shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
737,972	בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 11.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047870_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4787/22" ]	748,866
738,835	בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה בשל טעמי הבקשה ובהסכמה, יידחה הדיון למועד קרוב אחר, לפי אפשרויות היומן. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22047870_M02.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4787/22", "ש 3" ]	748,867
738,836	בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת להארכת מועד מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22047870_M03.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4787/22", "ש 3" ]	748,868
739,086	בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מיום 28.7.2022 להארכת מועד מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22047870_A04.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4787/22" ]	748,869
739,243	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני, עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין לאחר שנשמעו טענות הצדדים, עיינו בחומר החסוי וכן קיימנו דיון במעמד צד אחד בהסכמת בא-כוח העותר. בתום הדיון ובהמשך לשאלות בית המשפט, נמסר כי בתום תקופת המעצר הנוכחית יוארך מעצרו של העותר לתקופה נוספת אחת בלבד בת 3 חודשים ובתנאי שלא יחול שינוי בנסיבות הביטחוניות ולא יתווסף חומר נוסף בעניינו של העותר. בשים לב לאמור הודיע בא-כוח העותר כי הוא חוזר בו מן העתירה והיא נדחית בזאת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047870_A06.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4787/22" ]	748,870
738,003	בבית המשפט העליון בג"ץ 4788/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: כאמר מוחמד ג'עברי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 10.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047880_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4788/22" ]	748,871
738,937	בבית המשפט העליון בג"ץ 4788/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותר: עאמר מוחמד ג'עברי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש בקשה מוסכמת מיום 24.7.2022 למחיקת העתירה ולביטול הדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג פסק דין כמבוקש וכמוסכם, אנו מורים על מחיקת העתירה, ללא צו להוצאות. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 מבוטל. החזר אגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047880_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4788/22" ]	748,872
737,965	בבית המשפט העליון בג"ץ 4790/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מסוף חודש אוגוסט. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047900_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4790/22" ]	748,873
739,353	בבית המשפט העליון בג"ץ 4790/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש בקשה מוסכמת מטעם המשיב 2 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיב 2: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22047900_M02.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4790/22" ]	748,874
739,458	בבית המשפט העליון בג"ץ 4790/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש בקשת ארכה מטעם המשיב 2 בשם המשיב 2: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. המשיב 2 יגיש תגובתו עד ליום 2.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047900_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4790/22" ]	748,875
739,770	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4790/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (03.08.2022) בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבריה בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לאחר ששמענו את דברי בא כוח העותר, בא כוח המשיבים, ועיינו בתגובה לעתירה מטעם המשיב 2 כמו גם בחומר החסוי שהונח בפנינו, נחה דעתנו כי יש ממש באמור בתגובת המשיב 2 לעתירה. שיקפנו זאת לבא כוח העותר, והוא הודיע כי הוא אינו עומד על עתירתו. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047900_J04.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4790/22" ]	748,876
738,553	בבית המשפט העליון רע"פ 4789/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע ב-עפ"ג 31814-04-22 מיום 8.6.2022 שניתן על ידי סג"נ א' ביתן והשופטים ג' לוין ו-ג' דניאל בשם המבקש: עו"ד פאולה ברוש החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגן הנשיאה א' ביתן והשופטים ג' לוין ו- ג' דניאל ) ב-עפ"ג 31814-04-22 מיום 8.6.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט י' עטר ) ב-ת"פ 1572-02-21 מיום 8.3.2022. 2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 28.1.2021 בשעה 3:00 לערך, המבקש התפרץ לבית בבאר שבע בכוונה לבצע גניבה, כאשר באותה העת המתלוננת לנה בדירה. המבקש הסתובב בבית וגנב מספר פריטים בכללם מכשירי טלפון נייד ושעונים. בשלב מסוים, המתלוננת נעורה משנתה, ומשהבחינה במבקש, החלה לצעוק. בעקבות כך, המבקש נמלט מהמקום, עד אשר נתפס בידי המשטרה. בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש עבירת התפרצות לבית מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) ועבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק. 3. המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. 4. בית משפט השלום בגזר דינו עמד על חומרת עבירת התפרצות לבית מגורים הגורמת לפגיעה קשה בתחושת הביטחון האישי של הציבור, בייחוד כאשר העבירה מבוצעת בלב שכונת מגורים וכאשר דיירי הבית לנים בו באותה העת. בפרט, הודגש כי ב"אזור הנגב" היעדר הביטחון האישי "גובר והולך" נוכח ריבוי העבירות, ואי יכולת גורמי האכיפה להתמודד עמן. בהינתן האמור, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 13 ל-29 חודשי מאסר בפועל. בגזירת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, בית משפט השלום שקל את הצורך בהרתעת היחיד והרבים נוכח הרווח הכספי הקל להשגה בעבירות בהן הורשע; העדר הרשעות קודמות לחובתו; הודאתו במעשים והאופן בו נטל עליהם אחריות. עוד פורטו בהרחבה שלושת תסקירי המבחן אשר הוגשו בעניין המבקש. בתסקיר האחרון, הומלץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, זאת נוכח היעדר שיתוף הפעולה של המבקש עם שירות המבחן, חרף הצהרותיו בדבר נכונותו לטיפול ושינוי. צוין כי בעבירות דנן, לרוב, אין מקום להימנע ממאסר בפועל, גם בהתחשב בשיקולי שיקום, קל וחומר בענייננו כאשר מהתסקירים לא עולה אופק שיקומי עבור המבקש. אשר על כן, בית משפט השלום גזר על המבקש 14 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת רכוש מסוג "פשע", למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת רכוש מסוג "עוון", למשך 3 שנים; ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח. 5. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי, התקבל בחלקו. נקבע כי העונש שנגזר על המבקש הולם את מעשיו נוכח נסיבות ביצוע העבירה המלמדות על חומרתה, בכללן התפרצות המבקש באישון לילה לדירת מגורים, בזמן שבעלת הדירה לנה בה, והעובדה כי המבקש נמלט עם שלל הגניבה לשמע צעקות הבהלה של המתלוננת. הודגש כי ההליך הטיפולי בו שולב המבקש הוא "ראשוני ובלתי מרשים", ואינו מצדיק שינוי של העונש אשר הוטל עליו. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי תחת עונשי המאסר על תנאי שהשית בית משפט השלום על המבקש, יבואו 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת התפרצות מכל סוג, למשך 3 שנים. 6. מכאן הבקשה שלפניי, עמה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. לשיטת המבקש, עונש המאסר שנגזר עליו הוא "תולדה של שלילה מעשית של אפשרות שיקומו וזאת בשל נסיבות שלא היו תלויות בו". נטען כי השתתפותו בהליך טיפולי התעכבה בשל נסיבות שונות, בכללן העובדה שכתובת מגוריו הייתה שגויה ואי הבנה לגבי מועדי הפגישות עם שירות המבחן. הודגש כי לשיטתו בכך שבית משפט השלום סרב לדחות את הדיון בעניינו ולא הורה על עריכת תסקיר משלים, נמנע ממנו להשלים את האבחון הטיפולי בו החל, ובשל כך עונשו הוחמר משמעותית. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא הורה על עריכת תסקיר מעודכן טרם הדיון בערעור, והתייחס לטיפולו של המבקש במסגרת "היחידה לטיפול בהתמכרויות ברהט" לאחר מתן גזר הדין כיוזמה פרטית מצדו, אף שבפועל היה זה טיפול אליו נשלח מטעם שירות המבחן. המבקש הוסיף וטען כי היה ראוי להיעתר לבקשתו לעריכת תסקיר משלים נוכח מגמת החקיקה המוכוונת שיקום כפי שעולה ב"חוק בתי המשפט הקהילתיים" (פרק ו'1 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), ונוכח המגמה לשילוב בני החברה הבדואית בהליכי שיקום. 7. דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה משפטית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4730/22 אברהם נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים , פסקה 6 (17.7.2022)). בהינתן אמות המידה האמורות, אין הבקשה שלפניי מצדיקה התערבות "בגלגול שלישי". 8. עבירת ההתפרצות מערערת את תחושת הביטחון האישי של כל אדם, כאשר הפורץ נכנס בעזות מצח לדירה שאינה שלו, במטרה לבצע עבירה. באותה העת, קניינו, פרטיותו וכבודו של בעל הדירה נפגעים, כאשר הוא נוכח לדעת כי אפילו ביתו – אינו מבצרו (רע"פ 512/22 דגמש נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (23.3.2022); רע"פ 6607/21 חסון נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (21.10.2021)). יודגש, עבירת ההתפרצות למקום מגורים אינה עבירת "רכוש" גרידא – אף שגם בכך אין להקל ראש, כי אם פגיעה בלב חירותו של כל אדם ואזרח הנגרמת כאשר אדם זר חודר ברגל גסה לדל"ת אמותיו. מאותה העת, חרדה אוחזת בבעל הדירה העולה על יצועו, ביודעו כי אף בביתו שלו, בחדרו ובמיטתו – אינו מוגן. במקרים אלו נדרשת ענישה הולמת ומרתיעה בדמות עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, נוכח הפשיעה הגואה ברחובות ישראל בכלל, ובאזור הנגב בפרט. כך נדרש כדי להגביר את תחושת הביטחון במרחב הציבורי והאישי. המבקש פרץ באישון ליל לדירה בבאר שבע שנמצאת בקומה השנייה, הסתובב ברחבי הבית בעוד בעלת הבית לנה, ונמלט עם שלל גניבתו רק לשמע צעקות בעלת הדירה אשר נעורה משנתה למראה המבקש בדירתה. מעשים אלו דורשים, כאמור, ענישה אפקטיבית של מאסר בפועל. 9. בית משפט זה ציין לא אחת, כי על אף חשיבות שיקול השיקום – הם אינם חזות הכול, והם ניצבים לשיקול דעתו של בית המשפט לצד שיקולי ענישה אחרים כשיקולי הרתעה, עקרון ההלימה ושלום הציבור (רע"פ 7658/18 זוהר נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (1.11.2018); רע"פ 1705/22 אלצראיעה נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (14.3.2022)). בהקשר זה, אף שירות המבחן, שהוא הגורם המקצועי להערכת שיקומו של נאשם (רע"פ 5023/18 בדיר נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (28.6.2018)), נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של המבקש והמליץ על ענישה מוחשית. זאת לאור היעדר שיתוף פעולה מצדו – חרף מספר הזדמנויות שניתנו לו, ונוכח הסתירה שבין הצהרותיו המילוליות בדבר רצונו להשתקם לבין התנהלותו בפועל. בהינתן האמור, העונש שבית משפט השלום גזר על המבקש הולם את חומרת מעשיו, מתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, ומשקלל כראוי את שיקולי הענישה הרלוונטיים – הן שיקולי שיקום הן שיקולי הלימה והרתעה. אף לו היה נגזר על המבקש עונש חמור יותר – לא היה מקום להקל בעונשו. משאלו הם פני הדברים, ברי כי לא מתקיים חשש לעיוות דין המצדיק התערבות "בגלגול שלישי". 10. הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט __________________ 22047890_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4789/22", "עפ\"ג 31814-04-22", "ת\"פ 1572-02-21", "רע\"פ 4730/22", "רע\"פ 512/22", "רע\"פ 6607/21", "רע\"פ 7658/18", "רע\"פ 1705/22", "רע\"פ 5023/18" ]	748,877
738,010	בבית המשפט העליון בג"ץ 4791/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: השאם עבד רחמי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 16.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047910_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4791/22" ]	748,878
738,644	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4791/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: השאם עבד רמחי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 2-1: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין לבקשת הצדדים, אנו מורים על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 – בטל. ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22047910_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4791/22" ]	748,879
738,011	בבית המשפט העליון בג"ץ 4792/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: סמיר מוחמד מחמוד אבחיץ נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 11.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047920_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4792/22" ]	748,880
739,482	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4792/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: סמיר מוחמד מחמוד אבחיץ נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (01.08.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין לאחר ששמענו את באי כוח הצדדים, עיינו בחומר החסוי, והבהרנו לבא כוח העותר כי החשד בעניינו מבוסס, בא כוח העותר ביקש לחזור בו מהעתירה. אשר על כן העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047920_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4792/22" ]	748,881
738,012	בבית המשפט העליון בג"ץ 4793/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: עז אלדין מסאלמה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 2.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047930_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4793/22" ]	748,882
738,875	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4793/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: מסאלמה עז אלדין נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין 1. העותר, יליד 1999, תושב בית עוא שביתיר, נעצר ביום 6.4.2022 על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו בחשד לפגיעה בביטחון האזור; הסתה כנגד מדינת ישראל באמצעות הרשתות החברתיות; חברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין – חמאס; והחזקה, סחר ושימוש באמצעי לחימה ותחמושת באופן בלתי חוקי. ביום 11.4.2022 הוצא צו מעצר מינהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 11.4.2022 ועד ליום 5.8.2022 (להלן: צו המעצר ), בקיזוז ימי מעצרו עד אז. בהחלטתו מיום 14.4.2022 אישר בית המשפט הצבאי את צו המעצר וקבע כי מהעותר נשקפת מסוכנות גבוהה ומידית. על החלטה זו, העותר הגיש ערעור לבית המשפט הצבאי לערעורים. בהחלטתו מיום 4.7.2022, בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הערעור, תוך שקבע, בין היתר, כי מהמידע המודיעיני עולה חשש ממשי לכך שהמערער מקדם פעילות מסוכנת ויש לו קשר לאמל"ח. על כך נסבה העתירה שלפנינו. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "הוא פעיל חמאס; המתפעל פרופיל פייסבוק קיצוני; בעל קשרים לאמצעי לחימה; וחשוד בקידום פעילות ביטחונית המסכנת את בטחון האזור". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047930_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4793/22" ]	748,883
738,013	בבית המשפט העליון בג"ץ 4794/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: מגד אחמד עמארנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 16.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047940_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4794/22" ]	748,884
738,975	בבית המשפט העליון בג"ץ 4794/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: מגד אחמד עמארנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשת המשיבים 3-2 למתן ארכה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש. תגובת המשיבים 3-2 תוגש עד ליום 27.7.2022 שעה 14:00. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047940_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4794/22", "ש 3" ]	748,885
739,266	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4794/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: מג'ד אחמד עמארנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: בשם המשיבים: עו"ד אשרף אבו סנינה עו"ד יובל שפיצר; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין 1. העותר, יליד 1971, תושב יעבד ועיוור מילדות, מוכר לגורמי הביטחון וריצה בעבר עונשי מאסר בגין עבירות ביטחוניות וכן שהה במעצרים מנהליים. העותר נעצר ביום 21.2.2022 על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו ונחקר בחשד לפגיעה בביטחון האזור; ולחברות, פעילות ומתן שירות להתאגדות בלתי מותרת – חמאס, אך הכחיש את המיוחס לו. ביום 3.3.2022 הוצא צו מעצר מינהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 3.3.2022 ועד ליום 20.8.2022 (להלן: צו המעצר ), בקיזוז ימי מעצרו. בהחלטתו מיום 7.3.2022 אישר בית המשפט הצבאי את צו המעצר וקבע כי מהעותר נשקפת מסוכנות גבוהה. על החלטה זו, העותר הגיש ערעור לבית המשפט הצבאי לערעורים. בהחלטתו מיום 4.7.2022, בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הערעור, תוך שקבע, בין היתר, כי מהמידע המודיעיני עולה חשש ממשי לכך שהעותר מקדם פעילות מסוכנת באמצעות קשריו הרבים עם פעילי חמאס ומיקומו בדרג בכיר בארגון. על כך נסבה העתירה דנן. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "חשוד כמי שמעורב בפעילות חמאס ארגונית, בתוך כך הינו עומד בקשר מול פעילי מפקדת החמאס ברצועת עזה לטובת קידום ומימון פעילות חמאס בשטח". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ששה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22047940_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4794/22" ]	748,886
738,014	בבית המשפט העליון בג"ץ 4795/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: טארק מחמוד אבו סרור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 9.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047950_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4795/22" ]	748,887
738,961	בבית המשפט העליון בג"ץ 4795/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: טארק מחמוד אבו סרור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש בקשה מוסכמת להארכת מועד מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיבים יגישו את תגובתם לעתירה עד ליום 27.7.2022 בשעה 9:00. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22047950_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4795/22" ]	748,888
739,247	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4795/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותר: טארק מחמוד אבו סרור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג, עו"ד יעל קולודני פסק-דין לאחר שנשמעו טענות הצדדים ובית המשפט עיין בחומר החסוי, בהמלצת בית המשפט הודיע בא-כוח העותר כי הוא חוזר בו מן העתירה והיא נדחית בזאת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047950_A04.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4795/22" ]	748,889
737,966	בבית המשפט העליון בג"ץ 4796/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: חמזה עבד אלמהדי זהור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 2.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047960_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4796/22" ]	748,890
738,870	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4796/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: חמזה עבד אלמהדי זהור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין 1. העותר, יליד 1993, תושב הכפר בית כאחל שביתיר, הורשע בעבר בעבירה ביטחונית, וכן שהה במעצר מנהלי. ביום 7.12.2021 העותר נעצר על רקע מידע מודיעני חסוי שהצטבר בענייננו בחשד לחברות ופעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; להסתה נגד מדינת ישראל באמצעות רשתות התקשורת; ולפגיעה בביטחון האזור ובפעילויות הצבא. ביום 13.12.2021 הוצא צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 13.12.2021 ועד ליום 6.4.2022 (להלן: צו המעצר הראשון ). לקראת פקיעת צו המעצר הראשון, ולאחר שהעותר נחקר על ידי משטרת ישראל פעם נוספת, ביום 5.4.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 6.4.2022 ועד ליום 5.8.2022 (להלן: צו המעצר הנוכחי ), וזאת על רקע המסוכנות שעדיין נשקפה ממנו. העתירה מופנית כנגד צו המעצר הנוכחי. על כך נסבה העתירה שלפנינו. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "מעורב בפעילות חמאס ארגונית המסכנת את בטחון האזור; הוא בעל קשרים לפעילי חמאס בכירים; בעל פרופיל פייסבוק מזוהה חמאס ומסית; והוא הודה כי הכניס כספיי טרור לשטח". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047960_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4796/22" ]	748,891
737,967	בבית המשפט העליון בג"ץ 4797/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: דאוד צוהיב בסאם נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 9.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047970_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4797/22" ]	748,892
738,949	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4797/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן העותר: דאוד צוהיב בסאם נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש עתירה למתן צו על תנאי; בקשה מוסכמת למחיקת העתירה מיום 25.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיב 2: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין בעקבות הסכמת הצדדים כמפורט בבקשה שהוגשה מטעמם, אנו מורים על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 – מבוטל . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22047970_V02.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4797/22" ]	748,893
737,968	בבית המשפט העליון בג"ץ 4798/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: אשרף אבראהים שמאסנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 8.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047980_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4798/22" ]	748,894
738,756	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4798/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן העותר: אשרף אבראהים שמאסנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי; בקשה מוסכמת למחיקת העתירה מיום 24.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין בעקבות הסכמת הצדדים כמפורט בבקשה שהוגשה מטעמם, אנו מורים על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22047980_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4798/22" ]	748,895
738,087	בבית המשפט העליון בג"ץ 4799/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותר: פלוני נ ג ד המשיב: הרשות בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה מיום 14.7.2022 החלטה הלכה היא כי בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה נדרש להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית. בנוסף לכך, עליו לשכנע כי ההליך מגלה עילה. בענייננו, העותר, המייצג את עצמו, לא הניח תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי, ובכלל זה לא הוגשו תדפיסי חשבון בנק, ולא הוצג פירוט בדבר נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו. בנוסף, על פני הדברים העתירה אף אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, בין היתר, לנוכח בקשת סעדים כוללניים (ראו והשוו: בג"ץ 1326/21 פלונית נ' שר הפנים , פסקה 6 (14.6.2021)). אשר על כן, לא ראיתי לפטור את העותר מתשלום אגרה, ואולם בשים לב לאינדיקציות לקשיים כלכליים היא תופחת לסכום מתון של 1,000 ש"ח. אגרה כאמור תשולם עד ליום 1.8.2022, אחרת יימחק ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת . ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22047990_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4799/22", "בג\"ץ 1326/21" ]	748,896
739,677	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4799/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: הרשות עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. ככל שניתן להבין מהעתירה ומנספחיה, העותר סבור כי רשויות המדינה פועלות נגדו בדרכים שונות, מתנכלות לו ופוגעות בגופו וברכושו. הסעדים המבוקשים בעתירה הם "להורות לפרקליטות המדינה להודיע לבית המשפט מי היא הרשות / מי הן הרשויות", ו"להורות לרשות לסיים לאלתר את החלת ה'הליך' על העותר בשל התמונה הקשה העולה ובשל הנימוקים המובאים בפניה". 2. ניכר כי העותר חווה תחושות מצוקה קשות. ברם, עתירתו כוללנית, לא מובנת וחסרה תשתית עובדתית מינימאלית. לא קיימת אפוא אפשרות לדון בטענותיו או להעניק לו את הסעדים המבוקשים (ראו והשוו: בג"ץ 2307/19 אילייב נ' משטרת ישראל – אגף חקירות (31.3.2019); בג"ץ 8535/16 אוחנה נ' מדינת ישראל (9.11.2016)). 3. לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף, ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047990_R03.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4799/22", "בג\"ץ 2307/19", "בג\"ץ 8535/16" ]	748,897
742,268	בבית המשפט העליון בג"ץ 4799/22 - ג' לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: הרשות בקשה מטעם העותר העותר: בעצמו החלטה העותר מבקש כי נורה על הסרת "צו איסור הפרסום החל על העתירה", ואולם, לא ניתן כל צו איסור פרסום בעניינה. ככל שכוונת העותר היא כי נחשוף את שמו, חלף הכינוי "פלוני", יגיש העותר הודעה מתאימה לבית המשפט. אשר לבקשה לחסות פרטים אישיים המופיעים בנספחים לעתירה, הרי שבקשה זו אינה מובנת, לנוכח העובדה כי נספחים אלו אינם נחלת הכלל ואינם מפורסמים. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22047990_R04.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4799/22" ]	748,898
738,096	בבית המשפט העליון בש"א 4801/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: זהר מיכאל נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נחמיאס מנור, נאמן 2. כוניס הנכסים הרשמי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי מיום 14.7.2022 החלטה בשים לב לנימוקי הבקשה ולכך שמנספחי הבקשה עולה כי הנאמן אינו מתנגד לארכה המבוקשת, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 21043-09-17 מיום 13.4.2022, וזאת עד למועד הגשתו בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותצרף לו את החלטתי זו. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048010_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4801/22" ]	748,900
739,305	בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.9.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו עד ליום 6.9.2022 והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 6.9.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה ותוקנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048020_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4802/22" ]	748,901
742,111	בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המשיבים 4 לפטור מהתייצבות לדיון בשם המערערים: עו"ד אורן טסלר בשם קבוצת המשיבים 3: עו"ד שי דקס החלטה לבקשת קבוצת המשיבים 4 המיוצגת על ידי עו"ד שי דקס אני פוטרת אותם מהצורך להגיש טיעונים ולהתייצב לדיון הקבוע ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G02.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4802/22" ]	748,902
742,760	בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המשיבים 5 לפטור מהתייצבות לדיון בשם קבוצת המשיבים 5: עו"ד ד"ר עופר פרץ החלטה לבקשת קבוצת המשיבים 5 המיוצגת על ידי עו"ד ד"ר עופר פרץ אני פוטרת אותם מהצורך להגיש טיעונים ולהתייצב לדיון הקבוע ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G03.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4802/22" ]	748,903
742,763	בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המערערים להוספת מוצגים בשם המערערים: עו"ד אורן טסלר החלטה הבקשה תידון לפני ההרכב במועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G04.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4802/22" ]	748,904
743,035	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 31.5.2022 (כב' השופטת ע' זינגר ) ב-עת"מ 17988-03-22 תאריך הישיבה: כ"ג באלול תשפ"ב (19.9.2022) בשם המערערים ובשם קבוצת המשיבים 3: עו"ד אורן טסלר בשם המשיבות 2-1: עו"ד מירית שלו; עו"ד אליה בר בשם קבוצת המשיבים 4: פטורים מהתייצבות בשם קבוצת המשיבים 5: פטורים מהתייצבות פסק-דין עיינו בכתובים והוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לפנינו. בא-כוח המערערים לאחר התייעצות עם מרשיו הודיע כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט ואינם עומדים עוד על הערעור. משכך, הערעור נדחה. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט 22048020_G05.docx זפ	[ "עע\"מ 4802/22", "עת\"מ 17988-03-22" ]	748,905
738,004	בבית המשפט העליון רע"א 4803/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. המחלקה לשירותים חברתיים רמת גן 4. עו"ד רחל שחור - אפוטרופא לדין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.6.2022, בענ"א 40308-04-22 שניתנה על-ידי השופט נ' שילה בשם המבקש: עו"ד יוסי נקר החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו היום, 14.6.2022, בענ"א 40308-04-22 (השופט נ' שילה ), שבה התקבל ערעור המשיבה 1 על החלטת בית המשפט לנוער במחוז תל אביב (בת ים) מיום 24.3.2022 בתנ"ז 67101-06-21 (השופט נ' שילו ). 2. המבקש והמשיבה 1, שניהם הוריו של קטין, אשר מצוי במשמורתה הבלעדית של המשיבה. הקטין הוכרז כ'קטין נזקק', על-ידי בית משפט השלום לנוער, ביום 15.8.2021. לאחר שגורמי הטיפול המליצו על הוצאת הקטין מבית אמו, למסגרת פנימייתית טיפולית, ובהסכמת המשיבה – ניתן צו הוצאה ממשמורת, שלפיו יועבר הקטין לפנימיית 'רננים'. המבקש התנגד למן הרגע הראשון להוצאת הקטין לפנימיה, וטען כי אם המשיבה איננה מסוגלת לטפל בו, על בית המשפט להסתפק בהעברתו לביתו של המבקש. לבסוף, משסבר בית משפט השלום לנוער כי טובת הילד מצדיקה זאת, נעתר בית משפט השלום לנוער לבקשת המבקש, והורה על המרת צו ההוצאה ממשמורת, בצו השגחה בקהילה, כאשר הקטין יתגורר בבית המבקש. המשיבה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור – והורה על הותרת הקטין בפנימיה. מכאן הבקשה שלפנַי. 3. למקרא בקשת רשות הערעור, ולאחר שעמדתי על השתלשלות האירועים – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, ללא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המבקש טוען, כי לא יעלה על הדעת שיינתן צו הוצאה ממשמורת, קודם שיתברר אל-נכון קודם לכן, האם ניתן להסתפק בהעברת הטיפול בקטין אל תחת אחריותו. לטענתו, מבקשת המשיבה "להשתמש בחוק הנוער (טיפול והשגחה) כדי להוכיח בבית משפט לנוער, ולא בבית משפט למשפחה, שהאב אינו כשיר לטפל בבנו. לא לזה נועד בית משפט לנוער. נדגיש כי סמכויות ההורים מוקנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ואם למשיבה 1 השגות כלשהן ביחסיה מול המשיב עליה לפעול במישור של בית משפט למשפחה" . דא עקא, המבקש עצמו הוא המבקש 'לעקוף' את בית המשפט לענייני משפחה. בענייננו, המשמורת נתונה בידיה הבלעדיות של המשיבה; כך קבע בית המשפט לענייני משפחה. הסעד שהעניק בית משפט השלום לנוער, מעורר קושי מניה וביה: ביטול צו ההוצאה ממשמורת, משמעו הותרת הקטין בידי המשמורן שקבע בית המשפט לענייני משפחה – המשיבה. צו שמכוחו יועבר הקטין לבית אביו, אף הוא מהווה הלכה למעשה צו הוצאה ממשמורת – כזה שבית המשפט לנוער איננו מוסמך להעניק. כבר נקבע בבג"ץ 8906/04 פלונית נ' פלוני (20.7.2005) (אליו הפנה המבקש עצמו), כי "חוק הנוער אינו מסמיך את בית-המשפט לנוער לדון בסכסוכי משמורת ואפוטרופסות. יצוין כי הוראת-סעיף 3(4) לחוק הנוער מסמיכה את בית-המשפט לנוער להורות על הוצאתו של קטין נזקק ממשמורת האחראי עליו ומסירתו למשמורתה של רשות הסעד, והכל בנסיבות המנויות בסעיף האמור. עם זאת, אין בהוראת-סעיף 3(4) הנ"ל על-פי לשונה ותכליתה, כדי להסמיך את בית-משפט לנוער להכריע בסכסוכים על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפיכך, לא היה מוסמך בית-המשפט לנוער להכריע במחלוקת שבין העותרת למשיבים בנוגע להחזקת הקטינה, וממילא לא היה אמור לפסוק בשאלה זו" . 4. הדברים עולים במפורש גם מלשון סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. סעיף זה, מאפשר לבית המשפט לנוער "להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית-המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו , או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). למדנו אפוא, כי הסמכות שהוקנתה לבית המשפט לנוער מאפשרת להוציא את הקטין מהשמורת שבה הוא נתון עד כה, ולהמירה באחת החלופות המנויות בחוק: משמורתה של רשות הסעד, או החזקה במעון; הא ותו לא. חוק הנוער אינו מאפשר לבית המשפט לנוער להורות על החלפת משמורן אחד באחר. במכות זו נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה. משידענו כל זאת, ברי כי בדין קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבה. 5. הקריאה בבקשת רשות הערעור – מעיקה ועצובה. דאגת המבקש לבנו – זועקת מכל מילה וטענה. החשש מפני הותרתו בפנימיה, עודו רגיש ורך בשנים – ברורה ונוגעת ללב. אולם, אותה דאגה כנה ועמוקה לטובת הקטין – נשקפת גם ממילותיה של המשיבה; גם מדברי יתר הנוגעים בדבר. המבקש בחר לפתוח את בקשת רשות הערעור, בזעקה מרירה, הלקוחה ממשפט שלמה "גם לי גם לך לא יהיה" (מלכים א ג, כו), אך קשה להלום דימוי זה בנסיבות העניין. המשיבה, בלב כבד, הבינה כי המענה היחיד לצרכיו של הקטין – ינתן בפנימיה. לא מצרות עין הגיעה המשיבה להחלטה זו, אלא דווקא "כי נכמרו רחמיה על בנה" (שם). אמת נכון הדבר, הרוחות בין הורי הקטין – סוערות. הגלים – עכורים. זה מושך בכה וזו בכה, והטרגדיה: הקטין הוא שנלכד בתווך. גורמי המקצוע הביעו גם הם דעתם על כך שהמתחים בין הוריו הם שגרמו להידרדרות שחלה במצבו בעת האחרונה. יש לקוות כי ההורים, שטובת הקטין היא שעומדת בראש מעיינם-שניהם, ישכילו לשלב ידיים ולפעול יחד על מנת להיטיב עמו. הדעת נותנת, כי בכך יימצא מזור גם לכאבם ולדאגתם. 6. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048030_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4803/22" ]	748,906
741,182	בבית המשפט העליון ע"פ 4804/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה מטעם המשיב מיום 23.8.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המערערת, המשיב יגיש עיקרי טיעון מטעמו בהיקף של עד 9 עמודים, וזאת עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048040_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4804/22" ]	748,907
742,778	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4804/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-תפ"ח 38491-12-20 מיום 30.5.2022 שניתן על ידי השופטים ר' כרמל, א' רומנוב ו-ש' רנר תאריך הישיבה: י"ט באלול התשפ"ב (15.09.2022) בשם המערערת: עו"ד ורד חלאוה; עו"ד ענת ארוסי כהן בשם המשיב: עו"ד אריאל הרמן; עו"ד חנן ג'בסקי פסק-דין מעיון בנימוקי הערעור עולה כי בפני בית המשפט המחוזי, ההגנה כלל לא טענה כי יש מקום לסטות מהכלל לפיו התקופה המירבית לאשפוז תהיה תקופה המאסר המירבית ועל כן לא נשמעו טיעונים לעניין זה . לשאלתנו, בא כוח המשיב אישר טענה זו. מאחר וסוגיה זו בליבת הערעור שלפנינו, אנו מורים לבית המשפט המחוזי לשוב ולהידרש לעניינו של המשיב, לשמוע את טיעוני באי כוח הצדדים בדחיפות הראויה וליתן פסק דין. למען הסר ספק, הדיון בפני בית המשפט המחוזי יתמקד אך ורק בפסיקתו לעניין תקופת האשפוז המקסימלית. משכך, אנו מבטלים את תוצאת פסק הדין לפיה ניתן צו אשפוז למשך שנה. תחת זאת בשלב זה יחול בעניינו של המשיב האמור בסעיף 15(ד1)(2) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22048040_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4804/22", "תפ\"ח 38491-12-20" ]	748,908
738,132	בבית המשפט העליון רע"פ 4808/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ ג ד המשיב: דרור דרי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-עתפ"ב 28190-03-22 מיום 31.5.2022 שניתן על ידי השופטת אוסילה אבו אסעד בשם המבקשת: עו"ד בת אור כהנוביץ'; עו"ד קרן שטרית החלטה לתגובת המשיב לא יאוחר מיום 7.8.2022 בשעה 12:00. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048080_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4808/22" ]	748,913
740,420	בבית המשפט העליון רע"פ 4808/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ ג ד המשיב: דרור דרי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-עתפ"ב 28190-03-22 מיום 31.5.2022 שניתן על ידי השופטת אוסילה אבו אסעד בשם המבקשת: עו"ד בת אור כהנוביץ'; עו"ד קרן שטרית בשם המשיב: עו"ד אלדד בן הרוש; עו"ד יעל שטסל-יודוביץ החלטה הבקשה תועבר לדיון לפני הרכב תלתא. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048080_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4808/22" ]	748,914
738,222	בבית המשפט העליון בש"א 4809/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: סואעד זידאן נ ג ד המשיבה: מנוליד חירות מערכות בע"מ בקשה מיום 14.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת בזאת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.5.2022 ברע"א 17222-05-22, וזאת עד ליום 1.8.2022. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048090_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4809/22" ]	748,915
740,752	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4743/22 ע"פ 4811/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן המערערת בע"פ 4743/22 והמשיבה בע"פ 4811/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 4743/22 והמערער בע"פ 4811/22: פלוני ערעורים על הכרעת הדין (מיום 26.4.2022) ועל גזר הדין (מיום 9.6.2022) של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 30393-02-21 שניתנו על-ידי כבוד השופט ג' צפריר תאריך הישיבה: ז' באב התשפ"ב (4.8.2022) בשם המערערת בע"פ 4743/22 והמשיבה בע"פ 4811/22: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב בע"פ 4743/22 והמערער בע"פ 4811/22: עו"ד ראפי מסאלחה פסק-דין השופט י' עמית : שני ערעורים מאוחדים לפנינו – ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר ), מיום 26.4.2022, וערעור על גזר הדין מיום 9.6.2022 בת"פ 30393-02-21 (המערער על הכרעת הדין ייקרא להלן: המערער ; המערערת על גזר הדין תיקרא להלן: המדינה ). עובדות כתב האישום 1. על פי הנטען באישום הראשון, עובר ליום 21.10.2020 קשר המערער קשר יחד עם שני אחרים להצית כלי רכב הנמצאים באולם התצוגה של חברת "ליס קאר" שבנוף הגליל (להלן: אולם התצוגה ). לשם מימוש תוכניתם, הצטיידו המערער ושותפיו בפטיש גדול, באקדח או בחפץ הנחזה להיות אקדח, ובמיכל בנפח של 16 ליטר, אותו מילאו בבנזין. ביום 21.10.2021, בסמוך לשעה 01:54, הגיעו המערער ושותפיו ברכב אל אולם התצוגה. השלושה ירדו מן הרכב, כאשר הם עוטים מסכות על פניהם וכפפות על ידיהם. נהג הרכב כיוון את האקדח או החפץ הנחזה להיות אקדח אל עבר הכביש, כאשר המערער אחז בידיו את מיכל הבנזין. השותף השלישי ניפץ את דלת הזכוכית של אולם התצוגה באמצעות הפטיש. או אז, נכנס המערער לאולם התצוגה, שפך כמות גדולה של בנזין על שלושה רכבי יוקרה, והצית את הבנזין שהתלקח במהירות, כך שהדלקה גרמה לנזקים כבדים לרכבים ולאולם התצוגה בסך כולל של למעלה ממיליון ₪. המערער, שהאש אחזה בידיו, חזר אל הרכב יחד עם שותפיו, והשלושה נמלטו מהמקום, כאשר כל אותה העת, האש המשיכה לאחוז במערער כשהוא בתוך הרכב. בגין המעשים המתוארים לעיל – כפי שנחזים בסרטון ממצלמות האבטחה במקום - יוחסו למערער בכתב האישום עבירות של הצתה, לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה, לפי סעיף 407(ב) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק; והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בצירוף סעיף 29(ב) לחוק. 2. על פי המפורט באישום השני, ביום 28.1.2021, עת נחקר המערער במשטרה, בין היתר בעניין האירוע המתואר באישום הראשון, ניצל המערער את יצאת החוקר מן החדר, לזמן קצר, ונטל את מכשיר הטלפון הנייד שנתפס בביתו ואשר היה בתוך אחת המעטפות המשטרתיות, והכניסו לכיסו. בעת שהוכנס לתאו בבית המעצר נתפס הטלפון הנייד בכליו. בגין המעשה המתואר, יוחסה למערער בכתב האישום עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק. הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי 3. ביחס לאישום הראשון, קבע בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת ראיות, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהמערער התפרץ, יחד עם אחרים, לאולם התצוגה והציתו בכוונה להצית את הרכבים הנמצאים בתוכו. בהכרעת הדין פרס בית המשפט המחוזי בהרחבה את התשתית הראייתית הענפה אשר הובילה להרשעת המערער במרבית העבירות שיוחסו לו. בכלל זה, בחן בית המשפט המחוזי את סרטוני מצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע ההצתה; פריטי לבוש שנמצאו כשעתיים לאחר ההצתה במערום בסמוך לאולם התצוגה, אשר חלקם היו שרופים ועם שיירי בנזין או פרופיל DNA של המערער; את מחקרי התקשורת של הטלפונים שנתפסו ברשות המערער; את עדויות הרופאים שבדקו את כוויות המערער בידיו; ואת עדויות חוקרי המשטרה ועדים נוספים. לבסוף, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירת ההצתה, ובעבירה של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה. לצד זאת, המערער זוכה מעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, שעה שלא הוכח שמעשיו מקיימים את יסודות העבירה. באשר לאישום השני, בית המשפט המחוזי קבע כי המערער היה מודע לכך שהטלפון הנייד הוא מוצג שנתפס לצורך החקירה, ושמעשהו עלול להביא לפגיעה בחקירה. על כן, המערער הורשע גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. 4. בערעורו על הכרעת הדין טוען המערער כי אין במארג הראייתי שפרסה המדינה כדי לבסס את מעורבותו באירוע ההצתה, ואת המעשים שיוחסו לו, מעבר לספק סביר. בדיון שהתקיים בפנינו, הדגיש בא כוחו של המערער, כי לדידו, משקלה של כל אחת מהראיות הנסיבתיות הוא אפס, ולכן הסכימה של סך הראיות אינה יכולה להביא להרשעת המערער. נטען, בין היתר, כי הכרעת הדין מבוססת על השערות וכי בית המשפט קמא התעלם מכך שלמערער לא היה מניע לביצוע העבירות. בהקשר זה הצביע המערער על כך שהבעלים של אולם התצוגה נקב בשמותיהם של מספר גורמים שיש להם אינטרס להתנכל לו, אך המערער אינו ביניהם. עוד נטען כי הגרביים השרופות אשר עליהם נמצא פרופיל ה- DNA של המערער, נתפסו תשע שעות לאחר האירוע, קילומטר מאולם התצוגה, כך שאין מדובר בממצא שנמצא בזירה ועל כן אין מקום לזקוף ממצא זה לחובתו; כי דווחו אירועי שריפה נוספים בליל ההצתה, וייתכן שהממצאים שנתפסו קשורים להם; כי אם היה זה המערער שביצע את ההצתה, הרי שמן הסתם היו מוצאים כוויות נרחבות על כל גופו לנוכח הנזק שנגרם לבגדים שנמצאו ולמצער, הכוויות בידיו היו חמורות בהרבה; כי פרטי הלבוש שנמצאו לא שייכים למערער וקיימת התאמה נמוכה-בינונית לכך שמדובר בבגדים ששימשו את המצית לפי הסרטונים; כי קיימת אי התאמה בזמנים בין המצלמות השונות והאיכונים; וכי אין איכון טלפוני המעיד כי המערער שהה במועד האירוע בנוף הגליל. עוד נטען כי אילו ביקשו המציתים האלמונים לברוח לדבוריה, לא היה הגיון שיעשו כן דרך עין מאהל, כי אין דרך שמחברת בין עין מאהל לבין דבוריה, וכי קיימת דרך קצרה יותר להימלט ממקום האירוע לדבוריה (חניון צ'רצ'יל). 5. שמענו בקשב רב את טיעוני המערער ולא מצאנו בהם ממש. נקדים אפוא אחרית לראשית ונאמר כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות, באשר כנגד המערער עומד מארג ראייתי עשיר של ראיות המצביעות על אשמתו, וכי הגנתו בבית המשפט קמא הייתה הגנת סרק. הצטברותן של הראיות הנסיבתיות, מובילה למסקנה אחת ויחידה ולפיה המערער ביצע את המעשים בהם הורשע מעבר לכל ספק סביר. מאחר שהדברים פשוטים, נסתפק בהצגה קצרה של מכלול הראיות שהובילו להרשעת המערער והמעידות באופן חד וברור על אשמתו. 6. מצלמות האבטחה קלטו היטב את שלוש הדמויות שעשו דרכן אל אולם התצוגה. אחת הדמויות החזיקה ג'ריקן דלק, שפכה את תוכנו על הרכבים ועל רצפת האולם, וניתן לראות כי אותה דמות פוסעת בתוך שלוליות הדלק שאך לפני שניות ספורות נשפך מהג'ריקן. ניתן לראות את האש שהוצתה כשהיא מתלקחת במהירות ואוחזת בשתי כפות ידיו של המצית הביש גדא, וכאשר נמלטים השלושה אל רכב המזדה השחור שהמתין בחוץ, ניתן לראות אש בתוך המכונית הנמלטת. המשטרה ערכה סריקות בכיוון רחוב מעלה יצחק שאליו נחזה הרכב נמלט, ו כשבע שעות לאחר ההצתה, במרחק של כקילומטר מזירת ההצתה, נמצא מערום של פריטי לבוש מהם נדף ריח חזק של דלק. המערום כלל טריינינג חרוך ושרוף בחלקים שונים, ואשר דומה לטריינינג שבו התהלך האלמוני המצית שנחזה בסרטוני האבטחה המצולם בסרטונים; נעליים חרוכות בצבע שחור מידה 44 וחצי; ומסיכת סקי שחורה. המשטרה המשיכה בסריקות, וכשעתיים לאחר מכן, במרחק של מטרים ספורים ממקום מציאת מערום פריטי הלבוש, נתפס זוג גרביים לבנות שרופות בחלקן. 7. האם אותו מצית ביש-גדא, "שהצליח" להצית גם את עצמו, הוא המערער שלפנינו, שנעצר כחמישה חודשים לאחר האירוע? כפי שנראה להלן, לפנינו שורה של ראיות נסיבתיות שמובילות אל המערער. (-) הטריינינג שנתפס במערום פרטי הלבוש – במכשיר הטלפון הנייד של המערער, שנתפס בביתו, נמצאה תמונה בה הוא נחזה כלובש טריינינג הדומה לזה שבו התהלך המצית במצלמות האבטחה של אולם התצוגה, ולטריינינג שנתפס בשטח. מומחית מז"פ קבעה כי נמצאה התאמה חלקית בין הטריינינג שבו צולם המערער לבין זה שלבש המצית ולזה שנמצא במערום בגדים בסמוך למקום ההצתה. (-) הנעליים שנתפסו – נקבע על ידי מומחית מז"פ כי קיימת תמיכה בינונית שהנעליים שנתפסו, אשר נמצאו שרופות בחלקן ואותרו עליהן שיירי בנזין, מתאימות לנעליים שצולמו באירוע. מידת הנעליים תואמת את מידת נעליו של המערער, והמערער לא שלל את האפשרות שהיו לו נעליים מסוג זה. (-) DNA על הגרביים שנתפסו – על הגרביים שנתפסו, שכאמור היו שרופות בחלקן ואותרו עליהן שיירי בנזין, נמצא פרופיל DNA התואם את הפרופיל של המערער בשכיחות של אחד למיליארד פרטים. כאמור, הגרביים נמצאו על ידי המשטרה כתשע שעות לאחר איתור מערום פרטי הלבוש, באותו צד של הכביש, באותה מדרכה, במרחק של קילומטר מאולם התצוגה. התקשיתי לרדת לסוף דעתו של המערער שטען כי המרחק בזמן ובמקום של הגרביים החרוכות מזירת האירוע, מאיין את משקלו של הממצא. המערער לא נתן כל הסבר או תרחיש אפשרי למציאת גרביו השרופות, עם DNA שלו, בסמוך למקום ביצוע ההצתה. אילו שאלנו אדם מן היישוב, מה הסיכוי שגרביים חרוכות עם DNA שלו יימצאו מחוץ לביתו, השאלה הייתה נתקלת מן הסתם בהרמת גבה. קל וחומר כאשר הגרביים החרוכות נמצאות בסמיכות זמן ומקום לזירת הצתה. לדידי, המדובר בראיית זהב, אך כפי שנראה להן, ראיה זו אינה עומדת בבדידותה. (-) הכוויות על ידיו של המערער – בסרטון מצלמות האבטחה נראות ידיו של המצית כשהן עולות באש והמצית משליך כפפה בוערת מידו ממש לפני עלייתו לרכב המזדה. בסרטון ניתן לראות כי בעת מנוסת הרכב מהמקום, בוערת אש במושב האחורי במקום בו יושב המצית. והנה, צירוף מקרים מפתיע. ההצתה התרחשה ביום 21.10.2020 ובימים 25.10.2020 ו-26.10.2020 , פנה המערער לקופת חולים על מנת לקבל טיפולים רפואיים בשל כוויות בידיו, כאשר הוא חבוש בשתי ידיו וסובל מכוויות בדרגה 2, לדבריו, לאחר שנכווה ממי רדיאטור רותחים יומיים לפני כן. (-) מסלול נסיעת הרכב – הרכב אשר שימש את שלוש הדמויות שנראות בסרטוני האבטחה, נראה לאחר ההצתה נוסע לכיוון מעלה יצחק. כאמור, מערום הבגדים נתפס במרחק של קילומטר מזירת ההצתה, לכיוון הדרך המובילה מעין מאהל לדבוריה ולא נצפה במצלמות רכב אחר מאותו הסוג באותם רגעים. כמו כן, טלפון ששימש את המערער אוכן לשעות 01:59 – 02:08 בדרך המובילה מעין מאהל לדבוריה, מקום מגוריו של המערער, באופן שמתיישב עם מסלול נסיעת הרכב. בית המשפט קמא העלה מיוזמתו את עובדת אי ההתאמה בזמנים המתועדים בסרטונים השונים. ברם, המדובר באי התאמות של דקות ספורות לכאן או לכאן, כאשר ידוע לנו שהדיווח למשטרה על האש המשתוללת באולם התצוגה היה בשעה 01:54, כך שהגיוני להניח כי חלפו מספר דקות מההצתה עצמה ועד לדיווח. המדובר אפוא בעניין טכני גרידא שאין לו נפקות בענייננו. (-) הטלפון הנייד שנתפס בבית המערער – משהזכרנו את איכון הטלפון, נספר כי מכשיר טלפון אשר נתפס בבית המערער, מסוג נוקיה (להלן: מנוי 927 ), הותקן בין החודשים יוני לנובמבר שנת 2020, ואין חולק כי הוא שייך למערער. מנוי 927 לא היה בשימוש יומיומי והנה, קרוב למחצית ההתקשרויות במנוי 927 בוצעו במהלך 24 השעות עובר להצתה ולאחריה, ולמעלה ממחציתן בוצעו בסמוך להצתה, בשעות הלילה, אל קרובי משפחתו וחברו של המערער. שיחות אלו מאוכנות במקום ובזמן המתיישב עם מסלול נסיעת הרכב, כעולה מהמצלמות וממיקום מערום הבגדים. (-) המערער שתק בחקירתו הראשונה – שתיקה זו ניתן לזקוף לחובתו כראיית חיזוק. (-) טענת אליבי לא הוכחה – לנוכח הצטברות הראיות, ניתן היה לצפות כי המערער יעלה טענת אליבי מפורטת בחקירתו, ולמצער, בתשובה לכתב האישום. בהקשר זה אזכיר את הוראות סעיף 152 (ג)-(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובעות כלהלן: תשובת הנאשם לאישום 152 (א)... (ב).... (ג) בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה. (ד) משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי", או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט. רק בעדותו בבית המשפט, טען המערער לראשונה, שבזמן אירוע ההצתה שהה בחתונה משפחתית בכפר אום אל גאנם. אך האם בכלל הייתה חתונה במועד זה? המערער לא הביא ולו עד אחד, או ראיה כלשהי, המעידה על קיום החתונה באותו מועד, על אף שהדעת נותנת שאם אכן שהה בחתונה, וודאי נצפה על ידי רבים. כאמור, רק בעדותו בבית המשפט טען כי הלך לחתונה של קרוב משפחתו אך אינו זוכר היכן היה בדיוק באותו יום. (-) הסברי המערער לכוויות בידיו לא אומתו – גרסת המערער לפיה נכווה בידיו עת היה לבדו, בשעת לילה מאוחרת, במטע זיתים השייך למשפחתו, בשל תקלה ברכבו מסוג יונדאי גטס שגרמה להתחממות הרדיאטור לא הוכחה. המערער לא הוכיח שבכלל היה לו רכב מסוג יונדאי גטס. המערער לא הציג מסמך כלשהו המלמד על תיקון התקלה. ובכלל, מה עשה המערער בשעת לילה במטע זיתים, ומדוע התחמם הרדיאטור בשעת לילה? סתם המערער ולא פירש. המערער סיפר שמכר את היונדאי גטס לחלקים לבחור בשם מוחמד אטרף מדבוריה אך לא הביא כל ראיה לכך, ואף לא אותר אדם בשם זה. (-) הזמן שחלף מעת שהמערער נכווה ועד שפנה לקבלת טיפול רפואי – המערער ניגש לקבל טיפול רפואי רק שלושה-ארבעה ימים לאחר שנכווה, ללא הסבר מניח את הדעת מדוע לא פנה מיד לטיפול. ובכלל, גרסתו כי ישב במקום במשך כשעתיים לאחר שנכווה ושפך מים על ידו נמצאה על ידי בית משפט קמא, ולא בכדי, כבלתי סבירה בנסיבות העניין. (-) גרסאותיו הסותרות של המערער בעניין הכוויות – ועדיין בעניין הכוויות, הרי שבחקירתו הראשונה במשטרה טען המערער שפנה לקבל טיפול בביתו שעתיים לאחר שנכווה, בעוד שבחקירתו האחרונה שמר על זכות השתיקה. בחקירותיו טען כי סיפר להוריו ולארוסתו את שאירע לו, בעוד בעדותו טען כי איננו זוכר אם סיפר להם ואם חזר לביתו לאחר שנכווה. המערער נמנע מזימונם של בני משפחתו לעדות, ולא הובאה כל ראיה אחרת לתמיכה בטענותיו. (-) הטריינינג עמו צולם המערער לא אותר – על אף שהמערער אישר כי הוא המצולם בתמונה שאותרה בטלפון הנייד שלו, וכי הטריינינג עמו צולם שייך לו, הוא לא ידע היכן הטריינינג נמצא, העלה מספר גרסאות בנוגע לגורלו, וסירב לחיפוש בביתו. מול כל הראיות שפורטו לעיל, לא הציב המערער גרסת אליבי; נמצאו סתירות בדבריו; לא ניתן על ידו כל הסבר הגיוני וסביר להימצאות ה- DNA שלו על הגרביים החרוכות שנמצאו בקרבת זמן ומקום לאולם התצוגה; כאשר נשאל על השיחות במנוי 927 לחברו ולקרוביו הוא בחר לשמור על זכות השתיקה ונמנע מזימונם של עדים עמם שוחח בטלפון ואשר היו יכולים לשפוך אור על נסיבות קיום השיחות. הסניגור המלומד טען כי אילו היה זה המערער שביצע את ההצתה, ניתן היה לצפות כי יסבול מכוויות בכל גופו, באשר בסרטוני האבטחה ניתן לראות אש במכונית הנמלטת. ברם, לא כך עולה מהבגדים שנתפסו במערום. בטריינינג שלבש המצית ניתן להבחין בחור לא גדול בגב, בחור בברדס (הכובע המחובר לבגד) וניתן להבחין כי האש אף לא תפסה את בטנת הברדס, וחור גדול בשרוול הימני באזור הסמוך לכף היד. מכאן, שהטענה כביכול המצית היה אמור להפוך לאבוקה חיה, אין לה על מה שתסמוך. גם הטענה כי היו אירועי הצתה נוספים באותה לילה אינה יכולה לסייע למערער. כפי שעולה מדוח האירועים במשטרה (ת/28) היו מספר דליקות בשדה קוצים או בשטח פתוח, דליקה בדירה, וכן אירוע הצתה של כלי רכב ברחוב האגוז בנוף הגליל, האירוע היחיד שיכול להיות רלוונטי לענייננו. ברם, באירוע זה ניתן לראות בצילומי מצלמות האבטחה מכונית מזדה בהירה , האש לא אחזה באף אחד מהמציתים, וגם הבגדים שלבשו המציתים באותו אירוע, אינם מתאימים לבגדים שנתפסו במערום פרטי הלבוש. 8. בנקודה זו אומר מילים מספר בנוגע למניע. המניע יכול לעיתים להוות ראיה נסיבתית. אך כפי שאי הימצאות ראיה פורנזית אינה בבחינת ראיה פוזיטיבית (ראו, לדוגמה, ע"פ 1769/14 סועאד נ' מדינת ישראל , פסקה 33 (27.1.2016); ע"פ 8798/12 נבון נ' מדינת ישראל , פסקה 34 והאסמכתאות שם (30.7.2013)) , כך גם היעדר מניע, אינו נזקף בהכרח לזכותו של נאשם. אדרבה, משהגענו למסקנה כי המערער הוא אותו ביש גדא שכמעט העלה את עצמו באש אך אין לו מניע משל עצמו, בעוד שיש אחרים שיש להם אינטרס להתנכל לעסק, הרי שאין להוציא מכלל אפשרות כי המערער שימש אך כשלוח של אחרים. כך, לדוגמה, נזכיר את תופעת "הפרוטקשן", המאיימת על קיומם של עסקים רבים. במסגרת זאת, דורשים גורמים עברייניים "דמי חסות" מבעלי עסקים, קטנים כגדולים, על מנת "לאבטח" את עסקיהם או בשל סיבה אחרת כלשהי. מן המפורסמות שגורמים אלה מבצעים את זממם באמצעות אחרים, מבלי "ללכלך" ישירות את ידיהם. לכן, העובדה שפלוני מבצע הצתה, כאשר לו עצמו אין מניע, אינה מפתיעה כלל. איננו יודעים אם זה המצב בענייננו אם לאו, ולא אמרנו דברים שאמרנו אלא כדי להצביע על כך שאין ליתן משקל להיעדר מניע אצל המערער, שמא נהפוך הוא, והמערער היה אך שלוח של אחרים. בהקשר זה אפנה למכתבה מיום 8.5.2022 של באת כוח חברת ליסקאר, שממנו ניתן ללמוד כי כעשרה ימים לפני האירוע מושא דיוננו, נשרף גם אתר החברה בחיפה בצומת הצ'ק-פוסט, וכי היו גם שני אירועי ירי על סניף החברה בחיפה וניסיון לפגיעה בסניף החברה בפתח תקוה. 9. כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל מזה של ראיות ישירות, ולטעמי, לעיתים אף עולה עליהן. מכל מקום, בחינת הראיות דנן עומדת במבחן ה"תלת-שלבי" שנקבע בפסיקה: בחינת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה; בחינת מסכת הראיות כולה, לצורך קביעה אם משקלן המצטבר של הראיות מוביל למסקנה המפלילה; ולבסוף, העברת הנטל "הטקטי" אל הנאשם, להציע הסבר שעשוי לשלול את המסקנה המפלילה (ראו, מבין רבים, ע"פ 9038/08 נאשף נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (15.4.2010); ע"פ 3263/13 בן שטרית נ' מדינת ישראל , פסקה 70 (19.3.2017); ע"פ 1081/14 צעלוק נ' מדינת ישראל , פסקה 50 (18.12.2016); ע"פ 8808/14 פחימה נ' מדינת ישראל , פסקה 41 (10.1.2017); ע"פ 2960/14 חזן נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (18.1.2017). למבחן דו-שלבי ראו ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף (21.1.2015)). 10. המערער לא עמד כלל בנטל הטקטי שהונח לפתחו. הנה כי כן, לצד שתיקתו של המערער בחקירותיו, שקריו של המערער, אי העלאת טענת אליבי בהזדמנות הראשונה – לצד כל אלה לפנינו הצטברות ( aggregation ) של מספר ראיות עצמאיות ובלתי תלויות זו בזו, שביניהן בוהקת ראיית ה- DNA , כראיית זהב שאף יכולה לעמוד בפני עצמה בהיעדר הסבר סביר מצד המערער. מכל מקום, וכפי שנזדמן לי לומר: "בית המשפט בוחן בסוף הדרך את סל הראיות כמכלול , כל ראיה כשלעצמה וכל הראיות בהצטברותן ...[...] הצטברות ראיות שכל אחת מהן כשלעצמה אינה מעבר לכל ספק סביר, מגדילה את הסתברות מסקנתן. הדגש הוא על הצטברות ראייתית , שבתורה מובילה להסתברות ראייתית " (ע"פ 5459/09 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל , בפסקאות 59-58 (20.7.2015), הדגשות במקור – י"ע). סוף דבר, ומשקבענו כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות, נפנה עתה לערעור המדינה על גזר הדין. גזר הדין של בית המשפט המחוזי 11. בגין העבירות בהן הורשע, נגזרו על המערער 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שבעה חודשים, ותשלום פיצויים לאולם התצוגה בסכום של 85,000 ₪. במסגרת גזר הדין, עמד בית המשפט המחוזי, בין היתר, על חומרתה של עבירת ההצתה; על התכנון הפרטני שנלווה לביצוע העבירות; על התוצאות הקשות שהסבו מעשי המערער לאולם התצוגה; ועל הנזק שהיה עלול להיגרם כתוצאה ממעשיו. לאור כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה ההולם למעשי המערער באישום הראשון נע בין 34-18 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים; וכי מתחם הענישה ההולם למעשי המערער באישום השני נע בין 6-2 חודשי מאסר. בהתחשב בכך שלחובת המערער עבר פלילי (גרם מוות ברשלנות), ושהוא ניהל את משפטו עד תום מבלי שנטל אחריות על מעשיו, מיקם בית המשפט את עונשו של המערער על מחצית המתחם, וגזר עליו 27 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, כאמור לעיל. 12. המדינה טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע מתחם ענישה הנמוך ממתחם הענישה המקובל בעבירות הצתה, והוא אינו הולם את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה. באשר לאישום השני, נטען כי העבירה שביצע המערער מעידה על השתרשותו בעולם העבריינות, וכי בית המשפט המחוזי נפל לכדי טעות כאשר קבע מתחם ענישה אשר נע בין חודשיים לשישה חודשי מאסר. לבסוף, המדינה טענה כי לא היה מקום לקבוע עונש כולל עבור שני האישומים, משום שמדובר בשני אירועים נפרדים, אשר פגעו בערכים מוגנים שונים, ומן הראוי היה להורות על הצטברות העונשים השונים שנקבעו. דיון והכרעה 13. דין ערעורה של המדינה על קולת העונש להתקבל. הלכה ידועה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים בהם ניכרת סטייה ממדיניות הענישה הנוהגת (ע"פ 8381/17 ‏ מדינת ישראל נ' איכילוב , פסקה 20 (24.4.2018); ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי , פסקה 8 (3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (29.1.2009)). המעשים החמורים שביצע המערער מובילים למסקנה כי המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותנו, לאור קולת העונש שנגזר עליו. 14. מרבית המעשים הפליליים, מטבעם, טומנים בחובם ממד של חוסר וודאות. החל מגניבה וכלה ברצח – מבצע העבירה יודע כיצד האירוע יתחיל אך אין הוא יודע כיצד יתפתחו הדברים, ובאיזה אופן האירוע יגיע לקיצו. גם אם המבצע משער שתתקבל תוצאה כלשהי, או מקווה לה, קשה לדעת כיצד "יתגלגל" האירוע, ומה תהיינה השלכות מעשיו בטווח המידי. כך גם מעשה ההצתה, הטומן בחובו ממד רב יותר של חוסר ודאות. מעשה ההצתה יוצר מצב ומקים סיכון שלאדם אין שליטה עליו – אש. רבות נכתב על המסוכנות שטמונה בעבירת ההצתה (ראו, למשל: ע"פ 4311/12 סורי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (8.11.2012); ע"פ 8347/19 מיהרט נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (17.3.2020); ע"פ 3210/06 עמארה נ' מדינת ישראל , פסקה ה(1) (18.3.2007) (להלן: עניין עמארה ); ע"פ 2939/19 חלפון נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (2.2.2020); ע"פ 4036/13 אמארה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (5.10.2014)). האש היא אכזרית. היא חמקמקה. היא עוצמתית. הסכנה הטמונה בה היא רבה, ותוצאותיה אין לשער. האש יכולה להתפשט תוך שניות ודקות. היא יכולה לגרום לנזק אדיר לרכוש. היא יכולה לגרום למוות. האש לא מבדילה בין אדם אחד לאחר, או בין מי שמעורב בסכסוך כלשהו – "היעד" של מבצע העבירה – לבין צד שלישי חסר מזל אשר היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון (וראו, להמחשה, ע"פ 2356/17 רגבי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (29.6.2020) (להלן: עניין רגבי ), שם הצתת דירה גרמה למות השכנה). לא בכדי הביטוי "כאש בשדה קוצים" מצא מקומו בשפתנו – באש יש פוטנציאל להרס ולחורבן, והיא מתפשטת במהירות. מי שמבצע את עבירת ההצתה, למעשה לוקח בחשבון שמרגע השלכת הגפרור, הגחל, או הסיגר, משתנה נוסף נכנס לתמונה, עליו אין לו שליטה, ושהנזק הפוטנציאלי ממנו הוא רחב היקף – האש. האש היא מאבות הנזיקין במשפט העברי "תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה" ( שמות כ"ד, ה'). אוי לגפרור שהצית להבה, ולא בכדי אנו מוצאים בפסיקה הנוגעת לעבירת ההצתה ביטויים בנוסח " ראשיתה גפרור ואחריתה עלולה להיות שערי מוות" (עניין עמארה , בפסקה ה(1)); " מעשה הצתה ראשיתו ידועה, ואחריתו מי ישורנה " (ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (1.5.2019)). ברור, אם כן, מדוע קבע המחוקק עונש מאסר כה חמור בצדה של עבירת ההצתה – 15 שנות מאסר בפועל. מעבר לערכים עליהם עבירה זו מבקשת להגן, כמו שמירה על בטחון הציבור ועל הסדר הציבורי, לעבירת ההצתה פוטנציאל נזק חמור (עניין רגבי , בפסקה 6 ; ע"פ 6720/16 מדינת ישראל נ' פלוני והאסמכתאות שם (7.3.2017)). בעוד פעולת ההצתה כשלעצמה מצויה בשליטת המבצע ובמודעותו, תוצאות ההצתה אינן תמיד ידועות וקשה לחזותן מראש. 15. מנעד הענישה בעבירות ההצתה הוא רחב, ונקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה (ראו ע"פ 8337/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (4.5.2021)). במקרה דנן, אמנם מעשה ההצתה נעשה בשעת לילה מאוחרת, כאשר אין אנשים באולם התצוגה או בקרבת המקום, והפסיקה הכירה בכך ש" הצתה באזור תעשייה שלא בשעות העבודה טומנת בחובה פוטנציאל נמוך יותר לפגיעה בנפש, מאשר הצתה באזור מגורים או אזור תעשייה בשעות העבודה" (ע"פ 334/14 האס נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (31.3.2015)). ברם, נסיבות האירוע חמורות במיוחד, באופן שמצדיק החמרת הענישה באופן משמעותי. ענייננו בהצתה בחבורה לאחר תכנון קפדני, כשהמערער הוא המבצע העיקרי של מעשה ההצתה. הורתה של ההצתה בעבירת ההתפרצות, שהיא עבירה העומדת בפני עצמה והעונש בגינה עומד על שבע שנים כאמור בסעיף 407(ב) לחוק העונשין. הפורצים הצטיידו במיכל מלא בליטרים רבים של דלק, בפטיש, ובאקדח או חפץ הנחזה להיות אקדח, ולאחר הפריצה האלימה לבית העסק העלו אותו באש. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו נזקים חמורים לאולם התצוגה ולרכבים שהוצתו, נזק ישיר בסך של למעלה ממיליון ₪. לא למותר לציין כי אולם התצוגה נמצא בקומת קרקע של מבנה בן מספר קומות, והאש עלולה הייתה להתפשט לקומות נוספות. 16. יכול הטוען לטעון כי ענייננו בעבירת רכוש גרידא, ועל כן, במנעד הענישה בגין עבירות הצתה, המקרה דנן ממוקם בצד הענישה המקלה. ולא היא. ראשית, כאשר מציתים מבנה, גם בשעת לילה מאוחרת, יש לקחת בחשבון הימצאותו של אדם במבנה. שנית, ושמא עיקרו של דבר, יש לקחת בחשבון את הפגיעה בתחושת הביטחון האישי של הציבור הקרוב והרחוק. בשנים האחרונות, ההצתה הפכה לכלי שנועד להטיל אימה ופחד. ממכתבה הנ"ל של באת כוח ליסקאר, עולה כי נפגעה תחושת הביטחון האישי של עובדי אולם התצוגה אשר התקשו להתאושש לאחר האירוע וכי קשה היה לאחות את השברים ולגרום לחברה לחזור ולתפקד. לכך יש להוסיף כי האירועים פגעו בהכנסות החברה ובתדמיתה, והעלו את פרמיות הביטוח לכל סניפי החברה בסכומי עתק. הדעת נותנת כי מעבר לפגיעה בביטחון עובדי החברה ואולם התצוגה, נפגעה גם תחושת הביטחון של בעלי עסקים נוספים בכלל ובעלי העסקים הסמוכים לאולם התצוגה בפרט. מעשי המערער לא גרמו בסופו של יום לפגיעות בנפש, אך פוטנציאל הנזק הגלום בהם הוא גבוה במיוחד – החל מפגיעה פוטנציאלית בעוברי אורח או באדם אשר היה יכול לחלוף בקרבת מקום, וכלה בפגיעה לבתי עסק ולרכוש סמוכים. 17. עוד לצד החומרה נוסיף שהמערער לא שיתף פעולה עם רשויות החקירה, ולא חשף את זהות שותפיו למעשה שלא אותרו עד היום ואת התנהלותו העבריינית מושא האישום השני. העובדה שהמערער לא חשש להעלים את הטלפון הנייד כשהוא בעיצומה של חקירה משטרתית, מעידה לא רק על כוונה לשיבוש החקירה, אלא גם על עזות מצח ואי מורא מהדין. המערער ניהל למעשה הגנת סרק ובחר לנהל את ההליך עד תומו, מבלי שנטל אחריות על מעשיו או הביע חרטה, כך שגם בהיבט זה, המערער אינו זכאי להקלה בעונשו. 18. כל אלו מובילים למסקנה כי העונש שהושת על המערער לא משקף את חומרת מעשיו, אין בו כדי לבטא את סלידת החברה מהם, את גובה הנזק בפועל ובכוח שגרמו מעשיו, ואת חשיבות שיקול ההרתעה הכללית. העונש שהושת על המערער בבית משפט קמא אינו משקף את הנחישות שבה יש לפעול אל מול עבירת ההצתה. הגיעה אפוא העת להעלות באופן משמעותי את רף הענישה בעבירות הצתה, כאשר העונש הוא המסר אל מול המסר העברייני האלים שבמעשה ההצתה. לאור זאת, אציע לחברי להעמיד את עונשו של המערער על חמש שנות מאסר, חלף 27 חודשי המאסר שנגזרו עליו על ידי בית המשפט המחוזי. זאת, תוך שלקחתי בחשבון שאין דרכה של ערכאת ערעור למצות את העונש, וכי העלאת רף הענישה בעבירות הצתה בנסיבות כגון דא או בעבירות הצתה שבבסיסן תופעת 'פרוטקשן' או כדרך לפתרון סכסוכים עסקיים "צריכה להיעשות בהדרגתיות, תוך בחינה כפולה של רף הענישה הנוהג, הן ביחס לעבירות הקונקרטיות שבפניו, והן ביחס לעבירות אחרות בדיני העונשין" (השוו ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל , פ"ד סד(2) 666, 774 (2011)). 19. סוף דבר, ערעור המערער על הכרעת הדין נדחה, וערעור המדינה על גזר הדין מתקבל, באופן שעונש המאסר יעמוד על 5 שנות מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם. ש ו פ ט השופט נ' סולברג : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית . ניתן היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22047430_E03.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4743/22", "ע\"פ 4811/22", "ע\"פ 1769/14", "ע\"פ 8798/12", "ע\"פ 9038/08", "ע\"פ 3263/13", "ע\"פ 1081/14", "ע\"פ 8808/14", "ע\"פ 2960/14", "ע\"פ 6392/13", "ע\"פ 5459/09", "ע\"פ 8381/17", "ע\"פ 9097/05", "ע\"פ 1242/97", "ע\"פ 3091/08", "ע\"פ 4311/12", "ע\"פ 8347/19", "ע\"פ 3210/06", "ע\"פ 2939/19", "ע\"פ 4036/13", "ע\"פ 2356/17", "ע\"פ 6466/18", "ע\"פ 6720/16", "ע\"פ 8337/20", "ע\"פ 334/14", "ע\"פ 2247/10" ]	748,916
738,223	בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשה מיום 17.7.2022 להוספת ראיה החלטה המשיבים יגישו תשובה לבקשה שבכותרת עד ליום 25.8.2022. הבקשה והתשובות לה יובאו בפני ההרכב שידון בהליך, בסמוך לפני מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4812/22" ]	748,917
741,123	בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשה בהסכמה למתן אורכה להגשת תגובה מיום 23.8.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4812/22" ]	748,918
742,217	בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשת המשיבים לדחיית הערעור בהתאם לסעיף 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, מיום 8.9.2022 החלטה הבקשה תובא לעיון המותב שידון בהליך סמוך למועד הדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4812/22" ]	748,919
738,275	בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: כפר המכביה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופט י' פרגו ) מיום 25.05.2022 בת"א 25840-08-20 בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, נקבע כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה. המשיבה תגיש את תשובתה לבקשה עד ליום ג', 2.8.2022. 2. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א)(2) לתקנות האמורות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות , על כל הכרוך בכך. 3. בשלב זה אינני נעתרת לבקשה לעיכוב הליכים. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P01.docx רו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4813/22" ]	748,920
738,720	בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: תאגיד - כפר המכביה בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת תשובה מטעם המשיבה בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו בשם המשיבה: עו"ד ספי ריבה; עו"ד בן מולא החלטה המועד להגשת התשובה לבקשת רשות הערעור נקבע תוך זיקה למועדים שנקבעו להגשת תצהירי העדות הראשית בהליך נושא הבקשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן, אני נעתרת לבקשה להארכת המועד להגשת התשובה לבקשת רשות הערעור, והתשובה תוגש עד יום 11.8.2022 כמבוקש. במקביל, המועד להגשת תצהירי העדות הראשית של סקרינטק (2004) בע"מ יוארך עד יום 14.9.2022. זאת על מנת לאפשר קבלת החלטה בבקשת רשות הערעור עוד לפני חלוף המועד להגשת התצהירים. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4813/22" ]	748,921
740,606	בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: תאגיד - כפר המכביה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.5.2022; 19.5.2022 ומיום 25.5.2022 בת"א 25840-08-20, שניתנו על ידי כב' השופט י' פרגו בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו בשם המשיבה: עו"ד ספי ריבה; עו"ד בן מולא פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על מספר החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופט י' פרגו ) מימים 11.5.2022 19.5.2022 ו-25.5.2022 בת"א 25840-08-20. עניינן של ההחלטות בקיום הליכי גילוי ועיון במסמכים, כאשר בית המשפט החליט כי שלב הגילוי והעיון הסתיים וכי יש לעבור לשלב ההוכחות בתביעה, תוך שהוא קבע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת. הרקע לבקשה 1. המבקשת (היא התובעת בהליך בבית המשפט קמא) היא חברה בע"מ המתמחה בהספקת שירותי הקרנה, הגברה ותאורה. המשיבה, גם היא חברה בע"מ, מפעילה את מתחם "כפר המכביה" ברמת גן, מתחם הכולל מתקנים שונים ובהם אולמות אותם היא משכירה לקיום אירועים. המשיבה (היא הנתבעת) התקשרה עם המבקשת כדי שזו תספק לחלק מלקחותיה שירותי הגברה והקרנה. בתמצית יצוין כי עניינה של המחלוקת בין הצדדים הוא בטענות המבקשת כי היא זכאית לתשלומים שונים מהמשיבה בגין אותה התקשרות. 2. מאחר שכפי שיובהר להלן, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם בית המשפט קמא "דילג" על הליכי הגילוי ועיון בין הצדדים, נעמוד בקצרה על השתלשלות העניינים בערכאה דלמטה. ביום 12.8.2020 הגישה המבקשת את כתב התביעה; ביום 17.12.2020 הגישה המשיבה בקשה למתן פרטים נוספים, וביום 11.5.2021 הוגש על-ידיה כתב הגנה; ביום 23.6.2021 הגישה המבקשת בקשה להורות למשיבה לקיים הליכים מקדמיים. בהחלטות מימים 23.6.2021 ו-4.7.2021, נקבע כי בקשה זו תידון בישיבת קדם המשפט שהייתה קבועה ליום 8.7.2021; ביום 8.7.2021 התקיימה ישיבת קדם משפט בסופה הורה בית המשפט קמא למבקשת לתקן את כתב התביעה ולהשלים בו בין היתר את מלוא העובדות המקימות את עילת התביעה, את הנזק הנטען והסעדים המבוקשים. עוד נקבע כי " עד ליום 20.12.2021 יוגשו לבית המשפט כל הבקשות המקדמיות, ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר ביניהם בענין בקשות מקדמיות אלה ". ביום 8.12.2021 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן; ביום 17.2.2022 הגישה המשיבה כתב הגנה מתוקן, וביום 27.3.2022 הגישה המבקשת כתב תשובה; ביום 28.4.2022 הגישה המשיבה בקשה למחיקת סעיפים וסעדים מכתב התביעה המתוקן (להלן: בקשת המחיקה ); ביום 11.5.2022 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר דיוני במסגרתה התבקשה, בין היתר, ארכה להגשת תשובת המבקשת לבקשת המחיקה וקיום ההליכים המקדמיים בין הצדדים בתוך 20 ימים ממתן החלטה בבקשת המחיקה. בקשה זו נדחתה באותו היום על-ידי בית המשפט קמא תוך שנקבע בה כי " הגיע העת לסיים את כל ההליכים המקדמיים ". ביום 19.5.2020 הגישה המבקשת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט ולחילופין למתן הוראות למשיבה לצורך השלמת הליכי הגילוי. בבקשה זו נטען כי חרף ההחלטה לפיה יש לסיים את ההליכים המקדמיים, המשיבה סירבה לפניות המבקשת לקיומם. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט קמא ביום 19.5.2022 תוך שנקבע כי לא ברור על איזו החלטה הוגשה הבקשה ו" האם ניתנה החלטה כלשהי של בית המשפט בבקשה המתייחסת לגילוי מסמכים ומענה על שאלון "; ביום 22.5.2022 הגישה המבקשת את תשובתה לבקשת המחיקה. ביום 25.5.2022 התקיים דיון קדם משפט בסופו דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת לנהל הליכים מקדמיים תוך שהוא קובע כי " הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ולקבוע את התיק לשמיעת הראיות ". בהתאם לכך קבע בית המשפט קמא מועדים להגשת תצהירים מטעם הצדדים. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות הצדדים 3. לטענת המבקשת, בית המשפט "דילג" על שלב גילוי המסמכים והשאלונים תוך קביעת התיק להוכחות באופן הסותר מושכלות יסוד בדין הישראלי. לטענתה כלל לא התקיימו הליכים מקדמיים בתיק, שכן כל פניותיה למשיבה וכל בקשותיה בעניין זה לבית המשפט נותרו ללא מענה הולם. כך, עוד קודם להגשת כתב התביעה המתוקן, לאחר שהמשיבה הגישה כתב הגנה, פנתה אליה המבקשת על מנת להסדיר החלפה הדדית של תצהירי גילוי ועיון במסמכים. עוד נטען כי לאחר דין ודברים בין הצדדים הם סיכמו על מועדים בהם יוגשו תצהירי גילוי מסמכים הדדיים. אולם המשיבה התכחשה להסכמות אלה – והודיעה ביום 16.6.2021 למבקשת כי לשיטתה טרם בשלה העת לקיום הליכי גילוי ועיון במסמכים. בהמשך, לאחר שהוגשו כתבי הטענות המתוקנים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הם יקיימו הליכים מקדמיים בתוך 20 ימים ממועד מתן הכרעה בבקשת המחיקה ובכפוף להחלטת בית המשפט בבקשה זו. לאחר שהסדר דיוני זה נדחה על-ידי בית המשפט קמא, פנתה המבקשת מספר פעמים למשיבה על-מנת לתאם מועדים להחלפה סימולטנית של תצהירי גילוי מסמכים ומענה לדרישות גילוי מסמכים של הצדדים, כך שאלה יסתיימו לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט. לאחר מספר פניות שלא נענו השיבה לבסוף המשיבה ביום 17.5.2022 כי טרם בשלה העת לקיום הליכי גילוי מסמכים, וכי בית המשפט טרם הורה על ביצוע ההליכים המקדמיים. עוד טענה המבקשת בהקשר זה כי המשיבה הגיעה מספר פעמים להסכמות עם המבקשת בקשר למועדים בהם יקיימו הצדדים הליכי גילוי ועיון. חרף האמור, המשיבה לא שיתפה לאחר מכן פעולה עם המבקשת באופן המהווה חוסר תום לב בניהול ההליך המשפטי. 4. באשר להחלטה מיום 11.5.2022 טענה המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את ההסדר הדיוני עליו הסכימו הצדדים. לטענתה, ההלכה היא כי למעט במקרים חריגים, יש לאפשר לצדדים בהתדיינות אזרחית להסכים על שינויים בסדרי הדין. חרף האמור, בית המשפט קמא דחה ללא סיבה מוצדקת את הסכמת הצדדים על דחיית המועד להגשת בקשות מקדמיות. 5. מנגד טענה המשיבה כי ההחלטה התקבלה כדין. היא ציינה כי חלפו כשנתיים מאז הגשת התביעה. לטענתה, כתב התביעה – המקורי ואף המתוקן - נעדר עילה ואינו כולל פירוט מינימאלי של היסודות העובדתיים והמשפטיים בבסיסו. זאת בניגוד להחלטת בית המשפט קמא מיום 8.7.2021, בה התיר בית המשפט למבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך שהוא מבהיר אילו פרטים עליו לכלול; ובניגוד למצגיה של המבקשת לפיהם יש באפשרותה לתקן את כתב התביעה בהתאם להוראות הדין. לטענת המשיבה, הליכי הגילוי והעיון שהמבקשת עומדת על קיומם, נועדו לאפשר לה להיבנות מ"מסע-דיג". זאת, מבלי שהיקף המחלוקות בתיק הוגדר ומבלי שיובהרו מהן העובדות מפניהן על המשיבה להתגונן. לטענתה, התנהלותה הדיונית של המבקשת, אשר לא הבהירה מהן הפלוגתות שבמחלוקת, מנוגדת לחובה לנהוג בתום לב ובהגינות. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי החלטת בית המשפט לפיה על המבקשת להגיש את ראיותיה, נועדה לאזן בין האפשרות לסלק את התביעה על הסף (ולמצער למחוק חלקים הימנה) לאור המחדלים בכתב התביעה, לבין רצונו של בית המשפט להותיר למבקשת אפשרות לברר את תביעתה מבלי שהיא תיבנה ממחדליה. בית המשפט איזן באופן זה בין זכות המשיבה לדעת מהן עילות התביעה והסעדים הנתבעים כנגדה לבין זכות הגישה לערכאות של המבקשת. משכך, אין המדובר בהחלטה לא סבירה המתעלמת מנסיבות רלוונטיות או הגורמת לעיוות דין, ואין להתערב בה במסגרת בקשה לרשות ערעור. יתרה מכך, בדיון מיום 25.5.2022, בסופו ניתנה ההחלטה מושא בקשת הערעור דנן, נעתרה המשיבה להמלצת בית המשפט קמא ולא עמדה על בקשת המחיקה, נוכח הקביעה שהמבקשת תציג את ראיותיה. אלמלא הייתה ניתנת ההחלטה דנן, הייתה המשיבה עומדת על הכרעה בבקשתה. 6. המשיבה הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה בהתאם לסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ), הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על בקשה למתן צו גילוי ועיון גורף. המשיבה חזרה וציינה בהקשר זה כי החלטת בית המשפט קמא אינה מתעלמת באופן שרירותי משלב גילוי המסמכים אלא מאזנת בין זכות המבקשת לגישה לערכאות לזכות המשיבה לדעת מהן הטענות המועלות כנגדה. ההחלטה אף אינה מאפשרת למבקשת להיבנות מ"מסע דיג" חסר תום לב, והיא מביאה בחשבון את ההפרה הנטענת של ההחלטה מיום 8.7.2021, שגם לאחריה לא תיקנה המבקשת את הפגמים הנדרשים בכתב התביעה המתוקן שהגישה. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), ולדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, וערעור הוגש על-פי הרשות שניתנה. לטעמי, כפי שיובהר להלן, יש לקבל את הערעור ככל שהוא נוגע להחלטה מיום 25.5.2022. 8. ככלל, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן סדרי דין, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות אלה (רע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו , פסקה 8 (4.5.2015)). כך בפרט ביחס להחלטות שעניינן הליכי גילוי ועיון במסמכים, שהן החלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. יחד עם זאת, ערכאת הערעור תיטה להתערב בהחלטות בנושאים אלה כאשר מדובר בהחלטה בלתי מתקבלת על הדעת או כזו שאינה מביאה בחשבון את כלל הנסיבות הרלוונטיות; החלטה שמגלה טעות בולטת או שתביא לפגיעה ברורה בבעל דין; או החלטה המנוגדת לדין וגורמת לעיוות דין לאחד הצדדים (ראו: רע"א 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' כהן (24.2.2020); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 130-129 (2021) (להלן: עמית )). 9. ככל שהבקשה נוגעת להחלטות מימים 11.5.2022 ו-19.5.2022 אינני סבורה שמדובר באותם מקרים חריגים ולכן דינה להידחות. ההחלטה מיום 11.5.2022 היא החלטה הדוחה הסדר דיוני אותו הציעו הצדדים. בקשת רשות הערעור לגביה הוגשה ממילא בחלוף התקופה הקבועה בתקנות (סעיף 137 לתקנות) ולא היה מקום לקבלה ולו רק מטעם זה. באותה החלטה דחה בית המשפט קמא בין היתר את בקשת הצדדים לדחות את הליכי הגילוי עד לאחר שתינתן החלטה בבקשת המחיקה, וקבע שיש לסיים את ההליכים המקדמיים. בהמשך, בהחלטה מיום 19.5.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. מהחלטה זו עולה כי לשיטת בית המשפט קמא טרם נדונו בקשות המתייחסות להליכי הגילוי. החלטות אלה נוגעות באופן מובהק לסדרי הדיון בבית המשפט קמא – החלטות שככלל אין מקום להתערב בהן, מה עוד שלא היה בהן כדי לחסום את המבקשת מלקיים הליכי גילוי ועיון במסמכים. מכל מקום, מעיון בבקשת רשות הערעור עולה, כפי שמציינת המבקשת עצמה (סעיף 53 לבקשה), כי היא מתייחסת בעיקרה להחלטה מיום 25.5.2022 בה נקבע כי ההליכים המקדמיים הסתיימו ויש לעבור לשלב ההוכחות. החלטה זו תידון אם כן להלן. 10. שאלה מקדמית שיש לבחון אותה ביחס לבקשה לערער על ההחלטה מיום 25.5.2022 היא האם, כטענת המשיבה, מדובר בהחלטה הנכנסת בגדרי צו בתי המשפט באופן השולל מהמבקשת את האפשרות להגיש בגינה בקשת רשות ערעור. אני סבורה שהתשובה על כך היא בשלילה. סעיף 1(10) לצו בתי המשפט קובע שעל החלטה שעניינה שאלונים וגילוי מסמכים לא תינתן רשות ערעור למעט שלושה חריגים – גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים וטענת חיסיון. העמדה הרווחת בפסיקה היא כי בהתאם לצו בתי המשפט לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה המקבלת בקשה בעניין גילוי מסמכים כללי (ראו: רע"א 7839/20 Nippon Yusen Kabushiki Kaisha נ' בז'ה , פסקה 13 (6.1.2022); עמית, בעמודים 80 ו-132)). במקרה דנן, בחינת השתלשלות ההליך כפי שהיא תוארה לעיל, מעלה כי כלל לא התקיימו בו הליכי גילוי ועיון במסמכים בין הצדדים. זאת חרף לשון ההחלטה לפיה המבקשת " עדיין " מבקשת לנהל הליכים מקדימים הקשורים לשאלונים, גילוי מסמכים וכדומה, ועל אף שנקבע כי " הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ". המבקשת אומנם פנתה מספר פעמים למשיבה אלא שזו סירבה לשתף עמה פעולה - מאחר שהייתה סבורה שטרם בשלה העת לקיום ההליכים המקדמיים. אף בית המשפט קמא קבע, בהחלטה מיום 8.7.2021, כי לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן ועד לקדם הדיון הבא יוגשו כל הבקשות המקדמיות. אלא שבסופו של דבר, בקדם המשפט הראשון שהתקיים לאחר שהוגשו כתבי הטענות המתוקנים, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת למתן הוראות ביחס לגילוי מסמכים הדדי בין הצדדים. יתרה מכך, בית המשפט קמא עצמו, בהחלטתו מיום 25.5.2022, עמד על כך כי טרם נדונו על-ידיו בקשות שעניינן בגילוי ועיון במסמכים. כך, הוא מציין כי " רק עתה סמוך למועד הדיון הנוכחי ולאחר הגשת כתב התביעה המתוקן שומע אני על החסר שיש לתובעת ועל בקשותיה בנדון ". מכאן שאין מדובר בהחלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים אלא בהחלטה שלא לאפשר למבקשת לקיים הליכים מקדמיים. עוד יש להדגיש כי אף המשיבה עצמה אינה טוענת כי התקיימו הליכי גילוי ועיון בין הצדדים. כפי שהובהר לעיל, החליט בית המשפט לשיטתה להורות על הגשת תצהירים ולהימנע מקיום הליכים מקדמיים חלף קביעה כי התובענה תסולק על הסף – כולה או חלקה. החלטה כזו היא לשיטת המשיבה החלטה מושכלת ומאוזנת, שאינה מתעלמת באופן שרירותי משלב גילוי המסמכים. היינו, גם לשיטתה לא התקיים בהליך שלב גילוי המסמכים. 11. ההחלטה מיום 25.5.2022 אינה אם כן החלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים כללי או ספציפי, ואף לא החלטה הדוחה את שלב הגילוי והעיון במסמכים לשלב מאוחר יותר לאחר שהמבקשת תציג את ראיותיה, אלא החלטה המבטלת את עצם קיומם של ההליכים המקדמיים. האם החלטה שכזו נכנסת בגדרי סעיף 10(1) לצו בתי המשפט? שאלה זו נדונה על-ידי השופט סולברג ברע"א 4880/21 זליכה נ' קלדרון (7.10.2021) (להלן: עניין זליכה ). באותו עניין נקבע כי צו בתי המשפט אינו מכוון למקרים בהם מתעלמת הערכאה הדיונית מהפרק העוסק בגילוי מסמכים ועוברת במישרין לשלב ההוכחות. 12. עמדה זו מקבלת גם עלי. ראשית , סעיף 1(10) לצו בתי המשפט עוסק בהחלטה לפי הפרק העוסק בהליכי הגילוי והעיון. היינו, נקודת המוצא של הצו היא כי מתקיימים הליכי גילוי ועיון וכי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור היא החלטה שניתנה בהתאם להוראות התקנות בעניין זה. זאת בעוד שהחלטה שמשמעותה שלא יתקיימו כלל הליכי גילוי ועיון בין הצדדים אינה החלטה שהתקבלה בהתאם לפרק העוסק בהוראות אלה בתקנות. שנית , גם בחינת תכלית צו בתי המשפט מובילה למסקנה כי הוא אינו חל על החלטות מסוג זה. תכליתו של הצו היא לייעל את ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, על-ידי כך שהוא מאפשר לקיים את הדיון ברציפות תוך מניעת עיכובים מיותרים בבירור התובענה. נראה כי בבסיס צו בתי המשפט עומדת ההנחה שיש סוגי החלטות שהן דיוניות באופיין ושזכויות הצדדים לא יפגעו באופן ממשי אם ניתן יהיה לערער עליהן רק בסיומו של ההליך (ע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ , פסקה 14 (24.7.2016)). הנחה זו אינה מתקיימת כשמדובר בהחלטה שמשמעותה, הלכה למעשה, היא דילוג על שלב ההליכים המקדמיים ומעבר ישיר לשלב ההוכחות. להליכים המקדמיים בכלל ולהליכי הגילוי והעיון במסמכים בפרט ישנה חשיבות רבה בהליך האזרחי. הם מייעלים את ההליך המשפטי, מקדמים שוויון והגינות דיונית בין בעלי הדין והם נחוצים להגשמת התכלית של חקר האמת (ראו: עמית , בעמודים 29-30). חשיבות קיומם של הליכים אלה באה לידי ביטוי בתקנה 60(א) לתקנות לפיה " הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן ". מכאן נובע כי החלטה שמשמעותה היא שלא יתקיימו בין הצדדים הליכי גילוי ועיון, עלולה לפגוע בזכויות הצדדים ובהגינותו של ההליך עצמו. בהתאם לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מקרים כאלה, בהם ערעור על ההחלטה בסוף ההליך ולא באופן מיידי עלול " להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה ", הם מקרים המצדיקים לדון בבקשה כבר בשלב הביניים. 13. באופן דומה קבע השופט סולברג בעניין זליכה כי בחינת ההחלטות המוחרגות מצו בתי המשפט מלמדת כי מחוקק המשנה לא ביקש לשלול את האפשרות לערער על החלטה המתעלמת מהפרק העוסק בגילוי מסמכים ומדלג במישרין לשלב ההוכחות. השופט סולברג עמד על כך כי שלושת סוגי ההחלטות שהוחרגו בסעיף 1(10) מצו בתי המשפט (גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים, וטענת חיסיון) הן החלטות שלעמדת מחוקק המשנה עשויות להשפיע על ההליך באופן משמעותי, ולכן עשויות להצדיק מתן רשות ערעור. הוא ציין כי הפגיעה בבעל הדין הנגרמת מהדילוג על שלב גילוי המסמכים כולו היא משמעותית אף יותר, וניתן לכן להסיק - מכוח קל וחומר - כי מחוקק המשנה לא התכוון שהצו יחול על החלטות מעין אלה (עניין זליכה , בסעיף 24). 14. מכל האמור עולה כי הגם שככלל הליך גילוי המסמכים והיקפו נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות כאלה, החלטה שמשמעותה היא הלכה למעשה שלא לקיים כלל הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, היא החלטה שעשויה לפגוע באופן ממשי בזכויות הצדדים ובניהול ההליך, ולכן ניתן לערער על החלטה כזו גם במהלך הדיון ולפני שההליך הסתיים. 15. לגופו של עניין, אני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא ולהורות על קיומם של הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי במסמכים ועיון בהם. זאת משום שהטעמים העומדים בבסיס ההחלטה מיום 25.5.2022 אינם מצדיקים את מסקנתו של בית המשפט בה. על הטעמים שהובילו את בית המשפט קמא לדחות את בקשת המבקשת לקיום הליכי הגילוי והעיון ניתן ללמוד מלשון ההחלטה בה נקבע כך: "מדובר בתיק שהוגש לבית המשפט באוגוסט 2020. מצויים אנו היום כמעט שנתיים לאחר מכן וב"כ התובעת עדיין מבקש לנהל הליכים מקדימים הקשורים לשאלונים, גילוי מסמכים וכדומה. אני דוחה את הבקשה. [...] אין זה מקובל עליי להגיש תביעה ולאחר מכן להשלים פרטים חסרים שמקומם היה בהגשת כתב התביעה באמצעות הגשת שאלונים, גילוי מסמכים וכדומה. בוודאי שאין להאזין עתה לבקשה זו כאשר חלפו כמעט שנתיים מאז הגשת התביעה וגם אם בסמוך להגשת התביעה הייתה בקשה כזו, שאין להתייחס אליה נוכח העובדה שכתב התביעה מלכתחילה לא הוגש כפי שדרוש היה שיוגש ולתובעת ניתנה ההזדמנות לתקן אותו. [...] חלפה כשנה מאז הדיון הקודם ורק עתה סמוך למועד הדיון הנוכחי ולאחר הגשת כתב התביעה המתוקן שומע אני על החסר שיש לתובעת ועל בקשותיה בנדון. הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ולקבוע את התיק לשמיעת הראיות." 16. היינו, בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשת לנהל הליכי גילוי ועיון משני טעמים עיקריים: כתב התביעה החסר וחלוף הזמן. באשר לטעם הראשון – בית המשפט קמא קבע כי אין לאפשר לקיים הליכים של גילוי מסמכים ושאלונים שנועדו להשלים פרטים חסרים בכתב התביעה תוך ניסיון לתקן בדרך זו את מחדלי התובעת. נראה כי זו גם טענתה העיקרית של המשיבה. כך, לגישת המשיבה כתב התביעה אינו מקיים את הוראות הדין לנוכח הפרטים החסרים בו; והמבקשת לא תיקנה מחדלים אלה בהגשת כתב התביעה המתוקן (ולכן לגישתה היה מקום לסלק את כתב התביעה המתוקן על הסף). לטענת המשיבה, היעתרות לבקשת המבקשת לקיים הליכים מקדמיים כאשר אין בנמצא כתב תביעה המקיים את הוראות הדין ומבהיר את המחלוקת, תפגע בזכויותיה הדיונית. אני סבורה כי יש להבחין בין שני נושאים – הראשון, האם כתב התביעה מגלה עילה; והשני – האם יש לקיים הליכים מקדמיים. את השאלה האם כתב התביעה מגלה עילה, על בית המשפט לבחון בנפרד מהשאלה השנייה שעניינה בקיום הליכים מקדמיים. אם בית המשפט מוצא כי כתב התביעה אינו מגלה עילה – עליו לסלק אותו על הסף, ואז בוודאי שלא ייווצר הצורך בקיום הליכים מקדמיים כלשהם. אם לעומת זאת כתב התביעה מגלה עילה, יש לדון בעילת התביעה וזאת תוך מתן הזדמנות לצדדים לקיים את ההליכים המקדמיים. לא ניתן לטעמי לערוך את ה"איזון" אליו התייחסה המשיבה בטענותיה – קרי לא לסלק את התביעה על הסף מצד אחד, אך גם לא לאפשר למבקשת לקיים את ההליכים המקדמיים. כאמור, אם דינה של התביעה להתברר ולא להיות מסולקת על הסף, יש לערוך את הבירור הזה כדין, תוך מתן הזכויות הדיוניות לצדדים כנדרש. כאמור, כאשר התביעה אינה מסולקת על הסף, יש לאפשר לצדדים – אם הם מעוניינים בכך, לקיים את ההליכים המקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי ועיון במסמכים. הליכים אלה מבוססים על כתבי הטענות שהוגשו, שהם אלה התוחמים את גדרי המחלוקת בין הצדדים. בשלב הנוכחי של הדיון בפני בית המשפט המחוזי לא ניתן לקבוע כי המבקשת מעוניינת לבצע "מסע דיג" במסגרת ההליכים המקדמיים. זאת כאשר המבקשת כלל לא הגישה עדיין בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (או למענה על שאלון). ככל שיוגשו בקשות כאלה על ידי המבקשת, יהיה מקום לבחון אותן לגופן. יתכן שבית המשפט יקבע כי יש לדחות אותן מאחר שמדובר ב"מסע דיג" אסור (או משום שמדובר במסמכים שאינם רלוונטיים למחלוקת כפי שהיא הוגדרה בכתבי הטענות או מכל טעם אחר), אולם לא ניתן למנוע כבר עתה מהמבקשת להגישן. 17. באשר לטעם השני – אומנם חלפה שנה מאז הדיון הקודם אך חלפו 5 חודשים מאז הוגש כתב התביעה המתוקן וכחודשיים בלבד מאז הוגש כתב התשובה ועד שניתנה ההחלטה מיום 25.5.2022 לפיה יש לסיים את ההליכים המקדמיים. היות שהליכי הגילוי מתחילים רק לאחר הגשת כל כתבי הטענות שהם התוחמים את גדרי המחלוקת (תקנות 57-58 לתקנות), הרי שממילא לא היה מקום להגיש בקשות הנוגעות להליכי הגילוי והעיון קודם לכן. עוד יובהר כי חרף החשיבות הברורה והידועה בייעול הדיון ובקידום הליכים משפטיים ומניעת עיכובים מיותרים בהם, ייעול זה אינו יכול לבוא "על חשבון" הערכים הבסיסיים בקיומו של דיון הוגן, ובכלל זה מתן אפשרות לצדדים לעשות שימוש בכלים הדיוניים העומדים לרשותם לצורך גילוי האמת. אחד מהכלים הללו הוא כאמור קיומם של הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם ומשלוח שאלונים. 18. לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע מועדים לקיום הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי במסמכים ועיון בהם ושאלונים. המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ייקבעו לאחר שההליכים המקדמיים יושלמו. אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקשת בסך 7,000 ₪. ניתן היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P03.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4813/22", "רע\"א 1688/15", "רע\"א 7882/19", "רע\"א 7839/20", "ע\"א 6801/15" ]	748,922
738,224	בבית המשפט העליון בש"א 4814/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. הלל עקיבא ברק 2. נתנאל יוסף ברק 3. אברהם שקד 4. סוזן שקד נ ג ד המשיבה: אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.5.2022 בת"צ 46233-02-17. וזאת עד ליום 18.9.2022. החלטתי זו תצויין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048140_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4814/22" ]	748,923
742,953	בבית המשפט העליון בש"א 4814/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. הלל עקיבא ברק 2. נתנאל יוסף ברק 3. אברהם שקד 4. סוזן שקד נ ג ד המשיבה: אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בקשה מוסכמת למתן ארכה לנקיטת הליכים מיום 15.9.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם הצדדים רשאים להגיש הליכים ערעוריים על החלטת בית המשפט המחוזי בת"צ 46233-02-17 מיום 15.5.2022 עד ליום 2.10.2022. החלטתי זו תצויין בפתח ההליכים שיוגשו ותצורף להם כנספח. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048140_K02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4814/22" ]	748,924
738,451	בבית המשפט העליון בע"מ 4815/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא, השופט ש' שוחט) מיום 16.6.2022 ברמ"ש 29290-06-22 בשם המבקש: עו"ד עדי שדה החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט ) ברמ"ש 29290-06-22 מיום 16.6.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו בתלה"מ 55105-03-22 מיום 6.6.2022. רקע בתמצית 2. המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר, מאז הפרידה, מתנהלים בניהם הליכים משפטיים בכל הנוגע למשמורת בנותיהם והסדרי השהות שלהן עם המבקש. ביום 25.4.2022 הורה בית משפט לענייני משפחה על קבלת תסקיר מטעם שירותי הרווחה לצורך בחינת בקשת המבקש להרחיב את הסדרי השהות שלו עם אחת מבנותיו, כך שיכללו לינות בהתאם להמלצת המומחה שמונה על-ידי בית המשפט. המבקש השיג על החלטה זו בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה על ידי השופט נ' שילה ביום 3.5.2022 (רמ"ש 7321-05-22; להלן: החלטת השופט שילה ). בהמשך לכך, ביום 17.5.2022 פנה המבקש לבית משפט לענייני משפחה בבקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להגיש חוות דעת מעודכנת. ביום 6.6.2022 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה, וציין כי יש להמתין לקבלת התסקיר מטעם שירותי הרווחה. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נדחתה כאמור ביום 16.6.2022. 3. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת השופט שילה, וכי הלכה למעשה, הבקשה מהווה ניסיון להשיג על ההחלטה הנ"ל. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי השופט שילה הותיר לשיקול דעתו של בית משפט לענייני משפחה אם לבקש עדכון חוות דעת מטעם המומחה מטעמו. לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. דיון והכרעה 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 5. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת ביניים, שעניינה ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, שמורה למקרים חריגים ביותר (ראו: בע"מ 9258/20 פלונית נ' פלוני , פס' 4 (3.1.2021); בע"מ 4400/22 פלונית נ' פלונית , פס' 6 (11.7.2022)). אמת מידה מצמצמת זו חלה ביתר שאת בבקשת רשות לערער שנסבה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שהערעור עליה ב"גלגול שני" אף הוא ברשות, כבענייננו (ראו: בע"מ 8058/20 פלוני נ' פלונית , בפס' 6 (23.11.2020)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה. 6. זאת ועוד, עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי קביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, מתן רשות ערעור אינו דרוש על מנת למנוע עיוות דין. 7. לכל האמור אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי נימוקיו של בית המשפט המחוזי ומסקנותיו מקובלים עלי. 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. ראוי היה לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה ואך לפנים משורת הדין – לא אעשה כן. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048150_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 29290-06-22", "רמ\"ש 7321-05-22" ]	748,925
738,144	בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בת"א 35561-03-16 שניתן ביום 10.5.2022 על ידי כבוד השופטת א' רבינוביץ ברון בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז; עו"ד יואב רז החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 24.7.2022. 2. בשלב זה, וככל שהחלק האופרטיבי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוצע (כמפורט בפסקה 71א לפסק הדין) – אני מורה על מתן צו ארעי האוסר על ביצוע דיספוזיציה בנכס מושא ההליך דנן, וזאת עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4816/22" ]	748,926
738,897	בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו תגובת המשיבים 3-1 מיום 24.7.2022 תגובת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז, עו"ד יואב רז בשם המשיבים 3-1: עו"ד תמיר יחיא בשם המשיבים 7-5: עו"ד שחל לומפ, עו"ד חן אבידוב החלטה נוכח האמור בתגובת המשיבים 3-1, המבקשים יעדכנו עד ליום 3.8.2022 האם הם מסכימים לעיכוב ביצוע חלקי במתכונת המוצעת בפסקאות 7-6 לתגובה. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4816/22" ]	748,927
739,933	בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 35561-03-16 שניתן ביום 10.5.2022 על-ידי כבוד השופטת א' רבינוביץ ברון בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז, עו"ד יואב רז בשם המשיבים 3-1: עו"ד תמיר יחיא בשם המשיבים 7-5: עו"ד חן אבידוב, עו"ד שחל לומפ החלטה 1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 10.5.2022 (ת"א 35561-03-16, השופטת א' רבינוביץ ברון ). 2. ביסוד ההליך דנן ניצבת תביעה שהגישו המשיבים 3-1, יורשיו של המנוח יהודה דניאלי ז"ל (להלן בהתאמה: היורשים ו- המנוח ), שהיה רשום כבעליו של שטח מקרקעין בעיר נס ציונה (להלן: המקרקעין ). מבלי לפרט, אציין כי לאחר מותו של המנוח נרשמו המקרקעין על שם המשיב 4 מכוח צו ירושה, שהתברר בדיעבד כמזויף, ולאחר מכן הזכויות בהם נמכרו על-ידו למבקשת 1, חברה העוסקת בתחום הנדל"ן. המבקש 2 הוא בעל השליטה במבקשת 1 באמצעות חברת אחזקות. בעיקרו של דבר, בתביעתם טענו היורשים כי הזכויות במקרקעין הועברו במרמה, וכי יש להורות על השבת רישום הזכויות על שם המנוח. מנגד, המבקשת 1 טענה כי בנסיבות העניין קמה לה הגנת תקנת השוק המעוגנת בסעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין ). להשלמת התמונה, יצוין כי המשיבים 7-5 הם מוסדות מדינתיים שונים. 3. עוד יצוין כי במסגרת ההתדיינות בתיק, ולבקשת היורשים, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לבצע דיספוזיציה במקרקעין. 4. בפסק הדין מושא ההליך דנן, קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת היורשים בדחותו את הטענה כי סעיף 10 לחוק המקרקעין חל במקרה דנן. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי הורה על ביטול של רישום הבעלות במקרקעין על שם המשיב 4 והמבקשת 1, ובהתאמה על השבת הרישום על שם המנוח. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי שינוי הרישום ייכנס לתוקפו בחלוף 60 ימים ממועד מתן פסק הדין. כמו כן, נקבע כי צו המניעה הזמני שניתן בתיק יוסיף לעמוד בתוקפו עד לאותו מועד. לבסוף, בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת 1 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. 5. ביום 17.7.2022 הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע שלו – למעט ביחס לרכיב ההוצאות – היא הבקשה דנן. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לכיוונם של המבקשים. בנקודה אחרונה זו הודגש כי עיכוב הביצוע דרוש על מנת למנוע אפשרות של מכירת המקרקעין והעברתם לידי צד שלישי. 6. כבר ביום הגשת הבקשה ניתנה החלטתי לפיה ככל שחלקו האופרטיבי של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בוצע (כפורט בפסקה 71א לפסק הדין), יינתן צו ארעי האוסר על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין עד למתן החלטה אחרת. 7. ביום 24.7.2022 הגישו היורשים את תגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע, ובה טענו כי דינה להידחות. לצד זאת, היורשים ציינו כי יסכימו, מנקודת מבטם – לפנים משורת הדין – שלא לבצע דיספוזיציה במקרקעין, והוסיפו כי ככל שיבקשו לעשות כן ייפנו לבית המשפט בבקשה מתאימה. בהמשך לכך, ביום 3.8.2022, ובהתאם להחלטה שניתנה, הוגשה תשובת המבקשים לאמור בתגובת היורשים. בעיקרו של דבר, בתשובתם ציינו המבקשים כי הם נכונים להסכים לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי, במובן זה שיינתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין עד להחלטה סופית בערעור, בכפוף לכך שצו זה יירשם בספרי רשם המקרקעין. 8. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולהבהרות שפורטו לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל באופן חלקי. במכלול נסיבות העניין, ובפרט בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות, מצאתי להורות על מתן צו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה במקרקעין מושא ההליך דנן ועל העברתם לידי צד שלישי שאינו המנוח ויורשיו, עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים. לצד זאת, לא מצאתי כי יש מקום ליתן הוראות נוספות בעניין. 9. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בפסקה 8 לעיל. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A03.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4816/22", "ת\"א 35561-03-16" ]	748,928
739,964	בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו תשובת המשיבים 7-5 לבקשה לעיכוב ביצוע מיום 24.7.2022 החלטה הצדדים להליך רשאים להשיב לבקשת המשיבים 7-5 המופיעה בסעיף 4 לתשובתם שבכותרת, וזאת עד ליום 12.9.2022. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4816/22" ]	748,929
742,709	בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 לפטור מהגשת תשובה ומהתייצבות לערעור החלטה בהסכמת המערערים ובשים לב לכך שיתר המשיבים בחרו שלא להשיב לבקשה, המשיבים 7-5 פטורים מהגשת תשובה ומהתייצבות לדיון בערעור. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4816/22" ]	748,930
742,954	בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. פורמלי לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. פורמלי רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. פורמלי בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 לפטור מהגשת תשובה ומהתייצבות לערעור; תשובת המשיבים 3-1 מיום 15.9.2022 החלטה עיינתי בתשובת המשיבים 3-1 מיום 15.9.2022, ולא מצאתי לשנות מהחלטתי שניתנה ביום 15.9.2022. מובן מאליו כי בקשה לפטור מהתייצבות לדיון ומהגשת כתבי טענות משמעותה הסכמה לכל תוצאה אפשרית של ההליך. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4816/22" ]	748,931
741,240	בבית המשפט העליון ע"פ 4817/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. מלון חוף בע"מ 2. אברהם אמסלם 3. שמואל אמסלם 4. אהרן אמסלם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב' לכמן בשם המערערים: עו"ד שלומי בלומנפלד פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (השופטת ב' לכמן ) מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 1. ביום 24.1.2022 הגישו המערערים – חברה בע"מ ובעליה – את ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו בקשה לביטול צו למניעה או להסרת פגיעה בסביבה שהוצא בהתאם לסעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, הואיל ומלון בבעלות המערערת 1 חוסם את המעבר החופשי לציבור בחופי הכינרת. בבקשתם טענו המערערים, בין היתר, כי לא נערך להם שימוע ראוי טרם הוצאת הצו, וכי המשיבה מסרבת להעביר לידיהם את החומר שהוביל להוצאתו. עוד ביקשו המערערים כי ביצוע הצו יעוכב עד להכרעה בבקשה. 2. ביום 1.3.2022 התקיים דיון שבמהלכו העבירה המשיבה חומרים מסוימים לבא-כוח המערערים. בסוף הדיון ציינה אחת מנציגי המשיבה "אנחנו מתחייבים לא להפעיל את הצו עד לסיום ההליך המשפטי", אך לא ניתנה החלטה שיפוטית בהקשר זה. ביום 8.5.2022 קבע המותב דיון נוסף ליום 13.7.2022, והוסיף כי בהינתן העובדה ש"אין כעת מחלוקת שבידי [המערערים] כל החומרים העומדים בבסיס הוצאת הצו", מן הראוי שהמשיבה תזמן את המערערים לשימוע נוסף "ויהיה בדבר כדי לייתר את המשך ניהול ההליך". למחרת הודיעו המערערים כי נקבע מועד לשימוע, ובהתאם ביקשו להורות על ביטול הדיון "ועל סגירת תיק זה". המשיבה מצידה עמדה על קיום הדיון וטענה כי ביטולו יאיין את הצו שהוצא. על רקע זה דחה המותב ביום 11.5.2022 את הבקשה לביטול הדיון, והורה לצדדים לעדכן בדבר תוצאת השימוע. 3. ביום 23.5.2022 הגישו המערערים בקשה לדחיית מועד הדיון, והסבירו כי דרוש להם פרק זמן להתמודדות עם סערה שהתחוללה באזור הכינרת וגרמה לנזקי רכוש. המותב דחה את הבקשה בהמשך אותו היום, וציין בהחלטתו: "מאחר ויש כיום הסכמה מלאה שכל המסמכים הנדרשים לשימוע נמצאים כעת בידי [המערערים], ונקבע מועד לשימוע נוסף [למערערים], סבור בית המשפט שבכך נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה". 4. ביום 10.7.2022 הגישה המשיבה הודעת עדכון בה ציינה כי מספר ימים קודם לכן נערך למערערים שימוע, שבעקבותיו החליטו גורמי המשיבה ביום 10.7.2022 כי אין מקום לשנות מהצו שהוצא. בהמשך אותו היום הגישו המערערים בקשה נוספת לביטול הדיון, והציעו להגיש מועדים אפשריים לדיון. למחרת, ביום 11.7.2022, דחה המותב את בקשת המערערים וציין: "[...] משנמסרו [למערערים] המסמכים שעמדו בבסיס הוצאת הצו כנגדם, הדיון בבקשה שבפניי הפך להיות לא רלוונטי, וכפי שנקבע בהחלטה לעיל, נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, לפיכך, דין הבקשה להימחק. איני רואה להתיר [למערערים] לתקן את הבקשה כך שתתייחס לסופה שגרמה נזק למעקות הבטיחות בחוף, והם נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה, ככל שהם סבורים שיש בידם עילה לבקשה, משמדובר במסכת עובדתית שונה שהיא בגדר חזית חדשה. לאור האמור, יודיעו הצדדים האם הם עומדים על קיום הדיון [...]." למחרת הודיעה המשיבה כי היא מבקשת לקיים את הדיון, בין היתר, על מנת שבית המשפט "ייתן החלטה סופית לגופה של הבקשה שבנדון". 5. בפתח הדיון, אשר התקיים כאמור ביום 13.7.2022, ביקש בא-כוח המערערים כי המותב יפסול את עצמו והגיש בקשה בכתב בנושא. לטענת בא-כוח המערערים, ההחלטות שניתנו ביום 23.5.2022 וביום 11.7.2022 מלמדות כי המותב גיבש עמדה סופית לפיה יש לבטל את הבקשה לביטול הצו, וזאת חרף העובדה שבקשת המערערים כוללת טענות נוספות "חוץ מהשימוע" אשר טרם נדונו, ובהן טענה לשיהוי בהוצאת הצו. עם זאת, בא-כוח המערערים הוסיף וציין: "לנו אין שום התנגדות למחוק את הבקשה ולהגיש בקשה חדשה כפי שצוין בהחלטה אבל אני חייב לצורך כך החלטה שמאפשרת לי לעשות זאת לאור לוחות הזמנים שקבועים בחוק, אם בית המשפט יקבע שזכותנו להגיש בקשה חדשה מתי שאנחנו רוצים ועד אז לא יהרסו לנו את הדברים אני מוחק את הבקשה ומגיש בקשה חדשה עד ליום ראשון הקרוב". בא-כוח המערערים הוסיף והסביר כי לא הגיש את בקשת הפסלות לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון ש"מבחינתי ההזדמנות הראשונה זה דיון בבית משפט", וכן מכיוון שסבר בזמן אמת כי המותב "לא נתן דעתו עד הסוף לפני מתן ההחלטה". על כן, כך הוסבר, בקשת הפסלות הוגשה משניתנה החלטה נוספת ביום 11.7.2022 אשר מבהירה את עמדת המותב באופן ברור. 6. באת-כוח המשיבה הביעה התנגדות לבקשת הפסלות, והמותב דחה את הבקשה על אתר. בדחותו את הטענה כי הבקשה לביטול הצו כללה גם טענה לשיהוי, הדגיש המותב כי "הבקשה כל כולה מתבססת בטענה לקבלת חומרי חקירה כדי להשלים את טענותיו [של בא-כוח המערערים] בשימוע המתקיים אצל המשיבה". עוד הבהיר המותב כי בשים לב לנסיבות העניין "סבור בית משפט זה כי די שהבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק, אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה והמסמכים נמסרו לידי [המערערים] ואם מבקשים [המערערים] לתקן את הבקשה ולהגיש בקשה על סמך אירועים חדשים שיתכבדו ויעשו כן בצורה מסודרת". לבסוף ציין המותב כי לעמדתו "הבקשה הוגשה אך ורק כטקטיקה לעכב את ביצועו של הצו", ומכל מקום טענות המערערים הן "ערעוריות" במהותן ואין מקום לדון בהן במסגרת הליכי פסלות. 7. מכאן הערעור שלפניי, בו טוענים המערערים כי ההחלטות מיום 23.5.2022 ומיום 11.7.2022 מעידות על "נעילת" דעתו של המותב "קודם להשמעת הטיעונים וקודם לשמיעת העדים". המערערים משיגים על הקביעה לפיה הבקשה לביטול הצו לא כללה טענת שיהוי, והם עומדים על טענתם לפיה הגישו את בקשת הפסלות בהזדמנות הראשונה. בהקשר אחרון זה מוסבר כי בא-כוח המערערים נמנע מלהעלות את טענת הפסלות מיד לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון שסבר כי "טענת הפסלות הינה טענה בה יש לנקוט בזהירות קודם שתועלה", ורק בעקבות ההחלטה מיום 11.7.2022 הבין בא-כוחם כי עמדת המותב היא "נחרצת וסופית". 8. עיינתי בטענות המערערים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. הנימוק המרכזי שעמד בבסיס בקשת המערערים לביטול הצו אכן עסק בטענות הנוגעות לאי-העברת חומרים ואי-קיום שימוע. אולם, לאחר הגשת הבקשה חלו התפתחויות עובדתיות במישור זה: המערערים קיבלו חומרים שונים לעיונם ואף נערך להם שימוע נוסף. בעקבות כך ציין המותב בפני הצדדים כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה. המערערים מבקשים ללמוד מכך שהמותב חרץ לשבט את כל טענותיהם – לרבות אלו שאינן קשורות להעברת החומרים ולשימוע – ועל רקע זה טוענים לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים. 9. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שפורט לעיל, בהחלטתו מיום 23.5.2022 ציין המותב כי "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה " (ההדגשה הוספה), וביום 11.7.2022 הוסיף כי הדיון בבקשה "הפך להיות לא רלוונטי" וכי המערערים "נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה". בהחלטת הפסלות הבהיר המותב פעם נוספת כי " הבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק" וכי "אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה" (ההדגשה הוספה). 10. על רקע זה, אני סבורה כי המערערים מנסים לקרוא בהחלטות המותב את מה שאין בהן. כל שצוין בהחלטות הוא כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה , נוכח ההתפתחויות שאירעו לאחר הגשתה, וכי על המערערים להעלות את טענותיהם העדכניות במסגרת בקשה חדשה. עמדה זו של המותב אף לא הייתה כרוכה בקביעת ממצאים עובדתיים או משפטיים כלשהם ביחס לטענות המערערים לגופן – שכן, כפי שציינו המערערים עצמם, טרם הוגשו ראיות וטרם נשמעו עדים בהליך. ככל שתינתן החלטה סופית בעניין מחיקת הבקשה עקב שינוי הנסיבות, וככל שהמערערים יבקשו להשיג על נימוקיה, יהא ביכולתם לעשות כן בהליכי ערעור מתאימים ( ראו והשוו: ע"א 3443/22 זמן שעונים ותכשיטים בע"מ נ' רוטמן (10.8.2022)), אך עילת פסלות – אין. בשולי הדברים אוסיף, כי דומה שהמערערים אינם חולקים כלל על הצורך בהגשת בקשה חדשה בנסיבות שנוצרו ובא-כוחם אף הצהיר בדיון מיום 13.7.2022 כי למרשיו " אין שום התנגדות" לפעול כך, אך התנה זאת בכך שבית המשפט יעכב את ביצוע הצו. בנסיבות אלו, נראה אכן כי הטענות שמעלים המערערים, יותר משהן מצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או על "נעילת" דעתו ביחס להשגות המערערים על הצו, הן מלמדות על התנהלות טקטית מצד המערערים, כפי שציין המותב בצדק. 11. זאת ועוד – סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות". בענייננו, עוד ביום 23.5.2022 הביע המותב בבירור את עמדתו לפיה "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה" – ולמעשה ניתן לזהות עמדה זו כבר בהחלטה מיום 8.5.2022, בה צוין כי השימוע עשוי " לייתר את המשך ניהול ההליך" . חרף זאת המתינו המערערים למעלה מחודש וחצי – שבמהלכו נערך להם שימוע נוסף, בהתאם להצעת המותב, ואף הגישו ביום 10.7.2022 בקשה בנוגע למועד הדיון. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי המערערים העלו את טענת הפסלות בהזדמנות הראשונה, ואין בידי לקבל את ההסבר שלפיו בא-כוחם סבר בתחילה כי המותב " לא נתן דעתו עד הסוף" בנושא. העובדה שלא התקיים דיון בפני המותב במהלך תקופה זו, אף היא אינה מצדיקה את השתהות המערערים בהעלאת טענת הפסלות (ראו והשוו: ע"פ 8885/21 אלבז נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (26.1.2022)). 12. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048170_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4817/22", "ע\"א 3443/22", "ע\"פ 8885/21" ]	748,932
738,755	בבית המשפט העליון ע"פ 4819/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשת המשיב מיום 20.7.2022 בשם המשיב: עו"ד רן אבינועם החלטה בנסיבות העניין, הדיון בהליך שבכותרת יידחה ליום 1.8.2022, כמבוקש וכמוסכם. כמו כן, ובשים לב לנסיבות המפורטות בבקשה שבכותרת, אני מורה כי המשיב ישתתף בדיון באמצעות היוועדות חזותית, כמבוקש. לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיב להגשת עיקרי טיעון בכתב. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048190_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4819/22" ]	748,935
739,728	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4819/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט י' ליבדרו) שניתן ביום 7.6.2022 בת"פ 16846-02-20 תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (1.8.2022) בשם המערערת: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב: עו"ד רן אבינועם בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו ערעור המדינה המלין על קולת העונש אשר הושת על המשיב בעקבות הרשעתו בהצתה, עבירה לפי סעיף 448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בגדרו של ת"פ (מחוזי ב"ש) 16846-02-20 (השופט י' ליבדרו ). בגזר דינו מיום 7.6.2022, השית בית משפט קמא על המשיב 25 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לצד עונשים נלווים. המדינה סבורה כי עונש זה סוטה לקולא במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות הצתה – זאת, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולעברו הפלילי המכביד של המשיב אשר כולל עבירות רבות, וביניהן עבירות אלימות והתפרצות למקומות מגורים. 2. מעשה ההצתה התרחש ביום 22.1.2019, כשנה וחצי ממועד גירושי המשיב מרעייתו לשעבר (להלן: המתלוננת ), לה היה נשוי כשלושים שנה. במסגרתו של הליך הגירושין, קנתה המתלוננת מהמשיב את חלקו בדירתם המשותפת תמורת 500,000 ש"ח ונשארה להתגורר באותה דירה, אשר נמצאת בקומה שביעית של בית משותף בבאר-שבע (להלן: הדירה ). בסמוך ליום המעשה, ניסה המשיב לשכנע את המתלוננת לאפשר לו לחזור לדירה ולהתגורר בה, אך המתלוננת לא נענתה לבקשותיו. ביום המעשה, עלה בידי המשיב להיכנס לדירה בדרכים-לא-דרכים – דבר שגרם לבנו, שהיה באותה שעה בדירה, לקפוץ ממרפסת הדירה למרפסת של דירה אחרת אשר נמצאת בקומה השישית בבניין. או אז, נעל המשיב את הדירה, נכנס לחדר השינה של המתלוננת ושילח אש במיטתה. האש התפשטה בחדר השינה ובדירה כולה – כאשר המשיב מונע את כניסתם של צוותי החירום – שוטרים ומכבי אש – אשר הגיעו למקום ושהו מחוץ לדירה לצד המתלוננת. המשיב נעמד ליד אחד החלונות בדירה כאשר הוא אוחז בסכין. השוטרים דרשו מהמשיב לפתוח את דלת הדירה ולצאת ממנה, אך הלה סירב לעשות כן. לבסוף, עלה בידי צוותי החירום לפרוץ לתוך הדירה, שעלתה באש, לחלץ ממנה את המשיב, לפנותו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, ולכבות את השריפה. כתוצאה מהשריפה, חדר השינה שבדירה נשרף כליל ונגרמו נזקי אש, חום ופיח בכל חלקי הדירה, לצד נזקי פיח לרכוש המשותף בבניין אשר נמצא בסמיכות לדירה. 3. אין חולק על כך שהמשיב עשה מעשה אלים בדרגת חומרה גבוהה אשר זרע הרס וחורבן לא רק בדירה אלא גם בחיי גרושתו, המתלוננת. שירות המבחן ערך תסקיר בעניינו של המשיב וציין בסופו כי ניתן לבחון את שילובו בקהילה טיפולית, אולם סייג את המלצתו זו באמרו כי "לחלופין, נוכח רמת הסיכון, ובמידה וכבוד בית המשפט יחליט לגזור את דינו, אנו נמליץ להטיל [עליו] עונש מוחשי בדמות מאסר בפועל.", עוד צויין בתסקיר כי "אנו מעריכים כי עונש זה ייתכן ועשוי להוות גורם מרתיע ומציב גבולות ומסר חד משמעי באשר למעשיו ...". 4. בית משפט קמא גזר את עונשו של המשיב כפי שגזר, ומכאן ערעור המדינה. במסגרת שמיעת הערעור, שמענו את טענות המדינה באשר לרמת הענישה הנהוגה ביחס לעבירות הצתה על רקע של אלימות בתוך המשפחה ובכלל, וכן בנוגע לעברו הפלילי המכביד של המשיב; ועודכנו על אודות מצבה הלא פשוט – בלשון המעטה – של המתלוננת ועל הפגיעה החמורה ברווחת חייה שגרם המשיב במעשה ההצתה. כמו כן שמענו את דבריה של נציגת שירות המבחן אשר לא תמכו בענישה מקלה. מנגד, ביקש סניגורו של המשיב שלא נחמיר בעונשו של מרשו בהתחשב בגילו (64), בבריאותו הרופפת וכן ברקע הכמעט-אובדני של מעשה ההצתה. הסניגור אף הפנה אותנו לפסקי דין אשר הקלו בעונשיהם של מבצעי עבירת הצתה בשל נסיבותיהם האישיות ובהתחשב בנזק המועט לרכוש שנגרם על ידיהם. המשיב עצמו ביקש – וקיבל – את רשות הדיבור. במסגרת זו, הביע המשיב חרטה על מעשיו, תיאר את מחלותיו, וניסה לשכנענו כי לא נשקף ממנו שום סיכון למתלוננת. 5. סבורני כי עונש המאסר שהושת על המשיב סוטה במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות הצתה ועל כן מחייב את התערבותנו. עבירת הצתה היא מן המסוכנות והחמורות שבספר החוקים – דבר הנכון ביתר שאת מקום שמדובר בהצתה אשר מתבצעת על רקע של אלימות במשפחה או במערכת זוגית (ראו: ע"פ 2249/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 22 לפסק דינו של השופט י' אלרון (11.11.2018)). בית משפט זה קבע כי מאסר בפועל לתקופה בת 48 חודשים הוא עונש מידתי וראוי בגין מעשה הצתה שגרם נזק כבד לרכוש ללא פגיעה בנפש (ראו: ע"פ 2939/19 חלפון נ' מדינת ישראל , פסקה 8 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף והאסמכתאות שם (2.2.2020)). זאת ועוד: בית משפט קמא עצמו הפנה בגזר הדין לעונש של שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל אשר הושת על נאשם שהצית את דירת בת זוגו – חרף היותו נטול עבר פלילי ולמרות קיומן של נסיבות מקלות נוספות (ראו: ת"פ (מחוזי ב"ש) 25842-05-16 מדינת ישראל נ' אלטאהר (השופט א' ביתן ) (27.4.2017)). ברי הוא, אפוא, כי בנסיבות המקרה דנן מן הראוי היה להשית על המשיב מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת מ-42 חודשים. 6. ברם, שומה עלינו להתחשב התחשבות ממשית במצב בריאותו של המשיב, בן 64 הסובל ממחלות קשות שבהעדר טיפול והשגחה רציפים עלולות לסכן את חייו. מטעמי צנעת הפרט, אמנע מלפרט מחלות אלה. אציין רק כי המשיב מקבל טיפולים רפואיים בקשר עם מחלות אלה בין כותלי הכלא, אולם כפי שציין סניגורו חייו בכלא קשים עשרות מונים מחייהם של אסירים צעירים ובריאים ממנו (ונראה כי המשיב אף פוגע בעצמו על ידי אי-שיתוף פעולה עם גורמים רפואיים והיותו מעשן כבד). בהתחשב בנתון זה ובכלל היסודי לפיו "במסגרתם של ערעורי המדינה אין זה ראוי ואין זה נכון למצות עם הנאשם שזכה בערכאה הדיונית לעונש מקל את מלוא חומרת הדין" (ראו: ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 19 לפסק דיני והאסמכתאות שם (28.7.2022)), סבורני כי המקרה שלפנינו איננו המקרה שבו נרצה למצות את הדין עם העבריין על ידי הטלת עונש מאסר בהלימה מלאה לחומרת מעשיו. 7. אשר על כן, מציע אני לחברותיי כי נקבל את ערעור המדינה, אך נסתפק בהעלאת תקופת מאסרו של המשיב לריצוי בפועל מ-25 חודשים ל-30 חודשים בלבד, בניכוי ימי מעצרו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו בעינם. ש ו פ ט השופטת ע' ברון : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין . ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22048190_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4819/22", "ע\"פ 2249/18", "ע\"פ 2939/19", "ע\"פ 4077/22" ]	748,936
738,206	בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4820/22" ]	748,937
739,306	בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד המשך טיפול החלטה משהמשיבים בחרו שלא להשיב לבקשה, ניתנת הארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.5.2022, בפש"ר 13422-01-15, וזאת עד למועד הגשתו בפועל. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4820/22" ]	748,938
739,307	בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד בקשה מיום 21.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.8.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4820/22" ]	748,939
738,181	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4825/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותר: רמי הייב נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות מחוז צפון 2. חוסיין הייב 3. זיר הייב 4. אדהם הייב עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד תומר בן חמו פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו נסבה על החלטתה של המשיבה 1, פרקליטות מחוז צפון (פלילי) (להלן: פרקליטות המחוז ) ביחס לגיבוש הסדר טיעון עם המשיבים 4-2 (להלן יחד: המשיבים ) במסגרת הליך פלילי שמתנהל בעניינם. 2. ביום 14.3.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד המשיב 4 המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות (כלפי העותר). כתב האישום נסב על אירוע מיום 27.2.2022 (ת"פ 28841-03-22). ביום 9.5.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד המשיבים 3-2, המייחס להם עבירות דומות בגין אותו אירוע, וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט, וזאת לאחר שנעצרו בשלב מאוחר יותר (ת"פ 15454-05-22). בד בבד, הוגשה גם בקשה לאיחוד ההליכים. ביום 24.5.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה (השופט ג' אזולאי ), ובעקבות זאת הוגש ביום 26.6.2022 "כתב אישום לאחר איחוד משפטים" (להלן: כתב האישום ). ייאמר כבר עתה כי העותר הוא אחד מנפגעי העבירה. 3. על-פי האמור בעתירה, ביום 19.6.2022, בטרם ניתן המענה לאישום, נפגשה הפרקליטה המטפלת בתיק עם העותר והודיעה לו על קיומם של מגעים לעריכת הסדר טיעון עם המשיבים. בהמשך לכך, ולבקשת העותר, נפגשה הפרקליטה ביום 14.7.2022 גם עם בא-כוחו של העותר, שהציג את טענותיו נגד הסדר הטיעון המתגבש. בהמשכו של אותו יום הודיעה הפרקליטה לבא-כוחו של העותר כי טענותיו בעניין הסדר הטיעון נשקלו אל מול מכלול הראיות בתיק, ובסופו של דבר הוחלט לקדם את הסדר הטיעון. לפיכך היא ציינה בפניו כי הוחלט להציג את הסדר הטיעון לבית המשפט המחוזי בדיון הקבוע ליום 18.7.2022. לצורך הכרעה בעתירה שבפנינו, די יהיה בכך שאציין כי על-פי טיוטת הסדר הטיעון (שצורפה לעתירה), המשיבים יודו ויורשעו בעבירות שמידת חומרתן פחותה במידת מה מזו שבכתב האישום המקורי, ובהתאם לכך הצדדים יטענו לעונש, כאשר פרקליטות המחוז תטען להטלתם של עונשי מאסר כמפורט שם. 4. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתה של פרקליטות המחוז להגיע להסדר טיעון עם המשיבים ולהציגו לבית המשפט המחוזי בדיון שצפוי להתקיים מחר. בעיקרו של דבר, העותר טוען כי די במסד הראייתי שנאסף לצורך הרשעת המשיבים בעבירות המקוריות שיוחסו להם בכתב האישום (אף שהעותר מציין כי לא עיין בחומר החקירה). העותר מוסיף וטוען כי מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים היא חמורה מהרף העונשי שהוצב במסגרת טיוטת הסדר הטיעון. לבסוף העותר טוען כי היה על פרקליטות המחוז לכלול במסגרת הסדר הטיעון גם רכיב ענישה מוסכם של פיצוי לעותר, ולהתנות את הסכמתה להסדר טיעון בהפקדת הפיצוי בטרם יוצג ההסדר לבית המשפט המחוזי. 5. לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו. הלכה ידועה היא כי החלטות בעניין עריכת הסדרי טיעון מסורות לשיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה, וכי בית המשפט יתערב בהחלטות אלה במקרים נדירים בלבד, כאשר ההחלטה לוקה בפגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי (ראו, מני רבים: בג"ץ 5129/21 סטל נ' משטרת ישראל מפלג תביעות תל אביב , פסקה 9 (10.10.2021); בג"ץ 6363/21 ‏ פלוני נ' פרקליטות מחוז צפון - פלילי‏ , פסקה 8 (30.11.2021); בג"ץ 8311/21 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 7 (26.12.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. למעשה, העותר אף לא הציג טענות קונקרטיות השוקלות כנגד הסדר הטיעון בכל הנוגע לסוג העבירות, כמו גם ביחס לרמת הענישה הנוהגת בהתחשב באופיים הספציפי של המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום. על כך יש להוסיף, כי הסדר הטיעון אינו שולל את האפשרות שהמשיבים יחויבו, בנוסף לכל עונש אחר, גם בפיצוי לעותר ולמתלוננים האחרים. אוסיף כי כל עיסוק נוסף בטענותיו של העותר עלול להוביל במקרה זה להחלפת היוצרות – דהיינו לבחינתו של הסדר הטיעון בבית משפט זה, ולא בבית המשפט שבפניו מתקיים ההליך העיקרי. 6. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22048250_A01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4825/22", "ת\"פ 28841-03-22", "ת\"פ 15454-05-22", "בג\"ץ 5129/21", "בג\"ץ 6363/21", "בג\"ץ 8311/21" ]	748,944
739,686	בבית המשפט העליון בש"א 4829/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מאי מרקט מ.י בע"מ 2. אקיפ החברה לציוד מלונאי בע"מ 3. עמיר צבר, ציוד מקצועי למאפיות וקונדיטוריות בע"מ 4. גולן שפע אור בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד שי פרידמן החלטה לתגובת המשיבות 4-3 עד ליום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048290_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4829/22" ]	748,949
741,165	בבית המשפט העליון בש"א 4829/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מאי מרקט מ.י בע"מ 2. אקיפ החברה לציוד מלונאי בע"מ 3. עמיר צבר, ציוד מקצועי למאפיות וקונדיטוריות בע"מ 4. גולן שפע אור בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד שי פרדמן בשם המשיבה 4: עו"ד שאולי כהן החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 53479-03-22 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה, עם הדיון בת"א 11675-12-21 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקי רכוש שלפי הנטען נגרמו עקב אותו אירוע הצפה, אשר אירע בבניין מסחר ומשרדים בחיפה. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. המשיבות 2-1 מסכימות לבקשה. המשיבה 3 לא מסרה את תגובתה לבקשה, חרף החלטת בית משפט זה מיום 2.8.2022. המשיבה 4 מסכימה לאיחוד הדיון בתובענות, אך מבקשת כי הדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום בחיפה, בו הוגשה תביעתה (ת"א 53479-03-22), בשים לב לכך שמקום האירוע הוא בחיפה, ולכך שייתכן ובית המשפט ימנה מומחה מטעמו. 4. דין הבקשה להתקבל מטעמיה. באשר לבית המשפט שיקיים את הדיון המאוחד, ולפי הכלל הרגיל, יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום בהרצליה, בו הוגשה התובענה המוקדמת בזמן. 5. אשר על כן, הדיון בת"א 53479-03-22 (שלום חיפה) יועבר לבית משפט השלום בהרצליה ויאוחד שם עם הדיון בת"א 11675-12-21. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048290_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4829/22", "ת\"א 53479-03-22" ]	748,950
738,207	בבית המשפט העליון רע"א 4830/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. בתי כהן 2. משה כהן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד סוהיל סאלם- נאמן לנכסי החייבים בקשה מיום 17.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048300_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4830/22" ]	748,951
739,951	בבית המשפט העליון רע"א 4830/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. בתי כהן 2. משה כהן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד סוהיל סאלם- נאמן לנכסי החייבים בקשה לפטור מהפקדת ערובה מיום 17.7.2022; תשובת הנאמן מיום 31.7.2022 החלטה לאחר העיון בבקשה, ומבלי שנעלמה ממני התנגדות הנאמן, אני מורה על מתן פטור מהפקדת ערובה, וזאת בשים לב למצבם הכלכלי של המבקשים כפי שעולה מהבקשה, למהות ההליך שעניינו ביטול הליך פשיטת רגל בעניינם ולטענותיהם בנדון. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048300_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4830/22" ]	748,952
739,877	בבית המשפט העליון בש"א 4833/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אברהים שוקיר 2. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: מחמוד אבו פני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד פריהן חלייחל חאג' החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 28875-01-22 מבית משפט השלום בבית שאן לבית משפט השלום בחיפה. 2. כעולה מן הבקשה, המבקש 1 הגיש לבית משפט השלום בבית שאן בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית, לה הסכימה המבקשת 2. בקשתו נדחתה בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 28.6.2022, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב. 3. בבקשה שלפניי שב המבקש על טענותיו להיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בבית שאן, ומוסיף ומלין על החלטתו של בית המשפט לחייבו בהוצאות. כן טוען המבקש כי התובענה נעדרת זיקה לבית משפט השלום בבית שאן, למעט מקום משרדי המבקשת 2, אשר לה סניפים בכל רחבי הארץ. המבקש טוען כי הוא מתגורר בכפר ראמה, כי העדים מטעמו מתגוררים באזור חיפה וכי אירוע התאונה מושא התובענה אירע בחריש. עוד הוא מוסיף כי המשיב מתגורר בבאקה אל גרביה וכי למבקשת משרדים אף בחיפה. לאור האמור, טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה להעברת מקום הדיון וכי לאור מקום מושבם של הצדדים והעדים הרלוונטיים, אף לא תיגרם למי מהם פגיעה בעקבות העברת הדיון לבית המשפט בחיפה. 4. דין הבקשה להידחות. 5. כידוע, המבחן להעברת דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות אמנם נוטה להעברת הדיון. פער המרחק בין מקום מגורי הצדדים והעדים הרלוונטיים, כפי שפורטו בבקשה, לבין בית משפט השלום בבית שאן אינו כזה המצדיק את העברת מקום הדיון (בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018)). אשר לטענות המבקש להיעדר סמכות מקומית – אלו נדונו והוכרעו על-ידי בית משפט השלום בבית שאן. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטה זו, ולפיכך אין מקומן של טענות אלו להתברר במסגרת הבקשה שלפניי. הוא הדין גם באשר לטענות המבקש בדבר חיובו בהוצאות. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048330_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4833/22", "בש\"א 740/16", "בש\"א 6148/18" ]	748,957
738,499	בבית המשפט העליון רע"א 4834/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. ד"ר שלמה כהן ושות' 2. עו"ד ד"ר שלמה כהן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ליעד וטשטיין 2. ל.וו.אי.פי.אס בע"מ 3. ליעד וטשטיין ושות' בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.5.2022 ומיום 16.6.2022 בת"א 8753-04-15, ת"א 54476-03-15 ות"א 24478-11-17, שניתנו על ידי כב' השופט ג' גונטובניק בשם המבקשים: עו"ד עופר צור; עו"ד הראל שחם; עו"ד יצחק לזר; עו"ד עומר גולדנברג החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' גונטובניק ) מיום 16.5.2022 ומיום 16.6.2022 בת"א 8753-04-15, ת"א 54476-03-15, ות"א 24478-11-17 המתנהלים במאוחד, במסגרתן נדחו בקשות המבקשים לזמן עדים המצויים מחוץ לישראל לעדות. רקע והשתלשלות ההליכים 2. בתמצית יצוין כי ההליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט קמא נוגעים לסכסוך בקשר לפרישתו של המשיב 1 (להלן: " עו"ד וטשטיין "), ממשרד המבקשים, ובטענות לפיהן עו"ד וטשטיין פעל שלא כדין מול לקוחות המשרד והעבירם לטיפולו במשרדו החדש. 3. בין היתר טוענים המבקשים בהליך העיקרי כי עו"ד וטשטיין תכנן ותיזמן את פרישתו מהמשרד במועד סמוך לדיוני הוכחות בשני תיקים גדולים של לקוחות אסטרטגיים של המשרד – חברת Merck וחברת Novartis , ובאופן שהשפיע בהמשך על מעבר של לקוחות נוספים. לצורך בירור נסיבות ההתקשרות של עו"ד וטשטיין עם לקוחות אלה, ביקשו המבקשים לזמן לעדות עובדים בכירים באותן החברות ובהם – מר ג'ון טודארו מחברת Merck , שהוא תושב ארצות-הברית (להלן: " מר טודארו "), והגב' פרנציסקה פרייזינגר מחברת Novartis , שהיא תושבת שוויץ (להלן: " גב' פרייזינגר "). ביום 14.2.2022 הגישו המשיבים תשובה לבקשות לזימון עדים במסגרתה התנגדו לזימון כל העדים הזרים; ביום 1.3.2022 הגישו המבקשים תגובה לתשובה במסגרתה שבו וטענו כי זימון העדים רלוונטי לבירור המחלוקת ולחקר האמת. בהחלטה מיום 21.3.2022 קבע בית המשפט קמא כי בשלב הראשון יפנה עו"ד וטשטיין או מי מטעמו לעדים הזרים שזימונם התבקש, ובהם מר טודארו וגב' פרייזינגר, ויברר האם הם יהיו נכונים למסור עדות באופן וולונטרי ביחס לנסיבות ההתקשרות עם עו"ד וטשטיין ולנסיבות ההתקשרות עם משרד ד"ר כהן מלכתחילה. צוין כי עדותם תוכל להתבצע בדרך של היוועדות חזותית ומשך החקירה הכולל לא יעלה על 45 דקות ביחס לכל עד. לאחר שפנה עו"ד וטשטיין אל העדים הפוטנציאליים, התברר כי אחד מהם הלך לעולמו. שניים הסכימו למסור עדות, שאחד מהם הוא מר יורגן דרסלר מחברת Novartis . מר טודרו סירב למסור עדות וגב' פרייזינגר לא השיבה לפנייה. עוד יצוין כי המבקשים העלו טענות לפיהן בפנייתו של עו"ד וטשטיין אל העדים הוא כיוון אותם לסרב להצעת בית המשפט ואף ניסה להשפיע על עדותם, ככל שתינתן. משכך הם ביקשו להורות על זימונם לעדות, לאפשר למבקש 2, עו"ד כהן, לפנות לעדים ישירות ולהורות לעו"ד וטשטיין למסור תצהיר על אודות התקשורת שקיים עמם. 4. בהחלטתו מיום 16.5.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה להורות על שימוש במנגנונים כופים לזימון מר טודרו לעדות. בית המשפט קבע כי חרף הכלל לפיו בית המשפט יסרב לבקשה לזימון עד במקרים נדירים, נדרש שיקול דעת זהיר לצורך שימוש בסמכותו של בית המשפט להורות על שימוש באמצעים של גביית ראיות מכוח סעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1988 ומכוח האמנה בדבר גביית עדות בחוץ-לארץ בעניינים אזרחיים או מסחריים (כתבי אמנה, 899, כרך 26, עמ' 689) והתקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), התשל"ז-1977. זאת מאחר ששימוש בכוח כופה של גופים שלטוניים לשם קבלת עדותו של נתבע זר מערב לא רק שיקולים הנוגעים לצדדים עצמם, אלא גם אלמנטים של המשפט הבינלאומי; של מערכת היחסים שבין המדינות השונות; ושל שיקולים הנוגעים להדדיות במישור הבינלאומי. לכן, כך נקבע, יש לבחון את מידת נחיצות העדים להכרעה בשאלות שבמחלוקת וככל שהיא לא נדרשת במידה משמעותית, לא יהיה ככלל מקום להיענות לבקשת זימון עד זר תוך שימוש במנגנונים כופים. באשר למר טודרו נקבע כי אומנם עדותו הפוטנציאלית רלוונטית למחלוקת, אך מטרתה היא לעמוד על נסיבות ההתקשרות של חברת Merck עם עו"ד וטשטיין. בעניין זה קיימות תכתובות של מר טודרו כמו גם של גורמים אחרים. בית המשפט קמא הוסיף כי בתיק קיימות ראיות למכביר בכל הנוגע לאופן בו פעלו הצדדים מול לקוחות המשרד בעבר ובהווה ובפרט ביחס לחברת Merck . בנסיבות אלה, כך נקבע " לא נראה לי כי הצורך בעדות מצדיק נקיטה בצעדים כופים במישור הבינלאומי, על ההשלכות הנלוות לכך ועל המשאבים הכרוכים בכך ". עוד קבע בית המשפט כי טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא כי " יש להיזהר מפני מצב דברים בו אגב הסכסוך יגררו לקוחות המשרד לזירת המחלוקת בדרך של זימונים מכבידים לעדות ". באשר לגב' פרייזינגר נקבע שעל עו"ד וטשטיין לשוב ולבדוק את נכונותה להעיד. ביום 16.6.2022, לאר שהגב' פרייזינגר לא השיבה לפנייה נוספת מצד עו"ד וטשטיין, קבע בית המשפט קמא כי הוא דוחה את הבקשה לזמן אותה לעדות. בית המשפט ציין כי עד אחר הקשור בחברת Novartis יעיד וכי ממילא קיים בחומר מידע רב בעניין התכתובות מזמן אמת. על החלטות אלה נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי. 5. בבקשתם טוענים המבקשים כי השיקולים שנקבעו ברע"א 8692/09 בנק דיסקונט לישראל נ' חסן (13.10.2010) (להלן: " בנק דיסקונט ") ביחס לזימון עדים המצויים מחוץ לישראל, ובראשם שיקול הרלוונטיות, מצביעים על כך שהיה מקום להיעתר לבקשותיהם ולזמן את העדים. המבקשים עמדו על כך כי גזל הלקוחות Merck ו- Novartis מצוי בלב המחלוקת בתביעתם נגד עו"ד וטשטיין, כאשר מר טודארו הוא הגורם הרלוונטי בחברת Merck וגב' פרייזינגר היא אחת משני הגורמים הרלוונטיים בחברת Novartis . לטענת המבקשים, בית המשפט קמא שגה בקבעו כי די בראיות שלפניו. ישנם פערים בין גרסתו של עו"ד וטשטיין בתצהירו ביחס לנסיבות ההתקשרות עם חברת Merck לבין התנהלותו של מר טודארו כפי שהיא עולה מתכתובות בין הצדדים. לשיטתם, לא ניתן יהיה להגיע לחקר האמת וליישב את הפערים הללו מבלי לשמוע את עדותו של מר טודארו. באשר לגב' פרייזינגר טענו המבקשים כי בימים שלאחר עזיבתו של עו"ד וטשטיין, התקיימה חלופת תכתובות משמעותית בינו לבין גב' פרייזינגר ממנה עולים האופן הפסול בו נהג עו"ד וטשטיין וכזבים שהציג כדי לשדל את חברת Novartis לעבור למשרדו החדש. לטענתם, עדותה של גב' פרייזינגר נדרשת כדי לבחון כיצד היא הושפעה מהמצגים של עו"ד וטשטיין, ובאילו פעולות שידול נוספות הוא נקט שלא באות לידי ביטוי באותן תכתובות. עוד הוסיפו המבקשים וטענו כי גם בית המשפט קמא קבע כי עדותו הפוטנציאלית של מר טודארו רלוונטית למחלוקת; וכן כי עו"ד וטשטיין לא חלק על הרלוונטיות ואף הגיש תצהיר של גורם אחר מטעם חברת Merck . בהקשר זה הוסיפו המבקשים וטענו כי מאחר שעו"ד וטשטיין הגיש תצהירים של לקוחות בהליך, אין לקבל את ההנמקה של בית המשפט קמא לפיה אין לגרור לקוחות לסכסוך בין הצדדים. לטענת המבקשים, החלטותיו של בית המשפט קמא פוגעות בזכויותיהם הדיוניות ומונעות מהם להביא לעדות שני עדים רלוונטיים רק משום שמדובר בעדים זרים. עוד הם טענו כי להחלטות אלה ישנן השלכות רוחב בלתי-רצויות, באשר הן מקנות הלכה למעשה חסינות לעדים מחוץ לישראל מפני עדות. לטענתם, יש לייחס משקל רב יותר לשיקולי רלוונטיות וחקר האמת על פני "שיקולי הדדיות במישור הבינלאומי". כך על אחת כמה כאשר לנוכח השיפור באמצעים הטכנולוגיים לא מדובר במלאכה מורכבת יתר על המידה. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כין דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי צורך לקבל את תשובת המשיבים. 7. ראשית יובהר כי החלטה שעניינה דחיית בקשה לזימון עדים היא החלטה המוחרגת מצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (ר' סעיף 1(5) לצו). לכן, אין ככלל מניעה לדון בבקשה דנן. יחד עם זאת, מדובר בהחלטה שהיא שהחלטה דיונית מובהקת הקשורה באופן ניהול ההליך בפני הערכאה הדיונית. כידוע, לערכאה הדיונית נתונה פררוגטיבה רחבה בניהול ההליך ולכן החלטות מסוג זה מצויות בגדר שיקול דעתה, וערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן אלא במקרים חריגים (רע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו , פס' 8 (4.5.2015)). 8. גם ביחס לסמכות לסרב לבקשה להזמנת עד, נקבע זה מכבר בבית משפט זה כי אף שככלל יש להפעיל סמכות זו בזהירות רבה ולעיתים נדירות, זימון עדים הוא מהעניינים המובהקים שבסדרי דין שבהם יש לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. החלטות אלה מבוססת על בקיאותו של בית המשפט הדן בהליך והיכרותו עם חומר הראיות במסגרתו. לכן, ערכאת הערעור תימנע בדרך כלל מלהתערב בהם (רע"א 5573/15 אברבוך נ' OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD (17.8.2015)). עוד יש לציין כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות (גם אם אין מדובר בעד שהוא תושב זר), בין היתר אם מצא שאין בה צורך (סעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971) או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות (ר' רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת , פס' 8 (16.2.2021)). בין היתר ניתן לבחון בהקשר זה האם ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת והאם דווקא זימון העדים המבוקשים עשוי להכריע את הכף. כמו כן עשוי להיות משקל להכבדה הכרוכה בזימון העדים, מבחינת ההליך המשפטי בכללותו ומבחינת העדים עצמם. 9. במקרה דנן, מבוססת החלטתו של בית המשפט קמא בעיקרה על ההנחה לפיה לאור התמונה הראייתית שנפרשה בפניו בנושא שלגביו התבקש זימון העדים, הצורך בעדות אינו מצדיק בשלב זה נקיטה בצעדים כופים במישור הבינלאומי. אינני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטה. כאמור, מדובר בנושא הנוגע לניהול ההליך, כאשר ההחלטה מבוססת על היכרותה של הערכאה הדיונית את התיק ואת החומר הראייתי שהוצג בו עד כה, והשאלות העובדתיות שיהיו טעונות הכרעה. אינני מקבלת גם את טענת המבקשים לפיה משמצא בית המשפט כי העדות רלוונטית היה עליו להיעתר לבקשה, וזאת מבלי צורך לערוך איזונים עם שיקולים אחרים הנוגעים לשימוש במנגנונים כופים, ואשר הובאו זה מכבר בחשבון במסגרת המבחנים שנקבעו בעניין בנק דיסקונט . אכן, שאלת הרלוונטיות של העדות היא כמובן השאלה הראשונה שעל בית המשפט לבחון, אולם המענה לה אינו בהכרח סוף הדרך. בית המשפט עשוי להידרש לעוצמת הרלוונטיות ומידתה, ולאזן – בנסיבות המתאימות – את השיקול הזה מול שיקולים אחרים העומדים מנגד. איזון זה נעשה ככלל על ידי הערכאה הדיונית, לה מסור כאמור שיקול דעת רחב בהחלטות מסוג זה. כך פעל בית המשפט קמא בנסיבות המקרה דנן, ואינני רואה כאמור מקום להתערב בהחלטה. זאת ועוד. ההחלטה נושא הערעור היא החלטת ביניים, והיא נובעת מהאופן בו העריך בית המשפט את מכלול העדויות שהוצגו לו עד לשלב בו ניתנה ההחלטה ואת השאלות שבמחלוקת. ככל שלאחר שמיעת הראיות או בכל שלב אחר בהליך, תשתנה תמונת המצב בהקשר זה – אין זה מן הנמנע כי בית המשפט ישוב וישקול את עמדתו ביחס לצורך בזימון העדים. המבקשים רשאים כמובן, אם יסברו כי יש בכך צורך ולאור תמונת המצב העדכנית, לחזור ולעתור להזמנת העדים (או אחד מהם). אם תוגש בקשה כזו – חזקה על בית המשפט שיבחן אותה בהתאם לנסיבותיה. משכך אינני סבורה שהחלטת בית המשפט קמא עלולה לפגוע בזכויות המבקשים או בניהול הדיון באופן המצדיק את קבלתה. 10. לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. בהעדר תגובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048340_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4834/22", "ת\"א 54476-03-15", "רע\"א 1688/15", "רע\"א 5573/15", "רע\"א 457/21" ]	748,958
742,331	בבית המשפט העליון ע"א 4837/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. מי גת אגודה חקלאית שיתופית למים בגליל התחתון 2. מי גליל תחתון 2001 אגש"ח למי קולחין בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. החברה לטיפול במי קולחין הגליל התחתון בע"מ 2. תאגיד כפרי הגליל התחתון בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ש' אטשר ) מיום 12.5.2022 ב-ת"צ 55981-11-20 בשם המערערים: עו"ד לילך רזניק; עו"ד רוית יצחק בשם המשיבים: עו"ד חאלד עון; עו"ד הישאם שעבאן החלטה משנשמעו טיעוני באי-כוח הצדדים הערתי את שהערתי. ניתנת לבאת כוח המערערים שהות כבקשתה עד ליום 22.9.2022 להודיע בכתב את עמדתה בערעור. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048370_G01.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4837/22", "ת\"צ 55981-11-20" ]	748,961
738,748	בבית המשפט העליון רע"א 4838/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. אבי רונן ב. בע"מ 2. דוד ביטון 3. רונן ביטון 4. אלי ביטון 5. אברהם ביטון 6. ישראל טביב 7. טופ - דור השקעות בע"מ 8. מזנון החוף הזהוב בע"מ 9. מנחם אביטל 10. מרגלית ביטון 11. רויטל נגה 12. וניס ביץ בע"מ 13. אברהם שיוביץ נ ג ד המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ 3. נטו חוף ראשון לציון בע"מ 4. חברת נטו אינווסטמנט בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.5.2022 בע"א 52575-10-21 שניתן על-ידי כבוד השופטות: ח' קיציס, י' רוטנברג ומ' בן-ארי בשם המבקשים: עו"ד משה מרדלר; עו"ד אבי ארנוולד החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 12.5.2022, בע"א 52575-10-21 (השופטות ח' קיציס , י' רוטנברג , ו- מ' בן-ארי ), שבו נדחה ערעור שהגישו המבקשים, על פסק הדין של בית משפט השלום בראשון לציון, מיום 30.6.2021, ב-6 תיקים שהדיון בהם אוחד: ת"א 49372-10-17, ת"א 49535-10-17, ת"א 49502-10-17, ת"א 49484-10-17, ת"א 49423-10-17 ות"א 49293-10-17 (השופטת כ' בן אליעזר ). לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיבה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים . אמנם, המבקשים טוענים כי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, התבססו בהכרעותיהם על קביעות בנוגע ל'אינטרס הציבורי', ועל כן, "אין חולק, כי במקרה דנא קיימת חשיבות משפטית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים לבדם [...] וזאת על משקל קל וחומר כאשר העירייה ו[המשיבה] אינן תמימות דעים באשר למהו אותו 'אינטרס ציבורי'" . ברם, בנסיבות העניין שלפנַי, נראה כי שאלה זו אינה מתעוררת. בית משפט השלום קבע, כי משעה שהמבקשים מחזיקים במקרקעין מושא המחלוקת, מכוח חוזה שכירות שכרתו עם עיריית ראשון לציון; ומשהסתיימה תקופת השכירות לפי החוזה, הרי שלמבקשים אין עוד זכות להמשיך להחזיק במקרקעין – ויש לקבל את תביעת הפינוי שהגישה המשיבה. בית המשפט המחוזי קיבל את פסיקתו של בית משפט השלום, ואת נימוקיו. גם אם אניח אפוא, כי שאלת טיבו של ה'אינטרס ציבורי', שמכוחו פעלה המשיבה, היא אכן שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים – אין בכך כדי להשפיע על שאלת מועד תום החוזה, שמכוחו מחזיקים המבקשים בקרקע. משכך, אין בכוחה של השאלה האמורה, כדי להטות את הכף לטובת המבקשים, ולהשפיע על התוצאה האופרטיבית של פסק הדין. מדובר אם כן, בשאלה תיאורטית, אשר אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי' (בע"מ 1225/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 10 (14.3.2021)). בנוסף טוענים המבקשים, כי "תיק זה מערב, בין היתר, דיון בשאלות הנוגעות לאמות המידה על פיהן רשויות מנהליות אמורות לפעול" . יתרה מזאת, גורסים המבקשים כי "קיימת חשיבות עניינית לבעיה המשפטית הכלולה בגדרי ההתדיינות דנא, לאמור: לאופן שבו יש לנהוג במקרים בהם האזרח הפשוט נופל קורבן למחלוקת שמתגלעת בין רשויות ציבוריות שונות, על לא עוול בכפו, ועל האופן שיש לאזן בין עקרון שלטון החוק ובין זכויותיו החוקיות והקנייניות של אדם העולות כדי זכויות חוקתיות" . דא עקא, כפי שעולה מהדברים, טענות אלה נטענו בעלמא, ויש בהן כדי להצביע, לכל היותר, על שאלות משפטיות מופשטות , שיש להן זיקה למקרה. בכך לא סגי. בכדי לעמוד באמת המידה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי', היה על המבקשים להצביע על שאלה משפטית עקרונית ו קונקרטית , המתעוררת במקרה דנן; כזאת לא נעשה. מתן הרשות לערער אינו דרוש גם כדי למנוע חשש מפני עיוות דין. פסק הדין של בית משפט השלום – מנומק, מפורט, ועבר גם תחת שבט ביקורתו של בית המשפט המחוזי, שאף התייחס, באופן מפורט, להשגות שהעלו המבקשים במסגרת הבקשה דנן, באופן אשר יש בו כדי ליתן מענה לטענותיהם. בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048380_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4838/22", "בע\"א 52575-10-21", "ת\"א 49372-10-17", "ת\"א 49535-10-17", "ת\"א 49502-10-17", "ת\"א 49484-10-17", "ת\"א 49423-10-17" ]	748,962
739,308	בבית המשפט העליון עע"מ 4839/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: עיריית תל אביב נ ג ד המשיבה: אוניפארם בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 3.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. התשובה תוגש תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048390_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4839/22" ]	748,963
741,241	בבית המשפט העליון ע"א 4840/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 4.7.2022 בתלה"מ 35806-01-21 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ה' גורביץ עובדיה בשם המערערת: עו"ד מוני עזורה פסק-דין זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ה' גורביץ עובדיה ) מיום 4.7.2022 בתלה"מ 35806-01-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערער ת. 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם בת משותפת קטינה בת כחמש שנים. ביום 19.1.2021 הגישה המערערת את ההליך נושא הערעור דנן, בו ביקשה מבית המשפט לאשר לה להעתיק את מגוריה ליישוב אחר יחד עם הקטינה ולקבוע זמני שהות בהתאם. ביום 8.5.2022 התקיים דיון הוכחות בהליך, אשר תועד בהקלטה. כשבוע לאחר מכן, הגישה המערערת בקשה בה הפנתה לקטעים מן ההקלטה, שבהם באת-כוח המשיב והמומחית שהעידה בדיון התייחסו להליך משפטי אחר שעסק בנושא דומה – ובתגובה ציין המותב כי מדובר ב"תיק של" בן-זוגה, אשר "ייצג אותם" באותו תיק. על רקע זה ביקשה המערערת כי המותב יבהיר את "נסיבות ידיעותיו בהתייחס לתיק אותו מנהלת ב"כ [המשיב]". בהחלטה מהמשך אותו היום הבהיר המותב: "ההליך שאוזכר הוא הליך בו ייצג גם בן הזוג של המותב. מדובר בפסה"ד שפורסם במאגרים המשפטיים. אין לכך משמעות או רלוונטיות להליך כאן". 2. ביום 26.5.2022 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, בה טענה כי קיים קשר "אישי, כלכלי וחברתי" בין בן-הזוג של המותב לבאת-כוח המשיב – אשר ייצגו יחדיו ב"תיק דומיננטי וחשוב" שפסק הדין בו ניתן בחודש אוקטובר 2019 (להלן גם: התיק הנוסף ). לטענת המערערת מדובר "בתיק משפחה בנושא זהה" להליך דנן, שבו ניתנה חוות דעת מטעם אותו המכון שמונה בהליך דנן – ושם צידד בעל התפקיד מטעם המכון בעמדתם של באת-כוח המשיב ובן-זוגה של המותב. לגישת המערערת, נסיבות אלו מעידות על קיומו של "קשר אישי ממשי והדוק" ו"יחסי שותפות" בין השניים, מה גם ש"ניתן להניח שקיים היבט כלכלי הכרוך בכך". המערערת הוסיפה והלינה על כך שהמותב לא הביא עובדה זו לידיעת הצדדים, בפרט נוכח העובדה שהצדדים מנהלים הליכים בפני המותב החל מחודש יוני 2018. עוד טענה המערערת כי האופן שבו התייחס המותב לתיק הנוסף מעיד כי הוא מעורה בנבכי התיק, וכי המותב ובאת-כוח המשיב "לא יכולות להפריד פסיכולוגית בין הקשר של שתיהן ל[בן הזוג] בתוך דיון בעניינה של [המערערת]". נוכח האמור סברה המערערת כי קיימת "זיקה רגשית ושותפות" בין באת-כוח המשיב ובין המותב – ולגישתה די בכך כדי להקים עילת פסלות, ולמצער הצדקה להעברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. 3. כמו כן טענה המערערת כי קובץ השמע של הדיון מיום 8.5.2022, כפי שהועלה למערכת "נט המשפט", אינו משקף את מלוא ההתרחשויות בדיון – ובפרט כי "נעלמו" מההקלטה התבטאויות ביקורתיות של המותב ביחס לבית ספר תיכון מסוים המצוי ביישוב שאליו מבקשת המערערת לעבור, ובהן האמירה "האם באמת ההורים האלה רוצים שהבת שלהם תלמד בבית ספר [...]?!". התבטאות זו מעידה, לטענת המערערת, כי המותב גיבש דעה מוקדמת בנושא אשר מצוי "בלב הסכסוך המשפטי" – שכן המותב עצמו ציין בשלבים שונים לאורך ההליך כי "הסוגיה האמיתית היא המוסד החינוכי". המערערת הוסיפה כי העמדה שהביע המותב ביחס לבית הספר, "שהיא בגדר רכילות לא מנומקת", אף עלולה לסכל את האפשרות שהצדדים יגיעו להסכמות במסגרת ההליך. בנוסף ציטטה המערערת התבטאות נוספת שלטענתה "בעת אמירתה הופסקה ההקלטה באולם": לטענתה, בתגובה לכך שבא-כוחה התייחס לחוות דעת שהוגשה בהליך, השיב המותב "אז יש חוות דעת". לגישת המערערת, מכך עולה כי המותב "לא נמנע מהבעת דעה והערות פוגעניות" וכי דעתו "נעולה" ביחס לתוצאת ההליך. 4. עוד טענה המערערת כי המותב "זומן" על ידי באת-כוח המשיב ליתן הרצאה בהשתלמות מקצועית בחודש פברואר 2022, וכי זימון כאמור נשלח גם לגורמים אחרים הקשורים לתיק הנוסף או להליך דנן. לצד זאת העלתה המערערת השגות שונות על התנהלות המותב לאורך ניהול ההליכים השונים בעניינם של הצדדים, ובתוך כך טענה כי המותב "ירד מכס השיפוט לזירת ההתגוששות" ו"ערע[ר] בצורה יוצאת דופן" את דברי המומחית מטעם בית המשפט. כמו כן טענה המערערת כי במסגרת פסק דין שניתן ביום 14.4.2022 בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים, התייחס המותב לפסק דין קודם משנת 2020 באופן שעלה כדי "תיקון" בדיעבד של חלק מאותו פסק דין. לטענת המערערת, התנהלות זו של המותב הובילה ל"סחבת, החלשת עמדת [המערערת] וקיבוע הרצון של הצד שכנגד". המערערת הוסיפה והסבירה כי לא העלתה טענות אלו "מהרגע הראשון", בין היתר, מכיוון ש"הוסבר לה שזה כשלעצמו לא די לפסלות" – אך הנסיבות הללו מצטרפות לגישתה ל"מסה הקריטית של חשש למשוא פנים". 5. ביום 7.6.2022 הגישה המערערת בקשה שהוכתרה כ"בקשה להשלמת קובץ שמע – תיקון פרוטוקול". אולם, בהמשך אותו היום קבע המותב כי נוכח הגשת בקשת הפסלות, אין מקום להכריע בבקשה בשלב זה. 6. המשיב הגיש תגובה בה התנגד לבקשת הפסלות, והבהיר כי באת-כוחו אכן קיימה "ייצוג משותף" בתיק הנוסף עם משרד בן-זוגה של המותב, אך אין לה שותפות עסקית או כלכלית עמו ואף אחד מהם לא עבד כשכיר במשרדו של האחר. עוד הדגיש המשיב כי אין קשרים אישיים בין השניים "מעבר לקשרים קוליגיאליים רגילים עם כל עורכי הדין". המשיב הוסיף כי למיטב זכרונו המותב לא אמר את ההתבטאויות שמייחסת לו המערערת, לפיהן בית הספר "אינו ראוי או טוב"; וכי באת-כוחו אמנם לקחה חלק בצוות האקדמי של ההשתלמות שאליה הוזמן המותב, אך "מעולם לא הזמינה את כב' המותב לכל כנס", לא המליצה עליו להעברת הרצאה ולא הייתה עמו בקשר "ישיר או עקיף" בנושא. 7. ביום 4.7.2022 המותב דחה את הבקשה לפסילתו ובהחלטה הודגש כי באת-כוח המשיב אינה חלק ממשרדו של בן-זוגה, ועל כן אין מניעה שבאת-הכוח תייצג בפני המותב. עוד נקבע כי ייצוג משותף של בן-הזוג ושל באת-כוח המשיב בתיק אחר, אשר הסתיים לפני מספר שנים, אינו מקים חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך דנן, ואינו יוצר קרבה ממשית בין המותב ובאת-כוח המשיב או עניין אישי ממשי בתוצאותיו. המותב הוסיף כי אין רלוונטיוּת לעובדה שאותו המכון מוּנה בתיק הנוסף ובהליך הנוכחי, ומכל מקום המותב עצמו למד על עובדה זו לראשונה בבקשת הפסלות. כמו כן הבהיר המותב: "מותב זה אינו מעורה בתיקים של [בן-הזוג] ואינו מכיר אותם. ההליך הספציפי שאוזכר על ידי המומחית – ולא על ידי המותב או ב"כ הצד שכנגד, הוא אותו הליך בו ייצג גם [בן-הזוג], עוסק בנושא מעבר מגורים שזו גם המחלוקת שבפניי בהליך כאן. ההליך אוזכר מאחר ופסה"ד שם הוא חריג – הותר שם מעבר רחוק של האֵם עם הקטינים. לאור זאת, ודאי שפסק הדין שניתן באותו הליך, פסק דין שהתיר מעבר מגורים מרוחק, רלוונטי בהליך כאן כפי שרלוונטי כל פסק דין אחר העוסק במעבר מגורים. יש להדגיש כי בין המותב ובין ב"כ המשיב אין כל קשר עסקי, אישי, חברתי או אחר [...] לא ידוע למותב על כל קשר עִסקי או אחר בין [בן-הזוג] ובין ב"כ המשיב למעט אותו תיק ספציפי [...]" באשר להקלטת הדיון צוין כי "הקובץ שהועלה הוא הקובץ המלא של הדיון (ואינו כולל דיון מחוץ לפרוטוקול אם היה)", וכי המותב לא הטיל דופי במוסדות לימוד כלשהם ביישוב שאליו מבקשת המערערת לעבור, "להבדיל מפניה לצדדים בבקשה לפשרה במסגרתה ימצאו את בית הספר הטוב ביותר עבור הקטינה ואשר יכול להיות נוח בנסיבות [...]". באשר להשתלמות שהזכירה המערערת, המותב הדגיש כי לא ידע שבאת-כוח המשיב לקחה חלק בצוות האקדמי של ההשתלמות, ומכל מקום אין פגם בכך שבאת-כוח המשיב נושאת תפקיד בארגון שבמסגרתו העביר המותב הרצאה. לבסוף נקבע כי הטענה בדבר "תיקון" פסק דין בדיעבד אינה נכונה, ומכל מקום אין מקומה בבקשת פסלות; וכי אין ממש בטענה שההליך מתנהל ב"סחבת". להשלמת התמונה יצוין כי שלב ההוכחות בהליך הסתיים לאחר מתן החלטת הפסלות, והצדדים הגישו את סיכומיהם בימים 5.8.2022 ו-8.8.2022. 8. מכאן הערעור שלפניי, בגדרו מפרטת המערערת חמישה טעמים עיקריים המצדיקים לשיטתה את פסילת המותב, ומעידים כי הוא "סימן כמטרה" שהקטינה לא תלמד ביישוב שאליו מתעתדת המערערת לעבור. הטעם הראשון הוא כי המותב קיבל ביום 9.2.2022 את בקשת המשיב לזמן לעדות מומחית שנתנה חוות דעת בתיק מקביל שהתנהל בעניינם של הצדדים – ודחה ביום 6.7.2022 את בקשת המערערת לבטל את הזימון – חרף קביעה קודמת של המותב עצמו לפיה אותה מומחית אינה יכולה להכריע בנושא מַעֲבָר המגורים. הטעם השני , לטענת המערערת, הוא כי במהלך הדיון מיום 8.5.2022 הציע המותב "שוב ושוב, באמתלה של הצעת פשרה", שהקטינה תִלמד בעיר שתואמת את רצונותיו של המשיב – ולא הציע לבחון את האפשרות שתתחנך ביישוב שבו תתגורר המערערת. הטעם השלישי שמנתה המערערת הוא כי המותב "התעמת" עם המומחית והציג בפניה "'עובדות' שגויות ללא כל בדיקה" בנוגע למסגרות לימודים אפשריוֹת עבור הקטינה. הטעם הרביעי והחמישי עניינם קטיעת ההקלטה וההיכרות בין בן-זוגה של המותב לבאת-כוח המשיב. בהקשר אחרון זה מדגישה המערערת כי המותב לא הצהיר שהיה מדובר בשיתוף פעולה חד-פעמי, ולטענתה "ייתכן" שהשניים עודם פועלים יחדיו כשותפים. עוד מעלה המערערת השגות, בין היתר, על כך שהמותב לא יידע את הצדדים על זימונו להרצות בהשתלמות. 9. דין הערעור להידחות. תחילה אציין כי לא שוכנעתי שבין באת-כוח המשיב לבן-זוגה של המותב מתקיימת קרבה ממשית, או כי לבן-הזוג יש עניין אישי או כספי ממשי בבאת-הכוח או בהליך דנן. טענת המערערת לפיה השניים מקיימים שותפות עסקית, וכי "ייתכן" שהם עדיין מקיימים קשרים מקצועיים – הועלתה בעלמא, וכנגדה עומדות הבהרות המותב ובאת-כוח המשיבה שלפיהן הקשר המקצועי בין השניים התמצה בטיפול בתיק הנוסף לפני מספר שנים. העובדה שבן-זוגה של המותב ייצג יחד עם באת-כוח המשיב בתיק אחר אינה מקימה, כשלעצמה, "קרבה ממשית" בין השניים או "עניין ממשי" כמובנם של מונחים אלו בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), ולא שוכנעתי כי טענות המערערת בדבר אופיו ה"דומיננטי" של התיק הנוסף מצדיקות שינוי מנקודת מוצא זו (ראו והשוו: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית , פסקה 3 (18.7.2018); ע"א 7640/18 חוגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב , פסקה 5 (26.12.2018); ע"א 8550/18 איפרגן נ' רן , פסקה 4 (27.12.2018)). 10. אף לא שוכנעתי כי מתקיימת במקרה דנן העילה הכללית שמעוגנת בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, שעניינה חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. תחילה, באשר להיכרות בין באת-כוח המשיב לבן-הזוג של המותב: כפי שנפסק, "כשם שהיכרות בית המשפט עצמו עם בא-כח או בעל דין אינה עילה אוטומטית לפסילתו, כך גם, מקל וחומר, קשר עקיף של בית המשפט או משפחתו לצד להליך או לבא-כח המייצג בעל דין בהליך, אינה עילה אוטומטית לפסילתו" (ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' ריקמן , פסקה 6 (16.8.2010); וראו גם נסיבות המקרה בע"א 4061/22 ברקן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (10.8.2022)). בנסיבות העניין שלפנינו, לא שוכנעתי כי העובדה שבן-הזוג ובאת-הכוח ייצגו יחדיו בתיק אחר לפני מספר שנים – אף אם התיק עסק בנושא הקרוב לענייננו, ואף אם הדבר אירע בעת שהליכים קודמים בין הצדדים התנהלו בפני המותב – מקימה חשש ממשי להשפעה על האופן שבו ינהל המותב את ההליך דנן. הוא הדין באשר להזמנה שנשלחה למותב להשתתף בהשתלמות מקצועית – הזמנה אשר, כפי שהבהירו באת-כוח המשיב והמותב עצמו, לא הייתה כרוכה בקשר ישיר כלשהו בין המותב לבאת-הכוח (השוו: ע"א 2352/22 פלוני נ' פלונית , פסקאות 3 ו-6 (3.5.2022)). 11. אף טענות המערערת ביחס להקלטת הדיון מיום 8.5.2022, אין בהן כדי להקים עילת פסלות בנסיבות העניין. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי כאשר גרסת המותב לגבי האירועים הרלוונטיים שונה מזו של בעל דין המבקש את פסילתו, קמה חזקה שגרסת המותב היא המתארת נאמנה את אותם אירועים, והנטל על המבקש לסתור אותה הוא נטל כב ד (ראו, בין היתר: ע"א 1464/22 בן חיים נ' יעקבי , פסקה 12 (7.3.2022); ע"א 3374/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 9 (30.6.2022)). בענייננו, המערערת טוענת שהקלטת הדיון אינה משקפת נאמנה את מלוא ההתרחשויות במהלכו, אך אל מול גרסתה זו עומדות גרסאותיהם של המשיב והמותב עצמו, שלפיהן דברי הביקורת שמייחסת המערערת למותב ביחס לבית הספר – לא נאמרו כפי שתוארו בבקשת הפסלות. בנסיבות העניין לא מצאתי כי עלה בידי המערערת לסתור את החזקה שעליה עמדתי לעיל, ומכל מקום – אף אם אקבל את טענתה בהקשר זה, לא שוכנעתי כי יש בהתבטאות נטענת זו כדי להעיד על "נעילת" דעתו של המותב ביחס לניהול ההליך. כך גם בנוגע לאמירה הנטענת "אז יש חוות דעת", שאף אם אכן נאמרה, אין בה כדי להקים חשש כלשהו למשוא פנים – לא כל שכן חשש ממשי. 12. יתר טענות המערערת בנוגע לאופן שבו ניהל המותב את ההליכים השונים בין הצדדים, ואת הדיונים שהתקיימו בהליכים אלה, הן "ערעוריות" במהותן ואין בהן כדי להקים עילת פסלות – מה גם שחלק משמעותי מטענות אלו לא הועלו בבקשת הפסלות, ולפיכך אין מקום להידרש אליהן לראשונה בשלב הערעור (ראו, למשל: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 9 (19.1.2021); ע"א 1192/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 11 (5.5.2021)). 13. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048400_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4840/22", "ע\"א 2004/18", "ע\"א 7640/18", "ע\"א 8550/18", "ע\"א 5197/10", "בע\"א 4061/22", "ע\"א 2352/22", "ע\"א 1464/22", "ע\"א 3374/22", "ע\"א 53/21", "ע\"א 1192/21" ]	748,964
741,246	בבית המשפט העליון ע"א 4841/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בת"ע 2652-09-17 מיום 7.7.2022 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ע' קצב-קרן בשם המערערים: עו"ד אורי צפת פסק-דין זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ע' קצב-קרן ) בת"ע 2652-09-17 מיום 7.7.2022, שבו נדחתה בקשת המערער כי המותב יפסול את עצמו מלהוסיף ולדון בהליך. 1. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בצוואת אמם המנוחה של הצדדים, שהם אחים. בתמצית, האֵם המנוחה ערכה שתי צוואות: האחת משנת 1995, והשנייה – צוואה נוטריונית משנת 2009 (להלן, בהתאמה: הצוואה המוקדמת ו הצוואה המאוחרת ). לפי הצוואה המוקדמת יזכה כל אחד מהצדדים בחלק שווה מעיזבון האם, בעוד שהצוואה המאוחרת הדירה את המערערים. בהליך התקיימו שמונה דיונים בין השנים 2019-2018, ובמסגרתו מונתה מומחית מטעם בית המשפט לבחינת כשירותה של המנוחה. בהחלטה מיום 7.2.2019 התיר המותב למומחית לעיין בחוות דעת אחרת שחיברה מומחית מטעם המשיבים. ביום 31.12.2020 נתן המותב פסק דין מפורט ובו קבע כי הצוואה המאוחרת תקפה. בפסק הדין צוין כי מעדות הנוטריון שערך את הצוואה המאוחרת עלה כי אכן "נפלו פגמים בעריכת הצוואה", בפרט בשל העובדה שלא הוצגה בפניו תעודה רפואית הנוגעת למנוחה. לכן, כך נקבע, יש מקום להפוך את נטל הראיה, ועל המשיבים להוכיח את גמירות דעתה וצלילותה של המנוחה בעת עריכת הצוואה. בהקשר זה הוסיף המותב כי "בצוואה פגמים טכניים [...] [ש]הצטברותם, יחד עם פגם מהותי – העדר תעודה רפואית, מעלה את משקל נטל השכנוע". אולם, כך הוסיף המותב וקבע, המשיבים עמדו בנטל זה בהסתמכוֹ, בין היתר, על מספר פסקי דין שניתנו בבתי משפט לענייני משפחה בהליכים שבהם העידה המנוחה, בין השנים 2011-2009. עוד התייחס המותב לחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט וקבע, בין היתר: "נוכח מסקנות המומחית בחווה"ד ובעדותה ומשלא מצאתי כי נסתרה מסקנה זו, בין אם במסמכים הרפואיים ובין אם בעדויות - אני קובעת כי המנוחה היתה כשירה לערוך את צוואתה, הן במועד בו פגשה את הנוטריון ומסרה לו בעל פה את רצונותיה והן במועד חתימתה על צוואתה. מחווה"ד וכן [מאחד מפסקי הדין בהליכים שבהם העידה המנוחה] אף עולה, כי המנוחה לא איבדה את יכול[ו]תיה הקוגניטיביות גם זמן ניכר לאחר עריכת הצוואה אם בכלל." בהסתמכו על עדויות המשיבים 3-2, הוסיף המותב וציין כי "למנוחה היו ידיעות בשפה העברית. יתכן כי לא שלטה בה כראוי, אך משום כך, הקריא והסביר לה הנוטריון את תוכן צוואתה (כפי עדותו שלא נסתרה)". על בסיס הקביעות הללו הוסיף המותב וקבע כי לא התקיימה בענייננו השפעה בלתי-הוגנת על המנוחה. 2. המערערים הגישו ערעור על פסק הדין (עמ"ש (מחוזי חי') 52415-01-21), וביום 6.7.2021 קבע בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, כי הוא ימנה מומחה מטעמו לבחינת כשירותה של המנוחה לצוות "לאחר שהמומחית נחשפה לחוות דעת פרטית [...] מטעם המשיבים, ובמקביל יעמדו לכל אחד מן הצדדים כלל הטיעונים שבאמתחתו". זאת, כך הובהר, בהתאם לסמכותו של בית המשפט "להורות על מינויו של מומחה נוסף על מנת שיסייע בידו להגיע להחלטה מושכלת". עוד הבהיר בית המשפט המחוזי כי "הצדדים יהיו רשאים לשגר אל המומחה שאלות הבהרה וכן לזמנו, לפי הצורך, לחקירה נגדית על חוות-דעתו". המומחה הנוסף הגיש חוות דעת ביום 4.5.2022, ובה הביע עמדתו כי המנוחה לא הייתה כשירה בעת הרלוונטית. על רקע זה, ביום 7.6.2022 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין שבו הורה על החזרת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה, "על-מנת שיכריע בסוגיות שבמחלוקת", והדגיש פעם נוספת כי טענות הצדדים שמורות להם. בהמשך יום 7.6.2022 הורה המותב לצדדים להודיע אם הם מבקשים להעביר למומחה שאלות הבהרה. 3. ביום 20.6.2022 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב. המערערים פירטו השגות שונות על פסק הדין שנתן המותב בהליך, ולגישתם המותב "לא היה יכול לתת 'פסיק' של אמינות לעדותו של [...] הנוטריון וכן המשיבים". עוד טענו המערערים כי "אין [זו] הפעם הראשונה שבה ביהמ"ש קמא פעל בטעות חמורה מעין זו", והפנו בהקשר זה לפסק דין שניתן בערעור על הליך אחר שבו דן המותב, אשר עסק בנושא דומה שאינו קשור במישרין לצדדים בהליך דנן. כמו כן השיגו המערערים על העובדה שהמותב התיר להציג למומחית מטעם בית המשפט את חוות הדעת מטעם המשיבים; הלינו על כך שהמותב הורה על היפוך נטל הראיה רק בפסק הדין, ולא קודם לכן; והעלו טענות שונות לתמיכה בחוות דעתו של המומחה הנוסף. כמו כן טענו המערערים כי בשים לב לקביעות העובדתיות והמשפטיות שנכללו בפסק הדין, ספק אם המותב יוכל להגיע למסקנה אחרת בדבר כשירות המנוחה בשלב זה של ההליך, ולמעשה דעתו "כבר ננעלה". בשולי הדברים טענו המערערים כי "מהירות מתן ההחלטה של בית משפט זה ביום 7.6.2022 אף היא אומרת דרשני", והעלו השגות על ההחלטה לגופה. כמו כן הוסבר בבקשה כי "אכן היה בדעת [המערערים] להגיש בקשת פסילה עוד במהלך הדיונים אך בא כוחם מנע זאת מהם", ואולם משהוחזר ההליך לניהולו של המותב – "אין מנוס" מהגשת הבקשה. 4. לבסוף ציינו המערערים כי פעלו תחת הרושם שחקירת המומחה הנוסף תתנהל בבית המשפט המחוזי , וכי הם לא הסכימו להחזרת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה. המערערים הסבירו כי באמתחתם טענות רבות נוספות נגד פסק הדין שנתן המותב, ולגישתם ראוי כי הטענות הללו תישמענה על ידי מותב אחר. 5. המשיבים, מצדם, התנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי "צמצם את הערעור לעניין המומחה בלבד" ומשכך אין מקום להידרש ליתר טענות המערערים. 6. המותב דחה את הבקשה לפסילתו ביום 7.7.2022 וקבע בהחלטתו כי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים, וכי אין מקום לסטות מהכלל שלפיו הליך שהוחזר לערכאה הדיונית יועבר למותב שנתן את פסק הדין. המותב הוסיף והדגיש כי הוא "אינו נוטה לטובת צד כלשהו, ואוזניו אינן אטומות בפני טענות חדשות ככל שיועלו ויוכחו. כל הליך ייבחן על יסוד החומר הראייתי שיובא בפני בית המשפט, ויוכרע בהתאם". 7. מכאן הערעור שלפניי, בו עומדים המערערים על טענתם כי "דעתו של ביהמ"ש ננעלה כבר בפסק דינו ואף קודם לכן", כך ש"העבר כולו רצוף משוא פנים". באופן ספציפי, המערערים מפנים להתבטאויות שונות של המותב מדיוני הוכחות שהתקיימו בהליך, וטוענים כי שלב ההוכחות נוהל "בצורה הפוכה" ואף "חיבל ביכולתם [...] לחקור את הנוטריון (עורך הצוואה) ואחרים". עוד חוזרים המערערים על השגותיהם בנוגע לפסק הדין שנתן המותב, לרבות הממצאים שנקבעו ביחס לכשירותה של המנוחה. הם מוסיפים וטוענים כי דעתו של המותב "נעולה" בהתאם לאמור בשתי חוות הדעת הקודמות שהוגשו בהליך – זו של המומחית שמינה המותב וזו של המומחית מטעם המשיבים – באופן שיוצר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. לגישתם, כשם שאין מקום להציג למומחה רפואי "תעודה רפואית מוזמנת" על מנת שלא להשפיע על דעתו המקצועית, אין גם מקום לכך שטענותיהם תידונה על ידי המותב לאחר שנחשף לאותן חוות דעת קודמות. עוד טוענים המערערים כי החלטת הפסלות לא נומקה כדבעי ואין בה מענה ענייני לטענותיהם. 8. המערערים סבורים כי המותב נדרש עתה לשוב ולדון "מבראשית" בהתנגדותם, תוך שנטל הראיה מוטל על המשיבים. משכך, נטען, אמירת המותב כי הוא פתוח לשמיעת "טענות חדשות ככל שיועלו" מעידה אף היא על עמדתו ביחס להליך, שכן לשיטת המערערים "אין כל צורך" בכך שיעלו טענות חדשות עת שהמשיבים הם שנדרשים לעמוד בנטל הראיה. כמו כן נטען כי המותב יתקשה "לחזור בו" מקביעות שונות בפסק הדין, ובפרט מהאמון שנתן בעדות המשיב 2. לבסוף נטען כי מלכתחילה לא היה מקום להחזיר את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה תוך שמירת טענות הצדדים, שכן עתה יהיה עליהם להעלות השגות על פסק הדין בפני אותו המותב שנתן אותו – ו"לכאורה מי שישמע את הערעור על עצמו הוא בית המשפט". נוכח האמור מבקשים המערערים להורות על פסילת המותב, ולחלופין לקבוע כי "המותב הראוי להמשיך לדון בערעור ובחוות הדעת שהוגשה הינו בית המשפט המחוזי". 9. עיינתי בערעור ובנספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. תחילה יש להדגיש כי בהתאם לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, טענת פסלות יש להעלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" – אך בענייננו, המערערים העלו את השגותיהם על אופן ניהול שלב ההוכחות זמן רב לאחר האירועים הרלוונטיים, וזאת מבלי שהציגו הסבר של ממש להשתהותם (ראו בהקשר זה: ע"א 2791/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 10 (24.5.2022)). לכך יש להוסיף כי חלק מטענות המערערים בהיבט זה אף הועלו לראשונה במסגרת הערעור, ולא הובאו כלל בפני המותב במסגרת בקשת הפסלות. מטעמים אלו לא מצאתי מקום להידרש לטענות המערערים בנוגע לאירועים שקדמו למתן פסק הדין בהליך (ראו והשוו, למשל: ע"א 7374/21 רונן נ' אלפסי , פסקה 14 (17.1.2022); ע"א 1840/21 לנג נ' מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל‏ , פסקה 8 (24.3.2021)). 10. יתר טענות המערערים ממוקדות, כאמור, בסברה כי הממצאים שקבע המותב בפסק הדין לא יאפשרו לו להמשיך ולדון בהליך באובייקטיביות. בהקשר זה נפסק לא אחת כי החזרת הליך להכרעתו של השופט שכתב את פסק הדין בעקבות התערבות ערכאת הערעור, לא תקים כשלעצמה עילת פסלות אלא במקרים חריגים ונדירים, למשל כאשר החלטה שנתן השופט טרם החזרת ההליך מעידה כי דעתו "ננעלה" ביחס להמשך ניהול ההליך (ראו, למשל: ע"א 1243/20 גריב נ' "עמידר" - חברה לאומית לשיכון בישראל בע"מ , פסקה 7 (18.5.2020); ע"א 4538/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 6 (28.7.2020)). 11. בענייננו, המותב נתן בהליך פסק דין מפורט שבו קבע כי המנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה המאוחרת. כפי שהדגיש המותב בפסק הדין, קביעה זו התבססה, בין היתר, על "מסקנות המומחית בחווה"ד ובעדותה ומשלא מצאתי כי נסתרה מסקנה זו, בין אם במסמכים הרפואיים ובין אם בעדויות". לאחר מתן פסק הדין הסכימו הצדדים בפני בית המשפט המחוזי בהליך הערעור על פסק-הדין, כי ימונה מומחה נוסף אשר יביע את עמדתו בשאלת כשירותה של המנוחה ועל רקע זה הוחזר ההליך לבית המשפט קמא, תוך שהובהר כי טענות הצדדים שמורות להם. 12. חרף טענות המערערים, לא שוכנעתי כי הנסיבות שפורטו לעיל מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. הקביעות והנימוקים שבפסק הדין התבססו, כאמור, על התשתית הראייתית שעמדה בפני המותב נכון לאותה עת, אשר הובילה אותו למסקנה כי חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט לא נסתרה. עיון בנימוקי פסק הדין אינו מגלה אינדיקציה לכך שדעת המותב "ננעלה" במובן זה שלא יוכל לשנות ממנה בשלב הנוכחי של ההליך, על רקע טענות וחומרים חדשים שיובאו לעיונו – ובכללם חוות דעתו של המומחה הנוסף (השוו, למשל: ע"א 1681/22 מרעי נ' בריה , פסקה 9 (24.3.2022)). לפיכך, לא מצאתי הצדקה לסטות בענייננו מנקודת המוצא שעליה עמדתי, ולפיה אין מניעה להחזרת ההליך לניהולו של אותו המותב שנתן את פסק הדין. המותב אף הדגיש בהחלטת הפסלות כי ישמע את טענות הצדדים בלב פתוח וכי ההליך "ייבחן על יסוד החומר הראייתי שיובא בפני בית המשפט" – חזקה עליו כי אכן כך ינהג. 13. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048410_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4841/22", "ע\"א 2791/22", "ע\"א 7374/21", "ע\"א 1840/21", "ע\"א 1243/20", "ע\"א 4538/20", "ע\"א 1681/22" ]	748,965
741,190	בבית המשפט העליון ער"א 4843/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פלוני 3. פלוני ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בבש"א 3932/22 מיום 10.7.2022 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בבש"א 3932/22 מיום 10.7.2022, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. 1. המערער הוא אביה של קטינה בת כ-4 שנים, אשר הוּצאה ממשמורתו וממשמרות אמהּ – גרושתו, והועברה למשפחת אומנה בהיותה בת חודשיים. ביום 29.9.2021 הכריז בית המשפט לענייני משפחה בנצרת על הקטינה כבת אימוץ, לאחר שנמצא כי הוריה נעדרי מסוגלות הורית לגדלה . המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר ביום 13.12.2021 הורה על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בין היתר לצורך בחינה נוספת של מסוגלותו ההורית של המערער בידי מומחה פסיכיאטרי. 2. בחלוף כחצי שנה, ביום 9.6.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשתו טען המערער כי האיחור בהגשת הבקשה נבע בעיקר מקשיים כלכליים עמם נאלץ להתמודד מאז ניתן פסק הדין. בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת ביום 10.7.2022. נקבע כי לא מתקיים בנסיבות העניין "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה, וזאת בפרט בשים לב לתקופה הממושכת שחלפה ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הרשמת ציינה כי המערער לא הבהיר באיזה אופן הקשיים הכלכליים עמם התמודד לטענתו מנעו ממנו להגיש את בקשת רשות הערעור במועדה, או למצער את הבקשה להארכת המועד. הרשמת הדגישה כי נתנה דעתה למהות ההליך ולרגישותו, אולם בהתחשב בעובדה שההליך הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך השלמת הדיון ומתן פסק דין משלים, לא מצאה לייחס לכך משקל מכריע. 3. מכאן הערעור שלפנַי. המערער אינו חולק על כך שבקשתו להארכת המועד הוגשה בחלוף כחצי שנה ממועד מתן פסק הדין מושא הבקשה וכי בכך נפל פגם. עם זאת, לטענתו, נוכח הפגמים הרבים שנפלו בפסק הדין, ובראשם ההחלטה להורות על עריכת בדיקה פסיכיאטרית נוספת הכרוכה בעלויות רבות, היה מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד. המערער הדגיש כי הוצאת הקטינה מחזקתו נעשתה בלא הצדקה ועל לא עוול בכפו, וכי הוא בעל יכולת אישית וכלכלית לגדל את בתו. 4. דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים מעין אלו הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 4935/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (2.8.2022); ער"א 3866/22 טורנר נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (31.7.2022)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשמת. קשייו הכלכליים של המערער נטענו בבקשתו באופן כללי בלבד, מבלי שצורפה כל אסמכתא לביסוס טענותיו ואף מבלי שהובהר, לא לפני הרשמת ולא בערעור שלפנַי, מדוע קשיים אלו מנעו ממנו להגיש את בקשתו במועד. כמו כן, בצדק ציינה הרשמת כי משעה שבית המשפט המחוזי השיב את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לצורך מתן פסק דין משלים, אף אין במהות ההליך או ברגישותו כדי להצדיק לבדם היעתרות לבקשה. לכך יש להוסיף כי בשים לב לכך שמדובר בהליך ב"גלגול שלישי", הנסוב כאמור על פסק דין שמשמעו המשך בירור ההליך, גם סיכוייה של בקשת רשות הערעור מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה להארכת המועד להגשתה (וראו למשל: ער"א 1577/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (14.3.2022); בע"מ 8690/20 פלונית נ' פלונית , פסקאות 10-9 (20.1.2021); רע"א 4250/11 ג'ורזאלדין נ' אבו ח'יר , פסקאות 9-8 (30.6.2011)). כאמור, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048430_N04.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4250/11" ]	748,971
741,629	בבית המשפט העליון רע"א 4844/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. אברהם שירם ז"ל 2. מתן שירם 3. דרור שירם 4. גלעד שירם נ ג ד המשיבים: 1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. בנק הפועלים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.5.2022 בע"א 50458-10-21 שניתן על-ידי כבוד השופטות ח' קיציס, י' רוטנברג ו-מ' בן-ארי בשם המבקשים: עו"ד גלעד נרקיס החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.5.2022 (ע"א 50458-10-21, השופטות ח' קיציס , י' רוטנברג ו- מ' בן-ארי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא מיום 28.6.2021 (ת"א 7705-09-17, השופט א' נבו ). 2. ברקעה של הבקשה שבפני סכסוך הנוגע לירושתו של מי שהיה סבם של המבקשים 4-2 (להלן: האחים ) וחמיו של אביהם, המבקש 1. הסב המנוח נפטר ביום 12.7.2013, כשנתיים לאחר מותה של בתו, אמם של האחים (להלן: האם ). 3. הסב ניהל מספר חשבונות בנק אצל המשיבים, בנק לאומי לישראל בע"מ ובנק הפועלים בע"מ (להלן: בנק לאומי ו -בנק הפועלים , וביחד: הבנקים ). בשנת 2001 הסב צירף גם את האם לחשבונות הבנק שבבעלותו, על מנת שתשמש כמיופת כוח לפעול בהם. צירופה נעשה על דרך של רישומה כשותפה בחשבונות. כשבועיים לאחר פטירתה של האם, העביר הסב את כל הכספים שהיו בחשבונו בבנק הפועלים לחשבון חדש על שמו ועל שם בת אחרת שלו (להלן: הדודה ). כמו כן, זמן קצר לאחר פטירתה של האם, נגרע שמה בטעות מחשבונו של הסב בבנק לאומי. לימים תוקנה הטעות ושמה הוחזר כשותפה בחשבון. 4. כחודש לאחר פטירתה של האם, הסב ערך צוואה שבה הורה כי דירתו תוקנה לדודה, וכי יתר רכושו, לרבות הכספים המופקדים בחשבונות הבנק שבבעלותו, יחולק בין ששת נכדיו (האחים ושלושת ילדיה של הדודה) בחלקים שווים. המבקשים הגישו התנגדות לקיום צוואתו של הסב בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, וזו נדחתה ביום 15.2.2016 (ת"ע 59985-12-13, השופטת נ' גדיש ). בהתאם לכך ניתן צו לקיום צוואתו של הסב. 5. ביום 6.9.2017 הגישו המבקשים תביעה כספית נגד הבנקים, ובמסגרתה טענו כי יש לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפרתן של חובות גילוי כלפיהם – ביחס לבנק לאומי נטען כי הופרה חובת הגילוי בכל הנוגע למחיקת האם מהחשבון וביחס לבנק הפועלים נטען כי הופרה חובת הגילוי באשר להעברת הכספים לחשבון החדש על שם הסב והדודה. נוסף על כך, ביחס לשני הבנקים יחד, נטען כי אלו סירבו להעביר למבקשים מסמכים ומידע בדבר הפעולות שביצע הסב בחשבונות, מידע שנדרש להם, לטענתם, במסגרת ניהול ההליך של ההתנגדות לצו קיום צוואה. לטענת המבקשים, התנהלות זו מצד הבנקים גרמה להם נזק כספי רב, לרבות הוצאות משפט, אובדן ימי עבודה ועוד. לצרכי אגרה, העמידו המבקשים את תביעתם על סך של 700,000 שקלים. 6. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע, לאחר שמיעת ראיות, כי המבקשים לא הוכיחו שנגרם להם כל נזק בשל התנהלותם של הבנקים. כהנחת מוצא, קבע בית משפט השלום כי כל הכספים בחשבונות היו שייכים לסב בלבד, וכי לאם לא היו כל זכויות בהם. ממילא, כך נקבע, לאם וליורשיה (המבקש 1 והאחים) לא היו זכויות בכספים בחשבונות הבנק, ולא נגרם להם כל נזק כתוצאה מהעברתם לחשבונות אחרים. בית משפט השלום הדגיש כי האחים קיבלו את מלוא חלקם בהתאם לצוואה, כך שלהעברת הכספים בין חשבונות הסב בבנק הפועלים ולמחיקתה של האם מהחשבון בבנק לאומי לא הייתה כל השפעה על כך. עוד נקבע כי לא נגרם למבקשים כל נזק בשל אי-העברת המידע מצד הבנקים ביחס להוראות שניתנו על-ידי הסב, וכי להתנהלות הבנקים הנטענת לא הייתה כל השלכה על עצם ניהול הליך ההתנגדות וממילא גם על ההוצאות שנגרמו למבקשים. בית משפט השלום הדגיש כי הליך ההתנגדות לקיום הצוואה לא החל עקב הוראות שניתנו ביחס לכספים, אלא על רקע החלטת הסב להוריש את הבית לדודה באופן בלעדי. בסיכומו של דבר, קבע בית משפט השלום כי המבקשים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות הבנקים לבין הנזקים הנטענים על-ידם, ולפיכך לא נדרש לטענות שהעלו המבקשים באשר להתנהלות הבנקים לגופה. 7. המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום, וזה נדחה מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ). בית המשפט המחוזי הדגיש, כי לא מצא להתערב במסקנתו של בית משפט השלום לפיה ההחלטה להגיש התנגדות לקיום צוואה לא הייתה קשורה בכספים שהיו מופקדים בחשבונות הבנק, אלא בהקניית הזכויות בדירה לידי הדודה. לפיכך, אף בית המשפט המחוזי סבר כי לא הוכחה עילת התביעה. 8. הבקשה דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים שעניינם מעלה שאלות עקרוניות בעלות חשיבות ציבורית באשר לסטנדרט ההתנהגות הנדרש מתאגידים בנקאיים, בפרט כלפי בעלים בחשבון משותף, להבדיל ממיופה כוח. כמו כן, המבקשים חוזרים, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו בערכאות הקודמות, ובכלל זה טוענים כי הבנקים הפרו את חובותיהם מאחר שלא עדכנו אותם על פעולות שנעשו בחשבונות והובילו ל"ריקונם", תוך הסתרת מידע. המבקשים אף מעלים טענות עובדתיות שונות אשר מעידות, לשיטתם, על שגיאות שנפלו בפסקי דינן של הערכאות הקודמות. 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות, אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ההכרעה במקרה זה הייתה נטועה אך ורק בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים אשר נדונו והוכרעו על-ידי הערכאות הקודמות. כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקשים עיוות דין. 10. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות . ניתנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048440_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4844/22", "בע\"א 50458-10-21", "ע\"א 50458-10-21", "ת\"א 7705-09-17", "ת\"ע 59985-12-13" ]	748,972
739,124	בבית המשפט העליון רע"א 4845/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. אורי יהודאי 2. אלון גרנות 3. דפנה שריר 4. זיו גיל 5. גיל ליידנר נ ג ד המשיבים: 1. רינת אומן 2. פרוטרום תעשיות בע"מ 3. ג'ון פרבר 4. הנס הבדרהלדן 5. מיה פרבר 6. סנדרה ר.פרבר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט מ' אלטוביה ) מיום 22.2.2022 ב-ת"צ 20944-08-19 בשם המבקשים 1 ו-2: עו"ד אהרן מיכאלי; עו"ד יהודה רוזנטל; עו"ד עוז סאסי; עו"ד סיון עודד בשם המבקשים 5-3: עו"ד בעז בן צור החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) הוחלט כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. התשובה תוגש עד ליום 28.8.2022, ועל נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל הן לבית משפט זה הן במישרין למבקשים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048450_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4845/22", "ת\"צ 20944-08-19" ]	748,973
739,314	בבית המשפט העליון רע"א 4845/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. אורי יהודאי 2. אלון גרנות 3. דפנה שריר 4. זיו גיל 5. גיל ליידנר נ ג ד המשיבים: 1. רינת אומן 2. פרוטרום תעשיות בע"מ 3. ג'ון פרבר 4. הנס הבדרהלדן 5. מיה פרבר 6. סנדרה ר. פרבר בקשה מוסכמת להשהיית ההליך בשל פניית הצדדים לגישור בשם המבקשים 1 ו-2: עו"ד אהרן מיכאלי בשם המבקשים 5-3: עו"ד בעז בן צור בשם המשיבה 1: עו"ד אוהד רוזן בשם המשיבה 2: עו"ד מאיה צברי החלטה לבקשת הצדדים אני מורה על עיכוב ההליכים בבקשת רשות הערעור לצורך מיצוי הליך הגישור המתנהל על ידם. הודעת עדכון תוגש עד ליום 5.10.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048450_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4845/22" ]	748,974
738,226	בבית המשפט העליון בש"א 4846/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: לילא טבר נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048460_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4846/22" ]	748,975
738,500	בבית המשפט העליון בש"א 4846/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: לילא טבר נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובה מיום 19.7.2022 החלטה בשים לב לעמדת המשיבה, לא ראיתי להיעתר לבקשה במלואה. בנסיבות העניין, ניתנת הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 7.7.2022 בע"א 6744/20, וזאת עד ליום 31.8.2022. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך ככל שיוגש ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048460_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4846/22", "בע\"א 6744/20" ]	748,976
740,307	בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048470_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4847/22" ]	748,977
740,684	בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ בקשה מיום 14.8.2022 מטעם המשיבות למחיקת ערעור החלטה המערער רשאי להשיב לבקשה שבכותרת, וזאת עד ליום 11.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048470_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4847/22" ]	748,978
742,553	בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ בקשה מיום 13.9.2022 למחיקת הערעור ללא צו להוצאות החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 22.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048470_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4847/22" ]	748,979
742,743	בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ בקשת המשיבות לסילוק הערעור על הסף מיום 14.8.2022; בקשה למחיקת הערעור ללא צו להוצאות מטעם המערער מיום 13.9.2022; תשובת המשיבות מיום 14.9.2022 פסק-דין בהסכמת המערער, הערעור נמחק בזאת. במכלול נסיבות העניין, לא מצאתי לחייב את המערער בהוצאות המשיבות בהליך זה, וזאת בין היתר בשים לב לטענת ב"כ המערער כי פעל בתום לב ולעמדתו ביחס לבקשת המשיבות לסילוק הערעור על הסף. הערעור נמחק בזאת ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048470_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4847/22" ]	748,980
739,351	בבית המשפט העליון ער"א 4854/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערת: חברת בנק הדואר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שמואל וייס 2. אי.בי.סי. הנדסה ייצוא ושיווק (1995) 3. ראובן מלק 4. שרית מלק ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.5.2022 בע"א 7733/21 בשם המערערת: עו"ד אייל בליזובסקי; עו"ד איתן ברקוביץ' החלטה תשובה לערעור תוגש עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048540_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בע\"א 7733/21" ]	748,987
743,014	בבית המשפט העליון ער"א 4854/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערת: חברת בנק הדואר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שמואל וייס 2. אי.בי.סי. הנדסה ייצוא ושיווק (1995) 3. ראובן מלק 4. שרית מלק ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.5.2022 בע"א 7733/21 בשם המערערת: עו"ד אייל בליזובסקי; עו"ד איתן ברקוביץ' בשם משיב 1: עו"ד עמיחי זלצר; עו"ד צבי פיין בשם משיבים 4-2: עו"ד יצחק יונגר; יואב זטורסקי פסק-דין האם ערעור לפי תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות או התקנות ) מחויב להיות בעל זיקה לערעור העיקרי? האם ערעור מכוח תקנה 137(ב) האמורה יכול להיות מוגש רק נגד בעל הדין שהגיש את הערעור העיקרי? אלה הן השאלות הטעונות הכרעה בערעור זה המופנה נגד החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.5.2022 בע"א 7733/21. הרקע לערעור 1. בין הצדדים התבררו תובענות כספיות בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד שמקורן במיזם עסקי משותף (ת"א 34552-07-15). ביום 2.8.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו בין היתר התקבלה בחלקה תביעתו של משיב 1 (להלן: המשיב ) נגד משיבים 4-2 (להלן ביחד: המשיבים ) ונדחתה תביעתו נגד המערערת. ביום 11.11.2021 הגישו המשיבים ערעור על פסק הדין נגד המשיב, וביום 4.1.2022 הגיש המשיב ערעור משלו לפי תקנה 137(ב) לתקנות החדשות, המכוון הן נגד המשיבים והן נגד המערערת. 2. ביום 19.1.2022 הגישה המערערת בקשה למחיקתו על הסף של ערעור המשיב נגדה. נטען כי המשיב לא הגיש ערעור על פסק הדין הדוחה את תביעתו נגדה, ומכאן שהוא הפך חלוט בחלוף 60 ימים מהמועד בו ניתן. הערעור שהגיש המשיב עתה מהווה אפוא ניסיון לנצל את הגשת הערעור על ידי המשיבים נגדו על מנת לפתוח מחדש את פסק הדין הדוחה את תביעתו נגד המערערת, ולכך לא ניתן להסכים. הגשת ערעור מכוח תקנה 137(ב) לתקנות, בדומה להגשת ערעור שכנגד לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות ), אפשרית רק כלפי בעל דין שהגיש ערעור בעצמו. לגישתה, מסקנה אחרת עלולה לתמרץ בעלי דין להגיש ערעור עיקרי על פסק הדין בשל החשש שיוגש נגדם ערעור על ידי משיב אחר, וזאת מבלי שהם יוכלו בעצמם לערער על פסק הדין כי חלף להם המועד לעשות כן. 3. ביום 19.5.2022 דחתה הרשמת את הבקשה. נקבע כי ההסדר הדיוני שעוגן בתקנות הישנות שונה בלשונו ובתכליתו מן ההסדר הקבוע בתקנה 137(ב) לתקנות החדשות. על פי ההסדר המעוגן בתקנות החדשות, ערעור לפי תקנה 137(ב) לתקנות הוא ערעור עצמאי אשר ניתן להפנותו כלפי כל בעל דין, ומכאן שאין להורות על מחיקת הערעור כלפי המערערת. במענה לטענת המערערת כי האפשרות להפנות ערעור כאמור נגד כל בעל דין עלולה לתמרץ בעלי דין להגיש ערעור עיקרי על פסק הדין, קבעה הרשמת כי קושי זה בא לכדי פתרון באמצעות היעתרות ברוחב לב לבקשות להארכת מועד להגשת ערעור מצד בעל דין שנפתחה נגדו חזית לראשונה במסגרת ערעור שהגיש נגדו משיב. זאת מפני שהחשש שטענותיו נגד בעלי הדין האחרים לא תישמענה, יפוג באמצעות הגשת ערעור לאחר שיתגלה לו שהוא צורף כבעל דין לאחר חלוף המועד להגשת ערעור משלו. 4. מכאן הערעור שלפנַי. לטענת המערערת, התקנות החדשות אינן משנות את הכלל אשר מקורו בהלכה הפסוקה של בית משפט זה, לפיו בחלוף המועד להגשת ערעור לא ניתן להגיש ערעור נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי. כלל זה לא נבע מלשון התקנות הישנות אלא הושתת על שיקולי מדיניות שתכליתם מניעת הגשת ערעורים על ידי בעלי דין מחשש שיוגש נגדם ערעור מטעם משיב כמו גם מניעת התמריץ להגשת ערעורים מיותרים. שיקולי מדיניות אלה מוסיפים לחול גם כיום ביחס לערעור המוגש לפי תקנה 137(ב) לתקנות, כאשר הפתרון שהוצג על ידי הרשמת בדמות היעתרות לבקשות להארכת מועד ברוחב לב הוא בבחינת "תיקון עוול בעוול". המערערת הוסיפה כי מדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: דברי ההסבר או דברי ההסבר לתקנות החדשות ) עולה כי תקנה 137(ב) לתקנות החדשות ביטלה את דרישת הזיקה העניינית לערעור העיקרי. עם זאת, אין בדברי ההסבר כל יסוד לטענה כי בוטלה גם המניעה הדיונית מהגשת ערעור נגד בעל דין שלא הגיש ערעור מטעמו. יתרה מכך, תכליתה של תקנה 137(ב) לתקנות החדשות היא לתמרץ בעלי דין להימנע מלהגיש ערעורים, ואילו הקביעה לפיה ניתן להגיש ערעור על פי תקנה זו נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי חותרת תחת תכלית זו. מכל מקום, ספק אם בכוחם של דברי ההסבר לתקנות לבטל הלכה פסוקה ומושרשת מקום שאין לכך יסוד מפורש בלשון התקנות. המערערת הדגישה כי אין במסקנת הרשמת לפיה לשון התקנות החדשות, העושה שימוש במונח "ערעור" ולא במונח "ערעור שכנגד", כדי להוביל למסקנה כי זכות הערעור מכוח תקנה 137(ב) לתקנות היא זכות בלתי מוגבלת. 5. מנגד, לעמדת המשיב, תקנה 137(ב) לתקנות החדשות מעגנת הסדר חדש המאפשר הגשת ערעור עצמאי נגד כל בעל דין מבלי שתהיה זיקה לערעור העיקרי, תוך ביטול מודע ומכוון של מוסד "הערעור שכנגד". לטענתו, ערעורה של המערערת מבוסס על הנחות יסוד שגויות אשר אינן עולות בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה ומנוגדות לתקנות החדשות ולדברי ההסבר להן. ראשית, ובניגוד לטענת המערערת, ההלכה הפסוקה אשר הגבילה את אפשרותו של בעל דין להגיש ערעור שכנגד המופנה כלפי בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי, התבססה על לשונה של תקנה 434 לתקנות הישנות (הדנה במתן הודעה להגשת ערעור שכנגד תוך 30 ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור העיקרי) ולא על שיקולי מדיניות. שנית, הטענה לפיה אין בתקנות החדשות כדי לבטל את המגבלה האמורה על הגשת ערעור נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי שגויה אף היא. מגבלה זו הייתה פועל יוצא של הדרישה לקיומה של זיקה מהותית בין הערעורים, ומשזו בוטלה אין כל מניעה להגיש ערעור על ידי משיב כלפי כל בעל דין. ושלישית , בכל הנוגע לטענה הנוגעת לתכליתה של תקנה 137(ב) לתקנות, נטען כי המערערת כלל לא התכוונה להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט ואינה מתכוונת לעשות כן גם עתה. בנסיבות אלה, טענות המערערת לעניין התמריץ להגשת ערעור עצמאי הינן תיאורטיות ואין מקום לדון בהן. מכל מקום, גם אין בטענות אלה ממש. אילו היה המשיב יודע כי לא יוכל להגיש ערעור נגד המערערת מכוח תקנה 137(ב) לתקנות במקרה שיוגש ערעור עיקרי נגדו על ידי המשיבים, הדבר היה יוצר עבורו תמריץ להגיש מראש ערעור עיקרי נגד המערערת. מצב זה נמנע על ידי התקנות החדשות. מה גם, שהמערערת ידעה ברמת ודאות גבוהה כי יוגש נגדה ערעור בעת שהמשיבים הגישו ערעור נגד המשיב, והיה באפשרותה להגיש ערעור מטעמה ככל שחפצה בכך; ושבכל מקרה ביכולתה להגיש עתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה, אם היא חפצה בכך, כפי שצוין בהחלטת הרשמת. 6. המשיבים מצדם הודיעו כי הם מותירים את ההכרעה במחלוקת שבין המערערת למשיב לשיקול דעת בית המשפט. דיון והכרעה 7. לאחר עיון בהחלטת הרשמת ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 8. תקנה 434 לתקנות הישנות, שנכללה תחת סימן שכותרתו "ערעור שכנגד", עסקה באופן הגשתו של ערעור שכנגד, וזו לשונה: ערעור שכנגד טעון הודעה היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית המשפט בפירוט נימוקים, תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור לפי תקנה 420 או ניתנה החלטת הפטור לפי תקנה 432(א) אם ניתנה במעמד המשיב, או נמסרה ההודעה לפי תקנה 432(ב) אם ניתנה שלא במעמד המשיב, אולם לא יאוחר משבעה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו. תקנה זו העניקה למעשה יתרון דיוני לבעל דין אשר יכול היה להגיש ערעור ולא עשה כן, בדמות מתן אפשרות לחרוג ממגבלת הזמן הקבועה בדין לצורך הגשתו. יתרון זה היווה גם מעין "שוט" כלפי הצד שכנגד שחפץ בהגשת ערעור ראשי מצדו, נוכח הסכנה שבית המשפט שלערעור לא רק ידחה את ערעורו, אלא גם ייטול ממנו את פירות זכייתו בערכאה המבררת בשל קבלת הערעור שכנגד שהגיש יריבו (וראו: בש"א 902/20 מועצה אזורית מגילות ים המלח נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 14 (18.2.2020) (להלן: עניין ים המלח ); בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. , פ"ד מה(1) 256, 263 (1991) (להלן: עניין יעד אלקטריק )). הרעיון שניצב ביסוד הערעור שכנגד היה כי בעל הדין שהיה מוכן להשלים עם פסק הדין ולא הגיש ערעור עליו, יוכל לחזור בו מעמדתו זו מקום בו בעל הדין שכנגד ביקש להשיג על פסק הדין לפני ערכאת הערעור (שם, עמ' 261; רע"א 4123/16 כהן נ' ציטרון , פסקה 2 (18.8.2016); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 405 (מהדורה שלישית, 2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך ב 1008 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)). בכך ניתן גם תמריץ לבעל דין שלא קיבל את מלוא מבוקשו בערכאה הדיונית, לשקול אם הגשת הערעור כדאית לו (בש"א 7182/94 זילברמן נ' שנפלד , פ"ד מט(2) 1, 3 (1995) (להלן: עניין זילברמן ); עניין יעד אלקטריק, עמ' 261). 9. לאורך השנים השתרשו בהלכה הפסוקה שני כללים הנוגעים להגשת ערעור שכנגד. הכלל הראשון הוא כי על הערעור שכנגד להיות בעל זיקה עניינית לערעור העיקרי (וראו מיני רבים: עניין יעד אלקטריק , עמ' 263; בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 700 (1991) (להלן: עניין אוזן ); ע"א 10800/06 סלמן נ' פקיד שומה טבריה , פסקה 14 (13.7.2011); ע"א 1490/08 קו מוצרי דלק בע"מ נ' צינורות המזרח התיכון בע"מ , פסקה 6 (5.9.2010); רע"א 3783/10 אקסלרוד נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 6 (28.9.2010); עניין ים המלח , פסקה 15 ; ע"א 190/60 קליסקי נ' עולמית חברה א"י למפעלי אסבסט מלט בע"מ , פ"ד טו 702, 705-704 (1961)). כלל זה פורש בהרחבה, כך שנדרשה זיקה ולוּ מצומצמת בהיקפה בין הערעור שכנגד לערעור העיקרי על מנת לאפשר את הגשתו (בש"א 7182/18 שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 9 (18.10.2018); עניין ים המלח , פסקה 15; ע"א 5500/94 בלאו נ' פרידמן , פ"ד נ(3) 384, 393 (1996); עניין אוזן , עמ' 704-700). הכלל השני שהתפתח בעניין, הוא הכלל לפיו ערעור שכנגד יכול להיות מופנה רק כלפי בעל דין שהגיש ערעור עיקרי בעצמו (וראו: עניין ים המלח , פסקאות 14-13 ; עניין יעד אלקטריק , עמ' 263; עניין אוזן , עמ' 700; ע"א 175/69 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' מועלם , פ"ד כג(2) 816, 817 (1969); ע"א 262/60 כוז'הינוף נ' מירום , פ"ד טו 144, 151 (1961)). 10. שני הכללים האמורים (שיכונו להלן למען הנוחות גם: כלל הזיקה ו- כלל זהות הצדדים , בהתאמה ) יסודם בתפישה לפיה הערעור שכנגד "סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי", כאשר ההצדקה שביסוד הפריווילגיה המוענקת למשיב במסגרת הערעור שכנגד אינה עומדת מקום שבו הוא אינו עוסק באותו עניין של הערעור העיקרי או מופנה נגד בעל דין שלא הגיש ערעור משל עצמו (עניין יעד אלקטריק , עמ' 263-262; עניין זילברמן , עמ' 3; ב"ש 797/84 שוורץ נ' קופת תגמולים לעצמאיים "עצמה" , פ"ד לח(4) 80, 84 (1984) (להלן: עניין שוורץ ); עניין ים המלח , פסקה 14; כן ראו בהחלטת הרשמת ג' לוין בע"א 4835/07 קן טק ונ'צרס בע"מ נ' אברבנאל , פסקה 7 (1.1.2008)). 11. במסגרת הרפורמה בסדר הדין האזרחי הוחלפה תקנה 434 לתקנות הישנות בתקנה 137(ב) לתקנות החדשות. וכך מורה תקנה 137: (א) המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור בתוך שישים ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי תקנה 135, או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר. (ג) [...]. כאמור לעיל, השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בענייננו היא האם שני הכללים שהתגבשו בפסיקה בעניין ערעור שכנגד – כלל הזיקה וכלל זהות הצדדים – מוסיפים לחול גם בערעור המוגש לפי סעיף 137(ב) לתקנות החדשות. כפי שיובהר להלן, דעתי היא כי התשובה לכך שלילית. 12. כפי שניתן להיווכח בנקל, לשונה של תקנת משנה (ב) רחבה ביותר, ומאפשרת לכל משיב בערעור – כאשר "משיב בערעור" בהתאם לתקנה 136(א) לתקנות הוא "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער" – להגיש ערעור מטעמו בתוך 60 ימים מיום הגשתו של ערעור על פסק הדין. התקנה אינה מגבילה את המשיב מבחינת תוכנו של הערעור שיוגש על ידו ואינה קושרת בינו לבין הערעור העיקרי. התקנה אף אינה מגבילה את המשיב מבחינת זהות הצדדים שנגדם יוכל לבקש סעדים בערעורו. לשון רחבה זו, תוך השמטת המונח "שכנגד" שניתנה לו חשיבות רבה בפרשנות תקנה 434 לתקנות הישנות על ידי פסיקת בית משפט זה, מחייבת לטעמי את המסקנה כי כלל הזיקה וכלל זהות הצדדים – שניהם אינם חלים עוד על פי התקנות החדשות. ואסביר. 13. אמנם, גם תקנה 434 לא הגבילה באופן מפורש את המשיב מבחינת בעלי הדין שנגדם הוא רשאי להגיש את ערעורו ומבחינת תוכנו של הערעור. ברם, בשונה מתקנה 137(ב) לתקנות החדשות, תקנה 434 עסקה, כאמור בכותרתה ובכותרת הסימן בו היא נכללה, בערעור " שכנגד ". מילה זו טמנה בחובה משמעות רבה לגבי אופיו של הערעור שהוגש על ידי המשיב ולגבי מידת הקשר שלו לערעור העיקרי. עמד על כך, למשל, השופט ד' לוין בעניין שוורץ : "תקנה זו [תקנה 434 לתקנות הישנות – ד.מ.] על-פי לשונה בלבד יכולה, לכאורה, להתפרש כבלתי מוגבלת מבחינת יוזם הערעור, וניתן, לכאורה, לומר, כי מרגע שהוגש ערעור עלידי אחד מבעלי הדין בתובענה שהוכרעה בפסק הדין, יכול כל בעל דין אחר – בין אם היה הצד הזוכה ובין אם היה הצד המפסיד, בין אם כנגדו הוגש הערעור ובין אם כנגד בעל דין אחר – להגיש את ההודעה בדבר ערעורו שכנגד, לפרט בה את נימוקיו, ואז יישמע בעת הדיון בערעור עצמו. אולם כאשר באים אנו לעמוד על מובנה של הוראה שבדין ולפרשה, שומה עלינו ליתן את הדעת למטרה החקיקתית שביסודה, לכוונת המחוקק ולרוח הדברים, ואין להסתפק בקריאה סתמית של האמור בהוראת החיקוק ולמשמעותו הלשונית גרידא. בבואנו איפוא לבחון בחינה מעמיקה יותר את תקנה 434 ולעמוד על משמעותה האמיתית לא נוכל להתעלם מכך, שסימן ה' שבחלק ד' של התקנות, בו אנו מוצאים את התקנה, הוכתר בכותרת המשנה 'ערעור שכנגד'. גם הערת השולים לתקנה מגדירה אותה 'ערעור שכנגד'. לפיכך, ככל שכותרות אלה יכולות לסייע בפרשנות של התקנה, ואמנם יכולות הן לסייע כאשר מובנה של התקנה אינו חד-משמעי, אנו למדים מכותרות אלה, שמדובר בתקנה זו בערעור של בעל דין כנגד מי שהקדים וערער כלפיו על פסק הדין – כנגדו ולא כנגד בעל דין שלא ערער, ושאין הוא מבקש עוד כנגדו דבר והוא בחזקת משיב בהליך הערעור " (שם, עמ' 83-82; וראו גם למשל את דבריו של השופט י' זוסמן בע"א 175/69 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' מועלם , פ"ד כג(2) 816, 817 (1969)). כאמור המילה "שכנגד" הושמטה בתקנות החדשות ותחתיה עוגנה בתקנה 137(ב) אפשרותו של המשיב להגיש "ערעור". השמטה זו, על רקע המשמעות שניתנה לה בפסיקה, אינה סמנטית כי אם מהותית. יש בה אמירה של מתקין התקנות בדבר רצונו לעגן הסדר חדש ושונה באופן מהותי ממוסד הערעור שכנגד, במסגרתו המשיב רשאי להגיש ערעור עצמאי שאינו מוגבל מבחינת תוכנו ומבחינת זהות הצדדים שכלפיהם ניתן להגישו. 14. מסקנה זו לפיה מחוקק המשנה ביקש לייצר הסדר חדש להגשת ערעור על ידי משיב במסגרת התקנות החדשות, נתמכת גם בדברי ההסבר לתקנה 137(ב) לתקנות החדשות שזו לשונם : "בתקנת משנה (ב) נקבע כי משיב בערעור רשאי להגיש ערעור עצמאי תוך שישים ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי תקנה 135 או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר. משמעות השינוי היא שההליך 'ערעור שכנגד' בוטל . ההבדל בין 'ערעור' ל'ערעור שכנגד' לפי הדין הקודם הוא שערעור שכנגד הצריך זיקה לנושא הערעור העיקרי (הגם שהזיקה פורשה בפסיקה כרופפת [...]) ויכול להוביל לשינוי ההחלטה שעליה מערערים רק בעניין שנובע מהערעור העיקרי, בעוד שערעור 'רגיל' יכול להיות מופנה נגד כל סעד שבהחלטה, לרבות נגד החלטות ביניים שניתנו לאורך ההתדיינות ונבלעות בפסק הדין. בהתאם להסדר שנקבע, למשיבים בערעור העיקרי יתאפשר להגיש 'ערעור רגיל' במובן זה שמשהוגש ערעור 'עיקרי' יוארך למשיבים (שלא הגישו ערעור) המועד להגיש ערעור משלהם, ותימנע 'דילמת האסיר'. אין מדובר אפוא ב'ערעור שכנגד' במשמעותו דהיום, אלא בערעור 'רגיל' נוסף, שניתן להגישו על אותה החלטה, על החלטות ביניים שנבלעו בה, לרבות בנושאים שאינם קשורים לערעור שהוגש קודם לכן " (דברי ההסבר, בעמ' 42; ההדגשות הוספו). מדברים אלה עולה אפוא בבירור, כי מחוקק המשנה ביקש לבטל את מוסד הערעור שכנגד ותחתיו לעגן את אפשרותו של המשיב להגיש ערעור עצמאי, רגיל ונוסף מטעמו הנעדר כל תלות או זיקה לערעור העיקרי (ולעניין פרשות חקיקת משנה באמצעות ההיסטוריה החקיקתית ראו לדוגמה: בג"ץ 1765/22 משרד תומר ורשה עורכי דין נ' שרת הפנים , פסקה 28 (3.7.2022)). 15. אכן, בניגוד לכלל הזיקה שקיבל התייחסות מפורשת במסגרת דברי ההסבר, כלל זהות הצדדים אינו נזכר בהם. עם זאת, אינני סבור שיש בכך כדי ללמד כי כלל זהות הצדדים נותר על כנו גם במסגרת ההסדר החדש הקבוע בתקנות. הגבלת המשיב להגשת ערעור רק נגד המערער העיקרי אינה עולה בקנה אחד עם ביטול כלל הזיקה, שכן שעה שהמשיב אינו מוגבל מבחינת היקף הנושאים שהוא רשאי להעלות בערעורו, ערעורו עשוי לכלול טענות המופנות גם כלפי צדדים נוספים ולסעדים הנדרשים מהם. מניעת האפשרות להגיש ערעור על ידי משיב גם נגד אותם צדדים עשויה לפגוע באפשרות לקיים בירור נאות של החזית החדשה שנפתחה, או למצער עשויה לפתוח פתח להתדיינויות נוספות עתידיות בין הצדדים (להמחשת העניין ראו את הדוגמה שציינה הרשמת בפסקה 7 להחלטתה). ברי אם כן, כי במצב דברים זה אין מנוס מלאפשר למשיב להגיש את ערעורו גם נגד כל בעל דין בערעור – בין אם הגיש ערעור מטעמו ובין אם לאו. 16. ולבסוף, באשר לטענת המערערת כי המסקנה לפיה משיב רשאי להגיש ערעור גם נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי עשויה לתמרץ בעלי דין להגיש מראש ערעור עיקרי. בהחלטתה ציינה הרשמת כי הפתרון לכך הוא נקיטת גישה מקלה בהיעתרות לבקשות להארכת מועד להגשת ערעור על ידי משיב שנפתחה נגדו חזית לראשונה במסגרת ערעור משיב מכוח תקנה 137(ב) לתקנות (זאת בהתבסס על החלטתו של רשם בית המשפט ר' גולדשטיין בע"א 2298/21 לוי נ' אגודת מושב מצליח – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (3.2.2022)). לטעמי, אין צורך להיזקק לפתרון זה. מלשונה הרחבה של תקנה 137(ב) לתקנות המורה כאמור כי "משיב בערעור רשאי להגיש ערעור...", ובשים לב לכך שערעור מכוח תקנה זו הוא ערעור עצמאי ו"רגיל", עולה גם כי משיב שנפתחה נגדו לראשונה חזית במסגרת ערעור שהגיש משיב אחר רשאי להגיש ערעור מטעמו בתוך 60 ימים. פירוש הדבר הוא שאין צורך להיזקק במקרים מעין אלו להארכות מועד. ממילא, אין ממש בטענה כי האפשרות להגיש ערעור גם נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי עשויה לתמרץ בעלי דין להגיש ערעור מלכתחילה. 17. אין לכחד, תוצאה לפיה גבולותיו של ערעור המשיב מכוח תקנה 137(ב) לתקנות החדשות פרוצים לחלוטין מעוררת קושי. היא עשויה לחתור תחת תכליתן של התקנות החדשות "ליתן מענה לאינטרס ציבורי דוחק של קיומו של הליך משפטי צודק ויעיל המנצל כראוי את המשאבים השיפוטיים המוגבלים" (בג"ץ 8684/20 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים , פסקה 16 (27.12.2020); ראו גם: תקנות 2 ו-5 לתקנות; המבוא לדברי ההסבר לתקנות). ברם, לשונה הרחבה של התקנה תוך ביטול המילה "שכנגד" והפיכת ערעורו של המשיב לערעור עצמאי; לצד היעדר האפשרות לנתק בין כלל הזיקה לבין כלל זהות הצדדים, מוליכים כל אלו למסקנה כי אין מנוס מתוצאה זו. ירצה מחוקק המשנה להבהיר את כוונתו באופן אחר, יתכבד ויעשה כן. 18. סיכומו של דבר , כלל הזיקה וכלל זהות הצדדים אינם חלים על ערעור המוגש לפי תקנה 137(ב) לתקנות החדשות. הערעור נדחה אפוא. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ש"ח. היומן מתבקש לקבוע את הדיון בערעורים לשמיעה לפני הרכב בהקדם האפשרי. ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048540_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בע\"א 7733/21", "ת\"א 34552-07-15", "בש\"א 902/20", "בש\"א 3868/90", "רע\"א 4123/16", "בש\"א 7182/94", "בש\"א 4691/91", "ע\"א 10800/06", "ע\"א 1490/08", "רע\"א 3783/10", "ע\"א 190/60", "בש\"א 7182/18", "ע\"א 5500/94", "ע\"א 175/69", "ע\"א 262/60", "ש 797/84", "בע\"א 4835/07", "בע\"א 175/69", "בג\"ץ 1765/22", "בע\"א 2298/21", "בג\"ץ 8684/20" ]	748,988
738,305	בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.6.2022 בת.א. 61181-01-17 שניתן על-ידי כבוד השופט הבכיר ש' אטרש בקשה למתן צו מניעה זמני בשם המבקש: עו"ד אורי א' בן שושן, עו"ד דפנה שני החלטה 1. המשיבים יגיבו לבקשה לעיכוב ביצוע ולבקשה למתן צו מניעה זמני וזאת עד ליום 28.7.2022. 2. ניתן בזאת צו ארעי האוסר על המשיבים להרוס את בית המגורים מושא הערעור, וזאת עד להכרעה בבקשות לגופן. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048550_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4855/22" ]	748,989
740,705	בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.6.2022 בת"א 61181-01-17 שניתן על-ידי כבוד השופט הבכיר ש' אטרש בשם המבקש: עו"ד אורי א. בן שושן; עו"ד דפנה שני בשם המשיבים: עו"ד ענת כהן; עו"ד טל רבינוביץ' החלטה 1. בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 20.6.2022 (ת"א 61181-01-17, השופט הבכיר ש' אטרש ) ובצדה אף בקשה למתן סעד זמני. 2. מקורו של ההליך שבפני בהתקשרות חוזית שנסבה על בניית בית מגורים בישוב שורשים (להלן: הבית ). המשיבים הם בעלי המגרש שעליו הוקם הבית והמבקש הוא המהנדס ששימש כמתכנן הקונסטרוקציה וכמפקח העליון בבנייתו. 3. ביום 26.1.2017 הגישו המשיבים תביעה כספית נגד המבקש לבית המשפט המחוזי ובה עתרו לקבלת פיצוי על סך של כ-2.5 מיליון שקלים. זאת, בטענה כי התרשלותו של המבקש בתכנון שלד הבית גרמה לליקויי בנייה חמורים, המחייבים את הריסתו של הבית ובנייתו מחדש. יצוין כי מלכתחילה הוגשה התביעה נגד אנשי מקצוע נוספים שהיו מעורבים בהקמת הבית, אולם בהמשך תוקן כתב התביעה כך שזה התייחס למבקש בלבד. מנגד, המבקש טען כי דין התביעה להידחות בציינו כי לא התרשל בעבודתו. לחלופין המבקש טען כי לכל היותר יש מקום להגביל את פסיקת הפיצויים לעלויות התיקון של המבנה הקיים, ללא צורך בהריסתו. 4. בין לבין, הליך הגישור אליו הופנו הצדדים לא צלח. על רקע זה, ביום 6.4.2021 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו יינתן פסק דין מנומק בתיק ללא חקירות נגדיות, ולאחר הגשת סיכומים. עוד יצוין כי נוכח הפערים בין חוות הדעת שהוגשו על-ידי הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט. על-פי חוות דעתו של מומחה זה, תכנון הבית היה לקוי בהתחשב במאפייני הקרקע שעליו נבנה. בשים לב לכך, חוות הדעת התייחסה לשתי החלופות שנמצאו כאפשריות – תיקון וחיזוק של המבנה בעלות שהוערכה בסך של כ-600,000 שקלים, לצד רכיב של ירידת ערך, או הריסת המבנה ובנייתו מחדש, חלופה שהוערכה בעלות של כ-2.1 מיליון שקלים. בהשוואה בין שתי השיטות, סבר המומחה כי החלופה השנייה בטוחה וראויה יותר, אף כי ציין שעלותה גבוהה יותר. 5. בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיבים בקבעו כי המבקש נהג ברשלנות, וכי הליקויים בבית נובעים מכך. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי דחה את עמדת המבקש לפיה יש להסתפק בנסיבות העניין בחלופה של חיזוק ושיקום הבית, וקבע כי החלופה הראויה היא הריסת המבנה ובנייתו מחדש. על כן, נקבע כי על המבקש לשלם למשיבים סך של 2,141,100 שקלים בגין הריסת המבנה ובנייתו מחדש (בהתאם כאמור להערכת מומחה בית המשפט). זאת, בנוסף לחיובו של המבקש בפיצוי על נזקים נלווים בסך של 159,020 שקלים וכן בתשלום הוצאות משפט. 6. ביום 18.7.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו, היא הבקשה דנן. הבקשה כוונה לעיכוב מלא של פסק הדין שניתן, ולחלופין לעיכוב ביצוע חלקי שלו, כך שיעוכב תשלום כל סכום העולה על גובה הכיסוי הביטוחי שלו הוא זכאי, כ-1.4 מיליון שקלים. כמו כן, המבקש הגיש אף בקשה נוספת למתן סעד זמני לפיו יאסר על המשיבים להרוס את הבית עד להכרעה בערעור. 7. בעיקרו של דבר, לטענת המבקש סיכויי הערעור שהגיש להתקבל טובים. בהקשר זה הובהר כי ערעורו של המבקש ממוקד בכך שהיקף החיוב הכספי שהושת עליו היה צריך להיות מצומצם יותר, בין בשל אשם תורם מצד המשיבים, ובין על בסיס טענות שעניינן העדפת החלופה של חיזוק המבנה הקיים. לשיטתו של המבקש, התעקשותם של המשיבים על הריסה ובניה מחדש היא חסרת תום לב. על רקע זה, נטען כי אף מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. כך הודגש כי במקרה זה אין מדובר אך בסעד כספי, בשים לב לכך שיישום פסק הדין יוביל הלכה למעשה להריסת הבית. במובן זה, עיכוב הביצוע, כך נטען, נועד לשמר את המצב הקיים, כך שהאפשרות של חיזוק בלבד לא תסוכל. המבקש מדגיש כי הפער בין שתי החלופות – חיזוק או בניה מחדש, הוא גדול ועולה על מיליון שקלים. המבקש הוסיף כי הביטוח המקצועי שלו מכסה רק כ-1.4 מיליון שקלים, כך שתשלום מלוא הסכום יסב לו, איש מבוגר שמצבו הבריאות אינו מאפשר לו לעבוד בהיקף גדול, נזק בלתי הפיך. עוד נטען כי אם יתקבל ערעורו של המבקש, המשיבים עלולים להתקשות להשיב לו את הסכום, במיוחד אם יפעלו להריסת הבית ובנייתו מחדש. 8. בו ביום שהוגש הערעור הוריתי למשיבים להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע ולבקשה לסעד זמני. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי האוסר על המשיבים להרוס את הבית עד להכרעה בבקשות לגופן. 9. בתגובתם מיום 28.7.2022, טענו המשיבים כי דין הבקשות להידחות, בהדגישם כי פסק דין המטיל חיוב כספי יעוכב במקרים חריגים בלבד. עוד נטען כי המשיבים, הם בעלי הבית, רשאים להחליט כיצד להיטיב את נזקיהם, בעמדם על הצורך בהריסת הבית ובבנייתו מחדש. בהקשר זה נטען כי קבלת הבקשות תוביל להארכת סבלם של המשיבים. יתר על כן, המשיבים טוענים כי אם יתקבל הערעור, תהיה זו חובתם להשיב למבקש סכומי כסף וכך יעשו. כן מוסיפים המשיבים כי מכל מקום אין יסוד לבקשת עיכוב הביצוע ככל שהיא נסבה על הסכום של כ-1.4 מיליון שקלים, שכבר הועבר לידם על-ידי המבטחת של המבקש. לבסוף, ולגופו של עניין נטען כי המבקש אכן התרשל בעבודתו, וכי לא היה כל אשם תורם מצדם. 10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל בחלקה בכל הנוגע לסעד הכספי. לצד זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשתו הנוספת של המבקש למתן סעד זמני שיורה על עיכוב הליכי הריסת הבית, הכל כמפורט להלן. 11. אכן, נקודת המוצא לענייננו היא כי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק עיכוב ביצועו של פסק דין (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). כידוע, הדברים אף נכונים ביתר שאת מקום בו הבקשה נוגעת לעיכוב ביצוע פסק דין הנסב על חיוב כספי (ראו למשל: ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון , פסקה 15 (7.1.2013); ע"א 3126/22 מילוז (1989) בע"מ נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ , פסקה 24 (29.5.2022)). עם זאת, כאשר עסקינן בסעד כספי לא מבוטל אשר תשלומו עלול ליצור מצב בלתי הפיך מבחינתו של המשלם, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע משמעותית ברווחתו של הזוכה, בית משפט זה יטה, במקרים המתאים, להורות עליו (ראו והשוו: ע"א 370/21 אגסי אחזקות נדל"ן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 12 (1.2.2021) ; ע"א 7054/21 איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ נ' צח ייבוא ושיווק חומרי ניקוי וכלים חד פעמיים בע"מ , פסקה 6 (1.11.2021) ). 12. במקרה דנן, לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע חלקי, המבוסס על הערכת מאזן הנוחות של המבקש, מצד אחד, ושל המשיבים, מצד אחר. בענייננו, המשיבים כבר קיבלו חלק ניכר מהסכום שתבעו מכספי הביטוח (כאמור כ-1.4 מיליון שקלים), באופן שיכול לאפשר להם להתחיל בפרויקט הבינוי, ככל שהם חפצים בכך. על כן, עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שיעוכב בשלב זה חלק מהפיצוי שנקבע כי על המבקש לשלם בהתאם לחלופת ההריסה והבנייה מחדש, לא יוביל לפגיעה ממשית ברווחתם של המשיבים. מנגד, המבקש טען כי נוכח נסיבותיו האישיות צפויים להיגרם לו נזקים משמעותיים ככל שיידרש לשלם את יתרת הסכום על אתר, וגם אם לא נקבל את טענותיו בהקשר זה במלואן עדיין לא ניתן לומר שהן קלושות לחלוטין. בנסיבות אלו, ואף מבלי להידרש לשאלה של סיכויי הערעור, השתכנעתי כי יש לקבל את הבקשה בחלקה. לצד זאת, ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי כי יש הצדקה להיעתר אף לבקשה למתן סעד זמני, שכוון כאמור למניעת הריסת הבית. אשר על כן, ובכפוף לעיכוב הביצוע החלקי כאמור, אני מורה על ביטולו של הצו הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 18.7.2022. 13. סוף דבר: אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה שעל המבקש לשלם למשיבים סך של 300,000 שקלים בנוסף לכספים שכבר הועברו על-ידי המבטחת. תשלום יתרת הסכום שבו חויב המבקש יעוכב עד למתן הכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048550_A04.docx שה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4855/22", "ת\"א 61181-01-17", "ע\"א 6952/12", "ע\"א 3126/22", "ע\"א 370/21", "ע\"א 7054/21" ]	748,990
741,270	בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 22.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048550_T05.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4855/22" ]	748,991
742,994	בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין בקשה לתיקון הודעת ערעור מיום 15.9.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 27.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048550_K07.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4855/22" ]	748,992
738,317	בבית המשפט העליון בג"ץ 4856/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: חסן חלמי תואפחה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו-סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 4.8.2022, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048560_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4856/22" ]	748,993
738,842	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4856/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: חסן חלמי תואפחה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אבו סנינה אשרף בשם המשיבים: עו"ד קולודני יעל פסק-דין 1. לפנינו עתירה שעניינה צו מעצר מנהלי שהוצא נגד העותר. 2. בהודעה משותפת הודיעו באי כוח הצדדים, כי מגורמי הביטחון נמסר שאין בכוונתם להמליץ על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לאחר תום הצו הנוכחי, אלא אם יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה ממנו; או אף אם לא יתקבל מידע חדש בעניינו של העותר – אם יחול שינוי בנסיבות באופן שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו. בהינתן האמור, הודיע ב"כ העותר כי העותר מבקש לחזור בו מן העתירה, תוך שמירה על טענות ביחס להחלטות עתידיות. 3. אשר על כן, כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת אפוא. 4. הדיון הקבוע ליום 1.8.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22048560_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4856/22" ]	748,994
738,318	בבית המשפט העליון בג"ץ 4857/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: מואמן חאלד מנצור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו-סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 1.8.2022, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048570_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4857/22" ]	748,995
739,262	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4857/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: מואמן חאלד מנצור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין 1. העותר, יליד 1998, תושב קלנדיה, הורשע בעבר בעבירה ביטחונית, וכן שהה במעצר מנהלי. ביום 5.4.2021 העותר נעצר על רקע מידע מודיעיני חסוי שהצטבר בענייננו בחשד לחברות ופעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; לאחזקה וסחר בנשק ואמל"ח בלתי חוקי; ולפגיעה בביטחון האזור ובפעילויות הצבא. ביום 7.4.2021 הוצא צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 7.4.2021 ועד ליום 4.10.2021 (להלן: צו המעצר הראשון ). לקראת פקיעת צו המעצר הראשון, ביום 30.9.2021 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 4.10.2021 ועד ליום 3.4.2022 (להלן: צו המעצר השני ), וזאת על רקע המסוכנות שעדיין נשקפה ממנו. לקראת פקיעת צו המעצר השני, ביום 30.3.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 3.4.2022 ועד ליום 2.8.2022 (להלן: צו המעצר הנוכחי ), וזאת משום שמסוכנותו שטרם קהתה. העתירה מופנית כנגד צו המעצר הנוכחי. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר שטרם קהתה, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "מעורב בפעילות ביטחונית וחשוד במעורבות בתכנון פעילות צבאית; פעיל חמאס בעל קשרים לפעילי חמאס בשטח; וכן בעל קשרים לאמל"ח". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22048570_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4857/22" ]	748,996
738,319	בבית המשפט העליון בג"ץ 4859/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: אבראהים מוחמד דויכאת נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 4.8.2022, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048590_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4859/22" ]	748,997

737,972

בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 11.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047870_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4787/22" ]

748,866

738,835

בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה בשל טעמי הבקשה ובהסכמה, יידחה הדיון למועד קרוב אחר, לפי אפשרויות היומן. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22047870_M02.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4787/22", "ש 3" ]

748,867

738,836

בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת להארכת מועד מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22047870_M03.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4787/22", "ש 3" ]

748,868

739,086

בבית המשפט העליון בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מיום 28.7.2022 להארכת מועד מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22047870_A04.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4787/22" ]

748,869

739,243

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4787/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותר: מוצעב טהא אל ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני, עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין לאחר שנשמעו טענות הצדדים, עיינו בחומר החסוי וכן קיימנו דיון במעמד צד אחד בהסכמת בא-כוח העותר. בתום הדיון ובהמשך לשאלות בית המשפט, נמסר כי בתום תקופת המעצר הנוכחית יוארך מעצרו של העותר לתקופה נוספת אחת בלבד בת 3 חודשים ובתנאי שלא יחול שינוי בנסיבות הביטחוניות ולא יתווסף חומר נוסף בעניינו של העותר. בשים לב לאמור הודיע בא-כוח העותר כי הוא חוזר בו מן העתירה והיא נדחית בזאת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047870_A06.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4787/22" ]

748,870

738,003

בבית המשפט העליון בג"ץ 4788/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: כאמר מוחמד ג'עברי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 10.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047880_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4788/22" ]

748,871

738,937

בבית המשפט העליון בג"ץ 4788/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותר: עאמר מוחמד ג'עברי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש בקשה מוסכמת מיום 24.7.2022 למחיקת העתירה ולביטול הדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג פסק דין כמבוקש וכמוסכם, אנו מורים על מחיקת העתירה, ללא צו להוצאות. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 מבוטל. החזר אגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047880_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4788/22" ]

748,872

737,965

בבית המשפט העליון בג"ץ 4790/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מסוף חודש אוגוסט. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047900_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4790/22" ]

748,873

739,353

בבית המשפט העליון בג"ץ 4790/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש בקשה מוסכמת מטעם המשיב 2 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיב 2: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22047900_M02.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4790/22" ]

748,874

739,458

בבית המשפט העליון בג"ץ 4790/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש בקשת ארכה מטעם המשיב 2 בשם המשיב 2: עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. המשיב 2 יגיש תגובתו עד ליום 2.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047900_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4790/22" ]

748,875

739,770

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4790/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: אסמאעיל עבדאללה ערוג נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (03.08.2022) בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבריה בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לאחר ששמענו את דברי בא כוח העותר, בא כוח המשיבים, ועיינו בתגובה לעתירה מטעם המשיב 2 כמו גם בחומר החסוי שהונח בפנינו, נחה דעתנו כי יש ממש באמור בתגובת המשיב 2 לעתירה. שיקפנו זאת לבא כוח העותר, והוא הודיע כי הוא אינו עומד על עתירתו. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047900_J04.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4790/22" ]

748,876

738,553

בבית המשפט העליון רע"פ 4789/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע ב-עפ"ג 31814-04-22 מיום 8.6.2022 שניתן על ידי סג"נ א' ביתן והשופטים ג' לוין ו-ג' דניאל בשם המבקש: עו"ד פאולה ברוש החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגן הנשיאה א' ביתן והשופטים ג' לוין ו- ג' דניאל ) ב-עפ"ג 31814-04-22 מיום 8.6.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט י' עטר ) ב-ת"פ 1572-02-21 מיום 8.3.2022. 2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 28.1.2021 בשעה 3:00 לערך, המבקש התפרץ לבית בבאר שבע בכוונה לבצע גניבה, כאשר באותה העת המתלוננת לנה בדירה. המבקש הסתובב בבית וגנב מספר פריטים בכללם מכשירי טלפון נייד ושעונים. בשלב מסוים, המתלוננת נעורה משנתה, ומשהבחינה במבקש, החלה לצעוק. בעקבות כך, המבקש נמלט מהמקום, עד אשר נתפס בידי המשטרה. בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש עבירת התפרצות לבית מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) ועבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק. 3. המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. 4. בית משפט השלום בגזר דינו עמד על חומרת עבירת התפרצות לבית מגורים הגורמת לפגיעה קשה בתחושת הביטחון האישי של הציבור, בייחוד כאשר העבירה מבוצעת בלב שכונת מגורים וכאשר דיירי הבית לנים בו באותה העת. בפרט, הודגש כי ב"אזור הנגב" היעדר הביטחון האישי "גובר והולך" נוכח ריבוי העבירות, ואי יכולת גורמי האכיפה להתמודד עמן. בהינתן האמור, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 13 ל-29 חודשי מאסר בפועל. בגזירת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, בית משפט השלום שקל את הצורך בהרתעת היחיד והרבים נוכח הרווח הכספי הקל להשגה בעבירות בהן הורשע; העדר הרשעות קודמות לחובתו; הודאתו במעשים והאופן בו נטל עליהם אחריות. עוד פורטו בהרחבה שלושת תסקירי המבחן אשר הוגשו בעניין המבקש. בתסקיר האחרון, הומלץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, זאת נוכח היעדר שיתוף הפעולה של המבקש עם שירות המבחן, חרף הצהרותיו בדבר נכונותו לטיפול ושינוי. צוין כי בעבירות דנן, לרוב, אין מקום להימנע ממאסר בפועל, גם בהתחשב בשיקולי שיקום, קל וחומר בענייננו כאשר מהתסקירים לא עולה אופק שיקומי עבור המבקש. אשר על כן, בית משפט השלום גזר על המבקש 14 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת רכוש מסוג "פשע", למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת רכוש מסוג "עוון", למשך 3 שנים; ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח. 5. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי, התקבל בחלקו. נקבע כי העונש שנגזר על המבקש הולם את מעשיו נוכח נסיבות ביצוע העבירה המלמדות על חומרתה, בכללן התפרצות המבקש באישון לילה לדירת מגורים, בזמן שבעלת הדירה לנה בה, והעובדה כי המבקש נמלט עם שלל הגניבה לשמע צעקות הבהלה של המתלוננת. הודגש כי ההליך הטיפולי בו שולב המבקש הוא "ראשוני ובלתי מרשים", ואינו מצדיק שינוי של העונש אשר הוטל עליו. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי תחת עונשי המאסר על תנאי שהשית בית משפט השלום על המבקש, יבואו 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת התפרצות מכל סוג, למשך 3 שנים. 6. מכאן הבקשה שלפניי, עמה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. לשיטת המבקש, עונש המאסר שנגזר עליו הוא "תולדה של שלילה מעשית של אפשרות שיקומו וזאת בשל נסיבות שלא היו תלויות בו". נטען כי השתתפותו בהליך טיפולי התעכבה בשל נסיבות שונות, בכללן העובדה שכתובת מגוריו הייתה שגויה ואי הבנה לגבי מועדי הפגישות עם שירות המבחן. הודגש כי לשיטתו בכך שבית משפט השלום סרב לדחות את הדיון בעניינו ולא הורה על עריכת תסקיר משלים, נמנע ממנו להשלים את האבחון הטיפולי בו החל, ובשל כך עונשו הוחמר משמעותית. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא הורה על עריכת תסקיר מעודכן טרם הדיון בערעור, והתייחס לטיפולו של המבקש במסגרת "היחידה לטיפול בהתמכרויות ברהט" לאחר מתן גזר הדין כיוזמה פרטית מצדו, אף שבפועל היה זה טיפול אליו נשלח מטעם שירות המבחן. המבקש הוסיף וטען כי היה ראוי להיעתר לבקשתו לעריכת תסקיר משלים נוכח מגמת החקיקה המוכוונת שיקום כפי שעולה ב"חוק בתי המשפט הקהילתיים" (פרק ו'1 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), ונוכח המגמה לשילוב בני החברה הבדואית בהליכי שיקום. 7. דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה משפטית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4730/22 אברהם נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים , פסקה 6 (17.7.2022)). בהינתן אמות המידה האמורות, אין הבקשה שלפניי מצדיקה התערבות "בגלגול שלישי". 8. עבירת ההתפרצות מערערת את תחושת הביטחון האישי של כל אדם, כאשר הפורץ נכנס בעזות מצח לדירה שאינה שלו, במטרה לבצע עבירה. באותה העת, קניינו, פרטיותו וכבודו של בעל הדירה נפגעים, כאשר הוא נוכח לדעת כי אפילו ביתו – אינו מבצרו (רע"פ 512/22 דגמש נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (23.3.2022); רע"פ 6607/21 חסון נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (21.10.2021)). יודגש, עבירת ההתפרצות למקום מגורים אינה עבירת "רכוש" גרידא – אף שגם בכך אין להקל ראש, כי אם פגיעה בלב חירותו של כל אדם ואזרח הנגרמת כאשר אדם זר חודר ברגל גסה לדל"ת אמותיו. מאותה העת, חרדה אוחזת בבעל הדירה העולה על יצועו, ביודעו כי אף בביתו שלו, בחדרו ובמיטתו – אינו מוגן. במקרים אלו נדרשת ענישה הולמת ומרתיעה בדמות עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, נוכח הפשיעה הגואה ברחובות ישראל בכלל, ובאזור הנגב בפרט. כך נדרש כדי להגביר את תחושת הביטחון במרחב הציבורי והאישי. המבקש פרץ באישון ליל לדירה בבאר שבע שנמצאת בקומה השנייה, הסתובב ברחבי הבית בעוד בעלת הבית לנה, ונמלט עם שלל גניבתו רק לשמע צעקות בעלת הדירה אשר נעורה משנתה למראה המבקש בדירתה. מעשים אלו דורשים, כאמור, ענישה אפקטיבית של מאסר בפועל. 9. בית משפט זה ציין לא אחת, כי על אף חשיבות שיקול השיקום – הם אינם חזות הכול, והם ניצבים לשיקול דעתו של בית המשפט לצד שיקולי ענישה אחרים כשיקולי הרתעה, עקרון ההלימה ושלום הציבור (רע"פ 7658/18 זוהר נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (1.11.2018); רע"פ 1705/22 אלצראיעה נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (14.3.2022)). בהקשר זה, אף שירות המבחן, שהוא הגורם המקצועי להערכת שיקומו של נאשם (רע"פ 5023/18 בדיר נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (28.6.2018)), נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של המבקש והמליץ על ענישה מוחשית. זאת לאור היעדר שיתוף פעולה מצדו – חרף מספר הזדמנויות שניתנו לו, ונוכח הסתירה שבין הצהרותיו המילוליות בדבר רצונו להשתקם לבין התנהלותו בפועל. בהינתן האמור, העונש שבית משפט השלום גזר על המבקש הולם את חומרת מעשיו, מתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, ומשקלל כראוי את שיקולי הענישה הרלוונטיים – הן שיקולי שיקום הן שיקולי הלימה והרתעה. אף לו היה נגזר על המבקש עונש חמור יותר – לא היה מקום להקל בעונשו. משאלו הם פני הדברים, ברי כי לא מתקיים חשש לעיוות דין המצדיק התערבות "בגלגול שלישי". 10. הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט __________________ 22047890_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4789/22", "עפ\"ג 31814-04-22", "ת\"פ 1572-02-21", "רע\"פ 4730/22", "רע\"פ 512/22", "רע\"פ 6607/21", "רע\"פ 7658/18", "רע\"פ 1705/22", "רע\"פ 5023/18" ]

748,877

738,010

בבית המשפט העליון בג"ץ 4791/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: השאם עבד רחמי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 16.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047910_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4791/22" ]

748,878

738,644

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4791/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: השאם עבד רמחי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים 2-1: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין לבקשת הצדדים, אנו מורים על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 – בטל. ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22047910_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4791/22" ]

748,879

738,011

בבית המשפט העליון בג"ץ 4792/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: סמיר מוחמד מחמוד אבחיץ נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 11.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047920_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4792/22" ]

748,880

739,482

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4792/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: סמיר מוחמד מחמוד אבחיץ נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (01.08.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין לאחר ששמענו את באי כוח הצדדים, עיינו בחומר החסוי, והבהרנו לבא כוח העותר כי החשד בעניינו מבוסס, בא כוח העותר ביקש לחזור בו מהעתירה. אשר על כן העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047920_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4792/22" ]

748,881

738,012

בבית המשפט העליון בג"ץ 4793/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: עז אלדין מסאלמה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 2.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047930_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4793/22" ]

748,882

738,875

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4793/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: מסאלמה עז אלדין נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין 1. העותר, יליד 1999, תושב בית עוא שביתיר, נעצר ביום 6.4.2022 על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו בחשד לפגיעה בביטחון האזור; הסתה כנגד מדינת ישראל באמצעות הרשתות החברתיות; חברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין – חמאס; והחזקה, סחר ושימוש באמצעי לחימה ותחמושת באופן בלתי חוקי. ביום 11.4.2022 הוצא צו מעצר מינהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 11.4.2022 ועד ליום 5.8.2022 (להלן: צו המעצר ), בקיזוז ימי מעצרו עד אז. בהחלטתו מיום 14.4.2022 אישר בית המשפט הצבאי את צו המעצר וקבע כי מהעותר נשקפת מסוכנות גבוהה ומידית. על החלטה זו, העותר הגיש ערעור לבית המשפט הצבאי לערעורים. בהחלטתו מיום 4.7.2022, בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הערעור, תוך שקבע, בין היתר, כי מהמידע המודיעיני עולה חשש ממשי לכך שהמערער מקדם פעילות מסוכנת ויש לו קשר לאמל"ח. על כך נסבה העתירה שלפנינו. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "הוא פעיל חמאס; המתפעל פרופיל פייסבוק קיצוני; בעל קשרים לאמצעי לחימה; וחשוד בקידום פעילות ביטחונית המסכנת את בטחון האזור". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047930_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4793/22" ]

748,883

738,013

בבית המשפט העליון בג"ץ 4794/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: מגד אחמד עמארנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 16.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047940_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4794/22" ]

748,884

738,975

בבית המשפט העליון בג"ץ 4794/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: מגד אחמד עמארנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשת המשיבים 3-2 למתן ארכה בשם המשיבים 3-2: עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש. תגובת המשיבים 3-2 תוגש עד ליום 27.7.2022 שעה 14:00. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047940_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4794/22", "ש 3" ]

748,885

739,266

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4794/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: מג'ד אחמד עמארנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: בשם המשיבים: עו"ד אשרף אבו סנינה עו"ד יובל שפיצר; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין 1. העותר, יליד 1971, תושב יעבד ועיוור מילדות, מוכר לגורמי הביטחון וריצה בעבר עונשי מאסר בגין עבירות ביטחוניות וכן שהה במעצרים מנהליים. העותר נעצר ביום 21.2.2022 על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו ונחקר בחשד לפגיעה בביטחון האזור; ולחברות, פעילות ומתן שירות להתאגדות בלתי מותרת – חמאס, אך הכחיש את המיוחס לו. ביום 3.3.2022 הוצא צו מעצר מינהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 3.3.2022 ועד ליום 20.8.2022 (להלן: צו המעצר ), בקיזוז ימי מעצרו. בהחלטתו מיום 7.3.2022 אישר בית המשפט הצבאי את צו המעצר וקבע כי מהעותר נשקפת מסוכנות גבוהה. על החלטה זו, העותר הגיש ערעור לבית המשפט הצבאי לערעורים. בהחלטתו מיום 4.7.2022, בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הערעור, תוך שקבע, בין היתר, כי מהמידע המודיעיני עולה חשש ממשי לכך שהעותר מקדם פעילות מסוכנת באמצעות קשריו הרבים עם פעילי חמאס ומיקומו בדרג בכיר בארגון. על כך נסבה העתירה דנן. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "חשוד כמי שמעורב בפעילות חמאס ארגונית, בתוך כך הינו עומד בקשר מול פעילי מפקדת החמאס ברצועת עזה לטובת קידום ומימון פעילות חמאס בשטח". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ששה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22047940_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4794/22" ]

748,886

738,014

בבית המשפט העליון בג"ץ 4795/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: טארק מחמוד אבו סרור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 9.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047950_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4795/22" ]

748,887

738,961

בבית המשפט העליון בג"ץ 4795/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: טארק מחמוד אבו סרור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש בקשה מוסכמת להארכת מועד מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיבים יגישו את תגובתם לעתירה עד ליום 27.7.2022 בשעה 9:00. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22047950_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4795/22" ]

748,888

739,247

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4795/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותר: טארק מחמוד אבו סרור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור יו"ש עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג, עו"ד יעל קולודני פסק-דין לאחר שנשמעו טענות הצדדים ובית המשפט עיין בחומר החסוי, בהמלצת בית המשפט הודיע בא-כוח העותר כי הוא חוזר בו מן העתירה והיא נדחית בזאת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047950_A04.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4795/22" ]

748,889

737,966

בבית המשפט העליון בג"ץ 4796/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: חמזה עבד אלמהדי זהור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 2.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047960_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4796/22" ]

748,890

738,870

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4796/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: חמזה עבד אלמהדי זהור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין 1. העותר, יליד 1993, תושב הכפר בית כאחל שביתיר, הורשע בעבר בעבירה ביטחונית, וכן שהה במעצר מנהלי. ביום 7.12.2021 העותר נעצר על רקע מידע מודיעני חסוי שהצטבר בענייננו בחשד לחברות ופעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; להסתה נגד מדינת ישראל באמצעות רשתות התקשורת; ולפגיעה בביטחון האזור ובפעילויות הצבא. ביום 13.12.2021 הוצא צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 13.12.2021 ועד ליום 6.4.2022 (להלן: צו המעצר הראשון ). לקראת פקיעת צו המעצר הראשון, ולאחר שהעותר נחקר על ידי משטרת ישראל פעם נוספת, ביום 5.4.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 6.4.2022 ועד ליום 5.8.2022 (להלן: צו המעצר הנוכחי ), וזאת על רקע המסוכנות שעדיין נשקפה ממנו. העתירה מופנית כנגד צו המעצר הנוכחי. על כך נסבה העתירה שלפנינו. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "מעורב בפעילות חמאס ארגונית המסכנת את בטחון האזור; הוא בעל קשרים לפעילי חמאס בכירים; בעל פרופיל פייסבוק מזוהה חמאס ומסית; והוא הודה כי הכניס כספיי טרור לשטח". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047960_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4796/22" ]

748,891

737,967

בבית המשפט העליון בג"ץ 4797/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: דאוד צוהיב בסאם נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 9.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047970_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4797/22" ]

748,892

738,949

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4797/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן העותר: דאוד צוהיב בסאם נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש עתירה למתן צו על תנאי; בקשה מוסכמת למחיקת העתירה מיום 25.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיב 2: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין בעקבות הסכמת הצדדים כמפורט בבקשה שהוגשה מטעמם, אנו מורים על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 – מבוטל . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22047970_V02.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4797/22" ]

748,893

737,968

בבית המשפט העליון בג"ץ 4798/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: אשרף אבראהים שמאסנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 8.8.2022. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047980_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4798/22" ]

748,894

738,756

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4798/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן העותר: אשרף אבראהים שמאסנה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי; בקשה מוסכמת למחיקת העתירה מיום 24.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין בעקבות הסכמת הצדדים כמפורט בבקשה שהוגשה מטעמם, אנו מורים על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 28.7.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22047980_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4798/22" ]

748,895

738,087

בבית המשפט העליון בג"ץ 4799/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותר: פלוני נ ג ד המשיב: הרשות בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה מיום 14.7.2022 החלטה הלכה היא כי בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה נדרש להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית. בנוסף לכך, עליו לשכנע כי ההליך מגלה עילה. בענייננו, העותר, המייצג את עצמו, לא הניח תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי, ובכלל זה לא הוגשו תדפיסי חשבון בנק, ולא הוצג פירוט בדבר נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו. בנוסף, על פני הדברים העתירה אף אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, בין היתר, לנוכח בקשת סעדים כוללניים (ראו והשוו: בג"ץ 1326/21 פלונית נ' שר הפנים , פסקה 6 (14.6.2021)). אשר על כן, לא ראיתי לפטור את העותר מתשלום אגרה, ואולם בשים לב לאינדיקציות לקשיים כלכליים היא תופחת לסכום מתון של 1,000 ש"ח. אגרה כאמור תשולם עד ליום 1.8.2022, אחרת יימחק ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת . ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22047990_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4799/22", "בג\"ץ 1326/21" ]

748,896

739,677

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4799/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: הרשות עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. ככל שניתן להבין מהעתירה ומנספחיה, העותר סבור כי רשויות המדינה פועלות נגדו בדרכים שונות, מתנכלות לו ופוגעות בגופו וברכושו. הסעדים המבוקשים בעתירה הם "להורות לפרקליטות המדינה להודיע לבית המשפט מי היא הרשות / מי הן הרשויות", ו"להורות לרשות לסיים לאלתר את החלת ה'הליך' על העותר בשל התמונה הקשה העולה ובשל הנימוקים המובאים בפניה". 2. ניכר כי העותר חווה תחושות מצוקה קשות. ברם, עתירתו כוללנית, לא מובנת וחסרה תשתית עובדתית מינימאלית. לא קיימת אפוא אפשרות לדון בטענותיו או להעניק לו את הסעדים המבוקשים (ראו והשוו: בג"ץ 2307/19 אילייב נ' משטרת ישראל – אגף חקירות (31.3.2019); בג"ץ 8535/16 אוחנה נ' מדינת ישראל (9.11.2016)). 3. לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף, ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22047990_R03.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4799/22", "בג\"ץ 2307/19", "בג\"ץ 8535/16" ]

748,897

742,268

בבית המשפט העליון בג"ץ 4799/22 - ג' לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: הרשות בקשה מטעם העותר העותר: בעצמו החלטה העותר מבקש כי נורה על הסרת "צו איסור הפרסום החל על העתירה", ואולם, לא ניתן כל צו איסור פרסום בעניינה. ככל שכוונת העותר היא כי נחשוף את שמו, חלף הכינוי "פלוני", יגיש העותר הודעה מתאימה לבית המשפט. אשר לבקשה לחסות פרטים אישיים המופיעים בנספחים לעתירה, הרי שבקשה זו אינה מובנת, לנוכח העובדה כי נספחים אלו אינם נחלת הכלל ואינם מפורסמים. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22047990_R04.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4799/22" ]

748,898

738,096

בבית המשפט העליון בש"א 4801/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: זהר מיכאל נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נחמיאס מנור, נאמן 2. כוניס הנכסים הרשמי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי מיום 14.7.2022 החלטה בשים לב לנימוקי הבקשה ולכך שמנספחי הבקשה עולה כי הנאמן אינו מתנגד לארכה המבוקשת, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 21043-09-17 מיום 13.4.2022, וזאת עד למועד הגשתו בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותצרף לו את החלטתי זו. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048010_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4801/22" ]

748,900

739,305

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.9.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו עד ליום 6.9.2022 והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 6.9.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה ותוקנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048020_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4802/22" ]

748,901

742,111

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המשיבים 4 לפטור מהתייצבות לדיון בשם המערערים: עו"ד אורן טסלר בשם קבוצת המשיבים 3: עו"ד שי דקס החלטה לבקשת קבוצת המשיבים 4 המיוצגת על ידי עו"ד שי דקס אני פוטרת אותם מהצורך להגיש טיעונים ולהתייצב לדיון הקבוע ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G02.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4802/22" ]

748,902

742,760

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המשיבים 5 לפטור מהתייצבות לדיון בשם קבוצת המשיבים 5: עו"ד ד"ר עופר פרץ החלטה לבקשת קבוצת המשיבים 5 המיוצגת על ידי עו"ד ד"ר עופר פרץ אני פוטרת אותם מהצורך להגיש טיעונים ולהתייצב לדיון הקבוע ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G03.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4802/22" ]

748,903

742,763

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המערערים להוספת מוצגים בשם המערערים: עו"ד אורן טסלר החלטה הבקשה תידון לפני ההרכב במועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G04.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4802/22" ]

748,904

743,035

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 31.5.2022 (כב' השופטת ע' זינגר ) ב-עת"מ 17988-03-22 תאריך הישיבה: כ"ג באלול תשפ"ב (19.9.2022) בשם המערערים ובשם קבוצת המשיבים 3: עו"ד אורן טסלר בשם המשיבות 2-1: עו"ד מירית שלו; עו"ד אליה בר בשם קבוצת המשיבים 4: פטורים מהתייצבות בשם קבוצת המשיבים 5: פטורים מהתייצבות פסק-דין עיינו בכתובים והוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לפנינו. בא-כוח המערערים לאחר התייעצות עם מרשיו הודיע כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט ואינם עומדים עוד על הערעור. משכך, הערעור נדחה. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט 22048020_G05.docx זפ

[ "עע\"מ 4802/22", "עת\"מ 17988-03-22" ]

748,905

738,004

בבית המשפט העליון רע"א 4803/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. המחלקה לשירותים חברתיים רמת גן 4. עו"ד רחל שחור - אפוטרופא לדין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.6.2022, בענ"א 40308-04-22 שניתנה על-ידי השופט נ' שילה בשם המבקש: עו"ד יוסי נקר החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו היום, 14.6.2022, בענ"א 40308-04-22 (השופט נ' שילה ), שבה התקבל ערעור המשיבה 1 על החלטת בית המשפט לנוער במחוז תל אביב (בת ים) מיום 24.3.2022 בתנ"ז 67101-06-21 (השופט נ' שילו ). 2. המבקש והמשיבה 1, שניהם הוריו של קטין, אשר מצוי במשמורתה הבלעדית של המשיבה. הקטין הוכרז כ'קטין נזקק', על-ידי בית משפט השלום לנוער, ביום 15.8.2021. לאחר שגורמי הטיפול המליצו על הוצאת הקטין מבית אמו, למסגרת פנימייתית טיפולית, ובהסכמת המשיבה – ניתן צו הוצאה ממשמורת, שלפיו יועבר הקטין לפנימיית 'רננים'. המבקש התנגד למן הרגע הראשון להוצאת הקטין לפנימיה, וטען כי אם המשיבה איננה מסוגלת לטפל בו, על בית המשפט להסתפק בהעברתו לביתו של המבקש. לבסוף, משסבר בית משפט השלום לנוער כי טובת הילד מצדיקה זאת, נעתר בית משפט השלום לנוער לבקשת המבקש, והורה על המרת צו ההוצאה ממשמורת, בצו השגחה בקהילה, כאשר הקטין יתגורר בבית המבקש. המשיבה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור – והורה על הותרת הקטין בפנימיה. מכאן הבקשה שלפנַי. 3. למקרא בקשת רשות הערעור, ולאחר שעמדתי על השתלשלות האירועים – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, ללא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המבקש טוען, כי לא יעלה על הדעת שיינתן צו הוצאה ממשמורת, קודם שיתברר אל-נכון קודם לכן, האם ניתן להסתפק בהעברת הטיפול בקטין אל תחת אחריותו. לטענתו, מבקשת המשיבה "להשתמש בחוק הנוער (טיפול והשגחה) כדי להוכיח בבית משפט לנוער, ולא בבית משפט למשפחה, שהאב אינו כשיר לטפל בבנו. לא לזה נועד בית משפט לנוער. נדגיש כי סמכויות ההורים מוקנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ואם למשיבה 1 השגות כלשהן ביחסיה מול המשיב עליה לפעול במישור של בית משפט למשפחה" . דא עקא, המבקש עצמו הוא המבקש 'לעקוף' את בית המשפט לענייני משפחה. בענייננו, המשמורת נתונה בידיה הבלעדיות של המשיבה; כך קבע בית המשפט לענייני משפחה. הסעד שהעניק בית משפט השלום לנוער, מעורר קושי מניה וביה: ביטול צו ההוצאה ממשמורת, משמעו הותרת הקטין בידי המשמורן שקבע בית המשפט לענייני משפחה – המשיבה. צו שמכוחו יועבר הקטין לבית אביו, אף הוא מהווה הלכה למעשה צו הוצאה ממשמורת – כזה שבית המשפט לנוער איננו מוסמך להעניק. כבר נקבע בבג"ץ 8906/04 פלונית נ' פלוני (20.7.2005) (אליו הפנה המבקש עצמו), כי "חוק הנוער אינו מסמיך את בית-המשפט לנוער לדון בסכסוכי משמורת ואפוטרופסות. יצוין כי הוראת-סעיף 3(4) לחוק הנוער מסמיכה את בית-המשפט לנוער להורות על הוצאתו של קטין נזקק ממשמורת האחראי עליו ומסירתו למשמורתה של רשות הסעד, והכל בנסיבות המנויות בסעיף האמור. עם זאת, אין בהוראת-סעיף 3(4) הנ"ל על-פי לשונה ותכליתה, כדי להסמיך את בית-משפט לנוער להכריע בסכסוכים על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפיכך, לא היה מוסמך בית-המשפט לנוער להכריע במחלוקת שבין העותרת למשיבים בנוגע להחזקת הקטינה, וממילא לא היה אמור לפסוק בשאלה זו" . 4. הדברים עולים במפורש גם מלשון סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. סעיף זה, מאפשר לבית המשפט לנוער "להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית-המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו , או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). למדנו אפוא, כי הסמכות שהוקנתה לבית המשפט לנוער מאפשרת להוציא את הקטין מהשמורת שבה הוא נתון עד כה, ולהמירה באחת החלופות המנויות בחוק: משמורתה של רשות הסעד, או החזקה במעון; הא ותו לא. חוק הנוער אינו מאפשר לבית המשפט לנוער להורות על החלפת משמורן אחד באחר. במכות זו נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה. משידענו כל זאת, ברי כי בדין קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבה. 5. הקריאה בבקשת רשות הערעור – מעיקה ועצובה. דאגת המבקש לבנו – זועקת מכל מילה וטענה. החשש מפני הותרתו בפנימיה, עודו רגיש ורך בשנים – ברורה ונוגעת ללב. אולם, אותה דאגה כנה ועמוקה לטובת הקטין – נשקפת גם ממילותיה של המשיבה; גם מדברי יתר הנוגעים בדבר. המבקש בחר לפתוח את בקשת רשות הערעור, בזעקה מרירה, הלקוחה ממשפט שלמה "גם לי גם לך לא יהיה" (מלכים א ג, כו), אך קשה להלום דימוי זה בנסיבות העניין. המשיבה, בלב כבד, הבינה כי המענה היחיד לצרכיו של הקטין – ינתן בפנימיה. לא מצרות עין הגיעה המשיבה להחלטה זו, אלא דווקא "כי נכמרו רחמיה על בנה" (שם). אמת נכון הדבר, הרוחות בין הורי הקטין – סוערות. הגלים – עכורים. זה מושך בכה וזו בכה, והטרגדיה: הקטין הוא שנלכד בתווך. גורמי המקצוע הביעו גם הם דעתם על כך שהמתחים בין הוריו הם שגרמו להידרדרות שחלה במצבו בעת האחרונה. יש לקוות כי ההורים, שטובת הקטין היא שעומדת בראש מעיינם-שניהם, ישכילו לשלב ידיים ולפעול יחד על מנת להיטיב עמו. הדעת נותנת, כי בכך יימצא מזור גם לכאבם ולדאגתם. 6. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048030_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4803/22" ]

748,906

741,182

בבית המשפט העליון ע"פ 4804/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה מטעם המשיב מיום 23.8.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המערערת, המשיב יגיש עיקרי טיעון מטעמו בהיקף של עד 9 עמודים, וזאת עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048040_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4804/22" ]

748,907

742,778

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4804/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-תפ"ח 38491-12-20 מיום 30.5.2022 שניתן על ידי השופטים ר' כרמל, א' רומנוב ו-ש' רנר תאריך הישיבה: י"ט באלול התשפ"ב (15.09.2022) בשם המערערת: עו"ד ורד חלאוה; עו"ד ענת ארוסי כהן בשם המשיב: עו"ד אריאל הרמן; עו"ד חנן ג'בסקי פסק-דין מעיון בנימוקי הערעור עולה כי בפני בית המשפט המחוזי, ההגנה כלל לא טענה כי יש מקום לסטות מהכלל לפיו התקופה המירבית לאשפוז תהיה תקופה המאסר המירבית ועל כן לא נשמעו טיעונים לעניין זה . לשאלתנו, בא כוח המשיב אישר טענה זו. מאחר וסוגיה זו בליבת הערעור שלפנינו, אנו מורים לבית המשפט המחוזי לשוב ולהידרש לעניינו של המשיב, לשמוע את טיעוני באי כוח הצדדים בדחיפות הראויה וליתן פסק דין. למען הסר ספק, הדיון בפני בית המשפט המחוזי יתמקד אך ורק בפסיקתו לעניין תקופת האשפוז המקסימלית. משכך, אנו מבטלים את תוצאת פסק הדין לפיה ניתן צו אשפוז למשך שנה. תחת זאת בשלב זה יחול בעניינו של המשיב האמור בסעיף 15(ד1)(2) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22048040_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4804/22", "תפ\"ח 38491-12-20" ]

748,908

738,132

בבית המשפט העליון רע"פ 4808/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ ג ד המשיב: דרור דרי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-עתפ"ב 28190-03-22 מיום 31.5.2022 שניתן על ידי השופטת אוסילה אבו אסעד בשם המבקשת: עו"ד בת אור כהנוביץ'; עו"ד קרן שטרית החלטה לתגובת המשיב לא יאוחר מיום 7.8.2022 בשעה 12:00. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048080_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4808/22" ]

748,913

740,420

בבית המשפט העליון רע"פ 4808/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ ג ד המשיב: דרור דרי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-עתפ"ב 28190-03-22 מיום 31.5.2022 שניתן על ידי השופטת אוסילה אבו אסעד בשם המבקשת: עו"ד בת אור כהנוביץ'; עו"ד קרן שטרית בשם המשיב: עו"ד אלדד בן הרוש; עו"ד יעל שטסל-יודוביץ החלטה הבקשה תועבר לדיון לפני הרכב תלתא. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048080_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4808/22" ]

748,914

738,222

בבית המשפט העליון בש"א 4809/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: סואעד זידאן נ ג ד המשיבה: מנוליד חירות מערכות בע"מ בקשה מיום 14.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת בזאת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.5.2022 ברע"א 17222-05-22, וזאת עד ליום 1.8.2022. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048090_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4809/22" ]

748,915

740,752

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4743/22 ע"פ 4811/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן המערערת בע"פ 4743/22 והמשיבה בע"פ 4811/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 4743/22 והמערער בע"פ 4811/22: פלוני ערעורים על הכרעת הדין (מיום 26.4.2022) ועל גזר הדין (מיום 9.6.2022) של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 30393-02-21 שניתנו על-ידי כבוד השופט ג' צפריר תאריך הישיבה: ז' באב התשפ"ב (4.8.2022) בשם המערערת בע"פ 4743/22 והמשיבה בע"פ 4811/22: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב בע"פ 4743/22 והמערער בע"פ 4811/22: עו"ד ראפי מסאלחה פסק-דין השופט י' עמית : שני ערעורים מאוחדים לפנינו – ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר ), מיום 26.4.2022, וערעור על גזר הדין מיום 9.6.2022 בת"פ 30393-02-21 (המערער על הכרעת הדין ייקרא להלן: המערער ; המערערת על גזר הדין תיקרא להלן: המדינה ). עובדות כתב האישום 1. על פי הנטען באישום הראשון, עובר ליום 21.10.2020 קשר המערער קשר יחד עם שני אחרים להצית כלי רכב הנמצאים באולם התצוגה של חברת "ליס קאר" שבנוף הגליל (להלן: אולם התצוגה ). לשם מימוש תוכניתם, הצטיידו המערער ושותפיו בפטיש גדול, באקדח או בחפץ הנחזה להיות אקדח, ובמיכל בנפח של 16 ליטר, אותו מילאו בבנזין. ביום 21.10.2021, בסמוך לשעה 01:54, הגיעו המערער ושותפיו ברכב אל אולם התצוגה. השלושה ירדו מן הרכב, כאשר הם עוטים מסכות על פניהם וכפפות על ידיהם. נהג הרכב כיוון את האקדח או החפץ הנחזה להיות אקדח אל עבר הכביש, כאשר המערער אחז בידיו את מיכל הבנזין. השותף השלישי ניפץ את דלת הזכוכית של אולם התצוגה באמצעות הפטיש. או אז, נכנס המערער לאולם התצוגה, שפך כמות גדולה של בנזין על שלושה רכבי יוקרה, והצית את הבנזין שהתלקח במהירות, כך שהדלקה גרמה לנזקים כבדים לרכבים ולאולם התצוגה בסך כולל של למעלה ממיליון ₪. המערער, שהאש אחזה בידיו, חזר אל הרכב יחד עם שותפיו, והשלושה נמלטו מהמקום, כאשר כל אותה העת, האש המשיכה לאחוז במערער כשהוא בתוך הרכב. בגין המעשים המתוארים לעיל – כפי שנחזים בסרטון ממצלמות האבטחה במקום - יוחסו למערער בכתב האישום עבירות של הצתה, לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה, לפי סעיף 407(ב) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק; והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בצירוף סעיף 29(ב) לחוק. 2. על פי המפורט באישום השני, ביום 28.1.2021, עת נחקר המערער במשטרה, בין היתר בעניין האירוע המתואר באישום הראשון, ניצל המערער את יצאת החוקר מן החדר, לזמן קצר, ונטל את מכשיר הטלפון הנייד שנתפס בביתו ואשר היה בתוך אחת המעטפות המשטרתיות, והכניסו לכיסו. בעת שהוכנס לתאו בבית המעצר נתפס הטלפון הנייד בכליו. בגין המעשה המתואר, יוחסה למערער בכתב האישום עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק. הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי 3. ביחס לאישום הראשון, קבע בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת ראיות, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהמערער התפרץ, יחד עם אחרים, לאולם התצוגה והציתו בכוונה להצית את הרכבים הנמצאים בתוכו. בהכרעת הדין פרס בית המשפט המחוזי בהרחבה את התשתית הראייתית הענפה אשר הובילה להרשעת המערער במרבית העבירות שיוחסו לו. בכלל זה, בחן בית המשפט המחוזי את סרטוני מצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע ההצתה; פריטי לבוש שנמצאו כשעתיים לאחר ההצתה במערום בסמוך לאולם התצוגה, אשר חלקם היו שרופים ועם שיירי בנזין או פרופיל DNA של המערער; את מחקרי התקשורת של הטלפונים שנתפסו ברשות המערער; את עדויות הרופאים שבדקו את כוויות המערער בידיו; ואת עדויות חוקרי המשטרה ועדים נוספים. לבסוף, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירת ההצתה, ובעבירה של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה. לצד זאת, המערער זוכה מעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, שעה שלא הוכח שמעשיו מקיימים את יסודות העבירה. באשר לאישום השני, בית המשפט המחוזי קבע כי המערער היה מודע לכך שהטלפון הנייד הוא מוצג שנתפס לצורך החקירה, ושמעשהו עלול להביא לפגיעה בחקירה. על כן, המערער הורשע גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. 4. בערעורו על הכרעת הדין טוען המערער כי אין במארג הראייתי שפרסה המדינה כדי לבסס את מעורבותו באירוע ההצתה, ואת המעשים שיוחסו לו, מעבר לספק סביר. בדיון שהתקיים בפנינו, הדגיש בא כוחו של המערער, כי לדידו, משקלה של כל אחת מהראיות הנסיבתיות הוא אפס, ולכן הסכימה של סך הראיות אינה יכולה להביא להרשעת המערער. נטען, בין היתר, כי הכרעת הדין מבוססת על השערות וכי בית המשפט קמא התעלם מכך שלמערער לא היה מניע לביצוע העבירות. בהקשר זה הצביע המערער על כך שהבעלים של אולם התצוגה נקב בשמותיהם של מספר גורמים שיש להם אינטרס להתנכל לו, אך המערער אינו ביניהם. עוד נטען כי הגרביים השרופות אשר עליהם נמצא פרופיל ה- DNA של המערער, נתפסו תשע שעות לאחר האירוע, קילומטר מאולם התצוגה, כך שאין מדובר בממצא שנמצא בזירה ועל כן אין מקום לזקוף ממצא זה לחובתו; כי דווחו אירועי שריפה נוספים בליל ההצתה, וייתכן שהממצאים שנתפסו קשורים להם; כי אם היה זה המערער שביצע את ההצתה, הרי שמן הסתם היו מוצאים כוויות נרחבות על כל גופו לנוכח הנזק שנגרם לבגדים שנמצאו ולמצער, הכוויות בידיו היו חמורות בהרבה; כי פרטי הלבוש שנמצאו לא שייכים למערער וקיימת התאמה נמוכה-בינונית לכך שמדובר בבגדים ששימשו את המצית לפי הסרטונים; כי קיימת אי התאמה בזמנים בין המצלמות השונות והאיכונים; וכי אין איכון טלפוני המעיד כי המערער שהה במועד האירוע בנוף הגליל. עוד נטען כי אילו ביקשו המציתים האלמונים לברוח לדבוריה, לא היה הגיון שיעשו כן דרך עין מאהל, כי אין דרך שמחברת בין עין מאהל לבין דבוריה, וכי קיימת דרך קצרה יותר להימלט ממקום האירוע לדבוריה (חניון צ'רצ'יל). 5. שמענו בקשב רב את טיעוני המערער ולא מצאנו בהם ממש. נקדים אפוא אחרית לראשית ונאמר כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות, באשר כנגד המערער עומד מארג ראייתי עשיר של ראיות המצביעות על אשמתו, וכי הגנתו בבית המשפט קמא הייתה הגנת סרק. הצטברותן של הראיות הנסיבתיות, מובילה למסקנה אחת ויחידה ולפיה המערער ביצע את המעשים בהם הורשע מעבר לכל ספק סביר. מאחר שהדברים פשוטים, נסתפק בהצגה קצרה של מכלול הראיות שהובילו להרשעת המערער והמעידות באופן חד וברור על אשמתו. 6. מצלמות האבטחה קלטו היטב את שלוש הדמויות שעשו דרכן אל אולם התצוגה. אחת הדמויות החזיקה ג'ריקן דלק, שפכה את תוכנו על הרכבים ועל רצפת האולם, וניתן לראות כי אותה דמות פוסעת בתוך שלוליות הדלק שאך לפני שניות ספורות נשפך מהג'ריקן. ניתן לראות את האש שהוצתה כשהיא מתלקחת במהירות ואוחזת בשתי כפות ידיו של המצית הביש גדא, וכאשר נמלטים השלושה אל רכב המזדה השחור שהמתין בחוץ, ניתן לראות אש בתוך המכונית הנמלטת. המשטרה ערכה סריקות בכיוון רחוב מעלה יצחק שאליו נחזה הרכב נמלט, ו כשבע שעות לאחר ההצתה, במרחק של כקילומטר מזירת ההצתה, נמצא מערום של פריטי לבוש מהם נדף ריח חזק של דלק. המערום כלל טריינינג חרוך ושרוף בחלקים שונים, ואשר דומה לטריינינג שבו התהלך האלמוני המצית שנחזה בסרטוני האבטחה המצולם בסרטונים; נעליים חרוכות בצבע שחור מידה 44 וחצי; ומסיכת סקי שחורה. המשטרה המשיכה בסריקות, וכשעתיים לאחר מכן, במרחק של מטרים ספורים ממקום מציאת מערום פריטי הלבוש, נתפס זוג גרביים לבנות שרופות בחלקן. 7. האם אותו מצית ביש-גדא, "שהצליח" להצית גם את עצמו, הוא המערער שלפנינו, שנעצר כחמישה חודשים לאחר האירוע? כפי שנראה להלן, לפנינו שורה של ראיות נסיבתיות שמובילות אל המערער. (-) הטריינינג שנתפס במערום פרטי הלבוש – במכשיר הטלפון הנייד של המערער, שנתפס בביתו, נמצאה תמונה בה הוא נחזה כלובש טריינינג הדומה לזה שבו התהלך המצית במצלמות האבטחה של אולם התצוגה, ולטריינינג שנתפס בשטח. מומחית מז"פ קבעה כי נמצאה התאמה חלקית בין הטריינינג שבו צולם המערער לבין זה שלבש המצית ולזה שנמצא במערום בגדים בסמוך למקום ההצתה. (-) הנעליים שנתפסו – נקבע על ידי מומחית מז"פ כי קיימת תמיכה בינונית שהנעליים שנתפסו, אשר נמצאו שרופות בחלקן ואותרו עליהן שיירי בנזין, מתאימות לנעליים שצולמו באירוע. מידת הנעליים תואמת את מידת נעליו של המערער, והמערער לא שלל את האפשרות שהיו לו נעליים מסוג זה. (-) DNA על הגרביים שנתפסו – על הגרביים שנתפסו, שכאמור היו שרופות בחלקן ואותרו עליהן שיירי בנזין, נמצא פרופיל DNA התואם את הפרופיל של המערער בשכיחות של אחד למיליארד פרטים. כאמור, הגרביים נמצאו על ידי המשטרה כתשע שעות לאחר איתור מערום פרטי הלבוש, באותו צד של הכביש, באותה מדרכה, במרחק של קילומטר מאולם התצוגה. התקשיתי לרדת לסוף דעתו של המערער שטען כי המרחק בזמן ובמקום של הגרביים החרוכות מזירת האירוע, מאיין את משקלו של הממצא. המערער לא נתן כל הסבר או תרחיש אפשרי למציאת גרביו השרופות, עם DNA שלו, בסמוך למקום ביצוע ההצתה. אילו שאלנו אדם מן היישוב, מה הסיכוי שגרביים חרוכות עם DNA שלו יימצאו מחוץ לביתו, השאלה הייתה נתקלת מן הסתם בהרמת גבה. קל וחומר כאשר הגרביים החרוכות נמצאות בסמיכות זמן ומקום לזירת הצתה. לדידי, המדובר בראיית זהב, אך כפי שנראה להן, ראיה זו אינה עומדת בבדידותה. (-) הכוויות על ידיו של המערער – בסרטון מצלמות האבטחה נראות ידיו של המצית כשהן עולות באש והמצית משליך כפפה בוערת מידו ממש לפני עלייתו לרכב המזדה. בסרטון ניתן לראות כי בעת מנוסת הרכב מהמקום, בוערת אש במושב האחורי במקום בו יושב המצית. והנה, צירוף מקרים מפתיע. ההצתה התרחשה ביום 21.10.2020 ובימים 25.10.2020 ו-26.10.2020 , פנה המערער לקופת חולים על מנת לקבל טיפולים רפואיים בשל כוויות בידיו, כאשר הוא חבוש בשתי ידיו וסובל מכוויות בדרגה 2, לדבריו, לאחר שנכווה ממי רדיאטור רותחים יומיים לפני כן. (-) מסלול נסיעת הרכב – הרכב אשר שימש את שלוש הדמויות שנראות בסרטוני האבטחה, נראה לאחר ההצתה נוסע לכיוון מעלה יצחק. כאמור, מערום הבגדים נתפס במרחק של קילומטר מזירת ההצתה, לכיוון הדרך המובילה מעין מאהל לדבוריה ולא נצפה במצלמות רכב אחר מאותו הסוג באותם רגעים. כמו כן, טלפון ששימש את המערער אוכן לשעות 01:59 – 02:08 בדרך המובילה מעין מאהל לדבוריה, מקום מגוריו של המערער, באופן שמתיישב עם מסלול נסיעת הרכב. בית המשפט קמא העלה מיוזמתו את עובדת אי ההתאמה בזמנים המתועדים בסרטונים השונים. ברם, המדובר באי התאמות של דקות ספורות לכאן או לכאן, כאשר ידוע לנו שהדיווח למשטרה על האש המשתוללת באולם התצוגה היה בשעה 01:54, כך שהגיוני להניח כי חלפו מספר דקות מההצתה עצמה ועד לדיווח. המדובר אפוא בעניין טכני גרידא שאין לו נפקות בענייננו. (-) הטלפון הנייד שנתפס בבית המערער – משהזכרנו את איכון הטלפון, נספר כי מכשיר טלפון אשר נתפס בבית המערער, מסוג נוקיה (להלן: מנוי 927 ), הותקן בין החודשים יוני לנובמבר שנת 2020, ואין חולק כי הוא שייך למערער. מנוי 927 לא היה בשימוש יומיומי והנה, קרוב למחצית ההתקשרויות במנוי 927 בוצעו במהלך 24 השעות עובר להצתה ולאחריה, ולמעלה ממחציתן בוצעו בסמוך להצתה, בשעות הלילה, אל קרובי משפחתו וחברו של המערער. שיחות אלו מאוכנות במקום ובזמן המתיישב עם מסלול נסיעת הרכב, כעולה מהמצלמות וממיקום מערום הבגדים. (-) המערער שתק בחקירתו הראשונה – שתיקה זו ניתן לזקוף לחובתו כראיית חיזוק. (-) טענת אליבי לא הוכחה – לנוכח הצטברות הראיות, ניתן היה לצפות כי המערער יעלה טענת אליבי מפורטת בחקירתו, ולמצער, בתשובה לכתב האישום. בהקשר זה אזכיר את הוראות סעיף 152 (ג)-(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובעות כלהלן: תשובת הנאשם לאישום 152 (א)... (ב).... (ג) בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה. (ד) משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי", או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט. רק בעדותו בבית המשפט, טען המערער לראשונה, שבזמן אירוע ההצתה שהה בחתונה משפחתית בכפר אום אל גאנם. אך האם בכלל הייתה חתונה במועד זה? המערער לא הביא ולו עד אחד, או ראיה כלשהי, המעידה על קיום החתונה באותו מועד, על אף שהדעת נותנת שאם אכן שהה בחתונה, וודאי נצפה על ידי רבים. כאמור, רק בעדותו בבית המשפט טען כי הלך לחתונה של קרוב משפחתו אך אינו זוכר היכן היה בדיוק באותו יום. (-) הסברי המערער לכוויות בידיו לא אומתו – גרסת המערער לפיה נכווה בידיו עת היה לבדו, בשעת לילה מאוחרת, במטע זיתים השייך למשפחתו, בשל תקלה ברכבו מסוג יונדאי גטס שגרמה להתחממות הרדיאטור לא הוכחה. המערער לא הוכיח שבכלל היה לו רכב מסוג יונדאי גטס. המערער לא הציג מסמך כלשהו המלמד על תיקון התקלה. ובכלל, מה עשה המערער בשעת לילה במטע זיתים, ומדוע התחמם הרדיאטור בשעת לילה? סתם המערער ולא פירש. המערער סיפר שמכר את היונדאי גטס לחלקים לבחור בשם מוחמד אטרף מדבוריה אך לא הביא כל ראיה לכך, ואף לא אותר אדם בשם זה. (-) הזמן שחלף מעת שהמערער נכווה ועד שפנה לקבלת טיפול רפואי – המערער ניגש לקבל טיפול רפואי רק שלושה-ארבעה ימים לאחר שנכווה, ללא הסבר מניח את הדעת מדוע לא פנה מיד לטיפול. ובכלל, גרסתו כי ישב במקום במשך כשעתיים לאחר שנכווה ושפך מים על ידו נמצאה על ידי בית משפט קמא, ולא בכדי, כבלתי סבירה בנסיבות העניין. (-) גרסאותיו הסותרות של המערער בעניין הכוויות – ועדיין בעניין הכוויות, הרי שבחקירתו הראשונה במשטרה טען המערער שפנה לקבל טיפול בביתו שעתיים לאחר שנכווה, בעוד שבחקירתו האחרונה שמר על זכות השתיקה. בחקירותיו טען כי סיפר להוריו ולארוסתו את שאירע לו, בעוד בעדותו טען כי איננו זוכר אם סיפר להם ואם חזר לביתו לאחר שנכווה. המערער נמנע מזימונם של בני משפחתו לעדות, ולא הובאה כל ראיה אחרת לתמיכה בטענותיו. (-) הטריינינג עמו צולם המערער לא אותר – על אף שהמערער אישר כי הוא המצולם בתמונה שאותרה בטלפון הנייד שלו, וכי הטריינינג עמו צולם שייך לו, הוא לא ידע היכן הטריינינג נמצא, העלה מספר גרסאות בנוגע לגורלו, וסירב לחיפוש בביתו. מול כל הראיות שפורטו לעיל, לא הציב המערער גרסת אליבי; נמצאו סתירות בדבריו; לא ניתן על ידו כל הסבר הגיוני וסביר להימצאות ה- DNA שלו על הגרביים החרוכות שנמצאו בקרבת זמן ומקום לאולם התצוגה; כאשר נשאל על השיחות במנוי 927 לחברו ולקרוביו הוא בחר לשמור על זכות השתיקה ונמנע מזימונם של עדים עמם שוחח בטלפון ואשר היו יכולים לשפוך אור על נסיבות קיום השיחות. הסניגור המלומד טען כי אילו היה זה המערער שביצע את ההצתה, ניתן היה לצפות כי יסבול מכוויות בכל גופו, באשר בסרטוני האבטחה ניתן לראות אש במכונית הנמלטת. ברם, לא כך עולה מהבגדים שנתפסו במערום. בטריינינג שלבש המצית ניתן להבחין בחור לא גדול בגב, בחור בברדס (הכובע המחובר לבגד) וניתן להבחין כי האש אף לא תפסה את בטנת הברדס, וחור גדול בשרוול הימני באזור הסמוך לכף היד. מכאן, שהטענה כביכול המצית היה אמור להפוך לאבוקה חיה, אין לה על מה שתסמוך. גם הטענה כי היו אירועי הצתה נוספים באותה לילה אינה יכולה לסייע למערער. כפי שעולה מדוח האירועים במשטרה (ת/28) היו מספר דליקות בשדה קוצים או בשטח פתוח, דליקה בדירה, וכן אירוע הצתה של כלי רכב ברחוב האגוז בנוף הגליל, האירוע היחיד שיכול להיות רלוונטי לענייננו. ברם, באירוע זה ניתן לראות בצילומי מצלמות האבטחה מכונית מזדה בהירה , האש לא אחזה באף אחד מהמציתים, וגם הבגדים שלבשו המציתים באותו אירוע, אינם מתאימים לבגדים שנתפסו במערום פרטי הלבוש. 8. בנקודה זו אומר מילים מספר בנוגע למניע. המניע יכול לעיתים להוות ראיה נסיבתית. אך כפי שאי הימצאות ראיה פורנזית אינה בבחינת ראיה פוזיטיבית (ראו, לדוגמה, ע"פ 1769/14 סועאד נ' מדינת ישראל , פסקה 33 (27.1.2016); ע"פ 8798/12 נבון נ' מדינת ישראל , פסקה 34 והאסמכתאות שם (30.7.2013)) , כך גם היעדר מניע, אינו נזקף בהכרח לזכותו של נאשם. אדרבה, משהגענו למסקנה כי המערער הוא אותו ביש גדא שכמעט העלה את עצמו באש אך אין לו מניע משל עצמו, בעוד שיש אחרים שיש להם אינטרס להתנכל לעסק, הרי שאין להוציא מכלל אפשרות כי המערער שימש אך כשלוח של אחרים. כך, לדוגמה, נזכיר את תופעת "הפרוטקשן", המאיימת על קיומם של עסקים רבים. במסגרת זאת, דורשים גורמים עברייניים "דמי חסות" מבעלי עסקים, קטנים כגדולים, על מנת "לאבטח" את עסקיהם או בשל סיבה אחרת כלשהי. מן המפורסמות שגורמים אלה מבצעים את זממם באמצעות אחרים, מבלי "ללכלך" ישירות את ידיהם. לכן, העובדה שפלוני מבצע הצתה, כאשר לו עצמו אין מניע, אינה מפתיעה כלל. איננו יודעים אם זה המצב בענייננו אם לאו, ולא אמרנו דברים שאמרנו אלא כדי להצביע על כך שאין ליתן משקל להיעדר מניע אצל המערער, שמא נהפוך הוא, והמערער היה אך שלוח של אחרים. בהקשר זה אפנה למכתבה מיום 8.5.2022 של באת כוח חברת ליסקאר, שממנו ניתן ללמוד כי כעשרה ימים לפני האירוע מושא דיוננו, נשרף גם אתר החברה בחיפה בצומת הצ'ק-פוסט, וכי היו גם שני אירועי ירי על סניף החברה בחיפה וניסיון לפגיעה בסניף החברה בפתח תקוה. 9. כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל מזה של ראיות ישירות, ולטעמי, לעיתים אף עולה עליהן. מכל מקום, בחינת הראיות דנן עומדת במבחן ה"תלת-שלבי" שנקבע בפסיקה: בחינת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה; בחינת מסכת הראיות כולה, לצורך קביעה אם משקלן המצטבר של הראיות מוביל למסקנה המפלילה; ולבסוף, העברת הנטל "הטקטי" אל הנאשם, להציע הסבר שעשוי לשלול את המסקנה המפלילה (ראו, מבין רבים, ע"פ 9038/08 נאשף נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (15.4.2010); ע"פ 3263/13 בן שטרית נ' מדינת ישראל , פסקה 70 (19.3.2017); ע"פ 1081/14 צעלוק נ' מדינת ישראל , פסקה 50 (18.12.2016); ע"פ 8808/14 פחימה נ' מדינת ישראל , פסקה 41 (10.1.2017); ע"פ 2960/14 חזן נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (18.1.2017). למבחן דו-שלבי ראו ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף (21.1.2015)). 10. המערער לא עמד כלל בנטל הטקטי שהונח לפתחו. הנה כי כן, לצד שתיקתו של המערער בחקירותיו, שקריו של המערער, אי העלאת טענת אליבי בהזדמנות הראשונה – לצד כל אלה לפנינו הצטברות ( aggregation ) של מספר ראיות עצמאיות ובלתי תלויות זו בזו, שביניהן בוהקת ראיית ה- DNA , כראיית זהב שאף יכולה לעמוד בפני עצמה בהיעדר הסבר סביר מצד המערער. מכל מקום, וכפי שנזדמן לי לומר: "בית המשפט בוחן בסוף הדרך את סל הראיות כמכלול , כל ראיה כשלעצמה וכל הראיות בהצטברותן ...[...] הצטברות ראיות שכל אחת מהן כשלעצמה אינה מעבר לכל ספק סביר, מגדילה את הסתברות מסקנתן. הדגש הוא על הצטברות ראייתית , שבתורה מובילה להסתברות ראייתית " (ע"פ 5459/09 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל , בפסקאות 59-58 (20.7.2015), הדגשות במקור – י"ע). סוף דבר, ומשקבענו כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות, נפנה עתה לערעור המדינה על גזר הדין. גזר הדין של בית המשפט המחוזי 11. בגין העבירות בהן הורשע, נגזרו על המערער 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שבעה חודשים, ותשלום פיצויים לאולם התצוגה בסכום של 85,000 ₪. במסגרת גזר הדין, עמד בית המשפט המחוזי, בין היתר, על חומרתה של עבירת ההצתה; על התכנון הפרטני שנלווה לביצוע העבירות; על התוצאות הקשות שהסבו מעשי המערער לאולם התצוגה; ועל הנזק שהיה עלול להיגרם כתוצאה ממעשיו. לאור כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה ההולם למעשי המערער באישום הראשון נע בין 34-18 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים; וכי מתחם הענישה ההולם למעשי המערער באישום השני נע בין 6-2 חודשי מאסר. בהתחשב בכך שלחובת המערער עבר פלילי (גרם מוות ברשלנות), ושהוא ניהל את משפטו עד תום מבלי שנטל אחריות על מעשיו, מיקם בית המשפט את עונשו של המערער על מחצית המתחם, וגזר עליו 27 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, כאמור לעיל. 12. המדינה טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע מתחם ענישה הנמוך ממתחם הענישה המקובל בעבירות הצתה, והוא אינו הולם את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה. באשר לאישום השני, נטען כי העבירה שביצע המערער מעידה על השתרשותו בעולם העבריינות, וכי בית המשפט המחוזי נפל לכדי טעות כאשר קבע מתחם ענישה אשר נע בין חודשיים לשישה חודשי מאסר. לבסוף, המדינה טענה כי לא היה מקום לקבוע עונש כולל עבור שני האישומים, משום שמדובר בשני אירועים נפרדים, אשר פגעו בערכים מוגנים שונים, ומן הראוי היה להורות על הצטברות העונשים השונים שנקבעו. דיון והכרעה 13. דין ערעורה של המדינה על קולת העונש להתקבל. הלכה ידועה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים בהם ניכרת סטייה ממדיניות הענישה הנוהגת (ע"פ 8381/17 ‏ מדינת ישראל נ' איכילוב , פסקה 20 (24.4.2018); ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי , פסקה 8 (3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (29.1.2009)). המעשים החמורים שביצע המערער מובילים למסקנה כי המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותנו, לאור קולת העונש שנגזר עליו. 14. מרבית המעשים הפליליים, מטבעם, טומנים בחובם ממד של חוסר וודאות. החל מגניבה וכלה ברצח – מבצע העבירה יודע כיצד האירוע יתחיל אך אין הוא יודע כיצד יתפתחו הדברים, ובאיזה אופן האירוע יגיע לקיצו. גם אם המבצע משער שתתקבל תוצאה כלשהי, או מקווה לה, קשה לדעת כיצד "יתגלגל" האירוע, ומה תהיינה השלכות מעשיו בטווח המידי. כך גם מעשה ההצתה, הטומן בחובו ממד רב יותר של חוסר ודאות. מעשה ההצתה יוצר מצב ומקים סיכון שלאדם אין שליטה עליו – אש. רבות נכתב על המסוכנות שטמונה בעבירת ההצתה (ראו, למשל: ע"פ 4311/12 סורי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (8.11.2012); ע"פ 8347/19 מיהרט נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (17.3.2020); ע"פ 3210/06 עמארה נ' מדינת ישראל , פסקה ה(1) (18.3.2007) (להלן: עניין עמארה ); ע"פ 2939/19 חלפון נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (2.2.2020); ע"פ 4036/13 אמארה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (5.10.2014)). האש היא אכזרית. היא חמקמקה. היא עוצמתית. הסכנה הטמונה בה היא רבה, ותוצאותיה אין לשער. האש יכולה להתפשט תוך שניות ודקות. היא יכולה לגרום לנזק אדיר לרכוש. היא יכולה לגרום למוות. האש לא מבדילה בין אדם אחד לאחר, או בין מי שמעורב בסכסוך כלשהו – "היעד" של מבצע העבירה – לבין צד שלישי חסר מזל אשר היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון (וראו, להמחשה, ע"פ 2356/17 רגבי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (29.6.2020) (להלן: עניין רגבי ), שם הצתת דירה גרמה למות השכנה). לא בכדי הביטוי "כאש בשדה קוצים" מצא מקומו בשפתנו – באש יש פוטנציאל להרס ולחורבן, והיא מתפשטת במהירות. מי שמבצע את עבירת ההצתה, למעשה לוקח בחשבון שמרגע השלכת הגפרור, הגחל, או הסיגר, משתנה נוסף נכנס לתמונה, עליו אין לו שליטה, ושהנזק הפוטנציאלי ממנו הוא רחב היקף – האש. האש היא מאבות הנזיקין במשפט העברי "תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה" ( שמות כ"ד, ה'). אוי לגפרור שהצית להבה, ולא בכדי אנו מוצאים בפסיקה הנוגעת לעבירת ההצתה ביטויים בנוסח " ראשיתה גפרור ואחריתה עלולה להיות שערי מוות" (עניין עמארה , בפסקה ה(1)); " מעשה הצתה ראשיתו ידועה, ואחריתו מי ישורנה " (ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (1.5.2019)). ברור, אם כן, מדוע קבע המחוקק עונש מאסר כה חמור בצדה של עבירת ההצתה – 15 שנות מאסר בפועל. מעבר לערכים עליהם עבירה זו מבקשת להגן, כמו שמירה על בטחון הציבור ועל הסדר הציבורי, לעבירת ההצתה פוטנציאל נזק חמור (עניין רגבי , בפסקה 6 ; ע"פ 6720/16 מדינת ישראל נ' פלוני והאסמכתאות שם (7.3.2017)). בעוד פעולת ההצתה כשלעצמה מצויה בשליטת המבצע ובמודעותו, תוצאות ההצתה אינן תמיד ידועות וקשה לחזותן מראש. 15. מנעד הענישה בעבירות ההצתה הוא רחב, ונקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה (ראו ע"פ 8337/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (4.5.2021)). במקרה דנן, אמנם מעשה ההצתה נעשה בשעת לילה מאוחרת, כאשר אין אנשים באולם התצוגה או בקרבת המקום, והפסיקה הכירה בכך ש" הצתה באזור תעשייה שלא בשעות העבודה טומנת בחובה פוטנציאל נמוך יותר לפגיעה בנפש, מאשר הצתה באזור מגורים או אזור תעשייה בשעות העבודה" (ע"פ 334/14 האס נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (31.3.2015)). ברם, נסיבות האירוע חמורות במיוחד, באופן שמצדיק החמרת הענישה באופן משמעותי. ענייננו בהצתה בחבורה לאחר תכנון קפדני, כשהמערער הוא המבצע העיקרי של מעשה ההצתה. הורתה של ההצתה בעבירת ההתפרצות, שהיא עבירה העומדת בפני עצמה והעונש בגינה עומד על שבע שנים כאמור בסעיף 407(ב) לחוק העונשין. הפורצים הצטיידו במיכל מלא בליטרים רבים של דלק, בפטיש, ובאקדח או חפץ הנחזה להיות אקדח, ולאחר הפריצה האלימה לבית העסק העלו אותו באש. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו נזקים חמורים לאולם התצוגה ולרכבים שהוצתו, נזק ישיר בסך של למעלה ממיליון ₪. לא למותר לציין כי אולם התצוגה נמצא בקומת קרקע של מבנה בן מספר קומות, והאש עלולה הייתה להתפשט לקומות נוספות. 16. יכול הטוען לטעון כי ענייננו בעבירת רכוש גרידא, ועל כן, במנעד הענישה בגין עבירות הצתה, המקרה דנן ממוקם בצד הענישה המקלה. ולא היא. ראשית, כאשר מציתים מבנה, גם בשעת לילה מאוחרת, יש לקחת בחשבון הימצאותו של אדם במבנה. שנית, ושמא עיקרו של דבר, יש לקחת בחשבון את הפגיעה בתחושת הביטחון האישי של הציבור הקרוב והרחוק. בשנים האחרונות, ההצתה הפכה לכלי שנועד להטיל אימה ופחד. ממכתבה הנ"ל של באת כוח ליסקאר, עולה כי נפגעה תחושת הביטחון האישי של עובדי אולם התצוגה אשר התקשו להתאושש לאחר האירוע וכי קשה היה לאחות את השברים ולגרום לחברה לחזור ולתפקד. לכך יש להוסיף כי האירועים פגעו בהכנסות החברה ובתדמיתה, והעלו את פרמיות הביטוח לכל סניפי החברה בסכומי עתק. הדעת נותנת כי מעבר לפגיעה בביטחון עובדי החברה ואולם התצוגה, נפגעה גם תחושת הביטחון של בעלי עסקים נוספים בכלל ובעלי העסקים הסמוכים לאולם התצוגה בפרט. מעשי המערער לא גרמו בסופו של יום לפגיעות בנפש, אך פוטנציאל הנזק הגלום בהם הוא גבוה במיוחד – החל מפגיעה פוטנציאלית בעוברי אורח או באדם אשר היה יכול לחלוף בקרבת מקום, וכלה בפגיעה לבתי עסק ולרכוש סמוכים. 17. עוד לצד החומרה נוסיף שהמערער לא שיתף פעולה עם רשויות החקירה, ולא חשף את זהות שותפיו למעשה שלא אותרו עד היום ואת התנהלותו העבריינית מושא האישום השני. העובדה שהמערער לא חשש להעלים את הטלפון הנייד כשהוא בעיצומה של חקירה משטרתית, מעידה לא רק על כוונה לשיבוש החקירה, אלא גם על עזות מצח ואי מורא מהדין. המערער ניהל למעשה הגנת סרק ובחר לנהל את ההליך עד תומו, מבלי שנטל אחריות על מעשיו או הביע חרטה, כך שגם בהיבט זה, המערער אינו זכאי להקלה בעונשו. 18. כל אלו מובילים למסקנה כי העונש שהושת על המערער לא משקף את חומרת מעשיו, אין בו כדי לבטא את סלידת החברה מהם, את גובה הנזק בפועל ובכוח שגרמו מעשיו, ואת חשיבות שיקול ההרתעה הכללית. העונש שהושת על המערער בבית משפט קמא אינו משקף את הנחישות שבה יש לפעול אל מול עבירת ההצתה. הגיעה אפוא העת להעלות באופן משמעותי את רף הענישה בעבירות הצתה, כאשר העונש הוא המסר אל מול המסר העברייני האלים שבמעשה ההצתה. לאור זאת, אציע לחברי להעמיד את עונשו של המערער על חמש שנות מאסר, חלף 27 חודשי המאסר שנגזרו עליו על ידי בית המשפט המחוזי. זאת, תוך שלקחתי בחשבון שאין דרכה של ערכאת ערעור למצות את העונש, וכי העלאת רף הענישה בעבירות הצתה בנסיבות כגון דא או בעבירות הצתה שבבסיסן תופעת 'פרוטקשן' או כדרך לפתרון סכסוכים עסקיים "צריכה להיעשות בהדרגתיות, תוך בחינה כפולה של רף הענישה הנוהג, הן ביחס לעבירות הקונקרטיות שבפניו, והן ביחס לעבירות אחרות בדיני העונשין" (השוו ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל , פ"ד סד(2) 666, 774 (2011)). 19. סוף דבר, ערעור המערער על הכרעת הדין נדחה, וערעור המדינה על גזר הדין מתקבל, באופן שעונש המאסר יעמוד על 5 שנות מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם. ש ו פ ט השופט נ' סולברג : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית . ניתן היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22047430_E03.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4743/22", "ע\"פ 4811/22", "ע\"פ 1769/14", "ע\"פ 8798/12", "ע\"פ 9038/08", "ע\"פ 3263/13", "ע\"פ 1081/14", "ע\"פ 8808/14", "ע\"פ 2960/14", "ע\"פ 6392/13", "ע\"פ 5459/09", "ע\"פ 8381/17", "ע\"פ 9097/05", "ע\"פ 1242/97", "ע\"פ 3091/08", "ע\"פ 4311/12", "ע\"פ 8347/19", "ע\"פ 3210/06", "ע\"פ 2939/19", "ע\"פ 4036/13", "ע\"פ 2356/17", "ע\"פ 6466/18", "ע\"פ 6720/16", "ע\"פ 8337/20", "ע\"פ 334/14", "ע\"פ 2247/10" ]

748,916

738,223

בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשה מיום 17.7.2022 להוספת ראיה החלטה המשיבים יגישו תשובה לבקשה שבכותרת עד ליום 25.8.2022. הבקשה והתשובות לה יובאו בפני ההרכב שידון בהליך, בסמוך לפני מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4812/22" ]

748,917

741,123

בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשה בהסכמה למתן אורכה להגשת תגובה מיום 23.8.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4812/22" ]

748,918

742,217

בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשת המשיבים לדחיית הערעור בהתאם לסעיף 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, מיום 8.9.2022 החלטה הבקשה תובא לעיון המותב שידון בהליך סמוך למועד הדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4812/22" ]

748,919

738,275

בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: כפר המכביה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופט י' פרגו ) מיום 25.05.2022 בת"א 25840-08-20 בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, נקבע כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה. המשיבה תגיש את תשובתה לבקשה עד ליום ג', 2.8.2022. 2. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א)(2) לתקנות האמורות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות , על כל הכרוך בכך. 3. בשלב זה אינני נעתרת לבקשה לעיכוב הליכים. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P01.docx רו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4813/22" ]

748,920

738,720

בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: תאגיד - כפר המכביה בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת תשובה מטעם המשיבה בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו בשם המשיבה: עו"ד ספי ריבה; עו"ד בן מולא החלטה המועד להגשת התשובה לבקשת רשות הערעור נקבע תוך זיקה למועדים שנקבעו להגשת תצהירי העדות הראשית בהליך נושא הבקשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן, אני נעתרת לבקשה להארכת המועד להגשת התשובה לבקשת רשות הערעור, והתשובה תוגש עד יום 11.8.2022 כמבוקש. במקביל, המועד להגשת תצהירי העדות הראשית של סקרינטק (2004) בע"מ יוארך עד יום 14.9.2022. זאת על מנת לאפשר קבלת החלטה בבקשת רשות הערעור עוד לפני חלוף המועד להגשת התצהירים. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4813/22" ]

748,921

740,606

בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: תאגיד - כפר המכביה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.5.2022; 19.5.2022 ומיום 25.5.2022 בת"א 25840-08-20, שניתנו על ידי כב' השופט י' פרגו בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו בשם המשיבה: עו"ד ספי ריבה; עו"ד בן מולא פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על מספר החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופט י' פרגו ) מימים 11.5.2022 19.5.2022 ו-25.5.2022 בת"א 25840-08-20. עניינן של ההחלטות בקיום הליכי גילוי ועיון במסמכים, כאשר בית המשפט החליט כי שלב הגילוי והעיון הסתיים וכי יש לעבור לשלב ההוכחות בתביעה, תוך שהוא קבע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת. הרקע לבקשה 1. המבקשת (היא התובעת בהליך בבית המשפט קמא) היא חברה בע"מ המתמחה בהספקת שירותי הקרנה, הגברה ותאורה. המשיבה, גם היא חברה בע"מ, מפעילה את מתחם "כפר המכביה" ברמת גן, מתחם הכולל מתקנים שונים ובהם אולמות אותם היא משכירה לקיום אירועים. המשיבה (היא הנתבעת) התקשרה עם המבקשת כדי שזו תספק לחלק מלקחותיה שירותי הגברה והקרנה. בתמצית יצוין כי עניינה של המחלוקת בין הצדדים הוא בטענות המבקשת כי היא זכאית לתשלומים שונים מהמשיבה בגין אותה התקשרות. 2. מאחר שכפי שיובהר להלן, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם בית המשפט קמא "דילג" על הליכי הגילוי ועיון בין הצדדים, נעמוד בקצרה על השתלשלות העניינים בערכאה דלמטה. ביום 12.8.2020 הגישה המבקשת את כתב התביעה; ביום 17.12.2020 הגישה המשיבה בקשה למתן פרטים נוספים, וביום 11.5.2021 הוגש על-ידיה כתב הגנה; ביום 23.6.2021 הגישה המבקשת בקשה להורות למשיבה לקיים הליכים מקדמיים. בהחלטות מימים 23.6.2021 ו-4.7.2021, נקבע כי בקשה זו תידון בישיבת קדם המשפט שהייתה קבועה ליום 8.7.2021; ביום 8.7.2021 התקיימה ישיבת קדם משפט בסופה הורה בית המשפט קמא למבקשת לתקן את כתב התביעה ולהשלים בו בין היתר את מלוא העובדות המקימות את עילת התביעה, את הנזק הנטען והסעדים המבוקשים. עוד נקבע כי " עד ליום 20.12.2021 יוגשו לבית המשפט כל הבקשות המקדמיות, ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר ביניהם בענין בקשות מקדמיות אלה ". ביום 8.12.2021 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן; ביום 17.2.2022 הגישה המשיבה כתב הגנה מתוקן, וביום 27.3.2022 הגישה המבקשת כתב תשובה; ביום 28.4.2022 הגישה המשיבה בקשה למחיקת סעיפים וסעדים מכתב התביעה המתוקן (להלן: בקשת המחיקה ); ביום 11.5.2022 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר דיוני במסגרתה התבקשה, בין היתר, ארכה להגשת תשובת המבקשת לבקשת המחיקה וקיום ההליכים המקדמיים בין הצדדים בתוך 20 ימים ממתן החלטה בבקשת המחיקה. בקשה זו נדחתה באותו היום על-ידי בית המשפט קמא תוך שנקבע בה כי " הגיע העת לסיים את כל ההליכים המקדמיים ". ביום 19.5.2020 הגישה המבקשת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט ולחילופין למתן הוראות למשיבה לצורך השלמת הליכי הגילוי. בבקשה זו נטען כי חרף ההחלטה לפיה יש לסיים את ההליכים המקדמיים, המשיבה סירבה לפניות המבקשת לקיומם. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט קמא ביום 19.5.2022 תוך שנקבע כי לא ברור על איזו החלטה הוגשה הבקשה ו" האם ניתנה החלטה כלשהי של בית המשפט בבקשה המתייחסת לגילוי מסמכים ומענה על שאלון "; ביום 22.5.2022 הגישה המבקשת את תשובתה לבקשת המחיקה. ביום 25.5.2022 התקיים דיון קדם משפט בסופו דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת לנהל הליכים מקדמיים תוך שהוא קובע כי " הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ולקבוע את התיק לשמיעת הראיות ". בהתאם לכך קבע בית המשפט קמא מועדים להגשת תצהירים מטעם הצדדים. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות הצדדים 3. לטענת המבקשת, בית המשפט "דילג" על שלב גילוי המסמכים והשאלונים תוך קביעת התיק להוכחות באופן הסותר מושכלות יסוד בדין הישראלי. לטענתה כלל לא התקיימו הליכים מקדמיים בתיק, שכן כל פניותיה למשיבה וכל בקשותיה בעניין זה לבית המשפט נותרו ללא מענה הולם. כך, עוד קודם להגשת כתב התביעה המתוקן, לאחר שהמשיבה הגישה כתב הגנה, פנתה אליה המבקשת על מנת להסדיר החלפה הדדית של תצהירי גילוי ועיון במסמכים. עוד נטען כי לאחר דין ודברים בין הצדדים הם סיכמו על מועדים בהם יוגשו תצהירי גילוי מסמכים הדדיים. אולם המשיבה התכחשה להסכמות אלה – והודיעה ביום 16.6.2021 למבקשת כי לשיטתה טרם בשלה העת לקיום הליכי גילוי ועיון במסמכים. בהמשך, לאחר שהוגשו כתבי הטענות המתוקנים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הם יקיימו הליכים מקדמיים בתוך 20 ימים ממועד מתן הכרעה בבקשת המחיקה ובכפוף להחלטת בית המשפט בבקשה זו. לאחר שהסדר דיוני זה נדחה על-ידי בית המשפט קמא, פנתה המבקשת מספר פעמים למשיבה על-מנת לתאם מועדים להחלפה סימולטנית של תצהירי גילוי מסמכים ומענה לדרישות גילוי מסמכים של הצדדים, כך שאלה יסתיימו לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט. לאחר מספר פניות שלא נענו השיבה לבסוף המשיבה ביום 17.5.2022 כי טרם בשלה העת לקיום הליכי גילוי מסמכים, וכי בית המשפט טרם הורה על ביצוע ההליכים המקדמיים. עוד טענה המבקשת בהקשר זה כי המשיבה הגיעה מספר פעמים להסכמות עם המבקשת בקשר למועדים בהם יקיימו הצדדים הליכי גילוי ועיון. חרף האמור, המשיבה לא שיתפה לאחר מכן פעולה עם המבקשת באופן המהווה חוסר תום לב בניהול ההליך המשפטי. 4. באשר להחלטה מיום 11.5.2022 טענה המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את ההסדר הדיוני עליו הסכימו הצדדים. לטענתה, ההלכה היא כי למעט במקרים חריגים, יש לאפשר לצדדים בהתדיינות אזרחית להסכים על שינויים בסדרי הדין. חרף האמור, בית המשפט קמא דחה ללא סיבה מוצדקת את הסכמת הצדדים על דחיית המועד להגשת בקשות מקדמיות. 5. מנגד טענה המשיבה כי ההחלטה התקבלה כדין. היא ציינה כי חלפו כשנתיים מאז הגשת התביעה. לטענתה, כתב התביעה – המקורי ואף המתוקן - נעדר עילה ואינו כולל פירוט מינימאלי של היסודות העובדתיים והמשפטיים בבסיסו. זאת בניגוד להחלטת בית המשפט קמא מיום 8.7.2021, בה התיר בית המשפט למבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך שהוא מבהיר אילו פרטים עליו לכלול; ובניגוד למצגיה של המבקשת לפיהם יש באפשרותה לתקן את כתב התביעה בהתאם להוראות הדין. לטענת המשיבה, הליכי הגילוי והעיון שהמבקשת עומדת על קיומם, נועדו לאפשר לה להיבנות מ"מסע-דיג". זאת, מבלי שהיקף המחלוקות בתיק הוגדר ומבלי שיובהרו מהן העובדות מפניהן על המשיבה להתגונן. לטענתה, התנהלותה הדיונית של המבקשת, אשר לא הבהירה מהן הפלוגתות שבמחלוקת, מנוגדת לחובה לנהוג בתום לב ובהגינות. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי החלטת בית המשפט לפיה על המבקשת להגיש את ראיותיה, נועדה לאזן בין האפשרות לסלק את התביעה על הסף (ולמצער למחוק חלקים הימנה) לאור המחדלים בכתב התביעה, לבין רצונו של בית המשפט להותיר למבקשת אפשרות לברר את תביעתה מבלי שהיא תיבנה ממחדליה. בית המשפט איזן באופן זה בין זכות המשיבה לדעת מהן עילות התביעה והסעדים הנתבעים כנגדה לבין זכות הגישה לערכאות של המבקשת. משכך, אין המדובר בהחלטה לא סבירה המתעלמת מנסיבות רלוונטיות או הגורמת לעיוות דין, ואין להתערב בה במסגרת בקשה לרשות ערעור. יתרה מכך, בדיון מיום 25.5.2022, בסופו ניתנה ההחלטה מושא בקשת הערעור דנן, נעתרה המשיבה להמלצת בית המשפט קמא ולא עמדה על בקשת המחיקה, נוכח הקביעה שהמבקשת תציג את ראיותיה. אלמלא הייתה ניתנת ההחלטה דנן, הייתה המשיבה עומדת על הכרעה בבקשתה. 6. המשיבה הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה בהתאם לסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ), הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על בקשה למתן צו גילוי ועיון גורף. המשיבה חזרה וציינה בהקשר זה כי החלטת בית המשפט קמא אינה מתעלמת באופן שרירותי משלב גילוי המסמכים אלא מאזנת בין זכות המבקשת לגישה לערכאות לזכות המשיבה לדעת מהן הטענות המועלות כנגדה. ההחלטה אף אינה מאפשרת למבקשת להיבנות מ"מסע דיג" חסר תום לב, והיא מביאה בחשבון את ההפרה הנטענת של ההחלטה מיום 8.7.2021, שגם לאחריה לא תיקנה המבקשת את הפגמים הנדרשים בכתב התביעה המתוקן שהגישה. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), ולדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, וערעור הוגש על-פי הרשות שניתנה. לטעמי, כפי שיובהר להלן, יש לקבל את הערעור ככל שהוא נוגע להחלטה מיום 25.5.2022. 8. ככלל, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן סדרי דין, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות אלה (רע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו , פסקה 8 (4.5.2015)). כך בפרט ביחס להחלטות שעניינן הליכי גילוי ועיון במסמכים, שהן החלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. יחד עם זאת, ערכאת הערעור תיטה להתערב בהחלטות בנושאים אלה כאשר מדובר בהחלטה בלתי מתקבלת על הדעת או כזו שאינה מביאה בחשבון את כלל הנסיבות הרלוונטיות; החלטה שמגלה טעות בולטת או שתביא לפגיעה ברורה בבעל דין; או החלטה המנוגדת לדין וגורמת לעיוות דין לאחד הצדדים (ראו: רע"א 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' כהן (24.2.2020); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 130-129 (2021) (להלן: עמית )). 9. ככל שהבקשה נוגעת להחלטות מימים 11.5.2022 ו-19.5.2022 אינני סבורה שמדובר באותם מקרים חריגים ולכן דינה להידחות. ההחלטה מיום 11.5.2022 היא החלטה הדוחה הסדר דיוני אותו הציעו הצדדים. בקשת רשות הערעור לגביה הוגשה ממילא בחלוף התקופה הקבועה בתקנות (סעיף 137 לתקנות) ולא היה מקום לקבלה ולו רק מטעם זה. באותה החלטה דחה בית המשפט קמא בין היתר את בקשת הצדדים לדחות את הליכי הגילוי עד לאחר שתינתן החלטה בבקשת המחיקה, וקבע שיש לסיים את ההליכים המקדמיים. בהמשך, בהחלטה מיום 19.5.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. מהחלטה זו עולה כי לשיטת בית המשפט קמא טרם נדונו בקשות המתייחסות להליכי הגילוי. החלטות אלה נוגעות באופן מובהק לסדרי הדיון בבית המשפט קמא – החלטות שככלל אין מקום להתערב בהן, מה עוד שלא היה בהן כדי לחסום את המבקשת מלקיים הליכי גילוי ועיון במסמכים. מכל מקום, מעיון בבקשת רשות הערעור עולה, כפי שמציינת המבקשת עצמה (סעיף 53 לבקשה), כי היא מתייחסת בעיקרה להחלטה מיום 25.5.2022 בה נקבע כי ההליכים המקדמיים הסתיימו ויש לעבור לשלב ההוכחות. החלטה זו תידון אם כן להלן. 10. שאלה מקדמית שיש לבחון אותה ביחס לבקשה לערער על ההחלטה מיום 25.5.2022 היא האם, כטענת המשיבה, מדובר בהחלטה הנכנסת בגדרי צו בתי המשפט באופן השולל מהמבקשת את האפשרות להגיש בגינה בקשת רשות ערעור. אני סבורה שהתשובה על כך היא בשלילה. סעיף 1(10) לצו בתי המשפט קובע שעל החלטה שעניינה שאלונים וגילוי מסמכים לא תינתן רשות ערעור למעט שלושה חריגים – גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים וטענת חיסיון. העמדה הרווחת בפסיקה היא כי בהתאם לצו בתי המשפט לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה המקבלת בקשה בעניין גילוי מסמכים כללי (ראו: רע"א 7839/20 Nippon Yusen Kabushiki Kaisha נ' בז'ה , פסקה 13 (6.1.2022); עמית, בעמודים 80 ו-132)). במקרה דנן, בחינת השתלשלות ההליך כפי שהיא תוארה לעיל, מעלה כי כלל לא התקיימו בו הליכי גילוי ועיון במסמכים בין הצדדים. זאת חרף לשון ההחלטה לפיה המבקשת " עדיין " מבקשת לנהל הליכים מקדימים הקשורים לשאלונים, גילוי מסמכים וכדומה, ועל אף שנקבע כי " הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ". המבקשת אומנם פנתה מספר פעמים למשיבה אלא שזו סירבה לשתף עמה פעולה - מאחר שהייתה סבורה שטרם בשלה העת לקיום ההליכים המקדמיים. אף בית המשפט קמא קבע, בהחלטה מיום 8.7.2021, כי לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן ועד לקדם הדיון הבא יוגשו כל הבקשות המקדמיות. אלא שבסופו של דבר, בקדם המשפט הראשון שהתקיים לאחר שהוגשו כתבי הטענות המתוקנים, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת למתן הוראות ביחס לגילוי מסמכים הדדי בין הצדדים. יתרה מכך, בית המשפט קמא עצמו, בהחלטתו מיום 25.5.2022, עמד על כך כי טרם נדונו על-ידיו בקשות שעניינן בגילוי ועיון במסמכים. כך, הוא מציין כי " רק עתה סמוך למועד הדיון הנוכחי ולאחר הגשת כתב התביעה המתוקן שומע אני על החסר שיש לתובעת ועל בקשותיה בנדון ". מכאן שאין מדובר בהחלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים אלא בהחלטה שלא לאפשר למבקשת לקיים הליכים מקדמיים. עוד יש להדגיש כי אף המשיבה עצמה אינה טוענת כי התקיימו הליכי גילוי ועיון בין הצדדים. כפי שהובהר לעיל, החליט בית המשפט לשיטתה להורות על הגשת תצהירים ולהימנע מקיום הליכים מקדמיים חלף קביעה כי התובענה תסולק על הסף – כולה או חלקה. החלטה כזו היא לשיטת המשיבה החלטה מושכלת ומאוזנת, שאינה מתעלמת באופן שרירותי משלב גילוי המסמכים. היינו, גם לשיטתה לא התקיים בהליך שלב גילוי המסמכים. 11. ההחלטה מיום 25.5.2022 אינה אם כן החלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים כללי או ספציפי, ואף לא החלטה הדוחה את שלב הגילוי והעיון במסמכים לשלב מאוחר יותר לאחר שהמבקשת תציג את ראיותיה, אלא החלטה המבטלת את עצם קיומם של ההליכים המקדמיים. האם החלטה שכזו נכנסת בגדרי סעיף 10(1) לצו בתי המשפט? שאלה זו נדונה על-ידי השופט סולברג ברע"א 4880/21 זליכה נ' קלדרון (7.10.2021) (להלן: עניין זליכה ). באותו עניין נקבע כי צו בתי המשפט אינו מכוון למקרים בהם מתעלמת הערכאה הדיונית מהפרק העוסק בגילוי מסמכים ועוברת במישרין לשלב ההוכחות. 12. עמדה זו מקבלת גם עלי. ראשית , סעיף 1(10) לצו בתי המשפט עוסק בהחלטה לפי הפרק העוסק בהליכי הגילוי והעיון. היינו, נקודת המוצא של הצו היא כי מתקיימים הליכי גילוי ועיון וכי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור היא החלטה שניתנה בהתאם להוראות התקנות בעניין זה. זאת בעוד שהחלטה שמשמעותה שלא יתקיימו כלל הליכי גילוי ועיון בין הצדדים אינה החלטה שהתקבלה בהתאם לפרק העוסק בהוראות אלה בתקנות. שנית , גם בחינת תכלית צו בתי המשפט מובילה למסקנה כי הוא אינו חל על החלטות מסוג זה. תכליתו של הצו היא לייעל את ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, על-ידי כך שהוא מאפשר לקיים את הדיון ברציפות תוך מניעת עיכובים מיותרים בבירור התובענה. נראה כי בבסיס צו בתי המשפט עומדת ההנחה שיש סוגי החלטות שהן דיוניות באופיין ושזכויות הצדדים לא יפגעו באופן ממשי אם ניתן יהיה לערער עליהן רק בסיומו של ההליך (ע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ , פסקה 14 (24.7.2016)). הנחה זו אינה מתקיימת כשמדובר בהחלטה שמשמעותה, הלכה למעשה, היא דילוג על שלב ההליכים המקדמיים ומעבר ישיר לשלב ההוכחות. להליכים המקדמיים בכלל ולהליכי הגילוי והעיון במסמכים בפרט ישנה חשיבות רבה בהליך האזרחי. הם מייעלים את ההליך המשפטי, מקדמים שוויון והגינות דיונית בין בעלי הדין והם נחוצים להגשמת התכלית של חקר האמת (ראו: עמית , בעמודים 29-30). חשיבות קיומם של הליכים אלה באה לידי ביטוי בתקנה 60(א) לתקנות לפיה " הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן ". מכאן נובע כי החלטה שמשמעותה היא שלא יתקיימו בין הצדדים הליכי גילוי ועיון, עלולה לפגוע בזכויות הצדדים ובהגינותו של ההליך עצמו. בהתאם לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מקרים כאלה, בהם ערעור על ההחלטה בסוף ההליך ולא באופן מיידי עלול " להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה ", הם מקרים המצדיקים לדון בבקשה כבר בשלב הביניים. 13. באופן דומה קבע השופט סולברג בעניין זליכה כי בחינת ההחלטות המוחרגות מצו בתי המשפט מלמדת כי מחוקק המשנה לא ביקש לשלול את האפשרות לערער על החלטה המתעלמת מהפרק העוסק בגילוי מסמכים ומדלג במישרין לשלב ההוכחות. השופט סולברג עמד על כך כי שלושת סוגי ההחלטות שהוחרגו בסעיף 1(10) מצו בתי המשפט (גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים, וטענת חיסיון) הן החלטות שלעמדת מחוקק המשנה עשויות להשפיע על ההליך באופן משמעותי, ולכן עשויות להצדיק מתן רשות ערעור. הוא ציין כי הפגיעה בבעל הדין הנגרמת מהדילוג על שלב גילוי המסמכים כולו היא משמעותית אף יותר, וניתן לכן להסיק - מכוח קל וחומר - כי מחוקק המשנה לא התכוון שהצו יחול על החלטות מעין אלה (עניין זליכה , בסעיף 24). 14. מכל האמור עולה כי הגם שככלל הליך גילוי המסמכים והיקפו נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות כאלה, החלטה שמשמעותה היא הלכה למעשה שלא לקיים כלל הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, היא החלטה שעשויה לפגוע באופן ממשי בזכויות הצדדים ובניהול ההליך, ולכן ניתן לערער על החלטה כזו גם במהלך הדיון ולפני שההליך הסתיים. 15. לגופו של עניין, אני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא ולהורות על קיומם של הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי במסמכים ועיון בהם. זאת משום שהטעמים העומדים בבסיס ההחלטה מיום 25.5.2022 אינם מצדיקים את מסקנתו של בית המשפט בה. על הטעמים שהובילו את בית המשפט קמא לדחות את בקשת המבקשת לקיום הליכי הגילוי והעיון ניתן ללמוד מלשון ההחלטה בה נקבע כך: "מדובר בתיק שהוגש לבית המשפט באוגוסט 2020. מצויים אנו היום כמעט שנתיים לאחר מכן וב"כ התובעת עדיין מבקש לנהל הליכים מקדימים הקשורים לשאלונים, גילוי מסמכים וכדומה. אני דוחה את הבקשה. [...] אין זה מקובל עליי להגיש תביעה ולאחר מכן להשלים פרטים חסרים שמקומם היה בהגשת כתב התביעה באמצעות הגשת שאלונים, גילוי מסמכים וכדומה. בוודאי שאין להאזין עתה לבקשה זו כאשר חלפו כמעט שנתיים מאז הגשת התביעה וגם אם בסמוך להגשת התביעה הייתה בקשה כזו, שאין להתייחס אליה נוכח העובדה שכתב התביעה מלכתחילה לא הוגש כפי שדרוש היה שיוגש ולתובעת ניתנה ההזדמנות לתקן אותו. [...] חלפה כשנה מאז הדיון הקודם ורק עתה סמוך למועד הדיון הנוכחי ולאחר הגשת כתב התביעה המתוקן שומע אני על החסר שיש לתובעת ועל בקשותיה בנדון. הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ולקבוע את התיק לשמיעת הראיות." 16. היינו, בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשת לנהל הליכי גילוי ועיון משני טעמים עיקריים: כתב התביעה החסר וחלוף הזמן. באשר לטעם הראשון – בית המשפט קמא קבע כי אין לאפשר לקיים הליכים של גילוי מסמכים ושאלונים שנועדו להשלים פרטים חסרים בכתב התביעה תוך ניסיון לתקן בדרך זו את מחדלי התובעת. נראה כי זו גם טענתה העיקרית של המשיבה. כך, לגישת המשיבה כתב התביעה אינו מקיים את הוראות הדין לנוכח הפרטים החסרים בו; והמבקשת לא תיקנה מחדלים אלה בהגשת כתב התביעה המתוקן (ולכן לגישתה היה מקום לסלק את כתב התביעה המתוקן על הסף). לטענת המשיבה, היעתרות לבקשת המבקשת לקיים הליכים מקדמיים כאשר אין בנמצא כתב תביעה המקיים את הוראות הדין ומבהיר את המחלוקת, תפגע בזכויותיה הדיונית. אני סבורה כי יש להבחין בין שני נושאים – הראשון, האם כתב התביעה מגלה עילה; והשני – האם יש לקיים הליכים מקדמיים. את השאלה האם כתב התביעה מגלה עילה, על בית המשפט לבחון בנפרד מהשאלה השנייה שעניינה בקיום הליכים מקדמיים. אם בית המשפט מוצא כי כתב התביעה אינו מגלה עילה – עליו לסלק אותו על הסף, ואז בוודאי שלא ייווצר הצורך בקיום הליכים מקדמיים כלשהם. אם לעומת זאת כתב התביעה מגלה עילה, יש לדון בעילת התביעה וזאת תוך מתן הזדמנות לצדדים לקיים את ההליכים המקדמיים. לא ניתן לטעמי לערוך את ה"איזון" אליו התייחסה המשיבה בטענותיה – קרי לא לסלק את התביעה על הסף מצד אחד, אך גם לא לאפשר למבקשת לקיים את ההליכים המקדמיים. כאמור, אם דינה של התביעה להתברר ולא להיות מסולקת על הסף, יש לערוך את הבירור הזה כדין, תוך מתן הזכויות הדיוניות לצדדים כנדרש. כאמור, כאשר התביעה אינה מסולקת על הסף, יש לאפשר לצדדים – אם הם מעוניינים בכך, לקיים את ההליכים המקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי ועיון במסמכים. הליכים אלה מבוססים על כתבי הטענות שהוגשו, שהם אלה התוחמים את גדרי המחלוקת בין הצדדים. בשלב הנוכחי של הדיון בפני בית המשפט המחוזי לא ניתן לקבוע כי המבקשת מעוניינת לבצע "מסע דיג" במסגרת ההליכים המקדמיים. זאת כאשר המבקשת כלל לא הגישה עדיין בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (או למענה על שאלון). ככל שיוגשו בקשות כאלה על ידי המבקשת, יהיה מקום לבחון אותן לגופן. יתכן שבית המשפט יקבע כי יש לדחות אותן מאחר שמדובר ב"מסע דיג" אסור (או משום שמדובר במסמכים שאינם רלוונטיים למחלוקת כפי שהיא הוגדרה בכתבי הטענות או מכל טעם אחר), אולם לא ניתן למנוע כבר עתה מהמבקשת להגישן. 17. באשר לטעם השני – אומנם חלפה שנה מאז הדיון הקודם אך חלפו 5 חודשים מאז הוגש כתב התביעה המתוקן וכחודשיים בלבד מאז הוגש כתב התשובה ועד שניתנה ההחלטה מיום 25.5.2022 לפיה יש לסיים את ההליכים המקדמיים. היות שהליכי הגילוי מתחילים רק לאחר הגשת כל כתבי הטענות שהם התוחמים את גדרי המחלוקת (תקנות 57-58 לתקנות), הרי שממילא לא היה מקום להגיש בקשות הנוגעות להליכי הגילוי והעיון קודם לכן. עוד יובהר כי חרף החשיבות הברורה והידועה בייעול הדיון ובקידום הליכים משפטיים ומניעת עיכובים מיותרים בהם, ייעול זה אינו יכול לבוא "על חשבון" הערכים הבסיסיים בקיומו של דיון הוגן, ובכלל זה מתן אפשרות לצדדים לעשות שימוש בכלים הדיוניים העומדים לרשותם לצורך גילוי האמת. אחד מהכלים הללו הוא כאמור קיומם של הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם ומשלוח שאלונים. 18. לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע מועדים לקיום הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי במסמכים ועיון בהם ושאלונים. המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ייקבעו לאחר שההליכים המקדמיים יושלמו. אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקשת בסך 7,000 ₪. ניתן היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P03.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4813/22", "רע\"א 1688/15", "רע\"א 7882/19", "רע\"א 7839/20", "ע\"א 6801/15" ]

748,922

738,224

בבית המשפט העליון בש"א 4814/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. הלל עקיבא ברק 2. נתנאל יוסף ברק 3. אברהם שקד 4. סוזן שקד נ ג ד המשיבה: אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.5.2022 בת"צ 46233-02-17. וזאת עד ליום 18.9.2022. החלטתי זו תצויין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048140_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4814/22" ]

748,923

742,953

בבית המשפט העליון בש"א 4814/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. הלל עקיבא ברק 2. נתנאל יוסף ברק 3. אברהם שקד 4. סוזן שקד נ ג ד המשיבה: אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בקשה מוסכמת למתן ארכה לנקיטת הליכים מיום 15.9.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם הצדדים רשאים להגיש הליכים ערעוריים על החלטת בית המשפט המחוזי בת"צ 46233-02-17 מיום 15.5.2022 עד ליום 2.10.2022. החלטתי זו תצויין בפתח ההליכים שיוגשו ותצורף להם כנספח. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048140_K02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4814/22" ]

748,924

738,451

בבית המשפט העליון בע"מ 4815/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא, השופט ש' שוחט) מיום 16.6.2022 ברמ"ש 29290-06-22 בשם המבקש: עו"ד עדי שדה החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט ) ברמ"ש 29290-06-22 מיום 16.6.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו בתלה"מ 55105-03-22 מיום 6.6.2022. רקע בתמצית 2. המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר, מאז הפרידה, מתנהלים בניהם הליכים משפטיים בכל הנוגע למשמורת בנותיהם והסדרי השהות שלהן עם המבקש. ביום 25.4.2022 הורה בית משפט לענייני משפחה על קבלת תסקיר מטעם שירותי הרווחה לצורך בחינת בקשת המבקש להרחיב את הסדרי השהות שלו עם אחת מבנותיו, כך שיכללו לינות בהתאם להמלצת המומחה שמונה על-ידי בית המשפט. המבקש השיג על החלטה זו בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה על ידי השופט נ' שילה ביום 3.5.2022 (רמ"ש 7321-05-22; להלן: החלטת השופט שילה ). בהמשך לכך, ביום 17.5.2022 פנה המבקש לבית משפט לענייני משפחה בבקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להגיש חוות דעת מעודכנת. ביום 6.6.2022 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה, וציין כי יש להמתין לקבלת התסקיר מטעם שירותי הרווחה. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נדחתה כאמור ביום 16.6.2022. 3. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת השופט שילה, וכי הלכה למעשה, הבקשה מהווה ניסיון להשיג על ההחלטה הנ"ל. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי השופט שילה הותיר לשיקול דעתו של בית משפט לענייני משפחה אם לבקש עדכון חוות דעת מטעם המומחה מטעמו. לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. דיון והכרעה 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 5. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת ביניים, שעניינה ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, שמורה למקרים חריגים ביותר (ראו: בע"מ 9258/20 פלונית נ' פלוני , פס' 4 (3.1.2021); בע"מ 4400/22 פלונית נ' פלונית , פס' 6 (11.7.2022)). אמת מידה מצמצמת זו חלה ביתר שאת בבקשת רשות לערער שנסבה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שהערעור עליה ב"גלגול שני" אף הוא ברשות, כבענייננו (ראו: בע"מ 8058/20 פלוני נ' פלונית , בפס' 6 (23.11.2020)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה. 6. זאת ועוד, עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי קביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, מתן רשות ערעור אינו דרוש על מנת למנוע עיוות דין. 7. לכל האמור אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי נימוקיו של בית המשפט המחוזי ומסקנותיו מקובלים עלי. 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. ראוי היה לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה ואך לפנים משורת הדין – לא אעשה כן. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048150_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 29290-06-22", "רמ\"ש 7321-05-22" ]

748,925

738,144

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בת"א 35561-03-16 שניתן ביום 10.5.2022 על ידי כבוד השופטת א' רבינוביץ ברון בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז; עו"ד יואב רז החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 24.7.2022. 2. בשלב זה, וככל שהחלק האופרטיבי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוצע (כמפורט בפסקה 71א לפסק הדין) – אני מורה על מתן צו ארעי האוסר על ביצוע דיספוזיציה בנכס מושא ההליך דנן, וזאת עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4816/22" ]

748,926

738,897

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו תגובת המשיבים 3-1 מיום 24.7.2022 תגובת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז, עו"ד יואב רז בשם המשיבים 3-1: עו"ד תמיר יחיא בשם המשיבים 7-5: עו"ד שחל לומפ, עו"ד חן אבידוב החלטה נוכח האמור בתגובת המשיבים 3-1, המבקשים יעדכנו עד ליום 3.8.2022 האם הם מסכימים לעיכוב ביצוע חלקי במתכונת המוצעת בפסקאות 7-6 לתגובה. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4816/22" ]

748,927

739,933

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 35561-03-16 שניתן ביום 10.5.2022 על-ידי כבוד השופטת א' רבינוביץ ברון בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז, עו"ד יואב רז בשם המשיבים 3-1: עו"ד תמיר יחיא בשם המשיבים 7-5: עו"ד חן אבידוב, עו"ד שחל לומפ החלטה 1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 10.5.2022 (ת"א 35561-03-16, השופטת א' רבינוביץ ברון ). 2. ביסוד ההליך דנן ניצבת תביעה שהגישו המשיבים 3-1, יורשיו של המנוח יהודה דניאלי ז"ל (להלן בהתאמה: היורשים ו- המנוח ), שהיה רשום כבעליו של שטח מקרקעין בעיר נס ציונה (להלן: המקרקעין ). מבלי לפרט, אציין כי לאחר מותו של המנוח נרשמו המקרקעין על שם המשיב 4 מכוח צו ירושה, שהתברר בדיעבד כמזויף, ולאחר מכן הזכויות בהם נמכרו על-ידו למבקשת 1, חברה העוסקת בתחום הנדל"ן. המבקש 2 הוא בעל השליטה במבקשת 1 באמצעות חברת אחזקות. בעיקרו של דבר, בתביעתם טענו היורשים כי הזכויות במקרקעין הועברו במרמה, וכי יש להורות על השבת רישום הזכויות על שם המנוח. מנגד, המבקשת 1 טענה כי בנסיבות העניין קמה לה הגנת תקנת השוק המעוגנת בסעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין ). להשלמת התמונה, יצוין כי המשיבים 7-5 הם מוסדות מדינתיים שונים. 3. עוד יצוין כי במסגרת ההתדיינות בתיק, ולבקשת היורשים, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לבצע דיספוזיציה במקרקעין. 4. בפסק הדין מושא ההליך דנן, קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת היורשים בדחותו את הטענה כי סעיף 10 לחוק המקרקעין חל במקרה דנן. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי הורה על ביטול של רישום הבעלות במקרקעין על שם המשיב 4 והמבקשת 1, ובהתאמה על השבת הרישום על שם המנוח. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי שינוי הרישום ייכנס לתוקפו בחלוף 60 ימים ממועד מתן פסק הדין. כמו כן, נקבע כי צו המניעה הזמני שניתן בתיק יוסיף לעמוד בתוקפו עד לאותו מועד. לבסוף, בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת 1 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. 5. ביום 17.7.2022 הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע שלו – למעט ביחס לרכיב ההוצאות – היא הבקשה דנן. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לכיוונם של המבקשים. בנקודה אחרונה זו הודגש כי עיכוב הביצוע דרוש על מנת למנוע אפשרות של מכירת המקרקעין והעברתם לידי צד שלישי. 6. כבר ביום הגשת הבקשה ניתנה החלטתי לפיה ככל שחלקו האופרטיבי של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בוצע (כפורט בפסקה 71א לפסק הדין), יינתן צו ארעי האוסר על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין עד למתן החלטה אחרת. 7. ביום 24.7.2022 הגישו היורשים את תגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע, ובה טענו כי דינה להידחות. לצד זאת, היורשים ציינו כי יסכימו, מנקודת מבטם – לפנים משורת הדין – שלא לבצע דיספוזיציה במקרקעין, והוסיפו כי ככל שיבקשו לעשות כן ייפנו לבית המשפט בבקשה מתאימה. בהמשך לכך, ביום 3.8.2022, ובהתאם להחלטה שניתנה, הוגשה תשובת המבקשים לאמור בתגובת היורשים. בעיקרו של דבר, בתשובתם ציינו המבקשים כי הם נכונים להסכים לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי, במובן זה שיינתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין עד להחלטה סופית בערעור, בכפוף לכך שצו זה יירשם בספרי רשם המקרקעין. 8. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולהבהרות שפורטו לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל באופן חלקי. במכלול נסיבות העניין, ובפרט בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות, מצאתי להורות על מתן צו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה במקרקעין מושא ההליך דנן ועל העברתם לידי צד שלישי שאינו המנוח ויורשיו, עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים. לצד זאת, לא מצאתי כי יש מקום ליתן הוראות נוספות בעניין. 9. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בפסקה 8 לעיל. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A03.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4816/22", "ת\"א 35561-03-16" ]

748,928

739,964

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו תשובת המשיבים 7-5 לבקשה לעיכוב ביצוע מיום 24.7.2022 החלטה הצדדים להליך רשאים להשיב לבקשת המשיבים 7-5 המופיעה בסעיף 4 לתשובתם שבכותרת, וזאת עד ליום 12.9.2022. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4816/22" ]

748,929

742,709

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 לפטור מהגשת תשובה ומהתייצבות לערעור החלטה בהסכמת המערערים ובשים לב לכך שיתר המשיבים בחרו שלא להשיב לבקשה, המשיבים 7-5 פטורים מהגשת תשובה ומהתייצבות לדיון בערעור. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4816/22" ]

748,930

742,954

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. פורמלי לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. פורמלי רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. פורמלי בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 לפטור מהגשת תשובה ומהתייצבות לערעור; תשובת המשיבים 3-1 מיום 15.9.2022 החלטה עיינתי בתשובת המשיבים 3-1 מיום 15.9.2022, ולא מצאתי לשנות מהחלטתי שניתנה ביום 15.9.2022. מובן מאליו כי בקשה לפטור מהתייצבות לדיון ומהגשת כתבי טענות משמעותה הסכמה לכל תוצאה אפשרית של ההליך. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4816/22" ]

748,931

741,240

בבית המשפט העליון ע"פ 4817/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. מלון חוף בע"מ 2. אברהם אמסלם 3. שמואל אמסלם 4. אהרן אמסלם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב' לכמן בשם המערערים: עו"ד שלומי בלומנפלד פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (השופטת ב' לכמן ) מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 1. ביום 24.1.2022 הגישו המערערים – חברה בע"מ ובעליה – את ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו בקשה לביטול צו למניעה או להסרת פגיעה בסביבה שהוצא בהתאם לסעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, הואיל ומלון בבעלות המערערת 1 חוסם את המעבר החופשי לציבור בחופי הכינרת. בבקשתם טענו המערערים, בין היתר, כי לא נערך להם שימוע ראוי טרם הוצאת הצו, וכי המשיבה מסרבת להעביר לידיהם את החומר שהוביל להוצאתו. עוד ביקשו המערערים כי ביצוע הצו יעוכב עד להכרעה בבקשה. 2. ביום 1.3.2022 התקיים דיון שבמהלכו העבירה המשיבה חומרים מסוימים לבא-כוח המערערים. בסוף הדיון ציינה אחת מנציגי המשיבה "אנחנו מתחייבים לא להפעיל את הצו עד לסיום ההליך המשפטי", אך לא ניתנה החלטה שיפוטית בהקשר זה. ביום 8.5.2022 קבע המותב דיון נוסף ליום 13.7.2022, והוסיף כי בהינתן העובדה ש"אין כעת מחלוקת שבידי [המערערים] כל החומרים העומדים בבסיס הוצאת הצו", מן הראוי שהמשיבה תזמן את המערערים לשימוע נוסף "ויהיה בדבר כדי לייתר את המשך ניהול ההליך". למחרת הודיעו המערערים כי נקבע מועד לשימוע, ובהתאם ביקשו להורות על ביטול הדיון "ועל סגירת תיק זה". המשיבה מצידה עמדה על קיום הדיון וטענה כי ביטולו יאיין את הצו שהוצא. על רקע זה דחה המותב ביום 11.5.2022 את הבקשה לביטול הדיון, והורה לצדדים לעדכן בדבר תוצאת השימוע. 3. ביום 23.5.2022 הגישו המערערים בקשה לדחיית מועד הדיון, והסבירו כי דרוש להם פרק זמן להתמודדות עם סערה שהתחוללה באזור הכינרת וגרמה לנזקי רכוש. המותב דחה את הבקשה בהמשך אותו היום, וציין בהחלטתו: "מאחר ויש כיום הסכמה מלאה שכל המסמכים הנדרשים לשימוע נמצאים כעת בידי [המערערים], ונקבע מועד לשימוע נוסף [למערערים], סבור בית המשפט שבכך נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה". 4. ביום 10.7.2022 הגישה המשיבה הודעת עדכון בה ציינה כי מספר ימים קודם לכן נערך למערערים שימוע, שבעקבותיו החליטו גורמי המשיבה ביום 10.7.2022 כי אין מקום לשנות מהצו שהוצא. בהמשך אותו היום הגישו המערערים בקשה נוספת לביטול הדיון, והציעו להגיש מועדים אפשריים לדיון. למחרת, ביום 11.7.2022, דחה המותב את בקשת המערערים וציין: "[...] משנמסרו [למערערים] המסמכים שעמדו בבסיס הוצאת הצו כנגדם, הדיון בבקשה שבפניי הפך להיות לא רלוונטי, וכפי שנקבע בהחלטה לעיל, נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, לפיכך, דין הבקשה להימחק. איני רואה להתיר [למערערים] לתקן את הבקשה כך שתתייחס לסופה שגרמה נזק למעקות הבטיחות בחוף, והם נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה, ככל שהם סבורים שיש בידם עילה לבקשה, משמדובר במסכת עובדתית שונה שהיא בגדר חזית חדשה. לאור האמור, יודיעו הצדדים האם הם עומדים על קיום הדיון [...]." למחרת הודיעה המשיבה כי היא מבקשת לקיים את הדיון, בין היתר, על מנת שבית המשפט "ייתן החלטה סופית לגופה של הבקשה שבנדון". 5. בפתח הדיון, אשר התקיים כאמור ביום 13.7.2022, ביקש בא-כוח המערערים כי המותב יפסול את עצמו והגיש בקשה בכתב בנושא. לטענת בא-כוח המערערים, ההחלטות שניתנו ביום 23.5.2022 וביום 11.7.2022 מלמדות כי המותב גיבש עמדה סופית לפיה יש לבטל את הבקשה לביטול הצו, וזאת חרף העובדה שבקשת המערערים כוללת טענות נוספות "חוץ מהשימוע" אשר טרם נדונו, ובהן טענה לשיהוי בהוצאת הצו. עם זאת, בא-כוח המערערים הוסיף וציין: "לנו אין שום התנגדות למחוק את הבקשה ולהגיש בקשה חדשה כפי שצוין בהחלטה אבל אני חייב לצורך כך החלטה שמאפשרת לי לעשות זאת לאור לוחות הזמנים שקבועים בחוק, אם בית המשפט יקבע שזכותנו להגיש בקשה חדשה מתי שאנחנו רוצים ועד אז לא יהרסו לנו את הדברים אני מוחק את הבקשה ומגיש בקשה חדשה עד ליום ראשון הקרוב". בא-כוח המערערים הוסיף והסביר כי לא הגיש את בקשת הפסלות לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון ש"מבחינתי ההזדמנות הראשונה זה דיון בבית משפט", וכן מכיוון שסבר בזמן אמת כי המותב "לא נתן דעתו עד הסוף לפני מתן ההחלטה". על כן, כך הוסבר, בקשת הפסלות הוגשה משניתנה החלטה נוספת ביום 11.7.2022 אשר מבהירה את עמדת המותב באופן ברור. 6. באת-כוח המשיבה הביעה התנגדות לבקשת הפסלות, והמותב דחה את הבקשה על אתר. בדחותו את הטענה כי הבקשה לביטול הצו כללה גם טענה לשיהוי, הדגיש המותב כי "הבקשה כל כולה מתבססת בטענה לקבלת חומרי חקירה כדי להשלים את טענותיו [של בא-כוח המערערים] בשימוע המתקיים אצל המשיבה". עוד הבהיר המותב כי בשים לב לנסיבות העניין "סבור בית משפט זה כי די שהבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק, אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה והמסמכים נמסרו לידי [המערערים] ואם מבקשים [המערערים] לתקן את הבקשה ולהגיש בקשה על סמך אירועים חדשים שיתכבדו ויעשו כן בצורה מסודרת". לבסוף ציין המותב כי לעמדתו "הבקשה הוגשה אך ורק כטקטיקה לעכב את ביצועו של הצו", ומכל מקום טענות המערערים הן "ערעוריות" במהותן ואין מקום לדון בהן במסגרת הליכי פסלות. 7. מכאן הערעור שלפניי, בו טוענים המערערים כי ההחלטות מיום 23.5.2022 ומיום 11.7.2022 מעידות על "נעילת" דעתו של המותב "קודם להשמעת הטיעונים וקודם לשמיעת העדים". המערערים משיגים על הקביעה לפיה הבקשה לביטול הצו לא כללה טענת שיהוי, והם עומדים על טענתם לפיה הגישו את בקשת הפסלות בהזדמנות הראשונה. בהקשר אחרון זה מוסבר כי בא-כוח המערערים נמנע מלהעלות את טענת הפסלות מיד לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון שסבר כי "טענת הפסלות הינה טענה בה יש לנקוט בזהירות קודם שתועלה", ורק בעקבות ההחלטה מיום 11.7.2022 הבין בא-כוחם כי עמדת המותב היא "נחרצת וסופית". 8. עיינתי בטענות המערערים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. הנימוק המרכזי שעמד בבסיס בקשת המערערים לביטול הצו אכן עסק בטענות הנוגעות לאי-העברת חומרים ואי-קיום שימוע. אולם, לאחר הגשת הבקשה חלו התפתחויות עובדתיות במישור זה: המערערים קיבלו חומרים שונים לעיונם ואף נערך להם שימוע נוסף. בעקבות כך ציין המותב בפני הצדדים כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה. המערערים מבקשים ללמוד מכך שהמותב חרץ לשבט את כל טענותיהם – לרבות אלו שאינן קשורות להעברת החומרים ולשימוע – ועל רקע זה טוענים לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים. 9. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שפורט לעיל, בהחלטתו מיום 23.5.2022 ציין המותב כי "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה " (ההדגשה הוספה), וביום 11.7.2022 הוסיף כי הדיון בבקשה "הפך להיות לא רלוונטי" וכי המערערים "נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה". בהחלטת הפסלות הבהיר המותב פעם נוספת כי " הבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק" וכי "אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה" (ההדגשה הוספה). 10. על רקע זה, אני סבורה כי המערערים מנסים לקרוא בהחלטות המותב את מה שאין בהן. כל שצוין בהחלטות הוא כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה , נוכח ההתפתחויות שאירעו לאחר הגשתה, וכי על המערערים להעלות את טענותיהם העדכניות במסגרת בקשה חדשה. עמדה זו של המותב אף לא הייתה כרוכה בקביעת ממצאים עובדתיים או משפטיים כלשהם ביחס לטענות המערערים לגופן – שכן, כפי שציינו המערערים עצמם, טרם הוגשו ראיות וטרם נשמעו עדים בהליך. ככל שתינתן החלטה סופית בעניין מחיקת הבקשה עקב שינוי הנסיבות, וככל שהמערערים יבקשו להשיג על נימוקיה, יהא ביכולתם לעשות כן בהליכי ערעור מתאימים ( ראו והשוו: ע"א 3443/22 זמן שעונים ותכשיטים בע"מ נ' רוטמן (10.8.2022)), אך עילת פסלות – אין. בשולי הדברים אוסיף, כי דומה שהמערערים אינם חולקים כלל על הצורך בהגשת בקשה חדשה בנסיבות שנוצרו ובא-כוחם אף הצהיר בדיון מיום 13.7.2022 כי למרשיו " אין שום התנגדות" לפעול כך, אך התנה זאת בכך שבית המשפט יעכב את ביצוע הצו. בנסיבות אלו, נראה אכן כי הטענות שמעלים המערערים, יותר משהן מצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או על "נעילת" דעתו ביחס להשגות המערערים על הצו, הן מלמדות על התנהלות טקטית מצד המערערים, כפי שציין המותב בצדק. 11. זאת ועוד – סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות". בענייננו, עוד ביום 23.5.2022 הביע המותב בבירור את עמדתו לפיה "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה" – ולמעשה ניתן לזהות עמדה זו כבר בהחלטה מיום 8.5.2022, בה צוין כי השימוע עשוי " לייתר את המשך ניהול ההליך" . חרף זאת המתינו המערערים למעלה מחודש וחצי – שבמהלכו נערך להם שימוע נוסף, בהתאם להצעת המותב, ואף הגישו ביום 10.7.2022 בקשה בנוגע למועד הדיון. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי המערערים העלו את טענת הפסלות בהזדמנות הראשונה, ואין בידי לקבל את ההסבר שלפיו בא-כוחם סבר בתחילה כי המותב " לא נתן דעתו עד הסוף" בנושא. העובדה שלא התקיים דיון בפני המותב במהלך תקופה זו, אף היא אינה מצדיקה את השתהות המערערים בהעלאת טענת הפסלות (ראו והשוו: ע"פ 8885/21 אלבז נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (26.1.2022)). 12. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048170_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4817/22", "ע\"א 3443/22", "ע\"פ 8885/21" ]

748,932

738,755

בבית המשפט העליון ע"פ 4819/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשת המשיב מיום 20.7.2022 בשם המשיב: עו"ד רן אבינועם החלטה בנסיבות העניין, הדיון בהליך שבכותרת יידחה ליום 1.8.2022, כמבוקש וכמוסכם. כמו כן, ובשים לב לנסיבות המפורטות בבקשה שבכותרת, אני מורה כי המשיב ישתתף בדיון באמצעות היוועדות חזותית, כמבוקש. לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיב להגשת עיקרי טיעון בכתב. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048190_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4819/22" ]

748,935

739,728

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4819/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט י' ליבדרו) שניתן ביום 7.6.2022 בת"פ 16846-02-20 תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (1.8.2022) בשם המערערת: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב: עו"ד רן אבינועם בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו ערעור המדינה המלין על קולת העונש אשר הושת על המשיב בעקבות הרשעתו בהצתה, עבירה לפי סעיף 448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בגדרו של ת"פ (מחוזי ב"ש) 16846-02-20 (השופט י' ליבדרו ). בגזר דינו מיום 7.6.2022, השית בית משפט קמא על המשיב 25 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לצד עונשים נלווים. המדינה סבורה כי עונש זה סוטה לקולא במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות הצתה – זאת, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולעברו הפלילי המכביד של המשיב אשר כולל עבירות רבות, וביניהן עבירות אלימות והתפרצות למקומות מגורים. 2. מעשה ההצתה התרחש ביום 22.1.2019, כשנה וחצי ממועד גירושי המשיב מרעייתו לשעבר (להלן: המתלוננת ), לה היה נשוי כשלושים שנה. במסגרתו של הליך הגירושין, קנתה המתלוננת מהמשיב את חלקו בדירתם המשותפת תמורת 500,000 ש"ח ונשארה להתגורר באותה דירה, אשר נמצאת בקומה שביעית של בית משותף בבאר-שבע (להלן: הדירה ). בסמוך ליום המעשה, ניסה המשיב לשכנע את המתלוננת לאפשר לו לחזור לדירה ולהתגורר בה, אך המתלוננת לא נענתה לבקשותיו. ביום המעשה, עלה בידי המשיב להיכנס לדירה בדרכים-לא-דרכים – דבר שגרם לבנו, שהיה באותה שעה בדירה, לקפוץ ממרפסת הדירה למרפסת של דירה אחרת אשר נמצאת בקומה השישית בבניין. או אז, נעל המשיב את הדירה, נכנס לחדר השינה של המתלוננת ושילח אש במיטתה. האש התפשטה בחדר השינה ובדירה כולה – כאשר המשיב מונע את כניסתם של צוותי החירום – שוטרים ומכבי אש – אשר הגיעו למקום ושהו מחוץ לדירה לצד המתלוננת. המשיב נעמד ליד אחד החלונות בדירה כאשר הוא אוחז בסכין. השוטרים דרשו מהמשיב לפתוח את דלת הדירה ולצאת ממנה, אך הלה סירב לעשות כן. לבסוף, עלה בידי צוותי החירום לפרוץ לתוך הדירה, שעלתה באש, לחלץ ממנה את המשיב, לפנותו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, ולכבות את השריפה. כתוצאה מהשריפה, חדר השינה שבדירה נשרף כליל ונגרמו נזקי אש, חום ופיח בכל חלקי הדירה, לצד נזקי פיח לרכוש המשותף בבניין אשר נמצא בסמיכות לדירה. 3. אין חולק על כך שהמשיב עשה מעשה אלים בדרגת חומרה גבוהה אשר זרע הרס וחורבן לא רק בדירה אלא גם בחיי גרושתו, המתלוננת. שירות המבחן ערך תסקיר בעניינו של המשיב וציין בסופו כי ניתן לבחון את שילובו בקהילה טיפולית, אולם סייג את המלצתו זו באמרו כי "לחלופין, נוכח רמת הסיכון, ובמידה וכבוד בית המשפט יחליט לגזור את דינו, אנו נמליץ להטיל [עליו] עונש מוחשי בדמות מאסר בפועל.", עוד צויין בתסקיר כי "אנו מעריכים כי עונש זה ייתכן ועשוי להוות גורם מרתיע ומציב גבולות ומסר חד משמעי באשר למעשיו ...". 4. בית משפט קמא גזר את עונשו של המשיב כפי שגזר, ומכאן ערעור המדינה. במסגרת שמיעת הערעור, שמענו את טענות המדינה באשר לרמת הענישה הנהוגה ביחס לעבירות הצתה על רקע של אלימות בתוך המשפחה ובכלל, וכן בנוגע לעברו הפלילי המכביד של המשיב; ועודכנו על אודות מצבה הלא פשוט – בלשון המעטה – של המתלוננת ועל הפגיעה החמורה ברווחת חייה שגרם המשיב במעשה ההצתה. כמו כן שמענו את דבריה של נציגת שירות המבחן אשר לא תמכו בענישה מקלה. מנגד, ביקש סניגורו של המשיב שלא נחמיר בעונשו של מרשו בהתחשב בגילו (64), בבריאותו הרופפת וכן ברקע הכמעט-אובדני של מעשה ההצתה. הסניגור אף הפנה אותנו לפסקי דין אשר הקלו בעונשיהם של מבצעי עבירת הצתה בשל נסיבותיהם האישיות ובהתחשב בנזק המועט לרכוש שנגרם על ידיהם. המשיב עצמו ביקש – וקיבל – את רשות הדיבור. במסגרת זו, הביע המשיב חרטה על מעשיו, תיאר את מחלותיו, וניסה לשכנענו כי לא נשקף ממנו שום סיכון למתלוננת. 5. סבורני כי עונש המאסר שהושת על המשיב סוטה במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות הצתה ועל כן מחייב את התערבותנו. עבירת הצתה היא מן המסוכנות והחמורות שבספר החוקים – דבר הנכון ביתר שאת מקום שמדובר בהצתה אשר מתבצעת על רקע של אלימות במשפחה או במערכת זוגית (ראו: ע"פ 2249/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 22 לפסק דינו של השופט י' אלרון (11.11.2018)). בית משפט זה קבע כי מאסר בפועל לתקופה בת 48 חודשים הוא עונש מידתי וראוי בגין מעשה הצתה שגרם נזק כבד לרכוש ללא פגיעה בנפש (ראו: ע"פ 2939/19 חלפון נ' מדינת ישראל , פסקה 8 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף והאסמכתאות שם (2.2.2020)). זאת ועוד: בית משפט קמא עצמו הפנה בגזר הדין לעונש של שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל אשר הושת על נאשם שהצית את דירת בת זוגו – חרף היותו נטול עבר פלילי ולמרות קיומן של נסיבות מקלות נוספות (ראו: ת"פ (מחוזי ב"ש) 25842-05-16 מדינת ישראל נ' אלטאהר (השופט א' ביתן ) (27.4.2017)). ברי הוא, אפוא, כי בנסיבות המקרה דנן מן הראוי היה להשית על המשיב מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת מ-42 חודשים. 6. ברם, שומה עלינו להתחשב התחשבות ממשית במצב בריאותו של המשיב, בן 64 הסובל ממחלות קשות שבהעדר טיפול והשגחה רציפים עלולות לסכן את חייו. מטעמי צנעת הפרט, אמנע מלפרט מחלות אלה. אציין רק כי המשיב מקבל טיפולים רפואיים בקשר עם מחלות אלה בין כותלי הכלא, אולם כפי שציין סניגורו חייו בכלא קשים עשרות מונים מחייהם של אסירים צעירים ובריאים ממנו (ונראה כי המשיב אף פוגע בעצמו על ידי אי-שיתוף פעולה עם גורמים רפואיים והיותו מעשן כבד). בהתחשב בנתון זה ובכלל היסודי לפיו "במסגרתם של ערעורי המדינה אין זה ראוי ואין זה נכון למצות עם הנאשם שזכה בערכאה הדיונית לעונש מקל את מלוא חומרת הדין" (ראו: ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 19 לפסק דיני והאסמכתאות שם (28.7.2022)), סבורני כי המקרה שלפנינו איננו המקרה שבו נרצה למצות את הדין עם העבריין על ידי הטלת עונש מאסר בהלימה מלאה לחומרת מעשיו. 7. אשר על כן, מציע אני לחברותיי כי נקבל את ערעור המדינה, אך נסתפק בהעלאת תקופת מאסרו של המשיב לריצוי בפועל מ-25 חודשים ל-30 חודשים בלבד, בניכוי ימי מעצרו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו בעינם. ש ו פ ט השופטת ע' ברון : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין . ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22048190_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4819/22", "ע\"פ 2249/18", "ע\"פ 2939/19", "ע\"פ 4077/22" ]

748,936

738,206

בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4820/22" ]

748,937

739,306

בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד המשך טיפול החלטה משהמשיבים בחרו שלא להשיב לבקשה, ניתנת הארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.5.2022, בפש"ר 13422-01-15, וזאת עד למועד הגשתו בפועל. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4820/22" ]

748,938

739,307

בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד בקשה מיום 21.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.8.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4820/22" ]

748,939

738,181

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4825/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותר: רמי הייב נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות מחוז צפון 2. חוסיין הייב 3. זיר הייב 4. אדהם הייב עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד תומר בן חמו פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו נסבה על החלטתה של המשיבה 1, פרקליטות מחוז צפון (פלילי) (להלן: פרקליטות המחוז ) ביחס לגיבוש הסדר טיעון עם המשיבים 4-2 (להלן יחד: המשיבים ) במסגרת הליך פלילי שמתנהל בעניינם. 2. ביום 14.3.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד המשיב 4 המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות (כלפי העותר). כתב האישום נסב על אירוע מיום 27.2.2022 (ת"פ 28841-03-22). ביום 9.5.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד המשיבים 3-2, המייחס להם עבירות דומות בגין אותו אירוע, וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט, וזאת לאחר שנעצרו בשלב מאוחר יותר (ת"פ 15454-05-22). בד בבד, הוגשה גם בקשה לאיחוד ההליכים. ביום 24.5.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה (השופט ג' אזולאי ), ובעקבות זאת הוגש ביום 26.6.2022 "כתב אישום לאחר איחוד משפטים" (להלן: כתב האישום ). ייאמר כבר עתה כי העותר הוא אחד מנפגעי העבירה. 3. על-פי האמור בעתירה, ביום 19.6.2022, בטרם ניתן המענה לאישום, נפגשה הפרקליטה המטפלת בתיק עם העותר והודיעה לו על קיומם של מגעים לעריכת הסדר טיעון עם המשיבים. בהמשך לכך, ולבקשת העותר, נפגשה הפרקליטה ביום 14.7.2022 גם עם בא-כוחו של העותר, שהציג את טענותיו נגד הסדר הטיעון המתגבש. בהמשכו של אותו יום הודיעה הפרקליטה לבא-כוחו של העותר כי טענותיו בעניין הסדר הטיעון נשקלו אל מול מכלול הראיות בתיק, ובסופו של דבר הוחלט לקדם את הסדר הטיעון. לפיכך היא ציינה בפניו כי הוחלט להציג את הסדר הטיעון לבית המשפט המחוזי בדיון הקבוע ליום 18.7.2022. לצורך הכרעה בעתירה שבפנינו, די יהיה בכך שאציין כי על-פי טיוטת הסדר הטיעון (שצורפה לעתירה), המשיבים יודו ויורשעו בעבירות שמידת חומרתן פחותה במידת מה מזו שבכתב האישום המקורי, ובהתאם לכך הצדדים יטענו לעונש, כאשר פרקליטות המחוז תטען להטלתם של עונשי מאסר כמפורט שם. 4. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתה של פרקליטות המחוז להגיע להסדר טיעון עם המשיבים ולהציגו לבית המשפט המחוזי בדיון שצפוי להתקיים מחר. בעיקרו של דבר, העותר טוען כי די במסד הראייתי שנאסף לצורך הרשעת המשיבים בעבירות המקוריות שיוחסו להם בכתב האישום (אף שהעותר מציין כי לא עיין בחומר החקירה). העותר מוסיף וטוען כי מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים היא חמורה מהרף העונשי שהוצב במסגרת טיוטת הסדר הטיעון. לבסוף העותר טוען כי היה על פרקליטות המחוז לכלול במסגרת הסדר הטיעון גם רכיב ענישה מוסכם של פיצוי לעותר, ולהתנות את הסכמתה להסדר טיעון בהפקדת הפיצוי בטרם יוצג ההסדר לבית המשפט המחוזי. 5. לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו. הלכה ידועה היא כי החלטות בעניין עריכת הסדרי טיעון מסורות לשיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה, וכי בית המשפט יתערב בהחלטות אלה במקרים נדירים בלבד, כאשר ההחלטה לוקה בפגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי (ראו, מני רבים: בג"ץ 5129/21 סטל נ' משטרת ישראל מפלג תביעות תל אביב , פסקה 9 (10.10.2021); בג"ץ 6363/21 ‏ פלוני נ' פרקליטות מחוז צפון - פלילי‏ , פסקה 8 (30.11.2021); בג"ץ 8311/21 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 7 (26.12.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. למעשה, העותר אף לא הציג טענות קונקרטיות השוקלות כנגד הסדר הטיעון בכל הנוגע לסוג העבירות, כמו גם ביחס לרמת הענישה הנוהגת בהתחשב באופיים הספציפי של המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום. על כך יש להוסיף, כי הסדר הטיעון אינו שולל את האפשרות שהמשיבים יחויבו, בנוסף לכל עונש אחר, גם בפיצוי לעותר ולמתלוננים האחרים. אוסיף כי כל עיסוק נוסף בטענותיו של העותר עלול להוביל במקרה זה להחלפת היוצרות – דהיינו לבחינתו של הסדר הטיעון בבית משפט זה, ולא בבית המשפט שבפניו מתקיים ההליך העיקרי. 6. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22048250_A01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4825/22", "ת\"פ 28841-03-22", "ת\"פ 15454-05-22", "בג\"ץ 5129/21", "בג\"ץ 6363/21", "בג\"ץ 8311/21" ]

748,944

739,686

בבית המשפט העליון בש"א 4829/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מאי מרקט מ.י בע"מ 2. אקיפ החברה לציוד מלונאי בע"מ 3. עמיר צבר, ציוד מקצועי למאפיות וקונדיטוריות בע"מ 4. גולן שפע אור בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד שי פרידמן החלטה לתגובת המשיבות 4-3 עד ליום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048290_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4829/22" ]

748,949

741,165

בבית המשפט העליון בש"א 4829/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מאי מרקט מ.י בע"מ 2. אקיפ החברה לציוד מלונאי בע"מ 3. עמיר צבר, ציוד מקצועי למאפיות וקונדיטוריות בע"מ 4. גולן שפע אור בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד שי פרדמן בשם המשיבה 4: עו"ד שאולי כהן החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 53479-03-22 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה, עם הדיון בת"א 11675-12-21 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקי רכוש שלפי הנטען נגרמו עקב אותו אירוע הצפה, אשר אירע בבניין מסחר ומשרדים בחיפה. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. המשיבות 2-1 מסכימות לבקשה. המשיבה 3 לא מסרה את תגובתה לבקשה, חרף החלטת בית משפט זה מיום 2.8.2022. המשיבה 4 מסכימה לאיחוד הדיון בתובענות, אך מבקשת כי הדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום בחיפה, בו הוגשה תביעתה (ת"א 53479-03-22), בשים לב לכך שמקום האירוע הוא בחיפה, ולכך שייתכן ובית המשפט ימנה מומחה מטעמו. 4. דין הבקשה להתקבל מטעמיה. באשר לבית המשפט שיקיים את הדיון המאוחד, ולפי הכלל הרגיל, יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום בהרצליה, בו הוגשה התובענה המוקדמת בזמן. 5. אשר על כן, הדיון בת"א 53479-03-22 (שלום חיפה) יועבר לבית משפט השלום בהרצליה ויאוחד שם עם הדיון בת"א 11675-12-21. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048290_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4829/22", "ת\"א 53479-03-22" ]

748,950

738,207

בבית המשפט העליון רע"א 4830/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. בתי כהן 2. משה כהן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד סוהיל סאלם- נאמן לנכסי החייבים בקשה מיום 17.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048300_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4830/22" ]

748,951

739,951

בבית המשפט העליון רע"א 4830/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. בתי כהן 2. משה כהן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד סוהיל סאלם- נאמן לנכסי החייבים בקשה לפטור מהפקדת ערובה מיום 17.7.2022; תשובת הנאמן מיום 31.7.2022 החלטה לאחר העיון בבקשה, ומבלי שנעלמה ממני התנגדות הנאמן, אני מורה על מתן פטור מהפקדת ערובה, וזאת בשים לב למצבם הכלכלי של המבקשים כפי שעולה מהבקשה, למהות ההליך שעניינו ביטול הליך פשיטת רגל בעניינם ולטענותיהם בנדון. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048300_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4830/22" ]

748,952

739,877

בבית המשפט העליון בש"א 4833/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אברהים שוקיר 2. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: מחמוד אבו פני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד פריהן חלייחל חאג' החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 28875-01-22 מבית משפט השלום בבית שאן לבית משפט השלום בחיפה. 2. כעולה מן הבקשה, המבקש 1 הגיש לבית משפט השלום בבית שאן בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית, לה הסכימה המבקשת 2. בקשתו נדחתה בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 28.6.2022, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב. 3. בבקשה שלפניי שב המבקש על טענותיו להיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בבית שאן, ומוסיף ומלין על החלטתו של בית המשפט לחייבו בהוצאות. כן טוען המבקש כי התובענה נעדרת זיקה לבית משפט השלום בבית שאן, למעט מקום משרדי המבקשת 2, אשר לה סניפים בכל רחבי הארץ. המבקש טוען כי הוא מתגורר בכפר ראמה, כי העדים מטעמו מתגוררים באזור חיפה וכי אירוע התאונה מושא התובענה אירע בחריש. עוד הוא מוסיף כי המשיב מתגורר בבאקה אל גרביה וכי למבקשת משרדים אף בחיפה. לאור האמור, טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה להעברת מקום הדיון וכי לאור מקום מושבם של הצדדים והעדים הרלוונטיים, אף לא תיגרם למי מהם פגיעה בעקבות העברת הדיון לבית המשפט בחיפה. 4. דין הבקשה להידחות. 5. כידוע, המבחן להעברת דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות אמנם נוטה להעברת הדיון. פער המרחק בין מקום מגורי הצדדים והעדים הרלוונטיים, כפי שפורטו בבקשה, לבין בית משפט השלום בבית שאן אינו כזה המצדיק את העברת מקום הדיון (בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018)). אשר לטענות המבקש להיעדר סמכות מקומית – אלו נדונו והוכרעו על-ידי בית משפט השלום בבית שאן. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטה זו, ולפיכך אין מקומן של טענות אלו להתברר במסגרת הבקשה שלפניי. הוא הדין גם באשר לטענות המבקש בדבר חיובו בהוצאות. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048330_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4833/22", "בש\"א 740/16", "בש\"א 6148/18" ]

748,957

738,499

בבית המשפט העליון רע"א 4834/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. ד"ר שלמה כהן ושות' 2. עו"ד ד"ר שלמה כהן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ליעד וטשטיין 2. ל.וו.אי.פי.אס בע"מ 3. ליעד וטשטיין ושות' בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.5.2022 ומיום 16.6.2022 בת"א 8753-04-15, ת"א 54476-03-15 ות"א 24478-11-17, שניתנו על ידי כב' השופט ג' גונטובניק בשם המבקשים: עו"ד עופר צור; עו"ד הראל שחם; עו"ד יצחק לזר; עו"ד עומר גולדנברג החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' גונטובניק ) מיום 16.5.2022 ומיום 16.6.2022 בת"א 8753-04-15, ת"א 54476-03-15, ות"א 24478-11-17 המתנהלים במאוחד, במסגרתן נדחו בקשות המבקשים לזמן עדים המצויים מחוץ לישראל לעדות. רקע והשתלשלות ההליכים 2. בתמצית יצוין כי ההליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט קמא נוגעים לסכסוך בקשר לפרישתו של המשיב 1 (להלן: " עו"ד וטשטיין "), ממשרד המבקשים, ובטענות לפיהן עו"ד וטשטיין פעל שלא כדין מול לקוחות המשרד והעבירם לטיפולו במשרדו החדש. 3. בין היתר טוענים המבקשים בהליך העיקרי כי עו"ד וטשטיין תכנן ותיזמן את פרישתו מהמשרד במועד סמוך לדיוני הוכחות בשני תיקים גדולים של לקוחות אסטרטגיים של המשרד – חברת Merck וחברת Novartis , ובאופן שהשפיע בהמשך על מעבר של לקוחות נוספים. לצורך בירור נסיבות ההתקשרות של עו"ד וטשטיין עם לקוחות אלה, ביקשו המבקשים לזמן לעדות עובדים בכירים באותן החברות ובהם – מר ג'ון טודארו מחברת Merck , שהוא תושב ארצות-הברית (להלן: " מר טודארו "), והגב' פרנציסקה פרייזינגר מחברת Novartis , שהיא תושבת שוויץ (להלן: " גב' פרייזינגר "). ביום 14.2.2022 הגישו המשיבים תשובה לבקשות לזימון עדים במסגרתה התנגדו לזימון כל העדים הזרים; ביום 1.3.2022 הגישו המבקשים תגובה לתשובה במסגרתה שבו וטענו כי זימון העדים רלוונטי לבירור המחלוקת ולחקר האמת. בהחלטה מיום 21.3.2022 קבע בית המשפט קמא כי בשלב הראשון יפנה עו"ד וטשטיין או מי מטעמו לעדים הזרים שזימונם התבקש, ובהם מר טודארו וגב' פרייזינגר, ויברר האם הם יהיו נכונים למסור עדות באופן וולונטרי ביחס לנסיבות ההתקשרות עם עו"ד וטשטיין ולנסיבות ההתקשרות עם משרד ד"ר כהן מלכתחילה. צוין כי עדותם תוכל להתבצע בדרך של היוועדות חזותית ומשך החקירה הכולל לא יעלה על 45 דקות ביחס לכל עד. לאחר שפנה עו"ד וטשטיין אל העדים הפוטנציאליים, התברר כי אחד מהם הלך לעולמו. שניים הסכימו למסור עדות, שאחד מהם הוא מר יורגן דרסלר מחברת Novartis . מר טודרו סירב למסור עדות וגב' פרייזינגר לא השיבה לפנייה. עוד יצוין כי המבקשים העלו טענות לפיהן בפנייתו של עו"ד וטשטיין אל העדים הוא כיוון אותם לסרב להצעת בית המשפט ואף ניסה להשפיע על עדותם, ככל שתינתן. משכך הם ביקשו להורות על זימונם לעדות, לאפשר למבקש 2, עו"ד כהן, לפנות לעדים ישירות ולהורות לעו"ד וטשטיין למסור תצהיר על אודות התקשורת שקיים עמם. 4. בהחלטתו מיום 16.5.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה להורות על שימוש במנגנונים כופים לזימון מר טודרו לעדות. בית המשפט קבע כי חרף הכלל לפיו בית המשפט יסרב לבקשה לזימון עד במקרים נדירים, נדרש שיקול דעת זהיר לצורך שימוש בסמכותו של בית המשפט להורות על שימוש באמצעים של גביית ראיות מכוח סעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1988 ומכוח האמנה בדבר גביית עדות בחוץ-לארץ בעניינים אזרחיים או מסחריים (כתבי אמנה, 899, כרך 26, עמ' 689) והתקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), התשל"ז-1977. זאת מאחר ששימוש בכוח כופה של גופים שלטוניים לשם קבלת עדותו של נתבע זר מערב לא רק שיקולים הנוגעים לצדדים עצמם, אלא גם אלמנטים של המשפט הבינלאומי; של מערכת היחסים שבין המדינות השונות; ושל שיקולים הנוגעים להדדיות במישור הבינלאומי. לכן, כך נקבע, יש לבחון את מידת נחיצות העדים להכרעה בשאלות שבמחלוקת וככל שהיא לא נדרשת במידה משמעותית, לא יהיה ככלל מקום להיענות לבקשת זימון עד זר תוך שימוש במנגנונים כופים. באשר למר טודרו נקבע כי אומנם עדותו הפוטנציאלית רלוונטית למחלוקת, אך מטרתה היא לעמוד על נסיבות ההתקשרות של חברת Merck עם עו"ד וטשטיין. בעניין זה קיימות תכתובות של מר טודרו כמו גם של גורמים אחרים. בית המשפט קמא הוסיף כי בתיק קיימות ראיות למכביר בכל הנוגע לאופן בו פעלו הצדדים מול לקוחות המשרד בעבר ובהווה ובפרט ביחס לחברת Merck . בנסיבות אלה, כך נקבע " לא נראה לי כי הצורך בעדות מצדיק נקיטה בצעדים כופים במישור הבינלאומי, על ההשלכות הנלוות לכך ועל המשאבים הכרוכים בכך ". עוד קבע בית המשפט כי טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא כי " יש להיזהר מפני מצב דברים בו אגב הסכסוך יגררו לקוחות המשרד לזירת המחלוקת בדרך של זימונים מכבידים לעדות ". באשר לגב' פרייזינגר נקבע שעל עו"ד וטשטיין לשוב ולבדוק את נכונותה להעיד. ביום 16.6.2022, לאר שהגב' פרייזינגר לא השיבה לפנייה נוספת מצד עו"ד וטשטיין, קבע בית המשפט קמא כי הוא דוחה את הבקשה לזמן אותה לעדות. בית המשפט ציין כי עד אחר הקשור בחברת Novartis יעיד וכי ממילא קיים בחומר מידע רב בעניין התכתובות מזמן אמת. על החלטות אלה נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי. 5. בבקשתם טוענים המבקשים כי השיקולים שנקבעו ברע"א 8692/09 בנק דיסקונט לישראל נ' חסן (13.10.2010) (להלן: " בנק דיסקונט ") ביחס לזימון עדים המצויים מחוץ לישראל, ובראשם שיקול הרלוונטיות, מצביעים על כך שהיה מקום להיעתר לבקשותיהם ולזמן את העדים. המבקשים עמדו על כך כי גזל הלקוחות Merck ו- Novartis מצוי בלב המחלוקת בתביעתם נגד עו"ד וטשטיין, כאשר מר טודארו הוא הגורם הרלוונטי בחברת Merck וגב' פרייזינגר היא אחת משני הגורמים הרלוונטיים בחברת Novartis . לטענת המבקשים, בית המשפט קמא שגה בקבעו כי די בראיות שלפניו. ישנם פערים בין גרסתו של עו"ד וטשטיין בתצהירו ביחס לנסיבות ההתקשרות עם חברת Merck לבין התנהלותו של מר טודארו כפי שהיא עולה מתכתובות בין הצדדים. לשיטתם, לא ניתן יהיה להגיע לחקר האמת וליישב את הפערים הללו מבלי לשמוע את עדותו של מר טודארו. באשר לגב' פרייזינגר טענו המבקשים כי בימים שלאחר עזיבתו של עו"ד וטשטיין, התקיימה חלופת תכתובות משמעותית בינו לבין גב' פרייזינגר ממנה עולים האופן הפסול בו נהג עו"ד וטשטיין וכזבים שהציג כדי לשדל את חברת Novartis לעבור למשרדו החדש. לטענתם, עדותה של גב' פרייזינגר נדרשת כדי לבחון כיצד היא הושפעה מהמצגים של עו"ד וטשטיין, ובאילו פעולות שידול נוספות הוא נקט שלא באות לידי ביטוי באותן תכתובות. עוד הוסיפו המבקשים וטענו כי גם בית המשפט קמא קבע כי עדותו הפוטנציאלית של מר טודארו רלוונטית למחלוקת; וכן כי עו"ד וטשטיין לא חלק על הרלוונטיות ואף הגיש תצהיר של גורם אחר מטעם חברת Merck . בהקשר זה הוסיפו המבקשים וטענו כי מאחר שעו"ד וטשטיין הגיש תצהירים של לקוחות בהליך, אין לקבל את ההנמקה של בית המשפט קמא לפיה אין לגרור לקוחות לסכסוך בין הצדדים. לטענת המבקשים, החלטותיו של בית המשפט קמא פוגעות בזכויותיהם הדיוניות ומונעות מהם להביא לעדות שני עדים רלוונטיים רק משום שמדובר בעדים זרים. עוד הם טענו כי להחלטות אלה ישנן השלכות רוחב בלתי-רצויות, באשר הן מקנות הלכה למעשה חסינות לעדים מחוץ לישראל מפני עדות. לטענתם, יש לייחס משקל רב יותר לשיקולי רלוונטיות וחקר האמת על פני "שיקולי הדדיות במישור הבינלאומי". כך על אחת כמה כאשר לנוכח השיפור באמצעים הטכנולוגיים לא מדובר במלאכה מורכבת יתר על המידה. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כין דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי צורך לקבל את תשובת המשיבים. 7. ראשית יובהר כי החלטה שעניינה דחיית בקשה לזימון עדים היא החלטה המוחרגת מצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (ר' סעיף 1(5) לצו). לכן, אין ככלל מניעה לדון בבקשה דנן. יחד עם זאת, מדובר בהחלטה שהיא שהחלטה דיונית מובהקת הקשורה באופן ניהול ההליך בפני הערכאה הדיונית. כידוע, לערכאה הדיונית נתונה פררוגטיבה רחבה בניהול ההליך ולכן החלטות מסוג זה מצויות בגדר שיקול דעתה, וערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן אלא במקרים חריגים (רע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו , פס' 8 (4.5.2015)). 8. גם ביחס לסמכות לסרב לבקשה להזמנת עד, נקבע זה מכבר בבית משפט זה כי אף שככלל יש להפעיל סמכות זו בזהירות רבה ולעיתים נדירות, זימון עדים הוא מהעניינים המובהקים שבסדרי דין שבהם יש לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. החלטות אלה מבוססת על בקיאותו של בית המשפט הדן בהליך והיכרותו עם חומר הראיות במסגרתו. לכן, ערכאת הערעור תימנע בדרך כלל מלהתערב בהם (רע"א 5573/15 אברבוך נ' OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD (17.8.2015)). עוד יש לציין כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות (גם אם אין מדובר בעד שהוא תושב זר), בין היתר אם מצא שאין בה צורך (סעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971) או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות (ר' רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת , פס' 8 (16.2.2021)). בין היתר ניתן לבחון בהקשר זה האם ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת והאם דווקא זימון העדים המבוקשים עשוי להכריע את הכף. כמו כן עשוי להיות משקל להכבדה הכרוכה בזימון העדים, מבחינת ההליך המשפטי בכללותו ומבחינת העדים עצמם. 9. במקרה דנן, מבוססת החלטתו של בית המשפט קמא בעיקרה על ההנחה לפיה לאור התמונה הראייתית שנפרשה בפניו בנושא שלגביו התבקש זימון העדים, הצורך בעדות אינו מצדיק בשלב זה נקיטה בצעדים כופים במישור הבינלאומי. אינני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטה. כאמור, מדובר בנושא הנוגע לניהול ההליך, כאשר ההחלטה מבוססת על היכרותה של הערכאה הדיונית את התיק ואת החומר הראייתי שהוצג בו עד כה, והשאלות העובדתיות שיהיו טעונות הכרעה. אינני מקבלת גם את טענת המבקשים לפיה משמצא בית המשפט כי העדות רלוונטית היה עליו להיעתר לבקשה, וזאת מבלי צורך לערוך איזונים עם שיקולים אחרים הנוגעים לשימוש במנגנונים כופים, ואשר הובאו זה מכבר בחשבון במסגרת המבחנים שנקבעו בעניין בנק דיסקונט . אכן, שאלת הרלוונטיות של העדות היא כמובן השאלה הראשונה שעל בית המשפט לבחון, אולם המענה לה אינו בהכרח סוף הדרך. בית המשפט עשוי להידרש לעוצמת הרלוונטיות ומידתה, ולאזן – בנסיבות המתאימות – את השיקול הזה מול שיקולים אחרים העומדים מנגד. איזון זה נעשה ככלל על ידי הערכאה הדיונית, לה מסור כאמור שיקול דעת רחב בהחלטות מסוג זה. כך פעל בית המשפט קמא בנסיבות המקרה דנן, ואינני רואה כאמור מקום להתערב בהחלטה. זאת ועוד. ההחלטה נושא הערעור היא החלטת ביניים, והיא נובעת מהאופן בו העריך בית המשפט את מכלול העדויות שהוצגו לו עד לשלב בו ניתנה ההחלטה ואת השאלות שבמחלוקת. ככל שלאחר שמיעת הראיות או בכל שלב אחר בהליך, תשתנה תמונת המצב בהקשר זה – אין זה מן הנמנע כי בית המשפט ישוב וישקול את עמדתו ביחס לצורך בזימון העדים. המבקשים רשאים כמובן, אם יסברו כי יש בכך צורך ולאור תמונת המצב העדכנית, לחזור ולעתור להזמנת העדים (או אחד מהם). אם תוגש בקשה כזו – חזקה על בית המשפט שיבחן אותה בהתאם לנסיבותיה. משכך אינני סבורה שהחלטת בית המשפט קמא עלולה לפגוע בזכויות המבקשים או בניהול הדיון באופן המצדיק את קבלתה. 10. לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. בהעדר תגובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048340_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4834/22", "ת\"א 54476-03-15", "רע\"א 1688/15", "רע\"א 5573/15", "רע\"א 457/21" ]

748,958

742,331

בבית המשפט העליון ע"א 4837/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. מי גת אגודה חקלאית שיתופית למים בגליל התחתון 2. מי גליל תחתון 2001 אגש"ח למי קולחין בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. החברה לטיפול במי קולחין הגליל התחתון בע"מ 2. תאגיד כפרי הגליל התחתון בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ש' אטשר ) מיום 12.5.2022 ב-ת"צ 55981-11-20 בשם המערערים: עו"ד לילך רזניק; עו"ד רוית יצחק בשם המשיבים: עו"ד חאלד עון; עו"ד הישאם שעבאן החלטה משנשמעו טיעוני באי-כוח הצדדים הערתי את שהערתי. ניתנת לבאת כוח המערערים שהות כבקשתה עד ליום 22.9.2022 להודיע בכתב את עמדתה בערעור. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048370_G01.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4837/22", "ת\"צ 55981-11-20" ]

748,961

738,748

בבית המשפט העליון רע"א 4838/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. אבי רונן ב. בע"מ 2. דוד ביטון 3. רונן ביטון 4. אלי ביטון 5. אברהם ביטון 6. ישראל טביב 7. טופ - דור השקעות בע"מ 8. מזנון החוף הזהוב בע"מ 9. מנחם אביטל 10. מרגלית ביטון 11. רויטל נגה 12. וניס ביץ בע"מ 13. אברהם שיוביץ נ ג ד המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ 3. נטו חוף ראשון לציון בע"מ 4. חברת נטו אינווסטמנט בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.5.2022 בע"א 52575-10-21 שניתן על-ידי כבוד השופטות: ח' קיציס, י' רוטנברג ומ' בן-ארי בשם המבקשים: עו"ד משה מרדלר; עו"ד אבי ארנוולד החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 12.5.2022, בע"א 52575-10-21 (השופטות ח' קיציס , י' רוטנברג , ו- מ' בן-ארי ), שבו נדחה ערעור שהגישו המבקשים, על פסק הדין של בית משפט השלום בראשון לציון, מיום 30.6.2021, ב-6 תיקים שהדיון בהם אוחד: ת"א 49372-10-17, ת"א 49535-10-17, ת"א 49502-10-17, ת"א 49484-10-17, ת"א 49423-10-17 ות"א 49293-10-17 (השופטת כ' בן אליעזר ). לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיבה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים . אמנם, המבקשים טוענים כי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, התבססו בהכרעותיהם על קביעות בנוגע ל'אינטרס הציבורי', ועל כן, "אין חולק, כי במקרה דנא קיימת חשיבות משפטית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים לבדם [...] וזאת על משקל קל וחומר כאשר העירייה ו[המשיבה] אינן תמימות דעים באשר למהו אותו 'אינטרס ציבורי'" . ברם, בנסיבות העניין שלפנַי, נראה כי שאלה זו אינה מתעוררת. בית משפט השלום קבע, כי משעה שהמבקשים מחזיקים במקרקעין מושא המחלוקת, מכוח חוזה שכירות שכרתו עם עיריית ראשון לציון; ומשהסתיימה תקופת השכירות לפי החוזה, הרי שלמבקשים אין עוד זכות להמשיך להחזיק במקרקעין – ויש לקבל את תביעת הפינוי שהגישה המשיבה. בית המשפט המחוזי קיבל את פסיקתו של בית משפט השלום, ואת נימוקיו. גם אם אניח אפוא, כי שאלת טיבו של ה'אינטרס ציבורי', שמכוחו פעלה המשיבה, היא אכן שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים – אין בכך כדי להשפיע על שאלת מועד תום החוזה, שמכוחו מחזיקים המבקשים בקרקע. משכך, אין בכוחה של השאלה האמורה, כדי להטות את הכף לטובת המבקשים, ולהשפיע על התוצאה האופרטיבית של פסק הדין. מדובר אם כן, בשאלה תיאורטית, אשר אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי' (בע"מ 1225/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 10 (14.3.2021)). בנוסף טוענים המבקשים, כי "תיק זה מערב, בין היתר, דיון בשאלות הנוגעות לאמות המידה על פיהן רשויות מנהליות אמורות לפעול" . יתרה מזאת, גורסים המבקשים כי "קיימת חשיבות עניינית לבעיה המשפטית הכלולה בגדרי ההתדיינות דנא, לאמור: לאופן שבו יש לנהוג במקרים בהם האזרח הפשוט נופל קורבן למחלוקת שמתגלעת בין רשויות ציבוריות שונות, על לא עוול בכפו, ועל האופן שיש לאזן בין עקרון שלטון החוק ובין זכויותיו החוקיות והקנייניות של אדם העולות כדי זכויות חוקתיות" . דא עקא, כפי שעולה מהדברים, טענות אלה נטענו בעלמא, ויש בהן כדי להצביע, לכל היותר, על שאלות משפטיות מופשטות , שיש להן זיקה למקרה. בכך לא סגי. בכדי לעמוד באמת המידה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי', היה על המבקשים להצביע על שאלה משפטית עקרונית ו קונקרטית , המתעוררת במקרה דנן; כזאת לא נעשה. מתן הרשות לערער אינו דרוש גם כדי למנוע חשש מפני עיוות דין. פסק הדין של בית משפט השלום – מנומק, מפורט, ועבר גם תחת שבט ביקורתו של בית המשפט המחוזי, שאף התייחס, באופן מפורט, להשגות שהעלו המבקשים במסגרת הבקשה דנן, באופן אשר יש בו כדי ליתן מענה לטענותיהם. בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048380_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4838/22", "בע\"א 52575-10-21", "ת\"א 49372-10-17", "ת\"א 49535-10-17", "ת\"א 49502-10-17", "ת\"א 49484-10-17", "ת\"א 49423-10-17" ]

748,962

739,308

בבית המשפט העליון עע"מ 4839/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: עיריית תל אביב נ ג ד המשיבה: אוניפארם בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 3.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. התשובה תוגש תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048390_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4839/22" ]

748,963

741,241

בבית המשפט העליון ע"א 4840/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 4.7.2022 בתלה"מ 35806-01-21 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ה' גורביץ עובדיה בשם המערערת: עו"ד מוני עזורה פסק-דין זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ה' גורביץ עובדיה ) מיום 4.7.2022 בתלה"מ 35806-01-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערער ת. 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם בת משותפת קטינה בת כחמש שנים. ביום 19.1.2021 הגישה המערערת את ההליך נושא הערעור דנן, בו ביקשה מבית המשפט לאשר לה להעתיק את מגוריה ליישוב אחר יחד עם הקטינה ולקבוע זמני שהות בהתאם. ביום 8.5.2022 התקיים דיון הוכחות בהליך, אשר תועד בהקלטה. כשבוע לאחר מכן, הגישה המערערת בקשה בה הפנתה לקטעים מן ההקלטה, שבהם באת-כוח המשיב והמומחית שהעידה בדיון התייחסו להליך משפטי אחר שעסק בנושא דומה – ובתגובה ציין המותב כי מדובר ב"תיק של" בן-זוגה, אשר "ייצג אותם" באותו תיק. על רקע זה ביקשה המערערת כי המותב יבהיר את "נסיבות ידיעותיו בהתייחס לתיק אותו מנהלת ב"כ [המשיב]". בהחלטה מהמשך אותו היום הבהיר המותב: "ההליך שאוזכר הוא הליך בו ייצג גם בן הזוג של המותב. מדובר בפסה"ד שפורסם במאגרים המשפטיים. אין לכך משמעות או רלוונטיות להליך כאן". 2. ביום 26.5.2022 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, בה טענה כי קיים קשר "אישי, כלכלי וחברתי" בין בן-הזוג של המותב לבאת-כוח המשיב – אשר ייצגו יחדיו ב"תיק דומיננטי וחשוב" שפסק הדין בו ניתן בחודש אוקטובר 2019 (להלן גם: התיק הנוסף ). לטענת המערערת מדובר "בתיק משפחה בנושא זהה" להליך דנן, שבו ניתנה חוות דעת מטעם אותו המכון שמונה בהליך דנן – ושם צידד בעל התפקיד מטעם המכון בעמדתם של באת-כוח המשיב ובן-זוגה של המותב. לגישת המערערת, נסיבות אלו מעידות על קיומו של "קשר אישי ממשי והדוק" ו"יחסי שותפות" בין השניים, מה גם ש"ניתן להניח שקיים היבט כלכלי הכרוך בכך". המערערת הוסיפה והלינה על כך שהמותב לא הביא עובדה זו לידיעת הצדדים, בפרט נוכח העובדה שהצדדים מנהלים הליכים בפני המותב החל מחודש יוני 2018. עוד טענה המערערת כי האופן שבו התייחס המותב לתיק הנוסף מעיד כי הוא מעורה בנבכי התיק, וכי המותב ובאת-כוח המשיב "לא יכולות להפריד פסיכולוגית בין הקשר של שתיהן ל[בן הזוג] בתוך דיון בעניינה של [המערערת]". נוכח האמור סברה המערערת כי קיימת "זיקה רגשית ושותפות" בין באת-כוח המשיב ובין המותב – ולגישתה די בכך כדי להקים עילת פסלות, ולמצער הצדקה להעברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. 3. כמו כן טענה המערערת כי קובץ השמע של הדיון מיום 8.5.2022, כפי שהועלה למערכת "נט המשפט", אינו משקף את מלוא ההתרחשויות בדיון – ובפרט כי "נעלמו" מההקלטה התבטאויות ביקורתיות של המותב ביחס לבית ספר תיכון מסוים המצוי ביישוב שאליו מבקשת המערערת לעבור, ובהן האמירה "האם באמת ההורים האלה רוצים שהבת שלהם תלמד בבית ספר [...]?!". התבטאות זו מעידה, לטענת המערערת, כי המותב גיבש דעה מוקדמת בנושא אשר מצוי "בלב הסכסוך המשפטי" – שכן המותב עצמו ציין בשלבים שונים לאורך ההליך כי "הסוגיה האמיתית היא המוסד החינוכי". המערערת הוסיפה כי העמדה שהביע המותב ביחס לבית הספר, "שהיא בגדר רכילות לא מנומקת", אף עלולה לסכל את האפשרות שהצדדים יגיעו להסכמות במסגרת ההליך. בנוסף ציטטה המערערת התבטאות נוספת שלטענתה "בעת אמירתה הופסקה ההקלטה באולם": לטענתה, בתגובה לכך שבא-כוחה התייחס לחוות דעת שהוגשה בהליך, השיב המותב "אז יש חוות דעת". לגישת המערערת, מכך עולה כי המותב "לא נמנע מהבעת דעה והערות פוגעניות" וכי דעתו "נעולה" ביחס לתוצאת ההליך. 4. עוד טענה המערערת כי המותב "זומן" על ידי באת-כוח המשיב ליתן הרצאה בהשתלמות מקצועית בחודש פברואר 2022, וכי זימון כאמור נשלח גם לגורמים אחרים הקשורים לתיק הנוסף או להליך דנן. לצד זאת העלתה המערערת השגות שונות על התנהלות המותב לאורך ניהול ההליכים השונים בעניינם של הצדדים, ובתוך כך טענה כי המותב "ירד מכס השיפוט לזירת ההתגוששות" ו"ערע[ר] בצורה יוצאת דופן" את דברי המומחית מטעם בית המשפט. כמו כן טענה המערערת כי במסגרת פסק דין שניתן ביום 14.4.2022 בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים, התייחס המותב לפסק דין קודם משנת 2020 באופן שעלה כדי "תיקון" בדיעבד של חלק מאותו פסק דין. לטענת המערערת, התנהלות זו של המותב הובילה ל"סחבת, החלשת עמדת [המערערת] וקיבוע הרצון של הצד שכנגד". המערערת הוסיפה והסבירה כי לא העלתה טענות אלו "מהרגע הראשון", בין היתר, מכיוון ש"הוסבר לה שזה כשלעצמו לא די לפסלות" – אך הנסיבות הללו מצטרפות לגישתה ל"מסה הקריטית של חשש למשוא פנים". 5. ביום 7.6.2022 הגישה המערערת בקשה שהוכתרה כ"בקשה להשלמת קובץ שמע – תיקון פרוטוקול". אולם, בהמשך אותו היום קבע המותב כי נוכח הגשת בקשת הפסלות, אין מקום להכריע בבקשה בשלב זה. 6. המשיב הגיש תגובה בה התנגד לבקשת הפסלות, והבהיר כי באת-כוחו אכן קיימה "ייצוג משותף" בתיק הנוסף עם משרד בן-זוגה של המותב, אך אין לה שותפות עסקית או כלכלית עמו ואף אחד מהם לא עבד כשכיר במשרדו של האחר. עוד הדגיש המשיב כי אין קשרים אישיים בין השניים "מעבר לקשרים קוליגיאליים רגילים עם כל עורכי הדין". המשיב הוסיף כי למיטב זכרונו המותב לא אמר את ההתבטאויות שמייחסת לו המערערת, לפיהן בית הספר "אינו ראוי או טוב"; וכי באת-כוחו אמנם לקחה חלק בצוות האקדמי של ההשתלמות שאליה הוזמן המותב, אך "מעולם לא הזמינה את כב' המותב לכל כנס", לא המליצה עליו להעברת הרצאה ולא הייתה עמו בקשר "ישיר או עקיף" בנושא. 7. ביום 4.7.2022 המותב דחה את הבקשה לפסילתו ובהחלטה הודגש כי באת-כוח המשיב אינה חלק ממשרדו של בן-זוגה, ועל כן אין מניעה שבאת-הכוח תייצג בפני המותב. עוד נקבע כי ייצוג משותף של בן-הזוג ושל באת-כוח המשיב בתיק אחר, אשר הסתיים לפני מספר שנים, אינו מקים חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך דנן, ואינו יוצר קרבה ממשית בין המותב ובאת-כוח המשיב או עניין אישי ממשי בתוצאותיו. המותב הוסיף כי אין רלוונטיוּת לעובדה שאותו המכון מוּנה בתיק הנוסף ובהליך הנוכחי, ומכל מקום המותב עצמו למד על עובדה זו לראשונה בבקשת הפסלות. כמו כן הבהיר המותב: "מותב זה אינו מעורה בתיקים של [בן-הזוג] ואינו מכיר אותם. ההליך הספציפי שאוזכר על ידי המומחית – ולא על ידי המותב או ב"כ הצד שכנגד, הוא אותו הליך בו ייצג גם [בן-הזוג], עוסק בנושא מעבר מגורים שזו גם המחלוקת שבפניי בהליך כאן. ההליך אוזכר מאחר ופסה"ד שם הוא חריג – הותר שם מעבר רחוק של האֵם עם הקטינים. לאור זאת, ודאי שפסק הדין שניתן באותו הליך, פסק דין שהתיר מעבר מגורים מרוחק, רלוונטי בהליך כאן כפי שרלוונטי כל פסק דין אחר העוסק במעבר מגורים. יש להדגיש כי בין המותב ובין ב"כ המשיב אין כל קשר עסקי, אישי, חברתי או אחר [...] לא ידוע למותב על כל קשר עִסקי או אחר בין [בן-הזוג] ובין ב"כ המשיב למעט אותו תיק ספציפי [...]" באשר להקלטת הדיון צוין כי "הקובץ שהועלה הוא הקובץ המלא של הדיון (ואינו כולל דיון מחוץ לפרוטוקול אם היה)", וכי המותב לא הטיל דופי במוסדות לימוד כלשהם ביישוב שאליו מבקשת המערערת לעבור, "להבדיל מפניה לצדדים בבקשה לפשרה במסגרתה ימצאו את בית הספר הטוב ביותר עבור הקטינה ואשר יכול להיות נוח בנסיבות [...]". באשר להשתלמות שהזכירה המערערת, המותב הדגיש כי לא ידע שבאת-כוח המשיב לקחה חלק בצוות האקדמי של ההשתלמות, ומכל מקום אין פגם בכך שבאת-כוח המשיב נושאת תפקיד בארגון שבמסגרתו העביר המותב הרצאה. לבסוף נקבע כי הטענה בדבר "תיקון" פסק דין בדיעבד אינה נכונה, ומכל מקום אין מקומה בבקשת פסלות; וכי אין ממש בטענה שההליך מתנהל ב"סחבת". להשלמת התמונה יצוין כי שלב ההוכחות בהליך הסתיים לאחר מתן החלטת הפסלות, והצדדים הגישו את סיכומיהם בימים 5.8.2022 ו-8.8.2022. 8. מכאן הערעור שלפניי, בגדרו מפרטת המערערת חמישה טעמים עיקריים המצדיקים לשיטתה את פסילת המותב, ומעידים כי הוא "סימן כמטרה" שהקטינה לא תלמד ביישוב שאליו מתעתדת המערערת לעבור. הטעם הראשון הוא כי המותב קיבל ביום 9.2.2022 את בקשת המשיב לזמן לעדות מומחית שנתנה חוות דעת בתיק מקביל שהתנהל בעניינם של הצדדים – ודחה ביום 6.7.2022 את בקשת המערערת לבטל את הזימון – חרף קביעה קודמת של המותב עצמו לפיה אותה מומחית אינה יכולה להכריע בנושא מַעֲבָר המגורים. הטעם השני , לטענת המערערת, הוא כי במהלך הדיון מיום 8.5.2022 הציע המותב "שוב ושוב, באמתלה של הצעת פשרה", שהקטינה תִלמד בעיר שתואמת את רצונותיו של המשיב – ולא הציע לבחון את האפשרות שתתחנך ביישוב שבו תתגורר המערערת. הטעם השלישי שמנתה המערערת הוא כי המותב "התעמת" עם המומחית והציג בפניה "'עובדות' שגויות ללא כל בדיקה" בנוגע למסגרות לימודים אפשריוֹת עבור הקטינה. הטעם הרביעי והחמישי עניינם קטיעת ההקלטה וההיכרות בין בן-זוגה של המותב לבאת-כוח המשיב. בהקשר אחרון זה מדגישה המערערת כי המותב לא הצהיר שהיה מדובר בשיתוף פעולה חד-פעמי, ולטענתה "ייתכן" שהשניים עודם פועלים יחדיו כשותפים. עוד מעלה המערערת השגות, בין היתר, על כך שהמותב לא יידע את הצדדים על זימונו להרצות בהשתלמות. 9. דין הערעור להידחות. תחילה אציין כי לא שוכנעתי שבין באת-כוח המשיב לבן-זוגה של המותב מתקיימת קרבה ממשית, או כי לבן-הזוג יש עניין אישי או כספי ממשי בבאת-הכוח או בהליך דנן. טענת המערערת לפיה השניים מקיימים שותפות עסקית, וכי "ייתכן" שהם עדיין מקיימים קשרים מקצועיים – הועלתה בעלמא, וכנגדה עומדות הבהרות המותב ובאת-כוח המשיבה שלפיהן הקשר המקצועי בין השניים התמצה בטיפול בתיק הנוסף לפני מספר שנים. העובדה שבן-זוגה של המותב ייצג יחד עם באת-כוח המשיב בתיק אחר אינה מקימה, כשלעצמה, "קרבה ממשית" בין השניים או "עניין ממשי" כמובנם של מונחים אלו בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), ולא שוכנעתי כי טענות המערערת בדבר אופיו ה"דומיננטי" של התיק הנוסף מצדיקות שינוי מנקודת מוצא זו (ראו והשוו: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית , פסקה 3 (18.7.2018); ע"א 7640/18 חוגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב , פסקה 5 (26.12.2018); ע"א 8550/18 איפרגן נ' רן , פסקה 4 (27.12.2018)). 10. אף לא שוכנעתי כי מתקיימת במקרה דנן העילה הכללית שמעוגנת בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, שעניינה חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. תחילה, באשר להיכרות בין באת-כוח המשיב לבן-הזוג של המותב: כפי שנפסק, "כשם שהיכרות בית המשפט עצמו עם בא-כח או בעל דין אינה עילה אוטומטית לפסילתו, כך גם, מקל וחומר, קשר עקיף של בית המשפט או משפחתו לצד להליך או לבא-כח המייצג בעל דין בהליך, אינה עילה אוטומטית לפסילתו" (ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' ריקמן , פסקה 6 (16.8.2010); וראו גם נסיבות המקרה בע"א 4061/22 ברקן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (10.8.2022)). בנסיבות העניין שלפנינו, לא שוכנעתי כי העובדה שבן-הזוג ובאת-הכוח ייצגו יחדיו בתיק אחר לפני מספר שנים – אף אם התיק עסק בנושא הקרוב לענייננו, ואף אם הדבר אירע בעת שהליכים קודמים בין הצדדים התנהלו בפני המותב – מקימה חשש ממשי להשפעה על האופן שבו ינהל המותב את ההליך דנן. הוא הדין באשר להזמנה שנשלחה למותב להשתתף בהשתלמות מקצועית – הזמנה אשר, כפי שהבהירו באת-כוח המשיב והמותב עצמו, לא הייתה כרוכה בקשר ישיר כלשהו בין המותב לבאת-הכוח (השוו: ע"א 2352/22 פלוני נ' פלונית , פסקאות 3 ו-6 (3.5.2022)). 11. אף טענות המערערת ביחס להקלטת הדיון מיום 8.5.2022, אין בהן כדי להקים עילת פסלות בנסיבות העניין. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי כאשר גרסת המותב לגבי האירועים הרלוונטיים שונה מזו של בעל דין המבקש את פסילתו, קמה חזקה שגרסת המותב היא המתארת נאמנה את אותם אירועים, והנטל על המבקש לסתור אותה הוא נטל כב ד (ראו, בין היתר: ע"א 1464/22 בן חיים נ' יעקבי , פסקה 12 (7.3.2022); ע"א 3374/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 9 (30.6.2022)). בענייננו, המערערת טוענת שהקלטת הדיון אינה משקפת נאמנה את מלוא ההתרחשויות במהלכו, אך אל מול גרסתה זו עומדות גרסאותיהם של המשיב והמותב עצמו, שלפיהן דברי הביקורת שמייחסת המערערת למותב ביחס לבית הספר – לא נאמרו כפי שתוארו בבקשת הפסלות. בנסיבות העניין לא מצאתי כי עלה בידי המערערת לסתור את החזקה שעליה עמדתי לעיל, ומכל מקום – אף אם אקבל את טענתה בהקשר זה, לא שוכנעתי כי יש בהתבטאות נטענת זו כדי להעיד על "נעילת" דעתו של המותב ביחס לניהול ההליך. כך גם בנוגע לאמירה הנטענת "אז יש חוות דעת", שאף אם אכן נאמרה, אין בה כדי להקים חשש כלשהו למשוא פנים – לא כל שכן חשש ממשי. 12. יתר טענות המערערת בנוגע לאופן שבו ניהל המותב את ההליכים השונים בין הצדדים, ואת הדיונים שהתקיימו בהליכים אלה, הן "ערעוריות" במהותן ואין בהן כדי להקים עילת פסלות – מה גם שחלק משמעותי מטענות אלו לא הועלו בבקשת הפסלות, ולפיכך אין מקום להידרש אליהן לראשונה בשלב הערעור (ראו, למשל: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 9 (19.1.2021); ע"א 1192/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 11 (5.5.2021)). 13. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048400_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4840/22", "ע\"א 2004/18", "ע\"א 7640/18", "ע\"א 8550/18", "ע\"א 5197/10", "בע\"א 4061/22", "ע\"א 2352/22", "ע\"א 1464/22", "ע\"א 3374/22", "ע\"א 53/21", "ע\"א 1192/21" ]

748,964

741,246

בבית המשפט העליון ע"א 4841/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בת"ע 2652-09-17 מיום 7.7.2022 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ע' קצב-קרן בשם המערערים: עו"ד אורי צפת פסק-דין זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ע' קצב-קרן ) בת"ע 2652-09-17 מיום 7.7.2022, שבו נדחתה בקשת המערער כי המותב יפסול את עצמו מלהוסיף ולדון בהליך. 1. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בצוואת אמם המנוחה של הצדדים, שהם אחים. בתמצית, האֵם המנוחה ערכה שתי צוואות: האחת משנת 1995, והשנייה – צוואה נוטריונית משנת 2009 (להלן, בהתאמה: הצוואה המוקדמת ו הצוואה המאוחרת ). לפי הצוואה המוקדמת יזכה כל אחד מהצדדים בחלק שווה מעיזבון האם, בעוד שהצוואה המאוחרת הדירה את המערערים. בהליך התקיימו שמונה דיונים בין השנים 2019-2018, ובמסגרתו מונתה מומחית מטעם בית המשפט לבחינת כשירותה של המנוחה. בהחלטה מיום 7.2.2019 התיר המותב למומחית לעיין בחוות דעת אחרת שחיברה מומחית מטעם המשיבים. ביום 31.12.2020 נתן המותב פסק דין מפורט ובו קבע כי הצוואה המאוחרת תקפה. בפסק הדין צוין כי מעדות הנוטריון שערך את הצוואה המאוחרת עלה כי אכן "נפלו פגמים בעריכת הצוואה", בפרט בשל העובדה שלא הוצגה בפניו תעודה רפואית הנוגעת למנוחה. לכן, כך נקבע, יש מקום להפוך את נטל הראיה, ועל המשיבים להוכיח את גמירות דעתה וצלילותה של המנוחה בעת עריכת הצוואה. בהקשר זה הוסיף המותב כי "בצוואה פגמים טכניים [...] [ש]הצטברותם, יחד עם פגם מהותי – העדר תעודה רפואית, מעלה את משקל נטל השכנוע". אולם, כך הוסיף המותב וקבע, המשיבים עמדו בנטל זה בהסתמכוֹ, בין היתר, על מספר פסקי דין שניתנו בבתי משפט לענייני משפחה בהליכים שבהם העידה המנוחה, בין השנים 2011-2009. עוד התייחס המותב לחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט וקבע, בין היתר: "נוכח מסקנות המומחית בחווה"ד ובעדותה ומשלא מצאתי כי נסתרה מסקנה זו, בין אם במסמכים הרפואיים ובין אם בעדויות - אני קובעת כי המנוחה היתה כשירה לערוך את צוואתה, הן במועד בו פגשה את הנוטריון ומסרה לו בעל פה את רצונותיה והן במועד חתימתה על צוואתה. מחווה"ד וכן [מאחד מפסקי הדין בהליכים שבהם העידה המנוחה] אף עולה, כי המנוחה לא איבדה את יכול[ו]תיה הקוגניטיביות גם זמן ניכר לאחר עריכת הצוואה אם בכלל." בהסתמכו על עדויות המשיבים 3-2, הוסיף המותב וציין כי "למנוחה היו ידיעות בשפה העברית. יתכן כי לא שלטה בה כראוי, אך משום כך, הקריא והסביר לה הנוטריון את תוכן צוואתה (כפי עדותו שלא נסתרה)". על בסיס הקביעות הללו הוסיף המותב וקבע כי לא התקיימה בענייננו השפעה בלתי-הוגנת על המנוחה. 2. המערערים הגישו ערעור על פסק הדין (עמ"ש (מחוזי חי') 52415-01-21), וביום 6.7.2021 קבע בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, כי הוא ימנה מומחה מטעמו לבחינת כשירותה של המנוחה לצוות "לאחר שהמומחית נחשפה לחוות דעת פרטית [...] מטעם המשיבים, ובמקביל יעמדו לכל אחד מן הצדדים כלל הטיעונים שבאמתחתו". זאת, כך הובהר, בהתאם לסמכותו של בית המשפט "להורות על מינויו של מומחה נוסף על מנת שיסייע בידו להגיע להחלטה מושכלת". עוד הבהיר בית המשפט המחוזי כי "הצדדים יהיו רשאים לשגר אל המומחה שאלות הבהרה וכן לזמנו, לפי הצורך, לחקירה נגדית על חוות-דעתו". המומחה הנוסף הגיש חוות דעת ביום 4.5.2022, ובה הביע עמדתו כי המנוחה לא הייתה כשירה בעת הרלוונטית. על רקע זה, ביום 7.6.2022 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין שבו הורה על החזרת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה, "על-מנת שיכריע בסוגיות שבמחלוקת", והדגיש פעם נוספת כי טענות הצדדים שמורות להם. בהמשך יום 7.6.2022 הורה המותב לצדדים להודיע אם הם מבקשים להעביר למומחה שאלות הבהרה. 3. ביום 20.6.2022 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב. המערערים פירטו השגות שונות על פסק הדין שנתן המותב בהליך, ולגישתם המותב "לא היה יכול לתת 'פסיק' של אמינות לעדותו של [...] הנוטריון וכן המשיבים". עוד טענו המערערים כי "אין [זו] הפעם הראשונה שבה ביהמ"ש קמא פעל בטעות חמורה מעין זו", והפנו בהקשר זה לפסק דין שניתן בערעור על הליך אחר שבו דן המותב, אשר עסק בנושא דומה שאינו קשור במישרין לצדדים בהליך דנן. כמו כן השיגו המערערים על העובדה שהמותב התיר להציג למומחית מטעם בית המשפט את חוות הדעת מטעם המשיבים; הלינו על כך שהמותב הורה על היפוך נטל הראיה רק בפסק הדין, ולא קודם לכן; והעלו טענות שונות לתמיכה בחוות דעתו של המומחה הנוסף. כמו כן טענו המערערים כי בשים לב לקביעות העובדתיות והמשפטיות שנכללו בפסק הדין, ספק אם המותב יוכל להגיע למסקנה אחרת בדבר כשירות המנוחה בשלב זה של ההליך, ולמעשה דעתו "כבר ננעלה". בשולי הדברים טענו המערערים כי "מהירות מתן ההחלטה של בית משפט זה ביום 7.6.2022 אף היא אומרת דרשני", והעלו השגות על ההחלטה לגופה. כמו כן הוסבר בבקשה כי "אכן היה בדעת [המערערים] להגיש בקשת פסילה עוד במהלך הדיונים אך בא כוחם מנע זאת מהם", ואולם משהוחזר ההליך לניהולו של המותב – "אין מנוס" מהגשת הבקשה. 4. לבסוף ציינו המערערים כי פעלו תחת הרושם שחקירת המומחה הנוסף תתנהל בבית המשפט המחוזי , וכי הם לא הסכימו להחזרת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה. המערערים הסבירו כי באמתחתם טענות רבות נוספות נגד פסק הדין שנתן המותב, ולגישתם ראוי כי הטענות הללו תישמענה על ידי מותב אחר. 5. המשיבים, מצדם, התנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי "צמצם את הערעור לעניין המומחה בלבד" ומשכך אין מקום להידרש ליתר טענות המערערים. 6. המותב דחה את הבקשה לפסילתו ביום 7.7.2022 וקבע בהחלטתו כי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים, וכי אין מקום לסטות מהכלל שלפיו הליך שהוחזר לערכאה הדיונית יועבר למותב שנתן את פסק הדין. המותב הוסיף והדגיש כי הוא "אינו נוטה לטובת צד כלשהו, ואוזניו אינן אטומות בפני טענות חדשות ככל שיועלו ויוכחו. כל הליך ייבחן על יסוד החומר הראייתי שיובא בפני בית המשפט, ויוכרע בהתאם". 7. מכאן הערעור שלפניי, בו עומדים המערערים על טענתם כי "דעתו של ביהמ"ש ננעלה כבר בפסק דינו ואף קודם לכן", כך ש"העבר כולו רצוף משוא פנים". באופן ספציפי, המערערים מפנים להתבטאויות שונות של המותב מדיוני הוכחות שהתקיימו בהליך, וטוענים כי שלב ההוכחות נוהל "בצורה הפוכה" ואף "חיבל ביכולתם [...] לחקור את הנוטריון (עורך הצוואה) ואחרים". עוד חוזרים המערערים על השגותיהם בנוגע לפסק הדין שנתן המותב, לרבות הממצאים שנקבעו ביחס לכשירותה של המנוחה. הם מוסיפים וטוענים כי דעתו של המותב "נעולה" בהתאם לאמור בשתי חוות הדעת הקודמות שהוגשו בהליך – זו של המומחית שמינה המותב וזו של המומחית מטעם המשיבים – באופן שיוצר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. לגישתם, כשם שאין מקום להציג למומחה רפואי "תעודה רפואית מוזמנת" על מנת שלא להשפיע על דעתו המקצועית, אין גם מקום לכך שטענותיהם תידונה על ידי המותב לאחר שנחשף לאותן חוות דעת קודמות. עוד טוענים המערערים כי החלטת הפסלות לא נומקה כדבעי ואין בה מענה ענייני לטענותיהם. 8. המערערים סבורים כי המותב נדרש עתה לשוב ולדון "מבראשית" בהתנגדותם, תוך שנטל הראיה מוטל על המשיבים. משכך, נטען, אמירת המותב כי הוא פתוח לשמיעת "טענות חדשות ככל שיועלו" מעידה אף היא על עמדתו ביחס להליך, שכן לשיטת המערערים "אין כל צורך" בכך שיעלו טענות חדשות עת שהמשיבים הם שנדרשים לעמוד בנטל הראיה. כמו כן נטען כי המותב יתקשה "לחזור בו" מקביעות שונות בפסק הדין, ובפרט מהאמון שנתן בעדות המשיב 2. לבסוף נטען כי מלכתחילה לא היה מקום להחזיר את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה תוך שמירת טענות הצדדים, שכן עתה יהיה עליהם להעלות השגות על פסק הדין בפני אותו המותב שנתן אותו – ו"לכאורה מי שישמע את הערעור על עצמו הוא בית המשפט". נוכח האמור מבקשים המערערים להורות על פסילת המותב, ולחלופין לקבוע כי "המותב הראוי להמשיך לדון בערעור ובחוות הדעת שהוגשה הינו בית המשפט המחוזי". 9. עיינתי בערעור ובנספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. תחילה יש להדגיש כי בהתאם לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, טענת פסלות יש להעלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" – אך בענייננו, המערערים העלו את השגותיהם על אופן ניהול שלב ההוכחות זמן רב לאחר האירועים הרלוונטיים, וזאת מבלי שהציגו הסבר של ממש להשתהותם (ראו בהקשר זה: ע"א 2791/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 10 (24.5.2022)). לכך יש להוסיף כי חלק מטענות המערערים בהיבט זה אף הועלו לראשונה במסגרת הערעור, ולא הובאו כלל בפני המותב במסגרת בקשת הפסלות. מטעמים אלו לא מצאתי מקום להידרש לטענות המערערים בנוגע לאירועים שקדמו למתן פסק הדין בהליך (ראו והשוו, למשל: ע"א 7374/21 רונן נ' אלפסי , פסקה 14 (17.1.2022); ע"א 1840/21 לנג נ' מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל‏ , פסקה 8 (24.3.2021)). 10. יתר טענות המערערים ממוקדות, כאמור, בסברה כי הממצאים שקבע המותב בפסק הדין לא יאפשרו לו להמשיך ולדון בהליך באובייקטיביות. בהקשר זה נפסק לא אחת כי החזרת הליך להכרעתו של השופט שכתב את פסק הדין בעקבות התערבות ערכאת הערעור, לא תקים כשלעצמה עילת פסלות אלא במקרים חריגים ונדירים, למשל כאשר החלטה שנתן השופט טרם החזרת ההליך מעידה כי דעתו "ננעלה" ביחס להמשך ניהול ההליך (ראו, למשל: ע"א 1243/20 גריב נ' "עמידר" - חברה לאומית לשיכון בישראל בע"מ , פסקה 7 (18.5.2020); ע"א 4538/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 6 (28.7.2020)). 11. בענייננו, המותב נתן בהליך פסק דין מפורט שבו קבע כי המנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה המאוחרת. כפי שהדגיש המותב בפסק הדין, קביעה זו התבססה, בין היתר, על "מסקנות המומחית בחווה"ד ובעדותה ומשלא מצאתי כי נסתרה מסקנה זו, בין אם במסמכים הרפואיים ובין אם בעדויות". לאחר מתן פסק הדין הסכימו הצדדים בפני בית המשפט המחוזי בהליך הערעור על פסק-הדין, כי ימונה מומחה נוסף אשר יביע את עמדתו בשאלת כשירותה של המנוחה ועל רקע זה הוחזר ההליך לבית המשפט קמא, תוך שהובהר כי טענות הצדדים שמורות להם. 12. חרף טענות המערערים, לא שוכנעתי כי הנסיבות שפורטו לעיל מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. הקביעות והנימוקים שבפסק הדין התבססו, כאמור, על התשתית הראייתית שעמדה בפני המותב נכון לאותה עת, אשר הובילה אותו למסקנה כי חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט לא נסתרה. עיון בנימוקי פסק הדין אינו מגלה אינדיקציה לכך שדעת המותב "ננעלה" במובן זה שלא יוכל לשנות ממנה בשלב הנוכחי של ההליך, על רקע טענות וחומרים חדשים שיובאו לעיונו – ובכללם חוות דעתו של המומחה הנוסף (השוו, למשל: ע"א 1681/22 מרעי נ' בריה , פסקה 9 (24.3.2022)). לפיכך, לא מצאתי הצדקה לסטות בענייננו מנקודת המוצא שעליה עמדתי, ולפיה אין מניעה להחזרת ההליך לניהולו של אותו המותב שנתן את פסק הדין. המותב אף הדגיש בהחלטת הפסלות כי ישמע את טענות הצדדים בלב פתוח וכי ההליך "ייבחן על יסוד החומר הראייתי שיובא בפני בית המשפט" – חזקה עליו כי אכן כך ינהג. 13. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048410_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4841/22", "ע\"א 2791/22", "ע\"א 7374/21", "ע\"א 1840/21", "ע\"א 1243/20", "ע\"א 4538/20", "ע\"א 1681/22" ]

748,965

741,190

בבית המשפט העליון ער"א 4843/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פלוני 3. פלוני ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בבש"א 3932/22 מיום 10.7.2022 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בבש"א 3932/22 מיום 10.7.2022, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. 1. המערער הוא אביה של קטינה בת כ-4 שנים, אשר הוּצאה ממשמורתו וממשמרות אמהּ – גרושתו, והועברה למשפחת אומנה בהיותה בת חודשיים. ביום 29.9.2021 הכריז בית המשפט לענייני משפחה בנצרת על הקטינה כבת אימוץ, לאחר שנמצא כי הוריה נעדרי מסוגלות הורית לגדלה . המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר ביום 13.12.2021 הורה על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בין היתר לצורך בחינה נוספת של מסוגלותו ההורית של המערער בידי מומחה פסיכיאטרי. 2. בחלוף כחצי שנה, ביום 9.6.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשתו טען המערער כי האיחור בהגשת הבקשה נבע בעיקר מקשיים כלכליים עמם נאלץ להתמודד מאז ניתן פסק הדין. בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת ביום 10.7.2022. נקבע כי לא מתקיים בנסיבות העניין "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה, וזאת בפרט בשים לב לתקופה הממושכת שחלפה ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הרשמת ציינה כי המערער לא הבהיר באיזה אופן הקשיים הכלכליים עמם התמודד לטענתו מנעו ממנו להגיש את בקשת רשות הערעור במועדה, או למצער את הבקשה להארכת המועד. הרשמת הדגישה כי נתנה דעתה למהות ההליך ולרגישותו, אולם בהתחשב בעובדה שההליך הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך השלמת הדיון ומתן פסק דין משלים, לא מצאה לייחס לכך משקל מכריע. 3. מכאן הערעור שלפנַי. המערער אינו חולק על כך שבקשתו להארכת המועד הוגשה בחלוף כחצי שנה ממועד מתן פסק הדין מושא הבקשה וכי בכך נפל פגם. עם זאת, לטענתו, נוכח הפגמים הרבים שנפלו בפסק הדין, ובראשם ההחלטה להורות על עריכת בדיקה פסיכיאטרית נוספת הכרוכה בעלויות רבות, היה מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד. המערער הדגיש כי הוצאת הקטינה מחזקתו נעשתה בלא הצדקה ועל לא עוול בכפו, וכי הוא בעל יכולת אישית וכלכלית לגדל את בתו. 4. דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים מעין אלו הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 4935/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (2.8.2022); ער"א 3866/22 טורנר נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (31.7.2022)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשמת. קשייו הכלכליים של המערער נטענו בבקשתו באופן כללי בלבד, מבלי שצורפה כל אסמכתא לביסוס טענותיו ואף מבלי שהובהר, לא לפני הרשמת ולא בערעור שלפנַי, מדוע קשיים אלו מנעו ממנו להגיש את בקשתו במועד. כמו כן, בצדק ציינה הרשמת כי משעה שבית המשפט המחוזי השיב את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לצורך מתן פסק דין משלים, אף אין במהות ההליך או ברגישותו כדי להצדיק לבדם היעתרות לבקשה. לכך יש להוסיף כי בשים לב לכך שמדובר בהליך ב"גלגול שלישי", הנסוב כאמור על פסק דין שמשמעו המשך בירור ההליך, גם סיכוייה של בקשת רשות הערעור מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה להארכת המועד להגשתה (וראו למשל: ער"א 1577/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (14.3.2022); בע"מ 8690/20 פלונית נ' פלונית , פסקאות 10-9 (20.1.2021); רע"א 4250/11 ג'ורזאלדין נ' אבו ח'יר , פסקאות 9-8 (30.6.2011)). כאמור, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048430_N04.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4250/11" ]

748,971

741,629

בבית המשפט העליון רע"א 4844/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. אברהם שירם ז"ל 2. מתן שירם 3. דרור שירם 4. גלעד שירם נ ג ד המשיבים: 1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. בנק הפועלים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.5.2022 בע"א 50458-10-21 שניתן על-ידי כבוד השופטות ח' קיציס, י' רוטנברג ו-מ' בן-ארי בשם המבקשים: עו"ד גלעד נרקיס החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.5.2022 (ע"א 50458-10-21, השופטות ח' קיציס , י' רוטנברג ו- מ' בן-ארי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא מיום 28.6.2021 (ת"א 7705-09-17, השופט א' נבו ). 2. ברקעה של הבקשה שבפני סכסוך הנוגע לירושתו של מי שהיה סבם של המבקשים 4-2 (להלן: האחים ) וחמיו של אביהם, המבקש 1. הסב המנוח נפטר ביום 12.7.2013, כשנתיים לאחר מותה של בתו, אמם של האחים (להלן: האם ). 3. הסב ניהל מספר חשבונות בנק אצל המשיבים, בנק לאומי לישראל בע"מ ובנק הפועלים בע"מ (להלן: בנק לאומי ו -בנק הפועלים , וביחד: הבנקים ). בשנת 2001 הסב צירף גם את האם לחשבונות הבנק שבבעלותו, על מנת שתשמש כמיופת כוח לפעול בהם. צירופה נעשה על דרך של רישומה כשותפה בחשבונות. כשבועיים לאחר פטירתה של האם, העביר הסב את כל הכספים שהיו בחשבונו בבנק הפועלים לחשבון חדש על שמו ועל שם בת אחרת שלו (להלן: הדודה ). כמו כן, זמן קצר לאחר פטירתה של האם, נגרע שמה בטעות מחשבונו של הסב בבנק לאומי. לימים תוקנה הטעות ושמה הוחזר כשותפה בחשבון. 4. כחודש לאחר פטירתה של האם, הסב ערך צוואה שבה הורה כי דירתו תוקנה לדודה, וכי יתר רכושו, לרבות הכספים המופקדים בחשבונות הבנק שבבעלותו, יחולק בין ששת נכדיו (האחים ושלושת ילדיה של הדודה) בחלקים שווים. המבקשים הגישו התנגדות לקיום צוואתו של הסב בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, וזו נדחתה ביום 15.2.2016 (ת"ע 59985-12-13, השופטת נ' גדיש ). בהתאם לכך ניתן צו לקיום צוואתו של הסב. 5. ביום 6.9.2017 הגישו המבקשים תביעה כספית נגד הבנקים, ובמסגרתה טענו כי יש לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפרתן של חובות גילוי כלפיהם – ביחס לבנק לאומי נטען כי הופרה חובת הגילוי בכל הנוגע למחיקת האם מהחשבון וביחס לבנק הפועלים נטען כי הופרה חובת הגילוי באשר להעברת הכספים לחשבון החדש על שם הסב והדודה. נוסף על כך, ביחס לשני הבנקים יחד, נטען כי אלו סירבו להעביר למבקשים מסמכים ומידע בדבר הפעולות שביצע הסב בחשבונות, מידע שנדרש להם, לטענתם, במסגרת ניהול ההליך של ההתנגדות לצו קיום צוואה. לטענת המבקשים, התנהלות זו מצד הבנקים גרמה להם נזק כספי רב, לרבות הוצאות משפט, אובדן ימי עבודה ועוד. לצרכי אגרה, העמידו המבקשים את תביעתם על סך של 700,000 שקלים. 6. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע, לאחר שמיעת ראיות, כי המבקשים לא הוכיחו שנגרם להם כל נזק בשל התנהלותם של הבנקים. כהנחת מוצא, קבע בית משפט השלום כי כל הכספים בחשבונות היו שייכים לסב בלבד, וכי לאם לא היו כל זכויות בהם. ממילא, כך נקבע, לאם וליורשיה (המבקש 1 והאחים) לא היו זכויות בכספים בחשבונות הבנק, ולא נגרם להם כל נזק כתוצאה מהעברתם לחשבונות אחרים. בית משפט השלום הדגיש כי האחים קיבלו את מלוא חלקם בהתאם לצוואה, כך שלהעברת הכספים בין חשבונות הסב בבנק הפועלים ולמחיקתה של האם מהחשבון בבנק לאומי לא הייתה כל השפעה על כך. עוד נקבע כי לא נגרם למבקשים כל נזק בשל אי-העברת המידע מצד הבנקים ביחס להוראות שניתנו על-ידי הסב, וכי להתנהלות הבנקים הנטענת לא הייתה כל השלכה על עצם ניהול הליך ההתנגדות וממילא גם על ההוצאות שנגרמו למבקשים. בית משפט השלום הדגיש כי הליך ההתנגדות לקיום הצוואה לא החל עקב הוראות שניתנו ביחס לכספים, אלא על רקע החלטת הסב להוריש את הבית לדודה באופן בלעדי. בסיכומו של דבר, קבע בית משפט השלום כי המבקשים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות הבנקים לבין הנזקים הנטענים על-ידם, ולפיכך לא נדרש לטענות שהעלו המבקשים באשר להתנהלות הבנקים לגופה. 7. המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום, וזה נדחה מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ). בית המשפט המחוזי הדגיש, כי לא מצא להתערב במסקנתו של בית משפט השלום לפיה ההחלטה להגיש התנגדות לקיום צוואה לא הייתה קשורה בכספים שהיו מופקדים בחשבונות הבנק, אלא בהקניית הזכויות בדירה לידי הדודה. לפיכך, אף בית המשפט המחוזי סבר כי לא הוכחה עילת התביעה. 8. הבקשה דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים שעניינם מעלה שאלות עקרוניות בעלות חשיבות ציבורית באשר לסטנדרט ההתנהגות הנדרש מתאגידים בנקאיים, בפרט כלפי בעלים בחשבון משותף, להבדיל ממיופה כוח. כמו כן, המבקשים חוזרים, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו בערכאות הקודמות, ובכלל זה טוענים כי הבנקים הפרו את חובותיהם מאחר שלא עדכנו אותם על פעולות שנעשו בחשבונות והובילו ל"ריקונם", תוך הסתרת מידע. המבקשים אף מעלים טענות עובדתיות שונות אשר מעידות, לשיטתם, על שגיאות שנפלו בפסקי דינן של הערכאות הקודמות. 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות, אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ההכרעה במקרה זה הייתה נטועה אך ורק בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים אשר נדונו והוכרעו על-ידי הערכאות הקודמות. כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקשים עיוות דין. 10. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות . ניתנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048440_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4844/22", "בע\"א 50458-10-21", "ע\"א 50458-10-21", "ת\"א 7705-09-17", "ת\"ע 59985-12-13" ]

748,972

739,124

בבית המשפט העליון רע"א 4845/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. אורי יהודאי 2. אלון גרנות 3. דפנה שריר 4. זיו גיל 5. גיל ליידנר נ ג ד המשיבים: 1. רינת אומן 2. פרוטרום תעשיות בע"מ 3. ג'ון פרבר 4. הנס הבדרהלדן 5. מיה פרבר 6. סנדרה ר.פרבר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט מ' אלטוביה ) מיום 22.2.2022 ב-ת"צ 20944-08-19 בשם המבקשים 1 ו-2: עו"ד אהרן מיכאלי; עו"ד יהודה רוזנטל; עו"ד עוז סאסי; עו"ד סיון עודד בשם המבקשים 5-3: עו"ד בעז בן צור החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) הוחלט כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. התשובה תוגש עד ליום 28.8.2022, ועל נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל הן לבית משפט זה הן במישרין למבקשים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048450_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4845/22", "ת\"צ 20944-08-19" ]

748,973

739,314

בבית המשפט העליון רע"א 4845/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. אורי יהודאי 2. אלון גרנות 3. דפנה שריר 4. זיו גיל 5. גיל ליידנר נ ג ד המשיבים: 1. רינת אומן 2. פרוטרום תעשיות בע"מ 3. ג'ון פרבר 4. הנס הבדרהלדן 5. מיה פרבר 6. סנדרה ר. פרבר בקשה מוסכמת להשהיית ההליך בשל פניית הצדדים לגישור בשם המבקשים 1 ו-2: עו"ד אהרן מיכאלי בשם המבקשים 5-3: עו"ד בעז בן צור בשם המשיבה 1: עו"ד אוהד רוזן בשם המשיבה 2: עו"ד מאיה צברי החלטה לבקשת הצדדים אני מורה על עיכוב ההליכים בבקשת רשות הערעור לצורך מיצוי הליך הגישור המתנהל על ידם. הודעת עדכון תוגש עד ליום 5.10.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048450_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4845/22" ]

748,974

738,226

בבית המשפט העליון בש"א 4846/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: לילא טבר נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048460_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4846/22" ]

748,975

738,500

בבית המשפט העליון בש"א 4846/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: לילא טבר נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובה מיום 19.7.2022 החלטה בשים לב לעמדת המשיבה, לא ראיתי להיעתר לבקשה במלואה. בנסיבות העניין, ניתנת הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 7.7.2022 בע"א 6744/20, וזאת עד ליום 31.8.2022. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך ככל שיוגש ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048460_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4846/22", "בע\"א 6744/20" ]

748,976

740,307

בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048470_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4847/22" ]

748,977

740,684

בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ בקשה מיום 14.8.2022 מטעם המשיבות למחיקת ערעור החלטה המערער רשאי להשיב לבקשה שבכותרת, וזאת עד ליום 11.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048470_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4847/22" ]

748,978

742,553

בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ בקשה מיום 13.9.2022 למחיקת הערעור ללא צו להוצאות החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 22.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048470_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4847/22" ]

748,979

742,743

בבית המשפט העליון ע"א 4847/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבות: 1. העוגנפלסט בע"מ 2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ בקשת המשיבות לסילוק הערעור על הסף מיום 14.8.2022; בקשה למחיקת הערעור ללא צו להוצאות מטעם המערער מיום 13.9.2022; תשובת המשיבות מיום 14.9.2022 פסק-דין בהסכמת המערער, הערעור נמחק בזאת. במכלול נסיבות העניין, לא מצאתי לחייב את המערער בהוצאות המשיבות בהליך זה, וזאת בין היתר בשים לב לטענת ב"כ המערער כי פעל בתום לב ולעמדתו ביחס לבקשת המשיבות לסילוק הערעור על הסף. הערעור נמחק בזאת ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048470_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4847/22" ]

748,980

739,351

בבית המשפט העליון ער"א 4854/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערת: חברת בנק הדואר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שמואל וייס 2. אי.בי.סי. הנדסה ייצוא ושיווק (1995) 3. ראובן מלק 4. שרית מלק ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.5.2022 בע"א 7733/21 בשם המערערת: עו"ד אייל בליזובסקי; עו"ד איתן ברקוביץ' החלטה תשובה לערעור תוגש עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048540_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בע\"א 7733/21" ]

748,987

743,014

בבית המשפט העליון ער"א 4854/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערת: חברת בנק הדואר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שמואל וייס 2. אי.בי.סי. הנדסה ייצוא ושיווק (1995) 3. ראובן מלק 4. שרית מלק ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.5.2022 בע"א 7733/21 בשם המערערת: עו"ד אייל בליזובסקי; עו"ד איתן ברקוביץ' בשם משיב 1: עו"ד עמיחי זלצר; עו"ד צבי פיין בשם משיבים 4-2: עו"ד יצחק יונגר; יואב זטורסקי פסק-דין האם ערעור לפי תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות או התקנות ) מחויב להיות בעל זיקה לערעור העיקרי? האם ערעור מכוח תקנה 137(ב) האמורה יכול להיות מוגש רק נגד בעל הדין שהגיש את הערעור העיקרי? אלה הן השאלות הטעונות הכרעה בערעור זה המופנה נגד החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.5.2022 בע"א 7733/21. הרקע לערעור 1. בין הצדדים התבררו תובענות כספיות בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד שמקורן במיזם עסקי משותף (ת"א 34552-07-15). ביום 2.8.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו בין היתר התקבלה בחלקה תביעתו של משיב 1 (להלן: המשיב ) נגד משיבים 4-2 (להלן ביחד: המשיבים ) ונדחתה תביעתו נגד המערערת. ביום 11.11.2021 הגישו המשיבים ערעור על פסק הדין נגד המשיב, וביום 4.1.2022 הגיש המשיב ערעור משלו לפי תקנה 137(ב) לתקנות החדשות, המכוון הן נגד המשיבים והן נגד המערערת. 2. ביום 19.1.2022 הגישה המערערת בקשה למחיקתו על הסף של ערעור המשיב נגדה. נטען כי המשיב לא הגיש ערעור על פסק הדין הדוחה את תביעתו נגדה, ומכאן שהוא הפך חלוט בחלוף 60 ימים מהמועד בו ניתן. הערעור שהגיש המשיב עתה מהווה אפוא ניסיון לנצל את הגשת הערעור על ידי המשיבים נגדו על מנת לפתוח מחדש את פסק הדין הדוחה את תביעתו נגד המערערת, ולכך לא ניתן להסכים. הגשת ערעור מכוח תקנה 137(ב) לתקנות, בדומה להגשת ערעור שכנגד לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות ), אפשרית רק כלפי בעל דין שהגיש ערעור בעצמו. לגישתה, מסקנה אחרת עלולה לתמרץ בעלי דין להגיש ערעור עיקרי על פסק הדין בשל החשש שיוגש נגדם ערעור על ידי משיב אחר, וזאת מבלי שהם יוכלו בעצמם לערער על פסק הדין כי חלף להם המועד לעשות כן. 3. ביום 19.5.2022 דחתה הרשמת את הבקשה. נקבע כי ההסדר הדיוני שעוגן בתקנות הישנות שונה בלשונו ובתכליתו מן ההסדר הקבוע בתקנה 137(ב) לתקנות החדשות. על פי ההסדר המעוגן בתקנות החדשות, ערעור לפי תקנה 137(ב) לתקנות הוא ערעור עצמאי אשר ניתן להפנותו כלפי כל בעל דין, ומכאן שאין להורות על מחיקת הערעור כלפי המערערת. במענה לטענת המערערת כי האפשרות להפנות ערעור כאמור נגד כל בעל דין עלולה לתמרץ בעלי דין להגיש ערעור עיקרי על פסק הדין, קבעה הרשמת כי קושי זה בא לכדי פתרון באמצעות היעתרות ברוחב לב לבקשות להארכת מועד להגשת ערעור מצד בעל דין שנפתחה נגדו חזית לראשונה במסגרת ערעור שהגיש נגדו משיב. זאת מפני שהחשש שטענותיו נגד בעלי הדין האחרים לא תישמענה, יפוג באמצעות הגשת ערעור לאחר שיתגלה לו שהוא צורף כבעל דין לאחר חלוף המועד להגשת ערעור משלו. 4. מכאן הערעור שלפנַי. לטענת המערערת, התקנות החדשות אינן משנות את הכלל אשר מקורו בהלכה הפסוקה של בית משפט זה, לפיו בחלוף המועד להגשת ערעור לא ניתן להגיש ערעור נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי. כלל זה לא נבע מלשון התקנות הישנות אלא הושתת על שיקולי מדיניות שתכליתם מניעת הגשת ערעורים על ידי בעלי דין מחשש שיוגש נגדם ערעור מטעם משיב כמו גם מניעת התמריץ להגשת ערעורים מיותרים. שיקולי מדיניות אלה מוסיפים לחול גם כיום ביחס לערעור המוגש לפי תקנה 137(ב) לתקנות, כאשר הפתרון שהוצג על ידי הרשמת בדמות היעתרות לבקשות להארכת מועד ברוחב לב הוא בבחינת "תיקון עוול בעוול". המערערת הוסיפה כי מדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: דברי ההסבר או דברי ההסבר לתקנות החדשות ) עולה כי תקנה 137(ב) לתקנות החדשות ביטלה את דרישת הזיקה העניינית לערעור העיקרי. עם זאת, אין בדברי ההסבר כל יסוד לטענה כי בוטלה גם המניעה הדיונית מהגשת ערעור נגד בעל דין שלא הגיש ערעור מטעמו. יתרה מכך, תכליתה של תקנה 137(ב) לתקנות החדשות היא לתמרץ בעלי דין להימנע מלהגיש ערעורים, ואילו הקביעה לפיה ניתן להגיש ערעור על פי תקנה זו נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי חותרת תחת תכלית זו. מכל מקום, ספק אם בכוחם של דברי ההסבר לתקנות לבטל הלכה פסוקה ומושרשת מקום שאין לכך יסוד מפורש בלשון התקנות. המערערת הדגישה כי אין במסקנת הרשמת לפיה לשון התקנות החדשות, העושה שימוש במונח "ערעור" ולא במונח "ערעור שכנגד", כדי להוביל למסקנה כי זכות הערעור מכוח תקנה 137(ב) לתקנות היא זכות בלתי מוגבלת. 5. מנגד, לעמדת המשיב, תקנה 137(ב) לתקנות החדשות מעגנת הסדר חדש המאפשר הגשת ערעור עצמאי נגד כל בעל דין מבלי שתהיה זיקה לערעור העיקרי, תוך ביטול מודע ומכוון של מוסד "הערעור שכנגד". לטענתו, ערעורה של המערערת מבוסס על הנחות יסוד שגויות אשר אינן עולות בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה ומנוגדות לתקנות החדשות ולדברי ההסבר להן. ראשית, ובניגוד לטענת המערערת, ההלכה הפסוקה אשר הגבילה את אפשרותו של בעל דין להגיש ערעור שכנגד המופנה כלפי בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי, התבססה על לשונה של תקנה 434 לתקנות הישנות (הדנה במתן הודעה להגשת ערעור שכנגד תוך 30 ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור העיקרי) ולא על שיקולי מדיניות. שנית, הטענה לפיה אין בתקנות החדשות כדי לבטל את המגבלה האמורה על הגשת ערעור נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי שגויה אף היא. מגבלה זו הייתה פועל יוצא של הדרישה לקיומה של זיקה מהותית בין הערעורים, ומשזו בוטלה אין כל מניעה להגיש ערעור על ידי משיב כלפי כל בעל דין. ושלישית , בכל הנוגע לטענה הנוגעת לתכליתה של תקנה 137(ב) לתקנות, נטען כי המערערת כלל לא התכוונה להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט ואינה מתכוונת לעשות כן גם עתה. בנסיבות אלה, טענות המערערת לעניין התמריץ להגשת ערעור עצמאי הינן תיאורטיות ואין מקום לדון בהן. מכל מקום, גם אין בטענות אלה ממש. אילו היה המשיב יודע כי לא יוכל להגיש ערעור נגד המערערת מכוח תקנה 137(ב) לתקנות במקרה שיוגש ערעור עיקרי נגדו על ידי המשיבים, הדבר היה יוצר עבורו תמריץ להגיש מראש ערעור עיקרי נגד המערערת. מצב זה נמנע על ידי התקנות החדשות. מה גם, שהמערערת ידעה ברמת ודאות גבוהה כי יוגש נגדה ערעור בעת שהמשיבים הגישו ערעור נגד המשיב, והיה באפשרותה להגיש ערעור מטעמה ככל שחפצה בכך; ושבכל מקרה ביכולתה להגיש עתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה, אם היא חפצה בכך, כפי שצוין בהחלטת הרשמת. 6. המשיבים מצדם הודיעו כי הם מותירים את ההכרעה במחלוקת שבין המערערת למשיב לשיקול דעת בית המשפט. דיון והכרעה 7. לאחר עיון בהחלטת הרשמת ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 8. תקנה 434 לתקנות הישנות, שנכללה תחת סימן שכותרתו "ערעור שכנגד", עסקה באופן הגשתו של ערעור שכנגד, וזו לשונה: ערעור שכנגד טעון הודעה היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית המשפט בפירוט נימוקים, תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור לפי תקנה 420 או ניתנה החלטת הפטור לפי תקנה 432(א) אם ניתנה במעמד המשיב, או נמסרה ההודעה לפי תקנה 432(ב) אם ניתנה שלא במעמד המשיב, אולם לא יאוחר משבעה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו. תקנה זו העניקה למעשה יתרון דיוני לבעל דין אשר יכול היה להגיש ערעור ולא עשה כן, בדמות מתן אפשרות לחרוג ממגבלת הזמן הקבועה בדין לצורך הגשתו. יתרון זה היווה גם מעין "שוט" כלפי הצד שכנגד שחפץ בהגשת ערעור ראשי מצדו, נוכח הסכנה שבית המשפט שלערעור לא רק ידחה את ערעורו, אלא גם ייטול ממנו את פירות זכייתו בערכאה המבררת בשל קבלת הערעור שכנגד שהגיש יריבו (וראו: בש"א 902/20 מועצה אזורית מגילות ים המלח נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 14 (18.2.2020) (להלן: עניין ים המלח ); בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. , פ"ד מה(1) 256, 263 (1991) (להלן: עניין יעד אלקטריק )). הרעיון שניצב ביסוד הערעור שכנגד היה כי בעל הדין שהיה מוכן להשלים עם פסק הדין ולא הגיש ערעור עליו, יוכל לחזור בו מעמדתו זו מקום בו בעל הדין שכנגד ביקש להשיג על פסק הדין לפני ערכאת הערעור (שם, עמ' 261; רע"א 4123/16 כהן נ' ציטרון , פסקה 2 (18.8.2016); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 405 (מהדורה שלישית, 2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך ב 1008 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)). בכך ניתן גם תמריץ לבעל דין שלא קיבל את מלוא מבוקשו בערכאה הדיונית, לשקול אם הגשת הערעור כדאית לו (בש"א 7182/94 זילברמן נ' שנפלד , פ"ד מט(2) 1, 3 (1995) (להלן: עניין זילברמן ); עניין יעד אלקטריק, עמ' 261). 9. לאורך השנים השתרשו בהלכה הפסוקה שני כללים הנוגעים להגשת ערעור שכנגד. הכלל הראשון הוא כי על הערעור שכנגד להיות בעל זיקה עניינית לערעור העיקרי (וראו מיני רבים: עניין יעד אלקטריק , עמ' 263; בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 700 (1991) (להלן: עניין אוזן ); ע"א 10800/06 סלמן נ' פקיד שומה טבריה , פסקה 14 (13.7.2011); ע"א 1490/08 קו מוצרי דלק בע"מ נ' צינורות המזרח התיכון בע"מ , פסקה 6 (5.9.2010); רע"א 3783/10 אקסלרוד נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 6 (28.9.2010); עניין ים המלח , פסקה 15 ; ע"א 190/60 קליסקי נ' עולמית חברה א"י למפעלי אסבסט מלט בע"מ , פ"ד טו 702, 705-704 (1961)). כלל זה פורש בהרחבה, כך שנדרשה זיקה ולוּ מצומצמת בהיקפה בין הערעור שכנגד לערעור העיקרי על מנת לאפשר את הגשתו (בש"א 7182/18 שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 9 (18.10.2018); עניין ים המלח , פסקה 15; ע"א 5500/94 בלאו נ' פרידמן , פ"ד נ(3) 384, 393 (1996); עניין אוזן , עמ' 704-700). הכלל השני שהתפתח בעניין, הוא הכלל לפיו ערעור שכנגד יכול להיות מופנה רק כלפי בעל דין שהגיש ערעור עיקרי בעצמו (וראו: עניין ים המלח , פסקאות 14-13 ; עניין יעד אלקטריק , עמ' 263; עניין אוזן , עמ' 700; ע"א 175/69 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' מועלם , פ"ד כג(2) 816, 817 (1969); ע"א 262/60 כוז'הינוף נ' מירום , פ"ד טו 144, 151 (1961)). 10. שני הכללים האמורים (שיכונו להלן למען הנוחות גם: כלל הזיקה ו- כלל זהות הצדדים , בהתאמה ) יסודם בתפישה לפיה הערעור שכנגד "סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי", כאשר ההצדקה שביסוד הפריווילגיה המוענקת למשיב במסגרת הערעור שכנגד אינה עומדת מקום שבו הוא אינו עוסק באותו עניין של הערעור העיקרי או מופנה נגד בעל דין שלא הגיש ערעור משל עצמו (עניין יעד אלקטריק , עמ' 263-262; עניין זילברמן , עמ' 3; ב"ש 797/84 שוורץ נ' קופת תגמולים לעצמאיים "עצמה" , פ"ד לח(4) 80, 84 (1984) (להלן: עניין שוורץ ); עניין ים המלח , פסקה 14; כן ראו בהחלטת הרשמת ג' לוין בע"א 4835/07 קן טק ונ'צרס בע"מ נ' אברבנאל , פסקה 7 (1.1.2008)). 11. במסגרת הרפורמה בסדר הדין האזרחי הוחלפה תקנה 434 לתקנות הישנות בתקנה 137(ב) לתקנות החדשות. וכך מורה תקנה 137: (א) המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור בתוך שישים ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי תקנה 135, או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר. (ג) [...]. כאמור לעיל, השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בענייננו היא האם שני הכללים שהתגבשו בפסיקה בעניין ערעור שכנגד – כלל הזיקה וכלל זהות הצדדים – מוסיפים לחול גם בערעור המוגש לפי סעיף 137(ב) לתקנות החדשות. כפי שיובהר להלן, דעתי היא כי התשובה לכך שלילית. 12. כפי שניתן להיווכח בנקל, לשונה של תקנת משנה (ב) רחבה ביותר, ומאפשרת לכל משיב בערעור – כאשר "משיב בערעור" בהתאם לתקנה 136(א) לתקנות הוא "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער" – להגיש ערעור מטעמו בתוך 60 ימים מיום הגשתו של ערעור על פסק הדין. התקנה אינה מגבילה את המשיב מבחינת תוכנו של הערעור שיוגש על ידו ואינה קושרת בינו לבין הערעור העיקרי. התקנה אף אינה מגבילה את המשיב מבחינת זהות הצדדים שנגדם יוכל לבקש סעדים בערעורו. לשון רחבה זו, תוך השמטת המונח "שכנגד" שניתנה לו חשיבות רבה בפרשנות תקנה 434 לתקנות הישנות על ידי פסיקת בית משפט זה, מחייבת לטעמי את המסקנה כי כלל הזיקה וכלל זהות הצדדים – שניהם אינם חלים עוד על פי התקנות החדשות. ואסביר. 13. אמנם, גם תקנה 434 לא הגבילה באופן מפורש את המשיב מבחינת בעלי הדין שנגדם הוא רשאי להגיש את ערעורו ומבחינת תוכנו של הערעור. ברם, בשונה מתקנה 137(ב) לתקנות החדשות, תקנה 434 עסקה, כאמור בכותרתה ובכותרת הסימן בו היא נכללה, בערעור " שכנגד ". מילה זו טמנה בחובה משמעות רבה לגבי אופיו של הערעור שהוגש על ידי המשיב ולגבי מידת הקשר שלו לערעור העיקרי. עמד על כך, למשל, השופט ד' לוין בעניין שוורץ : "תקנה זו [תקנה 434 לתקנות הישנות – ד.מ.] על-פי לשונה בלבד יכולה, לכאורה, להתפרש כבלתי מוגבלת מבחינת יוזם הערעור, וניתן, לכאורה, לומר, כי מרגע שהוגש ערעור עלידי אחד מבעלי הדין בתובענה שהוכרעה בפסק הדין, יכול כל בעל דין אחר – בין אם היה הצד הזוכה ובין אם היה הצד המפסיד, בין אם כנגדו הוגש הערעור ובין אם כנגד בעל דין אחר – להגיש את ההודעה בדבר ערעורו שכנגד, לפרט בה את נימוקיו, ואז יישמע בעת הדיון בערעור עצמו. אולם כאשר באים אנו לעמוד על מובנה של הוראה שבדין ולפרשה, שומה עלינו ליתן את הדעת למטרה החקיקתית שביסודה, לכוונת המחוקק ולרוח הדברים, ואין להסתפק בקריאה סתמית של האמור בהוראת החיקוק ולמשמעותו הלשונית גרידא. בבואנו איפוא לבחון בחינה מעמיקה יותר את תקנה 434 ולעמוד על משמעותה האמיתית לא נוכל להתעלם מכך, שסימן ה' שבחלק ד' של התקנות, בו אנו מוצאים את התקנה, הוכתר בכותרת המשנה 'ערעור שכנגד'. גם הערת השולים לתקנה מגדירה אותה 'ערעור שכנגד'. לפיכך, ככל שכותרות אלה יכולות לסייע בפרשנות של התקנה, ואמנם יכולות הן לסייע כאשר מובנה של התקנה אינו חד-משמעי, אנו למדים מכותרות אלה, שמדובר בתקנה זו בערעור של בעל דין כנגד מי שהקדים וערער כלפיו על פסק הדין – כנגדו ולא כנגד בעל דין שלא ערער, ושאין הוא מבקש עוד כנגדו דבר והוא בחזקת משיב בהליך הערעור " (שם, עמ' 83-82; וראו גם למשל את דבריו של השופט י' זוסמן בע"א 175/69 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' מועלם , פ"ד כג(2) 816, 817 (1969)). כאמור המילה "שכנגד" הושמטה בתקנות החדשות ותחתיה עוגנה בתקנה 137(ב) אפשרותו של המשיב להגיש "ערעור". השמטה זו, על רקע המשמעות שניתנה לה בפסיקה, אינה סמנטית כי אם מהותית. יש בה אמירה של מתקין התקנות בדבר רצונו לעגן הסדר חדש ושונה באופן מהותי ממוסד הערעור שכנגד, במסגרתו המשיב רשאי להגיש ערעור עצמאי שאינו מוגבל מבחינת תוכנו ומבחינת זהות הצדדים שכלפיהם ניתן להגישו. 14. מסקנה זו לפיה מחוקק המשנה ביקש לייצר הסדר חדש להגשת ערעור על ידי משיב במסגרת התקנות החדשות, נתמכת גם בדברי ההסבר לתקנה 137(ב) לתקנות החדשות שזו לשונם : "בתקנת משנה (ב) נקבע כי משיב בערעור רשאי להגיש ערעור עצמאי תוך שישים ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי תקנה 135 או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר. משמעות השינוי היא שההליך 'ערעור שכנגד' בוטל . ההבדל בין 'ערעור' ל'ערעור שכנגד' לפי הדין הקודם הוא שערעור שכנגד הצריך זיקה לנושא הערעור העיקרי (הגם שהזיקה פורשה בפסיקה כרופפת [...]) ויכול להוביל לשינוי ההחלטה שעליה מערערים רק בעניין שנובע מהערעור העיקרי, בעוד שערעור 'רגיל' יכול להיות מופנה נגד כל סעד שבהחלטה, לרבות נגד החלטות ביניים שניתנו לאורך ההתדיינות ונבלעות בפסק הדין. בהתאם להסדר שנקבע, למשיבים בערעור העיקרי יתאפשר להגיש 'ערעור רגיל' במובן זה שמשהוגש ערעור 'עיקרי' יוארך למשיבים (שלא הגישו ערעור) המועד להגיש ערעור משלהם, ותימנע 'דילמת האסיר'. אין מדובר אפוא ב'ערעור שכנגד' במשמעותו דהיום, אלא בערעור 'רגיל' נוסף, שניתן להגישו על אותה החלטה, על החלטות ביניים שנבלעו בה, לרבות בנושאים שאינם קשורים לערעור שהוגש קודם לכן " (דברי ההסבר, בעמ' 42; ההדגשות הוספו). מדברים אלה עולה אפוא בבירור, כי מחוקק המשנה ביקש לבטל את מוסד הערעור שכנגד ותחתיו לעגן את אפשרותו של המשיב להגיש ערעור עצמאי, רגיל ונוסף מטעמו הנעדר כל תלות או זיקה לערעור העיקרי (ולעניין פרשות חקיקת משנה באמצעות ההיסטוריה החקיקתית ראו לדוגמה: בג"ץ 1765/22 משרד תומר ורשה עורכי דין נ' שרת הפנים , פסקה 28 (3.7.2022)). 15. אכן, בניגוד לכלל הזיקה שקיבל התייחסות מפורשת במסגרת דברי ההסבר, כלל זהות הצדדים אינו נזכר בהם. עם זאת, אינני סבור שיש בכך כדי ללמד כי כלל זהות הצדדים נותר על כנו גם במסגרת ההסדר החדש הקבוע בתקנות. הגבלת המשיב להגשת ערעור רק נגד המערער העיקרי אינה עולה בקנה אחד עם ביטול כלל הזיקה, שכן שעה שהמשיב אינו מוגבל מבחינת היקף הנושאים שהוא רשאי להעלות בערעורו, ערעורו עשוי לכלול טענות המופנות גם כלפי צדדים נוספים ולסעדים הנדרשים מהם. מניעת האפשרות להגיש ערעור על ידי משיב גם נגד אותם צדדים עשויה לפגוע באפשרות לקיים בירור נאות של החזית החדשה שנפתחה, או למצער עשויה לפתוח פתח להתדיינויות נוספות עתידיות בין הצדדים (להמחשת העניין ראו את הדוגמה שציינה הרשמת בפסקה 7 להחלטתה). ברי אם כן, כי במצב דברים זה אין מנוס מלאפשר למשיב להגיש את ערעורו גם נגד כל בעל דין בערעור – בין אם הגיש ערעור מטעמו ובין אם לאו. 16. ולבסוף, באשר לטענת המערערת כי המסקנה לפיה משיב רשאי להגיש ערעור גם נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי עשויה לתמרץ בעלי דין להגיש מראש ערעור עיקרי. בהחלטתה ציינה הרשמת כי הפתרון לכך הוא נקיטת גישה מקלה בהיעתרות לבקשות להארכת מועד להגשת ערעור על ידי משיב שנפתחה נגדו חזית לראשונה במסגרת ערעור משיב מכוח תקנה 137(ב) לתקנות (זאת בהתבסס על החלטתו של רשם בית המשפט ר' גולדשטיין בע"א 2298/21 לוי נ' אגודת מושב מצליח – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (3.2.2022)). לטעמי, אין צורך להיזקק לפתרון זה. מלשונה הרחבה של תקנה 137(ב) לתקנות המורה כאמור כי "משיב בערעור רשאי להגיש ערעור...", ובשים לב לכך שערעור מכוח תקנה זו הוא ערעור עצמאי ו"רגיל", עולה גם כי משיב שנפתחה נגדו לראשונה חזית במסגרת ערעור שהגיש משיב אחר רשאי להגיש ערעור מטעמו בתוך 60 ימים. פירוש הדבר הוא שאין צורך להיזקק במקרים מעין אלו להארכות מועד. ממילא, אין ממש בטענה כי האפשרות להגיש ערעור גם נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי עשויה לתמרץ בעלי דין להגיש ערעור מלכתחילה. 17. אין לכחד, תוצאה לפיה גבולותיו של ערעור המשיב מכוח תקנה 137(ב) לתקנות החדשות פרוצים לחלוטין מעוררת קושי. היא עשויה לחתור תחת תכליתן של התקנות החדשות "ליתן מענה לאינטרס ציבורי דוחק של קיומו של הליך משפטי צודק ויעיל המנצל כראוי את המשאבים השיפוטיים המוגבלים" (בג"ץ 8684/20 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים , פסקה 16 (27.12.2020); ראו גם: תקנות 2 ו-5 לתקנות; המבוא לדברי ההסבר לתקנות). ברם, לשונה הרחבה של התקנה תוך ביטול המילה "שכנגד" והפיכת ערעורו של המשיב לערעור עצמאי; לצד היעדר האפשרות לנתק בין כלל הזיקה לבין כלל זהות הצדדים, מוליכים כל אלו למסקנה כי אין מנוס מתוצאה זו. ירצה מחוקק המשנה להבהיר את כוונתו באופן אחר, יתכבד ויעשה כן. 18. סיכומו של דבר , כלל הזיקה וכלל זהות הצדדים אינם חלים על ערעור המוגש לפי תקנה 137(ב) לתקנות החדשות. הערעור נדחה אפוא. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ש"ח. היומן מתבקש לקבוע את הדיון בערעורים לשמיעה לפני הרכב בהקדם האפשרי. ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048540_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בע\"א 7733/21", "ת\"א 34552-07-15", "בש\"א 902/20", "בש\"א 3868/90", "רע\"א 4123/16", "בש\"א 7182/94", "בש\"א 4691/91", "ע\"א 10800/06", "ע\"א 1490/08", "רע\"א 3783/10", "ע\"א 190/60", "בש\"א 7182/18", "ע\"א 5500/94", "ע\"א 175/69", "ע\"א 262/60", "ש 797/84", "בע\"א 4835/07", "בע\"א 175/69", "בג\"ץ 1765/22", "בע\"א 2298/21", "בג\"ץ 8684/20" ]

748,988

738,305

בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.6.2022 בת.א. 61181-01-17 שניתן על-ידי כבוד השופט הבכיר ש' אטרש בקשה למתן צו מניעה זמני בשם המבקש: עו"ד אורי א' בן שושן, עו"ד דפנה שני החלטה 1. המשיבים יגיבו לבקשה לעיכוב ביצוע ולבקשה למתן צו מניעה זמני וזאת עד ליום 28.7.2022. 2. ניתן בזאת צו ארעי האוסר על המשיבים להרוס את בית המגורים מושא הערעור, וזאת עד להכרעה בבקשות לגופן. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048550_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4855/22" ]

748,989

740,705

בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.6.2022 בת"א 61181-01-17 שניתן על-ידי כבוד השופט הבכיר ש' אטרש בשם המבקש: עו"ד אורי א. בן שושן; עו"ד דפנה שני בשם המשיבים: עו"ד ענת כהן; עו"ד טל רבינוביץ' החלטה 1. בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 20.6.2022 (ת"א 61181-01-17, השופט הבכיר ש' אטרש ) ובצדה אף בקשה למתן סעד זמני. 2. מקורו של ההליך שבפני בהתקשרות חוזית שנסבה על בניית בית מגורים בישוב שורשים (להלן: הבית ). המשיבים הם בעלי המגרש שעליו הוקם הבית והמבקש הוא המהנדס ששימש כמתכנן הקונסטרוקציה וכמפקח העליון בבנייתו. 3. ביום 26.1.2017 הגישו המשיבים תביעה כספית נגד המבקש לבית המשפט המחוזי ובה עתרו לקבלת פיצוי על סך של כ-2.5 מיליון שקלים. זאת, בטענה כי התרשלותו של המבקש בתכנון שלד הבית גרמה לליקויי בנייה חמורים, המחייבים את הריסתו של הבית ובנייתו מחדש. יצוין כי מלכתחילה הוגשה התביעה נגד אנשי מקצוע נוספים שהיו מעורבים בהקמת הבית, אולם בהמשך תוקן כתב התביעה כך שזה התייחס למבקש בלבד. מנגד, המבקש טען כי דין התביעה להידחות בציינו כי לא התרשל בעבודתו. לחלופין המבקש טען כי לכל היותר יש מקום להגביל את פסיקת הפיצויים לעלויות התיקון של המבנה הקיים, ללא צורך בהריסתו. 4. בין לבין, הליך הגישור אליו הופנו הצדדים לא צלח. על רקע זה, ביום 6.4.2021 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו יינתן פסק דין מנומק בתיק ללא חקירות נגדיות, ולאחר הגשת סיכומים. עוד יצוין כי נוכח הפערים בין חוות הדעת שהוגשו על-ידי הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט. על-פי חוות דעתו של מומחה זה, תכנון הבית היה לקוי בהתחשב במאפייני הקרקע שעליו נבנה. בשים לב לכך, חוות הדעת התייחסה לשתי החלופות שנמצאו כאפשריות – תיקון וחיזוק של המבנה בעלות שהוערכה בסך של כ-600,000 שקלים, לצד רכיב של ירידת ערך, או הריסת המבנה ובנייתו מחדש, חלופה שהוערכה בעלות של כ-2.1 מיליון שקלים. בהשוואה בין שתי השיטות, סבר המומחה כי החלופה השנייה בטוחה וראויה יותר, אף כי ציין שעלותה גבוהה יותר. 5. בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיבים בקבעו כי המבקש נהג ברשלנות, וכי הליקויים בבית נובעים מכך. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי דחה את עמדת המבקש לפיה יש להסתפק בנסיבות העניין בחלופה של חיזוק ושיקום הבית, וקבע כי החלופה הראויה היא הריסת המבנה ובנייתו מחדש. על כן, נקבע כי על המבקש לשלם למשיבים סך של 2,141,100 שקלים בגין הריסת המבנה ובנייתו מחדש (בהתאם כאמור להערכת מומחה בית המשפט). זאת, בנוסף לחיובו של המבקש בפיצוי על נזקים נלווים בסך של 159,020 שקלים וכן בתשלום הוצאות משפט. 6. ביום 18.7.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו, היא הבקשה דנן. הבקשה כוונה לעיכוב מלא של פסק הדין שניתן, ולחלופין לעיכוב ביצוע חלקי שלו, כך שיעוכב תשלום כל סכום העולה על גובה הכיסוי הביטוחי שלו הוא זכאי, כ-1.4 מיליון שקלים. כמו כן, המבקש הגיש אף בקשה נוספת למתן סעד זמני לפיו יאסר על המשיבים להרוס את הבית עד להכרעה בערעור. 7. בעיקרו של דבר, לטענת המבקש סיכויי הערעור שהגיש להתקבל טובים. בהקשר זה הובהר כי ערעורו של המבקש ממוקד בכך שהיקף החיוב הכספי שהושת עליו היה צריך להיות מצומצם יותר, בין בשל אשם תורם מצד המשיבים, ובין על בסיס טענות שעניינן העדפת החלופה של חיזוק המבנה הקיים. לשיטתו של המבקש, התעקשותם של המשיבים על הריסה ובניה מחדש היא חסרת תום לב. על רקע זה, נטען כי אף מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. כך הודגש כי במקרה זה אין מדובר אך בסעד כספי, בשים לב לכך שיישום פסק הדין יוביל הלכה למעשה להריסת הבית. במובן זה, עיכוב הביצוע, כך נטען, נועד לשמר את המצב הקיים, כך שהאפשרות של חיזוק בלבד לא תסוכל. המבקש מדגיש כי הפער בין שתי החלופות – חיזוק או בניה מחדש, הוא גדול ועולה על מיליון שקלים. המבקש הוסיף כי הביטוח המקצועי שלו מכסה רק כ-1.4 מיליון שקלים, כך שתשלום מלוא הסכום יסב לו, איש מבוגר שמצבו הבריאות אינו מאפשר לו לעבוד בהיקף גדול, נזק בלתי הפיך. עוד נטען כי אם יתקבל ערעורו של המבקש, המשיבים עלולים להתקשות להשיב לו את הסכום, במיוחד אם יפעלו להריסת הבית ובנייתו מחדש. 8. בו ביום שהוגש הערעור הוריתי למשיבים להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע ולבקשה לסעד זמני. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי האוסר על המשיבים להרוס את הבית עד להכרעה בבקשות לגופן. 9. בתגובתם מיום 28.7.2022, טענו המשיבים כי דין הבקשות להידחות, בהדגישם כי פסק דין המטיל חיוב כספי יעוכב במקרים חריגים בלבד. עוד נטען כי המשיבים, הם בעלי הבית, רשאים להחליט כיצד להיטיב את נזקיהם, בעמדם על הצורך בהריסת הבית ובבנייתו מחדש. בהקשר זה נטען כי קבלת הבקשות תוביל להארכת סבלם של המשיבים. יתר על כן, המשיבים טוענים כי אם יתקבל הערעור, תהיה זו חובתם להשיב למבקש סכומי כסף וכך יעשו. כן מוסיפים המשיבים כי מכל מקום אין יסוד לבקשת עיכוב הביצוע ככל שהיא נסבה על הסכום של כ-1.4 מיליון שקלים, שכבר הועבר לידם על-ידי המבטחת של המבקש. לבסוף, ולגופו של עניין נטען כי המבקש אכן התרשל בעבודתו, וכי לא היה כל אשם תורם מצדם. 10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל בחלקה בכל הנוגע לסעד הכספי. לצד זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשתו הנוספת של המבקש למתן סעד זמני שיורה על עיכוב הליכי הריסת הבית, הכל כמפורט להלן. 11. אכן, נקודת המוצא לענייננו היא כי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק עיכוב ביצועו של פסק דין (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). כידוע, הדברים אף נכונים ביתר שאת מקום בו הבקשה נוגעת לעיכוב ביצוע פסק דין הנסב על חיוב כספי (ראו למשל: ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון , פסקה 15 (7.1.2013); ע"א 3126/22 מילוז (1989) בע"מ נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ , פסקה 24 (29.5.2022)). עם זאת, כאשר עסקינן בסעד כספי לא מבוטל אשר תשלומו עלול ליצור מצב בלתי הפיך מבחינתו של המשלם, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע משמעותית ברווחתו של הזוכה, בית משפט זה יטה, במקרים המתאים, להורות עליו (ראו והשוו: ע"א 370/21 אגסי אחזקות נדל"ן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 12 (1.2.2021) ; ע"א 7054/21 איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ נ' צח ייבוא ושיווק חומרי ניקוי וכלים חד פעמיים בע"מ , פסקה 6 (1.11.2021) ). 12. במקרה דנן, לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע חלקי, המבוסס על הערכת מאזן הנוחות של המבקש, מצד אחד, ושל המשיבים, מצד אחר. בענייננו, המשיבים כבר קיבלו חלק ניכר מהסכום שתבעו מכספי הביטוח (כאמור כ-1.4 מיליון שקלים), באופן שיכול לאפשר להם להתחיל בפרויקט הבינוי, ככל שהם חפצים בכך. על כן, עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שיעוכב בשלב זה חלק מהפיצוי שנקבע כי על המבקש לשלם בהתאם לחלופת ההריסה והבנייה מחדש, לא יוביל לפגיעה ממשית ברווחתם של המשיבים. מנגד, המבקש טען כי נוכח נסיבותיו האישיות צפויים להיגרם לו נזקים משמעותיים ככל שיידרש לשלם את יתרת הסכום על אתר, וגם אם לא נקבל את טענותיו בהקשר זה במלואן עדיין לא ניתן לומר שהן קלושות לחלוטין. בנסיבות אלו, ואף מבלי להידרש לשאלה של סיכויי הערעור, השתכנעתי כי יש לקבל את הבקשה בחלקה. לצד זאת, ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי כי יש הצדקה להיעתר אף לבקשה למתן סעד זמני, שכוון כאמור למניעת הריסת הבית. אשר על כן, ובכפוף לעיכוב הביצוע החלקי כאמור, אני מורה על ביטולו של הצו הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 18.7.2022. 13. סוף דבר: אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה שעל המבקש לשלם למשיבים סך של 300,000 שקלים בנוסף לכספים שכבר הועברו על-ידי המבטחת. תשלום יתרת הסכום שבו חויב המבקש יעוכב עד למתן הכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048550_A04.docx שה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4855/22", "ת\"א 61181-01-17", "ע\"א 6952/12", "ע\"א 3126/22", "ע\"א 370/21", "ע\"א 7054/21" ]

748,990

741,270

בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 22.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22048550_T05.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4855/22" ]

748,991

742,994

בבית המשפט העליון ע"א 4855/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: מיכאל פוזין נ ג ד המשיבים: 1. אריק ברנשטיין 2. ענת ברנשטיין בקשה לתיקון הודעת ערעור מיום 15.9.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 27.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048550_K07.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4855/22" ]

748,992

738,317

בבית המשפט העליון בג"ץ 4856/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: חסן חלמי תואפחה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו-סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 4.8.2022, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048560_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4856/22" ]

748,993

738,842

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4856/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: חסן חלמי תואפחה נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אבו סנינה אשרף בשם המשיבים: עו"ד קולודני יעל פסק-דין 1. לפנינו עתירה שעניינה צו מעצר מנהלי שהוצא נגד העותר. 2. בהודעה משותפת הודיעו באי כוח הצדדים, כי מגורמי הביטחון נמסר שאין בכוונתם להמליץ על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לאחר תום הצו הנוכחי, אלא אם יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה ממנו; או אף אם לא יתקבל מידע חדש בעניינו של העותר – אם יחול שינוי בנסיבות באופן שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו. בהינתן האמור, הודיע ב"כ העותר כי העותר מבקש לחזור בו מן העתירה, תוך שמירה על טענות ביחס להחלטות עתידיות. 3. אשר על כן, כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת אפוא. 4. הדיון הקבוע ליום 1.8.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22048560_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4856/22" ]

748,994

738,318

בבית המשפט העליון בג"ץ 4857/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: מואמן חאלד מנצור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו-סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 1.8.2022, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048570_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4857/22" ]

748,995

739,262

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4857/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: מואמן חאלד מנצור נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשפ"ב (28.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין 1. העותר, יליד 1998, תושב קלנדיה, הורשע בעבר בעבירה ביטחונית, וכן שהה במעצר מנהלי. ביום 5.4.2021 העותר נעצר על רקע מידע מודיעיני חסוי שהצטבר בענייננו בחשד לחברות ופעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; לאחזקה וסחר בנשק ואמל"ח בלתי חוקי; ולפגיעה בביטחון האזור ובפעילויות הצבא. ביום 7.4.2021 הוצא צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 7.4.2021 ועד ליום 4.10.2021 (להלן: צו המעצר הראשון ). לקראת פקיעת צו המעצר הראשון, ביום 30.9.2021 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 4.10.2021 ועד ליום 3.4.2022 (להלן: צו המעצר השני ), וזאת על רקע המסוכנות שעדיין נשקפה ממנו. לקראת פקיעת צו המעצר השני, ביום 30.3.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 3.4.2022 ועד ליום 2.8.2022 (להלן: צו המעצר הנוכחי ), וזאת משום שמסוכנותו שטרם קהתה. העתירה מופנית כנגד צו המעצר הנוכחי. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר שטרם קהתה, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "מעורב בפעילות ביטחונית וחשוד במעורבות בתכנון פעילות צבאית; פעיל חמאס בעל קשרים לפעילי חמאס בשטח; וכן בעל קשרים לאמל"ח". 3. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22048570_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4857/22" ]

748,996

738,319

בבית המשפט העליון בג"ץ 4859/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: אבראהים מוחמד דויכאת נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לפטור מהתייצבות לדיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד ליום 4.8.2022, בכפוף לאילוצי היומן. תגובת המשיבים תוגש עד 24 שעות לפני הדיון. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048590_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4859/22" ]

748,997