shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
738,171	בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשה נוספת לקביעת דיון דחוף בעתירה ובקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה 1. לא מצאתי לנכון לקבוע את העתירה לדיון בעת הזו. 2. במסגרת תגובתם יתייחסו המשיבים גם לצו הביניים שנתבקש במסגרת הבקשה כאן. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F02.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4568/22" ]	748,445
740,150	בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה לפנים משורת הדין ולמרות האיחור בהגשת הבקשה, ראיתי לנכון להעתר לה לנוכח הארכה הקצרה שנתבקשה. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4568/22" ]	748,446
740,422	בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה כמבוקש; העותרת רשאית להגיש תשובה מטעמה אשר לא תעלה על 3 עמודים, וזאת עד ליום 16.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4568/22" ]	748,447
740,661	בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשת העותרת להגשת תשובה לתגובת המשיבים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מתניה רוזין החלטה 1. בתשובה שתוגש תתייחס העותרת, בין היתר, לאפשרות לבוא על מבוקשה אצל ועדת המחירים ולשם כך להגיש לוועדה בקשה סדורה; כמו כן תבהיר העותרת את מקור החובה המשפטית לקבל היתר לשירותי טחינה. 2. בשל הצורך ליתן הבהרות כאמור מוארך בזאת מועד הגשת התשובה עד ליום 21.8.2022. אורכה של התשובה לא יעלה על 4 עמודים. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F06.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4568/22" ]	748,448
741,772	בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מתניה רוזין החלטה 1. העתירה תיקבע לדיון לפני מותב תלתא בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן. 2. לאור העובדה שהמוצר המפוקח תחת צו הפיקוח הנוכחי, אשר חל בעניינה של העותרת, הוא קמח החיטה הכשר לפסח, ולא אי-אלו ממרכיביו, נראה, לכאורה, כי אין בכוחו של צו הפיקוח כדי להגביל את אפשרותה של העותרת לספק שירותי טחינה לחיטה אשר תסופק לה על ידי לקוחותיה. אספקת שירותים כאמור אינה מגיעה, לכאורה, כדי הפרת הצו – מה גם שהעותרת התחייבה שלא לגבות עבורם מלקוחותיה מחירים העולים על עלותם היחסית של שירותי הטחינה אשר נקבעה בהוראות צו הפיקוח, ואת התחייבותה זו רשמתי לפניי. אשר על כן, ניתן בזאת סעד ארעי המתיר לעותרת לספק את שירותי הטחינה בתנאים האמורים לעיל ובכפוף למילוי ההתחייבות שנתנה – וזאת, עד למתן החלטה אחרת בתיק זה. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F07.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4568/22" ]	748,449
737,193	בבית המשפט העליון ע"א 4571/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: בועז חביב נ ג ד המשיבים: 1. ניסים חביב 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. איתי פריימן עו"ד 4. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט י. בן-חמו, שופט עמית) שניתנה ביום 16.5.2022 בפש"ר 49033-11-18 בשם המערער: עו"ד ורד גוילי-צולמן החלטה 1. המערער ינמק עד ליום 13.7.2022 מדוע הגיש ערעור בזכות ולא בקשת רשות ערעור. 2. לאחר הגשת תגובת המערער כאמור תתקבל החלטה בנוגע להמשך הטיפול בבקשה לעיכוב ביצוע. 3. ניתן בזאת צו ארעי המורה על עיכוב החלטתו של בית משפט קמא מיום 16.5.2022 עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045710_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4571/22" ]	748,452
737,417	בבית המשפט העליון ע"א 4571/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: בועז חביב נ ג ד המשיבים: 1. ניסים חביב 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. איתי פריימן עו"ד 4. כונס הנכסים הרשמי בקשת המערער מיום 6.7.2022 למתן ארכה להפקדת ערבות בנקאית החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 11.7.2022. היעדר תשובה כמוה כהסכמה. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045710_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4571/22" ]	748,453
738,424	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4571/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב המערער: בועז חביב נ ג ד המשיבים: 1. ניסים חביב 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. איתי פריימן, עו"ד 4. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט עמית י' בן חמו) שניתנה ביום 16.5.2022 בפש"ר 49033-11-18; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המערער: עו"ד ורד גוילי-צולמן פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט העמית י' בן חמו ) אשר ניתנה ביום 16.5.2022 בגדרו של פש"ר 49033-11-18, ואשר נקבע בה כדלקמן: זיכרון הדברים שבמסגרתו העניק לכאורה המשיב 1, מר ניסים חביב (להלן: החייב ), את זכויותיו במקרקעין הידועים כגוש 17398 חלקה 61 באדמות המועצה המקומית יבנאל שעליהם בנוי בית מגורים דו משפחתי (להלן: המקרקעין ) לאחיו, מר בועז חביב, המערער שלפנינו, בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב, עו"ד איתי פריימן, הוא המשיב 3 לפנינו (להלן: הנאמן ); הערת האזהרה שנרשמה לטובת המערער על זכויותיו של החייב במקרקעין (להלן: הערת האזהרה ) בטלה כלפי הנאמן; וכן הזכויות הרשומות בנסח הרישום על שמו של החייב בכפוף למשכנתא מוקנות לנאמן. הרקע לערעור 2. החייב והמערער הינם הבעלים של מחצית מהזכויות במקרקעין (כל אחד מהם רשום כבעלים של רבע מהזכויות). ביום 17.9.2018 נרשמה הערת אזהרה לטובת המערער על זכויותיו של החייב במקרקעין. כחודש לאחר מכן הגיש בנק דיסקונט בקשה לפירוק חברה שבבעלות החייב וכחודשיים לאחר מכן, ביום 21.11.2018, הגיש בנק דיסקונט בקשה למתן צו כינוס נכסים נגד החייב – וזאת, בגין חוב נטען בסך של כמיליון ש"ח. ביום 24.3.2019 ניתן צו כינוס נכסים בקשר עם נכסי החייב וביום 5.3.2020 הוכרז החייב פושט רגל והוגשו נגדו תביעות חוב בסכום כולל של כארבעה מיליון ש"ח. 3. ביום 29.7.2020 הגיש הנאמן לבית משפט קמא בקשה למתן הוראות. לטענת הנאמן, בשים לב למועד רישום הערת האזהרה – בסמוך מאוד לקריסת עסקיו של החייב ולתחילת ההליכים נגדו – נראה שרישום הערת האזהרה נעשה במטרה להעדיף את האח על-פני הנושים החיצוניים. בהתאם לכך, ביקש הנאמן מבית משפט קמא לקבוע כי הערת האזהרה "בטלה כלפי הנאמן בהתאם להוראות סעיף 98 ו/או 96(א) לפקודה [פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 – א.ש.]" וכי זיכרון הדברים מכוחו נרשמה הערת האזהרה הוא הסכם למראית עין ודינו בטלות. 4. בתגובה לבקשה, טענו המערער והחייב שביום 1.7.2010 רכש המערער את הזכויות במקרקעין, וביום 22.4.2012 העביר המערער מחצית מהזכויות במתנה לחייב, במטרה שהמערער והחייב ישקיעו במשותף בהקמת מבנה מגורים במקרקעין. בנובמבר 2013 נטלו המערער, החייב ובנות זוגם משכנתה בסך של 700,000 ש"ח לשם מימון הבנייה. כשנתיים לאחר נטילת ההלוואה, הודיע החייב למערער שהוא אינו מעוניין להמשיך ולהשקיע במקרקעין מעבר למה שכבר הושקע, והמערער החליט לרכוש את חלקו של החייב במקרקעין. לפיכך, בתאריך 18.11.2015 נחתם זיכרון דברים בין החייב למערער לפיו תמורת זכויות החייב במקרקעין ישלם המערער לחייב סכום של 600,000 ש"ח אשר ישולמו באופן הבא: 100,000 ש"ח בתוך 30 יום מיום החתימה על זיכרון הדברים; 335,000 ש"ח על-ידי העברת חלקו של החייב בחוב המשכנתא על שם המערער (אין מחלוקת שלא נעשה שינוי ברישום, כך שהמשכנתא עודנה רשומה במשותף על שמותיהם של החייב, של המערער ושל בנות זוגם); והיתרה בסך 165,000 ש"ח תשולם במועדים מאוחרים לפי יכולתו של החייב עד להעברת הזכויות. 5. לטענת המערער והחייב, זיכרון הדברים נחתם בתום לב, והתמורה שנקבעה בו שולמה במלואה על-ידי המערער – חלקה במישרין על-ידו וחלקה באמצעות אחרים. כן נטען שהחל מיום החתימה על זיכרון הדברים המערער נשא באופן בלעדי בעלות הקמת בית המגורים שבמקרקעין, לרבות תשלום המשכנתא, וקיבל לבדו את ההחלטות ביחס למקרקעין. המערער והחייב הדגישו, כי בשנת 2015, בה נערך זיכרון הדברים, החייב היה סולבנטי ולא ניתן היה לדעת שבהמשך הדרך הוא ירד מנכסיו. נטען שהזכויות במקרקעין הרשומות על שם החייב שייכות גם לאשתו מכוח הלכת השיתוף. 6. ביום 16.5.2022, לאחר חקירות המצהירים ועדי המערער והחייב, ולאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם, ניתנה החלטתו של בית משפט קמא בה קיבל את בקשת הנאמן למתן הוראות. 7. בהחלטה נקבע שיש להורות על ביטול הערת האזהרה מכוחו של סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ), שכן הערת האזהרה נרשמה בתוך השנתיים שלפני ההכרזה על החייב כפושט רגל. 8. בנוגע לזיכרון הדברים נקבע שכבר בשנת 2015 החייב היה נתון בקשיים כספיים. בקביעתו זו הסתמך בית משפט קמא על מספר ראיות: (1) עדות אימם של החייב והמערער לפיה בניה היו נתונים בקשיים כלכליים והיא נאלצה לתת להם כספים על-מנת לסייע להם; (2) מהדו"חות הכספיים לשנת 2015 עולה שכבר אז החייב היה חדל פירעון, כאשר באותה שנה החברה שבבעלותו של החייב נטלה הלוואה מבנק מזרחי-טפחות, לה החייב היה ערב באופן אישי, בסך של 1,300,000 ש"ח. בשנת 2015 לבדה צברה החברה שבבעלותו של החייב הפסד בסך של 270,308 ש"ח והיו לה התחייבויות כלפי בנקים שלחלקן היה החייב ערב באופן אישי; (3) כבר בשנת 2013 נטל החייב הלוואה חוץ בנקאית בסך של 500,000 ש"ח; ו-(4) בחקירתו הנגדית אמר החייב: "ב-2015 פניתי לאחי [המערער – א.ש.]. הייתי כבר במשברים כספיים והצעתי לו לקנות את החלק שלי". כן נקבע שהמערער עבד אצל החייב, וחזקה עליו שידע לפחות באופן כללי על קשייו הכספיים ועל חובותיו. 9. בית משפט קמא קבע שזיכרון הדברים הינו הסכם למראית עין – וזאת, בהסתמכו על הראיות הבאות: (1) בחקירתו הנגדית של המערער נאמר ש"חוץ מזיכרון הדברים עשינו חוזה אצל עורך דין, אני חושב. אולי ב-2018. לשאלת בית המשפט אם הצגתי את החוזה בתצהיר שלי, אני משיב שלא." נוכח דברים אלה קבע בית משפט קמא כי ככל הנראה המערער והחייב לא ראו בזיכרון הדברים הסכם מחייב, ובנוסף לזיכרון הדברים הם ערכו הסכם מכר אשר לא צורף כראיה – לא על-ידי החייב ולא על-ידי המערער. בית משפט קמא העיר כי אין זה מן הנמנע שחוזה זה לא צורף מאחר הוא נערך בתוך התקופה של שנתיים לפני ההכרזה על החייב כפושט רגל שלגביה כל העברות הנכסים מתבטלות; (2) בניגוד לאמור בתצהירי החייב והמערער, במהלך החקירה הנגדית הודה החייב שגם לאחר מועד עריכת זיכרון הדברים הוא המשיך לשלם את המשכנתא – הודאה הסותרת את האמור בזיכרון הדברים לפיו המערער הוא זה שיישא בעלויות המשכנתא. החייב טען בחקירתו שלאחר שהיה משלם את המשכנתא המערער היה מעביר לו תשלום במזומן, אולם נקבע שטענה זו הינה עדות כבושה ואין לקבלה; (3) בנוגע לתשלומי החייב למערער, שלטענת המערער והחייב בוצעו על-ידי אחרים, קבע בית משפט קמא שהעדים בעניין זה נמצאו בלתי אמינים; (4) על-אף האמור בזיכרון הדברים, החייב לא נגרע מחשבון המשכנתא והוא ממשיך להיות רשום במסמכי המשכנתא כלווה יחד עם בת זוגו והמערער ובת זוגו; וכן (5) למרות שזיכרון הדברים הוא משנת 2015, הערת האזהרה נרשמה רק בשנת 2018. 10. בנוגע לזכויותיה של בת הזוג של החייב במקרקעין נקבע שהחייב ואשתו נישאו בשנת 1984 ועל-כן חל בעניינם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. חוק זה מעמיד לבן הזוג זכות דחויה לאיזון משאבים, שתהא בת מימוש בפקיעת הנישואין, אולם במהלך תקופת הנישואין רשאי כל אחד מבני הזוג לפעול בנכסיו באופן חופשי. העובדה שגם בנות הזוג רשומת כלוות במשכנתא אינה משנה לעניין זה – שכן, כפי שהעיד החייב בחקירתו, הסיבה לרישומן של בנות הזוג היא סירובו של הבנק שרק החייב והמערער יירשמו כלווים כנגד המשכנתא והתעקשותו על כך שגם בנות זוגם תירשמנה כלוות. 11. לסיכום קבע בית משפט קמא כך: "אני קובע שהערת האזהרה אינה תקפה כלפי הנאמן. ההענקה שהוענקה במסגרת זיכרון הדברים הנטען בטלה כלפי הנאמן וכי הזכויות הרשומות בנסח הרישום על שמו של החייב בכפוף לחוב המשכנתא מוקנות לנאמן". 12. נגד החלטת בית משפט קמא הגיש המערער את הערעור שלפנינו. בד-בבד עם הערעור הונחה על שולחננו בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה. הטענות בערעור 13. ביחס לקביעתו של בית משפט קמא לפיה כבר בשנת 2015 חווה החייב קשיים כלכליים טען המערער כדלקמן: בית משפט קמא נתן משקל רב מידי להצהרתה של אם המערער והחייב לפיה החייב אמר לה שהיו בעיות בעסק וביקש ממנה 150,000 ש"ח; בית משפט קמא שגה כשקבע שהחייב היה חדל פירעון בשנת 2015 ולא נתן מספיק משקל לנכסים שהיו בבעלות החייב באותה תקופה; בית משפט קמא שגה בקבעו כי חזקה על המערער שידע על מצבו של החייב; בית משפט קמא שגה כשנתן משקל לחוסר הקוהרנטיות בעדויות המערער והחייב בעניין זה. 14. ביחס לקביעתו של בית משפט קמא לפיה זיכרון הדברים היה חוזה למראית עין טען המערער את הטענות הבאות: בית משפט קמא שגה כשקבע שזיכרון הדברים הוא חוזה למראית עין בשל כך שגם לאחר החתימה על זיכרון הדברים המשיך החייב לשלם את תשלומי המשכנתא; בית משפט קמא שגה כשלא נתן משקל לראיות אחרות שהוצגו לפניו, כדוגמת חשבוניות שונות מהן עולה שהמערער נשא בעלויות הבניה לאחר חתימת זיכרון הדברים; לא הוצגו בפני בית משפט קמא "אותות מרמה" שרק על בסיסן ניתן לקבוע שחוזה הינו למראית עין; העובדה שנחתם הסכם מכר בין החייב והמערער בשנת 2018 אינה שוללת את תוקפו ומעמדו של זיכרון הדברים משנת 2015; בהתאם לפסק הדין בע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק) , פ"ד לג(2) 281 (1979), במקרה בו מוכחת גמירת דעת ביחס לזיכרון דברים יש לראות בזיכרון הדברים חוזה מחייב לכל דבר. נטען שבענייננו הוכחה גמירת דעת ביחס לזיכרון הדברים. 15. בנוגע לקביעתו של בית משפט קמא לפיה לרעיית החייב אין זכויות במקרקעין נטען (לראשונה במסגרת הערעור) שנוצר בענייננו "שיתוף ספציפי" בזכויות החייב במקרקעין. בעניין זה נטענו טענות עובדתיות שלא נטענו לפני בית משפט קמא, בין היתר בנוגע לטיב מערכת היחסים שבין החייב לרעייתו ולמשמעותו לעניין כוונת שיתוף ספציפית, וכן למשמעות היותה של רעיית החייב רשומה כלווה כנגד המשכנתא. דיון והכרעה 16. לאחר עיון במסמכים שהונחו לפניי, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים – וזאת, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 17. הטענות שהועלו על-ידי המערער, כל כולן, נטענו ביחס להכרעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. עיון בפסק הדין מגלה כי הכרעותיו אלה של בית המשפט מפורטות ומנומקות כדבעי ומתבססות על הראיות שהוצגו לפניו – ובפרט, על התרשמותו השלילית מעדויותיהם של החייב, של המערער ושל בני משפחתם, אשר נמצאו על-ידו בלתי אמינות לחלוטין ורוויות סתירות. הלכה היא עמנו כי "בית המשפט שלערעור לא יטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה המבררת והמבוססים על מארג הראיות ושמיעת העדויות לפניה באופן בלתי אמצעי" (ראו: ע"א 8329/16 טרנס אטלס בע"מ נ' אליהו פרחי בדי ריפוד בע"מ , פסקה 16 (4.6.2018) והאסמכתאות שם). בענייננו לא נמצא טעם המצדיק חריגה מכלל יסודי זה. 18. למעלה מן הצורך, אבקש להוסיף ולהעיר מספר הערות. 19. בנוגע למצבו הכלכלי של החייב בשנת 2015 עיקר טענתו של המערער נוגעת למשקל שנתן בית משפט קמא להצהרתה של אם המערער. מעבר לכך שמדובר בקביעה עובדתית מובהקת של מהימנות אשר אין סיבה להתערב בה, המערער מתעלם מהצהרתו של החייב עצמו, עליה עמד בית משפט קמא, ולפיה: "ב-2015 פניתי לאחי. הייתי כבר במשברים כספיים והצעתי לו לקנות את החלק שלי" (ההדגשה הוספה – א.ש.). 20. המערער והחייב הסתירו את העובדה שהם חתמו בשנת 2018 (בתוך התקופה בה העברת נכסים בטלה בהתאם להוראות סעיף 96(א) לפקודה) על הסכם מכר בו העביר החייב את זכויותיו במקרקעין למערער. אין חולק על כך שלהסכם המכר יכולה הייתה להיות משמעות רבה לענייננו. כך, למשל, ניתן היה לראות מהסכם המכר כיצד הצדדים עצמם התייחסו לזיכרון הדברים, והאם ראו בו חוזה מחייב או שמא התעלמו ממנו; כך גם ניתן היה לבחון האם ההסכמות שבהסכם המכר משנת 2018 תואמת במדויק את האמור בזיכרון הדברים; שאם לא כן, הרי שהחייב והמערער עצמם לא ראו את עצמם מחויבים לזיכרון הדברים. מובן שגם לו היה מוצג הסכם המכר, לא היה בכך, בהכרח, כדי לסייע לטענת המערער והחייב בנוגע לזיכרון הדברים, אולם הסתרתו של זיכרון הדברים פועלת, בהכרח, לחובתם . יפים לעניין זה דברי השופטת ה' בן עתו בע"א 548/78 פלונית נ' פלוני , פ"ד לה(1) 736, 760 (1980): "דרך זו שנקט אותה המחוקק מקורה בכלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה." 21. לא זו אף זו. המערער והחייב פעלו באופן אקטיבי על-מנת ליצור מצג לפיו הערת האזהרה נרשמה מכוח זיכרון הדברים – ורק מכוחו. כך, למשל, בסעיף 15 לתגובת המערער לבקשה למתן הוראות נאמר "בתאריך 12.11.18 שילמה תמר חביב את מס השבח בעסקה דנן במקום החייב בסך של 50,000 ש"ח" (ההדגשה הוספה – א.ש.) זאת על-אף שמס השבח שולם בעקבות החתימה על הסכם המכר ולא מכוח זיכרון הדברים. לכך מצטרפים שקריהם של החייב והמערער לפני בית משפט קמא. כך, ובין היתר, החייב אישר שבניגוד לנאמר בתצהירו ובתצהיר המערער, מי ששילם את תשלומי המשכנתא עד לשנת 2017 הוא החייב עצמו; כך גם המערער הצהיר כי "לאחר חתימת זיכרון הדברים [...] כל ההתנהלות וההשקעות הנוספות בעניין הבית הייתה מיום חתימת זיכרון הדברים ואילך רק של המשיב [המערער לפנינו – א.ש] ואשתו ובשיקול דעתם הבלעדי", אולם בחקירתו הנגדית של המערער התברר שהחייב הוא זה שליווה את כל תהליך הבניה של הבית. 22. לטעמי-שלי, בנסיבות דנן, די בכך שהוכח באותות ובמפותים כי החייב והמערער שיקרו לבית משפט קמא בנושאים המשתייכים לליבת המחלוקת כדי לדחות את כל טענותיהם (ראו השוו: ע"א 765/18 חיון נ' חיון , פסקאות 34-23 (1.5.2019)). 23. עם זאת, ייתכן שסיווגו של זיכרון הדברים כ"חוזה למראית עין" אינו מדויק. זאת, מאחר ש" חוזה למראית עין הינו חוזה שקיימת לגביו אי התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לעיסקה, לבין רצונם וכוונותיהם האמיתיות. בעוד שכלפי חוץ, מסכימים הצדדים על הסדר משפטי מסוים שיחול ביניהם, כוונתם האמיתית היא שונה, וקיים פער בין המצג החיצוני המשקף את רצונם, לבין כוונתם האמיתית הכמוסה. פער זה נועד להשיג תכלית מסוימת. היסוד העיקרי בחוזה למראית עין הוא, אפוא, " קיומה של הסכמה סמויה בין הצדדים, אשר באה במקום ההסכמה הגלויה, שהיא אך למראית עין " (ע"א 3725/08 חזן נ' חזן , פסקה 24 (3.2.2011); כן ראו: ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי , פ"ד לג(2) 576, 581 (1979); בג"ץ 6900/17 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 8 (18.6.2018); גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 301 (מהדורה רביעית, 2019)). בענייננו-שלנו, ספק בעיניי אם כוונת החייב והמערער הייתה להציג באמצעות זיכרון הדברים מצג שווא של חוזה – שכן אם זה היה המצב, נראה היה שהצדדים היו חותמים על הסכם מכר. מעבר לכך, האינדיקציות השונות עליהן עמד בית משפט קמא ומהן נלמד שהצדדים בפועל לא קיימו את החוזה מצביעות על היעדר גמירת דעת ביחס לזיכרון הדברים. מסתבר יותר בעיניי הוא שזיכרון הדברים אכן היה זיכרון-דברים במובנו המקובל, שלב ביניים במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, ולא מסמך אשר נועד ליצור מצג שווא לפיו נכרת חוזה. זיכרון הדברים לא היה אפוא "חוזה למראית עין": הוא כלל לא היה בגדר חוזה . דבריי אלה נאמרים בבחינת למעלה מהצורך, שכן בהינתן שהמערער לא הוכיח שב-2015 החייב היה כשר פירעון גם מבלי להיזקק למקרקעין; ומשנקבע שהמערער לא רכש את המקרקעין בשנת 2015 בתום לב ובתמורה בת-ערך, הרי שבכל מקרה, ההענקה אשר בה קא עסקינן – גם אם הייתה מתרחשת באמת – הייתה בטלה כלפי הנאמן מכוח האמור בסעיף 96(ב) לפקודה. 24. בנוגע לטענה לפיה הייתה "כוונת שיתוף ספציפית" מצד החייב לאשתו ביחס למקרקעין – הרי שטענה זו נטענה לראשונה במסגרת הערעור דנן, בעוד שבהליך לפני בית משפט קמא נטען על-ידי המערער ש"הזכויות הרשומות ע"ש החייב בבית המגורים ביבניאל הן זכויות המשותפות לו ולאשתו מכח הלכת השיתוף ו/או חזקת השיתוף " (ההדגשה הוספה – א.ש.); וכך נטען גם על-ידי החייב. מדובר בטענה המצריכה הוכחה; ומשלא נטענה בפני בית משפט קמא, איני רואה מקום להידרש לה – זאת, גם לאור העובדה שהחייב עצמו לא טען לכך. למעלה מהצורך, אציין שזיכרון הדברים נערך בין החייב למערער, ללא נשותיהם, וללא כל הסתייגות לפיה ה"רכישה" נעשית רק ביחס למחצית מהזכויות. במילים אחרות: המערער והחייב עצמם התייחסו אל המקרקעין כאל נכס הנקי מזכויות נשותיהם. 25. סוף דבר – הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה לא נעשה צו להוצאות. הצו הארעי אשר הורה על עיכוב החלטתו של בית משפט קמא מבוטל בזאת. ניתן היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045710_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4571/22", "פש\"ר 49033-11-18", "בע\"א 158/77", "ע\"א 8329/16", "בע\"א 548/78", "ע\"א 765/18", "ע\"א 3725/08", "ע\"א 630/78", "בג\"ץ 6900/17" ]	748,454
737,905	בבית המשפט העליון ע"א 4575/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. משה סלמן שלמה 2. יחזקאל מגן 3. יואב שנהב נ ג ד המשיבים: 1. דניס חכים 2. עמנואל סגל 3. לשכת רישום מקרקעין המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 17.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045750_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4575/22" ]	748,458
738,622	בבית המשפט העליון עע"מ 4584/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: ברכה ברנרד נ ג ד המשיבים: 1. ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז תל אביב 2. רשות הרישוי של הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב 3. עיריית תל אביב-יפו 4. דובינסקי דניאלה ואמלוג 5. בר דוד לוסי 6. רוסו לוי קרן אמירה 7. לוי מוטי מרט 8. גור שמרית 9. אירה מטוס 10. חממה אסף 11. סיטן מרגלית 12. שבורון זיוה 13. נועם פרמונט ומיכל גינטי 14. יהב בר דנה 15. בר ארן 16. מיכל להב 17. אקשטין דן 18. שרעבי זיוה ודקל צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערת תגיש את סיכום טענותיה עד יום 19.10.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 19.12.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 4. המערערת תגיש סיכומי תשובה, אם היא חפצה בכך, עד ליום 19.1.2023 בהיקף של עד 2 עמודים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 19.10.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 24.5.2023 בשעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045840_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4584/22" ]	748,468
738,817	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4585/22 ע"פ 4679/22 ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב 1 ב-ע"פ 4585/22 והמערער ב-ע"פ 4679/22: 1. ספואן אבואל ערדאת המשיבים 3-2 ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4704/22: 2. שאדי חאמד 3. מחמוד סבטק קנאנה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 שניתן על ידי השופט ד' פיש תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.07.2022) בשם המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: עו"ד ארז בן-ארויה בשם המשיבים ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4679/22 וב-ע"פ 4704/22: עו"ד יונתן דדון פסק דין השופט י' אלרון : 1. לפנינו שלושה ערעורים מזה ומזה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022. האחד , ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על ספואן אבואל ערדאת, שאדי חאמד, מחמוד סבטק קנאנה (להלן: ספואן , שאדי ו- מחמוד בהתאמה או המשיבים ); והאחרים , ערעורי המשיבים נגד חומרת עונשם. המשיבים, כולם, הורשעו על פי הודאתם בעבירת התפרעות, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, ופזיזות באש ובחומר לקיח. בגין הרשעתם בעבירות אלו, נידונו המשיבים לעונשי מאסר בפועל, כך שעל ספואן ושאדי הוטלו 24 חודשים, ועל מחמוד הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן 2. כמתואר בכתב האישום המתוקן, האירועים המפורטים בו התרחשו בעיצומו של מבצע "שומר חומות", במהלכו התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני. כתב האישום המתוקן מונה שני אישומים, כדלקמן: האישום הראשון – ביום 11.5.2021 בשעה 23:00 לערך, הגיעו המשיבים יחד עם אחרים, ובסך הכל התקהלו יחדיו כ-20 אנשים (להלן יחד: הפורעים ), באזור חניון הממוקם מאחורי בניין ברחוב העצמאות בחיפה, כאשר חלקם עוטים מסכות על מנת למנוע אפשרות לזהותם. הפורעים נכנסו למעבר סמוך, כאשר ברשות חלק מהם בקת"בים ואבנים. באותה עת, ברחוב העצמאות בחיפה, עברו שני רוכבים (להלן: רון ו- דניאל ), רון נהג באופנוע ודניאל מאחוריו בקטנוע, כשעליו תלוי דגל ישראל. משדניאל נדרש לעצור בשל רמזור אדום, התקרבו אליו שני אנשים שזהותם אינה ידועה ובעטו בו. דניאל ירד מהקטנוע והלך משם רגלית, והשניים לקחו את מפתח הקטנוע ועזבו את המקום. כאשר דניאל חזר והתקרב לקטנוע, אנשים שזהותם אינה ידועה זרקו לעברו בקבוקי זכוכית. בשלב זה, רון אשר הספיק להתרחק בנסיעתו, חזר אל המקום בו היה דניאל, והשניים הזיזו את הקטנוע אל קרבת חנות סמוכה. אולם מיד לאחר מכן, הגיח אחד מהפורעים (להלן: אסכאפי ) והצית את הקטנוע שעלה באש ונשרף. בעוד רון ניסה להתרחק, אסכאפי יידה לעברו שני בקת"בים בוערים, אחד מהם פגע בקסדה שעל ראשו, והקסדה והמעיל החלו לעלות באש. אנשים שהיו בקרבת מקום, מיהרו אל רון וכיבו את האש. במקביל, אדם בשם יאזן החזיק בידו בקת"ב בוער ויידה אותו לעבר רון ודניאל, אז חולצתו של יאזן החלה לבעור בשל הבקת"ב שהחזיק בידו, וחבריו הפורעים, וביניהם שאדי ומחמוד עזרו לכבותה. בגין האמור, יוחסה למשיבים עבירת התפרעות, לפי סעיפים 152 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). האישום השני – בשעות הלילה שבין 12.5.2021 עד 13.5.2021, המשיבים נסעו יחדיו ברכב ברחבי חיפה, כאשר עמם אסכאפי , יאזן ואדם נוסף בשם עומר . סמוך לחצות בשכונת הדר בחיפה, הרכב נעצר, יאזן החזיק בלוק זיקוקים וניסה להדליקו, ואסכאפי שהיה מחוץ לרכב, לקח את בלוק הזיקוקים שהודלק וכיוון אותו לעבר רכב שחלף בכביש. ברקע, מי מהמשיבים והנוספים שהיו ברכב השמיעו מילות גנאי וקללה, אחד מהם אמר "אללה אכבר וברוך השם", וברכב התנגן השיר "קאדימון" בו ישנם ביטויים לאומניים עוינים ואלימים. שאדי הסריט במכשיר הפלאפון שלו את הדלקת הזיקוקים והשימוש בהם, והעביר את הסרטון לאחרים. כמתואר בהמשך, המשיבים והנוסעים הנוספים המשיכו לנסוע ברכב, אז הבחינו בקטנוע שהיה בדרכו לבצע משלוח מזון. ספואן שהיה נהג הרכב, נסע מאחורי הקטנוע, קרוב אליו, כשהוא מהבהב באורות הרכב וצופר באופן רצוף. הנהג נאלץ להיצמד למדרכה ועצר את הקטנוע (להלן: רן ). מחמוד יצא מהרכב ואמר לו "יהודי... אתם לא נכנסים לכאן יותר. זאת השכונה שלנו". אז יצאו מהרכב שלושה נוספים, חלקם דחפו אותו ואחד אף היכהו באמצעות אבן. לבקשת רן כי יניחו לו, אמר לו אחד מהם באוחזו באבן בידו "סתום את הפה יהודי... זה אזור שלנו". רן סובב את גופו וקיבל מכה בשכמו שגרמה לו לחבלה ולכאב, כאשר אחר היכהו בצלעותיו תוך שימוש במקל, ואסכאפי הדליק זיקוק בקרבתו. בשלב זה, יאזן עלה על הקטנוע ונסע מהמקום, ובהמשך החביאו עד אשר הקטנוע הגנוב אותר כשבועיים לאחר מכן. המשיבים גם הם נכנסו לרכב ונסעו מהמקום. במהלך האירוע המתואר לעיל, חלק מהמשיבים והנוספים עטו מסכות על פניהם, ושאדי הסריט את עיקרי האירוע במכשיר הפלאפון שלו והעביר את הסרטון לאחרים. נוכח מעשים אלו, יוחסה למשיבים עבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) ו-31 לחוק; ועבירת פזיזות באש ובחומר לקיח, לפי סעיפים 338(א)(3) ו-29 לחוק. ההליך בבית המשפט המחוזי 3. המשיבים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר הדין, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, הם שמירה על שלטון החוק ובטחון הציבור והפרט, וכן שמירה על הגוף והקניין. בהינתן הרקע למעשים – תקופת מבצע צבאי והפרות הסדר שהתרחשו באותה העת, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים היא גבוהה . בהתייחסו לאישום הראשון, בית המשפט המחוזי נתן דעתו למידת מעורבותם של המשיבים וציין כי אלו היוו דמויות משנה במסכת האירועים המתוארת, כאשר אף "לא ברורה מידת התכנון", כלשון גזר הדין. באשר לאישום השני, צוין כי המשיבים הסתובבו וחיפשו אחר קורבן מזדמן, באופן המלמד כי קיים רכיב תכנון לביצוע העבירות, אולם עדיין חלקם היחסי קטן משמעותית מחלקם של האחרים שנכללו בתיאור העובדות בכתב האישום, שכן הואשמו בסיוע בלבד לעבירת השוד. בית המשפט המחוזי הוסיף והפנה לפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022) (להלן: עניין אסווד ), שם נקבע כי יש ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן בו בוצעו עבירות התפרעות, עת האוכלוסייה האזרחית הייתה נתונה למתקפת רקטות, במקביל להתעוררות של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות נגד כוחות הביטחון, אזרחים יהודים וערבים. עם זאת, צוין כי בשונה מעניין זה, במקרה דנן המשיבים לא הואשמו בעבירות שבוצעו ממניע גזעני. לצד האמור, בית המשפט קבע כי אופי העבירות בשילוב התקופה בה בוצעו, מלמדים על הנזק המשמעותי שהיה צפוי מביצוע העבירות, ומשכך היה על המשיבים לדעת את הפסול במעשיהם ולהימנע מהם. נוכח אלו, ומשבית המשפט המחוזי ראה בשני האישומים כשני אירועים נפרדים, נקבע כי מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, ובגין האישום השני נע בין 9 ל-30 חודשי מאסר. 4. בקביעת עונשם של המשיבים בגדרי המתחם, בית המשפט המחוזי שקל לקולא את הודאותיהם בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות על מעשיהם; כאשר לטובת מחמוד, נשקלה גם העובדה כי לא עומד לחובתו עבר פלילי. זאת, בניגוד לספואן ושאדי, אשר הראשון הורשע בעבר בעבירות סמים והאחרון בעבירת רכוש ותקיפה סתם. 5. בהתחשב בכלל שיקולים אלו, נגזרו על המשיבים העונשים הבאים: בגין האישום הראשון – 8 חודשי מאסר בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת התפרעות, למשך 3 שנים; וקנס בסך 1,500 ש"ח. עונשים אלו הוטלו על כל אחד מהם. בגין האישום השני – הוטלו על ספואן ושאדי 20 חודשי מאסר בפועל, ועל מחמוד, 16 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד ענישה נלווית של 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, למשך 3 שנים; וקנס בסך 3,500 ש"ח. אשר לאופן ריצוי העונשים , נקבע כי חלקם ירוצו בחופף , כך שבסופו של יום ספואן ושאדי ירצו עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, ומחמוד יישא עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים. עיקרי טענות הצדדים בערעור 6. המדינה סבורה כי העונש שגזר בית המשפט קמא על המשיבים "רחוק מלהלום" את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם את מידת האשם הגבוהה הגלומה במעשיהם. נטען כי אף אין בעונש שהוטל על המשיבים כדי לשמש הרתעה אפקטיבית לעבריינים אחרים מסוגם, אף לא לעצמם, והוא אינו מבטא כראוי את אינטרס ההגנה על שלום הציבור. המדינה הרחיבה בסיכומיה על אודות חומרת העבירות אשר בוצעו כחלק מגל מעשי האלימות וההתפרעויות שפקד את המדינה באותה עת. הודגש, כי בליל הראשון לקרות האירועים, המשיבים חברו מיוזמתם לחבורת פורעים שיידתה בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים תמימים שכל "חטאם" היה שהיו יהודים – וכי על אף המניע הגזעני שעמד בבסיס המעשים ועל אף ההסלמה באלימות מצד הפורעים, נותרו המשיבים במקום כחלק מחבורת הפורעים וכחלק מההתפרעות האלימה. למחרת, המשיבים חברו אליהם פעם נוספת, בהיותם הפעם שותפים פעילים למעשים שכללו ירי זיקוקים לעבר רכב חולף, כשאופי ההתבטאויות והמעשים, מלמד בבירור כי הרקע למעשים היה גזעני ולאומני. כן הודגשה תרומתו האינדיבידואלית של כל אחד מהמשיבים בהתייחס לאירוע השני. אשר לספואן, צוין כי הוא שימש כנהג הרכב של התוקפים, הבחין בנפגע העבירה, עקב אחריו ונצמד אליו כך שגרם לו לעצור בצד הדרך; שאדי תיעד בווידאו את מעלליהם של שותפיו במהלך הלילה, קרא קריאות עידוד שהלהיטו את הרוחות, ושלח את הסרטונים לחבריו; ומחמוד, היה הראשון שיצא מהרכב לעבר נפגע העבירה ופנה אליו בדברים שמהם עולה בבירור כי הטעם לתקיפה היה ממניע גזעני. 7. לשיטת המדינה, אף לא ניתן משקל ראוי במלאכת גזירת הדין לנסיבות נוספות, ובכללן – התכנון שקדם למעשים , הן באירוע הראשון הן באירוע השני, המלמד על החלטה מודעת של המשיבים ליטול חלק במעשים האלימים; התקופה שבה בוצעו העבירות , בזמן מבצע "שומר חומות"; והלהיטות שגילו המשיבים בביצוע העבירות, אשר באה לידי ביטוי בהצטברות המעשים; בביצועם לילה אחר לילה, ולאווירה האלימה בה נטלו חלק פעיל. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בהתעלמו מהאופי הגזעני שעמד ביסוד מעשיהם של המשיבים, תוך שצוין כי הגם שלא יוחסה להם עבירה ממניע גזעני שהעונש הקבוע בצדה חמור יותר, בית המשפט נדרש להתייחס לאופי זה של המעשים כנסיבות רלוונטיות לקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ט(5) לחוק. 8. טרם סיום סיכומיה, המדינה עמדה על הקביעה בדבר חפיפת העונשים שהוטלו בגין האירועים השונים, בציינה כי קביעה זו אינה מתיישבת עם עקרון ההלימה בשים לב לחומרת המעשים, וכך בפרט משנזקף לחובת ספואן ושאדי עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בעת שהוא מרצה עונש עבודות שירות. 9. נוכח כל אלו, טענה המדינה כי מתחמי הענישה שנקבעו בעניינם של המשיבים אינם הולמים את חומרת מעשיהם, וכי התוצאה העונשית הסופית בעניין כל אחד מהם, אינה סבירה ואף סוטה במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. על כן, התבקש בית משפט זה להחמיר בעונשיהם באופן משמעותי. בדיון לפנינו, בא כוח המדינה שב וחזר על טיעוניו, ובכלל זה כי האמירות הגזעניות שנאמרו במהלך ביצוע העבירות – בהן המשיבים הודו במסגרת הסדר הטיעון – מהוות נסיבות הקשורות למעשה העבירה, ומשכך היה נדרש להתחשב בהן במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעו, שאינן ממניע גזעני. 10. מנגד, בערעור ספואן על חומרת עונשו, נטען כי העונש שהוטל עליו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בתוך כך, הודגש כי העבירות בוצעו ללא תכנון מוקדם; אף לא ממניע גזעני ומכאן שאין מקום להשוות בין מקרה דנן לבין אירועי התפרעות אחרים על רקע מבצע "שומר החומות" שנעשו ממניעים שכאלה. עוד נטען בהקשר זה, כי חזקה על המדינה ששקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החליטה שלא להאשים את ספואן בעבירות ממניע גזעני; כי ההתבטאויות הגזעניות בכתב האישום אינן מיוחסות לו; ועל כן, לא ניתן לקרוא מתוך כתב האישום "את שאין בו". כן הודגש, כי למעט הרשעתו בעבירות סמים, יתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצדיקות כי עונשו יקבע בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו בעניינו. 11. בערעורם של שאדי ומחמוד , נטען בדומה לקו טיעונו של ספואן , לפיו המדינה בחרה שלא להאשימם בעבירות לפי חוק המאבק בטרור או עבירות שבוצעו ממניע גזעני לפי סעיף 144ו לחוק העונשין – ועל כן, אין לייחס להם מניע גזעני בשל הנסיבות החיצוניות המתוארות בכתב האישום. עוד הודגש, כי חלקם של השניים בביצוע העבירות היה מצומצם מאוד; כי העבירות בוצעו ללא שקדם להן תכנון; משכך, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות – לגביהן לא פורט מאומה, נטען כי היה ראוי למקם את עונשם בתחתית המתחם. 12. בדיון שלפנינו, התייצב בא כוחו של ספואן, אשר טען גם בשם המשיבים שאדי ומחמוד. בטיעוניו הרחיב והדגיש כי לא ניתן לייחס לאף לא אחד מהמשיבים מניע גזעני למעשיו, משנדרש להוכיח נסיבה זו מעל לכל ספק סביר; ואף העובדה שהאירועים התרחשו בעת מבצע צבאי – אינה רלוונטית לגזירת הדין, מהטעם שהיא נסיבה חיצונית לביצוע העבירות. אשר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, נטען כי יש להתחשב בהודאותיהם בכתב האישום המתוקן אשר הביאו לחיסכון בזמן השיפוטי. דיון והכרעה 13. הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במידת עונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים שבהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נפלה על פני הדברים טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.7.2022); ע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.7.2022)). המקרה שלפנינו הוא בגדר החריג לכלל, שכן בחינת העונשים שהוטלו על המשיבים בראיית מדיניות הענישה הראויה מעלה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי מקל עמם באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה. על כן, אני סבור כי דין הערעור על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים להתקבל, בעוד שדין הערעורים על חומרתם להידחות, וכך אציע לחברותיי שנעשה. 14. חומרה רבה נודעת לעבירות התפרעויות המונים, אשר מסכנות באופן ישיר וממשי חיי אדם, בריאותו וגופו, ואף עלולות להביא לפגיעות ברכוש וקניין. אי לזאת, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה אשר תרסן ותמנע השתתפות בהתפרעויות אלימות הסוחפות את ההמון ומסבות נזק רב ( עניין אסווד , פסקה 8; ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (13.3.2006)). כך גם באשר לחומרתה הרבה של עבירת השוד, שבבסיסה פגיעה קשה בכבודו, גופו וקניינו של הקרבן, לצד פגיעה בתחושת הביטחון הציבורית (ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקה 11 (23.6.2022)); כאשר לזו אף נתלוותה עבירה נוספת של פזיזות באש ובחומר לקיח, אשר הסכנה הגלומה בה ברורה לכל, וכך ביתר שאת משנעשה שימוש בזיקוקים לעבר רכב חולף. 15. מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום המתוקן מצדיקה אפוא ענישה מרתיעה. בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", שעה שהארץ בערה מבפנים ומחוץ, הן מתקיפות רקטות, והן מהפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, המשיבים ביצעו עבירות חמורות עם המון משולהב על רקע אווירה לאומנית אשר עודדה פגיעה ביהודים. הפורעים אליהם הצטרפו המשיבים, יידו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים, כאשר אחד מהם הצית והעלה באש קטנוע שהיה שייך לאחד מנפגעי העבירה, ואחר השליך לעבר נפגע העבירה השני בקבוק תבערה אשר התלקח על הקסדה שעל ראשו ומעילו. המעשים הקשים שבוצעו באותו הלילה, לא הרתיעו את המשיבים מלהמשיך להשתתף באירועי אלימות גם בלילה שלמחרת, במהלכו אף נטלו חלק פעיל יותר בביצוע המעשים. חלק מהמעורבים כיוונו בלוק זיקוקים דולק לעבר רכב שחלף בכביש אותה עת, ובהמשך תקפו אזרח לאחר שזיהו אותו כיהודי, ואף שדדו את הקטנוע עליו נהג. אף לא למותר לציין, כי ההתבטאויות שנשמעו בשעת ביצוע המעשים, אשר חלקן אף נאמרו מפי המשיבים, כמו גם השיר שהתנגן ברכב בו נסעו בליל השני, הקורא למעשי אלימות בעזרת נשק על מנת לשחרר את "אדמת בני החורין" – מלמדים אפוא על נסיבותיהן החמורות של ביצוע העבירות. התנהלותם של המשיבים והפורעים האחרים מערערת את הסדר הציבורי ותחושת הביטחון האישי של אזרחים ברחובה של עיר, ואף מלמדת על התנהלות מופקרת של רצון להטיל אימה ופחד. סופו של יום, התנהלות שכזו פוגעת במרקם היחסים העדין שבין האוכלוסייה בישראל על עדותיה ומכתימה ציבור שלם של תושבי הארץ אשר אין להם ולא כלום עם התנהלות בריונית שכזו – ומכאן, הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה. כפי שכבר ציינתי במקרה אחר: "המסר העונשי שיש להשמיע באופן חד וברור הוא כי מעשים מעין אלו, הנעשים על רקע גזעני, הם מן החמורים שבדין ויש להוקיעם מכל וכל – בין אם מדובר בקורבן מהמגזר היהודי, ובן אם הקורבן משתייך למגזר הערבי [...]" (ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה , פסקה 10 (6.3.2022)). 16. אין בידי לקבל את טענת בא כוח המשיבים, כי מאחר שלא יוחסו להם עבירות ממניע גזעני, אין נפקות למשמע הקריאות הגזעניות שנשמעו בעת ביצוע המעשים. ראשית , הוראת סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין אינה מאפשרת ייחוס מניע גזעני לעבירת השוד; שנית , וזה העיקר, עבירות ממניע גזעני נושאות עמן עונש חמור יותר, אלמלא אותן עבירות בוצעו שלא ממניע זה. כך, העונש הקבוע בצדן הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או עשר שנות מאסר, לפי הקל יותר (סעיף 144ו(א) לחוק). בענייננו, לא נטען כי יש לייחס למשיבים את ביצוע העבירות ממניע גזעני כך שיהא להחמיר בעונש בגין מעשיהם מעבר לעונש הקבוע לאותן עבירות בהן הורשעו – אלא כל שטענה המדינה הוא כי יש להתחשב באמירות הגזעניות כחלק מהנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. טענה זו מקובלת עליי – האמירות הגזעניות פורטו בהרחבה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובו אין חולק כי הודו המשיבים. מכאן, שאין מניעה לשקול אמירות אלו בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשעו המשיבים, בשלב קביעת מתחם העונש ההולם בגינן (ע"פ 7171/13 לוגסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (3.2.2015); ע"פ 7220/19 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (6.2.2020)). 17. לאור האמור, יישום של עקרון ההלימה בענייננו מוליך למסקנה הברורה כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם מידת האשם המוטלת על המשיבים – מחייבות הטלת ענישה מרתיעה הכוללת רכיב עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. אף לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לחובתם של ספואן ושאדי ניצב עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בה בעת שהוא מרצה עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ובכך יש כדי להצביע על חומרת התנהלותו העבריינית. 18. בהתחשב בכל אלו, דומה כי בית המשפט המחוזי הקל עם המשיבים יתר על המידה, וזאת בפרט משהורה על חפיפה חלקית של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם בגין האישומים השונים. העבירות אותן ביצעו המשיבים מגלמות חומרה רבה, אלו בוצעו יום לאחר יום, כאשר לפני המשיבים ניצב פרק זמן בו היו יכולים לחדול מדרכם הרעה. בנסיבות אלו, אני סבור כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים, ומכאן שלא היה מקום להורות על חפיפת העונשים (ע"פ 4795/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 24 (7.2.2022)). 19. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כאמור כי דין ערעור המשיבים על חומרת העונש להידחות, ודין ערעור המדינה על קולת העונש להתקבל. בנסיבות העניין, רק בשל הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את מלוא חומרת הדין, אציע לחברותיי כי עונשם של ספואן ושאדי יעמוד על 32 חודשי מאסר בפועל, חלף 24 החודשים שהוטלו עליהם בגזר דינו של בית משפט המחוזי, ועל מחמוד יוטל עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, חלף 20 החודשים שהושתו עליו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22045850_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4585/22", "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 901/22", "ע\"פ 2260/22", "ע\"פ 3398/22", "ע\"פ 7211/04", "ע\"פ 1222/22", "ע\"פ 577/22", "ע\"פ 7171/13", "ע\"פ 7220/19", "ע\"פ 4795/21" ]	748,469
737,194	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ. קרשן) מיום 22.3.2022 בפש"ר 052177-10-18 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר החלטה המשיבים יגיבו לבקשה לעיכוב ביצוע ולערעור גופו עד ליום 28.7.2022; זכות תשובה למערער, בכתובים שלא יעלו על שלושה עמודים, עד ליום 11.8.2022. לאחר קבלת התגובות יוחלט על המשך הטיפול בערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע. במכלול הנסיבות לא ראיתי מקום ליתן סעד ארעי. ש ו פ ט _________________________ 22045860_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,470
737,418	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשת המערער מיום 6.7.2022 לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 19.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,471
739,169	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשת המבקש מיום 20.7.2022 למתן ארכות החלטה המשיב 3 רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,472
739,799	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשת המשיב 1 מיום 20.7.2022 למתן ארכות החלטה בהסכמת המשיב 2 והמערער, ובהיעדר תשובה מטעם המשיב 3, הבקשה שבכותרת מתקבלת. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T04.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,473
740,330	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי הודעה מוסכמת מיום 8.8.2022 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל החלטה המשיב 3 יגיב להודעת המערער והמשיבים 2-1 מיום 8.8.2022, שלמעשה הינה בקשה ליתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, וזאת עד ליום 17.8.2022; ככל שהמשיב 3 יתנגד לבקשה, יתייחס בהתנגדותו בפירוט לאמור בסעיף 7 להודעה האמורה. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045860_F05.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,474
740,764	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי המשך טיפול החלטה חרף החלטתי מיום 4.8.2022, מן המזכירות נמסר כי לא הוגשה הודעת עדכון. המשיבים 1 ו-2 יגישו הודעת עדכון לא יאוחר מיום 23.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,475
740,793	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשה לארכה להגשת תגובה מטעם המשיב 3 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל בשם המשיב 3: עו"ד עדן גנגינה החלטה המשיב 3 יגיש את תגובתו בהתאם להחלטתי מיום 10.8.2022 עד ליום 25.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045860_F07.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,476
741,490	בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל בשם המשיב 3: עו"ד עדן גנגינה החלטה 1. במסגרת ההודעה המשותפת מטעם המערער והמשיבים 2-1 מיום 8.8.2022 (להלן: ההודעה ) הודיעו הצדדים האמורים על הסכמות אליהן הגיעו, ובהן הסכמת המשיבים 2-1 בדבר קבלת הערעור. כן נטען בסעיף 7 להודעה שהחוב כלפי המשיב 3 נפרע, ובכל מקרה מדובר בחוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס ומשכך הפטר שיינתן, ככל שיינתן, לא יחול על חוב זה. 2. בהחלטתי מיום 10.8.2022 הוריתי למשיב 3 להגיב להודעה. כן קבעתי שככל שהמשיב 3 יתנגד לקבלת הערעור, עליו להתייחס בפירוט לטענה האמורה לפיה אין בקבלת הערעור כדי להשפיע על זכויותיו. על-אף החלטתי, תגובת המשיב 3 מיום 25.8.2022 נעדרת התייחסות ברורה לטענות שנטענו בסעיף 7 להודעה בנוגע לחוב המערער כלפיו. 3. המשיב 3 יודיע אפוא עד ליום 1.9.2022 האם אכן חובו נפרע, והאם הוא מסכים לטענה לפיה ככל שיינתן הפטר בעניינו של המערער הפטר זה לא יחול על החוב כלפיו; כן יפרט המשיב 3, באופן ברור, מהו הנזק שעלול להיגרם לו, ככל שעלול להיגרם, במידה והערעור יתקבל. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045860_F09.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22" ]	748,477
741,852	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' קרשן) שניתן ביום 22.3.2022 בפש"ר 52177-10-18 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל בשם המשיב 3: עו"ד עדן גנגינה פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' קרשן ) אשר ניתן ביום 22.3.2022 בגדרו של פש"ר 52177-10-18, ואשר הורה על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער. 2. ואלה העובדות הצריכות לענייננו. 3. ביום 26.11.2018 ניתן צו לכינוס נכסי המערער במסגרתו עוכבו ההליכים שעמדו נגד המערער. 4. התנהלותו של המערער, אשר הביאה לכך שבית משפט קמא הורה על ביטול ההליך בעניינו, מפורטת בפסק הדין קמא כדלקמן: "לכל אורך ההליך צבר החייב [המערער – א.ש.] מחדלים וניתנו לו הזדמנויות לתיקון והסרת מחדליו. בדיון שהתקיים ביום 20.12.2021 החלטתי, לא בלי היסוס, לתת לחייב הזדמנות אחרונה בהחלט להתנהל כהלכה בהליך, וכך הוריתי בסייפת ההחלטה: " מובהר לחייב כי אם יימצא שאינו מתנהל כנדרש ממנו בהליך – יבוטל ההליך טרם הדיון הבא ללא כל התראה נוספת. המנהל המיוחד מתבקש לעקוב בדווקנות אחר התנהלות החייב ולהגיש בקשה בהתאם במידת הצורך "." (ההדגשה במקור – א.ש.) 5. לטענת המשיב 3 בהליך שלפנינו, לאחר מתן צו הכינוס נוצר למערער חוב חדש לטובתו בשל דמי-שכירות שהמערער חייב לשלם לו, ולא שילמם. בית משפט קמא הורה על ביטול הליכי גבייה שנקט המשיב 3 נגד המערער – מהטעם שלא ניתן לנקוט בהליכי גבייה נגד חייב בהליך פשיטת רגל בלא אישור בית המשפט – ובעקבות הוראה זו, הגיש המשיב 3 בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל של המערער וכן בקשה לאפשר לו לנקוט הליכים משפטיים נגד המערער כדי לנסות להיפרע ממנו. 6. בהתאם להחלטת בית משפט קמא, הגיב המשיב 2 בהליך שלפנינו, המנהל המיוחד לנכסי החייב – עו"ד שמואל מיכאל (להלן: המנהל המיוחד ) , לבקשת המשיב 3 והצטרף לבקשתו לביטול הליך פשיטת הרגל. זאת, מהטעם שלאחר מתן צו הכינוס צבר המערער חובות נוספים, לרבות חוב פיגורים לקופת ההליך, ואף לא הגיש דו"חות חודשיים מאז נובמבר 2021. המערער בחר שלא להגיב לבקשות הנושה למרות שהבקשות הומצאו לו. 7. בהיעדר תגובה מטעם המערער, ונוכח עמדתו של המנהל המיוחד, הורה בית משפט קמא על ביטולו של הליך פשיטת הרגל. נוכח ההחלטה על ביטול ההליך התייתר הצורך בהכרעה בבקשת המשיב 3 לאפשר לו לנקוט הליכי גבייה נגד המערער. נגד ההחלטה על ביטול הליך פשיטת הרגל הוגש הערעור שלפנינו. 8. עיקר טענותיו של המערער נוגעות לכך שהמחדלים אשר נפלו בהתנהלותו הינם מחדלים ישנים, וכי הוא שינה את אורחותיו. ביחס למחדליו ה"טריים" טען המערער שאלו נגרמו אך בשל אי-הבנה, בין אם מצדו ובין אם מצד המנהל המיוחד. כן טען המערער שביטול הליך פשיטת הרגל יגרום לו לפגיעה אנושה ולא יאפשר לו לחיות את חייו בכבוד מינימלי. 9. לצד הערעור, הונחה לפנינו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין קמא. 10. ביום 6.7.2022 הוריתי למשיבים להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע ולערעור גופו. 11. במסגרת תשובתו של המשיב 3 לערעור טען המשיב 3 שהתנהלותו של המערער רצופה מחדלים שונים, תוך התייחסות, בעיקר, להיווצרות חובותיו החדשים של המערער לאחר מתן צו הכינוס ולמחדלו של המערער אשר בא לידי ביטוי באי-הגשת דו"חות בדבר מצבו הכלכלי במועדים שנקבעו לו. כן ביקש המשיב 3 להסתמך על עמדותיהם של המנהל המיוחד והמשיב 1, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס הרשמי ), אשר הובעו בהליך קמא ו בהן תיארו המנהל המיוחד והכונס הרשמי את מחדליו של המערער. נוכח האמור, טען המשיב 3 שיש לדחות את הערעור. 12. לאחר הגשת תשובת המשיב 3 לערעור הגישו המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד "הודעה מוסכמת" (להלן: ההודעה המוסכמת ). בהודעה זו נאמר כך: "לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים והרבה לפנים משורת הדין בהתחשב בנסיבות החייב, לרבות העובדה שהחוב כלפי המשיב 3 נפרע מידי חודש במסגרת תיק הוצאה לפועל של ביתו [כך במקור] של החייב (...) ומשהמבקש הביע נכונות לשתף פעולה בהליך, הגיעו המשיבים 1 ו-2 והמבקש להסכמות, כדלקמן: א. הערעור יתקבל כך שפסק הדין מיום 22.03.2022 יבוטל והחייב יוחזר להליך. ב. המבקש ימלא באופן דווקני אחר הוראות צו הכינוס, ובכלל זה יפעל לתשלום התשלומים החודשיים ולהגשת דוחות דו חודשיים במועדם בגיבוי מלוא האסמכתאות הנדרשות. ג. הצדדים יפעלו לגיבוש תוכנית פירעון בכפוף לאישור בית משפט קמא, במסגרתה יינתן ביטוי למחדליו של המבקש בהליך. לאור האמור, יתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את המתווה המוצע לעיל ולהורות על החייאת ההליך ללא צו להוצאות." 13. ביחס למשיב 3 נאמר בהודעה המוסכמת כדלקמן: "יודגש כי המשיבים 1 ו-2 סבורים כי בהינתן שהחוב כלפי המשיב 3 נפרע במסגרת תיק ההוצאה לפועל של ביתו [כך במקור] של המבקש, אין לתת משקל לעמדתו. מעבר לכך, מאחר שמדובר בחוב שנוצר לאחר צו הכינוס, כל הפטר שיינתן, ככל שיינתן הפטר, לא יחול על חוב זה." 14. לאחר קבלת ההודעה המוסכמת, הוריתי למשיב 3 להגיש את תגובתו להודעה. כן קבעתי בהחלטתי, כי ככל שהמשיב 3 יתנגד לבקשה לקבלת הערעור בהתאם למתווה המוסכם, יהא עליו להתייחס במפורט לעמדת הכונס הרשמי והמנהל המיוחד באשר לחוב המערער כלפיו. 15. בעקבות החלטתי האמורה, הגיש המשיב 3 תגובה מטעמו בה פירט פעם נוספת אודות מחדליו של המערער. כן טען המשיב 3 שאלמלא בקשתו לביטול ההליך היה צובר המערער חובות נוספים, ואף ייתכן כי הספיק לעשות כן. 16. בהיעדר התייחסות ממצה לטענות הכונס הרשמי והמנהל המיוחד בנוגע לחובו של המערער כלפי המשיב 3 ולפירעונו של חוב זה, הוריתי למשיב 3, פעם נוספת, להתייחס לטענות האמורות, וכן לפרט מהו הנזק אשר עלול להיגרם לו, אם בכלל, מקבלת הערעור בהתאם למתווה המוסכם. 17. ביום 1.9.2022 הגיש המשיב 3 את תגובתו בהתאם להחלטתי האחרונה. בתגובה זו נטען שהמשיב 3 אכן פתח תיק הוצאה לפועל נגד בתו של המערער בקשר עם חובו של המערער כלפיו – בת המערער ערבה לחובו לטובת המשיב 3 – ואף ניתן צו תשלומים בעבור החוב, אולם בת המערער אינה עומדת בצו התשלומים; כן נטען בתגובה שהמשיב 3 מסכים לטענת הכונס הרשמי והמנהל המיוחד לפיה ככל שיינתן למערער צו הפטר, צו זה לא יחול על חובו של המערער למשיב 3 אשר נוצר לאחר מתן צו הכינוס. 18. המשיב 3 התייחס ל"נזקים" רבים שלטענתו ייגרמו לו במידה והערעור יתקבל והליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער ימשיך להתנהל, אולם עיון בהם מגלה שמרביתם כלל אינם נזקים שייגרמו למשיב 3. כך, ובין היתר, המשיב 3 טען ברשימת "נזקיו" שהתנהלות המערער "חוצה גבולות תוך חוצפה אינסופית" ולכן אין לקבל את הערעור; וכן שקבלת הערעור מנוגדת לאינטרס של המערער עצמו, שכן היא תמנע ממנו ללמוד את הלקח מפעולותיו ותתמרץ אותו להמשיך ולפעול בחוסר תום-לב ולצבור חובות חדשים. 19. נראה שחששו העיקרי של המשיב 3 הוא מכך שבמידה וההליך יושב על כנו הוא יעמוד בפני שוקת שבורה. אני סבור שחשש זה אינו מצדיק את דחיית הערעור. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, ככל שחובו של המערער כלפי המשיב 3 נוצר לאחר מתן צו הכינוס – כפי שמסכימים הן המשיב 3 עצמו והן הכונס הרשמי והמנהל המיוחד – הרי שצו הפטר בעניינו של המערער, ככל שיינתן, ממילא לא יחול על חוב זה. בנסיבות אלה, המשיב 3 יהיה רשאי להמשיך לנקוט בהליכי הגבייה לאחר סיומם של הליכי פשיטת הרגל. אכן, עובדת היותו של המערער בהליך פשיטת רגל משמעה שישנה סבירות מסוימת שהמשיב 3 לא יוכל לגבות את מלוא חובו. עם זאת, תוצאה זו נובעת ממצבת נכסיו של המערער אל מול מצבת חובותיו; בהמשך ההליך כשלעצמו אין כדי להשפיע על יכולתו של המשיב 3 לגבות את חובו; והמשיב 3 גם אינו טוען אחרת. ומן הסתם לא מביא שום הוכחה על השיפור האפשרי של מצבת הנכסים מול חובות. 20. אל מול עמדתו של המשיב 3 עומדת עמדתם של הכונס הרשמי והמנהל המיוחד – אשר אמונים, בין היתר, על זכויותיהם של נושיו של המערער במסגרת הליך פשיטת הרגל – ואשר, כזכור, תומכים בקבלת הערעור. בהקשר זה יש לציין כי בית משפט קמא ייחס חשיבות רבה לעמדתו הקודמת של המנהל המיוחד, אשר תמכה בביטולו של הליך פשיטת הרגל. 21. בנסיבות אלה אנו סבורים שיש לקבל את הערעור ולאמץ את המתווה עליו הסכימו כל בעלי הדין, למעט המשיב 3. 22. לסיום אציין, שבמסגרת תגובתו מיום 1.9.2022 ביקש המשיב 3 שככל ונורה על קבלת הערעור, נורה על מתן אישור למשיב 3 לנקיטת הליכים נגד החייב תוך כדי ניהול הליך פשיטת הרגל. כזכור, המשיב 3 הגיש לבית משפט קמא בקשת אישור לנקיטת הליכים, אולם נוכח הכרעתו של בית משפט קמא בדבר ביטול הליך פשיטת הרגל, התייתר הצורך להכריע בבקשה זו (ראו: סעיף 10 לפסק הדין קמא). בהיעדר הכרעה בבקשת האישור לנקיטת הליכים על-ידי בית משפט קמא, אין מקום שאנו, בשִבתנו כערכאת ערעור, נדון ונכריע בבקשה זו לראשונה. בנסיבות אלה רשאי המשיב 3 להגיש את בקשתו פעם נוספת לבית משפט קמא, אשר יכריע בה כנכון בעיניו. כל שבידינו לעשות למען המשיב 3 הוא לשוב ולהבהיר כי ההפטר שיינתן למערער לא יחול על חובותיו שבאו לעולם אחרי מתן צו הכינוס. 23. אבהיר, שגם אם המשיב 3 חש פגוע עקב פעולותיו של המערער, לא היה מקום לשימוש בלשון הבוטה בה נקט המשיב 3 במסגרת כתבי הטענות מטעמו. 24. סוף דבר, הערעור מתקבל. אנו מורים בזאת על מתן תוקף של פסק דין להסכמות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד המצוטטות בסעיף 12 לפסק דין זה. המשיב 3 יישא בהוצאות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד בסך של 1,500 ש"ח לכל אחד (סה"כ 4,500 ש"ח). ניתן היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045860_F11.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4586/22", "פש\"ר 52177-10-18" ]	748,478
737,155	בבית המשפט העליון בג"ץ 4587/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: עומר אחמד עלי קראקרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045870_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4587/22" ]	748,479
737,243	בבית המשפט העליון בג"ץ 4587/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: עומר אחמד עלי קראקרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045870_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4587/22" ]	748,480
737,385	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4587/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: עומר אחמד עלי קראקרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. נציין עם זאת, כי הובא לעיוננו, לבקשתנו, בהסכמת ב"כ העותר, עדכון משב"ס לגבי מצב בריאותו של העותר. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045870_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4587/22" ]	748,481
737,156	בבית המשפט העליון בג"ץ 4588/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אחמד עדנאן יוסף גראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045880_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4588/22" ]	748,482
737,244	בבית המשפט העליון בג"ץ 4588/22 - ב' לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: אחמד עדנאן יוסף גראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045880_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4588/22" ]	748,483
737,376	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4588/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד עדנאן יוסף גראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045880_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4588/22" ]	748,484
737,157	בבית המשפט העליון בג"ץ 4589/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: שאדי מוחמד עא ראזק שחאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045890_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4589/22" ]	748,485
737,245	בבית המשפט העליון בג"ץ 4589/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: שאדי מוחמד עא ראזק שחאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045890_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4589/22" ]	748,486
737,377	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4589/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: שאדי מוחמד עא ראזק שחאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045890_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4589/22" ]	748,487
737,158	בבית המשפט העליון בג"ץ 4590/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: מהדי דיב אלבדאונה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045900_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4590/22" ]	748,488
737,246	בבית המשפט העליון בג"ץ 4590/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: מהדי עומר דיב אלבדאונה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045900_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4590/22" ]	748,489
737,378	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4590/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: מהדי עומר דיב אלבדאונה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045900_O04.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4590/22" ]	748,490
737,159	בבית המשפט העליון בג"ץ 4591/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אסמאעיל מוחמד אסעד דמג' נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045910_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4591/22" ]	748,491
737,361	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4591/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אסמאעיל מוחמד אסעד דמג' נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045910_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4591/22" ]	748,492
737,160	בבית המשפט העליון בג"ץ 4592/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אחמד אבראהים מוחמד חמאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045920_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4592/22" ]	748,493
737,386	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4592/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד איברהים מוחמד חמאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. נציין עם זאת, כי הובא לעיוננו, לבקשתנו, בהסכמת ב"כ העותר, עדכון משב"ס לגבי מצב בריאותו של העותר. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045920_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4592/22" ]	748,494
737,419	בבית המשפט העליון בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט מדינה בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045930_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4593/22" ]	748,495
738,391	בבית המשפט העליון בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט מדינה בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לפטור מאגרה החלטה יתר הצדדים רשאים להשיב לבקשה עד ליום 21.7.2022. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045930_T02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4593/22" ]	748,496
740,268	בבית המשפט העליון בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט מדינה בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה; תשובת המשיבים 3-2 מיום 18.7.2022; בקשה המשיב 1 להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לפטור מאגרה; תשובתו מיום 21.7.2022 החלטה לפניי בקשת העותרת לפטור מתשלום אגרה. העותרת התייחסה בבקשה לטיבה של העתירה ולטענות בדבר מצבה הכלכלי ויכולת השתכרותה. המשיבים 3-2 הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיב 1 התנגד לבקשה. המשיב 1 טען כי העותרת לא מיצתה את ההליכים לפני הגורמים המוסמכים; העתירה אינה מגלה עילה; כי ההליך הוגש זמן רב לאחר תום תקופת ההתיישנות; וכי בית המשפט המחוזי דחה בקשה דומה שהגישה העותרת במסגרת תובענה אזרחית. המשיב 1 צירף לתגובה גם דפי חשבון בנק שהוגשו במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי, ואשר לטענתו מעידים על יכולותיה הכלכליות של העותרת. עיינתי בבקשה ובתשובות. הגם שמתדפיסי חשבון הבנק שצירף המשיב 1 עולה כי בתחילת שנה זו היו יתרות זכות בסכומים שאינם מבוטלים בחשבון הבנק של העותרת, הרי שהמסמכים שצירפה לבקשה מצביעים על כך שהכנסותיה השוטפות נמוכות. עוד נתתי דעתי לעובדה שהחלטת בית המשפט המחוזי שצירף המשיב 1 התייחסה לתביעה אזרחית כספית. בנסיבות אלה, בהתחשב בטיבו של ההליך, אף גם בשים לב לעובדה שהעותרת לא צירפה את תדפיסי חשבון הבנק (שמהם עולה, כאמור, קיומה של יתרת זכות), לא מצאתי ליתן פטור מלא מתשלום האגרה, אלא להעמיד את האגרה על סך של 250 ש"ח. אגרה בסכום האמור תשולם עד ליום 20.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045930_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4593/22" ]	748,497
742,828	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מתן לקר פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. העתירה שלפנינו מופנית כלפי החלטת המשיבים שלא להגיש כתב אישום בגין עבירות אלימות ועבירות מין שבוצעו בעותרת לדבריה על ידי המשיב 1, מי שהיה בן זוגה של אימה בעת הרלוונטית לאירועים (להלן: המשיב ). רקע עובדתי והטענות בעתירה 2. העותרת, ילידת שנת 1984, הגישה ביום 31.8.2012 תלונה למשטרת ישראל נגד המשיב, בגין עבירות אלימות ועבירות מין שביצע בה בילדותה (להלן: התלונה הראשונה ). על פי המתואר בעתירה, לאורך השנים 1996-1988 ובהיותה כבת 4 ועד לגיל 12, נהג המשיב להפעיל כלפיה אלימות ולפגוע בה מינית. לדבריה אופי הפגיעות המיניות של המשיב בעותרת הלך והחמיר עם הזמן, כאשר במשך השנים פגע המשיב בעותרת בעשרות הזדמנויות ובדרכים שונות. לאחר הגשת התלונה הראשונה פתחה משטרת ישראל בחקירת האירועים שתוארו על ידי העותרת. המשיב עצמו זומן לחקירה, ומהנספחים המצורפים לעתירה עולה כי הוא נחקר בחשד לביצוע עבירות התעללות מינית של אחראי בקטין ותקיפה סתם של קטין על ידי אחראי. טרם שהוחלט אם להעמיד את המשיב לדין, ביקשה העותרת לחזור בה מתלונתה תוך שהבהירה למשטרה כי לא תשתף פעולה עם ההליך הפלילי ולא תסכים להעיד נגד המשיב ככל שיוגש נגדו כתב אישום. בנסיבות אלה, ומאחר שטיב העבירות שתוארו בתלונה הראשונה היה לעמדת הפרקליטות ברף הנמוך של עבירות המין, הוחלט על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב. בהמשך לכך המשיב עבר טיפול שיקומי לעברייני מין, ובהתאם להמלצת שירות המבחן הוחלט להימנע מהגשת כתב אישום נגדו כך שבשנת 2015 נגנז תיק החקירה. 3. ביום 3.8.2020, כחמש שנים לאחר סגירת תיק החקירה שנפתח בעקבות התלונה הראשונה, הגיעה העותרת לתחנת המשטרה וביקשה לחדש את התלונה שהוגשה על ידה בעבר נגד המשיב (להלן: התלונה השנייה ). בשלב זה חודשה החקירה בתיק ונערכו פעולות חקירה נוספות על אלה שהתקיימו לאחר הגשת התלונה הראשונה; ואולם בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק מבלי שהוגש נגד המשיב כתב אישום (הגם שיצוין בהקשר זה כי לעתירה לא צורפה הודעה רשמית המלמדת על המועד שבו הוחלט על סגירת התיק או על העילה הרשמית שהביאה לסגירתו). העותרת לא השלימה עם ההחלטה בדבר אי העמדתו של המשיב לדין, והגישה ערר על סגירת התיק למחלקת העררים בפרקליטות המדינה (להלן: הערר ). ביום 30.5.2022 נשלחה לבא-כוחה של העותרת החלטה מנומקת שבה נדחה הערר. ראשית צוין בהחלטה, כי התלונה השנייה מגוללת עבירות דומות בעיקרן לאלה שתוארו בתלונה הראשונה ושאירעו לפני כ-24 שנים. עוד הובהר, כי חלה התיישנות מהותית על עבירות התקיפה והאיומים הנטענות; ובהתייחס לעבירות המין, שלא התיישנו, הוחלט עוד בשנת 2015 על גניזת תלונתה של העותרת – זאת לנוכח בקשות חוזרות מצידה וטיפול שיקומי שעבר המשיב. בעניין זה צוין כדלקמן: "מרשתך (העותרת-ע'ב') ביקשה בארבע הזדמנויות שונות ובכל לשון של בקשה לבטל את התלונה, ואף הבהירה שלא תשתף פעולה בהליך הפלילי ולא תסכים להעיד בפני בית-המשפט. את הדברים מסרה בהודעה במשטרה וכן בכמה מכתבים שונים שנכתבו בכתב ידה וצורפו לתיק. משכך, בשל טיב המעשים שתוארו בתלונה הקודמת, היותם ברף הנמוך של עבירות המין, לקיחת אחריות מצד הנילון (המשיב-ע'ב') ועמדתה הנחרצת של מרשתך לפיה לא תעיד בבית-המשפט, הוחלט לקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנילון. בהמשך לכך, הנילון השתלב במסגרת טיפולית לעברייני מין ועבר טיפול משמעותי שבסופו המליץ שירות המבחן להימנע מהגשת כתב-אישום נגדו וכך אכן הוחלט לבסוף". נוסף על כך, מההחלטה בערר עולה כי נתגלו פערים מהותיים ואף סתירות היורדות לשורש העניין בין הגרסה שמסרה העותרת בתלונה הראשונה ובין גרסתה בתלונה השנייה. על רקע מכלול השיקולים הללו, נקבע כי לא נמצא מקום לשנות מן ההחלטה על סגירת תיק החקירה נגד המשיב. 4. מכאן העתירה שלפנינו, שבה טוענת העותרת כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את המשיב אינה מידתית וחורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. בפרט נטען כי קיימות די ראיות לצורך העמדתו של המשיב לדין, ובעיקרן הודאותיו של המשיב עצמו והודעות שמסרו עדים אחרים במשטרה; וכן הפגיעה הנפשית שממנה היא סובלת ונובעת ממעשיו של המשיב, כאשר בגין פגיעה זו אף הוכרה כנכה על ידי הביטוח הלאומי. עוד נטען בעתירה כי חומרת העבירות וכן חומרת הפגיעה בעותרת מחייבות להביא את התיק להכרעתו של בית המשפט ולא "לסגור את הדלת" בפתחן של רשויות התביעה. כן מפנה העותרת בעתירה למקרים אחרים שבהם הוגשו כתבי אישום נגד חשודים בעבירות מין, ולטענתה התשתית הראייתית במקרים אלה הייתה דומה לתשתית הראייתית במקרה הנדון. דיון והכרעה 5. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת מי מהמשיבים. זאת, בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה שלא להעמיד את המשיב לדין פלילי. בהתאם להלכה הנוהגת, החלטה על העמדה לדין פלילי מצויה בליבת שיקול הדעת המקצועי של רשויות התביעה, ומשכך הביקורת השיפוטית על החלטה שלא להעמיד לדין היא מצומצמת ביותר ומוגבלת למקרים חריגים (בג"ץ 6587/21 פלונית נ' פרקליטות המדינה – מחלקת עררים , פסקה 9 (7.8.2022) ; בג"ץ 2807/22 פלונית נ' משטרת ישראל , פסקה 4 (15.5.2022) ; בג"ץ 7118/20 חביבאלא נ' פרקליטות מחוז צפון , פסקה 8 (6.2.2022) ; בג"ץ 3194/21 פלונית נ' פרקליטות המדינה (פלילי) , פסקה 9 (23.8.2021)). המקרה הנדון אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים ואינו מצדיק התערבות בשיקול דעתה של התביעה. בעקבות הגשת התלונה השנייה נערכו השלמות חקירה על ידי המשטרה וכן נערכה בחינה מחודשת בפרקליטות של כלל החומר הראייתי בתיק על רקע שינוי הנסיבות וחלוף הזמן. מההחלטה בערר עולה כי בסופו של דבר הגיעה התביעה למסקנה שגם בעקבות התלונה השנייה אין מקום להעמיד את המשיב לדין פלילי – וזאת בהינתן הזמן הממושך שחלף ממועד ביצוע העבירות הנטענות; העובדה שהעותרת עמדה בעבר על סגירתו של תיק החקירה ובעקבות זאת המשיב מצידו עבר הליך שיקומי מוצלח שהביא את שירות המבחן להמליץ שלא להעמידו לדין; ולנוכח קושי ראייתי שנובע בין היתר מהבדלים בגרסאות השונות שמסרה העותרת. מסקנה זו של התביעה מבוססת על מומחיותה וניסיונה בבחינת דיות הראיות ומכלול השיקולים הצריכים לעניין העמדה לדין, ולא נפל בה פגם כלשהו המצדיק את התערבותנו. בלא לגרוע מהאמור, יודגש כי אין בהכרעתנו בפסק דין זה כדי להטיל דופי במהימנותה של העותרת. מצבה הבריאותי והתפקודי של העותרת כפי שמתואר בעתירתה ממחיש את הקשיים הרבים שעמם היא נאלצה להתמודד לאורך חייה ושעמם היא עודנה מתמודדת גם כיום. ואולם לצד ההבנה לכאבה, בנסיבות המקרה ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד המשיב היא החלטה סבירה שהתקבלה כדבעי על ידי רשויות התביעה, ולא מצאנו עילה להתערב בה. 6. התוצאה היא שהעתירה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה לעתירה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045930_G05.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4593/22", "בג\"ץ 6587/21", "בג\"ץ 2807/22", "בג\"ץ 7118/20", "בג\"ץ 3194/21" ]	748,498
737,161	בבית המשפט העליון בג"ץ 4594/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: מוחמד עטא ג'ומעה תורכמאן נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045940_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4594/22" ]	748,499
738,476	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4594/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: מוחמד עטא ג'ומעה תורכמאן נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045940_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4594/22" ]	748,500
737,162	בבית המשפט העליון בג"ץ 4595/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: יחיא יוסף עארף ג'עפר נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045950_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4595/22" ]	748,501
737,392	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4595/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: יחיא יוסף עארף ג'עפר נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045950_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4595/22" ]	748,502
737,163	בבית המשפט העליון בג"ץ 4596/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אחמד ראמי אחמד ג'ראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045960_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4596/22" ]	748,503
737,393	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4596/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד ראמי אחמד ג'ראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ________________________ 22045960_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4596/22" ]	748,504
738,140	בבית המשפט העליון בש"פ 4597/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: אלוקילי רדא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בע"ח 31817-06-22 בשם המבקש: עו"ד יאיר גרוס בשם המשיבה: עו"ד איתי שהם החלטה 1. אין זה מן הנמנע שההליך הנכון בבקשות מסוג זה הוא בקשת רשות ערעור, להבדיל מבקשת רשות ערר – אולם, לנוכח הסכמת בעלי הדין באשר לתוצאה, איני רואה בכך חשיבות. 2. בהסכמת הצדדים, החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל ) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בע"ח 31817-06-22 – מתבטלת בזאת, ותחתיה תיוותר על כנה החלטת בית משפט השלום לתעבורה באר שבע (השופטת נ' חקלאי ) אשר ניתנה ביום 14.6.2022 בא"ש 2859-06-22. 3. יובהר כי אין בהסכמות אשר הושגו בגדרי ההליך דנן, או בהחלטתי זאת, כדי לכבול את ידי המדינה באשר לעמדתה בסוגיות אשר התעוררו בהליכים קמא. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045970_F02.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 2859-06-22" ]	748,506
737,541	בבית המשפט העליון רע"א 4598/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: אליהו-יוחנן נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליהו גינת 2. עמי כלפון 3. גבריאל קמיאבי 4. י.ע.ג אירועים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.6.2022 ברע"א 71444-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופטים: מ' נד"ב-אב"ד, י' קינר וח' קיציס; ובקשה בשם המבקשת: עו"ד אמיר אבני החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו את תשובתם עד ליום 24.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. 6. ניתן בזאת צו ארעי, שלפיו ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, יעוכב עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045980_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4598/22" ]	748,507
738,599	בבית המשפט העליון רע"א 4598/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: אליהו - יוחנן נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליהו גינת 2. עמי כלפון 3. גבריאל קמיאבי 4. י.ע.ג אירועים בע"מ הודעת עו"ד פרטוש מיום 18.7.2022 החלטה עד ליום 25.7.2022 המבקשת תבהיר האם המציאה למשיבים את בקשת רשות הערעור. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045980_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4598/22" ]	748,508
740,013	בבית המשפט העליון רע"א 4598/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר המבקשת: אליהו-יוחנן נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליהו גינת 2. עמי כלפון 3. גבריאל קמיאבי 4. י.ע.ג אירועים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.6.2022 ברע"א 71444-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופטים: מ' נד"ב, י' קינר וח' קיציס בשם המבקשת: עו"ד אמיר אבני בשם המשיבים: בעצמם פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 6.6.2022, בע"א 71444-11-21 (השופטת מ' נד"ב , השופט י' קינר והשופטת ח' קיציס ), שבו התקבל חלקית ערעור המשיבים על פסק הדין של בית משפט השלום בכפר סבא, מיום 19.9.2021, בתא"ק 24750-06-18 ובת"א 42951-05-19 (השופטת הבכירה ר' קרלינסקי ). רקע עובדתי בתמצית 2. המבקשת, חברת אליהו-יוחנן נדל"ן בע"מ (להלן: המשכירה ), היא הבעלים של אולם אירועים ברחוב יוחנן הסנדלר 19 בכפר סבא (להלן: המושכר ) , שאותו השכירה למשיבים 3-1 (להלן: השוכרים ). זמן קצר לאחר שהחלו השוכרים להחזיק במושכר, התגלעו מחלוקות בין הצדדים, ביחס לפגמים שונים במושכר – ביניהם, קריסה של חלקים בתקרה – אשר לשיטת השוכרים, היה על המשכירה לתקנם. משסירבה המשכירה לתקן את הפגמים, נשאו השוכרים בעלות התיקונים, וסירבו לשלם למשכירה את דמי השכירות. 3. בעקבות זאת, הגישה המשכירה ביום 11.6.2018 תביעה לפינוי המושכר, בגין הפרת חוזה, עקב אי-תשלום דמי השכירות (תא"ק 24750-06-18). בהמשך, תיקנה המשכירה את כתב התביעה, ותבעה מהשוכרים, בנוסף לפינוי, גם את תשלום חוב דמי השכירות, ואת הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה השכירות. ביום 19.5.2019 הגישה המשיבה 4, חברת י.ע.ג אירועים בע"מ , שהוקמה על-ידי השוכרים לצורך הפעלת המושכר, תביעה נגד המשכירה לאכיפת תנאי ההסכם, ולתשלום פיצוי בגין הפרות של הסכם השכירות ( ת"א 42951-05-19) . 4. הדיון בשני התיקים אוחד, וביום 19.9.2021 ניתן פסק הדין של בית משפט השלום, בגדרו נקבע, בין היתר, כי חוב דמי השכירות שעל השוכרים לשלם למשכירה, עומד על סך של 656,783 ₪; וכי המשכירה אינה חייבת בתשלום הוצאות תיקון התקרה שקרסה, שכן לא הוכח קשר סיבתי בין הפגמים שהיו במושכר טרם כניסת החוזה לתוקף, לבין קריסת התקרה; ולפי הסכם השכירות, האחריות על תיקון נזקים במושכר, במהלך תקופת השכירות, חלה על השוכרים. פסק הדין של בית המשפט המחוזי 5. השוכרים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. הערעור – התקבל בחלקו. נקבע, כי לא ניתן "להסיק מהקשר הדברים כוונה להסכמה [של השוכרים] לתיקון ליקויים מבניים חמורים, כבענייננו – קריסה של תקרה" , ועל כן, משמדובר ב "פגמים מהותיים בתשתיות " – על המשכירה לשאת בהוצאות תיקון התקרה. נפסק אפוא, כי על המשכירה לשאת בתשלום החשבוניות שהציגו השוכרים בגין עבודות התיקון, בסכום של 530,010 ₪. יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי נפלה טעות חישובית בפסק הדין של בית משפט השלום, וכי חוב דמי השכירות הנכון עומד על סך של 799,227 ₪. מכאן בקשת הרשות לערער שלפנַי. תמצית טענות הצדדים 6. המשכירה טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שחייב אותה בנזקי קריסת הגג. בתוך כך נטען, כי בית המשפט המחוזי התבסס על ציטוט שגוי מפסק דין של בית משפט זה (ע"א 40/53 ענתבי נ' קפהרסטה בע"מ פ"ד ט 1445 (1955) (להלן: עניין ענתבי )), וכי שגיאה זו "שומט[ת] את הבסיס עליו מושתת פסק דינו של בית המשפט המחוזי כולו, לרבות הפרשנות שנתן הן לסעיף 7 לחוק השכירות, והן לסעיפי הסכם השכירות" . בנוסף נטען, כי "אין ממצא עובדתי של הערכאה הדיונית בדבר החשבוניות, התשלום בגינן, או כי שימשו דווקא לתיקון התקרה" ; על כן, שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע את סכום התשלום על סמך חשבוניות, "שבשבתו כערכאה הערעורית לא יכול היה [...] לקבוע מהימנותן, וש[המשכירה] חלקה על אמיתותן בפני הערכאה הדיונית" . 7. השוכרים מצדם, טוענים כי גם אם הציטוט שעליו הסתמך בית המשפט המחוזי, מעניין ענתבי , אכן לא מופיע בפסק הדין, אין בכך כדי להשפיע על תוצאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לשיטתם, קביעת בית המשפט המחוזי, בנוגע לחבות המשכירה בגין עלות התיקונים, נשענת בעיקר על פרשנות החוזה הספציפי שבין הצדדים; משכך, בין אם בית המשפט המחוזי שגה בהסתמכו על הציטוט האמור, בין אם לאו, אין בכך כדי להטות את הכף לטובת המשכירה. בנוסף, באשר לטענת המשכירה ביחס למהימנות החשבוניות, טוענים השוכרים, כי "בשום מקום בכתבי הבית דין של [המשכירה], לרבות בתצהירים, לא נטען אפילו פעם אחת שהעבודה לא בוצעה או שיש איזה ערעור או ספק לגבי החשבוניות" , וכי "בית המשפט המחוזי [...] בתחילת הדיון עבר ובדק את החשבוניות [...] ומצא אות[ן] מהימנ[ות]" . דיון והכרעה 8. בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. בעניינה של המשכירה, מתן הרשות דרוש מפאת חשש לעיוות דין (תקנה 148א לתקנות). לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, בתגובה שניתנה לה, בפסק הדין של בית משפט השלום, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל בחלקו. 9. יש ממש בטענת המשכירה, שלפיה שגה בית המשפט המחוזי בכך שחייב אותה בתשלום החשבוניות, מבלי שקיימת קביעה עובדתית לגבי ביצוע העבודות הנטענות, ומהימנות החשבוניות שהוגשו בגינן. אכן, בפסק הדין של בית משפט השלום, לא נקבע ממצא עובדתי חד-משמעי בנוגע לעבודות שבוצעו, או לחשבוניות שהוגשו בגינן. משקבע בית משפט השלום כי המשכירה אינה חבה בתשלום על עבודות התיקון, ממילא לא נדרש להכריע בסוגיה זו. יחד עם זאת, קבע בית משפט השלום, כי "מבצע עבודות התיקון לא הובא כלל לעדות ועל פי פירוט העבודות מצדו שהוגש ע"י השוכרים לא ניתן להשתכנע שכל העבודות כרוכות בתיקוני נזילות או פגם במושכר " (ההדגשה הוּספה – נ' ס'). לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קבע, כי המשכירה אכן חבה בעלויות עבודות התיקון, וחייב אותה בתשלום על-פי הסכום הנקוב בחשבוניות. חיוב המשכירה לפי החשבוניות מהווה, הלכה למעשה, קביעה עובדתית, שלפיה עלות עבודות התיקון, היא הסכום הנקוב בחשבוניות שהגישו השוכרים. 10. בקביעה זו של בית המשפט המחוזי, יש משום התערבות בממצא עובדתי של בית משפט השלום, שלפיו "לא ניתן להשתכנע שכל העבודות [שפורטו בחשבוניות] כרוכות בתיקוני נזילות או פגם במושכר" . זאת, בניגוד לכלל שלפיו ערכאת הערעור איננה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות, אלא במקרים חריגים במיוחד (ראו למשל, מִני רבים: רע"א 8185/18 שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ , פסקה 15 (26.2.2019)) . התערבות זו נעשתה כבדרך אגב, מבלי לנמק מדוע היא נדרשת בנסיבות העניין, ומבלי לקבוע, באופן פוזיטיבי , כי החשבוניות אכן משקפות נאמנה את העבודות שבוצעו, ואינן כוללות תשלום על עבודות נוספות (השוו: רע"א 2810/22 בר-סלע נ' גדליהו , פסקה 11 (7.6.2022)) . בנסיבות אלה, קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה יש לחייב את המשכירה בעלות העבודות, על בסיס החשבוניות – אינה יכולה לעמוד. משקבע בית המשפט המחוזי, כי המשכירה חבה בגין התיקונים, היה עליו להחזיר את התיק לבית משפט השלום, בכדי שיכריע לגבי מהימנות החשבוניות ועלות התיקונים שבוצעו. 11. עוד באותו עניין, אציין כי אין בידי לקבל את טענת השוכרים, שלפיה "בשום מקום בכתבי הבית דין של [המשכירה], לרבות בתצהירים, לא נטען אפילו פעם אחת שהעבודה לא בוצעה או שיש איזה ערעור או ספק לגבי החשבוניות" . בכתב ההגנה שהגישה המשכירה בת"א 42951-05-19, נטען כי "נספחי התביעה אינם מוכיחים את הנזק הנטען על ידי התובעת" . כמו כן נטען, כי "מרבית[ן] המוחלטת של העבודות המפורטות לא קשורות כלל ועיקר לנזקי רטיבות כאלה או אחרים" . לא בכדי אפוא, בפסקה 33 לפסק הדין של בית משפט השלום, ציין בית המשפט, כי המשכירה "הטילה ספק במהימנות הראיות החלקיות שהוצגו הן משום שלא נרשמו כלל במאזן הבוחן של [המשיבה] 4 והן משום שכלל לא נמסרה הודעת קיזוז בגינם בזמן אמת" . טענה זו נטענה אפוא לפני בית משפט השלום, ואין מדובר בהרחבת חזית. 12. למען שלמות התמונה, אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המשכירה לגבי הציטוט מעניין ענתבי . כפי שטוענים השוכרים, אין בקבלת טענה זו, כדי להטות את הכף לטובת המשכירה בשאלת החבות. בית המשפט המחוזי הסתמך על עניין ענתבי , כתימוכין לפרשנות שנתן לסעיף 7 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 (להלן: חוק השכירות ). גם אם שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות שהעניק לסעיף, בעקבות ההסתמכות על עניין ענתבי – ואין בכוונתי להכריע בכך – ממילא, קביעתו בנוגע לחיוב המשכירה בעלות התיקונים, בעינה עומדת. מסקנת בית המשפט המחוזי בסוגיה זו, נסמכה בעיקר על קביעתו כי פרשנות ההסכם הספציפי , בנסיבות המקרה הקונקרטיות , מוליכה למסקנה כי לא נובעת ממנו התחייבות של השוכרים, לשאת בהוצאות התיקון של ליקוי מבני, שהיה קיים במושכר טרם תקופת השכירות. משכך, ומשמצא בית המשפט המחוזי, כי קריסת התקרה היא תוצאה של "פגמים מהותיים בתשתיות" , נקבע כי יש לחייב את המשכירה בהוצאות תיקון התקרה; זאת, ללא תלות בפרשנות סעיף 7 לחוק השכירות. 13. לו תישמע דעתי, נחליט אפוא על קבלת הערעור; התיק יוחזר לבית משפט השלום, שיכריע כחוכמתו בשאלת מהימנות החשבוניות שהוגשו, ועלות התיקונים שבהם חבה המשכירה. עוד אציע, בנסיבות, כי לא יֵעשה צו להוצאות. ש ו פ ט השופטת גילה כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' כשר : אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג . ניתן היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045980_O03.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4598/22", "בע\"א 71444-11-21", "תא\"ק 24750-06-18", "ת\"א 42951-05-19", "ע\"א 40/53", "רע\"א 8185/18", "רע\"א 2810/22" ]	748,509
738,194	בבית המשפט העליון בש"א 4599/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אברהם שטיינמץ נ ג ד המשיב: אליצור אברהם בר אשר סיגל בקשה להעברת מקום דיון מיום 6.7.2022 בשם המבקש: עו"ד יעל תותחני החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום הדיון בת"א (שלום י-ם) 2249-07-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בירושלים. כעולה מהבקשה, המשיב, שהוא הנתבע בהליך, הוא אחיה של שופטת המכהנת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובני משפחתו צפויים להעיד בהליך. המבקש סבור כי מטעמים של מראית פני הצדק יש מקום להורות על העברת מקום הדיון לבית משפט במחוז שיפוט אחר, והוא מבקש כי ההליך יתנהל באחד מבתי משפט השלום שבמחוז תל אביב. 2. בנסיבות אלו, יודיע המשיב עד ליום 2.8.2022 האם לדעתו יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציין מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתו, לברר את ההליך. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22045990_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4599/22" ]	748,510
740,409	בבית המשפט העליון בש"א 4599/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אברהם שטיינמץ נ ג ד המשיב: אליצור אברהם בר אשר סיגל בקשה להעברת מקום דיון מיום 6.7.2022; תגובת המשיב מיום 28.7.2022; בקשה מטעם המשיב מיום 9.8.2022 בשם המבקש: עו"ד יעל תותחני בשם המשיב: עו"ד מיה וייס החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בת"א (שלום י-ם) 2249-07-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בירושלים. עניינו של ההליך בתביעת לשון הרע אותה הגיש המבקש נגד המשיב. כעולה מהבקשה, המשיב הוא אחיה של שופטת המכהנת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובני משפחתו צפויים להעיד בהליך. המבקש סבור כי מטעמים של מראית פני הצדק יש מקום להורות על העברת מקום הדיון לבית משפט במחוז שיפוט אחר, והוא מבקש כי ההליך יתנהל בבית משפט שלום במחוז תל אביב. 2. המשיב מסכים להעברת מקום הדיון בהליך, ומבקש כי אם יוחלט על העברתו, יועבר ההליך לבית משפט במחוז מרכז. לצד זאת, המשיב מוסיף טענות שונות הנוגעות לאופן בו המציא לו המבקש את כתב התביעה בהליך, וכן את הבקשה דנן. עוד מעלה המשיב טענות באשר לתביעת המבקש לגופה, ובתוך כך מדגיש כי "אחות של המשיב" צפויה להעיד בהליך. 3. כמו כן, ביום 9.8.2022 הגיש המשיב לבית משפט זה בקשה להורות על "חסיון ההליך ושמיעתו בדלתיים סגורות", מן הטעם שההליך נוגע לעניינה של אחייניתו הקטינה. 4. תחילה אציין כי לא מצאתי לקבל את בקשת המשיב להורות על חיסיון ההליך. ככל שהבקשה נוגעת להליך המתנהל בפני בית המשפט קמא, הבקשה שלפניי אינה האכסניה הנכונה להידרשות לנושא – ומכל מקום אציין כי מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי לא הוגשה בקשה בעניין זה בהליך קמא, וממילא לא ניתנה החלטה המורה על חסיונו. מטעמים אלו אף לא מצאתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת להליך המתנהל בבית משפט זה. לא מצאתי כי בפרסום ההחלטות בהליך דנן, אשר נוגע אך למקום הדיון בהליך, יש משום פגיעה בפרטיות אשר מצדיקה סטייה מנקודת המוצא של פומביות הדיון (בש"א 230/22 אלגאוי נ' הסיוע המשפטי מחוז ת"א (23.2.2022)). 5. לגופו של עניין: בשים לב לעמדות הצדדים ומטעמים של מראית פני הצדק – אני מורה, מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כי הדיון בת"א (שלום י-ם) 2249-07-22 יועבר מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט שלום במחוז מרכז, בהתאם להחלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז זה. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22045990_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4599/22", "בש\"א 230/22" ]	748,511
737,238	בבית המשפט העליון בג"ץ 4600/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליט מדינה 3. המפקח הכללי של משטרת ישראל 4. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד דניאל מעודה החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. 2. לא ראיתי לנכון ליתן צו ביניים בעת הזו. 3. במסגרתו של הליך זה העותרים יזוהו כ"פלונים" עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046000_F01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4600/22" ]	748,512
740,191	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4600/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליט מדינה 3. המפקח הכללי של משטרת ישראל 4. משטרת ישראל בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותרים: עו"ד דניאל מעודה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין 1. כמבוקש וכמוסכם; העתירה נמחקת בזאת. 2. החזר האגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22046000_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4600/22" ]	748,513
737,495	בבית המשפט העליון ע"א 4603/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערערת: הפועל ניר רמת השרון נ ג ד המשיב: פקיד שומה כפר סבא בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ש' בורשטין) שניתן ביום 24.4.2022 בע"מ 65109-02-19 בשם המערערת: עו"ד שרית חודרה החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ש' בורנשטין ) אשר ניתן ביום 24.4.2022 בגדרו של ע"מ 65109-02-19, ואשר דחה את ערעורה של המערערת לפנינו, הפועל ניר רמת השרון, על שומה שהוציא לה המשיב, פקיד השומה כפר סבא. 2. לאחר שהמחלוקת צומצמה במהלך ניהול ההליך בבית משפט קמא, גדרי המחלוקת בערעור נוגעים לשניים: (1) תוספת מִקדמות בשל הוצאות עודפות לשנים 2013-2016; ו-(2) ניכוי מס במקור בגין הוצאות אש"ל לספורטאי חוץ. 3. בנוגע לתוספת המִקדמות – אין מחלוקת על כך שהמערערת לא צירפה כל אסמכתא הנוגעת להוצאותיה הנטענות, אולם לטענתה היה על בית משפט קמא להסתפק בהצהרותיה לפניו שהאסמכתאות הנדרשות הוצגו למשיב על-מנת לקבל את ערעורה; בנוגע לניכוי הוצאות האש"ל, המערערת טענה שבהתאם לתקנה 1(2) לתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח-1998, היא רשאית לנכות סכום של 230 ש"ח מהכנסתו של ספורטאי חוץ בגין הוצאות מזון, וזאת מבלי להציג אסמכתאות המאמתות את הוצאת ההוצאות על ידי ספורטאי החוץ. 4. בית משפט קמא דחה את ערעור המערערת על שני ראשיו, תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך 25,000 ש"ח. בנוגע לתוספת המִקדמות קבע בית משפט קמא שהמערערת לא הציגה כל אסמכתא לתמיכה בטענותיה; ומשכך, לא עמדה בנטל המוטל עליה; בנוגע לניכוי הוצאות האש"ל, קבע בית משפט קמא שהמערערת אינה מבחינה בין דרך הוכחתה של ההוצאה לבין עצם הזכות לנכות את ההוצאה. נקבע כי גם אם התקנה האמורה אינה דורשת הצגת אסמכתאות אין היא מזכה בניכוי אוטומטי. 5. נגד פסק דינו של בית משפט קמא הגישה המערערת את הערעור ואתו את הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפניי. 6. בבקשה לעיכוב ביצוע נטען שסיכויי הערעור טובים ושמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה של המערערת. לעניין מאזן הנוחות נטען שלמשיבה לא ייגרם כל נזק מאי ביצועו של פסק הדין בעת הזו, שכן חיוב המערערת נושא הפרשי הצמדה וריבית. לעומת זאת נטען ביחס למערערת שיש לקחת בחשבון "נזקים נוספים שעלולים להיגרם למבקשת במהלך הדרך, לרבות חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות התקציביות, בשם הטוב, בירידת ליגה ובעקבות כך אובדן ספונסרים, תקציבי פרסום וכיוצא באלה. במקרה דנן, דחיית הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-הדין עלולה להביא את המבקשת עד כדי פשיטת רגל". 7. דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, וזאת גם מבלי להידרש לתשובת המשיב לבקשה. 8. כפי שכבר הזדמן לי לסכם בע"א 109/20 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקאות 12-11 (12.3.2020): "הלכה היא עמנו כי בעל דין אשר זכה במשפטו יהנה מפירות זכייתו בסמוך למועד פסק הדין ומבלי שיידרש להמתין לתוצאות הערעור שהוגש על פסק הדין (ראו: ע"א 6042/14 נעימה נ' מדינת ישראל (17.12.2014); ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי (15.6.2015) [...]; ע"א 8579/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (8.1.2019) (להלן: עניין הדסה )); וכך גם מצווה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו של פסק הדין מושא הערעור [עיקרון זה מעוגן כעת בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – א.ש.]. חריגה מהכללים האמורים תיתכן רק במקרים בהם הוכח על ידי המבקש כי סיכויי ערעורו הם טובים במיוחד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין והערעור יתקבל לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' עמישב נחום (5.5.2013); ע"א 8898/13 אהרון נ' עובדיה (20.1.2014)). לא זו אף זו: מקום שמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי התשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך. כפועל יוצא מכך, על מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל להוכיח כי מקרהו הוא חריג וכי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות בחזרה את הכספים ששולמו. על המבקש מוטל אפוא להוכיח, באמצעות ראיות מוצקות, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, או שיש חשש ממשי כי הכסף יוברח אל מחוץ לישראל (ראו: עניין הדסה , פסקה 14). מבין שני השיקולים הללו – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – למאזן הנוחות יש מעמד בכורה (ראו: עניין הדסה ; ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015))". 9. אכן, כפי שטוענת המערערת, הפסיקה קבעה שבמקרים מסוימים יש באפשרות שמימוש פסק הדין יביא להתמוטטותו הכלכלית של המערער כדי לקבל את בקשתו לעיכוב ביצוע, אלא שבאותם המקרים מוטל על המערער הנטל להוכיח את טענתו בדבר הסכנה שבמימושו המיידי של פסק הדין. יפים לעניין זה דבריו של השופט א' מצא (כתוארו אז) בבש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405 (1996): "הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעכב את ביצוע פסק הדין [...] ברם, גם אם אין המדובר בעמדה גורפת – משמע שלפעמים יש מקום לשקול אף את מצבו הכספי של המבקש ואת האפשרות שיתמוטט כלכלית [...] – הרי שההתחשבות במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו מותנית, לטעמי, בשלושה: ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו " (ההדגשה הוספה – א.ש.). 10. בענייננו-שלנו המערערת לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה בנוגע למאזן הנוחות. כל שהציגה המערערת בבקשה שלפניי הוא טענה ערטילאית בנוגע ל"נזקים שעלולים להיגרם במהלך הדרך" וכי "דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה להביא את המבקשת עד כדי פשיטת רגל". בכך, לטעמי, לא די. על-מנת לטעון שיש להחיל את החריג הקיצוני והנדיר לפיו לא ימומש פסק דין בשל מצבו הכלכלי של המערער אין די בהצהרות בעלמא, אלא יש "להיכנס למספרים", לפרט באופן קונקרטי את הנזק הצפוי ולהוכיח זאת באסמכתאות אמינות. כמו כן, צריך המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שעיכוב הביצוע המבוקש לא יפגע בסיכוייו של המשיב לממש את פסק הדין, גם אם במועד מאוחר יותר, במקרה שהערעור יידחה. בנסיבות אלה איני רואה צורך להידרש לסיכויי הערעור. 11. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה לא יינתן צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046030_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4603/22", "ע\"מ 65109-02-19", "בע\"א 109/20", "ע\"א 6042/14", "ע\"א 3344/15", "ע\"א 8579/18", "ע\"א 1900/13", "ע\"א 8898/13", "ע\"א 7898/14" ]	748,518
739,304	בבית המשפט העליון ע"א 4603/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: הפועל ניר רמת השרון נ ג ד המשיב: פקיד שומה כפר סבא המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.12.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046030_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4603/22" ]	748,519
737,906	בבית המשפט העליון ע"א 4609/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: מוסטפא פריג נ ג ד המשיבה: רשות המיסים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 30.1.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046090_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4609/22" ]	748,537
737,352	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי נצרת שניתנו בימים 12.6.2022 ו-30.06.2022 בפש"ר 43930-05-10 עד למתן הכרעה בערעור בשם המערער: עו"ד יניב הרינג החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. 2. ניתן בזאת סעד ארעי המשהה את מימוש צו המעצר בעניינו של המערער עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,538
737,538	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 7.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 28.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046100_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,539
739,866	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מיום 7.7.2022; תשובת המשיב 1 מיום 26.7.2022 החלטה לא נעלמו מעיני החוסרים המהותיים בבקשת המבקש עליהם עמד המשיב 1 בתשובתו, והטענות בדבר מחדלי המבקש במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו. ואולם, בשים לב למהות ההליך שעניינו צו מעצר שניתן נגד המבקש, אני נעתרת לבקשה. המבקש פטור מתשלום האגרה ומהפקדת הערובה בהליך שבנדון. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046100_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,540
740,151	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה למתן זכות תשובה בשם המערער: עו"ד יניב הרינג החלטה כמבוקש. המערער רשאי להגיש תשובתו, אשר לא תעלה על 2 עמודים, עד ליום 16.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,541
740,599	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי נצרת (השופט א' זגורי) שניתנו ביום 12.6.2022 וביום 30.6.2022 בפש"ר 43930-05-10 בשם המערער: עו"ד יניב הרינג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שרית ליפשיץ גריידי החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית משפט המחוזי נצרת (השופט א' זגורי ) שניתנו בפש"ר 43930-05-10 בימים 12.6.2022 ו-30.6.2022, וזאת עד להכרעה בערעור על החלטות אלו אשר הוגש בד-בבד עם בקשה זו. במסגרת ההחלטות מושא הערעור, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת שתי פקודות מאסר נגד המערער על סך של 30,000 ש"ח ולתקופה של 30 יום – כל אחת – וזאת בגין פיגוריי המערער בתשלומיו לקופת הנשייה במסגרת הסדר החוב שנקבע לו בהליך קמא. 2. המערער הוכרז כפושט רגל במסגרתו של פסק הדין מיום 28.11.2011. סך היקף תביעות החוב שאושרו לנושיו עמד באותה העת על 1,759,453 ש"ח. 3. בבקשתו דכאן טען המערער כי ההחלטות קמא ניתנו בניגוד להוראות הדין ולהלכה הפסוקה, בחוסר סבירות קיצונית, ומבלי שנשקלה כל חלופה אחרת למאסרו אשר יש בה כדי להגשים את מטרות ההליך של פשיטת הרגל בדרך פחות פוגענית. לאור האמור, סבור המערער כי סיכויי ערעורו להתקבל גבוהים במיוחד. זאת ועוד: לטענת המערער, שיקולי מאזן הנוחות, אף הם מטים את הכף לטובתו מאחר שדחיית בקשתו לעיכוב ביצוע תגרום לו נזק לאו-בר-תיקון: שלילת חירות שאותה לא ניתן להשיב. בשולי הדברים – ובאותיות קטנות, תרתי-משמע – טוען המערער כי במידה ויינתן עיכוב ביצוע כמבוקש הוא יחל בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל במטרה לצמצם את סכום הפיגורים שנצברו לחובתו עד למועד הדיון בערעורו. 4. כעולה מתגובת המשיב 1, הנאמן, במסגרת הליך פשיטת הרגל מתנהל המערער בחוסר שקיפות – בלשון המעטה – בניסיונו להתל בבעלי התפקיד, בנושיו ובבית המשפט. זאת ועוד: לדבריי הנאמן, נמנע המערער מלהגיש דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו והוא אף צבר 58 פיגורים בתשלומיו לקופת פשיטת הרגל אשר מסתכמים בסך של 61,500 ש"ח. לטענת הנאמן, המערער פועל בכל דרך אפשרית במטרה לסכל את ההליך – זאת, בין היתר: בדרך של איום על זוכים בהתמחרות על מקרקעין שבבעלותו, תוך העלמת מידע מהותי בדבר קיומם של צווי הקפאת נכסים על המקרקעין, אשר מוקנים לנאמן; באמצעות הסתרת נכסים בעלי שווי כלכלי גבוה במיוחד; ועוד. משכך הוא, סבור הנאמן כי אין בנמצא כל הצדקה ליתן למערער את מבוקשו במסגרתה של בקשה זו – לא מבחינת סיכויי הערעור ואף לא מבחינת מאזן הנוחות. 5. לטיעונים אלו מצטרף גם כונס הנכסים הרשמי, אשר מוסיף ומציין כי לדידו אין כל אפשרות לגרום למערער לבצע את חיוביו בדרכים מידתיות יותר. הכונס מבהיר כי אין מדובר בהתנהלות שהיא תוצר של היעדר מסוגלות כלכלית, אלא ניסיון מובהק ובוטה של המערער להתחמק מתשלום חובותיו. 6. מההחלטות מושא הערעור ומהתגובות שהוגשו על ידי הנאמן וכונס הנכסים הרשמי עולה תמונה עגומה: נראה, כי המערער שם ללעג ולקלס את הליך פשיטת הרגל ואת ההחלטות שבית המשפט המחוזי נתן במסגרתו. כמו כן נראה כי התנהלותו של המערער, במחדליו ובמעשיו, נועדה להכשיל את ההליך במטרה למנוע את מימוש נכסיו. נוכח התנהלות כאמור, אין הצדקה להעניק למערער את הסעד המבוקש על ידו. 7. חרף זאת, סבורני כי בנסיבות העניין אין מנוס מלאפשר למערער למצות את זכות הערעור, וכי לשם כך יש לעכב את ביצוען של פקודות המאסר אשר הוצאו בעניינו עד להכרעה בערעור. מאסרו של חייב בהליך פשיטת רגל הוא סנקציה חריפה וקיצונית אשר לא ניתנת בנקל (ראו: ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 20 (30.10.2013); ע"א 530/18 אזולאי נ' המנהל המיוחד , פסקה 9 (22.1.2018)). דברים אלו מקבלים משנה תוקף במסגרת השלב הדיוני בו אנו מצויים – מקום בו דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תגרום למערער נזק בלתי הפיך ואף תייתר את הדיון בערעורו. 8. לצד זאת, וכמשקל-נגד, מן הדין להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ביטחונות משמעותיים. 9. לאור כל האמור, ניתן בזאת צו לעיכוב ביצועם של החלטות בית המשפט המחוזי בפש"ר 43930-05-10 מימים 12.6.2022 ו-30.6.2022 ושל צווי המאסר שהוצאו מכוחן. כערובה להבטחת נזקי קופת הנשייה, יפקיד המערער בקופת בית המשפט סך של 25,000 ש"ח במזומנים או באמצעות ערבות בנקאית אוטונומית – זאת עד ליום 22.8.2022, שאם לא כן – יפקע הצו שנתתי מאליו. 10. הדיון בערעור ייקבע בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22", "ע\"א 3967/13", "ע\"א 530/18" ]	748,542
740,800	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 - ה' לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לפריסת תשלום הערובה בשם המערער: עו"ד יניב הרינג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שרית ליפשיץ-גריידי החלטה בית המשפט סיים את מלאכתו ואינו רואה לנכון לשנות מהחלטתו באין עילה מבוררת לכך. הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F06.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,543
741,145	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי המשך טיפול החלטה בדיקה שנערכה לקראת הוצאת צו הסיכומים העלתה לכאורה כי המערער לא צירף להליך שבכותרת את כל הצדדים להליך קמא, כמצוות הוראת תקנה 136(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המערער יגיש בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, הבהרה אם נדרש לצרף את יתר הצדדים, ולחילופין יגיש "דף פתיחה" מתוקן להודעת הערעור. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046100_T07.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,544
741,355	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי הבהרה מטעם המערער מיום 25.8.2022 החלטה המזכירות מתבקשת לתייק את דף הפתיחה המתוקן בתיקיית השופטים. המערער ימציא את הערעור גם למשיבים שצורפו כעת. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏כ"ט באב התשפ"ב (‏26.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046100_T08.docx קא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,545
741,780	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. אדהם עדוי 2. אילהאם עדוי 3. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 4. כונס הנכסים הרשמי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 30.10.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. בשים לב למועד הדיון ולחגי תשרי, המשיבים 1, 2 ו- 3 יגישו תשובתם עד ליום 29.9.2022 וכונס הנכסים הרשמי יגיש תשובתו עד ליום 20.10.2022. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046100_K09.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,546
742,376	בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. אדהם עדוי 2. אילהאם עדוי 3. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 4. כונס הנכסים הרשמי בקשת המערער מיום 7.9.2022 לשינוי מועד דיון החלטה בהחלטה מיום 15.8.2022 נקבע כי הדיון בערעור יתקיים בהקדם, ועל כן הדיון נקבע במועד קרוב יחסית. בדיקה מול יומן בית המשפט העלתה כי לא ניתן לדחות את הדיון למועד קרוב (ויוער כי על אף האמור בבקשה, גם לא הוגשו מועדים מוסכמים). בנסיבות אלה, לא ניתן להיעתר לבקשה. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046100_T10.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4610/22" ]	748,547
737,907	בבית המשפט העליון ע"א 4611/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – משרד הביטחון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046110_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4611/22" ]	748,548
738,915	בבית המשפט העליון רע"א 4615/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: נופי חריש - עמותה לדיור נ ג ד המשיבים: 1. יואב לוי 2. אביטל לוי 3. יהודה זילבר 4. עו"ד אלעד הלוי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' וינוגרד) מיום 8.5.2022 בת"א 17345-03-22 בשם המבקשת: עו"ד צפריר אוסטשינסקי החלטה לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' וינוגרד ) מיום 8.5.2022 בת"א 17345-03-22, במסגרתה התקבלה בקשתם של משיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) לתיקון כתב התביעה שהגישו נגד המבקשת. הרקע לבקשה 1. ביום 16.3.2022 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשת. בתביעה טענו המשיבים כי הם התקשרו עם המבקשת במסגרת קבוצת רכישה המאוגדת על ידה, בהסכם לרכישת שתי יחידות מגורים במקרקעין בבית שמש (להלן: המקרקעין ). הם חתמו עם המבקשת על מסמכים לרכישת היחידות, ושילמו בעבורן סך כולל של כ-1.6 מיליון ש"ח. לטענתם, בחלוף הזמן פרץ סכסוך בין חלק מחברי קבוצת הרכישה לבין משיב 4, עורך הדין אשר ייצג את קבוצת הרכישה בעניינים שונים, ומשיב 3, אשר שיווק את יחידות המגורים למשיבים. סכסוך זה הוביל להגשת תביעות הדדיות ולניהול הליך בוררות ארוך. כתוצאה מכך, הבניה במקרקעין התעכבה. על כן התקבלה החלטה על ידי חלק מחברי הקבוצה להחלפתו של משיב 4 בעורך דין אחר, אשר עם כניסתו לתפקיד העלה טענות ביחס לחברותם של המשיבים בקבוצת הרכישה ודרש מהם להפקיד סכומי כסף נוספים. על רקע האמור, ובהתאם למסמכי הרכישה שנחתמו בינם לבין המבקשת, ובכלל זה לתניית הבוררות האמורה בהם, פנו המשיבים להליך בוררות. אלא שלטענתם, המבקשת סירבה לשתף פעולה עם הליך זה, והבורר הוציא צו מניעה לפיו לא ניתן לפעול להוצאת המשיבים מחברותם בקבוצת הרכישה. המשיבים הוסיפו כי חרף צו זה וחרף העובדה שהם רכשו את יחידות המגורים במקרקעין, החלו גורמים במבקשת לפעול למכירת היחידות שרכשו. על כן, בתביעתם ביקשו כי בית המשפט ייתן סעד הצהרתי המורה על רישום בעלותם ביחידות הדיור. בסמוך לפני הגשת התביעה הוגשה גם בקשה למתן צו זמני לאיסור עשיית דיספוזיציה במקרקעין. 2. ביום 27.3.2022, לאחר שהוגשה תשובת המבקשת, נדחתה בקשת המשיבים למתן צו זמני. נקבע כי הוכח שיחידות הדיור מושא התביעה הועברו לצדדים שלישיים מספר חודשים קודם להגשת התביעה, ומכאן שהבקשה למתן צו זמני הוגשה בשיהוי של ממש. ממילא לא ניתן להורות על מתן הצו הזמני המבוקש שעה שמדובר במעשה עשוי, ובפרט כאשר רוכשי הזכויות אינם צד להליך. 3. ביום 28.4.2022 הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה ולהמצאת מסמכים. בבקשה נטען כי מהמסמכים שהגישה המבקשת בתשובתה לבקשה לצו זמני עולה כי היא ורוכשי הזכויות היו מודעים להליכים המשפטיים המתנהלים במסגרת הליכי הבוררות ולטענות המשיבים בקשר עם תשלום התמורה על ידם. על רקע זה התבקש בית המשפט לאפשר למשיבים לתקן את כתב התביעה על דרך של צירוף הרוכשים לתביעה והוספת התייחסות עובדתית ומשפטית הנוגעת לחלקם במקרקעין. לשם כך התבקש בית המשפט להורות למבקשת להמציא את מלוא המסמכים הרלוונטיים לרוכשים ולחלופין את פרטי הזיהוי שלהם. המבקשת מצדה התנגדה לבקשה. היא טענה בין היתר כי כתב התביעה כלל לא נמסר לה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) ובניגוד להחלטות בית המשפט השונות, ולא ניתן לתקן כתב תביעה שלא נמסר. התנהלות זו של המשיבים אשר אינה מאפשרת את ניהולו התקין של ההליך המשפטי מצדיקה כשלעצמה את דחיית בקשתם. המבקשת הוסיפה כי אין מקום להורות על חשיפת המסמכים המבוקשים על ידי המשיבים ועל חשיפת זהות רוכשי היחידות. בקשה זו נעדרת מקור חוקי והיא סותרת את הדין וההלכה הפסוקה, ואין למבקשת הרשות לחשוף את מי מחבריה אשר חוסים תחת הגנת פרטיות. המבקשת הוסיפה כי עניינם של המשיבים לא נדון בהליך הבוררות והם כלל לא היו צד לו, ולמעשה פסק הבוררות שניתן בו מאשש את טענות המבקשת לפיהן המשיבים כלל לא רכשו את הזכויות ביחידות ולא שילמו את תמורתן. 4. ביום 8.5.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבים. נקבע כי למעט טענת המבקשת לפיה יש למחוק את כתב התביעה הואיל והוא לא נמסר לה, כאשר עניין זה שנוי במחלוקת בין הצדדים, אין די ביתר טענותיה. הואיל ואין חולק כי הזכויות ביחידות הדיור נרכשו על ידי אחרים, הרי שאם יתברר כי יש ממש בטענות המשיבים, זכויותיהם של הרוכשים עשויות להיפגע. בנסיבות אלה יש להורות על צירופם להליך ולוּ על מנת שיוכלו להגן על זכויותיהם. מה גם, שיש להניח ששמות הרוכשים ייחשפו ממילא בהליכים המקדמיים שיתקיימו ולא נראה כי ייגרם להם נזק כתוצאה מחשיפתם המוקדמת. כמו כן, בשים לב לכך שהמבקשת טרם הגישה כתב הגנה, לא ייגרם לה נזק ויש ליתן משקל לשלב המוקדם עד מאוד של הבקשה. אשר על כן הורה בית המשפט למבקשת לחשוף את שמות הרוכשים ולהמציא להם ולמבקשת את כתב התביעה המתוקן. 5. מכאן הבקשה שלפנַי בה טוענת המבקשת כי שלוש שגגות עיקריות נפלו בהחלטת בית המשפט. האחת, כי בית המשפט שגה כאשר התעלם מתניית הבוררות עליה חתמו הצדדים, המהווה אבן יסוד במערכת ההסכמית שביניהם; השנייה, כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על חשיפת שמות רוכשי יחידות הדיור בטרם נמסר כתב התביעה למערערת ובטרם ניתנה לה ההזדמנות לעתור לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). זאת, שכן חוק הבוררות מאפשר הגשת בקשה לעיכוב הליכים רק לאחר הגשת תובענה, ואין חולק כי הגשת תובענה צריכה להיעשות בהתאם לכללי ההמצאה הקבועים בתקנות; ושלישית, כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על חשיפת שמות הרוכשים בטרם החל ההליך המשפטי נגד המבקשת. בהתאם לפסיקת בית משפט זה אין ליתן סעד של חשיפת צדדים שלישיים בשלב כה מוקדם של ההליך ובטרם הגשת תביעה, ובפרט כאשר הבקשה לחשיפתם לאקונית ונעדרת כל ביסוס. החלטת בית המשפט גם נוגדת את כללי ההגנה על הפרטיות וגם מטעם זה דינה להתבטל. ההחלטה גם יצרה יתרון דיוני אסור למשיבים, שכן יש בה הוראה בדבר גילוי מסמכים שלא לפי הסדר הקבוע בתקנות. בהקשר זה הודגש כי לצדדים השלישיים אין כל רלוונטיות להליך, וכי חשיפת פרטיהם תעמיד אותם חסרי הגנה, תזיק באופן חמור לפרויקט ולמבקשת, ותגרור השלכות מרחיקות לכת שאינן ברות תיקון. דיון והכרעה 6. דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. החלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, ובכלל זה החלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות, נטועות בלב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלו תיעשה במקרים חריגים בלבד בהן יימצא כי הן מנוגדות לדין, עשויות לגרום לעיוות דין או חורגות ממתחם הסבירות (ראו לדוגמה לאחרונה: רע"א 2997/22 עו"ד שלוה סואטס נ' סואטס , פסקה 8 (6.7.2022); רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית , פסקה 8 (28.4.2022); רע"א 1769/22 פרטוש נ' קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ , פסקה 6 (30.3.2022) (להלן: עניין פרטוש )). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. 7. בהתאם לתקנה 46 לתקנות, בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. במסגרת זו על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, בשלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה ובמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (ראו גם: עניין פרטוש , פסקה 6; רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ , פסקה 7 (13.7.2022)). בענייננו, בית המשפט לקח בחשבון את השלב המוקדם בו מצוי ההליך, כאשר טרם הוגש כתב הגנה ואף לטענת המבקשת כתב התביעה כלל לא הומצא לה. בית המשפט גם לקח בחשבון את העובדה שעל פי עמדת המבקשת יחידות הדיור שבמוקד תביעת המשיבים נמכרו לצדדים שלישיים, וצירופם של הרוכשים נחוץ על מנת שיוכלו להגן על זכויותיהם. בית המשפט גם היה ער לטענת המבקשת כי כתב התביעה לא הומצא לה אך הדגיש כי טענה זו שנויה במחלוקת, ומכל מקום לא מצא שיש בה כדי להכריע את הכף לטובת המבקשת. בנסיבות אלה, בהן הובאו בחשבון כלל השיקולים הצריכים לעניין, אין כל עילה להתערבות בהחלטה לאפשר את תיקון כתב התביעה ואת צירופם של הצדדים השלישיים כנתבעים. 8. אוסיף כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לעניין חשיפת שמותיהם של רוכשי יחידות הדיור. בשים לב לכך שהסעד העיקרי המבוקש בתביעת המשיבים עניינו ביחידות הדיור, ולכך שלטענת המבקשת עצמה יחידות הדיור נמכרו לצדדים שלישיים, הרלוונטיות של אותם צדדים שלישיים ונחיצותם לצורך הכרעה בו אינן יכולות להיות מוטלות בספק. משאלו הם פני הדברים, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי יש להניח ששמותיהם ייחשפו ממילא במסגרת ההליכים המקדמיים. המבקשת טוענת בלהט כי ייגרם נזק רחב היקף ובלתי הפיך כתוצאה מחשיפת שמם, אולם בשים לב לנסיבות העניין לא התרשמתי כי יש בכך ממש. למעשה, דומה כי ההיפך הוא הנכון. יש רגליים לסברה כי הימנעות מצירופם להליך עשויה לפגוע באפשרותם להגן על זכויותיהם. 9. בשולי הדברים אעיר כי אין בפסק הדין בעניין רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ , פ"ד סג(3) 664 (2010-2009) אליו מפנה המבקשת, כדי לתמוך בטענותיה. באותו עניין נקבע כי אין לחייב ספקית אינטרנט בגילוי זהותו של אחד מלקוחותיה לצורך הגשת תביעה נגדו לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. ביסוד קביעה זו עמד הרצון למנוע פגיעה בחופש הביטוי, וכן העובדה שלא הייתה כל עילת תביעה ישירה נגד ספקית האינטרנט. לא זהו מצב הדברים בענייננו (ראו והשוו בהקשר זה: ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חב' ברוקרטוב , פסקה 3 (1.7.2010)). 10. בכל הנוגע לטענות המבקשת לעניין תניית הבוררות וחוק הבוררות, גם אלה דינן להידחות. עיון בתיק בית המשפט במערכת נט-המשפט מגלה כי המבקשת לא העלתה בתשובתה לבקשה לתיקון כתב התביעה (אשר לא צורפה לבקשה שלפנַי) כל טענה לפיה יש לדחות את הבקשה בשל תניית הבוררות שבין הצדדים, ואף לא העלתה כל טענה לעניין יכולתה להגיש בקשה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. בנסיבות אלה, לא נפל פגם בכך שבית המשפט המחוזי לא נדרש בהחלטתו לסוגיה זו. הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046150_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4615/22", "רע\"א 2997/22", "רע\"א 2425/22", "רע\"א 1769/22", "רע\"א 3509/22", "רע\"א 4447/07", "ע\"א 1622/09" ]	748,552
737,807	בבית המשפט העליון ע"פ 4616/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יאזן יוסף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046160_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4616/22" ]	748,553
740,143	בבית המשפט העליון ע"פ 4616/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: יאזן יוסף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי המערער לא הגיש את נימוקי הערעור כאמור בהחלטה מיום 13.7.2022. המערער יסיר מחדלו, ויגיש את נימוקי הערעור עד ליום 17.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046160_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4616/22" ]	748,554
740,925	בבית המשפט העליון ע"פ 4616/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: יאזן יוסף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 17.8.2022 להארכת מועד החלטה ככל שלא תוגש התנגדות עד ליום 22.8.2022 מטעם המדינה, נימוקי הערעור מיום 18.8.2022 יתקבלו למרשם ויתויקו בתיק. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046160_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4616/22" ]	748,555
737,438	בבית המשפט העליון בש"א 4557/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה מיום 7.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045570_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4557/22" ]	748,556
738,218	בבית המשפט העליון בש"א 4557/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי מיום 7.7.2022; תשובת המשיב מיום 17.7.2022 החלטה 1. בבקשה שלפני עותרת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ברמ"ש 46976-03-22 (כב' השופטת ח' זנדברג ) מיום 20.5.2022, שבגדרו ניתנה למבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פ' גורודצקי ) בתלה"מ 49198-02-17 מיום 20.2.2022, ואולם הערעור נדחה. 2. לטענת בא-כוח המבקשת, הטעם לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור במועדה הוא טעות שבדין, אשר נבעה מסברתו כי ההליך הערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא ערעור בזכות , וכי משום כך תקופת הערעור העומדת לרשותו מונה 45 ימים (כפי הקבוע לעניין ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתקנה 45(א) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020). עוד נטען כי משהתברר לבא-כוח המבקשת כי היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכי היה עליו להגישה בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, פנה הוא בבהילות בבקשה דנן. 3. כבר הובהר בפסיקה של בית משפט זה בעבר, כי טעות שנפלה בהבנת הדין אינה עולה, כשלעצמה, כדי "טעם מיוחד" הדרוש לשם הארכת מועד לנקיטת הליך, ונראה כי אף במקרה הנדון בדיקה פשוטה של הוראות הדין הרלוונטיות הייתה מונעת את הטעות (ראו והשוו: בש"א 7152/21 פלוני נ' פלונית (2.11.2021) (להלן: עניין פלוני ); בש"א 2031/22 פלונית נ' פלוני (4.4.2022)). 4. יחד עם זאת, בשים לב למכלול נסיבות העניין, ובעיקר לנוכח מהות ההליך שעניינו בחוות דעת של מומחה באשר למסוכנות האב (המשיב) כלפי ילדיו ובאשר ליכולתו לקיים עמם קשר ללא פיקוח, מצאתי להיעתר לבקשה (על הגישה שלפיה יש לנהוג בגישה מקלה בעניינים פרוצדורליים על-מנת שאלה לא ימנעו בירורם של עניינים הנוגעים לטובתו ולגורלו של קטין ראו: עניין פלוני , והאסמכתאות שם). אציין עוד בהקשר זה כי התרשמתי שאכן מדובר בטעות כנה של בא-כוח המבקשת, ולא בניסיון להשיג רווח דיוני. 5. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. המבקשת רשאית להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין ברמ"ש 46976-03-22, וזאת עד למועד הגשתה בפועל. המזכירות תואיל לפתוח תיק מתאים, ולתייק את החלטתי זו בפתח ההליך. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045570_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4557/22", "ש 46976-03-22", "בש\"א 7152/21", "בש\"א 2031/22" ]	748,557
737,985	בבית המשפט העליון בש"פ 4619/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. מיכאל טנסקי 2. דימטרי צ'רבינסקי (פורמלי) 3. ולדיסלב קוזצ'וק (פורמלי) בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד מסעד מסעד בשם המשיב 1: עו"ד יורם שפטל החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב 1 בתשעים ימים החל מיום 17.7.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ (מחוזי ב"ש) 38864-10-21 (להלן: ההליך העיקרי ), לפי המוקדם. 2. כתב האישום אשר הוגש נגד המשיבים מייחס למשיב 1 סחיטה בכוח, עבירה לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) (2 עבירות); סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא וסיפא לחוק (3 עבירות); כליאת שווא, עבירה לפי סעיף 377 לחוק; חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק; הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 249א(1) לחוק; וכן חטיפה לשם סחיטה, עבירה לפי סעיף 372 לחוק. 3. המעשים מושא כתב האישום פורטו בהחלטתה של השופטת ע' ברון בבש"פ 859/22 טנסקי נ' מדינת ישראל (27.3.2022), ואיני רואה כל סיבה לחזור ולפרטם. אומר בקצרה כי האמור בכתב האישום מאומת בראיות לכאורה, דבר שאינו עוד במחלוקת, וכי המעשים המיוחסים למשיב 1 כוללים אלימות קשה כלפי חייבוֹ שמטרתה לגבות מאותו חייב חוב בסך של 400,000 ש"ח. 4. עד כה, התקיימו בהליך העיקרי 4 ישיבות הוכחות – מעט מדי, לכל הדעות. יחד עם כך, בחודש ספטמבר ש"ז אמור בית המשפט המחוזי באר שבע, שמנהל את ההליך העיקרי, לקיים 4 ישיבות הוכחות נוספות; והבקשה שלפניי היא בקשתה הראשונה של המדינה אשר באה בגדרו של סעיף 62 לחוק המעצרים. בנסיבות אלה, ולנוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב 1 – הן כעניין של עובדה והן מכוח החזקה המשפטית שבסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים – סבורני, כי דין הבקשה להתקבל. נקודת האיזון בין צרכי ההליך הפלילי אשר מתנהל נגד המשיב 1 לבין זכותו לחירות, בעודו חוסה בצלה של חזקת החפות, טרם הוסטה לכיוון שחרורו מן המעצר או לכיוון העברתו למעצר באיזוק אלקטרוני מחוץ לכלא. 5. טענותיו של בא-כוח המשיב 1 אשר באות להשיג על חוקיותו ועל חוקתיותו של המשך מעצרו של שולחו על רקע התנהלותו האיטית של ההליך העיקרי הועלו, נדונו ונדחו – כטענות משפטיות – בשורה של החלטות, ביניהן בש"פ 843/20 מדינת ישראל נ' ג'בארין (26.2.2020); בש"פ 3787/21 מדינת ישראל נ' אבו זאייד (8.6.2021); וכן בש"פ 5844/21 מדינת ישראל נ' אבו זאייד (12.9.2021). טענות אלו נסמכות על החלטותיו של בית משפט זה, במותב של דן יחיד, בהמ' 119/74 מדינת ישראל נ' משאט , פ"ד כח(1) 585 (1974) ובב"ש 113/72 סביון נ' מדינת ישראל , פ"ד כו(2) 298 (1972). בא-כוח המשיב 1 מבקש לקרוא לתוך החלטות אלה את שלילת סמכותו של המותב הנוכחי להאריך את מעצרו של שולחו בשל התנהלותו האיטית של ההליך העיקרי – זאת, בניגוד לעיקרון בדבר רציפות המשפט אשר נקבע בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, באלו המילים: "... הוחל בגביית הראיות, ימשיך [בית המשפט] ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך". דא עקא, סעיף 62(א) לחוק המעצרים, אשר משקף את המצב המשפטי העכשווי, מושתת על ההנחה הבסיסית כי התארכות הדיון בהליך העיקרי היא בגדר שיקול שיישקל לגופם של דברים בכל תיק ותיק ואינה שוללת את סמכותו של בית משפט זה להאריך את מעצרו של הנאשם (עוד ראו: סעיף 62(ב) לחוק המעצרים). הווה אומר: לבית משפט זה נתונה הסמכות להאריך את מעצרו של המשיב 1 כמבוקש על ידי המדינה. 6. באשר לטענת אי-החוקתיות שבפי המשיב 1 – היבטיה החוקתיים של זכות האדם לחירות המעוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כבר שוקללו בחוק המעצרים (בפרט, ראו: סעיף 1(ב) לחוק המעצרים; וכן רינת קיטאי סנג'רו המעצר: שלילת החירות טרם הכרעת הדין 27-26 (2011)). דין הטענה להידחות אפוא. אוסיף בקיצור נמרץ כי הזכות לחירות איננה מוחלטת וכי חובה עלינו לאזן כנגדה את צרכי ההליך הפלילי, בשים לב לחומר הראיות ולמסוכנות אשר נשקפת מהנאשם, כמותווה בחוק המעצרים ובהוראות דין אחרות. 7. אשר על כן, בקשת המדינה מתקבלת, ומעצרו של המשיב 1 מוארך בזאת כאמור בראש ההחלטה. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046190_F02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 113/72" ]	748,562
737,456	בבית המשפט העליון ע"פ 4622/22 - א' לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שריף אלקרעאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לפטור מהתייצבות בשם המערער: עו"ד עמית דויטשר החלטה 1. לבקשת המערער, הדיון הקבוע ליום 10.7.2022, שעה 10:00 – יידחה ליום 14.7.2022, שעה 10:30. 2. חובת ההפקדה שהוטלה על המערער על ידי בית משפט קמא תושהה עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ט' בתמוז התשפ"ב (‏8.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046220_F01.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4622/22" ]	748,570
737,663	בבית המשפט העליון ע"פ 4622/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שריף אלקרעאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור לפי סעיף 87(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ) שניתנה ביום 30.6.2022 בעפ"ג 18803-06-22 בשם המערער: עו"ד עמית דויטשר בשם המשיבה: עו"ד תום קובצ'י פסק דין 1. אני דן בערעור זה כדן יחיד מכ וח סעיף 26(4) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (ראו: ע"פ 11404/04 דוויק נ' מדינת ישראל , פ"ד נט (4) 145 (2004)). 2. לאור עמדות הצדדים, ובהתחשב במכלול הנסיבות, הערעור מתקבל במובן הבא: הנני קובע כי סכום ההפקדה בסך של 2,500 ₪ שהוטל על המערער להפקיד כתנאי לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, שהושת עליו בת"פ (שלום ב"ש) 48734-03-20, יופחת לסך של 1,500 ₪. 3. סכום זה יופקד בבית המשפט המחוזי באר שבע, לא יאוחר מיום 14.7.2022, שעה 13:00, שאם לא כן יפקע עיכוב הביצוע מאליו. 4. לנוכח האמור, הדיון שנקבע בתיק ליום 14.7.2022, שעה 10:30 – מבוטל. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046220_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4622/22", "ע\"פ 11404/04" ]	748,571
737,735	בבית המשפט העליון בש"א 4623/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. שלומית בחן 2. בחן גבריאל נ ג ד המשיבים: 1. אהרון איזן 2. רבקה איזן בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ניר אביבי החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046230_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4623/22" ]	748,572
740,718	בבית המשפט העליון בש"א 4623/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. שלומית בחן 2. גבריאל בחן נ ג ד המשיבים: 1. אהרון איזן 2. רבקה איזן בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ניר אביבי בשם המשיבים: עו"ד רענן פלץ החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בת"ק 57994-03-22 מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום בחדרה. מדובר בתביעה חוזית שהגישו המשיבים נגד המבקשים, להפרת הסכם מכר דירה שנכרת בין הצדדים. 2. בבקשה נטען כי המבקשים מכרו למשיבים את ביתם שבערד בשנת 2018, ומיד לאחר מכן עברו להתגורר בבאר שבע. לפני כשנה, עברו המבקשים להתגורר בקיבוץ מעיין צבי שבצפון הארץ. המבקשים טוענים כי יקשה עליהם להגיע לבית המשפט בבאר שבע בשל המרחק הרב ממקום מגוריהם, בשל גילם המבוגר, וכן בשל מצבה הרפואי של המבקשת 1, אשר פורט בבקשה ואשר מקשה על יכולתה להתנייד. לאור האמור, ובשים לב לכך שמדובר בתביעה כספית ולא בתביעת מקרקעין, טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה להעברת מקום הדיון. 3. המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובתם, עמדו המשיבים על כך כי מושא התביעה הוא בית מגורים בעיר ערד. כן טוענים המשיבים כי האסמכתאות הרפואיות שצורפו לבקשה אינן עדכניות ואין בהן כדי להעיד על מצבה הרפואי העכשווי של המבקשת 1 ועל יכולתה להתנייד. המשיבים טוענים כי קשייהם להגיע לבית המשפט בחדרה אינם נופלים מאלה של המבקשים, זאת בשל המרחק הרב ממקום מגוריהם, בשל גילם, ובשל מצבם הרפואי אשר פורט בתגובתם. בהקשר זה, טוענים המשיבים כי אין בבעלותם רכב פרטי, וכי יכולתם להתנייד בתחבורה ציבורית מהעיר ערד בכלל, ולבית המשפט בחדרה בפרט, מוגבלת ביותר וכרוכה בשעות נסיעה מרובות. עוד מציינים המשיבים כי המבקש 2 הגיע לדירה בערד אך לאחרונה ביום 3.7.2022 ברכבו, לצורך ביצוע בדיקת שמאות. משכך, טוענים המשיבים כי ביכולתו של המבקש 2 להתייצב לדיונים בבית המשפט בבאר שבע, וכי אף יש ביכולתם של המבקשים להגיש בקשה לפטור את המבקשת 1 מהתייצבות לדיונים, או לקיימם בהיוועדות חזותית. לאור כל האמור, טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתם. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות אמנם נוטה להעברת הדיון. מבלי להקל ראש במצבה הרפואי של המבקשת 1, מן התגובה לבקשה עולה כי אף יכולתם של המשיבים להתנייד לבית המשפט בחדרה אינה נטולת קשיים, מן הטעמים שפורטו בתגובתם. לאור האמור, ובשים לב לכך שהדירה מושא התביעה מצויה בערד, לא מצאתי טעם המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046230_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4623/22" ]	748,573
737,626	בבית המשפט העליון ע"א 4624/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: יוסף לוינסקי ושות' בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שחר דבש 2. רוני בן דוד 3. שמעון אדרי בקשת המערערת להמשך עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.5.2022 בת"א 21154-01-20 שניתן על ידי כבוד השופט ג' גונטובניק בשם המבקשת: עו"ד אילן שביט-שטריקס; עו"ד חן סדבון החלטה 1. לנוכח החלטתו של בית משפט קמא מיום 2.6.2022, דומה כי ביצוע פסק הדין מעוכב עד למתן החלטה אחרת. מכל מקום ולמען הזהירות, ניתן בזה צו א רעי זמני המורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 21154-01-20 מיום 8.5.2022. 2. ככל שאין בידי הצדדים להגיע להסכמה בדבר הפקדת המניות בידי נאמן עד להכרעה בערעור, המשיבים יגישו תגובתם לבקשה עד ליום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046240_E01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4624/22" ]	748,574
740,550	בבית המשפט העליון ע"א 4624/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: יוסף לוינסקי ושות' בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שחר דבש 2. רוני בן דוד 3. שמעון אדרי בקשת המבקשת להמשך עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 21154-01-20 מיום 8.5.2022 שניתן על ידי כבוד השופט ג' גונטובניק בשם המבקשת: בשם המשיבים: עו"ד אילן שביט-שטריקס; עו"ד חן סדבון עו"ד אבי אברמוביץ החלטה בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק ) בת"א 21154-01-20 מיום 8.5.2022. 1. ענייננו ב-464,400 מניות של חברת א. ליבנטל השקעות בע"מ (להלן: חברת ליבנטל ), אותן קיבלה המבקשת כתמורה במסגרת עסקת מקרקעין משנת 2007. בתמצית, המשיבים הינם בעלי מניות בחברת פנטקל בע"מ (להלן: פנטקל ), וכל אחד מחזיק ב-20% ממניותיה. יוסף לוינסקי ואלון ליברמן, אנשי נדל"ן מנוסים וותיקים, מחזיקים את 40% הנותרים באמצעות שרשור. חברת פנטקל הינה חברת נדל"ן ובהסכם המייסדים שלה נקבע, בין היתר, כי "הצדדים יפעלו בתחום הפעילות באמצעות החברה בלבד". בשנת 2007, התקשר לוינסקי, באמצעות חברת יוסף לוינסקי ושות' בע"מ (להלן: חברת לוינסקי ) שבשליטתו, יחד עם חברת א. עופר השקעות ויזמות בע"מ (להלן: חברת עופר ), חברה פרטית שבשליטת עופר ארביב, לרכישת המקרקעין הידועים כחלקות 111 ו-112 בגוש 7094 ברחוב יגאל אלון בתל אביב (להלן: הנכס ) בתמורה לכ-$2,300,000. ביום 22.3.2007 או בסמוך לכך, הודיע לוינסקי למשיבים כי התקשר בעסקה, ועל מנת להתקשר בה במהירות, הוא נדרש לפעול שלא באמצעות חברת פנטקל (על אף האמור בהסכם המייסדים). על פי הנטען על ידי המשיבים, במעמד זה הם ביקשו להשתתף בעסקה באמצעות חברת פנטקל, ולוינסקי הציע כי ישתתפו בהוצאות שתשלם חברת לוינסקי בהתאם לחלקם בחברת פנטקל (להלן: העסקה ). ביום 11.12.2007 נחתם הסכם למכירת הנכס בין חברת לוינסקי וחברת עופר, לבין חברת ליבנטל, חברה ציבורית שאף היא בשליטת עופר ארביב. תמורת העסקה כללה 1,548,000 מניות רגילות, שהתחלקו בין חברת לוינסקי לחברת עופר בחלקים שווים (774,000 מניות לכל אחת מהן). המשיבים העבירו את הכספים האמורים, והמתינו מצידם להתקיימותו של תנאי מתלה, שהיה אמור לקבוע את זכאותה של חברת לוינסקי למניותיה של חברת ליבנטל. לטענת המשיבים, על אף שהוסכם בין הצדדים כי המדובר בהסכם השקעה ולא בהסכם הלוואה, לוינסקי לא עדכן אותם בדבר ביטול התנאי המתלה וקבלת המניות על ידי חברת ליבנטל. לפיכך, נתבקש מבית המשפט להורות על העברת חלקם של המשיבים במניות התמורה (60% המהווים 464,400 מניות), שהועברו אל לוינסקי עוד ביולי 2013. המבקשת הגישה מצידה תביעה שכנגד. לטענתה, על המשיבים להחזיר לה סך של 1,879,119 ₪ בגין שכר חודשי, לו היא זכאית לטענתה בעבור 12 השנים בהן ניהלה פרויקטים בחברת פנטקל, ובשל החזר הוצאות והשקעות שלטענתה השקיעה בפרויקטים של החברה. 2. ביום 8.5.2022, קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת המשיבים ודחה את התביעה שכנגד. בפסק דינו אימץ את גרסת המשיבים, שנתמכה בעדויות מטעמם וראיות נוספות, כי מדובר בהסכם השקעה. עוד קבע, בין היתר, כי יש לאכוף את ההסכם בין הצדדים, גם בהנחה שיש בהסכם אי חוקיות לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (לאור הטענה כי המדובר בעסקת מקרקעין החייבת במס רכישה). על כן, בית המשפט הורה למבקשת להעביר לידי המשיבים את 464,400 מניות חברת ליבנטל המצויות בידיה עד ליום 8.6.2022. ביום ה-2.6.2022, הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו ככל שהוא נוגע להעברת 464,400 המניות של חברת ליבנטל למשיבים, עד להגשת ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בו. בית המשפט נענה לבקשה, הורה על עיכוב ביצוע ארעי של פסק הדין עד החלטה אחרת, והוציא לתגובת המשיבים עד ליום 9.6.2022. 3. ביום 7.7.2022, בד בבד עם הגשת הערעור על פסק הדין, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, בגדרה מבוקש להורות על המשך עיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט קמא עד להכרעה בערעור. לשיטת המבקשת, סיכויי הערעור טובים. נטען, בין היתר, כי קביעת בית משפט קמא שמדובר בעסקת השקעה היא שגויה, במיוחד נוכח הסתמכותו על גרסה מאוחרת של המשיבים, התנהלות המשיבים והמודעות לפרטי העסקה, מאווייהם המוצהרים, לשיטתם, שלא לשלם מס רכישה, והעובדה שלא הוכיחו כי הכספים האמורים הם החזר תשלום בקשר לעסקת ההשקעה שביצעו; כי שגה בית המשפט בהחלטתו לאכוף חוזה (בעל פה) פסול, שכן לא מתקיימות לטענתה הנסיבות החריגות המצדיקות כן; וכי מכל מקום, ככל הנראה קיימת מניעה להעברת המניות לפקודת המשיבים מבלי להציג תחילה אישורי פקיד שומה. באשר למאזן הנוחות נטען כי הוא נוטה בבירור לטובת המבקשת, והיענות לבקשה תאפשר שמירה על המצב הקיים, כפי שזה התקיים משך שנים רבות. כמו כן, נטען כי בקבלת הבקשה לא יהיה כדי לגרום נזק ממשי למשיבים שכן עיכוב הביצוע הוא לתקופה קצובה של בירור הערעור, המשיבים ממילא "מובטחים" באמצעות המניות, והמבקשת מתחייבת שלא לבצע בהם דיספוזיציה, ו/או לשעבד את חשבון הבנק בו הם מוחזקים, ו/או להפקידם בקופת בית המשפט או בידי נאמן. נטען כי חבילת המניות נשוא פסק הדין מהווה כ-4.6% מהונה המונפק של חברת ליבנטל, ומקנה למחזיק בה זכות הצבעה באסיפת בעלי המניות והשפעה על יחסי הכוחות בחברה. לשיטתה, העברת חבילת המניות עשויה להוביל לפגיעה בחברה, בפעילותה השוטפת, בשער המניה ובשוויה. 4. המשיבים טענו כי דין הבקשה להידחות. לשיטתם, מלכתחילה המבקשת מנועה מהגשת הבקשה, שכן בחרה להגיש את הבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית משפט קמא, וטרם ניתנה החלטתו לאחר שהמשיבים הגישו תגובתם ביום 9.6.2022, כפי שהורה בית המשפט. קרי, המבקשת הגישה את הבקשה לשתי ערכאות שונות, המצריכות את תשובת המשיבים, ושתיהן עדיין תלויות ועומדות. לגופו של עניין נטען כי הטענות העובדתיות שהמבקשת מעלה בבקשתה נסתרו זה מכבר על ידי המשיבים ונדחו מפורשות על ידי בית משפט קמא; כי מרבית הטענות המשפטיות לא נטענו על ידה ומהוות הרחבת חזית אסורה; וכי באשר למאזן הנוחות, המבקשת לא הצביעה ולו על טעם אחד המטה את מאזן הנוחות לטובתה. 5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, וכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף לאמור בפסקה 7 להלן. נקודת המוצא היא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה או פסק הדין עליהם מערערים (ראו תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). על המבקש לחרוג מכלל זה מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לקבלת הבקשה. ההלכות הנוגעות ל"מקבילית הכוחות" הנוהגת בבקשות לעיכוב ביצוע ידועות ולא מצאתי להרחיב עליהן במסגרת זו (ראו, בין היתר, ע"א 9630/17 יניב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ , בפסקה 6 והאסמכתאות שם (28.1.2018) להלן: עניין יניב ); ע"א 7733/21 איי.בי.סי הנדסה, ייצוא ייבוא ושיווק (1995) בע"מ נ' וייס , פסקה 9 (26.12.2021)). עוד יוזכר כי הנטל להראות שביצוע פסק הדין ימנע מלהשיב את המצב לקדמותו מוטל על מבקש עיכוב הביצוע, הנדרש לבסס טענותיו בעניין זה (עניין יניב , פסקה 7). 6. במקרה דנן, ובלי לקבוע מסמרות לעניין סיכויי הערעור, נראה כי פסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט קמא מתבסס בראש ובראשונה על אימוץ ממצאי גרסת המשיבים, וזאת לאחר שבית משפט קמא שמע עדויות מטעם הצדדים ונדרש לראיות שהוגשו. מכל מקום, כידוע, "אבן הבוחן העיקרית בסעד זמני בערעור היא שיקולי מאזן הנוחות" (בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומית – נציבות המים , פסקה 12 (6.4.2006)). נקבע לא אחת שעל המבקש להוכיח כי ככל שפסק הדין לא יעוכב, הרי שהוא ייתקל בקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו. ודוק, לא די בהפרחת טענות כלליות, אלא על המבקש להציג תשתית ראייתית ועובדתית לתמיכה בטענותיו (ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא שיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc (חברה זרה) , פסקה 14 (10.3.2014)). בענייננו, גם אם 4.6% ממניות חברת ליבנטל יועברו למשיבים ואלה יממשו זכות הצבעה הנתונה לכל בעל מניות באסיפה כללית, או את זכותם לקבל דיבידנד, אין בכך כדי לגרום למצב בלתי הפיך אם יתקבל הערעור. ובכלל, חברת ליבנטל היא חברה ציבורית, ולמבקשת אין "זכות עמידה" לטעון בשמה. 7. אי לכך, הבקשה נדחית. עם זאת, וכדי לאיין את החשש האמור, עם ולאחר העברת המניות למשיבים, ניתן בזאת צו האוסר על המשיבים לבצע דיספוזיציה ב-464,400 המניות, וזאת עד להכרעה בערעור ובערעור שכנגד או עד להחלטה אחרת, לפי המוקדם. לא מצאתי להורות למבקשת להפקיד ערבות בנקאית להבטחת נזקיהם של המשיבים אם יידחה הערעור וערך המניות ירד עד למועד פסק הדין בערעור. אם וככל שייגרם למשיבים נזק עקב איסור הדיספוזיציה, הרי שיהיה עליהם להוכיח כי היו מוכרים את מניותיהם אילולא איסור הדיספוזיציה ולהוכיח את גובה הנזק, ועניין זה, אם בכלל, יצריך ממילא הליך נפרד. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046240_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4624/22", "ע\"א 9630/17", "ע\"א 7733/21", "ע\"א 8374/13" ]	748,575
741,122	בבית המשפט העליון ע"א 4624/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: יוסף לוינסקי ושות' בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שחר דבש 2. רוני בן דוד 3. שמעון אדרי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 26.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046240_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4624/22" ]	748,576
737,542	בבית המשפט העליון רע"א 4625/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: רון יעקב נענה נ ג ד המשיב: רון כץ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.7.2021 בת"א 19615-03-21 שניתנה על-ידי כבוד השופטת העמיתה ש' דותן בשם המבקש: עו"ד נדב יריב החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיב יגיש את תשובתו עד יום 31.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046250_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4625/22" ]	748,577
739,491	בבית המשפט העליון רע"א 4625/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: רון יעקב נענה נ ג ד המשיב: רון כץ בקשה מטעם המשיב, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תשובה עד ליום 14.8.2022 בשם המבקש: עו"ד רונן שחר החלטה כמבוקש וכמוסכם, עד יום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046250_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4625/22" ]	748,578
737,353	בבית המשפט העליון בג"ץ 4626/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: מפקד חטיבת שומרון – אל"מ רועי צוויג עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו החלטה 1. לתגובת המשיב עד ליום 7.9.2022. 2. לא מצאתי לנכון ליתן צו ביניים בעת הזו. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046260_F03.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4626/22" ]	748,579
742,135	בבית המשפט העליון בג"ץ 4626/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: מפקד חיטבת שומרון – אל"מ רועי צוויג בקשה למתן ארכה מטעם המשיב בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד שרון אבירם החלטה בנסיבות העניין, ניתנת בזאת ארכה כמבוקש. המשיב יגיש תגובתו עד ליום 26.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046260_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4626/22" ]	748,580
737,736	בבית המשפט העליון ע"א 4627/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערערים: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח ומר אלי שפלר, רו"ח נ ג ד המשיבה: קוסט פורר גבאי את קסירר ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 4.5.2022 בת"א 51721-03-20, שניתן על ידי כב' השופט מ' אלטוביה בשם המערערים: עו"ד יאיר ליבוביץ; עו"ד ליאור בוק החלטה המשיבה תשיב לערעור עד יום 23.10.2022. ישיבת דיון מקדמי בערעור תתקיים בפניי ביום 27.11.2022 בשעה 11:30. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046270_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4627/22" ]	748,581
737,432	בבית המשפט העליון רע"א 4628/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: משה וינברג נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 7.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 12.7.2022. ככל שלא תוגש התנגדות לבקשה עד למועד האמור, הערובה תופקד עד ליום 14.7.2022 כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046280_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4628/22" ]	748,582
741,655	בבית המשפט העליון רע"א 4628/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: משה וינברג נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.5.2022 בע"א 19249-11-21 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא א' ואגו, השופט י' פרסקי והשופטת פ' גילת כהן בשם המבקש: עו"ד אבירם ציקוושוילי, עו"ד איריס ביבי החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.5.2022 (ע"א 19249-11-21, סגן הנשיאה א' ואגו , השופט י' פרסקי והשופטת פ' גילת-כהן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריית גת מיום 26.8.2021 (ת"א 46375-07-19, השופט הבכיר א' אדם ). 2. ברקעה של הבקשה שבפני עומד סכסוך בין רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ), לבין המבקש בקשר למקרקעין בשטחי המועצה האזורית יואב (להלן: המקרקעין ). המקרקעין שגודלם הוא כ-19 דונם, הם חלק מחלקה גדולה יותר, אשר הוחכרה לחברה שהמבקש היה בעל מניות בה. כאשר החברה התפרקה הסכימו בעלי המניות על תשריט לחלוקת הזכויות בחלקה ביניהם. בהתאם לחלוקה זו, ביום 3.5.2010 חתמו רמ"י והמבקש על חוזה חכירה (עיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה) ביחס למקרקעין, אשר תוקפו מיום 1.9.2005 למשך 49 שנים (להלן: חוזה החכירה ). במסגרת החוזה התחייב המבקש לרשום את החכירה בלשכת רישום המקרקעין. לצד זאת, הודגש בחוזה כי לרמ"י אין "כל אחריות לתכנון החלוקה או קבילותה התכנונית" (סעיף 30 לחוזה החכירה). עוד צוין כי "החוכר מצהיר כי ידוע לו ששטח המגרש וגבולותיו אינם סופיים וכי עלולים לחול בהם שינויים כתוצאה משינויים בתכנון על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הסדר קרקעות וכיוצא באלה" (סעיף 20(א) לחוזה החכירה). 3. בעקבות סכסוך בין בעלי המניות שהובא לפתחו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום 7.2.2018 ניתן תוקף להסכמת הצדדים שלפיה למבקש עומדת זכות לפעול לרישום המקרקעין, כפי שמופיע בתשריט החלוקה (ת"א 33845-08-16). בפסיקתה שניתנה בהמשך לכך ביום 26.3.2019, צוין כי פסק הדין חל רק על הצדדים להליך, וכי בעלי המניות האחרים אינם נותנים את הסכמתם בשם מי שלא צורף להליך. יובהר כי רמ"י לא הייתה צד להליך זה. 4. ביום 31.12.2018 פנה המבקש לרמ"י על מנת שזו תחתום על תשריט החלוקה כדי שניתן יהיה לרשום את החכירה במקרקעין על שמו. עוד בטרם ניתנה תשובתה של רמ"י לגוף הדברים, ביום 18.7.2019 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום, למתן צו עשה כנגד רמ"י, המורה לה לחתום על תשריט החלוקה לצורך רישום המקרקעין כחלקה נפרדת בלשכת רישום המקרקעין. בכתב הגנתה טענה רמ"י כי לא ניתן לחתום על התשריט כפי שהוגש לה, בין השאר משום שבמקרקעין מתוכננת "דרך גישה" אשר מהווה מקרקעי ייעוד, זאת בהתאם לתכנית מפורטת 225/03/6 משנת 1981 (להלן: התכנית המפורטת ). מנגד, המבקש טען כי הדרך אינה עוברת במקרקעין וכי ממילא חלה במקום תכנית מתאר מקומית משנת 2006 (251/02/6) (להלן: תכנית המתאר ) , הגוברת על התכנית המפורטת, ואשר בה הדרך אינה מופיעה. 5. בית משפט השלום דחה את תביעת המבקש וקבע כי על-פי המצב התכנוני החל על המקרקעין, עוברת בהם דרך סטטוטורית, ולכן סירובה של רמ"י לחתום על תשריט החלוקה נעשה כדין. בית משפט השלום אימץ את עדותה של עובדת המועצה האזורית יואב, אשר הגישה תעודת עובד ציבור, ולפיה על המגרש חלה תכנית בה מסומנת דרך. במישור הפרשני, נקבע כי תכנית המתאר המאוחרת אינה כוללת הוראות מפורטות ואינה מבטלת את הדרך המופיעה בתכנית המפורטת. עוד קבע בית משפט השלום כי יש לבחון את המקרקעין לפי המצב התכנוני, ודחה את טענת המבקש שיש לתת משקל לעובדה שהמקרקעין אינם משמשים בפועל לצרכי ציבור. לצד זאת, בית משפט השלום העלה הסתייגויות ביחס להתנהלותה של רמ"י מול המבקש, ונמנע מלפסוק לה הוצאות. 6. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וזה נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי לא מצא להתערב בקביעות העובדתיות הנוגעות לקיומה של דרך סטטוטורית, והדגיש כי רמ"י פעלה בסבירות ובתום לב עת בסרבה לחתום על תשריט החלוקה, נוכח העובדה שלשיטתה קיימת בחלקה דרך סטטוטורית. 7. בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש מדגיש כי שתי הערכאות שדנו בעניינו הכירו בבעייתיות שאליה נקלע. לטענתו, בקשתו מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם של הצדדים, שכן עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי כי יש בידי רמ"י להחכיר קרקעות אשר לפי גרסתה מהוות מקרקעי ייעוד. עוד טוען המבקש כי לא היה מקום לשקילת שיקולים של סבירות ההחלטה בגדרי הליך אזרחי, ולחלופין כי סירובה של רמ"י לחתום על התשריט לוקה בחוסר תום לב. בנוסף, המבקש טוען כי היה על בית המשפט המחוזי להתערב בממצאים העובדתיים של בית משפט השלום, ככל שאלה נגעו לקבילותה של תעודת עובד הציבור שהוגשה ולשאלת קיומה של תכנית לדרך במקרקעין. 8. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה כי דינה להידחות, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת מבלי להיזקק לתגובתה של רמ"י . הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". על אף שהמבקש ניסה לשוות כסות עקרונית לבקשתו, מצאתי כי הבקשה נטועה בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ונסבה בעיקרה על שאלות עובדתיות אשר נדונו והוכרעו על-ידי הערכאות הקודמות, בין השאר לגבי קיומה של "דרך" במקרקעין, ולכן אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית . כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין . בהקשר זה, אשוב ואזכיר, בגדר למעלה מן הצורך, כי הסכמת בעלי המניות ביחס לחלוקה אינה מחייבת את רמ"י, שלא הייתה צד לאותו הליך. 9. סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות. ניתנה ותוקנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046280_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4628/22", "בע\"א 19249-11-21", "ע\"א 19249-11-21", "ת\"א 46375-07-19", "ת\"א 33845-08-16" ]	748,583
737,737	בבית המשפט העליון בש"א 4629/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. עבד אלוחיד נסאר 2. הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פרי ירוחם חברה לביטוח בע"מ 2. עבד אלוחיד נסאר בקשה להעברת מקום דיון ואיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד יצחק לוזון החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 26927-03-22 המתנהל בבית משפט השלום ברחובות, עם הדיון בתאד"מ 50852-02-22 המתנהל בבית משפט השלום בעכו. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 26927-03-22 (שלום רחובות) יועבר לבית משפט השלום בעכו ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 50852-02-22. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046290_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4629/22" ]	748,584
737,484	בבית המשפט העליון רע"א 4630/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: אסתר זבורוב נ ג ד המשיב: עמיאל לוי בקשה מיום 7.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 21.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046300_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4630/22" ]	748,585
738,841	בבית המשפט העליון רע"א 4630/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: אסתר זבורוב נ ג ד המשיב: עמיאל לוי בקשה מיום 7.7.2022; הודעה מטעם המערערת מיום 21.7.2022 החלטה בהינתן אינדיקציה לקשיים כלכליים ובהיעדר תשובה מטעם המשיב, ראיתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה והפקדת ערובה בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046300_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4630/22" ]	748,586
741,916	בבית המשפט העליון רע"א 4630/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: אסתר זבורוב נ ג ד המשיב: עמיאל לוי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 27.04.2022, בע"א 41791-03-22 (כב' השופטת מ' בן-ארי ) בשם המבקשת: בעצמה החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"א 41791-03-22 (השופטת מ' בן-ארי ), מיום 27.4.2022. במסגרת פסק הדין נדחה הערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון בת"ט45751-07-21 (הרשמת הבכירה ל' ירון ), מיום 17.1.2022, בגדרו דחה בית המשפט את התנגדות המבקשת לביצוע שטר, והורה על שפעול הליכי הוצאה לפועל כנגדה. זאת, בשל הימנעות המבקשת מהפקדת סכום של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט, שנקבעה כתנאי לדיון בהתנגדות. הרקע 1. הבקשה שלפניי עניינה בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגד המבקשת לפני למעלה מ-30 שנה , ביום 16.10.1990, בגין שיק על סך 5,138 ₪, החתום לכאורה על ידי המבקשת כמושכת, לפקודתו של המשיב, ונושא תאריך 26.7.1989 (להלן: התיק ). 2. בחלוף כשלושים שנה ממועד פתיחת התיק, ביום 30.6.2021, הגישה המבקשת התנגדות לביצוע השטר, וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. המבקשת טענה, בין היתר, כי סכום של 5,000 ₪, מתוך סכום השיק הכולל, נפרע בדרך של תשלום סכום זה, במזומן, למשיב. פסק הדין החלקי וההחלטה שניתנו על ידי בית משפט השלום 3. ביום 5.12.2021 קיים בית משפט השלום (הרשמת הבכירה ל' ירון ) דיון בהתנגדות המבקשת ובבקשה להארכת מועד הגשת ההתנגדות. במסגרת דיון זה ניתן " פסק דין חלקי " הכולל למעשה פסק דין חלקי והחלטה, כדלקמן: בית המשפט דחה את התנגדות המבקשת ביחס לסכום של 138 ₪ מאחר שלפי טענת המבקשת בוצע תשלום של 5,000 ₪ בלבד (פסק הדין החלקי); וקבע ביחס לסכום שנותר, 5,000 ₪, כי יש לברר את הטענה בדבר תשלום סכום זה לפרעון השיק, וזאת בכפוף להפקדת סכום של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום, קרי – עד ליום 4.1.2022 (ההחלטה). לעניין התניית מתן הרשות למבקשת להתנגד לביצוע השיק בהפקדת הסכום האמור, בית משפט השלום נימק את החלטתו, כדלקמן: "בנסיבות מושא העניין, ראיתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת הסך של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת בהינתן שלא שוכנעתי כי ההתנגדות הוגשה במועד. בהקשר זה אבהיר כי המבקשת נמנעה מלציין את המועד המדויק בו נודע לה אודות הליכי ההוצאה לפועל, שנפתחו נגדה עוד בשנת 1990, הן במועד חקירתה והן במסגרת תצהירה. אוסיף כי בחקירתה של המבקשת נשאלה האם הגישה בקשה מטעמה לתיק ההוצאה לפועל בשנת 1996, ולא מצאתי כי בתשובתה שללה האמור." 4. זה המקום לציין כי בהחלטתו זו הלך בית משפט השלום כברת דרך ארוכה, לפנים משורת הדין, לטובת המבקשת, בהינתן השיהוי יוצא הדופן בהגשתה של ההתנגדות. לעניין זה יצוין כי בעת מתן ההחלטה האמורה, הונחה בפני בית המשפט ראיה לכאורה לפיה המבקשת ידעה על פתיחת התיק עוד בשנת 1996. היום, במסגרת הבקשה שלפניי, ראיה זו הפכה לעובדה, שכן המבקשת בעצמה מאשרת כי היא הגישה באותה השנה בקשה לביטול צו הבאה ותסקיר במסגרת התיק שנפתח כנגדה. 5. על אף זאת, המבקשת נמנעה מהפקדת הסכום האמור במסגרת הזמן שקבע בית משפט השלום. במקום לבצע את ההפקדה, ובכך לאפשר את קיום ההליך בעניין התנגדותה של המבקשת ואת שמיעת טענותיה לגופן, נקטה המבקשת בשורה ארוכה של צעדים פרוצדוראליים, כפי שיתואר להלן. מפסק הדין החלקי וההחלטה (מיום 5.12.2021) ואילך 6. ביום 14.12.2021 הגישה המבקשת לבית משפט השלום " בקשה לביטול ההחלטה ", בה מבוקש לבטל הן את פסק הדין החלקי והן את ההחלטה מיום 5.12.2021. 7. בינתיים, הגיע המועד האחרון שקבע בית משפט השלום לביצוע ההפקדה (4.1.2022). או אז, באותו היום, הגישה המבקשת בקשה להארכת המועד שנקבע להפקדת הסכום האמור, וזאת בשל עיכוב בהסדרת ייצוגה המשפטי על ידי הלשכה לסיוע משפטי. אגב, יוער כי הקשר שבין תואנה זו לבין אי-ביצוע ההפקדה אינו ברור. באותו היום, התקבלה החלטת "פתקית" בעניין, בה צוין כי: " לא צורפה עמדת הצד שכנגד ". 8. בהמשך, ביום 11.1.2022, הגישה המבקשת לבית משפט השלום " בקשה דחופה בהיעדר של תגובה למתן החלטה ", בה נטען כי המשיב נמנע מלהגיב לבקשה להארכת מועד ההפקדה שהגישה המבקשת, ומשכך יש לקבל החלטה בעניין גם בהיעדר תגובתו. 9. ביום 13.1.2022 דחה בית משפט השלום (הרשמת הבכירה ל' ירון ) את בקשתה של המבקשת לביטול ההחלטה, וזאת מן הטעם כי, הלכה למעשה, מדובר בערעור על פסק הדין ועל ההחלטה של בית משפט השלום מיום 5.12.2021. כמו כן, בהחלטה נפרדת שניתנה באותו היום, דחה בית משפט השלום (הרשמת הבכירה ל' ירון ) את בקשתה של המבקשת להארכת מועד ההפקדה, וקבע כי: " ככל שלשיטת המבקשת חל שינוי נסיבות בגינן מבוקשת הארכת מועד להפקדת הסכום האמור, עליה לצרף תצהיר לתמיכה בנטען בבקשה בצירוף אסמכתאות מתאימות ". תצהיר ואסמכתאות כאמור לא הוגשו על ידי המבקשת, וההפקדה לא בוצעה. 10. ביום 17.1.2022 הגיש המשיב " בקשה לדחיית ההתנגדות ". באותו היום, קבע בית משפט השלום בפסק דין (הרשמת הבכירה ל' ירון ) כי מאחר שטרם בוצעה ההפקדה, יש לדחות את התנגדות המבקשת לביצוע השטר בסכום של 5,000 ₪, ולהורות על שפעול הליך ההוצאה לפועל כנגדה. 11. בהמשך, ביום 10.2.2022, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור (רע"א 24485-02-22) על פסק הדין וההחלטה שנתן בית משפט השלום ביום 5.12.2021, בטענה כי טענות המבקשת לגופה של החבות לא נסתרו. 12. בהחלטתו מיום 6.3.2022, דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ו' פלאוט ) את בקשת רשות הערעור של המבקשת, משמצא כי החלטת בית משפט השלום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה, מן הטעמים שפורטו באותה החלטה, התקבלה תוך הפעלה סבירה של שיקול דעת המוקנה לבית המשפט, ועל כן אין להתערב בה. כמו כן, בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בפסק הדין אשר דחה את ההתנגדות ביחס לסכום של 138 ₪, מן הטעם שניתן לכך בפסק הדין. 13. משלא השלימה המבקשת עם ההחלטה האמורה מיום 6.3.2022, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי, ביום 20.3.2022, ערעור בזכות (ע"א 41791-03-22) על פסק הדין של בית משפט השלום מיום 17.1.2022, במסגרתו התבקש ביטול פסק הדין הדוחה את התנגדותה של המבקשת לביצוע השטר משלא בוצעה ההפקדה, וכסעד נלווה, ביטול ההחלטה מיום 13.1.2022 שדחתה את הבקשה לקבלת ארכה במועד ההפקדה. 14. בפסק דינו המנומק מיום 27.4.2022, שהינו מושא הבקשה שלפניי, דחה בית המשפט המחוזי (השופטת מ' בן-ארי ) את הערעור. נקבע כי מאחר שבית המשפט המחוזי כבר נדרש לעניין דחיית ההתנגדות בסכום של 138 ₪ במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה, לא קמה למבקשת זכות השגה נוספת בעניין זה לבית משפט מחוזי. באשר לערעור המבקשת בעניין דחיית התנגדותה בסך של 5,000 ₪, בית המשפט המחוזי הסביר כי משעה שהמבקשת לא הפקידה את הסכום שנקבע, דחיית הבקשה כמוה כפסק דין הנתון לערעור בזכות. בית המשפט עמד על הקושי הקיים בכך שבית משפט מחוזי יידרש לנושא שכבר נידון בפסק דין של אותה הערכאה (במסגרת ההחלטה מיום 6.3.2022, אשר דחתה את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי). מכל מקום, חזר וקבע בית המשפט כי אין להתערב בעניין ולהידרש לגופן של טענות המבקשת, וזאת משום שההוראה בדבר ההפקדה מאזנת כראוי בין העיכוב המשמעותי שבהגשת ההתנגדות, לבין זכותה של המבקשת להישמע. בקשת רשות הערעור דנן מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה טוענת המבקשת, בין היתר, כי הערכאות השונות שדנו בעניינה לא עסקו באף שלב בטענות הנוגעות לעצם חבותה. במסגרת טענות אלה, המבקשת מצביעה על קיומם של פגמים שנפלו בתיק ההוצאה לפועל, לטענתה, ביניהם: סכום החוב הנטען בתיק שולם במלואו למשיב, ומשכך, המשיב הגיש את הבקשה לביצוע השטר בתרמית ותוך הטעיית לשכת ההוצאה לפועל; השיק ניתן למשיב כחלק מעסקה שנערכה בין בעלה לשעבר של המבקשת לבין המשיב, ולמבקשת אין כל קשר לעניין; המבקשת לא ידעה על קיומו של השיק והיא איננה מי שחתמה עליו בפועל; לא נמסרה לידי המבקשת הודעת אזהרה על פתיחת התיק כנגדה. על בסיס טענות אלה טוענת המבקשת כי אין מקום לאפשר את ביצוע השטר כנגדה. דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטות ובפסקי הדין שניתנו בעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בקבלת תגובה. 16. כידוע, רשות ערעור ב-"סיבוב שלישי", תינתן במקרים חריגים, בהתקיים לפחות אחד משני התנאים החלופיים הבאים: (1) המקרה מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים; (2) מתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי )). בבקשת רשות הערעור שלפניי, כלל לא ניסתה המבקשת לשכנע כי טענותיה עומדות באחד מתנאים אלה. ממילא, לא מצאתי כי יש בנטען בבקשה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". 17. אוסיף ואעיר כי חלק ניכר מטענות המבקשת בבקשה שלפניי, הן טענות הנוגעות לעצם חבותה של המבקשת בפרעון השטר. המבקשת טוענת כאמור כי טענות אלה לא נידונו באף שלב, ומכאן שיש לדון בהן כעת. טענות אלה הינן למעשה טענות הנוגעות להתנגדות עצמה. ברם, משהתנגדות זו תלויה ברשות בית המשפט, משרשות זו הותנתה בהפקדה, ומשההפקדה מעולם לא בוצעה – ברי כי לא היה מקום לדון בטענות אלה לגופן בהליכים הקודמים, כמו גם בהליך שלפניי. בהקשר זה, אזכיר אפוא עובדות יסוד ועובדות מיוחדות למקרה דנן: על חייב בתיק הוצאה לפועל, המתנגד לביצוע שטר כנגדו, לזכות תחילה ברשות בית המשפט להתגונן (ראו: סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל ); וגם: תקנה 20(א) לתקנות סדר הדין). האפשרות להגשת בקשה לקבלת רשות זו תחומה בזמן (ראו: סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, הקובע מגבלת זמן של שלושים ימים, מיום המצאת האזהרה, להגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר). בענייננו, כאמור, כנגד המבקשת הוגשה בקשה למימוש שטר, במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח לפני כ-30 שנה. בנסיבות אלה, ומשהמבקשת לא הגישה בקשת התנגדות למימוש השטר במסגרת מגבלת הזמן הנתונה, מתן הרשות להתגונן תלוי במתן ארכה. בית משפט השלום מצא לנכון ליתן ארכה למבקשת, ולאפשר לה להתגונן ביחס למרבית סכום השטר (5,000 ₪), בשל טענותיה לגופו של עניין. זאת, על אף השיהוי יוצא הדופן בהגשת התנגדותה של המבקשת, וספק רב לגבי קיומו של הסבר מספק לכך. אולם, לאור שיהוי זה, מצא לנכון בית משפט השלום להתנות את רשותה של המבקשת להתגונן בתנאי – הפקדת סך של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט. תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי: " בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה ". שיקול הדעת שמקנה התקנה, לגבי אם ובאילו תנאים לתת רשות להתגונן, הוא רחב. החלטת בית משפט השלום להתנות את מתן הרשות למבקשת להתגונן בהפקדה (של סכום קטן ביחס לסכום הכולל של החוב המעודכן בתיק) הייתה סבירה לחלוטין, ואף הקלה עם המבקשת. החל מנקודת זמן זו, הייתה זו המבקשת, שבמחדלה, המלווה בשורה של צעדים פרוצדוראליים שפורטו לעיל, הביאה לאי-קיום התנאי שקבע בית המשפט, ומכאן למתן פסק הדין נגדה ולדחיית התנגדותה. בנסיבות אלה, לא רק שלא מתעוררת כל שאלה המתאימה להידון ב-"סיבוב שלישי", אלא שגם בטענת המבקשת כנגד הלגיטימיות של התוצאה לפיה טענותיה לא נשמעו באף שלב לגופן, אין בה כל ממש. 18. עוד אתייחס לטענה נוספת של המבקשת, שנטענה לראשונה במסגרת הבקשה שלפניי, לפיה החלטת בית המשפט מיום 13.1.2022, בעניין הפגמים שנפלו בבקשתה להארכת מועד ההפקדה, לא התקבלה אצלה עד ליום 23.1.2022 (קרי, רק לאחר מתן פסק הדין מיום 17.1.2022, אשר דחה את התנגדות המבקשת ביחס לסכום של 5,000 ₪). אף על כך אין למבקשת להלין. זאת שכן, המבקשת נמנעה מביצוע ההפקדה, למרות שידעה כי המועד האחרון להפקדה חלף, ולמרות שידעה כי לא ניתנה החלטה כלשהי שהאריכה את מועד ההפקדה. האחריות לוודא שלא תצא המבקשת וידיה על ראשה, אם וכאשר תידחה בקשתה, הייתה מוטלת על כתפייה של המבקשת, ואין לה להלין אלא על עצמה. 19. על בסיס כל האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות. משלא נתבקשה תשובת המשיב, ובהתחשב בנסיבותיה האישיות של המבקשת, אין צו להוצאות . ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046300_L03.docx שס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4630/22", "בע\"א 41791-03-22", "רע\"א 24485-02-22", "ע\"א 41791-03-22" ]	748,587
737,317	בבית המשפט העליון בג"ץ 4631/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: נתן רוזנבלט נ ג ד המשיב: שר השיכון והבינוי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 31.8.2022; בעת הזו לא ראיתי ליתן סעד ארעי וזאת בהתחשב בסד הזמנים שנקבע לתגובה, ובהיעדר פירוט מספק בנוגע למסגרת הזמנים של ההגרלה נושא העתירה ולהשלכות הכלכליות של הקפאתה (על בסיסן תחושב הערבות הכספית שתוטל על העותר במקרה של מתן סעד זמני). ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046310_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4631/22" ]	748,588
741,749	בבית המשפט העליון בג"ץ 4631/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: עו"ד נתן רוזנבלט נ ג ד המשיב: שר השיכון והבינוי בקשה לדחיית העתירה על הסף בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט; עו"ד נועה רוזנברג החלטה מתגובת המשיב מיום 31.8.2022 עולה שביחס להגרלות נושא העתירה נראה שעסקינן ב"מעשה עשוי"; כמו-כן, על-פניו יש ממש בטענת המשיב לפיה העתירה חסרה תשתית משפטית ועובדתית וכן שהיא לוקה באי מיצוי הליכים, וזאת בנוסף לכשלים הנוספים בעתירה עליהם עמד המשיב בבקשתו לדחיית העתירה על הסף; נוכח האמור, העותר יודיע עד ליום 8.9.2022 האם הוא עומד על עתירתו. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046310_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4631/22" ]	748,589
742,672	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4631/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותר: עו"ד נתן רוזנבלט נ ג ד המשיב: שר השיכון והבינוי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין השופט א' שטיין: 1. כמתואר בעתירה, העתירה שלפנינו הוגשה לאחר שהעותר ביקש לרשום את בנו להגרלת "דיור בהנחה" בעיר בית שאן, אולם גילה כי במסגרת ההגרלה מוקצות 80% מהדירות המוגרלות "לבני המקום". כן גילה העותר, לטענתו, שלבני המקום אשר יזכו בהגרלה יוענק מענק בסך 40,000 ש"ח. כבר באותו זמן בו גילה העותר על ההטבות המוקנות לבני המקום פנה העותר ליועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון "והתריע בפניה על האפליה הקשה". בחלוף שלושה ימים, ובהיעדר תגובה לגופם של דברים, הגיש העותר את העתירה שלפנינו – וזאת, כך נטען, נוכח סד הזמנים שנקבע לסיום ההגרלה. 2. במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו להורות למשיב, שר הבינוי והשיכון, להתייצב וליתן טעם: "(1) מדוע לא יבטל הקצאת 80% מהדירות בהגרלה הנוכחית לבני המקום בבית שאן; (2) מדוע לא יורה לבטל לחלוטין את ההטבות לבני מקום בכל ההגרלות, או לחילופין לצמצם ולקבוע אמות מידה סבירות וידועות; (3) מדוע לא יחיל הסדר כלשהו גם למתגוררים במקומות שאין בהם אפשרות כלל להשתתף כבן מקום." 3. העתירה הוגשה, כך לדברי העותר עצמו, "בקצרה ובתמציתיות יתרה, ללא ציוני חוקים וציטטות כמקובל". ואכן, עסקינן בעתירה תמציתית במיוחד. במסגרת העתירה נטען כי בכל הגרלות דיור בהנחה מוקצה חלק מסוים מהדירות לטובת "בני המקום", וכי מדיניות זו מהווה "אפליה ברורה ומדברת בעד עצמה". דברים אלו נטענו באופן כללי, ללא הפנייה למקור הנורמטיבי עליו מסתמך העותר, ואף ללא טיעון סדור ביחס לטענה שעסקינן באפליה אסורה. 4. לאחר עיון בעתירה הוריתי למשיב להגיב לה. חלף הגשת תגובה לגופם של דברים הגיש המשיב בקשה לדחיית העתירה על הסף, הנושאת לא פחות משבע עילות (להלן: הבקשה ) , והן: (1) ביחס להגרלה בבית שאן – נטען כי עסקינן במעשה עשוי, שכן ההגרלה כבר הסתיימה; (2) היעדר מוחלט של תשתית משפטית או עובדתית; (3) היעדר עותר קונקרטי – שכן העותר טוען שהעתירה אינה נוגעת אליו, כי אם לבנו אשר לא צורף כעותר; (4) העותר לא צירף משיבים רלבנטיים – הנרשמים להגרלה בבית שאן, ולמצער, הנרשמים בטרם הוגשה העתירה; (5) אי מיצוי הליכים; (6) אי צירוף תצהיר הולם; (7) קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים. 5. לאחר עיון בבקשה זו, הוריתי לעותר להודיעני האם עודנו עומד על העתירה –זאת, מאחר שעל-פניו ביחס להגרלה נושא העתירה נראה שעסקינן ב"מעשה עשוי"; וכן כי לכאורה – אם לא למעלה מכך – יש ממש לפחות בחלק מטענותיו הנוספות של המשיב, אם לא בכולן. 6. ביום 13.9.2020 הגיש העותר תגובה מטעמו לבקשה. בנוגע לטענת ה"מעשה עשוי" השיב העותר כי ניתן לפסוק גם ביחס להגרלה שכבר התקיימה, ושממילא העתירה אינה מופנית להגרלה זו דווקא, כי אם למדיניות הכללית של המשיב. בנוגע לטענה בדבר היעדר תשתית משפטית התייחס העותר בתגובתו לסעיף 4.7.9 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, אליה הפנה המשיב בבקשתו, וטען טענות משפטיות, אשר לא בא זכרן בעתירה, לפיהן החלטת מועצת מקרקעי ישראל אינה חוקית. כן התייחס העותר לחלק מעילות-הסף הנוספות אותן העלה המשיב בבקשה. 7. דין העתירה להידחות על הסף. 8. מבלי לקבוע מסמרות, נראה על-פניו כי העתירה מעלה סוגיה משפטית ראויה לבירור – זאת, אם לא לוקחים בחשבון את התנהלותו הנוכחית של המשיב. ברם, מהתנהלות זו לא נוכל להתעלם; ולאחר ששמנו גם אותה על כפות המאזניים, נוכחנו לדעת כי העתירה שלפנינו אינה האכסניה הראויה לבירור הסוגיה. כפי שהסביר השופט מ' חשין : "ב"כאב הפרט" [כאבו של עותר הטוען לזכותו-שלו – א.ש] נלך עם עותר יד ביד ונעזור לו כמיטבנו; ואילו אם יבוא לפנינו עותר ובפיו "כאב האומה" או "כאב העולם", ראוי הוא כי נדקדק עמו, למצער בראשיתה של הדרך. עותר כעותרים שלפנינו עשה עצמו שליח הציבור, ועליו הטורח והדאגה שפרקו יהיה נאה וקולו יהיה נעים ודבריו יהיו דברים." (ראו: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון ויושב ראש ועדת החקירה לבדיקת אירועי הטבח בחברון , פ"ד מח(3) 573, 601 (1994)). 9. בענייננו, וכפי שטען המשיב, העתירה נעדרת תשתית משפטית ועובדתית ממשית המאפשרת דיון ממצה בסוגיה. דוגמה לכך היא התייחסותו של העותר להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, אשר ניתנה רק במסגרת תגובתו לבקשה, ולא במסגרת העתירה גופה, ואשר נוסחה באופן בלתי-ממצה (בלשון המעטה). אכן, ייתכן שבמידה והעותר היה מבקש "לזעוק את כאבו" שלו, פגמים אלה לא היה מביאים בהכרח לדחייתה של העתירה. אולם, בהינתן שהעותר מבקש להיות עותר ציבורי; וביתר שאת, אחרי שידענו כי ההגרלה נושא העתירה היא בבחינת "מעשה עשוי" – אין מקום לאפשר את הדיון בסוגיה העקרונית בשעה שלא מונחת לפנינו עתירה שלמה ומבוררת אשר מציגה "דבר דבור על אופניו". 10. נוכח האמור לעיל, העתירה שלפנינו אינה ראויה לשמש עתירה ציבורית; משאין מחלוקת על כך שהעתירה אינה עוד מגלה עניין אישי, הרי שדינה להידחות על הסף. בנסיבות אלו, לא ראיתי לנכון לדון בשאר העניינים אשר הועלו על ידי בעלי הדין מזה ומזה. 11. סוף דבר – העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח באלול התשפ"ב (‏14.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22046310_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4631/22", "בג\"ץ 2148/94" ]	748,590
737,433	בבית המשפט העליון בש"א 4632/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פקיד שומה עפולה נ ג ד המשיבה: מנדינגו בע"מ בקשה מוסכמת מיום 7.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"מ 53528-01-16 מיום 8.5.2022, וזאת עד ליום 11.9.2022. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046320_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4632/22" ]	748,591
737,589	בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים בקשה מיום 7.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף בקשת המבקשים להארכת מועד להפקדת ערובה עד ליום 10.7.2022, הערובה טרם הופקדה. המבקשים יסירו מחדלם ויפקידו את הערובה עד ליום 17.7.2022, שאם לא כן יובא ההליך לפניי לשם מחיקתו. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4636/22" ]	748,595
737,854	בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים המשך טיפול החלטה ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי לצורך סיווגו בהחלטתו של כב' השופט נ' סולברג מיום 12.7.2022. הצדדים רשאים להגיש עמדתם באשר לאופן הסיווג ההליך שבכותרת – אם כערעור או כבקשת רשות ערעור – עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4636/22" ]	748,596
737,933	בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. ג'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים 3. אומיימה עיזאת פאהום בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.4.2022 בע"ר 22450-12-21 שניתן על-ידי כבוד השופט ע' טאהא בשם המבקשים: עו"ד אליאנה ג'יריס אסעד החלטה התיק יועבר ללשכת הרשמות, לצורך סיווג ההליך. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046360_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4636/22" ]	748,597

738,171

בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשה נוספת לקביעת דיון דחוף בעתירה ובקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה 1. לא מצאתי לנכון לקבוע את העתירה לדיון בעת הזו. 2. במסגרת תגובתם יתייחסו המשיבים גם לצו הביניים שנתבקש במסגרת הבקשה כאן. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F02.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4568/22" ]

748,445

740,150

בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה לפנים משורת הדין ולמרות האיחור בהגשת הבקשה, ראיתי לנכון להעתר לה לנוכח הארכה הקצרה שנתבקשה. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4568/22" ]

748,446

740,422

בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה כמבוקש; העותרת רשאית להגיש תשובה מטעמה אשר לא תעלה על 3 עמודים, וזאת עד ליום 16.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4568/22" ]

748,447

740,661

בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה בקשת העותרת להגשת תשובה לתגובת המשיבים בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מתניה רוזין החלטה 1. בתשובה שתוגש תתייחס העותרת, בין היתר, לאפשרות לבוא על מבוקשה אצל ועדת המחירים ולשם כך להגיש לוועדה בקשה סדורה; כמו כן תבהיר העותרת את מקור החובה המשפטית לקבל היתר לשירותי טחינה. 2. בשל הצורך ליתן הבהרות כאמור מוארך בזאת מועד הגשת התשובה עד ליום 21.8.2022. אורכה של התשובה לא יעלה על 4 עמודים. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F06.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4568/22" ]

748,448

741,772

בבית המשפט העליון בג"ץ 4568/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרת: אם החיטה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שר האוצר 3. שרת הכלכלה והתעשייה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי ליכט; עו"ד איל מנדלבאום בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מתניה רוזין החלטה 1. העתירה תיקבע לדיון לפני מותב תלתא בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן. 2. לאור העובדה שהמוצר המפוקח תחת צו הפיקוח הנוכחי, אשר חל בעניינה של העותרת, הוא קמח החיטה הכשר לפסח, ולא אי-אלו ממרכיביו, נראה, לכאורה, כי אין בכוחו של צו הפיקוח כדי להגביל את אפשרותה של העותרת לספק שירותי טחינה לחיטה אשר תסופק לה על ידי לקוחותיה. אספקת שירותים כאמור אינה מגיעה, לכאורה, כדי הפרת הצו – מה גם שהעותרת התחייבה שלא לגבות עבורם מלקוחותיה מחירים העולים על עלותם היחסית של שירותי הטחינה אשר נקבעה בהוראות צו הפיקוח, ואת התחייבותה זו רשמתי לפניי. אשר על כן, ניתן בזאת סעד ארעי המתיר לעותרת לספק את שירותי הטחינה בתנאים האמורים לעיל ובכפוף למילוי ההתחייבות שנתנה – וזאת, עד למתן החלטה אחרת בתיק זה. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045680_F07.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4568/22" ]

748,449

737,193

בבית המשפט העליון ע"א 4571/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: בועז חביב נ ג ד המשיבים: 1. ניסים חביב 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. איתי פריימן עו"ד 4. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט י. בן-חמו, שופט עמית) שניתנה ביום 16.5.2022 בפש"ר 49033-11-18 בשם המערער: עו"ד ורד גוילי-צולמן החלטה 1. המערער ינמק עד ליום 13.7.2022 מדוע הגיש ערעור בזכות ולא בקשת רשות ערעור. 2. לאחר הגשת תגובת המערער כאמור תתקבל החלטה בנוגע להמשך הטיפול בבקשה לעיכוב ביצוע. 3. ניתן בזאת צו ארעי המורה על עיכוב החלטתו של בית משפט קמא מיום 16.5.2022 עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045710_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4571/22" ]

748,452

737,417

בבית המשפט העליון ע"א 4571/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: בועז חביב נ ג ד המשיבים: 1. ניסים חביב 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. איתי פריימן עו"ד 4. כונס הנכסים הרשמי בקשת המערער מיום 6.7.2022 למתן ארכה להפקדת ערבות בנקאית החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 11.7.2022. היעדר תשובה כמוה כהסכמה. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045710_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4571/22" ]

748,453

738,424

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4571/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב המערער: בועז חביב נ ג ד המשיבים: 1. ניסים חביב 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. איתי פריימן, עו"ד 4. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט עמית י' בן חמו) שניתנה ביום 16.5.2022 בפש"ר 49033-11-18; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המערער: עו"ד ורד גוילי-צולמן פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט העמית י' בן חמו ) אשר ניתנה ביום 16.5.2022 בגדרו של פש"ר 49033-11-18, ואשר נקבע בה כדלקמן: זיכרון הדברים שבמסגרתו העניק לכאורה המשיב 1, מר ניסים חביב (להלן: החייב ), את זכויותיו במקרקעין הידועים כגוש 17398 חלקה 61 באדמות המועצה המקומית יבנאל שעליהם בנוי בית מגורים דו משפחתי (להלן: המקרקעין ) לאחיו, מר בועז חביב, המערער שלפנינו, בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב, עו"ד איתי פריימן, הוא המשיב 3 לפנינו (להלן: הנאמן ); הערת האזהרה שנרשמה לטובת המערער על זכויותיו של החייב במקרקעין (להלן: הערת האזהרה ) בטלה כלפי הנאמן; וכן הזכויות הרשומות בנסח הרישום על שמו של החייב בכפוף למשכנתא מוקנות לנאמן. הרקע לערעור 2. החייב והמערער הינם הבעלים של מחצית מהזכויות במקרקעין (כל אחד מהם רשום כבעלים של רבע מהזכויות). ביום 17.9.2018 נרשמה הערת אזהרה לטובת המערער על זכויותיו של החייב במקרקעין. כחודש לאחר מכן הגיש בנק דיסקונט בקשה לפירוק חברה שבבעלות החייב וכחודשיים לאחר מכן, ביום 21.11.2018, הגיש בנק דיסקונט בקשה למתן צו כינוס נכסים נגד החייב – וזאת, בגין חוב נטען בסך של כמיליון ש"ח. ביום 24.3.2019 ניתן צו כינוס נכסים בקשר עם נכסי החייב וביום 5.3.2020 הוכרז החייב פושט רגל והוגשו נגדו תביעות חוב בסכום כולל של כארבעה מיליון ש"ח. 3. ביום 29.7.2020 הגיש הנאמן לבית משפט קמא בקשה למתן הוראות. לטענת הנאמן, בשים לב למועד רישום הערת האזהרה – בסמוך מאוד לקריסת עסקיו של החייב ולתחילת ההליכים נגדו – נראה שרישום הערת האזהרה נעשה במטרה להעדיף את האח על-פני הנושים החיצוניים. בהתאם לכך, ביקש הנאמן מבית משפט קמא לקבוע כי הערת האזהרה "בטלה כלפי הנאמן בהתאם להוראות סעיף 98 ו/או 96(א) לפקודה [פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 – א.ש.]" וכי זיכרון הדברים מכוחו נרשמה הערת האזהרה הוא הסכם למראית עין ודינו בטלות. 4. בתגובה לבקשה, טענו המערער והחייב שביום 1.7.2010 רכש המערער את הזכויות במקרקעין, וביום 22.4.2012 העביר המערער מחצית מהזכויות במתנה לחייב, במטרה שהמערער והחייב ישקיעו במשותף בהקמת מבנה מגורים במקרקעין. בנובמבר 2013 נטלו המערער, החייב ובנות זוגם משכנתה בסך של 700,000 ש"ח לשם מימון הבנייה. כשנתיים לאחר נטילת ההלוואה, הודיע החייב למערער שהוא אינו מעוניין להמשיך ולהשקיע במקרקעין מעבר למה שכבר הושקע, והמערער החליט לרכוש את חלקו של החייב במקרקעין. לפיכך, בתאריך 18.11.2015 נחתם זיכרון דברים בין החייב למערער לפיו תמורת זכויות החייב במקרקעין ישלם המערער לחייב סכום של 600,000 ש"ח אשר ישולמו באופן הבא: 100,000 ש"ח בתוך 30 יום מיום החתימה על זיכרון הדברים; 335,000 ש"ח על-ידי העברת חלקו של החייב בחוב המשכנתא על שם המערער (אין מחלוקת שלא נעשה שינוי ברישום, כך שהמשכנתא עודנה רשומה במשותף על שמותיהם של החייב, של המערער ושל בנות זוגם); והיתרה בסך 165,000 ש"ח תשולם במועדים מאוחרים לפי יכולתו של החייב עד להעברת הזכויות. 5. לטענת המערער והחייב, זיכרון הדברים נחתם בתום לב, והתמורה שנקבעה בו שולמה במלואה על-ידי המערער – חלקה במישרין על-ידו וחלקה באמצעות אחרים. כן נטען שהחל מיום החתימה על זיכרון הדברים המערער נשא באופן בלעדי בעלות הקמת בית המגורים שבמקרקעין, לרבות תשלום המשכנתא, וקיבל לבדו את ההחלטות ביחס למקרקעין. המערער והחייב הדגישו, כי בשנת 2015, בה נערך זיכרון הדברים, החייב היה סולבנטי ולא ניתן היה לדעת שבהמשך הדרך הוא ירד מנכסיו. נטען שהזכויות במקרקעין הרשומות על שם החייב שייכות גם לאשתו מכוח הלכת השיתוף. 6. ביום 16.5.2022, לאחר חקירות המצהירים ועדי המערער והחייב, ולאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם, ניתנה החלטתו של בית משפט קמא בה קיבל את בקשת הנאמן למתן הוראות. 7. בהחלטה נקבע שיש להורות על ביטול הערת האזהרה מכוחו של סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ), שכן הערת האזהרה נרשמה בתוך השנתיים שלפני ההכרזה על החייב כפושט רגל. 8. בנוגע לזיכרון הדברים נקבע שכבר בשנת 2015 החייב היה נתון בקשיים כספיים. בקביעתו זו הסתמך בית משפט קמא על מספר ראיות: (1) עדות אימם של החייב והמערער לפיה בניה היו נתונים בקשיים כלכליים והיא נאלצה לתת להם כספים על-מנת לסייע להם; (2) מהדו"חות הכספיים לשנת 2015 עולה שכבר אז החייב היה חדל פירעון, כאשר באותה שנה החברה שבבעלותו של החייב נטלה הלוואה מבנק מזרחי-טפחות, לה החייב היה ערב באופן אישי, בסך של 1,300,000 ש"ח. בשנת 2015 לבדה צברה החברה שבבעלותו של החייב הפסד בסך של 270,308 ש"ח והיו לה התחייבויות כלפי בנקים שלחלקן היה החייב ערב באופן אישי; (3) כבר בשנת 2013 נטל החייב הלוואה חוץ בנקאית בסך של 500,000 ש"ח; ו-(4) בחקירתו הנגדית אמר החייב: "ב-2015 פניתי לאחי [המערער – א.ש.]. הייתי כבר במשברים כספיים והצעתי לו לקנות את החלק שלי". כן נקבע שהמערער עבד אצל החייב, וחזקה עליו שידע לפחות באופן כללי על קשייו הכספיים ועל חובותיו. 9. בית משפט קמא קבע שזיכרון הדברים הינו הסכם למראית עין – וזאת, בהסתמכו על הראיות הבאות: (1) בחקירתו הנגדית של המערער נאמר ש"חוץ מזיכרון הדברים עשינו חוזה אצל עורך דין, אני חושב. אולי ב-2018. לשאלת בית המשפט אם הצגתי את החוזה בתצהיר שלי, אני משיב שלא." נוכח דברים אלה קבע בית משפט קמא כי ככל הנראה המערער והחייב לא ראו בזיכרון הדברים הסכם מחייב, ובנוסף לזיכרון הדברים הם ערכו הסכם מכר אשר לא צורף כראיה – לא על-ידי החייב ולא על-ידי המערער. בית משפט קמא העיר כי אין זה מן הנמנע שחוזה זה לא צורף מאחר הוא נערך בתוך התקופה של שנתיים לפני ההכרזה על החייב כפושט רגל שלגביה כל העברות הנכסים מתבטלות; (2) בניגוד לאמור בתצהירי החייב והמערער, במהלך החקירה הנגדית הודה החייב שגם לאחר מועד עריכת זיכרון הדברים הוא המשיך לשלם את המשכנתא – הודאה הסותרת את האמור בזיכרון הדברים לפיו המערער הוא זה שיישא בעלויות המשכנתא. החייב טען בחקירתו שלאחר שהיה משלם את המשכנתא המערער היה מעביר לו תשלום במזומן, אולם נקבע שטענה זו הינה עדות כבושה ואין לקבלה; (3) בנוגע לתשלומי החייב למערער, שלטענת המערער והחייב בוצעו על-ידי אחרים, קבע בית משפט קמא שהעדים בעניין זה נמצאו בלתי אמינים; (4) על-אף האמור בזיכרון הדברים, החייב לא נגרע מחשבון המשכנתא והוא ממשיך להיות רשום במסמכי המשכנתא כלווה יחד עם בת זוגו והמערער ובת זוגו; וכן (5) למרות שזיכרון הדברים הוא משנת 2015, הערת האזהרה נרשמה רק בשנת 2018. 10. בנוגע לזכויותיה של בת הזוג של החייב במקרקעין נקבע שהחייב ואשתו נישאו בשנת 1984 ועל-כן חל בעניינם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. חוק זה מעמיד לבן הזוג זכות דחויה לאיזון משאבים, שתהא בת מימוש בפקיעת הנישואין, אולם במהלך תקופת הנישואין רשאי כל אחד מבני הזוג לפעול בנכסיו באופן חופשי. העובדה שגם בנות הזוג רשומת כלוות במשכנתא אינה משנה לעניין זה – שכן, כפי שהעיד החייב בחקירתו, הסיבה לרישומן של בנות הזוג היא סירובו של הבנק שרק החייב והמערער יירשמו כלווים כנגד המשכנתא והתעקשותו על כך שגם בנות זוגם תירשמנה כלוות. 11. לסיכום קבע בית משפט קמא כך: "אני קובע שהערת האזהרה אינה תקפה כלפי הנאמן. ההענקה שהוענקה במסגרת זיכרון הדברים הנטען בטלה כלפי הנאמן וכי הזכויות הרשומות בנסח הרישום על שמו של החייב בכפוף לחוב המשכנתא מוקנות לנאמן". 12. נגד החלטת בית משפט קמא הגיש המערער את הערעור שלפנינו. בד-בבד עם הערעור הונחה על שולחננו בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה. הטענות בערעור 13. ביחס לקביעתו של בית משפט קמא לפיה כבר בשנת 2015 חווה החייב קשיים כלכליים טען המערער כדלקמן: בית משפט קמא נתן משקל רב מידי להצהרתה של אם המערער והחייב לפיה החייב אמר לה שהיו בעיות בעסק וביקש ממנה 150,000 ש"ח; בית משפט קמא שגה כשקבע שהחייב היה חדל פירעון בשנת 2015 ולא נתן מספיק משקל לנכסים שהיו בבעלות החייב באותה תקופה; בית משפט קמא שגה בקבעו כי חזקה על המערער שידע על מצבו של החייב; בית משפט קמא שגה כשנתן משקל לחוסר הקוהרנטיות בעדויות המערער והחייב בעניין זה. 14. ביחס לקביעתו של בית משפט קמא לפיה זיכרון הדברים היה חוזה למראית עין טען המערער את הטענות הבאות: בית משפט קמא שגה כשקבע שזיכרון הדברים הוא חוזה למראית עין בשל כך שגם לאחר החתימה על זיכרון הדברים המשיך החייב לשלם את תשלומי המשכנתא; בית משפט קמא שגה כשלא נתן משקל לראיות אחרות שהוצגו לפניו, כדוגמת חשבוניות שונות מהן עולה שהמערער נשא בעלויות הבניה לאחר חתימת זיכרון הדברים; לא הוצגו בפני בית משפט קמא "אותות מרמה" שרק על בסיסן ניתן לקבוע שחוזה הינו למראית עין; העובדה שנחתם הסכם מכר בין החייב והמערער בשנת 2018 אינה שוללת את תוקפו ומעמדו של זיכרון הדברים משנת 2015; בהתאם לפסק הדין בע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק) , פ"ד לג(2) 281 (1979), במקרה בו מוכחת גמירת דעת ביחס לזיכרון דברים יש לראות בזיכרון הדברים חוזה מחייב לכל דבר. נטען שבענייננו הוכחה גמירת דעת ביחס לזיכרון הדברים. 15. בנוגע לקביעתו של בית משפט קמא לפיה לרעיית החייב אין זכויות במקרקעין נטען (לראשונה במסגרת הערעור) שנוצר בענייננו "שיתוף ספציפי" בזכויות החייב במקרקעין. בעניין זה נטענו טענות עובדתיות שלא נטענו לפני בית משפט קמא, בין היתר בנוגע לטיב מערכת היחסים שבין החייב לרעייתו ולמשמעותו לעניין כוונת שיתוף ספציפית, וכן למשמעות היותה של רעיית החייב רשומה כלווה כנגד המשכנתא. דיון והכרעה 16. לאחר עיון במסמכים שהונחו לפניי, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים – וזאת, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 17. הטענות שהועלו על-ידי המערער, כל כולן, נטענו ביחס להכרעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. עיון בפסק הדין מגלה כי הכרעותיו אלה של בית המשפט מפורטות ומנומקות כדבעי ומתבססות על הראיות שהוצגו לפניו – ובפרט, על התרשמותו השלילית מעדויותיהם של החייב, של המערער ושל בני משפחתם, אשר נמצאו על-ידו בלתי אמינות לחלוטין ורוויות סתירות. הלכה היא עמנו כי "בית המשפט שלערעור לא יטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה המבררת והמבוססים על מארג הראיות ושמיעת העדויות לפניה באופן בלתי אמצעי" (ראו: ע"א 8329/16 טרנס אטלס בע"מ נ' אליהו פרחי בדי ריפוד בע"מ , פסקה 16 (4.6.2018) והאסמכתאות שם). בענייננו לא נמצא טעם המצדיק חריגה מכלל יסודי זה. 18. למעלה מן הצורך, אבקש להוסיף ולהעיר מספר הערות. 19. בנוגע למצבו הכלכלי של החייב בשנת 2015 עיקר טענתו של המערער נוגעת למשקל שנתן בית משפט קמא להצהרתה של אם המערער. מעבר לכך שמדובר בקביעה עובדתית מובהקת של מהימנות אשר אין סיבה להתערב בה, המערער מתעלם מהצהרתו של החייב עצמו, עליה עמד בית משפט קמא, ולפיה: "ב-2015 פניתי לאחי. הייתי כבר במשברים כספיים והצעתי לו לקנות את החלק שלי" (ההדגשה הוספה – א.ש.). 20. המערער והחייב הסתירו את העובדה שהם חתמו בשנת 2018 (בתוך התקופה בה העברת נכסים בטלה בהתאם להוראות סעיף 96(א) לפקודה) על הסכם מכר בו העביר החייב את זכויותיו במקרקעין למערער. אין חולק על כך שלהסכם המכר יכולה הייתה להיות משמעות רבה לענייננו. כך, למשל, ניתן היה לראות מהסכם המכר כיצד הצדדים עצמם התייחסו לזיכרון הדברים, והאם ראו בו חוזה מחייב או שמא התעלמו ממנו; כך גם ניתן היה לבחון האם ההסכמות שבהסכם המכר משנת 2018 תואמת במדויק את האמור בזיכרון הדברים; שאם לא כן, הרי שהחייב והמערער עצמם לא ראו את עצמם מחויבים לזיכרון הדברים. מובן שגם לו היה מוצג הסכם המכר, לא היה בכך, בהכרח, כדי לסייע לטענת המערער והחייב בנוגע לזיכרון הדברים, אולם הסתרתו של זיכרון הדברים פועלת, בהכרח, לחובתם . יפים לעניין זה דברי השופטת ה' בן עתו בע"א 548/78 פלונית נ' פלוני , פ"ד לה(1) 736, 760 (1980): "דרך זו שנקט אותה המחוקק מקורה בכלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה." 21. לא זו אף זו. המערער והחייב פעלו באופן אקטיבי על-מנת ליצור מצג לפיו הערת האזהרה נרשמה מכוח זיכרון הדברים – ורק מכוחו. כך, למשל, בסעיף 15 לתגובת המערער לבקשה למתן הוראות נאמר "בתאריך 12.11.18 שילמה תמר חביב את מס השבח בעסקה דנן במקום החייב בסך של 50,000 ש"ח" (ההדגשה הוספה – א.ש.) זאת על-אף שמס השבח שולם בעקבות החתימה על הסכם המכר ולא מכוח זיכרון הדברים. לכך מצטרפים שקריהם של החייב והמערער לפני בית משפט קמא. כך, ובין היתר, החייב אישר שבניגוד לנאמר בתצהירו ובתצהיר המערער, מי ששילם את תשלומי המשכנתא עד לשנת 2017 הוא החייב עצמו; כך גם המערער הצהיר כי "לאחר חתימת זיכרון הדברים [...] כל ההתנהלות וההשקעות הנוספות בעניין הבית הייתה מיום חתימת זיכרון הדברים ואילך רק של המשיב [המערער לפנינו – א.ש] ואשתו ובשיקול דעתם הבלעדי", אולם בחקירתו הנגדית של המערער התברר שהחייב הוא זה שליווה את כל תהליך הבניה של הבית. 22. לטעמי-שלי, בנסיבות דנן, די בכך שהוכח באותות ובמפותים כי החייב והמערער שיקרו לבית משפט קמא בנושאים המשתייכים לליבת המחלוקת כדי לדחות את כל טענותיהם (ראו השוו: ע"א 765/18 חיון נ' חיון , פסקאות 34-23 (1.5.2019)). 23. עם זאת, ייתכן שסיווגו של זיכרון הדברים כ"חוזה למראית עין" אינו מדויק. זאת, מאחר ש" חוזה למראית עין הינו חוזה שקיימת לגביו אי התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לעיסקה, לבין רצונם וכוונותיהם האמיתיות. בעוד שכלפי חוץ, מסכימים הצדדים על הסדר משפטי מסוים שיחול ביניהם, כוונתם האמיתית היא שונה, וקיים פער בין המצג החיצוני המשקף את רצונם, לבין כוונתם האמיתית הכמוסה. פער זה נועד להשיג תכלית מסוימת. היסוד העיקרי בחוזה למראית עין הוא, אפוא, " קיומה של הסכמה סמויה בין הצדדים, אשר באה במקום ההסכמה הגלויה, שהיא אך למראית עין " (ע"א 3725/08 חזן נ' חזן , פסקה 24 (3.2.2011); כן ראו: ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי , פ"ד לג(2) 576, 581 (1979); בג"ץ 6900/17 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 8 (18.6.2018); גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 301 (מהדורה רביעית, 2019)). בענייננו-שלנו, ספק בעיניי אם כוונת החייב והמערער הייתה להציג באמצעות זיכרון הדברים מצג שווא של חוזה – שכן אם זה היה המצב, נראה היה שהצדדים היו חותמים על הסכם מכר. מעבר לכך, האינדיקציות השונות עליהן עמד בית משפט קמא ומהן נלמד שהצדדים בפועל לא קיימו את החוזה מצביעות על היעדר גמירת דעת ביחס לזיכרון הדברים. מסתבר יותר בעיניי הוא שזיכרון הדברים אכן היה זיכרון-דברים במובנו המקובל, שלב ביניים במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, ולא מסמך אשר נועד ליצור מצג שווא לפיו נכרת חוזה. זיכרון הדברים לא היה אפוא "חוזה למראית עין": הוא כלל לא היה בגדר חוזה . דבריי אלה נאמרים בבחינת למעלה מהצורך, שכן בהינתן שהמערער לא הוכיח שב-2015 החייב היה כשר פירעון גם מבלי להיזקק למקרקעין; ומשנקבע שהמערער לא רכש את המקרקעין בשנת 2015 בתום לב ובתמורה בת-ערך, הרי שבכל מקרה, ההענקה אשר בה קא עסקינן – גם אם הייתה מתרחשת באמת – הייתה בטלה כלפי הנאמן מכוח האמור בסעיף 96(ב) לפקודה. 24. בנוגע לטענה לפיה הייתה "כוונת שיתוף ספציפית" מצד החייב לאשתו ביחס למקרקעין – הרי שטענה זו נטענה לראשונה במסגרת הערעור דנן, בעוד שבהליך לפני בית משפט קמא נטען על-ידי המערער ש"הזכויות הרשומות ע"ש החייב בבית המגורים ביבניאל הן זכויות המשותפות לו ולאשתו מכח הלכת השיתוף ו/או חזקת השיתוף " (ההדגשה הוספה – א.ש.); וכך נטען גם על-ידי החייב. מדובר בטענה המצריכה הוכחה; ומשלא נטענה בפני בית משפט קמא, איני רואה מקום להידרש לה – זאת, גם לאור העובדה שהחייב עצמו לא טען לכך. למעלה מהצורך, אציין שזיכרון הדברים נערך בין החייב למערער, ללא נשותיהם, וללא כל הסתייגות לפיה ה"רכישה" נעשית רק ביחס למחצית מהזכויות. במילים אחרות: המערער והחייב עצמם התייחסו אל המקרקעין כאל נכס הנקי מזכויות נשותיהם. 25. סוף דבר – הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה לא נעשה צו להוצאות. הצו הארעי אשר הורה על עיכוב החלטתו של בית משפט קמא מבוטל בזאת. ניתן היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045710_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4571/22", "פש\"ר 49033-11-18", "בע\"א 158/77", "ע\"א 8329/16", "בע\"א 548/78", "ע\"א 765/18", "ע\"א 3725/08", "ע\"א 630/78", "בג\"ץ 6900/17" ]

748,454

737,905

בבית המשפט העליון ע"א 4575/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. משה סלמן שלמה 2. יחזקאל מגן 3. יואב שנהב נ ג ד המשיבים: 1. דניס חכים 2. עמנואל סגל 3. לשכת רישום מקרקעין המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 17.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045750_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4575/22" ]

748,458

738,622

בבית המשפט העליון עע"מ 4584/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: ברכה ברנרד נ ג ד המשיבים: 1. ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז תל אביב 2. רשות הרישוי של הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב 3. עיריית תל אביב-יפו 4. דובינסקי דניאלה ואמלוג 5. בר דוד לוסי 6. רוסו לוי קרן אמירה 7. לוי מוטי מרט 8. גור שמרית 9. אירה מטוס 10. חממה אסף 11. סיטן מרגלית 12. שבורון זיוה 13. נועם פרמונט ומיכל גינטי 14. יהב בר דנה 15. בר ארן 16. מיכל להב 17. אקשטין דן 18. שרעבי זיוה ודקל צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערת תגיש את סיכום טענותיה עד יום 19.10.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 19.12.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 4. המערערת תגיש סיכומי תשובה, אם היא חפצה בכך, עד ליום 19.1.2023 בהיקף של עד 2 עמודים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 19.10.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 24.5.2023 בשעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045840_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4584/22" ]

748,468

738,817

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4585/22 ע"פ 4679/22 ע"פ 4704/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב 1 ב-ע"פ 4585/22 והמערער ב-ע"פ 4679/22: 1. ספואן אבואל ערדאת המשיבים 3-2 ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4704/22: 2. שאדי חאמד 3. מחמוד סבטק קנאנה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022 שניתן על ידי השופט ד' פיש תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.07.2022) בשם המערערת ב-ע"פ 4585/22 והמשיבה ב-ע"פ 4679/22 ו-ע"פ 4704/22: עו"ד ארז בן-ארויה בשם המשיבים ב-ע"פ 4585/22 והמערערים ב-ע"פ 4679/22 וב-ע"פ 4704/22: עו"ד יונתן דדון פסק דין השופט י' אלרון : 1. לפנינו שלושה ערעורים מזה ומזה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) ב-ת"פ 35822-08-21 מיום 24.5.2022. האחד , ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על ספואן אבואל ערדאת, שאדי חאמד, מחמוד סבטק קנאנה (להלן: ספואן , שאדי ו- מחמוד בהתאמה או המשיבים ); והאחרים , ערעורי המשיבים נגד חומרת עונשם. המשיבים, כולם, הורשעו על פי הודאתם בעבירת התפרעות, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, ופזיזות באש ובחומר לקיח. בגין הרשעתם בעבירות אלו, נידונו המשיבים לעונשי מאסר בפועל, כך שעל ספואן ושאדי הוטלו 24 חודשים, ועל מחמוד הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן 2. כמתואר בכתב האישום המתוקן, האירועים המפורטים בו התרחשו בעיצומו של מבצע "שומר חומות", במהלכו התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני. כתב האישום המתוקן מונה שני אישומים, כדלקמן: האישום הראשון – ביום 11.5.2021 בשעה 23:00 לערך, הגיעו המשיבים יחד עם אחרים, ובסך הכל התקהלו יחדיו כ-20 אנשים (להלן יחד: הפורעים ), באזור חניון הממוקם מאחורי בניין ברחוב העצמאות בחיפה, כאשר חלקם עוטים מסכות על מנת למנוע אפשרות לזהותם. הפורעים נכנסו למעבר סמוך, כאשר ברשות חלק מהם בקת"בים ואבנים. באותה עת, ברחוב העצמאות בחיפה, עברו שני רוכבים (להלן: רון ו- דניאל ), רון נהג באופנוע ודניאל מאחוריו בקטנוע, כשעליו תלוי דגל ישראל. משדניאל נדרש לעצור בשל רמזור אדום, התקרבו אליו שני אנשים שזהותם אינה ידועה ובעטו בו. דניאל ירד מהקטנוע והלך משם רגלית, והשניים לקחו את מפתח הקטנוע ועזבו את המקום. כאשר דניאל חזר והתקרב לקטנוע, אנשים שזהותם אינה ידועה זרקו לעברו בקבוקי זכוכית. בשלב זה, רון אשר הספיק להתרחק בנסיעתו, חזר אל המקום בו היה דניאל, והשניים הזיזו את הקטנוע אל קרבת חנות סמוכה. אולם מיד לאחר מכן, הגיח אחד מהפורעים (להלן: אסכאפי ) והצית את הקטנוע שעלה באש ונשרף. בעוד רון ניסה להתרחק, אסכאפי יידה לעברו שני בקת"בים בוערים, אחד מהם פגע בקסדה שעל ראשו, והקסדה והמעיל החלו לעלות באש. אנשים שהיו בקרבת מקום, מיהרו אל רון וכיבו את האש. במקביל, אדם בשם יאזן החזיק בידו בקת"ב בוער ויידה אותו לעבר רון ודניאל, אז חולצתו של יאזן החלה לבעור בשל הבקת"ב שהחזיק בידו, וחבריו הפורעים, וביניהם שאדי ומחמוד עזרו לכבותה. בגין האמור, יוחסה למשיבים עבירת התפרעות, לפי סעיפים 152 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). האישום השני – בשעות הלילה שבין 12.5.2021 עד 13.5.2021, המשיבים נסעו יחדיו ברכב ברחבי חיפה, כאשר עמם אסכאפי , יאזן ואדם נוסף בשם עומר . סמוך לחצות בשכונת הדר בחיפה, הרכב נעצר, יאזן החזיק בלוק זיקוקים וניסה להדליקו, ואסכאפי שהיה מחוץ לרכב, לקח את בלוק הזיקוקים שהודלק וכיוון אותו לעבר רכב שחלף בכביש. ברקע, מי מהמשיבים והנוספים שהיו ברכב השמיעו מילות גנאי וקללה, אחד מהם אמר "אללה אכבר וברוך השם", וברכב התנגן השיר "קאדימון" בו ישנם ביטויים לאומניים עוינים ואלימים. שאדי הסריט במכשיר הפלאפון שלו את הדלקת הזיקוקים והשימוש בהם, והעביר את הסרטון לאחרים. כמתואר בהמשך, המשיבים והנוסעים הנוספים המשיכו לנסוע ברכב, אז הבחינו בקטנוע שהיה בדרכו לבצע משלוח מזון. ספואן שהיה נהג הרכב, נסע מאחורי הקטנוע, קרוב אליו, כשהוא מהבהב באורות הרכב וצופר באופן רצוף. הנהג נאלץ להיצמד למדרכה ועצר את הקטנוע (להלן: רן ). מחמוד יצא מהרכב ואמר לו "יהודי... אתם לא נכנסים לכאן יותר. זאת השכונה שלנו". אז יצאו מהרכב שלושה נוספים, חלקם דחפו אותו ואחד אף היכהו באמצעות אבן. לבקשת רן כי יניחו לו, אמר לו אחד מהם באוחזו באבן בידו "סתום את הפה יהודי... זה אזור שלנו". רן סובב את גופו וקיבל מכה בשכמו שגרמה לו לחבלה ולכאב, כאשר אחר היכהו בצלעותיו תוך שימוש במקל, ואסכאפי הדליק זיקוק בקרבתו. בשלב זה, יאזן עלה על הקטנוע ונסע מהמקום, ובהמשך החביאו עד אשר הקטנוע הגנוב אותר כשבועיים לאחר מכן. המשיבים גם הם נכנסו לרכב ונסעו מהמקום. במהלך האירוע המתואר לעיל, חלק מהמשיבים והנוספים עטו מסכות על פניהם, ושאדי הסריט את עיקרי האירוע במכשיר הפלאפון שלו והעביר את הסרטון לאחרים. נוכח מעשים אלו, יוחסה למשיבים עבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) ו-31 לחוק; ועבירת פזיזות באש ובחומר לקיח, לפי סעיפים 338(א)(3) ו-29 לחוק. ההליך בבית המשפט המחוזי 3. המשיבים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר הדין, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, הם שמירה על שלטון החוק ובטחון הציבור והפרט, וכן שמירה על הגוף והקניין. בהינתן הרקע למעשים – תקופת מבצע צבאי והפרות הסדר שהתרחשו באותה העת, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים היא גבוהה . בהתייחסו לאישום הראשון, בית המשפט המחוזי נתן דעתו למידת מעורבותם של המשיבים וציין כי אלו היוו דמויות משנה במסכת האירועים המתוארת, כאשר אף "לא ברורה מידת התכנון", כלשון גזר הדין. באשר לאישום השני, צוין כי המשיבים הסתובבו וחיפשו אחר קורבן מזדמן, באופן המלמד כי קיים רכיב תכנון לביצוע העבירות, אולם עדיין חלקם היחסי קטן משמעותית מחלקם של האחרים שנכללו בתיאור העובדות בכתב האישום, שכן הואשמו בסיוע בלבד לעבירת השוד. בית המשפט המחוזי הוסיף והפנה לפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022) (להלן: עניין אסווד ), שם נקבע כי יש ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן בו בוצעו עבירות התפרעות, עת האוכלוסייה האזרחית הייתה נתונה למתקפת רקטות, במקביל להתעוררות של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות נגד כוחות הביטחון, אזרחים יהודים וערבים. עם זאת, צוין כי בשונה מעניין זה, במקרה דנן המשיבים לא הואשמו בעבירות שבוצעו ממניע גזעני. לצד האמור, בית המשפט קבע כי אופי העבירות בשילוב התקופה בה בוצעו, מלמדים על הנזק המשמעותי שהיה צפוי מביצוע העבירות, ומשכך היה על המשיבים לדעת את הפסול במעשיהם ולהימנע מהם. נוכח אלו, ומשבית המשפט המחוזי ראה בשני האישומים כשני אירועים נפרדים, נקבע כי מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, ובגין האישום השני נע בין 9 ל-30 חודשי מאסר. 4. בקביעת עונשם של המשיבים בגדרי המתחם, בית המשפט המחוזי שקל לקולא את הודאותיהם בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות על מעשיהם; כאשר לטובת מחמוד, נשקלה גם העובדה כי לא עומד לחובתו עבר פלילי. זאת, בניגוד לספואן ושאדי, אשר הראשון הורשע בעבר בעבירות סמים והאחרון בעבירת רכוש ותקיפה סתם. 5. בהתחשב בכלל שיקולים אלו, נגזרו על המשיבים העונשים הבאים: בגין האישום הראשון – 8 חודשי מאסר בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת התפרעות, למשך 3 שנים; וקנס בסך 1,500 ש"ח. עונשים אלו הוטלו על כל אחד מהם. בגין האישום השני – הוטלו על ספואן ושאדי 20 חודשי מאסר בפועל, ועל מחמוד, 16 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד ענישה נלווית של 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, למשך 3 שנים; וקנס בסך 3,500 ש"ח. אשר לאופן ריצוי העונשים , נקבע כי חלקם ירוצו בחופף , כך שבסופו של יום ספואן ושאדי ירצו עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, ומחמוד יישא עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים. עיקרי טענות הצדדים בערעור 6. המדינה סבורה כי העונש שגזר בית המשפט קמא על המשיבים "רחוק מלהלום" את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם את מידת האשם הגבוהה הגלומה במעשיהם. נטען כי אף אין בעונש שהוטל על המשיבים כדי לשמש הרתעה אפקטיבית לעבריינים אחרים מסוגם, אף לא לעצמם, והוא אינו מבטא כראוי את אינטרס ההגנה על שלום הציבור. המדינה הרחיבה בסיכומיה על אודות חומרת העבירות אשר בוצעו כחלק מגל מעשי האלימות וההתפרעויות שפקד את המדינה באותה עת. הודגש, כי בליל הראשון לקרות האירועים, המשיבים חברו מיוזמתם לחבורת פורעים שיידתה בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים תמימים שכל "חטאם" היה שהיו יהודים – וכי על אף המניע הגזעני שעמד בבסיס המעשים ועל אף ההסלמה באלימות מצד הפורעים, נותרו המשיבים במקום כחלק מחבורת הפורעים וכחלק מההתפרעות האלימה. למחרת, המשיבים חברו אליהם פעם נוספת, בהיותם הפעם שותפים פעילים למעשים שכללו ירי זיקוקים לעבר רכב חולף, כשאופי ההתבטאויות והמעשים, מלמד בבירור כי הרקע למעשים היה גזעני ולאומני. כן הודגשה תרומתו האינדיבידואלית של כל אחד מהמשיבים בהתייחס לאירוע השני. אשר לספואן, צוין כי הוא שימש כנהג הרכב של התוקפים, הבחין בנפגע העבירה, עקב אחריו ונצמד אליו כך שגרם לו לעצור בצד הדרך; שאדי תיעד בווידאו את מעלליהם של שותפיו במהלך הלילה, קרא קריאות עידוד שהלהיטו את הרוחות, ושלח את הסרטונים לחבריו; ומחמוד, היה הראשון שיצא מהרכב לעבר נפגע העבירה ופנה אליו בדברים שמהם עולה בבירור כי הטעם לתקיפה היה ממניע גזעני. 7. לשיטת המדינה, אף לא ניתן משקל ראוי במלאכת גזירת הדין לנסיבות נוספות, ובכללן – התכנון שקדם למעשים , הן באירוע הראשון הן באירוע השני, המלמד על החלטה מודעת של המשיבים ליטול חלק במעשים האלימים; התקופה שבה בוצעו העבירות , בזמן מבצע "שומר חומות"; והלהיטות שגילו המשיבים בביצוע העבירות, אשר באה לידי ביטוי בהצטברות המעשים; בביצועם לילה אחר לילה, ולאווירה האלימה בה נטלו חלק פעיל. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בהתעלמו מהאופי הגזעני שעמד ביסוד מעשיהם של המשיבים, תוך שצוין כי הגם שלא יוחסה להם עבירה ממניע גזעני שהעונש הקבוע בצדה חמור יותר, בית המשפט נדרש להתייחס לאופי זה של המעשים כנסיבות רלוונטיות לקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ט(5) לחוק. 8. טרם סיום סיכומיה, המדינה עמדה על הקביעה בדבר חפיפת העונשים שהוטלו בגין האירועים השונים, בציינה כי קביעה זו אינה מתיישבת עם עקרון ההלימה בשים לב לחומרת המעשים, וכך בפרט משנזקף לחובת ספואן ושאדי עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בעת שהוא מרצה עונש עבודות שירות. 9. נוכח כל אלו, טענה המדינה כי מתחמי הענישה שנקבעו בעניינם של המשיבים אינם הולמים את חומרת מעשיהם, וכי התוצאה העונשית הסופית בעניין כל אחד מהם, אינה סבירה ואף סוטה במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. על כן, התבקש בית משפט זה להחמיר בעונשיהם באופן משמעותי. בדיון לפנינו, בא כוח המדינה שב וחזר על טיעוניו, ובכלל זה כי האמירות הגזעניות שנאמרו במהלך ביצוע העבירות – בהן המשיבים הודו במסגרת הסדר הטיעון – מהוות נסיבות הקשורות למעשה העבירה, ומשכך היה נדרש להתחשב בהן במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעו, שאינן ממניע גזעני. 10. מנגד, בערעור ספואן על חומרת עונשו, נטען כי העונש שהוטל עליו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בתוך כך, הודגש כי העבירות בוצעו ללא תכנון מוקדם; אף לא ממניע גזעני ומכאן שאין מקום להשוות בין מקרה דנן לבין אירועי התפרעות אחרים על רקע מבצע "שומר החומות" שנעשו ממניעים שכאלה. עוד נטען בהקשר זה, כי חזקה על המדינה ששקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים בטרם החליטה שלא להאשים את ספואן בעבירות ממניע גזעני; כי ההתבטאויות הגזעניות בכתב האישום אינן מיוחסות לו; ועל כן, לא ניתן לקרוא מתוך כתב האישום "את שאין בו". כן הודגש, כי למעט הרשעתו בעבירות סמים, יתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצדיקות כי עונשו יקבע בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו בעניינו. 11. בערעורם של שאדי ומחמוד , נטען בדומה לקו טיעונו של ספואן , לפיו המדינה בחרה שלא להאשימם בעבירות לפי חוק המאבק בטרור או עבירות שבוצעו ממניע גזעני לפי סעיף 144ו לחוק העונשין – ועל כן, אין לייחס להם מניע גזעני בשל הנסיבות החיצוניות המתוארות בכתב האישום. עוד הודגש, כי חלקם של השניים בביצוע העבירות היה מצומצם מאוד; כי העבירות בוצעו ללא שקדם להן תכנון; משכך, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות – לגביהן לא פורט מאומה, נטען כי היה ראוי למקם את עונשם בתחתית המתחם. 12. בדיון שלפנינו, התייצב בא כוחו של ספואן, אשר טען גם בשם המשיבים שאדי ומחמוד. בטיעוניו הרחיב והדגיש כי לא ניתן לייחס לאף לא אחד מהמשיבים מניע גזעני למעשיו, משנדרש להוכיח נסיבה זו מעל לכל ספק סביר; ואף העובדה שהאירועים התרחשו בעת מבצע צבאי – אינה רלוונטית לגזירת הדין, מהטעם שהיא נסיבה חיצונית לביצוע העבירות. אשר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, נטען כי יש להתחשב בהודאותיהם בכתב האישום המתוקן אשר הביאו לחיסכון בזמן השיפוטי. דיון והכרעה 13. הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במידת עונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים שבהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נפלה על פני הדברים טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.7.2022); ע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.7.2022)). המקרה שלפנינו הוא בגדר החריג לכלל, שכן בחינת העונשים שהוטלו על המשיבים בראיית מדיניות הענישה הראויה מעלה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי מקל עמם באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה. על כן, אני סבור כי דין הערעור על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים להתקבל, בעוד שדין הערעורים על חומרתם להידחות, וכך אציע לחברותיי שנעשה. 14. חומרה רבה נודעת לעבירות התפרעויות המונים, אשר מסכנות באופן ישיר וממשי חיי אדם, בריאותו וגופו, ואף עלולות להביא לפגיעות ברכוש וקניין. אי לזאת, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה אשר תרסן ותמנע השתתפות בהתפרעויות אלימות הסוחפות את ההמון ומסבות נזק רב ( עניין אסווד , פסקה 8; ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (13.3.2006)). כך גם באשר לחומרתה הרבה של עבירת השוד, שבבסיסה פגיעה קשה בכבודו, גופו וקניינו של הקרבן, לצד פגיעה בתחושת הביטחון הציבורית (ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקה 11 (23.6.2022)); כאשר לזו אף נתלוותה עבירה נוספת של פזיזות באש ובחומר לקיח, אשר הסכנה הגלומה בה ברורה לכל, וכך ביתר שאת משנעשה שימוש בזיקוקים לעבר רכב חולף. 15. מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום המתוקן מצדיקה אפוא ענישה מרתיעה. בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", שעה שהארץ בערה מבפנים ומחוץ, הן מתקיפות רקטות, והן מהפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, המשיבים ביצעו עבירות חמורות עם המון משולהב על רקע אווירה לאומנית אשר עודדה פגיעה ביהודים. הפורעים אליהם הצטרפו המשיבים, יידו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אזרחים, כאשר אחד מהם הצית והעלה באש קטנוע שהיה שייך לאחד מנפגעי העבירה, ואחר השליך לעבר נפגע העבירה השני בקבוק תבערה אשר התלקח על הקסדה שעל ראשו ומעילו. המעשים הקשים שבוצעו באותו הלילה, לא הרתיעו את המשיבים מלהמשיך להשתתף באירועי אלימות גם בלילה שלמחרת, במהלכו אף נטלו חלק פעיל יותר בביצוע המעשים. חלק מהמעורבים כיוונו בלוק זיקוקים דולק לעבר רכב שחלף בכביש אותה עת, ובהמשך תקפו אזרח לאחר שזיהו אותו כיהודי, ואף שדדו את הקטנוע עליו נהג. אף לא למותר לציין, כי ההתבטאויות שנשמעו בשעת ביצוע המעשים, אשר חלקן אף נאמרו מפי המשיבים, כמו גם השיר שהתנגן ברכב בו נסעו בליל השני, הקורא למעשי אלימות בעזרת נשק על מנת לשחרר את "אדמת בני החורין" – מלמדים אפוא על נסיבותיהן החמורות של ביצוע העבירות. התנהלותם של המשיבים והפורעים האחרים מערערת את הסדר הציבורי ותחושת הביטחון האישי של אזרחים ברחובה של עיר, ואף מלמדת על התנהלות מופקרת של רצון להטיל אימה ופחד. סופו של יום, התנהלות שכזו פוגעת במרקם היחסים העדין שבין האוכלוסייה בישראל על עדותיה ומכתימה ציבור שלם של תושבי הארץ אשר אין להם ולא כלום עם התנהלות בריונית שכזו – ומכאן, הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה. כפי שכבר ציינתי במקרה אחר: "המסר העונשי שיש להשמיע באופן חד וברור הוא כי מעשים מעין אלו, הנעשים על רקע גזעני, הם מן החמורים שבדין ויש להוקיעם מכל וכל – בין אם מדובר בקורבן מהמגזר היהודי, ובן אם הקורבן משתייך למגזר הערבי [...]" (ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה , פסקה 10 (6.3.2022)). 16. אין בידי לקבל את טענת בא כוח המשיבים, כי מאחר שלא יוחסו להם עבירות ממניע גזעני, אין נפקות למשמע הקריאות הגזעניות שנשמעו בעת ביצוע המעשים. ראשית , הוראת סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין אינה מאפשרת ייחוס מניע גזעני לעבירת השוד; שנית , וזה העיקר, עבירות ממניע גזעני נושאות עמן עונש חמור יותר, אלמלא אותן עבירות בוצעו שלא ממניע זה. כך, העונש הקבוע בצדן הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או עשר שנות מאסר, לפי הקל יותר (סעיף 144ו(א) לחוק). בענייננו, לא נטען כי יש לייחס למשיבים את ביצוע העבירות ממניע גזעני כך שיהא להחמיר בעונש בגין מעשיהם מעבר לעונש הקבוע לאותן עבירות בהן הורשעו – אלא כל שטענה המדינה הוא כי יש להתחשב באמירות הגזעניות כחלק מהנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. טענה זו מקובלת עליי – האמירות הגזעניות פורטו בהרחבה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובו אין חולק כי הודו המשיבים. מכאן, שאין מניעה לשקול אמירות אלו בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשעו המשיבים, בשלב קביעת מתחם העונש ההולם בגינן (ע"פ 7171/13 לוגסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (3.2.2015); ע"פ 7220/19 זגורי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (6.2.2020)). 17. לאור האמור, יישום של עקרון ההלימה בענייננו מוליך למסקנה הברורה כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כמו גם מידת האשם המוטלת על המשיבים – מחייבות הטלת ענישה מרתיעה הכוללת רכיב עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. אף לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לחובתם של ספואן ושאדי ניצב עבר פלילי, כאשר הראשון אף ביצע את העבירות בה בעת שהוא מרצה עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ובכך יש כדי להצביע על חומרת התנהלותו העבריינית. 18. בהתחשב בכל אלו, דומה כי בית המשפט המחוזי הקל עם המשיבים יתר על המידה, וזאת בפרט משהורה על חפיפה חלקית של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם בגין האישומים השונים. העבירות אותן ביצעו המשיבים מגלמות חומרה רבה, אלו בוצעו יום לאחר יום, כאשר לפני המשיבים ניצב פרק זמן בו היו יכולים לחדול מדרכם הרעה. בנסיבות אלו, אני סבור כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים, ומכאן שלא היה מקום להורות על חפיפת העונשים (ע"פ 4795/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 24 (7.2.2022)). 19. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כאמור כי דין ערעור המשיבים על חומרת העונש להידחות, ודין ערעור המדינה על קולת העונש להתקבל. בנסיבות העניין, רק בשל הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את מלוא חומרת הדין, אציע לחברותיי כי עונשם של ספואן ושאדי יעמוד על 32 חודשי מאסר בפועל, חלף 24 החודשים שהוטלו עליהם בגזר דינו של בית משפט המחוזי, ועל מחמוד יוטל עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, חלף 20 החודשים שהושתו עליו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון . ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22045850_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4585/22", "ע\"פ 4679/22", "ע\"פ 4704/22", "ת\"פ 35822-08-21", "ע\"פ 901/22", "ע\"פ 2260/22", "ע\"פ 3398/22", "ע\"פ 7211/04", "ע\"פ 1222/22", "ע\"פ 577/22", "ע\"פ 7171/13", "ע\"פ 7220/19", "ע\"פ 4795/21" ]

748,469

737,194

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ. קרשן) מיום 22.3.2022 בפש"ר 052177-10-18 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר החלטה המשיבים יגיבו לבקשה לעיכוב ביצוע ולערעור גופו עד ליום 28.7.2022; זכות תשובה למערער, בכתובים שלא יעלו על שלושה עמודים, עד ליום 11.8.2022. לאחר קבלת התגובות יוחלט על המשך הטיפול בערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע. במכלול הנסיבות לא ראיתי מקום ליתן סעד ארעי. ש ו פ ט _________________________ 22045860_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,470

737,418

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשת המערער מיום 6.7.2022 לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 19.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,471

739,169

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשת המבקש מיום 20.7.2022 למתן ארכות החלטה המשיב 3 רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,472

739,799

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשת המשיב 1 מיום 20.7.2022 למתן ארכות החלטה בהסכמת המשיב 2 והמערער, ובהיעדר תשובה מטעם המשיב 3, הבקשה שבכותרת מתקבלת. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T04.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,473

740,330

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי הודעה מוסכמת מיום 8.8.2022 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל החלטה המשיב 3 יגיב להודעת המערער והמשיבים 2-1 מיום 8.8.2022, שלמעשה הינה בקשה ליתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, וזאת עד ליום 17.8.2022; ככל שהמשיב 3 יתנגד לבקשה, יתייחס בהתנגדותו בפירוט לאמור בסעיף 7 להודעה האמורה. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045860_F05.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,474

740,764

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי המשך טיפול החלטה חרף החלטתי מיום 4.8.2022, מן המזכירות נמסר כי לא הוגשה הודעת עדכון. המשיבים 1 ו-2 יגישו הודעת עדכון לא יאוחר מיום 23.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045860_T06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,475

740,793

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בקשה לארכה להגשת תגובה מטעם המשיב 3 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל בשם המשיב 3: עו"ד עדן גנגינה החלטה המשיב 3 יגיש את תגובתו בהתאם להחלטתי מיום 10.8.2022 עד ליום 25.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045860_F07.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,476

741,490

בבית המשפט העליון ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל בשם המשיב 3: עו"ד עדן גנגינה החלטה 1. במסגרת ההודעה המשותפת מטעם המערער והמשיבים 2-1 מיום 8.8.2022 (להלן: ההודעה ) הודיעו הצדדים האמורים על הסכמות אליהן הגיעו, ובהן הסכמת המשיבים 2-1 בדבר קבלת הערעור. כן נטען בסעיף 7 להודעה שהחוב כלפי המשיב 3 נפרע, ובכל מקרה מדובר בחוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס ומשכך הפטר שיינתן, ככל שיינתן, לא יחול על חוב זה. 2. בהחלטתי מיום 10.8.2022 הוריתי למשיב 3 להגיב להודעה. כן קבעתי שככל שהמשיב 3 יתנגד לקבלת הערעור, עליו להתייחס בפירוט לטענה האמורה לפיה אין בקבלת הערעור כדי להשפיע על זכויותיו. על-אף החלטתי, תגובת המשיב 3 מיום 25.8.2022 נעדרת התייחסות ברורה לטענות שנטענו בסעיף 7 להודעה בנוגע לחוב המערער כלפיו. 3. המשיב 3 יודיע אפוא עד ליום 1.9.2022 האם אכן חובו נפרע, והאם הוא מסכים לטענה לפיה ככל שיינתן הפטר בעניינו של המערער הפטר זה לא יחול על החוב כלפיו; כן יפרט המשיב 3, באופן ברור, מהו הנזק שעלול להיגרם לו, ככל שעלול להיגרם, במידה והערעור יתקבל. ניתנה היום, ‏ב' באלול התשפ"ב (‏29.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045860_F09.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22" ]

748,477

741,852

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4586/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: עופר גרינברג נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד 2. כונס נכסים הרשמי 3. עזרא כדורי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' קרשן) שניתן ביום 22.3.2022 בפש"ר 52177-10-18 בשם המערער: עו"ד רותם שניידר בשם המשיב 1: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 2: עו"ד שמואל מיכאל בשם המשיב 3: עו"ד עדן גנגינה פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' קרשן ) אשר ניתן ביום 22.3.2022 בגדרו של פש"ר 52177-10-18, ואשר הורה על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער. 2. ואלה העובדות הצריכות לענייננו. 3. ביום 26.11.2018 ניתן צו לכינוס נכסי המערער במסגרתו עוכבו ההליכים שעמדו נגד המערער. 4. התנהלותו של המערער, אשר הביאה לכך שבית משפט קמא הורה על ביטול ההליך בעניינו, מפורטת בפסק הדין קמא כדלקמן: "לכל אורך ההליך צבר החייב [המערער – א.ש.] מחדלים וניתנו לו הזדמנויות לתיקון והסרת מחדליו. בדיון שהתקיים ביום 20.12.2021 החלטתי, לא בלי היסוס, לתת לחייב הזדמנות אחרונה בהחלט להתנהל כהלכה בהליך, וכך הוריתי בסייפת ההחלטה: " מובהר לחייב כי אם יימצא שאינו מתנהל כנדרש ממנו בהליך – יבוטל ההליך טרם הדיון הבא ללא כל התראה נוספת. המנהל המיוחד מתבקש לעקוב בדווקנות אחר התנהלות החייב ולהגיש בקשה בהתאם במידת הצורך "." (ההדגשה במקור – א.ש.) 5. לטענת המשיב 3 בהליך שלפנינו, לאחר מתן צו הכינוס נוצר למערער חוב חדש לטובתו בשל דמי-שכירות שהמערער חייב לשלם לו, ולא שילמם. בית משפט קמא הורה על ביטול הליכי גבייה שנקט המשיב 3 נגד המערער – מהטעם שלא ניתן לנקוט בהליכי גבייה נגד חייב בהליך פשיטת רגל בלא אישור בית המשפט – ובעקבות הוראה זו, הגיש המשיב 3 בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל של המערער וכן בקשה לאפשר לו לנקוט הליכים משפטיים נגד המערער כדי לנסות להיפרע ממנו. 6. בהתאם להחלטת בית משפט קמא, הגיב המשיב 2 בהליך שלפנינו, המנהל המיוחד לנכסי החייב – עו"ד שמואל מיכאל (להלן: המנהל המיוחד ) , לבקשת המשיב 3 והצטרף לבקשתו לביטול הליך פשיטת הרגל. זאת, מהטעם שלאחר מתן צו הכינוס צבר המערער חובות נוספים, לרבות חוב פיגורים לקופת ההליך, ואף לא הגיש דו"חות חודשיים מאז נובמבר 2021. המערער בחר שלא להגיב לבקשות הנושה למרות שהבקשות הומצאו לו. 7. בהיעדר תגובה מטעם המערער, ונוכח עמדתו של המנהל המיוחד, הורה בית משפט קמא על ביטולו של הליך פשיטת הרגל. נוכח ההחלטה על ביטול ההליך התייתר הצורך בהכרעה בבקשת המשיב 3 לאפשר לו לנקוט הליכי גבייה נגד המערער. נגד ההחלטה על ביטול הליך פשיטת הרגל הוגש הערעור שלפנינו. 8. עיקר טענותיו של המערער נוגעות לכך שהמחדלים אשר נפלו בהתנהלותו הינם מחדלים ישנים, וכי הוא שינה את אורחותיו. ביחס למחדליו ה"טריים" טען המערער שאלו נגרמו אך בשל אי-הבנה, בין אם מצדו ובין אם מצד המנהל המיוחד. כן טען המערער שביטול הליך פשיטת הרגל יגרום לו לפגיעה אנושה ולא יאפשר לו לחיות את חייו בכבוד מינימלי. 9. לצד הערעור, הונחה לפנינו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין קמא. 10. ביום 6.7.2022 הוריתי למשיבים להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע ולערעור גופו. 11. במסגרת תשובתו של המשיב 3 לערעור טען המשיב 3 שהתנהלותו של המערער רצופה מחדלים שונים, תוך התייחסות, בעיקר, להיווצרות חובותיו החדשים של המערער לאחר מתן צו הכינוס ולמחדלו של המערער אשר בא לידי ביטוי באי-הגשת דו"חות בדבר מצבו הכלכלי במועדים שנקבעו לו. כן ביקש המשיב 3 להסתמך על עמדותיהם של המנהל המיוחד והמשיב 1, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס הרשמי ), אשר הובעו בהליך קמא ו בהן תיארו המנהל המיוחד והכונס הרשמי את מחדליו של המערער. נוכח האמור, טען המשיב 3 שיש לדחות את הערעור. 12. לאחר הגשת תשובת המשיב 3 לערעור הגישו המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד "הודעה מוסכמת" (להלן: ההודעה המוסכמת ). בהודעה זו נאמר כך: "לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים והרבה לפנים משורת הדין בהתחשב בנסיבות החייב, לרבות העובדה שהחוב כלפי המשיב 3 נפרע מידי חודש במסגרת תיק הוצאה לפועל של ביתו [כך במקור] של החייב (...) ומשהמבקש הביע נכונות לשתף פעולה בהליך, הגיעו המשיבים 1 ו-2 והמבקש להסכמות, כדלקמן: א. הערעור יתקבל כך שפסק הדין מיום 22.03.2022 יבוטל והחייב יוחזר להליך. ב. המבקש ימלא באופן דווקני אחר הוראות צו הכינוס, ובכלל זה יפעל לתשלום התשלומים החודשיים ולהגשת דוחות דו חודשיים במועדם בגיבוי מלוא האסמכתאות הנדרשות. ג. הצדדים יפעלו לגיבוש תוכנית פירעון בכפוף לאישור בית משפט קמא, במסגרתה יינתן ביטוי למחדליו של המבקש בהליך. לאור האמור, יתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את המתווה המוצע לעיל ולהורות על החייאת ההליך ללא צו להוצאות." 13. ביחס למשיב 3 נאמר בהודעה המוסכמת כדלקמן: "יודגש כי המשיבים 1 ו-2 סבורים כי בהינתן שהחוב כלפי המשיב 3 נפרע במסגרת תיק ההוצאה לפועל של ביתו [כך במקור] של המבקש, אין לתת משקל לעמדתו. מעבר לכך, מאחר שמדובר בחוב שנוצר לאחר צו הכינוס, כל הפטר שיינתן, ככל שיינתן הפטר, לא יחול על חוב זה." 14. לאחר קבלת ההודעה המוסכמת, הוריתי למשיב 3 להגיש את תגובתו להודעה. כן קבעתי בהחלטתי, כי ככל שהמשיב 3 יתנגד לבקשה לקבלת הערעור בהתאם למתווה המוסכם, יהא עליו להתייחס במפורט לעמדת הכונס הרשמי והמנהל המיוחד באשר לחוב המערער כלפיו. 15. בעקבות החלטתי האמורה, הגיש המשיב 3 תגובה מטעמו בה פירט פעם נוספת אודות מחדליו של המערער. כן טען המשיב 3 שאלמלא בקשתו לביטול ההליך היה צובר המערער חובות נוספים, ואף ייתכן כי הספיק לעשות כן. 16. בהיעדר התייחסות ממצה לטענות הכונס הרשמי והמנהל המיוחד בנוגע לחובו של המערער כלפי המשיב 3 ולפירעונו של חוב זה, הוריתי למשיב 3, פעם נוספת, להתייחס לטענות האמורות, וכן לפרט מהו הנזק אשר עלול להיגרם לו, אם בכלל, מקבלת הערעור בהתאם למתווה המוסכם. 17. ביום 1.9.2022 הגיש המשיב 3 את תגובתו בהתאם להחלטתי האחרונה. בתגובה זו נטען שהמשיב 3 אכן פתח תיק הוצאה לפועל נגד בתו של המערער בקשר עם חובו של המערער כלפיו – בת המערער ערבה לחובו לטובת המשיב 3 – ואף ניתן צו תשלומים בעבור החוב, אולם בת המערער אינה עומדת בצו התשלומים; כן נטען בתגובה שהמשיב 3 מסכים לטענת הכונס הרשמי והמנהל המיוחד לפיה ככל שיינתן למערער צו הפטר, צו זה לא יחול על חובו של המערער למשיב 3 אשר נוצר לאחר מתן צו הכינוס. 18. המשיב 3 התייחס ל"נזקים" רבים שלטענתו ייגרמו לו במידה והערעור יתקבל והליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער ימשיך להתנהל, אולם עיון בהם מגלה שמרביתם כלל אינם נזקים שייגרמו למשיב 3. כך, ובין היתר, המשיב 3 טען ברשימת "נזקיו" שהתנהלות המערער "חוצה גבולות תוך חוצפה אינסופית" ולכן אין לקבל את הערעור; וכן שקבלת הערעור מנוגדת לאינטרס של המערער עצמו, שכן היא תמנע ממנו ללמוד את הלקח מפעולותיו ותתמרץ אותו להמשיך ולפעול בחוסר תום-לב ולצבור חובות חדשים. 19. נראה שחששו העיקרי של המשיב 3 הוא מכך שבמידה וההליך יושב על כנו הוא יעמוד בפני שוקת שבורה. אני סבור שחשש זה אינו מצדיק את דחיית הערעור. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, ככל שחובו של המערער כלפי המשיב 3 נוצר לאחר מתן צו הכינוס – כפי שמסכימים הן המשיב 3 עצמו והן הכונס הרשמי והמנהל המיוחד – הרי שצו הפטר בעניינו של המערער, ככל שיינתן, ממילא לא יחול על חוב זה. בנסיבות אלה, המשיב 3 יהיה רשאי להמשיך לנקוט בהליכי הגבייה לאחר סיומם של הליכי פשיטת הרגל. אכן, עובדת היותו של המערער בהליך פשיטת רגל משמעה שישנה סבירות מסוימת שהמשיב 3 לא יוכל לגבות את מלוא חובו. עם זאת, תוצאה זו נובעת ממצבת נכסיו של המערער אל מול מצבת חובותיו; בהמשך ההליך כשלעצמו אין כדי להשפיע על יכולתו של המשיב 3 לגבות את חובו; והמשיב 3 גם אינו טוען אחרת. ומן הסתם לא מביא שום הוכחה על השיפור האפשרי של מצבת הנכסים מול חובות. 20. אל מול עמדתו של המשיב 3 עומדת עמדתם של הכונס הרשמי והמנהל המיוחד – אשר אמונים, בין היתר, על זכויותיהם של נושיו של המערער במסגרת הליך פשיטת הרגל – ואשר, כזכור, תומכים בקבלת הערעור. בהקשר זה יש לציין כי בית משפט קמא ייחס חשיבות רבה לעמדתו הקודמת של המנהל המיוחד, אשר תמכה בביטולו של הליך פשיטת הרגל. 21. בנסיבות אלה אנו סבורים שיש לקבל את הערעור ולאמץ את המתווה עליו הסכימו כל בעלי הדין, למעט המשיב 3. 22. לסיום אציין, שבמסגרת תגובתו מיום 1.9.2022 ביקש המשיב 3 שככל ונורה על קבלת הערעור, נורה על מתן אישור למשיב 3 לנקיטת הליכים נגד החייב תוך כדי ניהול הליך פשיטת הרגל. כזכור, המשיב 3 הגיש לבית משפט קמא בקשת אישור לנקיטת הליכים, אולם נוכח הכרעתו של בית משפט קמא בדבר ביטול הליך פשיטת הרגל, התייתר הצורך להכריע בבקשה זו (ראו: סעיף 10 לפסק הדין קמא). בהיעדר הכרעה בבקשת האישור לנקיטת הליכים על-ידי בית משפט קמא, אין מקום שאנו, בשִבתנו כערכאת ערעור, נדון ונכריע בבקשה זו לראשונה. בנסיבות אלה רשאי המשיב 3 להגיש את בקשתו פעם נוספת לבית משפט קמא, אשר יכריע בה כנכון בעיניו. כל שבידינו לעשות למען המשיב 3 הוא לשוב ולהבהיר כי ההפטר שיינתן למערער לא יחול על חובותיו שבאו לעולם אחרי מתן צו הכינוס. 23. אבהיר, שגם אם המשיב 3 חש פגוע עקב פעולותיו של המערער, לא היה מקום לשימוש בלשון הבוטה בה נקט המשיב 3 במסגרת כתבי הטענות מטעמו. 24. סוף דבר, הערעור מתקבל. אנו מורים בזאת על מתן תוקף של פסק דין להסכמות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד המצוטטות בסעיף 12 לפסק דין זה. המשיב 3 יישא בהוצאות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד בסך של 1,500 ש"ח לכל אחד (סה"כ 4,500 ש"ח). ניתן היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045860_F11.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4586/22", "פש\"ר 52177-10-18" ]

748,478

737,155

בבית המשפט העליון בג"ץ 4587/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: עומר אחמד עלי קראקרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045870_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4587/22" ]

748,479

737,243

בבית המשפט העליון בג"ץ 4587/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: עומר אחמד עלי קראקרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045870_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4587/22" ]

748,480

737,385

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4587/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: עומר אחמד עלי קראקרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. נציין עם זאת, כי הובא לעיוננו, לבקשתנו, בהסכמת ב"כ העותר, עדכון משב"ס לגבי מצב בריאותו של העותר. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045870_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4587/22" ]

748,481

737,156

בבית המשפט העליון בג"ץ 4588/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אחמד עדנאן יוסף גראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045880_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4588/22" ]

748,482

737,244

בבית המשפט העליון בג"ץ 4588/22 - ב' לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: אחמד עדנאן יוסף גראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045880_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4588/22" ]

748,483

737,376

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4588/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד עדנאן יוסף גראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045880_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4588/22" ]

748,484

737,157

בבית המשפט העליון בג"ץ 4589/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: שאדי מוחמד עא ראזק שחאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045890_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4589/22" ]

748,485

737,245

בבית המשפט העליון בג"ץ 4589/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: שאדי מוחמד עא ראזק שחאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045890_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4589/22" ]

748,486

737,377

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4589/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: שאדי מוחמד עא ראזק שחאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045890_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4589/22" ]

748,487

737,158

בבית המשפט העליון בג"ץ 4590/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: מהדי דיב אלבדאונה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045900_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4590/22" ]

748,488

737,246

בבית המשפט העליון בג"ץ 4590/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר העותר: מהדי עומר דיב אלבדאונה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי בקשה מוסכמת מטעם המשיבים לשינוי שעת הדיון בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045900_R02.docx לא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4590/22" ]

748,489

737,378

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4590/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: מהדי עומר דיב אלבדאונה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045900_O04.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4590/22" ]

748,490

737,159

בבית המשפט העליון בג"ץ 4591/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אסמאעיל מוחמד אסעד דמג' נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045910_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4591/22" ]

748,491

737,361

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4591/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אסמאעיל מוחמד אסעד דמג' נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045910_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4591/22" ]

748,492

737,160

בבית המשפט העליון בג"ץ 4592/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אחמד אבראהים מוחמד חמאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045920_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4592/22" ]

748,493

737,386

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4592/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד איברהים מוחמד חמאדה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. נציין עם זאת, כי הובא לעיוננו, לבקשתנו, בהסכמת ב"כ העותר, עדכון משב"ס לגבי מצב בריאותו של העותר. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045920_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4592/22" ]

748,494

737,419

בבית המשפט העליון בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט מדינה בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045930_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4593/22" ]

748,495

738,391

בבית המשפט העליון בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט מדינה בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לפטור מאגרה החלטה יתר הצדדים רשאים להשיב לבקשה עד ליום 21.7.2022. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045930_T02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4593/22" ]

748,496

740,268

בבית המשפט העליון בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט מדינה בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה; תשובת המשיבים 3-2 מיום 18.7.2022; בקשה המשיב 1 להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לפטור מאגרה; תשובתו מיום 21.7.2022 החלטה לפניי בקשת העותרת לפטור מתשלום אגרה. העותרת התייחסה בבקשה לטיבה של העתירה ולטענות בדבר מצבה הכלכלי ויכולת השתכרותה. המשיבים 3-2 הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיב 1 התנגד לבקשה. המשיב 1 טען כי העותרת לא מיצתה את ההליכים לפני הגורמים המוסמכים; העתירה אינה מגלה עילה; כי ההליך הוגש זמן רב לאחר תום תקופת ההתיישנות; וכי בית המשפט המחוזי דחה בקשה דומה שהגישה העותרת במסגרת תובענה אזרחית. המשיב 1 צירף לתגובה גם דפי חשבון בנק שהוגשו במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי, ואשר לטענתו מעידים על יכולותיה הכלכליות של העותרת. עיינתי בבקשה ובתשובות. הגם שמתדפיסי חשבון הבנק שצירף המשיב 1 עולה כי בתחילת שנה זו היו יתרות זכות בסכומים שאינם מבוטלים בחשבון הבנק של העותרת, הרי שהמסמכים שצירפה לבקשה מצביעים על כך שהכנסותיה השוטפות נמוכות. עוד נתתי דעתי לעובדה שהחלטת בית המשפט המחוזי שצירף המשיב 1 התייחסה לתביעה אזרחית כספית. בנסיבות אלה, בהתחשב בטיבו של ההליך, אף גם בשים לב לעובדה שהעותרת לא צירפה את תדפיסי חשבון הבנק (שמהם עולה, כאמור, קיומה של יתרת זכות), לא מצאתי ליתן פטור מלא מתשלום האגרה, אלא להעמיד את האגרה על סך של 250 ש"ח. אגרה בסכום האמור תשולם עד ליום 20.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045930_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4593/22" ]

748,497

742,828

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מתן לקר פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. העתירה שלפנינו מופנית כלפי החלטת המשיבים שלא להגיש כתב אישום בגין עבירות אלימות ועבירות מין שבוצעו בעותרת לדבריה על ידי המשיב 1, מי שהיה בן זוגה של אימה בעת הרלוונטית לאירועים (להלן: המשיב ). רקע עובדתי והטענות בעתירה 2. העותרת, ילידת שנת 1984, הגישה ביום 31.8.2012 תלונה למשטרת ישראל נגד המשיב, בגין עבירות אלימות ועבירות מין שביצע בה בילדותה (להלן: התלונה הראשונה ). על פי המתואר בעתירה, לאורך השנים 1996-1988 ובהיותה כבת 4 ועד לגיל 12, נהג המשיב להפעיל כלפיה אלימות ולפגוע בה מינית. לדבריה אופי הפגיעות המיניות של המשיב בעותרת הלך והחמיר עם הזמן, כאשר במשך השנים פגע המשיב בעותרת בעשרות הזדמנויות ובדרכים שונות. לאחר הגשת התלונה הראשונה פתחה משטרת ישראל בחקירת האירועים שתוארו על ידי העותרת. המשיב עצמו זומן לחקירה, ומהנספחים המצורפים לעתירה עולה כי הוא נחקר בחשד לביצוע עבירות התעללות מינית של אחראי בקטין ותקיפה סתם של קטין על ידי אחראי. טרם שהוחלט אם להעמיד את המשיב לדין, ביקשה העותרת לחזור בה מתלונתה תוך שהבהירה למשטרה כי לא תשתף פעולה עם ההליך הפלילי ולא תסכים להעיד נגד המשיב ככל שיוגש נגדו כתב אישום. בנסיבות אלה, ומאחר שטיב העבירות שתוארו בתלונה הראשונה היה לעמדת הפרקליטות ברף הנמוך של עבירות המין, הוחלט על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב. בהמשך לכך המשיב עבר טיפול שיקומי לעברייני מין, ובהתאם להמלצת שירות המבחן הוחלט להימנע מהגשת כתב אישום נגדו כך שבשנת 2015 נגנז תיק החקירה. 3. ביום 3.8.2020, כחמש שנים לאחר סגירת תיק החקירה שנפתח בעקבות התלונה הראשונה, הגיעה העותרת לתחנת המשטרה וביקשה לחדש את התלונה שהוגשה על ידה בעבר נגד המשיב (להלן: התלונה השנייה ). בשלב זה חודשה החקירה בתיק ונערכו פעולות חקירה נוספות על אלה שהתקיימו לאחר הגשת התלונה הראשונה; ואולם בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק מבלי שהוגש נגד המשיב כתב אישום (הגם שיצוין בהקשר זה כי לעתירה לא צורפה הודעה רשמית המלמדת על המועד שבו הוחלט על סגירת התיק או על העילה הרשמית שהביאה לסגירתו). העותרת לא השלימה עם ההחלטה בדבר אי העמדתו של המשיב לדין, והגישה ערר על סגירת התיק למחלקת העררים בפרקליטות המדינה (להלן: הערר ). ביום 30.5.2022 נשלחה לבא-כוחה של העותרת החלטה מנומקת שבה נדחה הערר. ראשית צוין בהחלטה, כי התלונה השנייה מגוללת עבירות דומות בעיקרן לאלה שתוארו בתלונה הראשונה ושאירעו לפני כ-24 שנים. עוד הובהר, כי חלה התיישנות מהותית על עבירות התקיפה והאיומים הנטענות; ובהתייחס לעבירות המין, שלא התיישנו, הוחלט עוד בשנת 2015 על גניזת תלונתה של העותרת – זאת לנוכח בקשות חוזרות מצידה וטיפול שיקומי שעבר המשיב. בעניין זה צוין כדלקמן: "מרשתך (העותרת-ע'ב') ביקשה בארבע הזדמנויות שונות ובכל לשון של בקשה לבטל את התלונה, ואף הבהירה שלא תשתף פעולה בהליך הפלילי ולא תסכים להעיד בפני בית-המשפט. את הדברים מסרה בהודעה במשטרה וכן בכמה מכתבים שונים שנכתבו בכתב ידה וצורפו לתיק. משכך, בשל טיב המעשים שתוארו בתלונה הקודמת, היותם ברף הנמוך של עבירות המין, לקיחת אחריות מצד הנילון (המשיב-ע'ב') ועמדתה הנחרצת של מרשתך לפיה לא תעיד בבית-המשפט, הוחלט לקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנילון. בהמשך לכך, הנילון השתלב במסגרת טיפולית לעברייני מין ועבר טיפול משמעותי שבסופו המליץ שירות המבחן להימנע מהגשת כתב-אישום נגדו וכך אכן הוחלט לבסוף". נוסף על כך, מההחלטה בערר עולה כי נתגלו פערים מהותיים ואף סתירות היורדות לשורש העניין בין הגרסה שמסרה העותרת בתלונה הראשונה ובין גרסתה בתלונה השנייה. על רקע מכלול השיקולים הללו, נקבע כי לא נמצא מקום לשנות מן ההחלטה על סגירת תיק החקירה נגד המשיב. 4. מכאן העתירה שלפנינו, שבה טוענת העותרת כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את המשיב אינה מידתית וחורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. בפרט נטען כי קיימות די ראיות לצורך העמדתו של המשיב לדין, ובעיקרן הודאותיו של המשיב עצמו והודעות שמסרו עדים אחרים במשטרה; וכן הפגיעה הנפשית שממנה היא סובלת ונובעת ממעשיו של המשיב, כאשר בגין פגיעה זו אף הוכרה כנכה על ידי הביטוח הלאומי. עוד נטען בעתירה כי חומרת העבירות וכן חומרת הפגיעה בעותרת מחייבות להביא את התיק להכרעתו של בית המשפט ולא "לסגור את הדלת" בפתחן של רשויות התביעה. כן מפנה העותרת בעתירה למקרים אחרים שבהם הוגשו כתבי אישום נגד חשודים בעבירות מין, ולטענתה התשתית הראייתית במקרים אלה הייתה דומה לתשתית הראייתית במקרה הנדון. דיון והכרעה 5. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת מי מהמשיבים. זאת, בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה שלא להעמיד את המשיב לדין פלילי. בהתאם להלכה הנוהגת, החלטה על העמדה לדין פלילי מצויה בליבת שיקול הדעת המקצועי של רשויות התביעה, ומשכך הביקורת השיפוטית על החלטה שלא להעמיד לדין היא מצומצמת ביותר ומוגבלת למקרים חריגים (בג"ץ 6587/21 פלונית נ' פרקליטות המדינה – מחלקת עררים , פסקה 9 (7.8.2022) ; בג"ץ 2807/22 פלונית נ' משטרת ישראל , פסקה 4 (15.5.2022) ; בג"ץ 7118/20 חביבאלא נ' פרקליטות מחוז צפון , פסקה 8 (6.2.2022) ; בג"ץ 3194/21 פלונית נ' פרקליטות המדינה (פלילי) , פסקה 9 (23.8.2021)). המקרה הנדון אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים ואינו מצדיק התערבות בשיקול דעתה של התביעה. בעקבות הגשת התלונה השנייה נערכו השלמות חקירה על ידי המשטרה וכן נערכה בחינה מחודשת בפרקליטות של כלל החומר הראייתי בתיק על רקע שינוי הנסיבות וחלוף הזמן. מההחלטה בערר עולה כי בסופו של דבר הגיעה התביעה למסקנה שגם בעקבות התלונה השנייה אין מקום להעמיד את המשיב לדין פלילי – וזאת בהינתן הזמן הממושך שחלף ממועד ביצוע העבירות הנטענות; העובדה שהעותרת עמדה בעבר על סגירתו של תיק החקירה ובעקבות זאת המשיב מצידו עבר הליך שיקומי מוצלח שהביא את שירות המבחן להמליץ שלא להעמידו לדין; ולנוכח קושי ראייתי שנובע בין היתר מהבדלים בגרסאות השונות שמסרה העותרת. מסקנה זו של התביעה מבוססת על מומחיותה וניסיונה בבחינת דיות הראיות ומכלול השיקולים הצריכים לעניין העמדה לדין, ולא נפל בה פגם כלשהו המצדיק את התערבותנו. בלא לגרוע מהאמור, יודגש כי אין בהכרעתנו בפסק דין זה כדי להטיל דופי במהימנותה של העותרת. מצבה הבריאותי והתפקודי של העותרת כפי שמתואר בעתירתה ממחיש את הקשיים הרבים שעמם היא נאלצה להתמודד לאורך חייה ושעמם היא עודנה מתמודדת גם כיום. ואולם לצד ההבנה לכאבה, בנסיבות המקרה ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד המשיב היא החלטה סבירה שהתקבלה כדבעי על ידי רשויות התביעה, ולא מצאנו עילה להתערב בה. 6. התוצאה היא שהעתירה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה לעתירה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045930_G05.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4593/22", "בג\"ץ 6587/21", "בג\"ץ 2807/22", "בג\"ץ 7118/20", "בג\"ץ 3194/21" ]

748,498

737,161

בבית המשפט העליון בג"ץ 4594/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: מוחמד עטא ג'ומעה תורכמאן נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045940_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4594/22" ]

748,499

738,476

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4594/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: מוחמד עטא ג'ומעה תורכמאן נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045940_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4594/22" ]

748,500

737,162

בבית המשפט העליון בג"ץ 4595/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: יחיא יוסף עארף ג'עפר נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045950_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4595/22" ]

748,501

737,392

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4595/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: יחיא יוסף עארף ג'עפר נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045950_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4595/22" ]

748,502

737,163

בבית המשפט העליון בג"ץ 4596/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: אחמד ראמי אחמד ג'ראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור החלטה העתירה תישמע בפני מותב תלתא מחר, 7.7.2022; תגובה מטעם המשיבים תוגש עד מחר, 7.7.2022, בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045960_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4596/22" ]

748,503

737,393

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4596/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד ראמי אחמד ג'ראדאת נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשפ"ב (7.7.2022) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו בדיון היום בדלתיים פתוחות, ולאחר שמיעת נציג המשיבים בדלתיים סגורות, ועיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, מצאנו כי מניעת המפגש עם עורך דין בעת הזאת – מוצדקת. מטבע הדברים אין ניתן לפרט עוד. הערנו בתחילת הדיון ועם סיומו את אשר הערנו. ב"כ העותר הודיע כי משנעשתה הביקורת השיפוטית על מניעת המפגש, אינו עומד עוד בשלב זה על העתירה. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ________________________ 22045960_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4596/22" ]

748,504

738,140

בבית המשפט העליון בש"פ 4597/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: אלוקילי רדא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בע"ח 31817-06-22 בשם המבקש: עו"ד יאיר גרוס בשם המשיבה: עו"ד איתי שהם החלטה 1. אין זה מן הנמנע שההליך הנכון בבקשות מסוג זה הוא בקשת רשות ערעור, להבדיל מבקשת רשות ערר – אולם, לנוכח הסכמת בעלי הדין באשר לתוצאה, איני רואה בכך חשיבות. 2. בהסכמת הצדדים, החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל ) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בע"ח 31817-06-22 – מתבטלת בזאת, ותחתיה תיוותר על כנה החלטת בית משפט השלום לתעבורה באר שבע (השופטת נ' חקלאי ) אשר ניתנה ביום 14.6.2022 בא"ש 2859-06-22. 3. יובהר כי אין בהסכמות אשר הושגו בגדרי ההליך דנן, או בהחלטתי זאת, כדי לכבול את ידי המדינה באשר לעמדתה בסוגיות אשר התעוררו בהליכים קמא. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045970_F02.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 2859-06-22" ]

748,506

737,541

בבית המשפט העליון רע"א 4598/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: אליהו-יוחנן נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליהו גינת 2. עמי כלפון 3. גבריאל קמיאבי 4. י.ע.ג אירועים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.6.2022 ברע"א 71444-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופטים: מ' נד"ב-אב"ד, י' קינר וח' קיציס; ובקשה בשם המבקשת: עו"ד אמיר אבני החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו את תשובתם עד ליום 24.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. 6. ניתן בזאת צו ארעי, שלפיו ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, יעוכב עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045980_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4598/22" ]

748,507

738,599

בבית המשפט העליון רע"א 4598/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: אליהו - יוחנן נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליהו גינת 2. עמי כלפון 3. גבריאל קמיאבי 4. י.ע.ג אירועים בע"מ הודעת עו"ד פרטוש מיום 18.7.2022 החלטה עד ליום 25.7.2022 המבקשת תבהיר האם המציאה למשיבים את בקשת רשות הערעור. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045980_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4598/22" ]

748,508

740,013

בבית המשפט העליון רע"א 4598/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר המבקשת: אליהו-יוחנן נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליהו גינת 2. עמי כלפון 3. גבריאל קמיאבי 4. י.ע.ג אירועים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.6.2022 ברע"א 71444-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופטים: מ' נד"ב, י' קינר וח' קיציס בשם המבקשת: עו"ד אמיר אבני בשם המשיבים: בעצמם פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 6.6.2022, בע"א 71444-11-21 (השופטת מ' נד"ב , השופט י' קינר והשופטת ח' קיציס ), שבו התקבל חלקית ערעור המשיבים על פסק הדין של בית משפט השלום בכפר סבא, מיום 19.9.2021, בתא"ק 24750-06-18 ובת"א 42951-05-19 (השופטת הבכירה ר' קרלינסקי ). רקע עובדתי בתמצית 2. המבקשת, חברת אליהו-יוחנן נדל"ן בע"מ (להלן: המשכירה ), היא הבעלים של אולם אירועים ברחוב יוחנן הסנדלר 19 בכפר סבא (להלן: המושכר ) , שאותו השכירה למשיבים 3-1 (להלן: השוכרים ). זמן קצר לאחר שהחלו השוכרים להחזיק במושכר, התגלעו מחלוקות בין הצדדים, ביחס לפגמים שונים במושכר – ביניהם, קריסה של חלקים בתקרה – אשר לשיטת השוכרים, היה על המשכירה לתקנם. משסירבה המשכירה לתקן את הפגמים, נשאו השוכרים בעלות התיקונים, וסירבו לשלם למשכירה את דמי השכירות. 3. בעקבות זאת, הגישה המשכירה ביום 11.6.2018 תביעה לפינוי המושכר, בגין הפרת חוזה, עקב אי-תשלום דמי השכירות (תא"ק 24750-06-18). בהמשך, תיקנה המשכירה את כתב התביעה, ותבעה מהשוכרים, בנוסף לפינוי, גם את תשלום חוב דמי השכירות, ואת הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה השכירות. ביום 19.5.2019 הגישה המשיבה 4, חברת י.ע.ג אירועים בע"מ , שהוקמה על-ידי השוכרים לצורך הפעלת המושכר, תביעה נגד המשכירה לאכיפת תנאי ההסכם, ולתשלום פיצוי בגין הפרות של הסכם השכירות ( ת"א 42951-05-19) . 4. הדיון בשני התיקים אוחד, וביום 19.9.2021 ניתן פסק הדין של בית משפט השלום, בגדרו נקבע, בין היתר, כי חוב דמי השכירות שעל השוכרים לשלם למשכירה, עומד על סך של 656,783 ₪; וכי המשכירה אינה חייבת בתשלום הוצאות תיקון התקרה שקרסה, שכן לא הוכח קשר סיבתי בין הפגמים שהיו במושכר טרם כניסת החוזה לתוקף, לבין קריסת התקרה; ולפי הסכם השכירות, האחריות על תיקון נזקים במושכר, במהלך תקופת השכירות, חלה על השוכרים. פסק הדין של בית המשפט המחוזי 5. השוכרים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. הערעור – התקבל בחלקו. נקבע, כי לא ניתן "להסיק מהקשר הדברים כוונה להסכמה [של השוכרים] לתיקון ליקויים מבניים חמורים, כבענייננו – קריסה של תקרה" , ועל כן, משמדובר ב "פגמים מהותיים בתשתיות " – על המשכירה לשאת בהוצאות תיקון התקרה. נפסק אפוא, כי על המשכירה לשאת בתשלום החשבוניות שהציגו השוכרים בגין עבודות התיקון, בסכום של 530,010 ₪. יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי נפלה טעות חישובית בפסק הדין של בית משפט השלום, וכי חוב דמי השכירות הנכון עומד על סך של 799,227 ₪. מכאן בקשת הרשות לערער שלפנַי. תמצית טענות הצדדים 6. המשכירה טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שחייב אותה בנזקי קריסת הגג. בתוך כך נטען, כי בית המשפט המחוזי התבסס על ציטוט שגוי מפסק דין של בית משפט זה (ע"א 40/53 ענתבי נ' קפהרסטה בע"מ פ"ד ט 1445 (1955) (להלן: עניין ענתבי )), וכי שגיאה זו "שומט[ת] את הבסיס עליו מושתת פסק דינו של בית המשפט המחוזי כולו, לרבות הפרשנות שנתן הן לסעיף 7 לחוק השכירות, והן לסעיפי הסכם השכירות" . בנוסף נטען, כי "אין ממצא עובדתי של הערכאה הדיונית בדבר החשבוניות, התשלום בגינן, או כי שימשו דווקא לתיקון התקרה" ; על כן, שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע את סכום התשלום על סמך חשבוניות, "שבשבתו כערכאה הערעורית לא יכול היה [...] לקבוע מהימנותן, וש[המשכירה] חלקה על אמיתותן בפני הערכאה הדיונית" . 7. השוכרים מצדם, טוענים כי גם אם הציטוט שעליו הסתמך בית המשפט המחוזי, מעניין ענתבי , אכן לא מופיע בפסק הדין, אין בכך כדי להשפיע על תוצאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לשיטתם, קביעת בית המשפט המחוזי, בנוגע לחבות המשכירה בגין עלות התיקונים, נשענת בעיקר על פרשנות החוזה הספציפי שבין הצדדים; משכך, בין אם בית המשפט המחוזי שגה בהסתמכו על הציטוט האמור, בין אם לאו, אין בכך כדי להטות את הכף לטובת המשכירה. בנוסף, באשר לטענת המשכירה ביחס למהימנות החשבוניות, טוענים השוכרים, כי "בשום מקום בכתבי הבית דין של [המשכירה], לרבות בתצהירים, לא נטען אפילו פעם אחת שהעבודה לא בוצעה או שיש איזה ערעור או ספק לגבי החשבוניות" , וכי "בית המשפט המחוזי [...] בתחילת הדיון עבר ובדק את החשבוניות [...] ומצא אות[ן] מהימנ[ות]" . דיון והכרעה 8. בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. בעניינה של המשכירה, מתן הרשות דרוש מפאת חשש לעיוות דין (תקנה 148א לתקנות). לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, בתגובה שניתנה לה, בפסק הדין של בית משפט השלום, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל בחלקו. 9. יש ממש בטענת המשכירה, שלפיה שגה בית המשפט המחוזי בכך שחייב אותה בתשלום החשבוניות, מבלי שקיימת קביעה עובדתית לגבי ביצוע העבודות הנטענות, ומהימנות החשבוניות שהוגשו בגינן. אכן, בפסק הדין של בית משפט השלום, לא נקבע ממצא עובדתי חד-משמעי בנוגע לעבודות שבוצעו, או לחשבוניות שהוגשו בגינן. משקבע בית משפט השלום כי המשכירה אינה חבה בתשלום על עבודות התיקון, ממילא לא נדרש להכריע בסוגיה זו. יחד עם זאת, קבע בית משפט השלום, כי "מבצע עבודות התיקון לא הובא כלל לעדות ועל פי פירוט העבודות מצדו שהוגש ע"י השוכרים לא ניתן להשתכנע שכל העבודות כרוכות בתיקוני נזילות או פגם במושכר " (ההדגשה הוּספה – נ' ס'). לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קבע, כי המשכירה אכן חבה בעלויות עבודות התיקון, וחייב אותה בתשלום על-פי הסכום הנקוב בחשבוניות. חיוב המשכירה לפי החשבוניות מהווה, הלכה למעשה, קביעה עובדתית, שלפיה עלות עבודות התיקון, היא הסכום הנקוב בחשבוניות שהגישו השוכרים. 10. בקביעה זו של בית המשפט המחוזי, יש משום התערבות בממצא עובדתי של בית משפט השלום, שלפיו "לא ניתן להשתכנע שכל העבודות [שפורטו בחשבוניות] כרוכות בתיקוני נזילות או פגם במושכר" . זאת, בניגוד לכלל שלפיו ערכאת הערעור איננה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות, אלא במקרים חריגים במיוחד (ראו למשל, מִני רבים: רע"א 8185/18 שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ , פסקה 15 (26.2.2019)) . התערבות זו נעשתה כבדרך אגב, מבלי לנמק מדוע היא נדרשת בנסיבות העניין, ומבלי לקבוע, באופן פוזיטיבי , כי החשבוניות אכן משקפות נאמנה את העבודות שבוצעו, ואינן כוללות תשלום על עבודות נוספות (השוו: רע"א 2810/22 בר-סלע נ' גדליהו , פסקה 11 (7.6.2022)) . בנסיבות אלה, קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה יש לחייב את המשכירה בעלות העבודות, על בסיס החשבוניות – אינה יכולה לעמוד. משקבע בית המשפט המחוזי, כי המשכירה חבה בגין התיקונים, היה עליו להחזיר את התיק לבית משפט השלום, בכדי שיכריע לגבי מהימנות החשבוניות ועלות התיקונים שבוצעו. 11. עוד באותו עניין, אציין כי אין בידי לקבל את טענת השוכרים, שלפיה "בשום מקום בכתבי הבית דין של [המשכירה], לרבות בתצהירים, לא נטען אפילו פעם אחת שהעבודה לא בוצעה או שיש איזה ערעור או ספק לגבי החשבוניות" . בכתב ההגנה שהגישה המשכירה בת"א 42951-05-19, נטען כי "נספחי התביעה אינם מוכיחים את הנזק הנטען על ידי התובעת" . כמו כן נטען, כי "מרבית[ן] המוחלטת של העבודות המפורטות לא קשורות כלל ועיקר לנזקי רטיבות כאלה או אחרים" . לא בכדי אפוא, בפסקה 33 לפסק הדין של בית משפט השלום, ציין בית המשפט, כי המשכירה "הטילה ספק במהימנות הראיות החלקיות שהוצגו הן משום שלא נרשמו כלל במאזן הבוחן של [המשיבה] 4 והן משום שכלל לא נמסרה הודעת קיזוז בגינם בזמן אמת" . טענה זו נטענה אפוא לפני בית משפט השלום, ואין מדובר בהרחבת חזית. 12. למען שלמות התמונה, אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המשכירה לגבי הציטוט מעניין ענתבי . כפי שטוענים השוכרים, אין בקבלת טענה זו, כדי להטות את הכף לטובת המשכירה בשאלת החבות. בית המשפט המחוזי הסתמך על עניין ענתבי , כתימוכין לפרשנות שנתן לסעיף 7 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 (להלן: חוק השכירות ). גם אם שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות שהעניק לסעיף, בעקבות ההסתמכות על עניין ענתבי – ואין בכוונתי להכריע בכך – ממילא, קביעתו בנוגע לחיוב המשכירה בעלות התיקונים, בעינה עומדת. מסקנת בית המשפט המחוזי בסוגיה זו, נסמכה בעיקר על קביעתו כי פרשנות ההסכם הספציפי , בנסיבות המקרה הקונקרטיות , מוליכה למסקנה כי לא נובעת ממנו התחייבות של השוכרים, לשאת בהוצאות התיקון של ליקוי מבני, שהיה קיים במושכר טרם תקופת השכירות. משכך, ומשמצא בית המשפט המחוזי, כי קריסת התקרה היא תוצאה של "פגמים מהותיים בתשתיות" , נקבע כי יש לחייב את המשכירה בהוצאות תיקון התקרה; זאת, ללא תלות בפרשנות סעיף 7 לחוק השכירות. 13. לו תישמע דעתי, נחליט אפוא על קבלת הערעור; התיק יוחזר לבית משפט השלום, שיכריע כחוכמתו בשאלת מהימנות החשבוניות שהוגשו, ועלות התיקונים שבהם חבה המשכירה. עוד אציע, בנסיבות, כי לא יֵעשה צו להוצאות. ש ו פ ט השופטת גילה כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' כשר : אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג . ניתן היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045980_O03.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4598/22", "בע\"א 71444-11-21", "תא\"ק 24750-06-18", "ת\"א 42951-05-19", "ע\"א 40/53", "רע\"א 8185/18", "רע\"א 2810/22" ]

748,509

738,194

בבית המשפט העליון בש"א 4599/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אברהם שטיינמץ נ ג ד המשיב: אליצור אברהם בר אשר סיגל בקשה להעברת מקום דיון מיום 6.7.2022 בשם המבקש: עו"ד יעל תותחני החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום הדיון בת"א (שלום י-ם) 2249-07-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בירושלים. כעולה מהבקשה, המשיב, שהוא הנתבע בהליך, הוא אחיה של שופטת המכהנת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובני משפחתו צפויים להעיד בהליך. המבקש סבור כי מטעמים של מראית פני הצדק יש מקום להורות על העברת מקום הדיון לבית משפט במחוז שיפוט אחר, והוא מבקש כי ההליך יתנהל באחד מבתי משפט השלום שבמחוז תל אביב. 2. בנסיבות אלו, יודיע המשיב עד ליום 2.8.2022 האם לדעתו יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציין מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתו, לברר את ההליך. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22045990_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4599/22" ]

748,510

740,409

בבית המשפט העליון בש"א 4599/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אברהם שטיינמץ נ ג ד המשיב: אליצור אברהם בר אשר סיגל בקשה להעברת מקום דיון מיום 6.7.2022; תגובת המשיב מיום 28.7.2022; בקשה מטעם המשיב מיום 9.8.2022 בשם המבקש: עו"ד יעל תותחני בשם המשיב: עו"ד מיה וייס החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בת"א (שלום י-ם) 2249-07-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בירושלים. עניינו של ההליך בתביעת לשון הרע אותה הגיש המבקש נגד המשיב. כעולה מהבקשה, המשיב הוא אחיה של שופטת המכהנת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובני משפחתו צפויים להעיד בהליך. המבקש סבור כי מטעמים של מראית פני הצדק יש מקום להורות על העברת מקום הדיון לבית משפט במחוז שיפוט אחר, והוא מבקש כי ההליך יתנהל בבית משפט שלום במחוז תל אביב. 2. המשיב מסכים להעברת מקום הדיון בהליך, ומבקש כי אם יוחלט על העברתו, יועבר ההליך לבית משפט במחוז מרכז. לצד זאת, המשיב מוסיף טענות שונות הנוגעות לאופן בו המציא לו המבקש את כתב התביעה בהליך, וכן את הבקשה דנן. עוד מעלה המשיב טענות באשר לתביעת המבקש לגופה, ובתוך כך מדגיש כי "אחות של המשיב" צפויה להעיד בהליך. 3. כמו כן, ביום 9.8.2022 הגיש המשיב לבית משפט זה בקשה להורות על "חסיון ההליך ושמיעתו בדלתיים סגורות", מן הטעם שההליך נוגע לעניינה של אחייניתו הקטינה. 4. תחילה אציין כי לא מצאתי לקבל את בקשת המשיב להורות על חיסיון ההליך. ככל שהבקשה נוגעת להליך המתנהל בפני בית המשפט קמא, הבקשה שלפניי אינה האכסניה הנכונה להידרשות לנושא – ומכל מקום אציין כי מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי לא הוגשה בקשה בעניין זה בהליך קמא, וממילא לא ניתנה החלטה המורה על חסיונו. מטעמים אלו אף לא מצאתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת להליך המתנהל בבית משפט זה. לא מצאתי כי בפרסום ההחלטות בהליך דנן, אשר נוגע אך למקום הדיון בהליך, יש משום פגיעה בפרטיות אשר מצדיקה סטייה מנקודת המוצא של פומביות הדיון (בש"א 230/22 אלגאוי נ' הסיוע המשפטי מחוז ת"א (23.2.2022)). 5. לגופו של עניין: בשים לב לעמדות הצדדים ומטעמים של מראית פני הצדק – אני מורה, מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כי הדיון בת"א (שלום י-ם) 2249-07-22 יועבר מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט שלום במחוז מרכז, בהתאם להחלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז זה. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22045990_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4599/22", "בש\"א 230/22" ]

748,511

737,238

בבית המשפט העליון בג"ץ 4600/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליט מדינה 3. המפקח הכללי של משטרת ישראל 4. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד דניאל מעודה החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. 2. לא ראיתי לנכון ליתן צו ביניים בעת הזו. 3. במסגרתו של הליך זה העותרים יזוהו כ"פלונים" עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046000_F01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4600/22" ]

748,512

740,191

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4600/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליט מדינה 3. המפקח הכללי של משטרת ישראל 4. משטרת ישראל בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותרים: עו"ד דניאל מעודה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין 1. כמבוקש וכמוסכם; העתירה נמחקת בזאת. 2. החזר האגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22046000_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4600/22" ]

748,513

737,495

בבית המשפט העליון ע"א 4603/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערערת: הפועל ניר רמת השרון נ ג ד המשיב: פקיד שומה כפר סבא בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ש' בורשטין) שניתן ביום 24.4.2022 בע"מ 65109-02-19 בשם המערערת: עו"ד שרית חודרה החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ש' בורנשטין ) אשר ניתן ביום 24.4.2022 בגדרו של ע"מ 65109-02-19, ואשר דחה את ערעורה של המערערת לפנינו, הפועל ניר רמת השרון, על שומה שהוציא לה המשיב, פקיד השומה כפר סבא. 2. לאחר שהמחלוקת צומצמה במהלך ניהול ההליך בבית משפט קמא, גדרי המחלוקת בערעור נוגעים לשניים: (1) תוספת מִקדמות בשל הוצאות עודפות לשנים 2013-2016; ו-(2) ניכוי מס במקור בגין הוצאות אש"ל לספורטאי חוץ. 3. בנוגע לתוספת המִקדמות – אין מחלוקת על כך שהמערערת לא צירפה כל אסמכתא הנוגעת להוצאותיה הנטענות, אולם לטענתה היה על בית משפט קמא להסתפק בהצהרותיה לפניו שהאסמכתאות הנדרשות הוצגו למשיב על-מנת לקבל את ערעורה; בנוגע לניכוי הוצאות האש"ל, המערערת טענה שבהתאם לתקנה 1(2) לתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח-1998, היא רשאית לנכות סכום של 230 ש"ח מהכנסתו של ספורטאי חוץ בגין הוצאות מזון, וזאת מבלי להציג אסמכתאות המאמתות את הוצאת ההוצאות על ידי ספורטאי החוץ. 4. בית משפט קמא דחה את ערעור המערערת על שני ראשיו, תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך 25,000 ש"ח. בנוגע לתוספת המִקדמות קבע בית משפט קמא שהמערערת לא הציגה כל אסמכתא לתמיכה בטענותיה; ומשכך, לא עמדה בנטל המוטל עליה; בנוגע לניכוי הוצאות האש"ל, קבע בית משפט קמא שהמערערת אינה מבחינה בין דרך הוכחתה של ההוצאה לבין עצם הזכות לנכות את ההוצאה. נקבע כי גם אם התקנה האמורה אינה דורשת הצגת אסמכתאות אין היא מזכה בניכוי אוטומטי. 5. נגד פסק דינו של בית משפט קמא הגישה המערערת את הערעור ואתו את הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפניי. 6. בבקשה לעיכוב ביצוע נטען שסיכויי הערעור טובים ושמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה של המערערת. לעניין מאזן הנוחות נטען שלמשיבה לא ייגרם כל נזק מאי ביצועו של פסק הדין בעת הזו, שכן חיוב המערערת נושא הפרשי הצמדה וריבית. לעומת זאת נטען ביחס למערערת שיש לקחת בחשבון "נזקים נוספים שעלולים להיגרם למבקשת במהלך הדרך, לרבות חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות התקציביות, בשם הטוב, בירידת ליגה ובעקבות כך אובדן ספונסרים, תקציבי פרסום וכיוצא באלה. במקרה דנן, דחיית הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-הדין עלולה להביא את המבקשת עד כדי פשיטת רגל". 7. דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, וזאת גם מבלי להידרש לתשובת המשיב לבקשה. 8. כפי שכבר הזדמן לי לסכם בע"א 109/20 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקאות 12-11 (12.3.2020): "הלכה היא עמנו כי בעל דין אשר זכה במשפטו יהנה מפירות זכייתו בסמוך למועד פסק הדין ומבלי שיידרש להמתין לתוצאות הערעור שהוגש על פסק הדין (ראו: ע"א 6042/14 נעימה נ' מדינת ישראל (17.12.2014); ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי (15.6.2015) [...]; ע"א 8579/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (8.1.2019) (להלן: עניין הדסה )); וכך גם מצווה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו של פסק הדין מושא הערעור [עיקרון זה מעוגן כעת בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – א.ש.]. חריגה מהכללים האמורים תיתכן רק במקרים בהם הוכח על ידי המבקש כי סיכויי ערעורו הם טובים במיוחד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין והערעור יתקבל לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' עמישב נחום (5.5.2013); ע"א 8898/13 אהרון נ' עובדיה (20.1.2014)). לא זו אף זו: מקום שמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי התשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך. כפועל יוצא מכך, על מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל להוכיח כי מקרהו הוא חריג וכי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות בחזרה את הכספים ששולמו. על המבקש מוטל אפוא להוכיח, באמצעות ראיות מוצקות, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, או שיש חשש ממשי כי הכסף יוברח אל מחוץ לישראל (ראו: עניין הדסה , פסקה 14). מבין שני השיקולים הללו – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – למאזן הנוחות יש מעמד בכורה (ראו: עניין הדסה ; ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015))". 9. אכן, כפי שטוענת המערערת, הפסיקה קבעה שבמקרים מסוימים יש באפשרות שמימוש פסק הדין יביא להתמוטטותו הכלכלית של המערער כדי לקבל את בקשתו לעיכוב ביצוע, אלא שבאותם המקרים מוטל על המערער הנטל להוכיח את טענתו בדבר הסכנה שבמימושו המיידי של פסק הדין. יפים לעניין זה דבריו של השופט א' מצא (כתוארו אז) בבש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405 (1996): "הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעכב את ביצוע פסק הדין [...] ברם, גם אם אין המדובר בעמדה גורפת – משמע שלפעמים יש מקום לשקול אף את מצבו הכספי של המבקש ואת האפשרות שיתמוטט כלכלית [...] – הרי שההתחשבות במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו מותנית, לטעמי, בשלושה: ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו " (ההדגשה הוספה – א.ש.). 10. בענייננו-שלנו המערערת לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה בנוגע למאזן הנוחות. כל שהציגה המערערת בבקשה שלפניי הוא טענה ערטילאית בנוגע ל"נזקים שעלולים להיגרם במהלך הדרך" וכי "דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה להביא את המבקשת עד כדי פשיטת רגל". בכך, לטעמי, לא די. על-מנת לטעון שיש להחיל את החריג הקיצוני והנדיר לפיו לא ימומש פסק דין בשל מצבו הכלכלי של המערער אין די בהצהרות בעלמא, אלא יש "להיכנס למספרים", לפרט באופן קונקרטי את הנזק הצפוי ולהוכיח זאת באסמכתאות אמינות. כמו כן, צריך המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שעיכוב הביצוע המבוקש לא יפגע בסיכוייו של המשיב לממש את פסק הדין, גם אם במועד מאוחר יותר, במקרה שהערעור יידחה. בנסיבות אלה איני רואה צורך להידרש לסיכויי הערעור. 11. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה לא יינתן צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046030_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4603/22", "ע\"מ 65109-02-19", "בע\"א 109/20", "ע\"א 6042/14", "ע\"א 3344/15", "ע\"א 8579/18", "ע\"א 1900/13", "ע\"א 8898/13", "ע\"א 7898/14" ]

748,518

739,304

בבית המשפט העליון ע"א 4603/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: הפועל ניר רמת השרון נ ג ד המשיב: פקיד שומה כפר סבא המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.12.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046030_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4603/22" ]

748,519

737,906

בבית המשפט העליון ע"א 4609/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: מוסטפא פריג נ ג ד המשיבה: רשות המיסים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 30.1.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046090_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4609/22" ]

748,537

737,352

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי נצרת שניתנו בימים 12.6.2022 ו-30.06.2022 בפש"ר 43930-05-10 עד למתן הכרעה בערעור בשם המערער: עו"ד יניב הרינג החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. 2. ניתן בזאת סעד ארעי המשהה את מימוש צו המעצר בעניינו של המערער עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,538

737,538

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 7.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 28.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046100_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,539

739,866

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מיום 7.7.2022; תשובת המשיב 1 מיום 26.7.2022 החלטה לא נעלמו מעיני החוסרים המהותיים בבקשת המבקש עליהם עמד המשיב 1 בתשובתו, והטענות בדבר מחדלי המבקש במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו. ואולם, בשים לב למהות ההליך שעניינו צו מעצר שניתן נגד המבקש, אני נעתרת לבקשה. המבקש פטור מתשלום האגרה ומהפקדת הערובה בהליך שבנדון. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046100_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,540

740,151

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה למתן זכות תשובה בשם המערער: עו"ד יניב הרינג החלטה כמבוקש. המערער רשאי להגיש תשובתו, אשר לא תעלה על 2 עמודים, עד ליום 16.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,541

740,599

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי נצרת (השופט א' זגורי) שניתנו ביום 12.6.2022 וביום 30.6.2022 בפש"ר 43930-05-10 בשם המערער: עו"ד יניב הרינג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שרית ליפשיץ גריידי החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית משפט המחוזי נצרת (השופט א' זגורי ) שניתנו בפש"ר 43930-05-10 בימים 12.6.2022 ו-30.6.2022, וזאת עד להכרעה בערעור על החלטות אלו אשר הוגש בד-בבד עם בקשה זו. במסגרת ההחלטות מושא הערעור, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת שתי פקודות מאסר נגד המערער על סך של 30,000 ש"ח ולתקופה של 30 יום – כל אחת – וזאת בגין פיגוריי המערער בתשלומיו לקופת הנשייה במסגרת הסדר החוב שנקבע לו בהליך קמא. 2. המערער הוכרז כפושט רגל במסגרתו של פסק הדין מיום 28.11.2011. סך היקף תביעות החוב שאושרו לנושיו עמד באותה העת על 1,759,453 ש"ח. 3. בבקשתו דכאן טען המערער כי ההחלטות קמא ניתנו בניגוד להוראות הדין ולהלכה הפסוקה, בחוסר סבירות קיצונית, ומבלי שנשקלה כל חלופה אחרת למאסרו אשר יש בה כדי להגשים את מטרות ההליך של פשיטת הרגל בדרך פחות פוגענית. לאור האמור, סבור המערער כי סיכויי ערעורו להתקבל גבוהים במיוחד. זאת ועוד: לטענת המערער, שיקולי מאזן הנוחות, אף הם מטים את הכף לטובתו מאחר שדחיית בקשתו לעיכוב ביצוע תגרום לו נזק לאו-בר-תיקון: שלילת חירות שאותה לא ניתן להשיב. בשולי הדברים – ובאותיות קטנות, תרתי-משמע – טוען המערער כי במידה ויינתן עיכוב ביצוע כמבוקש הוא יחל בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל במטרה לצמצם את סכום הפיגורים שנצברו לחובתו עד למועד הדיון בערעורו. 4. כעולה מתגובת המשיב 1, הנאמן, במסגרת הליך פשיטת הרגל מתנהל המערער בחוסר שקיפות – בלשון המעטה – בניסיונו להתל בבעלי התפקיד, בנושיו ובבית המשפט. זאת ועוד: לדבריי הנאמן, נמנע המערער מלהגיש דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו והוא אף צבר 58 פיגורים בתשלומיו לקופת פשיטת הרגל אשר מסתכמים בסך של 61,500 ש"ח. לטענת הנאמן, המערער פועל בכל דרך אפשרית במטרה לסכל את ההליך – זאת, בין היתר: בדרך של איום על זוכים בהתמחרות על מקרקעין שבבעלותו, תוך העלמת מידע מהותי בדבר קיומם של צווי הקפאת נכסים על המקרקעין, אשר מוקנים לנאמן; באמצעות הסתרת נכסים בעלי שווי כלכלי גבוה במיוחד; ועוד. משכך הוא, סבור הנאמן כי אין בנמצא כל הצדקה ליתן למערער את מבוקשו במסגרתה של בקשה זו – לא מבחינת סיכויי הערעור ואף לא מבחינת מאזן הנוחות. 5. לטיעונים אלו מצטרף גם כונס הנכסים הרשמי, אשר מוסיף ומציין כי לדידו אין כל אפשרות לגרום למערער לבצע את חיוביו בדרכים מידתיות יותר. הכונס מבהיר כי אין מדובר בהתנהלות שהיא תוצר של היעדר מסוגלות כלכלית, אלא ניסיון מובהק ובוטה של המערער להתחמק מתשלום חובותיו. 6. מההחלטות מושא הערעור ומהתגובות שהוגשו על ידי הנאמן וכונס הנכסים הרשמי עולה תמונה עגומה: נראה, כי המערער שם ללעג ולקלס את הליך פשיטת הרגל ואת ההחלטות שבית המשפט המחוזי נתן במסגרתו. כמו כן נראה כי התנהלותו של המערער, במחדליו ובמעשיו, נועדה להכשיל את ההליך במטרה למנוע את מימוש נכסיו. נוכח התנהלות כאמור, אין הצדקה להעניק למערער את הסעד המבוקש על ידו. 7. חרף זאת, סבורני כי בנסיבות העניין אין מנוס מלאפשר למערער למצות את זכות הערעור, וכי לשם כך יש לעכב את ביצוען של פקודות המאסר אשר הוצאו בעניינו עד להכרעה בערעור. מאסרו של חייב בהליך פשיטת רגל הוא סנקציה חריפה וקיצונית אשר לא ניתנת בנקל (ראו: ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 20 (30.10.2013); ע"א 530/18 אזולאי נ' המנהל המיוחד , פסקה 9 (22.1.2018)). דברים אלו מקבלים משנה תוקף במסגרת השלב הדיוני בו אנו מצויים – מקום בו דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תגרום למערער נזק בלתי הפיך ואף תייתר את הדיון בערעורו. 8. לצד זאת, וכמשקל-נגד, מן הדין להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ביטחונות משמעותיים. 9. לאור כל האמור, ניתן בזאת צו לעיכוב ביצועם של החלטות בית המשפט המחוזי בפש"ר 43930-05-10 מימים 12.6.2022 ו-30.6.2022 ושל צווי המאסר שהוצאו מכוחן. כערובה להבטחת נזקי קופת הנשייה, יפקיד המערער בקופת בית המשפט סך של 25,000 ש"ח במזומנים או באמצעות ערבות בנקאית אוטונומית – זאת עד ליום 22.8.2022, שאם לא כן – יפקע הצו שנתתי מאליו. 10. הדיון בערעור ייקבע בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22", "ע\"א 3967/13", "ע\"א 530/18" ]

748,542

740,800

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 - ה' לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי בקשה לפריסת תשלום הערובה בשם המערער: עו"ד יניב הרינג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שרית ליפשיץ-גריידי החלטה בית המשפט סיים את מלאכתו ואינו רואה לנכון לשנות מהחלטתו באין עילה מבוררת לכך. הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046100_F06.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,543

741,145

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי המשך טיפול החלטה בדיקה שנערכה לקראת הוצאת צו הסיכומים העלתה לכאורה כי המערער לא צירף להליך שבכותרת את כל הצדדים להליך קמא, כמצוות הוראת תקנה 136(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המערער יגיש בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, הבהרה אם נדרש לצרף את יתר הצדדים, ולחילופין יגיש "דף פתיחה" מתוקן להודעת הערעור. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046100_T07.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,544

741,355

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 2. כונס הנכסים הרשמי הבהרה מטעם המערער מיום 25.8.2022 החלטה המזכירות מתבקשת לתייק את דף הפתיחה המתוקן בתיקיית השופטים. המערער ימציא את הערעור גם למשיבים שצורפו כעת. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏כ"ט באב התשפ"ב (‏26.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046100_T08.docx קא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,545

741,780

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. אדהם עדוי 2. אילהאם עדוי 3. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 4. כונס הנכסים הרשמי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 30.10.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. בשים לב למועד הדיון ולחגי תשרי, המשיבים 1, 2 ו- 3 יגישו תשובתם עד ליום 29.9.2022 וכונס הנכסים הרשמי יגיש תשובתו עד ליום 20.10.2022. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046100_K09.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,546

742,376

בבית המשפט העליון ע"א 4610/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: עדוי פלאח נ ג ד המשיבים: 1. אדהם עדוי 2. אילהאם עדוי 3. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח 4. כונס הנכסים הרשמי בקשת המערער מיום 7.9.2022 לשינוי מועד דיון החלטה בהחלטה מיום 15.8.2022 נקבע כי הדיון בערעור יתקיים בהקדם, ועל כן הדיון נקבע במועד קרוב יחסית. בדיקה מול יומן בית המשפט העלתה כי לא ניתן לדחות את הדיון למועד קרוב (ויוער כי על אף האמור בבקשה, גם לא הוגשו מועדים מוסכמים). בנסיבות אלה, לא ניתן להיעתר לבקשה. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046100_T10.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4610/22" ]

748,547

737,907

בבית המשפט העליון ע"א 4611/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – משרד הביטחון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046110_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4611/22" ]

748,548

738,915

בבית המשפט העליון רע"א 4615/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: נופי חריש - עמותה לדיור נ ג ד המשיבים: 1. יואב לוי 2. אביטל לוי 3. יהודה זילבר 4. עו"ד אלעד הלוי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' וינוגרד) מיום 8.5.2022 בת"א 17345-03-22 בשם המבקשת: עו"ד צפריר אוסטשינסקי החלטה לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' וינוגרד ) מיום 8.5.2022 בת"א 17345-03-22, במסגרתה התקבלה בקשתם של משיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) לתיקון כתב התביעה שהגישו נגד המבקשת. הרקע לבקשה 1. ביום 16.3.2022 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשת. בתביעה טענו המשיבים כי הם התקשרו עם המבקשת במסגרת קבוצת רכישה המאוגדת על ידה, בהסכם לרכישת שתי יחידות מגורים במקרקעין בבית שמש (להלן: המקרקעין ). הם חתמו עם המבקשת על מסמכים לרכישת היחידות, ושילמו בעבורן סך כולל של כ-1.6 מיליון ש"ח. לטענתם, בחלוף הזמן פרץ סכסוך בין חלק מחברי קבוצת הרכישה לבין משיב 4, עורך הדין אשר ייצג את קבוצת הרכישה בעניינים שונים, ומשיב 3, אשר שיווק את יחידות המגורים למשיבים. סכסוך זה הוביל להגשת תביעות הדדיות ולניהול הליך בוררות ארוך. כתוצאה מכך, הבניה במקרקעין התעכבה. על כן התקבלה החלטה על ידי חלק מחברי הקבוצה להחלפתו של משיב 4 בעורך דין אחר, אשר עם כניסתו לתפקיד העלה טענות ביחס לחברותם של המשיבים בקבוצת הרכישה ודרש מהם להפקיד סכומי כסף נוספים. על רקע האמור, ובהתאם למסמכי הרכישה שנחתמו בינם לבין המבקשת, ובכלל זה לתניית הבוררות האמורה בהם, פנו המשיבים להליך בוררות. אלא שלטענתם, המבקשת סירבה לשתף פעולה עם הליך זה, והבורר הוציא צו מניעה לפיו לא ניתן לפעול להוצאת המשיבים מחברותם בקבוצת הרכישה. המשיבים הוסיפו כי חרף צו זה וחרף העובדה שהם רכשו את יחידות המגורים במקרקעין, החלו גורמים במבקשת לפעול למכירת היחידות שרכשו. על כן, בתביעתם ביקשו כי בית המשפט ייתן סעד הצהרתי המורה על רישום בעלותם ביחידות הדיור. בסמוך לפני הגשת התביעה הוגשה גם בקשה למתן צו זמני לאיסור עשיית דיספוזיציה במקרקעין. 2. ביום 27.3.2022, לאחר שהוגשה תשובת המבקשת, נדחתה בקשת המשיבים למתן צו זמני. נקבע כי הוכח שיחידות הדיור מושא התביעה הועברו לצדדים שלישיים מספר חודשים קודם להגשת התביעה, ומכאן שהבקשה למתן צו זמני הוגשה בשיהוי של ממש. ממילא לא ניתן להורות על מתן הצו הזמני המבוקש שעה שמדובר במעשה עשוי, ובפרט כאשר רוכשי הזכויות אינם צד להליך. 3. ביום 28.4.2022 הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה ולהמצאת מסמכים. בבקשה נטען כי מהמסמכים שהגישה המבקשת בתשובתה לבקשה לצו זמני עולה כי היא ורוכשי הזכויות היו מודעים להליכים המשפטיים המתנהלים במסגרת הליכי הבוררות ולטענות המשיבים בקשר עם תשלום התמורה על ידם. על רקע זה התבקש בית המשפט לאפשר למשיבים לתקן את כתב התביעה על דרך של צירוף הרוכשים לתביעה והוספת התייחסות עובדתית ומשפטית הנוגעת לחלקם במקרקעין. לשם כך התבקש בית המשפט להורות למבקשת להמציא את מלוא המסמכים הרלוונטיים לרוכשים ולחלופין את פרטי הזיהוי שלהם. המבקשת מצדה התנגדה לבקשה. היא טענה בין היתר כי כתב התביעה כלל לא נמסר לה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) ובניגוד להחלטות בית המשפט השונות, ולא ניתן לתקן כתב תביעה שלא נמסר. התנהלות זו של המשיבים אשר אינה מאפשרת את ניהולו התקין של ההליך המשפטי מצדיקה כשלעצמה את דחיית בקשתם. המבקשת הוסיפה כי אין מקום להורות על חשיפת המסמכים המבוקשים על ידי המשיבים ועל חשיפת זהות רוכשי היחידות. בקשה זו נעדרת מקור חוקי והיא סותרת את הדין וההלכה הפסוקה, ואין למבקשת הרשות לחשוף את מי מחבריה אשר חוסים תחת הגנת פרטיות. המבקשת הוסיפה כי עניינם של המשיבים לא נדון בהליך הבוררות והם כלל לא היו צד לו, ולמעשה פסק הבוררות שניתן בו מאשש את טענות המבקשת לפיהן המשיבים כלל לא רכשו את הזכויות ביחידות ולא שילמו את תמורתן. 4. ביום 8.5.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבים. נקבע כי למעט טענת המבקשת לפיה יש למחוק את כתב התביעה הואיל והוא לא נמסר לה, כאשר עניין זה שנוי במחלוקת בין הצדדים, אין די ביתר טענותיה. הואיל ואין חולק כי הזכויות ביחידות הדיור נרכשו על ידי אחרים, הרי שאם יתברר כי יש ממש בטענות המשיבים, זכויותיהם של הרוכשים עשויות להיפגע. בנסיבות אלה יש להורות על צירופם להליך ולוּ על מנת שיוכלו להגן על זכויותיהם. מה גם, שיש להניח ששמות הרוכשים ייחשפו ממילא בהליכים המקדמיים שיתקיימו ולא נראה כי ייגרם להם נזק כתוצאה מחשיפתם המוקדמת. כמו כן, בשים לב לכך שהמבקשת טרם הגישה כתב הגנה, לא ייגרם לה נזק ויש ליתן משקל לשלב המוקדם עד מאוד של הבקשה. אשר על כן הורה בית המשפט למבקשת לחשוף את שמות הרוכשים ולהמציא להם ולמבקשת את כתב התביעה המתוקן. 5. מכאן הבקשה שלפנַי בה טוענת המבקשת כי שלוש שגגות עיקריות נפלו בהחלטת בית המשפט. האחת, כי בית המשפט שגה כאשר התעלם מתניית הבוררות עליה חתמו הצדדים, המהווה אבן יסוד במערכת ההסכמית שביניהם; השנייה, כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על חשיפת שמות רוכשי יחידות הדיור בטרם נמסר כתב התביעה למערערת ובטרם ניתנה לה ההזדמנות לעתור לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). זאת, שכן חוק הבוררות מאפשר הגשת בקשה לעיכוב הליכים רק לאחר הגשת תובענה, ואין חולק כי הגשת תובענה צריכה להיעשות בהתאם לכללי ההמצאה הקבועים בתקנות; ושלישית, כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על חשיפת שמות הרוכשים בטרם החל ההליך המשפטי נגד המבקשת. בהתאם לפסיקת בית משפט זה אין ליתן סעד של חשיפת צדדים שלישיים בשלב כה מוקדם של ההליך ובטרם הגשת תביעה, ובפרט כאשר הבקשה לחשיפתם לאקונית ונעדרת כל ביסוס. החלטת בית המשפט גם נוגדת את כללי ההגנה על הפרטיות וגם מטעם זה דינה להתבטל. ההחלטה גם יצרה יתרון דיוני אסור למשיבים, שכן יש בה הוראה בדבר גילוי מסמכים שלא לפי הסדר הקבוע בתקנות. בהקשר זה הודגש כי לצדדים השלישיים אין כל רלוונטיות להליך, וכי חשיפת פרטיהם תעמיד אותם חסרי הגנה, תזיק באופן חמור לפרויקט ולמבקשת, ותגרור השלכות מרחיקות לכת שאינן ברות תיקון. דיון והכרעה 6. דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. החלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, ובכלל זה החלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות, נטועות בלב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלו תיעשה במקרים חריגים בלבד בהן יימצא כי הן מנוגדות לדין, עשויות לגרום לעיוות דין או חורגות ממתחם הסבירות (ראו לדוגמה לאחרונה: רע"א 2997/22 עו"ד שלוה סואטס נ' סואטס , פסקה 8 (6.7.2022); רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית , פסקה 8 (28.4.2022); רע"א 1769/22 פרטוש נ' קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ , פסקה 6 (30.3.2022) (להלן: עניין פרטוש )). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. 7. בהתאם לתקנה 46 לתקנות, בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. במסגרת זו על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, בשלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה ובמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (ראו גם: עניין פרטוש , פסקה 6; רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ , פסקה 7 (13.7.2022)). בענייננו, בית המשפט לקח בחשבון את השלב המוקדם בו מצוי ההליך, כאשר טרם הוגש כתב הגנה ואף לטענת המבקשת כתב התביעה כלל לא הומצא לה. בית המשפט גם לקח בחשבון את העובדה שעל פי עמדת המבקשת יחידות הדיור שבמוקד תביעת המשיבים נמכרו לצדדים שלישיים, וצירופם של הרוכשים נחוץ על מנת שיוכלו להגן על זכויותיהם. בית המשפט גם היה ער לטענת המבקשת כי כתב התביעה לא הומצא לה אך הדגיש כי טענה זו שנויה במחלוקת, ומכל מקום לא מצא שיש בה כדי להכריע את הכף לטובת המבקשת. בנסיבות אלה, בהן הובאו בחשבון כלל השיקולים הצריכים לעניין, אין כל עילה להתערבות בהחלטה לאפשר את תיקון כתב התביעה ואת צירופם של הצדדים השלישיים כנתבעים. 8. אוסיף כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לעניין חשיפת שמותיהם של רוכשי יחידות הדיור. בשים לב לכך שהסעד העיקרי המבוקש בתביעת המשיבים עניינו ביחידות הדיור, ולכך שלטענת המבקשת עצמה יחידות הדיור נמכרו לצדדים שלישיים, הרלוונטיות של אותם צדדים שלישיים ונחיצותם לצורך הכרעה בו אינן יכולות להיות מוטלות בספק. משאלו הם פני הדברים, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי יש להניח ששמותיהם ייחשפו ממילא במסגרת ההליכים המקדמיים. המבקשת טוענת בלהט כי ייגרם נזק רחב היקף ובלתי הפיך כתוצאה מחשיפת שמם, אולם בשים לב לנסיבות העניין לא התרשמתי כי יש בכך ממש. למעשה, דומה כי ההיפך הוא הנכון. יש רגליים לסברה כי הימנעות מצירופם להליך עשויה לפגוע באפשרותם להגן על זכויותיהם. 9. בשולי הדברים אעיר כי אין בפסק הדין בעניין רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ , פ"ד סג(3) 664 (2010-2009) אליו מפנה המבקשת, כדי לתמוך בטענותיה. באותו עניין נקבע כי אין לחייב ספקית אינטרנט בגילוי זהותו של אחד מלקוחותיה לצורך הגשת תביעה נגדו לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. ביסוד קביעה זו עמד הרצון למנוע פגיעה בחופש הביטוי, וכן העובדה שלא הייתה כל עילת תביעה ישירה נגד ספקית האינטרנט. לא זהו מצב הדברים בענייננו (ראו והשוו בהקשר זה: ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חב' ברוקרטוב , פסקה 3 (1.7.2010)). 10. בכל הנוגע לטענות המבקשת לעניין תניית הבוררות וחוק הבוררות, גם אלה דינן להידחות. עיון בתיק בית המשפט במערכת נט-המשפט מגלה כי המבקשת לא העלתה בתשובתה לבקשה לתיקון כתב התביעה (אשר לא צורפה לבקשה שלפנַי) כל טענה לפיה יש לדחות את הבקשה בשל תניית הבוררות שבין הצדדים, ואף לא העלתה כל טענה לעניין יכולתה להגיש בקשה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. בנסיבות אלה, לא נפל פגם בכך שבית המשפט המחוזי לא נדרש בהחלטתו לסוגיה זו. הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046150_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4615/22", "רע\"א 2997/22", "רע\"א 2425/22", "רע\"א 1769/22", "רע\"א 3509/22", "רע\"א 4447/07", "ע\"א 1622/09" ]

748,552

737,807

בבית המשפט העליון ע"פ 4616/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יאזן יוסף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22046160_T01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4616/22" ]

748,553

740,143

בבית המשפט העליון ע"פ 4616/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: יאזן יוסף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי המערער לא הגיש את נימוקי הערעור כאמור בהחלטה מיום 13.7.2022. המערער יסיר מחדלו, ויגיש את נימוקי הערעור עד ליום 17.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046160_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4616/22" ]

748,554

740,925

בבית המשפט העליון ע"פ 4616/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: יאזן יוסף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 17.8.2022 להארכת מועד החלטה ככל שלא תוגש התנגדות עד ליום 22.8.2022 מטעם המדינה, נימוקי הערעור מיום 18.8.2022 יתקבלו למרשם ויתויקו בתיק. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046160_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4616/22" ]

748,555

737,438

בבית המשפט העליון בש"א 4557/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה מיום 7.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045570_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4557/22" ]

748,556

738,218

בבית המשפט העליון בש"א 4557/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי מיום 7.7.2022; תשובת המשיב מיום 17.7.2022 החלטה 1. בבקשה שלפני עותרת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ברמ"ש 46976-03-22 (כב' השופטת ח' זנדברג ) מיום 20.5.2022, שבגדרו ניתנה למבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פ' גורודצקי ) בתלה"מ 49198-02-17 מיום 20.2.2022, ואולם הערעור נדחה. 2. לטענת בא-כוח המבקשת, הטעם לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור במועדה הוא טעות שבדין, אשר נבעה מסברתו כי ההליך הערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא ערעור בזכות , וכי משום כך תקופת הערעור העומדת לרשותו מונה 45 ימים (כפי הקבוע לעניין ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתקנה 45(א) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020). עוד נטען כי משהתברר לבא-כוח המבקשת כי היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכי היה עליו להגישה בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, פנה הוא בבהילות בבקשה דנן. 3. כבר הובהר בפסיקה של בית משפט זה בעבר, כי טעות שנפלה בהבנת הדין אינה עולה, כשלעצמה, כדי "טעם מיוחד" הדרוש לשם הארכת מועד לנקיטת הליך, ונראה כי אף במקרה הנדון בדיקה פשוטה של הוראות הדין הרלוונטיות הייתה מונעת את הטעות (ראו והשוו: בש"א 7152/21 פלוני נ' פלונית (2.11.2021) (להלן: עניין פלוני ); בש"א 2031/22 פלונית נ' פלוני (4.4.2022)). 4. יחד עם זאת, בשים לב למכלול נסיבות העניין, ובעיקר לנוכח מהות ההליך שעניינו בחוות דעת של מומחה באשר למסוכנות האב (המשיב) כלפי ילדיו ובאשר ליכולתו לקיים עמם קשר ללא פיקוח, מצאתי להיעתר לבקשה (על הגישה שלפיה יש לנהוג בגישה מקלה בעניינים פרוצדורליים על-מנת שאלה לא ימנעו בירורם של עניינים הנוגעים לטובתו ולגורלו של קטין ראו: עניין פלוני , והאסמכתאות שם). אציין עוד בהקשר זה כי התרשמתי שאכן מדובר בטעות כנה של בא-כוח המבקשת, ולא בניסיון להשיג רווח דיוני. 5. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. המבקשת רשאית להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין ברמ"ש 46976-03-22, וזאת עד למועד הגשתה בפועל. המזכירות תואיל לפתוח תיק מתאים, ולתייק את החלטתי זו בפתח ההליך. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045570_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4557/22", "ש 46976-03-22", "בש\"א 7152/21", "בש\"א 2031/22" ]

748,557

737,985

בבית המשפט העליון בש"פ 4619/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. מיכאל טנסקי 2. דימטרי צ'רבינסקי (פורמלי) 3. ולדיסלב קוזצ'וק (פורמלי) בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד מסעד מסעד בשם המשיב 1: עו"ד יורם שפטל החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב 1 בתשעים ימים החל מיום 17.7.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ (מחוזי ב"ש) 38864-10-21 (להלן: ההליך העיקרי ), לפי המוקדם. 2. כתב האישום אשר הוגש נגד המשיבים מייחס למשיב 1 סחיטה בכוח, עבירה לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) (2 עבירות); סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא וסיפא לחוק (3 עבירות); כליאת שווא, עבירה לפי סעיף 377 לחוק; חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק; הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 249א(1) לחוק; וכן חטיפה לשם סחיטה, עבירה לפי סעיף 372 לחוק. 3. המעשים מושא כתב האישום פורטו בהחלטתה של השופטת ע' ברון בבש"פ 859/22 טנסקי נ' מדינת ישראל (27.3.2022), ואיני רואה כל סיבה לחזור ולפרטם. אומר בקצרה כי האמור בכתב האישום מאומת בראיות לכאורה, דבר שאינו עוד במחלוקת, וכי המעשים המיוחסים למשיב 1 כוללים אלימות קשה כלפי חייבוֹ שמטרתה לגבות מאותו חייב חוב בסך של 400,000 ש"ח. 4. עד כה, התקיימו בהליך העיקרי 4 ישיבות הוכחות – מעט מדי, לכל הדעות. יחד עם כך, בחודש ספטמבר ש"ז אמור בית המשפט המחוזי באר שבע, שמנהל את ההליך העיקרי, לקיים 4 ישיבות הוכחות נוספות; והבקשה שלפניי היא בקשתה הראשונה של המדינה אשר באה בגדרו של סעיף 62 לחוק המעצרים. בנסיבות אלה, ולנוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב 1 – הן כעניין של עובדה והן מכוח החזקה המשפטית שבסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים – סבורני, כי דין הבקשה להתקבל. נקודת האיזון בין צרכי ההליך הפלילי אשר מתנהל נגד המשיב 1 לבין זכותו לחירות, בעודו חוסה בצלה של חזקת החפות, טרם הוסטה לכיוון שחרורו מן המעצר או לכיוון העברתו למעצר באיזוק אלקטרוני מחוץ לכלא. 5. טענותיו של בא-כוח המשיב 1 אשר באות להשיג על חוקיותו ועל חוקתיותו של המשך מעצרו של שולחו על רקע התנהלותו האיטית של ההליך העיקרי הועלו, נדונו ונדחו – כטענות משפטיות – בשורה של החלטות, ביניהן בש"פ 843/20 מדינת ישראל נ' ג'בארין (26.2.2020); בש"פ 3787/21 מדינת ישראל נ' אבו זאייד (8.6.2021); וכן בש"פ 5844/21 מדינת ישראל נ' אבו זאייד (12.9.2021). טענות אלו נסמכות על החלטותיו של בית משפט זה, במותב של דן יחיד, בהמ' 119/74 מדינת ישראל נ' משאט , פ"ד כח(1) 585 (1974) ובב"ש 113/72 סביון נ' מדינת ישראל , פ"ד כו(2) 298 (1972). בא-כוח המשיב 1 מבקש לקרוא לתוך החלטות אלה את שלילת סמכותו של המותב הנוכחי להאריך את מעצרו של שולחו בשל התנהלותו האיטית של ההליך העיקרי – זאת, בניגוד לעיקרון בדבר רציפות המשפט אשר נקבע בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, באלו המילים: "... הוחל בגביית הראיות, ימשיך [בית המשפט] ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך". דא עקא, סעיף 62(א) לחוק המעצרים, אשר משקף את המצב המשפטי העכשווי, מושתת על ההנחה הבסיסית כי התארכות הדיון בהליך העיקרי היא בגדר שיקול שיישקל לגופם של דברים בכל תיק ותיק ואינה שוללת את סמכותו של בית משפט זה להאריך את מעצרו של הנאשם (עוד ראו: סעיף 62(ב) לחוק המעצרים). הווה אומר: לבית משפט זה נתונה הסמכות להאריך את מעצרו של המשיב 1 כמבוקש על ידי המדינה. 6. באשר לטענת אי-החוקתיות שבפי המשיב 1 – היבטיה החוקתיים של זכות האדם לחירות המעוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כבר שוקללו בחוק המעצרים (בפרט, ראו: סעיף 1(ב) לחוק המעצרים; וכן רינת קיטאי סנג'רו המעצר: שלילת החירות טרם הכרעת הדין 27-26 (2011)). דין הטענה להידחות אפוא. אוסיף בקיצור נמרץ כי הזכות לחירות איננה מוחלטת וכי חובה עלינו לאזן כנגדה את צרכי ההליך הפלילי, בשים לב לחומר הראיות ולמסוכנות אשר נשקפת מהנאשם, כמותווה בחוק המעצרים ובהוראות דין אחרות. 7. אשר על כן, בקשת המדינה מתקבלת, ומעצרו של המשיב 1 מוארך בזאת כאמור בראש ההחלטה. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046190_F02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 113/72" ]

748,562

737,456

בבית המשפט העליון ע"פ 4622/22 - א' לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שריף אלקרעאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לפטור מהתייצבות בשם המערער: עו"ד עמית דויטשר החלטה 1. לבקשת המערער, הדיון הקבוע ליום 10.7.2022, שעה 10:00 – יידחה ליום 14.7.2022, שעה 10:30. 2. חובת ההפקדה שהוטלה על המערער על ידי בית משפט קמא תושהה עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ט' בתמוז התשפ"ב (‏8.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046220_F01.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4622/22" ]

748,570

737,663

בבית המשפט העליון ע"פ 4622/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שריף אלקרעאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור לפי סעיף 87(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ) שניתנה ביום 30.6.2022 בעפ"ג 18803-06-22 בשם המערער: עו"ד עמית דויטשר בשם המשיבה: עו"ד תום קובצ'י פסק דין 1. אני דן בערעור זה כדן יחיד מכ וח סעיף 26(4) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (ראו: ע"פ 11404/04 דוויק נ' מדינת ישראל , פ"ד נט (4) 145 (2004)). 2. לאור עמדות הצדדים, ובהתחשב במכלול הנסיבות, הערעור מתקבל במובן הבא: הנני קובע כי סכום ההפקדה בסך של 2,500 ₪ שהוטל על המערער להפקיד כתנאי לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, שהושת עליו בת"פ (שלום ב"ש) 48734-03-20, יופחת לסך של 1,500 ₪. 3. סכום זה יופקד בבית המשפט המחוזי באר שבע, לא יאוחר מיום 14.7.2022, שעה 13:00, שאם לא כן יפקע עיכוב הביצוע מאליו. 4. לנוכח האמור, הדיון שנקבע בתיק ליום 14.7.2022, שעה 10:30 – מבוטל. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046220_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4622/22", "ע\"פ 11404/04" ]

748,571

737,735

בבית המשפט העליון בש"א 4623/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. שלומית בחן 2. בחן גבריאל נ ג ד המשיבים: 1. אהרון איזן 2. רבקה איזן בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ניר אביבי החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046230_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4623/22" ]

748,572

740,718

בבית המשפט העליון בש"א 4623/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. שלומית בחן 2. גבריאל בחן נ ג ד המשיבים: 1. אהרון איזן 2. רבקה איזן בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ניר אביבי בשם המשיבים: עו"ד רענן פלץ החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בת"ק 57994-03-22 מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום בחדרה. מדובר בתביעה חוזית שהגישו המשיבים נגד המבקשים, להפרת הסכם מכר דירה שנכרת בין הצדדים. 2. בבקשה נטען כי המבקשים מכרו למשיבים את ביתם שבערד בשנת 2018, ומיד לאחר מכן עברו להתגורר בבאר שבע. לפני כשנה, עברו המבקשים להתגורר בקיבוץ מעיין צבי שבצפון הארץ. המבקשים טוענים כי יקשה עליהם להגיע לבית המשפט בבאר שבע בשל המרחק הרב ממקום מגוריהם, בשל גילם המבוגר, וכן בשל מצבה הרפואי של המבקשת 1, אשר פורט בבקשה ואשר מקשה על יכולתה להתנייד. לאור האמור, ובשים לב לכך שמדובר בתביעה כספית ולא בתביעת מקרקעין, טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה להעברת מקום הדיון. 3. המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובתם, עמדו המשיבים על כך כי מושא התביעה הוא בית מגורים בעיר ערד. כן טוענים המשיבים כי האסמכתאות הרפואיות שצורפו לבקשה אינן עדכניות ואין בהן כדי להעיד על מצבה הרפואי העכשווי של המבקשת 1 ועל יכולתה להתנייד. המשיבים טוענים כי קשייהם להגיע לבית המשפט בחדרה אינם נופלים מאלה של המבקשים, זאת בשל המרחק הרב ממקום מגוריהם, בשל גילם, ובשל מצבם הרפואי אשר פורט בתגובתם. בהקשר זה, טוענים המשיבים כי אין בבעלותם רכב פרטי, וכי יכולתם להתנייד בתחבורה ציבורית מהעיר ערד בכלל, ולבית המשפט בחדרה בפרט, מוגבלת ביותר וכרוכה בשעות נסיעה מרובות. עוד מציינים המשיבים כי המבקש 2 הגיע לדירה בערד אך לאחרונה ביום 3.7.2022 ברכבו, לצורך ביצוע בדיקת שמאות. משכך, טוענים המשיבים כי ביכולתו של המבקש 2 להתייצב לדיונים בבית המשפט בבאר שבע, וכי אף יש ביכולתם של המבקשים להגיש בקשה לפטור את המבקשת 1 מהתייצבות לדיונים, או לקיימם בהיוועדות חזותית. לאור כל האמור, טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתם. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה. כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות אמנם נוטה להעברת הדיון. מבלי להקל ראש במצבה הרפואי של המבקשת 1, מן התגובה לבקשה עולה כי אף יכולתם של המשיבים להתנייד לבית המשפט בחדרה אינה נטולת קשיים, מן הטעמים שפורטו בתגובתם. לאור האמור, ובשים לב לכך שהדירה מושא התביעה מצויה בערד, לא מצאתי טעם המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. ניתנה היום, ‏י"ט באב התשפ"ב (‏16.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046230_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4623/22" ]

748,573

737,626

בבית המשפט העליון ע"א 4624/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: יוסף לוינסקי ושות' בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שחר דבש 2. רוני בן דוד 3. שמעון אדרי בקשת המערערת להמשך עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.5.2022 בת"א 21154-01-20 שניתן על ידי כבוד השופט ג' גונטובניק בשם המבקשת: עו"ד אילן שביט-שטריקס; עו"ד חן סדבון החלטה 1. לנוכח החלטתו של בית משפט קמא מיום 2.6.2022, דומה כי ביצוע פסק הדין מעוכב עד למתן החלטה אחרת. מכל מקום ולמען הזהירות, ניתן בזה צו א רעי זמני המורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 21154-01-20 מיום 8.5.2022. 2. ככל שאין בידי הצדדים להגיע להסכמה בדבר הפקדת המניות בידי נאמן עד להכרעה בערעור, המשיבים יגישו תגובתם לבקשה עד ליום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046240_E01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4624/22" ]

748,574

740,550

בבית המשפט העליון ע"א 4624/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: יוסף לוינסקי ושות' בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שחר דבש 2. רוני בן דוד 3. שמעון אדרי בקשת המבקשת להמשך עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 21154-01-20 מיום 8.5.2022 שניתן על ידי כבוד השופט ג' גונטובניק בשם המבקשת: בשם המשיבים: עו"ד אילן שביט-שטריקס; עו"ד חן סדבון עו"ד אבי אברמוביץ החלטה בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק ) בת"א 21154-01-20 מיום 8.5.2022. 1. ענייננו ב-464,400 מניות של חברת א. ליבנטל השקעות בע"מ (להלן: חברת ליבנטל ), אותן קיבלה המבקשת כתמורה במסגרת עסקת מקרקעין משנת 2007. בתמצית, המשיבים הינם בעלי מניות בחברת פנטקל בע"מ (להלן: פנטקל ), וכל אחד מחזיק ב-20% ממניותיה. יוסף לוינסקי ואלון ליברמן, אנשי נדל"ן מנוסים וותיקים, מחזיקים את 40% הנותרים באמצעות שרשור. חברת פנטקל הינה חברת נדל"ן ובהסכם המייסדים שלה נקבע, בין היתר, כי "הצדדים יפעלו בתחום הפעילות באמצעות החברה בלבד". בשנת 2007, התקשר לוינסקי, באמצעות חברת יוסף לוינסקי ושות' בע"מ (להלן: חברת לוינסקי ) שבשליטתו, יחד עם חברת א. עופר השקעות ויזמות בע"מ (להלן: חברת עופר ), חברה פרטית שבשליטת עופר ארביב, לרכישת המקרקעין הידועים כחלקות 111 ו-112 בגוש 7094 ברחוב יגאל אלון בתל אביב (להלן: הנכס ) בתמורה לכ-$2,300,000. ביום 22.3.2007 או בסמוך לכך, הודיע לוינסקי למשיבים כי התקשר בעסקה, ועל מנת להתקשר בה במהירות, הוא נדרש לפעול שלא באמצעות חברת פנטקל (על אף האמור בהסכם המייסדים). על פי הנטען על ידי המשיבים, במעמד זה הם ביקשו להשתתף בעסקה באמצעות חברת פנטקל, ולוינסקי הציע כי ישתתפו בהוצאות שתשלם חברת לוינסקי בהתאם לחלקם בחברת פנטקל (להלן: העסקה ). ביום 11.12.2007 נחתם הסכם למכירת הנכס בין חברת לוינסקי וחברת עופר, לבין חברת ליבנטל, חברה ציבורית שאף היא בשליטת עופר ארביב. תמורת העסקה כללה 1,548,000 מניות רגילות, שהתחלקו בין חברת לוינסקי לחברת עופר בחלקים שווים (774,000 מניות לכל אחת מהן). המשיבים העבירו את הכספים האמורים, והמתינו מצידם להתקיימותו של תנאי מתלה, שהיה אמור לקבוע את זכאותה של חברת לוינסקי למניותיה של חברת ליבנטל. לטענת המשיבים, על אף שהוסכם בין הצדדים כי המדובר בהסכם השקעה ולא בהסכם הלוואה, לוינסקי לא עדכן אותם בדבר ביטול התנאי המתלה וקבלת המניות על ידי חברת ליבנטל. לפיכך, נתבקש מבית המשפט להורות על העברת חלקם של המשיבים במניות התמורה (60% המהווים 464,400 מניות), שהועברו אל לוינסקי עוד ביולי 2013. המבקשת הגישה מצידה תביעה שכנגד. לטענתה, על המשיבים להחזיר לה סך של 1,879,119 ₪ בגין שכר חודשי, לו היא זכאית לטענתה בעבור 12 השנים בהן ניהלה פרויקטים בחברת פנטקל, ובשל החזר הוצאות והשקעות שלטענתה השקיעה בפרויקטים של החברה. 2. ביום 8.5.2022, קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת המשיבים ודחה את התביעה שכנגד. בפסק דינו אימץ את גרסת המשיבים, שנתמכה בעדויות מטעמם וראיות נוספות, כי מדובר בהסכם השקעה. עוד קבע, בין היתר, כי יש לאכוף את ההסכם בין הצדדים, גם בהנחה שיש בהסכם אי חוקיות לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (לאור הטענה כי המדובר בעסקת מקרקעין החייבת במס רכישה). על כן, בית המשפט הורה למבקשת להעביר לידי המשיבים את 464,400 מניות חברת ליבנטל המצויות בידיה עד ליום 8.6.2022. ביום ה-2.6.2022, הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו ככל שהוא נוגע להעברת 464,400 המניות של חברת ליבנטל למשיבים, עד להגשת ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בו. בית המשפט נענה לבקשה, הורה על עיכוב ביצוע ארעי של פסק הדין עד החלטה אחרת, והוציא לתגובת המשיבים עד ליום 9.6.2022. 3. ביום 7.7.2022, בד בבד עם הגשת הערעור על פסק הדין, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, בגדרה מבוקש להורות על המשך עיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט קמא עד להכרעה בערעור. לשיטת המבקשת, סיכויי הערעור טובים. נטען, בין היתר, כי קביעת בית משפט קמא שמדובר בעסקת השקעה היא שגויה, במיוחד נוכח הסתמכותו על גרסה מאוחרת של המשיבים, התנהלות המשיבים והמודעות לפרטי העסקה, מאווייהם המוצהרים, לשיטתם, שלא לשלם מס רכישה, והעובדה שלא הוכיחו כי הכספים האמורים הם החזר תשלום בקשר לעסקת ההשקעה שביצעו; כי שגה בית המשפט בהחלטתו לאכוף חוזה (בעל פה) פסול, שכן לא מתקיימות לטענתה הנסיבות החריגות המצדיקות כן; וכי מכל מקום, ככל הנראה קיימת מניעה להעברת המניות לפקודת המשיבים מבלי להציג תחילה אישורי פקיד שומה. באשר למאזן הנוחות נטען כי הוא נוטה בבירור לטובת המבקשת, והיענות לבקשה תאפשר שמירה על המצב הקיים, כפי שזה התקיים משך שנים רבות. כמו כן, נטען כי בקבלת הבקשה לא יהיה כדי לגרום נזק ממשי למשיבים שכן עיכוב הביצוע הוא לתקופה קצובה של בירור הערעור, המשיבים ממילא "מובטחים" באמצעות המניות, והמבקשת מתחייבת שלא לבצע בהם דיספוזיציה, ו/או לשעבד את חשבון הבנק בו הם מוחזקים, ו/או להפקידם בקופת בית המשפט או בידי נאמן. נטען כי חבילת המניות נשוא פסק הדין מהווה כ-4.6% מהונה המונפק של חברת ליבנטל, ומקנה למחזיק בה זכות הצבעה באסיפת בעלי המניות והשפעה על יחסי הכוחות בחברה. לשיטתה, העברת חבילת המניות עשויה להוביל לפגיעה בחברה, בפעילותה השוטפת, בשער המניה ובשוויה. 4. המשיבים טענו כי דין הבקשה להידחות. לשיטתם, מלכתחילה המבקשת מנועה מהגשת הבקשה, שכן בחרה להגיש את הבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית משפט קמא, וטרם ניתנה החלטתו לאחר שהמשיבים הגישו תגובתם ביום 9.6.2022, כפי שהורה בית המשפט. קרי, המבקשת הגישה את הבקשה לשתי ערכאות שונות, המצריכות את תשובת המשיבים, ושתיהן עדיין תלויות ועומדות. לגופו של עניין נטען כי הטענות העובדתיות שהמבקשת מעלה בבקשתה נסתרו זה מכבר על ידי המשיבים ונדחו מפורשות על ידי בית משפט קמא; כי מרבית הטענות המשפטיות לא נטענו על ידה ומהוות הרחבת חזית אסורה; וכי באשר למאזן הנוחות, המבקשת לא הצביעה ולו על טעם אחד המטה את מאזן הנוחות לטובתה. 5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, וכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף לאמור בפסקה 7 להלן. נקודת המוצא היא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה או פסק הדין עליהם מערערים (ראו תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). על המבקש לחרוג מכלל זה מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לקבלת הבקשה. ההלכות הנוגעות ל"מקבילית הכוחות" הנוהגת בבקשות לעיכוב ביצוע ידועות ולא מצאתי להרחיב עליהן במסגרת זו (ראו, בין היתר, ע"א 9630/17 יניב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ , בפסקה 6 והאסמכתאות שם (28.1.2018) להלן: עניין יניב ); ע"א 7733/21 איי.בי.סי הנדסה, ייצוא ייבוא ושיווק (1995) בע"מ נ' וייס , פסקה 9 (26.12.2021)). עוד יוזכר כי הנטל להראות שביצוע פסק הדין ימנע מלהשיב את המצב לקדמותו מוטל על מבקש עיכוב הביצוע, הנדרש לבסס טענותיו בעניין זה (עניין יניב , פסקה 7). 6. במקרה דנן, ובלי לקבוע מסמרות לעניין סיכויי הערעור, נראה כי פסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט קמא מתבסס בראש ובראשונה על אימוץ ממצאי גרסת המשיבים, וזאת לאחר שבית משפט קמא שמע עדויות מטעם הצדדים ונדרש לראיות שהוגשו. מכל מקום, כידוע, "אבן הבוחן העיקרית בסעד זמני בערעור היא שיקולי מאזן הנוחות" (בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומית – נציבות המים , פסקה 12 (6.4.2006)). נקבע לא אחת שעל המבקש להוכיח כי ככל שפסק הדין לא יעוכב, הרי שהוא ייתקל בקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו. ודוק, לא די בהפרחת טענות כלליות, אלא על המבקש להציג תשתית ראייתית ועובדתית לתמיכה בטענותיו (ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא שיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc (חברה זרה) , פסקה 14 (10.3.2014)). בענייננו, גם אם 4.6% ממניות חברת ליבנטל יועברו למשיבים ואלה יממשו זכות הצבעה הנתונה לכל בעל מניות באסיפה כללית, או את זכותם לקבל דיבידנד, אין בכך כדי לגרום למצב בלתי הפיך אם יתקבל הערעור. ובכלל, חברת ליבנטל היא חברה ציבורית, ולמבקשת אין "זכות עמידה" לטעון בשמה. 7. אי לכך, הבקשה נדחית. עם זאת, וכדי לאיין את החשש האמור, עם ולאחר העברת המניות למשיבים, ניתן בזאת צו האוסר על המשיבים לבצע דיספוזיציה ב-464,400 המניות, וזאת עד להכרעה בערעור ובערעור שכנגד או עד להחלטה אחרת, לפי המוקדם. לא מצאתי להורות למבקשת להפקיד ערבות בנקאית להבטחת נזקיהם של המשיבים אם יידחה הערעור וערך המניות ירד עד למועד פסק הדין בערעור. אם וככל שייגרם למשיבים נזק עקב איסור הדיספוזיציה, הרי שיהיה עליהם להוכיח כי היו מוכרים את מניותיהם אילולא איסור הדיספוזיציה ולהוכיח את גובה הנזק, ועניין זה, אם בכלל, יצריך ממילא הליך נפרד. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046240_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4624/22", "ע\"א 9630/17", "ע\"א 7733/21", "ע\"א 8374/13" ]

748,575

741,122

בבית המשפט העליון ע"א 4624/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: יוסף לוינסקי ושות' בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שחר דבש 2. רוני בן דוד 3. שמעון אדרי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 26.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046240_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4624/22" ]

748,576

737,542

בבית המשפט העליון רע"א 4625/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: רון יעקב נענה נ ג ד המשיב: רון כץ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.7.2021 בת"א 19615-03-21 שניתנה על-ידי כבוד השופטת העמיתה ש' דותן בשם המבקש: עו"ד נדב יריב החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיב יגיש את תשובתו עד יום 31.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046250_O01.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4625/22" ]

748,577

739,491

בבית המשפט העליון רע"א 4625/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: רון יעקב נענה נ ג ד המשיב: רון כץ בקשה מטעם המשיב, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תשובה עד ליום 14.8.2022 בשם המבקש: עו"ד רונן שחר החלטה כמבוקש וכמוסכם, עד יום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046250_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4625/22" ]

748,578

737,353

בבית המשפט העליון בג"ץ 4626/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: מפקד חטיבת שומרון – אל"מ רועי צוויג עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו החלטה 1. לתגובת המשיב עד ליום 7.9.2022. 2. לא מצאתי לנכון ליתן צו ביניים בעת הזו. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046260_F03.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4626/22" ]

748,579

742,135

בבית המשפט העליון בג"ץ 4626/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיב: מפקד חיטבת שומרון – אל"מ רועי צוויג בקשה למתן ארכה מטעם המשיב בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד שרון אבירם החלטה בנסיבות העניין, ניתנת בזאת ארכה כמבוקש. המשיב יגיש תגובתו עד ליום 26.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046260_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4626/22" ]

748,580

737,736

בבית המשפט העליון ע"א 4627/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערערים: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח ומר אלי שפלר, רו"ח נ ג ד המשיבה: קוסט פורר גבאי את קסירר ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 4.5.2022 בת"א 51721-03-20, שניתן על ידי כב' השופט מ' אלטוביה בשם המערערים: עו"ד יאיר ליבוביץ; עו"ד ליאור בוק החלטה המשיבה תשיב לערעור עד יום 23.10.2022. ישיבת דיון מקדמי בערעור תתקיים בפניי ביום 27.11.2022 בשעה 11:30. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046270_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4627/22" ]

748,581

737,432

בבית המשפט העליון רע"א 4628/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: משה וינברג נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 7.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 12.7.2022. ככל שלא תוגש התנגדות לבקשה עד למועד האמור, הערובה תופקד עד ליום 14.7.2022 כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046280_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4628/22" ]

748,582

741,655

בבית המשפט העליון רע"א 4628/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: משה וינברג נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.5.2022 בע"א 19249-11-21 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא א' ואגו, השופט י' פרסקי והשופטת פ' גילת כהן בשם המבקש: עו"ד אבירם ציקוושוילי, עו"ד איריס ביבי החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.5.2022 (ע"א 19249-11-21, סגן הנשיאה א' ואגו , השופט י' פרסקי והשופטת פ' גילת-כהן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריית גת מיום 26.8.2021 (ת"א 46375-07-19, השופט הבכיר א' אדם ). 2. ברקעה של הבקשה שבפני עומד סכסוך בין רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ), לבין המבקש בקשר למקרקעין בשטחי המועצה האזורית יואב (להלן: המקרקעין ). המקרקעין שגודלם הוא כ-19 דונם, הם חלק מחלקה גדולה יותר, אשר הוחכרה לחברה שהמבקש היה בעל מניות בה. כאשר החברה התפרקה הסכימו בעלי המניות על תשריט לחלוקת הזכויות בחלקה ביניהם. בהתאם לחלוקה זו, ביום 3.5.2010 חתמו רמ"י והמבקש על חוזה חכירה (עיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה) ביחס למקרקעין, אשר תוקפו מיום 1.9.2005 למשך 49 שנים (להלן: חוזה החכירה ). במסגרת החוזה התחייב המבקש לרשום את החכירה בלשכת רישום המקרקעין. לצד זאת, הודגש בחוזה כי לרמ"י אין "כל אחריות לתכנון החלוקה או קבילותה התכנונית" (סעיף 30 לחוזה החכירה). עוד צוין כי "החוכר מצהיר כי ידוע לו ששטח המגרש וגבולותיו אינם סופיים וכי עלולים לחול בהם שינויים כתוצאה משינויים בתכנון על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הסדר קרקעות וכיוצא באלה" (סעיף 20(א) לחוזה החכירה). 3. בעקבות סכסוך בין בעלי המניות שהובא לפתחו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום 7.2.2018 ניתן תוקף להסכמת הצדדים שלפיה למבקש עומדת זכות לפעול לרישום המקרקעין, כפי שמופיע בתשריט החלוקה (ת"א 33845-08-16). בפסיקתה שניתנה בהמשך לכך ביום 26.3.2019, צוין כי פסק הדין חל רק על הצדדים להליך, וכי בעלי המניות האחרים אינם נותנים את הסכמתם בשם מי שלא צורף להליך. יובהר כי רמ"י לא הייתה צד להליך זה. 4. ביום 31.12.2018 פנה המבקש לרמ"י על מנת שזו תחתום על תשריט החלוקה כדי שניתן יהיה לרשום את החכירה במקרקעין על שמו. עוד בטרם ניתנה תשובתה של רמ"י לגוף הדברים, ביום 18.7.2019 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום, למתן צו עשה כנגד רמ"י, המורה לה לחתום על תשריט החלוקה לצורך רישום המקרקעין כחלקה נפרדת בלשכת רישום המקרקעין. בכתב הגנתה טענה רמ"י כי לא ניתן לחתום על התשריט כפי שהוגש לה, בין השאר משום שבמקרקעין מתוכננת "דרך גישה" אשר מהווה מקרקעי ייעוד, זאת בהתאם לתכנית מפורטת 225/03/6 משנת 1981 (להלן: התכנית המפורטת ). מנגד, המבקש טען כי הדרך אינה עוברת במקרקעין וכי ממילא חלה במקום תכנית מתאר מקומית משנת 2006 (251/02/6) (להלן: תכנית המתאר ) , הגוברת על התכנית המפורטת, ואשר בה הדרך אינה מופיעה. 5. בית משפט השלום דחה את תביעת המבקש וקבע כי על-פי המצב התכנוני החל על המקרקעין, עוברת בהם דרך סטטוטורית, ולכן סירובה של רמ"י לחתום על תשריט החלוקה נעשה כדין. בית משפט השלום אימץ את עדותה של עובדת המועצה האזורית יואב, אשר הגישה תעודת עובד ציבור, ולפיה על המגרש חלה תכנית בה מסומנת דרך. במישור הפרשני, נקבע כי תכנית המתאר המאוחרת אינה כוללת הוראות מפורטות ואינה מבטלת את הדרך המופיעה בתכנית המפורטת. עוד קבע בית משפט השלום כי יש לבחון את המקרקעין לפי המצב התכנוני, ודחה את טענת המבקש שיש לתת משקל לעובדה שהמקרקעין אינם משמשים בפועל לצרכי ציבור. לצד זאת, בית משפט השלום העלה הסתייגויות ביחס להתנהלותה של רמ"י מול המבקש, ונמנע מלפסוק לה הוצאות. 6. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וזה נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי לא מצא להתערב בקביעות העובדתיות הנוגעות לקיומה של דרך סטטוטורית, והדגיש כי רמ"י פעלה בסבירות ובתום לב עת בסרבה לחתום על תשריט החלוקה, נוכח העובדה שלשיטתה קיימת בחלקה דרך סטטוטורית. 7. בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש מדגיש כי שתי הערכאות שדנו בעניינו הכירו בבעייתיות שאליה נקלע. לטענתו, בקשתו מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם של הצדדים, שכן עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי כי יש בידי רמ"י להחכיר קרקעות אשר לפי גרסתה מהוות מקרקעי ייעוד. עוד טוען המבקש כי לא היה מקום לשקילת שיקולים של סבירות ההחלטה בגדרי הליך אזרחי, ולחלופין כי סירובה של רמ"י לחתום על התשריט לוקה בחוסר תום לב. בנוסף, המבקש טוען כי היה על בית המשפט המחוזי להתערב בממצאים העובדתיים של בית משפט השלום, ככל שאלה נגעו לקבילותה של תעודת עובד הציבור שהוגשה ולשאלת קיומה של תכנית לדרך במקרקעין. 8. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה כי דינה להידחות, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת מבלי להיזקק לתגובתה של רמ"י . הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". על אף שהמבקש ניסה לשוות כסות עקרונית לבקשתו, מצאתי כי הבקשה נטועה בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ונסבה בעיקרה על שאלות עובדתיות אשר נדונו והוכרעו על-ידי הערכאות הקודמות, בין השאר לגבי קיומה של "דרך" במקרקעין, ולכן אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית . כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין . בהקשר זה, אשוב ואזכיר, בגדר למעלה מן הצורך, כי הסכמת בעלי המניות ביחס לחלוקה אינה מחייבת את רמ"י, שלא הייתה צד לאותו הליך. 9. סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות. ניתנה ותוקנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046280_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4628/22", "בע\"א 19249-11-21", "ע\"א 19249-11-21", "ת\"א 46375-07-19", "ת\"א 33845-08-16" ]

748,583

737,737

בבית המשפט העליון בש"א 4629/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. עבד אלוחיד נסאר 2. הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פרי ירוחם חברה לביטוח בע"מ 2. עבד אלוחיד נסאר בקשה להעברת מקום דיון ואיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד יצחק לוזון החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 26927-03-22 המתנהל בבית משפט השלום ברחובות, עם הדיון בתאד"מ 50852-02-22 המתנהל בבית משפט השלום בעכו. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 26927-03-22 (שלום רחובות) יועבר לבית משפט השלום בעכו ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 50852-02-22. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22046290_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4629/22" ]

748,584

737,484

בבית המשפט העליון רע"א 4630/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: אסתר זבורוב נ ג ד המשיב: עמיאל לוי בקשה מיום 7.7.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 21.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046300_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4630/22" ]

748,585

738,841

בבית המשפט העליון רע"א 4630/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשת: אסתר זבורוב נ ג ד המשיב: עמיאל לוי בקשה מיום 7.7.2022; הודעה מטעם המערערת מיום 21.7.2022 החלטה בהינתן אינדיקציה לקשיים כלכליים ובהיעדר תשובה מטעם המשיב, ראיתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה והפקדת ערובה בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046300_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4630/22" ]

748,586

741,916

בבית המשפט העליון רע"א 4630/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: אסתר זבורוב נ ג ד המשיב: עמיאל לוי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 27.04.2022, בע"א 41791-03-22 (כב' השופטת מ' בן-ארי ) בשם המבקשת: בעצמה החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"א 41791-03-22 (השופטת מ' בן-ארי ), מיום 27.4.2022. במסגרת פסק הדין נדחה הערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון בת"ט45751-07-21 (הרשמת הבכירה ל' ירון ), מיום 17.1.2022, בגדרו דחה בית המשפט את התנגדות המבקשת לביצוע שטר, והורה על שפעול הליכי הוצאה לפועל כנגדה. זאת, בשל הימנעות המבקשת מהפקדת סכום של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט, שנקבעה כתנאי לדיון בהתנגדות. הרקע 1. הבקשה שלפניי עניינה בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגד המבקשת לפני למעלה מ-30 שנה , ביום 16.10.1990, בגין שיק על סך 5,138 ₪, החתום לכאורה על ידי המבקשת כמושכת, לפקודתו של המשיב, ונושא תאריך 26.7.1989 (להלן: התיק ). 2. בחלוף כשלושים שנה ממועד פתיחת התיק, ביום 30.6.2021, הגישה המבקשת התנגדות לביצוע השטר, וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. המבקשת טענה, בין היתר, כי סכום של 5,000 ₪, מתוך סכום השיק הכולל, נפרע בדרך של תשלום סכום זה, במזומן, למשיב. פסק הדין החלקי וההחלטה שניתנו על ידי בית משפט השלום 3. ביום 5.12.2021 קיים בית משפט השלום (הרשמת הבכירה ל' ירון ) דיון בהתנגדות המבקשת ובבקשה להארכת מועד הגשת ההתנגדות. במסגרת דיון זה ניתן " פסק דין חלקי " הכולל למעשה פסק דין חלקי והחלטה, כדלקמן: בית המשפט דחה את התנגדות המבקשת ביחס לסכום של 138 ₪ מאחר שלפי טענת המבקשת בוצע תשלום של 5,000 ₪ בלבד (פסק הדין החלקי); וקבע ביחס לסכום שנותר, 5,000 ₪, כי יש לברר את הטענה בדבר תשלום סכום זה לפרעון השיק, וזאת בכפוף להפקדת סכום של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום, קרי – עד ליום 4.1.2022 (ההחלטה). לעניין התניית מתן הרשות למבקשת להתנגד לביצוע השיק בהפקדת הסכום האמור, בית משפט השלום נימק את החלטתו, כדלקמן: "בנסיבות מושא העניין, ראיתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת הסך של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת בהינתן שלא שוכנעתי כי ההתנגדות הוגשה במועד. בהקשר זה אבהיר כי המבקשת נמנעה מלציין את המועד המדויק בו נודע לה אודות הליכי ההוצאה לפועל, שנפתחו נגדה עוד בשנת 1990, הן במועד חקירתה והן במסגרת תצהירה. אוסיף כי בחקירתה של המבקשת נשאלה האם הגישה בקשה מטעמה לתיק ההוצאה לפועל בשנת 1996, ולא מצאתי כי בתשובתה שללה האמור." 4. זה המקום לציין כי בהחלטתו זו הלך בית משפט השלום כברת דרך ארוכה, לפנים משורת הדין, לטובת המבקשת, בהינתן השיהוי יוצא הדופן בהגשתה של ההתנגדות. לעניין זה יצוין כי בעת מתן ההחלטה האמורה, הונחה בפני בית המשפט ראיה לכאורה לפיה המבקשת ידעה על פתיחת התיק עוד בשנת 1996. היום, במסגרת הבקשה שלפניי, ראיה זו הפכה לעובדה, שכן המבקשת בעצמה מאשרת כי היא הגישה באותה השנה בקשה לביטול צו הבאה ותסקיר במסגרת התיק שנפתח כנגדה. 5. על אף זאת, המבקשת נמנעה מהפקדת הסכום האמור במסגרת הזמן שקבע בית משפט השלום. במקום לבצע את ההפקדה, ובכך לאפשר את קיום ההליך בעניין התנגדותה של המבקשת ואת שמיעת טענותיה לגופן, נקטה המבקשת בשורה ארוכה של צעדים פרוצדוראליים, כפי שיתואר להלן. מפסק הדין החלקי וההחלטה (מיום 5.12.2021) ואילך 6. ביום 14.12.2021 הגישה המבקשת לבית משפט השלום " בקשה לביטול ההחלטה ", בה מבוקש לבטל הן את פסק הדין החלקי והן את ההחלטה מיום 5.12.2021. 7. בינתיים, הגיע המועד האחרון שקבע בית משפט השלום לביצוע ההפקדה (4.1.2022). או אז, באותו היום, הגישה המבקשת בקשה להארכת המועד שנקבע להפקדת הסכום האמור, וזאת בשל עיכוב בהסדרת ייצוגה המשפטי על ידי הלשכה לסיוע משפטי. אגב, יוער כי הקשר שבין תואנה זו לבין אי-ביצוע ההפקדה אינו ברור. באותו היום, התקבלה החלטת "פתקית" בעניין, בה צוין כי: " לא צורפה עמדת הצד שכנגד ". 8. בהמשך, ביום 11.1.2022, הגישה המבקשת לבית משפט השלום " בקשה דחופה בהיעדר של תגובה למתן החלטה ", בה נטען כי המשיב נמנע מלהגיב לבקשה להארכת מועד ההפקדה שהגישה המבקשת, ומשכך יש לקבל החלטה בעניין גם בהיעדר תגובתו. 9. ביום 13.1.2022 דחה בית משפט השלום (הרשמת הבכירה ל' ירון ) את בקשתה של המבקשת לביטול ההחלטה, וזאת מן הטעם כי, הלכה למעשה, מדובר בערעור על פסק הדין ועל ההחלטה של בית משפט השלום מיום 5.12.2021. כמו כן, בהחלטה נפרדת שניתנה באותו היום, דחה בית משפט השלום (הרשמת הבכירה ל' ירון ) את בקשתה של המבקשת להארכת מועד ההפקדה, וקבע כי: " ככל שלשיטת המבקשת חל שינוי נסיבות בגינן מבוקשת הארכת מועד להפקדת הסכום האמור, עליה לצרף תצהיר לתמיכה בנטען בבקשה בצירוף אסמכתאות מתאימות ". תצהיר ואסמכתאות כאמור לא הוגשו על ידי המבקשת, וההפקדה לא בוצעה. 10. ביום 17.1.2022 הגיש המשיב " בקשה לדחיית ההתנגדות ". באותו היום, קבע בית משפט השלום בפסק דין (הרשמת הבכירה ל' ירון ) כי מאחר שטרם בוצעה ההפקדה, יש לדחות את התנגדות המבקשת לביצוע השטר בסכום של 5,000 ₪, ולהורות על שפעול הליך ההוצאה לפועל כנגדה. 11. בהמשך, ביום 10.2.2022, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור (רע"א 24485-02-22) על פסק הדין וההחלטה שנתן בית משפט השלום ביום 5.12.2021, בטענה כי טענות המבקשת לגופה של החבות לא נסתרו. 12. בהחלטתו מיום 6.3.2022, דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ו' פלאוט ) את בקשת רשות הערעור של המבקשת, משמצא כי החלטת בית משפט השלום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה, מן הטעמים שפורטו באותה החלטה, התקבלה תוך הפעלה סבירה של שיקול דעת המוקנה לבית המשפט, ועל כן אין להתערב בה. כמו כן, בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בפסק הדין אשר דחה את ההתנגדות ביחס לסכום של 138 ₪, מן הטעם שניתן לכך בפסק הדין. 13. משלא השלימה המבקשת עם ההחלטה האמורה מיום 6.3.2022, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי, ביום 20.3.2022, ערעור בזכות (ע"א 41791-03-22) על פסק הדין של בית משפט השלום מיום 17.1.2022, במסגרתו התבקש ביטול פסק הדין הדוחה את התנגדותה של המבקשת לביצוע השטר משלא בוצעה ההפקדה, וכסעד נלווה, ביטול ההחלטה מיום 13.1.2022 שדחתה את הבקשה לקבלת ארכה במועד ההפקדה. 14. בפסק דינו המנומק מיום 27.4.2022, שהינו מושא הבקשה שלפניי, דחה בית המשפט המחוזי (השופטת מ' בן-ארי ) את הערעור. נקבע כי מאחר שבית המשפט המחוזי כבר נדרש לעניין דחיית ההתנגדות בסכום של 138 ₪ במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה, לא קמה למבקשת זכות השגה נוספת בעניין זה לבית משפט מחוזי. באשר לערעור המבקשת בעניין דחיית התנגדותה בסך של 5,000 ₪, בית המשפט המחוזי הסביר כי משעה שהמבקשת לא הפקידה את הסכום שנקבע, דחיית הבקשה כמוה כפסק דין הנתון לערעור בזכות. בית המשפט עמד על הקושי הקיים בכך שבית משפט מחוזי יידרש לנושא שכבר נידון בפסק דין של אותה הערכאה (במסגרת ההחלטה מיום 6.3.2022, אשר דחתה את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי). מכל מקום, חזר וקבע בית המשפט כי אין להתערב בעניין ולהידרש לגופן של טענות המבקשת, וזאת משום שההוראה בדבר ההפקדה מאזנת כראוי בין העיכוב המשמעותי שבהגשת ההתנגדות, לבין זכותה של המבקשת להישמע. בקשת רשות הערעור דנן מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה טוענת המבקשת, בין היתר, כי הערכאות השונות שדנו בעניינה לא עסקו באף שלב בטענות הנוגעות לעצם חבותה. במסגרת טענות אלה, המבקשת מצביעה על קיומם של פגמים שנפלו בתיק ההוצאה לפועל, לטענתה, ביניהם: סכום החוב הנטען בתיק שולם במלואו למשיב, ומשכך, המשיב הגיש את הבקשה לביצוע השטר בתרמית ותוך הטעיית לשכת ההוצאה לפועל; השיק ניתן למשיב כחלק מעסקה שנערכה בין בעלה לשעבר של המבקשת לבין המשיב, ולמבקשת אין כל קשר לעניין; המבקשת לא ידעה על קיומו של השיק והיא איננה מי שחתמה עליו בפועל; לא נמסרה לידי המבקשת הודעת אזהרה על פתיחת התיק כנגדה. על בסיס טענות אלה טוענת המבקשת כי אין מקום לאפשר את ביצוע השטר כנגדה. דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטות ובפסקי הדין שניתנו בעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בקבלת תגובה. 16. כידוע, רשות ערעור ב-"סיבוב שלישי", תינתן במקרים חריגים, בהתקיים לפחות אחד משני התנאים החלופיים הבאים: (1) המקרה מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים; (2) מתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי )). בבקשת רשות הערעור שלפניי, כלל לא ניסתה המבקשת לשכנע כי טענותיה עומדות באחד מתנאים אלה. ממילא, לא מצאתי כי יש בנטען בבקשה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". 17. אוסיף ואעיר כי חלק ניכר מטענות המבקשת בבקשה שלפניי, הן טענות הנוגעות לעצם חבותה של המבקשת בפרעון השטר. המבקשת טוענת כאמור כי טענות אלה לא נידונו באף שלב, ומכאן שיש לדון בהן כעת. טענות אלה הינן למעשה טענות הנוגעות להתנגדות עצמה. ברם, משהתנגדות זו תלויה ברשות בית המשפט, משרשות זו הותנתה בהפקדה, ומשההפקדה מעולם לא בוצעה – ברי כי לא היה מקום לדון בטענות אלה לגופן בהליכים הקודמים, כמו גם בהליך שלפניי. בהקשר זה, אזכיר אפוא עובדות יסוד ועובדות מיוחדות למקרה דנן: על חייב בתיק הוצאה לפועל, המתנגד לביצוע שטר כנגדו, לזכות תחילה ברשות בית המשפט להתגונן (ראו: סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל ); וגם: תקנה 20(א) לתקנות סדר הדין). האפשרות להגשת בקשה לקבלת רשות זו תחומה בזמן (ראו: סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, הקובע מגבלת זמן של שלושים ימים, מיום המצאת האזהרה, להגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר). בענייננו, כאמור, כנגד המבקשת הוגשה בקשה למימוש שטר, במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח לפני כ-30 שנה. בנסיבות אלה, ומשהמבקשת לא הגישה בקשת התנגדות למימוש השטר במסגרת מגבלת הזמן הנתונה, מתן הרשות להתגונן תלוי במתן ארכה. בית משפט השלום מצא לנכון ליתן ארכה למבקשת, ולאפשר לה להתגונן ביחס למרבית סכום השטר (5,000 ₪), בשל טענותיה לגופו של עניין. זאת, על אף השיהוי יוצא הדופן בהגשת התנגדותה של המבקשת, וספק רב לגבי קיומו של הסבר מספק לכך. אולם, לאור שיהוי זה, מצא לנכון בית משפט השלום להתנות את רשותה של המבקשת להתגונן בתנאי – הפקדת סך של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט. תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי: " בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה ". שיקול הדעת שמקנה התקנה, לגבי אם ובאילו תנאים לתת רשות להתגונן, הוא רחב. החלטת בית משפט השלום להתנות את מתן הרשות למבקשת להתגונן בהפקדה (של סכום קטן ביחס לסכום הכולל של החוב המעודכן בתיק) הייתה סבירה לחלוטין, ואף הקלה עם המבקשת. החל מנקודת זמן זו, הייתה זו המבקשת, שבמחדלה, המלווה בשורה של צעדים פרוצדוראליים שפורטו לעיל, הביאה לאי-קיום התנאי שקבע בית המשפט, ומכאן למתן פסק הדין נגדה ולדחיית התנגדותה. בנסיבות אלה, לא רק שלא מתעוררת כל שאלה המתאימה להידון ב-"סיבוב שלישי", אלא שגם בטענת המבקשת כנגד הלגיטימיות של התוצאה לפיה טענותיה לא נשמעו באף שלב לגופן, אין בה כל ממש. 18. עוד אתייחס לטענה נוספת של המבקשת, שנטענה לראשונה במסגרת הבקשה שלפניי, לפיה החלטת בית המשפט מיום 13.1.2022, בעניין הפגמים שנפלו בבקשתה להארכת מועד ההפקדה, לא התקבלה אצלה עד ליום 23.1.2022 (קרי, רק לאחר מתן פסק הדין מיום 17.1.2022, אשר דחה את התנגדות המבקשת ביחס לסכום של 5,000 ₪). אף על כך אין למבקשת להלין. זאת שכן, המבקשת נמנעה מביצוע ההפקדה, למרות שידעה כי המועד האחרון להפקדה חלף, ולמרות שידעה כי לא ניתנה החלטה כלשהי שהאריכה את מועד ההפקדה. האחריות לוודא שלא תצא המבקשת וידיה על ראשה, אם וכאשר תידחה בקשתה, הייתה מוטלת על כתפייה של המבקשת, ואין לה להלין אלא על עצמה. 19. על בסיס כל האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות. משלא נתבקשה תשובת המשיב, ובהתחשב בנסיבותיה האישיות של המבקשת, אין צו להוצאות . ניתנה היום, ‏ט' באלול התשפ"ב (‏5.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046300_L03.docx שס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4630/22", "בע\"א 41791-03-22", "רע\"א 24485-02-22", "ע\"א 41791-03-22" ]

748,587

737,317

בבית המשפט העליון בג"ץ 4631/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: נתן רוזנבלט נ ג ד המשיב: שר השיכון והבינוי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 31.8.2022; בעת הזו לא ראיתי ליתן סעד ארעי וזאת בהתחשב בסד הזמנים שנקבע לתגובה, ובהיעדר פירוט מספק בנוגע למסגרת הזמנים של ההגרלה נושא העתירה ולהשלכות הכלכליות של הקפאתה (על בסיסן תחושב הערבות הכספית שתוטל על העותר במקרה של מתן סעד זמני). ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046310_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4631/22" ]

748,588

741,749

בבית המשפט העליון בג"ץ 4631/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: עו"ד נתן רוזנבלט נ ג ד המשיב: שר השיכון והבינוי בקשה לדחיית העתירה על הסף בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט; עו"ד נועה רוזנברג החלטה מתגובת המשיב מיום 31.8.2022 עולה שביחס להגרלות נושא העתירה נראה שעסקינן ב"מעשה עשוי"; כמו-כן, על-פניו יש ממש בטענת המשיב לפיה העתירה חסרה תשתית משפטית ועובדתית וכן שהיא לוקה באי מיצוי הליכים, וזאת בנוסף לכשלים הנוספים בעתירה עליהם עמד המשיב בבקשתו לדחיית העתירה על הסף; נוכח האמור, העותר יודיע עד ליום 8.9.2022 האם הוא עומד על עתירתו. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046310_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4631/22" ]

748,589

742,672

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4631/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותר: עו"ד נתן רוזנבלט נ ג ד המשיב: שר השיכון והבינוי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין השופט א' שטיין: 1. כמתואר בעתירה, העתירה שלפנינו הוגשה לאחר שהעותר ביקש לרשום את בנו להגרלת "דיור בהנחה" בעיר בית שאן, אולם גילה כי במסגרת ההגרלה מוקצות 80% מהדירות המוגרלות "לבני המקום". כן גילה העותר, לטענתו, שלבני המקום אשר יזכו בהגרלה יוענק מענק בסך 40,000 ש"ח. כבר באותו זמן בו גילה העותר על ההטבות המוקנות לבני המקום פנה העותר ליועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון "והתריע בפניה על האפליה הקשה". בחלוף שלושה ימים, ובהיעדר תגובה לגופם של דברים, הגיש העותר את העתירה שלפנינו – וזאת, כך נטען, נוכח סד הזמנים שנקבע לסיום ההגרלה. 2. במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו להורות למשיב, שר הבינוי והשיכון, להתייצב וליתן טעם: "(1) מדוע לא יבטל הקצאת 80% מהדירות בהגרלה הנוכחית לבני המקום בבית שאן; (2) מדוע לא יורה לבטל לחלוטין את ההטבות לבני מקום בכל ההגרלות, או לחילופין לצמצם ולקבוע אמות מידה סבירות וידועות; (3) מדוע לא יחיל הסדר כלשהו גם למתגוררים במקומות שאין בהם אפשרות כלל להשתתף כבן מקום." 3. העתירה הוגשה, כך לדברי העותר עצמו, "בקצרה ובתמציתיות יתרה, ללא ציוני חוקים וציטטות כמקובל". ואכן, עסקינן בעתירה תמציתית במיוחד. במסגרת העתירה נטען כי בכל הגרלות דיור בהנחה מוקצה חלק מסוים מהדירות לטובת "בני המקום", וכי מדיניות זו מהווה "אפליה ברורה ומדברת בעד עצמה". דברים אלו נטענו באופן כללי, ללא הפנייה למקור הנורמטיבי עליו מסתמך העותר, ואף ללא טיעון סדור ביחס לטענה שעסקינן באפליה אסורה. 4. לאחר עיון בעתירה הוריתי למשיב להגיב לה. חלף הגשת תגובה לגופם של דברים הגיש המשיב בקשה לדחיית העתירה על הסף, הנושאת לא פחות משבע עילות (להלן: הבקשה ) , והן: (1) ביחס להגרלה בבית שאן – נטען כי עסקינן במעשה עשוי, שכן ההגרלה כבר הסתיימה; (2) היעדר מוחלט של תשתית משפטית או עובדתית; (3) היעדר עותר קונקרטי – שכן העותר טוען שהעתירה אינה נוגעת אליו, כי אם לבנו אשר לא צורף כעותר; (4) העותר לא צירף משיבים רלבנטיים – הנרשמים להגרלה בבית שאן, ולמצער, הנרשמים בטרם הוגשה העתירה; (5) אי מיצוי הליכים; (6) אי צירוף תצהיר הולם; (7) קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים. 5. לאחר עיון בבקשה זו, הוריתי לעותר להודיעני האם עודנו עומד על העתירה –זאת, מאחר שעל-פניו ביחס להגרלה נושא העתירה נראה שעסקינן ב"מעשה עשוי"; וכן כי לכאורה – אם לא למעלה מכך – יש ממש לפחות בחלק מטענותיו הנוספות של המשיב, אם לא בכולן. 6. ביום 13.9.2020 הגיש העותר תגובה מטעמו לבקשה. בנוגע לטענת ה"מעשה עשוי" השיב העותר כי ניתן לפסוק גם ביחס להגרלה שכבר התקיימה, ושממילא העתירה אינה מופנית להגרלה זו דווקא, כי אם למדיניות הכללית של המשיב. בנוגע לטענה בדבר היעדר תשתית משפטית התייחס העותר בתגובתו לסעיף 4.7.9 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, אליה הפנה המשיב בבקשתו, וטען טענות משפטיות, אשר לא בא זכרן בעתירה, לפיהן החלטת מועצת מקרקעי ישראל אינה חוקית. כן התייחס העותר לחלק מעילות-הסף הנוספות אותן העלה המשיב בבקשה. 7. דין העתירה להידחות על הסף. 8. מבלי לקבוע מסמרות, נראה על-פניו כי העתירה מעלה סוגיה משפטית ראויה לבירור – זאת, אם לא לוקחים בחשבון את התנהלותו הנוכחית של המשיב. ברם, מהתנהלות זו לא נוכל להתעלם; ולאחר ששמנו גם אותה על כפות המאזניים, נוכחנו לדעת כי העתירה שלפנינו אינה האכסניה הראויה לבירור הסוגיה. כפי שהסביר השופט מ' חשין : "ב"כאב הפרט" [כאבו של עותר הטוען לזכותו-שלו – א.ש] נלך עם עותר יד ביד ונעזור לו כמיטבנו; ואילו אם יבוא לפנינו עותר ובפיו "כאב האומה" או "כאב העולם", ראוי הוא כי נדקדק עמו, למצער בראשיתה של הדרך. עותר כעותרים שלפנינו עשה עצמו שליח הציבור, ועליו הטורח והדאגה שפרקו יהיה נאה וקולו יהיה נעים ודבריו יהיו דברים." (ראו: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון ויושב ראש ועדת החקירה לבדיקת אירועי הטבח בחברון , פ"ד מח(3) 573, 601 (1994)). 9. בענייננו, וכפי שטען המשיב, העתירה נעדרת תשתית משפטית ועובדתית ממשית המאפשרת דיון ממצה בסוגיה. דוגמה לכך היא התייחסותו של העותר להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, אשר ניתנה רק במסגרת תגובתו לבקשה, ולא במסגרת העתירה גופה, ואשר נוסחה באופן בלתי-ממצה (בלשון המעטה). אכן, ייתכן שבמידה והעותר היה מבקש "לזעוק את כאבו" שלו, פגמים אלה לא היה מביאים בהכרח לדחייתה של העתירה. אולם, בהינתן שהעותר מבקש להיות עותר ציבורי; וביתר שאת, אחרי שידענו כי ההגרלה נושא העתירה היא בבחינת "מעשה עשוי" – אין מקום לאפשר את הדיון בסוגיה העקרונית בשעה שלא מונחת לפנינו עתירה שלמה ומבוררת אשר מציגה "דבר דבור על אופניו". 10. נוכח האמור לעיל, העתירה שלפנינו אינה ראויה לשמש עתירה ציבורית; משאין מחלוקת על כך שהעתירה אינה עוד מגלה עניין אישי, הרי שדינה להידחות על הסף. בנסיבות אלו, לא ראיתי לנכון לדון בשאר העניינים אשר הועלו על ידי בעלי הדין מזה ומזה. 11. סוף דבר – העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח באלול התשפ"ב (‏14.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22046310_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4631/22", "בג\"ץ 2148/94" ]

748,590

737,433

בבית המשפט העליון בש"א 4632/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פקיד שומה עפולה נ ג ד המשיבה: מנדינגו בע"מ בקשה מוסכמת מיום 7.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"מ 53528-01-16 מיום 8.5.2022, וזאת עד ליום 11.9.2022. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046320_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4632/22" ]

748,591

737,589

בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים בקשה מיום 7.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף בקשת המבקשים להארכת מועד להפקדת ערובה עד ליום 10.7.2022, הערובה טרם הופקדה. המבקשים יסירו מחדלם ויפקידו את הערובה עד ליום 17.7.2022, שאם לא כן יובא ההליך לפניי לשם מחיקתו. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4636/22" ]

748,595

737,854

בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ז'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים המשך טיפול החלטה ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי לצורך סיווגו בהחלטתו של כב' השופט נ' סולברג מיום 12.7.2022. הצדדים רשאים להגיש עמדתם באשר לאופן הסיווג ההליך שבכותרת – אם כערעור או כבקשת רשות ערעור – עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22046360_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4636/22" ]

748,596

737,933

בבית המשפט העליון רע"א 4636/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. ג'אזי אבו ליל 2. קאסם אבו ליל 3. וליד אבו ליל 4. באסם אבו ליל נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. משרד האוצר - האפוטרופוס לנכסי נפקדים 3. אומיימה עיזאת פאהום בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.4.2022 בע"ר 22450-12-21 שניתן על-ידי כבוד השופט ע' טאהא בשם המבקשים: עו"ד אליאנה ג'יריס אסעד החלטה התיק יועבר ללשכת הרשמות, לצורך סיווג ההליך. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22046360_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4636/22" ]

748,597