shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
738,919	בבית המשפט העליון ע"פ 4991/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: שוקורללה יעקוביאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.6.2022 בת"פ 1599-07-20 שניתן על-ידי כבוד השופט ח' טרסי בשם המבקש: עו"ד דוד גולן בשם המשיבה: עו"ד אפרת גולדשטיין רוזן החלטה בהסכמת המדינה, אני מורה על עיכוב ביצועו של עונש המאסר בדרך של עבודות שירות שהושת על המבקש עד להכרעה בערעור. יתר מרכיבי העונש יוותרו על כנם וכך גם התנאים המגבילים והערבויות שהושתו על המבקש בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הדיון שנקבע ליום 26.7.2022 – מבוטל. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049910_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4991/22" ]	749,293
742,982	בבית המשפט העליון ע"פ 4991/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. דוד יעקוביאן 2. שוקרוללה יעקוביאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לתיקון הודעת ערעור מיום 18.9.2022 החלטה המדינה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 23.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049910_K05.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4991/22" ]	749,294
739,758	בבית המשפט העליון בש"פ 4992/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: אליאב אליהו פסח נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.7.2022 במ"ת 13829-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' סילמן תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם העורר: עו"ד איתן און בשם המשיבה: עו"ד תום קובצ'י החלטה 1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.7.2022 (מ"ת 13829-05-22, השופט נ' סילמן ). בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. 2. ביום 8.5.2022 הוגש נגד העורר, יליד 1998, כתב אישום לבית המשפט המחוזי, הכולל עשרה אישומים ומייחס לו ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה וסחיטה באיומים. בתמצית יצוין כי לפי הנטען העורר פעל, יחד עם אנשים אחרים שזהותם אינה ידועה, לקבל במרמה כספים מאנשים באמצעות קבוצות ביישומונים "וואטסאפ" ו"טלגרם". על-פי כתב האישום, העורר והאחרים הציגו עצמם בכזב כמנהלי אותן הקבוצות, שתפקידם לאשר ולאמת את זהותם של החברים בהן, ובאופן זה הם קיבלו תמונות ופרטים נוספים, שבאמצעותם השיגו גישה לחשבונות הבנק של אותם משתמשים (להלן: המתלוננים ). עוד צוין כי בחלק מהמקרים איימו העורר והאחרים על המתלוננים במטרה לסחוט מהם כספים נוספים. 3. העורר נעצר ביום 25.4.2022 ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשתו של כתב האישום בעניינו הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בו ביום נקבע כי קיים ניצוץ ראייתי להוכחת אשמתו של העורר במיוחס לו ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד למתן החלטה אחרת. 4. ביום 12.6.2022, בהתאם להחלטה שניתנה, הגישה המדינה טיעון בכתב באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של העורר. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי לעורר להגיש את תגובתו לטענות המדינה. לצד זאת, בית המשפט המחוזי מצא לנכון להורות, כבר באותה עת, על קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של העורר. 5. ביום 7.7.2022 התקבל התסקיר מטעם שירות המבחן. בעיקרו של דבר, שירות המבחן עמד על נסיבות חייו של העורר וציין כי התרשם שקיימים אצלו דפוסי התנהגות מכשילים, אשר עלולים להתגבר ברגעי משבר. בין היתר, צוין כי בזמן שירותו הצבאי העורר היה עריק לתקופות מסוימות וריצה מאסר בשל כך בכלא הצבאי, וכן כי הוא בעל רקע של התמכרות לסמים, לאלכוהול ולהימורים. לצד זאת, ביחס לנסיבות מעצרו צוין כי העורר הביע אמפתיה כלפי המתלוננים, שאותם אינו מכיר, והצטער על הפגיעה הקשה בהם. כמו כן, הוא גילה מודעות ראשונית לקשייו והביע נכונות להתחיל בהליך טיפולי. נוכח האמור, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות דומה מצד העורר, אם לא ישולב בטיפול בהתמכרותו ובבחינת הקשיים הרגשיים שהעלה. בהמשך לכך, שירות המבחן בחן את המפקחים שהוצעו על-ידי העורר, והתרשם כי מדובר במערך פיקוח סמכותי, אחראי ומחויב. על רקע זה וחרף רמת הסיכון האמורה, התסקיר כלל המלצה על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו, וכן על הטלת צו פיקוח למשך שישה חודשים לצורך מעקב שעניינו שימוש בסמים. 6. ביום 11.7.2022 התקיים דיון בפני בית המשפט המחוזי, ובו הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת חלק מהאישומים המיוחסים לו. כמו כן, במועד זה נבחנו ארבעת המפקחים שהוצעו לפיקוח על העורר בחלופת המעצר בבית אחותו. יצוין כי בדיון המדינה הביעה את התנגדותה לשחרורו של העורר לחלופת מעצר. 7. כאמור, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו עמד בית המשפט המחוזי על ריבוי המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום, שבוצעו בתחכום, תוך ניצול חולשת האחר ושימוש באיומים עברייניים. כן צוין כי העורר הפעיל אחרים במסגרת המעשים והיה גורם דומיננטי ויוזם. אף הודגש כי המעשים בוצעו מרחוק (באמצעים מקוונים), באופן המלמד על כך שניתן לבצעם גם מתוך חלופת המעצר. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין את עברו של העורר, כעולה מתסקיר שירות המבחן, בציינו כי זה מלמד על דפוס של ניצול אנשים מוחלשים וקושי בקבלת גבולות וסמכות. עוד הודגשו, השימוש של העורר בסמים קשים, נטייתו הנרחבת של העורר להתמכרות, וכן הערכת הסיכון המשמעותי הנשקף ממנו. על רקע זה, בית המשפט המחוזי המשיך ודחה את מיקום החלופה המוצע, בציינו כי קיים קושי להשבתו למקום שבו יש לו קשרים חברתיים ונגישות לסמים ולהימורים. עוד צוין כי מערך הפיקוח אמנם "סביר", אך עולה קושי מכך שמדובר בבני משפחתו של העורר שלא היו מודעים למצבו ולהתמכרויותיו. על כן, ולנוכח כל האמור, החליט בית המשפט המחוזי לסטות מהמלצתו של שירות המבחן, בקבעו כי לא ניתן להקהות את מסוכנותו של העורר וכי קיים קושי ממשי במתן אמון בו. יחד עם זאת, נקבע כי ככל שתימצא חלופה מרוחקת משמעותית ממקום מגוריו של העורר, ניתן יהיה לשקול הזמנת תסקיר משלים. 8. הערר שבפני מכוון כלפי ההחלטה האמורה, ובו נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי יש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בתמצית, העורר סומך את ידו על המלצתו של תסקיר שירות המבחן בעניינו. כן צוין כי העורר הגיע להבנה שעליו לטפל בעצמו וכי בשיחות עמו הוא מציין את האפקט המרתיע של המעצר. 9. הדיון בערר התקיים בפני ביום 25.7.2022. בא-כוחו של העורר שב ועמד על ההיבטים החיוביים הרבים העולים מן התסקיר, לצד הקשיים המצוינים בו, והדגיש כי יש לסייע לעורר שהוא אדם צעיר, שעברו הפלילי מצומצם. מנגד, המדינה סברה כי דין הערר להידחות מטעמיו של בית המשפט המחוזי. 10. לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל דעה כי דין הערר להידחות. אכן, לא ניתן להתעלם מן ההיבטים החיוביים בתסקיר שהוגש ומההמלצה שהובאה בסופו. לצד זאת, יש לחזור ולהדגיש, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי המסוכנות העולה מכתב האישום אינה זניחה כלל ועיקר, וכרוכה ביכולת ארגון ובמערך עברייני מקיף. יתר על כן, רמת הסיכון האמורה אף עולה ממאפייני אישיותו של העורר ומעברו כמתואר בתסקיר המעצר עצמו, ואין להקל בכך ראש. הגם שבסופו של דבר התסקיר כלל עמדה חיובית בעיקרה, כידוע, בית המשפט אינו מחויב לאמצה. המלצותיו המקצועיות של שירות המבחן משמשות כלי עזר חשוב, אך לא בלעדי, כחלק ממכלול השיקולים שיש להידרש אליהם בהחלטות מסוג זה (ראו למשל: בש"פ 10209/16 באבבאי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (8.1.2017)). במקרה דנן בית המשפט המחוזי נתן דעתו לאמור בתסקיר על היבטיו השונים, ונימק בהרחבה את החלטתו לסטות מההמלצה שנכללה בו. על כך יש להוסיף כי דומה שבית המשפט המחוזי איזן כראוי בין המסוכנות הנשקפת מהעורר לבין היתרונות האפשריים שעשויים לצמוח מחלופת מעצר בעניינו, בהותירו פתח (חשוב) לבחינתה של חלופה אחרת במיקום מרוחק ממקום המגורים של העורר. לנוכח כל האמור, לא מצאתי לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי. 11. סוף דבר: הערר נדחה, והכול כאמור בכפוף לאפשרות להציג חלופה חדשה. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049920_A03.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 13829-05-22" ]	749,297
738,859	בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשה מיום 21.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 11.8.2022, ובתוך כך רשאי הוא להתייחס אף לאפשרות לפטור מהפקדת ערובה. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4993/22" ]	749,298
740,687	בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה המשך טיפול החלטה כידוע, קבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך – קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מערובה (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)). כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה. הבקשה דנן (והמסמכים שצורפו לה) אינה נתמכת בתשתית עובדתית המלמדת כי אין באפשרותה של המבקשת לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערובה ולו בסכום כלשהו. כ מו כן, המבקשת לא הסבירה מדוע לא תוכל להסתייע בסביבתה הקרובה לשם גיוס הסכומים הנדרשים. אף סיכויי ההליך שבכותרת אינם מצדיקים היעתרות לבקשה בשים לב לכך שאמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה היא מחמירה ורשות ערעור תינתן במקרים חריגים שעולה בהם שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה או שניכר בהם "עוול זועק" (ראו, למשל: רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן , פיסקה 8 וההפניות שם (10.12.2013); טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 407-405 (2017)). על אף האמור, בהיעדר תשובה מטעם המשיב ולנוכח אינדיקציות לקשיים כלכליים, ראיתי להפחית את גובה הערובה ולהעמידה על סכום מתון של 5,000 ש"ח. האגרה תשולם והערובה בסכום 5,000 ש"ח תופקד עד ליום 25.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4993/22", "רע\"א 7220/13" ]	749,299
741,514	בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשה מיום 28.8.2022 החלטה ככל שניתן להבין מהמסמך שהוגש, מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 16.8.2022, בגדרה דחיתי את בקשת המבקשת למתן פטור מלא מתשלום אגרה והפקדת ערובה, אך הוריתי על הפקדת ערובה בסכום מופחת של 5,000 ₪ בלבד. לא מצאתי בבקשה דנן שינוי נסיבות שאירע מאז מתן ההחלטה המצדיק להיעתר לה. למעלה מן הצורך אציין עוד כי בהחלטתי מיום 16.8.2022 יצאתי מנקודת הנחה שמצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים, ועל כן הוריתי על הפחתת גובה הערובה בהליך. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K06.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4993/22" ]	749,300
741,868	בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי טרם שולמה אגרה וטרם הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף החלטתי מיום 16.8.2022 והחלטתי מיום 29.8.2022. המבקשת תסיר מחדלה עד ליום 8.9.2022, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4993/22" ]	749,301
742,302	בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה הודעה מטעם המבקשת מיום 8.9.2022 פסק-דין המבקשת לא שילמה את האגרה ולא הפקידה את הערובה חרף החלטותיי הקודמות בנדון וההזדמנויות השונות שניתנו לה. אף בהודעתה שבכותרת מציינת המבקשת כי אין בידה להפקיד את הערובה בהליך. במצב דברים זה אין מנוס מלהורות על מחיקת ההליך, והוא נמחק בזאת. ניתן היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K08.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4993/22" ]	749,302
742,846	בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשות מטעם המבקשת מיום 12.9.2022 החלטה ככל שניתן להבין מהבקשה שלפני, המבקשת עותרת לביטול פסק דיני מיום 11.9.2022, בגדרו הוריתי על מחיקת ההליך שבכותרת, משום שהמבקשת לא שילמה את האגרה ולא הפקידה את הערובה כנדרש. כידוע, רשמי בית המשפט מוסמכים "להחיות" הליך שנדחה עקב אי תשלום אגרה והפקדת ערובה מקום בו מתברר שיש למחדליו של המבקש הסבר המניח את הדעת. שיקולים שיש להביא בחשבון בעת הדיון בבקשה להחייאת הליך הם, בין היתר: סיכויי ההליך, מידת הפגיעה ביוזם ההליך אם תידחה בקשתו ואינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד (ראו: בש"א 5822/05‏ לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם , פיסקאות 22-19 (28.6.2006)). בענייננו, המבקשת לא שילמה את האגרה ולא הפקידה את הערובה במועדים שנקבעו לכך בהחלטות קודמות, ואף עתה ממשיכה היא לטעון שאמנם בכוונתה לשלם את האגרה אך אין באפשרותה להפקיד את הערובה. במצב דברים זה, וכן לנוכח סיכויי ההליך שאינם נחזים להיות גבוהים (כמפורט בהחלטתי מיום 16.8.2022), לא מצאתי כי הבקשה כוללת הסבר המניח את הדעת למחדליה של המבקשת המצדיק את "החייאת ההליך". לפיכך, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K09.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4993/22", "בש\"א 5822/05" ]	749,303
739,803	בבית המשפט העליון בש"א 4994/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 12.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049940_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4994/22" ]	749,304
740,720	בבית המשפט העליון בש"א 4994/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד ליאור בלקין החלטה ככל שיש בידי המבקש מסמכים רפואיים עדכניים, המעידים על קושי בהתניידות, יגישם עד ליום 21.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049940_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4994/22" ]	749,305
741,593	בבית המשפט העליון בש"א 4994/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד ליאור בלקין החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בתלה"מ 64547-03-22 מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מדובר בתביעה שהגישה המשיבה – אמו של הקטין, נגד המבקש – סבו של הקטין, לתשלום מזונות הקטין. 2. המבקש, תושב נתניה, טוען כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, בשל גילו המבוגר, וכן בשל מצבו הרפואי, אשר פורט בבקשתו. 3. המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי המבקש הוא אדם עצמאי ועדיין עובד, ללא כל מגבלה בריאותית משמעותית. עוד היא טוענת, שהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אינם עדכניים ואין בהן כדי להעיד על מצבו הרפואי של המבקש כיום ועל יכולתו להתנייד. 4. בהחלטת בית משפט זה מיום 16.8.2022 ניתנה למבקש הזדמנות להגיש מסמכים רפואיים עדכניים המעידים על קשיים בהתניידותו, אך הוא לא ניצלה ולא הגיש דבר. 5. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות אמנם נוטה להעברת הדיון. המבקש לא צירף מסמכים רפואיים עדכניים המצביעים על קושי ביכולתו להתנייד, חרף האפשרות שניתנה לו להשלימם. משאלו הם פני הדברים, ומבלי להקל ראש בגילו של המבקש, לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים המצדיקים סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049940_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4994/22" ]	749,306
738,766	בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשה מיום 21.7.2022 לפטור מתשלום אגרה החלטה שירות בתי הסוהר יגיש כרטיס תנועות כספי אסיר של המבקשת עד ליום 1.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049950_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4995/22" ]	749,307
739,000	בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשה לפטור מאגרה מיום 21.7.2022; הודעת המשיב מיום 25.7.2022 החלטה בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בכרטיס תנועות כספי האסיר של המבקשת ובשים לב לסכומים המופקדים בחשבונה מעת לעת וליתרת חשבונה, לא ראיתי לפטור אותה לחלוטין מתשלום האגרה, ואני קובעת כי היא תעמוד על סך של 200 ש"ח בלבד. האגרה תשולם עד ליום 3.8.2022, אחרת יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת . ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049950_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4995/22" ]	749,308
739,994	בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.06.2022 ב-עת"א 40947-06-22 שניתנה על ידי השופט דרור ארד-אילון המבקשת: בעצמה החלטה משהבקשה אינה מפורטת דיה, אאפשר למבקשת, לפנים משורת הדין, להגיש נימוקים לבקשה. נימוקים אלו יוגשו עד ליום 15.8.2022. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22049950_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4995/22", "עת\"א 40947-06-22" ]	749,309
740,699	בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.06.2022 בתיק עת"א 40947-06-22 שניתנה על ידי השופט ד' ארד-אילון המבקשת: בעצמה החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (השופט ד' ארד-אילון ) ב-עת"א 40947-06-22 מיום 20.6.2022. ככל שניתן להבין מהבקשה, זו מופנית כלפי התנהלות אנשי נחשון בעת שהובאה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. 2. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים לא תינתן אלא במקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר, או אם עולה חשש לעיוות דין (רע"ב 7420/21 מחאמיד נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 11 (28.11.2021); רע"ב 7982/21 עווד נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (7.12.2021)). 3. מן הבקשה שלפניי לא ניתן להבין מהו הסעד המבוקש או מהי "ההחלטה המינהלית של המשיב שהיא [המבקשת – י' א' ] מבקשת להעמיד לביקורת שיפוטית" כלשון החלטת בית המשפט המחוזי. זאת, אף לאחר שבהחלטתי מיום 7.8.2022 ניתנה למבקשת האפשרות להגיש נימוקים לבקשתה, משזו לא הייתה מפורטת דיה. אולם גם בהזדמנות שניתנה למבקשת להבהיר את בקשתה, עדיין לא ניתן היה לרדת לסוף דעתה של המבקשת. משכך, ובהינתן אמות המידה האמורות לרשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים, איני מוצא להיעתר לבקשה. 4. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22049950_J04.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4995/22", "עת\"א 40947-06-22", "רע\"ב 7420/21", "רע\"ב 7982/21" ]	749,310
740,139	בבית המשפט העליון דנ"מ 4996/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: המשרד לביטחון פנים - האגף לרישוי לכלי ירייה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 998/22 מיום 8.6.2022 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו- ד' מינץ בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו ד' מינץ ) בעע"ם 998/22 מיום 8.6.2022 (להלן: פסק הדין ), בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית לעניינים מינהליים, אשר דחה את עתירת המבקש נגד ההחלטה שלא להעניק לו רישיון לנשק פרטי בתבחין "מגורים בישוב זכאי". 1. בקשת המבקש לקבלת רישיון לנשק פרטי נדחתה על ידי המשיב ביום 26.5.2021 בעקבות המלצה שלילית של המשטרה על רקע הרשעות קודמות ולנוכח קיומם של הליכים פליליים תלויים ועומדים נגדו, שעניינם הפעלת כלי טיס שלא כדין. ערר שהגיש המבקש נדחה, תוך שצוין כי אין מקום לקבל את בקשת המבקש "מטעמי שלום הציבור וביטחונו". המבקש הגיש עתירה מנהלית נגד החלטת המשיב וזו נדחתה ביום 7.2.2022 על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים, אשר קבע כי לא עלה בידי המבקש לשכנע כי יש מקום להתערב בהחלטה בעניינו. בפסק הדין צוין כי אף שהעבירות המיוחסות למבקש אינן עבירות אלימות או נשק, מדובר במעשים שיש בהם כדי לסכן את הציבור ושלומו המקימים חשש באשר לדרך התנהלותו הכללית. 2. על רקע זה הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה. הדיון בערעור התקיים ביום 7.6.2022 ובמהלך הדיון הוצגו לבית המשפט החומרים המשטרתיים בעניינו של המבקש. בהמשך לכך ניתן פסק הדין נושא הבקשה דנן, אשר דחה את הערעור ללא צו להוצאות. בפסק הדין צוין כי לאחר עיון בחומר המשטרתי ושמיעת טענות הצדדים, יש מקום לאמץ את ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים וזאת בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין אזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), כאימוצה בתקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. 3. מכאן הבקשה שלפניי אשר הוגשה ביום 17.7.2022, וביום 31.7.2022 הוגשה במתכונת "מתוקנת". בבקשה המתוקנת טוען המבקש, שאינו מיוצג, כי בשים לב לכך שדחיית עמדתו כרוכה בפגיעה אנושה ביכולתו להגן על עצמו באופן שאף מסכן את חייו, היה מקום ליתן פסק דין מנומק בערעור ולא להסתפק באימוץ קביעותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים. לשיטת המבקש, אין עוררין כי הוא זכאי להחזיק בנשק על בסיס תבחין "מגורים בישוב זכאי", והסירוב להעניק לו את הרישיון נעוץ כל כולו בהתנהלותו בעניינים אחרים. 4. דין הבקשה להידחות. תנאי סף לקיום דיון נוסף הוא שבפסק הדין נושא הבקשה נקבעה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף ( סעיף 30(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא זה המקרה שלפנינו. המבקש אינו טוען כי במקרה דנן נקבעה הלכה חדשה, אלא מלין על עצם החלטת בית המשפט העליון לאמץ את נימוקיה וממצאיה של הערכאה הדיונית מתוקף סמכותו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. השגת המבקש על קביעה זו, שהתבססה על עיון בחומר המשטרתי ועל שמיעת טענות הצדדים, היא השגה ערעורית שאין לה מקום בהליך הדיון הנוסף ( דנ"א 3876/21 הוך נ' בריכטא , פסקה 5 (20.6.2021)). אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22049960_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"מ 4996/22", "דנ\"א 3876/21" ]	749,311
741,416	בבית המשפט העליון דנ"מ 4996/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: המשרד לביטחון פנים - האגף לרישוי לכלי ירייה בקשה מיום 22.8.2022 מטעם המבקש לתיקון החלטה בשם המבקש: בעצמו החלטה הטיפול בהליך דנן הסתיים עם מתן ההחלטה מיום 9.8.2022 ואין מקום להידרש לסוגיה פעם נוספת. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22049960_V02.docx אש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"מ 4996/22" ]	749,312
739,999	בבית המשפט העליון בש"פ 4999/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: זיאד אלחרומי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.6.2022 במ"ת 42130-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' אבו טהה תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשפ"ב (27.7.2022) בשם העורר: עו"ד נס בן-נתן בשם המשיבה: עו"ד נעימה חנאווי-כראם החלטה 1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.6.2022 (מ"ת 42130-05-22, השופט נ' אבו טהה ) שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 2. ביום 19.5.2022 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי. על-פי הנטען בכתב האישום, ביום 1.5.2022 נמצאו בתא המטען של רכב הרשום על שמו של העורר (להלן: הרכב ), בעת שנהג בו, כ-1,196.78 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן: הסם ). הרכב נתפס באזור כביש 6, במסגרת פעילות משטרתית, והסם נמצא בו לאחר פירוק כיסוי הפלסטיק והבד שעטף את תא המטען של הרכב (להלן: כיסוי תא המטען ). על רקע האמור יוחסה לעורר עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. 3. העורר נעצר ביום שבו נתפס הסם ברכבו, ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי בידי המדינה קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לעורר, לרבות דו"חות פעולה של השוטרים שעצרו את הרכב וביצעו בו חיפוש, חוות דעת מומחה ביחס לסוג הסם ולכמותו, וכן דנ"א של העורר שנדגם מחלקו הפנימי של כיסוי תא המטען. עוד נטען כי בעניינו של העורר קמה עילת מסוכנות עקב כמות הסם הגדולה שנתפסה ברכבו, וכן הודגשה עילת המעצר הסטטוטורית שחלה ביחס לעבירות סמים כפי שמורה סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). לבסוף, הודגש כי במקרה דנן, לנוכח כמות הסם שנתפס, "ברור כי מטרת הובלת הסם הייתה לשם סחר". 4. ביום 2.6.2022 התקיים דיון בעניינו של העורר בבית המשפט המחוזי. המדינה טענה בדיון לקיומן של ראיות לכאורה, ובהן תפיסתו של הסם בעת שהעורר נהג לבדו ברכב, שאף רשום על שמו, וכן הימצאותו של חומר הדנ"א בחלקו הפנימי של כיסוי תא המטען של הרכב, המקום שבו נמצא הסם. מעבר לכך, הצביעה המדינה גם על מידע מודיעיני שהתקבל בנוגע לכך שהרכב משמש לסחר בסמים. 5. בא-כוחו של העורר לא חלק על העובדות המתוארות בכתב האישום, אך טען כי אין די בתשתית הראייתית הלכאורית שהוצגה כדי להעיד על מודעותו של העורר להימצאות הסם ברכבו. זאת, לטענתו, משום שהרכב נרכש על-ידו יחד עם ששת אחיו, שכולם יחד עושים שימוש ברכב במשותף, גם אם הוא רשום באופן פורמאלי על שמו של העורר. בנוגע לממצאי הדנ"א טען בא-כוח העורר כי בעבר היה לעורר תקר בצמיג שאותו הוא החליף, מה שמניח את הדעת באשר לממצאים הפורנזיים שנדגמו מתא המטען. באשר לחומר המודיעיני, בא-כוח העורר טען כי מהפרפרזה שקיבל עולה כי המידע התייחס לרכבו של העורר ולא לעורר עצמו. עוד הצביע בא-כוח העורר על גילו הצעיר של העורר שהוא אף נעדר עבר פלילי. 6. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות במקרה זה ראיות לכאורה, בהתחשב בכך שבשלב הנוכחי ניתן להסתפק בראיות נסיבתיות שיש בהן להביא למסקנה לכאורית ברורה בדבר קיומו של סיכוי סביר להרשעה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי בהיעדר מחלוקות של ממש בנוגע לעובדות המתוארות בכתב האישום, השאלה המרכזית בהקשר הראיות לכאורה עוסקת ביסוד הנפשי, קרי במודעתו של העורר להימצאות הסם ברכבו. בית המשפט המחוזי קבע כי די במכלול הנתונים ובעיקר, העורר נתפס עם הסם בעת שנהג בגפו ברכב הרשום על שמו; דנ"א של העורר נמצא ב כיסוי תא המטען בסמוך למקום שבו הוסלק הסם – כדי לגבש פוטנציאל ראייתי לכאורי להרשעה. מעבר לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי המסוכנות העולה מעבירות סמים חמורות מצדיקה מעצר עד תום ההליכים גם כאשר מדובר בנאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי במקרה זה לא הונחו בפניו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל של מעצר מאחורי סורג ובריח בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית. על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי בשים לב לסוג הסם ולכמותו, מתייתר הצורך בהפנייתו של העורר לעריכת תסקיר של שירות מבחן. במכלול הנסיבות, הורה אפוא בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. 7. הערר שבפני מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, שב העורר על טענותיו כפי שנטענו בבית המשפט המחוזי, והוצגו לעיל. בכלל זה, העורר טוען כי התשתית הראייתית הלכאורית אינה מספקת במקרה דנן, בשים לב לכך שאחיו של העורר רכשו את הרכב יחד, כך שרישומו על שמו של העורר הוא טכני בלבד, ושכול אחיו של העורר משתמשים ברכב באופן תדיר. העורר מוסיף כי החומר המודיעיני הרלוונטי שהוביל לחיפוש ברכבו אינו מתייחס ספציפי לעורר, אלא לרכב ולכך שמי שעתיד היה לבצע עבירה הוא "בחור בדואי". העורר מוסיף ומעלה טענות באשר לרלוונטיות ממצאי הדנ"א. "לחלופין ולמען הזהירות" טוען העורר כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא בחן כל חלופת מעצר בעניינו בשים לב לכך שהוא אדם צעיר ללא עבר פלילי, אשר אינו נטוע בעולם הפלילי, על-פי הנטען. 8. הדיון בערר התקיים בפני ביום 27.7.2022. בעיקרו של דבר, חזר בא-כוחו של העורר על טענותיו, תוך הדגשת חולשת הראיות. כן הוא עמד על כך שמדובר ב"דנ"א מועבר" (המכונה לעתים "העברה שניונית") של העורר, שיכול היה להיות מועבר לכיסוי תא המטען גם על-ידי כל אחד מאחיו של העורר שעושים שימוש תדיר ברכב. מנגד, באת-כוחה של המדינה טענה כי דין הערר להידחות. לשיטתה, בהתחשב בכך שהרכב נמצא בבעלות העורר והוא נמצא נוהג בו כאשר הסם ברשותו – נוצרה תשתית ראייתית מספקת, ולא עלה בידי העורר לשנות מכך. 9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין הערר להידחות. בראש ובראשונה, יובהר כי כפי שכבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, מעת שנתפס סם ברכבו של העורר בעת שזה נהג בו, קמה חזקה בדבר ידיעתו הקונסטרוקטיבית על הימצאות הסם ברכב, וכן בדבר מודעות לטיבו של החומר (ראו למשל: ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל , פסקאות י'-ט"ז (18.5.2009); בש"פ 6729/14‏ אזברגה נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (29.10.2014)). אכן, הערר ניסה להדגיש מאפיינים תרבותיים ומשפחתיים של העורר, החי בחברה מסורתית וחולק רכב אחד עם אחיו. אולם, לאמיתו של דבר, אין מדובר בנסיבות חריגות. טענותיו של העורר יתבררו בהליך העיקרי. לצורך שלב זה של הליך המעצר – די לי בקיומו של פוטנציאל ראייתי לכאורי להרשעה. 10. ומכאן – לעילת המעצר ולאפשרות לשחרורו לחלופת מעצר. העבירה המיוחסת לעורר מקימה חזקה מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. כידוע, רק במקרים חריגים יורה בית המשפט על מעצרו של נאשם בעבירות סמים חמורות במתכונת של מעצר בפיקוח אלקטרוני (ראו והשוו: בש"פ 8262/12 אלדנפירי נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (28.11.2012); בש"פ 3095/18 צ'צ'יק נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (26.4.2018); בש"פ 7213/20 ואזנה נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (28.10.2020)). לעניין זה כבר נפסק לא פעם, כי גילו הצעיר של הנאשם והעובדה שהוא נעדר עבר פלילי אינם בהכרח נסיבות חריגות המצדיקות שלא לעצרו מאחורי סורג ובריח (ראו: בש"פ 4457/18 ‏ אלסייד נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (14.6.2018); בש"פ 7968/20 עטא נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (25.11.2020)). במקרה זה, לנוכח כמות הסם וסוגו, ובהיעדרן של נסיבות חריגות נוספות שמצדיקות הקלה עם העורר, לא מצאתי כי יש מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו. 11. סוף דבר: הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049990_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 42130-05-22", "ע\"פ 1345/08" ]	749,318
738,705	בבית המשפט העליון בג"ץ 5000/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: באסם מוחמד אעבידו נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב עד ליום 31.7.2022, לפי אילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ג בתמוז התשפ"ב (‏22.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050000_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5000/22" ]	749,319
739,129	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5000/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: באסם מוחמד אעבידו נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לנוכח האמור בבקשה שהגישו הצדדים, העתירה נמחקת והדיון הקבוע בעניינה – בטל. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22050000_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5000/22" ]	749,320
739,403	בבית המשפט העליון בש"א 5002/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: מהדי עאסלה נ ג ד המשיבים: 1. עורוה עאסלה 2. המאגר הישראלי לביטוח רכב בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד איהאב עאסלה החלטה עיון בתיקי בית המשפט מעלה כי המבקש לא צרף את כל בעלי הדין בתובענות שאיחודן מבוקש כמשיבים (וראו התובע בת"א 59416-03-21) וממילא לא צורפה תגובתו של בעל הדין החסר. ככלל, דינה של בקשה המוגשת במתכונת חסרה כגון זו להימחק. ואולם, נוכח העובדה שיתר בעלי הדין נתנו את הסכמתם לבקשה, הבקשה תישאר על כנה והמבקש יפעל להמצאתה לבעל הדין החסר ויגיש את תגובתו עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050020_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5002/22" ]	749,322
741,166	בבית המשפט העליון בש"א 5002/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: מהדי עאסלה נ ג ד המשיבים: 1. עורוה עאסלה 2. המאגר הישראלי לביטוח רכב בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד איהאב עאסלה בשם המשיב 1: בעצמו החלטה המבקש לא פעל בהתאם להחלטתי מיום 28.7.2022 ולא הגיש את תגובת בעל הדין החסר. לאור האמור, הבקשה לאיחוד הדיון נמחקת בזאת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050020_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5002/22" ]	749,323
738,905	בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל שינוי מועד דיון החלטה לאור אילוצי יומנו של בית המשפט, הדיון הקבוע ליום 31.7.2022 בטל. הדיון יתקיים ביום 3.8.2022 בשעה 09:30. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050030_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"מ 5003/22" ]	749,324
739,329	בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד דיון בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש, הדיון יתקיים בשעה 11:30. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050030_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"מ 5003/22" ]	749,325
739,840	בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ) מיום 12.7.2022 במ"מ 33486-04-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'בארין בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לפנַי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ ) מיום 12.7.2022 במ"מ 33486-04-22. 1. המערער תושב חורה, בעל עבר פלילי בעבירות נגד ביטחון המדינה בגינן נגזרו עליו בעבר עונשי מאסר בפועל, נעצר לחקירה פלילית ביום 2.4.2022 ומעצרו הוארך לצרכי חקירה בהחלטת בית משפט השלום. ביום 18.4.2022 הוציא שר הביטחון צו מעצר מינהלי בעניינו של המערער, מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק ), המורה על מעצרו למשך כ-6 חודשים, עד ליום 1.10.2022, וזאת בשל קיומו של "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה/ביטחון הציבור מחייבים זאת". בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דן באישור הצו בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק, קבע ביום 24.5.2022 כי יש בראיות הגולמיות והמנהליות שהצטברו בעניינו של המערער די כדי להצביע על סיכון ממשי הנשקף ממנו לביטחון המדינה והציבור באופן המחייב את מעצרו המינהלי. בית המשפט הוסיף וציין כי החומר מעיד על פוטנציאל של איום וסכנה מוחשיים. 2. בחלוף שלושה חודשים מיום שהוצא הצו, הוגשה בקשת המשיבה לאישורו, כמצוות הוראת סעיף 5 לחוק. ביום 12.7.2022 התקיים דיון בבקשה, במהלכו אִפשר בית המשפט לבא-כוח המערער לחקור את נציג גורמי הביטחון שהתייצב בדיון, וכן התקיים דיון במעמד צד אחד במהלכו התקבלו הסברים משלימים מטעם המשיבה והוצג לבית המשפט חומר חסוי. בסופו של הדיון נקבע לאחר עיון בחומר הגלוי והחסוי ושמיעת טענות הצדדים כי שחרורו של המערער עלול להביא לסיכון ממשי מצדו כלפי המדינה והציבור. 3. על החלטה זו נסוב הערעור שלפנַי, בו טען המערער כי בית המשפט המחוזי לא לקח בחשבון את העובדה שמאז שחרורו מכותלי בית הסוהר הוא שיקם את חייו ומנסה להרחיק את עצמו מעברו; כי עצם העובדה שמאז שחרורו ממאסר הוא לא נעצר, מעיד על כך שלא נשקפת ממנו מסוכנות כלשהי; וכי בכל מקרה לא היה מקום לאשר את צו המעצר למשך תקופה ארוכה של 6 חודשים. אין גם להלום את השימוש שעושה המדינה בכלי המעצר המינהלי ככלי ענישה וזאת תוך סטייה מתכלית החוק. בדיון שהתקיים לפנַי הוסיף בא-כוח המערער וטען כי הוא "מגשש באפלה" נוכח העובדה שלא ניתנה לו האפשרות לעיין בחומר החסוי בעניינו של המערער. 4. בא-כוח המשיבה טען מנגד כי אין עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי המבוססת על מידע מהימן על פיו נשקפת מן המערער סכנה לביטחון המדינה והציבור. עוד הובהר כי לא ניתן להרחיב בעניין החומר החסוי מעבר לפראפרזה שהועברה זה מכבר – והיא כי קיים חשש שהמערער יפעל ויבצע פעילות מטעמו של ארגון התנועה האסלאמית. כמו כן התקיים לפני דיון מפורט במעמד צד אחד, בו עיינתי בחומר החסוי וקיבלתי תשובות לשאלות שהצבתי לגורמי הביטחון. 5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, בחומר החסוי שהוגש לעיוני וכן שמיעת טענות הצדדים, כמו גם הסברים שניתנו לי בעל-פה על ידי גורמי הביטחון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. אין חולק כי מעצר מינהלי הוא כלי רב-עצמה בעל השלכות לא פשוטות על זכויות הפרט, וכי יש להקפיד על שימוש בו רק במצבים קיצוניים ובלית ברירה אחרת (עמ"מ 4489/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (5.8.2021); עמ"מ 3087/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (29.5.2022)). ברם, שוכנעתי כי מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים שימוש באמצעי חריג זה. מהחומר החסוי ומההבהרות שניתנו לי במעמד צד אחד, ניכר כי נשקפת מהמערער סכנה ממשית הקרובה לוודאות לביטחון המדינה והציבור. נוכח עוצמת החומר החסוי, לא מצאתי כי יש במשקלן של הנסיבות השונות עליהן מצביע המערער, כדי להשתכנע מהיעדר מסוכנותו, כפי שטען. בכלל זה, העובדה שהוא התחתן, שהוא מבקש לנהל אורח חיים נורמטיבי, שהוא היה במעקב מתמיד מאז שחרורו מהכלא וכן הלאה. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050030_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"מ 5003/22", "עמ\"מ 4489/21", "עמ\"מ 3087/22" ]	749,326
739,670	בבית המשפט העליון בש"א 5006/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד אריג' עואד החלטה לתגובת המשיבים 4-3 עד ליום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050060_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5006/22" ]	749,331
740,350	בבית המשפט העליון בש"א 5006/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד אריג' עואד בשם המשיבים 4-3: עו"ד ח'אלד פייסל החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 14732-05-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה עם הדיון בת"א 65870-05-20 המתנהל בבית משפט השלום בנצרת. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקי גוף שלפי הנטען נגרמו למשיב 1 עקב תאונת עבודה. התביעה המוקדמת היא תביעה נזיקית שהגיש המשיב 1 נגד מעסיקו, הוא המשיב 2, אשר הגיש מצידו הודעת צד ג' נגד המשיבים 4-3. התביעה המאוחרת בזמן היא תביעת שיבוב שהגיש המבקש, המוסד לביטוח לאומי, נגד המשיבים 4-3 בקשר לאותם נזקים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. בבקשה צוין כי המשיבים 2-1 מסכימים לבקשה. בתגובתם מיום 4.8.2022 הודיעו המשיבים 4-3 כי אף הם מסכימים לבקשה. 4. לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים, דין הבקשה להתקבל. 5. אשר על כן, הדיון בת"א 14732-05-21 (שלום חיפה) יועבר לבית משפט השלום בנצרת ויאוחד שם עם הדיון בת"א 65870-05-20. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050060_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5006/22" ]	749,332
738,749	בבית המשפט העליון בג"ץ 5012/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. האגודה לזכויות האזרח בישראל 2. המוקד לפליטים ולמהגרים 3. רופאים לזכויות אדם- ישראל 4. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל 5. קו לעובד 6. היא"ס ישראל נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. מנכ"ל משרד המשפטים 3. היועצת המשפטית לממשלה 4. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד משכית בנדל החלטה בשים לב לתקופת הפגרה המתרחשת עלינו בימים אלו ולאחר מכן תקופת חגי תשרי הבעל"ט, תגובה מקדמית מטעם המשיבים תוגש עד ליום 10.11.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050120_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5012/22" ]	749,339
738,860	בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית בקשה מיום 24.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050140_K01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5014/22" ]	749,341
739,573	בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית הודעת המשיבה מיום 1.8.2022 החלטה המשיבה רשאית להגיש תשובה עדכנית מטעמה לבקשה להארכת מועד להפקדת ערובה עד ליום 7.8.2022. המזכירות מתבקשת להמציא למשיבה כל מסמך בהליך זה אשר יוגש על-ידי המבקש כאמור בתקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050140_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5014/22" ]	749,342
740,039	בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית בקשת המבקש להארכת מועד להפקדת הערובה מיום 24.7.2022; תשובת המשיבה מיום 7.8.2022 החלטה בשים לב לנימוקי הבקשה, לכך שהמבקש אינו מיוצג ובמכלול הנסיבות מצאתי להיעתר לבקשה להארכת מועד להפקדת הערובה, וזאת חרף התנגדותה של המשיבה. המבקש יפקיד את הערובה עד ליום 9.8.2022 כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050140_K03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5014/22" ]	749,343
740,331	בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט ע' טאהא) שניתן ביום 11.5.2022 בע"א 54996-12-21 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט ע' טאהא ) אשר ניתן ביום 11.5.2022 ב ע"א 54996-12-21 ואשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום נצרת (השופט א' טל ) אשר ניתן ביום 18.10.2021 בת"א 42075-03-19 במסגרתו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה בגין חיוב יתר בארנונה ונזקים נטענים נוספים אשר נגרמו לו בעקבות חישוב שגוי של שטח חנות שבבעלותו. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 5. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 6. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050140_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5014/22", "בע\"א 54996-12-21", "ע\"א 54996-12-21" ]	749,344
739,824	בבית המשפט העליון ע"א 5018/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. דליה מאיר 2. איניס לוי 3. משה כחלון 4. כחלון ז'ורז'ט 5. אלכס גבע נ ג ד המשיבות: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. קרנות שוטרים בישראל בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינן. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050180_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5018/22" ]	749,348
742,744	בבית המשפט העליון ע"א 5018/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. דליה מאיר 2. איניס לוי 3. משה כחלון 4. כחלון ז'ורז'ט 5. אלכס גבע נ ג ד המשיבות: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. קרנות שוטרים בישראל בע"מ בקשת המשיבה 2 מיום 13.9.2022 לסלק את הערעור נגדה על הסף; בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לערעור מטעם המשיבה 2 מיום 14.9.2022 החלטה המערערים רשאים להשיב לבקשה לסילוק הערעור על הסף מטעם המשיבה 2 עד ליום 25.10.2022. המועד להגשת תשובה לערעור מטעם המשיבה 2 יידחה עד לאחר מתן החלטה בבקשת הסילוק, וזאת מבלי שנעלמה מעיני התנגדות המערערים בנדון. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050180_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5018/22" ]	749,349
738,845	בבית המשפט העליון בע"מ 5019/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד וס' רסלר זכאי) שניתן ביום 21.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 בשם המבקש: עו"ד שי שמחיוב החלטה הבקשה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט , ס"נ, ע' רביד , ו ס' רסלר זכאי ) (להלן: בית המשפט המחוזי ) אשר ניתן ביום 21.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופטת ק' גיל ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתן ביום 31.5.2022 בתלה"מ 42776-09-19, תלה"מ 60679-09-19 ותלה"מ 1581-11-19 – בגדרו נקבע כי משמורת בתם הקטינה של המבקש והמשיבה (להלן: הקטינה ) תהא בידי המשיבה; תותר הגירתה של המשיבה עם הקטינה לקנדה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם המבקש ובטוחה כספית לקיומם; וכן נקבעו מזונותיה של הקטינה. רקע עובדתי והליכים קודמים 2. המבקש (להלן: האב ) והמשיבה (להלן: האם ) הם בני זוג לשעבר, הוריה של הקטינה, ילידת 2018. לאם אזרחות ישראלית וקנדית, ולאב אזרחות ישראלית בלבד. 3. בפניי בית המשפט לענייני משפחה הונחו שלוש תביעות: תביעת האב לקבלת המשמורת על הקטינה לידיו; תביעת האם להתיר את הגירת הקטינה לקנדה; ותביעת הקטינה למזונותיה. 4. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחית מטעמו (להלן: המומחית ), על מנת שתחווה דעתה: "לעניין המשמורת והסדרי השהות, וכן איזה מהחלופות הבאות עדיפה בהיבט של טובת הקטינה: הקטינה תהגר עם האם לקנדה כשהיא מצויה במשמורתה תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב, או שהקטינה תיוותר במשמורת האב בישראל תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האם". 5. המומחית התרשמה ששני הצדדים הם הורים טובים ומטיבים עם הקטינה, אך שטובת הקטינה תהא בקביעת המשמורת עליה בידי האם; וכן, המליצה המומחית להתיר את הגירתה של הקטינה עם אמה לקנדה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות מתאימים עם האב. 6. בשים לב להמלצות המומחית ולממצאים שעלו מחקירת הצדדים, ביום 31.5.2022, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המשמורת על הקטינה תהא בידי האם, וכי תותר הגירתה של הקטינה עם אמה לקנדה – תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב ובטוחה כספית לקיומם; וכן נקבעו מזונותיה של הקטינה (להלן: פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ). בתוך כך, נקבע כי צו עיכוב היציאה מהארץ של הקטינה יבוטל בתוך 14 יום לאחר שהאם תפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בסך 100,000 ש"ח (להלן: העירבון ) – זאת, לצורך הבטחת קיום הקשר של האב עם הקטינה, וכן על מנת לאפשר לאב שהות להגשת ערעור על פסק הדין. 7. האב ערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, האב עתר לביטול פסק הדין, ולבחינה מחודשת של סוגיית המשמורת על הקטינה והגירתה לקנדה – זאת, לאחר שימונה מומחה חדש מטעם בית המשפט, אשר יבחן את האפשרות של משמורת משותפת על הקטינה, כך שהקטינה ואימה יישארו בארץ . לחלופין, עתר האב להרחבת ימי הביקור השנתיים של הקטינה בארץ; להגדלת סכום העירבון; ולביטול השתתפותו בהוצאות החינוך של הקטינה. טענתו המרכזית של האב היא כי שגה בית המשפט לענייני משפחה כאשר הורה למומחית מטעמו לבחון שתי אפשרויות בלבד, והן: (1) הקטינה תהגר עם אימה לקנדה, כשהיא במשמורתה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב; (2) הקטינה תיוותר במשמורת האב בישראל, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האם. ואולם, לטענת האב, היה על בית המשפט להורות למומחית לבחון אפשרות נוספת: לא תותר הגירת הקטינה לקנדה והיא תישאר בארץ יחד עם אמה – במשמורתה או במשמורת משותפת. 8. האב סמך את טענתו זאת על מקרים דומים במסגרתם נבחנה אותה "אפשרות נוספת" אליה הוא מכוון; וכן על פסיקתו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ) בבע"מ 1896/16 פלוני נ' פלונית (31.03.2016) (להלן: עניין פלוני ). בעניין פלוני נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין שעסק ב סוגיית משמורת ילדים, שאמם ביקשה להגר עימם אל מחוץ לישראל, בניגוד לרצון האב. בהערת אגב, העיר המשנה לנשיאה רובינשטיין כי: "ברי כי ככלל, רצוי שבפני בית המשפט המכריע בתיק תבוא חוות דעת מקצועית רחבה הכוללת את האפשרויות השונות שעל הפרק, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל תיק ותיק. בהתאם לכך, בענייננו היה על המומחית, כשם שנבחנות אופציות ה"קצה", לבחון גם את האפשרות שהמשיבה תישאר לגור בארץ ושני בני הזוג יקבלו משמורת משותפת על ילדיהם, וכך עשתה; לטעמי הדבר מתחייב מן הנסיבות , ואלמלא היתה עושה המומחית כן, נדמה כי לא הייתה בפני בית המשפט התמונה המלאה הנדרשת לשם הכרעה בתיק" (שם, בפסקה יד; ההדגשה הוספה – א.ש.). 9. ביום 21.7.2022 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של האב. בית המשפט אימץ את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי ממצאים אלו תומכים במסקנותיו המשפטית של בית המשפט – מסקנות מוצדקות וראויות, אשר לא נפל בהן כל פגם. 10. באשר לצורך בבחינת האפשרות לפיה הקטינה תישאר יחד עם אמה בישראל, קבע בית משפט קמא כי ההחלטה בעניין פלוני , אליה הפנה האב, אינה בבחינת תקדים מחייב, וממילא, בנסיבות המקרה הנוכחי, בחינת החלופה הנוספת אינה נדרשת כעניין שבחובה. זאת, מאחר שהמערער לא הלין בזמן אמת על ההוראות שניתנו למומחית, וטענתו בהקשר זה עלתה רק בשלב הסיכומים; בית המשפט לא נדרש היה להניח שאם לא תותר הגירת הקטינה, תסכים האם להישאר בארץ ולוותר על הגירתה שלה; החלופה השלישית נבחנה בפועל על ידי המומחית, גם אם לא באופן מפורש; נסיבות המקרה דנן, שונות מנסיבותיו של המקרה בעניין פלוני – שכן, שם נקבע כי ישנו "שווין בקשיים" שייגרמו לקטינים כתוצאה מניתוק מכל אחד מהוריהם, ואילו במקרה הנוכחי נקבע כי הקטינה "אינה יכולה להתפתח באופן תקין הרחק מאימה" וכי הסדרי השהות של הקטינה עם האב הם "מידת היכולת של הקטינה להתרחק מאמה"; וכן החלופה שהאב מבקש לבחון עומדת בניגוד לזכותה הבסיסית של האם להגר בעצמה לקנדה, ובית המשפט ממילא אינו יכול להורות על חלופה כזאת ללא הסכמת האם. 11. בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע פסק דינו עד ליום 25.7.2022. טענות המבקש 12. האב טוען כי פסק הדין קמא עומד בסתירה להלכה פסוקה, לפיה במקרים כגון דא יש לבחון את כלל אפשרויות המשמורת, לרבות האפשרות כי תביעת ההגירה תדחה וההורים יקיימו משמורת משותפת. ואולם, המומחית כלל לא בחנה אפשרות זאת – למרות העובדה שהצדדים מקיימים, כרגע, בפועל, משמורת משותפת; שכל המבחנים המשפטיים לקיומה של משמורת משותפת מתקיימים; ולמרות שהמומחית העידה בעצמה כי האם לא תהגר בלי הקטינה. 13. כמו כן, לטענת האב, המומחית חרגה מסמכותה כאשר התייחסה בחוות דעתה ל"חזקת הגיל הרך" – חזקה משפטית שאין זה מתפקידה לבחון. עוד נטען כי במקרה הנוכחי, חזקת הגיל הרך נסתרת – זאת, בשים לב לחלוקת זמני השהות הרחבה בין ההורים ולקביעת המומחית כי ההורים שניהם מיטיבים עם הקטינה. 14. האב הוסיף וטען כי אופן ניהול ההליך קמא מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים ולמשוא פנים – באופן אשר מחייב לבטל את פסק הדין קמא. 15. לאור האמור, מבקש האב כי פסק הדין קמא יבוטל והדיון בעניין משמורת הקטינה והגירתה יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה – לאחר שתוגש חוות דעת מומחה חדשה, אשר תכלול התייחסות לאפשרות המשמורת המשותפת. 16. עוד מבקש האב כי אורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין קמא ושל פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וכן כי צו עיכוב היציאה מהארץ של הקטינה יוארך עד למתן החלטה או פסק דין בבקשת רשות הערעור שלפניי. דיון והכרעה 17. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 18. בקשות-רשות-ערעור דוגמת זאת שלפניי ראויות אמנם להיבחן לפי אמת-מידה מקלה וגמישה יותר מהרגיל (ראו: רע"א 2736/21 פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני , פסקה 7 והאסמכתאות שם (22.4.2021); בע"מ 5041/19 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 והאסמכתאות שם (8.8.2019)), ברם, "אין פירושו של דבר שתינתן במקרים אלו רשות ערעור אוטומטית, בבחינת הפיכת רשות ערעור לערעור בזכות והפיכת היוצא מן הכלל לכלל [...] ואין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת אוטומטית בענייני הורים וילדים, בבחינת יצירת מסלול ייחודי של ערעור שני בזכות" (ראו: רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)). 19. לאחר עיון בכתובים, הגעתי למסקנה כי גם על פי אמת המידה הגמישה והמקלה הנוהגת בכגון דא, דין הבקשה להידחות. 20. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". 21. כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. קביעותיו של בית המשפט המחוזי נתמכות על ידי שיקולים נכונים שבהם לא מצאתי מקום להתערב. לזאת אוסיף כי פסקי הדין של הערכאות קמא מושא בקשה זו יסודם בקביעות עובדתיות, הנשענות, בין היתר, על חוות דעתה של המומחית אשר מונתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. הלכה היא עמנו כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות, קל וחומר, ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 5438/09 גרוסמן נ' אסלן , עמ' 7 והאסמכתאות שם (19.11.2009)). זאת ועוד: בית משפט זה ממילא אינו נוהג להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית כאשר אלו נקבעו על בסיס חוות דעת מומחה (ראו: ע"א 4744/05 פלונית נ' שירותי בריאות כללית , פסקה ד.1 והאסמכתאות שם (9.8.2006); בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית , פסקה 8 (8.7.2012)). 22. באשר לטענת המבקש בדבר חשש לניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול ההליך קמא, הרי שבטענה זו אין ממש – זאת, מאחר שהתברר, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.2022, כי לשופט נ' שילה לא הייתה כל נגיעה לפסק הדין וחתימתו על פסק הדין במערכת "נט המשפט" נעשתה בשל תקלה טכנית – אשר תוקנה מייד כשהתגלתה, עוד באותו היום בו ניתן פסק הדין. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א , ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. 23. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050190_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 2212-07-22", "רע\"א 2736/21", "רע\"א 4499/19", "רע\"א 5438/09", "ע\"א 4744/05" ]	749,350
738,831	בבית המשפט העליון בג"ץ 5020/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותר: סאמר עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050200_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5020/22" ]	749,352
739,508	בבית המשפט העליון בג"ץ 5020/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: סאמר עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי בקשת ארכה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה לא יאוחר מיום 2.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050200_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5020/22" ]	749,353
739,771	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5020/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: סאמר עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (03.08.2022) בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לאחר ששמענו את באי כוח הצדדים וכן עיינו בחומר החסוי, המלצנו את אשר המלצנו לבא כוח העותר, והוא קיבל את המלצתנו וחזר בו מהעתירה. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22050200_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5020/22" ]	749,354
738,832	בבית המשפט העליון בג"ץ 5021/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותר: אחמד עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050210_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5021/22" ]	749,355
739,509	בבית המשפט העליון בג"ץ 5021/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: אחמד עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי בקשת ארכה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה לא יאוחר מיום 2.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050210_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5021/22" ]	749,356
739,772	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5021/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: אחמד עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (03.08.2022) בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה בשם המשיב: עו"ד יונתן סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לאחר ששמענו את בא כוח העותר ואת באי כוח המשיבים, ולאחר שעיינו בחומר החסוי, המלצנו את אשר המלצנו לבא כוח העותר, והוא קיבל את המלצתנו וחזר בו מהעתירה. סוף דבר, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22050210_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5021/22" ]	749,357
739,056	בבית המשפט העליון בג"ץ 5022/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרת: זנאידה ליברוב נ ג ד המשיבים: 1. השופט אבישי רובס 2. עו"ד אבישי קון 3. הלשכה לסיוע משפטי מחוז חיפה 4. הלשכה לסיוע משפטי מחוז ת"א 5. לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט ד' מינץ: 1. ברקע לעתירה, תביעה שהגישה העותרת לבית משפט השלום בחיפה בשנת 2005 נגד בית חולים פרטי בצפון הארץ, בה תבעה פיצויים בעקבות נזקים שנגרמו לטענתה לאחיה המנוח כתוצאה מנפילתו בעת שהיה מאושפז בבית החולים. התביעה נדחתה בפסק דין מיום 24.11.2011 (ת"א 3390/05); ערעור עליו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 19.6.2012 (48575-01-12); ובקשת רשות ערעור שהגישה העותרת נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 6.9.2012 (רע"א 5486/12). 2. ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת, שאינה מיוצגת, סברה כי נפלו כשלים באופן ייצוגה בבית משפט השלום על ידי עורך הדין שמונה לה מטעם הלשכה לסיוע משפטי (להלן: עורך הדין ), וכי נפלו פגמים רבים באופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט ובפסק דינו. על רקע האמור היא פנתה בשנת 2015 ללשכת הסיוע המשפטי למחוזות תל אביב והמרכז בבקשה לקבלת סיוע משפטי בהגשת תביעה נזיקית נגד עורך הדין. בקשה זו נדחתה על ידי לשכת הסיוע המשפטי על יסוד הקביעה כי לא נמצא סיכוי משפטי סביר להגשת התביעה. עיון במסמכים שצורפו לעתירה מלמד כי בנוסף לפניה זו, העותרת פרשה את טרוניותיה ללשכת עורכי הדין, לתחנת חיפה במשטרת ישראל, לנשיא בתי משפט השלום בחיפה, לנציב תלונות הציבור על שופטים וליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל. 3. העותרת מציינת כי כלל הפניות שהוגשו על ידה לגורמים השונים נדחו בזו אחר זו ומכאן עתירתה, המופנית נגד בית משפט השלום, עורך הדין, לשכות הסיוע המשפטי במחוז חיפה ובמחוז תל אביב ולשכת עורכי הדין במחוז תל אביב. בעתירתה מפרטת העותרת ארוכות את טענותיה בעיקר בנוגע לאופן ייצוגה על ידי עורך הדין, להליך שהתנהל בבית משפט השלום ולפסק הדין שניתן על ידו. העותרת סבורה כי התנהלותם של המשיבים כולם הייתה נגועה באי-חוקיות וראוי כי "ייענשו על כך שהם פגעו בשמו של בית המשפט כבית הדין והצדק ובסמלו – מאזניים (שוויון) בפעולות המוטות שלהם". דין העתירה להידחות על הסף. 4. העתירה נעדרת תשתית עובדתית או משפטית, היא אינה מפרטת מהי ההחלטה המינהלית אותה היא תוקפת, וכלל לא ברור מתוכה מהם הסעדים המבוקשים על ידי העותרת. העתירה אינה מגלה אפוא כל טעם משפטי בגינו נדרשת התערבות של בית משפט זה, ודי בכך כדי לדחותה על הסף (בג"ץ 2211/22 איבגי נ' הכנסת (11.5.2022); בג"ץ 3514/22 סיבוש נ' נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת אסתר חיות , פסקה 5 (29.5.2022); בג"ץ 3014/16 שחדה נ' משרד הפנים , פסקה 9 (16.11.2016)). 5. בכל הנוגע לטרוניות העותרת באשר להליך בבית משפט השלום ולפסק דינו, התופסות את עיקר הנפח בעתירתה, ככל שניתן להבינן מדובר בטענות ערעוריות באופיין. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות אחרות. התערבותו בהחלטות מעין אלו תיעשה במקרים חריגים בלבד בהם נפל פגם היורד לשורשו של ההליך השיפוטי (בג"ץ 4754/22 ‏ אהרון נ' קיבוץ עין המפרץ , פסקה 4 (24.7.2022); בג"ץ 1639/22 פלוני נ' בית המשפט לענייני משפחה בירושלים , פסקה 4 (13.3.2022); בג"ץ 8468/20 ‏עודד הוכהאוזר עו"ד נ' מיכאל תמיר שופט ביהמ"ש מחוזי מרכז-לוד , פסקה 5 (10.12.2020)), והמקרה שלפנינו אינו בא בגדרם ולוּ בקירוב. העתירה נדחית אפוא בלא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050220_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5022/22", "ת\"א 3390/05", "רע\"א 5486/12", "בג\"ץ 2211/22", "בג\"ץ 3514/22", "בג\"ץ 3014/16", "בג\"ץ 4754/22", "בג\"ץ 1639/22", "בג\"ץ 8468/20" ]	749,358
741,929	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5022/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרת: זינאידה ליברוב נ ג ד המשיבים: 1. השופט אבישי רובס 2. עו"ד אבישי קון 3. הלשכה לסיוע משפטי מחוז חיפה 4. הלשכה לסיוע משפטי מחוז ת"א 5. לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב בקשה לעיון חוזר בשם העותרת: בעצמה החלטה אין בנמצא הליך של עיון חוזר בפסק דינו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. מכל מקום, הבקשה אינה מעלה טעם המצדיק שינוי מפסק הדין. הבקשה נדחית. ניתנה היום, י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050220_N02.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5022/22" ]	749,359
738,981	בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה מיום 24.7.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050230_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5023/22" ]	749,360
740,688	בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשה מיום 24.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה; תשובה מטעם המשיב 2 מיום 10.8.2022 החלטה אמנם כן, הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה ומגובה במסמכים באשר למצבה הכלכלי של המבקשת. כמו כן, לא נעלמו מעיני טענות המשיב 2 באשר למחדלי המבקשת בהליך פשיטת הרגל. ואולם, בשים לב למהות ההליך ולאינדיקציות לקשיים כלכליים אני נעתרת לבקשה. המבקשת פטורה מהפקדת ערובה בהליך. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050230_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5023/22" ]	749,361
741,624	בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האופטרופוס הכללי בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק פשר 029997-03-18 שניתנה ביום 25.05.2022 על ידי כבוד השופט דניאל טפרברג בשם המבקשת: עו"ד ניר והב החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגיש את תשובותיהם עד ליום 20.9.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין למבקשת. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כהסכמה. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050230_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5023/22" ]	749,362
743,104	בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האופטרופוס הכללי, בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד, בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשה מטעם המשיב 2 למתן ארכה להגשת תגובתו בשם המשיב 2: בעצמו החלטה כמבוקש. המשיב 2 יגיש את תגובתו לבקשת רשות הערעור עד ליום 29.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050230_X04.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5023/22" ]	749,363
739,404	בבית המשפט העליון בש"א 5024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה החלטה לתגובת המשיב עד ליום 10.8.2022. המבקשת תמציא אסמכתאות להוכחת מצבה הרפואי הנטען עד למועד זה. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050240_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5024/22" ]	749,364
740,936	בבית המשפט העליון בש"א 5024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בי"ס 26177-06-22 מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת לבית המשפט לענייני משפחה בהרצליה (כך לפי הבקשה). 2. המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בהרצליה וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בשל מצבה הרפואי, אשר פורט בבקשתה. 3. המשיב לא מסר את תגובתו לבקשה, חרף החלטתו של בית משפט זה מיום 31.7.2022. 4. בהעדר תגובה, דין הבקשה להתקבל מטעמיה ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך. 5. הדיון בי"ס 26177-06-22 יועבר אפוא לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050240_X02.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5024/22" ]	749,365
739,384	בבית המשפט העליון ער"פ 5025/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: מוהנד חלף נ ג ד המשיב: הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 10.7.2022 בבש"פ 4446/22 בשם המערער: עו"ד ד"ר קייס נאסר פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 10.7.2022 בבש"פ 4446/22 בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור. 1. ביום 30.6.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן ) בעפ"א 9504-09-21 מיום 19.6.2022 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו. בבקשתו, נטען כי בא-כוח המערער נעדר מעבודתו מספר ימים החופפים לתקופת הערעור מפאת נסיבות משפחתיות אישיות, ומשכך לא הוגש הערעור במועד. הרשמת דחתה את הבקשה בקבעה כי בא-כוח המערער טען באופן כללי בלבד בדבר הנסיבות שמנעו ממנו לטענתו מלהגיש את הערעור במועד. גם לא הובהר מדוע לא הוגשה, לכל הפחות, בקשה למתן ארכה בתוך המועד להגשת הערעור, כמו גם האם ניתן היה להגיש את הערעור באמצעות עורך דין אחר ממשרדו. 2. מכאן הערעור שלפנַי, בו נטען כי נסיבותיו האישיות של בא-כוח המערער מהוות "טעם ממשי המניח את הדעת" לקבלת הבקשה, כפי שנדרש בדין הפלילי; הבקשה הוגשה באיחור של 4 ימים בלבד; והמערער הודיע למשיבה עוד ביום 26.6.2022 כי בכוונתו להגיש ערעור, כך שלא נפגע אינטרס ההסתמכות. כמו כן, אף סיכויי הערעור הם טובים ומצדיקים היעתרות לבקשה. 3. דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים כגון דא הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: ער"פ 5897/21 בנזכריה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (2.9.2021); ער"פ 5230/21 פורוש נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (8.8.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות. 4. הארכת מועד להגשת ערעור בהליך הפלילי תינתן מקום בו קיים "טעם ממשי המניח את הדעת" לגבי האיחור, וזאת בשים לב למשך האיחור, להצדקה הנטענת ולסיכויי הערעור (סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ); וראו: ער"פ 1004/21 עובד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (16.2.2021); בש"פ 7667/19 אלעברה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (18.11.2019)). עמידה בסד הזמנים המצוי בחסד"פ מקבלת משנה תוקף עת מדובר בהחלטות שעניינן פסלות שופט, בשים לב בין היתר לזמן הקצר המוקנה להגשת הערעור – חמישה ימים מהיום בו הודעה לבעלי הדין ההחלטה (סעיף 147(ב) לחסד"פ; בש"פ 151/20 טמסיס נ' עיריית נוף הגליל , פסקה 6 (12.1.2020); בש"פ 5925/20 מקייטן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (27.8.2020)). בהתחשב בכל אלה לא מצאתי פגם בקביעת הרשמת כי אין בטענותיו הכלליות של המערער בקשר ל"נסיבות משפחתיות אישיות" כדי להוות "טעם ממשי המניח את הדעת". לא למותר לציין כי טענת הפסלות נשענת רובה ככולה על עצם העובדה שניתן נגדו פסק דין במעמד צד אחד על ידי אותו מותב שדן בעניינו. בנסיבות אלו אינני סבור כי המערער הצליח לעמוד במשוכה המשמעותית הניצבת לפניו להוכיח כי סיכויי הערעור מצדיקים גם הם את קבלת בקשתו, נוכח המבחן המנחה בבקשה לפסלות שופט שהוא חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (וראו: בש"א 8178/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (3.12.2020); ער"א 4307/22 יהב נ' נתן שבת , פסקה 2 (5.7.2022)). הערעור נדחה כאמור. ניתן היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050250_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ער\"פ 5025/22", "ער\"פ 5897/21", "ער\"פ 5230/21", "ער\"פ 1004/21", "בש\"א 8178/20" ]	749,366
739,759	בבית המשפט העליון רע"א 5026/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. נוהאד חזנה 2. מעון התקווה והחיים בירכא בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליף חזנה 2. מעון אליף חזנה ירכא בע"מ בקשת המבקשים מיום 3.8.2022 בשם המבקשים: עו"ד יובל אדלר; עו"ד אפרת שגיא החלטה באי-כוח המבקשים מתבקשים להצטייד בתגובת באי-כוח המשיבים לבקשתם עד ליום 8.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050260_N01.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5026/22" ]	749,367
739,878	בבית המשפט העליון רע"א 5026/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. נוהאד חזנה 2. מעון התקווה והחיים בירכא בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליף חזנה 2. מעון אליף חזנה ירכא בע"מ בקשה מטעם המבקשים למחיקת בקשת רשות הערעור בשם המבקשים: עו"ד יובל אדלר; עו"ד אפרת שגיא החלטה לבקשת המבקשים אני מורה על מחיקת בקשת רשות הערעור. הערובה תוחזר למפקידה. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050260_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5026/22" ]	749,368
739,173	בבית המשפט העליון ע"א 4836/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: שלמה קוליש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל 2. כונס נכסים רשמי בקשות המערער מיום 25.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה ולהארכת מועד ולפטור מתשלום אגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשות שבכותרת עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048360_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4836/22" ]	749,371
740,852	בבית המשפט העליון ע"א 4836/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: שלמה קוליש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל 2. הכונס הרשמי בקשות המערער מיום 25.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה ולהארכת מועד ולפטור מתשלום אגרה; תשובת המשיב 1 (המנהל המיוחד) מיום 4.8.2022 החלטה לפניי בקשות לפטור מאגרה ומערובה במסגרת ערעור על החלטת בית משפט קמא לבטל את הליך פשיטת הרגל של המערער. כידוע, קיימים שני תנאים מצטברים לקבלת בקשות לפטור מאגרה וערובה. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים לכאוריים מספקים להצלחת ההליך. המערער טען כי הוא מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי האמריקאי, וכי עבר אירוע בריאותי ואינו עובד. עוד טען כי הוא מיוצג בהתנדבות וכי בהליך בבית משפט קמא יוצג באמצעות הסיוע המשפטי. אשר להסתייעות בסביבתו, הוא טען, בין השאר, כי ילדיו אינם בקשר עימו ואינם בעלי אמצעים. עוד הצהיר המערער כי אין לו ולרעייתו נכסים וחסכונות. המערער הגיש מסמכים, לרבות תדפיסי חשבונות בנק, שמהם ניתן ללמוד על הכנסותיו ועל הכנסות אשתו. המשיב 1 ביקש לסתור את טענת המערער. כך, הוא טען כי מדוחות קודמים שהוגשו על ידי המערער, עולה כי אשתו מקבלת הכנסה מנכס באוסטרליה (עם זאת, בסעיף 2.5.4 לדו"ח המסכם מטעם המשיב 1 שצורף כנספח 1 לתשובה, נרשם כי המערער טען שהיא נתקלה בקשיים בגין הגדרת אישור הנכס ולכן שילמה וצפויה לשלם סכומים בגין כך). כמו כן, המשיב 1 טען, גם זאת בניגוד לטענת המערער בבקשתו שבכותרת, כי המערער טען שהוא מצוי בקשר עם ילדיו. עיינתי בתדפיסי חשבונות הבנק שהגיש המערער. עולה מהם כי ההכנסות שלו ושל אשתו אינן מאוד גבוהות, וכי היתרה בחשבונותיהם תקשה עליהם לגייס את הסכומים הנדרשים. עם זאת, המערער אכן לא פירט כלל את טענתו כי אין בידיו לגייס סכומים אלה מסביבתו. בשל שיקולים אלה, מצאתי לנכון לקבל בחלקה את בקשת המערער לפטור. יצוין כי לא נעלמו מעיניי טענות הצדדים לגבי סיכויי ההליך. עם זאת, לצד טענות אלה ראיתי ליתן משקל מסוים לכך שמדובר בהליך של ערעור בזכות. בנסיבות אלה, עד ליום 4.9.2022 המערער ישלם אגרה בגובה של 750 ש"ח ויפקיד ערובה בסך של 3,000 ש"ח, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048360_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4836/22" ]	749,372
738,893	בבית המשפט העליון בג"ץ 5030/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרת: תנועת רגבים נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מפקד פיקוד המרכז 3. ראש המינהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד בועז ארזי החלטה בשים לב לתקופת הפגרה המתרחשת עלינו בימים אלו ולאחר מכן תקופת חגי תשרי הבעל"ט, תגובה מקדמית מטעם המשיבים תוגש עד ליום 20.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050300_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5030/22" ]	749,373
739,706	בבית המשפט העליון ע"א 5031/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. אפרים הניה 2. רובי גלבוע 3. יצחק הניה נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אסף שמרת- נאמן על נכסי החייב 2. ישראל ברזילי 3. כונס הנכסים הרשמי - תל אביב המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 5.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. המשיבים 2-1 יגישו תשובתם בתוך 60 ימים וכונס הנכסים הרשמי יגיש תשובתו 30 ימים לאחר מכן. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050310_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5031/22" ]	749,374
738,885	בבית המשפט העליון רע"א 5033/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: סאמי דרוויש נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.6.2022 בע"א 47062-06-22 שניתנה על ידי כב' השופטת מ' ליפשיץ-פרביס בשם המבקש: עו"ד מוהנד ג'בארה החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, נקבע כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה. המשיבה תגיש את תשובתה לבקשה עד ליום ד', 7.8.2022. 2. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א)(2) לתקנות האמורות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות , על כל הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050330_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5033/22", "בע\"א 47062-06-22" ]	749,377
741,484	בבית המשפט העליון רע"א 5033/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: סאמי דרוויש נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.6.2022 בע"א 47062-06-22, שניתנה על ידי כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס בשם המבקש: עו"ד מוהנד ג'בארה בשם המשיבה: עו"ד גיטל דמס גוטליב פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס ) מיום 30.6.2022 בע"א 47062-06-22 (להלן: ההחלטה). במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק-דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' בנקי ) בת"א 52032-09-19 (להלן: תביעת הפינוי ) עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי. הרקע לבקשה 1. ביום 22.9.2019 הגישה המשיבה, רשות מקרקעי ישראל (להלן גם: רמ"י ), תביעה בבית משפט שלום בירושלים כנגד המבקש לסילוק יד מהשטח הידוע כגוש 28054 חלקה 31 (להלן: המקרקעין ). בכתב התביעה טענה המשיבה כי מדובר במקרקעין שהופקעו כדין מדודתו המנוחה של המבקש (להלן: המנוחה ) לפני למעלה מ-50 שנה ולמבקש אין כל זכות בהם. ביום 23.5.2022 ניתן פסק-דין במסגרתו התקבלה תביעת רמ"י ונקבע, בין היתר, כי על המבקש לפנות את הנכס המוחזק על-ידיו עד ליום 23.6.2022. בתמצית יצוין כי עניינה של המחלוקת בקשר עם המקרקעין היא בשאלה האם הם אלו נכללו בהליך הפקעה שהחל בשנת 1970. אין מחלוקת כי בשנת 1969 רכשה חברת הימנותא בע"מ (להלן: הימנותא ), שפעלה בשם הקרן הקיימת לישראל, חטיבת קרקע ממשפחת דרוויש, ובהם המנוחה, תוך שסוכם כי הרכישה תבוצע במסווה של הפקעה, מחשש שהמכירה לחברת הימנותא תיתפס כבגידה. מטרת ההפקעה הייתה לאפשר בינוי בשכונת גילה. בשנת 1976 אושרה תכנית מתאר 1905 שחלה בשכונת גילה. במסגרת הרכישה ניתנה למנוחה הבטחה להותיר בידיה שטח מסוים בו מצויים 3 מבנים של המשפחה – הם המקרקעין נושא הבקשה. בסופו של דבר הופקעה הקרקע במלואה ונרשמה על שם המדינה. אין מחלוקת כי חרף האמור, ההפקעה לא בוטלה אך רמ"י הכירה בזכויותיה של המנוחה בקרקע, הסכימה כי זו תמשיך להחזיק בחלקה ולגור בה כל חייה והכירה בזכותה לעתור לפיצוי כספי בגין ההפקעה. המנוחה נפטרה בשנת 2009, ובשנת 2015, לאחר שפקח מטעם המשיבה ביקר במקרקעין, הודבקה על מבני המגורים הודעת התראה על פלישה לשטח. המבקש התגונן בפני תביעת הפינוי וטען כי אין להורות על פינויו מהמקרקעין משני טעמים: ראשית, משום שהבטחת הימנותא למנוחה היא מחייבת. לכן אי החרגת המקרקעין מההפקעה מהווה טעות שיש לתקן (טענה זו תכונה להלן: הטענה כי השטח הופקע שלא כדין ). לחילופין נטען כי אין להורות על פינויו מאחר ששטח של 400 מ"ר מהמקרקעין מצויים מלכתחילה מחוץ לתחום ההפקעה שבוצעה (טענה זו תכונה להלן: הטענה כי השטח לא הופקע ). 2. בין הצדדים התנהלו מספר הליכים קודמים בקשר עם המקרקעין ואף כיום תלויים ועומדים שני ערעורים שהגיש המבקש. מאחר שיש להליכים אלה חשיבות להכרעה בבקשה שלפניי, נפרט בקצרה את עיקרם. תחילה הוגשה על-ידי המשיבה תביעת פינוי כנגד המבקש (ת"א 39562-08-15). תביעה זו עוכבה ולבסוף נמחקה בשנת 2018 לאחר שהגיש המבקש עתירה לביטול ההפקעה (בג"ץ 6443/17, להלן: העתירה לבג"ץ ). ביום 20.3.2013 נדחתה העתירה לבג"ץ תוך שנשמרה זכותו של המבקש " לטעון במישור הכספי ולגבי חריגה נטענת מההפקעה ". בספטמבר 2019 הגישה המשיבה את תביעת הפינוי נושא הערעור. בנוסף, באפריל 2020 הגיש המבקש תביעה לסעד הצהרתי לפיו חלה טעות באי החרגת המקרקעין מההפקעה ובקשה למתן צו לתיקון גבולות ההפקעה (ת"א 8900-04-20, להלן: התביעה האזרחית ). התביעה האזרחית נדחתה על הסף ביום 31.12.2020 תוך שבית המשפט (כב' השופטת ע' זינגר ) קבע כי התביעה זהה במהותה לעתירה לבג"ץ שהגיש המבקש, וכי פסק-הדין בבג"ץ סתם את הגולל על האפשרות לבטל את ההפקעה ביחס למקרקעין. זאת לאחר שנקבע כי הזכות שנשמרה למבקש בבג"ץ היא הזכות להעלות טענה זו במסגרת תביעה כספית כמבססת את זכותו לפיצוי הנטען, ולחילופין לטעון כי המקרקעין כלל אינם מצויים בתחום ההפקעה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי התובע הודה שאין לו בפועל טענה לחריגה שכזו (מכוח הטענה שהשטח הופקע שלא כדין). לכן נותרה לו רק האפשרות להגיש תביעה כספית. עם זאת, כך קבע בית המשפט, ככל שהמבקש יחזור בו מעמדתו, הוא יוכל להוסיף ולהעלות טענות לפיהן המקרקעין אינם כלולים בשטח ההפקעה (קרי את הטענה כי השטח לא הופקע) מבלי שפסק-הדין יגרע מכך. המבקש הגיש ערעור על פסק-הדין אשר תלוי ועומד בפני בית משפט זה (ע"א 1026/21). 3. כאמור, ביום 23.5.2022 ניתן על-ידי בית משפט השלום פסק-הדין בתביעת הפינוי. באשר לטענה כי השטח הופקע שלא כדין – נקבע בפסק-הדין כי על אף שההפקעה בוצעה תוך טעות, משזו לא בוטלה, המנוחה השלימה עם הנעשה ולכן אין לקבל תביעה של יורש המבקש לשנות את מצב הדברים בדיעבד ולטעון כנגד ההפקעה. עוד נקבע כי טענות הנתבע – הוא המבקש דנן - כנגד ההפקעה נשמעו ונדחו זה מכבר בהליכים קודמים שהוא ניהל, בהם נתקפה ההפקעה בתקיפה ישירה. לכן, לא ניתן לקבל את טענותיו כנגד ההפקעה במסגרת תקיפה עקיפה. עוד נקבע כי בהתאם לאותם הליכים קודמים – העתירה לבג"ץ והתביעה האזרחית, נותרה ליורשי המנוחה רק האפשרות לתבוע במישור הכספי. בית משפט השלום אף התייחס לערעור התלוי ועומד בבית משפט זה כנגד פסק-הדין שניתן בתביעה האזרחית, וקבע כי חלוף השנים והתנהלות המבקש במהלכן אינם מצדיקים להמשיך ולהמתין להכרעה בערעור עובר למתן פסק-דינו. עוד התייחס בית משפט השלום לטענה לפיה יחידות המגורים שבמקרקעין כלל אינן נכללות בהפקעה (קרי הטענה כי השטח לא הופקע). בית המשפט קבע כי המבקש לא תמך את טענותיו בראיות. עוד נקבע כי טענות המבקש בהקשר זה לא היו עקביות וכן כי נקודת המוצא לטענותיו של המבקש עצמו (בטענתו כי הבסיס לאותה התחייבות שהופרה על-ידי המדינה הייתה שעל המקרקעין מצויים מבני מגורים), היא שהמקרקעין כלולים גיאוגרפית בגבולות ההפקעה. כן נקבע כי מכל מקום אין צורך להכריע בשאלה האם השטח עליו מצויות יחידות המגורים נכללות בשטח ההפקעה. זאת מאחר שאם יחידות המגורים כלולות בשטח ההפקעה, הן יפונו כחלק מהחלקה כולה; ואם לא – הן אינן חלק מההליך העוסק בפינוי המקרקעין הכלולים בגוש 28054 חלקה 31 שנרשמו על שם המדינה וכלולים בהפקעה. בית משפט השלום דחה גם את טענת המבקש לדיור חלופי. הערעור שהגיש המבקש אינו נוגע לקביעה זו. יחד עם זאת יצוין כי כחלק מהדיון בטענה זו קבע בית משפט השלום כי המבקש לא טען בתצהירו שהוא מתגורר בפועל במקרקעין אלא טען באופן כללי לבעלות ולחזקה בהם. עוד צוין כי מדו"ח הפיקוח שהציגה המשיבה בפברואר 2015, עולה שאין מגורי קבע במקום וכי המבקש מתגורר במקרקעין "לסירוגין". 4. על פסק הדין בתביעת הפינוי הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 30.6.2022, בהחלטה שהיא מושא הבקשה הנוכחית. באשר למאזן הנוחות קבע בית המשפט המחוזי כי מפסק-הדין של בית משפט השלום עולה שהמבקש אינו מחזיק במקרקעין למגוריו, מבלי שהערעור הופנה נגד קביעה זו. משכך לא יגרם למבקש נזק בלתי הפיך שאינו בר-פיצוי בכסף או בחילופי מקרקעין. כמו-כן, בהתאם לפסקי הדין הן בתביעת הפינוי והן בעתירה לבג"ץ ובתביעה האזרחית – יכול המבקש למצות את ההליכים לקבלת סעד כספי. מנגד, מול האינטרס של המבקש עומד אינטרס הציבור להעמדת דירות למגורים בשכונת גילה בהתאם לתכנית בניין עיר שאושרה. באשר לסיכויי הערעור להתקבל קבע בית המשפט קמא כי הם אינם נחזים להיות גבוהים לאור פסק-הדין בעתירה לבג"ץ שהשאיר פתח לתביעה לסעד כספי בלבד. עוד צוין כי אף אם יתקבל הערעור בתביעה האזרחית, אין למבקש סיכוי טוב לזכות בסעד של ביטול ההפקעה ותרופתו תהיה ממילא כספית. משאין זכות לביטול ההפקעה - אין הצדקה למניעת הפינוי. משכך, נקבע, פסק-הדין יעוכב רק עד ליום 31.8.2022 כדי לאפשר למערער לפנות את המקרקעין. כאמור, על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות הצדדים 5. לטענת המבקש, בית המשפט קמא טעה כאשר קבע כי מפסק-הדין של בית משפט השלום בתביעת הפינוי עולה שהמבקש מחזיק במקרקעין שלא למגוריו. לטענתו, על המקרקעין מצויות שלוש יחידות מגורים ואין מחלוקת כי המבקש ובני משפחתו מתגוררים גם הם במקרקעין. טעות עובדתית זו היוותה את הבסיס להחלטה השגויה של בית המשפט קמא לפיה לא יגרם למבקש נזק בלתי הפיך שאינו בר פיצוי; ומשכך גם לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק-הדין. בהקשר זה הפנה המבקש לתביעת הפינוי הקודמת; לתצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם המשיבה שהוגשו לבית משפט השלום בתביעת הפינוי; ולתצהיר שהגיש בבקשה לעיכוב ביצוע – מהם עולה לטענתו כי הוא מתגורר במקרקעין. המבקש הוסיף וטען כי קביעות בית משפט השלום ביחס למגוריו במקרקעין אינן קביעות ברורות וחד משמעיות, והן נכללו בחלק מפסק הדין שהתייחס לטענות המבקש לזכות לדיור חולף, נושא שלגביו לא הוגש הערעור. לטענתו, ככל שביצוע פסק-הדין לא יעוכב והוא יפונה מהמקרקעין, יהיה קושי רב בהשבת המצב לקדמותו ואולי יהיה בלתי אפשרי לעשות כן. זאת בעיקר אם בתקופה זו ייהרסו שלוש יחידות המגורים. 6. באשר לסיכויי הערעור טען המבקש כי טעה בית המשפט קמא כאשר העריך כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, ובפרט כאשר קבע כי המבקש יוכל לקבל לכל היותר סעד כספי. לטענתו, קביעה זו מבוססת על טעות שנפלה גם בפסק-הדין של בית משפט השלום, לפיה המבקש אינו רשאי כביכול לטעון כי חלק מהמקרקעין אינם כלולים בשטח שהופקע (קרי הטענה שהשטח לא הופקע). בכך התייחס בית המשפט קמא, כמו גם בית משפט השלום, לקביעות שניתנו במסגרת ההליכים הקודמים באופן שגוי, שכן באותם הליכים נקבע כי למבקש שמורה הזכות להוסיף ולהעלות טענה זו בהמשך. המבקש הוסיף וטען כי בית משפט השלום טעה אף לגופו של עניין כאשר קבע כי ההפקעה כללה גם את המקרקעין שיחידות המגורים מצויות בהם וכאשר קבע, בשגגה, כי טענה זו לא מצאה תימוכין ונדחתה. לטענתו, המקרקעין הוחרגו מההפקעה ולא נכללו בהודעות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות. אין ברישום השטח על שם המדינה כדי ללמד על כך שהוא הופקע כדין לטובתה. בית משפט השלום נמנע מלבחון את הטענה העובדתית לפיה השטח לא הופקע שכן הוא הוחרג מההפקעה. 7. מנגד טענה המשיבה כי המבקש לא העמיד תשתית למתן רשות ערעור על החלטת ביניים. במספר ערכאות נקבע כי עילתו של המבקש, ככל שקיימת, היא כספית לפיצוי בלבד. לכן ממילא דחיית בקשת רשות הערעור לא תגרום לכך שינוהל הליך מיותר או בדרך שגויה. עוד טענה המשיבה כי החלטת בית המשפט קמא עולה בקנה אחד עם ההלכה לפיה ככלל אין די בהגשת הערעור כדי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין. 8. לגופם של דברים טענה המשיבה כי סיכויי הערעור הם קלושים וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, ודאי שלא באופן מובהק, ולכן אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לעכב את ביצועו של פסק-הדין. בהקשר זה נטען כי המבקש נוקט למעלה מ-7 שנים בהליכים שנועדו לעכב את מועד הפינוי, כאשר כל עיכוב בפינוי המקרקעין יוצר עיכוב בהליך שיווקם במסגרת פרויקט "דיור במחיר מופחת" אותו משווקת המשיבה תוך פגיעה בציבור כולו. בכך עושה המבקש שימוש לרעה בהליכי משפט. מנגד, לטענת המשיבה, אף אם יתקבל ערעורו של המבקש הוא יהיה זכאי לסעד כספי בלבד. כן נטען כי בית משפט השלום קבע שהמבקש אינו מתגורר באופן קבוע במקרקעין וערעור המבקש אינו מתייחס לממצא זה. באשר לסיכויי ההליך טענה המשיבה כי בצדק קבע בית המשפט קמא כי הם נמוכים. לטענתה, החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע מתבססת בין היתר על הקביעות העובדתיות והממצאים בפסק הדין. ככלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים כאלה, ולכן סיכויי קבלת בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. לגופן של הטענות בערעור טענה המשיבה כי מדובר בהפקעה שבוצעה כדין לפני למעלה מ-50 שנה, שהמנוחה עצמה השלימה עימה ולכן אין זכות לטעון כנגדה. כמו-כן, בפסק-הדין נקבע כי גם הטענה לפיה המקרקעין אינם נכללים בשטח ההפקעה לא הוכחה, וממילא היא סותרת טענות אחרות של המבקש בהליך. מכל מקום, טענה המשיבה, אם המקרקעין אינם בשטח ההפקעה, אין עניינם בהליך זה ואין סיבה לבטל את ההפקעה לגביהם; ואם הם בשטח ההפקעה - הרי שהטענות בהקשר זה נדחו כדין ואין לקבל את תביעת הפינוי ביחס לאותו שטח. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט קמא ובפסק הדין של בית משפט השלום, ולאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים במסגרת הבקשה דנן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, וערעור הוגש על-פי הרשות שניתנה בהתאם לסמכותי לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 10. ראשית יובהרו אמות המידה למתן רשות ערעור בענייננו. מדובר בבקשה לרשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שעניינה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום. בית משפט זה עמד בעבר על כך כי לכאורה, לא חלות על בקשות מסוג זה אמות המידה שנקבעו ברע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) . אולם, סוגיה זו טרם הוכרעה באופן סופי ומחייב (ראו למשל: בע"מ 5132/12 פלונית נ' פלוני (9.7.2012), ומנגד: רע"א 3663/13 ה.י.ע.ם יזום והשקעות בע"מ נ' ג'י.אל.אי – מרכז רוטשילד בע"מ (25.6.2013)) , ונקבע כי בית המשפט יגלה איפוק בקבלת בקשות מסוג זה, ויעשה כן כאשר מתעורר צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (רע"א 476/15 פלונית נ' פלוני (9.2.2015)). 11. מכאן לבחינת אמות המידה לדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין עליו מערערים (תקנה 145(א) לתקנות). על המבקש לחרוג מכלל זה להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך הפסיקה הכירה בכך כי ככלל יינתן לשיקול מאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו מיני רבים: ע"א 5432/16 סמואל נ' רונן , פסקה 16 (31.1.2017) (להלן: עניין סמואל ); ע"א 8797/16 אובצ'ינקוב נ' סופר (28.5.2018)). כפי שיובהר להלן, חרף אמות המידה הזהירות ולאחר בחינת השיקולים למתן עיכוב ביצוע, סבורני כי דין הערעור להתקבל. 12. לעניין מאזן הנוחות – במסגרת שיקול זה יש לבחון את מידת הקושי להשיב את המצב לקדמותו, כמו גם את הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מביצוע מיידי של פסק הדין אל מול הנזק שייגרם למשיב מעיכובו (ע"א 978/05 עירית תל-אביב יפו נ' גורן (1.12.2005); רע"א 4015/02 אוקו נ' שמי (28.5.2002)). כאשר מדובר בפסק-דין שתוצאתו היא פינוי ממקרקעין, הנטייה היא לעכב בדרך כלל את ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור, לאור הקושי הממשי שעלול להיווצר בהשבת המצב לקדמותו במקרים, כאלה אם בסופו של דבר יתקבל הערעור (ראו למשל: עניין סמואל , פסקה 18). אכן, לכלל זה עשויים להיות חריגים ובהם – כאשר הסכסוך במהותו הוא כספי (ראו: ע"א 8096/18 דניאלי נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (5.12.2018)); כאשר הליכי הפינוי נמשכים זמן רב (ראו: רע"א 5954/21 פלונית נ' פלוני (5.9.2021)); רע"א 7537/04 טואטי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (22.8.2004)); או כאשר סיכויי התביעה הם קלושים (ראו: ע"א 9062/06 קוקיס נ' עיריית פתח תקווה (11.2.2007)). אולם במקרה דנן אני סבורה כי יש לפעול בהתאם לכלל וכי אין מדובר במקרה חריג. 13. בית המשפט קמא, בהתייחסו לשיקול של מאזן הנוחות קבע כי מפסק הדין של בית משפט השלום עולה שהמבקש אינו מתגורר במקרקעין, כי הערעור לא הופנה נגד קביעה זו, ומשכך לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך שאינו בר פיצוי. המשיבה ביקשה לסמוך ידיה על קביעה זו והוסיפה כי המבקש זכאי ממילא רק לסעד כספי. עיון בפסק הדין של בית משפט השלום מלמד אחרת. שאלת מגוריו של המבקש במקרקעין נדונה על-ידי בית משפט השלום כחלק מהדיון בטענת המבקש לפיה הוא זכאי לדיור חלופי. טענה זו נדחתה מטעמים אחרים, עמם השלים המבקש. מכל מקום, בהקשר של מגוריו במקרקעין ציין בית משפט השלום כי בתצהירו טען המבקש בכלליות ל"בעלות וחזקה" מבלי שטען שהוא מתגורר בפועל במקרקעין. עוד עולה מפסק הדין כי העד מטעם המשיבה נשאל בקשר למגוריו של המבקש במקרקעין, אך לא ניתן היה לבסס על בסיס כך ממצאים כלשהם. יחד עם זאת, בית משפט השלום גם הפנה לדו"ח הפיקוח שהציגה המשיבה מחודש פברואר 2015 ולפיו אין "מגורי קבע" במקום, אך נראה שהמבקש מתגורר שם "לסירוגין". המסקנה של כלל האמור היא אם כן כי פסק הדין של בית משפט השלום אינו קובע מסקנה ברורה לפיה המבקש אינו מתגורר במקרקעין, ואף עולה ממנו כי הוא מתגורר שם לסירוגין. במסגרת הבקשה דנן טען המבקש כי הוא מתגורר במקרקעין, והצהיר על כך במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט קמא (סעיף 41 לתצהיר). יתרה מכך, אף המשיבה עצמה טענה כך במסגרת כתב התביעה שהגישה בתביעת הפינוי (סעיף 12 לכתב התביעה). מכל מקום, הפסיקה קבעה זה מכבר כי ההלכה לפיה ככלל כאשר מדובר בפסק דין שיש בו כדי להשפיע על זכויות במקרקעין הנטייה תהא לעכב את ביצוע פסק הדין, חלה גם אם הם אינם משמשים למגורי המבקש, וזאת באותם מקרים בהם מהות המחלוקת היא בקשר למקרקעין עצמם ולא רק בסכסוך כספי בקשר אליהם (ע"א 7007/16 איי.איי.איתמר השקעות בע"מ נ' באראט אחזקות ונכסים בע"מ (25.10.2016)). באשר לטענת המשיבה לפיה ממילא הסעד היחיד שיוכל העותר לזכות בו הוא סעד כספי ולכן לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך – הרי שטענה זו מתעלמת מכך שפסק הדין של בית משפט השלום הוא בתביעת פינוי ושהמבקש מערער על עצם פינויו. 14. באשר לסיכויי הערעור - אלה נבחנים בשלב זה באופן לכאורי בלבד. כעולה מהאמור לעיל, בערעור שהוגש על-ידיו טוען המערער כי יש לו זכויות במקרקעין ומשכך פסק-הדין של בית משפט השלום המורה על פינויו – שגוי. המבקש מבסס טענה זו כאמור בעיקר על שתי טענות – האחת היא הטענה כי השטח הופקע שלא כדין. זאת, לטענתו עקב טעות באי-החרגת המקרקעין מההפקעה בחריגה מהתחייבות של הימנותא אשר המשיבה חייבת לקיים. בהקשר זה הוא טען כי בית משפט השלום טעה כאשר הורה על פינויו כאשר עומד ותלוי ערעורו בפני בית משפט זה, במסגרתו חולק המבקש על עצם הכללת המקרקעין בגדרי ההפקעה שמכוחה הוגשה תביעת הפינוי; השנייה היא הטענה כי חלק מהמקרקעין עליו מצויות יחידות המגורים כלל לא הופקע, ולכן הרישום בטאבו על שם מדינת ישראל מקורו בטעות. בית-המשפט קמא התייחס לסיכויי הערעור וקבע כי אלו לא נחזים להיות טובים " לאור פסק הדין בבג"צ שדחה את העתירה לביטול ההפקעה וממנו עלה, כי פתוחה הדרך בפני המערער להגיש תביעה לסעד כספי בגין חריגה מההפקעה. לא, כפי הסעד שביקש המערער בתביעה האזרחית, למתן צו לתיקון גבולות ההפקעה שמשמעו לכאורה, לביטול ההפקעה ". אם כן, בית המשפט קמא העריך כי סיכויי הערעור בתביעה האזרחית להתקבל אינם גבוהים. כמו כן, הוא היה סבור כי גם אם יתקבל הערעור בתביעה האזרחית, הסיכויים שהמבקש יזכה בסעד של החרגת השטחים, כפי שתבע בתביעה האזרחית, אינם טובים. בכך התייחס בית המשפט קמא לטעם הראשון עליו ביסס המבקש את ערעורו – הטענה כי השטח הופקע שלא כדין. ואולם, אף מבלי להביע עמדה לגופו של עניין באשר לסיכויי טענות המבקש בהקשר זה להתקבל, שאלה התלויה בין היתר בסיכויי הערעור התלוי ועומד על פסק הדין בתביעה האזרחית בפני בית משפט זה, הרי שבית המשפט קמא לא נתן דעתו לטעם השני עליו ביסס המבקש את ערעורו – הטענה כי השטח לא הופקע. ברי כי אם טענה זו תתקבל, הסעד שיוכל המבקש לקבל אינו סעד כספי בלבד וייתכן שיהא בכך כדי לשנות מהתוצאה של פינויו מהמקרקעין. 15. מהם אם כן הסיכויים של הטענה כי השטח לא הופקע להתקבל? המבקש טען כי בית משפט השלום נמנע מלבחון שאלה עובדתית זו תוך שקבע בטעות כי טענות המבקש לא מצאו תימוכין ונדחו. המבקש הוסיף וטען כי עדותו של העד מטעם המשיבה בהקשר זה, אשר טען כי השטח שהוחרג מההפקעה נמצא במיקום אחר ולא כולל את יחידות המגורים, הייתה בלתי מהימנה ומופרכת; וכי מכל מקום המשיבה הייתה צריכה לבסס טיעון זה על חוות דעת של מומחה; עוד הפנה המבקש למכתב של הממונה על ההפקעות אצל המשיבה מיום 4.2.1973, ממנו עולה לטענתו כי המקרקעין נמצאים מחוץ לשטח ההפקעה. המשיבה מצידה טענה כי בית משפט השלום קבע כי המקרקעין אינם כלולים בשטח שהוחרג מההפקעה, וכי טענות אלו עומדות בסתירה לטענת המבקש לפיה המקרקעין נכללו בשטח ההפקעה בטעות. עיון בפסק הדין של בית משפט השלום מעלה כי בית משפט השלום התייחס למכתב הממונה אליו הפנה המבקש ודחה את טענותיו בהקשר זה. בית משפט השלום התייחס גם לעדותו של העד מטעם המשיבה, אך בהקשר זה הוא קיבל את טענת המבקש לעניין חוסר סבירות עדותו. לאחר אלה קבע בית משפט השלום כי " טענה זו של הימצאות מחוץ לקו ההפקעה לא מצאה תימוכין אחרים ונדחתה ". בית המשפט הפנה לפסק הדין בתביעה האזרחית ממנו עולה כי המבקש אישר שטענתו היא שהמקרקעין כלולים בהפקעה. אכן, המדובר בטענות חלופיות סותרות, מבלי שהמבקש הבהיר התנהלות זו, מבלי שהבהיר מתי נודעו לו העובדות לאשורן, ומבלי שהבהיר מה הבסיס לכך שבמסגרת ההליך בתביעת הפינוי חזר בו מהצהרתו בתביעה האזרחית, לפיה אין לו טענה לחריגה גיאוגרפית מההפקעה. לאור כל אלה עשוי לקום כנגד המבקש השתק שיפוטי, באופן שיקשה על האפשרות כי טענותיו יתקבלו (ע"א 1351/06 עו"ד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קטר אלמוטראן) בע"מ (17.9.2007); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ (8.3.2005)). יחד עם זאת, אין די בכך לטעמי כדי לקבוע בשלב זה כי טענת המבקש כי השטח לא הופקע נעדרת סיכוי. זאת על אחת כמה וכמה אם המבקש העלה טענה זו עוד בעתירה לבג"ץ, וכאשר טענה זו לא הוכרעה במסגרת התביעה האזרחית, ואף נקבע כי פסק הדין אינו מונע מהמבקש להעלותה בהמשך. מכל מקום, בסופו של דבר קבע בית משפט השלום כי הוא כלל לא נדרש להכריע בטענות אלה. זאת מאחר שלגישתו, אם המקרקעין שבמחלוקת נמצאים בשטח שהופקע - הם יפונו; ואם לאו – הם אינם חלק מההליך. אלא שזו השאלה בה נדרש בית משפט השלום להכריע במסגרת תביעת הפינוי – האם יש לפנות את המבקש מהמקרקעין. מששאלה זו לא הוכרעה על-ידי בית משפט השלום אף לשיטת בית משפט השלום עצמו, ואף לא על-ידי בית משפט המחוזי בתביעה האזרחית; ומשבית משפט השלום לא קיבל את עמדתו של העד מטעם המשיבה, נראה כי לא ניתן לקבוע כי טענותיו של המבקש הן כאלה שהסיכוי לקבלתן הוא קלוש באופן הגובר על שיקולי מאזן הנוחות. שיקולים אלה נוטים – כפי שהבהרתי לעיל לזכות המבקש. 16. לאור כל האמור הערעור מתקבל. ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום יעוכב עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050330_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5033/22", "בע\"א 47062-06-22", "ת\"א 39562-08-15", "בג\"ץ 6443/17", "ת\"א 8900-04-20", "ע\"א 1026/21", "רע\"א 3663/13", "רע\"א 476/15", "ע\"א 5432/16", "ע\"א 8797/16", "ע\"א 978/05", "רע\"א 4015/02", "ע\"א 8096/18", "רע\"א 5954/21", "רע\"א 7537/04", "ע\"א 9062/06", "ע\"א 7007/16", "ע\"א 1351/06", "רע\"א 4224/04" ]	749,378
739,841	בבית המשפט העליון ע"פ 5034/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי עונש המאסר שהושת על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ר' פרידמן-פלדמן; א' אברבנאל; ח' זנדברג) בתפ"ח 58630-12-19 מיום 19.6.2022 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המבקש: עו"ד יפית וייסבוך בשם המשיבה: עו"ד נגה בן סידי החלטה בנסיבות העניין, בשים לב להליך הטיפולי בו החל המבקש, בהינתן תקופת המאסר שהושתה עליו כמו גם העובדה ששילם את הפיצוי שהושת על נפגעת העבירה, ומבלי להביע עמדה כלשהי בדבר העונש שהושת עליו ועל סיכויי הערעור, אני נעתר לבקשה. אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש בתפ"ח 58630-12-19 עד למתן הכרעה בערעור שבכותרת. התנאים והערבויות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם עד תום הליך הערעור. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050340_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5034/22" ]	749,379
741,397	בבית המשפט העליון ע"פ 5034/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם ב"כ המערער להגשת תסקיר מבחן וחוו"ד הערכת מסוכנות עדכנית; ובקשה לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 8.9.2022 בשם המערער: עו"ד יפית וייסבוך בשם המשיבה: עו"ד נגה בן סידי החלטה תסקיר עדכני יוגש, כמקובל, לקראת הדיון בערעור. הערכת מסוכנות עדכנית, אינה נחוצה, בשים לב למועד הגשת קודמתה. אין מקום אפוא לדחיית מועד הדיון בערעור, והוא יתקיים במועדו. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050340_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5034/22" ]	749,380
742,244	בבית המשפט העליון ע"פ 5034/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.6.2022 בתפ"ח 58630-12-19 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל וח' זנדברג תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המערער: עו"ד יפית וייסבוך בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס החלטה תסקיר עדכני על אודות המערער, וכן גם הערכת מסוכנות, יוגשו עד יום 8.1.2023. הדיון בערעור יקבע עד סוף חודש פברואר 2023. הדגשנו, שאין בהחלטתנו זו כדי להצדיק ציפייה או הסתמכות לגבי תוצאת הערעור. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22050340_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5034/22" ]	749,381
739,057	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5036/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותר: משה דויד נ ג ד המשיבים: 1. סגן הפרקליטה הצבאית הראשית 2. ראש מדור הדין המשמעתי 3. קצין שיפוט עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו זמני וצו ביניים בשם העותר: עו"ד מנחם שטאובר פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה ולצידה בקשה למתן "צו זמני וצו ביניים" בגדרה מתבקשים המשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחרר העותר מעונש המחבוש שהוטל עליו בשל הרשעתו בהליך משמעתי מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי ), בגין אי-התייצבותו לשירות צבאי. 1. העותר נעצר על ידי המשטרה הצבאית והובא ביום 17.7.2022 לפני קצין שיפוט בדרגת סא"ל לדין משמעתי בגין עבירה על סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי שעניינה "העדר מן השירות שלא ברשות". על פי טופס ההליך המשמעתי אשר צורף לעתירה, קצין השיפוט התרשם כי העותר היה מודע לחובת גיוסו ובחר החלטה מודעת שלא להתגייס. נקבע כי העותר זומן מספר פעמים בשנת 2012 להסדיר את מעמדו, אולם הוא לא עשה כן. לטופס צורף תדפיס זימונים להליכי צו ראשון (להלן: תדפיס הזימונים ) בו מסומנים תאריכים בהם זומן העותר ובחלקם אף התייצב לצורך בירור רפואי. העותר מצדו טען בהליך כי לא היה מודע לחובת הגיוס וסבר כי הוא זכאי לפטור משירות צבאי. לפני גזירת העונש ביקש העותר להקל עליו ולהתחשב בו. העותר נדון ל-18 ימי מחבוש, אותם החל לרצות באופן מיידי. 2. לדברי העותר, הוא קיבל את טופס ההליך המשמעתי באיחור, ומשכך רק ביום 19.7.2022 פנה בבקשה לביטול ההליך המשמעתי בהתאם להוראת סעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי. בבקשתו טען כי מעמדו כ"בן ישיבה" בוטל שלא כדין ומבלי שניתנה לו ההזדמנות להגיש ערר או השגה על ההחלטה; כי המשיבים הבהירו בהליכים אחרים שבתקופה הרלוונטית, החל מחודש אוגוסט 2012 ועד לחודש מרץ 2014, הם נמנעו מלאכוף את חובת הגיוס על אוכלוסיית תלמידי הישיבות; וכי הרשעתו נעשתה בהסתמך על תדפיס הזימונים בלבד, בניגוד להוראות, כאשר כלל לא הוכח קיומו של צו המחייבו להתייצב לשירות. ביום 21.7.2022 נדחתה בקשת העותר על ידי סגן הפרקליטה הצבאית הראשית, לאחר שנקבע כי קצין השיפוט היה רשאי להרשיע את העותר על סמך תדפיס הזימונים, ממנו למד כי העותר היה מודע לחובת גיוסו וכן זומן לטובת הסדרת מעמדו מספר פעמים ולא התייצב, אף שהעותר חולק על תוכנה של ראיה זו. בשולי ההכרעה צוין כי לעותר עומדת הזכות להגיש בקשה להמתקה ללשכתו של ראש אכ"א וכן הזכות להגיש ערר אל מפקדו של קצין השיפוט. לדברי העותר, ערר שהגיש ביום 21.7.2022 נדחה ביום 24.7.2022, זאת כאשר טופס הערר וההכרעה בו אינם מצויים ברשותו, לטענתו. 3. מכאן לעתירה שלפנינו. לטענת העותר, הוא אכן התייצב בעבר בלשכת הגיוס, אך אין בכך כדי להצביע על מודעותו לצו הגיוס אשר נטען על ידי המשיבים כי הוצא במועד מאוחר יותר. העותר מלין על כך שלא היה מקום להרשיעו בהתבסס על תדפיס הזימונים ללא כל ראיה ברורה אחרת, מבלי שזומנו עדים לבירור העניין ובהיעדר כל אינדיקציה של ממש לכך שאכן הוצא צו גיוס. לטענתו, הדבר נעשה בניגוד להוראת פקודת מטכ"ל 07.102 "דין משמעתי" (להלן: פקודת המטכ"ל ) האוסרת בנסיבות אלו להתבסס בהליך משמעתי על ראיה בכתב לבדה. העותר שב וטען כי לא התבקש כלל להגיש בקשה לדחיית שירות נוכח העובדה שבתקופה הרלוונטית המשיבים נמנעו מלאכוף את חובת הגיוס על בני ישיבות שכמותו, וכי מעמדו כ"בן ישיבה" בוטל שלא כדין. כמו כן טוען העותר כי גיוסו לשירות אינו חוקי. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית משפט זה ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי. התערבותו של בית משפט זה נדרשת רק מקום בו נפל בהחלטה פגם חמור היורד לשורש העניין או שהיה כרוך בה עינוי דין (בג"ץ 8169/17 קפלינסקי נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי , פסקה 8 (29.10.2017); בג"ץ 2865/19 מירזקנדוב נ' סגן הפצ"ר , פסקה 7 (24.4.2019)). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים יוצאי דופן. אין חולק שהעותר התייצב מספר פעמים בלשכת הגיוס בשנים 2012 ו-2013. על כן טענתו כי כלל לא היה מודע לחובת גיוסו, אינה ממן העניין. החלטת קצין השיפוט מנומקת (בהתחשב בכך שמדובר בהליך משמעתי) ומתבססת על תדפיס זימונים, אשר נדמה כי העותר אינו חולק עוד על תוכנו. מכל מקום, בניגוד לטענת העותר, על פי הוראת סעיף 107(ג) לפקודת המטכ"ל, רשאי קצין השיפוט להסתמך על ראיה בכתב שהיא "פלט ממוכן של מידע ממערכות צה"ל" אף אם הנידון חולק על תוכנה, ומבלי לזמן עדים כדי להוכיח את תוכנה. 5. בנוסף ייאמר כי מעיון בהחלטת סגן הפרקליטה הצבאית הראשית עולה כי לעותר נתונה האפשרות לפנות בבקשה להמתקת עונשו לפני ראש אכ"א, ולפחות על פי האמור בעתירה, הוא לא פעל לעשות כן. אין צורך לומר כי גם מן טעם זה, עוד טרם מוצו ההליכים הרלוונטיים לפני הגורמים המוסמכים, אין מקום להידרש לעתירה (וראו: בג"ץ 6043/20 רב"ט ו.ס. נ' ראש המטה הכללי , פסקה 9 (3.9.2020)). בשולי הדברים יש לציין כי למעט טענות כלליות בקשר לחוקיות גיוסו לצבא, העותר לא פירט מדוע הגיוס אינו חוקי, כמו גם אם פעל כלל לדחותו. זאת לאחר שהתייצב בלשכת הגיוס חרף טענתו שלא קיבל צו התייצבות כדין. לא מצאנו אפוא כי מדובר במקרה המצדיק התערבותו של בית משפט זה. העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום , ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050360_N01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5036/22", "בג\"ץ 8169/17", "בג\"ץ 2865/19", "בג\"ץ 6043/20" ]	749,383
739,058	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5038/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. מוחמד בדואן 2. המוקד להגנת הפרט נ ג ד המשיב: אלוף פיקוד הדרום עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד נאדין אבו ערפה פסק-דין השופט ד' מינץ: כפי שעולה מהעתירה, עותר 1 (להלן: העותר ) הוא אזרח ישראלי אשר מבקש להתאחד עם בת זוגו הפלסטינית המתגוררת ברצועת עזה, לפי נוהל "משפחות חצויות". תחילה, ביום 27.4.2022, סורבה בקשת העותר על ידי מינהלת התיאום והקישור (מת"ק) מכיוון שלא אומת הקשר המשפחתי בין השניים. לאחר שפעלה בת זוגו של העותר לרישום נישואיהם של השניים במשרד הפנים הפלסטיני, הגיש העותר בקשה חדשה ביום 17.5.2022. הבקשה נדחתה ביום 21.6.2022 מן הטעם שהיא אינה עומדת בקריטריונים ליציאת ישראלים לרצועת עזה. ביום 28.6.2022 הגיש העותר ערר על דחיית בקשתו, אשר עודנו תלוי ועומד. העותר הציג אישור קבלת הערר על ידי המשיב מיום 10.7.2022. בעתירתו טוען העותר בעיקר כי מניעת יציאתו לרצועת עזה מהווה פגיעה חמורה בזכותו לחיי משפחה ולחופש התנועה, וכי הנימוק הלקוני שניתן לדחיית בקשתו אינו מבהיר את הטעמים לדחיית בקשתו ואינו עומד בכללי מנהל תקין. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי "באין החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטה" (בג"ץ 5709/09 אבו זעיתר נ' שר הפנים קריית הממשלה ירושלים , פסקה 4 (17.1.2010); בג"ץ 25/20 הסתדרות מדיצינית "הדסה" נ' שר האוצר , פסקה 8 (22.4.2020)). הואיל וטרם התקבלה הכרעה סופית בערר – אשר הוגש לפני כשלושה שבועות בלבד – עדיין לא התקבלה החלטה מנהלית סופית של הרשות המוסמכת. משכך אין מקום להידרש לעתירה, והיא נדחית כאמור על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050380_N01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5038/22", "בג\"ץ 5709/09", "בג\"ץ 25/20" ]	749,385
739,167	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5040/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. ארשם תעשיות בע"מ 2. דוד חננאל נ ג ד המשיב: מנהל מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: דוד חננאל פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה למתן צו המורה למשיב להשיב את "הקרקע שנגזלה לידי העותרים וזאת לאחר שבסיומה של שורה ארוכה של הליכים משפטיים אשר לא מוצו עד תום, נכנס המשיב לשטח אשר עליו נמצאים המקרקעין והרס את המחוברים שעליו...". כן ביקשו העותרים כי נורה למשיב להחזיר את המחוברים אשר ניצבו במקרקעין ולפצות אותם "על אובדן הזמן ועל אובדן הרווחים שנמנעו מהם בתקופה שבה היה המבנה מוחזק ע"י המשיב". הרקע לעתירה 1. העתירה שלפנינו היא אחת מיני הליכים רבים אשר נקטו העותרים על מנת להביא לביטול פסק דין חלוט שניתן בהליך שהתנהל בינם לבין המשיב. ברקע להליכים חוזה פיתוח שנחתם בשנת 2004 בין המשיב, מנהל מקרקעי ישראל (לימים, רשות מקרקעי ישראל) לבין עותרת 1 (להלן: העותרת ), בין היתר באמצעות מנהלה הכללי – עותר 2 (להלן: העותר ), בנוגע למקרקעין בחצור הגלילית (להלן: המקרקעין ). בחוזה הפיתוח נקבע כי מטרת ההקצאה וייעוד המגרש הם תעשייה ומלאכה, וכי אין לעשות במקרקעין כל שימוש החורג מייעודו וממטרת הקצאתו. 2. בשלהי שנת 2012 הגיש המשיב תביעה נגד העותרים ואחרים לבית משפט השלום בצפת (ת"א 33888-11-12), בה ביקש להורות על ביטול חוזה הפיתוח, סילוק ידם של העותרים מהמקרקעין וחיובם להרוס ולפנות את כל המחוברים שהוקמו עליהם. נטען כי העותרים השכירו את המקרקעין בשכירות משנה לאדם העושה שימוש במקרקעין לצורכי מסחר באופן החורג מייעוד המקרקעין על פי חוזה הפיתוח. ביום 12.8.2014 התקבלה תביעתו של המשיב על ידי בית משפט השלום. נקבע כי העותרים אכן הפרו את חוזה הפיתוח שנחתם עם המשיב הפרה יסודית ומשכך החוזה בטל. על כן הורה בית המשפט על סילוק ידם מהמקרקעין. 3. פסק דינו של בית משפט השלום גרר אחריו הליכים רבים שנקטו העותרים בניסיון להביא לביטולו. העותרים הגישו תחילה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (ע"א 34288-10-14), אשר דחה את הערעור ביום 17.12.2015 בציינו כי קביעותיו של בית משפט השלום נשענות על אדנים מוצקים ואין עילה להתערב בפסיקתו. בקשת רשות ערעור שהגישו העותרים לבית משפט זה נדחתה אף היא ביום 17.2.2016, וכך גם שלוש בקשות לעיון חוזר בהחלטה זו (רע"א 805/16). 4. חרף האמור העותרים לא השלימו עם פינויים מהמקרקעין, והגישו עתירה לבית משפט זה בה ביקשו להורות לשר הבינוי והשיכון ולמשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא ייחתם עמם הסכם חכירה בנוגע למקרקעין לאחר שתוקנה על ידם ההפרה שבגינה בוטל חוזה הפיתוח (בג"ץ 6017/16). עתירה זו נדחתה על הסף ביום 9.8.2016. העותרים לא אמרו נואש והגישו לבית משפט השלום תביעה לביטול פסק הדין מיום 12.8.2014 ולקיום "משפט חוזר", בטענה כי פסק הדין הושג במרמה על ידי המשיב תוך הטעיית בית המשפט (ת"א 11236-04-17). ביום 5.11.2018 הורה בית משפט השלום, לבקשת המשיב, על סילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין והיעדר עילה. זאת משנמצא כי לא מדובר באחד המקרים החריגים והנדירים המצדיקים קיום "משפט חוזר" בהליך אזרחי. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 6.1.2020 לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ע"א 34703-12-18). 5. גם אחר דברים אלה לא חדלו העותרים מלנסות לבטל את רוע הגזירה מבחינתם. תחילה הגיש העותר עתירה לבית משפט זה במסגרתה חזר על הטענות שהועלו על ידי העותרים בהליכים הקודמים (בג"ץ 2824/20). עתירה זו נדחתה על הסף בפסק דיני מיום 18.5.2020, מהטעם שהעתירה היוותה אך ניסיון לנקוט בהליך ערעורי נוסף נגד פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום ביום 12.8.2014. בשולי פסק הדין הוספתי כי " דומה כי הגיעה השעה שהעותר יחדל מפניותיו הרבות לערכאות השיפוט בהליכים שעל פניהם אין בהם כל תועלת ותכלית". אלא שדברים אלה נפלו על אוזניים ערלות. פחות מחודש לאחר מכן הגיש העותר עתירה נוספת לבית משפט זה, בה ביקש לחייב את המשיב לערוך עמו משא ומתן על מנת להגיע לפשרה כספית שתהווה תחליף לפסק דינו של בית משפט השלום מיום 12.8.2014 (בג"ץ 6420/20). עתירה זו נדחתה גם היא על הסף ביום 26.10.2020, ובקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין נדחתה ביום 16.2.2021 (דנג"ץ 7739/20). 6. למרבה הצער גם בכך לא היה כדי להביא את העותרים לחדול מניסיונותיהם. ביום 17.1.2022 הם הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת "עתירה מנהלית כנגד פעולות המשיב לסילוק ידם" מהמקרקעין "תוך ביצוע אכיפה בררנית מכוונת כנגד העותרים" (עת"מ 35473-01-22). בעתירתם הם טענו כי עסקים רבים הפועלים בסמוך למקרקעין עושים שימוש חורג, אך נגדם לא ננקטו הליכי אכיפה או פעולות פינוי כפי שננקטו נגד העותרים. על רקע זה עתרו העותרים למניעת פינויים ולחלופין לחיוב המשיב בפיצויים כבני רשות. 7. בתשובתו טען המשיב כי יש להורות על סילוק העתירה על הסף. נטען כי מדובר בעתירה שגם היא כמו קודמותיה מיועדת רק לעקוף החלטות שיפוטיות שניתנו בעבר בעניינם של העותרים, אותן מנסה המשיב להוציא לפועל. המשיב הוסיף כי סילוקה של העתירה על הסף מתחייב בין היתר בשל היעדר פירוט לגבי החלטה ספציפית אותה תוקפים העותרים; מעשה בית דין והשתק; היעדר סמכות עניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה; ושימוש לרעה בהליכי משפט. בפרט צוין כי דינה של הטענה לאכיפה בררנית להידחות שכן היא לא הוכחה כדבעי; כי הטענה לזכאות לפיצויים כבני רשות אינה נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים; וכי יתר הטענות העולות בעתירה נדונו ונדחו על ידי ערכאות משפטיות שונות. 8. ביום 7.6.2022, בהיעדר תשובת העותרים לטענות המשיב, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית העתירה על הסף. למחרת היום פנו העותרים בבקשה לביטול פסק הדין, וביום 9.6.2022 נדחתה הבקשה בשל חוסר סמכות עניינית. 9. מכאן העתירה שלפנינו, בה חזרו העותרים על הטענה כי צעדי האכיפה שננקטו כלפיהם מהווים אכיפה בררנית וכי הם זכאים לפיצויים כברי רשות. עוד הוסיפו כי המשיב פעל בחוסר תום לב, בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות כאשר בחר להגיש נגדם תביעת פינוי וכשבחר להרוס את המחוברים על המקרקעין; כי ניתנה להם הבטחה מינהלית מאת המשיב; וכי המשיב הפר את חובת ההגינות המוטלת עליו כרשות מינהלית. דיון והכרעה 10. דין העתירה להידחות על הסף. הטענה העיקרית המועלית בעתירתם של העותרים היא הטענה לאכיפה בררנית. אלא שכל שעשו העותרים על מנת לבסס טענה זו הוא ציון רשימה של שמות העסקים שלגביהם נטען כי המשיב לא נקט פעולות אכיפה, בצירוף תמונות בלתי ברורות והסכמים "של חלק מהעסקים". העותרים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, מה השימוש המותר במקרקעין בהם מצוי כל אחד מהעסקים שצוינו על ידם, ומה השימוש שנעשה בהם בפועל. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי הונחה תשתית מספקת לבחינת הטענה כנדרש (בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022); בג"ץ 1739/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 6 (27.5.2021)). גם טענתם של העותרים לזכאות לפיצויים בגין השבחת המקרקעין ובגין השקעתם בו לא בוססה כדבעי, ומכל מקום אין זו האכסניה המתאימה לבירורה (והשוו: בג"ץ 2774/07‏ בן חמו נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 6 (16.9.2007); בג"ץ 4763/10 סוסקין נ' צבא הגנה לישראל , פסקה 15 (30.6.2011)). 11. מבלי לגרוע מהאמור אוסיף כי לאחר עיון בעתירה, לא ניתן לחמוק מהרושם שחרף הכסות אותה ניסו העותרים לעטות על עתירתם, בדמות טענות ל"אכיפה בררנית", "חוסר סבירות", "חוסר מידתיות", "הפרת חובת הגינות" וכיוצא באלה – הלכה למעשה מדובר בניסיון נוסף לשנות מהקביעות והממצאים שנקבעו במסגרת פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום לפני שנים, ביום 12.8.2014. כפי שנקבע לא אחת, גם בעניינם של העותרים, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שניתנות על ידי הערכאות השיפוטיות המוסמכות (ראו לדוגמה: בג"ץ 1667/22 פלונית נ' בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו , פסקה 3 (20.3.2022); בג"ץ 8679/21 כראמה נ' עיריית ירושלים , פסקה 3 (22.12.2021); בג"ץ 5062/19 לוי נ' כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ , פסקה 4 (1.8.2019); ובעניינם של העותרים ראו גם: בג"ץ 2824/20 חן (חננאל) נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 5 (18.5.2020); בג"ץ 6420/20 חן (חננאל) נ' מינהל מקרקעי ישראל נצרת עלית , פסקה 2 (26.10.2020)). התערבות בית משפט זה בהחלטותיהן של הערכאות המוסמכות שמורה למקרים שבהם נתגלו פגמים ממשיים (ראו לדוגמה לאחרונה: בג"ץ 5022/22 ליברוב נ' השופט אבישי רובס , פסקה 5 (26.7.2022)), ומקרה זה רחוק מלהימנות עמם. העתירה נדחית אפוא. נוכח התנהלותם המתוארת לעיל, יישאו העותרים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ש"ח. השעה לחדול מפניותיהם הרבות של העותרים לערכאות השיפוט השונות חלפה מזמן, ומוטב כי ישכילו להפנים זאת. בבחינת מוטב מאוחר מאשר כלל לא. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050400_N01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5040/22", "ת\"א 33888-11-12", "ע\"א 34288-10-14", "רע\"א 805/16", "בג\"ץ 6017/16", "ת\"א 11236-04-17", "ע\"א 34703-12-18", "בג\"ץ 2824/20", "בג\"ץ 6420/20", "דנג\"ץ 7739/20", "עת\"מ 35473-01-22", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 1739/21", "בג\"ץ 2774/07", "בג\"ץ 4763/10", "בג\"ץ 1667/22", "בג\"ץ 8679/21", "בג\"ץ 5062/19", "בג\"ץ 5022/22" ]	749,387
739,340	בבית המשפט העליון בג"ץ 5040/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותרים: 1. ארשם תעשיות בע"מ 2. דוד חננאל נ ג ד המשיב: מנהל מקרקעי ישראל בקשה לפטור מתשלום אגרה מיום 25.7.2022 החלטה במכלול נסיבות העניין, ובשים לב לכך שניתן זה מכבר פסק דין אשר דחה את העתירה, ניתן בזאת פטור מתשלום אגרה. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050400_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5040/22" ]	749,388
739,034	בבית המשפט העליון רע"א 5044/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פיטר מלניק נ ג ד המשיבה: ישרכרט בע"מ בקשת המבקש מיום 25.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 3.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050440_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5044/22" ]	749,392
740,589	בבית המשפט העליון רע"א 5044/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פיטר מלניק נ ג ד המשיבה: ישרכרט בע"מ בקשה לפטור מהפקדת ערובה החלטה לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה, במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטה שדחתה את בקשתו לפטור מהפקדת ערובה. עיינתי בטענות הצדדים. אמנם המערער טען בשולי בקשתו ביחס למצבו הכלכלי, אולם טענות אלה הועלו בכלליות ולא נתמכו בתשתית עובדתית כלשהי. במובן זה מעוררת בקשתו קושי. נתתי דעתי גם לטענות המשיבה בנוגע לסיכויי הערעור, ולכך שמדובר בערעור "בגלגול שלישי". לצד האמור, יש להתייחס גם לעובדה שמדובר בהליך ערעורי הנוגע לחיובו של המבקש בהפקדת ערובה. בנסיבות אלה, ועל מנת למנוע "מעגל שוטה" דיוני – אך על רקע יתר הנימוקים שהובאו לעיל – לא ראיתי ליתן פטור מתשלום הערובה, אך ראיתי להפחיתה לסכום מתון. ערובה בסך של 3,000 ש"ח תופקד עד ליום 28.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050440_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5044/22" ]	749,393
741,773	בבית המשפט העליון רע"א 5044/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פיטר מלניק נ ג ד המשיבה: ישרכרט בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ש' דותן) שניתן ביום 19.7.2022 בע"ר 26804-07-22 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ש' דותן ) (להלן: בית משפט קמא ) אשר ניתן ביום 19.7.2022 בע"ר 26804-07-22 ואשר בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הרשמת/שופטת ר' ערקובי מבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו אשר ניתנה ביום 12.6.2022 בע"א 52392-05-22 ואשר במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לפטור מהפקדת ערבון. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 5. הכרעותיו של בית משפט קמא נסובות על עניין דיוני מובהק בו נתון לו שיקול דעת רחב, שאותו הוא התאים לנסיבות המקרה, כולל בחינת סיכויי הערעור ומצבו הכלכלי של המבקש (ראו: רע"א 2315/13 שוקר נ' ‏ INSPECTS LTD , פסקאות 13-12 (7.4.2013); רע"א 1437/14 שוקר נ' אינספקס בע''מ , פסקה 4 (19.5.2014); וכן רע"א 4641/16 בנישו נ' שטרית , פסקה 2 (23.6.2016)) – לא מצאתי כל פגם בשיקול הדעת אשר הופעל, כפי שהופעל, על ידי בית משפט קמא. למעלה מן הצורך, אציין כי פסק הדין קמא הינו נכון לגופו. 6. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050440_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5044/22", "בע\"א 52392-05-22", "רע\"א 2315/13", "רע\"א 1437/14", "רע\"א 4641/16" ]	749,394
739,035	בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבות: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה לתוכנית מש 1 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשת המערערת מיום 25.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבות רשאיות להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 3.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 5049/22" ]	749,399
739,551	בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים החלטה יתר הצדדים בהליכים שבכותרת רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 9.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]	749,400
739,804	בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה לתוכנית מש 1 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 3-1 החלטה בהסכמת המערערת, הארכה תינתן כמבוקש. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 5049/22" ]	749,401
740,580	בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשת המערערת מיום 25.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה; בקשת המשיבות 3-1 מיום 11.8.2022 למתן ארכה; תשובת מיום 11.8.2022 החלטה לפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה, או לחילופין להפחתתה. לטענת המערערת 1, היא עמותה ללא כוונת רווח הפועלת להצלת מתחם תעש תוך שימור היער, ולהפוך את המקום לריאה ירוקה ופארק מטרופוליני לרווחת תושבי גוש דן. המערערת 1 טענה כי היא מקדמת עניין ציבורי; כי בית משפט קמא לא הטיל עליה הוצאות, וכי סביר להניח שאף אם הערעור יידחה, בית המשפט יימנע מלהטיל הוצאות. עוד נטען כי אין לעמותה מקורות הכנסה ואין לה נכסים, והמימון הדרוש להליכים המשפטיים מגיע מקומץ אנשים, תוך שייצוגה המשפטי נעשה בהתנדבות. המערערת 1 טענה גם כי להבטחת ההוצאות כבר ניתנו ערובות על-ידי מערערים בהליכים שהיא העריכה שיאוחדו עם ההליך דנן, ומערערים אלה בעלי חוסן כלכלי רב יותר. המערערת 1 טענה אף לגבי סיכויי הערעור, וביקשה שאם תוטל עליה ערובה, יתאפשר לה לשלמה בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה. המשיבות 3-1 לא חלקו על הטענות בדבר מצבה הכלכלי של המערערת 1, אולם ציינו כי לא הובהר מדוע המערערת 1 לא תיעזר בחבריה לצורך גיוס המשאבים הדרושים. המשיבות 3-1 התייחסו גם לסיכויי הערעור. המשיבות 3-1 התנגדו למתן פטור מהפקדת הערובה, ואולם הותירו את ההכרעה בשאלת גובהה לשיקול דעתו של בית המשפט. עיינתי בתדפיסי חשבון הבנק של המערערת 1. לפי תדפיסים אלה, מצבה הכלכלי אכן אינו מן המשופרים. עם זאת, יצוין כי פרט לעמותה, קיימים מערערים נוספים, והמשיבות 3-1 צודקות בטענתן כי המערערת 1 לא ביארה האם יימנע ממנה לקבל סיוע מחבריה לצורך הפקדת הערובה. כפי שצויין בהחלטות קודמות, היותו של בעל דין גוף ללא כוונת רווח והיות העניין בעל חשיבות ציבורית, אינם מקנים בהכרח פטור מהפקדת ערובה, אולם נסיבות אלו עשויות להשפיע על שיעורה (ראו, מבין רבים אחרים: עע"מ 6942/21 ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (15.12.2021)). בנסיבות אלה, שקלתי עניין זה, לצד העובדה שלא נפסקו בבית המשפט קמא הוצאות. במכלול השיקולים, מצאתי לנכון להפחית את הערובה הנדרשת ולהעמידה על סכום מתון. על כן, ערובה בסכום של 7,500 ש"ח תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 2.9.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 5049/22", "עע\"מ 6942/21" ]	749,402
740,591	בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.7.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים; תשובת המשיבות 3-1 מיום 9.8.2022 החלטה בשל נימוקי הבקשה, בהסכמת הצדדים אשר הביעו לגביה עמדה, ולאור זהות הצדדים בתיקים שבכותרת, הבקשה מתקבלת במובן הבא: הדיונים בתיקים שבכותרת יאוחדו; צו הסיכומים שהוצא בתיקים 3602/22 ו- 3632/22 ייראה כאילו הוצא גם בתיקים האחרים; הארכות בנות 14 הימים שניתנו בתיקים 3602/22 ו- 3632/22, יחולו גם בתיקים המאוחרים. תשומת לב הצדדים לכך שסעיף 3 לצו מדבר רק במשיבות שאינן מערערות, ובמקום מספר העמודים הנקוב שם, יבוא 25 עמודים. התיקים יועברו ליומן בית המשפט להמשך טיפול. אין בכך כדי למנוע הגשת בקשות לגבי אופן הגשת הסיכומים ולגבי מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]	749,403
740,923	בבית המשפט העליון עע"מ 4490/22 עע"מ 3602/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אדם טבע ודין נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הועדה המחוזית המשותת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השרו 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנן ולבניה הוד השרון 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה 10. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 11. עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון בקשה מיום 18.8.2022 להארכת מועד להגשת סיכומים החלטה המשיב 5 רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 21.8.2022. ככל שהמשיב 5 לא יגיש התנגדות, המערערות בעע"מ 4490/22, עע"מ 4231/22 ועע"מ 5049/22 יהיו רשאיות להגיש סיכומים מטעמן עד ליום 22.8.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044900_K06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 5049/22" ]	749,404
743,162	בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת משיבים מיום 19.9.2022 לשינוי הסדר דיוני החלטה בהסכמת הצדדים, הבקשה מתקבלת. סיכומי המשיבות 3-1 ו-7 יוגשו עד ליום 15.2.2023. סיכומי המערערות, אם הן חפצות להגישם, יוגשו עד ליום 8.3.2023. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T10.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]	749,406
739,102	בבית המשפט העליון בש"פ 5051/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פאול פסקר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) מיום 30.6.2022 בעמ"ת 57211-06-22 בשם המבקש: עו"ד טלי חזום; עו"ד סתיו כהן החלטה לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) מיום 30.6.2022 בעמ"ת 57211-06-22, בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' ממון ) מיום 1.6.2022 במ"ת 45795-05-22 בה הורה על שהותו של המבקש ב"מעצר בית" בתנאים מגבילים. 1. ביום 22.5.2022 הוגש כתב אישום נגד המבקש ואדם נוסף (להלן: האדם הנוסף ). על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.5.2022 בשעות הערב התפרצו השניים לדירת מגורים בתל אביב, כאשר האדם הנוסף נכנס לדירה ואילו המבקש עמד ושמר בכניסה לבניין. האדם הנוסף נטל מתוך הדירה אוזניות ואוסף זוגות נעליים שעלותו כ-25,000 ש"ח. בזמן שהאדם הנוסף שהה בדירה הגיע בעל הדירה למקום, הבחין בו והזמין משטרה. אלא שעד הגעת כוחות המשטרה עזבו המבקש והאדם הנוסף את המקום. בגין מעשים אלה יוחסו למבקש עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. 2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לאחר שהתקיים ביום 1.6.2022 דיון בבקשה, הורה בית משפט השלום כי המבקש ישהה במעצר בית לילי בתנאים מגבילים וביתר הזמן יהיה רשאי לצאת מביתו כשהוא מלווה במפקחת. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס ההאשמות נגדו, ובכלל זה העובדה שהאוזניות הגנובות נמצאו בחפציו, זיהויו על ידי המתלונן והתנהלותו לאחר מעצרו. עם זאת, בית המשפט לקח בחשבון את חלקו של המבקש באירוע אשר לא היה משמעותי, ואת העובדה שהוא נעדר עבר פלילי. 3. החלטת בית משפט השלום לא הניחה את דעתו של המבקש, והוא הגיש עליה ערר לבית המשפט המחוזי בו טען כי יש לבטל את כל התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו. הערר נדחה בהחלטה מיום 30.6.2022. נקבע כי אמנם עבירות רכוש אינן מגבשות מסוכנות באופן אוטומטי, אולם חלקו של המשיב באירוע, אף אם הוא מופחת מחלקו של האדם הנוסף, מלמד על מסוכנותו. בית משפט השלום גם נתן דעתו לכך שהמבקש נעדר עבר פלילי וקבע תנאי שחרור מקלים בעניינו. בנסיבות אלה לא נמצא כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום ואין בטיעוני המבקש כדי להצביע על כך שחלקו באירוע אינו מלמד על מסוכנות. 4. מכאן בקשת רשות הערר שלפנַי, בה טען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי מעוררת שאלה עקרונית והיא האם ניתן לייחס לנאשם מסוכנות על סמך עבירת הרכוש בה הואשם כשלעצמה, וזאת כאשר נפסק מקדמת דנא בעניין גנימאת (דנ"פ 2316/95‏ גנימאת ‎ ‎ נ' מדינת ישראל , פ"ד מט(4) 589 (1995)) כי התשובה לכך היא שלילית. במקרה זה, כאמור, למבקש מיוחסת עבירת רכוש יחידה. חלקו בה, על פי המיוחס לו בכתב האישום, מתמצה בתצפית בלבד ללא מעורבות פיזית או אחרת והוא אף לא נכנס לתוך הדירה. גם כאשר הוא פגש במתלונן, הוא לא עשה כל פעולה זולת לפנות לו את הדרך. על כך יש להוסיף כי המבקש כבן 36 ונעדר מערך תמיכה משפחתי. בנסיבות אלה המלמדות כי לא נשקפת מהמבקש מסוכנות, קביעת בית משפט השלום הלכה למעשה משמעה כי די בקיומן של ראיות לכאורה לאישום המיוחס למבקש לצורך מעצרו לבדן כדי להורות על מעצרו, והדבר עומד בניגוד להלכה הפסוקה. על המשיבה מוטל הנטל להוכיח את מסוכנותו של המבקש, אולם היא לא עמדה בנטל זה ולא קמה בעניינו של המבקש עילת מעצר. בהיעדר עילה כאמור, אין הצדקה להטלת תנאים מגבילים על המבקש הכרוכים בפגיעה בחירותו ובתפקודו היומיומי. 5. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת (בש"פ 4733/22 עבידיה נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (17.7.2022); בש"פ 4133/22 צורדקאר נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (20.6.2022); בש"פ 6347/21 מדינת ישראל נ' בובליל , פסקה 4 (20.9.2021)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים מתן רשות כאמור. אף לשיטת המבקש עצמו השאלה העקרונית המוצגת בבקשתו כבר קיבלה מענה בפסיקת בית משפט זה, ולמעשה עניינה של הבקשה באופן יישומה של ההלכה על נסיבות המקרה. טענות מעין אלו אינן מצדיקות מתן רשות ערר. למעלה מן הצורך אוסיף כי עצם העובדה שמדובר בעבירת רכוש אחת שנעשתה על ידי נאשם נעדר עבר פלילי אין פירושה שלא קמה עילת מעצר. "בעבירות רכוש יתכן ככלל סיכונו של בטחון הפרט והציבור, והשאלה היא בחינת כל מקרה לנסיבותיו, לעניין קיום הסיכון ועוצמתו" (בש"פ 1221/11 עימאד נ' מדינת ישראל , פסקה ט' (27.2.2011); ראו גם: בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (8.1.2010)). בענייננו, בית משפט השלום קבע כי בנסיבות העניין נשקפת מסוכנות מן המבקש המצדיקה שהייתו במעצר בית לילי כאשר בשעות היום ייצא מהבית בליווי מפקחת ובכפוף להפקדת ערבויות, ולא מצאתי כי נפל פגם בקביעה זו המאזנת כדבעי בין השיקולים השונים. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050510_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"פ 2316/95" ]	749,408
739,842	בבית המשפט העליון עמ"מ 5055/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיאה א' הלמן) מיום 4.7.2022 במ"מ 15636-04-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המערער: עו"ד איאד ח'ליל בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיאה א' הלמן ) מיום 4.7.2022 במ"מ 15636-04-22. 1. ביום 10.4.2022 אישר בית המשפט המחוזי צו למעצרו המינהלי של המערער למשך 6 חודשים. זאת לאחר שהונחה תשתית המלמדת כי נשקפת ממנו סכנה ממשית קרובה לוודאות לשלום הציבור ולביטחון המדינה, ולאחר ששוכנע בית המשפט כי המעצר המינהלי נחוץ על מנת לאיין את הסכנה הנשקפת ממנו. בית המשפט ציין בהחלטתו כי הועלו טענות לעניין מצבו הנפשי של המערער, אולם בשים לב למסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, אין בהן כדי לשמש נימוק בלעדי להימנע ממעצרו. 2. ביום 4.7.2022 התקיים דיון נוסף לפני בית המשפט המחוזי לצורך עיון מחדש בצו, שבסופו נקבע כי אין מקום לשנות מההחלטה מיום 10.4.2022. בית המשפט ציין כי במהלך הדיון הוצגה לפניו חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון ממנה עולה כי המסוכנות הנשקפת מהמערער לא פחתה מאז מתן הצו, וכי גם כיום לא ניתן יהיה לאיינה או להפחיתה אלא באמצעות מעצרו. בצד זאת הורה בית המשפט למשיבה להגיש בתוך 20 יום עדכון בדבר מצבו הנפשי של המערער כמו גם לגבי האפשרות לשלבו בהליך טיפולי שעשוי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו. 3. מכאן הערעור שלפנַי בו נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מהעובדה שהמערער אדם צעיר, נעדר עבר פלילי, אזרח ישראלי ממשפחה נורמטיבית, מעורער בנפשו ומקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בגין נכות פסיכיאטרית. בית המשפט גם התעלם מכך שהמערער מוחזק בתנאי מעצר קשים עם רוצחים ומחבלים, דבר המהווה עבורו סביבה עוינת. אף לא היה מקום להתעלם מכך שבניגוד לעצורים מינהליים פלסטינים, ככל שהוא ישתחרר הוא ישהה בביתו בתוך גבולות מדינת ישראל ויהיה נתון למעקב משטרת ישראל. המערער הוסיף כי החלטת בית המשפט הלכה למעשה מכשירה מצב שבו ניתן צו מינהלי כתחליף להליך פלילי לאחר שלא הצטבר נגד העצור מאגר ראייתי הנדרש לצורך העמדתו לדין פלילי; כי המערער לא שתק בחקירותיו ושיתף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים; כי המערער אינו משתייך לארגון טרור, וזאת גם על פי הפראפרזה שהועברה על ידי המשיבה; וכי עם חלוף הזמן המסוכנות הנשקפת מהמערער, אם עודנה קיימת, פחתה ובשלה העת לבדוק את שחרורו בכל תנאי שייראה לבית המשפט. 4. בדיון שהתקיים לפנַי טען בא-כוח המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. צוין כי צו המעצר הוצא נוכח מסוכנותו של המערער לציבור, כי הוא אינו יציב בנפשו וצורך סמים, וכי הוא נעצר בחשד למעורבות בפעילות ביטחונית. אחר דברים אלה התקיים לפנַי דיון במעמד צד אחד, במסגרתו הוצג החומר המודיעיני החסוי בעניין המערער וניתנו תשובות לשאלות בית המשפט והבהרות מטעם גורמי הביטחון. 5. לאחר עיון בערעור ובנספחיו, שמיעת טענות הצדדים, עיון בחומר המודיעיני ושמיעת הבהרות נציגי גורמי הביטחון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. מעצר מינהלי נועד לסכל סכנה ממשית ומוחשית לביטחון המדינה או הציבור הצפויה מהעצור ברמת הסתברות קרובה לוודאות (עמ"מ 7677/17 מדינת ישראל נ' דאיף , פסקה 10 (23.10.2017)‏; עמ"מ 3239/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (19.5.2022)). בענייננו, בפראפרזה הגלויה שהועברה לבא-כוח המערער צוין כי המערער מוכר כבעל נגישות לאמצעי לחימה וכמי שנתון בהליך של הקצנה דתית; כי הוא נעצר לאחר שעלה חשד עדכני למעורבות בפעילות ביטחונית בלתי חוקית; וכי הוא מביע תמיכה בדמויות עוינות. החומר החסוי שהוצג לפנַי תומך בדברים אלה ומניח תשתית מספקת למסקנה כי גם בעת הזו נשקפת מהמערער מסוכנות לביטחון המדינה והציבור ברמה ממשית ומוחשית הקרובה לוודאות, אשר לא ניתן לאיינה באמצעות חלופה אחרת שאינה מעצרו. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. 7. בנוסף יצוין כי לאחר אישור הצו בחודש אפריל 2022 הוגש לבית המשפט המחוזי עדכון באשר לבדיקות פסיכיאטריות שנערכו למערער, לפיהן אין עוד עדות למצב פסיכוטי פעיל והוא נמצא בטיפול ובמעקב. חרף זאת, במסגרת ההחלטה מושא הערעור שלפנַי הורה בית המשפט למשיבה להגיש עדכון בדבר מצבו הנפשי של המערער ובדבר האפשרות לשלבו בהליך טיפולי. בנסיבות אלה, אין ממש בטענה כי בית המשפט התעלם ממצבו הנפשי של המערער או כי מצבו הנפשי מצדיק את ביטול מעצרו בעת הזו. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050550_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"מ 5055/22", "עמ\"מ 7677/17", "עמ\"מ 3239/22" ]	749,411
739,184	בבית המשפט העליון ע"א 5058/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שניתנה על ידי סגן הנשיא ש' שוחט , השופטת ע' רביד והשופטת ס' רסלר-זכאי בשם המערער: עו"ד שי שמחיוב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( סגן הנשיא ש' שוחט , השופטות ע' רביד ו ס' רסלר-זכאי ; להלן ביחד: ההרכב ) מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער והמשיבה ניהלו בעבר קשר זוגי, שבמסגרתו נולדה להם בת משותפת (להלן: הקטינה ). ביום 18.9.2019 הגישה המשיבה תביעה נגד המערער (תלה"מ 42776-09-19), בבקשה להתיר את העתקת מקום מגורי הקטינה לקנדה, שאליה התעתדה לחזור המשיבה, לאחר שניסיונה לעלות ארצה ולהשתקע בישראל לא צלח. ביום 25.9.2019 הגיש המערער תביעה לקבלת משמורת הקטינה (תלה"מ 60679-09-19). בהמשך, ביום 3.11.2019 הגישה המשיבה תביעה נוספת למזונות ומדור הקטינה (תלה"מ 1581-11-19). 2. שלושת ההליכים נשמעו במאוחד, וביום 31.5.2022 נתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ק' גיל ) פסק דין שבו קיבלה את תביעת המשיבה להתיר את הגירתה של הקטינה עמה לקנדה; דחתה את תביעת המערער לקבלת משמורת הקטינה; וחייבה את המערער בדמי מזונות ומדור (להלן: פסק הדין הראשון ). 3. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין (עמ"ש 2212-07-22). ביום 17.7.2022 התקיים בפני ההרכב דיון בערעור, וביום 21.7.2022 ניתן פסק הדין בערעור (להלן: פסק הדין בערעור ). פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט , והופיעו עליו חתימות השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה . בו ביום הגישה המשיבה בקשה "לתיקון טעות סופר", שבה ציינה כי השופט שילה חתום על פסק הדין אף שלא ישב בהרכב, ומאחר ש"ברור כי מדובר בטעות סופר (בשל חתימה אלקטרונית) יש לשנות את חתימתו [...] לכב' השופטת רסלר-זכאי אשר ישבה בהרכב בערעור זה". בהמשך אותו היום נתן סגן הנשיא שוחט החלטה בה הבהיר, בין היתר, "אכן טעות סופר. נחתם מחדש עם ההרכב הנכון". 4. למחרת, ביום 22.7.2022, הגיש המערער בקשה להורות על פסילת ההרכב ועל עיכוב ביצוע פסק הדין "עד לבירור הסוגיה ע"י נשיאת ביהמ"ש העליון". המערער טען כי פסק הדין המקורי נחתם על-ידי השופט שילה אשר היה, כך נטען, שותף במשרדו של ב"כ המשיבה, ואף שהמשרד מצוין ברשימת המניעויות של השופט שילה . המערער טען כי השופטות רביד ו רסלר-זכאי לא כתבו על פסק הדין אפילו "אני מסכימה", וכי העובדה שפסק הדין פורסם בחתימתו של השופט שילה מחזקת את החשש שהן "לא היו מעורבות בכתיבת פסק הדין", שכן "לא יעלה על הדעת שדבר כה מהותי יחמוק מעיני שלושה שופטים". המערער טען כי העובדה שהשופט שילה יושב תדיר עם ההרכב חייבה גילוי נאות בתחילת הדיון על-ידי סגן הנשיא שוחט או ב"כ המשיבה, ובמצב כזה המערער היה מתנגד לכך שההליך יישמע בפני ההרכב. המערער הלין עוד כי אף שעל פי הדין עומדות לרשותו 30 ימים להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, בפסק הדין בערעור עוכב ביצוע פסק הדין רק עד ליום 25.7.2022. המערער הוסיף כי כל האמור יוצר "תחושה קשה ביותר" של ניהול ההליך בדרך לא תקינה וכי קם חשש ממשי למשוא פנים ולמצער פגיעה במראית פני הצדק. 5. ביום 24.7.2022 דחה ההרכב את בקשת הפסלות. ההרכב ציין כי עסקינן בבקשת פסלות שהוגשה לאחר מתן פסק הדין וכי משכך אין עוד מקום להידרש לטענת הפסלות, הצופה פני עתיד. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית החתימה על פסק הדין הבהיר ההרכב כי בעקבות מניעות שקמה לשופט שילה , אשר מקורה אינו ידוע להרכב, "תיק זה מראשיתו ועד סופו לא נדון ע"י השופט שילה והאחרון לא לקח בו כל חלק". הובהר עוד כי פסק הדין המקורי בערעור שפורסם "לא נחתם על-ידי כב' השופט נפתלי שילה [...] משפעולת 'חתימה' מעצם טיבה וטבעה דורשת מודעות אקטיבית של החותם ופסק הדין בענייננו לא נכתב, לא נערך ובוודאי שלא 'נחתם' על-ידי כב' השופט שילה שלא היה שותף לכתיבתו". הובהר כי פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט , ולאחר שהעביר את פסק הדין לשופטות רביד ו רסלר-זכאי אשר נתנו את הסכמתן לאמור בו, הועבר פסק הדין "להטמעה" במערכת "נט המשפט". בשלב זה, כך הובהר, "למרבה הצער [...] נפלה תקלה שתוצאתה שחרור פסק-הדין עם חתימה של ההרכב הרגיל בו חברים השופטים שוחט ורביד (שכולל את השופט שילה) ולא ההרכב המיוחד שישב בתיק דנן", וצוין כי עם היוודע דבר התקלה תוקן פסק הדין. ההרכב הוסיף כי הוא "מצר על טעות האנוש שנפלה בהטמעת פסק הדין [...] שהביאה לכך שבתחילה שוחרר פסק הדין עם חתימת השופט שילה", אך הבהיר כי המסקנה שלפיה השופט שילה היה שותף "בצורה כלשהיא" לפסק הדין – אין לה בסיס. בנוגע לטענות המערער לגבי אורך תקופת עיכוב ביצוע פסק הדין שעליו הורה, ציין ההרכב כי פסק הדין הראשון ניתן ביום 31.5.2022 ואילו המערער הגיש את הערעור רק בחלוף למעלה מ-30 ימים כך ש"דרכו לא אצה לו", ומנגד ההרכב "יצא מגדרו" להכריע בערעור "בדחיפות הראויה", בשל נזק שנטען שייגרם למשיבה אם תתעכב ההכרעה. בנסיבות אלה ושמוצתה זכות הערעור הנתונה למערער, כך נקבע, לא היה מקום לעכב את ביצוע פסק הדין זמן ממושך יותר. 6. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי הבהרת ההרכב בדחותו את בקשת הפסלות – שלפיה השופט שילה לא היה מעורב בהליך ופרסום פסק הדין עם חתימתו עליו מקורה בטעות – "אינה מתיישבת עם הרציונל". זאת, לטענתו, מאחר שטעויות מעין אלה "אינן מרחפות על ריק ואינן מוכרות ל[ב"כ המערער] כמצויות במערכת המשפט באופן שכיח". כמו כן טוען המערער כי מדובר ב"צירוף מקרים על צירוף מקרים", כך ש"נפלה 'טעות' אקוטית בחתימה של שופט בתיק בו ייצג שותפו לשעבר ובדיוק גם באותו התיק נפלה 'טעות' לפיה לא ניתנה עמדת יתר השופטים בהרכב". המערער טוען כי מהאמור "עולה ניחוח חריף של חוסר תקינות" וכי אפילו אם אכן מדובר בטעות "הרי שלא ניתן להתעלם מהנראות המעוותת שנוצרה לפסק הדין כאשר גם מראית פני הצדק הינה עקרון ממנו לא ניתן להתעלם". נוכח האמור, מבקש המערער את פסילת ההרכב, את ביטול ההוראות האופרטיביות שניתנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת עיכוב ביצוע פסק הדין עד ל"בירור הסוגיה באופן מלא". 7. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.7.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור לגופו (בע"מ 5019/22), וזו נדחתה ביום 25.7.2022 (השופט א' שטיין ). בהחלטה בבקשת רשות הערעור נקבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוגע לטענה שהעלה המערער "בדבר חשש ניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול ההליך" נקבע כי אין בטענה ממש – "מאחר שהתברר, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.2022, כי לשופט נ' שילה לא הייתה כל נגיעה לפסק הדין וחתימתו על פסק הדין במערכת 'נט המשפט' נעשתה בשל תקלה טכנית – אשר תוקנה מיד כשנתגלתה, עד באותו היום בו ניתן פסק הדין". 8. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כבר נפסק לא אחת כי הליך פסלות שופט הוא הליך הצופה פני עתיד, ומטרתו לבחון אם המותב יכול להמשיך לשבת בדין בהליך מסוים (ראו: ע"א 3375/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (16.6.2022)). כן נפסק כי משעה שניתן פסק דין באותו הליך, "דרך המלך" להעלאת טענת פסלות היא במסגרת ההליך הערעורי על פסק הדין עצמו (ראו: ע"א 2773/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (22.6.2022)). בענייננו, המערער טוען לעילת פסלות כלפי ההרכב שדן בערעור, אך משעה שניתן פסק דין על-ידי ההרכב, וביתר שאת – משעה שהמערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור והעלה בה גם את טענת הפסלות, אך זו נדחתה בהחלטת בית משפט זה מיום 25.7.2022 – אין עוד מקום לברר סוגיה זו בערעור פסלות הנוגע להרכב שסיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין. לצד האמור ראיתי להוסיף כי לגופו של עניין יש להצר מאד על התקלה שגרמה לכך שפסק הדין בערעור יצא בחתימתו של שופט שלא ישב בדין בהרכב שדן בהליך. ההבהרה שנמסרה בענין זה מקובלת עלי, אך בהינתן העובדה שהשופט שילה – היושב באופן רגיל בהרכב הערעורים האמור – היה מנוע מלדון בהליך ובשל כך הוחלף על ידי השופטת רסלר-זכאי , ניתן היה לצפות לשימת לב רבה יותר בעת הוצאת פסק הדין על מנת ששינוי זה יוטמע גם ברמה הטכנית ותמנע התקלה המיותרת שקרתה. 9. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22050580_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 5058/22", "ש 2212-07-22", "עמ\"ש 2212-07-22", "ע\"א 3375/22", "ע\"א 2773/22" ]	749,413
739,087	בבית המשפט העליון רע"א 5059/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול 2. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) שניתן ביום 12.7.2022 בענ"א 27195-04-22 בשם המבקש: עו"ד ברוך בן יוסף החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) אשר ניתן ביום 12.7.2022 בענ"א 27195-04-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט לנוער ירושלים (השופטת א' מולד ) אשר ניתן ביום 23.3.2022 בתנ"ז 7316-03-22, בגדרה האריך בית המשפט את צו הוצאתה של בתו הקטינה של המבקש (להלן: הבת ) ממשמורתו עד ליום 26.11.2022 – המועד בו תגיע הבת לגיל 18 – וכן נקבע כי עד למועד זה תמשיך הבת לשהות במעון "מסילה" (להלן, בהתאמה: הצו ו המעון ). 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לאפשר לבת להתייצב לדיון נתמכת על ידי שיקולים נכונים שבהם לא מצאתי מקום להתערב – זאת, בשים לב למועד פקיעתו הקרוב של הצו עם הגיעה של הבת לגיל 18. לזאת אוסיף כי עניין שהותה של הבת במעון הובא לפתחו של בית משפט זה כבר פעמים מספר, ונמצא כי החזקתה של הבת במעון נעשית בהתאם ומכוח הדין (ראו: רע"א 8294/21 עו"ס לחוק הנוער, לשכת הרווחה, רמת אשכול נ' פלוני (20.12.2021); בג"ץ 1505/22 פלוני נ' משטרת ישראל (22.3.2022); וראו גם: בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול (30.9.2020) ). 5. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 6. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050590_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5059/22", "רע\"א 8294/21", "בג\"ץ 1505/22", "בג\"ץ 6681/20" ]	749,414
741,316	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 5061/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: י.א אלון בניה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רות חיון ו-136 אח' 138. י.ת.ב בע"מ 139. משרד הבינוי והשיכון – מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 22.5.2022 בת"א 7853-04-20 שניתנה על ידי כבוד השופטת הלית סילש בשם המבקשת: עו"ד דביר הורוביץ החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הלית סילש ) בת"א 7853-04-20 מיום 22.5.2022, במסגרתה נדחתה בקשה לגילוי ועיון במסמכים. רקע והשתלשלות העניינים 1. המבקשת, חברת י.א אלון בניה בע"מ (להלן: החברה ), היא חברה קבלנית אשר זכתה ביום 14.12.2015 במכרז מחיר למשתכן מספר מר/186/2015 מגרש מס' 404, בגוש 4246 חלקה 291, לבנייה של בניין מגורים בשכונת הרקפות בראשון לציון (להלן: המכרז ו- הפרויקט , בהתאמה). על שטח זה היא בנתה ושיווקה בניין בן 108 דירות, אשר מתוכן 90 דירות נמכרו לזוכים בהגרלת מחיר למשתכן (להלן: דירות מחיר למשתכן ), והשאר נמכרו בשוק החופשי. המשיבים 137-1 הם רוכשים של 78 דירות מחיר למשתכן בפרויקט, לאחר שזכו בהגרלה שערך המשיב 139, משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשתכנים ו- ההגרלה , בהתאמה). יוער כי לאחר הגשת התביעה הגיעה החברה להסדר פשרה עם חלק מהמשתכנים, וביום 4.6.2020 הורה בית המשפט על מחיקתם מהתביעה, כך שהתביעה עוסקת בשלב זה ב-74 דירות. 2. החברה זכתה במכרז בהתבסס על הצעה והתחייבות למכור את הדירות בתמורה לסך של 11,173.5 ש"ח כולל מע"מ בעבור מ"ר דירתי, בהצמדה למדד תשומות הבנייה במועד הגשת ההצעות למכרז (אוקטובר 2015), ועד למועד החתימה על הסכמי המכר ו/או התשלום בפועל. מחיר זה מגלם הטבה משמעותית ביחס למחיר השוק. עם זאת, לדברי החברה, בפועל חלו טעויות בחישוב התמורה, כך שהתמורה שנרשמה בהסכמי המכר אשר נחתמו עם המשיבים 137-1, המשתכנים, הייתה נמוכה ביחס להוראות המכרז. על כן, פעלה החברה מול המשתכנים, משרד הבינוי והשיכון וכן מול המשיבה 138, חברת י.ת.ב בע"מ – חברת הפיקוח, הבקרה והניהול מטעם משרד הבינוי והשיכון, אשר ליוותה בפועל את ההתקשרות החוזית בין החברה לבין המשתכנים (להלן: י.ת.ב ), בניסיון להשלים את ההפרש בין הסכומים. אלא שהמשתכנים סירבו לשלם את הסכומים הנוספים שנדרשו על ידי החברה, תוך שמשרד הבינוי והשיכון ו-י.ת.ב צידדו בעמדת המשתכנים. 3. בהמשך למחלוקת האמורה, הגישה החברה ביום 6.4.2020 תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד המשיבים על סך של כ-3.6 מיליון ש"ח. במסגרת הליך זה התקיימו בין יום 12.7.2020 לבין יום 1.11.2021 שלושה דיוני קדם משפט. ברקע הדברים יוער כי לאור הידברות שערכו הצדדים ביחס לפנייה להליך גישור, הודיעו באי-כוחם ביום 18.2.2021 כי ככל שהגישור ביניהם ייכשל, הצדדים יגישו לאישור בית המשפט הסדר דיוני שמטרתו לקדם את ההליכים המקדמיים. בחלוף כחצי שנה, ביום 19.9.2021 הודיעו הצדדים לבית משפט קמא כי מאמצי הגישור כשלו, וביום 6.2.2022 ניתנו מספר החלטות הנוגעות לבקשות מקדמיות שונות, שאינן עוסקות בגילוי מסמכים. 4. לאחר מכן החלו הצדדים להגיש את ראיותיהם: החברה התבקשה להגיש את ראיותיה עד ליום 18.4.2022, אך לאחר שקיבלה ארכה, שנבעה מסיבות אישיות, ראיותיה התקבלו ביום 23.5.2022. למשיבים ניתנה אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום 18.9.2022. עם זאת, ביני לביני, ביום 12.5.2022 שלחה החברה מכתב לבאי-כוחם של המשתכנים, בדרישה לגילוי ועיון בתדפיסים מלאים "של כלל ההתכתבויות בשתי קבוצות של הבניין מיום פתיחת הקבוצה ועד למועד זה". מדובר בקבוצה ברשת החברתית פייסבוק בשם "מחיר למשתכן ראשון לציון 139 י.א. אלון", וכן בקבוצת ה- WhatsApp שבאמצעותה החליפו המשתכנים מסרים בטרם חתמו על הסכמי הרכישה (להלן: הקבוצות ו- המסמכים , בהתאמה). לאחר שמכתבים אלה לא נענו, הגישה החברה ביום 22.5.2022 בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. לשיטתה, חרף העובדה שהבקשה הוגשה בשיהוי, יש לאפשר גילוי ועיון בהם לנוכח חשיבות הדברים ורלוונטיות המסמכים לגילוי האמת. לדברי החברה, בא-כוחה הצטרף לייצוג בתיק בשלב מאוחר, ובמהלך התעמקותו בטענות הצדדים, התברר לו כי לא הושלמו ההליכים המקדמיים, וכי המשתכנים מסתירים מסמכים רלוונטיים. בתוך כך, הוא גילה במקרה על התאגדות הרוכשים באמצעות קבוצות במדיה הדיגיטלית עוד בטרם הם חתמו על הסכמי הרכישה. עם זאת, עוד באותו היום דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך שציין כי: "בתיק זה, לאחר מספר לא מבוטל של דחיות, נקבעו מועדים להגשת ראיות, וההליכים המקדמיים הסתיימו" . בהמשך ההחלטה, קבע בית משפט קמא כי לאור ההזדמנויות הרבות שנקרו בדרכם של הצדדים בחלוף שנתיים מהגשת התביעה, אין לקבל את הבקשה במועד זה. בנוסף, נכתב כי הבקשה אינה מבהירה מהי הסיבה לשיהוי בהגשת הבקשה, או מדוע מתקיימים התנאים אשר מאפשרים את הגשתה באיחור. 5. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה מדגישה החברה שההחלטה חוסמת הגשה של ראיות משמעותיות ורלוונטיות, אשר יסייעו בבירור אומד דעת הצדדים טרם חתימת הסכמי המכר. לדבריה, הבקשה עולה בקנה אחד עם הכללים להמצאה והצגה של ראיות מאוחרות, בהינתן שהיא הוגשה בסמוך לגילוי קיומן של הראיות, ובהזדמנות הראשונה שהדבר עלה בידה, ולשיטתה מדובר במסמכים ספציפיים וממוקדים. אשר למועד הגשת הבקשה, החברה טוענת כי היא איחרה אך במעט בהגשתה, וכי הבקשה הוגשה בטרם הוגשו התצהירים הראשונים בתיק. לדבריה, הסיבות לאיחור הובהרו כבר בבקשה שנדחתה, ובעיקרן צירופו של אחד מבאי-כוחה לייצוג בתיק, וגילויו בדרך אגב על התאגדות המשתכנים במסגרת הקבוצות. יצוין כי ביום 19.6.2022 הגישה החברה לבית המשפט קמא בקשה לבטל את ההחלטה או לעיין בה מחדש, וחזרה על נימוקיה בעניין זה. עם זאת, כבר למחרת דחה בית המשפט קמא גם בקשה זו, וקבע כי לא התקיימו התנאים לעיון מחדש, ואף הוסיף מספר נימוקים לדחיית הדרישה לגופה, שבעיקרם השלב הדיוני המאוחר שבו הוגשה, מבלי שניתן לכך הסבר משכנע. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ובטענות המבקשים, סבורני כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים. 7. כידוע, בידי הערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנוגע לאופן ניהול ההליך, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. התערבות כזו תיעשה רק במקרים חריגים, שבהם ההחלטה התקבלה בניגוד לדין או גרמה לעיוות דין חמור. הלכה זו חלה ביתר שאת ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 6726/19 יאסין נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (17.11.2019) (להלן: עניין יאסין ); רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ , פסקה 3 (23.12.2019); רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד וטשטיין , פסקה 5 (4.2.2020)). אינני סבור שהעניין דנן נופל לגדר חריגים אלה. 8. בית משפט זה קבע לא פעם כי נקודת המוצא היא עקרון הגילוי, ואולם למול עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, לרבות יעילות ההליך. בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193, 196-195 (2002); עניין יאסין , בפסקה 11). הבקשה מושא ההליך דנן הוגשה בחלוף למעלה משנתיים ממועד הגשת התביעה, לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים (במסגרתם נערכו שלושה דיוני קדם משפט), ולאחר שנקבעו מועדים להגשת הראיות מטעם הצדדים. יתרה מזאת, המועד המקורי שנקבע להגשת ראיותיה של החברה חלף כבר בחודש אפריל, ואף הארכה שניתנה לה להגשת הראיות הסתיימה בסמוך מאד ליום שבו הוגשה הבקשה לבית המשפט קמא. גם לוח הזמנים להגשת ראיותיהם של המשיבים מתקדם מאוד, והם צפויים להגישן בקרוב. כל זאת, לאחר שניתנה לצדדים שהות ארוכה לצורך ההידברות ביניהם. על כן, לאור השיהוי הניכר שבו הוגשה הבקשה, ובשים לב להלכה שה פררוגטיבה למחול על עיתוי הגשת הבקשה נתונה לערכאה המבררת, הבקיאה במכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות הדיונית של הצדדים, כמו גם בחשיבות שעשויה להיות למסמכים המבוקשים במארג הראיות בתיק, אין מקום להיעתר לבקשה שלפניי. כך, ביתר שאת, לאור המגמה אשר משתקפת בתקסד"א החדשות, לפיהן על הצדדים להקפיד על עמידה בדרישות סדרי הדין, וכך במיוחד במקרים שבהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לגלות על קיומה של הראיה המבוקשת כבר בשלבי קדם המשפט (ראו והשוו: רע" א 3510/21 נצר נ' קונפינו , פסקה 9 (25.8.2021); רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 10 (29.11.2021); רע"א 7176/21 עיריית חדרה נ' הלברשטיין , פסקאות 11-10 (12.12.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 11 (7.4.2022)). 9. בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1-137, 138 ו- 139 בסכום של 1,500 ש"ח לטובת כל אחת (סה"כ 4,500 ש"ח). בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשו תגובות. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050610_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 5061/22", "רע\"א 6726/19", "רע\"א 6706/19", "רע\"א 298/20", "רע\"א 2534/02", "רע\"א 6685/21", "רע\"א 7176/21", "רע\"א 1061/22" ]	749,417
739,130	בבית המשפט העליון רע"פ 5063/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: שמעון ברק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.06.2022 בע"פ 23535-06-21, שניתן על-ידי כבוד השופטים ר' כרמל, א' רומנוב ו-מ' ליפשיץ-פריבס בשם המבקש: עו"ד אלון דוידוב; עו"ד לירז מאיר החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' כרמל , א' רומנוב ו- מ' ליפשיץ-פריבס ) בע"פ 23535-06-21 מיום 26.06.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעתו דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא ) בת"פ 39374-04-20 מיום 07.09.2020 וגזר דינו מיום 04.05.2021. רקע והליכים קודמים 1. המבקש הורשע בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, לפי סעיפים 348(א), 345(א)(3) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה באדם לפי סעיפים 348(ג) ו-25 לחוק; שתי עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיפים 415 ו-25 לחוק; ושלוש עבירות של מידע כוזב במחשב, לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. 2. כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש ספטמבר 2017 לבין חודש פברואר 2019, פנה הנאשם באמצעות אפליקציית " Whatsapp " (להלן: הצ'אט ) לעשרות נשים, ובהן קטינות (להלן: המתלוננות ), וניהל עמן תכתובות בעלות תכנים מיניים. במסגרת תכתובת אלו, המבקש נהג להציג את עצמו באופן כוזב – בגילאים ובזהויות שונות – ולבקש את חוות דעתן של המתלוננות ביחס לגילוח שביצע במפשעתו. המבקש פעל לשם קיום שיחות ווידאו עם המתלוננות, כשבמהלכן יחשוף בפניהן את איבר מינו; ואף לעיתים הגיע לפורקן מיני במהלך שיחות הווידאו או בסמוך אליהן. כל זאת, לצורך גירוי, ביזוי או סיפוק מיני. ואלו האירועים אשר פורטו בכתב האישום המתוקן: ביום 05.09.2017, פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה שהציגה עצמה כבת 12 (להלן: המתלוננת 1 ), וביקש ממנה שתחווה דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו. זאת, במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו. משהשיבה המתלוננת 1, כי אינה מעוניינת, המבקש עתר שוב לקבל את עזרתה ואף הפעיל עמה שיחת וידאו, אולם המתלוננת 1 ניתקה את השיחה. ביום 03.02.2019 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה (להלן: המתלוננת 2 ) תוך שהציג את עצמו כבן 15, וזאת במטרה להניח את דעתה ולגרום לה להתכתב עמו. גם במסגרת זו עתר המבקש למתלוננת 2 שתחווה דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו, במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו. המתלוננת 2 לא השיבה להודעתו ודיווחה על האירוע לאביה. ביום 12.05.2018 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה שהציגה עצמה כבת 17 (להלן: המתלוננת 3 ), תוך שהזדהה כבן 18. זאת, במטרה להניח את דעתה ולגרום לה להתכתב עמו. המבקש עתר לקבל את חוות דעתה של המתלוננת 3 על האופן שבו גילח את מפשעתו, וזאת במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו, וכן ביקש לבצע עמה שיחת וידיאו. המתלוננת 3 סירבה לנהל עמו שיחת וידאו, אך ביקשה כי ישלח לה תמונות שלו. המבקש סירב. ביום 03.02.2019 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה אשר הציגה עצמה כבת 14 (להלן: המתלוננת 4 ), וביקש ממנה לחוות את דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו. המתלוננת 4 סירבה, אך המבקש המשיך לפנות אליה בעניין במשך 11 ימים, והכל במטרה לחשוף בפנייה את איבר מינו. 3. בהתאם לאמור, בית המשפט הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, בהתאם להודאתו, בעבירות שפורטו לעיל. בהסדר הטיעון נקבע כי ייערכו בעניינו של המבקש תסקיר שירות המבחן, הערכת מסוכנות וחוות דעת של הממונה על עבודות שירות (להלן ביחד: שלושת חוות הדעת ). כן הוסכם כי המשיבה תגביל את טיעוניה לעונש לטווח שבין 9 חודשי מאסר שירוצו באופן של עבודות שירות ובין שנת מאסר בפועל; וכי תקבע את עמדתה העונשית בטווח זה בהתאם לשלושת חוות הדעת. 4. ביום 07.09.2020, לאחר שנתקבלו שלושת חוות הדעת, ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית משפט השלום על המבקש 9 חודשי מאסר שירוצו באופן של עבודות שירות, וכן עונשים נלווים. 5. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין ועל גזר הדין. במסגרת הערעור על הכרעת הדין, עתר המבקש לחזור בו מהודאתו, בטענה כי זו לא ניתנה מרצונו החופשי. לטענתו, בעת שהסכים להסדר הטיעון היה נתון במצב של לחץ נפשי בשל נסיבות אישיות, ונסיבות שנבעו מהאשמות שהופנו נגדו ומהעבירות שבהן הורשע. במסגרת זו טען המבקש לכשל בייצוג וכי לא הבין שהודאתו תוביל לסיווגו כעבריין מין. עוד טען המבקש כי הודאתו במשטרה ניתנה משום שנחקר בהיותו מותש, בשעות הערב, ולאחר שהות בתא מעצר קטן ובתנאים קשים. לבסוף טען המבקש לקיומם של מחדלי חקירה, שכן שתיים מתוך שלושת החקירות שבוצעו בעניינו במשטרה לא תועדו חזותית, כנדרש. אשר לגזר הדין, המבקש טען כי היה על בית משפט השלום להסתפק בעונש צופה פני עתיד, ואף באי-הרשעה וצו שעות לתועלת הציבור. 6. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, בנומקו כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי מתקיימים התנאים לחזרה מהודאה; כי המבקש היה מיוצג לאורך כל ההליך בבית משפט השלום; וכי המבקש העלה את רצונו לחזור בו מהודאתו בשלב מאוחר של ההליכים נגדו. עוד ציין בית המשפט את הכלל לפיו טענת כשל בייצוג תתקבל במשורה, ולא די בלהוכיח קיומו של קו הגנה אחר אשר היה מיטיב יותר עם המבקש. כן ציין בית המשפט המחוזי כי לא הוכח שנפל פגם בהתנהלות סנגורו של המבקש בהליך בבית משפט השלום, אשר מצדיק קבלתה של טענת כשל בייצוג. אשר לערעור על העונש, בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה טעות בגזר דינו של בית משפט השלום המצדיקה את התערבותו. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי השופט א' רומנוב סבר בדעת מיעוט, שעניינו של המבקש נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם יש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו. לעמדתו, המבקש העלה במסגרת ערעורו טענות חדשות אשר, אם יש בהן ממש, הותרת הרשעתו בדין עשויה לגרום למבקש עיוות דין. 7. המבקש לא השלים עם פסק דין זה, והגיש בקשה למתן רשות ערעור ויחד עמה בקשה לעיכוב ביצוע עונשו. הן הבקשות שלפניי. נימוקי הבקשה 8. במסגרת בקשתו, טוען המבקש כי יש לראות בו כ"נאשם בלתי עקבי", המודה באשמה אך טוען לחפותו. כראייה לכך מביא המבקש את מסקנות הערכת המסוכנות ותסקיר שירות המבחן בעניינו, שמהם, לטענתו, עולה כי הוא אינו "לוקח אחריות על מעשיו, אינו מבין את חומרתם ואף לא מגלה אמפתיה, מודה רק באופן פורמאלי, והכל לשם רווח משני" (עמוד 8 לבקשה). לטענתו, במצב כזה היה על בית משפט השלום להימנע מהרשעתו, וזאת מתוקף חובתו המוסרית למנוע הרשעות שווא. לכל הפחות, טוען המבקש, היה על בית משפט השלום לפנות אליו "באופן בלתי אמצעי, ולהסביר לו את הסיטואציה הבעייתית בה הוא נמצא", ולאחר מכן לשמוע ממנו האם עודנו עומד מאחורי הודאתו. לעמדת המבקש, סוגיית ה"נאשמים הבלתי-עקביים" מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי". משכך, המבקש עותר לביטול הכרעת דינו של בית משפט השלום, ולהשבת עניינו לערכאה דיונית בפני מותב אחר לצורך ניהול עניינו מחדש. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה. 10. הלכה היא כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי" שמורה למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 4963/22 מנשירוב נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (21.07.2022); רע"פ 3679/22 סלע נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (02.06.2022); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (06.06.2022)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה, ודי בכך כדי לדחות אותה . 11. על אף האצטלה העקרונית שניתנה לבקשה, טענותיו של המבקש נטועות עמוק בעניינו הפרטני, ואף קיבלו משכבר מענה בפסיקת בית משפט זה (ראו: ע"פ 6952/10 בשימוב נ' מדינת ישראל (13.01.2011) (להלן: עניין בשימוב ); ע"פ 3011/13 קאסם נ' מדינת ישראל , פסקה כד לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (05.02.2015)). 12. מעבר לצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה. 13. בראשית הדברים יוער כי טענתו של המבקש ביחס להיותו "נאשם בלתי-עקבי" מועלית כאן לראשונה, ואין לה לא זכר ולא רמז בכתב הערעור, שאותו הגיש לבית המשפט המחוזי. ואילו, כלל ידוע הוא כי בית משפט זה לא יידרש לטענות שהועלו לראשונה במסגרת בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 2161/21 משאיך נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (18.07.2021); רע"פ 1757/22 שטיינברגר נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (12.04.2022); רע"פ 6941/20 משי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (29.10.2020); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 20 (06.06.2022)). 14. מעבר לכך, עיון בהערכת המסוכנות ובתסקיר שירות המבחן שנערכו בעניינו של המבקש אינם מעלים חשש כי הודאתו הינה בגדר הודאת שווא. עולה, כי המבקש דווקא חזר פעם ועוד פעם על הודאתו, אם כי נמנע מלקחת אחריות מלאה על מעשיו או להכיר בחומרתם. אין בכך כדי להצדיק הימנעות מצד בית המשפט לקבל את הודאתו, ואף רחוק מכך. על האמור יש להוסיף, כי שתי ערכאות נתנו דעתן להודאתו של המבקש, וקבעו כי לא עולה חשש שהודאתו ניתנה שלא ברצונו החופשי או כי מדובר בהודאת שווא. ואף שבשלב מסוים התברר כי המבקש אינו עומד מאחורי הודאתו, הרי שאין בכך, כשלעצמו, כדי להצדיק היענות לבקשתו. על כך נאמר: "בהסדר טיעון ואף שלא במסגרתו של הסדר טיעון, אמון בית המשפט על כך שהודאת הנאשם בין כתליו תיעשה מרצון ותשקף נכונה את גרסתו. במילים אחרות, עליו לבדוק האם הנאשם אכן מודה. בדרך כלל, אין צורך בבחינת העניין מעבר לשלב ההודיה. ברם, היה אם צץ סימן שאלה – בשל האמור בתסקיר או במסגרת הטיעונים לעונש – מתפקידו של בית המשפט לברר עם הנאשם או סנגורו האומנם ההודיה הודאה היא. אל לו להסתפק בשלב ההודאה שניתנה בתשובה לכתב האישום. ודוק. היה אם יתברר שהנאשם אינו מודה – אין זה אומר בהכרח שיש להתיר לו לחזור בו מהודאתו. הפסיקה אמרה את דברה בנדון. אולם, כל עוד מלאכתו של בית המשפט טרם הסתיימה, עליו להידרש גם לנקודה זו. למעשה, זוהי גם מלאכתו" (עניין בשימוב , פסק דינו של השופט (כתוארו אז) נ' הנדל ). דברים אלו יפים גם לענייננו. 15. סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה. המבקש יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050630_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 5063/22", "רע\"פ 4963/22", "רע\"פ 3679/22", "רע\"פ 3653/22", "ע\"פ 6952/10", "ע\"פ 3011/13", "רע\"פ 2161/21", "רע\"פ 1757/22", "רע\"פ 6941/20" ]	749,420
739,594	בבית המשפט העליון בש"פ 5065/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: רועי אהרון מדעי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 26123612652 מבית משפט השלום לתעבורה בבת ים לבית משפט השלום לתעבורה בחדרה. 2. המבקש טוען כי הוא מתגורר במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בבת ים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו. כן טוען המבקש כי המרחק בין בית משפט השלום לתעבורה בחדרה למקום ביצוע העבירה גדול אך בעשרה ק"מ מן המרחק בין בית משפט השלום לתעבורה בבת ים למקום ביצוע העבירה. 3. כעולה מן הבקשה ומנספחיה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 25.10.2022 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום. 4. דין הבקשה להידחות. 5. על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). 6. בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בבת ים, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. אף פער המרחק בין מקום מגורי המבקש לבין בית המשפט בבת ים אינו כזה המצדיק את העברת מקום הדיון (בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018)). ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050650_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 740/16", "בש\"א 6148/18" ]	749,422
739,200	בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית שעת מועד דיון מטעם המערערים בשם המערערים: עו"ד שני פרג'ון החלטה כמבוקש וכמוסכם, מועד הדיון הקבוע ליום 1.8.2022 יידחה לשעה 10:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5067/22" ]	749,426
739,252	בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה בהסכמה מטעם המשיבה לדחיית מועד דיון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה כמבוקש וכמוסכם, הדיון יידחה ליום 3.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N02.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5067/22" ]	749,427
739,756	בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' ליבדרו) מיום 14.06.2022 בת"פ 37975-11-17 תאריך ישיבה: ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022) בשם המבקשים: עו"ד עוזי נקש; עו"ד שני פרג'ון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע תישלח בהמשך לבאי כוח הצדדים. עד למתן ההחלטה אני מעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל ואת העברת מחצית מהכספים המחולטים לטובת פיצוי נפגעי העבירה. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5067/22" ]	749,428
739,897	בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' ליבדרו) מיום 14.6.2022 בת"פ 37975-11-17 תאריך ישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המבקשים: עו"ד עוזי נקש; עו"ד שני פרג'ון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן 30 חודשים שהושת על מבקש 1 (להלן: המבקש ) במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' ליבדרו ) מיום 14.6.2022 בת"פ 37975-11-17; וכן על עיכוב העברת מחצית מהכספים שנתפסו בהליך לטובת פיצוי לנפגעי העבירה. 1. המבקש הוא מנהלה ובעל מניותיה של מבקשת 2 (להלן: החברה ) אשר הפעילה מגרש למסחר בכלי רכב משומשים. בהכרעת דין מפורטת מיום 10.11.2021 הורשעו המבקש והחברה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הסעה בכלי תחבורה מסוכן, הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. 2. מהכרעת הדין עולה כי המבקש, באמצעות החברה, זייף מסמכים והשתמש בהם תוך שהוא מציג מצגי שווא לחברות ביטוח ולגורמים אחרים על מנת לקבל בעלות בכלי רכב שהוכרזו כ"אובדן להלכה" והגיעו לידיו לצרכי שיקום. בין היתר הוצגו מצגי שווא לפיהם כלי הרכב תוקנו על ידי מוסך מורשה שהיה בבעלותו של נאשם נוסף בפרשה, שעה שבפועל התיקונים נעשו על ידי מוסך בלתי מורשה שהיה בבעלות המבקש. בהמשך, לאחר שקיבל המבקש את הבעלות בכלי הרכב, הציג מצגי שווא לרוכשיהם בכך שלא יידע אותם באופן מלא על עברם של כלי הרכב, על הליך השיקום הקלוקל ועל מצג השווא שהציג לחברות הביטוח. עוד עולה מהכרעת הדין כי המבקש הטמיע את הכספים שקיבל ממכירת כלי הרכב בחשבונה של החברה ועשה בהם שימוש לטובת תשלום לספקים ולצורך תפעול שוטף של העסק בכוונה להסתיר את מקורם. 3. בגזר הדין מיום 14.6.2022 הושתו על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, ועל החברה הושת קנס. עוד הורה בית המשפט על חילוט רכוש, ובכלל זה על חילוט מחצית מהכספים שנתפסו במסגרת ההליך לטובת פיצוי לנפגעי העבירה ועל חילוט המחצית השנייה לטובת אוצר המדינה. 4. המבקש והחברה הגישו לבית משפט זה ערעור המופנה הן נגד הכרעת הדין והן נגד גזר הדין, ועמו את הבקשה שלפנַי לעיכוב עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש; כמו גם את העברת מחצית הכספים שחולטו לטובת נפגעי העבירה. המבקש טען באריכות לגבי המעשים בהם הורשע והדגיש כי לא הייתה כל כוונת מרמה במעשיו; כי תיקון כלי הרכב נעשה באופן נאות ותוך שימוש בחלקים שהוגשו כדין; כי בעליו של המוסך המורשה שאישר את התיקונים זוּכה מאשמה; כי תיקון של כלי הרכב במוסך לא מורשה וקבלת אישור על התיקון ממוסך מורשה הם פרקטיקה נוהגת ומקובלת בתחום רכבי "אובדן להלכה" אשר נפסלה לראשונה במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי; כי גם הקביעה לפיה היעדר דיווח מצד סוחר רכב על כך שכלי הרכב אותו הוא מוכר הוכרז כ"אבדון להלכה" היא קביעה תקדימית; כי בניגוד לתיקי מרמה אחרים, הגורמים המרומים לא ניזוקו אלא התעשרו בעקבות העבירות; וכי רוב הרוכשים אף שיבחו את המבקש ואת היותו זמין להם בכל תקלה שהתעוררה ברכב. נוכח כל אלה סבור המבקש כי סיכוייו של הערעור להתקבל טובים, וכי נסיבות ביצוע העבירות תומכות בקבלת הבקשה. 5. עוד נטען כי תקופת המאסר שהושתה על המבקש היא קצרה יחסית וקיים חשש שהוא ירצה את מלוא עונשו בטרם שמיעת ערעורו. כמו כן, המבקש נעדר עבר פלילי וברובה המכריע של תקופת ההליך המשפטי הוא לא היה נתון בתנאים מגבילים. הוא התייצב לכל הדיונים, הגיש אלפי מוצגים בהסכמה, ויתר על העדתם של עשרות עדי תביעה ואף נקבע בהכרעת הדין שלא ניתן לומר שהוא ניהל הגנת סרק. ולבסוף, נסיבותיו האישיות גם הן תומכות בקבלת הבקשה. זאת בין היתר בשים לב למצבם ולגילם של ילדיו; למצבו המשפחתי; לכך שבמהלך מעצרו הוא הותקף על ידי אסיר ונזקק לטיפול רפואי; לכך שבעקבות הסתבכותו בהליך חלה הרעה משמעותית במצבו הנפשי; לכך שנגרמו לו נזקים כספיים עצומים שמקורם בהתרשלות בטיפול ובמימוש כלי הרכב שנתפסו. 6. בדיון שהתקיים לפנַי טענה באת-כוח המשיבה כי דין הבקשה להידחות. הקביעות בהכרעת הדין מבוססות על התרשמות בית המשפט מהמבקש וממהימנותו. בנסיבות אלה, סיכויי הערעור אינם גבוהים. כמו כן, חלקים רבים בהכרעת הדין נסמכים על הודאה של המבקש במעשים כך שאף אם ערכאת הערעור תתערב, הוא לא יזוכה לחלוטין. בהכרעת הדין נקבע גם שהמבקש פעל בתחכום ובשיטתיות למשך זמן רב לטובת בצע כסף, היה מוכן לסכן אנשים רבים ובנה מערכת שלמה של מרמה. נעשה שימוש בחלקי חילוף לא ראויים כאשר לא ניתן היה לדעת על כך. אלה הם בדיוק המעשים שביקש המחוקק למנוע, ואף אם בסופו של דבר לא נגרם נזק, פוטנציאל הנזק הוא משמעותי. על רקע זה, המשיבה סברה כי אין הצדקה שהמבקש לא יחל בריצוי עונשו. 7. לאחר עיון בבקשה ונספחיה ולאחר שמיעת הצדדים בדיון שלפנַי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מבלי להביע עמדה בדבר סיכויי קבלת טענות המבקשים בערעורם, לא ניתן לומר כי מדובר בערעור המופנה במלואו כלפי קביעות עובדה ומהימנות. על רקע זה, ובשים לב לתקופת המאסר שהושתה על המבקש; לכך שהוא נעדר עבר פלילי; לעובדה שלאורך רוב תקופת ההליך הוא היה משוחרר ללא תנאים מגבילים והקפיד להתייצב לדיונים; לנסיבות האישיות שלו ולאירועים שחווה במעצרו – אני סבור כי יש מקום לסטות מן הכלל ולהורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו. 8. בכל הנוגע לבקשה לעיכוב העברת מחצית כספי החילוט לטובת נפגעי העבירה, בהתאם לתקנה 10 לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש), התש"ן-1990 (החלה בענייננו בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 וסעיף 36ט לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973), אין לבצע חילוט אלא לאחר שפסק הדין בהליך הפלילי בו הוא ניתן הפך לחלוט. משהגישו המערער והחברה ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי, ממילא מעוכב ביצוע החילוט. אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש עד להכרעה בערעור. התנאים והערבויות שנקבעו בבית המשפט המחוזי יעמדו בעינם. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N04.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5067/22" ]	749,429
741,133	בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 16.3.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערערים יגישו את עיקרי טיעוניהם בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050670_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5067/22" ]	749,430
739,141	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5068/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותר: דניאל סטונבסקי נ ג ד המשיב: התובע הצבאי הראשי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אופיר ברמלי; עו"ד לימור ברמלי פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפניו התבקשנו להוציא צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם מדוע הורה על הגשת כתב אישום פלילי לבית הדין הצבאי נגד העותר, קצין בשירות קבע, בחשד לביצוע עבירת היעדר מן השירות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וזאת חלף העמדתו לדין משמעתי. 1. לטענת העותר, הותרת כתב האישום נגדו על כנו והמשך ניהול ההליך הפלילי בעניינו בבית הדין הצבאי תביא לפגיעה אנושה בעקרונות הצדק הטבעי, ותעמיד אותו בסיכון לגרימת נזק בלתי הפיך בדמות מאסר בפועל והכתמתו ברישום פלילי. אין להלום את מדיניות המשיב על פיה במקרים של היעדרות משירות של איש קבע שהוא קצין, יוגש ככלל נגד הקצין כתב אישום, וזאת בשונה מהמדיניות הננקטת לגבי שוטרים המשרתים בשירות קבע במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. באשר לחובת מיצוי הליכים, עובר לפנייתו לבית משפט זה צירף העותר לעתירתו פנייה למשיב מיום 11.7.2022 שכותרתה "בקשה לבחינת המשך ניהול ההליך במסגרת בית הדין המשלב", בה טען כי בשל ההשלכות החמורות שעשויות להיות לניהול הליך פלילי בעניינו, הוא מבקש לבחון את המשך ניהול ההליך המשפטי במסגרת "בית דין משלב" שהינו בית דין המשלב חלופה טיפולית שיקומית בהליך הפלילי, אשר יאפשר לו להשלים את שירות הקבע. כן צורף מענה מטעם הפרקליטות הצבאית מיום 21.7.2022 בו צוין כי לאחר שקילת הפניה נמצא כי אין מקום להיעתר לבקשת העותר. 2. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעותר מקום בו העותר הקדים בהגשת העתירה ולא הקפיד למצות את ההליכים העומדים לרשותו מול הרשות המינהלית המוסמכת (בג"ץ 3498/22 שגב נ' ממשלת ישראל , פסקה 7 (26.5.2022); בג"ץ 8821/21 חזן נ' שרת הפנים , פסקה 5 (16.5.2022)). חובת מיצוי ההליכים איננה נושאת אופי "טכני", כי אם מהותי. כפי שעמד על כך בעבר השופט נ' סולברג בבג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל (24.5.2012)): "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (שם, פסקה 8). בענייננו, לא ניתן לראות בפנייה שצירף המבקש לעתירתו מיום 11.7.2022 בה ביקש לבחון את "המשך ניהול ההליך המשפטי המתנהל בבית הדין הצבאי, במסגרת בית הדין המשלב", מיצוי הליכים כנדרש. פנייה זו חסרה את הנדבך העיקרי, והוא הסעד שביקש העותר בעתירתו – להמיר את ההליך הפלילי בעניינו בהליך משמעתי. כמו כן, בפנייה זו לא בא זכרה של טענת ההפליה לעומת משרתי קבע במשטרת ישראל ובמשמר הגבול, עליה מבקש העותר גם כן לבסס את עתירתו. פניה למשיב בנושא קרוב לתוכן העתירה, מבלי שהיא כוללת את הנושאים המרכזיים עליהם מושתתת העתירה, אינה עולה כדי מיצוי הליכים. 3. העתירה גם אינה מגלה על פניה עילה. נקודת המוצא לדיון היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות גורמי התביעה בכלל, ומערכת התביעה הצבאית בפרט, ואינו ממיר את שיקול דעתם בשיקול דעתו שלו בכל הנוגע להעמדה לדין (בג"ץ 6745/19 לובטון נ' הפרקליט הצבאי הראשי , פסקה 30 (14.3.202); בג"ץ 8722/05 קיקיס נ' הרמטכ"ל , רא"ל דן חלוץ , פסקה 16 (23.2.2006); בג"ץ 1860/13 וקסמן נ' אל"מ אודי בן אליעזר, התובע הצבאי הראשי , פסקה 33 (11.5.2014)). העותר לא הצביע על נימוקים ממשיים שיש בהם כדי להצביע על אי-סבירות ההחלטה להעמידו לדין פלילי, למעט טענות כלליות ומובנות מאליהן כי נוכח ההשלכות המשמעותיות שעשויות להיות לניהול ההליך נגדו ולתוצאתו אם יורשע, מוטב להעמידו לדין משמעתי חלף דין פלילי, כמו גם טענות כלליות וכוללניות לקיומה של הפליה. אולם בכך לא די לצורך גיבוש עילה להתערבות בית משפט זה בשיקול דעתם הרחב של גורמי התביעה הצבאית. כאמור, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050680_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 5068/22", "בג\"ץ 3498/22", "בג\"ץ 8821/21", "בג\"ץ 6745/19", "בג\"ץ 8722/05", "בג\"ץ 1860/13" ]	749,431
740,670	בבית המשפט העליון בש"פ 5070/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. עבד פתח קראג'ה 2. רסמייה קראג'ה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' לוי) מיום 6.7.2022 בע"ח 40772-06-22 בשם המבקשים: עו"ד ג'וליאן חדאד בשם המשיבה: עו"ד שאול אשחר החלטה לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' לוי ) מיום 6.7.2022 בע"ח 40772-06-22 אשר דחתה את ערר המבקשים על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן ) מיום 31.5.2022 בה"ת 53731-05-22, בה הורה על מחיקת בקשת המבקשים לשחרור תפוסים מחמת היעדר סמכות מקומית. 1. ביום 22.3.2022 אישר בית משפט השלום בראשון לציון צווים שונים שניתנו בעניינם של המבקשים, וביניהם צווים לתפיסת נכסים. ביום 24.5.2022 הגישו המבקשים בקשה להורות על שחרור התפוסים לבית משפט השלום בחדרה . בתגובה לכך המשיבה טענה כי הפרשייה מלווה מראשיתה על ידי בית משפט השלום בראשון לציון ולכן הסמכות המקומית לדון בבקשה נתונה לו. על רקע האמור, ביום 31.5.2022 הורה בית משפט השלום בחדרה על מחיקת הבקשה לשחרור התפוסים, בקבעו כי בית משפט השלום בראשון לציון קנה סמכות מקומית לדון בעניין. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 1.6.2022. 2. על החלטות אלו הגישו המבקשים ערר לבית המשפט המחוזי, בו טענו כי מאחר שפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה ) אינה מתייחסת לשאלת הסמכות המקומית להגשת בקשה לשחרור תפוסים, לבית משפט השלום בחדרה הייתה סמכות לדון בבקשה. בנסיבות אלה, העברת מקום דיון יכולה להתבצע רק לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) ובית המשפט המוסמך להורות על כך הוא בית משפט זה בלבד. עוד נטען כי היה על בית המשפט להעדיף את שיקולי הנוחות של המבקשים על פני אלו של המשיבה; כי מוטב שטענות המבקשים לגבי צווי התפיסה לא יידונו לפני בית המשפט שנתן אותם; וכי טרם מחיקת הבקשה היה מקום ליתן למבקשים זכות טיעון. 3. ביום 6.7.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הערר. נקבע כי אכן נתונה בידי בתי משפט השלום השונים סמכות עניינית ומקומית מקבילה וכי לא פעם סוגיה זו נפתרה באמצעות הגשת בקשה לבית משפט זה להעברת מקום דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט. זאת מתוך שיקולי יעילות ומניעת הכרעות סותרות. ברם, בשים לב לעיקרון כיבוד ערכאות בעלות סמכות מקבילה, אין מקום להותיר את "המציאות האנומלית" על כנה או לקוות שהמשיבה תפנה בבקשה להעברת מקום דיון. 4. מכאן הבקשה שלפנַי, בה חזרו המבקשים על הטענות שהעלו לפני בית המשפט המחוזי והוסיפו כי לא ניתן כל משקל לפגיעה בזכות הטיעון שלהם; כי החלטת בית המשפט המחוזי מרוקנת מתוכן את סעיף 78 לחוק בתי המשפט; וכי אין כל מניעה ששופט שלא מכיר את התיק יכריע בבקשה, המצומצמת ממילא. לטענתם, בקשתם נמנית על המקרים הייחודיים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", וזאת בשים לב לאופייה העקרוני כמו גם לתוצאתה הקונקרטית. המשיבה בתגובתה טענה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה הנדרשות למתן רשות ערר ב"גלגול שלישי", וכי החלטת בית המשפט המחוזי נסמכה על קביעותיו העקביות של בית המשפט זה לפיהן בתיקים רחבי היקף יש לרכז את הבקשות להשבת תפוסים בבית המשפט אשר הוציא את צווי התפיסה מלכתחילה. 5. לאחר עיון בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. הלכה היא אכן כי רשות ערר תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות היעתרות לבקשה (ראו לדוגמה לאחרונה: בש"פ 5051/22 פסקר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (27.7.2022); בש"פ 5056/22 גנדור נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (27.7.2022)). עם זאת, לא בכל מקרה המעורר שאלה משפטית עקרונית תינתן רשות ערר. ההחלטה אם ליתן רשות ערר במקרה מסוים אם לאו מבוססת גם על התאמת נסיבות המקרה לבירור הסוגיה המשפטית המצריכה ליבון (ראו והשוו: רע"א 6397/04 אלעבסי נ' עמותת א.ל.ע.ד אל עיר דוד , פסקה 4 (6.12.2009); בע"מ 1076/13 פלוני נ' פלוני , פסקאות 4-3 (16.7.2015); רע"פ 2842/22 אבו שאח נ' מדינת ישראל – היחידה הארצית לאכיפת דיני תו"ב , פסקה 8 (15.6.2022)). בענייננו, אף אם אניח שהבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית וכללית באופייה, איני סבור כי זהו המקרה המתאים לבירורה. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהתוצאה לפיה בירורה של בקשת המבקשים לשחרור תפוסים ייעשה בבית המשפט אשר נתן את הצווים, היא התוצאה הראויה בהתחשב בשיקולים השונים ובנסיבות הקונקרטיות של העניין (והשוו: בש"פ 3554/18 משטרת ישראל – היחידה המרכזית מחוז חוף נ' אבו כליב , פסקה 5 (6.5.2018); בש"פ 3332/15 מדינת ישראל נ' שפריר , פסקה 4 (19.5.2015); בש"פ 3121/21 משטרת ישראל נ' נימר , פסקה 6 (9.5.2021)). הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050700_N02.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 6397/04", "רע\"פ 2842/22" ]	749,435
739,201	בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקים מיום 24.7.2022 החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת נימוקים, וזאת עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050710_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"פ 5071/22" ]	749,436
740,040	בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקים מיום 24.7.2022 החלטה בשים לב לכך שהמשיבה בחרה שלא להשיב לבקשת המבקש להארכת מועד, אני נעתרת לבקשה. המבקש יגיש את הנימוקים המלאים בבקשה עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050710_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"פ 5071/22" ]	749,437
742,365	בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 5363/20 מיום 11.7.2022 אשר ניתן על ידי המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל , השופט (בדימ') ג' קרא והשופט ד' מינץ בשם המבקש: עו"ד יגאל בלפור; עו"ד נועם בונדר; עו"ד ליאור חיימוביץ' החלטה המשיבה תגיש תגובה מטעמה לבקשה לדיון נוסף עד יום 28.9.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22050710_V05.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"פ 5071/22" ]	749,438
739,405	בבית המשפט העליון בש"א 5073/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. יעקב יטח 2. ש.שלמה רכב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. AIG חברה לביטוח בע"מ 2. אופרייט ליס בע"מ 3. ביטוח ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד אורי וינינגר החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 23541-12-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה, עם הדיון בתאד"מ 15745-08-21 המתנהל בבית משפט השלום ברמלה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 23541-12-21 (שלום חיפה) יועבר לבית משפט השלום ברמלה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 15745-08-21. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050730_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 5073/22" ]	749,442
739,071	בבית המשפט העליון רע"ב 5075/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: שקיל מסעוד נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיא ר' שפירא) מיום 3.7.2022 בעת"א 61640-05-22 בשם המבקש: עו"ד עזאם נואף החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיא ר' שפירא ) מיום 3.7.2022 בעת"א 61640-05-22, בו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת המשיב המורה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שנגזרו על המבקש ועל ריצוי יתרת עונשו במאסר בפועל. דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסירים, לרבות בעתירות שעניינן החלטה על הפסקה מינהלית של צו עבודות שירות, תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (רע"ב 1568/22 ‏ בשארה נ' הממונה על עבודות שירות , פסקה 9 (3.3.2022); רע"ב 856/22 אלמקייס נ' שרות בתי הסוהר הממונה על עבודות השירות , פסקה 5 (3.2.2022); רע"ב 7441/19 גוטמן נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (11.11.2019)). הבקשה שלפנַי נסובה כולה על עניינו הפרטני של המבקש, ואף המבקש עצמו אינו טוען כי מתעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופם של דברים לא מצאתי כי נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש, המרצה עבודות שירות לאחר שהורשע לפני כשנה בלבד בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר, נעצר בחשד לעבירות תעבורה נוספות שבגינן הוגש נגדו כתב אישום. ביום 17.5.2022 נקבע כי המבקש ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בפיקוח אלקטרוני. בקשתו של המבקש לשינוי תנאי מעצרו אף נדחתה על ידי בית משפט השלום לתעבורה ביום 13.7.2022. בנסיבות אלה, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי מתקיימת העילה הקבועה בסעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 להפסקה מינהלית של עבודות השירות. בכל הנוגע לטענות המבקש לעניין ספירת ימי ריצוי עבודות השירות, אלו הועלו לפני בית המשפט המחוזי אשר לא מצא לנכון להתייחס אליהן במסגרת עתירתו הנוכחית, ולא מצאתי בכך פגם בעת הזאת. הבקשה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050750_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5075/22", "רע\"ב 1568/22", "רע\"ב 856/22", "רע\"ב 7441/19" ]	749,444
739,263	בבית המשפט העליון רע"ב 5076/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: יוסף יונס נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז מוקדי) בעת"א 16400-06-22 מיום 12.7.2022 בשם המבקש: עו"ד עמיד גזמאוי; עו"ד יונס פאייז החלטה לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ר' גלפז מוקדי ) מיום 12.7.2022 בעת"א 16400-06-22, בו נדחתה עתירת המבקש להורות על ביטול סיווגו כ"אסיר ביטחוני". 1. בתמצית, המבקש, עצור אשר נאשם בביצוע עבירות נשק, חפץ לשנות את השמתו באגף ביטחוני וסיווגו כאסיר ביטחוני. עתירתו לבית המשפט המחוזי – נדחתה. זאת בשים לב לטיב האישומים ולאמור בחוות דעת מטעם שירות הביטחון הכללי (להלן: חוות הדעת ), שצוין כי היא מלמדת על מסוכנות ביטחונית הנשקפת ממעשיו של המבקש בגינם נעצר. 2. בבקשה שלפנַי, טוען המבקש כי הוא אמנם נחקר תחילה ב"חקירה ביטחונית" אך לבסוף כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו ביצוע עבירות פליליות. לפיכך, היה על המשיב לקבל את בקשתו לשינוי הסיווג. המבקש מבקש להיבנות בהקשר זה מהחלטת בית המשפט המחוזי בתיק המעצר המתנהל בעניינו (מ"ת 12043-05-22) מיום 24.5.2022, בה ציין בית המשפט כי על המשיב לבחון את העברתו של המבקש למתקן כליאה שאינו מוגדר ביטחוני נוכח העובדה שכתב האישום אינו כולל אישום בעבירה ביטחונית. כמו כן העלה המבקש טענות בקשר לנכונות חוות הדעת שהוגשה, בהתייחס לפראפרזה שהועברה לידו ובה נאמר כי הוא הודה במהלך חקירתו בתמיכה בארגון טרור, וכן טען כי החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו מוטעית מיסודה שכן נקבע בה שהוא הורשע בעבירות נשק, שעה שטרם הוכרע דינו. נטען כי מתן רשות ערעור במקרה זה נדרשת נוכח העובדה שבית המשפט טעה ביישום הדין ובהינתן הסוגיה המשפטית העקרונית כבדת המשקל המתעוררת במקרה זה, והיא האם ניתן לסווג מי שנחקר בביצוע עבירות ביטחוניות, אך לבסוף הועמד לדין רק בגין עבירות פליליות, כ"אסיר ביטחוני". 3. דין הבקשה להידחות. עתירת המבקש לבית המשפט המחוזי, כמו גם הבקשה שלפנַי, נעוצות לחלוטין בעניינו הפרטני של המבקש ובנסיבותיו הספציפיות. לא שאלה עקרונית רחבת היקף ו"כבדת משקל" כטענת המבקש עומדת על הפרק בענייננו, כי אם סוגיה ספציפית הנוגעת לסיווגו כ"אסיר ביטחוני" בנסיבותיו הייחודיות, בהתייחס לטיב האישומים נגדו ולחקירה הפלילית שהתנהלה נגדו בעבירות ביטחוניות. בנסיבות אלו, אין מקום למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (וראו למשל לאחרונה: רע"ב 4205/22 קובודי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (22.6.2022); רע"ב 3918/22 אוקנינה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (12.6.2022)). מעבר לכך, מבלי להידרש לטענות המבקש בקשר לעובדה שהוא נחקר בעבירות ביטחוניות אך לא הועמד לדין בגינן ולקביעת בית המשפט בעניין זה (אשר נראה כי בטעות ציין כי המבקש "הורשע" אף כי טרם הוכרע דינו), לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיב המצדיק התערבות. זאת שעה שבית המשפט המחוזי קבע כי חוות הדעת שהוצגה לפניו מלמדת על מסוכנות ביטחונית הנשקפת מן המבקש, וכי ניתן בה מענה לקשיים עליהם הצביע. בנסיבות אלו, גם אין לו למבקש להסתמך על העובדה שבגדרי הליך המעצר, חודשיים קודם לכן ובהתייחס לסוגיית טיב האישומים בלבד, ציין בית המשפט כי יש לבחון מחדש את סיווגו של המבקש. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050760_N02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 5076/22", "מ\"ת 12043-05-22", "רע\"ב 4205/22", "רע\"ב 3918/22" ]	749,445
739,825	בבית המשפט העליון עע"מ 5077/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - השר לביטחון פנים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.1.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. התשובה תוגש תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה לא יעלה על 11 עמודים. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050770_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 5077/22" ]	749,446
741,427	בבית המשפט העליון עע"מ 5077/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערער: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – השר לביטחון פנים בקשה לסעד זמני בערעור בשם המערער: עו"ד משה ברקוביץ' החלטה איני רואה מקום למתן צו במעמד צד אחד. המשיב יגיש תשובתו לבקשה לסעד זמני, עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050770_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 5077/22" ]	749,447
742,175	בבית המשפט העליון עע"מ 5077/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: השר לביטחון פנים בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת ת' בר-אשר ) מיום 6.7.2022 ב-עת"מ 48150-03-22 בשם המבקש: עו"ד משה ברקוביץ' בשם המשיב: עו"ד ליטל סדובסקי החלטה 1. לפניי בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת ת' בר-אשר ), שניתן ביום 6.7.2022 ב-עת"מ 48150-03-22. בפסק הדין נדחתה עתירה שהגיש המבקש ושהופנתה כלפי החלטת המשיב, השר לביטחון פנים (להלן: המשיב ), שלא לחתום על מינוי המבקש לתפקיד קצין סי"ף (סיכול פשיעה בחברה הערבית) במחוז צפון בדרגת סגן ניצב במשטרה (להלן: התפקיד ). הסעד המבוקש בערעור שהגיש המבקש הוא ביטול החלטת המשיב ומינויו של המבקש לתפקיד. בבקשה לסעד זמני מבוקש שלא לדון באיוש התפקיד עד להכרעה בערעור, ולחלופין מבוקש להקדים את מועד הדיון בערעור כך שיוכרע לפני איוש התפקיד על ידי מועמד אחר. פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים 2. מהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים עולה כי המבקש הוא קצין במשטרת ישראל בדרגת רב פקד. הוא התגייס למשטרה בשנת 1989 ומאז מילא שורה של תפקידים, ביניהם תפקידי פיקוד. בשנת 2013 הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין עבירות תקיפה ואלימות כלפי בת זוגו דאז, שנעברו במשך כשנתיים במספר רב של הזדמנויות, חלקן בנוכחות בתם המשותפת. המבקש הורשע על פי הודאתו; ובעקבות המלצת שירות המבחן, בגזר דין משנת 2015 הוטל על המבקש צו מבחן למשך 18 חודשים והוא חויב בפיצוי נפגעת העבירה בסך של 5,000 ש"ח (ת"פ 3123-05-13). בחודש יוני 2015 הוחלט במשטרה לאפשר למבקש להמשיך בשירות, "תחת התראה"; ובחלוף הזמן, בשנת 2020 נמחקה הרשעתו של המבקש בעבירות האמורות מן המרשם הפלילי. בשנים האחרונות, המבקש השתתף בקורס פיקוד ומטה במשטרה ומילא תפקיד של סגן מפקד תחנת שפרעם. בשנת 2021 המליצו המפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי של המשטרה לקדם את המבקש לתפקיד, ואולם כאמור המשיב החליט שלא לאמץ המלצה זו. במוקד ההחלטה עומדים חומרת העבירות שבהן הורשע המבקש והצורך בשמירה על תדמית הארגון בעיני הציבור. 3. בית המשפט לעניינים מינהליים עמד על שיקול הדעת הרחב הנתון למשיב בנוגע למינוי קצינים בכירים במשטרה, וכן על כך שהשיקול שעניינו ברמה הערכית-מוסרית של המועמדים הוא חשוב ורלוונטי בהקשר זה. בנסיבות שבהן הקצין שייבחר לתפקיד יידרש לעסוק בין היתר בנושא האלימות במגזר הערבי בצפון, ובכלל זה אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים, נמצא כי החלטת המשיב נטועה היטב במתחם הסבירות. בית המשפט לעניינים מינהליים הוסיף ודחה טענות שנטענו על ידי המבקש בנוגע לפגמים שנפלו לכאורה בהחלטת המשיב, ובתוך כך אף את הטענה שלפיה לא ניתן היה לשקול את הרשעתו בעבירות האמורות מאחר שבמועד קבלת ההחלטה עבירות אלה התיישנו ואף נמחקו מן המרשם הפלילי. סופו של דבר, נקבע בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי לא נמצא פגם כלשהו בהחלטת המשיב שלא למנות את המבקש לתפקיד, ומשכך אין כל עילה להתערבות בהחלטה זו. הטענות בבקשה לסעד זמני 4. בערעורו חוזר המבקש במידה רבה על טענותיו בעתירה שהגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובפרט על כך שהמשיב לא היה רשאי לעיין ברישום הפלילי בעניינו, אף לא בכתב האישום ובגזר הדין, לצורך קבלת ההחלטה בעניין המינוי לתפקיד. בבקשה לסעד זמני בערעור נטען כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנוחות מחייב להימנע מלדון באיוש התפקיד עד להכרעה בערעור. כך במיוחד, שעה שהסעד הזמני המבוקש לא ישנה את המצב הקיים מאחר שהתפקיד אינו מאויש זה כשנה וחצי. לפי הנטען, דחיית איוש התפקיד בחודשים בודדים לא תפגע בתפקוד המשטרה, ואולם שינוי המצב הקיים בעוד הערעור תלוי ועומד עלול לפגוע באופן ממשי הן במבקש הן במועמד שייבחר לתפקיד במקומו. המשיב מצידו מתנגד לסעד הזמני המבוקש. בהתייחס לסיכויי הערעור, נטען כי קביעותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים מתיישבות היטב עם ההלכה הפסוקה ואין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור. בהתייחס למאזן הנוחות, נטען כי קיימת חשיבות ודחיפות ארגונית רבה באיוש התפקיד בהקדם – בפרט לנוכח האלימות הגוברת במגזר הערבי, שהפכה לבעיה לאומית ממשית. עוד הובהר, כי בימים אלה נערך "סבב רוחב" לדרגת סנ"צ במשטרה, שבמסגרתו נדון שיבוצם של 246 קצינים ל-312 תפקידים שונים. לדברי המשיב מדובר ב"הליך מטריציוני ומתוכנן", שבמסגרתו לא ניתן לנתק את איוש התפקיד שעל הפרק מהליך המיונים הכולל המתבצע בימים אלה – מה גם שמדובר בתפקיד חשוב ומשמעותי שלא אויש זה זמן רב. על רקע האמור, לעמדת המשיב מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לדחיית הבקשה לסעד זמני בערעור. דיון והכרעה 5. כידוע, המבקש סעד זמני בערעור נדרש להראות כי סיכויי הערעורים טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יינתן סעד זמני וערעורו יתקבל ייגרם לו נזק בלתי הפיך (עע"מ 354/22 ו.א.ט.ס גליל ים בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 5 (3.2.2022)). היחס בין שני תנאים אלה הוא כשל "מקבילית כוחות": ככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ניתן להקל בדרישה בנוגע לסיכויי הערעור, ולהפך. עם זאת, הבכורה נתונה ככלל לשיקול שעניינו במאזן הנוחות (עע"מ 3739/22 מוסניצקי נ' המפקח על השירותים הפיננסיים , פסקה 8 (28.6.2022)). כאשר מדובר בהליך מינהלי, במסגרת בחינת מאזן הנוחות שומה על בית המשפט לתת את הדעת אף לאפשרות לפגיעה באינטרס הציבורי (עע"מ 1124/22 חמורי נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 18 (10.3.2022)). במקרה שבו עסקינן, מאזן הנוחות מטה בבירור את הכף לטובת דחייתה של הבקשה לסעד זמני בערעור. אכן, לא מן הנמנע כי איוש התפקיד שעל הפרק על ידי מועמד אחר, עלול להסב למבקש נזק בלתי הפיך במידה שהערעור יתקבל. עם זאת, ניכר כי קיים אינטרס ציבורי מובהק באיוש מיידי של התפקיד – שהינו תפקיד מפתח רב חשיבות. מדובר בתפקיד קצונה בכיר באגף סי"ף, שהוקם בהמשך להחלטת ממשלה 549 מיום 24.10.2021 שעניינה ב"תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית" ושמטרתו להוביל ולהכווין את הפעילות המשטרתית בקרב החברה הערבית, לחיזוק הביטחון האישי ולהגברת ההרתעה. בנסיבות אלה, ולנוכח עמדת המוצא שלפיה למשיב נתון שיקול דעת רחב בנוגע למינוי קצינים בכירים במשטרה ולהתוויית אמות המידה והנורמות הערכיות שבהם מחויבים קצינים אלה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום למנוע את איוש התפקיד. לא מצאתי מקום להיעתר אף לעתירתו החלופית של המבקש, להקדים את הדיון בערעור הקבוע בשלב זה לחודש ינואר 2023; מה גם שמתגובת המשיב נראה כי איוש התפקיד מתוכנן לימים אלה, כך שאפילו אם יוקדם הדיון כפי הנראה לא ניתן יהיה להכריע בערעור קודם לכן. סוף דבר 6. התוצאה היא שהבקשה לסעד זמני בערעור נדחית. בנסיבות המקרה, אינני עושה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050770_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 5077/22", "עת\"מ 48150-03-22", "ת\"פ 3123-05-13", "עע\"מ 354/22", "עע\"מ 3739/22", "עע\"מ 1124/22" ]	749,448
739,104	בבית המשפט העליון ע"פ 5079/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' וינשטיין) בת"פ 37001-07-21 מיום 11.7.2022 בשם המבקש: עו"ד מטאנס זידאן החלטה לתגובת משיבה 1 עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050790_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 5079/22" ]	749,450

738,919

בבית המשפט העליון ע"פ 4991/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: שוקורללה יעקוביאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.6.2022 בת"פ 1599-07-20 שניתן על-ידי כבוד השופט ח' טרסי בשם המבקש: עו"ד דוד גולן בשם המשיבה: עו"ד אפרת גולדשטיין רוזן החלטה בהסכמת המדינה, אני מורה על עיכוב ביצועו של עונש המאסר בדרך של עבודות שירות שהושת על המבקש עד להכרעה בערעור. יתר מרכיבי העונש יוותרו על כנם וכך גם התנאים המגבילים והערבויות שהושתו על המבקש בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הדיון שנקבע ליום 26.7.2022 – מבוטל. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049910_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4991/22" ]

749,293

742,982

בבית המשפט העליון ע"פ 4991/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. דוד יעקוביאן 2. שוקרוללה יעקוביאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לתיקון הודעת ערעור מיום 18.9.2022 החלטה המדינה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 23.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049910_K05.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4991/22" ]

749,294

739,758

בבית המשפט העליון בש"פ 4992/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: אליאב אליהו פסח נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.7.2022 במ"ת 13829-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' סילמן תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם העורר: עו"ד איתן און בשם המשיבה: עו"ד תום קובצ'י החלטה 1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.7.2022 (מ"ת 13829-05-22, השופט נ' סילמן ). בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. 2. ביום 8.5.2022 הוגש נגד העורר, יליד 1998, כתב אישום לבית המשפט המחוזי, הכולל עשרה אישומים ומייחס לו ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה וסחיטה באיומים. בתמצית יצוין כי לפי הנטען העורר פעל, יחד עם אנשים אחרים שזהותם אינה ידועה, לקבל במרמה כספים מאנשים באמצעות קבוצות ביישומונים "וואטסאפ" ו"טלגרם". על-פי כתב האישום, העורר והאחרים הציגו עצמם בכזב כמנהלי אותן הקבוצות, שתפקידם לאשר ולאמת את זהותם של החברים בהן, ובאופן זה הם קיבלו תמונות ופרטים נוספים, שבאמצעותם השיגו גישה לחשבונות הבנק של אותם משתמשים (להלן: המתלוננים ). עוד צוין כי בחלק מהמקרים איימו העורר והאחרים על המתלוננים במטרה לסחוט מהם כספים נוספים. 3. העורר נעצר ביום 25.4.2022 ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשתו של כתב האישום בעניינו הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בו ביום נקבע כי קיים ניצוץ ראייתי להוכחת אשמתו של העורר במיוחס לו ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד למתן החלטה אחרת. 4. ביום 12.6.2022, בהתאם להחלטה שניתנה, הגישה המדינה טיעון בכתב באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של העורר. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי לעורר להגיש את תגובתו לטענות המדינה. לצד זאת, בית המשפט המחוזי מצא לנכון להורות, כבר באותה עת, על קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של העורר. 5. ביום 7.7.2022 התקבל התסקיר מטעם שירות המבחן. בעיקרו של דבר, שירות המבחן עמד על נסיבות חייו של העורר וציין כי התרשם שקיימים אצלו דפוסי התנהגות מכשילים, אשר עלולים להתגבר ברגעי משבר. בין היתר, צוין כי בזמן שירותו הצבאי העורר היה עריק לתקופות מסוימות וריצה מאסר בשל כך בכלא הצבאי, וכן כי הוא בעל רקע של התמכרות לסמים, לאלכוהול ולהימורים. לצד זאת, ביחס לנסיבות מעצרו צוין כי העורר הביע אמפתיה כלפי המתלוננים, שאותם אינו מכיר, והצטער על הפגיעה הקשה בהם. כמו כן, הוא גילה מודעות ראשונית לקשייו והביע נכונות להתחיל בהליך טיפולי. נוכח האמור, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות דומה מצד העורר, אם לא ישולב בטיפול בהתמכרותו ובבחינת הקשיים הרגשיים שהעלה. בהמשך לכך, שירות המבחן בחן את המפקחים שהוצעו על-ידי העורר, והתרשם כי מדובר במערך פיקוח סמכותי, אחראי ומחויב. על רקע זה וחרף רמת הסיכון האמורה, התסקיר כלל המלצה על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו, וכן על הטלת צו פיקוח למשך שישה חודשים לצורך מעקב שעניינו שימוש בסמים. 6. ביום 11.7.2022 התקיים דיון בפני בית המשפט המחוזי, ובו הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת חלק מהאישומים המיוחסים לו. כמו כן, במועד זה נבחנו ארבעת המפקחים שהוצעו לפיקוח על העורר בחלופת המעצר בבית אחותו. יצוין כי בדיון המדינה הביעה את התנגדותה לשחרורו של העורר לחלופת מעצר. 7. כאמור, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו עמד בית המשפט המחוזי על ריבוי המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום, שבוצעו בתחכום, תוך ניצול חולשת האחר ושימוש באיומים עברייניים. כן צוין כי העורר הפעיל אחרים במסגרת המעשים והיה גורם דומיננטי ויוזם. אף הודגש כי המעשים בוצעו מרחוק (באמצעים מקוונים), באופן המלמד על כך שניתן לבצעם גם מתוך חלופת המעצר. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין את עברו של העורר, כעולה מתסקיר שירות המבחן, בציינו כי זה מלמד על דפוס של ניצול אנשים מוחלשים וקושי בקבלת גבולות וסמכות. עוד הודגשו, השימוש של העורר בסמים קשים, נטייתו הנרחבת של העורר להתמכרות, וכן הערכת הסיכון המשמעותי הנשקף ממנו. על רקע זה, בית המשפט המחוזי המשיך ודחה את מיקום החלופה המוצע, בציינו כי קיים קושי להשבתו למקום שבו יש לו קשרים חברתיים ונגישות לסמים ולהימורים. עוד צוין כי מערך הפיקוח אמנם "סביר", אך עולה קושי מכך שמדובר בבני משפחתו של העורר שלא היו מודעים למצבו ולהתמכרויותיו. על כן, ולנוכח כל האמור, החליט בית המשפט המחוזי לסטות מהמלצתו של שירות המבחן, בקבעו כי לא ניתן להקהות את מסוכנותו של העורר וכי קיים קושי ממשי במתן אמון בו. יחד עם זאת, נקבע כי ככל שתימצא חלופה מרוחקת משמעותית ממקום מגוריו של העורר, ניתן יהיה לשקול הזמנת תסקיר משלים. 8. הערר שבפני מכוון כלפי ההחלטה האמורה, ובו נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי יש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בתמצית, העורר סומך את ידו על המלצתו של תסקיר שירות המבחן בעניינו. כן צוין כי העורר הגיע להבנה שעליו לטפל בעצמו וכי בשיחות עמו הוא מציין את האפקט המרתיע של המעצר. 9. הדיון בערר התקיים בפני ביום 25.7.2022. בא-כוחו של העורר שב ועמד על ההיבטים החיוביים הרבים העולים מן התסקיר, לצד הקשיים המצוינים בו, והדגיש כי יש לסייע לעורר שהוא אדם צעיר, שעברו הפלילי מצומצם. מנגד, המדינה סברה כי דין הערר להידחות מטעמיו של בית המשפט המחוזי. 10. לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל דעה כי דין הערר להידחות. אכן, לא ניתן להתעלם מן ההיבטים החיוביים בתסקיר שהוגש ומההמלצה שהובאה בסופו. לצד זאת, יש לחזור ולהדגיש, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי המסוכנות העולה מכתב האישום אינה זניחה כלל ועיקר, וכרוכה ביכולת ארגון ובמערך עברייני מקיף. יתר על כן, רמת הסיכון האמורה אף עולה ממאפייני אישיותו של העורר ומעברו כמתואר בתסקיר המעצר עצמו, ואין להקל בכך ראש. הגם שבסופו של דבר התסקיר כלל עמדה חיובית בעיקרה, כידוע, בית המשפט אינו מחויב לאמצה. המלצותיו המקצועיות של שירות המבחן משמשות כלי עזר חשוב, אך לא בלעדי, כחלק ממכלול השיקולים שיש להידרש אליהם בהחלטות מסוג זה (ראו למשל: בש"פ 10209/16 באבבאי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (8.1.2017)). במקרה דנן בית המשפט המחוזי נתן דעתו לאמור בתסקיר על היבטיו השונים, ונימק בהרחבה את החלטתו לסטות מההמלצה שנכללה בו. על כך יש להוסיף כי דומה שבית המשפט המחוזי איזן כראוי בין המסוכנות הנשקפת מהעורר לבין היתרונות האפשריים שעשויים לצמוח מחלופת מעצר בעניינו, בהותירו פתח (חשוב) לבחינתה של חלופה אחרת במיקום מרוחק ממקום המגורים של העורר. לנוכח כל האמור, לא מצאתי לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי. 11. סוף דבר: הערר נדחה, והכול כאמור בכפוף לאפשרות להציג חלופה חדשה. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049920_A03.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 13829-05-22" ]

749,297

738,859

בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשה מיום 21.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 11.8.2022, ובתוך כך רשאי הוא להתייחס אף לאפשרות לפטור מהפקדת ערובה. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4993/22" ]

749,298

740,687

בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה המשך טיפול החלטה כידוע, קבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך – קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מערובה (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)). כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה. הבקשה דנן (והמסמכים שצורפו לה) אינה נתמכת בתשתית עובדתית המלמדת כי אין באפשרותה של המבקשת לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערובה ולו בסכום כלשהו. כ מו כן, המבקשת לא הסבירה מדוע לא תוכל להסתייע בסביבתה הקרובה לשם גיוס הסכומים הנדרשים. אף סיכויי ההליך שבכותרת אינם מצדיקים היעתרות לבקשה בשים לב לכך שאמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה היא מחמירה ורשות ערעור תינתן במקרים חריגים שעולה בהם שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה או שניכר בהם "עוול זועק" (ראו, למשל: רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן , פיסקה 8 וההפניות שם (10.12.2013); טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 407-405 (2017)). על אף האמור, בהיעדר תשובה מטעם המשיב ולנוכח אינדיקציות לקשיים כלכליים, ראיתי להפחית את גובה הערובה ולהעמידה על סכום מתון של 5,000 ש"ח. האגרה תשולם והערובה בסכום 5,000 ש"ח תופקד עד ליום 25.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4993/22", "רע\"א 7220/13" ]

749,299

741,514

בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשה מיום 28.8.2022 החלטה ככל שניתן להבין מהמסמך שהוגש, מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 16.8.2022, בגדרה דחיתי את בקשת המבקשת למתן פטור מלא מתשלום אגרה והפקדת ערובה, אך הוריתי על הפקדת ערובה בסכום מופחת של 5,000 ₪ בלבד. לא מצאתי בבקשה דנן שינוי נסיבות שאירע מאז מתן ההחלטה המצדיק להיעתר לה. למעלה מן הצורך אציין עוד כי בהחלטתי מיום 16.8.2022 יצאתי מנקודת הנחה שמצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים, ועל כן הוריתי על הפחתת גובה הערובה בהליך. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K06.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4993/22" ]

749,300

741,868

בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי טרם שולמה אגרה וטרם הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף החלטתי מיום 16.8.2022 והחלטתי מיום 29.8.2022. המבקשת תסיר מחדלה עד ליום 8.9.2022, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4993/22" ]

749,301

742,302

בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה הודעה מטעם המבקשת מיום 8.9.2022 פסק-דין המבקשת לא שילמה את האגרה ולא הפקידה את הערובה חרף החלטותיי הקודמות בנדון וההזדמנויות השונות שניתנו לה. אף בהודעתה שבכותרת מציינת המבקשת כי אין בידה להפקיד את הערובה בהליך. במצב דברים זה אין מנוס מלהורות על מחיקת ההליך, והוא נמחק בזאת. ניתן היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K08.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4993/22" ]

749,302

742,846

בבית המשפט העליון רע"א 4993/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשות מטעם המבקשת מיום 12.9.2022 החלטה ככל שניתן להבין מהבקשה שלפני, המבקשת עותרת לביטול פסק דיני מיום 11.9.2022, בגדרו הוריתי על מחיקת ההליך שבכותרת, משום שהמבקשת לא שילמה את האגרה ולא הפקידה את הערובה כנדרש. כידוע, רשמי בית המשפט מוסמכים "להחיות" הליך שנדחה עקב אי תשלום אגרה והפקדת ערובה מקום בו מתברר שיש למחדליו של המבקש הסבר המניח את הדעת. שיקולים שיש להביא בחשבון בעת הדיון בבקשה להחייאת הליך הם, בין היתר: סיכויי ההליך, מידת הפגיעה ביוזם ההליך אם תידחה בקשתו ואינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד (ראו: בש"א 5822/05‏ לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם , פיסקאות 22-19 (28.6.2006)). בענייננו, המבקשת לא שילמה את האגרה ולא הפקידה את הערובה במועדים שנקבעו לכך בהחלטות קודמות, ואף עתה ממשיכה היא לטעון שאמנם בכוונתה לשלם את האגרה אך אין באפשרותה להפקיד את הערובה. במצב דברים זה, וכן לנוכח סיכויי ההליך שאינם נחזים להיות גבוהים (כמפורט בהחלטתי מיום 16.8.2022), לא מצאתי כי הבקשה כוללת הסבר המניח את הדעת למחדליה של המבקשת המצדיק את "החייאת ההליך". לפיכך, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049930_K09.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4993/22", "בש\"א 5822/05" ]

749,303

739,803

בבית המשפט העליון בש"א 4994/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 12.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049940_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4994/22" ]

749,304

740,720

בבית המשפט העליון בש"א 4994/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד ליאור בלקין החלטה ככל שיש בידי המבקש מסמכים רפואיים עדכניים, המעידים על קושי בהתניידות, יגישם עד ליום 21.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049940_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4994/22" ]

749,305

741,593

בבית המשפט העליון בש"א 4994/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד ליאור בלקין החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בתלה"מ 64547-03-22 מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מדובר בתביעה שהגישה המשיבה – אמו של הקטין, נגד המבקש – סבו של הקטין, לתשלום מזונות הקטין. 2. המבקש, תושב נתניה, טוען כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, בשל גילו המבוגר, וכן בשל מצבו הרפואי, אשר פורט בבקשתו. 3. המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי המבקש הוא אדם עצמאי ועדיין עובד, ללא כל מגבלה בריאותית משמעותית. עוד היא טוענת, שהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אינם עדכניים ואין בהן כדי להעיד על מצבו הרפואי של המבקש כיום ועל יכולתו להתנייד. 4. בהחלטת בית משפט זה מיום 16.8.2022 ניתנה למבקש הזדמנות להגיש מסמכים רפואיים עדכניים המעידים על קשיים בהתניידותו, אך הוא לא ניצלה ולא הגיש דבר. 5. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות אמנם נוטה להעברת הדיון. המבקש לא צירף מסמכים רפואיים עדכניים המצביעים על קושי ביכולתו להתנייד, חרף האפשרות שניתנה לו להשלימם. משאלו הם פני הדברים, ומבלי להקל ראש בגילו של המבקש, לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים המצדיקים סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049940_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4994/22" ]

749,306

738,766

בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשה מיום 21.7.2022 לפטור מתשלום אגרה החלטה שירות בתי הסוהר יגיש כרטיס תנועות כספי אסיר של המבקשת עד ליום 1.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049950_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4995/22" ]

749,307

739,000

בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשה לפטור מאגרה מיום 21.7.2022; הודעת המשיב מיום 25.7.2022 החלטה בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בכרטיס תנועות כספי האסיר של המבקשת ובשים לב לסכומים המופקדים בחשבונה מעת לעת וליתרת חשבונה, לא ראיתי לפטור אותה לחלוטין מתשלום האגרה, ואני קובעת כי היא תעמוד על סך של 200 ש"ח בלבד. האגרה תשולם עד ליום 3.8.2022, אחרת יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת . ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22049950_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4995/22" ]

749,308

739,994

בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.06.2022 ב-עת"א 40947-06-22 שניתנה על ידי השופט דרור ארד-אילון המבקשת: בעצמה החלטה משהבקשה אינה מפורטת דיה, אאפשר למבקשת, לפנים משורת הדין, להגיש נימוקים לבקשה. נימוקים אלו יוגשו עד ליום 15.8.2022. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22049950_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4995/22", "עת\"א 40947-06-22" ]

749,309

740,699

בבית המשפט העליון רע"ב 4995/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: סבטלנה גנדילוב נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.06.2022 בתיק עת"א 40947-06-22 שניתנה על ידי השופט ד' ארד-אילון המבקשת: בעצמה החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (השופט ד' ארד-אילון ) ב-עת"א 40947-06-22 מיום 20.6.2022. ככל שניתן להבין מהבקשה, זו מופנית כלפי התנהלות אנשי נחשון בעת שהובאה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. 2. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים לא תינתן אלא במקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר, או אם עולה חשש לעיוות דין (רע"ב 7420/21 מחאמיד נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 11 (28.11.2021); רע"ב 7982/21 עווד נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (7.12.2021)). 3. מן הבקשה שלפניי לא ניתן להבין מהו הסעד המבוקש או מהי "ההחלטה המינהלית של המשיב שהיא [המבקשת – י' א' ] מבקשת להעמיד לביקורת שיפוטית" כלשון החלטת בית המשפט המחוזי. זאת, אף לאחר שבהחלטתי מיום 7.8.2022 ניתנה למבקשת האפשרות להגיש נימוקים לבקשתה, משזו לא הייתה מפורטת דיה. אולם גם בהזדמנות שניתנה למבקשת להבהיר את בקשתה, עדיין לא ניתן היה לרדת לסוף דעתה של המבקשת. משכך, ובהינתן אמות המידה האמורות לרשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים, איני מוצא להיעתר לבקשה. 4. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22049950_J04.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4995/22", "עת\"א 40947-06-22", "רע\"ב 7420/21", "רע\"ב 7982/21" ]

749,310

740,139

בבית המשפט העליון דנ"מ 4996/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: המשרד לביטחון פנים - האגף לרישוי לכלי ירייה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 998/22 מיום 8.6.2022 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו- ד' מינץ בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו ד' מינץ ) בעע"ם 998/22 מיום 8.6.2022 (להלן: פסק הדין ), בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית לעניינים מינהליים, אשר דחה את עתירת המבקש נגד ההחלטה שלא להעניק לו רישיון לנשק פרטי בתבחין "מגורים בישוב זכאי". 1. בקשת המבקש לקבלת רישיון לנשק פרטי נדחתה על ידי המשיב ביום 26.5.2021 בעקבות המלצה שלילית של המשטרה על רקע הרשעות קודמות ולנוכח קיומם של הליכים פליליים תלויים ועומדים נגדו, שעניינם הפעלת כלי טיס שלא כדין. ערר שהגיש המבקש נדחה, תוך שצוין כי אין מקום לקבל את בקשת המבקש "מטעמי שלום הציבור וביטחונו". המבקש הגיש עתירה מנהלית נגד החלטת המשיב וזו נדחתה ביום 7.2.2022 על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים, אשר קבע כי לא עלה בידי המבקש לשכנע כי יש מקום להתערב בהחלטה בעניינו. בפסק הדין צוין כי אף שהעבירות המיוחסות למבקש אינן עבירות אלימות או נשק, מדובר במעשים שיש בהם כדי לסכן את הציבור ושלומו המקימים חשש באשר לדרך התנהלותו הכללית. 2. על רקע זה הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה. הדיון בערעור התקיים ביום 7.6.2022 ובמהלך הדיון הוצגו לבית המשפט החומרים המשטרתיים בעניינו של המבקש. בהמשך לכך ניתן פסק הדין נושא הבקשה דנן, אשר דחה את הערעור ללא צו להוצאות. בפסק הדין צוין כי לאחר עיון בחומר המשטרתי ושמיעת טענות הצדדים, יש מקום לאמץ את ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים וזאת בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין אזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), כאימוצה בתקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. 3. מכאן הבקשה שלפניי אשר הוגשה ביום 17.7.2022, וביום 31.7.2022 הוגשה במתכונת "מתוקנת". בבקשה המתוקנת טוען המבקש, שאינו מיוצג, כי בשים לב לכך שדחיית עמדתו כרוכה בפגיעה אנושה ביכולתו להגן על עצמו באופן שאף מסכן את חייו, היה מקום ליתן פסק דין מנומק בערעור ולא להסתפק באימוץ קביעותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים. לשיטת המבקש, אין עוררין כי הוא זכאי להחזיק בנשק על בסיס תבחין "מגורים בישוב זכאי", והסירוב להעניק לו את הרישיון נעוץ כל כולו בהתנהלותו בעניינים אחרים. 4. דין הבקשה להידחות. תנאי סף לקיום דיון נוסף הוא שבפסק הדין נושא הבקשה נקבעה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף ( סעיף 30(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא זה המקרה שלפנינו. המבקש אינו טוען כי במקרה דנן נקבעה הלכה חדשה, אלא מלין על עצם החלטת בית המשפט העליון לאמץ את נימוקיה וממצאיה של הערכאה הדיונית מתוקף סמכותו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. השגת המבקש על קביעה זו, שהתבססה על עיון בחומר המשטרתי ועל שמיעת טענות הצדדים, היא השגה ערעורית שאין לה מקום בהליך הדיון הנוסף ( דנ"א 3876/21 הוך נ' בריכטא , פסקה 5 (20.6.2021)). אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22049960_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"מ 4996/22", "דנ\"א 3876/21" ]

749,311

741,416

בבית המשפט העליון דנ"מ 4996/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: המשרד לביטחון פנים - האגף לרישוי לכלי ירייה בקשה מיום 22.8.2022 מטעם המבקש לתיקון החלטה בשם המבקש: בעצמו החלטה הטיפול בהליך דנן הסתיים עם מתן ההחלטה מיום 9.8.2022 ואין מקום להידרש לסוגיה פעם נוספת. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22049960_V02.docx אש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"מ 4996/22" ]

749,312

739,999

בבית המשפט העליון בש"פ 4999/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: זיאד אלחרומי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.6.2022 במ"ת 42130-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' אבו טהה תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשפ"ב (27.7.2022) בשם העורר: עו"ד נס בן-נתן בשם המשיבה: עו"ד נעימה חנאווי-כראם החלטה 1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.6.2022 (מ"ת 42130-05-22, השופט נ' אבו טהה ) שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 2. ביום 19.5.2022 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי. על-פי הנטען בכתב האישום, ביום 1.5.2022 נמצאו בתא המטען של רכב הרשום על שמו של העורר (להלן: הרכב ), בעת שנהג בו, כ-1,196.78 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן: הסם ). הרכב נתפס באזור כביש 6, במסגרת פעילות משטרתית, והסם נמצא בו לאחר פירוק כיסוי הפלסטיק והבד שעטף את תא המטען של הרכב (להלן: כיסוי תא המטען ). על רקע האמור יוחסה לעורר עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. 3. העורר נעצר ביום שבו נתפס הסם ברכבו, ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי בידי המדינה קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לעורר, לרבות דו"חות פעולה של השוטרים שעצרו את הרכב וביצעו בו חיפוש, חוות דעת מומחה ביחס לסוג הסם ולכמותו, וכן דנ"א של העורר שנדגם מחלקו הפנימי של כיסוי תא המטען. עוד נטען כי בעניינו של העורר קמה עילת מסוכנות עקב כמות הסם הגדולה שנתפסה ברכבו, וכן הודגשה עילת המעצר הסטטוטורית שחלה ביחס לעבירות סמים כפי שמורה סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). לבסוף, הודגש כי במקרה דנן, לנוכח כמות הסם שנתפס, "ברור כי מטרת הובלת הסם הייתה לשם סחר". 4. ביום 2.6.2022 התקיים דיון בעניינו של העורר בבית המשפט המחוזי. המדינה טענה בדיון לקיומן של ראיות לכאורה, ובהן תפיסתו של הסם בעת שהעורר נהג לבדו ברכב, שאף רשום על שמו, וכן הימצאותו של חומר הדנ"א בחלקו הפנימי של כיסוי תא המטען של הרכב, המקום שבו נמצא הסם. מעבר לכך, הצביעה המדינה גם על מידע מודיעיני שהתקבל בנוגע לכך שהרכב משמש לסחר בסמים. 5. בא-כוחו של העורר לא חלק על העובדות המתוארות בכתב האישום, אך טען כי אין די בתשתית הראייתית הלכאורית שהוצגה כדי להעיד על מודעותו של העורר להימצאות הסם ברכבו. זאת, לטענתו, משום שהרכב נרכש על-ידו יחד עם ששת אחיו, שכולם יחד עושים שימוש ברכב במשותף, גם אם הוא רשום באופן פורמאלי על שמו של העורר. בנוגע לממצאי הדנ"א טען בא-כוח העורר כי בעבר היה לעורר תקר בצמיג שאותו הוא החליף, מה שמניח את הדעת באשר לממצאים הפורנזיים שנדגמו מתא המטען. באשר לחומר המודיעיני, בא-כוח העורר טען כי מהפרפרזה שקיבל עולה כי המידע התייחס לרכבו של העורר ולא לעורר עצמו. עוד הצביע בא-כוח העורר על גילו הצעיר של העורר שהוא אף נעדר עבר פלילי. 6. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות במקרה זה ראיות לכאורה, בהתחשב בכך שבשלב הנוכחי ניתן להסתפק בראיות נסיבתיות שיש בהן להביא למסקנה לכאורית ברורה בדבר קיומו של סיכוי סביר להרשעה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי בהיעדר מחלוקות של ממש בנוגע לעובדות המתוארות בכתב האישום, השאלה המרכזית בהקשר הראיות לכאורה עוסקת ביסוד הנפשי, קרי במודעתו של העורר להימצאות הסם ברכבו. בית המשפט המחוזי קבע כי די במכלול הנתונים ובעיקר, העורר נתפס עם הסם בעת שנהג בגפו ברכב הרשום על שמו; דנ"א של העורר נמצא ב כיסוי תא המטען בסמוך למקום שבו הוסלק הסם – כדי לגבש פוטנציאל ראייתי לכאורי להרשעה. מעבר לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי המסוכנות העולה מעבירות סמים חמורות מצדיקה מעצר עד תום ההליכים גם כאשר מדובר בנאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי במקרה זה לא הונחו בפניו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל של מעצר מאחורי סורג ובריח בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית. על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי בשים לב לסוג הסם ולכמותו, מתייתר הצורך בהפנייתו של העורר לעריכת תסקיר של שירות מבחן. במכלול הנסיבות, הורה אפוא בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. 7. הערר שבפני מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, שב העורר על טענותיו כפי שנטענו בבית המשפט המחוזי, והוצגו לעיל. בכלל זה, העורר טוען כי התשתית הראייתית הלכאורית אינה מספקת במקרה דנן, בשים לב לכך שאחיו של העורר רכשו את הרכב יחד, כך שרישומו על שמו של העורר הוא טכני בלבד, ושכול אחיו של העורר משתמשים ברכב באופן תדיר. העורר מוסיף כי החומר המודיעיני הרלוונטי שהוביל לחיפוש ברכבו אינו מתייחס ספציפי לעורר, אלא לרכב ולכך שמי שעתיד היה לבצע עבירה הוא "בחור בדואי". העורר מוסיף ומעלה טענות באשר לרלוונטיות ממצאי הדנ"א. "לחלופין ולמען הזהירות" טוען העורר כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא בחן כל חלופת מעצר בעניינו בשים לב לכך שהוא אדם צעיר ללא עבר פלילי, אשר אינו נטוע בעולם הפלילי, על-פי הנטען. 8. הדיון בערר התקיים בפני ביום 27.7.2022. בעיקרו של דבר, חזר בא-כוחו של העורר על טענותיו, תוך הדגשת חולשת הראיות. כן הוא עמד על כך שמדובר ב"דנ"א מועבר" (המכונה לעתים "העברה שניונית") של העורר, שיכול היה להיות מועבר לכיסוי תא המטען גם על-ידי כל אחד מאחיו של העורר שעושים שימוש תדיר ברכב. מנגד, באת-כוחה של המדינה טענה כי דין הערר להידחות. לשיטתה, בהתחשב בכך שהרכב נמצא בבעלות העורר והוא נמצא נוהג בו כאשר הסם ברשותו – נוצרה תשתית ראייתית מספקת, ולא עלה בידי העורר לשנות מכך. 9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין הערר להידחות. בראש ובראשונה, יובהר כי כפי שכבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, מעת שנתפס סם ברכבו של העורר בעת שזה נהג בו, קמה חזקה בדבר ידיעתו הקונסטרוקטיבית על הימצאות הסם ברכב, וכן בדבר מודעות לטיבו של החומר (ראו למשל: ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל , פסקאות י'-ט"ז (18.5.2009); בש"פ 6729/14‏ אזברגה נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (29.10.2014)). אכן, הערר ניסה להדגיש מאפיינים תרבותיים ומשפחתיים של העורר, החי בחברה מסורתית וחולק רכב אחד עם אחיו. אולם, לאמיתו של דבר, אין מדובר בנסיבות חריגות. טענותיו של העורר יתבררו בהליך העיקרי. לצורך שלב זה של הליך המעצר – די לי בקיומו של פוטנציאל ראייתי לכאורי להרשעה. 10. ומכאן – לעילת המעצר ולאפשרות לשחרורו לחלופת מעצר. העבירה המיוחסת לעורר מקימה חזקה מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. כידוע, רק במקרים חריגים יורה בית המשפט על מעצרו של נאשם בעבירות סמים חמורות במתכונת של מעצר בפיקוח אלקטרוני (ראו והשוו: בש"פ 8262/12 אלדנפירי נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (28.11.2012); בש"פ 3095/18 צ'צ'יק נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (26.4.2018); בש"פ 7213/20 ואזנה נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (28.10.2020)). לעניין זה כבר נפסק לא פעם, כי גילו הצעיר של הנאשם והעובדה שהוא נעדר עבר פלילי אינם בהכרח נסיבות חריגות המצדיקות שלא לעצרו מאחורי סורג ובריח (ראו: בש"פ 4457/18 ‏ אלסייד נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (14.6.2018); בש"פ 7968/20 עטא נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (25.11.2020)). במקרה זה, לנוכח כמות הסם וסוגו, ובהיעדרן של נסיבות חריגות נוספות שמצדיקות הקלה עם העורר, לא מצאתי כי יש מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו. 11. סוף דבר: הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22049990_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 42130-05-22", "ע\"פ 1345/08" ]

749,318

738,705

בבית המשפט העליון בג"ץ 5000/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: באסם מוחמד אעבידו נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב עד ליום 31.7.2022, לפי אילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ג בתמוז התשפ"ב (‏22.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050000_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5000/22" ]

749,319

739,129

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5000/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: באסם מוחמד אעבידו נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לנוכח האמור בבקשה שהגישו הצדדים, העתירה נמחקת והדיון הקבוע בעניינה – בטל. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22050000_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5000/22" ]

749,320

739,403

בבית המשפט העליון בש"א 5002/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: מהדי עאסלה נ ג ד המשיבים: 1. עורוה עאסלה 2. המאגר הישראלי לביטוח רכב בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד איהאב עאסלה החלטה עיון בתיקי בית המשפט מעלה כי המבקש לא צרף את כל בעלי הדין בתובענות שאיחודן מבוקש כמשיבים (וראו התובע בת"א 59416-03-21) וממילא לא צורפה תגובתו של בעל הדין החסר. ככלל, דינה של בקשה המוגשת במתכונת חסרה כגון זו להימחק. ואולם, נוכח העובדה שיתר בעלי הדין נתנו את הסכמתם לבקשה, הבקשה תישאר על כנה והמבקש יפעל להמצאתה לבעל הדין החסר ויגיש את תגובתו עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050020_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5002/22" ]

749,322

741,166

בבית המשפט העליון בש"א 5002/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: מהדי עאסלה נ ג ד המשיבים: 1. עורוה עאסלה 2. המאגר הישראלי לביטוח רכב בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד איהאב עאסלה בשם המשיב 1: בעצמו החלטה המבקש לא פעל בהתאם להחלטתי מיום 28.7.2022 ולא הגיש את תגובת בעל הדין החסר. לאור האמור, הבקשה לאיחוד הדיון נמחקת בזאת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050020_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5002/22" ]

749,323

738,905

בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל שינוי מועד דיון החלטה לאור אילוצי יומנו של בית המשפט, הדיון הקבוע ליום 31.7.2022 בטל. הדיון יתקיים ביום 3.8.2022 בשעה 09:30. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050030_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"מ 5003/22" ]

749,324

739,329

בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד דיון בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש, הדיון יתקיים בשעה 11:30. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050030_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"מ 5003/22" ]

749,325

739,840

בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ) מיום 12.7.2022 במ"מ 33486-04-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'בארין בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לפנַי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ ) מיום 12.7.2022 במ"מ 33486-04-22. 1. המערער תושב חורה, בעל עבר פלילי בעבירות נגד ביטחון המדינה בגינן נגזרו עליו בעבר עונשי מאסר בפועל, נעצר לחקירה פלילית ביום 2.4.2022 ומעצרו הוארך לצרכי חקירה בהחלטת בית משפט השלום. ביום 18.4.2022 הוציא שר הביטחון צו מעצר מינהלי בעניינו של המערער, מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק ), המורה על מעצרו למשך כ-6 חודשים, עד ליום 1.10.2022, וזאת בשל קיומו של "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה/ביטחון הציבור מחייבים זאת". בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דן באישור הצו בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק, קבע ביום 24.5.2022 כי יש בראיות הגולמיות והמנהליות שהצטברו בעניינו של המערער די כדי להצביע על סיכון ממשי הנשקף ממנו לביטחון המדינה והציבור באופן המחייב את מעצרו המינהלי. בית המשפט הוסיף וציין כי החומר מעיד על פוטנציאל של איום וסכנה מוחשיים. 2. בחלוף שלושה חודשים מיום שהוצא הצו, הוגשה בקשת המשיבה לאישורו, כמצוות הוראת סעיף 5 לחוק. ביום 12.7.2022 התקיים דיון בבקשה, במהלכו אִפשר בית המשפט לבא-כוח המערער לחקור את נציג גורמי הביטחון שהתייצב בדיון, וכן התקיים דיון במעמד צד אחד במהלכו התקבלו הסברים משלימים מטעם המשיבה והוצג לבית המשפט חומר חסוי. בסופו של הדיון נקבע לאחר עיון בחומר הגלוי והחסוי ושמיעת טענות הצדדים כי שחרורו של המערער עלול להביא לסיכון ממשי מצדו כלפי המדינה והציבור. 3. על החלטה זו נסוב הערעור שלפנַי, בו טען המערער כי בית המשפט המחוזי לא לקח בחשבון את העובדה שמאז שחרורו מכותלי בית הסוהר הוא שיקם את חייו ומנסה להרחיק את עצמו מעברו; כי עצם העובדה שמאז שחרורו ממאסר הוא לא נעצר, מעיד על כך שלא נשקפת ממנו מסוכנות כלשהי; וכי בכל מקרה לא היה מקום לאשר את צו המעצר למשך תקופה ארוכה של 6 חודשים. אין גם להלום את השימוש שעושה המדינה בכלי המעצר המינהלי ככלי ענישה וזאת תוך סטייה מתכלית החוק. בדיון שהתקיים לפנַי הוסיף בא-כוח המערער וטען כי הוא "מגשש באפלה" נוכח העובדה שלא ניתנה לו האפשרות לעיין בחומר החסוי בעניינו של המערער. 4. בא-כוח המשיבה טען מנגד כי אין עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי המבוססת על מידע מהימן על פיו נשקפת מן המערער סכנה לביטחון המדינה והציבור. עוד הובהר כי לא ניתן להרחיב בעניין החומר החסוי מעבר לפראפרזה שהועברה זה מכבר – והיא כי קיים חשש שהמערער יפעל ויבצע פעילות מטעמו של ארגון התנועה האסלאמית. כמו כן התקיים לפני דיון מפורט במעמד צד אחד, בו עיינתי בחומר החסוי וקיבלתי תשובות לשאלות שהצבתי לגורמי הביטחון. 5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, בחומר החסוי שהוגש לעיוני וכן שמיעת טענות הצדדים, כמו גם הסברים שניתנו לי בעל-פה על ידי גורמי הביטחון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. אין חולק כי מעצר מינהלי הוא כלי רב-עצמה בעל השלכות לא פשוטות על זכויות הפרט, וכי יש להקפיד על שימוש בו רק במצבים קיצוניים ובלית ברירה אחרת (עמ"מ 4489/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (5.8.2021); עמ"מ 3087/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (29.5.2022)). ברם, שוכנעתי כי מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים שימוש באמצעי חריג זה. מהחומר החסוי ומההבהרות שניתנו לי במעמד צד אחד, ניכר כי נשקפת מהמערער סכנה ממשית הקרובה לוודאות לביטחון המדינה והציבור. נוכח עוצמת החומר החסוי, לא מצאתי כי יש במשקלן של הנסיבות השונות עליהן מצביע המערער, כדי להשתכנע מהיעדר מסוכנותו, כפי שטען. בכלל זה, העובדה שהוא התחתן, שהוא מבקש לנהל אורח חיים נורמטיבי, שהוא היה במעקב מתמיד מאז שחרורו מהכלא וכן הלאה. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050030_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"מ 5003/22", "עמ\"מ 4489/21", "עמ\"מ 3087/22" ]

749,326

739,670

בבית המשפט העליון בש"א 5006/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד אריג' עואד החלטה לתגובת המשיבים 4-3 עד ליום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050060_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5006/22" ]

749,331

740,350

בבית המשפט העליון בש"א 5006/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד אריג' עואד בשם המשיבים 4-3: עו"ד ח'אלד פייסל החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 14732-05-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה עם הדיון בת"א 65870-05-20 המתנהל בבית משפט השלום בנצרת. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקי גוף שלפי הנטען נגרמו למשיב 1 עקב תאונת עבודה. התביעה המוקדמת היא תביעה נזיקית שהגיש המשיב 1 נגד מעסיקו, הוא המשיב 2, אשר הגיש מצידו הודעת צד ג' נגד המשיבים 4-3. התביעה המאוחרת בזמן היא תביעת שיבוב שהגיש המבקש, המוסד לביטוח לאומי, נגד המשיבים 4-3 בקשר לאותם נזקים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. בבקשה צוין כי המשיבים 2-1 מסכימים לבקשה. בתגובתם מיום 4.8.2022 הודיעו המשיבים 4-3 כי אף הם מסכימים לבקשה. 4. לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים, דין הבקשה להתקבל. 5. אשר על כן, הדיון בת"א 14732-05-21 (שלום חיפה) יועבר לבית משפט השלום בנצרת ויאוחד שם עם הדיון בת"א 65870-05-20. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050060_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5006/22" ]

749,332

738,749

בבית המשפט העליון בג"ץ 5012/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. האגודה לזכויות האזרח בישראל 2. המוקד לפליטים ולמהגרים 3. רופאים לזכויות אדם- ישראל 4. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל 5. קו לעובד 6. היא"ס ישראל נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. מנכ"ל משרד המשפטים 3. היועצת המשפטית לממשלה 4. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד משכית בנדל החלטה בשים לב לתקופת הפגרה המתרחשת עלינו בימים אלו ולאחר מכן תקופת חגי תשרי הבעל"ט, תגובה מקדמית מטעם המשיבים תוגש עד ליום 10.11.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050120_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5012/22" ]

749,339

738,860

בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית בקשה מיום 24.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050140_K01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5014/22" ]

749,341

739,573

בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית הודעת המשיבה מיום 1.8.2022 החלטה המשיבה רשאית להגיש תשובה עדכנית מטעמה לבקשה להארכת מועד להפקדת ערובה עד ליום 7.8.2022. המזכירות מתבקשת להמציא למשיבה כל מסמך בהליך זה אשר יוגש על-ידי המבקש כאמור בתקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050140_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5014/22" ]

749,342

740,039

בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית בקשת המבקש להארכת מועד להפקדת הערובה מיום 24.7.2022; תשובת המשיבה מיום 7.8.2022 החלטה בשים לב לנימוקי הבקשה, לכך שהמבקש אינו מיוצג ובמכלול הנסיבות מצאתי להיעתר לבקשה להארכת מועד להפקדת הערובה, וזאת חרף התנגדותה של המשיבה. המבקש יפקיד את הערובה עד ליום 9.8.2022 כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050140_K03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5014/22" ]

749,343

740,331

בבית המשפט העליון רע"א 5014/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: ויקטור רוזוליו נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית חצור הגלילית בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט ע' טאהא) שניתן ביום 11.5.2022 בע"א 54996-12-21 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט ע' טאהא ) אשר ניתן ביום 11.5.2022 ב ע"א 54996-12-21 ואשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום נצרת (השופט א' טל ) אשר ניתן ביום 18.10.2021 בת"א 42075-03-19 במסגרתו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה בגין חיוב יתר בארנונה ונזקים נטענים נוספים אשר נגרמו לו בעקבות חישוב שגוי של שטח חנות שבבעלותו. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 5. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 6. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050140_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5014/22", "בע\"א 54996-12-21", "ע\"א 54996-12-21" ]

749,344

739,824

בבית המשפט העליון ע"א 5018/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. דליה מאיר 2. איניס לוי 3. משה כחלון 4. כחלון ז'ורז'ט 5. אלכס גבע נ ג ד המשיבות: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. קרנות שוטרים בישראל בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינן. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050180_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5018/22" ]

749,348

742,744

בבית המשפט העליון ע"א 5018/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. דליה מאיר 2. איניס לוי 3. משה כחלון 4. כחלון ז'ורז'ט 5. אלכס גבע נ ג ד המשיבות: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. קרנות שוטרים בישראל בע"מ בקשת המשיבה 2 מיום 13.9.2022 לסלק את הערעור נגדה על הסף; בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לערעור מטעם המשיבה 2 מיום 14.9.2022 החלטה המערערים רשאים להשיב לבקשה לסילוק הערעור על הסף מטעם המשיבה 2 עד ליום 25.10.2022. המועד להגשת תשובה לערעור מטעם המשיבה 2 יידחה עד לאחר מתן החלטה בבקשת הסילוק, וזאת מבלי שנעלמה מעיני התנגדות המערערים בנדון. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050180_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5018/22" ]

749,349

738,845

בבית המשפט העליון בע"מ 5019/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד וס' רסלר זכאי) שניתן ביום 21.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 בשם המבקש: עו"ד שי שמחיוב החלטה הבקשה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט , ס"נ, ע' רביד , ו ס' רסלר זכאי ) (להלן: בית המשפט המחוזי ) אשר ניתן ביום 21.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופטת ק' גיל ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתן ביום 31.5.2022 בתלה"מ 42776-09-19, תלה"מ 60679-09-19 ותלה"מ 1581-11-19 – בגדרו נקבע כי משמורת בתם הקטינה של המבקש והמשיבה (להלן: הקטינה ) תהא בידי המשיבה; תותר הגירתה של המשיבה עם הקטינה לקנדה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם המבקש ובטוחה כספית לקיומם; וכן נקבעו מזונותיה של הקטינה. רקע עובדתי והליכים קודמים 2. המבקש (להלן: האב ) והמשיבה (להלן: האם ) הם בני זוג לשעבר, הוריה של הקטינה, ילידת 2018. לאם אזרחות ישראלית וקנדית, ולאב אזרחות ישראלית בלבד. 3. בפניי בית המשפט לענייני משפחה הונחו שלוש תביעות: תביעת האב לקבלת המשמורת על הקטינה לידיו; תביעת האם להתיר את הגירת הקטינה לקנדה; ותביעת הקטינה למזונותיה. 4. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחית מטעמו (להלן: המומחית ), על מנת שתחווה דעתה: "לעניין המשמורת והסדרי השהות, וכן איזה מהחלופות הבאות עדיפה בהיבט של טובת הקטינה: הקטינה תהגר עם האם לקנדה כשהיא מצויה במשמורתה תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב, או שהקטינה תיוותר במשמורת האב בישראל תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האם". 5. המומחית התרשמה ששני הצדדים הם הורים טובים ומטיבים עם הקטינה, אך שטובת הקטינה תהא בקביעת המשמורת עליה בידי האם; וכן, המליצה המומחית להתיר את הגירתה של הקטינה עם אמה לקנדה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות מתאימים עם האב. 6. בשים לב להמלצות המומחית ולממצאים שעלו מחקירת הצדדים, ביום 31.5.2022, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המשמורת על הקטינה תהא בידי האם, וכי תותר הגירתה של הקטינה עם אמה לקנדה – תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב ובטוחה כספית לקיומם; וכן נקבעו מזונותיה של הקטינה (להלן: פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ). בתוך כך, נקבע כי צו עיכוב היציאה מהארץ של הקטינה יבוטל בתוך 14 יום לאחר שהאם תפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בסך 100,000 ש"ח (להלן: העירבון ) – זאת, לצורך הבטחת קיום הקשר של האב עם הקטינה, וכן על מנת לאפשר לאב שהות להגשת ערעור על פסק הדין. 7. האב ערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, האב עתר לביטול פסק הדין, ולבחינה מחודשת של סוגיית המשמורת על הקטינה והגירתה לקנדה – זאת, לאחר שימונה מומחה חדש מטעם בית המשפט, אשר יבחן את האפשרות של משמורת משותפת על הקטינה, כך שהקטינה ואימה יישארו בארץ . לחלופין, עתר האב להרחבת ימי הביקור השנתיים של הקטינה בארץ; להגדלת סכום העירבון; ולביטול השתתפותו בהוצאות החינוך של הקטינה. טענתו המרכזית של האב היא כי שגה בית המשפט לענייני משפחה כאשר הורה למומחית מטעמו לבחון שתי אפשרויות בלבד, והן: (1) הקטינה תהגר עם אימה לקנדה, כשהיא במשמורתה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב; (2) הקטינה תיוותר במשמורת האב בישראל, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האם. ואולם, לטענת האב, היה על בית המשפט להורות למומחית לבחון אפשרות נוספת: לא תותר הגירת הקטינה לקנדה והיא תישאר בארץ יחד עם אמה – במשמורתה או במשמורת משותפת. 8. האב סמך את טענתו זאת על מקרים דומים במסגרתם נבחנה אותה "אפשרות נוספת" אליה הוא מכוון; וכן על פסיקתו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ) בבע"מ 1896/16 פלוני נ' פלונית (31.03.2016) (להלן: עניין פלוני ). בעניין פלוני נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין שעסק ב סוגיית משמורת ילדים, שאמם ביקשה להגר עימם אל מחוץ לישראל, בניגוד לרצון האב. בהערת אגב, העיר המשנה לנשיאה רובינשטיין כי: "ברי כי ככלל, רצוי שבפני בית המשפט המכריע בתיק תבוא חוות דעת מקצועית רחבה הכוללת את האפשרויות השונות שעל הפרק, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל תיק ותיק. בהתאם לכך, בענייננו היה על המומחית, כשם שנבחנות אופציות ה"קצה", לבחון גם את האפשרות שהמשיבה תישאר לגור בארץ ושני בני הזוג יקבלו משמורת משותפת על ילדיהם, וכך עשתה; לטעמי הדבר מתחייב מן הנסיבות , ואלמלא היתה עושה המומחית כן, נדמה כי לא הייתה בפני בית המשפט התמונה המלאה הנדרשת לשם הכרעה בתיק" (שם, בפסקה יד; ההדגשה הוספה – א.ש.). 9. ביום 21.7.2022 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של האב. בית המשפט אימץ את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי ממצאים אלו תומכים במסקנותיו המשפטית של בית המשפט – מסקנות מוצדקות וראויות, אשר לא נפל בהן כל פגם. 10. באשר לצורך בבחינת האפשרות לפיה הקטינה תישאר יחד עם אמה בישראל, קבע בית משפט קמא כי ההחלטה בעניין פלוני , אליה הפנה האב, אינה בבחינת תקדים מחייב, וממילא, בנסיבות המקרה הנוכחי, בחינת החלופה הנוספת אינה נדרשת כעניין שבחובה. זאת, מאחר שהמערער לא הלין בזמן אמת על ההוראות שניתנו למומחית, וטענתו בהקשר זה עלתה רק בשלב הסיכומים; בית המשפט לא נדרש היה להניח שאם לא תותר הגירת הקטינה, תסכים האם להישאר בארץ ולוותר על הגירתה שלה; החלופה השלישית נבחנה בפועל על ידי המומחית, גם אם לא באופן מפורש; נסיבות המקרה דנן, שונות מנסיבותיו של המקרה בעניין פלוני – שכן, שם נקבע כי ישנו "שווין בקשיים" שייגרמו לקטינים כתוצאה מניתוק מכל אחד מהוריהם, ואילו במקרה הנוכחי נקבע כי הקטינה "אינה יכולה להתפתח באופן תקין הרחק מאימה" וכי הסדרי השהות של הקטינה עם האב הם "מידת היכולת של הקטינה להתרחק מאמה"; וכן החלופה שהאב מבקש לבחון עומדת בניגוד לזכותה הבסיסית של האם להגר בעצמה לקנדה, ובית המשפט ממילא אינו יכול להורות על חלופה כזאת ללא הסכמת האם. 11. בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע פסק דינו עד ליום 25.7.2022. טענות המבקש 12. האב טוען כי פסק הדין קמא עומד בסתירה להלכה פסוקה, לפיה במקרים כגון דא יש לבחון את כלל אפשרויות המשמורת, לרבות האפשרות כי תביעת ההגירה תדחה וההורים יקיימו משמורת משותפת. ואולם, המומחית כלל לא בחנה אפשרות זאת – למרות העובדה שהצדדים מקיימים, כרגע, בפועל, משמורת משותפת; שכל המבחנים המשפטיים לקיומה של משמורת משותפת מתקיימים; ולמרות שהמומחית העידה בעצמה כי האם לא תהגר בלי הקטינה. 13. כמו כן, לטענת האב, המומחית חרגה מסמכותה כאשר התייחסה בחוות דעתה ל"חזקת הגיל הרך" – חזקה משפטית שאין זה מתפקידה לבחון. עוד נטען כי במקרה הנוכחי, חזקת הגיל הרך נסתרת – זאת, בשים לב לחלוקת זמני השהות הרחבה בין ההורים ולקביעת המומחית כי ההורים שניהם מיטיבים עם הקטינה. 14. האב הוסיף וטען כי אופן ניהול ההליך קמא מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים ולמשוא פנים – באופן אשר מחייב לבטל את פסק הדין קמא. 15. לאור האמור, מבקש האב כי פסק הדין קמא יבוטל והדיון בעניין משמורת הקטינה והגירתה יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה – לאחר שתוגש חוות דעת מומחה חדשה, אשר תכלול התייחסות לאפשרות המשמורת המשותפת. 16. עוד מבקש האב כי אורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין קמא ושל פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וכן כי צו עיכוב היציאה מהארץ של הקטינה יוארך עד למתן החלטה או פסק דין בבקשת רשות הערעור שלפניי. דיון והכרעה 17. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 18. בקשות-רשות-ערעור דוגמת זאת שלפניי ראויות אמנם להיבחן לפי אמת-מידה מקלה וגמישה יותר מהרגיל (ראו: רע"א 2736/21 פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני , פסקה 7 והאסמכתאות שם (22.4.2021); בע"מ 5041/19 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 והאסמכתאות שם (8.8.2019)), ברם, "אין פירושו של דבר שתינתן במקרים אלו רשות ערעור אוטומטית, בבחינת הפיכת רשות ערעור לערעור בזכות והפיכת היוצא מן הכלל לכלל [...] ואין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת אוטומטית בענייני הורים וילדים, בבחינת יצירת מסלול ייחודי של ערעור שני בזכות" (ראו: רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)). 19. לאחר עיון בכתובים, הגעתי למסקנה כי גם על פי אמת המידה הגמישה והמקלה הנוהגת בכגון דא, דין הבקשה להידחות. 20. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". 21. כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. קביעותיו של בית המשפט המחוזי נתמכות על ידי שיקולים נכונים שבהם לא מצאתי מקום להתערב. לזאת אוסיף כי פסקי הדין של הערכאות קמא מושא בקשה זו יסודם בקביעות עובדתיות, הנשענות, בין היתר, על חוות דעתה של המומחית אשר מונתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. הלכה היא עמנו כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות, קל וחומר, ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 5438/09 גרוסמן נ' אסלן , עמ' 7 והאסמכתאות שם (19.11.2009)). זאת ועוד: בית משפט זה ממילא אינו נוהג להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית כאשר אלו נקבעו על בסיס חוות דעת מומחה (ראו: ע"א 4744/05 פלונית נ' שירותי בריאות כללית , פסקה ד.1 והאסמכתאות שם (9.8.2006); בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית , פסקה 8 (8.7.2012)). 22. באשר לטענת המבקש בדבר חשש לניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול ההליך קמא, הרי שבטענה זו אין ממש – זאת, מאחר שהתברר, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.2022, כי לשופט נ' שילה לא הייתה כל נגיעה לפסק הדין וחתימתו על פסק הדין במערכת "נט המשפט" נעשתה בשל תקלה טכנית – אשר תוקנה מייד כשהתגלתה, עוד באותו היום בו ניתן פסק הדין. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א , ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. 23. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050190_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 2212-07-22", "רע\"א 2736/21", "רע\"א 4499/19", "רע\"א 5438/09", "ע\"א 4744/05" ]

749,350

738,831

בבית המשפט העליון בג"ץ 5020/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותר: סאמר עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050200_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5020/22" ]

749,352

739,508

בבית המשפט העליון בג"ץ 5020/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: סאמר עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי בקשת ארכה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה לא יאוחר מיום 2.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050200_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5020/22" ]

749,353

739,771

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5020/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: סאמר עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (03.08.2022) בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לאחר ששמענו את באי כוח הצדדים וכן עיינו בחומר החסוי, המלצנו את אשר המלצנו לבא כוח העותר, והוא קיבל את המלצתנו וחזר בו מהעתירה. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22050200_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5020/22" ]

749,354

738,832

בבית המשפט העליון בג"ץ 5021/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותר: אחמד עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050210_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5021/22" ]

749,355

739,509

בבית המשפט העליון בג"ץ 5021/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: אחמד עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי בקשת ארכה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה לא יאוחר מיום 2.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050210_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5021/22" ]

749,356

739,772

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5021/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: אחמד עלי עבד אלסתאר צבאח נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (03.08.2022) בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה בשם המשיב: עו"ד יונתן סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לאחר ששמענו את בא כוח העותר ואת באי כוח המשיבים, ולאחר שעיינו בחומר החסוי, המלצנו את אשר המלצנו לבא כוח העותר, והוא קיבל את המלצתנו וחזר בו מהעתירה. סוף דבר, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22050210_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5021/22" ]

749,357

739,056

בבית המשפט העליון בג"ץ 5022/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרת: זנאידה ליברוב נ ג ד המשיבים: 1. השופט אבישי רובס 2. עו"ד אבישי קון 3. הלשכה לסיוע משפטי מחוז חיפה 4. הלשכה לסיוע משפטי מחוז ת"א 5. לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט ד' מינץ: 1. ברקע לעתירה, תביעה שהגישה העותרת לבית משפט השלום בחיפה בשנת 2005 נגד בית חולים פרטי בצפון הארץ, בה תבעה פיצויים בעקבות נזקים שנגרמו לטענתה לאחיה המנוח כתוצאה מנפילתו בעת שהיה מאושפז בבית החולים. התביעה נדחתה בפסק דין מיום 24.11.2011 (ת"א 3390/05); ערעור עליו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 19.6.2012 (48575-01-12); ובקשת רשות ערעור שהגישה העותרת נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 6.9.2012 (רע"א 5486/12). 2. ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת, שאינה מיוצגת, סברה כי נפלו כשלים באופן ייצוגה בבית משפט השלום על ידי עורך הדין שמונה לה מטעם הלשכה לסיוע משפטי (להלן: עורך הדין ), וכי נפלו פגמים רבים באופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט ובפסק דינו. על רקע האמור היא פנתה בשנת 2015 ללשכת הסיוע המשפטי למחוזות תל אביב והמרכז בבקשה לקבלת סיוע משפטי בהגשת תביעה נזיקית נגד עורך הדין. בקשה זו נדחתה על ידי לשכת הסיוע המשפטי על יסוד הקביעה כי לא נמצא סיכוי משפטי סביר להגשת התביעה. עיון במסמכים שצורפו לעתירה מלמד כי בנוסף לפניה זו, העותרת פרשה את טרוניותיה ללשכת עורכי הדין, לתחנת חיפה במשטרת ישראל, לנשיא בתי משפט השלום בחיפה, לנציב תלונות הציבור על שופטים וליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל. 3. העותרת מציינת כי כלל הפניות שהוגשו על ידה לגורמים השונים נדחו בזו אחר זו ומכאן עתירתה, המופנית נגד בית משפט השלום, עורך הדין, לשכות הסיוע המשפטי במחוז חיפה ובמחוז תל אביב ולשכת עורכי הדין במחוז תל אביב. בעתירתה מפרטת העותרת ארוכות את טענותיה בעיקר בנוגע לאופן ייצוגה על ידי עורך הדין, להליך שהתנהל בבית משפט השלום ולפסק הדין שניתן על ידו. העותרת סבורה כי התנהלותם של המשיבים כולם הייתה נגועה באי-חוקיות וראוי כי "ייענשו על כך שהם פגעו בשמו של בית המשפט כבית הדין והצדק ובסמלו – מאזניים (שוויון) בפעולות המוטות שלהם". דין העתירה להידחות על הסף. 4. העתירה נעדרת תשתית עובדתית או משפטית, היא אינה מפרטת מהי ההחלטה המינהלית אותה היא תוקפת, וכלל לא ברור מתוכה מהם הסעדים המבוקשים על ידי העותרת. העתירה אינה מגלה אפוא כל טעם משפטי בגינו נדרשת התערבות של בית משפט זה, ודי בכך כדי לדחותה על הסף (בג"ץ 2211/22 איבגי נ' הכנסת (11.5.2022); בג"ץ 3514/22 סיבוש נ' נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת אסתר חיות , פסקה 5 (29.5.2022); בג"ץ 3014/16 שחדה נ' משרד הפנים , פסקה 9 (16.11.2016)). 5. בכל הנוגע לטרוניות העותרת באשר להליך בבית משפט השלום ולפסק דינו, התופסות את עיקר הנפח בעתירתה, ככל שניתן להבינן מדובר בטענות ערעוריות באופיין. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות אחרות. התערבותו בהחלטות מעין אלו תיעשה במקרים חריגים בלבד בהם נפל פגם היורד לשורשו של ההליך השיפוטי (בג"ץ 4754/22 ‏ אהרון נ' קיבוץ עין המפרץ , פסקה 4 (24.7.2022); בג"ץ 1639/22 פלוני נ' בית המשפט לענייני משפחה בירושלים , פסקה 4 (13.3.2022); בג"ץ 8468/20 ‏עודד הוכהאוזר עו"ד נ' מיכאל תמיר שופט ביהמ"ש מחוזי מרכז-לוד , פסקה 5 (10.12.2020)), והמקרה שלפנינו אינו בא בגדרם ולוּ בקירוב. העתירה נדחית אפוא בלא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050220_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5022/22", "ת\"א 3390/05", "רע\"א 5486/12", "בג\"ץ 2211/22", "בג\"ץ 3514/22", "בג\"ץ 3014/16", "בג\"ץ 4754/22", "בג\"ץ 1639/22", "בג\"ץ 8468/20" ]

749,358

741,929

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5022/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרת: זינאידה ליברוב נ ג ד המשיבים: 1. השופט אבישי רובס 2. עו"ד אבישי קון 3. הלשכה לסיוע משפטי מחוז חיפה 4. הלשכה לסיוע משפטי מחוז ת"א 5. לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב בקשה לעיון חוזר בשם העותרת: בעצמה החלטה אין בנמצא הליך של עיון חוזר בפסק דינו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. מכל מקום, הבקשה אינה מעלה טעם המצדיק שינוי מפסק הדין. הבקשה נדחית. ניתנה היום, י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050220_N02.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5022/22" ]

749,359

738,981

בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה מיום 24.7.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050230_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5023/22" ]

749,360

740,688

בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשה מיום 24.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה; תשובה מטעם המשיב 2 מיום 10.8.2022 החלטה אמנם כן, הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה ומגובה במסמכים באשר למצבה הכלכלי של המבקשת. כמו כן, לא נעלמו מעיני טענות המשיב 2 באשר למחדלי המבקשת בהליך פשיטת הרגל. ואולם, בשים לב למהות ההליך ולאינדיקציות לקשיים כלכליים אני נעתרת לבקשה. המבקשת פטורה מהפקדת ערובה בהליך. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050230_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5023/22" ]

749,361

741,624

בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האופטרופוס הכללי בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק פשר 029997-03-18 שניתנה ביום 25.05.2022 על ידי כבוד השופט דניאל טפרברג בשם המבקשת: עו"ד ניר והב החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגיש את תשובותיהם עד ליום 20.9.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין למבקשת. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כהסכמה. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050230_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5023/22" ]

749,362

743,104

בבית המשפט העליון רע"א 5023/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: דליה שרה דגן נ ג ד המשיבים: 1. האופטרופוס הכללי, בתפקידו ככונס נכסים רשמי 2. עו"ד רון חמד, בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת בקשה מטעם המשיב 2 למתן ארכה להגשת תגובתו בשם המשיב 2: בעצמו החלטה כמבוקש. המשיב 2 יגיש את תגובתו לבקשת רשות הערעור עד ליום 29.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050230_X04.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5023/22" ]

749,363

739,404

בבית המשפט העליון בש"א 5024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה החלטה לתגובת המשיב עד ליום 10.8.2022. המבקשת תמציא אסמכתאות להוכחת מצבה הרפואי הנטען עד למועד זה. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050240_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5024/22" ]

749,364

740,936

בבית המשפט העליון בש"א 5024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בי"ס 26177-06-22 מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת לבית המשפט לענייני משפחה בהרצליה (כך לפי הבקשה). 2. המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בהרצליה וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בשל מצבה הרפואי, אשר פורט בבקשתה. 3. המשיב לא מסר את תגובתו לבקשה, חרף החלטתו של בית משפט זה מיום 31.7.2022. 4. בהעדר תגובה, דין הבקשה להתקבל מטעמיה ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך. 5. הדיון בי"ס 26177-06-22 יועבר אפוא לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050240_X02.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5024/22" ]

749,365

739,384

בבית המשפט העליון ער"פ 5025/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: מוהנד חלף נ ג ד המשיב: הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 10.7.2022 בבש"פ 4446/22 בשם המערער: עו"ד ד"ר קייס נאסר פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 10.7.2022 בבש"פ 4446/22 בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור. 1. ביום 30.6.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן ) בעפ"א 9504-09-21 מיום 19.6.2022 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו. בבקשתו, נטען כי בא-כוח המערער נעדר מעבודתו מספר ימים החופפים לתקופת הערעור מפאת נסיבות משפחתיות אישיות, ומשכך לא הוגש הערעור במועד. הרשמת דחתה את הבקשה בקבעה כי בא-כוח המערער טען באופן כללי בלבד בדבר הנסיבות שמנעו ממנו לטענתו מלהגיש את הערעור במועד. גם לא הובהר מדוע לא הוגשה, לכל הפחות, בקשה למתן ארכה בתוך המועד להגשת הערעור, כמו גם האם ניתן היה להגיש את הערעור באמצעות עורך דין אחר ממשרדו. 2. מכאן הערעור שלפנַי, בו נטען כי נסיבותיו האישיות של בא-כוח המערער מהוות "טעם ממשי המניח את הדעת" לקבלת הבקשה, כפי שנדרש בדין הפלילי; הבקשה הוגשה באיחור של 4 ימים בלבד; והמערער הודיע למשיבה עוד ביום 26.6.2022 כי בכוונתו להגיש ערעור, כך שלא נפגע אינטרס ההסתמכות. כמו כן, אף סיכויי הערעור הם טובים ומצדיקים היעתרות לבקשה. 3. דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים כגון דא הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: ער"פ 5897/21 בנזכריה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (2.9.2021); ער"פ 5230/21 פורוש נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (8.8.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות. 4. הארכת מועד להגשת ערעור בהליך הפלילי תינתן מקום בו קיים "טעם ממשי המניח את הדעת" לגבי האיחור, וזאת בשים לב למשך האיחור, להצדקה הנטענת ולסיכויי הערעור (סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ); וראו: ער"פ 1004/21 עובד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (16.2.2021); בש"פ 7667/19 אלעברה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (18.11.2019)). עמידה בסד הזמנים המצוי בחסד"פ מקבלת משנה תוקף עת מדובר בהחלטות שעניינן פסלות שופט, בשים לב בין היתר לזמן הקצר המוקנה להגשת הערעור – חמישה ימים מהיום בו הודעה לבעלי הדין ההחלטה (סעיף 147(ב) לחסד"פ; בש"פ 151/20 טמסיס נ' עיריית נוף הגליל , פסקה 6 (12.1.2020); בש"פ 5925/20 מקייטן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (27.8.2020)). בהתחשב בכל אלה לא מצאתי פגם בקביעת הרשמת כי אין בטענותיו הכלליות של המערער בקשר ל"נסיבות משפחתיות אישיות" כדי להוות "טעם ממשי המניח את הדעת". לא למותר לציין כי טענת הפסלות נשענת רובה ככולה על עצם העובדה שניתן נגדו פסק דין במעמד צד אחד על ידי אותו מותב שדן בעניינו. בנסיבות אלו אינני סבור כי המערער הצליח לעמוד במשוכה המשמעותית הניצבת לפניו להוכיח כי סיכויי הערעור מצדיקים גם הם את קבלת בקשתו, נוכח המבחן המנחה בבקשה לפסלות שופט שהוא חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (וראו: בש"א 8178/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (3.12.2020); ער"א 4307/22 יהב נ' נתן שבת , פסקה 2 (5.7.2022)). הערעור נדחה כאמור. ניתן היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050250_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ער\"פ 5025/22", "ער\"פ 5897/21", "ער\"פ 5230/21", "ער\"פ 1004/21", "בש\"א 8178/20" ]

749,366

739,759

בבית המשפט העליון רע"א 5026/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. נוהאד חזנה 2. מעון התקווה והחיים בירכא בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליף חזנה 2. מעון אליף חזנה ירכא בע"מ בקשת המבקשים מיום 3.8.2022 בשם המבקשים: עו"ד יובל אדלר; עו"ד אפרת שגיא החלטה באי-כוח המבקשים מתבקשים להצטייד בתגובת באי-כוח המשיבים לבקשתם עד ליום 8.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050260_N01.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5026/22" ]

749,367

739,878

בבית המשפט העליון רע"א 5026/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. נוהאד חזנה 2. מעון התקווה והחיים בירכא בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליף חזנה 2. מעון אליף חזנה ירכא בע"מ בקשה מטעם המבקשים למחיקת בקשת רשות הערעור בשם המבקשים: עו"ד יובל אדלר; עו"ד אפרת שגיא החלטה לבקשת המבקשים אני מורה על מחיקת בקשת רשות הערעור. הערובה תוחזר למפקידה. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050260_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5026/22" ]

749,368

739,173

בבית המשפט העליון ע"א 4836/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: שלמה קוליש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל 2. כונס נכסים רשמי בקשות המערער מיום 25.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה ולהארכת מועד ולפטור מתשלום אגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשות שבכותרת עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048360_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4836/22" ]

749,371

740,852

בבית המשפט העליון ע"א 4836/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: שלמה קוליש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל 2. הכונס הרשמי בקשות המערער מיום 25.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה ולהארכת מועד ולפטור מתשלום אגרה; תשובת המשיב 1 (המנהל המיוחד) מיום 4.8.2022 החלטה לפניי בקשות לפטור מאגרה ומערובה במסגרת ערעור על החלטת בית משפט קמא לבטל את הליך פשיטת הרגל של המערער. כידוע, קיימים שני תנאים מצטברים לקבלת בקשות לפטור מאגרה וערובה. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים לכאוריים מספקים להצלחת ההליך. המערער טען כי הוא מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי האמריקאי, וכי עבר אירוע בריאותי ואינו עובד. עוד טען כי הוא מיוצג בהתנדבות וכי בהליך בבית משפט קמא יוצג באמצעות הסיוע המשפטי. אשר להסתייעות בסביבתו, הוא טען, בין השאר, כי ילדיו אינם בקשר עימו ואינם בעלי אמצעים. עוד הצהיר המערער כי אין לו ולרעייתו נכסים וחסכונות. המערער הגיש מסמכים, לרבות תדפיסי חשבונות בנק, שמהם ניתן ללמוד על הכנסותיו ועל הכנסות אשתו. המשיב 1 ביקש לסתור את טענת המערער. כך, הוא טען כי מדוחות קודמים שהוגשו על ידי המערער, עולה כי אשתו מקבלת הכנסה מנכס באוסטרליה (עם זאת, בסעיף 2.5.4 לדו"ח המסכם מטעם המשיב 1 שצורף כנספח 1 לתשובה, נרשם כי המערער טען שהיא נתקלה בקשיים בגין הגדרת אישור הנכס ולכן שילמה וצפויה לשלם סכומים בגין כך). כמו כן, המשיב 1 טען, גם זאת בניגוד לטענת המערער בבקשתו שבכותרת, כי המערער טען שהוא מצוי בקשר עם ילדיו. עיינתי בתדפיסי חשבונות הבנק שהגיש המערער. עולה מהם כי ההכנסות שלו ושל אשתו אינן מאוד גבוהות, וכי היתרה בחשבונותיהם תקשה עליהם לגייס את הסכומים הנדרשים. עם זאת, המערער אכן לא פירט כלל את טענתו כי אין בידיו לגייס סכומים אלה מסביבתו. בשל שיקולים אלה, מצאתי לנכון לקבל בחלקה את בקשת המערער לפטור. יצוין כי לא נעלמו מעיניי טענות הצדדים לגבי סיכויי ההליך. עם זאת, לצד טענות אלה ראיתי ליתן משקל מסוים לכך שמדובר בהליך של ערעור בזכות. בנסיבות אלה, עד ליום 4.9.2022 המערער ישלם אגרה בגובה של 750 ש"ח ויפקיד ערובה בסך של 3,000 ש"ח, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048360_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4836/22" ]

749,372

738,893

בבית המשפט העליון בג"ץ 5030/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרת: תנועת רגבים נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מפקד פיקוד המרכז 3. ראש המינהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד בועז ארזי החלטה בשים לב לתקופת הפגרה המתרחשת עלינו בימים אלו ולאחר מכן תקופת חגי תשרי הבעל"ט, תגובה מקדמית מטעם המשיבים תוגש עד ליום 20.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050300_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5030/22" ]

749,373

739,706

בבית המשפט העליון ע"א 5031/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. אפרים הניה 2. רובי גלבוע 3. יצחק הניה נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אסף שמרת- נאמן על נכסי החייב 2. ישראל ברזילי 3. כונס הנכסים הרשמי - תל אביב המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 5.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. המשיבים 2-1 יגישו תשובתם בתוך 60 ימים וכונס הנכסים הרשמי יגיש תשובתו 30 ימים לאחר מכן. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050310_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5031/22" ]

749,374

738,885

בבית המשפט העליון רע"א 5033/22 - א' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: סאמי דרוויש נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.6.2022 בע"א 47062-06-22 שניתנה על ידי כב' השופטת מ' ליפשיץ-פרביס בשם המבקש: עו"ד מוהנד ג'בארה החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, נקבע כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה. המשיבה תגיש את תשובתה לבקשה עד ליום ד', 7.8.2022. 2. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א)(2) לתקנות האמורות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות , על כל הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050330_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5033/22", "בע\"א 47062-06-22" ]

749,377

741,484

בבית המשפט העליון רע"א 5033/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: סאמי דרוויש נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.6.2022 בע"א 47062-06-22, שניתנה על ידי כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס בשם המבקש: עו"ד מוהנד ג'בארה בשם המשיבה: עו"ד גיטל דמס גוטליב פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס ) מיום 30.6.2022 בע"א 47062-06-22 (להלן: ההחלטה). במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק-דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' בנקי ) בת"א 52032-09-19 (להלן: תביעת הפינוי ) עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי. הרקע לבקשה 1. ביום 22.9.2019 הגישה המשיבה, רשות מקרקעי ישראל (להלן גם: רמ"י ), תביעה בבית משפט שלום בירושלים כנגד המבקש לסילוק יד מהשטח הידוע כגוש 28054 חלקה 31 (להלן: המקרקעין ). בכתב התביעה טענה המשיבה כי מדובר במקרקעין שהופקעו כדין מדודתו המנוחה של המבקש (להלן: המנוחה ) לפני למעלה מ-50 שנה ולמבקש אין כל זכות בהם. ביום 23.5.2022 ניתן פסק-דין במסגרתו התקבלה תביעת רמ"י ונקבע, בין היתר, כי על המבקש לפנות את הנכס המוחזק על-ידיו עד ליום 23.6.2022. בתמצית יצוין כי עניינה של המחלוקת בקשר עם המקרקעין היא בשאלה האם הם אלו נכללו בהליך הפקעה שהחל בשנת 1970. אין מחלוקת כי בשנת 1969 רכשה חברת הימנותא בע"מ (להלן: הימנותא ), שפעלה בשם הקרן הקיימת לישראל, חטיבת קרקע ממשפחת דרוויש, ובהם המנוחה, תוך שסוכם כי הרכישה תבוצע במסווה של הפקעה, מחשש שהמכירה לחברת הימנותא תיתפס כבגידה. מטרת ההפקעה הייתה לאפשר בינוי בשכונת גילה. בשנת 1976 אושרה תכנית מתאר 1905 שחלה בשכונת גילה. במסגרת הרכישה ניתנה למנוחה הבטחה להותיר בידיה שטח מסוים בו מצויים 3 מבנים של המשפחה – הם המקרקעין נושא הבקשה. בסופו של דבר הופקעה הקרקע במלואה ונרשמה על שם המדינה. אין מחלוקת כי חרף האמור, ההפקעה לא בוטלה אך רמ"י הכירה בזכויותיה של המנוחה בקרקע, הסכימה כי זו תמשיך להחזיק בחלקה ולגור בה כל חייה והכירה בזכותה לעתור לפיצוי כספי בגין ההפקעה. המנוחה נפטרה בשנת 2009, ובשנת 2015, לאחר שפקח מטעם המשיבה ביקר במקרקעין, הודבקה על מבני המגורים הודעת התראה על פלישה לשטח. המבקש התגונן בפני תביעת הפינוי וטען כי אין להורות על פינויו מהמקרקעין משני טעמים: ראשית, משום שהבטחת הימנותא למנוחה היא מחייבת. לכן אי החרגת המקרקעין מההפקעה מהווה טעות שיש לתקן (טענה זו תכונה להלן: הטענה כי השטח הופקע שלא כדין ). לחילופין נטען כי אין להורות על פינויו מאחר ששטח של 400 מ"ר מהמקרקעין מצויים מלכתחילה מחוץ לתחום ההפקעה שבוצעה (טענה זו תכונה להלן: הטענה כי השטח לא הופקע ). 2. בין הצדדים התנהלו מספר הליכים קודמים בקשר עם המקרקעין ואף כיום תלויים ועומדים שני ערעורים שהגיש המבקש. מאחר שיש להליכים אלה חשיבות להכרעה בבקשה שלפניי, נפרט בקצרה את עיקרם. תחילה הוגשה על-ידי המשיבה תביעת פינוי כנגד המבקש (ת"א 39562-08-15). תביעה זו עוכבה ולבסוף נמחקה בשנת 2018 לאחר שהגיש המבקש עתירה לביטול ההפקעה (בג"ץ 6443/17, להלן: העתירה לבג"ץ ). ביום 20.3.2013 נדחתה העתירה לבג"ץ תוך שנשמרה זכותו של המבקש " לטעון במישור הכספי ולגבי חריגה נטענת מההפקעה ". בספטמבר 2019 הגישה המשיבה את תביעת הפינוי נושא הערעור. בנוסף, באפריל 2020 הגיש המבקש תביעה לסעד הצהרתי לפיו חלה טעות באי החרגת המקרקעין מההפקעה ובקשה למתן צו לתיקון גבולות ההפקעה (ת"א 8900-04-20, להלן: התביעה האזרחית ). התביעה האזרחית נדחתה על הסף ביום 31.12.2020 תוך שבית המשפט (כב' השופטת ע' זינגר ) קבע כי התביעה זהה במהותה לעתירה לבג"ץ שהגיש המבקש, וכי פסק-הדין בבג"ץ סתם את הגולל על האפשרות לבטל את ההפקעה ביחס למקרקעין. זאת לאחר שנקבע כי הזכות שנשמרה למבקש בבג"ץ היא הזכות להעלות טענה זו במסגרת תביעה כספית כמבססת את זכותו לפיצוי הנטען, ולחילופין לטעון כי המקרקעין כלל אינם מצויים בתחום ההפקעה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי התובע הודה שאין לו בפועל טענה לחריגה שכזו (מכוח הטענה שהשטח הופקע שלא כדין). לכן נותרה לו רק האפשרות להגיש תביעה כספית. עם זאת, כך קבע בית המשפט, ככל שהמבקש יחזור בו מעמדתו, הוא יוכל להוסיף ולהעלות טענות לפיהן המקרקעין אינם כלולים בשטח ההפקעה (קרי את הטענה כי השטח לא הופקע) מבלי שפסק-הדין יגרע מכך. המבקש הגיש ערעור על פסק-הדין אשר תלוי ועומד בפני בית משפט זה (ע"א 1026/21). 3. כאמור, ביום 23.5.2022 ניתן על-ידי בית משפט השלום פסק-הדין בתביעת הפינוי. באשר לטענה כי השטח הופקע שלא כדין – נקבע בפסק-הדין כי על אף שההפקעה בוצעה תוך טעות, משזו לא בוטלה, המנוחה השלימה עם הנעשה ולכן אין לקבל תביעה של יורש המבקש לשנות את מצב הדברים בדיעבד ולטעון כנגד ההפקעה. עוד נקבע כי טענות הנתבע – הוא המבקש דנן - כנגד ההפקעה נשמעו ונדחו זה מכבר בהליכים קודמים שהוא ניהל, בהם נתקפה ההפקעה בתקיפה ישירה. לכן, לא ניתן לקבל את טענותיו כנגד ההפקעה במסגרת תקיפה עקיפה. עוד נקבע כי בהתאם לאותם הליכים קודמים – העתירה לבג"ץ והתביעה האזרחית, נותרה ליורשי המנוחה רק האפשרות לתבוע במישור הכספי. בית משפט השלום אף התייחס לערעור התלוי ועומד בבית משפט זה כנגד פסק-הדין שניתן בתביעה האזרחית, וקבע כי חלוף השנים והתנהלות המבקש במהלכן אינם מצדיקים להמשיך ולהמתין להכרעה בערעור עובר למתן פסק-דינו. עוד התייחס בית משפט השלום לטענה לפיה יחידות המגורים שבמקרקעין כלל אינן נכללות בהפקעה (קרי הטענה כי השטח לא הופקע). בית המשפט קבע כי המבקש לא תמך את טענותיו בראיות. עוד נקבע כי טענות המבקש בהקשר זה לא היו עקביות וכן כי נקודת המוצא לטענותיו של המבקש עצמו (בטענתו כי הבסיס לאותה התחייבות שהופרה על-ידי המדינה הייתה שעל המקרקעין מצויים מבני מגורים), היא שהמקרקעין כלולים גיאוגרפית בגבולות ההפקעה. כן נקבע כי מכל מקום אין צורך להכריע בשאלה האם השטח עליו מצויות יחידות המגורים נכללות בשטח ההפקעה. זאת מאחר שאם יחידות המגורים כלולות בשטח ההפקעה, הן יפונו כחלק מהחלקה כולה; ואם לא – הן אינן חלק מההליך העוסק בפינוי המקרקעין הכלולים בגוש 28054 חלקה 31 שנרשמו על שם המדינה וכלולים בהפקעה. בית משפט השלום דחה גם את טענת המבקש לדיור חלופי. הערעור שהגיש המבקש אינו נוגע לקביעה זו. יחד עם זאת יצוין כי כחלק מהדיון בטענה זו קבע בית משפט השלום כי המבקש לא טען בתצהירו שהוא מתגורר בפועל במקרקעין אלא טען באופן כללי לבעלות ולחזקה בהם. עוד צוין כי מדו"ח הפיקוח שהציגה המשיבה בפברואר 2015, עולה שאין מגורי קבע במקום וכי המבקש מתגורר במקרקעין "לסירוגין". 4. על פסק הדין בתביעת הפינוי הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 30.6.2022, בהחלטה שהיא מושא הבקשה הנוכחית. באשר למאזן הנוחות קבע בית המשפט המחוזי כי מפסק-הדין של בית משפט השלום עולה שהמבקש אינו מחזיק במקרקעין למגוריו, מבלי שהערעור הופנה נגד קביעה זו. משכך לא יגרם למבקש נזק בלתי הפיך שאינו בר-פיצוי בכסף או בחילופי מקרקעין. כמו-כן, בהתאם לפסקי הדין הן בתביעת הפינוי והן בעתירה לבג"ץ ובתביעה האזרחית – יכול המבקש למצות את ההליכים לקבלת סעד כספי. מנגד, מול האינטרס של המבקש עומד אינטרס הציבור להעמדת דירות למגורים בשכונת גילה בהתאם לתכנית בניין עיר שאושרה. באשר לסיכויי הערעור להתקבל קבע בית המשפט קמא כי הם אינם נחזים להיות גבוהים לאור פסק-הדין בעתירה לבג"ץ שהשאיר פתח לתביעה לסעד כספי בלבד. עוד צוין כי אף אם יתקבל הערעור בתביעה האזרחית, אין למבקש סיכוי טוב לזכות בסעד של ביטול ההפקעה ותרופתו תהיה ממילא כספית. משאין זכות לביטול ההפקעה - אין הצדקה למניעת הפינוי. משכך, נקבע, פסק-הדין יעוכב רק עד ליום 31.8.2022 כדי לאפשר למערער לפנות את המקרקעין. כאמור, על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות הצדדים 5. לטענת המבקש, בית המשפט קמא טעה כאשר קבע כי מפסק-הדין של בית משפט השלום בתביעת הפינוי עולה שהמבקש מחזיק במקרקעין שלא למגוריו. לטענתו, על המקרקעין מצויות שלוש יחידות מגורים ואין מחלוקת כי המבקש ובני משפחתו מתגוררים גם הם במקרקעין. טעות עובדתית זו היוותה את הבסיס להחלטה השגויה של בית המשפט קמא לפיה לא יגרם למבקש נזק בלתי הפיך שאינו בר פיצוי; ומשכך גם לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק-הדין. בהקשר זה הפנה המבקש לתביעת הפינוי הקודמת; לתצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם המשיבה שהוגשו לבית משפט השלום בתביעת הפינוי; ולתצהיר שהגיש בבקשה לעיכוב ביצוע – מהם עולה לטענתו כי הוא מתגורר במקרקעין. המבקש הוסיף וטען כי קביעות בית משפט השלום ביחס למגוריו במקרקעין אינן קביעות ברורות וחד משמעיות, והן נכללו בחלק מפסק הדין שהתייחס לטענות המבקש לזכות לדיור חולף, נושא שלגביו לא הוגש הערעור. לטענתו, ככל שביצוע פסק-הדין לא יעוכב והוא יפונה מהמקרקעין, יהיה קושי רב בהשבת המצב לקדמותו ואולי יהיה בלתי אפשרי לעשות כן. זאת בעיקר אם בתקופה זו ייהרסו שלוש יחידות המגורים. 6. באשר לסיכויי הערעור טען המבקש כי טעה בית המשפט קמא כאשר העריך כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, ובפרט כאשר קבע כי המבקש יוכל לקבל לכל היותר סעד כספי. לטענתו, קביעה זו מבוססת על טעות שנפלה גם בפסק-הדין של בית משפט השלום, לפיה המבקש אינו רשאי כביכול לטעון כי חלק מהמקרקעין אינם כלולים בשטח שהופקע (קרי הטענה שהשטח לא הופקע). בכך התייחס בית המשפט קמא, כמו גם בית משפט השלום, לקביעות שניתנו במסגרת ההליכים הקודמים באופן שגוי, שכן באותם הליכים נקבע כי למבקש שמורה הזכות להוסיף ולהעלות טענה זו בהמשך. המבקש הוסיף וטען כי בית משפט השלום טעה אף לגופו של עניין כאשר קבע כי ההפקעה כללה גם את המקרקעין שיחידות המגורים מצויות בהם וכאשר קבע, בשגגה, כי טענה זו לא מצאה תימוכין ונדחתה. לטענתו, המקרקעין הוחרגו מההפקעה ולא נכללו בהודעות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות. אין ברישום השטח על שם המדינה כדי ללמד על כך שהוא הופקע כדין לטובתה. בית משפט השלום נמנע מלבחון את הטענה העובדתית לפיה השטח לא הופקע שכן הוא הוחרג מההפקעה. 7. מנגד טענה המשיבה כי המבקש לא העמיד תשתית למתן רשות ערעור על החלטת ביניים. במספר ערכאות נקבע כי עילתו של המבקש, ככל שקיימת, היא כספית לפיצוי בלבד. לכן ממילא דחיית בקשת רשות הערעור לא תגרום לכך שינוהל הליך מיותר או בדרך שגויה. עוד טענה המשיבה כי החלטת בית המשפט קמא עולה בקנה אחד עם ההלכה לפיה ככלל אין די בהגשת הערעור כדי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין. 8. לגופם של דברים טענה המשיבה כי סיכויי הערעור הם קלושים וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, ודאי שלא באופן מובהק, ולכן אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לעכב את ביצועו של פסק-הדין. בהקשר זה נטען כי המבקש נוקט למעלה מ-7 שנים בהליכים שנועדו לעכב את מועד הפינוי, כאשר כל עיכוב בפינוי המקרקעין יוצר עיכוב בהליך שיווקם במסגרת פרויקט "דיור במחיר מופחת" אותו משווקת המשיבה תוך פגיעה בציבור כולו. בכך עושה המבקש שימוש לרעה בהליכי משפט. מנגד, לטענת המשיבה, אף אם יתקבל ערעורו של המבקש הוא יהיה זכאי לסעד כספי בלבד. כן נטען כי בית משפט השלום קבע שהמבקש אינו מתגורר באופן קבוע במקרקעין וערעור המבקש אינו מתייחס לממצא זה. באשר לסיכויי ההליך טענה המשיבה כי בצדק קבע בית המשפט קמא כי הם נמוכים. לטענתה, החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע מתבססת בין היתר על הקביעות העובדתיות והממצאים בפסק הדין. ככלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים כאלה, ולכן סיכויי קבלת בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. לגופן של הטענות בערעור טענה המשיבה כי מדובר בהפקעה שבוצעה כדין לפני למעלה מ-50 שנה, שהמנוחה עצמה השלימה עימה ולכן אין זכות לטעון כנגדה. כמו-כן, בפסק-הדין נקבע כי גם הטענה לפיה המקרקעין אינם נכללים בשטח ההפקעה לא הוכחה, וממילא היא סותרת טענות אחרות של המבקש בהליך. מכל מקום, טענה המשיבה, אם המקרקעין אינם בשטח ההפקעה, אין עניינם בהליך זה ואין סיבה לבטל את ההפקעה לגביהם; ואם הם בשטח ההפקעה - הרי שהטענות בהקשר זה נדחו כדין ואין לקבל את תביעת הפינוי ביחס לאותו שטח. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט קמא ובפסק הדין של בית משפט השלום, ולאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים במסגרת הבקשה דנן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, וערעור הוגש על-פי הרשות שניתנה בהתאם לסמכותי לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 10. ראשית יובהרו אמות המידה למתן רשות ערעור בענייננו. מדובר בבקשה לרשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שעניינה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום. בית משפט זה עמד בעבר על כך כי לכאורה, לא חלות על בקשות מסוג זה אמות המידה שנקבעו ברע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) . אולם, סוגיה זו טרם הוכרעה באופן סופי ומחייב (ראו למשל: בע"מ 5132/12 פלונית נ' פלוני (9.7.2012), ומנגד: רע"א 3663/13 ה.י.ע.ם יזום והשקעות בע"מ נ' ג'י.אל.אי – מרכז רוטשילד בע"מ (25.6.2013)) , ונקבע כי בית המשפט יגלה איפוק בקבלת בקשות מסוג זה, ויעשה כן כאשר מתעורר צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (רע"א 476/15 פלונית נ' פלוני (9.2.2015)). 11. מכאן לבחינת אמות המידה לדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין עליו מערערים (תקנה 145(א) לתקנות). על המבקש לחרוג מכלל זה להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך הפסיקה הכירה בכך כי ככלל יינתן לשיקול מאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו מיני רבים: ע"א 5432/16 סמואל נ' רונן , פסקה 16 (31.1.2017) (להלן: עניין סמואל ); ע"א 8797/16 אובצ'ינקוב נ' סופר (28.5.2018)). כפי שיובהר להלן, חרף אמות המידה הזהירות ולאחר בחינת השיקולים למתן עיכוב ביצוע, סבורני כי דין הערעור להתקבל. 12. לעניין מאזן הנוחות – במסגרת שיקול זה יש לבחון את מידת הקושי להשיב את המצב לקדמותו, כמו גם את הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מביצוע מיידי של פסק הדין אל מול הנזק שייגרם למשיב מעיכובו (ע"א 978/05 עירית תל-אביב יפו נ' גורן (1.12.2005); רע"א 4015/02 אוקו נ' שמי (28.5.2002)). כאשר מדובר בפסק-דין שתוצאתו היא פינוי ממקרקעין, הנטייה היא לעכב בדרך כלל את ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור, לאור הקושי הממשי שעלול להיווצר בהשבת המצב לקדמותו במקרים, כאלה אם בסופו של דבר יתקבל הערעור (ראו למשל: עניין סמואל , פסקה 18). אכן, לכלל זה עשויים להיות חריגים ובהם – כאשר הסכסוך במהותו הוא כספי (ראו: ע"א 8096/18 דניאלי נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (5.12.2018)); כאשר הליכי הפינוי נמשכים זמן רב (ראו: רע"א 5954/21 פלונית נ' פלוני (5.9.2021)); רע"א 7537/04 טואטי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (22.8.2004)); או כאשר סיכויי התביעה הם קלושים (ראו: ע"א 9062/06 קוקיס נ' עיריית פתח תקווה (11.2.2007)). אולם במקרה דנן אני סבורה כי יש לפעול בהתאם לכלל וכי אין מדובר במקרה חריג. 13. בית המשפט קמא, בהתייחסו לשיקול של מאזן הנוחות קבע כי מפסק הדין של בית משפט השלום עולה שהמבקש אינו מתגורר במקרקעין, כי הערעור לא הופנה נגד קביעה זו, ומשכך לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך שאינו בר פיצוי. המשיבה ביקשה לסמוך ידיה על קביעה זו והוסיפה כי המבקש זכאי ממילא רק לסעד כספי. עיון בפסק הדין של בית משפט השלום מלמד אחרת. שאלת מגוריו של המבקש במקרקעין נדונה על-ידי בית משפט השלום כחלק מהדיון בטענת המבקש לפיה הוא זכאי לדיור חלופי. טענה זו נדחתה מטעמים אחרים, עמם השלים המבקש. מכל מקום, בהקשר של מגוריו במקרקעין ציין בית משפט השלום כי בתצהירו טען המבקש בכלליות ל"בעלות וחזקה" מבלי שטען שהוא מתגורר בפועל במקרקעין. עוד עולה מפסק הדין כי העד מטעם המשיבה נשאל בקשר למגוריו של המבקש במקרקעין, אך לא ניתן היה לבסס על בסיס כך ממצאים כלשהם. יחד עם זאת, בית משפט השלום גם הפנה לדו"ח הפיקוח שהציגה המשיבה מחודש פברואר 2015 ולפיו אין "מגורי קבע" במקום, אך נראה שהמבקש מתגורר שם "לסירוגין". המסקנה של כלל האמור היא אם כן כי פסק הדין של בית משפט השלום אינו קובע מסקנה ברורה לפיה המבקש אינו מתגורר במקרקעין, ואף עולה ממנו כי הוא מתגורר שם לסירוגין. במסגרת הבקשה דנן טען המבקש כי הוא מתגורר במקרקעין, והצהיר על כך במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט קמא (סעיף 41 לתצהיר). יתרה מכך, אף המשיבה עצמה טענה כך במסגרת כתב התביעה שהגישה בתביעת הפינוי (סעיף 12 לכתב התביעה). מכל מקום, הפסיקה קבעה זה מכבר כי ההלכה לפיה ככלל כאשר מדובר בפסק דין שיש בו כדי להשפיע על זכויות במקרקעין הנטייה תהא לעכב את ביצוע פסק הדין, חלה גם אם הם אינם משמשים למגורי המבקש, וזאת באותם מקרים בהם מהות המחלוקת היא בקשר למקרקעין עצמם ולא רק בסכסוך כספי בקשר אליהם (ע"א 7007/16 איי.איי.איתמר השקעות בע"מ נ' באראט אחזקות ונכסים בע"מ (25.10.2016)). באשר לטענת המשיבה לפיה ממילא הסעד היחיד שיוכל העותר לזכות בו הוא סעד כספי ולכן לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך – הרי שטענה זו מתעלמת מכך שפסק הדין של בית משפט השלום הוא בתביעת פינוי ושהמבקש מערער על עצם פינויו. 14. באשר לסיכויי הערעור - אלה נבחנים בשלב זה באופן לכאורי בלבד. כעולה מהאמור לעיל, בערעור שהוגש על-ידיו טוען המערער כי יש לו זכויות במקרקעין ומשכך פסק-הדין של בית משפט השלום המורה על פינויו – שגוי. המבקש מבסס טענה זו כאמור בעיקר על שתי טענות – האחת היא הטענה כי השטח הופקע שלא כדין. זאת, לטענתו עקב טעות באי-החרגת המקרקעין מההפקעה בחריגה מהתחייבות של הימנותא אשר המשיבה חייבת לקיים. בהקשר זה הוא טען כי בית משפט השלום טעה כאשר הורה על פינויו כאשר עומד ותלוי ערעורו בפני בית משפט זה, במסגרתו חולק המבקש על עצם הכללת המקרקעין בגדרי ההפקעה שמכוחה הוגשה תביעת הפינוי; השנייה היא הטענה כי חלק מהמקרקעין עליו מצויות יחידות המגורים כלל לא הופקע, ולכן הרישום בטאבו על שם מדינת ישראל מקורו בטעות. בית-המשפט קמא התייחס לסיכויי הערעור וקבע כי אלו לא נחזים להיות טובים " לאור פסק הדין בבג"צ שדחה את העתירה לביטול ההפקעה וממנו עלה, כי פתוחה הדרך בפני המערער להגיש תביעה לסעד כספי בגין חריגה מההפקעה. לא, כפי הסעד שביקש המערער בתביעה האזרחית, למתן צו לתיקון גבולות ההפקעה שמשמעו לכאורה, לביטול ההפקעה ". אם כן, בית המשפט קמא העריך כי סיכויי הערעור בתביעה האזרחית להתקבל אינם גבוהים. כמו כן, הוא היה סבור כי גם אם יתקבל הערעור בתביעה האזרחית, הסיכויים שהמבקש יזכה בסעד של החרגת השטחים, כפי שתבע בתביעה האזרחית, אינם טובים. בכך התייחס בית המשפט קמא לטעם הראשון עליו ביסס המבקש את ערעורו – הטענה כי השטח הופקע שלא כדין. ואולם, אף מבלי להביע עמדה לגופו של עניין באשר לסיכויי טענות המבקש בהקשר זה להתקבל, שאלה התלויה בין היתר בסיכויי הערעור התלוי ועומד על פסק הדין בתביעה האזרחית בפני בית משפט זה, הרי שבית המשפט קמא לא נתן דעתו לטעם השני עליו ביסס המבקש את ערעורו – הטענה כי השטח לא הופקע. ברי כי אם טענה זו תתקבל, הסעד שיוכל המבקש לקבל אינו סעד כספי בלבד וייתכן שיהא בכך כדי לשנות מהתוצאה של פינויו מהמקרקעין. 15. מהם אם כן הסיכויים של הטענה כי השטח לא הופקע להתקבל? המבקש טען כי בית משפט השלום נמנע מלבחון שאלה עובדתית זו תוך שקבע בטעות כי טענות המבקש לא מצאו תימוכין ונדחו. המבקש הוסיף וטען כי עדותו של העד מטעם המשיבה בהקשר זה, אשר טען כי השטח שהוחרג מההפקעה נמצא במיקום אחר ולא כולל את יחידות המגורים, הייתה בלתי מהימנה ומופרכת; וכי מכל מקום המשיבה הייתה צריכה לבסס טיעון זה על חוות דעת של מומחה; עוד הפנה המבקש למכתב של הממונה על ההפקעות אצל המשיבה מיום 4.2.1973, ממנו עולה לטענתו כי המקרקעין נמצאים מחוץ לשטח ההפקעה. המשיבה מצידה טענה כי בית משפט השלום קבע כי המקרקעין אינם כלולים בשטח שהוחרג מההפקעה, וכי טענות אלו עומדות בסתירה לטענת המבקש לפיה המקרקעין נכללו בשטח ההפקעה בטעות. עיון בפסק הדין של בית משפט השלום מעלה כי בית משפט השלום התייחס למכתב הממונה אליו הפנה המבקש ודחה את טענותיו בהקשר זה. בית משפט השלום התייחס גם לעדותו של העד מטעם המשיבה, אך בהקשר זה הוא קיבל את טענת המבקש לעניין חוסר סבירות עדותו. לאחר אלה קבע בית משפט השלום כי " טענה זו של הימצאות מחוץ לקו ההפקעה לא מצאה תימוכין אחרים ונדחתה ". בית המשפט הפנה לפסק הדין בתביעה האזרחית ממנו עולה כי המבקש אישר שטענתו היא שהמקרקעין כלולים בהפקעה. אכן, המדובר בטענות חלופיות סותרות, מבלי שהמבקש הבהיר התנהלות זו, מבלי שהבהיר מתי נודעו לו העובדות לאשורן, ומבלי שהבהיר מה הבסיס לכך שבמסגרת ההליך בתביעת הפינוי חזר בו מהצהרתו בתביעה האזרחית, לפיה אין לו טענה לחריגה גיאוגרפית מההפקעה. לאור כל אלה עשוי לקום כנגד המבקש השתק שיפוטי, באופן שיקשה על האפשרות כי טענותיו יתקבלו (ע"א 1351/06 עו"ד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קטר אלמוטראן) בע"מ (17.9.2007); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ (8.3.2005)). יחד עם זאת, אין די בכך לטעמי כדי לקבוע בשלב זה כי טענת המבקש כי השטח לא הופקע נעדרת סיכוי. זאת על אחת כמה וכמה אם המבקש העלה טענה זו עוד בעתירה לבג"ץ, וכאשר טענה זו לא הוכרעה במסגרת התביעה האזרחית, ואף נקבע כי פסק הדין אינו מונע מהמבקש להעלותה בהמשך. מכל מקום, בסופו של דבר קבע בית משפט השלום כי הוא כלל לא נדרש להכריע בטענות אלה. זאת מאחר שלגישתו, אם המקרקעין שבמחלוקת נמצאים בשטח שהופקע - הם יפונו; ואם לאו – הם אינם חלק מההליך. אלא שזו השאלה בה נדרש בית משפט השלום להכריע במסגרת תביעת הפינוי – האם יש לפנות את המבקש מהמקרקעין. מששאלה זו לא הוכרעה על-ידי בית משפט השלום אף לשיטת בית משפט השלום עצמו, ואף לא על-ידי בית משפט המחוזי בתביעה האזרחית; ומשבית משפט השלום לא קיבל את עמדתו של העד מטעם המשיבה, נראה כי לא ניתן לקבוע כי טענותיו של המבקש הן כאלה שהסיכוי לקבלתן הוא קלוש באופן הגובר על שיקולי מאזן הנוחות. שיקולים אלה נוטים – כפי שהבהרתי לעיל לזכות המבקש. 16. לאור כל האמור הערעור מתקבל. ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום יעוכב עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050330_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5033/22", "בע\"א 47062-06-22", "ת\"א 39562-08-15", "בג\"ץ 6443/17", "ת\"א 8900-04-20", "ע\"א 1026/21", "רע\"א 3663/13", "רע\"א 476/15", "ע\"א 5432/16", "ע\"א 8797/16", "ע\"א 978/05", "רע\"א 4015/02", "ע\"א 8096/18", "רע\"א 5954/21", "רע\"א 7537/04", "ע\"א 9062/06", "ע\"א 7007/16", "ע\"א 1351/06", "רע\"א 4224/04" ]

749,378

739,841

בבית המשפט העליון ע"פ 5034/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי עונש המאסר שהושת על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ר' פרידמן-פלדמן; א' אברבנאל; ח' זנדברג) בתפ"ח 58630-12-19 מיום 19.6.2022 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המבקש: עו"ד יפית וייסבוך בשם המשיבה: עו"ד נגה בן סידי החלטה בנסיבות העניין, בשים לב להליך הטיפולי בו החל המבקש, בהינתן תקופת המאסר שהושתה עליו כמו גם העובדה ששילם את הפיצוי שהושת על נפגעת העבירה, ומבלי להביע עמדה כלשהי בדבר העונש שהושת עליו ועל סיכויי הערעור, אני נעתר לבקשה. אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש בתפ"ח 58630-12-19 עד למתן הכרעה בערעור שבכותרת. התנאים והערבויות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם עד תום הליך הערעור. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050340_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5034/22" ]

749,379

741,397

בבית המשפט העליון ע"פ 5034/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם ב"כ המערער להגשת תסקיר מבחן וחוו"ד הערכת מסוכנות עדכנית; ובקשה לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 8.9.2022 בשם המערער: עו"ד יפית וייסבוך בשם המשיבה: עו"ד נגה בן סידי החלטה תסקיר עדכני יוגש, כמקובל, לקראת הדיון בערעור. הערכת מסוכנות עדכנית, אינה נחוצה, בשים לב למועד הגשת קודמתה. אין מקום אפוא לדחיית מועד הדיון בערעור, והוא יתקיים במועדו. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050340_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5034/22" ]

749,380

742,244

בבית המשפט העליון ע"פ 5034/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.6.2022 בתפ"ח 58630-12-19 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל וח' זנדברג תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המערער: עו"ד יפית וייסבוך בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס החלטה תסקיר עדכני על אודות המערער, וכן גם הערכת מסוכנות, יוגשו עד יום 8.1.2023. הדיון בערעור יקבע עד סוף חודש פברואר 2023. הדגשנו, שאין בהחלטתנו זו כדי להצדיק ציפייה או הסתמכות לגבי תוצאת הערעור. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22050340_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5034/22" ]

749,381

739,057

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5036/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותר: משה דויד נ ג ד המשיבים: 1. סגן הפרקליטה הצבאית הראשית 2. ראש מדור הדין המשמעתי 3. קצין שיפוט עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו זמני וצו ביניים בשם העותר: עו"ד מנחם שטאובר פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה ולצידה בקשה למתן "צו זמני וצו ביניים" בגדרה מתבקשים המשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחרר העותר מעונש המחבוש שהוטל עליו בשל הרשעתו בהליך משמעתי מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי ), בגין אי-התייצבותו לשירות צבאי. 1. העותר נעצר על ידי המשטרה הצבאית והובא ביום 17.7.2022 לפני קצין שיפוט בדרגת סא"ל לדין משמעתי בגין עבירה על סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי שעניינה "העדר מן השירות שלא ברשות". על פי טופס ההליך המשמעתי אשר צורף לעתירה, קצין השיפוט התרשם כי העותר היה מודע לחובת גיוסו ובחר החלטה מודעת שלא להתגייס. נקבע כי העותר זומן מספר פעמים בשנת 2012 להסדיר את מעמדו, אולם הוא לא עשה כן. לטופס צורף תדפיס זימונים להליכי צו ראשון (להלן: תדפיס הזימונים ) בו מסומנים תאריכים בהם זומן העותר ובחלקם אף התייצב לצורך בירור רפואי. העותר מצדו טען בהליך כי לא היה מודע לחובת הגיוס וסבר כי הוא זכאי לפטור משירות צבאי. לפני גזירת העונש ביקש העותר להקל עליו ולהתחשב בו. העותר נדון ל-18 ימי מחבוש, אותם החל לרצות באופן מיידי. 2. לדברי העותר, הוא קיבל את טופס ההליך המשמעתי באיחור, ומשכך רק ביום 19.7.2022 פנה בבקשה לביטול ההליך המשמעתי בהתאם להוראת סעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי. בבקשתו טען כי מעמדו כ"בן ישיבה" בוטל שלא כדין ומבלי שניתנה לו ההזדמנות להגיש ערר או השגה על ההחלטה; כי המשיבים הבהירו בהליכים אחרים שבתקופה הרלוונטית, החל מחודש אוגוסט 2012 ועד לחודש מרץ 2014, הם נמנעו מלאכוף את חובת הגיוס על אוכלוסיית תלמידי הישיבות; וכי הרשעתו נעשתה בהסתמך על תדפיס הזימונים בלבד, בניגוד להוראות, כאשר כלל לא הוכח קיומו של צו המחייבו להתייצב לשירות. ביום 21.7.2022 נדחתה בקשת העותר על ידי סגן הפרקליטה הצבאית הראשית, לאחר שנקבע כי קצין השיפוט היה רשאי להרשיע את העותר על סמך תדפיס הזימונים, ממנו למד כי העותר היה מודע לחובת גיוסו וכן זומן לטובת הסדרת מעמדו מספר פעמים ולא התייצב, אף שהעותר חולק על תוכנה של ראיה זו. בשולי ההכרעה צוין כי לעותר עומדת הזכות להגיש בקשה להמתקה ללשכתו של ראש אכ"א וכן הזכות להגיש ערר אל מפקדו של קצין השיפוט. לדברי העותר, ערר שהגיש ביום 21.7.2022 נדחה ביום 24.7.2022, זאת כאשר טופס הערר וההכרעה בו אינם מצויים ברשותו, לטענתו. 3. מכאן לעתירה שלפנינו. לטענת העותר, הוא אכן התייצב בעבר בלשכת הגיוס, אך אין בכך כדי להצביע על מודעותו לצו הגיוס אשר נטען על ידי המשיבים כי הוצא במועד מאוחר יותר. העותר מלין על כך שלא היה מקום להרשיעו בהתבסס על תדפיס הזימונים ללא כל ראיה ברורה אחרת, מבלי שזומנו עדים לבירור העניין ובהיעדר כל אינדיקציה של ממש לכך שאכן הוצא צו גיוס. לטענתו, הדבר נעשה בניגוד להוראת פקודת מטכ"ל 07.102 "דין משמעתי" (להלן: פקודת המטכ"ל ) האוסרת בנסיבות אלו להתבסס בהליך משמעתי על ראיה בכתב לבדה. העותר שב וטען כי לא התבקש כלל להגיש בקשה לדחיית שירות נוכח העובדה שבתקופה הרלוונטית המשיבים נמנעו מלאכוף את חובת הגיוס על בני ישיבות שכמותו, וכי מעמדו כ"בן ישיבה" בוטל שלא כדין. כמו כן טוען העותר כי גיוסו לשירות אינו חוקי. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית משפט זה ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי. התערבותו של בית משפט זה נדרשת רק מקום בו נפל בהחלטה פגם חמור היורד לשורש העניין או שהיה כרוך בה עינוי דין (בג"ץ 8169/17 קפלינסקי נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי , פסקה 8 (29.10.2017); בג"ץ 2865/19 מירזקנדוב נ' סגן הפצ"ר , פסקה 7 (24.4.2019)). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים יוצאי דופן. אין חולק שהעותר התייצב מספר פעמים בלשכת הגיוס בשנים 2012 ו-2013. על כן טענתו כי כלל לא היה מודע לחובת גיוסו, אינה ממן העניין. החלטת קצין השיפוט מנומקת (בהתחשב בכך שמדובר בהליך משמעתי) ומתבססת על תדפיס זימונים, אשר נדמה כי העותר אינו חולק עוד על תוכנו. מכל מקום, בניגוד לטענת העותר, על פי הוראת סעיף 107(ג) לפקודת המטכ"ל, רשאי קצין השיפוט להסתמך על ראיה בכתב שהיא "פלט ממוכן של מידע ממערכות צה"ל" אף אם הנידון חולק על תוכנה, ומבלי לזמן עדים כדי להוכיח את תוכנה. 5. בנוסף ייאמר כי מעיון בהחלטת סגן הפרקליטה הצבאית הראשית עולה כי לעותר נתונה האפשרות לפנות בבקשה להמתקת עונשו לפני ראש אכ"א, ולפחות על פי האמור בעתירה, הוא לא פעל לעשות כן. אין צורך לומר כי גם מן טעם זה, עוד טרם מוצו ההליכים הרלוונטיים לפני הגורמים המוסמכים, אין מקום להידרש לעתירה (וראו: בג"ץ 6043/20 רב"ט ו.ס. נ' ראש המטה הכללי , פסקה 9 (3.9.2020)). בשולי הדברים יש לציין כי למעט טענות כלליות בקשר לחוקיות גיוסו לצבא, העותר לא פירט מדוע הגיוס אינו חוקי, כמו גם אם פעל כלל לדחותו. זאת לאחר שהתייצב בלשכת הגיוס חרף טענתו שלא קיבל צו התייצבות כדין. לא מצאנו אפוא כי מדובר במקרה המצדיק התערבותו של בית משפט זה. העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום , ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050360_N01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5036/22", "בג\"ץ 8169/17", "בג\"ץ 2865/19", "בג\"ץ 6043/20" ]

749,383

739,058

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5038/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. מוחמד בדואן 2. המוקד להגנת הפרט נ ג ד המשיב: אלוף פיקוד הדרום עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד נאדין אבו ערפה פסק-דין השופט ד' מינץ: כפי שעולה מהעתירה, עותר 1 (להלן: העותר ) הוא אזרח ישראלי אשר מבקש להתאחד עם בת זוגו הפלסטינית המתגוררת ברצועת עזה, לפי נוהל "משפחות חצויות". תחילה, ביום 27.4.2022, סורבה בקשת העותר על ידי מינהלת התיאום והקישור (מת"ק) מכיוון שלא אומת הקשר המשפחתי בין השניים. לאחר שפעלה בת זוגו של העותר לרישום נישואיהם של השניים במשרד הפנים הפלסטיני, הגיש העותר בקשה חדשה ביום 17.5.2022. הבקשה נדחתה ביום 21.6.2022 מן הטעם שהיא אינה עומדת בקריטריונים ליציאת ישראלים לרצועת עזה. ביום 28.6.2022 הגיש העותר ערר על דחיית בקשתו, אשר עודנו תלוי ועומד. העותר הציג אישור קבלת הערר על ידי המשיב מיום 10.7.2022. בעתירתו טוען העותר בעיקר כי מניעת יציאתו לרצועת עזה מהווה פגיעה חמורה בזכותו לחיי משפחה ולחופש התנועה, וכי הנימוק הלקוני שניתן לדחיית בקשתו אינו מבהיר את הטעמים לדחיית בקשתו ואינו עומד בכללי מנהל תקין. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי "באין החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטה" (בג"ץ 5709/09 אבו זעיתר נ' שר הפנים קריית הממשלה ירושלים , פסקה 4 (17.1.2010); בג"ץ 25/20 הסתדרות מדיצינית "הדסה" נ' שר האוצר , פסקה 8 (22.4.2020)). הואיל וטרם התקבלה הכרעה סופית בערר – אשר הוגש לפני כשלושה שבועות בלבד – עדיין לא התקבלה החלטה מנהלית סופית של הרשות המוסמכת. משכך אין מקום להידרש לעתירה, והיא נדחית כאמור על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050380_N01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5038/22", "בג\"ץ 5709/09", "בג\"ץ 25/20" ]

749,385

739,167

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5040/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. ארשם תעשיות בע"מ 2. דוד חננאל נ ג ד המשיב: מנהל מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: דוד חננאל פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה למתן צו המורה למשיב להשיב את "הקרקע שנגזלה לידי העותרים וזאת לאחר שבסיומה של שורה ארוכה של הליכים משפטיים אשר לא מוצו עד תום, נכנס המשיב לשטח אשר עליו נמצאים המקרקעין והרס את המחוברים שעליו...". כן ביקשו העותרים כי נורה למשיב להחזיר את המחוברים אשר ניצבו במקרקעין ולפצות אותם "על אובדן הזמן ועל אובדן הרווחים שנמנעו מהם בתקופה שבה היה המבנה מוחזק ע"י המשיב". הרקע לעתירה 1. העתירה שלפנינו היא אחת מיני הליכים רבים אשר נקטו העותרים על מנת להביא לביטול פסק דין חלוט שניתן בהליך שהתנהל בינם לבין המשיב. ברקע להליכים חוזה פיתוח שנחתם בשנת 2004 בין המשיב, מנהל מקרקעי ישראל (לימים, רשות מקרקעי ישראל) לבין עותרת 1 (להלן: העותרת ), בין היתר באמצעות מנהלה הכללי – עותר 2 (להלן: העותר ), בנוגע למקרקעין בחצור הגלילית (להלן: המקרקעין ). בחוזה הפיתוח נקבע כי מטרת ההקצאה וייעוד המגרש הם תעשייה ומלאכה, וכי אין לעשות במקרקעין כל שימוש החורג מייעודו וממטרת הקצאתו. 2. בשלהי שנת 2012 הגיש המשיב תביעה נגד העותרים ואחרים לבית משפט השלום בצפת (ת"א 33888-11-12), בה ביקש להורות על ביטול חוזה הפיתוח, סילוק ידם של העותרים מהמקרקעין וחיובם להרוס ולפנות את כל המחוברים שהוקמו עליהם. נטען כי העותרים השכירו את המקרקעין בשכירות משנה לאדם העושה שימוש במקרקעין לצורכי מסחר באופן החורג מייעוד המקרקעין על פי חוזה הפיתוח. ביום 12.8.2014 התקבלה תביעתו של המשיב על ידי בית משפט השלום. נקבע כי העותרים אכן הפרו את חוזה הפיתוח שנחתם עם המשיב הפרה יסודית ומשכך החוזה בטל. על כן הורה בית המשפט על סילוק ידם מהמקרקעין. 3. פסק דינו של בית משפט השלום גרר אחריו הליכים רבים שנקטו העותרים בניסיון להביא לביטולו. העותרים הגישו תחילה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (ע"א 34288-10-14), אשר דחה את הערעור ביום 17.12.2015 בציינו כי קביעותיו של בית משפט השלום נשענות על אדנים מוצקים ואין עילה להתערב בפסיקתו. בקשת רשות ערעור שהגישו העותרים לבית משפט זה נדחתה אף היא ביום 17.2.2016, וכך גם שלוש בקשות לעיון חוזר בהחלטה זו (רע"א 805/16). 4. חרף האמור העותרים לא השלימו עם פינויים מהמקרקעין, והגישו עתירה לבית משפט זה בה ביקשו להורות לשר הבינוי והשיכון ולמשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא ייחתם עמם הסכם חכירה בנוגע למקרקעין לאחר שתוקנה על ידם ההפרה שבגינה בוטל חוזה הפיתוח (בג"ץ 6017/16). עתירה זו נדחתה על הסף ביום 9.8.2016. העותרים לא אמרו נואש והגישו לבית משפט השלום תביעה לביטול פסק הדין מיום 12.8.2014 ולקיום "משפט חוזר", בטענה כי פסק הדין הושג במרמה על ידי המשיב תוך הטעיית בית המשפט (ת"א 11236-04-17). ביום 5.11.2018 הורה בית משפט השלום, לבקשת המשיב, על סילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין והיעדר עילה. זאת משנמצא כי לא מדובר באחד המקרים החריגים והנדירים המצדיקים קיום "משפט חוזר" בהליך אזרחי. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 6.1.2020 לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ע"א 34703-12-18). 5. גם אחר דברים אלה לא חדלו העותרים מלנסות לבטל את רוע הגזירה מבחינתם. תחילה הגיש העותר עתירה לבית משפט זה במסגרתה חזר על הטענות שהועלו על ידי העותרים בהליכים הקודמים (בג"ץ 2824/20). עתירה זו נדחתה על הסף בפסק דיני מיום 18.5.2020, מהטעם שהעתירה היוותה אך ניסיון לנקוט בהליך ערעורי נוסף נגד פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום ביום 12.8.2014. בשולי פסק הדין הוספתי כי " דומה כי הגיעה השעה שהעותר יחדל מפניותיו הרבות לערכאות השיפוט בהליכים שעל פניהם אין בהם כל תועלת ותכלית". אלא שדברים אלה נפלו על אוזניים ערלות. פחות מחודש לאחר מכן הגיש העותר עתירה נוספת לבית משפט זה, בה ביקש לחייב את המשיב לערוך עמו משא ומתן על מנת להגיע לפשרה כספית שתהווה תחליף לפסק דינו של בית משפט השלום מיום 12.8.2014 (בג"ץ 6420/20). עתירה זו נדחתה גם היא על הסף ביום 26.10.2020, ובקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין נדחתה ביום 16.2.2021 (דנג"ץ 7739/20). 6. למרבה הצער גם בכך לא היה כדי להביא את העותרים לחדול מניסיונותיהם. ביום 17.1.2022 הם הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת "עתירה מנהלית כנגד פעולות המשיב לסילוק ידם" מהמקרקעין "תוך ביצוע אכיפה בררנית מכוונת כנגד העותרים" (עת"מ 35473-01-22). בעתירתם הם טענו כי עסקים רבים הפועלים בסמוך למקרקעין עושים שימוש חורג, אך נגדם לא ננקטו הליכי אכיפה או פעולות פינוי כפי שננקטו נגד העותרים. על רקע זה עתרו העותרים למניעת פינויים ולחלופין לחיוב המשיב בפיצויים כבני רשות. 7. בתשובתו טען המשיב כי יש להורות על סילוק העתירה על הסף. נטען כי מדובר בעתירה שגם היא כמו קודמותיה מיועדת רק לעקוף החלטות שיפוטיות שניתנו בעבר בעניינם של העותרים, אותן מנסה המשיב להוציא לפועל. המשיב הוסיף כי סילוקה של העתירה על הסף מתחייב בין היתר בשל היעדר פירוט לגבי החלטה ספציפית אותה תוקפים העותרים; מעשה בית דין והשתק; היעדר סמכות עניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה; ושימוש לרעה בהליכי משפט. בפרט צוין כי דינה של הטענה לאכיפה בררנית להידחות שכן היא לא הוכחה כדבעי; כי הטענה לזכאות לפיצויים כבני רשות אינה נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים; וכי יתר הטענות העולות בעתירה נדונו ונדחו על ידי ערכאות משפטיות שונות. 8. ביום 7.6.2022, בהיעדר תשובת העותרים לטענות המשיב, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית העתירה על הסף. למחרת היום פנו העותרים בבקשה לביטול פסק הדין, וביום 9.6.2022 נדחתה הבקשה בשל חוסר סמכות עניינית. 9. מכאן העתירה שלפנינו, בה חזרו העותרים על הטענה כי צעדי האכיפה שננקטו כלפיהם מהווים אכיפה בררנית וכי הם זכאים לפיצויים כברי רשות. עוד הוסיפו כי המשיב פעל בחוסר תום לב, בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות כאשר בחר להגיש נגדם תביעת פינוי וכשבחר להרוס את המחוברים על המקרקעין; כי ניתנה להם הבטחה מינהלית מאת המשיב; וכי המשיב הפר את חובת ההגינות המוטלת עליו כרשות מינהלית. דיון והכרעה 10. דין העתירה להידחות על הסף. הטענה העיקרית המועלית בעתירתם של העותרים היא הטענה לאכיפה בררנית. אלא שכל שעשו העותרים על מנת לבסס טענה זו הוא ציון רשימה של שמות העסקים שלגביהם נטען כי המשיב לא נקט פעולות אכיפה, בצירוף תמונות בלתי ברורות והסכמים "של חלק מהעסקים". העותרים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, מה השימוש המותר במקרקעין בהם מצוי כל אחד מהעסקים שצוינו על ידם, ומה השימוש שנעשה בהם בפועל. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי הונחה תשתית מספקת לבחינת הטענה כנדרש (בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022); בג"ץ 1739/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 6 (27.5.2021)). גם טענתם של העותרים לזכאות לפיצויים בגין השבחת המקרקעין ובגין השקעתם בו לא בוססה כדבעי, ומכל מקום אין זו האכסניה המתאימה לבירורה (והשוו: בג"ץ 2774/07‏ בן חמו נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 6 (16.9.2007); בג"ץ 4763/10 סוסקין נ' צבא הגנה לישראל , פסקה 15 (30.6.2011)). 11. מבלי לגרוע מהאמור אוסיף כי לאחר עיון בעתירה, לא ניתן לחמוק מהרושם שחרף הכסות אותה ניסו העותרים לעטות על עתירתם, בדמות טענות ל"אכיפה בררנית", "חוסר סבירות", "חוסר מידתיות", "הפרת חובת הגינות" וכיוצא באלה – הלכה למעשה מדובר בניסיון נוסף לשנות מהקביעות והממצאים שנקבעו במסגרת פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום לפני שנים, ביום 12.8.2014. כפי שנקבע לא אחת, גם בעניינם של העותרים, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שניתנות על ידי הערכאות השיפוטיות המוסמכות (ראו לדוגמה: בג"ץ 1667/22 פלונית נ' בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו , פסקה 3 (20.3.2022); בג"ץ 8679/21 כראמה נ' עיריית ירושלים , פסקה 3 (22.12.2021); בג"ץ 5062/19 לוי נ' כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ , פסקה 4 (1.8.2019); ובעניינם של העותרים ראו גם: בג"ץ 2824/20 חן (חננאל) נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 5 (18.5.2020); בג"ץ 6420/20 חן (חננאל) נ' מינהל מקרקעי ישראל נצרת עלית , פסקה 2 (26.10.2020)). התערבות בית משפט זה בהחלטותיהן של הערכאות המוסמכות שמורה למקרים שבהם נתגלו פגמים ממשיים (ראו לדוגמה לאחרונה: בג"ץ 5022/22 ליברוב נ' השופט אבישי רובס , פסקה 5 (26.7.2022)), ומקרה זה רחוק מלהימנות עמם. העתירה נדחית אפוא. נוכח התנהלותם המתוארת לעיל, יישאו העותרים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ש"ח. השעה לחדול מפניותיהם הרבות של העותרים לערכאות השיפוט השונות חלפה מזמן, ומוטב כי ישכילו להפנים זאת. בבחינת מוטב מאוחר מאשר כלל לא. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050400_N01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5040/22", "ת\"א 33888-11-12", "ע\"א 34288-10-14", "רע\"א 805/16", "בג\"ץ 6017/16", "ת\"א 11236-04-17", "ע\"א 34703-12-18", "בג\"ץ 2824/20", "בג\"ץ 6420/20", "דנג\"ץ 7739/20", "עת\"מ 35473-01-22", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 1739/21", "בג\"ץ 2774/07", "בג\"ץ 4763/10", "בג\"ץ 1667/22", "בג\"ץ 8679/21", "בג\"ץ 5062/19", "בג\"ץ 5022/22" ]

749,387

739,340

בבית המשפט העליון בג"ץ 5040/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותרים: 1. ארשם תעשיות בע"מ 2. דוד חננאל נ ג ד המשיב: מנהל מקרקעי ישראל בקשה לפטור מתשלום אגרה מיום 25.7.2022 החלטה במכלול נסיבות העניין, ובשים לב לכך שניתן זה מכבר פסק דין אשר דחה את העתירה, ניתן בזאת פטור מתשלום אגרה. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050400_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5040/22" ]

749,388

739,034

בבית המשפט העליון רע"א 5044/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פיטר מלניק נ ג ד המשיבה: ישרכרט בע"מ בקשת המבקש מיום 25.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 3.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050440_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5044/22" ]

749,392

740,589

בבית המשפט העליון רע"א 5044/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פיטר מלניק נ ג ד המשיבה: ישרכרט בע"מ בקשה לפטור מהפקדת ערובה החלטה לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה, במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטה שדחתה את בקשתו לפטור מהפקדת ערובה. עיינתי בטענות הצדדים. אמנם המערער טען בשולי בקשתו ביחס למצבו הכלכלי, אולם טענות אלה הועלו בכלליות ולא נתמכו בתשתית עובדתית כלשהי. במובן זה מעוררת בקשתו קושי. נתתי דעתי גם לטענות המשיבה בנוגע לסיכויי הערעור, ולכך שמדובר בערעור "בגלגול שלישי". לצד האמור, יש להתייחס גם לעובדה שמדובר בהליך ערעורי הנוגע לחיובו של המבקש בהפקדת ערובה. בנסיבות אלה, ועל מנת למנוע "מעגל שוטה" דיוני – אך על רקע יתר הנימוקים שהובאו לעיל – לא ראיתי ליתן פטור מתשלום הערובה, אך ראיתי להפחיתה לסכום מתון. ערובה בסך של 3,000 ש"ח תופקד עד ליום 28.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050440_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5044/22" ]

749,393

741,773

בבית המשפט העליון רע"א 5044/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פיטר מלניק נ ג ד המשיבה: ישרכרט בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ש' דותן) שניתן ביום 19.7.2022 בע"ר 26804-07-22 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ש' דותן ) (להלן: בית משפט קמא ) אשר ניתן ביום 19.7.2022 בע"ר 26804-07-22 ואשר בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הרשמת/שופטת ר' ערקובי מבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו אשר ניתנה ביום 12.6.2022 בע"א 52392-05-22 ואשר במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לפטור מהפקדת ערבון. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 5. הכרעותיו של בית משפט קמא נסובות על עניין דיוני מובהק בו נתון לו שיקול דעת רחב, שאותו הוא התאים לנסיבות המקרה, כולל בחינת סיכויי הערעור ומצבו הכלכלי של המבקש (ראו: רע"א 2315/13 שוקר נ' ‏ INSPECTS LTD , פסקאות 13-12 (7.4.2013); רע"א 1437/14 שוקר נ' אינספקס בע''מ , פסקה 4 (19.5.2014); וכן רע"א 4641/16 בנישו נ' שטרית , פסקה 2 (23.6.2016)) – לא מצאתי כל פגם בשיקול הדעת אשר הופעל, כפי שהופעל, על ידי בית משפט קמא. למעלה מן הצורך, אציין כי פסק הדין קמא הינו נכון לגופו. 6. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050440_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5044/22", "בע\"א 52392-05-22", "רע\"א 2315/13", "רע\"א 1437/14", "רע\"א 4641/16" ]

749,394

739,035

בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבות: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה לתוכנית מש 1 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשת המערערת מיום 25.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבות רשאיות להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 3.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 5049/22" ]

749,399

739,551

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים החלטה יתר הצדדים בהליכים שבכותרת רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 9.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]

749,400

739,804

בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה לתוכנית מש 1 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 3-1 החלטה בהסכמת המערערת, הארכה תינתן כמבוקש. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 5049/22" ]

749,401

740,580

בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשת המערערת מיום 25.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה; בקשת המשיבות 3-1 מיום 11.8.2022 למתן ארכה; תשובת מיום 11.8.2022 החלטה לפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה, או לחילופין להפחתתה. לטענת המערערת 1, היא עמותה ללא כוונת רווח הפועלת להצלת מתחם תעש תוך שימור היער, ולהפוך את המקום לריאה ירוקה ופארק מטרופוליני לרווחת תושבי גוש דן. המערערת 1 טענה כי היא מקדמת עניין ציבורי; כי בית משפט קמא לא הטיל עליה הוצאות, וכי סביר להניח שאף אם הערעור יידחה, בית המשפט יימנע מלהטיל הוצאות. עוד נטען כי אין לעמותה מקורות הכנסה ואין לה נכסים, והמימון הדרוש להליכים המשפטיים מגיע מקומץ אנשים, תוך שייצוגה המשפטי נעשה בהתנדבות. המערערת 1 טענה גם כי להבטחת ההוצאות כבר ניתנו ערובות על-ידי מערערים בהליכים שהיא העריכה שיאוחדו עם ההליך דנן, ומערערים אלה בעלי חוסן כלכלי רב יותר. המערערת 1 טענה אף לגבי סיכויי הערעור, וביקשה שאם תוטל עליה ערובה, יתאפשר לה לשלמה בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה. המשיבות 3-1 לא חלקו על הטענות בדבר מצבה הכלכלי של המערערת 1, אולם ציינו כי לא הובהר מדוע המערערת 1 לא תיעזר בחבריה לצורך גיוס המשאבים הדרושים. המשיבות 3-1 התייחסו גם לסיכויי הערעור. המשיבות 3-1 התנגדו למתן פטור מהפקדת הערובה, ואולם הותירו את ההכרעה בשאלת גובהה לשיקול דעתו של בית המשפט. עיינתי בתדפיסי חשבון הבנק של המערערת 1. לפי תדפיסים אלה, מצבה הכלכלי אכן אינו מן המשופרים. עם זאת, יצוין כי פרט לעמותה, קיימים מערערים נוספים, והמשיבות 3-1 צודקות בטענתן כי המערערת 1 לא ביארה האם יימנע ממנה לקבל סיוע מחבריה לצורך הפקדת הערובה. כפי שצויין בהחלטות קודמות, היותו של בעל דין גוף ללא כוונת רווח והיות העניין בעל חשיבות ציבורית, אינם מקנים בהכרח פטור מהפקדת ערובה, אולם נסיבות אלו עשויות להשפיע על שיעורה (ראו, מבין רבים אחרים: עע"מ 6942/21 ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (15.12.2021)). בנסיבות אלה, שקלתי עניין זה, לצד העובדה שלא נפסקו בבית המשפט קמא הוצאות. במכלול השיקולים, מצאתי לנכון להפחית את הערובה הנדרשת ולהעמידה על סכום מתון. על כן, ערובה בסכום של 7,500 ש"ח תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 2.9.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 5049/22", "עע\"מ 6942/21" ]

749,402

740,591

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.7.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים; תשובת המשיבות 3-1 מיום 9.8.2022 החלטה בשל נימוקי הבקשה, בהסכמת הצדדים אשר הביעו לגביה עמדה, ולאור זהות הצדדים בתיקים שבכותרת, הבקשה מתקבלת במובן הבא: הדיונים בתיקים שבכותרת יאוחדו; צו הסיכומים שהוצא בתיקים 3602/22 ו- 3632/22 ייראה כאילו הוצא גם בתיקים האחרים; הארכות בנות 14 הימים שניתנו בתיקים 3602/22 ו- 3632/22, יחולו גם בתיקים המאוחרים. תשומת לב הצדדים לכך שסעיף 3 לצו מדבר רק במשיבות שאינן מערערות, ובמקום מספר העמודים הנקוב שם, יבוא 25 עמודים. התיקים יועברו ליומן בית המשפט להמשך טיפול. אין בכך כדי למנוע הגשת בקשות לגבי אופן הגשת הסיכומים ולגבי מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]

749,403

740,923

בבית המשפט העליון עע"מ 4490/22 עע"מ 3602/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אדם טבע ודין נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הועדה המחוזית המשותת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השרו 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנן ולבניה הוד השרון 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה 10. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 11. עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון בקשה מיום 18.8.2022 להארכת מועד להגשת סיכומים החלטה המשיב 5 רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 21.8.2022. ככל שהמשיב 5 לא יגיש התנגדות, המערערות בעע"מ 4490/22, עע"מ 4231/22 ועע"מ 5049/22 יהיו רשאיות להגיש סיכומים מטעמן עד ליום 22.8.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044900_K06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 5049/22" ]

749,404

743,162

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת משיבים מיום 19.9.2022 לשינוי הסדר דיוני החלטה בהסכמת הצדדים, הבקשה מתקבלת. סיכומי המשיבות 3-1 ו-7 יוגשו עד ליום 15.2.2023. סיכומי המערערות, אם הן חפצות להגישם, יוגשו עד ליום 8.3.2023. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T10.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]

749,406

739,102

בבית המשפט העליון בש"פ 5051/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פאול פסקר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) מיום 30.6.2022 בעמ"ת 57211-06-22 בשם המבקש: עו"ד טלי חזום; עו"ד סתיו כהן החלטה לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) מיום 30.6.2022 בעמ"ת 57211-06-22, בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' ממון ) מיום 1.6.2022 במ"ת 45795-05-22 בה הורה על שהותו של המבקש ב"מעצר בית" בתנאים מגבילים. 1. ביום 22.5.2022 הוגש כתב אישום נגד המבקש ואדם נוסף (להלן: האדם הנוסף ). על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.5.2022 בשעות הערב התפרצו השניים לדירת מגורים בתל אביב, כאשר האדם הנוסף נכנס לדירה ואילו המבקש עמד ושמר בכניסה לבניין. האדם הנוסף נטל מתוך הדירה אוזניות ואוסף זוגות נעליים שעלותו כ-25,000 ש"ח. בזמן שהאדם הנוסף שהה בדירה הגיע בעל הדירה למקום, הבחין בו והזמין משטרה. אלא שעד הגעת כוחות המשטרה עזבו המבקש והאדם הנוסף את המקום. בגין מעשים אלה יוחסו למבקש עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. 2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לאחר שהתקיים ביום 1.6.2022 דיון בבקשה, הורה בית משפט השלום כי המבקש ישהה במעצר בית לילי בתנאים מגבילים וביתר הזמן יהיה רשאי לצאת מביתו כשהוא מלווה במפקחת. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס ההאשמות נגדו, ובכלל זה העובדה שהאוזניות הגנובות נמצאו בחפציו, זיהויו על ידי המתלונן והתנהלותו לאחר מעצרו. עם זאת, בית המשפט לקח בחשבון את חלקו של המבקש באירוע אשר לא היה משמעותי, ואת העובדה שהוא נעדר עבר פלילי. 3. החלטת בית משפט השלום לא הניחה את דעתו של המבקש, והוא הגיש עליה ערר לבית המשפט המחוזי בו טען כי יש לבטל את כל התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו. הערר נדחה בהחלטה מיום 30.6.2022. נקבע כי אמנם עבירות רכוש אינן מגבשות מסוכנות באופן אוטומטי, אולם חלקו של המשיב באירוע, אף אם הוא מופחת מחלקו של האדם הנוסף, מלמד על מסוכנותו. בית משפט השלום גם נתן דעתו לכך שהמבקש נעדר עבר פלילי וקבע תנאי שחרור מקלים בעניינו. בנסיבות אלה לא נמצא כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום ואין בטיעוני המבקש כדי להצביע על כך שחלקו באירוע אינו מלמד על מסוכנות. 4. מכאן בקשת רשות הערר שלפנַי, בה טען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי מעוררת שאלה עקרונית והיא האם ניתן לייחס לנאשם מסוכנות על סמך עבירת הרכוש בה הואשם כשלעצמה, וזאת כאשר נפסק מקדמת דנא בעניין גנימאת (דנ"פ 2316/95‏ גנימאת ‎ ‎ נ' מדינת ישראל , פ"ד מט(4) 589 (1995)) כי התשובה לכך היא שלילית. במקרה זה, כאמור, למבקש מיוחסת עבירת רכוש יחידה. חלקו בה, על פי המיוחס לו בכתב האישום, מתמצה בתצפית בלבד ללא מעורבות פיזית או אחרת והוא אף לא נכנס לתוך הדירה. גם כאשר הוא פגש במתלונן, הוא לא עשה כל פעולה זולת לפנות לו את הדרך. על כך יש להוסיף כי המבקש כבן 36 ונעדר מערך תמיכה משפחתי. בנסיבות אלה המלמדות כי לא נשקפת מהמבקש מסוכנות, קביעת בית משפט השלום הלכה למעשה משמעה כי די בקיומן של ראיות לכאורה לאישום המיוחס למבקש לצורך מעצרו לבדן כדי להורות על מעצרו, והדבר עומד בניגוד להלכה הפסוקה. על המשיבה מוטל הנטל להוכיח את מסוכנותו של המבקש, אולם היא לא עמדה בנטל זה ולא קמה בעניינו של המבקש עילת מעצר. בהיעדר עילה כאמור, אין הצדקה להטלת תנאים מגבילים על המבקש הכרוכים בפגיעה בחירותו ובתפקודו היומיומי. 5. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת (בש"פ 4733/22 עבידיה נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (17.7.2022); בש"פ 4133/22 צורדקאר נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (20.6.2022); בש"פ 6347/21 מדינת ישראל נ' בובליל , פסקה 4 (20.9.2021)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים מתן רשות כאמור. אף לשיטת המבקש עצמו השאלה העקרונית המוצגת בבקשתו כבר קיבלה מענה בפסיקת בית משפט זה, ולמעשה עניינה של הבקשה באופן יישומה של ההלכה על נסיבות המקרה. טענות מעין אלו אינן מצדיקות מתן רשות ערר. למעלה מן הצורך אוסיף כי עצם העובדה שמדובר בעבירת רכוש אחת שנעשתה על ידי נאשם נעדר עבר פלילי אין פירושה שלא קמה עילת מעצר. "בעבירות רכוש יתכן ככלל סיכונו של בטחון הפרט והציבור, והשאלה היא בחינת כל מקרה לנסיבותיו, לעניין קיום הסיכון ועוצמתו" (בש"פ 1221/11 עימאד נ' מדינת ישראל , פסקה ט' (27.2.2011); ראו גם: בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (8.1.2010)). בענייננו, בית משפט השלום קבע כי בנסיבות העניין נשקפת מסוכנות מן המבקש המצדיקה שהייתו במעצר בית לילי כאשר בשעות היום ייצא מהבית בליווי מפקחת ובכפוף להפקדת ערבויות, ולא מצאתי כי נפל פגם בקביעה זו המאזנת כדבעי בין השיקולים השונים. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050510_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"פ 2316/95" ]

749,408

739,842

בבית המשפט העליון עמ"מ 5055/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיאה א' הלמן) מיום 4.7.2022 במ"מ 15636-04-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המערער: עו"ד איאד ח'ליל בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיאה א' הלמן ) מיום 4.7.2022 במ"מ 15636-04-22. 1. ביום 10.4.2022 אישר בית המשפט המחוזי צו למעצרו המינהלי של המערער למשך 6 חודשים. זאת לאחר שהונחה תשתית המלמדת כי נשקפת ממנו סכנה ממשית קרובה לוודאות לשלום הציבור ולביטחון המדינה, ולאחר ששוכנע בית המשפט כי המעצר המינהלי נחוץ על מנת לאיין את הסכנה הנשקפת ממנו. בית המשפט ציין בהחלטתו כי הועלו טענות לעניין מצבו הנפשי של המערער, אולם בשים לב למסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, אין בהן כדי לשמש נימוק בלעדי להימנע ממעצרו. 2. ביום 4.7.2022 התקיים דיון נוסף לפני בית המשפט המחוזי לצורך עיון מחדש בצו, שבסופו נקבע כי אין מקום לשנות מההחלטה מיום 10.4.2022. בית המשפט ציין כי במהלך הדיון הוצגה לפניו חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון ממנה עולה כי המסוכנות הנשקפת מהמערער לא פחתה מאז מתן הצו, וכי גם כיום לא ניתן יהיה לאיינה או להפחיתה אלא באמצעות מעצרו. בצד זאת הורה בית המשפט למשיבה להגיש בתוך 20 יום עדכון בדבר מצבו הנפשי של המערער כמו גם לגבי האפשרות לשלבו בהליך טיפולי שעשוי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו. 3. מכאן הערעור שלפנַי בו נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מהעובדה שהמערער אדם צעיר, נעדר עבר פלילי, אזרח ישראלי ממשפחה נורמטיבית, מעורער בנפשו ומקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בגין נכות פסיכיאטרית. בית המשפט גם התעלם מכך שהמערער מוחזק בתנאי מעצר קשים עם רוצחים ומחבלים, דבר המהווה עבורו סביבה עוינת. אף לא היה מקום להתעלם מכך שבניגוד לעצורים מינהליים פלסטינים, ככל שהוא ישתחרר הוא ישהה בביתו בתוך גבולות מדינת ישראל ויהיה נתון למעקב משטרת ישראל. המערער הוסיף כי החלטת בית המשפט הלכה למעשה מכשירה מצב שבו ניתן צו מינהלי כתחליף להליך פלילי לאחר שלא הצטבר נגד העצור מאגר ראייתי הנדרש לצורך העמדתו לדין פלילי; כי המערער לא שתק בחקירותיו ושיתף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים; כי המערער אינו משתייך לארגון טרור, וזאת גם על פי הפראפרזה שהועברה על ידי המשיבה; וכי עם חלוף הזמן המסוכנות הנשקפת מהמערער, אם עודנה קיימת, פחתה ובשלה העת לבדוק את שחרורו בכל תנאי שייראה לבית המשפט. 4. בדיון שהתקיים לפנַי טען בא-כוח המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. צוין כי צו המעצר הוצא נוכח מסוכנותו של המערער לציבור, כי הוא אינו יציב בנפשו וצורך סמים, וכי הוא נעצר בחשד למעורבות בפעילות ביטחונית. אחר דברים אלה התקיים לפנַי דיון במעמד צד אחד, במסגרתו הוצג החומר המודיעיני החסוי בעניין המערער וניתנו תשובות לשאלות בית המשפט והבהרות מטעם גורמי הביטחון. 5. לאחר עיון בערעור ובנספחיו, שמיעת טענות הצדדים, עיון בחומר המודיעיני ושמיעת הבהרות נציגי גורמי הביטחון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. מעצר מינהלי נועד לסכל סכנה ממשית ומוחשית לביטחון המדינה או הציבור הצפויה מהעצור ברמת הסתברות קרובה לוודאות (עמ"מ 7677/17 מדינת ישראל נ' דאיף , פסקה 10 (23.10.2017)‏; עמ"מ 3239/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (19.5.2022)). בענייננו, בפראפרזה הגלויה שהועברה לבא-כוח המערער צוין כי המערער מוכר כבעל נגישות לאמצעי לחימה וכמי שנתון בהליך של הקצנה דתית; כי הוא נעצר לאחר שעלה חשד עדכני למעורבות בפעילות ביטחונית בלתי חוקית; וכי הוא מביע תמיכה בדמויות עוינות. החומר החסוי שהוצג לפנַי תומך בדברים אלה ומניח תשתית מספקת למסקנה כי גם בעת הזו נשקפת מהמערער מסוכנות לביטחון המדינה והציבור ברמה ממשית ומוחשית הקרובה לוודאות, אשר לא ניתן לאיינה באמצעות חלופה אחרת שאינה מעצרו. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. 7. בנוסף יצוין כי לאחר אישור הצו בחודש אפריל 2022 הוגש לבית המשפט המחוזי עדכון באשר לבדיקות פסיכיאטריות שנערכו למערער, לפיהן אין עוד עדות למצב פסיכוטי פעיל והוא נמצא בטיפול ובמעקב. חרף זאת, במסגרת ההחלטה מושא הערעור שלפנַי הורה בית המשפט למשיבה להגיש עדכון בדבר מצבו הנפשי של המערער ובדבר האפשרות לשלבו בהליך טיפולי. בנסיבות אלה, אין ממש בטענה כי בית המשפט התעלם ממצבו הנפשי של המערער או כי מצבו הנפשי מצדיק את ביטול מעצרו בעת הזו. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050550_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"מ 5055/22", "עמ\"מ 7677/17", "עמ\"מ 3239/22" ]

749,411

739,184

בבית המשפט העליון ע"א 5058/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שניתנה על ידי סגן הנשיא ש' שוחט , השופטת ע' רביד והשופטת ס' רסלר-זכאי בשם המערער: עו"ד שי שמחיוב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( סגן הנשיא ש' שוחט , השופטות ע' רביד ו ס' רסלר-זכאי ; להלן ביחד: ההרכב ) מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער והמשיבה ניהלו בעבר קשר זוגי, שבמסגרתו נולדה להם בת משותפת (להלן: הקטינה ). ביום 18.9.2019 הגישה המשיבה תביעה נגד המערער (תלה"מ 42776-09-19), בבקשה להתיר את העתקת מקום מגורי הקטינה לקנדה, שאליה התעתדה לחזור המשיבה, לאחר שניסיונה לעלות ארצה ולהשתקע בישראל לא צלח. ביום 25.9.2019 הגיש המערער תביעה לקבלת משמורת הקטינה (תלה"מ 60679-09-19). בהמשך, ביום 3.11.2019 הגישה המשיבה תביעה נוספת למזונות ומדור הקטינה (תלה"מ 1581-11-19). 2. שלושת ההליכים נשמעו במאוחד, וביום 31.5.2022 נתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ק' גיל ) פסק דין שבו קיבלה את תביעת המשיבה להתיר את הגירתה של הקטינה עמה לקנדה; דחתה את תביעת המערער לקבלת משמורת הקטינה; וחייבה את המערער בדמי מזונות ומדור (להלן: פסק הדין הראשון ). 3. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין (עמ"ש 2212-07-22). ביום 17.7.2022 התקיים בפני ההרכב דיון בערעור, וביום 21.7.2022 ניתן פסק הדין בערעור (להלן: פסק הדין בערעור ). פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט , והופיעו עליו חתימות השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה . בו ביום הגישה המשיבה בקשה "לתיקון טעות סופר", שבה ציינה כי השופט שילה חתום על פסק הדין אף שלא ישב בהרכב, ומאחר ש"ברור כי מדובר בטעות סופר (בשל חתימה אלקטרונית) יש לשנות את חתימתו [...] לכב' השופטת רסלר-זכאי אשר ישבה בהרכב בערעור זה". בהמשך אותו היום נתן סגן הנשיא שוחט החלטה בה הבהיר, בין היתר, "אכן טעות סופר. נחתם מחדש עם ההרכב הנכון". 4. למחרת, ביום 22.7.2022, הגיש המערער בקשה להורות על פסילת ההרכב ועל עיכוב ביצוע פסק הדין "עד לבירור הסוגיה ע"י נשיאת ביהמ"ש העליון". המערער טען כי פסק הדין המקורי נחתם על-ידי השופט שילה אשר היה, כך נטען, שותף במשרדו של ב"כ המשיבה, ואף שהמשרד מצוין ברשימת המניעויות של השופט שילה . המערער טען כי השופטות רביד ו רסלר-זכאי לא כתבו על פסק הדין אפילו "אני מסכימה", וכי העובדה שפסק הדין פורסם בחתימתו של השופט שילה מחזקת את החשש שהן "לא היו מעורבות בכתיבת פסק הדין", שכן "לא יעלה על הדעת שדבר כה מהותי יחמוק מעיני שלושה שופטים". המערער טען כי העובדה שהשופט שילה יושב תדיר עם ההרכב חייבה גילוי נאות בתחילת הדיון על-ידי סגן הנשיא שוחט או ב"כ המשיבה, ובמצב כזה המערער היה מתנגד לכך שההליך יישמע בפני ההרכב. המערער הלין עוד כי אף שעל פי הדין עומדות לרשותו 30 ימים להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, בפסק הדין בערעור עוכב ביצוע פסק הדין רק עד ליום 25.7.2022. המערער הוסיף כי כל האמור יוצר "תחושה קשה ביותר" של ניהול ההליך בדרך לא תקינה וכי קם חשש ממשי למשוא פנים ולמצער פגיעה במראית פני הצדק. 5. ביום 24.7.2022 דחה ההרכב את בקשת הפסלות. ההרכב ציין כי עסקינן בבקשת פסלות שהוגשה לאחר מתן פסק הדין וכי משכך אין עוד מקום להידרש לטענת הפסלות, הצופה פני עתיד. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית החתימה על פסק הדין הבהיר ההרכב כי בעקבות מניעות שקמה לשופט שילה , אשר מקורה אינו ידוע להרכב, "תיק זה מראשיתו ועד סופו לא נדון ע"י השופט שילה והאחרון לא לקח בו כל חלק". הובהר עוד כי פסק הדין המקורי בערעור שפורסם "לא נחתם על-ידי כב' השופט נפתלי שילה [...] משפעולת 'חתימה' מעצם טיבה וטבעה דורשת מודעות אקטיבית של החותם ופסק הדין בענייננו לא נכתב, לא נערך ובוודאי שלא 'נחתם' על-ידי כב' השופט שילה שלא היה שותף לכתיבתו". הובהר כי פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט , ולאחר שהעביר את פסק הדין לשופטות רביד ו רסלר-זכאי אשר נתנו את הסכמתן לאמור בו, הועבר פסק הדין "להטמעה" במערכת "נט המשפט". בשלב זה, כך הובהר, "למרבה הצער [...] נפלה תקלה שתוצאתה שחרור פסק-הדין עם חתימה של ההרכב הרגיל בו חברים השופטים שוחט ורביד (שכולל את השופט שילה) ולא ההרכב המיוחד שישב בתיק דנן", וצוין כי עם היוודע דבר התקלה תוקן פסק הדין. ההרכב הוסיף כי הוא "מצר על טעות האנוש שנפלה בהטמעת פסק הדין [...] שהביאה לכך שבתחילה שוחרר פסק הדין עם חתימת השופט שילה", אך הבהיר כי המסקנה שלפיה השופט שילה היה שותף "בצורה כלשהיא" לפסק הדין – אין לה בסיס. בנוגע לטענות המערער לגבי אורך תקופת עיכוב ביצוע פסק הדין שעליו הורה, ציין ההרכב כי פסק הדין הראשון ניתן ביום 31.5.2022 ואילו המערער הגיש את הערעור רק בחלוף למעלה מ-30 ימים כך ש"דרכו לא אצה לו", ומנגד ההרכב "יצא מגדרו" להכריע בערעור "בדחיפות הראויה", בשל נזק שנטען שייגרם למשיבה אם תתעכב ההכרעה. בנסיבות אלה ושמוצתה זכות הערעור הנתונה למערער, כך נקבע, לא היה מקום לעכב את ביצוע פסק הדין זמן ממושך יותר. 6. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי הבהרת ההרכב בדחותו את בקשת הפסלות – שלפיה השופט שילה לא היה מעורב בהליך ופרסום פסק הדין עם חתימתו עליו מקורה בטעות – "אינה מתיישבת עם הרציונל". זאת, לטענתו, מאחר שטעויות מעין אלה "אינן מרחפות על ריק ואינן מוכרות ל[ב"כ המערער] כמצויות במערכת המשפט באופן שכיח". כמו כן טוען המערער כי מדובר ב"צירוף מקרים על צירוף מקרים", כך ש"נפלה 'טעות' אקוטית בחתימה של שופט בתיק בו ייצג שותפו לשעבר ובדיוק גם באותו התיק נפלה 'טעות' לפיה לא ניתנה עמדת יתר השופטים בהרכב". המערער טוען כי מהאמור "עולה ניחוח חריף של חוסר תקינות" וכי אפילו אם אכן מדובר בטעות "הרי שלא ניתן להתעלם מהנראות המעוותת שנוצרה לפסק הדין כאשר גם מראית פני הצדק הינה עקרון ממנו לא ניתן להתעלם". נוכח האמור, מבקש המערער את פסילת ההרכב, את ביטול ההוראות האופרטיביות שניתנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת עיכוב ביצוע פסק הדין עד ל"בירור הסוגיה באופן מלא". 7. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.7.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור לגופו (בע"מ 5019/22), וזו נדחתה ביום 25.7.2022 (השופט א' שטיין ). בהחלטה בבקשת רשות הערעור נקבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוגע לטענה שהעלה המערער "בדבר חשש ניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול ההליך" נקבע כי אין בטענה ממש – "מאחר שהתברר, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.2022, כי לשופט נ' שילה לא הייתה כל נגיעה לפסק הדין וחתימתו על פסק הדין במערכת 'נט המשפט' נעשתה בשל תקלה טכנית – אשר תוקנה מיד כשנתגלתה, עד באותו היום בו ניתן פסק הדין". 8. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כבר נפסק לא אחת כי הליך פסלות שופט הוא הליך הצופה פני עתיד, ומטרתו לבחון אם המותב יכול להמשיך לשבת בדין בהליך מסוים (ראו: ע"א 3375/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (16.6.2022)). כן נפסק כי משעה שניתן פסק דין באותו הליך, "דרך המלך" להעלאת טענת פסלות היא במסגרת ההליך הערעורי על פסק הדין עצמו (ראו: ע"א 2773/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (22.6.2022)). בענייננו, המערער טוען לעילת פסלות כלפי ההרכב שדן בערעור, אך משעה שניתן פסק דין על-ידי ההרכב, וביתר שאת – משעה שהמערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור והעלה בה גם את טענת הפסלות, אך זו נדחתה בהחלטת בית משפט זה מיום 25.7.2022 – אין עוד מקום לברר סוגיה זו בערעור פסלות הנוגע להרכב שסיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין. לצד האמור ראיתי להוסיף כי לגופו של עניין יש להצר מאד על התקלה שגרמה לכך שפסק הדין בערעור יצא בחתימתו של שופט שלא ישב בדין בהרכב שדן בהליך. ההבהרה שנמסרה בענין זה מקובלת עלי, אך בהינתן העובדה שהשופט שילה – היושב באופן רגיל בהרכב הערעורים האמור – היה מנוע מלדון בהליך ובשל כך הוחלף על ידי השופטת רסלר-זכאי , ניתן היה לצפות לשימת לב רבה יותר בעת הוצאת פסק הדין על מנת ששינוי זה יוטמע גם ברמה הטכנית ותמנע התקלה המיותרת שקרתה. 9. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22050580_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 5058/22", "ש 2212-07-22", "עמ\"ש 2212-07-22", "ע\"א 3375/22", "ע\"א 2773/22" ]

749,413

739,087

בבית המשפט העליון רע"א 5059/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול 2. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) שניתן ביום 12.7.2022 בענ"א 27195-04-22 בשם המבקש: עו"ד ברוך בן יוסף החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) אשר ניתן ביום 12.7.2022 בענ"א 27195-04-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט לנוער ירושלים (השופטת א' מולד ) אשר ניתן ביום 23.3.2022 בתנ"ז 7316-03-22, בגדרה האריך בית המשפט את צו הוצאתה של בתו הקטינה של המבקש (להלן: הבת ) ממשמורתו עד ליום 26.11.2022 – המועד בו תגיע הבת לגיל 18 – וכן נקבע כי עד למועד זה תמשיך הבת לשהות במעון "מסילה" (להלן, בהתאמה: הצו ו המעון ). 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לאפשר לבת להתייצב לדיון נתמכת על ידי שיקולים נכונים שבהם לא מצאתי מקום להתערב – זאת, בשים לב למועד פקיעתו הקרוב של הצו עם הגיעה של הבת לגיל 18. לזאת אוסיף כי עניין שהותה של הבת במעון הובא לפתחו של בית משפט זה כבר פעמים מספר, ונמצא כי החזקתה של הבת במעון נעשית בהתאם ומכוח הדין (ראו: רע"א 8294/21 עו"ס לחוק הנוער, לשכת הרווחה, רמת אשכול נ' פלוני (20.12.2021); בג"ץ 1505/22 פלוני נ' משטרת ישראל (22.3.2022); וראו גם: בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול (30.9.2020) ). 5. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 6. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050590_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5059/22", "רע\"א 8294/21", "בג\"ץ 1505/22", "בג\"ץ 6681/20" ]

749,414

741,316

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 5061/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: י.א אלון בניה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רות חיון ו-136 אח' 138. י.ת.ב בע"מ 139. משרד הבינוי והשיכון – מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 22.5.2022 בת"א 7853-04-20 שניתנה על ידי כבוד השופטת הלית סילש בשם המבקשת: עו"ד דביר הורוביץ החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הלית סילש ) בת"א 7853-04-20 מיום 22.5.2022, במסגרתה נדחתה בקשה לגילוי ועיון במסמכים. רקע והשתלשלות העניינים 1. המבקשת, חברת י.א אלון בניה בע"מ (להלן: החברה ), היא חברה קבלנית אשר זכתה ביום 14.12.2015 במכרז מחיר למשתכן מספר מר/186/2015 מגרש מס' 404, בגוש 4246 חלקה 291, לבנייה של בניין מגורים בשכונת הרקפות בראשון לציון (להלן: המכרז ו- הפרויקט , בהתאמה). על שטח זה היא בנתה ושיווקה בניין בן 108 דירות, אשר מתוכן 90 דירות נמכרו לזוכים בהגרלת מחיר למשתכן (להלן: דירות מחיר למשתכן ), והשאר נמכרו בשוק החופשי. המשיבים 137-1 הם רוכשים של 78 דירות מחיר למשתכן בפרויקט, לאחר שזכו בהגרלה שערך המשיב 139, משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשתכנים ו- ההגרלה , בהתאמה). יוער כי לאחר הגשת התביעה הגיעה החברה להסדר פשרה עם חלק מהמשתכנים, וביום 4.6.2020 הורה בית המשפט על מחיקתם מהתביעה, כך שהתביעה עוסקת בשלב זה ב-74 דירות. 2. החברה זכתה במכרז בהתבסס על הצעה והתחייבות למכור את הדירות בתמורה לסך של 11,173.5 ש"ח כולל מע"מ בעבור מ"ר דירתי, בהצמדה למדד תשומות הבנייה במועד הגשת ההצעות למכרז (אוקטובר 2015), ועד למועד החתימה על הסכמי המכר ו/או התשלום בפועל. מחיר זה מגלם הטבה משמעותית ביחס למחיר השוק. עם זאת, לדברי החברה, בפועל חלו טעויות בחישוב התמורה, כך שהתמורה שנרשמה בהסכמי המכר אשר נחתמו עם המשיבים 137-1, המשתכנים, הייתה נמוכה ביחס להוראות המכרז. על כן, פעלה החברה מול המשתכנים, משרד הבינוי והשיכון וכן מול המשיבה 138, חברת י.ת.ב בע"מ – חברת הפיקוח, הבקרה והניהול מטעם משרד הבינוי והשיכון, אשר ליוותה בפועל את ההתקשרות החוזית בין החברה לבין המשתכנים (להלן: י.ת.ב ), בניסיון להשלים את ההפרש בין הסכומים. אלא שהמשתכנים סירבו לשלם את הסכומים הנוספים שנדרשו על ידי החברה, תוך שמשרד הבינוי והשיכון ו-י.ת.ב צידדו בעמדת המשתכנים. 3. בהמשך למחלוקת האמורה, הגישה החברה ביום 6.4.2020 תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד המשיבים על סך של כ-3.6 מיליון ש"ח. במסגרת הליך זה התקיימו בין יום 12.7.2020 לבין יום 1.11.2021 שלושה דיוני קדם משפט. ברקע הדברים יוער כי לאור הידברות שערכו הצדדים ביחס לפנייה להליך גישור, הודיעו באי-כוחם ביום 18.2.2021 כי ככל שהגישור ביניהם ייכשל, הצדדים יגישו לאישור בית המשפט הסדר דיוני שמטרתו לקדם את ההליכים המקדמיים. בחלוף כחצי שנה, ביום 19.9.2021 הודיעו הצדדים לבית משפט קמא כי מאמצי הגישור כשלו, וביום 6.2.2022 ניתנו מספר החלטות הנוגעות לבקשות מקדמיות שונות, שאינן עוסקות בגילוי מסמכים. 4. לאחר מכן החלו הצדדים להגיש את ראיותיהם: החברה התבקשה להגיש את ראיותיה עד ליום 18.4.2022, אך לאחר שקיבלה ארכה, שנבעה מסיבות אישיות, ראיותיה התקבלו ביום 23.5.2022. למשיבים ניתנה אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום 18.9.2022. עם זאת, ביני לביני, ביום 12.5.2022 שלחה החברה מכתב לבאי-כוחם של המשתכנים, בדרישה לגילוי ועיון בתדפיסים מלאים "של כלל ההתכתבויות בשתי קבוצות של הבניין מיום פתיחת הקבוצה ועד למועד זה". מדובר בקבוצה ברשת החברתית פייסבוק בשם "מחיר למשתכן ראשון לציון 139 י.א. אלון", וכן בקבוצת ה- WhatsApp שבאמצעותה החליפו המשתכנים מסרים בטרם חתמו על הסכמי הרכישה (להלן: הקבוצות ו- המסמכים , בהתאמה). לאחר שמכתבים אלה לא נענו, הגישה החברה ביום 22.5.2022 בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. לשיטתה, חרף העובדה שהבקשה הוגשה בשיהוי, יש לאפשר גילוי ועיון בהם לנוכח חשיבות הדברים ורלוונטיות המסמכים לגילוי האמת. לדברי החברה, בא-כוחה הצטרף לייצוג בתיק בשלב מאוחר, ובמהלך התעמקותו בטענות הצדדים, התברר לו כי לא הושלמו ההליכים המקדמיים, וכי המשתכנים מסתירים מסמכים רלוונטיים. בתוך כך, הוא גילה במקרה על התאגדות הרוכשים באמצעות קבוצות במדיה הדיגיטלית עוד בטרם הם חתמו על הסכמי הרכישה. עם זאת, עוד באותו היום דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך שציין כי: "בתיק זה, לאחר מספר לא מבוטל של דחיות, נקבעו מועדים להגשת ראיות, וההליכים המקדמיים הסתיימו" . בהמשך ההחלטה, קבע בית משפט קמא כי לאור ההזדמנויות הרבות שנקרו בדרכם של הצדדים בחלוף שנתיים מהגשת התביעה, אין לקבל את הבקשה במועד זה. בנוסף, נכתב כי הבקשה אינה מבהירה מהי הסיבה לשיהוי בהגשת הבקשה, או מדוע מתקיימים התנאים אשר מאפשרים את הגשתה באיחור. 5. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה מדגישה החברה שההחלטה חוסמת הגשה של ראיות משמעותיות ורלוונטיות, אשר יסייעו בבירור אומד דעת הצדדים טרם חתימת הסכמי המכר. לדבריה, הבקשה עולה בקנה אחד עם הכללים להמצאה והצגה של ראיות מאוחרות, בהינתן שהיא הוגשה בסמוך לגילוי קיומן של הראיות, ובהזדמנות הראשונה שהדבר עלה בידה, ולשיטתה מדובר במסמכים ספציפיים וממוקדים. אשר למועד הגשת הבקשה, החברה טוענת כי היא איחרה אך במעט בהגשתה, וכי הבקשה הוגשה בטרם הוגשו התצהירים הראשונים בתיק. לדבריה, הסיבות לאיחור הובהרו כבר בבקשה שנדחתה, ובעיקרן צירופו של אחד מבאי-כוחה לייצוג בתיק, וגילויו בדרך אגב על התאגדות המשתכנים במסגרת הקבוצות. יצוין כי ביום 19.6.2022 הגישה החברה לבית המשפט קמא בקשה לבטל את ההחלטה או לעיין בה מחדש, וחזרה על נימוקיה בעניין זה. עם זאת, כבר למחרת דחה בית המשפט קמא גם בקשה זו, וקבע כי לא התקיימו התנאים לעיון מחדש, ואף הוסיף מספר נימוקים לדחיית הדרישה לגופה, שבעיקרם השלב הדיוני המאוחר שבו הוגשה, מבלי שניתן לכך הסבר משכנע. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ובטענות המבקשים, סבורני כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים. 7. כידוע, בידי הערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנוגע לאופן ניהול ההליך, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. התערבות כזו תיעשה רק במקרים חריגים, שבהם ההחלטה התקבלה בניגוד לדין או גרמה לעיוות דין חמור. הלכה זו חלה ביתר שאת ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 6726/19 יאסין נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (17.11.2019) (להלן: עניין יאסין ); רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ , פסקה 3 (23.12.2019); רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד וטשטיין , פסקה 5 (4.2.2020)). אינני סבור שהעניין דנן נופל לגדר חריגים אלה. 8. בית משפט זה קבע לא פעם כי נקודת המוצא היא עקרון הגילוי, ואולם למול עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, לרבות יעילות ההליך. בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193, 196-195 (2002); עניין יאסין , בפסקה 11). הבקשה מושא ההליך דנן הוגשה בחלוף למעלה משנתיים ממועד הגשת התביעה, לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים (במסגרתם נערכו שלושה דיוני קדם משפט), ולאחר שנקבעו מועדים להגשת הראיות מטעם הצדדים. יתרה מזאת, המועד המקורי שנקבע להגשת ראיותיה של החברה חלף כבר בחודש אפריל, ואף הארכה שניתנה לה להגשת הראיות הסתיימה בסמוך מאד ליום שבו הוגשה הבקשה לבית המשפט קמא. גם לוח הזמנים להגשת ראיותיהם של המשיבים מתקדם מאוד, והם צפויים להגישן בקרוב. כל זאת, לאחר שניתנה לצדדים שהות ארוכה לצורך ההידברות ביניהם. על כן, לאור השיהוי הניכר שבו הוגשה הבקשה, ובשים לב להלכה שה פררוגטיבה למחול על עיתוי הגשת הבקשה נתונה לערכאה המבררת, הבקיאה במכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות הדיונית של הצדדים, כמו גם בחשיבות שעשויה להיות למסמכים המבוקשים במארג הראיות בתיק, אין מקום להיעתר לבקשה שלפניי. כך, ביתר שאת, לאור המגמה אשר משתקפת בתקסד"א החדשות, לפיהן על הצדדים להקפיד על עמידה בדרישות סדרי הדין, וכך במיוחד במקרים שבהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לגלות על קיומה של הראיה המבוקשת כבר בשלבי קדם המשפט (ראו והשוו: רע" א 3510/21 נצר נ' קונפינו , פסקה 9 (25.8.2021); רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 10 (29.11.2021); רע"א 7176/21 עיריית חדרה נ' הלברשטיין , פסקאות 11-10 (12.12.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 11 (7.4.2022)). 9. בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1-137, 138 ו- 139 בסכום של 1,500 ש"ח לטובת כל אחת (סה"כ 4,500 ש"ח). בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשו תגובות. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050610_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 5061/22", "רע\"א 6726/19", "רע\"א 6706/19", "רע\"א 298/20", "רע\"א 2534/02", "רע\"א 6685/21", "רע\"א 7176/21", "רע\"א 1061/22" ]

749,417

739,130

בבית המשפט העליון רע"פ 5063/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: שמעון ברק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.06.2022 בע"פ 23535-06-21, שניתן על-ידי כבוד השופטים ר' כרמל, א' רומנוב ו-מ' ליפשיץ-פריבס בשם המבקש: עו"ד אלון דוידוב; עו"ד לירז מאיר החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' כרמל , א' רומנוב ו- מ' ליפשיץ-פריבס ) בע"פ 23535-06-21 מיום 26.06.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעתו דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא ) בת"פ 39374-04-20 מיום 07.09.2020 וגזר דינו מיום 04.05.2021. רקע והליכים קודמים 1. המבקש הורשע בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, לפי סעיפים 348(א), 345(א)(3) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה באדם לפי סעיפים 348(ג) ו-25 לחוק; שתי עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיפים 415 ו-25 לחוק; ושלוש עבירות של מידע כוזב במחשב, לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. 2. כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש ספטמבר 2017 לבין חודש פברואר 2019, פנה הנאשם באמצעות אפליקציית " Whatsapp " (להלן: הצ'אט ) לעשרות נשים, ובהן קטינות (להלן: המתלוננות ), וניהל עמן תכתובות בעלות תכנים מיניים. במסגרת תכתובת אלו, המבקש נהג להציג את עצמו באופן כוזב – בגילאים ובזהויות שונות – ולבקש את חוות דעתן של המתלוננות ביחס לגילוח שביצע במפשעתו. המבקש פעל לשם קיום שיחות ווידאו עם המתלוננות, כשבמהלכן יחשוף בפניהן את איבר מינו; ואף לעיתים הגיע לפורקן מיני במהלך שיחות הווידאו או בסמוך אליהן. כל זאת, לצורך גירוי, ביזוי או סיפוק מיני. ואלו האירועים אשר פורטו בכתב האישום המתוקן: ביום 05.09.2017, פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה שהציגה עצמה כבת 12 (להלן: המתלוננת 1 ), וביקש ממנה שתחווה דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו. זאת, במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו. משהשיבה המתלוננת 1, כי אינה מעוניינת, המבקש עתר שוב לקבל את עזרתה ואף הפעיל עמה שיחת וידאו, אולם המתלוננת 1 ניתקה את השיחה. ביום 03.02.2019 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה (להלן: המתלוננת 2 ) תוך שהציג את עצמו כבן 15, וזאת במטרה להניח את דעתה ולגרום לה להתכתב עמו. גם במסגרת זו עתר המבקש למתלוננת 2 שתחווה דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו, במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו. המתלוננת 2 לא השיבה להודעתו ודיווחה על האירוע לאביה. ביום 12.05.2018 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה שהציגה עצמה כבת 17 (להלן: המתלוננת 3 ), תוך שהזדהה כבן 18. זאת, במטרה להניח את דעתה ולגרום לה להתכתב עמו. המבקש עתר לקבל את חוות דעתה של המתלוננת 3 על האופן שבו גילח את מפשעתו, וזאת במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו, וכן ביקש לבצע עמה שיחת וידיאו. המתלוננת 3 סירבה לנהל עמו שיחת וידאו, אך ביקשה כי ישלח לה תמונות שלו. המבקש סירב. ביום 03.02.2019 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה אשר הציגה עצמה כבת 14 (להלן: המתלוננת 4 ), וביקש ממנה לחוות את דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו. המתלוננת 4 סירבה, אך המבקש המשיך לפנות אליה בעניין במשך 11 ימים, והכל במטרה לחשוף בפנייה את איבר מינו. 3. בהתאם לאמור, בית המשפט הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, בהתאם להודאתו, בעבירות שפורטו לעיל. בהסדר הטיעון נקבע כי ייערכו בעניינו של המבקש תסקיר שירות המבחן, הערכת מסוכנות וחוות דעת של הממונה על עבודות שירות (להלן ביחד: שלושת חוות הדעת ). כן הוסכם כי המשיבה תגביל את טיעוניה לעונש לטווח שבין 9 חודשי מאסר שירוצו באופן של עבודות שירות ובין שנת מאסר בפועל; וכי תקבע את עמדתה העונשית בטווח זה בהתאם לשלושת חוות הדעת. 4. ביום 07.09.2020, לאחר שנתקבלו שלושת חוות הדעת, ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית משפט השלום על המבקש 9 חודשי מאסר שירוצו באופן של עבודות שירות, וכן עונשים נלווים. 5. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין ועל גזר הדין. במסגרת הערעור על הכרעת הדין, עתר המבקש לחזור בו מהודאתו, בטענה כי זו לא ניתנה מרצונו החופשי. לטענתו, בעת שהסכים להסדר הטיעון היה נתון במצב של לחץ נפשי בשל נסיבות אישיות, ונסיבות שנבעו מהאשמות שהופנו נגדו ומהעבירות שבהן הורשע. במסגרת זו טען המבקש לכשל בייצוג וכי לא הבין שהודאתו תוביל לסיווגו כעבריין מין. עוד טען המבקש כי הודאתו במשטרה ניתנה משום שנחקר בהיותו מותש, בשעות הערב, ולאחר שהות בתא מעצר קטן ובתנאים קשים. לבסוף טען המבקש לקיומם של מחדלי חקירה, שכן שתיים מתוך שלושת החקירות שבוצעו בעניינו במשטרה לא תועדו חזותית, כנדרש. אשר לגזר הדין, המבקש טען כי היה על בית משפט השלום להסתפק בעונש צופה פני עתיד, ואף באי-הרשעה וצו שעות לתועלת הציבור. 6. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, בנומקו כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי מתקיימים התנאים לחזרה מהודאה; כי המבקש היה מיוצג לאורך כל ההליך בבית משפט השלום; וכי המבקש העלה את רצונו לחזור בו מהודאתו בשלב מאוחר של ההליכים נגדו. עוד ציין בית המשפט את הכלל לפיו טענת כשל בייצוג תתקבל במשורה, ולא די בלהוכיח קיומו של קו הגנה אחר אשר היה מיטיב יותר עם המבקש. כן ציין בית המשפט המחוזי כי לא הוכח שנפל פגם בהתנהלות סנגורו של המבקש בהליך בבית משפט השלום, אשר מצדיק קבלתה של טענת כשל בייצוג. אשר לערעור על העונש, בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה טעות בגזר דינו של בית משפט השלום המצדיקה את התערבותו. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי השופט א' רומנוב סבר בדעת מיעוט, שעניינו של המבקש נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם יש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו. לעמדתו, המבקש העלה במסגרת ערעורו טענות חדשות אשר, אם יש בהן ממש, הותרת הרשעתו בדין עשויה לגרום למבקש עיוות דין. 7. המבקש לא השלים עם פסק דין זה, והגיש בקשה למתן רשות ערעור ויחד עמה בקשה לעיכוב ביצוע עונשו. הן הבקשות שלפניי. נימוקי הבקשה 8. במסגרת בקשתו, טוען המבקש כי יש לראות בו כ"נאשם בלתי עקבי", המודה באשמה אך טוען לחפותו. כראייה לכך מביא המבקש את מסקנות הערכת המסוכנות ותסקיר שירות המבחן בעניינו, שמהם, לטענתו, עולה כי הוא אינו "לוקח אחריות על מעשיו, אינו מבין את חומרתם ואף לא מגלה אמפתיה, מודה רק באופן פורמאלי, והכל לשם רווח משני" (עמוד 8 לבקשה). לטענתו, במצב כזה היה על בית משפט השלום להימנע מהרשעתו, וזאת מתוקף חובתו המוסרית למנוע הרשעות שווא. לכל הפחות, טוען המבקש, היה על בית משפט השלום לפנות אליו "באופן בלתי אמצעי, ולהסביר לו את הסיטואציה הבעייתית בה הוא נמצא", ולאחר מכן לשמוע ממנו האם עודנו עומד מאחורי הודאתו. לעמדת המבקש, סוגיית ה"נאשמים הבלתי-עקביים" מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי". משכך, המבקש עותר לביטול הכרעת דינו של בית משפט השלום, ולהשבת עניינו לערכאה דיונית בפני מותב אחר לצורך ניהול עניינו מחדש. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה. 10. הלכה היא כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי" שמורה למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 4963/22 מנשירוב נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (21.07.2022); רע"פ 3679/22 סלע נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (02.06.2022); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (06.06.2022)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה, ודי בכך כדי לדחות אותה . 11. על אף האצטלה העקרונית שניתנה לבקשה, טענותיו של המבקש נטועות עמוק בעניינו הפרטני, ואף קיבלו משכבר מענה בפסיקת בית משפט זה (ראו: ע"פ 6952/10 בשימוב נ' מדינת ישראל (13.01.2011) (להלן: עניין בשימוב ); ע"פ 3011/13 קאסם נ' מדינת ישראל , פסקה כד לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (05.02.2015)). 12. מעבר לצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה. 13. בראשית הדברים יוער כי טענתו של המבקש ביחס להיותו "נאשם בלתי-עקבי" מועלית כאן לראשונה, ואין לה לא זכר ולא רמז בכתב הערעור, שאותו הגיש לבית המשפט המחוזי. ואילו, כלל ידוע הוא כי בית משפט זה לא יידרש לטענות שהועלו לראשונה במסגרת בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 2161/21 משאיך נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (18.07.2021); רע"פ 1757/22 שטיינברגר נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (12.04.2022); רע"פ 6941/20 משי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (29.10.2020); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 20 (06.06.2022)). 14. מעבר לכך, עיון בהערכת המסוכנות ובתסקיר שירות המבחן שנערכו בעניינו של המבקש אינם מעלים חשש כי הודאתו הינה בגדר הודאת שווא. עולה, כי המבקש דווקא חזר פעם ועוד פעם על הודאתו, אם כי נמנע מלקחת אחריות מלאה על מעשיו או להכיר בחומרתם. אין בכך כדי להצדיק הימנעות מצד בית המשפט לקבל את הודאתו, ואף רחוק מכך. על האמור יש להוסיף, כי שתי ערכאות נתנו דעתן להודאתו של המבקש, וקבעו כי לא עולה חשש שהודאתו ניתנה שלא ברצונו החופשי או כי מדובר בהודאת שווא. ואף שבשלב מסוים התברר כי המבקש אינו עומד מאחורי הודאתו, הרי שאין בכך, כשלעצמו, כדי להצדיק היענות לבקשתו. על כך נאמר: "בהסדר טיעון ואף שלא במסגרתו של הסדר טיעון, אמון בית המשפט על כך שהודאת הנאשם בין כתליו תיעשה מרצון ותשקף נכונה את גרסתו. במילים אחרות, עליו לבדוק האם הנאשם אכן מודה. בדרך כלל, אין צורך בבחינת העניין מעבר לשלב ההודיה. ברם, היה אם צץ סימן שאלה – בשל האמור בתסקיר או במסגרת הטיעונים לעונש – מתפקידו של בית המשפט לברר עם הנאשם או סנגורו האומנם ההודיה הודאה היא. אל לו להסתפק בשלב ההודאה שניתנה בתשובה לכתב האישום. ודוק. היה אם יתברר שהנאשם אינו מודה – אין זה אומר בהכרח שיש להתיר לו לחזור בו מהודאתו. הפסיקה אמרה את דברה בנדון. אולם, כל עוד מלאכתו של בית המשפט טרם הסתיימה, עליו להידרש גם לנקודה זו. למעשה, זוהי גם מלאכתו" (עניין בשימוב , פסק דינו של השופט (כתוארו אז) נ' הנדל ). דברים אלו יפים גם לענייננו. 15. סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה. המבקש יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050630_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 5063/22", "רע\"פ 4963/22", "רע\"פ 3679/22", "רע\"פ 3653/22", "ע\"פ 6952/10", "ע\"פ 3011/13", "רע\"פ 2161/21", "רע\"פ 1757/22", "רע\"פ 6941/20" ]

749,420

739,594

בבית המשפט העליון בש"פ 5065/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: רועי אהרון מדעי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 26123612652 מבית משפט השלום לתעבורה בבת ים לבית משפט השלום לתעבורה בחדרה. 2. המבקש טוען כי הוא מתגורר במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בבת ים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו. כן טוען המבקש כי המרחק בין בית משפט השלום לתעבורה בחדרה למקום ביצוע העבירה גדול אך בעשרה ק"מ מן המרחק בין בית משפט השלום לתעבורה בבת ים למקום ביצוע העבירה. 3. כעולה מן הבקשה ומנספחיה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 25.10.2022 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום. 4. דין הבקשה להידחות. 5. על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). 6. בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בבת ים, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. אף פער המרחק בין מקום מגורי המבקש לבין בית המשפט בבת ים אינו כזה המצדיק את העברת מקום הדיון (בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018)). ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050650_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 740/16", "בש\"א 6148/18" ]

749,422

739,200

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית שעת מועד דיון מטעם המערערים בשם המערערים: עו"ד שני פרג'ון החלטה כמבוקש וכמוסכם, מועד הדיון הקבוע ליום 1.8.2022 יידחה לשעה 10:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5067/22" ]

749,426

739,252

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה בהסכמה מטעם המשיבה לדחיית מועד דיון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה כמבוקש וכמוסכם, הדיון יידחה ליום 3.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N02.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5067/22" ]

749,427

739,756

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' ליבדרו) מיום 14.06.2022 בת"פ 37975-11-17 תאריך ישיבה: ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022) בשם המבקשים: עו"ד עוזי נקש; עו"ד שני פרג'ון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע תישלח בהמשך לבאי כוח הצדדים. עד למתן ההחלטה אני מעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל ואת העברת מחצית מהכספים המחולטים לטובת פיצוי נפגעי העבירה. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5067/22" ]

749,428

739,897

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' ליבדרו) מיום 14.6.2022 בת"פ 37975-11-17 תאריך ישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המבקשים: עו"ד עוזי נקש; עו"ד שני פרג'ון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן 30 חודשים שהושת על מבקש 1 (להלן: המבקש ) במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' ליבדרו ) מיום 14.6.2022 בת"פ 37975-11-17; וכן על עיכוב העברת מחצית מהכספים שנתפסו בהליך לטובת פיצוי לנפגעי העבירה. 1. המבקש הוא מנהלה ובעל מניותיה של מבקשת 2 (להלן: החברה ) אשר הפעילה מגרש למסחר בכלי רכב משומשים. בהכרעת דין מפורטת מיום 10.11.2021 הורשעו המבקש והחברה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הסעה בכלי תחבורה מסוכן, הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. 2. מהכרעת הדין עולה כי המבקש, באמצעות החברה, זייף מסמכים והשתמש בהם תוך שהוא מציג מצגי שווא לחברות ביטוח ולגורמים אחרים על מנת לקבל בעלות בכלי רכב שהוכרזו כ"אובדן להלכה" והגיעו לידיו לצרכי שיקום. בין היתר הוצגו מצגי שווא לפיהם כלי הרכב תוקנו על ידי מוסך מורשה שהיה בבעלותו של נאשם נוסף בפרשה, שעה שבפועל התיקונים נעשו על ידי מוסך בלתי מורשה שהיה בבעלות המבקש. בהמשך, לאחר שקיבל המבקש את הבעלות בכלי הרכב, הציג מצגי שווא לרוכשיהם בכך שלא יידע אותם באופן מלא על עברם של כלי הרכב, על הליך השיקום הקלוקל ועל מצג השווא שהציג לחברות הביטוח. עוד עולה מהכרעת הדין כי המבקש הטמיע את הכספים שקיבל ממכירת כלי הרכב בחשבונה של החברה ועשה בהם שימוש לטובת תשלום לספקים ולצורך תפעול שוטף של העסק בכוונה להסתיר את מקורם. 3. בגזר הדין מיום 14.6.2022 הושתו על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, ועל החברה הושת קנס. עוד הורה בית המשפט על חילוט רכוש, ובכלל זה על חילוט מחצית מהכספים שנתפסו במסגרת ההליך לטובת פיצוי לנפגעי העבירה ועל חילוט המחצית השנייה לטובת אוצר המדינה. 4. המבקש והחברה הגישו לבית משפט זה ערעור המופנה הן נגד הכרעת הדין והן נגד גזר הדין, ועמו את הבקשה שלפנַי לעיכוב עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש; כמו גם את העברת מחצית הכספים שחולטו לטובת נפגעי העבירה. המבקש טען באריכות לגבי המעשים בהם הורשע והדגיש כי לא הייתה כל כוונת מרמה במעשיו; כי תיקון כלי הרכב נעשה באופן נאות ותוך שימוש בחלקים שהוגשו כדין; כי בעליו של המוסך המורשה שאישר את התיקונים זוּכה מאשמה; כי תיקון של כלי הרכב במוסך לא מורשה וקבלת אישור על התיקון ממוסך מורשה הם פרקטיקה נוהגת ומקובלת בתחום רכבי "אובדן להלכה" אשר נפסלה לראשונה במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי; כי גם הקביעה לפיה היעדר דיווח מצד סוחר רכב על כך שכלי הרכב אותו הוא מוכר הוכרז כ"אבדון להלכה" היא קביעה תקדימית; כי בניגוד לתיקי מרמה אחרים, הגורמים המרומים לא ניזוקו אלא התעשרו בעקבות העבירות; וכי רוב הרוכשים אף שיבחו את המבקש ואת היותו זמין להם בכל תקלה שהתעוררה ברכב. נוכח כל אלה סבור המבקש כי סיכוייו של הערעור להתקבל טובים, וכי נסיבות ביצוע העבירות תומכות בקבלת הבקשה. 5. עוד נטען כי תקופת המאסר שהושתה על המבקש היא קצרה יחסית וקיים חשש שהוא ירצה את מלוא עונשו בטרם שמיעת ערעורו. כמו כן, המבקש נעדר עבר פלילי וברובה המכריע של תקופת ההליך המשפטי הוא לא היה נתון בתנאים מגבילים. הוא התייצב לכל הדיונים, הגיש אלפי מוצגים בהסכמה, ויתר על העדתם של עשרות עדי תביעה ואף נקבע בהכרעת הדין שלא ניתן לומר שהוא ניהל הגנת סרק. ולבסוף, נסיבותיו האישיות גם הן תומכות בקבלת הבקשה. זאת בין היתר בשים לב למצבם ולגילם של ילדיו; למצבו המשפחתי; לכך שבמהלך מעצרו הוא הותקף על ידי אסיר ונזקק לטיפול רפואי; לכך שבעקבות הסתבכותו בהליך חלה הרעה משמעותית במצבו הנפשי; לכך שנגרמו לו נזקים כספיים עצומים שמקורם בהתרשלות בטיפול ובמימוש כלי הרכב שנתפסו. 6. בדיון שהתקיים לפנַי טענה באת-כוח המשיבה כי דין הבקשה להידחות. הקביעות בהכרעת הדין מבוססות על התרשמות בית המשפט מהמבקש וממהימנותו. בנסיבות אלה, סיכויי הערעור אינם גבוהים. כמו כן, חלקים רבים בהכרעת הדין נסמכים על הודאה של המבקש במעשים כך שאף אם ערכאת הערעור תתערב, הוא לא יזוכה לחלוטין. בהכרעת הדין נקבע גם שהמבקש פעל בתחכום ובשיטתיות למשך זמן רב לטובת בצע כסף, היה מוכן לסכן אנשים רבים ובנה מערכת שלמה של מרמה. נעשה שימוש בחלקי חילוף לא ראויים כאשר לא ניתן היה לדעת על כך. אלה הם בדיוק המעשים שביקש המחוקק למנוע, ואף אם בסופו של דבר לא נגרם נזק, פוטנציאל הנזק הוא משמעותי. על רקע זה, המשיבה סברה כי אין הצדקה שהמבקש לא יחל בריצוי עונשו. 7. לאחר עיון בבקשה ונספחיה ולאחר שמיעת הצדדים בדיון שלפנַי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מבלי להביע עמדה בדבר סיכויי קבלת טענות המבקשים בערעורם, לא ניתן לומר כי מדובר בערעור המופנה במלואו כלפי קביעות עובדה ומהימנות. על רקע זה, ובשים לב לתקופת המאסר שהושתה על המבקש; לכך שהוא נעדר עבר פלילי; לעובדה שלאורך רוב תקופת ההליך הוא היה משוחרר ללא תנאים מגבילים והקפיד להתייצב לדיונים; לנסיבות האישיות שלו ולאירועים שחווה במעצרו – אני סבור כי יש מקום לסטות מן הכלל ולהורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו. 8. בכל הנוגע לבקשה לעיכוב העברת מחצית כספי החילוט לטובת נפגעי העבירה, בהתאם לתקנה 10 לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש), התש"ן-1990 (החלה בענייננו בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 וסעיף 36ט לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973), אין לבצע חילוט אלא לאחר שפסק הדין בהליך הפלילי בו הוא ניתן הפך לחלוט. משהגישו המערער והחברה ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי, ממילא מעוכב ביצוע החילוט. אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש עד להכרעה בערעור. התנאים והערבויות שנקבעו בבית המשפט המחוזי יעמדו בעינם. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N04.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5067/22" ]

749,429

741,133

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 16.3.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערערים יגישו את עיקרי טיעוניהם בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050670_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5067/22" ]

749,430

739,141

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5068/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותר: דניאל סטונבסקי נ ג ד המשיב: התובע הצבאי הראשי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אופיר ברמלי; עו"ד לימור ברמלי פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפניו התבקשנו להוציא צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם מדוע הורה על הגשת כתב אישום פלילי לבית הדין הצבאי נגד העותר, קצין בשירות קבע, בחשד לביצוע עבירת היעדר מן השירות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וזאת חלף העמדתו לדין משמעתי. 1. לטענת העותר, הותרת כתב האישום נגדו על כנו והמשך ניהול ההליך הפלילי בעניינו בבית הדין הצבאי תביא לפגיעה אנושה בעקרונות הצדק הטבעי, ותעמיד אותו בסיכון לגרימת נזק בלתי הפיך בדמות מאסר בפועל והכתמתו ברישום פלילי. אין להלום את מדיניות המשיב על פיה במקרים של היעדרות משירות של איש קבע שהוא קצין, יוגש ככלל נגד הקצין כתב אישום, וזאת בשונה מהמדיניות הננקטת לגבי שוטרים המשרתים בשירות קבע במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. באשר לחובת מיצוי הליכים, עובר לפנייתו לבית משפט זה צירף העותר לעתירתו פנייה למשיב מיום 11.7.2022 שכותרתה "בקשה לבחינת המשך ניהול ההליך במסגרת בית הדין המשלב", בה טען כי בשל ההשלכות החמורות שעשויות להיות לניהול הליך פלילי בעניינו, הוא מבקש לבחון את המשך ניהול ההליך המשפטי במסגרת "בית דין משלב" שהינו בית דין המשלב חלופה טיפולית שיקומית בהליך הפלילי, אשר יאפשר לו להשלים את שירות הקבע. כן צורף מענה מטעם הפרקליטות הצבאית מיום 21.7.2022 בו צוין כי לאחר שקילת הפניה נמצא כי אין מקום להיעתר לבקשת העותר. 2. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעותר מקום בו העותר הקדים בהגשת העתירה ולא הקפיד למצות את ההליכים העומדים לרשותו מול הרשות המינהלית המוסמכת (בג"ץ 3498/22 שגב נ' ממשלת ישראל , פסקה 7 (26.5.2022); בג"ץ 8821/21 חזן נ' שרת הפנים , פסקה 5 (16.5.2022)). חובת מיצוי ההליכים איננה נושאת אופי "טכני", כי אם מהותי. כפי שעמד על כך בעבר השופט נ' סולברג בבג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל (24.5.2012)): "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (שם, פסקה 8). בענייננו, לא ניתן לראות בפנייה שצירף המבקש לעתירתו מיום 11.7.2022 בה ביקש לבחון את "המשך ניהול ההליך המשפטי המתנהל בבית הדין הצבאי, במסגרת בית הדין המשלב", מיצוי הליכים כנדרש. פנייה זו חסרה את הנדבך העיקרי, והוא הסעד שביקש העותר בעתירתו – להמיר את ההליך הפלילי בעניינו בהליך משמעתי. כמו כן, בפנייה זו לא בא זכרה של טענת ההפליה לעומת משרתי קבע במשטרת ישראל ובמשמר הגבול, עליה מבקש העותר גם כן לבסס את עתירתו. פניה למשיב בנושא קרוב לתוכן העתירה, מבלי שהיא כוללת את הנושאים המרכזיים עליהם מושתתת העתירה, אינה עולה כדי מיצוי הליכים. 3. העתירה גם אינה מגלה על פניה עילה. נקודת המוצא לדיון היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות גורמי התביעה בכלל, ומערכת התביעה הצבאית בפרט, ואינו ממיר את שיקול דעתם בשיקול דעתו שלו בכל הנוגע להעמדה לדין (בג"ץ 6745/19 לובטון נ' הפרקליט הצבאי הראשי , פסקה 30 (14.3.202); בג"ץ 8722/05 קיקיס נ' הרמטכ"ל , רא"ל דן חלוץ , פסקה 16 (23.2.2006); בג"ץ 1860/13 וקסמן נ' אל"מ אודי בן אליעזר, התובע הצבאי הראשי , פסקה 33 (11.5.2014)). העותר לא הצביע על נימוקים ממשיים שיש בהם כדי להצביע על אי-סבירות ההחלטה להעמידו לדין פלילי, למעט טענות כלליות ומובנות מאליהן כי נוכח ההשלכות המשמעותיות שעשויות להיות לניהול ההליך נגדו ולתוצאתו אם יורשע, מוטב להעמידו לדין משמעתי חלף דין פלילי, כמו גם טענות כלליות וכוללניות לקיומה של הפליה. אולם בכך לא די לצורך גיבוש עילה להתערבות בית משפט זה בשיקול דעתם הרחב של גורמי התביעה הצבאית. כאמור, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050680_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 5068/22", "בג\"ץ 3498/22", "בג\"ץ 8821/21", "בג\"ץ 6745/19", "בג\"ץ 8722/05", "בג\"ץ 1860/13" ]

749,431

740,670

בבית המשפט העליון בש"פ 5070/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. עבד פתח קראג'ה 2. רסמייה קראג'ה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' לוי) מיום 6.7.2022 בע"ח 40772-06-22 בשם המבקשים: עו"ד ג'וליאן חדאד בשם המשיבה: עו"ד שאול אשחר החלטה לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' לוי ) מיום 6.7.2022 בע"ח 40772-06-22 אשר דחתה את ערר המבקשים על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן ) מיום 31.5.2022 בה"ת 53731-05-22, בה הורה על מחיקת בקשת המבקשים לשחרור תפוסים מחמת היעדר סמכות מקומית. 1. ביום 22.3.2022 אישר בית משפט השלום בראשון לציון צווים שונים שניתנו בעניינם של המבקשים, וביניהם צווים לתפיסת נכסים. ביום 24.5.2022 הגישו המבקשים בקשה להורות על שחרור התפוסים לבית משפט השלום בחדרה . בתגובה לכך המשיבה טענה כי הפרשייה מלווה מראשיתה על ידי בית משפט השלום בראשון לציון ולכן הסמכות המקומית לדון בבקשה נתונה לו. על רקע האמור, ביום 31.5.2022 הורה בית משפט השלום בחדרה על מחיקת הבקשה לשחרור התפוסים, בקבעו כי בית משפט השלום בראשון לציון קנה סמכות מקומית לדון בעניין. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 1.6.2022. 2. על החלטות אלו הגישו המבקשים ערר לבית המשפט המחוזי, בו טענו כי מאחר שפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה ) אינה מתייחסת לשאלת הסמכות המקומית להגשת בקשה לשחרור תפוסים, לבית משפט השלום בחדרה הייתה סמכות לדון בבקשה. בנסיבות אלה, העברת מקום דיון יכולה להתבצע רק לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) ובית המשפט המוסמך להורות על כך הוא בית משפט זה בלבד. עוד נטען כי היה על בית המשפט להעדיף את שיקולי הנוחות של המבקשים על פני אלו של המשיבה; כי מוטב שטענות המבקשים לגבי צווי התפיסה לא יידונו לפני בית המשפט שנתן אותם; וכי טרם מחיקת הבקשה היה מקום ליתן למבקשים זכות טיעון. 3. ביום 6.7.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הערר. נקבע כי אכן נתונה בידי בתי משפט השלום השונים סמכות עניינית ומקומית מקבילה וכי לא פעם סוגיה זו נפתרה באמצעות הגשת בקשה לבית משפט זה להעברת מקום דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט. זאת מתוך שיקולי יעילות ומניעת הכרעות סותרות. ברם, בשים לב לעיקרון כיבוד ערכאות בעלות סמכות מקבילה, אין מקום להותיר את "המציאות האנומלית" על כנה או לקוות שהמשיבה תפנה בבקשה להעברת מקום דיון. 4. מכאן הבקשה שלפנַי, בה חזרו המבקשים על הטענות שהעלו לפני בית המשפט המחוזי והוסיפו כי לא ניתן כל משקל לפגיעה בזכות הטיעון שלהם; כי החלטת בית המשפט המחוזי מרוקנת מתוכן את סעיף 78 לחוק בתי המשפט; וכי אין כל מניעה ששופט שלא מכיר את התיק יכריע בבקשה, המצומצמת ממילא. לטענתם, בקשתם נמנית על המקרים הייחודיים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", וזאת בשים לב לאופייה העקרוני כמו גם לתוצאתה הקונקרטית. המשיבה בתגובתה טענה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה הנדרשות למתן רשות ערר ב"גלגול שלישי", וכי החלטת בית המשפט המחוזי נסמכה על קביעותיו העקביות של בית המשפט זה לפיהן בתיקים רחבי היקף יש לרכז את הבקשות להשבת תפוסים בבית המשפט אשר הוציא את צווי התפיסה מלכתחילה. 5. לאחר עיון בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. הלכה היא אכן כי רשות ערר תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות היעתרות לבקשה (ראו לדוגמה לאחרונה: בש"פ 5051/22 פסקר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (27.7.2022); בש"פ 5056/22 גנדור נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (27.7.2022)). עם זאת, לא בכל מקרה המעורר שאלה משפטית עקרונית תינתן רשות ערר. ההחלטה אם ליתן רשות ערר במקרה מסוים אם לאו מבוססת גם על התאמת נסיבות המקרה לבירור הסוגיה המשפטית המצריכה ליבון (ראו והשוו: רע"א 6397/04 אלעבסי נ' עמותת א.ל.ע.ד אל עיר דוד , פסקה 4 (6.12.2009); בע"מ 1076/13 פלוני נ' פלוני , פסקאות 4-3 (16.7.2015); רע"פ 2842/22 אבו שאח נ' מדינת ישראל – היחידה הארצית לאכיפת דיני תו"ב , פסקה 8 (15.6.2022)). בענייננו, אף אם אניח שהבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית וכללית באופייה, איני סבור כי זהו המקרה המתאים לבירורה. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהתוצאה לפיה בירורה של בקשת המבקשים לשחרור תפוסים ייעשה בבית המשפט אשר נתן את הצווים, היא התוצאה הראויה בהתחשב בשיקולים השונים ובנסיבות הקונקרטיות של העניין (והשוו: בש"פ 3554/18 משטרת ישראל – היחידה המרכזית מחוז חוף נ' אבו כליב , פסקה 5 (6.5.2018); בש"פ 3332/15 מדינת ישראל נ' שפריר , פסקה 4 (19.5.2015); בש"פ 3121/21 משטרת ישראל נ' נימר , פסקה 6 (9.5.2021)). הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050700_N02.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 6397/04", "רע\"פ 2842/22" ]

749,435

739,201

בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקים מיום 24.7.2022 החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת נימוקים, וזאת עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050710_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"פ 5071/22" ]

749,436

740,040

בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקים מיום 24.7.2022 החלטה בשים לב לכך שהמשיבה בחרה שלא להשיב לבקשת המבקש להארכת מועד, אני נעתרת לבקשה. המבקש יגיש את הנימוקים המלאים בבקשה עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050710_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"פ 5071/22" ]

749,437

742,365

בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 5363/20 מיום 11.7.2022 אשר ניתן על ידי המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל , השופט (בדימ') ג' קרא והשופט ד' מינץ בשם המבקש: עו"ד יגאל בלפור; עו"ד נועם בונדר; עו"ד ליאור חיימוביץ' החלטה המשיבה תגיש תגובה מטעמה לבקשה לדיון נוסף עד יום 28.9.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22050710_V05.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"פ 5071/22" ]

749,438

739,405

בבית המשפט העליון בש"א 5073/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. יעקב יטח 2. ש.שלמה רכב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. AIG חברה לביטוח בע"מ 2. אופרייט ליס בע"מ 3. ביטוח ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד אורי וינינגר החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 23541-12-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה, עם הדיון בתאד"מ 15745-08-21 המתנהל בבית משפט השלום ברמלה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 23541-12-21 (שלום חיפה) יועבר לבית משפט השלום ברמלה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 15745-08-21. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050730_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 5073/22" ]

749,442

739,071

בבית המשפט העליון רע"ב 5075/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: שקיל מסעוד נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיא ר' שפירא) מיום 3.7.2022 בעת"א 61640-05-22 בשם המבקש: עו"ד עזאם נואף החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיא ר' שפירא ) מיום 3.7.2022 בעת"א 61640-05-22, בו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת המשיב המורה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שנגזרו על המבקש ועל ריצוי יתרת עונשו במאסר בפועל. דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסירים, לרבות בעתירות שעניינן החלטה על הפסקה מינהלית של צו עבודות שירות, תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (רע"ב 1568/22 ‏ בשארה נ' הממונה על עבודות שירות , פסקה 9 (3.3.2022); רע"ב 856/22 אלמקייס נ' שרות בתי הסוהר הממונה על עבודות השירות , פסקה 5 (3.2.2022); רע"ב 7441/19 גוטמן נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (11.11.2019)). הבקשה שלפנַי נסובה כולה על עניינו הפרטני של המבקש, ואף המבקש עצמו אינו טוען כי מתעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופם של דברים לא מצאתי כי נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש, המרצה עבודות שירות לאחר שהורשע לפני כשנה בלבד בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר, נעצר בחשד לעבירות תעבורה נוספות שבגינן הוגש נגדו כתב אישום. ביום 17.5.2022 נקבע כי המבקש ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בפיקוח אלקטרוני. בקשתו של המבקש לשינוי תנאי מעצרו אף נדחתה על ידי בית משפט השלום לתעבורה ביום 13.7.2022. בנסיבות אלה, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי מתקיימת העילה הקבועה בסעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 להפסקה מינהלית של עבודות השירות. בכל הנוגע לטענות המבקש לעניין ספירת ימי ריצוי עבודות השירות, אלו הועלו לפני בית המשפט המחוזי אשר לא מצא לנכון להתייחס אליהן במסגרת עתירתו הנוכחית, ולא מצאתי בכך פגם בעת הזאת. הבקשה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050750_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5075/22", "רע\"ב 1568/22", "רע\"ב 856/22", "רע\"ב 7441/19" ]

749,444

739,263

בבית המשפט העליון רע"ב 5076/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: יוסף יונס נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז מוקדי) בעת"א 16400-06-22 מיום 12.7.2022 בשם המבקש: עו"ד עמיד גזמאוי; עו"ד יונס פאייז החלטה לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ר' גלפז מוקדי ) מיום 12.7.2022 בעת"א 16400-06-22, בו נדחתה עתירת המבקש להורות על ביטול סיווגו כ"אסיר ביטחוני". 1. בתמצית, המבקש, עצור אשר נאשם בביצוע עבירות נשק, חפץ לשנות את השמתו באגף ביטחוני וסיווגו כאסיר ביטחוני. עתירתו לבית המשפט המחוזי – נדחתה. זאת בשים לב לטיב האישומים ולאמור בחוות דעת מטעם שירות הביטחון הכללי (להלן: חוות הדעת ), שצוין כי היא מלמדת על מסוכנות ביטחונית הנשקפת ממעשיו של המבקש בגינם נעצר. 2. בבקשה שלפנַי, טוען המבקש כי הוא אמנם נחקר תחילה ב"חקירה ביטחונית" אך לבסוף כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו ביצוע עבירות פליליות. לפיכך, היה על המשיב לקבל את בקשתו לשינוי הסיווג. המבקש מבקש להיבנות בהקשר זה מהחלטת בית המשפט המחוזי בתיק המעצר המתנהל בעניינו (מ"ת 12043-05-22) מיום 24.5.2022, בה ציין בית המשפט כי על המשיב לבחון את העברתו של המבקש למתקן כליאה שאינו מוגדר ביטחוני נוכח העובדה שכתב האישום אינו כולל אישום בעבירה ביטחונית. כמו כן העלה המבקש טענות בקשר לנכונות חוות הדעת שהוגשה, בהתייחס לפראפרזה שהועברה לידו ובה נאמר כי הוא הודה במהלך חקירתו בתמיכה בארגון טרור, וכן טען כי החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו מוטעית מיסודה שכן נקבע בה שהוא הורשע בעבירות נשק, שעה שטרם הוכרע דינו. נטען כי מתן רשות ערעור במקרה זה נדרשת נוכח העובדה שבית המשפט טעה ביישום הדין ובהינתן הסוגיה המשפטית העקרונית כבדת המשקל המתעוררת במקרה זה, והיא האם ניתן לסווג מי שנחקר בביצוע עבירות ביטחוניות, אך לבסוף הועמד לדין רק בגין עבירות פליליות, כ"אסיר ביטחוני". 3. דין הבקשה להידחות. עתירת המבקש לבית המשפט המחוזי, כמו גם הבקשה שלפנַי, נעוצות לחלוטין בעניינו הפרטני של המבקש ובנסיבותיו הספציפיות. לא שאלה עקרונית רחבת היקף ו"כבדת משקל" כטענת המבקש עומדת על הפרק בענייננו, כי אם סוגיה ספציפית הנוגעת לסיווגו כ"אסיר ביטחוני" בנסיבותיו הייחודיות, בהתייחס לטיב האישומים נגדו ולחקירה הפלילית שהתנהלה נגדו בעבירות ביטחוניות. בנסיבות אלו, אין מקום למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (וראו למשל לאחרונה: רע"ב 4205/22 קובודי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (22.6.2022); רע"ב 3918/22 אוקנינה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (12.6.2022)). מעבר לכך, מבלי להידרש לטענות המבקש בקשר לעובדה שהוא נחקר בעבירות ביטחוניות אך לא הועמד לדין בגינן ולקביעת בית המשפט בעניין זה (אשר נראה כי בטעות ציין כי המבקש "הורשע" אף כי טרם הוכרע דינו), לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיב המצדיק התערבות. זאת שעה שבית המשפט המחוזי קבע כי חוות הדעת שהוצגה לפניו מלמדת על מסוכנות ביטחונית הנשקפת מן המבקש, וכי ניתן בה מענה לקשיים עליהם הצביע. בנסיבות אלו, גם אין לו למבקש להסתמך על העובדה שבגדרי הליך המעצר, חודשיים קודם לכן ובהתייחס לסוגיית טיב האישומים בלבד, ציין בית המשפט כי יש לבחון מחדש את סיווגו של המבקש. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050760_N02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 5076/22", "מ\"ת 12043-05-22", "רע\"ב 4205/22", "רע\"ב 3918/22" ]

749,445

739,825

בבית המשפט העליון עע"מ 5077/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - השר לביטחון פנים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.1.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. התשובה תוגש תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה לא יעלה על 11 עמודים. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050770_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 5077/22" ]

749,446

741,427

בבית המשפט העליון עע"מ 5077/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערער: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – השר לביטחון פנים בקשה לסעד זמני בערעור בשם המערער: עו"ד משה ברקוביץ' החלטה איני רואה מקום למתן צו במעמד צד אחד. המשיב יגיש תשובתו לבקשה לסעד זמני, עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050770_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 5077/22" ]

749,447

742,175

בבית המשפט העליון עע"מ 5077/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: השר לביטחון פנים בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת ת' בר-אשר ) מיום 6.7.2022 ב-עת"מ 48150-03-22 בשם המבקש: עו"ד משה ברקוביץ' בשם המשיב: עו"ד ליטל סדובסקי החלטה 1. לפניי בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת ת' בר-אשר ), שניתן ביום 6.7.2022 ב-עת"מ 48150-03-22. בפסק הדין נדחתה עתירה שהגיש המבקש ושהופנתה כלפי החלטת המשיב, השר לביטחון פנים (להלן: המשיב ), שלא לחתום על מינוי המבקש לתפקיד קצין סי"ף (סיכול פשיעה בחברה הערבית) במחוז צפון בדרגת סגן ניצב במשטרה (להלן: התפקיד ). הסעד המבוקש בערעור שהגיש המבקש הוא ביטול החלטת המשיב ומינויו של המבקש לתפקיד. בבקשה לסעד זמני מבוקש שלא לדון באיוש התפקיד עד להכרעה בערעור, ולחלופין מבוקש להקדים את מועד הדיון בערעור כך שיוכרע לפני איוש התפקיד על ידי מועמד אחר. פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים 2. מהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים עולה כי המבקש הוא קצין במשטרת ישראל בדרגת רב פקד. הוא התגייס למשטרה בשנת 1989 ומאז מילא שורה של תפקידים, ביניהם תפקידי פיקוד. בשנת 2013 הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין עבירות תקיפה ואלימות כלפי בת זוגו דאז, שנעברו במשך כשנתיים במספר רב של הזדמנויות, חלקן בנוכחות בתם המשותפת. המבקש הורשע על פי הודאתו; ובעקבות המלצת שירות המבחן, בגזר דין משנת 2015 הוטל על המבקש צו מבחן למשך 18 חודשים והוא חויב בפיצוי נפגעת העבירה בסך של 5,000 ש"ח (ת"פ 3123-05-13). בחודש יוני 2015 הוחלט במשטרה לאפשר למבקש להמשיך בשירות, "תחת התראה"; ובחלוף הזמן, בשנת 2020 נמחקה הרשעתו של המבקש בעבירות האמורות מן המרשם הפלילי. בשנים האחרונות, המבקש השתתף בקורס פיקוד ומטה במשטרה ומילא תפקיד של סגן מפקד תחנת שפרעם. בשנת 2021 המליצו המפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי של המשטרה לקדם את המבקש לתפקיד, ואולם כאמור המשיב החליט שלא לאמץ המלצה זו. במוקד ההחלטה עומדים חומרת העבירות שבהן הורשע המבקש והצורך בשמירה על תדמית הארגון בעיני הציבור. 3. בית המשפט לעניינים מינהליים עמד על שיקול הדעת הרחב הנתון למשיב בנוגע למינוי קצינים בכירים במשטרה, וכן על כך שהשיקול שעניינו ברמה הערכית-מוסרית של המועמדים הוא חשוב ורלוונטי בהקשר זה. בנסיבות שבהן הקצין שייבחר לתפקיד יידרש לעסוק בין היתר בנושא האלימות במגזר הערבי בצפון, ובכלל זה אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים, נמצא כי החלטת המשיב נטועה היטב במתחם הסבירות. בית המשפט לעניינים מינהליים הוסיף ודחה טענות שנטענו על ידי המבקש בנוגע לפגמים שנפלו לכאורה בהחלטת המשיב, ובתוך כך אף את הטענה שלפיה לא ניתן היה לשקול את הרשעתו בעבירות האמורות מאחר שבמועד קבלת ההחלטה עבירות אלה התיישנו ואף נמחקו מן המרשם הפלילי. סופו של דבר, נקבע בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי לא נמצא פגם כלשהו בהחלטת המשיב שלא למנות את המבקש לתפקיד, ומשכך אין כל עילה להתערבות בהחלטה זו. הטענות בבקשה לסעד זמני 4. בערעורו חוזר המבקש במידה רבה על טענותיו בעתירה שהגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובפרט על כך שהמשיב לא היה רשאי לעיין ברישום הפלילי בעניינו, אף לא בכתב האישום ובגזר הדין, לצורך קבלת ההחלטה בעניין המינוי לתפקיד. בבקשה לסעד זמני בערעור נטען כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנוחות מחייב להימנע מלדון באיוש התפקיד עד להכרעה בערעור. כך במיוחד, שעה שהסעד הזמני המבוקש לא ישנה את המצב הקיים מאחר שהתפקיד אינו מאויש זה כשנה וחצי. לפי הנטען, דחיית איוש התפקיד בחודשים בודדים לא תפגע בתפקוד המשטרה, ואולם שינוי המצב הקיים בעוד הערעור תלוי ועומד עלול לפגוע באופן ממשי הן במבקש הן במועמד שייבחר לתפקיד במקומו. המשיב מצידו מתנגד לסעד הזמני המבוקש. בהתייחס לסיכויי הערעור, נטען כי קביעותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים מתיישבות היטב עם ההלכה הפסוקה ואין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור. בהתייחס למאזן הנוחות, נטען כי קיימת חשיבות ודחיפות ארגונית רבה באיוש התפקיד בהקדם – בפרט לנוכח האלימות הגוברת במגזר הערבי, שהפכה לבעיה לאומית ממשית. עוד הובהר, כי בימים אלה נערך "סבב רוחב" לדרגת סנ"צ במשטרה, שבמסגרתו נדון שיבוצם של 246 קצינים ל-312 תפקידים שונים. לדברי המשיב מדובר ב"הליך מטריציוני ומתוכנן", שבמסגרתו לא ניתן לנתק את איוש התפקיד שעל הפרק מהליך המיונים הכולל המתבצע בימים אלה – מה גם שמדובר בתפקיד חשוב ומשמעותי שלא אויש זה זמן רב. על רקע האמור, לעמדת המשיב מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לדחיית הבקשה לסעד זמני בערעור. דיון והכרעה 5. כידוע, המבקש סעד זמני בערעור נדרש להראות כי סיכויי הערעורים טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יינתן סעד זמני וערעורו יתקבל ייגרם לו נזק בלתי הפיך (עע"מ 354/22 ו.א.ט.ס גליל ים בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 5 (3.2.2022)). היחס בין שני תנאים אלה הוא כשל "מקבילית כוחות": ככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ניתן להקל בדרישה בנוגע לסיכויי הערעור, ולהפך. עם זאת, הבכורה נתונה ככלל לשיקול שעניינו במאזן הנוחות (עע"מ 3739/22 מוסניצקי נ' המפקח על השירותים הפיננסיים , פסקה 8 (28.6.2022)). כאשר מדובר בהליך מינהלי, במסגרת בחינת מאזן הנוחות שומה על בית המשפט לתת את הדעת אף לאפשרות לפגיעה באינטרס הציבורי (עע"מ 1124/22 חמורי נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 18 (10.3.2022)). במקרה שבו עסקינן, מאזן הנוחות מטה בבירור את הכף לטובת דחייתה של הבקשה לסעד זמני בערעור. אכן, לא מן הנמנע כי איוש התפקיד שעל הפרק על ידי מועמד אחר, עלול להסב למבקש נזק בלתי הפיך במידה שהערעור יתקבל. עם זאת, ניכר כי קיים אינטרס ציבורי מובהק באיוש מיידי של התפקיד – שהינו תפקיד מפתח רב חשיבות. מדובר בתפקיד קצונה בכיר באגף סי"ף, שהוקם בהמשך להחלטת ממשלה 549 מיום 24.10.2021 שעניינה ב"תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית" ושמטרתו להוביל ולהכווין את הפעילות המשטרתית בקרב החברה הערבית, לחיזוק הביטחון האישי ולהגברת ההרתעה. בנסיבות אלה, ולנוכח עמדת המוצא שלפיה למשיב נתון שיקול דעת רחב בנוגע למינוי קצינים בכירים במשטרה ולהתוויית אמות המידה והנורמות הערכיות שבהם מחויבים קצינים אלה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום למנוע את איוש התפקיד. לא מצאתי מקום להיעתר אף לעתירתו החלופית של המבקש, להקדים את הדיון בערעור הקבוע בשלב זה לחודש ינואר 2023; מה גם שמתגובת המשיב נראה כי איוש התפקיד מתוכנן לימים אלה, כך שאפילו אם יוקדם הדיון כפי הנראה לא ניתן יהיה להכריע בערעור קודם לכן. סוף דבר 6. התוצאה היא שהבקשה לסעד זמני בערעור נדחית. בנסיבות המקרה, אינני עושה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050770_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 5077/22", "עת\"מ 48150-03-22", "ת\"פ 3123-05-13", "עע\"מ 354/22", "עע\"מ 3739/22", "עע\"מ 1124/22" ]

749,448

739,104

בבית המשפט העליון ע"פ 5079/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' וינשטיין) בת"פ 37001-07-21 מיום 11.7.2022 בשם המבקש: עו"ד מטאנס זידאן החלטה לתגובת משיבה 1 עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050790_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 5079/22" ]

749,450