shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
740,588	בבית המשפט העליון ע"א 4492/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. פרומול ניהול קניון לב תלפיות בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. מיקוד שמירה אבטחה שירותים וניקיון בע"מ 4. איילון חברה לביטוח בע"מ 5. הפניקס חברה לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, תודענה על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22044920_T06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4492/22" ]	748,297
741,499	בבית המשפט העליון ע"א 4492/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פרומול ניהול קניון לב תלפיות בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. מיקוד שמירה אבטחה שירותים וניקיון בע"מ 4. איילון חברה לביטוח בע"מ 5. הפניקס חברה לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 18.7.2022 המשיבים לא הגישו תשובתם לבקשה להוספת ראיה. ככל שהמשיבים מעוניינים להשיב לבקשה, יסירו מחדלם, וזאת עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044920_K07.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4492/22" ]	748,298
737,336	בבית המשפט העליון בש"א 4493/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: יונתן זנו נ ג ד המשיב: יעקב גרי בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בת"א 21640-02-20 מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לאחד מבתי משפט השלום במחוז צפון. מדובר בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקש, המייחסת לו פרסום לשון הרע. 2. המבקש טוען כי הוא מתגורר בקרית שמונה וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט בתל אביב בשל המרחק הרב ממקום מגוריו. עוד מעלה המבקש טענות שונות לחוסר סמכות מקומית, שלדבריו הועלו במסגרת בקשתו לסילוק התביעה על הסף מיום 17.9.2020. כן מציין המבקש כי נכון להיום, בית משפט השלום בתל אביב-יפו לא נתן מענה לטענותיו בסוגיית הסמכות. 3. דין הבקשה להידחות. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. המבקש לא עמד בנטל זה, ולמעט מקום מגוריו לא הצביע על זיקות הקושרות את התביעה למחוז הצפון. אשר לטענותיו של המבקש לחוסר סמכות מקומית – מקומן של אלה להתברר לפני הערכאה הדיונית. 4. אוסיף, כי הבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בשיהוי ניכר, המצדיק אף הוא את דחיית הבקשה. זאת, בשים לב לכך שהתביעה מושא הבקשה הוגשה עוד בחודש פברואר 2020, לכך שפסק הדין השני שניתן נגד המבקש בהיעדר הגנה בוטל עוד ביום 9.2.2022, ולכך שהתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 21.7.2022. 5. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044930_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4493/22" ]	748,299
739,714	בבית המשפט העליון ע"א 4494/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 20.6.2022 בתמ"ש 36604-04-16 שניתנה על ידי כבוד השופט א' שני בשם המערער: עו"ד נדב יריב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט א' שני ) מיום 20.6.2022 בתמ"ש 36604-04-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער . 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר, שבעניינם מתנהלים מזה כעשור הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה. ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המערער, אשר מתגורר בלטביה, בחודש אפריל 2016. ביום 6.7.2016 קיבל המותב את התביעה בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות של המערער או מי מטעמו. 2. כחמש שנים וחצי לאחר מכן, ביום 19.1.2022, הגיש בא-כוח המערער ייפוי-כוח מוגבל במסגרת ההליך, שלפיו המערער ממנה אותו ועורכי דין נוספים ממשרדו "אך ורק לצורכי הגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה בתמ"ש 36604-04-16, ולמטרה זו בלבד". עוד הובהר כי בא-כוח המערער לא יהיה רשאי לקבל כתבי בי-דין בשמו או עבורו, "ובכלל זה משרדו של בא כוח[ו] אינו ולא יהווה כתובת להמצאת כתבי בי דין עבור[ו]". על רקע זה ביקש בא-כוח המערער גישה להליך במערכת "נט המשפט". ביום 23.1.2022 דחה המותב את בקשת הגישה להליך – בציינו כי מייפוי-הכוח "יכול ומשתמע כי לא ישמש כתובת למסירה בשום הליך" – אך הבהיר כי המערער מורשה לעיין בתיק בעצמו. למחרת הגיש בא-כוח המערער ייפוי-כוח מתוקן, שבו הובהר כי אין מניעה להמציא לו כתבי בי-דין הנוגעים לבקשה שהוא מתעתד להגיש "אלא אך בעניינים אחרים ותיקים אחרים". ביום 25.1.2022 הורה המותב למשיבה להגיב להודעה. 3. ביום 30.1.2022 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין וטען, בין היתר, כי המשיבה לא המציאה לו את כתב התביעה כדין. המותב דחה את הבקשה ביום 31.1.2022, בציינו כי התצהיר שתומך בבקשת המערער לא נערך כדין וכי נראה שהמערער ידע על פסק הדין "לפחות בשנת 2020". 4. ביום 8.2.2022 הגישה המשיבה תגובה להודעה בעניין ייפוי-הכוח של המערער, וטענה, בין היתר, כי ייפוי-הכוח המוגבל נועד לסרבל את ההליך ולמנוע מסירת כתבי בי-דין לבאי-כוחו. בהמשך אותו היום הורה המותב על קביעת דיון בנושא – אשר התקיים ביום 20.2.2022, ללא התייצבות מטעם המערער. בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע המותב כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, וזאת הן מכיוון שהמערער ובא-כוחו לא התייצבו לדיון והן מכיוון שהבקשה צריכה להתברר במסגרת תובענה נפרדת. כמו כן ציין המותב, בעקבות דברי בא-כוח המשיבה בדיון, כי שאלת המסירה "כמעט ואיננה מוטלת בספק שעה שמבין אני כי אפילו בית המשפט בלטביה אישר דבר הידיעה וביצוע המסירה, גם את אכיפתו של פסק הדין". לבסוף חייב המותב את המערער בהוצאות המשיבה בסך 3,500 ש"ח. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 8.3.2022 הגיש בא-כוח המערער הודעה בה ציין, בין היתר, כי לא ידע על הדיון מיום 20.2.2022 ולא קיבל זימון אליו. 5. ביני לביני, ביום 8.2.2022 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 31.1.2022 (רמ"ש (מחוזי ת"א) 18012-02-22) – אשר התקבלה ביום 22.3.2022 תוך שנקבע כי התביעה לא הומצאה למערער כדין, בין היתר, מכיוון שהמשיבה לא ביקשה היתר להמצאה מחוץ לתחום. עוד נקבע כי המערער "ידע על פסק הדין זמן רב לפני שהגיש את בקשתו", אך חרף זאת אין מנוס מביטול פסק הדין שניתן בהליך. על רקע זה הוחזר התיק לדיון בפני המותב, וביום 23.3.2022 הגיש בא-כוח המערער הודעה המבהירה כי בשים לב לתנאים שנקבעו בייפוי-הכוח המוגבל, אין ביכולתו לייצג את המערער בשלב זה של ההליך. 6. ביום 14.4.2022 התקיים דיון בהליך, שאף אליו לא התייצב המערער או מי מטעמו. בפתח הדיון מתועדות השורות הבאות בפרוטוקול: "כב' הש' שני: איך רוצים להתקדם, הרי ברור שמשחקים איתך. [בא-כוח המשיבה]: משחקים איתי, כב' הש' שני: ברור. [בא-כוח המשיבה]: זה בעדינות. אגב, כב' הש' שני: ברור." כמו כן ביקש בא-כוח המשיבה, בין היתר, ליתן צו מניעה האוסר על המערער לבצע דיספוזיציה בנכסים הרשומים על שמו. בתום הדיון נתן המותב החלטה שבה ציין: "סברתי בשעתו ונדמה לי שהדברים ברורים כרגע לכל מי שעיניו בראשו, שפועלו של [המערער] אינו אלא בקבלת התחמקות, ולא משעה שאין הוא יודע אלא בכוונת מכוון להתחמק מן הדין. נדמה לי שהדברים ברורים. כאשר עו"ד מגיש ייפוי כוח, מנהל ערעור, ואז הוא מודיע לבית המשפט שמרגע זה אין עם מי לדבר ונא לחפש את [המערער] בלטביה, הרי היה ברור מראש שכוונת הדברים הייתה להכביד ולהקשות על [המשיבה], נדמה לי שמדובר בעד כל מי שעיניו בראשו כמו שאמרתי, בהתנהלות דיונית שאינה בתום לב. [...] למעשה, תמרן [המערער] לתוך אותו מקום שבו הבה נתחיל מחדש, הבה נחפש אותי מחדש, אף שידעתי את הדברים כאמור עוד משנת 2016." נוכח האמור קבע בית המשפט כי המשיבה רשאית "לבצע מסירות כטוב בעיניה מחוץ לתחום", לרבות המצאה לעורך הדין שהודיע כי אין לו ייפוי-כוח לייצוג המערער. כמו כן נתן המותב צו מניעה שאוסר על המערער לבצע דיספוזיציה "בכל נכס הזכות שוות הכסף שיש לו בארץ ובחו"ל" (כך במקור), וחייב את המערער בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח. לבסוף הבהיר המותב כי ככל שהמערער לא יתייצב לדיון הבא שייקבע בהליך, "יוחזר פסק הדין [...] על כנו". 7. ביום 7.6.2022 הגיש המערער ייפוי-כוח הממנה את בא-כוחו לייצגו בהליך נושא הערעור דנן, ובהמשך אותו היום הגיש בקשה לפסילת המותב. זאת, על רקע ההתרחשויות בדיון מיום 14.4.2022 וההחלטה שניתנה בסופו, אשר לטענת המערער מעידות כי המותב פועל מתוך דעה קדומה נגדו. בתוך כך טען המערער כי יש טעם לפגם בכך שניתן בעניינו צו "מרווה" ( Mareva ) מבלי שקדמה לכך בקשה בכתב בצירוף תצהיר; מבלי שפורט באילו נכסים מחזיק המערער בחו"ל; ללא הוראה בדבר התחייבות עצמית או ערובה; ומבלי שנקבע דיון במעמד הצדדים בנוגע לצו. עוד הדגיש המערער כי צו המניעה ניתן טרם המצאת כתב התביעה (אשר הומצא ביום 30.5.2022), במועד שבו המערער עדיין לא היה כפוף לסמכותו של בית המשפט קמא. לטענת המערער, מכלול האירועים הללו מצדיק את פסילת המותב, ולכל הפחות את העברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. עוד הלין המערער על התנהלות המשיבה לכל אורך ניהול ההליך, וטען כי לא ידע על ההתרחשויות בדיון מיום 14.4.2022 עד למועד שבו הומצא לו כתב התביעה, אשר הועבר לבא-כוחו יחד עם פרוטוקול הדיון. 8. המשיבה התנגדה לבקשת המערער, וביום 20.6.2022 התקיים דיון בנושא במעמד באי-כוח שני הצדדים, אשר טענו בעל-פה ביחס לבקשת הפסלות. בתום הדיון נתן המותב החלטה שבה קבע כי טענות המערער ממוקדות בהתרשמותו הסובייקטיבית ואינן מבססות עילת פסלות אובייקטיבית. עוד הדגיש המותב כי אינו מהרהר אחר החלטת בית המשפט המחוזי בעניין ביטול פסק הדין, ואולם אין בהכרעה זו "אלא את מה שיש בה, לאמור כי הכרעת בית המשפט המחוזי בדבר הצורך במסירה מחדש היא החלטה הנוגעת לדרכי מסירה ואין היא אומרת, מטוב ועד רע, בדבר דרכי התנהלותו של [המערער]". באופן ספציפי, כך הודגש, יש להבחין בין השאלה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי – האם בוצעה מסירה כדין – ובין "עצם השאלה על ידיעת ההליכים", ובהקשר אחרון זה אין חולק שההליכים "לא 'נפלו' כעת על [המערער] 'כרעם ביום בהיר'". מכל מקום, המותב הדגיש כי השגות המערער על ההחלטות שניתנו בהליך, ובכלל זה טענותיו בנוגע לסמכותו של בית המשפט, אין מקומן בבקשת פסלות. 9. באשר להתבטאות המותב לפיה המערער "משחק" במשיבה או בהליכים, הדגיש המותב כי דבריו "מביעים דעה על התנהלות לעת מסוימת" ואינם מקימים עילת פסלות, והוסיף: "מה גם [שהמערער] עצמו תרם לעניין, תוך שבא כוחו מציג ייפוי כוח שאינו נפוץ יחסית, רק לאותו דיון ספציפי שבשעתו הוצג לי ייפוי הכוח – מה שתרם לאווירה ולתחושה, אך אין בכך בסופו של יום, כאשר ייטענו הטענות שעדיין אינן נהירות לנו כלל ולא גולו כלל, כדי להביא לכך שדעתי ננעלה – לא היא." נוכח האמור דחה המותב את הבקשה לפסילתו תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ש"ח. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 30.6.2022 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 14.4.2022 בעניין צו המניעה (רמ"ש (מחוזי ת"א) 65963-06-22), ובקשה זו עודנה תלויה ועומדת. כמו כן, המערער הגיש כתב הגנה בהליך ביום 28.6.2022. 10. מכאן הערעור שלפניי. המערער חוזר על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות, ומדגיש בפרט כי לא ידע על הדיון שהתקיים ביום 20.2.2022 ומשכך לא היה מקום לחיובו בהוצאות המשיבה. עוד נטען כי התבטאויות המותב במהלך הדיון מיום 14.4.2022 מהוות "קביעות מובהקות ונחרצות" ביחס למערער ומעידות על דעה קדומה לגביו. באשר לאמור בהחלטת הפסלות, המערער מלין על הקביעה כי הוא "תרם" בהתנהלותו לביקורת שהביע עליו המותב, ולגישתו לא נפל כל פגם בייפוי-הכוח המוגבל שהגיש. מכל מקום, כך המערער, העובדה שהמותב התייחס להתרחשויות קודמות שבין הצדדים – שלהן "אין קשר ל'עת המסוימת' הנוכחית" – מחזקת כשלעצמה את המסקנה כי הוא מחזיק בדעה קדומה. 11. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות, משלא עלה בידי המערער להוכיח חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 12. טענות המערער נחלקות לשני מישורים עיקריים: האחד, השגות על החלטות שנתן המותב לאורך ההליך, ובפרט על צו המניעה שניתן ביום 14.4.2022; והשני, טענה כי התבטאויות המותב בדיון מאותו היום ובהחלטה שניתנה בסופו, מעידות על דעה קדומה ביחס למערער. 13. באשר למישור הראשון: כפי שנפסק לא אחת, החלטות ביניים שניתנות לאורך ניהול ההליך – ובפרט החלטות הנוגעות למתן סעד זמני – אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, ויש לבחון בכל מקרה לגופו אם התשתית הראייתית שבבסיס אותן ההחלטות והנימוקים שפורטו בהן, מעידים על "נעילת" דעתו של המותב (ראו, למשל: ע"א 3050/22 הוועד לשמירה על בתי הקברות המוסלמים בירושלים נ' עיריית ירושלים , פסקה 11 (2.6.2022); ע"א 8190/21 דהרי נ' לדרמן , פסקאות 15-11 (13.1.2022)). בענייננו, ההחלטה התמציתית שנתן המותב בעניין צו המניעה אינה כוללת קביעות עובדתיות או משפטיות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע על המותב בבואו לדון בהליך, ודומה כי המערער אף אינו טוען כך אלא ממקד את טענותיו בהשגות על ההחלטה לגופה. הוא הדין ביחס להחלטות הקודמות שנתן המותב לאורך ניהול ההליך ואשר פורטו לעיל. לפיכך, טענות המערער בהקשר זה הן "ערעוריות" במהותן, ומקומן אינו בבקשת פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים – והמערער אכן הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 14.4.2022, אשר טרם הוכרעה. 14. אף לא שוכנעתי כי המישור השני של טענות המערער – אשר מתמקד בהתבטאויות המותב מיום 14.4.2022 – מקים עילת פסלות בנסיבות העניין. אכן, ראוי שהשופט היושב בדין יתבטא תמיד באופן מתון, אך הבעת מורת רוח על התנהלות בעייתית של בעל דין או בא-כוחו אין בה, כשלעצמה, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (ראו והשוו: ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 12 (20.4.2021); ע"פ 3504/22 טראבין נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (22.6.2022)). בענייננו, הביקורת שהביע המותב על התנהלות המערער נבעה מהשתלשלות העניינים הבלתי-שגרתית בהליך, אשר פורטה לעיל בהרחבה. בשים לב להקשרם הכולל של הדברים, לא מצאתי כי יש בביקורת זו, או בעצם העובדה שהמותב התייחס להתרחשויות קודמות שאינן עומדות עוד להכרעתו, כדי להעיד על "נעילת" דעתו ביחס להמשך ניהול ההליך. מקובלת עליי הבהרת המותב לפיה התכוון להביע ביקורת באופן צופה פני עבר, בעניין התנהלות המערער "לעת מסוימת", וכי אין בכך כדי להשפיע על הטענות והסעדים שנתבקשו בהליך לגופו (ראו והשוו: ע"א 573/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (14.2.2022)). 15. נוכח כל האמור, לא שוכנעתי כי בנסיבות הענין דנן קמה עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. על כן הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22044940_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4494/22", "ש 36604-04-16", "ע\"א 3050/22", "ע\"א 8190/21", "ע\"א 782/21", "ע\"פ 3504/22", "ע\"א 573/22" ]	748,300
737,835	בבית המשפט העליון מ"ח 4496/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן המבקש: יוסי אוטמזגין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה למשפט חוזר בשם המבקש: עו"ד דוד גולן החלטה לפניי בקשה לקיום משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) בהרשעתו של המבקש בנהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], בנהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה זו, ובנהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. 1. כעולה מכתב האישום שהוגש נגד המבקש, ביום 26.1.2020, סמוך לשעה 15:40, נהג המבקש ברכב פרטי בעיר נס ציונה, חרף העובדה שרישיונו לנהיגה נפסל למשך 36 חודשים במסגרת פ"ל (תעבורה פ"ת) 9542-04-18 מדינת ישראל נ' אטמזגוין (עציר) (10.10.2018). לטענת המבקש לא הוא נהג ברכב, וזאת מפני שהיה במקום אחר באותו היום. ביום 9.8.2020 הרשיע בית משפט השלום לתעבורה מרכז (כב' סגן הנשיאה א' נוריאלי ) את המבקש במיוחס לו בכתב האישום. בית המשפט קבע כי המשיבה (להלן: המדינה ) עמדה בנטל להוכיח שהמבקש נהג ברכבו כמתואר בכתב האישום, ושהעובדה כי לעניין הנהיגה ברכב התבססה המדינה על עדות יחידה (עדות השוטר שראה את המבקש נוהג ברכב), לא מונעת את הרשעת המבקש במיוחס לו. בית המשפט קבע כי עדות השוטר הייתה ברורה, מהימנה וקונקרטית, וכי לא נותר בו ספק שהמבקש נהג ברכב. בנוסף, בית המשפט קבע כי עדותו של המבקש, אשר טען כי לא נהג ברכב, לא מהימנה, וכי חלק מטענותיו הן בגדר טענות כבושות. עוד נקבע כי טענת האליבי של המבקש, שלפיה בזמן האירועים נושא כתב האישום שהה בבדיקות רפואיות עם אשתו ובתו, לא מקימה ספק באשמתו וממילא אינה סותרת את גרסת המדינה. בהקשר זה קבע בית המשפט כי העובדה שאשתו של המבקש לא העידה לטובתו ביחס לטענת האליבי, יוצרת הנחה כי עדותה הייתה מסייעת לעמדת המדינה. לבסוף קבע בית המשפט כי על אף שיש ממש בטענות המבקש לגבי מחדלי חקירה בעניינו, אשמתו הוכחה מעבר לספק סביר ואין במחדלים האמורים כדי לשנות מכך. ביום 15.9.2020 גזר בית המשפט על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה, וכן הפעלת עונשי מאסר בפועל נוספים בגין תיקים קודמים (לצד עונשים נוספים, כמפורט בגזר הדין). המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין וביום 16.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית י' צלקובניק ) את הערעור. בית המשפט לא מצא להתערב בממצאי העובדה או המהימנות שקבע בית משפט השלום לתעבורה ולא ראה להתערב בעונש שהוטל על המבקש. בית המשפט הוסיף וציין כי קיים חיזוק לעדות המזהה בכך שהמבקש נראה נוהג ברכב המשפחתי. לשלמות התמונה יצוין, כי כפי שעולה מן הבקשה שלפניי, המבקש סיים לרצות את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו בגזר הדין. 2. מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה לא מפנה המבקש במפורש לאחת העילות למשפט חוזר שמנויות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט. חלף זאת, המבקש טוען כי עת שהתקיים ההליך בעניינו בבית משפט השלום לתעבורה, סירבה אשתו להעיד לטובתו בשל יחסיהם האישיים אשר עלו על שרטון, אך כעת היא מסכימה להעיד לטובתו, באופן שיתמוך בטענת האליבי שהעלה בהליך נושא הבקשה. לטענתו, עדותה של אשתו תוביל לביסוס טענת האליבי ותשפיע באופן ממשי על תוצאת ההליך. 3. לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הגם שהמבקש לא מציין זאת במפורש, דומה כי טענתו העיקרית היא שבידיו, בשלב זה, ראיה חדשה והיא עדותה של אשתו. העילה שקבועה בסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט עניינה בהצגת "עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון". על הטוען להתקיימותה של עילה זו מוטל נטל כבד, ועליו להוכיח כי יש בידו ראיות או עובדות בעלות "אמינות לכאורה", ושיהיה בהן, או בהשתלבותן עם החומר שהוצג לפני בית המשפט, פוטנציאל לשינוי תוצאות המשפט; על ראיות אלו, לבדן או בצירוף לראיות שהוצגו בהליך בו הורשע המבקש, להיות בעלות "משקל סגולי" אשר יש בו כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט (מ"ח 7550/21 חן נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (17.11.2021) (להלן: עניין חן ); מ"ח 1830/19 באשה נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (10.12.2020); מ"ח 9530/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (25.8.2020)). בנוסף, הראיות שמוגשות במסגרת העילה האמורה, נדרשות להיות חדשות באופן מהותי; כלומר, אין מדובר בראיות אשר ניתן היה להגישן בהליכים הקודמים, ומובאות אך בשלב זה כ"מקצה שיפורים" (מ"ח 5699/18 אזולאי נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (16.6.2020); מ"ח 5371/18 לבין נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (18.5.2020)). 4. המבקש לא הוכיח בבקשה דנן את התקיימות התנאים האמורים. לטענת המבקש, בשלב זה יש ביכולתו להביא לעדות את אשתו, אשר יש בה כדי לתמוך בטענת האליבי שלו. ואולם, בית משפט השלום לתעבורה ובית המשפט המחוזי דנו בטענת האליבי שהציג המבקש, וקבעו כי אין בכוחה לסייע למבקש בהוכחת חפותו. בכלל זאת, קבע בית משפט השלום לתעבורה כי נוכחותו במרפאה לא שוללת את האפשרות כי נהג בשעה 15:40 סמוך לביתו (סעיף 66 להכרעת הדין). זאת ועוד, בית משפט השלום לתעבורה עמד על ראיות נוספות שהיה בידי המבקש להביא כדי לתמוך בטענת האליבי שלו (סעיף 32 להכרעת הדין). משאלה הם פני הדברים, איני סבור כי הראיה החדשה לה טוען המבקש הינה בעלת "משקל סגולי" מספק שיש בה כדי להטות את תוצאת ההליך לטובתו. יתר טענותיו של המבקש – ובהן טענותיו שמופנות לעד התביעה ולמחדלי החקירה – הן טענות ערעוריות במהותן, וכידוע משפט חוזר אינו ערעור נוסף, ואינו משמש פלטפורמה להעלאת טענות שנידונו ונדחו בערכאות קודמות (מ"ח 3551/22 שטיינברגר נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (31.5.2022); עניין חן , פסקה 5; מ"ח 7372/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (29.10.2020)). הבקשה לקיום משפט חוזר נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22044960_M01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ח 4496/22", "מ\"ח 7550/21", "מ\"ח 1830/19", "מ\"ח 9530/17", "מ\"ח 5699/18", "מ\"ח 5371/18", "מ\"ח 3551/22", "מ\"ח 7372/20" ]	748,303
736,783	בבית המשפט העליון בג"ץ 4498/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיב: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מירב חורי החלטה העתירה תקבע לדיון היום, 3.7.2022, בשעה 17:00. תגובת המשיב תוגש במסגרת הדיון. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044980_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4498/22" ]	748,306
736,796	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4498/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותר: גהאד חמשה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשה למחיקת עתירה בהסכמה בשם העותר: עו"ד מירב חורי בשם המשיבה: עו"ד שרון הואש איגר פסק-דין לבקשת באת כוח העותר, אנו מורים על מחיקת העתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22044980_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4498/22" ]	748,307
737,185	בבית המשפט העליון עע"מ 4504/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ ג ד המשיבים: 1. אברהם סויסה 2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערת תגיש את סיכום טענותיה עד יום 29.9.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 21.11.2022 בהיקף של עד 12 עמודים. 4. המערערת תגיש סיכומי תשובה, אם היא חפצה בכך, עד ליום 15.12.2022 בהיקף של עד 2 עמודים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 29.9.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 2.1.2023 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045040_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4504/22" ]	748,317
738,070	בבית המשפט העליון בע"מ 4507/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה, ולחילופין בקשה לקיזוז סכום ההוצאות אם ייפסקו, מיום 3.7.2022; תשובה מיום 14.7.2022 החלטה הבקשה שבכותרת אינה מניחה תשתית ראייתית מלאה ועדכנית באשר למצבה הכלכלי של המבקשת, אין בה תיעוד מפורט של הוצאות, הכנסות ונכסי המבקשת. כך למשל, תדפיס חיובי כרטיס האשראי שצורף כולל חיובים לחודש אחד בלבד, ומתשובת המשיב עולה עוד כי המבקשת לא צירפה תדפיסים של חשבון בנק נוסף שבבעלותה, אשר אליו מעביר המשיב את תשלומי המזונות החודשיים. המבקשת אף לא פירטה אם ביכולתה להיעזר בסביבתה הקרובה לצורך תשלום האגרה והפקדת הערובה. יצוין עוד כי בבקשה לא פירטה המבקשת מהו החוב שנגדו מופנית בקשת הקיזוז הנזכרת בכותרת הבקשה. בנסיבות אלה, ואף מבלי להידרש לסיכויי ההליך במקרה הנדון, לא ראיתי להורות על מתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. יחד עם זאת, נוכח אינדיקציות לקשיים כלכליים מסוימים של המבקשת, הערובה תעמוד על סכום מתון של 6,000 ש"ח. האגרה תשולם והערובה תופקד עד ליום 28.7.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן התראה נוספת. באשר לבקשת המשיב לפסיקת הוצאות הרי שככלל, בית משפט זה לא נוהג לחייב בהוצאות בהליך של בקשת פטור מאגרה וערובה (ראו למשל: בע"מ 6489/13 פלונית נ' פלוני (7.11.2013); רע"א 8043/17 אביר (אגיב) נ' אביר (25.6.2018)) ולא ראיתי בנסיבות העניין לקבוע אחרת . ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045070_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 8043/17" ]	748,323
740,226	בבית המשפט העליון בע"ם 4507/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.1.2022 בעמ"ש 49680-12-20 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיאה א' ואגו, השופטת ג' לוין והשופט ג' דניאל בשם המבקשת: בעצמה החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. בנסיבות העניין, התשובה תוגש עד ליום 24.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045070_A03.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 49680-12-20" ]	748,324
742,001	בבית המשפט העליון בע"ם 4507/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.1.2022 בעמ"ש 49680-12-20 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיאה א' ואגו, השופטת ג' לוין והשופט ג' דניאל בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד מיה פילוסוף החלטה הבקשה תובא לדיון בפני הרכב. ניתנה היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045070_A06.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 49680-12-20" ]	748,326
737,942	בבית המשפט העליון רע"פ 4510/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: גדי ורקשטל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 23.06.2022 בעפמ"ק 26646-05-22 שניתן על ידי כבוד השופט צ' קאפח בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' קאפח ) בעפמ"ק 26646-05-22 מיום 23.06.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' יעקובוביץ ) בח"נ 59129-08-18 ו-ח"נ 59137-08-18 מיום 13.02.2022. 2. עיקרי העובדות הצריכות לעניין הן, כי המבקש קיבל הודעת תשלום קנס אשר עניינה עבירת חניה לפי סעיף 6(א)(2) לחוק עזר לתל אביב-יפו [העמדת רכב וחנייתו], התשמ"ד-1983. על-פי המתואר בהודעת הקנס, ביום 15.02.2018, החנה המבקש את רכבו במקום בו החניה אסורה לפי תמרור המוצב במקום, ברחוב בן יהודה בתל אביב. 3. בעניינו של המבקש התנהלו מספר רב של דיונים, במסגרת הליכים ח"נ 59129-08-18; ח"נ 59137-08-18; עפמ"ק 15776-06-21; ו-עפמ"ק 26646-05-22. מבלי להידרש לפירוט ההליכים השונים, אשר אינו נחוץ עבור הכרעה זו, יצוין כי המבקש הורשע ביום 13.02.2022 במיוחס לו בהודעת קנס זו, וביום 04.04.2022 נגזר עליו עונש בדמות של קנס בסך 500 ש"ח. 4. ערעור המבקש על הכרעת דינו נדחה. בית המשפט המחוזי הסתמך, בין היתר, על העובדה שהמבקש הודה, בפה מלא, בכך שעצר את רכבו במקום המתועד, שהינו ציר תחבורה ראשי ומרכזי בעיר, ובאופן המפורט בהודעת הקנס. בית המשפט המחוזי לא מצא ממש ביתר טענות המבקש, ולפיכך קבע כי אין עילה להתערבותו בהכרעת דינו. 5. המבקש מסרב להשלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי. 6. במסגרת הבקשה נטען כי נפלו בפסק הדין מספר שגיאות. בין היתר, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי המבקש הודה בעצירת הרכב, ובקבעו כי לא נפלו פגמים פרוצדורליים בהליך הדיווח על עבירת המבקש. דיון והכרעה 7. לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. 8. הלכה היא כי בקשה לרשות ערעור ב" גלגול שלישי " שמורה אך למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי-צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 4243/22 אוחנונה נ' מדינת ישראל (14.07.2022 ) ) . 9. המבקש אומנם ניסה לשוות לבקשתו נופך של דיון עקרוני, תוך הצגת שאלות תעבורתיות שונות בבקשתו. אולם, לא מצאתי כי אכן יש במי מ"שאלותיו" סוגיות עקרוניות של ממש, ואף אין הן נדרשות בענייננו. זאת, מכיוון שהבקשה דנא אינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ובהינתן שבנסיבות המקרה לא מתקיים חשש לעיוות דין או אי צדק המצדיקים מתן רשות ערעור – די בכך כדי להורות על דחיית הבקשה. 10. אחר דברים אלה יוער, כי לא נעלמה מעיני התנהלותו של המבקש במסגרת ההליכים המנויים לעיל, אשר יש בה טעם לפגם. 11. אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045100_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4510/22", "ח\"נ 59137-08-18", "ח\"נ 59129-08-18", "רע\"פ 4243/22" ]	748,329
737,017	בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את א. ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד אביעד שאולזון; עו"ד שירז פסנטין החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4511/22" ]	748,330
739,381	בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 - ב' לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את י. ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר בקשה להצטרף כמשיבה לעתירה בשם המבקשת: עו"ד אוהד יאראק; עו"ד עו"ד עופר הרמלך בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד אביעד שאולזון; עו"ד שירז פסנטין החלטה כמבוקש. המבקשת תצורף לעתירה כמשיבה ותגיש תגובה מטעמה עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F02.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4511/22" ]	748,331
741,769	בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את .י ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותי 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר 6. דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים 1-5 בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד אביעד שאולזון; עו"ד שירז פסנטין בשם המשיבים 1-5: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מתניה רוזין בשם המשיבה 6: עו"ד אוהד יאראק החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4511/22" ]	748,332
743,011	בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את .י ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר 6. דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה, שותפות מוגבלת בקשה בהסכמה למתן ארכה מטעם המשיבים 1-5 בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ בשם המשיבים 1-5: עו"ד יונתן ציון מוזס; מתניה רוזין בשם המשיבה 6: עו"ד אוהד יאראק; עו"ד עופר הרמלך החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 31.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4511/22" ]	748,333
736,871	בבית המשפט העליון בש"פ 4512/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: חסין מוסטפא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' נחלון) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בעמ"י 2637-07-22 בשם המבקש: עו"ד אכרם אבו לבדה החלטה 1. לפניי בקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' נחלון ), אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בעמ"י 2637-07-22. בגדרי החלטה זו, קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום ירושלים (השופט א' לנג ) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 במסגרת מ"י 52394-06-22, והורה כי המבקש לא ישוחרר לחלופת מעצר, וימשיך לשהות מאחורי סורג ובריח עד ליום 5.7.2022, שעה 12:00. 2. הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות לערור על מעצר ימים ב"גלגול שלישי", מה גם שלא מצאתי כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, באשר היא נסמכת על ראיות לכאורה שמעלות חשד סביר לביצוען של עבירות רכוש ועבירה של הסעת תושב זר אשר שוהה בישראל שלא כדין על ידי המבקש, ועל מסוכנותו, בפרט בשל שילובן של עבירות הרכוש עם העבירה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בנסיבות אלו הארכת מעצרו של המבקש נראית מוצדקת לחלוטין, בין היתר בשים לב לכך שמעצר הימים שלו הוארך, בעת הזאת, עד יום ג', 5.7.2022, בלבד. למותר לציין כי אין הצדקה ליתן רשות ערר אך לנוכח העובדה שבית המשפט המחוזי הפך את החלטתו של בית משפט השלום (ראו: בש"פ 107/12 פלוני נ' מדינת ישראל (12.1.2012); בש"פ 6031/14 קרעוש נ' מדינת ישראל (9.9.2014); וכן בש"פ 2974/15 אשכנזי נ' מדינת ישראל (20.5.2015)). זאת ועוד: בית משפט קמא היה ער לטענת המבקש כי המדינה נמנעה במכוון מלאפשר לו לעמוד בתנאי שחרורו, ובכך סיכלה את הגעתו לדיון בבית משפט קמא כשהוא משוחרר, וקבע – לאחר ששמע טענות באי-כוח הצדדים – כי אין בידו להכריע בה בשלב זה, והדגיש כי "ככל שלא ניתן עיכוב ביצוע על העוררת לאפשר לעצור למלא אחר תנאי שחרורו אלא אם קיימת מניעה עניינית מלעשות כן". לנוכח האמור, לא ניתן לקבוע כי חלה פגיעה שאינה מידתית בזכויותיו של המבקש. 3. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045120_F01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"י 52394-06-22" ]	748,334
736,872	בבית המשפט העליון בג"ץ 4513/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: ד"ר סמיון קושניר נ ג ד המשיב: משטרת ישראל- חולית הסמכות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אילה הוניגמן החלטה 1. מעיון בעתירה עולה שעניינה בהחלטת משרד הבריאות בנוגע לאי חידוש מינויו של העותר כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, וזאת בשל אי עמידתו של העותר בתנאי האמור בסעיף 245(1) לאותו החוק. 2. העותר ינמק עד ליום 10.7.2022 מדוע לא תידחה עתירתו על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת בהתאם לסעיף 5(1) בצירוף פרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, אשר מסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה "החלטה של רשות לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015". 3. לאחר קבלת תגובת העותר, יוחלט על המשך הטיפול בעתירה תוך התחשבות בכך שמשרד הבריאות לא צורף כמשיב לעתירה, ושהחלטת משרד הבריאות בעניינו של העותר טרם התקבלה. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045130_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4513/22" ]	748,335
737,490	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4513/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותר: ד"ר סמיון קושניר נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל – חולית הסמכות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אילה הוניגמן פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת משרד הבריאות, אשר טרם נתקבלה , האם לחדש את מינויו של העותר, ד"ר סמיון קושניר, כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן: חוק ההגנה ) – זאת, בשל אי עמידתו של העותר בתנאי האמור בסעיף 245(1) לאותו החוק. 2. העובדות הנדרשות לענייננו הינן כדלקמן: לטענתו, העותר מועסק במשרד הבריאות משנת 1994 כרופא וטרינר המפקח על ייבוא מוצרי מזון מן החי במעברי הגבול מטעם משרד הבריאות; ולאחר חקיקתו של חוק ההגנה, הוסמך לשמש כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לאותו חוק. ההסמכה כמפקח אינה קבועה. מעת לעת, נבחנת מחדש כשירותם של המפקחים לקבל הסמכה לתפקידם כאמור בסעיף 245 לחוק ההגנה, אשר קובע כדלקמן: "לא יוסמך מפקח לפי סעיף 244, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים." 3. בתאריך 18.10.2021 פנה משרד הבריאות למשיבה, משטרת ישראל, בבקשה לקבל את עמדתה בעניין הסמכתו המחודשת של העותר כקבוע בסעיף 245(1) לחוק ההגנה. בתאריך 3.11.2021 הודיעה המשיבה למשרד הבריאות שהיא מתנגדת לחידוש הסמכתו של העותר כמפקח. כפי שנמסר לעותר בפרפרזה שהועברה לו על-ידי המשיבה, הסיבה להתנגדות היא ש"בידי המשטרה מידע מודיעיני המצביע על מעורבותך בעבירות של טוהר המידות, בגינן קיימת מניעה לאשר קבלת ההסמכה". המשיב הגיש ערר נגד החלטת המשיבה בדבר התנגדות להסמכתו כאמור, ועררו נדחה ביום 7.6.2022. 4. ביום 22.5.2022 פנה משרד הבריאות לעותר וזימן אותו "לשימוע לפני שקילת פיטורין". במכתב הזימון נאמר כי "במסגרת תהליך חידוש ההסמכות של המפקחים ובחינת עמידתם בתנאי חוק, "הסמכת מועמדים לפי סעיף 245(1) ו-246 מחוק הגנת בריאות הציבור (מזון)" נתקבלה הודעה ממשטרת ישראל לפיה היא אינה מאשרת לך קבלת הסמכה". לדברי העותר, ביום 28.6.2022 נערך לו שימוע בפני סמנכ"לית משאבי אנוש במשרד הבריאות. במהלך השימוע, הובהר לעותר כי בהיעדר מידע על טיב המידע המודיעיני שבידי המשטרה משרד הבריאות אינו יכול להמשיך להעסיקו בתפקיד רגולטורי רגיש. עד למועד הגשת העתירה לא קיבל משרד הבריאות החלטה בעניינו של העותר. 5. ביום 4.7.2022 הוגשה העתירה שלפנינו בגדרה ביקש העותר שנוציא מלפנינו צו-על-תנאי המורה למשיבה להתייצב וליתן טעם כדלקמן: (1) "מדוע לא תבוטל החלטת המשיב [צ"ל: המשיבה – א.ש.] לשלול מהעותר סמכויות אכיפה על בסיס מידע מודיעיני בלבד, וזאת ביתר שאת על רקע תפקידו הרגולטורי, באופן המעמיד אותו הלכה למעשה בסכנת פיטורין מעבודתו"; ו-(2) "מדוע לא תבוטל החלטת המשיב [צ"ל: המשיבה – א.ש.] לשלול מהעותר האפשרות לקבל לעיונו את המידע המודיעיני על בסיסו שלל המשיב [צ"ל: [צ"ל: שללה המשיבה – א.ש.] סמכויות האכיפה שלו, או, לכל הפחות, פרפרזה של מידע זה". 6. ביום 4.7.2022 הוריתי לעותר לנמק מדוע לא תידחה העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת בהתאם לסעיף 5(1) בצירוף פרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים ) , אשר מסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי חוק ההגנה. 7. ביום 7.7.2022 הגיש העותר "הבהרה לעניין סמכות בג"ץ לדון בעתירה". בהברה זו נטען שהעתירה תוקפת את המלצת המשיבה בהתאם לסעיף 245(1) לחוק ההגנה, אולם היא אינה תוקפת את החלטת משרד הבריאות (שטרם התקבלה). כן נטען שהרשות אליה מתייחס פרט 33(2) האמור הינה משרד הבריאות באופן בלעדי, ולא המשטרה. באופן כללי נטען שחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים "אינו מקים סמכות לבתי משפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות על החלטות משטרת ישראל, ובכלל זה גם החלטות משטרת ישראל לפי חוק הגנה על בריאות הציבור". 8. דין העתירה להידחות על הסף. 9. הסעד הראשון המתייחס ל"החלטת המשיב לשלול מהעותר סמכויות אכיפה" הינו בסמכותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, כאמור בפרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. אין יסוד לטענת העותר לפיה פרט זה מתייחס באופן בלעדי להחלטות משרד הבריאות, שכן הפרט מדבר על החלטת "רשות" לפי חוק ההגנה, והמשטרה המגבשת את עמדתה, לכאן או לכאן, בגדרו של סעיף 245(1) לחוק היא בגדר רשות אשר פועלת לפי אותו חוק. כמו כן, אין ממש בטענת העותר כי בתי המשפט לעניינים מינהליים אינם מוסמכים לדון בהחלטות משטרת ישראל (ראו: פריטים 37 ו-60 לתוספת הראשונה ופרט 13 לתוספת השניה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים). 10. מעבר לכך, מדובר בסעד שאינו מובן שכן העותר כלל לא טען שנשללו ממנו סמכויות אכיפה אלא שייתכן ויוחלט שלא לחדש את הסמכתו. ולבסוף, סעיף 244 לחוק ההגנה קובע ש שר הבריאות הוא הגורם המוסמך להעניק ולשלול סמכויות אכיפה בהתאם לחוק ההגנה. אלא שהמשיב הבהיר שעתירתו כלל אינה מופנית כלפי החלטת משרד הבריאות והוא אף לא צירף את משרד הבריאות כמשיב לעתירה. בכל הקשור לסעד הראשון, אפוא, מן הדין לדחות את העתירה בשל קיומו של סעד חלופי, בשל אי-צירוף משיבים רלבנטיים, וכן בשל היעדר החלטה סופית של משרד הבריאות – נתון אשר הופך את העתירה למוקדמת. 11. סבורני כי מן הדין לדחות את העתירה גם בהקשרו של הסעד השני. החומר המודיעיני שהעותר מבקש לקבלו הוא מסווג מטבעו, והעותר קיבל לגביו פרפרזה. לעותר, מן הסתם, יש טענות נגד השפעתו הצפויה של חומר זה על החלטת משרד הבריאות אשר עתידה להתקבל בעניין המשך הסמכתו. ברם, כזכור, המלצת המשיבה בעניינו של העותר ניתנה במענה לפנייתו של משרד הבריאות, אשר נשלחה למשיבה כחלק מהליך בחינת חידוש הסמכתו של העותר. בנסיבות אלה, אין לראות בעמדתה של המשיבה בעניינו של העותר החלטה עצמאית. מדובר בהחלטת ביניים אשר מהווה חלק מהליך גיבוש החלטתו הסופית של משרד הבריאות בהתאם לסעיף 245 לחוק ההגנה. משכך הוא, ולאור ההלכות הידועות בנוגע לעתירה התוקפת החלטת ביניים, יש להמתין עד לקבלת ההחלטה הסופית בעניינו של העותר, ורק אז, אם העותר יחפוץ בכך, יוכל הוא להגיש עתירה נגד ההחלטה הסופית ונגד החלטות הביניים אשר התקבלו במהלך גיבושה (ראו והשוו: בג"ץ 4366/21 חברת סי בר בע"מ נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות , פסקה 11 (3.10.2021)) . מובן מאליו הוא, שכל טענותיו של העותר תהיינה שמורות לו. במסגרת עתירתו נגד החלטת משרד הבריאות – ככל שעתירה זו תוגש כדבעי לערכאה מוסמכת – יוכל בית המשפט לעיין בחומר החסוי בעניינו של העותר בהתאם ובכפוף לכללים המקובלים (ראו, בין היתר: עע"מ 2155/21 אביקזר נ' משרד האוצר המפקח על נותני שירותים פיננסיים (8.11.2021)). 12. סוף דבר – העתירה נדחית. העותר ישלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045130_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4513/22", "בג\"ץ 4366/21", "עע\"מ 2155/21" ]	748,336
736,855	בבית המשפט העליון בג"ץ 4514/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: חליל אחמד אבו עיד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו-סנינה החלטה 1. התיק יקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי היומן. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 24 שעות לפני מועד הדיון שיקבע. 3. העותר פטור לבקשתו מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045140_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4514/22" ]	748,337
737,580	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4514/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: חליל אחמד אבו עיד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מיום 7.7.2022 למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין בהסכמת הצדדים ובהמשך להודעת העותר לפיה אינו עומד על עתירתו – אנו מורים על מחיקתה, תוך שמירת טענות וללא צו להוצאות. האגרה תושב לעותר בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045140_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4514/22" ]	748,338
736,873	בבית המשפט העליון בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד לירון נחום החלטה 1. המשיב 3 יגיב לעתירה עד ליום 4.8.2022; היועץ המשפטי לשיפוט הרבני רשאי להגיב גם הוא לעתירה עד ליום 4.8.2022, ובפרט לטענות העותרת לפיהן יש לראות בד"ר הדר כמומחית מטעמו של המשיב 3, וכי המשיב 1 לא אִפשר לעותרת לחקור את ד"ר הדר על חוות דעתה או להגיב אליה. 2. בנוגע לבקשה לסעד זמני, לא ראיתי להיעתר לה בעת הזו. המשיב 1 נדרש לבקשה דומה בהחלטתו מיום 9.6.2022 בה קבע כי "מתווה זה הוא הסיכוי האחרון למצות את חידוש הקשר עם האב, אין בהחלטה זו כל סבירות כי הקטינים יפגעו, הגם שייתכן ותיגרם להם אי נוחות [...] אין כל חשש להעביר את מס' הטלפון של הקטינים לאב שעה שהובהר לאם כי ניתן להתקין אפליקציה להקלטת כל שיחות הטלפון והצגתם לפני ביה"ד, כך שהפיקוח מסור לביה"ד באופן מלא. משכך אנו פונים לאם ומבהירים את עמדתנו כי הסבירות לפגיעה בקטינים היא מזערית, בעוד שניתוק הקשר עם האב טומן בחובו פגיעה מהותית ומתמשכת". החלטתו זו של המשיב 1 התקבלה לאחר שהמשיב 1 התרשם באופן בלתי אמצעי מהצדדים ומחוות הדעת השונות שעמדו לפניו, ולאחר שבהחלטות קודמות ראה המשיב 1 לנכון להגביל באופן משמעותי את המפגש בין המשיב 3 לילדיהם המשותפים לו ולעותרת. בנסיבות אלה, וכאמור, איני רואה לנכון להיעתר לבקשה לסעד זמני בעת הזו. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045150_F03.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4515/22" ]	748,339
740,019	בבית המשפט העליון בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד לירון נחום בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל החלטה מעיון בתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני מיום 4.8.2022 נראה שעל-פניו, נוכח החלטת המשיב 1 מיום 14.7.2022 והודעת המומחית המקצועית מיום 24.7.2022, נתייתר הצורך בבירור העתירה; העותרת תודיע אפוא עד ליום 14.7.2022 האם היא עומדת על עתירתה. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045150_F04.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4515/22" ]	748,340
740,436	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד לירון נחום בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל פסק-דין בהסכמת העותרת, העתירה תמחק; נוכח מחדלה של העותרת, שלא דיווחה במועד על שינוי הנסיבות אשר הביאו להתייתרות העתירה, לא ראינו לנכון להיעתר לבקשתה לפסיקת הוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045150_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4515/22" ]	748,341
740,763	בבית המשפט העליון בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני בקשה מיום 15.8.2022 להחזר אגרה החלטה כמבוקש, האגרה תושב בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045150_T07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4515/22" ]	748,342
741,161	בבית המשפט העליון עע"מ 4516/22 עע"מ 4917/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ראש המועצה המקומית עילוט 2. המועצה המקומית עילוט 3. ועדת המכרזים שליד מ.מ עילוט נ ג ד המשיבות: 1. רשת עמל 1 בע"מ 2. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערים בהליכים שבכותרת, יגישו את סיכום טענותיהם כמערערים, עד ליום 7.9.2022, בהיקף של 8 עמודים, כל אחד. 3. משיבה 1 בהליכים שבכותרת, תגיש את סיכום טענותיה, במסמך אחד , עד ליום 23.10.2022, בהיקף של עד 15 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחין המשיבה בין טענותיה בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. המערערים בהליכים שבכותרת, יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך), עד ליום 14.11.2022, בהיקף של עד 2 עמודים, כל אחד. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 1.12.2022 בשעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045160_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4516/22", "עע\"מ 4917/22" ]	748,343
739,553	בבית המשפט העליון ע"א 4517/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. גנריאטה אניסימוב 2. ויאצסלב אניסימוב נ ג ד המשיבה: כלל חב' לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 24.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045170_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4517/22" ]	748,344
742,313	בבית המשפט העליון ע"א 4517/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. גנריאטה אניסימוב 2. ויאצסלב אניסימוב נ ג ד המשיבה: כלל חב' לביטוח בע"מ בקשה לארכה להגשת תשובה לערעור מיום 8.9.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבה רשאית להגיש את תשובתה לערעור עד ליום 31.12.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045170_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4517/22" ]	748,345
737,239	בבית המשפט העליון רע"א 4518/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. צילה הס 2. שלמה האס 3. לאה רוזנברג 4. ניצחיה פייבלוביץ נ ג ד המשיבים: 1. עבד אלכרים דלק 2. נדה דלק 3. גמילה תורקמן 4. מוחמד דלק 5. נגלה דלק 6. אברהים דלק 7. מראם דלק 8. ריתאם לוטפי 9. יוסף לוטפי בשם המבקשים: עו"ד ארז אסרף בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 2.5.2022, בע"ר 13719-04-22, שניתנה על ידי כבוד השופטת שרה דותן החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 2.5.2022, בע"ר 13719-04-22 (השופטת ש' דותן ), שבגדרו נדחה ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 3.3.2022, בע"א 40573-11-21 , שבה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק הערעור על הסף, מחמת איחור בהגשתו. למקרא החלטת הרשמת ופסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, אף ללא צורך בתשובה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. מתן הרשות לערער גם אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטת הרשמת, שעברה גם תחת שבט ביקורתו של בית המשפט המחוזי – מנומקת, מפורטת, ויש בה כדי ליתן מענה לטענות המבקשים. בשולי הדברים, מצאתי לנכון לחזור ולהזכיר, כי "על שופטים המכהנים כרשמים ונותנים החלטות בתפקידם כרשמים לציין בחתימתם באופן מפורש כי ההחלטה ניתנה על ידם בתוקף תפקידם כרשמים" (רע"א 9497/11 פיקלר נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה , פסקה 8 (15.2.2012)). החלטת השופטת מיום 3.3.2022, ניתנה ב'כובעה' כרשמת, אך נחתמה בטעות בתואר "שופטת". "אכן, נדרשת תשומת לב רשמים המכהנים גם כשופטים ל'כובע' המתאים בעת מתן החלטה" (רע"א 392/21 סורוקר נ' אבידר , פסקה 4 (16.2.2021). בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045180_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4518/22", "בע\"א 40573-11-21", "רע\"א 9497/11", "רע\"א 392/21" ]	748,346
736,920	בבית המשפט העליון בג"ץ 4520/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: ד"ר טל זכרין נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - היועמ"ש 2. מטנו אדטי סיקוקו עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד חופן שטרייכר; עו"ד אלעד פלג החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045200_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4520/22" ]	748,348
741,770	בבית המשפט העליון בג"ץ 4520/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: ד"ר טל זכרין נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. מטנו אדטי סיקוקו בקשה להארכת מועד מטעם המשיבה 1 בשם העותרת: עו"ד אלעד פלג בשם המשיבה 1: עו"ד שרון הואש-איגר בשם המשיב 2: עו"ד עומר אליה החלטה כמבוקש וכמוסכם; תגובת המשיבה 1 לעתירה תוגש עד ליום 13.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045200_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4520/22" ]	748,349
742,568	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4520/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: ד"ר טל זכרין נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- היועמ"ש 2. מטנו אדטי סיקוקו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אלעד פלג; עו"ד חופן שטרייכר בשם המשיבה 1: עו"ד שרון הואש-איגר בשם המשיב 2: עו"ד עומר אליה פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה לדחות את הערר שהגישה העותרת על החלטת רשויות התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד המשיב 2 (להלן: הנילון ) . 2. מהאמור בעתירה עולה שבמהלך שנת 2020 הכירו העותרת והנילון, אזרח קניה ותושב ישראל, החלו לקיים קשר זוגי ואף עברו להתגורר במשותף. בחודש דצמבר 2020 נסעו העותרת והנילון, ביחד עם בִּתה של העותרת ובִתו של הנילון, לביקור משותף בקניה, מולדתו של הנילון. העותרת מתארת בעתירתה שבמהלך הטיול התדרדרו היחסים בין השניים, בין היתר נוכח יחסו הרכושני והפוגעני של הנילון אל העותרת. 3. במרכזה של העתירה עומדת טענתה של העותרת לפיה בשעות הבוקר של יום 1.1.2021, במהלך שהותם המשותפת של העותרת והנילון בקניה, היא התעוררה בחדרה במלון כאשר הנילון נוגע בה ומבקש לקיים עמה יחסי מין. לטענת העותרת, היא סירבה לכך ללא הועיל ואף הנידה את ראשה מצד לצד בתנועת "לא", אולם פעולותיה לא מנעו מהנילון לקיים עמה יחסים: הנילון בעל אותה ללא הסכמתה, תוך כדי שהיא בוכה. 4. ביום 7.1.2021, מספר ימים לאחר חזרתם מקניה של העותרת והנילון, הגישה העותרת תלונה במשטרת ישראל בגין המעשה המתואר לעיל, וטענה שהנילון אנס אותה. 5. כפי שדווח לנו על-ידי המשיבה 1, מדינת ישראל – היועצת המשפטית לממשלה, עוד באותו יום נחקר הנילון בסיוע מתורגמן. במסגרת הודעתו טען הנילון טענות שונות בנוגע להתנהגותה של העותרת במהלך הטיול. בנוגע לאירוע הנטען טען הנילון שהוא והעותרת קיימו יחסי מין במהלך שהותם המשותפת בקניה, אולם לא ביום 1.1.2021. 6. ביום 11.1.2021 נחקרה גרושתו של הנילון, אשר הציגה הודעות שבִּתם המשותפת שלה ושל הנילון שלחה לה מקניה. לטענת גרושתו של הנילון, העותרת ניסתה לחטוף את בִּתם המשותפת שלה ושל הנילון במהלך הטיול בקניה. 7. לאחר פעולות החקירה שננקטו, הועבר תיק החקירה לפרקליטות מחוז דרום עם המלצה לסגירת התיק. לאחר בחינת התיק על-ידי פרקליטות המחוז הוחלט על החזרתו למשטרה לשם ביצוע השלמות חקירה. במסגרת השלמות החקירה נקטה משטרת ישראל במספר פעולות חקירה ובהן זימון העותרת למסירת הודעה נוספת וכן חקירה נוספת של הנילון, שאחריה נערך עימות בינו לבין העותרת. כפי שדווח לנו על-ידי המשיבה 1, עיקרו של העימות היה סביב הפער בין גרסת העותרת לפיה השניים קיימו יחסי מין "כל יום לפחות" לגרסתו האחרונה של הנילון, אשר סותרת את גרסתו הקודמת, לפיה השניים כלל לא קיימו יחסי מין בכל שהותם המשותפת בקניה. להשלמת התמונה אציין שהמשיבה 1 דיווחה לנו כי ישנם פערים מסוימים בין הודעותיה השונות של העותרת בנוגע לפרטי האירוע נושא התלונה. 8. ביום 26.5.2021 נחקרה חברתה של העותרת (להלן: החברה ) . במסגרת הודעתה תיארה החברה את התנהגות הנילון כפי שתוארה לה על-ידי העותרת. בין היתר הציגה החברה הודעות שהוחלפו בינה לבין העותרת ביום 1.1.2021, היום בו התרחשו האירועים נושא התלונה. נוכח חשיבותן של ההודעות לענייננו, אביאן כלשונן: "העותרת: ...שכב איתי בכוח בבוקר... בזמן שאני בוכה. הלך רותח. הוא איבד את זה. החברה: מה פתאום בכוח?! העותרת: לא בכוח להכאיב, בכוח לנסות לגמור את זה בסקס למרות שאני בוכה. הוא לא יודע ולא מוכן ללמוד לדבר. החברה: חבל מאוד בשבילו." 9. כן מסרה החברה בהודעתה, כי יום לאחר ההתכתבות המצוטטת נערכה שיחת וידאו בינה לבין העותרת במסגרתה אמרה לה העותרת כי פירשה את האירוע המתואר כניסיון של הנילון להתפייס עמה ורק בהמשך הבינה שלמעשה מה שחוותה היה אונס. 10. כן דווח לנו על-ידי המשיבה 1 שבמסגרת השלמת החקירה נחקרה בשנית גם גרושתו של הנילון, אשר חזרה על טענתה לפיה העותרת ניסתה לחטוף את בִּתה בקניה, ואף הוסיפה "תמונה מורכבת של העותרת". 11. לבסוף התקיים ראיון עם העותרת במשרדי פרקליטות מחוז דרום, אשר ביחס אליו ציינה המשיבה 1 "כי ראיון זה לא סייע לביסוס תשתית ראייתית מספקת". 12. לאחר ביצוען של הפעולות השונות במסגרת השלמת החקירה נבחן חומר הראיות על-ידי פרקליטות המחוז, אשר החליטה לסגור את התיק מחמת חוסר ראיות מספיקות. 13. העותרת לא קיבלה את הכרעתה של פרקליטות המחוז והגישה עליה ערר. 14. ביום 9.12.2021 החליטה המשנה לפרקליט המדינה לדחות את הערר. בהחלטתה נקבע כי לאחר בחינת הערר והחומר הרלבנטי בעניינו לא נמצא לנכון לשנות מההחלטה לסגור את התיק. בנימוקי ההחלטה אשר נמסרה לעותרת נכתב כדלקמן: "אף אם נניח, לצורך הדיון בלבד ובשונה מהכחשת הנילון, כי בין הצדדים קוימו יחסי מין במועד הנטען, נראה כי בנסיבות העניין לא ניתן יהא לקבוע, ודאי לא ברמת הוודאות הגבוהה הנדרשת בהליך הפלילי, כי היסוד הנפשי הנדרש לביסוס יסודות העבירה מתקיים. כך, בהודעה כתובה שנשלחה על ידי העוררת [העותרת לפנינו – א.ש.] לחברתה, הודעה שצורפה לתיק, נרשם על ידי העוררת, כי "לא בכוח להכאיב. בכוח לנסות לגמור את זה בסקס למרות שאני בוכה. הוא לא יודע ולא מוכן ללמוד לדבר". ואם העוררת כך, ספק אם הנילון עצמו – שכאמור מכחיש את הדברים מכל וכל – יכול היה להבין שהעוררת אינה מעוניינת לקיים עימו יחסים באותה עת. במצב דברים זה, ואף לאחר מתן משקל לכלל טענות העוררת בערר, אין ראיות מספיקות לצורך העמדת הנילון לדין פלילי, הליך הדורש 'אפשרות סבירה להרשעה'". 15. ביום 17.2.2022 הגישה העותרת "בקשה להגשת ערר בשנית", וצירפה לפנייתה נוסח חדש של ערר. לטענת העותרת, הגשת הערר הנוסף נדרשה בשל היעדר המיומנות של בא-כוחה הקודם. 16. ביום 23.5.2022 הודיעה מחלקת עררים בפרקליטות לעותרת כי הוחלט לדחות את בקשתה להגשת ערר נוסף. בהודעה זאת נמסר לעותרת, בין היתר, כדלקמן: "בפתח הדברים יובהר כי אין זכות ערר על החלטה בערר ובוודאי שאין לעוררת [העותרת לפנינו – א.ש.] זכות להגיש ערר נוסף לאחר שעררה הקודם נדחה, לפיכך הבקשה נדחית על הסף. מעבר לצורך נוסיף כי אכן יש משמעות לטיעונים שנטענים בתיק הערר, אך התיק נבחן על סמך הראיות המצויות בו, ובעניין זה הן פרקליטות מחוז דרום (במסגרת גניזת התיק) והן מחלקת עררים והמשנה לפרקליט המדינה (במסגרת הערר), בחנו את חומר הראיות ולא מצאו כי קיימת תשתית ראייתית להעמדת הנילון לדין פלילי." 17. מכאן העתירה. 18. לטענת העותרת, ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד הנילון היא החלטה "בלתי סבירה באופן קיצוני". טענתה של העותרת, בעיקרה, היא כי רשויות התביעה לא הסיקו את המסקנה הנכונה מחומרי החקירה שעמדו לפניהן, וכי נפלו מחדלים מהותיים בחקירת תלונתה של העותרת. ואלו הם הכשלים הנטענים עליהם עמדה העותרת: לא ניתן משקל מספיק לסתירות המהותיות בגרסאותיו של הנילון בחקירותיו אל מול גרסתה העקבית והקוהרנטית של העותרת; לא ניתן משקל להתנהגות הצדדים בעימות שנערך בין העותרת לבין הנילון; לא ניתן משקל להתכתבויותיה בזמן אמת של העותרת עם חברותיה הקרובות, להן סיפרה על אשר אירע; רשויות התביעה לא התייחסו לכך שהעותרת פנתה לטיפול נפשי, פסיכולוגי ופסיכיאטרי עקב האירוע שחוותה; רשויות התביעה לא חקרו את בִּתה הקטינה של העותרת (שהייתה בת 12 במועד האירוע הנטען) ואת בִּתו הקטינה של הנילון (שהייתה בת 10 במועד האירוע הנטען). לטענת העותרת, התייחסות נכונה לראיות שעמדו לפני רשויות התביעה והשלמת החקירה באופן עליו עמדה היתה מביאה את רשויות התביעה למסקנה שיש להגיש כתב אישום נגד הנילון. 19. לאחר עיון בעתירה הורתי למשיבים להגיש את תגובתם. 20. בתגובת המשיבה 1 נטען שיש לדחות את העתירה על הסף, שכן העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת רשויות התביעה. נטען כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של הראיות, ובנסיבות אלה אין מדובר במקרה קיצוני וחריג אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטת רשויות התביעה; המשיבה 1 הוסיפה וטענה שיש לדחות את טענות העותרת גם לגופן. עיקר טענתה של המשיבה 1 בעניין זה היא שגם אם נקבל לצורך העניין את גרסת העותרת לפיה העותרת והנילון קיימו יחסי מין בחדרם במלון בקניה בבוקרו של יום 1.1.2021, אין בנמצא ראיות מספיקות על-מנת לבסס את היסוד הנפשי של הנילון, הנדרש לשם הרשעה בעבירת האונס. בעניין זה ציטטה המשיבה 1 את ההודעה ששלחה העותרת לחברתה לפיה יחסי המין קוימו "לא בכוח להכאיב. בכוח לנסות לגמור את זה בסקס למרות שאני בוכה." כן הוסיפה המשיבה 1, "ומבלי להפחית מתפיסת העותרת את האירוע והדברים בכללותם", כי קיים פער בין תיאוריה של העותרת את האירוע הנטען בסמוך למועד התרחשותו לבין האופן בו תואר על-ידה לאחר מספר ימים. נטען שנוכח האמור קביעת המשיבה 1 לפיה לא יהיה ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת בהליך הפלילי את היסוד הנפשי הדרוש לביסוס יסודות העבירה – ומשכך הוא, אין אפשרות סבירה להרשעת הנילון – היא קביעה סבירה לחלוטין. 21. להשלמת התמונה אציין שהמשיבה 1 התייחסה גם לטענות נקודתיות שעלו בעתירה. בנוגע לטענת העותרת לפיה בִּתה הקטינה ובִתו הקטינה של הנילון לא נחקרו השיבה המשיבה 1 שההחלטה התקבלה גם בהנחה שהיה ניתן להוכיח את גרסת העותרת לפיה העותרת והנילון קיימו יחסי מין. בנסיבות אלה לא היה צורך ותועלת בחקירת הקטינות, על כל המשתמע מכך; בנוגע לטענה לפיה בידי רשויות התביעה לא היו תכתובות נוספות ששלחה העותרת לחברותיה בסמוך לאירוע הנטען, השיבה המשיבה 1 כי טענה זו נטענה לראשונה במסגרת העתירה. לגופם של דברים נטען שגם לאחר עיון בהודעות נמצא שאין בהן כדי לסייע בהוכחת היסוד הנפשי של הנילון. כן ביקשה המשיבה 1 להוסיף כי "במסגרת גיבוש תגובת המדינה לעתירה, נבחנו על ידי הגורמים הנוגעים בדבר אף הטענות שנטענו במסגרת הערר השני, ולא נמצא כי יש בהן כדי לשנות מן ההחלטה שנתקבלה". 22. הנילון בחר שלא להגיב לעתירה. 23. אקדים ואומר שבעתירה לא נטענו טענות בנוגע להחלטה לדחות על הסף את בקשת העותרת להגיש ערר נוסף, ומשכך לא מצאתי לנכון להתייחס להחלטה זו. 24. לאחר עיון בכתובים, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה מבוררת להתערבותנו. "הלכה מושרשת ו ידועה היא, כי בכל הנוגע לפתיחה בחקירה, סגירתה, וענייני העמדה לדין, נתון לרשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר. התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה – תֵעשה במשֹוּרה, במקרים חריגים בלבד, או כאשר נמצא כי יש בהחלטה שנתקבלה משום עיוות דין" (ראו: בג"ץ 3927/20 דמתי נ' משרד המשפטים – פרקליטות המדינה המחלקה לחקירות שוטרים , פסקה 6 (10.11.2020); כן ראו: בג"ץ 6781/21 לנגוצקי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 21 והאסמכתאות שם (8.8.2022)). 25. עיון בהחלטות רשויות התביעה, על גלגוליהן השונים, מגלה שעסקינן בהחלטה המתבססת על חומרי החקירה והראיות אשר עמדו לפני רשויות התביעה, ועל הערכתן המקצועית של רשויות התביעה לפיה חומר הראיות שבתיק אינו מבסס דיו את היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירה, ברמת ההוכחה הנדרשת בדין הפלילי; ומשכך הוא, אין אפשרות סבירה להרשעה. החלטה זו היא החלטה מקצועית של רשויות התביעה אשר התקבלה על בסיס הראיות שעמדו לפניהן. נושאה של החלטה זו נמצא בליבת הסמכות שניתנה לרשויות אלה. עם כל האמפתיה לעותרת ולחוויה הקשה שחוותה, העתירה שלפנינו אינה מגלה כל פגם, כל שכן פגם משמעותי, באופן קבלת ההחלטה ובהחלטה גופה. בנסיבות אלה לא נוכל – וממילא לא נרצה – להיכנס לנעליהן של רשויות התביעה ולהתערב בהחלטתן. 26. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045200_F03.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4520/22", "בג\"ץ 3927/20", "בג\"ץ 6781/21" ]	748,350
737,491	בבית המשפט העליון רע"א 4525/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשים: 1. ששון נמני 2. רן נמני נ ג ד המשיבים: 1. דרור חוטר ישי 2. אסנת חברה לעבודות קבלניות בע"מ 3. שלתם בנין בע"מ 4. ע. צובארי בנין בע"מ 5. אלי דרוויש 6. רפאל שוחט 7. יצחק שוחט 8. יעקב גבריאלי 9. ג.ש.י.ב נכסים והשקעות בע"מ 10. איציק הובלות ואריזות חקלאיות בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי וש' יעקובוביץ) שניתן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 בשם המבקשים: עו"ד דוד שידלובר; דנה ישטוב החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח , ס"נ, י' אטדגי ו ש' יעקובוביץ ) אשר ניתן ביום 30.3.2022 ותוקן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 (אשר נדונו במאוחד), ואשר קיבל בחלקו את ערעורו של המשיב 1 על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט ע' הדר ) אשר ניתן ביום 19.7.2020 בת"א 59532-05, במסגרתו חויבו המבקשים והמשיבים 5-2, ו-8 לשלם למשיב 1 סכומים שונים עבור שימוש שעשו במקרקעין משותפים מושא הסכסוך. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ודוק: שאלת הקשר הסיבתי בין השימוש שעשו המבקשים במקרקעין לבין מניעת השימוש על ידי המשיב 1 – חרף ניסיון המבקשים לשוות לה נופך משפטי כללי – נוגעת לממצאים שבעובדה אשר נקבעו על ידי הערכאות קמא כפי שנקבעו – ובהם אין להתערב. 5. כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 6. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 7. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045250_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4525/22", "בע\"א 54216-09-20", "בע\"א 55951-09-20", "בע\"א 58973-09-20" ]	748,355
737,018	בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל בקשת המערער מיום 4.7.2022 לפטור מאגרה וערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4526/22" ]	748,356
738,390	בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל בקשה לפטור מאגרה ומערובה; תשובת המשיבה 2 מיום 10.7.2022 החלטה לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בהליך שבכותרת. הערעור נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' דניאל ) מיום 25.5.2022 בפש"ר 62048-12-18, בגדרה בוטל צו הכינוס שניתן לנכסיו של המערער, בשל היעדר תועלת לנושים בניהול הליך פשיטת הרגל בעניינו. המערער טוען כי משכורתו החודשית עומדת על סך של 7,000 ש"ח, והוא הצליח בקושי רב לגייס את סכום האגרה הנדרש (העומד על סך של כ-3,000 ש"ח). הנאמנת, היא המשיבה 2, מתנגדת מצידה לבקשה. דין הבקשה להידחות. מלבד תצהיר לקוני ביותר, המערער נמנע מלצרף לבקשה תשתית עובדתית וראייתית כלשהי המלמדת על מצבו הכלכלי. המערער אף מיוצג בידי עו"ד, והוא לא הבהיר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי. לכך יש להוסיף כי בידי המערער עלה לגייס את סכום האגרה בהליך, וממילא לא ניתן כל הסבר מדוע לא יוכל להסתייע בסביבתו הקרובה אף לצורך גיוס סכום הערובה. זאת ועוד, מהאסמכתה שצורפה לתגובתה של הנאמנת עולה כי הכנסותיו החודשיות של המערער גבוהות מאלה שהתייחס אליהן בבקשה, ולכן אין אלא להניח כי יש בידי המערער אפשרות להפקיד את הערובה הנדרשת. לצד האמור אוסיף כי על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, אף סיכויי הערעור שהוגש אינם נחזים להיות גבוהים במיוחד במידה המצדיקה פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. נוכח כלל האמור, הבקשה נדחית. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה עד ליום 4.8.2022, שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4526/22" ]	748,357
740,338	בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל המשך טיפול החלטה חרף החלטתי מיום 19.7.2022, מן המזכירות נמסר כי המערער לא שילם את האגרה והפקיד את הערובה. המערער יתקן מחדלו עד ליום 18.8.2022, שאחרת ההליך יובא לפניי לשם מחיקתו. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4526/22" ]	748,358
741,027	בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל המשך טיפול פסק-דין חרף החלטתי מיום 10.8.2022, מן המזכירות נמסר כי לא שולמה אגרה ולא הופקדה ערובה. בנסיבות אלה אין מנוס ממחיקת ההליך וכך אני מורה. ניתן היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4526/22" ]	748,359
740,324	בבית המשפט העליון בע"ם 4527/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.4.2022 בעמ"ש 31949-03-19 שניתן על-ידי כבוד השופטת ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו-א' שני בשם המבקשת: עו"ד שחר הררי, עו"ד סיון גוטהולץ החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. בנסיבות העניין, התשובה תוגש עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045270_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 31949-03-19" ]	748,360
742,455	בבית המשפט העליון בע"ם 4527/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.04.2022 בעמ"ש 31949-03-19 שניתן על-ידי כבוד השופטת ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו- א' שני בשם המבקשת: עו"ד שחר הררי, עו"ד סיון גוטהולץ בשם המשיבים 2-1: עו"ד יקותיאל בר אשר בשם המשיבה 3: עו"ד שחל לומפ החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.4.2022 (עמ"ש 31949-03-19, השופטת ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו- א' שני ). בית המשפט המחוזי דחה ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 30.1.2019 (תמ"ש 2534-06-13, השופטת א' גולן-תבורי ). 2. מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך משפחתי המשתרע על פני עשרות שנים ונסב על זכויות החכירה במקרקעין בעיר פלונית שהם מקרקעי ישראל, בניהולה של המשיבה 3. בתמצית יצוין כי בשנת 1957 נרשמו הזכויות על שמה של אמו המנוחה של המשיב 1 (להלן בהתאמה: המנוחה ו- המשיב ), אשר התגוררה בביתה המצוי במקרקעין עד למותה בחודש נובמבר 2008. המשיבה 2 היא אשתו של המשיב ואילו המבקשת היא אלמנתו ויורשתו של בן נוסף של המנוחה, שנפטר במהלך ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה (להלן: האח ). להשלמת התמונה, יצוין עוד כי המבקשת והאח התגוררו בבית נוסף שנבנה בחלק אחר של המקרקעין וזאת בהתאם לרשות שניתנה להם על-ידי המנוחה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. 3. מבלי להידרש למלוא הפרטים, יצוין כי בשנת 1974 נרשמו זכויות החכירה במקרקעין על שמם של המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) , לאחר שלטענתם המנוחה העבירה להם הזכויות במתנה. בהמשך לכך, בשנת 1978 הגיש המשיב תביעה לבית משפט השלום ברחובות כנגד המבקשת והאח (ת"א 996/78), ובה עתר לסילוק ידם מן המקרקעין. בית משפט השלום דחה את התביעה בקבעו שלמבקשת ולאח רשות בלתי הדירה לגור בבית מגוריהם שנבנה כאמור על המקרקעין. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נדחה אף הוא (ע"א 235/80). 4. בשנת 2001 הגישו המשיבים תביעה נוספת כנגד המבקשת והאח לבית המשפט לענייני משפחה, זאת הפעם בדרישה לסילוק ידם מן המקרקעין, למעט מבית המגורים שבנו עליו, וכן למניעת ביצוען של עבודות בניה במקרקעין (תמ"ש 30240/01). המבקשת והאח מצדם הגישו תביעה שכנגד, ובה טענו, בין היתר, כי רישום זכויות החכירה על שם המשיבים נעשה במרמה, ולמעשה המבקשת והאח זכאים לזכויות חכירה במחצית משטח המקרקעין. תביעות אלו נדחו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה. על פסק דין זה הגישו הצדדים ערעורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 1059/05), שהפנה אותם בהסכמה להליך בוררות (שהתקיים בפני השופט בדימוס י' בן שלמה ). 5. ביום 8.3.2009 ניתן פסק הבוררות וזה אושר ביום 1.5.2011 בבית המשפט המחוזי . פסק הבוררות קבע, בין היתר, כי אומד דעתה של המנוחה היה להשאיר בידיה את זכויות החכירה ולהעניק לצדדים זכויות שוות במקרקעין. בהמשך לכך, נקבע כי לכל צד הוקנתה זכות של רשות בלתי הדירה במחצית מן המקרקעין, כי רישום זכות החכירה על שם המשיבים נעשה שלא כדין ויש לבטלו, וכי כל צד אינו יכול לתבוע את משנהו לסילוק יד מחלק המגרש המוחזק על-ידו מתוקף הרשות שקיבל. 6. להשלמת התמונה, יצוין כי ביני לביני ניהלו הצדדים הליכים משפטיים ממושכים אף ביחס לחלוקת ירושתה של המנוחה. במסגרת זאת, ביום 28.12.2014 הורה בית המשפט לענייני משפחה על קיום צוואתה של המנוחה ולפיה ציוותה למשיבים את כל רכושה, לרבות בית מגוריה וזכויות החכירה, ובכפוף לכך שהאח והמבקשת ימשיכו להתגורר ללא תמורה בביתם שנבנה על המקרקעין (ת"ע 39640-03-11). על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה (עמ"ש 24343-02-15) וכן בקשת רשות ערעור לבית משפט זה שנדחתה אף היא (בע"ם 612/16). 7. בהמשך להשתלשלות המתוארת, ביום 2.6.2013 הגישו המבקשת והאח תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר הועברה לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. תביעה זו היא העומדת בבסיס ההליך דנן. בתמצית, בתביעתם עתרו המבקשת והאח לביטול רישום זכויות החכירה על שם המשיבים ולרישום מצב הזכויות במקרקעין בהתאם לאמור בפסק הבוררות. בהמשך, בסיכומיהם, טענו המבקשת והאח כי יש להבין את הקביעות בפסק הבוררות כמקנות להם זכויות חכירה במחצית מהמקרקעין. 8. בית המשפט לענייני משפחה קיבל התביעה בחלקה. תחילה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בהתאם לפסק הבוררות יש לבטל את רישום זכויות החכירה במקרקעין על שם המשיבים. בהמשך לכך, הובהר כי בפסק הבוררות נקבע כי לכל אחד מהצדדים ניתנה רשות בלתי הדירה להתגורר במקרקעין, ובהתאם יש מקום להורות על רישומה של הערה מתאימה במרשם בעניין זה. כמו כן, נקבע שגבולות ההחזקה במקרקעין ייקבעו בהתאם לאמור בנספח שצורף לפסק הבוררות (להלן: התשריט ). לבסוף, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי זכות בר הרשות שניתנה למבקשת ולאח אינה מהווה זכות חכירה. בהתאם, נדחתה תביעתם ככל שזו כוונה לרישום זכויותיהם כחוכרים לדורות. 9. ביום 17.3.2019 הגישה המבקשת ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, בטענה כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בעת שנמנע מלהורות על רישום זכויות הצדדים במקרקעין כזכויות חכירה. המשיבים מצדם הגישו ערעור שכנגד שבו טענו כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בקביעת גבולות ההחזקה על-פי התשריט, על אף שהובאו ראיות לכך שההחזקה בפועל של הצדדים אינה זהה למופיע בו. 10. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), בציינו כי לא נפלה טעות בעובדות שנקבעו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה ובאופן שבו יישם את פסק הבוררות. כמו כן, בית המשפט המחוזי ציין שמסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה נטועות היטב בקביעות פסק הבוררות, שהוא פסק חלוט. 11. ביום 4.7.2022 הוגשה הבקשה שבפני, המכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, פסק הדין גורם לעיוות דין בשל הנצחת הסכסוך המשפחתי הממושך על רקע אי הבהירות העולה ממנו ביחס לטיבן ומהותן של זכויותיה בחלקה היחסי במקרקעין. בנוסף, לטענת המבקשת המקרה דנן מעורר שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים, הן בתחום דיני הרשות במקרקעין והן בתחום דיני הירושה. 12. ביום 1.9.2022, הוגשה תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור. בעיקרו של דבר, המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות, בציינם כי זו אינה עומדת באמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כן נטען כי אף לגוף הדברים לא נפל פגם בפסקי דינן של הערכאות הקודמות. 13. להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 12.9.2022, בהתאם לרשות שניתנה, הוגשה תגובה מטעם המבקשת לתשובת המשיבים. בתגובתה שבה המבקשת על עיקרי טענותיה כמפורט לעיל, ובכלל זה הטעימה כי בהתאם לפסק הבוררות זכותה בחלקה במקרקעין היא מעין זכות חכירה. 14. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, משאינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". חרף ניסיונה של המבקשת לשוות כסות עקרונית לבקשתה, התרשמתי כי זו נטועה בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ובפרט בפרשנות קביעותיו של פסק הבוררות בעניינם, ואינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מכך. כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. טענותיה של המבקשת נבחנו ונדונו לגופן על-ידי הערכאות הקודמות ולא מצאתי כי נפל בהכרעותיהן פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. 15. סוף דבר: הבקשה נדחית, ונותר אך להצטער על הסכסוכים הממושכים שהתגלעו בין הצדדים, כולם בני משפחתה של המנוחה. במכלול הנסיבות, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045270_A03.docx דר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 31949-03-19", "עמ\"ש 31949-03-19", "תמ\"ש 2534-06-13", "ת\"א 996/78", "ע\"א 235/80", "תמ\"ש 30240/01", "עמ\"ש 1059/05", "ת\"ע 39640-03-11", "עמ\"ש 24343-02-15" ]	748,362
737,019	בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד איל ד. מאמו; עו"ד צבי אודם החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 18.8.2022. לא מצאתי לנכון ליתן צו ביניים בעת הזו. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4528/22" ]	748,363
741,000	בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה 1. כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובותיהם עד ליום 1.9.2022. 2. רשמתי לפני את התחייבות המשיבים 1-2 להימנע מפרסום הצווים ברשומות בעת הזו. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4528/22" ]	748,364
741,060	בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה 1. לפנים משורת הדין ניתנת בזאת ארכה להגשת תגובת המשיבה 6 עד ליום 12.9.2022; לא תינתן ארכה נוספת. 2. למען הסר ספק ובהתחשב בסד הזמנים להגשת התגובות מובהר בזאת כי התחייבות המשיבים 1-2 להימנע מפרסום הצווים ברשומות תעמוד בתוקפה עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4528/22" ]	748,365
741,771	בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 11.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4528/22" ]	748,366
742,431	בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 15.9.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4528/22" ]	748,367
742,849	בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה בנסיבות העניין ניתנת בזאת ארכה כמבוקש. המשיבים 1-4 יגישו תגובתם עד ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F06.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4528/22" ]	748,368
737,090	בבית המשפט העליון בש"א 4532/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבה: הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד ג'ני תיתי החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045320_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4532/22" ]	748,370
739,876	בבית המשפט העליון בש"א 4532/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבה: הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד ג'ני תיתי בשם המשיבה: עו"ד אילנית אייזיקוביץ' אדרי החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 57638-02-22 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בחיפה. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה בסמיכות לקריית מוצקין וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים בקריית מוצקין ובנהריה. 2. בתגובתה מיום 17.7.2022 הודיעה המשיבה כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, מציינת המשיבה כי תביעתה הוגשה בהתאם לכללי הסמכות המקומית. משכך, סבורה המשיבה כי אין להורות על העברת מקום הדיון. 3. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. 4. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, המבקשת הרימה נטל זה. מן הבקשה עולה כי התאונה מושא התובענה אירעה בסמיכות לקריית מוצקין וכי העדים הפוטנציאליים להליך מתגוררים בקריית מוצקין ובנהריה. מנגד, זיקת התובענה לפתח תקווה היא זיקה פורמלית בלבד, הנעוצה בכתובתה הרשומה של המבקשת. 5. לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת הדיון בתאד"מ 57638-02-22 (שלום פתח תקווה) לבית משפט השלום בחיפה. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045320_X03.docx עכ ב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4532/22" ]	748,371
740,201	בבית המשפט העליון דנ"פ 4533/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: שמעון קופר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 6922/16 מיום 19.5.2022 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים י' עמית , ג' קרא ו- י' אלרון בשם המבקש: עו"ד משה פרידל; עו"ד משה יוסוב החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים י' עמית , ג' קרא ו י' אלרון ) בע"פ 6922/16 מיום 19.5.2022 (להלן: פסק הדין ), אשר דחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו ברצח שתיים מנשותיו. רקע הדברים 1. בשנת 2012 הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין רצח אשתו השלישית ג'ני מור-חיים ז"ל (להלן: ג'ני ), ובהמשך התווסף לו אישום בגין רצח אשתו הראשונה אורית קופר ז"ל (להלן: אורית ). על פי כתב האישום המתוקן, המבקש ואורית נישאו, הביאו לעולם שני ילדים והתגוררו בדירה בשכונת נווה עופר שבתל אביב שהייתה בבעלותם המשותפת (להלן: הדירה בנווה עופר ). בעודו נשוי לאורית ניהל המבקש מערכת יחסים זוגית עם שרונה בן אור (להלן: שרונה ), לה סיפר כי הוא גרוש. המבקש הסביר לאורית ושרונה את היעדרויותיו בסיפורי כזב על תפקידו בשירותי הביטחון. כאשר התעורר חשדה של שרונה כי המבקש נשוי לאורית טען המבקש כי אורית סובלת מדיכאון, מאיימת להתאבד, מזניחה את ילדיהם ומסרבת לתת לו גט. כחודש וחצי לפני מותה של אורית תכננו שרונה והמבקש לעבור להתגורר יחד בבית מרווח יותר. לשם כך רכשו הוריה של שרונה עבורה ועבור המבקש בית ביישוב פרדסיה (להלן: הבית בפרדסיה ), והמבקש התחייב להעביר לאביה של שרונה סכום של 40,000 דולר תמורת רישום 20% מהזכויות בבית על שמו. יום לפני מותה של אורית אמר המבקש לשרונה כי עליו לישון בביתו על מנת להשגיח על הילדים. לפי האמור בכתב האישום המתוקן, במהלך הלילה שבין ה-17.1.1994 ל-18.1.1994, או בבוקרו של יום ה-18.1.1994 המית המבקש את אורית בדרך שלא הותירה סימן בגופה ופיזר לצדה כדורים וחפיסות ריקות של תרופות. המבקש סירב תחילה לאפשר את נתיחת גופתה של אורית, אולם בהמשך התרצה. על יסוד הנתיחה ובדיקה טוקסיקולוגית, שבה לא נמצא חומר שיכול היה לגרום למותה של אורית, קבע הפתולוג בשעתו כי סיבת המוות של אורית בלתי ברורה. בתום ימי השבעה עברו המבקש וילדיו להתגורר עם שרונה בביתה שבנתניה, והמבקש מכר את הדירה בנווה עופר והעביר לאביה של שרונה את הכספים בעבור הבית בפרדסיה. לפי כתב האישום המתוקן, בשנת 1999 פגש המבקש בג'ני וסיפר לה כי הוא איש כוחות הביטחון; כי אורית נפטרה ממחלת הסרטן; וכי שרונה היא המטפלת של ילדיו מטעם משרד הביטחון והוא נאלץ להינשא לה. זמן קצר לאחר היכרותם עברו המבקש וילדיו להתגורר בביתה של ג'ני בקיבוץ אייל. מועמדותו של המבקש לחברות בקיבוץ הוסרה משהתגלו שקרים ביחס לעברו. בשנת 2006, בעודו במערכת יחסים עם ג'ני, הכיר המבקש באמצעות שדכנית את ד"ר מריה זקוטסקי (להלן: מריה ), רופאה מרדימה, והחל לנהל עמה מערכת יחסים זוגית. המבקש סיפר למריה כי הוא גרוש מג'ני אך הם מתגוררים יחד כשותפים, וכי מתוקף תפקידו בשירותי הביטחון הוא נדרש להיעדר לעתים קרובות. בשנת 2007 נישאו המבקש וג'ני, והמבקש החל לנקוט פעולות משפטיות על מנת להבטיח את זכויותיו בבית שבקיבוץ למקרה שג'ני, שהייתה בשנות ה-40 לחייה ובמצב בריאותי תקין, תלך לעולמה. המבקש הציג בפני קרוביה של ג'ני מצג שווא לפיו היא סובלת מהפסקות נשימה בשנתה ומדיכאון, וכי היא ניסתה לשים קץ לחייה. בשל התנהגותו של המבקש החלה ג'ני להביע חשש לבריאותה, אך הוסיפה לעסוק בפעילות ספורטיבית עד לשבוע האחרון בחייה. בסמוך לחודש אוגוסט 2009 ביקש המבקש ממריה לברר לגבי חומר קטלני שממית מבלי להותיר סימן בגופה ושאינו מתגלה בבדיקה טוקסיקולוגית. זאת על מנת לרצוח אדם – בעל מאפיינים גופניים דומים לאלו של ג'ני – במסגרת "משימה סודית" שהטילו עליו כוחות הביטחון. לאחר שהתייעצה עם חברתה לעבודה ד"ר פאולינה קליימן (להלן: פאולינה ) נטלה מריה מבית החולים כמות קטלנית של חומר העונה לצרכיו של המבקש, מסרה אותו לידיו יחד עם מזרק מתאים, והסבירה לו את אופן השימוש בהם. המבקש הבטיח למריה כי החל מיום 1.8.2009 יעברו להתגורר יחד בקיבוץ, ובעוד ג'ני מתגוררת בבית בקיבוץ, הועברה תכולת דירתה של מריה לחצר הבית. על פי כתב האישום, בלילה שבין 20.8.2009 ל-21.8.2009 המית המבקש את ג'ני באמצעות החדרת חומר המכונה "סקולין" לגופה, בדרך שאינה ידועה במדויק למשיבה ופיזר סביבה כדורים וחפיסות ריקות של תרופות. המבקש הסכים לביצוע נתיחה בגופתה אף שתחילה התנגד לכך, ונוכח מכלול הממצאים שהתגלו קבע הפתולוג כי מותה של ג'ני נגרם, קרוב לוודאי, מ"הפרעה קטלנית של קצב הלב על רקע לייפת קלה בשריר הלב". למחרת מותה של ג'ני הגיעה מריה לקיבוץ ובתום ימי השבעה עברה להתגורר עם המבקש. 2. החקירה המשטרתית בעניין מותה של ג'ני נסגרה, אך בשלב מסוים נפתחה מחדש בעקבות חשדות חדשים שהתעוררו ביחס למבקש. בהמשך לכך, ועל רקע הדימיון בין מקרי המוות של ג'ני ואורית, נפתחה חקירה גם בעניין מותה של אורית. כאמור, בסופו של יום הוגש נגד המבקש כתב האישום המתוקן שכלל שני אישומים של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 3. ביום 28.6.2016 הרשיע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד את המבקש ברצח בכוונה תחילה של אורית ושל ג'ני בקובעו כי הראיות הנסיבתיות שהונחו בפניו מובילות למסקנה אחת ולפיה המבקש רצח את שתי נשותיו, ממניעים כלכליים ורומנטיים. ביום 24.7.2016 נגזרו על המבקש שני מאסרי עולם מצטברים והוא חויב בתשלום פיצויים למשפחות המנוחות בסכום כולל של 516,000 ש"ח. 4. אשר לאישום בעניינה של ג׳ני, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי דבריו של המבקש באשר לבעיות הבריאותיות של ג'ני מלאים בסתירות ואינם ראויים לאמון; כי המבקש ביים זירת התאבדות; וכי מכלול מעשיו של המבקש משתלבים במסקנה לפיה גרם למותה בכוונת מכוון. על בסיס הראיות שהונחו בפניו, דחה בית המשפט את האפשרות להתרחשות אחרת שגרמה למותה של ג'ני וקבע שהמסקנה המתחייבת היא כי המבקש רצח את ג׳ני בדרך של הזרקת סקולין לגופה. בית המשפט המחוזי קבע כי עדותה של מריה נמצאה מהימנה וכי נמצא לה חיזוק בעדויות נוספות. כן צוין כי הסתירות המהותיות בגרסאות שהציג המבקש מלמדות על חוסר מהימנותו. 5. אשר לאישום בעניינה של אורית, נקבע כי המבקש ניהל במקביל יחסים עם אורית ועם שרונה ותימרן ביניהן באמצעות מסכת שקרים. בית המשפט המחוזי מצא חיזוק ליתר הראיות נגד המבקש בכך שהיה לו אינטרס כלכלי במותה של אורית, נוכח התחייבותו הכספית לאביה של שרונה; מצבם הכלכלי הקשה של המבקש ואורית; והמשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי המבקש ביים את זירת המוות כזירת התאבדות, ובהקשר זה התבסס בין היתר על עדותה של אנטונינה, אמה של שרונה, כי מסרה למבקש כדורי הרגעה לפי בקשתו, בעקבות סיפור שקרי כי עליו להרדים באמצעותם אסירים ביטחוניים שעליהם הוא שומר מתוקף תפקידו בשירותי הביטחון. כמו כן, התייחס בית המשפט המחוזי לדוח נתיחה מזויף שנשלח להוריה של אורית ובו נכתב כי סיבת מותה היא כשל לבבי וכי נמצאו בבדיקה שנערכה לאחר מותה שרידים של כדורים לא מעוכלים. זאת, בניגוד לדוח המקורי שבו לא נקבעה סיבת המוות, ועולה ממנו כי אורית לא נטלה כדורים. אותו דוח מזויף נגנב מבית הוריה של אורית ולא הוצג במשפט, ובית המשפט המחוזי קבע כי הוא נועד ליצור התאמה בין הממצאים הפתולוגיים ובין ממצאי הזירה בנושא הכדורים, ולהקטין את הסיכון שהוריה של אורית יבדקו את נסיבות המוות. עוד נקבע כי הדו"ח המזויף מתיישב עם מכלול הראיות הנסיבתיות המצביעות על כך שמותה של אורית נגרם בעבירה ומסבך את המבקש ישירות במעשה העבירה. בית המשפט המחוזי דחה את האפשרות לפיה אורית מתה מוות טבעי פתאומי או התאבדה וקבע כי אין בכך שמנגנון ההמתה של אורית נותר בלתי מפוענח מבחינה רפואית כדי למנוע את הקביעה שמותה נגרם בעבירה. עדותה של שרונה, שבית המשפט מצא מהימנה, הייתה עדות מרכזית בהוכחת האישום בעניינה של אורית, ונמצאו לה מספר חיזוקים. לבסוף, בית המשפט המחוזי מצא כי הדמיון העובדתי הרב בין אירוע המוות של אורית ואירוע המוות של ג'ני, מהווה חיזוק לכל אחד מהאישומים בדרך של "עדות שיטה", ומצביע על שיטת פעולה דומה בכל אחד מהמקרים. בפרט נקבע כי העובדה שהמבקש מצא דרך לגרום למותה של ג'ני בלא להותיר סימן, יש בה חיזוק נסיבתי לכך שהמבקש מצא דרך לגרום למותה של אורית באופן כזה, גם אם הדרך המדויקת אינה ידועה. 6. המבקש ערער על הרשעתו לבית משפט זה וטען כי יש להורות על זיכויו משתי עבירות הרצח שבהן הורשע. טענתו המרכזית של המבקש הייתה כי יש להורות על זיכויו בהיעדר ״קורפוס דליקטי״, כלומר היעדר הוכחה כי מעשה ההמתה הנטען של אורית וג׳ני מקורו בעבירה. באשר לאישום בעניינה של אורית טען המבקש כי יש לזכותו, בין היתר, מאחר שלא הוכח כי מותה נגרם כתוצאה מעבירה פלילית ולא הוכח מנגנון ההמתה שלה; ומשום שמותה של אורית כתוצאה מהתאבדות הוא תרחיש אפשרי. כן נטען כי לא היה למבקש מניע כלכלי לרצח, שכן המשכנתא שאליה התייחס בית המשפט המחוזי הייתה בגובה של 21,000 ש״ח בלבד ואם המבקש היה מתגרש מאורית הוא היה נותר עם זכויות כלכליות שוות לאלו שקיבל לאחר מותה. באשר לאישום בעניינה של ג'ני טען המבקש כי יש להורות על זיכויו, בין היתר, מאחר שהתרחיש הרפואי הסביר ביותר, ולמצער תרחיש אפשרי, הוא שג'ני מתה מוות טבעי. פסק הדין נושא הבקשה 7. ביום 19.5.2022 דחה בית משפט זה את ערעורו של המבקש. נקבע פה אחד כי יש להותיר את הרשעת המבקש ברציחתה של ג'ני על כנה. כמו כן נקבע בדעת רוב (כנגד דעתו החולקת של השופט אלרון ), כי אין להתערב בהרשעת המבקש ברציחתה של אורית. 8. השופט אלרון , שכתב את חוות הדעת העיקרית, קבע כי הרשעת המבקש בעבירת הרצח בעניינה של ג'ני נתמכת במערך נסיבתי מבוסס ובראיות מוצקות, ואין מקום להתערב בה. בהקשר זה ציין השופט אלרון כי הוכח מנגנון ההמתה של ג'ני (הזרקת חומר הסקולין). כמו כן הוצגה התשתית הראייתית הרחבה שעליה נסמכה ההרשעה, ובכלל זה עדויותיהם של מריה, פאולינה וסבטלנה, חברתה של מריה, וכן עדות בנו של המבקש, בני; ממצאים בדבר מערכת היחסים הזוגית של המבקש ומריה; ראיות על פעולות שביצע המבקש לצורך הבטחת ירושת הבית בקיבוץ אייל; אספקת הסקולין על ידי מריה; הסיפורים הכוזבים שבאמצעותם ניסה המבקש להסביר את מותה בטרם עת של ג׳ני, שהייתה אישה בריאה; ראיות בדבר ביוּם זירת התאבדות; התבטאויות מפלילות של המבקש בפני המדובב כראשית הודיה ברצח; והגרסאות שהציג המבקש בחקירותיו ובעדותו בבית המשפט המחוזי, שהיו מלאות בסתירות ובאמירות שקריות. השופט אלרון הדגיש כי ניתן להוכיח את מעשה העבירה באמצעות ראיות נסיבתיות, על יסוד המבחן התלת-שלבי שנקבע בפסיקה לבחינת ראיות כאמור: (1) בחינה האם ניתן להשתית על כל ראיה נסיבתית בפני עצמה ממצא עובדתי; (2) בחינה האם במסכת הראיות כולה יש כדי לסבך לכאורה את הנאשם בביצוע העבירה; (3) ובחינת גרסתה המפלילה של התביעה למול גרסתו החלופית של הנאשם, כאשר גרסה חלופית המעוררת ספק סביר במסקנה המפלילה יכולה להביא לזיכוי הנאשם. עוד הטעים השופט אלרון כי על פי ההלכה, הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות דורשת כי מצבור הראיות יוביל למסקנה לפיה האפשרות המרשיעה היא האפשרות ההגיונית היחידה המתחייבת מחומר הראיות. השופט אלרון סבר כי הרשעת המבקש ברציחתה של ג'ני עומדת במבחנים האמורים וכי המסכת הראייתית המצטברת בעניינה של ג'ני מובילה למסקנה לפיה האפשרות שהמבקש גרם למותה בכוונת מכוון היא האפשרות ההגיונית היחידה שעולה מחומר הראיות, ובכך הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר. בהקשר זה קיבל השופט אלרון את קביעות בית המשפט המחוזי לפיהן האפשרות שג'ני מתה מוות טבעי היא "אפסית"; ודחה את השגותיו של המבקש על מהימנות העדויות שעליהן התבססה הרשעתו. השופט אלרון ציין כי המבקש סיפר שקרים רבים בחקירתו ובעדותו, וכי שקריו של המבקש בנושאים מהותיים מהווים תוספת ראייתית מסוג סיוע לעדויות העיקריות בתיק, ובפרט לעדותה של מריה. 9. מנגד, השופט אלרון סבר כי יש לזכות את המבקש מחמת הספק מהרשעתו ברציחתה של אורית, מאחר שהתשתית הראייתית הנסיבתית שעליה נשענה ההרשעה אינה מספקת. השופט אלרון התייחס, בין היתר, לכך שתיק החקירות והעדויות בוער והמערך הראייתי לא גובש בזמן אמת, ולכך שסיבת המוות בעניינה של אורית נותרה עלומה ואופן ביצוע ההמתה לא הוכח. על רקע זה קבע השופט אלרון כי לא ניתן לשלול את התרחיש שאורית התאבדה או מתה מוות טבעי, כך שהאפשרות המרשיעה אינה האפשרות ההגיונית היחידה שמתחייבת מחומר הראיות. בהקשר זה ציין השופט אלרון כי הוריה של אורית הביעו אף הם אמונה כי המבקש לא רצח את בתם. בהתייחס למשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר, ציין השופט אלרון כי אין מדובר במניע כלכלי ייחודי לביצוע הרצח, ועל כן אין לייחס משקל רב לראיות בסוגיה זו. מכל מקום, קבע השופט אלרון , אין בקיומו של מניע כלכלי כדי לבסס את הרשעתו של המבקש ברצח אורית, בהינתן התשתית הראייתית הדלה בכל הנוגע לאישום זה. השופט אלרון אף סבר כי הראיה בעניין הדו"ח המזויף היא בעלת עצמה נמוכה, אם בכלל, שכן שאלת זיופו של הדו"ח ושליחתו להוריה של אורית לא הוכחו כדבעי. עוד קבע השופט אלרון כי הדמיון בין מקרה מותה של אורית למקרה מותה של ג'ני אינו עומד ברף הגבוה שהציבה הפסיקה כדי להוכיח "עדות שיטה". בהקשר זה צוין, בין היתר, כי קיים שוני מהותי בין שתי הפרשות שכן ביחס למותה של ג'ני הובאה "ראיית זהב" בדמות עדותה של מריה בדבר מתן חומר הסקולין למבקש, וביחס למותה של אורית לא קיימת ראיה כזו. לעמדת השופט אלרון , בית המשפט המחוזי השלים חלקים חסרים בתשתית הראייתית ביחס לאירוע המוות של אורית באמצעות "תבנית" שנלקחה מאירוע המוות של ג'ני, בהיעדר ראיות מהותיות הקושרות את המבקש למותה של אורית מעבר לספק סביר. 10. השופט עמית , לעומת זאת, קבע כי קיימות די והותר ראיות על מנת להרשיע את המבקש גם ברציחתה של אורית. בפתח חוות דעתו עמד השופט עמית על התנהלותו של המבקש, והדגיש כי הוא החליף גרסאות חדשות לבקרים והעלה טענות שקריות ומגוחכות, כך ש" התואר 'שקרן' יאה ל[מבקש] בשלב החקירה והמשפט ". השופט עמית סבר כי הצטברותן של הראיות בצירוף התנהלות זו של המבקש – מביאה למסקנה כי בית המשפט המחוזי הרשיע בצדק את המבקש ברציחת אורית. בהקשר זה סקר השופט עמית את הממצאים העובדתיים המרכזיים, וביניהם: הסתבכות המבקש במערכות היחסים המקבילות שניהל עם אורית ושרונה ובהבטחות המבקש לשרונה שיעבור להתגורר עמה, וההבטחה לאביה שיעביר לו כספים; העובדה כי המבקש קיבל מאנטונינה חפיסות רבות של כדורי הרגעה על בסיס סיפור שקרי בנוגע לתפקידו הביטחוני; אמירתו של המבקש לשרונה, יום לפני מותה של אורית, כי באופן חריג עליו לישון בביתו על מנת לשמור על ילדיו; מותה של אורית, בחורה צעירה ובריאה בת 32, כשסביבה חפיסות רבות של כדורי הרגעה; היעדר סימנים למצוקה נפשית של אורית, אי-הותרת מכתב התאבדות והיעדר אינדיקציה בדו"ח הטוקסיקולוגי לכך שנטלה כדורים; הדו"ח מזויף שממנו עולה תמונה אחרת מגיע להוריה של אורית ונעלם בפריצה מסתורית סמוך לתקופה שבה התעוררו חשדות כלפי המבקש. לצד כל האמור צוין כי המבקש "קטף את פרי מותה של אורית במהירות מסחררת": הוא נחלץ מהבטחתו לשרונה כי הוא עומד להתגרש מאורית, לא נדרש להליך גירושין ארוך ומכאיב מבחנה כלכלית למול אורית, ביטל את המשכנתא על הדירה בנווה עופר, מכר אותה והעביר את הכספים שהתחייב לאביה של שרונה. באשר לסיבת המוות של אורית, השופט עמית סבר כי היעדרה של אינדיקציה לכך שאורית אגרה כדורים או השתמשה בכדורים מצד אחד, וקיומה של עדות מהימנה לפיה המבקש קיבל אספקה שוטפת של כדורים מאמה של שרונה מצד שני, מחזקים את התרחיש שלפיו המבקש גרם למותה של אורית. זאת, לצד המסקנה המתבקשת לפיה אם אורית הייתה מתה מוות טבעי – היא לא הייתה מפזרת סביבה חפיסות ריקות של כדורים מסוגים שונים. התרחיש הסביר היחיד, לעמדת השופט עמית , הוא שהמבקש פיזר את חפיסות הכדורים ליד גופתה של אורית על מנת לביים את התאבדותה. אשר למניע לביצוע הרצח, ציין השופט עמית כי המבקש הרוויח פעמיים ממותה של אורית: הוא ירש את חלקה בדירה המשותפת עם ילדיו, והמשכנתא שרבצה על הדירה סולקה. לבסוף הדגיש השופט עמית כי "עדות השיטה" בעניינו של המבקש היא אך ראיה נוספת בפסיפס הראייתי הכולל המוביל להרשעתו ברציחתה של אורית. לאחר שעמד בהרחבה על נקודות הדמיון בין שתי הפרשות, הגיע השופט עמית למסקנה כי הדמיון בין שני המקרים הוא כמעט "אחד לאחד". זאת, למעט "ראיית הזהב" בדמות עדותה של מריה, שאלמלא היא, אף דרך מותה של ג'ני הייתה נותרת עלומה. לעמדת השופט עמית , הדמיון בין מותה של אורית למותה של ג'ני – ובמיוחד ביוּם זירת המוות לשם הסוואת סיבת המוות – מהווה חיזוק משמעותי למצרף הראיות. 11. השופט קרא הצטרף למסקנתו של השופט עמית לפיה יש להותיר את הרשעת המבקש על כנה בשני האישומים. לעמדת השופט קרא , חרף הקושי שעמד בפני בית המשפט בשל חלוף הזמן ממותה של אורית, המסקנה לפיה המבקש הוא שהביא למותה – גם אם באופן שלא פוענח – מבוססת מעל לספק סביר, ואין בנמצא כל תרחיש אחר בעל אחיזה בעובדות. השופט קרא סבר כי בלב הדברים עומדת הקביעה לפיה זירת המוות בוימה על ידי המבקש, וכי קביעה זו הינה בעלת חשיבות רבה בכל הנוגע לבחינת תרחישי המוות החלופיים: מוות טבעי והתאבדות. כך, הימצאותן של חפיסות ריקות של כדורי הרגעה מסוג "אסיבל" סביב גופתה של אורית אינה מתיישבת עם התרחיש של מוות טבעי פתאומי; ואף לא עם תרחיש ההתאבדות, שכן חרף העובדה שנמצאו חפיסות "אסיבל" ריקות בקרבת המנוחה, לא נמצאה עדות לתרופה זו בבדיקה הטוקסיקולוגית. השופט קרא אף דחה את הטענה לפיה האפשרות שאורית התאבדה באמצעות כדורי היפנודורם בלבד (כדורים שקיים קושי לאתרם בבדיקה טוקסיקולוגית אשר חפיסות ריקות שלהם נמצאו אף הם ליד גופתה של אורית) – מבססת ספק סביר באשר לתזת הרצח. בהקשר זה ציטט השופט קרא את דבריו של סגן הנשיא מ' פינקלשטיין בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי, לפיהם "מי שמתאבד באמצעות נטילת כדורים רבים של תרופה אחת (היפנודורם) לא יפזר חפיסות ריקות של עשרות כדורי תרופה אחרת (אסיבל)" (פסקה 420 לחוות דעתו; ההדגשות במקור). אשר למניע הכלכלי של המבקש, קבע השופט קרא כי למבקש היה מניע ממשי, מובהק וייחודי במותה של אורית בעת הרלוונטית, נוכח התחייבותו הכספית לאביה של שרונה. כן צוין כי הזדרזות המבקש למכור את הדירה בנווה עופר תוך ביטול המשכנתא שרבצה על הנכס, מחזקת זאת. לבסוף קבע השופט קרא כי גם מבלי להידרש לעדות השיטה כתוספת ראייתית – תזת הרצח היא ההסבר היחיד שנותן ביטוי ופשר למכלול הממצאים, אף בהתאם למבחן התלת-שלבי שנקבע בפסיקה ביחס לבחינת ראיות נסיבתיות. על כל אלו, כך סבר השופט קרא , מוסיפה עדות השיטה חיזוק ראייתי משמעותי, שכן " הממצאים שנקבעו ביחס למעשיו של [המבקש] ברצח של ג'ני ז"ל , שבוצע שנים רבות לאחר מכן, הפכו תרחיש רצח שניתן היה להתייחס אליו כבלתי סביר או ככזה שיש לגביו ספק סביר, לתרחיש סביר בעניינו של [המבקש]" (פסקה 11 לחוות דעתו). הבקשה לדיון נוסף 12. מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוען המבקש כי בפסק הדין נקבעו מספר הלכות חדשות וקשות אשר מנמיכות באופן משמעותי את הרף הראייתי הנדרש לצורך הרשעה בפלילים. ראשית , המבקש סבור כי בפסק הדין נקבעה הלכה חדשה לפיה ניתן להרשיע בעבירת רצח על בסיס ראיות נסיבתיות שעוצמתן דלה, בהיעדר "קורפוס דליקטי" וראיות ישירות, מבלי שהוכח מנגנון ההמתה ובהיעדר הודאת הנאשם בביצוע העבירה. שנית , המבקש טוען כי פסק הדין סטה מאמות המידה שהותוו בפסיקה להוכחת עדות שיטה וקבע בעניין זה הלכה חדשה המתווה אמות מידה מקלות. שלישית , המבקש סבור כי הותרת הרשעותיו על כנן חרף קיומם של תרחישים חלופיים בעלי פוטנציאל מזכה, משמעותה קביעת הלכה לפיה "כלל אין צורך במבחן השלישי" שנקבע בפסיקה לבחינת ראיות נסיבתיות, ולפיו קיומה של גרסה חלופית המעוררת ספק סביר במסקנה המפלילה יכולה להביא לזיכוי הנאשם. רביעית , לטענת המבקש הרשעתו התבססה על קביעות לגבי אישיותו, ומכאן שפסק הדין קבע הלכה לפיה ניתן לבסס הרשעה בפלילים על תכונות אישיות. עוד מלין המבקש על כך שהורשע למרות שראיות מהותיות בעלות פוטנציאל מזכה – צילומים ממצלמות אבטחה סביב ביתה של ג'ני – אבדו, ומוסיף כי המחלוקת שנפלה בין השופטים ביחס לאישום בעניינה של אורית תומכת בבקשה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין. 13. ביום 26.7.2022 הגיש המבקש "בקשה להגשת תוספת לעתירה לקיום דיון נוסף", שבמסגרתה התבקש צירופו של מכתב מבנק הפועלים שנשלח לאחר שניתן פסק הדין, לפיו טרם פטירתה של אורית החוב המובטח במשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר הסתכם ב-60,065.21 ש"ח (כ-20,170 דולר). לטענת המבקש, ראיה זו מוכיחה כי בניגוד לקביעת בית המשפט, לא רבצה משכנתא על הדירה בגין "חלק גדול" מהסכום שבו נמכרה. כמו כן, טוען המבקש כי בהינתן הסכום שבו נמכרה הדירה, הרי שגם אם היה מוכר את הדירה לאחר הליך גירושין היה מצליח לעמוד בהתחייבותו הכספית לאביה של שרונה. המבקש סבור כי יש להיעתר לבקשתו, בין היתר, משום שמדובר בראיה המקעקעת את היסודות שעליהם הושתתה הרשעתו ברצח של אורית ומלמדת על עיוות הדין שנגרם לו. ביום 8.8.2022 צירף המבקש את תגובת המשיבה בעניין זה, ולפיה היא אינה מתנגדת לתיקון הבקשה לדיון נוסף וזאת מבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה לעניין רלוונטיות המכתב וקבילותו. דיון והכרעה 14. לאחר שעיינתי בפסק הדין ובבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. דיון נוסף הוא הליך חריג ונדיר השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנ"פ 5902/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (5.10.2021) (להלן: דנ"פ 5902/21 )). עוד נפסק כי על ההלכה החדשה לגלות את עצמה על פני פסק הדין ולהיות ברורה ומפורשת (דנ"פ 3319/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (4.8.2021); להלן: דנ"פ 3319/21 ). לא זה המקרה שלפנינו. 15. עיון בפסק הדין נושא הבקשה מעלה כי לא נקבעה בו כל הלכה חדשה, והוא אך מיישם את ההלכות הנהוגות עמנו על נסיבותיו הפרטניות, המורכבות למדי, של המקרה. זאת, בהתבסס על המערכת הראייתית שנפרסה בפני הערכאה הדיונית ועל ממצאי העובדה והמהימנות שקבע המשפט המחוזי. חרף ניסיונו של המבקש לעטות על טענותיו כסות עקרונית, מדובר בטענות בעלות אופי ערעורי מובהק, אשר נבחנו ונדחו בפסק הדין נושא הבקשה ( ראו בהקשר זה: דנ"פ 5902/21 , בפסקה 8). כך למשל באשר לטענתו של המבקש בדבר קיומם של תרחישים חלופיים למותן של אורית וג'ני, דעת הרוב קבעה כי אין כל תרחיש חלופי שיש לו אחיזה בראיות למותן מלבד התרחיש כי המבקש גרם לכך בכוונת מכוון. נוכח מסקנה זו, אין מקום לטענה לפיה פסק הדין שינה מן ההלכה באשר למצבים שבהם מחומר הראיות עולה תרחיש שמקים ספק ביחס לתזה המפלילה. למעשה, טענות המבקש מופנות כלפי האופן שבו יישם בית המשפט הלכות קיימות, לרבות ביחס לרמת ההוכחה הדרושה להרשעה, עדות השיטה ובחינת ראיות נסיבתיות. לגישת המבקש, מן הקביעות השגויות, כדבריו, של בית המשפט במקרה דנן משתמעות מספר הלכות חדשות, אשר יש בהן משום הנמכת הרף הראייתי הדרוש להרשעה בפלילים. אולם, כפי שנפסק לא אחת, טענות בדבר טעות ביישום הלכות קיימות אינן מקימות עילה לקיום דיון נוסף ( דנ"פ 3319/21 , בפסקה 8); והצדקה לקיום דיון נוסף אינה יכולה להתבסס על הלכה " משתמעת " אלא רק על הלכה ברורה ומפורשת שנקבעה בכוונת מכוון (ראו למשל: דנ"פ 8886/20 ליטוין נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (21.1.2021)). 16. לבסוף אציין כי בקשת המבקש לצרף ראיה חדשה בנוגע למשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר – דינה להידחות. מדובר בראיה אשר נראה כי לא הייתה כל מניעה להצגתה בפני בית המשפט המחוזי. על כן, ספק רב בעיניי אם ניתן היה להציגה במסגרת הערעור. על אחת כמה וכמה אין לה מקום במסגרת בקשה לדיון נוסף. מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22045330_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"פ 4533/22", "דנ\"פ 5902/21", "דנ\"פ 3319/21", "דנ\"פ 8886/20" ]	748,372
737,203	בבית המשפט העליון בש"פ 4534/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת הדיון בת"פ 26530-08-20 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום ברמלה. 2. המבקש טוען כי הוא מתגורר בלוד וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בירושלים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן בשל מצבו הבריאותי הכולל דלקת כרונית ברגל. 3. כעולה מעיון בתיק בית המשפט, בתיק התקיימו מספר דיונים והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום. 4. לאחר בחינת הבקשה, ומבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, לא ראיתי להיעתר לבקשה. 5. סעיף 78(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי בעת מתן החלטה בבקשה להעברת מקום דיון יש לשקול את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר, ואת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט (ראו: בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018) ורבים אחרים). לעניין זה התגבשה בפסיקה חזקה ולפיה אין הצדקה להעברת התדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם הוא קצר מ-60 ק"מ (ראו והשוו: סעיף 78א(א) לחוק בתי המשפט). בענייננו, הן המרחק בין מקום מגורי של המבקש לבין בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, והן המרחק בין האחרון לבין בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, עומדים על פחות מ-60 ק"מ. לפיכך אין בטעמי הבקשה כדי להטות את "מאזן הנוחות" לטובת המבקש. 6. יתר על כן, בקשת המבקש להעברת מקום הדיון הוגשה בשיהוי ניכר, המצדיק אף הוא את דחיית הבקשה. זאת בשים לב לכך שכתב האישום נגדו הוגש לפני כשנתיים, וקוימו בינתיים מספר לא מבוטל של דיונים. 7. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045340_X01.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 740/16", "בש\"א 6148/18" ]	748,373
737,089	בבית המשפט העליון בש"א 4535/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: המסיע נאסימי בע"מ בקשה מוסכמת להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד יוסי שקואי בשם המשיבה: עו"ד גיא לי בן עמי החלטה 1. לפ ניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 21713-04-22 מבית משפט השלום בבית שמש לבית משפט השלום בחיפה. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה במושב עין יעקב, וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים בעין יעקב ובנהריה. 2. לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 3. הדיון בתאד"מ 21713-04-22 (שלום בית שמש) יועבר אפוא לבית משפט השלום בחיפה. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045350_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4535/22" ]	748,375
737,314	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4539/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט א' שטיין: 1. במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו להתערב בהחלטתה של ועדת העררים לפי חוק נפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן: חוק התגמולים ) (השופטת (בדימ') י. שיצר והחברים א. בן-קרת וח. נאמן-גלאי ) מיום 2.5.2022 שניתנה בגדרי ו"ע 61536-03-16 (להלן, בהתאמה: ועדת הערר ו- ההחלטה ) . 2. כפי שעולה מהעתירה ומההחלטה, ביום 19.8.2014 הגיש העותר תביעה לתגמולים בגין אירוע איבה שהתרחש ביום 8.8.2014, במהלך מבצע "צוק איתן". לטענת העותר, אשר אינו מיוצג בהליך שלפנינו, בזמן ריצה לממ"ד שבביתו תוך כדי אזעקה הוא נפל ואיבד הכרה (להלן: אירוע האיבה ) . העותר פונה לבית החולים "ברזילי" ושוחרר ללא אשפוז לאחר בדיקת CT תקינה. העותר טען בתביעתו שבגין אירוע האיבה נגרם לו נזק גופני ונזק נפשי. ביום 18.2.2015 דחתה הרשות המאשרת את תביעתו בנוגע לנזק גופני – בהסתמך על חוות דעת מומחית, אשר קבעה שאין עדות אובייקטיבית לנזק גופני מהאירוע; ובנוגע לנזק הנפשי – בשל סירובו של העותר להיבחן על-ידי מומחה בפסיכיאטריה. לאחר פניות חוזרות מצד העותר ניאותה הרשות המאשרת לדון מחדש בעניינו ולהתייחס למסמכים חדשים אותם הגיש. העותר נבדק על-ידי מומחה בפסיכיאטריה אשר קבע שאין קשר סיבתי בין אירוע האיבה למצבו הנפשי. ביום 2.2.2016 דחתה הרשות המאשרת פעם נוספת את תביעתו של העותר מהטעם ש"מהחומר שהובא בפני הרשות המאשרת עולה כי לא הוכח נזק נפשי ו/או גופני מהאירוע הנטען". על החלטה זו הגיש העותר ערר ובו טען שבגין אירוע האיבה נגרמו לו הפגיעות הבאות: החמרה בפגיעה נפשית קיימת; התפרצות הפיברומיאלגיה; פגיעה בשמיעה; פגיעה אורתופדית; מחלת פרקינסון; החמרה בלחץ דם; והתפרצות סכרת. מנגד טען המשיב שאין ראיה המצביעה על קשר סיבתי בין אירוע האיבה לתסמינים המתוארים על-ידי העותר. 3. להשלמת התמונה, אציין שבשנת 1987 נפגע העותר בתאונת דרכים, פגיעה אשר גרמה לו לפגיעה נפשית שבגינה הוכרה לו נכות נפשית בשיעור של 30%. 4. ועדת הערר קבעה בהחלטתה – לאחר שקיימה 18 ישיבות – שהעותר לא הוכיח קשר סיבתי ביחס לנזקים הגופניים הנטענים, למעט בנוגע למחלת הפרקינסון, שביחס אליה הוצגה חוות דעת לפיה יש קשר בינה לבין חבלת ראש. בעניין זה קבעה ועדת הערר כי "מן הראוי כי חוות הדעת הנדונה תידון תחילה בפני הרשות המאשרת אשר תבדוק ותוכל להתייחס למצבו הרפואי של העורר לפני אירוע האיבה ולקבל תמונה מלאה מכל החומר הרפואי מהתקופה שקדמה לאירוע האיבה. בתיק שלפנינו לאור כל סימני השאלה כפי שהסברנו לגבי העדר נתונים מספיקים כדי לקבוע אם מחלת הפרקינסון נגרמה על ידי התאונה (הכוונה לתאונת הדרכים בשנת 1987 – א.ש.) או אירוע האיבה, או שמא הוחמרה על ידי אירוע האיבה, ומאחר שהנושא כלל לא עלה בפני הרשות המאשרת כפי שנטען ע"י ב"כ המשיב, איננו יכולים במצב הנתון להכריע בעניין זה. בנסיבות הספציפיות של תיק זה אנו מוצאים להמליץ כי במידה והעורר יגיש בקשה מחודשת לרשות המאשרת לדון בשאלת ההכרה במחלת הפרקינסון כתוצאה מהאירוע, בליווי כל החומר הרפואי הקשור לפגיעתו הקודמת, לא תטען נגדו טענת התיישנות." 5. בנוגע לטענתו של העותר לנזק נפשי נקבע כי לאור חוות הדעת שהוצגה לוועדת הערר "נותר ספק ולו מזערי" בנוגע לנכותו הנפשית של העותר. נקבע שספק זה פועל לטובתו של העותר ולכן יש להכיר בו "כנפגע פעולת איבה בתחום הנפשי". 6. כנגד החלטת ועדת הערר הוגשה עתירה זו בה מבקש העותר שנדון ונכריע בטענותיו בנוגע למצבו הרפואי. 7. דין העתירה להידחות על הסף. 8. סעיף 11(ה) לחוק התגמולים קובע כי "אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום". בהקשר זה נקבע בעתירה קודמת שהגיש העותר כי: "המחוקק קבע בלשון מפורשת את סופיות הדיון בועדת הערר; הפתח שנפתח בבג"ץ, גם לשיטה מרחיבה, אינו כפתחו של אולם – אלא מטרתו עשיית צדק. במקרה דנא, נוכח החומר העובדתי והרפואי, שלפיהם אין ראיה למקרים ספציפיים של פגיעה ואין קשר סיבתי בין מצבם הרפואי של העותר ובנו לבין פעולות האיבה שהיו – התערבות בית משפט זה לא תהא במקומה " (בג"ץ 6366/12 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ת"א , פסקה ז' (12.1.2014). 9. דברים אלה יפים גם לענייננו-שלנו. ניכר מההחלטה שוועדת הערר דנה בעניינו של העותר בצורה מעמיקה, ובהקשרים רבים הלכה לקראתו כברת דרך ואף לפנים משורת הדין. החלטתה של ועדת הערר היא החלטה המבוססות על חומר הראיות שעמד בפניה, וגם בענייננו התערבות בית משפט זה לא תהא במקומה. 10. סוף דבר – העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, ונוכח נסיבותיו האישיות של העותר, לא נעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22045390_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4539/22", "ו\"ע 61536-03-16", "בג\"ץ 6366/12" ]	748,376
737,756	בבית המשפט העליון בג"ץ 4539/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: פלוני נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי בקשת העותר מיום 4.7.2022 לפטור מאגרה החלטה הבקשה לפטור מאגרה בהליך שבכותרת הועברה לטיפולי בדיעבד ולאחר שניתן פסק הדין. משכך, ומטעם זה בלבד, אני מורה על מתן פטור מתשלום האגרה (ראו והשוו: בשג"ץ 8411/18 כהן נ' הנהלת בתי המשפט בית משפט השלום ברחובות (‏2.12.2018)). ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045390_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4539/22" ]	748,377
737,117	בבית המשפט העליון רע"ב 4540/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר שיר נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשה מיום 5.7.2022 למינוי סניגור ציבורי ולפטור מתשלום אגרה החלטה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה – שירות בתי הסוהר יגיש כרטיס תנועות כספי אסיר של המבקש עד ליום 17.7.2022. בקשה למינוי סניגור – הסניגוריה הציבורית תגיש עמדתה באשר לשאלת מינוי סניגור למבקש בהליך שבכותרת עד ליום 17.7.2022. המזכירות תמציא את הבקשה שבכותרת והחלטתי זו גם לסניגוריה הציבורית. שרות בתי הסוהר ימציא למבקש החלטתי זו ואת עמדת הסניגוריה הציבורית לכשתוגש. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045400_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4540/22" ]	748,378
737,885	בבית המשפט העליון רע"ב 4540/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר שיר נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר הודעת הסנגוריה הציבורית מיום 13.7.2022 החלטה לנוכח האמור בהודעת הסנגוריה הציבורית אני מורה בזאת על מחיקת ההליך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045400_K03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4540/22" ]	748,379
737,025	בבית המשפט העליון בש"א 4541/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: טוטאל קשת עובדים בע"מ נ ג ד המשיב: פקיד שומה בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 12.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045410_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4541/22" ]	748,380
737,319	בבית המשפט העליון בש"א 4541/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: טוטאל קשת עובדים בע"מ נ ג ד המשיב: פקיד שומה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט מיום 5.7.2022; תשובת המשיב מיום 6.7.2022 החלטה 1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' סרוסי ) בע"מ 42432-10-21 מיום 15.6.2022, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לפסלות המותב מלשבת בדין בערעור על שומה שהוציא המשיב בעניינה (להלן: ההחלטה ). לבקשה צורף הערעור עצמו. 2. בבקשה, אשר הוגשה ביום 5.7.2022, נטען כי מנהלת המבקשת יודעה על מתן ההחלטה רק ביום 21.6.2022, וכי באותה עת היא שהתה בחו"ל, ולא ניתן היה לקבל החלטות בעניין הגשת ערעור בהיעדרה. בנסיבות אלה, כך נטען, ומשמנהלת המבקשת שבה לישראל רק ביום 29.6.2022, יש להורות על הארכת מועד להגשת הערעור עד ליום 5.7.2022 – יום הגשתו בפועל. לטענת המבקשת, מתן ארכה של ימים ספורים בלבד לא תסב נזק למשיב. המשיב מתנגד לבקשה. 3. לאחר שעיינתי בבקשה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה נוסחה באופן כוללני ולא צורפו לה מסמכים התומכים בטענות המבקשת. די אם אציין בהקשר זה כי ההחלטה הומצאה לצדדים כבר ביום 15.6.2022 (ומעיון באתר "נט המשפט" עולה כי באת-כוח המבקשת אף צפתה בה באותו יום). חרף זאת, המבקשת לא הבהירה בבקשתה מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד על-ידי באת-כוח המבקשת טרם שחלף המועד להגשת ערעור; באילו מועדים הייתה מנהלת המבקשת בחו"ל; ומדוע לא הוגש הערעור (או למצער בקשה להארכת המועד להגשתו) מיד עם שובה, ולא בחלוף מספר ימים. 4. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי המבקשת הציגה "טעמים מיוחדים" המצדיקים את מתן הארכה המבוקשת, וזאת אף בשים לב לגישה הזהירה והמצמצמת הננקטת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות (ראו: בש"א 3571/21 פלוני נ' פלונית (2.6.2021)). אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045410_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4541/22", "בש\"א 3571/21" ]	748,381
738,139	בבית המשפט העליון בש"פ 4543/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העוררים: 1. יוסף טקטקה 2. חב' מפעל ששת האבנים לאבן ושיש בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' גורדון) אשר ניתנה ביום 14.6.2022 בבע"ח 16345-06-22 בשם העוררים: עו"ד אייל אסעד בשם המשיבה: עו"ד אופיר טישלר החלטה הערר 1. לפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' גורדון ) אשר ניתנה ביום 14.6.2022 בבע"ח 16345-06-22, ואשר במסגרתה נדחתה בקשת העוררים לקבלת חומרי חקירה ורשימת חומרי חקירה אשר לשיטתם נחוצים להם לשם הגנתם בהליך המתנהל נגדם בת"פ (מחוזי י-ם) 3386-04-18 (להלן: ההליך העיקרי ). הרקע לערר והליכים קודמים 2. העורר 1 הוא בעל המניות היחיד ומנהלה של העוררת 2, חברה העוסקת באספקת אבן שיש. בגדרו של ההליך העיקרי, העוררים מואשמים בעבירות רבות של הוצאת חשבוניות מס במטרה להתחמק ממס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 117 לחוק מס ערך מוסך, התשל"ו-1957; במרמה, עורמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; בהלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון ); בפעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון; וכן בקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כל זאת, במסגרת פרשה רחבת היקף במעורבות נאשמים נוספים ומספר חברות (להלן: הפרשה ). 3. בחודש אפריל 2018 הוגש תחילה כתב אישום בגין הפרשה נגד אחיו של העורר 1 בלבד. בחודש ספטמבר 2018 תוקן כתב האישום על דרך של צירוף אישומים ו-16 נאשמים נוספים, ביניהם העוררים. בחודש מרץ 2021 תוקן כתב האישום בשנית, כך שמספר נאשמים נמחקו מכתב האישום, מאחר שהוחלט לנהל נגדם משפט נפרד במסגרת ת"פ 10612-04-21 (להלן: תיק חריז ). הנאשמים בתיק חריז הפכו לעדי תביעה במסגרתו של ההליך העיקרי (להלן: עדי התביעה ). 4. בחודש מרץ 2022 החליפו העוררים את ייצוגם בהליך העיקרי. 5. ביום 16.5.2022 ביקשו העוררים מהמדינה למסור להם חומרי חקירה מסוימים (להלן: חומרי החקירה ). ביום 6.6.2022 השיבה המדינה לעוררים כי חלק מהחומרים המבוקשים נמסרו לעוררים זה מכבר, ואילו החלק האחר של החומרים אינו קיים או אינו ברשותה. 6. ביום 8.6.2022 הגישו העוררים בקשה לבית משפט קמא לקבלת חומרי החקירה. במסגרתה, ביקשו העוררים לקבל לעיונם חומרי חקירה מסוגים שונים ורשימתם המלאה. 7. בית משפט קמא דחה את בקשת העוררים על כל חלקיה – כדלקמן: א. כל חומרי החקירה בתיק חריז, לרבות כל חומר העוסק בהבטחת דבר מה לעדי התביעה – המדינה הצהירה כי חומר החקירה בתיק חריז זהה לחומר החקירה בהליך העיקרי, חומר אשר הועבר לעוררים זה מכבר; זאת, למעט כתב האישום – אשר יועבר (ובינתיים אכן הועבר) לעוררים. עוד הצהירה המדינה כי אין בנמצא כל חומר העוסק בהבטחת דבר-מה לעדי התביעה. בהעדר אינדיקציה לסתור הצהרה זאת, דחה בית משפט קמא את הבקשה בעניין זה בקבעו כי לא ניתן להורות למדינה להמציא לעוררים חומרים שאינם קיימים. ב. רשימת חומרי החקירה – העוררים טענו כי רשימת חומרי החקירה שנמסרה להם חסרה ואינה מובנת, וכן כי ישנם חומרי חקירה נוספים אשר "נעלמו" או "אבדו". המדינה טענה כי רשימת חומרי חקירה מלאה וסדורה הועברה לעוררים כבר בתחילת ההליך. לאחר עיון ברשימת החומרים, מצא בית משפט קמא כי מדובר ברשימה ההולמת את דרישות הדין בעניין זה. נקבע כי טענות העוררים נטענו באופן כוללני, ללא התמקדות ברורה בפרטים שלטענתם חסרים. משכך, הבקשה נדחתה – זאת, בשים לב לחלוף השנים הרבות מאז פתיחת ההליך, ולחילופי הייצוג. כמו כן, נקבע כי מקומן של הטענות בדבר חומרים אשר "נעלמו" הוא במסגרת ההליך העיקרי. ג. חומרי חקירה מרשות המיסים – העורר 1 טען כי בין השנים 2014-2010 הוא נחקר על ידי רשויות המס, ובמסגרת זאת מסר להן חומרים – אשר לא הוחזרו אליו ולא הועמדו לרשות העוררים במסגרת חומרי החקירה. המדינה טענה כי כל החומר שהיה ברשותה, לאחר חיפוש במשרדי רשות המיסים, נמסר לעוררים. בית משפט קמא דחה גם את הבקשה בעניין זה, מאחר שהחומרים המבוקשים אינם ברשות המדינה, וספק אם החומרים הללו אכן קיימים. ד. לבסוף, קבע בית משפט קמא כי "יש צורך לעבור בדקדוק על החומר שהועבר, וככל שתהיינה טענות ספציפיות ניתן יהיה להציגן". 8. למען הנוחות, ההצהרות שמסרה המדינה כאמור לעיל תיקראנה להלן הצהרת המדינה . טענות הצדדים 9. העוררים חוזרים על כל טענותיהם כפי שנטענו בבית משפט קמא. 10. העוררים טוענים כי רשימת חומרי החקירה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקתנו בעניין זה – זאת, מאחר שהרשימה כוללנית ולא ברורה; כך למשל הפנו אותנו העוררים לכותרת הבאה: "שלושה קרטונים המכילים פנקסי חשבוניות, חומר הנהח"ש, יומנים ומסמכים שונים בתפזורת". נטען כי המדינה עצמה, במסגרת הדיון בהליך העיקרי, הודתה כי ישנם תמלילי חקירה חסרים אשר טרם הועברו להגנה – משכך, ברי הוא כי רשימת חומרי החקירה שנמסרה לעוררים בתחילת ההליך לוקה בחסר. 11. כמו כן, לטענת העוררים, לא ניתן לקבל את טענת המדינה לפיה לא התקיים כל שיח עם עדי התביעה עובר להחלטה כי הם יוסרו מכתב האישום בהליך העיקרי. 12. זאת ועוד: העוררים טוענים כי חומרי חקירה רבים, ובעיקרם חומרים אשר נמסרו על ידי העורר 1 לרשות המיסים, לא נמסרו להם – ולטענת המדינה, אינם בנמצא. אובדן החומרים הללו, כך נטען, מסב לעוררים נזק ראייתי חמור, ופוגע ביכולתם להתגונן. 13. העוררים מבקשים כי כלל החומרים המבוקשים על ידם יימסרו להם לאלתר; וכן כי תומצא להם רשימה מפורטת של כל החומר שאבד; מסמך המפרט את כלל חקירותיו של העורר 1 ברשויות השונות; וכי יובהר שהחומרים שאבדו אינם נוגעים לאישומים נגד העוררים במסגרת ההליך הנוכחי. 14. מנגד, חוזרת המדינה על הצהרתה וטוענת כי העוררים קיבלו ממנה את כל חומרי החקירה שבידה ואת רשימתם המלאה והמפורטת. המדינה סבורה אפוא כי מן הדין לדחות את הערר מטעם זה ומנימוקיו של בית משפט קמא. דיון והכרעה 15. כפי שהוסבר לעוררים במהלך הדיון, דין הערר להידחות. 16. כלל גדול הוא כי בגדרי סעיף 74 לחסד"פ ניתן לחייב את המדינה להעביר לעיון הנאשם רק את מה שיש לה, וכל אימת שמדובר בחומרי חקירה, ולא את מה שאין לה. זאת ועוד: הצהרת המדינה בכגון דא חוסה בצלה של חזקת התקינות, ובאין אינדיקציה להסתרת חומרי חקירה, הצהרה כאמור היא בגדר סוף-פסוק שאחריו אין ולא כלום (ראו: בש"פ 1378/20 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקאות 61-56 (7.4.2020) (להלן: עניין זגורי )). 17. כפי שהובהר בעניין זגורי , הצהרת המדינה אשר באה בגדרם של הליכי גילוי ועיון בחומרי חקירה היא בבחינת "שטר ושוברו בצדו": הסתרת מידע מכוונת או חסרת תום-לב מטעם המדינה עלולה לגרור אחריה סנקציות חריפות כדוגמת פסלות ראיות ואף זיכוי הנאשם (ראו: שם, בפסקה 58). בהקשר זה, אבהיר את המובן מאליו: גילוי מאוחר של חומר חקירה מחייב את המדינה לתקן את הצהרתה הקודמת, שכן הצהרת המדינה באשר לחומרי החקירה אשר נמצאים בידה או תחת שליטתה, והם רלבנטיים למשפטו של הנאשם, היא הצהרה מחייבת שהנאשם ובאי-כוחו רשאים לסמוך על אמתותה בניהול הגנתם. 18. באשר לחומרים ספציפיים שבא-כוח העוררים מבקש לקבל לידיו, ושלטענת המדינה אינם כלולים בחומרי החקירה, וחלקם אף אינם קיימים – סבורני כי ביחס לכל אלו על העוררים להגיש בקשה מתאימה לפי סעיף 108 לחסד"פ במסגרת הדיון בהליך העיקרי. חומרים אלו אינם בני גילוי בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ, כפי שמוסבר, בין היתר, בעניין זגורי (ראו: שם, בפסקאות 19-7). זכויות העוררים להגיש בקשה כאמור מבעוד מועד, ובכפוף לכללים שעניינם חיסיון וקבילות של ראיות, שמורות להם. 19. נמצא אפוא שבית משפט קמא הגיע לכלל החלטה נכונה. 20. אשר על כן, הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045430_F03.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"פ 10612-04-21" ]	748,385
737,026	בבית המשפט העליון בש"א 4544/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פריניר (הדס 1987) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מילוז (1989)בע"מ 2. בוגופן בע"מ 3. נקש ברודרס ריאלטי 4. יוסף (ג'ו) נקש 5. אבי נקש 6. עמרם אהרוני 7. משה ארבוס 8. דותן אקספרס בע"מ בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהמשיבה הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ניתנת אורכה כמבוקש. ערעור מטעם המבקשת יוגש עד ליום 6.10.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045440_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4544/22" ]	748,386
740,683	בבית המשפט העליון בע"מ 4546/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלונית 7. פלוני בקשה מיום 5.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מיום 10.8.2022 החלטה ההליך שבכותרת נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 9.3.2022, בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בה נדחתה בקשת המבקשת למתן פטור מהפקדת ערובה. עיינתי בבקשה שבכותרת ובאסמכתאות שצורפו לה וכן בתשובת האפוטרופה הממונה לקטינים (המשיבים 6-4), והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שיינתן פטור מתשלום אגרה בהליך והערובה תעמוד על סכום מתון של 2,000 ש"ח. למסקנה זו הגעתי בשים לב לקשיים הכלכליים העולים מהבקשה ומנספחיה, לכך שהמבקשת אינה מיוצגת ולכך שדחיית הבקשה עלולה ליצור "מעגל דיוני שוטה" – מחד גיסא; ולסיכויי ההליך שאינם נחזים להיות גבוהים בשים לב לאמת המידה להתערבות בשיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני ערובה – מאידך גיסא (ראו והשוו: ע"א 3415/22 פלוני נ' פלוני (24.5.2022)). הערובה בסך של 2,000 ש"ח תופקד עד ליום 23.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא מתן הודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045460_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3415/22" ]	748,390
742,225	בבית המשפט העליון בע"מ 4546/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלונית 7. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סילש) מיום 9.3.2022 בע"ר 18434-03-22 בשם המבקשת: עו"ד טל וינגסט החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ה' סילש ) בע"ר 18434-03-22 מיום 9.3.2022 בגדרו נדחה הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד (כב' הרשם מ' קרשן ) בעמ"ש 11324-02-22 מיום 22.2.2022. בהחלטתו, דחה רשם בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת לפטור אותה מהפקדת ערובה במסגרת ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 2. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה שוכנעתי כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה. זאת, לפי סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. 3. כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים, אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מנסיבות המקרה הפרטני, או כאשר מתן רשות ערעור נחוץ למניעת עיוות דין (ראו, מני רבים: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). ענייננו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. לא למותר להוסיף עוד כי הלכה מושרשת היא ששיקול דעת רשם בית המשפט בענייני ערובה הוא רחב וכי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתו (ראו, מיני רבים: ערג"ץ 1284/22 עו"ד רונית לירן-שקד נ' משרד הבריאות , פס' 4 (23.2.2022); ער"א 3415/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4 (24.5.2022)). 4. למעלה מן הצורך, אציין כי המבקשת מעלה לראשונה בבקשתה טענות בנוגע למחיקת ערעורה על ידי הרשם, טענות שלא בה זכרן בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, ודי בכך כדי לדחותן. 5. אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, ואך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לאוצר המדינה. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045460_R05.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 11324-02-22" ]	748,391
737,241	בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב את אביטן פרוייקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית בע"מ 4. עו"ד צחי אבו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה) אשר ניתן ביום 7.6.2022 בתנ"ג 14172-04-17 בשם המערערים: עו"ד תמרה פלג החלטה 1. לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור במסגרתה התבקש עיכוב ביצועו של פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה ) אשר ניתן ביום 7.6.2022 בגדרו של תנ"ג 14172-04-17 –וזאת, עד להכרעה בערעור. 2. במרכזו של פסק הדין שעיכובו מתבקש ניצבת חברת ארביב את אביטן פרוייקטים בע"מ (להלן: החברה ) אשר מוחזקת בחלקים שווים בידי המערער 1, מר דניאל אביטן, והמשיב 1, מר אילן רביב. 3. ביום 30.11.2011 רכשה החברה מידיו של המערער 1 (באמצעות חברה המנוהלת על ידו, והמצויה, ככל הנראה, בבעלותו המלאה) מיזם תמ"א 38 ברחוב קרן היסוד באשדוד – זאת, בתמורה לתשלום בסך של 240,000 ש"ח (להלן: המיזם ). 4. ביום 11.7.2014 התקשרה החברה, יחד עם החברה שבבעלות המערער 1, עם המשיבה 3 (להלן: קרן היסוד ). במסגרת זו רכשה קרן היסוד מהחברה את המיזם תוך הסכמה כי לחברה "תהיה הזכות לרכוש דירה בקומה 5 כיוון דרום מערב בניין מס' 40, בסכום של 1,000,000 ש"ח כולל מע"מ כדין" (להלן: ההסכם ו- הדירה , בהתאמה). 5. כאשר ברקע הדברים סכסוכים מתמשכים בין המערער 1 למשיב 1, נערכה ביום 17.9.2015 הסכמה (במסגרתו של "טופס הרשמה לרכישת דירה") בין קרן היסוד לבין המערער 2 – בנו של המערער 1 – אשר הגיע מיוצג בידי עו"ד אבי נפטון, שייצג את החברה ואת המערער 1 בהסכם מיום 11.7.2014. במסגרת זו, הציג עו"ד נפטון מצג כלפי קרן היסוד (כך לדבריה של קרן היסוד) כאילו הוא מוסמך לחתום ולקבל את הדירה נשוא ההסכם האמור. לאור כך הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המערער 2 ירכוש את הדירה בתמורה לסך של 1,000,000 ש"ח וזאת " עפ"י הסכם מיום 11.7.2014 כנגד הצגת חשבונית בסך מיליון ש"ח פלוס מע"מ שולם הסך של המיליון ש"ח לחברה כנגד הדירה הנ"ל" – כל זאת ללא ידיעתו או הסכמתו של המשיב 1 . בהמשך להסכמה כאמור (ובמקביל לאירועים שיתוארו להלן) נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת המערערים 3-2 וכן נמסרה לידיהם ההחזקה בדירה בשלהי שנת 2019. 6. משנודע הדבר למשיב 1, פנה הוא במספר מכתבים לקרן היסוד, זאת במטרה להבטיח את זכויותיה של החברה ביחס לדירה. במסגרת זו הבהיר המשיב 1 כי אין כל נפקות להסכמה שהושגה – אשר כוללת ויתור החברה על זכויותיה בדירה – מבלי שזו תכלול גם את חתימתו. במסגרת תגובתה של קרן היסוד ציינה היא כי אמנם הדירה שוריינה לטובת בנו של המערער 1, אולם טרם בוצעה כל העברת תמורה ביחס לדירה. במסגרת זו הבהירה קרן היסוד כי היא נכונה לפעול בהתאם לכל החלטה חוקית של החברה. המשיב 1 פנה גם אל המערער 1, הלין על פעולותיו מול קרן היסוד בקשר עם רכישת הדירה שלא באמצעות החברה, ודרש מהמערער 1 להודיע לו בתוך 5 ימים כי הוא מסכים לרכישת הדירה באמצעות החברה – פנייה כאמור לא נענתה. 7. בסמוך ולאחר מכן הגיש המשיב 1 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי באר-שבע במסגרתה דרש את אכיפת ההסכם (ראו: ה"פ 11154-08-16). המרצת פתיחה זו נמחקה על הסף לאור העובדה כי המסגרת הדיונית המתאימה לעניין הינה תביעה נגזרת, כיאה לתובענות שעניינן בזכויות תביעה של החברה (ראו: שם , החלטה מיום 5.3.2017). לאור זאת הגיש המשיב 1 בקשה לאישור תביעה נגזרת ותביעה נגזרת בפני בית משפט קמא. 8. ביום 10.4.2018 הודיעה קרן היסוד כי היא מותירה את ההחלטה ביחס לאישור התביעה הנגזרת לפתחו של בית המשפט – זאת, הגם שבפיה טענות מספר ביחס להפרת ההסכם על ידי החברה. 9. ביום 3.12.2019 אושרה התביעה הנגזרת, וביום 18.6.2020 נדונה בקשה לדיון חוזר (ראו: ת"א 61878-12-19, השופטים ח' כבוב , ס"נ, ר' רונן ו ח' ברנר , ס"נ). בתום הדיון, ולאור המלצת בית המשפט, נמשכה בקשה כאמור. עוד יצוין כי ביום 30.8.2020 הגיש המערער 1 בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה במסגרתו של תנ"ג 5249-08-20, אשר נדחתה אף היא (ראו: השופט מ' אלטוביה , פסק הדין מיום 2.2.2022), וערעור בעניינה עודנו תלוי ועומד במסגרתו של ע"א 2231/22. 10. הכרעות בית משפט קמא נסמכות במידה רבה – אם לא בלעדית – על קביעות שבעובדה ובמהימנות אשר נקבעו ביחס לעדויות ולמסמכים שהוצגו לפניו: א) ראשית, קבע בית משפט קמא כי בהתאם לאמור בהסכם הזכות לרכישת הדירה במחיר של 1,000,000 ש"ח מוקנית לחברה, כאשר התשלום האמור הוא תשלום אשר ממילא מגיע לחברה מעיקרו, בהתאם לסעיף 4 להסכם. ב) שנית, דחה בית המשפט את קו ההגנה של המערער 1 – לפיו נטען כי המשיב 1 הפר את התחייבויותיו להעמיד מימון למיזם, ומשכך הוא, אין לו כל זכות מכוח ההסכם שנחתם ביום 30.11.2011. הנמקותיו של בית המשפט בעניין זה נסמכו, בין היתר, על כישלונו של המערער 1 לפעול בזמן אמת ולנקוט צעדים לביטול ההסכם מיום 30.11.2011; על דחיית טענתו כי ביטל את ההסכם מיום 30.11.2011 בעל-פה; וכן, על התקשרותו של המערער 1 עם קרן היסוד, בשם החברה, תוך הצהרה כי ההסכם עודנו בתוקף – זאת, מבלי שטען בשום שלב כי למשיב 1 אין זכויות בחברה או כי לחברה אין זכויות במיזם. ג) אף לגופם של דברים, ובהסתמך על מכלול הראיות והעדויות שנשמעו לפניו, קבע בית משפט קמא כי לא הוכח שהמשיב 1 נתן התחייבות להעמיד מימון למיזם, וממילא לא הוכח שהתחייבות כאמור הופרה. כל יתר הקביעות בעניין זה, אף הן נסמכו על חקירות העדים ועל האמור בתצהירים שהובאו לפני בית משפט קמא. ד) בהמשך הדברים, קבע בית המשפט כי המערער 1 ניסה להקנות את הזכויות בדירה מקרן היסוד לבני משפחתו וכי אלו היו מודעים לזכויותיה של החברה בדירה מכוח ההסכם. עוד נקבע כי הבעלות הנטענת של אלו על הדירה טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין. לאור כל האמור, ובהתחשב בהוראות סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 [צ"ל סעיף 9 – א.ש.] קבע בית המשפט כי זכותם של המערערים 3-2, הם בני משפחתו של המערער 1, נדחית בפניי זכותה של החברה על הדירה. ה) עוד קבע בית משפט קמא כי המערער 1 הפר את חובת האמון אשר היתה מוטלת עליו כנושא משרה בחברה, ואף את זו כלפי המשיב 1 – זאת, בנצלו את מעמדו כנושא משרה בחברה על מנת להעביר אליו ולמקורביו את זכויותיה של החברה בדירה תוך קיפוח זכותו של המשיב 1 לחלקו בנכסי החברה. 11. נוכח כל האמור, ובהעדר התנגדות מצד קרן היסוד לזכויות החברה בהתאם להסכם, קבע בית משפט קמא כי החברה זכאית לקבל את הזכויות בדירה לבעלותה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין בהן החברה לא היתה פעילה מזה שנים רבות – ונוכח הסכסוכים המשפטיים הרבים המתנהלים בין הצדדים – קבע בית המשפט כי הסעד הנכון והראוי הוא הפרדת הכוחות בין בעלי המניות בחברה בדרך של ייחוס זכויות החברה בדירה לבעלי מניותיה, כפי חלקם. נראה, כי קביעה זאת מבוססת על דוקטרינת קיפוח המיעוט. 12. לאור זאת, קבע בית משפט קמא כי יש לחייב את המערערים 3-1, ביחד ולחוד, בתשלום שוויה של מחצית מן הדירה ודמי השכירות הראויים ביחס לתקופה בה החזיקו בדירה – וזאת, לרבות תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד של התובע הנגזר, המשיב 1. במסגרת זו לקח בית המשפט בחשבון את המשאבים השיפוטיים אשר הושקעו בהליכים לאור התנהלותו של המערער 1, וזאת על אף העובדה שחמישה שופטים שונים הביעו בפניו מפורשות את עמדתם ביחס לסיכויו בהליך. 13. מכאן הערעור והבקשה הנלווית לעיכוב ביצוע המונחים לפניי. 14. במסגרת בקשה זו טוענים המערערים כי הנזק הצפוי להם, ככל שבקשתם לא תתקבל, הינו קשה ובלתי הפיך. זאת בפרט לאור מצבם הכלכלי של המערערים 3-2 אשר יחייבם – לצורך מימוש פסק הדין – לממש את הדירה. זאת בעוד שעיכובו של פסק הדין שבערעור לא יגרום לטענתם כל נזק למשיב 1 – בפרט, כאשר יש בערך הדירה כדי להבטיח כל תשלום אשר אלו עשויים להידרש לשלם לו. לצד זאת הוסיפו וטענו המערערים כי להערכתם סיכוייהם לזכות בערעור גבוהים במיוחד. 15. דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. 16. למקרא פסק הדין קמא והקביעות המפורשות של בית המשפט המחוזי, וכן מעיון בבקשה שלפניי ובנימוקי הערעור, עולה כי סיכויי הערעור בענייננו נמוכים עד כדי קלושים. כאמור, פסק דינו של בית משפט קמא מושתת באופן כמעט בלעדי על קביעות עובדתיות ועל קביעות שבמהימנות המבוססות על הראיות והעדויות שהוצגו לפניו. באופן לא מפתיע, גם הערעור שלפנינו מתמקד באופן כמעט מוחלט בקביעות עובדתיות אלה. כך, למשל, טוענים המערערים כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי המשיב 1 לא הפר את חובתו למימון הפרויקט באופן המעיד על כישלון תמורה מוחלט; כי בית המשפט התעלם מהעובדה שעל פי ההסכם הזכות לרכישת הדירה נתונה לחברה או "למי מטעמה"; כי טעה בית המשפט בקביעתו כי המערערים 3-2 אינם רוכשים תמי-לב או כי הדירה לא נרשמה לטובתם, זאת בהתחשב בעובדה כי מדובר בפרויקט תמ"א; כי טעה בית המשפט בקביעתו כי למערערים 3-2 היתה מודעות ביחס לזכויות החברה בדירה, קביעה שלטענתם מנוגדת לעדותו של המערער 2; ועוד. קביעות עובדתיות אלו, אשר עליהן מבקשים המערערים להשיג בערעורם, נסמכו על התרשמותו הבלתי-אמצעית של בית משפט קמא מבעלי הדין שהופיעו בפניו ומחומר הראיות שהוצג לו. כידוע התערבות ערכאת הערעור בכגון דא שמורה למקרים חריגים ביותר, ואילו המקרה דכאן – לפחות על פני הדברים – איננו בא בגדר חריג זה (ראו, למשל: ע"א 8949/17 שוקר נ' אינספקס בע"מ , פסקה 11 (10.1.2021); ע"א 9344/08 פלוני נ' סהר חברה ישראלית לביטוח , פסקה 21 (26.8.2012); ע"א 5806/08 חלפון נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 12 (1.8.2012)). 17. זאת ועוד: טענתם המשפטית של המערערים אשר מלינה על ייחוס זכויות החברה בדירה למשיב 1 מתנגשת בממצאים העובדתיים אשר נקבעו ביחס למעשיהם של המערער 1 ומקורביו, שלדעת בית משפט קמא עולים כדי קיפוח זכויותיו של המשיב 1 בחברה. 18. לא זו אף זו: הסכסוך דכאן הוא סכסוך כספי בעיקרו. בסופו של יום, עסקינן בחלוקת הזכויות בחברה אשר פעלה כמעין-שותפות ואשר מחזיקה בדירה שאמורה להימכר. משכך הוא, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין קמא תחשוף את המערערים לנזק שאיננו הפיך (ראו, למשל: רע"א 9130/15 תם נ' אלול , פסקה 11 והאסמכתאות שם (24.1.2016); ע"א 3314/18 א. דורי בנייה בע"מ נ' נתיבים דרום בע"מ , פסקה 11 והאסמכתאות שם (11.7.2018); ע"א 2444/19 רם נ' פלוני , פסקה 6 (12.6.2019) ). 19. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא בזאת. המערערים יישאו בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045470_F04.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4547/22", "תנ\"ג 14172-04-17", "ה\"פ 11154-08-16", "ת\"א 61878-12-19", "תנ\"ג 5249-08-20", "ע\"א 2231/22", "ע\"א 8949/17", "ע\"א 9344/08", "ע\"א 5806/08", "רע\"א 9130/15", "ע\"א 3314/18", "ע\"א 2444/19" ]	748,392
738,543	בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב אביטן פרויקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית 4. עו"ד צחי אבו בקשה מטעם המערער 1 לאיחוד דיונים בשם המערער 1: עו"ד תמרה פלג בשם המשיב 1: עו"ד יצחק סרויא החלטה המערער דניאל אביטן ביקש שבית המשפט יורה על איחוד הדיון בשני ערעורים בע"א 4547/22 ובע"א 2231/22, וזאת לטענתו מאחר שהצדדים בשני הערעורים הם אותם צדדים, והמסכת העובדתית בשניהם היא זהה. המשיבים התנגדו לבקשה מהטעמים שפורטו על ידיהם. מבלי לקבוע מסמרות ביחס לאופן הדיון בשני הערעורים, אני סבורה כי נכון לקיים ישיבת קדם ערעור אחת שתתייחס לשניהם. משכך, ומאחר שנקבעה כבר ישיבת קדם ערעור בע"א 4547/22, תתקיים באותו מועד (27.7.2022 בשעה 10:00) גם ישיבת קדם ערעור בע"א 2231/22. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045470_P05.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4547/22", "בע\"א 4547/22", "בע\"א 2231/22" ]	748,393
739,112	בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב אביטן פרויקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית 4. עו"ד צחי אבו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.6.2022 בתנ"ג 14172-04-17 שניתן על ידי כב' השופט מגן אלטוביה בשם המערערים: עו"ד תמר פלג בשם המשיבים 2-1: עו"ד יצחק סרויא החלטה מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה יועברו שני ההליכים לדין בפני הרכב בהתאם לסדר הרגיל. הישיבה שנקבעה ליום 03/04/2023 בע"א 2231/22 תתקיים כפי שנקבע בהתאם ליומן. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045470_P06.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4547/22", "בע\"א 2231/22" ]	748,394
740,305	בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב אביטן פרויקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית 4. עו"ד צחי אבו המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 3.4.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045470_T07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4547/22" ]	748,395
737,104	בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני בקשה מיום 5.7.2022 להפקדת התחייבות עצמית חלף ערובה החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4548/22" ]	748,396
737,904	בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 30.3.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4548/22" ]	748,397
738,637	בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני הודעה מטעם המשיב 10 מיום 19.7.2022 החלטה המשיב 10, המוסד לביטוח לאומי, פטור לבקשתו מהתייצבות לדיון ומהגשת תשובה לערעור בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4548/22" ]	748,398
739,020	בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני הודעה מיום 26.7.2022 החלטה המשיבים 9-3, פטורים לבקשתם מהתייצבות לדיון ומהגשת תשובה לערעור בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4548/22" ]	748,399
737,706	בבית המשפט העליון בש"פ 4550/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: איליה קיסליצין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) שניתנה ביום 7.6.2022 במ"ת 60367-11-21 בשם העורר: עו"ד אהרון הרניק; עו"ד דינה פרופס בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון; עו"ד איתי שהם החלטה הערר 1. לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) אשר ניתנה ביום 7.6.2022 במ"ת 60367-11-21, ואשר במסגרתה הורה בית המשפט על מעצר העורר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתפ"ח (מחוזי ת"א) 60391-11-21 (להלן: ההליך העיקרי ). עיקרי כתב האישום והליכים קודמים 2. בגדרי ההליך העיקרי העורר מואשם, יחד עם נאשם נוסף, ברצח באדישות, עבירה לפי סעיפים 300(א) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). 3. לפי עובדות כתב האישום, ביום 12.11.2021, בשעה 18:03, נכנסו העורר והנאשם הנוסף לדירה בה התגוררו המנוח ובת זוגו (להלן: הדירה ) אשר שהו בדירה באותה עת. בשעה 18:05 התקשר המנוח למגן דוד אדום וביקש כי יישלח אמבולנס עבור בת זוגו בשל פציעה ברגלה. במהלך השיחה, החלו העורר והנאשם הנוסף לתקוף את המנוח, תוך שהם מפילים אותו לרצפה, חונקים אותו ומכים אותו באגרופים בפניו. לאחר התקיפה, נסו התוקפים מהמקום. כתוצאה מהתקיפה ליבו של המנוח נדם, בוצעה בו החייאה, והוא הובל לבית חולים במצב קשה. בהמשך, ביום 29.11.2021, נפטר המנוח כתוצאה מאותה תקיפה. 4. בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. 5. ביום 22.2.2022 קבע בית משפט קמא (השופט ש' מלמד ) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום. התשתית הלכאורית שהוצגה בפני בית משפט קמא, כללה, בין היתר: ראיות פורנזיות וראיות זיהוי שקשרו את העורר לזירת האירוע; סרטון המתעד את אירוע התקיפה (להלן: הסרטון ) וסרטון המתעד אירוע שקדם לתקיפה באותו היום; הקלטת השיחה למוקד החירום; עדותה של בת זוגו של המנוח; ראיות רפואיות ופתולוגיות לגבי הגורם למות המנוח; וגרסת העורר והנאשם הנוסף אשר הכחישו כל קשר לתקיפת המנוח. לאחר שבית המשפט צפה בסרטון וניתח בפרטיו, הוא קבע כי מעשיהם של העורר והנאשם הנוסף בעת התקיפה מצביעים על תיאום ביניהם, גם אם השתתפותו של העורר בתגרה הייתה ספונטנית; וכי התנהגותו של העורר אינה יכולה ללמד, אפילו לא בדוחק, כי העורר פעל מתוך הגנה עצמית – זאת, מאחר שבמהלך אירוע התקיפה הייתה דלת הדירה פתוחה לרווחה, והיה בידי העורר להימלט מהדירה בדרך חלופית שאינה פוגענית; וממילא – העורר והנאשם הנוסף לא היו נתונים בסכנה ממשית מצדו של המנוח. חיזוק נוסף לתשתית העובדתית הלכאורית מצא בית המשפט בחוות דעת פתולוגית אשר קובעת כי פעולת החניקה שביצע העורר במנוח הייתה יכולה לגרום להפסקת פעילות הלב של המנוח; וכן בכך שגרסאותיהם של המשיבים – אשר טענו כי בעת האירוע הם שהו בביתם – נסתרו אל מול ראיות אובייקטיביות (ובהן: הסרטון ומחקרי תקשורת). 6. לאחר שקבע כאמור, הורה בית משפט קמא על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של העורר על ידי שירות המבחן. שירות המבחן לא בא בהמלצה על חלופת מעצר והעריך את מסוכנותו ברמה בינונית. 7. ביום 7.6.2022 קבע בית משפט קמא כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים אשר מתנהלים נגדו בהליך העיקרי. בית המשפט קבע כי מהעורר נשקפת מסוכנות רבה הנלמדת מחומרת המעשה בו הוא מואשם אשר כולל התנהגות אלימה ואכזרית. כמו כן, מהנתונים שהובאו בפני בית המשפט עולה כי קיימת בעיה של צריכת אלכוהול מרובה מצד העורר (ואין מחלוקת על כך כי גם בזמן אירוע התקיפה היה העורר תחת השפעת חומרים משני תודעה) – עובדה אשר מעלה את רמת הסיכון הנשקפת מהעורר, ודורשת כי חלופת המעצר תאיין גם מסוכנות לשימוש לרעה בחומרים משני תודעה. בתוך כך, דחה בית המשפט את בקשתו של העורר להעברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בפיקוח אמו ואחותו – זאת, מאחר שמצא כי הן אינן מתאימות לתפקיד הפיקוח באשר היכרותן עם העורר והלכותיו הינה שטחית וגישתן כלפיו היא מגוננת; ובהעדר יכולתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. בית המשפט הוסיף כי ממילא אין בנמצא נסיבות מיוחדות אשר יצדקו סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן, כמו גם לאבחנה בין העורר לנאשם הנוסף – אשר אף הוא עצור עד תום ההליכים. טענות העורר 8. ראיות לכאורה – העורר טוען כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. לטענתו, מהסרטון עולה כי התגרה החלה בין המנוח לנאשם הנוסף והעורר כלל לא היה מעורב בה, שכן הוא היה עסוק בטיפול ברגלה הפצועה של בת זוגו של המנוח. רק כאשר העורר ניסה להפריד בין השניים, והותקף על ידי המנוח עקב כך – אז הוא לפת את צווארו של המנוח לצורך הגנה עצמית. לעורר נשקפה סכנה ממשית מהמנוח – אדם שיכור כלוט, אלים וחזק למדי, אשר הצליח להפיל את העורר ארצה באמצעות מכת אגרוף אחת בלבד. פעולתו של העורר הייתה נחוצה ולא חרגה מהמידה הנדרשת, שכן מיד כשהמנוח הפסיק להתנגד והסכנה שנשקפה ממנו חלפה – הפסיק העורר ללפות את צווארו ועזב את המקום. 9. לטענת העורר, לא הוכח היסוד הנפשי של אדישות לגרימת המוות – זאת, בשים לב להודעת בת זוגו של המנוח, לפיה המנוח היה עדיין בהכרה לאחר שהשניים עזבו את הדירה; וכן בשים לב לכך שהמדינה בחרה תחילה (בטרם מותו של המנוח בבית החולים) להאשים את העורר בחבלה בכוונה מחמירה ולא בניסיון לרצח. כמו כן, נטען כי, אמנם, בעת שלפת העורר את צווארו של המנוח, החל הנאשם הנוסף להכות את המנוח בפניו – אולם, הם לא פעלו בצוותא חדא והתנהגותם לא הייתה מתואמת. 10. עילת מעצר וחלופת מעצר – נטען כי נתוניו האישיים של העורר מצביעים על התאמתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. מדובר באדם בן 37; ללא עבר פלילי; שקיים אורח חיים נורמטיבי, הכולל רצף תעסוקתי ושגרת עבודה סדורה. ניכר כי השתתפותו באירוע הייתה ספונטנית, אשר באה לאחר שהותקף על ידי המנוח, ומבלי שנשא עמו אמצעי תקיפה. בהתאם לתסקיר שירות המבחן, העורר השתלב בחינוך הכלא ולא נרשמו לחובתו הפרות משמעת. כל אלו מלמדים, כך נטען, על רמת מסוכנות נמוכה של העורר. 11. העורר מבקש לחלוק על מסקנות שירות המבחן ולאמץ את האמור בחוות דעת העובדת הסוציאלית מטעם ההגנה (להלן: חוות-דעת ההגנה ). לטענתו, תסקירי המבחן הם קצרים ובלתי ממצים, ואשר מתבססים על שתי פגישות קצרות בהיוועדות חזותית. לעומת זאת, חוות-דעת ההגנה התבססה על פגישות ארוכות, והיא מנומקת ומפורטת. חוות-דעת ההגנה המליצה על מעצר העורר בפיקוח אלקטרוני – ויש לקבל המלצה זאת. 12. העורר טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי לעורר קיימת "בעיה של שימוש לרעה בחומרים משנים תודעה". העורר אינו צורך אלכוהול במידה מופרזת, והיה מקום לאמץ את גרסאותיהן של אמו ואחותו בעניין זה. בית המשפט קבע כי "התמונה המצטיירת כי אכן קיימת בעיה שמעלה את רמת הסיכון לעבור עבירת אלימות, אך היא דורשת בירור רחב יותר ובית המשפט אינו יכול לסמוך על חוות הדעת שהוגשו שיש בהן להציג ניתוח מדויק של מצבו של המשיב בשאלה זאת" – ובהקשר זה נטען, כי חוסר הבהירות כאמור צריך לפעול לטובת העורר, ולא היה מקום לקבוע כי נתון זה מגביר את מסוכנותו. 13. כמו כן, לטענת העורר, שגה בית משפט קמא כאשר לא נתן את אמונו במפקחות המוצעות, אמו ואחותו. כפי שקבע בית משפט קמא, מדובר "בנשים דעתניות וחזקות" שאינן תלויות בעורר. הקביעה כי בשל היכרותן השטחית של המפקחות עם חייו החברתיים של העורר הן לא תוכלנה לפקח עליו – יסודה בטעות; שכן, אין זה מפתיע שמשפחתו של אדם בוגר ונורמטיבי אינה מעורה בחייו החברתיים. גישתן המגוננת של המפקחות, גם היא אינה צריכה להיזקף לחובתן – זאת, בהתאם לפסיקה בעניין זה (ראו: בש"פ 71/19 חדקה נ' מדינת ישראל (9.1.2019)). 14. זאת ועוד: נטען, כי חלוף הזמן מאז מעצרו של העורר, שבעה חודשים וחצי, בשעה שההליך העיקרי מצוי עדין בשלב ההקראה – מצדיק אף הוא את העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. 15. לבסוף, טוען העורר כי העדר האבחנה בינו לבין הנאשם הנוסף – אינה במקומה. העובדה כי מדובר לכאורה במבצעים בצוותא אינה מוליכה למסקנה כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמבצעים היא זהה. בהקשר זה, מבקש העורר להדגיש את השוני בין מאפייניהם האישיים ובעברם הפלילי – שלו ושל שותפו לכתב האישום – כמו גם את ממצאיו השונים של שירות המבחן בעניינם. 16. בהתבסס על טענותיו אלו, מבקש העורר להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אמו. טענות המדינה 17. המדינה סומכת את ידיה על ההחלטה קמא ועל נימוקיה המפורטים. דיון והכרעה 18. עסקינן באישום חמור אשר מייחס לעורר רצח באדישות. כאשר אישום כדוגמת זה מאומת בראיות לכאורה, תחול על המקרה חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים, כשהוא נקרא יחד עם סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק. במצב דברים זה, כפי שצויין לא אחת, העברת העצור מן הכלא למעצר באיזוק אלקטרוני שמחוץ לכותלי הכלא, קל וחומר, שחרורו לחלופת מעצר בדמות מעצר-בית או לחלופה אחרת, מתאפשרים רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים , ואינם מתאפשרים בהיעדרו של תסקיר מעצר חיובי (ראו: בש"פ 248/20 פלוני נ' מדינת ישראל (‏2.2.2020) (להלן: בש"פ 248/20 )). העורר תקף את האמור בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו ואת שורתו התחתונה – אשר מדגישה את הסיכון לציבור שנשקף ממנו ואינה ממליצה על שחרורו מבית המעצר – אולם, כפי שהוספתי והסברתי בבש"פ 1232/20 פלונים נ' מדינת ישראל (‏3.3.2020): "השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות להעביר למעצר באיזוק אלקטרוני נאשם שנעצר מאחורי סורג ובריח כשסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים חל עליו, היא לא "למה לא?", אלא "למה כן?". הנטל להוכיח את קיום הטעמים המיוחדים, שסעיף זה דורש כתנאי להסתפקות במעצר באיזוק אלקטרוני חלף המעצר הרגיל בין כותלי בית המעצר, הוא נטל כבד הרובץ על כתפי הנאשם. כפי שהוסבר בבש"פ 248/20, נטל זה ניתן להרים רק על ידי הבאת ממצאים פוזיטיביים אשר מצביעים על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ועל האפשרות המעשית לאיין את מסוכנותו בהיותו מחוץ לבית המעצר. ביקורת על שירות המבחן שלא סיפק ממצאים כאמור [איננה יכולה] לשמש תחליף לממצאים הפוזיטיביים הדרושים." (ראו: שם, בפסקה 10). 19. בהקשר זה אוסיף ואבהיר, כי חוות דעתו של מומחה פרטי – מכובד ומנוסה ככל שיהיה – אינה יכולה, בכוחות עצמה, להניח תשתית עובדתית לקיום הטעמים המיוחדים הנדרשים. זאת, מאחר שמדובר ב"מומחה מטעם", ולא במומחה ניטרלי, ומאחר שחוות דעת כזאת אינה בגדר תסקיר מעצר תקני במובנו של סעיף 21א לחוק המעצרים (ראו: בש"פ 660/15 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 8 (28.01.2015); בש"פ 2076/19 מדינת ישראל נ' אבו רקייק , פסקה 13 (20.3.2019)‏‏). חוות הדעת הפסיכו-סוציאלית אשר הונחה לפניי מטעם העורר בתיק זה אין בה, אפוא, כדי להוכיח את קיומם של טעמים מיוחדים כאמור – למרות היותה מקיפה ומנומקת כדבעי. 20. לפיכך, אין לי אלא לדון בראיות לכאורה אשר באות לאמת את האמור בכתב האישום. ככל שראיות כאמור קיימות, דין הערר להידחות. 21. כפי שטוען העורר, וכפי שהדגיש סניגורו בטיעונו לפניי, הסרטון הוא הראיה העיקרית שעל בסיסה תבקש המדינה להרשיע את העורר. צפיתי בסרטון וראיתי בו אלימות קשה. תחילתה, בתגרה בין שותפו של העורר לכתב האישום לבין המנוח. המשכה, בהצטרפות העורר לתגרה לצד חברו – ובניגוד גמור לטענתו, לא כמי שניסה, כביכול, להפריד בין הניצים. לאחר מכן, נראה העורר לופת את צווארו של המנוח בחוזקה בשתי ידיו, כאשר שותפו הולם במנוח באגרופיו. בתמונה שעולה מן הסרטון אין אפילו ראשית ראיה להגנה עצמית. בת זוגו של המנוח תיארה בהודעותיה במשטרה את מעשה התקיפה כפי שהוא נראה בסרטון. העורר מצדו ניסה להרחיק את עצמו מזירת התקיפה על ידי העלאת טענת אליבי שקרית בתחילת חקירתו במשטרה – שקר מהותי שיש בו כדי לחזק את ראיות התביעה. נמצא אפוא כי בידי המדינה ראיות בשפע אשר מצביעות על כך שהעורר היה שותף מלא למעשה התקיפה האכזרי שבסופו מצא המנוח את מותו; ובהקשר זה, אדגיש כי שותף ספונטני לדבר עבירה כמוהו כשותף מלא (ראו, מיני רבים: ע"פ 954/17 אבו עראר נ' מדינת ישראל , פסקאות 38-36 לפסק דיני והאסמכתאות שם (10.6.2019)). 22. חומר החקירה שהוגש לעיוני על ידי המדינה מכיל בתוכו סיכום פטירתו של המנוח, אשר נעשה בבית החולים וולפסון, וממנו עולה כי המנוח נפטר מאירוע לבבי ומכֶשֶל נשימתי אקוטי, וכן דו"ח פתולוגי אשר מצביע – בין היתר, וכהערכה בלבד – על כך "שמנגנון של תשניק היה אחד המנגנונים שנוצרו עקב לחץ ממושך על הצוואר". ראיות אלה מוכיחות לכאורה את הקשר הסיבתי בין תקיפת המנוח לבין מותו; ואזכיר בהקשר זה את חזקות הקשר הסיבתי המנויות בסעיף 309 לחוק העונשין, שאף הן מסייעות בידי התביעה. 23. באשר ליסוד הנפשי המיוחס לעורר – אדישותו לתוצאה הקטלנית, במובן של שוויון נפש לאפשרות של גרימה למות המנוח, כנדרש בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק העונשין, עולה ממעשיו אשר נצפים בסרטון. 24. בית המשפט המחוזי צדק אפוא בהחלטתו לעצור את העורר עד תום משפטו בהליך העיקרי וכן בנימוקים שהובילוהו להחלטה זו. 25. סוף דבר: הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045500_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 954/17" ]	748,403
737,092	בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4552/22" ]	748,405
737,536	בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה; תשובה מיום 10.7.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המשיבים, ניתנת הארכת מועד לצורך הפקדת ערובה בהליך, וזאת עד ליום 14.7.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4552/22" ]	748,406
739,302	בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 10.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4552/22" ]	748,407
737,105	בבית המשפט העליון עע"מ 4554/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: תיור וסיור ה.ס הגליל בע"מ נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית מנדא בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045540_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4554/22" ]	748,412
740,077	בבית המשפט העליון עע"מ 4558/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מועצה מקומית כפר מנדא נ ג ד המשיבה: תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.5.2022 בת"מ 28326-10-16 שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל בשם המערערת: עו"ד תמים עבד אלחלים החלטה תגובת המשיבה לבקשה תוגש עד ליום 21.8.2022, בשעה 11:00. בהינתן הזמן שחלף מאז פסק הדין מושא הערעור, אין מקום ליתן צו ארעי. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045580_J01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4558/22" ]	748,416
741,395	בבית המשפט העליון עע"מ 4558/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מועצה מקומית כפר מנדא נ ג ד המשיבה: תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"מ 28326-10-16 מיום 1.5.2022 שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל בשם המערערת: עו"ד תמים עבד אלחלים בשם המשיבה: עו"ד מוחמד סייד-אחמד החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט מ' רניאל ) ב-ת"מ 28326-10-16 מיום 1.5.2022, במסגרתו חויבה המערערת בתשלום פיצוי בסך של 478,862 ש"ח למשיבה. העובדות הצריכות לעניין 2. המשיבה היא חברת הסעות אשר ביצעה עבור המערערת הסעות מכוח זכייתה במספר מכרזים. בתמצית יתואר כי בחודש אוגוסט 2016 המערערת פנתה לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: משכ"ל ) כדי שזו תערוך עבורה נוהל הצעת מחיר לשם התקשרות עם זוכה למתן שירותי הסעה למערערת. מבין ההצעות שהוגשו, הצעת המשיבה הייתה הזולה ביותר. בסמוך, המשיבה נדרשה להסביר את הצעתה, משחשדה הוועדה מטעם המערערת כי ההצעה "הפסדית ותכסיסנית" ונוכח "חוות דעת שלילית" נגד המשיבה. זו האחרונה השיבה במכתב לטענות כלפיה, אך הוועדה החליטה ביום 30.8.2016 לפסול את הצעת המשיבה, ולהכריז כזוכה על הצעה אחרת. עם זאת, המשיבה המשיכה לפנות לוועדה ועמדה על זכותה לשימוע בעל פה שבו יפורטו הטענות נגדה והיא תוכל להשיב עליהן, ואף הדגישה כי לא קיבלה הודעה על תוצאות המכרז גם בשלהי חודש ספטמבר 2016. 3. המשיבה עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בטענה שהיה על הוועדה לקבל את הצעתה במכרז, וכי זו נפסלה משיקולים זרים. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה על הסף, אך בית משפט זה (עע"מ 1270/17 תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ נ' מועצה מקומית מנדא (22.4.2018)) קיבל את הערעור על פסק הדין והורה לבית המשפט המחוזי לדון בטענות לגופן. בדיון שהתקיים ביום 10.7.2019 הובהר כי העתירה הפכה לתאורטית מאחר שהחוזה המדובר מסתיים בסוף אוגוסט 2019, ובכוונת המערערת לפתוח בהליך מכרז חדש. משכך, לבקשת המשיבה, העתירה הומרה לתובענה מנהלית. 4. בפסק דינו, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בחלקה וחייב את המערערת לשלם למשיבה סך של 478,862 ש"ח. נקבע כי נפל פגם בהחלטת המערערת לפסול את הצעת המשיבה מבלי שנערך שימוע כדין. מאחר שהחלטה זו גרמה לכך שהמשיבה לא זכתה במכרז, על אף שהיא הגישה את ההצעה הזולה ביותר, נקבע כי המערערת תפצה את המשיבה על הנזקים שנגרמו לה עקב אי זכייתה במכרז. מכאן הערעור, והבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין. תמצית טענות הצדדים 5. במישור סיכויי הערעור , המערערת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בפסק דינו בקובעו "הלכה חדשה" כלשונה, לפיה שימוע ייערך רק בעל-פה ואלמלא כן – השימוע פסול, ואילו לשיטתה מכתב המענה של המשיבה מימש את זכותה. כמו כן נטען, בין היתר, כי חזקת התקינות המנהלית בהחלטת הוועדה לא נסתרה; כי בית המשפט המחוזי קבע כי מנהל המשיבה אינו דובר אמת – ובכל זאת אימץ חלקים מעדותו; מעדות מנהל המשיבה עולה כי הצעתה הייתה חסרת תום לב ותכסיסנית, הבנויה על כוונה מראש להפר את תנאי המכרז; וכי חוות הדעת לעניין גובה הנזק מטעם המשיבה "נתפרה למידות טענותיה" באופן מוטה ומופרך. במישור מאזן הנוחות , המערערת טוענת כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין יסב לה נזק בלתי הפיך בשל פגיעה בתזרים המזומנים שלה, עיכוב כספים ושיתוק פעילותה. הודגש, כי היא מצויה במסגרת תכנית הבראה בליווי חשב מטעם משרד הפנים ולשם כך פוטרו עשרות עובדים, עוכבו פרויקטים וצומצמו באופן ניכר הוצאות המערערת. עוד נטען, כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יסב נזק למשיבה מאחר שמדובר בתשלום "בגין אובדן רווח נטען משנים קודמות". 6. מנגד, לשיטת המשיבה יש לדחות את הבקשה בשים לב לכלל לפיו אין לעכב ביצוע של פסק דין כאשר מדובר בחיוב כספי. ביחס ל סיכויי הערעור נטען כי אלו נמוכים מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב, ובו נדחו כל טענותיה של המערערת בזו אחר זו, כך שנקבע כי לא היה בסיס לפסילת הצעת המשיבה. אשר ל מאזן הנוחות , נטען כי טענות המערערת על מצבה הכלכלי העגום ועל תכנית ההבראה נטענו "בעלמא" וללא סימוכין או אסמכתאות. יתרה מכך, המערערת כלל לא טענה כי ביצוע פסק הדין יוביל לכך שלא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו בשל נזק בלתי הפיך שייגרם לה. עוד נטען, כי דווקא מצבה הכלכלי הרעוע של המערערת, לטענתה, מצדיק "ביצוע בהול" של פסק הדין לטובת המשיבה. דיון והכרעה 7. דין הבקשה להידחות . כלל הוא, כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין. כלל זה קבוע, בין היתר, בתקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ), לפיה אין בהגשת ערעור לכשעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין או ההחלטה נשוא ההליך. בצד זאת, בית המשפט רשאי, במקרים חריגים, להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה או על מתן סעד זמני לפי תקנה 43(ב) לתקנות. סעד זה מותנה בקיומם של שני תנאים – סיכויי ערעור טובים ונטייה של מאזן הנוחות לטובת המבקש (עע"מ 3372/22 סבג נ' עיריית בת ים , פסקה 2 (20.6.2022)). בין שני תנאים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אף כי מקובל לראות את מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר מאזן הנוחות (עע"מ 5339/18 ועדת הערר לתכנון ובנייה-מחוז ת"א נ' גורי בנייה והנדסה בע"מ , פסקה 8 (24.10.2018))‏. כן נקבע, כי כאשר מדובר בחיוב כספי הנטל על המערער לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו הוא משמעותי. זאת מאחר שככלל, ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור (עע"מ 478/19 אבו אלזלף נ' אסד , פסקה 15 (17.2.2019)). כלל נוסף הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע. עם זאת, חריג לכלל הוא כאשר אי עיכוב ביצוע תשלום החיוב הכספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית מצד המערער. לשם כך, עליו להראות כי הסכום שנפסק לחובתו יגרום לפגיעה אנושה במצבו הכלכלי, וכי היה ויתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 6458/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 34 (13.10.2021)). 8. בהינתן האמור, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערערת באופן המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין. בענייננו, טענות המערערת במישור מאזן הנוחות ממוקדות במצבה הכלכלי שלה, שהרי היא כלל לא טענה כי לא תוכל לגבות בחזרה את כספה מהמשיבה, היה ותזכה בערעור. המערערת אמנם טוענת כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך, בפרט נוכח תכנית ההבראה בה היא נוטלת חלק לשם התייעלות. אולם נפסק זה מכבר, כי טענה זו נדרשת להיתמך בתשתית ראייתית מוצקה המציגה את המצב הכלכלי הנטען לאשורו (עע"מ 3723/21 רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים נ' עיריית אשקלון , פסקה 7 (28.7.2021)) – ואילו טענת המערערת נטענה ללא סימוכין כנדרש ומבלי שהועמדה לה תשתית ראייתית מספקת. כמו כן, המערערת לא הצביעה על נזק מוחשי ובלתי הפיך אשר עשוי להיגרם לה לו תשלם את חובה לפי פסק הדין (עע"מ 8415/17 עיריית גבעתיים נ' יעקבי , פסקה 16 (26.11.2017)). 9. אשר על כן, הבקשה נדחית. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045580_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4558/22", "ת\"מ 28326-10-16", "עע\"מ 1270/17", "עע\"מ 3372/22", "עע\"מ 5339/18", "עע\"מ 478/19", "ע\"א 6458/21", "עע\"מ 3723/21", "עע\"מ 8415/17" ]	748,417
737,076	בבית המשפט העליון בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל- מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב- פלילי 4. פרקליטות המדינה- יחידת עררים 5. אלון אלטמן- המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי- סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 5.9.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045590_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4559/22" ]	748,418
737,315	בבית המשפט העליון בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל- מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב- פלילי 4. פרקליטות המדינה- יחידת עררים 5. אלון אלטמן- המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי- סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע בקשה למתן הוראות בעניין המצאת העתירה בשם העותרים: בעצמם החלטה העותרים ימציאו את העתירה, למעט נספחים אשר חל עליהם חיסיון על-פי דין, לכל המשיבים. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045590_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4559/22" ]	748,419
742,198	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל – מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב – פלילי 4. פרקליטות המדינה – יחידת עררים 5. אלון אלטמן – המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי – סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: בעצמם פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה לדחות את הערר שהגישו העותרים על החלטת רשויות התביעה לסגור תיק חקירה שנפתח בשל תלונה שהגישו העותרים נגד המשיבים 11-7 (להלן: הנילונים ) . 2. ואלה העובדות הנדרשות לענייננו. 3. לטענת העותרים, בשנת 2011 הם רכשו כחלק מקבוצת רכישה זכויות בדירה עתידית אשר תוקם בעיר בני ברק. ביום 2.9.2013 הגישו העותרים תלונה נגד הנילונים, אשר לטענת העותרים היו בעלי תפקידים שונים בהקמתה, בשיווקה ובניהולה של קבוצת הרכישה (להלן: התלונה הראשונה ) . במסגרת התלונה הראשונה טענו העותרים שהנילונים רימו אותם בקשר עם רכישת הדירה בהיבטים הבאים: הערכת הסיכון הטמון בקרקעות בהן רכשו העותרים זכויות; הערכת המחיר הריאלי של הדירה שתועמד לרשות העותרים; וכן הערכת הזמן שיימשך עד לקבלת הדירה. כן העלו העותרים טענות בדבר זיוף ייפוי כוח. 4. בתלונתם הראשונה העותרים לא העבירו לידי רשויות התביעה כל מסמך רלבנטי לביסוס תלונתם, ומכיוון שכך הוחלט ביום 17.11.2013 על גניזת התיק. העותרים הגישו ערר על החלטת הגניזה האמורה, בעקבותיו נעשו פניות חוזרות ונשנות לעותרים בבקשה להמצאת מסמכים שיתמכו בתלונתם. על-אף הפניות האמורות, העותרים לא העבירו לידי רשויות התביעה כל מסמך שהוא, ומשכך הוחלט ביום 29.12.2014 כי החלטת הגניזה תעמוד על כנה. העותרים בחרו שלא להגיש עתירה נגד החלטה זו. 5. ביום 5.7.2020, בחלוף כשש שנים, פנו העותרים בשנית למשטרת ישראל וביקשו למסור הודעה מפורטת ביחס לתלונה הראשונה, אשר כאמור נגנזה בשל אי-שיתוף פעולה מצִדם. במעמד זה מסרו העותרים למשטרה שני קלסרים המכילים כתב תלונה ונספחים (להלן: התלונה השנייה ). 6. בהתאם לנוהל לפיו תיק חקירה שנדון בפרקליטות מחייב את העברת החומר לפרקליטות לבחינת ההצדקה לפתיחתו מחדש, התלונה השנייה הועברה לפרקליטות המחוז לקבלת החלטה. לאחר בחינת פרקליטות המחוז את התלונה השנייה והחומרים שצורפו לה, הוחלט שלא לפתוח בחקירה שכן נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות חקירה פלילית. הטעמים בבסיס החלטה זו היו כדלקמן: חלוף הזמן המשמעותי מעת התרחשות האירועים (כתשע שנים) מקשה על ניהול חקירה; לעותרים ניתנו הזדמנויות להשלים את תלונתם, אולם הם לא עשו כן; ישנו חשש מהתיישנות מהותית של העבירות נושא התלונה; העותרים פתחו בהליך אזרחי נגד הנילונים – מסגרת מתאימה יותר לבירור הנושא. 7. על החלטה זו הגישו העותרים את הערר נושא העתירה (להלן: הערר ). ביום 21.10.2021 נמסר לעותרים שהוחלט על דחיית הערר מהטעם שהעבירות נושא התלונה הינן עבירות מסוג עוון המתיישנות לאחר 5 שנים מיום ביצוען, ומשכך העבירות הנטענות התיישנו עוד במועד הגשת התלונה השנייה. 8. נגד ההחלטה על דחיית הערר הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 7584/21) ובה טענו טענות שונות, בהן הטענה שתלונותיהם מצביעות גם על עבירות מסוג פשע אשר לא התיישנו במועד הגשת התלונה השנייה. בעקבות הערות בית המשפט הודיעה המדינה כי הבחינה שנערכה במסגרת בירור הערר היתה מקיפה ומעמיקה יותר מהביטוי שניתן לה בהחלטה שנמסרה לעותרים, וההחלטה התקבלה על בסיס נימוקים נוספים. עקב זאת הסכימה המדינה לבחון את הערר פעם נוספת ולקבל בו החלטה חדשה. בעקבות הודעת המדינה ניתן פסק דין המורה על מחיקת העתירה. 9. ביום 11.5.2022 קיבלו העותרים הודעה לפיה לאחר בחינתו הנוספת של הערר הוחלט על דחייתו (להלן: ההחלטה השנייה ) . ואלו הנימוקים אשר נמסרו לעותרים: "בחינת טענותיך ותיאוריך העובדתיים , הן במסגרת תלונתך במשטרה, הן במסגרת עררך שבסימוכין והן במהלך שיחת הבהרה טלפונית שערך עמך הח"מ טרם קבלת ההחלטה הקודמת בערר, העלו כי טענותיך עניינן חשד קלוש ולא מבוסס לעבירות מרמה וזיוף מסוג עוון ולא עבירות פשע כפי שנטען במכתביך. כיוון שהטענות נוגעות לאירועים משנת 2011, לפני כ-11 שנה, ועבירות עוון מתיישנות לאחר 5 שנים מיום ביצוען בהתאם לסעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, העבירות הנטענות התיישנו עוד במועד הגשת התלונה. בשל טיבה של עילת ההתיישנות, שהיא סופית ומוחלטת, זהו הנימוק שפורט במכתבנו הקודם מיום 21.10.21 והוא אכן הנימוק המרכזי והמהותי לדחיית הערר . עם זאת, לצד ההתיישנות המהותית של העבירות הנטענות, דחיית הערר מבוססת גם על הנימוקים הנלווים הבאים: הגשת התלונה רק ביום 5.7.20, בחלוף למעלה מתשע שנים ממועד ביצוע העבירות הנטענות ולאחר שתלונה זהה קודמת שהגשת בשנת 2013 נגנזה בהעדר שיתוף פעולה מצדך בביסוס טענותיך; טיב הטענות שהעלית נגד הנילונים, מנהלי קבוצת רכישה, לפיהן לא הציגו לך את הסיכונים התכנוניים שנשקפו לקרקעות ומסרו לחברים בקבוצת הרכישה מחיר דירה משוער ומשך זמן בנייה שאינם ריאליים וכן כי ייפוי כוח שעליו חתמת, זויף בכך שנרשם עליו תאריך מוקדם לזה שבו נחתם; קיומו של הליך אזרחי מתנהל בין הצדדים באותן טענות וההתרשמות כי זהו המישור המתאים לבירור הדברים; העובדה שלדבריך, קבוצת הרכישה מונה כ-250 איש, וטענותיך נוגעות לכאורה לכולם, אך אתה הוא המתלונן היחיד בעניין. נוכח כל האמור, ולאחר בחינה נוספת של מכלול נסיבות העניין, לא מצאנו להתערב בהחלטה על סגירת התיק, והערר נדחה." (ההדגשה במקור – א.ש.). 10. העותרים לא הסתפקו בנימוקי ההחלטה השנייה, והגישו את העתירה שלפנינו, במסגרתה טענו כי ההחלטה לדחות את הערר נגועה בכשלים רבים. עיקר טענתם של העותרים הינה שבניגוד לעמדת פרקליטות המדינה, במסגרת התלונה הועלו גם טענות לעבירות מסוג פשע ולא רק לעבירות מסוג עוון, וזאת נוכח ה"נסיבות המחמירות" בהן נעברו העבירות. בעניין זה מפנים העותרים לפסיקה כללית לפיה "נסיבות מחמירות" קמות במקרה של מעשי מרמה בהיקף נרחב, תוך תכנון מוקדם של מעשה המרמה ותוך ניצול מעמד המרמה. נטען שהמסמכים אותם העבירו העותרים לרשויות התביעה מוכיחים יסודות אלה; כן טענו העותרים כי נוכח ההאשמות הקשות אין זה סביר לסגור את תיק החקירה מבלי לגבות כל עדות מהנילונים, ומבלי לבצע כל פעולת חקירה. בעניין זה קובלים העותרים גם נגד התנהלות רשויות התביעה לאחר קבלת התלונה הראשונה. 11. בהתאם להחלטתי הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה. 12. בתגובת המשיבים 6-1 (להלן: משיבי המדינה ) נטען שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר עילה, וכן לגופה. משיבי המדינה הפנו לפסיקתו הענפה של בית משפט זה לפיה שיקול דעתן של רשויות התביעה בפתיחת חקירה פלילית הוא רחב ביותר, וכי התערבות בשיקול הדעת תיעשה במקרים חריגים ונדירים; כן טענו משיבים אלה כי בעת ביקורת שיפוטית על החלטת רשויות התביעה בית המשפט אינו נכנס בנעלי התביעה, אלא רק מבקר את ההחלטה בהתאם לביקורת המינהלית. משכך, וככלל, בית המשפט לא יבחן את החומר הראייתי על בסיסו התקבלה ההחלטה; לגופם של דברים, טענו משיבי המדינה כדלקמן: לאחר בחינת תלונות העותרים נמצא שהתלונה מעלה "חשד קלוש לעבירות מרמה וזיוף שלא בנסיבות מחמירות, שהן עבירות מסוג עוון", ועל-כן התיישנו זה מכבר. בהקשר זה נטען כי סיווג העבירות נתון לרשויות התביעה, ואינו בידי המתלונן; השיהוי הניכר של העותרים בהגשת תלונה מבוססת, על-אף פניות שנעשו אליהם בנושא זה, הפחיתו בצורה משמעותית את הסיכוי להגיע לממצאים ממשיים בחלוף שנים רבות מהתרחשות האירועים הנטענים; ולבסוף, נטען שהמקום הראוי לבירור טענות העותרים בתלונתם – אי הצגת סיכונים תכנוניים, מסירת מחיר דירה משוער שאינו נכון והודעה על משך זמן בנייה שאינו ריאלי – הינו במסגרת הליך אזרחי ולא הליך פלילי. 13. הנילונים הגישו את תגובותיהם בשתי קבוצות: המשיבים 9-7 והמשיבים 11-10, אולם נוכח הקִרבה בטענותיהם תגובות אלה תוצגנה במאוחד. במסגרת זו, טענו הנילונים כי לא נפל פגם בהתנהלותם. המשיבים 11-10 אף טענו שלא היה כל קשר בינם לבין המערערים ושהם "נגררו" על כורחם לסכסוך שבין המערערים למשיבים 9-7; כן טענן הנילונים שעסקינן בעותרים טורדניים אשר "מציפים" את הנילונים בהליכים משפטיים שונים; לגופם של דברים, טענו הנילונים שאין מקום להתערב בשיקול דעת רשויות התביעה. 14. דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה מבוררת להתערבותנו. 15. אבהיר שעניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה השנייה, במסגרתה הוחלט שלא לפתוח מחדש את תיק החקירה. נוכח האמור, איני רואה מקום להתייחס לטענותיהם הרבות של העותרים בדבר אי-נקיטת פעולות חקירה בקשר עם תלונתם. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, ככל שבידי העותרים היו השגות על פעולות החקירה שננקטו או שלא ננקטו בשנת 2013 לאחר הגשת תלונתם הראשונה – טענות אלה היו צריכות לעלות בסמוך לדחיית עררם הראשון. העותרים בחרו שלא לעתור נגד פעולות החקירה אשר ננקטו בזמן אמת וטענותיהם בעניין זה לוקות בשיהוי כבד. 16. ומכאן לגופם של דברים. 17. "נקודת המוצא לדיוננו, המוסכמת על דעת הצדדים, היא ש" בכל הנוגע לפתיחה בחקירה, סגירתה, וענייני העמדה לדין, נתון לרשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר. התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה – תֵעשה במשֹוּרה, במקרים חריגים בלבד, או כאשר נמצא כי יש בהחלטה שנתקבלה משום עיוות דין " [...] כוחה של הלכה זו יפה לכל שלבי ההליך הפלילי, ובכלל זאת, גם החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית חוסה תחתיה" ( בג"ץ 6781/21 לנגוצקי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 21 והאסמכתאות שם (8.8.2022), ההדגשה במקור – א.ש.). 18. דברים אלה, אשר נאמרו אך לאחרונה, יפים גם לענייננו ולמעשה סותמים את הגולל על טענותיהם של העותרים. 19. כאמור, עיקר טענת העותרים נוגעת להחלטת רשויות התביעה לסווג את העבירות נושא תלונתם כעבירות מסוג עוון, חלף עבירות מסוג פשע. בהקשר זה טוענים העותרים טענות שונות הנוגע ל"נסיבות המחמירות" בהן נעברו העבירות הנטענות. אלא ששאלת סיווג העבירות מצויה בליבת שיקול דעתן של רשויות התביעה, ולא די בכך שהעותרים סבורים שמתקיימות "נסיבות מחמירות" על-מנת לחייב את רשויות התביעה בפתיחת חקירה. רשויות התביעה הן אשר יודעות את הנסיבות בהן הן מבקשות מבתי המשפט לקבוע כי התקיימו נסיבות מחמירות בהקשרה של עבירה כזאת או אחרת, והן המוסמכות להחליט, לצורך פתיחה בחקירה, אם נסיבות כאמור אכן מתקיימות. לכך מצטרפת הערכת רשויות התביעה לפיה הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות הנטענות יקשה על קיום החקירה – שיקול אשר רשויות החקירה רשאיות לשקלו במסגרת מכלול השיקולים אותם הן שוקלות. נמצא אפוא שהעתירה אינה מגלה כל עילה, ולו לכאורית, להתערב בהחלטת רשויות התביעה בעניין תלונתם של העותרים. 20. בטרם אסיים את דבריי, אעיר שהעותרים נקטו בשפה קשה ובוטה נגד משיבי המדינה ובאי-כוחם, והאשימו אותם בהאשמות חמורות אשר נראה שאף הנילונים לא "זכו" להיות מואשמים בהן. טוב היו עושים העותרים אם היו בוחרים להתנסח אחרת ובאופן מתון, כמקובל בהליכים משפטיים. 21. נוכח כל האמור – העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות משיבי המדינה, המשיבים 9-7 והמשיבים 11-10 בסך כולל של 5,000 ש"ח לכל קבוצת המשיבים (סה"כ 15,000 ש"ח). ניתן היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045590_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4559/22", "בג\"ץ 7584/21", "בג\"ץ 6781/21" ]	748,420
742,063	בבית המשפט העליון בר"מ 4562/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. ארז גרטנר 2. דורית גרטנר 3. עו"ד מיכאל רוזין נ ג ד המשיבה: עיריית פתח תקווה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כבוד השופטת מ' נד"ב ) מיום 7.6.2022 ב-ת"צ 32239-05-13 בשם המבקשים: עו"ד מיכאל רוזן; עו"ד יולה דומנסקי החלטה בקשת רשות הערעור תיקבע לדיון יחד עם עע"מ 3208/22. המשיבה תגיש תשובתה לבקשת רשות הערעור במועד שייקבע להגשת סכומיה ב-עע"מ 3208/22. על אופן הגשת התשובה יחולו סעיפים 140(א)(2) ו-140(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045620_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"צ 32239-05-13", "עע\"מ 3208/22" ]	748,423
737,237	בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת תכנון העליונה עתירה למתן צו תנאי בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. 2. ניתן בזאת צו ארעי המשהה את ביצועו של צו ההריסה מושא הליך זה במסגרת תיק בב"ח ה' 115/21 עד למתן החלטה אחרת. הצו לא יחול על הריסה הנדרשת עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי ביטחון מבצעיים ומובהקים . ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4563/22" ]	748,424
739,597	בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת תכנון העליונה בקשה מוסכמת למתן ארכה להגשת תגובת המשיבים בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 20.9.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F02.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4563/22" ]	748,425
743,211	בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת התכנון העליונה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 22.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4563/22" ]	748,426
737,455	בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשת המערער מיום 6.7.2022 למתן ארכה להגשת בקשה לפטור מערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4564/22" ]	748,427
738,380	בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מאגרה וערובה; תשובת המשיב מיום 17.7.2022 החלטה עיינתי בבקשה ובתשובה. לא נעלמה מעיניי עמדת המשיב. עם זאת, על רקע הטעמים המפורטים בבקשה מצאתי להיעתר לה חלקית. הארכת מועד להגשת הבקשה תינתן עד ליום 1.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4564/22" ]	748,428
739,592	בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשה לפטור מערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4564/22" ]	748,429
740,851	בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשת המערער מיום 1.8.2022 לפטור מערובה; תשובת המשיב מיום 14.8.2022 החלטה בבקשה שבכותרת, שהובאה בתצהירו של בנו של המערער, נטען כי מצבו הרפואי של המערער הוא כזה שאינו מאפשר לו לעבוד. כמו כן נטען כי אין לו הכנסות, למעט קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, כי אין לו רכוש בעל ערך ואין לו חשבון בנק על שמו. נטען עוד כי הוא אמנם מקבל סיוע מבני המשפחה, אך אין לו יכולת כספית משמעותית לגייס את סכום הערובה. הבקשה נתמכה באסמכתאות רפואיות בלבד. המשיב טען, בהתבסס על דוח חקירה, כי למערער חמישה חשבונות בנק ועשר חברות אשר המערער הוא בעל מניות או מנהל בהן. בכלל זאת טען המשיב כי המערער מחזיק ב-12.5% ממניות חברת מפגש חירייה בע"מ וכי חברה זו היא בעלת הזכויות בתחנת דלק. עוד ציין המשיב כי טענת המערער בדבר חוסר יכולתו לגייס את הסכום הדרוש מבני משפחתו נטענה בעלמא, וכי בנו של המערער מנהל בפועל את תחנת הדלק ומרוויח סכומים יפים מכך. בדומה, המשיב טען כי המערער מסווה את פעולתו בחברות שהוא קשור אליהן, וזאת בדרך של הפיכתן ללא פעילות ובדרך של רישום המניות על שם אחיותיו. לשיטת המשיב, מדובר בחוסר תום לב אשר יש בכוחו להביא לדחיית הבקשה לפטור מערובה. המשיב הוסיף כי סיכויי הערעור נמוכים, הואיל ואין חולק כי ניתנה למערער ההלוואה בגובה של 1.5 מיליון ש"ח, וזו לא הושבה. עיינתי בנספחים שצירף המשיב לתשובתו. עיקר טענותיו של המשיב מתבססות על דוח חקירות שאינו נתמך בתצהיר של עורכו. המשיב הגיש גם תדפיס מרשם החברות וממנו נראה לכאורה שהמערער הוא בעלים של 12.5% ממניות חברת מפגש חיריה בע"מ. המערער לא התייחס לעניין זה בבקשתו; וכאמור, לא תמך את בקשתו באסמכתאות המעידות על מצבו הכלכלי (להבדיל ממצבו הרפואי). גם אם תתקבל טענת המערער כי אין ברשותו חשבון בנק, לכל הפחות היה עליו לפרט את הוצאותיו והכנסותיו. נתתי דעתי גם לעובדה שהמערער לא הראה שהוא אינו יכול להסתייע בבני משפחתו. בפרט, המערער לא הראה כי אינו יכול להסתייע בבנו, שהוא זה שנתן את התצהיר לטובתו של המערער, ואף הצהיר כי עלה בידו לגייס את סכום האגרה. המערער גם לא הסביר כיצד ידו משגת לממן ייצוג משפטי. שיקול נוסף שיש לשקול בהקשר זה הוא סכום ההוצאות המשמעותי שנפסק לחובת המערער בבית המשפט קמא. במכלול השיקולים, על פי משקלם הראוי, מצאתי לנכון שלא להיעתר לבקשה לתת פטור מלא מערובה, אלא להפחית מסכומה. ערובה בגובה של 20,000 ש"ח תופקד עד ליום 4.9.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T04.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4564/22" ]	748,430
742,819	בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045640_K05.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4564/22" ]	748,431
737,124	בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נצרת (השופט א. קולה, ס"נ) שניתן ביום 25.4.2022 בעת"מ 39234-03-22 בשם המערער: עו"ד ערן נריה; עו"ד מועתז נסאר החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 21.7.2022; ניתן בזאת צו ארעי המורה למשיבים להימנע מביצוע כל פעולה בדירה נושא המחלוקת לרבות מכירתה, השכרתה או הריסתה, וזאת עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4565/22" ]	748,432
739,328	בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נצרת (השופט א. קולה, ס"נ) שניתן ביום 25.4.2022 בתיק עת"מ 39234-03-22 בשם המערער: עו"ד ערן נריה; עו"ד מועתז נסאר בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיבה 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה 1. על-פניו, בפסק הדין קמא חסרה התייחסות לשאלה האם העובדה שהדירה נושא הערעור מיועדת להריסה מפקיעה את זכאות המערער לרכישת הזכויות הכלכליות באותה דירה לפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998. זאת במיוחד בשים לב לסייג הקבוע בסעיף 8(ב) לאותו החוק אשר, לכאורה, אינו חל בענייננו, והמשיבים ממילא לא טענו לחלותו. 2. בהינתן האמור, ובהינתן הסכנה שבאי הריסתו של המבנה – ועל-אף שהמשיבים לא טענו בתגובותיהם כי קיים צורך דחוף בהריסת המבנה – הצדדים יודיעוני עד ליום 7.8.2022 בשעה 12:00 האם הם מסכימים לכך שהמשיבה 1 תמשיך בתכניותיה להריסת המבנה, אולם המערער יוכל להמשיך ולטעון לשמירה על זכויותיו הכלכליות בקשר לדירה נושא הערעור, בין אם בדרך של רכישת זכויות שוות-ערך במקרקעין עליהם ניצב המבנה המיועד להריסה, בין אם בדרך של רכישת זכויות בדירה עתידית שתיבנה במקרקעין, ובין אם בדרך אחרת. הסכמה כאמור לא תהווה ויתור על כל טענה מטענות הצדדים, לרבות טענת המשיבים לפיה יש לדחות את הערעור בשל חוסר ניקיון כפיים של המערער. 3. לאחר קבלת העדכון הנדרש, יוחלט על המשך הטיפול בתיק. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4565/22", "עת\"מ 39234-03-22" ]	748,433
739,753	בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה להארכת מועד בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר החלטה כמבוקש וכמוסכם; הודעת עדכון מטעם הצדדים תוגש עד ליום 20.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4565/22" ]	748,434
741,001	בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון הודעה עדכון מטעם הצדדים מיום 18.8.2022 בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר; עו"ד ערן נריה בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיבה 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה לאור הודעת המשיבים מיום 18.8.2022 – במסגרתה הובהרו זכויותיו של העותר לרכישת דירה וכן זכויות המשיבים במקרקעין נושא הערעור – ולאור הסכמתו של העותר שלא לעמוד על דרישתו לעכב את ביצוע הריסת המבנה נושא הערעור, נראה על-פניו שהבקשה לסעד זמני התייתרה; המערער יודיע אפוא עד ליום 6.9.2022 האם הוא עומד על בקשתו. לאחר קבלת הודעת המערער יוחלט על המשך הטיפול בבקשה ובתיק. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4565/22" ]	748,435
742,127	בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לסעד זמני בערעור בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר; עו"ד ערן נריה בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיב 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה 1. לפניי בקשה לקבלת סעד זמני עד להכרעה בערעורו של המבקש (להלן: המערער ) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א' קולה , ס"נ ), אשר ניתן ביום 25.4.2022 בעת"מ 39234-03-22, ואשר דחה את עתירת המערער לאפשר לו לרכוש את הדירה הציבורית בה התגורר במשך שנים רבות. הרקע לבקשה 2. החל משנת 1989 התגורר המערער עם אמו ואחיו בדירת דיור ציבורי בת שני חדרים וחדר ביטחון ברחוב הנשיא 51, קריית שמונה (להלן: הדירה ). לאחר פטירת אימו של המערער בשנת 2002, המשיך המערער להתגורר בדירה בהתאם להסכם דייר ממשיך שנחתם בינו לבין המשיבה 1 בהליך שלפניי, עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל (להלן, בהתאמה: ההסכם ו עמידר ). 3. ביום 28.11.2000 העבירה עיריית קריית שמונה פנייה לעמידר בעניין הדירה, במסגרתה צוין שהמבנה מסוכן וכי פינויים של הדיירים מהדירה נדרש על-מנת למנוע פגיעה בנפש. 4. בשנת 2007 הגיש המערער בקשה לרכישת הדירה, וביום 13.5.2007 קיבל המערער הודעה על תנאי רכישת הדירה. לטענת המערער, הוא לא השלים את רכישת הדירה באותה העת בשל קשיים כלכליים. 5. ביום 12.3.2017 ניתנה חוות דעת בנושא המצב הקונסטרוקטיבי של הדירה על-ידי מהנדס מטעמה של עמידר. בחוות הדעת נאמדו הליקויים בדירה ונקבע כי יש לבצע בדירה תיקונים משמעותיים, אשר כוללים את פירוק הגג והרס הקירות, וכי לאחר מכן יש לבנותם מחדש תוך הוספת חיזוקים מבניים. 6. בשנת 2018 הגישה עמידר תביעה לסילוק ידם של המערער ואחיו מהדירה (ת"א (שלום עפולה) 54148-11-18) (להלן: התביעה לסילוק יד ). בכתב התביעה טענה עמידר כי בשל הכשלים ההנדסיים במבנה בו שוכנת הדירה היא פנתה למערער ולאחיו פעמים רבות בבקשה שיפנו את הדירה, אולם הם סירבו לשתף עמה פעולה – התנהלות אשר לטענת עמידר מהווה הפרה יסודית של ההסכם. נוכח זאת ביקשה עמידר מבית המשפט להורות על סילוק ידם של המערער ואחיו מהדירה. לצד זאת הצהירה עמידר שהיא "מתחייבת לדאוג לנתבעים במקרה זה לדיור חלופי על פי זכאותם ועל פי כל הוראות נוהל ודין". ביום 18.2.2019 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה לסילוק יד, המקבל את התביעה – וזאת לאחר שעמידר הבהירה שתדאג למערער ולאחיו לדיור ולא תותיר אותם ללא קורת גג "ולו לתקופה קצרה". בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה נדחתה מהטעם שההמצאה בוצעה כדין, ונוכח החשש מהמשך השהות במבנה המסוכן. המערער לא הגיש ערעור על פסק דין זה ועל ההחלטה לדחות את הבקשה לביטולו. 7. במקביל לניהולה של התביעה לסילוק יד, ואף לאחר שניתן פסק הדין בהיעדר הגנה באותה התביעה, בחנה עמידר בקשה נוספת של המערער לרכישת הדירה, אותה הגיש בשנת 2018. במסגרת בירור הבקשה ניתנה חוות דעת הנדסית נוספת עבור הדירה, ובה נקבע שיש לפנות את הדיירים במבנה בו שוכנת הדירה, ולאחר מכן לאטום את המבנה או להרסו ולבנותו מחדש. ביום 18.4.2019 הודיעה עמידר למערער כדלקמן: "לאחר ביקור של צוות הנדסה מטעם חברתנו ביום 17.4.2019 הוחלט כי המבנה מסוכן ולא ניתן לבצע שיקום. אי לכך הנך מוזמן למשרדנו תוך 14 ימים מיום מכתבנו זה בכדי לקבל הצעת דיור חלופית. בקשתך לרכישת הדירות תועבר לבחינה של משרד הבינוי והשיכון ולכשתתקבל החלטתם נודיעך בהתאם". אעיר שהחלטה זו נעדרת התייחסות לפסק הדין שניתן בתביעה לסילוק יד. כן אציין, כהקדמת המאוחר, שממכתב זה עולה שמבחינת עמידר שאלת נוכחותו של המערער בדירה ושאלת זכאותו של המערער לרכישתה הינן שאלות נפרדות. 8. בחודש דצמבר 2019 נקטה עמידר הליכי הוצאה לפועל למימושו של פסק הדין בתביעה לפינוי מושכר. מסיבות שאינן ברורות לי, הליכי ההוצאה לפועל לא נשאו פרי והמערער לא פינה את דירת מגוריו. 9. ביום 6.12.2021 הגיש המערער עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי נצרת (עת"מ 12359-12-21) (להלן: העתירה הראשונה ) ובה ביקש מבית המשפט המחוזי להורות למשיב 2, משרד הבינוי והשיכון, להשיב לבקשתו לרכישת הדירה, לצד סעדים נוספים. בסופו של הדיון בעתירה הראשונה הגיעו הצדדים להסכמות, אשר להן ניתן תוקף של פסק דין, כדלקמן: "יעבור העותר לדירה ברח' הצופים 8, או בכל דירה אחרת מוכנה שיבחר מתוך המלאי. העותר יחד עם אחיו יתאמו פגישה עם מר אבישי נאמן ביום א' הקרוב – 12.12.21 וזאת לצורך בחירת דירה חלופית אחרת. ככל שתיבחר הדירה ברח' הצופים 8 שהיא מוכנה כבר עכשיו, יעבור אליה העותר תוך 7 ימים. ככל שיבחר העותר דירה אחרת, הרי שיעבור אליה במועד שיקבע לו מר נאמן. היה והעותר לא יגיע לסיור לצורך בחירת הדירה או לא יעבור לדירה החלופית כפי אשר נבחרה על ידו, יבוטל הסדר זה. בתוך 30 יום יגיש העותר בקשה חדשה למשרד השיכון לרכישת הדירה ברח' הנשיא 51 ואין בכך כדי לפגוע בטענתו של המבקש לפיה, כבר בשנת 2018 הגיש בקשה לרכישת הדירה, כמו גם בטענותינו [עמידר – א.ש.] שפסק הדין בין הצדדים חלוט ומחייב. תחליט הוועדה לאפשר לעותר המבקש למכור [צ"ל לרכוש – א.ש.] את הדירה, נכבד את החלטת הוועדה. תחליט הוועדה שלא לאפשר, ממילא תקום לעותר הזכות לתקוף זכות [צ"ל החלטה – א.ש.] זו בעתירה מנהלית חדשה ולא תיטען טענת שיהוי וכדו'. מוסכם עלינו, כי הדירה לא תיהרס עד לאחר 45 יום מיום המצאת החלטת הוועדה, לידי המבקש או בא כוחו." 10. אציין שגם מהסכמות אלה עולה שהמשיבים סבורים שעצם העובדה שהמערער נדרש לפנות את הדירה, כשלעצמה, אין משמעה שהמערער מאבד את זכאותו לרכוש את הזכויות בדירה. 11. ביום 30.12.2021, ובטרם פינה המערער את הדירה, הגיש המערער בקשה נוספת לרכישת הדירה. בקשתו זו נדחתה על-ידי הוועדה לחריגי מכר של משרד הבינוי והשיכון (להלן: החלטת הדחייה ) , אשר קבעה כדלקמן: "המבנה ברח' הנשיא הוכרז רשמית כמבנה מסוכן ויש להרוס מבנה זה. על כן לא ניתן למכור למר כהן צדק [המערער – א.ש.] את הדירה ברח' הנשיא בה התגורר. באפשרותו לבחון זכאותו לרכישת הדירה הנוכחית אליה עבר והבקשה תיבחן ע"פ הכללים". 12. נגד החלטת הדחייה הגיש המערער את העתירה המינהלית נושא הערעור דנן (להלן: העתירה המנהלית ), ובה ביקש סעדים שונים אשר בעיקרים מכוונים לכך שהעותר יוכל לממש את זכותו הנטענת לרכישת הדירה, בין אם במתכונתה הנוכחית ובין אם לאחר שיפוץ שייערך בה על-ידי עמידר. גם בעת הגשת עתירה זו לא קיים המערער את שני פסקי הדין החלוטים אשר הורו לו לפנות את הדירה. 13. ביום 25.4.2022 ניתן פסק הדין נושא הערעור אשר דחה את העתירה המינהלית. 14. ביחס לכך שהמערער לא פינה את הדירה קבע בית משפט קמא כדלקמן: "העותר בא לבימ"ש זה בחוסר ניקיון כפיים מוחלט, תוך שהוא מפר ברגל גסה את ההסכמות אשר אליהן הגיע עם המשיבים, תוך שהוא למעשה מפר גם את האמון שניתן לו ע"י ביהמ"ש. ולכן, ולו מסיבה זו בלבד, היה מקום לדחות את עתירתו של העותר ואף לחייבו בהוצאות לדוגמא." 15. בית משפט קמא לא הסתפק בכך והתייחס – "בקצרה", כלשונו – גם לעתירה גופה, וקבע כדלקמן: "מדובר בשיקול דעת מנהלי שההתערבות של בימ"ש לעניינים מנהליים בשיקול דעת זה הינה מצומצמת מלכתחילה. לא מצאתי, כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי אותו הפעילה המשיבה מס' 2 ושעה שמדובר במבנה מסוכן, אשר לגביו הוצא צו הריסה, הרי שאין כל מקום להתערב בשיקול הדעת של הרשות המנהלית. יוער, כי אכן זכותו של העותר לרכוש דירה לפי סעיף 6 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 לא נפגעה, שכן כעולה מהתגובות לעתירה, נמסרה לעותר הזכות להתגורר בדירה ברח' עין זהב מס' 19/3 בקריית שמונה, אף נמסרו לו מפתחות לדירה והוא חתם על פרוטוקול מסירה לדירה זו והמשיבים הצהירו, ובמיוחד המשיבה 2, כי זכותו של העותר להגיש בקשה לרכישת דירה זו לא תיפגע, חרף העובדה, כי מדובר בדירה חלופית, וחרף העובדה כי העותר הפר את התנאים שנכרתו בינו לבין המשיבים. בנסיבות אלה, וכאמור, התעקשותו של העותר להתגורר דווקא בדירה, אינה ברורה ואינה עולה כמובן עם הוראות החוק." 16. להשלמת התמונה, אציין כי לאחר מתן פסק הדין בעתירה המינהלית פינה המערער את הדירה וכיום הוא מתגורר בדירה ציבורית אחרת. ביחס לדירה זו נאמר על-ידי משרד הבינוי והשיכון כי "בהתאם להחלטת הוועדה זכותו של המערער להגיש בקשה לרכישת הדירה החלופית לא תיפגע מעצם המעבר ואף לא מכך שהפר את ההסכמה במסגרת העתירה המינהלית הראשונה". 17. ביום 19.5.2022 הגיש המערער לבית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ובה ביקש, לענייננו, "להורות למשיבים להימנע מכל הליך תכנוני בקשר לנכס הממוקם ברחוב הנשיא 51 בקריית שמונה, לרבות מכירתו ו/או הריסתו". בקשה זו נדחתה על-ידי בית משפט קמא מהטעם "שהעותר כעת אינו בעל זיקה לדירה, הדיון בעתירה בעניינו הסתיים ועתירתו נדחתה. כעת מבקש המבקש למעשה סעד חדש וזאת במסגרת עצמית שאינה קשורה לעתירה הקודמת ואינה קשורה גם לכל עתירה אחרת תלויה ועומדת." טענות הצדדים בבקשה לסעד זמני 18. המערער הגיש ערעור על פסק הדין קמא. יחד עם הערעור, הגיש המערער את הבקשה לסעד זמני אשר מונחת לפניי. במסגרת בקשה זו, ביקש המערער שנורה למשיבים "להימנע מכל הליך בנכס הממוקם ברחוב הנשיא 51 בקריית שמונה, לרבות מכירתו ו/או הריסתו, עד להכרעה בערעור דנן". 19. לטענת המערער, סיכויי הערעור הינם טובים, ומאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו. בנוגע לסיכויי הערעור עמד המערער על השגגות שלטענתו נפלו בפסק הדין קמא, ובהן: בית משפט קמא לא התייחס לכך שבהתאם לסעיף 8(ב)(1) לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן: חוק זכויות רכישה ), למערער זכות לרכוש את הדירה בה התגורר חרף ההחלטה על הריסתה, וכן כי החוק מעדיף את זכויות הדייר בדירת המגורים בה התגורר (ולא בדירה חלופית). כן טען המערער שמחדליו אינם מצדיקים את דחיית עתירתו על הסף, במיוחד נוכח מצבו הכלכלי והעובדה שמחדלו היה הימנעות מלפנות את דירת מגוריו ; בנוגע למאזן הנוחות, המערער טען כי מכירת הדירה או הריסתה עוד בטרם נדון הערעור תמנע ממנו את האפשרות לממש את זכאותו לרכישת הדירה, ככל שייקבע בערעור שהוא זכאי לכך. לטענת המערער, יש לו קשר עמוק לדירה זו דווקא, ובמידה שלא יתאפשר לו לרוכשה ייגרם לו עוול של ממש. לעומת זאת, כך נטען, מניעה של מכירת הדירה או הריסתה בעת הזו לא תגרום למשיבים כל נזק, וזאת, בין היתר, לאור העובדה שפניית עיריית קריית שמונה לעמידר בנוגע לדירה נעשתה כבר בשנת 2000, ושגם לאחריה התגורר המערער בדירה, במרבית התקופה בהסכמת המשיבים. כן ציין המערער, שהמשיבים אִפשרו לו לרכוש את הדירה גם לאחר פניית עיריית קריית שמונה לעמידר, הגם שלא השלים באותה עת את הליך הרכישה בשל אילוץ כלכלי. 20. בהתאם להחלטתי, המשיבים הגיבו לבקשה לסעד זמני. 21. לטענת עמידר, יש לדחות את הבקשה שכן המערער אינו זכאי עוד לרכוש את הדירה; ומשכך הוא, עסקינן בסעד שהמערער לא יהיה זכאי לו גם אם הערעור יתקבל. עמדתה של עמידר נסמכת על סעיף 2 לחוק זכויות רכישה הקובע כי "זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר ". לטענת עמידר "הקשר שבין המערער לדירה נותק בפסק הדין של בית המשפט בעפולה [התביעה לסילוק יד – א.ש.], וככל שהיה במעמד של מחזיק שלא כדין, עצם פינויו הפיזי מן הדירה אף ניתק קשר זה". בנסיבות אלה, כך נטען, המערער זכאי אומנם לרכוש את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר כיום, אולם אין לו כל זכות בדירה נושא הערעור. בכך ביקשה עמידר להסתמך על החלטתו של בית משפט קמא בבקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק הדין. מסיבותיה שלה, עמידר כלל לא התייחסה למאזן הנוחות ולא טענה שייגרם לה כל נזק מקבלת הבקשה לסעד זמני. בפרט, בתגובת עמידר ובתצהיר שצורף לה לא נטען שישנו הכרח דווקא בהריסה מלאה של הדירה, ובפרט הריסה מיידית, או שננקטות פעולות כלשהן להריסת הדירה. כמו כן, לא נטען שעמידר מעוניינת למכור את הדירה לצד שלישי. 22. גם משרד הבינוי והשיכון טען כי דין הבקשה להידחות. לטענת המשרד, יש לדחות את הבקשה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של המערער, אשר עשה דין לעצמו ולא פינה את הדירה על-אף שני פסקי דין חלוטים אשר הורו לו לעשות כן; כן נטען שיש לדחות את הבקשה גם לגופה. מבחינת סיכויי הערעור נטען שאלו נמוכים, משלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא לדחות את העתירה המינהלית על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של המערער, אשר לא פינה את הדירה. לגופם של דברים נטען שהחלטת הדחייה הינה החלטה מינהלית ה"מבוססת על קביעה מקצועית של גורם מוסמך, מתוך חשש להתמוטטות המבנה, ולפגיעה בחיי אדם", החלטה אשר אינה מגלה עילה להתערבות בהתאם לכללי המשפט המינהלי. משרד הבינוי והשיכון התייחס גם למאזן הנוחות וטען שהנזק שעלול להיגרם מהסכנה הטמונה במבנה "עולה בבירור" על הנזק שייגרם למערער אם לא יוכל לרכוש את הדירה הספציפית הזו. משרד הבינוי והשיכון הבהיר, כאמור, שלעותר עומדת הזכות לבקש לרכוש את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר כיום, ושזכותו לא תיפגע מעצם המעבר. משרד הבינוי והשיכון סיכם את דבריו באומרו כי "הגם שלא יהיה מדובר בדירה הספציפית אותה חפץ לרכוש המערער, לנוכח העובדה כי יהיה באפשרותו לבקש לרכוש דירה חלופית, לעמדת המשיב, אף מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה למתן סעד זמני". 23. לאחר קבלת תגובות המשיבים הצעתי לצדדים להגיע להסכמה דיונית לפיה עמידר תוכל להמשיך בתכניותיה להריסת הדירה, אולם המערער יוכל להמשיך ולטעון לשמירה על זכויותיו הכלכליות בקשר עם הדירה – וזאת, תוך שמירה על כל טענותיהם של הצדדים בנוגע לעצם זכאותו של המערער לרכישת הזכויות בדירה. 24. בתגובה להצעתי הודיע המערער כי על-אף הקושי בהסכמתו להריסת הדירה אליה הוא קשור, הוא נכון לאמץ את ההצעה. בתגובת המשיבים להצעתי נאמר שככל שיוחלט להרוס את המבנה בו שוכנת הדירה ויוקם במקרקעין מבנה שייועד לדיור ציבורי, הרי שהמערער יהיה רשאי לבקש לרכוש דירה אחרת במבנה שיוקם, ככל שעד לאותו מועד לא יממש המערער את זכותו לרכישת דירה ציבורית. כן הבהירו המשיבים שהמקרקעין עליהם ניצב המבנה בו שוכנת הדירה הינם בבעלות רשות מקרקעי ישראל, על כן המשיבים אינם יכולים להקנות למערער זכויות במקרקעין עליהם ניצב המבנה. 25. בהתאם להחלטתי, הגיב המערער להודעת המשיבים. בתגובתו הודיע המערער שהוא אינו יכול להסכים לאמור בתגובת המשיבים להצעתי וזאת, בין היתר, מהסיבות הבאות: (1) המשיבים אינם מצהירים שהמבנה ייהרס, ואינם מתחייבים שבמידה וייהרס ייבנה תחתיו דיור ציבורי. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהמקרקעין כלל אינם בבעלות המשיבים; (2) גם אם ייבנה דיור ציבורי חליפי, המשיבים אינם מתחייבים שבקשתו של המערער לרכישת דירה תאושר, מה גם שחוק זכויות רכישה עתיד לפקוע בשנת 2023 וככל הנראה לא יעלה בידי המשיבים להספיק להרוס ולבנות מבנה חדש עד לפקיעתו של החוק. דיון והכרעה 26. לאחר עיון בכתובים שהונחו לפניי, החלטתי להיעתר לבקשה לסעד זמני בחלקה. 27. "כידוע, על המבקש מתן סעד זמני בערעור להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה, כך נקבע, מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות" (ראו: עע"מ 4955/20 יושר נ' הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון , פסקה 8 והאסמכתאות שם (28.7.2020) . 28. בענייננו-שלנו אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו של המערער; ומשכך הוא, איני נדרש להעמיק בשאלה בדבר סיכויי הערעור. 29. בנוגע לסיכויי הערעור אסתפק בלומר, מבלי לקבוע מסמרות, כי סיכויים אלו אינם מבוטלים. בנוגע לטענת עמידר לפיה המערער אינו זכאי לסעד שכן נותקה הזיקה בינו לבין הדירה, הרי שעל-פניו עמדה זו סותרת את עמדתה של עמידר במכתבה למערער מיום 18.4.2019 וכן את הסכמת המשיבים בעתירה הראשונה. במקרים אלה טענה עמידר בצורה מפורשת כי זכותו של המערער לרכישת הדירה תיבחן לאחר עזיבתו הפיזית את הדירה ומעברו לדירה חלופית. בנסיבות אלה איני רואה מקום להידרש לטענה לגופה. בנוגע לטענת משרד הבינוי והשיכון לפיה עסקינן בהחלטה מינהלית שהתקבלה על בסיס עמדה מקצועית, הרי שטענה זו אינה משיבה לטענת המערער. אכן החלטה להרוס את המבנה, ככל שהתקבלה, היא החלטה מקצועית, אולם השאלה אותה מעלה הערעור אינה "האם יש להרוס את הדירה?", אלא האם עצם העובדה שהדירה מיועדת להריסה מספיקה על-מנת לשלול מהמערער את זכותו לרכישת הדירה, וזאת, בין היתר, לאור הוראות סעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה, המתייחס מפורשות לסיטואציה של הריסת הדירה הציבורית ומסדיר זאת באופן מסוים. פרשנותו של סעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה אינה טעונה בירור ממצה בגדרי הבקשה שלפניי. לטעמי, די בכך שבית משפט קמא כלל לא התייחס לשאלה זו, אשר עמדה בבסיס העתירה, כדי לקבוע שסיכויי הערעור אינם מבוטלים. ולבסוף: אכן, המערער לא קיים החלטות חלוטות בעניינו אשר מורות על פינויו מהדירה, אלא שספק אם די היה בכך כדי להביא לדחיית עתירתו על הסף – זאת במיוחד נוכח מצבו הכלכלי של המערער ובשל כך שהשאלה אשר הועלתה בעתירה נגעה להיבטי הסמכות ושיקול הדעת בהחלטת הדחייה. לא זו אף זו: בניגוד לנטען על-ידי משרד הבינוי והשיכון, נראה שהעתירה המינהלית לא נדחתה על הסף אלא לגופה. 30. בכל הנוגע למאזן הנוחות – סבורני כי זה נוטה במובהק לטובתו של המערער. כאמור, הערעור שלפנינו נסוב על זכאות המערער לרכישת הדירה. מכירת הדירה או הריסתה תמנענה מהמערער לממש את זכאותו לרכישת הדירה – במיוחד נוכח הצהרת המשיבים לפיה ספק אם לאחר הריסת הדירה ייבנה במקרקעין דיור ציבורי – באופן שעלול להעמיד בית משפט זה בפני "מעשה עשוי" בבואו לדון בערעור. מנגד, המשיבים לא הציגו כל שיקול קונקרטי המצדיק הימנעות מהיעתרות לבקשה. כאמור, עמידר כלל לא התייחסה למאזן הנוחות, לא טענה שישנו הכרח בטיחותי דווקא בהריסת הדירה, ובפרט באופן מיידי, ולא טענה שננקטים הליכים להריסתה. כמו כן, עמידר לא טענה שישנו רצון למכור את הדירה לצד שלישי. אכן, משרד הבינוי והשיכון טען כי ישנו צורך ציבורי בטיפול במפגע, אולם נראה שעמדתו נסמכת על דבריה של עמידר ובכל מקרה גם בתגובת משרד הבינוי והשיכון לא נטען שננקטות פעולות הריסה קונקרטיות כלשהן, או שאלו הכרחיות בטווח המיידי. טענה זו גם לא נתמכה בתצהיר מצדו של גורם מקצועי כלשהו במשרד הבינוי והשיכון. אעיר שבסיכום חוות הדעת ההנדסית מטעם עמידר מיום 17.4.2019 נאמר כי "לאחר פינוי הדיירים יש לאטום ו/או להרוס את המבנה ולבנותו מחדש", כך שנראה שמבחינה בטיחותית ניתן להסתפק באטימת המבנה, ואין הכרח לנקוט בפעולה בלתי הפיכה של הריסה בעת הזאת. 31. בנוגע לטענת משרד הבינוי והשיכון לפיה יש להתחשב בכך שזכותו של המערער לרכישת דירה נשמרת, הגם שלא בדירה בה התגורר כל חייו – דומה כי יש בכך כדי לחרוג מהעיקרון שנקבע בסעיף 2 לחוק זכויות רכישה ולפיו "זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר " (והשוו לסעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה אשר משמר את זכויותיו של דייר בדירה הציבורית בה התגורר, הגם שהיא מיועדת להריסה). אכן, אם המשיבים היו מציגים טעם קונקרטי אשר מצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני, היה מקום לשקול במסגרת מאזן הנוחות את העובדה שלמערער נתונה הזכות לקבל דירה חלופית. ברם, בנסיבות בהן אינטרס קונקרטי כאמור לא הוצג, איני רואה מקום לשלול מראש את אפשרותו של המערער לקבל לידיו את הזכות לרכישת הדירה בה התגורר, ככל שייקבע במסגרת ערעורו כי הלה זכאי לכך. 32. נוכח האמור – הבקשה לסעד זמני מתקבלת בחלקה באופן הבא: עד למתן החלטה אחרת המשיבים יימנעו ממכירתה או הריסתה של הדירה וכן מכל פעולה אחרת אשר עלולה לסכל את האפשרות של רכישת הדירה על-ידי המערער במידה ויוחלט כך בערעור. יובהר שבמקרה בו גורמי המקצוע מטעמם של המשיבים יסברו שיש לנקוט בפעולות מיידיות ביחס למבנה, לרבות הריסתו, לשם שמירה על ביטחון הציבור, המשיבים יהיו רשאים לבצע פעולות כאמור גם מבלי לפנות לבית המשפט ולקבל את אישורו. נוכח העובדה שהמשיבים לא הציגו כל פגיעה שעלולה להיגרם להם מקבלת הבקשה לסעד זמני איני רואה מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה. כל אחד מהמשיבים יישא בהוצאות המערער בקשר עם בקשה זו בסך כולל של 3,000 ש"ח (6,000 ש"ח סך הכל). ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4565/22", "עת\"מ 12359-12-21", "עע\"מ 4955/20" ]	748,436
742,797	בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 9.2.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045650_T06.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4565/22" ]	748,437
739,303	בבית המשפט העליון עע"מ 4566/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. המועצה האזורית באר טוביה 2. חצב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור 2. ועדת המשנה להתנגדויות 3. משרד הבינוי והשיכון 4. רשות מקרקעי ישראל 5. עו"ד ליאור עמידור חוקר 6. המועצה המקומית בני עיי"ש צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערות תגשנה את סיכום טענותיהן עד יום 20.10.2022 בהיקף של עד 15 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 20.12.2022 בהיקף של עד 15 עמודים. 4. המערערות תגשנה סיכומי תשובה, אם הן חפצות בכך, עד ליום 22.1.2023 בהיקף של עד 3 עמודים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 20.10.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 31.5.2022 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045660_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4566/22" ]	748,438
737,288	בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 18.7.2022. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045670_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4567/22" ]	748,439
737,766	בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה; תשובת המשיבה 1 מיום 8.7.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המשיבה 1, בהיעדר תשובה מטעם המשיב 2, ובשל נימוקי הבקשה, הבקשה מתקבלת והעותרת פטורה מאגרה. ההליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045670_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4567/22" ]	748,440
737,830	בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לאיחוד תיקים בשם העותר: עו"ד רונן שקלרש החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה לאיחוד תיקים עד ליום 28.8.2022. ניתנה היום, ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045670_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4567/22" ]	748,441
741,895	בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי; בקשה לאיחוד הדיון בשם העותרת: עו"ד רונן שקלרש בשם המשיבה 1: עו"ד ענת גולדשטיין בשם המשיב 2: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מוריה פרימן החלטה התיק ידון במאוחד עם העתירות האחרות התוקפות את חוקתיות הוראת השעה (בג"ץ 1777/22 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת הפנים ושבע עתירות נוספות ). ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045670_E04.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4567/22", "בג\"ץ 1777/22" ]	748,442
742,757	בבית המשפט העליון בג"ץ 1777/22 בג"ץ 2300/22 בג"ץ 2377/22 בג"ץ 2407/22 בג"ץ 2448/22 בג"ץ 2485/22 בג"ץ 2741/22 בג"ץ 2826/22 בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות העותרים בבג"ץ 1777/22: עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ו-6 אח' העותרים בבג"ץ 2300/22: נג'יב זאיד ו-521 אח' העותרים בבג"ץ 2377/22: אגודת סנט איב ו-12 אח' העותרים בבג"ץ 2407/22: עבדאללה זאיד ו-4 אח' העותרים בבג"ץ 2448/22: סאברין סיטי ו-4 אח' העותרים בבג"ץ 2485/22: נוהא רימאוי ו-16 אח' העותרים בבג"ץ 2741/22: סונדוס אבו טאלב ו-25 אח' העותרים בבג"ץ 2826/22: מרכז ירושלים לזכויות אדם ו-17 אח' העותרת בבג"ץ 4567/22: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים בבג"ץ 1777/22, 2741/22 ו-2826/22: 1. שרת הפנים 2. הכנסת המשיבים בבג"ץ 2300/22: 1. שרת הפנים 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. הכנסת 4. מפקד כוחות צה"ל באיזור יו"ש 5. מדינת ישראל המשיבים בבג"ץ 2377/22 ו-4567/22: 1. הכנסת 2. משרד הפנים המשיבים בבג"ץ 2407/22: 1. ממשלת ישראל 2. שרת הפנים 3. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה 4. הכנסת המשיבים בבג"ץ 2448/22: 1. ממשלת ישראל 2. שרת הפנים 3. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה 4. הוועדה המייעצת לשרת הפנים 5. מפקד כוחות צה"ל באזור 6. קמ"ט רווחה המנהל האזרחי 7. מת"ק חברון – היתרים 8. הכנסת המשיבים בבג"ץ 2485/22: 1. ממשלת ישראל 2. שרת הפנים 3. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה 4. מפקד כוחות צה"ל באיזור יו"ש 5. הכנסת בקשה להארכת מועד מטעם משיבי הממשלה מיום 14.9.2022 בשם משיבי הממשלה: עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג; עו"ד יונתן נד"ב; עו"ד מוריה פרימן החלטה נוכח הנסיבות המפורטות בבקשה שבכותרת, ובשים לב לעמדות הצדדים, משיבי הממשלה יגישו את תגובתם המקדמית והמאוחדת לעתירות שבכותרת עד ליום 2.11.2022. הכנסת תגיש אף היא את תגובתה עד לאותו המועד. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22017770_V05.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 1777/22", "בג\"ץ 2300/22", "בג\"ץ 2377/22", "בג\"ץ 2407/22", "בג\"ץ 2448/22", "בג\"ץ 2485/22", "בג\"ץ 2741/22", "בג\"ץ 2826/22", "בג\"ץ 4567/22" ]	748,443
737,230	בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4568/22" ]	748,444

740,588

בבית המשפט העליון ע"א 4492/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. פרומול ניהול קניון לב תלפיות בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. מיקוד שמירה אבטחה שירותים וניקיון בע"מ 4. איילון חברה לביטוח בע"מ 5. הפניקס חברה לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, תודענה על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22044920_T06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4492/22" ]

748,297

741,499

בבית המשפט העליון ע"א 4492/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פרומול ניהול קניון לב תלפיות בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. מיקוד שמירה אבטחה שירותים וניקיון בע"מ 4. איילון חברה לביטוח בע"מ 5. הפניקס חברה לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 18.7.2022 המשיבים לא הגישו תשובתם לבקשה להוספת ראיה. ככל שהמשיבים מעוניינים להשיב לבקשה, יסירו מחדלם, וזאת עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044920_K07.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4492/22" ]

748,298

737,336

בבית המשפט העליון בש"א 4493/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: יונתן זנו נ ג ד המשיב: יעקב גרי בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בת"א 21640-02-20 מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לאחד מבתי משפט השלום במחוז צפון. מדובר בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקש, המייחסת לו פרסום לשון הרע. 2. המבקש טוען כי הוא מתגורר בקרית שמונה וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט בתל אביב בשל המרחק הרב ממקום מגוריו. עוד מעלה המבקש טענות שונות לחוסר סמכות מקומית, שלדבריו הועלו במסגרת בקשתו לסילוק התביעה על הסף מיום 17.9.2020. כן מציין המבקש כי נכון להיום, בית משפט השלום בתל אביב-יפו לא נתן מענה לטענותיו בסוגיית הסמכות. 3. דין הבקשה להידחות. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. המבקש לא עמד בנטל זה, ולמעט מקום מגוריו לא הצביע על זיקות הקושרות את התביעה למחוז הצפון. אשר לטענותיו של המבקש לחוסר סמכות מקומית – מקומן של אלה להתברר לפני הערכאה הדיונית. 4. אוסיף, כי הבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בשיהוי ניכר, המצדיק אף הוא את דחיית הבקשה. זאת, בשים לב לכך שהתביעה מושא הבקשה הוגשה עוד בחודש פברואר 2020, לכך שפסק הדין השני שניתן נגד המבקש בהיעדר הגנה בוטל עוד ביום 9.2.2022, ולכך שהתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 21.7.2022. 5. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044930_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4493/22" ]

748,299

739,714

בבית המשפט העליון ע"א 4494/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 20.6.2022 בתמ"ש 36604-04-16 שניתנה על ידי כבוד השופט א' שני בשם המערער: עו"ד נדב יריב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט א' שני ) מיום 20.6.2022 בתמ"ש 36604-04-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער . 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר, שבעניינם מתנהלים מזה כעשור הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה. ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המערער, אשר מתגורר בלטביה, בחודש אפריל 2016. ביום 6.7.2016 קיבל המותב את התביעה בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות של המערער או מי מטעמו. 2. כחמש שנים וחצי לאחר מכן, ביום 19.1.2022, הגיש בא-כוח המערער ייפוי-כוח מוגבל במסגרת ההליך, שלפיו המערער ממנה אותו ועורכי דין נוספים ממשרדו "אך ורק לצורכי הגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה בתמ"ש 36604-04-16, ולמטרה זו בלבד". עוד הובהר כי בא-כוח המערער לא יהיה רשאי לקבל כתבי בי-דין בשמו או עבורו, "ובכלל זה משרדו של בא כוח[ו] אינו ולא יהווה כתובת להמצאת כתבי בי דין עבור[ו]". על רקע זה ביקש בא-כוח המערער גישה להליך במערכת "נט המשפט". ביום 23.1.2022 דחה המותב את בקשת הגישה להליך – בציינו כי מייפוי-הכוח "יכול ומשתמע כי לא ישמש כתובת למסירה בשום הליך" – אך הבהיר כי המערער מורשה לעיין בתיק בעצמו. למחרת הגיש בא-כוח המערער ייפוי-כוח מתוקן, שבו הובהר כי אין מניעה להמציא לו כתבי בי-דין הנוגעים לבקשה שהוא מתעתד להגיש "אלא אך בעניינים אחרים ותיקים אחרים". ביום 25.1.2022 הורה המותב למשיבה להגיב להודעה. 3. ביום 30.1.2022 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין וטען, בין היתר, כי המשיבה לא המציאה לו את כתב התביעה כדין. המותב דחה את הבקשה ביום 31.1.2022, בציינו כי התצהיר שתומך בבקשת המערער לא נערך כדין וכי נראה שהמערער ידע על פסק הדין "לפחות בשנת 2020". 4. ביום 8.2.2022 הגישה המשיבה תגובה להודעה בעניין ייפוי-הכוח של המערער, וטענה, בין היתר, כי ייפוי-הכוח המוגבל נועד לסרבל את ההליך ולמנוע מסירת כתבי בי-דין לבאי-כוחו. בהמשך אותו היום הורה המותב על קביעת דיון בנושא – אשר התקיים ביום 20.2.2022, ללא התייצבות מטעם המערער. בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע המותב כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, וזאת הן מכיוון שהמערער ובא-כוחו לא התייצבו לדיון והן מכיוון שהבקשה צריכה להתברר במסגרת תובענה נפרדת. כמו כן ציין המותב, בעקבות דברי בא-כוח המשיבה בדיון, כי שאלת המסירה "כמעט ואיננה מוטלת בספק שעה שמבין אני כי אפילו בית המשפט בלטביה אישר דבר הידיעה וביצוע המסירה, גם את אכיפתו של פסק הדין". לבסוף חייב המותב את המערער בהוצאות המשיבה בסך 3,500 ש"ח. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 8.3.2022 הגיש בא-כוח המערער הודעה בה ציין, בין היתר, כי לא ידע על הדיון מיום 20.2.2022 ולא קיבל זימון אליו. 5. ביני לביני, ביום 8.2.2022 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 31.1.2022 (רמ"ש (מחוזי ת"א) 18012-02-22) – אשר התקבלה ביום 22.3.2022 תוך שנקבע כי התביעה לא הומצאה למערער כדין, בין היתר, מכיוון שהמשיבה לא ביקשה היתר להמצאה מחוץ לתחום. עוד נקבע כי המערער "ידע על פסק הדין זמן רב לפני שהגיש את בקשתו", אך חרף זאת אין מנוס מביטול פסק הדין שניתן בהליך. על רקע זה הוחזר התיק לדיון בפני המותב, וביום 23.3.2022 הגיש בא-כוח המערער הודעה המבהירה כי בשים לב לתנאים שנקבעו בייפוי-הכוח המוגבל, אין ביכולתו לייצג את המערער בשלב זה של ההליך. 6. ביום 14.4.2022 התקיים דיון בהליך, שאף אליו לא התייצב המערער או מי מטעמו. בפתח הדיון מתועדות השורות הבאות בפרוטוקול: "כב' הש' שני: איך רוצים להתקדם, הרי ברור שמשחקים איתך. [בא-כוח המשיבה]: משחקים איתי, כב' הש' שני: ברור. [בא-כוח המשיבה]: זה בעדינות. אגב, כב' הש' שני: ברור." כמו כן ביקש בא-כוח המשיבה, בין היתר, ליתן צו מניעה האוסר על המערער לבצע דיספוזיציה בנכסים הרשומים על שמו. בתום הדיון נתן המותב החלטה שבה ציין: "סברתי בשעתו ונדמה לי שהדברים ברורים כרגע לכל מי שעיניו בראשו, שפועלו של [המערער] אינו אלא בקבלת התחמקות, ולא משעה שאין הוא יודע אלא בכוונת מכוון להתחמק מן הדין. נדמה לי שהדברים ברורים. כאשר עו"ד מגיש ייפוי כוח, מנהל ערעור, ואז הוא מודיע לבית המשפט שמרגע זה אין עם מי לדבר ונא לחפש את [המערער] בלטביה, הרי היה ברור מראש שכוונת הדברים הייתה להכביד ולהקשות על [המשיבה], נדמה לי שמדובר בעד כל מי שעיניו בראשו כמו שאמרתי, בהתנהלות דיונית שאינה בתום לב. [...] למעשה, תמרן [המערער] לתוך אותו מקום שבו הבה נתחיל מחדש, הבה נחפש אותי מחדש, אף שידעתי את הדברים כאמור עוד משנת 2016." נוכח האמור קבע בית המשפט כי המשיבה רשאית "לבצע מסירות כטוב בעיניה מחוץ לתחום", לרבות המצאה לעורך הדין שהודיע כי אין לו ייפוי-כוח לייצוג המערער. כמו כן נתן המותב צו מניעה שאוסר על המערער לבצע דיספוזיציה "בכל נכס הזכות שוות הכסף שיש לו בארץ ובחו"ל" (כך במקור), וחייב את המערער בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח. לבסוף הבהיר המותב כי ככל שהמערער לא יתייצב לדיון הבא שייקבע בהליך, "יוחזר פסק הדין [...] על כנו". 7. ביום 7.6.2022 הגיש המערער ייפוי-כוח הממנה את בא-כוחו לייצגו בהליך נושא הערעור דנן, ובהמשך אותו היום הגיש בקשה לפסילת המותב. זאת, על רקע ההתרחשויות בדיון מיום 14.4.2022 וההחלטה שניתנה בסופו, אשר לטענת המערער מעידות כי המותב פועל מתוך דעה קדומה נגדו. בתוך כך טען המערער כי יש טעם לפגם בכך שניתן בעניינו צו "מרווה" ( Mareva ) מבלי שקדמה לכך בקשה בכתב בצירוף תצהיר; מבלי שפורט באילו נכסים מחזיק המערער בחו"ל; ללא הוראה בדבר התחייבות עצמית או ערובה; ומבלי שנקבע דיון במעמד הצדדים בנוגע לצו. עוד הדגיש המערער כי צו המניעה ניתן טרם המצאת כתב התביעה (אשר הומצא ביום 30.5.2022), במועד שבו המערער עדיין לא היה כפוף לסמכותו של בית המשפט קמא. לטענת המערער, מכלול האירועים הללו מצדיק את פסילת המותב, ולכל הפחות את העברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. עוד הלין המערער על התנהלות המשיבה לכל אורך ניהול ההליך, וטען כי לא ידע על ההתרחשויות בדיון מיום 14.4.2022 עד למועד שבו הומצא לו כתב התביעה, אשר הועבר לבא-כוחו יחד עם פרוטוקול הדיון. 8. המשיבה התנגדה לבקשת המערער, וביום 20.6.2022 התקיים דיון בנושא במעמד באי-כוח שני הצדדים, אשר טענו בעל-פה ביחס לבקשת הפסלות. בתום הדיון נתן המותב החלטה שבה קבע כי טענות המערער ממוקדות בהתרשמותו הסובייקטיבית ואינן מבססות עילת פסלות אובייקטיבית. עוד הדגיש המותב כי אינו מהרהר אחר החלטת בית המשפט המחוזי בעניין ביטול פסק הדין, ואולם אין בהכרעה זו "אלא את מה שיש בה, לאמור כי הכרעת בית המשפט המחוזי בדבר הצורך במסירה מחדש היא החלטה הנוגעת לדרכי מסירה ואין היא אומרת, מטוב ועד רע, בדבר דרכי התנהלותו של [המערער]". באופן ספציפי, כך הודגש, יש להבחין בין השאלה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי – האם בוצעה מסירה כדין – ובין "עצם השאלה על ידיעת ההליכים", ובהקשר אחרון זה אין חולק שההליכים "לא 'נפלו' כעת על [המערער] 'כרעם ביום בהיר'". מכל מקום, המותב הדגיש כי השגות המערער על ההחלטות שניתנו בהליך, ובכלל זה טענותיו בנוגע לסמכותו של בית המשפט, אין מקומן בבקשת פסלות. 9. באשר להתבטאות המותב לפיה המערער "משחק" במשיבה או בהליכים, הדגיש המותב כי דבריו "מביעים דעה על התנהלות לעת מסוימת" ואינם מקימים עילת פסלות, והוסיף: "מה גם [שהמערער] עצמו תרם לעניין, תוך שבא כוחו מציג ייפוי כוח שאינו נפוץ יחסית, רק לאותו דיון ספציפי שבשעתו הוצג לי ייפוי הכוח – מה שתרם לאווירה ולתחושה, אך אין בכך בסופו של יום, כאשר ייטענו הטענות שעדיין אינן נהירות לנו כלל ולא גולו כלל, כדי להביא לכך שדעתי ננעלה – לא היא." נוכח האמור דחה המותב את הבקשה לפסילתו תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ש"ח. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 30.6.2022 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 14.4.2022 בעניין צו המניעה (רמ"ש (מחוזי ת"א) 65963-06-22), ובקשה זו עודנה תלויה ועומדת. כמו כן, המערער הגיש כתב הגנה בהליך ביום 28.6.2022. 10. מכאן הערעור שלפניי. המערער חוזר על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות, ומדגיש בפרט כי לא ידע על הדיון שהתקיים ביום 20.2.2022 ומשכך לא היה מקום לחיובו בהוצאות המשיבה. עוד נטען כי התבטאויות המותב במהלך הדיון מיום 14.4.2022 מהוות "קביעות מובהקות ונחרצות" ביחס למערער ומעידות על דעה קדומה לגביו. באשר לאמור בהחלטת הפסלות, המערער מלין על הקביעה כי הוא "תרם" בהתנהלותו לביקורת שהביע עליו המותב, ולגישתו לא נפל כל פגם בייפוי-הכוח המוגבל שהגיש. מכל מקום, כך המערער, העובדה שהמותב התייחס להתרחשויות קודמות שבין הצדדים – שלהן "אין קשר ל'עת המסוימת' הנוכחית" – מחזקת כשלעצמה את המסקנה כי הוא מחזיק בדעה קדומה. 11. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות, משלא עלה בידי המערער להוכיח חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 12. טענות המערער נחלקות לשני מישורים עיקריים: האחד, השגות על החלטות שנתן המותב לאורך ההליך, ובפרט על צו המניעה שניתן ביום 14.4.2022; והשני, טענה כי התבטאויות המותב בדיון מאותו היום ובהחלטה שניתנה בסופו, מעידות על דעה קדומה ביחס למערער. 13. באשר למישור הראשון: כפי שנפסק לא אחת, החלטות ביניים שניתנות לאורך ניהול ההליך – ובפרט החלטות הנוגעות למתן סעד זמני – אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, ויש לבחון בכל מקרה לגופו אם התשתית הראייתית שבבסיס אותן ההחלטות והנימוקים שפורטו בהן, מעידים על "נעילת" דעתו של המותב (ראו, למשל: ע"א 3050/22 הוועד לשמירה על בתי הקברות המוסלמים בירושלים נ' עיריית ירושלים , פסקה 11 (2.6.2022); ע"א 8190/21 דהרי נ' לדרמן , פסקאות 15-11 (13.1.2022)). בענייננו, ההחלטה התמציתית שנתן המותב בעניין צו המניעה אינה כוללת קביעות עובדתיות או משפטיות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע על המותב בבואו לדון בהליך, ודומה כי המערער אף אינו טוען כך אלא ממקד את טענותיו בהשגות על ההחלטה לגופה. הוא הדין ביחס להחלטות הקודמות שנתן המותב לאורך ניהול ההליך ואשר פורטו לעיל. לפיכך, טענות המערער בהקשר זה הן "ערעוריות" במהותן, ומקומן אינו בבקשת פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים – והמערער אכן הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 14.4.2022, אשר טרם הוכרעה. 14. אף לא שוכנעתי כי המישור השני של טענות המערער – אשר מתמקד בהתבטאויות המותב מיום 14.4.2022 – מקים עילת פסלות בנסיבות העניין. אכן, ראוי שהשופט היושב בדין יתבטא תמיד באופן מתון, אך הבעת מורת רוח על התנהלות בעייתית של בעל דין או בא-כוחו אין בה, כשלעצמה, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (ראו והשוו: ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 12 (20.4.2021); ע"פ 3504/22 טראבין נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (22.6.2022)). בענייננו, הביקורת שהביע המותב על התנהלות המערער נבעה מהשתלשלות העניינים הבלתי-שגרתית בהליך, אשר פורטה לעיל בהרחבה. בשים לב להקשרם הכולל של הדברים, לא מצאתי כי יש בביקורת זו, או בעצם העובדה שהמותב התייחס להתרחשויות קודמות שאינן עומדות עוד להכרעתו, כדי להעיד על "נעילת" דעתו ביחס להמשך ניהול ההליך. מקובלת עליי הבהרת המותב לפיה התכוון להביע ביקורת באופן צופה פני עבר, בעניין התנהלות המערער "לעת מסוימת", וכי אין בכך כדי להשפיע על הטענות והסעדים שנתבקשו בהליך לגופו (ראו והשוו: ע"א 573/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (14.2.2022)). 15. נוכח כל האמור, לא שוכנעתי כי בנסיבות הענין דנן קמה עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. על כן הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22044940_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4494/22", "ש 36604-04-16", "ע\"א 3050/22", "ע\"א 8190/21", "ע\"א 782/21", "ע\"פ 3504/22", "ע\"א 573/22" ]

748,300

737,835

בבית המשפט העליון מ"ח 4496/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן המבקש: יוסי אוטמזגין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה למשפט חוזר בשם המבקש: עו"ד דוד גולן החלטה לפניי בקשה לקיום משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) בהרשעתו של המבקש בנהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], בנהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה זו, ובנהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. 1. כעולה מכתב האישום שהוגש נגד המבקש, ביום 26.1.2020, סמוך לשעה 15:40, נהג המבקש ברכב פרטי בעיר נס ציונה, חרף העובדה שרישיונו לנהיגה נפסל למשך 36 חודשים במסגרת פ"ל (תעבורה פ"ת) 9542-04-18 מדינת ישראל נ' אטמזגוין (עציר) (10.10.2018). לטענת המבקש לא הוא נהג ברכב, וזאת מפני שהיה במקום אחר באותו היום. ביום 9.8.2020 הרשיע בית משפט השלום לתעבורה מרכז (כב' סגן הנשיאה א' נוריאלי ) את המבקש במיוחס לו בכתב האישום. בית המשפט קבע כי המשיבה (להלן: המדינה ) עמדה בנטל להוכיח שהמבקש נהג ברכבו כמתואר בכתב האישום, ושהעובדה כי לעניין הנהיגה ברכב התבססה המדינה על עדות יחידה (עדות השוטר שראה את המבקש נוהג ברכב), לא מונעת את הרשעת המבקש במיוחס לו. בית המשפט קבע כי עדות השוטר הייתה ברורה, מהימנה וקונקרטית, וכי לא נותר בו ספק שהמבקש נהג ברכב. בנוסף, בית המשפט קבע כי עדותו של המבקש, אשר טען כי לא נהג ברכב, לא מהימנה, וכי חלק מטענותיו הן בגדר טענות כבושות. עוד נקבע כי טענת האליבי של המבקש, שלפיה בזמן האירועים נושא כתב האישום שהה בבדיקות רפואיות עם אשתו ובתו, לא מקימה ספק באשמתו וממילא אינה סותרת את גרסת המדינה. בהקשר זה קבע בית המשפט כי העובדה שאשתו של המבקש לא העידה לטובתו ביחס לטענת האליבי, יוצרת הנחה כי עדותה הייתה מסייעת לעמדת המדינה. לבסוף קבע בית המשפט כי על אף שיש ממש בטענות המבקש לגבי מחדלי חקירה בעניינו, אשמתו הוכחה מעבר לספק סביר ואין במחדלים האמורים כדי לשנות מכך. ביום 15.9.2020 גזר בית המשפט על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה, וכן הפעלת עונשי מאסר בפועל נוספים בגין תיקים קודמים (לצד עונשים נוספים, כמפורט בגזר הדין). המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין וביום 16.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית י' צלקובניק ) את הערעור. בית המשפט לא מצא להתערב בממצאי העובדה או המהימנות שקבע בית משפט השלום לתעבורה ולא ראה להתערב בעונש שהוטל על המבקש. בית המשפט הוסיף וציין כי קיים חיזוק לעדות המזהה בכך שהמבקש נראה נוהג ברכב המשפחתי. לשלמות התמונה יצוין, כי כפי שעולה מן הבקשה שלפניי, המבקש סיים לרצות את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו בגזר הדין. 2. מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה לא מפנה המבקש במפורש לאחת העילות למשפט חוזר שמנויות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט. חלף זאת, המבקש טוען כי עת שהתקיים ההליך בעניינו בבית משפט השלום לתעבורה, סירבה אשתו להעיד לטובתו בשל יחסיהם האישיים אשר עלו על שרטון, אך כעת היא מסכימה להעיד לטובתו, באופן שיתמוך בטענת האליבי שהעלה בהליך נושא הבקשה. לטענתו, עדותה של אשתו תוביל לביסוס טענת האליבי ותשפיע באופן ממשי על תוצאת ההליך. 3. לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הגם שהמבקש לא מציין זאת במפורש, דומה כי טענתו העיקרית היא שבידיו, בשלב זה, ראיה חדשה והיא עדותה של אשתו. העילה שקבועה בסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט עניינה בהצגת "עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון". על הטוען להתקיימותה של עילה זו מוטל נטל כבד, ועליו להוכיח כי יש בידו ראיות או עובדות בעלות "אמינות לכאורה", ושיהיה בהן, או בהשתלבותן עם החומר שהוצג לפני בית המשפט, פוטנציאל לשינוי תוצאות המשפט; על ראיות אלו, לבדן או בצירוף לראיות שהוצגו בהליך בו הורשע המבקש, להיות בעלות "משקל סגולי" אשר יש בו כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט (מ"ח 7550/21 חן נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (17.11.2021) (להלן: עניין חן ); מ"ח 1830/19 באשה נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (10.12.2020); מ"ח 9530/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (25.8.2020)). בנוסף, הראיות שמוגשות במסגרת העילה האמורה, נדרשות להיות חדשות באופן מהותי; כלומר, אין מדובר בראיות אשר ניתן היה להגישן בהליכים הקודמים, ומובאות אך בשלב זה כ"מקצה שיפורים" (מ"ח 5699/18 אזולאי נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (16.6.2020); מ"ח 5371/18 לבין נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (18.5.2020)). 4. המבקש לא הוכיח בבקשה דנן את התקיימות התנאים האמורים. לטענת המבקש, בשלב זה יש ביכולתו להביא לעדות את אשתו, אשר יש בה כדי לתמוך בטענת האליבי שלו. ואולם, בית משפט השלום לתעבורה ובית המשפט המחוזי דנו בטענת האליבי שהציג המבקש, וקבעו כי אין בכוחה לסייע למבקש בהוכחת חפותו. בכלל זאת, קבע בית משפט השלום לתעבורה כי נוכחותו במרפאה לא שוללת את האפשרות כי נהג בשעה 15:40 סמוך לביתו (סעיף 66 להכרעת הדין). זאת ועוד, בית משפט השלום לתעבורה עמד על ראיות נוספות שהיה בידי המבקש להביא כדי לתמוך בטענת האליבי שלו (סעיף 32 להכרעת הדין). משאלה הם פני הדברים, איני סבור כי הראיה החדשה לה טוען המבקש הינה בעלת "משקל סגולי" מספק שיש בה כדי להטות את תוצאת ההליך לטובתו. יתר טענותיו של המבקש – ובהן טענותיו שמופנות לעד התביעה ולמחדלי החקירה – הן טענות ערעוריות במהותן, וכידוע משפט חוזר אינו ערעור נוסף, ואינו משמש פלטפורמה להעלאת טענות שנידונו ונדחו בערכאות קודמות (מ"ח 3551/22 שטיינברגר נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (31.5.2022); עניין חן , פסקה 5; מ"ח 7372/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (29.10.2020)). הבקשה לקיום משפט חוזר נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22044960_M01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ח 4496/22", "מ\"ח 7550/21", "מ\"ח 1830/19", "מ\"ח 9530/17", "מ\"ח 5699/18", "מ\"ח 5371/18", "מ\"ח 3551/22", "מ\"ח 7372/20" ]

748,303

736,783

בבית המשפט העליון בג"ץ 4498/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיב: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מירב חורי החלטה העתירה תקבע לדיון היום, 3.7.2022, בשעה 17:00. תגובת המשיב תוגש במסגרת הדיון. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044980_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4498/22" ]

748,306

736,796

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4498/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותר: גהאד חמשה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשה למחיקת עתירה בהסכמה בשם העותר: עו"ד מירב חורי בשם המשיבה: עו"ד שרון הואש איגר פסק-דין לבקשת באת כוח העותר, אנו מורים על מחיקת העתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22044980_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4498/22" ]

748,307

737,185

בבית המשפט העליון עע"מ 4504/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ ג ד המשיבים: 1. אברהם סויסה 2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערת תגיש את סיכום טענותיה עד יום 29.9.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 21.11.2022 בהיקף של עד 12 עמודים. 4. המערערת תגיש סיכומי תשובה, אם היא חפצה בכך, עד ליום 15.12.2022 בהיקף של עד 2 עמודים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 29.9.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 2.1.2023 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045040_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4504/22" ]

748,317

738,070

בבית המשפט העליון בע"מ 4507/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה, ולחילופין בקשה לקיזוז סכום ההוצאות אם ייפסקו, מיום 3.7.2022; תשובה מיום 14.7.2022 החלטה הבקשה שבכותרת אינה מניחה תשתית ראייתית מלאה ועדכנית באשר למצבה הכלכלי של המבקשת, אין בה תיעוד מפורט של הוצאות, הכנסות ונכסי המבקשת. כך למשל, תדפיס חיובי כרטיס האשראי שצורף כולל חיובים לחודש אחד בלבד, ומתשובת המשיב עולה עוד כי המבקשת לא צירפה תדפיסים של חשבון בנק נוסף שבבעלותה, אשר אליו מעביר המשיב את תשלומי המזונות החודשיים. המבקשת אף לא פירטה אם ביכולתה להיעזר בסביבתה הקרובה לצורך תשלום האגרה והפקדת הערובה. יצוין עוד כי בבקשה לא פירטה המבקשת מהו החוב שנגדו מופנית בקשת הקיזוז הנזכרת בכותרת הבקשה. בנסיבות אלה, ואף מבלי להידרש לסיכויי ההליך במקרה הנדון, לא ראיתי להורות על מתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. יחד עם זאת, נוכח אינדיקציות לקשיים כלכליים מסוימים של המבקשת, הערובה תעמוד על סכום מתון של 6,000 ש"ח. האגרה תשולם והערובה תופקד עד ליום 28.7.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן התראה נוספת. באשר לבקשת המשיב לפסיקת הוצאות הרי שככלל, בית משפט זה לא נוהג לחייב בהוצאות בהליך של בקשת פטור מאגרה וערובה (ראו למשל: בע"מ 6489/13 פלונית נ' פלוני (7.11.2013); רע"א 8043/17 אביר (אגיב) נ' אביר (25.6.2018)) ולא ראיתי בנסיבות העניין לקבוע אחרת . ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045070_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 8043/17" ]

748,323

740,226

בבית המשפט העליון בע"ם 4507/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.1.2022 בעמ"ש 49680-12-20 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיאה א' ואגו, השופטת ג' לוין והשופט ג' דניאל בשם המבקשת: בעצמה החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. בנסיבות העניין, התשובה תוגש עד ליום 24.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045070_A03.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 49680-12-20" ]

748,324

742,001

בבית המשפט העליון בע"ם 4507/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.1.2022 בעמ"ש 49680-12-20 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיאה א' ואגו, השופטת ג' לוין והשופט ג' דניאל בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד מיה פילוסוף החלטה הבקשה תובא לדיון בפני הרכב. ניתנה היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045070_A06.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 49680-12-20" ]

748,326

737,942

בבית המשפט העליון רע"פ 4510/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: גדי ורקשטל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 23.06.2022 בעפמ"ק 26646-05-22 שניתן על ידי כבוד השופט צ' קאפח בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' קאפח ) בעפמ"ק 26646-05-22 מיום 23.06.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' יעקובוביץ ) בח"נ 59129-08-18 ו-ח"נ 59137-08-18 מיום 13.02.2022. 2. עיקרי העובדות הצריכות לעניין הן, כי המבקש קיבל הודעת תשלום קנס אשר עניינה עבירת חניה לפי סעיף 6(א)(2) לחוק עזר לתל אביב-יפו [העמדת רכב וחנייתו], התשמ"ד-1983. על-פי המתואר בהודעת הקנס, ביום 15.02.2018, החנה המבקש את רכבו במקום בו החניה אסורה לפי תמרור המוצב במקום, ברחוב בן יהודה בתל אביב. 3. בעניינו של המבקש התנהלו מספר רב של דיונים, במסגרת הליכים ח"נ 59129-08-18; ח"נ 59137-08-18; עפמ"ק 15776-06-21; ו-עפמ"ק 26646-05-22. מבלי להידרש לפירוט ההליכים השונים, אשר אינו נחוץ עבור הכרעה זו, יצוין כי המבקש הורשע ביום 13.02.2022 במיוחס לו בהודעת קנס זו, וביום 04.04.2022 נגזר עליו עונש בדמות של קנס בסך 500 ש"ח. 4. ערעור המבקש על הכרעת דינו נדחה. בית המשפט המחוזי הסתמך, בין היתר, על העובדה שהמבקש הודה, בפה מלא, בכך שעצר את רכבו במקום המתועד, שהינו ציר תחבורה ראשי ומרכזי בעיר, ובאופן המפורט בהודעת הקנס. בית המשפט המחוזי לא מצא ממש ביתר טענות המבקש, ולפיכך קבע כי אין עילה להתערבותו בהכרעת דינו. 5. המבקש מסרב להשלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי. 6. במסגרת הבקשה נטען כי נפלו בפסק הדין מספר שגיאות. בין היתר, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי המבקש הודה בעצירת הרכב, ובקבעו כי לא נפלו פגמים פרוצדורליים בהליך הדיווח על עבירת המבקש. דיון והכרעה 7. לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. 8. הלכה היא כי בקשה לרשות ערעור ב" גלגול שלישי " שמורה אך למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי-צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 4243/22 אוחנונה נ' מדינת ישראל (14.07.2022 ) ) . 9. המבקש אומנם ניסה לשוות לבקשתו נופך של דיון עקרוני, תוך הצגת שאלות תעבורתיות שונות בבקשתו. אולם, לא מצאתי כי אכן יש במי מ"שאלותיו" סוגיות עקרוניות של ממש, ואף אין הן נדרשות בענייננו. זאת, מכיוון שהבקשה דנא אינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ובהינתן שבנסיבות המקרה לא מתקיים חשש לעיוות דין או אי צדק המצדיקים מתן רשות ערעור – די בכך כדי להורות על דחיית הבקשה. 10. אחר דברים אלה יוער, כי לא נעלמה מעיני התנהלותו של המבקש במסגרת ההליכים המנויים לעיל, אשר יש בה טעם לפגם. 11. אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045100_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4510/22", "ח\"נ 59137-08-18", "ח\"נ 59129-08-18", "רע\"פ 4243/22" ]

748,329

737,017

בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את א. ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד אביעד שאולזון; עו"ד שירז פסנטין החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4511/22" ]

748,330

739,381

בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 - ב' לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את י. ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר בקשה להצטרף כמשיבה לעתירה בשם המבקשת: עו"ד אוהד יאראק; עו"ד עו"ד עופר הרמלך בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד אביעד שאולזון; עו"ד שירז פסנטין החלטה כמבוקש. המבקשת תצורף לעתירה כמשיבה ותגיש תגובה מטעמה עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F02.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4511/22" ]

748,331

741,769

בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את .י ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותי 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר 6. דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים 1-5 בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד אביעד שאולזון; עו"ד שירז פסנטין בשם המשיבים 1-5: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מתניה רוזין בשם המשיבה 6: עו"ד אוהד יאראק החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4511/22" ]

748,332

743,011

בבית המשפט העליון בג"ץ 4511/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. שלמה א. אנג'ל בע"מ 2. י. את .י ברמן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרת הכלכלה 2. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 3. המפקחת על המחירים 4. רשות התחרות 5. שר האוצר 6. דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה, שותפות מוגבלת בקשה בהסכמה למתן ארכה מטעם המשיבים 1-5 בשם העותרות: עו"ד ירון קוסטליץ בשם המשיבים 1-5: עו"ד יונתן ציון מוזס; מתניה רוזין בשם המשיבה 6: עו"ד אוהד יאראק; עו"ד עופר הרמלך החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 31.10.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045110_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4511/22" ]

748,333

736,871

בבית המשפט העליון בש"פ 4512/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: חסין מוסטפא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' נחלון) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בעמ"י 2637-07-22 בשם המבקש: עו"ד אכרם אבו לבדה החלטה 1. לפניי בקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' נחלון ), אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בעמ"י 2637-07-22. בגדרי החלטה זו, קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום ירושלים (השופט א' לנג ) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 במסגרת מ"י 52394-06-22, והורה כי המבקש לא ישוחרר לחלופת מעצר, וימשיך לשהות מאחורי סורג ובריח עד ליום 5.7.2022, שעה 12:00. 2. הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות לערור על מעצר ימים ב"גלגול שלישי", מה גם שלא מצאתי כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, באשר היא נסמכת על ראיות לכאורה שמעלות חשד סביר לביצוען של עבירות רכוש ועבירה של הסעת תושב זר אשר שוהה בישראל שלא כדין על ידי המבקש, ועל מסוכנותו, בפרט בשל שילובן של עבירות הרכוש עם העבירה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בנסיבות אלו הארכת מעצרו של המבקש נראית מוצדקת לחלוטין, בין היתר בשים לב לכך שמעצר הימים שלו הוארך, בעת הזאת, עד יום ג', 5.7.2022, בלבד. למותר לציין כי אין הצדקה ליתן רשות ערר אך לנוכח העובדה שבית המשפט המחוזי הפך את החלטתו של בית משפט השלום (ראו: בש"פ 107/12 פלוני נ' מדינת ישראל (12.1.2012); בש"פ 6031/14 קרעוש נ' מדינת ישראל (9.9.2014); וכן בש"פ 2974/15 אשכנזי נ' מדינת ישראל (20.5.2015)). זאת ועוד: בית משפט קמא היה ער לטענת המבקש כי המדינה נמנעה במכוון מלאפשר לו לעמוד בתנאי שחרורו, ובכך סיכלה את הגעתו לדיון בבית משפט קמא כשהוא משוחרר, וקבע – לאחר ששמע טענות באי-כוח הצדדים – כי אין בידו להכריע בה בשלב זה, והדגיש כי "ככל שלא ניתן עיכוב ביצוע על העוררת לאפשר לעצור למלא אחר תנאי שחרורו אלא אם קיימת מניעה עניינית מלעשות כן". לנוכח האמור, לא ניתן לקבוע כי חלה פגיעה שאינה מידתית בזכויותיו של המבקש. 3. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045120_F01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"י 52394-06-22" ]

748,334

736,872

בבית המשפט העליון בג"ץ 4513/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: ד"ר סמיון קושניר נ ג ד המשיב: משטרת ישראל- חולית הסמכות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אילה הוניגמן החלטה 1. מעיון בעתירה עולה שעניינה בהחלטת משרד הבריאות בנוגע לאי חידוש מינויו של העותר כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, וזאת בשל אי עמידתו של העותר בתנאי האמור בסעיף 245(1) לאותו החוק. 2. העותר ינמק עד ליום 10.7.2022 מדוע לא תידחה עתירתו על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת בהתאם לסעיף 5(1) בצירוף פרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, אשר מסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה "החלטה של רשות לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015". 3. לאחר קבלת תגובת העותר, יוחלט על המשך הטיפול בעתירה תוך התחשבות בכך שמשרד הבריאות לא צורף כמשיב לעתירה, ושהחלטת משרד הבריאות בעניינו של העותר טרם התקבלה. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045130_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4513/22" ]

748,335

737,490

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4513/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותר: ד"ר סמיון קושניר נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל – חולית הסמכות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אילה הוניגמן פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת משרד הבריאות, אשר טרם נתקבלה , האם לחדש את מינויו של העותר, ד"ר סמיון קושניר, כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן: חוק ההגנה ) – זאת, בשל אי עמידתו של העותר בתנאי האמור בסעיף 245(1) לאותו החוק. 2. העובדות הנדרשות לענייננו הינן כדלקמן: לטענתו, העותר מועסק במשרד הבריאות משנת 1994 כרופא וטרינר המפקח על ייבוא מוצרי מזון מן החי במעברי הגבול מטעם משרד הבריאות; ולאחר חקיקתו של חוק ההגנה, הוסמך לשמש כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לאותו חוק. ההסמכה כמפקח אינה קבועה. מעת לעת, נבחנת מחדש כשירותם של המפקחים לקבל הסמכה לתפקידם כאמור בסעיף 245 לחוק ההגנה, אשר קובע כדלקמן: "לא יוסמך מפקח לפי סעיף 244, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים." 3. בתאריך 18.10.2021 פנה משרד הבריאות למשיבה, משטרת ישראל, בבקשה לקבל את עמדתה בעניין הסמכתו המחודשת של העותר כקבוע בסעיף 245(1) לחוק ההגנה. בתאריך 3.11.2021 הודיעה המשיבה למשרד הבריאות שהיא מתנגדת לחידוש הסמכתו של העותר כמפקח. כפי שנמסר לעותר בפרפרזה שהועברה לו על-ידי המשיבה, הסיבה להתנגדות היא ש"בידי המשטרה מידע מודיעיני המצביע על מעורבותך בעבירות של טוהר המידות, בגינן קיימת מניעה לאשר קבלת ההסמכה". המשיב הגיש ערר נגד החלטת המשיבה בדבר התנגדות להסמכתו כאמור, ועררו נדחה ביום 7.6.2022. 4. ביום 22.5.2022 פנה משרד הבריאות לעותר וזימן אותו "לשימוע לפני שקילת פיטורין". במכתב הזימון נאמר כי "במסגרת תהליך חידוש ההסמכות של המפקחים ובחינת עמידתם בתנאי חוק, "הסמכת מועמדים לפי סעיף 245(1) ו-246 מחוק הגנת בריאות הציבור (מזון)" נתקבלה הודעה ממשטרת ישראל לפיה היא אינה מאשרת לך קבלת הסמכה". לדברי העותר, ביום 28.6.2022 נערך לו שימוע בפני סמנכ"לית משאבי אנוש במשרד הבריאות. במהלך השימוע, הובהר לעותר כי בהיעדר מידע על טיב המידע המודיעיני שבידי המשטרה משרד הבריאות אינו יכול להמשיך להעסיקו בתפקיד רגולטורי רגיש. עד למועד הגשת העתירה לא קיבל משרד הבריאות החלטה בעניינו של העותר. 5. ביום 4.7.2022 הוגשה העתירה שלפנינו בגדרה ביקש העותר שנוציא מלפנינו צו-על-תנאי המורה למשיבה להתייצב וליתן טעם כדלקמן: (1) "מדוע לא תבוטל החלטת המשיב [צ"ל: המשיבה – א.ש.] לשלול מהעותר סמכויות אכיפה על בסיס מידע מודיעיני בלבד, וזאת ביתר שאת על רקע תפקידו הרגולטורי, באופן המעמיד אותו הלכה למעשה בסכנת פיטורין מעבודתו"; ו-(2) "מדוע לא תבוטל החלטת המשיב [צ"ל: המשיבה – א.ש.] לשלול מהעותר האפשרות לקבל לעיונו את המידע המודיעיני על בסיסו שלל המשיב [צ"ל: [צ"ל: שללה המשיבה – א.ש.] סמכויות האכיפה שלו, או, לכל הפחות, פרפרזה של מידע זה". 6. ביום 4.7.2022 הוריתי לעותר לנמק מדוע לא תידחה העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת בהתאם לסעיף 5(1) בצירוף פרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים ) , אשר מסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי חוק ההגנה. 7. ביום 7.7.2022 הגיש העותר "הבהרה לעניין סמכות בג"ץ לדון בעתירה". בהברה זו נטען שהעתירה תוקפת את המלצת המשיבה בהתאם לסעיף 245(1) לחוק ההגנה, אולם היא אינה תוקפת את החלטת משרד הבריאות (שטרם התקבלה). כן נטען שהרשות אליה מתייחס פרט 33(2) האמור הינה משרד הבריאות באופן בלעדי, ולא המשטרה. באופן כללי נטען שחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים "אינו מקים סמכות לבתי משפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות על החלטות משטרת ישראל, ובכלל זה גם החלטות משטרת ישראל לפי חוק הגנה על בריאות הציבור". 8. דין העתירה להידחות על הסף. 9. הסעד הראשון המתייחס ל"החלטת המשיב לשלול מהעותר סמכויות אכיפה" הינו בסמכותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, כאמור בפרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. אין יסוד לטענת העותר לפיה פרט זה מתייחס באופן בלעדי להחלטות משרד הבריאות, שכן הפרט מדבר על החלטת "רשות" לפי חוק ההגנה, והמשטרה המגבשת את עמדתה, לכאן או לכאן, בגדרו של סעיף 245(1) לחוק היא בגדר רשות אשר פועלת לפי אותו חוק. כמו כן, אין ממש בטענת העותר כי בתי המשפט לעניינים מינהליים אינם מוסמכים לדון בהחלטות משטרת ישראל (ראו: פריטים 37 ו-60 לתוספת הראשונה ופרט 13 לתוספת השניה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים). 10. מעבר לכך, מדובר בסעד שאינו מובן שכן העותר כלל לא טען שנשללו ממנו סמכויות אכיפה אלא שייתכן ויוחלט שלא לחדש את הסמכתו. ולבסוף, סעיף 244 לחוק ההגנה קובע ש שר הבריאות הוא הגורם המוסמך להעניק ולשלול סמכויות אכיפה בהתאם לחוק ההגנה. אלא שהמשיב הבהיר שעתירתו כלל אינה מופנית כלפי החלטת משרד הבריאות והוא אף לא צירף את משרד הבריאות כמשיב לעתירה. בכל הקשור לסעד הראשון, אפוא, מן הדין לדחות את העתירה בשל קיומו של סעד חלופי, בשל אי-צירוף משיבים רלבנטיים, וכן בשל היעדר החלטה סופית של משרד הבריאות – נתון אשר הופך את העתירה למוקדמת. 11. סבורני כי מן הדין לדחות את העתירה גם בהקשרו של הסעד השני. החומר המודיעיני שהעותר מבקש לקבלו הוא מסווג מטבעו, והעותר קיבל לגביו פרפרזה. לעותר, מן הסתם, יש טענות נגד השפעתו הצפויה של חומר זה על החלטת משרד הבריאות אשר עתידה להתקבל בעניין המשך הסמכתו. ברם, כזכור, המלצת המשיבה בעניינו של העותר ניתנה במענה לפנייתו של משרד הבריאות, אשר נשלחה למשיבה כחלק מהליך בחינת חידוש הסמכתו של העותר. בנסיבות אלה, אין לראות בעמדתה של המשיבה בעניינו של העותר החלטה עצמאית. מדובר בהחלטת ביניים אשר מהווה חלק מהליך גיבוש החלטתו הסופית של משרד הבריאות בהתאם לסעיף 245 לחוק ההגנה. משכך הוא, ולאור ההלכות הידועות בנוגע לעתירה התוקפת החלטת ביניים, יש להמתין עד לקבלת ההחלטה הסופית בעניינו של העותר, ורק אז, אם העותר יחפוץ בכך, יוכל הוא להגיש עתירה נגד ההחלטה הסופית ונגד החלטות הביניים אשר התקבלו במהלך גיבושה (ראו והשוו: בג"ץ 4366/21 חברת סי בר בע"מ נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות , פסקה 11 (3.10.2021)) . מובן מאליו הוא, שכל טענותיו של העותר תהיינה שמורות לו. במסגרת עתירתו נגד החלטת משרד הבריאות – ככל שעתירה זו תוגש כדבעי לערכאה מוסמכת – יוכל בית המשפט לעיין בחומר החסוי בעניינו של העותר בהתאם ובכפוף לכללים המקובלים (ראו, בין היתר: עע"מ 2155/21 אביקזר נ' משרד האוצר המפקח על נותני שירותים פיננסיים (8.11.2021)). 12. סוף דבר – העתירה נדחית. העותר ישלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045130_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4513/22", "בג\"ץ 4366/21", "עע\"מ 2155/21" ]

748,336

736,855

בבית המשפט העליון בג"ץ 4514/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: חליל אחמד אבו עיד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו-סנינה החלטה 1. התיק יקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי היומן. 2. המשיבים יגישו תגובתם לעתירה עד 24 שעות לפני מועד הדיון שיקבע. 3. העותר פטור לבקשתו מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045140_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4514/22" ]

748,337

737,580

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4514/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: חליל אחמד אבו עיד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מיום 7.7.2022 למחיקת העתירה בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין בהסכמת הצדדים ובהמשך להודעת העותר לפיה אינו עומד על עתירתו – אנו מורים על מחיקתה, תוך שמירת טענות וללא צו להוצאות. האגרה תושב לעותר בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045140_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4514/22" ]

748,338

736,873

בבית המשפט העליון בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד לירון נחום החלטה 1. המשיב 3 יגיב לעתירה עד ליום 4.8.2022; היועץ המשפטי לשיפוט הרבני רשאי להגיב גם הוא לעתירה עד ליום 4.8.2022, ובפרט לטענות העותרת לפיהן יש לראות בד"ר הדר כמומחית מטעמו של המשיב 3, וכי המשיב 1 לא אִפשר לעותרת לחקור את ד"ר הדר על חוות דעתה או להגיב אליה. 2. בנוגע לבקשה לסעד זמני, לא ראיתי להיעתר לה בעת הזו. המשיב 1 נדרש לבקשה דומה בהחלטתו מיום 9.6.2022 בה קבע כי "מתווה זה הוא הסיכוי האחרון למצות את חידוש הקשר עם האב, אין בהחלטה זו כל סבירות כי הקטינים יפגעו, הגם שייתכן ותיגרם להם אי נוחות [...] אין כל חשש להעביר את מס' הטלפון של הקטינים לאב שעה שהובהר לאם כי ניתן להתקין אפליקציה להקלטת כל שיחות הטלפון והצגתם לפני ביה"ד, כך שהפיקוח מסור לביה"ד באופן מלא. משכך אנו פונים לאם ומבהירים את עמדתנו כי הסבירות לפגיעה בקטינים היא מזערית, בעוד שניתוק הקשר עם האב טומן בחובו פגיעה מהותית ומתמשכת". החלטתו זו של המשיב 1 התקבלה לאחר שהמשיב 1 התרשם באופן בלתי אמצעי מהצדדים ומחוות הדעת השונות שעמדו לפניו, ולאחר שבהחלטות קודמות ראה המשיב 1 לנכון להגביל באופן משמעותי את המפגש בין המשיב 3 לילדיהם המשותפים לו ולעותרת. בנסיבות אלה, וכאמור, איני רואה לנכון להיעתר לבקשה לסעד זמני בעת הזו. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045150_F03.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4515/22" ]

748,339

740,019

בבית המשפט העליון בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד לירון נחום בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל החלטה מעיון בתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני מיום 4.8.2022 נראה שעל-פניו, נוכח החלטת המשיב 1 מיום 14.7.2022 והודעת המומחית המקצועית מיום 24.7.2022, נתייתר הצורך בבירור העתירה; העותרת תודיע אפוא עד ליום 14.7.2022 האם היא עומדת על עתירתה. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045150_F04.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4515/22" ]

748,340

740,436

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד לירון נחום בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל פסק-דין בהסכמת העותרת, העתירה תמחק; נוכח מחדלה של העותרת, שלא דיווחה במועד על שינוי הנסיבות אשר הביאו להתייתרות העתירה, לא ראינו לנכון להיעתר לבקשתה לפסיקת הוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045150_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4515/22" ]

748,341

740,763

בבית המשפט העליון בג"ץ 4515/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בטבריה 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 3. פלוני בקשה מיום 15.8.2022 להחזר אגרה החלטה כמבוקש, האגרה תושב בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045150_T07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4515/22" ]

748,342

741,161

בבית המשפט העליון עע"מ 4516/22 עע"מ 4917/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ראש המועצה המקומית עילוט 2. המועצה המקומית עילוט 3. ועדת המכרזים שליד מ.מ עילוט נ ג ד המשיבות: 1. רשת עמל 1 בע"מ 2. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערים בהליכים שבכותרת, יגישו את סיכום טענותיהם כמערערים, עד ליום 7.9.2022, בהיקף של 8 עמודים, כל אחד. 3. משיבה 1 בהליכים שבכותרת, תגיש את סיכום טענותיה, במסמך אחד , עד ליום 23.10.2022, בהיקף של עד 15 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחין המשיבה בין טענותיה בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. המערערים בהליכים שבכותרת, יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך), עד ליום 14.11.2022, בהיקף של עד 2 עמודים, כל אחד. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 1.12.2022 בשעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045160_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4516/22", "עע\"מ 4917/22" ]

748,343

739,553

בבית המשפט העליון ע"א 4517/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. גנריאטה אניסימוב 2. ויאצסלב אניסימוב נ ג ד המשיבה: כלל חב' לביטוח בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 24.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045170_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4517/22" ]

748,344

742,313

בבית המשפט העליון ע"א 4517/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. גנריאטה אניסימוב 2. ויאצסלב אניסימוב נ ג ד המשיבה: כלל חב' לביטוח בע"מ בקשה לארכה להגשת תשובה לערעור מיום 8.9.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבה רשאית להגיש את תשובתה לערעור עד ליום 31.12.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045170_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4517/22" ]

748,345

737,239

בבית המשפט העליון רע"א 4518/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. צילה הס 2. שלמה האס 3. לאה רוזנברג 4. ניצחיה פייבלוביץ נ ג ד המשיבים: 1. עבד אלכרים דלק 2. נדה דלק 3. גמילה תורקמן 4. מוחמד דלק 5. נגלה דלק 6. אברהים דלק 7. מראם דלק 8. ריתאם לוטפי 9. יוסף לוטפי בשם המבקשים: עו"ד ארז אסרף בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 2.5.2022, בע"ר 13719-04-22, שניתנה על ידי כבוד השופטת שרה דותן החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 2.5.2022, בע"ר 13719-04-22 (השופטת ש' דותן ), שבגדרו נדחה ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 3.3.2022, בע"א 40573-11-21 , שבה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק הערעור על הסף, מחמת איחור בהגשתו. למקרא החלטת הרשמת ופסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, אף ללא צורך בתשובה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. מתן הרשות לערער גם אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטת הרשמת, שעברה גם תחת שבט ביקורתו של בית המשפט המחוזי – מנומקת, מפורטת, ויש בה כדי ליתן מענה לטענות המבקשים. בשולי הדברים, מצאתי לנכון לחזור ולהזכיר, כי "על שופטים המכהנים כרשמים ונותנים החלטות בתפקידם כרשמים לציין בחתימתם באופן מפורש כי ההחלטה ניתנה על ידם בתוקף תפקידם כרשמים" (רע"א 9497/11 פיקלר נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה , פסקה 8 (15.2.2012)). החלטת השופטת מיום 3.3.2022, ניתנה ב'כובעה' כרשמת, אך נחתמה בטעות בתואר "שופטת". "אכן, נדרשת תשומת לב רשמים המכהנים גם כשופטים ל'כובע' המתאים בעת מתן החלטה" (רע"א 392/21 סורוקר נ' אבידר , פסקה 4 (16.2.2021). בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045180_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4518/22", "בע\"א 40573-11-21", "רע\"א 9497/11", "רע\"א 392/21" ]

748,346

736,920

בבית המשפט העליון בג"ץ 4520/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: ד"ר טל זכרין נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - היועמ"ש 2. מטנו אדטי סיקוקו עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד חופן שטרייכר; עו"ד אלעד פלג החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045200_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4520/22" ]

748,348

741,770

בבית המשפט העליון בג"ץ 4520/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: ד"ר טל זכרין נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. מטנו אדטי סיקוקו בקשה להארכת מועד מטעם המשיבה 1 בשם העותרת: עו"ד אלעד פלג בשם המשיבה 1: עו"ד שרון הואש-איגר בשם המשיב 2: עו"ד עומר אליה החלטה כמבוקש וכמוסכם; תגובת המשיבה 1 לעתירה תוגש עד ליום 13.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045200_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4520/22" ]

748,349

742,568

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4520/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: ד"ר טל זכרין נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- היועמ"ש 2. מטנו אדטי סיקוקו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אלעד פלג; עו"ד חופן שטרייכר בשם המשיבה 1: עו"ד שרון הואש-איגר בשם המשיב 2: עו"ד עומר אליה פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה לדחות את הערר שהגישה העותרת על החלטת רשויות התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד המשיב 2 (להלן: הנילון ) . 2. מהאמור בעתירה עולה שבמהלך שנת 2020 הכירו העותרת והנילון, אזרח קניה ותושב ישראל, החלו לקיים קשר זוגי ואף עברו להתגורר במשותף. בחודש דצמבר 2020 נסעו העותרת והנילון, ביחד עם בִּתה של העותרת ובִתו של הנילון, לביקור משותף בקניה, מולדתו של הנילון. העותרת מתארת בעתירתה שבמהלך הטיול התדרדרו היחסים בין השניים, בין היתר נוכח יחסו הרכושני והפוגעני של הנילון אל העותרת. 3. במרכזה של העתירה עומדת טענתה של העותרת לפיה בשעות הבוקר של יום 1.1.2021, במהלך שהותם המשותפת של העותרת והנילון בקניה, היא התעוררה בחדרה במלון כאשר הנילון נוגע בה ומבקש לקיים עמה יחסי מין. לטענת העותרת, היא סירבה לכך ללא הועיל ואף הנידה את ראשה מצד לצד בתנועת "לא", אולם פעולותיה לא מנעו מהנילון לקיים עמה יחסים: הנילון בעל אותה ללא הסכמתה, תוך כדי שהיא בוכה. 4. ביום 7.1.2021, מספר ימים לאחר חזרתם מקניה של העותרת והנילון, הגישה העותרת תלונה במשטרת ישראל בגין המעשה המתואר לעיל, וטענה שהנילון אנס אותה. 5. כפי שדווח לנו על-ידי המשיבה 1, מדינת ישראל – היועצת המשפטית לממשלה, עוד באותו יום נחקר הנילון בסיוע מתורגמן. במסגרת הודעתו טען הנילון טענות שונות בנוגע להתנהגותה של העותרת במהלך הטיול. בנוגע לאירוע הנטען טען הנילון שהוא והעותרת קיימו יחסי מין במהלך שהותם המשותפת בקניה, אולם לא ביום 1.1.2021. 6. ביום 11.1.2021 נחקרה גרושתו של הנילון, אשר הציגה הודעות שבִּתם המשותפת שלה ושל הנילון שלחה לה מקניה. לטענת גרושתו של הנילון, העותרת ניסתה לחטוף את בִּתם המשותפת שלה ושל הנילון במהלך הטיול בקניה. 7. לאחר פעולות החקירה שננקטו, הועבר תיק החקירה לפרקליטות מחוז דרום עם המלצה לסגירת התיק. לאחר בחינת התיק על-ידי פרקליטות המחוז הוחלט על החזרתו למשטרה לשם ביצוע השלמות חקירה. במסגרת השלמות החקירה נקטה משטרת ישראל במספר פעולות חקירה ובהן זימון העותרת למסירת הודעה נוספת וכן חקירה נוספת של הנילון, שאחריה נערך עימות בינו לבין העותרת. כפי שדווח לנו על-ידי המשיבה 1, עיקרו של העימות היה סביב הפער בין גרסת העותרת לפיה השניים קיימו יחסי מין "כל יום לפחות" לגרסתו האחרונה של הנילון, אשר סותרת את גרסתו הקודמת, לפיה השניים כלל לא קיימו יחסי מין בכל שהותם המשותפת בקניה. להשלמת התמונה אציין שהמשיבה 1 דיווחה לנו כי ישנם פערים מסוימים בין הודעותיה השונות של העותרת בנוגע לפרטי האירוע נושא התלונה. 8. ביום 26.5.2021 נחקרה חברתה של העותרת (להלן: החברה ) . במסגרת הודעתה תיארה החברה את התנהגות הנילון כפי שתוארה לה על-ידי העותרת. בין היתר הציגה החברה הודעות שהוחלפו בינה לבין העותרת ביום 1.1.2021, היום בו התרחשו האירועים נושא התלונה. נוכח חשיבותן של ההודעות לענייננו, אביאן כלשונן: "העותרת: ...שכב איתי בכוח בבוקר... בזמן שאני בוכה. הלך רותח. הוא איבד את זה. החברה: מה פתאום בכוח?! העותרת: לא בכוח להכאיב, בכוח לנסות לגמור את זה בסקס למרות שאני בוכה. הוא לא יודע ולא מוכן ללמוד לדבר. החברה: חבל מאוד בשבילו." 9. כן מסרה החברה בהודעתה, כי יום לאחר ההתכתבות המצוטטת נערכה שיחת וידאו בינה לבין העותרת במסגרתה אמרה לה העותרת כי פירשה את האירוע המתואר כניסיון של הנילון להתפייס עמה ורק בהמשך הבינה שלמעשה מה שחוותה היה אונס. 10. כן דווח לנו על-ידי המשיבה 1 שבמסגרת השלמת החקירה נחקרה בשנית גם גרושתו של הנילון, אשר חזרה על טענתה לפיה העותרת ניסתה לחטוף את בִּתה בקניה, ואף הוסיפה "תמונה מורכבת של העותרת". 11. לבסוף התקיים ראיון עם העותרת במשרדי פרקליטות מחוז דרום, אשר ביחס אליו ציינה המשיבה 1 "כי ראיון זה לא סייע לביסוס תשתית ראייתית מספקת". 12. לאחר ביצוען של הפעולות השונות במסגרת השלמת החקירה נבחן חומר הראיות על-ידי פרקליטות המחוז, אשר החליטה לסגור את התיק מחמת חוסר ראיות מספיקות. 13. העותרת לא קיבלה את הכרעתה של פרקליטות המחוז והגישה עליה ערר. 14. ביום 9.12.2021 החליטה המשנה לפרקליט המדינה לדחות את הערר. בהחלטתה נקבע כי לאחר בחינת הערר והחומר הרלבנטי בעניינו לא נמצא לנכון לשנות מההחלטה לסגור את התיק. בנימוקי ההחלטה אשר נמסרה לעותרת נכתב כדלקמן: "אף אם נניח, לצורך הדיון בלבד ובשונה מהכחשת הנילון, כי בין הצדדים קוימו יחסי מין במועד הנטען, נראה כי בנסיבות העניין לא ניתן יהא לקבוע, ודאי לא ברמת הוודאות הגבוהה הנדרשת בהליך הפלילי, כי היסוד הנפשי הנדרש לביסוס יסודות העבירה מתקיים. כך, בהודעה כתובה שנשלחה על ידי העוררת [העותרת לפנינו – א.ש.] לחברתה, הודעה שצורפה לתיק, נרשם על ידי העוררת, כי "לא בכוח להכאיב. בכוח לנסות לגמור את זה בסקס למרות שאני בוכה. הוא לא יודע ולא מוכן ללמוד לדבר". ואם העוררת כך, ספק אם הנילון עצמו – שכאמור מכחיש את הדברים מכל וכל – יכול היה להבין שהעוררת אינה מעוניינת לקיים עימו יחסים באותה עת. במצב דברים זה, ואף לאחר מתן משקל לכלל טענות העוררת בערר, אין ראיות מספיקות לצורך העמדת הנילון לדין פלילי, הליך הדורש 'אפשרות סבירה להרשעה'". 15. ביום 17.2.2022 הגישה העותרת "בקשה להגשת ערר בשנית", וצירפה לפנייתה נוסח חדש של ערר. לטענת העותרת, הגשת הערר הנוסף נדרשה בשל היעדר המיומנות של בא-כוחה הקודם. 16. ביום 23.5.2022 הודיעה מחלקת עררים בפרקליטות לעותרת כי הוחלט לדחות את בקשתה להגשת ערר נוסף. בהודעה זאת נמסר לעותרת, בין היתר, כדלקמן: "בפתח הדברים יובהר כי אין זכות ערר על החלטה בערר ובוודאי שאין לעוררת [העותרת לפנינו – א.ש.] זכות להגיש ערר נוסף לאחר שעררה הקודם נדחה, לפיכך הבקשה נדחית על הסף. מעבר לצורך נוסיף כי אכן יש משמעות לטיעונים שנטענים בתיק הערר, אך התיק נבחן על סמך הראיות המצויות בו, ובעניין זה הן פרקליטות מחוז דרום (במסגרת גניזת התיק) והן מחלקת עררים והמשנה לפרקליט המדינה (במסגרת הערר), בחנו את חומר הראיות ולא מצאו כי קיימת תשתית ראייתית להעמדת הנילון לדין פלילי." 17. מכאן העתירה. 18. לטענת העותרת, ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד הנילון היא החלטה "בלתי סבירה באופן קיצוני". טענתה של העותרת, בעיקרה, היא כי רשויות התביעה לא הסיקו את המסקנה הנכונה מחומרי החקירה שעמדו לפניהן, וכי נפלו מחדלים מהותיים בחקירת תלונתה של העותרת. ואלו הם הכשלים הנטענים עליהם עמדה העותרת: לא ניתן משקל מספיק לסתירות המהותיות בגרסאותיו של הנילון בחקירותיו אל מול גרסתה העקבית והקוהרנטית של העותרת; לא ניתן משקל להתנהגות הצדדים בעימות שנערך בין העותרת לבין הנילון; לא ניתן משקל להתכתבויותיה בזמן אמת של העותרת עם חברותיה הקרובות, להן סיפרה על אשר אירע; רשויות התביעה לא התייחסו לכך שהעותרת פנתה לטיפול נפשי, פסיכולוגי ופסיכיאטרי עקב האירוע שחוותה; רשויות התביעה לא חקרו את בִּתה הקטינה של העותרת (שהייתה בת 12 במועד האירוע הנטען) ואת בִּתו הקטינה של הנילון (שהייתה בת 10 במועד האירוע הנטען). לטענת העותרת, התייחסות נכונה לראיות שעמדו לפני רשויות התביעה והשלמת החקירה באופן עליו עמדה היתה מביאה את רשויות התביעה למסקנה שיש להגיש כתב אישום נגד הנילון. 19. לאחר עיון בעתירה הורתי למשיבים להגיש את תגובתם. 20. בתגובת המשיבה 1 נטען שיש לדחות את העתירה על הסף, שכן העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת רשויות התביעה. נטען כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של הראיות, ובנסיבות אלה אין מדובר במקרה קיצוני וחריג אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטת רשויות התביעה; המשיבה 1 הוסיפה וטענה שיש לדחות את טענות העותרת גם לגופן. עיקר טענתה של המשיבה 1 בעניין זה היא שגם אם נקבל לצורך העניין את גרסת העותרת לפיה העותרת והנילון קיימו יחסי מין בחדרם במלון בקניה בבוקרו של יום 1.1.2021, אין בנמצא ראיות מספיקות על-מנת לבסס את היסוד הנפשי של הנילון, הנדרש לשם הרשעה בעבירת האונס. בעניין זה ציטטה המשיבה 1 את ההודעה ששלחה העותרת לחברתה לפיה יחסי המין קוימו "לא בכוח להכאיב. בכוח לנסות לגמור את זה בסקס למרות שאני בוכה." כן הוסיפה המשיבה 1, "ומבלי להפחית מתפיסת העותרת את האירוע והדברים בכללותם", כי קיים פער בין תיאוריה של העותרת את האירוע הנטען בסמוך למועד התרחשותו לבין האופן בו תואר על-ידה לאחר מספר ימים. נטען שנוכח האמור קביעת המשיבה 1 לפיה לא יהיה ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת בהליך הפלילי את היסוד הנפשי הדרוש לביסוס יסודות העבירה – ומשכך הוא, אין אפשרות סבירה להרשעת הנילון – היא קביעה סבירה לחלוטין. 21. להשלמת התמונה אציין שהמשיבה 1 התייחסה גם לטענות נקודתיות שעלו בעתירה. בנוגע לטענת העותרת לפיה בִּתה הקטינה ובִתו הקטינה של הנילון לא נחקרו השיבה המשיבה 1 שההחלטה התקבלה גם בהנחה שהיה ניתן להוכיח את גרסת העותרת לפיה העותרת והנילון קיימו יחסי מין. בנסיבות אלה לא היה צורך ותועלת בחקירת הקטינות, על כל המשתמע מכך; בנוגע לטענה לפיה בידי רשויות התביעה לא היו תכתובות נוספות ששלחה העותרת לחברותיה בסמוך לאירוע הנטען, השיבה המשיבה 1 כי טענה זו נטענה לראשונה במסגרת העתירה. לגופם של דברים נטען שגם לאחר עיון בהודעות נמצא שאין בהן כדי לסייע בהוכחת היסוד הנפשי של הנילון. כן ביקשה המשיבה 1 להוסיף כי "במסגרת גיבוש תגובת המדינה לעתירה, נבחנו על ידי הגורמים הנוגעים בדבר אף הטענות שנטענו במסגרת הערר השני, ולא נמצא כי יש בהן כדי לשנות מן ההחלטה שנתקבלה". 22. הנילון בחר שלא להגיב לעתירה. 23. אקדים ואומר שבעתירה לא נטענו טענות בנוגע להחלטה לדחות על הסף את בקשת העותרת להגיש ערר נוסף, ומשכך לא מצאתי לנכון להתייחס להחלטה זו. 24. לאחר עיון בכתובים, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה מבוררת להתערבותנו. "הלכה מושרשת ו ידועה היא, כי בכל הנוגע לפתיחה בחקירה, סגירתה, וענייני העמדה לדין, נתון לרשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר. התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה – תֵעשה במשֹוּרה, במקרים חריגים בלבד, או כאשר נמצא כי יש בהחלטה שנתקבלה משום עיוות דין" (ראו: בג"ץ 3927/20 דמתי נ' משרד המשפטים – פרקליטות המדינה המחלקה לחקירות שוטרים , פסקה 6 (10.11.2020); כן ראו: בג"ץ 6781/21 לנגוצקי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 21 והאסמכתאות שם (8.8.2022)). 25. עיון בהחלטות רשויות התביעה, על גלגוליהן השונים, מגלה שעסקינן בהחלטה המתבססת על חומרי החקירה והראיות אשר עמדו לפני רשויות התביעה, ועל הערכתן המקצועית של רשויות התביעה לפיה חומר הראיות שבתיק אינו מבסס דיו את היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירה, ברמת ההוכחה הנדרשת בדין הפלילי; ומשכך הוא, אין אפשרות סבירה להרשעה. החלטה זו היא החלטה מקצועית של רשויות התביעה אשר התקבלה על בסיס הראיות שעמדו לפניהן. נושאה של החלטה זו נמצא בליבת הסמכות שניתנה לרשויות אלה. עם כל האמפתיה לעותרת ולחוויה הקשה שחוותה, העתירה שלפנינו אינה מגלה כל פגם, כל שכן פגם משמעותי, באופן קבלת ההחלטה ובהחלטה גופה. בנסיבות אלה לא נוכל – וממילא לא נרצה – להיכנס לנעליהן של רשויות התביעה ולהתערב בהחלטתן. 26. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045200_F03.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4520/22", "בג\"ץ 3927/20", "בג\"ץ 6781/21" ]

748,350

737,491

בבית המשפט העליון רע"א 4525/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשים: 1. ששון נמני 2. רן נמני נ ג ד המשיבים: 1. דרור חוטר ישי 2. אסנת חברה לעבודות קבלניות בע"מ 3. שלתם בנין בע"מ 4. ע. צובארי בנין בע"מ 5. אלי דרוויש 6. רפאל שוחט 7. יצחק שוחט 8. יעקב גבריאלי 9. ג.ש.י.ב נכסים והשקעות בע"מ 10. איציק הובלות ואריזות חקלאיות בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי וש' יעקובוביץ) שניתן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 בשם המבקשים: עו"ד דוד שידלובר; דנה ישטוב החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח , ס"נ, י' אטדגי ו ש' יעקובוביץ ) אשר ניתן ביום 30.3.2022 ותוקן ביום 11.5.2022 בע"א 54216-09-20, בע"א 55951-09-20, בע"א 58973-09-20 ובע"א 16897-10-20 (אשר נדונו במאוחד), ואשר קיבל בחלקו את ערעורו של המשיב 1 על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט ע' הדר ) אשר ניתן ביום 19.7.2020 בת"א 59532-05, במסגרתו חויבו המבקשים והמשיבים 5-2, ו-8 לשלם למשיב 1 סכומים שונים עבור שימוש שעשו במקרקעין משותפים מושא הסכסוך. 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ודוק: שאלת הקשר הסיבתי בין השימוש שעשו המבקשים במקרקעין לבין מניעת השימוש על ידי המשיב 1 – חרף ניסיון המבקשים לשוות לה נופך משפטי כללי – נוגעת לממצאים שבעובדה אשר נקבעו על ידי הערכאות קמא כפי שנקבעו – ובהם אין להתערב. 5. כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. 6. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 7. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045250_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4525/22", "בע\"א 54216-09-20", "בע\"א 55951-09-20", "בע\"א 58973-09-20" ]

748,355

737,018

בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל בקשת המערער מיום 4.7.2022 לפטור מאגרה וערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4526/22" ]

748,356

738,390

בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל בקשה לפטור מאגרה ומערובה; תשובת המשיבה 2 מיום 10.7.2022 החלטה לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בהליך שבכותרת. הערעור נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' דניאל ) מיום 25.5.2022 בפש"ר 62048-12-18, בגדרה בוטל צו הכינוס שניתן לנכסיו של המערער, בשל היעדר תועלת לנושים בניהול הליך פשיטת הרגל בעניינו. המערער טוען כי משכורתו החודשית עומדת על סך של 7,000 ש"ח, והוא הצליח בקושי רב לגייס את סכום האגרה הנדרש (העומד על סך של כ-3,000 ש"ח). הנאמנת, היא המשיבה 2, מתנגדת מצידה לבקשה. דין הבקשה להידחות. מלבד תצהיר לקוני ביותר, המערער נמנע מלצרף לבקשה תשתית עובדתית וראייתית כלשהי המלמדת על מצבו הכלכלי. המערער אף מיוצג בידי עו"ד, והוא לא הבהיר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי. לכך יש להוסיף כי בידי המערער עלה לגייס את סכום האגרה בהליך, וממילא לא ניתן כל הסבר מדוע לא יוכל להסתייע בסביבתו הקרובה אף לצורך גיוס סכום הערובה. זאת ועוד, מהאסמכתה שצורפה לתגובתה של הנאמנת עולה כי הכנסותיו החודשיות של המערער גבוהות מאלה שהתייחס אליהן בבקשה, ולכן אין אלא להניח כי יש בידי המערער אפשרות להפקיד את הערובה הנדרשת. לצד האמור אוסיף כי על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, אף סיכויי הערעור שהוגש אינם נחזים להיות גבוהים במיוחד במידה המצדיקה פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. נוכח כלל האמור, הבקשה נדחית. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה עד ליום 4.8.2022, שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4526/22" ]

748,357

740,338

בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל המשך טיפול החלטה חרף החלטתי מיום 19.7.2022, מן המזכירות נמסר כי המערער לא שילם את האגרה והפקיד את הערובה. המערער יתקן מחדלו עד ליום 18.8.2022, שאחרת ההליך יובא לפניי לשם מחיקתו. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4526/22" ]

748,358

741,027

בבית המשפט העליון ע"א 4526/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: ישראל אלדר נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים 2. עו"ד יפעת טרואל המשך טיפול פסק-דין חרף החלטתי מיום 10.8.2022, מן המזכירות נמסר כי לא שולמה אגרה ולא הופקדה ערובה. בנסיבות אלה אין מנוס ממחיקת ההליך וכך אני מורה. ניתן היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045260_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4526/22" ]

748,359

740,324

בבית המשפט העליון בע"ם 4527/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.4.2022 בעמ"ש 31949-03-19 שניתן על-ידי כבוד השופטת ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו-א' שני בשם המבקשת: עו"ד שחר הררי, עו"ד סיון גוטהולץ החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. בנסיבות העניין, התשובה תוגש עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045270_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 31949-03-19" ]

748,360

742,455

בבית המשפט העליון בע"ם 4527/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.04.2022 בעמ"ש 31949-03-19 שניתן על-ידי כבוד השופטת ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו- א' שני בשם המבקשת: עו"ד שחר הררי, עו"ד סיון גוטהולץ בשם המשיבים 2-1: עו"ד יקותיאל בר אשר בשם המשיבה 3: עו"ד שחל לומפ החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.4.2022 (עמ"ש 31949-03-19, השופטת ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו- א' שני ). בית המשפט המחוזי דחה ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 30.1.2019 (תמ"ש 2534-06-13, השופטת א' גולן-תבורי ). 2. מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך משפחתי המשתרע על פני עשרות שנים ונסב על זכויות החכירה במקרקעין בעיר פלונית שהם מקרקעי ישראל, בניהולה של המשיבה 3. בתמצית יצוין כי בשנת 1957 נרשמו הזכויות על שמה של אמו המנוחה של המשיב 1 (להלן בהתאמה: המנוחה ו- המשיב ), אשר התגוררה בביתה המצוי במקרקעין עד למותה בחודש נובמבר 2008. המשיבה 2 היא אשתו של המשיב ואילו המבקשת היא אלמנתו ויורשתו של בן נוסף של המנוחה, שנפטר במהלך ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה (להלן: האח ). להשלמת התמונה, יצוין עוד כי המבקשת והאח התגוררו בבית נוסף שנבנה בחלק אחר של המקרקעין וזאת בהתאם לרשות שניתנה להם על-ידי המנוחה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. 3. מבלי להידרש למלוא הפרטים, יצוין כי בשנת 1974 נרשמו זכויות החכירה במקרקעין על שמם של המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) , לאחר שלטענתם המנוחה העבירה להם הזכויות במתנה. בהמשך לכך, בשנת 1978 הגיש המשיב תביעה לבית משפט השלום ברחובות כנגד המבקשת והאח (ת"א 996/78), ובה עתר לסילוק ידם מן המקרקעין. בית משפט השלום דחה את התביעה בקבעו שלמבקשת ולאח רשות בלתי הדירה לגור בבית מגוריהם שנבנה כאמור על המקרקעין. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נדחה אף הוא (ע"א 235/80). 4. בשנת 2001 הגישו המשיבים תביעה נוספת כנגד המבקשת והאח לבית המשפט לענייני משפחה, זאת הפעם בדרישה לסילוק ידם מן המקרקעין, למעט מבית המגורים שבנו עליו, וכן למניעת ביצוען של עבודות בניה במקרקעין (תמ"ש 30240/01). המבקשת והאח מצדם הגישו תביעה שכנגד, ובה טענו, בין היתר, כי רישום זכויות החכירה על שם המשיבים נעשה במרמה, ולמעשה המבקשת והאח זכאים לזכויות חכירה במחצית משטח המקרקעין. תביעות אלו נדחו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה. על פסק דין זה הגישו הצדדים ערעורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 1059/05), שהפנה אותם בהסכמה להליך בוררות (שהתקיים בפני השופט בדימוס י' בן שלמה ). 5. ביום 8.3.2009 ניתן פסק הבוררות וזה אושר ביום 1.5.2011 בבית המשפט המחוזי . פסק הבוררות קבע, בין היתר, כי אומד דעתה של המנוחה היה להשאיר בידיה את זכויות החכירה ולהעניק לצדדים זכויות שוות במקרקעין. בהמשך לכך, נקבע כי לכל צד הוקנתה זכות של רשות בלתי הדירה במחצית מן המקרקעין, כי רישום זכות החכירה על שם המשיבים נעשה שלא כדין ויש לבטלו, וכי כל צד אינו יכול לתבוע את משנהו לסילוק יד מחלק המגרש המוחזק על-ידו מתוקף הרשות שקיבל. 6. להשלמת התמונה, יצוין כי ביני לביני ניהלו הצדדים הליכים משפטיים ממושכים אף ביחס לחלוקת ירושתה של המנוחה. במסגרת זאת, ביום 28.12.2014 הורה בית המשפט לענייני משפחה על קיום צוואתה של המנוחה ולפיה ציוותה למשיבים את כל רכושה, לרבות בית מגוריה וזכויות החכירה, ובכפוף לכך שהאח והמבקשת ימשיכו להתגורר ללא תמורה בביתם שנבנה על המקרקעין (ת"ע 39640-03-11). על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה (עמ"ש 24343-02-15) וכן בקשת רשות ערעור לבית משפט זה שנדחתה אף היא (בע"ם 612/16). 7. בהמשך להשתלשלות המתוארת, ביום 2.6.2013 הגישו המבקשת והאח תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר הועברה לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. תביעה זו היא העומדת בבסיס ההליך דנן. בתמצית, בתביעתם עתרו המבקשת והאח לביטול רישום זכויות החכירה על שם המשיבים ולרישום מצב הזכויות במקרקעין בהתאם לאמור בפסק הבוררות. בהמשך, בסיכומיהם, טענו המבקשת והאח כי יש להבין את הקביעות בפסק הבוררות כמקנות להם זכויות חכירה במחצית מהמקרקעין. 8. בית המשפט לענייני משפחה קיבל התביעה בחלקה. תחילה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בהתאם לפסק הבוררות יש לבטל את רישום זכויות החכירה במקרקעין על שם המשיבים. בהמשך לכך, הובהר כי בפסק הבוררות נקבע כי לכל אחד מהצדדים ניתנה רשות בלתי הדירה להתגורר במקרקעין, ובהתאם יש מקום להורות על רישומה של הערה מתאימה במרשם בעניין זה. כמו כן, נקבע שגבולות ההחזקה במקרקעין ייקבעו בהתאם לאמור בנספח שצורף לפסק הבוררות (להלן: התשריט ). לבסוף, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי זכות בר הרשות שניתנה למבקשת ולאח אינה מהווה זכות חכירה. בהתאם, נדחתה תביעתם ככל שזו כוונה לרישום זכויותיהם כחוכרים לדורות. 9. ביום 17.3.2019 הגישה המבקשת ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, בטענה כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בעת שנמנע מלהורות על רישום זכויות הצדדים במקרקעין כזכויות חכירה. המשיבים מצדם הגישו ערעור שכנגד שבו טענו כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בקביעת גבולות ההחזקה על-פי התשריט, על אף שהובאו ראיות לכך שההחזקה בפועל של הצדדים אינה זהה למופיע בו. 10. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), בציינו כי לא נפלה טעות בעובדות שנקבעו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה ובאופן שבו יישם את פסק הבוררות. כמו כן, בית המשפט המחוזי ציין שמסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה נטועות היטב בקביעות פסק הבוררות, שהוא פסק חלוט. 11. ביום 4.7.2022 הוגשה הבקשה שבפני, המכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, פסק הדין גורם לעיוות דין בשל הנצחת הסכסוך המשפחתי הממושך על רקע אי הבהירות העולה ממנו ביחס לטיבן ומהותן של זכויותיה בחלקה היחסי במקרקעין. בנוסף, לטענת המבקשת המקרה דנן מעורר שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים, הן בתחום דיני הרשות במקרקעין והן בתחום דיני הירושה. 12. ביום 1.9.2022, הוגשה תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור. בעיקרו של דבר, המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות, בציינם כי זו אינה עומדת באמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כן נטען כי אף לגוף הדברים לא נפל פגם בפסקי דינן של הערכאות הקודמות. 13. להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 12.9.2022, בהתאם לרשות שניתנה, הוגשה תגובה מטעם המבקשת לתשובת המשיבים. בתגובתה שבה המבקשת על עיקרי טענותיה כמפורט לעיל, ובכלל זה הטעימה כי בהתאם לפסק הבוררות זכותה בחלקה במקרקעין היא מעין זכות חכירה. 14. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, משאינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". חרף ניסיונה של המבקשת לשוות כסות עקרונית לבקשתה, התרשמתי כי זו נטועה בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ובפרט בפרשנות קביעותיו של פסק הבוררות בעניינם, ואינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מכך. כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. טענותיה של המבקשת נבחנו ונדונו לגופן על-ידי הערכאות הקודמות ולא מצאתי כי נפל בהכרעותיהן פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. 15. סוף דבר: הבקשה נדחית, ונותר אך להצטער על הסכסוכים הממושכים שהתגלעו בין הצדדים, כולם בני משפחתה של המנוחה. במכלול הנסיבות, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045270_A03.docx דר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 31949-03-19", "עמ\"ש 31949-03-19", "תמ\"ש 2534-06-13", "ת\"א 996/78", "ע\"א 235/80", "תמ\"ש 30240/01", "עמ\"ש 1059/05", "ת\"ע 39640-03-11", "עמ\"ש 24343-02-15" ]

748,362

737,019

בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד איל ד. מאמו; עו"ד צבי אודם החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 18.8.2022. לא מצאתי לנכון ליתן צו ביניים בעת הזו. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4528/22" ]

748,363

741,000

בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה 1. כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובותיהם עד ליום 1.9.2022. 2. רשמתי לפני את התחייבות המשיבים 1-2 להימנע מפרסום הצווים ברשומות בעת הזו. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4528/22" ]

748,364

741,060

בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה 1. לפנים משורת הדין ניתנת בזאת ארכה להגשת תגובת המשיבה 6 עד ליום 12.9.2022; לא תינתן ארכה נוספת. 2. למען הסר ספק ובהתחשב בסד הזמנים להגשת התגובות מובהר בזאת כי התחייבות המשיבים 1-2 להימנע מפרסום הצווים ברשומות תעמוד בתוקפה עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4528/22" ]

748,365

741,771

בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 11.9.2022. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4528/22" ]

748,366

742,431

בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה כמבוקש. המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 15.9.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4528/22" ]

748,367

742,849

בבית המשפט העליון בג"ץ 4528/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רמת השרון נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור המרכז 4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב 5. עיריית הרצליה 6. מועצה אזורית חוף השרון 7. קיבוץ גליל ים בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 1-4 בשם העותרת: עו"ד אייל ד. מאמו בשם המשיבים 1-4: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי בשם המשיבה 5: עו"ד אסף הראל בשם המשיבה 6: עו"ד שירי גז בשם המשיבה 7: בעצמה החלטה בנסיבות העניין ניתנת בזאת ארכה כמבוקש. המשיבים 1-4 יגישו תגובתם עד ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045280_F06.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4528/22" ]

748,368

737,090

בבית המשפט העליון בש"א 4532/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבה: הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד ג'ני תיתי החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045320_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4532/22" ]

748,370

739,876

בבית המשפט העליון בש"א 4532/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבה: הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד ג'ני תיתי בשם המשיבה: עו"ד אילנית אייזיקוביץ' אדרי החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 57638-02-22 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בחיפה. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה בסמיכות לקריית מוצקין וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים בקריית מוצקין ובנהריה. 2. בתגובתה מיום 17.7.2022 הודיעה המשיבה כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, מציינת המשיבה כי תביעתה הוגשה בהתאם לכללי הסמכות המקומית. משכך, סבורה המשיבה כי אין להורות על העברת מקום הדיון. 3. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. 4. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, המבקשת הרימה נטל זה. מן הבקשה עולה כי התאונה מושא התובענה אירעה בסמיכות לקריית מוצקין וכי העדים הפוטנציאליים להליך מתגוררים בקריית מוצקין ובנהריה. מנגד, זיקת התובענה לפתח תקווה היא זיקה פורמלית בלבד, הנעוצה בכתובתה הרשומה של המבקשת. 5. לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת הדיון בתאד"מ 57638-02-22 (שלום פתח תקווה) לבית משפט השלום בחיפה. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045320_X03.docx עכ ב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4532/22" ]

748,371

740,201

בבית המשפט העליון דנ"פ 4533/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: שמעון קופר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 6922/16 מיום 19.5.2022 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים י' עמית , ג' קרא ו- י' אלרון בשם המבקש: עו"ד משה פרידל; עו"ד משה יוסוב החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים י' עמית , ג' קרא ו י' אלרון ) בע"פ 6922/16 מיום 19.5.2022 (להלן: פסק הדין ), אשר דחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו ברצח שתיים מנשותיו. רקע הדברים 1. בשנת 2012 הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין רצח אשתו השלישית ג'ני מור-חיים ז"ל (להלן: ג'ני ), ובהמשך התווסף לו אישום בגין רצח אשתו הראשונה אורית קופר ז"ל (להלן: אורית ). על פי כתב האישום המתוקן, המבקש ואורית נישאו, הביאו לעולם שני ילדים והתגוררו בדירה בשכונת נווה עופר שבתל אביב שהייתה בבעלותם המשותפת (להלן: הדירה בנווה עופר ). בעודו נשוי לאורית ניהל המבקש מערכת יחסים זוגית עם שרונה בן אור (להלן: שרונה ), לה סיפר כי הוא גרוש. המבקש הסביר לאורית ושרונה את היעדרויותיו בסיפורי כזב על תפקידו בשירותי הביטחון. כאשר התעורר חשדה של שרונה כי המבקש נשוי לאורית טען המבקש כי אורית סובלת מדיכאון, מאיימת להתאבד, מזניחה את ילדיהם ומסרבת לתת לו גט. כחודש וחצי לפני מותה של אורית תכננו שרונה והמבקש לעבור להתגורר יחד בבית מרווח יותר. לשם כך רכשו הוריה של שרונה עבורה ועבור המבקש בית ביישוב פרדסיה (להלן: הבית בפרדסיה ), והמבקש התחייב להעביר לאביה של שרונה סכום של 40,000 דולר תמורת רישום 20% מהזכויות בבית על שמו. יום לפני מותה של אורית אמר המבקש לשרונה כי עליו לישון בביתו על מנת להשגיח על הילדים. לפי האמור בכתב האישום המתוקן, במהלך הלילה שבין ה-17.1.1994 ל-18.1.1994, או בבוקרו של יום ה-18.1.1994 המית המבקש את אורית בדרך שלא הותירה סימן בגופה ופיזר לצדה כדורים וחפיסות ריקות של תרופות. המבקש סירב תחילה לאפשר את נתיחת גופתה של אורית, אולם בהמשך התרצה. על יסוד הנתיחה ובדיקה טוקסיקולוגית, שבה לא נמצא חומר שיכול היה לגרום למותה של אורית, קבע הפתולוג בשעתו כי סיבת המוות של אורית בלתי ברורה. בתום ימי השבעה עברו המבקש וילדיו להתגורר עם שרונה בביתה שבנתניה, והמבקש מכר את הדירה בנווה עופר והעביר לאביה של שרונה את הכספים בעבור הבית בפרדסיה. לפי כתב האישום המתוקן, בשנת 1999 פגש המבקש בג'ני וסיפר לה כי הוא איש כוחות הביטחון; כי אורית נפטרה ממחלת הסרטן; וכי שרונה היא המטפלת של ילדיו מטעם משרד הביטחון והוא נאלץ להינשא לה. זמן קצר לאחר היכרותם עברו המבקש וילדיו להתגורר בביתה של ג'ני בקיבוץ אייל. מועמדותו של המבקש לחברות בקיבוץ הוסרה משהתגלו שקרים ביחס לעברו. בשנת 2006, בעודו במערכת יחסים עם ג'ני, הכיר המבקש באמצעות שדכנית את ד"ר מריה זקוטסקי (להלן: מריה ), רופאה מרדימה, והחל לנהל עמה מערכת יחסים זוגית. המבקש סיפר למריה כי הוא גרוש מג'ני אך הם מתגוררים יחד כשותפים, וכי מתוקף תפקידו בשירותי הביטחון הוא נדרש להיעדר לעתים קרובות. בשנת 2007 נישאו המבקש וג'ני, והמבקש החל לנקוט פעולות משפטיות על מנת להבטיח את זכויותיו בבית שבקיבוץ למקרה שג'ני, שהייתה בשנות ה-40 לחייה ובמצב בריאותי תקין, תלך לעולמה. המבקש הציג בפני קרוביה של ג'ני מצג שווא לפיו היא סובלת מהפסקות נשימה בשנתה ומדיכאון, וכי היא ניסתה לשים קץ לחייה. בשל התנהגותו של המבקש החלה ג'ני להביע חשש לבריאותה, אך הוסיפה לעסוק בפעילות ספורטיבית עד לשבוע האחרון בחייה. בסמוך לחודש אוגוסט 2009 ביקש המבקש ממריה לברר לגבי חומר קטלני שממית מבלי להותיר סימן בגופה ושאינו מתגלה בבדיקה טוקסיקולוגית. זאת על מנת לרצוח אדם – בעל מאפיינים גופניים דומים לאלו של ג'ני – במסגרת "משימה סודית" שהטילו עליו כוחות הביטחון. לאחר שהתייעצה עם חברתה לעבודה ד"ר פאולינה קליימן (להלן: פאולינה ) נטלה מריה מבית החולים כמות קטלנית של חומר העונה לצרכיו של המבקש, מסרה אותו לידיו יחד עם מזרק מתאים, והסבירה לו את אופן השימוש בהם. המבקש הבטיח למריה כי החל מיום 1.8.2009 יעברו להתגורר יחד בקיבוץ, ובעוד ג'ני מתגוררת בבית בקיבוץ, הועברה תכולת דירתה של מריה לחצר הבית. על פי כתב האישום, בלילה שבין 20.8.2009 ל-21.8.2009 המית המבקש את ג'ני באמצעות החדרת חומר המכונה "סקולין" לגופה, בדרך שאינה ידועה במדויק למשיבה ופיזר סביבה כדורים וחפיסות ריקות של תרופות. המבקש הסכים לביצוע נתיחה בגופתה אף שתחילה התנגד לכך, ונוכח מכלול הממצאים שהתגלו קבע הפתולוג כי מותה של ג'ני נגרם, קרוב לוודאי, מ"הפרעה קטלנית של קצב הלב על רקע לייפת קלה בשריר הלב". למחרת מותה של ג'ני הגיעה מריה לקיבוץ ובתום ימי השבעה עברה להתגורר עם המבקש. 2. החקירה המשטרתית בעניין מותה של ג'ני נסגרה, אך בשלב מסוים נפתחה מחדש בעקבות חשדות חדשים שהתעוררו ביחס למבקש. בהמשך לכך, ועל רקע הדימיון בין מקרי המוות של ג'ני ואורית, נפתחה חקירה גם בעניין מותה של אורית. כאמור, בסופו של יום הוגש נגד המבקש כתב האישום המתוקן שכלל שני אישומים של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 3. ביום 28.6.2016 הרשיע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד את המבקש ברצח בכוונה תחילה של אורית ושל ג'ני בקובעו כי הראיות הנסיבתיות שהונחו בפניו מובילות למסקנה אחת ולפיה המבקש רצח את שתי נשותיו, ממניעים כלכליים ורומנטיים. ביום 24.7.2016 נגזרו על המבקש שני מאסרי עולם מצטברים והוא חויב בתשלום פיצויים למשפחות המנוחות בסכום כולל של 516,000 ש"ח. 4. אשר לאישום בעניינה של ג׳ני, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי דבריו של המבקש באשר לבעיות הבריאותיות של ג'ני מלאים בסתירות ואינם ראויים לאמון; כי המבקש ביים זירת התאבדות; וכי מכלול מעשיו של המבקש משתלבים במסקנה לפיה גרם למותה בכוונת מכוון. על בסיס הראיות שהונחו בפניו, דחה בית המשפט את האפשרות להתרחשות אחרת שגרמה למותה של ג'ני וקבע שהמסקנה המתחייבת היא כי המבקש רצח את ג׳ני בדרך של הזרקת סקולין לגופה. בית המשפט המחוזי קבע כי עדותה של מריה נמצאה מהימנה וכי נמצא לה חיזוק בעדויות נוספות. כן צוין כי הסתירות המהותיות בגרסאות שהציג המבקש מלמדות על חוסר מהימנותו. 5. אשר לאישום בעניינה של אורית, נקבע כי המבקש ניהל במקביל יחסים עם אורית ועם שרונה ותימרן ביניהן באמצעות מסכת שקרים. בית המשפט המחוזי מצא חיזוק ליתר הראיות נגד המבקש בכך שהיה לו אינטרס כלכלי במותה של אורית, נוכח התחייבותו הכספית לאביה של שרונה; מצבם הכלכלי הקשה של המבקש ואורית; והמשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי המבקש ביים את זירת המוות כזירת התאבדות, ובהקשר זה התבסס בין היתר על עדותה של אנטונינה, אמה של שרונה, כי מסרה למבקש כדורי הרגעה לפי בקשתו, בעקבות סיפור שקרי כי עליו להרדים באמצעותם אסירים ביטחוניים שעליהם הוא שומר מתוקף תפקידו בשירותי הביטחון. כמו כן, התייחס בית המשפט המחוזי לדוח נתיחה מזויף שנשלח להוריה של אורית ובו נכתב כי סיבת מותה היא כשל לבבי וכי נמצאו בבדיקה שנערכה לאחר מותה שרידים של כדורים לא מעוכלים. זאת, בניגוד לדוח המקורי שבו לא נקבעה סיבת המוות, ועולה ממנו כי אורית לא נטלה כדורים. אותו דוח מזויף נגנב מבית הוריה של אורית ולא הוצג במשפט, ובית המשפט המחוזי קבע כי הוא נועד ליצור התאמה בין הממצאים הפתולוגיים ובין ממצאי הזירה בנושא הכדורים, ולהקטין את הסיכון שהוריה של אורית יבדקו את נסיבות המוות. עוד נקבע כי הדו"ח המזויף מתיישב עם מכלול הראיות הנסיבתיות המצביעות על כך שמותה של אורית נגרם בעבירה ומסבך את המבקש ישירות במעשה העבירה. בית המשפט המחוזי דחה את האפשרות לפיה אורית מתה מוות טבעי פתאומי או התאבדה וקבע כי אין בכך שמנגנון ההמתה של אורית נותר בלתי מפוענח מבחינה רפואית כדי למנוע את הקביעה שמותה נגרם בעבירה. עדותה של שרונה, שבית המשפט מצא מהימנה, הייתה עדות מרכזית בהוכחת האישום בעניינה של אורית, ונמצאו לה מספר חיזוקים. לבסוף, בית המשפט המחוזי מצא כי הדמיון העובדתי הרב בין אירוע המוות של אורית ואירוע המוות של ג'ני, מהווה חיזוק לכל אחד מהאישומים בדרך של "עדות שיטה", ומצביע על שיטת פעולה דומה בכל אחד מהמקרים. בפרט נקבע כי העובדה שהמבקש מצא דרך לגרום למותה של ג'ני בלא להותיר סימן, יש בה חיזוק נסיבתי לכך שהמבקש מצא דרך לגרום למותה של אורית באופן כזה, גם אם הדרך המדויקת אינה ידועה. 6. המבקש ערער על הרשעתו לבית משפט זה וטען כי יש להורות על זיכויו משתי עבירות הרצח שבהן הורשע. טענתו המרכזית של המבקש הייתה כי יש להורות על זיכויו בהיעדר ״קורפוס דליקטי״, כלומר היעדר הוכחה כי מעשה ההמתה הנטען של אורית וג׳ני מקורו בעבירה. באשר לאישום בעניינה של אורית טען המבקש כי יש לזכותו, בין היתר, מאחר שלא הוכח כי מותה נגרם כתוצאה מעבירה פלילית ולא הוכח מנגנון ההמתה שלה; ומשום שמותה של אורית כתוצאה מהתאבדות הוא תרחיש אפשרי. כן נטען כי לא היה למבקש מניע כלכלי לרצח, שכן המשכנתא שאליה התייחס בית המשפט המחוזי הייתה בגובה של 21,000 ש״ח בלבד ואם המבקש היה מתגרש מאורית הוא היה נותר עם זכויות כלכליות שוות לאלו שקיבל לאחר מותה. באשר לאישום בעניינה של ג'ני טען המבקש כי יש להורות על זיכויו, בין היתר, מאחר שהתרחיש הרפואי הסביר ביותר, ולמצער תרחיש אפשרי, הוא שג'ני מתה מוות טבעי. פסק הדין נושא הבקשה 7. ביום 19.5.2022 דחה בית משפט זה את ערעורו של המבקש. נקבע פה אחד כי יש להותיר את הרשעת המבקש ברציחתה של ג'ני על כנה. כמו כן נקבע בדעת רוב (כנגד דעתו החולקת של השופט אלרון ), כי אין להתערב בהרשעת המבקש ברציחתה של אורית. 8. השופט אלרון , שכתב את חוות הדעת העיקרית, קבע כי הרשעת המבקש בעבירת הרצח בעניינה של ג'ני נתמכת במערך נסיבתי מבוסס ובראיות מוצקות, ואין מקום להתערב בה. בהקשר זה ציין השופט אלרון כי הוכח מנגנון ההמתה של ג'ני (הזרקת חומר הסקולין). כמו כן הוצגה התשתית הראייתית הרחבה שעליה נסמכה ההרשעה, ובכלל זה עדויותיהם של מריה, פאולינה וסבטלנה, חברתה של מריה, וכן עדות בנו של המבקש, בני; ממצאים בדבר מערכת היחסים הזוגית של המבקש ומריה; ראיות על פעולות שביצע המבקש לצורך הבטחת ירושת הבית בקיבוץ אייל; אספקת הסקולין על ידי מריה; הסיפורים הכוזבים שבאמצעותם ניסה המבקש להסביר את מותה בטרם עת של ג׳ני, שהייתה אישה בריאה; ראיות בדבר ביוּם זירת התאבדות; התבטאויות מפלילות של המבקש בפני המדובב כראשית הודיה ברצח; והגרסאות שהציג המבקש בחקירותיו ובעדותו בבית המשפט המחוזי, שהיו מלאות בסתירות ובאמירות שקריות. השופט אלרון הדגיש כי ניתן להוכיח את מעשה העבירה באמצעות ראיות נסיבתיות, על יסוד המבחן התלת-שלבי שנקבע בפסיקה לבחינת ראיות כאמור: (1) בחינה האם ניתן להשתית על כל ראיה נסיבתית בפני עצמה ממצא עובדתי; (2) בחינה האם במסכת הראיות כולה יש כדי לסבך לכאורה את הנאשם בביצוע העבירה; (3) ובחינת גרסתה המפלילה של התביעה למול גרסתו החלופית של הנאשם, כאשר גרסה חלופית המעוררת ספק סביר במסקנה המפלילה יכולה להביא לזיכוי הנאשם. עוד הטעים השופט אלרון כי על פי ההלכה, הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות דורשת כי מצבור הראיות יוביל למסקנה לפיה האפשרות המרשיעה היא האפשרות ההגיונית היחידה המתחייבת מחומר הראיות. השופט אלרון סבר כי הרשעת המבקש ברציחתה של ג'ני עומדת במבחנים האמורים וכי המסכת הראייתית המצטברת בעניינה של ג'ני מובילה למסקנה לפיה האפשרות שהמבקש גרם למותה בכוונת מכוון היא האפשרות ההגיונית היחידה שעולה מחומר הראיות, ובכך הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר. בהקשר זה קיבל השופט אלרון את קביעות בית המשפט המחוזי לפיהן האפשרות שג'ני מתה מוות טבעי היא "אפסית"; ודחה את השגותיו של המבקש על מהימנות העדויות שעליהן התבססה הרשעתו. השופט אלרון ציין כי המבקש סיפר שקרים רבים בחקירתו ובעדותו, וכי שקריו של המבקש בנושאים מהותיים מהווים תוספת ראייתית מסוג סיוע לעדויות העיקריות בתיק, ובפרט לעדותה של מריה. 9. מנגד, השופט אלרון סבר כי יש לזכות את המבקש מחמת הספק מהרשעתו ברציחתה של אורית, מאחר שהתשתית הראייתית הנסיבתית שעליה נשענה ההרשעה אינה מספקת. השופט אלרון התייחס, בין היתר, לכך שתיק החקירות והעדויות בוער והמערך הראייתי לא גובש בזמן אמת, ולכך שסיבת המוות בעניינה של אורית נותרה עלומה ואופן ביצוע ההמתה לא הוכח. על רקע זה קבע השופט אלרון כי לא ניתן לשלול את התרחיש שאורית התאבדה או מתה מוות טבעי, כך שהאפשרות המרשיעה אינה האפשרות ההגיונית היחידה שמתחייבת מחומר הראיות. בהקשר זה ציין השופט אלרון כי הוריה של אורית הביעו אף הם אמונה כי המבקש לא רצח את בתם. בהתייחס למשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר, ציין השופט אלרון כי אין מדובר במניע כלכלי ייחודי לביצוע הרצח, ועל כן אין לייחס משקל רב לראיות בסוגיה זו. מכל מקום, קבע השופט אלרון , אין בקיומו של מניע כלכלי כדי לבסס את הרשעתו של המבקש ברצח אורית, בהינתן התשתית הראייתית הדלה בכל הנוגע לאישום זה. השופט אלרון אף סבר כי הראיה בעניין הדו"ח המזויף היא בעלת עצמה נמוכה, אם בכלל, שכן שאלת זיופו של הדו"ח ושליחתו להוריה של אורית לא הוכחו כדבעי. עוד קבע השופט אלרון כי הדמיון בין מקרה מותה של אורית למקרה מותה של ג'ני אינו עומד ברף הגבוה שהציבה הפסיקה כדי להוכיח "עדות שיטה". בהקשר זה צוין, בין היתר, כי קיים שוני מהותי בין שתי הפרשות שכן ביחס למותה של ג'ני הובאה "ראיית זהב" בדמות עדותה של מריה בדבר מתן חומר הסקולין למבקש, וביחס למותה של אורית לא קיימת ראיה כזו. לעמדת השופט אלרון , בית המשפט המחוזי השלים חלקים חסרים בתשתית הראייתית ביחס לאירוע המוות של אורית באמצעות "תבנית" שנלקחה מאירוע המוות של ג'ני, בהיעדר ראיות מהותיות הקושרות את המבקש למותה של אורית מעבר לספק סביר. 10. השופט עמית , לעומת זאת, קבע כי קיימות די והותר ראיות על מנת להרשיע את המבקש גם ברציחתה של אורית. בפתח חוות דעתו עמד השופט עמית על התנהלותו של המבקש, והדגיש כי הוא החליף גרסאות חדשות לבקרים והעלה טענות שקריות ומגוחכות, כך ש" התואר 'שקרן' יאה ל[מבקש] בשלב החקירה והמשפט ". השופט עמית סבר כי הצטברותן של הראיות בצירוף התנהלות זו של המבקש – מביאה למסקנה כי בית המשפט המחוזי הרשיע בצדק את המבקש ברציחת אורית. בהקשר זה סקר השופט עמית את הממצאים העובדתיים המרכזיים, וביניהם: הסתבכות המבקש במערכות היחסים המקבילות שניהל עם אורית ושרונה ובהבטחות המבקש לשרונה שיעבור להתגורר עמה, וההבטחה לאביה שיעביר לו כספים; העובדה כי המבקש קיבל מאנטונינה חפיסות רבות של כדורי הרגעה על בסיס סיפור שקרי בנוגע לתפקידו הביטחוני; אמירתו של המבקש לשרונה, יום לפני מותה של אורית, כי באופן חריג עליו לישון בביתו על מנת לשמור על ילדיו; מותה של אורית, בחורה צעירה ובריאה בת 32, כשסביבה חפיסות רבות של כדורי הרגעה; היעדר סימנים למצוקה נפשית של אורית, אי-הותרת מכתב התאבדות והיעדר אינדיקציה בדו"ח הטוקסיקולוגי לכך שנטלה כדורים; הדו"ח מזויף שממנו עולה תמונה אחרת מגיע להוריה של אורית ונעלם בפריצה מסתורית סמוך לתקופה שבה התעוררו חשדות כלפי המבקש. לצד כל האמור צוין כי המבקש "קטף את פרי מותה של אורית במהירות מסחררת": הוא נחלץ מהבטחתו לשרונה כי הוא עומד להתגרש מאורית, לא נדרש להליך גירושין ארוך ומכאיב מבחנה כלכלית למול אורית, ביטל את המשכנתא על הדירה בנווה עופר, מכר אותה והעביר את הכספים שהתחייב לאביה של שרונה. באשר לסיבת המוות של אורית, השופט עמית סבר כי היעדרה של אינדיקציה לכך שאורית אגרה כדורים או השתמשה בכדורים מצד אחד, וקיומה של עדות מהימנה לפיה המבקש קיבל אספקה שוטפת של כדורים מאמה של שרונה מצד שני, מחזקים את התרחיש שלפיו המבקש גרם למותה של אורית. זאת, לצד המסקנה המתבקשת לפיה אם אורית הייתה מתה מוות טבעי – היא לא הייתה מפזרת סביבה חפיסות ריקות של כדורים מסוגים שונים. התרחיש הסביר היחיד, לעמדת השופט עמית , הוא שהמבקש פיזר את חפיסות הכדורים ליד גופתה של אורית על מנת לביים את התאבדותה. אשר למניע לביצוע הרצח, ציין השופט עמית כי המבקש הרוויח פעמיים ממותה של אורית: הוא ירש את חלקה בדירה המשותפת עם ילדיו, והמשכנתא שרבצה על הדירה סולקה. לבסוף הדגיש השופט עמית כי "עדות השיטה" בעניינו של המבקש היא אך ראיה נוספת בפסיפס הראייתי הכולל המוביל להרשעתו ברציחתה של אורית. לאחר שעמד בהרחבה על נקודות הדמיון בין שתי הפרשות, הגיע השופט עמית למסקנה כי הדמיון בין שני המקרים הוא כמעט "אחד לאחד". זאת, למעט "ראיית הזהב" בדמות עדותה של מריה, שאלמלא היא, אף דרך מותה של ג'ני הייתה נותרת עלומה. לעמדת השופט עמית , הדמיון בין מותה של אורית למותה של ג'ני – ובמיוחד ביוּם זירת המוות לשם הסוואת סיבת המוות – מהווה חיזוק משמעותי למצרף הראיות. 11. השופט קרא הצטרף למסקנתו של השופט עמית לפיה יש להותיר את הרשעת המבקש על כנה בשני האישומים. לעמדת השופט קרא , חרף הקושי שעמד בפני בית המשפט בשל חלוף הזמן ממותה של אורית, המסקנה לפיה המבקש הוא שהביא למותה – גם אם באופן שלא פוענח – מבוססת מעל לספק סביר, ואין בנמצא כל תרחיש אחר בעל אחיזה בעובדות. השופט קרא סבר כי בלב הדברים עומדת הקביעה לפיה זירת המוות בוימה על ידי המבקש, וכי קביעה זו הינה בעלת חשיבות רבה בכל הנוגע לבחינת תרחישי המוות החלופיים: מוות טבעי והתאבדות. כך, הימצאותן של חפיסות ריקות של כדורי הרגעה מסוג "אסיבל" סביב גופתה של אורית אינה מתיישבת עם התרחיש של מוות טבעי פתאומי; ואף לא עם תרחיש ההתאבדות, שכן חרף העובדה שנמצאו חפיסות "אסיבל" ריקות בקרבת המנוחה, לא נמצאה עדות לתרופה זו בבדיקה הטוקסיקולוגית. השופט קרא אף דחה את הטענה לפיה האפשרות שאורית התאבדה באמצעות כדורי היפנודורם בלבד (כדורים שקיים קושי לאתרם בבדיקה טוקסיקולוגית אשר חפיסות ריקות שלהם נמצאו אף הם ליד גופתה של אורית) – מבססת ספק סביר באשר לתזת הרצח. בהקשר זה ציטט השופט קרא את דבריו של סגן הנשיא מ' פינקלשטיין בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי, לפיהם "מי שמתאבד באמצעות נטילת כדורים רבים של תרופה אחת (היפנודורם) לא יפזר חפיסות ריקות של עשרות כדורי תרופה אחרת (אסיבל)" (פסקה 420 לחוות דעתו; ההדגשות במקור). אשר למניע הכלכלי של המבקש, קבע השופט קרא כי למבקש היה מניע ממשי, מובהק וייחודי במותה של אורית בעת הרלוונטית, נוכח התחייבותו הכספית לאביה של שרונה. כן צוין כי הזדרזות המבקש למכור את הדירה בנווה עופר תוך ביטול המשכנתא שרבצה על הנכס, מחזקת זאת. לבסוף קבע השופט קרא כי גם מבלי להידרש לעדות השיטה כתוספת ראייתית – תזת הרצח היא ההסבר היחיד שנותן ביטוי ופשר למכלול הממצאים, אף בהתאם למבחן התלת-שלבי שנקבע בפסיקה ביחס לבחינת ראיות נסיבתיות. על כל אלו, כך סבר השופט קרא , מוסיפה עדות השיטה חיזוק ראייתי משמעותי, שכן " הממצאים שנקבעו ביחס למעשיו של [המבקש] ברצח של ג'ני ז"ל , שבוצע שנים רבות לאחר מכן, הפכו תרחיש רצח שניתן היה להתייחס אליו כבלתי סביר או ככזה שיש לגביו ספק סביר, לתרחיש סביר בעניינו של [המבקש]" (פסקה 11 לחוות דעתו). הבקשה לדיון נוסף 12. מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוען המבקש כי בפסק הדין נקבעו מספר הלכות חדשות וקשות אשר מנמיכות באופן משמעותי את הרף הראייתי הנדרש לצורך הרשעה בפלילים. ראשית , המבקש סבור כי בפסק הדין נקבעה הלכה חדשה לפיה ניתן להרשיע בעבירת רצח על בסיס ראיות נסיבתיות שעוצמתן דלה, בהיעדר "קורפוס דליקטי" וראיות ישירות, מבלי שהוכח מנגנון ההמתה ובהיעדר הודאת הנאשם בביצוע העבירה. שנית , המבקש טוען כי פסק הדין סטה מאמות המידה שהותוו בפסיקה להוכחת עדות שיטה וקבע בעניין זה הלכה חדשה המתווה אמות מידה מקלות. שלישית , המבקש סבור כי הותרת הרשעותיו על כנן חרף קיומם של תרחישים חלופיים בעלי פוטנציאל מזכה, משמעותה קביעת הלכה לפיה "כלל אין צורך במבחן השלישי" שנקבע בפסיקה לבחינת ראיות נסיבתיות, ולפיו קיומה של גרסה חלופית המעוררת ספק סביר במסקנה המפלילה יכולה להביא לזיכוי הנאשם. רביעית , לטענת המבקש הרשעתו התבססה על קביעות לגבי אישיותו, ומכאן שפסק הדין קבע הלכה לפיה ניתן לבסס הרשעה בפלילים על תכונות אישיות. עוד מלין המבקש על כך שהורשע למרות שראיות מהותיות בעלות פוטנציאל מזכה – צילומים ממצלמות אבטחה סביב ביתה של ג'ני – אבדו, ומוסיף כי המחלוקת שנפלה בין השופטים ביחס לאישום בעניינה של אורית תומכת בבקשה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין. 13. ביום 26.7.2022 הגיש המבקש "בקשה להגשת תוספת לעתירה לקיום דיון נוסף", שבמסגרתה התבקש צירופו של מכתב מבנק הפועלים שנשלח לאחר שניתן פסק הדין, לפיו טרם פטירתה של אורית החוב המובטח במשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר הסתכם ב-60,065.21 ש"ח (כ-20,170 דולר). לטענת המבקש, ראיה זו מוכיחה כי בניגוד לקביעת בית המשפט, לא רבצה משכנתא על הדירה בגין "חלק גדול" מהסכום שבו נמכרה. כמו כן, טוען המבקש כי בהינתן הסכום שבו נמכרה הדירה, הרי שגם אם היה מוכר את הדירה לאחר הליך גירושין היה מצליח לעמוד בהתחייבותו הכספית לאביה של שרונה. המבקש סבור כי יש להיעתר לבקשתו, בין היתר, משום שמדובר בראיה המקעקעת את היסודות שעליהם הושתתה הרשעתו ברצח של אורית ומלמדת על עיוות הדין שנגרם לו. ביום 8.8.2022 צירף המבקש את תגובת המשיבה בעניין זה, ולפיה היא אינה מתנגדת לתיקון הבקשה לדיון נוסף וזאת מבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה לעניין רלוונטיות המכתב וקבילותו. דיון והכרעה 14. לאחר שעיינתי בפסק הדין ובבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. דיון נוסף הוא הליך חריג ונדיר השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנ"פ 5902/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (5.10.2021) (להלן: דנ"פ 5902/21 )). עוד נפסק כי על ההלכה החדשה לגלות את עצמה על פני פסק הדין ולהיות ברורה ומפורשת (דנ"פ 3319/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (4.8.2021); להלן: דנ"פ 3319/21 ). לא זה המקרה שלפנינו. 15. עיון בפסק הדין נושא הבקשה מעלה כי לא נקבעה בו כל הלכה חדשה, והוא אך מיישם את ההלכות הנהוגות עמנו על נסיבותיו הפרטניות, המורכבות למדי, של המקרה. זאת, בהתבסס על המערכת הראייתית שנפרסה בפני הערכאה הדיונית ועל ממצאי העובדה והמהימנות שקבע המשפט המחוזי. חרף ניסיונו של המבקש לעטות על טענותיו כסות עקרונית, מדובר בטענות בעלות אופי ערעורי מובהק, אשר נבחנו ונדחו בפסק הדין נושא הבקשה ( ראו בהקשר זה: דנ"פ 5902/21 , בפסקה 8). כך למשל באשר לטענתו של המבקש בדבר קיומם של תרחישים חלופיים למותן של אורית וג'ני, דעת הרוב קבעה כי אין כל תרחיש חלופי שיש לו אחיזה בראיות למותן מלבד התרחיש כי המבקש גרם לכך בכוונת מכוון. נוכח מסקנה זו, אין מקום לטענה לפיה פסק הדין שינה מן ההלכה באשר למצבים שבהם מחומר הראיות עולה תרחיש שמקים ספק ביחס לתזה המפלילה. למעשה, טענות המבקש מופנות כלפי האופן שבו יישם בית המשפט הלכות קיימות, לרבות ביחס לרמת ההוכחה הדרושה להרשעה, עדות השיטה ובחינת ראיות נסיבתיות. לגישת המבקש, מן הקביעות השגויות, כדבריו, של בית המשפט במקרה דנן משתמעות מספר הלכות חדשות, אשר יש בהן משום הנמכת הרף הראייתי הדרוש להרשעה בפלילים. אולם, כפי שנפסק לא אחת, טענות בדבר טעות ביישום הלכות קיימות אינן מקימות עילה לקיום דיון נוסף ( דנ"פ 3319/21 , בפסקה 8); והצדקה לקיום דיון נוסף אינה יכולה להתבסס על הלכה " משתמעת " אלא רק על הלכה ברורה ומפורשת שנקבעה בכוונת מכוון (ראו למשל: דנ"פ 8886/20 ליטוין נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (21.1.2021)). 16. לבסוף אציין כי בקשת המבקש לצרף ראיה חדשה בנוגע למשכנתא שרבצה על הדירה בנווה עופר – דינה להידחות. מדובר בראיה אשר נראה כי לא הייתה כל מניעה להצגתה בפני בית המשפט המחוזי. על כן, ספק רב בעיניי אם ניתן היה להציגה במסגרת הערעור. על אחת כמה וכמה אין לה מקום במסגרת בקשה לדיון נוסף. מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22045330_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"פ 4533/22", "דנ\"פ 5902/21", "דנ\"פ 3319/21", "דנ\"פ 8886/20" ]

748,372

737,203

בבית המשפט העליון בש"פ 4534/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת הדיון בת"פ 26530-08-20 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום ברמלה. 2. המבקש טוען כי הוא מתגורר בלוד וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בירושלים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן בשל מצבו הבריאותי הכולל דלקת כרונית ברגל. 3. כעולה מעיון בתיק בית המשפט, בתיק התקיימו מספר דיונים והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום. 4. לאחר בחינת הבקשה, ומבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, לא ראיתי להיעתר לבקשה. 5. סעיף 78(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי בעת מתן החלטה בבקשה להעברת מקום דיון יש לשקול את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר, ואת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט (ראו: בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018) ורבים אחרים). לעניין זה התגבשה בפסיקה חזקה ולפיה אין הצדקה להעברת התדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם הוא קצר מ-60 ק"מ (ראו והשוו: סעיף 78א(א) לחוק בתי המשפט). בענייננו, הן המרחק בין מקום מגורי של המבקש לבין בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, והן המרחק בין האחרון לבין בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, עומדים על פחות מ-60 ק"מ. לפיכך אין בטעמי הבקשה כדי להטות את "מאזן הנוחות" לטובת המבקש. 6. יתר על כן, בקשת המבקש להעברת מקום הדיון הוגשה בשיהוי ניכר, המצדיק אף הוא את דחיית הבקשה. זאת בשים לב לכך שכתב האישום נגדו הוגש לפני כשנתיים, וקוימו בינתיים מספר לא מבוטל של דיונים. 7. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045340_X01.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 740/16", "בש\"א 6148/18" ]

748,373

737,089

בבית המשפט העליון בש"א 4535/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: המסיע נאסימי בע"מ בקשה מוסכמת להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד יוסי שקואי בשם המשיבה: עו"ד גיא לי בן עמי החלטה 1. לפ ניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 21713-04-22 מבית משפט השלום בבית שמש לבית משפט השלום בחיפה. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה במושב עין יעקב, וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים בעין יעקב ובנהריה. 2. לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 3. הדיון בתאד"מ 21713-04-22 (שלום בית שמש) יועבר אפוא לבית משפט השלום בחיפה. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045350_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4535/22" ]

748,375

737,314

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4539/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט א' שטיין: 1. במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו להתערב בהחלטתה של ועדת העררים לפי חוק נפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן: חוק התגמולים ) (השופטת (בדימ') י. שיצר והחברים א. בן-קרת וח. נאמן-גלאי ) מיום 2.5.2022 שניתנה בגדרי ו"ע 61536-03-16 (להלן, בהתאמה: ועדת הערר ו- ההחלטה ) . 2. כפי שעולה מהעתירה ומההחלטה, ביום 19.8.2014 הגיש העותר תביעה לתגמולים בגין אירוע איבה שהתרחש ביום 8.8.2014, במהלך מבצע "צוק איתן". לטענת העותר, אשר אינו מיוצג בהליך שלפנינו, בזמן ריצה לממ"ד שבביתו תוך כדי אזעקה הוא נפל ואיבד הכרה (להלן: אירוע האיבה ) . העותר פונה לבית החולים "ברזילי" ושוחרר ללא אשפוז לאחר בדיקת CT תקינה. העותר טען בתביעתו שבגין אירוע האיבה נגרם לו נזק גופני ונזק נפשי. ביום 18.2.2015 דחתה הרשות המאשרת את תביעתו בנוגע לנזק גופני – בהסתמך על חוות דעת מומחית, אשר קבעה שאין עדות אובייקטיבית לנזק גופני מהאירוע; ובנוגע לנזק הנפשי – בשל סירובו של העותר להיבחן על-ידי מומחה בפסיכיאטריה. לאחר פניות חוזרות מצד העותר ניאותה הרשות המאשרת לדון מחדש בעניינו ולהתייחס למסמכים חדשים אותם הגיש. העותר נבדק על-ידי מומחה בפסיכיאטריה אשר קבע שאין קשר סיבתי בין אירוע האיבה למצבו הנפשי. ביום 2.2.2016 דחתה הרשות המאשרת פעם נוספת את תביעתו של העותר מהטעם ש"מהחומר שהובא בפני הרשות המאשרת עולה כי לא הוכח נזק נפשי ו/או גופני מהאירוע הנטען". על החלטה זו הגיש העותר ערר ובו טען שבגין אירוע האיבה נגרמו לו הפגיעות הבאות: החמרה בפגיעה נפשית קיימת; התפרצות הפיברומיאלגיה; פגיעה בשמיעה; פגיעה אורתופדית; מחלת פרקינסון; החמרה בלחץ דם; והתפרצות סכרת. מנגד טען המשיב שאין ראיה המצביעה על קשר סיבתי בין אירוע האיבה לתסמינים המתוארים על-ידי העותר. 3. להשלמת התמונה, אציין שבשנת 1987 נפגע העותר בתאונת דרכים, פגיעה אשר גרמה לו לפגיעה נפשית שבגינה הוכרה לו נכות נפשית בשיעור של 30%. 4. ועדת הערר קבעה בהחלטתה – לאחר שקיימה 18 ישיבות – שהעותר לא הוכיח קשר סיבתי ביחס לנזקים הגופניים הנטענים, למעט בנוגע למחלת הפרקינסון, שביחס אליה הוצגה חוות דעת לפיה יש קשר בינה לבין חבלת ראש. בעניין זה קבעה ועדת הערר כי "מן הראוי כי חוות הדעת הנדונה תידון תחילה בפני הרשות המאשרת אשר תבדוק ותוכל להתייחס למצבו הרפואי של העורר לפני אירוע האיבה ולקבל תמונה מלאה מכל החומר הרפואי מהתקופה שקדמה לאירוע האיבה. בתיק שלפנינו לאור כל סימני השאלה כפי שהסברנו לגבי העדר נתונים מספיקים כדי לקבוע אם מחלת הפרקינסון נגרמה על ידי התאונה (הכוונה לתאונת הדרכים בשנת 1987 – א.ש.) או אירוע האיבה, או שמא הוחמרה על ידי אירוע האיבה, ומאחר שהנושא כלל לא עלה בפני הרשות המאשרת כפי שנטען ע"י ב"כ המשיב, איננו יכולים במצב הנתון להכריע בעניין זה. בנסיבות הספציפיות של תיק זה אנו מוצאים להמליץ כי במידה והעורר יגיש בקשה מחודשת לרשות המאשרת לדון בשאלת ההכרה במחלת הפרקינסון כתוצאה מהאירוע, בליווי כל החומר הרפואי הקשור לפגיעתו הקודמת, לא תטען נגדו טענת התיישנות." 5. בנוגע לטענתו של העותר לנזק נפשי נקבע כי לאור חוות הדעת שהוצגה לוועדת הערר "נותר ספק ולו מזערי" בנוגע לנכותו הנפשית של העותר. נקבע שספק זה פועל לטובתו של העותר ולכן יש להכיר בו "כנפגע פעולת איבה בתחום הנפשי". 6. כנגד החלטת ועדת הערר הוגשה עתירה זו בה מבקש העותר שנדון ונכריע בטענותיו בנוגע למצבו הרפואי. 7. דין העתירה להידחות על הסף. 8. סעיף 11(ה) לחוק התגמולים קובע כי "אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום". בהקשר זה נקבע בעתירה קודמת שהגיש העותר כי: "המחוקק קבע בלשון מפורשת את סופיות הדיון בועדת הערר; הפתח שנפתח בבג"ץ, גם לשיטה מרחיבה, אינו כפתחו של אולם – אלא מטרתו עשיית צדק. במקרה דנא, נוכח החומר העובדתי והרפואי, שלפיהם אין ראיה למקרים ספציפיים של פגיעה ואין קשר סיבתי בין מצבם הרפואי של העותר ובנו לבין פעולות האיבה שהיו – התערבות בית משפט זה לא תהא במקומה " (בג"ץ 6366/12 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ת"א , פסקה ז' (12.1.2014). 9. דברים אלה יפים גם לענייננו-שלנו. ניכר מההחלטה שוועדת הערר דנה בעניינו של העותר בצורה מעמיקה, ובהקשרים רבים הלכה לקראתו כברת דרך ואף לפנים משורת הדין. החלטתה של ועדת הערר היא החלטה המבוססות על חומר הראיות שעמד בפניה, וגם בענייננו התערבות בית משפט זה לא תהא במקומה. 10. סוף דבר – העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, ונוכח נסיבותיו האישיות של העותר, לא נעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22045390_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4539/22", "ו\"ע 61536-03-16", "בג\"ץ 6366/12" ]

748,376

737,756

בבית המשפט העליון בג"ץ 4539/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: פלוני נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי בקשת העותר מיום 4.7.2022 לפטור מאגרה החלטה הבקשה לפטור מאגרה בהליך שבכותרת הועברה לטיפולי בדיעבד ולאחר שניתן פסק הדין. משכך, ומטעם זה בלבד, אני מורה על מתן פטור מתשלום האגרה (ראו והשוו: בשג"ץ 8411/18 כהן נ' הנהלת בתי המשפט בית משפט השלום ברחובות (‏2.12.2018)). ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045390_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4539/22" ]

748,377

737,117

בבית המשפט העליון רע"ב 4540/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר שיר נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשה מיום 5.7.2022 למינוי סניגור ציבורי ולפטור מתשלום אגרה החלטה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה – שירות בתי הסוהר יגיש כרטיס תנועות כספי אסיר של המבקש עד ליום 17.7.2022. בקשה למינוי סניגור – הסניגוריה הציבורית תגיש עמדתה באשר לשאלת מינוי סניגור למבקש בהליך שבכותרת עד ליום 17.7.2022. המזכירות תמציא את הבקשה שבכותרת והחלטתי זו גם לסניגוריה הציבורית. שרות בתי הסוהר ימציא למבקש החלטתי זו ואת עמדת הסניגוריה הציבורית לכשתוגש. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045400_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4540/22" ]

748,378

737,885

בבית המשפט העליון רע"ב 4540/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר שיר נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר הודעת הסנגוריה הציבורית מיום 13.7.2022 החלטה לנוכח האמור בהודעת הסנגוריה הציבורית אני מורה בזאת על מחיקת ההליך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045400_K03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4540/22" ]

748,379

737,025

בבית המשפט העליון בש"א 4541/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: טוטאל קשת עובדים בע"מ נ ג ד המשיב: פקיד שומה בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 12.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045410_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4541/22" ]

748,380

737,319

בבית המשפט העליון בש"א 4541/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: טוטאל קשת עובדים בע"מ נ ג ד המשיב: פקיד שומה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט מיום 5.7.2022; תשובת המשיב מיום 6.7.2022 החלטה 1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' סרוסי ) בע"מ 42432-10-21 מיום 15.6.2022, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לפסלות המותב מלשבת בדין בערעור על שומה שהוציא המשיב בעניינה (להלן: ההחלטה ). לבקשה צורף הערעור עצמו. 2. בבקשה, אשר הוגשה ביום 5.7.2022, נטען כי מנהלת המבקשת יודעה על מתן ההחלטה רק ביום 21.6.2022, וכי באותה עת היא שהתה בחו"ל, ולא ניתן היה לקבל החלטות בעניין הגשת ערעור בהיעדרה. בנסיבות אלה, כך נטען, ומשמנהלת המבקשת שבה לישראל רק ביום 29.6.2022, יש להורות על הארכת מועד להגשת הערעור עד ליום 5.7.2022 – יום הגשתו בפועל. לטענת המבקשת, מתן ארכה של ימים ספורים בלבד לא תסב נזק למשיב. המשיב מתנגד לבקשה. 3. לאחר שעיינתי בבקשה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה נוסחה באופן כוללני ולא צורפו לה מסמכים התומכים בטענות המבקשת. די אם אציין בהקשר זה כי ההחלטה הומצאה לצדדים כבר ביום 15.6.2022 (ומעיון באתר "נט המשפט" עולה כי באת-כוח המבקשת אף צפתה בה באותו יום). חרף זאת, המבקשת לא הבהירה בבקשתה מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד על-ידי באת-כוח המבקשת טרם שחלף המועד להגשת ערעור; באילו מועדים הייתה מנהלת המבקשת בחו"ל; ומדוע לא הוגש הערעור (או למצער בקשה להארכת המועד להגשתו) מיד עם שובה, ולא בחלוף מספר ימים. 4. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי המבקשת הציגה "טעמים מיוחדים" המצדיקים את מתן הארכה המבוקשת, וזאת אף בשים לב לגישה הזהירה והמצמצמת הננקטת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות (ראו: בש"א 3571/21 פלוני נ' פלונית (2.6.2021)). אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045410_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4541/22", "בש\"א 3571/21" ]

748,381

738,139

בבית המשפט העליון בש"פ 4543/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העוררים: 1. יוסף טקטקה 2. חב' מפעל ששת האבנים לאבן ושיש בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' גורדון) אשר ניתנה ביום 14.6.2022 בבע"ח 16345-06-22 בשם העוררים: עו"ד אייל אסעד בשם המשיבה: עו"ד אופיר טישלר החלטה הערר 1. לפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' גורדון ) אשר ניתנה ביום 14.6.2022 בבע"ח 16345-06-22, ואשר במסגרתה נדחתה בקשת העוררים לקבלת חומרי חקירה ורשימת חומרי חקירה אשר לשיטתם נחוצים להם לשם הגנתם בהליך המתנהל נגדם בת"פ (מחוזי י-ם) 3386-04-18 (להלן: ההליך העיקרי ). הרקע לערר והליכים קודמים 2. העורר 1 הוא בעל המניות היחיד ומנהלה של העוררת 2, חברה העוסקת באספקת אבן שיש. בגדרו של ההליך העיקרי, העוררים מואשמים בעבירות רבות של הוצאת חשבוניות מס במטרה להתחמק ממס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 117 לחוק מס ערך מוסך, התשל"ו-1957; במרמה, עורמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; בהלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון ); בפעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון; וכן בקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כל זאת, במסגרת פרשה רחבת היקף במעורבות נאשמים נוספים ומספר חברות (להלן: הפרשה ). 3. בחודש אפריל 2018 הוגש תחילה כתב אישום בגין הפרשה נגד אחיו של העורר 1 בלבד. בחודש ספטמבר 2018 תוקן כתב האישום על דרך של צירוף אישומים ו-16 נאשמים נוספים, ביניהם העוררים. בחודש מרץ 2021 תוקן כתב האישום בשנית, כך שמספר נאשמים נמחקו מכתב האישום, מאחר שהוחלט לנהל נגדם משפט נפרד במסגרת ת"פ 10612-04-21 (להלן: תיק חריז ). הנאשמים בתיק חריז הפכו לעדי תביעה במסגרתו של ההליך העיקרי (להלן: עדי התביעה ). 4. בחודש מרץ 2022 החליפו העוררים את ייצוגם בהליך העיקרי. 5. ביום 16.5.2022 ביקשו העוררים מהמדינה למסור להם חומרי חקירה מסוימים (להלן: חומרי החקירה ). ביום 6.6.2022 השיבה המדינה לעוררים כי חלק מהחומרים המבוקשים נמסרו לעוררים זה מכבר, ואילו החלק האחר של החומרים אינו קיים או אינו ברשותה. 6. ביום 8.6.2022 הגישו העוררים בקשה לבית משפט קמא לקבלת חומרי החקירה. במסגרתה, ביקשו העוררים לקבל לעיונם חומרי חקירה מסוגים שונים ורשימתם המלאה. 7. בית משפט קמא דחה את בקשת העוררים על כל חלקיה – כדלקמן: א. כל חומרי החקירה בתיק חריז, לרבות כל חומר העוסק בהבטחת דבר מה לעדי התביעה – המדינה הצהירה כי חומר החקירה בתיק חריז זהה לחומר החקירה בהליך העיקרי, חומר אשר הועבר לעוררים זה מכבר; זאת, למעט כתב האישום – אשר יועבר (ובינתיים אכן הועבר) לעוררים. עוד הצהירה המדינה כי אין בנמצא כל חומר העוסק בהבטחת דבר-מה לעדי התביעה. בהעדר אינדיקציה לסתור הצהרה זאת, דחה בית משפט קמא את הבקשה בעניין זה בקבעו כי לא ניתן להורות למדינה להמציא לעוררים חומרים שאינם קיימים. ב. רשימת חומרי החקירה – העוררים טענו כי רשימת חומרי החקירה שנמסרה להם חסרה ואינה מובנת, וכן כי ישנם חומרי חקירה נוספים אשר "נעלמו" או "אבדו". המדינה טענה כי רשימת חומרי חקירה מלאה וסדורה הועברה לעוררים כבר בתחילת ההליך. לאחר עיון ברשימת החומרים, מצא בית משפט קמא כי מדובר ברשימה ההולמת את דרישות הדין בעניין זה. נקבע כי טענות העוררים נטענו באופן כוללני, ללא התמקדות ברורה בפרטים שלטענתם חסרים. משכך, הבקשה נדחתה – זאת, בשים לב לחלוף השנים הרבות מאז פתיחת ההליך, ולחילופי הייצוג. כמו כן, נקבע כי מקומן של הטענות בדבר חומרים אשר "נעלמו" הוא במסגרת ההליך העיקרי. ג. חומרי חקירה מרשות המיסים – העורר 1 טען כי בין השנים 2014-2010 הוא נחקר על ידי רשויות המס, ובמסגרת זאת מסר להן חומרים – אשר לא הוחזרו אליו ולא הועמדו לרשות העוררים במסגרת חומרי החקירה. המדינה טענה כי כל החומר שהיה ברשותה, לאחר חיפוש במשרדי רשות המיסים, נמסר לעוררים. בית משפט קמא דחה גם את הבקשה בעניין זה, מאחר שהחומרים המבוקשים אינם ברשות המדינה, וספק אם החומרים הללו אכן קיימים. ד. לבסוף, קבע בית משפט קמא כי "יש צורך לעבור בדקדוק על החומר שהועבר, וככל שתהיינה טענות ספציפיות ניתן יהיה להציגן". 8. למען הנוחות, ההצהרות שמסרה המדינה כאמור לעיל תיקראנה להלן הצהרת המדינה . טענות הצדדים 9. העוררים חוזרים על כל טענותיהם כפי שנטענו בבית משפט קמא. 10. העוררים טוענים כי רשימת חומרי החקירה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקתנו בעניין זה – זאת, מאחר שהרשימה כוללנית ולא ברורה; כך למשל הפנו אותנו העוררים לכותרת הבאה: "שלושה קרטונים המכילים פנקסי חשבוניות, חומר הנהח"ש, יומנים ומסמכים שונים בתפזורת". נטען כי המדינה עצמה, במסגרת הדיון בהליך העיקרי, הודתה כי ישנם תמלילי חקירה חסרים אשר טרם הועברו להגנה – משכך, ברי הוא כי רשימת חומרי החקירה שנמסרה לעוררים בתחילת ההליך לוקה בחסר. 11. כמו כן, לטענת העוררים, לא ניתן לקבל את טענת המדינה לפיה לא התקיים כל שיח עם עדי התביעה עובר להחלטה כי הם יוסרו מכתב האישום בהליך העיקרי. 12. זאת ועוד: העוררים טוענים כי חומרי חקירה רבים, ובעיקרם חומרים אשר נמסרו על ידי העורר 1 לרשות המיסים, לא נמסרו להם – ולטענת המדינה, אינם בנמצא. אובדן החומרים הללו, כך נטען, מסב לעוררים נזק ראייתי חמור, ופוגע ביכולתם להתגונן. 13. העוררים מבקשים כי כלל החומרים המבוקשים על ידם יימסרו להם לאלתר; וכן כי תומצא להם רשימה מפורטת של כל החומר שאבד; מסמך המפרט את כלל חקירותיו של העורר 1 ברשויות השונות; וכי יובהר שהחומרים שאבדו אינם נוגעים לאישומים נגד העוררים במסגרת ההליך הנוכחי. 14. מנגד, חוזרת המדינה על הצהרתה וטוענת כי העוררים קיבלו ממנה את כל חומרי החקירה שבידה ואת רשימתם המלאה והמפורטת. המדינה סבורה אפוא כי מן הדין לדחות את הערר מטעם זה ומנימוקיו של בית משפט קמא. דיון והכרעה 15. כפי שהוסבר לעוררים במהלך הדיון, דין הערר להידחות. 16. כלל גדול הוא כי בגדרי סעיף 74 לחסד"פ ניתן לחייב את המדינה להעביר לעיון הנאשם רק את מה שיש לה, וכל אימת שמדובר בחומרי חקירה, ולא את מה שאין לה. זאת ועוד: הצהרת המדינה בכגון דא חוסה בצלה של חזקת התקינות, ובאין אינדיקציה להסתרת חומרי חקירה, הצהרה כאמור היא בגדר סוף-פסוק שאחריו אין ולא כלום (ראו: בש"פ 1378/20 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקאות 61-56 (7.4.2020) (להלן: עניין זגורי )). 17. כפי שהובהר בעניין זגורי , הצהרת המדינה אשר באה בגדרם של הליכי גילוי ועיון בחומרי חקירה היא בבחינת "שטר ושוברו בצדו": הסתרת מידע מכוונת או חסרת תום-לב מטעם המדינה עלולה לגרור אחריה סנקציות חריפות כדוגמת פסלות ראיות ואף זיכוי הנאשם (ראו: שם, בפסקה 58). בהקשר זה, אבהיר את המובן מאליו: גילוי מאוחר של חומר חקירה מחייב את המדינה לתקן את הצהרתה הקודמת, שכן הצהרת המדינה באשר לחומרי החקירה אשר נמצאים בידה או תחת שליטתה, והם רלבנטיים למשפטו של הנאשם, היא הצהרה מחייבת שהנאשם ובאי-כוחו רשאים לסמוך על אמתותה בניהול הגנתם. 18. באשר לחומרים ספציפיים שבא-כוח העוררים מבקש לקבל לידיו, ושלטענת המדינה אינם כלולים בחומרי החקירה, וחלקם אף אינם קיימים – סבורני כי ביחס לכל אלו על העוררים להגיש בקשה מתאימה לפי סעיף 108 לחסד"פ במסגרת הדיון בהליך העיקרי. חומרים אלו אינם בני גילוי בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ, כפי שמוסבר, בין היתר, בעניין זגורי (ראו: שם, בפסקאות 19-7). זכויות העוררים להגיש בקשה כאמור מבעוד מועד, ובכפוף לכללים שעניינם חיסיון וקבילות של ראיות, שמורות להם. 19. נמצא אפוא שבית משפט קמא הגיע לכלל החלטה נכונה. 20. אשר על כן, הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045430_F03.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"פ 10612-04-21" ]

748,385

737,026

בבית המשפט העליון בש"א 4544/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פריניר (הדס 1987) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מילוז (1989)בע"מ 2. בוגופן בע"מ 3. נקש ברודרס ריאלטי 4. יוסף (ג'ו) נקש 5. אבי נקש 6. עמרם אהרוני 7. משה ארבוס 8. דותן אקספרס בע"מ בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהמשיבה הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ניתנת אורכה כמבוקש. ערעור מטעם המבקשת יוגש עד ליום 6.10.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045440_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4544/22" ]

748,386

740,683

בבית המשפט העליון בע"מ 4546/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלונית 7. פלוני בקשה מיום 5.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מיום 10.8.2022 החלטה ההליך שבכותרת נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 9.3.2022, בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בה נדחתה בקשת המבקשת למתן פטור מהפקדת ערובה. עיינתי בבקשה שבכותרת ובאסמכתאות שצורפו לה וכן בתשובת האפוטרופה הממונה לקטינים (המשיבים 6-4), והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שיינתן פטור מתשלום אגרה בהליך והערובה תעמוד על סכום מתון של 2,000 ש"ח. למסקנה זו הגעתי בשים לב לקשיים הכלכליים העולים מהבקשה ומנספחיה, לכך שהמבקשת אינה מיוצגת ולכך שדחיית הבקשה עלולה ליצור "מעגל דיוני שוטה" – מחד גיסא; ולסיכויי ההליך שאינם נחזים להיות גבוהים בשים לב לאמת המידה להתערבות בשיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני ערובה – מאידך גיסא (ראו והשוו: ע"א 3415/22 פלוני נ' פלוני (24.5.2022)). הערובה בסך של 2,000 ש"ח תופקד עד ליום 23.8.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא מתן הודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045460_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3415/22" ]

748,390

742,225

בבית המשפט העליון בע"מ 4546/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלונית 7. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סילש) מיום 9.3.2022 בע"ר 18434-03-22 בשם המבקשת: עו"ד טל וינגסט החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ה' סילש ) בע"ר 18434-03-22 מיום 9.3.2022 בגדרו נדחה הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד (כב' הרשם מ' קרשן ) בעמ"ש 11324-02-22 מיום 22.2.2022. בהחלטתו, דחה רשם בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת לפטור אותה מהפקדת ערובה במסגרת ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 2. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה שוכנעתי כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה. זאת, לפי סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. 3. כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים, אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מנסיבות המקרה הפרטני, או כאשר מתן רשות ערעור נחוץ למניעת עיוות דין (ראו, מני רבים: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). ענייננו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. לא למותר להוסיף עוד כי הלכה מושרשת היא ששיקול דעת רשם בית המשפט בענייני ערובה הוא רחב וכי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתו (ראו, מיני רבים: ערג"ץ 1284/22 עו"ד רונית לירן-שקד נ' משרד הבריאות , פס' 4 (23.2.2022); ער"א 3415/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4 (24.5.2022)). 4. למעלה מן הצורך, אציין כי המבקשת מעלה לראשונה בבקשתה טענות בנוגע למחיקת ערעורה על ידי הרשם, טענות שלא בה זכרן בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, ודי בכך כדי לדחותן. 5. אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, ואך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לאוצר המדינה. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045460_R05.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 11324-02-22" ]

748,391

737,241

בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב את אביטן פרוייקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית בע"מ 4. עו"ד צחי אבו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה) אשר ניתן ביום 7.6.2022 בתנ"ג 14172-04-17 בשם המערערים: עו"ד תמרה פלג החלטה 1. לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור במסגרתה התבקש עיכוב ביצועו של פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה ) אשר ניתן ביום 7.6.2022 בגדרו של תנ"ג 14172-04-17 –וזאת, עד להכרעה בערעור. 2. במרכזו של פסק הדין שעיכובו מתבקש ניצבת חברת ארביב את אביטן פרוייקטים בע"מ (להלן: החברה ) אשר מוחזקת בחלקים שווים בידי המערער 1, מר דניאל אביטן, והמשיב 1, מר אילן רביב. 3. ביום 30.11.2011 רכשה החברה מידיו של המערער 1 (באמצעות חברה המנוהלת על ידו, והמצויה, ככל הנראה, בבעלותו המלאה) מיזם תמ"א 38 ברחוב קרן היסוד באשדוד – זאת, בתמורה לתשלום בסך של 240,000 ש"ח (להלן: המיזם ). 4. ביום 11.7.2014 התקשרה החברה, יחד עם החברה שבבעלות המערער 1, עם המשיבה 3 (להלן: קרן היסוד ). במסגרת זו רכשה קרן היסוד מהחברה את המיזם תוך הסכמה כי לחברה "תהיה הזכות לרכוש דירה בקומה 5 כיוון דרום מערב בניין מס' 40, בסכום של 1,000,000 ש"ח כולל מע"מ כדין" (להלן: ההסכם ו- הדירה , בהתאמה). 5. כאשר ברקע הדברים סכסוכים מתמשכים בין המערער 1 למשיב 1, נערכה ביום 17.9.2015 הסכמה (במסגרתו של "טופס הרשמה לרכישת דירה") בין קרן היסוד לבין המערער 2 – בנו של המערער 1 – אשר הגיע מיוצג בידי עו"ד אבי נפטון, שייצג את החברה ואת המערער 1 בהסכם מיום 11.7.2014. במסגרת זו, הציג עו"ד נפטון מצג כלפי קרן היסוד (כך לדבריה של קרן היסוד) כאילו הוא מוסמך לחתום ולקבל את הדירה נשוא ההסכם האמור. לאור כך הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המערער 2 ירכוש את הדירה בתמורה לסך של 1,000,000 ש"ח וזאת " עפ"י הסכם מיום 11.7.2014 כנגד הצגת חשבונית בסך מיליון ש"ח פלוס מע"מ שולם הסך של המיליון ש"ח לחברה כנגד הדירה הנ"ל" – כל זאת ללא ידיעתו או הסכמתו של המשיב 1 . בהמשך להסכמה כאמור (ובמקביל לאירועים שיתוארו להלן) נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת המערערים 3-2 וכן נמסרה לידיהם ההחזקה בדירה בשלהי שנת 2019. 6. משנודע הדבר למשיב 1, פנה הוא במספר מכתבים לקרן היסוד, זאת במטרה להבטיח את זכויותיה של החברה ביחס לדירה. במסגרת זו הבהיר המשיב 1 כי אין כל נפקות להסכמה שהושגה – אשר כוללת ויתור החברה על זכויותיה בדירה – מבלי שזו תכלול גם את חתימתו. במסגרת תגובתה של קרן היסוד ציינה היא כי אמנם הדירה שוריינה לטובת בנו של המערער 1, אולם טרם בוצעה כל העברת תמורה ביחס לדירה. במסגרת זו הבהירה קרן היסוד כי היא נכונה לפעול בהתאם לכל החלטה חוקית של החברה. המשיב 1 פנה גם אל המערער 1, הלין על פעולותיו מול קרן היסוד בקשר עם רכישת הדירה שלא באמצעות החברה, ודרש מהמערער 1 להודיע לו בתוך 5 ימים כי הוא מסכים לרכישת הדירה באמצעות החברה – פנייה כאמור לא נענתה. 7. בסמוך ולאחר מכן הגיש המשיב 1 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי באר-שבע במסגרתה דרש את אכיפת ההסכם (ראו: ה"פ 11154-08-16). המרצת פתיחה זו נמחקה על הסף לאור העובדה כי המסגרת הדיונית המתאימה לעניין הינה תביעה נגזרת, כיאה לתובענות שעניינן בזכויות תביעה של החברה (ראו: שם , החלטה מיום 5.3.2017). לאור זאת הגיש המשיב 1 בקשה לאישור תביעה נגזרת ותביעה נגזרת בפני בית משפט קמא. 8. ביום 10.4.2018 הודיעה קרן היסוד כי היא מותירה את ההחלטה ביחס לאישור התביעה הנגזרת לפתחו של בית המשפט – זאת, הגם שבפיה טענות מספר ביחס להפרת ההסכם על ידי החברה. 9. ביום 3.12.2019 אושרה התביעה הנגזרת, וביום 18.6.2020 נדונה בקשה לדיון חוזר (ראו: ת"א 61878-12-19, השופטים ח' כבוב , ס"נ, ר' רונן ו ח' ברנר , ס"נ). בתום הדיון, ולאור המלצת בית המשפט, נמשכה בקשה כאמור. עוד יצוין כי ביום 30.8.2020 הגיש המערער 1 בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה במסגרתו של תנ"ג 5249-08-20, אשר נדחתה אף היא (ראו: השופט מ' אלטוביה , פסק הדין מיום 2.2.2022), וערעור בעניינה עודנו תלוי ועומד במסגרתו של ע"א 2231/22. 10. הכרעות בית משפט קמא נסמכות במידה רבה – אם לא בלעדית – על קביעות שבעובדה ובמהימנות אשר נקבעו ביחס לעדויות ולמסמכים שהוצגו לפניו: א) ראשית, קבע בית משפט קמא כי בהתאם לאמור בהסכם הזכות לרכישת הדירה במחיר של 1,000,000 ש"ח מוקנית לחברה, כאשר התשלום האמור הוא תשלום אשר ממילא מגיע לחברה מעיקרו, בהתאם לסעיף 4 להסכם. ב) שנית, דחה בית המשפט את קו ההגנה של המערער 1 – לפיו נטען כי המשיב 1 הפר את התחייבויותיו להעמיד מימון למיזם, ומשכך הוא, אין לו כל זכות מכוח ההסכם שנחתם ביום 30.11.2011. הנמקותיו של בית המשפט בעניין זה נסמכו, בין היתר, על כישלונו של המערער 1 לפעול בזמן אמת ולנקוט צעדים לביטול ההסכם מיום 30.11.2011; על דחיית טענתו כי ביטל את ההסכם מיום 30.11.2011 בעל-פה; וכן, על התקשרותו של המערער 1 עם קרן היסוד, בשם החברה, תוך הצהרה כי ההסכם עודנו בתוקף – זאת, מבלי שטען בשום שלב כי למשיב 1 אין זכויות בחברה או כי לחברה אין זכויות במיזם. ג) אף לגופם של דברים, ובהסתמך על מכלול הראיות והעדויות שנשמעו לפניו, קבע בית משפט קמא כי לא הוכח שהמשיב 1 נתן התחייבות להעמיד מימון למיזם, וממילא לא הוכח שהתחייבות כאמור הופרה. כל יתר הקביעות בעניין זה, אף הן נסמכו על חקירות העדים ועל האמור בתצהירים שהובאו לפני בית משפט קמא. ד) בהמשך הדברים, קבע בית המשפט כי המערער 1 ניסה להקנות את הזכויות בדירה מקרן היסוד לבני משפחתו וכי אלו היו מודעים לזכויותיה של החברה בדירה מכוח ההסכם. עוד נקבע כי הבעלות הנטענת של אלו על הדירה טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין. לאור כל האמור, ובהתחשב בהוראות סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 [צ"ל סעיף 9 – א.ש.] קבע בית המשפט כי זכותם של המערערים 3-2, הם בני משפחתו של המערער 1, נדחית בפניי זכותה של החברה על הדירה. ה) עוד קבע בית משפט קמא כי המערער 1 הפר את חובת האמון אשר היתה מוטלת עליו כנושא משרה בחברה, ואף את זו כלפי המשיב 1 – זאת, בנצלו את מעמדו כנושא משרה בחברה על מנת להעביר אליו ולמקורביו את זכויותיה של החברה בדירה תוך קיפוח זכותו של המשיב 1 לחלקו בנכסי החברה. 11. נוכח כל האמור, ובהעדר התנגדות מצד קרן היסוד לזכויות החברה בהתאם להסכם, קבע בית משפט קמא כי החברה זכאית לקבל את הזכויות בדירה לבעלותה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין בהן החברה לא היתה פעילה מזה שנים רבות – ונוכח הסכסוכים המשפטיים הרבים המתנהלים בין הצדדים – קבע בית המשפט כי הסעד הנכון והראוי הוא הפרדת הכוחות בין בעלי המניות בחברה בדרך של ייחוס זכויות החברה בדירה לבעלי מניותיה, כפי חלקם. נראה, כי קביעה זאת מבוססת על דוקטרינת קיפוח המיעוט. 12. לאור זאת, קבע בית משפט קמא כי יש לחייב את המערערים 3-1, ביחד ולחוד, בתשלום שוויה של מחצית מן הדירה ודמי השכירות הראויים ביחס לתקופה בה החזיקו בדירה – וזאת, לרבות תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד של התובע הנגזר, המשיב 1. במסגרת זו לקח בית המשפט בחשבון את המשאבים השיפוטיים אשר הושקעו בהליכים לאור התנהלותו של המערער 1, וזאת על אף העובדה שחמישה שופטים שונים הביעו בפניו מפורשות את עמדתם ביחס לסיכויו בהליך. 13. מכאן הערעור והבקשה הנלווית לעיכוב ביצוע המונחים לפניי. 14. במסגרת בקשה זו טוענים המערערים כי הנזק הצפוי להם, ככל שבקשתם לא תתקבל, הינו קשה ובלתי הפיך. זאת בפרט לאור מצבם הכלכלי של המערערים 3-2 אשר יחייבם – לצורך מימוש פסק הדין – לממש את הדירה. זאת בעוד שעיכובו של פסק הדין שבערעור לא יגרום לטענתם כל נזק למשיב 1 – בפרט, כאשר יש בערך הדירה כדי להבטיח כל תשלום אשר אלו עשויים להידרש לשלם לו. לצד זאת הוסיפו וטענו המערערים כי להערכתם סיכוייהם לזכות בערעור גבוהים במיוחד. 15. דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. 16. למקרא פסק הדין קמא והקביעות המפורשות של בית המשפט המחוזי, וכן מעיון בבקשה שלפניי ובנימוקי הערעור, עולה כי סיכויי הערעור בענייננו נמוכים עד כדי קלושים. כאמור, פסק דינו של בית משפט קמא מושתת באופן כמעט בלעדי על קביעות עובדתיות ועל קביעות שבמהימנות המבוססות על הראיות והעדויות שהוצגו לפניו. באופן לא מפתיע, גם הערעור שלפנינו מתמקד באופן כמעט מוחלט בקביעות עובדתיות אלה. כך, למשל, טוענים המערערים כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי המשיב 1 לא הפר את חובתו למימון הפרויקט באופן המעיד על כישלון תמורה מוחלט; כי בית המשפט התעלם מהעובדה שעל פי ההסכם הזכות לרכישת הדירה נתונה לחברה או "למי מטעמה"; כי טעה בית המשפט בקביעתו כי המערערים 3-2 אינם רוכשים תמי-לב או כי הדירה לא נרשמה לטובתם, זאת בהתחשב בעובדה כי מדובר בפרויקט תמ"א; כי טעה בית המשפט בקביעתו כי למערערים 3-2 היתה מודעות ביחס לזכויות החברה בדירה, קביעה שלטענתם מנוגדת לעדותו של המערער 2; ועוד. קביעות עובדתיות אלו, אשר עליהן מבקשים המערערים להשיג בערעורם, נסמכו על התרשמותו הבלתי-אמצעית של בית משפט קמא מבעלי הדין שהופיעו בפניו ומחומר הראיות שהוצג לו. כידוע התערבות ערכאת הערעור בכגון דא שמורה למקרים חריגים ביותר, ואילו המקרה דכאן – לפחות על פני הדברים – איננו בא בגדר חריג זה (ראו, למשל: ע"א 8949/17 שוקר נ' אינספקס בע"מ , פסקה 11 (10.1.2021); ע"א 9344/08 פלוני נ' סהר חברה ישראלית לביטוח , פסקה 21 (26.8.2012); ע"א 5806/08 חלפון נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 12 (1.8.2012)). 17. זאת ועוד: טענתם המשפטית של המערערים אשר מלינה על ייחוס זכויות החברה בדירה למשיב 1 מתנגשת בממצאים העובדתיים אשר נקבעו ביחס למעשיהם של המערער 1 ומקורביו, שלדעת בית משפט קמא עולים כדי קיפוח זכויותיו של המשיב 1 בחברה. 18. לא זו אף זו: הסכסוך דכאן הוא סכסוך כספי בעיקרו. בסופו של יום, עסקינן בחלוקת הזכויות בחברה אשר פעלה כמעין-שותפות ואשר מחזיקה בדירה שאמורה להימכר. משכך הוא, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין קמא תחשוף את המערערים לנזק שאיננו הפיך (ראו, למשל: רע"א 9130/15 תם נ' אלול , פסקה 11 והאסמכתאות שם (24.1.2016); ע"א 3314/18 א. דורי בנייה בע"מ נ' נתיבים דרום בע"מ , פסקה 11 והאסמכתאות שם (11.7.2018); ע"א 2444/19 רם נ' פלוני , פסקה 6 (12.6.2019) ). 19. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא בזאת. המערערים יישאו בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045470_F04.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4547/22", "תנ\"ג 14172-04-17", "ה\"פ 11154-08-16", "ת\"א 61878-12-19", "תנ\"ג 5249-08-20", "ע\"א 2231/22", "ע\"א 8949/17", "ע\"א 9344/08", "ע\"א 5806/08", "רע\"א 9130/15", "ע\"א 3314/18", "ע\"א 2444/19" ]

748,392

738,543

בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב אביטן פרויקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית 4. עו"ד צחי אבו בקשה מטעם המערער 1 לאיחוד דיונים בשם המערער 1: עו"ד תמרה פלג בשם המשיב 1: עו"ד יצחק סרויא החלטה המערער דניאל אביטן ביקש שבית המשפט יורה על איחוד הדיון בשני ערעורים בע"א 4547/22 ובע"א 2231/22, וזאת לטענתו מאחר שהצדדים בשני הערעורים הם אותם צדדים, והמסכת העובדתית בשניהם היא זהה. המשיבים התנגדו לבקשה מהטעמים שפורטו על ידיהם. מבלי לקבוע מסמרות ביחס לאופן הדיון בשני הערעורים, אני סבורה כי נכון לקיים ישיבת קדם ערעור אחת שתתייחס לשניהם. משכך, ומאחר שנקבעה כבר ישיבת קדם ערעור בע"א 4547/22, תתקיים באותו מועד (27.7.2022 בשעה 10:00) גם ישיבת קדם ערעור בע"א 2231/22. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045470_P05.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4547/22", "בע\"א 4547/22", "בע\"א 2231/22" ]

748,393

739,112

בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב אביטן פרויקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית 4. עו"ד צחי אבו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.6.2022 בתנ"ג 14172-04-17 שניתן על ידי כב' השופט מגן אלטוביה בשם המערערים: עו"ד תמר פלג בשם המשיבים 2-1: עו"ד יצחק סרויא החלטה מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה יועברו שני ההליכים לדין בפני הרכב בהתאם לסדר הרגיל. הישיבה שנקבעה ליום 03/04/2023 בע"א 2231/22 תתקיים כפי שנקבע בהתאם ליומן. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045470_P06.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4547/22", "בע\"א 2231/22" ]

748,394

740,305

בבית המשפט העליון ע"א 4547/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. דניאל אביטן 2. עמיחי חנן אביטן 3. הילה הלן אביטן נ ג ד המשיבים: 1. אילן ארביב 2. ארביב אביטן פרויקטים בע"מ 3. אוצר קרן היסוד התחדשות עירונית 4. עו"ד צחי אבו המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 3.4.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045470_T07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4547/22" ]

748,395

737,104

בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני בקשה מיום 5.7.2022 להפקדת התחייבות עצמית חלף ערובה החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4548/22" ]

748,396

737,904

בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 30.3.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4548/22" ]

748,397

738,637

בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני הודעה מטעם המשיב 10 מיום 19.7.2022 החלטה המשיב 10, המוסד לביטוח לאומי, פטור לבקשתו מהתייצבות לדיון ומהגשת תשובה לערעור בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4548/22" ]

748,398

739,020

בבית המשפט העליון ע"א 4548/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ 2. קבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. טרם - בטיחות וגיהות בע"מ 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני הודעה מיום 26.7.2022 החלטה המשיבים 9-3, פטורים לבקשתם מהתייצבות לדיון ומהגשת תשובה לערעור בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045480_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4548/22" ]

748,399

737,706

בבית המשפט העליון בש"פ 4550/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: איליה קיסליצין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) שניתנה ביום 7.6.2022 במ"ת 60367-11-21 בשם העורר: עו"ד אהרון הרניק; עו"ד דינה פרופס בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון; עו"ד איתי שהם החלטה הערר 1. לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) אשר ניתנה ביום 7.6.2022 במ"ת 60367-11-21, ואשר במסגרתה הורה בית המשפט על מעצר העורר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתפ"ח (מחוזי ת"א) 60391-11-21 (להלן: ההליך העיקרי ). עיקרי כתב האישום והליכים קודמים 2. בגדרי ההליך העיקרי העורר מואשם, יחד עם נאשם נוסף, ברצח באדישות, עבירה לפי סעיפים 300(א) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). 3. לפי עובדות כתב האישום, ביום 12.11.2021, בשעה 18:03, נכנסו העורר והנאשם הנוסף לדירה בה התגוררו המנוח ובת זוגו (להלן: הדירה ) אשר שהו בדירה באותה עת. בשעה 18:05 התקשר המנוח למגן דוד אדום וביקש כי יישלח אמבולנס עבור בת זוגו בשל פציעה ברגלה. במהלך השיחה, החלו העורר והנאשם הנוסף לתקוף את המנוח, תוך שהם מפילים אותו לרצפה, חונקים אותו ומכים אותו באגרופים בפניו. לאחר התקיפה, נסו התוקפים מהמקום. כתוצאה מהתקיפה ליבו של המנוח נדם, בוצעה בו החייאה, והוא הובל לבית חולים במצב קשה. בהמשך, ביום 29.11.2021, נפטר המנוח כתוצאה מאותה תקיפה. 4. בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. 5. ביום 22.2.2022 קבע בית משפט קמא (השופט ש' מלמד ) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום. התשתית הלכאורית שהוצגה בפני בית משפט קמא, כללה, בין היתר: ראיות פורנזיות וראיות זיהוי שקשרו את העורר לזירת האירוע; סרטון המתעד את אירוע התקיפה (להלן: הסרטון ) וסרטון המתעד אירוע שקדם לתקיפה באותו היום; הקלטת השיחה למוקד החירום; עדותה של בת זוגו של המנוח; ראיות רפואיות ופתולוגיות לגבי הגורם למות המנוח; וגרסת העורר והנאשם הנוסף אשר הכחישו כל קשר לתקיפת המנוח. לאחר שבית המשפט צפה בסרטון וניתח בפרטיו, הוא קבע כי מעשיהם של העורר והנאשם הנוסף בעת התקיפה מצביעים על תיאום ביניהם, גם אם השתתפותו של העורר בתגרה הייתה ספונטנית; וכי התנהגותו של העורר אינה יכולה ללמד, אפילו לא בדוחק, כי העורר פעל מתוך הגנה עצמית – זאת, מאחר שבמהלך אירוע התקיפה הייתה דלת הדירה פתוחה לרווחה, והיה בידי העורר להימלט מהדירה בדרך חלופית שאינה פוגענית; וממילא – העורר והנאשם הנוסף לא היו נתונים בסכנה ממשית מצדו של המנוח. חיזוק נוסף לתשתית העובדתית הלכאורית מצא בית המשפט בחוות דעת פתולוגית אשר קובעת כי פעולת החניקה שביצע העורר במנוח הייתה יכולה לגרום להפסקת פעילות הלב של המנוח; וכן בכך שגרסאותיהם של המשיבים – אשר טענו כי בעת האירוע הם שהו בביתם – נסתרו אל מול ראיות אובייקטיביות (ובהן: הסרטון ומחקרי תקשורת). 6. לאחר שקבע כאמור, הורה בית משפט קמא על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של העורר על ידי שירות המבחן. שירות המבחן לא בא בהמלצה על חלופת מעצר והעריך את מסוכנותו ברמה בינונית. 7. ביום 7.6.2022 קבע בית משפט קמא כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים אשר מתנהלים נגדו בהליך העיקרי. בית המשפט קבע כי מהעורר נשקפת מסוכנות רבה הנלמדת מחומרת המעשה בו הוא מואשם אשר כולל התנהגות אלימה ואכזרית. כמו כן, מהנתונים שהובאו בפני בית המשפט עולה כי קיימת בעיה של צריכת אלכוהול מרובה מצד העורר (ואין מחלוקת על כך כי גם בזמן אירוע התקיפה היה העורר תחת השפעת חומרים משני תודעה) – עובדה אשר מעלה את רמת הסיכון הנשקפת מהעורר, ודורשת כי חלופת המעצר תאיין גם מסוכנות לשימוש לרעה בחומרים משני תודעה. בתוך כך, דחה בית המשפט את בקשתו של העורר להעברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בפיקוח אמו ואחותו – זאת, מאחר שמצא כי הן אינן מתאימות לתפקיד הפיקוח באשר היכרותן עם העורר והלכותיו הינה שטחית וגישתן כלפיו היא מגוננת; ובהעדר יכולתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. בית המשפט הוסיף כי ממילא אין בנמצא נסיבות מיוחדות אשר יצדקו סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן, כמו גם לאבחנה בין העורר לנאשם הנוסף – אשר אף הוא עצור עד תום ההליכים. טענות העורר 8. ראיות לכאורה – העורר טוען כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. לטענתו, מהסרטון עולה כי התגרה החלה בין המנוח לנאשם הנוסף והעורר כלל לא היה מעורב בה, שכן הוא היה עסוק בטיפול ברגלה הפצועה של בת זוגו של המנוח. רק כאשר העורר ניסה להפריד בין השניים, והותקף על ידי המנוח עקב כך – אז הוא לפת את צווארו של המנוח לצורך הגנה עצמית. לעורר נשקפה סכנה ממשית מהמנוח – אדם שיכור כלוט, אלים וחזק למדי, אשר הצליח להפיל את העורר ארצה באמצעות מכת אגרוף אחת בלבד. פעולתו של העורר הייתה נחוצה ולא חרגה מהמידה הנדרשת, שכן מיד כשהמנוח הפסיק להתנגד והסכנה שנשקפה ממנו חלפה – הפסיק העורר ללפות את צווארו ועזב את המקום. 9. לטענת העורר, לא הוכח היסוד הנפשי של אדישות לגרימת המוות – זאת, בשים לב להודעת בת זוגו של המנוח, לפיה המנוח היה עדיין בהכרה לאחר שהשניים עזבו את הדירה; וכן בשים לב לכך שהמדינה בחרה תחילה (בטרם מותו של המנוח בבית החולים) להאשים את העורר בחבלה בכוונה מחמירה ולא בניסיון לרצח. כמו כן, נטען כי, אמנם, בעת שלפת העורר את צווארו של המנוח, החל הנאשם הנוסף להכות את המנוח בפניו – אולם, הם לא פעלו בצוותא חדא והתנהגותם לא הייתה מתואמת. 10. עילת מעצר וחלופת מעצר – נטען כי נתוניו האישיים של העורר מצביעים על התאמתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. מדובר באדם בן 37; ללא עבר פלילי; שקיים אורח חיים נורמטיבי, הכולל רצף תעסוקתי ושגרת עבודה סדורה. ניכר כי השתתפותו באירוע הייתה ספונטנית, אשר באה לאחר שהותקף על ידי המנוח, ומבלי שנשא עמו אמצעי תקיפה. בהתאם לתסקיר שירות המבחן, העורר השתלב בחינוך הכלא ולא נרשמו לחובתו הפרות משמעת. כל אלו מלמדים, כך נטען, על רמת מסוכנות נמוכה של העורר. 11. העורר מבקש לחלוק על מסקנות שירות המבחן ולאמץ את האמור בחוות דעת העובדת הסוציאלית מטעם ההגנה (להלן: חוות-דעת ההגנה ). לטענתו, תסקירי המבחן הם קצרים ובלתי ממצים, ואשר מתבססים על שתי פגישות קצרות בהיוועדות חזותית. לעומת זאת, חוות-דעת ההגנה התבססה על פגישות ארוכות, והיא מנומקת ומפורטת. חוות-דעת ההגנה המליצה על מעצר העורר בפיקוח אלקטרוני – ויש לקבל המלצה זאת. 12. העורר טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי לעורר קיימת "בעיה של שימוש לרעה בחומרים משנים תודעה". העורר אינו צורך אלכוהול במידה מופרזת, והיה מקום לאמץ את גרסאותיהן של אמו ואחותו בעניין זה. בית המשפט קבע כי "התמונה המצטיירת כי אכן קיימת בעיה שמעלה את רמת הסיכון לעבור עבירת אלימות, אך היא דורשת בירור רחב יותר ובית המשפט אינו יכול לסמוך על חוות הדעת שהוגשו שיש בהן להציג ניתוח מדויק של מצבו של המשיב בשאלה זאת" – ובהקשר זה נטען, כי חוסר הבהירות כאמור צריך לפעול לטובת העורר, ולא היה מקום לקבוע כי נתון זה מגביר את מסוכנותו. 13. כמו כן, לטענת העורר, שגה בית משפט קמא כאשר לא נתן את אמונו במפקחות המוצעות, אמו ואחותו. כפי שקבע בית משפט קמא, מדובר "בנשים דעתניות וחזקות" שאינן תלויות בעורר. הקביעה כי בשל היכרותן השטחית של המפקחות עם חייו החברתיים של העורר הן לא תוכלנה לפקח עליו – יסודה בטעות; שכן, אין זה מפתיע שמשפחתו של אדם בוגר ונורמטיבי אינה מעורה בחייו החברתיים. גישתן המגוננת של המפקחות, גם היא אינה צריכה להיזקף לחובתן – זאת, בהתאם לפסיקה בעניין זה (ראו: בש"פ 71/19 חדקה נ' מדינת ישראל (9.1.2019)). 14. זאת ועוד: נטען, כי חלוף הזמן מאז מעצרו של העורר, שבעה חודשים וחצי, בשעה שההליך העיקרי מצוי עדין בשלב ההקראה – מצדיק אף הוא את העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. 15. לבסוף, טוען העורר כי העדר האבחנה בינו לבין הנאשם הנוסף – אינה במקומה. העובדה כי מדובר לכאורה במבצעים בצוותא אינה מוליכה למסקנה כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמבצעים היא זהה. בהקשר זה, מבקש העורר להדגיש את השוני בין מאפייניהם האישיים ובעברם הפלילי – שלו ושל שותפו לכתב האישום – כמו גם את ממצאיו השונים של שירות המבחן בעניינם. 16. בהתבסס על טענותיו אלו, מבקש העורר להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אמו. טענות המדינה 17. המדינה סומכת את ידיה על ההחלטה קמא ועל נימוקיה המפורטים. דיון והכרעה 18. עסקינן באישום חמור אשר מייחס לעורר רצח באדישות. כאשר אישום כדוגמת זה מאומת בראיות לכאורה, תחול על המקרה חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים, כשהוא נקרא יחד עם סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק. במצב דברים זה, כפי שצויין לא אחת, העברת העצור מן הכלא למעצר באיזוק אלקטרוני שמחוץ לכותלי הכלא, קל וחומר, שחרורו לחלופת מעצר בדמות מעצר-בית או לחלופה אחרת, מתאפשרים רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים , ואינם מתאפשרים בהיעדרו של תסקיר מעצר חיובי (ראו: בש"פ 248/20 פלוני נ' מדינת ישראל (‏2.2.2020) (להלן: בש"פ 248/20 )). העורר תקף את האמור בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו ואת שורתו התחתונה – אשר מדגישה את הסיכון לציבור שנשקף ממנו ואינה ממליצה על שחרורו מבית המעצר – אולם, כפי שהוספתי והסברתי בבש"פ 1232/20 פלונים נ' מדינת ישראל (‏3.3.2020): "השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות להעביר למעצר באיזוק אלקטרוני נאשם שנעצר מאחורי סורג ובריח כשסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים חל עליו, היא לא "למה לא?", אלא "למה כן?". הנטל להוכיח את קיום הטעמים המיוחדים, שסעיף זה דורש כתנאי להסתפקות במעצר באיזוק אלקטרוני חלף המעצר הרגיל בין כותלי בית המעצר, הוא נטל כבד הרובץ על כתפי הנאשם. כפי שהוסבר בבש"פ 248/20, נטל זה ניתן להרים רק על ידי הבאת ממצאים פוזיטיביים אשר מצביעים על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ועל האפשרות המעשית לאיין את מסוכנותו בהיותו מחוץ לבית המעצר. ביקורת על שירות המבחן שלא סיפק ממצאים כאמור [איננה יכולה] לשמש תחליף לממצאים הפוזיטיביים הדרושים." (ראו: שם, בפסקה 10). 19. בהקשר זה אוסיף ואבהיר, כי חוות דעתו של מומחה פרטי – מכובד ומנוסה ככל שיהיה – אינה יכולה, בכוחות עצמה, להניח תשתית עובדתית לקיום הטעמים המיוחדים הנדרשים. זאת, מאחר שמדובר ב"מומחה מטעם", ולא במומחה ניטרלי, ומאחר שחוות דעת כזאת אינה בגדר תסקיר מעצר תקני במובנו של סעיף 21א לחוק המעצרים (ראו: בש"פ 660/15 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 8 (28.01.2015); בש"פ 2076/19 מדינת ישראל נ' אבו רקייק , פסקה 13 (20.3.2019)‏‏). חוות הדעת הפסיכו-סוציאלית אשר הונחה לפניי מטעם העורר בתיק זה אין בה, אפוא, כדי להוכיח את קיומם של טעמים מיוחדים כאמור – למרות היותה מקיפה ומנומקת כדבעי. 20. לפיכך, אין לי אלא לדון בראיות לכאורה אשר באות לאמת את האמור בכתב האישום. ככל שראיות כאמור קיימות, דין הערר להידחות. 21. כפי שטוען העורר, וכפי שהדגיש סניגורו בטיעונו לפניי, הסרטון הוא הראיה העיקרית שעל בסיסה תבקש המדינה להרשיע את העורר. צפיתי בסרטון וראיתי בו אלימות קשה. תחילתה, בתגרה בין שותפו של העורר לכתב האישום לבין המנוח. המשכה, בהצטרפות העורר לתגרה לצד חברו – ובניגוד גמור לטענתו, לא כמי שניסה, כביכול, להפריד בין הניצים. לאחר מכן, נראה העורר לופת את צווארו של המנוח בחוזקה בשתי ידיו, כאשר שותפו הולם במנוח באגרופיו. בתמונה שעולה מן הסרטון אין אפילו ראשית ראיה להגנה עצמית. בת זוגו של המנוח תיארה בהודעותיה במשטרה את מעשה התקיפה כפי שהוא נראה בסרטון. העורר מצדו ניסה להרחיק את עצמו מזירת התקיפה על ידי העלאת טענת אליבי שקרית בתחילת חקירתו במשטרה – שקר מהותי שיש בו כדי לחזק את ראיות התביעה. נמצא אפוא כי בידי המדינה ראיות בשפע אשר מצביעות על כך שהעורר היה שותף מלא למעשה התקיפה האכזרי שבסופו מצא המנוח את מותו; ובהקשר זה, אדגיש כי שותף ספונטני לדבר עבירה כמוהו כשותף מלא (ראו, מיני רבים: ע"פ 954/17 אבו עראר נ' מדינת ישראל , פסקאות 38-36 לפסק דיני והאסמכתאות שם (10.6.2019)). 22. חומר החקירה שהוגש לעיוני על ידי המדינה מכיל בתוכו סיכום פטירתו של המנוח, אשר נעשה בבית החולים וולפסון, וממנו עולה כי המנוח נפטר מאירוע לבבי ומכֶשֶל נשימתי אקוטי, וכן דו"ח פתולוגי אשר מצביע – בין היתר, וכהערכה בלבד – על כך "שמנגנון של תשניק היה אחד המנגנונים שנוצרו עקב לחץ ממושך על הצוואר". ראיות אלה מוכיחות לכאורה את הקשר הסיבתי בין תקיפת המנוח לבין מותו; ואזכיר בהקשר זה את חזקות הקשר הסיבתי המנויות בסעיף 309 לחוק העונשין, שאף הן מסייעות בידי התביעה. 23. באשר ליסוד הנפשי המיוחס לעורר – אדישותו לתוצאה הקטלנית, במובן של שוויון נפש לאפשרות של גרימה למות המנוח, כנדרש בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק העונשין, עולה ממעשיו אשר נצפים בסרטון. 24. בית המשפט המחוזי צדק אפוא בהחלטתו לעצור את העורר עד תום משפטו בהליך העיקרי וכן בנימוקים שהובילוהו להחלטה זו. 25. סוף דבר: הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045500_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 954/17" ]

748,403

737,092

בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4552/22" ]

748,405

737,536

בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה; תשובה מיום 10.7.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המשיבים, ניתנת הארכת מועד לצורך הפקדת ערובה בהליך, וזאת עד ליום 14.7.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4552/22" ]

748,406

739,302

בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 10.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4552/22" ]

748,407

737,105

בבית המשפט העליון עע"מ 4554/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: תיור וסיור ה.ס הגליל בע"מ נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית מנדא בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045540_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4554/22" ]

748,412

740,077

בבית המשפט העליון עע"מ 4558/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מועצה מקומית כפר מנדא נ ג ד המשיבה: תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.5.2022 בת"מ 28326-10-16 שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל בשם המערערת: עו"ד תמים עבד אלחלים החלטה תגובת המשיבה לבקשה תוגש עד ליום 21.8.2022, בשעה 11:00. בהינתן הזמן שחלף מאז פסק הדין מושא הערעור, אין מקום ליתן צו ארעי. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045580_J01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4558/22" ]

748,416

741,395

בבית המשפט העליון עע"מ 4558/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מועצה מקומית כפר מנדא נ ג ד המשיבה: תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"מ 28326-10-16 מיום 1.5.2022 שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל בשם המערערת: עו"ד תמים עבד אלחלים בשם המשיבה: עו"ד מוחמד סייד-אחמד החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט מ' רניאל ) ב-ת"מ 28326-10-16 מיום 1.5.2022, במסגרתו חויבה המערערת בתשלום פיצוי בסך של 478,862 ש"ח למשיבה. העובדות הצריכות לעניין 2. המשיבה היא חברת הסעות אשר ביצעה עבור המערערת הסעות מכוח זכייתה במספר מכרזים. בתמצית יתואר כי בחודש אוגוסט 2016 המערערת פנתה לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: משכ"ל ) כדי שזו תערוך עבורה נוהל הצעת מחיר לשם התקשרות עם זוכה למתן שירותי הסעה למערערת. מבין ההצעות שהוגשו, הצעת המשיבה הייתה הזולה ביותר. בסמוך, המשיבה נדרשה להסביר את הצעתה, משחשדה הוועדה מטעם המערערת כי ההצעה "הפסדית ותכסיסנית" ונוכח "חוות דעת שלילית" נגד המשיבה. זו האחרונה השיבה במכתב לטענות כלפיה, אך הוועדה החליטה ביום 30.8.2016 לפסול את הצעת המשיבה, ולהכריז כזוכה על הצעה אחרת. עם זאת, המשיבה המשיכה לפנות לוועדה ועמדה על זכותה לשימוע בעל פה שבו יפורטו הטענות נגדה והיא תוכל להשיב עליהן, ואף הדגישה כי לא קיבלה הודעה על תוצאות המכרז גם בשלהי חודש ספטמבר 2016. 3. המשיבה עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בטענה שהיה על הוועדה לקבל את הצעתה במכרז, וכי זו נפסלה משיקולים זרים. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה על הסף, אך בית משפט זה (עע"מ 1270/17 תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ נ' מועצה מקומית מנדא (22.4.2018)) קיבל את הערעור על פסק הדין והורה לבית המשפט המחוזי לדון בטענות לגופן. בדיון שהתקיים ביום 10.7.2019 הובהר כי העתירה הפכה לתאורטית מאחר שהחוזה המדובר מסתיים בסוף אוגוסט 2019, ובכוונת המערערת לפתוח בהליך מכרז חדש. משכך, לבקשת המשיבה, העתירה הומרה לתובענה מנהלית. 4. בפסק דינו, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בחלקה וחייב את המערערת לשלם למשיבה סך של 478,862 ש"ח. נקבע כי נפל פגם בהחלטת המערערת לפסול את הצעת המשיבה מבלי שנערך שימוע כדין. מאחר שהחלטה זו גרמה לכך שהמשיבה לא זכתה במכרז, על אף שהיא הגישה את ההצעה הזולה ביותר, נקבע כי המערערת תפצה את המשיבה על הנזקים שנגרמו לה עקב אי זכייתה במכרז. מכאן הערעור, והבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין. תמצית טענות הצדדים 5. במישור סיכויי הערעור , המערערת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בפסק דינו בקובעו "הלכה חדשה" כלשונה, לפיה שימוע ייערך רק בעל-פה ואלמלא כן – השימוע פסול, ואילו לשיטתה מכתב המענה של המשיבה מימש את זכותה. כמו כן נטען, בין היתר, כי חזקת התקינות המנהלית בהחלטת הוועדה לא נסתרה; כי בית המשפט המחוזי קבע כי מנהל המשיבה אינו דובר אמת – ובכל זאת אימץ חלקים מעדותו; מעדות מנהל המשיבה עולה כי הצעתה הייתה חסרת תום לב ותכסיסנית, הבנויה על כוונה מראש להפר את תנאי המכרז; וכי חוות הדעת לעניין גובה הנזק מטעם המשיבה "נתפרה למידות טענותיה" באופן מוטה ומופרך. במישור מאזן הנוחות , המערערת טוענת כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין יסב לה נזק בלתי הפיך בשל פגיעה בתזרים המזומנים שלה, עיכוב כספים ושיתוק פעילותה. הודגש, כי היא מצויה במסגרת תכנית הבראה בליווי חשב מטעם משרד הפנים ולשם כך פוטרו עשרות עובדים, עוכבו פרויקטים וצומצמו באופן ניכר הוצאות המערערת. עוד נטען, כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יסב נזק למשיבה מאחר שמדובר בתשלום "בגין אובדן רווח נטען משנים קודמות". 6. מנגד, לשיטת המשיבה יש לדחות את הבקשה בשים לב לכלל לפיו אין לעכב ביצוע של פסק דין כאשר מדובר בחיוב כספי. ביחס ל סיכויי הערעור נטען כי אלו נמוכים מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב, ובו נדחו כל טענותיה של המערערת בזו אחר זו, כך שנקבע כי לא היה בסיס לפסילת הצעת המשיבה. אשר ל מאזן הנוחות , נטען כי טענות המערערת על מצבה הכלכלי העגום ועל תכנית ההבראה נטענו "בעלמא" וללא סימוכין או אסמכתאות. יתרה מכך, המערערת כלל לא טענה כי ביצוע פסק הדין יוביל לכך שלא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו בשל נזק בלתי הפיך שייגרם לה. עוד נטען, כי דווקא מצבה הכלכלי הרעוע של המערערת, לטענתה, מצדיק "ביצוע בהול" של פסק הדין לטובת המשיבה. דיון והכרעה 7. דין הבקשה להידחות . כלל הוא, כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין. כלל זה קבוע, בין היתר, בתקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ), לפיה אין בהגשת ערעור לכשעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין או ההחלטה נשוא ההליך. בצד זאת, בית המשפט רשאי, במקרים חריגים, להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה או על מתן סעד זמני לפי תקנה 43(ב) לתקנות. סעד זה מותנה בקיומם של שני תנאים – סיכויי ערעור טובים ונטייה של מאזן הנוחות לטובת המבקש (עע"מ 3372/22 סבג נ' עיריית בת ים , פסקה 2 (20.6.2022)). בין שני תנאים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אף כי מקובל לראות את מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר מאזן הנוחות (עע"מ 5339/18 ועדת הערר לתכנון ובנייה-מחוז ת"א נ' גורי בנייה והנדסה בע"מ , פסקה 8 (24.10.2018))‏. כן נקבע, כי כאשר מדובר בחיוב כספי הנטל על המערער לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו הוא משמעותי. זאת מאחר שככלל, ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור (עע"מ 478/19 אבו אלזלף נ' אסד , פסקה 15 (17.2.2019)). כלל נוסף הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע. עם זאת, חריג לכלל הוא כאשר אי עיכוב ביצוע תשלום החיוב הכספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית מצד המערער. לשם כך, עליו להראות כי הסכום שנפסק לחובתו יגרום לפגיעה אנושה במצבו הכלכלי, וכי היה ויתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 6458/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 34 (13.10.2021)). 8. בהינתן האמור, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערערת באופן המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין. בענייננו, טענות המערערת במישור מאזן הנוחות ממוקדות במצבה הכלכלי שלה, שהרי היא כלל לא טענה כי לא תוכל לגבות בחזרה את כספה מהמשיבה, היה ותזכה בערעור. המערערת אמנם טוענת כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך, בפרט נוכח תכנית ההבראה בה היא נוטלת חלק לשם התייעלות. אולם נפסק זה מכבר, כי טענה זו נדרשת להיתמך בתשתית ראייתית מוצקה המציגה את המצב הכלכלי הנטען לאשורו (עע"מ 3723/21 רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים נ' עיריית אשקלון , פסקה 7 (28.7.2021)) – ואילו טענת המערערת נטענה ללא סימוכין כנדרש ומבלי שהועמדה לה תשתית ראייתית מספקת. כמו כן, המערערת לא הצביעה על נזק מוחשי ובלתי הפיך אשר עשוי להיגרם לה לו תשלם את חובה לפי פסק הדין (עע"מ 8415/17 עיריית גבעתיים נ' יעקבי , פסקה 16 (26.11.2017)). 9. אשר על כן, הבקשה נדחית. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045580_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4558/22", "ת\"מ 28326-10-16", "עע\"מ 1270/17", "עע\"מ 3372/22", "עע\"מ 5339/18", "עע\"מ 478/19", "ע\"א 6458/21", "עע\"מ 3723/21", "עע\"מ 8415/17" ]

748,417

737,076

בבית המשפט העליון בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל- מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב- פלילי 4. פרקליטות המדינה- יחידת עררים 5. אלון אלטמן- המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי- סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 5.9.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045590_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4559/22" ]

748,418

737,315

בבית המשפט העליון בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל- מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב- פלילי 4. פרקליטות המדינה- יחידת עררים 5. אלון אלטמן- המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי- סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע בקשה למתן הוראות בעניין המצאת העתירה בשם העותרים: בעצמם החלטה העותרים ימציאו את העתירה, למעט נספחים אשר חל עליהם חיסיון על-פי דין, לכל המשיבים. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045590_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4559/22" ]

748,419

742,198

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל – מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב – פלילי 4. פרקליטות המדינה – יחידת עררים 5. אלון אלטמן – המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי – סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: בעצמם פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה לדחות את הערר שהגישו העותרים על החלטת רשויות התביעה לסגור תיק חקירה שנפתח בשל תלונה שהגישו העותרים נגד המשיבים 11-7 (להלן: הנילונים ) . 2. ואלה העובדות הנדרשות לענייננו. 3. לטענת העותרים, בשנת 2011 הם רכשו כחלק מקבוצת רכישה זכויות בדירה עתידית אשר תוקם בעיר בני ברק. ביום 2.9.2013 הגישו העותרים תלונה נגד הנילונים, אשר לטענת העותרים היו בעלי תפקידים שונים בהקמתה, בשיווקה ובניהולה של קבוצת הרכישה (להלן: התלונה הראשונה ) . במסגרת התלונה הראשונה טענו העותרים שהנילונים רימו אותם בקשר עם רכישת הדירה בהיבטים הבאים: הערכת הסיכון הטמון בקרקעות בהן רכשו העותרים זכויות; הערכת המחיר הריאלי של הדירה שתועמד לרשות העותרים; וכן הערכת הזמן שיימשך עד לקבלת הדירה. כן העלו העותרים טענות בדבר זיוף ייפוי כוח. 4. בתלונתם הראשונה העותרים לא העבירו לידי רשויות התביעה כל מסמך רלבנטי לביסוס תלונתם, ומכיוון שכך הוחלט ביום 17.11.2013 על גניזת התיק. העותרים הגישו ערר על החלטת הגניזה האמורה, בעקבותיו נעשו פניות חוזרות ונשנות לעותרים בבקשה להמצאת מסמכים שיתמכו בתלונתם. על-אף הפניות האמורות, העותרים לא העבירו לידי רשויות התביעה כל מסמך שהוא, ומשכך הוחלט ביום 29.12.2014 כי החלטת הגניזה תעמוד על כנה. העותרים בחרו שלא להגיש עתירה נגד החלטה זו. 5. ביום 5.7.2020, בחלוף כשש שנים, פנו העותרים בשנית למשטרת ישראל וביקשו למסור הודעה מפורטת ביחס לתלונה הראשונה, אשר כאמור נגנזה בשל אי-שיתוף פעולה מצִדם. במעמד זה מסרו העותרים למשטרה שני קלסרים המכילים כתב תלונה ונספחים (להלן: התלונה השנייה ). 6. בהתאם לנוהל לפיו תיק חקירה שנדון בפרקליטות מחייב את העברת החומר לפרקליטות לבחינת ההצדקה לפתיחתו מחדש, התלונה השנייה הועברה לפרקליטות המחוז לקבלת החלטה. לאחר בחינת פרקליטות המחוז את התלונה השנייה והחומרים שצורפו לה, הוחלט שלא לפתוח בחקירה שכן נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות חקירה פלילית. הטעמים בבסיס החלטה זו היו כדלקמן: חלוף הזמן המשמעותי מעת התרחשות האירועים (כתשע שנים) מקשה על ניהול חקירה; לעותרים ניתנו הזדמנויות להשלים את תלונתם, אולם הם לא עשו כן; ישנו חשש מהתיישנות מהותית של העבירות נושא התלונה; העותרים פתחו בהליך אזרחי נגד הנילונים – מסגרת מתאימה יותר לבירור הנושא. 7. על החלטה זו הגישו העותרים את הערר נושא העתירה (להלן: הערר ). ביום 21.10.2021 נמסר לעותרים שהוחלט על דחיית הערר מהטעם שהעבירות נושא התלונה הינן עבירות מסוג עוון המתיישנות לאחר 5 שנים מיום ביצוען, ומשכך העבירות הנטענות התיישנו עוד במועד הגשת התלונה השנייה. 8. נגד ההחלטה על דחיית הערר הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 7584/21) ובה טענו טענות שונות, בהן הטענה שתלונותיהם מצביעות גם על עבירות מסוג פשע אשר לא התיישנו במועד הגשת התלונה השנייה. בעקבות הערות בית המשפט הודיעה המדינה כי הבחינה שנערכה במסגרת בירור הערר היתה מקיפה ומעמיקה יותר מהביטוי שניתן לה בהחלטה שנמסרה לעותרים, וההחלטה התקבלה על בסיס נימוקים נוספים. עקב זאת הסכימה המדינה לבחון את הערר פעם נוספת ולקבל בו החלטה חדשה. בעקבות הודעת המדינה ניתן פסק דין המורה על מחיקת העתירה. 9. ביום 11.5.2022 קיבלו העותרים הודעה לפיה לאחר בחינתו הנוספת של הערר הוחלט על דחייתו (להלן: ההחלטה השנייה ) . ואלו הנימוקים אשר נמסרו לעותרים: "בחינת טענותיך ותיאוריך העובדתיים , הן במסגרת תלונתך במשטרה, הן במסגרת עררך שבסימוכין והן במהלך שיחת הבהרה טלפונית שערך עמך הח"מ טרם קבלת ההחלטה הקודמת בערר, העלו כי טענותיך עניינן חשד קלוש ולא מבוסס לעבירות מרמה וזיוף מסוג עוון ולא עבירות פשע כפי שנטען במכתביך. כיוון שהטענות נוגעות לאירועים משנת 2011, לפני כ-11 שנה, ועבירות עוון מתיישנות לאחר 5 שנים מיום ביצוען בהתאם לסעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, העבירות הנטענות התיישנו עוד במועד הגשת התלונה. בשל טיבה של עילת ההתיישנות, שהיא סופית ומוחלטת, זהו הנימוק שפורט במכתבנו הקודם מיום 21.10.21 והוא אכן הנימוק המרכזי והמהותי לדחיית הערר . עם זאת, לצד ההתיישנות המהותית של העבירות הנטענות, דחיית הערר מבוססת גם על הנימוקים הנלווים הבאים: הגשת התלונה רק ביום 5.7.20, בחלוף למעלה מתשע שנים ממועד ביצוע העבירות הנטענות ולאחר שתלונה זהה קודמת שהגשת בשנת 2013 נגנזה בהעדר שיתוף פעולה מצדך בביסוס טענותיך; טיב הטענות שהעלית נגד הנילונים, מנהלי קבוצת רכישה, לפיהן לא הציגו לך את הסיכונים התכנוניים שנשקפו לקרקעות ומסרו לחברים בקבוצת הרכישה מחיר דירה משוער ומשך זמן בנייה שאינם ריאליים וכן כי ייפוי כוח שעליו חתמת, זויף בכך שנרשם עליו תאריך מוקדם לזה שבו נחתם; קיומו של הליך אזרחי מתנהל בין הצדדים באותן טענות וההתרשמות כי זהו המישור המתאים לבירור הדברים; העובדה שלדבריך, קבוצת הרכישה מונה כ-250 איש, וטענותיך נוגעות לכאורה לכולם, אך אתה הוא המתלונן היחיד בעניין. נוכח כל האמור, ולאחר בחינה נוספת של מכלול נסיבות העניין, לא מצאנו להתערב בהחלטה על סגירת התיק, והערר נדחה." (ההדגשה במקור – א.ש.). 10. העותרים לא הסתפקו בנימוקי ההחלטה השנייה, והגישו את העתירה שלפנינו, במסגרתה טענו כי ההחלטה לדחות את הערר נגועה בכשלים רבים. עיקר טענתם של העותרים הינה שבניגוד לעמדת פרקליטות המדינה, במסגרת התלונה הועלו גם טענות לעבירות מסוג פשע ולא רק לעבירות מסוג עוון, וזאת נוכח ה"נסיבות המחמירות" בהן נעברו העבירות. בעניין זה מפנים העותרים לפסיקה כללית לפיה "נסיבות מחמירות" קמות במקרה של מעשי מרמה בהיקף נרחב, תוך תכנון מוקדם של מעשה המרמה ותוך ניצול מעמד המרמה. נטען שהמסמכים אותם העבירו העותרים לרשויות התביעה מוכיחים יסודות אלה; כן טענו העותרים כי נוכח ההאשמות הקשות אין זה סביר לסגור את תיק החקירה מבלי לגבות כל עדות מהנילונים, ומבלי לבצע כל פעולת חקירה. בעניין זה קובלים העותרים גם נגד התנהלות רשויות התביעה לאחר קבלת התלונה הראשונה. 11. בהתאם להחלטתי הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה. 12. בתגובת המשיבים 6-1 (להלן: משיבי המדינה ) נטען שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר עילה, וכן לגופה. משיבי המדינה הפנו לפסיקתו הענפה של בית משפט זה לפיה שיקול דעתן של רשויות התביעה בפתיחת חקירה פלילית הוא רחב ביותר, וכי התערבות בשיקול הדעת תיעשה במקרים חריגים ונדירים; כן טענו משיבים אלה כי בעת ביקורת שיפוטית על החלטת רשויות התביעה בית המשפט אינו נכנס בנעלי התביעה, אלא רק מבקר את ההחלטה בהתאם לביקורת המינהלית. משכך, וככלל, בית המשפט לא יבחן את החומר הראייתי על בסיסו התקבלה ההחלטה; לגופם של דברים, טענו משיבי המדינה כדלקמן: לאחר בחינת תלונות העותרים נמצא שהתלונה מעלה "חשד קלוש לעבירות מרמה וזיוף שלא בנסיבות מחמירות, שהן עבירות מסוג עוון", ועל-כן התיישנו זה מכבר. בהקשר זה נטען כי סיווג העבירות נתון לרשויות התביעה, ואינו בידי המתלונן; השיהוי הניכר של העותרים בהגשת תלונה מבוססת, על-אף פניות שנעשו אליהם בנושא זה, הפחיתו בצורה משמעותית את הסיכוי להגיע לממצאים ממשיים בחלוף שנים רבות מהתרחשות האירועים הנטענים; ולבסוף, נטען שהמקום הראוי לבירור טענות העותרים בתלונתם – אי הצגת סיכונים תכנוניים, מסירת מחיר דירה משוער שאינו נכון והודעה על משך זמן בנייה שאינו ריאלי – הינו במסגרת הליך אזרחי ולא הליך פלילי. 13. הנילונים הגישו את תגובותיהם בשתי קבוצות: המשיבים 9-7 והמשיבים 11-10, אולם נוכח הקִרבה בטענותיהם תגובות אלה תוצגנה במאוחד. במסגרת זו, טענו הנילונים כי לא נפל פגם בהתנהלותם. המשיבים 11-10 אף טענו שלא היה כל קשר בינם לבין המערערים ושהם "נגררו" על כורחם לסכסוך שבין המערערים למשיבים 9-7; כן טענן הנילונים שעסקינן בעותרים טורדניים אשר "מציפים" את הנילונים בהליכים משפטיים שונים; לגופם של דברים, טענו הנילונים שאין מקום להתערב בשיקול דעת רשויות התביעה. 14. דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה מבוררת להתערבותנו. 15. אבהיר שעניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה השנייה, במסגרתה הוחלט שלא לפתוח מחדש את תיק החקירה. נוכח האמור, איני רואה מקום להתייחס לטענותיהם הרבות של העותרים בדבר אי-נקיטת פעולות חקירה בקשר עם תלונתם. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, ככל שבידי העותרים היו השגות על פעולות החקירה שננקטו או שלא ננקטו בשנת 2013 לאחר הגשת תלונתם הראשונה – טענות אלה היו צריכות לעלות בסמוך לדחיית עררם הראשון. העותרים בחרו שלא לעתור נגד פעולות החקירה אשר ננקטו בזמן אמת וטענותיהם בעניין זה לוקות בשיהוי כבד. 16. ומכאן לגופם של דברים. 17. "נקודת המוצא לדיוננו, המוסכמת על דעת הצדדים, היא ש" בכל הנוגע לפתיחה בחקירה, סגירתה, וענייני העמדה לדין, נתון לרשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר. התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה – תֵעשה במשֹוּרה, במקרים חריגים בלבד, או כאשר נמצא כי יש בהחלטה שנתקבלה משום עיוות דין " [...] כוחה של הלכה זו יפה לכל שלבי ההליך הפלילי, ובכלל זאת, גם החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית חוסה תחתיה" ( בג"ץ 6781/21 לנגוצקי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 21 והאסמכתאות שם (8.8.2022), ההדגשה במקור – א.ש.). 18. דברים אלה, אשר נאמרו אך לאחרונה, יפים גם לענייננו ולמעשה סותמים את הגולל על טענותיהם של העותרים. 19. כאמור, עיקר טענת העותרים נוגעת להחלטת רשויות התביעה לסווג את העבירות נושא תלונתם כעבירות מסוג עוון, חלף עבירות מסוג פשע. בהקשר זה טוענים העותרים טענות שונות הנוגע ל"נסיבות המחמירות" בהן נעברו העבירות הנטענות. אלא ששאלת סיווג העבירות מצויה בליבת שיקול דעתן של רשויות התביעה, ולא די בכך שהעותרים סבורים שמתקיימות "נסיבות מחמירות" על-מנת לחייב את רשויות התביעה בפתיחת חקירה. רשויות התביעה הן אשר יודעות את הנסיבות בהן הן מבקשות מבתי המשפט לקבוע כי התקיימו נסיבות מחמירות בהקשרה של עבירה כזאת או אחרת, והן המוסמכות להחליט, לצורך פתיחה בחקירה, אם נסיבות כאמור אכן מתקיימות. לכך מצטרפת הערכת רשויות התביעה לפיה הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות הנטענות יקשה על קיום החקירה – שיקול אשר רשויות החקירה רשאיות לשקלו במסגרת מכלול השיקולים אותם הן שוקלות. נמצא אפוא שהעתירה אינה מגלה כל עילה, ולו לכאורית, להתערב בהחלטת רשויות התביעה בעניין תלונתם של העותרים. 20. בטרם אסיים את דבריי, אעיר שהעותרים נקטו בשפה קשה ובוטה נגד משיבי המדינה ובאי-כוחם, והאשימו אותם בהאשמות חמורות אשר נראה שאף הנילונים לא "זכו" להיות מואשמים בהן. טוב היו עושים העותרים אם היו בוחרים להתנסח אחרת ובאופן מתון, כמקובל בהליכים משפטיים. 21. נוכח כל האמור – העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות משיבי המדינה, המשיבים 9-7 והמשיבים 11-10 בסך כולל של 5,000 ש"ח לכל קבוצת המשיבים (סה"כ 15,000 ש"ח). ניתן היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045590_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4559/22", "בג\"ץ 7584/21", "בג\"ץ 6781/21" ]

748,420

742,063

בבית המשפט העליון בר"מ 4562/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. ארז גרטנר 2. דורית גרטנר 3. עו"ד מיכאל רוזין נ ג ד המשיבה: עיריית פתח תקווה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כבוד השופטת מ' נד"ב ) מיום 7.6.2022 ב-ת"צ 32239-05-13 בשם המבקשים: עו"ד מיכאל רוזן; עו"ד יולה דומנסקי החלטה בקשת רשות הערעור תיקבע לדיון יחד עם עע"מ 3208/22. המשיבה תגיש תשובתה לבקשת רשות הערעור במועד שייקבע להגשת סכומיה ב-עע"מ 3208/22. על אופן הגשת התשובה יחולו סעיפים 140(א)(2) ו-140(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045620_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"צ 32239-05-13", "עע\"מ 3208/22" ]

748,423

737,237

בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת תכנון העליונה עתירה למתן צו תנאי בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. 2. ניתן בזאת צו ארעי המשהה את ביצועו של צו ההריסה מושא הליך זה במסגרת תיק בב"ח ה' 115/21 עד למתן החלטה אחרת. הצו לא יחול על הריסה הנדרשת עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי ביטחון מבצעיים ומובהקים . ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4563/22" ]

748,424

739,597

בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת תכנון העליונה בקשה מוסכמת למתן ארכה להגשת תגובת המשיבים בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 20.9.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F02.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4563/22" ]

748,425

743,211

בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת התכנון העליונה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 22.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4563/22" ]

748,426

737,455

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשת המערער מיום 6.7.2022 למתן ארכה להגשת בקשה לפטור מערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4564/22" ]

748,427

738,380

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מאגרה וערובה; תשובת המשיב מיום 17.7.2022 החלטה עיינתי בבקשה ובתשובה. לא נעלמה מעיניי עמדת המשיב. עם זאת, על רקע הטעמים המפורטים בבקשה מצאתי להיעתר לה חלקית. הארכת מועד להגשת הבקשה תינתן עד ליום 1.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4564/22" ]

748,428

739,592

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשה לפטור מערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4564/22" ]

748,429

740,851

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשת המערער מיום 1.8.2022 לפטור מערובה; תשובת המשיב מיום 14.8.2022 החלטה בבקשה שבכותרת, שהובאה בתצהירו של בנו של המערער, נטען כי מצבו הרפואי של המערער הוא כזה שאינו מאפשר לו לעבוד. כמו כן נטען כי אין לו הכנסות, למעט קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, כי אין לו רכוש בעל ערך ואין לו חשבון בנק על שמו. נטען עוד כי הוא אמנם מקבל סיוע מבני המשפחה, אך אין לו יכולת כספית משמעותית לגייס את סכום הערובה. הבקשה נתמכה באסמכתאות רפואיות בלבד. המשיב טען, בהתבסס על דוח חקירה, כי למערער חמישה חשבונות בנק ועשר חברות אשר המערער הוא בעל מניות או מנהל בהן. בכלל זאת טען המשיב כי המערער מחזיק ב-12.5% ממניות חברת מפגש חירייה בע"מ וכי חברה זו היא בעלת הזכויות בתחנת דלק. עוד ציין המשיב כי טענת המערער בדבר חוסר יכולתו לגייס את הסכום הדרוש מבני משפחתו נטענה בעלמא, וכי בנו של המערער מנהל בפועל את תחנת הדלק ומרוויח סכומים יפים מכך. בדומה, המשיב טען כי המערער מסווה את פעולתו בחברות שהוא קשור אליהן, וזאת בדרך של הפיכתן ללא פעילות ובדרך של רישום המניות על שם אחיותיו. לשיטת המשיב, מדובר בחוסר תום לב אשר יש בכוחו להביא לדחיית הבקשה לפטור מערובה. המשיב הוסיף כי סיכויי הערעור נמוכים, הואיל ואין חולק כי ניתנה למערער ההלוואה בגובה של 1.5 מיליון ש"ח, וזו לא הושבה. עיינתי בנספחים שצירף המשיב לתשובתו. עיקר טענותיו של המשיב מתבססות על דוח חקירות שאינו נתמך בתצהיר של עורכו. המשיב הגיש גם תדפיס מרשם החברות וממנו נראה לכאורה שהמערער הוא בעלים של 12.5% ממניות חברת מפגש חיריה בע"מ. המערער לא התייחס לעניין זה בבקשתו; וכאמור, לא תמך את בקשתו באסמכתאות המעידות על מצבו הכלכלי (להבדיל ממצבו הרפואי). גם אם תתקבל טענת המערער כי אין ברשותו חשבון בנק, לכל הפחות היה עליו לפרט את הוצאותיו והכנסותיו. נתתי דעתי גם לעובדה שהמערער לא הראה שהוא אינו יכול להסתייע בבני משפחתו. בפרט, המערער לא הראה כי אינו יכול להסתייע בבנו, שהוא זה שנתן את התצהיר לטובתו של המערער, ואף הצהיר כי עלה בידו לגייס את סכום האגרה. המערער גם לא הסביר כיצד ידו משגת לממן ייצוג משפטי. שיקול נוסף שיש לשקול בהקשר זה הוא סכום ההוצאות המשמעותי שנפסק לחובת המערער בבית המשפט קמא. במכלול השיקולים, על פי משקלם הראוי, מצאתי לנכון שלא להיעתר לבקשה לתת פטור מלא מערובה, אלא להפחית מסכומה. ערובה בגובה של 20,000 ש"ח תופקד עד ליום 4.9.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T04.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4564/22" ]

748,430

742,819

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045640_K05.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4564/22" ]

748,431

737,124

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נצרת (השופט א. קולה, ס"נ) שניתן ביום 25.4.2022 בעת"מ 39234-03-22 בשם המערער: עו"ד ערן נריה; עו"ד מועתז נסאר החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 21.7.2022; ניתן בזאת צו ארעי המורה למשיבים להימנע מביצוע כל פעולה בדירה נושא המחלוקת לרבות מכירתה, השכרתה או הריסתה, וזאת עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4565/22" ]

748,432

739,328

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נצרת (השופט א. קולה, ס"נ) שניתן ביום 25.4.2022 בתיק עת"מ 39234-03-22 בשם המערער: עו"ד ערן נריה; עו"ד מועתז נסאר בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיבה 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה 1. על-פניו, בפסק הדין קמא חסרה התייחסות לשאלה האם העובדה שהדירה נושא הערעור מיועדת להריסה מפקיעה את זכאות המערער לרכישת הזכויות הכלכליות באותה דירה לפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998. זאת במיוחד בשים לב לסייג הקבוע בסעיף 8(ב) לאותו החוק אשר, לכאורה, אינו חל בענייננו, והמשיבים ממילא לא טענו לחלותו. 2. בהינתן האמור, ובהינתן הסכנה שבאי הריסתו של המבנה – ועל-אף שהמשיבים לא טענו בתגובותיהם כי קיים צורך דחוף בהריסת המבנה – הצדדים יודיעוני עד ליום 7.8.2022 בשעה 12:00 האם הם מסכימים לכך שהמשיבה 1 תמשיך בתכניותיה להריסת המבנה, אולם המערער יוכל להמשיך ולטעון לשמירה על זכויותיו הכלכליות בקשר לדירה נושא הערעור, בין אם בדרך של רכישת זכויות שוות-ערך במקרקעין עליהם ניצב המבנה המיועד להריסה, בין אם בדרך של רכישת זכויות בדירה עתידית שתיבנה במקרקעין, ובין אם בדרך אחרת. הסכמה כאמור לא תהווה ויתור על כל טענה מטענות הצדדים, לרבות טענת המשיבים לפיה יש לדחות את הערעור בשל חוסר ניקיון כפיים של המערער. 3. לאחר קבלת העדכון הנדרש, יוחלט על המשך הטיפול בתיק. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4565/22", "עת\"מ 39234-03-22" ]

748,433

739,753

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה להארכת מועד בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר החלטה כמבוקש וכמוסכם; הודעת עדכון מטעם הצדדים תוגש עד ליום 20.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4565/22" ]

748,434

741,001

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון הודעה עדכון מטעם הצדדים מיום 18.8.2022 בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר; עו"ד ערן נריה בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיבה 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה לאור הודעת המשיבים מיום 18.8.2022 – במסגרתה הובהרו זכויותיו של העותר לרכישת דירה וכן זכויות המשיבים במקרקעין נושא הערעור – ולאור הסכמתו של העותר שלא לעמוד על דרישתו לעכב את ביצוע הריסת המבנה נושא הערעור, נראה על-פניו שהבקשה לסעד זמני התייתרה; המערער יודיע אפוא עד ליום 6.9.2022 האם הוא עומד על בקשתו. לאחר קבלת הודעת המערער יוחלט על המשך הטיפול בבקשה ובתיק. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4565/22" ]

748,435

742,127

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לסעד זמני בערעור בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר; עו"ד ערן נריה בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיב 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה 1. לפניי בקשה לקבלת סעד זמני עד להכרעה בערעורו של המבקש (להלן: המערער ) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א' קולה , ס"נ ), אשר ניתן ביום 25.4.2022 בעת"מ 39234-03-22, ואשר דחה את עתירת המערער לאפשר לו לרכוש את הדירה הציבורית בה התגורר במשך שנים רבות. הרקע לבקשה 2. החל משנת 1989 התגורר המערער עם אמו ואחיו בדירת דיור ציבורי בת שני חדרים וחדר ביטחון ברחוב הנשיא 51, קריית שמונה (להלן: הדירה ). לאחר פטירת אימו של המערער בשנת 2002, המשיך המערער להתגורר בדירה בהתאם להסכם דייר ממשיך שנחתם בינו לבין המשיבה 1 בהליך שלפניי, עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל (להלן, בהתאמה: ההסכם ו עמידר ). 3. ביום 28.11.2000 העבירה עיריית קריית שמונה פנייה לעמידר בעניין הדירה, במסגרתה צוין שהמבנה מסוכן וכי פינויים של הדיירים מהדירה נדרש על-מנת למנוע פגיעה בנפש. 4. בשנת 2007 הגיש המערער בקשה לרכישת הדירה, וביום 13.5.2007 קיבל המערער הודעה על תנאי רכישת הדירה. לטענת המערער, הוא לא השלים את רכישת הדירה באותה העת בשל קשיים כלכליים. 5. ביום 12.3.2017 ניתנה חוות דעת בנושא המצב הקונסטרוקטיבי של הדירה על-ידי מהנדס מטעמה של עמידר. בחוות הדעת נאמדו הליקויים בדירה ונקבע כי יש לבצע בדירה תיקונים משמעותיים, אשר כוללים את פירוק הגג והרס הקירות, וכי לאחר מכן יש לבנותם מחדש תוך הוספת חיזוקים מבניים. 6. בשנת 2018 הגישה עמידר תביעה לסילוק ידם של המערער ואחיו מהדירה (ת"א (שלום עפולה) 54148-11-18) (להלן: התביעה לסילוק יד ). בכתב התביעה טענה עמידר כי בשל הכשלים ההנדסיים במבנה בו שוכנת הדירה היא פנתה למערער ולאחיו פעמים רבות בבקשה שיפנו את הדירה, אולם הם סירבו לשתף עמה פעולה – התנהלות אשר לטענת עמידר מהווה הפרה יסודית של ההסכם. נוכח זאת ביקשה עמידר מבית המשפט להורות על סילוק ידם של המערער ואחיו מהדירה. לצד זאת הצהירה עמידר שהיא "מתחייבת לדאוג לנתבעים במקרה זה לדיור חלופי על פי זכאותם ועל פי כל הוראות נוהל ודין". ביום 18.2.2019 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה לסילוק יד, המקבל את התביעה – וזאת לאחר שעמידר הבהירה שתדאג למערער ולאחיו לדיור ולא תותיר אותם ללא קורת גג "ולו לתקופה קצרה". בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה נדחתה מהטעם שההמצאה בוצעה כדין, ונוכח החשש מהמשך השהות במבנה המסוכן. המערער לא הגיש ערעור על פסק דין זה ועל ההחלטה לדחות את הבקשה לביטולו. 7. במקביל לניהולה של התביעה לסילוק יד, ואף לאחר שניתן פסק הדין בהיעדר הגנה באותה התביעה, בחנה עמידר בקשה נוספת של המערער לרכישת הדירה, אותה הגיש בשנת 2018. במסגרת בירור הבקשה ניתנה חוות דעת הנדסית נוספת עבור הדירה, ובה נקבע שיש לפנות את הדיירים במבנה בו שוכנת הדירה, ולאחר מכן לאטום את המבנה או להרסו ולבנותו מחדש. ביום 18.4.2019 הודיעה עמידר למערער כדלקמן: "לאחר ביקור של צוות הנדסה מטעם חברתנו ביום 17.4.2019 הוחלט כי המבנה מסוכן ולא ניתן לבצע שיקום. אי לכך הנך מוזמן למשרדנו תוך 14 ימים מיום מכתבנו זה בכדי לקבל הצעת דיור חלופית. בקשתך לרכישת הדירות תועבר לבחינה של משרד הבינוי והשיכון ולכשתתקבל החלטתם נודיעך בהתאם". אעיר שהחלטה זו נעדרת התייחסות לפסק הדין שניתן בתביעה לסילוק יד. כן אציין, כהקדמת המאוחר, שממכתב זה עולה שמבחינת עמידר שאלת נוכחותו של המערער בדירה ושאלת זכאותו של המערער לרכישתה הינן שאלות נפרדות. 8. בחודש דצמבר 2019 נקטה עמידר הליכי הוצאה לפועל למימושו של פסק הדין בתביעה לפינוי מושכר. מסיבות שאינן ברורות לי, הליכי ההוצאה לפועל לא נשאו פרי והמערער לא פינה את דירת מגוריו. 9. ביום 6.12.2021 הגיש המערער עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי נצרת (עת"מ 12359-12-21) (להלן: העתירה הראשונה ) ובה ביקש מבית המשפט המחוזי להורות למשיב 2, משרד הבינוי והשיכון, להשיב לבקשתו לרכישת הדירה, לצד סעדים נוספים. בסופו של הדיון בעתירה הראשונה הגיעו הצדדים להסכמות, אשר להן ניתן תוקף של פסק דין, כדלקמן: "יעבור העותר לדירה ברח' הצופים 8, או בכל דירה אחרת מוכנה שיבחר מתוך המלאי. העותר יחד עם אחיו יתאמו פגישה עם מר אבישי נאמן ביום א' הקרוב – 12.12.21 וזאת לצורך בחירת דירה חלופית אחרת. ככל שתיבחר הדירה ברח' הצופים 8 שהיא מוכנה כבר עכשיו, יעבור אליה העותר תוך 7 ימים. ככל שיבחר העותר דירה אחרת, הרי שיעבור אליה במועד שיקבע לו מר נאמן. היה והעותר לא יגיע לסיור לצורך בחירת הדירה או לא יעבור לדירה החלופית כפי אשר נבחרה על ידו, יבוטל הסדר זה. בתוך 30 יום יגיש העותר בקשה חדשה למשרד השיכון לרכישת הדירה ברח' הנשיא 51 ואין בכך כדי לפגוע בטענתו של המבקש לפיה, כבר בשנת 2018 הגיש בקשה לרכישת הדירה, כמו גם בטענותינו [עמידר – א.ש.] שפסק הדין בין הצדדים חלוט ומחייב. תחליט הוועדה לאפשר לעותר המבקש למכור [צ"ל לרכוש – א.ש.] את הדירה, נכבד את החלטת הוועדה. תחליט הוועדה שלא לאפשר, ממילא תקום לעותר הזכות לתקוף זכות [צ"ל החלטה – א.ש.] זו בעתירה מנהלית חדשה ולא תיטען טענת שיהוי וכדו'. מוסכם עלינו, כי הדירה לא תיהרס עד לאחר 45 יום מיום המצאת החלטת הוועדה, לידי המבקש או בא כוחו." 10. אציין שגם מהסכמות אלה עולה שהמשיבים סבורים שעצם העובדה שהמערער נדרש לפנות את הדירה, כשלעצמה, אין משמעה שהמערער מאבד את זכאותו לרכוש את הזכויות בדירה. 11. ביום 30.12.2021, ובטרם פינה המערער את הדירה, הגיש המערער בקשה נוספת לרכישת הדירה. בקשתו זו נדחתה על-ידי הוועדה לחריגי מכר של משרד הבינוי והשיכון (להלן: החלטת הדחייה ) , אשר קבעה כדלקמן: "המבנה ברח' הנשיא הוכרז רשמית כמבנה מסוכן ויש להרוס מבנה זה. על כן לא ניתן למכור למר כהן צדק [המערער – א.ש.] את הדירה ברח' הנשיא בה התגורר. באפשרותו לבחון זכאותו לרכישת הדירה הנוכחית אליה עבר והבקשה תיבחן ע"פ הכללים". 12. נגד החלטת הדחייה הגיש המערער את העתירה המינהלית נושא הערעור דנן (להלן: העתירה המנהלית ), ובה ביקש סעדים שונים אשר בעיקרים מכוונים לכך שהעותר יוכל לממש את זכותו הנטענת לרכישת הדירה, בין אם במתכונתה הנוכחית ובין אם לאחר שיפוץ שייערך בה על-ידי עמידר. גם בעת הגשת עתירה זו לא קיים המערער את שני פסקי הדין החלוטים אשר הורו לו לפנות את הדירה. 13. ביום 25.4.2022 ניתן פסק הדין נושא הערעור אשר דחה את העתירה המינהלית. 14. ביחס לכך שהמערער לא פינה את הדירה קבע בית משפט קמא כדלקמן: "העותר בא לבימ"ש זה בחוסר ניקיון כפיים מוחלט, תוך שהוא מפר ברגל גסה את ההסכמות אשר אליהן הגיע עם המשיבים, תוך שהוא למעשה מפר גם את האמון שניתן לו ע"י ביהמ"ש. ולכן, ולו מסיבה זו בלבד, היה מקום לדחות את עתירתו של העותר ואף לחייבו בהוצאות לדוגמא." 15. בית משפט קמא לא הסתפק בכך והתייחס – "בקצרה", כלשונו – גם לעתירה גופה, וקבע כדלקמן: "מדובר בשיקול דעת מנהלי שההתערבות של בימ"ש לעניינים מנהליים בשיקול דעת זה הינה מצומצמת מלכתחילה. לא מצאתי, כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי אותו הפעילה המשיבה מס' 2 ושעה שמדובר במבנה מסוכן, אשר לגביו הוצא צו הריסה, הרי שאין כל מקום להתערב בשיקול הדעת של הרשות המנהלית. יוער, כי אכן זכותו של העותר לרכוש דירה לפי סעיף 6 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 לא נפגעה, שכן כעולה מהתגובות לעתירה, נמסרה לעותר הזכות להתגורר בדירה ברח' עין זהב מס' 19/3 בקריית שמונה, אף נמסרו לו מפתחות לדירה והוא חתם על פרוטוקול מסירה לדירה זו והמשיבים הצהירו, ובמיוחד המשיבה 2, כי זכותו של העותר להגיש בקשה לרכישת דירה זו לא תיפגע, חרף העובדה, כי מדובר בדירה חלופית, וחרף העובדה כי העותר הפר את התנאים שנכרתו בינו לבין המשיבים. בנסיבות אלה, וכאמור, התעקשותו של העותר להתגורר דווקא בדירה, אינה ברורה ואינה עולה כמובן עם הוראות החוק." 16. להשלמת התמונה, אציין כי לאחר מתן פסק הדין בעתירה המינהלית פינה המערער את הדירה וכיום הוא מתגורר בדירה ציבורית אחרת. ביחס לדירה זו נאמר על-ידי משרד הבינוי והשיכון כי "בהתאם להחלטת הוועדה זכותו של המערער להגיש בקשה לרכישת הדירה החלופית לא תיפגע מעצם המעבר ואף לא מכך שהפר את ההסכמה במסגרת העתירה המינהלית הראשונה". 17. ביום 19.5.2022 הגיש המערער לבית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ובה ביקש, לענייננו, "להורות למשיבים להימנע מכל הליך תכנוני בקשר לנכס הממוקם ברחוב הנשיא 51 בקריית שמונה, לרבות מכירתו ו/או הריסתו". בקשה זו נדחתה על-ידי בית משפט קמא מהטעם "שהעותר כעת אינו בעל זיקה לדירה, הדיון בעתירה בעניינו הסתיים ועתירתו נדחתה. כעת מבקש המבקש למעשה סעד חדש וזאת במסגרת עצמית שאינה קשורה לעתירה הקודמת ואינה קשורה גם לכל עתירה אחרת תלויה ועומדת." טענות הצדדים בבקשה לסעד זמני 18. המערער הגיש ערעור על פסק הדין קמא. יחד עם הערעור, הגיש המערער את הבקשה לסעד זמני אשר מונחת לפניי. במסגרת בקשה זו, ביקש המערער שנורה למשיבים "להימנע מכל הליך בנכס הממוקם ברחוב הנשיא 51 בקריית שמונה, לרבות מכירתו ו/או הריסתו, עד להכרעה בערעור דנן". 19. לטענת המערער, סיכויי הערעור הינם טובים, ומאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו. בנוגע לסיכויי הערעור עמד המערער על השגגות שלטענתו נפלו בפסק הדין קמא, ובהן: בית משפט קמא לא התייחס לכך שבהתאם לסעיף 8(ב)(1) לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן: חוק זכויות רכישה ), למערער זכות לרכוש את הדירה בה התגורר חרף ההחלטה על הריסתה, וכן כי החוק מעדיף את זכויות הדייר בדירת המגורים בה התגורר (ולא בדירה חלופית). כן טען המערער שמחדליו אינם מצדיקים את דחיית עתירתו על הסף, במיוחד נוכח מצבו הכלכלי והעובדה שמחדלו היה הימנעות מלפנות את דירת מגוריו ; בנוגע למאזן הנוחות, המערער טען כי מכירת הדירה או הריסתה עוד בטרם נדון הערעור תמנע ממנו את האפשרות לממש את זכאותו לרכישת הדירה, ככל שייקבע בערעור שהוא זכאי לכך. לטענת המערער, יש לו קשר עמוק לדירה זו דווקא, ובמידה שלא יתאפשר לו לרוכשה ייגרם לו עוול של ממש. לעומת זאת, כך נטען, מניעה של מכירת הדירה או הריסתה בעת הזו לא תגרום למשיבים כל נזק, וזאת, בין היתר, לאור העובדה שפניית עיריית קריית שמונה לעמידר בנוגע לדירה נעשתה כבר בשנת 2000, ושגם לאחריה התגורר המערער בדירה, במרבית התקופה בהסכמת המשיבים. כן ציין המערער, שהמשיבים אִפשרו לו לרכוש את הדירה גם לאחר פניית עיריית קריית שמונה לעמידר, הגם שלא השלים באותה עת את הליך הרכישה בשל אילוץ כלכלי. 20. בהתאם להחלטתי, המשיבים הגיבו לבקשה לסעד זמני. 21. לטענת עמידר, יש לדחות את הבקשה שכן המערער אינו זכאי עוד לרכוש את הדירה; ומשכך הוא, עסקינן בסעד שהמערער לא יהיה זכאי לו גם אם הערעור יתקבל. עמדתה של עמידר נסמכת על סעיף 2 לחוק זכויות רכישה הקובע כי "זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר ". לטענת עמידר "הקשר שבין המערער לדירה נותק בפסק הדין של בית המשפט בעפולה [התביעה לסילוק יד – א.ש.], וככל שהיה במעמד של מחזיק שלא כדין, עצם פינויו הפיזי מן הדירה אף ניתק קשר זה". בנסיבות אלה, כך נטען, המערער זכאי אומנם לרכוש את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר כיום, אולם אין לו כל זכות בדירה נושא הערעור. בכך ביקשה עמידר להסתמך על החלטתו של בית משפט קמא בבקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק הדין. מסיבותיה שלה, עמידר כלל לא התייחסה למאזן הנוחות ולא טענה שייגרם לה כל נזק מקבלת הבקשה לסעד זמני. בפרט, בתגובת עמידר ובתצהיר שצורף לה לא נטען שישנו הכרח דווקא בהריסה מלאה של הדירה, ובפרט הריסה מיידית, או שננקטות פעולות כלשהן להריסת הדירה. כמו כן, לא נטען שעמידר מעוניינת למכור את הדירה לצד שלישי. 22. גם משרד הבינוי והשיכון טען כי דין הבקשה להידחות. לטענת המשרד, יש לדחות את הבקשה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של המערער, אשר עשה דין לעצמו ולא פינה את הדירה על-אף שני פסקי דין חלוטים אשר הורו לו לעשות כן; כן נטען שיש לדחות את הבקשה גם לגופה. מבחינת סיכויי הערעור נטען שאלו נמוכים, משלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא לדחות את העתירה המינהלית על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של המערער, אשר לא פינה את הדירה. לגופם של דברים נטען שהחלטת הדחייה הינה החלטה מינהלית ה"מבוססת על קביעה מקצועית של גורם מוסמך, מתוך חשש להתמוטטות המבנה, ולפגיעה בחיי אדם", החלטה אשר אינה מגלה עילה להתערבות בהתאם לכללי המשפט המינהלי. משרד הבינוי והשיכון התייחס גם למאזן הנוחות וטען שהנזק שעלול להיגרם מהסכנה הטמונה במבנה "עולה בבירור" על הנזק שייגרם למערער אם לא יוכל לרכוש את הדירה הספציפית הזו. משרד הבינוי והשיכון הבהיר, כאמור, שלעותר עומדת הזכות לבקש לרכוש את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר כיום, ושזכותו לא תיפגע מעצם המעבר. משרד הבינוי והשיכון סיכם את דבריו באומרו כי "הגם שלא יהיה מדובר בדירה הספציפית אותה חפץ לרכוש המערער, לנוכח העובדה כי יהיה באפשרותו לבקש לרכוש דירה חלופית, לעמדת המשיב, אף מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה למתן סעד זמני". 23. לאחר קבלת תגובות המשיבים הצעתי לצדדים להגיע להסכמה דיונית לפיה עמידר תוכל להמשיך בתכניותיה להריסת הדירה, אולם המערער יוכל להמשיך ולטעון לשמירה על זכויותיו הכלכליות בקשר עם הדירה – וזאת, תוך שמירה על כל טענותיהם של הצדדים בנוגע לעצם זכאותו של המערער לרכישת הזכויות בדירה. 24. בתגובה להצעתי הודיע המערער כי על-אף הקושי בהסכמתו להריסת הדירה אליה הוא קשור, הוא נכון לאמץ את ההצעה. בתגובת המשיבים להצעתי נאמר שככל שיוחלט להרוס את המבנה בו שוכנת הדירה ויוקם במקרקעין מבנה שייועד לדיור ציבורי, הרי שהמערער יהיה רשאי לבקש לרכוש דירה אחרת במבנה שיוקם, ככל שעד לאותו מועד לא יממש המערער את זכותו לרכישת דירה ציבורית. כן הבהירו המשיבים שהמקרקעין עליהם ניצב המבנה בו שוכנת הדירה הינם בבעלות רשות מקרקעי ישראל, על כן המשיבים אינם יכולים להקנות למערער זכויות במקרקעין עליהם ניצב המבנה. 25. בהתאם להחלטתי, הגיב המערער להודעת המשיבים. בתגובתו הודיע המערער שהוא אינו יכול להסכים לאמור בתגובת המשיבים להצעתי וזאת, בין היתר, מהסיבות הבאות: (1) המשיבים אינם מצהירים שהמבנה ייהרס, ואינם מתחייבים שבמידה וייהרס ייבנה תחתיו דיור ציבורי. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהמקרקעין כלל אינם בבעלות המשיבים; (2) גם אם ייבנה דיור ציבורי חליפי, המשיבים אינם מתחייבים שבקשתו של המערער לרכישת דירה תאושר, מה גם שחוק זכויות רכישה עתיד לפקוע בשנת 2023 וככל הנראה לא יעלה בידי המשיבים להספיק להרוס ולבנות מבנה חדש עד לפקיעתו של החוק. דיון והכרעה 26. לאחר עיון בכתובים שהונחו לפניי, החלטתי להיעתר לבקשה לסעד זמני בחלקה. 27. "כידוע, על המבקש מתן סעד זמני בערעור להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה, כך נקבע, מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות" (ראו: עע"מ 4955/20 יושר נ' הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון , פסקה 8 והאסמכתאות שם (28.7.2020) . 28. בענייננו-שלנו אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו של המערער; ומשכך הוא, איני נדרש להעמיק בשאלה בדבר סיכויי הערעור. 29. בנוגע לסיכויי הערעור אסתפק בלומר, מבלי לקבוע מסמרות, כי סיכויים אלו אינם מבוטלים. בנוגע לטענת עמידר לפיה המערער אינו זכאי לסעד שכן נותקה הזיקה בינו לבין הדירה, הרי שעל-פניו עמדה זו סותרת את עמדתה של עמידר במכתבה למערער מיום 18.4.2019 וכן את הסכמת המשיבים בעתירה הראשונה. במקרים אלה טענה עמידר בצורה מפורשת כי זכותו של המערער לרכישת הדירה תיבחן לאחר עזיבתו הפיזית את הדירה ומעברו לדירה חלופית. בנסיבות אלה איני רואה מקום להידרש לטענה לגופה. בנוגע לטענת משרד הבינוי והשיכון לפיה עסקינן בהחלטה מינהלית שהתקבלה על בסיס עמדה מקצועית, הרי שטענה זו אינה משיבה לטענת המערער. אכן החלטה להרוס את המבנה, ככל שהתקבלה, היא החלטה מקצועית, אולם השאלה אותה מעלה הערעור אינה "האם יש להרוס את הדירה?", אלא האם עצם העובדה שהדירה מיועדת להריסה מספיקה על-מנת לשלול מהמערער את זכותו לרכישת הדירה, וזאת, בין היתר, לאור הוראות סעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה, המתייחס מפורשות לסיטואציה של הריסת הדירה הציבורית ומסדיר זאת באופן מסוים. פרשנותו של סעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה אינה טעונה בירור ממצה בגדרי הבקשה שלפניי. לטעמי, די בכך שבית משפט קמא כלל לא התייחס לשאלה זו, אשר עמדה בבסיס העתירה, כדי לקבוע שסיכויי הערעור אינם מבוטלים. ולבסוף: אכן, המערער לא קיים החלטות חלוטות בעניינו אשר מורות על פינויו מהדירה, אלא שספק אם די היה בכך כדי להביא לדחיית עתירתו על הסף – זאת במיוחד נוכח מצבו הכלכלי של המערער ובשל כך שהשאלה אשר הועלתה בעתירה נגעה להיבטי הסמכות ושיקול הדעת בהחלטת הדחייה. לא זו אף זו: בניגוד לנטען על-ידי משרד הבינוי והשיכון, נראה שהעתירה המינהלית לא נדחתה על הסף אלא לגופה. 30. בכל הנוגע למאזן הנוחות – סבורני כי זה נוטה במובהק לטובתו של המערער. כאמור, הערעור שלפנינו נסוב על זכאות המערער לרכישת הדירה. מכירת הדירה או הריסתה תמנענה מהמערער לממש את זכאותו לרכישת הדירה – במיוחד נוכח הצהרת המשיבים לפיה ספק אם לאחר הריסת הדירה ייבנה במקרקעין דיור ציבורי – באופן שעלול להעמיד בית משפט זה בפני "מעשה עשוי" בבואו לדון בערעור. מנגד, המשיבים לא הציגו כל שיקול קונקרטי המצדיק הימנעות מהיעתרות לבקשה. כאמור, עמידר כלל לא התייחסה למאזן הנוחות, לא טענה שישנו הכרח בטיחותי דווקא בהריסת הדירה, ובפרט באופן מיידי, ולא טענה שננקטים הליכים להריסתה. כמו כן, עמידר לא טענה שישנו רצון למכור את הדירה לצד שלישי. אכן, משרד הבינוי והשיכון טען כי ישנו צורך ציבורי בטיפול במפגע, אולם נראה שעמדתו נסמכת על דבריה של עמידר ובכל מקרה גם בתגובת משרד הבינוי והשיכון לא נטען שננקטות פעולות הריסה קונקרטיות כלשהן, או שאלו הכרחיות בטווח המיידי. טענה זו גם לא נתמכה בתצהיר מצדו של גורם מקצועי כלשהו במשרד הבינוי והשיכון. אעיר שבסיכום חוות הדעת ההנדסית מטעם עמידר מיום 17.4.2019 נאמר כי "לאחר פינוי הדיירים יש לאטום ו/או להרוס את המבנה ולבנותו מחדש", כך שנראה שמבחינה בטיחותית ניתן להסתפק באטימת המבנה, ואין הכרח לנקוט בפעולה בלתי הפיכה של הריסה בעת הזאת. 31. בנוגע לטענת משרד הבינוי והשיכון לפיה יש להתחשב בכך שזכותו של המערער לרכישת דירה נשמרת, הגם שלא בדירה בה התגורר כל חייו – דומה כי יש בכך כדי לחרוג מהעיקרון שנקבע בסעיף 2 לחוק זכויות רכישה ולפיו "זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר " (והשוו לסעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה אשר משמר את זכויותיו של דייר בדירה הציבורית בה התגורר, הגם שהיא מיועדת להריסה). אכן, אם המשיבים היו מציגים טעם קונקרטי אשר מצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני, היה מקום לשקול במסגרת מאזן הנוחות את העובדה שלמערער נתונה הזכות לקבל דירה חלופית. ברם, בנסיבות בהן אינטרס קונקרטי כאמור לא הוצג, איני רואה מקום לשלול מראש את אפשרותו של המערער לקבל לידיו את הזכות לרכישת הדירה בה התגורר, ככל שייקבע במסגרת ערעורו כי הלה זכאי לכך. 32. נוכח האמור – הבקשה לסעד זמני מתקבלת בחלקה באופן הבא: עד למתן החלטה אחרת המשיבים יימנעו ממכירתה או הריסתה של הדירה וכן מכל פעולה אחרת אשר עלולה לסכל את האפשרות של רכישת הדירה על-ידי המערער במידה ויוחלט כך בערעור. יובהר שבמקרה בו גורמי המקצוע מטעמם של המשיבים יסברו שיש לנקוט בפעולות מיידיות ביחס למבנה, לרבות הריסתו, לשם שמירה על ביטחון הציבור, המשיבים יהיו רשאים לבצע פעולות כאמור גם מבלי לפנות לבית המשפט ולקבל את אישורו. נוכח העובדה שהמשיבים לא הציגו כל פגיעה שעלולה להיגרם להם מקבלת הבקשה לסעד זמני איני רואה מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה. כל אחד מהמשיבים יישא בהוצאות המערער בקשר עם בקשה זו בסך כולל של 3,000 ש"ח (6,000 ש"ח סך הכל). ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4565/22", "עת\"מ 12359-12-21", "עע\"מ 4955/20" ]

748,436

742,797

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 9.2.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045650_T06.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4565/22" ]

748,437

739,303

בבית המשפט העליון עע"מ 4566/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. המועצה האזורית באר טוביה 2. חצב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור 2. ועדת המשנה להתנגדויות 3. משרד הבינוי והשיכון 4. רשות מקרקעי ישראל 5. עו"ד ליאור עמידור חוקר 6. המועצה המקומית בני עיי"ש צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערות תגשנה את סיכום טענותיהן עד יום 20.10.2022 בהיקף של עד 15 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 20.12.2022 בהיקף של עד 15 עמודים. 4. המערערות תגשנה סיכומי תשובה, אם הן חפצות בכך, עד ליום 22.1.2023 בהיקף של עד 3 עמודים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 20.10.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 31.5.2022 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045660_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4566/22" ]

748,438

737,288

בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 18.7.2022. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045670_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4567/22" ]

748,439

737,766

בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה; תשובת המשיבה 1 מיום 8.7.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המשיבה 1, בהיעדר תשובה מטעם המשיב 2, ובשל נימוקי הבקשה, הבקשה מתקבלת והעותרת פטורה מאגרה. ההליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045670_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4567/22" ]

748,440

737,830

בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לאיחוד תיקים בשם העותר: עו"ד רונן שקלרש החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה לאיחוד תיקים עד ליום 28.8.2022. ניתנה היום, ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045670_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4567/22" ]

748,441

741,895

בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותרת: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי; בקשה לאיחוד הדיון בשם העותרת: עו"ד רונן שקלרש בשם המשיבה 1: עו"ד ענת גולדשטיין בשם המשיב 2: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מוריה פרימן החלטה התיק ידון במאוחד עם העתירות האחרות התוקפות את חוקתיות הוראת השעה (בג"ץ 1777/22 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת הפנים ושבע עתירות נוספות ). ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045670_E04.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4567/22", "בג\"ץ 1777/22" ]

748,442

742,757

בבית המשפט העליון בג"ץ 1777/22 בג"ץ 2300/22 בג"ץ 2377/22 בג"ץ 2407/22 בג"ץ 2448/22 בג"ץ 2485/22 בג"ץ 2741/22 בג"ץ 2826/22 בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות העותרים בבג"ץ 1777/22: עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ו-6 אח' העותרים בבג"ץ 2300/22: נג'יב זאיד ו-521 אח' העותרים בבג"ץ 2377/22: אגודת סנט איב ו-12 אח' העותרים בבג"ץ 2407/22: עבדאללה זאיד ו-4 אח' העותרים בבג"ץ 2448/22: סאברין סיטי ו-4 אח' העותרים בבג"ץ 2485/22: נוהא רימאוי ו-16 אח' העותרים בבג"ץ 2741/22: סונדוס אבו טאלב ו-25 אח' העותרים בבג"ץ 2826/22: מרכז ירושלים לזכויות אדם ו-17 אח' העותרת בבג"ץ 4567/22: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים בבג"ץ 1777/22, 2741/22 ו-2826/22: 1. שרת הפנים 2. הכנסת המשיבים בבג"ץ 2300/22: 1. שרת הפנים 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. הכנסת 4. מפקד כוחות צה"ל באיזור יו"ש 5. מדינת ישראל המשיבים בבג"ץ 2377/22 ו-4567/22: 1. הכנסת 2. משרד הפנים המשיבים בבג"ץ 2407/22: 1. ממשלת ישראל 2. שרת הפנים 3. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה 4. הכנסת המשיבים בבג"ץ 2448/22: 1. ממשלת ישראל 2. שרת הפנים 3. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה 4. הוועדה המייעצת לשרת הפנים 5. מפקד כוחות צה"ל באזור 6. קמ"ט רווחה המנהל האזרחי 7. מת"ק חברון – היתרים 8. הכנסת המשיבים בבג"ץ 2485/22: 1. ממשלת ישראל 2. שרת הפנים 3. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה 4. מפקד כוחות צה"ל באיזור יו"ש 5. הכנסת בקשה להארכת מועד מטעם משיבי הממשלה מיום 14.9.2022 בשם משיבי הממשלה: עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג; עו"ד יונתן נד"ב; עו"ד מוריה פרימן החלטה נוכח הנסיבות המפורטות בבקשה שבכותרת, ובשים לב לעמדות הצדדים, משיבי הממשלה יגישו את תגובתם המקדמית והמאוחדת לעתירות שבכותרת עד ליום 2.11.2022. הכנסת תגיש אף היא את תגובתה עד לאותו המועד. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22017770_V05.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 1777/22", "בג\"ץ 2300/22", "בג\"ץ 2377/22", "בג\"ץ 2407/22", "בג\"ץ 2448/22", "בג\"ץ 2485/22", "בג\"ץ 2741/22", "בג\"ץ 2826/22", "בג\"ץ 4567/22" ]

748,443

737,230

בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4568/22" ]

748,444