shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
741,080	בבית המשפט העליון בג"ץ 5599/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מרב חסון 2. שאול צמח 3. סער וואלף 4. ירון מנדלסון 5. נינה מישל שלאף 6. בינא חיפה שותפות רשומה נ ג ד המשיבות: 1. ממשלת ישראל 2. הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות 3. ועדת המשנה להערות והשגות של הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות 4. נ.ת.ע. - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ 5. עיריית רמת השרון 6. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 7. עיריית הרצליה 8. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אברם פורטן; עו"ד קירה לרנר; עו"ד מיכאל צחי החלטה המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 21.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22055990_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5599/22" ]	750,359
741,227	בבית המשפט העליון בג"ץ 5599/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מרב חסון 2. שאול צמח 3. סער וואלף 4. ירון מנדלסון 5. נינה מישל שלאף 6. בינא חיפה שותפות רשומה נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות 3. ועדת המשנה להערות והשגות של הועדה הארצית לתכנון וב 4. נ.ת.ע. - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים 5. עיריית רמת השרון 6. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 7. עיריית הרצליה 8. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה בקשה מטעם העותרים להגשת עתירה הכוללת קבצים סרוקים מסומנים בשם העותרים: עו"ד קירה לרנר החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22055990_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5599/22" ]	750,360
742,774	בבית המשפט העליון בג"ץ 5599/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מרב חסון 2. שאול צמח 3. סער וואלף 4. ירון מנדלסון 5. נינה מישל שלאף 6. בינא חיפה שותפות רשומה נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות 3. ועדת המשנה להערות והשגות של הועדה הארצית לתכנון ול 4. נ.ת.ע. - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים 5. עיריית רמת השרון 6. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 7. עיריית הרצליה 8. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה בקשה לקביעת העתירה לדיון בפני הרכב ולקביעת מועד להגשת כתבי תשובה החלטה כמבוקש וכמוסכם, התיק ייקבע לדיון לפני הרכב. המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד 21 ימים לפני מועד הדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22055990_P03.docx רו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5599/22" ]	750,361
741,892	בבית המשפט העליון ע"פ 5602/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לקיום דיון בהיוועדות חזותית בשם המשיב: עו"ד יוסף שלבי החלטה כמבוקש. המשיב ישתתף בדיון הקבוע ליום 8.9.2022 באמצעות היוועדות חזותית. ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056020_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5602/22" ]	750,365
742,625	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5602/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' סלאמה) שניתן ביום 13.7.2022 בת"פ 19130-12-21 תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המערערת: עו"ד שאול כהן בשם המשיב: עו"ד יוסף שלבי פסק-דין השופט א' שטיין: הערעור 1. לפנינו ערעור המדינה על גזר הדין מיום 13.7.2022 אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' סלאמה ) בת"פ 19130-12-21. בית המשפט המחוזי השית על המשיב, לצד עונשים נלווים, מאסר בפועל למשך 18 חודשים בעקבות הרשעתו – על-פי הודאתו, אשר נמסרה במסגרת הסדר טיעון – בנשיאת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 144(ב), רישא, ו-144(ב), סיפא, לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ו עבירת הנשק , בהתאמה), וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק, ובכניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: העבירות הנלוות ). העובדות 2. להלן הרקע העובדתי שעל בסיסו ניתן גזר הדין קמא: המשיב הוא תושב ג'נין, עיר הנמצאת בשטחה של הרש"פ. המשיב אינו מורשה להיכנס לישראל. חרף זאת, בשעות הערב של יום 26.11.2021, שהה המשיב ברכב אשר נסע ברחבי העיר אום אל-פאחם שבשטח ישראל כאשר הוא נושא על גופו, ללא היתר כדין, אקדח פאראבלום חצי אוטומטי עם מחסנית וכדורים תואמים (להלן: הנשק ). כאשר נהג הרכב התבקש לעצור לבדיקת שוטרים, יצא המשיב מהרכב, כשהוא נושא עמו את הנשק, והחל להימלט מהשוטרים. אחד השוטרים רדף אחרי המשיב וצעק לעברו "עצור, משטרה!". המשיב לא שעה לקריאה זו, המשיך להימלט, ואחרי שנתפס נאבק בשוטר. לבסוף, נעצר המשיב בעזרת שני שוטרים נוספים והנשק שהיה בחזקתו נתפס. גזר הדין קמא 3. בטיעוניה לעונש, הדגישה המדינה את חומרתן היתרה של עבירות נשק ועמדה על נסיבותיה המחמירות של עבירת הנשק והעבירות הנלוות אשר בוצעו על ידי המשיב. במסגרת זו, טענה המדינה למתחם ענישה אשר נע בין 32 ל-52 חודשי מאסר לריצוי בפועל. 4. מנגד, טען המשיב כי מדובר בנשיאת נשק קצרה מאד, עד כדי "רגעית", חזר על הודאתו, הביע חרטה על מעשיו, הצביע על עברו הנקי מפלילים, פירט את בעיותיו הרפואיות, והלין על כך שנוסעי הרכב האחרים לא הובאו לדין. המשיב טען למתחם ענישה שבין 10 ל-18 חודשי מאסר וביקש שייגזר עליו עונש אשר נמצא בתחתית המתחם. 5. בית המשפט המחוזי פירט ושקל את מכלול נסיבות המקרה, עמד על מדיניות הענישה שבית משפט זה קבע ביחס לעבירות נשק בפסיקתו – ובפרט, בפסק הדין המנחה אשר ניתן בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019) (להלן: עניין סובח ) – והגדיר את מתחם הענישה הראוי כנע בין 16 לבין 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל. 6. במסגרת התאמת העונש לנסיבותיו של המשיב, זקף בית המשפט המחוזי לזכות המשיב את הודאתו, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, את מצבו הרפואי הלא שפיר, וכן את היותו אדם צעיר (בן 27) שלא נרשמה לחובתו עד כה שום הרשעה בפלילים. לסיכום, קבע בית המשפט כי "צבר זה של שיקולים לקולא, לרבות העובדה שהנשק נתפס [...] יש בו להטות את הכף עד כדי העמדת עונשו של הנאשם סמוך מאד לרף התחתון של המתחם". על יסוד שיקולים אלה, קבע בית המשפט כי המשיב יישלח לכלא לתקופה של 18 חודשים בלבד. בית המשפט הטעים, כי לדידו עונש זה, יחד עם העונשים הנלווים שראה להטיל על המשיב – מאסר מותנה וקנס בסך של 2,500 ש"ח – יגשים את עיקרון ההלימה ויקיים את דרישות ההרתעה. טענות הצדדים 7. המדינה טוענת כי עונש המאסר שהושת על המשיב סוטה לקולא במידה ניכרת מרמת הענישה שבית משפט זה קבע ביחס לעבירות נשק בכללותן. המדינה סבורה אפוא כי עונש זה קורא להתערבותנו. המדינה מפרטת וטוענת כי חומרתה של עבירת הנשק אשר בוצעה על ידי המשיב – יחד עם העבירות הנלוות, אשר מעצימות חומרה זו ומסמנות את המשיב כמי שנשקפת ממנו סכנה רבה לציבור – חייבה את בית המשפט להטיל על המשיב מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת יותר. 8. מנגד, סומך המשיב את ידיו על גזר הדין אשר ניתן בעניינו ועל שלל נימוקיו. במסגרת טיעונו כאמור, הציג בפנינו בא-כוח המשיב שורה של גזרי דין אשר ניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים בעניינן של עבירות נשק, ובגדרן הוטלו על נאשמים עונשי מאסר לתקופות שאינן שונות באופן מהותי, אם בכלל, מתקופת המאסר שכאמור נגזרה על המשיב. המדינה בחרה שלא לערער על גזרי דין אלה. זאת ועוד, ערעוריהם של נאשמים אשר ראו לנכון לערער על עונשיהם בפני בית משפט זה נדחו. דיון והכרעה 9. הדין עם המדינה. 10. גזר הדין שניתן בעניינו של המשיב, כמו גם גזרי הדין האחרים אשר צוטטו לפנינו על ידי סניגורו, מעידים על כך שמדיניות הענישה בעבירות נשק שבית משפט זה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין הופנמה אך באופן חלקי – וחבל שכך. 11. בעניין סובח , עמד חברנו, השופט י' אלרון (בהסכמת השופט מ' מזוז ובהסכמתי שלי) על המציאות העגומה שהשימוש הלא חוקי בנשק חם – אשר נעשה כמעט מדי יום ביומו – היה לחלק בלתי נפרד ממנה. במסגרת זו, ציין השופט אלרון כי מציאות זאת כפתה עלינו צורך חברתי דחוף ואקוטי להחמיר עם עברייני נשק לסוגיהם; ואלה היו דבריו: "[...] לעיתים מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה מסוימת אינה מספקת, ועל בית המשפט להורות על החמרה בענישה על מנת לקדם ולהגן על הערכים אשר ביסודה, ובכך לבלום את נפיצותן של עבירות מסוימות ההופכות ל"מכת מדינה", ולתת ביטוי לחומרה שיש לייחס להן. המקרה שלפנינו נמנה לטעמי עם אותם מקרים חריגים אשר בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור, וזאת לנוכח מדיניות הענישה המחמירה אשר יש לנקוט כלפי עבירות הכוללות שימוש בנשק חם כאמצעי ליישוב סכסוכים. השימוש בנשק חם ככלי ליישוב סכסוכים הפך לרעה חולה, וכמעשה של יום ביומו גובה חיי אדם ולעיתים אף את חייהם של חפים מפשע אשר כל חטאם היה כי התהלכו באותה עת ברחובה של עיר. בשנים האחרונות אף חלה עליה מתמדת במספר אירועי הירי המדווחים למשטרה [...]. על רקע המציאות אותה אנו חווים למרבה הצער מדי יום, אנו עדים לקריאה ציבורית נרגשת להגברת האכיפה כלפי עבירות נשק – ולהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת." (ראו עניין סובח , פסקאות 16-15). 12. בית משפט זה יישם את מדיניות ההחמרה האמורה ביחס לכלל עבירות נשק בשורה ארוכה של פסקי דין (ראו, למשל: ע"פ 5522/20 חלייחל נ' מדינת ישראל (24.2.2021) (להלן: עניין חלייחל ); ע"פ 4207/21 נורי נ' מדינת ישראל (28.7.2021) (להלן: עניין נורי ); ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה (23.1.2022); ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה (13.3.2022) (להלן: עניין קואסמה ); ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון (14.2.2021) (להלן: עניין ביטון ); ע"פ 579/22 מדינת ישראל נ' טחאינה (13.6.2022)). 13. מדיניות בלתי-מתפשרת זו קיבלה באחרונה ביטוי סטטוטורי בסעיף 144(ז) לחוק אשר חוקק במסגרת תיקון מס' 140 (ראו: חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938). 14. למדיניות זו התייחסתי ונתתי הסבר מפורט בעניין ביטון , בהסכמת הנשיאה א' חיות והשופטת י' וילנר : "עבירות נשק לסוגיהן היו זה מכבר למכת מדינה. האיסורים על עבירות כאמור באים להגן על ערכים חברתיים שכוללים שמירה על חיי אדם ועל שלמות גופו, וכן שמירה על סדרי חיים תקינים ושלווים שאינם מופרעים על ידי איש האוחז באקדח, ברובה, או בתת-מקלע. יתירה מכך: עסקינן באיסורים על מעשי הכנה לקראת ביצועם של מעשים פליליים חמורים ומסוכנים עד-מאד, אשר נעשים באמצעות כלי ירייה ואשר כוללים איומים, תקיפה, ירי במקום מגורים, גרימת חבלה והמתה. בדרך כלל, מעשי הכנה שאינם מגיעים כדי ניסיון לעבור עבירה פלילית אינם בני עונשין; ואולם, לא כך הוא כאשר מדובר במעשי הכנה שחומרתם מגיעה כדי סיכון ממשי וחמור לפרט ולחברה כאחד (ראו: ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין 52-48 (כרך ב', תשמ"ז)). על מעשי הכנה כאלה נענשים בחומרה, ואין זה מקרי שעצם הרכישה או ההחזקה של כלי נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו גוררת אחריה עונש מרבי של שבע שנות מאסר, כאמור בסעיף 144(א) לחוק העונשין. עונש זה ועונשים אחרים, שחלקם חמורים אף יותר, אשר מוטלים על עברייני נשק, מהווים חלק ממלחמתה הבלתי מתפשרת של החברה בנגע ששמו זילות חיי אדם והקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק. [...] הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על עברייני נשק היא עיקר תרומתם של בתי המשפט למיגור התופעה ולהרחקת העבריין עם האקדח משגרת חייהם של אזרחי מדינה שומרי חוק." (ראו שם, בפסקאות 7 ו-10; ההדגשה הוספה – א.ש.). 15. בהמשך לדברים אלה הבהרתי, בפסק הדין שניתן באחרונה בהסכמת חבריי השופטים י' אלרון ו י' כשר , כי הענישה המחמירה והבלתי מתפשרת כאמור צריכה לחול ללא סייגים על כל נאשם בגיר באשר הוא, שכן "בטיפולנו בעבירות [נשק] מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה", ועל כן "ככלל, יעדים עונשיים אלו מוחקים מניה וביה את בקשת העבריין לשיקום [...] גם כאשר מדובר בעבריין צעיר שהסתבך לראשונה בפלילים ובקשתו לשיקום כנה ואף זוכה לתמיכתו של שירות המבחן" (ראו: ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (‏28.7.2022)). זאת, מסיבה פשוטה: "בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם." (שם). בהקשר זה אוסיף ואציין את המובן מאליו: בית משפט שמקל בעונשו של עבריין נשק מכביד על החברה שנאלצת להגן על עצמה –על כל בניה ובנותיה – מעברייני נשק. במילים פשוטות יותר, בהן השתמשתי בתוארי את מדיניות הענישה הראויה ביחס לעבירות מין, עסקינן במשחק-סכום-אפס: בית משפט שמרחם על העבריין אינו מרחם על הקורבן הבא (ראו והשוו: ע"פ 3792/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 17 (11.11.2018)). 16. כעולה מפסיקתו של בית משפט זה, מתחם הענישה הרגיל שראוי לקבוע לנאשם בגיר בגין נשיאה בלתי חוקית של נשק חם במרחב הציבורי נע בין 30 ל-42 חודשי מאסר בין סורג ובריח (לצד עונשים נלווים בדמותם של מאסר-על-תנאי וקנס) (ראו והשוו: עניין נורי , בפסקה 12; עניין קואסמה , בפסקה 14; עניין ביטון , בפסקה 12; ועניין חלייחל , בפסקה 3 ו-10). הווה אומר: באין נסיבות מיוחדות לחומרא או לקולא, יהא זה בהחלט סביר אם בית משפט יטיל על נאשם כאמור עונש של 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל. תקוותי היא כי אמות מידה אלה תנחנה את הערכאות הדיוניות באופן שיטתי, כך שמדיניות הענישה אשר נקוטה בידינו ביחס לעבירות נשק תיושם כהלכתה ובמלוא עוצמתה . 17. עונש מאסר לתקופה של 36 חודשים – כפל העונש אשר הושת על המשיב על ידי בית המשפט המחוזי – מתאים גם למקרה דנן. מבלי להקל ראש בנסיבותיו האישיות של המשיב, אשר אכן מצדיקות הקלה מסוימת בעונשו, נסיבות אלה "מתקזזות" ונמחקות מניה וביה על ידי העבירות הנלוות שהלה ביצע יחד עם עבירת הנשק. עבירות אלו כוללות, כזכור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן כניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק. ביצוען משווה לעבירת הנשק שביצע המשיב משנה חומרה, ומכאן הקיזוז. לטעמי, בלא נסיבות מיוחדות לקולא כפי שמניתי, העונש שראוי היה להטיל על המשיב בגין כל העבירות בהן הורשע היה עומד על ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל. לזאת אוסיף בקצרה כי העובדה שהאנשים ששהו עם המשיב ברכב לא נעצרו, ומן הסתם לא נחקרו, אינה בגדר נסיבה מקלה. זאת, מאחר שאין בידינו כל אינדיקציה להחזקת נשק חם על ידי מי מאנשים אלו – ודי אם אציין שוני זה שבינם לבין המשיב. סוף דבר 18. המקרה שלפנינו הוא חמור והמשיב בהחלט ראוי לענישה מחמירה, כפי שטוענת המדינה. ברם, בית משפט זה, ביושבו על מדין כערכאת הערעור, אינו ממצה את הדין עם נאשם אשר נמצא חייב בדינו אגב קבלת ערעור המדינה על קולת העונש (ראו: ע"פ 7786/21 אזמה נ' מדינת ישראל , פסקה 67 (14.7.2022)). 19. מטעם זה, ורק בעטיו, אציע לחבריי כי נקבל את ערעור המדינה ונעמיד את תקופת המאסר שעל המשיב לרצות בין כותלי הכלא על 28 חודשים. שאר רכיביו של גזר הדין קמא יעמדו בעינם. ש ו פ ט השופט י' אלרון : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין . ניתן היום, ‏י"ח באלול התשפ"ב (‏14.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056020_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5602/22", "ע\"פ 5522/20", "ע\"פ 4207/21", "ע\"פ 4456/21", "ע\"פ 8869/21", "ע\"פ 147/21", "ע\"פ 579/22", "ע\"פ 4077/22", "ע\"פ 3792/18", "ע\"פ 7786/21" ]	750,366
741,048	בבית המשפט העליון בג"ץ 5603/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. יהל סלונים 2. צבי סלונים נ ג ד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. מפקד מיטב עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד בנימין קוזניץ החלטה המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום ד', 21.9.2022. ניתן בזאת צו ארעי לפיו יימנעו המשיבים מביטול מעמדו של העותר 1 כ"בן מהגרים" עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056030_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5603/22" ]	750,367
743,094	בבית המשפט העליון בג"ץ 5603/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. יהל סלונים 2. צבי סלונים נ ג ד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. מפקד מיטב עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד בנימין קוזניץ בשם המשיבים: עו"ד שרון אבירם החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב לא יאוחר מהרבעון הראשון של שנת 2023, בכפוף לאילוצי היומן. הצו הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 22.8.2022 יהפוך לצו ביניים. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056030_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5603/22" ]	750,368
741,083	בבית המשפט העליון בג"ץ 5605/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: מנורה מבטחים וסינרג'י אנרגיה שותף כללי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יושב ראש רשות החשמל 2. מנהל תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד צבי אגמון; עו"ד מיכאל מקייה; עו"ד עינת שרקי; עו"ד גל קויתי החלטה 1. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, עד ליום 12.9.2022. 2. ניתן בזאת צו ארעי לפיו, עד להחלטה אחרת ימנעו המשיבים מלחלט את הערבות מושא העתירה, שהפקידה העותרת במסגרת הליך תחרותי מספר 1 לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית במיתקני גגות. 3. העותרת תאריך את תוקף הערבות מושא העתירה עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056050_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5605/22" ]	750,369
742,477	בבית המשפט העליון בג"ץ 5605/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: מנורה מבטחים וסינרג'י אנרגיה שותף כללי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יושב ראש רשות החשמל 2. מנהל תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל בקשה מוסכמת להארכת מועד ולאיחוד התגובה בתיק שבכותרת ובבג"ץ 5723/22 בשם העותרת: עו"ד צבי אגמון; עו"ד מיכאל מקייה; עו"ד עינת שרקי; עו"ד גל קויתי בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו תגובה מאוחדת בתיק שבכותרת ובבג"ץ 5723/22 עד ליום ג', 25.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056050_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5605/22" ]	750,370
741,064	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.8.2022 בעת"א 38706-07-22 שניתן על ידי כב' השופטים: ש' אטרש, ע' טאהא, י' בן-חמו; ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין החלטה ביצוע החלטת השחרור יעוכב עד יום 23.8.2022 בשעה 16:00. דיון בבקשה יתקיים ביום 23.8.2022 בשעה 10:00. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22" ]	750,373
741,159	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.8.2022 בעת"א 38706-07-22 שניתן על ידי כב' השופטים: ש' אטרש, ע' טאהא, י' בן-חמו; ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין תאריך הישיבה: כ"ו באב התשפ"ב (23.8.2022) בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין בשם המשיב 2: עו"ד חן מאירי החלטה התיק נדחה לעיון. בשלב זה יעוכב ביצוע שחרורו של המשיב 2 עד למתן החלטה אחרת. בנוסף, לאור החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר את פרסום פסק דינו, הצדדים יבהירו האם לעמדתם יש מניעה מפרסום ההחלטה בבקשת רשות הערעור דנן, וזאת עד היום, 23.8.2022, בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22" ]	750,374
741,164	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשת המשיב 2 להגיש תגובה לבקשה למתן רשות ערעור בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין בשם המשיבים: עו"ד חן מאירי החלטה כמבוקש, המשיב 2 יגיש את תגובתו לבקשה למתן רשות ערעור עד ליום ד', 24.8.2022, בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P03.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22" ]	750,375
741,199	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה מטעם המבקשת להארכת מועד בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין החלטה אני נעתרת לבקשת המבקשת להגיש את עמדתה לעניין איסור הפרסום עד מחר, 24.8.2022 בשעה 16:00, כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P04.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22" ]	750,376
741,234	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - ג' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה מטעם המשיב 2 להארכת מועד בשם המשיב 2: עו"ד חן מאירי החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P05.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22" ]	750,377
741,330	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. ניסו שחם פרסום ההחלטה בשם באי כוח של המשיב 2: עו"ד חן מאירי; עו"ד גיא ארנברג; עו"ד בעז בן צור; עו"ד דקלה סירקיס החלטה לאור היעדר התנגדות מצד המשיב 2 ובהיעדר פרטים מזהים לגבי המתלוננות, ההחלטה בבקשת רשות הערעור תפורסם במלואה. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P08.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22" ]	750,378
741,332	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. ניסו שחם בקשה לרשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.8.2022 בעת"א 38706-07-22 שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' אטרש, ע' טאהא וי' בן-חמו תאריך הישיבה: כ"ו באב התשפ"ב (23.8.2022) בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין בשם באי כוח של המשיב 2: עו"ד חן מאירי; עו"ד גיא ארנברג; עו"ד בעז בן צור; עו"ד דקלה סירקיס החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטים ש' אטרש , ע' טאהא ו י' בן חמו ) בעת"א 38706-07-22. בפסק הדין דחה בית המשפט (בדעת רוב) את עתירת המבקשת (להלן: המדינה ) נגד החלטת ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון (להלן: הוועדה ) שהורתה על שחרורו המוקדם של המשיב 2 (להלן: המשיב ) בהתאם לתנאים שפורטו בהחלטה. 2. המשיב שימש מפקד מחוז ירושלים של המשטרה בדרגת ניצב. הוא מרצה עונש של 10 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע (בבית המשפט העליון במסגרת רע"פ 6477/20 שחם נ' מדינת ישראל (15.11.2021)). המשיב הורשע בעבירות של הטרדה מינית (בכך ששלח לשוטרת מסרונים בעלי אופי מיני אף שהיא גילתה שהיא אינה מעוניינת בקשר עמו); מעשה מגונה (בכך שהוא נישק שוטרת אחרת בלי הסכמתה); והפרת אמונים בשל כך שהוא ניהל קשרים מיניים עם שוטרות זוטרות שהיו כפופות אליו באופן ישיר או עקיף, והמשיך לטפל בעניינן מבלי לדווח על הקשרים האינטימיים שהיו לו עם אותן שוטרות. 3. המשיב החל לרצות את מאסרו ביום 1.3.2022. תקופת שחרורו בתום ריצוי מלא של תקופת מאסרו בניכוי מנהלי היא עד יום 10.12.2022. כעולה מהבקשה, סיים המשיב לרצות שני שליש מעונש המאסר ביום 31.7.2022. 4. המשיב הגיש בקשה לשחרור מוקדם שנדונה בפני ועדת השחרורים שלנגד עיניה עמדו מספר מסמכים: (-) הדו"ח הסוציאלי – בעניינו של המשיב נערך דו"ח סוציאלי (מיום 1.6.2022, נספח מב/4 לבקשה) על ידי עובדת סוציאלית מבית הכלא שקיימה איתו מפגשים טיפוליים פרטניים בתקופת מאסרו. בדו"ח הסוציאלי נכתב כי בתחילת מפגשיו של המשיב עם גורמי הטיפול, הוא נטל אחריות מוגבלת על מעשיו. אולם בהמשך ניכר היה כי הוא "מתייסר" מהשלכות מעשיו ומצהיר שהיה נותן כל שניתן למנוע מן הקורבנות את עוגמת הנפש. נכתב בדו"ח כי המשיב מביע חרטה הנחזית ככנה. (-) חוות דעת מרכז לבריאות הנפש ( להלן : מב"ן) - בחוות דעת מב"ן (מיום 2.6.2022, נספח מב/5) נקבע בין היתר כי המשיב מתקשה לקחת אחריות על מעשיו; כי דבריו מלווים בעיוותי חשיבה; כי הוא הכחיש כל מעשה פלילי בהתנהגותו ושלל כל צורך טיפולי. על רקע תיאור התייחסותו של המשיב לעבירותיו, הוא נמצא לא מתאים לתכנית שיקום בפיקוח. עם זאת, בסיומה של חוות הדעת נכתב כי הוא איננו מסוכן. (-) חוות דעת הרשות לשיקום האסיר (להלן רש"א) - למשיב נערכה הערכת התאמה לתכנית שיקומית בפיקוח רש"א (חוות הדעת מיום 27.6.2022, מב/6). בחוות הדעת צוין כי לתפיסתו של המשיב, מעשיו לא חצו את הרף הפלילי. לכן, נקבע בהערכת ההתאמה כי הוא " נדרש לעבור כברת דרך טיפולית על מנת שיגלה הבנה לחומרת מעשיו ". על רקע תיאור התייחסותו של המשיב לעבירותיו ובכלל זה מזעור חומרתן, העדר לקיחת אחריות מלאה על מעשיו ואי זיהוי התנהגותו כפלילית, נקבע על ידי רש"א כי הוא אינו מתאים לתכנית שיקום בפיקוח. (-) עדכון לדוח הסוציאלי - ביום 11.7.2022, נערך למשיב דו"ח סוציאלי מעודכן (מב/7). בדו"ח זה נכתב כי העמדה שהציג המשיב בפני גורמי רש"א אינה מבטאת את עמדתו הכנה, וכי הוא התקשה לבטא מולם את חולשותיו. לאור מבוכתו, נמנע המשיב מלדבר על " החלקים הפוגעניים שבו, דבר שהרחיק אותו מהאמת הפנימית שלו ". (-) תכנית השיקום הפרטית מטעם "התחלה חדשה" - בנוסף, המשיב הציג לוועדה חוות דעת פרטית של ארגון "התחלה חדשה" מיום 7.7.2022 (מב/8). בתוכנית זו צוין כי המשיב הביע " חרטה כנה " על מעשיו, וכי יש לו מוטיבציה להמשך עבודה טיפולית. הומלץ כי המשיב ימשיך בטיפול פרטני פעמיים בשבוע עם מטפל ייעודי לתחום הפגיעות המיניות. 5. ביום 14.7.2022 התקיים דיון בפני ועדת השחרורים, במהלכו נשמעו עמדות הצדדים ואף המשיב נשמע בפני הוועדה. בו ביום ניתנה החלטת הוועדה בה הוחלט כי המשיב ראוי לשחרור מוקדם. במסגרת ההחלטה, ציינה הועדה כי " האסיר הביע חרטה על מעשיו ולוקח אחריות עליהם " (עמוד 5 להחלטת הוועדה). במסגרת החלק האופרטיבי של החלטת הוועדה, נקבע כי " האסיר ימלא אחר תכנית 'התחלה חדשה' מיום 7.7.2022, ככתבה וכלשונה " – ומכאן, שהמשיב עתיד להיות משולב ב" טיפול פרטני בתדירות של פעמיים בשבוע עם מטפל ייעודי המומחה לתחום הטיפול בתחום הפגיעות המיניות " (סעיף 42 לתכנית השיקום הפרטית מטעם "התחלה חדשה"). בהחלטה צוין כי אף שרש"א " לא מצאה את האסיר מתאים לתכנית שיקומית ", אין פירוש הדבר כי התוכנית שהוצגה על ידיו איננה תוכנית ראויה, ובהחלט יתכן שהוא ייצא נשכר ממנה. בתוך כך קבעה הוועדה בהחלטה כי המסוכנות של המשיב היא נמוכה. לגישת הוועדה, גורם ההרתעה של ההליך המשפטי הארוך ושל ריצוי המאסר בפועל מפחיתים במידה מספקת את מסוכנותו של המשיב. 6. על החלטת ועדת השחרורים הגישה המדינה עתירה לבית המשפט המחוזי. בעתירתה טענה המדינה כי בהחלטת הוועדה נפלו שגיאות קשות, הן ביחס ללקיחת האחריות מצד המשיב ופרשנות הוועדה לעניין זה, והן ביחס לניתוח נזקקות הטיפול מצד המשיב. בין היתר נטען כי מלבד העובדה שלא ניתן משקל הולם לחוות הדעת שהוגשו בפני הוועדה, גם האופן שבו בחנה הוועדה את עניינו של המשיב היה שגוי מיסודו, שכן הלכה למעשה המשיב לא רואה פגם במעשיו. 7. ביום 8.8.2022 התקיים דיון בעתירה בפני בית המשפט המחוזי, וביום 18.8.2022 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המדינה ברוב של שני שופטים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי 8. בפסק הדין העיקרי (מפי כב' השופט ע' טאהא ) סקר בית המשפט את השיקולים שיש לשקול אותם בבחינת השאלה האם אסיר ראוי לשחרור מוקדם, וקבע כי לא נפל בהחלטת הוועדה פגם היורד לשורשו של העניין ומביא למסקנה לפיה היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. הוא ציין בהקשר זה כי עבירות המין בהן הורשע המשיב אינן ברף החומרה הגבוה ביותר בעבירות מין. באשר לעבירת הפרת אמונים – הרי שאף שמדובר בעבירה חמורה, היא אינה מעידה על מסוכנות, בעיקר לאחר שהמשיב סיים את תפקידו הציבורי לאחר שפוטר משירותו במשטרה. בית המשפט התייחס גם לחוות הדעת של גורמי המקצוע שקבעו כי רמת המסוכנות של המשיב היא נמוכה. עוד צוין כי אין לחובת המשיב הרשעות קודמות, וכי התנהגותו בין כותלי הכלא הייתה תקינה ותפקודו היה חיובי. המשיב יצא לחופשות באופן סדיר ולא נרשמו לחובתו הפרות משמעת – לא בין כותלי הכלא ולא כשיצא לחופשות. המשיב אף שילם את הקנס ואת הפיצוי שהושתו עליו, ומשטרת ישראל אינה מתנגדת לשחרורו. 9. בית המשפט הוסיף וציין כי המשיב עבר טיפול פרטני בכלא במהלכו ניהל שיחות פרטניות עם עובדת סוציאלית אחת לשבוע. בהתאם לדוח הסוציאלי שהיא ערכה, נקבע כי עם התקדמות השיחות, הצליח המשיב לערוך התבוננות פנימית מעמיקה ולהבין כי התנהגותו הייתה פסולה. הוכנה לו תכנית טיפולית שנקבעה על ידי הוועדה כתוכנית ראויה לאחר השחרור, בתדירות של פעמיים בשבוע. עוד ציין בית המשפט כי אחת משתי נפגעות עבירות המין מסרה כי אינה מתנגדת לשחרור המוקדם, ואילו את עמדתה של הנפגעת השנייה לא ניתן היה להשיג. כל האמור הצביע לגישתו של השופט טאהא על כך שהמשיב ראוי לשחרור מוקדם. 10. מסקנתה של דעת המיעוט הייתה שונה. שופט המיעוט, כב' השופט י' בן-חמו , ציין כי החלטת הועדה איננה סבירה, וכי היא מחייבת התערבות שיפוטית שתביא לביטולה. בפסק דינו עמד השופט בן-חמו על כך שחוות הדעת של גורמי המקצוע קובעות ממצאים שונים לחלוטין מיתר חוות הדעת שהוגשו בעניינו של המשיב. מחוות דעת אלה – שהן עדיפות על פני חוות הדעת האחרות, עולה כי המשיב אינו ראוי לשחרור מוקדם. השופט בן חמו הוסיף כי ההלכה הפסוקה קובעת שלחוות הדעת של רש"א יש מעמד נכבד וממשי. אף שוועדת השחרורים אינה מחויבת לפעול על חוות הדעת, הרי שנדרשים נימוקים מיוחדים על מנת לפעול בניגוד להמלצתה. בהקשר זה נאמר כי לא ניתן להתעלם מעיקר חוות הדעת של מב"ן בה נקבע כי המשיב לא נטל אחריות על מעשיו, ולהתייחס רק לאותו חלק מחוות הדעת הזו הנוגע למסוכנות המשיב. זאת מאחר שמלכתחילה לא הייתה מחלוקת כי המשיב איננו מסוכן, והשאלה הרלוונטית הייתה רק האם הוא ראוי לשחרור מוקדם. עוד צוין כי כל המעשים שביצע המשיב הם מעשים בעלי אופי מיני, על אף שהם זכו לכותרת " הפרת אמונים ". ריבוי המעשים, גם אם נעשו בהסכמה, מצדיק בחינה האם האסיר זקוק לטיפול בתחום עבירות המין. ואולם, דעת המיעוט ציינה כי המשיב לא סבר שיש לו נזקקות לטיפול. השופט בן חמו אף התנגד לקביעת הוועדה לפיה המשיב נטל אחריות על מעשיו. לגישתו לא זו המסקנה הנובעת מחוות הדעת. הוא הוסיף כי אין מקום לייחס משקל לחוות הדעת הפרטית – ודאי לא כאשר היא מנוגדת לחוות דעת רש"א. 11. בשולי פסק דינו התייחס השופט טאהא לנימוקי דעת המיעוט. לגישתו, ההרשעה בעבירת הפרת אמונים לא נבעה מעצם קיום יחסי המין שנעשו בהסכמה, אלא בשל הצטברות המעשים ומכלול הנסיבות בהן קוימו היחסים, לרבות המשך עיסוקו של המשיב בענייני השוטרות הללו בלא לדווח על אותם יחסים – באופן שהעמיד את המשיב במצב של ניגוד עניינים. באשר לחוות דעת מב"ן, קבע השופט טאהא כי מטרתה היא לעמוד על מסוכנותו של האסיר. בהתאם לחוות הדעת הזו, מדובר באסיר שרמת המסוכנות שלו היא נמוכה ולכן חוות הדעת הזו אינה צריכה להוות מכשול בפני שחרורו. אכן פורטו בחוות הדעת מאפיינים שליליים מאוד באישיותו של המשיב, ובכלל זה צוין בה כי התנהלותו היא מניפולטיבית, כי הוא מתקשה לקחת אחריות על מעשיו וכי דבריו מלווים לא אחת בעיוותי חשיבה. יחד עם זאת, ההערכה של מסוכנותו הנמוכה של המשיב נבעה מהקביעה לפיה המשיב מבין את הפסול בהתנהגותו. לפי חוות הדעת, המשיב ציין כי " מגיע לי היה לחטוף ", וכי הוא פגע במשפחותיהן של הנשים איתן היו לו יחסים. בית המשפט קבע כי דברים אלה מעידים על כך שהמשיב הבין והפנים את הפסול במעשיו, והבין כי העונש הגיע לו – אף אם הוא סבר כי מדובר בעונש חמור מדי. עוד ציין בית המשפט כי הדברים אותם אמר המשיב עולים בקנה אחד עם ההתרשמות של העובדת הסוציאלית שקיימה עם המשיב שיחות פרטניות בהן צוין כי עם התקדמות הטיפול הוא הצליח לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין כי מדובר בהתנהגות פסולה. טענות המדינה 12. עמדת המדינה היא כי המשיב אינו ראוי לשחרור מוקדם מאחר שהוא אינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו, ובשים לב למעמדו הבכיר במערכת אכיפת החוק ולחומרת מעשיו ונוכח הקביעות הקשות בחוות דעתם של גורמי המקצוע המוסמכים בעניינו. המדינה טענה כי נפל בהחלטתה של הוועדה פגם היורד לשורשו של עניין, וכי הותרת פסק דינו של בית המשפט קמא על כנו עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור בשלטון החוק ובמערכת אכיפתו, ליצור תחושה חריפה של חוסר צדק ויחס של "איפה ואיפה" ולהביא להשלכות רוחב בפסקי דין אחרים. 13. המדינה טענה כי הוועדה לא נתנה משקל לכך שהמשיב עבר הליך טיפולי בין כותלי הכלא, שם הוא הביע עמדות מהן עולה כי לא זו בלבד שהוא לא לוקח אחריות על מעשיו אלא שהוא ממשיך לטעון כי מעשים אלה לא חצו את הרף הפלילי. לא ניתן גם משקל לאמירות לפיהן הייתה הדדיות מלאה בינו לבין המתלוננות, לעובדה שהוא ניסה לטשטש את כוחו ביחס לנפגעות ואף הביע תרעומת ביחס לעיוות הדין שנגרם לו לגישתו. כן לא ניתן משקל לכך שהמשיב טען בפני גורמי הטיפול שהוא אינו זקוק לטיפול – ואילו לוועדה הוא הציג חוות דעת פרטית העומדת בסתירה לממצאים הקודמים. 14. המדינה הפנתה להוראת סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (להלן: חוק שחרור על תנאי ) הקובע שני תנאים מצטברים שרק בהתקיימם ועדת השחרורים תיעתר לבקשת אסיר לשחררו על תנאי: ראשית, כי הועדה תשתכנע כי הוא ראוי לשחרור מוקדם (וזאת לפי הקריטריונים שנקבעו בסעיף 9 לחוק שחרור על תנאי); ושנית, כי הועדה תשתכנע כי שחרורו לא יסכן את הציבור. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי הנטל בסוגיה זו מוטל על שכמו של האסיר, וזאת לאור הנחת היסוד שבבסיס סעיף 3, ולפיה לאסיר אין זכות קנויה בדין להשתחרר מוקדם. 15. לגישת המדינה, ישנם טעמים המצדיקים מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וזאת חרף ההלכה לפיה בית המשפט העליון לא יעניק בנקל רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הסטנדרט למתן רשות לערער הוא קיומו של עניין ציבורי ומשפטי מיוחד, כאשר לעמדת המדינה, המקרה דנן הוא מקרה מובהק בו קיים עניין ציבורי למתן רשות ערעור. בתוך כך, ציינה המדינה כי המשיב כיהן בתפקידים בכירים ביותר במערכת אכיפת החוק, והורשע בעבירות הפרת אמונים ובעבירות מין, על רקע פרשיות מיניות וקיום יחסים אינטימיים עם שוטרות שהיו כפופות לו. בית המשפט העליון עמד בפסק דינו על חומרת מעשיו של המשיב אשר פגעו באופן ממשי באמון הציבור במשטרת ישראל, בטוהר המידות בשירות הציבורי ובתדמית המשטרה. בשחרורו המוקדם של המשיב בנסיבות הקיימות, יש כדי לפגוע באינטרס הציבורי. הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהמשיב אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו רואה את הפסול בהם. במצב דברים זה, הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחלטת ועדת השחרורים על כנם, עלולה להעביר מסר ציבורי בעייתי ביותר לפיו המשיב זוכה ל"הנחה" וזכאי לשחרור בשל התפקיד הבכיר שמילא. מצב כזה יפגע אנושות באמון הציבור, שיסבור שקצינים בכירים זכאים להקלות להם לא זכאי יתר הציבור. 16. לכל האמור לעיל מצטרפת התייחסותו המקלה של בית המשפט המחוזי בפסק דינו למעשי המשיב. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי העבירות שביצע המשיב אינן ברף החומרה הגבוה, וספק האם יש בהן כדי להצדיק מאסר בפועל, תוך שהוא נסמך בהקשר זה על דעת המיעוט בפסק דינו של בית המשפט העליון. בקביעותיו, לא ייחס בית המשפט המחוזי משקל ראוי למעמד שהיה למשיב במשטרה, לחומרת העבירות שביצע, ולפגיעה ההרסנית באמון הציבור במשטרה ובמערכת אכיפת החוק. לכן, הותרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו תפגע קשות באינטרס הציבורי. עוד נטען כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות משפטיות חמורות, לרבות התעלמות מהאמירות של המשיב עצמו, מהן עולה כי הוא אינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו ואינו מבין את הפסול בהם; התעלמות מחוות הדעת של גורמי המקצוע המוסמכים; מתן עדיפות לתכנית שיקומית פרטית על פני חוות הדעת של גורמי המקצועי המוסמכים, בניגוד להלכה הפסוקה; והימנעות ממתן משקל הולם לחומרת העבירות של המשיב. 17. לגישת המדינה, לאור השלכות הרוחב שעלולות להיות לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, יש טעם במתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כך, אם פסק הדין ייוותר על כנו, תכורסם ההלכה הפסוקה הרלוונטית, ואסירים שלא הפנימו את חומרת מעשיהם ישוחררו בשחרור מוקדם בניגוד לחוות דעת גורמי המקצוע. כן קיים חשש להתגברות של חוות דעת פרטיות על חוות הדעת של הגורמים המוסמכים בחוק. 18. בנוסף לטענותיה לפיהן יש לתת רשות לערער על ההחלטה, הוסיפה המדינה וטענה לגופו של הערעור, כאשר לגישתה יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לאור השגיאות שנפלו בו, כפי שהן יפורטו להלן: (-) העבירות בהן הורשע המשיב : כאמור, המדינה סבורה כי מדובר בעבירות חמורות במיוחד. המשיב הורשע בשתי עבירות מין ובעבירת הפרת האמונים, וזאת על רקע שורה של מקרים בהם קיים יחסים אינטימיים אסורים עם שוטרות הכפופות לו. עבירת הפרת האמונים היא עבירה חמורה שנועדה לשמור על טוהר פעילות המינהל. הדבר נכון על אחת כמה וכמה בעניינו של המשיב, בשל המעמד הבכיר שהיה לו במשטרה. בית המשפט המחוזי שגה כשהסיק מקיומה של מסוכנות נמוכה מצד המשיב מסקנות בנוגע לאפשרות לשחרורו המוקדם, ללא מתן משקל ראוי לחומרת העבירות ולפגיעה ההרסנית של השחרור המוקדם באמון הציבור. בטרם מחליטה הוועדה על שחרור מוקדם, עליה להתחשב גם בנסיבות ביצוע עבירה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי כמו גם החלטת הוועדה הקלו ראש בשיקולים אלה כמו גם בעבירות שביצע המשיב. (-) אי-לקיחת אחריות מצד המשיב על מעשיו, והעדפת חוות הדעת הפרטנית : לגישת המדינה, שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי המשיב הבין והפנים את מעשיו ועל כן ראוי לשחרור מוקדם. עמדה זו נעדרת בסיס עובדתי בהערכות גורמי המקצוע ואף סותרת את אמירות המשיב עצמו מהן עולה כי הוא תופס את עצמו כמי ששולל בעיה המצריכה טיפול. זאת ועוד, מסקנות הוועדה ובית המשפט המחוזי משקפות העדפה בפועל של חוות דעת פרטית שנערכה בסמיכות לדיון בשחרורו המוקדם. העדפת חוות דעת פרטית על פני חוות דעת מקצועית ללא הנמקה ראויה איננה מוצדקת. לגישת המדינה, הוועדה ובית המשפט המחוזי לא ייחסו די משקל לפער בין ההצהרות העולות מחוות הדעת הפרטית לבין חוות הדעת של גורמי המדינה. בהקשר זה נטען כי הוועדה הסתפקה בהסבר שהציג בפניה המשיב, ולפיו כאשר נשאל מהו הטיפול ההולם עבורו – ציין כי הדבר נתון למומחיותה של רש"א ולא לדעתו. ואולם, בפועל, קיימות אמירות ברורות של המשיב בהן ציין כי אין לו כל בעיה וכי מעשיו לא חצו את הרף הפלילי. המדינה חוזרת וטוענת בבקשה כי אין מקום להעדיף את חוות הדעת הפרטית על פני חוות הדעת של גורמי המדינה. היא הפנתה לפסיקה בה נקבע כי יש לצמצם את המשקל שיינתן במסגרת החלטת הוועדה לתכניות שיקום פרטיות. לטענת המדינה, העדפת תכנית שיקום פרטית על פני חוות הדעת של גורמי המקצוע, מעמידה "מכחישי עבירות" במצב טוב יותר מאסירים שהביעו נכונות לקבל טיפול ונמצאו מתאימים לכך. (-) התעלמות מחוות הדעת המקצועיות של מב"ן ושל רש"א : עוד נטען כי על פי ההלכה יש להעניק משקל מיוחד לגורמי המקצוע מטעם המדינה, נוכח מומחיותם וניסיונם. הוועדה אכן אינה מחויבת לקבל את עמדתם, אך נדרשים טעמים המצדיקים סטייה מהאמור בחוות דעתם. במקרה דנן התעלמו הן הוועדה והן בית המשפט המחוזי הלכה למעשה מחוות הדעת של מב"ן ושל רש"א, והקדישו להן התייחסות קצרה בלבד. כך, לא הופיעה כל התייחסות לקביעות בחוות דעת רש"א שלפיה המשיב אינו תופס ברצינות את חומרת העבירות שביצע. כך אף לגבי הערכת המסוכנות של מב"ן; בפסק הדין של בית המשפט המחוזי צוין כי תכלית חוות דעת זו היא לבחון את מסוכנות המשיב ותו לא. ואולם, אף אם זו אכן תכלית חוות הדעת, ברי כי יש לתת משקל לממצאים והאבחנות בה כפי שנקבעו על ידי גורם מקצועי בעל מעמד מיוחד. אף בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי לא ניתן לאמץ רכיב מסוים מחוות הדעת ולהתעלם מיתר חלקיה. בתוך כך, ציינה המדינה שוב את חששה שמא פסק הדין של בית המשפט המחוזי יצור תקדים, ויביא את ועדת השחרורים להתעלם מחוות הדעת של גורמי המקצוע ולהעדיף תחתיהן חוות דעת פרטיות. 19. בישיבה שהתקיימה בפניי בבקשה ביום 23.8.2022, חזרה ב"כ המדינה על טענותיה והדגישה כי עמדתה בדבר הצורך במתן רשות ערעור, נובעת מהחשיבות הציבורית והמשפטית של ההכרעות של ועדת השחרורים ושל בית המשפט המחוזי. טענות המשיב 20. בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.8.2022 סמכה ב"כ המשיב את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטענה שאין מקום להתערב בו, ודאי לא במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. בכלל זה טענה ב"כ המשיב בין היתר כי ועדת השחרורים בחנה את כל השיקולים הרלוונטיים בטרם הורתה על שחרור המשיב. לטענתה, לוועדה מסור שיקול דעת רחב, והמדינה לא הצליחה להצביע על חוסר סבירות קיצוני בהחלטתה. ב"כ המשיב הדגישה כי טענתה העיקרית של המדינה בבקשה היא כי שחרור המשיב יוביל לפגיעה באמון הציבור. ואולם, הסעיף בחוק שחרור על תנאי המעגן את המקום שיש לתת לשיקול של אמון הציבור הוא סעיף 10(א), והמדינה כלל לא טענה לתחולתו. ב"כ המשיבה הפנתה בהקשר זה להנחיה מספר 12.12 מטעם פרקליט המדינה, המתווה את שיקולי באי כוח היועץ המשפטי לממשלה ליישום הוראה סעיף 10(א) לחוק שחרור על-תנאי. הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי רק בנסיבות מיוחדות ובמקרים חריגים תטען טענה למניעת שחרור מכוח סעיף 10(א). לגישת ב"כ המשיב, מקרה זה איננו אחד המקרים החריגים הללו, ואף המדינה הכירה בכך כאשר לא טענה במסגרת הבקשה לתחולת הסעיף. 21. בהמשך ולבקשת המשיב הותר לו להגיש גם טיעונים בכתב. במסגרת זו הוא הדגיש כי עניינו אינו מעלה כל שאלה עקרונית המצדיקה דיון בגלגול שלישי בהחלטת ועדת השחרורים. לגישתו, פתיחת הפתח לדון בבקשות מעין זו כבערעור תהפוך שורה של הלכות שיצאו מבית משפט זה ל"פלסתר". על מנת לבסס טענה זו, הפנה המשיב לשורה של פסקי דין שיצאו מבית משפט זה, ואשר מבססים לעמדתו את ההלכה לפיה רק במקרים חריגים ביותר תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי ביחס להחלטות ועדות השחרורים שכבר נדונו בבית המשפט המחוזי. לגישת המשיב, המדינה כשלה מלהוכיח כי בקשתה נושאת אופי עקרוני. מבדיקה שערך המשיב, בעשרות השנים האחרונות הגישה המדינה רק מספר מועט ביותר של בקשות רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים בעניין החלטות ועדות השחרורים. מקרים אלה נגעו לאסירים שביצעו עבירות אלימות, והטיעון שעמד בבסיסן הוא החשש לשלום הציבור. שיקול זה אינו מתקיים בענייננו, והמדינה כלל לא ביקשה להעלות אותו. להבדיל, המדינה ביקשה להיבנות מן הטענה כי העבירות בהן הורשע המשיב גרמו לפגיעה ממשית באמון הציבור, וששחרורו יעמיק פגיעה זו; מן הטענה כי המשיב לא נטל אחריות על מעשיו; ומן הטענה כי נפלו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שגיאות משפטיות החורגות מעניינו של המשיב ושעלולות לכרסם בהלכה הפסוקה בדבר הסתמכות ועדת השחרורים על חוות דעת מקצועיות. ואולם, לגישת המשיב, הטענות הללו הן חסרות יסוד. כך, המשיב סבור כי הטענה הנוגעת לחומרת העבירות אותן הוא ביצע, כמו גם לפגיעה שהיא גרמה לאמון הציבור – אינה במקומה, בוודאי לא בשלב בקשת רשות ערעור. לגישתו, הפגיעה באמון הציבור היא רכיב אינהרנטי בעבירת הפרת האמונים. מעמדת המדינה עולה אפוא לכאורה כי לעולם אין לשחרר בשחרור מוקדם את מי שהורשע בעבירת הפרת אמונים. המשיב מכיר בכך שחומרת העבירה ונסיבותיה מהווים שיקולים שעל ועדת השחרורים לבחון במסגרת סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי, אלא שלגישתו בחינה זו לא מהווה בחינה עצמאית, ועליה לקחת בחשבון גם את מסוכנות האסיר, את התנהגותו בכלא ואת שאלת שיקומו. על הוועדה לבחון את כל הנסיבות הללו בטרם תינתן החלטתה, וכך היא אכן עשתה. משעה שעסקינן בבחינה פרטנית של נסיבות המקרה ושל שיקול הדעת שהוועדה הפעילה ביחס למקרה הספציפי הנדון בפניה, הרי שלא מדובר בשאלה עקרונית המצדיקה רשות ערעור. בהקשר זה, ציין המשיב כי אין ממש בטענת המדינה, לפיה בית המשפט המחוזי לא ייחס את המשמעות הנדרשת לחומרת העבירות שהוא ביצע ולמעמדו. בית המשפט בהחלט התייחס לסוגיה זו, תוך שהוא מציין כי על אף חומרת העבירות, לא נשקפת מן המשיב סכנה לציבור. לטענת המשיב, חומרת העבירות נבחנת על רקע שאלת המסוכנות הנשקפת מהאסיר, ואיננה מהווה קטגוריה בפני עצמה לעניין השיקולים המנחים את ועדת השחרורים. המדינה ביקשה בטיעוניה לסטות מהוראות החוק ומן ההלכה, ולהעמיד את חומרת העבירה כשיקול עצמאי ואף בלעדי במסגרת בחינת שחרורו של אסיר. ואולם, אין לעמדה זו בסיס משפטי בחוק. לכל היותר, יכולה הייתה המדינה להעלות טענות ממין זה מכוח סעיף 10 לחוק שחרור על תנאי, אך היא לא עשתה זאת. ב"כ המדינה אף הצהירה באופן מפורש בדיון שנערך בפני בית המשפט ביום 23.8.2022 כי אין בכוונתה לטעון לתחולת הסעיף. על כל פנים, וכפי שטען המשיב אף בדיון בעל-פה, ממילא אין תחולה לסעיף 10 בנסיבות המקרה דנן, וזאת לפי הקריטריונים שנקבעו במזכרים הפנימיים של המדינה. עוד טען המשיב כי המדינה מבקשת להחמיר עמו הרבה מעבר לאסירים אחרים שהורשעו בעבירות שחיתות. המשיב הוסיף כי אין לקבל את טענת המדינה לפיה הוא לא הביע חרטה על מעשיו. הוועדה קבעה באופן מפורש כי המשיב מתחרט על מעשיו וכי הוא נטל אחריות עליהם. עמדת המדינה בהקשר זה נדחתה כבר בשתי ערכאות שערכו בחינה מעמיקה של הדברים והגיעו למסקנה שונה. גם אם טעו הערכאות דלמטה בניתוח הממצאים, הרי שוודאי שאין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. המשיב אף טען לגופו של עניין כי הוא אכן הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו, תוך שהוא הפנה לחוות הדעת השונות בעניינו. לגישת המשיב, בפני ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי עמדו חמש חוות דעת שעסקו בשאלת שיקומו ונטילת האחריות על ידיו. רק באחת מתוכן צוין כי המשיב אינו לוקח אחריות על מעשיו, בעוד שיתר חוות הדעת הביעו עמדה אחרת. הכרעת הוועדה, כמו גם הכרעת בית המשפט המחוזי, נשענו אפוא על יסודות עובדתיים מוצקים. המשיב הוסיף כי ממילא נטילת אחריות על ביצוע עבירה אינה מהווה תנאי הכרחי לשחרורו של אסיר – לא מכוח החוק ולא מכוח הפסיקה, והמדינה עצמה לא הפנתה לסעיף חוק או להלכה הקובעים אחרת. המשיב מתנגד לטענת המדינה לפיה פסק דינו של בית המשפט המחוזי יוביל לכרסום במעמד חוות דעת מקצועיות ולעלייה בכוחן של חוות דעת פרטיות. לטעמו, מחלוקות בין חוות דעת מקצועיות אינה דבר חריג, ואין כל חובה כי גורמי הטיפול "ידברו בקול אחד". חילוקי דעות מקצועיים הם דבר שכיח, ואין בהכרעה הנסיבתית בהן כדי לייצר "סוגיה עקרונית". המשיב אף טען לקיומם של הליכים אחרים בהם התנגדה המדינה לחוות הדעת של רש"א ומב"ן כיוון שהן לא עלו בקנה אחד עם עמדתה ביחס לשחרור מוקדם של אסיר. דיון והכרעה 22. כפי שהובהר בראשית הדברים, עניינה של ההחלטה הנוכחית הוא בשאלה האם מן הראוי להיעתר לבקשת המדינה ולתת לה רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. רק אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, יהיה מקום להעביר את הדיון בערעור למותב תלתא. 23. אין מחלוקת כי רשות ערעור כזו אינה ניתנת כדבר שבשגרה אלא רק במקרים חריגים. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי במקרים כגון המקרה דנן, הגישה המקובלת לעניין רשות ערעור בגלגול שלישי היא כי " יש צורך בענין ציבורי ומשפטי מיוחד שמעבר למחלוקת בין הצדדים " (רע"ב 2547/09 אבו מעיוף נ' ועדת השחרורים בפסקה ח' (23.4.2009); רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , בפסק דינו של כב' השופט א' לוי , וההפניות שם (11.3.2009); רע"ב 2112/09 עמאראת נ' מדינת ישראל בפסקה י"ג (24.3.2009)). לגישת המדינה – המקרה דנן הוא אכן מקרה כזה. 24. כדי להכריע האם המקרה דנן אכן מעלה שאלות בעלות עניין ציבורי ומשפטי מיוחדים, יש לבחון האם ההכרעה של בית המשפט המחוזי מבוססת בעיקרה על רכיבים עובדתיים ספציפיים המתייחסים למקרה דנן, או שמא כלולות בה הכרעות רוחב משפטיות; והאם ישנם טעמים טובים אחרים למתן רשות ערעור. כך, אם מדובר בהחלטות המבוססות על נסיבות קונקרטיות ועל מסקנות ועדת השחרורים הנובעות ממכלול הראיות שעמדו לפניה, הערכתן ושקלולן, לא יהיה בדרך כלל מקום לתת רשות לערער ( וראו למשל: רע"ב 5567/20 לבין נ' בית המשפט המחוזי נצרת (13.09.2020); רע"ב 6703/21 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (11.10.2021); רע"ב 3118/22 עווד נ' היועץ המשפטי לממשלה בפסקה 8 (22.05.2022) ). כן יהיה מקום לבחון האם לוקות ההחלטות בטעויות משפטיות משמעותיות, שעשויות להצדיק במקרים מסוימים מתן רשות ערעור. 25. כפי שיפורט להלן, אינני סבורה כי יש מקום לתת למדינה רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, משום שהוא מבוסס על הכרעה קונקרטית בנסיבות המקרה שהיו בפניו, הכרעה שאיננה חורגת ממתחם הסבירות באופן המחייב מתן רשות ערעור עליה. 26. אין מחלוקת בין הצדדים כי לאסיר אין זכות מוקנית לשחרור מוקדם. האפשרות לשחרור מוקדם מבוססת על הוראת בסעיף 3 לחוק שחרור על תנאי הקובע כדלקמן: אסיר, למעט אסיר עולם, שהוא אחד מאלה, ושנשא שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת השחרורים, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר: [...] (ב) ועדת השחרורים לא תשחרר אסיר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי קובע את הנושאים שעל הוועדה לשקול בבואה להחליט האם ראוי אסיר לשחרור על תנאי. בהתאם לסעיף על הוועדה לשקול: ...את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא; לשם כך תביא הועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה: (1) העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, קנס או פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, שהוא חויב בהם בגזר הדין כאמור, האם שילמם ואם לא שילמם – הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה; (2) תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים; (3) הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן; (4) דיונים קודמים בועדות בענינו של האסיר והחלטות בהם, לרבות בענין ביטול שחרורו על-תנאי; (5) הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו; (6) התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן: (א) התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר; (ב) גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו; (ג) שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן – סם מסוכן); (ד) גמילה משימוש בסם מסוכן; (ה) עבירה פלילית שעבר האסיר וסוג העבירה; (ו) התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר; (ז) מעורבות בפעילות עבריינית, בין בתוך כותלי בית הסוהר ובין מחוץ להם; (ח) בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד; (7) חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות, בין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש; (8) חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר, כמפורט להלן, שלה יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר: (א) חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית; לענין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר; (ב) חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית; (ג) חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום; (9) לענין אסיר שהוטל עליו בצו מבחן לפי פקודת המבחן, לעמוד בפיקוחו של קצין מבחן לאחר שחרורו מהמאסר – חוות דעת של שירות המבחן, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר; (10) נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי. על הוועדה להביא אפוא בחשבון שיקוליה שני שיקולים מצטברים: שאלת מסוכנותו של האסיר וכן השאלה האם הוא "ראוי" לשחרור. יחד עם זאת, סעיף 9 המונה את השיקולים ביחס לשאלה האם "ראוי" האסיר לשחרור, מתייחס ברישא שלו לשאלת " הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא ". תת הסעיפים בסעיף 9 מתייחסים לנושא זה – קרי הן המסוכנות, הן סיכויי השיקום והן ההתנהגות בכלא. כדי לבדוק את הקריטריונים הללו – מסוכנות, סיכויי שיקום (שקשורים אף הם בין היתר בשאלת המסוכנות) וההתנהגות בכלא – נדרשת הוועדה להביא בחשבון את כלל הנושאים המנויים בסעיף 9 ובין היתר את חוות הדעת המקצועיות. 27. במקרה דנן, אין מחלוקת כי מידת המסוכנות של המשיב היא נמוכה (לדברי ב"כ המשיב – ברמה 1 שהיא הרמה הנמוכה ביותר), וכי לכן עניין זה אין בו כדי לשלול את האפשרות לשחררו בשחרור מוקדם. המחלוקת נוגעת לשאלה האם המשיב "ראוי" לשחרור. כאמור, בהקשר זה על הוועדה להביא בחשבון מספר עניינים (כאשר המסוכנות היא כאמור רכיב רלוונטי גם ביחס לשאלה האם האסיר "ראוי" לשחרור), ועליה לשקול ולשקלל את משקלם המצטבר כדי להגיע למסקנה אודות האפשרות לשחרר את האסיר בשחרור מוקדם. בכלל זה אין מחלוקת לגבי חלק מהעניינים הרלוונטיים שעל הוועדה – בהתאם לסעיף 9 הנ"ל – להביאם בחשבון. יישום השיקולים שנזכרו בסעיף 9 28. הנושא הראשון המצוין בסעיף 9 הוא טיבה של העבירה בה הורשע האסיר – לרבות נסיבות ביצועה, סוגה וחומרתה. בהקשר זה חזרה ב"כ המדינה והדגישה כי המשיב הורשע הן בשתי עבירות מין (שחומרתן היא ברף הנמוך של עבירות מסוג זה), והן בעבירה של הפרת אמונים שהיא עבירה בעלת חומרה יתרה, וזאת לאור הפגיעה שנובעת ממנה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק. היא הוסיפה כי במקרה דנן יש חומרה רבה מאוד במעשיו של המשיב, לאור מעמדו הבכיר במשטרה וההשלכות של הרשעתו על מעמדה של המשטרה בציבור. אכן, עבירות של הפרות אמונים הן עבירות חמורות, והדברים הללו יפים כמובן גם ביחס לעבירה בה הורשע המשיב. מעמדו של המשיב בעת ביצוען החמיר את הנזק הציבורי שנגרם כתוצאה ממעשיו. יחד עם זאת, בהקשר זה יש לזכור כי לצד חשיבותו של השיקול של חומרת העבירה כאחד השיקולים שהוועדה נדרשת לקחתו בחשבון מכוח סעיף 9 בחוק שחרור על תנאי, הרי שחומרת העבירה הובאה בחשבון גם כשיקול על ידי בית המשפט כאשר גזר את עונשו המלא של האסיר (ממנו מבקש כעת המשיב להפחית שליש). עוד יש לציין כי חומרת העבירה עשויה בחלק מהמקרים להוות אינדיקציה לסיכון הנשקף מהאסיר. כאמור – לא אלה הן נסיבות המקרה דנן. עוד יש לציין בהקשר זה כי גם לגישת המדינה, עבירות המין בהן הורשע המערער הן ברף הנמוך יחסית של עבירות מין. המדינה הדגישה כאמור את החומרה היתרה הכרוכה בעבירת הפרת האמונים שכלל הציבור נפגע ממנה. היא אף ציינה כי לא היה מקום לכך שבית המשפט המחוזי יתייחס בהקשר זה לדעת המיעוט של כב' השופט י' אלרון בבית המשפט העליון. אכן, חומרתה של עבירת הפרת האמונים איננה שנויה במחלוקת. מעבר לכך, מובן שמשיצא תחת ידיו של בית המשפט העליון פסק דין, האמור בדעת הרוב משקף את התוצאה של פסק הדין ואין מקום להתייחס לדעת המיעוט או להסיק ממנה מסקנות. רכיב החומרה בעבירת הפרת האמונים צריך אם כן להילקח בחשבון לאור כלל האמור לעיל, בין יתר השיקולים נושא סעיף 9, וצריך להינתן לו משקל בשקלול הסופי של השיקולים הללו. 29. נושא נוסף שנזכר בסעיף 9 הוא שאלת התנהגותו של האסיר בבית הסוהר בתקופת מאסרו (ס"ק 6 על כל תת הסעיפים שלו). לסעיף זה יש לתת משקל במסגרת החלטתה של הוועדה. זאת בין היתר משום שמתן משקל כזה משמש תמריץ חיובי וחשוב לאסירים להתנהג כנדרש במהלך תקופת מאסרם (ראו והשוו: בג"ץ 89/01 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ועדת השחרורים בית הסוהר מעשיהו שב"ס , נה(2) 838, בפסקה 9 לפסק דינו של כב' השופט ת' אור (2001)) . במקרה דנן, אין מחלוקת כי לא היו כל בעיות משמעת למשיב בעת מאסרו. בכלל זה אף צוין כי התנהגותו בכלא הייתה תקינה ותפקודו היה חיובי. הוא הצליח להסתגל בצורה טובה וליצור קשרים קרובים עם אסירים אחרים ואף סייע להם. הוא שימש כעוזר הוראה וכספרן, יצא לחופשות באופן סדיר ואף אז לא נרשמו לחובתו הפרות משמעת. עוד אין מחלוקת כי המשיב שילם את הקנס ואת הפיצוי שהושתו עליו – כאשר אף מתן משקל לנושא זה הוא בעל משמעות כתמריץ לאסירים לפעול באופן הזה. 30. עוד מציין סעיף 9 הנ"ל לחוק כי יש לקחת בחשבון חוות דעת מקצועיות ובכלל זה חוות דעת בתחום בריאות הנפש ואת חוות הדעת של רש"א – אם ניתנה – ביחס לתוכנית לשיקומו של האסיר, ובכלל זה מידת הפיקוח על התוכנית המוצעת על ידי רש"א. הן ועדת השחרורים והן בית המשפט המחוזי הביאו בחשבון את מכלול השיקולים האמורים. הם ציינו גם את הצורך לבחון האם המשיב הביע חרטה ביחס לעבירות שהוא ביצע, ואת הצורך לבחון את האפשרות כי המשיב יעבור הליך שיקומי. הם היו ערים למכלול חוות הדעת המקצועיות ובכלל זה לחוות הדעת של רש"א, לדו"ח הסוציאלי ולעדכון שלו ולחוות הדעת הפרטית מטעם מהמשיב. ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי בחרו כאמור שלא לקבל את המסקנות של רש"א ושל שב"ן בהקשר זה, וקבעו כי ישנה היתכנות בהליך שיקומי – לאור מכלול הנסיבות שעמדו בפניהם. 31. מאחר שהמחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לרכיבי החרטה של המשיב והאפשרות של טיפול שיקומי, אתייחס למסקנות ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי בהקשר זה כדי לבחון האם אלה מסקנות בלתי סבירות במידה המצדיקה התערבות בהן בגלגול שלישי. ביחס לחרטה של המשיב (שהרלוונטיות שלה היא כאחד הנדבכים בהליך השיקום שלו וכמשקפת את היותו של האסיר "ראוי" לשחרור מוקדם), קבעה ועדת השחרורים שאף שמעה את המשיב בעצמה – כי היא התרשמה כי " האסיר הביע חרטה על מעשיו ולוקח אחריות עליהם ". אקדים ואציין כי חרטה היא עניין מורכב. מובן שלצורך מסקנה אודות חרטה, אין די בכך שהמשיב יצהיר הצהרה ריקה מתוכן לפיה הוא מתחרט (הצהרה שכמובן יכולה להינתן על ידיו על נקלה כדי לעמוד בדרישות לשחרור מוקדם). חרטה היא לא אחת תהליך, שעשוי להיות ארוך ולא פשוט. היא עשויה לכלול בין היתר הכרה במניעים שהביאו את העבריין לעבור את העבירה; בפגיעה שנגרמה לאחרים כתוצאה מהעבירה ומהעדר המוסריות והעדר החוקיות הכרוכות בהתנהגות העבריינית; ובלקיחת אחריות על כל אלה. המשמעות של חרטה היא גם צער על התוצאות הפוגעניות ואמפתיה עם הסבל של הקורבנות. לא כל תהליך חרטה הוא זהה. ההבדלים עשויים להיגזר מזהותו של העבריין והמאפיינים שלו, כמו גם מסוג העבירה בה הוא הורשע. במקרה דנן, אכן היו עמדות שונות ביחס לחרטה של המשיב. העובדת הסוציאלית שעמה הוא נפגש באופן פרטני אחת לשבוע במהלך מאסרו, ציינה בדוח הסוציאלי כי מלכתחילה המשיב לא הביע חרטה. היא הבהירה כי המשיב צמצם מלכתחילה ממידת אחריותו, חיפש הסברים רציונליים וציין כי מדובר בקשרים בהסכמה שלא צריכים להיות מעניינם של האחרים. אולם, כך צוין בדו"ח, המשיב אכן עבר תהליך משמעותי בהקשר זה במהלך המאסר. כך בין היתר צוין על ידיה כי " עם הזמן הצליח [המשיב] לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין כי מדובר בהתנהגות פסולה... ". עוד צוין כי המשיב " הצליח להבין כי פעל וחשב באופן מעוות גם בעת ביצוע המעשים וגם לאחר גילוי המעשים. כיום מצר מאוד על השלכות המעשים. לדבריו שלוש מהנשים התגרשו בעקבות כך. ניכר כי מתייסר מזה ומצהיר שהיה נותן כל שניתן למנוע מהן את עוגמת הנפש ולמנוע את התמודדותן מול משפחותיהן לאחר גילוי דבר הקשרים ". בשולי הדוח מציינת העובדת הסוציאלית כי המשיב " מביע חרטה הנחווית ככנה וניתן להתרשם כי קיימות כיום תובנות רבות ". דווקא הדרך הארוכה שמתעד הדוח הסוציאלי מן הרגע בו נקלט המשיב בבית הסוהר ועד שהכיר בפסול מעשיו, מחזקת את האפשרות כי חרטתו כנה. כפי שהדגיש בית משפט זה לא אחת, אין די בחרטה שנאמרה כלאחר יד כדי ללמד על שהאסיר מתנצל על מעשיו (ראו למשל: רע"ב 6438/08 גידאן נ' וועדת השחרורים המיוחדת לאסירי עולם (07.10.2008)) . לכן, דווקא כאשר החרטה שמביע האסיר היא תוצר של תהליך ארוך שעבר בליווי הגורמים הסוציאליים, יש בכך כדי להעיד על כנותה. דברים דומים לאלה שצוינו בדוח העובדת הסוציאלית עולים ממסקנותיה של חוות הדעת הפרטית שהוגשה מטעם המשיב. כך עולה ממנה כי המשיב מתחרט על המעשים שעשה, וכי הם היו תוצאה של זחיחות ושל חוסר הבנה. אכן, מול עמדה זו קיימת גם עמדתה של רש"א לפיה המשיב לא הביע חרטה מלאה ביחס לפן הפלילי בעבירת הפרת האמונים בה הוא הורשע. רש"א התבססה על הדברים שאמר לה המשיב אשר אכן הביע חרטה על הפגיעות שגרם לקורבנותיו, אשתו, ילדיו, סביבת העבודה ולו עצמו. אולם, כך נקבע בחוות הדעת של רש"א, המשיב אינו סבור כי מעשיו חצו את הרף הפלילי והוא " מטשטש את הכוח והעוצמה בהן אחז ביחס לנפגעות, טוען להדדיות בקשרים ומביע תרעומת על עיוות הדין שלדבריו נעשה לו ". המשיב אמר כי " פגעתי באמון הציבור בעצם הקשרים וזה פן מוסרי. טענת ההגנה שלי הייתה ש'אין עונשים בטרם מזהירים'... קבעו שזה פלילי בלי שאני אדע שזה פלילי... הייתה הדדיות מלאה ". לאחר המפגש עם רש"א, נערך על ידי העובדת הסוציאלית מסמך עדכון לדו"ח הסוציאלי הקודם שהוגש על ידיה, בו היא התייחסה לממצאי רש"א ולמפגש של המשיב עמה. בעדכון הזה צוין כי במהלך המפגש עם נציג רש"א, המשיב " חש צורך להתגונן ולהציג את עצמו באור חיובי מתוך הצורך שלא להיאחז עדיין בחלקים הטובים והבריאים הקיימים בו ". הוא " חש מבוכה והתקשה לדבר על החלקים הפוגעניים שבו, דבר שהרחיק אותו מהאמת הפנימית שלו ". לדברי העובדת הסוציאלית, ניתן להסיק מכך כי המשיב מתקשה להיפתח מול דמויות שאינו מכיר, וכי הוא עדיין נאחז " בצורך שלו להציג את עצמו באור חיובי ולא להביא לידי ביטוי את חולשותיו או דפוסיו כפי שעושה זאת בשיחות עם גורמי הטיפול בכלא ". לפי מסמך העדכון, המשיב מבין כי היה עליו להביע נזקקות טיפולית בהתאם למטרות שנקבעו בשיחות, שהן המשך עבודה על ההכרה על החלקים הפוגעניים שבו ועבודה על האגו. המשיב אף העיד בפני ועדת השחרורים כי התבטא בפני גורמי רש"א כפי שהתבטא כיוון שאלו הטיחו בו כי הוא "עבריין מין סדרתי" (פרוטוקול הדיון בוועדת השחרורים, עמוד בשורה 220), מה שהוביל לעימות בינו לבין מראייניו. עדות זו אכן תומכת בעמדת העובדת הסוציאלית, ומחזקת את האפשרות כי אמירותיו של המשיב בפני רש"א אינן מבטאות את עמדתו הכנה – אלא נבעו מניסיון מצדו להתגונן מפני מה שהוא תפס כהתנהלות הפוגעת בכבודו. עוד יצוין כי גם בחוות הדעת של מב"ן מיוחסות למשיב אמרות המבטאות רכיבים של חרטה – ובכלל זה האמירה כי " מגיע לי היה לחטוף ", האמירה לפיה " לא מקיימים קשרים, בטח לא במסגרת העבודה " והאמירה לפיה העובדת הסוציאלית בכלא סייעה למשיב " להיות מודע יותר לאיוולת שלי ". כפי שהובהר בראשית הדברים – כדי לדחות את בקשת רשות הערעור, בית המשפט אינו נדרש בהכרח לקבל במלואה את ההכרעה של הערכאות הקודמות. די בכך שייקבע כי ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות, ולטעמי כזו היא ההחלטה של ועדת השחרורים ושל בית המשפט המחוזי בהקשר זה. זאת כאמור לאור טיבה המורכב של החרטה בכלל, והאפשרות לקיומה של חרטה במקרה דנן בפרט. השאלה האם אכן הביע המשיב חרטה היא שאלה קונקרטית הנטועה במכלול העובדות נושא המקרה הנוכחי ואין לה השלכות רוחב. המסקנה לפיה די במכלול הדברים שהובאו לעיל כדי לקבוע כי המשיב הביע חרטה, היא מסקנה אפשרית שכאמור אינני סבורה כי יש מקום להתערב בה. השאלה האם דבריו של המשיב בפני רש"א הם המבטאים את אומד דעתו בנושא החרטה, או שמא הדברים שאמר לעובדת הסוציאלית מבטאים את אומד דעתו בצורה מהימנה יותר, היא שאלה עובדתית שאין מקום לתת רשות ערעור כדי לבחון אותה. בהקשר זה יש לציין כי אכן יש לבחון היטב חוות דעת פרטיות ואין מקום לתת להם משקל יתר, ודאי כאשר מולן קיימות חוות דעת של גורמי המקצוע האמונים על הנושא. יחד עם זאת, כל מקרה צריך להיבחן לאור מכלול נסיבותיו. במקרה דנן, כפי שהובהר לעיל – ניתנה לאחר חוות הדעת של רש"א חוות דעת נוספת של גורם טיפולי שאינו גורם פרטי אלא גורם מטעם המדינה. מדובר כאמור בעובדת סוציאלית שהכירה את המשיב במשך התקופה הממושכת ביותר, ולכן לא ניתן לקבוע כי הסתמכות על חוות דעתה ומסקנותיה הייתה בלתי סבירה. 32. הנושא הנוסף אליו התייחסה המדינה בבקשתה הוא כאמור נושא השיקום של המשיב. ועדת השחרורים קבעה בהקשר זה כי " האסיר הציג תוכנית שיקומית פרטית שהינה תוכנית ראויה ". כאמור גם בהקשר זה ביקשה המדינה להתבסס על חוות הדעת של הגורמים המקצועיים (רש"א ושב"ן) ולא על חוות הדעת הפרטית שהוצגה על ידי המשיב. גם בהקשר זה דנו ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי הן בחוות הדעת הפרטית והן בחוות דעת רש"א ומב"ן ומצאו לנכון להעדיף, בנסיבות המקרה דנן, את חוות הדעת הפרטית. גם הכרעה זו איננה הכרעת רוחב. חוות דעת רש"א לא המליצה על בניית תוכנית טיפולית עבור המשיב שכן עמדותיו ותפיסותיו אינן מהוות בסיס לעבודה טיפולית. לכן הוא לא נמצא מתאים לתכנית שיקום בפיקוח. יחד עם זאת יצוין כי גם בחוות דעת רש"א צוין כי המשיב הביע שביעות רצון מהטיפולים שעבר בבית הסוהר במהלך כליאתו, וכי הוא עמד על התרומה החיובית של טיפולים אלה והביע רצון להמשיך את הטיפול עם העובדת הסוציאלית המיטיב עמו. גם המדינה מודה כי אין מניעה עקרונית כי ועדת השחרורים תסתמך על חוות דעת שיקומית פרטית שהוצגה מטעמו של אסיר. השאלה היא אם כן רק האם נכון היה להסתמך על חוות דעת כזו במקרה דנן על מכלול נסיבותיו. גם בהקשר זה יש משקל לעמדתה של העובדת הסוציאלית לגבי הדברים שאמר המשיב לרש"א. ושוב – אינני קובעת בהכרח כי היה על בית המשפט המחוזי להעדיף עמדה זו על פני עמדתה של רש"א. כל שנקבע הוא כי אין מקום להתערב בהכרעות הקודמות במסגרת ערעור בגלגול שלישי. יודגש כי אינני מקבלת את עמדת המדינה לפיה ההכרעה בעניין דנן תפתח פתח לכך שאסירים נוספים יפנו לקבלת חוות דעת פרטיות ויבקשו להשתחרר בשחרור מוקדם על סמך חוות דעת כאלה. ראשית, שאלת השיקום כשהיא מנותקת משאלת המסוכנות, היא רק רכיב אחד מיני רבים שעל ועדת השחרור לשקול ביחס לאפשרות של שחרור מוקדם. מעבר לכך וכפי שצוין לעיל, הכלל הוא כי על ועדת השחרורים לתת משקל רב לחוות הדעת של הגורמים המקצועיים מטעם המדינה, וכי אין מקום לקבל באופן אוטומטי חוות דעת פרטיות. יחד עם זאת, לאור מכלול הנסיבות של המקרה דנן כפי שהן פורטו לעיל, המסקנה בהליך דנן בדבר העדפת חוות הדעת הפרטית איננה כזו שיש מקום להתערב בה. 33. עניין נוסף שעלה מכתבי הטענות הוא העובדה שהטיפול הפרטי המוצע על ידי המשיב עשוי להימשך גם לאחר תקופת השחרור המוקדמת. כך, מחוות הדעת הפרטית של "התחלה חדשה" עולה כי מדובר בטיפול אינטנסיבי ברמה של פעמיים בשבוע, כאשר הטיפול יושלם עד תום גם אם יידרש המשיב להמשיך אותו לאחר תקופת השחרור המוקדמת. אם לעומת זאת היה המשיב נותר במאסר (או אם הייתה רש"א ממליצה על טיפול שיקומי), הטיפול הזה היה נמשך רק למשך תקופת המאסר של המשיב, קרי עד חודש דצמבר 2022. הצדדים היו חלוקים ביניהם ביחס להשלכה על עובדה זו. המדינה טענה כי ההלכה הפסוקה קבעה כי שיקול זה אינו תקף תוך התבססות על בג"ץ 6067/11 הפרקליט הצבאי הראשי נ' הועדה הצבאית לעיון בעונש (2.2.2012) (להלן: עניין הפרקליט הצבאי הראשי ). מבלי לקבוע מסמרות בהקשר זה אציין כי הלכת הפרקליט הצבאי הראשי מתייחסת למקרה בו נקבעה מסוכנות של האסיר – וזאת בשונה מהמקרה דנן. כאשר לא נשקפת מהאסיר כל מסוכנות, העובדה שיהיה עליו לקבל טיפול שיימשך עד תומו גם אם יהיה צורך להמשיך אותו מעבר לתקופת המאסר, איננה נטולת חשיבות בעיני. זאת לאור העובדה שטיפול כזה עשוי אכן להועיל למשיב – וכתוצאה מכך להועיל לחברה בכללותה. כאשר האלטרנטיבה הינה העדר כל טיפול (אם המשיב יישאר במאסר), אני סבורה כאמור כי האפשרות מכוחה יתקיים טיפול היא אפשרות שעשויה להיות תועלת בצדה. 34. לבסוף, אציין כי יש ממש גם בטענת המשיב לפיה אם ביקשה המדינה לבסס את עמדתה לפיה יש לתת לה רשות ערעור על עיקר הטענה כי שחרור המשיב עלול לפגוע באמון הציבור במערכות אכיפת החוק, היה עליה לעשות כן תוך הסתמכות על הוראת סעיף 10(א) לחוק שחרור על תנאי הנוגע במישרין לסוגיה זו. המדינה לא עשתה כן, והבקשה שהוגשה על ידיה נטועה בעיקרה בשאלה הקונקרטית האם הביע המשיב חרטה אם לאו והאם הוא כשיר להליך שיקום. בנסיבות אלה אין מקום לקבוע – כפי שהובהר לעיל – כי הבקשה מעוררת סוגיה בעלת השלכות רוחב. 35. לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום לתת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P07.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22", "רע\"פ 6477/20", "רע\"ב 2547/09", "רע\"ב 425/09", "רע\"ב 2112/09", "רע\"ב 5567/20", "רע\"ב 6703/21", "רע\"ב 3118/22", "ס\"ק 6", "בג\"ץ 89/01", "רע\"ב 6438/08", "בג\"ץ 6067/11" ]	750,379
741,496	בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - ד' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. ניסו שחם בקשה מטעם המשיב 2 להוספת שמות מייצגים בשם המשיב 2: עו"ד דקלה סירקיס החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P09.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5607/22" ]	750,380
741,170	בבית המשפט העליון בג"ץ 5608/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד אסמאעיל מחמוד סויטי נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056080_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5608/22" ]	750,381
741,995	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5608/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד אסמאעיל מחמוד סויטי נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין כמבוקש. העתירה אפוא נמחקת. הדיון הקבוע ליום 8.9.2022 – בטל. ניתן היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056080_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5608/22" ]	750,382
741,171	בבית המשפט העליון בג"ץ 5609/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: מוחמד חאלד מוחמד גואד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 30.8.2022. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056090_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5609/22" ]	750,383
741,309	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5609/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותר: מוחמד חאלד מוחמד גואד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים 1 ו-3: עו"ד שטיינבוך מתן פסק-דין השופטת ע' ברון: כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת. הדיון הקבוע ליום 28.8.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056090_G02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5609/22" ]	750,384
741,172	בבית המשפט העליון בג"ץ 5610/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד בכר עלי אבו עטיה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית משפט הצבאי לערעורים 3. שירות ביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 30.8.2022. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056100_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5610/22" ]	750,385
741,421	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5610/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד בכר עלי אבו עטיה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' באלול התשפ"ב (28.8.2022) בשם העותר: עו"ד ג'אד קדמאני בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג; עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים, ובהסכמת בא-כוח העותר עיינו במעמד צד אחד בחומר החסוי שנמסר לידינו. לאחר כל אלה הבענו את התרשמותנו בפני בא-כוח העותר, שמסר כי הוא מקבל את המלצתנו ואיננו עומד על העתירה. משכך העתירה נדחית. ניתן היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056100_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5610/22" ]	750,386
741,186	בבית המשפט העליון בג"ץ 5613/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מילה קוריס 2. גיא קוריס נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. צבא ההגנה לישראל 3. שר הביטחון עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד יובל יועז; עו"ד דורון ברקת החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, עד ליום 6.9.2022. ניתן בזאת צו ארעי לפיו יעוכב גיוס העותרת לשירות צבאי, עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056130_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5613/22" ]	750,390
741,978	בבית המשפט העליון בג"ץ 5613/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מילה קוריס 2. גיא קוריס נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. צבא ההגנה לישראל 3. שר הביטחון בקשה מוסכמת מטעם המשיבים להארכת מועד להגשת תגובה מקדמית בשם המשיבים: עו"ד שרון אבירם בשם העותרים: עו"ד יובל יועז החלטה כמבוקש וכמוסכם, המועד להגשת תגובת המשיבים מוארך בזאת עד ליום ג', 25.10.2022. ניתנה היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056130_P04.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5613/22" ]	750,391
741,739	בבית המשפט העליון בש"א 5617/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) בקשה לקביעת מקום שיפוט מיום 23.8.2022 בשם המבקש: עו"ד רויטל הורוביץ החלטה לפניי בקשה לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקביעת מקום השיפוט בתביעה שאותה מתעתד המבקש, שופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, להגיש נגד המשיבה. כעולה מהבקשה, התביעה שמתעתד המבקש להגיש נוגעת לתאונת דרכים בה היה מעורב. בנסיבות אלו, הצדדים יודיעו עד ליום 15.9.2022 מהו מחוז השיפוט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך לכשיוגש. ניתנה היום, ‏ה' באלול התשפ"ב (‏1.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22056170_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5617/22" ]	750,396
741,577	בבית המשפט העליון בע"מ 5620/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.7.2019 ברמ"ש 45733-06-19 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' שילה בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום; עו"ד רות גורדין החלטה 1. בקשת רשות הערעור תיקבע לדיון לפני מותב תלתא. 2. המשיבים יגישו תשובתם עד 30 ימים לפני מועד הדיון שייקבע . 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056200_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 45733-06-19" ]	750,399
743,131	בבית המשפט העליון בע"מ 5620/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.7.2022 ברמ"ש 45733-06-19 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' שילה בשם המבקשת: עו"ד יסכה פישר-יוסף החלטה תגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע תוגש עד יום 20.10.2022. ניתן בזאת צו ארעי, שלפיו יעוכבו הליכי האימוץ בעניינו של הקטין, עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056200_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 45733-06-19" ]	750,400
741,200	בבית המשפט העליון בג"ץ 5623/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: ישראל שמחה בלעיש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית פקד יחידת מיטב עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: בעצמו החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום ד', 7.9.2022. ניתן בזאת צו ארעי לפיו יעוכב גיוסו של העותר לשירות צבאי עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056230_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5623/22" ]	750,403
742,419	בבית המשפט העליון בג"ץ 5623/22 - ג' לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: ישראל שמחה בלעיש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית פקד יחידת מיטב בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת תגובה מטעם המשיבים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו את תגובתם עד ליום ד', 2.11.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056230_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5623/22" ]	750,404
741,223	בבית המשפט העליון בג"ץ 5626/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: קיבוץ נחשונים, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. הועדה הגאוגרפית מרכז 4. עיריית אלעד 5. המועצה האזורית חבל מודיעין 6. המועצה האזורית דרום השרון 7. עיריית פתח תקוה 8. קרן קיימת לישראל 9. החברה להגנת הטבע עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד שרי סימנר החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום ד', 21.9.2022. בשלב זה לא ראיתי מקום למתן צו ארעי במעמד צד אחד. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056260_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5626/22" ]	750,409
743,213	בבית המשפט העליון בג"ץ 5626/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: קיבוץ נחשונים, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. הוועדה הגאוגרפית מרכז 4. עיריית אלעד 5. המועצה האזורית חבל מודיעין 6. המועצה האזורית דרום השרון 7. עיריית פתח תקוה 8. קרן קיימת לישראל 9. החברה להגנת הטבע בקשה מטעם המשיבים 3-1 להארכת מועד להגשת תגובה מקדמית בשם המשיבים 3-1: עו"ד יונתן נד"ב בשם העותרת: עו"ד שרי סימנר החלטה בשים לב להתחייבות המדינה ולהסכמת העותרת, יוארך המועד להגשת תגובה מקדמית לעתירה עד ליום ג', 29.11.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056260_P02.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5626/22" ]	750,410
741,555	בבית המשפט העליון רע"א 5628/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. עוואד סאלם פריג' אלח'ורטי 2. בניה סאלם פריג' אלח'ורטי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 7.8.2022 ומיום 17.8.2022 בת"א 52297-09-20; 52258-09-20; 52211-09-20 ו-52130-09-20, שניתנו על ידי כב' השופט י' דנינו בשם המבקשים: עו"ד סאלח אבו-חוסיין החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' דנינו ) מהימים 7.8.2022 ו-17.8.2022 בת"א 52297-09-20, 52258-09-20, 52211-09-20 ו-52130-09-20, במסגרתן דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להתיר את עדכון חוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם בהתבסס על ראיות חדשות שהגיעו לידיהם. רקע והשתלשלות העניינים 1. בין המבקשים – עוואד ובניה סאלם פריג' אלח'ורטי ז"ל (באמצעות יורשיהם), לבין המשיבה (היא מדינת ישראל; להלן: המדינה ), מתנהל הליך בבית המשפט המחוזי שעניינו זכויות הבעלות בחלקות מקרקעין הידועות כחלקה 46 בגוש 401047, חלקה 47 בגוש 401048, חלקה 48 בגוש 401049 וחלקה 49 בגוש 401050 (להלן: החלקות ). מקור ההליך בתביעות סותרות שהגישו הצדדים ביחס לחלקות לפקיד הסדר המקרקעין באזור הדרום, במסגרת הליכי הסדר מקרקעין מכוח פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: פקודת ההסדר ). התביעות הסותרות הועברו ביום 23.9.2020 להכרעת בית המשפט קמא בהתאם לסעיף 43 לפקודת ההסדר. המבקשים מצדם טוענים לזכויות בעלות במקרקעין מכוח תזכירי תביעה שהוגשו בשנת 1974; ואילו המדינה טוענת כי מאחר שמדובר בקרקע שרובה מסוג "מואת" ומקצתה מסוג "מתרוקה", הרי שהחלקות מצויות בבעלות המדינה וכך גם נרשמו כבר בשנת 1963. במוקד המחלוקת בין הצדדים בהליך קמא מצויה שאלת סיווג החלקות – האם כטענת המדינה מדובר בקרקע מסוג "מואת" בלתי רשומה ובלתי מוקצית; או שמא, כטענת המבקשים, מדובר בקרקע מסוג "מירי" שהוחזקה ועובדה בשנים עברו על ידי בני משפחתם של המבקשים? 2. בהתאם להחלטת בית המשפט קמא ולאחר מספר בקשות ארכה שהתקבלו, הגישו המבקשים ביום 12.8.2021 את ראיותיהם. בין היתר, הוגשה חוות דעתו של המומחה ד"ר אחמד אמארה (להלן: חוו"ד אמארה ו- ד"ר אמארה , בהתאמה) על פיה מדובר בחלקות קרקע מסוג "מירי" שהוחזקו ועובדו דרך קבע על ידי הבדואים בנגב, ובפרט על ידי בני משפחת המבקשים. עוד נמצא בחוו"ד אמארה כי החלקות הוכרו – הן בתקופת הממשל העות'מאני, הן בתקופת המנדט הבריטי והן בשנים הראשונות להקמת המדינה – כקרקעות בבעלות פרטית של הבדואים. ביום 1.12.2021 הגישה המדינה את ראיותיה, ובכלל זאת את חוות דעתה של המומחית פרופ' רות קרק (להלן: חוו"ד קרק ). על פי חוו"ד קרק, באזור החלקות שבמחלוקת לא נמצאו כל יישובי קבע עד לסוף תקופת המנדט, והאזור היה שומם. בהתאם, נמצא כי מדובר בחלקות קרקע מסוג "מואת", אשר לא נרשמו מעולם על שם השבטים הבדואים באזור. עוד קבעה חוו"ד קרק כי בשל מיעוט הגשמים באזור החלקות לא הייתה בהן חקלאות רציפה, וכל שנמצא הן עדויות לעיבודים ארעיים של הקרקע בשנים 1939 ו-1945. לבסוף, צוין בחוות הדעת כי לא נמצא כל אזכור של שם משפחת המבקשים במקורות הרבים שנבדקו, ואף לא הקצאה או רישום של החלקות על שמם. 3. ביום 6.1.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים (להלן: הדיון מיום 6.1.2022 ). במסגרת הדיון, טען בא כוח המבקשים – עו"ד סאלח אבו חוסיין (להלן: ב"כ המבקשים או עו"ד אבו חוסיין ), כי לאחר הגשת חוו"ד אמארה, הוא נחשף למסמכים שהובאו מאנגליה ומתורכיה, ואשר יש בהם כדי להוכיח את טענותיו לגבי קיומו של יישוב קבע בדואי באזור החלקות. בהתאם, ביקש ב"כ המבקשים כי בית המשפט יתיר לו להגיש עדכון לחוו"ד אמארה שיכלול התייחסות למסמכים הנוספים שהתגלו, וציין כי יגיש בקשה בעניין בתוך 10 ימים. בתום הדיון, קבע בית המשפט כי בשל נכונות הצדדים לבוא בדברים ולבחון האם ניתן להגיע להסכמות שייתרו את המשך ההליך, הם יודיעו עד ליום 6.2.2022 האם הצליחו להגיע להסכמות כאמור. כן קבע בית המשפט כי בכל הנוגע למסמכים הנוספים שהתגלו לכאורה, על ב"כ המבקשים להגיש בקשה להגשת ראיות נוספות לא יאוחר מיום 20.1.2022, במסגרתה ינמק מדוע לא הוגשו הראיות עד כה, ויסביר מה טיבן של ראיות אלו. בקשה כאמור לא הוגשה. 4. לאחר שהודיעו הצדדים כי לא עלה בידם להגיע להסכמות, קבע בית המשפט קמא ביום 1.3.2022 כי דיוני ההוכחות בתיק יתקיימו בימים 11.9.2022 ו-19.9.2022. בחלוף כחמישה חודשים, הגישו המבקשים ביום 7.8.2022 בקשה להתיר את עדכון חוו"ד אמארה (להלן: בקשת העדכון ). במסגרת בקשת העדכון, נטען כי בחודש מאי 2022 הגיעו לידיו של ד"ר אמארה, באמצעות ב"כ המבקשים, אטלס בו מפורטים הכפרים והישובים שהיו קיימים בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית (להלן: האטלס ), וכן מפות ותרשימים של ארץ ישראל בשנים 1877-1871 (להלן: המפות והתרשימים , וביחד עם האטלס, יכונו: הראיות הנוספות ). על פי הנטען, האטלס אשר יצא לאור בתורכיה בשנת 2020, והמפות והתרשימים אשר לקוחים מאטלס שיצא לאור באנגליה בחודש מאי 2020, כוללים מידע הסותר את האמור בחוו"ד קרק, לפיו היו קיימים עשרות יישובים וכפרים בהם התגוררו הבדואים בנגב. כן נטען כי לצורך אימות המידע והעובדות שפורטו באטלס, ביקר ד"ר אמארה בחודשים יולי-אוגוסט 2022 בארכיב העות'מני, במשרדי הטאבו וכן באוניברסיטאות ובמרכזי מחקר בתורכיה. לצד בקשת העדכון הוגש תצהיר ב"כ המבקשים, לפיו בחודש מאי 2022 התקבל במשרדו האטלס שיצא לאור בשנת 2020, ואשר בו פורטו הכפרים שהיו קיימים בנגב בתקופה העות'מאנית, בהתאם למידע המופיע בפנקסי מקרקעין השמורים בארכיב העות'מאני. כן נטען כי ד"ר אמארה נסע לתורכיה כדי לאמת את הרשום באטלס, וכי אכן עלה בידו לקבל מפות של ארץ ישראל ולעיין בפנקסי המקרקעין האמורים. 5. להשלמת התמונה, יצוין כי במקביל להליך נושא בקשת רשות הערעור שלפניי, התקיים בפני אותו מותב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הליך דומה, אשר גם במסגרתו יוצגו התובעים על ידי ב"כ המבקשים דכאן – עו"ד אבו חוסיין (ת"א 48918-02-19. להלן: ההליך האחר ). לאחר סיום שלב ההוכחות בהליך האחר, הגיש עו"ד אבו חוסיין ביום 10.5.2022 בקשה להתיר הגשת ראיה נוספת, בה הוא ציין כי במהלך הכנת סיכומי הטענות מטעם התובעים, נודע לו על קיומו של אטלס שיצא לאור בשנת 2020, הכולל את שמות הכפרים בארץ ישראל וכן מפות של ארץ ישראל מהתקופה העות'מאנית. כן צוין כי האטלס התקבל במשרדו של עו"ד אבו חוסיין ביום 4.5.2020 ונמסר לעיונו של ד"ר אמארה (שהגיש חוות דעת גם בהליך האחר). לאחר שהוגשה תשובת המדינה, בית המשפט דחה ביום 23.5.2022 את הבקשה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אשר נדחתה אף היא בהחלטת השופט ע' גרוסקופף מיום 5.7.2022 (רע"א 3863/22 עזבון המנוח סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל (5.7.2022). להלן: החלטת השופט גרוסקופף מיום 5.7.2022 ). בנמקו את החלטתו, ציין השופט גרוסקופף כי " אין ספק שהבקשה הוגשה לבית המשפט קמא בשיהוי ניכר – האטלס התפרסם עוד בשנת 2020, ולא מצאתי בטיעוניהם של המבקשים, הן במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא והן בבקשה שלפניי, הסבר מספק לסיבה בעטיה דבר קיומו התברר להם בעת האחרונה בלבד, ומדוע לא הייתה להם ולמומחה מטעמם יכולת לגלות את דבר קיומו בשלב מוקדם יותר, למצער בטרם העדת המומחים " (שם, בפסקה 8). כן צוין כי הגשת האטלס בשלב זה של ההליך תגרום להסגתו לאחור, שכן יהיה צורך בקבלת התייחסותה של המומחית מטעם המדינה, ויתכן שאף בחקירה חוזרת של מומחי הצדדים. לבסוף, ציין השופט גרוסקופף כי אין בחשיבותה ובאופייה של הראיה כדי להטות את הכף לטובת התרת הגשתה, וזאת " בין היתר, כיוון שמדובר במסמך ממקור זר, שלא הוברר מי הגוף אשר עומד מאחוריו, וכן לאור הספקות שהועלו בתגובת המשיבה לבקשה בבית המשפט קמא, ביחס לקשר שבין המידע הקיים באטלס לבין החלקה שבמוקד התביעה, לאופי ההתיישבות הנטענת ולתקופה הרלוונטית " (שם). 6. נשוב לענייננו. ביום 7.8.2022 דחה בית המשפט קמא את בקשת העדכון, מבלי שנתבקשה תשובת המדינה (להלן: ההחלטה מיום 7.8.2022 ). בהחלטתו, ציין בית המשפט כי לא ברור מדוע הבקשה מוגשת רק בעת הזו, כאשר על פי הנטען הראיות הנוספות עליהן היא מבוססת הגיעו לידי המבקשים כבר בחודש מאי 2022, והתפרסמו עוד בשנת 2020. כן ציין בית המשפט כי היעתרות לבקשה תחייב מתן אפשרות למדינה להגיש חוות דעת מעודכנת מטעמה, וכפועל יוצא תביא לסרבול ההליך ולדחיית מועדי ההוכחות שנקבעו לחודש ספטמבר 2022. בית המשפט הוסיף כי השיהוי בהגשת בקשת העדכון מתעצם על רקע העובדה שבמסגרת ההליך האחר הגיש ב"כ המבקשים בקשה זהה כבר ביום 10.5.2022, ואף על פי כן הוא לא סיפק כל הסבר מדוע לא הוגשה גם בקשת העדכון בהליך דנן באותו מועד. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי גם אם נכונה הטענה לפיה יש במסמכים הנוספים כדי להוכיח שהיו בנגב יישובים בדואיים רבים, אין בה בהכרח כדי ללמד כי אחד היישובים היה מצוי על החלקות נושא ההליך, באופן שמשפיע על שאלת סיווג הקרקע. לבסוף, ציין בית המשפט כי בדומה להליך האחר, גם במסגרת בקשת העדכון לא הוברר מקורן של הראיות הנוספות. 7. ביום 9.8.2022 הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 7.8.2022 (להלן: הבקשה לעיון חוזר ). בתוך כך, הבהירו המבקשים כי הם נמנעו מלהגיש הודעת עדכון לחוו"ד אמארה בטרם יעיין ד"ר אמארה בעצמו בפנקסי המקרקעין בארכיב העות'מאני; וכי מיד לאחר שד"ר אמארה עשה כן הוגשה בקשת העדכון. לעניין זה, צוין כי הואיל ובמסגרת החלטת השופט גרוסקופף מיום 5.7.2022 נקבע כי האטלס הוא בבחינת " מסמך ממקור זר שלא הובהר כי הגוף העומד מאחוריו ", החליט ד"ר אמארה לאמת את האמור באטלס בעצמו. כן נטען כי בשונה מההליך האחר – שם הוגשה הבקשה להוספת ראיות לאחר שכבר הסתיימה שמיעת הראיות – בהליך דנן טרם החלה שמיעת הראיות. ביום 15.8.2022 הגישה המדינה את תשובתה לבקשה לעיון חוזר. בכל הנוגע למפות והתרשימים, אשר מקורם באטלס שיצא לאור באנגליה בשנת 2020, הרי שעל פי דברי ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022, מסמכים אלו כבר היו ברשות המבקשים במועד זה, ובית המשפט הורה על הגשת בקשה בעניינם עד ליום 20.1.2022. חרף זאת, לא הגישו המבקשים בקשה כאמור בסד הזמנים שנקבע, ודי בכך כדי לדחות את בקשתם. באשר לאטלס, נטען כי מדברי ב"כ המבקשים עולה כי זה הגיע לידיו כבר בחודש מאי 2022. משכך, טענה המדינה כי בסמוך לאחר מכן היה על המבקשים להגיש הודעה בדבר הגעת האטלס לחזקתם, וכן לעדכן בדבר כוונתם להגיש בקשה להוספת האטלס כראיה, ובדבר הפעולות שהם מתכוונים לנקוט קודם לכן. באופן כללי, טענה המדינה כי התרת עדכון חוו"ד אמארה תחייב אותה להגיש חוות דעת משלימה אשר כרוכה בחודשים רבים של עבודה ובעלויות נוספות; כי הראיות הנוספות הן בגדר "תעודות חוץ" ותעודות ציבוריות שמקורן זר, ואשר יש לאמתן על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כאמור בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; כי חלק מהמסמכים ערוכים בשפה התורכית ודורשים תרגום נוטריוני; כי המבקשים לא מפרטים מהם המסמכים הספציפיים אותם הם מבקשים לצרף; וכי התצהיר של ב"כ המבקשים, שצורף לבקשת העדכון, לא יכול לאמת את העובדות האמורות בה בדבר ביקורו של ד"ר אמארה בתורכיה. לנוכח דברים אלו, סברה המדינה כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר. 8. ביום 17.8.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לעיון חוזר. בנמקו את החלטתו, עמד בית המשפט על מספר טעמים: ראשית , ציין בית המשפט קמא כי המבקשים לא העלו בבקשתם טענה כי חל שינוי נסיבות כלשהו מאז ניתנה ההחלטה מיום 7.8.2022, או כי נפלה טעות בהחלטה. למעשה, המבקשים מודים כי כל תכליתה של הבקשה לעיון חוזר היא להבהיר את בקשת העדכון, בבחינת "מקצה שיפורים" לבקשה הראשונה. בית המשפט ציין כי ההליך הדיוני של בקשה לעיון חוזר לא נועד לאפשר לבעל דין להוסיף ולשפר טיעוניו כדי להתמודד עם נימוקי ההחלטה הקודמת, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה. שנית , בית המשפט סבר כי קבלת בקשת העדכון תביא לסרבול ועיכוב ההליך, ותביא לפגיעה באינטרס הציבורי לקיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, ולבזבוז משאבי זמן וכסף. זאת, שכן התרת עדכון חוו"ד אמארה תחייב לאפשר למדינה להגיש חוות דעת מעודכנת מטעמה, וכפועל יוצא לא יהיה מנוס מדחיית דיוני ההוכחות שנקבעו לחודש ספטמבר 2022 למועד מאוחר יותר. שלישית , ציין בית המשפט כי המבקשים לא הציגו טעם המצדיק את השיהוי שנפל בהגשת בקשת העדכון. כך, בכל הנוגע לאטלס, המבקשים נמנעו מלהסביר מדוע רק בחודש מאי 2022 נחשפו לקיומו, על אף שפורסם כבר בשנת 2020. כן ציין בית המשפט בהקשר זה כי המבקשים טענו שלאור החלטת השופט גרוסקופף מיום 5.7.2022, החליט ד"ר אמארה לאמת את האמור באטלס באמצעות ביקור בתורכיה. ואולם, המבקשים לא צירפו תצהיר מטעם ד"ר אמארה המאמת טענה זו. באשר למפות והתרשימים, המבקשים לא פירטו באופן ספציפי מהו טיבם והיקפם של מסמכים אלו, ואף לא הבהירו מהו מקורם. חשוב מכך, מדבריו של ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022 עולה כי מסמכים אלו היו בידיו כבר באותה עת, ובהתאם להוראת בית המשפט היה עליו לפעול להגשת בקשה בעניינם לא יאוחר מיום 20.1.2022. חרף זאת, הוגשה הבקשה חודשים רבים לאחר מכן, מבלי להציג כל טעם המצדיק זאת. לבסוף , ציין בית המשפט קמא כי גם מידת תרומתן של הראיות הנוספות לחקר האמת לא התבררה עד תום. כך, אף אם ד"ר אמארה אכן עיין בפנקסי המקרקעין עליהם מבוסס האטלס בעת שביקר בתורכיה, הרי שעדיין מדובר במסמך ממקור זר, אשר לא הוברר מי ערך אותו, מתי נערך, מה היו נסיבות עריכתו ומהם המקורות ששימשו יסוד לעריכתו. משכך, לא ברור כי לאטלס כוח ראייתי עצמאי המאפשר לזקק ממנו מסקנות לצורך ההליך. בית המשפט הוסיף כי יש ממש בטענת המדינה לפיה הראיות הנוספות דורשות אימות כמצוות סעיף 30 לפקודת הראיות, תוך שהבהיר כי חוות דעת מומחה אינה יכולה להכשיר מסמכים שמקורם לא ידוע, כמסד לקביעת ממצאים, כאשר אין בידי הצד השני לעמוד על תוקפם וטיבם המלא. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. נימוקי הבקשה 9. במסגרת בקשת רשות הערעור, חוזרים המבקשים על עיקרי טענותיהם בהליך קמא. בין היתר, נטען כי לא נפל שיהוי בהגשת בקשת העדכון שיש בו כדי לפגוע במדינה או בהליך שמיעת הראיות. זאת, שכן בשונה מהמצב בהליך האחר, בהליך דנן טרם החלה שמיעת הראיות, כך שלמומחית מטעם המדינה תהיה אפשרות לתקן את חוות דעתה ולהביא ראיות נוספות ככל שתחפוץ בכך. על כן, המבקשים סבורים כי אין זה צודק למנוע מהם את עדכון טענותיהם והבאת ראיות חדשות רק בשל מחדל בסדרי הדין. הדברים הללו יפים ביתר שאת, כך נטען, הואיל ועל הפרק עומדות זכויותיהם הקנייניות של המבקשים בחלקות. כן נטען כי הראיות הנוספות עליהן הם מבקשים להסתמך התגלו רק ביום 4.5.2022 בעקבות פרסומו של האטלס בתורכיה בשנת 2020, וכי ראיות אלו התגבשו סופית לאחר ביקורו של ד"ר אמארה בארכיב העות'מאני בתורכיה באוגוסט 2022. לשיטת המבקשים, מדובר בראיות הכוללות עובדות חדשות שיש בהן כדי להשליך על ההכרעה בהליך, והוספתן נדרשת לגילוי האמת שכן הן סותרות את האמור בחוו"ד קרק. כמו כן, נטען כי המבקשים לא יכלו לגלות את הראיות הללו בשקידה ראויה, שכן לא הייתה להם, לבא כוחם או למומחה מטעמם גישה לארכיב העות'מאני בתורכיה. לבסוף, טוענים המבקשים כי ככל שיתברר כי עדכון חוו"ד אמארה הוביל לסרבול ההליך או לעיכובו, באופן שגרם נזק למדינה, ניתן יהיה להטיל עליהם הוצאות. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי יש לדחותה ללא צורך בתשובת המדינה. כידוע, החלטות שעניינן הגשת ראיות נוספות הן מסוג ההחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ומסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. על כן, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות כגון דא, אלא במקרים חריגים בהם מתעורר חשש לפגיעה ממשית בזכויות מי מהצדדים (ראו למשל: רע"א 1441/17 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ , פסקה 7 (27.3.2017); רע"א 1396/18 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 5 (13.3.2018); רע"א 8305/21 סמאר נ' סמאר , פסקה 13 (9.3.2022) (להלן: עניין סמאר )). בענייננו, בית המשפט קמא נתן דעתו למכלול טענות המבקשים, הן במסגרת בקשת העדכון והן במסגרת הבקשה לעיון חוזר, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי יש לדחותן. כפי שאבאר להלן, אני סבורה כי מדובר בהחלטה סבירה, וממילא אין היא נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור. 11. כלל הוא כי בעל דין נדרש להגיש את ראיותיו לבית המשפט "בחבילה אחת", במועד עליו הורה בית המשפט (ראו: תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 6840/21 גלבוע נ' המרכז הרפואי מאיר , פסקה 6 (20.10.2021) (להלן: עניין גלבוע ); עניין סמאר , בפסקה 14). על כן, לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשתו של בעל דין להגיש ראיות נוספות בשלב מאוחר יותר. בבואו לבחון בקשות מסוג זה, על בית המשפט לתת דעתו לשיקולים שונים, ובכללם: השלב בו מצוי ההליך; אופי הראיה הנוספת ומידת תרומתה לגילוי האמת; והמועד בו ידע המבקש, או היה עליו לדעת, על קיומה של הראיה הנוספת (ראו: עניין גלבוע , בפסקה 6; רע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 15 (21.2.2022); עניין סמאר , בפסקה 14). כזכור, המבקשים הגישו את ראיותיהם ביום 12.8.2021, קרי לפני למעלה משנה, והמדינה הגישה את ראיותיה ביום 1.12.2021. בסמוך לאחר מכן, טען ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022 כי בידיו מסמכים שהובאו מאנגליה ומתורכיה הסותרים את האמור בחוו"ד קרק, וכי בכוונתו להגיש בקשה לעדכון חוו"ד אמארה בתוך 10 ימים. על אף שבאותה עת כבר הגישו הצדדים את ראיותיהם, בית המשפט קמא בא לקראת המבקשים והתיר להם להגיש בקשה בעניין עד ליום 20.1.2022. אף על פי כן, נמנעו המבקשים מלהגיש בקשה כאמור, וזאת עד ליום 7.8.2022 – חודשים רבים לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק, ובסמוך לפני שצפויים להתקיים דיוני ההוכחות בתיק (שנקבעו כבר ביום 1.3.2022). חרף זאת, לא הציגו המבקשים, לא במסגרת ההליך קמא ולא במסגרת הבקשה שלפניי, כל טעם שיש בו כדי להצדיק שיהוי ניכר זה בהגשת הבקשה. שיהוי זה מתחדד אף יותר על רקע העובדה שהמבקשים עצמם מודים כי מקורן של הראיות הנוספות באטלסים שפורסמו בתורכיה ובאנגליה כבר בשנת 2020 – עוד בטרם נפתח ההליך בבית המשפט קמא, ואף על פי כן הם לא מציגים כל הסבר מדוע לא היה ביכולתם לגלות על קיומם בשלב מוקדם יותר. ודוק, הטענה כי המבקשים ביקשו להמתין עם הגשת הראיות הנוספות עד לאחר שד"ר אמארה ייסע לתורכיה ויעיין בהן בעצמו, אין בכוחה לשנות את פני הדברים. ראשית , המבקשים לא מבהירים מדוע לא פעלו לצורך כך כבר בחודש ינואר 2022, כאשר על פי דבריו של ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022, כבר במועד זה ידעו על דבר קיומן של הראיות החדשות או למצער על חלקן. שנית , גם אם ביקשו המבקשים לנקוט פעולות לצורך בירורן ואימותן של הראיות הנוספות בטרם הגשתן לבית המשפט, הרי שעדיין היה עליהם להגיש בקשה מתאימה בסד הזמנים שקבע בית המשפט, ובה לעדכן בדבר כוונתם לנקוט פעולות כאמור – בדבר טיבן של פעולות אלה, משמעותן ולוח הזמנים הצפוי לסיומן. לו היו המבקשים נוהגים כך, היה הדבר מאפשר לבית המשפט לבחון את הבקשה בשלב מוקדם יחסית בהליך ובטרם נקבעו דיוני הוכחות, וכן מאפשר למדינה לכלכל את צעדיה בהתאם. לכל המאוחר, היה על המבקשים להגיש בקשה כאמור בחודש מאי 2022, הוא המועד בו לטענתם הגיעו הראיות הנוספות לידיהם. לבסוף , המבקשים לא הבהירו כנדרש את אופיין וטיבן של הראיות הנוספות ואת מידת תרומתן לגילוי האמת. כך, מלבד טענות כלליות לפיהן הראיות הנוספות סותרות את האמור בחוו"ד קרק ומצביעות על קיומם של יישובי קבע בנגב, המבקשים אינם מבהירים האם ראיות אלו נוגעות באופן ספציפי לחלקות שבמחלוקת; והאם יש בהן כדי לבסס את זכויותיהם הנטענות של בני משפחת המבקשים בחלקות או למצער את עצם הימצאותם בחלקות בשנים עברו. המבקשים אף אינם מפרטים באופן ספציפי לאילו מסמכים בכוונתם להתייחס במסגרת עדכון חוו"ד אמארה. כך, בעוד שבקשת העדכון והבקשה לעיון חוזר מתייחסות לאטלס ולמפות והתרשימים, נראה כי הבקשה שלפניי מתמקדת דווקא בפנקסי המקרקעין בהם עיין ד"ר אמארה, על פי הנטען, במסגרת ביקורו בתורכיה (וראו פסקאות 9 ו-14 לבקשת רשות הערעור). ביחס למסמכים אלו אין גם הבהרה לגבי תוקפם הראייתי הנטען, האם – כטענת המדינה – הם דורשים אימות לאור מקורם הזר בהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות והאם מדובר במסמכים הערוכים בשפה זרה ודורשים תרגום. די בטעמים אלו כדי להצדיק את דחיית הבקשה. 12. למען הסר ספק יובהר כי לא נעלמה מעיניי העובדה שבשונה מהמצב בהליך האחר, בקשת העדכון בהליך דנן הוגשה עובר לתחילת שלב ההוכחות. יחד עם זאת, בשים לב לסמיכות הזמנים שבין הגשת הבקשה לבין מועדי ההוכחות שנקבעו ולכך שקבלתה צפויה לגרור עמה עיכוב ניכר בהמשך בירור ההליך; וכן בהתחשב במחדלם של המבקשים להסביר מדוע הוגשה בקשת העדכון רק בחודש אוגוסט 2022, כאשר על פני הדברים היה עליהם לדעת על דבר קיומן של הראיות הנוספות עוד בשנת 2020 – לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. 13. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובת המדינה – אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056280_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5628/22", "ת\"א 48918-02-19", "רע\"א 3863/22", "רע\"א 1441/17", "רע\"א 1396/18", "רע\"א 8305/21", "רע\"א 6840/21", "רע\"א 8597/21" ]	750,412
741,365	בבית המשפט העליון ע"פ 5630/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: מיכאל קניובסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.7.2022 בת"פ 73906-12-20 שניתן על-ידי כבוד השופט ב' שגיא – סג"נ בשם המערער: עו"ד ליאור שביט החלטה לתגובת המדינה עד יום 11.9.2022. דיון בבקשה יתקיים ביום 13.9.2022 בשעה 12:00. ביצוע עונש המאסר יעוכב עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056300_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5630/22" ]	750,414
742,484	בבית המשפט העליון ע"פ 5630/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: מיכאל קניובסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.7.2022 בת"פ 73906-12-20 שניתן על ידי כבוד השופט ב' שגיא תאריך הישיבה: י"ז באלול התשפ"ב (13.9.2022) בשם המבקש: עו"ד ליאור שביט בשם המשיבה: עו"ד טליה קצב החלטה בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 10.7.2022 בת"פ 73906-12-20 (כבוד השופט ב' שגיא) שגזר על המבקש עונש מאסר של 30 חודשים. אף שככלל כאשר מדובר בעונש מאסר כזה, שניתן לאחר שהמבקש הודה בכתב האישום המיוחס לו, בית המשפט איננו מורה על עיכוב ביצוע, הרי שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה. הטעם לכך הוא ששלושה תסקירים של שירות המבחן קבעו כי ניתן לתת אמון במבקש והמליצו על המרת עונש המאסר בעבודות שירות. אינני מחווה כל דעה לסיכויי הערעור לגופו ביחס לשאלה האם ראוי להתערב בעונש שנגזר על המבקש, עניין שיידון במסגרת הדיון בערעור. אולם בנסיבות המקרה ולאור מכלול העובדות שפורטו בתסקירים של שירות המבחן, אני סבורה כי לא ייגרם נזק משמעותי אם ביצוע גזר הדין יעוכב עד לאחר הדיון בערעור. מובהר בזאת כי עיכוב הביצוע לא נועד כדי להשלים את הליך השיקום אליו מתייחס שירות המבחן, והמבקש יכול לפעול בהקשר זה ככל שימצא לנכון. לכן ביצוע גזר הדין יעוכב עד להכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056300_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5630/22" ]	750,415
741,611	בבית המשפט העליון בש"פ 5631/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה שמינית להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החלטה 1. לפניי בקשה שמינית להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ). במסגרת הבקשה, עותרת המבקשת (להלן: המדינה ) להאריך את מעצרו של המשיב לפרק זמן של 90 ימים החל מיום 9.9.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 39563-03-20 בבית משפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. רקע והליכים קודמים 2. ביום 19.3.2020 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו עבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירת כניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין. על-פי העובדות שבכתב האישום, המשיב התפרץ לביתה של המתלוננת בעודה ישנה ובעל אותה, תוך ניצול מצב שמנע ממנה להגיב או לתת הסכמתה למעשים. 3. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט קמא בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי בידי המדינה ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב וכי נגד המשיב קמה עילת מעצר בשל החשש שהוא יסכן את שלום הציבור, נוכח המסוכנות הנלמדת מאופי מעשיו והתנהגותו. עוד נטען כי מסוכנות המשיב נלמדת מעברו הפלילי הכולל 14 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות אלימות ורכוש; ומריצוי מאסר ומאסר מותנה העומד נגדו. כן נטען כי קמה עילת מעצר נגד המשיב בשל החשש להתחמקות מהדין, הנובע מכך שהמשיב התחמק ממשטרת ישראל במודע כאשר התחזה לאדם אחר בפני השוטרים שהגיעו לעצור אותו. ביום 29.3.2020 התקיים הדיון בבקשת המדינה. בית המשפט קמא קבע כי מתקיימות ראיות לכאורה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. 4. בהמשך, ולאור התארכות ההליכים בענייננו של המשיב, הגישה המדינה מספר בקשות לבית משפט זה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים. בהחלטתו מיום 15.12.2020, האריך בית המשפט (השופט ג' קרא ) את מעצרו של המשיב בהסכמתו ב-90 ימים (החל מיום 19.12.2020). 5. ביום 16.12.2020 הגיש ב"כ המשיב בקשה לעיון חוזר, והתייחס בה לכרסום בתשתית הראייתית בעקבות עדות המתלוננת; למשך הזמן שיידרש עד לסיום המשפט ולהתקדמות האיטית שלו; ולכך שלא קיים עוד חשש לשיבוש, שכן המתלוננת כבר העידה וחלופת המעצר המוצעת על ידי המשיב רחוקה ממקום מגוריה. המדינה טענה כי לא חל כרסום בראיות, ועמדה על כך שהתמשכות ההליכים רובצת לפתחו של המשיב. בהתייחס לחשש מפני שיבוש ההליכים, נטען כי באותה עת טרם העידו עדים המתגוררים באותה עיר בה ממוקמת חלופת המעצר המוצעת. בדיון שהתקיים ביום 31.12.2020 קבע בית המשפט קמא כי לא חל כל כרסום בראיות גם לאחר שמיעת עדות המתלוננת וכי בהינתן העובדה שהמשפט צפוי להימשך זמן רב, יש מקום להפנות את המשיב לקבלת תסקיר. 6. תסקיר שירות המבחן שהתקבל מיום 14.2.2021 פירט את עברו הפלילי של המשיב, הכולל כאמור 14 הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות. כן צוין בתסקיר שהמשיב ריצה עונשי מאסר בפועל, כשהאחרון בהם הוא מאסר של ארבע שנים. המשיב לא שוחרר בשחרור מוקדם ממאסר זה בשל התנהגות אלימה בבית הסוהר והכשלת שוטר. שירות המבחן התרשם כי המשיב הפנים דפוסי חשיבה כוחניים וכי הוא פועל באלימות ובאגרסיביות כדי לשמר את מעמדו ולממש את צרכיו; כי המשיב אינו בשל לערוך שינוי בחייו ובדפוסי ההתנהגות שלו; וכי קיימת הסלמה במעשיו ובקשייו לשליטה עצמית עם השנים. לבסוף, צוין בתסקיר כי מן המשיב נשקפת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עבריינית. בהמשך הודיע שירות המבחן לבית המשפט כי התסקיר מיום 14.2.2021 הוא טיוטה בלבד שהוגשה לבית המשפט בשגגה. משכך, הוגש ביום 23.2.2020 התסקיר הסופי (שאיננו טיוטה) מיום 15.2.2020, ובו חזר שירות המבחן על האמור בטיוטה והוסיף כי לאור ההתרשמות מהבעייתיות שבגורמי הפיקוח המוצעים על ידי המשיב, אשר מתקשים לבחון את הבעייתיות בדפוסי התנהגותו וחשיבתו של המשיב, ההערכה היא כי הם אינם מהווים גורמי סמכות עבורו. לבסוף, העריך שירות המבחן בתסקיר הסופי כי אין בחלופה המוצעת כדי לתת מענה לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב, ולכן לא בא בהמלצה להורות על חלופת מעצר בעניינו של המשיב. 7. בהחלטה מיום 8.3.2021, האריך בית המשפט (השופט נ' סולברג ) את מעצרו של המשיב בהסכמתו ב-90 ימים נוספים (החל מיום 19.3.2021). בהחלטה נוספת מאותו מועד דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המשיב לעיון חוזר וזאת לאור ההמלצה השלילית של שירות המבחן. על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה ביום 21.3.2021, אך המשיב חזר בו מהערר בהמלצת בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף ). הערר נדחה לכן, תוך שצוין בהחלטה כי ככל שהמשפט יתארך מעבר לצפוי, שמורה למשיב האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר. 8. ביום 20.4.2021 הגיש ב"כ המשיב בקשה נוספת לעיון חוזר. בהחלטה מיום 24.5.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המשיב לעיון חוזר מהנימוקים שצוינו בהחלטות הקודמות בעניין זה; וכן משום שלשיטת בית המשפט קמא, אין בחלוף הזמן כשלעצמו להוות נסיבה חדשה המצדיקה עיון חדש. בית המשפט אף ציין כי ההליכים בעניינו של המשיב מתקדמים בקצב סביר. על החלטה זו הגיש ביום 30.5.2022 ערר נוסף לבית משפט זה, בו טען המשיב כי האחריות להתמשכות ההליכים רובצת לפתחה של המבקשת, וכי נקודת האיזון השתנתה ובשלה העת להורות על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה מיום 3.6.2021 קבע בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף ), כי יש מקום לבחון את האפשרות להעביר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, וכי יש להכין תסקיר מעצר משלים לצורך כך. 9. ביום 7.6.2021 ולאור העובדה שמשפטו של המשיב לא הסתיים, הוגשה בקשה שלישית להארכת מעצר. בית המשפט (השופט י' אלרון ) נעתר לבקשה בהסכמת המשיב, ומעצרו הוארך ב-90 יום החל מיום 17.6.202. 10. ביום 23.6.2021 הוגש תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ובו נבחנה החלופה שהוצעה על ידיו - והיא מעצר בפיקוח אלקטרוני אצל דודו או אצל דודתו. שירות המבחן התרשם מדאגתם של המפקחים המוצעים למצבו ומרצונם לסייע לו, וסבר כי הם מתייחסים באופן ביקורתי למעשיו ולעברו הפלילי. הוא הוסיף כי כל עוד עומד המשיב בסירובו לקחת חלק במסגרת הטיפולית בתחום עבריינות המין, הרי שכל חלופה אנושית שתוצע אינה נותנת מענה טיפולי מתאים. לכן, לא המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב ממעצר. 11. ביום 12.7.2021 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי שהורה – לאור החלטתו של השופט ע' גרוסקופף מיום 4.6.2021 (בבש"פ 3769/21) וחרף התנגדות המדינה – על מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב, בכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה ותחת פיקוח מתאים. ביום 22.7.2021, לאחר שסכום ההפקדה (שהופחת) הופקד על ידי המשיב, הוא נעצר בפיקוח אלקטרוני והוא מצוי בפיקוח כזה מאז. 12. ביום 12.9.2021 הסכים ב"כ המשיב להארכת המעצר ובית המשפט (השופט ע' גרוסקופף) קיבל את הבקשה והאריך את המעצר בפיקוח אלקטרוני ב-90 ימים מיום 15.9.2021. 13. ביום 30.9.2021 הגיש ב"כ המשיב בקשה לשינוי הכתובת של המעצר בפיקוח אלקטרוני, ובית המשפט הורה על קבלת עמדת שירות המבחן ביחס לכך. ביום 1.12.2021 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ובו צוין כי התחזקה התרשמותו ממאפייניו האלימים של המשיב. עוד נכתב בתסקיר כי המתלוננת חוששת ממפגש אקראי עם המשיב בעיר מגוריה. כן צוין כי שירות המבחן עיין בגיליון ההתנהגות של המשיב במסגרת הפיקוח האלקטרוני, וכי נרשמו לו שתי הפרות מהותיות וחמש חריגות מהזמנים שאושרו לו – כל זאת בלא שהוא לקח אחריות על אירועים אלו. נוכח כל האמור, שירות המבחן לא המליץ על שהותו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בעיר מגורי המתלוננת. ביום 7.12.2021 התקיים דיון בבקשת המשיב לשנות את הכתובת בה הוא ישהה בפיקוח אלקטרוני, ולאור תסקיר שירות המבחן דחה בית המשפט את הבקשה שהייתה כרוכה במעבר לעיר בה מתגוררת המתלוננת לסירוגין. 14. בהמשך ביקש המשיב מבית המשפט לאפשר לו לצאת לעבודה ולבטל את הפיקוח האלקטרוני. לאחר שהתקיים דיון בנושא זה, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר משלים את שירות המבחן. ביום 22.5.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב. שירות המבחן חזר על עיקרי הדברים שצוינו על ידיו בתסקיר הקודם. בהתייחס לבקשת המשיב לצאת לעבוד, צוין כי לא הועברו פרטי מקום העבודה ופרטי ההתקשרות עם המפקח המוצע, ולכן לא ניתן היה לבחון את הבקשה. כן המליץ שירות המבחן בהתייחס לבקשת המשיב (שבהמשך הוא חזר בו ממנה), כי יאושר למשיב לצאת להתאווררות בליווי מפקח, כדי לבלות עם בנו. 15. ביום 25.5.2022 הגיש המשיב בהסכמת המבקשת בקשה לשינוי כתובת המעצר שלו בעיר מגוריו (לאחר שהמתלוננת חדלה לשהות בה). במסגרת זו הוא חזר בו מהבקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר (בה הוא עתר לאפשר לו לצאת להתאווררות), והסכים להארכת המעצר בפיקוח אלקטרוני למשך 3 חודשים נוספים. מאחר שהיה מדובר בבקשה מוסכמת, בית המשפט נעתר לה כמבוקש בה. 16. עוד יצוין למען שלמות התמונה, כי משלא הסתיים משפטו של המשיב, האריך בית המשפט (השופטת ע' ברון ) את המעצר בפיקוח אלקטרוני בפעם החמישית, בהסכמת המשיב, ב-90 ימים החל מיום 14.12.2021; בפעם השישית (השופט א' שטיין ), החל מיום 14.3.2022; ובפעם השביעית (כב' השופטת ע' ברון ), החל מיום 11.6.2022. כאמור, הבקשה שלפניי היא הבקשה השמינית להארכת המעצר. טענות הצדדים 17. בבקשת המדינה נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת הן מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום והן מעברו הפלילי הנכבד, הכולל 14 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים, בגינן הוא ריצה עונשי מאסר ואף תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה של 12 חודשים שהוא בר הפעלה בגין כל עבירת אלימות מסוג פשע (ר' ת"פ 32618-7-11). עוד נטען כי מסוכנות המשיב אף מתחדדת מתסקירי שירות המבחן בעניינו, מהם עולה כי נשקפת ממנו רמת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות פלילית וכי ההערכה היא שהוא יתקשה להציב לעצמו גבולות פנימיים ולקבל גבולות חיצוניים שיוצבו לו לאורך זמן. כן נטען כי קיים חשש להתחמקות המשיב מאימת הדין, הנובע כאמור מכך שכאשר הוא נדרש לחקירה, הוא התחמק מהמשטרה במודע והתחזה לאחר בפני השוטרים שהגיעו לעצור אותו. 18. לבסוף, נטען כי הדיונים בתיק נדחו מעת לעת בשל בקשות דחייה של ההגנה לצורך לימוד חומר הראיות וכן בשל החלפת הייצוג. ביום 19.11.2020 החלו להישמע ההוכחות בתיק ופרשת התביעה הסתיימה לאחר שבעה מועדי הוכחות. בדיונים שהתקיימו בימים 30.11.2021 ו-7.12.2021, החלה להישמע פרשת ההגנה ונשמעה עדותם של המשיב ושל עדים נוספים. דיוני ההוכחות שנקבעו לימים 10.2.2022 ו-21.3.2022 לסיום פרשת ההגנה בוטלו בשל הקורונה, והדיון שנקבע ליום 7.7.2022 נדחה בשל מחלתה של ב"כ המדינה. כעת קבוע דיון הוכחות לסיום פרשת ההגנה ליום 25.10.2022. לאור כל המפורט לעיל, המדינה מבקשת כי בית המשפט יורה על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בתשעים ימים. 19. ב"כ המשיב התנגד לבקשה. בדיון שנערך לפניי ביום 30.8.2022, הוא טען כי ההליך מתמשך לאורך פרק זמן משמעותי מאוד, וכי אין מדובר בעיכובים שיש לזקוף לחובת המשיב או בא כוחו. הוא הוסיף וציין את הקושי הכרוך במעצר בפיקוח אלקטרוני ועתר לכן כי בית המשפט יורה על כך שהמשיב ייעצר בתנאים של מעצר בית או לחלופין שייפתחו לו "חלונות איוורור" במסגרת המעצר בפיקוח האלקטרוני. דיון והכרעה 20. אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בהליך שמתמשך לאורך תקופת זמן ממושכת מאוד, ותעיד על כך העובדה שהבקשה שלפניי היא הבקשה השמינית להארכת מעצרו של המשיב. מאז ישיבת ההוכחות האחרונה שהתקיימה בהליך ועד למועד הדיון הבא שנקבע, יחלוף פרק זמן של 10 חודשים. יתרה מכך וכפי שטען ב"כ המשיב, לא ניתן לזקוף את התארכות ההליכים, לפחות לא בתקופה האחרונה, לחובת המשיב, כאשר מועדי הוכחות בוטלו בתיק הן בשל מגפת הקורונה והן לאחר מכן לאור מחלת ב"כ המבקשת. התארכות ההליכים ושלילת חירותו של מי שטרם הורשע, היא כידוע אחד השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק. את השיקול הזה על בית המשפט לאזן עם השיקול של השמירה על האינטרס הציבורי. לכן, מעבר לפרק הזמן שחלף מאז שוהה הנאשם במעצר, צריך בית המשפט להביא בחשבון גם את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, את חומרת העבירה המיוחסת לו ואת קצב התקדמות ההליך (בג"ץ 14/98 מנבר נ' מדינת ישראל , נב(1) 97, 106-105 (1998)‏‏; בש"פ 6581/14 ‏ מדינת ישראל נ' מונדר (2.11.2014); בש"פ 2848/15 מדינת ישראל נ' זוננשוילי (‏26.1.2015); בש"פ מדינת ישראל נ' מונה (7.5.2015); בש"פ 1452/17 מדינת ישראל נ' זליג (22.2.2017); בש"פ 1087/18 מדינת ישראל נ' פוגל , (1.3.2018)‏‏; בש"פ 85/21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (19.1.2021)‏). מהאמור לעיל עולה, אם כן, כי בכל בקשה נוספת להארכת מעצר, על בית המשפט לשוב ולערוך את האיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, כאשר ככל שההליך המשפטי בעניינו של הנאשם מתמשך, נוטה האיזון יותר לעבר זכותו של הנאשם לחירות. לכן, עם התארכות ההליכים, בית המשפט רשאי לבחון את האפשרות להורות בשלב מסוים על המרת המעצר בחלופת מעצר (ר' למשל בש"פ 9567/17 מדינת ישראל נ' פלוני , פס' 8 (19.12.2017); בש"פ 8769/18 מדינת ישראל נ' ותד , פס' 8 (2.1.2019)). במקרה דנן, המשיב לא הועבר לחלופת מעצר אם כי, כפי שהובהר בפירוט לעיל, הוא הועבר ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בפיקוח אלקטרוני. 21. כאמור, מול השיקול של התארכות ההליכים, יש להביא בחשבון את השיקול של האינטרס הציבורי, כאשר בהקשר זה ישנן נסיבות כבדות משקל כנגד המשיב. נסיבות אלה עולות בבירור מכל התסקירים הרבים שניתנו בעניינו, מהם עולה עברו הפלילי המכביד; דפוסי החשיבה הכוחניים שלו; היעדר הבשלות שלו לערוך שינוי בחייו; וההסלמה במעשיו ובאפשרות שלו לשליטה עצמית עם השנים. כן מקשה על המשיב עברו הפלילי המכביד והעבירה המיוחסת לו נושא המעצר הנוכחי. מובן כי לשיקולים אלה יש משקל משמעותי מאוד כאשר עומדת על הפרק האפשרות לשחרר נאשם ממעצר – וזאת בין אם מדובר במעצר מאחורי סורג ובריח, ובין אם מדובר במי שהוא עצור בפיקוח אלקטרוני כמו המשיב דנן. העובדה שכיום המשיב אינו מאחורי סורג ובריח אלא בפיקוח אלקטרוני היא בעלת השלכה משמעותית לטעמי. אכן, אין להקל ראש גם במעצר כזה, שאף המחוקק עצמו ראה אותו כ"מעצר" והורה לבית המשפט לשוב ולהידרש לו ולשאלת האפשרות להאריכו אם ההליכים מתארכים. ב"כ המשיב הדגיש את הקושי הכרוך במעצר בפיקוח אלקטרוני לעומת שחרור בתנאים של מעצר בית. הוא ציין כי מי שעצור בפיקוח אלקטרוני הוא בחזקתו של השב"ס שיכול להפקיע את השחרור ללא החלטה של בית המשפט; לעצור כזה לא ניתנים על נקלה "חלונות" של שחרור או הקלות; והאפשרות של עצור כזה לחזור לחיים נורמטיביים ולצאת לעבודה היא מצומצמת מאוד. אולם חרף הקושי הלא מבוטל הכרוך במעצר כזה – מדובר בתנאים שהם לאין שיעור פשוטים יותר מאשר מעצר מאחורי סורג ובריח, ויעידו על כך בקשות רבות המופנות לבתי המשפט של עצירים (ובכלל זה המשיב עצמו) המבקשים להמיר את המעצר שלהם מאחורי סורג ובריח במעצר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל , פס' 15-13 לפסק דינו של השופט י' עמית (9.7.2015); בש"פ 4831/16 מועלם נ' מדינת ישראל , פס' 10-6 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (23.6.2016)‏‏; בש"פ 4449/16 שמאסנה נ' מדינת ישראל (9.6.2016); בש"פ 7738/17 מדינת ישראל נ' אברגיל , פס' 8 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (18.10.2017); בש"פ 3176/19 ותד נ' מדינת ישראל , פס' 10-7 לפסק דינו של השופט א' שטיין (15.5.2019)‏‏). 22. מעבר לכך, לאור בקשותיו של המשיב, אף חל כאמור שינוי בתנאי מעצרו, כאשר הותר לו לעבור לדירה בעיר שהוא ביקש לשהות בה זה מכבר. ב"כ המשיב עתר למעשה כי בית המשפט יורה על הקלות נוספות בתנאי מעצרו של המשיב – וזאת על ידי שחרורו בתנאי של מעצר בית מלא, או למצער המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני תוך מתן אפשרות לאפשר לו "חלונות התאווררות". מובן כי ככל שתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני של המשיב הם מקלים יותר, כך פוחת משקלו של השיקול הנוגע לפגיעה בחירותו, וניתן לשים דגש על השיקול הציבורי הנובע מהמסוכנות הרבה של המשיב. 23. במקרה דנן, הגיש המשיב בעבר בקשה לאפשר לו "חלונות התאווררות" – כך שיותר לו לצאת שלוש פעמים בשבוע יחד עם מלווה כדי לבלות עם בנו. כפי שציינתי לעיל, בסופו של דבר חזר בו המשיב מהבקשה, כדי שתתקבל בקשתו לאפשר לו לחזור להתגורר בעיר מגוריו. יחד עם זאת, תסקיר שירות המבחן שניתן בהתייחס לבקשה זו המליץ על קבלתה. עוד יש לציין כי באי כוח שני הצדדים ציינו כי המשיב מבקש לעיתים תכופות לצאת מהבית לצורך קבלת טיפול רפואי שהוא זקוק לו, והמבקשת נעתרת לכל בקשותיו. מכאן עולה כי המשיב יצא מהבית פעמים רבות גם בתקופת מעצרו בפיקוח אלקטרוני. לעניין זה יש משמעות כפולה – מחד גיסא נובע ממנו כי המשיב קיבל אפשרויות לא מעטות לצאת מהבית, כך שהפגיעה בחירותו היא פחותה. מאידך גיסא, הדבר גם מעיד על כך שהאפשרות להקל עוד במקצת עם המשיב היא אפשרות מעשית שאף מתקיימת בפועל מזה זמן מה. 24. בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן להיעתר לבקשתו של המשיב לקבל "חלונות התאווררות" במסגרת המעצר לפחות פעמיים בשבוע. אני סבורה כי יש לעשות זאת תוך פיקוח הדוק על המשיב, לאור המסוכנות הרבה הנובעת ממנו, ובהתאם לתנאים שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. בכפוף לאמור, אני סבורה כי יש להאריך פעם נוספת את מעצרו בפיקוח אלקטרוני. עוד אוסיף כי בית המשפט קמא קבע מועד קרוב נוסף לסיום פרשת ההגנה, ליום 25.10.2022. יש לקוות כי במועד זה תסתיים פרשת ההגנה באופן שיאפשר את סיום ההליכים והכרעת דינו של המשיב במועד קרוב ככל האפשר. 25. סוף דבר – אני נעתרת לבקשת המבקשת כמבוקש בה. המשיב יפנה לבית המשפט המחוזי כדי שידון ויקבע את התנאים ליציאתו ל"התאווררות" (לפחות פעמיים בשבוע, או מעבר לכך אם בית המשפט המחוזי ימצא לנכון). מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 9.9.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 39563-03-20 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. ניתנה היום, ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056310_P02.docx נא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"פ 32618-7-11", "בג\"ץ 14/98" ]	750,417
741,238	בבית המשפט העליון ע"פ 5633/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: רמי סאלח אל דין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם המערער לקביעת דיון דחוף בשם המערער: עו"ד מוחמד מחמוד החלטה לאחר עיון בערעור אינני סבורה כי ישנה דחיפות מיוחדת בדיון בו. מועד הדיון בערעור ייקבע לכן בהתאם ליומן. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056330_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5633/22" ]	750,418
741,398	בבית המשפט העליון בע"מ 5635/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.8.2022 בעמ"ש 5035-08-22 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' סילמן בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 14.8.2022, בעמ"ש 5035-08-22 (השופט נ' סילמן ), שבו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, מיום 27.7.2022, בה"ט 7229-07-22 (השופטת מ' לוי ). לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיבה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה גם על הבקשה שלפנַי, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. מתן הרשות גם אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. הרקע לדברים, בבקשה שהגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מצד המבקש. לאחר ששמע את טענות הצדדים, קבע בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר, כי "קיים צורך בהפרדה פיסית בין הצדדים" , ואסר על המבקש "להיכנס למקום מגורי ה[משיבה] בפועל [בדירה מושא המחלוקת] או להימצא במרחק של 250 מטר מדירת מגורי ה[משיבה] הנ"ל או מכל מקום אחר בו ה[משיבה] נוהגת להימצא בקביעות" . המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, אולם בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בקביעה זו. בבקשה שלפנַי, המבקש אינו משיג על עצם הצו, אלא רק על הרחקתו מהדירה האמורה, אשר לשיטתו, נמצאת בבעלותו הבלעדית. לטענתו, הלכה למעשה, המשיבה כלל לא התגוררה בדירה, וכל מטרתה בהגשת הבקשה למתן הצו, היתה להשיג יתרון דיוני, ביחס להתדיינות עתידית לגבי הזכויות בדירה. מכאן, שהמשיבה נהגה בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. בנוסף טוען המבקש, כי יש בקביעה האמורה כדי "להכשיר משפטית את מגורי המשיבה" בדירה, שעדיין נמצאת בבניה, וטרם ניתן אישור למגורים בה (טופס 4). טענות אלה – אין בידי לקבל. ראשית, בהתייחס לטענותיו של המבקש, נגד הקביעה כי המשיבה מתגוררת בדירה – מדובר בטענות עובדתיות , התוקפות קביעה עובדתית של בית המשפט לענייני משפחה. משכך, בדין קבע בית המשפט המחוזי, כי אין הצדקה להתערב בה; קל וחומר בענייננו, משמדובר ב'גלגול שלישי' ( רע"א 6823/19 שגיא נ' בר זכאי , פסקה 8 (6.11.2019)). גם בטענותיו האחרות של המבקש – לא מצאתי ממש. בית המשפט לענייני משפחה ציין במפורש, כי הכרעתו נעשית "מבלי להכריע בזכויות קנייניות ביחס ל[דירה]" , וכי אין בהחלטתו כדי "להכשיר משפטית את מגורי ה[משיבה] או אדם אחר בדירה [...] בניגוד לחוקי התכנון והבניה" . לא זו אף זו: בית המשפט המחוזי הוסיף והבהיר, כי אין בקביעות לכאוריות שקבע בית המשפט לענייני משפחה, בנוגע ל "סוגיות רכושיות מובהקות" , כדי "לחייב מי מהצדדים או כל ערכאה שהיא" . ברי אפוא, כי אין בהליך למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, ולקביעות הנעשות בגדרו, כדי לבסס למשיבה כל זכות או טענה ביחס לדירה. ממילא, אף אם עומדת למבקש טענה הנוגעת לשימוש המשיבה בדירה, כעת ובכלל – עליו להגיש תביעה במסגרת הליך המתאים לכך; אין מקום לדון בסוגיה זו, במסגרת הליך שעניינו צו למניעת הטרדה מאיימת. אין הצדקה אפוא להתערבות ב'גלגול שלישי'. בקשת הרשות לערער – נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות . ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056350_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 5035-08-22", "רע\"א 6823/19" ]	750,420
741,573	בבית המשפט העליון בע"ם 5637/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.7.2022 בעמ"ש 8915-04-22 שניתן על- ידי כבוד השופטות ת' בזק רפפורט ו-ש' רנר והשופט א' סלע; ובקשה לסעד זמני בשם המבקש: עו"ד עודד הכהן, עו"ד יוסף בן דור החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.7.2022 (עמ"ש 8915-04-22, השופטות ת' בזק רפפורט ו- ש' רנר והשופט א' סלע ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בירושלים מיום 22.2.2022 ( תמ"ש 37412-05-20, השופט הבכיר א' כץ ). 2. מקורה של הבקשה בסכסוך שנסב על ירושת המנוחה, אמם של שלושת המשיבים, שלא הותירה אחריה צוואה. המשיבה 1 (להלן: הבת ) היא בתם של המנוחה והמבקש, ואילו המשיבים 3-2 הם בניה של המנוחה מנישואים קודמים. המבקש והמנוחה נישאו זה לזו בשנת 1984, והתגרשו ביום 30.1.2018. השניים הוסיפו לחיות זה עם זו כידועים בציבור גם תקופה מסוימת לאחר מכן, כאשר המבקש והמשיבים חלוקים ביניהם לגבי משכה של תקופה זו. לשיטת המשיבים היא נמשכה עד ליום 23.1.2020, ואילו לשיטת המבקש השניים חיו כידועים בציבור עד יום מותה של המנוחה, שנפטרה מדום לב ביום 4.4.2020. מחלוקת עובדתית זו היא בעלת חשיבות מהיבטה של השאלה האם המבקש הוא אחד מיורשיה של המנוחה, בהתאם להוראת סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. להשלמת התמונה יוער כבר עתה כי לאחר מותה של המנוחה המבקש פלש לדירה. 3. בנוסף לכך, הצדדים חלוקים אף בשאלת הבעלות בדירה בירושלים הרשומה על שם הבת, ואשר בה התגוררה המנוחה עד פטירתה (להלן: הדירה ). לשיטת המבקש, הרישום אינו משקף את הבעלות, ולמעשה הדירה שייכת לו ולמנוחה בחלקים שווים. לעומת זאת, לשיטת המשיבים, המבקש ויתר על זכויותיו בדירה לטובת המנוחה, והדבר בא לידי ביטוי בשני הסכמים שונים שנחתמו בין השניים, האחד מיום 20.6.2009 והשני מיום 16.1.2018 (המכונה להלן: הסכם הגירושין ). לפיכך, לטענת המשיבים, המנוחה לבדה היא בעלת הדירה (כאשר הבת החזיקה בה בנאמנות בלבד). 4. ביום 18.5.2020 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה שבה עתר למתן סעד הצהרתי הקובע כי לבת אין כל זכות בדירה, וכי הוא רשאי להוסיף ולהתגורר בה כבעלים וכיורש של המנוחה (תמ"ש 37412-05-20). בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעה זו במשותף עם הליכים נוספים שעניינם ירושתה של המנוחה, ובכלל זה בקשה שהגיש המבקש למתן צו ירושה (ת"ע 25244-07-20), התנגדות לבקשה זו מטעם המשיבים (ת"ע 25300-07-20), וכן בקשה נוספת לצו ירושה שהגישה הבת, שבה צוינו שלושת המשיבים כיורשים, ללא המבקש (ת"ע 55169-01-21). הדיון בתיקים אלו אוחד גם עם תביעה שהגישו המשיבים לסילוק ידו של המבקש מהדירה (ת"ע 21553-07-20). 5. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במועד פטירתה של המנוחה היא והמבקש לא היו עוד ידועים בציבור וכי לא היה ביניהם שיתוף רכושי. בין היתר, בית המשפט לענייני משפחה קבע, על סמך הראיות שנשמעו, כי המנוחה סילקה את המבקש מהדירה ביום 28.1.2020, לאחר שגילתה את זהותה של אישה שתקפה אותה בדקירות סכין מספר ימים קודם לכן (מי שהמבקש קיים עמה מערכת יחסים אינטימית, ואף נולדה לו ממנה ילדה). לנוכח מסקנתו זו, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתם של המשיבים למתן צו ירושה לטובתם, ודחה את בקשתו של המבקש להיות מוכר כאחד מהיורשים. 6. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף ודחה את טענותיו של המבקש ביחס לבעלותו במחצית הזכויות בדירה. בקשר לכך, בית המשפט לענייני משפחה דחה את הטענה שהסכם הגירושין נחתם למראית עין בלבד, וקבע כי הגם שלא הובאו ראיות לכך שההסכם אושר על-ידי ערכאה שיפוטית, יש לתת לו תוקף מחייב, בין השאר מאחר שהוראותיו קוימו בפועל. לפיכך, הורה בית המשפט לענייני משפחה על סילוק ידו של המבקש מהדירה ש"אליה פרץ בכוח" לאחר פטירת המנוחה. בסיכומו של דבר, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על המבקש למסור את החזקה בדירה למשיבים לא יאוחר מ-10 ימים מיום מתן פסק דינו. 7. המבקש הגיש ערעור על כך, וזה נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא מצא מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם במסקנתו המשפטית. בין השאר, קבע בית המשפט המחוזי כי אין להתערב במסקנתו של בית המשפט לענייני משפחה בדבר זכויותיה הבלעדיות של המנוחה בדירה. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קצב למבקש פרק זמן נוסף לפינוי הדירה, עד ליום 1.9.2022. 8. בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש מעלה טענות דומות לאלה שהעלה בערכאות הקודמות, ובפרט טוען כי היה מקום להכיר בו כידוע בציבור של המנוחה, וכי שגו הערכאות הקודמות כשקבעו כי הסכם הגירושין הוא בעל תוקף משפטי מחייב. לצד הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה בהולה למתן סעד זמני", המכוונת למניעת פינויו של המבקש מהדירה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, משאינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: בע"ם 1086/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 14 (14.3.2022); בע"ם 3364/22 פלונית נ' פלונית , פסקה 8 (8.6.2022)). הבקשה נסבה על עניינם הקונקרטי של הצדדים ונטועה היטב בנסיבותיהם הפרטניות. הדברים אמורים גם בשים לב לכך ששלל טענותיו של המבקש, המבוססות על היבטים עובדתיים, נבחנו על-ידי הערכאות הקודמות ונדחו על-ידן. 10. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא, נדחית גם הבקשה לסעד זמני. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. 5 11. במכלול נסיבות העניין, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, המבקש יפנה את הדירה וימסור את החזקה בה למשיבים לא יאוחר מיום 15.9.2022. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056370_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 8915-04-22", "עמ\"ש 8915-04-22", "תמ\"ש 37412-05-20", "ת\"ע 25244-07-20", "ת\"ע 25300-07-20", "ת\"ע 55169-01-21", "ת\"ע 21553-07-20" ]	750,422
741,245	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5642/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותר: פורום קהלת נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. ראש הממשלה החלופי 3. ממשלת ישראל 4. כנסת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד מאיר בוחניק; עו"ד אפרת סונא; עו"ד אריאל ארליך; עו"ד אריאלה סגל פסק-דין השופטת ר' רונן: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, במסגרתה מבקש העותר שנורה כי " המשיבים 3-1 מנועים מלחתום או לאשרר על הסכם או התחייבות שיש בהם גריעה או ויתור על שטח קרקעית הים ותת-הקרקע באזור שישראל קבעה כי נכלל בתוך המדף היבשתי שלה, המים הכלכליים שלה, והמים הטריטוריאליים שלה... אלא אם ינהגו כפי שמורה סעיף 1(א) לחוק יסוד: משאל עם ". העותר מבסס עתירתו על פרסומים בעיתונות מהעת האחרונה, לפיהם חלה התקדמות במשא ומתן בין מדינת ישראל לבין מדינת לבנון ביחס לשרטוט הגבול הימי ביניהן, אשר עשויה להוביל להסכמות בטווח הקרוב. מכך מסיק העותר כי החלטה בעניין עתידה להתקבל בזמן הקרוב; כי במסגרת החלטה זו תעביר ישראל ללבנון שטחים תת-ימיים הנחשבים לחלק משטחי המדינה; וכי החלטה זו צפויה להתקבל בהיעדר סמכות, תוך הפרת הוראות חוק יסוד: משאל עם. 2. דין העתירה להידחות על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת ותיאורטית. כפי שציינתי אך לאחרונה: " בית המשפט העליון לא יידרש לעתירה המוגשת לפני שקיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין. הרציונל העומד בבסיס כלל זה הוא כי משטרם התקבלה כל החלטה, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית עליה. במקרים כאלה יש לתת לרשות המוסמכת הזדמנות להשלים את תהליך קבלת ההחלטות, אשר אף עשוי לייתר בסופו של דבר את הדיון בעתירה או למצער לחדד את המחלוקות כך שזו תתנהל בצורה יעילה יותר " (בג"ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל נ' שר האוצר , פסקה 5 (24.8.2022). ראו גם: בג"ץ 2323/21 קוצ'וק נ' שר הביטחון (11.4.2021); בג"ץ 6272/21 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 (14.9.2021); בג"ץ 2238/22 אה"ל – ארגון המתמחים לרפואה נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (31.3.2022)). כך גם, בית משפט זה אינו נוהג לדון בעתירות בעלות אופי תיאורטי, המבוססות על עובדות משוערות והיפותטיות אשר אין כל וודאות שיתרחשו (ראו: בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 8 (2.1.2020); בג"ץ 4812/21 אבו סלאח נ' ממשלת ישראל , פסקה 6 (12.8.2021)). בענייננו, טרם התקבלה כל החלטה עליה ניתן לקיים ביקורת שיפוטית, וכל טענותיו של העותר מבוססות על פרסומים עיתונאיים המצביעים לכאורה על אפשרות כי תתקבל החלטה בעתיד, לצד ספקולציות והשערות בדבר תוכנה והאופן בו היא צפויה להתקבל. נכון לעת הזו, אין כל ודאות כי החלטה כאמור אכן תתקבל. ממילא, תוכנה של החלטה עתידית ותיאורטית זו, כמו גם ההליך שיוביל לקבלתה, אינם ידועים בעת הזו ולא ניתן לבחון את חוקיותם. אלו יצטרכו להיבחן אם וכאשר תתקבל החלטה כאמור. למותר לציין כי כל החלטה שתתקבל תצטרך לעמוד בהוראות החוק ובכללי המנהל התקין, ובכלל זאת בהוראות חוק יסוד: משאל עם. 3. העתירה נדחית אפוא על הסף, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת 22056420_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5642/22", "בג\"ץ 5586/22", "בג\"ץ 2323/21", "בג\"ץ 6272/21", "בג\"ץ 2238/22", "בג\"ץ 8145/19", "בג\"ץ 4812/21" ]	750,427
741,249	בבית המשפט העליון בג"ץ 5645/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: חג'אזי סאפי נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שר המשפטים 3. רשות הרישוי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: בעצמו החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום 25.9.2022. לא ראיתי לנכון ליתן צו ארעי כמבוקש על-ידי העותר, בעת הזו. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056450_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5645/22" ]	750,433
741,718	בבית המשפט העליון בג"ץ 5645/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותר: חג'אזי סאפי נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שר המשפטים 3. רשות הרישוי בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה מיום 24.8.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 15.9.2022. ניתנה היום, ‏ה' באלול התשפ"ב (‏1.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056450_K02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5645/22" ]	750,434
742,746	בבית המשפט העליון בג"ץ 5645/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותר: חג'אזי סאפי נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שר המשפטים 3. רשות הרישוי בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה מיום 24.8.2022; תשובת המשיבים מיום 13.9.2022 החלטה בשים לב לכך שהמשיבים הותירו את ההחלטה בנדון לשיקול דעת בית המשפט, וכן לנוכח אינדיקציות לקשיים כלכליים, הפטור מתשלום אגרה ניתן כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056450_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5645/22" ]	750,435
742,626	בבית המשפט העליון בש"פ 5647/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: ידיעות אחרונות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 23.8.2022 בת"פ 1074-02, שניתנה על ידי כב' השופט ס' דבור תאריך הישיבה: ט"ז באלול התשפ"ב (12.9.2022) בשם המערער: עו"ד מיכאל ליטווק בשם המשיבה: עו"ד טל ליבליך פסק-דין לפניי ערעור לפי סעיף 70ד(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק ) על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ס' דבור ) מיום 23.8.2022 בת"פ 1074/02, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה להתיר את פרסום פסק הדין שניתן בתום ההליך הפלילי בעניינו של המערער. רקע והשתלשלות העניינים 1. ביום 9.10.2003 הורשע המערער בביצוע עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, לפי סעיפים 347(ב) ו-348(ב), בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגין מעשים אלה, נגזרו על המבקש 7 שנות מאסר בפועל, 36 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי לנפגע העבירה בסך 10,000 ש"ח. אין מחלוקת כי המערער השלים זה מכבר את ריצוי עונשו ושוחרר ממאסר. בשל אופי העבירות והיותו של נפגע העבירה קטין, נוהל ההליך הפלילי בעניינו של המערער בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום, ובפועל הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו (להלן יחד: פסק הדין ) לא פורסמו מעולם. 2. בחלוף כשני עשורים ממתן פסק הדין, הגישה המשיבה – ידיעות אחרונות בע"מ – בקשה להתיר את פרסומו, וזאת תוך השחרת פרטיו המזהים של נפגע העבירה. בבקשתה טענה המשיבה כי גם בהליכים המתנהלים בדלתיים סגורות, מותיר החוק בידי בית המשפט שיקול דעת להתיר את פרסום פסק הדין. המשיבה הדגישה כי פרסום פסק הדין יגשים את עיקרון פומביות הדיון ואת זכות הציבור לדעת, הנחשבים לעקרונות יסוד במשפט הישראלי – עקרונות שרק במקרים חריגים יש הצדקה לסטות מהם. באופן ספציפי, טענה המשיבה כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה להביא לידיעת הציבור פרטים שיש להם השפעה רחבה על קטינים הנתונים למרותם ולחסותם של אחרים, כמו גם פרטים על אודות התנהלותם ואורחות חייהם של עברייני מין הכפופים למגבלות על פי חוק. כן נטען כי בידי המשיבה ראיות ואסמכתאות שיש בהן כדי להצביע על החשיבות הציבורית הקיימת כיום בפרסום פסק הדין. 3. ביום 15.8.2022 הוגשה תגובת המדינה, שהתנגדה מלכתחילה לקבלת הבקשה משיקולים של הגנה על נפגע העבירה. בתגובתה, טענה המדינה כי המשיבה אינה מפרטת מהו העניין הציבורי שהתגלה לפתע בתיק שהסתיים לפני תקופה כה ממושכת, ואינה מסבירה מדוע יש להעדיף את האינטרס שלה לפרסם את פסק הדין על פני האינטרס שבהגנה על פרטיות נפגע העבירה. כן נטען כי לא ניתן להכריע בבקשה מבלי לקבל את עמדת נפגע העבירה – אשר צו איסור הפרסום נועד להגן על עניינו; וכי מעבר לעובדה שיהיה קשה לאתרו, פנייה אליו בעניין זה עשויה להציף טראומות עבר. עוד הוסיפה המדינה כי העלמת פרטיו המזהים של נפגע העבירה מפסק הדין באופן מלא היא בלתי אפשרית, וכי תמיד קיימת אפשרות שסביבתו הקרובה והרחוקה של נפגע העבירה תזהה במי מדובר ותיחשף לפרטים אינטימיים לגביו. לבסוף, נטען כי התרת הפרסום תפגע גם באינטרס הציבורי שבעידוד נפגעי עבירות מין להתלונן, שכן הידיעה כי בכל שלב בחייהם הם עשויים לעמוד בפני פרסום חושפני של הפרשה, עלולה להרתיע רבים מהם. 4. ביום 16.8.2022 הוגשה תגובת המערער. לטענתו, הבקשה הוגשה על ידי מי שאינה צד לתיק, ואין כל אינדיקציה כי נפגע העבירה מעוניין בפרסום פסק הדין. כן נטען כי המשיבה לא טרחה לפרט מהו אותו מידע המצוי בידה, אשר יש בו לכאורה כדי להקים אינטרס ציבורי בפרסום פסק הדין כיום – בחלוף למעלה מ-20 שנה מקרות הפרשה. עוד נטען כי פרסום פסק הדין צפוי להביא לפגיעה חמורה במערער ובמשפחתו, וזאת על אף שהוא נשא את עונשו במלואו, עבר הליך טיפול ושיקום ארוך, ולא ביצע כל עבירה נוספת במשך השנים. המערער הוסיף וטען כי על העבירות חלה התיישנות, וכי הוא פועל בימים אלה לצורך מחיקת הרישום הפלילי. על כן, התנגד המערער לקבלת הבקשה. 5. ביום 21.8.2022 הוגשה הודעה משותפת מטעם המשיבה והמדינה, בה נמסר כי לאור הסכמתו של נפגע העבירה לפרסום פסק הדין בכפוף להשחרת שמו ופרטים אחרים העלולים להוביל לזיהויו, המדינה אינה מתנגדת עוד לקבלת הבקשה. 6. ביום 22.8.2022 התקיים הדיון בבקשה בבית המשפט המחוזי במעמד הצדדים. במהלך הדיון ציינה באת כוח המשיבה כי הפרקליטה שטיפלה בזמנו בתיק, שוחחה עם נפגע העבירה וקיבלה את הסכמתו לפרסום פסק הדין. משכך, הרי שלא קיימת עוד שום עילה להימנע מפרסומו. עוד היא הוסיפה כי בפסיקה הוכר מעמדם המיוחד של גופי התקשורת, בהיותם צינור שבאמצעותו נשמרת זכות הציבור לדעת; וכי בניגוד לטענת המערער מדובר בעבירות אשר לא חלה עליהן התיישנות. אשר לחשיבות הציבורית שבפרסום, טענה באת כוח המשיבה כי אופי האירועים, ובכלל זאת העובדה שמדובר בנפגע עבירה קטין ובעבירות שבוצעו במוסד חינוך לצעירים, מעיד על קיומו של אינטרס ציבורי חשוב בפרסום פסק הדין. זאת, בפרט נוכח העובדה שאירועים מסוג זה חוזרים על עצמם, ובשל התועלת הציבורית הטמונה בחשיפתם של מקרים דומים. באופן ספציפי נטען כי מתחקיר עיתונאי שבוצע עולה כי קיימות אינדיקציות המצביעות על התנהלות מפוקפקת ובלתי תקינה של המערער ושל גורמים נוספים, וכן על קיומם של מעשים נוספים בעלי אופי מיני שביצע המערער. באת כוח המשיבה הביעה את נכונותה לחשוף בפני בית המשפט את המידע המצוי בידה, שיש בו לכאורה כדי להצביע על קיומו של אינטרס ציבורי רחב בפרסום, אך ביקשה לעשות כן במעמד צד אחד כדי שלא לחשוף את מקורות המידע (יוער כי המערער התנגד לכך, ובסופו של דבר לא הוצג המידע האמור). בא כוח המדינה טען באותו דיון כי לאור קבלת עמדת נפגע העבירה כפי שנמסרה לנציגת המדינה, המדינה אינה עומדת עוד על התנגדותה לפרסום פסק הדין, וזאת בכפוף להשחרת פרטיו של נפגע העבירה. בא כוח המדינה הוסיף כי במקום בו יש חשש להישנות עבירות פליליות דומות, קיימת חשיבות להביא את פרטי הפרשה לידיעת הציבור. בא כוח המערער טען מנגד כי במהלך השנים הרבות שחלפו מאז קרות הפרשה המערער השתקם והקים משפחה, וכיום הוא אדם נורמטיבי. כן נטען כי לא קיים מידע לפיו המערער ביצע מעשים דומים במהלך השנים, וכי פרסום פסק הדין צפוי להביא לפגיעה קשה מאוד בו ובמשפחתו. בא כוח המערער הוסיף וטען כי המשיבה לא הוכיחה כי אכן קיים אינטרס ציבורי משמעותי בפרסום פסק הדין, אשר יש בו כדי לגבור על זכותו של המערער לפרטיות. לצד האמור, ביקש בא כוח המערער כי ככל שיוחלט על פרסום פסק הדין, יושמטו ממנו שמו של המערער ופרטים מזהים אחרים לגביו. החלטת בית המשפט קמא 7. ביום 23.8.2022 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיבה לפרסום פסק הדין. בהחלטתו, ציין בית המשפט כי על פי הפסיקה, לא כל אימת שהתנהל הליך משפטי בדלתיים סגורות, נכון יהיה להטיל מגבלות על פרסום פסק הדין, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בהפעילו שיקול דעת זה, על בית המשפט לערוך איזון בין עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, על החשיבות והאינטרס הציבורי הטמונים בהם; לבין אינטרס הפרט וזכותו לשמור על פרטיותו. במקרה דנן סבר בית המשפט כי איזון נכון בין השיקולים הרלוונטיים מוביל למסקנה כי יש להתיר את הפרסום, וזאת בשים לב להסכמתו של נפגע העבירה לפרסום תוך השחרת פרטיו המזהים. בית המשפט ציין כי אומנם התרת הפרסום תביא לפגיעה בפרטיותו של המערער, ולא מן הנמנע שתביא לפגיעה גם בבני משפחתו, ואולם מדובר בנזק שהוא תוצאת לוואי של מעשי העבירה שביצע המערער. כן קבע בית המשפט כי לאור החשיבות של עקרון פומביות הדיון, היה על המערער להצביע על נזק כבד במיוחד העלול להיגרם כתוצאה מהפרסום. לגישתו, נזק הכרוך בפרסום ההרשעה או גזר הדין שניתנו במסגרת ההליך הפלילי הוא תוצאת לוואי טבעית של ביצוע מעשי עבירה מהסוג שביצע המערער, ואין בו כדי לגבור על זכות הציבור לדעת. כן ציין בית המשפט כי בענייננו אין בהגנה על פרטיותו של מבצע העבירה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. זאת, בשים לב לכך שמטיעוני המשיבה והנסיבות העומדות מאחורי הגשת בקשתה עולה כי החשיבות שבפרסום פסק הדין חורגת מעניינם המצומצם של הצדדים להליך ונוגעת לכלל הציבור. על כן, התיר בית המשפט את פרסום פסק הדין תוך השחרת פרטי נפגע העבירה, וקבע כי המדינה תגיש בתוך יומיים נוסח מתאים של פסק הדין לאישורו. בית המשפט עיכב את ביצוע החלטתו למשך 48 שעות. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בהחלטתי מיום 24.8.2022 הוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן החלטה אחרת. הערעור 8. בערעורו, שב המערער על עיקרי טענותיו בהליך קמא. בתוך כך, נטען כי בעת ביצוע המעשים היה המערער כבן 18, ונסיבות חייו היו מורכבות; מאז ריצה המערער את עונשו, לקח אחריות על מעשיו, עבר שיקום ארוך, והצליח להקים משפחה ולחזור למוטב. כן נטען כי מאז קרות האירועים נושא פסק הדין המערער לא הסתבך בפלילים ולא נחקר בגין אף מקרה אחר. על רקע זה, טוען המערער כי יש לאפשר לו את "הזכות להישכח". לגישתו, תוצאה לפיה גם בחלוף שנים רבות ניתן יהיה לרדוף אדם שעבר עבירה ולחטט בעברו אינה ראויה ואף עלולה לפגוע בתמריץ של עבריינים להשתקם. זאת ועוד, המערער טוען כי המשיבה לא פירטה מהו אותו עניין ציבורי הטמון בפרסום פסק הדין בחלוף למעלה מ-20 שנה לאחר שניתן, ולא הציגה כל מידע קונקרטי או נסיבות חדשות שיש בהם כדי ללמד על תועלת כלשהי שתצמח מפרסומו בעת הזו. כן נטען כי גם הטענה כאילו נפגע העבירה הסכים לפרסום פסק הדין לא נתמכה בתצהיר, וכי חרף בקשות המערער הוא אף לא נכח בדיון. באשר לנזק שייגרם לו מהפרסום, טוען המערער כי הוא ואשתו מצויים במצב כלכלי קשה, והתרת הפרסום תגרום להם לאבד את מקומות עבודתם ולהיוותר ללא אפשרות לפרנס את משפחתם. בנוסף, נטען כי הפרסום ייפגע בילדיו של המערער, ובפרט באחד מילדיו הסובל מבעיות רפואיות וחברתיות קשות; וכן בהוריו של המערער, הסובלים אף הם ממצב רפואי קשה. בשולי הדברים, מוסיף המערער כי המשיבה אינה צד לתיק והיא אינה מציינת מטעם מי היא מגיעה; וכי בית המשפט התעלם מבקשתו החלופית להתיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטיו המזהים, על אף שזו מאזנת באופן נכון וראוי יותר בין האינטרסים המתנגשים. 9. בתשובתה לערעור, טוענת המשיבה כי החלטת בית המשפט קמא היא יסודית ומנומקת, ומיישמת בצורה ראויה ונכונה את ההלכות הנוהגות ביחס לעקרון פומביות הדיון. משכך, לא קמה כל הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בה. לגופם של דברים, נטען כי על פי פסיקתו של בית משפט זה, אדם המבקש לאסור את פרסום שמו נדרש לעמוד בשני מבחנים מצטברים – תחילה, עליו להוכיח קיומה של פגיעה חמורה וחריגה בפרטיותו; בשלב השני, וככל שעמד במבחן הראשון, עליו להוכיח כי יש להעדיף את השמירה על פרטיותו על פני האינטרס הציבורי שבפרסום. בענייננו, כך נטען, לא צלח המערער את המבחן הראשון, שכן לא הביא ולו בדל של ראיה להוכחת פגיעה חריגה בפרטיותו אשר יש בה כדי לחרוג מהנזק הטבעי שנלווה לפרסום שמו של אדם שהורשע בעבירות מין חמורות בקטין. כל שהעלה המערער הן טענות בעלמא ביחס לפגיעה בו ובבני משפחתו, וזאת מבלי שצירף כל אסמכתא שיש בה כדי לתמוך בטענות אלה, ומבלי שעמד על קיומן של נסיבות פרטניות ייחודיות המבדלות את עניינו מעניינם של אחרים שהורשעו בעבירות דומות. עוד טוענת המשיבה כי "הזכות להישכח" לא הוכרה בשיטת המשפט הישראלית, אלא להיפך. כך, נטען כי בסעיף 24(א)(4)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019 – הקובע כי לא תחול התיישנות על עבירות של אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות – הביע המחוקק הישראלי את עמדתו כי עברייני מין אינם זכאים להישכח. זאת ועוד, ביחס לאינטרס הציבורי הטמון בפרסום פסק הדין, טוענת המשיבה כי יש בידיה אינדיקציות בעלות משקל ראייתי משמעותי לפיהן המערער פגע בקטינים נוספים בנסיבות דומות ובמסגרת אותו מוסד חינוכי בו הוא ביצע את המעשים נושא פסק הדין; כי המערער וגורמים נוספים דאגו לשלם לנפגעים האחרים על מנת להשתיקם, כך שפרסום הדברים יכול להוביל לתלונות נוספות נגד המערער; וכי בניגוד לנטען הוגשה נגד המערער לפחות תביעה אזרחית אחת בגין פגיעה מינית נוספת שביצע. לגישתה, פרסום הפרשה עשוי להביא לכך שקורבנות נוספים ייחשפו – קורבנות שאינם מודעים לכך שהמערער הורשע. כן מציינת המשיבה כי במהלך הדיון לפני בית המשפט קמא היא הציעה להציג בפניו את הראיות שנאספו במסגרת תחקיר עיתונאי ואשר בגינן מתבקשת התרת פרסום פסק הדין, ואולם בית המשפט סבר כי אין בכך צורך. אשר לטענת המערער ביחס לעמדתו של נפגע העבירה, טוענת המשיבה כי בהתאם לעקרונות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, ברירת המחדל היא כי עמדתו של נפגע עבירה תובא בפני בית המשפט באמצעות המדינה, באשר היא זו שמייצגת את האינטרסים שלו בהליך הפלילי. המשיבה מוסיפה כי ידוע לה שהפרקליטה ששוחחה עם נפגע העבירה הבהירה לו את משמעויות הפרסום, ווידאה עמו באופן מעמיק כי הסכמתו ניתנת באופן חופשי, כשבפניו מונח כל המידע הרלוונטי. בנוסף, בכל הנוגע לטענות המערער בדבר מעמדה של המשיבה, נטען כי הן בחוק והן בפסיקה הוכרה זכותם של כלי תקשורת להגיש בקשות להתרת פרסום מן הסוג בו עסקינן. לבסוף, ביחס לאפשרות שהציע המערער כי פסק הדין יפורסם תוך השמטת פרטיו המזהים, נטען כי קיים אינטרס ציבורי מוגבר בפרסום זהותו של המערער, לנוכח העובדה שהוא עובד כיום בתפקיד ציבורי ומשמש כפקח בעיירת מגוריו, כך שבמסגרת תפקידו הוא מייצג את הרשות ובא במגע עם הציבור הרחב. כך גם, נטען כי פרסום זהות המערער והמוסד החינוכי בו ביצע את המעשים דרוש כדי להזהיר את הורי הקטינים אשר ילדיהם לומדים באותו מוסד שבחסותו התבצעו פגיעות חמורות בקטינים על ידי אנשי צוות וחינוך. 10. ביום 12.9.2022 נערך לפניי דיון בערעור, במסגרתו שבו הצדדים על עיקר טענותיהם בעל-פה. דיון והכרעה 11. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל-פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, כך שהחלטת בית המשפט קמא להתיר את פרסום פסק הדין, בכפוף להשמטת פרטיו המזהים של נפגע העבירה – תיוותר על כנה. 12. כידוע, הכלל הצריך להנחות את בית המשפט בבואו להכריע בבקשות הנוגעות לפרסום הליכים משפטיים הוא עקרון פומביות הדיון. עקרון זה, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, הוא עקרון יסוד חוקתי בשיטתנו המשפטית, ולפיו כל הליך משפטי המתנהל בכותלי בית המשפט יידון בפומבי ופרטיו יהיו גלויים לציבור. בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותו הנעלית של עקרון זה, " המבטיח את שקיפות ההליך השיפוטי, מאפשר קיום מנגנוני בקרה וביקורת ומהווה רכיב חיוני במשטר דמוקרטי שבליבו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת " (בש"פ 6988/19 פלוני נ' הוצאת עיתון הארץ , פסקה 24 (26.11.2019) (להלן: עניין עיתון הארץ ). ראו גם: בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(6) 658, 663-662 (2004) (להלן: עניין תורג'מן ); בש"פ 8698/05 אזולאי נ' מדינת ישראל , פ"ד ס(3) 168, 172 (2005) (להלן: עניין אזולאי ); ע"פ 8755/07 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (7.11.2007) (להלן: ע"פ 8755/07 )). מעקרון פומביות הדיון נגזר גם החופש לפרסם את תכניו של ההליך השיפוטי, לרבות פסק הדין שניתן בסופו, ואת פרטיהם המזהים של הנוטלים בו חלק ( שם ). חרף מעמד הבכורה לו זוכה עקרון פומביות הדיון, בדומה לעקרונות אחרים במשפט כפוף גם עקרון זה לחריגים מסוימים שנקבעו בחוק. בתוך כך, קובע סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט כי בית המשפט רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה בכך צורך לשם שמירה על זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה. במקרים אלה, חל גם איסור לפרסם כל פרט בנוגע להליך, אלא אם ניתנה לכך רשות בית המשפט (ראו סעיף 70(א) לחוק). כפי שחזר והבהיר בית משפט זה בפסיקתו, את החריגים לעקרון פומביות הדיון יש לפרש בצמצום, " ולעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון " (ראו: ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום , פ"ד מט(1) 318, 341 (1995); עניין תורג'מן , בעמ' 664-663; עניין אזולאי , בעמוד 173; ע"פ 8755/07 , בפסקה 3; בש"פ 197/12 חדד נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (16.2.2012) (להלן: עניין חדד ); עניין עיתון הארץ , בפסקה 26). כן הובהר בפסיקה כי דיון בדלתיים סגורות אין משמעו איסור פרסום אוטומטי וגורף, אלא על בית המשפט לבחון האם המטרה שבגינה נסגרו הדלתיים עומדת בעינו, וכן " להקפיד על כך שאיסור הפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, וכי מקום שניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על ידי פרסום חלקי של פסק הדין, יורה בית המשפט על דרך זו " (ראו: עניין אזולאי , בעמוד 173. כן ראו: ע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל , פ"ד נג(3) 714, 717 (1999); רע"א 3007/02 יצחק נ' מוזס , פ"ד נו(6) 592, 600 (2002); ע"פ 4430/14 חדשות 10 בע"מ (תוכנית מקור) נ' פלונית , פסקה 11 (6.9.2015); בש"פ 7630/16 מדינת ישראל נ' דרוקר , פסקה 16 (1.2.2017); בש"פ 3262/18 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (24.5.2018)). 13. במקרה דנן, במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגד המערער, הואשם האחרון (ולבסוף גם הורשע) בביצוע עבירות מין בקטין. על כן, החריג הרלוונטי לענייננו הוא זה הקבוע בסעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט, לפיו רשאי בית המשפט להורות על קיום ההליך בדלתיים סגורות לשם " הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 ". מהחלטת בית המשפט קמא, כמו גם מעמדת המדינה במסגרת ההליך קמא, עולה כי הטעם שהוביל בזמנו לניהול ההליך בדלתיים סגורות הוא הצורך להגן על נפגע העבירה הקטין מפני הפגיעה הקשה שעלולה להיגרם לפרטיותו כתוצאה מחשיפת ההליך ותכניו. ואולם, על פי ההודעה המשותפת שהגישו המשיבה והמדינה לבית המשפט קמא ביום 21.8.2022 (ושהוצגה גם במסגרת הדיון שהתקיים לפניי), נפגע העבירה, אשר בגר בינתיים, נתן את הסכמתו " להתרת פרסום פסק הדין בהשחרת שמו ופרטים העלולים להוביל לזיהוי ". מכך עולה כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים – הגנה על עניינו של המתלונן – ניתנת כיום להשגה באמצעות הטלת מגבלות על פרסום פסק הדין, ועל כן יש להעדיף תוצאה זו על פני איסור פרסום מוחלט (והשוו: עניין אזולאי , בעמודים 175-174; ע"פ 8755/07 , בפסקה 4). יוער למעלה מן הצורך כי בעניין אזולאי הביע בית המשפט (השופטת א' חיות ) את העמדה לפיה ההגנה המוקנית בסעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט, היא הגנה על עניינו של "נאשם" בלבד. משכך, לאחר שהנאשם הורשע והוא יוצא מגדר "נאשם", ההוראה האמורה איננה חלה עליו עוד (שם, בעמודים 174-173). מהדברים הללו עולה כי גם אילו היה בית המשפט מורה על איסור פרסום כדי להגן על עניינו של המערער, הגנה זו לא הייתה עומדת לו לאחר הרשעתו. אין צורך להידרש לשאלה זו שכן כאמור איסור הפרסום במקרה דנן לא נועד כדי להגן על המערער אלא על נפגע העבירה. 14. המערער מצדו טוען כי נוכח הזמן הרב שחלף מאז התקיים ההליך בעניינו, ובעיקר בשל הנזק שצפוי להיגרם לו ולבני משפחתו מפרסום פסק הדין, יש להותיר את איסור הפרסום המוחלט על כנו, או למצער לחסות את פרטיו המזהים של המערער. אינני מקבלת את הטענה. כפי שהובהר לעיל, לאור חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון, הכלל הוא פרסום. לכן, הנטל להוכיח כי אין לפרסם את פסק הדין מוטל על המערער המבקש זאת ולא על המשיבה (ולכן אין גם מקום לקבל את טענת המערער לפיה היה על המשיבה להוכיח את קיומו של אינטרס ציבורי מיוחד בפרסום פסק הדין כעת). יתרה מכך, הנטל המוטל על המערער – המבקש לפגוע בעקרון פומביות הדיון – הוא נטל משמעותי וכבד להראות כי כתוצאה מהפרסום עלול להיגרם לו נזק חמור, החורג מגדר הרגיל; וכי הצורך במניעתו של נזק זה גובר על האינטרס הציבורי שבפרסום (ראו והשוו: עניין תורג'מן , בעמ' 668; בש"פ 1071/10 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (25.2.2010); בש"פ 3205/13 פלוני נ' מדינת ישראל (9.10.2013) (להלן: בש"פ 3205/13 ); בש"פ 2211/15 פלוני נ' מדינת ישראל (14.4.2015) (להלן: בש"פ 2211/15 ); ע"פ 34/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.7.2021) (להלן: ע"פ 34/21 ); רע"פ 6792/21 פלוני נ' מדינת ישראל (18.10.2021)). נטל זה הופך כבד במיוחד כאשר מדובר בעבריין מורשע אשר כבר לא עומדת לו חזקת החפות (ראו: עניין אזולאי , בעמודים 174-173; ע"פ 8755/07 , בפסקה 4; בש"פ 3205/13 , בפסקה 5; רע"פ 1201/12 קטיעי נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (9.1.2014); ע"פ 34/21 , בפסקה 16); ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במי שהורשע בעבירות מין, אשר עוצמת האינטרס הציבורי בחשיפת זהותו היא רבה (ראו: עניין תורג'מן , בעמוד 667; עניין חדד , בפסקה 16; בש"פ 3205/13 , בפסקאות 6-5; בש"פ 2211/15 , בפסקה 11; רע"פ 4878/19 קולצ'ינסקי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (8.8.2019); עניין עיתון הארץ , בפסקה 41). אכן, אין ספק כי פרסום פסק הדין תוך חשיפת זהותו של המערער, צפוי להביא לפגיעה לא קלה בכבודו ובפרטיותו של המערער. כן הוא עלול לפגוע כמובן בכבודם ובפרטיותם של בני משפחתו שלא היה להם כל קשר לעבירה. אין להקל ראש בפגיעה זו, המתעצמת נוכח טענות המערער בדבר מצבם הבריאותי של ילדו ושל הוריו. הפגיעה האפשרית כתוצאה מהפרסום עלולה להיות כרוכה גם בפגיעה כלכלית בפרנסת המערער ובפרנסתה של אשתו – באופן שגם הוא ישליך על כל בני המשפחה. אולם הפגיעות הללו נובעות מנזק שאינו חורג מן הנזק הרגיל הנלווה להרשעה פלילית בעבירות מן הסוג שביצע המערער, והן היו נגרמות גם אילו היה מאן דהוא עותר לפרסום פסק הדין זה מכבר. טענות המערער לעניין הפגיעה הקשה שתיגרם לו ולקרוביו מן הפרסום אכן נוגעות ללב, ואולם עם כל הצער שבדבר מדובר בפגיעה הנלווית מטבע הדברים להרשעתו של המערער ונובעת מטיבן של העבירות שביצע, ואין בכוחה כדי להצדיק סטייה מהכלל של פומביות הדיון (ראו והשוו: עניין אזולאי , בעמוד 175; בש"פ 4814/05 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (26.7.2005); בש"פ 972/06 זריהן נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (22.2.2006); בש"פ 9601/09 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (28.12.2009) (להלן: בש"פ 9601/09 ); עניין חדד , בפסקה 17; בש"פ 2211/15 , בפסקה 10; עניין עיתון הארץ , בפסקה 43; ע"פ 34/21 , בפסקה 16). לכך יש להוסיף את האינטרס הציבורי כבד המשקל עליו מצביעה המשיבה בפרסום פרטי הפרשה בה היה מעורב המערער וזהותו של המערער, אשר עשוי להביא לחשיפתן של פרשות דומות נוספות ולחשיפתם של מעורבים נוספים בפרשה, ואף לעודד מתלוננים ומתלוננות אחרים שחוו מעשים דומים, ככל שישנם כאלה – בין אם באותו מוסד חינוכי בו ביצע המערער את העבירות ובין אם בנסיבות אחרות, לחשוף את שעל ליבם (ראו והשוו: בש"פ 9601/09 , בפסקה 4; בש"פ 2211/15 , בפסקה 11; רע"פ 130/18 שרביט נ' משטרת ישראל , פסקה 9 (10.1.2018) (להלן: עניין שרביט )). אשר על כן, לא שוכנעתי כי יש בנזק הצפוי להיגרם למערער כתוצאה מהפרסום כדי לגבור על האינטרס הציבורי הטמון בפומביות הדיון. אשר לטענות המערער בדבר הזמן שחלף – כפי שהובהר גם לעיל, אני ערה לפגיעה הכרוכה בפרסום פסק הדין שנים רבות לאחר הרשעתו של המערער, ובפרט כשעל פי טענתו הוא עבר הליך שיקום ארוך והצליח לחזור לדרך הישר, והיה סבור כי הצליח להותיר מאחור את המעשים החמורים שביצע בעברו. עם זאת, בפגיעה זו כשלעצמה, אשר אף היא איננה ייחודית לעניינו של המערער ונובעת מטיבן של העבירות שביצע, אין כדי להצדיק חריגה מהכלל של פומביות הדיון (ראו והשוו: עניין שרביט ; עניין עיתון הארץ , בפסקאות 35 ו-37). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבירות מין חמורות מן הסוג שביצע המערער, אשר ביחס אליהן קבע המחוקק כי לא תחול התיישנות לעולם (ראו סעיף 24(א)(4)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנות השבים). 15. סוף דבר : הערעור נדחה. החלטת בית המשפט קמא תיוותר על כנה, כך שפסק הדין יפורסם בכפוף להשחרת כל פרט מזהה ביחס לנפגע העבירה. כאמור בהחלטה, השחרת הפרטים האמורים בפסק הדין תבוצע על ידי המדינה, והוא יוגש לאישורו של בית המשפט קמא בטרם הפרסום. ניתן היום, ‏י"ח באלול התשפ"ב (‏14.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056470_P04.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 8755/07", "ע\"א 5185/93", "ע\"א 2800/97", "רע\"א 3007/02", "ע\"פ 4430/14", "ע\"פ 34/21", "רע\"פ 6792/21", "רע\"פ 1201/12", "רע\"פ 4878/19", "רע\"פ 130/18" ]	750,439
741,324	בבית המשפט העליון בג"ץ 5648/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: איאד אסדי נ ג ד המשיבים: 1. משרד הבריאות 2. האגף לרישוי מקצועות רפואיים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד קמאל מסאלחה החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום א', 25.9.2022. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056480_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5648/22" ]	750,440
741,297	בבית המשפט העליון ע"פ 5650/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: פהמי ראני כנאעני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.7.2022 בת"פ 1300-02-21, שניתן על ידי כב' סג"נ - השופט ב' שגיא בשם המערער: עו"ד רמזי סקיס החלטה לתגובת המדינה עד יום 8.9.2022. מאחר שהמערער אמור להתחיל בריצוי המאסר ביום 11.9.2022, אני מורה בשלב זה על עיכוב ביצוע עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056500_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5650/22" ]	750,445
741,487	בבית המשפט העליון ע"פ 5650/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: פהמי ראני כנאעני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.7.2022 בת"פ 1300-02-21, שניתן על ידי כב' סג"נ - השופט ב' שגיא בשם המבקש: עו"ד רמזי סקיס בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו החלטה בהסכמת המשיבה – יעוכב ביצוע המאסר כמבוקש, עד למתן פסק דין בערעור. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056500_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5650/22" ]	750,446
741,360	בבית המשפט העליון בג"ץ 5652/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד נעמה אביבי החלטה היועץ המשפטי לשיפוט הרבני והמשיבה 3 יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום א', 25.9.2022. עד למתן החלטה אחרת יימנעו המשיבים 1-2 מדיון במזונות הילדים בעניינם של העותר והמשיבה 3. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056520_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5652/22" ]	750,448
742,042	בבית המשפט העליון בג"ץ 5652/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה 3. פלונית בקשה מטעם המשיבה 3 בשם המשיבה 3: עו"ד מור זיידן; עו"ד שלום כהן החלטה העותר יעביר למשיבה 3 את כתב העתירה ואת הבקשה לצו ביניים בתוך 48 שעות ממתן החלטה זו. המועד להגשת תגובה מקדמית מטעם המשיבים מוארך בזאת עד ליום א', 2.10.2022. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056520_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5652/22" ]	750,449
741,755	בבית המשפט העליון דנ"א 5653/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. כנסת בקשה להארכת מועד להפקדת ערובה מיום 1.9.2022 החלטה המשיבה 2 רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 6.9.2022. ככל שלא תוגש התנגדות מצד המשיבה 2, המבקש יהיה רשאי להגיש בקשה לפטור מהפקדת ערובה עד ליום 8.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056530_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"א 5653/22" ]	750,450
742,390	בבית המשפט העליון דנ"א 5653/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. כנסת בקשה לפטור מהפקדת ערובה מיום 8.9.2022 החלטה במכלול נסיבות העניין ובשים לב לנימוקי הבקשה ולעמדת המשיבות, מצאתי להפחית את גובה הערובה שעל המבקש להפקיד, ולהעמידה על סך מתון של 4,000 ש"ח. הערובה תופקד עד ליום 20.9.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056530_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"א 5653/22" ]	750,451
741,325	בבית המשפט העליון בש"פ 5655/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: מוחמד זלום נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.8.2022 בעמ"ת 22515-08-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' בר-עם בשם המבקש: עו"ד אמיר נבון החלטה לפני בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט משה בר-עם) מיום 15.8.2022 במסגרתה נדחה ערר על בקשת המבקש להיעצר בפיקוח אלקטרוני חלף מעצר של ממש, תוך שבית המשפט הורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים. לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שניתנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או שאלה ציבורית; או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין (ראו למשל רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה , פסקה 13 (15.8.2018); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019). עניינה של הבקשה איננו נכנס לאחד המקרים החריגים שלעיל. טענותיו העיקריות של המבקש הן כי בית המשפט המחוזי לא נתן את דעתו לכך שמותב אחד בבית משפט השלום סטה ללא נימוק נראה לעין ממתווה שנקבע על ידי מותב אחר שהיה סבור כי חלופת מעצר בכתובת מרוחקת עשויה להיות הולמת, וכאשר הכתובת שהוצעה נמצאה ישימה גם על ידי מנהלת האיזוק. כן טען המבקש כי בית המשפט קמא לא לקח בחשבון את מכלול השיקולים בעניינו – את משך הזמן בו הוא עצור, את העובדה שאין לו עבר פלילי ואת מצבו הרפואי הקשה והמורכב. כל אלה אינם מצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לכן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056550_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 5295/18" ]	750,454
741,367	בבית המשפט העליון בג"ץ 5656/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא 2. גרינפיס ים תיכון בע"מ 3. מרכז השל לקיימות 4. מגמה ירוקה 5. תנו לחיות לחיות 6. אנימלס 7. פרופ' נדב דוידוביץ' 8. פרופ' דנית שחר 9. ד"ר ליאור כהן 10. פרופ' עדי וולפסון 11. ד"ר סיגל טפר 12. ד"ר מיה נגב 13. ד"ר יהונתן קוזולובסקי 14. מירי ישראלי נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. משרד הבריאות 4. משרד להגנת הסביבה 5. איגוד לשכות המסחר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אמנון קרן; עו"ד יותם שלמה; עו"ד ארז וול; עו"ד שירה הרצנו החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום א', 9.10.2022. ניתנה היום, כ"ט באב התשפ"ב (26.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056560_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5656/22" ]	750,455
741,488	בבית המשפט העליון רע"ב 5657/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 23.8.2022 בעת"א 41569-08-22, שניתנה על ידי כב' השופטת ה' רוזנברג שיינרט תאריך הישיבה: ב' באלול התשפ"ב (29.8.2022) בשם המבקש: עו"ד עובדיה אבוש בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני; עו"ד הדס ערן החלטה 1. לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (השופטת ה' רוזנברג שיינרט ) מיום 23.8.2022 בעת"א 41569-08-22, בגדרו דחה בית המשפט קמא את עתירת המערער לאפשר לו להשתתף בחתונת אחיו שעתידה להתקיים ביום 29.8.2022 ובשבת חתן בין התאריכים 2-3.9.2022. 2. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין, לרבות מעשה סדום בקטין בן פחות מ-14, לצד בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. על פי העובדות שבכתב האישום, המערער פנה לקטין באמצעות אפליקציית המסרים וואטסאפ, שוחח עמו שיחות בעלות אופי מיני ושלח לו תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, וזאת ביודעו את גילו של הקטין. בהמשך, במהלך חודש נובמבר 2021 הציע המערער לקטין להיפגש עמו ביער סמוך למקום מגוריו, ושם ביצע בו מעשים מגונים ומעשה סדום. פסק דינו של בית המשפט קמא 3. בית המשפט ציין בפסק דינו כי ב"כ המערער הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והוסיף כי בית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. הדיון בשאלה האם ניתן להמיר את המעצר בחלופת מעצר נקבע ליום 13.9.2022 (כאשר לדברי ב"כ המערער בישיבת יום 29.8.2022, מועד זה נדחה). 4. בהתייחס לעתירת המערער לצאת לחתונת אחיו ולאירוע שבת חתן שנערכים ביום 29.8.2022 ובימים 2-3.9.2022 בהתאמה – קבע בית המשפט כי יש לדחות אותה וזאת הן מטעמים דיוניים והן לגופה. ראשית נקבע כי המסקנה העולה מההלכה הפסוקה היא שאם המערער מעוניין לצאת לחופשות ללא ליווי, כמתואר בעתירה, היה עליו לנקוט במסלול הפלילי ולהגיש בקשה בגדר ההליך שבו הוא עצור עד למתן החלטה אחרת. משהמערער לא הגיש בקשה כאמור ואף לא העלה את הנושא בדיון שהתקיים בענייננו בפני שופט המעצרים, נקבע כי דין בקשתו להידחות על הסף. עוד נקבע כי תנאי להגשת עתירת אסיר הוא מיצוי הליכים מול הגורמים המוסמכים בשב"ס, ואילו המערער לא צירף לעתירתו כל פנייה מקדימה לרשויות שב"ס. בית המשפט הוסיף וקבע כי דין העתירה להידחות גם ברמה המהותית. כך נקבע כי המערער נאשם בביצוע עבירות מין חמורות בקטין בן פחות מ-14 שלא הייתה לו עמו כל היכרות מוקדמת. מעשיו החלו בעולם הווירטואלי ועברו לביצוע מעשים פיזיים במקום מבודד, תוך ניצול גילו הצעיר של הקטין והפער בינו לבין המערער. החתונה אליה מבקש המערער לצאת תתקיים באולם שמחות בהשתתפות אורחים רבים לרבות קטינים. בשלב זה לא התקבל עדיין תסקיר שירות המבחן, ולכן לא ניתן לדעת האם יש אפשרות לאיין את מסוכנותו של המערער בחתונה. הוא הדין גם ביחס לבקשתו של המערער לשהות יומיים בחיק המשפחה במסגרת "שבת חתן". מעבר לכל אלה צוין כי בתיק העיקרי הוגשה בקשה לגביית עדותו המוקדמת של הקטין. בתיקים כאלה ישנו חשש אינהרנטי לשיבוש הליכים ולניצול יציאתו של המערער מן הכלא לצורך ניסיון להשפיע על הקטין או על עדים נוספים. בית המשפט הוסיף וציין כי בהתאם לפקודת נציבות 04.40.01, תנאי להוצאת עציר באבטחה לאירוע הוא כי האירוע לא יתקיים במקום ציבורי – וגם מטעם זה לא ניתן לאפשר למערער להשתתף בחתונה. תנאי נוסף הוא כי היציאה בליווי תהיה לפרק זמן קצוב ולא ליומיים כפי שמבקש המערער. לכן, ולמרות החשיבות של השתתפות המערער בחתונה – הן מבחינתו והן מבחינת המשפחה, לא ניתן להיעתר לבקשה. עוד נקבע כי אם יעתור המערער לאפשר לו לבקר בבית המשפט באבטחה שלא במועד החתונה, הוא יוכל להגיש בקשה מתאימה וחזקה כי המשיב יבחן אותה בנפש חפצה. בית המשפט אף הציע לאפשר למערער ככל הניתן לקיים שיחת זום לצורך שמיעת טקס החופה. טענות הצדדים 5. בערעור הנוכחי נטען כי טעה בית המשפט קמא בכך שלא נעתר לבקשת המערער לאפשר לו להשתתף בחתונת אחיו התאום ובאירוע שבת חתן. זאת מאחר שהוא התעלם מהעובדה שבקשת המדינה לעצור את המערער עד תום ההליכים טרם נדונה והוכרעה. עוד צוין כי ישנם סיכויים טובים כי המערער יימצא בסופו של דבר זכאי בדינו. ב"כ המערער הוסיף וציין כי למערער אין כל עבר פלילי קודם וכי לא הובע בבקשת המדינה למעצרו עד תום ההליכים כל חשש מהימלטות מפני הדין או משיבוש הליכי משפט. המערער הוסיף כי שגה בית המשפט קמא בכך שהתיר לפרסם את תוכן הדיון ואת פסק הדין מבלי שהתבקש כלל לעשות כן על ידי המדינה או מי מנציגיה, וביודעו שכל הדיונים בעניינו של המערער נערכו עד כה בדלתיים סגורות, על רקע העובדה שב"כ המערער התנגד לפרסום. 6. בדיון בפניי, חזר ב"כ המערער וטען כי יש לתת למערער ליהנות מחזקת החפות. הוא הוסיף וציין כי יש לראות את המערער כחף מפשע חרף העובדה שהייתה בין הצדדים הסכמה אודות קיומן של ראיות לכאורה, שכן יש מרחק רב בין קיומן של ראיות לכאורה לבין הנטל הנדרש להוכחת האשמה בהליך פלילי. ב"כ המערער אף חזר וציין כי המשיבים לא העלו כל טענה בדבר חשש ביחס לשיבוש הליכי משפט או הימלטות מאימת הדין; וכן הדגיש את החשיבות הרבה שיש לאירוע החתונה הן מבחינת המערער והן מבחינת משפחתו. זאת בין היתר לאור העובדה שאם המערער לא יהיה בחתונה, עלול דבר מעצרו להיוודע לקרובי המשפחה. עוד הבהיר ב"כ המערער כי בשל דוחק הזמן הוא לא פנה לשלטונות בית הסוהר לפני שפנה לבית המשפט. בהתייחס לעובדה שהאפשרות היחידה ליציאתו של המערער לחתונה היא בליווי שב"ס, ציין ב"כ המערער כי ניתן לעשות זאת ובלבד שהמלווים לא ילבשו מדים, וכן כי ניתן למצוא דרך אחרת לאפשר את השתתפות המערער בחתונה. 7. מנגד טענה ב"כ המשיבים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לגישתה, ישנם שני מסלולים אפשריים לבקשת עציר לצאת מהכלא – המסלול המנהלי והמסלול הפלילי. המערער בחר במסלול המנהלי שאינו מאפשר יציאה לחופשה אלא יציאה מהכלא בליווי אבטחה. כן הפנתה ב"כ המדינה להוראת הנציבות שאינה מאפשרת יציאה מהכלא לאירוע במקום ציבורי, ואף ציינה כי מדובר לכל היותר ביציאה לפרק זמן קצוב ומוגבל ולא ליומיים (כפי שמתבקש ביחס ל"שבת חתן"). דיון והכרעה 8. כפי שהובהר בראשית הדברים, במסגרת הדיון בבקשת מעצרו של המערער עד תום ההליכים הסכים המערער כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות אותו לעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. אכן, ישנה אפשרות כי חרף ההסכמה האמורה ימצא בית המשפט שידון בהליך בסופו של דבר כי יש לזכות את המערער מהעבירה שיוחסה לו, אולם נכון לשלב זה של הדיון ולצורך הדיון בו, אין להניח זאת. לכן, הבסיס לפסק דינו של בית המשפט קמא היה כי קיומן של ראיות לכאורה ביחס למיוחס למערער בכתב האישום – ועל רקע בסיס זה הוא קיבל את החלטתו. משקיימות ראיות לכאורה, קיימת גם עילת מסוכנות, ובית המשפט דחה כאמור את הדיון וההכרעה בשאלת מעצרו של המערער עד תום ההליכים כדי לבחון את האפשרות להסתפק בחלופת מעצר חרף מעצרו של המערער מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, ובטרם התקבל תסקיר שירות המבחן ביחס לאפשרות זו, לא ניתן לקבוע שאפשר יהיה להפיג את החשש ממסוכנות המערער באמצעים של חלופת מעצר כזו או אחרת. לכן מצוי המערער עדיין במעצר. זו נקודת המוצא לדיון בפניי. 9. לאור האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום לתת למערער רשות ערעור. בית המשפט דחה כאמור את עתירת המערער הן מטעמים דיוניים והן מטעמים לגוף העניין. אני סבורה כי די בטעמים המהותיים כדי לדחות את הערעור. זאת מאחר שכפי שהבהיר בית המשפט קמא, למערער יוחסה עבירה חמורה מאוד בקטין שהוא לא הכיר, תוך ניצול גילו. המערער מבקש לצאת לאירוע רב משתתפים באולם שמחות, אירוע שככל הנראה ישתתפו בו גם קטינים. ולאור האישום המיוחס לו, הסיכון הנובע מהשתתפותו של המערער באירוע זה הוא סיכון לא מבוטל, ובשלב זה לא ניתן להפיגו. כך קבע ובדין בית המשפט קמא, והוא אף הוסיף ושקל את כל השיקולים ביחס לעתירת המערער, הביא בחשבון גם את חשיבותו הרבה של האירוע מבחינתו אך גם את השיקולים הציבוריים והחליט לדחות אותה. 10. המסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות עומדת בעינה גם אם לא נביא בחשבון את החששות שהובעו בפסק דינו של בית המשפט קמא מפני שיבוש הליכי משפט על ידי השפעה על הקטין או על עדים אחרים, או החששות הכרוכים מהימלטות מהדין. 11. עוד יצוין כי מדבריו של ב"כ המערער עולה כי ישנה חשיבות גדולה להשתתפות המערער בחתונה כדי שדבר מעצרו לא ייוודע. ואולם, אם יגיע המערער לחתונה כשהוא מלווה בשומרים מטעם השב"ס – המטרה הזו לא תושג כמובן. 12. מעבר לכל אלה יוער כי ב"כ המערער אינו כופר בכך שהוא לא מיצה את ההליכים בטרם פנייה לבית המשפט ולא פנה בפנייה מוקדמת לבית הסוהר כדי לאפשר למרשו לצאת לחתונה. לטענתו הוא לא עשה כן בשל "קוצר הזמן". עוד יש להזכיר את נוהל הנציבות שב"כ המשיבים הפנתה אליו, ממנו עולה כי ממילא לא ניתן לאפשר יציאה לאירוע במקום ציבורי – וכזו היא החתונה. באשר לשבת חתן, מדובר לפי הטענה באירוע שיימשך יומיים, ואף לאירוע כזה לא ניתן לאפשר יציאה מאובטחת של עציר. 13. אחזור ואזכיר את הצעתו של בית המשפט קמא לאפשר למערער לחזות באמצעות שיחת זום באירוע החופה כדי לאפשר לו ולו במידה מוגבלת להיות חלק מהטקס, ואת האפשרות לבקש בהמשך ביקור של המערער בבית משפחתו שלא במסגרת החתונה ושבת החתן. לאור כל זאת, וחרף הצער והכאב הכרוכים בכך – הן מבחינת המערער והן מבחינת משפחתו, אני דוחה את בקשת רשות הערעור. בשולי הדברים יצוין כי לא ניתן בשלב זה לקבל את הערעור ביחס לעובדה שהדיון בבית המשפט קמא לא התנהל בדלתיים סגורות. יחד עם זאת, הדיון בפניי התקיים בדלתיים סגורות לבקשת ב"כ המערער. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056570_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5657/22" ]	750,456
741,334	בבית המשפט העליון בג"ץ 5664/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: הוט מערכות תקשורת בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו 2. המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין 3. משרד התקשורת 4. שר התקשורת 5. שידורי קשת בע"מ 6. אר. ג'י. אי. גרופ בע"מ 7. פרי טיוי פלוס בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד יפית שלו; עו"ד דורין ארדיס; עו"ד איל מנדלבאום החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום א', 23.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056640_P02.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5664/22" ]	750,463
741,313	בבית המשפט העליון ע"א 5665/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: דוד לנידאו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד - תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים בקשה לקביעת מועד דיון בשם המערער: עו"ד אורי הברמן; עו"ד דניאל עידן החלטה הדיון בערעור ייקבע בהתאם ליומן בהקדם האפשרי, וככל האפשר תוך שבוע. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056650_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5665/22" ]	750,464
741,370	בבית המשפט העליון ע"א 5665/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערער: דוד לנידאו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד – תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' רביד ) מיום 9.8.2022 ב-ת"א 17714-08-22 בשם המערער: עוד אורי הברמן; עו"ד דניאל עידן החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום רביעי, 31.8.2022, שעה 10:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור עד ליום שלישי, 30.8.2022, שעה 15:00. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים שאין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום שני, 29.8.2022, שעה 15:00 ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056650_G02.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5665/22", "ת\"א 17714-08-22" ]	750,465
741,425	בבית המשפט העליון ע"א 5665/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דוד לנידאו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד - תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים בקשה מיום 25.8.2022 להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 29.8.2022. ככל שלא תוגש התנגדות, המערער יהיה רשאי להגיש את הבקשה עד מחר, כמבוקש. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022) . ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056650_K03.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5665/22" ]	750,466
741,665	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5665/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב המערער: דוד לניאדו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד – תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' רביד) מיום 9.8.2022 ב-ת"א 17714-08-22 תאריך הישיבה: ד' באלול התשפ"ב (31.8.2022) בשם המערער: עו"ד אורי הברמן; עו"ד דניאל עידן בשם המשיבים 2-1: עו"ד אבי הלוי; עו"ד מיכאלי ראבילו פסק-דין שמענו ברוב קשב את טיעוני באי-כוח הצדדים, ומשעשינו כן המלצנו את שהמלצנו. באי-כוח הצדדים, לאחר התייעצות, הודיעו כי הגיעו להסכמות כדלקמן: 1. פסק הדין של בית המשפט המחוזי יבוטל. 2. לא תתקיימנה בחירות נוספות במחוז תל אביב, והמשיב 3 הוא המועמד של הליכוד המשוריין למחוז תל אביב ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-25. 3. הואיל והמערער הועסק בעבר בליכוד, ומתנהל כיום משא ומתן לגבי העסקתו, מוסכם שאין מניעה משפטית להעסיקו, והליכוד לא מתנגד לכך. 4. מעבר לאמור לעיל, הערעור נמחק ולא ייעשה צו להוצאות. ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056650_G04.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5665/22", "ת\"א 17714-08-22" ]	750,467
741,326	בבית המשפט העליון בש"פ 5668/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: מוחמד היימוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ת 42015-08-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' פלקס בשם המבקש: בעצמו החלטה לפני בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נמרוד פלקס) מיום 19.8.2022 לפיה בוטלה החלטת שחרור שניתנה בבית משפט השלום והוחלט לעצור את המבקש עד תום ההליכים. לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שניתנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או שאלה ציבורית; או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין (ראו למשל רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה , פסקה 13 (15.8.2018); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019). עניינה של הבקשה דנן איננו נכנס לאחד המקרים החריגים שלעיל. המבקש אינו מיוצג (לדבריו מאחר שהסנגוריה הציבורית החליטה לא להגיש בקשה בשמה) והוא הגיש את הבקשה בעצמו. טענתו היחידה היא כי החלטתו של בית המשפט קמא היא שגויה. אין די בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לכן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת ________________________ 22056680_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 5295/18" ]	750,470
741,410	בבית המשפט העליון בג"ץ 5671/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עמרו מאהר רבחי עביד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. בית המשפט הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד פאדי קוואסמי החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056710_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5671/22" ]	750,473
741,595	בבית המשפט העליון בג"ץ 5671/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עמרו מאהר רבחי עביד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. בית המשפט הצבאי לערעורים בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד פאדי קוואסמי בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין לבקשת העותר ובהסכמה אני מורה על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 31.8.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056710_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5671/22" ]	750,474
741,493	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5673/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרת: אברהם יצחק בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר הבינוי והשיכון 2. מקורות חברת מים בע"מ 3. China Railway Tunnel Group Co. Ltd עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד עמיחי סגל פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. העתירה שלפנינו מכוונת נגד החלטת המשיב 1, שר הבינוי והשיכון, להעניק למשיבה 3, China Railway Tunnel Group Co. Ltd שהיא תאגיד זר סיני, פטור לפי סעיף 14א לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: השר , החברה ו- חוק הקבלנים או החוק , בהתאמה). בתמצית יצוין כי הרקע לעתירה יסודו במכרז פומבי מס' 15-2022/פ' – קו ירקון ספארי – ארלוזורוב – תחום רמת גן – מינהור באמצעות דחיקת צינורות משולבים, שפורסם על ידי המשיבה 2, מקורות חברת מים בע"מ (להלן: המכרז ו- מקורות , בהתאמה). בתנאי הסף של המכרז נדרשו הקבלנים המציעים להציג אישור על היותם רשומים בפנקס הקבלנים בענף 200 או בענף 260 בסיווג כספי המתאים לערך הצעתם. בהקשר זה צוין במכרז כי במקרה שהמציע הוא תאגיד זר, יהיה עליו לפעול מול הגורמים הרלוונטיים בארץ להשגת רישום כאמור או שיהיה עליו לפעול להשגת פטור לפי סעיף 14א לחוק תוך שלושה חודשים מיום הזכייה במכרז. העותרת, אברהם יצחק בע"מ, היא חברה שעוסקת בעבודות הנדסה בנאיות והגישה הצעה מטעמה למכרז, אולם ביום 16.6.2022 מקורות החליטה כי הצעת החברה היא ההצעה הזוכה במכרז, ובסמוך לכך נמסרה לעותרת הודעה מתאימה. כפי שעולה מהעתירה, ביום 31.7.2022 העניק השר לחברה פטור מתחולת חוק הקבלנים לגבי ביצוע עבודות הנדסה בנאיות נושא המכרז; זאת מכוח סעיף 14א לחוק המורה כי " קבלן שמקום עסקו מחוץ לישראל ואין לו מקום עסקים רשום בישראל, רשאי השר לפטור אותו מתחולת חוק זה לגבי ביצוע עבודות הנדסה בנאיות שבגדר מכרז בין-לאומי שהוא מבקש להשתתף בו ". 2. העותרת הגישה ביום 11.8.2022 עתירה לבית המשפט לענייניים מינהליים (עת"מ 25366-08-22), בגדרה עתרה להורות על הצעת החברה כפסולה ועל הצעתה שלה כעל ההצעה הזוכה במכרז; כן עתרה לאסור על התקשרות חוזית בין מקורות ובין החברה הנוגעת לעבודות נושא המכרז. מלבד האמור, בית המשפט לעניינים מינהליים התבקש אף לבטל את הפטור שניתן לחברה על ידי השר. לאחר שהוגשה בקשה למחיקה על הסף של העתירה, בין היתר מחמת חוסר סמכות עניינית, הגישה העותרת לבית המשפט לעניינים מינהליים ביום 21.8.2022 בקשה שהוכתרה כ"בקשה דחופה" בגדרה טענה כי מוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בסעד הנוגע להחלטת השר; אולם ציינה כי במקרה שבו לא מוקנית לבית המשפט סמכות כאמור, אזי יש להורות על העברת הדיון בסעד זה לבית המשפט העליון. למחרת, דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את בקשת העותרת תוך שהבהיר כי לא ניתן לצפות מבית המשפט לברור מבין הסעדים המבוקשים והעובדות המפורטות בעתירה מה להעביר לבית המשפט העליון ובמה לדון. בהתאם, הורה בית המשפט כי על העותרת להגיש עתירה מתוקנת הכוללת רק את הסעדים שבסמכותו העניינית. זהו הרקע לעתירה שלפנינו, במסגרתה טוענת העותרת כי על פניו החלטת השר להעניק לחברה פטור היא בלתי סבירה. לטענתה, לא מתקיימים בחברה התנאים שבגינם ניתן להעניק את הפטור הקבוע בסעיף 14א לחוק הקבלנים, ומכאן שהחלטת השר להעניקו שגויה. כך, למשל, לדברי העותרת החברה רשומה בישראל ברשם החברות כחברה זרה עוד משנת 2015 ויש לה כתובת רשומה כמקום עסקים בישראל ועל כן אינה יכולה להיות מוגדרת כחברה זרה לצורך מתן הפטור. העותרת מוסיפה וטוענת כי החברה רשומה בפנקס הקבלנים, אך לא בסיווג הענף הנדרש לפי המכרז; ובהקשר זה מציינת העותרת כי הפטור שבסעיף 14א לא נועד לאפשר לעקוף את חוק הקבלנים מקום שאין למשתתף במכרז סיווג מתאים. 3. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כידוע, בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, מוטלת על העותר חובה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה לשקול ולהגיב לטענותיו. זאת ועוד, עותר אינו יוצא ידי חובתו אך בהעלאת טענותיו בפני הגורם המוסמך, ועל מנת לעמוד בדרישת מיצוי ההליכים שומה על העותר ליתן לרשות שהות מספקת לבחון את נושא הפנייה, לגבש תשובה ולהשיב בהתאם. בתוך כך, מובן כי פרק הזמן שהעותר נדרש להמתין טרם שיפנה לבית המשפט משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, אולם נקודת המוצא היא שעל העותר להמתין פרק זמן מספק כדי לאפשר לרשות להשיב כנדרש (ראו מני רבים: בג"ץ 5323/22 פורום קהלת (ע"ר) נ' ראש הממשלה , פסקה 2 (9.8.2022); בג"ץ 2213/22 ש.ע.ל שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים (ע"ר) נ' משטרת ישראל , פסקה 3 (3.4.2022); בג"ץ 2106/22 תולדות ייזום והשקעות בע"מ נ' שר האוצר , פסקה 3 (28.3.2022)). מהעתירה ונספחיה לא עולה כי לעתירה קדמה פניה לשר בנוגע להחלטתו להעניק לחברה פטור מכוח סעיף 14א לחוק הקבלנים, ועל כן אין מנוס מלהורות על דחיית העתירה על הסף. 4. לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, איננו עושים צו להוצאות . ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056730_G01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5673/22", "עת\"מ 25366-08-22", "בג\"ץ 5323/22", "בג\"ץ 2213/22", "בג\"ץ 2106/22" ]	750,475
741,411	בבית המשפט העליון בג"ץ 5674/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אחמד קאסם אל שייך נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056740_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5674/22" ]	750,476
741,596	בבית המשפט העליון בג"ץ 5674/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אחמד קאסם אל שייך נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למתן ארכה מטעם משיבים 3-2; בקשה לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יונתן סיטון החלטה 1. ניתנת ארכה כמבוקש למשיבים 2 ו-3 להגיש את התגובה מטעמם עד השעה 19:00 היום, 30.8.2022. 2. לא ניתן להקדים את הדיון, והבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056740_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5674/22" ]	750,477
741,666	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5674/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד קאסם אל שייך נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' באלול התשפ"ב (31.8.2022) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד יונתן יוסף סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין העותר, יליד שנת 1965, נעצר ביום 14.3.2022 והוצא נגדו בהמשך צו מעצר מינהלי שתוקפו עד ליום 13.9.2022. שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים. בהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו וכן קיימנו שיג ושיח עם גורמי הביטחון במעמד צד אחד. לאחר כל אלה מצאנו שהפרפראזה הגלויה שנמסרה לבא-כוח העותר, שלפיה "העותר פעיל חמאס; המעורב בפעילת חמאס ארגונית; מעורב בקבלת כספי חמאס; ופעילותו מסכנת את ביטחון האזור", נתמכת בחומר שהוצג ובהבהרות שניתנו לנו. לא מצאנו עילה להתערב בצו המעצר המינהלי הנוכחי. לדברי באי-כוח המשיבים, יש כוונה להאריך את המעצר המינהלי ב-6 חודשים נוספים. אך מובן שאיננו נוקטים עמדה בעניין זה, והטענות שמורות לצדדים. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056740_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5674/22" ]	750,478
741,412	בבית המשפט העליון בג"ץ 5675/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: תאאר נעים שטארה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 15.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056750_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5675/22" ]	750,479
741,940	בבית המשפט העליון בג"ץ 5675/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: תאאר נעים שטארה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2 : עו"ד יונתן סיטון פסק-דין כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת. הדיון הקבוע למחר, 7.9.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056750_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5675/22" ]	750,480
741,405	בבית המשפט העליון בג"ץ 5677/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עז אל דין עטאללה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 15.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056770_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5677/22" ]	750,481
742,337	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5677/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: עז אל דין עטאללה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ט"ו באלול התשפ"ב (11.9.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בהסכמת צד אחד בחומר החסוי, ובעקבות הערותינו, ביקש בא כוח העותר למחוק את העתירה. העתירה נמחקת בזה. ניתן היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056770_M02.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5677/22" ]	750,482
741,413	בבית המשפט העליון בג"ץ 5678/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: איאד אליאס רביע נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056780_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5678/22" ]	750,483
741,597	בבית המשפט העליון בג"ץ 5678/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: איאד אליאס רביע נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למתן ארכה מטעם משיבים 3-2 בקשה לשינוי שעת הדיון; בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יונתן סיטון החלטה 1. ניתנת ארכה כמבוקש למשיבים 2 ו-3 להגיש את התגובה מטעמם עד השעה 19:00 היום, 30.8.2022. 2. לא ניתן להקדים את הדיון, והבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056780_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5678/22" ]	750,484
741,667	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5678/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: איאד אליאס רביע נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' באלול התשפ"ב (31.8.2022) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד יוסף סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין העותר יליד שנת 1976, תושב בית ענאן/בנימין. הוא נעצר ביום 12.1.2022 ובהמשך הוצא נגדו צו מעצר מינהלי לתקופה של 4 חודשים (כולל המעצר שקדם לו). המעצר המינהלי הוארך בארבעה חודשים נוספים, ותוקפו עד ליום 10.9.2022. קיימנו דיון במעמד הצדדים, ובהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו. משעשינו כן נחה דעתנו כי הוא מעגן היטב את הפרפראזה הגלויה שנמסרה לבא-כוח העותר, לפיה "העותר חצה את גבול מדינת ישראל שלא כדין; חשוד כמי שיצא לחוץ לטובת פעילות חמאס/שליחות מטעם חמאס; חשוד בקשרים לפעילי חמאס בחוץ; חשוד בקבלת כספי חמאס מתורכיה; חשוד כמי שמחזיק אמצעי תקשורת מטעם חמאס; לו קשרים חשודים לפעילי מרחב גדה; לו קשה למחמד אלכרם שחשוד כביטחוני; חשוד כמי שקידם פעילות חמאס ארגונית בהנחיית אחיו יאסין". במצב דברים זה איננו מוצאים עילה להתערבותנו בצו המעצר המינהלי, והעתירה נדחית. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056780_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5678/22" ]	750,485
741,414	בבית המשפט העליון בג"ץ 5679/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אימן אחמד אבו עואד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 22.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056790_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5679/22" ]	750,486
741,941	בבית המשפט העליון בג"ץ 5679/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: אימן אחמד אבו עואד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת. הדיון הקבוע למחר, 7.9.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056790_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5679/22" ]	750,487
741,415	בבית המשפט העליון בג"ץ 5680/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: איוב חוסין אל עואודה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 22.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056800_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5680/22" ]	750,488
742,779	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5680/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר העותר: איוב חוסין אל עואודה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באלול התשפ"ב (15.09.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג; עו"ד יעל קולודני פסק-דין העתירה שבפנינו מופנית נגד צו המעצר המנהלי, השלישי במספר, שהוצא נגד העותר, המורה על מעצרו המנהלי המסתיים ביום 7.11.2022. המשיבים הודיעו בתגובתם כי מגורמי הביטחון נמסר כי בתום תקופת הצו הנוכחי בכוונתם להמליץ על הארכת מעצרו המנהלי של העותר בארבעה חודשים אחרונים. זאת, אלא אם יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה ממנו, או אף אם לא יתקבל מידע חדש בעניינו הקונקרטי – אם יחול שינוי בנסיבות באופן שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו. לאחר דיון במעמד הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר, עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו על ידי גורמי הביטחון. לאחר עיון בחומר החסוי, הגענו למסקנה כי יש בסיס לפרפרזה המופיעה בתגובת המשיבים שלפיה "העותר פעיל חמאס ארגוני, אשר לו פעילות חמאס משותפת עם מחמוד אבו ורדה וג'סאן עמרו; וכי הימצאות העותר בשטח מסכנת את ביטחון האזור. כמו כן, לאחר מעצרו נוסף מידע המחזק את הערכת המסוכנות ממנו". לא מצאנו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, להורות על מעצרו המנהלי של העותר, לתקופה הנקובה בצו העומד לביקורתנו. אשר על כן, דין העתירה להידחות. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056800_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5680/22" ]	750,489
741,429	בבית המשפט העליון בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 2.10.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056810_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5681/22" ]	750,490
743,088	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 3-2 בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22056810_M02.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5681/22" ]	750,491
743,152	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים 3-2 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22056810_M03.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5681/22" ]	750,492
743,249	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ה באלול התשפ"ב (21.9.2022) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין העותר, יליד 1971 תושב חברון. הוא נעצר ביום 9.3.2022, והחל מיום 13.3.2022 נתון במעצר מינהלי. הצו הנוכחי בתוקף עד ליום 7.11.2022. בפרפראזה הגלויה נאמר כי "העותר חשוד בקידום פעילות חמאס ארגונית המסכנת את ביטחון האזור; העותר פעיל חמאס ארגוני העומד בקשרים עם פעילי חמאס בגדה ומחוצה לה". שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים ובהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר החסוי. משעשינו כן מצאנו כי יש עיגון בחומר לאמור בפרפראזה וכי אין עילה להתערבות מצידנו בצו העומד לביקורת שיפוטית לפנינו. עם זאת, לאחר שיג ושיח עם נציגי המשיבים הודיעו כי הם נכונים להעמיד את ההארכה הבאה על חודשיים ימים ולא יותר, קרי עד יום 6.1.2023, וכי זאת תהיה הארכה אחרונה; אלא אם כן יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה מן העותר או יחול שינוי בנסיבות שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו של העותר. מסרנו מידע זה לידי בא-כוח העותר. סופו של דבר, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט 22056810_G04.docx זפ	[ "בג\"ץ 5681/22" ]	750,493
741,430	בבית המשפט העליון בג"ץ 5682/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עיסא יאסין עיסא ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 14.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056820_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5682/22" ]	750,494
742,228	בבית המשפט העליון בג"ץ 5682/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: עיסא יאסין עיסא ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת להארכת מועד מטעם המשיבים 3-2 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה המשיבים 3-2: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד אסתי אוחנה החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22056820_M02.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5682/22" ]	750,495
742,338	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5682/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: עיסא יאסין עיסא ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ט"ו באלול התשפ"ב (11.9.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין העותר עצור בצו מעצר מינהלי לאחר שהמפקד הצבאי שוכנע כי העותר הוא פעיל חמאס המעורב בפעילות חמאס בשטח, בעל קשרים לאמל"ח ופעילותו מסכנת את ביטחון הציבור. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בהסכמה במעמד צד אחד בחומר החסוי, ובעקבות הערותינו, הודיע בא כוח העותר כי אין הוא עומד על העתירה. העתירה נמחקת בזה. ניתן היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056820_M03.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5682/22" ]	750,496
741,431	בבית המשפט העליון בג"ץ 5683/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: מואמן מוחמד מרעי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי באזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 2.10.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056830_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5683/22" ]	750,497
742,100	בבית המשפט העליון בג"ץ 5683/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותר: מואמן מוחמד מרעי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי באזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לדחיית מועד דיון בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה הדיון יידחה כמבוקש וכמוסכם. תשומת לב היומן למועדים המוסכמים בין הצדדים לקיום הדיון. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056830_N02.docx מע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5683/22" ]	750,498
742,697	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5683/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן העותר: מואמן מוחמד מרעי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי באזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באלול התשפ"ב (15.9.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין נוכח הצהרת בא כוח המשיבים שהמעצר הנוכחי יוארך למשך 4 חודשים בלבד – וזאת בכפוף לסייגים המקובלים. בא כוח העותר הודיע כי הוא חוזר בו מהעתירה. העתירה נדחית אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22056830_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5683/22" ]	750,499
741,812	בבית המשפט העליון ע"פ 5685/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערער: יהודה לוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט בני שגיא ) מיום 25.8.2022 ב-ת"פ 53097-02-19 בעניין עיכוב ביצוע גזר הדין תאריך הישיבה: ח' באלול התשפ"ב (4.9.2022) בשם המערער: עו"ד הדר ישראלי; עו"ד אופיר המר בשם המשיבה: עו"ד אופיר ביתן החלטה גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 10.6.2021 ובו נדון המערער ל-14 חודשי מאסר בפועל. מאז שניתן גזר הדין עוכב ביצועו לבקשת המערער פעם ועוד פעם בשל מצבה הבריאותי של רעייתו שהולך ומתדרדר, ולאחרונה עוכב הביצוע עד ליום 29.9.2022. בקובעו כך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המערער באופן חלקי, ומכאן הערעור שלפניי. המערער מבקש כי עיכוב הביצוע יינתן עד ליום 30.11.2022. זאת על רקע בקשת חנינה שהגיש לבית הנשיא בהינתן המצב של רעייתו, ומפאת צנעת הפרט לא אפרט. בקשת החנינה הוגשה בחודש מאי 2022 ולדברי באת-כוח המערער נמסר לה מפי גורמים מוסמכים בבית הנשיא כי ההחלטה בבקשה תינתן עד סוף חודש נובמבר. הערעור נתמך בעמדת ד"ר גילי תמיר המטפלת באשת המערער, כפי שקיבלה ביטוי בשורה של מסמכים, ולאחרונה במכתב מיום 27.8.2022; לדבריה אין אפשרות ליתן מענה למצבה האקוטי הנטען של אשת המערער כל עוד אין החלטה בבקשת החנינה. אינני נוקטת עמדה כמובן, ואולם אין ערובה לכך שבקשת החנינה תיענה בחיוב. ואם אמנם כך, לכאורה יש כשל לוגי בטיעון של המערער לפיו כל עוד אין החלטה של נשיא המדינה בבקשת החנינה, אין יכולת ליתן מענה טיפולי למצב שבו נתונה אשת המערער; והתשובה לכשל הלוגי כביכול היא, שמצב של חוסר ודאות לא פעם קשה יותר להתמודדות מאשר מצב של ודאות; זאת גם אם המצב הוודאי קשה הוא. דומני כי משנדחה מועד ריצוי המאסר זמן ממושך כל כך במקרה חריג זה, "תוספת הדחייה" עד לסוף נובמבר 2022 איננה כה משמעותית כאשר מנגד ניצב מצבה הנטען של רעיית המערער. בנסיבות אלה ולנוכח הערות בית המשפט באת-כוח המשיבה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. אני נעתרת אפוא לבקשה ומקבלת את הערעור, כך שעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המערער יהיה עד ליום 30.11.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056850_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5685/22", "ת\"פ 53097-02-19" ]	750,500
741,406	בבית המשפט העליון בג"ץ 5686/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: פלסטין פריד עבד אללטיף נג'ם נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור החלטה המשיבים מתבקשים להודיע עד לשעה 17:00 היום, אם בכוונתם להאריך את צו מניעת המפגש בעניינה של העותרת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056860_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5686/22" ]	750,501
741,456	בבית המשפט העליון בג"ץ 5686/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: פלסטין פריד עבד אללטיף נג'ם נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי הודעה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה לנוכח באמור בהודעת המשיבים, נראה כי העתירה התייתרה. משכך, ב"כ העותרת מתבקש להודיע אם עודנו עומד על העתירה עד מחר, 29.8.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056860_G02.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5686/22" ]	750,502
741,502	בבית המשפט העליון בג"ץ 5686/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: פלסטין פריד עבד אללטיף נג'ם נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056860_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5686/22" ]	750,503
743,198	בבית המשפט העליון רע"א 5687/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1848-12-21 מיום 20.7.2022 שניתנה על ידי כב' סג"נ בטינה טאובר בשם המבקשת: עו"ד אמיר סילש החלטה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית הנשיא ב' טאובר ) בת"א 1848-12-21 מיום 20.7.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק תביעת המשיבה על הסף מחמת התיישנות. 1. המשיבה, ילידת 1976, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19.5.2009 לאחר שרכב פגע ברכבה בזמן שחצתה צומת. בעת קרות התאונה, רכבה של המשיבה היה מבוטח על ידי המבקשת, ועל כן, ביום 5.4.2015 הגישה כנגדה תביעה לבית המשפט המחוזי (ת"א 7042-04-15) (להלן: התביעה הראשונה ). 2. בתמצית, ניהול ההליך נמשך למעלה מחמש שנים, ובמסגרתו, בין היתר, מונתה מומחית בתחום הראומטולוגיה (להלן: המומחית ) והוגשה על ידי המשיבה בקשה לפסילתה ו/או למינוי מומחה חדש; המותב שישב בתיק התחלף; והתקיימו מספר דיוני הוכחות. בישיבת ההוכחות ביום 29.4.2019, בית המשפט קבע מועד להגשת סיכומים מטעם הצדדים וציין בפניהם כי ידון בסוגיית פסילת המומחית לאחר שאלו יוגשו. על מנת לאפשר למשיבה למצות את זכויותיה במוסד לביטוח לאומי, נדחו שלושה דיונים שנקבעו בבית משפט קמא, עד שביום 9.7.2020, ובחלוף 10 חודשים מישיבת ההוכחות האחרונה, התקיים דיון שבמסגרתו הורה בית המשפט כי הצדדים יגישו את סיכומיהם ולאחר מכן, בית המשפט ייתן דעתו בנוגע לפסילת חוות דעת המומחית שמונתה מטעמו. בימים 25.8.20202 ו-24.9.2020 נתבקשו ארכות על ידי ב"כ המשיבה להגשת הסיכומים מטעמה. בית המשפט נעתר לבקשה וציין כי ככל שלא תוגש תגובה עד ליום 4.10.2020 התביעה תימחק, וככל שתוגש תביעה חדשה, זו תותנה בתשלום הוצאות למבקשת בגין ההליך בתביעה הראשונה ותתנהל בכפוף לראיות שהוגשו במסגרתה. ביום 4.10.2020, ולמרות הארכות שנתבקשו על ידה להגשת הסיכומים מטעמה, המשיבה עתרה למחיקת התביעה וביקשה פטור מתשלום יתרת האגרה בשל מצבה הרפואי ומצוקתה הכלכלית. עוד למחרת, המבקשת התנגדה לבקשה ועתרה כי בית המשפט יורה על דחיית התביעה. 3. ביום 19.10.2020, הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' פוקס ) על מחיקת התביעה "משלא הוגשו סיכומי התובעת (המשיבה –י"ע) חרף הארכות המועד שניתנו בעיקר כשמדובר בהארכות מועד שניתנו לבקשת התובעת (המשיבה – י"ע) – כשהיא עצמה נוקבת בתאריכים בהם תעמוד ותגיש סיכומיה". בית המשפט שב והורה כי הגשת תביעה חדשה על ידי המשיבה תותנה בתשלום הוצאות המבקשת בסך של 30,000 ₪, וכי זו תתנהל בכפוף לראיות שהוגשו במסגרת התביעה הראשונה (להלן: פסק הדין ). 4. ביום 1.12.2021, הגישה המשיבה תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי (להלן: התביעה השנייה ). המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, שבמסגרתה טענה כי אין להחיל את סעיפים 16-15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות ), ומשכך התביעה התיישנה. ביום 20.7.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה. בהחלטתו, סקר את האופן שבו סעיף 15 לחוק ההתיישנות פורש בפסיקה, ועמד על כך שבגדר המונח "נדחתה" נכללת אף תביעה שנמחקה מחמת חוסר מעש. עוד ציין כי במקרים שבהם בית המשפט הוא היוזם את מחיקת התביעה הראשונה, יש להבחין בין מצב שבו התובע מזלזל בניהול ההליך, חסר תום לב או עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, ובין מקרים שבהם מדובר ברשלנות גרידא. עוד נקבע, בין היתר, כי התביעה הראשונה נמחקה ביוזמתו של בית המשפט ועקב מחדלה של המשיבה באי הגשת סיכומים; כי מחדלה של המשיבה לא נבע מזלזול או חוסר תום לב, אלא לנוכח מצבו הרפואי של בא כוחה; כי ברי שהמשיבה עמדה על זכותה למחוק את התביעה ולא לדחותה, על מנת שיתאפשר לה להגיש תביעה חדשה; כי אין חשש שזכויות המבקשת יינזקו שכן ניהולה של התביעה החדשה ייעשה על בסיס החומר הראייתי בתביעה הראשונה; וכי הימשכות ההליך בתביעה הראשונה לא נבע אך ורק מסיבות הקשורות למשיבה, אלא גם מנסיבות חיצוניות כדוגמת מצבו הרפואי של בא כוח המשיבה, החלפת מותב השיפוט בתיק, שיהוי בהגשת חוות דעת מטעם המומחית, התפרצות מגיפת הקורונה והימשכות ההליכים במוסד לביטוח לאומי. לנוכח האמור, נקבע כי סעיף 15 לחוק ההתיישנות חל במקרה דנן, כך שפרק הזמן שבו התביעה הראשונה התנהלה לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות. בשורה התחתונה, משהתביעה הראשונה הוגשה בחלוף 5 שנים, 10 חודשים ו-16 יום, נותרו למשיבה שנה, חודש ו-14 ימים להגשת התביעה החדשה בטרם התיישנותה. התביעה השנייה הוגשה בחלוף שנה, חודש, ו-11 ימים. משמע, זו הוגשה 3 ימים בטרם התיישנה, ולפיכך הבקשה נדחתה. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שבפניי. 5. בבקשה נטען, בין היתר, כי שגה בית משפט קמא עת שדחה את בקשת הסילוק על הסף וקבע שהתביעה לא התיישנה; כי על פי הפסיקה, במקרים שבהם התובע זנח את תביעתו וזו נמחקה מחמת מחדלים דיוניים מצידו, אין תחולה לסעיף 15 לחוק ההתיישנות; כי הואיל והמשיבה זנחה את הטיפול בתיק עוד בתום שלב שמיעת ההוכחות, יש להתייחס לשלב זה כמועד שממנו יימנו הימים עד למועד הגשת התביעה המחודשת, ומשכך התביעה התיישנה; וכי המשיבה הגישה את התביעה השנייה מבלי שמילאה אחר התנאי שנקבע בפסק הדין לעניין תשלום הוצאות המבקשת, ועל כן לכאורה אין למנות את הימים עד ליום 25.4.2022 שבו בית המשפט הסדיר בהחלטתו את תשלומי ההוצאות. 6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בהחלטת בית משפט קמא ובפסק דינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 7. אפתח בנקודת המוצא שלפיה " התערבות בהחלטה שדוחה בקשה לסילוק על הסף – שמשמעותה כי צד יקבל את יומו בבית המשפט – תיעשה במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד, שבהם יש חשש ממשי לניהול הליך סרק שכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטתה של הערכאה המבררת" (ראו, מבין רבים, רע"א 2764/22 שמעיה שושן נ' בוקובזה , פסקה 9 והאסמכתאות שם (2.6.2022); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 והאסמכתאות שם (מהדורה שלישית, 2012)). כך על דרך הכלל, וכך גם כאשר בשאלת התיישנות עסקינן (רע"א 8834/15 אפלייד מטריאלס אינק' נ' להט , פסקה 8 (3.3.2016); רע"א 6840/15 עיריית חולון נ' בילו , פסקה 8 (21.12.2015)). לא מצאתי כי המקרה שלפנינו נמנה על אותם המקרים. 8. במקרה דנן, המחלוקת העיקרית שנתגלעה בין הצדדים נסבה על השאלה האם התביעה הראשונה שנמחקה חוסה תחת סעיפים 16-15 לחוק ההתיישנות, ועל כן אין להביא במניין ההתיישנות את התקופה שבין הגשת התביעה הראשונה לבין מחיקתה. סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע כדלקמן: תובענה שנדחתה הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה . כפי שהובהר זה מכבר בפסיקה, אף תביעה שנמחקה נכללת בהוראת הסעיף ומאפשרת את השעיית מירוץ ההתיישנות, שכן מחיקת התביעה אינה מהווה מעשה בית דין, והתובעים רשאים להגיש תביעה חדשה באותה העילה. קרי, תקופת הזמן שבין הגשת התובענה ומחיקתה לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות, בין היתר, אף בנסיבות שבהן התביעה נמחקה מחמת חוסר מעש כבענייננו (ראו: ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166, 180; רע"א 2643/17 טהה נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 4 (20.7.2017)). כאמור לעיל, המבקשת טענה כי לנוכח התנהלותה המזלזלת של המשיבה לאורך ההליך כולו, אשר לווה בעיכובים משמעותיים ודחיינות מצידה, אין מקום להחלת סעיף 15 לחוק ההתיישנות. עוד טענה כי המשיבה זנחה את תביעתה כבר בתום שמיעת הראיות ועל כן חלפו שנתיים, 7 חודשים ויומיים עד להגשת התביעה החדשה; וכי מכל מקום, במועד שבו הוגשה התביעה החדשה טרם מולאה תניית תשלום ההוצאות, ועל כן יש לראות את מועד הגשת התביעה החדשה ב-25.4.2022 כשהנושא הוסדר על ידי בית משפט קמא. 9. לא מצאתי ממש באף לא אחת מטענות המבקשת. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, גם אם הייתי נכון לקבל את טענת המבקשת לעניין אי תחולתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות במקרים שבהם התובע ניהל את ההליך בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, לא כך הדבר במקרה שלפנינו. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לזקוף אך לחובת המשיבה את הימשכות ההליך, שכן זה הושפע מנסיבות חיצוניות נוספות כדוגמת השיהוי בהגשת חוות הדעת מטעם המומחית שמונתה על ידי בית המשפט, החלפת מותב השיפוט, ההליכים שהתקיימו בעניינה במוסד לביטוח לאומי, ומצבו הרפואי של בא כוחה. 10. אף לא מצאתי ממש בטענת המבקשת ולפיה יש להתחיל את ספירת מניין הימים עד להגשת התביעה החדשה מתום שלב ההוכחות. לשיטתה של המבקשת, על בית המשפט לברר מתי המשיבה זנחה את תביעתה בפועל ובהתאם לספור את מניין הימים עד להגשת התביעה החדשה. ברם, סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע כי " לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה ". קרי, המועד הקובע בחוק הינו המועד שבו בית המשפט דחה או מחק את התביעה, ולא המועד שבו ההליך נזנח על ידי התובע. גישתה של המבקשת אינה רצויה אף בהיבט שיקולי האחידות והיעילות השיפוטית. קבלת עמדת המבקשת משמעה שבכל מקרה ומקרה, בתי המשפט יידרשו להתחקות אחר אופן ניהול ההליך מצד התובעים ולברר, ככל שהדבר אכן אפשרי, מהו המועד המדויק שבו התובע הפסיק לטפל בתביעה וזו נזנחה על ידו. במצב דברים זה, לא רק שלתובעים תהא חוסר וודאות באשר לאופן שבו עליהם להתנהל במסגרת ההליך, אלא שהדבר אף עשוי לגרור את הצדדים למחלוקות נוספות וליצור עומס רב על בתי המשפט. 11. לא מצאתי ממש אף בטענת המבקשת באשר להתניית הגשת התביעה החדשה בתשלום הוצאותיה בתביעה הראשונה. עיון בפסק הדין מעלה כי התניית הגשת התביעה החדשה בתשלום הוצאות, נועדה אך להבטיח את הוצאותיה של המבקשת בגין ההליך הקודם, ולא למנוע מהמשיבה להגיש את תביעתה מחדש, כך שאין באי התשלום כדי להשפיע על משך תקופת ההתיישנות. 12. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056870_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5687/22", "ת\"א 7042-04-15", "רע\"א 2764/22", "רע\"א 8834/15", "רע\"א 6840/15", "ע\"א 1650/00", "רע\"א 2643/17" ]	750,504
741,407	בבית המשפט העליון בג"ץ 5688/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: תחריר עדנאן מוחמד אבו סריה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור החלטה המשיבים מתבקשים להודיע עד לשעה 17:00 היום, אם בכוונתם להאריך את צו מניעת המפגש בעניינה של העותרת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056880_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5688/22" ]	750,505
741,457	בבית המשפט העליון בג"ץ 5688/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: תחריר עדנאן מוחמד אבו סריה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי הודעה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה לנוכח האמור בהודעת המשיבים, נראה כי העתירה התייתרה. משכך, ב"כ העותרת מתבקש להודיע אם עודנו עומד על העתירה עד מחר, 29.8.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056880_G02.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5688/22" ]	750,506
741,503	בבית המשפט העליון בג"ץ 5688/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: תחריר עדנאן מוחמד אבו סריה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056880_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5688/22" ]	750,507
741,408	בבית המשפט העליון בג"ץ 5689/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: ולאא חאלד פוזי טנגי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור החלטה המשיבים מתבקשים להודיע עד לשעה 17:00 היום, אם בכוונתם להאריך את צו מניעת המפגש בעניינה של העותרת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056890_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5689/22" ]	750,508
741,458	בבית המשפט העליון בג"ץ 5689/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: וללא חאלד פוזי טנגי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי הודעה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה לנוכח האמור בהודעת המשיבים, נראה כי העתירה התייתרה. משכך, ב"כ העותרת מתבקש להודיע אם עודנו עומד על העתירה עד מחר, 29.8.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056890_G02.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5689/22" ]	750,509
741,504	בבית המשפט העליון בג"ץ 5689/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: ולאא חאלד פוזי טנגי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056890_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5689/22" ]	750,510
741,808	בבית המשפט העליון בש"פ 5691/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) לחוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ח' באלול התשפ"ב (4.9.2022) בשם המבקשת: עו"ד אופיר ביתן בשם המשיב: עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן החלטה שמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים והערתי את שהערתי. לאחר התייעצות עם מרשה הודיעה באת-כוח המשיב כי אינה עומדת עוד על ההתנגדות לבקשת המדינה, תוך שהיא שומרת על זכותה, שמוקנית לה ממילא, להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שתמצא לנכון. ואך מובן כי אינני נוקטת עמדה לגופה של בקשה כזו, אם תוגש. במצב דברים זה אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 13.9.2022 או עד למתן פסד דיון ב-תפ"ח 26414-12-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056910_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תפ\"ח 26414-12-21" ]	750,513
742,221	בבית המשפט העליון בש"פ 5692/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה חמישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המבקשת: עו"ד עילית מידן בשם המשיב: עו"ד איתן להמן החלטה 1. לפניי בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב. בתמצית ייאמר שכתב האישום מחזיק שלושה אישומים. על פי הנאמר בו, בהזדמנויות רבות במהלך השנים 2019-2017 ביצע הנאשם עבירות מין במתלוננות – שתי נכדותיו ואחייניתו, בהיותן קטינות. ביחס לאחייניתו מיוחס לו גם מעשה אינוס, בהיותה כבת תשע וחצי. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכך אמנם הורה בית המשפט המחוזי. לעניין ההליך העיקרי, התקיימו עד כה שישה מועדי הוכחות ועתה קבועים שני מועדים נוספים ליום 20.9.2022 וליום 2.11.2022. על פי דברי באת-כוח המבקשת הצפי הוא שפרשת התביעה תסתיים במועדים אלה, ואף פרשת ההגנה אמורה לצאת לדרך. 2. מדובר בעבירות מין במשפחה ובתמונה משפחתית מורכבת המצטיירת מן התסקירים שהוגשו. המסוכנות נלווית לעבירות המיוחסות למשיב והיא מדברת בעד עצמה; ואף בשני התסקירים בעניינו של המשיב הוערכה מסוכנותו של המשיב כגבוהה. בנוגע לקצב התקדמות ההליכים, אמנם חלו עיכובים ולא בעטיו של המשיב, ואולם נראה שעתה מצוי ההליך במסלול שיש יסוד לצפות שיאפשר סיום המשפט בתוך זמן סביר. 3. לדברי בא-כוח המשיב, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות המיוחסות למשיב וכן התארכות ההליך העיקרי, כמו גם מצבו הרפואי, מצדיקים להורות על העברת המשיב למעצר בית. בהקשר זה ייאמר כי בהחלטות קודמות של בית משפט זה ציין בית המשפט כי יש בידי המשיב לפנות בבקשה לעיון חוזר במעצרו ככל שבאפשרותו להציע חלופה מתאימה. חלופות אמנם הוצעו, אלא ששירות המבחן לא מצא אותן מתאימות ומשכך נדחו גם הבקשות לעיון חוזר שהגיש המשיב. יוער עם זאת כי גם כיום פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שיהא בידיו להציע חלופה הולמת שתיתן מענה למסוכנות הנשקפת ממנו. 4. סופו של דבר, אינני סבורה שנקודת האיזון לעת הזאת השתנתה באופן שמצדיק לשנות מסטטוס המעצר שבו מצוי המשיב. התוצאה היא שאני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 13.9.2022 או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 40533-12-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056920_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תפ\"ח 40533-12-20" ]	750,515

741,080

בבית המשפט העליון בג"ץ 5599/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מרב חסון 2. שאול צמח 3. סער וואלף 4. ירון מנדלסון 5. נינה מישל שלאף 6. בינא חיפה שותפות רשומה נ ג ד המשיבות: 1. ממשלת ישראל 2. הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות 3. ועדת המשנה להערות והשגות של הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות 4. נ.ת.ע. - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ 5. עיריית רמת השרון 6. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 7. עיריית הרצליה 8. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אברם פורטן; עו"ד קירה לרנר; עו"ד מיכאל צחי החלטה המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 21.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22055990_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5599/22" ]

750,359

741,227

בבית המשפט העליון בג"ץ 5599/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מרב חסון 2. שאול צמח 3. סער וואלף 4. ירון מנדלסון 5. נינה מישל שלאף 6. בינא חיפה שותפות רשומה נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות 3. ועדת המשנה להערות והשגות של הועדה הארצית לתכנון וב 4. נ.ת.ע. - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים 5. עיריית רמת השרון 6. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 7. עיריית הרצליה 8. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה בקשה מטעם העותרים להגשת עתירה הכוללת קבצים סרוקים מסומנים בשם העותרים: עו"ד קירה לרנר החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22055990_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5599/22" ]

750,360

742,774

בבית המשפט העליון בג"ץ 5599/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מרב חסון 2. שאול צמח 3. סער וואלף 4. ירון מנדלסון 5. נינה מישל שלאף 6. בינא חיפה שותפות רשומה נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות 3. ועדת המשנה להערות והשגות של הועדה הארצית לתכנון ול 4. נ.ת.ע. - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים 5. עיריית רמת השרון 6. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 7. עיריית הרצליה 8. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה בקשה לקביעת העתירה לדיון בפני הרכב ולקביעת מועד להגשת כתבי תשובה החלטה כמבוקש וכמוסכם, התיק ייקבע לדיון לפני הרכב. המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד 21 ימים לפני מועד הדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22055990_P03.docx רו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5599/22" ]

750,361

741,892

בבית המשפט העליון ע"פ 5602/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לקיום דיון בהיוועדות חזותית בשם המשיב: עו"ד יוסף שלבי החלטה כמבוקש. המשיב ישתתף בדיון הקבוע ליום 8.9.2022 באמצעות היוועדות חזותית. ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056020_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5602/22" ]

750,365

742,625

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5602/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' סלאמה) שניתן ביום 13.7.2022 בת"פ 19130-12-21 תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המערערת: עו"ד שאול כהן בשם המשיב: עו"ד יוסף שלבי פסק-דין השופט א' שטיין: הערעור 1. לפנינו ערעור המדינה על גזר הדין מיום 13.7.2022 אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' סלאמה ) בת"פ 19130-12-21. בית המשפט המחוזי השית על המשיב, לצד עונשים נלווים, מאסר בפועל למשך 18 חודשים בעקבות הרשעתו – על-פי הודאתו, אשר נמסרה במסגרת הסדר טיעון – בנשיאת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 144(ב), רישא, ו-144(ב), סיפא, לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ו עבירת הנשק , בהתאמה), וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק, ובכניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: העבירות הנלוות ). העובדות 2. להלן הרקע העובדתי שעל בסיסו ניתן גזר הדין קמא: המשיב הוא תושב ג'נין, עיר הנמצאת בשטחה של הרש"פ. המשיב אינו מורשה להיכנס לישראל. חרף זאת, בשעות הערב של יום 26.11.2021, שהה המשיב ברכב אשר נסע ברחבי העיר אום אל-פאחם שבשטח ישראל כאשר הוא נושא על גופו, ללא היתר כדין, אקדח פאראבלום חצי אוטומטי עם מחסנית וכדורים תואמים (להלן: הנשק ). כאשר נהג הרכב התבקש לעצור לבדיקת שוטרים, יצא המשיב מהרכב, כשהוא נושא עמו את הנשק, והחל להימלט מהשוטרים. אחד השוטרים רדף אחרי המשיב וצעק לעברו "עצור, משטרה!". המשיב לא שעה לקריאה זו, המשיך להימלט, ואחרי שנתפס נאבק בשוטר. לבסוף, נעצר המשיב בעזרת שני שוטרים נוספים והנשק שהיה בחזקתו נתפס. גזר הדין קמא 3. בטיעוניה לעונש, הדגישה המדינה את חומרתן היתרה של עבירות נשק ועמדה על נסיבותיה המחמירות של עבירת הנשק והעבירות הנלוות אשר בוצעו על ידי המשיב. במסגרת זו, טענה המדינה למתחם ענישה אשר נע בין 32 ל-52 חודשי מאסר לריצוי בפועל. 4. מנגד, טען המשיב כי מדובר בנשיאת נשק קצרה מאד, עד כדי "רגעית", חזר על הודאתו, הביע חרטה על מעשיו, הצביע על עברו הנקי מפלילים, פירט את בעיותיו הרפואיות, והלין על כך שנוסעי הרכב האחרים לא הובאו לדין. המשיב טען למתחם ענישה שבין 10 ל-18 חודשי מאסר וביקש שייגזר עליו עונש אשר נמצא בתחתית המתחם. 5. בית המשפט המחוזי פירט ושקל את מכלול נסיבות המקרה, עמד על מדיניות הענישה שבית משפט זה קבע ביחס לעבירות נשק בפסיקתו – ובפרט, בפסק הדין המנחה אשר ניתן בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019) (להלן: עניין סובח ) – והגדיר את מתחם הענישה הראוי כנע בין 16 לבין 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל. 6. במסגרת התאמת העונש לנסיבותיו של המשיב, זקף בית המשפט המחוזי לזכות המשיב את הודאתו, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, את מצבו הרפואי הלא שפיר, וכן את היותו אדם צעיר (בן 27) שלא נרשמה לחובתו עד כה שום הרשעה בפלילים. לסיכום, קבע בית המשפט כי "צבר זה של שיקולים לקולא, לרבות העובדה שהנשק נתפס [...] יש בו להטות את הכף עד כדי העמדת עונשו של הנאשם סמוך מאד לרף התחתון של המתחם". על יסוד שיקולים אלה, קבע בית המשפט כי המשיב יישלח לכלא לתקופה של 18 חודשים בלבד. בית המשפט הטעים, כי לדידו עונש זה, יחד עם העונשים הנלווים שראה להטיל על המשיב – מאסר מותנה וקנס בסך של 2,500 ש"ח – יגשים את עיקרון ההלימה ויקיים את דרישות ההרתעה. טענות הצדדים 7. המדינה טוענת כי עונש המאסר שהושת על המשיב סוטה לקולא במידה ניכרת מרמת הענישה שבית משפט זה קבע ביחס לעבירות נשק בכללותן. המדינה סבורה אפוא כי עונש זה קורא להתערבותנו. המדינה מפרטת וטוענת כי חומרתה של עבירת הנשק אשר בוצעה על ידי המשיב – יחד עם העבירות הנלוות, אשר מעצימות חומרה זו ומסמנות את המשיב כמי שנשקפת ממנו סכנה רבה לציבור – חייבה את בית המשפט להטיל על המשיב מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת יותר. 8. מנגד, סומך המשיב את ידיו על גזר הדין אשר ניתן בעניינו ועל שלל נימוקיו. במסגרת טיעונו כאמור, הציג בפנינו בא-כוח המשיב שורה של גזרי דין אשר ניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים בעניינן של עבירות נשק, ובגדרן הוטלו על נאשמים עונשי מאסר לתקופות שאינן שונות באופן מהותי, אם בכלל, מתקופת המאסר שכאמור נגזרה על המשיב. המדינה בחרה שלא לערער על גזרי דין אלה. זאת ועוד, ערעוריהם של נאשמים אשר ראו לנכון לערער על עונשיהם בפני בית משפט זה נדחו. דיון והכרעה 9. הדין עם המדינה. 10. גזר הדין שניתן בעניינו של המשיב, כמו גם גזרי הדין האחרים אשר צוטטו לפנינו על ידי סניגורו, מעידים על כך שמדיניות הענישה בעבירות נשק שבית משפט זה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין הופנמה אך באופן חלקי – וחבל שכך. 11. בעניין סובח , עמד חברנו, השופט י' אלרון (בהסכמת השופט מ' מזוז ובהסכמתי שלי) על המציאות העגומה שהשימוש הלא חוקי בנשק חם – אשר נעשה כמעט מדי יום ביומו – היה לחלק בלתי נפרד ממנה. במסגרת זו, ציין השופט אלרון כי מציאות זאת כפתה עלינו צורך חברתי דחוף ואקוטי להחמיר עם עברייני נשק לסוגיהם; ואלה היו דבריו: "[...] לעיתים מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה מסוימת אינה מספקת, ועל בית המשפט להורות על החמרה בענישה על מנת לקדם ולהגן על הערכים אשר ביסודה, ובכך לבלום את נפיצותן של עבירות מסוימות ההופכות ל"מכת מדינה", ולתת ביטוי לחומרה שיש לייחס להן. המקרה שלפנינו נמנה לטעמי עם אותם מקרים חריגים אשר בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור, וזאת לנוכח מדיניות הענישה המחמירה אשר יש לנקוט כלפי עבירות הכוללות שימוש בנשק חם כאמצעי ליישוב סכסוכים. השימוש בנשק חם ככלי ליישוב סכסוכים הפך לרעה חולה, וכמעשה של יום ביומו גובה חיי אדם ולעיתים אף את חייהם של חפים מפשע אשר כל חטאם היה כי התהלכו באותה עת ברחובה של עיר. בשנים האחרונות אף חלה עליה מתמדת במספר אירועי הירי המדווחים למשטרה [...]. על רקע המציאות אותה אנו חווים למרבה הצער מדי יום, אנו עדים לקריאה ציבורית נרגשת להגברת האכיפה כלפי עבירות נשק – ולהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת." (ראו עניין סובח , פסקאות 16-15). 12. בית משפט זה יישם את מדיניות ההחמרה האמורה ביחס לכלל עבירות נשק בשורה ארוכה של פסקי דין (ראו, למשל: ע"פ 5522/20 חלייחל נ' מדינת ישראל (24.2.2021) (להלן: עניין חלייחל ); ע"פ 4207/21 נורי נ' מדינת ישראל (28.7.2021) (להלן: עניין נורי ); ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה (23.1.2022); ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה (13.3.2022) (להלן: עניין קואסמה ); ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון (14.2.2021) (להלן: עניין ביטון ); ע"פ 579/22 מדינת ישראל נ' טחאינה (13.6.2022)). 13. מדיניות בלתי-מתפשרת זו קיבלה באחרונה ביטוי סטטוטורי בסעיף 144(ז) לחוק אשר חוקק במסגרת תיקון מס' 140 (ראו: חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938). 14. למדיניות זו התייחסתי ונתתי הסבר מפורט בעניין ביטון , בהסכמת הנשיאה א' חיות והשופטת י' וילנר : "עבירות נשק לסוגיהן היו זה מכבר למכת מדינה. האיסורים על עבירות כאמור באים להגן על ערכים חברתיים שכוללים שמירה על חיי אדם ועל שלמות גופו, וכן שמירה על סדרי חיים תקינים ושלווים שאינם מופרעים על ידי איש האוחז באקדח, ברובה, או בתת-מקלע. יתירה מכך: עסקינן באיסורים על מעשי הכנה לקראת ביצועם של מעשים פליליים חמורים ומסוכנים עד-מאד, אשר נעשים באמצעות כלי ירייה ואשר כוללים איומים, תקיפה, ירי במקום מגורים, גרימת חבלה והמתה. בדרך כלל, מעשי הכנה שאינם מגיעים כדי ניסיון לעבור עבירה פלילית אינם בני עונשין; ואולם, לא כך הוא כאשר מדובר במעשי הכנה שחומרתם מגיעה כדי סיכון ממשי וחמור לפרט ולחברה כאחד (ראו: ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין 52-48 (כרך ב', תשמ"ז)). על מעשי הכנה כאלה נענשים בחומרה, ואין זה מקרי שעצם הרכישה או ההחזקה של כלי נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו גוררת אחריה עונש מרבי של שבע שנות מאסר, כאמור בסעיף 144(א) לחוק העונשין. עונש זה ועונשים אחרים, שחלקם חמורים אף יותר, אשר מוטלים על עברייני נשק, מהווים חלק ממלחמתה הבלתי מתפשרת של החברה בנגע ששמו זילות חיי אדם והקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק. [...] הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על עברייני נשק היא עיקר תרומתם של בתי המשפט למיגור התופעה ולהרחקת העבריין עם האקדח משגרת חייהם של אזרחי מדינה שומרי חוק." (ראו שם, בפסקאות 7 ו-10; ההדגשה הוספה – א.ש.). 15. בהמשך לדברים אלה הבהרתי, בפסק הדין שניתן באחרונה בהסכמת חבריי השופטים י' אלרון ו י' כשר , כי הענישה המחמירה והבלתי מתפשרת כאמור צריכה לחול ללא סייגים על כל נאשם בגיר באשר הוא, שכן "בטיפולנו בעבירות [נשק] מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה", ועל כן "ככלל, יעדים עונשיים אלו מוחקים מניה וביה את בקשת העבריין לשיקום [...] גם כאשר מדובר בעבריין צעיר שהסתבך לראשונה בפלילים ובקשתו לשיקום כנה ואף זוכה לתמיכתו של שירות המבחן" (ראו: ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (‏28.7.2022)). זאת, מסיבה פשוטה: "בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם." (שם). בהקשר זה אוסיף ואציין את המובן מאליו: בית משפט שמקל בעונשו של עבריין נשק מכביד על החברה שנאלצת להגן על עצמה –על כל בניה ובנותיה – מעברייני נשק. במילים פשוטות יותר, בהן השתמשתי בתוארי את מדיניות הענישה הראויה ביחס לעבירות מין, עסקינן במשחק-סכום-אפס: בית משפט שמרחם על העבריין אינו מרחם על הקורבן הבא (ראו והשוו: ע"פ 3792/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 17 (11.11.2018)). 16. כעולה מפסיקתו של בית משפט זה, מתחם הענישה הרגיל שראוי לקבוע לנאשם בגיר בגין נשיאה בלתי חוקית של נשק חם במרחב הציבורי נע בין 30 ל-42 חודשי מאסר בין סורג ובריח (לצד עונשים נלווים בדמותם של מאסר-על-תנאי וקנס) (ראו והשוו: עניין נורי , בפסקה 12; עניין קואסמה , בפסקה 14; עניין ביטון , בפסקה 12; ועניין חלייחל , בפסקה 3 ו-10). הווה אומר: באין נסיבות מיוחדות לחומרא או לקולא, יהא זה בהחלט סביר אם בית משפט יטיל על נאשם כאמור עונש של 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל. תקוותי היא כי אמות מידה אלה תנחנה את הערכאות הדיוניות באופן שיטתי, כך שמדיניות הענישה אשר נקוטה בידינו ביחס לעבירות נשק תיושם כהלכתה ובמלוא עוצמתה . 17. עונש מאסר לתקופה של 36 חודשים – כפל העונש אשר הושת על המשיב על ידי בית המשפט המחוזי – מתאים גם למקרה דנן. מבלי להקל ראש בנסיבותיו האישיות של המשיב, אשר אכן מצדיקות הקלה מסוימת בעונשו, נסיבות אלה "מתקזזות" ונמחקות מניה וביה על ידי העבירות הנלוות שהלה ביצע יחד עם עבירת הנשק. עבירות אלו כוללות, כזכור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן כניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק. ביצוען משווה לעבירת הנשק שביצע המשיב משנה חומרה, ומכאן הקיזוז. לטעמי, בלא נסיבות מיוחדות לקולא כפי שמניתי, העונש שראוי היה להטיל על המשיב בגין כל העבירות בהן הורשע היה עומד על ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל. לזאת אוסיף בקצרה כי העובדה שהאנשים ששהו עם המשיב ברכב לא נעצרו, ומן הסתם לא נחקרו, אינה בגדר נסיבה מקלה. זאת, מאחר שאין בידינו כל אינדיקציה להחזקת נשק חם על ידי מי מאנשים אלו – ודי אם אציין שוני זה שבינם לבין המשיב. סוף דבר 18. המקרה שלפנינו הוא חמור והמשיב בהחלט ראוי לענישה מחמירה, כפי שטוענת המדינה. ברם, בית משפט זה, ביושבו על מדין כערכאת הערעור, אינו ממצה את הדין עם נאשם אשר נמצא חייב בדינו אגב קבלת ערעור המדינה על קולת העונש (ראו: ע"פ 7786/21 אזמה נ' מדינת ישראל , פסקה 67 (14.7.2022)). 19. מטעם זה, ורק בעטיו, אציע לחבריי כי נקבל את ערעור המדינה ונעמיד את תקופת המאסר שעל המשיב לרצות בין כותלי הכלא על 28 חודשים. שאר רכיביו של גזר הדין קמא יעמדו בעינם. ש ו פ ט השופט י' אלרון : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין . ניתן היום, ‏י"ח באלול התשפ"ב (‏14.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056020_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5602/22", "ע\"פ 5522/20", "ע\"פ 4207/21", "ע\"פ 4456/21", "ע\"פ 8869/21", "ע\"פ 147/21", "ע\"פ 579/22", "ע\"פ 4077/22", "ע\"פ 3792/18", "ע\"פ 7786/21" ]

750,366

741,048

בבית המשפט העליון בג"ץ 5603/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. יהל סלונים 2. צבי סלונים נ ג ד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. מפקד מיטב עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד בנימין קוזניץ החלטה המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום ד', 21.9.2022. ניתן בזאת צו ארעי לפיו יימנעו המשיבים מביטול מעמדו של העותר 1 כ"בן מהגרים" עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056030_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5603/22" ]

750,367

743,094

בבית המשפט העליון בג"ץ 5603/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. יהל סלונים 2. צבי סלונים נ ג ד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. מפקד מיטב עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד בנימין קוזניץ בשם המשיבים: עו"ד שרון אבירם החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב לא יאוחר מהרבעון הראשון של שנת 2023, בכפוף לאילוצי היומן. הצו הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 22.8.2022 יהפוך לצו ביניים. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056030_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5603/22" ]

750,368

741,083

בבית המשפט העליון בג"ץ 5605/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: מנורה מבטחים וסינרג'י אנרגיה שותף כללי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יושב ראש רשות החשמל 2. מנהל תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד צבי אגמון; עו"ד מיכאל מקייה; עו"ד עינת שרקי; עו"ד גל קויתי החלטה 1. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, עד ליום 12.9.2022. 2. ניתן בזאת צו ארעי לפיו, עד להחלטה אחרת ימנעו המשיבים מלחלט את הערבות מושא העתירה, שהפקידה העותרת במסגרת הליך תחרותי מספר 1 לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית במיתקני גגות. 3. העותרת תאריך את תוקף הערבות מושא העתירה עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056050_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5605/22" ]

750,369

742,477

בבית המשפט העליון בג"ץ 5605/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: מנורה מבטחים וסינרג'י אנרגיה שותף כללי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יושב ראש רשות החשמל 2. מנהל תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל בקשה מוסכמת להארכת מועד ולאיחוד התגובה בתיק שבכותרת ובבג"ץ 5723/22 בשם העותרת: עו"ד צבי אגמון; עו"ד מיכאל מקייה; עו"ד עינת שרקי; עו"ד גל קויתי בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו תגובה מאוחדת בתיק שבכותרת ובבג"ץ 5723/22 עד ליום ג', 25.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056050_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5605/22" ]

750,370

741,064

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.8.2022 בעת"א 38706-07-22 שניתן על ידי כב' השופטים: ש' אטרש, ע' טאהא, י' בן-חמו; ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין החלטה ביצוע החלטת השחרור יעוכב עד יום 23.8.2022 בשעה 16:00. דיון בבקשה יתקיים ביום 23.8.2022 בשעה 10:00. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22" ]

750,373

741,159

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.8.2022 בעת"א 38706-07-22 שניתן על ידי כב' השופטים: ש' אטרש, ע' טאהא, י' בן-חמו; ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין תאריך הישיבה: כ"ו באב התשפ"ב (23.8.2022) בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין בשם המשיב 2: עו"ד חן מאירי החלטה התיק נדחה לעיון. בשלב זה יעוכב ביצוע שחרורו של המשיב 2 עד למתן החלטה אחרת. בנוסף, לאור החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר את פרסום פסק דינו, הצדדים יבהירו האם לעמדתם יש מניעה מפרסום ההחלטה בבקשת רשות הערעור דנן, וזאת עד היום, 23.8.2022, בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22" ]

750,374

741,164

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשת המשיב 2 להגיש תגובה לבקשה למתן רשות ערעור בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין בשם המשיבים: עו"ד חן מאירי החלטה כמבוקש, המשיב 2 יגיש את תגובתו לבקשה למתן רשות ערעור עד ליום ד', 24.8.2022, בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P03.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22" ]

750,375

741,199

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה מטעם המבקשת להארכת מועד בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין החלטה אני נעתרת לבקשת המבקשת להגיש את עמדתה לעניין איסור הפרסום עד מחר, 24.8.2022 בשעה 16:00, כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P04.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22" ]

750,376

741,234

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - ג' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. פלוני בקשה מטעם המשיב 2 להארכת מועד בשם המשיב 2: עו"ד חן מאירי החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P05.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22" ]

750,377

741,330

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. ניסו שחם פרסום ההחלטה בשם באי כוח של המשיב 2: עו"ד חן מאירי; עו"ד גיא ארנברג; עו"ד בעז בן צור; עו"ד דקלה סירקיס החלטה לאור היעדר התנגדות מצד המשיב 2 ובהיעדר פרטים מזהים לגבי המתלוננות, ההחלטה בבקשת רשות הערעור תפורסם במלואה. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P08.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22" ]

750,378

741,332

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. ניסו שחם בקשה לרשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.8.2022 בעת"א 38706-07-22 שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' אטרש, ע' טאהא וי' בן-חמו תאריך הישיבה: כ"ו באב התשפ"ב (23.8.2022) בשם המבקשת: עו"ד נטע אורן; עו"ד הדס ערן; עו"ד מתניה רוזין בשם באי כוח של המשיב 2: עו"ד חן מאירי; עו"ד גיא ארנברג; עו"ד בעז בן צור; עו"ד דקלה סירקיס החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטים ש' אטרש , ע' טאהא ו י' בן חמו ) בעת"א 38706-07-22. בפסק הדין דחה בית המשפט (בדעת רוב) את עתירת המבקשת (להלן: המדינה ) נגד החלטת ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון (להלן: הוועדה ) שהורתה על שחרורו המוקדם של המשיב 2 (להלן: המשיב ) בהתאם לתנאים שפורטו בהחלטה. 2. המשיב שימש מפקד מחוז ירושלים של המשטרה בדרגת ניצב. הוא מרצה עונש של 10 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע (בבית המשפט העליון במסגרת רע"פ 6477/20 שחם נ' מדינת ישראל (15.11.2021)). המשיב הורשע בעבירות של הטרדה מינית (בכך ששלח לשוטרת מסרונים בעלי אופי מיני אף שהיא גילתה שהיא אינה מעוניינת בקשר עמו); מעשה מגונה (בכך שהוא נישק שוטרת אחרת בלי הסכמתה); והפרת אמונים בשל כך שהוא ניהל קשרים מיניים עם שוטרות זוטרות שהיו כפופות אליו באופן ישיר או עקיף, והמשיך לטפל בעניינן מבלי לדווח על הקשרים האינטימיים שהיו לו עם אותן שוטרות. 3. המשיב החל לרצות את מאסרו ביום 1.3.2022. תקופת שחרורו בתום ריצוי מלא של תקופת מאסרו בניכוי מנהלי היא עד יום 10.12.2022. כעולה מהבקשה, סיים המשיב לרצות שני שליש מעונש המאסר ביום 31.7.2022. 4. המשיב הגיש בקשה לשחרור מוקדם שנדונה בפני ועדת השחרורים שלנגד עיניה עמדו מספר מסמכים: (-) הדו"ח הסוציאלי – בעניינו של המשיב נערך דו"ח סוציאלי (מיום 1.6.2022, נספח מב/4 לבקשה) על ידי עובדת סוציאלית מבית הכלא שקיימה איתו מפגשים טיפוליים פרטניים בתקופת מאסרו. בדו"ח הסוציאלי נכתב כי בתחילת מפגשיו של המשיב עם גורמי הטיפול, הוא נטל אחריות מוגבלת על מעשיו. אולם בהמשך ניכר היה כי הוא "מתייסר" מהשלכות מעשיו ומצהיר שהיה נותן כל שניתן למנוע מן הקורבנות את עוגמת הנפש. נכתב בדו"ח כי המשיב מביע חרטה הנחזית ככנה. (-) חוות דעת מרכז לבריאות הנפש ( להלן : מב"ן) - בחוות דעת מב"ן (מיום 2.6.2022, נספח מב/5) נקבע בין היתר כי המשיב מתקשה לקחת אחריות על מעשיו; כי דבריו מלווים בעיוותי חשיבה; כי הוא הכחיש כל מעשה פלילי בהתנהגותו ושלל כל צורך טיפולי. על רקע תיאור התייחסותו של המשיב לעבירותיו, הוא נמצא לא מתאים לתכנית שיקום בפיקוח. עם זאת, בסיומה של חוות הדעת נכתב כי הוא איננו מסוכן. (-) חוות דעת הרשות לשיקום האסיר (להלן רש"א) - למשיב נערכה הערכת התאמה לתכנית שיקומית בפיקוח רש"א (חוות הדעת מיום 27.6.2022, מב/6). בחוות הדעת צוין כי לתפיסתו של המשיב, מעשיו לא חצו את הרף הפלילי. לכן, נקבע בהערכת ההתאמה כי הוא " נדרש לעבור כברת דרך טיפולית על מנת שיגלה הבנה לחומרת מעשיו ". על רקע תיאור התייחסותו של המשיב לעבירותיו ובכלל זה מזעור חומרתן, העדר לקיחת אחריות מלאה על מעשיו ואי זיהוי התנהגותו כפלילית, נקבע על ידי רש"א כי הוא אינו מתאים לתכנית שיקום בפיקוח. (-) עדכון לדוח הסוציאלי - ביום 11.7.2022, נערך למשיב דו"ח סוציאלי מעודכן (מב/7). בדו"ח זה נכתב כי העמדה שהציג המשיב בפני גורמי רש"א אינה מבטאת את עמדתו הכנה, וכי הוא התקשה לבטא מולם את חולשותיו. לאור מבוכתו, נמנע המשיב מלדבר על " החלקים הפוגעניים שבו, דבר שהרחיק אותו מהאמת הפנימית שלו ". (-) תכנית השיקום הפרטית מטעם "התחלה חדשה" - בנוסף, המשיב הציג לוועדה חוות דעת פרטית של ארגון "התחלה חדשה" מיום 7.7.2022 (מב/8). בתוכנית זו צוין כי המשיב הביע " חרטה כנה " על מעשיו, וכי יש לו מוטיבציה להמשך עבודה טיפולית. הומלץ כי המשיב ימשיך בטיפול פרטני פעמיים בשבוע עם מטפל ייעודי לתחום הפגיעות המיניות. 5. ביום 14.7.2022 התקיים דיון בפני ועדת השחרורים, במהלכו נשמעו עמדות הצדדים ואף המשיב נשמע בפני הוועדה. בו ביום ניתנה החלטת הוועדה בה הוחלט כי המשיב ראוי לשחרור מוקדם. במסגרת ההחלטה, ציינה הועדה כי " האסיר הביע חרטה על מעשיו ולוקח אחריות עליהם " (עמוד 5 להחלטת הוועדה). במסגרת החלק האופרטיבי של החלטת הוועדה, נקבע כי " האסיר ימלא אחר תכנית 'התחלה חדשה' מיום 7.7.2022, ככתבה וכלשונה " – ומכאן, שהמשיב עתיד להיות משולב ב" טיפול פרטני בתדירות של פעמיים בשבוע עם מטפל ייעודי המומחה לתחום הטיפול בתחום הפגיעות המיניות " (סעיף 42 לתכנית השיקום הפרטית מטעם "התחלה חדשה"). בהחלטה צוין כי אף שרש"א " לא מצאה את האסיר מתאים לתכנית שיקומית ", אין פירוש הדבר כי התוכנית שהוצגה על ידיו איננה תוכנית ראויה, ובהחלט יתכן שהוא ייצא נשכר ממנה. בתוך כך קבעה הוועדה בהחלטה כי המסוכנות של המשיב היא נמוכה. לגישת הוועדה, גורם ההרתעה של ההליך המשפטי הארוך ושל ריצוי המאסר בפועל מפחיתים במידה מספקת את מסוכנותו של המשיב. 6. על החלטת ועדת השחרורים הגישה המדינה עתירה לבית המשפט המחוזי. בעתירתה טענה המדינה כי בהחלטת הוועדה נפלו שגיאות קשות, הן ביחס ללקיחת האחריות מצד המשיב ופרשנות הוועדה לעניין זה, והן ביחס לניתוח נזקקות הטיפול מצד המשיב. בין היתר נטען כי מלבד העובדה שלא ניתן משקל הולם לחוות הדעת שהוגשו בפני הוועדה, גם האופן שבו בחנה הוועדה את עניינו של המשיב היה שגוי מיסודו, שכן הלכה למעשה המשיב לא רואה פגם במעשיו. 7. ביום 8.8.2022 התקיים דיון בעתירה בפני בית המשפט המחוזי, וביום 18.8.2022 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המדינה ברוב של שני שופטים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי 8. בפסק הדין העיקרי (מפי כב' השופט ע' טאהא ) סקר בית המשפט את השיקולים שיש לשקול אותם בבחינת השאלה האם אסיר ראוי לשחרור מוקדם, וקבע כי לא נפל בהחלטת הוועדה פגם היורד לשורשו של העניין ומביא למסקנה לפיה היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. הוא ציין בהקשר זה כי עבירות המין בהן הורשע המשיב אינן ברף החומרה הגבוה ביותר בעבירות מין. באשר לעבירת הפרת אמונים – הרי שאף שמדובר בעבירה חמורה, היא אינה מעידה על מסוכנות, בעיקר לאחר שהמשיב סיים את תפקידו הציבורי לאחר שפוטר משירותו במשטרה. בית המשפט התייחס גם לחוות הדעת של גורמי המקצוע שקבעו כי רמת המסוכנות של המשיב היא נמוכה. עוד צוין כי אין לחובת המשיב הרשעות קודמות, וכי התנהגותו בין כותלי הכלא הייתה תקינה ותפקודו היה חיובי. המשיב יצא לחופשות באופן סדיר ולא נרשמו לחובתו הפרות משמעת – לא בין כותלי הכלא ולא כשיצא לחופשות. המשיב אף שילם את הקנס ואת הפיצוי שהושתו עליו, ומשטרת ישראל אינה מתנגדת לשחרורו. 9. בית המשפט הוסיף וציין כי המשיב עבר טיפול פרטני בכלא במהלכו ניהל שיחות פרטניות עם עובדת סוציאלית אחת לשבוע. בהתאם לדוח הסוציאלי שהיא ערכה, נקבע כי עם התקדמות השיחות, הצליח המשיב לערוך התבוננות פנימית מעמיקה ולהבין כי התנהגותו הייתה פסולה. הוכנה לו תכנית טיפולית שנקבעה על ידי הוועדה כתוכנית ראויה לאחר השחרור, בתדירות של פעמיים בשבוע. עוד ציין בית המשפט כי אחת משתי נפגעות עבירות המין מסרה כי אינה מתנגדת לשחרור המוקדם, ואילו את עמדתה של הנפגעת השנייה לא ניתן היה להשיג. כל האמור הצביע לגישתו של השופט טאהא על כך שהמשיב ראוי לשחרור מוקדם. 10. מסקנתה של דעת המיעוט הייתה שונה. שופט המיעוט, כב' השופט י' בן-חמו , ציין כי החלטת הועדה איננה סבירה, וכי היא מחייבת התערבות שיפוטית שתביא לביטולה. בפסק דינו עמד השופט בן-חמו על כך שחוות הדעת של גורמי המקצוע קובעות ממצאים שונים לחלוטין מיתר חוות הדעת שהוגשו בעניינו של המשיב. מחוות דעת אלה – שהן עדיפות על פני חוות הדעת האחרות, עולה כי המשיב אינו ראוי לשחרור מוקדם. השופט בן חמו הוסיף כי ההלכה הפסוקה קובעת שלחוות הדעת של רש"א יש מעמד נכבד וממשי. אף שוועדת השחרורים אינה מחויבת לפעול על חוות הדעת, הרי שנדרשים נימוקים מיוחדים על מנת לפעול בניגוד להמלצתה. בהקשר זה נאמר כי לא ניתן להתעלם מעיקר חוות הדעת של מב"ן בה נקבע כי המשיב לא נטל אחריות על מעשיו, ולהתייחס רק לאותו חלק מחוות הדעת הזו הנוגע למסוכנות המשיב. זאת מאחר שמלכתחילה לא הייתה מחלוקת כי המשיב איננו מסוכן, והשאלה הרלוונטית הייתה רק האם הוא ראוי לשחרור מוקדם. עוד צוין כי כל המעשים שביצע המשיב הם מעשים בעלי אופי מיני, על אף שהם זכו לכותרת " הפרת אמונים ". ריבוי המעשים, גם אם נעשו בהסכמה, מצדיק בחינה האם האסיר זקוק לטיפול בתחום עבירות המין. ואולם, דעת המיעוט ציינה כי המשיב לא סבר שיש לו נזקקות לטיפול. השופט בן חמו אף התנגד לקביעת הוועדה לפיה המשיב נטל אחריות על מעשיו. לגישתו לא זו המסקנה הנובעת מחוות הדעת. הוא הוסיף כי אין מקום לייחס משקל לחוות הדעת הפרטית – ודאי לא כאשר היא מנוגדת לחוות דעת רש"א. 11. בשולי פסק דינו התייחס השופט טאהא לנימוקי דעת המיעוט. לגישתו, ההרשעה בעבירת הפרת אמונים לא נבעה מעצם קיום יחסי המין שנעשו בהסכמה, אלא בשל הצטברות המעשים ומכלול הנסיבות בהן קוימו היחסים, לרבות המשך עיסוקו של המשיב בענייני השוטרות הללו בלא לדווח על אותם יחסים – באופן שהעמיד את המשיב במצב של ניגוד עניינים. באשר לחוות דעת מב"ן, קבע השופט טאהא כי מטרתה היא לעמוד על מסוכנותו של האסיר. בהתאם לחוות הדעת הזו, מדובר באסיר שרמת המסוכנות שלו היא נמוכה ולכן חוות הדעת הזו אינה צריכה להוות מכשול בפני שחרורו. אכן פורטו בחוות הדעת מאפיינים שליליים מאוד באישיותו של המשיב, ובכלל זה צוין בה כי התנהלותו היא מניפולטיבית, כי הוא מתקשה לקחת אחריות על מעשיו וכי דבריו מלווים לא אחת בעיוותי חשיבה. יחד עם זאת, ההערכה של מסוכנותו הנמוכה של המשיב נבעה מהקביעה לפיה המשיב מבין את הפסול בהתנהגותו. לפי חוות הדעת, המשיב ציין כי " מגיע לי היה לחטוף ", וכי הוא פגע במשפחותיהן של הנשים איתן היו לו יחסים. בית המשפט קבע כי דברים אלה מעידים על כך שהמשיב הבין והפנים את הפסול במעשיו, והבין כי העונש הגיע לו – אף אם הוא סבר כי מדובר בעונש חמור מדי. עוד ציין בית המשפט כי הדברים אותם אמר המשיב עולים בקנה אחד עם ההתרשמות של העובדת הסוציאלית שקיימה עם המשיב שיחות פרטניות בהן צוין כי עם התקדמות הטיפול הוא הצליח לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין כי מדובר בהתנהגות פסולה. טענות המדינה 12. עמדת המדינה היא כי המשיב אינו ראוי לשחרור מוקדם מאחר שהוא אינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו, ובשים לב למעמדו הבכיר במערכת אכיפת החוק ולחומרת מעשיו ונוכח הקביעות הקשות בחוות דעתם של גורמי המקצוע המוסמכים בעניינו. המדינה טענה כי נפל בהחלטתה של הוועדה פגם היורד לשורשו של עניין, וכי הותרת פסק דינו של בית המשפט קמא על כנו עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור בשלטון החוק ובמערכת אכיפתו, ליצור תחושה חריפה של חוסר צדק ויחס של "איפה ואיפה" ולהביא להשלכות רוחב בפסקי דין אחרים. 13. המדינה טענה כי הוועדה לא נתנה משקל לכך שהמשיב עבר הליך טיפולי בין כותלי הכלא, שם הוא הביע עמדות מהן עולה כי לא זו בלבד שהוא לא לוקח אחריות על מעשיו אלא שהוא ממשיך לטעון כי מעשים אלה לא חצו את הרף הפלילי. לא ניתן גם משקל לאמירות לפיהן הייתה הדדיות מלאה בינו לבין המתלוננות, לעובדה שהוא ניסה לטשטש את כוחו ביחס לנפגעות ואף הביע תרעומת ביחס לעיוות הדין שנגרם לו לגישתו. כן לא ניתן משקל לכך שהמשיב טען בפני גורמי הטיפול שהוא אינו זקוק לטיפול – ואילו לוועדה הוא הציג חוות דעת פרטית העומדת בסתירה לממצאים הקודמים. 14. המדינה הפנתה להוראת סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (להלן: חוק שחרור על תנאי ) הקובע שני תנאים מצטברים שרק בהתקיימם ועדת השחרורים תיעתר לבקשת אסיר לשחררו על תנאי: ראשית, כי הועדה תשתכנע כי הוא ראוי לשחרור מוקדם (וזאת לפי הקריטריונים שנקבעו בסעיף 9 לחוק שחרור על תנאי); ושנית, כי הועדה תשתכנע כי שחרורו לא יסכן את הציבור. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי הנטל בסוגיה זו מוטל על שכמו של האסיר, וזאת לאור הנחת היסוד שבבסיס סעיף 3, ולפיה לאסיר אין זכות קנויה בדין להשתחרר מוקדם. 15. לגישת המדינה, ישנם טעמים המצדיקים מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וזאת חרף ההלכה לפיה בית המשפט העליון לא יעניק בנקל רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הסטנדרט למתן רשות לערער הוא קיומו של עניין ציבורי ומשפטי מיוחד, כאשר לעמדת המדינה, המקרה דנן הוא מקרה מובהק בו קיים עניין ציבורי למתן רשות ערעור. בתוך כך, ציינה המדינה כי המשיב כיהן בתפקידים בכירים ביותר במערכת אכיפת החוק, והורשע בעבירות הפרת אמונים ובעבירות מין, על רקע פרשיות מיניות וקיום יחסים אינטימיים עם שוטרות שהיו כפופות לו. בית המשפט העליון עמד בפסק דינו על חומרת מעשיו של המשיב אשר פגעו באופן ממשי באמון הציבור במשטרת ישראל, בטוהר המידות בשירות הציבורי ובתדמית המשטרה. בשחרורו המוקדם של המשיב בנסיבות הקיימות, יש כדי לפגוע באינטרס הציבורי. הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהמשיב אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו רואה את הפסול בהם. במצב דברים זה, הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחלטת ועדת השחרורים על כנם, עלולה להעביר מסר ציבורי בעייתי ביותר לפיו המשיב זוכה ל"הנחה" וזכאי לשחרור בשל התפקיד הבכיר שמילא. מצב כזה יפגע אנושות באמון הציבור, שיסבור שקצינים בכירים זכאים להקלות להם לא זכאי יתר הציבור. 16. לכל האמור לעיל מצטרפת התייחסותו המקלה של בית המשפט המחוזי בפסק דינו למעשי המשיב. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי העבירות שביצע המשיב אינן ברף החומרה הגבוה, וספק האם יש בהן כדי להצדיק מאסר בפועל, תוך שהוא נסמך בהקשר זה על דעת המיעוט בפסק דינו של בית המשפט העליון. בקביעותיו, לא ייחס בית המשפט המחוזי משקל ראוי למעמד שהיה למשיב במשטרה, לחומרת העבירות שביצע, ולפגיעה ההרסנית באמון הציבור במשטרה ובמערכת אכיפת החוק. לכן, הותרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו תפגע קשות באינטרס הציבורי. עוד נטען כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות משפטיות חמורות, לרבות התעלמות מהאמירות של המשיב עצמו, מהן עולה כי הוא אינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו ואינו מבין את הפסול בהם; התעלמות מחוות הדעת של גורמי המקצוע המוסמכים; מתן עדיפות לתכנית שיקומית פרטית על פני חוות הדעת של גורמי המקצועי המוסמכים, בניגוד להלכה הפסוקה; והימנעות ממתן משקל הולם לחומרת העבירות של המשיב. 17. לגישת המדינה, לאור השלכות הרוחב שעלולות להיות לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, יש טעם במתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כך, אם פסק הדין ייוותר על כנו, תכורסם ההלכה הפסוקה הרלוונטית, ואסירים שלא הפנימו את חומרת מעשיהם ישוחררו בשחרור מוקדם בניגוד לחוות דעת גורמי המקצוע. כן קיים חשש להתגברות של חוות דעת פרטיות על חוות הדעת של הגורמים המוסמכים בחוק. 18. בנוסף לטענותיה לפיהן יש לתת רשות לערער על ההחלטה, הוסיפה המדינה וטענה לגופו של הערעור, כאשר לגישתה יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לאור השגיאות שנפלו בו, כפי שהן יפורטו להלן: (-) העבירות בהן הורשע המשיב : כאמור, המדינה סבורה כי מדובר בעבירות חמורות במיוחד. המשיב הורשע בשתי עבירות מין ובעבירת הפרת האמונים, וזאת על רקע שורה של מקרים בהם קיים יחסים אינטימיים אסורים עם שוטרות הכפופות לו. עבירת הפרת האמונים היא עבירה חמורה שנועדה לשמור על טוהר פעילות המינהל. הדבר נכון על אחת כמה וכמה בעניינו של המשיב, בשל המעמד הבכיר שהיה לו במשטרה. בית המשפט המחוזי שגה כשהסיק מקיומה של מסוכנות נמוכה מצד המשיב מסקנות בנוגע לאפשרות לשחרורו המוקדם, ללא מתן משקל ראוי לחומרת העבירות ולפגיעה ההרסנית של השחרור המוקדם באמון הציבור. בטרם מחליטה הוועדה על שחרור מוקדם, עליה להתחשב גם בנסיבות ביצוע עבירה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי כמו גם החלטת הוועדה הקלו ראש בשיקולים אלה כמו גם בעבירות שביצע המשיב. (-) אי-לקיחת אחריות מצד המשיב על מעשיו, והעדפת חוות הדעת הפרטנית : לגישת המדינה, שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי המשיב הבין והפנים את מעשיו ועל כן ראוי לשחרור מוקדם. עמדה זו נעדרת בסיס עובדתי בהערכות גורמי המקצוע ואף סותרת את אמירות המשיב עצמו מהן עולה כי הוא תופס את עצמו כמי ששולל בעיה המצריכה טיפול. זאת ועוד, מסקנות הוועדה ובית המשפט המחוזי משקפות העדפה בפועל של חוות דעת פרטית שנערכה בסמיכות לדיון בשחרורו המוקדם. העדפת חוות דעת פרטית על פני חוות דעת מקצועית ללא הנמקה ראויה איננה מוצדקת. לגישת המדינה, הוועדה ובית המשפט המחוזי לא ייחסו די משקל לפער בין ההצהרות העולות מחוות הדעת הפרטית לבין חוות הדעת של גורמי המדינה. בהקשר זה נטען כי הוועדה הסתפקה בהסבר שהציג בפניה המשיב, ולפיו כאשר נשאל מהו הטיפול ההולם עבורו – ציין כי הדבר נתון למומחיותה של רש"א ולא לדעתו. ואולם, בפועל, קיימות אמירות ברורות של המשיב בהן ציין כי אין לו כל בעיה וכי מעשיו לא חצו את הרף הפלילי. המדינה חוזרת וטוענת בבקשה כי אין מקום להעדיף את חוות הדעת הפרטית על פני חוות הדעת של גורמי המדינה. היא הפנתה לפסיקה בה נקבע כי יש לצמצם את המשקל שיינתן במסגרת החלטת הוועדה לתכניות שיקום פרטיות. לטענת המדינה, העדפת תכנית שיקום פרטית על פני חוות הדעת של גורמי המקצוע, מעמידה "מכחישי עבירות" במצב טוב יותר מאסירים שהביעו נכונות לקבל טיפול ונמצאו מתאימים לכך. (-) התעלמות מחוות הדעת המקצועיות של מב"ן ושל רש"א : עוד נטען כי על פי ההלכה יש להעניק משקל מיוחד לגורמי המקצוע מטעם המדינה, נוכח מומחיותם וניסיונם. הוועדה אכן אינה מחויבת לקבל את עמדתם, אך נדרשים טעמים המצדיקים סטייה מהאמור בחוות דעתם. במקרה דנן התעלמו הן הוועדה והן בית המשפט המחוזי הלכה למעשה מחוות הדעת של מב"ן ושל רש"א, והקדישו להן התייחסות קצרה בלבד. כך, לא הופיעה כל התייחסות לקביעות בחוות דעת רש"א שלפיה המשיב אינו תופס ברצינות את חומרת העבירות שביצע. כך אף לגבי הערכת המסוכנות של מב"ן; בפסק הדין של בית המשפט המחוזי צוין כי תכלית חוות דעת זו היא לבחון את מסוכנות המשיב ותו לא. ואולם, אף אם זו אכן תכלית חוות הדעת, ברי כי יש לתת משקל לממצאים והאבחנות בה כפי שנקבעו על ידי גורם מקצועי בעל מעמד מיוחד. אף בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי לא ניתן לאמץ רכיב מסוים מחוות הדעת ולהתעלם מיתר חלקיה. בתוך כך, ציינה המדינה שוב את חששה שמא פסק הדין של בית המשפט המחוזי יצור תקדים, ויביא את ועדת השחרורים להתעלם מחוות הדעת של גורמי המקצוע ולהעדיף תחתיהן חוות דעת פרטיות. 19. בישיבה שהתקיימה בפניי בבקשה ביום 23.8.2022, חזרה ב"כ המדינה על טענותיה והדגישה כי עמדתה בדבר הצורך במתן רשות ערעור, נובעת מהחשיבות הציבורית והמשפטית של ההכרעות של ועדת השחרורים ושל בית המשפט המחוזי. טענות המשיב 20. בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.8.2022 סמכה ב"כ המשיב את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטענה שאין מקום להתערב בו, ודאי לא במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. בכלל זה טענה ב"כ המשיב בין היתר כי ועדת השחרורים בחנה את כל השיקולים הרלוונטיים בטרם הורתה על שחרור המשיב. לטענתה, לוועדה מסור שיקול דעת רחב, והמדינה לא הצליחה להצביע על חוסר סבירות קיצוני בהחלטתה. ב"כ המשיב הדגישה כי טענתה העיקרית של המדינה בבקשה היא כי שחרור המשיב יוביל לפגיעה באמון הציבור. ואולם, הסעיף בחוק שחרור על תנאי המעגן את המקום שיש לתת לשיקול של אמון הציבור הוא סעיף 10(א), והמדינה כלל לא טענה לתחולתו. ב"כ המשיבה הפנתה בהקשר זה להנחיה מספר 12.12 מטעם פרקליט המדינה, המתווה את שיקולי באי כוח היועץ המשפטי לממשלה ליישום הוראה סעיף 10(א) לחוק שחרור על-תנאי. הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי רק בנסיבות מיוחדות ובמקרים חריגים תטען טענה למניעת שחרור מכוח סעיף 10(א). לגישת ב"כ המשיב, מקרה זה איננו אחד המקרים החריגים הללו, ואף המדינה הכירה בכך כאשר לא טענה במסגרת הבקשה לתחולת הסעיף. 21. בהמשך ולבקשת המשיב הותר לו להגיש גם טיעונים בכתב. במסגרת זו הוא הדגיש כי עניינו אינו מעלה כל שאלה עקרונית המצדיקה דיון בגלגול שלישי בהחלטת ועדת השחרורים. לגישתו, פתיחת הפתח לדון בבקשות מעין זו כבערעור תהפוך שורה של הלכות שיצאו מבית משפט זה ל"פלסתר". על מנת לבסס טענה זו, הפנה המשיב לשורה של פסקי דין שיצאו מבית משפט זה, ואשר מבססים לעמדתו את ההלכה לפיה רק במקרים חריגים ביותר תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי ביחס להחלטות ועדות השחרורים שכבר נדונו בבית המשפט המחוזי. לגישת המשיב, המדינה כשלה מלהוכיח כי בקשתה נושאת אופי עקרוני. מבדיקה שערך המשיב, בעשרות השנים האחרונות הגישה המדינה רק מספר מועט ביותר של בקשות רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים בעניין החלטות ועדות השחרורים. מקרים אלה נגעו לאסירים שביצעו עבירות אלימות, והטיעון שעמד בבסיסן הוא החשש לשלום הציבור. שיקול זה אינו מתקיים בענייננו, והמדינה כלל לא ביקשה להעלות אותו. להבדיל, המדינה ביקשה להיבנות מן הטענה כי העבירות בהן הורשע המשיב גרמו לפגיעה ממשית באמון הציבור, וששחרורו יעמיק פגיעה זו; מן הטענה כי המשיב לא נטל אחריות על מעשיו; ומן הטענה כי נפלו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שגיאות משפטיות החורגות מעניינו של המשיב ושעלולות לכרסם בהלכה הפסוקה בדבר הסתמכות ועדת השחרורים על חוות דעת מקצועיות. ואולם, לגישת המשיב, הטענות הללו הן חסרות יסוד. כך, המשיב סבור כי הטענה הנוגעת לחומרת העבירות אותן הוא ביצע, כמו גם לפגיעה שהיא גרמה לאמון הציבור – אינה במקומה, בוודאי לא בשלב בקשת רשות ערעור. לגישתו, הפגיעה באמון הציבור היא רכיב אינהרנטי בעבירת הפרת האמונים. מעמדת המדינה עולה אפוא לכאורה כי לעולם אין לשחרר בשחרור מוקדם את מי שהורשע בעבירת הפרת אמונים. המשיב מכיר בכך שחומרת העבירה ונסיבותיה מהווים שיקולים שעל ועדת השחרורים לבחון במסגרת סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי, אלא שלגישתו בחינה זו לא מהווה בחינה עצמאית, ועליה לקחת בחשבון גם את מסוכנות האסיר, את התנהגותו בכלא ואת שאלת שיקומו. על הוועדה לבחון את כל הנסיבות הללו בטרם תינתן החלטתה, וכך היא אכן עשתה. משעה שעסקינן בבחינה פרטנית של נסיבות המקרה ושל שיקול הדעת שהוועדה הפעילה ביחס למקרה הספציפי הנדון בפניה, הרי שלא מדובר בשאלה עקרונית המצדיקה רשות ערעור. בהקשר זה, ציין המשיב כי אין ממש בטענת המדינה, לפיה בית המשפט המחוזי לא ייחס את המשמעות הנדרשת לחומרת העבירות שהוא ביצע ולמעמדו. בית המשפט בהחלט התייחס לסוגיה זו, תוך שהוא מציין כי על אף חומרת העבירות, לא נשקפת מן המשיב סכנה לציבור. לטענת המשיב, חומרת העבירות נבחנת על רקע שאלת המסוכנות הנשקפת מהאסיר, ואיננה מהווה קטגוריה בפני עצמה לעניין השיקולים המנחים את ועדת השחרורים. המדינה ביקשה בטיעוניה לסטות מהוראות החוק ומן ההלכה, ולהעמיד את חומרת העבירה כשיקול עצמאי ואף בלעדי במסגרת בחינת שחרורו של אסיר. ואולם, אין לעמדה זו בסיס משפטי בחוק. לכל היותר, יכולה הייתה המדינה להעלות טענות ממין זה מכוח סעיף 10 לחוק שחרור על תנאי, אך היא לא עשתה זאת. ב"כ המדינה אף הצהירה באופן מפורש בדיון שנערך בפני בית המשפט ביום 23.8.2022 כי אין בכוונתה לטעון לתחולת הסעיף. על כל פנים, וכפי שטען המשיב אף בדיון בעל-פה, ממילא אין תחולה לסעיף 10 בנסיבות המקרה דנן, וזאת לפי הקריטריונים שנקבעו במזכרים הפנימיים של המדינה. עוד טען המשיב כי המדינה מבקשת להחמיר עמו הרבה מעבר לאסירים אחרים שהורשעו בעבירות שחיתות. המשיב הוסיף כי אין לקבל את טענת המדינה לפיה הוא לא הביע חרטה על מעשיו. הוועדה קבעה באופן מפורש כי המשיב מתחרט על מעשיו וכי הוא נטל אחריות עליהם. עמדת המדינה בהקשר זה נדחתה כבר בשתי ערכאות שערכו בחינה מעמיקה של הדברים והגיעו למסקנה שונה. גם אם טעו הערכאות דלמטה בניתוח הממצאים, הרי שוודאי שאין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. המשיב אף טען לגופו של עניין כי הוא אכן הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו, תוך שהוא הפנה לחוות הדעת השונות בעניינו. לגישת המשיב, בפני ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי עמדו חמש חוות דעת שעסקו בשאלת שיקומו ונטילת האחריות על ידיו. רק באחת מתוכן צוין כי המשיב אינו לוקח אחריות על מעשיו, בעוד שיתר חוות הדעת הביעו עמדה אחרת. הכרעת הוועדה, כמו גם הכרעת בית המשפט המחוזי, נשענו אפוא על יסודות עובדתיים מוצקים. המשיב הוסיף כי ממילא נטילת אחריות על ביצוע עבירה אינה מהווה תנאי הכרחי לשחרורו של אסיר – לא מכוח החוק ולא מכוח הפסיקה, והמדינה עצמה לא הפנתה לסעיף חוק או להלכה הקובעים אחרת. המשיב מתנגד לטענת המדינה לפיה פסק דינו של בית המשפט המחוזי יוביל לכרסום במעמד חוות דעת מקצועיות ולעלייה בכוחן של חוות דעת פרטיות. לטעמו, מחלוקות בין חוות דעת מקצועיות אינה דבר חריג, ואין כל חובה כי גורמי הטיפול "ידברו בקול אחד". חילוקי דעות מקצועיים הם דבר שכיח, ואין בהכרעה הנסיבתית בהן כדי לייצר "סוגיה עקרונית". המשיב אף טען לקיומם של הליכים אחרים בהם התנגדה המדינה לחוות הדעת של רש"א ומב"ן כיוון שהן לא עלו בקנה אחד עם עמדתה ביחס לשחרור מוקדם של אסיר. דיון והכרעה 22. כפי שהובהר בראשית הדברים, עניינה של ההחלטה הנוכחית הוא בשאלה האם מן הראוי להיעתר לבקשת המדינה ולתת לה רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. רק אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, יהיה מקום להעביר את הדיון בערעור למותב תלתא. 23. אין מחלוקת כי רשות ערעור כזו אינה ניתנת כדבר שבשגרה אלא רק במקרים חריגים. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי במקרים כגון המקרה דנן, הגישה המקובלת לעניין רשות ערעור בגלגול שלישי היא כי " יש צורך בענין ציבורי ומשפטי מיוחד שמעבר למחלוקת בין הצדדים " (רע"ב 2547/09 אבו מעיוף נ' ועדת השחרורים בפסקה ח' (23.4.2009); רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , בפסק דינו של כב' השופט א' לוי , וההפניות שם (11.3.2009); רע"ב 2112/09 עמאראת נ' מדינת ישראל בפסקה י"ג (24.3.2009)). לגישת המדינה – המקרה דנן הוא אכן מקרה כזה. 24. כדי להכריע האם המקרה דנן אכן מעלה שאלות בעלות עניין ציבורי ומשפטי מיוחדים, יש לבחון האם ההכרעה של בית המשפט המחוזי מבוססת בעיקרה על רכיבים עובדתיים ספציפיים המתייחסים למקרה דנן, או שמא כלולות בה הכרעות רוחב משפטיות; והאם ישנם טעמים טובים אחרים למתן רשות ערעור. כך, אם מדובר בהחלטות המבוססות על נסיבות קונקרטיות ועל מסקנות ועדת השחרורים הנובעות ממכלול הראיות שעמדו לפניה, הערכתן ושקלולן, לא יהיה בדרך כלל מקום לתת רשות לערער ( וראו למשל: רע"ב 5567/20 לבין נ' בית המשפט המחוזי נצרת (13.09.2020); רע"ב 6703/21 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (11.10.2021); רע"ב 3118/22 עווד נ' היועץ המשפטי לממשלה בפסקה 8 (22.05.2022) ). כן יהיה מקום לבחון האם לוקות ההחלטות בטעויות משפטיות משמעותיות, שעשויות להצדיק במקרים מסוימים מתן רשות ערעור. 25. כפי שיפורט להלן, אינני סבורה כי יש מקום לתת למדינה רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, משום שהוא מבוסס על הכרעה קונקרטית בנסיבות המקרה שהיו בפניו, הכרעה שאיננה חורגת ממתחם הסבירות באופן המחייב מתן רשות ערעור עליה. 26. אין מחלוקת בין הצדדים כי לאסיר אין זכות מוקנית לשחרור מוקדם. האפשרות לשחרור מוקדם מבוססת על הוראת בסעיף 3 לחוק שחרור על תנאי הקובע כדלקמן: אסיר, למעט אסיר עולם, שהוא אחד מאלה, ושנשא שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת השחרורים, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר: [...] (ב) ועדת השחרורים לא תשחרר אסיר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי קובע את הנושאים שעל הוועדה לשקול בבואה להחליט האם ראוי אסיר לשחרור על תנאי. בהתאם לסעיף על הוועדה לשקול: ...את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא; לשם כך תביא הועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה: (1) העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, קנס או פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, שהוא חויב בהם בגזר הדין כאמור, האם שילמם ואם לא שילמם – הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה; (2) תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים; (3) הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן; (4) דיונים קודמים בועדות בענינו של האסיר והחלטות בהם, לרבות בענין ביטול שחרורו על-תנאי; (5) הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו; (6) התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן: (א) התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר; (ב) גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו; (ג) שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן – סם מסוכן); (ד) גמילה משימוש בסם מסוכן; (ה) עבירה פלילית שעבר האסיר וסוג העבירה; (ו) התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר; (ז) מעורבות בפעילות עבריינית, בין בתוך כותלי בית הסוהר ובין מחוץ להם; (ח) בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד; (7) חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות, בין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש; (8) חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר, כמפורט להלן, שלה יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר: (א) חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית; לענין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר; (ב) חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית; (ג) חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום; (9) לענין אסיר שהוטל עליו בצו מבחן לפי פקודת המבחן, לעמוד בפיקוחו של קצין מבחן לאחר שחרורו מהמאסר – חוות דעת של שירות המבחן, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר; (10) נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי. על הוועדה להביא אפוא בחשבון שיקוליה שני שיקולים מצטברים: שאלת מסוכנותו של האסיר וכן השאלה האם הוא "ראוי" לשחרור. יחד עם זאת, סעיף 9 המונה את השיקולים ביחס לשאלה האם "ראוי" האסיר לשחרור, מתייחס ברישא שלו לשאלת " הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא ". תת הסעיפים בסעיף 9 מתייחסים לנושא זה – קרי הן המסוכנות, הן סיכויי השיקום והן ההתנהגות בכלא. כדי לבדוק את הקריטריונים הללו – מסוכנות, סיכויי שיקום (שקשורים אף הם בין היתר בשאלת המסוכנות) וההתנהגות בכלא – נדרשת הוועדה להביא בחשבון את כלל הנושאים המנויים בסעיף 9 ובין היתר את חוות הדעת המקצועיות. 27. במקרה דנן, אין מחלוקת כי מידת המסוכנות של המשיב היא נמוכה (לדברי ב"כ המשיב – ברמה 1 שהיא הרמה הנמוכה ביותר), וכי לכן עניין זה אין בו כדי לשלול את האפשרות לשחררו בשחרור מוקדם. המחלוקת נוגעת לשאלה האם המשיב "ראוי" לשחרור. כאמור, בהקשר זה על הוועדה להביא בחשבון מספר עניינים (כאשר המסוכנות היא כאמור רכיב רלוונטי גם ביחס לשאלה האם האסיר "ראוי" לשחרור), ועליה לשקול ולשקלל את משקלם המצטבר כדי להגיע למסקנה אודות האפשרות לשחרר את האסיר בשחרור מוקדם. בכלל זה אין מחלוקת לגבי חלק מהעניינים הרלוונטיים שעל הוועדה – בהתאם לסעיף 9 הנ"ל – להביאם בחשבון. יישום השיקולים שנזכרו בסעיף 9 28. הנושא הראשון המצוין בסעיף 9 הוא טיבה של העבירה בה הורשע האסיר – לרבות נסיבות ביצועה, סוגה וחומרתה. בהקשר זה חזרה ב"כ המדינה והדגישה כי המשיב הורשע הן בשתי עבירות מין (שחומרתן היא ברף הנמוך של עבירות מסוג זה), והן בעבירה של הפרת אמונים שהיא עבירה בעלת חומרה יתרה, וזאת לאור הפגיעה שנובעת ממנה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק. היא הוסיפה כי במקרה דנן יש חומרה רבה מאוד במעשיו של המשיב, לאור מעמדו הבכיר במשטרה וההשלכות של הרשעתו על מעמדה של המשטרה בציבור. אכן, עבירות של הפרות אמונים הן עבירות חמורות, והדברים הללו יפים כמובן גם ביחס לעבירה בה הורשע המשיב. מעמדו של המשיב בעת ביצוען החמיר את הנזק הציבורי שנגרם כתוצאה ממעשיו. יחד עם זאת, בהקשר זה יש לזכור כי לצד חשיבותו של השיקול של חומרת העבירה כאחד השיקולים שהוועדה נדרשת לקחתו בחשבון מכוח סעיף 9 בחוק שחרור על תנאי, הרי שחומרת העבירה הובאה בחשבון גם כשיקול על ידי בית המשפט כאשר גזר את עונשו המלא של האסיר (ממנו מבקש כעת המשיב להפחית שליש). עוד יש לציין כי חומרת העבירה עשויה בחלק מהמקרים להוות אינדיקציה לסיכון הנשקף מהאסיר. כאמור – לא אלה הן נסיבות המקרה דנן. עוד יש לציין בהקשר זה כי גם לגישת המדינה, עבירות המין בהן הורשע המערער הן ברף הנמוך יחסית של עבירות מין. המדינה הדגישה כאמור את החומרה היתרה הכרוכה בעבירת הפרת האמונים שכלל הציבור נפגע ממנה. היא אף ציינה כי לא היה מקום לכך שבית המשפט המחוזי יתייחס בהקשר זה לדעת המיעוט של כב' השופט י' אלרון בבית המשפט העליון. אכן, חומרתה של עבירת הפרת האמונים איננה שנויה במחלוקת. מעבר לכך, מובן שמשיצא תחת ידיו של בית המשפט העליון פסק דין, האמור בדעת הרוב משקף את התוצאה של פסק הדין ואין מקום להתייחס לדעת המיעוט או להסיק ממנה מסקנות. רכיב החומרה בעבירת הפרת האמונים צריך אם כן להילקח בחשבון לאור כלל האמור לעיל, בין יתר השיקולים נושא סעיף 9, וצריך להינתן לו משקל בשקלול הסופי של השיקולים הללו. 29. נושא נוסף שנזכר בסעיף 9 הוא שאלת התנהגותו של האסיר בבית הסוהר בתקופת מאסרו (ס"ק 6 על כל תת הסעיפים שלו). לסעיף זה יש לתת משקל במסגרת החלטתה של הוועדה. זאת בין היתר משום שמתן משקל כזה משמש תמריץ חיובי וחשוב לאסירים להתנהג כנדרש במהלך תקופת מאסרם (ראו והשוו: בג"ץ 89/01 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ועדת השחרורים בית הסוהר מעשיהו שב"ס , נה(2) 838, בפסקה 9 לפסק דינו של כב' השופט ת' אור (2001)) . במקרה דנן, אין מחלוקת כי לא היו כל בעיות משמעת למשיב בעת מאסרו. בכלל זה אף צוין כי התנהגותו בכלא הייתה תקינה ותפקודו היה חיובי. הוא הצליח להסתגל בצורה טובה וליצור קשרים קרובים עם אסירים אחרים ואף סייע להם. הוא שימש כעוזר הוראה וכספרן, יצא לחופשות באופן סדיר ואף אז לא נרשמו לחובתו הפרות משמעת. עוד אין מחלוקת כי המשיב שילם את הקנס ואת הפיצוי שהושתו עליו – כאשר אף מתן משקל לנושא זה הוא בעל משמעות כתמריץ לאסירים לפעול באופן הזה. 30. עוד מציין סעיף 9 הנ"ל לחוק כי יש לקחת בחשבון חוות דעת מקצועיות ובכלל זה חוות דעת בתחום בריאות הנפש ואת חוות הדעת של רש"א – אם ניתנה – ביחס לתוכנית לשיקומו של האסיר, ובכלל זה מידת הפיקוח על התוכנית המוצעת על ידי רש"א. הן ועדת השחרורים והן בית המשפט המחוזי הביאו בחשבון את מכלול השיקולים האמורים. הם ציינו גם את הצורך לבחון האם המשיב הביע חרטה ביחס לעבירות שהוא ביצע, ואת הצורך לבחון את האפשרות כי המשיב יעבור הליך שיקומי. הם היו ערים למכלול חוות הדעת המקצועיות ובכלל זה לחוות הדעת של רש"א, לדו"ח הסוציאלי ולעדכון שלו ולחוות הדעת הפרטית מטעם מהמשיב. ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי בחרו כאמור שלא לקבל את המסקנות של רש"א ושל שב"ן בהקשר זה, וקבעו כי ישנה היתכנות בהליך שיקומי – לאור מכלול הנסיבות שעמדו בפניהם. 31. מאחר שהמחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לרכיבי החרטה של המשיב והאפשרות של טיפול שיקומי, אתייחס למסקנות ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי בהקשר זה כדי לבחון האם אלה מסקנות בלתי סבירות במידה המצדיקה התערבות בהן בגלגול שלישי. ביחס לחרטה של המשיב (שהרלוונטיות שלה היא כאחד הנדבכים בהליך השיקום שלו וכמשקפת את היותו של האסיר "ראוי" לשחרור מוקדם), קבעה ועדת השחרורים שאף שמעה את המשיב בעצמה – כי היא התרשמה כי " האסיר הביע חרטה על מעשיו ולוקח אחריות עליהם ". אקדים ואציין כי חרטה היא עניין מורכב. מובן שלצורך מסקנה אודות חרטה, אין די בכך שהמשיב יצהיר הצהרה ריקה מתוכן לפיה הוא מתחרט (הצהרה שכמובן יכולה להינתן על ידיו על נקלה כדי לעמוד בדרישות לשחרור מוקדם). חרטה היא לא אחת תהליך, שעשוי להיות ארוך ולא פשוט. היא עשויה לכלול בין היתר הכרה במניעים שהביאו את העבריין לעבור את העבירה; בפגיעה שנגרמה לאחרים כתוצאה מהעבירה ומהעדר המוסריות והעדר החוקיות הכרוכות בהתנהגות העבריינית; ובלקיחת אחריות על כל אלה. המשמעות של חרטה היא גם צער על התוצאות הפוגעניות ואמפתיה עם הסבל של הקורבנות. לא כל תהליך חרטה הוא זהה. ההבדלים עשויים להיגזר מזהותו של העבריין והמאפיינים שלו, כמו גם מסוג העבירה בה הוא הורשע. במקרה דנן, אכן היו עמדות שונות ביחס לחרטה של המשיב. העובדת הסוציאלית שעמה הוא נפגש באופן פרטני אחת לשבוע במהלך מאסרו, ציינה בדוח הסוציאלי כי מלכתחילה המשיב לא הביע חרטה. היא הבהירה כי המשיב צמצם מלכתחילה ממידת אחריותו, חיפש הסברים רציונליים וציין כי מדובר בקשרים בהסכמה שלא צריכים להיות מעניינם של האחרים. אולם, כך צוין בדו"ח, המשיב אכן עבר תהליך משמעותי בהקשר זה במהלך המאסר. כך בין היתר צוין על ידיה כי " עם הזמן הצליח [המשיב] לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין כי מדובר בהתנהגות פסולה... ". עוד צוין כי המשיב " הצליח להבין כי פעל וחשב באופן מעוות גם בעת ביצוע המעשים וגם לאחר גילוי המעשים. כיום מצר מאוד על השלכות המעשים. לדבריו שלוש מהנשים התגרשו בעקבות כך. ניכר כי מתייסר מזה ומצהיר שהיה נותן כל שניתן למנוע מהן את עוגמת הנפש ולמנוע את התמודדותן מול משפחותיהן לאחר גילוי דבר הקשרים ". בשולי הדוח מציינת העובדת הסוציאלית כי המשיב " מביע חרטה הנחווית ככנה וניתן להתרשם כי קיימות כיום תובנות רבות ". דווקא הדרך הארוכה שמתעד הדוח הסוציאלי מן הרגע בו נקלט המשיב בבית הסוהר ועד שהכיר בפסול מעשיו, מחזקת את האפשרות כי חרטתו כנה. כפי שהדגיש בית משפט זה לא אחת, אין די בחרטה שנאמרה כלאחר יד כדי ללמד על שהאסיר מתנצל על מעשיו (ראו למשל: רע"ב 6438/08 גידאן נ' וועדת השחרורים המיוחדת לאסירי עולם (07.10.2008)) . לכן, דווקא כאשר החרטה שמביע האסיר היא תוצר של תהליך ארוך שעבר בליווי הגורמים הסוציאליים, יש בכך כדי להעיד על כנותה. דברים דומים לאלה שצוינו בדוח העובדת הסוציאלית עולים ממסקנותיה של חוות הדעת הפרטית שהוגשה מטעם המשיב. כך עולה ממנה כי המשיב מתחרט על המעשים שעשה, וכי הם היו תוצאה של זחיחות ושל חוסר הבנה. אכן, מול עמדה זו קיימת גם עמדתה של רש"א לפיה המשיב לא הביע חרטה מלאה ביחס לפן הפלילי בעבירת הפרת האמונים בה הוא הורשע. רש"א התבססה על הדברים שאמר לה המשיב אשר אכן הביע חרטה על הפגיעות שגרם לקורבנותיו, אשתו, ילדיו, סביבת העבודה ולו עצמו. אולם, כך נקבע בחוות הדעת של רש"א, המשיב אינו סבור כי מעשיו חצו את הרף הפלילי והוא " מטשטש את הכוח והעוצמה בהן אחז ביחס לנפגעות, טוען להדדיות בקשרים ומביע תרעומת על עיוות הדין שלדבריו נעשה לו ". המשיב אמר כי " פגעתי באמון הציבור בעצם הקשרים וזה פן מוסרי. טענת ההגנה שלי הייתה ש'אין עונשים בטרם מזהירים'... קבעו שזה פלילי בלי שאני אדע שזה פלילי... הייתה הדדיות מלאה ". לאחר המפגש עם רש"א, נערך על ידי העובדת הסוציאלית מסמך עדכון לדו"ח הסוציאלי הקודם שהוגש על ידיה, בו היא התייחסה לממצאי רש"א ולמפגש של המשיב עמה. בעדכון הזה צוין כי במהלך המפגש עם נציג רש"א, המשיב " חש צורך להתגונן ולהציג את עצמו באור חיובי מתוך הצורך שלא להיאחז עדיין בחלקים הטובים והבריאים הקיימים בו ". הוא " חש מבוכה והתקשה לדבר על החלקים הפוגעניים שבו, דבר שהרחיק אותו מהאמת הפנימית שלו ". לדברי העובדת הסוציאלית, ניתן להסיק מכך כי המשיב מתקשה להיפתח מול דמויות שאינו מכיר, וכי הוא עדיין נאחז " בצורך שלו להציג את עצמו באור חיובי ולא להביא לידי ביטוי את חולשותיו או דפוסיו כפי שעושה זאת בשיחות עם גורמי הטיפול בכלא ". לפי מסמך העדכון, המשיב מבין כי היה עליו להביע נזקקות טיפולית בהתאם למטרות שנקבעו בשיחות, שהן המשך עבודה על ההכרה על החלקים הפוגעניים שבו ועבודה על האגו. המשיב אף העיד בפני ועדת השחרורים כי התבטא בפני גורמי רש"א כפי שהתבטא כיוון שאלו הטיחו בו כי הוא "עבריין מין סדרתי" (פרוטוקול הדיון בוועדת השחרורים, עמוד בשורה 220), מה שהוביל לעימות בינו לבין מראייניו. עדות זו אכן תומכת בעמדת העובדת הסוציאלית, ומחזקת את האפשרות כי אמירותיו של המשיב בפני רש"א אינן מבטאות את עמדתו הכנה – אלא נבעו מניסיון מצדו להתגונן מפני מה שהוא תפס כהתנהלות הפוגעת בכבודו. עוד יצוין כי גם בחוות הדעת של מב"ן מיוחסות למשיב אמרות המבטאות רכיבים של חרטה – ובכלל זה האמירה כי " מגיע לי היה לחטוף ", האמירה לפיה " לא מקיימים קשרים, בטח לא במסגרת העבודה " והאמירה לפיה העובדת הסוציאלית בכלא סייעה למשיב " להיות מודע יותר לאיוולת שלי ". כפי שהובהר בראשית הדברים – כדי לדחות את בקשת רשות הערעור, בית המשפט אינו נדרש בהכרח לקבל במלואה את ההכרעה של הערכאות הקודמות. די בכך שייקבע כי ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות, ולטעמי כזו היא ההחלטה של ועדת השחרורים ושל בית המשפט המחוזי בהקשר זה. זאת כאמור לאור טיבה המורכב של החרטה בכלל, והאפשרות לקיומה של חרטה במקרה דנן בפרט. השאלה האם אכן הביע המשיב חרטה היא שאלה קונקרטית הנטועה במכלול העובדות נושא המקרה הנוכחי ואין לה השלכות רוחב. המסקנה לפיה די במכלול הדברים שהובאו לעיל כדי לקבוע כי המשיב הביע חרטה, היא מסקנה אפשרית שכאמור אינני סבורה כי יש מקום להתערב בה. השאלה האם דבריו של המשיב בפני רש"א הם המבטאים את אומד דעתו בנושא החרטה, או שמא הדברים שאמר לעובדת הסוציאלית מבטאים את אומד דעתו בצורה מהימנה יותר, היא שאלה עובדתית שאין מקום לתת רשות ערעור כדי לבחון אותה. בהקשר זה יש לציין כי אכן יש לבחון היטב חוות דעת פרטיות ואין מקום לתת להם משקל יתר, ודאי כאשר מולן קיימות חוות דעת של גורמי המקצוע האמונים על הנושא. יחד עם זאת, כל מקרה צריך להיבחן לאור מכלול נסיבותיו. במקרה דנן, כפי שהובהר לעיל – ניתנה לאחר חוות הדעת של רש"א חוות דעת נוספת של גורם טיפולי שאינו גורם פרטי אלא גורם מטעם המדינה. מדובר כאמור בעובדת סוציאלית שהכירה את המשיב במשך התקופה הממושכת ביותר, ולכן לא ניתן לקבוע כי הסתמכות על חוות דעתה ומסקנותיה הייתה בלתי סבירה. 32. הנושא הנוסף אליו התייחסה המדינה בבקשתה הוא כאמור נושא השיקום של המשיב. ועדת השחרורים קבעה בהקשר זה כי " האסיר הציג תוכנית שיקומית פרטית שהינה תוכנית ראויה ". כאמור גם בהקשר זה ביקשה המדינה להתבסס על חוות הדעת של הגורמים המקצועיים (רש"א ושב"ן) ולא על חוות הדעת הפרטית שהוצגה על ידי המשיב. גם בהקשר זה דנו ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי הן בחוות הדעת הפרטית והן בחוות דעת רש"א ומב"ן ומצאו לנכון להעדיף, בנסיבות המקרה דנן, את חוות הדעת הפרטית. גם הכרעה זו איננה הכרעת רוחב. חוות דעת רש"א לא המליצה על בניית תוכנית טיפולית עבור המשיב שכן עמדותיו ותפיסותיו אינן מהוות בסיס לעבודה טיפולית. לכן הוא לא נמצא מתאים לתכנית שיקום בפיקוח. יחד עם זאת יצוין כי גם בחוות דעת רש"א צוין כי המשיב הביע שביעות רצון מהטיפולים שעבר בבית הסוהר במהלך כליאתו, וכי הוא עמד על התרומה החיובית של טיפולים אלה והביע רצון להמשיך את הטיפול עם העובדת הסוציאלית המיטיב עמו. גם המדינה מודה כי אין מניעה עקרונית כי ועדת השחרורים תסתמך על חוות דעת שיקומית פרטית שהוצגה מטעמו של אסיר. השאלה היא אם כן רק האם נכון היה להסתמך על חוות דעת כזו במקרה דנן על מכלול נסיבותיו. גם בהקשר זה יש משקל לעמדתה של העובדת הסוציאלית לגבי הדברים שאמר המשיב לרש"א. ושוב – אינני קובעת בהכרח כי היה על בית המשפט המחוזי להעדיף עמדה זו על פני עמדתה של רש"א. כל שנקבע הוא כי אין מקום להתערב בהכרעות הקודמות במסגרת ערעור בגלגול שלישי. יודגש כי אינני מקבלת את עמדת המדינה לפיה ההכרעה בעניין דנן תפתח פתח לכך שאסירים נוספים יפנו לקבלת חוות דעת פרטיות ויבקשו להשתחרר בשחרור מוקדם על סמך חוות דעת כאלה. ראשית, שאלת השיקום כשהיא מנותקת משאלת המסוכנות, היא רק רכיב אחד מיני רבים שעל ועדת השחרור לשקול ביחס לאפשרות של שחרור מוקדם. מעבר לכך וכפי שצוין לעיל, הכלל הוא כי על ועדת השחרורים לתת משקל רב לחוות הדעת של הגורמים המקצועיים מטעם המדינה, וכי אין מקום לקבל באופן אוטומטי חוות דעת פרטיות. יחד עם זאת, לאור מכלול הנסיבות של המקרה דנן כפי שהן פורטו לעיל, המסקנה בהליך דנן בדבר העדפת חוות הדעת הפרטית איננה כזו שיש מקום להתערב בה. 33. עניין נוסף שעלה מכתבי הטענות הוא העובדה שהטיפול הפרטי המוצע על ידי המשיב עשוי להימשך גם לאחר תקופת השחרור המוקדמת. כך, מחוות הדעת הפרטית של "התחלה חדשה" עולה כי מדובר בטיפול אינטנסיבי ברמה של פעמיים בשבוע, כאשר הטיפול יושלם עד תום גם אם יידרש המשיב להמשיך אותו לאחר תקופת השחרור המוקדמת. אם לעומת זאת היה המשיב נותר במאסר (או אם הייתה רש"א ממליצה על טיפול שיקומי), הטיפול הזה היה נמשך רק למשך תקופת המאסר של המשיב, קרי עד חודש דצמבר 2022. הצדדים היו חלוקים ביניהם ביחס להשלכה על עובדה זו. המדינה טענה כי ההלכה הפסוקה קבעה כי שיקול זה אינו תקף תוך התבססות על בג"ץ 6067/11 הפרקליט הצבאי הראשי נ' הועדה הצבאית לעיון בעונש (2.2.2012) (להלן: עניין הפרקליט הצבאי הראשי ). מבלי לקבוע מסמרות בהקשר זה אציין כי הלכת הפרקליט הצבאי הראשי מתייחסת למקרה בו נקבעה מסוכנות של האסיר – וזאת בשונה מהמקרה דנן. כאשר לא נשקפת מהאסיר כל מסוכנות, העובדה שיהיה עליו לקבל טיפול שיימשך עד תומו גם אם יהיה צורך להמשיך אותו מעבר לתקופת המאסר, איננה נטולת חשיבות בעיני. זאת לאור העובדה שטיפול כזה עשוי אכן להועיל למשיב – וכתוצאה מכך להועיל לחברה בכללותה. כאשר האלטרנטיבה הינה העדר כל טיפול (אם המשיב יישאר במאסר), אני סבורה כאמור כי האפשרות מכוחה יתקיים טיפול היא אפשרות שעשויה להיות תועלת בצדה. 34. לבסוף, אציין כי יש ממש גם בטענת המשיב לפיה אם ביקשה המדינה לבסס את עמדתה לפיה יש לתת לה רשות ערעור על עיקר הטענה כי שחרור המשיב עלול לפגוע באמון הציבור במערכות אכיפת החוק, היה עליה לעשות כן תוך הסתמכות על הוראת סעיף 10(א) לחוק שחרור על תנאי הנוגע במישרין לסוגיה זו. המדינה לא עשתה כן, והבקשה שהוגשה על ידיה נטועה בעיקרה בשאלה הקונקרטית האם הביע המשיב חרטה אם לאו והאם הוא כשיר להליך שיקום. בנסיבות אלה אין מקום לקבוע – כפי שהובהר לעיל – כי הבקשה מעוררת סוגיה בעלת השלכות רוחב. 35. לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום לתת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P07.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22", "רע\"פ 6477/20", "רע\"ב 2547/09", "רע\"ב 425/09", "רע\"ב 2112/09", "רע\"ב 5567/20", "רע\"ב 6703/21", "רע\"ב 3118/22", "ס\"ק 6", "בג\"ץ 89/01", "רע\"ב 6438/08", "בג\"ץ 6067/11" ]

750,379

741,496

בבית המשפט העליון רע"ב 5607/22 - ד' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים בבית סוהר צלמון 2. ניסו שחם בקשה מטעם המשיב 2 להוספת שמות מייצגים בשם המשיב 2: עו"ד דקלה סירקיס החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056070_P09.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5607/22" ]

750,380

741,170

בבית המשפט העליון בג"ץ 5608/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד אסמאעיל מחמוד סויטי נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056080_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5608/22" ]

750,381

741,995

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5608/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד אסמאעיל מחמוד סויטי נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין כמבוקש. העתירה אפוא נמחקת. הדיון הקבוע ליום 8.9.2022 – בטל. ניתן היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056080_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5608/22" ]

750,382

741,171

בבית המשפט העליון בג"ץ 5609/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: מוחמד חאלד מוחמד גואד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 30.8.2022. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056090_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5609/22" ]

750,383

741,309

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5609/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותר: מוחמד חאלד מוחמד גואד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים 1 ו-3: עו"ד שטיינבוך מתן פסק-דין השופטת ע' ברון: כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת. הדיון הקבוע ליום 28.8.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056090_G02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5609/22" ]

750,384

741,172

בבית המשפט העליון בג"ץ 5610/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד בכר עלי אבו עטיה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית משפט הצבאי לערעורים 3. שירות ביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 30.8.2022. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056100_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5610/22" ]

750,385

741,421

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5610/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותר: מחמוד בכר עלי אבו עטיה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' באלול התשפ"ב (28.8.2022) בשם העותר: עו"ד ג'אד קדמאני בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג; עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים, ובהסכמת בא-כוח העותר עיינו במעמד צד אחד בחומר החסוי שנמסר לידינו. לאחר כל אלה הבענו את התרשמותנו בפני בא-כוח העותר, שמסר כי הוא מקבל את המלצתנו ואיננו עומד על העתירה. משכך העתירה נדחית. ניתן היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22056100_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5610/22" ]

750,386

741,186

בבית המשפט העליון בג"ץ 5613/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מילה קוריס 2. גיא קוריס נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. צבא ההגנה לישראל 3. שר הביטחון עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד יובל יועז; עו"ד דורון ברקת החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, עד ליום 6.9.2022. ניתן בזאת צו ארעי לפיו יעוכב גיוס העותרת לשירות צבאי, עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056130_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5613/22" ]

750,390

741,978

בבית המשפט העליון בג"ץ 5613/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. מילה קוריס 2. גיא קוריס נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. צבא ההגנה לישראל 3. שר הביטחון בקשה מוסכמת מטעם המשיבים להארכת מועד להגשת תגובה מקדמית בשם המשיבים: עו"ד שרון אבירם בשם העותרים: עו"ד יובל יועז החלטה כמבוקש וכמוסכם, המועד להגשת תגובת המשיבים מוארך בזאת עד ליום ג', 25.10.2022. ניתנה היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056130_P04.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5613/22" ]

750,391

741,739

בבית המשפט העליון בש"א 5617/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) בקשה לקביעת מקום שיפוט מיום 23.8.2022 בשם המבקש: עו"ד רויטל הורוביץ החלטה לפניי בקשה לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקביעת מקום השיפוט בתביעה שאותה מתעתד המבקש, שופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, להגיש נגד המשיבה. כעולה מהבקשה, התביעה שמתעתד המבקש להגיש נוגעת לתאונת דרכים בה היה מעורב. בנסיבות אלו, הצדדים יודיעו עד ליום 15.9.2022 מהו מחוז השיפוט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך לכשיוגש. ניתנה היום, ‏ה' באלול התשפ"ב (‏1.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22056170_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5617/22" ]

750,396

741,577

בבית המשפט העליון בע"מ 5620/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.7.2019 ברמ"ש 45733-06-19 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' שילה בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום; עו"ד רות גורדין החלטה 1. בקשת רשות הערעור תיקבע לדיון לפני מותב תלתא. 2. המשיבים יגישו תשובתם עד 30 ימים לפני מועד הדיון שייקבע . 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056200_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 45733-06-19" ]

750,399

743,131

בבית המשפט העליון בע"מ 5620/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.7.2022 ברמ"ש 45733-06-19 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' שילה בשם המבקשת: עו"ד יסכה פישר-יוסף החלטה תגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע תוגש עד יום 20.10.2022. ניתן בזאת צו ארעי, שלפיו יעוכבו הליכי האימוץ בעניינו של הקטין, עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056200_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 45733-06-19" ]

750,400

741,200

בבית המשפט העליון בג"ץ 5623/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: ישראל שמחה בלעיש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית פקד יחידת מיטב עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: בעצמו החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום ד', 7.9.2022. ניתן בזאת צו ארעי לפיו יעוכב גיוסו של העותר לשירות צבאי עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056230_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5623/22" ]

750,403

742,419

בבית המשפט העליון בג"ץ 5623/22 - ג' לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: ישראל שמחה בלעיש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית פקד יחידת מיטב בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת תגובה מטעם המשיבים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו את תגובתם עד ליום ד', 2.11.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056230_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5623/22" ]

750,404

741,223

בבית המשפט העליון בג"ץ 5626/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: קיבוץ נחשונים, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. הועדה הגאוגרפית מרכז 4. עיריית אלעד 5. המועצה האזורית חבל מודיעין 6. המועצה האזורית דרום השרון 7. עיריית פתח תקוה 8. קרן קיימת לישראל 9. החברה להגנת הטבע עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד שרי סימנר החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום ד', 21.9.2022. בשלב זה לא ראיתי מקום למתן צו ארעי במעמד צד אחד. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056260_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5626/22" ]

750,409

743,213

בבית המשפט העליון בג"ץ 5626/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: קיבוץ נחשונים, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. הוועדה הגאוגרפית מרכז 4. עיריית אלעד 5. המועצה האזורית חבל מודיעין 6. המועצה האזורית דרום השרון 7. עיריית פתח תקוה 8. קרן קיימת לישראל 9. החברה להגנת הטבע בקשה מטעם המשיבים 3-1 להארכת מועד להגשת תגובה מקדמית בשם המשיבים 3-1: עו"ד יונתן נד"ב בשם העותרת: עו"ד שרי סימנר החלטה בשים לב להתחייבות המדינה ולהסכמת העותרת, יוארך המועד להגשת תגובה מקדמית לעתירה עד ליום ג', 29.11.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056260_P02.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5626/22" ]

750,410

741,555

בבית המשפט העליון רע"א 5628/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. עוואד סאלם פריג' אלח'ורטי 2. בניה סאלם פריג' אלח'ורטי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 7.8.2022 ומיום 17.8.2022 בת"א 52297-09-20; 52258-09-20; 52211-09-20 ו-52130-09-20, שניתנו על ידי כב' השופט י' דנינו בשם המבקשים: עו"ד סאלח אבו-חוסיין החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' דנינו ) מהימים 7.8.2022 ו-17.8.2022 בת"א 52297-09-20, 52258-09-20, 52211-09-20 ו-52130-09-20, במסגרתן דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להתיר את עדכון חוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם בהתבסס על ראיות חדשות שהגיעו לידיהם. רקע והשתלשלות העניינים 1. בין המבקשים – עוואד ובניה סאלם פריג' אלח'ורטי ז"ל (באמצעות יורשיהם), לבין המשיבה (היא מדינת ישראל; להלן: המדינה ), מתנהל הליך בבית המשפט המחוזי שעניינו זכויות הבעלות בחלקות מקרקעין הידועות כחלקה 46 בגוש 401047, חלקה 47 בגוש 401048, חלקה 48 בגוש 401049 וחלקה 49 בגוש 401050 (להלן: החלקות ). מקור ההליך בתביעות סותרות שהגישו הצדדים ביחס לחלקות לפקיד הסדר המקרקעין באזור הדרום, במסגרת הליכי הסדר מקרקעין מכוח פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: פקודת ההסדר ). התביעות הסותרות הועברו ביום 23.9.2020 להכרעת בית המשפט קמא בהתאם לסעיף 43 לפקודת ההסדר. המבקשים מצדם טוענים לזכויות בעלות במקרקעין מכוח תזכירי תביעה שהוגשו בשנת 1974; ואילו המדינה טוענת כי מאחר שמדובר בקרקע שרובה מסוג "מואת" ומקצתה מסוג "מתרוקה", הרי שהחלקות מצויות בבעלות המדינה וכך גם נרשמו כבר בשנת 1963. במוקד המחלוקת בין הצדדים בהליך קמא מצויה שאלת סיווג החלקות – האם כטענת המדינה מדובר בקרקע מסוג "מואת" בלתי רשומה ובלתי מוקצית; או שמא, כטענת המבקשים, מדובר בקרקע מסוג "מירי" שהוחזקה ועובדה בשנים עברו על ידי בני משפחתם של המבקשים? 2. בהתאם להחלטת בית המשפט קמא ולאחר מספר בקשות ארכה שהתקבלו, הגישו המבקשים ביום 12.8.2021 את ראיותיהם. בין היתר, הוגשה חוות דעתו של המומחה ד"ר אחמד אמארה (להלן: חוו"ד אמארה ו- ד"ר אמארה , בהתאמה) על פיה מדובר בחלקות קרקע מסוג "מירי" שהוחזקו ועובדו דרך קבע על ידי הבדואים בנגב, ובפרט על ידי בני משפחת המבקשים. עוד נמצא בחוו"ד אמארה כי החלקות הוכרו – הן בתקופת הממשל העות'מאני, הן בתקופת המנדט הבריטי והן בשנים הראשונות להקמת המדינה – כקרקעות בבעלות פרטית של הבדואים. ביום 1.12.2021 הגישה המדינה את ראיותיה, ובכלל זאת את חוות דעתה של המומחית פרופ' רות קרק (להלן: חוו"ד קרק ). על פי חוו"ד קרק, באזור החלקות שבמחלוקת לא נמצאו כל יישובי קבע עד לסוף תקופת המנדט, והאזור היה שומם. בהתאם, נמצא כי מדובר בחלקות קרקע מסוג "מואת", אשר לא נרשמו מעולם על שם השבטים הבדואים באזור. עוד קבעה חוו"ד קרק כי בשל מיעוט הגשמים באזור החלקות לא הייתה בהן חקלאות רציפה, וכל שנמצא הן עדויות לעיבודים ארעיים של הקרקע בשנים 1939 ו-1945. לבסוף, צוין בחוות הדעת כי לא נמצא כל אזכור של שם משפחת המבקשים במקורות הרבים שנבדקו, ואף לא הקצאה או רישום של החלקות על שמם. 3. ביום 6.1.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים (להלן: הדיון מיום 6.1.2022 ). במסגרת הדיון, טען בא כוח המבקשים – עו"ד סאלח אבו חוסיין (להלן: ב"כ המבקשים או עו"ד אבו חוסיין ), כי לאחר הגשת חוו"ד אמארה, הוא נחשף למסמכים שהובאו מאנגליה ומתורכיה, ואשר יש בהם כדי להוכיח את טענותיו לגבי קיומו של יישוב קבע בדואי באזור החלקות. בהתאם, ביקש ב"כ המבקשים כי בית המשפט יתיר לו להגיש עדכון לחוו"ד אמארה שיכלול התייחסות למסמכים הנוספים שהתגלו, וציין כי יגיש בקשה בעניין בתוך 10 ימים. בתום הדיון, קבע בית המשפט כי בשל נכונות הצדדים לבוא בדברים ולבחון האם ניתן להגיע להסכמות שייתרו את המשך ההליך, הם יודיעו עד ליום 6.2.2022 האם הצליחו להגיע להסכמות כאמור. כן קבע בית המשפט כי בכל הנוגע למסמכים הנוספים שהתגלו לכאורה, על ב"כ המבקשים להגיש בקשה להגשת ראיות נוספות לא יאוחר מיום 20.1.2022, במסגרתה ינמק מדוע לא הוגשו הראיות עד כה, ויסביר מה טיבן של ראיות אלו. בקשה כאמור לא הוגשה. 4. לאחר שהודיעו הצדדים כי לא עלה בידם להגיע להסכמות, קבע בית המשפט קמא ביום 1.3.2022 כי דיוני ההוכחות בתיק יתקיימו בימים 11.9.2022 ו-19.9.2022. בחלוף כחמישה חודשים, הגישו המבקשים ביום 7.8.2022 בקשה להתיר את עדכון חוו"ד אמארה (להלן: בקשת העדכון ). במסגרת בקשת העדכון, נטען כי בחודש מאי 2022 הגיעו לידיו של ד"ר אמארה, באמצעות ב"כ המבקשים, אטלס בו מפורטים הכפרים והישובים שהיו קיימים בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית (להלן: האטלס ), וכן מפות ותרשימים של ארץ ישראל בשנים 1877-1871 (להלן: המפות והתרשימים , וביחד עם האטלס, יכונו: הראיות הנוספות ). על פי הנטען, האטלס אשר יצא לאור בתורכיה בשנת 2020, והמפות והתרשימים אשר לקוחים מאטלס שיצא לאור באנגליה בחודש מאי 2020, כוללים מידע הסותר את האמור בחוו"ד קרק, לפיו היו קיימים עשרות יישובים וכפרים בהם התגוררו הבדואים בנגב. כן נטען כי לצורך אימות המידע והעובדות שפורטו באטלס, ביקר ד"ר אמארה בחודשים יולי-אוגוסט 2022 בארכיב העות'מני, במשרדי הטאבו וכן באוניברסיטאות ובמרכזי מחקר בתורכיה. לצד בקשת העדכון הוגש תצהיר ב"כ המבקשים, לפיו בחודש מאי 2022 התקבל במשרדו האטלס שיצא לאור בשנת 2020, ואשר בו פורטו הכפרים שהיו קיימים בנגב בתקופה העות'מאנית, בהתאם למידע המופיע בפנקסי מקרקעין השמורים בארכיב העות'מאני. כן נטען כי ד"ר אמארה נסע לתורכיה כדי לאמת את הרשום באטלס, וכי אכן עלה בידו לקבל מפות של ארץ ישראל ולעיין בפנקסי המקרקעין האמורים. 5. להשלמת התמונה, יצוין כי במקביל להליך נושא בקשת רשות הערעור שלפניי, התקיים בפני אותו מותב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הליך דומה, אשר גם במסגרתו יוצגו התובעים על ידי ב"כ המבקשים דכאן – עו"ד אבו חוסיין (ת"א 48918-02-19. להלן: ההליך האחר ). לאחר סיום שלב ההוכחות בהליך האחר, הגיש עו"ד אבו חוסיין ביום 10.5.2022 בקשה להתיר הגשת ראיה נוספת, בה הוא ציין כי במהלך הכנת סיכומי הטענות מטעם התובעים, נודע לו על קיומו של אטלס שיצא לאור בשנת 2020, הכולל את שמות הכפרים בארץ ישראל וכן מפות של ארץ ישראל מהתקופה העות'מאנית. כן צוין כי האטלס התקבל במשרדו של עו"ד אבו חוסיין ביום 4.5.2020 ונמסר לעיונו של ד"ר אמארה (שהגיש חוות דעת גם בהליך האחר). לאחר שהוגשה תשובת המדינה, בית המשפט דחה ביום 23.5.2022 את הבקשה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אשר נדחתה אף היא בהחלטת השופט ע' גרוסקופף מיום 5.7.2022 (רע"א 3863/22 עזבון המנוח סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל (5.7.2022). להלן: החלטת השופט גרוסקופף מיום 5.7.2022 ). בנמקו את החלטתו, ציין השופט גרוסקופף כי " אין ספק שהבקשה הוגשה לבית המשפט קמא בשיהוי ניכר – האטלס התפרסם עוד בשנת 2020, ולא מצאתי בטיעוניהם של המבקשים, הן במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא והן בבקשה שלפניי, הסבר מספק לסיבה בעטיה דבר קיומו התברר להם בעת האחרונה בלבד, ומדוע לא הייתה להם ולמומחה מטעמם יכולת לגלות את דבר קיומו בשלב מוקדם יותר, למצער בטרם העדת המומחים " (שם, בפסקה 8). כן צוין כי הגשת האטלס בשלב זה של ההליך תגרום להסגתו לאחור, שכן יהיה צורך בקבלת התייחסותה של המומחית מטעם המדינה, ויתכן שאף בחקירה חוזרת של מומחי הצדדים. לבסוף, ציין השופט גרוסקופף כי אין בחשיבותה ובאופייה של הראיה כדי להטות את הכף לטובת התרת הגשתה, וזאת " בין היתר, כיוון שמדובר במסמך ממקור זר, שלא הוברר מי הגוף אשר עומד מאחוריו, וכן לאור הספקות שהועלו בתגובת המשיבה לבקשה בבית המשפט קמא, ביחס לקשר שבין המידע הקיים באטלס לבין החלקה שבמוקד התביעה, לאופי ההתיישבות הנטענת ולתקופה הרלוונטית " (שם). 6. נשוב לענייננו. ביום 7.8.2022 דחה בית המשפט קמא את בקשת העדכון, מבלי שנתבקשה תשובת המדינה (להלן: ההחלטה מיום 7.8.2022 ). בהחלטתו, ציין בית המשפט כי לא ברור מדוע הבקשה מוגשת רק בעת הזו, כאשר על פי הנטען הראיות הנוספות עליהן היא מבוססת הגיעו לידי המבקשים כבר בחודש מאי 2022, והתפרסמו עוד בשנת 2020. כן ציין בית המשפט כי היעתרות לבקשה תחייב מתן אפשרות למדינה להגיש חוות דעת מעודכנת מטעמה, וכפועל יוצא תביא לסרבול ההליך ולדחיית מועדי ההוכחות שנקבעו לחודש ספטמבר 2022. בית המשפט הוסיף כי השיהוי בהגשת בקשת העדכון מתעצם על רקע העובדה שבמסגרת ההליך האחר הגיש ב"כ המבקשים בקשה זהה כבר ביום 10.5.2022, ואף על פי כן הוא לא סיפק כל הסבר מדוע לא הוגשה גם בקשת העדכון בהליך דנן באותו מועד. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי גם אם נכונה הטענה לפיה יש במסמכים הנוספים כדי להוכיח שהיו בנגב יישובים בדואיים רבים, אין בה בהכרח כדי ללמד כי אחד היישובים היה מצוי על החלקות נושא ההליך, באופן שמשפיע על שאלת סיווג הקרקע. לבסוף, ציין בית המשפט כי בדומה להליך האחר, גם במסגרת בקשת העדכון לא הוברר מקורן של הראיות הנוספות. 7. ביום 9.8.2022 הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 7.8.2022 (להלן: הבקשה לעיון חוזר ). בתוך כך, הבהירו המבקשים כי הם נמנעו מלהגיש הודעת עדכון לחוו"ד אמארה בטרם יעיין ד"ר אמארה בעצמו בפנקסי המקרקעין בארכיב העות'מאני; וכי מיד לאחר שד"ר אמארה עשה כן הוגשה בקשת העדכון. לעניין זה, צוין כי הואיל ובמסגרת החלטת השופט גרוסקופף מיום 5.7.2022 נקבע כי האטלס הוא בבחינת " מסמך ממקור זר שלא הובהר כי הגוף העומד מאחוריו ", החליט ד"ר אמארה לאמת את האמור באטלס בעצמו. כן נטען כי בשונה מההליך האחר – שם הוגשה הבקשה להוספת ראיות לאחר שכבר הסתיימה שמיעת הראיות – בהליך דנן טרם החלה שמיעת הראיות. ביום 15.8.2022 הגישה המדינה את תשובתה לבקשה לעיון חוזר. בכל הנוגע למפות והתרשימים, אשר מקורם באטלס שיצא לאור באנגליה בשנת 2020, הרי שעל פי דברי ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022, מסמכים אלו כבר היו ברשות המבקשים במועד זה, ובית המשפט הורה על הגשת בקשה בעניינם עד ליום 20.1.2022. חרף זאת, לא הגישו המבקשים בקשה כאמור בסד הזמנים שנקבע, ודי בכך כדי לדחות את בקשתם. באשר לאטלס, נטען כי מדברי ב"כ המבקשים עולה כי זה הגיע לידיו כבר בחודש מאי 2022. משכך, טענה המדינה כי בסמוך לאחר מכן היה על המבקשים להגיש הודעה בדבר הגעת האטלס לחזקתם, וכן לעדכן בדבר כוונתם להגיש בקשה להוספת האטלס כראיה, ובדבר הפעולות שהם מתכוונים לנקוט קודם לכן. באופן כללי, טענה המדינה כי התרת עדכון חוו"ד אמארה תחייב אותה להגיש חוות דעת משלימה אשר כרוכה בחודשים רבים של עבודה ובעלויות נוספות; כי הראיות הנוספות הן בגדר "תעודות חוץ" ותעודות ציבוריות שמקורן זר, ואשר יש לאמתן על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כאמור בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; כי חלק מהמסמכים ערוכים בשפה התורכית ודורשים תרגום נוטריוני; כי המבקשים לא מפרטים מהם המסמכים הספציפיים אותם הם מבקשים לצרף; וכי התצהיר של ב"כ המבקשים, שצורף לבקשת העדכון, לא יכול לאמת את העובדות האמורות בה בדבר ביקורו של ד"ר אמארה בתורכיה. לנוכח דברים אלו, סברה המדינה כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר. 8. ביום 17.8.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לעיון חוזר. בנמקו את החלטתו, עמד בית המשפט על מספר טעמים: ראשית , ציין בית המשפט קמא כי המבקשים לא העלו בבקשתם טענה כי חל שינוי נסיבות כלשהו מאז ניתנה ההחלטה מיום 7.8.2022, או כי נפלה טעות בהחלטה. למעשה, המבקשים מודים כי כל תכליתה של הבקשה לעיון חוזר היא להבהיר את בקשת העדכון, בבחינת "מקצה שיפורים" לבקשה הראשונה. בית המשפט ציין כי ההליך הדיוני של בקשה לעיון חוזר לא נועד לאפשר לבעל דין להוסיף ולשפר טיעוניו כדי להתמודד עם נימוקי ההחלטה הקודמת, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה. שנית , בית המשפט סבר כי קבלת בקשת העדכון תביא לסרבול ועיכוב ההליך, ותביא לפגיעה באינטרס הציבורי לקיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, ולבזבוז משאבי זמן וכסף. זאת, שכן התרת עדכון חוו"ד אמארה תחייב לאפשר למדינה להגיש חוות דעת מעודכנת מטעמה, וכפועל יוצא לא יהיה מנוס מדחיית דיוני ההוכחות שנקבעו לחודש ספטמבר 2022 למועד מאוחר יותר. שלישית , ציין בית המשפט כי המבקשים לא הציגו טעם המצדיק את השיהוי שנפל בהגשת בקשת העדכון. כך, בכל הנוגע לאטלס, המבקשים נמנעו מלהסביר מדוע רק בחודש מאי 2022 נחשפו לקיומו, על אף שפורסם כבר בשנת 2020. כן ציין בית המשפט בהקשר זה כי המבקשים טענו שלאור החלטת השופט גרוסקופף מיום 5.7.2022, החליט ד"ר אמארה לאמת את האמור באטלס באמצעות ביקור בתורכיה. ואולם, המבקשים לא צירפו תצהיר מטעם ד"ר אמארה המאמת טענה זו. באשר למפות והתרשימים, המבקשים לא פירטו באופן ספציפי מהו טיבם והיקפם של מסמכים אלו, ואף לא הבהירו מהו מקורם. חשוב מכך, מדבריו של ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022 עולה כי מסמכים אלו היו בידיו כבר באותה עת, ובהתאם להוראת בית המשפט היה עליו לפעול להגשת בקשה בעניינם לא יאוחר מיום 20.1.2022. חרף זאת, הוגשה הבקשה חודשים רבים לאחר מכן, מבלי להציג כל טעם המצדיק זאת. לבסוף , ציין בית המשפט קמא כי גם מידת תרומתן של הראיות הנוספות לחקר האמת לא התבררה עד תום. כך, אף אם ד"ר אמארה אכן עיין בפנקסי המקרקעין עליהם מבוסס האטלס בעת שביקר בתורכיה, הרי שעדיין מדובר במסמך ממקור זר, אשר לא הוברר מי ערך אותו, מתי נערך, מה היו נסיבות עריכתו ומהם המקורות ששימשו יסוד לעריכתו. משכך, לא ברור כי לאטלס כוח ראייתי עצמאי המאפשר לזקק ממנו מסקנות לצורך ההליך. בית המשפט הוסיף כי יש ממש בטענת המדינה לפיה הראיות הנוספות דורשות אימות כמצוות סעיף 30 לפקודת הראיות, תוך שהבהיר כי חוות דעת מומחה אינה יכולה להכשיר מסמכים שמקורם לא ידוע, כמסד לקביעת ממצאים, כאשר אין בידי הצד השני לעמוד על תוקפם וטיבם המלא. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. נימוקי הבקשה 9. במסגרת בקשת רשות הערעור, חוזרים המבקשים על עיקרי טענותיהם בהליך קמא. בין היתר, נטען כי לא נפל שיהוי בהגשת בקשת העדכון שיש בו כדי לפגוע במדינה או בהליך שמיעת הראיות. זאת, שכן בשונה מהמצב בהליך האחר, בהליך דנן טרם החלה שמיעת הראיות, כך שלמומחית מטעם המדינה תהיה אפשרות לתקן את חוות דעתה ולהביא ראיות נוספות ככל שתחפוץ בכך. על כן, המבקשים סבורים כי אין זה צודק למנוע מהם את עדכון טענותיהם והבאת ראיות חדשות רק בשל מחדל בסדרי הדין. הדברים הללו יפים ביתר שאת, כך נטען, הואיל ועל הפרק עומדות זכויותיהם הקנייניות של המבקשים בחלקות. כן נטען כי הראיות הנוספות עליהן הם מבקשים להסתמך התגלו רק ביום 4.5.2022 בעקבות פרסומו של האטלס בתורכיה בשנת 2020, וכי ראיות אלו התגבשו סופית לאחר ביקורו של ד"ר אמארה בארכיב העות'מאני בתורכיה באוגוסט 2022. לשיטת המבקשים, מדובר בראיות הכוללות עובדות חדשות שיש בהן כדי להשליך על ההכרעה בהליך, והוספתן נדרשת לגילוי האמת שכן הן סותרות את האמור בחוו"ד קרק. כמו כן, נטען כי המבקשים לא יכלו לגלות את הראיות הללו בשקידה ראויה, שכן לא הייתה להם, לבא כוחם או למומחה מטעמם גישה לארכיב העות'מאני בתורכיה. לבסוף, טוענים המבקשים כי ככל שיתברר כי עדכון חוו"ד אמארה הוביל לסרבול ההליך או לעיכובו, באופן שגרם נזק למדינה, ניתן יהיה להטיל עליהם הוצאות. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי יש לדחותה ללא צורך בתשובת המדינה. כידוע, החלטות שעניינן הגשת ראיות נוספות הן מסוג ההחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ומסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. על כן, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות כגון דא, אלא במקרים חריגים בהם מתעורר חשש לפגיעה ממשית בזכויות מי מהצדדים (ראו למשל: רע"א 1441/17 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ , פסקה 7 (27.3.2017); רע"א 1396/18 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 5 (13.3.2018); רע"א 8305/21 סמאר נ' סמאר , פסקה 13 (9.3.2022) (להלן: עניין סמאר )). בענייננו, בית המשפט קמא נתן דעתו למכלול טענות המבקשים, הן במסגרת בקשת העדכון והן במסגרת הבקשה לעיון חוזר, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי יש לדחותן. כפי שאבאר להלן, אני סבורה כי מדובר בהחלטה סבירה, וממילא אין היא נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור. 11. כלל הוא כי בעל דין נדרש להגיש את ראיותיו לבית המשפט "בחבילה אחת", במועד עליו הורה בית המשפט (ראו: תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 6840/21 גלבוע נ' המרכז הרפואי מאיר , פסקה 6 (20.10.2021) (להלן: עניין גלבוע ); עניין סמאר , בפסקה 14). על כן, לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשתו של בעל דין להגיש ראיות נוספות בשלב מאוחר יותר. בבואו לבחון בקשות מסוג זה, על בית המשפט לתת דעתו לשיקולים שונים, ובכללם: השלב בו מצוי ההליך; אופי הראיה הנוספת ומידת תרומתה לגילוי האמת; והמועד בו ידע המבקש, או היה עליו לדעת, על קיומה של הראיה הנוספת (ראו: עניין גלבוע , בפסקה 6; רע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 15 (21.2.2022); עניין סמאר , בפסקה 14). כזכור, המבקשים הגישו את ראיותיהם ביום 12.8.2021, קרי לפני למעלה משנה, והמדינה הגישה את ראיותיה ביום 1.12.2021. בסמוך לאחר מכן, טען ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022 כי בידיו מסמכים שהובאו מאנגליה ומתורכיה הסותרים את האמור בחוו"ד קרק, וכי בכוונתו להגיש בקשה לעדכון חוו"ד אמארה בתוך 10 ימים. על אף שבאותה עת כבר הגישו הצדדים את ראיותיהם, בית המשפט קמא בא לקראת המבקשים והתיר להם להגיש בקשה בעניין עד ליום 20.1.2022. אף על פי כן, נמנעו המבקשים מלהגיש בקשה כאמור, וזאת עד ליום 7.8.2022 – חודשים רבים לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק, ובסמוך לפני שצפויים להתקיים דיוני ההוכחות בתיק (שנקבעו כבר ביום 1.3.2022). חרף זאת, לא הציגו המבקשים, לא במסגרת ההליך קמא ולא במסגרת הבקשה שלפניי, כל טעם שיש בו כדי להצדיק שיהוי ניכר זה בהגשת הבקשה. שיהוי זה מתחדד אף יותר על רקע העובדה שהמבקשים עצמם מודים כי מקורן של הראיות הנוספות באטלסים שפורסמו בתורכיה ובאנגליה כבר בשנת 2020 – עוד בטרם נפתח ההליך בבית המשפט קמא, ואף על פי כן הם לא מציגים כל הסבר מדוע לא היה ביכולתם לגלות על קיומם בשלב מוקדם יותר. ודוק, הטענה כי המבקשים ביקשו להמתין עם הגשת הראיות הנוספות עד לאחר שד"ר אמארה ייסע לתורכיה ויעיין בהן בעצמו, אין בכוחה לשנות את פני הדברים. ראשית , המבקשים לא מבהירים מדוע לא פעלו לצורך כך כבר בחודש ינואר 2022, כאשר על פי דבריו של ב"כ המבקשים בדיון מיום 6.1.2022, כבר במועד זה ידעו על דבר קיומן של הראיות החדשות או למצער על חלקן. שנית , גם אם ביקשו המבקשים לנקוט פעולות לצורך בירורן ואימותן של הראיות הנוספות בטרם הגשתן לבית המשפט, הרי שעדיין היה עליהם להגיש בקשה מתאימה בסד הזמנים שקבע בית המשפט, ובה לעדכן בדבר כוונתם לנקוט פעולות כאמור – בדבר טיבן של פעולות אלה, משמעותן ולוח הזמנים הצפוי לסיומן. לו היו המבקשים נוהגים כך, היה הדבר מאפשר לבית המשפט לבחון את הבקשה בשלב מוקדם יחסית בהליך ובטרם נקבעו דיוני הוכחות, וכן מאפשר למדינה לכלכל את צעדיה בהתאם. לכל המאוחר, היה על המבקשים להגיש בקשה כאמור בחודש מאי 2022, הוא המועד בו לטענתם הגיעו הראיות הנוספות לידיהם. לבסוף , המבקשים לא הבהירו כנדרש את אופיין וטיבן של הראיות הנוספות ואת מידת תרומתן לגילוי האמת. כך, מלבד טענות כלליות לפיהן הראיות הנוספות סותרות את האמור בחוו"ד קרק ומצביעות על קיומם של יישובי קבע בנגב, המבקשים אינם מבהירים האם ראיות אלו נוגעות באופן ספציפי לחלקות שבמחלוקת; והאם יש בהן כדי לבסס את זכויותיהם הנטענות של בני משפחת המבקשים בחלקות או למצער את עצם הימצאותם בחלקות בשנים עברו. המבקשים אף אינם מפרטים באופן ספציפי לאילו מסמכים בכוונתם להתייחס במסגרת עדכון חוו"ד אמארה. כך, בעוד שבקשת העדכון והבקשה לעיון חוזר מתייחסות לאטלס ולמפות והתרשימים, נראה כי הבקשה שלפניי מתמקדת דווקא בפנקסי המקרקעין בהם עיין ד"ר אמארה, על פי הנטען, במסגרת ביקורו בתורכיה (וראו פסקאות 9 ו-14 לבקשת רשות הערעור). ביחס למסמכים אלו אין גם הבהרה לגבי תוקפם הראייתי הנטען, האם – כטענת המדינה – הם דורשים אימות לאור מקורם הזר בהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות והאם מדובר במסמכים הערוכים בשפה זרה ודורשים תרגום. די בטעמים אלו כדי להצדיק את דחיית הבקשה. 12. למען הסר ספק יובהר כי לא נעלמה מעיניי העובדה שבשונה מהמצב בהליך האחר, בקשת העדכון בהליך דנן הוגשה עובר לתחילת שלב ההוכחות. יחד עם זאת, בשים לב לסמיכות הזמנים שבין הגשת הבקשה לבין מועדי ההוכחות שנקבעו ולכך שקבלתה צפויה לגרור עמה עיכוב ניכר בהמשך בירור ההליך; וכן בהתחשב במחדלם של המבקשים להסביר מדוע הוגשה בקשת העדכון רק בחודש אוגוסט 2022, כאשר על פני הדברים היה עליהם לדעת על דבר קיומן של הראיות הנוספות עוד בשנת 2020 – לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. 13. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובת המדינה – אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056280_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5628/22", "ת\"א 48918-02-19", "רע\"א 3863/22", "רע\"א 1441/17", "רע\"א 1396/18", "רע\"א 8305/21", "רע\"א 6840/21", "רע\"א 8597/21" ]

750,412

741,365

בבית המשפט העליון ע"פ 5630/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: מיכאל קניובסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.7.2022 בת"פ 73906-12-20 שניתן על-ידי כבוד השופט ב' שגיא – סג"נ בשם המערער: עו"ד ליאור שביט החלטה לתגובת המדינה עד יום 11.9.2022. דיון בבקשה יתקיים ביום 13.9.2022 בשעה 12:00. ביצוע עונש המאסר יעוכב עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056300_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5630/22" ]

750,414

742,484

בבית המשפט העליון ע"פ 5630/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: מיכאל קניובסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.7.2022 בת"פ 73906-12-20 שניתן על ידי כבוד השופט ב' שגיא תאריך הישיבה: י"ז באלול התשפ"ב (13.9.2022) בשם המבקש: עו"ד ליאור שביט בשם המשיבה: עו"ד טליה קצב החלטה בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 10.7.2022 בת"פ 73906-12-20 (כבוד השופט ב' שגיא) שגזר על המבקש עונש מאסר של 30 חודשים. אף שככלל כאשר מדובר בעונש מאסר כזה, שניתן לאחר שהמבקש הודה בכתב האישום המיוחס לו, בית המשפט איננו מורה על עיכוב ביצוע, הרי שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה. הטעם לכך הוא ששלושה תסקירים של שירות המבחן קבעו כי ניתן לתת אמון במבקש והמליצו על המרת עונש המאסר בעבודות שירות. אינני מחווה כל דעה לסיכויי הערעור לגופו ביחס לשאלה האם ראוי להתערב בעונש שנגזר על המבקש, עניין שיידון במסגרת הדיון בערעור. אולם בנסיבות המקרה ולאור מכלול העובדות שפורטו בתסקירים של שירות המבחן, אני סבורה כי לא ייגרם נזק משמעותי אם ביצוע גזר הדין יעוכב עד לאחר הדיון בערעור. מובהר בזאת כי עיכוב הביצוע לא נועד כדי להשלים את הליך השיקום אליו מתייחס שירות המבחן, והמבקש יכול לפעול בהקשר זה ככל שימצא לנכון. לכן ביצוע גזר הדין יעוכב עד להכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056300_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5630/22" ]

750,415

741,611

בבית המשפט העליון בש"פ 5631/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה שמינית להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החלטה 1. לפניי בקשה שמינית להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ). במסגרת הבקשה, עותרת המבקשת (להלן: המדינה ) להאריך את מעצרו של המשיב לפרק זמן של 90 ימים החל מיום 9.9.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 39563-03-20 בבית משפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. רקע והליכים קודמים 2. ביום 19.3.2020 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו עבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירת כניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין. על-פי העובדות שבכתב האישום, המשיב התפרץ לביתה של המתלוננת בעודה ישנה ובעל אותה, תוך ניצול מצב שמנע ממנה להגיב או לתת הסכמתה למעשים. 3. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט קמא בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי בידי המדינה ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב וכי נגד המשיב קמה עילת מעצר בשל החשש שהוא יסכן את שלום הציבור, נוכח המסוכנות הנלמדת מאופי מעשיו והתנהגותו. עוד נטען כי מסוכנות המשיב נלמדת מעברו הפלילי הכולל 14 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות אלימות ורכוש; ומריצוי מאסר ומאסר מותנה העומד נגדו. כן נטען כי קמה עילת מעצר נגד המשיב בשל החשש להתחמקות מהדין, הנובע מכך שהמשיב התחמק ממשטרת ישראל במודע כאשר התחזה לאדם אחר בפני השוטרים שהגיעו לעצור אותו. ביום 29.3.2020 התקיים הדיון בבקשת המדינה. בית המשפט קמא קבע כי מתקיימות ראיות לכאורה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. 4. בהמשך, ולאור התארכות ההליכים בענייננו של המשיב, הגישה המדינה מספר בקשות לבית משפט זה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים. בהחלטתו מיום 15.12.2020, האריך בית המשפט (השופט ג' קרא ) את מעצרו של המשיב בהסכמתו ב-90 ימים (החל מיום 19.12.2020). 5. ביום 16.12.2020 הגיש ב"כ המשיב בקשה לעיון חוזר, והתייחס בה לכרסום בתשתית הראייתית בעקבות עדות המתלוננת; למשך הזמן שיידרש עד לסיום המשפט ולהתקדמות האיטית שלו; ולכך שלא קיים עוד חשש לשיבוש, שכן המתלוננת כבר העידה וחלופת המעצר המוצעת על ידי המשיב רחוקה ממקום מגוריה. המדינה טענה כי לא חל כרסום בראיות, ועמדה על כך שהתמשכות ההליכים רובצת לפתחו של המשיב. בהתייחס לחשש מפני שיבוש ההליכים, נטען כי באותה עת טרם העידו עדים המתגוררים באותה עיר בה ממוקמת חלופת המעצר המוצעת. בדיון שהתקיים ביום 31.12.2020 קבע בית המשפט קמא כי לא חל כל כרסום בראיות גם לאחר שמיעת עדות המתלוננת וכי בהינתן העובדה שהמשפט צפוי להימשך זמן רב, יש מקום להפנות את המשיב לקבלת תסקיר. 6. תסקיר שירות המבחן שהתקבל מיום 14.2.2021 פירט את עברו הפלילי של המשיב, הכולל כאמור 14 הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות. כן צוין בתסקיר שהמשיב ריצה עונשי מאסר בפועל, כשהאחרון בהם הוא מאסר של ארבע שנים. המשיב לא שוחרר בשחרור מוקדם ממאסר זה בשל התנהגות אלימה בבית הסוהר והכשלת שוטר. שירות המבחן התרשם כי המשיב הפנים דפוסי חשיבה כוחניים וכי הוא פועל באלימות ובאגרסיביות כדי לשמר את מעמדו ולממש את צרכיו; כי המשיב אינו בשל לערוך שינוי בחייו ובדפוסי ההתנהגות שלו; וכי קיימת הסלמה במעשיו ובקשייו לשליטה עצמית עם השנים. לבסוף, צוין בתסקיר כי מן המשיב נשקפת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עבריינית. בהמשך הודיע שירות המבחן לבית המשפט כי התסקיר מיום 14.2.2021 הוא טיוטה בלבד שהוגשה לבית המשפט בשגגה. משכך, הוגש ביום 23.2.2020 התסקיר הסופי (שאיננו טיוטה) מיום 15.2.2020, ובו חזר שירות המבחן על האמור בטיוטה והוסיף כי לאור ההתרשמות מהבעייתיות שבגורמי הפיקוח המוצעים על ידי המשיב, אשר מתקשים לבחון את הבעייתיות בדפוסי התנהגותו וחשיבתו של המשיב, ההערכה היא כי הם אינם מהווים גורמי סמכות עבורו. לבסוף, העריך שירות המבחן בתסקיר הסופי כי אין בחלופה המוצעת כדי לתת מענה לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב, ולכן לא בא בהמלצה להורות על חלופת מעצר בעניינו של המשיב. 7. בהחלטה מיום 8.3.2021, האריך בית המשפט (השופט נ' סולברג ) את מעצרו של המשיב בהסכמתו ב-90 ימים נוספים (החל מיום 19.3.2021). בהחלטה נוספת מאותו מועד דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המשיב לעיון חוזר וזאת לאור ההמלצה השלילית של שירות המבחן. על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה ביום 21.3.2021, אך המשיב חזר בו מהערר בהמלצת בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף ). הערר נדחה לכן, תוך שצוין בהחלטה כי ככל שהמשפט יתארך מעבר לצפוי, שמורה למשיב האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר. 8. ביום 20.4.2021 הגיש ב"כ המשיב בקשה נוספת לעיון חוזר. בהחלטה מיום 24.5.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המשיב לעיון חוזר מהנימוקים שצוינו בהחלטות הקודמות בעניין זה; וכן משום שלשיטת בית המשפט קמא, אין בחלוף הזמן כשלעצמו להוות נסיבה חדשה המצדיקה עיון חדש. בית המשפט אף ציין כי ההליכים בעניינו של המשיב מתקדמים בקצב סביר. על החלטה זו הגיש ביום 30.5.2022 ערר נוסף לבית משפט זה, בו טען המשיב כי האחריות להתמשכות ההליכים רובצת לפתחה של המבקשת, וכי נקודת האיזון השתנתה ובשלה העת להורות על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה מיום 3.6.2021 קבע בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף ), כי יש מקום לבחון את האפשרות להעביר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, וכי יש להכין תסקיר מעצר משלים לצורך כך. 9. ביום 7.6.2021 ולאור העובדה שמשפטו של המשיב לא הסתיים, הוגשה בקשה שלישית להארכת מעצר. בית המשפט (השופט י' אלרון ) נעתר לבקשה בהסכמת המשיב, ומעצרו הוארך ב-90 יום החל מיום 17.6.202. 10. ביום 23.6.2021 הוגש תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ובו נבחנה החלופה שהוצעה על ידיו - והיא מעצר בפיקוח אלקטרוני אצל דודו או אצל דודתו. שירות המבחן התרשם מדאגתם של המפקחים המוצעים למצבו ומרצונם לסייע לו, וסבר כי הם מתייחסים באופן ביקורתי למעשיו ולעברו הפלילי. הוא הוסיף כי כל עוד עומד המשיב בסירובו לקחת חלק במסגרת הטיפולית בתחום עבריינות המין, הרי שכל חלופה אנושית שתוצע אינה נותנת מענה טיפולי מתאים. לכן, לא המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב ממעצר. 11. ביום 12.7.2021 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי שהורה – לאור החלטתו של השופט ע' גרוסקופף מיום 4.6.2021 (בבש"פ 3769/21) וחרף התנגדות המדינה – על מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב, בכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה ותחת פיקוח מתאים. ביום 22.7.2021, לאחר שסכום ההפקדה (שהופחת) הופקד על ידי המשיב, הוא נעצר בפיקוח אלקטרוני והוא מצוי בפיקוח כזה מאז. 12. ביום 12.9.2021 הסכים ב"כ המשיב להארכת המעצר ובית המשפט (השופט ע' גרוסקופף) קיבל את הבקשה והאריך את המעצר בפיקוח אלקטרוני ב-90 ימים מיום 15.9.2021. 13. ביום 30.9.2021 הגיש ב"כ המשיב בקשה לשינוי הכתובת של המעצר בפיקוח אלקטרוני, ובית המשפט הורה על קבלת עמדת שירות המבחן ביחס לכך. ביום 1.12.2021 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ובו צוין כי התחזקה התרשמותו ממאפייניו האלימים של המשיב. עוד נכתב בתסקיר כי המתלוננת חוששת ממפגש אקראי עם המשיב בעיר מגוריה. כן צוין כי שירות המבחן עיין בגיליון ההתנהגות של המשיב במסגרת הפיקוח האלקטרוני, וכי נרשמו לו שתי הפרות מהותיות וחמש חריגות מהזמנים שאושרו לו – כל זאת בלא שהוא לקח אחריות על אירועים אלו. נוכח כל האמור, שירות המבחן לא המליץ על שהותו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בעיר מגורי המתלוננת. ביום 7.12.2021 התקיים דיון בבקשת המשיב לשנות את הכתובת בה הוא ישהה בפיקוח אלקטרוני, ולאור תסקיר שירות המבחן דחה בית המשפט את הבקשה שהייתה כרוכה במעבר לעיר בה מתגוררת המתלוננת לסירוגין. 14. בהמשך ביקש המשיב מבית המשפט לאפשר לו לצאת לעבודה ולבטל את הפיקוח האלקטרוני. לאחר שהתקיים דיון בנושא זה, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר משלים את שירות המבחן. ביום 22.5.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב. שירות המבחן חזר על עיקרי הדברים שצוינו על ידיו בתסקיר הקודם. בהתייחס לבקשת המשיב לצאת לעבוד, צוין כי לא הועברו פרטי מקום העבודה ופרטי ההתקשרות עם המפקח המוצע, ולכן לא ניתן היה לבחון את הבקשה. כן המליץ שירות המבחן בהתייחס לבקשת המשיב (שבהמשך הוא חזר בו ממנה), כי יאושר למשיב לצאת להתאווררות בליווי מפקח, כדי לבלות עם בנו. 15. ביום 25.5.2022 הגיש המשיב בהסכמת המבקשת בקשה לשינוי כתובת המעצר שלו בעיר מגוריו (לאחר שהמתלוננת חדלה לשהות בה). במסגרת זו הוא חזר בו מהבקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר (בה הוא עתר לאפשר לו לצאת להתאווררות), והסכים להארכת המעצר בפיקוח אלקטרוני למשך 3 חודשים נוספים. מאחר שהיה מדובר בבקשה מוסכמת, בית המשפט נעתר לה כמבוקש בה. 16. עוד יצוין למען שלמות התמונה, כי משלא הסתיים משפטו של המשיב, האריך בית המשפט (השופטת ע' ברון ) את המעצר בפיקוח אלקטרוני בפעם החמישית, בהסכמת המשיב, ב-90 ימים החל מיום 14.12.2021; בפעם השישית (השופט א' שטיין ), החל מיום 14.3.2022; ובפעם השביעית (כב' השופטת ע' ברון ), החל מיום 11.6.2022. כאמור, הבקשה שלפניי היא הבקשה השמינית להארכת המעצר. טענות הצדדים 17. בבקשת המדינה נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת הן מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום והן מעברו הפלילי הנכבד, הכולל 14 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים, בגינן הוא ריצה עונשי מאסר ואף תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה של 12 חודשים שהוא בר הפעלה בגין כל עבירת אלימות מסוג פשע (ר' ת"פ 32618-7-11). עוד נטען כי מסוכנות המשיב אף מתחדדת מתסקירי שירות המבחן בעניינו, מהם עולה כי נשקפת ממנו רמת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות פלילית וכי ההערכה היא שהוא יתקשה להציב לעצמו גבולות פנימיים ולקבל גבולות חיצוניים שיוצבו לו לאורך זמן. כן נטען כי קיים חשש להתחמקות המשיב מאימת הדין, הנובע כאמור מכך שכאשר הוא נדרש לחקירה, הוא התחמק מהמשטרה במודע והתחזה לאחר בפני השוטרים שהגיעו לעצור אותו. 18. לבסוף, נטען כי הדיונים בתיק נדחו מעת לעת בשל בקשות דחייה של ההגנה לצורך לימוד חומר הראיות וכן בשל החלפת הייצוג. ביום 19.11.2020 החלו להישמע ההוכחות בתיק ופרשת התביעה הסתיימה לאחר שבעה מועדי הוכחות. בדיונים שהתקיימו בימים 30.11.2021 ו-7.12.2021, החלה להישמע פרשת ההגנה ונשמעה עדותם של המשיב ושל עדים נוספים. דיוני ההוכחות שנקבעו לימים 10.2.2022 ו-21.3.2022 לסיום פרשת ההגנה בוטלו בשל הקורונה, והדיון שנקבע ליום 7.7.2022 נדחה בשל מחלתה של ב"כ המדינה. כעת קבוע דיון הוכחות לסיום פרשת ההגנה ליום 25.10.2022. לאור כל המפורט לעיל, המדינה מבקשת כי בית המשפט יורה על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בתשעים ימים. 19. ב"כ המשיב התנגד לבקשה. בדיון שנערך לפניי ביום 30.8.2022, הוא טען כי ההליך מתמשך לאורך פרק זמן משמעותי מאוד, וכי אין מדובר בעיכובים שיש לזקוף לחובת המשיב או בא כוחו. הוא הוסיף וציין את הקושי הכרוך במעצר בפיקוח אלקטרוני ועתר לכן כי בית המשפט יורה על כך שהמשיב ייעצר בתנאים של מעצר בית או לחלופין שייפתחו לו "חלונות איוורור" במסגרת המעצר בפיקוח האלקטרוני. דיון והכרעה 20. אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בהליך שמתמשך לאורך תקופת זמן ממושכת מאוד, ותעיד על כך העובדה שהבקשה שלפניי היא הבקשה השמינית להארכת מעצרו של המשיב. מאז ישיבת ההוכחות האחרונה שהתקיימה בהליך ועד למועד הדיון הבא שנקבע, יחלוף פרק זמן של 10 חודשים. יתרה מכך וכפי שטען ב"כ המשיב, לא ניתן לזקוף את התארכות ההליכים, לפחות לא בתקופה האחרונה, לחובת המשיב, כאשר מועדי הוכחות בוטלו בתיק הן בשל מגפת הקורונה והן לאחר מכן לאור מחלת ב"כ המבקשת. התארכות ההליכים ושלילת חירותו של מי שטרם הורשע, היא כידוע אחד השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק. את השיקול הזה על בית המשפט לאזן עם השיקול של השמירה על האינטרס הציבורי. לכן, מעבר לפרק הזמן שחלף מאז שוהה הנאשם במעצר, צריך בית המשפט להביא בחשבון גם את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, את חומרת העבירה המיוחסת לו ואת קצב התקדמות ההליך (בג"ץ 14/98 מנבר נ' מדינת ישראל , נב(1) 97, 106-105 (1998)‏‏; בש"פ 6581/14 ‏ מדינת ישראל נ' מונדר (2.11.2014); בש"פ 2848/15 מדינת ישראל נ' זוננשוילי (‏26.1.2015); בש"פ מדינת ישראל נ' מונה (7.5.2015); בש"פ 1452/17 מדינת ישראל נ' זליג (22.2.2017); בש"פ 1087/18 מדינת ישראל נ' פוגל , (1.3.2018)‏‏; בש"פ 85/21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (19.1.2021)‏). מהאמור לעיל עולה, אם כן, כי בכל בקשה נוספת להארכת מעצר, על בית המשפט לשוב ולערוך את האיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, כאשר ככל שההליך המשפטי בעניינו של הנאשם מתמשך, נוטה האיזון יותר לעבר זכותו של הנאשם לחירות. לכן, עם התארכות ההליכים, בית המשפט רשאי לבחון את האפשרות להורות בשלב מסוים על המרת המעצר בחלופת מעצר (ר' למשל בש"פ 9567/17 מדינת ישראל נ' פלוני , פס' 8 (19.12.2017); בש"פ 8769/18 מדינת ישראל נ' ותד , פס' 8 (2.1.2019)). במקרה דנן, המשיב לא הועבר לחלופת מעצר אם כי, כפי שהובהר בפירוט לעיל, הוא הועבר ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בפיקוח אלקטרוני. 21. כאמור, מול השיקול של התארכות ההליכים, יש להביא בחשבון את השיקול של האינטרס הציבורי, כאשר בהקשר זה ישנן נסיבות כבדות משקל כנגד המשיב. נסיבות אלה עולות בבירור מכל התסקירים הרבים שניתנו בעניינו, מהם עולה עברו הפלילי המכביד; דפוסי החשיבה הכוחניים שלו; היעדר הבשלות שלו לערוך שינוי בחייו; וההסלמה במעשיו ובאפשרות שלו לשליטה עצמית עם השנים. כן מקשה על המשיב עברו הפלילי המכביד והעבירה המיוחסת לו נושא המעצר הנוכחי. מובן כי לשיקולים אלה יש משקל משמעותי מאוד כאשר עומדת על הפרק האפשרות לשחרר נאשם ממעצר – וזאת בין אם מדובר במעצר מאחורי סורג ובריח, ובין אם מדובר במי שהוא עצור בפיקוח אלקטרוני כמו המשיב דנן. העובדה שכיום המשיב אינו מאחורי סורג ובריח אלא בפיקוח אלקטרוני היא בעלת השלכה משמעותית לטעמי. אכן, אין להקל ראש גם במעצר כזה, שאף המחוקק עצמו ראה אותו כ"מעצר" והורה לבית המשפט לשוב ולהידרש לו ולשאלת האפשרות להאריכו אם ההליכים מתארכים. ב"כ המשיב הדגיש את הקושי הכרוך במעצר בפיקוח אלקטרוני לעומת שחרור בתנאים של מעצר בית. הוא ציין כי מי שעצור בפיקוח אלקטרוני הוא בחזקתו של השב"ס שיכול להפקיע את השחרור ללא החלטה של בית המשפט; לעצור כזה לא ניתנים על נקלה "חלונות" של שחרור או הקלות; והאפשרות של עצור כזה לחזור לחיים נורמטיביים ולצאת לעבודה היא מצומצמת מאוד. אולם חרף הקושי הלא מבוטל הכרוך במעצר כזה – מדובר בתנאים שהם לאין שיעור פשוטים יותר מאשר מעצר מאחורי סורג ובריח, ויעידו על כך בקשות רבות המופנות לבתי המשפט של עצירים (ובכלל זה המשיב עצמו) המבקשים להמיר את המעצר שלהם מאחורי סורג ובריח במעצר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל , פס' 15-13 לפסק דינו של השופט י' עמית (9.7.2015); בש"פ 4831/16 מועלם נ' מדינת ישראל , פס' 10-6 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (23.6.2016)‏‏; בש"פ 4449/16 שמאסנה נ' מדינת ישראל (9.6.2016); בש"פ 7738/17 מדינת ישראל נ' אברגיל , פס' 8 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (18.10.2017); בש"פ 3176/19 ותד נ' מדינת ישראל , פס' 10-7 לפסק דינו של השופט א' שטיין (15.5.2019)‏‏). 22. מעבר לכך, לאור בקשותיו של המשיב, אף חל כאמור שינוי בתנאי מעצרו, כאשר הותר לו לעבור לדירה בעיר שהוא ביקש לשהות בה זה מכבר. ב"כ המשיב עתר למעשה כי בית המשפט יורה על הקלות נוספות בתנאי מעצרו של המשיב – וזאת על ידי שחרורו בתנאי של מעצר בית מלא, או למצער המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני תוך מתן אפשרות לאפשר לו "חלונות התאווררות". מובן כי ככל שתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני של המשיב הם מקלים יותר, כך פוחת משקלו של השיקול הנוגע לפגיעה בחירותו, וניתן לשים דגש על השיקול הציבורי הנובע מהמסוכנות הרבה של המשיב. 23. במקרה דנן, הגיש המשיב בעבר בקשה לאפשר לו "חלונות התאווררות" – כך שיותר לו לצאת שלוש פעמים בשבוע יחד עם מלווה כדי לבלות עם בנו. כפי שציינתי לעיל, בסופו של דבר חזר בו המשיב מהבקשה, כדי שתתקבל בקשתו לאפשר לו לחזור להתגורר בעיר מגוריו. יחד עם זאת, תסקיר שירות המבחן שניתן בהתייחס לבקשה זו המליץ על קבלתה. עוד יש לציין כי באי כוח שני הצדדים ציינו כי המשיב מבקש לעיתים תכופות לצאת מהבית לצורך קבלת טיפול רפואי שהוא זקוק לו, והמבקשת נעתרת לכל בקשותיו. מכאן עולה כי המשיב יצא מהבית פעמים רבות גם בתקופת מעצרו בפיקוח אלקטרוני. לעניין זה יש משמעות כפולה – מחד גיסא נובע ממנו כי המשיב קיבל אפשרויות לא מעטות לצאת מהבית, כך שהפגיעה בחירותו היא פחותה. מאידך גיסא, הדבר גם מעיד על כך שהאפשרות להקל עוד במקצת עם המשיב היא אפשרות מעשית שאף מתקיימת בפועל מזה זמן מה. 24. בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן להיעתר לבקשתו של המשיב לקבל "חלונות התאווררות" במסגרת המעצר לפחות פעמיים בשבוע. אני סבורה כי יש לעשות זאת תוך פיקוח הדוק על המשיב, לאור המסוכנות הרבה הנובעת ממנו, ובהתאם לתנאים שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. בכפוף לאמור, אני סבורה כי יש להאריך פעם נוספת את מעצרו בפיקוח אלקטרוני. עוד אוסיף כי בית המשפט קמא קבע מועד קרוב נוסף לסיום פרשת ההגנה, ליום 25.10.2022. יש לקוות כי במועד זה תסתיים פרשת ההגנה באופן שיאפשר את סיום ההליכים והכרעת דינו של המשיב במועד קרוב ככל האפשר. 25. סוף דבר – אני נעתרת לבקשת המבקשת כמבוקש בה. המשיב יפנה לבית המשפט המחוזי כדי שידון ויקבע את התנאים ליציאתו ל"התאווררות" (לפחות פעמיים בשבוע, או מעבר לכך אם בית המשפט המחוזי ימצא לנכון). מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 9.9.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 39563-03-20 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. ניתנה היום, ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056310_P02.docx נא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"פ 32618-7-11", "בג\"ץ 14/98" ]

750,417

741,238

בבית המשפט העליון ע"פ 5633/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: רמי סאלח אל דין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם המערער לקביעת דיון דחוף בשם המערער: עו"ד מוחמד מחמוד החלטה לאחר עיון בערעור אינני סבורה כי ישנה דחיפות מיוחדת בדיון בו. מועד הדיון בערעור ייקבע לכן בהתאם ליומן. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056330_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5633/22" ]

750,418

741,398

בבית המשפט העליון בע"מ 5635/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.8.2022 בעמ"ש 5035-08-22 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' סילמן בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 14.8.2022, בעמ"ש 5035-08-22 (השופט נ' סילמן ), שבו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, מיום 27.7.2022, בה"ט 7229-07-22 (השופטת מ' לוי ). לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיבה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה גם על הבקשה שלפנַי, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. מתן הרשות גם אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. הרקע לדברים, בבקשה שהגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מצד המבקש. לאחר ששמע את טענות הצדדים, קבע בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר, כי "קיים צורך בהפרדה פיסית בין הצדדים" , ואסר על המבקש "להיכנס למקום מגורי ה[משיבה] בפועל [בדירה מושא המחלוקת] או להימצא במרחק של 250 מטר מדירת מגורי ה[משיבה] הנ"ל או מכל מקום אחר בו ה[משיבה] נוהגת להימצא בקביעות" . המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, אולם בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בקביעה זו. בבקשה שלפנַי, המבקש אינו משיג על עצם הצו, אלא רק על הרחקתו מהדירה האמורה, אשר לשיטתו, נמצאת בבעלותו הבלעדית. לטענתו, הלכה למעשה, המשיבה כלל לא התגוררה בדירה, וכל מטרתה בהגשת הבקשה למתן הצו, היתה להשיג יתרון דיוני, ביחס להתדיינות עתידית לגבי הזכויות בדירה. מכאן, שהמשיבה נהגה בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. בנוסף טוען המבקש, כי יש בקביעה האמורה כדי "להכשיר משפטית את מגורי המשיבה" בדירה, שעדיין נמצאת בבניה, וטרם ניתן אישור למגורים בה (טופס 4). טענות אלה – אין בידי לקבל. ראשית, בהתייחס לטענותיו של המבקש, נגד הקביעה כי המשיבה מתגוררת בדירה – מדובר בטענות עובדתיות , התוקפות קביעה עובדתית של בית המשפט לענייני משפחה. משכך, בדין קבע בית המשפט המחוזי, כי אין הצדקה להתערב בה; קל וחומר בענייננו, משמדובר ב'גלגול שלישי' ( רע"א 6823/19 שגיא נ' בר זכאי , פסקה 8 (6.11.2019)). גם בטענותיו האחרות של המבקש – לא מצאתי ממש. בית המשפט לענייני משפחה ציין במפורש, כי הכרעתו נעשית "מבלי להכריע בזכויות קנייניות ביחס ל[דירה]" , וכי אין בהחלטתו כדי "להכשיר משפטית את מגורי ה[משיבה] או אדם אחר בדירה [...] בניגוד לחוקי התכנון והבניה" . לא זו אף זו: בית המשפט המחוזי הוסיף והבהיר, כי אין בקביעות לכאוריות שקבע בית המשפט לענייני משפחה, בנוגע ל "סוגיות רכושיות מובהקות" , כדי "לחייב מי מהצדדים או כל ערכאה שהיא" . ברי אפוא, כי אין בהליך למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, ולקביעות הנעשות בגדרו, כדי לבסס למשיבה כל זכות או טענה ביחס לדירה. ממילא, אף אם עומדת למבקש טענה הנוגעת לשימוש המשיבה בדירה, כעת ובכלל – עליו להגיש תביעה במסגרת הליך המתאים לכך; אין מקום לדון בסוגיה זו, במסגרת הליך שעניינו צו למניעת הטרדה מאיימת. אין הצדקה אפוא להתערבות ב'גלגול שלישי'. בקשת הרשות לערער – נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות . ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056350_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 5035-08-22", "רע\"א 6823/19" ]

750,420

741,573

בבית המשפט העליון בע"ם 5637/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.7.2022 בעמ"ש 8915-04-22 שניתן על- ידי כבוד השופטות ת' בזק רפפורט ו-ש' רנר והשופט א' סלע; ובקשה לסעד זמני בשם המבקש: עו"ד עודד הכהן, עו"ד יוסף בן דור החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.7.2022 (עמ"ש 8915-04-22, השופטות ת' בזק רפפורט ו- ש' רנר והשופט א' סלע ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בירושלים מיום 22.2.2022 ( תמ"ש 37412-05-20, השופט הבכיר א' כץ ). 2. מקורה של הבקשה בסכסוך שנסב על ירושת המנוחה, אמם של שלושת המשיבים, שלא הותירה אחריה צוואה. המשיבה 1 (להלן: הבת ) היא בתם של המנוחה והמבקש, ואילו המשיבים 3-2 הם בניה של המנוחה מנישואים קודמים. המבקש והמנוחה נישאו זה לזו בשנת 1984, והתגרשו ביום 30.1.2018. השניים הוסיפו לחיות זה עם זו כידועים בציבור גם תקופה מסוימת לאחר מכן, כאשר המבקש והמשיבים חלוקים ביניהם לגבי משכה של תקופה זו. לשיטת המשיבים היא נמשכה עד ליום 23.1.2020, ואילו לשיטת המבקש השניים חיו כידועים בציבור עד יום מותה של המנוחה, שנפטרה מדום לב ביום 4.4.2020. מחלוקת עובדתית זו היא בעלת חשיבות מהיבטה של השאלה האם המבקש הוא אחד מיורשיה של המנוחה, בהתאם להוראת סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. להשלמת התמונה יוער כבר עתה כי לאחר מותה של המנוחה המבקש פלש לדירה. 3. בנוסף לכך, הצדדים חלוקים אף בשאלת הבעלות בדירה בירושלים הרשומה על שם הבת, ואשר בה התגוררה המנוחה עד פטירתה (להלן: הדירה ). לשיטת המבקש, הרישום אינו משקף את הבעלות, ולמעשה הדירה שייכת לו ולמנוחה בחלקים שווים. לעומת זאת, לשיטת המשיבים, המבקש ויתר על זכויותיו בדירה לטובת המנוחה, והדבר בא לידי ביטוי בשני הסכמים שונים שנחתמו בין השניים, האחד מיום 20.6.2009 והשני מיום 16.1.2018 (המכונה להלן: הסכם הגירושין ). לפיכך, לטענת המשיבים, המנוחה לבדה היא בעלת הדירה (כאשר הבת החזיקה בה בנאמנות בלבד). 4. ביום 18.5.2020 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה שבה עתר למתן סעד הצהרתי הקובע כי לבת אין כל זכות בדירה, וכי הוא רשאי להוסיף ולהתגורר בה כבעלים וכיורש של המנוחה (תמ"ש 37412-05-20). בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעה זו במשותף עם הליכים נוספים שעניינם ירושתה של המנוחה, ובכלל זה בקשה שהגיש המבקש למתן צו ירושה (ת"ע 25244-07-20), התנגדות לבקשה זו מטעם המשיבים (ת"ע 25300-07-20), וכן בקשה נוספת לצו ירושה שהגישה הבת, שבה צוינו שלושת המשיבים כיורשים, ללא המבקש (ת"ע 55169-01-21). הדיון בתיקים אלו אוחד גם עם תביעה שהגישו המשיבים לסילוק ידו של המבקש מהדירה (ת"ע 21553-07-20). 5. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במועד פטירתה של המנוחה היא והמבקש לא היו עוד ידועים בציבור וכי לא היה ביניהם שיתוף רכושי. בין היתר, בית המשפט לענייני משפחה קבע, על סמך הראיות שנשמעו, כי המנוחה סילקה את המבקש מהדירה ביום 28.1.2020, לאחר שגילתה את זהותה של אישה שתקפה אותה בדקירות סכין מספר ימים קודם לכן (מי שהמבקש קיים עמה מערכת יחסים אינטימית, ואף נולדה לו ממנה ילדה). לנוכח מסקנתו זו, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתם של המשיבים למתן צו ירושה לטובתם, ודחה את בקשתו של המבקש להיות מוכר כאחד מהיורשים. 6. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף ודחה את טענותיו של המבקש ביחס לבעלותו במחצית הזכויות בדירה. בקשר לכך, בית המשפט לענייני משפחה דחה את הטענה שהסכם הגירושין נחתם למראית עין בלבד, וקבע כי הגם שלא הובאו ראיות לכך שההסכם אושר על-ידי ערכאה שיפוטית, יש לתת לו תוקף מחייב, בין השאר מאחר שהוראותיו קוימו בפועל. לפיכך, הורה בית המשפט לענייני משפחה על סילוק ידו של המבקש מהדירה ש"אליה פרץ בכוח" לאחר פטירת המנוחה. בסיכומו של דבר, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על המבקש למסור את החזקה בדירה למשיבים לא יאוחר מ-10 ימים מיום מתן פסק דינו. 7. המבקש הגיש ערעור על כך, וזה נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא מצא מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם במסקנתו המשפטית. בין השאר, קבע בית המשפט המחוזי כי אין להתערב במסקנתו של בית המשפט לענייני משפחה בדבר זכויותיה הבלעדיות של המנוחה בדירה. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קצב למבקש פרק זמן נוסף לפינוי הדירה, עד ליום 1.9.2022. 8. בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש מעלה טענות דומות לאלה שהעלה בערכאות הקודמות, ובפרט טוען כי היה מקום להכיר בו כידוע בציבור של המנוחה, וכי שגו הערכאות הקודמות כשקבעו כי הסכם הגירושין הוא בעל תוקף משפטי מחייב. לצד הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה בהולה למתן סעד זמני", המכוונת למניעת פינויו של המבקש מהדירה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, משאינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: בע"ם 1086/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 14 (14.3.2022); בע"ם 3364/22 פלונית נ' פלונית , פסקה 8 (8.6.2022)). הבקשה נסבה על עניינם הקונקרטי של הצדדים ונטועה היטב בנסיבותיהם הפרטניות. הדברים אמורים גם בשים לב לכך ששלל טענותיו של המבקש, המבוססות על היבטים עובדתיים, נבחנו על-ידי הערכאות הקודמות ונדחו על-ידן. 10. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא, נדחית גם הבקשה לסעד זמני. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. 5 11. במכלול נסיבות העניין, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, המבקש יפנה את הדירה וימסור את החזקה בה למשיבים לא יאוחר מיום 15.9.2022. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056370_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 8915-04-22", "עמ\"ש 8915-04-22", "תמ\"ש 37412-05-20", "ת\"ע 25244-07-20", "ת\"ע 25300-07-20", "ת\"ע 55169-01-21", "ת\"ע 21553-07-20" ]

750,422

741,245

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5642/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותר: פורום קהלת נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. ראש הממשלה החלופי 3. ממשלת ישראל 4. כנסת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד מאיר בוחניק; עו"ד אפרת סונא; עו"ד אריאל ארליך; עו"ד אריאלה סגל פסק-דין השופטת ר' רונן: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, במסגרתה מבקש העותר שנורה כי " המשיבים 3-1 מנועים מלחתום או לאשרר על הסכם או התחייבות שיש בהם גריעה או ויתור על שטח קרקעית הים ותת-הקרקע באזור שישראל קבעה כי נכלל בתוך המדף היבשתי שלה, המים הכלכליים שלה, והמים הטריטוריאליים שלה... אלא אם ינהגו כפי שמורה סעיף 1(א) לחוק יסוד: משאל עם ". העותר מבסס עתירתו על פרסומים בעיתונות מהעת האחרונה, לפיהם חלה התקדמות במשא ומתן בין מדינת ישראל לבין מדינת לבנון ביחס לשרטוט הגבול הימי ביניהן, אשר עשויה להוביל להסכמות בטווח הקרוב. מכך מסיק העותר כי החלטה בעניין עתידה להתקבל בזמן הקרוב; כי במסגרת החלטה זו תעביר ישראל ללבנון שטחים תת-ימיים הנחשבים לחלק משטחי המדינה; וכי החלטה זו צפויה להתקבל בהיעדר סמכות, תוך הפרת הוראות חוק יסוד: משאל עם. 2. דין העתירה להידחות על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת ותיאורטית. כפי שציינתי אך לאחרונה: " בית המשפט העליון לא יידרש לעתירה המוגשת לפני שקיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין. הרציונל העומד בבסיס כלל זה הוא כי משטרם התקבלה כל החלטה, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית עליה. במקרים כאלה יש לתת לרשות המוסמכת הזדמנות להשלים את תהליך קבלת ההחלטות, אשר אף עשוי לייתר בסופו של דבר את הדיון בעתירה או למצער לחדד את המחלוקות כך שזו תתנהל בצורה יעילה יותר " (בג"ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל נ' שר האוצר , פסקה 5 (24.8.2022). ראו גם: בג"ץ 2323/21 קוצ'וק נ' שר הביטחון (11.4.2021); בג"ץ 6272/21 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 (14.9.2021); בג"ץ 2238/22 אה"ל – ארגון המתמחים לרפואה נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (31.3.2022)). כך גם, בית משפט זה אינו נוהג לדון בעתירות בעלות אופי תיאורטי, המבוססות על עובדות משוערות והיפותטיות אשר אין כל וודאות שיתרחשו (ראו: בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 8 (2.1.2020); בג"ץ 4812/21 אבו סלאח נ' ממשלת ישראל , פסקה 6 (12.8.2021)). בענייננו, טרם התקבלה כל החלטה עליה ניתן לקיים ביקורת שיפוטית, וכל טענותיו של העותר מבוססות על פרסומים עיתונאיים המצביעים לכאורה על אפשרות כי תתקבל החלטה בעתיד, לצד ספקולציות והשערות בדבר תוכנה והאופן בו היא צפויה להתקבל. נכון לעת הזו, אין כל ודאות כי החלטה כאמור אכן תתקבל. ממילא, תוכנה של החלטה עתידית ותיאורטית זו, כמו גם ההליך שיוביל לקבלתה, אינם ידועים בעת הזו ולא ניתן לבחון את חוקיותם. אלו יצטרכו להיבחן אם וכאשר תתקבל החלטה כאמור. למותר לציין כי כל החלטה שתתקבל תצטרך לעמוד בהוראות החוק ובכללי המנהל התקין, ובכלל זאת בהוראות חוק יסוד: משאל עם. 3. העתירה נדחית אפוא על הסף, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת 22056420_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5642/22", "בג\"ץ 5586/22", "בג\"ץ 2323/21", "בג\"ץ 6272/21", "בג\"ץ 2238/22", "בג\"ץ 8145/19", "בג\"ץ 4812/21" ]

750,427

741,249

בבית המשפט העליון בג"ץ 5645/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: חג'אזי סאפי נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שר המשפטים 3. רשות הרישוי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: בעצמו החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום 25.9.2022. לא ראיתי לנכון ליתן צו ארעי כמבוקש על-ידי העותר, בעת הזו. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056450_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5645/22" ]

750,433

741,718

בבית המשפט העליון בג"ץ 5645/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותר: חג'אזי סאפי נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שר המשפטים 3. רשות הרישוי בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה מיום 24.8.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 15.9.2022. ניתנה היום, ‏ה' באלול התשפ"ב (‏1.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056450_K02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5645/22" ]

750,434

742,746

בבית המשפט העליון בג"ץ 5645/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותר: חג'אזי סאפי נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שר המשפטים 3. רשות הרישוי בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה מיום 24.8.2022; תשובת המשיבים מיום 13.9.2022 החלטה בשים לב לכך שהמשיבים הותירו את ההחלטה בנדון לשיקול דעת בית המשפט, וכן לנוכח אינדיקציות לקשיים כלכליים, הפטור מתשלום אגרה ניתן כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056450_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5645/22" ]

750,435

742,626

בבית המשפט העליון בש"פ 5647/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: ידיעות אחרונות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 23.8.2022 בת"פ 1074-02, שניתנה על ידי כב' השופט ס' דבור תאריך הישיבה: ט"ז באלול התשפ"ב (12.9.2022) בשם המערער: עו"ד מיכאל ליטווק בשם המשיבה: עו"ד טל ליבליך פסק-דין לפניי ערעור לפי סעיף 70ד(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק ) על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ס' דבור ) מיום 23.8.2022 בת"פ 1074/02, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה להתיר את פרסום פסק הדין שניתן בתום ההליך הפלילי בעניינו של המערער. רקע והשתלשלות העניינים 1. ביום 9.10.2003 הורשע המערער בביצוע עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, לפי סעיפים 347(ב) ו-348(ב), בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגין מעשים אלה, נגזרו על המבקש 7 שנות מאסר בפועל, 36 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי לנפגע העבירה בסך 10,000 ש"ח. אין מחלוקת כי המערער השלים זה מכבר את ריצוי עונשו ושוחרר ממאסר. בשל אופי העבירות והיותו של נפגע העבירה קטין, נוהל ההליך הפלילי בעניינו של המערער בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום, ובפועל הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו (להלן יחד: פסק הדין ) לא פורסמו מעולם. 2. בחלוף כשני עשורים ממתן פסק הדין, הגישה המשיבה – ידיעות אחרונות בע"מ – בקשה להתיר את פרסומו, וזאת תוך השחרת פרטיו המזהים של נפגע העבירה. בבקשתה טענה המשיבה כי גם בהליכים המתנהלים בדלתיים סגורות, מותיר החוק בידי בית המשפט שיקול דעת להתיר את פרסום פסק הדין. המשיבה הדגישה כי פרסום פסק הדין יגשים את עיקרון פומביות הדיון ואת זכות הציבור לדעת, הנחשבים לעקרונות יסוד במשפט הישראלי – עקרונות שרק במקרים חריגים יש הצדקה לסטות מהם. באופן ספציפי, טענה המשיבה כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה להביא לידיעת הציבור פרטים שיש להם השפעה רחבה על קטינים הנתונים למרותם ולחסותם של אחרים, כמו גם פרטים על אודות התנהלותם ואורחות חייהם של עברייני מין הכפופים למגבלות על פי חוק. כן נטען כי בידי המשיבה ראיות ואסמכתאות שיש בהן כדי להצביע על החשיבות הציבורית הקיימת כיום בפרסום פסק הדין. 3. ביום 15.8.2022 הוגשה תגובת המדינה, שהתנגדה מלכתחילה לקבלת הבקשה משיקולים של הגנה על נפגע העבירה. בתגובתה, טענה המדינה כי המשיבה אינה מפרטת מהו העניין הציבורי שהתגלה לפתע בתיק שהסתיים לפני תקופה כה ממושכת, ואינה מסבירה מדוע יש להעדיף את האינטרס שלה לפרסם את פסק הדין על פני האינטרס שבהגנה על פרטיות נפגע העבירה. כן נטען כי לא ניתן להכריע בבקשה מבלי לקבל את עמדת נפגע העבירה – אשר צו איסור הפרסום נועד להגן על עניינו; וכי מעבר לעובדה שיהיה קשה לאתרו, פנייה אליו בעניין זה עשויה להציף טראומות עבר. עוד הוסיפה המדינה כי העלמת פרטיו המזהים של נפגע העבירה מפסק הדין באופן מלא היא בלתי אפשרית, וכי תמיד קיימת אפשרות שסביבתו הקרובה והרחוקה של נפגע העבירה תזהה במי מדובר ותיחשף לפרטים אינטימיים לגביו. לבסוף, נטען כי התרת הפרסום תפגע גם באינטרס הציבורי שבעידוד נפגעי עבירות מין להתלונן, שכן הידיעה כי בכל שלב בחייהם הם עשויים לעמוד בפני פרסום חושפני של הפרשה, עלולה להרתיע רבים מהם. 4. ביום 16.8.2022 הוגשה תגובת המערער. לטענתו, הבקשה הוגשה על ידי מי שאינה צד לתיק, ואין כל אינדיקציה כי נפגע העבירה מעוניין בפרסום פסק הדין. כן נטען כי המשיבה לא טרחה לפרט מהו אותו מידע המצוי בידה, אשר יש בו לכאורה כדי להקים אינטרס ציבורי בפרסום פסק הדין כיום – בחלוף למעלה מ-20 שנה מקרות הפרשה. עוד נטען כי פרסום פסק הדין צפוי להביא לפגיעה חמורה במערער ובמשפחתו, וזאת על אף שהוא נשא את עונשו במלואו, עבר הליך טיפול ושיקום ארוך, ולא ביצע כל עבירה נוספת במשך השנים. המערער הוסיף וטען כי על העבירות חלה התיישנות, וכי הוא פועל בימים אלה לצורך מחיקת הרישום הפלילי. על כן, התנגד המערער לקבלת הבקשה. 5. ביום 21.8.2022 הוגשה הודעה משותפת מטעם המשיבה והמדינה, בה נמסר כי לאור הסכמתו של נפגע העבירה לפרסום פסק הדין בכפוף להשחרת שמו ופרטים אחרים העלולים להוביל לזיהויו, המדינה אינה מתנגדת עוד לקבלת הבקשה. 6. ביום 22.8.2022 התקיים הדיון בבקשה בבית המשפט המחוזי במעמד הצדדים. במהלך הדיון ציינה באת כוח המשיבה כי הפרקליטה שטיפלה בזמנו בתיק, שוחחה עם נפגע העבירה וקיבלה את הסכמתו לפרסום פסק הדין. משכך, הרי שלא קיימת עוד שום עילה להימנע מפרסומו. עוד היא הוסיפה כי בפסיקה הוכר מעמדם המיוחד של גופי התקשורת, בהיותם צינור שבאמצעותו נשמרת זכות הציבור לדעת; וכי בניגוד לטענת המערער מדובר בעבירות אשר לא חלה עליהן התיישנות. אשר לחשיבות הציבורית שבפרסום, טענה באת כוח המשיבה כי אופי האירועים, ובכלל זאת העובדה שמדובר בנפגע עבירה קטין ובעבירות שבוצעו במוסד חינוך לצעירים, מעיד על קיומו של אינטרס ציבורי חשוב בפרסום פסק הדין. זאת, בפרט נוכח העובדה שאירועים מסוג זה חוזרים על עצמם, ובשל התועלת הציבורית הטמונה בחשיפתם של מקרים דומים. באופן ספציפי נטען כי מתחקיר עיתונאי שבוצע עולה כי קיימות אינדיקציות המצביעות על התנהלות מפוקפקת ובלתי תקינה של המערער ושל גורמים נוספים, וכן על קיומם של מעשים נוספים בעלי אופי מיני שביצע המערער. באת כוח המשיבה הביעה את נכונותה לחשוף בפני בית המשפט את המידע המצוי בידה, שיש בו לכאורה כדי להצביע על קיומו של אינטרס ציבורי רחב בפרסום, אך ביקשה לעשות כן במעמד צד אחד כדי שלא לחשוף את מקורות המידע (יוער כי המערער התנגד לכך, ובסופו של דבר לא הוצג המידע האמור). בא כוח המדינה טען באותו דיון כי לאור קבלת עמדת נפגע העבירה כפי שנמסרה לנציגת המדינה, המדינה אינה עומדת עוד על התנגדותה לפרסום פסק הדין, וזאת בכפוף להשחרת פרטיו של נפגע העבירה. בא כוח המדינה הוסיף כי במקום בו יש חשש להישנות עבירות פליליות דומות, קיימת חשיבות להביא את פרטי הפרשה לידיעת הציבור. בא כוח המערער טען מנגד כי במהלך השנים הרבות שחלפו מאז קרות הפרשה המערער השתקם והקים משפחה, וכיום הוא אדם נורמטיבי. כן נטען כי לא קיים מידע לפיו המערער ביצע מעשים דומים במהלך השנים, וכי פרסום פסק הדין צפוי להביא לפגיעה קשה מאוד בו ובמשפחתו. בא כוח המערער הוסיף וטען כי המשיבה לא הוכיחה כי אכן קיים אינטרס ציבורי משמעותי בפרסום פסק הדין, אשר יש בו כדי לגבור על זכותו של המערער לפרטיות. לצד האמור, ביקש בא כוח המערער כי ככל שיוחלט על פרסום פסק הדין, יושמטו ממנו שמו של המערער ופרטים מזהים אחרים לגביו. החלטת בית המשפט קמא 7. ביום 23.8.2022 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיבה לפרסום פסק הדין. בהחלטתו, ציין בית המשפט כי על פי הפסיקה, לא כל אימת שהתנהל הליך משפטי בדלתיים סגורות, נכון יהיה להטיל מגבלות על פרסום פסק הדין, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בהפעילו שיקול דעת זה, על בית המשפט לערוך איזון בין עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, על החשיבות והאינטרס הציבורי הטמונים בהם; לבין אינטרס הפרט וזכותו לשמור על פרטיותו. במקרה דנן סבר בית המשפט כי איזון נכון בין השיקולים הרלוונטיים מוביל למסקנה כי יש להתיר את הפרסום, וזאת בשים לב להסכמתו של נפגע העבירה לפרסום תוך השחרת פרטיו המזהים. בית המשפט ציין כי אומנם התרת הפרסום תביא לפגיעה בפרטיותו של המערער, ולא מן הנמנע שתביא לפגיעה גם בבני משפחתו, ואולם מדובר בנזק שהוא תוצאת לוואי של מעשי העבירה שביצע המערער. כן קבע בית המשפט כי לאור החשיבות של עקרון פומביות הדיון, היה על המערער להצביע על נזק כבד במיוחד העלול להיגרם כתוצאה מהפרסום. לגישתו, נזק הכרוך בפרסום ההרשעה או גזר הדין שניתנו במסגרת ההליך הפלילי הוא תוצאת לוואי טבעית של ביצוע מעשי עבירה מהסוג שביצע המערער, ואין בו כדי לגבור על זכות הציבור לדעת. כן ציין בית המשפט כי בענייננו אין בהגנה על פרטיותו של מבצע העבירה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. זאת, בשים לב לכך שמטיעוני המשיבה והנסיבות העומדות מאחורי הגשת בקשתה עולה כי החשיבות שבפרסום פסק הדין חורגת מעניינם המצומצם של הצדדים להליך ונוגעת לכלל הציבור. על כן, התיר בית המשפט את פרסום פסק הדין תוך השחרת פרטי נפגע העבירה, וקבע כי המדינה תגיש בתוך יומיים נוסח מתאים של פסק הדין לאישורו. בית המשפט עיכב את ביצוע החלטתו למשך 48 שעות. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בהחלטתי מיום 24.8.2022 הוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן החלטה אחרת. הערעור 8. בערעורו, שב המערער על עיקרי טענותיו בהליך קמא. בתוך כך, נטען כי בעת ביצוע המעשים היה המערער כבן 18, ונסיבות חייו היו מורכבות; מאז ריצה המערער את עונשו, לקח אחריות על מעשיו, עבר שיקום ארוך, והצליח להקים משפחה ולחזור למוטב. כן נטען כי מאז קרות האירועים נושא פסק הדין המערער לא הסתבך בפלילים ולא נחקר בגין אף מקרה אחר. על רקע זה, טוען המערער כי יש לאפשר לו את "הזכות להישכח". לגישתו, תוצאה לפיה גם בחלוף שנים רבות ניתן יהיה לרדוף אדם שעבר עבירה ולחטט בעברו אינה ראויה ואף עלולה לפגוע בתמריץ של עבריינים להשתקם. זאת ועוד, המערער טוען כי המשיבה לא פירטה מהו אותו עניין ציבורי הטמון בפרסום פסק הדין בחלוף למעלה מ-20 שנה לאחר שניתן, ולא הציגה כל מידע קונקרטי או נסיבות חדשות שיש בהם כדי ללמד על תועלת כלשהי שתצמח מפרסומו בעת הזו. כן נטען כי גם הטענה כאילו נפגע העבירה הסכים לפרסום פסק הדין לא נתמכה בתצהיר, וכי חרף בקשות המערער הוא אף לא נכח בדיון. באשר לנזק שייגרם לו מהפרסום, טוען המערער כי הוא ואשתו מצויים במצב כלכלי קשה, והתרת הפרסום תגרום להם לאבד את מקומות עבודתם ולהיוותר ללא אפשרות לפרנס את משפחתם. בנוסף, נטען כי הפרסום ייפגע בילדיו של המערער, ובפרט באחד מילדיו הסובל מבעיות רפואיות וחברתיות קשות; וכן בהוריו של המערער, הסובלים אף הם ממצב רפואי קשה. בשולי הדברים, מוסיף המערער כי המשיבה אינה צד לתיק והיא אינה מציינת מטעם מי היא מגיעה; וכי בית המשפט התעלם מבקשתו החלופית להתיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטיו המזהים, על אף שזו מאזנת באופן נכון וראוי יותר בין האינטרסים המתנגשים. 9. בתשובתה לערעור, טוענת המשיבה כי החלטת בית המשפט קמא היא יסודית ומנומקת, ומיישמת בצורה ראויה ונכונה את ההלכות הנוהגות ביחס לעקרון פומביות הדיון. משכך, לא קמה כל הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בה. לגופם של דברים, נטען כי על פי פסיקתו של בית משפט זה, אדם המבקש לאסור את פרסום שמו נדרש לעמוד בשני מבחנים מצטברים – תחילה, עליו להוכיח קיומה של פגיעה חמורה וחריגה בפרטיותו; בשלב השני, וככל שעמד במבחן הראשון, עליו להוכיח כי יש להעדיף את השמירה על פרטיותו על פני האינטרס הציבורי שבפרסום. בענייננו, כך נטען, לא צלח המערער את המבחן הראשון, שכן לא הביא ולו בדל של ראיה להוכחת פגיעה חריגה בפרטיותו אשר יש בה כדי לחרוג מהנזק הטבעי שנלווה לפרסום שמו של אדם שהורשע בעבירות מין חמורות בקטין. כל שהעלה המערער הן טענות בעלמא ביחס לפגיעה בו ובבני משפחתו, וזאת מבלי שצירף כל אסמכתא שיש בה כדי לתמוך בטענות אלה, ומבלי שעמד על קיומן של נסיבות פרטניות ייחודיות המבדלות את עניינו מעניינם של אחרים שהורשעו בעבירות דומות. עוד טוענת המשיבה כי "הזכות להישכח" לא הוכרה בשיטת המשפט הישראלית, אלא להיפך. כך, נטען כי בסעיף 24(א)(4)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019 – הקובע כי לא תחול התיישנות על עבירות של אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות – הביע המחוקק הישראלי את עמדתו כי עברייני מין אינם זכאים להישכח. זאת ועוד, ביחס לאינטרס הציבורי הטמון בפרסום פסק הדין, טוענת המשיבה כי יש בידיה אינדיקציות בעלות משקל ראייתי משמעותי לפיהן המערער פגע בקטינים נוספים בנסיבות דומות ובמסגרת אותו מוסד חינוכי בו הוא ביצע את המעשים נושא פסק הדין; כי המערער וגורמים נוספים דאגו לשלם לנפגעים האחרים על מנת להשתיקם, כך שפרסום הדברים יכול להוביל לתלונות נוספות נגד המערער; וכי בניגוד לנטען הוגשה נגד המערער לפחות תביעה אזרחית אחת בגין פגיעה מינית נוספת שביצע. לגישתה, פרסום הפרשה עשוי להביא לכך שקורבנות נוספים ייחשפו – קורבנות שאינם מודעים לכך שהמערער הורשע. כן מציינת המשיבה כי במהלך הדיון לפני בית המשפט קמא היא הציעה להציג בפניו את הראיות שנאספו במסגרת תחקיר עיתונאי ואשר בגינן מתבקשת התרת פרסום פסק הדין, ואולם בית המשפט סבר כי אין בכך צורך. אשר לטענת המערער ביחס לעמדתו של נפגע העבירה, טוענת המשיבה כי בהתאם לעקרונות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, ברירת המחדל היא כי עמדתו של נפגע עבירה תובא בפני בית המשפט באמצעות המדינה, באשר היא זו שמייצגת את האינטרסים שלו בהליך הפלילי. המשיבה מוסיפה כי ידוע לה שהפרקליטה ששוחחה עם נפגע העבירה הבהירה לו את משמעויות הפרסום, ווידאה עמו באופן מעמיק כי הסכמתו ניתנת באופן חופשי, כשבפניו מונח כל המידע הרלוונטי. בנוסף, בכל הנוגע לטענות המערער בדבר מעמדה של המשיבה, נטען כי הן בחוק והן בפסיקה הוכרה זכותם של כלי תקשורת להגיש בקשות להתרת פרסום מן הסוג בו עסקינן. לבסוף, ביחס לאפשרות שהציע המערער כי פסק הדין יפורסם תוך השמטת פרטיו המזהים, נטען כי קיים אינטרס ציבורי מוגבר בפרסום זהותו של המערער, לנוכח העובדה שהוא עובד כיום בתפקיד ציבורי ומשמש כפקח בעיירת מגוריו, כך שבמסגרת תפקידו הוא מייצג את הרשות ובא במגע עם הציבור הרחב. כך גם, נטען כי פרסום זהות המערער והמוסד החינוכי בו ביצע את המעשים דרוש כדי להזהיר את הורי הקטינים אשר ילדיהם לומדים באותו מוסד שבחסותו התבצעו פגיעות חמורות בקטינים על ידי אנשי צוות וחינוך. 10. ביום 12.9.2022 נערך לפניי דיון בערעור, במסגרתו שבו הצדדים על עיקר טענותיהם בעל-פה. דיון והכרעה 11. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל-פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, כך שהחלטת בית המשפט קמא להתיר את פרסום פסק הדין, בכפוף להשמטת פרטיו המזהים של נפגע העבירה – תיוותר על כנה. 12. כידוע, הכלל הצריך להנחות את בית המשפט בבואו להכריע בבקשות הנוגעות לפרסום הליכים משפטיים הוא עקרון פומביות הדיון. עקרון זה, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, הוא עקרון יסוד חוקתי בשיטתנו המשפטית, ולפיו כל הליך משפטי המתנהל בכותלי בית המשפט יידון בפומבי ופרטיו יהיו גלויים לציבור. בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותו הנעלית של עקרון זה, " המבטיח את שקיפות ההליך השיפוטי, מאפשר קיום מנגנוני בקרה וביקורת ומהווה רכיב חיוני במשטר דמוקרטי שבליבו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת " (בש"פ 6988/19 פלוני נ' הוצאת עיתון הארץ , פסקה 24 (26.11.2019) (להלן: עניין עיתון הארץ ). ראו גם: בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(6) 658, 663-662 (2004) (להלן: עניין תורג'מן ); בש"פ 8698/05 אזולאי נ' מדינת ישראל , פ"ד ס(3) 168, 172 (2005) (להלן: עניין אזולאי ); ע"פ 8755/07 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (7.11.2007) (להלן: ע"פ 8755/07 )). מעקרון פומביות הדיון נגזר גם החופש לפרסם את תכניו של ההליך השיפוטי, לרבות פסק הדין שניתן בסופו, ואת פרטיהם המזהים של הנוטלים בו חלק ( שם ). חרף מעמד הבכורה לו זוכה עקרון פומביות הדיון, בדומה לעקרונות אחרים במשפט כפוף גם עקרון זה לחריגים מסוימים שנקבעו בחוק. בתוך כך, קובע סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט כי בית המשפט רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה בכך צורך לשם שמירה על זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה. במקרים אלה, חל גם איסור לפרסם כל פרט בנוגע להליך, אלא אם ניתנה לכך רשות בית המשפט (ראו סעיף 70(א) לחוק). כפי שחזר והבהיר בית משפט זה בפסיקתו, את החריגים לעקרון פומביות הדיון יש לפרש בצמצום, " ולעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון " (ראו: ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום , פ"ד מט(1) 318, 341 (1995); עניין תורג'מן , בעמ' 664-663; עניין אזולאי , בעמוד 173; ע"פ 8755/07 , בפסקה 3; בש"פ 197/12 חדד נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (16.2.2012) (להלן: עניין חדד ); עניין עיתון הארץ , בפסקה 26). כן הובהר בפסיקה כי דיון בדלתיים סגורות אין משמעו איסור פרסום אוטומטי וגורף, אלא על בית המשפט לבחון האם המטרה שבגינה נסגרו הדלתיים עומדת בעינו, וכן " להקפיד על כך שאיסור הפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, וכי מקום שניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על ידי פרסום חלקי של פסק הדין, יורה בית המשפט על דרך זו " (ראו: עניין אזולאי , בעמוד 173. כן ראו: ע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל , פ"ד נג(3) 714, 717 (1999); רע"א 3007/02 יצחק נ' מוזס , פ"ד נו(6) 592, 600 (2002); ע"פ 4430/14 חדשות 10 בע"מ (תוכנית מקור) נ' פלונית , פסקה 11 (6.9.2015); בש"פ 7630/16 מדינת ישראל נ' דרוקר , פסקה 16 (1.2.2017); בש"פ 3262/18 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (24.5.2018)). 13. במקרה דנן, במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגד המערער, הואשם האחרון (ולבסוף גם הורשע) בביצוע עבירות מין בקטין. על כן, החריג הרלוונטי לענייננו הוא זה הקבוע בסעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט, לפיו רשאי בית המשפט להורות על קיום ההליך בדלתיים סגורות לשם " הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 ". מהחלטת בית המשפט קמא, כמו גם מעמדת המדינה במסגרת ההליך קמא, עולה כי הטעם שהוביל בזמנו לניהול ההליך בדלתיים סגורות הוא הצורך להגן על נפגע העבירה הקטין מפני הפגיעה הקשה שעלולה להיגרם לפרטיותו כתוצאה מחשיפת ההליך ותכניו. ואולם, על פי ההודעה המשותפת שהגישו המשיבה והמדינה לבית המשפט קמא ביום 21.8.2022 (ושהוצגה גם במסגרת הדיון שהתקיים לפניי), נפגע העבירה, אשר בגר בינתיים, נתן את הסכמתו " להתרת פרסום פסק הדין בהשחרת שמו ופרטים העלולים להוביל לזיהוי ". מכך עולה כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים – הגנה על עניינו של המתלונן – ניתנת כיום להשגה באמצעות הטלת מגבלות על פרסום פסק הדין, ועל כן יש להעדיף תוצאה זו על פני איסור פרסום מוחלט (והשוו: עניין אזולאי , בעמודים 175-174; ע"פ 8755/07 , בפסקה 4). יוער למעלה מן הצורך כי בעניין אזולאי הביע בית המשפט (השופטת א' חיות ) את העמדה לפיה ההגנה המוקנית בסעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט, היא הגנה על עניינו של "נאשם" בלבד. משכך, לאחר שהנאשם הורשע והוא יוצא מגדר "נאשם", ההוראה האמורה איננה חלה עליו עוד (שם, בעמודים 174-173). מהדברים הללו עולה כי גם אילו היה בית המשפט מורה על איסור פרסום כדי להגן על עניינו של המערער, הגנה זו לא הייתה עומדת לו לאחר הרשעתו. אין צורך להידרש לשאלה זו שכן כאמור איסור הפרסום במקרה דנן לא נועד כדי להגן על המערער אלא על נפגע העבירה. 14. המערער מצדו טוען כי נוכח הזמן הרב שחלף מאז התקיים ההליך בעניינו, ובעיקר בשל הנזק שצפוי להיגרם לו ולבני משפחתו מפרסום פסק הדין, יש להותיר את איסור הפרסום המוחלט על כנו, או למצער לחסות את פרטיו המזהים של המערער. אינני מקבלת את הטענה. כפי שהובהר לעיל, לאור חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון, הכלל הוא פרסום. לכן, הנטל להוכיח כי אין לפרסם את פסק הדין מוטל על המערער המבקש זאת ולא על המשיבה (ולכן אין גם מקום לקבל את טענת המערער לפיה היה על המשיבה להוכיח את קיומו של אינטרס ציבורי מיוחד בפרסום פסק הדין כעת). יתרה מכך, הנטל המוטל על המערער – המבקש לפגוע בעקרון פומביות הדיון – הוא נטל משמעותי וכבד להראות כי כתוצאה מהפרסום עלול להיגרם לו נזק חמור, החורג מגדר הרגיל; וכי הצורך במניעתו של נזק זה גובר על האינטרס הציבורי שבפרסום (ראו והשוו: עניין תורג'מן , בעמ' 668; בש"פ 1071/10 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (25.2.2010); בש"פ 3205/13 פלוני נ' מדינת ישראל (9.10.2013) (להלן: בש"פ 3205/13 ); בש"פ 2211/15 פלוני נ' מדינת ישראל (14.4.2015) (להלן: בש"פ 2211/15 ); ע"פ 34/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.7.2021) (להלן: ע"פ 34/21 ); רע"פ 6792/21 פלוני נ' מדינת ישראל (18.10.2021)). נטל זה הופך כבד במיוחד כאשר מדובר בעבריין מורשע אשר כבר לא עומדת לו חזקת החפות (ראו: עניין אזולאי , בעמודים 174-173; ע"פ 8755/07 , בפסקה 4; בש"פ 3205/13 , בפסקה 5; רע"פ 1201/12 קטיעי נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (9.1.2014); ע"פ 34/21 , בפסקה 16); ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במי שהורשע בעבירות מין, אשר עוצמת האינטרס הציבורי בחשיפת זהותו היא רבה (ראו: עניין תורג'מן , בעמוד 667; עניין חדד , בפסקה 16; בש"פ 3205/13 , בפסקאות 6-5; בש"פ 2211/15 , בפסקה 11; רע"פ 4878/19 קולצ'ינסקי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (8.8.2019); עניין עיתון הארץ , בפסקה 41). אכן, אין ספק כי פרסום פסק הדין תוך חשיפת זהותו של המערער, צפוי להביא לפגיעה לא קלה בכבודו ובפרטיותו של המערער. כן הוא עלול לפגוע כמובן בכבודם ובפרטיותם של בני משפחתו שלא היה להם כל קשר לעבירה. אין להקל ראש בפגיעה זו, המתעצמת נוכח טענות המערער בדבר מצבם הבריאותי של ילדו ושל הוריו. הפגיעה האפשרית כתוצאה מהפרסום עלולה להיות כרוכה גם בפגיעה כלכלית בפרנסת המערער ובפרנסתה של אשתו – באופן שגם הוא ישליך על כל בני המשפחה. אולם הפגיעות הללו נובעות מנזק שאינו חורג מן הנזק הרגיל הנלווה להרשעה פלילית בעבירות מן הסוג שביצע המערער, והן היו נגרמות גם אילו היה מאן דהוא עותר לפרסום פסק הדין זה מכבר. טענות המערער לעניין הפגיעה הקשה שתיגרם לו ולקרוביו מן הפרסום אכן נוגעות ללב, ואולם עם כל הצער שבדבר מדובר בפגיעה הנלווית מטבע הדברים להרשעתו של המערער ונובעת מטיבן של העבירות שביצע, ואין בכוחה כדי להצדיק סטייה מהכלל של פומביות הדיון (ראו והשוו: עניין אזולאי , בעמוד 175; בש"פ 4814/05 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (26.7.2005); בש"פ 972/06 זריהן נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (22.2.2006); בש"פ 9601/09 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (28.12.2009) (להלן: בש"פ 9601/09 ); עניין חדד , בפסקה 17; בש"פ 2211/15 , בפסקה 10; עניין עיתון הארץ , בפסקה 43; ע"פ 34/21 , בפסקה 16). לכך יש להוסיף את האינטרס הציבורי כבד המשקל עליו מצביעה המשיבה בפרסום פרטי הפרשה בה היה מעורב המערער וזהותו של המערער, אשר עשוי להביא לחשיפתן של פרשות דומות נוספות ולחשיפתם של מעורבים נוספים בפרשה, ואף לעודד מתלוננים ומתלוננות אחרים שחוו מעשים דומים, ככל שישנם כאלה – בין אם באותו מוסד חינוכי בו ביצע המערער את העבירות ובין אם בנסיבות אחרות, לחשוף את שעל ליבם (ראו והשוו: בש"פ 9601/09 , בפסקה 4; בש"פ 2211/15 , בפסקה 11; רע"פ 130/18 שרביט נ' משטרת ישראל , פסקה 9 (10.1.2018) (להלן: עניין שרביט )). אשר על כן, לא שוכנעתי כי יש בנזק הצפוי להיגרם למערער כתוצאה מהפרסום כדי לגבור על האינטרס הציבורי הטמון בפומביות הדיון. אשר לטענות המערער בדבר הזמן שחלף – כפי שהובהר גם לעיל, אני ערה לפגיעה הכרוכה בפרסום פסק הדין שנים רבות לאחר הרשעתו של המערער, ובפרט כשעל פי טענתו הוא עבר הליך שיקום ארוך והצליח לחזור לדרך הישר, והיה סבור כי הצליח להותיר מאחור את המעשים החמורים שביצע בעברו. עם זאת, בפגיעה זו כשלעצמה, אשר אף היא איננה ייחודית לעניינו של המערער ונובעת מטיבן של העבירות שביצע, אין כדי להצדיק חריגה מהכלל של פומביות הדיון (ראו והשוו: עניין שרביט ; עניין עיתון הארץ , בפסקאות 35 ו-37). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבירות מין חמורות מן הסוג שביצע המערער, אשר ביחס אליהן קבע המחוקק כי לא תחול התיישנות לעולם (ראו סעיף 24(א)(4)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנות השבים). 15. סוף דבר : הערעור נדחה. החלטת בית המשפט קמא תיוותר על כנה, כך שפסק הדין יפורסם בכפוף להשחרת כל פרט מזהה ביחס לנפגע העבירה. כאמור בהחלטה, השחרת הפרטים האמורים בפסק הדין תבוצע על ידי המדינה, והוא יוגש לאישורו של בית המשפט קמא בטרם הפרסום. ניתן היום, ‏י"ח באלול התשפ"ב (‏14.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056470_P04.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 8755/07", "ע\"א 5185/93", "ע\"א 2800/97", "רע\"א 3007/02", "ע\"פ 4430/14", "ע\"פ 34/21", "רע\"פ 6792/21", "רע\"פ 1201/12", "רע\"פ 4878/19", "רע\"פ 130/18" ]

750,439

741,324

בבית המשפט העליון בג"ץ 5648/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: איאד אסדי נ ג ד המשיבים: 1. משרד הבריאות 2. האגף לרישוי מקצועות רפואיים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד קמאל מסאלחה החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום א', 25.9.2022. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056480_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5648/22" ]

750,440

741,297

בבית המשפט העליון ע"פ 5650/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: פהמי ראני כנאעני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.7.2022 בת"פ 1300-02-21, שניתן על ידי כב' סג"נ - השופט ב' שגיא בשם המערער: עו"ד רמזי סקיס החלטה לתגובת המדינה עד יום 8.9.2022. מאחר שהמערער אמור להתחיל בריצוי המאסר ביום 11.9.2022, אני מורה בשלב זה על עיכוב ביצוע עד להחלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056500_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5650/22" ]

750,445

741,487

בבית המשפט העליון ע"פ 5650/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: פהמי ראני כנאעני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.7.2022 בת"פ 1300-02-21, שניתן על ידי כב' סג"נ - השופט ב' שגיא בשם המבקש: עו"ד רמזי סקיס בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו החלטה בהסכמת המשיבה – יעוכב ביצוע המאסר כמבוקש, עד למתן פסק דין בערעור. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056500_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5650/22" ]

750,446

741,360

בבית המשפט העליון בג"ץ 5652/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד נעמה אביבי החלטה היועץ המשפטי לשיפוט הרבני והמשיבה 3 יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום א', 25.9.2022. עד למתן החלטה אחרת יימנעו המשיבים 1-2 מדיון במזונות הילדים בעניינם של העותר והמשיבה 3. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056520_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5652/22" ]

750,448

742,042

בבית המשפט העליון בג"ץ 5652/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה 3. פלונית בקשה מטעם המשיבה 3 בשם המשיבה 3: עו"ד מור זיידן; עו"ד שלום כהן החלטה העותר יעביר למשיבה 3 את כתב העתירה ואת הבקשה לצו ביניים בתוך 48 שעות ממתן החלטה זו. המועד להגשת תגובה מקדמית מטעם המשיבים מוארך בזאת עד ליום א', 2.10.2022. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056520_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5652/22" ]

750,449

741,755

בבית המשפט העליון דנ"א 5653/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. כנסת בקשה להארכת מועד להפקדת ערובה מיום 1.9.2022 החלטה המשיבה 2 רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 6.9.2022. ככל שלא תוגש התנגדות מצד המשיבה 2, המבקש יהיה רשאי להגיש בקשה לפטור מהפקדת ערובה עד ליום 8.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056530_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"א 5653/22" ]

750,450

742,390

בבית המשפט העליון דנ"א 5653/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. כנסת בקשה לפטור מהפקדת ערובה מיום 8.9.2022 החלטה במכלול נסיבות העניין ובשים לב לנימוקי הבקשה ולעמדת המשיבות, מצאתי להפחית את גובה הערובה שעל המבקש להפקיד, ולהעמידה על סך מתון של 4,000 ש"ח. הערובה תופקד עד ליום 20.9.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056530_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"א 5653/22" ]

750,451

741,325

בבית המשפט העליון בש"פ 5655/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: מוחמד זלום נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.8.2022 בעמ"ת 22515-08-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' בר-עם בשם המבקש: עו"ד אמיר נבון החלטה לפני בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט משה בר-עם) מיום 15.8.2022 במסגרתה נדחה ערר על בקשת המבקש להיעצר בפיקוח אלקטרוני חלף מעצר של ממש, תוך שבית המשפט הורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים. לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שניתנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או שאלה ציבורית; או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין (ראו למשל רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה , פסקה 13 (15.8.2018); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019). עניינה של הבקשה איננו נכנס לאחד המקרים החריגים שלעיל. טענותיו העיקריות של המבקש הן כי בית המשפט המחוזי לא נתן את דעתו לכך שמותב אחד בבית משפט השלום סטה ללא נימוק נראה לעין ממתווה שנקבע על ידי מותב אחר שהיה סבור כי חלופת מעצר בכתובת מרוחקת עשויה להיות הולמת, וכאשר הכתובת שהוצעה נמצאה ישימה גם על ידי מנהלת האיזוק. כן טען המבקש כי בית המשפט קמא לא לקח בחשבון את מכלול השיקולים בעניינו – את משך הזמן בו הוא עצור, את העובדה שאין לו עבר פלילי ואת מצבו הרפואי הקשה והמורכב. כל אלה אינם מצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לכן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056550_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 5295/18" ]

750,454

741,367

בבית המשפט העליון בג"ץ 5656/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא 2. גרינפיס ים תיכון בע"מ 3. מרכז השל לקיימות 4. מגמה ירוקה 5. תנו לחיות לחיות 6. אנימלס 7. פרופ' נדב דוידוביץ' 8. פרופ' דנית שחר 9. ד"ר ליאור כהן 10. פרופ' עדי וולפסון 11. ד"ר סיגל טפר 12. ד"ר מיה נגב 13. ד"ר יהונתן קוזולובסקי 14. מירי ישראלי נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. משרד הבריאות 4. משרד להגנת הסביבה 5. איגוד לשכות המסחר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אמנון קרן; עו"ד יותם שלמה; עו"ד ארז וול; עו"ד שירה הרצנו החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום א', 9.10.2022. ניתנה היום, כ"ט באב התשפ"ב (26.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056560_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5656/22" ]

750,455

741,488

בבית המשפט העליון רע"ב 5657/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 23.8.2022 בעת"א 41569-08-22, שניתנה על ידי כב' השופטת ה' רוזנברג שיינרט תאריך הישיבה: ב' באלול התשפ"ב (29.8.2022) בשם המבקש: עו"ד עובדיה אבוש בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני; עו"ד הדס ערן החלטה 1. לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (השופטת ה' רוזנברג שיינרט ) מיום 23.8.2022 בעת"א 41569-08-22, בגדרו דחה בית המשפט קמא את עתירת המערער לאפשר לו להשתתף בחתונת אחיו שעתידה להתקיים ביום 29.8.2022 ובשבת חתן בין התאריכים 2-3.9.2022. 2. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין, לרבות מעשה סדום בקטין בן פחות מ-14, לצד בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. על פי העובדות שבכתב האישום, המערער פנה לקטין באמצעות אפליקציית המסרים וואטסאפ, שוחח עמו שיחות בעלות אופי מיני ושלח לו תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, וזאת ביודעו את גילו של הקטין. בהמשך, במהלך חודש נובמבר 2021 הציע המערער לקטין להיפגש עמו ביער סמוך למקום מגוריו, ושם ביצע בו מעשים מגונים ומעשה סדום. פסק דינו של בית המשפט קמא 3. בית המשפט ציין בפסק דינו כי ב"כ המערער הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והוסיף כי בית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. הדיון בשאלה האם ניתן להמיר את המעצר בחלופת מעצר נקבע ליום 13.9.2022 (כאשר לדברי ב"כ המערער בישיבת יום 29.8.2022, מועד זה נדחה). 4. בהתייחס לעתירת המערער לצאת לחתונת אחיו ולאירוע שבת חתן שנערכים ביום 29.8.2022 ובימים 2-3.9.2022 בהתאמה – קבע בית המשפט כי יש לדחות אותה וזאת הן מטעמים דיוניים והן לגופה. ראשית נקבע כי המסקנה העולה מההלכה הפסוקה היא שאם המערער מעוניין לצאת לחופשות ללא ליווי, כמתואר בעתירה, היה עליו לנקוט במסלול הפלילי ולהגיש בקשה בגדר ההליך שבו הוא עצור עד למתן החלטה אחרת. משהמערער לא הגיש בקשה כאמור ואף לא העלה את הנושא בדיון שהתקיים בענייננו בפני שופט המעצרים, נקבע כי דין בקשתו להידחות על הסף. עוד נקבע כי תנאי להגשת עתירת אסיר הוא מיצוי הליכים מול הגורמים המוסמכים בשב"ס, ואילו המערער לא צירף לעתירתו כל פנייה מקדימה לרשויות שב"ס. בית המשפט הוסיף וקבע כי דין העתירה להידחות גם ברמה המהותית. כך נקבע כי המערער נאשם בביצוע עבירות מין חמורות בקטין בן פחות מ-14 שלא הייתה לו עמו כל היכרות מוקדמת. מעשיו החלו בעולם הווירטואלי ועברו לביצוע מעשים פיזיים במקום מבודד, תוך ניצול גילו הצעיר של הקטין והפער בינו לבין המערער. החתונה אליה מבקש המערער לצאת תתקיים באולם שמחות בהשתתפות אורחים רבים לרבות קטינים. בשלב זה לא התקבל עדיין תסקיר שירות המבחן, ולכן לא ניתן לדעת האם יש אפשרות לאיין את מסוכנותו של המערער בחתונה. הוא הדין גם ביחס לבקשתו של המערער לשהות יומיים בחיק המשפחה במסגרת "שבת חתן". מעבר לכל אלה צוין כי בתיק העיקרי הוגשה בקשה לגביית עדותו המוקדמת של הקטין. בתיקים כאלה ישנו חשש אינהרנטי לשיבוש הליכים ולניצול יציאתו של המערער מן הכלא לצורך ניסיון להשפיע על הקטין או על עדים נוספים. בית המשפט הוסיף וציין כי בהתאם לפקודת נציבות 04.40.01, תנאי להוצאת עציר באבטחה לאירוע הוא כי האירוע לא יתקיים במקום ציבורי – וגם מטעם זה לא ניתן לאפשר למערער להשתתף בחתונה. תנאי נוסף הוא כי היציאה בליווי תהיה לפרק זמן קצוב ולא ליומיים כפי שמבקש המערער. לכן, ולמרות החשיבות של השתתפות המערער בחתונה – הן מבחינתו והן מבחינת המשפחה, לא ניתן להיעתר לבקשה. עוד נקבע כי אם יעתור המערער לאפשר לו לבקר בבית המשפט באבטחה שלא במועד החתונה, הוא יוכל להגיש בקשה מתאימה וחזקה כי המשיב יבחן אותה בנפש חפצה. בית המשפט אף הציע לאפשר למערער ככל הניתן לקיים שיחת זום לצורך שמיעת טקס החופה. טענות הצדדים 5. בערעור הנוכחי נטען כי טעה בית המשפט קמא בכך שלא נעתר לבקשת המערער לאפשר לו להשתתף בחתונת אחיו התאום ובאירוע שבת חתן. זאת מאחר שהוא התעלם מהעובדה שבקשת המדינה לעצור את המערער עד תום ההליכים טרם נדונה והוכרעה. עוד צוין כי ישנם סיכויים טובים כי המערער יימצא בסופו של דבר זכאי בדינו. ב"כ המערער הוסיף וציין כי למערער אין כל עבר פלילי קודם וכי לא הובע בבקשת המדינה למעצרו עד תום ההליכים כל חשש מהימלטות מפני הדין או משיבוש הליכי משפט. המערער הוסיף כי שגה בית המשפט קמא בכך שהתיר לפרסם את תוכן הדיון ואת פסק הדין מבלי שהתבקש כלל לעשות כן על ידי המדינה או מי מנציגיה, וביודעו שכל הדיונים בעניינו של המערער נערכו עד כה בדלתיים סגורות, על רקע העובדה שב"כ המערער התנגד לפרסום. 6. בדיון בפניי, חזר ב"כ המערער וטען כי יש לתת למערער ליהנות מחזקת החפות. הוא הוסיף וציין כי יש לראות את המערער כחף מפשע חרף העובדה שהייתה בין הצדדים הסכמה אודות קיומן של ראיות לכאורה, שכן יש מרחק רב בין קיומן של ראיות לכאורה לבין הנטל הנדרש להוכחת האשמה בהליך פלילי. ב"כ המערער אף חזר וציין כי המשיבים לא העלו כל טענה בדבר חשש ביחס לשיבוש הליכי משפט או הימלטות מאימת הדין; וכן הדגיש את החשיבות הרבה שיש לאירוע החתונה הן מבחינת המערער והן מבחינת משפחתו. זאת בין היתר לאור העובדה שאם המערער לא יהיה בחתונה, עלול דבר מעצרו להיוודע לקרובי המשפחה. עוד הבהיר ב"כ המערער כי בשל דוחק הזמן הוא לא פנה לשלטונות בית הסוהר לפני שפנה לבית המשפט. בהתייחס לעובדה שהאפשרות היחידה ליציאתו של המערער לחתונה היא בליווי שב"ס, ציין ב"כ המערער כי ניתן לעשות זאת ובלבד שהמלווים לא ילבשו מדים, וכן כי ניתן למצוא דרך אחרת לאפשר את השתתפות המערער בחתונה. 7. מנגד טענה ב"כ המשיבים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לגישתה, ישנם שני מסלולים אפשריים לבקשת עציר לצאת מהכלא – המסלול המנהלי והמסלול הפלילי. המערער בחר במסלול המנהלי שאינו מאפשר יציאה לחופשה אלא יציאה מהכלא בליווי אבטחה. כן הפנתה ב"כ המדינה להוראת הנציבות שאינה מאפשרת יציאה מהכלא לאירוע במקום ציבורי, ואף ציינה כי מדובר לכל היותר ביציאה לפרק זמן קצוב ומוגבל ולא ליומיים (כפי שמתבקש ביחס ל"שבת חתן"). דיון והכרעה 8. כפי שהובהר בראשית הדברים, במסגרת הדיון בבקשת מעצרו של המערער עד תום ההליכים הסכים המערער כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות אותו לעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. אכן, ישנה אפשרות כי חרף ההסכמה האמורה ימצא בית המשפט שידון בהליך בסופו של דבר כי יש לזכות את המערער מהעבירה שיוחסה לו, אולם נכון לשלב זה של הדיון ולצורך הדיון בו, אין להניח זאת. לכן, הבסיס לפסק דינו של בית המשפט קמא היה כי קיומן של ראיות לכאורה ביחס למיוחס למערער בכתב האישום – ועל רקע בסיס זה הוא קיבל את החלטתו. משקיימות ראיות לכאורה, קיימת גם עילת מסוכנות, ובית המשפט דחה כאמור את הדיון וההכרעה בשאלת מעצרו של המערער עד תום ההליכים כדי לבחון את האפשרות להסתפק בחלופת מעצר חרף מעצרו של המערער מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, ובטרם התקבל תסקיר שירות המבחן ביחס לאפשרות זו, לא ניתן לקבוע שאפשר יהיה להפיג את החשש ממסוכנות המערער באמצעים של חלופת מעצר כזו או אחרת. לכן מצוי המערער עדיין במעצר. זו נקודת המוצא לדיון בפניי. 9. לאור האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום לתת למערער רשות ערעור. בית המשפט דחה כאמור את עתירת המערער הן מטעמים דיוניים והן מטעמים לגוף העניין. אני סבורה כי די בטעמים המהותיים כדי לדחות את הערעור. זאת מאחר שכפי שהבהיר בית המשפט קמא, למערער יוחסה עבירה חמורה מאוד בקטין שהוא לא הכיר, תוך ניצול גילו. המערער מבקש לצאת לאירוע רב משתתפים באולם שמחות, אירוע שככל הנראה ישתתפו בו גם קטינים. ולאור האישום המיוחס לו, הסיכון הנובע מהשתתפותו של המערער באירוע זה הוא סיכון לא מבוטל, ובשלב זה לא ניתן להפיגו. כך קבע ובדין בית המשפט קמא, והוא אף הוסיף ושקל את כל השיקולים ביחס לעתירת המערער, הביא בחשבון גם את חשיבותו הרבה של האירוע מבחינתו אך גם את השיקולים הציבוריים והחליט לדחות אותה. 10. המסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות עומדת בעינה גם אם לא נביא בחשבון את החששות שהובעו בפסק דינו של בית המשפט קמא מפני שיבוש הליכי משפט על ידי השפעה על הקטין או על עדים אחרים, או החששות הכרוכים מהימלטות מהדין. 11. עוד יצוין כי מדבריו של ב"כ המערער עולה כי ישנה חשיבות גדולה להשתתפות המערער בחתונה כדי שדבר מעצרו לא ייוודע. ואולם, אם יגיע המערער לחתונה כשהוא מלווה בשומרים מטעם השב"ס – המטרה הזו לא תושג כמובן. 12. מעבר לכל אלה יוער כי ב"כ המערער אינו כופר בכך שהוא לא מיצה את ההליכים בטרם פנייה לבית המשפט ולא פנה בפנייה מוקדמת לבית הסוהר כדי לאפשר למרשו לצאת לחתונה. לטענתו הוא לא עשה כן בשל "קוצר הזמן". עוד יש להזכיר את נוהל הנציבות שב"כ המשיבים הפנתה אליו, ממנו עולה כי ממילא לא ניתן לאפשר יציאה לאירוע במקום ציבורי – וכזו היא החתונה. באשר לשבת חתן, מדובר לפי הטענה באירוע שיימשך יומיים, ואף לאירוע כזה לא ניתן לאפשר יציאה מאובטחת של עציר. 13. אחזור ואזכיר את הצעתו של בית המשפט קמא לאפשר למערער לחזות באמצעות שיחת זום באירוע החופה כדי לאפשר לו ולו במידה מוגבלת להיות חלק מהטקס, ואת האפשרות לבקש בהמשך ביקור של המערער בבית משפחתו שלא במסגרת החתונה ושבת החתן. לאור כל זאת, וחרף הצער והכאב הכרוכים בכך – הן מבחינת המערער והן מבחינת משפחתו, אני דוחה את בקשת רשות הערעור. בשולי הדברים יצוין כי לא ניתן בשלב זה לקבל את הערעור ביחס לעובדה שהדיון בבית המשפט קמא לא התנהל בדלתיים סגורות. יחד עם זאת, הדיון בפניי התקיים בדלתיים סגורות לבקשת ב"כ המערער. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056570_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5657/22" ]

750,456

741,334

בבית המשפט העליון בג"ץ 5664/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העותרת: הוט מערכות תקשורת בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו 2. המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין 3. משרד התקשורת 4. שר התקשורת 5. שידורי קשת בע"מ 6. אר. ג'י. אי. גרופ בע"מ 7. פרי טיוי פלוס בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד יפית שלו; עו"ד דורין ארדיס; עו"ד איל מנדלבאום החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום א', 23.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056640_P02.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5664/22" ]

750,463

741,313

בבית המשפט העליון ע"א 5665/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: דוד לנידאו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד - תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים בקשה לקביעת מועד דיון בשם המערער: עו"ד אורי הברמן; עו"ד דניאל עידן החלטה הדיון בערעור ייקבע בהתאם ליומן בהקדם האפשרי, וככל האפשר תוך שבוע. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056650_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5665/22" ]

750,464

741,370

בבית המשפט העליון ע"א 5665/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערער: דוד לנידאו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד – תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' רביד ) מיום 9.8.2022 ב-ת"א 17714-08-22 בשם המערער: עוד אורי הברמן; עו"ד דניאל עידן החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום רביעי, 31.8.2022, שעה 10:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור עד ליום שלישי, 30.8.2022, שעה 15:00. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים שאין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום שני, 29.8.2022, שעה 15:00 ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056650_G02.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5665/22", "ת\"א 17714-08-22" ]

750,465

741,425

בבית המשפט העליון ע"א 5665/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דוד לנידאו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד - תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים בקשה מיום 25.8.2022 להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 29.8.2022. ככל שלא תוגש התנגדות, המערער יהיה רשאי להגיש את הבקשה עד מחר, כמבוקש. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022) . ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22056650_K03.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5665/22" ]

750,466

741,665

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5665/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב המערער: דוד לניאדו נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד – תנועה לאומית ליברלית 2. ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד 3. אושר שקלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' רביד) מיום 9.8.2022 ב-ת"א 17714-08-22 תאריך הישיבה: ד' באלול התשפ"ב (31.8.2022) בשם המערער: עו"ד אורי הברמן; עו"ד דניאל עידן בשם המשיבים 2-1: עו"ד אבי הלוי; עו"ד מיכאלי ראבילו פסק-דין שמענו ברוב קשב את טיעוני באי-כוח הצדדים, ומשעשינו כן המלצנו את שהמלצנו. באי-כוח הצדדים, לאחר התייעצות, הודיעו כי הגיעו להסכמות כדלקמן: 1. פסק הדין של בית המשפט המחוזי יבוטל. 2. לא תתקיימנה בחירות נוספות במחוז תל אביב, והמשיב 3 הוא המועמד של הליכוד המשוריין למחוז תל אביב ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-25. 3. הואיל והמערער הועסק בעבר בליכוד, ומתנהל כיום משא ומתן לגבי העסקתו, מוסכם שאין מניעה משפטית להעסיקו, והליכוד לא מתנגד לכך. 4. מעבר לאמור לעיל, הערעור נמחק ולא ייעשה צו להוצאות. ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056650_G04.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5665/22", "ת\"א 17714-08-22" ]

750,467

741,326

בבית המשפט העליון בש"פ 5668/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: מוחמד היימוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ת 42015-08-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' פלקס בשם המבקש: בעצמו החלטה לפני בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נמרוד פלקס) מיום 19.8.2022 לפיה בוטלה החלטת שחרור שניתנה בבית משפט השלום והוחלט לעצור את המבקש עד תום ההליכים. לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שניתנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או שאלה ציבורית; או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין (ראו למשל רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה , פסקה 13 (15.8.2018); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019). עניינה של הבקשה דנן איננו נכנס לאחד המקרים החריגים שלעיל. המבקש אינו מיוצג (לדבריו מאחר שהסנגוריה הציבורית החליטה לא להגיש בקשה בשמה) והוא הגיש את הבקשה בעצמו. טענתו היחידה היא כי החלטתו של בית המשפט קמא היא שגויה. אין די בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לכן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022). ש ו פ ט ת ________________________ 22056680_P01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 5295/18" ]

750,470

741,410

בבית המשפט העליון בג"ץ 5671/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עמרו מאהר רבחי עביד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. בית המשפט הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד פאדי קוואסמי החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056710_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5671/22" ]

750,473

741,595

בבית המשפט העליון בג"ץ 5671/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עמרו מאהר רבחי עביד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. בית המשפט הצבאי לערעורים בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד פאדי קוואסמי בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין לבקשת העותר ובהסכמה אני מורה על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 31.8.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056710_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5671/22" ]

750,474

741,493

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5673/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרת: אברהם יצחק בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר הבינוי והשיכון 2. מקורות חברת מים בע"מ 3. China Railway Tunnel Group Co. Ltd עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד עמיחי סגל פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. העתירה שלפנינו מכוונת נגד החלטת המשיב 1, שר הבינוי והשיכון, להעניק למשיבה 3, China Railway Tunnel Group Co. Ltd שהיא תאגיד זר סיני, פטור לפי סעיף 14א לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: השר , החברה ו- חוק הקבלנים או החוק , בהתאמה). בתמצית יצוין כי הרקע לעתירה יסודו במכרז פומבי מס' 15-2022/פ' – קו ירקון ספארי – ארלוזורוב – תחום רמת גן – מינהור באמצעות דחיקת צינורות משולבים, שפורסם על ידי המשיבה 2, מקורות חברת מים בע"מ (להלן: המכרז ו- מקורות , בהתאמה). בתנאי הסף של המכרז נדרשו הקבלנים המציעים להציג אישור על היותם רשומים בפנקס הקבלנים בענף 200 או בענף 260 בסיווג כספי המתאים לערך הצעתם. בהקשר זה צוין במכרז כי במקרה שהמציע הוא תאגיד זר, יהיה עליו לפעול מול הגורמים הרלוונטיים בארץ להשגת רישום כאמור או שיהיה עליו לפעול להשגת פטור לפי סעיף 14א לחוק תוך שלושה חודשים מיום הזכייה במכרז. העותרת, אברהם יצחק בע"מ, היא חברה שעוסקת בעבודות הנדסה בנאיות והגישה הצעה מטעמה למכרז, אולם ביום 16.6.2022 מקורות החליטה כי הצעת החברה היא ההצעה הזוכה במכרז, ובסמוך לכך נמסרה לעותרת הודעה מתאימה. כפי שעולה מהעתירה, ביום 31.7.2022 העניק השר לחברה פטור מתחולת חוק הקבלנים לגבי ביצוע עבודות הנדסה בנאיות נושא המכרז; זאת מכוח סעיף 14א לחוק המורה כי " קבלן שמקום עסקו מחוץ לישראל ואין לו מקום עסקים רשום בישראל, רשאי השר לפטור אותו מתחולת חוק זה לגבי ביצוע עבודות הנדסה בנאיות שבגדר מכרז בין-לאומי שהוא מבקש להשתתף בו ". 2. העותרת הגישה ביום 11.8.2022 עתירה לבית המשפט לענייניים מינהליים (עת"מ 25366-08-22), בגדרה עתרה להורות על הצעת החברה כפסולה ועל הצעתה שלה כעל ההצעה הזוכה במכרז; כן עתרה לאסור על התקשרות חוזית בין מקורות ובין החברה הנוגעת לעבודות נושא המכרז. מלבד האמור, בית המשפט לעניינים מינהליים התבקש אף לבטל את הפטור שניתן לחברה על ידי השר. לאחר שהוגשה בקשה למחיקה על הסף של העתירה, בין היתר מחמת חוסר סמכות עניינית, הגישה העותרת לבית המשפט לעניינים מינהליים ביום 21.8.2022 בקשה שהוכתרה כ"בקשה דחופה" בגדרה טענה כי מוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בסעד הנוגע להחלטת השר; אולם ציינה כי במקרה שבו לא מוקנית לבית המשפט סמכות כאמור, אזי יש להורות על העברת הדיון בסעד זה לבית המשפט העליון. למחרת, דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את בקשת העותרת תוך שהבהיר כי לא ניתן לצפות מבית המשפט לברור מבין הסעדים המבוקשים והעובדות המפורטות בעתירה מה להעביר לבית המשפט העליון ובמה לדון. בהתאם, הורה בית המשפט כי על העותרת להגיש עתירה מתוקנת הכוללת רק את הסעדים שבסמכותו העניינית. זהו הרקע לעתירה שלפנינו, במסגרתה טוענת העותרת כי על פניו החלטת השר להעניק לחברה פטור היא בלתי סבירה. לטענתה, לא מתקיימים בחברה התנאים שבגינם ניתן להעניק את הפטור הקבוע בסעיף 14א לחוק הקבלנים, ומכאן שהחלטת השר להעניקו שגויה. כך, למשל, לדברי העותרת החברה רשומה בישראל ברשם החברות כחברה זרה עוד משנת 2015 ויש לה כתובת רשומה כמקום עסקים בישראל ועל כן אינה יכולה להיות מוגדרת כחברה זרה לצורך מתן הפטור. העותרת מוסיפה וטוענת כי החברה רשומה בפנקס הקבלנים, אך לא בסיווג הענף הנדרש לפי המכרז; ובהקשר זה מציינת העותרת כי הפטור שבסעיף 14א לא נועד לאפשר לעקוף את חוק הקבלנים מקום שאין למשתתף במכרז סיווג מתאים. 3. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כידוע, בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, מוטלת על העותר חובה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה לשקול ולהגיב לטענותיו. זאת ועוד, עותר אינו יוצא ידי חובתו אך בהעלאת טענותיו בפני הגורם המוסמך, ועל מנת לעמוד בדרישת מיצוי ההליכים שומה על העותר ליתן לרשות שהות מספקת לבחון את נושא הפנייה, לגבש תשובה ולהשיב בהתאם. בתוך כך, מובן כי פרק הזמן שהעותר נדרש להמתין טרם שיפנה לבית המשפט משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, אולם נקודת המוצא היא שעל העותר להמתין פרק זמן מספק כדי לאפשר לרשות להשיב כנדרש (ראו מני רבים: בג"ץ 5323/22 פורום קהלת (ע"ר) נ' ראש הממשלה , פסקה 2 (9.8.2022); בג"ץ 2213/22 ש.ע.ל שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים (ע"ר) נ' משטרת ישראל , פסקה 3 (3.4.2022); בג"ץ 2106/22 תולדות ייזום והשקעות בע"מ נ' שר האוצר , פסקה 3 (28.3.2022)). מהעתירה ונספחיה לא עולה כי לעתירה קדמה פניה לשר בנוגע להחלטתו להעניק לחברה פטור מכוח סעיף 14א לחוק הקבלנים, ועל כן אין מנוס מלהורות על דחיית העתירה על הסף. 4. לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, איננו עושים צו להוצאות . ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056730_G01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5673/22", "עת\"מ 25366-08-22", "בג\"ץ 5323/22", "בג\"ץ 2213/22", "בג\"ץ 2106/22" ]

750,475

741,411

בבית המשפט העליון בג"ץ 5674/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אחמד קאסם אל שייך נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056740_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5674/22" ]

750,476

741,596

בבית המשפט העליון בג"ץ 5674/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אחמד קאסם אל שייך נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למתן ארכה מטעם משיבים 3-2; בקשה לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יונתן סיטון החלטה 1. ניתנת ארכה כמבוקש למשיבים 2 ו-3 להגיש את התגובה מטעמם עד השעה 19:00 היום, 30.8.2022. 2. לא ניתן להקדים את הדיון, והבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056740_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5674/22" ]

750,477

741,666

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5674/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד קאסם אל שייך נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' באלול התשפ"ב (31.8.2022) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד יונתן יוסף סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין העותר, יליד שנת 1965, נעצר ביום 14.3.2022 והוצא נגדו בהמשך צו מעצר מינהלי שתוקפו עד ליום 13.9.2022. שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים. בהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו וכן קיימנו שיג ושיח עם גורמי הביטחון במעמד צד אחד. לאחר כל אלה מצאנו שהפרפראזה הגלויה שנמסרה לבא-כוח העותר, שלפיה "העותר פעיל חמאס; המעורב בפעילת חמאס ארגונית; מעורב בקבלת כספי חמאס; ופעילותו מסכנת את ביטחון האזור", נתמכת בחומר שהוצג ובהבהרות שניתנו לנו. לא מצאנו עילה להתערב בצו המעצר המינהלי הנוכחי. לדברי באי-כוח המשיבים, יש כוונה להאריך את המעצר המינהלי ב-6 חודשים נוספים. אך מובן שאיננו נוקטים עמדה בעניין זה, והטענות שמורות לצדדים. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056740_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5674/22" ]

750,478

741,412

בבית המשפט העליון בג"ץ 5675/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: תאאר נעים שטארה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 15.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056750_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5675/22" ]

750,479

741,940

בבית המשפט העליון בג"ץ 5675/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: תאאר נעים שטארה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2 : עו"ד יונתן סיטון פסק-דין כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת. הדיון הקבוע למחר, 7.9.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056750_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5675/22" ]

750,480

741,405

בבית המשפט העליון בג"ץ 5677/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עז אל דין עטאללה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 15.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056770_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5677/22" ]

750,481

742,337

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5677/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: עז אל דין עטאללה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ט"ו באלול התשפ"ב (11.9.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בהסכמת צד אחד בחומר החסוי, ובעקבות הערותינו, ביקש בא כוח העותר למחוק את העתירה. העתירה נמחקת בזה. ניתן היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056770_M02.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5677/22" ]

750,482

741,413

בבית המשפט העליון בג"ץ 5678/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: איאד אליאס רביע נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 8.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056780_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5678/22" ]

750,483

741,597

בבית המשפט העליון בג"ץ 5678/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: איאד אליאס רביע נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למתן ארכה מטעם משיבים 3-2 בקשה לשינוי שעת הדיון; בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יונתן סיטון החלטה 1. ניתנת ארכה כמבוקש למשיבים 2 ו-3 להגיש את התגובה מטעמם עד השעה 19:00 היום, 30.8.2022. 2. לא ניתן להקדים את הדיון, והבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056780_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5678/22" ]

750,484

741,667

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5678/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: איאד אליאס רביע נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' באלול התשפ"ב (31.8.2022) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד יוסף סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין העותר יליד שנת 1976, תושב בית ענאן/בנימין. הוא נעצר ביום 12.1.2022 ובהמשך הוצא נגדו צו מעצר מינהלי לתקופה של 4 חודשים (כולל המעצר שקדם לו). המעצר המינהלי הוארך בארבעה חודשים נוספים, ותוקפו עד ליום 10.9.2022. קיימנו דיון במעמד הצדדים, ובהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו. משעשינו כן נחה דעתנו כי הוא מעגן היטב את הפרפראזה הגלויה שנמסרה לבא-כוח העותר, לפיה "העותר חצה את גבול מדינת ישראל שלא כדין; חשוד כמי שיצא לחוץ לטובת פעילות חמאס/שליחות מטעם חמאס; חשוד בקשרים לפעילי חמאס בחוץ; חשוד בקבלת כספי חמאס מתורכיה; חשוד כמי שמחזיק אמצעי תקשורת מטעם חמאס; לו קשרים חשודים לפעילי מרחב גדה; לו קשה למחמד אלכרם שחשוד כביטחוני; חשוד כמי שקידם פעילות חמאס ארגונית בהנחיית אחיו יאסין". במצב דברים זה איננו מוצאים עילה להתערבותנו בצו המעצר המינהלי, והעתירה נדחית. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056780_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5678/22" ]

750,485

741,414

בבית המשפט העליון בג"ץ 5679/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אימן אחמד אבו עואד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 22.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056790_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5679/22" ]

750,486

741,941

בבית המשפט העליון בג"ץ 5679/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: אימן אחמד אבו עואד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת. הדיון הקבוע למחר, 7.9.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056790_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5679/22" ]

750,487

741,415

בבית המשפט העליון בג"ץ 5680/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: איוב חוסין אל עואודה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 22.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056800_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5680/22" ]

750,488

742,779

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5680/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר העותר: איוב חוסין אל עואודה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באלול התשפ"ב (15.09.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג; עו"ד יעל קולודני פסק-דין העתירה שבפנינו מופנית נגד צו המעצר המנהלי, השלישי במספר, שהוצא נגד העותר, המורה על מעצרו המנהלי המסתיים ביום 7.11.2022. המשיבים הודיעו בתגובתם כי מגורמי הביטחון נמסר כי בתום תקופת הצו הנוכחי בכוונתם להמליץ על הארכת מעצרו המנהלי של העותר בארבעה חודשים אחרונים. זאת, אלא אם יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה ממנו, או אף אם לא יתקבל מידע חדש בעניינו הקונקרטי – אם יחול שינוי בנסיבות באופן שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו. לאחר דיון במעמד הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר, עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו על ידי גורמי הביטחון. לאחר עיון בחומר החסוי, הגענו למסקנה כי יש בסיס לפרפרזה המופיעה בתגובת המשיבים שלפיה "העותר פעיל חמאס ארגוני, אשר לו פעילות חמאס משותפת עם מחמוד אבו ורדה וג'סאן עמרו; וכי הימצאות העותר בשטח מסכנת את ביטחון האזור. כמו כן, לאחר מעצרו נוסף מידע המחזק את הערכת המסוכנות ממנו". לא מצאנו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, להורות על מעצרו המנהלי של העותר, לתקופה הנקובה בצו העומד לביקורתנו. אשר על כן, דין העתירה להידחות. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056800_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5680/22" ]

750,489

741,429

בבית המשפט העליון בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 2.10.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056810_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5681/22" ]

750,490

743,088

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 3-2 בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22056810_M02.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5681/22" ]

750,491

743,152

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים 3-2 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22056810_M03.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5681/22" ]

750,492

743,249

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5681/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: אשרף איוב אלמוחתסב נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ה באלול התשפ"ב (21.9.2022) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין העותר, יליד 1971 תושב חברון. הוא נעצר ביום 9.3.2022, והחל מיום 13.3.2022 נתון במעצר מינהלי. הצו הנוכחי בתוקף עד ליום 7.11.2022. בפרפראזה הגלויה נאמר כי "העותר חשוד בקידום פעילות חמאס ארגונית המסכנת את ביטחון האזור; העותר פעיל חמאס ארגוני העומד בקשרים עם פעילי חמאס בגדה ומחוצה לה". שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים ובהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר החסוי. משעשינו כן מצאנו כי יש עיגון בחומר לאמור בפרפראזה וכי אין עילה להתערבות מצידנו בצו העומד לביקורת שיפוטית לפנינו. עם זאת, לאחר שיג ושיח עם נציגי המשיבים הודיעו כי הם נכונים להעמיד את ההארכה הבאה על חודשיים ימים ולא יותר, קרי עד יום 6.1.2023, וכי זאת תהיה הארכה אחרונה; אלא אם כן יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה מן העותר או יחול שינוי בנסיבות שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו של העותר. מסרנו מידע זה לידי בא-כוח העותר. סופו של דבר, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט 22056810_G04.docx זפ

[ "בג\"ץ 5681/22" ]

750,493

741,430

בבית המשפט העליון בג"ץ 5682/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: עיסא יאסין עיסא ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 14.9.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056820_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5682/22" ]

750,494

742,228

בבית המשפט העליון בג"ץ 5682/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: עיסא יאסין עיסא ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת להארכת מועד מטעם המשיבים 3-2 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה המשיבים 3-2: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד אסתי אוחנה החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22056820_M02.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5682/22" ]

750,495

742,338

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5682/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: עיסא יאסין עיסא ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ט"ו באלול התשפ"ב (11.9.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין העותר עצור בצו מעצר מינהלי לאחר שהמפקד הצבאי שוכנע כי העותר הוא פעיל חמאס המעורב בפעילות חמאס בשטח, בעל קשרים לאמל"ח ופעילותו מסכנת את ביטחון הציבור. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בהסכמה במעמד צד אחד בחומר החסוי, ובעקבות הערותינו, הודיע בא כוח העותר כי אין הוא עומד על העתירה. העתירה נמחקת בזה. ניתן היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22056820_M03.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5682/22" ]

750,496

741,431

בבית המשפט העליון בג"ץ 5683/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: מואמן מוחמד מרעי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי באזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 2.10.2022. תגובה לעתירה תוגש עד 24 שעות לפני המועד שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056830_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5683/22" ]

750,497

742,100

בבית המשפט העליון בג"ץ 5683/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותר: מואמן מוחמד מרעי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי באזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לדחיית מועד דיון בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה הדיון יידחה כמבוקש וכמוסכם. תשומת לב היומן למועדים המוסכמים בין הצדדים לקיום הדיון. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056830_N02.docx מע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5683/22" ]

750,498

742,697

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5683/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן העותר: מואמן מוחמד מרעי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי באזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באלול התשפ"ב (15.9.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין נוכח הצהרת בא כוח המשיבים שהמעצר הנוכחי יוארך למשך 4 חודשים בלבד – וזאת בכפוף לסייגים המקובלים. בא כוח העותר הודיע כי הוא חוזר בו מהעתירה. העתירה נדחית אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22056830_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5683/22" ]

750,499

741,812

בבית המשפט העליון ע"פ 5685/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערער: יהודה לוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט בני שגיא ) מיום 25.8.2022 ב-ת"פ 53097-02-19 בעניין עיכוב ביצוע גזר הדין תאריך הישיבה: ח' באלול התשפ"ב (4.9.2022) בשם המערער: עו"ד הדר ישראלי; עו"ד אופיר המר בשם המשיבה: עו"ד אופיר ביתן החלטה גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 10.6.2021 ובו נדון המערער ל-14 חודשי מאסר בפועל. מאז שניתן גזר הדין עוכב ביצועו לבקשת המערער פעם ועוד פעם בשל מצבה הבריאותי של רעייתו שהולך ומתדרדר, ולאחרונה עוכב הביצוע עד ליום 29.9.2022. בקובעו כך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המערער באופן חלקי, ומכאן הערעור שלפניי. המערער מבקש כי עיכוב הביצוע יינתן עד ליום 30.11.2022. זאת על רקע בקשת חנינה שהגיש לבית הנשיא בהינתן המצב של רעייתו, ומפאת צנעת הפרט לא אפרט. בקשת החנינה הוגשה בחודש מאי 2022 ולדברי באת-כוח המערער נמסר לה מפי גורמים מוסמכים בבית הנשיא כי ההחלטה בבקשה תינתן עד סוף חודש נובמבר. הערעור נתמך בעמדת ד"ר גילי תמיר המטפלת באשת המערער, כפי שקיבלה ביטוי בשורה של מסמכים, ולאחרונה במכתב מיום 27.8.2022; לדבריה אין אפשרות ליתן מענה למצבה האקוטי הנטען של אשת המערער כל עוד אין החלטה בבקשת החנינה. אינני נוקטת עמדה כמובן, ואולם אין ערובה לכך שבקשת החנינה תיענה בחיוב. ואם אמנם כך, לכאורה יש כשל לוגי בטיעון של המערער לפיו כל עוד אין החלטה של נשיא המדינה בבקשת החנינה, אין יכולת ליתן מענה טיפולי למצב שבו נתונה אשת המערער; והתשובה לכשל הלוגי כביכול היא, שמצב של חוסר ודאות לא פעם קשה יותר להתמודדות מאשר מצב של ודאות; זאת גם אם המצב הוודאי קשה הוא. דומני כי משנדחה מועד ריצוי המאסר זמן ממושך כל כך במקרה חריג זה, "תוספת הדחייה" עד לסוף נובמבר 2022 איננה כה משמעותית כאשר מנגד ניצב מצבה הנטען של רעיית המערער. בנסיבות אלה ולנוכח הערות בית המשפט באת-כוח המשיבה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. אני נעתרת אפוא לבקשה ומקבלת את הערעור, כך שעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המערער יהיה עד ליום 30.11.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056850_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5685/22", "ת\"פ 53097-02-19" ]

750,500

741,406

בבית המשפט העליון בג"ץ 5686/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: פלסטין פריד עבד אללטיף נג'ם נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור החלטה המשיבים מתבקשים להודיע עד לשעה 17:00 היום, אם בכוונתם להאריך את צו מניעת המפגש בעניינה של העותרת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056860_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5686/22" ]

750,501

741,456

בבית המשפט העליון בג"ץ 5686/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: פלסטין פריד עבד אללטיף נג'ם נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי הודעה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה לנוכח באמור בהודעת המשיבים, נראה כי העתירה התייתרה. משכך, ב"כ העותרת מתבקש להודיע אם עודנו עומד על העתירה עד מחר, 29.8.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056860_G02.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5686/22" ]

750,502

741,502

בבית המשפט העליון בג"ץ 5686/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: פלסטין פריד עבד אללטיף נג'ם נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056860_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5686/22" ]

750,503

743,198

בבית המשפט העליון רע"א 5687/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1848-12-21 מיום 20.7.2022 שניתנה על ידי כב' סג"נ בטינה טאובר בשם המבקשת: עו"ד אמיר סילש החלטה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית הנשיא ב' טאובר ) בת"א 1848-12-21 מיום 20.7.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק תביעת המשיבה על הסף מחמת התיישנות. 1. המשיבה, ילידת 1976, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19.5.2009 לאחר שרכב פגע ברכבה בזמן שחצתה צומת. בעת קרות התאונה, רכבה של המשיבה היה מבוטח על ידי המבקשת, ועל כן, ביום 5.4.2015 הגישה כנגדה תביעה לבית המשפט המחוזי (ת"א 7042-04-15) (להלן: התביעה הראשונה ). 2. בתמצית, ניהול ההליך נמשך למעלה מחמש שנים, ובמסגרתו, בין היתר, מונתה מומחית בתחום הראומטולוגיה (להלן: המומחית ) והוגשה על ידי המשיבה בקשה לפסילתה ו/או למינוי מומחה חדש; המותב שישב בתיק התחלף; והתקיימו מספר דיוני הוכחות. בישיבת ההוכחות ביום 29.4.2019, בית המשפט קבע מועד להגשת סיכומים מטעם הצדדים וציין בפניהם כי ידון בסוגיית פסילת המומחית לאחר שאלו יוגשו. על מנת לאפשר למשיבה למצות את זכויותיה במוסד לביטוח לאומי, נדחו שלושה דיונים שנקבעו בבית משפט קמא, עד שביום 9.7.2020, ובחלוף 10 חודשים מישיבת ההוכחות האחרונה, התקיים דיון שבמסגרתו הורה בית המשפט כי הצדדים יגישו את סיכומיהם ולאחר מכן, בית המשפט ייתן דעתו בנוגע לפסילת חוות דעת המומחית שמונתה מטעמו. בימים 25.8.20202 ו-24.9.2020 נתבקשו ארכות על ידי ב"כ המשיבה להגשת הסיכומים מטעמה. בית המשפט נעתר לבקשה וציין כי ככל שלא תוגש תגובה עד ליום 4.10.2020 התביעה תימחק, וככל שתוגש תביעה חדשה, זו תותנה בתשלום הוצאות למבקשת בגין ההליך בתביעה הראשונה ותתנהל בכפוף לראיות שהוגשו במסגרתה. ביום 4.10.2020, ולמרות הארכות שנתבקשו על ידה להגשת הסיכומים מטעמה, המשיבה עתרה למחיקת התביעה וביקשה פטור מתשלום יתרת האגרה בשל מצבה הרפואי ומצוקתה הכלכלית. עוד למחרת, המבקשת התנגדה לבקשה ועתרה כי בית המשפט יורה על דחיית התביעה. 3. ביום 19.10.2020, הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' פוקס ) על מחיקת התביעה "משלא הוגשו סיכומי התובעת (המשיבה –י"ע) חרף הארכות המועד שניתנו בעיקר כשמדובר בהארכות מועד שניתנו לבקשת התובעת (המשיבה – י"ע) – כשהיא עצמה נוקבת בתאריכים בהם תעמוד ותגיש סיכומיה". בית המשפט שב והורה כי הגשת תביעה חדשה על ידי המשיבה תותנה בתשלום הוצאות המבקשת בסך של 30,000 ₪, וכי זו תתנהל בכפוף לראיות שהוגשו במסגרת התביעה הראשונה (להלן: פסק הדין ). 4. ביום 1.12.2021, הגישה המשיבה תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי (להלן: התביעה השנייה ). המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, שבמסגרתה טענה כי אין להחיל את סעיפים 16-15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות ), ומשכך התביעה התיישנה. ביום 20.7.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה. בהחלטתו, סקר את האופן שבו סעיף 15 לחוק ההתיישנות פורש בפסיקה, ועמד על כך שבגדר המונח "נדחתה" נכללת אף תביעה שנמחקה מחמת חוסר מעש. עוד ציין כי במקרים שבהם בית המשפט הוא היוזם את מחיקת התביעה הראשונה, יש להבחין בין מצב שבו התובע מזלזל בניהול ההליך, חסר תום לב או עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, ובין מקרים שבהם מדובר ברשלנות גרידא. עוד נקבע, בין היתר, כי התביעה הראשונה נמחקה ביוזמתו של בית המשפט ועקב מחדלה של המשיבה באי הגשת סיכומים; כי מחדלה של המשיבה לא נבע מזלזול או חוסר תום לב, אלא לנוכח מצבו הרפואי של בא כוחה; כי ברי שהמשיבה עמדה על זכותה למחוק את התביעה ולא לדחותה, על מנת שיתאפשר לה להגיש תביעה חדשה; כי אין חשש שזכויות המבקשת יינזקו שכן ניהולה של התביעה החדשה ייעשה על בסיס החומר הראייתי בתביעה הראשונה; וכי הימשכות ההליך בתביעה הראשונה לא נבע אך ורק מסיבות הקשורות למשיבה, אלא גם מנסיבות חיצוניות כדוגמת מצבו הרפואי של בא כוח המשיבה, החלפת מותב השיפוט בתיק, שיהוי בהגשת חוות דעת מטעם המומחית, התפרצות מגיפת הקורונה והימשכות ההליכים במוסד לביטוח לאומי. לנוכח האמור, נקבע כי סעיף 15 לחוק ההתיישנות חל במקרה דנן, כך שפרק הזמן שבו התביעה הראשונה התנהלה לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות. בשורה התחתונה, משהתביעה הראשונה הוגשה בחלוף 5 שנים, 10 חודשים ו-16 יום, נותרו למשיבה שנה, חודש ו-14 ימים להגשת התביעה החדשה בטרם התיישנותה. התביעה השנייה הוגשה בחלוף שנה, חודש, ו-11 ימים. משמע, זו הוגשה 3 ימים בטרם התיישנה, ולפיכך הבקשה נדחתה. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שבפניי. 5. בבקשה נטען, בין היתר, כי שגה בית משפט קמא עת שדחה את בקשת הסילוק על הסף וקבע שהתביעה לא התיישנה; כי על פי הפסיקה, במקרים שבהם התובע זנח את תביעתו וזו נמחקה מחמת מחדלים דיוניים מצידו, אין תחולה לסעיף 15 לחוק ההתיישנות; כי הואיל והמשיבה זנחה את הטיפול בתיק עוד בתום שלב שמיעת ההוכחות, יש להתייחס לשלב זה כמועד שממנו יימנו הימים עד למועד הגשת התביעה המחודשת, ומשכך התביעה התיישנה; וכי המשיבה הגישה את התביעה השנייה מבלי שמילאה אחר התנאי שנקבע בפסק הדין לעניין תשלום הוצאות המבקשת, ועל כן לכאורה אין למנות את הימים עד ליום 25.4.2022 שבו בית המשפט הסדיר בהחלטתו את תשלומי ההוצאות. 6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בהחלטת בית משפט קמא ובפסק דינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 7. אפתח בנקודת המוצא שלפיה " התערבות בהחלטה שדוחה בקשה לסילוק על הסף – שמשמעותה כי צד יקבל את יומו בבית המשפט – תיעשה במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד, שבהם יש חשש ממשי לניהול הליך סרק שכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטתה של הערכאה המבררת" (ראו, מבין רבים, רע"א 2764/22 שמעיה שושן נ' בוקובזה , פסקה 9 והאסמכתאות שם (2.6.2022); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 והאסמכתאות שם (מהדורה שלישית, 2012)). כך על דרך הכלל, וכך גם כאשר בשאלת התיישנות עסקינן (רע"א 8834/15 אפלייד מטריאלס אינק' נ' להט , פסקה 8 (3.3.2016); רע"א 6840/15 עיריית חולון נ' בילו , פסקה 8 (21.12.2015)). לא מצאתי כי המקרה שלפנינו נמנה על אותם המקרים. 8. במקרה דנן, המחלוקת העיקרית שנתגלעה בין הצדדים נסבה על השאלה האם התביעה הראשונה שנמחקה חוסה תחת סעיפים 16-15 לחוק ההתיישנות, ועל כן אין להביא במניין ההתיישנות את התקופה שבין הגשת התביעה הראשונה לבין מחיקתה. סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע כדלקמן: תובענה שנדחתה הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה . כפי שהובהר זה מכבר בפסיקה, אף תביעה שנמחקה נכללת בהוראת הסעיף ומאפשרת את השעיית מירוץ ההתיישנות, שכן מחיקת התביעה אינה מהווה מעשה בית דין, והתובעים רשאים להגיש תביעה חדשה באותה העילה. קרי, תקופת הזמן שבין הגשת התובענה ומחיקתה לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות, בין היתר, אף בנסיבות שבהן התביעה נמחקה מחמת חוסר מעש כבענייננו (ראו: ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166, 180; רע"א 2643/17 טהה נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 4 (20.7.2017)). כאמור לעיל, המבקשת טענה כי לנוכח התנהלותה המזלזלת של המשיבה לאורך ההליך כולו, אשר לווה בעיכובים משמעותיים ודחיינות מצידה, אין מקום להחלת סעיף 15 לחוק ההתיישנות. עוד טענה כי המשיבה זנחה את תביעתה כבר בתום שמיעת הראיות ועל כן חלפו שנתיים, 7 חודשים ויומיים עד להגשת התביעה החדשה; וכי מכל מקום, במועד שבו הוגשה התביעה החדשה טרם מולאה תניית תשלום ההוצאות, ועל כן יש לראות את מועד הגשת התביעה החדשה ב-25.4.2022 כשהנושא הוסדר על ידי בית משפט קמא. 9. לא מצאתי ממש באף לא אחת מטענות המבקשת. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, גם אם הייתי נכון לקבל את טענת המבקשת לעניין אי תחולתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות במקרים שבהם התובע ניהל את ההליך בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, לא כך הדבר במקרה שלפנינו. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לזקוף אך לחובת המשיבה את הימשכות ההליך, שכן זה הושפע מנסיבות חיצוניות נוספות כדוגמת השיהוי בהגשת חוות הדעת מטעם המומחית שמונתה על ידי בית המשפט, החלפת מותב השיפוט, ההליכים שהתקיימו בעניינה במוסד לביטוח לאומי, ומצבו הרפואי של בא כוחה. 10. אף לא מצאתי ממש בטענת המבקשת ולפיה יש להתחיל את ספירת מניין הימים עד להגשת התביעה החדשה מתום שלב ההוכחות. לשיטתה של המבקשת, על בית המשפט לברר מתי המשיבה זנחה את תביעתה בפועל ובהתאם לספור את מניין הימים עד להגשת התביעה החדשה. ברם, סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע כי " לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה ". קרי, המועד הקובע בחוק הינו המועד שבו בית המשפט דחה או מחק את התביעה, ולא המועד שבו ההליך נזנח על ידי התובע. גישתה של המבקשת אינה רצויה אף בהיבט שיקולי האחידות והיעילות השיפוטית. קבלת עמדת המבקשת משמעה שבכל מקרה ומקרה, בתי המשפט יידרשו להתחקות אחר אופן ניהול ההליך מצד התובעים ולברר, ככל שהדבר אכן אפשרי, מהו המועד המדויק שבו התובע הפסיק לטפל בתביעה וזו נזנחה על ידו. במצב דברים זה, לא רק שלתובעים תהא חוסר וודאות באשר לאופן שבו עליהם להתנהל במסגרת ההליך, אלא שהדבר אף עשוי לגרור את הצדדים למחלוקות נוספות וליצור עומס רב על בתי המשפט. 11. לא מצאתי ממש אף בטענת המבקשת באשר להתניית הגשת התביעה החדשה בתשלום הוצאותיה בתביעה הראשונה. עיון בפסק הדין מעלה כי התניית הגשת התביעה החדשה בתשלום הוצאות, נועדה אך להבטיח את הוצאותיה של המבקשת בגין ההליך הקודם, ולא למנוע מהמשיבה להגיש את תביעתה מחדש, כך שאין באי התשלום כדי להשפיע על משך תקופת ההתיישנות. 12. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22056870_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5687/22", "ת\"א 7042-04-15", "רע\"א 2764/22", "רע\"א 8834/15", "רע\"א 6840/15", "ע\"א 1650/00", "רע\"א 2643/17" ]

750,504

741,407

בבית המשפט העליון בג"ץ 5688/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: תחריר עדנאן מוחמד אבו סריה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור החלטה המשיבים מתבקשים להודיע עד לשעה 17:00 היום, אם בכוונתם להאריך את צו מניעת המפגש בעניינה של העותרת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056880_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5688/22" ]

750,505

741,457

בבית המשפט העליון בג"ץ 5688/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: תחריר עדנאן מוחמד אבו סריה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי הודעה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה לנוכח האמור בהודעת המשיבים, נראה כי העתירה התייתרה. משכך, ב"כ העותרת מתבקש להודיע אם עודנו עומד על העתירה עד מחר, 29.8.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056880_G02.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5688/22" ]

750,506

741,503

בבית המשפט העליון בג"ץ 5688/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותר: תחריר עדנאן מוחמד אבו סריה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056880_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5688/22" ]

750,507

741,408

בבית המשפט העליון בג"ץ 5689/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: ולאא חאלד פוזי טנגי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור החלטה המשיבים מתבקשים להודיע עד לשעה 17:00 היום, אם בכוונתם להאריך את צו מניעת המפגש בעניינה של העותרת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056890_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5689/22" ]

750,508

741,458

בבית המשפט העליון בג"ץ 5689/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: וללא חאלד פוזי טנגי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי הודעה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה לנוכח האמור בהודעת המשיבים, נראה כי העתירה התייתרה. משכך, ב"כ העותרת מתבקש להודיע אם עודנו עומד על העתירה עד מחר, 29.8.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056890_G02.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5689/22" ]

750,509

741,504

בבית המשפט העליון בג"ץ 5689/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרת: ולאא חאלד פוזי טנגי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056890_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5689/22" ]

750,510

741,808

בבית המשפט העליון בש"פ 5691/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) לחוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ח' באלול התשפ"ב (4.9.2022) בשם המבקשת: עו"ד אופיר ביתן בשם המשיב: עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן החלטה שמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים והערתי את שהערתי. לאחר התייעצות עם מרשה הודיעה באת-כוח המשיב כי אינה עומדת עוד על ההתנגדות לבקשת המדינה, תוך שהיא שומרת על זכותה, שמוקנית לה ממילא, להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שתמצא לנכון. ואך מובן כי אינני נוקטת עמדה לגופה של בקשה כזו, אם תוגש. במצב דברים זה אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 13.9.2022 או עד למתן פסד דיון ב-תפ"ח 26414-12-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056910_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תפ\"ח 26414-12-21" ]

750,513

742,221

בבית המשפט העליון בש"פ 5692/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה חמישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המבקשת: עו"ד עילית מידן בשם המשיב: עו"ד איתן להמן החלטה 1. לפניי בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב. בתמצית ייאמר שכתב האישום מחזיק שלושה אישומים. על פי הנאמר בו, בהזדמנויות רבות במהלך השנים 2019-2017 ביצע הנאשם עבירות מין במתלוננות – שתי נכדותיו ואחייניתו, בהיותן קטינות. ביחס לאחייניתו מיוחס לו גם מעשה אינוס, בהיותה כבת תשע וחצי. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכך אמנם הורה בית המשפט המחוזי. לעניין ההליך העיקרי, התקיימו עד כה שישה מועדי הוכחות ועתה קבועים שני מועדים נוספים ליום 20.9.2022 וליום 2.11.2022. על פי דברי באת-כוח המבקשת הצפי הוא שפרשת התביעה תסתיים במועדים אלה, ואף פרשת ההגנה אמורה לצאת לדרך. 2. מדובר בעבירות מין במשפחה ובתמונה משפחתית מורכבת המצטיירת מן התסקירים שהוגשו. המסוכנות נלווית לעבירות המיוחסות למשיב והיא מדברת בעד עצמה; ואף בשני התסקירים בעניינו של המשיב הוערכה מסוכנותו של המשיב כגבוהה. בנוגע לקצב התקדמות ההליכים, אמנם חלו עיכובים ולא בעטיו של המשיב, ואולם נראה שעתה מצוי ההליך במסלול שיש יסוד לצפות שיאפשר סיום המשפט בתוך זמן סביר. 3. לדברי בא-כוח המשיב, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות המיוחסות למשיב וכן התארכות ההליך העיקרי, כמו גם מצבו הרפואי, מצדיקים להורות על העברת המשיב למעצר בית. בהקשר זה ייאמר כי בהחלטות קודמות של בית משפט זה ציין בית המשפט כי יש בידי המשיב לפנות בבקשה לעיון חוזר במעצרו ככל שבאפשרותו להציע חלופה מתאימה. חלופות אמנם הוצעו, אלא ששירות המבחן לא מצא אותן מתאימות ומשכך נדחו גם הבקשות לעיון חוזר שהגיש המשיב. יוער עם זאת כי גם כיום פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שיהא בידיו להציע חלופה הולמת שתיתן מענה למסוכנות הנשקפת ממנו. 4. סופו של דבר, אינני סבורה שנקודת האיזון לעת הזאת השתנתה באופן שמצדיק לשנות מסטטוס המעצר שבו מצוי המשיב. התוצאה היא שאני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 13.9.2022 או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 40533-12-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22056920_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תפ\"ח 40533-12-20" ]

750,515