shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
740,051	בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים עמדת המבקשים מיום 18.7.2022 באשר לסיווג ההליך; עמדת המשיבות 2-1 מיום 4.8.2022 החלטה 1. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות ). המשיבות הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה, ובקשתן זו נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי. המשיבות ערערו על החלטת הרשמת, ובפסק דין מיום 13.4.2022 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' טאהא ; ע"ר 22450-12-21) את ערעור המשיבות, וקבע כי יש לסלק את תביעת המבקשים נגד המשיבות על הסף מחמת התיישנותה. 2. בקשת רשות הערעור דנן מופנית נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והיא הועברה לעיוני בהחלטת כב' השופט נ' סולברג מיום 12.7.2022 לשם סיווגו הנכון של ההליך – כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות. המבקשים הודיעו כי הם מסכימים לסיווג ההליך כערעור, ואף המשיבות טענו כי יש לסווג את ההליך דנן כערעור בזכות. 3. לאחר העיון, אף אני סבורה כי אופן ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא באמצעות ערעור בזכות, וזאת בהתאם לפסיקה אשר קבעה כי במקרים שבהם בית המשפט המחוזי דן בערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט המחוזי, ובמסגרת הדיון בערעור ניתן פסק דין בתובענה על-ידי בית המשפט המחוזי עצמו – על פסק הדין האמור ניתן לערער בזכות לבית משפט זה (ראו: ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ , פ"ד לו(1) 267 (1982); בש"א 7338/01 וינברג-דורון ושות' נ' כהנא , פ"ד נו(2) 913, 916 (2002); אך השוו: בש"א 1377/95 בן שטרית נ' צים, חברת השיט הישראלית בע"מ (6.4.2995)). בענייננו, בית המשפט המחוזי דן בערעור על החלטה אחרת של רשמת בית המשפט המחוזי, קיבל את הערעור ונתן פסק דין בתובענה עצמה, בגדרו נדחתה התובענה על הסף. משכך, ובהתאם לפסיקה המנחה בנדון, ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא במסגרת ערעור בזכות לבית משפט זה. 4. אציין כי הדין שונה כאשר בית המשפט המחוזי דן בערעור על החלטה אחרת של בית משפט השלום , ובמסגרת הערעור ניתן פסק דין בתובענה כולה. במקרה זה, בשונה מענייננו, ההשגה על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי תהא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ע"א 8154/03 אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוחי רכב בע"מ (15.8.2005); ע"א 6968/12 עזבון המנוחה Rachel Aliene ואח' נ' פרופסור היס (6.12.2012)). השאלה אם אמנם יש מקום להבחנה האמורה וכן אם אין לראות אף בהשגה על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט המחוזי כדיון ב"גלגול שלישי" באותו עניין התעוררה בפסיקה, אך לעת הזו אך נקבע כי "מן הסתם עוד יידרש לכך הרכב בבית משפט זה ביום מן הימים" (ראו: רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limited נ ' Albany Park Limited , פסקה ג(1) (18.8.2005)). 5. מכל מקום, לנוכח הפסיקה המנחה בנדון, אני מורה על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות, וזאת בהתאם ל תקנה 149(4) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018. 6. המזכירות תפעל לשינוי סיווגו של ההליך כמפורט לעיל ולאחר מכן יימשך הטיפול בהליך כסדרו. כן תתייק המזכירות את החלטתי זו כמו גם את החלטתו של כב' השופט סולברג מיום 12.7.2022 בתיקי השופטים. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K04.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4636/22", "ע\"ר 22450-12-21", "ע\"א 13/80", "בש\"א 7338/01", "בש\"א 1377/95", "ע\"א 8154/03", "ע\"א 6968/12", "רע\"א 6520/05" ]	748,598
741,181	בבית המשפט העליון ע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 12.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4636/22" ]	748,599
737,407	בבית המשפט העליון בג"ץ 4641/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. אלי אברג'ל 2. רחל גלית מגן נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה (פלילי) 2. המרכז הלאומי לרפואה משפטית (המכון לרפואה משפטית- אבו כביר) עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אלון קריטי החלטה העתירה הובאה בפניי היום סמוך לשעה 9:00. לא ברור מדוע העותרים פונים לבית משפט זה ולא לבית משפט השלום לפי סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, וככל שנטען כי יש כוונה לנתח/לבדוק הגופה. המשיבים יגישו תגובתם עד לשעה 13:00. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046410_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4641/22" ]	748,609
737,481	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4641/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. אלי אברג'ל 2. רחל גלית מגן נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה (פלילי) 2. המרכז הלאומי לרפואה משפטית (המכון לרפואה משפטית- אבו כביר) הודעת עדכון מטעם המשיבים ובקשה בשם העותרים למחיקת העתירה בשם העותרים: עו"ד אלון קריטי בשם המשיבים: עו"ד אופיר טישלר פסק-דין בהינתן האמור בהודעת העדכון מטעם המשיבים, ולבקשת העותרים – העתירה התייתרה. אשר על כן – אנו מורים על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22046410_E02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4641/22" ]	748,610
737,515	בבית המשפט העליון רע"פ 4642/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: רשיד אל שיך נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 36509-01-22 מיום 9.3.2022 שניתן על ידי סגן הנשיאה א' ביתן, השופטת ג' לוין והשופט א' ברסלר-גונן בשם המבקש: עו"ד בת-אל חיים יואל החלטה 1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 36509-01-22 (סגן הנשיאה א' ביתן , השופטת ג' לוין והשופט א' ברסלר-גונן ) מיום 9.3.2022, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ת' אורינוב ) ב-ת"פ 64127-06-18 מיום 7.12.2021. 2. להלן יובאו עובדות כתב האישום המתוקן כלשונו: "בתאריך 11.01.2018, בסמוך לשעה 12:30, בסמוך לשכונה 26 בית 148 בתל שבע, נסע הנאשם (להלן – המבקש ) ברכב מ.ר 05670763 (להלן: "הרכב") לעברו של המתלונן, או אז פגע הנאשם במתלונן באמצעות רכבו, המתלונן אלאטרש נפגע ונפל אל הרצפה. בסמוך לכך, אמר המתלונן לנאשם: 'אל תהרוג אותי, אל תהרוג אותי', או אז נסע הנאשם מהמקום. במעשים המתוארים לעיל, תקף הנאשם שלא כדין את המתלונן וגרם לו חבלה של ממש בדמות שפשופים ברגל שמאל, המתלונן נזקק לטיפול רפואי ורגלו גובסה". בגין האמור, למבקש יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). 3. המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר דינו, בית משפט השלום עמד על חומרת העבירה, בקובעו כי לא ניתן לסווג את האירוע מושא כתב האישום כתאונת דרכים לנוכח דבריו של המתלונן בעת האירוע המלמדים כי המדובר במעשה תקיפה. בית משפט השלום ציין כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה הם הגנה על שלמות גופו ובריאותו של אדם וכן הגנה על שלום הציבור ובטחונו במרחב הציבורי והפרטי; והדגיש, כי מידת הפגיעה בערכים אלו היא משמעותית , שכן תקיפת המתלונן בוצעה באמצעות רכב, המהווה כלי נשק קר בעל פוטנציאל לפגיעה משמעותית בגוף הקורבן. בית משפט השלום בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירה, נתן דעתו לחבלות שנגרמו למתלונן; לכך שהתקיפה לא נעשתה כתגובה אינסטינקטיבית למעשה כלשהו מצד המתלונן; ולבריחת המבקש מהמקום מבלי להעניק למתלונן טיפול רפואי. לאור האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, נקבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של המבקש נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל. 4. בקביעת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, נשקלו מחד גיסא עברו הפלילי, הכולל בין היתר, הרשעה בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג; ומאידך גיסא, הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן. כן נשקל האמור בתסקיר שירות המבחן, לפיו המבקש התקשה לשאת באחריות מלאה על ביצוע המעשה, "מטשטש ומצמצם" את התנהגותו, ואף לא עורך בחינה עצמית ביקורתית. בהינתן חומרת המעשה, נקבע כי לא ניתן להסתפק בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן. מכלל שיקולים אלו, בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 12 חודשי מאסר בפועל; 7 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות למעט תגרה, למשך 3 שנים; התחייבות בסך 10,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירות אלימות, למשך 3 שנים; ופיצוי למתלונן בסך 30,000 ש"ח. 5. ערעור המבקש על גזר דינו התקבל באופן חלקי. בית המשפט המחוזי עמד על חומרת העבירה בה המבקש הורשע, ובכלל זה כי נסיעה ברכב לעבר אדם כדי לפגוע בו היא מעשה חמור ומסוכן העלול לגרום לפגיעה קשה בו ואף למותו. הודגש, כי העובדה שבמקרה זה הפגיעה הפיזית שנגרמה למתלונן "מתונה יחסית", אין בה כדי לעמעם את חומרת המעשה והסכנה הכרוכה בו. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא ממש בטענת המבקש כי בית משפט השלום זקף לחובתו נתונים שלא נכללו בכתב האישום המתוקן, ובפרט את הטענה שהמבקש ברח ממקום האירוע מבלי שדאג כי למתלונן יוענק טיפול רפואי. בית המשפט המחוזי הוסיף ונתן דעתו למועד קרות האירוע – לפני למעלה מארבע שנים, כאשר מאז המבקש לא "הסתבך" בעבירות נוספות; לגילו של המבקש; ולהיותו אב ל-12 ילדים, מהם שלושה ילדים חולים. נוכח האמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש והקל בעונשו, כך שחֵלֶף 12 חודשי המאסר בפועל שהושתו עליו על ידי בית משפט השלום, נגזר עליו עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם. 6. מכאן הבקשה שלפניי, עמה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. בבקשתו לרשות ערעור, המבקש מלין על חומרת רכיב עונש המאסר בפועל ומבקש להפחיתו לעונש מאסר בפועל שניתן לריצוי בעבודות שירות. לטענתו, בקשתו מעוררת סוגיות בעלות חשיבות משפטית רחבה החורגות מעניינו הפרטני, כמפורט להלן: הראשונה , מהו משקל הראיות בטיעונים לעונש, "אשר באמצעותן נחשף בית המשפט לעובדות שונות מעובדות כתב האישום שיש בהן כדי להחמיר עם הנאשם". נטען, כי הערכאות קמא סטו מכתב האישום המתוקן, ולא יישמו כדבעי את סעיף 40י לחוק, משהנסיבות המחמירות שעלו מעדות המתלונן לא הוכחו מעבר לספק סביר. כך בהתייחס לגזר דינו של בית משפט השלום כמפורט לעיל, וכך באשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר ציין כי המבקש נסע לעבר המתלונן כדי לפגוע בו – עובדה שלא הוכחה ולא אוזכרה בכתב האישום המתוקן. הסוגיה השנייה , היא מתן משקל מכריע לעדות נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, באופן המהווה סטייה מהסדר הטיעון והוראות החוק. נטען, כי במקרה דנן לולא עדות המתלונן בשלב הטיעונים לעונש, אשר בה צוינו עובדות שלא הופיעו בכתב האישום, סביר כי היה מוטל עליו עונש מקל יותר כהמלצת שירות המבחן. המבקש הוסיף וטען, כי כניסתו למאסר תשליך באופן ישיר על יכולתו להתפרנס בעתיד ממקצועו כמורה. דיון והכרעה 7. דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה משפטית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4214/22 יצחק נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (7.7.2022); רע"פ 4123/22 ניר נ' עיריית רחובות , פסקה 7 (3.7.2022)). חרף ניסיונות המבקש להעניק נופך עקרוני לבקשתו, הרי שהיא נטועה היטב בגדר עניינו הפרטני. אף לא מצאתי כי נסיבות עניינו מעלות חשש לעיוות דין. 8. טענות המבקש בדבר הסוגיות העקרוניות שבקשתו מעוררת אינן מצדיקות מתן רשות ערעור. עניינן הלכה למעשה בטענת המערער כי בית המשפט המחוזי שגה בפסק דינו, משפסק כביכול בניגוד להוראות סעיף 40י לחוק העונשין. כמפורט לעיל, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש באופן חלקי, תיקן את הטעות שנפלה בגזר דינו של בית משפט השלום, והעמיד את רכיב עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש על 10 חודשים. המבקש שב וטוען כי גם בית המשפט המחוזי שגה באופן דומה בפסק דינו עת שנימק את קביעתו על עובדה שלא נכללה בכתב האישום המתוקן. כפי שכבר נפסק – לא ההנמקה עומדת לערעור, אלא העונש שנגזר על הנאשם הוא שעומד לערעור (ע"פ 344/79 מג'ר נ' מדינת ישראל , פ"ד לד(2) 93, 96 (1979)). בענייננו, אף לו ניתן היה לפרש את פסק דינו של בית המשפט המחוזי כמסתמך על עובדה שכביכול לא נכללה בכתב האישום המתוקן, התוצאה העונשית שלפנינו אינה מצדיקה התערבות. זאת, בהתחשב בחומרת העבירה בה המבקש הורשע, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והנזק שהסב למתלונן. העונש שהוטל על המבקש אינו מחמיר עמו יתר על המידה, וודאי שאין בו משום סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות, המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (19.6.2022); רע"פ 3032/22 נוביק נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (30.5.2022)). 9. עוד יצוין, כי בקשת רשות הערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר הוגשו רק ביום 10.7.2022, בעוד המבקש צפוי להתייצב לריצוי מאסרו ביום 12.7.2022. המבקש לא עמד בסד הזמנים הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, והגיש בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך זה אך ביום 5.7.2022, בחלוף כארבעה חודשים מיום מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בקשתו להארכת מועד התקבלה בהחלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 7.7.2022 ב-בש"פ 4556/22, ומכאן הבקשה שלפניי. בנסיבות אלה, לא נותר לי אלא לשוב ולציין את שנקבע זה מכבר בפסיקת בית משפט זה: " אין מקום להגשת בקשות 'בדקה התשעים', מתוך תקווה כי קוצר הזמן די יהיה בו כדי להביא לעיכוב ביצוע העונש " (רע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (29.3.2012); רע"פ 6377/21 ג'ופי נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (27.9.2021)). 10. סוף דבר : הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046420_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4642/22", "עפ\"ג 36509-01-22", "ת\"פ 64127-06-18", "רע\"פ 4214/22", "רע\"פ 4123/22", "ע\"פ 344/79", "רע\"פ 4030/22", "רע\"פ 3032/22", "רע\"פ 2588/12", "רע\"פ 6377/21" ]	748,611
738,450	בבית המשפט העליון בע"מ 4643/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטים ח' שרעבי , א' אלון , ו- א' נאמן ) מיום 09.06.2022 בתיק עמש 071489-11-21 בשם המבקשת: עו"ד דני שרמן; עו"ד יעל קינד-הלד בשם המשיב: עו"ד יוסף אל-אסמר החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ח' שרעבי , א' אלון , ו- א' נאמן ) בעמ"ש 71489-11-21 מיום 9.6.2022 בגדרו התקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ג' ספרא-ברנע ) בתלה"מ 16462-09-17 מיום 17.10.2021. רקע בתמצית 2. המבקשת והמשיב נישאו בשנת 2001. בשנת 2014 קיבלה המבקשת במתנה מאמה וסבתה קרקע בבנימינה (להלן: הקרקע ). זכויותיה של המבקשת על הקרקע נרשמו אצל רשם המקרקעין ביום 14.5.2014. בהמשך, המבקשת והמשיב נטלו ביחד משכנתא בסכום של מיליון ש"ח לצורך בניית בית על הקרקע, ובניית הבית הושלמה בשנת 2015 (להלן: הבית ). בשנת 2017 התגרשו הצדדים. בהמשך לכך, הגיש המבקש תביעה לפסק-דין הצהרתי שלפיו הוא בעל מחצית מהזכויות בקרקע ובבית הבנוי עליה. 3. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי למשיב מחצית מהזכויות בבית, אך איננו זכאי לזכויות בקרקע. עוד נקבע כי ימונה שמאי להערכת שווי הזכויות בבית (בנפרד משווי הזכויות בקרקע). על פסק דין זה הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי. 4. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע שאף אם באופן עקרוני ניתן להבחין בין קרקע עליה בנוי בית לבין הבית עצמו, הרי שהנסיבות הספציפיות של המקרה דנן מלמדות כי כוונת הצדדים הייתה ליצור נכס אחד משותף בלי להפריד בין הבית לקרקע. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. דיון והכרעה 5. דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש תשובה. 6. עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי חרף ניסיון המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני בעל השלכות רוחב, הלכה למעשה, הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנדון, והיא אינה מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. בנוסף, אין בכך שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מתוצאת הערכאה הדיונית, כשלעצמה, כדי להוות עילה למתן רשות ערעור (רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פס' 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פס' 7 (3.1.2018); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)). משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). 7. למעלה מן הצורך, אציין שגם לגופו של עניין, לא מצאתי כי נפל פגם בתוצאה הקונקרטית אליה הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו. 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנ ות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046430_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 71489-11-21", "רע\"א 9168/08", "רע\"א 10034/17" ]	748,612
737,627	בבית המשפט העליון בר"מ 4644/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. עמותת קייאקים זבולון ת"א 2. אגודת יורדי ים זבולון ישראל נ ג ד המשיבה: עיריית תל אביב-יפו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 9.6.2022 בעת"מ 1758-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ק' ורדי בשם המבקשות: עו"ד שי עובד החלטה 1. בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 9.6.2022, בעת"מ 1758-05-22 (השופט ק' ורדי ), שבה נדחתה בקשת המבקשות למתן צו ביניים, להשהיית כל ההליכים המנהליים הנוגעים לפינויים מהמקרקעין הידועים כ'בית זבולון', ברחוב אוסישקין 9 בתל אביב, וזאת עד להכרעה בעתירה אותה הגישו המבקשות. 2. המבקשות (להלן ביחד: זבולון ) , שתיהן עמותות רשומות ללא מטרות רווח, מפעילות מזה עשורים רבים מועדון קייאקים בבית זבולון, שעל גדת נחל הירקון. בשנים האחרונות, התגלע סכסוך אזרחי בינם לבין המשיבה (להלן: העירייה ) , בנוגע לזכויותיהם במקרקעין, המצויים בבעלות העירייה. סכסוך זה התברר בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בת"א 19645-03-15 (השופט י' גייפמן ). בפסק הדין, שניתן ביום 2.5.2021 (להלן: פסק הדין האזרחי ) נקבע, כי מעמדה של זבולון במקרקעין היה "במעמד בר-רשות הניתנת לביטול, ורשות זו בוטלה כדין על-ידי העירייה" . ב'שורה התחתונה', קבע בית המשפט המחוזי, כי "על [זבולון] לסלק ידה מהמקרקעין [...] לא יאוחר מחלוף 12 חודשים ממועד מתן פסק הדין. על [זבולון], ככל שתחפוץ להמשיך לעשות שימוש במקרקעין על שפת נחל הירקון, להגיש בקשה לעירייה להקצאת חלק המקרקעין לשימושה כעמותה ללא כוונת רווח, וחזקה על העירייה שתיבחן את הבקשה לגופו של עניין, ככל ש[זבולון] תעמוד בקריטריונים הנדרשים" . זבולון ערערה על פסק הדין האזרחי, והערעור תלוי ועומד לפני בית משפט זה (ע"א 4530/21). 3. ביני וביני, משהתקרב המועד שקבע בית המשפט המחוזי לפינויה מהמקרקעין, הגישה זבולון ביום 13.4.2022, בקשה להקצאת המקרקעין לשימושה, כעמותה ללא מטרות רווח. ביום 24.4.2022, התקבלה תשובת העירייה, בה נאמר כי המקרקעין דרושים לה לצרכיה העירוניים, ועל כן לא תוכל להעתר לבקשה. עוד נאמר, כי העירייה עומדת על מימוש פסק הדין, ופינוי המקרקעין במועד – דהיינו 2.5.2022. לבסוף ציינה העירייה, כי תביא לדיון במוסדותיה את האפשרות להקצות לזבולון מקרקעין אחרים, בהתאם לנהליה. 4. ביום 1.5.2022, הוגשה העתירה מושא הערעור, ועמה בקשה למתן צו ביניים. הבקשה לצו ביניים – נדחתה. בית המשפט המחוזי ציין, כי לשיטתו סיכויי העתירה "נמוכים ביותר" , ומאזן הנוחות נוטה לטובת העירייה והאינטרס הציבורי שהיא מייצגת, שכן המקרקעין נדרשים לצרכים ציבוריים כבר בחודשים הקרובים. אולם לצד זאת, "ולא פחות חשוב במקרה זה, מדובר לטעמי בבקשה שהוגשה בשיהוי כבד, בהתנהלות בעייתית של [זבולון], ש'ישבו על הגדר' [...] כאשר ניתן לדחות את הבקשה לצו הביניים הן מחמת השיהוי והתנהלות [זבולון] והן לגופה" . בית המשפט המחוזי ציין שלמרות שבפסק הדין האזרחי נקבע מפורשות כי זבולון יאלצו להתפנות מהמקרקעין עד ליום 2.5.2022, נמנעה זבולון מלהגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, או לקבלת סעד זמני בערעור – אף שהדיון בערעור, נדחה עד לאחר מועד הפינוי האמור. נקבע, כי "[זבולון] בחר[ה] אם כן באופן מחושב ומושכל משיקוליה שלא לפעול ב'דרך המלך' ולבקש עיכוב ביצוע או סעד זמני בערעור במסגרת הערעור על פסק הדין [האזרחי] שהוגש לבית המשפט העליון, ותחת זו [מנסה], למעשה במסלול עוקף ערעור, לקבל את הסעד של עיכוב ביצוע פסק הדין לפינוי או סעד זמני בערעור במסגרת הבקשה והעתירה דנן [...] והנה, [זבולון] שיודעת כי הבקשה להקצאה לוקחת זמן ומדובר בתהליך ארוך לפי הנהלים והתבחינים, ממתינ[ה] במצב של 'שב ואל תעשה' במשך מעל 11 חודש מאז מתן פסק הדין ומגיש[ה] את בקשת ההקצאה רק ביום 13.4.2022, כשלושה שבועות בלבד טרם מועד הפינוי ומגיש[ה] את הבקשה לצו הביניים והעתירה יום לפני מועד הפינוי" . 5. סיכומם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי, כי "ניתן לדחות את הבקשה לצו הביניים עקב השיהוי הכבד ועקב התנהלות [זבולון] הלא תקינה אך גם אם לא אסתפק בכך, הרי גם מאזן הנוחות נוטה לטעמי לטובת העירייה וציבור תושבי תל אביב והאינטרס הציבורי להפעלת בית ספר במקום לרווחת תלמידי העיר החל מחודש ספטמבר 2022 הממשמש ובא, כאשר מקבילית הכוחות בין סיכויי העתירה הנמוכים, כפי שנסקרו בהרחבה על-ידי, ומאזן הנוחות מביאה לדחיית הבקשה לצו הביניים ובמיוחד עקב ובנוסף ובמצטבר שיקולי היושר והשיהוי הכבד" . מכאן הבקשה שלפנַי. 6. בפי זבולון טענות למכביר, מן הגורן ומן היקב, בכל הנוגע לסיכויי הערעור. לטענתה, קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין, נשענות על פרשנותו לפסק הדין האזרחי. דא עקא, "קביעותיו שגויות, מרחיקות לכת וחסרות בסיס לנוכח פרשנותו השגויה את פסק הדין [האזרחי], פרשנות המרוקנת את פסק הדין מתוכן" . ביחס למאזן הנוחות, סבורה זבולון, כי "ברי כי בהעדר צו מניעה כמבוקש, [העיריה] תערוך שינויים בלתי הפיכים במקרקעין בבחינת 'מעשה עשוי'. מצב דברים שכזה יגרום לנזק בלתי הפיך למבקשות אך בעיקר לאמון הציבור ברשויות המדינה ובמערכת המשפט. מנגד, מתן הצו הזמני, שיותיר את המצב שהיה קיים מזה מאה שנה עוד מספר חודשים, לכל היותר, לא יגרום נזק כלל וכלל" . 7. עוד טוענת זבולון, כי "שגה בית המשפט [המחוזי] בקובעו כי בקשת ההקצאה הוגשה בשיהוי כבד" . לטענתה, "פסק הדין [האזרחי] מורכב משני ראשים: האחד, עניינו בעלי הזכויות במקרקעין לאורך השנים [...] בגין כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. השני, הנחיית המבקשת להגיש בקשה להקצאה להמשך שימושה במקרקעין [...] כל אחד משני ראשי פסק הדין עומד לפני עצמו באופן שהערעור מצד המבקשות נוגע רק לעניין קביעת הזכויות ואינו נוגע לבקשת ההקצאה" . זבולון טוענת, כי העיכוב בהגשת בקשת ההקצאה, נבע מכך שתלתה תקוותה בערעור על פסק הדין האזרחי, אשר צפוי היה להתברר ביום 28.2.2022. "בין מועד הדיון שנקבע לבין המועד שנקבע [לפינוי], עמדו לרשות [זבולון] כשלושה חודשים, לפנות למסלול אחר של בקשת הקצאה, באם לא תהיה ברירה. לפיכך, בשלב זה לא הוגשה הבקשה [...] להפתעתן של המבקשות, ביום 6.10.2021, כארבעה חודשים לאחר שהוגש הערעור, התקבלה הודעה לפיה מועד הדיון נדחה בשבעה חודשים ונקבע ליום 29.9.2022. בעקבות כך, שלושת החודשים שעמדו לרשות [זבולון] התחלף בחמישה חודשים 'חסרים'. כאמור, לא באשמת [זבולון], לא בשליטתן והלכה ולמעשה – לרעתן" . לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. 8. טרם שאבוא בעובי הקורה, דייני אם אומר, כי כלל נקוט בידינו מימים ימימה, שלפיו לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב, בכל הקשור למתן סעדים זמניים, ואין ערכאת הערעור ממהרת להתערב בהחלטות מסוג זה (בר"ם 3542/22 עותמאן נ' עיריית ירושלים , (25.5.2022)). לא שוכנעתי כי העניין שלפנינו מצדיק סטייה מן הכלל האמור. החלטת בית המשפט המחוזי – מנומקת ומפורטת; נטועה היטב בנסיבות המקרה, ובמערך השיקולים הרלבנטיים לבקשות כגון דא. אם כך, לא אמיר את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בשיקול דעתי-שלי. אין הצדקה לעשות כן . 9. למעלה מן הצורך, אציין כי לא ירדתי לסוף דעתה של זבולון, בהתייחסותה לקביעות בית המשפט המחוזי בדבר השיהוי החמור שבו הוגשה הבקשה. זבולון מלינה על השינויים בלוח הזמנים שנקבע לדיון בערעור שהגישה על פסק הדין האזרחי; דא עקא, שינויים אלה אינם מפחיתים מחומרת השיהוי; נהפוך הוא. כפי שציינה זבולון, סמוך לאחר הגשת הערעור, נקבע הדיון בו ליום 28.2.2021, כלומר חודשיים בלבד (לא שלושה), לפני מועד הפינוי. בכל זאת, חרף מסגרת זמנים קצרת-מועד שכזו, נמנעה זבולון מלהגיש את בקשת ההקצאה. ניתן אולי, בדוחק, לתלות התנהלות זו באמונה יוקדת שלבטח יתקבל הערעור, וחרב הפינוי תוסר מעל ראשה; אלא ש'למזלה' של זבולון, נודע לה כבר ביום 6.10.2021, על הדחייה במועד הדיון בערעור, עד לאחר יום הפינוי המיועד. הגם שמרגע זה ידעה זבולון אל נכון שהערעור לא יוכרע קודם למועד בו עליה להתפנות על-פי פסק הדין, התמהמהה חצי שנה נוספת, עד שהגישה לבסוף את בקשת ההקצאה, 3 שבועות בלבד קודם למועד הפינוי המתוכנן. 10. כל אותו זמן, נמנעה זבולון מלהגיש, לערכאת הערעור, בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין האזרחי, או בקשה לסעד זמני בערעור. שבתי והפכתי בטענותיה של זבולון – ולא מצאתי הצדקה מפורשת לכך. נטען במרומז, כי הערעור שהוגש "נוגע רק לעניין קביעת הזכויות" . משמע: הערעור איננו נוגע לקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה עליה להתפנות מהקרקע, ובהתאם – לא היה טעם להגיש במסגרתו בקשה לעיכוב ביצוע קביעה זו. דא עקא, בפתח הודעת הערעור, כתבה זבולון 'ברחל בתך הקטנה', כי "תוצאת הערעור, לו יתקבל, היא הפיכת קביעת פסק הדין, על פיה על המערערת לפנות את המקרקעין בתוך שנה ממועד מתן פסק הדין ובנוסף, אי הידרשות להליך בקשה להקצאת קרקע ללא תמורה לצורך היוותרות המערערת במבנה ובמקרקעין" . כיצד אפוא המתינה בחוסר מעש במשך 6 חודשים מיום שנודע לה על השינוי במועד הדיון – שינוי שעלול להוביל, הלכה למעשה, לסיכול תוצאתו המוצהרת של הערעור? לזבולון פתרונים, אולם לא ניתן להתחמק מפינוי זה, ב'דקה התשעים', במסלול העוקף שאותו בחרה. 11. אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046440_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4530/21" ]	748,613
741,261	בבית המשפט העליון ע"א 4645/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: נחום הילאני נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אבי עומר 2. אלי עומר המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 9.1.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046450_T01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4645/22" ]	748,614
737,499	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה לסעד זמני בשם המבקש: בעצמו החלטה הבקשה לעיכוב ביצוע לא תידון עד אשר יוסדר נושא תשלום האגרה והערבון על ידי המבקש. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046460_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22" ]	748,615
737,596	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשת המערער מיום 16.7.2022 לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 25.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22" ]	748,616
737,969	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עיריית רחובות משיבים 6-3 פורמליים: 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. עמית כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה מטעם המערער לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.7.2022 בשם המערער: בעצמו החלטה לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי מיום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046460_E03.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22" ]	748,617
739,291	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה מיום 28.7.2022 מטעם הנאמן החלטה הצדדים להליך רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22" ]	748,618
740,162	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה לעדכון הנאמן בתיק מיום 28.7.2022; תשובת המשיבה 2 מיום 1.8.2022; תשובת המערער מיום 3.8.2022 החלטה מאחר שבעניינו של המערער מתנהל הליך פשיטת רגל, ולאור תנאי הצו החוסם שהוצא בעניינו, המזכירות מתבקשת לעדכן את הנאמן בתיק כמבוקש, וזאת חרף התנגדות המערער. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22" ]	748,619
740,508	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי 7. יואב שרון עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסיי החייב בקשה מיום 10.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מטען המשיבה 2 מיום 19.7.2022 החלטה הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה ומפורטת על אודות מצבו הכלכלי של המערער, ולא צורפו לה מסמכים רלוונטיים כגון תדפיסי עובר ושב ופירוט מלא של הכנסות, הוצאות ונכסי המערער. עוד אוסיף כי המערער לא פירט אילו מאמצים עשה על מנת לגייס את הערובה מסביבתו הקרובה, ויצוין כי טענה כגון דא יש לבסס במסמכים וראיות (ראו למשל: בש"א 5093/19 טלר נ' אטל , פיסקה 6 (31.7.2019)). משכך, ובשים לב לעמדת המשיבה 2, דין הבקשה להידחות. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה עד ליום 21.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22", "בש\"א 5093/19" ]	748,620
741,386	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי 7. יואב שרון עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסיי החייב המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 14.8.2022 ופסק דינו של כב' השופט מינץ מיום 23.8.2022 בער"א 5458/22 טרם שולמה האגרה והופקדה הערובה בהליך שבכותרת. המערער יסיר מחדלו עד ליום 1.9.2022, שאם לא כן יובא ההליך לפניי לשם מחיקתו ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K07.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22" ]	748,621
741,867	בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי 7. יואב שרון עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסיי החייב המשך טיפול פסק-דין מן המזכירות נמסר כי טרם שולמה אגרה וטרם הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף פסק דינו של כב' השופט ד' מינץ מיום 23.8.2022 והחלטתי מיום 28.8.2022. אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך. ניתן היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K08.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4646/22" ]	748,622
737,561	בבית המשפט העליון בר"ש 4647/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: עו"ד שי רוסינסקי נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל- אביב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט נ' פלקס) שניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22 בשם המערער: בעצמו החלטה 1. בקשת רשות הערעור שלפניי מתפרסת על פני 78 עמודים, לא כולל מאות עמודי נספחים. מדובר בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים אשר ניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22, האוחז 9 עמודים בלבד. כפי שקבע בית משפט זה "[...] משנקבע בתקנות כי ערעור ובקשה לרשות ערעור המוגשים לבית המשפט העלון יהיו בהיקף של 12 עמודים, יש בכך כדי להשליך על ההיקף הסביר גם של בקשה לרשות ערעור בהליך מהסוג דנן, ובמיוחד כאשר לא נקבעו תקנות המסדירות הליך זה" (ראו: בר"ש 367/21 מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה נ' מכפש (14.2.2021)). 2. המבקש יגיש אפוא בקשה מתוקנת בהיקף שלא יעלה על 12 עמודים – לא כולל נספחים – זאת, לא יאוחר מיום 1.8.2022. 3. לאור מכלול הנסיבות והצורך להגיש בקשה מתוקנת, ניתן בזאת סעד ארעי המעכב את ביצועו של עונש ההשעיה בפועל – ועונש זה בלבד – אשר הושת על המבקש בגזר הדין שניתן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז (כשמו אז) (עו"ד ע' וולפסון , אב"ד, עו"ד ל' מהלל ועו"ד ד' בסידן ) ביום 5.5.2021 בבד"מ 55/14 עד למתן החלטה אחרת. 4. בשלב זה של ההליך יזוהה המבקש כ"עו"ד פלוני". 5. מובהר בזאת כי אי-הגשת בקשה מתוקנת במועד שקבעתי תגרור אחריה את מחיקת הבקשה ואת ביטול הסעד הארעי. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046470_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בר\"ש 4647/22", "בר\"ש 367/21" ]	748,623
738,823	בבית המשפט העליון בר"ש 4647/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: עו"ד שי רוסינסקי נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל -אביב בקשה להארכת מועד בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. כמבוקש; המבקש יגיש את הבקשה המתוקנת עד ליום 15.8.2022. 2. מובהר בזאת כי אי-הגשת בקשה מתוקנת במועד זה, תגרור אחריה את מחיקת הבקשה ואת ביטול הסעד הארעי אשר ניתן בהחלטתי מיום 11.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046470_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בר\"ש 4647/22" ]	748,624
740,956	בבית המשפט העליון בר"ש 4647/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שי רוסינסקי נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל-אביב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט נ' פלקס) שניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22 בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד אסף טל החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט נ' פלקס ) אשר ניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (עורכי הדין י' לקס , אב"ד, ש' ניידרמן ו ע' מרינברג ) (להלן: בית הדין הארצי ) אשר ניתן ביום 28.12.2021 בבד"א 23/21. בית הדין הארצי דחה על כל חלקיו את ערעורו של המבקש על הרשעתו במרבית עבירות המשמעת בהן הואשם בגדרי תיק בד"ם 55/14 של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז (כשמו אז) (עורכי הדין ע' וולפסון , אב"ד, ל' מהלל ו ד' בסידן ) (להלן: בית הדין המחוזי ) וכן על העונשים שנגזרו עליו. 2. בית הדין המחוזי הרשיע את המבקש בשבעה מבין שמונת האישומים אשר בגינם הועמד לדין משמעתי ובאי-מתן תשובות לפניותיה של לשכת עורכי הדין, בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע; טענת טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון; היעדר יחס כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט; אי-מתן עזרה והפרעה לבית המשפט לעשות משפט; הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח; הפסקת טיפול בלקוח מבלי למנוע פגיעה בלקוח; וכן מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין – וזאת לפי סעיפים 53, 54, 61(1), 61(2) ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, וכן לפי כללים 2, 13(ב), 32 ו-34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. בעקבות ההרשעה כאמור, גזר בית הדין המחוזי על המבקש השעיה בפועל מעיסוק בעריכת דין למשך שישה חודשים, הפעלת השעיה על תנאי בחופף לעונש ההשעיה בפועל שנפסק, השעיה על תנאי לשמונה חודשים, מתן פיצוי לשלושה מהמתלוננים בסך של 1,000 ש"ח כל אחד, וכן תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך של 5,000 ש"ח. בד-בבד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין קמא. 3. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 4. מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי". בהתאם, " רשות ערעור בתיקים כאלה תינתן במשורה שבמשורה, [...] בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת [...] חניון חיפה " (ראו: בר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב , פסקה ז' (10.5.2009)). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. ודוק: להימשכות ההליך החריגה בעניינו של המבקש ניתן ביטוי בעת גזירת דינו; וסבורני, כפי שקבע בית משפט קמא, כי אין מדובר במקרה אשר מצדיק ביקורת והתערבות שיפוטית "בגלגול רביעי" (ראו: פסקאות 22-20 לפסק הדין קמא; והשוו: בר"ש 2388/22 שאהין נ' עיריית חיפה , פסקאות 37-35 (17.7.2022)). 5. אשר על כן, הבקשה נדחית. הסעד הארעי אשר הורה על עיכוב החלטתו של בית משפט קמא מבוטל בזאת, ושמו של המבקש יפורסם במלואו. לנוכח האמור, סבורני כי בקשת המשיבה מיום 18.8.2022 להורות על המצאת כתבי בי-דין התייתרה, ואיני נדרש להכריע בה. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046470_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בר\"ש 4647/22", "בר\"ש 1958/09", "בר\"ש 2388/22" ]	748,625
737,478	בבית המשפט העליון בש"פ 4648/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העורר: אדהם עודתאללה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מ"ת 16442-01-22 שניתנה ביום 6.7.2022 על ידי כב' השופטת א' הלמן בשם העורר : עו"ד סרי ח'ורי החלטה נקבע לדיון ליום 13.7.2022 בשעה 11:00. בהינתן שהעורר כבר הורשע; בהינתן שהערר נסב אך ורק על שליחתו לתסקיר כאשר הדיון בעניינו קבוע ליום 27.7.2022, ישקול העורר אם יש טעם בערר ובקיום הדיון. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046480_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 16442-01-22" ]	748,626
737,508	בבית המשפט העליון רע"א 4649/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד הבריאות 2. הפסיכיאטר המחוזי – מחוז מרכז 3. המרכז לבריאות הנפש גהה 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית – מחוז מרכז בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.7.2022 בע"ו 9059-07-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת ה' רוזנברג שיינרט בשם המבקשת: עו"ד דניאל רז, עו"ד איילת הלברשטט, עו"ד ליקול טמסוט החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. 2. בנסיבות העניין ובהתחשב במועדים הרלוונטיים, התשובה, שתוכל להיות קצרה, תוגש עד מחר, יום 11.7.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046490_A01.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4649/22" ]	748,628
737,636	בבית המשפט העליון רע"א 4649/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד הבריאות 2. הפסיכיאטר המחוזי – מחוז מרכז 3. המרכז לבריאות הנפש גהה 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית – מחוז מרכז הודעת עדכון מיום 11.7.2022 מטעם הצדדים בשם המבקשת: עו"ד איילת הלברשטט בשם המשיבים: עו"ד דפנה לנגפלד החלטה כמבוקש וכמוסכם, בשים לב לאמור בהודעת העדכון מטעם הצדדים, הבקשה לרשות ערעור נמחקת בזאת ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046490_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4649/22" ]	748,629
737,713	בבית המשפט העליון בש"פ 4651/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה ראשונה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 67648-10-21 בבית המשפט המחוזי בנצרת בשם המבקשת: בשם המשיבים: עו"ד יערה ברזילי-כהן עו"ד שמואל ברזני החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיבים, מוארך מעצרם של המשיבים ב- 90 ימים, החל מיום 28.7.2022, או עד למתן פסק-דין בת"פ 67648-10-21 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046510_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"פ 67648-10-21" ]	748,631
738,587	בבית המשפט העליון רע"א 4655/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: עו"ד איתן צפריר נ ג ד המשיבים: 1. שרה גרין 2. עמותת שבי ישראל - למען אחינו האובדים 3. אליהו בירנבאום 4. מיכאל ברוך פרוינד בקשת לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 09.05.2022 בת"א 61740-09-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' ערקובי בשם המבקש: עו"ד משה ברנר החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ערקובי ) בת"א 61740-09-19 מיום 09.05.2022, בגדרה נדחתה עתירת המבקש לסילוק על הסף של תביעת משיבה 1 נגדו. רקע והליכים קודמים 2. משיבה 1, שרה גרין (להלן: שרה ), הינה גרושתו של משיב 4, מיכאל פרוינד (להלן: מיכאל ). ביום 25.09.2019, הגישה שרה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נגד מספר נתבעים: משיבה 2, "עמותת שבי ישראל למען אחינו האבודים" (להלן: העמותה ); משיב 3, אליהו בירנבוים, שכיהן כרב והמנהל החינוכי של העמותה (להלן: אליהו ); המבקש, עו"ד איתן צפריר, שמונה בשנת 2015 לשמש כיועץ המשפטי של העמותה; ומשיב 4, מיכאל, שהוא מייסד ויו"ר העמותה. במסגרת תביעתה, טענה שרה כי קיבלה מאביה מיליוני דולרים שנועדו לצרכי התא המשפחתי, שלה ושל מיכאל. לגרסתה, מיכאל שלח ידו בכספים והעבירם לעמותה ולצדדים הקשורים בעמותה, תוך הפרה של ההסכמות בין בני הזוג. לשיטתה של שרה, היא עצמה לא הייתה מושקעת בפעילות העמותה ולא התכוונה להעניק לעמותה, ולגורמים הקשורים בעמותה, סכומי עתק. 3. ביום 03.03.2022, הוגשה בקשת המבקש לסילוק התביעה נגדו על הסף. המבקש טען בבקשתו כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדו, וכי אין יריבות בין שרה ובינו. לוז טענת המבקש היא כי חזקה על כספים המצויים בחשבון משותף, שהם שייכים לשני בעלי החשבון בחלקים שווים. לפיכך, למיכאל הייתה הזכות לשלם, מחשבונם המשותף, למבקש את הכספים ששולמו כשכר-טרחה עבור שירותים משפטיים שהעניק. לא זו אף זו, המבקש טען כי גם אם נכונה טענת שרה, לפיה הכספים ששילם מיכאל למבקש לא היו של מיכאל – הרי שהמבקש רכש בכסף זכות טובה ופעל בתום-לב. 4. שרה התנגדה לבקשה וטענה כי כפי שעולה מן הבקשה עצמה, ישנה מחלוקת עובדתית בין הצדדים שמחייבת בירור מקיף, בירור שראוי שייעשה במסגרת הדיון בתובענה לגופה ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף. עוד הוסיפה שרה לטעון כי על המבקש הייתה מוטלת חובה לברר את הרשאת מיכאל להעברת כספים – וזאת מחמת נימוקים עובדתיים שונים. 5. במקביל להליך המתואר לעיל, התנהל הליך בת"א (מחוזי ת"א) 47061-07-20 גרין נ' עמותת שבי ישראל - למען אחינו האובדים (15.04.2022). שם נקבע, בפסק דין מיום 15.04.2022 כי חתימותיה של שרה על מסמכים שונים של העמותה במהלך השנים, זויפו על ידי מיכאל. 6. בהחלטתו מיום 09.05.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה לסילוק על הסף. במסגרת ההחלטה נומק כי לא ניתן, בשלב זה, להורות על סילוקה של התובענה, בהינתן פסק הדין בת"א 47061-07-20 בו הוכרע, כאמור, כי חתימותיה של שרה על מסמכי העמותה – זויפו. לפיכך נקבע, כי יש לברר מה הייתה רמת מודעותו של המבקש ביחס למערכת היחסים של שרה והעמותה, וסוגיה עובדתית זו צריכה להתברר לגופו של עניין. עוד הודגש, כי עצם העברת כספים מהחשבון המשותף למבקש "לא מובילה למסקנה המידית שעל [המבקש] להחזירם, גם אם יסתבר [ששרה] לא הייתה מודעת להעברתם". על סמך הטעמים האמורים לעיל, ובשים לב לזהירות היתרה שבה יש לנקוט בשימוש בסעד של סילוק על הסף, דחה בית משפט קמא את הבקשה. 7. מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא קיבל את טענת המבקש, וכי זה שגה כאשר התייחס להליך אחר במסגרת החלטתו, הליך בו לא היה המבקש צד. זאת ועוד נטען, כי שגה בית משפט כאשר לא התייחס בהחלטתו לנימוקים שהציג המבקש בבקשתו, ולפיכך נתן החלטה ללא הנמקה ראויה. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה. 9. בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תינתן רשות ערעור על החלטה אחרת של בית משפט מחוזי "... אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". מלשון הסעיף עולה כי, ככלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות ביניים שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין. משכך, מתן רשות ערעור על החלטת ביניים הוא בגדר חריג, אשר יינתן רק כאשר נדרש הדבר באופן מידי – במצבים שההכרעה משפיעה על המשך ניהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 1936/16 פלונית נ' ד"ר יונס גרייס , פסקה 4 (24.03.2016); רע"א 6452/14 רילוב נ' מרטינס, פסקה 8 (30.11.2014)). ייאמר מיד, כי לאורך השנים נוספו בפסיקה טעמים לחריגה מכלל זה, הקשורים במהות ההחלטה ונחיצות הדיון בה. אחד מחריגים אלו הוא המקרה הנדיר שבו ניתן לקבוע לאלתר כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה. כמו כן נקבע, כי גם למורכבותה של הסוגיה שבבסיס הבקשה יכול שתהיה השפעה על השאלה האם ראוי לבררה במסגרת ערעור על החלטת ביניים (רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני הביטוח בישראל , פסקה 4 (26.12.13); רע"א 2856/12 כהן ו- 21 אח' נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 12 (20.05.2012)). 10. ההחלטה מושא הבקשה דנא אינה נופלת בגדר החריגים שנמנו לעיל, ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור. לא נראה כי דחיית הבקשה לסילוק על הסף משפיעה באופן ממשי על זכויות הצדדים או גורמת נזק של ממש שאינו ניתן לפיצוי בדמות פסיקת הוצאות או כל סעד אחר (רע"א 8946/12 חברת נמל חיפה בע"מ נ' בתי זיקוק נפט בע"מ , פסקה 6 (21.03.2013)). והדברים מקבלים משנה תוקף לאור ההלכה כי "אין לסלק תביעה על הסף אלא אם לא קיימת אפשרות, ולו רחוקה, לכך שהתובע יצליח בתביעתו" (רע"א 8270/21 מוהנא נ' סולימאן , פסקה 11 (12.12.2021)). היינו, נדרשת שמירה יתירה בעת סילוק תובענה על הסף, והזהירות יפה לה בענייננו גם כאן. 11. הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046550_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4655/22", "רע\"א 1936/16", "רע\"א 6452/14", "רע\"א 2387/13", "רע\"א 2856/12", "רע\"א 8946/12", "רע\"א 8270/21" ]	748,634
737,500	בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) (אוגדה 877) תת-אלוף אבי בלוט 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לקיום דיון בהול בשם העותרים : ד"ר יוסף צרניק החלטה איני רואה מקום לדיון בהול. לתגובת המשיבים עד ליום 31.7.2022 (ולא נעלמו מעיני התאריכים הנקובים בעתירה). ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4654/22" ]	748,636
739,696	בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת המשיבים 8-1 להארכת מועד בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם המקדמית לעתירה עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4654/22" ]	748,637
739,874	בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת העותרים להוספת ראיה בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4654/22" ]	748,638
740,620	בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 - ד' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת המשיבים 8-1 להארכת מועד בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 30.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4654/22" ]	748,639
741,674	בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת המשיבים 8-1 מיום 30.8.2022 להארכת מועד; הודעה על ייצוג ובקשה להארכת מועד להגשת תגובה לעתירה מטעם המשיבה 9 בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: בשם המשיבה 9: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל עו"ד אסף תכלת; עו"ד ערן ב-ארי החלטה 1. לעניין בקשת המשיבים 8-1 להארכת מועד - כמבוקש. המשיבים 8-1 יגישו תגובתם עד ליום 8.9.2022. 2. לעניין בקשת המשיבה 9 – כמבוקש. המשיבה 9 תגיש תגובתה עד ליום 29.9.2022. מזכירות בית המשפט תעדכן את פרטי ב"כ המשיבה 9 בתיק בית המשפט. ניתנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E05.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4654/22" ]	748,640
737,714	בבית המשפט העליון בש"פ 4660/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה ראשונה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 13761-02-22 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד ליאת לוי סיגל עו"ד אבנר שמש החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 45 ימים, החל מיום 7.8.2022, או עד למתן פסק-דין בת"פ 13761-02-22 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046600_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"פ 13761-02-22" ]	748,642
739,460	בבית המשפט העליון בש"פ 4661/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (1.8.2022) בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד הדר פרנקל עו"ד ציון גבאי החלטה אקדים ואומר, כי החלטתי זו ניתנה אך ורק באספקלריה של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). טרחתי להדגיש זאת מאחר שהסנגור המלומד העלה שורה של טענות במישור הראייתי, טענות שלכאורה יש להן משקל במסגרת הליך של בקשה לעיון חוזר לאחר שהסתיימה חקירתה של המתלוננת. מסלול זה פתוח בפני המשיב. באספקלריה של סעיף 62 לחוק המעצרים, הרי שבמצב הדברים הרגיל, הייתי נותן משקל לעובדה שהמתלוננת סיימה למסור את עדותה. ברם, מעבר לעילת המסוכנות, כפי שעולה מכתב האישום, לא ניתן להתעלם מהתסקיר השלילי (שאף נכתב בו כי המתלוננת חשה מאוימת), ובעיקר לא ניתן להתעלם מעבר פלילי רלוונטי בעבירות מין, שכן המשיב הורשע פעמיים בעבירות מין וריצה כ-20 שנה מאחורי סורג ובריח. נכון להיום, ההליך מתקדם ונקבעו תאריכים לפרשת ההגנה ביום 24.11.2022. סוף דבר, שאני נעתר לבקשה להארכת מעצר ראשונה של המשיב, החל מיום 17.7.2022 ב-90 יום או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 39111-10-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. כאמור לעיל ולנוכח טענות שהושמעו על ידי הסנגור, אין בהחלטה זו כדי לסגור הדלת בבקשה לעיון חוזר, שעניינה בראיות ובעוצמת הראיות, משסיימה המתלוננת להעיד. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046610_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תפ\"ח 39111-10-21" ]	748,644
739,827	בבית המשפט העליון ע"א 4662/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: עיריית חדרה נ ג ד המשיבות: 1. חב' אסיה חדרה ישראל בע"מ 2. חב' אסיה חדרה לפיתוח חוף הים בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 5.6.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046620_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4662/22" ]	748,645
737,934	בבית המשפט העליון בש"א 4663/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. עיריית ירושלים 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשות: עו"ד אליעזר גדות החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046630_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4663/22" ]	748,646
741,293	בבית המשפט העליון בש"א 4663/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. עיריית ירושלים 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשות: עו"ד אליעזר גדות בשם המשיבה: עו"ד אלון חתניאן החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 45578-03-22 מבית משפט השלום בבת ים לבית משפט השלום בירושלים. 2. התביעה מושא הבקשה הוגשה על-ידי המשיבה, נגד המבקשות, בגין נזקי גוף שלפי הנטען נגרמו לה כתוצאה מתאונה שאירעה בירושלים ביום 15.6.2020. על-פי הנטען בכתב התביעה, עת צעדה המבקשת על המדרכה באחד מרחובות העיר, נתקלה רגלה באבנים משתלבות שהתרוממו ממקומן וכתוצאה מכך היא נפלה ונחבלה. 3. בבקשה שלפניי טוענות המבקשות, הן עריית ירושלים והמבטחת שלה, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, כי האירוע מושא התאונה אירע בירושלים; כי המשיבה עצמה תושבת ירושלים; כי העדים הפוטנציאליים להליך מתגוררים בירושלים; וכי חרף העובדה שהעירייה מבוטחת אצל הפניקס, אין בכוונתה להפעיל את פוליסת הביטוח מחמת דמי ההשתתפות הגבוהים הקבועים בה. לאור האמור, ובהיעדר כל זיקה מהותית הקושרת בין התובענה לבין בית המשפט בבת ים, טוענות המבקשות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העברת הדיון לבית המשפט בירושלים. 4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי תביעתה הוגשה בהתאם לכללי הסמכות המקומית, שעה שלמבקשת 2 ישנם סניפים גם בתחום השיפוט של בית משפט השלום בבת ים. לטענתה, אף אם המבקשת 1 תבחר שלא להפעיל את פוליסת הביטוח משיקוליה, אין בכך כדי להצדיק את העברת מקום הדיון, שעה שלמשיבה עילת תביעה אישית ועצמאית נגדה. כן מוסיפה המשיבה וטוענת כי יש לדחות את הבקשה אף משיקולים שבמאזן הנוחות, הואיל ושני המומחים הרפואיים הצפויים להעיד בהליך מתגוררים או מנהלים את מרפאותיהם באזור המרכז. ולבסוף, טוענת המשיבה כי אין להורות על העברת מקום הדיון אף בשל פער המרחק בין בתי המשפט, שאינו עולה על 60 ק"מ. 5. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל. 6. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בעניינו, סבורני כי המבקשות הרימו נטל זה. מהבקשה ומהתגובה שהוגשה לה עולה כי התאונה אירעה בירושלים, כי מקום מושבן של המבקשת 1 ושל המשיבה הוא בירושלים, וכי העדים הפוטנציאליים הרלוונטיים להליך מתגוררים בירושלים אף הם. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה ולפיה המומחים הרפואיים מנהלים את עסקיהם באזור המרכז, אך סבורני כי בנסיבות ענייננו, אין בכך כדי לשנות מן התוצאה, זאת בפרט כאשר הזיקה העיקרית הקושרת את התובענה לבית המשפט בבת ים, עליה הצביעה המשיבה, היא זיקה פורמלית הנעוצה במקום משרדי המבקשת 2. 7. לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת הדיון בת"א 45578-03-22 (שלום בת ים) לבית משפט השלום בירושלים. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046630_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4663/22" ]	748,647
739,464	בבית המשפט העליון בש"פ 4664/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: נסים סח בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (1.8.2022) בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד הדר פרנקל עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד שאדי סרוג'י החלטה המשיב קיבל המלצת בית המשפט לפיה, תתקבל הבקשה, תוך שמירה על מלוא טענותיו, הן במסגרת הבקשה לעיון חוזר והן במסגרת בקשות ארכה נוספות שתוגשנה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיב שומר על זכותו לעתור לקבלת תסקיר שירות מבחן מעודכן. אני מורה, אפוא, על הארכת מעצרו של המשיב מיום 21.7.2022 ב-90 יום או עד למתן פסק הדין ב-תפ"ח 50150-10-21 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם ביניהם. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046640_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תפ\"ח 50150-10-21" ]	748,651
741,328	בבית המשפט העליון דנ"פ 4665/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: ראג'י גורבאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 9201/18 מיום 8.6.2022 אשר ניתנה על ידי המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל , השופט (בדימ') ג' קרא והשופט ש' שוחט ; בקשה להוספת נימוקים מטעם המבקש מיום 1.8.2022 בשם המבקש: עו"ד שלומי בלומנפלד החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל , השופט (בדימ') ג' קרא והשופט ש' שוחט ) בע"פ 9201/18 מיום 8.6.2022 (להלן: פסק הדין ), אשר דחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו בעבירה של רצח בכוונה תחילה ובעבירות נוספות וכן את ערעורו על גזר הדין. רקע הדברים 1. ביום 26.4.2018 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ר' סוקול , בהסכמת השופטות ת' שרון-נתנאל ו- ר' בש ) את המבקש בעבירת רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 לחוק ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק; בעבירות בנשק לפי סעיף 144(א) ו-(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק; ובעבירת שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק. כעולה מהכרעת הדין, ביום 31.7.2015 ירה המבקש – שהיה רעול פנים ולבוש שחורים – בראמי אסקנדר עמאש ז"ל (להלן: המנוח ) ובחברו, ולאחר שהשניים החלו להימלט המבקש, שהיה מסוכסך עם המנוח, רדף אחריו והמשיך לירות לעברו. כתוצאה מאירוע הירי, נפגע המנוח מארבעה קליעים שהביאו בסופו של דבר למותו, וכן נפגעה עוברת אורח – זהייה עמאש (להלן: זהייה ). לאחר אירוע הירי, המבקש ברח לחצר ביתו של מוחמד זאיט (להלן: זאיט ), שאליה הגיע מיד אחריו אדם בשם מוחמד עאמש (המכונה חמאדה; להלן: חמאדה ). המבקש הורה לחמאדה למסור את האקדח שבאמצעותו בוצע הירי לבן דודו מחמד ג'ורבאן, וכן הורה לזאיט לשרוף את החולצה שלבש במהלך אירוע הירי וליצור קשר עם אדם נוסף, גיסו של המבקש, שימלט אותו מהמקום. בהמשך אותו היום אף הורה המבקש לזאיט להשמיד את מכשיר ההקלטה שמחובר למצלמות האבטחה בביתו. בית המשפט המחוזי קבע כי הוכח מעבר לספק סביר שהמבקש הוא זה שירה במנוח וגרם למותו וכן פצע את זהייה, אף שלא נמסרה עדות ישירה לעניין זיהויו של היורה, שהיה רעול פנים. זאת, בין היתר, בהתבסס על עדותו של חמאדה לעניין מסלול הבריחה של המבקש. חמאדה הציג בעניין זה שלוש גרסאות שונות, ובית המשפט המחוזי מצא כי מבין שלוש הגרסאות יש להעדיף את הגרסה הראשונה שמסר חמאדה בחקירותיו במשטרה, אשר מפלילה את המבקש. 2. ביום 2.12.2018 נגזר על המבקש מאסר עולם בגין עבירת הרצח; מאסר בפועל של 30 חודשים בגין עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות, שירוצו במצטבר לעונש מאסר העולם; מאסר בפועל של 20 חודשים בגין העבירות בנשק ומאסר בפועל של 18 חודשים בגין עבירת שיבוש מהלכי משפט, שירוצו בחופף לעונש מאסר העולם. נוכח הרשעתו אף הופעל נגדו מאסר מותנה של 6 חודשים שהושת עליו בתיק אחר, ונקבע כי עונש זה ירוצה במצטבר לעונש מאסר העולם. כמו כן, נגזר על המבקש מאסר מותנה והוא חויב בתשלום פיצויים למשפחת המנוח ולזהייה. 3. המבקש הגיש ערעור על הרשעתו ועל גזר דינו לבית משפט זה, אשר נדחה, על שני ראשיו, ביום 8.6.2022 (השופט שוחט , בהסכמת המשנה לנשיאה (בדימ') הנדל והשופט (בדימ') קרא ). בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי בנוגע לגרסה המפלילה שמסר חמאדה לעניין מסלול הבריחה של המבקש מזירת האירוע. זאת משום שקביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה התבססו על התרשמותו הישירה מחמאדה ועל מהימנותו והן נומקו כדבעי בהכרעת הדין. השופט שוחט הוסיף ודחה את טענת המבקש לפיה יש לזקוף לחובת המשיבה את העובדה שלא זימנה לעדות נוספת את זאיט על מנת שיתייחס לגרסה המאוחרת שמסר חמאדה במסגרת עדותו בהליך, ולפיה זאיט היה רעול הפנים והוא זה שאיים על חמאדה ודרש ממנו להפליל את המבקש. זאת, בין היתר, מן הטעם שבא-כוח המבקש לא הצביע על מקור נורמטיבי כלשהו המחייב את המאשימה, בנסיבות שתוארו, להעיד פעם נוספת עד מטעמה. עוד צוין כי בשים לב לכך שבשלב ניהול המשפט כל חומר החקירה פרוס בפני הנאשם, הרי שככל שהמבקש היה מעוניין בכך, עמדה בפניו האפשרות לבקש מבית המשפט לצוות על זאיט להתייצב לעדות ואילו בא-כוח המבקש לא סיפק הסבר המניח את הדעת באשר למחדלו לעשות כן. בהקשר זה ציין השופט שוחט כי כבר נפסק שבכך יש כדי להקהות את עוצמת מחדל החקירה, ככל שהיה כזה. השופט שוחט הוסיף וקבע כי אף שאין ראייה פורנזית הקושרת את המבקש לביצוע הירי או עדות המזהה אותו בזירת הרצח, מכלול העדויות והראיות שהוגשו בתיק, וכן משקלן המצטבר, תומך בהרשעתו של המבקש, וזאת אף מבלי להידרש לחלק מן העדויות, ובהן גרסתו המפלילה של חמאדה. בהקשר זה הודגש כי גרסת המבקש לפיה זאיט הוא שירה במנוח (להלן: הגרסה המזכה ) אינה מתקבלת על הדעת והיא נעדרת כל ביסוס ראייתי. לפיכך, קבע השופט שוחט , כי המסקנה ההגיונית היחידה העולה מחומר הראיות היא כי רעול הפנים שירה במנוח הוא המבקש, וכי המבקש לא עמד בנטל לעורר ספק סביר לגבי אשמתו. 4. ערעור המבקש על גזר הדין נדחה אף הוא. הבקשה לדיון נוסף 5. על פסק דין זה הגיש המבקש בקשה לדיון נוסף. טענתו המרכזית של המבקש היא כי בית המשפט לא נתן דעתו לגרסה המזכה שהעלה חמאדה, ולשיטתו, אי הבהירות שהתעוררה בעניין זה חייבה את בית המשפט להורות למשיבה לזמן את זאיט לעדות נוספת. לגישת המבקש, יש ליישם בעניינו את תאוריית "אסטרטגיית ההכרעה הכללית", שעניינה הקצאת סיכוני המשגה בהליך הפלילי, אשר נזכרה בספרות המשפטית. לטענת המבקש, יישום תאוריה זו בענייננו מוביל למסקנה כי היה הכרח לבחון את הגרסה המזכה באמצעות זימונו של זאיט לעדות נוספת. עוד טוען המבקש כי אימוץ התיזה המפלילה של חמאדה נעשה שלא מסיבות משפטיות טהורות אלא בשל חשש מפני הפשיעה הרווחת בחברה הערבית. לשיטתו, תופעה זו, המכונה בספרות "תופעת הפאניקה המוסרית", מובילה לפגיעה בחזקת החפות ומקרה זה הוא דוגמה לכך. המבקש מוסיף וטוען כי פסק הדין מעורר לראשונה סוגיות בתחום דיני הראיות ״שעד עתה לא זכו לליבון והסדרה״; כי בית המשפט המחוזי ביכר את הגרסה המפלילה של חמאדה בהסתמך על "שיקולים שבהיגיון" ולא על התרשמותו מן העדים, ולפיכך לא היה מקום לקבוע כי הקביעות בעניין זה נוגעות לממצאי עובדה שבהם לא תתערב ערכאת הערעור; וכי הקביעות בפסק הדין מנוגדות לקביעות אחרות בפסיקה שעניינן בחינת גרסאות חפות. דיון והכרעה 6. דין הבקשה להידחות. כפי שהודגש לא אחת, דיון נוסף הוא הליך חריג ונדיר השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנ"פ 2784/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (20.5.2021)). עוד נפסק כי על ההלכה החדשה לגלות עצמה על פני פסק הדין ולהיות ברורה ומפורשת (דנ"פ 4966/19 קרני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (8.8.2019); להלן: עניין קרני ). לא זה המקרה שלפנינו. 7. עיון בבקשה מעלה כי המבקש לא הצביע על הלכה כלשהי שנקבעה בפסק הדין, ולא בכדי שכן מסקנותיו של בית המשפט במקרה דנן נגזרות כולן מן ההלכות הקיימות ומיישמות אותן. בניגוד לטענת המבקש, בית המשפט נדרש לגרסה המזכה שהעלה חמאדה ומצא, על בסיס ניתוח הראיות שבתיק, כי המסקנה ההגיונית היחידה העולה מהן היא כי המבקש הוא רעול הפנים שירה במנוח (פסקאות 79-78 לפסק הדין). בפנינו, אפוא, פסק הדין הנטוע כולו בנסיבותיו הפרטניות של המקרה והנסמך, כאמור, על חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט. 8. המבקש טוען כי הקביעה לפיה אי זימונו של זאיט לעדות נוספת אינו מהווה מחדל של המשיבה, סותרת הלכות קודמות. טענה זו אף היא דינה להידחות. הקביעה לפיה החלטת המשיבה שלא לזמן לעדות נוספת את זאיט אינה מהווה מחדל חקירה התבססה, בין היתר, על העובדה שהמבקש לא עמד על המקור הנורמטיבי שעליו נסמכה טענתו זו, וכן על ממצאי עובדה ומהימנות שבגינם לא נתן בית המשפט המחוזי אמון בגרסה המזכה החדשה שהעלה חמאדה בבית המשפט. קביעות אלו אינן עולות כדי הלכה חדשה, ובוודאי שאין למצוא בהן "כוונה ברורה ומפורשת" לעשות כן (עניין קרני ). יתרה מכך, הפסיקה שאליה הפנה המבקש בהקשר זה אינה יכולה לסייע לו, שכן הסוגיות שנדונו בפסקי הדין שנזכרו אינן רלבנטיות לענייננו, ואינן נוגעות כלל ועיקר לשאלות שבהן מיקד המבקש את הבקשה הנוכחית. 9. כפי שנפסק לא אחת בעבר, הדיון הנוסף לא נועד לברר לראשונה סוגיות שלא נדונו בפסק הדין ואף לא בפסיקה קודמת של בית המשפט העליון (דנ"פ 3009/22 כהן נ' היועצת המשפטית לממשלה , פסקה 12 (30.6.2022)). לפיכך, טענות המבקש לפיהן יש לדון בסוגיות מהותיות בדיני הראיות שלא נדונו קודם לכן בפסיקה, ובהן "אסטרטגיית ההכרעה הכללית", אין להן מקום. 10. לבסוף, העובדה שפסק הדין ניתן פה אחד נושאת אף היא משקל מסוים, ובהצטרפה אל יתר הטעמים שמניתי לעיל - תומכת בדחיית הבקשה לקיום דיון נוסף (ראו, דנ"פ 2168/20 בלווא נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (17.6.2020)). אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22046650_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"פ 4665/22", "דנ\"פ 2784/21", "דנ\"פ 4966/19", "דנ\"פ 3009/22", "דנ\"פ 2168/20" ]	748,652
737,599	בבית המשפט העליון בג"ץ 4666/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: המועצה האזורית לב השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. שר האוצר 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור מרכז 4. מועצה המקומית קדימה צורן עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד אלי וילצ'יק; עו"ד רוית צימנט החלטה התיק ידון במאוחד עם בג"ץ 2063/22. המשיבים יגישו תגובתם המקדמית לעתירה 14 ימים עובר למועד הדיון. בשלב זה לא ראיתי ליתן צו ביניים. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046660_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4666/22", "בג\"ץ 2063/22" ]	748,653
737,539	בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס בקשה מיום 10.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4667/22" ]	748,654
739,191	בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס בקשה מיום 10.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה; תשובה מיום 25.7.2022 החלטה הבקשה שבכותרת אינה מניחה תשתית ראייתית מלאה ומבוססת באשר למצבו הכלכלי של המבקש, אין בה תיעוד מפורט של הוצאות, הכנסות ונכסי המבקש ולא צורפו לה מסמכים רלוונטיים, כגון תדפיסי עובר ושב מחשבון הבנק של המבקש. בנוסף לכך, המבקש לא פירט כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי. אציין עוד כי כפי שנפסק בעבר, אין די בהצבעה על קיומם של חובות כדי לפטור את המבקש מהוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית (ראו למשל: ע"א 958/22 עזבון המנוחה עזיזה בעדש נ' נפתלי נשר (25.4.2022); רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (6.6.2022) ) . לכך יש להוסיף עוד כי המבקש הפקיד ערובה בבית המשפט המחוזי בהליך קמא, ולא הבהיר בבקשתו כיצד עלה בידו לעשות כן. כמו כן, לאחר שעיינתי בפסקי הדין וההחלטות של הערכאות קמא ובהתחשב באמת המידה המצומצמת לקבלת בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אני סבורה כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים. אשר על כן, לא ראיתי להורות על מתן פטור מהפקדת ערובה. הערובה תופקד עד ליום 3.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום , ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4667/22", "ע\"א 958/22", "רע\"א 3046/22" ]	748,655
740,132	בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי המבקש טרם הפקיד את הערובה בהליך, וזאת חרף החלטתי מיום 28.7.2022. לפנים משורת הדין, רשאי המבקש להסיר מחדלו עד ליום 14.8.2022, שאם לא כן יובא לפניי ההליך לשם מחיקתו. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4667/22" ]	748,656
740,867	בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס המשך טיפול פסק-דין מן המזכירות נמסר כי לא הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף החלטותיי מיום 28.7.2022 ומיום 9.8.2022. אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך. ניתן היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4667/22" ]	748,657
737,512	בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ונוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ניר ברששת; עו"ד רון ברנט החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 10.8.2022. בשלב זה לא ראיתי ליתן צו ביניים או צו ארעי, הגם שלא נעלמו מעיניי ההודעות ששלח המשיב 2 לקשישים הפוקדים את מרכז היום וחזקה על המשיב 2 כי בתגובתו המקדמית יתייחס לכך. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4669/22" ]	748,659
740,382	בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ונוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא בקשת המשיב להארכת מועד בשם העותרת: בשם המשיב 1: עו"ד ניר ברששת עו"ד ליאורה וייס-בנסקי החלטה כמבוקש (ולא נעלמה מעיני התנגדות העותרת). המשיב 1 יגיש תגובתו עד ליום 21.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4669/22" ]	748,660
741,105	בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ולנוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא בקשת המשיב 1 מיום 21.8.2022 להארכת מועד בשם העותרת: בשם המשיב 1: עו"ד ניר ברששת עו"ד ליאורה וייס-בנסקי; עו"ד נועה רוזנברג החלטה כמבוקש (לא נעלמה מעיני תגובת העותרת לבקשה). המשיב 1 יגיש תגובתו עד ליום 23.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4669/22" ]	748,661
741,464	בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ונלוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא עתירה למתן צו על תנאי; תגובת המשיב 2 מיום 10.8.2022; תגובת המשיב 1 מיום 24.8.2022; בשם העותרת: בשם המשיב 1: בשם המשיב 2: עו"ד ניר ברששת עו"ד ליאורה וייס-בנסקי; עו"ד נועה רוזנברג עו"ד ארנה רוזן-אמיר החלטה העתירה תועבר לדיון בפני הרכב. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4669/22" ]	748,662
737,696	בבית המשפט העליון רע"א 4670/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשות: 1. איציק הובלות ואריזות חקלאיות בע"מ 2. שלתם בנין בע"מ 3. ע. צובארי בנין בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. דרור חוטר ישי, עו"ד 2. אסנת חברה לעבודות קבלניות בע"מ 3. ששון נמני 4. רן נמני 5. אלי דרוויש 6. רפאל עובדיה שוחט 7. יצחק שוחט 8. עיזבון המנוח גבריאלי יעקב 9. א.ש.י.ב – נכסים והשקעות בע"מ 10. רחל גלעדי 11. אביוד, חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ 12. מוסך האחים קצב בע"מ 13. גבריאלי ראובן נכסים והשקעות בע"מ 14. נחום יחזקאל 15. יצחק צחי נחום 16. עזבון אהרון חוטר ישי ז"ל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי וש' יעקובוביץ) שניתן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 בשם המבקשות: עו"ד אחיקם גריידי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי ו ש' יעקובוביץ) אשר ניתן ביום 30.3.2022 ותוקן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 (אשר נדונו במאוחד), ואשר קיבל בחלקו את ערעורו של המשיב 1 על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט ע' הדר ) אשר ניתן ביום 19.7.2020 בת"א 59532-05, במסגרתו חויבו המבקשות 3-2 והמשיבים 5-3, ו-8 לשלם למשיב 1 סכומים שונים עבור שימוש שעשו במקרקעין משותפים מושא הסכסוך; המבקשת 1 הופטרה מחיוב. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". 5. כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 6. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 7. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046700_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4670/22", "בע\"א 54216-09-20", "בע\"א 55951-09-20", "בע\"א 58973-09-20" ]	748,663
737,590	בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 10.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 28.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046720_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4672/22" ]	748,664
738,074	בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשות להוספת מסמכים מיום 14.7.2022 החלטה הבקשות יתויקו בתיק בית המשפט, ויובאו לדיון בפני המותב שידון בהליך, כנהוג בבית משפט זה. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046720_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4672/22" ]	748,665
739,439	בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה מיום 10.7.2022; תשובת המשיב 1 מיום 25.7.2022; תשובת המשיב 2 מיום 27.7.2022; בקשת המבקש מיום 31.7.2022 החלטה בבקשה מיום 31.7.2022 עותר המבקש לכך שבתו תשלם עבורו את האגרה ותפקיד עבורו את הערובה, וזאת בתוך שלושה ימים. במצב דברים זה, נראה כי בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה מתייתרת. המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה (ומובן שהוא יכול להיעזר בבתו לשם כך) עד ליום 8.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046720_K03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4672/22" ]	748,666
740,546	בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.5.2022 ומיום 19.5.2022 בפש"ר 12901-03-16 שניתנה על ידי כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ' בשם המבקש: בעצמו החלטה כעולה מהרישא לבקשת רשות הערעור, היא מתייחסת להחלטות של בית המשפט המחוזי מהימים 11.5.2022 ו-19.5.2022. המבקש צירף לבקשתו רק החלטה מיום 11.5.2022 ועליו לצרף גם את ההחלטה הנוספת ככל שבקשת רשות הערעור מתייחסת גם אליה. בנוסף, מאחר שבקשת רשות הערעור איננה מנוסחת בצורה בהירה די הצורך, המבקש יבהיר בנפרד ובקצרה את הטענות שהוא מבקש להעלות לגבי כל אחת מההחלטות האמורות, כדי שניתן יהיה לקבל החלטה ביחס לטענות אלה. כל זאת יעשה המבקש עד ליום ב', 29.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046720_P04.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il =	[ "רע\"א 4672/22" ]	748,667
741,835	בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.5.2022 ומיום 19.5.2022 בפש"ר 12901-03-16, שניתנו על ידי כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המבקש: בעצמו החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) מהימים 11.5.2022 ו-19.5.2022 בפש"ר 12901-03-16, במסגרתן נדחו בקשות המבקש להוספת ראיות ולמתן הוראות לנאמן, בהתאמה. 1. החל משנת 2016 מתנהל בבית המשפט קמא הליך פשיטת רגל של החייב מרדכי ספיר ז"ל (להלן: החייב ו- הליך הפש"ר , בהתאמה; יוער כי החייב נפטר במהלך ההליך). המשיב בבקשה דנן, עו"ד יניב אינסל, מונה ביום 4.12.2016 כנאמן על נכסיו של החייב (להלן: הנאמן ). ביום 2.8.2020 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות (להלן: הבקשה למתן הוראות ), בה התבקש בית המשפט להצהיר כי נכס מקרקעין בפתח תקווה, הידוע כחלקה 236 בגוש 6361 (להלן: הנכס ) מצוי בבעלותו הבלעדית של החייב, ועל כן מוקנה לנאמן. כן התבקש בית המשפט להורות על מימוש הנכס, וזאת מכוח השעבוד הרשום עליו לטובת מלווים של החייב (להלן: המלווים ), ובהתאם לתנאי הסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן לבין המלווים ואושר על ידי בית המשפט. 2. בבקשתו, פירט הנאמן כי מבדיקות שערך עולה שהחייב נהג לרשום חלק מנכסיו על שם קרובי משפחה שונים משיקולי מס, כאשר אותם בני משפחה החזיקו עבורו את הנכסים בנאמנות. כך נהג החייב, בין היתר, ביחס לנכס שבמחלוקת, אשר אותו רשם על שם דודו, מר עזרא פור חגיגי ז"ל (להלן: המנוח ). על פי הנטען, לצורך הבטחת זכויות החייב בנכס, ביום 30.3.2005 חתם המנוח על ייפויי כוח בלתי חוזרים המייפים את כוחם של החייב ושל עורך דינו לבצע כל פעולה משפטית בנכס; וביום 26.5.2005 הוא חתם על צוואה בה הוא מוריש לחייב את המקרקעין (להלן: צוואת המנוח ). בחלוף כעשור, רשם החייב ביום 14.7.2014 משכנתה על הנכס לטובת המלווים, וזאת בתמורה להלוואה בסך של 1.5 מיליון ש"ח אותה הם העניקו לחברה בבעלותו. על רקע זה, לאחר תחילת הליך הפש"ר, הגיש הנאמן בחודש יוני 2017 בקשות לביטול הענקה אסורה ולביטול העדפת נושים. בקשות אלה הובילו בסופו של דבר להסכם פשרה בין הנאמן למלווים, לפיו נתנו האחרונים את הסכמתם להעמיד את הנכס למימוש במסגרת הליך הפש"ר, תוך שנקבע כי הם יקבלו 50% מהתמורה שתתקבל לטובת פירעון חובם (אך לא יותר מ-1.2 מיליון ש"ח), ואילו היתרה תעבור לקופת פשיטת הרגל (להלן: הסכם הפשרה ). עוד פירט הנאמן בבקשתו כי חלק מילדי המנוח, ובכללם המבקש – מר הרצל חגיגי, מתנגדים למימוש הנכס, וזאת בטענה כי המנוח הותיר אחריו צוואה מאוחרת יותר מיום 24.8.2005, וכי חתימותיו על גבי ייפויי הכוח ועל גבי הצוואה הקודמת זויפו. הנאמן טען כי אין ממש בטענות אלה, וזאת שכן המנוח החזיק בנכס בנאמנות בלבד, כך שהוא לא יכול היה להורישו במותו; וכן מאחר שממילא הצוואה המאוחרת לא ביטלה את הצוואה הקודמת בה ביקש המנוח להחריג את הנכס מעיזבונו, אלא לכל היותר הוסיפה עליה. אשר לטענה בדבר זיוף חתימת המנוח, טען הנאמן כי מדובר בטענה מופרכת העומדת בניגוד גמור לראיות; וכי בכל מקרה אין בטענה זו כדי למנוע את מימוש הנכס מכוח המשכנתה שהוטלה לזכות המלווים, שכן זו נרשמה לטובתם בתום לב ובתמורה. ביום 17.3.2020 הוגשה תגובת הכונס הרשמי (להלן: הכנ"ר ) שתמכה בקבלת הבקשה למתן הוראות, וזאת משטענותיו של הנאמן נתמכו במספר בלתי מבוטל של אסמכתאות, בעוד שטענות המבקש לא הוכחו כנדרש. 3. ביום 1.4.2021 הגיש המבקש בקשה כי בית המשפט יורה לנאמן להעביר לידיו את אישורו של בית המשפט להסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן למלווים. ביום 9.4.2021 הורה בית המשפט קמא למבקש לפנות לנאמן לצורך קבלת האישור האמור. לאחר מכן, חזר המבקש והגיש בקשות בעניין בטענה כי פניותיו לנאמן לא נענו. ביום 19.10.2021 הורה בית המשפט קמא לנאמן להמציא למבקש את אישור הסכם הפשרה המבוקש בתוך שבעה ימים. ביום 16.11.2021 הגיש הנאמן הודעה לפיה ההחלטה המאשרת את הסכם הפשרה, שניתנה ביום 28.1.2019, נמצאה, והועברה ישירות למבקש. ביום 25.11.2021 הגיש המבקש הודעת הבהרה לפיה ההחלטה האמורה שהועברה לו על ידי הנאמן אינה מאשרת את הסכם הפשרה עם המלווים, כי אם הסכמים אחרים שנחתמו בין הנאמן לבין משפחת החייב ובנק דיסקונט. בהתאם, נטען כי בית המשפט מעולם לא אישר את הסכם הפשרה, וכי הנאמן משקר. ביום 12.12.2021 נקבע כי הבקשה תידון בדיון. 4. ביום 1.2.2022 התקיים דיון הוכחות בבקשה למתן הוראות. במסגרת הדיון, העלה המבקש את טענותיו לעניין היעדרו של אישור בית המשפט להסכם הפשרה עם המלווים. בתום הדיון, קבע בית המשפט כי כאמור בהחלטתו בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 12.10.2021, הדיון בבקשה למתן הוראות יפוצל לשניים: בשלב הראשון יתבררו המחלוקות בין המבקש לבין הנאמן ביחס לזכויות הבעלות בנכס; ובשלב השני, וככל שייוותר צורך, תידון סוגיית השעבוד שהוטל על הנכס לטובת המלווים, ובכלל זה שאלות הנוגעות להסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן למלווים (להלן: ההחלטה מיום 1.2.2022 ). 5. אף על פי כן, הוסיף המבקש להגיש בקשות חוזרות ונשנות בעניין, במסגרתן ביקש מבית המשפט להורות לנאמן להבהיר היכן נמצא האישור שנתן בית המשפט להסכם הפשרה, וטען כי ככל שלא קיים אישור כזה, הרי שהנאמן שיקר לבית המשפט. אחת מבקשות רבות אלה הוגשה ביום 13.5.2022, ובמסגרתה חזר המבקש על טענותיו האמורות. ביום 19.5.2022 נתן בית המשפט קמא החלטה בבקשה זו, המפנה את המבקש להחלטה מיום 1.2.2022 (להלן: ההחלטה מיום 19.5.2022 ). 6. ביני לביני, בהתאם להוראת בית המשפט, הגיש הנאמן ביום 3.3.2022 סיכומים מטעמו בבקשה למתן הוראות, המתמקדים בשאלת זכויות הבעלות בנכס. בחלוף כעשרה ימים, הגיש המבקש ביום 14.3.2022 בקשה להוספת ראיות, במסגרתה ביקש להגיש לבית המשפט דפי חשבון בנק של הוריו – המנוח ואשתו – מהשנים 2003-2001, המעידים לשיטתו על כך שהם שילמו כספי מיסים לרשויות המס ביחס לנכס. הנאמן והכנ"ר בתגובותיהם טענו כי יש לדחות את הבקשה, וזאת, בין היתר, בשל השיהוי המשמעותי שנפל בהגשתה. בינתיים, במהלך חודש אפריל 2022 הוגשו סיכומיהם של יתר הצדדים לבקשה למתן הוראות, לרבות המבקש. ביום 11.5.2022 נתן בית המשפט קמא החלטה הדוחה את בקשת המבקש להוספת ראיות, וזאת ממספר טעמים: ראשית , הבקשה הוגשה בשלב הסיכומים, ולאחר שכבר הסתיים הליך ההוכחות; שנית , הבקשה עוסקת במסמכים ישנים אותם יכול היה המבקש להשיג בשלב מוקדם יותר; שלישית , עיון במסמכים מגלה כי ממילא אין בהם כדי להוכיח את טענות המבקש – כך, מדובר בדפי חשבון חלקיים אשר לא ניתן להסיק מהם כי הוריו של המבקש אכן שילמו את סכומי הכסף הנטענים לרשות המיסים (להלן: ההחלטה מיום 11.5.2022 ). 7. בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית נגד ההחלטה מיום 11.5.2022 וההחלטה מיום 19.5.2022, ובמסגרתה חוזר המבקש על עיקרי הטענות שהעלה לפני בית המשפט קמא. 8. דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובות המשיבים. מושכלות יסוד הן כי שיקול הדעת המוקנה לבית משפט של חדלות פירעון הוא רחב, וזאת לאור מומחיותו הייחודית והתרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין. משכך, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעת זה, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 3913/22 זכאי נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 10 והאסמכתאות שם (17.8.2022)). הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, כדוגמת ההחלטות נושא בקשת רשות הערעור דנן (ראו: רע"א 6227/20 שניידרמן נ' עו"ד גבור , פסקה 8 (14.10.2020); רע"א 3231/22 זילברשטרום נ' עו"ד בראון – המנהל המיוחד לעמותת תלמוד תורה (בפירוק) , פסקה 10 (17.7.2022)). אינני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם מקרים חריגים אלה. 9. אשר להחלטה מיום 11.5.2022, בית המשפט קמא נתן דעתו לטענות המבקש ביחס לראיות הנוספות אותן ביקש להגיש, והגיע למסקנה כי אין לקבלן. בית המשפט ביסס החלטתו זו הן על השלב המאוחר בו הוגשו הראיות – לאחר סיום שלב ההוכחות ובעיצומו של שלב הסיכומים; הן על מחדלו של המבקש לפעול להשגתן של ראיות אלה בשלב מוקדם יותר (על אף שמדובר במסמכים מלפני כשני עשורים); והן על כך שממילא אין בכוחן של הראיות האמורות כדי להוכיח את טענותיו של המבקש לעניין תשלום המיסים על ידי הוריו (השוו: רע"א 5628/22 אלח'ורטי נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (30.8.2022). אינני סבורה כי נפל פגם בהחלטה זו, לא כל שכן כזה המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. 10. אשר להחלטה מיום 19.5.2022, בית המשפט קמא חזר והבהיר למבקש כי בשלב הראשון תידון אך ורק המחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין זכויות הבעלות בנכס, ורק לאחר מכן – וככל שיהיה בכך צורך, תידון הבקשה לממש את הנכס לטובת המלווים, ובמסגרת זו יידון גם הסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן למלווים. מכך עולה כי ככל שיימצא כי הזכויות בנכס אכן מוקנות לנאמן, הרי שבשלב השני של הדיון תינתן למבקש ההזדמנות להעלות את טענותיו ביחס להסכם הפשרה, לרבות טענותיו לעניין היעדר אישורו של בית המשפט להסכם הפשרה. על כן, לא ראיתי מקום להתערב גם בהחלטה זו. טוב יעשה המבקש אם יסתייע בייעוץ משפטי לצורך המשך ההליך לפני בית המשפט קמא. 11. סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשו תשובות – אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046720_P05.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4672/22", "רע\"א 3913/22", "רע\"א 6227/20", "רע\"א 3231/22", "רע\"א 5628/22" ]	748,668
742,094	בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה מטעם המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 5.9.2022 בשם המבקש: בעצמו החלטה בית משפט זה סיים את מלאכתו בהליך דנן עם מתן ההחלטה מיום 5.9.2022, ולכן לא ניתן עוד להידרש להליך או להיעתר לבקשה (שטיבה אינו ברור) ביחס אליו. לפנים משורת הדין, לא יחויב המבקש, בפעם הזו, בהוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046720_P06.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4672/22" ]	748,669
738,231	בבית המשפט העליון בש"א 4673/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. תמי דניאל זדה 3. בר רחמים דניאל זדה בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד אתי עטייה החלטה לתגובת המשיב 3 עד ליום 27.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046730_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4673/22" ]	748,670
741,591	בבית המשפט העליון בש"א 4673/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. תמי דניאל זדה 3. בר רחמים דניאל זדה בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד אתי עטייה החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) , לאיחוד הדיון בתאד"מ 66481-08-21 המתנהל בבית משפט השלום ברחובות, והדיון בת"א 69655-10-21 המתנהל בבית משפט השלום בנצרת, עם הדיון בתאד"מ 53822-04-22 המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. המשיבים 2-1 מסכימים לבקשה, ואילו המשיב 3 לא מסר את תגובתו לבקשה, חרף החלטתו של בית משפט זה מיום 17.7.2022. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה. 5. כעולה מעיון בתיקי בית המשפט, התביעה בת"א 69655-10-21 (שלום נצרת) נמחקה בהתאם להחלטתו של בית משפט השלום בנצרת מיום 13.7.2022. במצב דברים זה, אין להורות על איחודו עם יתר ההליכים. אף אין להורות על איחוד הדיונים בתאד"מ 66481-08-21 (שלום רחובות) ותאד"מ 53822-04-22 (שלום פתח תקווה), המתנהלים בבתי משפט המצויים באותו מחוז שיפוט (וראו: סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; בש"א 2594/17 גררה נ' אזילוב (19.4.2017); בש"א 3264/22 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' בדיר (22.5.2022)). ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046730_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4673/22", "בש\"א 2594/17", "בש\"א 3264/22" ]	748,671
737,513	בבית המשפט העליון רע"ב 4674/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: משה קיידר נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' עאסי) בעת"א 46003-06-22 מיום 3.7.2022 בשם המבקש: עו"ד מיה רוזנפלד החלטה נקבע לדיון ליום 14.7.2022 שעה 09:00. (בהינתן שמועד האזכרה קבוע לשעה 17:00 באותו יום). ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046740_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4674/22" ]	748,672
737,928	בבית המשפט העליון רע"ב 4674/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: משה קיידר נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.7.2022 בעת"א 46003-06-22 שניתן על ידי כבוד השופט ע' עאסי תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז התשפ"ב (14.7.2022) בשם המבקש: עו"ד מיה רוזנפלד בשם המשיבים: עו"ד יונתן יוסף סיטון; עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה 1. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, לא ראינו ליתן רשות ערעור. 2. בהסכמת המשיבים, המבקש יהא רשאי לצאת מכלא השרון, למשך 5 שעות, ובליווי מפקח-ערב על מנת לצאת לאזכרה בבית העלמין בגבעת שאול, מחר ה- 15.7.2022. 3. כאמור לעיל, יציאת המבקש כפופה לכך שהמבקש יהיה מלווה במפקח-ערב, אשר יחתום על ערבות צד ג' בסך 25,000 ₪, וזאת בנוסף להפקדה בסך 2,000 ₪. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22046740_E02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4674/22" ]	748,673
738,254	בבית המשפט העליון רע"ב 4674/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: משה קיידר נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשה להשבת פקדון בשם המבקש: עו"ד מיה רוזנפלד החלטה כמבוקש. הפיקדון יוחזר למפקידו. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046740_E03.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4674/22" ]	748,674
737,912	בבית המשפט העליון ע"א 4675/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. מדינת ישראל - המחלקה לחקירת שוטרים 2. משה סעדה 3. דובי שריצר 4. שרית עדיקא נ ג ד המשיב: נצ"מ (בדימוס) אילן סרדל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 22.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046750_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4675/22" ]	748,675
738,510	בבית המשפט העליון בש"פ 4677/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. אמיר אבו נימר 2. פואד אבו נימר 3. קיואן אבו נימר 4. גמאל אבו נימר 5. זיאד אבו נימר בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ' בתמוז התשפ"ב (19.7.2022) בשם המבקשת: בשם המשיבים: עו"ד יצחק פרדמן עו"ד דורון נוי החלטה בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים 5-1 (להלן: המשיבים ) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). 1. ביום 26.4.2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיבים המייחס להם עבירות של סחיטה באיומים – עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) בצירוף סעיף 29 לחוק; סחיטה בכוח – עבירה לפי סעיף 427(א) רישא בצירוף סעיף 29 לחוק; פציעה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1)+(2) וסעיף 29 לחוק; קשר לפשע (עבירות בנשק וירי) – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; עבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלה) – עבירה לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא וסעיף 144(ב) רישא וסיפא בצירוף סעיף 29 לחוק; יריות באזור מגורים –עבירה לפי סעיף 340א(ב)(1)+(2) בצירוף סעיף 29 לחוק; שינוי זהות של רכב – עבירה לפי סעיף 413ט בצירוף סעיף 29 לחוק; וחבלה במזיד – עבירה לפי סעיף 413 בצירוף סעיף 29 לחוק. 2. המשיבים הם חמישה אחים, ויחד עמם הואשם גם אביהם (להלן: שכיב אבו נימר ) באישום הראשון בכתב האישום. באישום זה נטען כי שכיב אבו נימר והמשיבים הם קרובי משפחה של ש' (להלן: המתלונן ). ביום 21.2.2021, על רקע סכסוך ממושך בין משפחת המשיבים לבין משפחת אמון מירכא, יצר שכיב אבו נימר קשר עם קרוב משפחתו (להלן: סולטאן ) וביקש ממנו להגיע לביתו-שלו עם המתלונן, ואכן, השניים הגיעו לביתו של שכיב אבו נימר בשעה 23:00. במעמד זה ובנוכחות יתר המשיבים ובני משפחה נוספים דרש שכיב אבו נימר מהמתלונן כי ישלם לו 100,000 ₪ לצורך השתתפות במימון הסולחה ביניהם לבין משפחת אמון. המתלונן השיב כי הוא אינו צד לסכסוך בין המשפחות אך כעזרה אישית וחד פעמית הוא מוכן לשלם 50,000 ₪. לנוכח סירובו של המתלונן החלו שכיב אבו נימר והמשיבים 3-1 לקלל אותו ולהכותו. בנוכחות יתר המשיבים המשיב 5 גרר את המתלונן מהבית אל החצר, תקף, היכה והפיל אותו כאשר שכיב אבו נימר והמשיבים 3-1 מתגודדים סביבו. המשיב 4 הצטרף ליתר המשיבים בחצר כשהוא מחזיק בידו חפץ הנחזה להיות אקדח וניגש למתלונן בעודו אוחז באקדח על מנת להפחידו. במקביל, המשיב 2 אחז בידו אקדח נוסף, דרך אותו בסמוך למתלונן על מנת להפחידו ואמר לו בנוכחות יתר המשיבים כי הוא חייב לשלם להם את הסכום שנדרש ממנו. כתוצאה ממעשי המשיבים שבוצעו בצוותא חדא, דימם המתלונן מפניו ונגרמו לו, בין היתר, חבלות וחתך עמוק בקרקפת, והוא טופל בבית חולים. על פי האישום השני בכתב האישום עובר לתאריך 13.3.2021 המשיבים, יחד עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למדינה (להלן: בני החבורה ), קשרו קשר לבצע ירי לעבר בית החולים "מול הנוף" בירכא, שהוא בית חולים גריאטרי סיעודי (להלן: בית החולים ). בני החבורה הצטיידו לשם כך, שלא כדין, ברובה סער הנחזה כרובה מסוג M16 , במחסנית תואמת ולכל הפחות ב-7 קליעים מסוג 5.56 מ"מ התואמים לו; באקדח, במחסנית תואמת לאקדח ולכל הפחות 16 קליעים מסוג 9 מ"מ התואמים לו; במטול רימונים, ברימון תאורה וברימון נפץ, הכינו אותם לפעולה והצטיידו בכפפות. סמוך לשעה 2:00 נפגשו בני החבורה בחצר הבית לצורך הכנה לתכנון הירי לעבר בית החולים ותכנון פרטי הביצוע, ולאחר מכן החליפו את לוחיות הרישוי של כלי הרכב שבהם תכננו להשתמש. בסמוך לשעה 2:30 נסעו שניים מבני החבורה לכיוון בית החולים כשהם מצוידים ברובה שאליו חובר המטול, באקדח, ברימון התאורה וברימון הנפץ, ובהגיעם בסמוך לבית החולים שבו שהו באותה שעה מאושפזים ואנשי צוות יצאו השניים מהרכב כאשר אחד אוחז ברובה עם המטול והשני באקדח והחלו לירות לכיוון בית החולים (לפחות 3 כדורים מהרובה, 16 כדורים מהאקדח, ואת רימון התאורה ורימון הנפץ מהמטול). מיד לאחר מכן, ברחו השניים בנסיעה מהירה מהמקום. כתוצאה מהירי נגרם נזק רב למבנה בית החולים ולמספר כלי רכב. 3. הליכי המעצר : בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. נטען, כי בידי המדינה ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים, ובין היתר, הודעתו של סולטאן בקשר לאירועים נשוא כתב האישום הראשון; צילומים מחצר ביתם של המשיבים המתעדים חלקית את תקיפת המתלונן וסחיטתו ביום 21.2.2021, ואת ההתארגנות לקראת ביצוע הירי לעבר בית החולים מיום 13.3.2021; דו"חות צפייה מפורטים של החוקרים; הודעת דודם של המשיבים שזיהה את המשיבים 5-2 במפגש ההכנה לקראת ביצוע הירי לעבר בית החולים; המשיבים שמרו על זכות השתיקה בחקירתם, למעט המשיב 2 שטען כי רכש בעצמו רובי איירסופט, והמשיב 3 שטען כי ברשותם רובה מסוג m4 איירסופט. 4. בדיון שנערך ביום 9.6.2021, הסכים בא כוח המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר והסכים למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים בכפוף לאפשרות לפנות לבית משפט בבקשה לעיון חוזר, ובית המשפט הורה כאמור. יצוין כי ביום 14.6.2021 הורה בית המשפט על מעצרו של שכיב אבו נימר, אבי המשיבים, בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו עד לתום ההליכים נגדו, וביום 27.6.2022 קיבל בית המשפט את בקשתו לעיון חוזר בקשר להעתקת מקום המעצר בפיקוח לביתו לאחר קבלת חוות הדעת היתכנות לפיקוח תוך שציין כי מסוכנותו קהתה עקב מעצר המשיבים. 5. לבקשת המדינה ובהסכמת המשיבים, מעצרם של המשיבים הוארך פעמיים, בימים 19.1.2022 ו-6.4.2022 (בש"פ 377/22 ובש"פ 2308/22). 6. ההליך העיקרי : עד כה התקיימו חמש ישיבות הוכחות בתיק העיקרי ונקבעו שבעה מועדי הוכחות נוספים בימים 12.7.2022, 20.9.2022, 2.10.2022, 26.10.2022, 8.11.2022, 15.11.2022 ו-22.11.2022 לאחר שהוגשו בקשות דחיה רבות. מכאן בקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים בפעם השלישית. 7. הרציונלים והשיקולים שבבסיס סעיף 62 לחוק המעצרים מוכרים וידועים ופורטו במאות ההחלטות שניתנו במסגרת זו. בתמצית, אל מול חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם יש להציב את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר והחשש לשיבוש הליכי משפט. במסגרת זו, השיקולים העיקריים הצריכים לעניין הם קצב התנהלות המשפט ולפתחו של מי, אם בכלל, רובץ העיכוב שנגרם בהתקדמות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; והחשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט. חלוף הזמן כשלעצמו לא מאיין את משקל האינטרסים הציבוריים, ועל בית המשפט לבחון את התמונה בכללותה, על רקע השיקולים הנוספים. 8. דומה כי בירור ההליך העיקרי יתארך הרבה מעבר להארכה הנוכחית, הגם שבשלב זה לא ברור כמה עדים מתוך 100 עדי התביעה אכן יידרשו למסור עדותם. רשמתי לפני גם את טרוניית המשיבים כי חומרי החקירה ותעודת החיסיון נמסרו להם באיחור ולא בשלמותם. ועם כל זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהאישום השני מעיד על עזות המצח של המשיבים, שהגיעו למקום וברשותם ארסנל נשק הכולל מטול רימונים, רובה M16 ואקדח, כאשר כל אחד מכלי הנשק תורם את חלקו ב"תזמורת" כלי הירייה. כתב האישום אינו מפרט מה המניע למעשה, אך כפי שלמדתי מדברי הסניגור, בבית החולים שבו מדובר אמורים לבצע עבודות בנייה להרחבתו, כך שככל הנראה יש סכסוך קבלנים ברקע. 9. קצה נפשו של הציבור בכלל, והציבור במגזר הערבי בפרט, בקלות הבלתי נסבלת של השימוש בנשק למגוון של מטרות – החל באיומים למטרות סחיטה ופרוטקשן וכלה לצורך חיסול חשבונות על רקע סכסוכים כאלה ואחרים. אין לי אלא לחזור על דברים שאמרתי אך לאחרונה: "סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), קובע חזקת מסוכנות בגין "עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם" ובמילים פשוטות, המחוקק הנחה את בית המשפט כי הכלל הוא "אם יורים – לא משתחררים ". זה הכלל, ועל מנת לחרוג מהכלל, ובכדי שניתן יהיה להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני, יש להצביע על "טעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה היותו של הנאשם קטין" (סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים)" (ראו בש"פ 1925/22 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 6 (22.3.2022))(הדגשה הוספה – י"ע). המסוכנות לביטחון הציבור הנובעת מעבירות נשק הינה ברורה ו אין צורך להרחיב בה: "עבירות נשק ועילת המסוכנות הולכות יד ביד, והשגת מטרת המעצר על דרך של חלופה שמורה למקרים חריגים " (ראו בש"פ 5518/13 אבו עראר נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (12.8.2013); וראו גם בש"פ 8702/15 מדינת ישראל נ' אבו קטיש , פסקה 27 (24.12.2015); בש"פ 5874/10 מנצור נ' מדינת ישראל (1.9.2010)). על אחת כמה וכמה, כאשר בירי בנשק עסקינן. 10. לנקודת המוצא " אם יורים – לא משתחררים " נוסיף כי המשיבים שמרו על זכות השתיקה, ולכך השלכה לא רק במישור הראייתי אלא גם במישור המסוכנות, באשר השתיקה אינה מאפשרת לבית המשפט לתהות על הרקע למעשה (והשוו ל בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל (10.3.2011)). ואם לא די בכל אלה, הרי שלמשיבים עבר פלילי לא מבוטל ונגד חלק מהם אף תלוי מאסר מותנה בר הפעלה. כך, לחובת המשיב 1 שלוש הרשעות קודמות מהשנים 2019-2014 בעבירות קשר לפשע רכוש ואלימות, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 10 חודשים; לחובת המשיב 2 שתי הרשעות קודמות מהשנים 2018-2014 בעבירות קשר לפשע, אלימות, רכוש ונשק, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים; לחובת המשיב 3 שלוש הרשעות קודמות בין השנים 2019-2017 בעבירות שיבוש מהלכי משפט, אלימות ורכוש ועומד ותלוי נגדו מאסר בר הפעלה בן 6 חודשים; לחובת המשיב 4 שתי הרשעות קודמות בשנת 2020 בעבירות סמים, ותלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות איומים, גניבה, פריצה לבניין שאינה דירה וביצוע גניבה והיזק לרכוש; לחובת המשיב 5 הרשעה קודמת משנת 2020 עבירות קשר לפשע, סמים, הפרעה לשוטר ונהיגה פוחזת. על רקע כל אלה, נקודת האיזון מטה את הכף להמשך מעצרם של המשיבים. 11. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם. בא כוחם של המשיבים טען כי המשיבים מבקשים לנהל את הדיון ביעילות, והלין על כך שבכל החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום, לא התאפשר לו לערוך ישיבה בפני שופט מגשר, ולו על מנת לייעל את הדיון, ולדבריו, מוסד הגישור בבית המשפט המחוזי בחיפה כמעט ואינו מתקיים. איני יודע אם אכן כך הם פני הדברים, הגם שנאמנים עלי דברי הסניגור המלומד. מכל מקום, חזקה על בית המשפט המחוזי בחיפה כי יומנו עמוס ביותר, ואין בדעתי להשיא עצה כזו או אחרת לגבי ניהול התיקים וחלוקת העבודה בין השופטים שהתיקים הרבים נערמים על שולחנם. אולם משהעלה הסניגור את הנושא, אנצל הזדמנות זו להזכיר את שבחו של מוסד הגישור הפלילי, מוסד שזכה להכרת המחוקק בסעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ), הנושא את הכותרת "דיון מקדמי". הגם שהמילה "גישור" לא נזכרת בסעיף 143א, הרי שהלכה למעשה, מקובל לראות סעיף זה כעוגן הסטטוטורי של מוסד הגישור (אך ראו המחלוקת בע"פ 8417/13 פלוני נ' מדינת ישראל (23.4.2014 )), ולמיצער, לראותו כמקור השראה פרשני להכרעה בסוגיות משפטיות שונות המתעוררות בהליכי הגישור (עמי קובו "הגישור הפלילי" המשפט כד 301, 304 (התשע"ח) . לא בכדי המחוקק אימץ לחיקו בהתלהבות את מוסד הגישור, שהחל את דרכו ביוזמה ברוכה של שופטים בשטח מתוך היענות לדרישה של השטח. רבות נכתב על מוסד הגישור בפלילים ועל כן לא אאריך (וראו, בין היתר, ע"פ 1277/17 מדינת ישראל נ' בלומנטל (21.5.2017); ע"פ 723/10 קסטל נ' מדינת ישראל (23.5.2010); עזרא קמא "'גישור בהליך פלילי' - מה זה משמיע לנו"? הרשות השופטת – עלון השופטים בישראל 32, 41 (ספטמבר 2003); רון שפירא "גישור פלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה" הרשות השופטת – עלון השופטים בישראל 32, 46 (ספטמבר 2003). אציין כי ממאמרו הנ"ל של השופט שפירא , כיום נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ניתן ללמוד כי בזמנו, ועוד בטרם עוגן מוסד הגישור בחסד"פ, בית המשפט המחוזי בחיפה היה בית משפט מוביל בהליכי גישור בפלילי). ההכרה בחשיבות מוסד הגישור בפלילים כפרקטיקה מקובלת ומבורכת, באה כיום לידי ביטוי גם בנוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-21 "גישור פלילי בבתי המשפט" (19.5.2021), שם נאמר: "הליך הגישור הפלילי הינו פרקטיקה מקובלת, ומטרתו, בין היתר, לייעל ולקצר את ההליך הפלילי, להוביל את הצדדים להסכמות תוך הסתייעות בכלים מקובלים ליישוב סכסוכים, וזאת תוך שמירה על האינטרס הציבורי והליך ראוי והוגן". עוד אפנה להנחיית פרקליט המדינה 8.4 "מדיניות התביעה בהליכי גישור פליליים" (31.5.2021), הנחיה שמכירה באינטרס הציבורי בקיומו של מוסד זה. כל מי שיושב על מדין בתיקים פליליים, מכיר את הצורך ב"תיווך" בין הנאשם לבין התביעה. לעיתים, ואפילו בשלבים מתקדמים של ישיבות ההוכחות, בית המשפט מתרשם כי קיים פער סמוי מן העין בין התביעה לבין ההגנה, אך מחשש שמא יאמרו כי בית המשפט ירד לזירה, נמנע בית המשפט מלגשר על אותו פער. מכאן החשיבות של מוסד הגישור בפלילים. שופט מגשר יכול לייעל את הדיון בצורה דרמטית, להעיר ולהאיר את עיניהם של הצדדים, ואף לסיים את הטיפול בתיק בהסדר בין התביעה לבין ההגנה. כך יוצאים כל הצדדים נשכרים, ובראש ובראשונה יוצא הציבור נשכר מכך שבית המשפט יכול לפנות את יומנו ולהתקדם בבירור תיקים אחרים הממתינים לתורם. הדברים נכונים גם ביחס לפרקליטות, שיכולה להקדיש ממשאביה לתיקים הרבים מספור שבטיפולה. ולא דיברנו עוד על נפגעי העבירה שעדותם יכולה להיחסך על כל הכרוך בכך, שקיצור ההליך מאפשר להם "לסגור מעגל" ולהתקדם בכתיבת סיפור חייהם, ולעיתים אף לקבל במהירות פיצוי שסכומו הוסכם מראש; ולא הזכרנו את זמנם של שוטרים וחוקרים שיכולים להתפנות למילוי משימותיהם השוטפות מבלי להקדיש שעות, ולעיתים ימים, לחקירות נגדיות ארוכות; ועוד נזכיר את החיסכון במשאבים של יחידת נחשון המשנעת את האסירים והעצורים הלוך ושוב מבית המשפט ואל בית המשפט. ואחרי שאמרנו כל אלה, לא התיימרנו למצות בכך את יתרונותיו ומעלותיו של הליך הגישור בפלילים, והשורה התחתונה היא שבאיזון בין יתרונות הגישור לחסרונותיו (ויש גם כאלה) – ידה של כף היתרונות על העליונה בפער ברור. זה המקום להזכיר כי בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), הגישור הפך לחובה מקדמית טרם יגיעו הצדדים לאולמו של השופט. הגישור הפלילי כמובן אינו עניין שבחובה, והוא כפוף להסכמת הצדדים, אך בהינתן יתרונותיו הרבים, ניתן לשאוב השראה מסדר הדין האזרחי לעניין חשיבותו של מוסד זה כתופעה רצויה שראויה לטיפוח ולקידום. 12. אמרנו דברים שאמרנו משום טרוניית הסניגור המלומד, ממנה השתמע כי ייתכן וקיימת אפשרות לקצר את ההליכים בתיק זה, אפשרות שראויה לפחות לבחינה ראשונית על ידי שופט מגשר. אך בחזרה לענייננו – סוף דבר שאני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרם של חמשת המשיבים ב-90 ימים החל מיום 25.7.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 54077-04-21 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046770_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 1277/17", "ע\"פ 723/10" ]	748,681
737,507	בבית המשפט העליון רע"א 4678/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: סער שחף נ ג ד המשיב: הסיוע המשפטי - מחוז תל אביב בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.7.2022 בעש"א 36864-12-21 שניתנה על-ידי כבוד השופט העמית (בדימ') צ' קאפח בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 3.7.2022, בעש"א 36864-12-21 (השופט צ' קאפח ), שבה קבע בית המשפט המחוזי כי יתקיים דיון בתיק ביום 11.7.2022. לאחר שעיינתי בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (לאמות המידה לבחינת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בהליך ערעור, ראו רע"א 11706/05 גבעת נילי - כפר שיתופי בע"מ נ' חיון , פסקה ו' (8.5.2006)). המבקש לא הלין על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי. יתרה מכך, בבקשה לא הוברר מהו – אם בכלל – הנזק שייגרם למבקש מקיום הדיון, שמטרתו היא "[לה]בהיר את התמונה" , בכל הנוגע לטענות הצדדים, ולמצבו הנוכחי של התיק. די לי בכך כדי לדחות את הבקשה לביטול הדיון. לגבי יתר הסעדים שהתבקשו בבקשה – סעדים אלה התבקשו מבית המשפט המחוזי במהלך הימים האחרונים, וטרם ניתנה לגביהם החלטה. משאלה הם פני הדברים, אין מקום להידרש אליהם בשלב זה. בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046780_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4678/22", "רע\"א 11706/05" ]	748,682
737,611	בבית המשפט העליון ע"פ 4679/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערער: ספואן אבו אל ערדאת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הודעת ערעור בשם המערער: עו"ד יוני דדון החלטה 1. הודעת הערעור בתיק זה הוגשה ביום 10.7.2022. במסגרתה, בא כוח המערער מבקש אורכה להגשת נימוקי הערעור עד ליום 21.7.2022. גזר הדין בעניינו של המערער ניתן ביום 24.5.2022. ביום 6.7.2022, המשיבה הגישה הודעת ערעור מנומקת על גזר דינם של המערער בתיק זה ושניים נוספים (ע"פ 4585/22). הדיון בערעור המשיבה נקבע ליום 20.7.2022. מאחר שמדובר בפרשיה אחת, נכון יהיה לדון במאוחד בערעור בתיק זה ובערעור המשיבה. משכך, אני מורה על איחוד הדיון בתיקים אלו. 2. אשר לפרק הזמן אותו מבקש בא כוח המערער לצורך הגשת נימוקי הערעור, אין בידי להיעתר למלוא בקשתו, וזאת על מנת להימנע מדחיית הדיון, דבר אשר יוביל לבזבוז זמנו של בית המשפט. אשר על כן, אני נעתר באפן חלקי למבוקש ומורה על הגשת נימוקי הערעור עד ליום 17.7.2022 בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046790_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4585/22" ]	748,683
738,817	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4585/22 ע"פ 4679/22 ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב 1 ב-ע"פ 4585/22 והמערער ב-ע"פ 4679/22: 1. ספואן אבואל ערדאת המשיבים 3-2 ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4704/22: 2. שאדי חאמד 3. מחמוד סבטק קנאנה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 שניתן על ידי השופט ד' פיש תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.07.2022) בשם המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: עו"ד ארז בן-ארויה בשם המשיבים ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4679/22 וב-ע"פ 4704/22: עו"ד יונתן דדון פסק דין השופט י' אלרון : 1. לפנינו שלושה ערעורים מזה ומזה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022. האחד , ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על ספואן אבואל ערדאת, שאדי חאמד, מחמוד סבטק קנאנה (להלן: ספואן , שאדי ו- מחמוד בהתאמה או המשיבים ); והאחרים , ערעורי המשיבים נגד חומרת עונשם. המשיבים, כולם, הורשעו על פי הודאתם בעבירת התפרעות, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, ופזיזות באש ובחומר לקיח. בגין הרשעתם בעבירות אלו, נידונו המשיבים לעונשי מאסר בפועל, כך שעל ספואן ושאדי הוטלו 24 חודשים, ועל מחמוד הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן 2. כמתואר בכתב האישום המתוקן, האירועים המפורטים בו התרחשו בעיצומו של מבצע "שומר חומות", במהלכו התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני. כתב האישום המתוקן מונה שני אישומים, כדלקמן: האישום הראשון – ביום 11.5.2021 בשעה 23:00 לערך, הגיעו המשיבים יחד עם אחרים, ובסך הכל התקהלו יחדיו כ-20 אנשים (להלן יחד: הפורעים ), באזור חניון הממוקם מאחורי בניין ברחוב העצמאות בחיפה, כאשר חלקם עוטים מסכות על מנת למנוע אפשרות לזהותם. הפורעים נכנסו למעבר סמוך, כאשר ברשות חלק מהם בקת"בים ואבנים. באותה עת, ברחוב העצמאות בחיפה, עברו שני רוכבים (להלן: רון ו- דניאל ), רון נהג באופנוע ודניאל מאחוריו בקטנוע, כשעליו תלוי דגל ישראל. משדניאל נדרש לעצור בשל רמזור אדום, התקרבו אליו שני אנשים שזהותם אינה ידועה ובעטו בו. דניאל ירד מהקטנוע והלך משם רגלית, והשניים לקחו את מפתח הקטנוע ועזבו את המקום. כאשר דניאל חזר והתקרב לקטנוע, אנשים שזהותם אינה ידועה זרקו לעברו בקבוקי זכוכית. בשלב זה, רון אשר הספיק להתרחק בנסיעתו, חזר אל המקום בו היה דניאל, והשניים הזיזו את הקטנוע אל קרבת חנות סמוכה. אולם מיד לאחר מכן, הגיח אחד מהפורעים (להלן: אסכאפי ) והצית את הקטנוע שעלה באש ונשרף. בעוד רון ניסה להתרחק, אסכאפי יידה לעברו שני בקת"בים בוערים, אחד מהם פגע בקסדה שעל ראשו, והקסדה והמעיל החלו לעלות באש. אנשים שהיו בקרבת מקום, מיהרו אל רון וכיבו את האש. במקביל, אדם בשם יאזן החזיק בידו בקת"ב בוער ויידה אותו לעבר רון ודניאל, אז חולצתו של יאזן החלה לבעור בשל הבקת"ב שהחזיק בידו, וחבריו הפורעים, וביניהם שאדי ומחמוד עזרו לכבותה. בגין האמור, יוחסה למשיבים עבירת התפרעות, לפי סעיפים 152 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). האישום השני – בשעות הלילה שבין 12.5.2021 עד 13.5.2021, המשיבים נסעו יחדיו ברכב ברחבי חיפה, כאשר עמם אסכאפי , יאזן ואדם נוסף בשם עומר . סמוך לחצות בשכונת הדר בחיפה, הרכב נעצר, יאזן החזיק בלוק זיקוקים וניסה להדליקו, ואסכאפי שהיה מחוץ לרכב, לקח את בלוק הזיקוקים שהודלק וכיוון אותו לעבר רכב שחלף בכביש. ברקע, מי מהמשיבים והנוספים שהיו ברכב השמיעו מילות גנאי וקללה, אחד מהם אמר "אללה אכבר וברוך השם", וברכב התנגן השיר "קאדימון" בו ישנם ביטויים לאומניים עוינים ואלימים. שאדי הסריט במכשיר הפלאפון שלו את הדלקת הזיקוקים והשימוש בהם, והעביר את הסרטון לאחרים. כמתואר בהמשך, המשיבים והנוסעים הנוספים המשיכו לנסוע ברכב, אז הבחינו בקטנוע שהיה בדרכו לבצע משלוח מזון. ספואן שהיה נהג הרכב, נסע מאחורי הקטנוע, קרוב אליו, כשהוא מהבהב באורות הרכב וצופר באופן רצוף. הנהג נאלץ להיצמד למדרכה ועצר את הקטנוע (להלן: רן ). מחמוד יצא מהרכב ואמר לו "יהודי... אתם לא נכנסים לכאן יותר. זאת השכונה שלנו". אז יצאו מהרכב שלושה נוספים, חלקם דחפו אותו ואחד אף היכהו באמצעות אבן. לבקשת רן כי יניחו לו, אמר לו אחד מהם באוחזו באבן בידו "סתום את הפה יהודי... זה אזור שלנו". רן סובב את גופו וקיבל מכה בשכמו שגרמה לו לחבלה ולכאב, כאשר אחר היכהו בצלעותיו תוך שימוש במקל, ואסכאפי הדליק זיקוק בקרבתו. בשלב זה, יאזן עלה על הקטנוע ונסע מהמקום, ובהמשך החביאו עד אשר הקטנוע הגנוב אותר כשבועיים לאחר מכן. המשיבים גם הם נכנסו לרכב ונסעו מהמקום. במהלך האירוע המתואר לעיל, חלק מהמשיבים והנוספים עטו מסכות על פניהם, ושאדי הסריט את עיקרי האירוע במכשיר הפלאפון שלו והעביר את הסרטון לאחרים. נוכח מעשים אלו, יוחסה למשיבים עבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) ו-31 לחוק; ועבירת פזיזות באש ובחומר לקיח, לפי סעיפים 338(א)(3) ו-29 לחוק. ההליך בבית המשפט המחוזי 3. המשיבים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר הדין, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, הם שמירה על שלטון החוק ובטחון הציבור והפרט, וכן שמירה על הגוף והקניין. בהינתן הרקע למעשים – תקופת מבצע צבאי והפרות הסדר שהתרחשו באותה העת, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים היא גבוהה . בהתייחסו לאישום הראשון, בית המשפט המחוזי נתן דעתו למידת מעורבותם של המשיבים וציין כי אלו היוו דמויות משנה במסכת האירועים המתוארת, כאשר אף "לא ברורה מידת התכנון", כלשון גזר הדין. באשר לאישום השני, צוין כי המשיבים הסתובבו וחיפשו אחר קורבן מזדמן, באופן המלמד כי קיים רכיב תכנון לביצוע העבירות, אולם עדיין חלקם היחסי קטן משמעותית מחלקם של האחרים שנכללו בתיאור העובדות בכתב האישום, שכן הואשמו בסיוע בלבד לעבירת השוד. בית המשפט המחוזי הוסיף והפנה לפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022) (להלן: עניין אסווד ), שם נקבע כי יש ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן בו בוצעו עבירות התפרעות, עת האוכלוסייה האזרחית הייתה נתונה למתקפת רקטות, במקביל להתעוררות של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות נגד כוחות הביטחון, אזרחים יהודים וערבים. עם זאת, צוין כי בשונה מעניין זה, במקרה דנן המשיבים לא הואשמו בעבירות שבוצעו ממניע גזעני. לצד האמור, בית המשפט קבע כי אופי העבירות בשילוב התקופה בה בוצעו, מלמדים על הנזק המשמעותי שהיה צפוי מביצוע העבירות, ומשכך היה על המשיבים לדעת את הפסול במעשיהם ולהימנע מהם. נוכח אלו, ומשבית המשפט המחוזי ראה בשני האישומים כשני אירועים נפרדים, נקבע כי מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, ובגין האישום השני נע בין 9 ל-30 חודשי מאסר. 4. בקביעת עונשם של המשיבים בגדרי המתחם, בית המשפט המחוזי שקל לקולא את הודאותיהם בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות על מעשיהם; כאשר לטובת מחמוד, נשקלה גם העובדה כי לא עומד לחובתו עבר פלילי. זאת, בניגוד לספואן ושאדי, אשר הראשון הורשע בעבר בעבירות סמים והאחרון בעבירת רכוש ותקיפה סתם. 5. בהתחשב בכלל שיקולים אלו, נגזרו על המשיבים העונשים הבאים: בגין האישום הראשון – 8 חודשי מאסר בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת התפרעות, למשך 3 שנים; וקנס בסך 1,500 ש"ח. עונשים אלו הוטלו על כל אחד מהם. בגין האישום השני – הוטלו על ספואן ושאדי 20 חודשי מאסר בפועל, ועל מחמוד, 16 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד ענישה נלווית של 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, למשך 3 שנים; וקנס בסך 3,500 ש"ח. אשר לאופן ריצוי העונשים , נקבע כי חלקם ירוצו בחופף , כך שבסופו של יום ספואן ושאדי ירצו עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, ומחמוד יישא עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים. עיקרי טענות הצדדים בערעור 6. המדינה סבורה כי העונש שגזר בית המשפט קמא על המשיבים "רחוק מלהלום" את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם את מידת האשם הגבוהה הגלומה במעשיהם. נטען כי אף אין בעונש שהוטל על המשיבים כדי לשמש הרתעה אפקטיבית לעבריינים אחרים מסוגם, אף לא לעצמם, והוא אינו מבטא כראוי את אינטרס ההגנה על שלום הציבור. המדינה הרחיבה בסיכומיה על אודות חומרת העבירות אשר בוצעו כחלק מגל מעשי האלימות וההתפרעויות שפקד את המדינה באותה עת. הודגש, כי בליל הראשון לקרות האירועים, המשיבים חברו מיוזמתם לחבורת פורעים שיידתה בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים תמימים שכל "חטאם" היה שהיו יהודים – וכי על אף המניע הגזעני שעמד בבסיס המעשים ועל אף ההסלמה באלימות מצד הפורעים, נותרו המשיבים במקום כחלק מחבורת הפורעים וכחלק מההתפרעות האלימה. למחרת, המשיבים חברו אליהם פעם נוספת, בהיותם הפעם שותפים פעילים למעשים שכללו ירי זיקוקים לעבר רכב חולף, כשאופי ההתבטאויות והמעשים, מלמד בבירור כי הרקע למעשים היה גזעני ולאומני. כן הודגשה תרומתו האינדיבידואלית של כל אחד מהמשיבים בהתייחס לאירוע השני. אשר לספואן, צוין כי הוא שימש כנהג הרכב של התוקפים, הבחין בנפגע העבירה, עקב אחריו ונצמד אליו כך שגרם לו לעצור בצד הדרך; שאדי תיעד בווידאו את מעלליהם של שותפיו במהלך הלילה, קרא קריאות עידוד שהלהיטו את הרוחות, ושלח את הסרטונים לחבריו; ומחמוד, היה הראשון שיצא מהרכב לעבר נפגע העבירה ופנה אליו בדברים שמהם עולה בבירור כי הטעם לתקיפה היה ממניע גזעני. 7. לשיטת המדינה, אף לא ניתן משקל ראוי במלאכת גזירת הדין לנסיבות נוספות, ובכללן – התכנון שקדם למעשים , הן באירוע הראשון הן באירוע השני, המלמד על החלטה מודעת של המשיבים ליטול חלק במעשים האלימים; התקופה שבה בוצעו העבירות , בזמן מבצע "שומר חומות"; והלהיטות שגילו המשיבים בביצוע העבירות, אשר באה לידי ביטוי בהצטברות המעשים; בביצועם לילה אחר לילה, ולאווירה האלימה בה נטלו חלק פעיל. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בהתעלמו מהאופי הגזעני שעמד ביסוד מעשיהם של המשיבים, תוך שצוין כי הגם שלא יוחסה להם עבירה ממניע גזעני שהעונש הקבוע בצדה חמור יותר, בית המשפט נדרש להתייחס לאופי זה של המעשים כנסיבות רלוונטיות לקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ט(5) לחוק. 8. טרם סיום סיכומיה, המדינה עמדה על הקביעה בדבר חפיפת העונשים שהוטלו בגין האירועים השונים, בציינה כי קביעה זו אינה מתיישבת עם עקרון ההלימה בשים לב לחומרת המעשים, וכך בפרט משנזקף לחובת ספואן ושאדי עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בעת שהוא מרצה עונש עבודות שירות. 9. נוכח כל אלו, טענה המדינה כי מתחמי הענישה שנקבעו בעניינם של המשיבים אינם הולמים את חומרת מעשיהם, וכי התוצאה העונשית הסופית בעניין כל אחד מהם, אינה סבירה ואף סוטה במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. על כן, התבקש בית משפט זה להחמיר בעונשיהם באופן משמעותי. בדיון לפנינו, בא כוח המדינה שב וחזר על טיעוניו, ובכלל זה כי האמירות הגזעניות שנאמרו במהלך ביצוע העבירות – בהן המשיבים הודו במסגרת הסדר הטיעון – מהוות נסיבות הקשורות למעשה העבירה, ומשכך היה נדרש להתחשב בהן במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעו, שאינן ממניע גזעני. 10. מנגד, בערעור ספואן על חומרת עונשו, נטען כי העונש שהוטל עליו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בתוך כך, הודגש כי העבירות בוצעו ללא תכנון מוקדם; אף לא ממניע גזעני ומכאן שאין מקום להשוות בין מקרה דנן לבין אירועי התפרעות אחרים על רקע מבצע "שומר החומות" שנעשו ממניעים שכאלה. עוד נטען בהקשר זה, כי חזקה על המדינה ששקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החליטה שלא להאשים את ספואן בעבירות ממניע גזעני; כי ההתבטאויות הגזעניות בכתב האישום אינן מיוחסות לו; ועל כן, לא ניתן לקרוא מתוך כתב האישום "את שאין בו". כן הודגש, כי למעט הרשעתו בעבירות סמים, יתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצדיקות כי עונשו יקבע בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו בעניינו. 11. בערעורם של שאדי ומחמוד , נטען בדומה לקו טיעונו של ספואן , לפיו המדינה בחרה שלא להאשימם בעבירות לפי חוק המאבק בטרור או עבירות שבוצעו ממניע גזעני לפי סעיף 144ו לחוק העונשין – ועל כן, אין לייחס להם מניע גזעני בשל הנסיבות החיצוניות המתוארות בכתב האישום. עוד הודגש, כי חלקם של השניים בביצוע העבירות היה מצומצם מאוד; כי העבירות בוצעו ללא שקדם להן תכנון; משכך, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות – לגביהן לא פורט מאומה, נטען כי היה ראוי למקם את עונשם בתחתית המתחם. 12. בדיון שלפנינו, התייצב בא כוחו של ספואן, אשר טען גם בשם המשיבים שאדי ומחמוד. בטיעוניו הרחיב והדגיש כי לא ניתן לייחס לאף לא אחד מהמשיבים מניע גזעני למעשיו, משנדרש להוכיח נסיבה זו מעל לכל ספק סביר; ואף העובדה שהאירועים התרחשו בעת מבצע צבאי – אינה רלוונטית לגזירת הדין, מהטעם שהיא נסיבה חיצונית לביצוע העבירות. אשר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, נטען כי יש להתחשב בהודאותיהם בכתב האישום המתוקן אשר הביאו לחיסכון בזמן השיפוטי. דיון והכרעה 13. הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במידת עונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים שבהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נפלה על פני הדברים טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.7.2022); ע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.7.2022)). המקרה שלפנינו הוא בגדר החריג לכלל, שכן בחינת העונשים שהוטלו על המשיבים בראיית מדיניות הענישה הראויה מעלה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי מקל עמם באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה. על כן, אני סבור כי דין הערעור על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים להתקבל, בעוד שדין הערעורים על חומרתם להידחות, וכך אציע לחברותיי שנעשה. 14. חומרה רבה נודעת לעבירות התפרעויות המונים, אשר מסכנות באופן ישיר וממשי חיי אדם, בריאותו וגופו, ואף עלולות להביא לפגיעות ברכוש וקניין. אי לזאת, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה אשר תרסן ותמנע השתתפות בהתפרעויות אלימות הסוחפות את ההמון ומסבות נזק רב ( עניין אסווד , פסקה 8; ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (13.3.2006)). כך גם באשר לחומרתה הרבה של עבירת השוד, שבבסיסה פגיעה קשה בכבודו, גופו וקניינו של הקרבן, לצד פגיעה בתחושת הביטחון הציבורית (ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקה 11 (23.6.2022)); כאשר לזו אף נתלוותה עבירה נוספת של פזיזות באש ובחומר לקיח, אשר הסכנה הגלומה בה ברורה לכל, וכך ביתר שאת משנעשה שימוש בזיקוקים לעבר רכב חולף. 15. מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום המתוקן מצדיקה אפוא ענישה מרתיעה. בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", שעה שהארץ בערה מבפנים ומחוץ, הן מתקיפות רקטות, והן מהפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, המשיבים ביצעו עבירות חמורות עם המון משולהב על רקע אווירה לאומנית אשר עודדה פגיעה ביהודים. הפורעים אליהם הצטרפו המשיבים, יידו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים, כאשר אחד מהם הצית והעלה באש קטנוע שהיה שייך לאחד מנפגעי העבירה, ואחר השליך לעבר נפגע העבירה השני בקבוק תבערה אשר התלקח על הקסדה שעל ראשו ומעילו. המעשים הקשים שבוצעו באותו הלילה, לא הרתיעו את המשיבים מלהמשיך להשתתף באירועי אלימות גם בלילה שלמחרת, במהלכו אף נטלו חלק פעיל יותר בביצוע המעשים. חלק מהמעורבים כיוונו בלוק זיקוקים דולק לעבר רכב שחלף בכביש אותה עת, ובהמשך תקפו אזרח לאחר שזיהו אותו כיהודי, ואף שדדו את הקטנוע עליו נהג. אף לא למותר לציין, כי ההתבטאויות שנשמעו בשעת ביצוע המעשים, אשר חלקן אף נאמרו מפי המשיבים, כמו גם השיר שהתנגן ברכב בו נסעו בליל השני, הקורא למעשי אלימות בעזרת נשק על מנת לשחרר את "אדמת בני החורין" – מלמדים אפוא על נסיבותיהן החמורות של ביצוע העבירות. התנהלותם של המשיבים והפורעים האחרים מערערת את הסדר הציבורי ותחושת הביטחון האישי של אזרחים ברחובה של עיר, ואף מלמדת על התנהלות מופקרת של רצון להטיל אימה ופחד. סופו של יום, התנהלות שכזו פוגעת במרקם היחסים העדין שבין האוכלוסייה בישראל על עדותיה ומכתימה ציבור שלם של תושבי הארץ אשר אין להם ולא כלום עם התנהלות בריונית שכזו – ומכאן, הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה. כפי שכבר ציינתי במקרה אחר: "המסר העונשי שיש להשמיע באופן חד וברור הוא כי מעשים מעין אלו, הנעשים על רקע גזעני, הם מן החמורים שבדין ויש להוקיעם מכל וכל – בין אם מדובר בקורבן מהמגזר היהודי, ובן אם הקורבן משתייך למגזר הערבי [...]" (ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה , פסקה 10 (6.3.2022)). 16. אין בידי לקבל את טענת בא כוח המשיבים, כי מאחר שלא יוחסו להם עבירות ממניע גזעני, אין נפקות למשמע הקריאות הגזעניות שנשמעו בעת ביצוע המעשים. ראשית , הוראת סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין אינה מאפשרת ייחוס מניע גזעני לעבירת השוד; שנית , וזה העיקר, עבירות ממניע גזעני נושאות עמן עונש חמור יותר, אלמלא אותן עבירות בוצעו שלא ממניע זה. כך, העונש הקבוע בצדן הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או עשר שנות מאסר, לפי הקל יותר (סעיף 144ו(א) לחוק). בענייננו, לא נטען כי יש לייחס למשיבים את ביצוע העבירות ממניע גזעני כך שיהא להחמיר בעונש בגין מעשיהם מעבר לעונש הקבוע לאותן עבירות בהן הורשעו – אלא כל שטענה המדינה הוא כי יש להתחשב באמירות הגזעניות כחלק מהנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. טענה זו מקובלת עליי – האמירות הגזעניות פורטו בהרחבה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובו אין חולק כי הודו המשיבים. מכאן, שאין מניעה לשקול אמירות אלו בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשעו המשיבים, בשלב קביעת מתחם העונש ההולם בגינן (ע"פ 7171/13 לוגסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (3.2.2015); ע"פ 7220/19 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (6.2.2020)). 17. לאור האמור, יישום של עקרון ההלימה בענייננו מוליך למסקנה הברורה כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם מידת האשם המוטלת על המשיבים – מחייבות הטלת ענישה מרתיעה הכוללת רכיב עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. אף לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לחובתם של ספואן ושאדי ניצב עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בה בעת שהוא מרצה עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ובכך יש כדי להצביע על חומרת התנהלותו העבריינית. 18. בהתחשב בכל אלו, דומה כי בית המשפט המחוזי הקל עם המשיבים יתר על המידה, וזאת בפרט משהורה על חפיפה חלקית של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם בגין האישומים השונים. העבירות אותן ביצעו המשיבים מגלמות חומרה רבה, אלו בוצעו יום לאחר יום, כאשר לפני המשיבים ניצב פרק זמן בו היו יכולים לחדול מדרכם הרעה. בנסיבות אלו, אני סבור כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים, ומכאן שלא היה מקום להורות על חפיפת העונשים (ע"פ 4795/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 24 (7.2.2022)). 19. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כאמור כי דין ערעור המשיבים על חומרת העונש להידחות, ודין ערעור המדינה על קולת העונש להתקבל. בנסיבות העניין, רק בשל הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את מלוא חומרת הדין, אציע לחברותיי כי עונשם של ספואן ושאדי יעמוד על 32 חודשי מאסר בפועל, חלף 24 החודשים שהוטלו עליהם בגזר דינו של בית משפט המחוזי, ועל מחמוד יוטל עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, חלף 20 החודשים שהושתו עליו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22045850_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4585/22", "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 901/22", "ע\"פ 2260/22", "ע\"פ 3398/22", "ע\"פ 7211/04", "ע\"פ 1222/22", "ע\"פ 577/22", "ע\"פ 7171/13", "ע\"פ 7220/19", "ע\"פ 4795/21" ]	748,684
737,935	בבית המשפט העליון בש"א 4680/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. איתי בסון 2. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד חן מכלוף בשם המשיבה 1: עו"ד אלון רוזלס בשם המשיבה 2: עו"ד אילנה גולדרט החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 30210-07-21 המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, עם הדיון בתאד"מ 27210-06-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות זהות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 30210-07-21 (שלום פתח תקווה) יועבר לבית משפט השלום בחיפה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 27210-06-21. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046800_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4680/22" ]	748,685
737,639	בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המבקשת מיום 11.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 19.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 2488/22" ]	748,686
738,713	בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המבקשת מיום 11.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה בהיעדר תשובה לבקשה שבכותרת, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברת"ק 28488-01-22 מיום 22.3.2022 (כב' השופטת ה' סילש ) יוארך; עם זאת, בשים לב למהות ההליך, לא מצאתי להיעתר לבקשה במלואה. ארכה תינתן עד ליום 11.10.2022. החלטה זו תצורף להליך הערעורי, ככל שיוגש. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 2488/22" ]	748,687
740,253	בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המשיבה מיום 3.8.2022 לעיון חוזר ובקשה לסילוק על הסף החלטה המבקשת רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 15.8.2022. ככל שיש בכך צורך, המזכירות מתבקשת לעדכן את רישומיה על-פי הפרטים המופיעים בכותרת הבקשה שבכותרת (הן של המשיבה עצמה הן של ב"כ). ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 2488/22" ]	748,688
740,848	בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המשיבה מיום 3.8.2022 לעיון חוזר ולסילוק על הסף; בקשת המבקשת מיום 17.8.2022 החלטה עד ליום 23.8.2022 המשיבה רשאית להשיב לבקשת המבקשת למתן ארכה להגשת תשובתה. המזכירות מתבקשת להמציא למשיבה את בקשת המבקשת מיום 17.8.2022 ביחד עם החלטתי זו. לתשומת לב המבקשת, אין די בהפנייתה למסמך המצוי במרשתת, ואם ברצונה שיהיה נגיש לבית המשפט, עליה להגישו. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 2488/22" ]	748,689
741,023	בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המשיבה מיום 3.8.2022 לעיון חוזר ולסילוק על הסף; בקשת המבקשת מיום 17.8.2022; תשובת המשיבה מיום 18.8.2022 לרבות בקשה נוספת לסילוק על הסף החלטה עיינתי בנימוקי המשיבה. מאחר שבבקשת המבקשת שבכותרת התבקשה ארכה קצרה, לא ראיתי למנוע זאת ממנה. המבקשת תשיב לבקשה לעיון חוזר עד ליום 28.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 2488/22" ]	748,690
737,642	בבית המשפט העליון בש"א 4501/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשת המבקשת מיום 11.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 19.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045010_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4501/22" ]	748,691
738,111	בבית המשפט העליון בש"א 4501/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת הליך ערעורי; תשובת המשיב מיום 13.7.2022 החלטה המבקשת עתרה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. ההחלטה ניתנה ביום 21.6.2022. הארכת המועד התבקשה עד ליום 10.10.2022. המשיב התנגד לבקשה ותיאר בתגובתו את מספר ההליכים שהגישה נגדו המבקשת. עיינתי בבקשה. שני הצדדים להליך אינם מיוצגים. אפשר שמן הטעם הזה סברה המבקשת כי דרושה הארכת מועד לשם הגשת הליך ערעורי. אלא שהלכה למעשה, המבקשת לא נזקקת להארכת מועד בעת הנוכחית (הגם שהמועד האחרון להגשת ההליך הערעורי אינו ביום 10.10.2022, אלא ככל הנראה במועד מוקדם יותר). זאת, כיוון שמדובר בהליך ערעורי המוגש לבית המשפט על החלטת בית המשפט המחוזי, ולא בהליך ערעורי על החלטת בית משפט השלום המוגשת לבית המשפט המחוזי, ולכן אינו מוגש בתוך 15 ימים אלא בתוך 60 ימים (ראו, טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 149 (2017), המתייחס לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על כן, הבקשה נמחקת. המבקשת תוכל להגיש את ההליך הערעורי בהתאם להוראות הדין, ובשים לב לפגרת בתי המשפט (רע"א 6297/02 גולד נ' גאולת הכרך בע"מ , נז(2) 108 (2003)). ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045010_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4501/22", "רע\"א 6297/02" ]	748,692
737,932	בבית המשפט העליון בש"א 4681/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: עו"ד יעל לוי נ ג ד המשיב: נועם אשוואל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה החלטה לתגובת המשיב עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046810_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4681/22" ]	748,693
740,676	בבית המשפט העליון בש"א 4681/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: עו"ד יעל לוי נ ג ד המשיב: נועם אשוואל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיב: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בת"ק 38287-04-22 מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. מדובר בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת, ממנה שכר דירה בעיר רמת גן, בגין מחלוקות שונות שנתגלעו בין הצדדים בהתייחס לחוזה השכירות, לרבות חילוט כספי הפיקדון של המשיב. 2. המבקשת טוענת כי חוזה השכירות מושא התובענה נכרת ברמת גן, בה היא מתגוררת ובה מצויה הדירה השכורה, וכי העד הצפוי להעיד מטעמה מתגורר בגבעתיים. משכך, לטענתה, שיקולי יעילות ומאזן הנוחות מטים את הכף לטובת העברת מקום הדיון. 3. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הואיל והמבקשת עורכת דין במקצועה ולכן בעלת "יתרון יחסי בכל הקשור לניהול התביעה", אין להעביר את התיק לבית משפט המצוי במחוז בו היא מתגוררת, וזאת לשם "קיום תנאי שטח הוגנים ושווים לשני הצדדים" . עוד טוען המשיב כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט בתל אביב בשל מצבו הכלכלי וכן בשל מצבו הרפואי, כפי שאלו פורטו בתגובתו. 4. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון . בענייננו, סבורני כי המבקשת הרימה נטל זה. מן הבקשה עולה כי אין לתביעה מושא הבקשה זיקה מהותית כלשהי לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה: האירועים שבגינם הוגשה התביעה אירעו ברמת גן, בה נכרת חוזה השכירות בין הצדדים, בה מצויה הדירה השכורה, ובה גם מתגוררת המבקשת; והעד מטעם המבקשת מתגורר בגבעתיים; בנסיבות אלה, קיימת הצדקה להעברת מקום הדיון. למותר לציין, כי אין בעיסוקה של המבקשת כדי לשנות ממסקנה זו. 5. לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת הדיון בת"ק 38287-04-22 לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046810_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4681/22" ]	748,694
737,643	בבית המשפט העליון בש"א 4682/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: יובל שטנדל נ ג ד המשיבה: עיריית ערד בקשת המבקש מיום 11.7.2022 להארכת מועד להגשת הליך ערעורי החלטה כמבוקש וכמוסכם, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"א 32119-11-21 מתאריך 18.5.2022 (כב' השופטים י' פרסקי , ג' לוין ו- ע' כהן ) מוארך בזאת עד ליום 16.8.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטה זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046820_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4682/22", "בע\"א 32119-11-21" ]	748,695
740,403	בבית המשפט העליון רע"א 4683/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: 1. שמעון ארזואן 2. תמר ארזואן נ ג ד המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום 2. אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטים א' ואגו (ס"נ), י' פרסקי ו פ' גילת כהן ) מיום 11.5.2022 בע"א 18580-11-21 בשם המבקשים: עו"ד סער רשף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"א 18580-11-21 (כב' השופטים א' ואגו (ס"נ), י' פרסקי ו פ' גילת כהן ), מיום 11.5.2022. בפסק הדין נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע בת"א 60397-09-14 (כב' השופטת נ' חת מקוב ) מיום 19.8.2021, בגדרו חויבו המבקשים בתשלום בגין פלישה למקרקעין והשכרתם לצד שלישי. רקע והליכים קודמים 1. בתמצית, הסכסוך דנן נסוב סביב המקרקעין הידועים כגוש 1908, חלקות 38, 62 (בחלק) ו-63 (בחלק) בקריית-גת (להלן: המקרקעין ). המקרקעין רשומים על שם רשות הפיתוח, ומנוהלים על ידי המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ) . המבקשים הם בעלים של חלק מחלקה 37 הסמוכה למקרקעין (להלן: חלקה 37 ). 2. בחודש ספטמבר 2014 הגישה רמ"י תביעה לבית המשפט השלום בבאר-שבע נגד המבקשים ונגד המשיבה 2, ובגדרה טענה כי המבקשים פלשו למקרקעין ללא הסכם או הרשאה. עוד נטען בתביעה כי האחרונים השכירו למשיבה 2 שטח הכולל, בנוסף לחלק מחלקה 37, גם את המקרקעין (להלן, יחד: המושכר ), וכי זו האחרונה ניהלה במקום מגרש למכירת כלי רכב. על רקע האמור התבקש בית המשפט, בין היתר, ליתן צו לסילוק יד מהמקרקעין; וכן לפסוק לטובת רמ"י, מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר ולא במשפט ), דמי שימוש ראויים או סעד כספי בגובה הרווחים שהופקו על ידי המבקשים במסגרת הפלישה למקרקעין, לפי הגבוה מביניהם. 3. ביום 1.5.2018 התקיים דיון קדם משפט בתיק. בסיום הדיון, ובהסכמת הצדדים, ניתן פסק דין חלקי אשר קיבל את תביעת רמ"י והורה על סילוק ידם של המבקשים ושל המשיבה 2 מהמקרקעין. כמו כן, ניתנה בסיום הדיון החלטה המורה לצדדים להגיש הודעת עדכון באשר לשאלה האם עלה בידיהם ליישב את המחלוקת הכספית שביניהם בהסכמה. לאחר שהמגעים בין הצדדים כשלו, נקבע, לבקשת רמ"י ובהיעדר התנגדות מטעם המבקשים, כי לגבי המחלוקת הכספית יינתן פסק דין משלים על בסיס סיכומי הצדדים וללא שמיעת ראיות. 4. בסיכומיה טענה רמ"י כי היא זכאית לקבל סעד כספי, מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, בגובה הרווחים שהפיקו המבקשים בפועל מהשכרת המקרקעין למשיבה 2. לשיטתה, ניתן להסתמך על הסכמי השכירות שבין המבקשים לבין המשיבה 2, אשר כללו תשלום דמי שכירות עבור השכרת כל שטח המושכר. מנגד, המבקשים טענו, בין היתר, כי לצורך כימות הסעד הכספי היה על רמ"י להגיש חוות דעת שמאית. 5. ביום 19.8.2021 ניתן פסק הדין המשלים על ידי בית משפט השלום בבאר-שבע. בפסק הדין המשלים קיבל בית המשפט את עמדת רמ"י, וקבע כי: " השכרת מקרקעין שאינם בבעלות המשכיר היא בגדר עשיית עושר ולא במשפט המחייבת את הנהנה מהשימוש במקרקעין בתשלום לבעל המקרקעין של טובת ההנאה שהפיק מאותו שימוש. הנתבעים קיבלו דמי שכירות, על חשבון התובעת וללא כל זכות שבדין לקבלם " (פסקה 58). יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את טענת המבקשים שלפיה חלק מדמי השכירות שולמו עבור חלק מחלקה 37 אשר מצוי בבעלות המבקשים, ומשכך התביעה בגין חלק זה נעדרת עילה מכוח עשיית עושר ולא משפט. על סמך מפת המדידה והסכמי השכירות שהוצגו בהליך, ובשים לב לאמור לעיל, חישב בית המשפט את סכום ההתעשרות באופן הבא: חלוקת דמי השכירות החודשיים ששילמה המשיבה 2 עבור השכרת המושכר (הכולל, כאמור, גם חלק מחלקה 37, אשר לרמ"י אין כל זכות בה) בשטח המושכר כולו, באופן שהתקבל נתון של דמי השכירות למ"ר; הכפלת נתון דמי השכירות למ"ר בשטח המקרקעין ("שטח הפלישה"); והכפלת הסכום שהתקבל ב-68 חודשי שכירות. בהתאם לכך, נקבע כי רמ"י זכאית לתשלום בסך של 419,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. 6. המבקשים מיאנו להשלים עם הכרעתו של בית משפט השלום וערערו על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה את הערעור מכוח סמכותו לפי לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר דין האזרחי ), והוסיף כי לא מצא שגגה באופן בו חישב בית משפט השלום את הסכום המגיע לרמ"י, וזאת על אף שלא עמדה בפניו חוות דעת שמאית. על רקע זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. 7. בבקשת רשות הערעור טוענים המבקשים, בעיקרו של דבר, כי בית משפט השלום שגה עת שחישב את דמי השימוש מבלי שהונחה בפניו חוות דעת שמאית. כך, לשיטתם, " לא ניתן לקבוע את גובה דמי השימוש ללא חוות דעת כדין וזו ההלכה הקיימת ". עוד טוענים המבקשים כי בחישוב שערך בית משפט השלום נפלה טעות, משום שלא נכללה בו התייחסות לסוגי השימושים השונים בקרקע, ובפרט לעובדה שמדובר במקרקעין "כלואים". אשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נטען כי נוכח " קביעותיו התקדימיות " של בית משפט השלום, לא היה מקום לעשות שימוש בתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי בנסיבות העניין. דיון והכרעה 8. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. 9. חרף הניסיון לשוות להן אצטלה עקרונית, טענות המבקשים מכוונות כלפי קביעות יישומיות קונקרטיות בנוגע לסכום הרווחים שהופקו על-ידם שלא כדין, ואשר רמ"י זכאית להשבתם. קביעות אלו נטועות בדל"ת אמות המקרה וככאלה אינן מצדיקות מתן רשות לערער ב-"גלגול שלישי" (ראו, מיני רבים: רע"א 3119/22 פלונית נ' פלונים , פסקה 9 (10.7.2022)). 10. מעבר לצורך, יצוין כי בטענתם בדבר אופן חישוב דמי השימוש נפלו המבקשים לכלל טעות, אשר יתכן ונובעת מהיצמדות למונח "דמי שימוש ראויים" בנסיבות דנן. הגם שהדבר אינו נדרש בנסיבות ענייננו, מצאתי לנכון להרחיב מעט בעניין זה. 11. על פי ההלכה המושרשת היטב, כאשר מבוצעת הסגת גבול, עומדות לתובע הן עילה נזיקית בגין הנזק שנגרם לו, והן עילה בעשיית עושר ולא במשפט (ראו: ע"א 588/87 כהן נ' שמש , פ"ד מה(5) 297, 318 (1991) (להלן: עניין שמש ) ; ע"א 6744/20 רשות מקרקעי ישראל נ' טבר , פסקה 54 לפסק הדין של השופט ע' גרוסקופף (7.7.2022)). כפי שהוטעם בעניין זידאני : "קיים הבדל עקרוני בין תביעת הנזיקין, המכוונת לפיצוי בעל הקרקע בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהסגת הגבול, לבין תביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט, שמטרתה להשיב לבעלי הקרקע את העושר שעשה הזוכה כתוצאה מפלישתו לתחום זכויותיו של בעל הקרקע" (ע"א 891/95 זידאני נ' אבו-אחמד , פ"ד נג(4) 769, 775 (1999) (לעיל ולהלן: עניין זידאני )). כמו כן, נקבע כי מקום בו מדובר בתביעה מכוח עילה בעשיית עושר, התובע אינו נדרש להוכיח את נזקו, ודי בכך שיוכיח את התעשרותו של הנתבע ( עניין שמש , בעמ' 319-318). 12. כאמור, רמ"י בחרה בסיכומיה בסעד על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, והתמקדה בסעד שעניינו השבתם של דמי השכירות שגבו המבקשים בפועל עבור השכרת המקרקעין, אשר שיקפו לעמדתה את טובת ההנאה שהופקה על חשבונה שלא כדין. לאור טענתם של המבקשים, יש לשאול, האם, בנסיבות אלו, נדרשה רמ"י להגיש חוות דעת שמאית לעניין שיעור דמי השימוש הראויים? התשובה לכך היא שלילית. אמנם, ישנם מקרי הסגת גבול בהם עשוי בית המשפט להידרש לשאלה מהם דמי השימוש הראויים במקרקעין. כפי שצוין בעניין זידאני : "ההבחנה העקרונית בין פיצויים לבין השבה עשויה להיטשטש במסגרת המושג של "דמי שימוש ראויים". דמי שימוש אלה עשויים לייצג את נזקיו של בעל הקרקע מחד גיסא, ואת עשיית העושר של הזוכה – מאידך גיסא. אבהיר את הדבר: מסיג הגבול, על-ידי פלישתו שלא כדין לקרקע של הזולת, מונע מבעלי הקרקע, בין היתר, להשכיר את חלקתו לאחר. מסיג הגבול, מצדו, "חוסך" על-ידי פלישתו לתחום הזולת את תשלום דמי השימוש הראויים שחייב היה לשלמם לו נכנס על-פי הסכם שכירות עם בעל הקרקע. נמצא, כי "דמי השימוש הראויים" עשויים לייצג, בעת ובעונה אחת, את נזקו של בעל הקרקע ואת רווחו של מסיג הגבול" ( עניין זידאני , בעמ' 776-775). הנה כי כן, בהתגבש עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, כימות הסעד עשוי לחייב חישוב של גובה ה"חיסכון" שהופק על ידי הנתבע עקב הסגת הגבול. כך, בנסיבות המתאימות הדבר עשוי לחייב הערכה של דמי השכירות הראויים עליהם היו מסכימים הצדדים באופן חופשי ( עניין שמש , בעמ' 323); במקרים מסוימים, בהם נעשה שימוש ייחודי במקרקעין, הדבר עשוי לחייב התחשבות בשכר הראוי שניתן היה לקבל עבורם וכן בנסיבות השימוש הספציפי שהתבצע (ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(2) 633, 644-643 (1983); ראו גם שאול ויסמן "עקרונות של שומת דמי שימוש ראויים במקרקעין תפוסים (שכר ראוי)" הפרקליט לט 584, 587-585 (התש"ן)). אכן, כאשר מה שמבוקש הוא דמי שימוש ראויים, בנסיבות כמתואר לעיל, אלו ייקבעו בדרך כלל בהתאם להערכה מקצועית המבוצעת בדרך של חוות דעת שמאית. ברם, לא אלו הן הנסיבות דנן. זאת, משום שתביעתה של רמ"י אינה מתמקדת בעתירה לדמי שכירות ראויים היפותטיים, אלא ברווח אותו שלשלו המבקשים בפועל לכיסם תוך פלישה למקרקעין והשכרתם, רווח שרמ"י זכאית להשבתו. כלומר: מ שהושכר המושכר – הכולל את המקרקעין – לצד שלישי תמורת דמי שכירות, זכאית רמ"י להשבה של החלק הרלוונטי מתוך דמי השכירות, משום שהוא משקף את טובת ההנאה שהופקה בפועל שלא כדין אגב הסגת הגבול (ראו והשוו: ת"א (מחוזי ת"א) 2264/05 פז חברת נפט בע"מ נ' שותפות צבר 78 תחנת תדלוק , פסקה 4 (3.3.2009) (ערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה – ראו: ע"א 2909/09 שותפות צבר 78 תחנת תדלוק נ' פז חברת נפט בע"מ (3.4.2012); ראו גם: דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט 479 (מהדורה שלישית, 2015)). לעניין זה אין כל צורך בחוות דעת שמאית בדבר דמי השימוש הראויים. על רקע זה, קבע בית משפט השלום בפסק דינו כי: " גם אם התובעת הייתה מגישה חוות דעת מטעמה בדבר שווי דמי השימוש הראויים במקרקעין, הרי שככל שהיא הייתה שונה מן הסכום ששולם בפועל בגין דמי השכירות, ברי כי דמי השכירות בפועל היו גוברים, משום שהם משקפים בצורה הטובה ביותר את ההתעשרות בפועל " (פסקה 59). לדברים קולעים אלו הנני מסכים לחלוטין. 13. אף טענת המבקשים הנוגעת לאופן חישוב דמי השימוש על ידי בית משפט השלום, אין בה כדי להועיל להם. אפילו היו צודקים המבקשים כי נפלה שגגה באופן החישוב שנקט בו בית משפט השלום בעניינינו – ואיני אומר שכך הוא – הרי שבכך בלבד אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, שכן השאלה המתעוררת נוגעת כולה לעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 3663/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 4 (19.6.2017)). 14. אוסיף כי גם אין בידי לקבל את טענת המבקשים בדבר יישומה של תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי על ידי בית המשפט המחוזי, שכן לא מצאתי כי עצם השימוש בתקנה, ובפרט לא בנסיבות דנן, הוביל לעיוות דין המצדיק את קבלת הבקשה (והשוו לרע"א 4824/18 פלונית נ' מדינת ישראל , פסקאות 8-6 (16.9.2018)). יתר על כן, בנסיבות דנן היה ראוי בהחלט שערעור על פסק דינו של בית משפט השלום יידחה תוך שימוש בתקנה הנ"ל. 15. לפני סיום יצוין כי בשולי בקשת רשות הערעור, הוסיפו המבקשים ועתרו לכך שביצועו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בבקשתם. משמצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור, ממילא נדחית גם בקשה זו. 16. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ____________________ 22046830_L01.docx נה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4683/22", "בע\"א 18580-11-21", "רע\"א 3119/22", "ע\"א 588/87", "ע\"א 6744/20", "ע\"א 891/95", "ע\"א 290/80", "ע\"א 2909/09", "רע\"א 3663/17" ]	748,696
740,138	בבית המשפט העליון ע"א 4686/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. דניאל בילק 2. שושנה בילק 3. דן פרידמן 4. אורית גרינברג נ ג ד המשיבה: חוף דולפינריום בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב יפו מיום 9.6.2022 בת"א 52092-10-21 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' נבון בשם המערערים: עו"ד עירד באומל; עו"ד יונה זהבי פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ר' נבון ) מיום 9.6.2022 בת"א 52092-10-21 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים . 1. ביום 21.10.2021 הגישו המערערים את ההליך נושא הערעור דנן, בו ביקשו צו מניעה קבוע אשר יורה למשיבה ולנתבעת נוספת (אשר נמחקה בהמשך מן ההליך) להימנע מלהשמיע מוזיקה או רעש אחר החורג ממוזיקת רקע שקטה, בעסק שבבעלות המשיבה ואשר ממוקם בקרבת הבניין שבו מתגוררים המערערים. כמו כן ביקשו המערערים סעד זמני הזהה בעיקרו לסעד שנתבקש בתביעה, ולאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 24.11.2021, נדחתה הבקשה על ידי מותב אחר ביום 17.12.2021 (השופט א' צימרמן ). בהחלטה צוין, בין היתר, כי בקשת המערערים לא התבססה על תשתית ראייתית ומשפטית סדורה. 2. ביום 10.2.2022 הועבר ההליך לניהולו של המותב הנוכחי, וביום 7.4.2022 הגישו המערערים בקשה לסעד ארעי במעמד צד אחד, שאף בו נתבקש צו מניעה בעניין השמעת רעש בבית העסק. בהמשך אותו היום קבע המותב כי אין מקום ליתן צו במעמד צד אחד – "נוכח העובדה, כי מדובר בסבב שני של בקשה לסעד זמני באותו הנושא" – והורה למשיבה להגיב לבקשה. באופן ספציפי הורה המותב למשיבה להתייחס לסרטונים שהגישו המערערים, ולהבהיר האם המוזיקה שנשמעת בהם עולה לגישתה כדי מוזיקה שקטה שאינה נשמעת מחוץ לכתלי בית העסק. מכל מקום הדגיש המותב כי על המשיבה "לפעול ולקיים אחר הוראות הדין כמו גם תנאי הרישיון". ביום 13.4.2022, לפני שהוגשה תגובת המשיבה, הגישו המערערים הודעה שכותרתה "הודעת עדכון בדבר המשך הפרת החוק" ופירטו על אירועים שבהם הושמעה או מתוכננת להישמע מוזיקה רועשת מבית העסק. בהמשך אותו היום קבע המותב כי יש בהודעה כדי להוות תיקון לבקשה לסעד זמני, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. על רקע זה הורה המותב למערערים להגיש בקשה מתוקנת ככל שברצונם להוסיף לה את החומרים הנוספים שנזכרו בהודעתם, ולחלופין להודיע אם בכוונתם לוותר על אותן ראיות. למחרת הודיעו המערערים כי הם מושכים את הודעת העדכון "בשלב זה", אך שומרים על זכותם להגיש את הראיות שפורטו בה בהמשך. 3. משהגישה המשיבה את תגובתה לבקשה לסעד זמני, התקיים דיון בבקשה ביום 1.5.2022 במעמד הצדדים – ולמחרת, ביום 2.5.2022, ניתנה החלטה הדוחה את בקשת המערערים תוך חיובם בהוצאות המשיבה בסך 3,500 ש"ח. המותב קבע כי בשים לב לבקשה הקודמת לסעד זמני, שבה נתבקש סעד זהה, לא ניתן להגיש בקשה נוספת "אלא במסגרת של עיון מחדש, קרי 'שינוי נסיבות'". המותב הוסיף וקבע כי גם אם ניתן היה לראות בבקשתם בקשה לעיון מחדש כאמור, לא מתקיים בענייננו שינוי נסיבות – שכן "מטרד הרעש הנטען הינו אותו המטרד". עוד קבע המותב, בין היתר, כי הבסיס הראייתי של הבקשה "היה דל מאוד, ובוודאי שאינו עונה על הקריטריונים לעיון מחדש", והדגיש כי "אין לפני בית המשפט שום אינדיקציה ולו מינימאלית, האם המוזיקה מהמסעדה נשמעת בתוך דירות [המערערים]". נוכח האמור קבע המותב: "לא מצאתי לנכון, גם מבחינת מאזן הנוחות לשנות את המצב הקיים שמכוחו ממילא על המשיבה לקיים אחר תנאי רישיון העסק שלה [...] אין מקום למתן צווים והוראות נוספות בטרם בירור סדור של הדברים". לבסוף הדגיש המותב כי "אין בדחיית הבקשה כדי לקבוע מסמרות כלשה[ן] ביחס להליך העיקרי לא כל שכן לקבוע, כי המשיבה פועלת כדין. כל שנקבע לעת הזו הוא, כי לבקשה דכאן אין מקום, וכי הקשיים בדבר הצגה סדורה של הדברים מצד [המערערים] נמשכים גם לעת הזו, באופן שהביא לבקשת סרק". 4. ביום 22.5.2022 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב, בה נטען כי בהליך נוצר מצב "המהווה עדות ניצחת לדקדנס הפושה במערכת המשפט" וכי "שופט הפורש חסותו על הפרת חוק, הפוגעת בחייהם של אזרחים נורמטיביים, באמצעות עצימת עיניים בפני הראיות המובאות בפניו וקבלת טענות באופן חד-צדדי ללא בדיקה, אינו מבצע את התפקיד [ש]לשמו נבחר, ומועל באחריות לה הוא מחויב". לטענת המערערים, ההחלטה מיום 2.5.2022 קבעה ממצאים עובדתיים הרלוונטיים להליך, ואולם המותב "בחר לעצום עיניו בפני מרבית הראיות, בכדי להגיע לתוצאה הרצויה בעיניו". באופן ספציפי טענו המערערים כי העובדה שהמותב הורה למשיבה להתייחס לסרטונים שהגישו, מעידה כי המותב צפה בסרטונים והתרשם שהם מוכיחים "לכל הפחות הפרה לכאורית של רשיון העסק" – אך המשיבה התעלמה מהוראה זו והמותב "העדיף לעצום עיניו" בנושא. עוד פירטו המערערים על ראיות נוספות, אשר המותב התעלם מהן לטענתם, ובכללן אמירות של נציג המשיבה ובא-כוחה במהלך הדיון מיום 1.5.2022 מהן עולה, לגישת המערערים, כי המשיבה מייצרת רעש בניגוד לתנאי הרישיון שלה; ו"שינוי גרסה" מצד המשיבה, אשר טענה בעבר כי אין רמקולים בבית העסק ובהמשך הודתה כי יש בו רמקולים. המערערים הוסיפו והלינו על קביעת המותב כי אין אינדיקציה לכך שהמוזיקה נשמעת בדירותיהם, ולגישתם המותב התעלם מראיות משמעותיות גם בהקשר זה. לבסוף טענו המערערים כי המותב נוהג בצדדים באופן בלתי-שוויוני, שכן הוא קיבל את טענות המשיבה "באופן חד-צדדי בניגוד לראיות" ומנגד קבע בהחלטתו מיום 2.5.2022 כי ניכרו סתירות בין עדויות המערערים 4-3, אף שלא כך הדבר, תוך "פגיעת שווא במהימנותם". 5. המשיבה הגישה תגובה בה התנגדה לפסילת המותב וביום 9.6.2022 דחה המותב את הבקשה וחייב את המערערים בהוצאות המשיבה בסך 4,500 ש"ח. בהחלטתו קבע המותב, בתמצית, כי הליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה להשגה על החלטות שניתנו בהליך, ומכל מקום כי לא עלה בידי המערערים להוכיח חשש ממשי למשוא פנים. עוד קבע המותב כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי, וכי די בסגנון הבוטה שבו נוסחה כדי להצדיק את דחייתה. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 7.7.2022 הגישו המערערים בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 2.5.2022, אשר נדחתה ביום 18.7.2022 (רע"א (מחוזי ת"א) 13521-07-22). 6. מכאן הערעור שלפניי, בו טוענים המערערים כי התנהלות המותב גרמה לפגיעה בשמם הטוב "בניגוד ליושרה השיפוטית, המקצועית והאישית שהינה בבסיס אמון הציבור בשופטים". לטענתם, חלק מהדיון ביום 1.5.2022 התקיים שלא לפרוטוקול ובמהלכו "לחץ" עליהם המותב להגיע להסדר עם המשיבה אשר יאפשר לה להמשיך ולהפר את החוק. עוד מדגישים המערערים כי המותב התעלם מגרסאות עובדתיות סותרות שהעלתה המשיבה, אך לא היסס "לפגוע במהימנות" שלהם – והדבר מהווה לגישתם אינידקציה נוספת לחוסר האובייקטיביות של המותב. המערערים סבורים כי טענותיהם אינן "ערעוריות גרידא", כי אם הוכחות ל"התנהלות שיטתית ורחבת היקף מצד המותב של עצימת עיניים בפני ראיות, בכדי להגיע לתוצאה אשר משקפת ערכים אישיים של המותב, אשר אינם מקובלים בכל חברה מתוקנת". עוד הם מעלים השגות נוספות כנגד הנימוקים שהובאו בהחלטת הפסלות, ובפרט על הקביעה כי בקשתם הוגשה בשיהוי וכן על הקביעה כי התנסחו בלשון בוטה. לגישת המערערים, "לאור חומרת הנסיבות, היה ראוי להימנע מנימוק זה, אשר מלמ[ד] על ניתוק והעדר לקיחת אחריות". 7. עיינתי בערעור ובנספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובמסגרתו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות המקימות "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא שוכנעתי כי נסיבות כאלה מתקיימות בענייננו. 8. בעבר נפסק כי " הדרך להשיג על החלטות בית המשפט שאינן לרוחו של [הטוען לפסלות], היא בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות " (ע"א 5218/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (5.8.2018)). עוד נקבע בפסיקה כי החלטות שניתנות במסגרת ההליך – לרבות החלטות בעניין סעד זמני – אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, ויש ליישם בכל מקרה לגופו את המבחן המהותי שעניינו חשש ממשי למשוא פנים (ראו, למשל: ע"א 4494/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 13 (3.8.2022)). 9. בענייננו, חרף האצטלה העקרונית שניסו המערערים לעטות על טענותיהם, הטעמים שהובאו בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי מהווים, רובם ככולם, השגות "ערעוריות" על תוכן ההחלטה מיום 2.5.2022. בקשת המערערים לסעד זמני חופפת במידה רבה את הסעד שנתבקש בהליך העיקרי. עם זאת וכפי שפורט לעיל, המותב הדגיש בהחלטתו מספר פעמים כי דחה את הבקשה לסעד זמני על רקע התשתית העובדתית והמשפטית החסרה שהייתה בפניו נכון לאותו מועד, והוסיף כי אין בדחיית הבקשה כדי לקבוע מסמרות ביחס להמשך ניהול ההליך. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערים להצביע על חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך על ידי המותב, אף לא בקירוב. אוסיף כי טענת המערערים ביחס לאירועים בדיון מיום 1.5.2022 לא הועלתה בבקשת הפסלות, ומשלא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס לכך – אין מקום להידרש לנושא לראשונה במסגרת הערעור (ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 11 (20.4.2021)). מכל מקום, טענה זו הועלתה בחצי פה וללא פירוט על ה"לחץ" שנטען כי המותב הפעיל על המערערים, ולפיכך אין די בה על פניה כדי להקים עילת פסלות. 10. לבסוף אדגיש כי הלשון הבוטה שבה ניסחו המערערים את טענותיהם, אכן אין לה מקום וראוי היה להימנע מכך. 11. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22046860_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4686/22", "ע\"א 5218/18", "ע\"א 4494/22", "ע\"א 782/21" ]	748,699
738,040	בבית המשפט העליון רע"פ 4687/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אחמד טלאקה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 01.06.2022 בעפ"ג 11703-09-21 שניתן על ידי כבוד הנשיאה א' יפה-כץ והשופטים י' עדן ו-י' ליבדרו בשם המבקש: עו"ד אלכס גאוסקין החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד הנשיאה השופטת ר' יפה-כץ והשופטים י' עדן ו- י' ליבדרו ) בעפ"ג 11703-09-21 מיום 01.06.2022, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור המבקש בקשר עם גזר דינו בבית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופטת ש' שטרית ), בת"פ 32808-03-20 מיום 01.07.2021. 2. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי (להלן: כתב האישום העיקרי ), בתקופה שבין 01.03.2020-03.10.2019, ביצע המבקש שורה ארוכה של עבירות הכוללות, בין היתר, אחת-עשרה עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) וחמש עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(ב) לחוק העונשין; עשרים ואחת עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה; עבירות של סיוע לגניבת רכב; הפרת הוראה חוקית; ונהיגה ברכב ללא ביטוח. לפי המתואר בכתב האישום בת"פ 68101-02-20 (להלן: התיק הנוסף ) – אשר צורף ונדון יחד עם ת"פ 32808-03-20 המצוין לעיל – ביום 04.02.2020, המבקש ואחר גנבו רכב ורכוש רב שהיה בתוכו. העבירות בוצעו על ידי המבקש, חלקן בצוותא חדא עם אחר, מקצתן כאשר הוא סייע לאחר ואחרות ביצע בגפו. 'שיטת העבודה' של המבקש, כעולה מכתבי האישום, היא העברת כלי הרכב הגנובים אל הרשות הפלסטינאית, כאשר המבקש נוהג בכלי הרכב בעודו נעדר רישיון נהיגה, משום שמעולם לא הוציא רישיון. 3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודה המבקש בעובדות כתב האישום העיקרי, ולאחר מכן צורף התיק הנוסף. ביום 14.10.2020 הורשע המבקש, על יסוד הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום העיקרי, כמפורט לעיל. ביום 03.12.2020, הורשע המבקש, גם כן על סמך הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בתיק הנוסף. 4. ביום 01.07.2021 גזר בית משפט השלום על המבקש שמונה וחצי שנות מאסר בפועל; הפעלת מאסר על תנאי בן שלושה חודשים שנגזר עליו בגדר פל " א 2192-12-19 , תוך שנקבע כי עונש זה ירוצה בחופף לעונש המאסר לעיל; עשרים וחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וענישה נלווית בדמות פסילה מלקבל רישיון נהיגה; קנסות ותשלום פיצויים כספיים לקורבנות העבירה. 5. המבקש ערער על חומרת גזר דינו – ובפסק דינו מיום 01.06.2022 קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו. בתוך כך, עמד בית המשפט על "ההיבט הרצידיביסטי" העולה מהתנהלות המבקש, אשר בחר לפגוע בביטחון הציבור באופן מתמשך בכך שגנב רכבים ונהג בהם ללא רישיון, שוב ושוב. עם זאת, ותוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש, ולאחר שהביא במניין שיקוליו גם את תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו, נקבע כי עונש המאסר הכולל בפועל שהוטל על המבקש יעמוד על שבע וחצי שנים, וכי כל יתר רכיבי גזר הדין יישארו בתוקפם. 6. מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי. 7. גרסת המבקש היא, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי המבקש הינו רצידיביסט. עוד נטען כי שגה בית המשפט עת פסק שלא בהתאם להמלצות שירות המבחן. המבקש שב והדגיש את גילו הצעיר וכן את היעדר עברו הפלילי כנסיבות אשר לא נשקלו כראוי. על יסוד כל אלה, טוען המבקש כי בנסיבותיו מתקיים חשש לעיוות דין ואי-צדק. דיון והכרעה 8. לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות . 9. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור ב" גלגול שלישי " תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או בנסיבות המעלות חשש לעיוות דין, או אי-צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 4510/22 ורקשטל נ' מדינת ישראל (14.07.2022); רע"פ 4243/22 אוחנונה נ' מדינת ישראל (14.07.2022) ). 10. ואולם, במקרה דנן אין כל חשש לעיוות דין או לאי-צדק, המצדיק מתן רשות ערעור כמבוקש. הדברים מקבלים משנה תוקף, בשים לב לחומרת העבירות, למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות, ולכל יתר נסיבות המקרה. 11. למעלה מן הצורך, אוסיף, כי נסיבותיו האישיות של המבקש לא נעלמו מעיניו של בית המשפט המחוזי, אשר נתן להם את המשקל הראוי בהכרעתו. 12. הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046870_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4687/22", "ת\"פ 32808-03-20", "רע\"פ 4510/22", "רע\"פ 4243/22" ]	748,700
738,154	בבית המשפט העליון ע"פ 4688/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן) בת"פ 52653-10-20 מיום 24.5.2022 בשם המערער: עו"ד אמיר אבו חאטום החלטה 1. המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן ) בעבירות של הצתה, איומים, ושיבוש מהלכי משפט – לפי סעיפים 448(א), 192 ו-244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ת"פ 52653-10-20). בתמצית, המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, באיומים על המתלוננת שיפגע בה וברכושה, בהצתת רכבה, ובניסיון להסתיר את האופנוע באמצעותו הגיע למקום בו הצית את רכבה (להלן: האופנוע ). בגין מעשיו, נגזר על המבקש עונש של 32 חודשי מאסר, מאסר מותנה, תשלום פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ₪, שלילת רישיון נהיגה לתקופה קצובה, וחילוט האופנוע. 2. המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ובד בבד עתר לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי שנפסק לטובת המתלוננת, וכן לעיכוב ביצוע חילוט האופנוע. 3. הלכה היא כי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים שנפסקו כחלק מהליך פלילי נבחנת על פי אמות המידה והשיקולים הנהוגים בהליך האזרחי – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ע"פ 5631/18 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.2018); ע"פ 1195/19 פלוני נ' מדינת ישראל (17.2.2019)). בקשתו של המבקש אינה עומדת באמות מידה אלו. ראשית, המבקש לא הציג כל נימוק ענייני המצדיק את קבלת בקשתו במישור של מאזן הנוחות, והעלה טענות רק באשר לסיכויי הערעור. לאחר שעיינתי בחומרים הרלוונטיים, נחה דעתי כי אין מקום לעכב את תשלום הפיצויים, ואין בטענות המצומצמות לסיכויי הערעור כדי להטות את הכף לעיכוב תשלום הפיצויים. שנית, המבקש לא צירף את המתלוננת כמשיבה לבקשתו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה (ראו: ע"פ 5631/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (23.8.2018); ע"פ 8587/20 חסון נ' מדינת ישראל (28.2.2021)). 4. באשר לבקשה לעכב את ביצועו של חילוט האופנוע, ממילא על פי גזר הדין מיום 24.5.2022 האופנוע יחולט לטובת המדינה "בחלוף 45 ימים מהיום, או לאחר שפסק הדין יהפוך לחלוט, לפי המאוחר מביניהם". משהוגש ערעור, ופסק הדין טרם הפך לחלוט, מצופה כי המדינה תפעל בהתאם לאמור בגזר הדין. 4. סוף דבר – הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046880_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4688/22", "ת\"פ 52653-10-20", "ע\"פ 5631/18", "ע\"פ 1195/19", "ע\"פ 8587/20" ]	748,701
738,974	בבית המשפט העליון ע"פ 4688/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 8.9.2022 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 12 עמודים, עד ליום 22.8.2022. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 12 עמודים, עד ליום 1.9.2022. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה ביום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). תוקנה היום, ד' באב התשפ"ב (1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046880_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4688/22" ]	748,702
741,434	בבית המשפט העליון ע"פ 4688/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם המשיבה, בהסכמה, למתן ארכה להגשת עיקרי טיעון בשם המערער: עו"ד אמיר אבו חאטום בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו החלטה כמבוקש וכמוסכם, עד יום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046880_O03.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4688/22" ]	748,703
742,243	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4688/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.4.2022 ומיום 24.5.2022 בת"פ 52653-10-20 שניתנו על ידי כבוד השופט מ' ג'השאן תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המערער: עו"ד אמיר אבו חאטום; עו"ד אינאס סעדי בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו פסק-דין בגמר הדיון, בהמלצתנו, חזר בו המערער מערעורו על הכרעת הדין ועל גזר הדין. הערעור נדחה אפוא בזאת. ניתן היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22046880_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4688/22" ]	748,704
737,615	בבית המשפט העליון בש"פ 4689/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אחמד עכריה בקשה חמישית (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תפ"ח 64170-10-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד נעימה חנאווי-כראם עו"ד פהד נסיב חאג'; עו"ד ששון בר-עוז החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 90 ימים, החל מיום 25.7.2022, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 64170-10-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046890_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תפ\"ח 64170-10-20" ]	748,705
737,601	בבית המשפט העליון בש"פ 4692/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חוסם עיסי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 37853-07-21 בבית המשפט השלום ברמלה בשם המבקשת: עו"ד נגה בן סידי החלטה נקבע לדיון ביום 13.7.2022 שעה 09:30. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046920_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"פ 37853-07-21" ]	748,709
737,786	בבית המשפט העליון בש"פ 4692/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חוסם עיסי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 37853-07-21 בבית המשפט השלום ברמלה תאריך הישיבה: י"ד בתמוז התשפ"ב (13.7.2022) בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד מיכל קליין עו"ד עמית שלף; עו"ד שרון רבינוביץ' החלטה בקשה שניה להארכת מעצר המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). 1. ביום 18.7.2021 הוגש לבית המשפט השלום ברמלה כתב אישום, אשר תוקן ביום 21.7.2021 על דרך של שינוי העובדות והוספת אישום חמישי. 2. על פי עובדות האישום הראשון , ביום 13.7.2021 המשיב שוחח עם בת זוגו (להלן: המתלוננת ) בטלפון ואיים כי אם תשוב לביתם הוא ירצח אותה. על פי האישום השני , ביום 11.7.2021 שעה שהמשיב והמתלוננת ניקו את חצר ביתם, המשיב זרק עליה מטאטא שפגע בפניה. מיד לאחר מכן, משך אותה אל ביתם, תוך שהכה אותה בידה ואיים עליה כי יהרוג אותה. על פי האישום השלישי , ביום 10.4.2021 המתלוננת חזרה מחתונה של בן משפחתו של המשיב, והתגלע בין השניים וויכוח בנוגע להשתתפותה בחתונה. במהלך הוויכוח, סטר המשיב למתלוננת בפניה והכה אותה בכתפה תוך שאמר לה כי יהרוג אותה. על פי האישום הרביעי , ביום 16.2.2021 עת שהשניים שהו בסלון ביתם, זרק המשיב את טלפון הנייד שלו על המתלוננת ופגע באוזנה, ובתגובה לכך, המתלוננת השליכה את הטלפון לעברו אך לא פגעה בו. המתלוננת פנתה לעזוב את המקום, אך המשיב אחז במתלוננת, סובב אותה לכיוונו, וחנק אותה בשתי ידיו. המשיב דחף את המתלוננת לחדר השינה, הפיל אותה על המיטה, ישב על רגליה והכה אותה בפניה באגרופים ובסטירות. אף בנסיבות אלה אמר לה כי יהרוג אותה ויחנך אותה. על פי האישום החמישי , בחודש ספטמבר 2020, עת שהשניים שהו בביתם בשעות הערב, אמרה המתלוננת למשיב כי ברצונה להתגרש ממנו. בתגובה, הכה אותה בכתף שמאל שלה, והמתלוננת הדפה את המשיב וברחה מהבית. המשיב רדף אחריה, משך את שיער ראשה באופן שהפילה לרצפה, והכה אותה באגרופים בראשה ובגופה. בהמשך, נטל המשיב מקל עץ שמצא בסמוך והכה אותה בכל גופה, עת שהמתלוננת שוכבת על הקרקע ומנסה לגונן על פניה באמצעות ידיה. בגין כל המעשים המתוארים לעיל, למשיב יוחסו עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); תקיפה סתם בן זוג – עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק; תקיפה הגורמת חבלה ממש בן זוג – עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק. 3. הליכי המעצר : בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים ; וכן לעילת מעצר של מסוכנות לביטחונה של המתלוננת מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. ביום 12.9.2021 התקבל תסקיר בעניינו של המשיב. מהתסקיר עלה כי המשיב עשוי לפגוע במתלוננת לנוכח הקושי בוויסות רגשותיו; כי מספר פעמים בעבר הופנה לשירות המבחן וההערכה בעניינו הייתה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק; וכי אם ישוחרר, המשיב והמתלוננת יתקשו לשמור הרחקה ביניהם לנוכח תלות הדדית, רגשית וכלכלית, בין השניים, דבר אשר מצביע על רמת סיכון להישנות ההתנהגות האלימה מצד המשיב כלפי המתלוננת. שירות המבחן העריך כי המפקחים שהוצעו אינם מתאימים לתפקיד הפיקוח, ובשורה התחתונה לא בא בהמלצה על שחרורו. תסקיר משלים בעניינו של המשיב, שהתייחס לאפשרות של חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, הוגש ביום 10.10.2021. גם תסקיר זה היה שלילי לאור נתוני המשיב וחוסר ההתאמה של המפקחים המוצעים, ושירות המבחן לא בא בהמלצה על שחרורו של המשיב לפיקוח אלקטרוני. בהחלטתו מיום 14.10.2021 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. 4. לבקשת המדינה ובהסכמת באי כוח המשיב (לאחר שהתקיים דיון ובהמלצת בית המשפט), הוארך מעצרו של המשיב בפעם הראשונה, ביום 14.4.2022 (בש"פ 2499/22, כב' השופט נ' סולברג ). 5. ביום 21.4.2022 ב"כ המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה על הארכת מעצרו של המשיב, לנוכח עדות המתלוננת בדיון מיום 4.4.2022 אשר לשיטתו השמיטה את התשתית הראייתית שבבסיס הבקשה למעצר עד לתום ההליכים. ביום 10.5.2022 ניתנה החלטה בבקשה לעיון חוזר ונקבע כי לא בוססה הטענה בדבר כרסום ראייתי, שכן לא חל כרסום משמעותי כנדרש בקבלת בקשה לעיון חוזר; כי ההרכב בהליך העיקרי יכריע לעניין גרסאות המתלוננת; וכי בקשת המתלוננת לביטול תלונתה נעשתה עוד בטרם הגשת כתב האישום, כך שזו עמדה בפניו בבואו להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט הוסיף וציין כי אף אם היה מניח לטובת המשיב שחל כרסום בראיות, לא היה בכך לשחררו ממעצרו. זאת, לנוכח עילת המעצר הנלמדת מנסיבות ביצוע העבירה, עברו הפלילי, עמדת שירות המבחן, והיעדר חלופת מעצר המאיינת את הסכנה כלפי המתלוננת. 6. ההליך העיקרי : ביום 18.7.2021 בוצעה הקראה, והחל משלב זה ניתנו דחיות חוזרות ונשנות על ידי בית המשפט, בעיקר לבקשת המשיב ולצורך חילופי ייצוגו. ביום 1.2.2022 ניתנה דחייה נוספת לצורך הסדרת הייצוג, תוך שבית המשפט ציין כי "הנאשם עצור עד תום ההליכים בתיק זה, ובית המשפט נחלץ לנהל את עניינו במהירות האפשרית, על מנת למנוע ממנו מעצר ממושך. ואולם, הנאשם הוא שגורם להתמשכות הדיונים והדבר יילקח בחשבון". ביום 9.3.2022 הגיש ב"כ המשיב את רשימת העדים לחקירה, ומענה לכתב האישום בו הכחיש את המיוחס למשיב. ביום 4.4.2022 החלה שמיעת ההוכחות בתיק. במסגרת ההוכחות, המתלוננת הובאה באמצעות צו הבאה, והעידה כי המתואר בכתב האישום לא התרחש ולחילופין שאינה זוכרת אם התרחש או לאו. לאחר שהוכרזה כעדה עוינת, הודעותיה אשר מסרה במשטרה הוגשו. ביום 21.6.2022 התקיים דיון הוכחות נוסף במסגרתו העיד עד תביעה נוסף, וכן נקבע דיון לסיום שמיעת ראיות (פרשת ההגנה וסיכומים בעל פה) למועד האפשרי הקרוב ביותר, 13.9.2022. מכאן הבקשה להארכת מעצרו של המשיב בפעם השניה. 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר הנספח לה, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, אומר כי הגם שמדובר בתיק שנדון בבית משפט השלום, נקל עלי להיעתר לבקשה במסגרת השיקולים המוכרים לעניין סעיף 62 לחוק המעצרים. לחובתו של המשיב ניתן לזקוף עיכוב של למעלה מחצי שנה בבירור התיק, עד שהוסדר נושא הייצוג (המשיב החליף ששה סניגורים). מעשי המשיב מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו ואי אפשר שלא להביא בחשבון את עברו הפלילי הנכבד, מאז ימי נערותו, המעיד על מסוכנותו ואלימותו. עברו הפלילי של המשיב כולל 14 הרשעות, ובתוך כך הריגה בעת היותו קטין (נדון ל-4 שנות מאסר), תקיפת עובד ציבור, שוד מזוין, ועבירות רכוש וסמים. בגין הרשעתו האחרונה תלוי נגדו מאסר מותנה של 4 חודשים על עבירות אלימות מסוג עוון, ומאסר מותנה של 8 חודשים על עבירות אלימות מסוג פשע, שניהם ברי הפעלה בתיק זה. בשורה התחתונה, במכלול מאסריו המשיב נדון ל-13 שנים בכלא. ואם לא די בכל אלה, נוסיף את התסקירים השליליים של שירות המבחן. גם בהנחה שהמשפט לא יסתיים ב-13.9.2022, הרי שהוא עומד בפני הישורת האחרונה, ובמכלול השיקולים והנסיבות כמתואר לעיל, נקודת האיזון מטה את הכף להמשך מעצרו של המשיב. 8. אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.7.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 37853-07-21 בבית משפט השלום ברמלה, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046920_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"פ 37853-07-21" ]	748,710
737,808	בבית המשפט העליון ע"פ 4695/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. אורן בן דוד 2. יוסי ביטון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 8.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046950_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4695/22" ]	748,713
737,616	בבית המשפט העליון בש"פ 4696/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה חמישית (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תפ"ח 23249-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד לימור הלל עו"ד ליאור חיימוביץ' החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 45 ימים, החל מיום 8.8.2022, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 23249-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046960_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תפ\"ח 23249-08-21" ]	748,714
737,617	בבית המשפט העליון בש"פ 4697/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אלכס כספי בקשה שניה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תפ"ח 46085-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד לימור הלל עו"ד נועם בונדר החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 90 ימים, החל מיום 18.8.2022, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 46085-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046970_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תפ\"ח 46085-08-21" ]	748,715
737,628	בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 5.9.2022. בשלב זה, ניתן צו ארעי זמני המעכב את התייצבות העותר הקבועה ליום 15.8.2022. הרשמים יטפלו בנושא הפטור מאגרה, וככל שיידרש העותר לשלם אגרה ולא ישלם, עתירתו תימחק. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046980_E01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4698/22" ]	748,716
737,767	בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב בקשת העותר מיום 11.7.2022 לפטור מאגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046980_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4698/22" ]	748,717
738,367	בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב בקשה למתן פטור מתשלום אגרה; תשובת המשיבים מיום 18.7.2022 החלטה עיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו לה. נתתי דעתי גם לעובדה שהמשיבים הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, אולם ציינו כי לנוכח אופי החיובים המפורטים בפירוט התנועות בחשבונו של העותר, אין הצדקה למתן פטור מלא מתשלום אגרה. במכלול השיקולים האמורים, וגם על רקע עמדת המשיבים, לא מצאתי להורות על פטור מלא מתשלום אגרה, אלא ראיתי להעמידה על סכום מתון של 300 ש"ח. אגרה בסכום האמור תשולם עד ליום 3.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046980_T03.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4698/22" ]	748,718
742,124	בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 - ה' לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב בקשת המשיבים (בהסכמה) להארכת מועד בשם העותר: בשם המשיבים: בעצמו עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיבים יגישו תגובתם המקדמית לעתירה עד ליום 30.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046980_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4698/22" ]	748,719
737,629	בבית המשפט העליון בג"ץ 4699/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: מועצה אזורית מטה בנימין נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. השר לביטחון פנים 4. מפקד פיקוד מרכז בצה"ל 5. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי, צו ביניים וצו ארעי בשם העותרת: עו"ד אבי סגל; עו"ד יעל סינמון החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 25.8.2022. בשלב זה לא ראיתי ליתן צו ביניים או צו ארעי כפי שהתבקש. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046990_E01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4699/22" ]	748,720
741,392	בבית המשפט העליון בג"ץ 4699/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: מועצה אזורית מטה בנימין נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. השר לביטחון פנים 4. מפקד פיקוד מרכז בצה"ל 5. משטרת ישראל בקשת המשיבים להארכת מועד בשם העותרת: בשם המשיבים: עו"ד אבי סגל; עו"ד יעל סינמון עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד נועה רוזנברג החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 25.10.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046990_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4699/22" ]	748,721
737,697	בבית המשפט העליון ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערים: 1. שאדי חאמד 2. מחמוד קנאנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הודעת ערעור בשם המערערים: עו"ד מסרי מוחמד החלטה 1. לפניי הודעת ערעור על גזר דינם של המערערים שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 (להלן: גזר הדין ). לפני בית משפט זה תלויים ועומדים ערעורים נוספים שעניינם בגזר הדין: ראשון : ע"פ 4584/22 – ערעור המשיבה על קולת העונש שנגזר על שני המערערים – שאדי חאמד ומחמוד קנאנה, וכן על עונשו של נידון שלישי – ספואן אבואל; שני : ע"פ 4679/22 – ערעור אבואל על חומרת עונשו (להלן: ערעור אבואל ). בהמשך להחלטתי מיום 12.7.2022 בערעור אבואל , ומשהמדובר בפרשיה אחת, אני מורה על איחוד הדיון בשלושת תיקים אלו. 2. אשר לבקשת בא כוח המערערים כי תינתן לו אורכה להגשת נימוקי הערעור עד ליום 21.7.2022 – אין בידי להיעתר לה במלואה. מועד הדיון בערעורים קבוע ליום 20.7.2022, ועל כן הגשת נימוקי הערעור תיעשה לא יאוחר מיום 18.7.2022 בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047040_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 4584/22", "ע\"פ 4679/22" ]	748,725
738,817	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4585/22 ע"פ 4679/22 ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב 1 ב-ע"פ 4585/22 והמערער ב-ע"פ 4679/22: 1. ספואן אבואל ערדאת המשיבים 3-2 ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4704/22: 2. שאדי חאמד 3. מחמוד סבטק קנאנה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 שניתן על ידי השופט ד' פיש תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.07.2022) בשם המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: עו"ד ארז בן-ארויה בשם המשיבים ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4679/22 וב-ע"פ 4704/22: עו"ד יונתן דדון פסק דין השופט י' אלרון : 1. לפנינו שלושה ערעורים מזה ומזה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022. האחד , ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על ספואן אבואל ערדאת, שאדי חאמד, מחמוד סבטק קנאנה (להלן: ספואן , שאדי ו- מחמוד בהתאמה או המשיבים ); והאחרים , ערעורי המשיבים נגד חומרת עונשם. המשיבים, כולם, הורשעו על פי הודאתם בעבירת התפרעות, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, ופזיזות באש ובחומר לקיח. בגין הרשעתם בעבירות אלו, נידונו המשיבים לעונשי מאסר בפועל, כך שעל ספואן ושאדי הוטלו 24 חודשים, ועל מחמוד הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן 2. כמתואר בכתב האישום המתוקן, האירועים המפורטים בו התרחשו בעיצומו של מבצע "שומר חומות", במהלכו התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני. כתב האישום המתוקן מונה שני אישומים, כדלקמן: האישום הראשון – ביום 11.5.2021 בשעה 23:00 לערך, הגיעו המשיבים יחד עם אחרים, ובסך הכל התקהלו יחדיו כ-20 אנשים (להלן יחד: הפורעים ), באזור חניון הממוקם מאחורי בניין ברחוב העצמאות בחיפה, כאשר חלקם עוטים מסכות על מנת למנוע אפשרות לזהותם. הפורעים נכנסו למעבר סמוך, כאשר ברשות חלק מהם בקת"בים ואבנים. באותה עת, ברחוב העצמאות בחיפה, עברו שני רוכבים (להלן: רון ו- דניאל ), רון נהג באופנוע ודניאל מאחוריו בקטנוע, כשעליו תלוי דגל ישראל. משדניאל נדרש לעצור בשל רמזור אדום, התקרבו אליו שני אנשים שזהותם אינה ידועה ובעטו בו. דניאל ירד מהקטנוע והלך משם רגלית, והשניים לקחו את מפתח הקטנוע ועזבו את המקום. כאשר דניאל חזר והתקרב לקטנוע, אנשים שזהותם אינה ידועה זרקו לעברו בקבוקי זכוכית. בשלב זה, רון אשר הספיק להתרחק בנסיעתו, חזר אל המקום בו היה דניאל, והשניים הזיזו את הקטנוע אל קרבת חנות סמוכה. אולם מיד לאחר מכן, הגיח אחד מהפורעים (להלן: אסכאפי ) והצית את הקטנוע שעלה באש ונשרף. בעוד רון ניסה להתרחק, אסכאפי יידה לעברו שני בקת"בים בוערים, אחד מהם פגע בקסדה שעל ראשו, והקסדה והמעיל החלו לעלות באש. אנשים שהיו בקרבת מקום, מיהרו אל רון וכיבו את האש. במקביל, אדם בשם יאזן החזיק בידו בקת"ב בוער ויידה אותו לעבר רון ודניאל, אז חולצתו של יאזן החלה לבעור בשל הבקת"ב שהחזיק בידו, וחבריו הפורעים, וביניהם שאדי ומחמוד עזרו לכבותה. בגין האמור, יוחסה למשיבים עבירת התפרעות, לפי סעיפים 152 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). האישום השני – בשעות הלילה שבין 12.5.2021 עד 13.5.2021, המשיבים נסעו יחדיו ברכב ברחבי חיפה, כאשר עמם אסכאפי , יאזן ואדם נוסף בשם עומר . סמוך לחצות בשכונת הדר בחיפה, הרכב נעצר, יאזן החזיק בלוק זיקוקים וניסה להדליקו, ואסכאפי שהיה מחוץ לרכב, לקח את בלוק הזיקוקים שהודלק וכיוון אותו לעבר רכב שחלף בכביש. ברקע, מי מהמשיבים והנוספים שהיו ברכב השמיעו מילות גנאי וקללה, אחד מהם אמר "אללה אכבר וברוך השם", וברכב התנגן השיר "קאדימון" בו ישנם ביטויים לאומניים עוינים ואלימים. שאדי הסריט במכשיר הפלאפון שלו את הדלקת הזיקוקים והשימוש בהם, והעביר את הסרטון לאחרים. כמתואר בהמשך, המשיבים והנוסעים הנוספים המשיכו לנסוע ברכב, אז הבחינו בקטנוע שהיה בדרכו לבצע משלוח מזון. ספואן שהיה נהג הרכב, נסע מאחורי הקטנוע, קרוב אליו, כשהוא מהבהב באורות הרכב וצופר באופן רצוף. הנהג נאלץ להיצמד למדרכה ועצר את הקטנוע (להלן: רן ). מחמוד יצא מהרכב ואמר לו "יהודי... אתם לא נכנסים לכאן יותר. זאת השכונה שלנו". אז יצאו מהרכב שלושה נוספים, חלקם דחפו אותו ואחד אף היכהו באמצעות אבן. לבקשת רן כי יניחו לו, אמר לו אחד מהם באוחזו באבן בידו "סתום את הפה יהודי... זה אזור שלנו". רן סובב את גופו וקיבל מכה בשכמו שגרמה לו לחבלה ולכאב, כאשר אחר היכהו בצלעותיו תוך שימוש במקל, ואסכאפי הדליק זיקוק בקרבתו. בשלב זה, יאזן עלה על הקטנוע ונסע מהמקום, ובהמשך החביאו עד אשר הקטנוע הגנוב אותר כשבועיים לאחר מכן. המשיבים גם הם נכנסו לרכב ונסעו מהמקום. במהלך האירוע המתואר לעיל, חלק מהמשיבים והנוספים עטו מסכות על פניהם, ושאדי הסריט את עיקרי האירוע במכשיר הפלאפון שלו והעביר את הסרטון לאחרים. נוכח מעשים אלו, יוחסה למשיבים עבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) ו-31 לחוק; ועבירת פזיזות באש ובחומר לקיח, לפי סעיפים 338(א)(3) ו-29 לחוק. ההליך בבית המשפט המחוזי 3. המשיבים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר הדין, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, הם שמירה על שלטון החוק ובטחון הציבור והפרט, וכן שמירה על הגוף והקניין. בהינתן הרקע למעשים – תקופת מבצע צבאי והפרות הסדר שהתרחשו באותה העת, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים היא גבוהה . בהתייחסו לאישום הראשון, בית המשפט המחוזי נתן דעתו למידת מעורבותם של המשיבים וציין כי אלו היוו דמויות משנה במסכת האירועים המתוארת, כאשר אף "לא ברורה מידת התכנון", כלשון גזר הדין. באשר לאישום השני, צוין כי המשיבים הסתובבו וחיפשו אחר קורבן מזדמן, באופן המלמד כי קיים רכיב תכנון לביצוע העבירות, אולם עדיין חלקם היחסי קטן משמעותית מחלקם של האחרים שנכללו בתיאור העובדות בכתב האישום, שכן הואשמו בסיוע בלבד לעבירת השוד. בית המשפט המחוזי הוסיף והפנה לפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022) (להלן: עניין אסווד ), שם נקבע כי יש ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן בו בוצעו עבירות התפרעות, עת האוכלוסייה האזרחית הייתה נתונה למתקפת רקטות, במקביל להתעוררות של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות נגד כוחות הביטחון, אזרחים יהודים וערבים. עם זאת, צוין כי בשונה מעניין זה, במקרה דנן המשיבים לא הואשמו בעבירות שבוצעו ממניע גזעני. לצד האמור, בית המשפט קבע כי אופי העבירות בשילוב התקופה בה בוצעו, מלמדים על הנזק המשמעותי שהיה צפוי מביצוע העבירות, ומשכך היה על המשיבים לדעת את הפסול במעשיהם ולהימנע מהם. נוכח אלו, ומשבית המשפט המחוזי ראה בשני האישומים כשני אירועים נפרדים, נקבע כי מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, ובגין האישום השני נע בין 9 ל-30 חודשי מאסר. 4. בקביעת עונשם של המשיבים בגדרי המתחם, בית המשפט המחוזי שקל לקולא את הודאותיהם בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות על מעשיהם; כאשר לטובת מחמוד, נשקלה גם העובדה כי לא עומד לחובתו עבר פלילי. זאת, בניגוד לספואן ושאדי, אשר הראשון הורשע בעבר בעבירות סמים והאחרון בעבירת רכוש ותקיפה סתם. 5. בהתחשב בכלל שיקולים אלו, נגזרו על המשיבים העונשים הבאים: בגין האישום הראשון – 8 חודשי מאסר בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת התפרעות, למשך 3 שנים; וקנס בסך 1,500 ש"ח. עונשים אלו הוטלו על כל אחד מהם. בגין האישום השני – הוטלו על ספואן ושאדי 20 חודשי מאסר בפועל, ועל מחמוד, 16 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד ענישה נלווית של 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, למשך 3 שנים; וקנס בסך 3,500 ש"ח. אשר לאופן ריצוי העונשים , נקבע כי חלקם ירוצו בחופף , כך שבסופו של יום ספואן ושאדי ירצו עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, ומחמוד יישא עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים. עיקרי טענות הצדדים בערעור 6. המדינה סבורה כי העונש שגזר בית המשפט קמא על המשיבים "רחוק מלהלום" את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם את מידת האשם הגבוהה הגלומה במעשיהם. נטען כי אף אין בעונש שהוטל על המשיבים כדי לשמש הרתעה אפקטיבית לעבריינים אחרים מסוגם, אף לא לעצמם, והוא אינו מבטא כראוי את אינטרס ההגנה על שלום הציבור. המדינה הרחיבה בסיכומיה על אודות חומרת העבירות אשר בוצעו כחלק מגל מעשי האלימות וההתפרעויות שפקד את המדינה באותה עת. הודגש, כי בליל הראשון לקרות האירועים, המשיבים חברו מיוזמתם לחבורת פורעים שיידתה בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים תמימים שכל "חטאם" היה שהיו יהודים – וכי על אף המניע הגזעני שעמד בבסיס המעשים ועל אף ההסלמה באלימות מצד הפורעים, נותרו המשיבים במקום כחלק מחבורת הפורעים וכחלק מההתפרעות האלימה. למחרת, המשיבים חברו אליהם פעם נוספת, בהיותם הפעם שותפים פעילים למעשים שכללו ירי זיקוקים לעבר רכב חולף, כשאופי ההתבטאויות והמעשים, מלמד בבירור כי הרקע למעשים היה גזעני ולאומני. כן הודגשה תרומתו האינדיבידואלית של כל אחד מהמשיבים בהתייחס לאירוע השני. אשר לספואן, צוין כי הוא שימש כנהג הרכב של התוקפים, הבחין בנפגע העבירה, עקב אחריו ונצמד אליו כך שגרם לו לעצור בצד הדרך; שאדי תיעד בווידאו את מעלליהם של שותפיו במהלך הלילה, קרא קריאות עידוד שהלהיטו את הרוחות, ושלח את הסרטונים לחבריו; ומחמוד, היה הראשון שיצא מהרכב לעבר נפגע העבירה ופנה אליו בדברים שמהם עולה בבירור כי הטעם לתקיפה היה ממניע גזעני. 7. לשיטת המדינה, אף לא ניתן משקל ראוי במלאכת גזירת הדין לנסיבות נוספות, ובכללן – התכנון שקדם למעשים , הן באירוע הראשון הן באירוע השני, המלמד על החלטה מודעת של המשיבים ליטול חלק במעשים האלימים; התקופה שבה בוצעו העבירות , בזמן מבצע "שומר חומות"; והלהיטות שגילו המשיבים בביצוע העבירות, אשר באה לידי ביטוי בהצטברות המעשים; בביצועם לילה אחר לילה, ולאווירה האלימה בה נטלו חלק פעיל. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בהתעלמו מהאופי הגזעני שעמד ביסוד מעשיהם של המשיבים, תוך שצוין כי הגם שלא יוחסה להם עבירה ממניע גזעני שהעונש הקבוע בצדה חמור יותר, בית המשפט נדרש להתייחס לאופי זה של המעשים כנסיבות רלוונטיות לקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ט(5) לחוק. 8. טרם סיום סיכומיה, המדינה עמדה על הקביעה בדבר חפיפת העונשים שהוטלו בגין האירועים השונים, בציינה כי קביעה זו אינה מתיישבת עם עקרון ההלימה בשים לב לחומרת המעשים, וכך בפרט משנזקף לחובת ספואן ושאדי עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בעת שהוא מרצה עונש עבודות שירות. 9. נוכח כל אלו, טענה המדינה כי מתחמי הענישה שנקבעו בעניינם של המשיבים אינם הולמים את חומרת מעשיהם, וכי התוצאה העונשית הסופית בעניין כל אחד מהם, אינה סבירה ואף סוטה במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. על כן, התבקש בית משפט זה להחמיר בעונשיהם באופן משמעותי. בדיון לפנינו, בא כוח המדינה שב וחזר על טיעוניו, ובכלל זה כי האמירות הגזעניות שנאמרו במהלך ביצוע העבירות – בהן המשיבים הודו במסגרת הסדר הטיעון – מהוות נסיבות הקשורות למעשה העבירה, ומשכך היה נדרש להתחשב בהן במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעו, שאינן ממניע גזעני. 10. מנגד, בערעור ספואן על חומרת עונשו, נטען כי העונש שהוטל עליו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בתוך כך, הודגש כי העבירות בוצעו ללא תכנון מוקדם; אף לא ממניע גזעני ומכאן שאין מקום להשוות בין מקרה דנן לבין אירועי התפרעות אחרים על רקע מבצע "שומר החומות" שנעשו ממניעים שכאלה. עוד נטען בהקשר זה, כי חזקה על המדינה ששקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החליטה שלא להאשים את ספואן בעבירות ממניע גזעני; כי ההתבטאויות הגזעניות בכתב האישום אינן מיוחסות לו; ועל כן, לא ניתן לקרוא מתוך כתב האישום "את שאין בו". כן הודגש, כי למעט הרשעתו בעבירות סמים, יתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצדיקות כי עונשו יקבע בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו בעניינו. 11. בערעורם של שאדי ומחמוד , נטען בדומה לקו טיעונו של ספואן , לפיו המדינה בחרה שלא להאשימם בעבירות לפי חוק המאבק בטרור או עבירות שבוצעו ממניע גזעני לפי סעיף 144ו לחוק העונשין – ועל כן, אין לייחס להם מניע גזעני בשל הנסיבות החיצוניות המתוארות בכתב האישום. עוד הודגש, כי חלקם של השניים בביצוע העבירות היה מצומצם מאוד; כי העבירות בוצעו ללא שקדם להן תכנון; משכך, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות – לגביהן לא פורט מאומה, נטען כי היה ראוי למקם את עונשם בתחתית המתחם. 12. בדיון שלפנינו, התייצב בא כוחו של ספואן, אשר טען גם בשם המשיבים שאדי ומחמוד. בטיעוניו הרחיב והדגיש כי לא ניתן לייחס לאף לא אחד מהמשיבים מניע גזעני למעשיו, משנדרש להוכיח נסיבה זו מעל לכל ספק סביר; ואף העובדה שהאירועים התרחשו בעת מבצע צבאי – אינה רלוונטית לגזירת הדין, מהטעם שהיא נסיבה חיצונית לביצוע העבירות. אשר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, נטען כי יש להתחשב בהודאותיהם בכתב האישום המתוקן אשר הביאו לחיסכון בזמן השיפוטי. דיון והכרעה 13. הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במידת עונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים שבהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נפלה על פני הדברים טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.7.2022); ע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.7.2022)). המקרה שלפנינו הוא בגדר החריג לכלל, שכן בחינת העונשים שהוטלו על המשיבים בראיית מדיניות הענישה הראויה מעלה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי מקל עמם באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה. על כן, אני סבור כי דין הערעור על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים להתקבל, בעוד שדין הערעורים על חומרתם להידחות, וכך אציע לחברותיי שנעשה. 14. חומרה רבה נודעת לעבירות התפרעויות המונים, אשר מסכנות באופן ישיר וממשי חיי אדם, בריאותו וגופו, ואף עלולות להביא לפגיעות ברכוש וקניין. אי לזאת, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה אשר תרסן ותמנע השתתפות בהתפרעויות אלימות הסוחפות את ההמון ומסבות נזק רב ( עניין אסווד , פסקה 8; ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (13.3.2006)). כך גם באשר לחומרתה הרבה של עבירת השוד, שבבסיסה פגיעה קשה בכבודו, גופו וקניינו של הקרבן, לצד פגיעה בתחושת הביטחון הציבורית (ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקה 11 (23.6.2022)); כאשר לזו אף נתלוותה עבירה נוספת של פזיזות באש ובחומר לקיח, אשר הסכנה הגלומה בה ברורה לכל, וכך ביתר שאת משנעשה שימוש בזיקוקים לעבר רכב חולף. 15. מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום המתוקן מצדיקה אפוא ענישה מרתיעה. בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", שעה שהארץ בערה מבפנים ומחוץ, הן מתקיפות רקטות, והן מהפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, המשיבים ביצעו עבירות חמורות עם המון משולהב על רקע אווירה לאומנית אשר עודדה פגיעה ביהודים. הפורעים אליהם הצטרפו המשיבים, יידו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים, כאשר אחד מהם הצית והעלה באש קטנוע שהיה שייך לאחד מנפגעי העבירה, ואחר השליך לעבר נפגע העבירה השני בקבוק תבערה אשר התלקח על הקסדה שעל ראשו ומעילו. המעשים הקשים שבוצעו באותו הלילה, לא הרתיעו את המשיבים מלהמשיך להשתתף באירועי אלימות גם בלילה שלמחרת, במהלכו אף נטלו חלק פעיל יותר בביצוע המעשים. חלק מהמעורבים כיוונו בלוק זיקוקים דולק לעבר רכב שחלף בכביש אותה עת, ובהמשך תקפו אזרח לאחר שזיהו אותו כיהודי, ואף שדדו את הקטנוע עליו נהג. אף לא למותר לציין, כי ההתבטאויות שנשמעו בשעת ביצוע המעשים, אשר חלקן אף נאמרו מפי המשיבים, כמו גם השיר שהתנגן ברכב בו נסעו בליל השני, הקורא למעשי אלימות בעזרת נשק על מנת לשחרר את "אדמת בני החורין" – מלמדים אפוא על נסיבותיהן החמורות של ביצוע העבירות. התנהלותם של המשיבים והפורעים האחרים מערערת את הסדר הציבורי ותחושת הביטחון האישי של אזרחים ברחובה של עיר, ואף מלמדת על התנהלות מופקרת של רצון להטיל אימה ופחד. סופו של יום, התנהלות שכזו פוגעת במרקם היחסים העדין שבין האוכלוסייה בישראל על עדותיה ומכתימה ציבור שלם של תושבי הארץ אשר אין להם ולא כלום עם התנהלות בריונית שכזו – ומכאן, הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה. כפי שכבר ציינתי במקרה אחר: "המסר העונשי שיש להשמיע באופן חד וברור הוא כי מעשים מעין אלו, הנעשים על רקע גזעני, הם מן החמורים שבדין ויש להוקיעם מכל וכל – בין אם מדובר בקורבן מהמגזר היהודי, ובן אם הקורבן משתייך למגזר הערבי [...]" (ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה , פסקה 10 (6.3.2022)). 16. אין בידי לקבל את טענת בא כוח המשיבים, כי מאחר שלא יוחסו להם עבירות ממניע גזעני, אין נפקות למשמע הקריאות הגזעניות שנשמעו בעת ביצוע המעשים. ראשית , הוראת סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין אינה מאפשרת ייחוס מניע גזעני לעבירת השוד; שנית , וזה העיקר, עבירות ממניע גזעני נושאות עמן עונש חמור יותר, אלמלא אותן עבירות בוצעו שלא ממניע זה. כך, העונש הקבוע בצדן הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או עשר שנות מאסר, לפי הקל יותר (סעיף 144ו(א) לחוק). בענייננו, לא נטען כי יש לייחס למשיבים את ביצוע העבירות ממניע גזעני כך שיהא להחמיר בעונש בגין מעשיהם מעבר לעונש הקבוע לאותן עבירות בהן הורשעו – אלא כל שטענה המדינה הוא כי יש להתחשב באמירות הגזעניות כחלק מהנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. טענה זו מקובלת עליי – האמירות הגזעניות פורטו בהרחבה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובו אין חולק כי הודו המשיבים. מכאן, שאין מניעה לשקול אמירות אלו בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשעו המשיבים, בשלב קביעת מתחם העונש ההולם בגינן (ע"פ 7171/13 לוגסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (3.2.2015); ע"פ 7220/19 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (6.2.2020)). 17. לאור האמור, יישום של עקרון ההלימה בענייננו מוליך למסקנה הברורה כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם מידת האשם המוטלת על המשיבים – מחייבות הטלת ענישה מרתיעה הכוללת רכיב עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. אף לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לחובתם של ספואן ושאדי ניצב עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בה בעת שהוא מרצה עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ובכך יש כדי להצביע על חומרת התנהלותו העבריינית. 18. בהתחשב בכל אלו, דומה כי בית המשפט המחוזי הקל עם המשיבים יתר על המידה, וזאת בפרט משהורה על חפיפה חלקית של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם בגין האישומים השונים. העבירות אותן ביצעו המשיבים מגלמות חומרה רבה, אלו בוצעו יום לאחר יום, כאשר לפני המשיבים ניצב פרק זמן בו היו יכולים לחדול מדרכם הרעה. בנסיבות אלו, אני סבור כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים, ומכאן שלא היה מקום להורות על חפיפת העונשים (ע"פ 4795/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 24 (7.2.2022)). 19. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כאמור כי דין ערעור המשיבים על חומרת העונש להידחות, ודין ערעור המדינה על קולת העונש להתקבל. בנסיבות העניין, רק בשל הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את מלוא חומרת הדין, אציע לחברותיי כי עונשם של ספואן ושאדי יעמוד על 32 חודשי מאסר בפועל, חלף 24 החודשים שהוטלו עליהם בגזר דינו של בית משפט המחוזי, ועל מחמוד יוטל עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, חלף 20 החודשים שהושתו עליו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22045850_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4585/22", "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 901/22", "ע\"פ 2260/22", "ע\"פ 3398/22", "ע\"פ 7211/04", "ע\"פ 1222/22", "ע\"פ 577/22", "ע\"פ 7171/13", "ע\"פ 7220/19", "ע\"פ 4795/21" ]	748,726
737,715	בבית המשפט העליון רע"א 4705/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. חוה אליהו 2. אורית אליהו נ ג ד המשיבה: עדנה ישראל-פור (אליהו) בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.3.2022 בע"א 53211-05-21 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ות' בר-אשר בשם המבקשות: בעצמן החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבה תגיש את תשובתה עד ליום 26.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047050_O01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4705/22", "בע\"א 53211-05-21" ]	748,727
738,794	בבית המשפט העליון רע"א 4705/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. חוה אליהו 2. אורית אליהו נ ג ד המשיבה: עדנה ישראל-פור (אליהו) המבקש להצטרף: יהודה אליהו בקשה מטעם המבקש להצטרף להליך בשם המבקש להצטרף: בעצמו החלטה 1. בקשה שהוגשה על-ידי יהודה אליהו, שאינו צד להליך, וכותרתה "בקשה לצירוף צד כבעל דין, נקודתי, הנפגע מהותית מפסק-הדין, מושא ה-רע"א" . 2. יהודה, שאינו מיוצג, טוען, כי "נפגע מפסק הדין [...] [של] בית המשפט המחוזי [...]. הוצאה דיבתו רעה בפסק, גם בהפצתו ברחבי הארץ; עקב קביעות עובדתיות-משפטיות כנגדו (פליליות במהותן), בפסק. זאת, בהליך בו הוא לא היה צד, לא העיד ונחקר בו, לא היה לו 'יומו' בו. הכל רק על סמך קביעות, בדיעבד, רק הסתברויות-נסיבתיות נטו, המתייחסות לאירועים לפני 40-25 שנה!!" יהודה מוסיף וטוען, כי "לא צורף כצד, לא נחקר וחקר, לא העיד, לא היה לו 'יומו' גם בהליך בבית משפט השלום. זו וזו בלבד – כל עילת ותכלית בקשה זו לצירופו (לתיקון העוול) להליך שבכותרת. אין זולתה" . 3. לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות על הסף. אף אם אניח לטובתו של יהודה כי אותן קביעות נטענות, שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אכן מקנות לו זכות להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי (ראו: בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון , פ"ד נב(3) 721 (1998); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 464-457 (מהדורה שלישית, 2012)), משמעות הדברים היא כי הוא רשאי להשיג על קביעות אלו במסגרת הליך ערעורי, כפי שרשאים לעשות זאת בעלי דין שנפסק סעד ממשי לחובתם. ברם, פשיטא, כי אין כוחו יפה יותר ממי שנפסק סעד ממשי לחובתו. זה כמו זה, ככל שחפצים הם להשיג על קביעתו של בית המשפט, עליהם להגיש הליך ערעורי בכוחות עצמם, בתוך המועד שנקבע לכך בדין. יהודה לא השכיל להגיש הליך ערעורי עצמאי, והמועד להגשתו חלף-עבר, זה מכבר. עתה מבקש יהודה, להצטרף כ'נוסע-חופשי', על גבה של בקשת רשות לערער, שהוגשה בעתה ובזמנה; זאת לא ניתן. 4. אשר על כן, הבקשה לצירוף כצד להליך נדחית בזאת. משלא נתבקשו תשובות, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047050_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4705/22", "בג\"ץ 188/96" ]	748,728
737,683	בבית המשפט העליון בג"ץ 4706/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: רמזי מוחמד אל הרימי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי; בקשת העותר לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תועבר לדיון בפני הרכב בהקדם האפשרי. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047060_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4706/22" ]	748,729
738,142	בבית המשפט העליון בג"ץ 4706/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותר: חמזי מוחמד אל הרימי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מטעם העותר להקדמת שעת הדיון הקבוע ליום 18.7.2022 לשעה 09:00 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047060_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4706/22" ]	748,730
738,266	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4706/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: חמזי מוחמד אל הרימי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט בתמוז התשפ"ב (18.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין תחילתו של הדיון בדלתיים פתוחות, המשכו במעמד צד אחד בדלתיים סגורות, וסופו שוב בדלתיים פתוחות. הערנו את אשר הערנו, לאחר שמיעת ב"כ הצדדים, ועיון בחומר הסודי ושיג ושיח עם נציגי המשיבים. ב"כ העותר הודיע כי אינו עומד עוד על עתירתו. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047060_O04.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4706/22" ]	748,731
737,678	בבית המשפט העליון בג"ץ 4707/22 - א' לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: פיאד מחמוד שבאנה נ ג ד המשיב: ראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי; בקשה לקביעת מועד דיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תועבר לדיון בפני הרכב ביום 14.7.2022 שעה 13:30. המשיבים רשאים להגיש תגובה מקדמית עד ליום 14.7.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047070_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4707/22" ]	748,732

740,051

בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים עמדת המבקשים מיום 18.7.2022 באשר לסיווג ההליך; עמדת המשיבות 2-1 מיום 4.8.2022 החלטה 1. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות ). המשיבות הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה, ובקשתן זו נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי. המשיבות ערערו על החלטת הרשמת, ובפסק דין מיום 13.4.2022 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' טאהא ; ע"ר 22450-12-21) את ערעור המשיבות, וקבע כי יש לסלק את תביעת המבקשים נגד המשיבות על הסף מחמת התיישנותה. 2. בקשת רשות הערעור דנן מופנית נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והיא הועברה לעיוני בהחלטת כב' השופט נ' סולברג מיום 12.7.2022 לשם סיווגו הנכון של ההליך – כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות. המבקשים הודיעו כי הם מסכימים לסיווג ההליך כערעור, ואף המשיבות טענו כי יש לסווג את ההליך דנן כערעור בזכות. 3. לאחר העיון, אף אני סבורה כי אופן ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא באמצעות ערעור בזכות, וזאת בהתאם לפסיקה אשר קבעה כי במקרים שבהם בית המשפט המחוזי דן בערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט המחוזי, ובמסגרת הדיון בערעור ניתן פסק דין בתובענה על-ידי בית המשפט המחוזי עצמו – על פסק הדין האמור ניתן לערער בזכות לבית משפט זה (ראו: ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ , פ"ד לו(1) 267 (1982); בש"א 7338/01 וינברג-דורון ושות' נ' כהנא , פ"ד נו(2) 913, 916 (2002); אך השוו: בש"א 1377/95 בן שטרית נ' צים, חברת השיט הישראלית בע"מ (6.4.2995)). בענייננו, בית המשפט המחוזי דן בערעור על החלטה אחרת של רשמת בית המשפט המחוזי, קיבל את הערעור ונתן פסק דין בתובענה עצמה, בגדרו נדחתה התובענה על הסף. משכך, ובהתאם לפסיקה המנחה בנדון, ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא במסגרת ערעור בזכות לבית משפט זה. 4. אציין כי הדין שונה כאשר בית המשפט המחוזי דן בערעור על החלטה אחרת של בית משפט השלום , ובמסגרת הערעור ניתן פסק דין בתובענה כולה. במקרה זה, בשונה מענייננו, ההשגה על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי תהא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ע"א 8154/03 אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוחי רכב בע"מ (15.8.2005); ע"א 6968/12 עזבון המנוחה Rachel Aliene ואח' נ' פרופסור היס (6.12.2012)). השאלה אם אמנם יש מקום להבחנה האמורה וכן אם אין לראות אף בהשגה על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט המחוזי כדיון ב"גלגול שלישי" באותו עניין התעוררה בפסיקה, אך לעת הזו אך נקבע כי "מן הסתם עוד יידרש לכך הרכב בבית משפט זה ביום מן הימים" (ראו: רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limited נ ' Albany Park Limited , פסקה ג(1) (18.8.2005)). 5. מכל מקום, לנוכח הפסיקה המנחה בנדון, אני מורה על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות, וזאת בהתאם ל תקנה 149(4) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018. 6. המזכירות תפעל לשינוי סיווגו של ההליך כמפורט לעיל ולאחר מכן יימשך הטיפול בהליך כסדרו. כן תתייק המזכירות את החלטתי זו כמו גם את החלטתו של כב' השופט סולברג מיום 12.7.2022 בתיקי השופטים. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K04.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4636/22", "ע\"ר 22450-12-21", "ע\"א 13/80", "בש\"א 7338/01", "בש\"א 1377/95", "ע\"א 8154/03", "ע\"א 6968/12", "רע\"א 6520/05" ]

748,598

741,181

בבית המשפט העליון ע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 12.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4636/22" ]

748,599

737,407

בבית המשפט העליון בג"ץ 4641/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. אלי אברג'ל 2. רחל גלית מגן נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה (פלילי) 2. המרכז הלאומי לרפואה משפטית (המכון לרפואה משפטית- אבו כביר) עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אלון קריטי החלטה העתירה הובאה בפניי היום סמוך לשעה 9:00. לא ברור מדוע העותרים פונים לבית משפט זה ולא לבית משפט השלום לפי סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, וככל שנטען כי יש כוונה לנתח/לבדוק הגופה. המשיבים יגישו תגובתם עד לשעה 13:00. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046410_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4641/22" ]

748,609

737,481

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4641/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. אלי אברג'ל 2. רחל גלית מגן נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה (פלילי) 2. המרכז הלאומי לרפואה משפטית (המכון לרפואה משפטית- אבו כביר) הודעת עדכון מטעם המשיבים ובקשה בשם העותרים למחיקת העתירה בשם העותרים: עו"ד אלון קריטי בשם המשיבים: עו"ד אופיר טישלר פסק-דין בהינתן האמור בהודעת העדכון מטעם המשיבים, ולבקשת העותרים – העתירה התייתרה. אשר על כן – אנו מורים על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22046410_E02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4641/22" ]

748,610

737,515

בבית המשפט העליון רע"פ 4642/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: רשיד אל שיך נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 36509-01-22 מיום 9.3.2022 שניתן על ידי סגן הנשיאה א' ביתן, השופטת ג' לוין והשופט א' ברסלר-גונן בשם המבקש: עו"ד בת-אל חיים יואל החלטה 1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 36509-01-22 (סגן הנשיאה א' ביתן , השופטת ג' לוין והשופט א' ברסלר-גונן ) מיום 9.3.2022, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ת' אורינוב ) ב-ת"פ 64127-06-18 מיום 7.12.2021. 2. להלן יובאו עובדות כתב האישום המתוקן כלשונו: "בתאריך 11.01.2018, בסמוך לשעה 12:30, בסמוך לשכונה 26 בית 148 בתל שבע, נסע הנאשם (להלן – המבקש ) ברכב מ.ר 05670763 (להלן: "הרכב") לעברו של המתלונן, או אז פגע הנאשם במתלונן באמצעות רכבו, המתלונן אלאטרש נפגע ונפל אל הרצפה. בסמוך לכך, אמר המתלונן לנאשם: 'אל תהרוג אותי, אל תהרוג אותי', או אז נסע הנאשם מהמקום. במעשים המתוארים לעיל, תקף הנאשם שלא כדין את המתלונן וגרם לו חבלה של ממש בדמות שפשופים ברגל שמאל, המתלונן נזקק לטיפול רפואי ורגלו גובסה". בגין האמור, למבקש יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). 3. המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר דינו, בית משפט השלום עמד על חומרת העבירה, בקובעו כי לא ניתן לסווג את האירוע מושא כתב האישום כתאונת דרכים לנוכח דבריו של המתלונן בעת האירוע המלמדים כי המדובר במעשה תקיפה. בית משפט השלום ציין כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה הם הגנה על שלמות גופו ובריאותו של אדם וכן הגנה על שלום הציבור ובטחונו במרחב הציבורי והפרטי; והדגיש, כי מידת הפגיעה בערכים אלו היא משמעותית , שכן תקיפת המתלונן בוצעה באמצעות רכב, המהווה כלי נשק קר בעל פוטנציאל לפגיעה משמעותית בגוף הקורבן. בית משפט השלום בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירה, נתן דעתו לחבלות שנגרמו למתלונן; לכך שהתקיפה לא נעשתה כתגובה אינסטינקטיבית למעשה כלשהו מצד המתלונן; ולבריחת המבקש מהמקום מבלי להעניק למתלונן טיפול רפואי. לאור האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, נקבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של המבקש נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל. 4. בקביעת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, נשקלו מחד גיסא עברו הפלילי, הכולל בין היתר, הרשעה בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג; ומאידך גיסא, הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן. כן נשקל האמור בתסקיר שירות המבחן, לפיו המבקש התקשה לשאת באחריות מלאה על ביצוע המעשה, "מטשטש ומצמצם" את התנהגותו, ואף לא עורך בחינה עצמית ביקורתית. בהינתן חומרת המעשה, נקבע כי לא ניתן להסתפק בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן. מכלל שיקולים אלו, בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 12 חודשי מאסר בפועל; 7 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות למעט תגרה, למשך 3 שנים; התחייבות בסך 10,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירות אלימות, למשך 3 שנים; ופיצוי למתלונן בסך 30,000 ש"ח. 5. ערעור המבקש על גזר דינו התקבל באופן חלקי. בית המשפט המחוזי עמד על חומרת העבירה בה המבקש הורשע, ובכלל זה כי נסיעה ברכב לעבר אדם כדי לפגוע בו היא מעשה חמור ומסוכן העלול לגרום לפגיעה קשה בו ואף למותו. הודגש, כי העובדה שבמקרה זה הפגיעה הפיזית שנגרמה למתלונן "מתונה יחסית", אין בה כדי לעמעם את חומרת המעשה והסכנה הכרוכה בו. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא ממש בטענת המבקש כי בית משפט השלום זקף לחובתו נתונים שלא נכללו בכתב האישום המתוקן, ובפרט את הטענה שהמבקש ברח ממקום האירוע מבלי שדאג כי למתלונן יוענק טיפול רפואי. בית המשפט המחוזי הוסיף ונתן דעתו למועד קרות האירוע – לפני למעלה מארבע שנים, כאשר מאז המבקש לא "הסתבך" בעבירות נוספות; לגילו של המבקש; ולהיותו אב ל-12 ילדים, מהם שלושה ילדים חולים. נוכח האמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש והקל בעונשו, כך שחֵלֶף 12 חודשי המאסר בפועל שהושתו עליו על ידי בית משפט השלום, נגזר עליו עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם. 6. מכאן הבקשה שלפניי, עמה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. בבקשתו לרשות ערעור, המבקש מלין על חומרת רכיב עונש המאסר בפועל ומבקש להפחיתו לעונש מאסר בפועל שניתן לריצוי בעבודות שירות. לטענתו, בקשתו מעוררת סוגיות בעלות חשיבות משפטית רחבה החורגות מעניינו הפרטני, כמפורט להלן: הראשונה , מהו משקל הראיות בטיעונים לעונש, "אשר באמצעותן נחשף בית המשפט לעובדות שונות מעובדות כתב האישום שיש בהן כדי להחמיר עם הנאשם". נטען, כי הערכאות קמא סטו מכתב האישום המתוקן, ולא יישמו כדבעי את סעיף 40י לחוק, משהנסיבות המחמירות שעלו מעדות המתלונן לא הוכחו מעבר לספק סביר. כך בהתייחס לגזר דינו של בית משפט השלום כמפורט לעיל, וכך באשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר ציין כי המבקש נסע לעבר המתלונן כדי לפגוע בו – עובדה שלא הוכחה ולא אוזכרה בכתב האישום המתוקן. הסוגיה השנייה , היא מתן משקל מכריע לעדות נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, באופן המהווה סטייה מהסדר הטיעון והוראות החוק. נטען, כי במקרה דנן לולא עדות המתלונן בשלב הטיעונים לעונש, אשר בה צוינו עובדות שלא הופיעו בכתב האישום, סביר כי היה מוטל עליו עונש מקל יותר כהמלצת שירות המבחן. המבקש הוסיף וטען, כי כניסתו למאסר תשליך באופן ישיר על יכולתו להתפרנס בעתיד ממקצועו כמורה. דיון והכרעה 7. דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה משפטית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4214/22 יצחק נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (7.7.2022); רע"פ 4123/22 ניר נ' עיריית רחובות , פסקה 7 (3.7.2022)). חרף ניסיונות המבקש להעניק נופך עקרוני לבקשתו, הרי שהיא נטועה היטב בגדר עניינו הפרטני. אף לא מצאתי כי נסיבות עניינו מעלות חשש לעיוות דין. 8. טענות המבקש בדבר הסוגיות העקרוניות שבקשתו מעוררת אינן מצדיקות מתן רשות ערעור. עניינן הלכה למעשה בטענת המערער כי בית המשפט המחוזי שגה בפסק דינו, משפסק כביכול בניגוד להוראות סעיף 40י לחוק העונשין. כמפורט לעיל, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש באופן חלקי, תיקן את הטעות שנפלה בגזר דינו של בית משפט השלום, והעמיד את רכיב עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש על 10 חודשים. המבקש שב וטוען כי גם בית המשפט המחוזי שגה באופן דומה בפסק דינו עת שנימק את קביעתו על עובדה שלא נכללה בכתב האישום המתוקן. כפי שכבר נפסק – לא ההנמקה עומדת לערעור, אלא העונש שנגזר על הנאשם הוא שעומד לערעור (ע"פ 344/79 מג'ר נ' מדינת ישראל , פ"ד לד(2) 93, 96 (1979)). בענייננו, אף לו ניתן היה לפרש את פסק דינו של בית המשפט המחוזי כמסתמך על עובדה שכביכול לא נכללה בכתב האישום המתוקן, התוצאה העונשית שלפנינו אינה מצדיקה התערבות. זאת, בהתחשב בחומרת העבירה בה המבקש הורשע, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והנזק שהסב למתלונן. העונש שהוטל על המבקש אינו מחמיר עמו יתר על המידה, וודאי שאין בו משום סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות, המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (19.6.2022); רע"פ 3032/22 נוביק נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (30.5.2022)). 9. עוד יצוין, כי בקשת רשות הערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר הוגשו רק ביום 10.7.2022, בעוד המבקש צפוי להתייצב לריצוי מאסרו ביום 12.7.2022. המבקש לא עמד בסד הזמנים הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, והגיש בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך זה אך ביום 5.7.2022, בחלוף כארבעה חודשים מיום מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בקשתו להארכת מועד התקבלה בהחלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 7.7.2022 ב-בש"פ 4556/22, ומכאן הבקשה שלפניי. בנסיבות אלה, לא נותר לי אלא לשוב ולציין את שנקבע זה מכבר בפסיקת בית משפט זה: " אין מקום להגשת בקשות 'בדקה התשעים', מתוך תקווה כי קוצר הזמן די יהיה בו כדי להביא לעיכוב ביצוע העונש " (רע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (29.3.2012); רע"פ 6377/21 ג'ופי נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (27.9.2021)). 10. סוף דבר : הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046420_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4642/22", "עפ\"ג 36509-01-22", "ת\"פ 64127-06-18", "רע\"פ 4214/22", "רע\"פ 4123/22", "ע\"פ 344/79", "רע\"פ 4030/22", "רע\"פ 3032/22", "רע\"פ 2588/12", "רע\"פ 6377/21" ]

748,611

738,450

בבית המשפט העליון בע"מ 4643/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטים ח' שרעבי , א' אלון , ו- א' נאמן ) מיום 09.06.2022 בתיק עמש 071489-11-21 בשם המבקשת: עו"ד דני שרמן; עו"ד יעל קינד-הלד בשם המשיב: עו"ד יוסף אל-אסמר החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ח' שרעבי , א' אלון , ו- א' נאמן ) בעמ"ש 71489-11-21 מיום 9.6.2022 בגדרו התקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ג' ספרא-ברנע ) בתלה"מ 16462-09-17 מיום 17.10.2021. רקע בתמצית 2. המבקשת והמשיב נישאו בשנת 2001. בשנת 2014 קיבלה המבקשת במתנה מאמה וסבתה קרקע בבנימינה (להלן: הקרקע ). זכויותיה של המבקשת על הקרקע נרשמו אצל רשם המקרקעין ביום 14.5.2014. בהמשך, המבקשת והמשיב נטלו ביחד משכנתא בסכום של מיליון ש"ח לצורך בניית בית על הקרקע, ובניית הבית הושלמה בשנת 2015 (להלן: הבית ). בשנת 2017 התגרשו הצדדים. בהמשך לכך, הגיש המבקש תביעה לפסק-דין הצהרתי שלפיו הוא בעל מחצית מהזכויות בקרקע ובבית הבנוי עליה. 3. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי למשיב מחצית מהזכויות בבית, אך איננו זכאי לזכויות בקרקע. עוד נקבע כי ימונה שמאי להערכת שווי הזכויות בבית (בנפרד משווי הזכויות בקרקע). על פסק דין זה הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי. 4. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע שאף אם באופן עקרוני ניתן להבחין בין קרקע עליה בנוי בית לבין הבית עצמו, הרי שהנסיבות הספציפיות של המקרה דנן מלמדות כי כוונת הצדדים הייתה ליצור נכס אחד משותף בלי להפריד בין הבית לקרקע. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. דיון והכרעה 5. דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש תשובה. 6. עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי חרף ניסיון המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני בעל השלכות רוחב, הלכה למעשה, הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנדון, והיא אינה מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. בנוסף, אין בכך שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מתוצאת הערכאה הדיונית, כשלעצמה, כדי להוות עילה למתן רשות ערעור (רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פס' 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פס' 7 (3.1.2018); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)). משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). 7. למעלה מן הצורך, אציין שגם לגופו של עניין, לא מצאתי כי נפל פגם בתוצאה הקונקרטית אליה הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו. 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנ ות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046430_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 71489-11-21", "רע\"א 9168/08", "רע\"א 10034/17" ]

748,612

737,627

בבית המשפט העליון בר"מ 4644/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. עמותת קייאקים זבולון ת"א 2. אגודת יורדי ים זבולון ישראל נ ג ד המשיבה: עיריית תל אביב-יפו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 9.6.2022 בעת"מ 1758-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ק' ורדי בשם המבקשות: עו"ד שי עובד החלטה 1. בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 9.6.2022, בעת"מ 1758-05-22 (השופט ק' ורדי ), שבה נדחתה בקשת המבקשות למתן צו ביניים, להשהיית כל ההליכים המנהליים הנוגעים לפינויים מהמקרקעין הידועים כ'בית זבולון', ברחוב אוסישקין 9 בתל אביב, וזאת עד להכרעה בעתירה אותה הגישו המבקשות. 2. המבקשות (להלן ביחד: זבולון ) , שתיהן עמותות רשומות ללא מטרות רווח, מפעילות מזה עשורים רבים מועדון קייאקים בבית זבולון, שעל גדת נחל הירקון. בשנים האחרונות, התגלע סכסוך אזרחי בינם לבין המשיבה (להלן: העירייה ) , בנוגע לזכויותיהם במקרקעין, המצויים בבעלות העירייה. סכסוך זה התברר בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בת"א 19645-03-15 (השופט י' גייפמן ). בפסק הדין, שניתן ביום 2.5.2021 (להלן: פסק הדין האזרחי ) נקבע, כי מעמדה של זבולון במקרקעין היה "במעמד בר-רשות הניתנת לביטול, ורשות זו בוטלה כדין על-ידי העירייה" . ב'שורה התחתונה', קבע בית המשפט המחוזי, כי "על [זבולון] לסלק ידה מהמקרקעין [...] לא יאוחר מחלוף 12 חודשים ממועד מתן פסק הדין. על [זבולון], ככל שתחפוץ להמשיך לעשות שימוש במקרקעין על שפת נחל הירקון, להגיש בקשה לעירייה להקצאת חלק המקרקעין לשימושה כעמותה ללא כוונת רווח, וחזקה על העירייה שתיבחן את הבקשה לגופו של עניין, ככל ש[זבולון] תעמוד בקריטריונים הנדרשים" . זבולון ערערה על פסק הדין האזרחי, והערעור תלוי ועומד לפני בית משפט זה (ע"א 4530/21). 3. ביני וביני, משהתקרב המועד שקבע בית המשפט המחוזי לפינויה מהמקרקעין, הגישה זבולון ביום 13.4.2022, בקשה להקצאת המקרקעין לשימושה, כעמותה ללא מטרות רווח. ביום 24.4.2022, התקבלה תשובת העירייה, בה נאמר כי המקרקעין דרושים לה לצרכיה העירוניים, ועל כן לא תוכל להעתר לבקשה. עוד נאמר, כי העירייה עומדת על מימוש פסק הדין, ופינוי המקרקעין במועד – דהיינו 2.5.2022. לבסוף ציינה העירייה, כי תביא לדיון במוסדותיה את האפשרות להקצות לזבולון מקרקעין אחרים, בהתאם לנהליה. 4. ביום 1.5.2022, הוגשה העתירה מושא הערעור, ועמה בקשה למתן צו ביניים. הבקשה לצו ביניים – נדחתה. בית המשפט המחוזי ציין, כי לשיטתו סיכויי העתירה "נמוכים ביותר" , ומאזן הנוחות נוטה לטובת העירייה והאינטרס הציבורי שהיא מייצגת, שכן המקרקעין נדרשים לצרכים ציבוריים כבר בחודשים הקרובים. אולם לצד זאת, "ולא פחות חשוב במקרה זה, מדובר לטעמי בבקשה שהוגשה בשיהוי כבד, בהתנהלות בעייתית של [זבולון], ש'ישבו על הגדר' [...] כאשר ניתן לדחות את הבקשה לצו הביניים הן מחמת השיהוי והתנהלות [זבולון] והן לגופה" . בית המשפט המחוזי ציין שלמרות שבפסק הדין האזרחי נקבע מפורשות כי זבולון יאלצו להתפנות מהמקרקעין עד ליום 2.5.2022, נמנעה זבולון מלהגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, או לקבלת סעד זמני בערעור – אף שהדיון בערעור, נדחה עד לאחר מועד הפינוי האמור. נקבע, כי "[זבולון] בחר[ה] אם כן באופן מחושב ומושכל משיקוליה שלא לפעול ב'דרך המלך' ולבקש עיכוב ביצוע או סעד זמני בערעור במסגרת הערעור על פסק הדין [האזרחי] שהוגש לבית המשפט העליון, ותחת זו [מנסה], למעשה במסלול עוקף ערעור, לקבל את הסעד של עיכוב ביצוע פסק הדין לפינוי או סעד זמני בערעור במסגרת הבקשה והעתירה דנן [...] והנה, [זבולון] שיודעת כי הבקשה להקצאה לוקחת זמן ומדובר בתהליך ארוך לפי הנהלים והתבחינים, ממתינ[ה] במצב של 'שב ואל תעשה' במשך מעל 11 חודש מאז מתן פסק הדין ומגיש[ה] את בקשת ההקצאה רק ביום 13.4.2022, כשלושה שבועות בלבד טרם מועד הפינוי ומגיש[ה] את הבקשה לצו הביניים והעתירה יום לפני מועד הפינוי" . 5. סיכומם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי, כי "ניתן לדחות את הבקשה לצו הביניים עקב השיהוי הכבד ועקב התנהלות [זבולון] הלא תקינה אך גם אם לא אסתפק בכך, הרי גם מאזן הנוחות נוטה לטעמי לטובת העירייה וציבור תושבי תל אביב והאינטרס הציבורי להפעלת בית ספר במקום לרווחת תלמידי העיר החל מחודש ספטמבר 2022 הממשמש ובא, כאשר מקבילית הכוחות בין סיכויי העתירה הנמוכים, כפי שנסקרו בהרחבה על-ידי, ומאזן הנוחות מביאה לדחיית הבקשה לצו הביניים ובמיוחד עקב ובנוסף ובמצטבר שיקולי היושר והשיהוי הכבד" . מכאן הבקשה שלפנַי. 6. בפי זבולון טענות למכביר, מן הגורן ומן היקב, בכל הנוגע לסיכויי הערעור. לטענתה, קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין, נשענות על פרשנותו לפסק הדין האזרחי. דא עקא, "קביעותיו שגויות, מרחיקות לכת וחסרות בסיס לנוכח פרשנותו השגויה את פסק הדין [האזרחי], פרשנות המרוקנת את פסק הדין מתוכן" . ביחס למאזן הנוחות, סבורה זבולון, כי "ברי כי בהעדר צו מניעה כמבוקש, [העיריה] תערוך שינויים בלתי הפיכים במקרקעין בבחינת 'מעשה עשוי'. מצב דברים שכזה יגרום לנזק בלתי הפיך למבקשות אך בעיקר לאמון הציבור ברשויות המדינה ובמערכת המשפט. מנגד, מתן הצו הזמני, שיותיר את המצב שהיה קיים מזה מאה שנה עוד מספר חודשים, לכל היותר, לא יגרום נזק כלל וכלל" . 7. עוד טוענת זבולון, כי "שגה בית המשפט [המחוזי] בקובעו כי בקשת ההקצאה הוגשה בשיהוי כבד" . לטענתה, "פסק הדין [האזרחי] מורכב משני ראשים: האחד, עניינו בעלי הזכויות במקרקעין לאורך השנים [...] בגין כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. השני, הנחיית המבקשת להגיש בקשה להקצאה להמשך שימושה במקרקעין [...] כל אחד משני ראשי פסק הדין עומד לפני עצמו באופן שהערעור מצד המבקשות נוגע רק לעניין קביעת הזכויות ואינו נוגע לבקשת ההקצאה" . זבולון טוענת, כי העיכוב בהגשת בקשת ההקצאה, נבע מכך שתלתה תקוותה בערעור על פסק הדין האזרחי, אשר צפוי היה להתברר ביום 28.2.2022. "בין מועד הדיון שנקבע לבין המועד שנקבע [לפינוי], עמדו לרשות [זבולון] כשלושה חודשים, לפנות למסלול אחר של בקשת הקצאה, באם לא תהיה ברירה. לפיכך, בשלב זה לא הוגשה הבקשה [...] להפתעתן של המבקשות, ביום 6.10.2021, כארבעה חודשים לאחר שהוגש הערעור, התקבלה הודעה לפיה מועד הדיון נדחה בשבעה חודשים ונקבע ליום 29.9.2022. בעקבות כך, שלושת החודשים שעמדו לרשות [זבולון] התחלף בחמישה חודשים 'חסרים'. כאמור, לא באשמת [זבולון], לא בשליטתן והלכה ולמעשה – לרעתן" . לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. 8. טרם שאבוא בעובי הקורה, דייני אם אומר, כי כלל נקוט בידינו מימים ימימה, שלפיו לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב, בכל הקשור למתן סעדים זמניים, ואין ערכאת הערעור ממהרת להתערב בהחלטות מסוג זה (בר"ם 3542/22 עותמאן נ' עיריית ירושלים , (25.5.2022)). לא שוכנעתי כי העניין שלפנינו מצדיק סטייה מן הכלל האמור. החלטת בית המשפט המחוזי – מנומקת ומפורטת; נטועה היטב בנסיבות המקרה, ובמערך השיקולים הרלבנטיים לבקשות כגון דא. אם כך, לא אמיר את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בשיקול דעתי-שלי. אין הצדקה לעשות כן . 9. למעלה מן הצורך, אציין כי לא ירדתי לסוף דעתה של זבולון, בהתייחסותה לקביעות בית המשפט המחוזי בדבר השיהוי החמור שבו הוגשה הבקשה. זבולון מלינה על השינויים בלוח הזמנים שנקבע לדיון בערעור שהגישה על פסק הדין האזרחי; דא עקא, שינויים אלה אינם מפחיתים מחומרת השיהוי; נהפוך הוא. כפי שציינה זבולון, סמוך לאחר הגשת הערעור, נקבע הדיון בו ליום 28.2.2021, כלומר חודשיים בלבד (לא שלושה), לפני מועד הפינוי. בכל זאת, חרף מסגרת זמנים קצרת-מועד שכזו, נמנעה זבולון מלהגיש את בקשת ההקצאה. ניתן אולי, בדוחק, לתלות התנהלות זו באמונה יוקדת שלבטח יתקבל הערעור, וחרב הפינוי תוסר מעל ראשה; אלא ש'למזלה' של זבולון, נודע לה כבר ביום 6.10.2021, על הדחייה במועד הדיון בערעור, עד לאחר יום הפינוי המיועד. הגם שמרגע זה ידעה זבולון אל נכון שהערעור לא יוכרע קודם למועד בו עליה להתפנות על-פי פסק הדין, התמהמהה חצי שנה נוספת, עד שהגישה לבסוף את בקשת ההקצאה, 3 שבועות בלבד קודם למועד הפינוי המתוכנן. 10. כל אותו זמן, נמנעה זבולון מלהגיש, לערכאת הערעור, בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין האזרחי, או בקשה לסעד זמני בערעור. שבתי והפכתי בטענותיה של זבולון – ולא מצאתי הצדקה מפורשת לכך. נטען במרומז, כי הערעור שהוגש "נוגע רק לעניין קביעת הזכויות" . משמע: הערעור איננו נוגע לקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה עליה להתפנות מהקרקע, ובהתאם – לא היה טעם להגיש במסגרתו בקשה לעיכוב ביצוע קביעה זו. דא עקא, בפתח הודעת הערעור, כתבה זבולון 'ברחל בתך הקטנה', כי "תוצאת הערעור, לו יתקבל, היא הפיכת קביעת פסק הדין, על פיה על המערערת לפנות את המקרקעין בתוך שנה ממועד מתן פסק הדין ובנוסף, אי הידרשות להליך בקשה להקצאת קרקע ללא תמורה לצורך היוותרות המערערת במבנה ובמקרקעין" . כיצד אפוא המתינה בחוסר מעש במשך 6 חודשים מיום שנודע לה על השינוי במועד הדיון – שינוי שעלול להוביל, הלכה למעשה, לסיכול תוצאתו המוצהרת של הערעור? לזבולון פתרונים, אולם לא ניתן להתחמק מפינוי זה, ב'דקה התשעים', במסלול העוקף שאותו בחרה. 11. אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046440_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4530/21" ]

748,613

741,261

בבית המשפט העליון ע"א 4645/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: נחום הילאני נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אבי עומר 2. אלי עומר המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 9.1.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ז באב התשפ"ב (‏24.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046450_T01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4645/22" ]

748,614

737,499

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה לסעד זמני בשם המבקש: בעצמו החלטה הבקשה לעיכוב ביצוע לא תידון עד אשר יוסדר נושא תשלום האגרה והערבון על ידי המבקש. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046460_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22" ]

748,615

737,596

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשת המערער מיום 16.7.2022 לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 25.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22" ]

748,616

737,969

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עיריית רחובות משיבים 6-3 פורמליים: 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. עמית כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה מטעם המערער לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.7.2022 בשם המערער: בעצמו החלטה לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי מיום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046460_E03.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22" ]

748,617

739,291

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה מיום 28.7.2022 מטעם הנאמן החלטה הצדדים להליך רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22" ]

748,618

740,162

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי בקשה לעדכון הנאמן בתיק מיום 28.7.2022; תשובת המשיבה 2 מיום 1.8.2022; תשובת המערער מיום 3.8.2022 החלטה מאחר שבעניינו של המערער מתנהל הליך פשיטת רגל, ולאור תנאי הצו החוסם שהוצא בעניינו, המזכירות מתבקשת לעדכן את הנאמן בתיק כמבוקש, וזאת חרף התנגדות המערער. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22" ]

748,619

740,508

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי 7. יואב שרון עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסיי החייב בקשה מיום 10.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מטען המשיבה 2 מיום 19.7.2022 החלטה הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה ומפורטת על אודות מצבו הכלכלי של המערער, ולא צורפו לה מסמכים רלוונטיים כגון תדפיסי עובר ושב ופירוט מלא של הכנסות, הוצאות ונכסי המערער. עוד אוסיף כי המערער לא פירט אילו מאמצים עשה על מנת לגייס את הערובה מסביבתו הקרובה, ויצוין כי טענה כגון דא יש לבסס במסמכים וראיות (ראו למשל: בש"א 5093/19 טלר נ' אטל , פיסקה 6 (31.7.2019)). משכך, ובשים לב לעמדת המשיבה 2, דין הבקשה להידחות. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה עד ליום 21.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22", "בש\"א 5093/19" ]

748,620

741,386

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי 7. יואב שרון עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסיי החייב המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 14.8.2022 ופסק דינו של כב' השופט מינץ מיום 23.8.2022 בער"א 5458/22 טרם שולמה האגרה והופקדה הערובה בהליך שבכותרת. המערער יסיר מחדלו עד ליום 1.9.2022, שאם לא כן יובא ההליך לפניי לשם מחיקתו ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K07.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22" ]

748,621

741,867

בבית המשפט העליון ע"א 4646/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עריית רחובות 3. אדוה כוכבי 4. גל כוכבי 5. מתן כוכבי 6. מתן כוכבי 7. יואב שרון עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסיי החייב המשך טיפול פסק-דין מן המזכירות נמסר כי טרם שולמה אגרה וטרם הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף פסק דינו של כב' השופט ד' מינץ מיום 23.8.2022 והחלטתי מיום 28.8.2022. אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך. ניתן היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046460_K08.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4646/22" ]

748,622

737,561

בבית המשפט העליון בר"ש 4647/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: עו"ד שי רוסינסקי נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל- אביב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט נ' פלקס) שניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22 בשם המערער: בעצמו החלטה 1. בקשת רשות הערעור שלפניי מתפרסת על פני 78 עמודים, לא כולל מאות עמודי נספחים. מדובר בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים אשר ניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22, האוחז 9 עמודים בלבד. כפי שקבע בית משפט זה "[...] משנקבע בתקנות כי ערעור ובקשה לרשות ערעור המוגשים לבית המשפט העלון יהיו בהיקף של 12 עמודים, יש בכך כדי להשליך על ההיקף הסביר גם של בקשה לרשות ערעור בהליך מהסוג דנן, ובמיוחד כאשר לא נקבעו תקנות המסדירות הליך זה" (ראו: בר"ש 367/21 מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה נ' מכפש (14.2.2021)). 2. המבקש יגיש אפוא בקשה מתוקנת בהיקף שלא יעלה על 12 עמודים – לא כולל נספחים – זאת, לא יאוחר מיום 1.8.2022. 3. לאור מכלול הנסיבות והצורך להגיש בקשה מתוקנת, ניתן בזאת סעד ארעי המעכב את ביצועו של עונש ההשעיה בפועל – ועונש זה בלבד – אשר הושת על המבקש בגזר הדין שניתן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז (כשמו אז) (עו"ד ע' וולפסון , אב"ד, עו"ד ל' מהלל ועו"ד ד' בסידן ) ביום 5.5.2021 בבד"מ 55/14 עד למתן החלטה אחרת. 4. בשלב זה של ההליך יזוהה המבקש כ"עו"ד פלוני". 5. מובהר בזאת כי אי-הגשת בקשה מתוקנת במועד שקבעתי תגרור אחריה את מחיקת הבקשה ואת ביטול הסעד הארעי. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046470_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בר\"ש 4647/22", "בר\"ש 367/21" ]

748,623

738,823

בבית המשפט העליון בר"ש 4647/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: עו"ד שי רוסינסקי נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל -אביב בקשה להארכת מועד בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. כמבוקש; המבקש יגיש את הבקשה המתוקנת עד ליום 15.8.2022. 2. מובהר בזאת כי אי-הגשת בקשה מתוקנת במועד זה, תגרור אחריה את מחיקת הבקשה ואת ביטול הסעד הארעי אשר ניתן בהחלטתי מיום 11.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046470_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בר\"ש 4647/22" ]

748,624

740,956

בבית המשפט העליון בר"ש 4647/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שי רוסינסקי נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל-אביב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט נ' פלקס) שניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22 בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד אסף טל החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט נ' פלקס ) אשר ניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (עורכי הדין י' לקס , אב"ד, ש' ניידרמן ו ע' מרינברג ) (להלן: בית הדין הארצי ) אשר ניתן ביום 28.12.2021 בבד"א 23/21. בית הדין הארצי דחה על כל חלקיו את ערעורו של המבקש על הרשעתו במרבית עבירות המשמעת בהן הואשם בגדרי תיק בד"ם 55/14 של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז (כשמו אז) (עורכי הדין ע' וולפסון , אב"ד, ל' מהלל ו ד' בסידן ) (להלן: בית הדין המחוזי ) וכן על העונשים שנגזרו עליו. 2. בית הדין המחוזי הרשיע את המבקש בשבעה מבין שמונת האישומים אשר בגינם הועמד לדין משמעתי ובאי-מתן תשובות לפניותיה של לשכת עורכי הדין, בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע; טענת טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון; היעדר יחס כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט; אי-מתן עזרה והפרעה לבית המשפט לעשות משפט; הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח; הפסקת טיפול בלקוח מבלי למנוע פגיעה בלקוח; וכן מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין – וזאת לפי סעיפים 53, 54, 61(1), 61(2) ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, וכן לפי כללים 2, 13(ב), 32 ו-34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. בעקבות ההרשעה כאמור, גזר בית הדין המחוזי על המבקש השעיה בפועל מעיסוק בעריכת דין למשך שישה חודשים, הפעלת השעיה על תנאי בחופף לעונש ההשעיה בפועל שנפסק, השעיה על תנאי לשמונה חודשים, מתן פיצוי לשלושה מהמתלוננים בסך של 1,000 ש"ח כל אחד, וכן תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך של 5,000 ש"ח. בד-בבד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין קמא. 3. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 4. מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי". בהתאם, " רשות ערעור בתיקים כאלה תינתן במשורה שבמשורה, [...] בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת [...] חניון חיפה " (ראו: בר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב , פסקה ז' (10.5.2009)). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. ודוק: להימשכות ההליך החריגה בעניינו של המבקש ניתן ביטוי בעת גזירת דינו; וסבורני, כפי שקבע בית משפט קמא, כי אין מדובר במקרה אשר מצדיק ביקורת והתערבות שיפוטית "בגלגול רביעי" (ראו: פסקאות 22-20 לפסק הדין קמא; והשוו: בר"ש 2388/22 שאהין נ' עיריית חיפה , פסקאות 37-35 (17.7.2022)). 5. אשר על כן, הבקשה נדחית. הסעד הארעי אשר הורה על עיכוב החלטתו של בית משפט קמא מבוטל בזאת, ושמו של המבקש יפורסם במלואו. לנוכח האמור, סבורני כי בקשת המשיבה מיום 18.8.2022 להורות על המצאת כתבי בי-דין התייתרה, ואיני נדרש להכריע בה. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046470_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בר\"ש 4647/22", "בר\"ש 1958/09", "בר\"ש 2388/22" ]

748,625

737,478

בבית המשפט העליון בש"פ 4648/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העורר: אדהם עודתאללה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מ"ת 16442-01-22 שניתנה ביום 6.7.2022 על ידי כב' השופטת א' הלמן בשם העורר : עו"ד סרי ח'ורי החלטה נקבע לדיון ליום 13.7.2022 בשעה 11:00. בהינתן שהעורר כבר הורשע; בהינתן שהערר נסב אך ורק על שליחתו לתסקיר כאשר הדיון בעניינו קבוע ליום 27.7.2022, ישקול העורר אם יש טעם בערר ובקיום הדיון. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046480_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 16442-01-22" ]

748,626

737,508

בבית המשפט העליון רע"א 4649/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד הבריאות 2. הפסיכיאטר המחוזי – מחוז מרכז 3. המרכז לבריאות הנפש גהה 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית – מחוז מרכז בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.7.2022 בע"ו 9059-07-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת ה' רוזנברג שיינרט בשם המבקשת: עו"ד דניאל רז, עו"ד איילת הלברשטט, עו"ד ליקול טמסוט החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. 2. בנסיבות העניין ובהתחשב במועדים הרלוונטיים, התשובה, שתוכל להיות קצרה, תוגש עד מחר, יום 11.7.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046490_A01.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4649/22" ]

748,628

737,636

בבית המשפט העליון רע"א 4649/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד הבריאות 2. הפסיכיאטר המחוזי – מחוז מרכז 3. המרכז לבריאות הנפש גהה 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית – מחוז מרכז הודעת עדכון מיום 11.7.2022 מטעם הצדדים בשם המבקשת: עו"ד איילת הלברשטט בשם המשיבים: עו"ד דפנה לנגפלד החלטה כמבוקש וכמוסכם, בשים לב לאמור בהודעת העדכון מטעם הצדדים, הבקשה לרשות ערעור נמחקת בזאת ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046490_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4649/22" ]

748,629

737,713

בבית המשפט העליון בש"פ 4651/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה ראשונה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 67648-10-21 בבית המשפט המחוזי בנצרת בשם המבקשת: בשם המשיבים: עו"ד יערה ברזילי-כהן עו"ד שמואל ברזני החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיבים, מוארך מעצרם של המשיבים ב- 90 ימים, החל מיום 28.7.2022, או עד למתן פסק-דין בת"פ 67648-10-21 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046510_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"פ 67648-10-21" ]

748,631

738,587

בבית המשפט העליון רע"א 4655/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: עו"ד איתן צפריר נ ג ד המשיבים: 1. שרה גרין 2. עמותת שבי ישראל - למען אחינו האובדים 3. אליהו בירנבאום 4. מיכאל ברוך פרוינד בקשת לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 09.05.2022 בת"א 61740-09-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' ערקובי בשם המבקש: עו"ד משה ברנר החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ערקובי ) בת"א 61740-09-19 מיום 09.05.2022, בגדרה נדחתה עתירת המבקש לסילוק על הסף של תביעת משיבה 1 נגדו. רקע והליכים קודמים 2. משיבה 1, שרה גרין (להלן: שרה ), הינה גרושתו של משיב 4, מיכאל פרוינד (להלן: מיכאל ). ביום 25.09.2019, הגישה שרה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נגד מספר נתבעים: משיבה 2, "עמותת שבי ישראל למען אחינו האבודים" (להלן: העמותה ); משיב 3, אליהו בירנבוים, שכיהן כרב והמנהל החינוכי של העמותה (להלן: אליהו ); המבקש, עו"ד איתן צפריר, שמונה בשנת 2015 לשמש כיועץ המשפטי של העמותה; ומשיב 4, מיכאל, שהוא מייסד ויו"ר העמותה. במסגרת תביעתה, טענה שרה כי קיבלה מאביה מיליוני דולרים שנועדו לצרכי התא המשפחתי, שלה ושל מיכאל. לגרסתה, מיכאל שלח ידו בכספים והעבירם לעמותה ולצדדים הקשורים בעמותה, תוך הפרה של ההסכמות בין בני הזוג. לשיטתה של שרה, היא עצמה לא הייתה מושקעת בפעילות העמותה ולא התכוונה להעניק לעמותה, ולגורמים הקשורים בעמותה, סכומי עתק. 3. ביום 03.03.2022, הוגשה בקשת המבקש לסילוק התביעה נגדו על הסף. המבקש טען בבקשתו כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדו, וכי אין יריבות בין שרה ובינו. לוז טענת המבקש היא כי חזקה על כספים המצויים בחשבון משותף, שהם שייכים לשני בעלי החשבון בחלקים שווים. לפיכך, למיכאל הייתה הזכות לשלם, מחשבונם המשותף, למבקש את הכספים ששולמו כשכר-טרחה עבור שירותים משפטיים שהעניק. לא זו אף זו, המבקש טען כי גם אם נכונה טענת שרה, לפיה הכספים ששילם מיכאל למבקש לא היו של מיכאל – הרי שהמבקש רכש בכסף זכות טובה ופעל בתום-לב. 4. שרה התנגדה לבקשה וטענה כי כפי שעולה מן הבקשה עצמה, ישנה מחלוקת עובדתית בין הצדדים שמחייבת בירור מקיף, בירור שראוי שייעשה במסגרת הדיון בתובענה לגופה ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף. עוד הוסיפה שרה לטעון כי על המבקש הייתה מוטלת חובה לברר את הרשאת מיכאל להעברת כספים – וזאת מחמת נימוקים עובדתיים שונים. 5. במקביל להליך המתואר לעיל, התנהל הליך בת"א (מחוזי ת"א) 47061-07-20 גרין נ' עמותת שבי ישראל - למען אחינו האובדים (15.04.2022). שם נקבע, בפסק דין מיום 15.04.2022 כי חתימותיה של שרה על מסמכים שונים של העמותה במהלך השנים, זויפו על ידי מיכאל. 6. בהחלטתו מיום 09.05.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה לסילוק על הסף. במסגרת ההחלטה נומק כי לא ניתן, בשלב זה, להורות על סילוקה של התובענה, בהינתן פסק הדין בת"א 47061-07-20 בו הוכרע, כאמור, כי חתימותיה של שרה על מסמכי העמותה – זויפו. לפיכך נקבע, כי יש לברר מה הייתה רמת מודעותו של המבקש ביחס למערכת היחסים של שרה והעמותה, וסוגיה עובדתית זו צריכה להתברר לגופו של עניין. עוד הודגש, כי עצם העברת כספים מהחשבון המשותף למבקש "לא מובילה למסקנה המידית שעל [המבקש] להחזירם, גם אם יסתבר [ששרה] לא הייתה מודעת להעברתם". על סמך הטעמים האמורים לעיל, ובשים לב לזהירות היתרה שבה יש לנקוט בשימוש בסעד של סילוק על הסף, דחה בית משפט קמא את הבקשה. 7. מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא קיבל את טענת המבקש, וכי זה שגה כאשר התייחס להליך אחר במסגרת החלטתו, הליך בו לא היה המבקש צד. זאת ועוד נטען, כי שגה בית משפט כאשר לא התייחס בהחלטתו לנימוקים שהציג המבקש בבקשתו, ולפיכך נתן החלטה ללא הנמקה ראויה. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה. 9. בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תינתן רשות ערעור על החלטה אחרת של בית משפט מחוזי "... אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". מלשון הסעיף עולה כי, ככלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות ביניים שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין. משכך, מתן רשות ערעור על החלטת ביניים הוא בגדר חריג, אשר יינתן רק כאשר נדרש הדבר באופן מידי – במצבים שההכרעה משפיעה על המשך ניהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 1936/16 פלונית נ' ד"ר יונס גרייס , פסקה 4 (24.03.2016); רע"א 6452/14 רילוב נ' מרטינס, פסקה 8 (30.11.2014)). ייאמר מיד, כי לאורך השנים נוספו בפסיקה טעמים לחריגה מכלל זה, הקשורים במהות ההחלטה ונחיצות הדיון בה. אחד מחריגים אלו הוא המקרה הנדיר שבו ניתן לקבוע לאלתר כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה. כמו כן נקבע, כי גם למורכבותה של הסוגיה שבבסיס הבקשה יכול שתהיה השפעה על השאלה האם ראוי לבררה במסגרת ערעור על החלטת ביניים (רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני הביטוח בישראל , פסקה 4 (26.12.13); רע"א 2856/12 כהן ו- 21 אח' נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 12 (20.05.2012)). 10. ההחלטה מושא הבקשה דנא אינה נופלת בגדר החריגים שנמנו לעיל, ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור. לא נראה כי דחיית הבקשה לסילוק על הסף משפיעה באופן ממשי על זכויות הצדדים או גורמת נזק של ממש שאינו ניתן לפיצוי בדמות פסיקת הוצאות או כל סעד אחר (רע"א 8946/12 חברת נמל חיפה בע"מ נ' בתי זיקוק נפט בע"מ , פסקה 6 (21.03.2013)). והדברים מקבלים משנה תוקף לאור ההלכה כי "אין לסלק תביעה על הסף אלא אם לא קיימת אפשרות, ולו רחוקה, לכך שהתובע יצליח בתביעתו" (רע"א 8270/21 מוהנא נ' סולימאן , פסקה 11 (12.12.2021)). היינו, נדרשת שמירה יתירה בעת סילוק תובענה על הסף, והזהירות יפה לה בענייננו גם כאן. 11. הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046550_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4655/22", "רע\"א 1936/16", "רע\"א 6452/14", "רע\"א 2387/13", "רע\"א 2856/12", "רע\"א 8946/12", "רע\"א 8270/21" ]

748,634

737,500

בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) (אוגדה 877) תת-אלוף אבי בלוט 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לקיום דיון בהול בשם העותרים : ד"ר יוסף צרניק החלטה איני רואה מקום לדיון בהול. לתגובת המשיבים עד ליום 31.7.2022 (ולא נעלמו מעיני התאריכים הנקובים בעתירה). ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4654/22" ]

748,636

739,696

בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת המשיבים 8-1 להארכת מועד בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם המקדמית לעתירה עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4654/22" ]

748,637

739,874

בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת העותרים להוספת ראיה בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4654/22" ]

748,638

740,620

בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 - ד' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת המשיבים 8-1 להארכת מועד בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 30.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4654/22" ]

748,639

741,674

בבית המשפט העליון בג"ץ 4654/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) 2. ד"ר יוסף צרניק נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון 3. השר לבטחון פנים 4. הרמטכ"ל 5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) 6. מפכ"ל המשטרה 7. ראש השב"כ 8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 9. דניאלה וייס בקשת המשיבים 8-1 מיום 30.8.2022 להארכת מועד; הודעה על ייצוג ובקשה להארכת מועד להגשת תגובה לעתירה מטעם המשיבה 9 בשם העותרים: בשם המשיבים 8-1: בשם המשיבה 9: העותר 2 בעצמו עו"ד מיטל בוכמן-שינדל עו"ד אסף תכלת; עו"ד ערן ב-ארי החלטה 1. לעניין בקשת המשיבים 8-1 להארכת מועד - כמבוקש. המשיבים 8-1 יגישו תגובתם עד ליום 8.9.2022. 2. לעניין בקשת המשיבה 9 – כמבוקש. המשיבה 9 תגיש תגובתה עד ליום 29.9.2022. מזכירות בית המשפט תעדכן את פרטי ב"כ המשיבה 9 בתיק בית המשפט. ניתנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046540_E05.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4654/22" ]

748,640

737,714

בבית המשפט העליון בש"פ 4660/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה ראשונה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 13761-02-22 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד ליאת לוי סיגל עו"ד אבנר שמש החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 45 ימים, החל מיום 7.8.2022, או עד למתן פסק-דין בת"פ 13761-02-22 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046600_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"פ 13761-02-22" ]

748,642

739,460

בבית המשפט העליון בש"פ 4661/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (1.8.2022) בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד הדר פרנקל עו"ד ציון גבאי החלטה אקדים ואומר, כי החלטתי זו ניתנה אך ורק באספקלריה של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). טרחתי להדגיש זאת מאחר שהסנגור המלומד העלה שורה של טענות במישור הראייתי, טענות שלכאורה יש להן משקל במסגרת הליך של בקשה לעיון חוזר לאחר שהסתיימה חקירתה של המתלוננת. מסלול זה פתוח בפני המשיב. באספקלריה של סעיף 62 לחוק המעצרים, הרי שבמצב הדברים הרגיל, הייתי נותן משקל לעובדה שהמתלוננת סיימה למסור את עדותה. ברם, מעבר לעילת המסוכנות, כפי שעולה מכתב האישום, לא ניתן להתעלם מהתסקיר השלילי (שאף נכתב בו כי המתלוננת חשה מאוימת), ובעיקר לא ניתן להתעלם מעבר פלילי רלוונטי בעבירות מין, שכן המשיב הורשע פעמיים בעבירות מין וריצה כ-20 שנה מאחורי סורג ובריח. נכון להיום, ההליך מתקדם ונקבעו תאריכים לפרשת ההגנה ביום 24.11.2022. סוף דבר, שאני נעתר לבקשה להארכת מעצר ראשונה של המשיב, החל מיום 17.7.2022 ב-90 יום או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 39111-10-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. כאמור לעיל ולנוכח טענות שהושמעו על ידי הסנגור, אין בהחלטה זו כדי לסגור הדלת בבקשה לעיון חוזר, שעניינה בראיות ובעוצמת הראיות, משסיימה המתלוננת להעיד. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046610_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תפ\"ח 39111-10-21" ]

748,644

739,827

בבית המשפט העליון ע"א 4662/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: עיריית חדרה נ ג ד המשיבות: 1. חב' אסיה חדרה ישראל בע"מ 2. חב' אסיה חדרה לפיתוח חוף הים בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 5.6.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046620_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4662/22" ]

748,645

737,934

בבית המשפט העליון בש"א 4663/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. עיריית ירושלים 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשות: עו"ד אליעזר גדות החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046630_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4663/22" ]

748,646

741,293

בבית המשפט העליון בש"א 4663/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. עיריית ירושלים 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשות: עו"ד אליעזר גדות בשם המשיבה: עו"ד אלון חתניאן החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 45578-03-22 מבית משפט השלום בבת ים לבית משפט השלום בירושלים. 2. התביעה מושא הבקשה הוגשה על-ידי המשיבה, נגד המבקשות, בגין נזקי גוף שלפי הנטען נגרמו לה כתוצאה מתאונה שאירעה בירושלים ביום 15.6.2020. על-פי הנטען בכתב התביעה, עת צעדה המבקשת על המדרכה באחד מרחובות העיר, נתקלה רגלה באבנים משתלבות שהתרוממו ממקומן וכתוצאה מכך היא נפלה ונחבלה. 3. בבקשה שלפניי טוענות המבקשות, הן עריית ירושלים והמבטחת שלה, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, כי האירוע מושא התאונה אירע בירושלים; כי המשיבה עצמה תושבת ירושלים; כי העדים הפוטנציאליים להליך מתגוררים בירושלים; וכי חרף העובדה שהעירייה מבוטחת אצל הפניקס, אין בכוונתה להפעיל את פוליסת הביטוח מחמת דמי ההשתתפות הגבוהים הקבועים בה. לאור האמור, ובהיעדר כל זיקה מהותית הקושרת בין התובענה לבין בית המשפט בבת ים, טוענות המבקשות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העברת הדיון לבית המשפט בירושלים. 4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי תביעתה הוגשה בהתאם לכללי הסמכות המקומית, שעה שלמבקשת 2 ישנם סניפים גם בתחום השיפוט של בית משפט השלום בבת ים. לטענתה, אף אם המבקשת 1 תבחר שלא להפעיל את פוליסת הביטוח משיקוליה, אין בכך כדי להצדיק את העברת מקום הדיון, שעה שלמשיבה עילת תביעה אישית ועצמאית נגדה. כן מוסיפה המשיבה וטוענת כי יש לדחות את הבקשה אף משיקולים שבמאזן הנוחות, הואיל ושני המומחים הרפואיים הצפויים להעיד בהליך מתגוררים או מנהלים את מרפאותיהם באזור המרכז. ולבסוף, טוענת המשיבה כי אין להורות על העברת מקום הדיון אף בשל פער המרחק בין בתי המשפט, שאינו עולה על 60 ק"מ. 5. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל. 6. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בעניינו, סבורני כי המבקשות הרימו נטל זה. מהבקשה ומהתגובה שהוגשה לה עולה כי התאונה אירעה בירושלים, כי מקום מושבן של המבקשת 1 ושל המשיבה הוא בירושלים, וכי העדים הפוטנציאליים הרלוונטיים להליך מתגוררים בירושלים אף הם. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה ולפיה המומחים הרפואיים מנהלים את עסקיהם באזור המרכז, אך סבורני כי בנסיבות ענייננו, אין בכך כדי לשנות מן התוצאה, זאת בפרט כאשר הזיקה העיקרית הקושרת את התובענה לבית המשפט בבת ים, עליה הצביעה המשיבה, היא זיקה פורמלית הנעוצה במקום משרדי המבקשת 2. 7. לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת הדיון בת"א 45578-03-22 (שלום בת ים) לבית משפט השלום בירושלים. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046630_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4663/22" ]

748,647

739,464

בבית המשפט העליון בש"פ 4664/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: נסים סח בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (1.8.2022) בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד הדר פרנקל עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד שאדי סרוג'י החלטה המשיב קיבל המלצת בית המשפט לפיה, תתקבל הבקשה, תוך שמירה על מלוא טענותיו, הן במסגרת הבקשה לעיון חוזר והן במסגרת בקשות ארכה נוספות שתוגשנה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיב שומר על זכותו לעתור לקבלת תסקיר שירות מבחן מעודכן. אני מורה, אפוא, על הארכת מעצרו של המשיב מיום 21.7.2022 ב-90 יום או עד למתן פסק הדין ב-תפ"ח 50150-10-21 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם ביניהם. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046640_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תפ\"ח 50150-10-21" ]

748,651

741,328

בבית המשפט העליון דנ"פ 4665/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: ראג'י גורבאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 9201/18 מיום 8.6.2022 אשר ניתנה על ידי המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל , השופט (בדימ') ג' קרא והשופט ש' שוחט ; בקשה להוספת נימוקים מטעם המבקש מיום 1.8.2022 בשם המבקש: עו"ד שלומי בלומנפלד החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל , השופט (בדימ') ג' קרא והשופט ש' שוחט ) בע"פ 9201/18 מיום 8.6.2022 (להלן: פסק הדין ), אשר דחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו בעבירה של רצח בכוונה תחילה ובעבירות נוספות וכן את ערעורו על גזר הדין. רקע הדברים 1. ביום 26.4.2018 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ר' סוקול , בהסכמת השופטות ת' שרון-נתנאל ו- ר' בש ) את המבקש בעבירת רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 לחוק ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק; בעבירות בנשק לפי סעיף 144(א) ו-(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק; ובעבירת שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק. כעולה מהכרעת הדין, ביום 31.7.2015 ירה המבקש – שהיה רעול פנים ולבוש שחורים – בראמי אסקנדר עמאש ז"ל (להלן: המנוח ) ובחברו, ולאחר שהשניים החלו להימלט המבקש, שהיה מסוכסך עם המנוח, רדף אחריו והמשיך לירות לעברו. כתוצאה מאירוע הירי, נפגע המנוח מארבעה קליעים שהביאו בסופו של דבר למותו, וכן נפגעה עוברת אורח – זהייה עמאש (להלן: זהייה ). לאחר אירוע הירי, המבקש ברח לחצר ביתו של מוחמד זאיט (להלן: זאיט ), שאליה הגיע מיד אחריו אדם בשם מוחמד עאמש (המכונה חמאדה; להלן: חמאדה ). המבקש הורה לחמאדה למסור את האקדח שבאמצעותו בוצע הירי לבן דודו מחמד ג'ורבאן, וכן הורה לזאיט לשרוף את החולצה שלבש במהלך אירוע הירי וליצור קשר עם אדם נוסף, גיסו של המבקש, שימלט אותו מהמקום. בהמשך אותו היום אף הורה המבקש לזאיט להשמיד את מכשיר ההקלטה שמחובר למצלמות האבטחה בביתו. בית המשפט המחוזי קבע כי הוכח מעבר לספק סביר שהמבקש הוא זה שירה במנוח וגרם למותו וכן פצע את זהייה, אף שלא נמסרה עדות ישירה לעניין זיהויו של היורה, שהיה רעול פנים. זאת, בין היתר, בהתבסס על עדותו של חמאדה לעניין מסלול הבריחה של המבקש. חמאדה הציג בעניין זה שלוש גרסאות שונות, ובית המשפט המחוזי מצא כי מבין שלוש הגרסאות יש להעדיף את הגרסה הראשונה שמסר חמאדה בחקירותיו במשטרה, אשר מפלילה את המבקש. 2. ביום 2.12.2018 נגזר על המבקש מאסר עולם בגין עבירת הרצח; מאסר בפועל של 30 חודשים בגין עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות, שירוצו במצטבר לעונש מאסר העולם; מאסר בפועל של 20 חודשים בגין העבירות בנשק ומאסר בפועל של 18 חודשים בגין עבירת שיבוש מהלכי משפט, שירוצו בחופף לעונש מאסר העולם. נוכח הרשעתו אף הופעל נגדו מאסר מותנה של 6 חודשים שהושת עליו בתיק אחר, ונקבע כי עונש זה ירוצה במצטבר לעונש מאסר העולם. כמו כן, נגזר על המבקש מאסר מותנה והוא חויב בתשלום פיצויים למשפחת המנוח ולזהייה. 3. המבקש הגיש ערעור על הרשעתו ועל גזר דינו לבית משפט זה, אשר נדחה, על שני ראשיו, ביום 8.6.2022 (השופט שוחט , בהסכמת המשנה לנשיאה (בדימ') הנדל והשופט (בדימ') קרא ). בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי בנוגע לגרסה המפלילה שמסר חמאדה לעניין מסלול הבריחה של המבקש מזירת האירוע. זאת משום שקביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה התבססו על התרשמותו הישירה מחמאדה ועל מהימנותו והן נומקו כדבעי בהכרעת הדין. השופט שוחט הוסיף ודחה את טענת המבקש לפיה יש לזקוף לחובת המשיבה את העובדה שלא זימנה לעדות נוספת את זאיט על מנת שיתייחס לגרסה המאוחרת שמסר חמאדה במסגרת עדותו בהליך, ולפיה זאיט היה רעול הפנים והוא זה שאיים על חמאדה ודרש ממנו להפליל את המבקש. זאת, בין היתר, מן הטעם שבא-כוח המבקש לא הצביע על מקור נורמטיבי כלשהו המחייב את המאשימה, בנסיבות שתוארו, להעיד פעם נוספת עד מטעמה. עוד צוין כי בשים לב לכך שבשלב ניהול המשפט כל חומר החקירה פרוס בפני הנאשם, הרי שככל שהמבקש היה מעוניין בכך, עמדה בפניו האפשרות לבקש מבית המשפט לצוות על זאיט להתייצב לעדות ואילו בא-כוח המבקש לא סיפק הסבר המניח את הדעת באשר למחדלו לעשות כן. בהקשר זה ציין השופט שוחט כי כבר נפסק שבכך יש כדי להקהות את עוצמת מחדל החקירה, ככל שהיה כזה. השופט שוחט הוסיף וקבע כי אף שאין ראייה פורנזית הקושרת את המבקש לביצוע הירי או עדות המזהה אותו בזירת הרצח, מכלול העדויות והראיות שהוגשו בתיק, וכן משקלן המצטבר, תומך בהרשעתו של המבקש, וזאת אף מבלי להידרש לחלק מן העדויות, ובהן גרסתו המפלילה של חמאדה. בהקשר זה הודגש כי גרסת המבקש לפיה זאיט הוא שירה במנוח (להלן: הגרסה המזכה ) אינה מתקבלת על הדעת והיא נעדרת כל ביסוס ראייתי. לפיכך, קבע השופט שוחט , כי המסקנה ההגיונית היחידה העולה מחומר הראיות היא כי רעול הפנים שירה במנוח הוא המבקש, וכי המבקש לא עמד בנטל לעורר ספק סביר לגבי אשמתו. 4. ערעור המבקש על גזר הדין נדחה אף הוא. הבקשה לדיון נוסף 5. על פסק דין זה הגיש המבקש בקשה לדיון נוסף. טענתו המרכזית של המבקש היא כי בית המשפט לא נתן דעתו לגרסה המזכה שהעלה חמאדה, ולשיטתו, אי הבהירות שהתעוררה בעניין זה חייבה את בית המשפט להורות למשיבה לזמן את זאיט לעדות נוספת. לגישת המבקש, יש ליישם בעניינו את תאוריית "אסטרטגיית ההכרעה הכללית", שעניינה הקצאת סיכוני המשגה בהליך הפלילי, אשר נזכרה בספרות המשפטית. לטענת המבקש, יישום תאוריה זו בענייננו מוביל למסקנה כי היה הכרח לבחון את הגרסה המזכה באמצעות זימונו של זאיט לעדות נוספת. עוד טוען המבקש כי אימוץ התיזה המפלילה של חמאדה נעשה שלא מסיבות משפטיות טהורות אלא בשל חשש מפני הפשיעה הרווחת בחברה הערבית. לשיטתו, תופעה זו, המכונה בספרות "תופעת הפאניקה המוסרית", מובילה לפגיעה בחזקת החפות ומקרה זה הוא דוגמה לכך. המבקש מוסיף וטוען כי פסק הדין מעורר לראשונה סוגיות בתחום דיני הראיות ״שעד עתה לא זכו לליבון והסדרה״; כי בית המשפט המחוזי ביכר את הגרסה המפלילה של חמאדה בהסתמך על "שיקולים שבהיגיון" ולא על התרשמותו מן העדים, ולפיכך לא היה מקום לקבוע כי הקביעות בעניין זה נוגעות לממצאי עובדה שבהם לא תתערב ערכאת הערעור; וכי הקביעות בפסק הדין מנוגדות לקביעות אחרות בפסיקה שעניינן בחינת גרסאות חפות. דיון והכרעה 6. דין הבקשה להידחות. כפי שהודגש לא אחת, דיון נוסף הוא הליך חריג ונדיר השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנ"פ 2784/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (20.5.2021)). עוד נפסק כי על ההלכה החדשה לגלות עצמה על פני פסק הדין ולהיות ברורה ומפורשת (דנ"פ 4966/19 קרני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (8.8.2019); להלן: עניין קרני ). לא זה המקרה שלפנינו. 7. עיון בבקשה מעלה כי המבקש לא הצביע על הלכה כלשהי שנקבעה בפסק הדין, ולא בכדי שכן מסקנותיו של בית המשפט במקרה דנן נגזרות כולן מן ההלכות הקיימות ומיישמות אותן. בניגוד לטענת המבקש, בית המשפט נדרש לגרסה המזכה שהעלה חמאדה ומצא, על בסיס ניתוח הראיות שבתיק, כי המסקנה ההגיונית היחידה העולה מהן היא כי המבקש הוא רעול הפנים שירה במנוח (פסקאות 79-78 לפסק הדין). בפנינו, אפוא, פסק הדין הנטוע כולו בנסיבותיו הפרטניות של המקרה והנסמך, כאמור, על חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט. 8. המבקש טוען כי הקביעה לפיה אי זימונו של זאיט לעדות נוספת אינו מהווה מחדל של המשיבה, סותרת הלכות קודמות. טענה זו אף היא דינה להידחות. הקביעה לפיה החלטת המשיבה שלא לזמן לעדות נוספת את זאיט אינה מהווה מחדל חקירה התבססה, בין היתר, על העובדה שהמבקש לא עמד על המקור הנורמטיבי שעליו נסמכה טענתו זו, וכן על ממצאי עובדה ומהימנות שבגינם לא נתן בית המשפט המחוזי אמון בגרסה המזכה החדשה שהעלה חמאדה בבית המשפט. קביעות אלו אינן עולות כדי הלכה חדשה, ובוודאי שאין למצוא בהן "כוונה ברורה ומפורשת" לעשות כן (עניין קרני ). יתרה מכך, הפסיקה שאליה הפנה המבקש בהקשר זה אינה יכולה לסייע לו, שכן הסוגיות שנדונו בפסקי הדין שנזכרו אינן רלבנטיות לענייננו, ואינן נוגעות כלל ועיקר לשאלות שבהן מיקד המבקש את הבקשה הנוכחית. 9. כפי שנפסק לא אחת בעבר, הדיון הנוסף לא נועד לברר לראשונה סוגיות שלא נדונו בפסק הדין ואף לא בפסיקה קודמת של בית המשפט העליון (דנ"פ 3009/22 כהן נ' היועצת המשפטית לממשלה , פסקה 12 (30.6.2022)). לפיכך, טענות המבקש לפיהן יש לדון בסוגיות מהותיות בדיני הראיות שלא נדונו קודם לכן בפסיקה, ובהן "אסטרטגיית ההכרעה הכללית", אין להן מקום. 10. לבסוף, העובדה שפסק הדין ניתן פה אחד נושאת אף היא משקל מסוים, ובהצטרפה אל יתר הטעמים שמניתי לעיל - תומכת בדחיית הבקשה לקיום דיון נוסף (ראו, דנ"פ 2168/20 בלווא נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (17.6.2020)). אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22046650_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"פ 4665/22", "דנ\"פ 2784/21", "דנ\"פ 4966/19", "דנ\"פ 3009/22", "דנ\"פ 2168/20" ]

748,652

737,599

בבית המשפט העליון בג"ץ 4666/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: המועצה האזורית לב השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. שר האוצר 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור מרכז 4. מועצה המקומית קדימה צורן עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד אלי וילצ'יק; עו"ד רוית צימנט החלטה התיק ידון במאוחד עם בג"ץ 2063/22. המשיבים יגישו תגובתם המקדמית לעתירה 14 ימים עובר למועד הדיון. בשלב זה לא ראיתי ליתן צו ביניים. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046660_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4666/22", "בג\"ץ 2063/22" ]

748,653

737,539

בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס בקשה מיום 10.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4667/22" ]

748,654

739,191

בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס בקשה מיום 10.7.2022 לפטור מהפקדת ערובה; תשובה מיום 25.7.2022 החלטה הבקשה שבכותרת אינה מניחה תשתית ראייתית מלאה ומבוססת באשר למצבו הכלכלי של המבקש, אין בה תיעוד מפורט של הוצאות, הכנסות ונכסי המבקש ולא צורפו לה מסמכים רלוונטיים, כגון תדפיסי עובר ושב מחשבון הבנק של המבקש. בנוסף לכך, המבקש לא פירט כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי. אציין עוד כי כפי שנפסק בעבר, אין די בהצבעה על קיומם של חובות כדי לפטור את המבקש מהוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית (ראו למשל: ע"א 958/22 עזבון המנוחה עזיזה בעדש נ' נפתלי נשר (25.4.2022); רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (6.6.2022) ) . לכך יש להוסיף עוד כי המבקש הפקיד ערובה בבית המשפט המחוזי בהליך קמא, ולא הבהיר בבקשתו כיצד עלה בידו לעשות כן. כמו כן, לאחר שעיינתי בפסקי הדין וההחלטות של הערכאות קמא ובהתחשב באמת המידה המצומצמת לקבלת בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אני סבורה כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים. אשר על כן, לא ראיתי להורות על מתן פטור מהפקדת ערובה. הערובה תופקד עד ליום 3.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום , ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4667/22", "ע\"א 958/22", "רע\"א 3046/22" ]

748,655

740,132

בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי המבקש טרם הפקיד את הערובה בהליך, וזאת חרף החלטתי מיום 28.7.2022. לפנים משורת הדין, רשאי המבקש להסיר מחדלו עד ליום 14.8.2022, שאם לא כן יובא לפניי ההליך לשם מחיקתו. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4667/22" ]

748,656

740,867

בבית המשפט העליון רע"א 4667/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אלון לוי נ ג ד המשיבה: עו"ד אתי סדיס המשך טיפול פסק-דין מן המזכירות נמסר כי לא הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף החלטותיי מיום 28.7.2022 ומיום 9.8.2022. אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך. ניתן היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046670_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4667/22" ]

748,657

737,512

בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ונוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ניר ברששת; עו"ד רון ברנט החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 10.8.2022. בשלב זה לא ראיתי ליתן צו ביניים או צו ארעי, הגם שלא נעלמו מעיניי ההודעות ששלח המשיב 2 לקשישים הפוקדים את מרכז היום וחזקה על המשיב 2 כי בתגובתו המקדמית יתייחס לכך. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4669/22" ]

748,659

740,382

בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ונוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא בקשת המשיב להארכת מועד בשם העותרת: בשם המשיב 1: עו"ד ניר ברששת עו"ד ליאורה וייס-בנסקי החלטה כמבוקש (ולא נעלמה מעיני התנגדות העותרת). המשיב 1 יגיש תגובתו עד ליום 21.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4669/22" ]

748,660

741,105

בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 - ג' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ולנוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא בקשת המשיב 1 מיום 21.8.2022 להארכת מועד בשם העותרת: בשם המשיב 1: עו"ד ניר ברששת עו"ד ליאורה וייס-בנסקי; עו"ד נועה רוזנברג החלטה כמבוקש (לא נעלמה מעיני תגובת העותרת לבקשה). המשיב 1 יגיש תגובתו עד ליום 23.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4669/22" ]

748,661

741,464

בבית המשפט העליון בג"ץ 4669/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: עמותה לשירותים להכשרה ולהשכלה למבוגרים ונלוער נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עיריית קרית אתא עתירה למתן צו על תנאי; תגובת המשיב 2 מיום 10.8.2022; תגובת המשיב 1 מיום 24.8.2022; בשם העותרת: בשם המשיב 1: בשם המשיב 2: עו"ד ניר ברששת עו"ד ליאורה וייס-בנסקי; עו"ד נועה רוזנברג עו"ד ארנה רוזן-אמיר החלטה העתירה תועבר לדיון בפני הרכב. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046690_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4669/22" ]

748,662

737,696

בבית המשפט העליון רע"א 4670/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשות: 1. איציק הובלות ואריזות חקלאיות בע"מ 2. שלתם בנין בע"מ 3. ע. צובארי בנין בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. דרור חוטר ישי, עו"ד 2. אסנת חברה לעבודות קבלניות בע"מ 3. ששון נמני 4. רן נמני 5. אלי דרוויש 6. רפאל עובדיה שוחט 7. יצחק שוחט 8. עיזבון המנוח גבריאלי יעקב 9. א.ש.י.ב – נכסים והשקעות בע"מ 10. רחל גלעדי 11. אביוד, חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ 12. מוסך האחים קצב בע"מ 13. גבריאלי ראובן נכסים והשקעות בע"מ 14. נחום יחזקאל 15. יצחק צחי נחום 16. עזבון אהרון חוטר ישי ז"ל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי וש' יעקובוביץ) שניתן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 בשם המבקשות: עו"ד אחיקם גריידי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי ו ש' יעקובוביץ) אשר ניתן ביום 30.3.2022 ותוקן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 (אשר נדונו במאוחד), ואשר קיבל בחלקו את ערעורו של המשיב 1 על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט ע' הדר ) אשר ניתן ביום 19.7.2020 בת"א 59532-05, במסגרתו חויבו המבקשות 3-2 והמשיבים 5-3, ו-8 לשלם למשיב 1 סכומים שונים עבור שימוש שעשו במקרקעין משותפים מושא הסכסוך; המבקשת 1 הופטרה מחיוב. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". 5. כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 6. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 7. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046700_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4670/22", "בע\"א 54216-09-20", "בע\"א 55951-09-20", "בע\"א 58973-09-20" ]

748,663

737,590

בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 10.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 28.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046720_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4672/22" ]

748,664

738,074

בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשות להוספת מסמכים מיום 14.7.2022 החלטה הבקשות יתויקו בתיק בית המשפט, ויובאו לדיון בפני המותב שידון בהליך, כנהוג בבית משפט זה. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046720_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4672/22" ]

748,665

739,439

בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה מיום 10.7.2022; תשובת המשיב 1 מיום 25.7.2022; תשובת המשיב 2 מיום 27.7.2022; בקשת המבקש מיום 31.7.2022 החלטה בבקשה מיום 31.7.2022 עותר המבקש לכך שבתו תשלם עבורו את האגרה ותפקיד עבורו את הערובה, וזאת בתוך שלושה ימים. במצב דברים זה, נראה כי בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה מתייתרת. המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה (ומובן שהוא יכול להיעזר בבתו לשם כך) עד ליום 8.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046720_K03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4672/22" ]

748,666

740,546

בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.5.2022 ומיום 19.5.2022 בפש"ר 12901-03-16 שניתנה על ידי כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ' בשם המבקש: בעצמו החלטה כעולה מהרישא לבקשת רשות הערעור, היא מתייחסת להחלטות של בית המשפט המחוזי מהימים 11.5.2022 ו-19.5.2022. המבקש צירף לבקשתו רק החלטה מיום 11.5.2022 ועליו לצרף גם את ההחלטה הנוספת ככל שבקשת רשות הערעור מתייחסת גם אליה. בנוסף, מאחר שבקשת רשות הערעור איננה מנוסחת בצורה בהירה די הצורך, המבקש יבהיר בנפרד ובקצרה את הטענות שהוא מבקש להעלות לגבי כל אחת מההחלטות האמורות, כדי שניתן יהיה לקבל החלטה ביחס לטענות אלה. כל זאת יעשה המבקש עד ליום ב', 29.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046720_P04.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il =

[ "רע\"א 4672/22" ]

748,667

741,835

בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.5.2022 ומיום 19.5.2022 בפש"ר 12901-03-16, שניתנו על ידי כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המבקש: בעצמו החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) מהימים 11.5.2022 ו-19.5.2022 בפש"ר 12901-03-16, במסגרתן נדחו בקשות המבקש להוספת ראיות ולמתן הוראות לנאמן, בהתאמה. 1. החל משנת 2016 מתנהל בבית המשפט קמא הליך פשיטת רגל של החייב מרדכי ספיר ז"ל (להלן: החייב ו- הליך הפש"ר , בהתאמה; יוער כי החייב נפטר במהלך ההליך). המשיב בבקשה דנן, עו"ד יניב אינסל, מונה ביום 4.12.2016 כנאמן על נכסיו של החייב (להלן: הנאמן ). ביום 2.8.2020 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות (להלן: הבקשה למתן הוראות ), בה התבקש בית המשפט להצהיר כי נכס מקרקעין בפתח תקווה, הידוע כחלקה 236 בגוש 6361 (להלן: הנכס ) מצוי בבעלותו הבלעדית של החייב, ועל כן מוקנה לנאמן. כן התבקש בית המשפט להורות על מימוש הנכס, וזאת מכוח השעבוד הרשום עליו לטובת מלווים של החייב (להלן: המלווים ), ובהתאם לתנאי הסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן לבין המלווים ואושר על ידי בית המשפט. 2. בבקשתו, פירט הנאמן כי מבדיקות שערך עולה שהחייב נהג לרשום חלק מנכסיו על שם קרובי משפחה שונים משיקולי מס, כאשר אותם בני משפחה החזיקו עבורו את הנכסים בנאמנות. כך נהג החייב, בין היתר, ביחס לנכס שבמחלוקת, אשר אותו רשם על שם דודו, מר עזרא פור חגיגי ז"ל (להלן: המנוח ). על פי הנטען, לצורך הבטחת זכויות החייב בנכס, ביום 30.3.2005 חתם המנוח על ייפויי כוח בלתי חוזרים המייפים את כוחם של החייב ושל עורך דינו לבצע כל פעולה משפטית בנכס; וביום 26.5.2005 הוא חתם על צוואה בה הוא מוריש לחייב את המקרקעין (להלן: צוואת המנוח ). בחלוף כעשור, רשם החייב ביום 14.7.2014 משכנתה על הנכס לטובת המלווים, וזאת בתמורה להלוואה בסך של 1.5 מיליון ש"ח אותה הם העניקו לחברה בבעלותו. על רקע זה, לאחר תחילת הליך הפש"ר, הגיש הנאמן בחודש יוני 2017 בקשות לביטול הענקה אסורה ולביטול העדפת נושים. בקשות אלה הובילו בסופו של דבר להסכם פשרה בין הנאמן למלווים, לפיו נתנו האחרונים את הסכמתם להעמיד את הנכס למימוש במסגרת הליך הפש"ר, תוך שנקבע כי הם יקבלו 50% מהתמורה שתתקבל לטובת פירעון חובם (אך לא יותר מ-1.2 מיליון ש"ח), ואילו היתרה תעבור לקופת פשיטת הרגל (להלן: הסכם הפשרה ). עוד פירט הנאמן בבקשתו כי חלק מילדי המנוח, ובכללם המבקש – מר הרצל חגיגי, מתנגדים למימוש הנכס, וזאת בטענה כי המנוח הותיר אחריו צוואה מאוחרת יותר מיום 24.8.2005, וכי חתימותיו על גבי ייפויי הכוח ועל גבי הצוואה הקודמת זויפו. הנאמן טען כי אין ממש בטענות אלה, וזאת שכן המנוח החזיק בנכס בנאמנות בלבד, כך שהוא לא יכול היה להורישו במותו; וכן מאחר שממילא הצוואה המאוחרת לא ביטלה את הצוואה הקודמת בה ביקש המנוח להחריג את הנכס מעיזבונו, אלא לכל היותר הוסיפה עליה. אשר לטענה בדבר זיוף חתימת המנוח, טען הנאמן כי מדובר בטענה מופרכת העומדת בניגוד גמור לראיות; וכי בכל מקרה אין בטענה זו כדי למנוע את מימוש הנכס מכוח המשכנתה שהוטלה לזכות המלווים, שכן זו נרשמה לטובתם בתום לב ובתמורה. ביום 17.3.2020 הוגשה תגובת הכונס הרשמי (להלן: הכנ"ר ) שתמכה בקבלת הבקשה למתן הוראות, וזאת משטענותיו של הנאמן נתמכו במספר בלתי מבוטל של אסמכתאות, בעוד שטענות המבקש לא הוכחו כנדרש. 3. ביום 1.4.2021 הגיש המבקש בקשה כי בית המשפט יורה לנאמן להעביר לידיו את אישורו של בית המשפט להסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן למלווים. ביום 9.4.2021 הורה בית המשפט קמא למבקש לפנות לנאמן לצורך קבלת האישור האמור. לאחר מכן, חזר המבקש והגיש בקשות בעניין בטענה כי פניותיו לנאמן לא נענו. ביום 19.10.2021 הורה בית המשפט קמא לנאמן להמציא למבקש את אישור הסכם הפשרה המבוקש בתוך שבעה ימים. ביום 16.11.2021 הגיש הנאמן הודעה לפיה ההחלטה המאשרת את הסכם הפשרה, שניתנה ביום 28.1.2019, נמצאה, והועברה ישירות למבקש. ביום 25.11.2021 הגיש המבקש הודעת הבהרה לפיה ההחלטה האמורה שהועברה לו על ידי הנאמן אינה מאשרת את הסכם הפשרה עם המלווים, כי אם הסכמים אחרים שנחתמו בין הנאמן לבין משפחת החייב ובנק דיסקונט. בהתאם, נטען כי בית המשפט מעולם לא אישר את הסכם הפשרה, וכי הנאמן משקר. ביום 12.12.2021 נקבע כי הבקשה תידון בדיון. 4. ביום 1.2.2022 התקיים דיון הוכחות בבקשה למתן הוראות. במסגרת הדיון, העלה המבקש את טענותיו לעניין היעדרו של אישור בית המשפט להסכם הפשרה עם המלווים. בתום הדיון, קבע בית המשפט כי כאמור בהחלטתו בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 12.10.2021, הדיון בבקשה למתן הוראות יפוצל לשניים: בשלב הראשון יתבררו המחלוקות בין המבקש לבין הנאמן ביחס לזכויות הבעלות בנכס; ובשלב השני, וככל שייוותר צורך, תידון סוגיית השעבוד שהוטל על הנכס לטובת המלווים, ובכלל זה שאלות הנוגעות להסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן למלווים (להלן: ההחלטה מיום 1.2.2022 ). 5. אף על פי כן, הוסיף המבקש להגיש בקשות חוזרות ונשנות בעניין, במסגרתן ביקש מבית המשפט להורות לנאמן להבהיר היכן נמצא האישור שנתן בית המשפט להסכם הפשרה, וטען כי ככל שלא קיים אישור כזה, הרי שהנאמן שיקר לבית המשפט. אחת מבקשות רבות אלה הוגשה ביום 13.5.2022, ובמסגרתה חזר המבקש על טענותיו האמורות. ביום 19.5.2022 נתן בית המשפט קמא החלטה בבקשה זו, המפנה את המבקש להחלטה מיום 1.2.2022 (להלן: ההחלטה מיום 19.5.2022 ). 6. ביני לביני, בהתאם להוראת בית המשפט, הגיש הנאמן ביום 3.3.2022 סיכומים מטעמו בבקשה למתן הוראות, המתמקדים בשאלת זכויות הבעלות בנכס. בחלוף כעשרה ימים, הגיש המבקש ביום 14.3.2022 בקשה להוספת ראיות, במסגרתה ביקש להגיש לבית המשפט דפי חשבון בנק של הוריו – המנוח ואשתו – מהשנים 2003-2001, המעידים לשיטתו על כך שהם שילמו כספי מיסים לרשויות המס ביחס לנכס. הנאמן והכנ"ר בתגובותיהם טענו כי יש לדחות את הבקשה, וזאת, בין היתר, בשל השיהוי המשמעותי שנפל בהגשתה. בינתיים, במהלך חודש אפריל 2022 הוגשו סיכומיהם של יתר הצדדים לבקשה למתן הוראות, לרבות המבקש. ביום 11.5.2022 נתן בית המשפט קמא החלטה הדוחה את בקשת המבקש להוספת ראיות, וזאת ממספר טעמים: ראשית , הבקשה הוגשה בשלב הסיכומים, ולאחר שכבר הסתיים הליך ההוכחות; שנית , הבקשה עוסקת במסמכים ישנים אותם יכול היה המבקש להשיג בשלב מוקדם יותר; שלישית , עיון במסמכים מגלה כי ממילא אין בהם כדי להוכיח את טענות המבקש – כך, מדובר בדפי חשבון חלקיים אשר לא ניתן להסיק מהם כי הוריו של המבקש אכן שילמו את סכומי הכסף הנטענים לרשות המיסים (להלן: ההחלטה מיום 11.5.2022 ). 7. בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית נגד ההחלטה מיום 11.5.2022 וההחלטה מיום 19.5.2022, ובמסגרתה חוזר המבקש על עיקרי הטענות שהעלה לפני בית המשפט קמא. 8. דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובות המשיבים. מושכלות יסוד הן כי שיקול הדעת המוקנה לבית משפט של חדלות פירעון הוא רחב, וזאת לאור מומחיותו הייחודית והתרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין. משכך, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעת זה, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 3913/22 זכאי נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 10 והאסמכתאות שם (17.8.2022)). הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, כדוגמת ההחלטות נושא בקשת רשות הערעור דנן (ראו: רע"א 6227/20 שניידרמן נ' עו"ד גבור , פסקה 8 (14.10.2020); רע"א 3231/22 זילברשטרום נ' עו"ד בראון – המנהל המיוחד לעמותת תלמוד תורה (בפירוק) , פסקה 10 (17.7.2022)). אינני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם מקרים חריגים אלה. 9. אשר להחלטה מיום 11.5.2022, בית המשפט קמא נתן דעתו לטענות המבקש ביחס לראיות הנוספות אותן ביקש להגיש, והגיע למסקנה כי אין לקבלן. בית המשפט ביסס החלטתו זו הן על השלב המאוחר בו הוגשו הראיות – לאחר סיום שלב ההוכחות ובעיצומו של שלב הסיכומים; הן על מחדלו של המבקש לפעול להשגתן של ראיות אלה בשלב מוקדם יותר (על אף שמדובר במסמכים מלפני כשני עשורים); והן על כך שממילא אין בכוחן של הראיות האמורות כדי להוכיח את טענותיו של המבקש לעניין תשלום המיסים על ידי הוריו (השוו: רע"א 5628/22 אלח'ורטי נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (30.8.2022). אינני סבורה כי נפל פגם בהחלטה זו, לא כל שכן כזה המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. 10. אשר להחלטה מיום 19.5.2022, בית המשפט קמא חזר והבהיר למבקש כי בשלב הראשון תידון אך ורק המחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין זכויות הבעלות בנכס, ורק לאחר מכן – וככל שיהיה בכך צורך, תידון הבקשה לממש את הנכס לטובת המלווים, ובמסגרת זו יידון גם הסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן למלווים. מכך עולה כי ככל שיימצא כי הזכויות בנכס אכן מוקנות לנאמן, הרי שבשלב השני של הדיון תינתן למבקש ההזדמנות להעלות את טענותיו ביחס להסכם הפשרה, לרבות טענותיו לעניין היעדר אישורו של בית המשפט להסכם הפשרה. על כן, לא ראיתי מקום להתערב גם בהחלטה זו. טוב יעשה המבקש אם יסתייע בייעוץ משפטי לצורך המשך ההליך לפני בית המשפט קמא. 11. סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשו תשובות – אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046720_P05.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4672/22", "רע\"א 3913/22", "רע\"א 6227/20", "רע\"א 3231/22", "רע\"א 5628/22" ]

748,668

742,094

בבית המשפט העליון רע"א 4672/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה מטעם המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 5.9.2022 בשם המבקש: בעצמו החלטה בית משפט זה סיים את מלאכתו בהליך דנן עם מתן ההחלטה מיום 5.9.2022, ולכן לא ניתן עוד להידרש להליך או להיעתר לבקשה (שטיבה אינו ברור) ביחס אליו. לפנים משורת הדין, לא יחויב המבקש, בפעם הזו, בהוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046720_P06.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4672/22" ]

748,669

738,231

בבית המשפט העליון בש"א 4673/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. תמי דניאל זדה 3. בר רחמים דניאל זדה בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד אתי עטייה החלטה לתגובת המשיב 3 עד ליום 27.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046730_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4673/22" ]

748,670

741,591

בבית המשפט העליון בש"א 4673/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. תמי דניאל זדה 3. בר רחמים דניאל זדה בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד אתי עטייה החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) , לאיחוד הדיון בתאד"מ 66481-08-21 המתנהל בבית משפט השלום ברחובות, והדיון בת"א 69655-10-21 המתנהל בבית משפט השלום בנצרת, עם הדיון בתאד"מ 53822-04-22 המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. המשיבים 2-1 מסכימים לבקשה, ואילו המשיב 3 לא מסר את תגובתו לבקשה, חרף החלטתו של בית משפט זה מיום 17.7.2022. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה. 5. כעולה מעיון בתיקי בית המשפט, התביעה בת"א 69655-10-21 (שלום נצרת) נמחקה בהתאם להחלטתו של בית משפט השלום בנצרת מיום 13.7.2022. במצב דברים זה, אין להורות על איחודו עם יתר ההליכים. אף אין להורות על איחוד הדיונים בתאד"מ 66481-08-21 (שלום רחובות) ותאד"מ 53822-04-22 (שלום פתח תקווה), המתנהלים בבתי משפט המצויים באותו מחוז שיפוט (וראו: סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; בש"א 2594/17 גררה נ' אזילוב (19.4.2017); בש"א 3264/22 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' בדיר (22.5.2022)). ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046730_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4673/22", "בש\"א 2594/17", "בש\"א 3264/22" ]

748,671

737,513

בבית המשפט העליון רע"ב 4674/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: משה קיידר נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' עאסי) בעת"א 46003-06-22 מיום 3.7.2022 בשם המבקש: עו"ד מיה רוזנפלד החלטה נקבע לדיון ליום 14.7.2022 שעה 09:00. (בהינתן שמועד האזכרה קבוע לשעה 17:00 באותו יום). ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046740_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4674/22" ]

748,672

737,928

בבית המשפט העליון רע"ב 4674/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: משה קיידר נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.7.2022 בעת"א 46003-06-22 שניתן על ידי כבוד השופט ע' עאסי תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז התשפ"ב (14.7.2022) בשם המבקש: עו"ד מיה רוזנפלד בשם המשיבים: עו"ד יונתן יוסף סיטון; עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה 1. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, לא ראינו ליתן רשות ערעור. 2. בהסכמת המשיבים, המבקש יהא רשאי לצאת מכלא השרון, למשך 5 שעות, ובליווי מפקח-ערב על מנת לצאת לאזכרה בבית העלמין בגבעת שאול, מחר ה- 15.7.2022. 3. כאמור לעיל, יציאת המבקש כפופה לכך שהמבקש יהיה מלווה במפקח-ערב, אשר יחתום על ערבות צד ג' בסך 25,000 ₪, וזאת בנוסף להפקדה בסך 2,000 ₪. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22046740_E02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4674/22" ]

748,673

738,254

בבית המשפט העליון רע"ב 4674/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: משה קיידר נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשה להשבת פקדון בשם המבקש: עו"ד מיה רוזנפלד החלטה כמבוקש. הפיקדון יוחזר למפקידו. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046740_E03.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4674/22" ]

748,674

737,912

בבית המשפט העליון ע"א 4675/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. מדינת ישראל - המחלקה לחקירת שוטרים 2. משה סעדה 3. דובי שריצר 4. שרית עדיקא נ ג ד המשיב: נצ"מ (בדימוס) אילן סרדל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 22.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046750_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4675/22" ]

748,675

738,510

בבית המשפט העליון בש"פ 4677/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. אמיר אבו נימר 2. פואד אבו נימר 3. קיואן אבו נימר 4. גמאל אבו נימר 5. זיאד אבו נימר בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ' בתמוז התשפ"ב (19.7.2022) בשם המבקשת: בשם המשיבים: עו"ד יצחק פרדמן עו"ד דורון נוי החלטה בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים 5-1 (להלן: המשיבים ) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). 1. ביום 26.4.2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיבים המייחס להם עבירות של סחיטה באיומים – עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) בצירוף סעיף 29 לחוק; סחיטה בכוח – עבירה לפי סעיף 427(א) רישא בצירוף סעיף 29 לחוק; פציעה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1)+(2) וסעיף 29 לחוק; קשר לפשע (עבירות בנשק וירי) – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; עבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלה) – עבירה לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא וסעיף 144(ב) רישא וסיפא בצירוף סעיף 29 לחוק; יריות באזור מגורים –עבירה לפי סעיף 340א(ב)(1)+(2) בצירוף סעיף 29 לחוק; שינוי זהות של רכב – עבירה לפי סעיף 413ט בצירוף סעיף 29 לחוק; וחבלה במזיד – עבירה לפי סעיף 413 בצירוף סעיף 29 לחוק. 2. המשיבים הם חמישה אחים, ויחד עמם הואשם גם אביהם (להלן: שכיב אבו נימר ) באישום הראשון בכתב האישום. באישום זה נטען כי שכיב אבו נימר והמשיבים הם קרובי משפחה של ש' (להלן: המתלונן ). ביום 21.2.2021, על רקע סכסוך ממושך בין משפחת המשיבים לבין משפחת אמון מירכא, יצר שכיב אבו נימר קשר עם קרוב משפחתו (להלן: סולטאן ) וביקש ממנו להגיע לביתו-שלו עם המתלונן, ואכן, השניים הגיעו לביתו של שכיב אבו נימר בשעה 23:00. במעמד זה ובנוכחות יתר המשיבים ובני משפחה נוספים דרש שכיב אבו נימר מהמתלונן כי ישלם לו 100,000 ₪ לצורך השתתפות במימון הסולחה ביניהם לבין משפחת אמון. המתלונן השיב כי הוא אינו צד לסכסוך בין המשפחות אך כעזרה אישית וחד פעמית הוא מוכן לשלם 50,000 ₪. לנוכח סירובו של המתלונן החלו שכיב אבו נימר והמשיבים 3-1 לקלל אותו ולהכותו. בנוכחות יתר המשיבים המשיב 5 גרר את המתלונן מהבית אל החצר, תקף, היכה והפיל אותו כאשר שכיב אבו נימר והמשיבים 3-1 מתגודדים סביבו. המשיב 4 הצטרף ליתר המשיבים בחצר כשהוא מחזיק בידו חפץ הנחזה להיות אקדח וניגש למתלונן בעודו אוחז באקדח על מנת להפחידו. במקביל, המשיב 2 אחז בידו אקדח נוסף, דרך אותו בסמוך למתלונן על מנת להפחידו ואמר לו בנוכחות יתר המשיבים כי הוא חייב לשלם להם את הסכום שנדרש ממנו. כתוצאה ממעשי המשיבים שבוצעו בצוותא חדא, דימם המתלונן מפניו ונגרמו לו, בין היתר, חבלות וחתך עמוק בקרקפת, והוא טופל בבית חולים. על פי האישום השני בכתב האישום עובר לתאריך 13.3.2021 המשיבים, יחד עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למדינה (להלן: בני החבורה ), קשרו קשר לבצע ירי לעבר בית החולים "מול הנוף" בירכא, שהוא בית חולים גריאטרי סיעודי (להלן: בית החולים ). בני החבורה הצטיידו לשם כך, שלא כדין, ברובה סער הנחזה כרובה מסוג M16 , במחסנית תואמת ולכל הפחות ב-7 קליעים מסוג 5.56 מ"מ התואמים לו; באקדח, במחסנית תואמת לאקדח ולכל הפחות 16 קליעים מסוג 9 מ"מ התואמים לו; במטול רימונים, ברימון תאורה וברימון נפץ, הכינו אותם לפעולה והצטיידו בכפפות. סמוך לשעה 2:00 נפגשו בני החבורה בחצר הבית לצורך הכנה לתכנון הירי לעבר בית החולים ותכנון פרטי הביצוע, ולאחר מכן החליפו את לוחיות הרישוי של כלי הרכב שבהם תכננו להשתמש. בסמוך לשעה 2:30 נסעו שניים מבני החבורה לכיוון בית החולים כשהם מצוידים ברובה שאליו חובר המטול, באקדח, ברימון התאורה וברימון הנפץ, ובהגיעם בסמוך לבית החולים שבו שהו באותה שעה מאושפזים ואנשי צוות יצאו השניים מהרכב כאשר אחד אוחז ברובה עם המטול והשני באקדח והחלו לירות לכיוון בית החולים (לפחות 3 כדורים מהרובה, 16 כדורים מהאקדח, ואת רימון התאורה ורימון הנפץ מהמטול). מיד לאחר מכן, ברחו השניים בנסיעה מהירה מהמקום. כתוצאה מהירי נגרם נזק רב למבנה בית החולים ולמספר כלי רכב. 3. הליכי המעצר : בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. נטען, כי בידי המדינה ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים, ובין היתר, הודעתו של סולטאן בקשר לאירועים נשוא כתב האישום הראשון; צילומים מחצר ביתם של המשיבים המתעדים חלקית את תקיפת המתלונן וסחיטתו ביום 21.2.2021, ואת ההתארגנות לקראת ביצוע הירי לעבר בית החולים מיום 13.3.2021; דו"חות צפייה מפורטים של החוקרים; הודעת דודם של המשיבים שזיהה את המשיבים 5-2 במפגש ההכנה לקראת ביצוע הירי לעבר בית החולים; המשיבים שמרו על זכות השתיקה בחקירתם, למעט המשיב 2 שטען כי רכש בעצמו רובי איירסופט, והמשיב 3 שטען כי ברשותם רובה מסוג m4 איירסופט. 4. בדיון שנערך ביום 9.6.2021, הסכים בא כוח המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר והסכים למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים בכפוף לאפשרות לפנות לבית משפט בבקשה לעיון חוזר, ובית המשפט הורה כאמור. יצוין כי ביום 14.6.2021 הורה בית המשפט על מעצרו של שכיב אבו נימר, אבי המשיבים, בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו עד לתום ההליכים נגדו, וביום 27.6.2022 קיבל בית המשפט את בקשתו לעיון חוזר בקשר להעתקת מקום המעצר בפיקוח לביתו לאחר קבלת חוות הדעת היתכנות לפיקוח תוך שציין כי מסוכנותו קהתה עקב מעצר המשיבים. 5. לבקשת המדינה ובהסכמת המשיבים, מעצרם של המשיבים הוארך פעמיים, בימים 19.1.2022 ו-6.4.2022 (בש"פ 377/22 ובש"פ 2308/22). 6. ההליך העיקרי : עד כה התקיימו חמש ישיבות הוכחות בתיק העיקרי ונקבעו שבעה מועדי הוכחות נוספים בימים 12.7.2022, 20.9.2022, 2.10.2022, 26.10.2022, 8.11.2022, 15.11.2022 ו-22.11.2022 לאחר שהוגשו בקשות דחיה רבות. מכאן בקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים בפעם השלישית. 7. הרציונלים והשיקולים שבבסיס סעיף 62 לחוק המעצרים מוכרים וידועים ופורטו במאות ההחלטות שניתנו במסגרת זו. בתמצית, אל מול חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם יש להציב את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר והחשש לשיבוש הליכי משפט. במסגרת זו, השיקולים העיקריים הצריכים לעניין הם קצב התנהלות המשפט ולפתחו של מי, אם בכלל, רובץ העיכוב שנגרם בהתקדמות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; והחשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט. חלוף הזמן כשלעצמו לא מאיין את משקל האינטרסים הציבוריים, ועל בית המשפט לבחון את התמונה בכללותה, על רקע השיקולים הנוספים. 8. דומה כי בירור ההליך העיקרי יתארך הרבה מעבר להארכה הנוכחית, הגם שבשלב זה לא ברור כמה עדים מתוך 100 עדי התביעה אכן יידרשו למסור עדותם. רשמתי לפני גם את טרוניית המשיבים כי חומרי החקירה ותעודת החיסיון נמסרו להם באיחור ולא בשלמותם. ועם כל זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהאישום השני מעיד על עזות המצח של המשיבים, שהגיעו למקום וברשותם ארסנל נשק הכולל מטול רימונים, רובה M16 ואקדח, כאשר כל אחד מכלי הנשק תורם את חלקו ב"תזמורת" כלי הירייה. כתב האישום אינו מפרט מה המניע למעשה, אך כפי שלמדתי מדברי הסניגור, בבית החולים שבו מדובר אמורים לבצע עבודות בנייה להרחבתו, כך שככל הנראה יש סכסוך קבלנים ברקע. 9. קצה נפשו של הציבור בכלל, והציבור במגזר הערבי בפרט, בקלות הבלתי נסבלת של השימוש בנשק למגוון של מטרות – החל באיומים למטרות סחיטה ופרוטקשן וכלה לצורך חיסול חשבונות על רקע סכסוכים כאלה ואחרים. אין לי אלא לחזור על דברים שאמרתי אך לאחרונה: "סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), קובע חזקת מסוכנות בגין "עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם" ובמילים פשוטות, המחוקק הנחה את בית המשפט כי הכלל הוא "אם יורים – לא משתחררים ". זה הכלל, ועל מנת לחרוג מהכלל, ובכדי שניתן יהיה להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני, יש להצביע על "טעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה היותו של הנאשם קטין" (סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים)" (ראו בש"פ 1925/22 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 6 (22.3.2022))(הדגשה הוספה – י"ע). המסוכנות לביטחון הציבור הנובעת מעבירות נשק הינה ברורה ו אין צורך להרחיב בה: "עבירות נשק ועילת המסוכנות הולכות יד ביד, והשגת מטרת המעצר על דרך של חלופה שמורה למקרים חריגים " (ראו בש"פ 5518/13 אבו עראר נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (12.8.2013); וראו גם בש"פ 8702/15 מדינת ישראל נ' אבו קטיש , פסקה 27 (24.12.2015); בש"פ 5874/10 מנצור נ' מדינת ישראל (1.9.2010)). על אחת כמה וכמה, כאשר בירי בנשק עסקינן. 10. לנקודת המוצא " אם יורים – לא משתחררים " נוסיף כי המשיבים שמרו על זכות השתיקה, ולכך השלכה לא רק במישור הראייתי אלא גם במישור המסוכנות, באשר השתיקה אינה מאפשרת לבית המשפט לתהות על הרקע למעשה (והשוו ל בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל (10.3.2011)). ואם לא די בכל אלה, הרי שלמשיבים עבר פלילי לא מבוטל ונגד חלק מהם אף תלוי מאסר מותנה בר הפעלה. כך, לחובת המשיב 1 שלוש הרשעות קודמות מהשנים 2019-2014 בעבירות קשר לפשע רכוש ואלימות, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 10 חודשים; לחובת המשיב 2 שתי הרשעות קודמות מהשנים 2018-2014 בעבירות קשר לפשע, אלימות, רכוש ונשק, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים; לחובת המשיב 3 שלוש הרשעות קודמות בין השנים 2019-2017 בעבירות שיבוש מהלכי משפט, אלימות ורכוש ועומד ותלוי נגדו מאסר בר הפעלה בן 6 חודשים; לחובת המשיב 4 שתי הרשעות קודמות בשנת 2020 בעבירות סמים, ותלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות איומים, גניבה, פריצה לבניין שאינה דירה וביצוע גניבה והיזק לרכוש; לחובת המשיב 5 הרשעה קודמת משנת 2020 עבירות קשר לפשע, סמים, הפרעה לשוטר ונהיגה פוחזת. על רקע כל אלה, נקודת האיזון מטה את הכף להמשך מעצרם של המשיבים. 11. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם. בא כוחם של המשיבים טען כי המשיבים מבקשים לנהל את הדיון ביעילות, והלין על כך שבכל החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום, לא התאפשר לו לערוך ישיבה בפני שופט מגשר, ולו על מנת לייעל את הדיון, ולדבריו, מוסד הגישור בבית המשפט המחוזי בחיפה כמעט ואינו מתקיים. איני יודע אם אכן כך הם פני הדברים, הגם שנאמנים עלי דברי הסניגור המלומד. מכל מקום, חזקה על בית המשפט המחוזי בחיפה כי יומנו עמוס ביותר, ואין בדעתי להשיא עצה כזו או אחרת לגבי ניהול התיקים וחלוקת העבודה בין השופטים שהתיקים הרבים נערמים על שולחנם. אולם משהעלה הסניגור את הנושא, אנצל הזדמנות זו להזכיר את שבחו של מוסד הגישור הפלילי, מוסד שזכה להכרת המחוקק בסעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ), הנושא את הכותרת "דיון מקדמי". הגם שהמילה "גישור" לא נזכרת בסעיף 143א, הרי שהלכה למעשה, מקובל לראות סעיף זה כעוגן הסטטוטורי של מוסד הגישור (אך ראו המחלוקת בע"פ 8417/13 פלוני נ' מדינת ישראל (23.4.2014 )), ולמיצער, לראותו כמקור השראה פרשני להכרעה בסוגיות משפטיות שונות המתעוררות בהליכי הגישור (עמי קובו "הגישור הפלילי" המשפט כד 301, 304 (התשע"ח) . לא בכדי המחוקק אימץ לחיקו בהתלהבות את מוסד הגישור, שהחל את דרכו ביוזמה ברוכה של שופטים בשטח מתוך היענות לדרישה של השטח. רבות נכתב על מוסד הגישור בפלילים ועל כן לא אאריך (וראו, בין היתר, ע"פ 1277/17 מדינת ישראל נ' בלומנטל (21.5.2017); ע"פ 723/10 קסטל נ' מדינת ישראל (23.5.2010); עזרא קמא "'גישור בהליך פלילי' - מה זה משמיע לנו"? הרשות השופטת – עלון השופטים בישראל 32, 41 (ספטמבר 2003); רון שפירא "גישור פלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה" הרשות השופטת – עלון השופטים בישראל 32, 46 (ספטמבר 2003). אציין כי ממאמרו הנ"ל של השופט שפירא , כיום נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ניתן ללמוד כי בזמנו, ועוד בטרם עוגן מוסד הגישור בחסד"פ, בית המשפט המחוזי בחיפה היה בית משפט מוביל בהליכי גישור בפלילי). ההכרה בחשיבות מוסד הגישור בפלילים כפרקטיקה מקובלת ומבורכת, באה כיום לידי ביטוי גם בנוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-21 "גישור פלילי בבתי המשפט" (19.5.2021), שם נאמר: "הליך הגישור הפלילי הינו פרקטיקה מקובלת, ומטרתו, בין היתר, לייעל ולקצר את ההליך הפלילי, להוביל את הצדדים להסכמות תוך הסתייעות בכלים מקובלים ליישוב סכסוכים, וזאת תוך שמירה על האינטרס הציבורי והליך ראוי והוגן". עוד אפנה להנחיית פרקליט המדינה 8.4 "מדיניות התביעה בהליכי גישור פליליים" (31.5.2021), הנחיה שמכירה באינטרס הציבורי בקיומו של מוסד זה. כל מי שיושב על מדין בתיקים פליליים, מכיר את הצורך ב"תיווך" בין הנאשם לבין התביעה. לעיתים, ואפילו בשלבים מתקדמים של ישיבות ההוכחות, בית המשפט מתרשם כי קיים פער סמוי מן העין בין התביעה לבין ההגנה, אך מחשש שמא יאמרו כי בית המשפט ירד לזירה, נמנע בית המשפט מלגשר על אותו פער. מכאן החשיבות של מוסד הגישור בפלילים. שופט מגשר יכול לייעל את הדיון בצורה דרמטית, להעיר ולהאיר את עיניהם של הצדדים, ואף לסיים את הטיפול בתיק בהסדר בין התביעה לבין ההגנה. כך יוצאים כל הצדדים נשכרים, ובראש ובראשונה יוצא הציבור נשכר מכך שבית המשפט יכול לפנות את יומנו ולהתקדם בבירור תיקים אחרים הממתינים לתורם. הדברים נכונים גם ביחס לפרקליטות, שיכולה להקדיש ממשאביה לתיקים הרבים מספור שבטיפולה. ולא דיברנו עוד על נפגעי העבירה שעדותם יכולה להיחסך על כל הכרוך בכך, שקיצור ההליך מאפשר להם "לסגור מעגל" ולהתקדם בכתיבת סיפור חייהם, ולעיתים אף לקבל במהירות פיצוי שסכומו הוסכם מראש; ולא הזכרנו את זמנם של שוטרים וחוקרים שיכולים להתפנות למילוי משימותיהם השוטפות מבלי להקדיש שעות, ולעיתים ימים, לחקירות נגדיות ארוכות; ועוד נזכיר את החיסכון במשאבים של יחידת נחשון המשנעת את האסירים והעצורים הלוך ושוב מבית המשפט ואל בית המשפט. ואחרי שאמרנו כל אלה, לא התיימרנו למצות בכך את יתרונותיו ומעלותיו של הליך הגישור בפלילים, והשורה התחתונה היא שבאיזון בין יתרונות הגישור לחסרונותיו (ויש גם כאלה) – ידה של כף היתרונות על העליונה בפער ברור. זה המקום להזכיר כי בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), הגישור הפך לחובה מקדמית טרם יגיעו הצדדים לאולמו של השופט. הגישור הפלילי כמובן אינו עניין שבחובה, והוא כפוף להסכמת הצדדים, אך בהינתן יתרונותיו הרבים, ניתן לשאוב השראה מסדר הדין האזרחי לעניין חשיבותו של מוסד זה כתופעה רצויה שראויה לטיפוח ולקידום. 12. אמרנו דברים שאמרנו משום טרוניית הסניגור המלומד, ממנה השתמע כי ייתכן וקיימת אפשרות לקצר את ההליכים בתיק זה, אפשרות שראויה לפחות לבחינה ראשונית על ידי שופט מגשר. אך בחזרה לענייננו – סוף דבר שאני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרם של חמשת המשיבים ב-90 ימים החל מיום 25.7.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 54077-04-21 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046770_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 1277/17", "ע\"פ 723/10" ]

748,681

737,507

בבית המשפט העליון רע"א 4678/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: סער שחף נ ג ד המשיב: הסיוע המשפטי - מחוז תל אביב בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.7.2022 בעש"א 36864-12-21 שניתנה על-ידי כבוד השופט העמית (בדימ') צ' קאפח בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 3.7.2022, בעש"א 36864-12-21 (השופט צ' קאפח ), שבה קבע בית המשפט המחוזי כי יתקיים דיון בתיק ביום 11.7.2022. לאחר שעיינתי בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (לאמות המידה לבחינת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בהליך ערעור, ראו רע"א 11706/05 גבעת נילי - כפר שיתופי בע"מ נ' חיון , פסקה ו' (8.5.2006)). המבקש לא הלין על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי. יתרה מכך, בבקשה לא הוברר מהו – אם בכלל – הנזק שייגרם למבקש מקיום הדיון, שמטרתו היא "[לה]בהיר את התמונה" , בכל הנוגע לטענות הצדדים, ולמצבו הנוכחי של התיק. די לי בכך כדי לדחות את הבקשה לביטול הדיון. לגבי יתר הסעדים שהתבקשו בבקשה – סעדים אלה התבקשו מבית המשפט המחוזי במהלך הימים האחרונים, וטרם ניתנה לגביהם החלטה. משאלה הם פני הדברים, אין מקום להידרש אליהם בשלב זה. בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046780_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4678/22", "רע\"א 11706/05" ]

748,682

737,611

בבית המשפט העליון ע"פ 4679/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערער: ספואן אבו אל ערדאת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הודעת ערעור בשם המערער: עו"ד יוני דדון החלטה 1. הודעת הערעור בתיק זה הוגשה ביום 10.7.2022. במסגרתה, בא כוח המערער מבקש אורכה להגשת נימוקי הערעור עד ליום 21.7.2022. גזר הדין בעניינו של המערער ניתן ביום 24.5.2022. ביום 6.7.2022, המשיבה הגישה הודעת ערעור מנומקת על גזר דינם של המערער בתיק זה ושניים נוספים (ע"פ 4585/22). הדיון בערעור המשיבה נקבע ליום 20.7.2022. מאחר שמדובר בפרשיה אחת, נכון יהיה לדון במאוחד בערעור בתיק זה ובערעור המשיבה. משכך, אני מורה על איחוד הדיון בתיקים אלו. 2. אשר לפרק הזמן אותו מבקש בא כוח המערער לצורך הגשת נימוקי הערעור, אין בידי להיעתר למלוא בקשתו, וזאת על מנת להימנע מדחיית הדיון, דבר אשר יוביל לבזבוז זמנו של בית המשפט. אשר על כן, אני נעתר באפן חלקי למבוקש ומורה על הגשת נימוקי הערעור עד ליום 17.7.2022 בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046790_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4585/22" ]

748,683

738,817

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4585/22 ע"פ 4679/22 ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב 1 ב-ע"פ 4585/22 והמערער ב-ע"פ 4679/22: 1. ספואן אבואל ערדאת המשיבים 3-2 ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4704/22: 2. שאדי חאמד 3. מחמוד סבטק קנאנה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 שניתן על ידי השופט ד' פיש תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.07.2022) בשם המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: עו"ד ארז בן-ארויה בשם המשיבים ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4679/22 וב-ע"פ 4704/22: עו"ד יונתן דדון פסק דין השופט י' אלרון : 1. לפנינו שלושה ערעורים מזה ומזה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022. האחד , ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על ספואן אבואל ערדאת, שאדי חאמד, מחמוד סבטק קנאנה (להלן: ספואן , שאדי ו- מחמוד בהתאמה או המשיבים ); והאחרים , ערעורי המשיבים נגד חומרת עונשם. המשיבים, כולם, הורשעו על פי הודאתם בעבירת התפרעות, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, ופזיזות באש ובחומר לקיח. בגין הרשעתם בעבירות אלו, נידונו המשיבים לעונשי מאסר בפועל, כך שעל ספואן ושאדי הוטלו 24 חודשים, ועל מחמוד הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן 2. כמתואר בכתב האישום המתוקן, האירועים המפורטים בו התרחשו בעיצומו של מבצע "שומר חומות", במהלכו התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני. כתב האישום המתוקן מונה שני אישומים, כדלקמן: האישום הראשון – ביום 11.5.2021 בשעה 23:00 לערך, הגיעו המשיבים יחד עם אחרים, ובסך הכל התקהלו יחדיו כ-20 אנשים (להלן יחד: הפורעים ), באזור חניון הממוקם מאחורי בניין ברחוב העצמאות בחיפה, כאשר חלקם עוטים מסכות על מנת למנוע אפשרות לזהותם. הפורעים נכנסו למעבר סמוך, כאשר ברשות חלק מהם בקת"בים ואבנים. באותה עת, ברחוב העצמאות בחיפה, עברו שני רוכבים (להלן: רון ו- דניאל ), רון נהג באופנוע ודניאל מאחוריו בקטנוע, כשעליו תלוי דגל ישראל. משדניאל נדרש לעצור בשל רמזור אדום, התקרבו אליו שני אנשים שזהותם אינה ידועה ובעטו בו. דניאל ירד מהקטנוע והלך משם רגלית, והשניים לקחו את מפתח הקטנוע ועזבו את המקום. כאשר דניאל חזר והתקרב לקטנוע, אנשים שזהותם אינה ידועה זרקו לעברו בקבוקי זכוכית. בשלב זה, רון אשר הספיק להתרחק בנסיעתו, חזר אל המקום בו היה דניאל, והשניים הזיזו את הקטנוע אל קרבת חנות סמוכה. אולם מיד לאחר מכן, הגיח אחד מהפורעים (להלן: אסכאפי ) והצית את הקטנוע שעלה באש ונשרף. בעוד רון ניסה להתרחק, אסכאפי יידה לעברו שני בקת"בים בוערים, אחד מהם פגע בקסדה שעל ראשו, והקסדה והמעיל החלו לעלות באש. אנשים שהיו בקרבת מקום, מיהרו אל רון וכיבו את האש. במקביל, אדם בשם יאזן החזיק בידו בקת"ב בוער ויידה אותו לעבר רון ודניאל, אז חולצתו של יאזן החלה לבעור בשל הבקת"ב שהחזיק בידו, וחבריו הפורעים, וביניהם שאדי ומחמוד עזרו לכבותה. בגין האמור, יוחסה למשיבים עבירת התפרעות, לפי סעיפים 152 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). האישום השני – בשעות הלילה שבין 12.5.2021 עד 13.5.2021, המשיבים נסעו יחדיו ברכב ברחבי חיפה, כאשר עמם אסכאפי , יאזן ואדם נוסף בשם עומר . סמוך לחצות בשכונת הדר בחיפה, הרכב נעצר, יאזן החזיק בלוק זיקוקים וניסה להדליקו, ואסכאפי שהיה מחוץ לרכב, לקח את בלוק הזיקוקים שהודלק וכיוון אותו לעבר רכב שחלף בכביש. ברקע, מי מהמשיבים והנוספים שהיו ברכב השמיעו מילות גנאי וקללה, אחד מהם אמר "אללה אכבר וברוך השם", וברכב התנגן השיר "קאדימון" בו ישנם ביטויים לאומניים עוינים ואלימים. שאדי הסריט במכשיר הפלאפון שלו את הדלקת הזיקוקים והשימוש בהם, והעביר את הסרטון לאחרים. כמתואר בהמשך, המשיבים והנוסעים הנוספים המשיכו לנסוע ברכב, אז הבחינו בקטנוע שהיה בדרכו לבצע משלוח מזון. ספואן שהיה נהג הרכב, נסע מאחורי הקטנוע, קרוב אליו, כשהוא מהבהב באורות הרכב וצופר באופן רצוף. הנהג נאלץ להיצמד למדרכה ועצר את הקטנוע (להלן: רן ). מחמוד יצא מהרכב ואמר לו "יהודי... אתם לא נכנסים לכאן יותר. זאת השכונה שלנו". אז יצאו מהרכב שלושה נוספים, חלקם דחפו אותו ואחד אף היכהו באמצעות אבן. לבקשת רן כי יניחו לו, אמר לו אחד מהם באוחזו באבן בידו "סתום את הפה יהודי... זה אזור שלנו". רן סובב את גופו וקיבל מכה בשכמו שגרמה לו לחבלה ולכאב, כאשר אחר היכהו בצלעותיו תוך שימוש במקל, ואסכאפי הדליק זיקוק בקרבתו. בשלב זה, יאזן עלה על הקטנוע ונסע מהמקום, ובהמשך החביאו עד אשר הקטנוע הגנוב אותר כשבועיים לאחר מכן. המשיבים גם הם נכנסו לרכב ונסעו מהמקום. במהלך האירוע המתואר לעיל, חלק מהמשיבים והנוספים עטו מסכות על פניהם, ושאדי הסריט את עיקרי האירוע במכשיר הפלאפון שלו והעביר את הסרטון לאחרים. נוכח מעשים אלו, יוחסה למשיבים עבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) ו-31 לחוק; ועבירת פזיזות באש ובחומר לקיח, לפי סעיפים 338(א)(3) ו-29 לחוק. ההליך בבית המשפט המחוזי 3. המשיבים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר הדין, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, הם שמירה על שלטון החוק ובטחון הציבור והפרט, וכן שמירה על הגוף והקניין. בהינתן הרקע למעשים – תקופת מבצע צבאי והפרות הסדר שהתרחשו באותה העת, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים היא גבוהה . בהתייחסו לאישום הראשון, בית המשפט המחוזי נתן דעתו למידת מעורבותם של המשיבים וציין כי אלו היוו דמויות משנה במסכת האירועים המתוארת, כאשר אף "לא ברורה מידת התכנון", כלשון גזר הדין. באשר לאישום השני, צוין כי המשיבים הסתובבו וחיפשו אחר קורבן מזדמן, באופן המלמד כי קיים רכיב תכנון לביצוע העבירות, אולם עדיין חלקם היחסי קטן משמעותית מחלקם של האחרים שנכללו בתיאור העובדות בכתב האישום, שכן הואשמו בסיוע בלבד לעבירת השוד. בית המשפט המחוזי הוסיף והפנה לפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022) (להלן: עניין אסווד ), שם נקבע כי יש ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן בו בוצעו עבירות התפרעות, עת האוכלוסייה האזרחית הייתה נתונה למתקפת רקטות, במקביל להתעוררות של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות נגד כוחות הביטחון, אזרחים יהודים וערבים. עם זאת, צוין כי בשונה מעניין זה, במקרה דנן המשיבים לא הואשמו בעבירות שבוצעו ממניע גזעני. לצד האמור, בית המשפט קבע כי אופי העבירות בשילוב התקופה בה בוצעו, מלמדים על הנזק המשמעותי שהיה צפוי מביצוע העבירות, ומשכך היה על המשיבים לדעת את הפסול במעשיהם ולהימנע מהם. נוכח אלו, ומשבית המשפט המחוזי ראה בשני האישומים כשני אירועים נפרדים, נקבע כי מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, ובגין האישום השני נע בין 9 ל-30 חודשי מאסר. 4. בקביעת עונשם של המשיבים בגדרי המתחם, בית המשפט המחוזי שקל לקולא את הודאותיהם בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות על מעשיהם; כאשר לטובת מחמוד, נשקלה גם העובדה כי לא עומד לחובתו עבר פלילי. זאת, בניגוד לספואן ושאדי, אשר הראשון הורשע בעבר בעבירות סמים והאחרון בעבירת רכוש ותקיפה סתם. 5. בהתחשב בכלל שיקולים אלו, נגזרו על המשיבים העונשים הבאים: בגין האישום הראשון – 8 חודשי מאסר בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת התפרעות, למשך 3 שנים; וקנס בסך 1,500 ש"ח. עונשים אלו הוטלו על כל אחד מהם. בגין האישום השני – הוטלו על ספואן ושאדי 20 חודשי מאסר בפועל, ועל מחמוד, 16 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד ענישה נלווית של 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, למשך 3 שנים; וקנס בסך 3,500 ש"ח. אשר לאופן ריצוי העונשים , נקבע כי חלקם ירוצו בחופף , כך שבסופו של יום ספואן ושאדי ירצו עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, ומחמוד יישא עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים. עיקרי טענות הצדדים בערעור 6. המדינה סבורה כי העונש שגזר בית המשפט קמא על המשיבים "רחוק מלהלום" את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם את מידת האשם הגבוהה הגלומה במעשיהם. נטען כי אף אין בעונש שהוטל על המשיבים כדי לשמש הרתעה אפקטיבית לעבריינים אחרים מסוגם, אף לא לעצמם, והוא אינו מבטא כראוי את אינטרס ההגנה על שלום הציבור. המדינה הרחיבה בסיכומיה על אודות חומרת העבירות אשר בוצעו כחלק מגל מעשי האלימות וההתפרעויות שפקד את המדינה באותה עת. הודגש, כי בליל הראשון לקרות האירועים, המשיבים חברו מיוזמתם לחבורת פורעים שיידתה בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים תמימים שכל "חטאם" היה שהיו יהודים – וכי על אף המניע הגזעני שעמד בבסיס המעשים ועל אף ההסלמה באלימות מצד הפורעים, נותרו המשיבים במקום כחלק מחבורת הפורעים וכחלק מההתפרעות האלימה. למחרת, המשיבים חברו אליהם פעם נוספת, בהיותם הפעם שותפים פעילים למעשים שכללו ירי זיקוקים לעבר רכב חולף, כשאופי ההתבטאויות והמעשים, מלמד בבירור כי הרקע למעשים היה גזעני ולאומני. כן הודגשה תרומתו האינדיבידואלית של כל אחד מהמשיבים בהתייחס לאירוע השני. אשר לספואן, צוין כי הוא שימש כנהג הרכב של התוקפים, הבחין בנפגע העבירה, עקב אחריו ונצמד אליו כך שגרם לו לעצור בצד הדרך; שאדי תיעד בווידאו את מעלליהם של שותפיו במהלך הלילה, קרא קריאות עידוד שהלהיטו את הרוחות, ושלח את הסרטונים לחבריו; ומחמוד, היה הראשון שיצא מהרכב לעבר נפגע העבירה ופנה אליו בדברים שמהם עולה בבירור כי הטעם לתקיפה היה ממניע גזעני. 7. לשיטת המדינה, אף לא ניתן משקל ראוי במלאכת גזירת הדין לנסיבות נוספות, ובכללן – התכנון שקדם למעשים , הן באירוע הראשון הן באירוע השני, המלמד על החלטה מודעת של המשיבים ליטול חלק במעשים האלימים; התקופה שבה בוצעו העבירות , בזמן מבצע "שומר חומות"; והלהיטות שגילו המשיבים בביצוע העבירות, אשר באה לידי ביטוי בהצטברות המעשים; בביצועם לילה אחר לילה, ולאווירה האלימה בה נטלו חלק פעיל. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בהתעלמו מהאופי הגזעני שעמד ביסוד מעשיהם של המשיבים, תוך שצוין כי הגם שלא יוחסה להם עבירה ממניע גזעני שהעונש הקבוע בצדה חמור יותר, בית המשפט נדרש להתייחס לאופי זה של המעשים כנסיבות רלוונטיות לקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ט(5) לחוק. 8. טרם סיום סיכומיה, המדינה עמדה על הקביעה בדבר חפיפת העונשים שהוטלו בגין האירועים השונים, בציינה כי קביעה זו אינה מתיישבת עם עקרון ההלימה בשים לב לחומרת המעשים, וכך בפרט משנזקף לחובת ספואן ושאדי עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בעת שהוא מרצה עונש עבודות שירות. 9. נוכח כל אלו, טענה המדינה כי מתחמי הענישה שנקבעו בעניינם של המשיבים אינם הולמים את חומרת מעשיהם, וכי התוצאה העונשית הסופית בעניין כל אחד מהם, אינה סבירה ואף סוטה במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. על כן, התבקש בית משפט זה להחמיר בעונשיהם באופן משמעותי. בדיון לפנינו, בא כוח המדינה שב וחזר על טיעוניו, ובכלל זה כי האמירות הגזעניות שנאמרו במהלך ביצוע העבירות – בהן המשיבים הודו במסגרת הסדר הטיעון – מהוות נסיבות הקשורות למעשה העבירה, ומשכך היה נדרש להתחשב בהן במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעו, שאינן ממניע גזעני. 10. מנגד, בערעור ספואן על חומרת עונשו, נטען כי העונש שהוטל עליו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בתוך כך, הודגש כי העבירות בוצעו ללא תכנון מוקדם; אף לא ממניע גזעני ומכאן שאין מקום להשוות בין מקרה דנן לבין אירועי התפרעות אחרים על רקע מבצע "שומר החומות" שנעשו ממניעים שכאלה. עוד נטען בהקשר זה, כי חזקה על המדינה ששקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החליטה שלא להאשים את ספואן בעבירות ממניע גזעני; כי ההתבטאויות הגזעניות בכתב האישום אינן מיוחסות לו; ועל כן, לא ניתן לקרוא מתוך כתב האישום "את שאין בו". כן הודגש, כי למעט הרשעתו בעבירות סמים, יתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצדיקות כי עונשו יקבע בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו בעניינו. 11. בערעורם של שאדי ומחמוד , נטען בדומה לקו טיעונו של ספואן , לפיו המדינה בחרה שלא להאשימם בעבירות לפי חוק המאבק בטרור או עבירות שבוצעו ממניע גזעני לפי סעיף 144ו לחוק העונשין – ועל כן, אין לייחס להם מניע גזעני בשל הנסיבות החיצוניות המתוארות בכתב האישום. עוד הודגש, כי חלקם של השניים בביצוע העבירות היה מצומצם מאוד; כי העבירות בוצעו ללא שקדם להן תכנון; משכך, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות – לגביהן לא פורט מאומה, נטען כי היה ראוי למקם את עונשם בתחתית המתחם. 12. בדיון שלפנינו, התייצב בא כוחו של ספואן, אשר טען גם בשם המשיבים שאדי ומחמוד. בטיעוניו הרחיב והדגיש כי לא ניתן לייחס לאף לא אחד מהמשיבים מניע גזעני למעשיו, משנדרש להוכיח נסיבה זו מעל לכל ספק סביר; ואף העובדה שהאירועים התרחשו בעת מבצע צבאי – אינה רלוונטית לגזירת הדין, מהטעם שהיא נסיבה חיצונית לביצוע העבירות. אשר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, נטען כי יש להתחשב בהודאותיהם בכתב האישום המתוקן אשר הביאו לחיסכון בזמן השיפוטי. דיון והכרעה 13. הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במידת עונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים שבהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נפלה על פני הדברים טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.7.2022); ע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.7.2022)). המקרה שלפנינו הוא בגדר החריג לכלל, שכן בחינת העונשים שהוטלו על המשיבים בראיית מדיניות הענישה הראויה מעלה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי מקל עמם באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה. על כן, אני סבור כי דין הערעור על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים להתקבל, בעוד שדין הערעורים על חומרתם להידחות, וכך אציע לחברותיי שנעשה. 14. חומרה רבה נודעת לעבירות התפרעויות המונים, אשר מסכנות באופן ישיר וממשי חיי אדם, בריאותו וגופו, ואף עלולות להביא לפגיעות ברכוש וקניין. אי לזאת, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה אשר תרסן ותמנע השתתפות בהתפרעויות אלימות הסוחפות את ההמון ומסבות נזק רב ( עניין אסווד , פסקה 8; ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (13.3.2006)). כך גם באשר לחומרתה הרבה של עבירת השוד, שבבסיסה פגיעה קשה בכבודו, גופו וקניינו של הקרבן, לצד פגיעה בתחושת הביטחון הציבורית (ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקה 11 (23.6.2022)); כאשר לזו אף נתלוותה עבירה נוספת של פזיזות באש ובחומר לקיח, אשר הסכנה הגלומה בה ברורה לכל, וכך ביתר שאת משנעשה שימוש בזיקוקים לעבר רכב חולף. 15. מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום המתוקן מצדיקה אפוא ענישה מרתיעה. בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", שעה שהארץ בערה מבפנים ומחוץ, הן מתקיפות רקטות, והן מהפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, המשיבים ביצעו עבירות חמורות עם המון משולהב על רקע אווירה לאומנית אשר עודדה פגיעה ביהודים. הפורעים אליהם הצטרפו המשיבים, יידו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים, כאשר אחד מהם הצית והעלה באש קטנוע שהיה שייך לאחד מנפגעי העבירה, ואחר השליך לעבר נפגע העבירה השני בקבוק תבערה אשר התלקח על הקסדה שעל ראשו ומעילו. המעשים הקשים שבוצעו באותו הלילה, לא הרתיעו את המשיבים מלהמשיך להשתתף באירועי אלימות גם בלילה שלמחרת, במהלכו אף נטלו חלק פעיל יותר בביצוע המעשים. חלק מהמעורבים כיוונו בלוק זיקוקים דולק לעבר רכב שחלף בכביש אותה עת, ובהמשך תקפו אזרח לאחר שזיהו אותו כיהודי, ואף שדדו את הקטנוע עליו נהג. אף לא למותר לציין, כי ההתבטאויות שנשמעו בשעת ביצוע המעשים, אשר חלקן אף נאמרו מפי המשיבים, כמו גם השיר שהתנגן ברכב בו נסעו בליל השני, הקורא למעשי אלימות בעזרת נשק על מנת לשחרר את "אדמת בני החורין" – מלמדים אפוא על נסיבותיהן החמורות של ביצוע העבירות. התנהלותם של המשיבים והפורעים האחרים מערערת את הסדר הציבורי ותחושת הביטחון האישי של אזרחים ברחובה של עיר, ואף מלמדת על התנהלות מופקרת של רצון להטיל אימה ופחד. סופו של יום, התנהלות שכזו פוגעת במרקם היחסים העדין שבין האוכלוסייה בישראל על עדותיה ומכתימה ציבור שלם של תושבי הארץ אשר אין להם ולא כלום עם התנהלות בריונית שכזו – ומכאן, הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה. כפי שכבר ציינתי במקרה אחר: "המסר העונשי שיש להשמיע באופן חד וברור הוא כי מעשים מעין אלו, הנעשים על רקע גזעני, הם מן החמורים שבדין ויש להוקיעם מכל וכל – בין אם מדובר בקורבן מהמגזר היהודי, ובן אם הקורבן משתייך למגזר הערבי [...]" (ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה , פסקה 10 (6.3.2022)). 16. אין בידי לקבל את טענת בא כוח המשיבים, כי מאחר שלא יוחסו להם עבירות ממניע גזעני, אין נפקות למשמע הקריאות הגזעניות שנשמעו בעת ביצוע המעשים. ראשית , הוראת סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין אינה מאפשרת ייחוס מניע גזעני לעבירת השוד; שנית , וזה העיקר, עבירות ממניע גזעני נושאות עמן עונש חמור יותר, אלמלא אותן עבירות בוצעו שלא ממניע זה. כך, העונש הקבוע בצדן הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או עשר שנות מאסר, לפי הקל יותר (סעיף 144ו(א) לחוק). בענייננו, לא נטען כי יש לייחס למשיבים את ביצוע העבירות ממניע גזעני כך שיהא להחמיר בעונש בגין מעשיהם מעבר לעונש הקבוע לאותן עבירות בהן הורשעו – אלא כל שטענה המדינה הוא כי יש להתחשב באמירות הגזעניות כחלק מהנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. טענה זו מקובלת עליי – האמירות הגזעניות פורטו בהרחבה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובו אין חולק כי הודו המשיבים. מכאן, שאין מניעה לשקול אמירות אלו בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשעו המשיבים, בשלב קביעת מתחם העונש ההולם בגינן (ע"פ 7171/13 לוגסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (3.2.2015); ע"פ 7220/19 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (6.2.2020)). 17. לאור האמור, יישום של עקרון ההלימה בענייננו מוליך למסקנה הברורה כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם מידת האשם המוטלת על המשיבים – מחייבות הטלת ענישה מרתיעה הכוללת רכיב עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. אף לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לחובתם של ספואן ושאדי ניצב עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בה בעת שהוא מרצה עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ובכך יש כדי להצביע על חומרת התנהלותו העבריינית. 18. בהתחשב בכל אלו, דומה כי בית המשפט המחוזי הקל עם המשיבים יתר על המידה, וזאת בפרט משהורה על חפיפה חלקית של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם בגין האישומים השונים. העבירות אותן ביצעו המשיבים מגלמות חומרה רבה, אלו בוצעו יום לאחר יום, כאשר לפני המשיבים ניצב פרק זמן בו היו יכולים לחדול מדרכם הרעה. בנסיבות אלו, אני סבור כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים, ומכאן שלא היה מקום להורות על חפיפת העונשים (ע"פ 4795/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 24 (7.2.2022)). 19. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כאמור כי דין ערעור המשיבים על חומרת העונש להידחות, ודין ערעור המדינה על קולת העונש להתקבל. בנסיבות העניין, רק בשל הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את מלוא חומרת הדין, אציע לחברותיי כי עונשם של ספואן ושאדי יעמוד על 32 חודשי מאסר בפועל, חלף 24 החודשים שהוטלו עליהם בגזר דינו של בית משפט המחוזי, ועל מחמוד יוטל עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, חלף 20 החודשים שהושתו עליו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22045850_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4585/22", "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 901/22", "ע\"פ 2260/22", "ע\"פ 3398/22", "ע\"פ 7211/04", "ע\"פ 1222/22", "ע\"פ 577/22", "ע\"פ 7171/13", "ע\"פ 7220/19", "ע\"פ 4795/21" ]

748,684

737,935

בבית המשפט העליון בש"א 4680/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. איתי בסון 2. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד חן מכלוף בשם המשיבה 1: עו"ד אלון רוזלס בשם המשיבה 2: עו"ד אילנה גולדרט החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 30210-07-21 המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, עם הדיון בתאד"מ 27210-06-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות זהות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 30210-07-21 (שלום פתח תקווה) יועבר לבית משפט השלום בחיפה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 27210-06-21. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046800_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4680/22" ]

748,685

737,639

בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המבקשת מיום 11.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 19.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 2488/22" ]

748,686

738,713

בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המבקשת מיום 11.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה בהיעדר תשובה לבקשה שבכותרת, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברת"ק 28488-01-22 מיום 22.3.2022 (כב' השופטת ה' סילש ) יוארך; עם זאת, בשים לב למהות ההליך, לא מצאתי להיעתר לבקשה במלואה. ארכה תינתן עד ליום 11.10.2022. החלטה זו תצורף להליך הערעורי, ככל שיוגש. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 2488/22" ]

748,687

740,253

בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המשיבה מיום 3.8.2022 לעיון חוזר ובקשה לסילוק על הסף החלטה המבקשת רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 15.8.2022. ככל שיש בכך צורך, המזכירות מתבקשת לעדכן את רישומיה על-פי הפרטים המופיעים בכותרת הבקשה שבכותרת (הן של המשיבה עצמה הן של ב"כ). ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 2488/22" ]

748,688

740,848

בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מיכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המשיבה מיום 3.8.2022 לעיון חוזר ולסילוק על הסף; בקשת המבקשת מיום 17.8.2022 החלטה עד ליום 23.8.2022 המשיבה רשאית להשיב לבקשת המבקשת למתן ארכה להגשת תשובתה. המזכירות מתבקשת להמציא למשיבה את בקשת המבקשת מיום 17.8.2022 ביחד עם החלטתי זו. לתשומת לב המבקשת, אין די בהפנייתה למסמך המצוי במרשתת, ואם ברצונה שיהיה נגיש לבית המשפט, עליה להגישו. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 2488/22" ]

748,689

741,023

בבית המשפט העליון בש"א 2488/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיבה: איב סנטר מכשור וציוד קוסמטי בע"מ בקשת המשיבה מיום 3.8.2022 לעיון חוזר ולסילוק על הסף; בקשת המבקשת מיום 17.8.2022; תשובת המשיבה מיום 18.8.2022 לרבות בקשה נוספת לסילוק על הסף החלטה עיינתי בנימוקי המשיבה. מאחר שבבקשת המבקשת שבכותרת התבקשה ארכה קצרה, לא ראיתי למנוע זאת ממנה. המבקשת תשיב לבקשה לעיון חוזר עד ליום 28.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22024880_T05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 2488/22" ]

748,690

737,642

בבית המשפט העליון בש"א 4501/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשת המבקשת מיום 11.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 19.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045010_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4501/22" ]

748,691

738,111

בבית המשפט העליון בש"א 4501/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: מיכל מאיר נ ג ד המשיב: אופיר פריאנטה בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת הליך ערעורי; תשובת המשיב מיום 13.7.2022 החלטה המבקשת עתרה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. ההחלטה ניתנה ביום 21.6.2022. הארכת המועד התבקשה עד ליום 10.10.2022. המשיב התנגד לבקשה ותיאר בתגובתו את מספר ההליכים שהגישה נגדו המבקשת. עיינתי בבקשה. שני הצדדים להליך אינם מיוצגים. אפשר שמן הטעם הזה סברה המבקשת כי דרושה הארכת מועד לשם הגשת הליך ערעורי. אלא שהלכה למעשה, המבקשת לא נזקקת להארכת מועד בעת הנוכחית (הגם שהמועד האחרון להגשת ההליך הערעורי אינו ביום 10.10.2022, אלא ככל הנראה במועד מוקדם יותר). זאת, כיוון שמדובר בהליך ערעורי המוגש לבית המשפט על החלטת בית המשפט המחוזי, ולא בהליך ערעורי על החלטת בית משפט השלום המוגשת לבית המשפט המחוזי, ולכן אינו מוגש בתוך 15 ימים אלא בתוך 60 ימים (ראו, טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 149 (2017), המתייחס לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על כן, הבקשה נמחקת. המבקשת תוכל להגיש את ההליך הערעורי בהתאם להוראות הדין, ובשים לב לפגרת בתי המשפט (רע"א 6297/02 גולד נ' גאולת הכרך בע"מ , נז(2) 108 (2003)). ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045010_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4501/22", "רע\"א 6297/02" ]

748,692

737,932

בבית המשפט העליון בש"א 4681/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: עו"ד יעל לוי נ ג ד המשיב: נועם אשוואל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה החלטה לתגובת המשיב עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046810_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4681/22" ]

748,693

740,676

בבית המשפט העליון בש"א 4681/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: עו"ד יעל לוי נ ג ד המשיב: נועם אשוואל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיב: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בת"ק 38287-04-22 מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. מדובר בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת, ממנה שכר דירה בעיר רמת גן, בגין מחלוקות שונות שנתגלעו בין הצדדים בהתייחס לחוזה השכירות, לרבות חילוט כספי הפיקדון של המשיב. 2. המבקשת טוענת כי חוזה השכירות מושא התובענה נכרת ברמת גן, בה היא מתגוררת ובה מצויה הדירה השכורה, וכי העד הצפוי להעיד מטעמה מתגורר בגבעתיים. משכך, לטענתה, שיקולי יעילות ומאזן הנוחות מטים את הכף לטובת העברת מקום הדיון. 3. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הואיל והמבקשת עורכת דין במקצועה ולכן בעלת "יתרון יחסי בכל הקשור לניהול התביעה", אין להעביר את התיק לבית משפט המצוי במחוז בו היא מתגוררת, וזאת לשם "קיום תנאי שטח הוגנים ושווים לשני הצדדים" . עוד טוען המשיב כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט בתל אביב בשל מצבו הכלכלי וכן בשל מצבו הרפואי, כפי שאלו פורטו בתגובתו. 4. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון . בענייננו, סבורני כי המבקשת הרימה נטל זה. מן הבקשה עולה כי אין לתביעה מושא הבקשה זיקה מהותית כלשהי לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה: האירועים שבגינם הוגשה התביעה אירעו ברמת גן, בה נכרת חוזה השכירות בין הצדדים, בה מצויה הדירה השכורה, ובה גם מתגוררת המבקשת; והעד מטעם המבקשת מתגורר בגבעתיים; בנסיבות אלה, קיימת הצדקה להעברת מקום הדיון. למותר לציין, כי אין בעיסוקה של המבקשת כדי לשנות ממסקנה זו. 5. לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת הדיון בת"ק 38287-04-22 לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046810_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4681/22" ]

748,694

737,643

בבית המשפט העליון בש"א 4682/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: יובל שטנדל נ ג ד המשיבה: עיריית ערד בקשת המבקש מיום 11.7.2022 להארכת מועד להגשת הליך ערעורי החלטה כמבוקש וכמוסכם, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"א 32119-11-21 מתאריך 18.5.2022 (כב' השופטים י' פרסקי , ג' לוין ו- ע' כהן ) מוארך בזאת עד ליום 16.8.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטה זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046820_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4682/22", "בע\"א 32119-11-21" ]

748,695

740,403

בבית המשפט העליון רע"א 4683/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: 1. שמעון ארזואן 2. תמר ארזואן נ ג ד המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום 2. אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטים א' ואגו (ס"נ), י' פרסקי ו פ' גילת כהן ) מיום 11.5.2022 בע"א 18580-11-21 בשם המבקשים: עו"ד סער רשף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"א 18580-11-21 (כב' השופטים א' ואגו (ס"נ), י' פרסקי ו פ' גילת כהן ), מיום 11.5.2022. בפסק הדין נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע בת"א 60397-09-14 (כב' השופטת נ' חת מקוב ) מיום 19.8.2021, בגדרו חויבו המבקשים בתשלום בגין פלישה למקרקעין והשכרתם לצד שלישי. רקע והליכים קודמים 1. בתמצית, הסכסוך דנן נסוב סביב המקרקעין הידועים כגוש 1908, חלקות 38, 62 (בחלק) ו-63 (בחלק) בקריית-גת (להלן: המקרקעין ). המקרקעין רשומים על שם רשות הפיתוח, ומנוהלים על ידי המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ) . המבקשים הם בעלים של חלק מחלקה 37 הסמוכה למקרקעין (להלן: חלקה 37 ). 2. בחודש ספטמבר 2014 הגישה רמ"י תביעה לבית המשפט השלום בבאר-שבע נגד המבקשים ונגד המשיבה 2, ובגדרה טענה כי המבקשים פלשו למקרקעין ללא הסכם או הרשאה. עוד נטען בתביעה כי האחרונים השכירו למשיבה 2 שטח הכולל, בנוסף לחלק מחלקה 37, גם את המקרקעין (להלן, יחד: המושכר ), וכי זו האחרונה ניהלה במקום מגרש למכירת כלי רכב. על רקע האמור התבקש בית המשפט, בין היתר, ליתן צו לסילוק יד מהמקרקעין; וכן לפסוק לטובת רמ"י, מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר ולא במשפט ), דמי שימוש ראויים או סעד כספי בגובה הרווחים שהופקו על ידי המבקשים במסגרת הפלישה למקרקעין, לפי הגבוה מביניהם. 3. ביום 1.5.2018 התקיים דיון קדם משפט בתיק. בסיום הדיון, ובהסכמת הצדדים, ניתן פסק דין חלקי אשר קיבל את תביעת רמ"י והורה על סילוק ידם של המבקשים ושל המשיבה 2 מהמקרקעין. כמו כן, ניתנה בסיום הדיון החלטה המורה לצדדים להגיש הודעת עדכון באשר לשאלה האם עלה בידיהם ליישב את המחלוקת הכספית שביניהם בהסכמה. לאחר שהמגעים בין הצדדים כשלו, נקבע, לבקשת רמ"י ובהיעדר התנגדות מטעם המבקשים, כי לגבי המחלוקת הכספית יינתן פסק דין משלים על בסיס סיכומי הצדדים וללא שמיעת ראיות. 4. בסיכומיה טענה רמ"י כי היא זכאית לקבל סעד כספי, מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, בגובה הרווחים שהפיקו המבקשים בפועל מהשכרת המקרקעין למשיבה 2. לשיטתה, ניתן להסתמך על הסכמי השכירות שבין המבקשים לבין המשיבה 2, אשר כללו תשלום דמי שכירות עבור השכרת כל שטח המושכר. מנגד, המבקשים טענו, בין היתר, כי לצורך כימות הסעד הכספי היה על רמ"י להגיש חוות דעת שמאית. 5. ביום 19.8.2021 ניתן פסק הדין המשלים על ידי בית משפט השלום בבאר-שבע. בפסק הדין המשלים קיבל בית המשפט את עמדת רמ"י, וקבע כי: " השכרת מקרקעין שאינם בבעלות המשכיר היא בגדר עשיית עושר ולא במשפט המחייבת את הנהנה מהשימוש במקרקעין בתשלום לבעל המקרקעין של טובת ההנאה שהפיק מאותו שימוש. הנתבעים קיבלו דמי שכירות, על חשבון התובעת וללא כל זכות שבדין לקבלם " (פסקה 58). יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את טענת המבקשים שלפיה חלק מדמי השכירות שולמו עבור חלק מחלקה 37 אשר מצוי בבעלות המבקשים, ומשכך התביעה בגין חלק זה נעדרת עילה מכוח עשיית עושר ולא משפט. על סמך מפת המדידה והסכמי השכירות שהוצגו בהליך, ובשים לב לאמור לעיל, חישב בית המשפט את סכום ההתעשרות באופן הבא: חלוקת דמי השכירות החודשיים ששילמה המשיבה 2 עבור השכרת המושכר (הכולל, כאמור, גם חלק מחלקה 37, אשר לרמ"י אין כל זכות בה) בשטח המושכר כולו, באופן שהתקבל נתון של דמי השכירות למ"ר; הכפלת נתון דמי השכירות למ"ר בשטח המקרקעין ("שטח הפלישה"); והכפלת הסכום שהתקבל ב-68 חודשי שכירות. בהתאם לכך, נקבע כי רמ"י זכאית לתשלום בסך של 419,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. 6. המבקשים מיאנו להשלים עם הכרעתו של בית משפט השלום וערערו על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה את הערעור מכוח סמכותו לפי לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר דין האזרחי ), והוסיף כי לא מצא שגגה באופן בו חישב בית משפט השלום את הסכום המגיע לרמ"י, וזאת על אף שלא עמדה בפניו חוות דעת שמאית. על רקע זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. 7. בבקשת רשות הערעור טוענים המבקשים, בעיקרו של דבר, כי בית משפט השלום שגה עת שחישב את דמי השימוש מבלי שהונחה בפניו חוות דעת שמאית. כך, לשיטתם, " לא ניתן לקבוע את גובה דמי השימוש ללא חוות דעת כדין וזו ההלכה הקיימת ". עוד טוענים המבקשים כי בחישוב שערך בית משפט השלום נפלה טעות, משום שלא נכללה בו התייחסות לסוגי השימושים השונים בקרקע, ובפרט לעובדה שמדובר במקרקעין "כלואים". אשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נטען כי נוכח " קביעותיו התקדימיות " של בית משפט השלום, לא היה מקום לעשות שימוש בתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי בנסיבות העניין. דיון והכרעה 8. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. 9. חרף הניסיון לשוות להן אצטלה עקרונית, טענות המבקשים מכוונות כלפי קביעות יישומיות קונקרטיות בנוגע לסכום הרווחים שהופקו על-ידם שלא כדין, ואשר רמ"י זכאית להשבתם. קביעות אלו נטועות בדל"ת אמות המקרה וככאלה אינן מצדיקות מתן רשות לערער ב-"גלגול שלישי" (ראו, מיני רבים: רע"א 3119/22 פלונית נ' פלונים , פסקה 9 (10.7.2022)). 10. מעבר לצורך, יצוין כי בטענתם בדבר אופן חישוב דמי השימוש נפלו המבקשים לכלל טעות, אשר יתכן ונובעת מהיצמדות למונח "דמי שימוש ראויים" בנסיבות דנן. הגם שהדבר אינו נדרש בנסיבות ענייננו, מצאתי לנכון להרחיב מעט בעניין זה. 11. על פי ההלכה המושרשת היטב, כאשר מבוצעת הסגת גבול, עומדות לתובע הן עילה נזיקית בגין הנזק שנגרם לו, והן עילה בעשיית עושר ולא במשפט (ראו: ע"א 588/87 כהן נ' שמש , פ"ד מה(5) 297, 318 (1991) (להלן: עניין שמש ) ; ע"א 6744/20 רשות מקרקעי ישראל נ' טבר , פסקה 54 לפסק הדין של השופט ע' גרוסקופף (7.7.2022)). כפי שהוטעם בעניין זידאני : "קיים הבדל עקרוני בין תביעת הנזיקין, המכוונת לפיצוי בעל הקרקע בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהסגת הגבול, לבין תביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט, שמטרתה להשיב לבעלי הקרקע את העושר שעשה הזוכה כתוצאה מפלישתו לתחום זכויותיו של בעל הקרקע" (ע"א 891/95 זידאני נ' אבו-אחמד , פ"ד נג(4) 769, 775 (1999) (לעיל ולהלן: עניין זידאני )). כמו כן, נקבע כי מקום בו מדובר בתביעה מכוח עילה בעשיית עושר, התובע אינו נדרש להוכיח את נזקו, ודי בכך שיוכיח את התעשרותו של הנתבע ( עניין שמש , בעמ' 319-318). 12. כאמור, רמ"י בחרה בסיכומיה בסעד על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, והתמקדה בסעד שעניינו השבתם של דמי השכירות שגבו המבקשים בפועל עבור השכרת המקרקעין, אשר שיקפו לעמדתה את טובת ההנאה שהופקה על חשבונה שלא כדין. לאור טענתם של המבקשים, יש לשאול, האם, בנסיבות אלו, נדרשה רמ"י להגיש חוות דעת שמאית לעניין שיעור דמי השימוש הראויים? התשובה לכך היא שלילית. אמנם, ישנם מקרי הסגת גבול בהם עשוי בית המשפט להידרש לשאלה מהם דמי השימוש הראויים במקרקעין. כפי שצוין בעניין זידאני : "ההבחנה העקרונית בין פיצויים לבין השבה עשויה להיטשטש במסגרת המושג של "דמי שימוש ראויים". דמי שימוש אלה עשויים לייצג את נזקיו של בעל הקרקע מחד גיסא, ואת עשיית העושר של הזוכה – מאידך גיסא. אבהיר את הדבר: מסיג הגבול, על-ידי פלישתו שלא כדין לקרקע של הזולת, מונע מבעלי הקרקע, בין היתר, להשכיר את חלקתו לאחר. מסיג הגבול, מצדו, "חוסך" על-ידי פלישתו לתחום הזולת את תשלום דמי השימוש הראויים שחייב היה לשלמם לו נכנס על-פי הסכם שכירות עם בעל הקרקע. נמצא, כי "דמי השימוש הראויים" עשויים לייצג, בעת ובעונה אחת, את נזקו של בעל הקרקע ואת רווחו של מסיג הגבול" ( עניין זידאני , בעמ' 776-775). הנה כי כן, בהתגבש עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, כימות הסעד עשוי לחייב חישוב של גובה ה"חיסכון" שהופק על ידי הנתבע עקב הסגת הגבול. כך, בנסיבות המתאימות הדבר עשוי לחייב הערכה של דמי השכירות הראויים עליהם היו מסכימים הצדדים באופן חופשי ( עניין שמש , בעמ' 323); במקרים מסוימים, בהם נעשה שימוש ייחודי במקרקעין, הדבר עשוי לחייב התחשבות בשכר הראוי שניתן היה לקבל עבורם וכן בנסיבות השימוש הספציפי שהתבצע (ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(2) 633, 644-643 (1983); ראו גם שאול ויסמן "עקרונות של שומת דמי שימוש ראויים במקרקעין תפוסים (שכר ראוי)" הפרקליט לט 584, 587-585 (התש"ן)). אכן, כאשר מה שמבוקש הוא דמי שימוש ראויים, בנסיבות כמתואר לעיל, אלו ייקבעו בדרך כלל בהתאם להערכה מקצועית המבוצעת בדרך של חוות דעת שמאית. ברם, לא אלו הן הנסיבות דנן. זאת, משום שתביעתה של רמ"י אינה מתמקדת בעתירה לדמי שכירות ראויים היפותטיים, אלא ברווח אותו שלשלו המבקשים בפועל לכיסם תוך פלישה למקרקעין והשכרתם, רווח שרמ"י זכאית להשבתו. כלומר: מ שהושכר המושכר – הכולל את המקרקעין – לצד שלישי תמורת דמי שכירות, זכאית רמ"י להשבה של החלק הרלוונטי מתוך דמי השכירות, משום שהוא משקף את טובת ההנאה שהופקה בפועל שלא כדין אגב הסגת הגבול (ראו והשוו: ת"א (מחוזי ת"א) 2264/05 פז חברת נפט בע"מ נ' שותפות צבר 78 תחנת תדלוק , פסקה 4 (3.3.2009) (ערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה – ראו: ע"א 2909/09 שותפות צבר 78 תחנת תדלוק נ' פז חברת נפט בע"מ (3.4.2012); ראו גם: דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט 479 (מהדורה שלישית, 2015)). לעניין זה אין כל צורך בחוות דעת שמאית בדבר דמי השימוש הראויים. על רקע זה, קבע בית משפט השלום בפסק דינו כי: " גם אם התובעת הייתה מגישה חוות דעת מטעמה בדבר שווי דמי השימוש הראויים במקרקעין, הרי שככל שהיא הייתה שונה מן הסכום ששולם בפועל בגין דמי השכירות, ברי כי דמי השכירות בפועל היו גוברים, משום שהם משקפים בצורה הטובה ביותר את ההתעשרות בפועל " (פסקה 59). לדברים קולעים אלו הנני מסכים לחלוטין. 13. אף טענת המבקשים הנוגעת לאופן חישוב דמי השימוש על ידי בית משפט השלום, אין בה כדי להועיל להם. אפילו היו צודקים המבקשים כי נפלה שגגה באופן החישוב שנקט בו בית משפט השלום בעניינינו – ואיני אומר שכך הוא – הרי שבכך בלבד אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, שכן השאלה המתעוררת נוגעת כולה לעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 3663/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 4 (19.6.2017)). 14. אוסיף כי גם אין בידי לקבל את טענת המבקשים בדבר יישומה של תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי על ידי בית המשפט המחוזי, שכן לא מצאתי כי עצם השימוש בתקנה, ובפרט לא בנסיבות דנן, הוביל לעיוות דין המצדיק את קבלת הבקשה (והשוו לרע"א 4824/18 פלונית נ' מדינת ישראל , פסקאות 8-6 (16.9.2018)). יתר על כן, בנסיבות דנן היה ראוי בהחלט שערעור על פסק דינו של בית משפט השלום יידחה תוך שימוש בתקנה הנ"ל. 15. לפני סיום יצוין כי בשולי בקשת רשות הערעור, הוסיפו המבקשים ועתרו לכך שביצועו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בבקשתם. משמצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור, ממילא נדחית גם בקשה זו. 16. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ____________________ 22046830_L01.docx נה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4683/22", "בע\"א 18580-11-21", "רע\"א 3119/22", "ע\"א 588/87", "ע\"א 6744/20", "ע\"א 891/95", "ע\"א 290/80", "ע\"א 2909/09", "רע\"א 3663/17" ]

748,696

740,138

בבית המשפט העליון ע"א 4686/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. דניאל בילק 2. שושנה בילק 3. דן פרידמן 4. אורית גרינברג נ ג ד המשיבה: חוף דולפינריום בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב יפו מיום 9.6.2022 בת"א 52092-10-21 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' נבון בשם המערערים: עו"ד עירד באומל; עו"ד יונה זהבי פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ר' נבון ) מיום 9.6.2022 בת"א 52092-10-21 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים . 1. ביום 21.10.2021 הגישו המערערים את ההליך נושא הערעור דנן, בו ביקשו צו מניעה קבוע אשר יורה למשיבה ולנתבעת נוספת (אשר נמחקה בהמשך מן ההליך) להימנע מלהשמיע מוזיקה או רעש אחר החורג ממוזיקת רקע שקטה, בעסק שבבעלות המשיבה ואשר ממוקם בקרבת הבניין שבו מתגוררים המערערים. כמו כן ביקשו המערערים סעד זמני הזהה בעיקרו לסעד שנתבקש בתביעה, ולאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 24.11.2021, נדחתה הבקשה על ידי מותב אחר ביום 17.12.2021 (השופט א' צימרמן ). בהחלטה צוין, בין היתר, כי בקשת המערערים לא התבססה על תשתית ראייתית ומשפטית סדורה. 2. ביום 10.2.2022 הועבר ההליך לניהולו של המותב הנוכחי, וביום 7.4.2022 הגישו המערערים בקשה לסעד ארעי במעמד צד אחד, שאף בו נתבקש צו מניעה בעניין השמעת רעש בבית העסק. בהמשך אותו היום קבע המותב כי אין מקום ליתן צו במעמד צד אחד – "נוכח העובדה, כי מדובר בסבב שני של בקשה לסעד זמני באותו הנושא" – והורה למשיבה להגיב לבקשה. באופן ספציפי הורה המותב למשיבה להתייחס לסרטונים שהגישו המערערים, ולהבהיר האם המוזיקה שנשמעת בהם עולה לגישתה כדי מוזיקה שקטה שאינה נשמעת מחוץ לכתלי בית העסק. מכל מקום הדגיש המותב כי על המשיבה "לפעול ולקיים אחר הוראות הדין כמו גם תנאי הרישיון". ביום 13.4.2022, לפני שהוגשה תגובת המשיבה, הגישו המערערים הודעה שכותרתה "הודעת עדכון בדבר המשך הפרת החוק" ופירטו על אירועים שבהם הושמעה או מתוכננת להישמע מוזיקה רועשת מבית העסק. בהמשך אותו היום קבע המותב כי יש בהודעה כדי להוות תיקון לבקשה לסעד זמני, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. על רקע זה הורה המותב למערערים להגיש בקשה מתוקנת ככל שברצונם להוסיף לה את החומרים הנוספים שנזכרו בהודעתם, ולחלופין להודיע אם בכוונתם לוותר על אותן ראיות. למחרת הודיעו המערערים כי הם מושכים את הודעת העדכון "בשלב זה", אך שומרים על זכותם להגיש את הראיות שפורטו בה בהמשך. 3. משהגישה המשיבה את תגובתה לבקשה לסעד זמני, התקיים דיון בבקשה ביום 1.5.2022 במעמד הצדדים – ולמחרת, ביום 2.5.2022, ניתנה החלטה הדוחה את בקשת המערערים תוך חיובם בהוצאות המשיבה בסך 3,500 ש"ח. המותב קבע כי בשים לב לבקשה הקודמת לסעד זמני, שבה נתבקש סעד זהה, לא ניתן להגיש בקשה נוספת "אלא במסגרת של עיון מחדש, קרי 'שינוי נסיבות'". המותב הוסיף וקבע כי גם אם ניתן היה לראות בבקשתם בקשה לעיון מחדש כאמור, לא מתקיים בענייננו שינוי נסיבות – שכן "מטרד הרעש הנטען הינו אותו המטרד". עוד קבע המותב, בין היתר, כי הבסיס הראייתי של הבקשה "היה דל מאוד, ובוודאי שאינו עונה על הקריטריונים לעיון מחדש", והדגיש כי "אין לפני בית המשפט שום אינדיקציה ולו מינימאלית, האם המוזיקה מהמסעדה נשמעת בתוך דירות [המערערים]". נוכח האמור קבע המותב: "לא מצאתי לנכון, גם מבחינת מאזן הנוחות לשנות את המצב הקיים שמכוחו ממילא על המשיבה לקיים אחר תנאי רישיון העסק שלה [...] אין מקום למתן צווים והוראות נוספות בטרם בירור סדור של הדברים". לבסוף הדגיש המותב כי "אין בדחיית הבקשה כדי לקבוע מסמרות כלשה[ן] ביחס להליך העיקרי לא כל שכן לקבוע, כי המשיבה פועלת כדין. כל שנקבע לעת הזו הוא, כי לבקשה דכאן אין מקום, וכי הקשיים בדבר הצגה סדורה של הדברים מצד [המערערים] נמשכים גם לעת הזו, באופן שהביא לבקשת סרק". 4. ביום 22.5.2022 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב, בה נטען כי בהליך נוצר מצב "המהווה עדות ניצחת לדקדנס הפושה במערכת המשפט" וכי "שופט הפורש חסותו על הפרת חוק, הפוגעת בחייהם של אזרחים נורמטיביים, באמצעות עצימת עיניים בפני הראיות המובאות בפניו וקבלת טענות באופן חד-צדדי ללא בדיקה, אינו מבצע את התפקיד [ש]לשמו נבחר, ומועל באחריות לה הוא מחויב". לטענת המערערים, ההחלטה מיום 2.5.2022 קבעה ממצאים עובדתיים הרלוונטיים להליך, ואולם המותב "בחר לעצום עיניו בפני מרבית הראיות, בכדי להגיע לתוצאה הרצויה בעיניו". באופן ספציפי טענו המערערים כי העובדה שהמותב הורה למשיבה להתייחס לסרטונים שהגישו, מעידה כי המותב צפה בסרטונים והתרשם שהם מוכיחים "לכל הפחות הפרה לכאורית של רשיון העסק" – אך המשיבה התעלמה מהוראה זו והמותב "העדיף לעצום עיניו" בנושא. עוד פירטו המערערים על ראיות נוספות, אשר המותב התעלם מהן לטענתם, ובכללן אמירות של נציג המשיבה ובא-כוחה במהלך הדיון מיום 1.5.2022 מהן עולה, לגישת המערערים, כי המשיבה מייצרת רעש בניגוד לתנאי הרישיון שלה; ו"שינוי גרסה" מצד המשיבה, אשר טענה בעבר כי אין רמקולים בבית העסק ובהמשך הודתה כי יש בו רמקולים. המערערים הוסיפו והלינו על קביעת המותב כי אין אינדיקציה לכך שהמוזיקה נשמעת בדירותיהם, ולגישתם המותב התעלם מראיות משמעותיות גם בהקשר זה. לבסוף טענו המערערים כי המותב נוהג בצדדים באופן בלתי-שוויוני, שכן הוא קיבל את טענות המשיבה "באופן חד-צדדי בניגוד לראיות" ומנגד קבע בהחלטתו מיום 2.5.2022 כי ניכרו סתירות בין עדויות המערערים 4-3, אף שלא כך הדבר, תוך "פגיעת שווא במהימנותם". 5. המשיבה הגישה תגובה בה התנגדה לפסילת המותב וביום 9.6.2022 דחה המותב את הבקשה וחייב את המערערים בהוצאות המשיבה בסך 4,500 ש"ח. בהחלטתו קבע המותב, בתמצית, כי הליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה להשגה על החלטות שניתנו בהליך, ומכל מקום כי לא עלה בידי המערערים להוכיח חשש ממשי למשוא פנים. עוד קבע המותב כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי, וכי די בסגנון הבוטה שבו נוסחה כדי להצדיק את דחייתה. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 7.7.2022 הגישו המערערים בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 2.5.2022, אשר נדחתה ביום 18.7.2022 (רע"א (מחוזי ת"א) 13521-07-22). 6. מכאן הערעור שלפניי, בו טוענים המערערים כי התנהלות המותב גרמה לפגיעה בשמם הטוב "בניגוד ליושרה השיפוטית, המקצועית והאישית שהינה בבסיס אמון הציבור בשופטים". לטענתם, חלק מהדיון ביום 1.5.2022 התקיים שלא לפרוטוקול ובמהלכו "לחץ" עליהם המותב להגיע להסדר עם המשיבה אשר יאפשר לה להמשיך ולהפר את החוק. עוד מדגישים המערערים כי המותב התעלם מגרסאות עובדתיות סותרות שהעלתה המשיבה, אך לא היסס "לפגוע במהימנות" שלהם – והדבר מהווה לגישתם אינידקציה נוספת לחוסר האובייקטיביות של המותב. המערערים סבורים כי טענותיהם אינן "ערעוריות גרידא", כי אם הוכחות ל"התנהלות שיטתית ורחבת היקף מצד המותב של עצימת עיניים בפני ראיות, בכדי להגיע לתוצאה אשר משקפת ערכים אישיים של המותב, אשר אינם מקובלים בכל חברה מתוקנת". עוד הם מעלים השגות נוספות כנגד הנימוקים שהובאו בהחלטת הפסלות, ובפרט על הקביעה כי בקשתם הוגשה בשיהוי וכן על הקביעה כי התנסחו בלשון בוטה. לגישת המערערים, "לאור חומרת הנסיבות, היה ראוי להימנע מנימוק זה, אשר מלמ[ד] על ניתוק והעדר לקיחת אחריות". 7. עיינתי בערעור ובנספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובמסגרתו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות המקימות "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא שוכנעתי כי נסיבות כאלה מתקיימות בענייננו. 8. בעבר נפסק כי " הדרך להשיג על החלטות בית המשפט שאינן לרוחו של [הטוען לפסלות], היא בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות " (ע"א 5218/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (5.8.2018)). עוד נקבע בפסיקה כי החלטות שניתנות במסגרת ההליך – לרבות החלטות בעניין סעד זמני – אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, ויש ליישם בכל מקרה לגופו את המבחן המהותי שעניינו חשש ממשי למשוא פנים (ראו, למשל: ע"א 4494/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 13 (3.8.2022)). 9. בענייננו, חרף האצטלה העקרונית שניסו המערערים לעטות על טענותיהם, הטעמים שהובאו בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי מהווים, רובם ככולם, השגות "ערעוריות" על תוכן ההחלטה מיום 2.5.2022. בקשת המערערים לסעד זמני חופפת במידה רבה את הסעד שנתבקש בהליך העיקרי. עם זאת וכפי שפורט לעיל, המותב הדגיש בהחלטתו מספר פעמים כי דחה את הבקשה לסעד זמני על רקע התשתית העובדתית והמשפטית החסרה שהייתה בפניו נכון לאותו מועד, והוסיף כי אין בדחיית הבקשה כדי לקבוע מסמרות ביחס להמשך ניהול ההליך. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערים להצביע על חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך על ידי המותב, אף לא בקירוב. אוסיף כי טענת המערערים ביחס לאירועים בדיון מיום 1.5.2022 לא הועלתה בבקשת הפסלות, ומשלא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס לכך – אין מקום להידרש לנושא לראשונה במסגרת הערעור (ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 11 (20.4.2021)). מכל מקום, טענה זו הועלתה בחצי פה וללא פירוט על ה"לחץ" שנטען כי המותב הפעיל על המערערים, ולפיכך אין די בה על פניה כדי להקים עילת פסלות. 10. לבסוף אדגיש כי הלשון הבוטה שבה ניסחו המערערים את טענותיהם, אכן אין לה מקום וראוי היה להימנע מכך. 11. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22046860_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4686/22", "ע\"א 5218/18", "ע\"א 4494/22", "ע\"א 782/21" ]

748,699

738,040

בבית המשפט העליון רע"פ 4687/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אחמד טלאקה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 01.06.2022 בעפ"ג 11703-09-21 שניתן על ידי כבוד הנשיאה א' יפה-כץ והשופטים י' עדן ו-י' ליבדרו בשם המבקש: עו"ד אלכס גאוסקין החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד הנשיאה השופטת ר' יפה-כץ והשופטים י' עדן ו- י' ליבדרו ) בעפ"ג 11703-09-21 מיום 01.06.2022, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור המבקש בקשר עם גזר דינו בבית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופטת ש' שטרית ), בת"פ 32808-03-20 מיום 01.07.2021. 2. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי (להלן: כתב האישום העיקרי ), בתקופה שבין 01.03.2020-03.10.2019, ביצע המבקש שורה ארוכה של עבירות הכוללות, בין היתר, אחת-עשרה עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) וחמש עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(ב) לחוק העונשין; עשרים ואחת עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה; עבירות של סיוע לגניבת רכב; הפרת הוראה חוקית; ונהיגה ברכב ללא ביטוח. לפי המתואר בכתב האישום בת"פ 68101-02-20 (להלן: התיק הנוסף ) – אשר צורף ונדון יחד עם ת"פ 32808-03-20 המצוין לעיל – ביום 04.02.2020, המבקש ואחר גנבו רכב ורכוש רב שהיה בתוכו. העבירות בוצעו על ידי המבקש, חלקן בצוותא חדא עם אחר, מקצתן כאשר הוא סייע לאחר ואחרות ביצע בגפו. 'שיטת העבודה' של המבקש, כעולה מכתבי האישום, היא העברת כלי הרכב הגנובים אל הרשות הפלסטינאית, כאשר המבקש נוהג בכלי הרכב בעודו נעדר רישיון נהיגה, משום שמעולם לא הוציא רישיון. 3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודה המבקש בעובדות כתב האישום העיקרי, ולאחר מכן צורף התיק הנוסף. ביום 14.10.2020 הורשע המבקש, על יסוד הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום העיקרי, כמפורט לעיל. ביום 03.12.2020, הורשע המבקש, גם כן על סמך הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בתיק הנוסף. 4. ביום 01.07.2021 גזר בית משפט השלום על המבקש שמונה וחצי שנות מאסר בפועל; הפעלת מאסר על תנאי בן שלושה חודשים שנגזר עליו בגדר פל " א 2192-12-19 , תוך שנקבע כי עונש זה ירוצה בחופף לעונש המאסר לעיל; עשרים וחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וענישה נלווית בדמות פסילה מלקבל רישיון נהיגה; קנסות ותשלום פיצויים כספיים לקורבנות העבירה. 5. המבקש ערער על חומרת גזר דינו – ובפסק דינו מיום 01.06.2022 קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו. בתוך כך, עמד בית המשפט על "ההיבט הרצידיביסטי" העולה מהתנהלות המבקש, אשר בחר לפגוע בביטחון הציבור באופן מתמשך בכך שגנב רכבים ונהג בהם ללא רישיון, שוב ושוב. עם זאת, ותוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש, ולאחר שהביא במניין שיקוליו גם את תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו, נקבע כי עונש המאסר הכולל בפועל שהוטל על המבקש יעמוד על שבע וחצי שנים, וכי כל יתר רכיבי גזר הדין יישארו בתוקפם. 6. מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי. 7. גרסת המבקש היא, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי המבקש הינו רצידיביסט. עוד נטען כי שגה בית המשפט עת פסק שלא בהתאם להמלצות שירות המבחן. המבקש שב והדגיש את גילו הצעיר וכן את היעדר עברו הפלילי כנסיבות אשר לא נשקלו כראוי. על יסוד כל אלה, טוען המבקש כי בנסיבותיו מתקיים חשש לעיוות דין ואי-צדק. דיון והכרעה 8. לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות . 9. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור ב" גלגול שלישי " תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או בנסיבות המעלות חשש לעיוות דין, או אי-צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 4510/22 ורקשטל נ' מדינת ישראל (14.07.2022); רע"פ 4243/22 אוחנונה נ' מדינת ישראל (14.07.2022) ). 10. ואולם, במקרה דנן אין כל חשש לעיוות דין או לאי-צדק, המצדיק מתן רשות ערעור כמבוקש. הדברים מקבלים משנה תוקף, בשים לב לחומרת העבירות, למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות, ולכל יתר נסיבות המקרה. 11. למעלה מן הצורך, אוסיף, כי נסיבותיו האישיות של המבקש לא נעלמו מעיניו של בית המשפט המחוזי, אשר נתן להם את המשקל הראוי בהכרעתו. 12. הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046870_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4687/22", "ת\"פ 32808-03-20", "רע\"פ 4510/22", "רע\"פ 4243/22" ]

748,700

738,154

בבית המשפט העליון ע"פ 4688/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן) בת"פ 52653-10-20 מיום 24.5.2022 בשם המערער: עו"ד אמיר אבו חאטום החלטה 1. המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן ) בעבירות של הצתה, איומים, ושיבוש מהלכי משפט – לפי סעיפים 448(א), 192 ו-244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ת"פ 52653-10-20). בתמצית, המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, באיומים על המתלוננת שיפגע בה וברכושה, בהצתת רכבה, ובניסיון להסתיר את האופנוע באמצעותו הגיע למקום בו הצית את רכבה (להלן: האופנוע ). בגין מעשיו, נגזר על המבקש עונש של 32 חודשי מאסר, מאסר מותנה, תשלום פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ₪, שלילת רישיון נהיגה לתקופה קצובה, וחילוט האופנוע. 2. המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ובד בבד עתר לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי שנפסק לטובת המתלוננת, וכן לעיכוב ביצוע חילוט האופנוע. 3. הלכה היא כי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים שנפסקו כחלק מהליך פלילי נבחנת על פי אמות המידה והשיקולים הנהוגים בהליך האזרחי – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ע"פ 5631/18 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.2018); ע"פ 1195/19 פלוני נ' מדינת ישראל (17.2.2019)). בקשתו של המבקש אינה עומדת באמות מידה אלו. ראשית, המבקש לא הציג כל נימוק ענייני המצדיק את קבלת בקשתו במישור של מאזן הנוחות, והעלה טענות רק באשר לסיכויי הערעור. לאחר שעיינתי בחומרים הרלוונטיים, נחה דעתי כי אין מקום לעכב את תשלום הפיצויים, ואין בטענות המצומצמות לסיכויי הערעור כדי להטות את הכף לעיכוב תשלום הפיצויים. שנית, המבקש לא צירף את המתלוננת כמשיבה לבקשתו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה (ראו: ע"פ 5631/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (23.8.2018); ע"פ 8587/20 חסון נ' מדינת ישראל (28.2.2021)). 4. באשר לבקשה לעכב את ביצועו של חילוט האופנוע, ממילא על פי גזר הדין מיום 24.5.2022 האופנוע יחולט לטובת המדינה "בחלוף 45 ימים מהיום, או לאחר שפסק הדין יהפוך לחלוט, לפי המאוחר מביניהם". משהוגש ערעור, ופסק הדין טרם הפך לחלוט, מצופה כי המדינה תפעל בהתאם לאמור בגזר הדין. 4. סוף דבר – הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046880_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4688/22", "ת\"פ 52653-10-20", "ע\"פ 5631/18", "ע\"פ 1195/19", "ע\"פ 8587/20" ]

748,701

738,974

בבית המשפט העליון ע"פ 4688/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 8.9.2022 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 12 עמודים, עד ליום 22.8.2022. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 12 עמודים, עד ליום 1.9.2022. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה ביום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). תוקנה היום, ד' באב התשפ"ב (1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046880_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4688/22" ]

748,702

741,434

בבית המשפט העליון ע"פ 4688/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם המשיבה, בהסכמה, למתן ארכה להגשת עיקרי טיעון בשם המערער: עו"ד אמיר אבו חאטום בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו החלטה כמבוקש וכמוסכם, עד יום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046880_O03.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4688/22" ]

748,703

742,243

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4688/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.4.2022 ומיום 24.5.2022 בת"פ 52653-10-20 שניתנו על ידי כבוד השופט מ' ג'השאן תאריך הישיבה: י"ב באלול התשפ"ב (8.9.2022) בשם המערער: עו"ד אמיר אבו חאטום; עו"ד אינאס סעדי בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו פסק-דין בגמר הדיון, בהמלצתנו, חזר בו המערער מערעורו על הכרעת הדין ועל גזר הדין. הערעור נדחה אפוא בזאת. ניתן היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22046880_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4688/22" ]

748,704

737,615

בבית המשפט העליון בש"פ 4689/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אחמד עכריה בקשה חמישית (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תפ"ח 64170-10-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד נעימה חנאווי-כראם עו"ד פהד נסיב חאג'; עו"ד ששון בר-עוז החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 90 ימים, החל מיום 25.7.2022, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 64170-10-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046890_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תפ\"ח 64170-10-20" ]

748,705

737,601

בבית המשפט העליון בש"פ 4692/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חוסם עיסי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 37853-07-21 בבית המשפט השלום ברמלה בשם המבקשת: עו"ד נגה בן סידי החלטה נקבע לדיון ביום 13.7.2022 שעה 09:30. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046920_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"פ 37853-07-21" ]

748,709

737,786

בבית המשפט העליון בש"פ 4692/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חוסם עיסי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 37853-07-21 בבית המשפט השלום ברמלה תאריך הישיבה: י"ד בתמוז התשפ"ב (13.7.2022) בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד מיכל קליין עו"ד עמית שלף; עו"ד שרון רבינוביץ' החלטה בקשה שניה להארכת מעצר המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). 1. ביום 18.7.2021 הוגש לבית המשפט השלום ברמלה כתב אישום, אשר תוקן ביום 21.7.2021 על דרך של שינוי העובדות והוספת אישום חמישי. 2. על פי עובדות האישום הראשון , ביום 13.7.2021 המשיב שוחח עם בת זוגו (להלן: המתלוננת ) בטלפון ואיים כי אם תשוב לביתם הוא ירצח אותה. על פי האישום השני , ביום 11.7.2021 שעה שהמשיב והמתלוננת ניקו את חצר ביתם, המשיב זרק עליה מטאטא שפגע בפניה. מיד לאחר מכן, משך אותה אל ביתם, תוך שהכה אותה בידה ואיים עליה כי יהרוג אותה. על פי האישום השלישי , ביום 10.4.2021 המתלוננת חזרה מחתונה של בן משפחתו של המשיב, והתגלע בין השניים וויכוח בנוגע להשתתפותה בחתונה. במהלך הוויכוח, סטר המשיב למתלוננת בפניה והכה אותה בכתפה תוך שאמר לה כי יהרוג אותה. על פי האישום הרביעי , ביום 16.2.2021 עת שהשניים שהו בסלון ביתם, זרק המשיב את טלפון הנייד שלו על המתלוננת ופגע באוזנה, ובתגובה לכך, המתלוננת השליכה את הטלפון לעברו אך לא פגעה בו. המתלוננת פנתה לעזוב את המקום, אך המשיב אחז במתלוננת, סובב אותה לכיוונו, וחנק אותה בשתי ידיו. המשיב דחף את המתלוננת לחדר השינה, הפיל אותה על המיטה, ישב על רגליה והכה אותה בפניה באגרופים ובסטירות. אף בנסיבות אלה אמר לה כי יהרוג אותה ויחנך אותה. על פי האישום החמישי , בחודש ספטמבר 2020, עת שהשניים שהו בביתם בשעות הערב, אמרה המתלוננת למשיב כי ברצונה להתגרש ממנו. בתגובה, הכה אותה בכתף שמאל שלה, והמתלוננת הדפה את המשיב וברחה מהבית. המשיב רדף אחריה, משך את שיער ראשה באופן שהפילה לרצפה, והכה אותה באגרופים בראשה ובגופה. בהמשך, נטל המשיב מקל עץ שמצא בסמוך והכה אותה בכל גופה, עת שהמתלוננת שוכבת על הקרקע ומנסה לגונן על פניה באמצעות ידיה. בגין כל המעשים המתוארים לעיל, למשיב יוחסו עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); תקיפה סתם בן זוג – עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק; תקיפה הגורמת חבלה ממש בן זוג – עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק. 3. הליכי המעצר : בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים ; וכן לעילת מעצר של מסוכנות לביטחונה של המתלוננת מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. ביום 12.9.2021 התקבל תסקיר בעניינו של המשיב. מהתסקיר עלה כי המשיב עשוי לפגוע במתלוננת לנוכח הקושי בוויסות רגשותיו; כי מספר פעמים בעבר הופנה לשירות המבחן וההערכה בעניינו הייתה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק; וכי אם ישוחרר, המשיב והמתלוננת יתקשו לשמור הרחקה ביניהם לנוכח תלות הדדית, רגשית וכלכלית, בין השניים, דבר אשר מצביע על רמת סיכון להישנות ההתנהגות האלימה מצד המשיב כלפי המתלוננת. שירות המבחן העריך כי המפקחים שהוצעו אינם מתאימים לתפקיד הפיקוח, ובשורה התחתונה לא בא בהמלצה על שחרורו. תסקיר משלים בעניינו של המשיב, שהתייחס לאפשרות של חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, הוגש ביום 10.10.2021. גם תסקיר זה היה שלילי לאור נתוני המשיב וחוסר ההתאמה של המפקחים המוצעים, ושירות המבחן לא בא בהמלצה על שחרורו של המשיב לפיקוח אלקטרוני. בהחלטתו מיום 14.10.2021 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. 4. לבקשת המדינה ובהסכמת באי כוח המשיב (לאחר שהתקיים דיון ובהמלצת בית המשפט), הוארך מעצרו של המשיב בפעם הראשונה, ביום 14.4.2022 (בש"פ 2499/22, כב' השופט נ' סולברג ). 5. ביום 21.4.2022 ב"כ המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה על הארכת מעצרו של המשיב, לנוכח עדות המתלוננת בדיון מיום 4.4.2022 אשר לשיטתו השמיטה את התשתית הראייתית שבבסיס הבקשה למעצר עד לתום ההליכים. ביום 10.5.2022 ניתנה החלטה בבקשה לעיון חוזר ונקבע כי לא בוססה הטענה בדבר כרסום ראייתי, שכן לא חל כרסום משמעותי כנדרש בקבלת בקשה לעיון חוזר; כי ההרכב בהליך העיקרי יכריע לעניין גרסאות המתלוננת; וכי בקשת המתלוננת לביטול תלונתה נעשתה עוד בטרם הגשת כתב האישום, כך שזו עמדה בפניו בבואו להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט הוסיף וציין כי אף אם היה מניח לטובת המשיב שחל כרסום בראיות, לא היה בכך לשחררו ממעצרו. זאת, לנוכח עילת המעצר הנלמדת מנסיבות ביצוע העבירה, עברו הפלילי, עמדת שירות המבחן, והיעדר חלופת מעצר המאיינת את הסכנה כלפי המתלוננת. 6. ההליך העיקרי : ביום 18.7.2021 בוצעה הקראה, והחל משלב זה ניתנו דחיות חוזרות ונשנות על ידי בית המשפט, בעיקר לבקשת המשיב ולצורך חילופי ייצוגו. ביום 1.2.2022 ניתנה דחייה נוספת לצורך הסדרת הייצוג, תוך שבית המשפט ציין כי "הנאשם עצור עד תום ההליכים בתיק זה, ובית המשפט נחלץ לנהל את עניינו במהירות האפשרית, על מנת למנוע ממנו מעצר ממושך. ואולם, הנאשם הוא שגורם להתמשכות הדיונים והדבר יילקח בחשבון". ביום 9.3.2022 הגיש ב"כ המשיב את רשימת העדים לחקירה, ומענה לכתב האישום בו הכחיש את המיוחס למשיב. ביום 4.4.2022 החלה שמיעת ההוכחות בתיק. במסגרת ההוכחות, המתלוננת הובאה באמצעות צו הבאה, והעידה כי המתואר בכתב האישום לא התרחש ולחילופין שאינה זוכרת אם התרחש או לאו. לאחר שהוכרזה כעדה עוינת, הודעותיה אשר מסרה במשטרה הוגשו. ביום 21.6.2022 התקיים דיון הוכחות נוסף במסגרתו העיד עד תביעה נוסף, וכן נקבע דיון לסיום שמיעת ראיות (פרשת ההגנה וסיכומים בעל פה) למועד האפשרי הקרוב ביותר, 13.9.2022. מכאן הבקשה להארכת מעצרו של המשיב בפעם השניה. 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר הנספח לה, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, אומר כי הגם שמדובר בתיק שנדון בבית משפט השלום, נקל עלי להיעתר לבקשה במסגרת השיקולים המוכרים לעניין סעיף 62 לחוק המעצרים. לחובתו של המשיב ניתן לזקוף עיכוב של למעלה מחצי שנה בבירור התיק, עד שהוסדר נושא הייצוג (המשיב החליף ששה סניגורים). מעשי המשיב מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו ואי אפשר שלא להביא בחשבון את עברו הפלילי הנכבד, מאז ימי נערותו, המעיד על מסוכנותו ואלימותו. עברו הפלילי של המשיב כולל 14 הרשעות, ובתוך כך הריגה בעת היותו קטין (נדון ל-4 שנות מאסר), תקיפת עובד ציבור, שוד מזוין, ועבירות רכוש וסמים. בגין הרשעתו האחרונה תלוי נגדו מאסר מותנה של 4 חודשים על עבירות אלימות מסוג עוון, ומאסר מותנה של 8 חודשים על עבירות אלימות מסוג פשע, שניהם ברי הפעלה בתיק זה. בשורה התחתונה, במכלול מאסריו המשיב נדון ל-13 שנים בכלא. ואם לא די בכל אלה, נוסיף את התסקירים השליליים של שירות המבחן. גם בהנחה שהמשפט לא יסתיים ב-13.9.2022, הרי שהוא עומד בפני הישורת האחרונה, ובמכלול השיקולים והנסיבות כמתואר לעיל, נקודת האיזון מטה את הכף להמשך מעצרו של המשיב. 8. אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.7.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 37853-07-21 בבית משפט השלום ברמלה, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046920_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"פ 37853-07-21" ]

748,710

737,808

בבית המשפט העליון ע"פ 4695/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. אורן בן דוד 2. יוסי ביטון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 8.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046950_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4695/22" ]

748,713

737,616

בבית המשפט העליון בש"פ 4696/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה חמישית (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תפ"ח 23249-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד לימור הלל עו"ד ליאור חיימוביץ' החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 45 ימים, החל מיום 8.8.2022, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 23249-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046960_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תפ\"ח 23249-08-21" ]

748,714

737,617

בבית המשפט העליון בש"פ 4697/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אלכס כספי בקשה שניה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תפ"ח 46085-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד לימור הלל עו"ד נועם בונדר החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך מעצרו של המשיב ב- 90 ימים, החל מיום 18.8.2022, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 46085-08-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046970_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תפ\"ח 46085-08-21" ]

748,715

737,628

בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 5.9.2022. בשלב זה, ניתן צו ארעי זמני המעכב את התייצבות העותר הקבועה ליום 15.8.2022. הרשמים יטפלו בנושא הפטור מאגרה, וככל שיידרש העותר לשלם אגרה ולא ישלם, עתירתו תימחק. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046980_E01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4698/22" ]

748,716

737,767

בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב בקשת העותר מיום 11.7.2022 לפטור מאגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046980_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4698/22" ]

748,717

738,367

בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב בקשה למתן פטור מתשלום אגרה; תשובת המשיבים מיום 18.7.2022 החלטה עיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו לה. נתתי דעתי גם לעובדה שהמשיבים הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, אולם ציינו כי לנוכח אופי החיובים המפורטים בפירוט התנועות בחשבונו של העותר, אין הצדקה למתן פטור מלא מתשלום אגרה. במכלול השיקולים האמורים, וגם על רקע עמדת המשיבים, לא מצאתי להורות על פטור מלא מתשלום אגרה, אלא ראיתי להעמידה על סכום מתון של 300 ש"ח. אגרה בסכום האמור תשולם עד ליום 3.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046980_T03.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4698/22" ]

748,718

742,124

בבית המשפט העליון בג"ץ 4698/22 - ה' לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: רון חסיד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. סגנית מפקד יחידת מיטב בקשת המשיבים (בהסכמה) להארכת מועד בשם העותר: בשם המשיבים: בעצמו עו"ד יובל שפיצר החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיבים יגישו תגובתם המקדמית לעתירה עד ליום 30.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046980_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4698/22" ]

748,719

737,629

בבית המשפט העליון בג"ץ 4699/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: מועצה אזורית מטה בנימין נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. השר לביטחון פנים 4. מפקד פיקוד מרכז בצה"ל 5. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי, צו ביניים וצו ארעי בשם העותרת: עו"ד אבי סגל; עו"ד יעל סינמון החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 25.8.2022. בשלב זה לא ראיתי ליתן צו ביניים או צו ארעי כפי שהתבקש. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046990_E01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4699/22" ]

748,720

741,392

בבית המשפט העליון בג"ץ 4699/22 - ב' לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: מועצה אזורית מטה בנימין נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. השר לביטחון פנים 4. מפקד פיקוד מרכז בצה"ל 5. משטרת ישראל בקשת המשיבים להארכת מועד בשם העותרת: בשם המשיבים: עו"ד אבי סגל; עו"ד יעל סינמון עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד נועה רוזנברג החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 25.10.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046990_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4699/22" ]

748,721

737,697

בבית המשפט העליון ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערים: 1. שאדי חאמד 2. מחמוד קנאנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הודעת ערעור בשם המערערים: עו"ד מסרי מוחמד החלטה 1. לפניי הודעת ערעור על גזר דינם של המערערים שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 (להלן: גזר הדין ). לפני בית משפט זה תלויים ועומדים ערעורים נוספים שעניינם בגזר הדין: ראשון : ע"פ 4584/22 – ערעור המשיבה על קולת העונש שנגזר על שני המערערים – שאדי חאמד ומחמוד קנאנה, וכן על עונשו של נידון שלישי – ספואן אבואל; שני : ע"פ 4679/22 – ערעור אבואל על חומרת עונשו (להלן: ערעור אבואל ). בהמשך להחלטתי מיום 12.7.2022 בערעור אבואל , ומשהמדובר בפרשיה אחת, אני מורה על איחוד הדיון בשלושת תיקים אלו. 2. אשר לבקשת בא כוח המערערים כי תינתן לו אורכה להגשת נימוקי הערעור עד ליום 21.7.2022 – אין בידי להיעתר לה במלואה. מועד הדיון בערעורים קבוע ליום 20.7.2022, ועל כן הגשת נימוקי הערעור תיעשה לא יאוחר מיום 18.7.2022 בשעה 16:00. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047040_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 4584/22", "ע\"פ 4679/22" ]

748,725

738,817

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4585/22 ע"פ 4679/22 ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב 1 ב-ע"פ 4585/22 והמערער ב-ע"פ 4679/22: 1. ספואן אבואל ערדאת המשיבים 3-2 ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4704/22: 2. שאדי חאמד 3. מחמוד סבטק קנאנה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 שניתן על ידי השופט ד' פיש תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.07.2022) בשם המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: עו"ד ארז בן-ארויה בשם המשיבים ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4679/22 וב-ע"פ 4704/22: עו"ד יונתן דדון פסק דין השופט י' אלרון : 1. לפנינו שלושה ערעורים מזה ומזה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022. האחד , ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על ספואן אבואל ערדאת, שאדי חאמד, מחמוד סבטק קנאנה (להלן: ספואן , שאדי ו- מחמוד בהתאמה או המשיבים ); והאחרים , ערעורי המשיבים נגד חומרת עונשם. המשיבים, כולם, הורשעו על פי הודאתם בעבירת התפרעות, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, ופזיזות באש ובחומר לקיח. בגין הרשעתם בעבירות אלו, נידונו המשיבים לעונשי מאסר בפועל, כך שעל ספואן ושאדי הוטלו 24 חודשים, ועל מחמוד הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן 2. כמתואר בכתב האישום המתוקן, האירועים המפורטים בו התרחשו בעיצומו של מבצע "שומר חומות", במהלכו התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני. כתב האישום המתוקן מונה שני אישומים, כדלקמן: האישום הראשון – ביום 11.5.2021 בשעה 23:00 לערך, הגיעו המשיבים יחד עם אחרים, ובסך הכל התקהלו יחדיו כ-20 אנשים (להלן יחד: הפורעים ), באזור חניון הממוקם מאחורי בניין ברחוב העצמאות בחיפה, כאשר חלקם עוטים מסכות על מנת למנוע אפשרות לזהותם. הפורעים נכנסו למעבר סמוך, כאשר ברשות חלק מהם בקת"בים ואבנים. באותה עת, ברחוב העצמאות בחיפה, עברו שני רוכבים (להלן: רון ו- דניאל ), רון נהג באופנוע ודניאל מאחוריו בקטנוע, כשעליו תלוי דגל ישראל. משדניאל נדרש לעצור בשל רמזור אדום, התקרבו אליו שני אנשים שזהותם אינה ידועה ובעטו בו. דניאל ירד מהקטנוע והלך משם רגלית, והשניים לקחו את מפתח הקטנוע ועזבו את המקום. כאשר דניאל חזר והתקרב לקטנוע, אנשים שזהותם אינה ידועה זרקו לעברו בקבוקי זכוכית. בשלב זה, רון אשר הספיק להתרחק בנסיעתו, חזר אל המקום בו היה דניאל, והשניים הזיזו את הקטנוע אל קרבת חנות סמוכה. אולם מיד לאחר מכן, הגיח אחד מהפורעים (להלן: אסכאפי ) והצית את הקטנוע שעלה באש ונשרף. בעוד רון ניסה להתרחק, אסכאפי יידה לעברו שני בקת"בים בוערים, אחד מהם פגע בקסדה שעל ראשו, והקסדה והמעיל החלו לעלות באש. אנשים שהיו בקרבת מקום, מיהרו אל רון וכיבו את האש. במקביל, אדם בשם יאזן החזיק בידו בקת"ב בוער ויידה אותו לעבר רון ודניאל, אז חולצתו של יאזן החלה לבעור בשל הבקת"ב שהחזיק בידו, וחבריו הפורעים, וביניהם שאדי ומחמוד עזרו לכבותה. בגין האמור, יוחסה למשיבים עבירת התפרעות, לפי סעיפים 152 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). האישום השני – בשעות הלילה שבין 12.5.2021 עד 13.5.2021, המשיבים נסעו יחדיו ברכב ברחבי חיפה, כאשר עמם אסכאפי , יאזן ואדם נוסף בשם עומר . סמוך לחצות בשכונת הדר בחיפה, הרכב נעצר, יאזן החזיק בלוק זיקוקים וניסה להדליקו, ואסכאפי שהיה מחוץ לרכב, לקח את בלוק הזיקוקים שהודלק וכיוון אותו לעבר רכב שחלף בכביש. ברקע, מי מהמשיבים והנוספים שהיו ברכב השמיעו מילות גנאי וקללה, אחד מהם אמר "אללה אכבר וברוך השם", וברכב התנגן השיר "קאדימון" בו ישנם ביטויים לאומניים עוינים ואלימים. שאדי הסריט במכשיר הפלאפון שלו את הדלקת הזיקוקים והשימוש בהם, והעביר את הסרטון לאחרים. כמתואר בהמשך, המשיבים והנוסעים הנוספים המשיכו לנסוע ברכב, אז הבחינו בקטנוע שהיה בדרכו לבצע משלוח מזון. ספואן שהיה נהג הרכב, נסע מאחורי הקטנוע, קרוב אליו, כשהוא מהבהב באורות הרכב וצופר באופן רצוף. הנהג נאלץ להיצמד למדרכה ועצר את הקטנוע (להלן: רן ). מחמוד יצא מהרכב ואמר לו "יהודי... אתם לא נכנסים לכאן יותר. זאת השכונה שלנו". אז יצאו מהרכב שלושה נוספים, חלקם דחפו אותו ואחד אף היכהו באמצעות אבן. לבקשת רן כי יניחו לו, אמר לו אחד מהם באוחזו באבן בידו "סתום את הפה יהודי... זה אזור שלנו". רן סובב את גופו וקיבל מכה בשכמו שגרמה לו לחבלה ולכאב, כאשר אחר היכהו בצלעותיו תוך שימוש במקל, ואסכאפי הדליק זיקוק בקרבתו. בשלב זה, יאזן עלה על הקטנוע ונסע מהמקום, ובהמשך החביאו עד אשר הקטנוע הגנוב אותר כשבועיים לאחר מכן. המשיבים גם הם נכנסו לרכב ונסעו מהמקום. במהלך האירוע המתואר לעיל, חלק מהמשיבים והנוספים עטו מסכות על פניהם, ושאדי הסריט את עיקרי האירוע במכשיר הפלאפון שלו והעביר את הסרטון לאחרים. נוכח מעשים אלו, יוחסה למשיבים עבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) ו-31 לחוק; ועבירת פזיזות באש ובחומר לקיח, לפי סעיפים 338(א)(3) ו-29 לחוק. ההליך בבית המשפט המחוזי 3. המשיבים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר הדין, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, הם שמירה על שלטון החוק ובטחון הציבור והפרט, וכן שמירה על הגוף והקניין. בהינתן הרקע למעשים – תקופת מבצע צבאי והפרות הסדר שהתרחשו באותה העת, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים היא גבוהה . בהתייחסו לאישום הראשון, בית המשפט המחוזי נתן דעתו למידת מעורבותם של המשיבים וציין כי אלו היוו דמויות משנה במסכת האירועים המתוארת, כאשר אף "לא ברורה מידת התכנון", כלשון גזר הדין. באשר לאישום השני, צוין כי המשיבים הסתובבו וחיפשו אחר קורבן מזדמן, באופן המלמד כי קיים רכיב תכנון לביצוע העבירות, אולם עדיין חלקם היחסי קטן משמעותית מחלקם של האחרים שנכללו בתיאור העובדות בכתב האישום, שכן הואשמו בסיוע בלבד לעבירת השוד. בית המשפט המחוזי הוסיף והפנה לפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022) (להלן: עניין אסווד ), שם נקבע כי יש ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן בו בוצעו עבירות התפרעות, עת האוכלוסייה האזרחית הייתה נתונה למתקפת רקטות, במקביל להתעוררות של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות נגד כוחות הביטחון, אזרחים יהודים וערבים. עם זאת, צוין כי בשונה מעניין זה, במקרה דנן המשיבים לא הואשמו בעבירות שבוצעו ממניע גזעני. לצד האמור, בית המשפט קבע כי אופי העבירות בשילוב התקופה בה בוצעו, מלמדים על הנזק המשמעותי שהיה צפוי מביצוע העבירות, ומשכך היה על המשיבים לדעת את הפסול במעשיהם ולהימנע מהם. נוכח אלו, ומשבית המשפט המחוזי ראה בשני האישומים כשני אירועים נפרדים, נקבע כי מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, ובגין האישום השני נע בין 9 ל-30 חודשי מאסר. 4. בקביעת עונשם של המשיבים בגדרי המתחם, בית המשפט המחוזי שקל לקולא את הודאותיהם בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות על מעשיהם; כאשר לטובת מחמוד, נשקלה גם העובדה כי לא עומד לחובתו עבר פלילי. זאת, בניגוד לספואן ושאדי, אשר הראשון הורשע בעבר בעבירות סמים והאחרון בעבירת רכוש ותקיפה סתם. 5. בהתחשב בכלל שיקולים אלו, נגזרו על המשיבים העונשים הבאים: בגין האישום הראשון – 8 חודשי מאסר בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת התפרעות, למשך 3 שנים; וקנס בסך 1,500 ש"ח. עונשים אלו הוטלו על כל אחד מהם. בגין האישום השני – הוטלו על ספואן ושאדי 20 חודשי מאסר בפועל, ועל מחמוד, 16 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד ענישה נלווית של 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, למשך 3 שנים; וקנס בסך 3,500 ש"ח. אשר לאופן ריצוי העונשים , נקבע כי חלקם ירוצו בחופף , כך שבסופו של יום ספואן ושאדי ירצו עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, ומחמוד יישא עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים. עיקרי טענות הצדדים בערעור 6. המדינה סבורה כי העונש שגזר בית המשפט קמא על המשיבים "רחוק מלהלום" את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם את מידת האשם הגבוהה הגלומה במעשיהם. נטען כי אף אין בעונש שהוטל על המשיבים כדי לשמש הרתעה אפקטיבית לעבריינים אחרים מסוגם, אף לא לעצמם, והוא אינו מבטא כראוי את אינטרס ההגנה על שלום הציבור. המדינה הרחיבה בסיכומיה על אודות חומרת העבירות אשר בוצעו כחלק מגל מעשי האלימות וההתפרעויות שפקד את המדינה באותה עת. הודגש, כי בליל הראשון לקרות האירועים, המשיבים חברו מיוזמתם לחבורת פורעים שיידתה בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים תמימים שכל "חטאם" היה שהיו יהודים – וכי על אף המניע הגזעני שעמד בבסיס המעשים ועל אף ההסלמה באלימות מצד הפורעים, נותרו המשיבים במקום כחלק מחבורת הפורעים וכחלק מההתפרעות האלימה. למחרת, המשיבים חברו אליהם פעם נוספת, בהיותם הפעם שותפים פעילים למעשים שכללו ירי זיקוקים לעבר רכב חולף, כשאופי ההתבטאויות והמעשים, מלמד בבירור כי הרקע למעשים היה גזעני ולאומני. כן הודגשה תרומתו האינדיבידואלית של כל אחד מהמשיבים בהתייחס לאירוע השני. אשר לספואן, צוין כי הוא שימש כנהג הרכב של התוקפים, הבחין בנפגע העבירה, עקב אחריו ונצמד אליו כך שגרם לו לעצור בצד הדרך; שאדי תיעד בווידאו את מעלליהם של שותפיו במהלך הלילה, קרא קריאות עידוד שהלהיטו את הרוחות, ושלח את הסרטונים לחבריו; ומחמוד, היה הראשון שיצא מהרכב לעבר נפגע העבירה ופנה אליו בדברים שמהם עולה בבירור כי הטעם לתקיפה היה ממניע גזעני. 7. לשיטת המדינה, אף לא ניתן משקל ראוי במלאכת גזירת הדין לנסיבות נוספות, ובכללן – התכנון שקדם למעשים , הן באירוע הראשון הן באירוע השני, המלמד על החלטה מודעת של המשיבים ליטול חלק במעשים האלימים; התקופה שבה בוצעו העבירות , בזמן מבצע "שומר חומות"; והלהיטות שגילו המשיבים בביצוע העבירות, אשר באה לידי ביטוי בהצטברות המעשים; בביצועם לילה אחר לילה, ולאווירה האלימה בה נטלו חלק פעיל. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בהתעלמו מהאופי הגזעני שעמד ביסוד מעשיהם של המשיבים, תוך שצוין כי הגם שלא יוחסה להם עבירה ממניע גזעני שהעונש הקבוע בצדה חמור יותר, בית המשפט נדרש להתייחס לאופי זה של המעשים כנסיבות רלוונטיות לקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ט(5) לחוק. 8. טרם סיום סיכומיה, המדינה עמדה על הקביעה בדבר חפיפת העונשים שהוטלו בגין האירועים השונים, בציינה כי קביעה זו אינה מתיישבת עם עקרון ההלימה בשים לב לחומרת המעשים, וכך בפרט משנזקף לחובת ספואן ושאדי עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בעת שהוא מרצה עונש עבודות שירות. 9. נוכח כל אלו, טענה המדינה כי מתחמי הענישה שנקבעו בעניינם של המשיבים אינם הולמים את חומרת מעשיהם, וכי התוצאה העונשית הסופית בעניין כל אחד מהם, אינה סבירה ואף סוטה במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. על כן, התבקש בית משפט זה להחמיר בעונשיהם באופן משמעותי. בדיון לפנינו, בא כוח המדינה שב וחזר על טיעוניו, ובכלל זה כי האמירות הגזעניות שנאמרו במהלך ביצוע העבירות – בהן המשיבים הודו במסגרת הסדר הטיעון – מהוות נסיבות הקשורות למעשה העבירה, ומשכך היה נדרש להתחשב בהן במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעו, שאינן ממניע גזעני. 10. מנגד, בערעור ספואן על חומרת עונשו, נטען כי העונש שהוטל עליו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בתוך כך, הודגש כי העבירות בוצעו ללא תכנון מוקדם; אף לא ממניע גזעני ומכאן שאין מקום להשוות בין מקרה דנן לבין אירועי התפרעות אחרים על רקע מבצע "שומר החומות" שנעשו ממניעים שכאלה. עוד נטען בהקשר זה, כי חזקה על המדינה ששקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החליטה שלא להאשים את ספואן בעבירות ממניע גזעני; כי ההתבטאויות הגזעניות בכתב האישום אינן מיוחסות לו; ועל כן, לא ניתן לקרוא מתוך כתב האישום "את שאין בו". כן הודגש, כי למעט הרשעתו בעבירות סמים, יתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצדיקות כי עונשו יקבע בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו בעניינו. 11. בערעורם של שאדי ומחמוד , נטען בדומה לקו טיעונו של ספואן , לפיו המדינה בחרה שלא להאשימם בעבירות לפי חוק המאבק בטרור או עבירות שבוצעו ממניע גזעני לפי סעיף 144ו לחוק העונשין – ועל כן, אין לייחס להם מניע גזעני בשל הנסיבות החיצוניות המתוארות בכתב האישום. עוד הודגש, כי חלקם של השניים בביצוע העבירות היה מצומצם מאוד; כי העבירות בוצעו ללא שקדם להן תכנון; משכך, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות – לגביהן לא פורט מאומה, נטען כי היה ראוי למקם את עונשם בתחתית המתחם. 12. בדיון שלפנינו, התייצב בא כוחו של ספואן, אשר טען גם בשם המשיבים שאדי ומחמוד. בטיעוניו הרחיב והדגיש כי לא ניתן לייחס לאף לא אחד מהמשיבים מניע גזעני למעשיו, משנדרש להוכיח נסיבה זו מעל לכל ספק סביר; ואף העובדה שהאירועים התרחשו בעת מבצע צבאי – אינה רלוונטית לגזירת הדין, מהטעם שהיא נסיבה חיצונית לביצוע העבירות. אשר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, נטען כי יש להתחשב בהודאותיהם בכתב האישום המתוקן אשר הביאו לחיסכון בזמן השיפוטי. דיון והכרעה 13. הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במידת עונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים שבהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נפלה על פני הדברים טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.7.2022); ע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.7.2022)). המקרה שלפנינו הוא בגדר החריג לכלל, שכן בחינת העונשים שהוטלו על המשיבים בראיית מדיניות הענישה הראויה מעלה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי מקל עמם באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה. על כן, אני סבור כי דין הערעור על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים להתקבל, בעוד שדין הערעורים על חומרתם להידחות, וכך אציע לחברותיי שנעשה. 14. חומרה רבה נודעת לעבירות התפרעויות המונים, אשר מסכנות באופן ישיר וממשי חיי אדם, בריאותו וגופו, ואף עלולות להביא לפגיעות ברכוש וקניין. אי לזאת, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה אשר תרסן ותמנע השתתפות בהתפרעויות אלימות הסוחפות את ההמון ומסבות נזק רב ( עניין אסווד , פסקה 8; ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (13.3.2006)). כך גם באשר לחומרתה הרבה של עבירת השוד, שבבסיסה פגיעה קשה בכבודו, גופו וקניינו של הקרבן, לצד פגיעה בתחושת הביטחון הציבורית (ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקה 11 (23.6.2022)); כאשר לזו אף נתלוותה עבירה נוספת של פזיזות באש ובחומר לקיח, אשר הסכנה הגלומה בה ברורה לכל, וכך ביתר שאת משנעשה שימוש בזיקוקים לעבר רכב חולף. 15. מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום המתוקן מצדיקה אפוא ענישה מרתיעה. בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", שעה שהארץ בערה מבפנים ומחוץ, הן מתקיפות רקטות, והן מהפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, המשיבים ביצעו עבירות חמורות עם המון משולהב על רקע אווירה לאומנית אשר עודדה פגיעה ביהודים. הפורעים אליהם הצטרפו המשיבים, יידו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים, כאשר אחד מהם הצית והעלה באש קטנוע שהיה שייך לאחד מנפגעי העבירה, ואחר השליך לעבר נפגע העבירה השני בקבוק תבערה אשר התלקח על הקסדה שעל ראשו ומעילו. המעשים הקשים שבוצעו באותו הלילה, לא הרתיעו את המשיבים מלהמשיך להשתתף באירועי אלימות גם בלילה שלמחרת, במהלכו אף נטלו חלק פעיל יותר בביצוע המעשים. חלק מהמעורבים כיוונו בלוק זיקוקים דולק לעבר רכב שחלף בכביש אותה עת, ובהמשך תקפו אזרח לאחר שזיהו אותו כיהודי, ואף שדדו את הקטנוע עליו נהג. אף לא למותר לציין, כי ההתבטאויות שנשמעו בשעת ביצוע המעשים, אשר חלקן אף נאמרו מפי המשיבים, כמו גם השיר שהתנגן ברכב בו נסעו בליל השני, הקורא למעשי אלימות בעזרת נשק על מנת לשחרר את "אדמת בני החורין" – מלמדים אפוא על נסיבותיהן החמורות של ביצוע העבירות. התנהלותם של המשיבים והפורעים האחרים מערערת את הסדר הציבורי ותחושת הביטחון האישי של אזרחים ברחובה של עיר, ואף מלמדת על התנהלות מופקרת של רצון להטיל אימה ופחד. סופו של יום, התנהלות שכזו פוגעת במרקם היחסים העדין שבין האוכלוסייה בישראל על עדותיה ומכתימה ציבור שלם של תושבי הארץ אשר אין להם ולא כלום עם התנהלות בריונית שכזו – ומכאן, הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה. כפי שכבר ציינתי במקרה אחר: "המסר העונשי שיש להשמיע באופן חד וברור הוא כי מעשים מעין אלו, הנעשים על רקע גזעני, הם מן החמורים שבדין ויש להוקיעם מכל וכל – בין אם מדובר בקורבן מהמגזר היהודי, ובן אם הקורבן משתייך למגזר הערבי [...]" (ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה , פסקה 10 (6.3.2022)). 16. אין בידי לקבל את טענת בא כוח המשיבים, כי מאחר שלא יוחסו להם עבירות ממניע גזעני, אין נפקות למשמע הקריאות הגזעניות שנשמעו בעת ביצוע המעשים. ראשית , הוראת סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין אינה מאפשרת ייחוס מניע גזעני לעבירת השוד; שנית , וזה העיקר, עבירות ממניע גזעני נושאות עמן עונש חמור יותר, אלמלא אותן עבירות בוצעו שלא ממניע זה. כך, העונש הקבוע בצדן הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או עשר שנות מאסר, לפי הקל יותר (סעיף 144ו(א) לחוק). בענייננו, לא נטען כי יש לייחס למשיבים את ביצוע העבירות ממניע גזעני כך שיהא להחמיר בעונש בגין מעשיהם מעבר לעונש הקבוע לאותן עבירות בהן הורשעו – אלא כל שטענה המדינה הוא כי יש להתחשב באמירות הגזעניות כחלק מהנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. טענה זו מקובלת עליי – האמירות הגזעניות פורטו בהרחבה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובו אין חולק כי הודו המשיבים. מכאן, שאין מניעה לשקול אמירות אלו בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשעו המשיבים, בשלב קביעת מתחם העונש ההולם בגינן (ע"פ 7171/13 לוגסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (3.2.2015); ע"פ 7220/19 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (6.2.2020)). 17. לאור האמור, יישום של עקרון ההלימה בענייננו מוליך למסקנה הברורה כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם מידת האשם המוטלת על המשיבים – מחייבות הטלת ענישה מרתיעה הכוללת רכיב עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. אף לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לחובתם של ספואן ושאדי ניצב עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בה בעת שהוא מרצה עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ובכך יש כדי להצביע על חומרת התנהלותו העבריינית. 18. בהתחשב בכל אלו, דומה כי בית המשפט המחוזי הקל עם המשיבים יתר על המידה, וזאת בפרט משהורה על חפיפה חלקית של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם בגין האישומים השונים. העבירות אותן ביצעו המשיבים מגלמות חומרה רבה, אלו בוצעו יום לאחר יום, כאשר לפני המשיבים ניצב פרק זמן בו היו יכולים לחדול מדרכם הרעה. בנסיבות אלו, אני סבור כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים, ומכאן שלא היה מקום להורות על חפיפת העונשים (ע"פ 4795/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 24 (7.2.2022)). 19. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כאמור כי דין ערעור המשיבים על חומרת העונש להידחות, ודין ערעור המדינה על קולת העונש להתקבל. בנסיבות העניין, רק בשל הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את מלוא חומרת הדין, אציע לחברותיי כי עונשם של ספואן ושאדי יעמוד על 32 חודשי מאסר בפועל, חלף 24 החודשים שהוטלו עליהם בגזר דינו של בית משפט המחוזי, ועל מחמוד יוטל עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, חלף 20 החודשים שהושתו עליו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22045850_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4585/22", "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 901/22", "ע\"פ 2260/22", "ע\"פ 3398/22", "ע\"פ 7211/04", "ע\"פ 1222/22", "ע\"פ 577/22", "ע\"פ 7171/13", "ע\"פ 7220/19", "ע\"פ 4795/21" ]

748,726

737,715

בבית המשפט העליון רע"א 4705/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. חוה אליהו 2. אורית אליהו נ ג ד המשיבה: עדנה ישראל-פור (אליהו) בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.3.2022 בע"א 53211-05-21 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ות' בר-אשר בשם המבקשות: בעצמן החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבה תגיש את תשובתה עד ליום 26.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047050_O01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4705/22", "בע\"א 53211-05-21" ]

748,727

738,794

בבית המשפט העליון רע"א 4705/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. חוה אליהו 2. אורית אליהו נ ג ד המשיבה: עדנה ישראל-פור (אליהו) המבקש להצטרף: יהודה אליהו בקשה מטעם המבקש להצטרף להליך בשם המבקש להצטרף: בעצמו החלטה 1. בקשה שהוגשה על-ידי יהודה אליהו, שאינו צד להליך, וכותרתה "בקשה לצירוף צד כבעל דין, נקודתי, הנפגע מהותית מפסק-הדין, מושא ה-רע"א" . 2. יהודה, שאינו מיוצג, טוען, כי "נפגע מפסק הדין [...] [של] בית המשפט המחוזי [...]. הוצאה דיבתו רעה בפסק, גם בהפצתו ברחבי הארץ; עקב קביעות עובדתיות-משפטיות כנגדו (פליליות במהותן), בפסק. זאת, בהליך בו הוא לא היה צד, לא העיד ונחקר בו, לא היה לו 'יומו' בו. הכל רק על סמך קביעות, בדיעבד, רק הסתברויות-נסיבתיות נטו, המתייחסות לאירועים לפני 40-25 שנה!!" יהודה מוסיף וטוען, כי "לא צורף כצד, לא נחקר וחקר, לא העיד, לא היה לו 'יומו' גם בהליך בבית משפט השלום. זו וזו בלבד – כל עילת ותכלית בקשה זו לצירופו (לתיקון העוול) להליך שבכותרת. אין זולתה" . 3. לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות על הסף. אף אם אניח לטובתו של יהודה כי אותן קביעות נטענות, שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אכן מקנות לו זכות להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי (ראו: בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון , פ"ד נב(3) 721 (1998); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 464-457 (מהדורה שלישית, 2012)), משמעות הדברים היא כי הוא רשאי להשיג על קביעות אלו במסגרת הליך ערעורי, כפי שרשאים לעשות זאת בעלי דין שנפסק סעד ממשי לחובתם. ברם, פשיטא, כי אין כוחו יפה יותר ממי שנפסק סעד ממשי לחובתו. זה כמו זה, ככל שחפצים הם להשיג על קביעתו של בית המשפט, עליהם להגיש הליך ערעורי בכוחות עצמם, בתוך המועד שנקבע לכך בדין. יהודה לא השכיל להגיש הליך ערעורי עצמאי, והמועד להגשתו חלף-עבר, זה מכבר. עתה מבקש יהודה, להצטרף כ'נוסע-חופשי', על גבה של בקשת רשות לערער, שהוגשה בעתה ובזמנה; זאת לא ניתן. 4. אשר על כן, הבקשה לצירוף כצד להליך נדחית בזאת. משלא נתבקשו תשובות, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047050_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4705/22", "בג\"ץ 188/96" ]

748,728

737,683

בבית המשפט העליון בג"ץ 4706/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: רמזי מוחמד אל הרימי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי; בקשת העותר לפטור מהתייצבות בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תועבר לדיון בפני הרכב בהקדם האפשרי. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 48 שעות לפני מועד הדיון. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047060_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4706/22" ]

748,729

738,142

בבית המשפט העליון בג"ץ 4706/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותר: חמזי מוחמד אל הרימי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מטעם העותר להקדמת שעת הדיון הקבוע ליום 18.7.2022 לשעה 09:00 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047060_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4706/22" ]

748,730

738,266

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4706/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: חמזי מוחמד אל הרימי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט בתמוז התשפ"ב (18.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין תחילתו של הדיון בדלתיים פתוחות, המשכו במעמד צד אחד בדלתיים סגורות, וסופו שוב בדלתיים פתוחות. הערנו את אשר הערנו, לאחר שמיעת ב"כ הצדדים, ועיון בחומר הסודי ושיג ושיח עם נציגי המשיבים. ב"כ העותר הודיע כי אינו עומד עוד על עתירתו. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22047060_O04.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4706/22" ]

748,731

737,678

בבית המשפט העליון בג"ץ 4707/22 - א' לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: פיאד מחמוד שבאנה נ ג ד המשיב: ראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי; בקשה לקביעת מועד דיון בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תועבר לדיון בפני הרכב ביום 14.7.2022 שעה 13:30. המשיבים רשאים להגיש תגובה מקדמית עד ליום 14.7.2022 שעה 12:00. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22047070_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4707/22" ]

748,732