shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
741,945	בבית המשפט העליון ע"פ 4358/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 30.1.2023 בשעה 09:00. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 12 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 12 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043580_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4358/22" ]	748,007
736,286	בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ, עו"ד שירה פלטי החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי. תגובת המשיבים תוגש עד 48 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4359/22" ]	748,008
736,352	בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש בקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ, עו"ד שירה פלטי החלטה לתגובת המשיבים לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 29.6.2022 שעה 10:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4359/22" ]	748,009
736,496	בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש תגובה מטעם המשיבים לבקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ; עו"ד שירה פלטי בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה לנוכח הצהרת המשיבים כי לא יינקטו פעולות למימוש צו ההחרמה וההריסה עד להכרעה בעתירה, הבקשה לצו ביניים מתייתרת. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4359/22" ]	748,010
736,632	בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש בקשה מוסכמת מטעם העותרים להקדמת שעת הדיון בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ החלטה הדיונים כולם במחצית השניה של היום קבועים לשעה 11:30. ככל שניתן, הדיון בעתירה זו יישמע ראשון מבין התיקים הקבועים לשעה האמורה. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_G04.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4359/22" ]	748,011
738,200	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשפ "ב (5.7.2022) בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ; עו"ד שירה פלטי בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס פסק-דין השופט א' שטיין: 1. במוצאי יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, 5.5.2022, חצו צבחי עמאד צבחי אבו שקיר (להלן: המפגע ) ואסעד יוסף אסעד אלרפאעי (להלן: אלרפאעי , ובמאוחד: המפגעים ) את גדר ההפרדה במטרה לבצע פעולת טרור אכזרית ונתעבת באזרחי ישראל ביום חגם. בסמוך לשעה 19:30 אסף אורן בן יפתח ז"ל את המפגעים – מבלי שידע על כוונותיהם – והסיעם לעיר אלעד. לאחר הגעתם לאלעד, הסיח המפגע את דעתו של אורן על-מנת לאפשר לאלרפאעי לשלוף סכין מתיקו ולדקור את אורן 21 פעמים – דקירות שלמרבה הצער הביאו למותו של אורן. לאחר מכן, ומשלא הצליחו המפגעים להניע את רכבו של אורן, החליטו המפגעים לצאת למסע טרור רצחני ברחבי העיר אלעד, במהלכו רצו עם גרזנים כדי לאתר קרבנות יהודיים ולפגוע בהם. במהלכו של מסע ההרג, רצחו המפגעים, לדאבון הלב, את יונתן חבקוק ז"ל ואת בועז גול ז"ל, ופצעו חמישה אנשים נוספים, חלקם באורח קשה. ביום 8.5.2022 נעצרו המפגעים על ידי זרועות הביטחון, הודו בביצוע מעשי ההרג ואף שחזרו את המעשים. על רקע זה הוגש ביום 9.6.2022 כתב אישום נגד המפגעים בגין ביצוע רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור בצוותא חדא (3 עבירות); מעשה טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא (5 עבירות); מעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (2 עבירות); וכניסה לישראל שלא כדין. 2. נוכח האמור, החליט המשיב 1, מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, האלוף י' פוקס (להלן: המפקד הצבאי ) להשתמש בסמכותו לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנה 119 ), ולהוציא צו החרמה והריסה ביחס למבנה בו מתגורר המפגע בכפר רומאנה (להלן: המבנה ). 3. החלטתו זו של המפקד הצבאי היא נושא העתירה שלפנינו, אותה הגישו בני משפחתו של המפגע (אביו, סבו וסבתו, ודודו ודודתו), המתגוררים עמו במבנה, יחד עם המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר. 4. בחינת המבנה בו מתגורר המפגע העלתה כי המבנה שבבעלות העותר 1, סבו של המפגע, מורכב ממספר יחידות דיור, באופן הבא: · במפלס הקרקע נמצאת יחידת דיור בתהליכי בנייה הנבנית על-ידי המפגע עצמו, ואשר בה תכנן המפגע להתגורר לאחר נישואיו ביחד עם אביו. מהמידע שבידי המפקד הצבאי עולה שהמפגע משתמש בדירה זו כבר עכשיו ונוהג בה מנהג בעלים (להלן: הדירה שבבנייה ). · במפלס השני נמצאת יחידת דיור המשמשת בעיקר את משפחת דודו של המפגע, אולם גם המפגע היה משתמש בדירה זו ולן בה מעת לעת (להלן: דירת הדוד ). · במפלסים 5-3 נמצאת הדירה המרכזית במבנה ובה מתגוררים המשיבים 5-1 וכן המפגע. כל המפלסים של דירה זו מחוברים באמצעות גרם מדרגות ובדירה מרחבים ציבוריים וחדרי מגורים (להלן: הדירה המרכזית ). 5. ביום 9.6.2022 הודיע המפקד הצבאי לבאי-כוחם של העותרים בדבר כוונתו להחרים ולהרוס את המבנה למעט דירת הדוד, אשר ביחס אליה קיימת למפגע זיקת מגורים פחותה. ביום 14.6.2022 הגישו העותרים 1 ו-3 השגה נגד כוונתו של המפקד הצבאי , וביום 19.6.2022 נדחתה השגתם והוצא צו החרמה והריסה ביחס למבנה למעט דירת הדוד. במענה להשגה נאמר כי "מטרת ההריסה היא לצרכי הרתעה בלבד " (ההדגשה במקור) וגם בצו עצמו נאמר "שיש בצעד זה (הריסת המבנה – א.ש.) כדי להרתיע מפגעים פוטנציאליים מביצוע מעשי טרור ולסייע בשמירה על ביטחון האזור". 6. להשלמת התמונה אציין שביום 9.6.2022 הוצא צו החרמה והריסה גם ביחס למבנה בו מתגורר אלרפאעי, שותפו של המפגע למסע ההרג הרצחני. עתירה נגד צו ההחרמה וההריסה בעניינו של אלרפאעי נדחתה, ברוב דעות, בגדרי בג"ץ 4088/22 אלרפאעי נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (7.7.2022) (להלן: עניין אלרפאעי ) . 7. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה על ביטולו של צו ההריסה או, למצער, על צמצומו, וזאת ממספר טעמים: (1) תקנה 119 אינה חוקית; (2) ביצוע הצו יפגע באופן לא מידתי בבני משפחתו של המפגע אשר לא שיתפו איתו פעולה ואף הצהירו שהם מתנגדים למעשיו; (3) העותר כמעט ולא מתגורר במבנה וזיקת המגורים שלו למבנה פחותה; (4) ביצוע הצו צפוי לפגוע גם בדירת הדוד, אשר הוחרגה מהצו, ואף במבנים הממוקמים בסמיכות למבנה. לתמיכה בטענתם זו צירפו העותרים חוות דעת הנדסית. 8. כן ביקשו העותרים שנוציא מלפנינו צו ביניים המונע את ביצוע הצו עד להכרעתנו בעתירתם, אולם נוכח הצהרת המשיבים שלא ינקטו פעולות לביצוע הצו עד להכרעה בעתירה התייתר הצורך בהכרעה בבקשה לצו ביניים (כמובהר בהחלטת השופטת ע' ברון מיום 29.6.2022). 9. מנגד, טענו המשיבים שטענותיהם העקרוניות של העותרים – בנוגע לחוקיותה של תקנה 119 והאפשרות להשתמש בתקנה 119 ביחס למבנים בהם המפגע לא התגורר בגפו – נדונו ונדחו בעשרות פסקי דין; לגופם של דברים טענו המשיבים שההחלטה בעניין הצו מידתית וזאת בהתחשב בשיקולים הבאים של המפקד הצבאי: (1) מדובר בתגובה הרתעתית למעשה מתוכנן, אכזרי וחמור ביותר, אשר גבה את חייהם של שלושה אזרחי ישראל ופצע חמישה נוספים; (2) למפגע היה חלק מרכזי וממשי בפיגוע; וכן (3) המפגע התגורר דרך קבע בדירה המרכזית, פעל לבניית הדירה שבבנייה ונהג בה מנהג בעלים. 10. ביחס לטענות ההנדסיות נמסר לנו שעמדת הגורמים ההנדסיים המקצועיים מטעם המשיבים היא שההריסה תביא "לרמה וסבירות נמוכים לנזק" וכי "לא צפוי להיגרם נזק קונסטרוקטיבי למבנים סמוכים, אלא לכל היותר נזק לרכיבי בינוי שאינם קונסטרוקטיביים בסבירות נמוכה". 11. ולבסוף, בנוגע לזיקתו של המפגע למבנה נמסר לנו שהמבנה משמש את המפגע למגורים באופן מובהק. בעניין זה התברר במהלך הדיון בעל-פה שבתקופה האחרונה המפגע שוהה באופן בלתי חוקי פרקי זמן ממושכים יחסית בישראל ומכיוון שכך אינו מתגורר במבנה באופן קבוע, אולם אין מחלוקת שהמבנה הוא ביתו של המפגע כשהוא חוזר מעבודתו בישראל וכי הוא פועל לבניית הדירה שבבנייה. 12. בהסכמת העותרים, קיימנו דיון במעמד צד אחד ובחנו את החומר החסוי שהוגש לעיוננו. במסגרת זו קיבלנו תימוכין משכנעים לעמדתו של המפקד הצבאי לפיה המפגע הרצחני פעל מתוך דחפים לאומניים ושנאה כלפי העם היהודי ומדינתו. במהלכו של דיון זה גם הוצגה לנו חוות דעת עדכנית בנוגע להשפעה ההרתעתית של הריסת בתי מפגעים. חוות דעת זו מספקת תמיכה ברורה להערכת המפקד הצבאי באשר להשפעה ההרתעתית של הריסות בתי המפגעים. כמו כן שמענו את הגורם ההנדסי שהבהיר לנו כי נזקי רכוש משניים להריסת המבנה יהיו מינימליים, אם בכלל. 13. במהלך הדיון שמענו גם את נציגתן של משפחות הנפגעים. בדבריה, ביקשה נציגת המשפחות להעביר – לצד האבל, הצער והכאב העמוקים בהם שרויות המשפחות – את בקשתן כי הדין עם המפגעים ימוצה באופן מלא וכי רשויות הביטחון תעשינה הכל כדי להרתיע מפגעים עתידיים. הרתעה ביד קשה – כך נאמר לנו – תמנע רציחות עתידיות אשר מבוצעות על רקע של טרור לאומני קיצוני. 14. בהסכמת המשיבים, אשר ניתנה לנוכח סד הזמנים הקצר, אנו דנים בעתירה זו כאילו ניתן בה צו על-תנאי. 15. דין העתירה להידחות. 16. הטענות אותן מעלים העותרים הועלו ונדחו פעמים רבות (ראו, בין היתר: בג"ץ 7961/18 נעאלווה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקאות 14-13 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף והאסמכתאות שם (6.12.2018); בג"ץ 8886/18 ג'ברין נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקאות 7-8 לפסק דינו של השופט י' עמית (10.1.2019); דנג"ץ 416/19 ג'ברין נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקה 5 (17.1.2019)). רק מתחילת השנה האזרחית הנוכחית, 2022, נדונו ונדחו עשר עתירות (אם לא יותר) אשר בכולן הועלו ונדחו טענות הדומות לאלו אשר מועלות בעתירה דנן (ראו: בג"ץ 144/22 אבו שחידם נ' מפקד פיקוד העורף , פסקאות 14-8 לפסק דיני (19.1.2022) (להלן: עניין אבו שחידם ) (בקשה לדיון נוסף נדחתה בדנג"ץ 663/22 אבו שחידם נ' מפקד פיקוד העורף (30.1.2022) ); בג"ץ 564/22 ג'ראדאת נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקאות 16-15 לפסק דינו של השופט ד' מינץ (4.2.2022) ; בג"ץ 745/22 ג'רדאת נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקה 17 (20.2.2022) ; בג"ץ 925/22 גראדאת נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקאות 11-9 (24.2.2022) ; בג"ץ 1618/22 ג'ראדאת נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (6.4.2022) ; בג"ץ 2770/22 חמארשה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקאות 16-14 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (19.5.2022) ; בג"ץ 3401/22 עאצי נ' אלוף פיקוד מרכז , פסקה 10 (8.6.2022)); עניין אלרפאעי , פסקאות 11-10 לפסק דינו של השופט י' אלרון . מדובר אפוא בתלם חרוש היטב. 17. בנסיבות אלה אסתפק בלצטט את דבריי בעניין אבו שחידם אשר יפים גם לענייננו-שלנו: "העתירה שלפנינו אכן אינה מעלה שום טענה חדשה בעניינו של שימוש בתקנה 119 כאמצעי הגנה נגד מפגעים רצחניים אשר פועלים בחסותם של ארגוני טרור או באופן עצמאי. טענות דוגמת אלו שהועלו בעתירה דנן נדונו בהרחבה ונדחו, אחת לאחת, בשורה ארוכה של פסקי דין [...] פסקי דין אלה ואחרים קבעו כי תקנה 119 מהווה אמצעי קשה, אך חוקי, במלחמה נגד מפגעים רצחניים שאינם מהססים לפגוע ביהודים באשר הם יהודים, ושפגעו לא אחת בחסרי ישע אשר כללו ילדים וזקנים. [...] עוד נקבע בפסקי הדין הנזכרים לעיל ובאסמכתאות הרבות שפסקי דין אלה ציטטו, כי הפעלת סמכות ההריסה מכוח תקנה 119 היא בבחינת כורח בל יגונה בעִתות חירום כשאזרחי מדינתנו מוצאים להורג על ידי מחבלים-מרצחים אשר באים לזרוע בתוכנו פחד ואימה. פסקי דין אלה גם קבעו כי האמצעי של הריסת ביתו או דירתו של מפגע רצחני אינו לוקה, ככזה, בחוסר סבירות קיצוני הקורא להתערבותנו בהחלטת המפקד הצבאי. זאת, מאחר שקיימת זיקה רציונלית ברורה בין הריסת ביתו של מפגע לבין הרתעת המפגעים הפוטנציאליים. [...] העותרים השקיעו מאמצים רבים בטענה אשר באה להטיל ספק בכוחן ההרתעתי של הריסות בתי המפגעים. דא עקא שנושא זה הוא נושא מקצועי מובהק. הגורמים המקצועיים שעליהם נסמכים המשיבים – ושעמדתם הובאה לידיעתנו כחלק מהחומר החסוי – סבורים כי להריסת בתי המפגעים הרצחניים יש השפעה הרתעתית על מפגעים פוטנציאליים. עמדת הגורמים המקצועיים והחומר החסוי שהונח בפנינו מהווים ראיה מינהלית ברף המחמיר שלה, אשר בו יש לנקוט במקרים מעין אלה מטעמים מובנים וברורים (השוו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 449-447 (2010)) . אכן, את מידתה של השפעת הריסת ביתו של מפגע על מפגעים עתידיים קשה לאמוד באמצעות מספרים – שכן, החיים האמתיים אינם מתנהלים, מן הסתם, על-פי חוקי אלגברה וההסתברות הבייסיאנית – אבל ההשפעה קיימת. מסקנה זו הינה פועל יוצא של הפעלת שיקול-דעת מקצועי של גורמי הביטחון, שבו, כאמור, אין בידינו להתערב. ההלכות שצוטטו לעיל ופסקי דין נוספים, שעליהם הלכות אלה נסמכות (ראו בין היתר: בג"ץ 2492/19 אבו לילה נ' מפקד פיקוד המרכז (‏16.4.2019)), שוללים התערבות בהחלטת מפקד פקע"ר בענייננו מהטעמים הידועים של תורת הסמכות המינהלית. המפקד הצבאי הוא זה שאמון על ההגנה על ביטחונם של תושבי המדינה ועל האיזון הלא פשוט בין הרצון, המובן והטבעי, למנוע אבדות בנפש בקרב תושבינו, כפועל יוצא מפיגועים רצחניים, לבין האינטרס, המובן והטבעי, של בני משפחת המפגע – שפשעיו אינם פשעיהם – שלא לאבד את קורת הגג שמעל ראשם. הווה אומר: הוא – ולא אנחנו. בנסיבות כאלה – ואלה הן נסיבותיה של העתירה המונחת כעת לפנינו – עילה מבוררת להתערבותנו בשיקול דעתו של המפקד הצבאי, ובבחירה הקשה שעשה בין שתי הרעות, איננה בנמצא. זאת ועוד: בהינתן קורלציה – קל וחומר, סיבתיות של ממש – בין הריסת בתי המפגעים הרצחניים לבין הרתעת המפגעים הפוטנציאליים, כיצד ניתן לומר שסבלה של משפחת המפגע, אשר הביא עליה את אסון הריסת ביתה במו-ידיו, חמור מהסבל הכמעט אינסופי אשר ייגרם לקורבנות הטרור העתידיים בשל היעדר הרתעה מספקת? שאלתי זו אינה בגדר שאלה רטורית אשר נועדה להצדיק את הריסת ביתו של כל מחבל ומחבל באשר הוא, ללא הבחנה בין מקרה אחד למשנהו. בסבלה של משפחת המחבל, כאשר זו אינה אשמה במעשיו, אין להקל ראש, ועל כן לא בנקל נחתום על פסק דין שמאשר את הריסת ביתה. ואולם, כאשר הגורמים הביטחוניים באים בפנינו ומראים לנו, באותות ובמופתים, כי להריסת בתי המפגעים יש השפעה הרתעתית – אפילו השפעה הרתעתית צנועה יחסית – עלינו לקבל את עמדתם ולדחות את העתירה על מנת לאפשר את הוצאתו של צו ההריסה מן הכוח אל הפועל ועל ידי כך למנוע אבדות בנפש בקרב תושבי המדינה" (פסקאות 13-8 לפסק דיני). 18. גם בענייננו-שלנו, כאבם של העותרים 5-1 – שאותם לא ניתן להאשים במתן תמיכה סיוע או עידוד למפגע, ופשעו אינו פשעם – ברור הוא. אלא שמלאכת האיזון בין ההגנה על מקום מגוריהם של עותרים אלה – אשר חלקו את ביתם עם המפגע בתור בני משפחה, ולא כשותפים לדבר עבירה – לבין הצורך המדיני להיחלם בטרור ביד קשה וכן לבודד ולהרתיע מחבלים על-מנת למנוע פיגועים רצחניים ואבדות בנפש בקרב אזרחנו היא מלאכה עליה אמון המפקד הצבאי. הוא ולא אנחנו . 19. מתשובת המשיבים ומהחומר החסוי שהוצג בפנינו בכתובים ובעל-פה, השתכנעתי שהמפקד הצבאי פעל בסבירות, במידתיות ובשום-שכל. המפקד שקל מחד את רווחתם של העותרים, ומאידך, את הצורך בהרתעת מפגעים עתידיים – זאת, במיוחד בהתחשב באכזריות שבה פעל המפגע ובתוצאות החמורות וההרסניות של מעשיו. על יסוד כל אלה, החליט המפקד הצבאי על הריסת חלק מהמבנה. יודגש כי המפקד נמנע מלהורות על הריסת דירת הדוד – על-אף שלמפגע היתה זיקת מגורים גם אליה, ואין מחלוקת שהוא לן בה מעת לעת – וצמצם את הצו לדירה שבבנייה ולדירה המרכזית אשר זיקת המגורים של המפגע אליהן מובהקת יותר. המפקד הצבאי אף נקט צעדים אפקטיביים שימזערו את הפגיעה בדירת הדוד ובבתים הסמוכים למבנה. 20. בנסיבות אלו, לא מצאתי כל עילה להתערבות בשיקול דעתו של המפקד הצבאי, אשר הופעל כהלכה. 21. באשר לטענות ההנדסיות שבפי העותרים ולחוות דעתו של המומחה מטעמם, אשר באה לאשש טענות אלה – סבורני כי לאלו אין כל סיבה להידרש. הלכה היא עמנו כי "ביקורת שיפוטית על החלטותיה של רשות מינהלית אינה משאירה מקום ל"קרב של מומחים" אשר מתנהל, לעתים, בבתי המשפט הרגילים בדונם בעניינים אזרחיים ופליליים. בכפוף לכללי ההתערבות הצרים והמוגדרים [שאינם חלים בענייננו-שלנו – א.ש], לעובדה שמומחה פלוני, מכובד ככל שיהיה, חולק על מומחי הרשות אין כל נפקות. זהו הכלל המשפטי היסודי לפיו אנו פועלים בבואנו לבחון את תקינותן של החלטות רשות" (בג"ץ 4874/21 אליקים בן ארי בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 31 (6.2.2022). 22. אשר על כן, אני מציע לחבריי כי נדחה את העתירה שלפנינו – כמנהגנו בעת הזאת, ללא צו להוצאות . צו ההחרמה וההריסה יהיה ניתן לביצוע החל מיום 31.7.2022. ש ו פ ט השופט י' כשר: 1. מסכים אני עם פסק דינו של חברי השופט א' שטיין , על נימוקיו והתוצאה שבסופו. עדיין, אבקש להוסיף מספר מילים משלי. 2. נקודת המוצא לדיון הינה ההכרה בקיומה של סמכות, המוקנית למפקד הצבאי, להורות על החרמה והריסה של בתים של מבצעי פיגועי טרור, וזאת מכוח תקנה 119. הטענות כנגד חוקיותם של ההוראה דלעיל והשימוש בה על ידי המפקד הצבאי, נדונו ונדחו, בשורה ארוכה, המונה עשרות פסקי דין, לאורך עשרות שנים, של בית משפט זה (ראו, בין היתר, בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הביטחון (31.12.2014) (להלן: עניין המוקד להגנת הפרט ); ובג "ץ 6826/20 דויקאת נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה והשומרון , פסקאות 15-14 לפסק דינו של השופט נ' סולברג והאסמכתאות שם (25.10.2020) (להלן: עניין דויקאת )). 3. אין מחלוקת כי התכלית הלגיטימית של תקנה 119 הינה הרתעתית בלבד ואל לה להפוך לאמצעי ענישה (עניין המוקד להגנת הפרט , בפסקה יז' לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשנטיין ) . 4. השאלה האמנם הריסה של בתי מפגעים יש בה כדי להשיג את התכלית ההרתעתית המבוקשת, הינה שאלה המצויה בתחום המקצועי המובהק של רשויות הביטחון (עניין דויקאת , בפסקה 24 לפסק דינו של השופט נ' סולברג ). 5. לעניין זה הונחה בפנינו חוות דעת מעודכנת של שירות הביטחון הכללי. לאחר עיון בחוות הדעת, הנני מצטרף לאמור בפסק דינה של הנשיאה א' חיות , שניתן אך לפני כחודש וחצי, בבג"ץ 2770/22 חמארשה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית (19.5.2022) (להלן: עניין חמארשה ) : "מנתונים אלה עולה באופן ברור ומובהק כי השימוש בתקנה 119 הוא בעל אפקט הרתעתי משמעותי, ואילו האינדיקציות המצביעות על אפקט הפוך, שהוצגו אף הן, היו בודדות ובטלות בשישים. לפיכך, נחה דעתי כי השימוש בתקנה הוא אפקטיבי לעת הזו וכי גורמי הביטחון אכן חזרו ותיקפו את הנחת היסוד לפיה השימוש בתקנה יוצר הרתעה" ( שם , בפסקה 16). 6. אציין גם אני (כפי שעשתה הנשיאה א' חיות מיד בהמשך לדברים המצוטטים לעיל), כי הבדיקה החוזרת של הנושא, תיקופה של חוות הדעת מחדש ועדכונה, הינם חיוניים ונדרשים. כך נקבע עוד בפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בעניין המוקד להגנת הפרט בו צוין כי: " על גורמי המדינה לבחון מעת לעת את הכלי והתועלת שיש בו, לרבות עריכת מעקב ומחקר בסוגיה, ואף להביא בפני בית משפט זה לפי הצורך בעתיד, וככל הניתן, נתונים המצביעים על אפקטיביות האמצעי של הריסת בתים כהרתעה, במידה כזו המצדיקה את הנזק למי שאינם נחשדים או מואשמים " ( שם , בפסקה כז; וראו גם בג"ץ 1938/16 אבו אלרוב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 3 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז (24.3.2016) (להלן: עניין אלרוב )). 7. אין מחלוקת כי בצד הכרה בקיומה של הסמכות, וגם כאשר התשתית העובדתית מלמדת כי יש בצעד של הריסת בתי מפגעים כדי להגשים את תכלית ההרתעה המבוקשת, עדיין השימוש בסמכות על פי תקנה 119 טעון הפעלה זהירה ומושכלת של שיקול דעת על ידי המפקד הצבאי, תוך עמידה במבחני המידתיות. 8. אזכיר כי על השיקולים שעל המפקד הצבאי לשקול, נמנה גם השיקול של חומרת המעשה שביצע המפגע (וזאת, כאמור, לעניין הצורך בהרתעה ולא כצעד של ענישה; בג"ץ 5290/14 קואסמה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקה 22 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (11.8.2014)). בנסיבות דנן, טוב עשתה ב"כ העותרים שהבהירה מראש כי אין מחלוקת שנסיבות דנן מגלמות מקרה חמור במיוחד. אכן, אם היינו נזקקים לערוך מעין מדרג של מידת הזוועה של מעשי הטרור המבוצעים בארץ הזאת (ואין אנו נזקקים כמובן לכך), מעשי המפגעים דנן היו "זוכים" לעמוד במדרגה גבוהה של מדרג שכזה. 9. יחד עם זאת, בנסיבות דנן, נסיבה שללא ספק יש ליתן לה משקל, הינה העובדה שהבית מושא צו ההריסה הינו ביתם של הסב והסבתא של המפגע, המצויים בשנות השבעים לחייהם ועתידים להיוותר ללא קורת גג. זאת, כאשר לא מיוחסת להם כל ידיעה על כוונותיו של המפגע קודם למעשה וגם לא עידודו של המעשה או תמיכה בו בדיעבד. בצו ההריסה דנן יש על כן משום פגיעה בחפים מפשע. 10. במישור העקרוני, גם סוגיה זו – הפגיעה שיש בצו הריסה שהוצא על פי תקנה 119 בקרוביו של המפגע כאשר לא נטענת כנגדם טענה כלשהי – נדונה פעמים רבות בבית משפט זה ונקבע כי פגיעה כאמור מהווה שיקול שיש לשקלו, אולם אין בה כדי להכריע ולמנוע את הוצאת הצו. עמדה על הדברים לאחרונה הנשיאה א' חיות בציינה: "ראשית, כפי שהובהר בפסיקה 'ההלכה בענייננו הייתה ונותרה כי מודעותם או מעורבותם של בני המשפחה במעשי המפגע – הגם שהינה נושאת משקל במכלול השיקולים של המפקד לשקול בבואו להפעיל את הסמכות המסורה לו בתקנה 119 – אינו מהווה בשום אופן שיקול המכריע את הכף'" (עניין חמארשה , בפסקה 20). ראו גם את חוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות בעניין המוקד להגנת הפרט , שם עמדה על הדברים בניסוח דומה: "בעיניי מן הראוי כי שיקול זה, אף כי איננו עומד לבדו, יישא משקל ממשי בקבלת ההחלטה לגבי הריסת המבנה והיקפה ונראה כי שיקול זה אכן הודגש על-ידי בית המשפט זה לא אחת בעבר כשיקול הנושא משקל" ( שם , בפסקה 4). (וראו עוד, מבין רבים, את בג"ץ 480/21 רבהא נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקה 12 לחוות דעתו של השופט י' עמית (3.2.2021); לדעה אחרת ראו את בג"ץ 752/20 עטאונה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון , פסקה 3 לחוות דעתה של השופטת ע' ברון (25.5.2020)). 11. הנה כי כן, התמונה הברורה העולה מהפסיקה היא כי הפגיעה בסביי המפגע, בלא שנטען כי עוולו באופן כלשהו, אינה חוסמת את האפשרות להוצאת צו ההריסה; אך מהווה היא שיקול כבד משקל שיש להתחשב בו. 12. הפגיעה בחף מפשע להשגת תכלית של הרתעה הינה צעד שתואר בפסיקה כ-"מעיק", "קשה" ואף כזה שיוצר מצב שבו בית המשפט חש כי " אולי נוח וקל יותר לעמוד בצד העותרים מאשר בצד המשיבים " (עניין המוקד להגנת הפרט , בפסקה טז' לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין ; על דברים אלו חזר המשנה לנשיאה א' רובינשטיין גם בפסקה ז' לפסק דינו בעניין אלרוב )). 13. הנכונות לאפשר, בנסיבות המתאימות, פגעה שכזו, הינה הכרח בל יגונה הנדרש כדי להציל את חייהם של נפגעי מעשי הטרור העתידיים, ובניסוחו של השופט נ' סולברג , בפסק דינו בעניין דוויקאת : " הריסת בתיהם של חפים מפשע – מעיקה, ההכרעה – קשה, אך זהו הכרח בל יגונה " ( שם , בפסקה 41). יפים לעניין זה גם דבריה של השופט י' וילנר באותה הפרשה: "אין לכחד כי הפגיעה הנובעת מתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945... בקניינם ובקורת הגג של בני משפחה חפים מפשע, בשל מעשיו הרצחניים של בן משפחתם המפגע – קשה היא. ברם, הפגיעה ב חייהם של נפגעי טרור חפים מפשע – אנשים, נשים וטף, קשה הימנה" ( שם ; ההדגשה במקור). 14. לכך יש להוסיף כי דומה שהרתעה, מטבעה, הינה מושג שאינו מתאים להתייחסות בינארית של "הכל או לא כלום" ולכן האפשרות להוציא, מחד, צו הריסה, ומאידך לעצבו כך שפגיעתו בחפים מפשע תהיה פחותה, הינה אפשרות שעל המפקד הצבאי לשקול בכובד ראש כנדרש מעקרון המידתיות. 15. בהתאם, בדיון שהתקיים בפנינו שאלנו את נציגיו של המפקד הצבאי האם ניתן לצמצם את צו ההריסה באופן שיצמצם גם את הפגיעה בסביי המפגע. התשובה שנמסרה לנו הייתה שאפשרות שכזו נשקלה בכובד ראש, אולם המפקד הצבאי הגיע למסקנה שבנסיבות המבנה בו עסקינן צמצום שכזה אינו יכול להיעשות בלא פגיעה קשה בתכלית ההרתעתית של הצו. 16. לא רק שדרכנו ליתן אמון בתשובות הניתנות לנו בעניינים אלו, אלא שהשימוש הזהיר שעשה המפקד הצבאי בשיקול הדעת המוקנה לו, בנסיבות דנן, עולה אף מהצו שיצא תחת ידו, בכך שמתחולת הצו הוצאה הדירה המשמשת את דודיו של המפגע. זאת, למרות קיומן של ראיות מהן עלה כי היא שימשה מידי פעם לשהות של המפגע. 17. אחר כל אלו, המסקנה לדעתי הינה שאין כל מקום שנתערב בשיקול הדעת המוקנה למפקד הצבאי (וכפי שהדגיש חברי – שיקול דעת המוקנה ביסודו למפקד הצבאי ולא לנו), בעת שהוציא את הצו מושא העתירה שבפנינו. משכך, דעתי היא שדין העתירה להידחות. ש ו פ ט השופטת ע' ברון: 1. אני מצטרפת לעמדת חבריי שלפיה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בכל הנוגע להריסת דירת המפגע בקומת הקרקע של המבנה. עם זאת, אם תישמע דעתי, נקבל את העתירה בחלקה ונורה למפקד הצבאי להימנע מהריסת הדירה שבקומה השלישית של המבנה – שבה מתגוררים סבו וסבתו של המפגע, שאין חולק כי הם חפים מפשע ולא גילו כל מעורבות, אף לא ידיעה, ביחס לרצח המתועב. 2. נקודת המוצא לדיון בעתירה היא שלמפקד הצבאי נתונה סמכות מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, להורות על הריסת בית מגורים של מחבל – וזאת גם אם מתגוררים בו בני משפחה חפים מפשע, שלא לקחו חלק בפעילות הטרור. ואולם "סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד" (השופט ע' פוגלמן בבג"ץ 1490/20 שבלי נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (30.3.2020)). משכך, מידתיות וסבירות השימוש באמצעי של הריסת בתים נבחנת לגופה בכל עתירה ובהתאם לנסיבות המקרה. בבואנו לבחון את מידתיות הצו להריסת בית, יש לתת את הדעת ליחס הראוי בין התועלת ההרתעתית הצומחת מהריסת ביתו של מחבל ובין עוצמת הפגיעה בזכויות יסוד של בני משפחתו של המפגע שהם חפים מפשע. לגישתי, כפי שעמדתי עליה לא פעם, " הריסת בית שבו מתגוררים בני משפחה חפים מפשע אך ורק על יסוד חומרת המעשים המיוחסים למפגע, ללא מתן משקל למידת ידיעתם או מעורבותם של בני משפחתו במעשיו, אינה עומדת ככלל במבחן המידתיות " (בג"ץ 752/20 עטאונה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון , פסקה 3 (25.5.2020); בג"ץ 480/21 רבהא נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקה 2 (3.2.2021); ולהרחבה ראו דבריי בבג"ץ 1125/16 מרעי נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (31.3.2016)). 3. המפגע לקח חלק במסע רצח מזעזע במיוחד, שבו רדפו הרוצחים אחרי קורבנותיהם בסכין ובגרזנים והלמו בהם באכזריות שלא תתואר. קשה לתפוס את ממדי השנאה והרוע וחוסר האנושיות הגלומים במעשים אלה. נגד המפגע ושותפיו הוגש כתב אישום, ויש למצות עימם את הדין עד תום. אבהיר, כי בבואנו לבחון את השאלה אם צו ההריסה שהוצא על ידי המפקד הצבאי הוא מידתי, סבלן של משפחות הנרצחים אינו עומד להשוואה אל מול עוצמת הפגיעה במשפחת המפגע בשל הריסת ביתה. הכאב והסבל של המשפחות השכולות על הרצח המזעזע ועל אובדן יקירם הוא כתהום פעורה שאין לה סוף. ואולם הריסת הבית אינה פעולת תגמול על מעשי הזוועה, ואסור לה שתיתפש ככזו. 4. ההצדקה להריסת בית מגורים של משפחה חפה מפשע יכולה להיות אך ורק הרתעתית . הריסת בית פוגעת בגרעין הקשה של זכויות האדם, ונוגדת את הערכים המעצבים את מדינת ישראל כמדינה יהודית, חופשית ודמוקרטית (דברי השופט מ' חשין ב-בג"ץ 2006/97 ג'נימת נ' אלוף פיקוד מרכז , פ"ד נא(2) 651, 655 (1997)). ואולם ככל שטמון בכלי של הריסת בתים כוח הרתעתי, שיש בו כדי למנוע מעשי טרור נוספים, הרי שמדובר בהכרח בל יגונה. אלא שבשונה מחבריי, לא שוכנעתי כי להריסת הבתים יש אפקט הרתעתי כלשהו, לא כל שכן ממשי או מובהק. אכן, המפקד הצבאי הוא בעל המומחיות והניסיון בכל הנוגע להערכת התועלת ההרתעתית הגלומה בהריסת בתים. עמדתו העקבית בנדון, כפי שקיבלה ביטוי בעתירה שלפנינו ובשורה ארוכה של עתירות שקדמו לה, היא שהריסת בתים הינה כלי אפקטיבי במניעת פיגועים. במסגרת הדיון בעתירה אף הוצגה לפנינו חוות דעת מקצועית, התומכת לכאורה בעמדה זו – וכפי שציין חברי השופט א' שטיין מדובר ב"ראיה מינהלית ברף המחמיר שלה". אלא שגם ראיה מינהלית נבחנת לגופה במסגרת הביקורת השיפוטית על ההחלטה המינהלית, ובפרט כאשר החלטה זו נסבה על פגיעה בזכויות יסוד (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א, 459 ו-ה"ש 66 (2010)). לאחר עיון בחוות הדעת, אני סבורה כי היא רחוקה מלשכנע. לא רק משום מה שיש בה, אלא בעיקר משום מה שאין בה. ברור כי יש קושי לכמת במספרים את האופן שבו הריסת בתים מונעת פעולות טרור, כמו שיש קושי לכמת את האופן שבו כלי זה פועל בכיוון ההפוך: מלבה מעשי אלימות ושנאה נגד יהודים. עצם הניסיון להציג את היעילות ההרתעתית כאילו היא מוכחת מבחינה אמפירית נדון לכישלון. במבחן התוצאה, השנים האחרונות עקובות מדם ופיגועי טרור. כך, למרות שכל אותו הזמן המפקד הצבאי עושה שימוש תדיר בכלי של הריסת בתים. יש שיאמרו כי יש בכך משום ראיה לחוסר יעילותו ההרתעתי של כלי זה; אחרים יאמרו שאלמלא הריסת הבתים, המצב היה חמור הרבה יותר. כזאת היא גם חוות הדעת שהוצגה לנו, רחוקה מלהיות חד משמעית. 5. בנסיבות שבהן ההרתעה הגלומה בכלי של הריסת בתים מעוררת ספק ממשי, דעתי היא שהשימוש בכלי זה במקרה שבו מתגוררים בבית בני משפחה חפים מפשע אינו עומד בדרישת המידתיות. בענייננו, במבנה נושא צו ההריסה שלוש קומות. בקומה השנייה מצויה דירה שבה מתגוררים דודו של המפגע עם משפחתו, וצו ההריסה אינו חל עליה. אציין כי גם אם המפגע נהג ללון שם מעת לעת, לא מדובר בזיקת מגורים לדירה – ומשכך טוב עשה המפקד הצבאי משלא החיל גם עליה את הצו. בקומת הקרקע מצויה דירה שעתידה לשמש את המפגע לאחר שיינשא – ואני מסכימה כאמור כי אין מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי להורות על הריסתה. בקומה השלישית של המבנה מצויה דירה שבה מתגוררים סבו וסבתו של המפגע, והמפגע מתגורר עימם. כפי שציין השופט י' כשר , הסבים לא עודדו את מעשיו המזוויעים, לא תמכו בהם ואפילו לא ידעו על כוונותיו, ולמרות זאת צו ההריסה עתיד להותיר אותם ללא קורת גג. משכך, אם דעתי היתה נשמעת היינו מחריגים דירה זו מגדרו של צו ההריסה. ש ו פ ט ת הוחלט ברוב דעות כאמור בפסקי הדין של השופטים א' שטיין ו י' כשר , כנגד דעתה החולקת של השופטת ע' ברון אשר סברה כי מן הדין להגביל את היקפו של צו ההחרמה וההריסה מושא העתירה. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22043590_F05.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4359/22", "בג\"ץ 4088/22", "בג\"ץ 7961/18", "בג\"ץ 8886/18", "דנג\"ץ 416/19", "בג\"ץ 144/22", "בג\"ץ 564/22", "בג\"ץ 745/22", "בג\"ץ 925/22", "בג\"ץ 1618/22", "בג\"ץ 2770/22", "בג\"ץ 3401/22", "בג\"ץ 2492/19", "בג\"ץ 4874/21", "בג\"ץ 8091/14", "בג\"ץ 1938/16", "בג\"ץ 5290/14", "בג\"ץ 480/21", "בג\"ץ 752/20", "בג\"ץ 2006/97", "ש 66" ]	748,012
736,529	בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בהליך פש"ר 714-10-21 שניתן ביום 19.5.2022 על ידי כבוד השופט יעקב שקד בשם המבקשת: עו"ד רות רבח החלטה המשיבים יגישו תגובתם לבקשה עד ליום 7.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4360/22", "פש\"ר 714-10-21" ]	748,013
737,470	בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד דוד גולדבלט-לוי 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה מטעם המשיב 2 למתן ארכה להגשת תגובתו בשם המשיב: בעצמו החלטה בשים לב לאמור בסעיף 3 לתגובת המשיב 2, ניתנת בזאת ארכה בת 7 ימים להגשת התגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, כך שזו תוגש עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4360/22" ]	748,014
738,093	בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה בהסכמה מטעם המשיב 3 למתן ארכה להגשת תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיב 3 יגיש תגובתו עד ליום 21.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4360/22" ]	748,015
740,190	בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע; תגובה מיום 6.7.2022 מטעם המשיב 1; תגובה מיום 14.7.2022 מטעם המשיב 2; תגובה מיום 24.7.2022 מטעם המשיב 3 בשם המבקשת: עו"ד רות רבח בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס החלטה בשים לב להצהרת המשיב 2, בתגובתו מיום 14.7.2022, לפיה יימנע מביצוע כל דיספוזיציה בנכס עד למתן הכרעה בערעור, ולעמדת המשיב 3 מיום 24.7.2022 (ובפרט לאמור בסעיף 5 לעמדתו), תודיע המבקשת האם היא עודנה עומדת על בקשתה. המבקשת תמסור הודעתה עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X04.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4360/22" ]	748,016
740,767	בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בהליך פש"ר 714-10-21 שניתן ביום 19.5.2022 על ידי כבוד השופט יעקב שקד בשם המבקשת: עו"ד רות רבח בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' שקד ) מיום 19.5.2022 בפש"ר 714-10-21, עד להכרעה בערעור שהוגש בעניינו. בפסק הדין נדחה ערעור המבקשת על החלטת המנהל המיוחד בתביעת חוב שהגישה המבקשת, ונקבע כי הערת אזהרה ומשכון שנרשמו לטובתה על דירת החייב – יימחקו. 2. המבקשת טוענת כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, ובאופן קונקרטי, על עיכוב מחיקת הערת האזהרה והמשכון הרשומים על דירת החייב. זאת על מנת לשמור על המצב הקיים, באופן שלא תיערך דיספוזיציה בנכס ועל מנת שיישמרו הבטוחות לפירעון החוב לו טענה עד להכרעה בערעור. 3. המשיב 1, הוא החייב, התנגד לבקשה לעיכוב הביצוע וטען כי סיכויי הערעור קלושים ואף מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. 4. המשיב 2, המנהל המיוחד, סבור אף הוא כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת התנאים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת הצהיר, כי לא יפעל לביצוע כל דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בערעור, ולפיכך לגישתו לא יגרם למבקשת כל נזק ממחיקת הערת האזהרה לטובתה. בהתאם לכך טען כי בנסיבות אלה מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה לעיכוב הביצוע. לנוכח הצהרת המנהל המיוחד כפי שפורטה לעיל, הצטרף גם המשיב 3, הכונס הרשמי, לעמדה זו. 5. המבקשת סבורה כי חרף הצהרת המנהל המיוחד, יש לקבל את בקשתה. המבקשת מציינת בתגובתה, בין היתר, כי הערת האזהרה שנרשמה לטובתה, נרשמה על זכויות החייב ואשתו בנכס, וכי בית המשפט המחוזי הבהיר כי פסק דינו המורה על מחיקת הערת האזהרה אינו מתייחס לזכויות אשת החייב. עוד ציינה כי לנוכח הצהרת המנהל המיוחד, אין בהותרת הערת האזהרה על כנה כדי לגרום לו כל נזק. 6. לאחר עיון בבקשה, ובתגובות שהוגשו בעניינה, ראיתי לקבלה. 7. נקודת המוצא לדיון היא, כי אין בעצם הגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2328/21 בומשטיין נ' עו"ד בללתי – נאמן , פסקה 14 (30.8.2021)), ובעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפרי זכייתו מבלי להמתין עד להכרעה בערעור. על כן, נקבע כי ביצועו של פסק דין יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה, במובן זה שאם הסעד המבוקש לא יינתן – יהיה קושי בהשבת המצב לקדמותו. ההלכה הפסוקה העניקה את משקל הבכורה למאזן הנוחות (ראו: ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון , פסקה 5 (15.6.2021); ע"א 2907/22 מור נ' מרגלית , פסקה 10 (1.6.2022) ורבים אחרים). 8. בענייננו, דומה כי סיכויי הערעור, התוקף ממצאי עובדה של הערכאה הדיונית, אינם מן המשופרים. לצד זאת, מאזן הנוחות מטה את הכף אל עבר עיכוב ביצוע פסק הדין. אציין שהערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת בפנקסי המקרקעין רשומה על זכויותיהם של כל הבעלים בנכס, הם החייב ואשתו. בית המשפט המחוזי הבהיר בהחלטתו מיום 6.6.2022 בפש"ר 69585-01-19, כי פסק הדין, אשר הורה על מחיקת הערת האזהרה והמשכון התייחס לזכויות החייב בלבד. המנהל המיוחד הצהיר כי אין בדעתו לבצע כל דיספוזיציה בנכס מבלי שהבהיר בתגובתו מדוע בנסיבות אלה נדרשת מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת בטרם יינתן פסק הדין בערעור. בנסיבות אלה, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X05.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4360/22", "פש\"ר 714-10-21", "ע\"א 2328/21", "ע\"א 3321/21", "ע\"א 2907/22" ]	748,017
741,946	בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 21.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. המשיבים 1 ו-2 יגישו תשובתם בתוך 60 ימים וכונס הנכסים הרשמי יגיש תשובתו 30 ימים לאחר מכן. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043600_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4360/22" ]	748,018
736,571	בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי; בקשות עיכוב ביצוע בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה 1. הבקשות לרשות ערעור מצריכות תשובה. 2. המשיבים יגישו את תשובתם עד ליום 14.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין למבקש. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כהסכמה. ניתן בזאת צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי מושאי בקשות רשות הערעור, עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]	748,019
738,060	בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי – בקשה מטעם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22 למחיקת ההליך בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה כמבוקש וכמוסכם, הבקשות לרשות ערעור נמחקות בזאת. החזר אגרה בהתאם לתקנות. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]	748,020
736,663	בבית המשפט העליון בש"פ 4362/22 בש"פ 4372/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: פראס טוטח עררים על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-מ"ת 39536-03-22 מיום 26.6.2022 ומיום 11.4.2022 שניתנו על-ידי השופטת ת' בר-אשר תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: עו"ד ארז בן-ארויה; עו"ד רינת בן-יעקב בשם המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: עו"ד קוטינה חמזה החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 39536-03-22 (השופטת ת' בר-אשר ) מיום 26.6.2022, בגדרה הורה על שחרורו של הנאשם (להלן: המשיב ) לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. כן לפניי ערר המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022 בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. עיקרי כתב האישום ותמצית ההליכים בבית המשפט המחוזי 1. ביום 18.3.2022 הוגשו נגד המשיב ונגד שלושה נאשמים אחרים כתבי אישום כחלק מפרשה שעניינה פעילות "אזרחית" של ארגון החמאס לגיוס והעברת כספים לטובת משפחות פעילי חמאס ומשפחות שהידים. 2. על-פי הנטען בכתב האישום בעניינו של המשיב, במשך כעשור, בין השנים 2022-2012, פעל המשיב לגיוס כספים מגורמים שונים עבור עמותת "לג'נאת אל קודס", היא עמותה רשומה שמטרותיה הן איסוף כספים ומתן צדקה לנזקקים וכן סיוע בפעילויות תרבות לנזקקים. העמותה נוהלה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בידי חאלד סבאח, פעיל בארגון חמאס (להלן: חאלד ). באותן שנים העביר המשיב לחאלד סך של כ-100,000 ₪ בכל שלושה חודשים, ובסך הכל גייס כ-4 מיליון ₪. זאת ביודעו כי הכספים מועברים למשפחות שהידים ויתומים המזוהים עם ארגון החמאס; שמטרות העמותה הן קידום מטרות החמאס; וכי חאלד בעצמו הוא פעיל חמאס. עוד נטען בכתב האישום כי עובר ליום 24.12.2021 גייס המשיב סך של 70,200 ₪ וניסה להעבירם לחאלד, אך נעצר על-ידי המשטרה. בגין המעשים המתוארים יוחסו למשיב עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (ביחס לתקופה שבין 31.12.2020-1.11.2016); להלן: חוק המאבק בטרור ), וכן איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (ביחס לתקופה שבין 31.10.2016-4.2.2012). 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב ושלושת הנאשמים האחרים עד לתום ההליכים נגדם. בעיקרו של דבר נטען בבקשה כי הראיות מבוססות על הפללתו של המשיב בידי חאלד, על גרסתו של המשיב ועל עדויות נוספות. עוד נטען, כי מעשיו של המשיב מקימים חשש ממשי, לפיו שחרורו יסכן את ביטחון המדינה, וכי נוכח עבירות הביטחון המיוחסות לו קמה נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית. כן צוין כי המשיב הורשע בשנת 2005 בבית משפט צבאי בעבירות ביטחוניות שונות, ומכאן שלא ניתן להשיג את מטרות המעצר אלא מאחורי סורג ובריח. 4. המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס את המיוחס לו בכתב האישום. עיקר טענותיו של המשיב היו כי הוא מעולם לא עסק בגיוס כספים לעמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, כי אם לעמותה בעלת שם דומה אשר רשומה בירדן, וכי עסק רק בפעילות הומניטרית שכללה איסוף כספי תרומות לנזקקים ויתומים. עוד טען כי כספי התרומות שאסף תועדו בקבלות שפירטו, בין היתר, את פרטי מקבלי התרומות. המשיב הוסיף וטען, כי אף אם יוכח שפעל באמצעות העמותה הישראלית, הרי שאין בידי העוררת ראיות המוכיחות כי ידע על פעילותה של העמותה למטרות טרור או כי התכוון לפעול למטרה זו. עוד טען המשיב כי אין להסתמך על הודעותיו של חאלד, לאור הסתירות בגרסאותיו. לעניין הכסף שנתפס טען, כי זה נועד לרכישת רכב. המשיב הוסיף וטען כי הגשת כתב האישום נגדו עולה כדי אכיפה בררנית, משנחקרו תורמים ומתרימים נוספים נגדם לא הוגש כתב אישום. לחלופין טען, כי ככל שייקבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו וכי מתקיימת בעניינו עילת מעצר, יש לבחון אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר בביתו בשכונת בית חנינה או בבית אמו בשכונת שועפאת. 5. לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על הודעותיו של חאלד, שסיפר על פעילותה של העמותה ובתוך כך על הקשר שלה לחמאס, ובפרט על כך שהכסף שגויס נועד בחלקו ליתומים ולמשפחות שהידים ואסירים, ובחלקו האחר ליתומים שאינם מזוהים עם ארגון החמאס על מנת לשוות לעמותה נופך חוקי שלא יעורר חשד. בעניינו של המשיב ציין חאלד בהודעותיו, כי המשיב ידע על כך שהוא פעיל חמאס וכי הכסף שגייס והעביר לעמותה נועד למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. כן ידע כי פעילות העמותה היא פעילות "דעווה" של החמאס. חאלד הוסיף ומסר כי סכומי הכסף שהיו ברשותו של המשיב בעת שנעצר (כ-70,000 ₪), נועדו לעמותה. בית המשפט המחוזי פירט בהחלטתו גם את גרסת המשיב אשר אישר כי החל משנת 2006 הוא אוסף תרומות לאגודת הצדקה שמנהל חאלד, וכי הוא מעביר לחאלד כ-100,000 ₪ מידי 3 חודשים. 6. עוד ביסס בית המשפט המחוזי את החלטתו על ראיות נוספות שנאספו בעניין הכסף המזומן בסך 70,000 ₪ שנתפס ברשות בנו בן ה-12 של המשיב, כשהגיע עם אביו לתפילה בהר הבית. ראיות אלה כללו מסרונים שהוחלפו בין חאלד למשיב, וכן את חקירת חאלד בה הסביר, כי הסכום האמור נועד לעבור אליו וכי הוא אינו יודע מדוע המשיב משקר בעניין זה. בית המשפט המחוזי הוסיף ובחן את גרסתו של המשיב לפיה הסכום האמור נועד לרכישת רכב ומצא כי זו נסתרת מן הראיות כפי שפורטו בהחלטתו. עוד נדחתה טענת המשיב, כי הכספים שאותם העביר משך שנים נועדו לשמש את העמותה הירדנית, תוך שנקבע שטענה זו אינה מעלה או מורידה. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה, כי ישנן ראיות התומכות בכך שהמשיב העביר את הכספים לידי חאלד, ביודעו שהוא איש חמאס המנהל את העמותה גם למטרות שאינן כשרות. 7. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין בהחלטתו כי אין רלוונטיות לטענת המשיב כי העמותה לא הוכרזה כארגון טרור, שכן די בראיות לפיהן פועלת העמותה לקידום מטרות החמאס. עוד ציין כי אין מקום להידרש, בשלב זה, לטענות המשיב לאכיפת בררנית אותן יש להעלות במסגרת ההליך העיקרי. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי יש בעובדה שהמשיב הורשע בעבר בבית המשפט הצבאי יהודה בעבירות ביטחוניות, כדי לחזק את היותו פעיל בארגון טרור. 8. על יסוד כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי קמה עילה למעצרו לנוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקיימת בהתייחס לעבירות הביטחוניות בהן הואשם. בית המשפט המחוזי ציין, כי בנסיבות כגון דא, משמדובר בעבירות שעניינן סיוע לארגון טרור, בדרך כלל אין מקום לבחינת חלופת מעצר. עם זאת הוסיף כי ניתן לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב מאחר שאין מדובר בנאשם העיקרי או פעיל מרכזי בעמותה. מכאן נקבע שיש לבחון את חלופת המעצר שהציע המשיב – מעצר בית בביתו או בבית אמו, באמצעות שירות המבחן. 9. ביום 25.5.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אך משהתברר כי הוא מבוסס על מסד עובדתי שגוי, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר חדש באמצעות קצין מבחן אחר. בהתאם לכך, הוגש תסקיר חדש בעניינו של המשיב ביום 22.6.2022. בתסקיר שהוגש נמצא כי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. שירות המבחן ציין כי קיים פער משמעותי בין האופן שבו תיאר המשיב את אורח חייו ועמדותיו ובין המעשים המיוחסים לו. עוד ציין, כי המשיב טשטש ומסר מידע מצומצם ומגמתי ביחס לעמדותיו האידיאולוגיות, וכי הוא מביע עמדה קורבנית ומצמצמת ביחס לנסיבות מעצרו. גורמים אלה, לדעת שירות המבחן, מצביעים על סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. באשר למפקחות שנבדקו – אמו של המשיב ורעייתו – נקבע כי השתיים אינן מתאימות לשמש כמפקחות. צוין כי חרף קרבתן למשיב, הן אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי או למיוחס לו כיום, כי הן נוקטות עמדה מצמצמת ומטשטשת ביחס להתנהלותו הבעייתית של המשיב, וכי על-פי התרשמות שירות המבחן, אין הן יכולות לשמש גורמי פיקוח משמעותיים ומציבי גבולות, לזהות מצבי סיכון בהתנהלותו או למנוע פעילות בעייתית מצדו. על רקע האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופה המוצעת. 10. לאחר קבלת התסקיר, ביום 26.6.2022, קיים בית המשפט המחוזי דיון בעניינו של המשיב. לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי מקובלת עליו טענת בא כוח המשיב כי "תוכן התסקיר אינו מתיישב עם מסקנתו וכי אין כל הנמקה רצינית, אם בכלל, על שום מה אמו ואשתו של המשיב לא יוכלו לשמש עבורו חלופת מעצר סמכותית ומציבת גבולות" . בית המשפט המחוזי ציין כי אכן יש מקום לשקול את המלצת שירות המבחן בהיותו הגורם המקצועי הבוחן את אפשרות השחרור לחלופה, אולם בסופו של דבר ההכרעה מסורה לבית המשפט. לאור האמור, ובהתחשב בכך שחלקו של המשיב בפרשה מצומצם באופן משמעותי מחלקם של הנאשמים האחרים, כי העבירות בהן הוא מואשם בעלות חומרה פחותה מהעבירות בהן הואשמו יתר הנאשמים בפרשה, וכן בשים לב לגילו של המשיב, עיסוקו, לעובדה שמזה שנים רבות לא היה מעורב בפלילים, קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן להורות על שחרורו לחלופה. באשר לבקשת העוררת לחקור את אמו ורעייתו של המשיב, נקבע כי אין מקום לאפשר את החקירה דנן, משהן נבדקו פעמיים על-ידי שירות המבחן. 11. לאור כל האמור, הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בביתו, בפיקוח רעייתו ואמו. כן נקבע כי המשיב לא יצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, וכי המשיב יהיה רשאי לצאת רק לדיונים בבית המשפט או לחקירת משטרה, אם יהיה צורך בכך. עוד נקבע כי להבטחת תנאי שחרורו יחתמו אמו ורעייתו על ערבות בסך 10,000 ₪, וכי המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, וכן יפקיד סך של 15,000 ₪ במזומן. מכאן העררים שלפניי. טענות הצדדים 12. לטענת העוררת שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתו, משנקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לו – מעשים בהם גלום סיכון ממשי לביטחון המדינה אשר בוצעו לאורך כעשור. נטען כי גם תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב מוביל למסקנה ברורה, ולפיה לא היה מקום לשחררו לחלופת מעצר בביתו. עוד נטען, כי הנימוקים ששימשו את בית המשפט המחוזי לטובת שחרורו ממעצר, בהם גילו, עיסוקו, ועצם העובדה שלא הסתבך בפלילים משך 17 שנים, דווקא צריכים להיזקף לחובתו, בשים לב לכך שמדובר בפעילות מתוכננת ומאורגנת שמשתרעת על פני עשור, בהיקף כספי משמעותי ביותר ובמגע ישיר עם פעיל חמאס המנהל את העמותה. 13. עוד מוסיפה העוררת, כי אין בעובדה שנאשמים אחרים בפרשה שוחררו ממעצר כדי להטות את הכף לטובתו, שכן מידת הגבלת החירות נגזרת מהערכת הסיכון הקונקרטית, ובנסיבות דנן העוררת סבורה כי לא ניתן ליתן אמון במשיב, כפי שאף מלמד תסקיר שירות המבחן. באשר לסטיית בית המשפט המחוזי מהמלצת שירות המבחן נטען, כי אכן ההחלטה הסופית היא של בית המשפט, אשר איננו מחויב לקבל את עמדת שירות המבחן ככתבה וכלשונה. עם זאת נדרשים טעמים כבדי משקל שמצדיקים סטייה מהמלצה שלילית כאמור, שאינם מתקיימים במקרה דנן. טענה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי קבע מחד גיסא, שהמלצות שירות המבחן בקשר להתאמתן של המפקחות אינן נכונות; ומאידך גיסא, שלל מן העוררת את האפשרות לחקור אותן במהלך הדיון בקובעו כי הן נבחנו כבר פעמיים על-ידי שירות המבחן. על רקע דברים אלה נטען, כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 ולהותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח. 14. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בכך שקבע, כי מתקיימות בעניינו ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. לטענתו, הוא מעולם לא אסף תרומות עבור העמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, וכל התרומות שאסף מקרובי משפחתו הועברו לגוף ירדני, שקרוי בשם דומה. עוד טען כי כל תרומה שאסף תועדה באמצעות שטרי קבלה המפרטים את פרטי הנתרמים. לחילופין טען המשיב, כי אף אם יוכח שפעל במסגרת העמותה הישראלית, ממילא אין בחומר החקירה ראיות לכאורה, ולפיהן העמותה קשורה לחמאס. עוד טען המשיב, כי העבירה שמיוחסת לו לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור היא עבירת מטרה, ומכאן שנדרש להוכיח כי היה מודע והתכוון לסייע, לקדם או לממן ארגון טרור – דבר שלא הוכח בעניינו. כן טען המשיב, כי לא ניתן להרשיעו בעבירות שמיוחסות לו, אף משום שהעמותה עצמה אינה עולה כדי "ארגון טרור" לפי ההגדרות שנקבעו בחוק המאבק בטרור. המשיב הוסיף וטען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל ראוי לסתירות הקיימות בגרסאות שמסר חאלד, וכן כי הופלה לרעה ביחס ליתר הנאשמים בפרשה באופן שעולה כדי אכיפה בררנית. דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 16. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, ועל כן קמה עילה למעצרו. בית המשפט המחוזי ערך דיון מקיף ומפורט בסוגיית הראיות לכאורה, מסקנותיו נטועות היטב בחומר הראיות ולא נמצאה עילה להתערב בהן. בית המשפט המחוזי סמך את החלטתו על הודעותיו של חאלד, אשר אישר כי מטרת העמותה היתה ליתן סיוע למשפחות נזקקות ובהן משפחות שהידים ואסירי חמאס, ואף קשר את המשיב לפעילות גיוס הכספים של העמותה ביודעו כי הכספים מיועדים למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. 17. כך, למשל, השיב חאלד בחקירה משנשאל בדבר הקשר שלו למשיב – "פראס טוטח [המשיב] מירושלים בשנות השלושים משתייך לחמאס ומעביר לוועדת 'אלזקאה' סכום של 100,000 ₪ לטובת תכנית היתומים במסגרת וועד 'אלזקאה' [...] מאוד חשוב לארגון חמאס לדאוג ליתומים והנזקקים, לבני השהידים ולמשפחות האסירים" (ראו: הודעה מיום 25.2.2022, שורה 102). דברים דומים נאמרו על-ידי חאלד בהודעה נוספת שמסר ביום 3.3.2022, כשנדרש לספר על אודות המשיב – "כפי שמסרתי בחקירה הקודמת פראס מוסר לי בערך סכום של 100,000 שקל כל 3 חודשים מזה 10 שנים וזה היה בהדרגתיות, פראס יודע שאני משתייך לחמאס, פראס מוסר לנו את התרומות והוא יודע שהכסף ליתומים ולמשפחות הנזקקות וגם יודע שפעילות הוועדה הנה פעילות 'דעווה' של חמאס ופראס היה עצור על חמאס בשנת 04" (ראו: שורה 45 להודעה האמורה). והדברים מדברים בעד עצמם. 18. לגרסתו של חאלד מתווספת גרסתו של המשיב אשר אישר כי הוא אוסף תרומות ליתומים בסך כ-100,000 ₪ ומעביר אותן מדי 3 חודשים לחאלד באופן אישי (ראו: הודעותיו של המשיב מהימים 6.3.2022 ו-10.3.2022). בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי הן תכתובת המסרונים בין חאלד והמשיב, והן הסכום שנתפס ברשות בנו של המשיב, עת הגיע עם אביו להר הבית, מאמתים את הסכום התלת חודשי שהיה על המשיב להעביר לחאלד באותה עת. אשר ליתר טענותיו של המשיב בנוגע לאכיפה בררנית, לסתירות בגרסתו של חאלד וכן לכך שלא הוכח כי העמותה היא "ארגון טרור", כפי ההגדרה בחוק המאבק בטרור – הרי שטענות אלה נטענו, נדונו וניתן להן מענה הולם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022. 19. משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה, קמה גם עילה למעצרו של המשיב. בית משפט זה עמד לא אחת על ההיבטים המיוחדים של פעילות הנושאת אופי אזרחי-חברתי במסגרתם של ארגוני טרור, ובפרט ביחס לגיוס כספים, כפי שנעשה בענייננו-אנו: "חלק מן הפעילות 'האזרחית' עניינה בגיוס כסף ומשאבים אשר מיועדים להיות מתורגמים במישרין לפעילות בעלת אופי צבאי. עם זאת, לא אחת הפעילות 'האזרחית' של ארגוני הטרור מיועדת ל'הכשרת הלבבות', היינו לפעילות של חינוך ורווחה שנועדה לגייס אהדה לארגון הטרור ולפעיליו כטובים ומיטיבים, וזאת על מנת ליצור תשתית לפעילותו העתידית של הארגון. בשל זיקה זו בין הדברים, לא ניתן לשפוט פעילות 'אזרחית' כאמור רק ביחס למעשים שהיא כוללת בפועל, אשר עשויים להיות, בעומדם לבדם, רצויים או חיוביים" (ע"פ 1784/14 עאשור נ' מדינת ישראל , פסקה 38 (3.9.2015)). וכן כי: "פעילות של ארגון טרור – גם כאשר היא מקיפה מעשים לגיטימיים לכאורה – נשארת פעילות אסורה, והדברים אמורים גם במימון של אותם מעשים. כמה טעמים לדבר. ראשית, כפי שצוין, פעילותם של ארגוני הטרור מבוססת, במידה רבה, על גיוס תומכים באמצעות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. מבחינה זו, מתקיים בין המרכיבים השונים בפעילות החמאס יחס של סינרגיה, באופן שהאחד מחזק את חברו. שנית, במישור המעשי, קשה 'לעקוב אחר הכסף' ולבדוק בכל מקרה ומקרה מה השימוש שנעשה בו. כסף העובר דרך צינורות המימון של ארגון הטרור חזקה עליו שנועד לסייע לפעילותו. והצדקה – מה יהא עליה? התשובה היא פשוטה: הרוצה לעסוק בצדקה – יעשה זאת שלא באמצעות ארגון השולח ידיו גם במעשי טרור אלימים" ( שם , בפסקה 41). ראו לעניין זה גם את הדברים שנכתבו בבש"פ 6552/05 עבידאת נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (17.8.2005); בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל , פסקה י"א (9.1.2012); בש"פ 5166/17 מדינת ישראל נ' מחאג'נה , פסקה 23 (29.6.2017); בש"פ 5781/17 מדינת ישראל נ' אגבריה , פסקה 24 (26.7.2017). 20. בית המשפט המחוזי סבר בענייננו, כי ניתן לתת מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב באמצעות חלופת מעצר של מעצר בית בפיקוח אמו ורעייתו. סבורני כי לנוכח האמור בתסקיר המעצר, באשר לאי-התאמתן של האם והרעייה לשמש כמפקחות, מסקנתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מוקשית. כידוע, תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר בידי בית המשפט לצורך גיבוש החלטתו בשאלת ההיתכנות לשחרורו של נאשם לחלופת מעצר. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, בית המשפט אינו מחויב באימוץ מסקנתו של שירות המבחן ואין באמור בתסקיר כדי לכבול את שיקול דעתו (ראו: בש"פ 2221/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (30.3.2020)). ואולם, בית משפט זה עמד, לא אחת, על כך שנדרשים טעמים כבדי משקל לסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן (ראו: בש"פ 6824/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (28.10.2019); בש"פ 2870/21 איסקוב נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (4.5.2021); בש"פ 449/22 אבו חמיד נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (2.2.2022) ורבים אחרים). בענייננו, בית המשפט המחוזי בחר שלא לסמוך על המלצות התסקיר לעניין אי-התאמתן של המפקחות למלאכת הפיקוח, אך לא מצאתי כי ניתן בהחלטתו טעם מספק, לא כל שכן טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממסקנותיו. 21. שירות המבחן עמד בתסקירו על כך שהמפקחות שהוצעו, על אף קרבתן למשיב, אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי, אינן מודעות די הצורך למיוחס לו כיום ונוקטות גישה מצמצמת סביב התנהלותו הבעייתית. התרשמות זו מתיישבת עם מסקנתו כי במצב דברים זה אין ביכולתן, כמפקחות, לזהות מצבי סיכון ולמנוע ביצוע עבירות דומות לאלה העומדות ביסוד ההליך הפלילי שננקט נגדו. זאת בפרט עת מדובר באיסוף תרומות והעברתן, פעילות הנחזית להיות לגיטימית על פניה. אוסיף כי בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתרשם מן המפקחות באופן ישיר ואף דחה את בקשת העוררת לחקור אותן במסגרת הדיון שנערך לפניו. ככל שהמפקחות היו נחקרות ייתכן שניתן היה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתאמתן או אי-התאמתן למשימת הפיקוח ולגבש מסקנות מבוססות יותר בעניין זה. מכל מקום, צירוף הסיכון הנשקף מן המשיב עם אי-התאמת חלופת המעצר המוצעת בהתאם למסקנות שירות המבחן, אינו מאפשר להורות על שחרורו לחלופה האמורה. 22. סוף דבר : ערר המדינה מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 מבוטלת, והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים נגדו. ערר המשיב – נדחה. יובהר, כי אין באמור כדי למנוע מן המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שיעלה בידו להציע חלופת מעצר הולמת. בקשה כזו, ככל שתוגש, תיבחן אף היא על-ידי שירות המבחן, ובית המשפט המחוזי יכריע בה לפי שיקול דעתו. ניתנה היום, ‏ב' בתמוז התשפ"ב (‏1.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043620_X02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 39536-03-22", "ע\"פ 1784/14" ]	748,022
736,571	בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי; בקשות עיכוב ביצוע בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה 1. הבקשות לרשות ערעור מצריכות תשובה. 2. המשיבים יגישו את תשובתם עד ליום 14.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין למבקש. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כהסכמה. ניתן בזאת צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי מושאי בקשות רשות הערעור, עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]	748,023
738,060	בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי – בקשה מטעם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22 למחיקת ההליך בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה כמבוקש וכמוסכם, הבקשות לרשות ערעור נמחקות בזאת. החזר אגרה בהתאם לתקנות. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]	748,024
736,581	בבית המשפט העליון בש"פ 4366/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבה: סבטלנה גזנדזילוב ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק מ"ת 53377-06-20 שניתנה ביום 26.6.2022 על ידי כבוד השופט ש' מלמד תאריך הישיבה: ל' בסיון התשפ"ב (29.6.2022) בשם העוררת: עו"ד איתי שהם בשם המשיבה: עו"ד שמשון וייס החלטה לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ש' מלמד ) מיום 26.6.2022 במ"ת 53377-06-20, בה הורה בית המשפט המחוזי על העברתה של המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני במקום ובתנאים שנקבעו. הערר ממוקד בגובה הערבויות שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי כתנאי להעברתה של המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני. 1. הרקע לערר זה הוצג בפירוט בהחלטות קודמות של בית משפט זה ועל כן הדברים יובאו בתמצית (ראו: החלטת השופט א' שטיין בבש"פ 1909/21 מדינת ישראל נ' גנדזילוב (25.3.2021) (להלן: בש"פ 1909/21 ) ; החלטת השופטת ד' ברק-ארז בבש"פ 7984/21 גזנדזילוב נ' מדינת ישראל (29.11.2021) (להלן: בש"פ 7984/21 ) ). 2. המשיבה נעצרה ביום 31.5.2020 ומעצרה הוארך מעת לעת. ביום 22.6.2020 הוגש נגד המשיבה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב המייחס לה ניהול של רשת בתי עסק לשם עיסוק בזנות, במסגרתם העסיקה נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין. כתב האישום, המחזיק שבעה אישומים, מייחס למשיבה עבירות של סרסרות, גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות והחזקת מקום לשם זנות, אותן ביצעה בין השנים 2020-2015. עוד הוא מייחס למשיבה עבירות מס והלבנת הון בקשר להכנסות שהפיקה מאותם עסקים. על-פי הנטען בכתב האישום, כתוצאה מהפעלת העסקים האמורים, הפיקה המשיבה למעלה מחמישה מיליון שקלים, עליהם לא דיווחה לרשויות המס, תוך שעשתה פעולות הסתרה שיטתיות כדי להסוות את מקור הכנסותיה. 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים נגדה. ביום 13.8.2020 הוגש תסקיר מעצר ראשון בעניינה של המשיבה בו הומלץ על המשך מעצרה בפיקוח אלקטרוני. ביום 22.9.2020 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים נגדה בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבה, וכי קיימות עילות למעצרה, הן עילת מסוכנות והן חשש להימלטות מאימת הדין, אשר לא ניתן לתת להן מענה במעצר בפיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך הוארך מעצרה של המשיבה מעת לעת בהתאם להחלטותיו של בית משפט זה (ראו: בש"פ 1909/21 ; בש"פ 4170/21 , השופט י' עמית ; בש"פ 6167/21, השופט י' עמית ). 4. ביום 9.11.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה לעיון חוזר בהחלטת המעצר. ערר שהגישה המבקשת לבית משפט זה נדחה ביום 29.11.2021 ( בש"פ 7984/21 ). בהחלטה ציינה השופטת ברק-ארז כי "אכן אין להתעלם מפרק הזמן המשמעותי שבו נתונה [המשיבה] במעצר" וכי יכול להיות ש "נתון זה יטה את הכף בעתיד לטובת החלטה על העברתה של [המשיבה] למעצר בפיקוח אלקטרוני" . עם זאת, נקבע כי "אין להקל ראש בחשש מהימלטות" , במיוחד בשים לתסקיריו של שירות המבחן, חומרת העבירות המיוחסות למשיבה ודפוסי פעולתה. בהמשך לכך, הוארך מעצרה של המשיבה פעמיים נוספות (בש"פ 8476/21, השופטת ע' ברון ; בש"פ 1760/22, השופט ע' פוגלמן ). 5. ביום 12.6.2022 התקיים דיון בבקשה ששית להארכת מעצרה של המשיבה (בש"פ 3914/22). בהחלטתו מאותו יום קבע השופט ע' גרוסקופף כי בשים לב לכך שהמשיבה עצורה מאחורי סורג ובריח תקופה כה ארוכה, "קיים הכרח לשנות את נקודת האיזון, כך שגם אם חלופת המעצר המוצעת איננה אידיאלית, היא תיבחן בחיוב" . בית משפט זה קבע כי ראוי להפגין יתר גמישות ביחס לאיכות מערך הפיקוח ובכלל זה להסתפק גם במערך פיקוח שלא אושר בעבר. בהתאם לכך קבע כי בית המשפט המחוזי יקיים דיון באפשרות להעביר את המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית בתה. כן קבע כי התנאים להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני יקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי לפי שיקול דעתו. 6. בדיון שנערך ביום 21.6.2022 הוצעו בתה של המשיבה ואדם נוסף כמפקחים. לאחר שאלה נחקרו קבע בית המשפט המחוזי כי אותו אדם נוסף אינו מתאים למלאכת הפיקוח. בדיון משלים שנערך ביום 26.6.2022 נמצאה מפקחת מתאימה נוספת על בתה של המשיבה. בהמשך לכך הורה בית המשפט המחוזי על העברתה של המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני, בבית בתה, בפיקוח הבת והמפקחת הנוספת, בין היתר, בתנאים הבאים: איסור על יצירת קשר עם המעורבים בפרשה; איסור יציאה מן הארץ; הפקדה במזומן או בערבות בנקאית בסך 100,000 ₪; וערבות עצמית וערבות צד ג' של כל מפקחת בסך 250,000 ₪. 7. בערר שלפניי טוענת העוררת כי אין בגובה הערבויות שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כדי להרתיע את המשיבה מלהימלט מן הדין או מלהפר את תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, זאת, לנוכח חומרת העבירות המיוחסות לה והעונש הצפוי לה בתום ההליך. עוד טוענת העוררת כי מדובר במשיבה שהיא אזרחית אוקראינה, שיש לה "שורשים" באוקראינה, בן זוג ודירה. עוד נטען כי לו תימלט המשיבה לאוקראינה יהיה קושי ממשי להחזירה לישראל, מאחר שאוקראינה אינה מסגירה את אזרחיה למדינות זרות. בנוסף נטען, כי סכום העירבון שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי נמוך משמעותית ביחס לסכומי הכסף מהם נהנתה המשיבה כתוצאה מביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום. לאור כל האמור נטען, כי יש לכל הפחות להכפיל את גובה הערבויות שקבע בית המשפט המחוזי. 8. בדיון שנערך לפניי שב בא כוח העוררת על עיקר טענותיה. מנגד, טען בא כוח המשיבה כי המשיבה תתקשה לעמוד בערבויות שנקבעו וכי אין מקום להורות על הגדלתן. כן הציע בא כוח המשיבה להשתמש ברכושה התפוס של המשיבה כערובה. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בהודעת הערר, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות בעיקרו. 10. כפי שהובהר בפסיקתו של בית משפט זה, "מטרת הפקדת הערבות היא בראש ובראשונה להרתיע את הנאשם מפני הפרת תנאי השחרור" , זאת בשל החשש מפני חילוט הערבות במקרה של הפרת תנאי השחרור (ראו: בש"פ 980/12 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (8.2.2012)). בקביעת תנאי הערובה על בית המשפט לשקול, בין היתר, את מהות העבירה המיוחסת לנאשם; את המידע שבידי התביעה; את עברו הפלילי של הנאשם; את מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת; וכן את האפשרות שהנאשם יוכל לעמוד בתנאי הערובה (ראו: סעיף 46(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). כפי שנקבע לא אחת, קביעת גובה העירבון היא תוצאה של מלאכת איזונים בין הצורך להרתיע את הנאשם מפני הימלטות מן הדין או הפרת תנאי השחרור, לבין מצבו הכלכלי של הנאשם ויכולתו לעמוד בהפקדה הנדרשת. על מנת שהחלטה על שחרור או שינוי בתנאי מעצר תהיה בעלת נפקות מעשית, נדרש כי סכום העירבון יהיה בגדר יכולותיו הכלכליות הריאליות של הנאשם (ראו: בש"פ 4708/12 עבדאללה נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (21.6.2012)). 11. בענייננו, מקובלת עליי טענת העוררת כי בקביעת הערבויות יש מקום להתחשב בהיקף העבירות המיוחסות למשיבה ובגובה ההכנסות שהפיקה, לכאורה, מביצוע העבירות. עם זאת, לא ניתן לגזור את יכולתה הכלכלית העדכנית של המשיבה מהכנסות אלה. כפי שנלמד מטענות העוררת, עם פתיחת ההליך הפלילי נתפסו אצל המשיבה רכוש וכספים רבים לצורך חילוטם העתידי ואין בידי העוררת נתונים כלשהם המעידים על קיומו של רכוש נוסף בידי המשיבה. יש להתחשב גם בתקופת מעצרה הממושכת של המשיבה, בת למעלה משנתיים, שיש להניח שלא היטיבה עם מצבה הכלכלי. בנסיבות אלה, לא ראיתי להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי בנוגע לסכום העירבון שנקבע כתנאי להעברתה של המשיבה למעצר באיזוק אלקטרוני. לצד זאת, ראיתי להגדיל את גובה ההתחייבות העצמית ואת גובה ערבויות צד ג' שיומצאו על-ידי כל אחת מן המפקחות לסך 500,000 ₪. בכפוף לכך, הערר נדחה. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043660_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 53377-06-20" ]	748,031
739,099	בבית המשפט העליון ע"פ 4367/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: דוד בוקובזה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.6.2022 בתפ"ח 55639-05-17 שניתנה על ידי סגנית הנשיאה י' רז-לוי , השופטת ג' שלו והשופט א' משניות בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיאה י' רז-לוי , השופטת ג' שלו והשופט א' משניות ) מיום 23.6.2022 בתפ"ח 55639-05-17 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער . 1. ההליך נושא הערעור דנן עניינו כתב אישום המייחס למערער , בין היתר, עבירות של רצח בכוונה תחילה, ניסיון רצח, חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והצתה. סיכומי המשיבה בהליך הוגשו ביום 2.5.2021, והמועד להגשת סיכומי המערער נדחה מספר פעמים ועומד כעת על יום 4.8.2022. לאורך ניהול ההליך התגלעו חילוקי דעות בין המערער לבאי-כוחו מטעם הסניגוריה הציבורית, שאף הובילו בשלב מסוים להפסקת ייצוגו (לפירוט ראו פסק דיני בע"פ 291/21 בוקובזה נ' מדינת ישראל (27.1.2021), ;בערעור פסלות קודם שהגיש המערער (להלן: ערעור הפסלות הקודם )). בהמשך חזר המערער להיות מיוצג על ידי באי-כוח מהסניגוריה הציבורית (ראו בהקשר זה: בש"פ 6814/21 מדינת ישראל נ' בוקובזה (24.10.2021) (השופט ג' קרא )). 2. ביום 20.6.2022 הגיש המערער, שלא באמצעות באי-כוחו, בקשה לפסילת שלושת חברי המותב מלדון בהליך, בה טען להטיית משפט ול"עיוות דינ[ו] במשוא פנים מתוך ניגוד עניינים". בבקשתו הלין המערער על החלטות שונות שנתנו חברי ההרכב החל משנת 2019, ובהן דחיית בקשותיו לזימון עדים; סירוב להעביר חומרים לעיונו של פאנל המומחים שמונה ליתן חוות דעת ביחס למערער; ודחיית בקשתו להגיש חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו. כמו כן טען המערער כי ביום 10.9.2019 נתנו חברי ההרכב החלטה שבה קבעו "את אשמת[ו], התכנון והמניע ועוד בטרם [ביקש] זימון עדי הגנה" – והפנה בהקשר זה לאמור בבקשת פסלות קודמת שהגיש בחודש פברואר 2020 (לפירוט על בקשה זו ראו בפסקה 2 לפסק הדין בערעור הפסלות הקודם). עוד העלה המערער השגות על התנהלות המותב בנוגע לסוגיית ייצוגו בהליך, והלין על כך שנאלץ לייצג את עצמו בדיוני ההוכחות למרות שאינו יודע כיצד לחקור עדים ולזמנם. בהקשר זה הוסיף המערער וטען כי חלק מחומרי החקירה הרלוונטיים לא הועברו לו, באופן שפגע בהגנתו. לצד זאת העלה המערער השגות על התנהלותם של גורמים שונים במשטרה ובפרקליטות, וטען כי אופן ניהול ההליך הותיר בפניו "רק את האופציה להודות שרשלנות הרשויות הייתה רק בדמיון של[ו]". כמו כן טען המערער כי היה על בית המשפט קמא לדאוג לכך שגורמי שב"ס יספקו לו תנאים נאותים לניהול ההליך ולכתיבת סיכומיו. בשולי הדברים טען המערער כי "ההרכב נמנע מלגלות על ההיכרות שלו" עם שופטת לענייני משפחה ועם פרקליטה אשר טיפלו בעניינו בעבר; וכי סגנית הנשיא רז-לוי והשופטת שלו עבדו בעבר בפרקליטות מחוז דרום ויש טעם לפגם בכך ש"אותו מרחב ישפוט אות[ו]". 3. המשיבה התנגדה לפסילת המותב, וביום 23.6.2022 דחו חברי ההרכב את הבקשה. בהחלטה הודגש כי הבקשה כוללת טענות שהועלו בבקשות פסלות קודמות שהגיש המערער, וכי הן נוגעות להחלטות ולעדויות שנשמעו זה מכבר. עוד נקבע כי לא עלה בידי המערער להוכיח עילת פסלות. 4. מכאן הערעור שלפניי. המערער, אשר מייצג את עצמו בערעור, טוען כי החלטת הפסלות אינה מתמודדת כראוי עם הטענות שהעלה. הוא מדגיש כי חלק מטענותיו לא הועלו בבקשות הפסלות הקודמות, ולגישתו הטענות שהועלו בבקשותיו הקודמות "מחזקות" את נימוקי הבקשה הנוכחית. כמו כן נטען כי לא מדובר בטענות "ערעוריות" אלא באינדיקציות המוכיחות את "הזילזול והביטול של זכות[ו] להגנה מתחילת המשפט". עוד מלין המערער על התנהלות הסניגורים שייצגו אותו לאורך ההליך וטוען כי נמנעה ממנו ההזדמנות להוכיח קו הגנה מסוים. 5. דין הערעור להידחות. תחילה יש להבהיר כי אף שלא חלה הגבלה על מספר בקשות הפסלות שניתן להגיש, בעל דין הטוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להראות עילה חדשה, אשר צמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת ואשר הועלתה במועד וללא שיהוי (ראו, למשל: ע"פ 8024/21 מכלוף נ' מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ובניה "מצפה אפק" , ‏פסקה 9 (15.12.2021); ע"א 9614/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (13.12.2017)) . בענייננו, בקשת הפסלות האחרונה שהגיש המערער נדחתה ביום 11.1.2021 (ראו: פסק הדין בערעור הפסלות הקודם). המערער לא הציג הסבר המניח את הדעת להימנעותו מלהעלות את מכלול טענותיו בבקשות הקודמות, וחלק מהטענות בבקשה הנוכחית אף הועלו באותן בקשות קודמות. בנסיבות אלו אין מקום להידרש, במסגרת הערעור דנן, לטענות הנוגעות לאירועים שהתרחשו לפני מתן החלטת הפסלות האחרונה בעניינו של המערער. 6. חלק מטענותיו של המערער אכן הועלו לראשונה בבקשת הפסלות הנוכחית ועוסקות באירועים מהשנים 2022-2021, דהיינו – לאחר מתן החלטת הפסלות מיום 11.1.2021. עם זאת, סעיף 146(ג) ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות ", ובפסיקה הובהר לא אחת כי טענת פסלות אינה "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור לעת מצוא (ע"פ 7650/21 נבואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי , פסקה 13 (26.1.2022)) . לפיכך, רבות מן הטענות שהועלו בערעור לוקות בשיהוי משמעותי אשר מצדיק את דחייתן ולו מטעם זה. 7. לגופו של עניין, ובמידה רבה למעלה מן הצורך: לא שוכנעתי כי הטענות שהועלו בבקשת הפסלות מבססות עילת פסלות לגבי מי מחברי ההרכב, לא כל שכן ביחס לכל שלושת חבריו. טענות המערער ממוקדות, ברובן המוחלט, באופן שבו נוהל ההליך ובהחלטות דיוניות שניתנו לאורך הדרך. כפי שהובהר בערעור הפסלות הקודם, השגות על החלטות דיוניות אינן מקימות עילת פסלות, והאפיק הראוי להעלאתן הוא בהליכי ערעור מתאימים ( שם , בפסקה 9; וראו גם: ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (6.3.2019)). הטענות שהעלה המערער בבקשה הנוכחית ובערעור שלפניי אינן מצדיקות סטייה מכלל זה, ולא שוכנעתי כי הנסיבות שפורטו בבקשה מעידות על חשש ממשי למשוא פנים של מי מחברי ההרכב בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 8. אף אין בידי לקבל את טענת המערער לעילת פסלות עקב היכרות של מי מחברי ההרכב עם גורמים הרלוונטיים, לטענתו, להליך דנן. טענה זו הועלתה בעלמא, ללא פירוט על טיב ההיכרות הנטענת, על הקשר בין אותם גורמים להליך הנוכחי, או על האופן שבו היכרות זו עלולה להשפיע על ניהול ההליך (ראו והשוו: ע"א 7436/21 פרי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 7 (28.12.2021)). בדומה, לא מצאתי לקבל את הטענה הלאקונית להשפעה על ההליך עקב העובדה ששתיים מבין חברי ההרכב עבדו בעבר ברשויות האכיפה – ואציין כי סגנית הנשיאה רז-לוי והשופטת שלו מונו לשיפוט בשנים 2004 ו-2008 בהתאמה, שנים רבות לפני שהוגש כתב האישום בעניינו של המערער (השוו: ע"א 7640/18 חוגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב , פסקה 5 (26.12.2018)). 9. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043670_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4367/22", "ע\"פ 8024/21", "ע\"א 9614/17", "ע\"פ 7650/21", "ע\"פ 1609/19", "ע\"א 7436/21", "ע\"א 7640/18" ]	748,032
736,767	בבית המשפט העליון בש"א 4370/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעת ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : פלוני העברת מקום דיון החלטה 1. כעולה מהחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון, השופט ד' פורת , מיום 27.6.2022, הנתבע בתה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הוא אחיו של שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום בנצרת. 2. בנסיבות אלו, ובשים לב לנסיבות שפורטו בבקשת הצדדים לבית המשפט קמא מיום 27.6.2022, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 5.7.2022 בשעה 16:00 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי , לדעתם, להעבירו. כמו כן, יודיעו הצדדים עד לאותו מועד האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043700_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4370/22" ]	748,036
737,255	בבית המשפט העליון בש"א 4370/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעות ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : פלוני העברת מקום דיון; תגובת הצדדים מיום 4.7.2022; בקשה למתן החלטה מיום 6.7.2022 בשם התובעת 1 ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד עדי לנקרי בשם הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד מאיר זנטי החלטה 1. כעולה מהחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון, השופט ד' פורת , מיום 27.6.2022, הנתבע בתה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הוא אחיו של שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום בנצרת. עניינו של ההליך בתביעה לאכיפת הסכם גירושין בין התובעת 1 לנתבע, וביום 20.1.2015 ניתן בו פסק דין. מאז שניתן פסק הדין, הוגשו בהליך מספר בקשות בעניין יציאה מהארץ של הנתבעת 2, בתם הקטינה של התובעת 1 והנתבע. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי , לדעתם, להעבירו. עוד התבקשו הצדדים להודיע האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 2. מתגובת הצדדים ומעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי ביום 26.6.2022 הגישו הצדדים לבית המשפט קמא בקשה משותפת לביטול צו עיכוב יציאת הנתבעת 2 מהארץ, לצורך טיסה שקבועה ליום 12.7.2022. הצדדים ציינו כי בנסיבות אלו הגיעו להסכמה לפיה בקשה זו תידון בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, ואם בעתיד יידרשו הצדדים לניהול הליך נוסף, שאינו בהסכמה, במסגרת תביעה חדשה, תעמוד לכל אחד מהם הזכות לבקש את העברת מקום הדיון בהליך. 3. ביני לביני, ביום 5.7.2022 קבעה סגנית נשיא בתי המשפט לענייני משפחה במחוז צפון, השופטת א' נחמיאס , כי בקשת הצדדים מיום 26.6.2022 תנותב לטיפולה של השופטת ו' ריקנטי-רוסהר , המכהנת בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה. עוד צוין בהחלטה כי המותב שדן בהליך עד כה איננו מכהן עוד בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, וכי השופטת ריקנטי-רוסהר נתנה את הסכמתה לדון בבקשת הצדדים מיום 26.6.2022 כמו גם להעברת ההליך למחוז שיפוט אחר. 4. בנסיבות העניין, בשים לב לעמדת הצדדים ולסד הזמנים בכל הנוגע לבקשתם מיום 26.6.2022, לא מצאתי מקום, בשלב זה , להורות על העברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. לאחר שתינתן החלטה בבקשת הצדדים מיום 26.6.2022 יגישו הצדדים הודעה מעדכנת, ואז תינתן החלטה סופית באשר למקום הדיון בהליך (השוו: בש"פ 3326/22 מדינת ישראל נ' חרירי , פסקה 5 (19.6.2022)). ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043700_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4370/22" ]	748,037
740,411	בבית המשפט העליון בש"א 4370/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעות ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : פלוני העברת מקום דיון; הודעה מטעם הצדדים מיום 1.8.2022 בשם התובעת 1 ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד עדי לנקרי בשם הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד מאיר זנאטי החלטה 1. כאמור בהחלטתי מיום 7.7.2022, הנתבע בתה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הוא אחיו של שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום בנצרת. ביום 20.1.2015 ניתן פסק דין בהליך, שעניינו בתביעה לאכיפת הסכם גירושין, ומאז הוגשו בו מספר בקשות. ביום 26.6.2022 הגישו הצדדים לבית המשפט קמא בקשה משותפת לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא בעניינה של התובעת 2, בתם של התובעת 1 והנתבע, לצורך טיסה שנקבעה ליום 12.7.2022. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להביע את עמדתם ביחס למקום הדיון בהליך ו להודיע האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 2. הצדדים הודיעו כי הגיעו להסכמה לפיה בקשתם מיום 26.6.2022 תידון בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. אולם, ביום 5.7.2022 הורתה סגנית נשיא בתי המשפט לענייני משפחה במחוז צפון, השופטת א' נחמיאס , כי הבקשה תועבר לטיפולה של השופטת ו' ריקנטי-רוסהר , המכהנת בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה. עוד צוין בהחלטה כי השופטת ריקנטי-רוסהר נתנה את הסכמתה לדון בבקשת הצדדים כמו גם להעברת ההליך למחוז שיפוט אחר. 3. ביום 7.7.2022 קבעתי כי אין מקום בשלב זה להורות על העברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר; והוריתי לצדדים להגיש הודעה מעדכנת לאחר שתינתן החלטה בבקשתם. 4. מהודעת הצדדים ומעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בקשתם אושרה ביום 7.7.2022. הצדדים ציינו כי ההליך נושא הבקשה שלפניי הוא סגור, וביקשו ליתן תוקף של פסק דין להסכמתם כי השופטת ו' ריקנטי-רוסהר תדון בכל בקשה מוסכמת שתוגש במסגרת ההליך – וככל שיפתח בעתיד הליך משפטי נוסף בין הצדדים, הוא יתברר באחד מבתי המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז. 5. בהינתן האמור בהודעת הצדדים, לא מצאתי מקום ליתן הוראה באשר למקום הדיון בהליך סגור – שבו לא קיימות בקשות תלויות ועומדות – או בנוגע להליכים אשר ייתכן שיתבררו בין הצדדים בעתיד. עם זאת, ככל שתוגשנה בקשות נוספות במסגרת ההליך הסגור, או שבין הצדדים ייפתח הליך נוסף בבית משפט במחוז צפון – יגישו הצדדים הודעה מתאימה לבית משפט זה. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043700_V03.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4370/22" ]	748,038
736,365	בבית המשפט העליון בש"פ 4371/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל - תחנת ערואר בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק עמ"י 56512-06-22 שניתנה ביום 27.6.2022 על ידי כבוד השופט איתי ברסלר גונן בשם המבקש: עו"ד גיל נמיר החלטה 1. לפניי בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ברסלר-גונן ) מיום 27.6.2022 בעמ"י 56512-06-22, בה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט א' דורני-דורון ) מיום 26.6.2022, שהורתה על שחרור המבקש ממעצרו בתנאים מגבילים. 2. המבקש נעצר ביום 21.6.2022 בחשד לעבירות אלימות כלפי בני משפחתו ובכללן, התעללות בקטין, תקיפת בת זוג ואיומים. ביום 22.6.2022 הוארך מעצרו בהסכמה עד ליום 26.6.2022. במועד זה הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו בחמישה ימים נוספים. בתום הדיון בבקשה הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים של מעצר בית מלא בבית אחיו ותנאים נוספים. בית משפט השלום קבע כי קיים חשד סביר שהמבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו וכי מתקיימות בעניינו עילות מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי חקירה. עם זאת קבע, כי ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה אשר יש בה כדי לתת מענה למסוכנות המבקש, וכן בשל הפגיעה הכלכלית הצפויה להיגרם לו ולמשפחתו, התלויה בו לפרנסתה, עקב המעצר. 3. המשיבה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי. בדיון שנערך ביום 27.6.2022 טען בא כוח המשיבה כי מחומרי החקירה עולה תמונה של אלימות קשה ומתמשכת של המבקש כלפי בת זוגו וילדיו וכי נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה. כן טען כי על אף הפגיעה הכלכלית שתיגרם למבקש ולמשפחתו יש להותירו במעצר. מנגד, טען בא כוח המבקש כי יש להותיר את החלטת בית משפט השלום על כנה. עוד טען כי בדיון שנערך לפני בית משפט השלום ניתנה לו "הבטחה שלטונית" על-ידי בא כוח המשיבה ולפיה הוא לא יתנגד לשחרור המבקש וברוח דבריו אלה ניתנה החלטת בית משפט השלום. לפיכך, כך נטען, שחרורו של המבקש בתנאים נעשה, למעשה, בהסכמה. 4. בית המשפט המחוזי קיבל בהחלטה מושא הבקשה את עררה של המשיבה. בית המשפט המחוזי קבע כי המעשים המיוחסים למבקש מלמדים על רמת מסוכנות גבוהה מאוד כלפי בני משפחתו וכי מסקנה זו מתחזקת נוכח שמירתו של המבקש על זכות השתיקה במהלך חקירתו. עוד ציין כי קיים חשש ממשי לשיבוש החקירה, וכי בשים לב לכל אלה, לא היה מקום לשקול שחרור לחלופת מעצר בשלב זה. באשר לטענת בא כוח המבקש לפיה ניתנה לו "הבטחה שלטונית" לשחרור המבקש, קבע בית המשפט המחוזי כי אין לטענה זו כל זכר בפרוטוקול הדיון שנערך לפני בית משפט השלום והבהיר כי "לא ניתן ללמוד מפרוטוקול הדיון על דברים שלא מופיעים בו ואין לנסות זאת. כך או כך, בוודאי שאין מדובר בשיקול בלבדי בהחלטת המעצר" . בסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי כי החקירה בעניינו של המבקש עודנה נמשכת וכי יש להורות על המשך מעצרו למניעת שיבושה ולשם הבטחת שלום בני משפחתו של המבקש. 5. הבקשה שלפניי מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקש שב על טענותיו לפיהן במהלך הדיון שנערך לפני בית משפט השלום ניתנה הסכמת המשיבה לשחרורו של המבקש בתנאים מגבילים, וכי מדובר בהפרת הבטחה שלטונית המעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית רחבה. 6. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כלל הוא כי בקשת רשות לערור תיבחן לפי אמת מידה מצמצמת, ולפיה תינתן רשות לערור רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות וחריגות המצדיקות זאת (ראו: בש"פ 2173/12 אל גניני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (22.3.2012); בש"פ 4215/14 עואד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (22.6.2014); בש"פ 6513/20 אלמלך נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (1.10.2020)). ההחלטה שלפני אינה באה בגדרם של מקרים חריגים אלה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, טענות המבקש להבטחה או הסכמה לשחרורו נסמכות על התבטאויות שאין להן כל ביטוי בפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, וממילא אין מקום להידרש להן. למותר לציין כי ככל שהמבקש היה סבור שפרוטוקול הדיון אינו משקף נכונה את הדברים שנאמרו, רשאי היה לפנות לבית משפט השלום בבקשה לתיקון פרוטוקול, דבר שלא נעשה. מעבר לכך, ההחלטה למעצרו נטועה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. בית המשפט המחוזי בחן את עניינו של המבקש, ובשים לב לטיב העבירות המיוחסות לו, לחומר החקירה שהוצג לו בדיון ולצרכי החקירה, קיבל את הערר בהחלטה מפורטת ומנומקת. משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי כי הבקשה מקימה עילה למתן רשות לערור. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043710_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"י 56512-06-22" ]	748,039
736,663	בבית המשפט העליון בש"פ 4362/22 בש"פ 4372/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: פראס טוטח עררים על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-מ"ת 39536-03-22 מיום 26.6.2022 ומיום 11.4.2022 שניתנו על-ידי השופטת ת' בר-אשר תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: עו"ד ארז בן-ארויה; עו"ד רינת בן-יעקב בשם המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: עו"ד קוטינה חמזה החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 39536-03-22 (השופטת ת' בר-אשר ) מיום 26.6.2022, בגדרה הורה על שחרורו של הנאשם (להלן: המשיב ) לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. כן לפניי ערר המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022 בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. עיקרי כתב האישום ותמצית ההליכים בבית המשפט המחוזי 1. ביום 18.3.2022 הוגשו נגד המשיב ונגד שלושה נאשמים אחרים כתבי אישום כחלק מפרשה שעניינה פעילות "אזרחית" של ארגון החמאס לגיוס והעברת כספים לטובת משפחות פעילי חמאס ומשפחות שהידים. 2. על-פי הנטען בכתב האישום בעניינו של המשיב, במשך כעשור, בין השנים 2022-2012, פעל המשיב לגיוס כספים מגורמים שונים עבור עמותת "לג'נאת אל קודס", היא עמותה רשומה שמטרותיה הן איסוף כספים ומתן צדקה לנזקקים וכן סיוע בפעילויות תרבות לנזקקים. העמותה נוהלה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בידי חאלד סבאח, פעיל בארגון חמאס (להלן: חאלד ). באותן שנים העביר המשיב לחאלד סך של כ-100,000 ₪ בכל שלושה חודשים, ובסך הכל גייס כ-4 מיליון ₪. זאת ביודעו כי הכספים מועברים למשפחות שהידים ויתומים המזוהים עם ארגון החמאס; שמטרות העמותה הן קידום מטרות החמאס; וכי חאלד בעצמו הוא פעיל חמאס. עוד נטען בכתב האישום כי עובר ליום 24.12.2021 גייס המשיב סך של 70,200 ₪ וניסה להעבירם לחאלד, אך נעצר על-ידי המשטרה. בגין המעשים המתוארים יוחסו למשיב עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (ביחס לתקופה שבין 31.12.2020-1.11.2016); להלן: חוק המאבק בטרור ), וכן איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (ביחס לתקופה שבין 31.10.2016-4.2.2012). 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב ושלושת הנאשמים האחרים עד לתום ההליכים נגדם. בעיקרו של דבר נטען בבקשה כי הראיות מבוססות על הפללתו של המשיב בידי חאלד, על גרסתו של המשיב ועל עדויות נוספות. עוד נטען, כי מעשיו של המשיב מקימים חשש ממשי, לפיו שחרורו יסכן את ביטחון המדינה, וכי נוכח עבירות הביטחון המיוחסות לו קמה נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית. כן צוין כי המשיב הורשע בשנת 2005 בבית משפט צבאי בעבירות ביטחוניות שונות, ומכאן שלא ניתן להשיג את מטרות המעצר אלא מאחורי סורג ובריח. 4. המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס את המיוחס לו בכתב האישום. עיקר טענותיו של המשיב היו כי הוא מעולם לא עסק בגיוס כספים לעמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, כי אם לעמותה בעלת שם דומה אשר רשומה בירדן, וכי עסק רק בפעילות הומניטרית שכללה איסוף כספי תרומות לנזקקים ויתומים. עוד טען כי כספי התרומות שאסף תועדו בקבלות שפירטו, בין היתר, את פרטי מקבלי התרומות. המשיב הוסיף וטען, כי אף אם יוכח שפעל באמצעות העמותה הישראלית, הרי שאין בידי העוררת ראיות המוכיחות כי ידע על פעילותה של העמותה למטרות טרור או כי התכוון לפעול למטרה זו. עוד טען המשיב כי אין להסתמך על הודעותיו של חאלד, לאור הסתירות בגרסאותיו. לעניין הכסף שנתפס טען, כי זה נועד לרכישת רכב. המשיב הוסיף וטען כי הגשת כתב האישום נגדו עולה כדי אכיפה בררנית, משנחקרו תורמים ומתרימים נוספים נגדם לא הוגש כתב אישום. לחלופין טען, כי ככל שייקבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו וכי מתקיימת בעניינו עילת מעצר, יש לבחון אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר בביתו בשכונת בית חנינה או בבית אמו בשכונת שועפאת. 5. לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על הודעותיו של חאלד, שסיפר על פעילותה של העמותה ובתוך כך על הקשר שלה לחמאס, ובפרט על כך שהכסף שגויס נועד בחלקו ליתומים ולמשפחות שהידים ואסירים, ובחלקו האחר ליתומים שאינם מזוהים עם ארגון החמאס על מנת לשוות לעמותה נופך חוקי שלא יעורר חשד. בעניינו של המשיב ציין חאלד בהודעותיו, כי המשיב ידע על כך שהוא פעיל חמאס וכי הכסף שגייס והעביר לעמותה נועד למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. כן ידע כי פעילות העמותה היא פעילות "דעווה" של החמאס. חאלד הוסיף ומסר כי סכומי הכסף שהיו ברשותו של המשיב בעת שנעצר (כ-70,000 ₪), נועדו לעמותה. בית המשפט המחוזי פירט בהחלטתו גם את גרסת המשיב אשר אישר כי החל משנת 2006 הוא אוסף תרומות לאגודת הצדקה שמנהל חאלד, וכי הוא מעביר לחאלד כ-100,000 ₪ מידי 3 חודשים. 6. עוד ביסס בית המשפט המחוזי את החלטתו על ראיות נוספות שנאספו בעניין הכסף המזומן בסך 70,000 ₪ שנתפס ברשות בנו בן ה-12 של המשיב, כשהגיע עם אביו לתפילה בהר הבית. ראיות אלה כללו מסרונים שהוחלפו בין חאלד למשיב, וכן את חקירת חאלד בה הסביר, כי הסכום האמור נועד לעבור אליו וכי הוא אינו יודע מדוע המשיב משקר בעניין זה. בית המשפט המחוזי הוסיף ובחן את גרסתו של המשיב לפיה הסכום האמור נועד לרכישת רכב ומצא כי זו נסתרת מן הראיות כפי שפורטו בהחלטתו. עוד נדחתה טענת המשיב, כי הכספים שאותם העביר משך שנים נועדו לשמש את העמותה הירדנית, תוך שנקבע שטענה זו אינה מעלה או מורידה. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה, כי ישנן ראיות התומכות בכך שהמשיב העביר את הכספים לידי חאלד, ביודעו שהוא איש חמאס המנהל את העמותה גם למטרות שאינן כשרות. 7. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין בהחלטתו כי אין רלוונטיות לטענת המשיב כי העמותה לא הוכרזה כארגון טרור, שכן די בראיות לפיהן פועלת העמותה לקידום מטרות החמאס. עוד ציין כי אין מקום להידרש, בשלב זה, לטענות המשיב לאכיפת בררנית אותן יש להעלות במסגרת ההליך העיקרי. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי יש בעובדה שהמשיב הורשע בעבר בבית המשפט הצבאי יהודה בעבירות ביטחוניות, כדי לחזק את היותו פעיל בארגון טרור. 8. על יסוד כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי קמה עילה למעצרו לנוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקיימת בהתייחס לעבירות הביטחוניות בהן הואשם. בית המשפט המחוזי ציין, כי בנסיבות כגון דא, משמדובר בעבירות שעניינן סיוע לארגון טרור, בדרך כלל אין מקום לבחינת חלופת מעצר. עם זאת הוסיף כי ניתן לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב מאחר שאין מדובר בנאשם העיקרי או פעיל מרכזי בעמותה. מכאן נקבע שיש לבחון את חלופת המעצר שהציע המשיב – מעצר בית בביתו או בבית אמו, באמצעות שירות המבחן. 9. ביום 25.5.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אך משהתברר כי הוא מבוסס על מסד עובדתי שגוי, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר חדש באמצעות קצין מבחן אחר. בהתאם לכך, הוגש תסקיר חדש בעניינו של המשיב ביום 22.6.2022. בתסקיר שהוגש נמצא כי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. שירות המבחן ציין כי קיים פער משמעותי בין האופן שבו תיאר המשיב את אורח חייו ועמדותיו ובין המעשים המיוחסים לו. עוד ציין, כי המשיב טשטש ומסר מידע מצומצם ומגמתי ביחס לעמדותיו האידיאולוגיות, וכי הוא מביע עמדה קורבנית ומצמצמת ביחס לנסיבות מעצרו. גורמים אלה, לדעת שירות המבחן, מצביעים על סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. באשר למפקחות שנבדקו – אמו של המשיב ורעייתו – נקבע כי השתיים אינן מתאימות לשמש כמפקחות. צוין כי חרף קרבתן למשיב, הן אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי או למיוחס לו כיום, כי הן נוקטות עמדה מצמצמת ומטשטשת ביחס להתנהלותו הבעייתית של המשיב, וכי על-פי התרשמות שירות המבחן, אין הן יכולות לשמש גורמי פיקוח משמעותיים ומציבי גבולות, לזהות מצבי סיכון בהתנהלותו או למנוע פעילות בעייתית מצדו. על רקע האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופה המוצעת. 10. לאחר קבלת התסקיר, ביום 26.6.2022, קיים בית המשפט המחוזי דיון בעניינו של המשיב. לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי מקובלת עליו טענת בא כוח המשיב כי "תוכן התסקיר אינו מתיישב עם מסקנתו וכי אין כל הנמקה רצינית, אם בכלל, על שום מה אמו ואשתו של המשיב לא יוכלו לשמש עבורו חלופת מעצר סמכותית ומציבת גבולות" . בית המשפט המחוזי ציין כי אכן יש מקום לשקול את המלצת שירות המבחן בהיותו הגורם המקצועי הבוחן את אפשרות השחרור לחלופה, אולם בסופו של דבר ההכרעה מסורה לבית המשפט. לאור האמור, ובהתחשב בכך שחלקו של המשיב בפרשה מצומצם באופן משמעותי מחלקם של הנאשמים האחרים, כי העבירות בהן הוא מואשם בעלות חומרה פחותה מהעבירות בהן הואשמו יתר הנאשמים בפרשה, וכן בשים לב לגילו של המשיב, עיסוקו, לעובדה שמזה שנים רבות לא היה מעורב בפלילים, קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן להורות על שחרורו לחלופה. באשר לבקשת העוררת לחקור את אמו ורעייתו של המשיב, נקבע כי אין מקום לאפשר את החקירה דנן, משהן נבדקו פעמיים על-ידי שירות המבחן. 11. לאור כל האמור, הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בביתו, בפיקוח רעייתו ואמו. כן נקבע כי המשיב לא יצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, וכי המשיב יהיה רשאי לצאת רק לדיונים בבית המשפט או לחקירת משטרה, אם יהיה צורך בכך. עוד נקבע כי להבטחת תנאי שחרורו יחתמו אמו ורעייתו על ערבות בסך 10,000 ₪, וכי המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, וכן יפקיד סך של 15,000 ₪ במזומן. מכאן העררים שלפניי. טענות הצדדים 12. לטענת העוררת שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתו, משנקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לו – מעשים בהם גלום סיכון ממשי לביטחון המדינה אשר בוצעו לאורך כעשור. נטען כי גם תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב מוביל למסקנה ברורה, ולפיה לא היה מקום לשחררו לחלופת מעצר בביתו. עוד נטען, כי הנימוקים ששימשו את בית המשפט המחוזי לטובת שחרורו ממעצר, בהם גילו, עיסוקו, ועצם העובדה שלא הסתבך בפלילים משך 17 שנים, דווקא צריכים להיזקף לחובתו, בשים לב לכך שמדובר בפעילות מתוכננת ומאורגנת שמשתרעת על פני עשור, בהיקף כספי משמעותי ביותר ובמגע ישיר עם פעיל חמאס המנהל את העמותה. 13. עוד מוסיפה העוררת, כי אין בעובדה שנאשמים אחרים בפרשה שוחררו ממעצר כדי להטות את הכף לטובתו, שכן מידת הגבלת החירות נגזרת מהערכת הסיכון הקונקרטית, ובנסיבות דנן העוררת סבורה כי לא ניתן ליתן אמון במשיב, כפי שאף מלמד תסקיר שירות המבחן. באשר לסטיית בית המשפט המחוזי מהמלצת שירות המבחן נטען, כי אכן ההחלטה הסופית היא של בית המשפט, אשר איננו מחויב לקבל את עמדת שירות המבחן ככתבה וכלשונה. עם זאת נדרשים טעמים כבדי משקל שמצדיקים סטייה מהמלצה שלילית כאמור, שאינם מתקיימים במקרה דנן. טענה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי קבע מחד גיסא, שהמלצות שירות המבחן בקשר להתאמתן של המפקחות אינן נכונות; ומאידך גיסא, שלל מן העוררת את האפשרות לחקור אותן במהלך הדיון בקובעו כי הן נבחנו כבר פעמיים על-ידי שירות המבחן. על רקע דברים אלה נטען, כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 ולהותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח. 14. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בכך שקבע, כי מתקיימות בעניינו ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. לטענתו, הוא מעולם לא אסף תרומות עבור העמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, וכל התרומות שאסף מקרובי משפחתו הועברו לגוף ירדני, שקרוי בשם דומה. עוד טען כי כל תרומה שאסף תועדה באמצעות שטרי קבלה המפרטים את פרטי הנתרמים. לחילופין טען המשיב, כי אף אם יוכח שפעל במסגרת העמותה הישראלית, ממילא אין בחומר החקירה ראיות לכאורה, ולפיהן העמותה קשורה לחמאס. עוד טען המשיב, כי העבירה שמיוחסת לו לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור היא עבירת מטרה, ומכאן שנדרש להוכיח כי היה מודע והתכוון לסייע, לקדם או לממן ארגון טרור – דבר שלא הוכח בעניינו. כן טען המשיב, כי לא ניתן להרשיעו בעבירות שמיוחסות לו, אף משום שהעמותה עצמה אינה עולה כדי "ארגון טרור" לפי ההגדרות שנקבעו בחוק המאבק בטרור. המשיב הוסיף וטען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל ראוי לסתירות הקיימות בגרסאות שמסר חאלד, וכן כי הופלה לרעה ביחס ליתר הנאשמים בפרשה באופן שעולה כדי אכיפה בררנית. דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 16. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, ועל כן קמה עילה למעצרו. בית המשפט המחוזי ערך דיון מקיף ומפורט בסוגיית הראיות לכאורה, מסקנותיו נטועות היטב בחומר הראיות ולא נמצאה עילה להתערב בהן. בית המשפט המחוזי סמך את החלטתו על הודעותיו של חאלד, אשר אישר כי מטרת העמותה היתה ליתן סיוע למשפחות נזקקות ובהן משפחות שהידים ואסירי חמאס, ואף קשר את המשיב לפעילות גיוס הכספים של העמותה ביודעו כי הכספים מיועדים למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. 17. כך, למשל, השיב חאלד בחקירה משנשאל בדבר הקשר שלו למשיב – "פראס טוטח [המשיב] מירושלים בשנות השלושים משתייך לחמאס ומעביר לוועדת 'אלזקאה' סכום של 100,000 ₪ לטובת תכנית היתומים במסגרת וועד 'אלזקאה' [...] מאוד חשוב לארגון חמאס לדאוג ליתומים והנזקקים, לבני השהידים ולמשפחות האסירים" (ראו: הודעה מיום 25.2.2022, שורה 102). דברים דומים נאמרו על-ידי חאלד בהודעה נוספת שמסר ביום 3.3.2022, כשנדרש לספר על אודות המשיב – "כפי שמסרתי בחקירה הקודמת פראס מוסר לי בערך סכום של 100,000 שקל כל 3 חודשים מזה 10 שנים וזה היה בהדרגתיות, פראס יודע שאני משתייך לחמאס, פראס מוסר לנו את התרומות והוא יודע שהכסף ליתומים ולמשפחות הנזקקות וגם יודע שפעילות הוועדה הנה פעילות 'דעווה' של חמאס ופראס היה עצור על חמאס בשנת 04" (ראו: שורה 45 להודעה האמורה). והדברים מדברים בעד עצמם. 18. לגרסתו של חאלד מתווספת גרסתו של המשיב אשר אישר כי הוא אוסף תרומות ליתומים בסך כ-100,000 ₪ ומעביר אותן מדי 3 חודשים לחאלד באופן אישי (ראו: הודעותיו של המשיב מהימים 6.3.2022 ו-10.3.2022). בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי הן תכתובת המסרונים בין חאלד והמשיב, והן הסכום שנתפס ברשות בנו של המשיב, עת הגיע עם אביו להר הבית, מאמתים את הסכום התלת חודשי שהיה על המשיב להעביר לחאלד באותה עת. אשר ליתר טענותיו של המשיב בנוגע לאכיפה בררנית, לסתירות בגרסתו של חאלד וכן לכך שלא הוכח כי העמותה היא "ארגון טרור", כפי ההגדרה בחוק המאבק בטרור – הרי שטענות אלה נטענו, נדונו וניתן להן מענה הולם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022. 19. משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה, קמה גם עילה למעצרו של המשיב. בית משפט זה עמד לא אחת על ההיבטים המיוחדים של פעילות הנושאת אופי אזרחי-חברתי במסגרתם של ארגוני טרור, ובפרט ביחס לגיוס כספים, כפי שנעשה בענייננו-אנו: "חלק מן הפעילות 'האזרחית' עניינה בגיוס כסף ומשאבים אשר מיועדים להיות מתורגמים במישרין לפעילות בעלת אופי צבאי. עם זאת, לא אחת הפעילות 'האזרחית' של ארגוני הטרור מיועדת ל'הכשרת הלבבות', היינו לפעילות של חינוך ורווחה שנועדה לגייס אהדה לארגון הטרור ולפעיליו כטובים ומיטיבים, וזאת על מנת ליצור תשתית לפעילותו העתידית של הארגון. בשל זיקה זו בין הדברים, לא ניתן לשפוט פעילות 'אזרחית' כאמור רק ביחס למעשים שהיא כוללת בפועל, אשר עשויים להיות, בעומדם לבדם, רצויים או חיוביים" (ע"פ 1784/14 עאשור נ' מדינת ישראל , פסקה 38 (3.9.2015)). וכן כי: "פעילות של ארגון טרור – גם כאשר היא מקיפה מעשים לגיטימיים לכאורה – נשארת פעילות אסורה, והדברים אמורים גם במימון של אותם מעשים. כמה טעמים לדבר. ראשית, כפי שצוין, פעילותם של ארגוני הטרור מבוססת, במידה רבה, על גיוס תומכים באמצעות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. מבחינה זו, מתקיים בין המרכיבים השונים בפעילות החמאס יחס של סינרגיה, באופן שהאחד מחזק את חברו. שנית, במישור המעשי, קשה 'לעקוב אחר הכסף' ולבדוק בכל מקרה ומקרה מה השימוש שנעשה בו. כסף העובר דרך צינורות המימון של ארגון הטרור חזקה עליו שנועד לסייע לפעילותו. והצדקה – מה יהא עליה? התשובה היא פשוטה: הרוצה לעסוק בצדקה – יעשה זאת שלא באמצעות ארגון השולח ידיו גם במעשי טרור אלימים" ( שם , בפסקה 41). ראו לעניין זה גם את הדברים שנכתבו בבש"פ 6552/05 עבידאת נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (17.8.2005); בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל , פסקה י"א (9.1.2012); בש"פ 5166/17 מדינת ישראל נ' מחאג'נה , פסקה 23 (29.6.2017); בש"פ 5781/17 מדינת ישראל נ' אגבריה , פסקה 24 (26.7.2017). 20. בית המשפט המחוזי סבר בענייננו, כי ניתן לתת מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב באמצעות חלופת מעצר של מעצר בית בפיקוח אמו ורעייתו. סבורני כי לנוכח האמור בתסקיר המעצר, באשר לאי-התאמתן של האם והרעייה לשמש כמפקחות, מסקנתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מוקשית. כידוע, תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר בידי בית המשפט לצורך גיבוש החלטתו בשאלת ההיתכנות לשחרורו של נאשם לחלופת מעצר. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, בית המשפט אינו מחויב באימוץ מסקנתו של שירות המבחן ואין באמור בתסקיר כדי לכבול את שיקול דעתו (ראו: בש"פ 2221/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (30.3.2020)). ואולם, בית משפט זה עמד, לא אחת, על כך שנדרשים טעמים כבדי משקל לסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן (ראו: בש"פ 6824/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (28.10.2019); בש"פ 2870/21 איסקוב נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (4.5.2021); בש"פ 449/22 אבו חמיד נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (2.2.2022) ורבים אחרים). בענייננו, בית המשפט המחוזי בחר שלא לסמוך על המלצות התסקיר לעניין אי-התאמתן של המפקחות למלאכת הפיקוח, אך לא מצאתי כי ניתן בהחלטתו טעם מספק, לא כל שכן טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממסקנותיו. 21. שירות המבחן עמד בתסקירו על כך שהמפקחות שהוצעו, על אף קרבתן למשיב, אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי, אינן מודעות די הצורך למיוחס לו כיום ונוקטות גישה מצמצמת סביב התנהלותו הבעייתית. התרשמות זו מתיישבת עם מסקנתו כי במצב דברים זה אין ביכולתן, כמפקחות, לזהות מצבי סיכון ולמנוע ביצוע עבירות דומות לאלה העומדות ביסוד ההליך הפלילי שננקט נגדו. זאת בפרט עת מדובר באיסוף תרומות והעברתן, פעילות הנחזית להיות לגיטימית על פניה. אוסיף כי בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתרשם מן המפקחות באופן ישיר ואף דחה את בקשת העוררת לחקור אותן במסגרת הדיון שנערך לפניו. ככל שהמפקחות היו נחקרות ייתכן שניתן היה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתאמתן או אי-התאמתן למשימת הפיקוח ולגבש מסקנות מבוססות יותר בעניין זה. מכל מקום, צירוף הסיכון הנשקף מן המשיב עם אי-התאמת חלופת המעצר המוצעת בהתאם למסקנות שירות המבחן, אינו מאפשר להורות על שחרורו לחלופה האמורה. 22. סוף דבר : ערר המדינה מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 מבוטלת, והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים נגדו. ערר המשיב – נדחה. יובהר, כי אין באמור כדי למנוע מן המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שיעלה בידו להציע חלופת מעצר הולמת. בקשה כזו, ככל שתוגש, תיבחן אף היא על-ידי שירות המבחן, ובית המשפט המחוזי יכריע בה לפי שיקול דעתו. ניתנה היום, ‏ב' בתמוז התשפ"ב (‏1.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043620_X02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 39536-03-22", "ע\"פ 1784/14" ]	748,041
736,405	בבית המשפט העליון רע"א 4375/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים דימונה 2. פלונית (קטינה) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.6.2022, בענ"א 50428-06-22 שניתנה על-ידי השופט א' ואגו בשם המבקשים: בעצמם החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מאתמול, בענ"א 50428-06-22 (השופט א' ואגו ), שבה נדחתה בקשת המבקשים לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בדימונה, מיום 9.6.2022, בתנ"ז 9387-05-22 (השופטת ש' מרום ). בהחלטה זו, הורה בית המשפט לנוער על קליטת המשיבה 2, בתם של המבקשים, במעון 'צופיה' לנערות בסיכון – בהקדם האפשרי. 2. למקרא בקשת רשות הערעור ונספחיה, ולאחר שעיינתי גם במסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט לנוער, ועמדתי על השתלשלות האירועים – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. קשה שלא להזדהות עם מצוקת המבקשים. החודשים האחרונים, לבטח היו מלווים בחוסר ודאות, ספקות, ולילות רבים ללא שינה. ניכרת היטב דאגתם הרבה לטובת בתם, ורצונם להשיבה אל דרך המלך בהקדם האפשרי. ברם, למרבה הצער, בשלב זה (בטרם הוגש ערעור סדור על החלטת בית המשפט לנוער), התמונה העולה מעמדת גורמי המקצוע – עגומה יותר מכפי שניתן היה להתרשם מקריאת תיאור המבקשים. הצורך בהתערבות חיצונית – מיידי וחיוני. מנגד, כמו בית המשפט המחוזי, גם אני סבור כי לא יגרם נזק בלתי-הפיך מכניסת הקטינה למעון 'צופיה' עד להכרעה בערעור המבקשים, אם יוגש. בנסיבות אלה, אין הצדקה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט לנוער בשלב זה. 3. ידעו המבקשים: טובת בתם, היא שעומדת בראש מעייניהם של הנוגעים בדבר; אנשי שירותי הרווחה, הגורמים הטיפוליים, ובית המשפט לנוער. הדעת נותנת, כי חרף המשבר עתה, תימצא הדרך להעניק לקטינה את הסיוע שלו היא נזקקת, בשיתוף פעולה עם הוריה, ובאופן שיביא מזור גם לכאבם ולדאגתם. 4. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. אין אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043750_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4375/22" ]	748,045
736,883	בבית המשפט העליון ער"מ 4376/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: עמוס סנטהאוז נ ג ד המשיב: משרד התקשורת ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 8.6.2022 בבש"מ 3445/22 בשם המערער: עו"ד ורד כהן פסק-דין דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים מעין אלו הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: ער"א 3810/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (9.6.2022); ער"א 2924/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (29.5.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות. כפי שציינה הרשמת, אף אם הייתה מתקבלת טענת המערער כי לרשותו עמדו 60 ימים להגשת הערעור, עדיין ההליך הוגש בחלוף מספר ימים ממועד זה. הצידוק היחיד שניתן לאיחור על ידי באת-כוח המערער, הוא עומס עבודה, אשר ככלל אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד (וראו: בש"א 8178/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (3.12.2020); בש"א 918/20 שחם נ' רו"ח יואב כפיר – נאמן , פסקה 5 (10.2.2020)). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043760_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ער\"מ 4376/22", "בש\"א 8178/20", "בש\"א 918/20" ]	748,046
736,755	בבית המשפט העליון ע"פ 4377/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להגשת נימוקי ערעור החלטה הדיון בערעור נקבע ליום 27.7.2022 בשעה 09:00. נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043770_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4377/22" ]	748,047
737,095	בבית המשפט העליון ע"פ 4331/22 ע"פ 4377/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני הודעה מיום 5.7.2022 על החלפת ייצוג החלטה ההודעה מתקבלת ונרשמת. המזכירות תעדכן את רישומיה. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043310_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4331/22", "ע\"פ 4377/22" ]	748,048
739,230	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4077/22 ע"פ 4331/22 ע"פ 4377/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר המערער בע"פ 4077/22: פלוני המערערים בע"פ 4377/22 והמשיבים בע"פ 4331/22: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבה בע"פ 4077/22 בע"פ 4377/22 והמערערת בע"פ 4331/22: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' פורת) שניתן ביום 3.5.2022 בת"פ 56511-11-21 תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשפ"ב (27. 7.2022) בשם המערער בע"פ 4077/22: עו"ד יהונתן קמיל בשם המערערים בע"פ 4377/22 והמשיבים בע"פ 4331/22: עו"ד מיכל קורן בשם המשיבה בע"פ 4077/22 בע"פ 4377/22 והמערערת בע"פ 4331/22: עו"ד אפרת גולדשטיין-רוזן פסק-דין השופט א' שטיין: הערעורים 1. שלושת הערעורים שלפנינו נסובים על אותה פרשה של מסחר בכלי נשק. 2. המערער בע"פ 4077/22 (להלן: מ.ז. ), מלין על אורכו של המאסר בן 5 השנים, שנגזר עליו לרצות בין כותלי הכלא, לצד עונשים נלווים, בגדרו של ת"פ (מחוזי חיפה) 56511-11-21 (השופט א' פורת ), בעקבות הרשעתו בשתי עבירות של סחר בנשק, ועל כך שבית המשפט המחוזי לא ניכה ממאסר זה את ימי מעצרו. המערערים בע"פ 4377/22, (להלן: ר'; א' ו מ' ), מעלים טרוניה דומה על העונשים שהושתו עליהם, במסגרת אותו משפט, כדלקמן: ר' הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק ובשתי עבירות של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא חדא ונדון ל-36 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים; א' הורשע בעבירה אחת של סחר בנשק ובעבירה אחת של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא חדא ונדון ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים; ואילו מ' הורשע בעבירה אחת של סיוע לסחר בנשק ובעבירה אחת של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא חדא ונדון ל-19 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים. עבירות אלה ועונשיהן מעוגנים בסעיפים 144(א), 144(ב) ו-144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק ) בצירוף של סעיף 29 לחוק לעניין ביצוע בצוותא חדא. הרשעות המערערים הללו מבוססות על הודאותיהם בעובדות כתבי-האישום שהוגשו נגדם. 3. המערערת בע"פ 4331/22, מדינת ישראל, טוענת כי בית המשפט המחוזי השית על ר', א' ומ' עונשים קלים מדי, שלטענתה סוטים במידה ניכרת ממדיניות הענישה המחמירה אשר נקוטה בידינו ביחס לעבירות נשק. המדינה מבקשת אפוא כי נחמיר בעונשיהם של שלושת המשיבים בערעורה באופן שתיגזרנה עליהם תקופות מאסר ממושכות יותר, בהתאם לפסיקתנו. העובדות מעשיו של מ.ז. 4. במהלכו של חודש יוני 2021, מכר מ.ז. לסוכן משטרתי תמורת סכום כסף לא ידוע, אקדח, תת מקלע מאולתר מסוג M16 (להלן: M16 ) ומחסנית תואמת לכל אחד מכלי הנשק. מחירו של M16 בעסקאות פליליות מסוג זה הגיע כדי 80,000 ש"ח. מעשיו של ר' 5. במהלכו של חודש יוני 2021, נוכח ר' במפגשים באום-אל-פחם אשר תואמו מראש ובהם סוכמו תנאיהן של עסקאות נשק: העסקאות שביצע מ.ז., כאמור לעיל, ועסקה נוספת למכירת M16 . במסגרת זו, הוביל ר' את מבצעי העסקה אל גדר ההפרדה שבין אום-אל-פחם לשטחי הרש"פ כדי לקיים את המפגשים שתואמו להעברת כלי הנשק לסוכן המשטרתי שרכש אותם. ר' גם נכנס לשטחי הרש"פ כדי להיפגש עם מוכר הנשק, מ.ז. מעשיו של א' 6. א' שימש איש ביניים באחת מעסקאות הנשק הנ"ל. במסגרת זו, הוא קיבל לידיו מהסוכן המשטרתי סכום של 80,000 ש"ח עבור מוכרו של M16 וסיפק לסוכן את תת-המקלע המאולתר, כשהוא פועל יחד עם אחרים. מעשיו של מ' 7. מ' נוכח במקום המפגש באום-אל-פחם אשר נקבע לשם מכירת M16 עם מחסנית תואמת. אחרי המפגש, הוא התלווה לסוכן המשטרתי ולשניים אחרים בנסיעה אל גדר ההפרדה ונשאר עם הסוכן ברכב בהמתנה ל- M16 עבורו שילם הסוכן. לאחר ביצוע העסקה והחזרה לאום-אל-פחם, נשא מ' את כלי הנשק אל גג בית כדי שהסוכן יוכל לבדקו שם. טענות הצדדים ועמדת שירות המבחן 8. מ.ז., ר', א' ומ' טוענים, כאמור, כי מן הדין להקל בעונשיהם על ידי קיצורה של תקופת המאסר שנגזרה על כל אחד מהם לרצות בין כותלי הכלא. לטענתם, בית משפט קמא הטיל עליהם עונשים אשר חורגים בחומרתם מן המקובל, לא משקללים נכון את הודאתם במיוחס להם ואת החיסכון בזמן שיפוטי יקר שיש לזקוף לזכותם; במקרה של ר', א' ומ' – אינם נותנים ביטוי הולם להיותם נאשמים צעירים, לעובדה שחלקם בעסקאות הנשק היה שולי יחסית לנאשמים אחרים בפרשה, וכן לכך שלר' ולמ' אין הרשעות קודמות; ובמקרה של מ.ז., להיותו בן 36 ונטול עבר פלילי. 9. עוד נטען בעניינו של א' כי נפלה טעות בפסק דינו של בית משפט קמא בכך שקבע כי הלה ביצע את העבירות מושא האישום "במהלך ניהול הליך פלילי אחר". על יסוד קביעה זו גזר בית המשפט את עונשו של א' לא בתחתית המתחם שקבע עבורו (28 חודשים), אלא ל-30 חודשי מאסר. במהלך הדיון בפנינו התברר כי אכן מדובר בטעות. 10. מנגד, טוענת המדינה כי עונשו של מ.ז. הוא סביר ומידתי, והיא אף מתנגדת לניכוי ימי מעצרו מתקופת המאסר בת 5 השנים אשר הושתה עליו על ידי בית משפט קמא. באשר לר', א' ומ' – המדינה סבורה, כאמור, כי עונשיהם סוטים לקולא מהענישה המקובלת בעבירות נשק ומבקשת מאתנו כי נחמיר בעונשים אלו, בשים לב, בין היתר, למעורבותם של משיבים אלה במכירת נשק התקפי – M16 – ולכך שא' ביצע לא מכבר עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, פירוק רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד לרכב ושיבוש מהלכי משפט. 11. שירות המבחן הגיש לבית המשפט המחוזי תסקירי עונש בעניינם של ר', א' ומ'. תסקירים אלה אינם ממליצים על אפיק שיקומי ומצדדים בענישה מוחשית, מרתיעה וברורה בדמות מאסר בפועל. מ.ז. הינו תושב הרש"פ ובעניינו לא הוגש אפוא תסקיר שירות המבחן. דיון והכרעה 12. בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה – שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה – שלא כדין – של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה (ראו: ע"פ 5813/21 ג'בארין נ' מדינת ישראל , פסקה 17 (31.5.2022); ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (16.8.2018); ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (23.6.2015); ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (26.7.2022); ע"פ 587/22 נאעסה נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (22.5.2022) ). ככלל, יעדים עונשיים אלו מוחקים מניה וביה את בקשת העבריין לשיקום שמחוץ לכלא – זאת, גם כאשר מדובר בעבריין צעיר שהסתבך לראשונה בפלילים ובקשתו לשיקום כנה ואף זוכה לתמיכתו של שירות המבחן (ראו: ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 11 והאסמכתאות שם (26.7.2022)). בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם. 13. בבואו ליישם את מדיניות הענישה כאמור, בית משפט זה נוהג להשית על מי שמוכר, קונה, נושא או מוביל נשק התקפי שלא כדין – קל וחומר, על מי שעושה שימוש בלתי חוקי בנשק התקפי – עונשי מאסר בין סורג ובריח לתקופות ארוכות יחסית (ראו: ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה (23.1.2022); ע"פ 579/22 מדינת ישראל נ' טחאינה (13.6.2022); ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה (13.3.2022)). לפי אמות המידה שמדיניות זו קבעה, מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים בגין עבירות הקשורות לנשק התקפי נמצא ברף הנמוך של הענישה הראויה (ראו: ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019); ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון (14.2.2021)). מאסר בפועל בסביבתן של שלוש שנים הולם הובלה ונשיאה חד-פעמית של נשק (ראו: ע"פ 6021/21 עבוד נ' מדינת ישראל (19.12.2021); ע"פ 309/22 מדינת ישראל נ' ביאדסה (10.5.2022) (להלן: עניין ביאדסה )), והינו בגדר עונש מקל כאשר מדובר בעבירות נשק חמורות יותר. מדיניות זאת קיבלה באחרונה ביטוי סטטוטורי בסעיף 144(ז) לחוק העונשין אשר חוקק במסגרת תיקון מס' 140 ל חוק (ראו: חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938). 14. האם עונשיהם של מ.ז., ר', א' ומ' הם עונשים ראויים לאור אמות מידה אלו? בשאלה זו אדון כעת. עונשו של מ.ז. 15. סבורני כי בית משפט קמא השית על מ.ז. עונש מאסר מידתי וראוי בשים לב לעובדה שהלה מכר אקדח ו- M16 אשר הוכנסו לשטחה של מדינת ישראל לשם שימוש. מאסר בכלא לתקופה של חמש שנים בהחלט משקף את חומרת העבירה ואין בו משום חומרה יתרה, בהינתן מדיניות הענישה הנקוטה בידינו. נהפוך הוא: כפי שציין בית משפט קמא – בצדק רב – מתחם הענישה הראוי למקרים כדוגמת זה של מ.ז. נע בין 5 ל-8 שנות מאסר לריצוי בפועל; ולפיכך, עונש המאסר שהושת על מ.ז. נמצא בתחתית המתחם. 16. יחד עם כך, מן הדין היה לנכות מעונש זה את ימי מעצרו של מ.ז. בגדרו של התיק הנוכחי, כמקובל. הסתבכותו בעבירות נוספות, שאינן קשורות לענייננו – עליה הצביעה המדינה בטיעוניה – אינה יכולה לשנות תוצאה זו, כל אימת שניכוי ימי המעצר נעשה פעם אחת בלבד, ולא פעמיים. 17. מטעם זה, אציע לחבריי לקבל באופן חלקי את ערעורו של מ.ז. ולנכות מתקופת מאסרו את ימי מעצרו בגדרי התיק הנוכחי. עונשיהם של ר', של א' ושל מ' 18. סבורני, כי עונשי המאסר שהוטלו של שלושת אלה סוטים לקולא במידה ניכרת מאמות המידה שקבענו ביחס לעבירות בהן הם הורשעו. לפי אמות מידה אלה, נכון היה להטיל על ר' מאסר בפועל לתקופה בת חמש שנים, אם לא למעלה מכך, ואילו על א' ועל מ' מן הראוי היה להשית, בהתאמה, עונשי מאסר בפועל למשך ארבע ושלוש שנים. בניגוד לדברי באת-כוחם, תרומתם של השלושה לעסקאות הנשק לא היתה זניחה ושולית כלל ועיקר. תרומה כאמור כללה הובלת המעורבים למקום ביצוע העסקה (ר' ומ') והעברת דמי-הרכישה של הנשק (א') והנשק עצמו (א' ומ') למוכר הנשק ולקונהו, בהתאמה. 19. דא עקא, עונשים ראויים כאמור אין בידינו להטיל בגדרו של ערעור המדינה: הלכה היא עמנו כי במסגרתם של ערעורי המדינה אין זה ראוי ואין זה נכון למצות עם הנאשם שזכה בערכאה הדיונית לעונש מקל את מלוא חומר הדין (ראו, למשל: עניין ביאדסה , פסקאות 8, 10; ע"פ 7269/21 מדינת ישראל נ' גבריל , פסקה 19 (7.4.2022); ע"פ 4316/13 מדינת ישראל נ' חג'אמה , פסקה 25 (30.10.2014); ע"פ 4207/21 נורי נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (28.7.2021)). כמו כן, יש להתחשב בטעות לחומרא אשר נפלה בקביעת עונשו של א' על ידי בית משפט קמא, כאמור לעיל. 20. מטעמים אלה, אציע לחבריי לדחות את ערעורם של ר', א' ומ', לקבל את ערעור המדינה ולשנות את עונשי המאסר של שלושת אלה כדלקמן: א. ר' ייאסר למשך 46 חודשים, חלף 36 חודשי מאסר שהוטלו עליו על ידי בית משפט קמא. ב. א' ייאסר למשך 36 חודשים, חלף 30 חודשי מאסר שהוטלו עליו על ידי בית משפט קמא. ג. מ' ייאסר למשך 25 חודשים, חלף 19 חודשי מאסר שהוטלו עליו על ידי בית משפט קמא. ד. מעונשים כאמור ינוכו ימי המעצר בתיק זה. סיכום 21. אשר על כן, אם תישמע דעתי – א. ערעורו של המערער בע"פ 4077/22, מ.ז., יתקבל באופן חלקי: ימי מעצרו בתיק זה, מיום 9.11.2021 ועד יום 3.5.2022, ינוכו מתקופת המאסר לריצוי בפועל שהושתה עליו על ידי בית משפט קמא. שאר רכיבי עונשו יוסיפו לעמוד על כנם. ב. ערעורם של המערערים בע"פ 4377/22 יידחה על כל חלקיו. ג. ערעור המדינה בע"פ 4331/22 יתקבל באופן הבא: · מאסרו של המשיב 1, ר', יעמוד על 46 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה; · מאסרו של המשיב 2, א', יעמוד על 36 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה; · מאסרו של המשיב 3, מ', יעמוד על 25 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. שאר רכיבי גזר הדין שניתן על ידי בית משפט קמא יעמדו בעינם. ש ו פ ט השופט י' אלרון : אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' כשר : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין . ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22040770_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4077/22", "ע\"פ 4331/22", "ע\"פ 4377/22", "ע\"פ 5813/21", "ע\"פ 8045/17", "ע\"פ 5643/14", "ע\"פ 78/21", "ע\"פ 587/22", "ע\"פ 4456/21", "ע\"פ 579/22", "ע\"פ 8869/21", "ע\"פ 4406/19", "ע\"פ 147/21", "ע\"פ 6021/21", "ע\"פ 309/22", "ע\"פ 7269/21", "ע\"פ 4316/13", "ע\"פ 4207/21" ]	748,049
736,489	בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 28.6.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22043790_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4379/22" ]	748,052
737,910	בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 28.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי, להגדלת היקף הערעור, לחסות את זהות המבקש ולקיזוז הערובה מהפיצוי שנפסק לטובת המבקש או להאריך את המועד להפקדת הערובה עד ליום 15.7.2022; תשובת המדינה מיום 10.7.2022; הודעות המבקש מיום 7.7.2022 ומיום 10.7.2022 החלטה 1. הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' רבינוביץ ברון ) בת"א 5786-08-07 מיום 31.3.2022 (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין נדחתה ברובה תביעתו הכספית של המבקש נגד המדינה ושורה של אנשי ציבור, אשר עניינה העיקרי היה בטענה כי נגד המבקש הוגשו שלושה כתבי אישום במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, וזאת שלא כדין וממניעים זרים. כתוצאה מכך, כך נטען, נגרמו למבקש נזקים רבים. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את התביעה בעיקרה, אך פסק למבקש פיצוי בסך של 125,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, בשים לב למכלול הנסיבות הפרטניות של המקרה הנדון. 2. הבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי – לטענת המבקש פסק הדין הומצא לו אך ביום 28.4.2022, ומשכך הבקשה דנן הוגשה בתוך מועד הערעור. המדינה מתנגדת לבקשה להארכת מועד, וטוענת כי מעיון ב"נט המשפט" עולה שפסק הדין הומצא למבקש כדין ביום 7.4.2022 באמצעות דואר רשום ודואר אלקטרוני, ומשכך הבקשה דנן הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת הערעור. כן נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי לנוכח התקופה הממושכת שבה התנהל ההליך אשר החל עוד בשנת 1998, הרי שיש לתת משקל לעיקרון סופיות הדיון ולאינטרס ההסתמכות של המדינה. לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, ומבלי להביע כל עמדה באשר לסיכויי ההליך, אני נעתרת לבקשת המבקש להגשת הליך ערעורי על פסק הדין, וזאת, בין היתר, בשים לב למצבו הרפואי של המבקש במהלך תקופת הערעור; לכך שהמבקש אינו מיוצג; ולכך שמדובר בערעור בזכות. המבקש רשאי להגיש את הודעת הערעור בצירוף נספחים עד ליום 3.8.2022. 3. הבקשה להגדלת היקף הערעור ל-24 עמודים – בשים לב לכך שטרם הוגש הערעור עצמו ומשכך טרם התבררו טיב והיקף הטענות המשפטיות והעובדתיות המופנות כלפי פסק הדין, ספק אם זהו המועד הדיוני המתאים להגשת הבקשה (ראו: בש"א 433/21 לוי נ' לוי (26.1.2021)). על אף האמור, לנוכח היקפו של פסק הדין וטענות המבקש באשר להיקפם של המסמכים הרלוונטיים ולריבוי האירועים הנדונים בפסק הדין, והואיל והמדינה הותירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט, ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, ולאפשר את הגדלת היקף הערעור להיקף של 18 עמודים בלבד. הגדלת ההיקף תחול גם על התשובה לערעור, ככל שתתבקש. יובהר לצדדים, עם זאת, כי ככל שיוחלט בסופו של דבר על השלמה לסיכומים בכתב תחת הגשת תשובה בכתב בהתאם לתקנה 138(א)(4) לתקנות סדר הדין, עשויה להיקבע מגבלת עמודים שונה בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט . 4. הבקשה לקיזוז הערובה מהפיצוי שנפסק לטובת המבקש או להארכת מועד להפקדתה – בשים לב לטענות המבקש ולעמדת המדינה בנדון, המבקש יפקיד את הערובה במלואה, כמפורט בפסקה 5. 5. סוף דבר: המבקש רשאי להגיש את הודעת הערעור בצירוף נספחים עד ליום 3.8.2022; היקף הודעת הערעור לא יעלה על 18 עמודים; הערובה תופקד במלואה בסמוך להגשת הודעת הערעור, ככל שתוגש, ולכל המאוחר כשלושה ימים לאחר מכן. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה ביום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). תוקנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4379/22", "בש\"א 433/21" ]	748,053
739,382	בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 - ה' לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל בקשות מיום 31.7.2022 להארכת מועד נוספת ולעיון מחדש בהחלטה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשות עד ליום 2.8.2022 בשעה 12:00. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K04.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4379/22" ]	748,054
739,695	בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת המבקש נוספת להארכת מועד ולהגדלה נוספת של היקף הערעור מיום 31.7.2022; תשובת המדינה מיום 2.8.2022 החלטה לא מצאתי כי חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי מהחלטתי הקודמת בנדון בה הובאו בחשבון כלל השיקולים הרלוונטיים, ובמסגרתה ניתנה הארכת מועד של למעלה מחודש להגשת הערעור ואושרה הגדלת היקף הערעור ל-18 עמודים. לפנים משורת הדין, המבקש רשאי להגיש את ערעורו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 5786-08-07 מיום 31.3.2022 עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4379/22" ]	748,055
739,723	בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הודעה ובקשה למתן זכות תגובה מטעם המבקש מיום 3.8.2022 החלטה במכלול הנסיבות ובשים לב למועד הרלוונטיים ולכך שהחלטה בבקשת המבקש כבר ניתנה הבוקר, לא ראיתי להיעתר לבקשה. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4379/22" ]	748,056
736,413	בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשיה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשיה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד נעם ברימן, עו"ד אמיר סילש החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4380/22" ]	748,057
740,649	בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשייה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשייה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי בקשה מטעם המשיבים למתן ארכה להגשת תגובתם בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה כמבוקש. תגובת המשיבים תוגש עד ליום 28.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4380/22" ]	748,058
741,544	בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשייה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשייה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי בקשה מטעם המשיבים 3-1 למתן ארכה להגשת תגובתם בשם המשיבים 3-1: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה כמבוקש. המשיבים 3-1 יגישו תגובתם עד ליום 4.9.2022. בשים לב לתגובת העותרת ולכך שמדובר בבקשת ארכה שניה במספר, מצופה כי לא תתבקשנה בקשות ארכה נוספות. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4380/22" ]	748,059
742,423	בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשייה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשייה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד נעם ברימן, עו"ד אמיר סילש בשם המשיבים 3-1: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. בנסיבות העניין לא ראיתי להורות על מתן צו ביניים . ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X04.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4380/22" ]	748,060
736,490	בבית המשפט העליון רע"א 4383/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקשים: 1. ניסים זגורי 2. רחל זגורי נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל בקשה מיום 28.6.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22043830_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4383/22" ]	748,062
738,498	בבית המשפט העליון רע"א 4383/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ניסים זגורי 2. רחל זגורי נ ג ד המשיב: מנהל מקרקעי ישראל בקשה מיום 28.6.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מיום 17.7.2022 החלטה לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, ומבלי שנעלמו מעיני טענות המשיבה, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על מתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. זאת, בשים לב למצב הכלכלי של המבקשים הנתמך במסמכים המצורפים לבקשה, לפערי הכוחות בין הצדדים ולכך שבהליך קמא המבקשים לא היו מיוצגים ואילו בערעור זה הוסדר ייצוגם המשפטי (בבקשה הודגש שהמבקשים לא שילמו שכר טרחה עבור הגשת הערעור) – עובדה שיש בה להשליך על סיכויי בקשת רשות הערעור. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. המבקשים פטורים מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043830_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4383/22" ]	748,063
738,747	בבית המשפט העליון רע"א 4383/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. ניסים זגורי 2. רחל זגורי נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.5.2022 בע"א 4121-03-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' כהן בשם המבקשים: עו"ד איליה רפאילוב החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 24.5.2022, בע"א 4121-03-22 (השופטת א' כהן ), שבו נדחה ערעור המבקשים על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 16.1.2022, בתא"מ 8196-03-16 (השופטת ש' הינדה ). לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיב. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואינה מצביעה על חשש שמא נגרם עיוות דין למבקשים. פסק הדין של בית משפט השלום מנומק, מפורט, ויש בו כדי ליתן מענה לטענות המבקשים; לא בכדי לא מצא בית המשפט המחוזי מקום לסטות ממנו. באשר לנסיבותיהם האישיות של המבקשים, אין לי אלא להפנות להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 8.5.2022: "מצב כלכלי יכול להילקח בחשבון בלשכת ההוצל"פ כאשר מגישים לביצוע את פסק הדין, אך הוא אינו עילה לקבלת הערעור" . בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043830_O03.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4383/22", "בע\"א 4121-03-22" ]	748,064
736,475	בבית המשפט העליון בש"פ 4385/22 בש"פ 4401/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: פלוני נ ג ד המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: מדינת ישראל עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"ת 57112-05-22 שניתנה ביום 26.6.2022 על ידי כבוד השופט א' גורדון תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: עו"ד יהודה שושן, עו"ד דוד הלוי בשם המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: עו"ד מסעד מסעד החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) וערר הנאשם (להלן: המשיב ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' גורדון ) מיום 26.6.2022, במ"ת 57112-05-22, בגדרה התיר יציאתו של המשיב מבית המעצר בלווי שב"ס לחתונת בנו העתידה להתקיים ביום 29.6.2022. 1. נגד המשיב, רב קהילת "עמודי השלום", הוגש ביום 26.5.2022 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו שמונה אישומים שונים. בתמצית, כתב האישום מייחס למשיב עבירות מין רבות אותן ביצע בשבע מתלוננות לאורך שנים, תוך ניצול מעמדו כרב, ולאחר שגרם למתלוננות במרמה להאמין כי אקטים מיניים שונים נחוצים לצורך "תיקון רוחני". המשיב אף גרם לחלק מהמתלוננות לעשות עבורו שירותים אישיים ולהעביר לו סכומי כסף נכבדים, אותם העביר דרך חשבונות בנק כדי להסתיר כי מקורם בעבירה וכן כדי להסתירם מנושיו. 2. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 15.6.2022 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה זו בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב. כן קבע כי מתקיימות בעניינו "עילות מעצר בעלות עצמה" . צוין כי המעשים בוצעו לאורך שנים ובאופן חוזר ונשנה, כי בוצעו בדרכי מרמה ובתחכום, תוך שימוש בכריזמה ויכולת שכנוע, ואף כנגד רצונן של המתלוננות, באופן המעלה עילת מסוכנות ואף חשש להשפעה על עדים. בית המשפט הוסיף והורה על הזמנת תסקיר מעצר וקבע דיון משלים ליום 6.7.2022. 3. עוד בטרם הוגש התסקיר, ביום 19.6.2022, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לצאת לחתונת בנו שעתידה להתקיים ביום 29.6.2022 (להלן: הבקשה ). העוררת התנגדה לבקשה לאור המסוכנות הנשקפת מהמשיב, החשש לשיבוש הליכי משפט והחשש להימלטותו מהדין אם ישוחרר ממעצר. בנוסף, הציגה העוררת בפני בית המשפט את עמדת המתלוננות, אשר הביעו התנגדות ליציאתו מן המעצר. 4. בית המשפט המחוזי קיים ביום 26.6.2022 דיון בבקשה והחליט כי יש לקבלה, אך במתווה שונה מזה שנתבקש על-ידי המשיב. בית המשפט המחוזי ציין כי ראשון לשיקולים ניצב השיקול האנושי, והחובה להימנע מן הפגיעה החריפה שבהיעדרות אדם מחתונת בנו. עוד ציין כי אף שקיימת מסוכנות ואף חשש מסוים לשיבוש הליכים, ניתן לספק מענה הולם לעילות אלה. צוין כי הסיכון שהמשיב יבצע מעשים דומים במהלך יציאה נקודתית ותחומה למספר שעות, בעת שהוא שוהה בחתונת בנו, ותחת פיקוח מתאים, לא מצדיק את דחיית הבקשה. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי גם החשש מפני שיבוש הליכים ניתן לצמצום, שכן החתונה אינה מתקיימת בירושלים, או בנוכחות מי מהמתלוננות, כך שהאפשרות להשפעה עליהן כתוצאה מהיציאה אינה קרובה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי גם את החשש מפני הימלטות מאימת הדין ניתן למנוע באמצעות ליווי מתאים. 5. אחרי דברים אלה פנה בית המשפט המחוזי לקביעת תנאי היציאה מן המעצר. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לאשר את יציאתו של המשיב ממעצר בליווי המפקחים שהוצעו על-ידו, הם רעייתו ואחד מבניו, או בפיקוח מפקחים אחרים שיציע, מחמת החשש לסיכול ההליך המשפטי. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי נסיבות העניין "מעלות הכרח בליווי של סוהרי שב"ס" . בית המשפט המחוזי ציין כי נתן דעתו לעמדתו המתנגדת של שב"ס שצורפה לתגובת העוררת, אך ציין כי אין בקבלת הבקשה כדי לפגוע בעקרון השוויון, ואף אין בעובדה שבנהלי שב"ס נאסרה יציאה לאולמות אירועים כדי למנוע מבית המשפט להורות על כך. לאחר כל אלה, התיר בית המשפט המחוזי למשיב לצאת מבית המעצר ביום 29.6.2022 בשעה 18:00 ולשוב אליו ביום 30.6.2022 עד השעה 01:00 לפנות בוקר לשם השתתפות בחתונת בנו, זאת בלווי אנשי שב"ס, ובכפוף לאיסור יצירת קשר עם המתלוננות ולהפקדת סך של 30,000 ₪ שיחולטו אם המשיב יפר אחד מהתנאים המגבילים. 6. על החלטה זו נסובים העררים. העוררת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו ממספר טעמים עיקריים. לטענתה, ליווי המשיב על-ידי שב"ס לחתונת בנו שעתידה להתקיים באולם עם מספר רב של מוזמנים אינו מעשי ואינו יכול לאיין את עילות המעצר. עוד היא טוענת כי מתן היתר ליציאתו של המשיב לחתונה במתווה זה, אינו מביא בחשבון את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, והחשש המובנה משיבוש מהלכי משפט והשפעה על העדים. העוררת מוסיפה וטוענת כי המשיב הגיש את הבקשה במסלול הפלילי , מבלי שהוגשה על-ידו בקשה לשב"ס במסלול המנהלי . חרף האמור, בית המשפט המחוזי נתן למשיב סעדים מכוח המסלול המנהלי, אף שלא התבקש לעשות כן, וזאת מבלי שנתן משקל ראוי לעמדת השב"ס ונהליו, ובפרט לכך שהשתתפות המשיב באירוע רב משתתפים בליווי שב"ס מנוגדת להוראות פקודת נציבות 04.40.01 "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: פקודת הנציבות ). 7. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי שב"ס הוא הגורם אשר ילווה אותו בחתונה. המשיב מבקש כי הליווי באמצעות השב"ס יבוטל וכי העורר יצא לחתונת בנו בליווי מפקחים "רגילים". לטענת המשיב יש בליווי השב"ס, שאמור להתבצע תוך איזוקו, כדי לגרום לפגיעה אנושה בכבודו כאדם ובכבוד הנוכחים במקום, תוך יצירת מפח נפש לבנו ולבני משפחת הכלה, באופן שמסכל, הלכה למעשה, את אפשרות יציאתו. עוד נטען, כי מדובר ביציאה ממוקדת למספר שעות בלבד, וכי ניתן למצוא מנגנון חלופי שמאפשר מחד גיסא השתתפות בחתונה בצורה מכבדת, ומאידך גיסא, יפטור את שב"ס מן הקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בליווי מהסוג האמור. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 9. נקודת המוצא לדיון היא, כי ככלל לא תתאפשר יציאה של עצור מבית המעצר לצורך השתתפות באירוע משפחתי, אלא במקרים חריגים, בהם עניינו של העצור מעלה שיקולים מיוחדים (ראו: בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל , נו(5) 865, 868 (2002); בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב , פסקאות 19-17 (15.8.2017); בש"פ 5102/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (2.8.2021); בש"פ 3197/22 טובר נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (19.5.2022)). עם כל ההבנה לרצונו של המשיב להשתתף בחתונת בנו, ואף תוך מתן משקל לשיקול האנושי שהועלה בהחלטת בית המשפט המחוזי, בחינת עניינו הפרטני של המשיב מעלה כי זה אינו בא בגדרם של חריגים אלה. 10. כפי שעולה מטיעוני הצדדים, יציאתו של המשיב מבית המעצר לחתונת בנו בלווי כוח שב"ס מעלה קושי ממשי. על-פי סעיף 4 לפקודת הנציבות, לא ניתן לאשר הוצאת אסיר באבטחה לאירוע המתקיים "במקום ציבורי או במקום בו אין בידי הצוות המלווה לפקח ולנטר את תנועות הנכנסים והיוצאים" אלא בנסיבות מיוחדות שאינן רלוונטיות לענייננו. הטעם לכך ברור. כפי שהוסבר בעמדת שב"ס, ליווי המשיב על ידי כוח מצומצם של שב"ס לאירוע רב משתתפים, שזהות משתתפיו אינה ידועה, איננו מאפשר שליטה על המתרחש באירוע, לרבות שיבושים העלולים לחול במהלכו, איננו מאפשר פיקוח אפקטיבי על מגעיו של המשיב עם משתתפי האירוע, ואף עלול לעורר את זעם בני משפחתו ומכריו ולהעמיד את הכוח במצבי סיכון (ראו: בש"פ 6917/12 חבה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (21.9.2012); בש"פ 5265/15 מדינת ישראל נ' גבאי , פסקה 7 (30.7.2015)). הקושי האמור עולה גם מערר המשיב המצביע על הבעייתיות שבהבאתו לחתונת בנו כשהוא אזוק ומלווה בכוח שב"ס. מכאן, שלא היה מקום להורות על יציאתו של המשיב לחתונת בנו בלווי אנשי שב"ס. 11. במצב דברים זה, נותרנו עם השאלה, האם יש מקום להתיר יציאתו של המשיב לחתונת בנו כשהוא מלווה במפקחים. על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בשלילה, וקבע שלא ניתן להתיר יציאתו של הנאשם ממעצרו בלווי המפקחים שהוצעו על ידו, או מפקחים אחרים "בדגש על החשש לסיכול המשפט" . סבורני כי הצדק עמו. יש לזכור כי טרם הוגש תסקיר בעניינו של המשיב ולפיכך לא ניתן בשלב זה להעריך את רמת מסוכנותו. אף לא ניתן לחזות את אופן התנהלותו ככל שתותר יציאתו לאירוע. בהעדר מידע מבוסס על רמת מסוכנותו ומידת האמון שניתן לתת בו, יש בשחרורו בשלב זה, זמן קצר לאחר מעצרו, משום הימור. והדברים מתעצמים לנוכח הרשעתו הקודמת של המשיב בניסיון להפרת הוראה חוקית, בגין ניסיונו לצאת מן הארץ חרף צו איסור יציאה מהארץ שהיה תלוי ועומד נגדו. 12. סוף דבר : הערר בבש"פ 4401/22 מתקבל, והחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.22 מבוטלת. הערר בבש"פ 4385/22 – נדחה בהתאמה. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043850_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 57112-05-22" ]	748,066
736,613	בבית המשפט העליון בע"מ 4387/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) שניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22 בשם המבקשת: עו"ד רחלי אייבס החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) (להלן: בית המשפט המחוזי ) אשר ניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22, ואשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לערער על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ירושלים (השופטת מ' דבירי-רוזנבלט ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתנה ביום 29.3.2022 בתלה"מ 24982-02-21 (להלן: תביעת המשמורת ), בגדרה הורה בית המשפט לענייני משפחה כי המשיב 1, יהיה נוכח בבדיקות ובאבחונים רפואיים שייערכו לקטין, בנם הביולוגי בהורות משותפת של המשיב 2 – בן זוגו של המשיב 1 – ושל המבקשת (להלן: הקטין ). הצורך בביצוע בדיקות ואבחונים כאמור עלה במסגרת תביעת המשמורת על הקטין שהגישו המשיבים – זאת, על מנת להשלים את אבחונו של הקטין כמצוי על הספקטרום האוטיסטי. המבקשת מלינה בפנינו גם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר ניתנה ביום 25.2.2022 במסגרת תביעת המשמורת, בגדרה הורה בית המשפט לענייני משפחה כי גם בעת שהותו של המשיב 2 בחו"ל, יתקיימו הסדרי השהות של הקטין כסדרם – כך שהקטין ישהה עם המשיב 1 (להלן: ההחלטה בדבר הסדרי השהות ). החלטה זאת לא זכתה להתייחסות בהחלטה קמא מיום 25.5.2022 – על אף שנכללה בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי. 2. דין הבקשה, ככל שהיא נוגעת להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 29.3.2022 (להלן: ההחלטה בדבר האבחונים ), להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: התקנות ). 4. ההחלטות קמא, ככל שהן נוגעות לאבחונים, נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין: ההחלטה בדבר נוכחותו של המשיב 1 בבדיקות ובאבחונים שייערכו לקטין היא החלטה יישומית-נקודתית וזמנית, אשר גם אינה קובעת מסמרות בדבר מעמדו ההורי של המשיב 1 ביחס לקטין – כפי שנקבע בבירור בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 6.1.2022 במסגרת תביעת המשמורת, אשר עודנה מתבררת. 5. אשר על כן, בקשת רשות הערעור – ככל שהיא נוגעת להחלטה בדבר האבחונים – נדחית בזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות . 6. באשר לבקשת רשות הערעור על ההחלטה בדבר הסדרי השהות, בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות, נקבע בזאת כי בקשה זו – ורק היא – מצריכה תשובה. התשובה תתייחס, בין היתר, להעדר הקביעה בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי . 7. על נוסח התשובה לבקשת רשות הערעור תחולנה הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, אך המשיבים יגישו את תשובתם לבקשה עד ליום 12.7.2022. 8. אם תחפוץ בכך, תוכל המבקשת להגיש תגובה לתשובה שאורכה לא יעלה על 3 עמודים, וזאת עד ליום 19.7.2022. 9. התשובה לבקשת רשות הערעור תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשת. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על כל הכרוך בכך. 10. תגובה לתשובה כאמור, אם תוגש, תומצא במקביל לבית המשפט ובמישרין למשיבים. 11. כל חריגה ממגבלת העמודים שנקבעה בהחלטה זאת או בתקנה 140(א)(1) לתקנות, תגרור אחריה חיוב בהוצאות ללא קשר לתוצאת ההליך. 12. לאחר קבלת התשובה והתגובה, בית המשפט ייתן החלטה או פסק דין. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043870_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 13479-05-22" ]	748,069
738,274	בבית המשפט העליון בע"מ 4387/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) שניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22 בשם המבקשת: עו"ד רחלי אייבס בשם המשיבים: עו"ד רונן כרמי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) (להלן: בית המשפט המחוזי ) אשר ניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22, ואשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לערער על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ירושלים (השופטת מ' דבירי-רוזנבלט ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתנה ביום 29.3.2022 ב תלה"מ 24982-02-21 (להלן: תביעת המשמורת ), בגדרה הורה בית המשפט לענייני משפחה כי המשיב 1, יהיה נוכח בבדיקות ובאבחונים רפואיים שייערכו לקטין, בנם הביולוגי בהורות משותפת של המשיב 2 – בן זוגו של המשיב 1 – ושל המבקשת (להלן: הקטין ). הצורך בביצוע בדיקות ואבחונים כאמור עלה במסגרת תביעת המשמורת על הקטין שהגישו המשיבים – זאת, על מנת להשלים את אבחונו של הקטין כמצוי על הספקטרום האוטיסטי (להלן: ההחלטה בדבר האבחונים ). המבקשת מלינה בפניי גם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר ניתנה ביום 25.2.2022 במסגרת תביעת המשמורת, בגדרה הורה בית המשפט כי גם בעת שהותו של המשיב 2 בחו"ל, יתקיימו הסדרי השהות של הקטין כסדרם – כך שהקטין ישהה עם המשיב 1 (להלן: החלטת הביניים בדבר הסדרי השהות ). החלטה זאת לא זכתה להתייחסות בהחלטה קמא מיום 25.5.2022 – על אף שנכללה בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי. 2. ביום 30.6.2022 דחיתי את בקשת רשות הערעור ככל שהיא נוגעת להחלטה בדבר האבחונים; וכן קבעתי כי בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים בדבר הסדרי השהות – ורק היא – מצריכה תשובה (להלן: התשובה לבקשה ). 3. ביום 6.7.2022, הורתי, בהסכמת הצדדים, כי התשובה לבקשה תוגש עד ליום 24.7.2022, ותגובת המבקשת לתשובה (להלן: התגובה ) תוגש עד ליום 11.8.2022. 4. ביני וביני, ביום 14.7.2022, הניחה המבקשת על שולחני "בקשה למתן הוראות" – במסגרתה עדכנה המבקשת כי ביום 5.7.2022 ניתן פסק דין בתביעת המשמורת אשר דחה את תביעת המשיבים לשינוי הסדרי המשמורת והשהות בעניינו של הקטין (להלן: פסק הדין קמא ). לצד זאת, טענה המבקשת כי פסק הדין קמא שותק ביחס להחלטת הביניים בדבר הסדרי השהות ושאלת קיומם בעת שהותו של המשיב 2 בחו"ל. 5. בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות – עוד בטרם קבלת התשובה לבקשה והתגובה לה. 6. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ). 7. הלכה היא עמנו כי "מקום שבו ניתן פסק דין סופי על ידי הערכאה הדיונית, נמחקים כל הליכי הערעור שבהם פתחו בעלי הדין ביחס להחלטות ביניים ואשר בירורם טרם הסתיים" (ראו: רע"א 1391/13 פנינג נ' קראוס , פסקה 10 (29.4.2013)); זאת, מאחר שעל החלטות מסוג זה רשאים בעלי הדין לערער בגדרו של ערעור בזכות על פסק הדין הסופי (ראו: תקנה 150 לתקנות; ע"א 476/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(4) 411, 416 (1992); ע"א 331/89 השקעות וניהול בתי מלון מ. קסוטו בע"מ נ' מלון רם ירושלי ם, פ"ד מה(1) 871, 874 (1991)). כלל זה יפה גם למקרה שלפניי, וככל שהמבקשת סבורה כי פסק הדין קמא נעדר התייחסות לעניין מסוים – עליה להלין על כך במסגרת ערעור על פסק הדין. 8. למעלה מן הצורך, אציין כי, ממילא, החלטת הביניים בדבר הסדרי השהות נטועה בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינה מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין – זאת, בשים לב לאפשרותה של המבקשת לערער כאמור על פסק הדין קמא, וכן נוכח תוצאותיו לפיהן לא יחול שינוי בהסדרי המשמורת והשהות בעניין הקטין. 9. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות. 10. יובהר כי התשובה לבקשה והתגובה לה, אינן נחוצות עוד. משכך הוא, ובשים לב למכלול הנסיבות, לא אעשה צו להוצאות . ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043870_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 13479-05-22", "רע\"א 1391/13", "ע\"א 476/90", "ע\"א 331/89" ]	748,071
736,877	בבית המשפט העליון ע"פ 4388/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: איימן כבהה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043880_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4388/22" ]	748,072
738,196	בבית המשפט העליון בש"א 4392/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אליהו עמנואל מזיג נ ג ד המשיבה: המועצה האזורית חוף אשקלון בקשה להעברת מקום דיון מיום 27.6.2022 בשם המבקש: עו"ד עופר פיק; עו"ד יהושע טרופ החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 78(א) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון ב ת"א (מחוזי ב"ש) 1476-05-22 (להלן: ההליך ) מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כעולה מהבקשה, באת כוחה של המשיבה כיהנה עד לפני מספר שנים כשופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לצד המותב שאליו נותב הטיפול בהליך. המבקש סבור כי בנסיבות אלו יש מקום להורות על העברת מקום הדיון בהליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, והמשיבה נתנה הסכמתה לבקשה. 2. נוכח האמור, בשים לב לעמדות הצדדים ומטעמים של מראית פני הצדק, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט כי הדיון ב ת"א (מחוזי ב"ש) 1476-05-22 יועבר מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043920_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4392/22" ]	748,076
736,491	בבית המשפט העליון בש"א 4394/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובע ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : ראובן ברטוב נ ג ד הנתבעת ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : אלקטרוניקס פרו בלו בע"מ העברת מקום דיון החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי בנו של התובע בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, צפוי להתחיל לשמש בימים הקרובים כעוזר משפטי לשופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 2. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 6.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043940_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4394/22" ]	748,077
737,450	בבית המשפט העליון בש"א 4394/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובע ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : ראובן ברטוב נ ג ד הנתבעת ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : אלקטרוניקס פרו בלו בע"מ העברת מקום דיון; תגובת התובע מיום 3.7.2022; תגובת הנתבעת מיום 7.7.2022 החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי בנו של התובע בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, צפוי להתחיל לשמש בימים הקרובים כעוזר משפטי לשופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. 2. הנתבעת סבורה כי בנסיבות שתוארו יש להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר על מנת למנוע ניגוד עניינים, ומבקשת להעבירו לבית המשפט ברמלה, שהוא "בית המשפט הקרוב ביותר מבחינה גיאוגרפית לשני הצדדים". התובע הודיע כי הוא מסכים להעברת הדיון בהליך "לבית משפט במחוז שיפוט מודיעין או בית שמש". 3. בנסיבות העניין, מטעמים של מראית פני הצדק ובשים לב לעמדות הצדדים, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כי הדיון בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 יועבר מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לבית משפט לתביעות קטנות במחוז מרכז, בהתאם להחלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז זה. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043940_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4394/22" ]	748,078
736,969	בבית המשפט העליון ע"א 4396/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אריה וובר נ ג ד המשיבים: 1. אלי רואש 2. אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ 3. איתן מונרוב, עו"ד 4. נכסי איתן ודניאלה חברה להשקעות בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043960_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4396/22" ]	748,080
736,757	בבית המשפט העליון בש"א 4398/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעים בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : 1. חנה פחימה 2. יקיר פחימה נ ג ד הנתבעת בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : רהיטי בית המעצבים בע"מ העברת מקום דיון החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי התובעת 1 בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, החלה לאחרונה לעבוד כקלדנית באותו בית משפט. 2. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 14.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. בנוסף, יודיעו הצדדים עד לאותו מועד האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043980_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4398/22" ]	748,083
738,193	בבית המשפט העליון בש"א 4398/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעים בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : 1. חנה פחימה 2. יקיר פחימה נ ג ד הנתבעת בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : רהיטי בית המעצבים בע"מ העברת מקום דיון; תגובת התובעים מיום 13.7.2022; תגובת הנתבעת מיום 14.7.2022 החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי התובעת 1 בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, החלה לאחרונה לעבוד כקלדנית באותו בית משפט. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי ביום 22.7.2021 ניתן פסק דין בהליך בהיעדר התייצבות הנתבעת, ובקשת הנתבעת לביטולו תלויה ועומדת. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. עוד התבקשו הצדדים להודיע האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 2. התובעים סבורים כי אין מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט אחר, מהטעם שהתובעת 1 לא עבדה עם הרשמת שבפניה נדון ההליך, ומאחר שהעברת הדיון בהליך לבית משפט אחר צפויה לעכב את בירור הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בו. ככל שיוחלט להעביר את הדיון בהליך, מבקשים התובעים להעבירו לבית המשפט הקרוב ביותר למבשרת ציון, שם הם מתגוררים. הנתבעת סבורה אף היא כי אין מניעה לבירור ההליך בבית המשפט שבו נפתח. 3. בנסיבות העניין, ל א מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי להעביר את הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר . זאת, בשים לב להסכמת הצדדים ולכך שבהליך כבר ניתן פסק דין, והבקשה לביטולו צפויה לידון בפני רשמת שהתובעת 1, אשר החלה לעבוד לאחרונה בבית המשפט שבו מתנהל ההליך, לא עבדה עמה. נוכח מסקנתי זו מתייתר הצורך בקבלת עמדת המותב הדן בהליך. אשר על כן, הדיון בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 יוסיף להתברר בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043980_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4398/22" ]	748,084
736,525	בבית המשפט העליון ע"פ 4399/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: ג'מאל עואודה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 001324-10-19 שניתן ביום 31.05.2022 על ידי כבוד השופט ג' צפריר תאריך הישיבה: ל' בסיון התשפ"ב (29.6.2022) בשם המבקש: עו"ד ראפי מסאלחה בשם המשיבה: עו"ד איתי שהם החלטה לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר ) מיום 31.5.2022 בת"פ 1324-10-19. אציין כי המבקש הורשע בנשיאה והובלה של כלי נשק (רובה אויר שהוסב לכלי נשק) והושתו עליו 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, ועונשים נלווים. 1. ככלל, נאשם שהורשע ונגזר דינו יחל לרצות את עונשו באופן מיידי. עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע עונשו אם יש בידו להצביע על נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מידית של גזר הדין (ראו: ע"פ 1517/22‏ בן-הרוש נ' מדינת ישראל (8.3.2022)). במסגרת זאת על בית המשפט ליתן משקל לשיקולים הבאים: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; משך תקופת המאסר; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש; התנהגות המבקש במהלך המשפט; וכן נסיבותיו האישיות של המבקש (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000)). 2. בענייננו, בחינת הבקשה במאזני אפשרות סיכול הערעור, בשים לב לתקופת המאסר שהוטלה על המבקש לאחר ניכוי ימי מעצרו (כ-22 חודשי מאסר), מעלה כי מדובר במקרה גבול. עם זאת, סברתי כי הכף נוטה לטובת היעתרות לבקשה ממספר טעמים מצטברים: הערעור נסוב גם על הכרעת הדין, המבקש אדם בן 60 ללא עבר פלילי וזהו לו מאסרו הראשון; ובמהלך תקופת משפטו, מזה קרוב לשלוש שנים, היה המבקש משוחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית ללא כל הפרות. למותר לציין כי אין בהחלטה זו משום נקיטת עמדה לעניין סיכויי הערעור. על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, מדובר בפסק דין המעוגן בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, ולפיכך קשה לומר כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין גבוהים. גם הערעור על גזר הדין מציב משוכה גבוהה בפני המבקש לנוכח מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות נשק כפי שהיא מוצאת ביטוי בפסיקתו של בית משפט זה. 3. סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להכרעה בערעור. התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש, לרבות הערבויות שהפקיד, יעמדו על כנם. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043990_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4399/22", "ע\"פ 1517/22", "ע\"פ 111/99" ]	748,085
737,429	בבית המשפט העליון ע"פ 4399/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: ג'מאל עואודה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 1.2.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 6 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 6 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043990_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4399/22" ]	748,086
737,554	בבית המשפט העליון בע"מ 4400/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת נ' שילה)מיום 23.05.2022 בתיק רמש 003127-04-22 בשם המבקשת: עו"ד אנה רובינזון (גורביץ'); עו"ד שלום כהן החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופט נ' שילה ) ברמ"ש 3127-04-22 מיום 23.5.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו בתלה"מ 23073-01-22 מיום 16.3.2022. רקע בתמצית 2. המבקשת והמשיבה הן בנות-זוג לשעבר שחיו ביחד תחת קורת-גג אחת במשך 11 שנים. המבקשת היא האם הביולוגית של שלוש קטינות שנולדו במהלך תקופה זו (להלן: הקטינות ). זמן קצר לאחר פרידת בנות הזוג, הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לסעד זמני לקביעת זמני שהות שוויוניים בינה לבין הקטינות אשר מתגוררות מאז הפירוד עם המבקשת. בהחלטה מיום 17.10.2021 קבע בית המשפט לענייני משפחה זמני שהות של הקטינות עם המשיבה, ובמקביל הורה על קבלת תסקיר (יצוין, שבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו מיום 24.12.2021). 3. ביום 11.1.2022 הגישה המשיבה בקשה להרחבת זמני השהות. כמו כן, ביום 9.3.2022 הגישה המשיבה תביעה למתן צו הורות פסיקתי. ביום 15.3.2022 הוגש לבית המשפט לענייני משפחה תסקיר עובד-סוציאלי לסדרי הדין שהמליץ על הרחבת זמני השהות. בהחלטה מיום 16.3.2022 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה להרחבת זמני השהות תוך אימוץ עיקרי המלצות התסקיר. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. 4. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, תוך שציין כי, ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה זמנית הקשורה להסדרי שהות, אלא במקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עמם. אף לגוף העניין, לא מצא בית המשפט המחוזי הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שמצא כי הרחבת זמני השהות בהתבסס על המלצת התסקיר היא סבירה. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה חוזרת המבקשת על עיקרי טענותיה לפני בית המשפט המחוזי. דיון והכרעה 5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 6. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת ביניים, שעניינה ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, שמורה למקרים חריגים ביותר ((בע"מ 928/06 פלוני נ' פלוני , פס' ג' (2.2.2006); בע"ם 6905/09 פלונית נ' פלוני , פס' ו' (27.10.2009); בע"מ 5203/19 פלונית נ' פלוני , פס' 5 (2.8.2019)). הדברים מקבלים משנה תוקף ביחס להחלטות ביניים שעניינן הסדרי שהות זמניים, כבענייננו (ראו: בע"מ 1835/18 פלונית נ' פלונית (6.3.2018)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה. 7. יתירה מכך, חרף ניסיו נה של המבקשת לשוות לטענותיה נופך עקרוני, הרי שקביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", על החלטת ביניים בנוגע לסעד זמני, כאמור. עוד אציין, כי לא שוכנעתי שמתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044000_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 3127-04-22" ]	748,087
736,475	בבית המשפט העליון בש"פ 4385/22 בש"פ 4401/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: פלוני נ ג ד המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: מדינת ישראל עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"ת 57112-05-22 שניתנה ביום 26.6.2022 על ידי כבוד השופט א' גורדון תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: עו"ד יהודה שושן, עו"ד דוד הלוי בשם המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: עו"ד מסעד מסעד החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) וערר הנאשם (להלן: המשיב ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' גורדון ) מיום 26.6.2022, במ"ת 57112-05-22, בגדרה התיר יציאתו של המשיב מבית המעצר בלווי שב"ס לחתונת בנו העתידה להתקיים ביום 29.6.2022. 1. נגד המשיב, רב קהילת "עמודי השלום", הוגש ביום 26.5.2022 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו שמונה אישומים שונים. בתמצית, כתב האישום מייחס למשיב עבירות מין רבות אותן ביצע בשבע מתלוננות לאורך שנים, תוך ניצול מעמדו כרב, ולאחר שגרם למתלוננות במרמה להאמין כי אקטים מיניים שונים נחוצים לצורך "תיקון רוחני". המשיב אף גרם לחלק מהמתלוננות לעשות עבורו שירותים אישיים ולהעביר לו סכומי כסף נכבדים, אותם העביר דרך חשבונות בנק כדי להסתיר כי מקורם בעבירה וכן כדי להסתירם מנושיו. 2. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 15.6.2022 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה זו בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב. כן קבע כי מתקיימות בעניינו "עילות מעצר בעלות עצמה" . צוין כי המעשים בוצעו לאורך שנים ובאופן חוזר ונשנה, כי בוצעו בדרכי מרמה ובתחכום, תוך שימוש בכריזמה ויכולת שכנוע, ואף כנגד רצונן של המתלוננות, באופן המעלה עילת מסוכנות ואף חשש להשפעה על עדים. בית המשפט הוסיף והורה על הזמנת תסקיר מעצר וקבע דיון משלים ליום 6.7.2022. 3. עוד בטרם הוגש התסקיר, ביום 19.6.2022, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לצאת לחתונת בנו שעתידה להתקיים ביום 29.6.2022 (להלן: הבקשה ). העוררת התנגדה לבקשה לאור המסוכנות הנשקפת מהמשיב, החשש לשיבוש הליכי משפט והחשש להימלטותו מהדין אם ישוחרר ממעצר. בנוסף, הציגה העוררת בפני בית המשפט את עמדת המתלוננות, אשר הביעו התנגדות ליציאתו מן המעצר. 4. בית המשפט המחוזי קיים ביום 26.6.2022 דיון בבקשה והחליט כי יש לקבלה, אך במתווה שונה מזה שנתבקש על-ידי המשיב. בית המשפט המחוזי ציין כי ראשון לשיקולים ניצב השיקול האנושי, והחובה להימנע מן הפגיעה החריפה שבהיעדרות אדם מחתונת בנו. עוד ציין כי אף שקיימת מסוכנות ואף חשש מסוים לשיבוש הליכים, ניתן לספק מענה הולם לעילות אלה. צוין כי הסיכון שהמשיב יבצע מעשים דומים במהלך יציאה נקודתית ותחומה למספר שעות, בעת שהוא שוהה בחתונת בנו, ותחת פיקוח מתאים, לא מצדיק את דחיית הבקשה. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי גם החשש מפני שיבוש הליכים ניתן לצמצום, שכן החתונה אינה מתקיימת בירושלים, או בנוכחות מי מהמתלוננות, כך שהאפשרות להשפעה עליהן כתוצאה מהיציאה אינה קרובה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי גם את החשש מפני הימלטות מאימת הדין ניתן למנוע באמצעות ליווי מתאים. 5. אחרי דברים אלה פנה בית המשפט המחוזי לקביעת תנאי היציאה מן המעצר. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לאשר את יציאתו של המשיב ממעצר בליווי המפקחים שהוצעו על-ידו, הם רעייתו ואחד מבניו, או בפיקוח מפקחים אחרים שיציע, מחמת החשש לסיכול ההליך המשפטי. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי נסיבות העניין "מעלות הכרח בליווי של סוהרי שב"ס" . בית המשפט המחוזי ציין כי נתן דעתו לעמדתו המתנגדת של שב"ס שצורפה לתגובת העוררת, אך ציין כי אין בקבלת הבקשה כדי לפגוע בעקרון השוויון, ואף אין בעובדה שבנהלי שב"ס נאסרה יציאה לאולמות אירועים כדי למנוע מבית המשפט להורות על כך. לאחר כל אלה, התיר בית המשפט המחוזי למשיב לצאת מבית המעצר ביום 29.6.2022 בשעה 18:00 ולשוב אליו ביום 30.6.2022 עד השעה 01:00 לפנות בוקר לשם השתתפות בחתונת בנו, זאת בלווי אנשי שב"ס, ובכפוף לאיסור יצירת קשר עם המתלוננות ולהפקדת סך של 30,000 ₪ שיחולטו אם המשיב יפר אחד מהתנאים המגבילים. 6. על החלטה זו נסובים העררים. העוררת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו ממספר טעמים עיקריים. לטענתה, ליווי המשיב על-ידי שב"ס לחתונת בנו שעתידה להתקיים באולם עם מספר רב של מוזמנים אינו מעשי ואינו יכול לאיין את עילות המעצר. עוד היא טוענת כי מתן היתר ליציאתו של המשיב לחתונה במתווה זה, אינו מביא בחשבון את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, והחשש המובנה משיבוש מהלכי משפט והשפעה על העדים. העוררת מוסיפה וטוענת כי המשיב הגיש את הבקשה במסלול הפלילי , מבלי שהוגשה על-ידו בקשה לשב"ס במסלול המנהלי . חרף האמור, בית המשפט המחוזי נתן למשיב סעדים מכוח המסלול המנהלי, אף שלא התבקש לעשות כן, וזאת מבלי שנתן משקל ראוי לעמדת השב"ס ונהליו, ובפרט לכך שהשתתפות המשיב באירוע רב משתתפים בליווי שב"ס מנוגדת להוראות פקודת נציבות 04.40.01 "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: פקודת הנציבות ). 7. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי שב"ס הוא הגורם אשר ילווה אותו בחתונה. המשיב מבקש כי הליווי באמצעות השב"ס יבוטל וכי העורר יצא לחתונת בנו בליווי מפקחים "רגילים". לטענת המשיב יש בליווי השב"ס, שאמור להתבצע תוך איזוקו, כדי לגרום לפגיעה אנושה בכבודו כאדם ובכבוד הנוכחים במקום, תוך יצירת מפח נפש לבנו ולבני משפחת הכלה, באופן שמסכל, הלכה למעשה, את אפשרות יציאתו. עוד נטען, כי מדובר ביציאה ממוקדת למספר שעות בלבד, וכי ניתן למצוא מנגנון חלופי שמאפשר מחד גיסא השתתפות בחתונה בצורה מכבדת, ומאידך גיסא, יפטור את שב"ס מן הקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בליווי מהסוג האמור. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 9. נקודת המוצא לדיון היא, כי ככלל לא תתאפשר יציאה של עצור מבית המעצר לצורך השתתפות באירוע משפחתי, אלא במקרים חריגים, בהם עניינו של העצור מעלה שיקולים מיוחדים (ראו: בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל , נו(5) 865, 868 (2002); בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב , פסקאות 19-17 (15.8.2017); בש"פ 5102/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (2.8.2021); בש"פ 3197/22 טובר נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (19.5.2022)). עם כל ההבנה לרצונו של המשיב להשתתף בחתונת בנו, ואף תוך מתן משקל לשיקול האנושי שהועלה בהחלטת בית המשפט המחוזי, בחינת עניינו הפרטני של המשיב מעלה כי זה אינו בא בגדרם של חריגים אלה. 10. כפי שעולה מטיעוני הצדדים, יציאתו של המשיב מבית המעצר לחתונת בנו בלווי כוח שב"ס מעלה קושי ממשי. על-פי סעיף 4 לפקודת הנציבות, לא ניתן לאשר הוצאת אסיר באבטחה לאירוע המתקיים "במקום ציבורי או במקום בו אין בידי הצוות המלווה לפקח ולנטר את תנועות הנכנסים והיוצאים" אלא בנסיבות מיוחדות שאינן רלוונטיות לענייננו. הטעם לכך ברור. כפי שהוסבר בעמדת שב"ס, ליווי המשיב על ידי כוח מצומצם של שב"ס לאירוע רב משתתפים, שזהות משתתפיו אינה ידועה, איננו מאפשר שליטה על המתרחש באירוע, לרבות שיבושים העלולים לחול במהלכו, איננו מאפשר פיקוח אפקטיבי על מגעיו של המשיב עם משתתפי האירוע, ואף עלול לעורר את זעם בני משפחתו ומכריו ולהעמיד את הכוח במצבי סיכון (ראו: בש"פ 6917/12 חבה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (21.9.2012); בש"פ 5265/15 מדינת ישראל נ' גבאי , פסקה 7 (30.7.2015)). הקושי האמור עולה גם מערר המשיב המצביע על הבעייתיות שבהבאתו לחתונת בנו כשהוא אזוק ומלווה בכוח שב"ס. מכאן, שלא היה מקום להורות על יציאתו של המשיב לחתונת בנו בלווי אנשי שב"ס. 11. במצב דברים זה, נותרנו עם השאלה, האם יש מקום להתיר יציאתו של המשיב לחתונת בנו כשהוא מלווה במפקחים. על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בשלילה, וקבע שלא ניתן להתיר יציאתו של הנאשם ממעצרו בלווי המפקחים שהוצעו על ידו, או מפקחים אחרים "בדגש על החשש לסיכול המשפט" . סבורני כי הצדק עמו. יש לזכור כי טרם הוגש תסקיר בעניינו של המשיב ולפיכך לא ניתן בשלב זה להעריך את רמת מסוכנותו. אף לא ניתן לחזות את אופן התנהלותו ככל שתותר יציאתו לאירוע. בהעדר מידע מבוסס על רמת מסוכנותו ומידת האמון שניתן לתת בו, יש בשחרורו בשלב זה, זמן קצר לאחר מעצרו, משום הימור. והדברים מתעצמים לנוכח הרשעתו הקודמת של המשיב בניסיון להפרת הוראה חוקית, בגין ניסיונו לצאת מן הארץ חרף צו איסור יציאה מהארץ שהיה תלוי ועומד נגדו. 12. סוף דבר : הערר בבש"פ 4401/22 מתקבל, והחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.22 מבוטלת. הערר בבש"פ 4385/22 – נדחה בהתאמה. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043850_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 57112-05-22" ]	748,089
740,375	בבית המשפט העליון בר"ם 4403/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון המבקשת: מדינת ישראל – משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיבים: 1. KIBRENT MUKUNEH KASSA 2. בירהנו מולונך 3. גטצ'ו מולונך בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ירושלים מיום 23.5.2022 בעמ"ן 41280-03-22 שניתן על-ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקשת: עו"ד יצחק ברט בשם המשיבים: עו"ד יצחק הוס פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 23.5.2022 (עמ"ן 41280-03-22, השופט א' רון ). פסק הדין דן בערעור על החלטתו של בית הדין לעררים הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים ) מיום 20.12.2021 (ערר (י-ם) 2848-21, הדיין א' נעם ). 2. המשיב 1 (להלן: המשיב ), יליד 1950, הוא אזרח אתיופיה, ועל פי הנטען אביהם של משיבים 3-2. כבר עתה יצוין כי המשיב 2, יליד 1987, הוא תושב ישראל, כי המשיב 3, יליד 1993, הוא אזרח ישראלי, וכי שניהם סיימו שירות סדיר בצה"ל. על פי הנטען, השניים עלו לישראל בשנת 2002 יחד עם אמם, אף היא אזרחית ישראלית. 3. ביום 8.10.2015 נכנס המשיב נכנס לישראל לראשונה מכוח אשרת תייר מסוג ב/2 שניתנה לו לתקופה של שלושה חודשים. החל מחודש ינואר 2016, עם פקיעת אשרת התייר האמורה, שוהה המשיב בישראל ללא רישיון ישיבה תקף. 4. מבלי להידרש לפירוט שאינו נצרך להליך שבפני, אציין בתמצית כי בשנת 2017 פנה המשיב למבקשת, רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: רשות האוכלוסין ), בבקשה לקבלת מעמד במסגרת הליך של איחוד משפחות. זאת, על בסיס הטענה שהוא נשוי לאמם של המשיבים 3-2. בקשתו זו נדחתה ביום 8.6.2017, בין היתר, לאחר שנמצא כי תעודת הנישואים שהציג המשיב אינה תואמת את הצהרות האם במסגרת עלייתה ארצה. 5. בהמשך לכך, ביום 27.7.2020 הגישו המשיבים בקשה חדשה למתן רישיון מסוג א/5 למשיב, זו הפעם בהתאם לנוהל מס' 5.2.0036 של רשות האוכלוסין שכותרתו "נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים" (להלן: נוהל הורי חיילים ). בעיקרו של דבר, בבקשה נטען כי המשיבים 3-2 סיימו שירות סדיר בצה"ל ואף ממשיכים בשירות צבאי במילואים וכי בנסיבות אלו יש מקום להיעתר לבקשת המשיב לקבלת מעמד בישראל. זוהי הבקשה העומדת בבסיס ההליך דנן. 6. ביום 2.9.2020 התקבלה החלטתה של רשות האוכלוסין לפיה על המשיבים להמציא את כל התעודות הציבוריות המקוריות והמאומתות הנדרשות בהתאם להוראות הנוהל, וכי ככל שלא יוגשו לה מסמכים אלה תוך 45 ימים הטיפול בבקשה ייסגר (להלן: ההחלטה ). 7. בהמשך להחלטה האמורה, ומשלא הוגשו המסמכים הדרושים, הטיפול בבקשה נסגר. יצוין בהקשר זה כי בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לטעם לאי המצאת המסמכים. לטענת רשות האוכלוסין מאז מתן ההחלטה ועד למועד הגשת התגובה המשיבים נמנעו מהגשת המסמכים הנדרשים, מבלי שהוצג טעם לדבר. מנגד, המשיבים טוענים כי נדרש זמן לאתר את המסמכים, וכי הם ניסו להגיש את המסמכים מספר פעמים, ללא הצלחה. 8. ביום 22.7.2021 הגישו המשיבים ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים. בית הדין לעררים דחה את הערר על הסף בקבעו שזה הוגש בשיהוי, בשים לב למועד מתן ההחלטה, ואף בחוסר ניקיון כפיים שהתבטא בשהייתו הממושכת שלא כדין של המשיב בישראל. בהחלטתו הוסיף וציין בית הדין לעררים, בין היתר, כי לא מצא פגם בדרישת רשות האוכלוסין לקבלת מסמכים מאומתים ומקוריים. לבסוף, נקבע כי המשיב יצא מישראל בתוך 30 ימים מיום מתן החלטתו וכי המשיבים יישאו בהוצאות רשות האוכלוסין בסך 30,000 שקלים. להשלמת התמונה יצוין כי בקשה שהגישו המשיבים לבית הדין לעררים לביטול ההחלטה ולעיכוב ביצועה נדחתה ביום 8.3.2022. 9. ביום 20.3.2022 הגישו המשיבים ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי, ולצדו בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת בית הדין לעררים. בהמשך לכך, ביום 21.3.2022 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ביניים ארעי לעיכוב ביצועה של ההחלטה האמורה. 10. ביום 23.5.2022 נערך דיון בערעור בפני בית המשפט המחוזי, ובסופו ניתן פסק דינו שעליו נסבה הבקשה שבפני. בפסק דינו, עמד בית המשפט המחוזי על כך שבהתנהלותו של המשיב נפלו ליקויים שונים. לצד זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי קיימת היתכנות שהמשיב הוא אכן אביהם של משיבים 3-2 אשר שירתו כאמור בצה"ל, הגם שהבהיר כי ישנה אי-בהירות ביחס למצב העובדתי בעניין זה. בנסיבות אלו, בשים לב לרגישות המתבקשת ולנוכח הבהרת בא-כוח המשיבים כי יש בידם עתה את המסמכים הדרושים, קבע בית המשפט המחוזי כי על אף הליקויים האמורים יש לאפשר למשיב להגיש בקשה סדורה עם מלוא המידע הנדרש. בהתאם לכך, במישור האופרטיבי, בית המשפט המחוזי הורה כי החלטתו של בית הדין לעררים תושהה, וכי בשלב זה יינתן למשיב מעמד ארעי בישראל מסוג א/5, אשר יעמוד בתוקף עד חלוף 45 ימים מהחלטה עדכנית בעניינו, ובלבד שבקשתו תוגש תוך 30 ימים. בקשת רשות הערעור והתשובה לה 11. בקשת רשות הערעור שבפני נסבה בעיקרה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ככל שזה הורה על מתן מעמד ארעי למשיב מסוג א/5. לשיטת רשות האוכלוסין, בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבים, ובנסיבות אלו הוא שגה בכך שהעניק למשיב, ללא כל הנמקה, סעד ביניים הזהה לסעד שהתבקש בערעור עצמו – רישיון ישיבה ארעי בישראל מסוג א/5. לטעות זו, כך נטען, השלכות משפטיות רחבות מעבר לעניינם של הצדדים, בהתחשב בכך שמדובר בסעד החורג באופן קיצוני מן הסעדים הזמניים הניתנים בשגרה בנסיבות דומות. בבקשה הודגש כי למעט אשרת התייר שניתנה למשיב, הוא מעולם לא החזיק באשרה או ברישיון כלשהו לישיבה בישראל. בהקשר זה אף הובהר כי הלכה למעשה, מתן רישיון מסוג א/5 מקנה למשיב, שנשאר בישראל באופן לא חוקי, זכויות נלוות רבות, תוך החלפת שיקול דעתה של רשות האוכלוסין בשיקול דעתו של בית המשפט. לבסוף, רשות האוכלוסין ציינה כי לשיטתה הבקשה מוגשת "למען הזהירות בלבד", לאחר שבפועל לא הוגשה במועד בקשה מתאימה על-ידי המשיבים, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 12. בו ביום שהוגשה בקשת רשות הערעור הוריתי למשיבים להגיש את תשובתם לה. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי ולפיו יעוכב פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה אחרת, זאת בכפוף לכך שלא יינקטו צעדי אכיפה כנגד המשיב. 13. ביום 7.7.2022 הגישו המשיבים את תשובתם, ובמסגרתה נטען כי דין הבקשה להידחות. לטענת המשיבים, בניגוד לנטען על ידי המבקשת, לא נמצא בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אזכור לדחיית ערעורם. לשיטתם, בחירתו של בית המשפט המחוזי להעניק למשיב רישיון ישיבה מסוג א/5 אינה טעות, והיא התבססה על מכלול נסיבות העניין, בשים לב להיותו של המשיב אדם מבוגר, אב לשני חיילים. עוד נטען כי מאז מתן פסק דינו של בית משפט המחוזי, המשיבים פנו לרשות האוכלוסין לצורך קביעת תור להגשת המסמכים הדרושים וכי זה נקבע רק ליום 27.6.2022. בהמשך לכך, המשיבים טוענים כי עם התייצבותם במשרדיה של רשות האוכלוסין הובהר להם כי לא יוכלו לצרף את המסמכים לבקשתם הקודמת וכי עליהם להגיש עתה בקשה חדשה. בהקשר זה אף נטען כי הובהר למשיבים כי בהתאם לנוהל הורי חיילים העדכני בקשה חדשה שכזו צפויה להידחות. 14. בהחלטתי מיום 11.7.2022 הוריתי על הגשת תשובה לתגובת המשיבים, שבה תתייחס רשות האוכלוסין לטענות המשיבים בדבר הטיפול בבקשתם. בתשובתה מטעימה רשות האוכלוסין כי בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי היה על המשיבים להגיש בקשה חדשה הכוללת את מלוא המסמכים הנדרשים. רשות האוכלוסין מוסיפה כי עניין זה הוסבר למשיבים עם הגעתם למשרדיה וחרף זאת אלו בחרו שלא להגיש בקשה חדשה, תוך עמידה על דרישתם לצירוף המסמכים לבקשתם המקורית. דיון והכרעה 15. לאחר עיון בבקשה על נספחיה וכן בתשובות שהוגשו, החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (החלה בהליכים מינהליים מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000), ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. זאת, בהתחשב בכך שהסעד הזמני שניתן במקרה זה היה אכן בעל אופי חריג, שאינו מתיישב עם מהותו כסעד שאמור לחול בתקופת ביניים בלבד. על כן, המבקשת, רשות האוכלוסין, תכונה להלן: המערערת . בהמשך לכך, לאחר ששקלנו את הדברים לגופם, הגענו לכלל דעה כי יש אף לקבל את הערעור לגופו, באופן חלקי, כמפורט להלן. 16. כמתואר לעיל, הסעד שעליו הורה בית משפט המחוזי – מתן רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 – ניתן לכאורה כסעד זמני עד לאחר הגשתם של המסמכים הדרושים וקבלת החלטה חדשה מצד המערערת. אולם, אין מדובר בסעד זמני שהיה מקום לתתו. 17. במקרה שבפנינו, המערערת שהיא הרשות המוסמכת להעניק אשרות ורישיונות שהייה טרם דנה בבקשתו של המשיב לגופה מאחר וזו לא הוגשה בצירוף המסמכים המאומתים כנדרש על פי נוהל הורי חיילים. בהתאם לכך, ולאחר שפג תוקפה של אשרת התייר שניתנה לו, המשיב כלל לא החזיק ברישיון ישיבה בישראל מכל סוג שהוא. במובן זה, לא ניתן לראות בסעד שעליו הורה בית המשפט המחוזי סעד שכוון לשימור המצב הקיים, כי אם צו עשה. כל זאת, מבלי שניתנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נימוקים שיש בהם להצדיק מתן סעד מסוג זה, השמור למקרים חריגים בלבד. ויודגש, המשיבים עצמם ביקשו בערעורם כי בית המשפט המחוזי יורה על ביטולה של החלטתו של בית הדין לעררים, וכן על כך שהמערערת תוסיף ותדון בבקשת המשיב לקבלת אזרחות או תושבות קבע בישראל, כך שבשלב ראשון יוענק לו היתר שהייה מסוג א/5. על כן, אין מקום כבר בשלב זה להעניק למשיב רישיון לישיבת ארעי, על כל הזכויות הנלוות לו, כסעד זמני, כאשר המשיבים עצמם ביקשו כי המערערת תדון בעניין. מעבר לכך, אין מקום ברגיל למתן סעד זמני ששקול מבחינת תוכנו לסעד העיקרי (ראו והשוו: בר"ם 6918/06 וינברג נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (25.9.2006); בר"ם 3860/15 פלוני נ' נציבות שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (10.9.2015); בר"ם 156/20 פלוני נ' שר הפנים (18.3.2020); רע"א 4091/22 אפרודיטה יבוא ויצוא בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (18.7.2022)). 18. ויובהר, ככל שסבר בית המשפט המחוזי כי נסיבות העניין הצדיקו מתן סעד זמני, ועל פני הדברים אכן היה בדבר היגיון רב, היה באפשרותו להורות כי המשיב לא יורחק מישראל עד להכרעת המערערת בבקשתו, ולאחר שתחלוף תקופת ההתארגנות המתאימה. זאת באופן שלא היה כרוך בקשיים האמורים לעיל. 19. לצד האמור, במכלול נסיבות העניין, ובין היתר בשים לב למחלוקות שצפו ועלו בשלב דיוני זה ביחס לבחינת בקשתו של המשיב ולמשמעות קביעותיו האופרטיביות של בית המשפט המחוזי, יש להעניק למשיב שהות נוספת בת 30 ימים לצורך הגשתם של המסמכים המאומתים הדרושים לבחינת בקשתו. בנקודה זו, ולשם מניעת מחלוקות נוספות בעניין זה, נבקש להבהיר כי ככל שיגיש המשיב את המסמכים הדרושים במועד כאמור, אלו ייבחנו כחלק מבקשתו המקורית שביחס אליה ניתנה מלכתחילה הדרישה להוספת מסמכים. כמו כן, וככל שיוגשו המסמכים כאמור, לא יינקטו צעדי אכיפה כנגד המשיב עד לחלוף 30 ימים ממתן ההחלטה בבקשתו. 20. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל. בהתחשב בהיבטים שפורטו בהתנהלותם של כלל הצדדים, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22044030_A05.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4091/22" ]	748,096
736,530	בבית המשפט העליון בג"ץ 4405/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: חליל חסו אבו חסין נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. הפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, לפי אילוצי יומן בית המשפט. 2. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד 24 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044050_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4405/22" ]	748,098
737,380	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4405/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותר: חליל חסו אבו חסין נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. הפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה, בהסכמה, למחיקת העתירה ולביטול הדיון הקבוע ליום 11.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין עניינה של העתירה, בצו מעצר מינהלי שהוצא נגד העותר. תוקפו עתיד להסתיים ביום 1.8.2022. העותר ביקש לבטל את צו המעצר, ולחלופין, לקצרו. בנוסף, ביקש העותר לחשוף את החומר החסוי שהיה הבסיס להוצאת הצו. בהודעה משותפת הודיעו באי כוח הצדדים, כי לפי הנמסר מאת גורמי הביטחון, עם פקיעת צו המעצר המינהלי הנוכחי, לא יוארך מעצרו המינהלי של העותר הארכה נוספת, אלא אם יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה ממנו; או אף אם לא יתקבל מידע חדש בעניינו של העותר – אם יחול שינוי בנסיבות, באופן שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו . נוכח דברים אלו, מבקש העותר למחוק את העתירה. כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת אפוא בזאת. הדיון הקבוע ליום 11.7.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044050_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4405/22" ]	748,099
737,138	בבית המשפט העליון עע"מ 4406/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: שבתאי שביט נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל-רשות המסים בישראל צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערער יגיש את סיכום טענותיו עד יום 21.9.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 3. המשיבה תגיש את סיכום טענותיה עד ליום 21.11.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 4. המערער יגיש סיכומי תשובה, אם הוא חפץ בכך, עד ליום 21.12.2022 בהיקף של עד 2 עמודים. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 17.5.2023 שעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044060_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4406/22" ]	748,100
742,290	בבית המשפט העליון עע"מ 4406/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: שבתאי שביט נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל-רשות המסים בישראל בקשה להרחבת היקף סיכומי טענות מיום 8.9.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם, סיכומי טענות המערער בערעור יוגשו באורך של עד 13 עמודים. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044060_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4406/22" ]	748,101
736,531	בבית המשפט העליון בג"ץ 4407/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: נאדר מוחמד גובראן נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, לפי אילוצי יומן בית המשפט. 2. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד 24 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044070_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4407/22" ]	748,102
738,002	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4407/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: נאדר מוחמד גובראן נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז התשפ"ב (14.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יונתן יוסף סיטון; עו"ד קובי עבדי פסק-דין 1. העותר, יליד 1977, תושב בית לחם, הורשע בעברו במספר עבירות ביטחוניות וכן שהה בעבר במעצרים מנהליים לאחר שנמצא כי הוא מסכן את ביטחון האזור. העותר נעצר ביום 6.4.2021 ונחקר בחשד לחברות ופעילות בארגון החמאס ותכנון לפגיעה בביטחון האזור ובפעילות צה"ל, וביום 8.4.2021 הוצא כנגדו צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו מיום 8.4.2021 ועד ליום 5.10.2021 (להלן: צו המעצר הראשון ). עתירה שהגיש העותר לבית משפט זה כנגד צו המעצר הראשון, נדחתה בפסק דין מיום 30.9.2021 (בג"ץ 6195/21). ביום 5.10.2021 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 5.10.2021 ועד ליום 4.4.2022 (להלן: צו המעצר השני ). לקראת תום המעצר ולאחר שמצא כי עדייו עולה מסוכנות מהעותר, הורה המפקד הצבאי ביום 27.3.2022 על הארכת מעצרו המינהלי של העותר מיום 4.4.2022 עד ליום 3.10.2022 (להלן: צו המעצר הנוכחי ). בהחלטתו מיום 4.4.2022, הורה בית המשפט הצבאי על קיצור צו המעצר הנוכחי כך שיסתיים ביום 4.8.2022. על החלטה זו ערערה התביעה הצבאית לבית המשפט הצבאי לערעורים, שהבהיר בהחלטתו מיום 9.5.2022 כי המדובר בקיצור לא מהותי. על כך נסבה העתירה שלפנינו. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס בכיר, בעל קשרים לפעילי חמאס, החשוד במעורבות בפעילות צבאית המסכנת את ביטחון האזור". לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. 3. רשמנו לפנינו הצהרת המשיבים כי בדעתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים נוספים, וכי ככל שלא יתקבל מידע בטחוני שלילי חדש לגבי העותר ולא ישתנו הנסיבות, אין בדעתם להאריך את הצו המנהלי מעבר לכך. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044070_E02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4407/22", "בג\"ץ 6195/21" ]	748,103
736,494	בבית המשפט העליון בג"ץ 4408/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פיאד מחמוד שבאנה נ ג ד המשיב: ראש צוות חוקרים בשירות ביטחון כללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תועבר לדיון לפני הרכב. הדיון יתקיים מחר, 30.6.2022, בשעה 9:00. המשיב יגיש תגובה מקדמית לעתירה עד היום, בשעה 18:00. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044080_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4408/22" ]	748,104
736,614	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4408/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר העותר: פיאד מחמוד שבאנה נ ג ד המשיב: ראש צוות חוקרים בשירות ביטחון כללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיב: עו"ד מוריה פרימן פסק-דין בגמר הדיון, בעקבות הערותינו (לאחר שעיינו בחומר סודי ושמענו הסברים במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות), הודיע ב"כ העותר כי איננו עומד עוד על עתירתו. העתירה נדחית בזאת. ניתן היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22044080_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4408/22" ]	748,105
736,758	בבית המשפט העליון בש"א 4409/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. הילה גורביץ שינפלד 2. שלמה עובדיה נ ג ד המשיבים: 1. שאול דיטל 2. ש. דיטל בע"מ בקשה לקביעת מקום שיפוט מיום 29.6.2022 בשם המבקשים: עו"ד גרא פולגר החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקביעת מקום השיפוט בת"א (שלום נצ') 21814-06-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בנצרת. המבקשת 1, שהיא התובעת 1 בהליך, מכהנת כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. המבקשים סבורים כי יש להותיר את ההליך בבית משפט השלום בנצרת, שכן הדבר יבטיח שמירה על מראית פני הצדק וזאת מבלי להכביד באופן משמעותי על הצדדים והעדים שצפויים להעיד בהליך, אשר מתגוררים בעיר חיפה. 2. בנסיבות אלו, יודיעו המשיבים עד ליום 24.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22044090_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4409/22" ]	748,106
740,154	בבית המשפט העליון בש"א 4409/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. הילה גורביץ שינפלד 2. שלמה עובדיה נ ג ד המשיבים: 1. שאול דיטל 2. ש. דיטל בע"מ בקשה לקביעת מקום שיפוט מיום 29.6.2022; תגובת המשיבים מיום 24.7.2022 בשם המבקשים: עו"ד גרא פולגר בשם המשיבים: עו"ד שירן וקנין החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקביעת מקום השיפוט בת"א (שלום נצ') 21814-06-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בנצרת. המבקשת 1, שהיא התובעת 1 בהליך, מכהנת כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. המבקשים סבורים כי יש להותיר את ההליך בבית משפט השלום בנצרת, שכן הדבר יבטיח שמירה על מראית פני הצדק וזאת מבלי להכביד באופן משמעותי על הצדדים והעדים שצפויים להעיד בהליך, אשר מתגוררים בעיר חיפה. בנסיבות אלו, התבקשו המשיבים להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט אחר, ואם התשובה לכך חיובית לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. 2. המשיבים הודיעו כי הם מתנגדים לבירור ההליך בבית משפט השלום בנצרת מאחר שלטענתם הוא "משויך לאותו מחוז של ביהמ"ש בו המבקשת מכהנת", ומן הראוי שההליך יתנהל במחוז שיפוט שונה מזה שבו המבקשת מכהנת כשופטת. על כן, מבקשים המשיבים להעביר את הדיון בהליך למחוז ירושלים או למחוז תל אביב. 3. בשים לב לכך שבית משפט השלום בנצרת משויך למחוז שיפוט צפון , ולא למחוז חיפה שבו מכהנת המבקשת 1 – אני מורה כי הדיון בת"א (שלום נצ') 21814-06-22 יוסיף להתברר בבית משפט השלום בנצרת. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22044090_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4409/22" ]	748,107
736,965	בבית המשפט העליון עע"מ 4410/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ועדה מקומית לתכנון ולבניה בית שמש נ ג ד המשיבות: 1. ב.ב.ע השקעות וייזום בע"מ 2. רשות מקרקעי ישראל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 18.1.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. התשובות תוגשנה תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 6 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, תודענה על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044100_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4410/22" ]	748,108
737,430	בבית המשפט העליון עע"מ 4410/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ועדה מקומית לתכנון ולבניה בית שמש נ ג ד המשיבות: 1. ב.ב.ע השקעות וייזום בע"מ 2. רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 7.7.2022 לסילוק ערעור על הסף מטעם המשיבה 1 החלטה המערערת רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 28.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044100_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4410/22" ]	748,109
739,705	בבית המשפט העליון עע"מ 4410/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ועדה מקומית לתכנון ולבניה בית שמש נ ג ד המשיבות: 1. ב.ב.ע השקעות וייזום בע"מ 2. רשות מקרקעי ישראל בקשה לסילוק הערעור על הסף מטעם המשיבה 1 מיום 7.7.2022; תשובת המערערת מיום 28.7.2022 החלטה הערעור דנן נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בזק רפפורט ) בעת"מ 17649-07-21 מיום 2.5.2022, בגדרו התקבלה עתירת המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) נגד החלטת המערערת שלא להקצות לה שני מגרשים בתכנית בעניין עיר מס' בש/153 (להלן: התכנית ). בפסק הדין נקבע כי התכנית היא בת תוקף וכי על המערערת להתקשר בהסכם הקצאה עם המשיבה. המערערת הגישה את הערעור ביום 29.6.2022, וביום 7.7.2022 הגישה המשיבה בקשה לסילוק הערעור על הסף. בבקשה נטען כי המערערת איחרה בהגשת הערעור, אותו היה עליה להגיש בחלוף 45 ימים ממועד מתן פסק הדין, וכי משום כך יש לסלק את ערעורה על הסף. בתשובת המערערת נטען כי פסק הדין הומצא לה רק ביום 14.5.2022 באמצעות פקס, ובהתחשב בימי השביתה של עובדי בית המשפט והוראות הדין בנדון, ערעורה הוגש במועדו. לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הסילוק להידחות. מעיון ב"נט המשפט" עולה כי פסק הדין הומצא לבא-כוח המערערת ביום 14.5.2022 באמצעות פקס. המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הוא 45 ימים, כאמור בתקנה 33 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (בנוסחן טרם התיקון שנכנס לתוקפו ביום 12.7.2022). בהתאם לכך, ובהתחשב בימי השביתה של עובדי בתי המשפט מיום 25.5.2022 עד ליום 30.5.2022, אשר אינם באים במניין הימים (ראו: תקנה 5 לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981; י"פ התשפ"ב 10573 בעמ' 8962), היה על המערערת להגיש את ערעורה עד ליום 4.7.2022. הערעור עצמו הוגש ביום 29.6.2022 (ולא ביום 3.7.2022 כפי שנטען בבקשה לסילוק על הסף), ומשכך הוגש במועדו. בשולי הדברים אציין כי מעיון ב"נט המשפט" עולה עוד כי פסק הדין "נמשך בממשק" ביום 3.5.2022 על-ידי בא-כוח המערערת, ואולם מאחר שלא הועלתה טענה בנדון על-ידי המשיבה, וממילא לא ניתנה למערערת הזדמנות להתייחס אליה, לא ראיתי לדון בה. במצב דברים זה, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. המשיבה תישא בהוצאות המערערת בסך של 1,500 ש"ח. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044100_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4410/22" ]	748,110
736,907	בבית המשפט העליון בש"פ 4415/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פאדי אבו לאפי בקשה ראשונה להארכת מעצר, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 , ת"פ 25251-10-21 בבית משפט השלום בבאר שבע – הוגשה הודעה מטעם המבקשת בשם המבקשת: עו"ד עודד ציון החלטה כמבוקש. אני מורה על מחיקת הבקשה. למען הסר ספק, הדיון הקבוע ליום 5.7.2022 – בטל. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044150_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ת\"פ 25251-10-21" ]	748,115
736,713	בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשת המערער מיום 29.6.2022 להגשת ראיות חדשות החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת בד בבד עם הגשת תשובתו לערעור (אולם במסמך נפרד), ככל שיוחלט על הגשת תשובה, או בצירוף לסיכומים, ככל שיוחלט על הגשת סיכומים. הבקשה תועבר להכרעתו של ההרכב שידון בתיק, וזאת כמקובל בסמוך לפני מועד הדיון. המזכירות מתבקשת לתייק בתיקי השופטים את הבקשה שבכותרת, התשובה לה והחלטתי זו. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22044170_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4417/22" ]	748,117
738,828	בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן) בת"א 15632-09-19 ות"א 29497-08-20 מיום 31.3.2022 בשם המערער: עו"ד קריסטין לפאג יאן החלטה תגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע תוגש עד ליום 8.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044170_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4417/22" ]	748,118
740,500	בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשה לעיכוב ביצוע החלטה המשיב לא הגיש תשובה לבקשה חרף החלטתי מיום 25.7.2022 המורה לו לעשות כן. לפנים משורת הדין ניתנת למשיב האפשרות להגיש תשובה עד ליום 21.8.2022. לאחר מועד זה תינתן החלטה בבקשה. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044170_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4417/22" ]	748,119
741,197	ת בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן) מיום 31.3.2022 בת"א 15632-09-19 ות"א 29497-08-20 בשם המבקש: עו"ד קריסטין לפאג'יאן החלטה לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן ) מיום 31.3.2022 בת"א 15632-09-19 ות"א 29497-08-20. 1. בקליפת האגוז, במוקד הסכסוך בין הצדדים זכויות במקרקעין המצויים בעיר טמרה (להלן: הזכויות ו- המקרקעין ). הזכויות רשומות בפנקס הזכויות על שמו של המבקש, אולם רשומה עליהן הערת אזהרה לטובת המשיב בגין התחייבות לעשות עסקה. ביום 8.9.2019 הגיש המבקש תביעה נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בה טען כי הערת האזהרה נרשמה בהתבסס על הסכם שעליו מעולם לא חתם (להלן: ההסכם ). הוא טען כי זכויותיו במקרקעין נגזלו ממנו באמצעות זיוף חתימתו ועל כן ביקש כי בית המשפט יורה על ביטול רישום ההערה. ביום 13.8.2020 הגיש המשיב תביעה מצדו נגד המבקש, בה טען כי המבקש מכר לו את זכויותיו במקרקעין במסגרת ההסכם ועל כן ביקש כי בית המשפט יורה כי הוא בעליהם. 2. ביום 31.3.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט שדן במאוחד בשתי התביעות. בית המשפט דחה את תביעת המבקש וקיבל את תביעת המשיב בקבעו כי המבקש אכן חתם על ההסכם ועל בקשה לרישום הערת האזהרה לטובת המשיב, ומשכך יש לאכוף את ההסכם. 3. המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור עליו לבית משפט זה, ובצדו את הבקשה שלפנַי לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, בין היתר בשים לב לבקשתו להגשת ראיות חדשות בערעור אשר יש בהן כדי להוכיח כי מעולם לא חתם על ההסכם. עוד נטען כי ביצוע פסק הדין יסב לו נזקים חמורים. המבקש הוא אדם מבוגר שאינו בקו הבריאות, אשר קיבל את זכויותיו במקרקעין בירושה לפני שנים רבות. הוא השקיע רבות בבניית המבנה הניצב על המקרקעין. מעבר לקושי הרגשי הכרוך בהעברת הזכויות במקרקעין למשיב, הדבר עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך, שכן קיים חשש שהמשיב יפעל למכירתם והערעור יהפוך לתיאורטי בלבד. מנגד, למשיב לא ייגרם כל נזק כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין. 4. המשיב מצדו סבור כי דין הבקשה להידחות. לטענתו, סיכויי הערעור אפסיים שעה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס בין היתר על ממצאי עובדה וקביעות מהימנות שבהם אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. כמו כן, לא הוכח שעלול להיגרם למבקש נזק כלשהו. כלל טענותיו של המבקש בהקשר זה נטענו בעלמא, ללא כל בסיס, ומבלי שנתמכו בתצהיר. מנגד, למשיב נגרמו נזקים אדירים כתוצאה מהתנהלותו של המבקש המסרבל את ההליכים שבין הצדדים בחוסר תום לב מובהק ובניגוד לדין. בשולי תשובתו הוסיף המשיב כי נוכח החשש שהביע המערער בקשר למכירת המקרקעין על ידי המשיב לצדדים שלישיים, ניתן להסתפק בשלב זה בהתחייבותו שלא למכור את המקרקעין או לחלופין ברישום הערת אזהרה מתאימה. 5. לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיב הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. 6. כלל הוא שאין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו, וכי בעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות זכייתו מבלי להמתין להכרעה בערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2114/22 ג'מל נ' רן פינגרר כונס הנכסים לנכס הפש"ר אריה לנדאו , פסקה 6 (4.5.2022); ע"א 3269/22 כהן נ' כונס הנכסים , פסקה 6 (13.6.2022)). על מנת לסטות מכלל זה, על המבקש את עיכוב הביצוע להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 8965/21 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 4 (2.1.2022); ע"א 4427/22 המאגר הישראלי לביטוחי רכב – הפול נ' פלוני , פסקה 5 (10.8.2022)). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אם כי למאזן הנוחות נתון מעמד בכורה (ע"א 1851/21 יצחקי נ' פלונית , פסקה 13 (21.7.2021); ע"א 2024/22 כהן נ' עו"ד יגאל ספרבר המנהל המיוחד לנכסי המערערים , פסקה 3 (26.6.2022)). 7. בענייננו, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושתת בעיקרו על ממצאי עובדה ומהימנות, המבוססים על התרשמותו מעדי הצדדים ועל חוות דעת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים, לפיה החתימה על ההסכם ועל הבקשה לרישום הערת האזהרה היא חתימתו של המבקש. בשים לב להיקף ההתערבות המצומצם של ערכאת הערעור בממצאים אלו (ע"א 4571/22 חביב נ' חביב , פסקה 17 (19.7.2022); ע"א 8880/13 וינשל נ' מדינת ישראל משרד הביטחון , פסקה 49 (30.8.2016)), על פניו המשוכה הניצבת לפני המבקש היא משמעותית. לכך מצטרפת העובדה שטענת המבקש כי סיכויי ערעורו גבוהים נשענת על ראיות חדשות שברצונו להגיש במסגרת הערעור, אך כידוע גם בעניין זה ניצבת לפניו משוכה לא פשוטה (ראו למשל: ע"א 6435/21 ברזילי נ' עיריית חדרה , פסקה 37 (1.8.2022); ע"א 4431/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 21 (3.10.2019)). 8. בכל הנוגע למאזן הנוחות, ראשית ייאמר כי טענות המבקש בהקשר זה לא נתמכו בתצהיר כדבעי. אמנם צורף לבקשה לעיכוב ביצוע תצהיר מטעם המבקש, אולם אין בו כל הצהרה בדבר אמיתות העובדות הכלולות בבקשה. מכל מקום, בהינתן שמהבקשה עולה כי המבנה המצוי במקרקעין מהווה אך מחסן חקלאי המשמש לכל היותר את בני משפחתו של המבקש שלא למגוריהם הקבועים, יש רק לוודא כי לא תתאפשר מכירת הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 3101/22 ‏ בטיטו נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ , פסקה 7 (16.6.2022); ע"א 3919/22 עיזבון המנוח עבד (עיד) מוחסן סעאידה ז"ל נ' עזבון המנוח עואד מוחסן כחילי סאעידה ז"ל , פסקאות 14-13 (8.8.2022)). המשיב בהגינותו לא חלק על חשש זה ואף ציין הוא נכון ליתן את התחייבותו שלא למכור את הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים. 9. בנסיבות האמורות, סבורני כי בשקלול הכולל של הנסיבות אין מקום לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אולם זאת בכפוף למתן צו איסור דיספוזיציה המונע את העברת הזכויות לצדדים שלישיים עד להכרעה בערעור. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044170_N04.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4417/22", "ע\"א 2114/22", "ע\"א 3269/22", "ע\"א 8965/21", "ע\"א 4427/22", "ע\"א 1851/21", "ע\"א 2024/22", "ע\"א 4571/22", "ע\"א 8880/13", "ע\"א 6435/21", "ע\"א 4431/17", "ע\"א 3101/22", "ע\"א 3919/22" ]	748,120
742,142	בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 14.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044170_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4417/22" ]	748,121
736,548	בבית המשפט העליון ע"פ 4418/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 13057-10-20 מיום 15.5.2022 שניתן על-ידי כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן בשם המבקשת: עו"ד חלי גראו גלבוע; עו"ד אוסאמה חלבי בשם המשיבה: עו"ד אופיר טישלר החלטה בהסכמת בא-כוח המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקשת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 13057-10-20 ( השופטת ר' פרידמן-פלדמן ) מיום 15.5.2022, עד להכרעה בערעור. למען הסר ספק, הדיון הקבוע ליום 30.6.2022 – בטל. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044180_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4418/22" ]	748,122
736,878	בבית המשפט העליון ע"פ 4418/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044180_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4418/22" ]	748,123
741,348	בבית המשפט העליון ע"פ 4418/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת המערערת מיום 24.8.2022 להקדמת מועד הדיון החלטה בשים לב לאמור בבקשה, ומבלי שנעלמה מעיניי התנגדות המשיבה, התיק יועבר ליומן בית המשפט לבדיקה האם ישנם מועדים פנויים לשם הקדמת הדיון. ניתנה היום, ‏כ"ט באב התשפ"ב (‏26.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22044180_T03.docx קא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4418/22" ]	748,124
736,650	בבית המשפט העליון בג"ץ 4419/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. בנימין לגזיאל 2. לאה נח 3. פדהצור לגזיאל 4. גבריאל לגזיאל נ ג ד המשיבים: 1. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 2. נת"ע- נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ 3. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד משה י' קמר החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 29.8.2022. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044190_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4419/22" ]	748,125
741,101	בבית המשפט העליון בג"ץ 4419/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. בנימין לגזיאל 2. לאה נח 3. פדהצור לגזיאל 4. גבריאל לגזיאל נ ג ד המשיבות: 1. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 2. נת"ע- נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ 3. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק בקשה מטעם המשיבה 2 למתן ארכה להגשת תגובה בשם המשיבה 2: עו"ד דוד כחלון, עו"ד ברוך סמורזיק החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 1.1.2023. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044190_X02.docx עכ ב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4419/22" ]	748,126
736,534	בבית המשפט העליון ע"פ 4420/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: ענת ויצמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק עפג 026004-06-22 שניתנה ביום 27.06.2022 על ידי כבוד השופט ג' צפריר בשם המערערת: עו"ד ראובן מלאך, עו"ד אלעד בלעיש החלטה הערעור נקבע לדיון ליום 5.7.2022 בשעה 09:30. תגובת המשיבה תוגש עד ליום 3.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044200_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4420/22" ]	748,127
736,577	בבית המשפט העליון ע"פ 4420/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: ענת ויצמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הוגשה בקשת הבהרה מטעם המערערת בשם המערערת: עו"ד ראובן מלאך, עו"ד אלעד בלעיש החלטה לא ראיתי להורות על עיכוב ביצוע פסילת הרישיון עד למועד הדיון. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044200_X02.docx עכב; מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4420/22" ]	748,128
736,974	בבית המשפט העליון ע"פ 4420/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: ענת ויצמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק עפ"ת 26004-06-22 שניתנה ביום 27.6.2022 על ידי כב' השופט ג' צפריר; בקשה לעיכוב ביצוע תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשפ"ב (05.07.22) בשם המערערת: עו"ד ראובן מלאך, עו"ד אלעד בלעיש בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון החלטה שמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים והערתי את הערותיי. באי כוחה של המערערת, לאחר שנועצו עם מרשתם, הודיעו כי הם אינם עומדים על ערעורם. משכך, הערעור נדחה. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044200_X04.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4420/22", "עפ\"ת 26004-06-22" ]	748,129
736,955	בבית המשפט העליון ע"פ 4423/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 10.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044230_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4423/22" ]	748,134
742,887	בבית המשפט העליון ע"פ 4423/22 - ה' לפני: כבוד השופט י' אלרון המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה מוסכמת להקדמת שעת הדיון בשם המערער: עו"ד נטלי אוטן בשם המשיבה 1: עו"ד הילה גורני החלטה כמבוקש וכמוסכם. הדיון בעניינו של המערער יוקדם לשעה 9:00 ויישמע הראשון. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044230_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4423/22" ]	748,135
736,535	בבית המשפט העליון בג"ץ 4424/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. המועצה הכפרית "רנטיס"- הרשות הפלסטינית 2. מוחמד מחמוד עבד בלוט, ראש המועצה הכפרית "רנטיס" נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד סאיד קאסם החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044240_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4424/22" ]	748,136
736,582	בבית המשפט העליון בג"ץ 4424/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. המועצה הכפרית "רנטיס"- הרשות הפלסטינית 2. מוחמד מחמוד עבד בלוט, ראש המועצה הכפרית "רנטיס" נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי בקשה למתן צו ארעי בשם העותרים: עו"ד סאיד קאסם החלטה 1. בשלב זה, משטרם הוגשה תגובת המשיבים, איני רואה מקום למתן צו ארעי. 2. חזקה על המשיבים, כי הם מודעים לקיומה של העתירה ופועלים בהתאם. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044240_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4424/22" ]	748,137
736,536	בבית המשפט העליון בג"ץ 4425/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל הגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044250_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4425/22" ]	748,138
736,578	בבית המשפט העליון בג"ץ 4425/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל הגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי בקשה למתן צו ארעי בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם החלטה 1. בשלב זה, משטרם הוגשה תגובת המשיבים, איני רואה מקום למתן צו ארעי. 2. חזקה על המשיבים, כי הם מודעים לקיומה של העתירה ופועלים בהתאם. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044250_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4425/22" ]	748,139
739,954	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4425/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ : העתירה שלפנינו מכוונת כלפי הוראת סילוק מבנה חדש מס' 21694, שהוצאה ביום 19.6.2022 (להלן: הוראת הסילוק ), מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו ). הוראת הסילוק ניתנה ביחס לקונסטרוקציית ברזל המקובעת בבטון לקרקע. 1. עתירה זו היא עתירה אחת מני רבות המוגשות לבית משפט זה בנוגע להוראות סילוק הניתנות מכוח הצו. כפי שנכתב לא אחת על-ידי בית משפט זה, הוראות הצו האמור נועדו לתת מענה מהיר ויעיל להיקפי הבנייה הבלתי חוקית באיו"ש ולניסיונות החוזרים והנשנים לעשיית דין עצמי ולקביעת עובדות בשטח (בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 2 (18.11.2021) (להלן: עניין אבו זיתון )). חוקיותו של הצו נבחנה במסגרת בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט-איב ), שם נדחתה עתירה נגד הצו לאחר שאושרה סמכותו של המפקד הצבאי להתקינו. סמכות האכיפה הנתונה לגורמי המינהל האזרחי מכוח הצו האמור, כפופה להתקיימותם של שורה של תנאים שנקבעו בו (לפירוט ולהרחבה בעניין התנאים הנדרשים להפעלת הצו ראו: בג"ץ 310/22 אבו תאבת נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 1 (28.1.2022); בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 10 (29.6.2022)). 2. ביום 27.3.2022 נערך סיור של יחידת הפיקוח במהלכו נמצא הבינוי, ובעקבותיו נחתמה והומצאה ביום 19.6.2022 הוראת הסילוק. ביום 22.6.2022 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק. הבקשה נדחתה על-ידי מנהל המשיבה 2 במכתבו מיום 26.6.2022, בגדרו הובהר לעותר כי הבינוי עולה כדי "מבנה חדש" בהתאם לקבוע בצו, אשר הוקם ללא היתר בנייה בתחומי שטח אש 901. באשר לטענת העותר, כי המבנה שהוקם עונה לחריג בדבר שימוש בקרקע למטרה חקלאית, הופנה העותר להגדרת מבנה חקלאי הטעון היתר, כפי שזו נקבעה בתקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים (רישוי בינוי חקלאי) (יהודה ושומרון), התשע"ב-2012 (להלן: תקנות רישוי ובינוי חקלאי ). 3. העותר מבקש כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל הוראת הסילוק, וכי נאפשר לו למצות את הליכי הרישוי האפשריים לצורך הכשרת המבנה. עם העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים "האוסר על המשיבים, או מי מטעמם, ו/או כל זרועותיהם, להרוס את מבנה העותר" עד להכרעה בעתירה. 4. לדברי העותר, לפני מספר חודשים הקים בשטח שבבעלותו "סככה/חממה חקלאית המורכבת מקונסטרוקציית ברזל ויריעות ניילון/פלסטיק" , אשר עיקר השימוש בה נועד לצרכים חקלאיים. לטענתו, משהאמין בתום לב שאין צורך בקבלת היתר לבינוי שייעודו חקלאי, ואשר מצוי על קרקע חקלאית שבבעלותו, לא פעל להגשת בקשה להיתר בנייה בטרם ביצע הבנייה. העותר מוסיף וטוען, כי הבנייה נעשתה תחת עיניהם הפקוחות של גורמי המנהל האזרחי, אשר "לא טרחו" ליידעו על הצורך בקבלת היתר כאמור. לטענת העותר, אין מקום להוצאת הוראת סילוק בעניינו, משאין כל סיבה המצדיקה נקיטה בהליכי אכיפה מזורזים לפי הצו, ואין הכרח ביטחוני לכך. חלף כך, לשיטתו, היה על המשיבים לנקוט בהליכי אכיפה רגילים שיאפשרו לו להגיש בקשה מתאימה לקבלת היתר בנייה. 5. העותר מוסיף וטוען, כי בניית מבנה "חממה/סככה חקלאית" בקרקע פרטית השייכת לו אינה עולה כדי בינוי, המצריך קבלת היתר בנייה, זאת בהתבסס על הוראת סעיף 34 לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים חוק זמני מס' 79 לשנת 1966 (להלן: חוק התכנון הירדני ). כן, טוען העותר, כי הבינוי אינו בא בגדרן של הקטגוריות שנמנו במסגרת מדיניות האכיפה החלה בהתייחס לצו. נטען כי חרף טענת המשיבה 2, במכתבה מיום 26.6.2022, להימצאות הבינוי בתחומו של שטח אש, לא צורפה ראיה להוכחת טענתה זו. לחילופין נטען, כי אף אם יוכח שהבינוי נמצא בשטח האש, לא יהא בכך כדי לסייע למשיבים, שכן אין להכרזה על שטח אש תוקף משפטי כלפי תושבי קבע החיים בו. כך לשיטתו של העותר, ממילא אין תוקף להכרזה על שטח אש כאמור, משזו מנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי. עוד סבור העותר, כי משהוקם המבנה על קרקע פרטית, אין בהקמתו כדי לפגוע באינטרס הציבורי. בנוסף לכל אלה, טוען העותר לפגמים שנפלו בהוראת הסילוק, בהם הפלייתו לרעה ביחס לתושבים אחרים שביצעו עבודות בנייה בסמיכות לשטח שבו הוקם הבינוי, אשר נגדם לא הוצאו הוראות סילוק דומות בהתאם לצו; הימנעות המשיבים מלזמן את העותר לשימוע בטרם מתן החלטה על הוראת הסילוק; וכי הצו נוגד בכללותו את הוראות המשפט הבינלאומי ועל כן דינו להתבטל. 6. לטענת המשיבים יש לדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר ניקיון כפיים שכן אין חולק כי המבנה הוקם ללא היתר, ולמעשה – אף מבלי שהוגשה קודם לבנייה בקשה למתן היתר בנייה כדין. עוד טוענים המשיבים, כי יהא זה נכון לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. באשר לטענת העותר כי המבנה דנן אינו טעון היתר בנייה בשל ייעודו החקלאי נטען, כי מדובר בטענה שגויה. לדבריהם, סעיף 34(4) לחוק התכנון הירדני מגדיר "בינוי" בצורה רחבה, כך שהקמת חממה נכללת בגדרו. כן נטען, כי בית משפט זה דן לא אחת בעתירות הנוגעות להחלטות המורות על נקיטת צעדי אכיפה כלפי מבנים חקלאיים שהוקמו שלא כדין, ובפסקי הדין שניתנו בהקשר זה נקבע, כי בינוי חקלאי טעון אף הוא קבלת היתר מתאים קודם לבנייתו. המשיבים הוסיפו וטענו כי אין ממש גם בטענתו של העותר בכל הנוגע לתחולת צו סגירת השטח על תושבי קבע, שכן אף אם העותר היה תושב קבע בשטח האש – דבר שלא הוכח – לא היה בכך כדי להתיר לו לבנות מבנים ללא היתר או כדי למנוע שימוש בצו. באשר לטענה כי המבנה אינו מצוי בשטח האש, צוין כי טענה זו נטענה בעלמא, ללא ביסוס או תימוכין. עוד נטען כי יש לדחות את טענת העותר בדבר הפלייתו לרעה, לעומת תושבים אחרים, משזו נטענה בעלמא. ולבסוף נטען כי דין טענותיו העקרוניות של העותר נגד הצו בכל הנוגע לזכות השימוע ולהוראות המשפט הבינלאומי להידחות, משטענות אלו נדונו ונדחו על-ידי בית משפט זה בעבר. 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, הן על הסף הן לגופה. 8. בראש ובראשונה דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, נוכח העובדה שהעותר עשה דין לעצמו והקים את הבינוי, מבלי שביקש לכך היתר מראש כנדרש על-פי הדין (ראו לעניין זה, בין רבים: בג"ץ 8898/04 ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (28.10.2004); בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , פסקה 8 (20.1.2022) (להלן: עניין טאלב ); בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022) (להלן: עניין אלח'וואג'ה ); עניין אבו זיתון , בפסקה 7). 9. גם לגופם של דברים אני סבורה כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. כעולה מתגובת המשיבים, ומצילום העזר שצורף לה, הבינוי מושא העתירה הוקם באזור שטח אש 901, אשר נכלל בצו סגירת שטח מס' ס/11/99 (תיקון גבולות) שהוצא על-ידי מפקד האזור ביום 4.4.2019. עוד עולה מתגובת המשיבים – ודומה כי העותר אינו חולק על כך משזה טען כי הבינוי הוקם "לפני מספר חודשים" (ראו: סעיף 3 לעתירה) – כי הבינוי האמור עונה להגדרת "מבנה חדש" כקבוע בצו. גם יתר התנאים הדרושים להוצאת הצו התקיימו. הבינוי מצוי בתחומי שטח אש ועל כן נכנס בגדר תבחין 2.א שנקבע במסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" , שהוצא על-ידי המשיבים. מכאן, שהעותר לא הניח תשתית ראייתית, ולפיה הוראת הסילוק ניתנה בניגוד לדין. 10. אין לקבל גם את הפרשנות המוצעת על-ידי העותר, ולפיה המבנה שהוקם אינו עולה לגדר "בינוי" בהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 34(4) לחוק התכנון הירדני. סעיף זה מורה כדלקמן: "הביטוי 'בינוי' בחוק זה, לרבות – א – הקמת בנין או הכנסת שינויים בו, הרחבתו, תיקונו, או הריסתו. [...] אולם הביטוי 'בינוי' אינו כולל את הדברים הבאים: [...] ד – השימוש בקרקע כלשהי למטרה חקלאית באזורים המיועדים לכך". 11. עיננו הרואות, כי אין בחריג שנקבע להגדרת "בינוי" ביטוי לעמדת העותר. התיבה "שימוש למטרה חקלאית" אינה טומנת בחובה הקמה של מבנה קבע אף כאשר זה משמש לייעוד חקלאי. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שבית משפט זה דן לא אחת בעתירות הנוגעות בצעדי אכיפה שננקטו כלפי מבנים חקלאיים שנבנו ללא היתר וניתנו לגביהם הוראות סילוק מכוח הצו, בהן נקבע כי גם בינוי המשמש ליעוד חקלאי טעון היתר לפי הדין (ראו והשוו: בג"ץ 4114/20 יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (16.9.2020); בג"ץ 4273/20 חוות ירושלים רכיבה בע"מ נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (24.9.2020); בג"ץ 1739/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (27.5.2021); וראו לעניין הצורך ברישוי מתאים למבנה חקלאי, לרבות חממה, את תקנות רישוי ובינוי חקלאי, שהותקנו מכוח חוק התכנון הירדני). כך גם יש לדחות את טענת העותר בדבר אי-ידיעת הדין, שכן כידוע אין בכגון דא לשמש הכשר לבנייה בלתי חוקית (ראו: עניין אלח'וואג'ה , בפסקה 5). אף מצאתי לנכון לדחות את טענת העותר, ולפיה היה על המשיבים לעכב את ביצוע הוראת הסילוק כדי לאפשר לו לפעול לקבלת היתר בנייה כדין. זאת מן הטעם שאין בפנייה למוסדות התכנון בדיעבד כדי לשנות מהעובדה שהבינוי הוקם שלא כדין, או כדי לעכב את ביצוע הוראת הסילוק מכוח הצו, או לאפשר מעבר להליך אכיפה 'רגיל' (ראו לעניין זה סעיף 5(ב) לצו; וכן בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 14 (12.10.2020); עניין טאלב , בפסקה 11). 12. באשר לטענת העותר כי הוא בגדר "תושב קבע" באזור שטח האש ומכאן שאין לצו תחולה לגביו – דין הטענה להידחות משזו נטענה בעלמא, וגם לוּ הייתה נכונה – אין בה כדי לגרוע מהסמכות שניתנה למשיבים לפי הצו ( בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 11 (3.4.2022)). גם בטענותיו הנוספות של העותר – לא מצאתי ממש: טענתו בדבר אפליה פסולה נטענה באורח כללי וללא תשתית ראייתית לביסוסה ( בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (17.11.2019 )). הטענות שהועלו על-ידי העותר בכל הנוגע לשלילת זכות השימוע או הפרת הדין הבינלאומי , כבר נדונו ונדחו בעבר על-ידי בית משפט זה ואין מקום לשוב ולהידרש להן פעם נוספת‏ ( ראו: עניין סנט-איב ; בג"ץ 3423/22 חדווי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (17.7.2022) ); בדומה לכך יש לדחות את טענתו, ולפיה המבנה אינו פוגע באינטרס הציבורי, שכן "האינטרס הציבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מינהליים יבוצעו בהקדם" (ראו: בג"ץ 1862/21 חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 9 (8.11.2021)) . נוכח האמור, העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ₪. ניתן היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044250_X05.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4425/22", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 4588/18", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 8898/04", "בג\"ץ 6916/21", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 4114/20", "בג\"ץ 4273/20", "בג\"ץ 1739/21", "בג\"ץ 4961/20", "בג\"ץ 1043/22", "בג\"ץ 7590/19", "בג\"ץ 3423/22", "בג\"ץ 1862/21" ]	748,140
736,583	בבית המשפט העליון בג"ץ 4426/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: חאלד ג'מאל מוחמד אבו אלרוב נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם החלטה 1. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.7.2022 . 2. בשלב זה, משטרם הוגשה תגובת המשיבים, איני רואה מקום למתן צו ארעי. 3. חזקה על המשיבים, כי הם מודעים לקיומה של העתירה ופועלים בהתאם. ניתנה היום , ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044260_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4426/22" ]	748,141
739,955	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4426/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: חאלד ג'מאל מוחמד אבו אלרוב נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ : עניינה של העתירה בהוראה לסילוק מבנה חדש מס' 21692, שהוצאה ביום 21.6.2022 (להלן: הוראת הסילוק ), מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו ). הוראת הסילוק ניתנה ביחס למבנה שלד, בן שתי קומות ששטחו כ-250 מ"ר אשר נבנה על-ידי העותר, ללא היתר, בתחומי הכפר ג'ילבון שבנפת ג'נין. 1. ביום 23.3.2022 נערך סיור של יחידת הפיקוח באזור הבינוי, בו נמצא מבנה הממוקם בסמוך לנ"צ 239653/707235 – הוא הבינוי מושא העתירה דנן. בהמשך לכך, נמסרה ביום 21.6.2022 הוראת סילוק, אשר נתלתה על גבי הבינוי, וביום 22.6.2022 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק. הבקשה נדחתה על-ידי מנהל המשיבה 2 במכתבו מיום 26.6.2022, בגדרו צוין, בין היתר, כי הבינוי מצוי בתחומי צו איסור בנייה צבאי, וכי העותר לא צירף לבקשתו היתר בנייה או הוכחה לכך שלא מתקיימים בעניינו אחד התנאים המפורטים בסעיפים 6(א)(2) ו-6(א)(3) לצו. 2. העותר מבקש בעתירתו כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל הוראת הסילוק, וכי המשיבים יימנעו מהריסת המבנה, ובתוך כך יאפשרו לעותר למצות את הליכי הרישוי האפשריים העומדים לרשותו לצורך הכשרתו. לצד העתירה הוגשה גם בקשה דחופה למתן צו ביניים "האוסר על המשיבים, או מי מטעמם, ו/או כל זרועותיהם, להרוס מבנה העותר" עד להכרעה בעתירה. 3. לטענת העותר, הזכויות במגרש עליו בנוי המבנה נרכשו על-ידו ביום 14.9.2021, וכי במהלך חודש מאי 2021, בטרם הושלמה הרכישה, החל בתהליך הבנייה. לדבריו, המגרש שעליו הוקם המבנה מצוי בתחומי הקרקעות החקלאיות של הכפר ג'ילבון, בשטח "שאינו מרוחק מגבול תכנית המתאר המאושרת ומהשטחים של היישוב" . לטענתו, לאחר שפנה למהנדס מטעמו לצורך קידום הליכי רישוי והכשרת המבנה מול הגופים המוסמכים ברשות הפלסטינית, גילה להפתעתו, כי השטח עליו הוקם אינו מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית, כי אם בשטחי C המצויים בשליטת מדינת ישראל. העותר מוסיף וטוען, כי עבודות בניית השלד הסתיימו בתחילת חודש דצמבר 2021 (ובמקום אחר בעתירה הוא טוען שאלה הסתיימו לפני כשנתיים, ראו: סעיפים 7 ו-14 לעתירה), ויתר עבודות הבניה מצויות בשלבים מתקדמים ביותר, ומכאן שאין כל הכרח או דחיפות לנקוט בהליכי אכיפה מזורזים לפי הצו. חלף כך, לשיטתו, היה על המשיבים לנקוט בהליכי אכיפה רגילים, המאפשרים לו להגיש בקשה מתאימה לקבלת היתר בנייה. העותר מוסיף ומלין על כך שלא הזהירו אותו בדבר אי-חוקיות המבנה במהלך הבנייה, אלא עם הוצאת הוראת הסילוק ביום 21.6.2022, עת שהמבנה מצוי בשלבי בנייה מתקדמים. כן טוען העותר, כי "צו איסור בניה צבאי 2/04", אשר בו נכלל השטח מושא העתירה והמבנה דנן איננו עוד בתוקף, וכי המגרש שעליו בנוי המבנה, ממילא לא היה כלול בצו זה. 4. עוד טוען העותר, כי עבודות הבנייה שבוצעו על-ידו אינן נופלות לגדר אחת הקטגוריות שנמנו על-ידי המדינה במסגרת מדיניות האכיפה עליה הצהירה לפני בית משפט זה, וכי ההחלטה ליתן צו סילוק במקרה דנן נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שכן המבנה ניתן לרישוי והכשרה. כן לדברי העותר, המבנה הוקם על קרקע פרטית ומכאן שאין בהקמתו כדי לפגוע באינטרס הציבורי. העותר מוסיף וטוען כי המשיבים מפלים אותו לרעה ביחס לתושבים אחרים אשר ביצעו עבודות בנייה באזור, אשר נגדם לא הוצאו הוראות סילוק דומות בהתאם לצו. כמו כן, טוען העותר, כי יש להורות על ביטול ההחלטה להריסת המבנה, שכן זו הוצאה מבלי שנערך לו שימוע לפני המפקד הצבאי, ואף בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. 5. המשיבים הגישו בקשה לדחיית העתירה על הסף מחמת היעדר ניקיון כפיים והן לגופה, בהיעדר עילה להתערבות. נטען כי אין חולק שהמבנה הוקם ללא היתר, ולמעשה – אף מבלי שהוגשה בקשה למתן היתר קודם לבנייתו. המשיבים מפנים לכך, שאף לשיטת העותר, הבינוי האמור מצוי במקרקעין המיועדים לחקלאות בהתאם לתוכנית המתאר החלה עליהם, כך שממילא לא ניתן להוציא היתר בנייה למגורים במקרקעין אלה. כמו כן, לדברי המשיבים, הקמת המבנה טרם הושלמה כך שמדובר ב"מבנה חדש", העונה על ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לצו, וכי אף אם בניית השלד הסתיימה, אין בכך כדי להצביע על סיום עבודות הבינוי. עוד מוסיפים המשיבים, כי טענת העותר, ולפיה הבינוי אינו ממוקם בתחום צו איסור הבנייה איננה נכונה, וכי בניגוד לטענות שנטענו בעתירה צו זה עודנו בתוקף. המשיבים מוסיפים ומבהירים, כי הצו שניתן עולה בקנה אחד עם מסמך מדיניות האכיפה של המשיבים מיום 30.8.2020, בו נקבע כי מדיניות האכיפה בהתאם לצו תיעשה בהתייחס למבנים העומדים באחד התבחינים שצוינו בו, בהם "מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים" , כפי שהדבר בענייננו. 6. באשר לטענת העותר לשיהוי שדבק בפעולת המשיבים נטען כי לא תיתכן טענה, ולפיה אדם שבונה בניגוד לדין יוכל להסתמך על כך שלא יידעו אותו אודות ההפרה במועד שהתאים לו. עוד נטען, כי יש לדחות את טענת העותר בדבר הפלייתו לרעה לעומת תושבים אחרים, משזו נטענה בעלמא בהיעדר ביסוס או תימוכין. כן נטען כי דין טענותיו העקרוניות של העותר נגד הצו בכל הנוגע לזכות השימוע והוראות המשפט הבינלאומי להידחות, משטענות אלו נדונו ונדחו על-ידי בית משפט זה בעבר, בין היתר בבג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט איב )). 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, הן על הסף הן לגופה. 8. העתירה שלפנינו, בדומה לעתירות לא מעטות המוגשות לבית משפט זה, נגועה בחוסר ניקיון כפיים, משהעותר עשה דין לעצמו והקים את המבנה בתחומי מקרקעין בהם הבניה אסורה על-פי דין, ומבלי שהקדים וביקש היתר לכך כנדרש על-פי דין (ראו לעניין זה, בין רבים: בג"ץ 8898/04 ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (28.10.2004); בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 7 (18.11.2021); בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , פסקה 8 (20.1.2022); בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022) (להלן: עניין אלח'וואג'ה ); בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 10 (29.6.2022)). 9. גם לגופם של דברים דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהחלטה להורות על סילוק המבנה. עיון בהתנהלות המשיבים מעלה, כי אלה פעלו בהתאם להוראות הדין. בסעיף 1 לצו הוגדר כי "מבנה חדש" הוא "כל בינוי והעבודות להקמתו, לרבות בינוי שהוקם טרם חתימתו של צו זה ולמעט מבנה יביל; ובלבד שבמועד מתן ההוראה לסילוק המבנה, לא הסתיימו העבודות להקמת הבינוי או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימו, ולעניין בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס" (לפירוט והרחבה בעניין התנאים הנדרשים להפעלת הצו, ראו: בג"ץ 310/22 אבו תאבת נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 1 (28.1.2022); בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 9 (3.4.2022)). בהתאם, יש לדחות את טענת העותר, ולפיה לא מדובר ב"מבנה חדש" כהוראת הצו, מאחר שעבודות בניית השלד הסתיימו, שעה שגם לשיטת העותר עבודות הבינוי האחרות טרם הושלמו עד היום. גם התמונות שצורפו לתגובת המשיבים מדברות בעד עצמן ומעידות על כך שבניית המבנה עודנה בעיצומה (ראו לעניין זה: בג"ץ 3984/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 13 (30.6.2022)). בנסיבות אלה, איני סבורה כי העותר הניח תשתית ראייתית המצדיקה התערבות בהוראת הסילוק. 10. כמו כן, אין לקבל את טענת העותר כי יש לעכב את ביצוע הצו כדי לאפשר לו לפעול להסדרת המצב התכנוני. סעיף 5(ב) לצו קובע כי "הוגשה בקשה לביטול הוראה מבלי שצורף אליה היתר בניה כדין [...] לא יהיה בהגשתה כדי לעכב את ביצוע ההוראה; פנייה למינהל האזרחי, לרבות ללשכת התכנון המרכזית בו, להסדרה תכנונית או אחרת של הבינוי לא תיחשב כבקשה לביטול הוראה" . הווה אומר – אין בבקשה לביטול הוראת הסילוק או בפנייה למוסדות התכנון שמטרתה הכשרת הבניה הבלתי חוקית כדי לעכב את ביצוע הוראת הסילוק מכוח הצו, או כדי לאפשר מעבר להליך אכיפה 'רגיל', כפי שמבקש העותר לעשות במקרה דנן. עיכוב ביצוע כאמור עלול לסכל את תכליתו של הצו אשר נועד להקנות לגורמים המוסמכים כלי לביצוע אכיפה מהירה ויעילה, למניעת בניה בלתי-חוקית. זאת בשונה מן המצב ששרר בעבר, עת פעולות האכיפה להסרת מבנים בלתי-חוקיים התארכו מחמת מגבלות בירוקרטיות וניסיונות של המפרים לעכב את הליכי הפינוי והסילוק בחסות הליכי התכנון (ראו: עניין סנט איב , בפסקאות 25-17; בג"ץ 4050/20 טהה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (24.9.2020); עניין טאלב , בפסקה 11). למעלה מכך, הוראת הסילוק הוצאה, כאמור, בהתאם למסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" שהוצא על-ידי המשיבים, בו נקבעו תבחינים שלפיהם תבוצע מדיניות האכיפה, שהמשותף להם הוא היעדר היתכנות להכשרת המבנה בדיעבד וכן קיומו של אינטרס ציבורי בהסרת הבניה הבלתי-חוקית (בג"ץ 7858/20 סלאמה נ' ראש המנהל האזרחי , פסקה 7 (14.2.2021)). בכלל אלה נקבע בסעיף 2.ד התבחין הרלוונטי לענייננו, העוסק ב "מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים" . בנסיבות אלה, משהמבנה מצוי בתחומי צו ביטחוני האוסר על בניה במקרקעין שבתחומיו, ממילא סיכוייו של העותר לקבל היתר בנייה נמוכים עד מאוד. גם מטעם זה אין בעתירה כדי להקים עילה להתערבות בצו הסילוק (ראו לעניין זה: בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 14 (12.10.2020)). 11. כן ראיתי לדחות את טענות העותר לפיהן לא פעל להשגת היתר בנייה, מתוך שהאמין שהמקרקעין שעליהם הקים את המבנה מצויים בשטחה של הרשות הפלסטינית. כידוע, אין בטענה בדבר אי-ידיעת הדין כדי לשמש הכשר בדיעבד או טענת 'מגן' לבנייה הבלתי-חוקית שבוצעה (עניין אלח'וואג'ה , בפסקה 5). ודוק, אינני מקלה ראש בכספים שהושקעו על-ידי העותר בהקמת המבנה, אולם היה באפשרותו של העותר לחסוך לעצמו, ולגורמי המנהל, את המשאבים הכרוכים בהקמת המבנה והריסתו לוּ פנה מראש, בטרם החל בבנייה, לגורם המקצועי הרלוונטי, על מנת לבדוק את מצב המקרקעין. משהחליט קודם לבנות ורק לאחר מכן לפנות – אין לו אלא להלין על עצמו. באשר לטענות העותר, כי "צו איסור בנייה צבאי 2/04" איננו בתוקף, וכי המבנה איננו ממוקם בשטח הצו – דין טענות אלה להידחות, שכן מן הצו שצורף לתגובת המשיבים עולה כי תוקפו של הצו הוארך עד ליום 31.12.2022, וכי המבנה מצוי בגדרי תחולתו של הצו (ראו: מש/1 ומש/2). 12. אשר ליתר טענות העותר, בדבר הפלייתו לרעה ביחס לתושבים אחרים שביצעו עבודות בנייה בסמוך לבינוי וכן בדבר טענתו לחוסר הסבירות שבמתן הוראת הסילוק, דין הטענות להידחות משאלו נטענו באופן כוללני, ללא תימוכין או תשתית ראייתית לביסוסן (ראו: בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (17.11.2019)); בדומה לכך יש לדחות את טענתו, ולפיה המבנה אינו פוגע באינטרס הציבורי, שכן "האינטרס הציבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מינהליים יבוצעו בהקדם" (בג"ץ 1862/21 חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 9 (8.11.2021)). הטענות שהועלו על-ידי העותר בכל הנוגע לשלילת זכות השימוע או הפרת הדין הבינלאומי נטענו, נדונו והוכרעו על-ידי בית משפט זה בעניין סנט איב ופסקי דין נוספים שניתנו בנושא, ומשכך אין מקום לשוב ולהידרש להן פעם נוספת‏ . העתירה נדחית אפוא. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044260_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4426/22", "בג\"ץ 8898/04", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 6916/21", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 1043/22", "בג\"ץ 3984/22", "בג\"ץ 4050/20", "בג\"ץ 7858/20", "בג\"ץ 4961/20", "בג\"ץ 7590/19", "בג\"ץ 1862/21" ]	748,142
736,572	בבית המשפט העליון ע"א 4427/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר הישראלי לביטוחי רכב - הפול נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 34097-12-17 שניתן ביום 1.6.2022 על ידי כבוד השופטת שירלי רנר בשם המבקשת: עו"ד עוזי לוי, עו"ד אהרון דואני החלטה המשיב יגיש תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044270_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4427/22" ]	748,143
737,471	בבית המשפט העליון ע"א 4427/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: המאגר הישראלי לביטוחי רכב - הפול נ ג ד המשיב: פלוני בקשה מוסכמת מטעם המשיב למתן ארכה להגשת תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע בשם המשיב: עו"ד אלעד שגב החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיב יגיש תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044270_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4427/22" ]	748,144
740,374	בבית המשפט העליון ע"א 4427/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר הישראלי לביטוחי רכב - הפול נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 034097-12-17 שניתן ביום 1.6.2022 על ידי כבוד השופטת שירלי רנר בשם המבקשת: עו"ד עוזי לוי, עו"ד אהרון דואני בשם המשיב: עו"ד עמית פוגל, עו"ד אלעד שגב החלטה לפניי בקשה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר ) מיום 1.6.2022 בת"א 34097-12-17 , עד להכרעה בערעור. 1. עניינו של פסק הדין מושא הבקשה בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שהגיש המשיב נגד המבקשת בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 22.4.2016. המבקשת לא חלקה על חבותה, והמחלוקת נסובה על היקף הנזק ושיעור הפיצויים בלבד. לאחר בחינת חוות דעת המומחים ושמיעת הראיות, קבע בית המשפט המחוזי כי נכותו הרפואית של המשיב עומדת על 76.93% וכך גם נכותו התפקודית, וכי הגריעה מכושר השתכרותו עולה כדי 50%. בהמשך לכך פסק למשיב פיצויים בסכום של 3,859,550 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין. 2. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע חלקי בהתייחס לסכום של 2,231,304 ₪ מתוך סכום הפיצויים הכולל. ערעורה של המבקשת נסוב על קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע לשיעור הגריעה מכושר השתכרותו של המשיב, בסיס שכרו בעתיד, הפסד השתכרותו בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה בעבר ובעתיד, פיצויים בגין עזרה לעבר ולעתיד, פיצויים בגין ניידות, וכן החזר הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. לשיטת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים לנוכח שגיאות שנפלו בפסק הדין ביחס לשיעור הנזק וסכומי הפיצויים שנפסקו לטובת המשיב. באשר למאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי לנוכח גובה הסכום שעיכובו מבוקש ובשים לב למצבו הכלכלי של המשיב, לא תוכל המבקשת להיפרע ממנו אם יתקבל ערעורה. בהקשר זה טוענת המבקשת כי המשיב העיד לפני בית המשפט כי אין בבעלותו דירה, כי הוא גר בשכירות, וכי הוא אינו מחזיק ברכב בשל היעדר יכולת כלכלית. עוד טוענת המבקשת כי עיכוב הסכום המבוקש לא יפגע ברווחתו של המשיב, וכי יוותר בידיו סכום מספק לקיום בכבוד עד להכרעה בערעור. בהקשר זה, מדגישה המבקשת כי ערעורה מופנה בעיקרו כנגד קביעות בית המשפט המחוזי באשר לפיצויים בגין נזקיו העתידיים של המשיב. 3. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי דינה להידחות. לטענתו, סיכויי הערעור להתקבל קלושים שעה שטענות המבקשת מופנות נגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, המבוססות על התרשמותו הישירה ממכלול הראיות, ואשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. עוד הוא טוען כי המבקשת הגדילה באופן מלאכותי את הסכום שעיכובו מבוקש, וזאת כדי להטות את מאזן הנוחות. המשיב טוען כי היה על בית המשפט המחוזי לפסוק לו פיצויים בסכומים גבוהים מאלו שנקבעו, ומציין כי בכוונתו להגיש ערעור מטעמו על פסק הדין. עוד הוא מוסיף כי טענות המבקשת באשר למצבו הכלכלי נטענו בעלמא, ומבלי שהוצגה תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בהן. לגישתו, יכולת השתכרותו הגבוהה עובר לתאונה והיותו רואה חשבון במקצועו, מעידים דווקא על כך שלא יתעורר כל קושי מצדו בהשבת הסכום, ככל שיידרש לכך. לחלופין נטען, כי ככל שימצא בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין, יש לקבוע כי הסכום המעוכב יופקד בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור. 4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי. 5. כלל שגור וידוע הוא, כי אין בעצם הגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), ובעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפרי זכייתו, מבלי להמתין עד להכרעה בערעור. על כן, נקבע כי ביצועו של פסק דין יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה, אם כי משקל הבכורה הוענק למאזן הנוחות (ראו: ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון , פסקה 5 (15.6.2021); ע"א 2907/22 מור נ' מרגלית , פסקה 10 (1.6.2022) ורבים אחרים). הדברים נכונים במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין המטיל חיוב כספי, שאז הנטל המוטל על מגיש הבקשה כבד במיוחד, לנוכח הנחת המוצא כי הנזק שייגרם לו אינו בלתי הפיך (ע"א 249/14 איסמעילזאדה נ' קישוני , פסקה 9 (9.4.2014); ע"א 3113/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני , פסקה 4 (12.5.2015)). 6. בנסיבות עניינו, ומבלי להידרש לסיכויי הערעור, ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי מטעמים שבמאזן הנוחות. ראשית, כאשר מדובר בסכומים גבוהים כבענייננו, קיים חשש מובנה שהזוכה עלול להתקשות בהחזרתם, באופן העשוי להצדיק עיכוב ביצוע חלקי של סכום הפיצוי (ראו, מיני רבים: ע"א 3617/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) נ' פלוני , פסקה 9 (13.9.2011); ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני , פסקה 16 (17.5.2016); ע"א 3750/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (27.7.2021)). לכך יש להוסיף כי טענות המבקשת בדבר מצבו הכלכלי של המשיב לא נטענו בעלמא, אלא נסמכו על דברי המשיב עצמו במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי (וראו למשל בפסקאות 60 ו-65 לפסק הדין וכן בעמודים 9 ו-12 לפרוטוקול). כמו כן, בענייננו, חלקו המכריע של הסכום שעיכובו מבוקש נועד לצרכיו העתידיים של המשיב, ולפיכך לא עולה חשש לפגיעה ברווחתו בשל עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין (ראו: ע"א 5963/13 "מנורה" חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 18 (16.1.2014); ע"א 3223/15 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מוספי , פסקה 14 (10.6.2015); ע"א 6255/18 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' נמימי , פסקה 6 (11.11.2018)). 7. סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, כך שסכום של 1.5 מיליון ₪ מהסכום בו חויבה המבקשת בפסק הדין יעוכב עד להכרעה בערעור, וזאת בכפוף לכך שסכום זה יופקד בידיו הנאמנות של בא כוח המשיב, ויועבר למשיב רק לאחר ההכרעה בערעור ובכפוף לתוצאותיו. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044270_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4427/22", "ע\"א 3321/21", "ע\"א 2907/22", "ע\"א 249/14", "ע\"א 3113/15", "ע\"א 3617/11", "ע\"א 2397/16", "ע\"א 3750/21", "ע\"א 5963/13", "ע\"א 3223/15", "ע\"א 6255/18" ]	748,145
736,573	בבית המשפט העליון בש"פ 4430/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אורן קובי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק מ"ת 48375-11-20 שניתנה ביום 28.6.2022 על ידי כבוד השופט ש' מלמד תאריך הישיבה: א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022) בשם המבקשת: עו"ד ארז בן ארויה, עו"ד אלעד ברק החלטה הערר שלפניי הוגש אתמול, 29.6.2022, ונקבע לדיון להיום בשעה 09:00. הבוקר הוגשה בקשת בא כוח המשיב לדחיית שעת הדיון לשעה 10:00 לצורך היערכות לדיון, תוך שהוצהר כי המשיב ובא כוחו יתייצבו לדיון כבר בשעה 09:00. בקשה זו, שהוגשה בהסכמת העוררת, נעתרה על ידי בית המשפט. בהגיע שעת הדיון הנדחית, הוגשה בקשה נוספת של בא כוח המשיב לדחיית מועד הדיון לשבוע הבא מן הטעם שלא עלה בידו להיערך כראוי לדיון. למותר לציין כי מדובר בהתנהלות חריגה המעמידה הן את בית המשפט והן את העוררת בפני עובדה מוגמרת. על רקע האמור, הודיעה העוררת כי תשקול לבקש להטיל הוצאות אישיות על בא כוח המשיב בשל התנהלותו האמורה. בנסיבות שנוצרו, אני מורה על דחיית מועד הדיון ליום 5.7.2022 בשעה 10:00. עוד אני מורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.6.2022 עד להכרעה בערר. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044300_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 48375-11-20" ]	748,149
738,551	בבית המשפט העליון בש"פ 4430/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אורן קובי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק מ"ת 48375-11-20 שניתנה ביום 28.6.2022 על ידי כבוד השופט ש' מלמד בשם העוררת: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב: עו"ד בועז קניג החלטה לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) מיום 28.6.2022 במ"ת 48375-11-20, ולפיה אושרה אמו של המשיב, המצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני, כמפקחת על המשיב. דין הערר להתקבל. שירות המבחן אשר נדרש לסוגיית התאמתה של האם לשמש כמפקחת מצא, כי לאם השפעה מצומצמת על המשיב, כי היא נוטה לטשטש צדדים בעייתיים בהתנהלותו וכי היא תתקשה להוות עבורו דמות סמכותית. לאור האמור סבר שירות המבחן כי היא אינה מתאימה לשמש כמפקחת על המשיב. יתר על כן, האם הורשעה לאחרונה בעבירה של סיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 432 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שביצעה לבקשת המשיב, ודינה נגזר לחודש מאסר לריצוי בעבודות שירות (ראו גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.6.2022). בנסיבות אלה לא היה מקום לאשרה כמפקחת. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.6.2022 – תבוטל אפוא. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044300_X06.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 48375-11-20" ]	748,152
739,577	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4431/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עדיאל גוהר פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ : 1. העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 6904-05-22 (השופט מ' שפיצר ) מיום 15.5.2022, אשר קיבל באופן חלקי את בקשת רשות הערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בב"ל 48480-05-21 (השופטת ס' אלקאסם ) מיום 10.4.2022. 2. העותר הוכר כנפגע תאונת עבודה עקב אירוע מיום 1.2.2018, ואובחן כסובל מלחץ ומחרדה נפשית. ביום 22.9.2019 ועדה רפואית מדרג ראשון של המשיב קבעה לעותר נכות בשיעור של 10% בגין הפרעת הסתגלות. על החלטה זו הגישו העותר והמשיבה עררים לוועדה רפואית לעררים (להלן: הוועדה ) . בעררו טען העותר, בין היתר, כי הוא סובל מליקוי עורי וכי ליקוי זה נגרם כתוצאה מפגיעתו הנפשית בתאונת העבודה. משהעתירה דנן מופנית נגד החלטות הוועדה בכל הנוגע לסוגיית הליקוי העורי, השתלשלות האירועים תוצג להלן אך ביחס לסוגיה זו. 3. ביום 22.12.2019 קיימה הוועדה דיון בעררו של העותר, בגדרו הפנתה את עניינו לרופא עור מומחה מטעמה, על מנת שזה יבחן את טענותיו בסוגיית הליקוי העורי ואת הקשר הסיבתי בינו לבין התאונה. בהתאם להחלטת הוועדה כאמור, נבדק העותר ביום 23.1.2022 על-ידי ד"ר מיכאל זיו , מומחה למחלות עור. בחוות דעתו שלל ד"ר זיו את הקשר הסיבתי הנטען על-ידי העותר בין הליקוי העורי ותאונת העבודה, בציינו כי "מעיון במסמכים הרפואיים אותם הציג [העותר] עולה שלא נקבעה אבחנה חד משמעית. הועלתה מחשבה שמדובר ב PLEVA [...] אם אכן מדובר בתפרחת מסוג PLEVA הרי שהיא אינה ידועה כנגרמת מדחק נפשי. כמו כן פער הזמנים בין אותו אירוע להופעת התפרחת אינו תומך בקש"ס" . 4. ב ישיבתה השנייה מיום 21.10.2020 נעתרה הוועדה לבקשת העותר, והתירה לו להציג מסמכים רפואיים עדכניים לבחינה נוספת של ד"ר זיו. ביום 26.11.2020, נבחן עניינו של העותר בשנית על-ידי ד"ר זיו, ובתוך כך נערכה בחינה של המסמכים הרפואיים הנוספים שהוגשו מטעמו. בחוות דעתו הנוספת קבע ד"ר זיו כי "מעיון קפדני במסמכים [...] עלתה אבחנה מבדלת של מחלת עור מסוג PLEVA אך אין לאבחנה זו ביסוס בביופסיה [...] הן מבחינת אופי הפריחה ואבחנה של תפרחת אלרגית והן מבחינת תזמון הופעתה לא ניתן לקבוע כל קשר סיבתי לתאונה" . 5. ב יום 21.3.2021 התכנסה הוועדה לישיבה שלישית ואחרונה בעניינו של העותר. העותר שב על הטענות שהעלה בישיבת הוועדה מיום 21.10.2020, וביקש להגיש מסמכים רפואיים עדכניים, לרבות בדיקת ביופסיה מיום 15.12.2020 וכן תעודה רפואית של פרופ' אריה אינגבר מיום 5.1.2021. בסיכום מסקנותיה, ציינה הוועדה כי העותר נבדק פעמיים על-ידי רופא עור אשר קבע בחוות דעת מנומקות שאין קשר סיבתי בין מחלת העור לבין תאונת העבודה . בהתאם לכך, נקבע שאין להורות על השבת עניינו של העותר לבדיקת המומחה בשלישית . 6. ה עותר ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר דחה את הערעור בפסק דינו מיום 10.4.2022. באשר להחלטות הוועדה בסוגיית הליקוי העורי קבע בית הדין, כי לא נפל בהן פגם משפטי המצדיק את התערבותו. זאת, הן לגבי החלטת הוועדה שלא להפנות את עניינו של העותר לבחינת רופא עור בפעם השלישית והן לגבי קביעתה של הוועדה לגופו של עניין (ראו: פסקה 34 לפסק הדין). בית הדין הוסיף וציין כי ניתנו לעותר מספר הזדמנויות להציג חוות דעת ומסמכים מטעמו לפני הוועדה ולפני ד"ר זיו, וכי אין לעותר זכות קנויה להגיב לכל אחת ואחת מקביעותיה של הוועדה, הן באמצעות טיעוני נגד והן באמצעות מסמכים מפריכים. כן צוין כי ככלל, "מצופה ממבוטחים להמציא את כל המסמכים שקיימים ברשותם בראשית ההליך ולא טיפין טיפין ולהניח שלאחר כל מסמך תתכנס הוועדה מחדש לדון בו" . באשר למסמך פרופ' אינגבר ציין בית הדין, כי מסמך זה לא נערך כחוות דעת רפואית ואף לא נתמך ברשומות רפואיות, וכי פרופ' אינגבר לא אבחן את העותר אלא קבע את אבחנתו על סמך רשומות שהוצגו לפניו. בית הדין הוסיף כי קביעתו של ד"ר זיו להיעדר קשר סיבתי בין הליקוי העורי לתאונה, התבססה הן על היעדר אבחנה סופית באשר לליקוי העורי, והן על פער הזמנים בין מועד התרחשות התאונה ובין הופעתו. בנסיבות אלה נקבע, כי צדקה הוועדה בהחלטתה לאמץ את חוות דעתו של היועץ מטעמה (ראו: פסקאות 44-40 לפסק הדין) . 7. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה ובקשתו התקבלה בחלקה בהחלטת בית הדין הארצי מיום 15.5.2022. עם זאת, טענות העותר בהתייחס לליקוי העורי נדחו תוך שנקבע בעניינן כי "צדקה הוועדה בהחלטתה לקבל את חוות דעת היועץ מטעמה ד"ר זיו אשר בדק את המבקש פעמיים ובחן את התשתית הרפואית המלאה וקבע כי ליקוי העור לא אובחן באופן סופי וחד משמעי" . בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית הדין הארצי נדחתה אף היא. 8. ביום 29.6.2022 הגיש העותר את העתירה דנן, בגדרה עתר לביטול החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה ולהשבת עניינו לוועדה הרפואית של המשיב. זאת, תוך חיוב הוועדה להעביר את כלל החומרים בעניינו לבחינה חוזרת של ד"ר זיו, לרבות תוצאות הביופסיה מיום 15.12.2020 ואבחנתו של פרופ' אינגבר. לחלופין, מבקש העותר להשיב את עניינו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ולהתיר לו לנהל הליך הוכחות, לצד מינוי מומחה מטעם בית הדין. בתמצית, טוען העותר כי שגו בתי הדין לעבודה עת אישרו את החלטת הוועדה. בהקשר זה, מדגיש העותר כי המסמכים הרפואיים המעידים לשיטתו על האבחנה הסופית לליקוי העורי ממנו הוא סובל, התקבלו רק לאחר בדיקתו האחרונה של ד"ר זיו, וכי העיכוב בהשגת מסמכים אלו לא נבע בשל מחדל כלשהו מצדו, אלא בשל החמרת מצבו ובשל נסיבות שלא היו בשליטתו. כן טוען העותר כי נפלו שגיאות עובדתיות בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה וכי בניגוד לאמור בו, ד"ר אינגבר אכן בדק אותו קלינית ביום 24.12.2020 ואבחן אותו כסובל מ"אטופיק דרמטיטיס", בעוד שד"ר זיו הוא שהסתפק בבחינת מסמכים רפואיים בבדיקתו השנייה. עוד טוען העותר כי אבחנה זו נתמכת ברשומות רפואיות ובתוצאות הביופסיה מיום 15.12.2020, וכי לאורה עודכנו כלל הרשומות הרפואיות בתיקו. לענין הקשר הסיבתי טוען העותר כי ד"ר זיו בחן את עיתוי הופעת הליקוי העורי בהתייחס למועד התרחשות התאונה, אולם לא בחן את עיתוי הופעתו בהתייחס להחמרה שחלה במצבו הנפשי זמן קצר לפני הופעת הליקוי. העותר מוסיף וטוען כי יש לקבוע שהמשיב חרג מסמכותו עת סירב להפנות את המסמכים הרפואיים העדכניים לבחינה נוספת לפני ד"ר זיו. כן טוען העותר כי דחיית עתירתו תיצור מצב לא תקין, בו טעויות באבחנתם הקלינית של רופאים תהיינה בלתי הפיכות ככל שתתקבלנה אבחנות חדשות "מאוחר מידי בזמן". 9. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי הדין לעבודה, והתערבותו שמורה אך למקרים חריגים, בהם נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, וכאשר בנסיבות העניין שיקולי צדק מחייבים זאת (ראו: בג"ץ 1222/20 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 8 (19.2.2020) ; בג"ץ 4899/21 יפית מנגל חברת עו"ד נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 31 (12.9.2021)). בפרט נקבע, כי אין מקום להתערב בהחלטות הנוגעות לזכויות המוקנות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הנטועות בליבת מומחיותו של בית הדין לעבודה ( ראו: בג"ץ 6407/21 אביטן נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 9 (14.10.2021) והאסמכתאות הנזכרות שם) . 10. המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. טענות העותר נוגעות לקביעות עובדתיות-רפואיות שנקבעו על-ידי הוועדה ועל-ידי בית הדין האזורי לעבודה על יסוד בחינת נסיבותיו הקונקרטיות, לרבות חוות דעת רפואיות שניתנו בעניינו. טענות אלה הן טענות ערעוריות באופיין, ולא מצאתי שהן מעלות סוגיה משפטית עקרונית או שאלה בעלת חשיבות ציבורית כללית. זאת בפרט שעה שענייננו בעתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא להיעתר לבקשת רשות ערעור של העותר – ולמעשה במעין ערעור ב"גלגול רביעי" על החלטת הוועדה הרפואית, שבו גדר התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק מצומצם עוד יותר (ראו: בג"ץ 1020/15 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 5 (27.4.2015); בג"ץ 1104/19 משלב נ' המוסד לביטוח לאומי (24.2.2019)). אשר על כן – העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044310_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4431/22", "בג\"ץ 1222/20", "בג\"ץ 4899/21", "בג\"ץ 6407/21", "בג\"ץ 1020/15", "בג\"ץ 1104/19" ]	748,153
737,253	בבית המשפט העליון בש"א 4432/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. עינב יחיא-לוי 2. בן לוי נ ג ד המשיבים: 1. צבי סופר 2. גפן קיסריה בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: המבקשת 1 החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בת"ק 32069-02-22 מבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. מדובר בתביעה קטנה שהגישו המבקשים נגד המשיבים, להשבת מקדמה ששולמה להם בגין אירוע שבוטל. 2. המבקשים טוענים כי הגישו את תביעתם בשגגה לבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, וכי דבר טעותם נודע להם במועד הגשת כתב ההגנה, בו העלו המשיבים טענה למחיקת התביעה בהעדר סמכות מקומית, בשל תניית שיפוט ייחודית בהסכם שבין הצדדים. לנוכח טענת המשיבים, עותרים המבקשים להעברת מקום הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. 3. דין הבקשה להידחות. טענת המבקשים שעניינן בסמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתביעתם, מקומן להתברר לפני הערכאה הדיונית. עיון בתיק בית המשפט אף מעלה כי טענת המשיבים להיעדר סמכות מקומית תלויה ועומדת לפני בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה. משאלו הם פני הדברים, אין מקום להורות על העברת מקום הדיון. 4. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044320_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4432/22" ]	748,154
739,290	בבית המשפט העליון ע"א 4433/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: פז חברת נפט בע"מ נ ג ד המשיב: ישראל דיעי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 29.5.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות, למעט לעניין היקף התשובה, שתוגש בהיקף של עד 18 עמודים, ככל שהמשיב יחפוץ בכך, וזאת בהמשך להחלטה מיום 22.5.2022. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044330_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4433/22" ]	748,155

741,945

בבית המשפט העליון ע"פ 4358/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 30.1.2023 בשעה 09:00. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 12 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 12 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043580_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4358/22" ]

748,007

736,286

בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ, עו"ד שירה פלטי החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי. תגובת המשיבים תוגש עד 48 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4359/22" ]

748,008

736,352

בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש בקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ, עו"ד שירה פלטי החלטה לתגובת המשיבים לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 29.6.2022 שעה 10:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4359/22" ]

748,009

736,496

בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש תגובה מטעם המשיבים לבקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ; עו"ד שירה פלטי בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס החלטה לנוכח הצהרת המשיבים כי לא יינקטו פעולות למימוש צו ההחרמה וההריסה עד להכרעה בעתירה, הבקשה לצו ביניים מתייתרת. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_G03.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4359/22" ]

748,010

736,632

בבית המשפט העליון בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש בקשה מוסכמת מטעם העותרים להקדמת שעת הדיון בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ החלטה הדיונים כולם במחצית השניה של היום קבועים לשעה 11:30. ככל שניתן, הדיון בעתירה זו יישמע ראשון מבין התיקים הקבועים לשעה האמורה. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043590_G04.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4359/22" ]

748,011

738,200

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4359/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. צבחי אבו שקיר 2. הודא צבחיאת 3. עימאד אבו שקיר 4. טארק צביחאת 5. חנאן אבו שקיר 6. המוקד להגנת הפרק מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. יועמ"ש איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשפ "ב (5.7.2022) בשם העותרים: עו"ד מיכל פומרנץ; עו"ד שירה פלטי בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס פסק-דין השופט א' שטיין: 1. במוצאי יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, 5.5.2022, חצו צבחי עמאד צבחי אבו שקיר (להלן: המפגע ) ואסעד יוסף אסעד אלרפאעי (להלן: אלרפאעי , ובמאוחד: המפגעים ) את גדר ההפרדה במטרה לבצע פעולת טרור אכזרית ונתעבת באזרחי ישראל ביום חגם. בסמוך לשעה 19:30 אסף אורן בן יפתח ז"ל את המפגעים – מבלי שידע על כוונותיהם – והסיעם לעיר אלעד. לאחר הגעתם לאלעד, הסיח המפגע את דעתו של אורן על-מנת לאפשר לאלרפאעי לשלוף סכין מתיקו ולדקור את אורן 21 פעמים – דקירות שלמרבה הצער הביאו למותו של אורן. לאחר מכן, ומשלא הצליחו המפגעים להניע את רכבו של אורן, החליטו המפגעים לצאת למסע טרור רצחני ברחבי העיר אלעד, במהלכו רצו עם גרזנים כדי לאתר קרבנות יהודיים ולפגוע בהם. במהלכו של מסע ההרג, רצחו המפגעים, לדאבון הלב, את יונתן חבקוק ז"ל ואת בועז גול ז"ל, ופצעו חמישה אנשים נוספים, חלקם באורח קשה. ביום 8.5.2022 נעצרו המפגעים על ידי זרועות הביטחון, הודו בביצוע מעשי ההרג ואף שחזרו את המעשים. על רקע זה הוגש ביום 9.6.2022 כתב אישום נגד המפגעים בגין ביצוע רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור בצוותא חדא (3 עבירות); מעשה טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא (5 עבירות); מעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (2 עבירות); וכניסה לישראל שלא כדין. 2. נוכח האמור, החליט המשיב 1, מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, האלוף י' פוקס (להלן: המפקד הצבאי ) להשתמש בסמכותו לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנה 119 ), ולהוציא צו החרמה והריסה ביחס למבנה בו מתגורר המפגע בכפר רומאנה (להלן: המבנה ). 3. החלטתו זו של המפקד הצבאי היא נושא העתירה שלפנינו, אותה הגישו בני משפחתו של המפגע (אביו, סבו וסבתו, ודודו ודודתו), המתגוררים עמו במבנה, יחד עם המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר. 4. בחינת המבנה בו מתגורר המפגע העלתה כי המבנה שבבעלות העותר 1, סבו של המפגע, מורכב ממספר יחידות דיור, באופן הבא: · במפלס הקרקע נמצאת יחידת דיור בתהליכי בנייה הנבנית על-ידי המפגע עצמו, ואשר בה תכנן המפגע להתגורר לאחר נישואיו ביחד עם אביו. מהמידע שבידי המפקד הצבאי עולה שהמפגע משתמש בדירה זו כבר עכשיו ונוהג בה מנהג בעלים (להלן: הדירה שבבנייה ). · במפלס השני נמצאת יחידת דיור המשמשת בעיקר את משפחת דודו של המפגע, אולם גם המפגע היה משתמש בדירה זו ולן בה מעת לעת (להלן: דירת הדוד ). · במפלסים 5-3 נמצאת הדירה המרכזית במבנה ובה מתגוררים המשיבים 5-1 וכן המפגע. כל המפלסים של דירה זו מחוברים באמצעות גרם מדרגות ובדירה מרחבים ציבוריים וחדרי מגורים (להלן: הדירה המרכזית ). 5. ביום 9.6.2022 הודיע המפקד הצבאי לבאי-כוחם של העותרים בדבר כוונתו להחרים ולהרוס את המבנה למעט דירת הדוד, אשר ביחס אליה קיימת למפגע זיקת מגורים פחותה. ביום 14.6.2022 הגישו העותרים 1 ו-3 השגה נגד כוונתו של המפקד הצבאי , וביום 19.6.2022 נדחתה השגתם והוצא צו החרמה והריסה ביחס למבנה למעט דירת הדוד. במענה להשגה נאמר כי "מטרת ההריסה היא לצרכי הרתעה בלבד " (ההדגשה במקור) וגם בצו עצמו נאמר "שיש בצעד זה (הריסת המבנה – א.ש.) כדי להרתיע מפגעים פוטנציאליים מביצוע מעשי טרור ולסייע בשמירה על ביטחון האזור". 6. להשלמת התמונה אציין שביום 9.6.2022 הוצא צו החרמה והריסה גם ביחס למבנה בו מתגורר אלרפאעי, שותפו של המפגע למסע ההרג הרצחני. עתירה נגד צו ההחרמה וההריסה בעניינו של אלרפאעי נדחתה, ברוב דעות, בגדרי בג"ץ 4088/22 אלרפאעי נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (7.7.2022) (להלן: עניין אלרפאעי ) . 7. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה על ביטולו של צו ההריסה או, למצער, על צמצומו, וזאת ממספר טעמים: (1) תקנה 119 אינה חוקית; (2) ביצוע הצו יפגע באופן לא מידתי בבני משפחתו של המפגע אשר לא שיתפו איתו פעולה ואף הצהירו שהם מתנגדים למעשיו; (3) העותר כמעט ולא מתגורר במבנה וזיקת המגורים שלו למבנה פחותה; (4) ביצוע הצו צפוי לפגוע גם בדירת הדוד, אשר הוחרגה מהצו, ואף במבנים הממוקמים בסמיכות למבנה. לתמיכה בטענתם זו צירפו העותרים חוות דעת הנדסית. 8. כן ביקשו העותרים שנוציא מלפנינו צו ביניים המונע את ביצוע הצו עד להכרעתנו בעתירתם, אולם נוכח הצהרת המשיבים שלא ינקטו פעולות לביצוע הצו עד להכרעה בעתירה התייתר הצורך בהכרעה בבקשה לצו ביניים (כמובהר בהחלטת השופטת ע' ברון מיום 29.6.2022). 9. מנגד, טענו המשיבים שטענותיהם העקרוניות של העותרים – בנוגע לחוקיותה של תקנה 119 והאפשרות להשתמש בתקנה 119 ביחס למבנים בהם המפגע לא התגורר בגפו – נדונו ונדחו בעשרות פסקי דין; לגופם של דברים טענו המשיבים שההחלטה בעניין הצו מידתית וזאת בהתחשב בשיקולים הבאים של המפקד הצבאי: (1) מדובר בתגובה הרתעתית למעשה מתוכנן, אכזרי וחמור ביותר, אשר גבה את חייהם של שלושה אזרחי ישראל ופצע חמישה נוספים; (2) למפגע היה חלק מרכזי וממשי בפיגוע; וכן (3) המפגע התגורר דרך קבע בדירה המרכזית, פעל לבניית הדירה שבבנייה ונהג בה מנהג בעלים. 10. ביחס לטענות ההנדסיות נמסר לנו שעמדת הגורמים ההנדסיים המקצועיים מטעם המשיבים היא שההריסה תביא "לרמה וסבירות נמוכים לנזק" וכי "לא צפוי להיגרם נזק קונסטרוקטיבי למבנים סמוכים, אלא לכל היותר נזק לרכיבי בינוי שאינם קונסטרוקטיביים בסבירות נמוכה". 11. ולבסוף, בנוגע לזיקתו של המפגע למבנה נמסר לנו שהמבנה משמש את המפגע למגורים באופן מובהק. בעניין זה התברר במהלך הדיון בעל-פה שבתקופה האחרונה המפגע שוהה באופן בלתי חוקי פרקי זמן ממושכים יחסית בישראל ומכיוון שכך אינו מתגורר במבנה באופן קבוע, אולם אין מחלוקת שהמבנה הוא ביתו של המפגע כשהוא חוזר מעבודתו בישראל וכי הוא פועל לבניית הדירה שבבנייה. 12. בהסכמת העותרים, קיימנו דיון במעמד צד אחד ובחנו את החומר החסוי שהוגש לעיוננו. במסגרת זו קיבלנו תימוכין משכנעים לעמדתו של המפקד הצבאי לפיה המפגע הרצחני פעל מתוך דחפים לאומניים ושנאה כלפי העם היהודי ומדינתו. במהלכו של דיון זה גם הוצגה לנו חוות דעת עדכנית בנוגע להשפעה ההרתעתית של הריסת בתי מפגעים. חוות דעת זו מספקת תמיכה ברורה להערכת המפקד הצבאי באשר להשפעה ההרתעתית של הריסות בתי המפגעים. כמו כן שמענו את הגורם ההנדסי שהבהיר לנו כי נזקי רכוש משניים להריסת המבנה יהיו מינימליים, אם בכלל. 13. במהלך הדיון שמענו גם את נציגתן של משפחות הנפגעים. בדבריה, ביקשה נציגת המשפחות להעביר – לצד האבל, הצער והכאב העמוקים בהם שרויות המשפחות – את בקשתן כי הדין עם המפגעים ימוצה באופן מלא וכי רשויות הביטחון תעשינה הכל כדי להרתיע מפגעים עתידיים. הרתעה ביד קשה – כך נאמר לנו – תמנע רציחות עתידיות אשר מבוצעות על רקע של טרור לאומני קיצוני. 14. בהסכמת המשיבים, אשר ניתנה לנוכח סד הזמנים הקצר, אנו דנים בעתירה זו כאילו ניתן בה צו על-תנאי. 15. דין העתירה להידחות. 16. הטענות אותן מעלים העותרים הועלו ונדחו פעמים רבות (ראו, בין היתר: בג"ץ 7961/18 נעאלווה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקאות 14-13 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף והאסמכתאות שם (6.12.2018); בג"ץ 8886/18 ג'ברין נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקאות 7-8 לפסק דינו של השופט י' עמית (10.1.2019); דנג"ץ 416/19 ג'ברין נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקה 5 (17.1.2019)). רק מתחילת השנה האזרחית הנוכחית, 2022, נדונו ונדחו עשר עתירות (אם לא יותר) אשר בכולן הועלו ונדחו טענות הדומות לאלו אשר מועלות בעתירה דנן (ראו: בג"ץ 144/22 אבו שחידם נ' מפקד פיקוד העורף , פסקאות 14-8 לפסק דיני (19.1.2022) (להלן: עניין אבו שחידם ) (בקשה לדיון נוסף נדחתה בדנג"ץ 663/22 אבו שחידם נ' מפקד פיקוד העורף (30.1.2022) ); בג"ץ 564/22 ג'ראדאת נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקאות 16-15 לפסק דינו של השופט ד' מינץ (4.2.2022) ; בג"ץ 745/22 ג'רדאת נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקה 17 (20.2.2022) ; בג"ץ 925/22 גראדאת נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקאות 11-9 (24.2.2022) ; בג"ץ 1618/22 ג'ראדאת נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (6.4.2022) ; בג"ץ 2770/22 חמארשה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקאות 16-14 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (19.5.2022) ; בג"ץ 3401/22 עאצי נ' אלוף פיקוד מרכז , פסקה 10 (8.6.2022)); עניין אלרפאעי , פסקאות 11-10 לפסק דינו של השופט י' אלרון . מדובר אפוא בתלם חרוש היטב. 17. בנסיבות אלה אסתפק בלצטט את דבריי בעניין אבו שחידם אשר יפים גם לענייננו-שלנו: "העתירה שלפנינו אכן אינה מעלה שום טענה חדשה בעניינו של שימוש בתקנה 119 כאמצעי הגנה נגד מפגעים רצחניים אשר פועלים בחסותם של ארגוני טרור או באופן עצמאי. טענות דוגמת אלו שהועלו בעתירה דנן נדונו בהרחבה ונדחו, אחת לאחת, בשורה ארוכה של פסקי דין [...] פסקי דין אלה ואחרים קבעו כי תקנה 119 מהווה אמצעי קשה, אך חוקי, במלחמה נגד מפגעים רצחניים שאינם מהססים לפגוע ביהודים באשר הם יהודים, ושפגעו לא אחת בחסרי ישע אשר כללו ילדים וזקנים. [...] עוד נקבע בפסקי הדין הנזכרים לעיל ובאסמכתאות הרבות שפסקי דין אלה ציטטו, כי הפעלת סמכות ההריסה מכוח תקנה 119 היא בבחינת כורח בל יגונה בעִתות חירום כשאזרחי מדינתנו מוצאים להורג על ידי מחבלים-מרצחים אשר באים לזרוע בתוכנו פחד ואימה. פסקי דין אלה גם קבעו כי האמצעי של הריסת ביתו או דירתו של מפגע רצחני אינו לוקה, ככזה, בחוסר סבירות קיצוני הקורא להתערבותנו בהחלטת המפקד הצבאי. זאת, מאחר שקיימת זיקה רציונלית ברורה בין הריסת ביתו של מפגע לבין הרתעת המפגעים הפוטנציאליים. [...] העותרים השקיעו מאמצים רבים בטענה אשר באה להטיל ספק בכוחן ההרתעתי של הריסות בתי המפגעים. דא עקא שנושא זה הוא נושא מקצועי מובהק. הגורמים המקצועיים שעליהם נסמכים המשיבים – ושעמדתם הובאה לידיעתנו כחלק מהחומר החסוי – סבורים כי להריסת בתי המפגעים הרצחניים יש השפעה הרתעתית על מפגעים פוטנציאליים. עמדת הגורמים המקצועיים והחומר החסוי שהונח בפנינו מהווים ראיה מינהלית ברף המחמיר שלה, אשר בו יש לנקוט במקרים מעין אלה מטעמים מובנים וברורים (השוו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 449-447 (2010)) . אכן, את מידתה של השפעת הריסת ביתו של מפגע על מפגעים עתידיים קשה לאמוד באמצעות מספרים – שכן, החיים האמתיים אינם מתנהלים, מן הסתם, על-פי חוקי אלגברה וההסתברות הבייסיאנית – אבל ההשפעה קיימת. מסקנה זו הינה פועל יוצא של הפעלת שיקול-דעת מקצועי של גורמי הביטחון, שבו, כאמור, אין בידינו להתערב. ההלכות שצוטטו לעיל ופסקי דין נוספים, שעליהם הלכות אלה נסמכות (ראו בין היתר: בג"ץ 2492/19 אבו לילה נ' מפקד פיקוד המרכז (‏16.4.2019)), שוללים התערבות בהחלטת מפקד פקע"ר בענייננו מהטעמים הידועים של תורת הסמכות המינהלית. המפקד הצבאי הוא זה שאמון על ההגנה על ביטחונם של תושבי המדינה ועל האיזון הלא פשוט בין הרצון, המובן והטבעי, למנוע אבדות בנפש בקרב תושבינו, כפועל יוצא מפיגועים רצחניים, לבין האינטרס, המובן והטבעי, של בני משפחת המפגע – שפשעיו אינם פשעיהם – שלא לאבד את קורת הגג שמעל ראשם. הווה אומר: הוא – ולא אנחנו. בנסיבות כאלה – ואלה הן נסיבותיה של העתירה המונחת כעת לפנינו – עילה מבוררת להתערבותנו בשיקול דעתו של המפקד הצבאי, ובבחירה הקשה שעשה בין שתי הרעות, איננה בנמצא. זאת ועוד: בהינתן קורלציה – קל וחומר, סיבתיות של ממש – בין הריסת בתי המפגעים הרצחניים לבין הרתעת המפגעים הפוטנציאליים, כיצד ניתן לומר שסבלה של משפחת המפגע, אשר הביא עליה את אסון הריסת ביתה במו-ידיו, חמור מהסבל הכמעט אינסופי אשר ייגרם לקורבנות הטרור העתידיים בשל היעדר הרתעה מספקת? שאלתי זו אינה בגדר שאלה רטורית אשר נועדה להצדיק את הריסת ביתו של כל מחבל ומחבל באשר הוא, ללא הבחנה בין מקרה אחד למשנהו. בסבלה של משפחת המחבל, כאשר זו אינה אשמה במעשיו, אין להקל ראש, ועל כן לא בנקל נחתום על פסק דין שמאשר את הריסת ביתה. ואולם, כאשר הגורמים הביטחוניים באים בפנינו ומראים לנו, באותות ובמופתים, כי להריסת בתי המפגעים יש השפעה הרתעתית – אפילו השפעה הרתעתית צנועה יחסית – עלינו לקבל את עמדתם ולדחות את העתירה על מנת לאפשר את הוצאתו של צו ההריסה מן הכוח אל הפועל ועל ידי כך למנוע אבדות בנפש בקרב תושבי המדינה" (פסקאות 13-8 לפסק דיני). 18. גם בענייננו-שלנו, כאבם של העותרים 5-1 – שאותם לא ניתן להאשים במתן תמיכה סיוע או עידוד למפגע, ופשעו אינו פשעם – ברור הוא. אלא שמלאכת האיזון בין ההגנה על מקום מגוריהם של עותרים אלה – אשר חלקו את ביתם עם המפגע בתור בני משפחה, ולא כשותפים לדבר עבירה – לבין הצורך המדיני להיחלם בטרור ביד קשה וכן לבודד ולהרתיע מחבלים על-מנת למנוע פיגועים רצחניים ואבדות בנפש בקרב אזרחנו היא מלאכה עליה אמון המפקד הצבאי. הוא ולא אנחנו . 19. מתשובת המשיבים ומהחומר החסוי שהוצג בפנינו בכתובים ובעל-פה, השתכנעתי שהמפקד הצבאי פעל בסבירות, במידתיות ובשום-שכל. המפקד שקל מחד את רווחתם של העותרים, ומאידך, את הצורך בהרתעת מפגעים עתידיים – זאת, במיוחד בהתחשב באכזריות שבה פעל המפגע ובתוצאות החמורות וההרסניות של מעשיו. על יסוד כל אלה, החליט המפקד הצבאי על הריסת חלק מהמבנה. יודגש כי המפקד נמנע מלהורות על הריסת דירת הדוד – על-אף שלמפגע היתה זיקת מגורים גם אליה, ואין מחלוקת שהוא לן בה מעת לעת – וצמצם את הצו לדירה שבבנייה ולדירה המרכזית אשר זיקת המגורים של המפגע אליהן מובהקת יותר. המפקד הצבאי אף נקט צעדים אפקטיביים שימזערו את הפגיעה בדירת הדוד ובבתים הסמוכים למבנה. 20. בנסיבות אלו, לא מצאתי כל עילה להתערבות בשיקול דעתו של המפקד הצבאי, אשר הופעל כהלכה. 21. באשר לטענות ההנדסיות שבפי העותרים ולחוות דעתו של המומחה מטעמם, אשר באה לאשש טענות אלה – סבורני כי לאלו אין כל סיבה להידרש. הלכה היא עמנו כי "ביקורת שיפוטית על החלטותיה של רשות מינהלית אינה משאירה מקום ל"קרב של מומחים" אשר מתנהל, לעתים, בבתי המשפט הרגילים בדונם בעניינים אזרחיים ופליליים. בכפוף לכללי ההתערבות הצרים והמוגדרים [שאינם חלים בענייננו-שלנו – א.ש], לעובדה שמומחה פלוני, מכובד ככל שיהיה, חולק על מומחי הרשות אין כל נפקות. זהו הכלל המשפטי היסודי לפיו אנו פועלים בבואנו לבחון את תקינותן של החלטות רשות" (בג"ץ 4874/21 אליקים בן ארי בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 31 (6.2.2022). 22. אשר על כן, אני מציע לחבריי כי נדחה את העתירה שלפנינו – כמנהגנו בעת הזאת, ללא צו להוצאות . צו ההחרמה וההריסה יהיה ניתן לביצוע החל מיום 31.7.2022. ש ו פ ט השופט י' כשר: 1. מסכים אני עם פסק דינו של חברי השופט א' שטיין , על נימוקיו והתוצאה שבסופו. עדיין, אבקש להוסיף מספר מילים משלי. 2. נקודת המוצא לדיון הינה ההכרה בקיומה של סמכות, המוקנית למפקד הצבאי, להורות על החרמה והריסה של בתים של מבצעי פיגועי טרור, וזאת מכוח תקנה 119. הטענות כנגד חוקיותם של ההוראה דלעיל והשימוש בה על ידי המפקד הצבאי, נדונו ונדחו, בשורה ארוכה, המונה עשרות פסקי דין, לאורך עשרות שנים, של בית משפט זה (ראו, בין היתר, בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הביטחון (31.12.2014) (להלן: עניין המוקד להגנת הפרט ); ובג "ץ 6826/20 דויקאת נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה והשומרון , פסקאות 15-14 לפסק דינו של השופט נ' סולברג והאסמכתאות שם (25.10.2020) (להלן: עניין דויקאת )). 3. אין מחלוקת כי התכלית הלגיטימית של תקנה 119 הינה הרתעתית בלבד ואל לה להפוך לאמצעי ענישה (עניין המוקד להגנת הפרט , בפסקה יז' לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשנטיין ) . 4. השאלה האמנם הריסה של בתי מפגעים יש בה כדי להשיג את התכלית ההרתעתית המבוקשת, הינה שאלה המצויה בתחום המקצועי המובהק של רשויות הביטחון (עניין דויקאת , בפסקה 24 לפסק דינו של השופט נ' סולברג ). 5. לעניין זה הונחה בפנינו חוות דעת מעודכנת של שירות הביטחון הכללי. לאחר עיון בחוות הדעת, הנני מצטרף לאמור בפסק דינה של הנשיאה א' חיות , שניתן אך לפני כחודש וחצי, בבג"ץ 2770/22 חמארשה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית (19.5.2022) (להלן: עניין חמארשה ) : "מנתונים אלה עולה באופן ברור ומובהק כי השימוש בתקנה 119 הוא בעל אפקט הרתעתי משמעותי, ואילו האינדיקציות המצביעות על אפקט הפוך, שהוצגו אף הן, היו בודדות ובטלות בשישים. לפיכך, נחה דעתי כי השימוש בתקנה הוא אפקטיבי לעת הזו וכי גורמי הביטחון אכן חזרו ותיקפו את הנחת היסוד לפיה השימוש בתקנה יוצר הרתעה" ( שם , בפסקה 16). 6. אציין גם אני (כפי שעשתה הנשיאה א' חיות מיד בהמשך לדברים המצוטטים לעיל), כי הבדיקה החוזרת של הנושא, תיקופה של חוות הדעת מחדש ועדכונה, הינם חיוניים ונדרשים. כך נקבע עוד בפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בעניין המוקד להגנת הפרט בו צוין כי: " על גורמי המדינה לבחון מעת לעת את הכלי והתועלת שיש בו, לרבות עריכת מעקב ומחקר בסוגיה, ואף להביא בפני בית משפט זה לפי הצורך בעתיד, וככל הניתן, נתונים המצביעים על אפקטיביות האמצעי של הריסת בתים כהרתעה, במידה כזו המצדיקה את הנזק למי שאינם נחשדים או מואשמים " ( שם , בפסקה כז; וראו גם בג"ץ 1938/16 אבו אלרוב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 3 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז (24.3.2016) (להלן: עניין אלרוב )). 7. אין מחלוקת כי בצד הכרה בקיומה של הסמכות, וגם כאשר התשתית העובדתית מלמדת כי יש בצעד של הריסת בתי מפגעים כדי להגשים את תכלית ההרתעה המבוקשת, עדיין השימוש בסמכות על פי תקנה 119 טעון הפעלה זהירה ומושכלת של שיקול דעת על ידי המפקד הצבאי, תוך עמידה במבחני המידתיות. 8. אזכיר כי על השיקולים שעל המפקד הצבאי לשקול, נמנה גם השיקול של חומרת המעשה שביצע המפגע (וזאת, כאמור, לעניין הצורך בהרתעה ולא כצעד של ענישה; בג"ץ 5290/14 קואסמה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית , פסקה 22 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (11.8.2014)). בנסיבות דנן, טוב עשתה ב"כ העותרים שהבהירה מראש כי אין מחלוקת שנסיבות דנן מגלמות מקרה חמור במיוחד. אכן, אם היינו נזקקים לערוך מעין מדרג של מידת הזוועה של מעשי הטרור המבוצעים בארץ הזאת (ואין אנו נזקקים כמובן לכך), מעשי המפגעים דנן היו "זוכים" לעמוד במדרגה גבוהה של מדרג שכזה. 9. יחד עם זאת, בנסיבות דנן, נסיבה שללא ספק יש ליתן לה משקל, הינה העובדה שהבית מושא צו ההריסה הינו ביתם של הסב והסבתא של המפגע, המצויים בשנות השבעים לחייהם ועתידים להיוותר ללא קורת גג. זאת, כאשר לא מיוחסת להם כל ידיעה על כוונותיו של המפגע קודם למעשה וגם לא עידודו של המעשה או תמיכה בו בדיעבד. בצו ההריסה דנן יש על כן משום פגיעה בחפים מפשע. 10. במישור העקרוני, גם סוגיה זו – הפגיעה שיש בצו הריסה שהוצא על פי תקנה 119 בקרוביו של המפגע כאשר לא נטענת כנגדם טענה כלשהי – נדונה פעמים רבות בבית משפט זה ונקבע כי פגיעה כאמור מהווה שיקול שיש לשקלו, אולם אין בה כדי להכריע ולמנוע את הוצאת הצו. עמדה על הדברים לאחרונה הנשיאה א' חיות בציינה: "ראשית, כפי שהובהר בפסיקה 'ההלכה בענייננו הייתה ונותרה כי מודעותם או מעורבותם של בני המשפחה במעשי המפגע – הגם שהינה נושאת משקל במכלול השיקולים של המפקד לשקול בבואו להפעיל את הסמכות המסורה לו בתקנה 119 – אינו מהווה בשום אופן שיקול המכריע את הכף'" (עניין חמארשה , בפסקה 20). ראו גם את חוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות בעניין המוקד להגנת הפרט , שם עמדה על הדברים בניסוח דומה: "בעיניי מן הראוי כי שיקול זה, אף כי איננו עומד לבדו, יישא משקל ממשי בקבלת ההחלטה לגבי הריסת המבנה והיקפה ונראה כי שיקול זה אכן הודגש על-ידי בית המשפט זה לא אחת בעבר כשיקול הנושא משקל" ( שם , בפסקה 4). (וראו עוד, מבין רבים, את בג"ץ 480/21 רבהא נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקה 12 לחוות דעתו של השופט י' עמית (3.2.2021); לדעה אחרת ראו את בג"ץ 752/20 עטאונה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון , פסקה 3 לחוות דעתה של השופטת ע' ברון (25.5.2020)). 11. הנה כי כן, התמונה הברורה העולה מהפסיקה היא כי הפגיעה בסביי המפגע, בלא שנטען כי עוולו באופן כלשהו, אינה חוסמת את האפשרות להוצאת צו ההריסה; אך מהווה היא שיקול כבד משקל שיש להתחשב בו. 12. הפגיעה בחף מפשע להשגת תכלית של הרתעה הינה צעד שתואר בפסיקה כ-"מעיק", "קשה" ואף כזה שיוצר מצב שבו בית המשפט חש כי " אולי נוח וקל יותר לעמוד בצד העותרים מאשר בצד המשיבים " (עניין המוקד להגנת הפרט , בפסקה טז' לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין ; על דברים אלו חזר המשנה לנשיאה א' רובינשטיין גם בפסקה ז' לפסק דינו בעניין אלרוב )). 13. הנכונות לאפשר, בנסיבות המתאימות, פגעה שכזו, הינה הכרח בל יגונה הנדרש כדי להציל את חייהם של נפגעי מעשי הטרור העתידיים, ובניסוחו של השופט נ' סולברג , בפסק דינו בעניין דוויקאת : " הריסת בתיהם של חפים מפשע – מעיקה, ההכרעה – קשה, אך זהו הכרח בל יגונה " ( שם , בפסקה 41). יפים לעניין זה גם דבריה של השופט י' וילנר באותה הפרשה: "אין לכחד כי הפגיעה הנובעת מתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945... בקניינם ובקורת הגג של בני משפחה חפים מפשע, בשל מעשיו הרצחניים של בן משפחתם המפגע – קשה היא. ברם, הפגיעה ב חייהם של נפגעי טרור חפים מפשע – אנשים, נשים וטף, קשה הימנה" ( שם ; ההדגשה במקור). 14. לכך יש להוסיף כי דומה שהרתעה, מטבעה, הינה מושג שאינו מתאים להתייחסות בינארית של "הכל או לא כלום" ולכן האפשרות להוציא, מחד, צו הריסה, ומאידך לעצבו כך שפגיעתו בחפים מפשע תהיה פחותה, הינה אפשרות שעל המפקד הצבאי לשקול בכובד ראש כנדרש מעקרון המידתיות. 15. בהתאם, בדיון שהתקיים בפנינו שאלנו את נציגיו של המפקד הצבאי האם ניתן לצמצם את צו ההריסה באופן שיצמצם גם את הפגיעה בסביי המפגע. התשובה שנמסרה לנו הייתה שאפשרות שכזו נשקלה בכובד ראש, אולם המפקד הצבאי הגיע למסקנה שבנסיבות המבנה בו עסקינן צמצום שכזה אינו יכול להיעשות בלא פגיעה קשה בתכלית ההרתעתית של הצו. 16. לא רק שדרכנו ליתן אמון בתשובות הניתנות לנו בעניינים אלו, אלא שהשימוש הזהיר שעשה המפקד הצבאי בשיקול הדעת המוקנה לו, בנסיבות דנן, עולה אף מהצו שיצא תחת ידו, בכך שמתחולת הצו הוצאה הדירה המשמשת את דודיו של המפגע. זאת, למרות קיומן של ראיות מהן עלה כי היא שימשה מידי פעם לשהות של המפגע. 17. אחר כל אלו, המסקנה לדעתי הינה שאין כל מקום שנתערב בשיקול הדעת המוקנה למפקד הצבאי (וכפי שהדגיש חברי – שיקול דעת המוקנה ביסודו למפקד הצבאי ולא לנו), בעת שהוציא את הצו מושא העתירה שבפנינו. משכך, דעתי היא שדין העתירה להידחות. ש ו פ ט השופטת ע' ברון: 1. אני מצטרפת לעמדת חבריי שלפיה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בכל הנוגע להריסת דירת המפגע בקומת הקרקע של המבנה. עם זאת, אם תישמע דעתי, נקבל את העתירה בחלקה ונורה למפקד הצבאי להימנע מהריסת הדירה שבקומה השלישית של המבנה – שבה מתגוררים סבו וסבתו של המפגע, שאין חולק כי הם חפים מפשע ולא גילו כל מעורבות, אף לא ידיעה, ביחס לרצח המתועב. 2. נקודת המוצא לדיון בעתירה היא שלמפקד הצבאי נתונה סמכות מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, להורות על הריסת בית מגורים של מחבל – וזאת גם אם מתגוררים בו בני משפחה חפים מפשע, שלא לקחו חלק בפעילות הטרור. ואולם "סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד" (השופט ע' פוגלמן בבג"ץ 1490/20 שבלי נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (30.3.2020)). משכך, מידתיות וסבירות השימוש באמצעי של הריסת בתים נבחנת לגופה בכל עתירה ובהתאם לנסיבות המקרה. בבואנו לבחון את מידתיות הצו להריסת בית, יש לתת את הדעת ליחס הראוי בין התועלת ההרתעתית הצומחת מהריסת ביתו של מחבל ובין עוצמת הפגיעה בזכויות יסוד של בני משפחתו של המפגע שהם חפים מפשע. לגישתי, כפי שעמדתי עליה לא פעם, " הריסת בית שבו מתגוררים בני משפחה חפים מפשע אך ורק על יסוד חומרת המעשים המיוחסים למפגע, ללא מתן משקל למידת ידיעתם או מעורבותם של בני משפחתו במעשיו, אינה עומדת ככלל במבחן המידתיות " (בג"ץ 752/20 עטאונה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון , פסקה 3 (25.5.2020); בג"ץ 480/21 רבהא נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , פסקה 2 (3.2.2021); ולהרחבה ראו דבריי בבג"ץ 1125/16 מרעי נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (31.3.2016)). 3. המפגע לקח חלק במסע רצח מזעזע במיוחד, שבו רדפו הרוצחים אחרי קורבנותיהם בסכין ובגרזנים והלמו בהם באכזריות שלא תתואר. קשה לתפוס את ממדי השנאה והרוע וחוסר האנושיות הגלומים במעשים אלה. נגד המפגע ושותפיו הוגש כתב אישום, ויש למצות עימם את הדין עד תום. אבהיר, כי בבואנו לבחון את השאלה אם צו ההריסה שהוצא על ידי המפקד הצבאי הוא מידתי, סבלן של משפחות הנרצחים אינו עומד להשוואה אל מול עוצמת הפגיעה במשפחת המפגע בשל הריסת ביתה. הכאב והסבל של המשפחות השכולות על הרצח המזעזע ועל אובדן יקירם הוא כתהום פעורה שאין לה סוף. ואולם הריסת הבית אינה פעולת תגמול על מעשי הזוועה, ואסור לה שתיתפש ככזו. 4. ההצדקה להריסת בית מגורים של משפחה חפה מפשע יכולה להיות אך ורק הרתעתית . הריסת בית פוגעת בגרעין הקשה של זכויות האדם, ונוגדת את הערכים המעצבים את מדינת ישראל כמדינה יהודית, חופשית ודמוקרטית (דברי השופט מ' חשין ב-בג"ץ 2006/97 ג'נימת נ' אלוף פיקוד מרכז , פ"ד נא(2) 651, 655 (1997)). ואולם ככל שטמון בכלי של הריסת בתים כוח הרתעתי, שיש בו כדי למנוע מעשי טרור נוספים, הרי שמדובר בהכרח בל יגונה. אלא שבשונה מחבריי, לא שוכנעתי כי להריסת הבתים יש אפקט הרתעתי כלשהו, לא כל שכן ממשי או מובהק. אכן, המפקד הצבאי הוא בעל המומחיות והניסיון בכל הנוגע להערכת התועלת ההרתעתית הגלומה בהריסת בתים. עמדתו העקבית בנדון, כפי שקיבלה ביטוי בעתירה שלפנינו ובשורה ארוכה של עתירות שקדמו לה, היא שהריסת בתים הינה כלי אפקטיבי במניעת פיגועים. במסגרת הדיון בעתירה אף הוצגה לפנינו חוות דעת מקצועית, התומכת לכאורה בעמדה זו – וכפי שציין חברי השופט א' שטיין מדובר ב"ראיה מינהלית ברף המחמיר שלה". אלא שגם ראיה מינהלית נבחנת לגופה במסגרת הביקורת השיפוטית על ההחלטה המינהלית, ובפרט כאשר החלטה זו נסבה על פגיעה בזכויות יסוד (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א, 459 ו-ה"ש 66 (2010)). לאחר עיון בחוות הדעת, אני סבורה כי היא רחוקה מלשכנע. לא רק משום מה שיש בה, אלא בעיקר משום מה שאין בה. ברור כי יש קושי לכמת במספרים את האופן שבו הריסת בתים מונעת פעולות טרור, כמו שיש קושי לכמת את האופן שבו כלי זה פועל בכיוון ההפוך: מלבה מעשי אלימות ושנאה נגד יהודים. עצם הניסיון להציג את היעילות ההרתעתית כאילו היא מוכחת מבחינה אמפירית נדון לכישלון. במבחן התוצאה, השנים האחרונות עקובות מדם ופיגועי טרור. כך, למרות שכל אותו הזמן המפקד הצבאי עושה שימוש תדיר בכלי של הריסת בתים. יש שיאמרו כי יש בכך משום ראיה לחוסר יעילותו ההרתעתי של כלי זה; אחרים יאמרו שאלמלא הריסת הבתים, המצב היה חמור הרבה יותר. כזאת היא גם חוות הדעת שהוצגה לנו, רחוקה מלהיות חד משמעית. 5. בנסיבות שבהן ההרתעה הגלומה בכלי של הריסת בתים מעוררת ספק ממשי, דעתי היא שהשימוש בכלי זה במקרה שבו מתגוררים בבית בני משפחה חפים מפשע אינו עומד בדרישת המידתיות. בענייננו, במבנה נושא צו ההריסה שלוש קומות. בקומה השנייה מצויה דירה שבה מתגוררים דודו של המפגע עם משפחתו, וצו ההריסה אינו חל עליה. אציין כי גם אם המפגע נהג ללון שם מעת לעת, לא מדובר בזיקת מגורים לדירה – ומשכך טוב עשה המפקד הצבאי משלא החיל גם עליה את הצו. בקומת הקרקע מצויה דירה שעתידה לשמש את המפגע לאחר שיינשא – ואני מסכימה כאמור כי אין מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי להורות על הריסתה. בקומה השלישית של המבנה מצויה דירה שבה מתגוררים סבו וסבתו של המפגע, והמפגע מתגורר עימם. כפי שציין השופט י' כשר , הסבים לא עודדו את מעשיו המזוויעים, לא תמכו בהם ואפילו לא ידעו על כוונותיו, ולמרות זאת צו ההריסה עתיד להותיר אותם ללא קורת גג. משכך, אם דעתי היתה נשמעת היינו מחריגים דירה זו מגדרו של צו ההריסה. ש ו פ ט ת הוחלט ברוב דעות כאמור בפסקי הדין של השופטים א' שטיין ו י' כשר , כנגד דעתה החולקת של השופטת ע' ברון אשר סברה כי מן הדין להגביל את היקפו של צו ההחרמה וההריסה מושא העתירה. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22043590_F05.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4359/22", "בג\"ץ 4088/22", "בג\"ץ 7961/18", "בג\"ץ 8886/18", "דנג\"ץ 416/19", "בג\"ץ 144/22", "בג\"ץ 564/22", "בג\"ץ 745/22", "בג\"ץ 925/22", "בג\"ץ 1618/22", "בג\"ץ 2770/22", "בג\"ץ 3401/22", "בג\"ץ 2492/19", "בג\"ץ 4874/21", "בג\"ץ 8091/14", "בג\"ץ 1938/16", "בג\"ץ 5290/14", "בג\"ץ 480/21", "בג\"ץ 752/20", "בג\"ץ 2006/97", "ש 66" ]

748,012

736,529

בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בהליך פש"ר 714-10-21 שניתן ביום 19.5.2022 על ידי כבוד השופט יעקב שקד בשם המבקשת: עו"ד רות רבח החלטה המשיבים יגישו תגובתם לבקשה עד ליום 7.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4360/22", "פש\"ר 714-10-21" ]

748,013

737,470

בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד דוד גולדבלט-לוי 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה מטעם המשיב 2 למתן ארכה להגשת תגובתו בשם המשיב: בעצמו החלטה בשים לב לאמור בסעיף 3 לתגובת המשיב 2, ניתנת בזאת ארכה בת 7 ימים להגשת התגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, כך שזו תוגש עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4360/22" ]

748,014

738,093

בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה בהסכמה מטעם המשיב 3 למתן ארכה להגשת תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיב 3 יגיש תגובתו עד ליום 21.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4360/22" ]

748,015

740,190

בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע; תגובה מיום 6.7.2022 מטעם המשיב 1; תגובה מיום 14.7.2022 מטעם המשיב 2; תגובה מיום 24.7.2022 מטעם המשיב 3 בשם המבקשת: עו"ד רות רבח בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס החלטה בשים לב להצהרת המשיב 2, בתגובתו מיום 14.7.2022, לפיה יימנע מביצוע כל דיספוזיציה בנכס עד למתן הכרעה בערעור, ולעמדת המשיב 3 מיום 24.7.2022 (ובפרט לאמור בסעיף 5 לעמדתו), תודיע המבקשת האם היא עודנה עומדת על בקשתה. המבקשת תמסור הודעתה עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X04.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4360/22" ]

748,016

740,767

בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בהליך פש"ר 714-10-21 שניתן ביום 19.5.2022 על ידי כבוד השופט יעקב שקד בשם המבקשת: עו"ד רות רבח בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' שקד ) מיום 19.5.2022 בפש"ר 714-10-21, עד להכרעה בערעור שהוגש בעניינו. בפסק הדין נדחה ערעור המבקשת על החלטת המנהל המיוחד בתביעת חוב שהגישה המבקשת, ונקבע כי הערת אזהרה ומשכון שנרשמו לטובתה על דירת החייב – יימחקו. 2. המבקשת טוענת כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, ובאופן קונקרטי, על עיכוב מחיקת הערת האזהרה והמשכון הרשומים על דירת החייב. זאת על מנת לשמור על המצב הקיים, באופן שלא תיערך דיספוזיציה בנכס ועל מנת שיישמרו הבטוחות לפירעון החוב לו טענה עד להכרעה בערעור. 3. המשיב 1, הוא החייב, התנגד לבקשה לעיכוב הביצוע וטען כי סיכויי הערעור קלושים ואף מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. 4. המשיב 2, המנהל המיוחד, סבור אף הוא כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת התנאים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת הצהיר, כי לא יפעל לביצוע כל דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בערעור, ולפיכך לגישתו לא יגרם למבקשת כל נזק ממחיקת הערת האזהרה לטובתה. בהתאם לכך טען כי בנסיבות אלה מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה לעיכוב הביצוע. לנוכח הצהרת המנהל המיוחד כפי שפורטה לעיל, הצטרף גם המשיב 3, הכונס הרשמי, לעמדה זו. 5. המבקשת סבורה כי חרף הצהרת המנהל המיוחד, יש לקבל את בקשתה. המבקשת מציינת בתגובתה, בין היתר, כי הערת האזהרה שנרשמה לטובתה, נרשמה על זכויות החייב ואשתו בנכס, וכי בית המשפט המחוזי הבהיר כי פסק דינו המורה על מחיקת הערת האזהרה אינו מתייחס לזכויות אשת החייב. עוד ציינה כי לנוכח הצהרת המנהל המיוחד, אין בהותרת הערת האזהרה על כנה כדי לגרום לו כל נזק. 6. לאחר עיון בבקשה, ובתגובות שהוגשו בעניינה, ראיתי לקבלה. 7. נקודת המוצא לדיון היא, כי אין בעצם הגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2328/21 בומשטיין נ' עו"ד בללתי – נאמן , פסקה 14 (30.8.2021)), ובעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפרי זכייתו מבלי להמתין עד להכרעה בערעור. על כן, נקבע כי ביצועו של פסק דין יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה, במובן זה שאם הסעד המבוקש לא יינתן – יהיה קושי בהשבת המצב לקדמותו. ההלכה הפסוקה העניקה את משקל הבכורה למאזן הנוחות (ראו: ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון , פסקה 5 (15.6.2021); ע"א 2907/22 מור נ' מרגלית , פסקה 10 (1.6.2022) ורבים אחרים). 8. בענייננו, דומה כי סיכויי הערעור, התוקף ממצאי עובדה של הערכאה הדיונית, אינם מן המשופרים. לצד זאת, מאזן הנוחות מטה את הכף אל עבר עיכוב ביצוע פסק הדין. אציין שהערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת בפנקסי המקרקעין רשומה על זכויותיהם של כל הבעלים בנכס, הם החייב ואשתו. בית המשפט המחוזי הבהיר בהחלטתו מיום 6.6.2022 בפש"ר 69585-01-19, כי פסק הדין, אשר הורה על מחיקת הערת האזהרה והמשכון התייחס לזכויות החייב בלבד. המנהל המיוחד הצהיר כי אין בדעתו לבצע כל דיספוזיציה בנכס מבלי שהבהיר בתגובתו מדוע בנסיבות אלה נדרשת מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת בטרם יינתן פסק הדין בערעור. בנסיבות אלה, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043600_X05.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4360/22", "פש\"ר 714-10-21", "ע\"א 2328/21", "ע\"א 3321/21", "ע\"א 2907/22" ]

748,017

741,946

בבית המשפט העליון ע"א 4360/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסף בביוף 2. עו"ד גולדבלט לוי דוד 3. כונס הנכסים הרשמי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 21.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. המשיבים 1 ו-2 יגישו תשובתם בתוך 60 ימים וכונס הנכסים הרשמי יגיש תשובתו 30 ימים לאחר מכן. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏י' באלול התשפ"ב (‏6.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043600_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4360/22" ]

748,018

736,571

בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי; בקשות עיכוב ביצוע בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה 1. הבקשות לרשות ערעור מצריכות תשובה. 2. המשיבים יגישו את תשובתם עד ליום 14.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין למבקש. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כהסכמה. ניתן בזאת צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי מושאי בקשות רשות הערעור, עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]

748,019

738,060

בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי – בקשה מטעם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22 למחיקת ההליך בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה כמבוקש וכמוסכם, הבקשות לרשות ערעור נמחקות בזאת. החזר אגרה בהתאם לתקנות. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]

748,020

736,663

בבית המשפט העליון בש"פ 4362/22 בש"פ 4372/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: פראס טוטח עררים על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-מ"ת 39536-03-22 מיום 26.6.2022 ומיום 11.4.2022 שניתנו על-ידי השופטת ת' בר-אשר תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: עו"ד ארז בן-ארויה; עו"ד רינת בן-יעקב בשם המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: עו"ד קוטינה חמזה החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 39536-03-22 (השופטת ת' בר-אשר ) מיום 26.6.2022, בגדרה הורה על שחרורו של הנאשם (להלן: המשיב ) לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. כן לפניי ערר המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022 בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. עיקרי כתב האישום ותמצית ההליכים בבית המשפט המחוזי 1. ביום 18.3.2022 הוגשו נגד המשיב ונגד שלושה נאשמים אחרים כתבי אישום כחלק מפרשה שעניינה פעילות "אזרחית" של ארגון החמאס לגיוס והעברת כספים לטובת משפחות פעילי חמאס ומשפחות שהידים. 2. על-פי הנטען בכתב האישום בעניינו של המשיב, במשך כעשור, בין השנים 2022-2012, פעל המשיב לגיוס כספים מגורמים שונים עבור עמותת "לג'נאת אל קודס", היא עמותה רשומה שמטרותיה הן איסוף כספים ומתן צדקה לנזקקים וכן סיוע בפעילויות תרבות לנזקקים. העמותה נוהלה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בידי חאלד סבאח, פעיל בארגון חמאס (להלן: חאלד ). באותן שנים העביר המשיב לחאלד סך של כ-100,000 ₪ בכל שלושה חודשים, ובסך הכל גייס כ-4 מיליון ₪. זאת ביודעו כי הכספים מועברים למשפחות שהידים ויתומים המזוהים עם ארגון החמאס; שמטרות העמותה הן קידום מטרות החמאס; וכי חאלד בעצמו הוא פעיל חמאס. עוד נטען בכתב האישום כי עובר ליום 24.12.2021 גייס המשיב סך של 70,200 ₪ וניסה להעבירם לחאלד, אך נעצר על-ידי המשטרה. בגין המעשים המתוארים יוחסו למשיב עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (ביחס לתקופה שבין 31.12.2020-1.11.2016); להלן: חוק המאבק בטרור ), וכן איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (ביחס לתקופה שבין 31.10.2016-4.2.2012). 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב ושלושת הנאשמים האחרים עד לתום ההליכים נגדם. בעיקרו של דבר נטען בבקשה כי הראיות מבוססות על הפללתו של המשיב בידי חאלד, על גרסתו של המשיב ועל עדויות נוספות. עוד נטען, כי מעשיו של המשיב מקימים חשש ממשי, לפיו שחרורו יסכן את ביטחון המדינה, וכי נוכח עבירות הביטחון המיוחסות לו קמה נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית. כן צוין כי המשיב הורשע בשנת 2005 בבית משפט צבאי בעבירות ביטחוניות שונות, ומכאן שלא ניתן להשיג את מטרות המעצר אלא מאחורי סורג ובריח. 4. המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס את המיוחס לו בכתב האישום. עיקר טענותיו של המשיב היו כי הוא מעולם לא עסק בגיוס כספים לעמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, כי אם לעמותה בעלת שם דומה אשר רשומה בירדן, וכי עסק רק בפעילות הומניטרית שכללה איסוף כספי תרומות לנזקקים ויתומים. עוד טען כי כספי התרומות שאסף תועדו בקבלות שפירטו, בין היתר, את פרטי מקבלי התרומות. המשיב הוסיף וטען, כי אף אם יוכח שפעל באמצעות העמותה הישראלית, הרי שאין בידי העוררת ראיות המוכיחות כי ידע על פעילותה של העמותה למטרות טרור או כי התכוון לפעול למטרה זו. עוד טען המשיב כי אין להסתמך על הודעותיו של חאלד, לאור הסתירות בגרסאותיו. לעניין הכסף שנתפס טען, כי זה נועד לרכישת רכב. המשיב הוסיף וטען כי הגשת כתב האישום נגדו עולה כדי אכיפה בררנית, משנחקרו תורמים ומתרימים נוספים נגדם לא הוגש כתב אישום. לחלופין טען, כי ככל שייקבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו וכי מתקיימת בעניינו עילת מעצר, יש לבחון אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר בביתו בשכונת בית חנינה או בבית אמו בשכונת שועפאת. 5. לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על הודעותיו של חאלד, שסיפר על פעילותה של העמותה ובתוך כך על הקשר שלה לחמאס, ובפרט על כך שהכסף שגויס נועד בחלקו ליתומים ולמשפחות שהידים ואסירים, ובחלקו האחר ליתומים שאינם מזוהים עם ארגון החמאס על מנת לשוות לעמותה נופך חוקי שלא יעורר חשד. בעניינו של המשיב ציין חאלד בהודעותיו, כי המשיב ידע על כך שהוא פעיל חמאס וכי הכסף שגייס והעביר לעמותה נועד למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. כן ידע כי פעילות העמותה היא פעילות "דעווה" של החמאס. חאלד הוסיף ומסר כי סכומי הכסף שהיו ברשותו של המשיב בעת שנעצר (כ-70,000 ₪), נועדו לעמותה. בית המשפט המחוזי פירט בהחלטתו גם את גרסת המשיב אשר אישר כי החל משנת 2006 הוא אוסף תרומות לאגודת הצדקה שמנהל חאלד, וכי הוא מעביר לחאלד כ-100,000 ₪ מידי 3 חודשים. 6. עוד ביסס בית המשפט המחוזי את החלטתו על ראיות נוספות שנאספו בעניין הכסף המזומן בסך 70,000 ₪ שנתפס ברשות בנו בן ה-12 של המשיב, כשהגיע עם אביו לתפילה בהר הבית. ראיות אלה כללו מסרונים שהוחלפו בין חאלד למשיב, וכן את חקירת חאלד בה הסביר, כי הסכום האמור נועד לעבור אליו וכי הוא אינו יודע מדוע המשיב משקר בעניין זה. בית המשפט המחוזי הוסיף ובחן את גרסתו של המשיב לפיה הסכום האמור נועד לרכישת רכב ומצא כי זו נסתרת מן הראיות כפי שפורטו בהחלטתו. עוד נדחתה טענת המשיב, כי הכספים שאותם העביר משך שנים נועדו לשמש את העמותה הירדנית, תוך שנקבע שטענה זו אינה מעלה או מורידה. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה, כי ישנן ראיות התומכות בכך שהמשיב העביר את הכספים לידי חאלד, ביודעו שהוא איש חמאס המנהל את העמותה גם למטרות שאינן כשרות. 7. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין בהחלטתו כי אין רלוונטיות לטענת המשיב כי העמותה לא הוכרזה כארגון טרור, שכן די בראיות לפיהן פועלת העמותה לקידום מטרות החמאס. עוד ציין כי אין מקום להידרש, בשלב זה, לטענות המשיב לאכיפת בררנית אותן יש להעלות במסגרת ההליך העיקרי. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי יש בעובדה שהמשיב הורשע בעבר בבית המשפט הצבאי יהודה בעבירות ביטחוניות, כדי לחזק את היותו פעיל בארגון טרור. 8. על יסוד כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי קמה עילה למעצרו לנוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקיימת בהתייחס לעבירות הביטחוניות בהן הואשם. בית המשפט המחוזי ציין, כי בנסיבות כגון דא, משמדובר בעבירות שעניינן סיוע לארגון טרור, בדרך כלל אין מקום לבחינת חלופת מעצר. עם זאת הוסיף כי ניתן לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב מאחר שאין מדובר בנאשם העיקרי או פעיל מרכזי בעמותה. מכאן נקבע שיש לבחון את חלופת המעצר שהציע המשיב – מעצר בית בביתו או בבית אמו, באמצעות שירות המבחן. 9. ביום 25.5.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אך משהתברר כי הוא מבוסס על מסד עובדתי שגוי, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר חדש באמצעות קצין מבחן אחר. בהתאם לכך, הוגש תסקיר חדש בעניינו של המשיב ביום 22.6.2022. בתסקיר שהוגש נמצא כי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. שירות המבחן ציין כי קיים פער משמעותי בין האופן שבו תיאר המשיב את אורח חייו ועמדותיו ובין המעשים המיוחסים לו. עוד ציין, כי המשיב טשטש ומסר מידע מצומצם ומגמתי ביחס לעמדותיו האידיאולוגיות, וכי הוא מביע עמדה קורבנית ומצמצמת ביחס לנסיבות מעצרו. גורמים אלה, לדעת שירות המבחן, מצביעים על סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. באשר למפקחות שנבדקו – אמו של המשיב ורעייתו – נקבע כי השתיים אינן מתאימות לשמש כמפקחות. צוין כי חרף קרבתן למשיב, הן אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי או למיוחס לו כיום, כי הן נוקטות עמדה מצמצמת ומטשטשת ביחס להתנהלותו הבעייתית של המשיב, וכי על-פי התרשמות שירות המבחן, אין הן יכולות לשמש גורמי פיקוח משמעותיים ומציבי גבולות, לזהות מצבי סיכון בהתנהלותו או למנוע פעילות בעייתית מצדו. על רקע האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופה המוצעת. 10. לאחר קבלת התסקיר, ביום 26.6.2022, קיים בית המשפט המחוזי דיון בעניינו של המשיב. לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי מקובלת עליו טענת בא כוח המשיב כי "תוכן התסקיר אינו מתיישב עם מסקנתו וכי אין כל הנמקה רצינית, אם בכלל, על שום מה אמו ואשתו של המשיב לא יוכלו לשמש עבורו חלופת מעצר סמכותית ומציבת גבולות" . בית המשפט המחוזי ציין כי אכן יש מקום לשקול את המלצת שירות המבחן בהיותו הגורם המקצועי הבוחן את אפשרות השחרור לחלופה, אולם בסופו של דבר ההכרעה מסורה לבית המשפט. לאור האמור, ובהתחשב בכך שחלקו של המשיב בפרשה מצומצם באופן משמעותי מחלקם של הנאשמים האחרים, כי העבירות בהן הוא מואשם בעלות חומרה פחותה מהעבירות בהן הואשמו יתר הנאשמים בפרשה, וכן בשים לב לגילו של המשיב, עיסוקו, לעובדה שמזה שנים רבות לא היה מעורב בפלילים, קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן להורות על שחרורו לחלופה. באשר לבקשת העוררת לחקור את אמו ורעייתו של המשיב, נקבע כי אין מקום לאפשר את החקירה דנן, משהן נבדקו פעמיים על-ידי שירות המבחן. 11. לאור כל האמור, הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בביתו, בפיקוח רעייתו ואמו. כן נקבע כי המשיב לא יצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, וכי המשיב יהיה רשאי לצאת רק לדיונים בבית המשפט או לחקירת משטרה, אם יהיה צורך בכך. עוד נקבע כי להבטחת תנאי שחרורו יחתמו אמו ורעייתו על ערבות בסך 10,000 ₪, וכי המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, וכן יפקיד סך של 15,000 ₪ במזומן. מכאן העררים שלפניי. טענות הצדדים 12. לטענת העוררת שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתו, משנקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לו – מעשים בהם גלום סיכון ממשי לביטחון המדינה אשר בוצעו לאורך כעשור. נטען כי גם תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב מוביל למסקנה ברורה, ולפיה לא היה מקום לשחררו לחלופת מעצר בביתו. עוד נטען, כי הנימוקים ששימשו את בית המשפט המחוזי לטובת שחרורו ממעצר, בהם גילו, עיסוקו, ועצם העובדה שלא הסתבך בפלילים משך 17 שנים, דווקא צריכים להיזקף לחובתו, בשים לב לכך שמדובר בפעילות מתוכננת ומאורגנת שמשתרעת על פני עשור, בהיקף כספי משמעותי ביותר ובמגע ישיר עם פעיל חמאס המנהל את העמותה. 13. עוד מוסיפה העוררת, כי אין בעובדה שנאשמים אחרים בפרשה שוחררו ממעצר כדי להטות את הכף לטובתו, שכן מידת הגבלת החירות נגזרת מהערכת הסיכון הקונקרטית, ובנסיבות דנן העוררת סבורה כי לא ניתן ליתן אמון במשיב, כפי שאף מלמד תסקיר שירות המבחן. באשר לסטיית בית המשפט המחוזי מהמלצת שירות המבחן נטען, כי אכן ההחלטה הסופית היא של בית המשפט, אשר איננו מחויב לקבל את עמדת שירות המבחן ככתבה וכלשונה. עם זאת נדרשים טעמים כבדי משקל שמצדיקים סטייה מהמלצה שלילית כאמור, שאינם מתקיימים במקרה דנן. טענה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי קבע מחד גיסא, שהמלצות שירות המבחן בקשר להתאמתן של המפקחות אינן נכונות; ומאידך גיסא, שלל מן העוררת את האפשרות לחקור אותן במהלך הדיון בקובעו כי הן נבחנו כבר פעמיים על-ידי שירות המבחן. על רקע דברים אלה נטען, כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 ולהותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח. 14. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בכך שקבע, כי מתקיימות בעניינו ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. לטענתו, הוא מעולם לא אסף תרומות עבור העמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, וכל התרומות שאסף מקרובי משפחתו הועברו לגוף ירדני, שקרוי בשם דומה. עוד טען כי כל תרומה שאסף תועדה באמצעות שטרי קבלה המפרטים את פרטי הנתרמים. לחילופין טען המשיב, כי אף אם יוכח שפעל במסגרת העמותה הישראלית, ממילא אין בחומר החקירה ראיות לכאורה, ולפיהן העמותה קשורה לחמאס. עוד טען המשיב, כי העבירה שמיוחסת לו לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור היא עבירת מטרה, ומכאן שנדרש להוכיח כי היה מודע והתכוון לסייע, לקדם או לממן ארגון טרור – דבר שלא הוכח בעניינו. כן טען המשיב, כי לא ניתן להרשיעו בעבירות שמיוחסות לו, אף משום שהעמותה עצמה אינה עולה כדי "ארגון טרור" לפי ההגדרות שנקבעו בחוק המאבק בטרור. המשיב הוסיף וטען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל ראוי לסתירות הקיימות בגרסאות שמסר חאלד, וכן כי הופלה לרעה ביחס ליתר הנאשמים בפרשה באופן שעולה כדי אכיפה בררנית. דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 16. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, ועל כן קמה עילה למעצרו. בית המשפט המחוזי ערך דיון מקיף ומפורט בסוגיית הראיות לכאורה, מסקנותיו נטועות היטב בחומר הראיות ולא נמצאה עילה להתערב בהן. בית המשפט המחוזי סמך את החלטתו על הודעותיו של חאלד, אשר אישר כי מטרת העמותה היתה ליתן סיוע למשפחות נזקקות ובהן משפחות שהידים ואסירי חמאס, ואף קשר את המשיב לפעילות גיוס הכספים של העמותה ביודעו כי הכספים מיועדים למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. 17. כך, למשל, השיב חאלד בחקירה משנשאל בדבר הקשר שלו למשיב – "פראס טוטח [המשיב] מירושלים בשנות השלושים משתייך לחמאס ומעביר לוועדת 'אלזקאה' סכום של 100,000 ₪ לטובת תכנית היתומים במסגרת וועד 'אלזקאה' [...] מאוד חשוב לארגון חמאס לדאוג ליתומים והנזקקים, לבני השהידים ולמשפחות האסירים" (ראו: הודעה מיום 25.2.2022, שורה 102). דברים דומים נאמרו על-ידי חאלד בהודעה נוספת שמסר ביום 3.3.2022, כשנדרש לספר על אודות המשיב – "כפי שמסרתי בחקירה הקודמת פראס מוסר לי בערך סכום של 100,000 שקל כל 3 חודשים מזה 10 שנים וזה היה בהדרגתיות, פראס יודע שאני משתייך לחמאס, פראס מוסר לנו את התרומות והוא יודע שהכסף ליתומים ולמשפחות הנזקקות וגם יודע שפעילות הוועדה הנה פעילות 'דעווה' של חמאס ופראס היה עצור על חמאס בשנת 04" (ראו: שורה 45 להודעה האמורה). והדברים מדברים בעד עצמם. 18. לגרסתו של חאלד מתווספת גרסתו של המשיב אשר אישר כי הוא אוסף תרומות ליתומים בסך כ-100,000 ₪ ומעביר אותן מדי 3 חודשים לחאלד באופן אישי (ראו: הודעותיו של המשיב מהימים 6.3.2022 ו-10.3.2022). בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי הן תכתובת המסרונים בין חאלד והמשיב, והן הסכום שנתפס ברשות בנו של המשיב, עת הגיע עם אביו להר הבית, מאמתים את הסכום התלת חודשי שהיה על המשיב להעביר לחאלד באותה עת. אשר ליתר טענותיו של המשיב בנוגע לאכיפה בררנית, לסתירות בגרסתו של חאלד וכן לכך שלא הוכח כי העמותה היא "ארגון טרור", כפי ההגדרה בחוק המאבק בטרור – הרי שטענות אלה נטענו, נדונו וניתן להן מענה הולם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022. 19. משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה, קמה גם עילה למעצרו של המשיב. בית משפט זה עמד לא אחת על ההיבטים המיוחדים של פעילות הנושאת אופי אזרחי-חברתי במסגרתם של ארגוני טרור, ובפרט ביחס לגיוס כספים, כפי שנעשה בענייננו-אנו: "חלק מן הפעילות 'האזרחית' עניינה בגיוס כסף ומשאבים אשר מיועדים להיות מתורגמים במישרין לפעילות בעלת אופי צבאי. עם זאת, לא אחת הפעילות 'האזרחית' של ארגוני הטרור מיועדת ל'הכשרת הלבבות', היינו לפעילות של חינוך ורווחה שנועדה לגייס אהדה לארגון הטרור ולפעיליו כטובים ומיטיבים, וזאת על מנת ליצור תשתית לפעילותו העתידית של הארגון. בשל זיקה זו בין הדברים, לא ניתן לשפוט פעילות 'אזרחית' כאמור רק ביחס למעשים שהיא כוללת בפועל, אשר עשויים להיות, בעומדם לבדם, רצויים או חיוביים" (ע"פ 1784/14 עאשור נ' מדינת ישראל , פסקה 38 (3.9.2015)). וכן כי: "פעילות של ארגון טרור – גם כאשר היא מקיפה מעשים לגיטימיים לכאורה – נשארת פעילות אסורה, והדברים אמורים גם במימון של אותם מעשים. כמה טעמים לדבר. ראשית, כפי שצוין, פעילותם של ארגוני הטרור מבוססת, במידה רבה, על גיוס תומכים באמצעות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. מבחינה זו, מתקיים בין המרכיבים השונים בפעילות החמאס יחס של סינרגיה, באופן שהאחד מחזק את חברו. שנית, במישור המעשי, קשה 'לעקוב אחר הכסף' ולבדוק בכל מקרה ומקרה מה השימוש שנעשה בו. כסף העובר דרך צינורות המימון של ארגון הטרור חזקה עליו שנועד לסייע לפעילותו. והצדקה – מה יהא עליה? התשובה היא פשוטה: הרוצה לעסוק בצדקה – יעשה זאת שלא באמצעות ארגון השולח ידיו גם במעשי טרור אלימים" ( שם , בפסקה 41). ראו לעניין זה גם את הדברים שנכתבו בבש"פ 6552/05 עבידאת נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (17.8.2005); בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל , פסקה י"א (9.1.2012); בש"פ 5166/17 מדינת ישראל נ' מחאג'נה , פסקה 23 (29.6.2017); בש"פ 5781/17 מדינת ישראל נ' אגבריה , פסקה 24 (26.7.2017). 20. בית המשפט המחוזי סבר בענייננו, כי ניתן לתת מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב באמצעות חלופת מעצר של מעצר בית בפיקוח אמו ורעייתו. סבורני כי לנוכח האמור בתסקיר המעצר, באשר לאי-התאמתן של האם והרעייה לשמש כמפקחות, מסקנתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מוקשית. כידוע, תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר בידי בית המשפט לצורך גיבוש החלטתו בשאלת ההיתכנות לשחרורו של נאשם לחלופת מעצר. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, בית המשפט אינו מחויב באימוץ מסקנתו של שירות המבחן ואין באמור בתסקיר כדי לכבול את שיקול דעתו (ראו: בש"פ 2221/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (30.3.2020)). ואולם, בית משפט זה עמד, לא אחת, על כך שנדרשים טעמים כבדי משקל לסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן (ראו: בש"פ 6824/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (28.10.2019); בש"פ 2870/21 איסקוב נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (4.5.2021); בש"פ 449/22 אבו חמיד נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (2.2.2022) ורבים אחרים). בענייננו, בית המשפט המחוזי בחר שלא לסמוך על המלצות התסקיר לעניין אי-התאמתן של המפקחות למלאכת הפיקוח, אך לא מצאתי כי ניתן בהחלטתו טעם מספק, לא כל שכן טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממסקנותיו. 21. שירות המבחן עמד בתסקירו על כך שהמפקחות שהוצעו, על אף קרבתן למשיב, אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי, אינן מודעות די הצורך למיוחס לו כיום ונוקטות גישה מצמצמת סביב התנהלותו הבעייתית. התרשמות זו מתיישבת עם מסקנתו כי במצב דברים זה אין ביכולתן, כמפקחות, לזהות מצבי סיכון ולמנוע ביצוע עבירות דומות לאלה העומדות ביסוד ההליך הפלילי שננקט נגדו. זאת בפרט עת מדובר באיסוף תרומות והעברתן, פעילות הנחזית להיות לגיטימית על פניה. אוסיף כי בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתרשם מן המפקחות באופן ישיר ואף דחה את בקשת העוררת לחקור אותן במסגרת הדיון שנערך לפניו. ככל שהמפקחות היו נחקרות ייתכן שניתן היה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתאמתן או אי-התאמתן למשימת הפיקוח ולגבש מסקנות מבוססות יותר בעניין זה. מכל מקום, צירוף הסיכון הנשקף מן המשיב עם אי-התאמת חלופת המעצר המוצעת בהתאם למסקנות שירות המבחן, אינו מאפשר להורות על שחרורו לחלופה האמורה. 22. סוף דבר : ערר המדינה מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 מבוטלת, והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים נגדו. ערר המשיב – נדחה. יובהר, כי אין באמור כדי למנוע מן המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שיעלה בידו להציע חלופת מעצר הולמת. בקשה כזו, ככל שתוגש, תיבחן אף היא על-ידי שירות המבחן, ובית המשפט המחוזי יכריע בה לפי שיקול דעתו. ניתנה היום, ‏ב' בתמוז התשפ"ב (‏1.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043620_X02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 39536-03-22", "ע\"פ 1784/14" ]

748,022

736,571

בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי; בקשות עיכוב ביצוע בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה 1. הבקשות לרשות ערעור מצריכות תשובה. 2. המשיבים יגישו את תשובתם עד ליום 14.7.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין למבקש. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כהסכמה. ניתן בזאת צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי מושאי בקשות רשות הערעור, עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]

748,023

738,060

בבית המשפט העליון רע"א 4361/22 רע"א 4363/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: תימורים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבים ברע"א 4361/22 1. הנחן השקעות בע"מ וברע"א 4363/22: 2. הפח תעשיות מתכת בע"מ 3. יהודה רשתות פלדה בע"מ 4. עו"ד אבנר כהן - נאמן ורו"ח גבי טרבלסי - נאמן 5. הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז דרום בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק חדל"ת 53596-05-22 ובת"א 5626-06-22 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופט י' פרסקי – בקשה מטעם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22 למחיקת ההליך בשם המבקש ברע"א 4361/22 וברע"א 4363/22: עו"ד שחר כהן, עו"ד גיל הירשמן החלטה כמבוקש וכמוסכם, הבקשות לרשות ערעור נמחקות בזאת. החזר אגרה בהתאם לתקנות. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043610_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4361/22", "רע\"א 4363/22" ]

748,024

736,581

בבית המשפט העליון בש"פ 4366/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבה: סבטלנה גזנדזילוב ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק מ"ת 53377-06-20 שניתנה ביום 26.6.2022 על ידי כבוד השופט ש' מלמד תאריך הישיבה: ל' בסיון התשפ"ב (29.6.2022) בשם העוררת: עו"ד איתי שהם בשם המשיבה: עו"ד שמשון וייס החלטה לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ש' מלמד ) מיום 26.6.2022 במ"ת 53377-06-20, בה הורה בית המשפט המחוזי על העברתה של המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני במקום ובתנאים שנקבעו. הערר ממוקד בגובה הערבויות שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי כתנאי להעברתה של המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני. 1. הרקע לערר זה הוצג בפירוט בהחלטות קודמות של בית משפט זה ועל כן הדברים יובאו בתמצית (ראו: החלטת השופט א' שטיין בבש"פ 1909/21 מדינת ישראל נ' גנדזילוב (25.3.2021) (להלן: בש"פ 1909/21 ) ; החלטת השופטת ד' ברק-ארז בבש"פ 7984/21 גזנדזילוב נ' מדינת ישראל (29.11.2021) (להלן: בש"פ 7984/21 ) ). 2. המשיבה נעצרה ביום 31.5.2020 ומעצרה הוארך מעת לעת. ביום 22.6.2020 הוגש נגד המשיבה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב המייחס לה ניהול של רשת בתי עסק לשם עיסוק בזנות, במסגרתם העסיקה נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין. כתב האישום, המחזיק שבעה אישומים, מייחס למשיבה עבירות של סרסרות, גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות והחזקת מקום לשם זנות, אותן ביצעה בין השנים 2020-2015. עוד הוא מייחס למשיבה עבירות מס והלבנת הון בקשר להכנסות שהפיקה מאותם עסקים. על-פי הנטען בכתב האישום, כתוצאה מהפעלת העסקים האמורים, הפיקה המשיבה למעלה מחמישה מיליון שקלים, עליהם לא דיווחה לרשויות המס, תוך שעשתה פעולות הסתרה שיטתיות כדי להסוות את מקור הכנסותיה. 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים נגדה. ביום 13.8.2020 הוגש תסקיר מעצר ראשון בעניינה של המשיבה בו הומלץ על המשך מעצרה בפיקוח אלקטרוני. ביום 22.9.2020 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים נגדה בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבה, וכי קיימות עילות למעצרה, הן עילת מסוכנות והן חשש להימלטות מאימת הדין, אשר לא ניתן לתת להן מענה במעצר בפיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך הוארך מעצרה של המשיבה מעת לעת בהתאם להחלטותיו של בית משפט זה (ראו: בש"פ 1909/21 ; בש"פ 4170/21 , השופט י' עמית ; בש"פ 6167/21, השופט י' עמית ). 4. ביום 9.11.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה לעיון חוזר בהחלטת המעצר. ערר שהגישה המבקשת לבית משפט זה נדחה ביום 29.11.2021 ( בש"פ 7984/21 ). בהחלטה ציינה השופטת ברק-ארז כי "אכן אין להתעלם מפרק הזמן המשמעותי שבו נתונה [המשיבה] במעצר" וכי יכול להיות ש "נתון זה יטה את הכף בעתיד לטובת החלטה על העברתה של [המשיבה] למעצר בפיקוח אלקטרוני" . עם זאת, נקבע כי "אין להקל ראש בחשש מהימלטות" , במיוחד בשים לתסקיריו של שירות המבחן, חומרת העבירות המיוחסות למשיבה ודפוסי פעולתה. בהמשך לכך, הוארך מעצרה של המשיבה פעמיים נוספות (בש"פ 8476/21, השופטת ע' ברון ; בש"פ 1760/22, השופט ע' פוגלמן ). 5. ביום 12.6.2022 התקיים דיון בבקשה ששית להארכת מעצרה של המשיבה (בש"פ 3914/22). בהחלטתו מאותו יום קבע השופט ע' גרוסקופף כי בשים לב לכך שהמשיבה עצורה מאחורי סורג ובריח תקופה כה ארוכה, "קיים הכרח לשנות את נקודת האיזון, כך שגם אם חלופת המעצר המוצעת איננה אידיאלית, היא תיבחן בחיוב" . בית משפט זה קבע כי ראוי להפגין יתר גמישות ביחס לאיכות מערך הפיקוח ובכלל זה להסתפק גם במערך פיקוח שלא אושר בעבר. בהתאם לכך קבע כי בית המשפט המחוזי יקיים דיון באפשרות להעביר את המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית בתה. כן קבע כי התנאים להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני יקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי לפי שיקול דעתו. 6. בדיון שנערך ביום 21.6.2022 הוצעו בתה של המשיבה ואדם נוסף כמפקחים. לאחר שאלה נחקרו קבע בית המשפט המחוזי כי אותו אדם נוסף אינו מתאים למלאכת הפיקוח. בדיון משלים שנערך ביום 26.6.2022 נמצאה מפקחת מתאימה נוספת על בתה של המשיבה. בהמשך לכך הורה בית המשפט המחוזי על העברתה של המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני, בבית בתה, בפיקוח הבת והמפקחת הנוספת, בין היתר, בתנאים הבאים: איסור על יצירת קשר עם המעורבים בפרשה; איסור יציאה מן הארץ; הפקדה במזומן או בערבות בנקאית בסך 100,000 ₪; וערבות עצמית וערבות צד ג' של כל מפקחת בסך 250,000 ₪. 7. בערר שלפניי טוענת העוררת כי אין בגובה הערבויות שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כדי להרתיע את המשיבה מלהימלט מן הדין או מלהפר את תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, זאת, לנוכח חומרת העבירות המיוחסות לה והעונש הצפוי לה בתום ההליך. עוד טוענת העוררת כי מדובר במשיבה שהיא אזרחית אוקראינה, שיש לה "שורשים" באוקראינה, בן זוג ודירה. עוד נטען כי לו תימלט המשיבה לאוקראינה יהיה קושי ממשי להחזירה לישראל, מאחר שאוקראינה אינה מסגירה את אזרחיה למדינות זרות. בנוסף נטען, כי סכום העירבון שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי נמוך משמעותית ביחס לסכומי הכסף מהם נהנתה המשיבה כתוצאה מביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום. לאור כל האמור נטען, כי יש לכל הפחות להכפיל את גובה הערבויות שקבע בית המשפט המחוזי. 8. בדיון שנערך לפניי שב בא כוח העוררת על עיקר טענותיה. מנגד, טען בא כוח המשיבה כי המשיבה תתקשה לעמוד בערבויות שנקבעו וכי אין מקום להורות על הגדלתן. כן הציע בא כוח המשיבה להשתמש ברכושה התפוס של המשיבה כערובה. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בהודעת הערר, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות בעיקרו. 10. כפי שהובהר בפסיקתו של בית משפט זה, "מטרת הפקדת הערבות היא בראש ובראשונה להרתיע את הנאשם מפני הפרת תנאי השחרור" , זאת בשל החשש מפני חילוט הערבות במקרה של הפרת תנאי השחרור (ראו: בש"פ 980/12 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (8.2.2012)). בקביעת תנאי הערובה על בית המשפט לשקול, בין היתר, את מהות העבירה המיוחסת לנאשם; את המידע שבידי התביעה; את עברו הפלילי של הנאשם; את מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת; וכן את האפשרות שהנאשם יוכל לעמוד בתנאי הערובה (ראו: סעיף 46(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). כפי שנקבע לא אחת, קביעת גובה העירבון היא תוצאה של מלאכת איזונים בין הצורך להרתיע את הנאשם מפני הימלטות מן הדין או הפרת תנאי השחרור, לבין מצבו הכלכלי של הנאשם ויכולתו לעמוד בהפקדה הנדרשת. על מנת שהחלטה על שחרור או שינוי בתנאי מעצר תהיה בעלת נפקות מעשית, נדרש כי סכום העירבון יהיה בגדר יכולותיו הכלכליות הריאליות של הנאשם (ראו: בש"פ 4708/12 עבדאללה נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (21.6.2012)). 11. בענייננו, מקובלת עליי טענת העוררת כי בקביעת הערבויות יש מקום להתחשב בהיקף העבירות המיוחסות למשיבה ובגובה ההכנסות שהפיקה, לכאורה, מביצוע העבירות. עם זאת, לא ניתן לגזור את יכולתה הכלכלית העדכנית של המשיבה מהכנסות אלה. כפי שנלמד מטענות העוררת, עם פתיחת ההליך הפלילי נתפסו אצל המשיבה רכוש וכספים רבים לצורך חילוטם העתידי ואין בידי העוררת נתונים כלשהם המעידים על קיומו של רכוש נוסף בידי המשיבה. יש להתחשב גם בתקופת מעצרה הממושכת של המשיבה, בת למעלה משנתיים, שיש להניח שלא היטיבה עם מצבה הכלכלי. בנסיבות אלה, לא ראיתי להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי בנוגע לסכום העירבון שנקבע כתנאי להעברתה של המשיבה למעצר באיזוק אלקטרוני. לצד זאת, ראיתי להגדיל את גובה ההתחייבות העצמית ואת גובה ערבויות צד ג' שיומצאו על-ידי כל אחת מן המפקחות לסך 500,000 ₪. בכפוף לכך, הערר נדחה. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043660_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 53377-06-20" ]

748,031

739,099

בבית המשפט העליון ע"פ 4367/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: דוד בוקובזה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.6.2022 בתפ"ח 55639-05-17 שניתנה על ידי סגנית הנשיאה י' רז-לוי , השופטת ג' שלו והשופט א' משניות בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיאה י' רז-לוי , השופטת ג' שלו והשופט א' משניות ) מיום 23.6.2022 בתפ"ח 55639-05-17 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער . 1. ההליך נושא הערעור דנן עניינו כתב אישום המייחס למערער , בין היתר, עבירות של רצח בכוונה תחילה, ניסיון רצח, חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והצתה. סיכומי המשיבה בהליך הוגשו ביום 2.5.2021, והמועד להגשת סיכומי המערער נדחה מספר פעמים ועומד כעת על יום 4.8.2022. לאורך ניהול ההליך התגלעו חילוקי דעות בין המערער לבאי-כוחו מטעם הסניגוריה הציבורית, שאף הובילו בשלב מסוים להפסקת ייצוגו (לפירוט ראו פסק דיני בע"פ 291/21 בוקובזה נ' מדינת ישראל (27.1.2021), ;בערעור פסלות קודם שהגיש המערער (להלן: ערעור הפסלות הקודם )). בהמשך חזר המערער להיות מיוצג על ידי באי-כוח מהסניגוריה הציבורית (ראו בהקשר זה: בש"פ 6814/21 מדינת ישראל נ' בוקובזה (24.10.2021) (השופט ג' קרא )). 2. ביום 20.6.2022 הגיש המערער, שלא באמצעות באי-כוחו, בקשה לפסילת שלושת חברי המותב מלדון בהליך, בה טען להטיית משפט ול"עיוות דינ[ו] במשוא פנים מתוך ניגוד עניינים". בבקשתו הלין המערער על החלטות שונות שנתנו חברי ההרכב החל משנת 2019, ובהן דחיית בקשותיו לזימון עדים; סירוב להעביר חומרים לעיונו של פאנל המומחים שמונה ליתן חוות דעת ביחס למערער; ודחיית בקשתו להגיש חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו. כמו כן טען המערער כי ביום 10.9.2019 נתנו חברי ההרכב החלטה שבה קבעו "את אשמת[ו], התכנון והמניע ועוד בטרם [ביקש] זימון עדי הגנה" – והפנה בהקשר זה לאמור בבקשת פסלות קודמת שהגיש בחודש פברואר 2020 (לפירוט על בקשה זו ראו בפסקה 2 לפסק הדין בערעור הפסלות הקודם). עוד העלה המערער השגות על התנהלות המותב בנוגע לסוגיית ייצוגו בהליך, והלין על כך שנאלץ לייצג את עצמו בדיוני ההוכחות למרות שאינו יודע כיצד לחקור עדים ולזמנם. בהקשר זה הוסיף המערער וטען כי חלק מחומרי החקירה הרלוונטיים לא הועברו לו, באופן שפגע בהגנתו. לצד זאת העלה המערער השגות על התנהלותם של גורמים שונים במשטרה ובפרקליטות, וטען כי אופן ניהול ההליך הותיר בפניו "רק את האופציה להודות שרשלנות הרשויות הייתה רק בדמיון של[ו]". כמו כן טען המערער כי היה על בית המשפט קמא לדאוג לכך שגורמי שב"ס יספקו לו תנאים נאותים לניהול ההליך ולכתיבת סיכומיו. בשולי הדברים טען המערער כי "ההרכב נמנע מלגלות על ההיכרות שלו" עם שופטת לענייני משפחה ועם פרקליטה אשר טיפלו בעניינו בעבר; וכי סגנית הנשיא רז-לוי והשופטת שלו עבדו בעבר בפרקליטות מחוז דרום ויש טעם לפגם בכך ש"אותו מרחב ישפוט אות[ו]". 3. המשיבה התנגדה לפסילת המותב, וביום 23.6.2022 דחו חברי ההרכב את הבקשה. בהחלטה הודגש כי הבקשה כוללת טענות שהועלו בבקשות פסלות קודמות שהגיש המערער, וכי הן נוגעות להחלטות ולעדויות שנשמעו זה מכבר. עוד נקבע כי לא עלה בידי המערער להוכיח עילת פסלות. 4. מכאן הערעור שלפניי. המערער, אשר מייצג את עצמו בערעור, טוען כי החלטת הפסלות אינה מתמודדת כראוי עם הטענות שהעלה. הוא מדגיש כי חלק מטענותיו לא הועלו בבקשות הפסלות הקודמות, ולגישתו הטענות שהועלו בבקשותיו הקודמות "מחזקות" את נימוקי הבקשה הנוכחית. כמו כן נטען כי לא מדובר בטענות "ערעוריות" אלא באינדיקציות המוכיחות את "הזילזול והביטול של זכות[ו] להגנה מתחילת המשפט". עוד מלין המערער על התנהלות הסניגורים שייצגו אותו לאורך ההליך וטוען כי נמנעה ממנו ההזדמנות להוכיח קו הגנה מסוים. 5. דין הערעור להידחות. תחילה יש להבהיר כי אף שלא חלה הגבלה על מספר בקשות הפסלות שניתן להגיש, בעל דין הטוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להראות עילה חדשה, אשר צמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת ואשר הועלתה במועד וללא שיהוי (ראו, למשל: ע"פ 8024/21 מכלוף נ' מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ובניה "מצפה אפק" , ‏פסקה 9 (15.12.2021); ע"א 9614/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (13.12.2017)) . בענייננו, בקשת הפסלות האחרונה שהגיש המערער נדחתה ביום 11.1.2021 (ראו: פסק הדין בערעור הפסלות הקודם). המערער לא הציג הסבר המניח את הדעת להימנעותו מלהעלות את מכלול טענותיו בבקשות הקודמות, וחלק מהטענות בבקשה הנוכחית אף הועלו באותן בקשות קודמות. בנסיבות אלו אין מקום להידרש, במסגרת הערעור דנן, לטענות הנוגעות לאירועים שהתרחשו לפני מתן החלטת הפסלות האחרונה בעניינו של המערער. 6. חלק מטענותיו של המערער אכן הועלו לראשונה בבקשת הפסלות הנוכחית ועוסקות באירועים מהשנים 2022-2021, דהיינו – לאחר מתן החלטת הפסלות מיום 11.1.2021. עם זאת, סעיף 146(ג) ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות ", ובפסיקה הובהר לא אחת כי טענת פסלות אינה "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור לעת מצוא (ע"פ 7650/21 נבואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי , פסקה 13 (26.1.2022)) . לפיכך, רבות מן הטענות שהועלו בערעור לוקות בשיהוי משמעותי אשר מצדיק את דחייתן ולו מטעם זה. 7. לגופו של עניין, ובמידה רבה למעלה מן הצורך: לא שוכנעתי כי הטענות שהועלו בבקשת הפסלות מבססות עילת פסלות לגבי מי מחברי ההרכב, לא כל שכן ביחס לכל שלושת חבריו. טענות המערער ממוקדות, ברובן המוחלט, באופן שבו נוהל ההליך ובהחלטות דיוניות שניתנו לאורך הדרך. כפי שהובהר בערעור הפסלות הקודם, השגות על החלטות דיוניות אינן מקימות עילת פסלות, והאפיק הראוי להעלאתן הוא בהליכי ערעור מתאימים ( שם , בפסקה 9; וראו גם: ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (6.3.2019)). הטענות שהעלה המערער בבקשה הנוכחית ובערעור שלפניי אינן מצדיקות סטייה מכלל זה, ולא שוכנעתי כי הנסיבות שפורטו בבקשה מעידות על חשש ממשי למשוא פנים של מי מחברי ההרכב בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 8. אף אין בידי לקבל את טענת המערער לעילת פסלות עקב היכרות של מי מחברי ההרכב עם גורמים הרלוונטיים, לטענתו, להליך דנן. טענה זו הועלתה בעלמא, ללא פירוט על טיב ההיכרות הנטענת, על הקשר בין אותם גורמים להליך הנוכחי, או על האופן שבו היכרות זו עלולה להשפיע על ניהול ההליך (ראו והשוו: ע"א 7436/21 פרי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 7 (28.12.2021)). בדומה, לא מצאתי לקבל את הטענה הלאקונית להשפעה על ההליך עקב העובדה ששתיים מבין חברי ההרכב עבדו בעבר ברשויות האכיפה – ואציין כי סגנית הנשיאה רז-לוי והשופטת שלו מונו לשיפוט בשנים 2004 ו-2008 בהתאמה, שנים רבות לפני שהוגש כתב האישום בעניינו של המערער (השוו: ע"א 7640/18 חוגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב , פסקה 5 (26.12.2018)). 9. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043670_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4367/22", "ע\"פ 8024/21", "ע\"א 9614/17", "ע\"פ 7650/21", "ע\"פ 1609/19", "ע\"א 7436/21", "ע\"א 7640/18" ]

748,032

736,767

בבית המשפט העליון בש"א 4370/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעת ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : פלוני העברת מקום דיון החלטה 1. כעולה מהחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון, השופט ד' פורת , מיום 27.6.2022, הנתבע בתה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הוא אחיו של שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום בנצרת. 2. בנסיבות אלו, ובשים לב לנסיבות שפורטו בבקשת הצדדים לבית המשפט קמא מיום 27.6.2022, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 5.7.2022 בשעה 16:00 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי , לדעתם, להעבירו. כמו כן, יודיעו הצדדים עד לאותו מועד האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043700_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4370/22" ]

748,036

737,255

בבית המשפט העליון בש"א 4370/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעות ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : פלוני העברת מקום דיון; תגובת הצדדים מיום 4.7.2022; בקשה למתן החלטה מיום 6.7.2022 בשם התובעת 1 ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד עדי לנקרי בשם הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד מאיר זנטי החלטה 1. כעולה מהחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון, השופט ד' פורת , מיום 27.6.2022, הנתבע בתה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הוא אחיו של שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום בנצרת. עניינו של ההליך בתביעה לאכיפת הסכם גירושין בין התובעת 1 לנתבע, וביום 20.1.2015 ניתן בו פסק דין. מאז שניתן פסק הדין, הוגשו בהליך מספר בקשות בעניין יציאה מהארץ של הנתבעת 2, בתם הקטינה של התובעת 1 והנתבע. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי , לדעתם, להעבירו. עוד התבקשו הצדדים להודיע האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 2. מתגובת הצדדים ומעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי ביום 26.6.2022 הגישו הצדדים לבית המשפט קמא בקשה משותפת לביטול צו עיכוב יציאת הנתבעת 2 מהארץ, לצורך טיסה שקבועה ליום 12.7.2022. הצדדים ציינו כי בנסיבות אלו הגיעו להסכמה לפיה בקשה זו תידון בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, ואם בעתיד יידרשו הצדדים לניהול הליך נוסף, שאינו בהסכמה, במסגרת תביעה חדשה, תעמוד לכל אחד מהם הזכות לבקש את העברת מקום הדיון בהליך. 3. ביני לביני, ביום 5.7.2022 קבעה סגנית נשיא בתי המשפט לענייני משפחה במחוז צפון, השופטת א' נחמיאס , כי בקשת הצדדים מיום 26.6.2022 תנותב לטיפולה של השופטת ו' ריקנטי-רוסהר , המכהנת בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה. עוד צוין בהחלטה כי המותב שדן בהליך עד כה איננו מכהן עוד בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, וכי השופטת ריקנטי-רוסהר נתנה את הסכמתה לדון בבקשת הצדדים מיום 26.6.2022 כמו גם להעברת ההליך למחוז שיפוט אחר. 4. בנסיבות העניין, בשים לב לעמדת הצדדים ולסד הזמנים בכל הנוגע לבקשתם מיום 26.6.2022, לא מצאתי מקום, בשלב זה , להורות על העברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. לאחר שתינתן החלטה בבקשת הצדדים מיום 26.6.2022 יגישו הצדדים הודעה מעדכנת, ואז תינתן החלטה סופית באשר למקום הדיון בהליך (השוו: בש"פ 3326/22 מדינת ישראל נ' חרירי , פסקה 5 (19.6.2022)). ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043700_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4370/22" ]

748,037

740,411

בבית המשפט העליון בש"א 4370/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעות ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : פלוני העברת מקום דיון; הודעה מטעם הצדדים מיום 1.8.2022 בשם התובעת 1 ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד עדי לנקרי בשם הנתבע ב תה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 : עו"ד מאיר זנאטי החלטה 1. כאמור בהחלטתי מיום 7.7.2022, הנתבע בתה"ס (משפחה נצ') 8874-08-14 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הוא אחיו של שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום בנצרת. ביום 20.1.2015 ניתן פסק דין בהליך, שעניינו בתביעה לאכיפת הסכם גירושין, ומאז הוגשו בו מספר בקשות. ביום 26.6.2022 הגישו הצדדים לבית המשפט קמא בקשה משותפת לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא בעניינה של התובעת 2, בתם של התובעת 1 והנתבע, לצורך טיסה שנקבעה ליום 12.7.2022. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להביע את עמדתם ביחס למקום הדיון בהליך ו להודיע האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 2. הצדדים הודיעו כי הגיעו להסכמה לפיה בקשתם מיום 26.6.2022 תידון בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. אולם, ביום 5.7.2022 הורתה סגנית נשיא בתי המשפט לענייני משפחה במחוז צפון, השופטת א' נחמיאס , כי הבקשה תועבר לטיפולה של השופטת ו' ריקנטי-רוסהר , המכהנת בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה. עוד צוין בהחלטה כי השופטת ריקנטי-רוסהר נתנה את הסכמתה לדון בבקשת הצדדים כמו גם להעברת ההליך למחוז שיפוט אחר. 3. ביום 7.7.2022 קבעתי כי אין מקום בשלב זה להורות על העברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר; והוריתי לצדדים להגיש הודעה מעדכנת לאחר שתינתן החלטה בבקשתם. 4. מהודעת הצדדים ומעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בקשתם אושרה ביום 7.7.2022. הצדדים ציינו כי ההליך נושא הבקשה שלפניי הוא סגור, וביקשו ליתן תוקף של פסק דין להסכמתם כי השופטת ו' ריקנטי-רוסהר תדון בכל בקשה מוסכמת שתוגש במסגרת ההליך – וככל שיפתח בעתיד הליך משפטי נוסף בין הצדדים, הוא יתברר באחד מבתי המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז. 5. בהינתן האמור בהודעת הצדדים, לא מצאתי מקום ליתן הוראה באשר למקום הדיון בהליך סגור – שבו לא קיימות בקשות תלויות ועומדות – או בנוגע להליכים אשר ייתכן שיתבררו בין הצדדים בעתיד. עם זאת, ככל שתוגשנה בקשות נוספות במסגרת ההליך הסגור, או שבין הצדדים ייפתח הליך נוסף בבית משפט במחוז צפון – יגישו הצדדים הודעה מתאימה לבית משפט זה. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043700_V03.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4370/22" ]

748,038

736,365

בבית המשפט העליון בש"פ 4371/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל - תחנת ערואר בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק עמ"י 56512-06-22 שניתנה ביום 27.6.2022 על ידי כבוד השופט איתי ברסלר גונן בשם המבקש: עו"ד גיל נמיר החלטה 1. לפניי בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ברסלר-גונן ) מיום 27.6.2022 בעמ"י 56512-06-22, בה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט א' דורני-דורון ) מיום 26.6.2022, שהורתה על שחרור המבקש ממעצרו בתנאים מגבילים. 2. המבקש נעצר ביום 21.6.2022 בחשד לעבירות אלימות כלפי בני משפחתו ובכללן, התעללות בקטין, תקיפת בת זוג ואיומים. ביום 22.6.2022 הוארך מעצרו בהסכמה עד ליום 26.6.2022. במועד זה הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו בחמישה ימים נוספים. בתום הדיון בבקשה הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים של מעצר בית מלא בבית אחיו ותנאים נוספים. בית משפט השלום קבע כי קיים חשד סביר שהמבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו וכי מתקיימות בעניינו עילות מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי חקירה. עם זאת קבע, כי ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה אשר יש בה כדי לתת מענה למסוכנות המבקש, וכן בשל הפגיעה הכלכלית הצפויה להיגרם לו ולמשפחתו, התלויה בו לפרנסתה, עקב המעצר. 3. המשיבה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי. בדיון שנערך ביום 27.6.2022 טען בא כוח המשיבה כי מחומרי החקירה עולה תמונה של אלימות קשה ומתמשכת של המבקש כלפי בת זוגו וילדיו וכי נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה. כן טען כי על אף הפגיעה הכלכלית שתיגרם למבקש ולמשפחתו יש להותירו במעצר. מנגד, טען בא כוח המבקש כי יש להותיר את החלטת בית משפט השלום על כנה. עוד טען כי בדיון שנערך לפני בית משפט השלום ניתנה לו "הבטחה שלטונית" על-ידי בא כוח המשיבה ולפיה הוא לא יתנגד לשחרור המבקש וברוח דבריו אלה ניתנה החלטת בית משפט השלום. לפיכך, כך נטען, שחרורו של המבקש בתנאים נעשה, למעשה, בהסכמה. 4. בית המשפט המחוזי קיבל בהחלטה מושא הבקשה את עררה של המשיבה. בית המשפט המחוזי קבע כי המעשים המיוחסים למבקש מלמדים על רמת מסוכנות גבוהה מאוד כלפי בני משפחתו וכי מסקנה זו מתחזקת נוכח שמירתו של המבקש על זכות השתיקה במהלך חקירתו. עוד ציין כי קיים חשש ממשי לשיבוש החקירה, וכי בשים לב לכל אלה, לא היה מקום לשקול שחרור לחלופת מעצר בשלב זה. באשר לטענת בא כוח המבקש לפיה ניתנה לו "הבטחה שלטונית" לשחרור המבקש, קבע בית המשפט המחוזי כי אין לטענה זו כל זכר בפרוטוקול הדיון שנערך לפני בית משפט השלום והבהיר כי "לא ניתן ללמוד מפרוטוקול הדיון על דברים שלא מופיעים בו ואין לנסות זאת. כך או כך, בוודאי שאין מדובר בשיקול בלבדי בהחלטת המעצר" . בסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי כי החקירה בעניינו של המבקש עודנה נמשכת וכי יש להורות על המשך מעצרו למניעת שיבושה ולשם הבטחת שלום בני משפחתו של המבקש. 5. הבקשה שלפניי מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקש שב על טענותיו לפיהן במהלך הדיון שנערך לפני בית משפט השלום ניתנה הסכמת המשיבה לשחרורו של המבקש בתנאים מגבילים, וכי מדובר בהפרת הבטחה שלטונית המעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית רחבה. 6. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כלל הוא כי בקשת רשות לערור תיבחן לפי אמת מידה מצמצמת, ולפיה תינתן רשות לערור רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות וחריגות המצדיקות זאת (ראו: בש"פ 2173/12 אל גניני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (22.3.2012); בש"פ 4215/14 עואד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (22.6.2014); בש"פ 6513/20 אלמלך נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (1.10.2020)). ההחלטה שלפני אינה באה בגדרם של מקרים חריגים אלה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, טענות המבקש להבטחה או הסכמה לשחרורו נסמכות על התבטאויות שאין להן כל ביטוי בפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, וממילא אין מקום להידרש להן. למותר לציין כי ככל שהמבקש היה סבור שפרוטוקול הדיון אינו משקף נכונה את הדברים שנאמרו, רשאי היה לפנות לבית משפט השלום בבקשה לתיקון פרוטוקול, דבר שלא נעשה. מעבר לכך, ההחלטה למעצרו נטועה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. בית המשפט המחוזי בחן את עניינו של המבקש, ובשים לב לטיב העבירות המיוחסות לו, לחומר החקירה שהוצג לו בדיון ולצרכי החקירה, קיבל את הערר בהחלטה מפורטת ומנומקת. משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי כי הבקשה מקימה עילה למתן רשות לערור. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043710_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"י 56512-06-22" ]

748,039

736,663

בבית המשפט העליון בש"פ 4362/22 בש"פ 4372/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: פראס טוטח עררים על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-מ"ת 39536-03-22 מיום 26.6.2022 ומיום 11.4.2022 שניתנו על-ידי השופטת ת' בר-אשר תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העוררת ב-בש"פ 4362/22 והמשיבה ב-בש"פ 4372/22: עו"ד ארז בן-ארויה; עו"ד רינת בן-יעקב בשם המשיב ב-בש"פ 4362/22 והעורר ב-בש"פ 4372/22: עו"ד קוטינה חמזה החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 39536-03-22 (השופטת ת' בר-אשר ) מיום 26.6.2022, בגדרה הורה על שחרורו של הנאשם (להלן: המשיב ) לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. כן לפניי ערר המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022 בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. עיקרי כתב האישום ותמצית ההליכים בבית המשפט המחוזי 1. ביום 18.3.2022 הוגשו נגד המשיב ונגד שלושה נאשמים אחרים כתבי אישום כחלק מפרשה שעניינה פעילות "אזרחית" של ארגון החמאס לגיוס והעברת כספים לטובת משפחות פעילי חמאס ומשפחות שהידים. 2. על-פי הנטען בכתב האישום בעניינו של המשיב, במשך כעשור, בין השנים 2022-2012, פעל המשיב לגיוס כספים מגורמים שונים עבור עמותת "לג'נאת אל קודס", היא עמותה רשומה שמטרותיה הן איסוף כספים ומתן צדקה לנזקקים וכן סיוע בפעילויות תרבות לנזקקים. העמותה נוהלה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בידי חאלד סבאח, פעיל בארגון חמאס (להלן: חאלד ). באותן שנים העביר המשיב לחאלד סך של כ-100,000 ₪ בכל שלושה חודשים, ובסך הכל גייס כ-4 מיליון ₪. זאת ביודעו כי הכספים מועברים למשפחות שהידים ויתומים המזוהים עם ארגון החמאס; שמטרות העמותה הן קידום מטרות החמאס; וכי חאלד בעצמו הוא פעיל חמאס. עוד נטען בכתב האישום כי עובר ליום 24.12.2021 גייס המשיב סך של 70,200 ₪ וניסה להעבירם לחאלד, אך נעצר על-ידי המשטרה. בגין המעשים המתוארים יוחסו למשיב עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (ביחס לתקופה שבין 31.12.2020-1.11.2016); להלן: חוק המאבק בטרור ), וכן איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (ביחס לתקופה שבין 31.10.2016-4.2.2012). 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב ושלושת הנאשמים האחרים עד לתום ההליכים נגדם. בעיקרו של דבר נטען בבקשה כי הראיות מבוססות על הפללתו של המשיב בידי חאלד, על גרסתו של המשיב ועל עדויות נוספות. עוד נטען, כי מעשיו של המשיב מקימים חשש ממשי, לפיו שחרורו יסכן את ביטחון המדינה, וכי נוכח עבירות הביטחון המיוחסות לו קמה נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית. כן צוין כי המשיב הורשע בשנת 2005 בבית משפט צבאי בעבירות ביטחוניות שונות, ומכאן שלא ניתן להשיג את מטרות המעצר אלא מאחורי סורג ובריח. 4. המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס את המיוחס לו בכתב האישום. עיקר טענותיו של המשיב היו כי הוא מעולם לא עסק בגיוס כספים לעמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, כי אם לעמותה בעלת שם דומה אשר רשומה בירדן, וכי עסק רק בפעילות הומניטרית שכללה איסוף כספי תרומות לנזקקים ויתומים. עוד טען כי כספי התרומות שאסף תועדו בקבלות שפירטו, בין היתר, את פרטי מקבלי התרומות. המשיב הוסיף וטען, כי אף אם יוכח שפעל באמצעות העמותה הישראלית, הרי שאין בידי העוררת ראיות המוכיחות כי ידע על פעילותה של העמותה למטרות טרור או כי התכוון לפעול למטרה זו. עוד טען המשיב כי אין להסתמך על הודעותיו של חאלד, לאור הסתירות בגרסאותיו. לעניין הכסף שנתפס טען, כי זה נועד לרכישת רכב. המשיב הוסיף וטען כי הגשת כתב האישום נגדו עולה כדי אכיפה בררנית, משנחקרו תורמים ומתרימים נוספים נגדם לא הוגש כתב אישום. לחלופין טען, כי ככל שייקבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו וכי מתקיימת בעניינו עילת מעצר, יש לבחון אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר בביתו בשכונת בית חנינה או בבית אמו בשכונת שועפאת. 5. לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על הודעותיו של חאלד, שסיפר על פעילותה של העמותה ובתוך כך על הקשר שלה לחמאס, ובפרט על כך שהכסף שגויס נועד בחלקו ליתומים ולמשפחות שהידים ואסירים, ובחלקו האחר ליתומים שאינם מזוהים עם ארגון החמאס על מנת לשוות לעמותה נופך חוקי שלא יעורר חשד. בעניינו של המשיב ציין חאלד בהודעותיו, כי המשיב ידע על כך שהוא פעיל חמאס וכי הכסף שגייס והעביר לעמותה נועד למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. כן ידע כי פעילות העמותה היא פעילות "דעווה" של החמאס. חאלד הוסיף ומסר כי סכומי הכסף שהיו ברשותו של המשיב בעת שנעצר (כ-70,000 ₪), נועדו לעמותה. בית המשפט המחוזי פירט בהחלטתו גם את גרסת המשיב אשר אישר כי החל משנת 2006 הוא אוסף תרומות לאגודת הצדקה שמנהל חאלד, וכי הוא מעביר לחאלד כ-100,000 ₪ מידי 3 חודשים. 6. עוד ביסס בית המשפט המחוזי את החלטתו על ראיות נוספות שנאספו בעניין הכסף המזומן בסך 70,000 ₪ שנתפס ברשות בנו בן ה-12 של המשיב, כשהגיע עם אביו לתפילה בהר הבית. ראיות אלה כללו מסרונים שהוחלפו בין חאלד למשיב, וכן את חקירת חאלד בה הסביר, כי הסכום האמור נועד לעבור אליו וכי הוא אינו יודע מדוע המשיב משקר בעניין זה. בית המשפט המחוזי הוסיף ובחן את גרסתו של המשיב לפיה הסכום האמור נועד לרכישת רכב ומצא כי זו נסתרת מן הראיות כפי שפורטו בהחלטתו. עוד נדחתה טענת המשיב, כי הכספים שאותם העביר משך שנים נועדו לשמש את העמותה הירדנית, תוך שנקבע שטענה זו אינה מעלה או מורידה. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה, כי ישנן ראיות התומכות בכך שהמשיב העביר את הכספים לידי חאלד, ביודעו שהוא איש חמאס המנהל את העמותה גם למטרות שאינן כשרות. 7. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין בהחלטתו כי אין רלוונטיות לטענת המשיב כי העמותה לא הוכרזה כארגון טרור, שכן די בראיות לפיהן פועלת העמותה לקידום מטרות החמאס. עוד ציין כי אין מקום להידרש, בשלב זה, לטענות המשיב לאכיפת בררנית אותן יש להעלות במסגרת ההליך העיקרי. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי יש בעובדה שהמשיב הורשע בעבר בבית המשפט הצבאי יהודה בעבירות ביטחוניות, כדי לחזק את היותו פעיל בארגון טרור. 8. על יסוד כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי קמה עילה למעצרו לנוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקיימת בהתייחס לעבירות הביטחוניות בהן הואשם. בית המשפט המחוזי ציין, כי בנסיבות כגון דא, משמדובר בעבירות שעניינן סיוע לארגון טרור, בדרך כלל אין מקום לבחינת חלופת מעצר. עם זאת הוסיף כי ניתן לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב מאחר שאין מדובר בנאשם העיקרי או פעיל מרכזי בעמותה. מכאן נקבע שיש לבחון את חלופת המעצר שהציע המשיב – מעצר בית בביתו או בבית אמו, באמצעות שירות המבחן. 9. ביום 25.5.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אך משהתברר כי הוא מבוסס על מסד עובדתי שגוי, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר חדש באמצעות קצין מבחן אחר. בהתאם לכך, הוגש תסקיר חדש בעניינו של המשיב ביום 22.6.2022. בתסקיר שהוגש נמצא כי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. שירות המבחן ציין כי קיים פער משמעותי בין האופן שבו תיאר המשיב את אורח חייו ועמדותיו ובין המעשים המיוחסים לו. עוד ציין, כי המשיב טשטש ומסר מידע מצומצם ומגמתי ביחס לעמדותיו האידיאולוגיות, וכי הוא מביע עמדה קורבנית ומצמצמת ביחס לנסיבות מעצרו. גורמים אלה, לדעת שירות המבחן, מצביעים על סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. באשר למפקחות שנבדקו – אמו של המשיב ורעייתו – נקבע כי השתיים אינן מתאימות לשמש כמפקחות. צוין כי חרף קרבתן למשיב, הן אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי או למיוחס לו כיום, כי הן נוקטות עמדה מצמצמת ומטשטשת ביחס להתנהלותו הבעייתית של המשיב, וכי על-פי התרשמות שירות המבחן, אין הן יכולות לשמש גורמי פיקוח משמעותיים ומציבי גבולות, לזהות מצבי סיכון בהתנהלותו או למנוע פעילות בעייתית מצדו. על רקע האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופה המוצעת. 10. לאחר קבלת התסקיר, ביום 26.6.2022, קיים בית המשפט המחוזי דיון בעניינו של המשיב. לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי מקובלת עליו טענת בא כוח המשיב כי "תוכן התסקיר אינו מתיישב עם מסקנתו וכי אין כל הנמקה רצינית, אם בכלל, על שום מה אמו ואשתו של המשיב לא יוכלו לשמש עבורו חלופת מעצר סמכותית ומציבת גבולות" . בית המשפט המחוזי ציין כי אכן יש מקום לשקול את המלצת שירות המבחן בהיותו הגורם המקצועי הבוחן את אפשרות השחרור לחלופה, אולם בסופו של דבר ההכרעה מסורה לבית המשפט. לאור האמור, ובהתחשב בכך שחלקו של המשיב בפרשה מצומצם באופן משמעותי מחלקם של הנאשמים האחרים, כי העבירות בהן הוא מואשם בעלות חומרה פחותה מהעבירות בהן הואשמו יתר הנאשמים בפרשה, וכן בשים לב לגילו של המשיב, עיסוקו, לעובדה שמזה שנים רבות לא היה מעורב בפלילים, קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן להורות על שחרורו לחלופה. באשר לבקשת העוררת לחקור את אמו ורעייתו של המשיב, נקבע כי אין מקום לאפשר את החקירה דנן, משהן נבדקו פעמיים על-ידי שירות המבחן. 11. לאור כל האמור, הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בביתו, בפיקוח רעייתו ואמו. כן נקבע כי המשיב לא יצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, וכי המשיב יהיה רשאי לצאת רק לדיונים בבית המשפט או לחקירת משטרה, אם יהיה צורך בכך. עוד נקבע כי להבטחת תנאי שחרורו יחתמו אמו ורעייתו על ערבות בסך 10,000 ₪, וכי המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, וכן יפקיד סך של 15,000 ₪ במזומן. מכאן העררים שלפניי. טענות הצדדים 12. לטענת העוררת שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתו, משנקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לו – מעשים בהם גלום סיכון ממשי לביטחון המדינה אשר בוצעו לאורך כעשור. נטען כי גם תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב מוביל למסקנה ברורה, ולפיה לא היה מקום לשחררו לחלופת מעצר בביתו. עוד נטען, כי הנימוקים ששימשו את בית המשפט המחוזי לטובת שחרורו ממעצר, בהם גילו, עיסוקו, ועצם העובדה שלא הסתבך בפלילים משך 17 שנים, דווקא צריכים להיזקף לחובתו, בשים לב לכך שמדובר בפעילות מתוכננת ומאורגנת שמשתרעת על פני עשור, בהיקף כספי משמעותי ביותר ובמגע ישיר עם פעיל חמאס המנהל את העמותה. 13. עוד מוסיפה העוררת, כי אין בעובדה שנאשמים אחרים בפרשה שוחררו ממעצר כדי להטות את הכף לטובתו, שכן מידת הגבלת החירות נגזרת מהערכת הסיכון הקונקרטית, ובנסיבות דנן העוררת סבורה כי לא ניתן ליתן אמון במשיב, כפי שאף מלמד תסקיר שירות המבחן. באשר לסטיית בית המשפט המחוזי מהמלצת שירות המבחן נטען, כי אכן ההחלטה הסופית היא של בית המשפט, אשר איננו מחויב לקבל את עמדת שירות המבחן ככתבה וכלשונה. עם זאת נדרשים טעמים כבדי משקל שמצדיקים סטייה מהמלצה שלילית כאמור, שאינם מתקיימים במקרה דנן. טענה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי קבע מחד גיסא, שהמלצות שירות המבחן בקשר להתאמתן של המפקחות אינן נכונות; ומאידך גיסא, שלל מן העוררת את האפשרות לחקור אותן במהלך הדיון בקובעו כי הן נבחנו כבר פעמיים על-ידי שירות המבחן. על רקע דברים אלה נטען, כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 ולהותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח. 14. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בכך שקבע, כי מתקיימות בעניינו ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו. לטענתו, הוא מעולם לא אסף תרומות עבור העמותה הישראלית המפורטת בכתב האישום, וכל התרומות שאסף מקרובי משפחתו הועברו לגוף ירדני, שקרוי בשם דומה. עוד טען כי כל תרומה שאסף תועדה באמצעות שטרי קבלה המפרטים את פרטי הנתרמים. לחילופין טען המשיב, כי אף אם יוכח שפעל במסגרת העמותה הישראלית, ממילא אין בחומר החקירה ראיות לכאורה, ולפיהן העמותה קשורה לחמאס. עוד טען המשיב, כי העבירה שמיוחסת לו לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור היא עבירת מטרה, ומכאן שנדרש להוכיח כי היה מודע והתכוון לסייע, לקדם או לממן ארגון טרור – דבר שלא הוכח בעניינו. כן טען המשיב, כי לא ניתן להרשיעו בעבירות שמיוחסות לו, אף משום שהעמותה עצמה אינה עולה כדי "ארגון טרור" לפי ההגדרות שנקבעו בחוק המאבק בטרור. המשיב הוסיף וטען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל ראוי לסתירות הקיימות בגרסאות שמסר חאלד, וכן כי הופלה לרעה ביחס ליתר הנאשמים בפרשה באופן שעולה כדי אכיפה בררנית. דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 16. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 11.4.2022, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, ועל כן קמה עילה למעצרו. בית המשפט המחוזי ערך דיון מקיף ומפורט בסוגיית הראיות לכאורה, מסקנותיו נטועות היטב בחומר הראיות ולא נמצאה עילה להתערב בהן. בית המשפט המחוזי סמך את החלטתו על הודעותיו של חאלד, אשר אישר כי מטרת העמותה היתה ליתן סיוע למשפחות נזקקות ובהן משפחות שהידים ואסירי חמאס, ואף קשר את המשיב לפעילות גיוס הכספים של העמותה ביודעו כי הכספים מיועדים למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. 17. כך, למשל, השיב חאלד בחקירה משנשאל בדבר הקשר שלו למשיב – "פראס טוטח [המשיב] מירושלים בשנות השלושים משתייך לחמאס ומעביר לוועדת 'אלזקאה' סכום של 100,000 ₪ לטובת תכנית היתומים במסגרת וועד 'אלזקאה' [...] מאוד חשוב לארגון חמאס לדאוג ליתומים והנזקקים, לבני השהידים ולמשפחות האסירים" (ראו: הודעה מיום 25.2.2022, שורה 102). דברים דומים נאמרו על-ידי חאלד בהודעה נוספת שמסר ביום 3.3.2022, כשנדרש לספר על אודות המשיב – "כפי שמסרתי בחקירה הקודמת פראס מוסר לי בערך סכום של 100,000 שקל כל 3 חודשים מזה 10 שנים וזה היה בהדרגתיות, פראס יודע שאני משתייך לחמאס, פראס מוסר לנו את התרומות והוא יודע שהכסף ליתומים ולמשפחות הנזקקות וגם יודע שפעילות הוועדה הנה פעילות 'דעווה' של חמאס ופראס היה עצור על חמאס בשנת 04" (ראו: שורה 45 להודעה האמורה). והדברים מדברים בעד עצמם. 18. לגרסתו של חאלד מתווספת גרסתו של המשיב אשר אישר כי הוא אוסף תרומות ליתומים בסך כ-100,000 ₪ ומעביר אותן מדי 3 חודשים לחאלד באופן אישי (ראו: הודעותיו של המשיב מהימים 6.3.2022 ו-10.3.2022). בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי הן תכתובת המסרונים בין חאלד והמשיב, והן הסכום שנתפס ברשות בנו של המשיב, עת הגיע עם אביו להר הבית, מאמתים את הסכום התלת חודשי שהיה על המשיב להעביר לחאלד באותה עת. אשר ליתר טענותיו של המשיב בנוגע לאכיפה בררנית, לסתירות בגרסתו של חאלד וכן לכך שלא הוכח כי העמותה היא "ארגון טרור", כפי ההגדרה בחוק המאבק בטרור – הרי שטענות אלה נטענו, נדונו וניתן להן מענה הולם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2022. 19. משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה, קמה גם עילה למעצרו של המשיב. בית משפט זה עמד לא אחת על ההיבטים המיוחדים של פעילות הנושאת אופי אזרחי-חברתי במסגרתם של ארגוני טרור, ובפרט ביחס לגיוס כספים, כפי שנעשה בענייננו-אנו: "חלק מן הפעילות 'האזרחית' עניינה בגיוס כסף ומשאבים אשר מיועדים להיות מתורגמים במישרין לפעילות בעלת אופי צבאי. עם זאת, לא אחת הפעילות 'האזרחית' של ארגוני הטרור מיועדת ל'הכשרת הלבבות', היינו לפעילות של חינוך ורווחה שנועדה לגייס אהדה לארגון הטרור ולפעיליו כטובים ומיטיבים, וזאת על מנת ליצור תשתית לפעילותו העתידית של הארגון. בשל זיקה זו בין הדברים, לא ניתן לשפוט פעילות 'אזרחית' כאמור רק ביחס למעשים שהיא כוללת בפועל, אשר עשויים להיות, בעומדם לבדם, רצויים או חיוביים" (ע"פ 1784/14 עאשור נ' מדינת ישראל , פסקה 38 (3.9.2015)). וכן כי: "פעילות של ארגון טרור – גם כאשר היא מקיפה מעשים לגיטימיים לכאורה – נשארת פעילות אסורה, והדברים אמורים גם במימון של אותם מעשים. כמה טעמים לדבר. ראשית, כפי שצוין, פעילותם של ארגוני הטרור מבוססת, במידה רבה, על גיוס תומכים באמצעות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. מבחינה זו, מתקיים בין המרכיבים השונים בפעילות החמאס יחס של סינרגיה, באופן שהאחד מחזק את חברו. שנית, במישור המעשי, קשה 'לעקוב אחר הכסף' ולבדוק בכל מקרה ומקרה מה השימוש שנעשה בו. כסף העובר דרך צינורות המימון של ארגון הטרור חזקה עליו שנועד לסייע לפעילותו. והצדקה – מה יהא עליה? התשובה היא פשוטה: הרוצה לעסוק בצדקה – יעשה זאת שלא באמצעות ארגון השולח ידיו גם במעשי טרור אלימים" ( שם , בפסקה 41). ראו לעניין זה גם את הדברים שנכתבו בבש"פ 6552/05 עבידאת נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (17.8.2005); בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל , פסקה י"א (9.1.2012); בש"פ 5166/17 מדינת ישראל נ' מחאג'נה , פסקה 23 (29.6.2017); בש"פ 5781/17 מדינת ישראל נ' אגבריה , פסקה 24 (26.7.2017). 20. בית המשפט המחוזי סבר בענייננו, כי ניתן לתת מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב באמצעות חלופת מעצר של מעצר בית בפיקוח אמו ורעייתו. סבורני כי לנוכח האמור בתסקיר המעצר, באשר לאי-התאמתן של האם והרעייה לשמש כמפקחות, מסקנתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מוקשית. כידוע, תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר בידי בית המשפט לצורך גיבוש החלטתו בשאלת ההיתכנות לשחרורו של נאשם לחלופת מעצר. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, בית המשפט אינו מחויב באימוץ מסקנתו של שירות המבחן ואין באמור בתסקיר כדי לכבול את שיקול דעתו (ראו: בש"פ 2221/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (30.3.2020)). ואולם, בית משפט זה עמד, לא אחת, על כך שנדרשים טעמים כבדי משקל לסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן (ראו: בש"פ 6824/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (28.10.2019); בש"פ 2870/21 איסקוב נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (4.5.2021); בש"פ 449/22 אבו חמיד נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (2.2.2022) ורבים אחרים). בענייננו, בית המשפט המחוזי בחר שלא לסמוך על המלצות התסקיר לעניין אי-התאמתן של המפקחות למלאכת הפיקוח, אך לא מצאתי כי ניתן בהחלטתו טעם מספק, לא כל שכן טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממסקנותיו. 21. שירות המבחן עמד בתסקירו על כך שהמפקחות שהוצעו, על אף קרבתן למשיב, אינן מודעות לנסיבות עברו הפלילי, אינן מודעות די הצורך למיוחס לו כיום ונוקטות גישה מצמצמת סביב התנהלותו הבעייתית. התרשמות זו מתיישבת עם מסקנתו כי במצב דברים זה אין ביכולתן, כמפקחות, לזהות מצבי סיכון ולמנוע ביצוע עבירות דומות לאלה העומדות ביסוד ההליך הפלילי שננקט נגדו. זאת בפרט עת מדובר באיסוף תרומות והעברתן, פעילות הנחזית להיות לגיטימית על פניה. אוסיף כי בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתרשם מן המפקחות באופן ישיר ואף דחה את בקשת העוררת לחקור אותן במסגרת הדיון שנערך לפניו. ככל שהמפקחות היו נחקרות ייתכן שניתן היה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתאמתן או אי-התאמתן למשימת הפיקוח ולגבש מסקנות מבוססות יותר בעניין זה. מכל מקום, צירוף הסיכון הנשקף מן המשיב עם אי-התאמת חלופת המעצר המוצעת בהתאם למסקנות שירות המבחן, אינו מאפשר להורות על שחרורו לחלופה האמורה. 22. סוף דבר : ערר המדינה מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022 מבוטלת, והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים נגדו. ערר המשיב – נדחה. יובהר, כי אין באמור כדי למנוע מן המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שיעלה בידו להציע חלופת מעצר הולמת. בקשה כזו, ככל שתוגש, תיבחן אף היא על-ידי שירות המבחן, ובית המשפט המחוזי יכריע בה לפי שיקול דעתו. ניתנה היום, ‏ב' בתמוז התשפ"ב (‏1.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043620_X02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 39536-03-22", "ע\"פ 1784/14" ]

748,041

736,405

בבית המשפט העליון רע"א 4375/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים דימונה 2. פלונית (קטינה) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.6.2022, בענ"א 50428-06-22 שניתנה על-ידי השופט א' ואגו בשם המבקשים: בעצמם החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מאתמול, בענ"א 50428-06-22 (השופט א' ואגו ), שבה נדחתה בקשת המבקשים לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בדימונה, מיום 9.6.2022, בתנ"ז 9387-05-22 (השופטת ש' מרום ). בהחלטה זו, הורה בית המשפט לנוער על קליטת המשיבה 2, בתם של המבקשים, במעון 'צופיה' לנערות בסיכון – בהקדם האפשרי. 2. למקרא בקשת רשות הערעור ונספחיה, ולאחר שעיינתי גם במסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט לנוער, ועמדתי על השתלשלות האירועים – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. קשה שלא להזדהות עם מצוקת המבקשים. החודשים האחרונים, לבטח היו מלווים בחוסר ודאות, ספקות, ולילות רבים ללא שינה. ניכרת היטב דאגתם הרבה לטובת בתם, ורצונם להשיבה אל דרך המלך בהקדם האפשרי. ברם, למרבה הצער, בשלב זה (בטרם הוגש ערעור סדור על החלטת בית המשפט לנוער), התמונה העולה מעמדת גורמי המקצוע – עגומה יותר מכפי שניתן היה להתרשם מקריאת תיאור המבקשים. הצורך בהתערבות חיצונית – מיידי וחיוני. מנגד, כמו בית המשפט המחוזי, גם אני סבור כי לא יגרם נזק בלתי-הפיך מכניסת הקטינה למעון 'צופיה' עד להכרעה בערעור המבקשים, אם יוגש. בנסיבות אלה, אין הצדקה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט לנוער בשלב זה. 3. ידעו המבקשים: טובת בתם, היא שעומדת בראש מעייניהם של הנוגעים בדבר; אנשי שירותי הרווחה, הגורמים הטיפוליים, ובית המשפט לנוער. הדעת נותנת, כי חרף המשבר עתה, תימצא הדרך להעניק לקטינה את הסיוע שלו היא נזקקת, בשיתוף פעולה עם הוריה, ובאופן שיביא מזור גם לכאבם ולדאגתם. 4. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. אין אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043750_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4375/22" ]

748,045

736,883

בבית המשפט העליון ער"מ 4376/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: עמוס סנטהאוז נ ג ד המשיב: משרד התקשורת ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 8.6.2022 בבש"מ 3445/22 בשם המערער: עו"ד ורד כהן פסק-דין דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים מעין אלו הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: ער"א 3810/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (9.6.2022); ער"א 2924/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (29.5.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות. כפי שציינה הרשמת, אף אם הייתה מתקבלת טענת המערער כי לרשותו עמדו 60 ימים להגשת הערעור, עדיין ההליך הוגש בחלוף מספר ימים ממועד זה. הצידוק היחיד שניתן לאיחור על ידי באת-כוח המערער, הוא עומס עבודה, אשר ככלל אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד (וראו: בש"א 8178/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (3.12.2020); בש"א 918/20 שחם נ' רו"ח יואב כפיר – נאמן , פסקה 5 (10.2.2020)). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043760_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ער\"מ 4376/22", "בש\"א 8178/20", "בש\"א 918/20" ]

748,046

736,755

בבית המשפט העליון ע"פ 4377/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להגשת נימוקי ערעור החלטה הדיון בערעור נקבע ליום 27.7.2022 בשעה 09:00. נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043770_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4377/22" ]

748,047

737,095

בבית המשפט העליון ע"פ 4331/22 ע"פ 4377/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני הודעה מיום 5.7.2022 על החלפת ייצוג החלטה ההודעה מתקבלת ונרשמת. המזכירות תעדכן את רישומיה. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043310_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4331/22", "ע\"פ 4377/22" ]

748,048

739,230

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4077/22 ע"פ 4331/22 ע"פ 4377/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר המערער בע"פ 4077/22: פלוני המערערים בע"פ 4377/22 והמשיבים בע"פ 4331/22: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבה בע"פ 4077/22 בע"פ 4377/22 והמערערת בע"פ 4331/22: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' פורת) שניתן ביום 3.5.2022 בת"פ 56511-11-21 תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשפ"ב (27. 7.2022) בשם המערער בע"פ 4077/22: עו"ד יהונתן קמיל בשם המערערים בע"פ 4377/22 והמשיבים בע"פ 4331/22: עו"ד מיכל קורן בשם המשיבה בע"פ 4077/22 בע"פ 4377/22 והמערערת בע"פ 4331/22: עו"ד אפרת גולדשטיין-רוזן פסק-דין השופט א' שטיין: הערעורים 1. שלושת הערעורים שלפנינו נסובים על אותה פרשה של מסחר בכלי נשק. 2. המערער בע"פ 4077/22 (להלן: מ.ז. ), מלין על אורכו של המאסר בן 5 השנים, שנגזר עליו לרצות בין כותלי הכלא, לצד עונשים נלווים, בגדרו של ת"פ (מחוזי חיפה) 56511-11-21 (השופט א' פורת ), בעקבות הרשעתו בשתי עבירות של סחר בנשק, ועל כך שבית המשפט המחוזי לא ניכה ממאסר זה את ימי מעצרו. המערערים בע"פ 4377/22, (להלן: ר'; א' ו מ' ), מעלים טרוניה דומה על העונשים שהושתו עליהם, במסגרת אותו משפט, כדלקמן: ר' הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק ובשתי עבירות של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא חדא ונדון ל-36 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים; א' הורשע בעבירה אחת של סחר בנשק ובעבירה אחת של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא חדא ונדון ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים; ואילו מ' הורשע בעבירה אחת של סיוע לסחר בנשק ובעבירה אחת של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא חדא ונדון ל-19 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים. עבירות אלה ועונשיהן מעוגנים בסעיפים 144(א), 144(ב) ו-144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק ) בצירוף של סעיף 29 לחוק לעניין ביצוע בצוותא חדא. הרשעות המערערים הללו מבוססות על הודאותיהם בעובדות כתבי-האישום שהוגשו נגדם. 3. המערערת בע"פ 4331/22, מדינת ישראל, טוענת כי בית המשפט המחוזי השית על ר', א' ומ' עונשים קלים מדי, שלטענתה סוטים במידה ניכרת ממדיניות הענישה המחמירה אשר נקוטה בידינו ביחס לעבירות נשק. המדינה מבקשת אפוא כי נחמיר בעונשיהם של שלושת המשיבים בערעורה באופן שתיגזרנה עליהם תקופות מאסר ממושכות יותר, בהתאם לפסיקתנו. העובדות מעשיו של מ.ז. 4. במהלכו של חודש יוני 2021, מכר מ.ז. לסוכן משטרתי תמורת סכום כסף לא ידוע, אקדח, תת מקלע מאולתר מסוג M16 (להלן: M16 ) ומחסנית תואמת לכל אחד מכלי הנשק. מחירו של M16 בעסקאות פליליות מסוג זה הגיע כדי 80,000 ש"ח. מעשיו של ר' 5. במהלכו של חודש יוני 2021, נוכח ר' במפגשים באום-אל-פחם אשר תואמו מראש ובהם סוכמו תנאיהן של עסקאות נשק: העסקאות שביצע מ.ז., כאמור לעיל, ועסקה נוספת למכירת M16 . במסגרת זו, הוביל ר' את מבצעי העסקה אל גדר ההפרדה שבין אום-אל-פחם לשטחי הרש"פ כדי לקיים את המפגשים שתואמו להעברת כלי הנשק לסוכן המשטרתי שרכש אותם. ר' גם נכנס לשטחי הרש"פ כדי להיפגש עם מוכר הנשק, מ.ז. מעשיו של א' 6. א' שימש איש ביניים באחת מעסקאות הנשק הנ"ל. במסגרת זו, הוא קיבל לידיו מהסוכן המשטרתי סכום של 80,000 ש"ח עבור מוכרו של M16 וסיפק לסוכן את תת-המקלע המאולתר, כשהוא פועל יחד עם אחרים. מעשיו של מ' 7. מ' נוכח במקום המפגש באום-אל-פחם אשר נקבע לשם מכירת M16 עם מחסנית תואמת. אחרי המפגש, הוא התלווה לסוכן המשטרתי ולשניים אחרים בנסיעה אל גדר ההפרדה ונשאר עם הסוכן ברכב בהמתנה ל- M16 עבורו שילם הסוכן. לאחר ביצוע העסקה והחזרה לאום-אל-פחם, נשא מ' את כלי הנשק אל גג בית כדי שהסוכן יוכל לבדקו שם. טענות הצדדים ועמדת שירות המבחן 8. מ.ז., ר', א' ומ' טוענים, כאמור, כי מן הדין להקל בעונשיהם על ידי קיצורה של תקופת המאסר שנגזרה על כל אחד מהם לרצות בין כותלי הכלא. לטענתם, בית משפט קמא הטיל עליהם עונשים אשר חורגים בחומרתם מן המקובל, לא משקללים נכון את הודאתם במיוחס להם ואת החיסכון בזמן שיפוטי יקר שיש לזקוף לזכותם; במקרה של ר', א' ומ' – אינם נותנים ביטוי הולם להיותם נאשמים צעירים, לעובדה שחלקם בעסקאות הנשק היה שולי יחסית לנאשמים אחרים בפרשה, וכן לכך שלר' ולמ' אין הרשעות קודמות; ובמקרה של מ.ז., להיותו בן 36 ונטול עבר פלילי. 9. עוד נטען בעניינו של א' כי נפלה טעות בפסק דינו של בית משפט קמא בכך שקבע כי הלה ביצע את העבירות מושא האישום "במהלך ניהול הליך פלילי אחר". על יסוד קביעה זו גזר בית המשפט את עונשו של א' לא בתחתית המתחם שקבע עבורו (28 חודשים), אלא ל-30 חודשי מאסר. במהלך הדיון בפנינו התברר כי אכן מדובר בטעות. 10. מנגד, טוענת המדינה כי עונשו של מ.ז. הוא סביר ומידתי, והיא אף מתנגדת לניכוי ימי מעצרו מתקופת המאסר בת 5 השנים אשר הושתה עליו על ידי בית משפט קמא. באשר לר', א' ומ' – המדינה סבורה, כאמור, כי עונשיהם סוטים לקולא מהענישה המקובלת בעבירות נשק ומבקשת מאתנו כי נחמיר בעונשים אלו, בשים לב, בין היתר, למעורבותם של משיבים אלה במכירת נשק התקפי – M16 – ולכך שא' ביצע לא מכבר עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, פירוק רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד לרכב ושיבוש מהלכי משפט. 11. שירות המבחן הגיש לבית המשפט המחוזי תסקירי עונש בעניינם של ר', א' ומ'. תסקירים אלה אינם ממליצים על אפיק שיקומי ומצדדים בענישה מוחשית, מרתיעה וברורה בדמות מאסר בפועל. מ.ז. הינו תושב הרש"פ ובעניינו לא הוגש אפוא תסקיר שירות המבחן. דיון והכרעה 12. בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה – שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה – שלא כדין – של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה (ראו: ע"פ 5813/21 ג'בארין נ' מדינת ישראל , פסקה 17 (31.5.2022); ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (16.8.2018); ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (23.6.2015); ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (26.7.2022); ע"פ 587/22 נאעסה נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (22.5.2022) ). ככלל, יעדים עונשיים אלו מוחקים מניה וביה את בקשת העבריין לשיקום שמחוץ לכלא – זאת, גם כאשר מדובר בעבריין צעיר שהסתבך לראשונה בפלילים ובקשתו לשיקום כנה ואף זוכה לתמיכתו של שירות המבחן (ראו: ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 11 והאסמכתאות שם (26.7.2022)). בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם. 13. בבואו ליישם את מדיניות הענישה כאמור, בית משפט זה נוהג להשית על מי שמוכר, קונה, נושא או מוביל נשק התקפי שלא כדין – קל וחומר, על מי שעושה שימוש בלתי חוקי בנשק התקפי – עונשי מאסר בין סורג ובריח לתקופות ארוכות יחסית (ראו: ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה (23.1.2022); ע"פ 579/22 מדינת ישראל נ' טחאינה (13.6.2022); ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה (13.3.2022)). לפי אמות המידה שמדיניות זו קבעה, מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים בגין עבירות הקשורות לנשק התקפי נמצא ברף הנמוך של הענישה הראויה (ראו: ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019); ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון (14.2.2021)). מאסר בפועל בסביבתן של שלוש שנים הולם הובלה ונשיאה חד-פעמית של נשק (ראו: ע"פ 6021/21 עבוד נ' מדינת ישראל (19.12.2021); ע"פ 309/22 מדינת ישראל נ' ביאדסה (10.5.2022) (להלן: עניין ביאדסה )), והינו בגדר עונש מקל כאשר מדובר בעבירות נשק חמורות יותר. מדיניות זאת קיבלה באחרונה ביטוי סטטוטורי בסעיף 144(ז) לחוק העונשין אשר חוקק במסגרת תיקון מס' 140 ל חוק (ראו: חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938). 14. האם עונשיהם של מ.ז., ר', א' ומ' הם עונשים ראויים לאור אמות מידה אלו? בשאלה זו אדון כעת. עונשו של מ.ז. 15. סבורני כי בית משפט קמא השית על מ.ז. עונש מאסר מידתי וראוי בשים לב לעובדה שהלה מכר אקדח ו- M16 אשר הוכנסו לשטחה של מדינת ישראל לשם שימוש. מאסר בכלא לתקופה של חמש שנים בהחלט משקף את חומרת העבירה ואין בו משום חומרה יתרה, בהינתן מדיניות הענישה הנקוטה בידינו. נהפוך הוא: כפי שציין בית משפט קמא – בצדק רב – מתחם הענישה הראוי למקרים כדוגמת זה של מ.ז. נע בין 5 ל-8 שנות מאסר לריצוי בפועל; ולפיכך, עונש המאסר שהושת על מ.ז. נמצא בתחתית המתחם. 16. יחד עם כך, מן הדין היה לנכות מעונש זה את ימי מעצרו של מ.ז. בגדרו של התיק הנוכחי, כמקובל. הסתבכותו בעבירות נוספות, שאינן קשורות לענייננו – עליה הצביעה המדינה בטיעוניה – אינה יכולה לשנות תוצאה זו, כל אימת שניכוי ימי המעצר נעשה פעם אחת בלבד, ולא פעמיים. 17. מטעם זה, אציע לחבריי לקבל באופן חלקי את ערעורו של מ.ז. ולנכות מתקופת מאסרו את ימי מעצרו בגדרי התיק הנוכחי. עונשיהם של ר', של א' ושל מ' 18. סבורני, כי עונשי המאסר שהוטלו של שלושת אלה סוטים לקולא במידה ניכרת מאמות המידה שקבענו ביחס לעבירות בהן הם הורשעו. לפי אמות מידה אלה, נכון היה להטיל על ר' מאסר בפועל לתקופה בת חמש שנים, אם לא למעלה מכך, ואילו על א' ועל מ' מן הראוי היה להשית, בהתאמה, עונשי מאסר בפועל למשך ארבע ושלוש שנים. בניגוד לדברי באת-כוחם, תרומתם של השלושה לעסקאות הנשק לא היתה זניחה ושולית כלל ועיקר. תרומה כאמור כללה הובלת המעורבים למקום ביצוע העסקה (ר' ומ') והעברת דמי-הרכישה של הנשק (א') והנשק עצמו (א' ומ') למוכר הנשק ולקונהו, בהתאמה. 19. דא עקא, עונשים ראויים כאמור אין בידינו להטיל בגדרו של ערעור המדינה: הלכה היא עמנו כי במסגרתם של ערעורי המדינה אין זה ראוי ואין זה נכון למצות עם הנאשם שזכה בערכאה הדיונית לעונש מקל את מלוא חומר הדין (ראו, למשל: עניין ביאדסה , פסקאות 8, 10; ע"פ 7269/21 מדינת ישראל נ' גבריל , פסקה 19 (7.4.2022); ע"פ 4316/13 מדינת ישראל נ' חג'אמה , פסקה 25 (30.10.2014); ע"פ 4207/21 נורי נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (28.7.2021)). כמו כן, יש להתחשב בטעות לחומרא אשר נפלה בקביעת עונשו של א' על ידי בית משפט קמא, כאמור לעיל. 20. מטעמים אלה, אציע לחבריי לדחות את ערעורם של ר', א' ומ', לקבל את ערעור המדינה ולשנות את עונשי המאסר של שלושת אלה כדלקמן: א. ר' ייאסר למשך 46 חודשים, חלף 36 חודשי מאסר שהוטלו עליו על ידי בית משפט קמא. ב. א' ייאסר למשך 36 חודשים, חלף 30 חודשי מאסר שהוטלו עליו על ידי בית משפט קמא. ג. מ' ייאסר למשך 25 חודשים, חלף 19 חודשי מאסר שהוטלו עליו על ידי בית משפט קמא. ד. מעונשים כאמור ינוכו ימי המעצר בתיק זה. סיכום 21. אשר על כן, אם תישמע דעתי – א. ערעורו של המערער בע"פ 4077/22, מ.ז., יתקבל באופן חלקי: ימי מעצרו בתיק זה, מיום 9.11.2021 ועד יום 3.5.2022, ינוכו מתקופת המאסר לריצוי בפועל שהושתה עליו על ידי בית משפט קמא. שאר רכיבי עונשו יוסיפו לעמוד על כנם. ב. ערעורם של המערערים בע"פ 4377/22 יידחה על כל חלקיו. ג. ערעור המדינה בע"פ 4331/22 יתקבל באופן הבא: · מאסרו של המשיב 1, ר', יעמוד על 46 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה; · מאסרו של המשיב 2, א', יעמוד על 36 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה; · מאסרו של המשיב 3, מ', יעמוד על 25 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. שאר רכיבי גזר הדין שניתן על ידי בית משפט קמא יעמדו בעינם. ש ו פ ט השופט י' אלרון : אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' כשר : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין . ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22040770_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4077/22", "ע\"פ 4331/22", "ע\"פ 4377/22", "ע\"פ 5813/21", "ע\"פ 8045/17", "ע\"פ 5643/14", "ע\"פ 78/21", "ע\"פ 587/22", "ע\"פ 4456/21", "ע\"פ 579/22", "ע\"פ 8869/21", "ע\"פ 4406/19", "ע\"פ 147/21", "ע\"פ 6021/21", "ע\"פ 309/22", "ע\"פ 7269/21", "ע\"פ 4316/13", "ע\"פ 4207/21" ]

748,049

736,489

בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 28.6.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22043790_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4379/22" ]

748,052

737,910

בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 28.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי, להגדלת היקף הערעור, לחסות את זהות המבקש ולקיזוז הערובה מהפיצוי שנפסק לטובת המבקש או להאריך את המועד להפקדת הערובה עד ליום 15.7.2022; תשובת המדינה מיום 10.7.2022; הודעות המבקש מיום 7.7.2022 ומיום 10.7.2022 החלטה 1. הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' רבינוביץ ברון ) בת"א 5786-08-07 מיום 31.3.2022 (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין נדחתה ברובה תביעתו הכספית של המבקש נגד המדינה ושורה של אנשי ציבור, אשר עניינה העיקרי היה בטענה כי נגד המבקש הוגשו שלושה כתבי אישום במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, וזאת שלא כדין וממניעים זרים. כתוצאה מכך, כך נטען, נגרמו למבקש נזקים רבים. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את התביעה בעיקרה, אך פסק למבקש פיצוי בסך של 125,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, בשים לב למכלול הנסיבות הפרטניות של המקרה הנדון. 2. הבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי – לטענת המבקש פסק הדין הומצא לו אך ביום 28.4.2022, ומשכך הבקשה דנן הוגשה בתוך מועד הערעור. המדינה מתנגדת לבקשה להארכת מועד, וטוענת כי מעיון ב"נט המשפט" עולה שפסק הדין הומצא למבקש כדין ביום 7.4.2022 באמצעות דואר רשום ודואר אלקטרוני, ומשכך הבקשה דנן הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת הערעור. כן נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי לנוכח התקופה הממושכת שבה התנהל ההליך אשר החל עוד בשנת 1998, הרי שיש לתת משקל לעיקרון סופיות הדיון ולאינטרס ההסתמכות של המדינה. לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, ומבלי להביע כל עמדה באשר לסיכויי ההליך, אני נעתרת לבקשת המבקש להגשת הליך ערעורי על פסק הדין, וזאת, בין היתר, בשים לב למצבו הרפואי של המבקש במהלך תקופת הערעור; לכך שהמבקש אינו מיוצג; ולכך שמדובר בערעור בזכות. המבקש רשאי להגיש את הודעת הערעור בצירוף נספחים עד ליום 3.8.2022. 3. הבקשה להגדלת היקף הערעור ל-24 עמודים – בשים לב לכך שטרם הוגש הערעור עצמו ומשכך טרם התבררו טיב והיקף הטענות המשפטיות והעובדתיות המופנות כלפי פסק הדין, ספק אם זהו המועד הדיוני המתאים להגשת הבקשה (ראו: בש"א 433/21 לוי נ' לוי (26.1.2021)). על אף האמור, לנוכח היקפו של פסק הדין וטענות המבקש באשר להיקפם של המסמכים הרלוונטיים ולריבוי האירועים הנדונים בפסק הדין, והואיל והמדינה הותירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט, ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, ולאפשר את הגדלת היקף הערעור להיקף של 18 עמודים בלבד. הגדלת ההיקף תחול גם על התשובה לערעור, ככל שתתבקש. יובהר לצדדים, עם זאת, כי ככל שיוחלט בסופו של דבר על השלמה לסיכומים בכתב תחת הגשת תשובה בכתב בהתאם לתקנה 138(א)(4) לתקנות סדר הדין, עשויה להיקבע מגבלת עמודים שונה בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט . 4. הבקשה לקיזוז הערובה מהפיצוי שנפסק לטובת המבקש או להארכת מועד להפקדתה – בשים לב לטענות המבקש ולעמדת המדינה בנדון, המבקש יפקיד את הערובה במלואה, כמפורט בפסקה 5. 5. סוף דבר: המבקש רשאי להגיש את הודעת הערעור בצירוף נספחים עד ליום 3.8.2022; היקף הודעת הערעור לא יעלה על 18 עמודים; הערובה תופקד במלואה בסמוך להגשת הודעת הערעור, ככל שתוגש, ולכל המאוחר כשלושה ימים לאחר מכן. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה ביום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). תוקנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4379/22", "בש\"א 433/21" ]

748,053

739,382

בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 - ה' לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל בקשות מיום 31.7.2022 להארכת מועד נוספת ולעיון מחדש בהחלטה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשות עד ליום 2.8.2022 בשעה 12:00. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K04.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4379/22" ]

748,054

739,695

בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת המבקש נוספת להארכת מועד ולהגדלה נוספת של היקף הערעור מיום 31.7.2022; תשובת המדינה מיום 2.8.2022 החלטה לא מצאתי כי חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי מהחלטתי הקודמת בנדון בה הובאו בחשבון כלל השיקולים הרלוונטיים, ובמסגרתה ניתנה הארכת מועד של למעלה מחודש להגשת הערעור ואושרה הגדלת היקף הערעור ל-18 עמודים. לפנים משורת הדין, המבקש רשאי להגיש את ערעורו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 5786-08-07 מיום 31.3.2022 עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4379/22" ]

748,055

739,723

בבית המשפט העליון בש"א 4379/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הודעה ובקשה למתן זכות תגובה מטעם המבקש מיום 3.8.2022 החלטה במכלול הנסיבות ובשים לב למועד הרלוונטיים ולכך שהחלטה בבקשת המבקש כבר ניתנה הבוקר, לא ראיתי להיעתר לבקשה. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043790_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4379/22" ]

748,056

736,413

בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשיה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשיה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד נעם ברימן, עו"ד אמיר סילש החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4380/22" ]

748,057

740,649

בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשייה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשייה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי בקשה מטעם המשיבים למתן ארכה להגשת תגובתם בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה כמבוקש. תגובת המשיבים תוגש עד ליום 28.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4380/22" ]

748,058

741,544

בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשייה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשייה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי בקשה מטעם המשיבים 3-1 למתן ארכה להגשת תגובתם בשם המשיבים 3-1: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה כמבוקש. המשיבים 3-1 יגישו תגובתם עד ליום 4.9.2022. בשים לב לתגובת העותרת ולכך שמדובר בבקשת ארכה שניה במספר, מצופה כי לא תתבקשנה בקשות ארכה נוספות. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4380/22" ]

748,059

742,423

בבית המשפט העליון בג"ץ 4380/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי- משרד הכלכלה והתעשייה 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה והתעשייה 3. שרת הכלכלה והתעשייה 4. מכון התקנים הישראלי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד נעם ברימן, עו"ד אמיר סילש בשם המשיבים 3-1: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. בנסיבות העניין לא ראיתי להורות על מתן צו ביניים . ניתנה היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043800_X04.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4380/22" ]

748,060

736,490

בבית המשפט העליון רע"א 4383/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקשים: 1. ניסים זגורי 2. רחל זגורי נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל בקשה מיום 28.6.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22043830_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4383/22" ]

748,062

738,498

בבית המשפט העליון רע"א 4383/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. ניסים זגורי 2. רחל זגורי נ ג ד המשיב: מנהל מקרקעי ישראל בקשה מיום 28.6.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מיום 17.7.2022 החלטה לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, ומבלי שנעלמו מעיני טענות המשיבה, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על מתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. זאת, בשים לב למצב הכלכלי של המבקשים הנתמך במסמכים המצורפים לבקשה, לפערי הכוחות בין הצדדים ולכך שבהליך קמא המבקשים לא היו מיוצגים ואילו בערעור זה הוסדר ייצוגם המשפטי (בבקשה הודגש שהמבקשים לא שילמו שכר טרחה עבור הגשת הערעור) – עובדה שיש בה להשליך על סיכויי בקשת רשות הערעור. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. המבקשים פטורים מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בהליך שבכותרת. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043830_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4383/22" ]

748,063

738,747

בבית המשפט העליון רע"א 4383/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. ניסים זגורי 2. רחל זגורי נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.5.2022 בע"א 4121-03-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' כהן בשם המבקשים: עו"ד איליה רפאילוב החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 24.5.2022, בע"א 4121-03-22 (השופטת א' כהן ), שבו נדחה ערעור המבקשים על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 16.1.2022, בתא"מ 8196-03-16 (השופטת ש' הינדה ). לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיב. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואינה מצביעה על חשש שמא נגרם עיוות דין למבקשים. פסק הדין של בית משפט השלום מנומק, מפורט, ויש בו כדי ליתן מענה לטענות המבקשים; לא בכדי לא מצא בית המשפט המחוזי מקום לסטות ממנו. באשר לנסיבותיהם האישיות של המבקשים, אין לי אלא להפנות להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 8.5.2022: "מצב כלכלי יכול להילקח בחשבון בלשכת ההוצל"פ כאשר מגישים לביצוע את פסק הדין, אך הוא אינו עילה לקבלת הערעור" . בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043830_O03.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4383/22", "בע\"א 4121-03-22" ]

748,064

736,475

בבית המשפט העליון בש"פ 4385/22 בש"פ 4401/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: פלוני נ ג ד המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: מדינת ישראל עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"ת 57112-05-22 שניתנה ביום 26.6.2022 על ידי כבוד השופט א' גורדון תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: עו"ד יהודה שושן, עו"ד דוד הלוי בשם המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: עו"ד מסעד מסעד החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) וערר הנאשם (להלן: המשיב ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' גורדון ) מיום 26.6.2022, במ"ת 57112-05-22, בגדרה התיר יציאתו של המשיב מבית המעצר בלווי שב"ס לחתונת בנו העתידה להתקיים ביום 29.6.2022. 1. נגד המשיב, רב קהילת "עמודי השלום", הוגש ביום 26.5.2022 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו שמונה אישומים שונים. בתמצית, כתב האישום מייחס למשיב עבירות מין רבות אותן ביצע בשבע מתלוננות לאורך שנים, תוך ניצול מעמדו כרב, ולאחר שגרם למתלוננות במרמה להאמין כי אקטים מיניים שונים נחוצים לצורך "תיקון רוחני". המשיב אף גרם לחלק מהמתלוננות לעשות עבורו שירותים אישיים ולהעביר לו סכומי כסף נכבדים, אותם העביר דרך חשבונות בנק כדי להסתיר כי מקורם בעבירה וכן כדי להסתירם מנושיו. 2. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 15.6.2022 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה זו בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב. כן קבע כי מתקיימות בעניינו "עילות מעצר בעלות עצמה" . צוין כי המעשים בוצעו לאורך שנים ובאופן חוזר ונשנה, כי בוצעו בדרכי מרמה ובתחכום, תוך שימוש בכריזמה ויכולת שכנוע, ואף כנגד רצונן של המתלוננות, באופן המעלה עילת מסוכנות ואף חשש להשפעה על עדים. בית המשפט הוסיף והורה על הזמנת תסקיר מעצר וקבע דיון משלים ליום 6.7.2022. 3. עוד בטרם הוגש התסקיר, ביום 19.6.2022, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לצאת לחתונת בנו שעתידה להתקיים ביום 29.6.2022 (להלן: הבקשה ). העוררת התנגדה לבקשה לאור המסוכנות הנשקפת מהמשיב, החשש לשיבוש הליכי משפט והחשש להימלטותו מהדין אם ישוחרר ממעצר. בנוסף, הציגה העוררת בפני בית המשפט את עמדת המתלוננות, אשר הביעו התנגדות ליציאתו מן המעצר. 4. בית המשפט המחוזי קיים ביום 26.6.2022 דיון בבקשה והחליט כי יש לקבלה, אך במתווה שונה מזה שנתבקש על-ידי המשיב. בית המשפט המחוזי ציין כי ראשון לשיקולים ניצב השיקול האנושי, והחובה להימנע מן הפגיעה החריפה שבהיעדרות אדם מחתונת בנו. עוד ציין כי אף שקיימת מסוכנות ואף חשש מסוים לשיבוש הליכים, ניתן לספק מענה הולם לעילות אלה. צוין כי הסיכון שהמשיב יבצע מעשים דומים במהלך יציאה נקודתית ותחומה למספר שעות, בעת שהוא שוהה בחתונת בנו, ותחת פיקוח מתאים, לא מצדיק את דחיית הבקשה. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי גם החשש מפני שיבוש הליכים ניתן לצמצום, שכן החתונה אינה מתקיימת בירושלים, או בנוכחות מי מהמתלוננות, כך שהאפשרות להשפעה עליהן כתוצאה מהיציאה אינה קרובה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי גם את החשש מפני הימלטות מאימת הדין ניתן למנוע באמצעות ליווי מתאים. 5. אחרי דברים אלה פנה בית המשפט המחוזי לקביעת תנאי היציאה מן המעצר. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לאשר את יציאתו של המשיב ממעצר בליווי המפקחים שהוצעו על-ידו, הם רעייתו ואחד מבניו, או בפיקוח מפקחים אחרים שיציע, מחמת החשש לסיכול ההליך המשפטי. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי נסיבות העניין "מעלות הכרח בליווי של סוהרי שב"ס" . בית המשפט המחוזי ציין כי נתן דעתו לעמדתו המתנגדת של שב"ס שצורפה לתגובת העוררת, אך ציין כי אין בקבלת הבקשה כדי לפגוע בעקרון השוויון, ואף אין בעובדה שבנהלי שב"ס נאסרה יציאה לאולמות אירועים כדי למנוע מבית המשפט להורות על כך. לאחר כל אלה, התיר בית המשפט המחוזי למשיב לצאת מבית המעצר ביום 29.6.2022 בשעה 18:00 ולשוב אליו ביום 30.6.2022 עד השעה 01:00 לפנות בוקר לשם השתתפות בחתונת בנו, זאת בלווי אנשי שב"ס, ובכפוף לאיסור יצירת קשר עם המתלוננות ולהפקדת סך של 30,000 ₪ שיחולטו אם המשיב יפר אחד מהתנאים המגבילים. 6. על החלטה זו נסובים העררים. העוררת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו ממספר טעמים עיקריים. לטענתה, ליווי המשיב על-ידי שב"ס לחתונת בנו שעתידה להתקיים באולם עם מספר רב של מוזמנים אינו מעשי ואינו יכול לאיין את עילות המעצר. עוד היא טוענת כי מתן היתר ליציאתו של המשיב לחתונה במתווה זה, אינו מביא בחשבון את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, והחשש המובנה משיבוש מהלכי משפט והשפעה על העדים. העוררת מוסיפה וטוענת כי המשיב הגיש את הבקשה במסלול הפלילי , מבלי שהוגשה על-ידו בקשה לשב"ס במסלול המנהלי . חרף האמור, בית המשפט המחוזי נתן למשיב סעדים מכוח המסלול המנהלי, אף שלא התבקש לעשות כן, וזאת מבלי שנתן משקל ראוי לעמדת השב"ס ונהליו, ובפרט לכך שהשתתפות המשיב באירוע רב משתתפים בליווי שב"ס מנוגדת להוראות פקודת נציבות 04.40.01 "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: פקודת הנציבות ). 7. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי שב"ס הוא הגורם אשר ילווה אותו בחתונה. המשיב מבקש כי הליווי באמצעות השב"ס יבוטל וכי העורר יצא לחתונת בנו בליווי מפקחים "רגילים". לטענת המשיב יש בליווי השב"ס, שאמור להתבצע תוך איזוקו, כדי לגרום לפגיעה אנושה בכבודו כאדם ובכבוד הנוכחים במקום, תוך יצירת מפח נפש לבנו ולבני משפחת הכלה, באופן שמסכל, הלכה למעשה, את אפשרות יציאתו. עוד נטען, כי מדובר ביציאה ממוקדת למספר שעות בלבד, וכי ניתן למצוא מנגנון חלופי שמאפשר מחד גיסא השתתפות בחתונה בצורה מכבדת, ומאידך גיסא, יפטור את שב"ס מן הקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בליווי מהסוג האמור. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 9. נקודת המוצא לדיון היא, כי ככלל לא תתאפשר יציאה של עצור מבית המעצר לצורך השתתפות באירוע משפחתי, אלא במקרים חריגים, בהם עניינו של העצור מעלה שיקולים מיוחדים (ראו: בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל , נו(5) 865, 868 (2002); בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב , פסקאות 19-17 (15.8.2017); בש"פ 5102/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (2.8.2021); בש"פ 3197/22 טובר נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (19.5.2022)). עם כל ההבנה לרצונו של המשיב להשתתף בחתונת בנו, ואף תוך מתן משקל לשיקול האנושי שהועלה בהחלטת בית המשפט המחוזי, בחינת עניינו הפרטני של המשיב מעלה כי זה אינו בא בגדרם של חריגים אלה. 10. כפי שעולה מטיעוני הצדדים, יציאתו של המשיב מבית המעצר לחתונת בנו בלווי כוח שב"ס מעלה קושי ממשי. על-פי סעיף 4 לפקודת הנציבות, לא ניתן לאשר הוצאת אסיר באבטחה לאירוע המתקיים "במקום ציבורי או במקום בו אין בידי הצוות המלווה לפקח ולנטר את תנועות הנכנסים והיוצאים" אלא בנסיבות מיוחדות שאינן רלוונטיות לענייננו. הטעם לכך ברור. כפי שהוסבר בעמדת שב"ס, ליווי המשיב על ידי כוח מצומצם של שב"ס לאירוע רב משתתפים, שזהות משתתפיו אינה ידועה, איננו מאפשר שליטה על המתרחש באירוע, לרבות שיבושים העלולים לחול במהלכו, איננו מאפשר פיקוח אפקטיבי על מגעיו של המשיב עם משתתפי האירוע, ואף עלול לעורר את זעם בני משפחתו ומכריו ולהעמיד את הכוח במצבי סיכון (ראו: בש"פ 6917/12 חבה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (21.9.2012); בש"פ 5265/15 מדינת ישראל נ' גבאי , פסקה 7 (30.7.2015)). הקושי האמור עולה גם מערר המשיב המצביע על הבעייתיות שבהבאתו לחתונת בנו כשהוא אזוק ומלווה בכוח שב"ס. מכאן, שלא היה מקום להורות על יציאתו של המשיב לחתונת בנו בלווי אנשי שב"ס. 11. במצב דברים זה, נותרנו עם השאלה, האם יש מקום להתיר יציאתו של המשיב לחתונת בנו כשהוא מלווה במפקחים. על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בשלילה, וקבע שלא ניתן להתיר יציאתו של הנאשם ממעצרו בלווי המפקחים שהוצעו על ידו, או מפקחים אחרים "בדגש על החשש לסיכול המשפט" . סבורני כי הצדק עמו. יש לזכור כי טרם הוגש תסקיר בעניינו של המשיב ולפיכך לא ניתן בשלב זה להעריך את רמת מסוכנותו. אף לא ניתן לחזות את אופן התנהלותו ככל שתותר יציאתו לאירוע. בהעדר מידע מבוסס על רמת מסוכנותו ומידת האמון שניתן לתת בו, יש בשחרורו בשלב זה, זמן קצר לאחר מעצרו, משום הימור. והדברים מתעצמים לנוכח הרשעתו הקודמת של המשיב בניסיון להפרת הוראה חוקית, בגין ניסיונו לצאת מן הארץ חרף צו איסור יציאה מהארץ שהיה תלוי ועומד נגדו. 12. סוף דבר : הערר בבש"פ 4401/22 מתקבל, והחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.22 מבוטלת. הערר בבש"פ 4385/22 – נדחה בהתאמה. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043850_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 57112-05-22" ]

748,066

736,613

בבית המשפט העליון בע"מ 4387/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) שניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22 בשם המבקשת: עו"ד רחלי אייבס החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) (להלן: בית המשפט המחוזי ) אשר ניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22, ואשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לערער על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ירושלים (השופטת מ' דבירי-רוזנבלט ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתנה ביום 29.3.2022 בתלה"מ 24982-02-21 (להלן: תביעת המשמורת ), בגדרה הורה בית המשפט לענייני משפחה כי המשיב 1, יהיה נוכח בבדיקות ובאבחונים רפואיים שייערכו לקטין, בנם הביולוגי בהורות משותפת של המשיב 2 – בן זוגו של המשיב 1 – ושל המבקשת (להלן: הקטין ). הצורך בביצוע בדיקות ואבחונים כאמור עלה במסגרת תביעת המשמורת על הקטין שהגישו המשיבים – זאת, על מנת להשלים את אבחונו של הקטין כמצוי על הספקטרום האוטיסטי. המבקשת מלינה בפנינו גם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר ניתנה ביום 25.2.2022 במסגרת תביעת המשמורת, בגדרה הורה בית המשפט לענייני משפחה כי גם בעת שהותו של המשיב 2 בחו"ל, יתקיימו הסדרי השהות של הקטין כסדרם – כך שהקטין ישהה עם המשיב 1 (להלן: ההחלטה בדבר הסדרי השהות ). החלטה זאת לא זכתה להתייחסות בהחלטה קמא מיום 25.5.2022 – על אף שנכללה בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי. 2. דין הבקשה, ככל שהיא נוגעת להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 29.3.2022 (להלן: ההחלטה בדבר האבחונים ), להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: התקנות ). 4. ההחלטות קמא, ככל שהן נוגעות לאבחונים, נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין: ההחלטה בדבר נוכחותו של המשיב 1 בבדיקות ובאבחונים שייערכו לקטין היא החלטה יישומית-נקודתית וזמנית, אשר גם אינה קובעת מסמרות בדבר מעמדו ההורי של המשיב 1 ביחס לקטין – כפי שנקבע בבירור בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 6.1.2022 במסגרת תביעת המשמורת, אשר עודנה מתבררת. 5. אשר על כן, בקשת רשות הערעור – ככל שהיא נוגעת להחלטה בדבר האבחונים – נדחית בזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות . 6. באשר לבקשת רשות הערעור על ההחלטה בדבר הסדרי השהות, בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות, נקבע בזאת כי בקשה זו – ורק היא – מצריכה תשובה. התשובה תתייחס, בין היתר, להעדר הקביעה בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי . 7. על נוסח התשובה לבקשת רשות הערעור תחולנה הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, אך המשיבים יגישו את תשובתם לבקשה עד ליום 12.7.2022. 8. אם תחפוץ בכך, תוכל המבקשת להגיש תגובה לתשובה שאורכה לא יעלה על 3 עמודים, וזאת עד ליום 19.7.2022. 9. התשובה לבקשת רשות הערעור תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשת. אי-הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על כל הכרוך בכך. 10. תגובה לתשובה כאמור, אם תוגש, תומצא במקביל לבית המשפט ובמישרין למשיבים. 11. כל חריגה ממגבלת העמודים שנקבעה בהחלטה זאת או בתקנה 140(א)(1) לתקנות, תגרור אחריה חיוב בהוצאות ללא קשר לתוצאת ההליך. 12. לאחר קבלת התשובה והתגובה, בית המשפט ייתן החלטה או פסק דין. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043870_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 13479-05-22" ]

748,069

738,274

בבית המשפט העליון בע"מ 4387/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) שניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22 בשם המבקשת: עו"ד רחלי אייבס בשם המשיבים: עו"ד רונן כרמי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) (להלן: בית המשפט המחוזי ) אשר ניתנה ביום 25.5.2022 ברמ"ש 13479-05-22, ואשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לערער על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ירושלים (השופטת מ' דבירי-רוזנבלט ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתנה ביום 29.3.2022 ב תלה"מ 24982-02-21 (להלן: תביעת המשמורת ), בגדרה הורה בית המשפט לענייני משפחה כי המשיב 1, יהיה נוכח בבדיקות ובאבחונים רפואיים שייערכו לקטין, בנם הביולוגי בהורות משותפת של המשיב 2 – בן זוגו של המשיב 1 – ושל המבקשת (להלן: הקטין ). הצורך בביצוע בדיקות ואבחונים כאמור עלה במסגרת תביעת המשמורת על הקטין שהגישו המשיבים – זאת, על מנת להשלים את אבחונו של הקטין כמצוי על הספקטרום האוטיסטי (להלן: ההחלטה בדבר האבחונים ). המבקשת מלינה בפניי גם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר ניתנה ביום 25.2.2022 במסגרת תביעת המשמורת, בגדרה הורה בית המשפט כי גם בעת שהותו של המשיב 2 בחו"ל, יתקיימו הסדרי השהות של הקטין כסדרם – כך שהקטין ישהה עם המשיב 1 (להלן: החלטת הביניים בדבר הסדרי השהות ). החלטה זאת לא זכתה להתייחסות בהחלטה קמא מיום 25.5.2022 – על אף שנכללה בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי. 2. ביום 30.6.2022 דחיתי את בקשת רשות הערעור ככל שהיא נוגעת להחלטה בדבר האבחונים; וכן קבעתי כי בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים בדבר הסדרי השהות – ורק היא – מצריכה תשובה (להלן: התשובה לבקשה ). 3. ביום 6.7.2022, הורתי, בהסכמת הצדדים, כי התשובה לבקשה תוגש עד ליום 24.7.2022, ותגובת המבקשת לתשובה (להלן: התגובה ) תוגש עד ליום 11.8.2022. 4. ביני וביני, ביום 14.7.2022, הניחה המבקשת על שולחני "בקשה למתן הוראות" – במסגרתה עדכנה המבקשת כי ביום 5.7.2022 ניתן פסק דין בתביעת המשמורת אשר דחה את תביעת המשיבים לשינוי הסדרי המשמורת והשהות בעניינו של הקטין (להלן: פסק הדין קמא ). לצד זאת, טענה המבקשת כי פסק הדין קמא שותק ביחס להחלטת הביניים בדבר הסדרי השהות ושאלת קיומם בעת שהותו של המשיב 2 בחו"ל. 5. בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות – עוד בטרם קבלת התשובה לבקשה והתגובה לה. 6. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ). 7. הלכה היא עמנו כי "מקום שבו ניתן פסק דין סופי על ידי הערכאה הדיונית, נמחקים כל הליכי הערעור שבהם פתחו בעלי הדין ביחס להחלטות ביניים ואשר בירורם טרם הסתיים" (ראו: רע"א 1391/13 פנינג נ' קראוס , פסקה 10 (29.4.2013)); זאת, מאחר שעל החלטות מסוג זה רשאים בעלי הדין לערער בגדרו של ערעור בזכות על פסק הדין הסופי (ראו: תקנה 150 לתקנות; ע"א 476/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(4) 411, 416 (1992); ע"א 331/89 השקעות וניהול בתי מלון מ. קסוטו בע"מ נ' מלון רם ירושלי ם, פ"ד מה(1) 871, 874 (1991)). כלל זה יפה גם למקרה שלפניי, וככל שהמבקשת סבורה כי פסק הדין קמא נעדר התייחסות לעניין מסוים – עליה להלין על כך במסגרת ערעור על פסק הדין. 8. למעלה מן הצורך, אציין כי, ממילא, החלטת הביניים בדבר הסדרי השהות נטועה בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינה מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין – זאת, בשים לב לאפשרותה של המבקשת לערער כאמור על פסק הדין קמא, וכן נוכח תוצאותיו לפיהן לא יחול שינוי בהסדרי המשמורת והשהות בעניין הקטין. 9. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות. 10. יובהר כי התשובה לבקשה והתגובה לה, אינן נחוצות עוד. משכך הוא, ובשים לב למכלול הנסיבות, לא אעשה צו להוצאות . ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22043870_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 13479-05-22", "רע\"א 1391/13", "ע\"א 476/90", "ע\"א 331/89" ]

748,071

736,877

בבית המשפט העליון ע"פ 4388/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: איימן כבהה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043880_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4388/22" ]

748,072

738,196

בבית המשפט העליון בש"א 4392/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אליהו עמנואל מזיג נ ג ד המשיבה: המועצה האזורית חוף אשקלון בקשה להעברת מקום דיון מיום 27.6.2022 בשם המבקש: עו"ד עופר פיק; עו"ד יהושע טרופ החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 78(א) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון ב ת"א (מחוזי ב"ש) 1476-05-22 (להלן: ההליך ) מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כעולה מהבקשה, באת כוחה של המשיבה כיהנה עד לפני מספר שנים כשופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לצד המותב שאליו נותב הטיפול בהליך. המבקש סבור כי בנסיבות אלו יש מקום להורות על העברת מקום הדיון בהליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, והמשיבה נתנה הסכמתה לבקשה. 2. נוכח האמור, בשים לב לעמדות הצדדים ומטעמים של מראית פני הצדק, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט כי הדיון ב ת"א (מחוזי ב"ש) 1476-05-22 יועבר מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043920_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4392/22" ]

748,076

736,491

בבית המשפט העליון בש"א 4394/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובע ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : ראובן ברטוב נ ג ד הנתבעת ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : אלקטרוניקס פרו בלו בע"מ העברת מקום דיון החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי בנו של התובע בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, צפוי להתחיל לשמש בימים הקרובים כעוזר משפטי לשופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 2. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 6.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043940_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4394/22" ]

748,077

737,450

בבית המשפט העליון בש"א 4394/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובע ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : ראובן ברטוב נ ג ד הנתבעת ב ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 : אלקטרוניקס פרו בלו בע"מ העברת מקום דיון; תגובת התובע מיום 3.7.2022; תגובת הנתבעת מיום 7.7.2022 החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי בנו של התובע בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, צפוי להתחיל לשמש בימים הקרובים כעוזר משפטי לשופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. 2. הנתבעת סבורה כי בנסיבות שתוארו יש להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר על מנת למנוע ניגוד עניינים, ומבקשת להעבירו לבית המשפט ברמלה, שהוא "בית המשפט הקרוב ביותר מבחינה גיאוגרפית לשני הצדדים". התובע הודיע כי הוא מסכים להעברת הדיון בהליך "לבית משפט במחוז שיפוט מודיעין או בית שמש". 3. בנסיבות העניין, מטעמים של מראית פני הצדק ובשים לב לעמדות הצדדים, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כי הדיון בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 1032-09-21 יועבר מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לבית משפט לתביעות קטנות במחוז מרכז, בהתאם להחלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז זה. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043940_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4394/22" ]

748,078

736,969

בבית המשפט העליון ע"א 4396/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אריה וובר נ ג ד המשיבים: 1. אלי רואש 2. אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ 3. איתן מונרוב, עו"ד 4. נכסי איתן ודניאלה חברה להשקעות בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043960_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4396/22" ]

748,080

736,757

בבית המשפט העליון בש"א 4398/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעים בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : 1. חנה פחימה 2. יקיר פחימה נ ג ד הנתבעת בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : רהיטי בית המעצבים בע"מ העברת מקום דיון החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי התובעת 1 בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, החלה לאחרונה לעבוד כקלדנית באותו בית משפט. 2. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 14.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. בנוסף, יודיעו הצדדים עד לאותו מועד האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043980_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4398/22" ]

748,083

738,193

בבית המשפט העליון בש"א 4398/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעים בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : 1. חנה פחימה 2. יקיר פחימה נ ג ד הנתבעת בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 : רהיטי בית המעצבים בע"מ העברת מקום דיון; תגובת התובעים מיום 13.7.2022; תגובת הנתבעת מיום 14.7.2022 החלטה 1. נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט , הביא לידיעתי כי התובעת 1 בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, החלה לאחרונה לעבוד כקלדנית באותו בית משפט. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי ביום 22.7.2021 ניתן פסק דין בהליך בהיעדר התייצבות הנתבעת, ובקשת הנתבעת לביטולו תלויה ועומדת. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. עוד התבקשו הצדדים להודיע האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 2. התובעים סבורים כי אין מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט אחר, מהטעם שהתובעת 1 לא עבדה עם הרשמת שבפניה נדון ההליך, ומאחר שהעברת הדיון בהליך לבית משפט אחר צפויה לעכב את בירור הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בו. ככל שיוחלט להעביר את הדיון בהליך, מבקשים התובעים להעבירו לבית המשפט הקרוב ביותר למבשרת ציון, שם הם מתגוררים. הנתבעת סבורה אף היא כי אין מניעה לבירור ההליך בבית המשפט שבו נפתח. 3. בנסיבות העניין, ל א מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי להעביר את הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר . זאת, בשים לב להסכמת הצדדים ולכך שבהליך כבר ניתן פסק דין, והבקשה לביטולו צפויה לידון בפני רשמת שהתובעת 1, אשר החלה לעבוד לאחרונה בבית המשפט שבו מתנהל ההליך, לא עבדה עמה. נוכח מסקנתי זו מתייתר הצורך בקבלת עמדת המותב הדן בהליך. אשר על כן, הדיון בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 59387-10-20 יוסיף להתברר בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043980_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4398/22" ]

748,084

736,525

בבית המשפט העליון ע"פ 4399/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: ג'מאל עואודה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 001324-10-19 שניתן ביום 31.05.2022 על ידי כבוד השופט ג' צפריר תאריך הישיבה: ל' בסיון התשפ"ב (29.6.2022) בשם המבקש: עו"ד ראפי מסאלחה בשם המשיבה: עו"ד איתי שהם החלטה לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר ) מיום 31.5.2022 בת"פ 1324-10-19. אציין כי המבקש הורשע בנשיאה והובלה של כלי נשק (רובה אויר שהוסב לכלי נשק) והושתו עליו 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, ועונשים נלווים. 1. ככלל, נאשם שהורשע ונגזר דינו יחל לרצות את עונשו באופן מיידי. עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע עונשו אם יש בידו להצביע על נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מידית של גזר הדין (ראו: ע"פ 1517/22‏ בן-הרוש נ' מדינת ישראל (8.3.2022)). במסגרת זאת על בית המשפט ליתן משקל לשיקולים הבאים: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; משך תקופת המאסר; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש; התנהגות המבקש במהלך המשפט; וכן נסיבותיו האישיות של המבקש (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000)). 2. בענייננו, בחינת הבקשה במאזני אפשרות סיכול הערעור, בשים לב לתקופת המאסר שהוטלה על המבקש לאחר ניכוי ימי מעצרו (כ-22 חודשי מאסר), מעלה כי מדובר במקרה גבול. עם זאת, סברתי כי הכף נוטה לטובת היעתרות לבקשה ממספר טעמים מצטברים: הערעור נסוב גם על הכרעת הדין, המבקש אדם בן 60 ללא עבר פלילי וזהו לו מאסרו הראשון; ובמהלך תקופת משפטו, מזה קרוב לשלוש שנים, היה המבקש משוחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית ללא כל הפרות. למותר לציין כי אין בהחלטה זו משום נקיטת עמדה לעניין סיכויי הערעור. על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, מדובר בפסק דין המעוגן בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, ולפיכך קשה לומר כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין גבוהים. גם הערעור על גזר הדין מציב משוכה גבוהה בפני המבקש לנוכח מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות נשק כפי שהיא מוצאת ביטוי בפסיקתו של בית משפט זה. 3. סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להכרעה בערעור. התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש, לרבות הערבויות שהפקיד, יעמדו על כנם. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043990_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4399/22", "ע\"פ 1517/22", "ע\"פ 111/99" ]

748,085

737,429

בבית המשפט העליון ע"פ 4399/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: ג'מאל עואודה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 1.2.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 6 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 6 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22043990_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4399/22" ]

748,086

737,554

בבית המשפט העליון בע"מ 4400/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת נ' שילה)מיום 23.05.2022 בתיק רמש 003127-04-22 בשם המבקשת: עו"ד אנה רובינזון (גורביץ'); עו"ד שלום כהן החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופט נ' שילה ) ברמ"ש 3127-04-22 מיום 23.5.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו בתלה"מ 23073-01-22 מיום 16.3.2022. רקע בתמצית 2. המבקשת והמשיבה הן בנות-זוג לשעבר שחיו ביחד תחת קורת-גג אחת במשך 11 שנים. המבקשת היא האם הביולוגית של שלוש קטינות שנולדו במהלך תקופה זו (להלן: הקטינות ). זמן קצר לאחר פרידת בנות הזוג, הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לסעד זמני לקביעת זמני שהות שוויוניים בינה לבין הקטינות אשר מתגוררות מאז הפירוד עם המבקשת. בהחלטה מיום 17.10.2021 קבע בית המשפט לענייני משפחה זמני שהות של הקטינות עם המשיבה, ובמקביל הורה על קבלת תסקיר (יצוין, שבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו מיום 24.12.2021). 3. ביום 11.1.2022 הגישה המשיבה בקשה להרחבת זמני השהות. כמו כן, ביום 9.3.2022 הגישה המשיבה תביעה למתן צו הורות פסיקתי. ביום 15.3.2022 הוגש לבית המשפט לענייני משפחה תסקיר עובד-סוציאלי לסדרי הדין שהמליץ על הרחבת זמני השהות. בהחלטה מיום 16.3.2022 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה להרחבת זמני השהות תוך אימוץ עיקרי המלצות התסקיר. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. 4. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, תוך שציין כי, ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה זמנית הקשורה להסדרי שהות, אלא במקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עמם. אף לגוף העניין, לא מצא בית המשפט המחוזי הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שמצא כי הרחבת זמני השהות בהתבסס על המלצת התסקיר היא סבירה. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה חוזרת המבקשת על עיקרי טענותיה לפני בית המשפט המחוזי. דיון והכרעה 5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 6. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת ביניים, שעניינה ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, שמורה למקרים חריגים ביותר ((בע"מ 928/06 פלוני נ' פלוני , פס' ג' (2.2.2006); בע"ם 6905/09 פלונית נ' פלוני , פס' ו' (27.10.2009); בע"מ 5203/19 פלונית נ' פלוני , פס' 5 (2.8.2019)). הדברים מקבלים משנה תוקף ביחס להחלטות ביניים שעניינן הסדרי שהות זמניים, כבענייננו (ראו: בע"מ 1835/18 פלונית נ' פלונית (6.3.2018)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה. 7. יתירה מכך, חרף ניסיו נה של המבקשת לשוות לטענותיה נופך עקרוני, הרי שקביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", על החלטת ביניים בנוגע לסעד זמני, כאמור. עוד אציין, כי לא שוכנעתי שמתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044000_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 3127-04-22" ]

748,087

736,475

בבית המשפט העליון בש"פ 4385/22 בש"פ 4401/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: פלוני נ ג ד המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: מדינת ישראל עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"ת 57112-05-22 שניתנה ביום 26.6.2022 על ידי כבוד השופט א' גורדון תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשפ"ב (28.6.2022) בשם העורר בבש"פ 4385/22 והמשיב בבש"פ 4401/22: עו"ד יהודה שושן, עו"ד דוד הלוי בשם המשיבה בבש"פ 4385/22 והעוררת בבש"פ 4401/22: עו"ד מסעד מסעד החלטה לפניי ערר המדינה (להלן: העוררת ) וערר הנאשם (להלן: המשיב ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' גורדון ) מיום 26.6.2022, במ"ת 57112-05-22, בגדרה התיר יציאתו של המשיב מבית המעצר בלווי שב"ס לחתונת בנו העתידה להתקיים ביום 29.6.2022. 1. נגד המשיב, רב קהילת "עמודי השלום", הוגש ביום 26.5.2022 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו שמונה אישומים שונים. בתמצית, כתב האישום מייחס למשיב עבירות מין רבות אותן ביצע בשבע מתלוננות לאורך שנים, תוך ניצול מעמדו כרב, ולאחר שגרם למתלוננות במרמה להאמין כי אקטים מיניים שונים נחוצים לצורך "תיקון רוחני". המשיב אף גרם לחלק מהמתלוננות לעשות עבורו שירותים אישיים ולהעביר לו סכומי כסף נכבדים, אותם העביר דרך חשבונות בנק כדי להסתיר כי מקורם בעבירה וכן כדי להסתירם מנושיו. 2. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 15.6.2022 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה זו בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב. כן קבע כי מתקיימות בעניינו "עילות מעצר בעלות עצמה" . צוין כי המעשים בוצעו לאורך שנים ובאופן חוזר ונשנה, כי בוצעו בדרכי מרמה ובתחכום, תוך שימוש בכריזמה ויכולת שכנוע, ואף כנגד רצונן של המתלוננות, באופן המעלה עילת מסוכנות ואף חשש להשפעה על עדים. בית המשפט הוסיף והורה על הזמנת תסקיר מעצר וקבע דיון משלים ליום 6.7.2022. 3. עוד בטרם הוגש התסקיר, ביום 19.6.2022, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לצאת לחתונת בנו שעתידה להתקיים ביום 29.6.2022 (להלן: הבקשה ). העוררת התנגדה לבקשה לאור המסוכנות הנשקפת מהמשיב, החשש לשיבוש הליכי משפט והחשש להימלטותו מהדין אם ישוחרר ממעצר. בנוסף, הציגה העוררת בפני בית המשפט את עמדת המתלוננות, אשר הביעו התנגדות ליציאתו מן המעצר. 4. בית המשפט המחוזי קיים ביום 26.6.2022 דיון בבקשה והחליט כי יש לקבלה, אך במתווה שונה מזה שנתבקש על-ידי המשיב. בית המשפט המחוזי ציין כי ראשון לשיקולים ניצב השיקול האנושי, והחובה להימנע מן הפגיעה החריפה שבהיעדרות אדם מחתונת בנו. עוד ציין כי אף שקיימת מסוכנות ואף חשש מסוים לשיבוש הליכים, ניתן לספק מענה הולם לעילות אלה. צוין כי הסיכון שהמשיב יבצע מעשים דומים במהלך יציאה נקודתית ותחומה למספר שעות, בעת שהוא שוהה בחתונת בנו, ותחת פיקוח מתאים, לא מצדיק את דחיית הבקשה. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי גם החשש מפני שיבוש הליכים ניתן לצמצום, שכן החתונה אינה מתקיימת בירושלים, או בנוכחות מי מהמתלוננות, כך שהאפשרות להשפעה עליהן כתוצאה מהיציאה אינה קרובה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי גם את החשש מפני הימלטות מאימת הדין ניתן למנוע באמצעות ליווי מתאים. 5. אחרי דברים אלה פנה בית המשפט המחוזי לקביעת תנאי היציאה מן המעצר. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לאשר את יציאתו של המשיב ממעצר בליווי המפקחים שהוצעו על-ידו, הם רעייתו ואחד מבניו, או בפיקוח מפקחים אחרים שיציע, מחמת החשש לסיכול ההליך המשפטי. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי נסיבות העניין "מעלות הכרח בליווי של סוהרי שב"ס" . בית המשפט המחוזי ציין כי נתן דעתו לעמדתו המתנגדת של שב"ס שצורפה לתגובת העוררת, אך ציין כי אין בקבלת הבקשה כדי לפגוע בעקרון השוויון, ואף אין בעובדה שבנהלי שב"ס נאסרה יציאה לאולמות אירועים כדי למנוע מבית המשפט להורות על כך. לאחר כל אלה, התיר בית המשפט המחוזי למשיב לצאת מבית המעצר ביום 29.6.2022 בשעה 18:00 ולשוב אליו ביום 30.6.2022 עד השעה 01:00 לפנות בוקר לשם השתתפות בחתונת בנו, זאת בלווי אנשי שב"ס, ובכפוף לאיסור יצירת קשר עם המתלוננות ולהפקדת סך של 30,000 ₪ שיחולטו אם המשיב יפר אחד מהתנאים המגבילים. 6. על החלטה זו נסובים העררים. העוררת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו ממספר טעמים עיקריים. לטענתה, ליווי המשיב על-ידי שב"ס לחתונת בנו שעתידה להתקיים באולם עם מספר רב של מוזמנים אינו מעשי ואינו יכול לאיין את עילות המעצר. עוד היא טוענת כי מתן היתר ליציאתו של המשיב לחתונה במתווה זה, אינו מביא בחשבון את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, והחשש המובנה משיבוש מהלכי משפט והשפעה על העדים. העוררת מוסיפה וטוענת כי המשיב הגיש את הבקשה במסלול הפלילי , מבלי שהוגשה על-ידו בקשה לשב"ס במסלול המנהלי . חרף האמור, בית המשפט המחוזי נתן למשיב סעדים מכוח המסלול המנהלי, אף שלא התבקש לעשות כן, וזאת מבלי שנתן משקל ראוי לעמדת השב"ס ונהליו, ובפרט לכך שהשתתפות המשיב באירוע רב משתתפים בליווי שב"ס מנוגדת להוראות פקודת נציבות 04.40.01 "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: פקודת הנציבות ). 7. מנגד, משיג המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי שב"ס הוא הגורם אשר ילווה אותו בחתונה. המשיב מבקש כי הליווי באמצעות השב"ס יבוטל וכי העורר יצא לחתונת בנו בליווי מפקחים "רגילים". לטענת המשיב יש בליווי השב"ס, שאמור להתבצע תוך איזוקו, כדי לגרום לפגיעה אנושה בכבודו כאדם ובכבוד הנוכחים במקום, תוך יצירת מפח נפש לבנו ולבני משפחת הכלה, באופן שמסכל, הלכה למעשה, את אפשרות יציאתו. עוד נטען, כי מדובר ביציאה ממוקדת למספר שעות בלבד, וכי ניתן למצוא מנגנון חלופי שמאפשר מחד גיסא השתתפות בחתונה בצורה מכבדת, ומאידך גיסא, יפטור את שב"ס מן הקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בליווי מהסוג האמור. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בעררים ובצרופותיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערר המדינה להתקבל. בהתאם, דין ערר המשיב להידחות. 9. נקודת המוצא לדיון היא, כי ככלל לא תתאפשר יציאה של עצור מבית המעצר לצורך השתתפות באירוע משפחתי, אלא במקרים חריגים, בהם עניינו של העצור מעלה שיקולים מיוחדים (ראו: בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל , נו(5) 865, 868 (2002); בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב , פסקאות 19-17 (15.8.2017); בש"פ 5102/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (2.8.2021); בש"פ 3197/22 טובר נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (19.5.2022)). עם כל ההבנה לרצונו של המשיב להשתתף בחתונת בנו, ואף תוך מתן משקל לשיקול האנושי שהועלה בהחלטת בית המשפט המחוזי, בחינת עניינו הפרטני של המשיב מעלה כי זה אינו בא בגדרם של חריגים אלה. 10. כפי שעולה מטיעוני הצדדים, יציאתו של המשיב מבית המעצר לחתונת בנו בלווי כוח שב"ס מעלה קושי ממשי. על-פי סעיף 4 לפקודת הנציבות, לא ניתן לאשר הוצאת אסיר באבטחה לאירוע המתקיים "במקום ציבורי או במקום בו אין בידי הצוות המלווה לפקח ולנטר את תנועות הנכנסים והיוצאים" אלא בנסיבות מיוחדות שאינן רלוונטיות לענייננו. הטעם לכך ברור. כפי שהוסבר בעמדת שב"ס, ליווי המשיב על ידי כוח מצומצם של שב"ס לאירוע רב משתתפים, שזהות משתתפיו אינה ידועה, איננו מאפשר שליטה על המתרחש באירוע, לרבות שיבושים העלולים לחול במהלכו, איננו מאפשר פיקוח אפקטיבי על מגעיו של המשיב עם משתתפי האירוע, ואף עלול לעורר את זעם בני משפחתו ומכריו ולהעמיד את הכוח במצבי סיכון (ראו: בש"פ 6917/12 חבה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (21.9.2012); בש"פ 5265/15 מדינת ישראל נ' גבאי , פסקה 7 (30.7.2015)). הקושי האמור עולה גם מערר המשיב המצביע על הבעייתיות שבהבאתו לחתונת בנו כשהוא אזוק ומלווה בכוח שב"ס. מכאן, שלא היה מקום להורות על יציאתו של המשיב לחתונת בנו בלווי אנשי שב"ס. 11. במצב דברים זה, נותרנו עם השאלה, האם יש מקום להתיר יציאתו של המשיב לחתונת בנו כשהוא מלווה במפקחים. על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בשלילה, וקבע שלא ניתן להתיר יציאתו של הנאשם ממעצרו בלווי המפקחים שהוצעו על ידו, או מפקחים אחרים "בדגש על החשש לסיכול המשפט" . סבורני כי הצדק עמו. יש לזכור כי טרם הוגש תסקיר בעניינו של המשיב ולפיכך לא ניתן בשלב זה להעריך את רמת מסוכנותו. אף לא ניתן לחזות את אופן התנהלותו ככל שתותר יציאתו לאירוע. בהעדר מידע מבוסס על רמת מסוכנותו ומידת האמון שניתן לתת בו, יש בשחרורו בשלב זה, זמן קצר לאחר מעצרו, משום הימור. והדברים מתעצמים לנוכח הרשעתו הקודמת של המשיב בניסיון להפרת הוראה חוקית, בגין ניסיונו לצאת מן הארץ חרף צו איסור יציאה מהארץ שהיה תלוי ועומד נגדו. 12. סוף דבר : הערר בבש"פ 4401/22 מתקבל, והחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.22 מבוטלת. הערר בבש"פ 4385/22 – נדחה בהתאמה. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22043850_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 57112-05-22" ]

748,089

740,375

בבית המשפט העליון בר"ם 4403/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון המבקשת: מדינת ישראל – משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיבים: 1. KIBRENT MUKUNEH KASSA 2. בירהנו מולונך 3. גטצ'ו מולונך בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ירושלים מיום 23.5.2022 בעמ"ן 41280-03-22 שניתן על-ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקשת: עו"ד יצחק ברט בשם המשיבים: עו"ד יצחק הוס פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 23.5.2022 (עמ"ן 41280-03-22, השופט א' רון ). פסק הדין דן בערעור על החלטתו של בית הדין לעררים הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים ) מיום 20.12.2021 (ערר (י-ם) 2848-21, הדיין א' נעם ). 2. המשיב 1 (להלן: המשיב ), יליד 1950, הוא אזרח אתיופיה, ועל פי הנטען אביהם של משיבים 3-2. כבר עתה יצוין כי המשיב 2, יליד 1987, הוא תושב ישראל, כי המשיב 3, יליד 1993, הוא אזרח ישראלי, וכי שניהם סיימו שירות סדיר בצה"ל. על פי הנטען, השניים עלו לישראל בשנת 2002 יחד עם אמם, אף היא אזרחית ישראלית. 3. ביום 8.10.2015 נכנס המשיב נכנס לישראל לראשונה מכוח אשרת תייר מסוג ב/2 שניתנה לו לתקופה של שלושה חודשים. החל מחודש ינואר 2016, עם פקיעת אשרת התייר האמורה, שוהה המשיב בישראל ללא רישיון ישיבה תקף. 4. מבלי להידרש לפירוט שאינו נצרך להליך שבפני, אציין בתמצית כי בשנת 2017 פנה המשיב למבקשת, רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: רשות האוכלוסין ), בבקשה לקבלת מעמד במסגרת הליך של איחוד משפחות. זאת, על בסיס הטענה שהוא נשוי לאמם של המשיבים 3-2. בקשתו זו נדחתה ביום 8.6.2017, בין היתר, לאחר שנמצא כי תעודת הנישואים שהציג המשיב אינה תואמת את הצהרות האם במסגרת עלייתה ארצה. 5. בהמשך לכך, ביום 27.7.2020 הגישו המשיבים בקשה חדשה למתן רישיון מסוג א/5 למשיב, זו הפעם בהתאם לנוהל מס' 5.2.0036 של רשות האוכלוסין שכותרתו "נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים" (להלן: נוהל הורי חיילים ). בעיקרו של דבר, בבקשה נטען כי המשיבים 3-2 סיימו שירות סדיר בצה"ל ואף ממשיכים בשירות צבאי במילואים וכי בנסיבות אלו יש מקום להיעתר לבקשת המשיב לקבלת מעמד בישראל. זוהי הבקשה העומדת בבסיס ההליך דנן. 6. ביום 2.9.2020 התקבלה החלטתה של רשות האוכלוסין לפיה על המשיבים להמציא את כל התעודות הציבוריות המקוריות והמאומתות הנדרשות בהתאם להוראות הנוהל, וכי ככל שלא יוגשו לה מסמכים אלה תוך 45 ימים הטיפול בבקשה ייסגר (להלן: ההחלטה ). 7. בהמשך להחלטה האמורה, ומשלא הוגשו המסמכים הדרושים, הטיפול בבקשה נסגר. יצוין בהקשר זה כי בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לטעם לאי המצאת המסמכים. לטענת רשות האוכלוסין מאז מתן ההחלטה ועד למועד הגשת התגובה המשיבים נמנעו מהגשת המסמכים הנדרשים, מבלי שהוצג טעם לדבר. מנגד, המשיבים טוענים כי נדרש זמן לאתר את המסמכים, וכי הם ניסו להגיש את המסמכים מספר פעמים, ללא הצלחה. 8. ביום 22.7.2021 הגישו המשיבים ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים. בית הדין לעררים דחה את הערר על הסף בקבעו שזה הוגש בשיהוי, בשים לב למועד מתן ההחלטה, ואף בחוסר ניקיון כפיים שהתבטא בשהייתו הממושכת שלא כדין של המשיב בישראל. בהחלטתו הוסיף וציין בית הדין לעררים, בין היתר, כי לא מצא פגם בדרישת רשות האוכלוסין לקבלת מסמכים מאומתים ומקוריים. לבסוף, נקבע כי המשיב יצא מישראל בתוך 30 ימים מיום מתן החלטתו וכי המשיבים יישאו בהוצאות רשות האוכלוסין בסך 30,000 שקלים. להשלמת התמונה יצוין כי בקשה שהגישו המשיבים לבית הדין לעררים לביטול ההחלטה ולעיכוב ביצועה נדחתה ביום 8.3.2022. 9. ביום 20.3.2022 הגישו המשיבים ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי, ולצדו בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת בית הדין לעררים. בהמשך לכך, ביום 21.3.2022 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ביניים ארעי לעיכוב ביצועה של ההחלטה האמורה. 10. ביום 23.5.2022 נערך דיון בערעור בפני בית המשפט המחוזי, ובסופו ניתן פסק דינו שעליו נסבה הבקשה שבפני. בפסק דינו, עמד בית המשפט המחוזי על כך שבהתנהלותו של המשיב נפלו ליקויים שונים. לצד זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי קיימת היתכנות שהמשיב הוא אכן אביהם של משיבים 3-2 אשר שירתו כאמור בצה"ל, הגם שהבהיר כי ישנה אי-בהירות ביחס למצב העובדתי בעניין זה. בנסיבות אלו, בשים לב לרגישות המתבקשת ולנוכח הבהרת בא-כוח המשיבים כי יש בידם עתה את המסמכים הדרושים, קבע בית המשפט המחוזי כי על אף הליקויים האמורים יש לאפשר למשיב להגיש בקשה סדורה עם מלוא המידע הנדרש. בהתאם לכך, במישור האופרטיבי, בית המשפט המחוזי הורה כי החלטתו של בית הדין לעררים תושהה, וכי בשלב זה יינתן למשיב מעמד ארעי בישראל מסוג א/5, אשר יעמוד בתוקף עד חלוף 45 ימים מהחלטה עדכנית בעניינו, ובלבד שבקשתו תוגש תוך 30 ימים. בקשת רשות הערעור והתשובה לה 11. בקשת רשות הערעור שבפני נסבה בעיקרה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ככל שזה הורה על מתן מעמד ארעי למשיב מסוג א/5. לשיטת רשות האוכלוסין, בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבים, ובנסיבות אלו הוא שגה בכך שהעניק למשיב, ללא כל הנמקה, סעד ביניים הזהה לסעד שהתבקש בערעור עצמו – רישיון ישיבה ארעי בישראל מסוג א/5. לטעות זו, כך נטען, השלכות משפטיות רחבות מעבר לעניינם של הצדדים, בהתחשב בכך שמדובר בסעד החורג באופן קיצוני מן הסעדים הזמניים הניתנים בשגרה בנסיבות דומות. בבקשה הודגש כי למעט אשרת התייר שניתנה למשיב, הוא מעולם לא החזיק באשרה או ברישיון כלשהו לישיבה בישראל. בהקשר זה אף הובהר כי הלכה למעשה, מתן רישיון מסוג א/5 מקנה למשיב, שנשאר בישראל באופן לא חוקי, זכויות נלוות רבות, תוך החלפת שיקול דעתה של רשות האוכלוסין בשיקול דעתו של בית המשפט. לבסוף, רשות האוכלוסין ציינה כי לשיטתה הבקשה מוגשת "למען הזהירות בלבד", לאחר שבפועל לא הוגשה במועד בקשה מתאימה על-ידי המשיבים, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 12. בו ביום שהוגשה בקשת רשות הערעור הוריתי למשיבים להגיש את תשובתם לה. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי ולפיו יעוכב פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה אחרת, זאת בכפוף לכך שלא יינקטו צעדי אכיפה כנגד המשיב. 13. ביום 7.7.2022 הגישו המשיבים את תשובתם, ובמסגרתה נטען כי דין הבקשה להידחות. לטענת המשיבים, בניגוד לנטען על ידי המבקשת, לא נמצא בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אזכור לדחיית ערעורם. לשיטתם, בחירתו של בית המשפט המחוזי להעניק למשיב רישיון ישיבה מסוג א/5 אינה טעות, והיא התבססה על מכלול נסיבות העניין, בשים לב להיותו של המשיב אדם מבוגר, אב לשני חיילים. עוד נטען כי מאז מתן פסק דינו של בית משפט המחוזי, המשיבים פנו לרשות האוכלוסין לצורך קביעת תור להגשת המסמכים הדרושים וכי זה נקבע רק ליום 27.6.2022. בהמשך לכך, המשיבים טוענים כי עם התייצבותם במשרדיה של רשות האוכלוסין הובהר להם כי לא יוכלו לצרף את המסמכים לבקשתם הקודמת וכי עליהם להגיש עתה בקשה חדשה. בהקשר זה אף נטען כי הובהר למשיבים כי בהתאם לנוהל הורי חיילים העדכני בקשה חדשה שכזו צפויה להידחות. 14. בהחלטתי מיום 11.7.2022 הוריתי על הגשת תשובה לתגובת המשיבים, שבה תתייחס רשות האוכלוסין לטענות המשיבים בדבר הטיפול בבקשתם. בתשובתה מטעימה רשות האוכלוסין כי בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי היה על המשיבים להגיש בקשה חדשה הכוללת את מלוא המסמכים הנדרשים. רשות האוכלוסין מוסיפה כי עניין זה הוסבר למשיבים עם הגעתם למשרדיה וחרף זאת אלו בחרו שלא להגיש בקשה חדשה, תוך עמידה על דרישתם לצירוף המסמכים לבקשתם המקורית. דיון והכרעה 15. לאחר עיון בבקשה על נספחיה וכן בתשובות שהוגשו, החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (החלה בהליכים מינהליים מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000), ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. זאת, בהתחשב בכך שהסעד הזמני שניתן במקרה זה היה אכן בעל אופי חריג, שאינו מתיישב עם מהותו כסעד שאמור לחול בתקופת ביניים בלבד. על כן, המבקשת, רשות האוכלוסין, תכונה להלן: המערערת . בהמשך לכך, לאחר ששקלנו את הדברים לגופם, הגענו לכלל דעה כי יש אף לקבל את הערעור לגופו, באופן חלקי, כמפורט להלן. 16. כמתואר לעיל, הסעד שעליו הורה בית משפט המחוזי – מתן רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 – ניתן לכאורה כסעד זמני עד לאחר הגשתם של המסמכים הדרושים וקבלת החלטה חדשה מצד המערערת. אולם, אין מדובר בסעד זמני שהיה מקום לתתו. 17. במקרה שבפנינו, המערערת שהיא הרשות המוסמכת להעניק אשרות ורישיונות שהייה טרם דנה בבקשתו של המשיב לגופה מאחר וזו לא הוגשה בצירוף המסמכים המאומתים כנדרש על פי נוהל הורי חיילים. בהתאם לכך, ולאחר שפג תוקפה של אשרת התייר שניתנה לו, המשיב כלל לא החזיק ברישיון ישיבה בישראל מכל סוג שהוא. במובן זה, לא ניתן לראות בסעד שעליו הורה בית המשפט המחוזי סעד שכוון לשימור המצב הקיים, כי אם צו עשה. כל זאת, מבלי שניתנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נימוקים שיש בהם להצדיק מתן סעד מסוג זה, השמור למקרים חריגים בלבד. ויודגש, המשיבים עצמם ביקשו בערעורם כי בית המשפט המחוזי יורה על ביטולה של החלטתו של בית הדין לעררים, וכן על כך שהמערערת תוסיף ותדון בבקשת המשיב לקבלת אזרחות או תושבות קבע בישראל, כך שבשלב ראשון יוענק לו היתר שהייה מסוג א/5. על כן, אין מקום כבר בשלב זה להעניק למשיב רישיון לישיבת ארעי, על כל הזכויות הנלוות לו, כסעד זמני, כאשר המשיבים עצמם ביקשו כי המערערת תדון בעניין. מעבר לכך, אין מקום ברגיל למתן סעד זמני ששקול מבחינת תוכנו לסעד העיקרי (ראו והשוו: בר"ם 6918/06 וינברג נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (25.9.2006); בר"ם 3860/15 פלוני נ' נציבות שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (10.9.2015); בר"ם 156/20 פלוני נ' שר הפנים (18.3.2020); רע"א 4091/22 אפרודיטה יבוא ויצוא בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (18.7.2022)). 18. ויובהר, ככל שסבר בית המשפט המחוזי כי נסיבות העניין הצדיקו מתן סעד זמני, ועל פני הדברים אכן היה בדבר היגיון רב, היה באפשרותו להורות כי המשיב לא יורחק מישראל עד להכרעת המערערת בבקשתו, ולאחר שתחלוף תקופת ההתארגנות המתאימה. זאת באופן שלא היה כרוך בקשיים האמורים לעיל. 19. לצד האמור, במכלול נסיבות העניין, ובין היתר בשים לב למחלוקות שצפו ועלו בשלב דיוני זה ביחס לבחינת בקשתו של המשיב ולמשמעות קביעותיו האופרטיביות של בית המשפט המחוזי, יש להעניק למשיב שהות נוספת בת 30 ימים לצורך הגשתם של המסמכים המאומתים הדרושים לבחינת בקשתו. בנקודה זו, ולשם מניעת מחלוקות נוספות בעניין זה, נבקש להבהיר כי ככל שיגיש המשיב את המסמכים הדרושים במועד כאמור, אלו ייבחנו כחלק מבקשתו המקורית שביחס אליה ניתנה מלכתחילה הדרישה להוספת מסמכים. כמו כן, וככל שיוגשו המסמכים כאמור, לא יינקטו צעדי אכיפה כנגד המשיב עד לחלוף 30 ימים ממתן ההחלטה בבקשתו. 20. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל. בהתחשב בהיבטים שפורטו בהתנהלותם של כלל הצדדים, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22044030_A05.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4091/22" ]

748,096

736,530

בבית המשפט העליון בג"ץ 4405/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: חליל חסו אבו חסין נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. הפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, לפי אילוצי יומן בית המשפט. 2. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד 24 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044050_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4405/22" ]

748,098

737,380

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4405/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותר: חליל חסו אבו חסין נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. הפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה, בהסכמה, למחיקת העתירה ולביטול הדיון הקבוע ליום 11.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין עניינה של העתירה, בצו מעצר מינהלי שהוצא נגד העותר. תוקפו עתיד להסתיים ביום 1.8.2022. העותר ביקש לבטל את צו המעצר, ולחלופין, לקצרו. בנוסף, ביקש העותר לחשוף את החומר החסוי שהיה הבסיס להוצאת הצו. בהודעה משותפת הודיעו באי כוח הצדדים, כי לפי הנמסר מאת גורמי הביטחון, עם פקיעת צו המעצר המינהלי הנוכחי, לא יוארך מעצרו המינהלי של העותר הארכה נוספת, אלא אם יתקבל מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה ממנו; או אף אם לא יתקבל מידע חדש בעניינו של העותר – אם יחול שינוי בנסיבות, באופן שיהיה בו כדי להגביר את הסכנה משחרורו . נוכח דברים אלו, מבקש העותר למחוק את העתירה. כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת אפוא בזאת. הדיון הקבוע ליום 11.7.2022 – מבוטל. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044050_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4405/22" ]

748,099

737,138

בבית המשפט העליון עע"מ 4406/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: שבתאי שביט נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל-רשות המסים בישראל צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערער יגיש את סיכום טענותיו עד יום 21.9.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 3. המשיבה תגיש את סיכום טענותיה עד ליום 21.11.2022 בהיקף של עד 10 עמודים. 4. המערער יגיש סיכומי תשובה, אם הוא חפץ בכך, עד ליום 21.12.2022 בהיקף של עד 2 עמודים. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 17.5.2023 שעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044060_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4406/22" ]

748,100

742,290

בבית המשפט העליון עע"מ 4406/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: שבתאי שביט נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל-רשות המסים בישראל בקשה להרחבת היקף סיכומי טענות מיום 8.9.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם, סיכומי טענות המערער בערעור יוגשו באורך של עד 13 עמודים. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044060_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4406/22" ]

748,101

736,531

בבית המשפט העליון בג"ץ 4407/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: נאדר מוחמד גובראן נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה 1. העתירה תועבר לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, לפי אילוצי יומן בית המשפט. 2. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד 24 שעות לפני מועד הדיון. 3. לבקשתו, פטור העותר מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044070_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4407/22" ]

748,102

738,002

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4407/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: נאדר מוחמד גובראן נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז התשפ"ב (14.7.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יונתן יוסף סיטון; עו"ד קובי עבדי פסק-דין 1. העותר, יליד 1977, תושב בית לחם, הורשע בעברו במספר עבירות ביטחוניות וכן שהה בעבר במעצרים מנהליים לאחר שנמצא כי הוא מסכן את ביטחון האזור. העותר נעצר ביום 6.4.2021 ונחקר בחשד לחברות ופעילות בארגון החמאס ותכנון לפגיעה בביטחון האזור ובפעילות צה"ל, וביום 8.4.2021 הוצא כנגדו צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו מיום 8.4.2021 ועד ליום 5.10.2021 (להלן: צו המעצר הראשון ). עתירה שהגיש העותר לבית משפט זה כנגד צו המעצר הראשון, נדחתה בפסק דין מיום 30.9.2021 (בג"ץ 6195/21). ביום 5.10.2021 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 5.10.2021 ועד ליום 4.4.2022 (להלן: צו המעצר השני ). לקראת תום המעצר ולאחר שמצא כי עדייו עולה מסוכנות מהעותר, הורה המפקד הצבאי ביום 27.3.2022 על הארכת מעצרו המינהלי של העותר מיום 4.4.2022 עד ליום 3.10.2022 (להלן: צו המעצר הנוכחי ). בהחלטתו מיום 4.4.2022, הורה בית המשפט הצבאי על קיצור צו המעצר הנוכחי כך שיסתיים ביום 4.8.2022. על החלטה זו ערערה התביעה הצבאית לבית המשפט הצבאי לערעורים, שהבהיר בהחלטתו מיום 9.5.2022 כי המדובר בקיצור לא מהותי. על כך נסבה העתירה שלפנינו. 2. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס בכיר, בעל קשרים לפעילי חמאס, החשוד במעורבות בפעילות צבאית המסכנת את ביטחון האזור". לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. 3. רשמנו לפנינו הצהרת המשיבים כי בדעתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים נוספים, וכי ככל שלא יתקבל מידע בטחוני שלילי חדש לגבי העותר ולא ישתנו הנסיבות, אין בדעתם להאריך את הצו המנהלי מעבר לכך. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044070_E02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4407/22", "בג\"ץ 6195/21" ]

748,103

736,494

בבית המשפט העליון בג"ץ 4408/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פיאד מחמוד שבאנה נ ג ד המשיב: ראש צוות חוקרים בשירות ביטחון כללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תועבר לדיון לפני הרכב. הדיון יתקיים מחר, 30.6.2022, בשעה 9:00. המשיב יגיש תגובה מקדמית לעתירה עד היום, בשעה 18:00. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044080_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4408/22" ]

748,104

736,614

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4408/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר העותר: פיאד מחמוד שבאנה נ ג ד המשיב: ראש צוות חוקרים בשירות ביטחון כללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיב: עו"ד מוריה פרימן פסק-דין בגמר הדיון, בעקבות הערותינו (לאחר שעיינו בחומר סודי ושמענו הסברים במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות), הודיע ב"כ העותר כי איננו עומד עוד על עתירתו. העתירה נדחית בזאת. ניתן היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22044080_O02.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4408/22" ]

748,105

736,758

בבית המשפט העליון בש"א 4409/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. הילה גורביץ שינפלד 2. שלמה עובדיה נ ג ד המשיבים: 1. שאול דיטל 2. ש. דיטל בע"מ בקשה לקביעת מקום שיפוט מיום 29.6.2022 בשם המבקשים: עו"ד גרא פולגר החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקביעת מקום השיפוט בת"א (שלום נצ') 21814-06-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בנצרת. המבקשת 1, שהיא התובעת 1 בהליך, מכהנת כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. המבקשים סבורים כי יש להותיר את ההליך בבית משפט השלום בנצרת, שכן הדבר יבטיח שמירה על מראית פני הצדק וזאת מבלי להכביד באופן משמעותי על הצדדים והעדים שצפויים להעיד בהליך, אשר מתגוררים בעיר חיפה. 2. בנסיבות אלו, יודיעו המשיבים עד ליום 24.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22044090_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4409/22" ]

748,106

740,154

בבית המשפט העליון בש"א 4409/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. הילה גורביץ שינפלד 2. שלמה עובדיה נ ג ד המשיבים: 1. שאול דיטל 2. ש. דיטל בע"מ בקשה לקביעת מקום שיפוט מיום 29.6.2022; תגובת המשיבים מיום 24.7.2022 בשם המבקשים: עו"ד גרא פולגר בשם המשיבים: עו"ד שירן וקנין החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקביעת מקום השיפוט בת"א (שלום נצ') 21814-06-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בנצרת. המבקשת 1, שהיא התובעת 1 בהליך, מכהנת כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. המבקשים סבורים כי יש להותיר את ההליך בבית משפט השלום בנצרת, שכן הדבר יבטיח שמירה על מראית פני הצדק וזאת מבלי להכביד באופן משמעותי על הצדדים והעדים שצפויים להעיד בהליך, אשר מתגוררים בעיר חיפה. בנסיבות אלו, התבקשו המשיבים להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט אחר, ואם התשובה לכך חיובית לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. 2. המשיבים הודיעו כי הם מתנגדים לבירור ההליך בבית משפט השלום בנצרת מאחר שלטענתם הוא "משויך לאותו מחוז של ביהמ"ש בו המבקשת מכהנת", ומן הראוי שההליך יתנהל במחוז שיפוט שונה מזה שבו המבקשת מכהנת כשופטת. על כן, מבקשים המשיבים להעביר את הדיון בהליך למחוז ירושלים או למחוז תל אביב. 3. בשים לב לכך שבית משפט השלום בנצרת משויך למחוז שיפוט צפון , ולא למחוז חיפה שבו מכהנת המבקשת 1 – אני מורה כי הדיון בת"א (שלום נצ') 21814-06-22 יוסיף להתברר בבית משפט השלום בנצרת. ניתנה היום, ‏י"ב באב התשפ"ב (‏9.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22044090_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4409/22" ]

748,107

736,965

בבית המשפט העליון עע"מ 4410/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ועדה מקומית לתכנון ולבניה בית שמש נ ג ד המשיבות: 1. ב.ב.ע השקעות וייזום בע"מ 2. רשות מקרקעי ישראל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 18.1.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבות תגשנה תשובה בכתב לערעור. התשובות תוגשנה תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 6 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבות אשר אין להן עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשות שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, תודענה על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044100_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4410/22" ]

748,108

737,430

בבית המשפט העליון עע"מ 4410/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ועדה מקומית לתכנון ולבניה בית שמש נ ג ד המשיבות: 1. ב.ב.ע השקעות וייזום בע"מ 2. רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 7.7.2022 לסילוק ערעור על הסף מטעם המשיבה 1 החלטה המערערת רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 28.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044100_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4410/22" ]

748,109

739,705

בבית המשפט העליון עע"מ 4410/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ועדה מקומית לתכנון ולבניה בית שמש נ ג ד המשיבות: 1. ב.ב.ע השקעות וייזום בע"מ 2. רשות מקרקעי ישראל בקשה לסילוק הערעור על הסף מטעם המשיבה 1 מיום 7.7.2022; תשובת המערערת מיום 28.7.2022 החלטה הערעור דנן נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בזק רפפורט ) בעת"מ 17649-07-21 מיום 2.5.2022, בגדרו התקבלה עתירת המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) נגד החלטת המערערת שלא להקצות לה שני מגרשים בתכנית בעניין עיר מס' בש/153 (להלן: התכנית ). בפסק הדין נקבע כי התכנית היא בת תוקף וכי על המערערת להתקשר בהסכם הקצאה עם המשיבה. המערערת הגישה את הערעור ביום 29.6.2022, וביום 7.7.2022 הגישה המשיבה בקשה לסילוק הערעור על הסף. בבקשה נטען כי המערערת איחרה בהגשת הערעור, אותו היה עליה להגיש בחלוף 45 ימים ממועד מתן פסק הדין, וכי משום כך יש לסלק את ערעורה על הסף. בתשובת המערערת נטען כי פסק הדין הומצא לה רק ביום 14.5.2022 באמצעות פקס, ובהתחשב בימי השביתה של עובדי בית המשפט והוראות הדין בנדון, ערעורה הוגש במועדו. לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הסילוק להידחות. מעיון ב"נט המשפט" עולה כי פסק הדין הומצא לבא-כוח המערערת ביום 14.5.2022 באמצעות פקס. המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הוא 45 ימים, כאמור בתקנה 33 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (בנוסחן טרם התיקון שנכנס לתוקפו ביום 12.7.2022). בהתאם לכך, ובהתחשב בימי השביתה של עובדי בתי המשפט מיום 25.5.2022 עד ליום 30.5.2022, אשר אינם באים במניין הימים (ראו: תקנה 5 לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981; י"פ התשפ"ב 10573 בעמ' 8962), היה על המערערת להגיש את ערעורה עד ליום 4.7.2022. הערעור עצמו הוגש ביום 29.6.2022 (ולא ביום 3.7.2022 כפי שנטען בבקשה לסילוק על הסף), ומשכך הוגש במועדו. בשולי הדברים אציין כי מעיון ב"נט המשפט" עולה עוד כי פסק הדין "נמשך בממשק" ביום 3.5.2022 על-ידי בא-כוח המערערת, ואולם מאחר שלא הועלתה טענה בנדון על-ידי המשיבה, וממילא לא ניתנה למערערת הזדמנות להתייחס אליה, לא ראיתי לדון בה. במצב דברים זה, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. המשיבה תישא בהוצאות המערערת בסך של 1,500 ש"ח. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044100_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4410/22" ]

748,110

736,907

בבית המשפט העליון בש"פ 4415/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פאדי אבו לאפי בקשה ראשונה להארכת מעצר, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 , ת"פ 25251-10-21 בבית משפט השלום בבאר שבע – הוגשה הודעה מטעם המבקשת בשם המבקשת: עו"ד עודד ציון החלטה כמבוקש. אני מורה על מחיקת הבקשה. למען הסר ספק, הדיון הקבוע ליום 5.7.2022 – בטל. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044150_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ת\"פ 25251-10-21" ]

748,115

736,713

בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשת המערער מיום 29.6.2022 להגשת ראיות חדשות החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת בד בבד עם הגשת תשובתו לערעור (אולם במסמך נפרד), ככל שיוחלט על הגשת תשובה, או בצירוף לסיכומים, ככל שיוחלט על הגשת סיכומים. הבקשה תועבר להכרעתו של ההרכב שידון בתיק, וזאת כמקובל בסמוך לפני מועד הדיון. המזכירות מתבקשת לתייק בתיקי השופטים את הבקשה שבכותרת, התשובה לה והחלטתי זו. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22044170_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4417/22" ]

748,117

738,828

בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן) בת"א 15632-09-19 ות"א 29497-08-20 מיום 31.3.2022 בשם המערער: עו"ד קריסטין לפאג יאן החלטה תגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע תוגש עד ליום 8.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044170_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4417/22" ]

748,118

740,500

בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשה לעיכוב ביצוע החלטה המשיב לא הגיש תשובה לבקשה חרף החלטתי מיום 25.7.2022 המורה לו לעשות כן. לפנים משורת הדין ניתנת למשיב האפשרות להגיש תשובה עד ליום 21.8.2022. לאחר מועד זה תינתן החלטה בבקשה. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044170_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4417/22" ]

748,119

741,197

ת בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן) מיום 31.3.2022 בת"א 15632-09-19 ות"א 29497-08-20 בשם המבקש: עו"ד קריסטין לפאג'יאן החלטה לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן ) מיום 31.3.2022 בת"א 15632-09-19 ות"א 29497-08-20. 1. בקליפת האגוז, במוקד הסכסוך בין הצדדים זכויות במקרקעין המצויים בעיר טמרה (להלן: הזכויות ו- המקרקעין ). הזכויות רשומות בפנקס הזכויות על שמו של המבקש, אולם רשומה עליהן הערת אזהרה לטובת המשיב בגין התחייבות לעשות עסקה. ביום 8.9.2019 הגיש המבקש תביעה נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בה טען כי הערת האזהרה נרשמה בהתבסס על הסכם שעליו מעולם לא חתם (להלן: ההסכם ). הוא טען כי זכויותיו במקרקעין נגזלו ממנו באמצעות זיוף חתימתו ועל כן ביקש כי בית המשפט יורה על ביטול רישום ההערה. ביום 13.8.2020 הגיש המשיב תביעה מצדו נגד המבקש, בה טען כי המבקש מכר לו את זכויותיו במקרקעין במסגרת ההסכם ועל כן ביקש כי בית המשפט יורה כי הוא בעליהם. 2. ביום 31.3.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט שדן במאוחד בשתי התביעות. בית המשפט דחה את תביעת המבקש וקיבל את תביעת המשיב בקבעו כי המבקש אכן חתם על ההסכם ועל בקשה לרישום הערת האזהרה לטובת המשיב, ומשכך יש לאכוף את ההסכם. 3. המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור עליו לבית משפט זה, ובצדו את הבקשה שלפנַי לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, בין היתר בשים לב לבקשתו להגשת ראיות חדשות בערעור אשר יש בהן כדי להוכיח כי מעולם לא חתם על ההסכם. עוד נטען כי ביצוע פסק הדין יסב לו נזקים חמורים. המבקש הוא אדם מבוגר שאינו בקו הבריאות, אשר קיבל את זכויותיו במקרקעין בירושה לפני שנים רבות. הוא השקיע רבות בבניית המבנה הניצב על המקרקעין. מעבר לקושי הרגשי הכרוך בהעברת הזכויות במקרקעין למשיב, הדבר עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך, שכן קיים חשש שהמשיב יפעל למכירתם והערעור יהפוך לתיאורטי בלבד. מנגד, למשיב לא ייגרם כל נזק כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין. 4. המשיב מצדו סבור כי דין הבקשה להידחות. לטענתו, סיכויי הערעור אפסיים שעה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס בין היתר על ממצאי עובדה וקביעות מהימנות שבהם אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. כמו כן, לא הוכח שעלול להיגרם למבקש נזק כלשהו. כלל טענותיו של המבקש בהקשר זה נטענו בעלמא, ללא כל בסיס, ומבלי שנתמכו בתצהיר. מנגד, למשיב נגרמו נזקים אדירים כתוצאה מהתנהלותו של המבקש המסרבל את ההליכים שבין הצדדים בחוסר תום לב מובהק ובניגוד לדין. בשולי תשובתו הוסיף המשיב כי נוכח החשש שהביע המערער בקשר למכירת המקרקעין על ידי המשיב לצדדים שלישיים, ניתן להסתפק בשלב זה בהתחייבותו שלא למכור את המקרקעין או לחלופין ברישום הערת אזהרה מתאימה. 5. לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיב הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. 6. כלל הוא שאין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו, וכי בעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות זכייתו מבלי להמתין להכרעה בערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2114/22 ג'מל נ' רן פינגרר כונס הנכסים לנכס הפש"ר אריה לנדאו , פסקה 6 (4.5.2022); ע"א 3269/22 כהן נ' כונס הנכסים , פסקה 6 (13.6.2022)). על מנת לסטות מכלל זה, על המבקש את עיכוב הביצוע להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 8965/21 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 4 (2.1.2022); ע"א 4427/22 המאגר הישראלי לביטוחי רכב – הפול נ' פלוני , פסקה 5 (10.8.2022)). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אם כי למאזן הנוחות נתון מעמד בכורה (ע"א 1851/21 יצחקי נ' פלונית , פסקה 13 (21.7.2021); ע"א 2024/22 כהן נ' עו"ד יגאל ספרבר המנהל המיוחד לנכסי המערערים , פסקה 3 (26.6.2022)). 7. בענייננו, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושתת בעיקרו על ממצאי עובדה ומהימנות, המבוססים על התרשמותו מעדי הצדדים ועל חוות דעת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים, לפיה החתימה על ההסכם ועל הבקשה לרישום הערת האזהרה היא חתימתו של המבקש. בשים לב להיקף ההתערבות המצומצם של ערכאת הערעור בממצאים אלו (ע"א 4571/22 חביב נ' חביב , פסקה 17 (19.7.2022); ע"א 8880/13 וינשל נ' מדינת ישראל משרד הביטחון , פסקה 49 (30.8.2016)), על פניו המשוכה הניצבת לפני המבקש היא משמעותית. לכך מצטרפת העובדה שטענת המבקש כי סיכויי ערעורו גבוהים נשענת על ראיות חדשות שברצונו להגיש במסגרת הערעור, אך כידוע גם בעניין זה ניצבת לפניו משוכה לא פשוטה (ראו למשל: ע"א 6435/21 ברזילי נ' עיריית חדרה , פסקה 37 (1.8.2022); ע"א 4431/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 21 (3.10.2019)). 8. בכל הנוגע למאזן הנוחות, ראשית ייאמר כי טענות המבקש בהקשר זה לא נתמכו בתצהיר כדבעי. אמנם צורף לבקשה לעיכוב ביצוע תצהיר מטעם המבקש, אולם אין בו כל הצהרה בדבר אמיתות העובדות הכלולות בבקשה. מכל מקום, בהינתן שמהבקשה עולה כי המבנה המצוי במקרקעין מהווה אך מחסן חקלאי המשמש לכל היותר את בני משפחתו של המבקש שלא למגוריהם הקבועים, יש רק לוודא כי לא תתאפשר מכירת הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 3101/22 ‏ בטיטו נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ , פסקה 7 (16.6.2022); ע"א 3919/22 עיזבון המנוח עבד (עיד) מוחסן סעאידה ז"ל נ' עזבון המנוח עואד מוחסן כחילי סאעידה ז"ל , פסקאות 14-13 (8.8.2022)). המשיב בהגינותו לא חלק על חשש זה ואף ציין הוא נכון ליתן את התחייבותו שלא למכור את הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים. 9. בנסיבות האמורות, סבורני כי בשקלול הכולל של הנסיבות אין מקום לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אולם זאת בכפוף למתן צו איסור דיספוזיציה המונע את העברת הזכויות לצדדים שלישיים עד להכרעה בערעור. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044170_N04.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4417/22", "ע\"א 2114/22", "ע\"א 3269/22", "ע\"א 8965/21", "ע\"א 4427/22", "ע\"א 1851/21", "ע\"א 2024/22", "ע\"א 4571/22", "ע\"א 8880/13", "ע\"א 6435/21", "ע\"א 4431/17", "ע\"א 3101/22", "ע\"א 3919/22" ]

748,120

742,142

בבית המשפט העליון ע"א 4417/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אבראהים דיאב נ ג ד המשיב: יוסף אעמר המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 14.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום , ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044170_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4417/22" ]

748,121

736,548

בבית המשפט העליון ע"פ 4418/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 13057-10-20 מיום 15.5.2022 שניתן על-ידי כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן בשם המבקשת: עו"ד חלי גראו גלבוע; עו"ד אוסאמה חלבי בשם המשיבה: עו"ד אופיר טישלר החלטה בהסכמת בא-כוח המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקשת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 13057-10-20 ( השופטת ר' פרידמן-פלדמן ) מיום 15.5.2022, עד להכרעה בערעור. למען הסר ספק, הדיון הקבוע ליום 30.6.2022 – בטל. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044180_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4418/22" ]

748,122

736,878

בבית המשפט העליון ע"פ 4418/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044180_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4418/22" ]

748,123

741,348

בבית המשפט העליון ע"פ 4418/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת המערערת מיום 24.8.2022 להקדמת מועד הדיון החלטה בשים לב לאמור בבקשה, ומבלי שנעלמה מעיניי התנגדות המשיבה, התיק יועבר ליומן בית המשפט לבדיקה האם ישנם מועדים פנויים לשם הקדמת הדיון. ניתנה היום, ‏כ"ט באב התשפ"ב (‏26.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22044180_T03.docx קא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4418/22" ]

748,124

736,650

בבית המשפט העליון בג"ץ 4419/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. בנימין לגזיאל 2. לאה נח 3. פדהצור לגזיאל 4. גבריאל לגזיאל נ ג ד המשיבים: 1. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 2. נת"ע- נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ 3. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד משה י' קמר החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 29.8.2022. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044190_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4419/22" ]

748,125

741,101

בבית המשפט העליון בג"ץ 4419/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. בנימין לגזיאל 2. לאה נח 3. פדהצור לגזיאל 4. גבריאל לגזיאל נ ג ד המשיבות: 1. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 2. נת"ע- נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ 3. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק בקשה מטעם המשיבה 2 למתן ארכה להגשת תגובה בשם המשיבה 2: עו"ד דוד כחלון, עו"ד ברוך סמורזיק החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 1.1.2023. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044190_X02.docx עכ ב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4419/22" ]

748,126

736,534

בבית המשפט העליון ע"פ 4420/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: ענת ויצמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק עפג 026004-06-22 שניתנה ביום 27.06.2022 על ידי כבוד השופט ג' צפריר בשם המערערת: עו"ד ראובן מלאך, עו"ד אלעד בלעיש החלטה הערעור נקבע לדיון ליום 5.7.2022 בשעה 09:30. תגובת המשיבה תוגש עד ליום 3.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044200_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4420/22" ]

748,127

736,577

בבית המשפט העליון ע"פ 4420/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: ענת ויצמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הוגשה בקשת הבהרה מטעם המערערת בשם המערערת: עו"ד ראובן מלאך, עו"ד אלעד בלעיש החלטה לא ראיתי להורות על עיכוב ביצוע פסילת הרישיון עד למועד הדיון. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044200_X02.docx עכב; מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4420/22" ]

748,128

736,974

בבית המשפט העליון ע"פ 4420/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: ענת ויצמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק עפ"ת 26004-06-22 שניתנה ביום 27.6.2022 על ידי כב' השופט ג' צפריר; בקשה לעיכוב ביצוע תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשפ"ב (05.07.22) בשם המערערת: עו"ד ראובן מלאך, עו"ד אלעד בלעיש בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון החלטה שמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים והערתי את הערותיי. באי כוחה של המערערת, לאחר שנועצו עם מרשתם, הודיעו כי הם אינם עומדים על ערעורם. משכך, הערעור נדחה. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044200_X04.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4420/22", "עפ\"ת 26004-06-22" ]

748,129

736,955

בבית המשפט העליון ע"פ 4423/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 10.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044230_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4423/22" ]

748,134

742,887

בבית המשפט העליון ע"פ 4423/22 - ה' לפני: כבוד השופט י' אלרון המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה מוסכמת להקדמת שעת הדיון בשם המערער: עו"ד נטלי אוטן בשם המשיבה 1: עו"ד הילה גורני החלטה כמבוקש וכמוסכם. הדיון בעניינו של המערער יוקדם לשעה 9:00 ויישמע הראשון. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22044230_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4423/22" ]

748,135

736,535

בבית המשפט העליון בג"ץ 4424/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. המועצה הכפרית "רנטיס"- הרשות הפלסטינית 2. מוחמד מחמוד עבד בלוט, ראש המועצה הכפרית "רנטיס" נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד סאיד קאסם החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044240_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4424/22" ]

748,136

736,582

בבית המשפט העליון בג"ץ 4424/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. המועצה הכפרית "רנטיס"- הרשות הפלסטינית 2. מוחמד מחמוד עבד בלוט, ראש המועצה הכפרית "רנטיס" נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי בקשה למתן צו ארעי בשם העותרים: עו"ד סאיד קאסם החלטה 1. בשלב זה, משטרם הוגשה תגובת המשיבים, איני רואה מקום למתן צו ארעי. 2. חזקה על המשיבים, כי הם מודעים לקיומה של העתירה ופועלים בהתאם. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044240_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4424/22" ]

748,137

736,536

בבית המשפט העליון בג"ץ 4425/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל הגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044250_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4425/22" ]

748,138

736,578

בבית המשפט העליון בג"ץ 4425/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל הגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי בקשה למתן צו ארעי בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם החלטה 1. בשלב זה, משטרם הוגשה תגובת המשיבים, איני רואה מקום למתן צו ארעי. 2. חזקה על המשיבים, כי הם מודעים לקיומה של העתירה ופועלים בהתאם. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044250_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4425/22" ]

748,139

739,954

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4425/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ : העתירה שלפנינו מכוונת כלפי הוראת סילוק מבנה חדש מס' 21694, שהוצאה ביום 19.6.2022 (להלן: הוראת הסילוק ), מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו ). הוראת הסילוק ניתנה ביחס לקונסטרוקציית ברזל המקובעת בבטון לקרקע. 1. עתירה זו היא עתירה אחת מני רבות המוגשות לבית משפט זה בנוגע להוראות סילוק הניתנות מכוח הצו. כפי שנכתב לא אחת על-ידי בית משפט זה, הוראות הצו האמור נועדו לתת מענה מהיר ויעיל להיקפי הבנייה הבלתי חוקית באיו"ש ולניסיונות החוזרים והנשנים לעשיית דין עצמי ולקביעת עובדות בשטח (בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 2 (18.11.2021) (להלן: עניין אבו זיתון )). חוקיותו של הצו נבחנה במסגרת בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט-איב ), שם נדחתה עתירה נגד הצו לאחר שאושרה סמכותו של המפקד הצבאי להתקינו. סמכות האכיפה הנתונה לגורמי המינהל האזרחי מכוח הצו האמור, כפופה להתקיימותם של שורה של תנאים שנקבעו בו (לפירוט ולהרחבה בעניין התנאים הנדרשים להפעלת הצו ראו: בג"ץ 310/22 אבו תאבת נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 1 (28.1.2022); בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 10 (29.6.2022)). 2. ביום 27.3.2022 נערך סיור של יחידת הפיקוח במהלכו נמצא הבינוי, ובעקבותיו נחתמה והומצאה ביום 19.6.2022 הוראת הסילוק. ביום 22.6.2022 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק. הבקשה נדחתה על-ידי מנהל המשיבה 2 במכתבו מיום 26.6.2022, בגדרו הובהר לעותר כי הבינוי עולה כדי "מבנה חדש" בהתאם לקבוע בצו, אשר הוקם ללא היתר בנייה בתחומי שטח אש 901. באשר לטענת העותר, כי המבנה שהוקם עונה לחריג בדבר שימוש בקרקע למטרה חקלאית, הופנה העותר להגדרת מבנה חקלאי הטעון היתר, כפי שזו נקבעה בתקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים (רישוי בינוי חקלאי) (יהודה ושומרון), התשע"ב-2012 (להלן: תקנות רישוי ובינוי חקלאי ). 3. העותר מבקש כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל הוראת הסילוק, וכי נאפשר לו למצות את הליכי הרישוי האפשריים לצורך הכשרת המבנה. עם העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים "האוסר על המשיבים, או מי מטעמם, ו/או כל זרועותיהם, להרוס את מבנה העותר" עד להכרעה בעתירה. 4. לדברי העותר, לפני מספר חודשים הקים בשטח שבבעלותו "סככה/חממה חקלאית המורכבת מקונסטרוקציית ברזל ויריעות ניילון/פלסטיק" , אשר עיקר השימוש בה נועד לצרכים חקלאיים. לטענתו, משהאמין בתום לב שאין צורך בקבלת היתר לבינוי שייעודו חקלאי, ואשר מצוי על קרקע חקלאית שבבעלותו, לא פעל להגשת בקשה להיתר בנייה בטרם ביצע הבנייה. העותר מוסיף וטוען, כי הבנייה נעשתה תחת עיניהם הפקוחות של גורמי המנהל האזרחי, אשר "לא טרחו" ליידעו על הצורך בקבלת היתר כאמור. לטענת העותר, אין מקום להוצאת הוראת סילוק בעניינו, משאין כל סיבה המצדיקה נקיטה בהליכי אכיפה מזורזים לפי הצו, ואין הכרח ביטחוני לכך. חלף כך, לשיטתו, היה על המשיבים לנקוט בהליכי אכיפה רגילים שיאפשרו לו להגיש בקשה מתאימה לקבלת היתר בנייה. 5. העותר מוסיף וטוען, כי בניית מבנה "חממה/סככה חקלאית" בקרקע פרטית השייכת לו אינה עולה כדי בינוי, המצריך קבלת היתר בנייה, זאת בהתבסס על הוראת סעיף 34 לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים חוק זמני מס' 79 לשנת 1966 (להלן: חוק התכנון הירדני ). כן, טוען העותר, כי הבינוי אינו בא בגדרן של הקטגוריות שנמנו במסגרת מדיניות האכיפה החלה בהתייחס לצו. נטען כי חרף טענת המשיבה 2, במכתבה מיום 26.6.2022, להימצאות הבינוי בתחומו של שטח אש, לא צורפה ראיה להוכחת טענתה זו. לחילופין נטען, כי אף אם יוכח שהבינוי נמצא בשטח האש, לא יהא בכך כדי לסייע למשיבים, שכן אין להכרזה על שטח אש תוקף משפטי כלפי תושבי קבע החיים בו. כך לשיטתו של העותר, ממילא אין תוקף להכרזה על שטח אש כאמור, משזו מנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי. עוד סבור העותר, כי משהוקם המבנה על קרקע פרטית, אין בהקמתו כדי לפגוע באינטרס הציבורי. בנוסף לכל אלה, טוען העותר לפגמים שנפלו בהוראת הסילוק, בהם הפלייתו לרעה ביחס לתושבים אחרים שביצעו עבודות בנייה בסמיכות לשטח שבו הוקם הבינוי, אשר נגדם לא הוצאו הוראות סילוק דומות בהתאם לצו; הימנעות המשיבים מלזמן את העותר לשימוע בטרם מתן החלטה על הוראת הסילוק; וכי הצו נוגד בכללותו את הוראות המשפט הבינלאומי ועל כן דינו להתבטל. 6. לטענת המשיבים יש לדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר ניקיון כפיים שכן אין חולק כי המבנה הוקם ללא היתר, ולמעשה – אף מבלי שהוגשה קודם לבנייה בקשה למתן היתר בנייה כדין. עוד טוענים המשיבים, כי יהא זה נכון לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. באשר לטענת העותר כי המבנה דנן אינו טעון היתר בנייה בשל ייעודו החקלאי נטען, כי מדובר בטענה שגויה. לדבריהם, סעיף 34(4) לחוק התכנון הירדני מגדיר "בינוי" בצורה רחבה, כך שהקמת חממה נכללת בגדרו. כן נטען, כי בית משפט זה דן לא אחת בעתירות הנוגעות להחלטות המורות על נקיטת צעדי אכיפה כלפי מבנים חקלאיים שהוקמו שלא כדין, ובפסקי הדין שניתנו בהקשר זה נקבע, כי בינוי חקלאי טעון אף הוא קבלת היתר מתאים קודם לבנייתו. המשיבים הוסיפו וטענו כי אין ממש גם בטענתו של העותר בכל הנוגע לתחולת צו סגירת השטח על תושבי קבע, שכן אף אם העותר היה תושב קבע בשטח האש – דבר שלא הוכח – לא היה בכך כדי להתיר לו לבנות מבנים ללא היתר או כדי למנוע שימוש בצו. באשר לטענה כי המבנה אינו מצוי בשטח האש, צוין כי טענה זו נטענה בעלמא, ללא ביסוס או תימוכין. עוד נטען כי יש לדחות את טענת העותר בדבר הפלייתו לרעה, לעומת תושבים אחרים, משזו נטענה בעלמא. ולבסוף נטען כי דין טענותיו העקרוניות של העותר נגד הצו בכל הנוגע לזכות השימוע ולהוראות המשפט הבינלאומי להידחות, משטענות אלו נדונו ונדחו על-ידי בית משפט זה בעבר. 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, הן על הסף הן לגופה. 8. בראש ובראשונה דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, נוכח העובדה שהעותר עשה דין לעצמו והקים את הבינוי, מבלי שביקש לכך היתר מראש כנדרש על-פי הדין (ראו לעניין זה, בין רבים: בג"ץ 8898/04 ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (28.10.2004); בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , פסקה 8 (20.1.2022) (להלן: עניין טאלב ); בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022) (להלן: עניין אלח'וואג'ה ); עניין אבו זיתון , בפסקה 7). 9. גם לגופם של דברים אני סבורה כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. כעולה מתגובת המשיבים, ומצילום העזר שצורף לה, הבינוי מושא העתירה הוקם באזור שטח אש 901, אשר נכלל בצו סגירת שטח מס' ס/11/99 (תיקון גבולות) שהוצא על-ידי מפקד האזור ביום 4.4.2019. עוד עולה מתגובת המשיבים – ודומה כי העותר אינו חולק על כך משזה טען כי הבינוי הוקם "לפני מספר חודשים" (ראו: סעיף 3 לעתירה) – כי הבינוי האמור עונה להגדרת "מבנה חדש" כקבוע בצו. גם יתר התנאים הדרושים להוצאת הצו התקיימו. הבינוי מצוי בתחומי שטח אש ועל כן נכנס בגדר תבחין 2.א שנקבע במסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" , שהוצא על-ידי המשיבים. מכאן, שהעותר לא הניח תשתית ראייתית, ולפיה הוראת הסילוק ניתנה בניגוד לדין. 10. אין לקבל גם את הפרשנות המוצעת על-ידי העותר, ולפיה המבנה שהוקם אינו עולה לגדר "בינוי" בהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 34(4) לחוק התכנון הירדני. סעיף זה מורה כדלקמן: "הביטוי 'בינוי' בחוק זה, לרבות – א – הקמת בנין או הכנסת שינויים בו, הרחבתו, תיקונו, או הריסתו. [...] אולם הביטוי 'בינוי' אינו כולל את הדברים הבאים: [...] ד – השימוש בקרקע כלשהי למטרה חקלאית באזורים המיועדים לכך". 11. עיננו הרואות, כי אין בחריג שנקבע להגדרת "בינוי" ביטוי לעמדת העותר. התיבה "שימוש למטרה חקלאית" אינה טומנת בחובה הקמה של מבנה קבע אף כאשר זה משמש לייעוד חקלאי. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שבית משפט זה דן לא אחת בעתירות הנוגעות בצעדי אכיפה שננקטו כלפי מבנים חקלאיים שנבנו ללא היתר וניתנו לגביהם הוראות סילוק מכוח הצו, בהן נקבע כי גם בינוי המשמש ליעוד חקלאי טעון היתר לפי הדין (ראו והשוו: בג"ץ 4114/20 יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (16.9.2020); בג"ץ 4273/20 חוות ירושלים רכיבה בע"מ נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (24.9.2020); בג"ץ 1739/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (27.5.2021); וראו לעניין הצורך ברישוי מתאים למבנה חקלאי, לרבות חממה, את תקנות רישוי ובינוי חקלאי, שהותקנו מכוח חוק התכנון הירדני). כך גם יש לדחות את טענת העותר בדבר אי-ידיעת הדין, שכן כידוע אין בכגון דא לשמש הכשר לבנייה בלתי חוקית (ראו: עניין אלח'וואג'ה , בפסקה 5). אף מצאתי לנכון לדחות את טענת העותר, ולפיה היה על המשיבים לעכב את ביצוע הוראת הסילוק כדי לאפשר לו לפעול לקבלת היתר בנייה כדין. זאת מן הטעם שאין בפנייה למוסדות התכנון בדיעבד כדי לשנות מהעובדה שהבינוי הוקם שלא כדין, או כדי לעכב את ביצוע הוראת הסילוק מכוח הצו, או לאפשר מעבר להליך אכיפה 'רגיל' (ראו לעניין זה סעיף 5(ב) לצו; וכן בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 14 (12.10.2020); עניין טאלב , בפסקה 11). 12. באשר לטענת העותר כי הוא בגדר "תושב קבע" באזור שטח האש ומכאן שאין לצו תחולה לגביו – דין הטענה להידחות משזו נטענה בעלמא, וגם לוּ הייתה נכונה – אין בה כדי לגרוע מהסמכות שניתנה למשיבים לפי הצו ( בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 11 (3.4.2022)). גם בטענותיו הנוספות של העותר – לא מצאתי ממש: טענתו בדבר אפליה פסולה נטענה באורח כללי וללא תשתית ראייתית לביסוסה ( בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (17.11.2019 )). הטענות שהועלו על-ידי העותר בכל הנוגע לשלילת זכות השימוע או הפרת הדין הבינלאומי , כבר נדונו ונדחו בעבר על-ידי בית משפט זה ואין מקום לשוב ולהידרש להן פעם נוספת‏ ( ראו: עניין סנט-איב ; בג"ץ 3423/22 חדווי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (17.7.2022) ); בדומה לכך יש לדחות את טענתו, ולפיה המבנה אינו פוגע באינטרס הציבורי, שכן "האינטרס הציבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מינהליים יבוצעו בהקדם" (ראו: בג"ץ 1862/21 חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 9 (8.11.2021)) . נוכח האמור, העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ₪. ניתן היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044250_X05.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4425/22", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 4588/18", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 8898/04", "בג\"ץ 6916/21", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 4114/20", "בג\"ץ 4273/20", "בג\"ץ 1739/21", "בג\"ץ 4961/20", "בג\"ץ 1043/22", "בג\"ץ 7590/19", "בג\"ץ 3423/22", "בג\"ץ 1862/21" ]

748,140

736,583

בבית המשפט העליון בג"ץ 4426/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: חאלד ג'מאל מוחמד אבו אלרוב נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם החלטה 1. המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 14.7.2022 . 2. בשלב זה, משטרם הוגשה תגובת המשיבים, איני רואה מקום למתן צו ארעי. 3. חזקה על המשיבים, כי הם מודעים לקיומה של העתירה ופועלים בהתאם. ניתנה היום , ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044260_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4426/22" ]

748,141

739,955

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4426/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: חאלד ג'מאל מוחמד אבו אלרוב נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ : עניינה של העתירה בהוראה לסילוק מבנה חדש מס' 21692, שהוצאה ביום 21.6.2022 (להלן: הוראת הסילוק ), מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו ). הוראת הסילוק ניתנה ביחס למבנה שלד, בן שתי קומות ששטחו כ-250 מ"ר אשר נבנה על-ידי העותר, ללא היתר, בתחומי הכפר ג'ילבון שבנפת ג'נין. 1. ביום 23.3.2022 נערך סיור של יחידת הפיקוח באזור הבינוי, בו נמצא מבנה הממוקם בסמוך לנ"צ 239653/707235 – הוא הבינוי מושא העתירה דנן. בהמשך לכך, נמסרה ביום 21.6.2022 הוראת סילוק, אשר נתלתה על גבי הבינוי, וביום 22.6.2022 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק. הבקשה נדחתה על-ידי מנהל המשיבה 2 במכתבו מיום 26.6.2022, בגדרו צוין, בין היתר, כי הבינוי מצוי בתחומי צו איסור בנייה צבאי, וכי העותר לא צירף לבקשתו היתר בנייה או הוכחה לכך שלא מתקיימים בעניינו אחד התנאים המפורטים בסעיפים 6(א)(2) ו-6(א)(3) לצו. 2. העותר מבקש בעתירתו כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל הוראת הסילוק, וכי המשיבים יימנעו מהריסת המבנה, ובתוך כך יאפשרו לעותר למצות את הליכי הרישוי האפשריים העומדים לרשותו לצורך הכשרתו. לצד העתירה הוגשה גם בקשה דחופה למתן צו ביניים "האוסר על המשיבים, או מי מטעמם, ו/או כל זרועותיהם, להרוס מבנה העותר" עד להכרעה בעתירה. 3. לטענת העותר, הזכויות במגרש עליו בנוי המבנה נרכשו על-ידו ביום 14.9.2021, וכי במהלך חודש מאי 2021, בטרם הושלמה הרכישה, החל בתהליך הבנייה. לדבריו, המגרש שעליו הוקם המבנה מצוי בתחומי הקרקעות החקלאיות של הכפר ג'ילבון, בשטח "שאינו מרוחק מגבול תכנית המתאר המאושרת ומהשטחים של היישוב" . לטענתו, לאחר שפנה למהנדס מטעמו לצורך קידום הליכי רישוי והכשרת המבנה מול הגופים המוסמכים ברשות הפלסטינית, גילה להפתעתו, כי השטח עליו הוקם אינו מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית, כי אם בשטחי C המצויים בשליטת מדינת ישראל. העותר מוסיף וטוען, כי עבודות בניית השלד הסתיימו בתחילת חודש דצמבר 2021 (ובמקום אחר בעתירה הוא טוען שאלה הסתיימו לפני כשנתיים, ראו: סעיפים 7 ו-14 לעתירה), ויתר עבודות הבניה מצויות בשלבים מתקדמים ביותר, ומכאן שאין כל הכרח או דחיפות לנקוט בהליכי אכיפה מזורזים לפי הצו. חלף כך, לשיטתו, היה על המשיבים לנקוט בהליכי אכיפה רגילים, המאפשרים לו להגיש בקשה מתאימה לקבלת היתר בנייה. העותר מוסיף ומלין על כך שלא הזהירו אותו בדבר אי-חוקיות המבנה במהלך הבנייה, אלא עם הוצאת הוראת הסילוק ביום 21.6.2022, עת שהמבנה מצוי בשלבי בנייה מתקדמים. כן טוען העותר, כי "צו איסור בניה צבאי 2/04", אשר בו נכלל השטח מושא העתירה והמבנה דנן איננו עוד בתוקף, וכי המגרש שעליו בנוי המבנה, ממילא לא היה כלול בצו זה. 4. עוד טוען העותר, כי עבודות הבנייה שבוצעו על-ידו אינן נופלות לגדר אחת הקטגוריות שנמנו על-ידי המדינה במסגרת מדיניות האכיפה עליה הצהירה לפני בית משפט זה, וכי ההחלטה ליתן צו סילוק במקרה דנן נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שכן המבנה ניתן לרישוי והכשרה. כן לדברי העותר, המבנה הוקם על קרקע פרטית ומכאן שאין בהקמתו כדי לפגוע באינטרס הציבורי. העותר מוסיף וטוען כי המשיבים מפלים אותו לרעה ביחס לתושבים אחרים אשר ביצעו עבודות בנייה באזור, אשר נגדם לא הוצאו הוראות סילוק דומות בהתאם לצו. כמו כן, טוען העותר, כי יש להורות על ביטול ההחלטה להריסת המבנה, שכן זו הוצאה מבלי שנערך לו שימוע לפני המפקד הצבאי, ואף בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. 5. המשיבים הגישו בקשה לדחיית העתירה על הסף מחמת היעדר ניקיון כפיים והן לגופה, בהיעדר עילה להתערבות. נטען כי אין חולק שהמבנה הוקם ללא היתר, ולמעשה – אף מבלי שהוגשה בקשה למתן היתר קודם לבנייתו. המשיבים מפנים לכך, שאף לשיטת העותר, הבינוי האמור מצוי במקרקעין המיועדים לחקלאות בהתאם לתוכנית המתאר החלה עליהם, כך שממילא לא ניתן להוציא היתר בנייה למגורים במקרקעין אלה. כמו כן, לדברי המשיבים, הקמת המבנה טרם הושלמה כך שמדובר ב"מבנה חדש", העונה על ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לצו, וכי אף אם בניית השלד הסתיימה, אין בכך כדי להצביע על סיום עבודות הבינוי. עוד מוסיפים המשיבים, כי טענת העותר, ולפיה הבינוי אינו ממוקם בתחום צו איסור הבנייה איננה נכונה, וכי בניגוד לטענות שנטענו בעתירה צו זה עודנו בתוקף. המשיבים מוסיפים ומבהירים, כי הצו שניתן עולה בקנה אחד עם מסמך מדיניות האכיפה של המשיבים מיום 30.8.2020, בו נקבע כי מדיניות האכיפה בהתאם לצו תיעשה בהתייחס למבנים העומדים באחד התבחינים שצוינו בו, בהם "מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים" , כפי שהדבר בענייננו. 6. באשר לטענת העותר לשיהוי שדבק בפעולת המשיבים נטען כי לא תיתכן טענה, ולפיה אדם שבונה בניגוד לדין יוכל להסתמך על כך שלא יידעו אותו אודות ההפרה במועד שהתאים לו. עוד נטען, כי יש לדחות את טענת העותר בדבר הפלייתו לרעה לעומת תושבים אחרים, משזו נטענה בעלמא בהיעדר ביסוס או תימוכין. כן נטען כי דין טענותיו העקרוניות של העותר נגד הצו בכל הנוגע לזכות השימוע והוראות המשפט הבינלאומי להידחות, משטענות אלו נדונו ונדחו על-ידי בית משפט זה בעבר, בין היתר בבג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט איב )). 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, הן על הסף הן לגופה. 8. העתירה שלפנינו, בדומה לעתירות לא מעטות המוגשות לבית משפט זה, נגועה בחוסר ניקיון כפיים, משהעותר עשה דין לעצמו והקים את המבנה בתחומי מקרקעין בהם הבניה אסורה על-פי דין, ומבלי שהקדים וביקש היתר לכך כנדרש על-פי דין (ראו לעניין זה, בין רבים: בג"ץ 8898/04 ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (28.10.2004); בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 7 (18.11.2021); בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , פסקה 8 (20.1.2022); בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022) (להלן: עניין אלח'וואג'ה ); בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 10 (29.6.2022)). 9. גם לגופם של דברים דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהחלטה להורות על סילוק המבנה. עיון בהתנהלות המשיבים מעלה, כי אלה פעלו בהתאם להוראות הדין. בסעיף 1 לצו הוגדר כי "מבנה חדש" הוא "כל בינוי והעבודות להקמתו, לרבות בינוי שהוקם טרם חתימתו של צו זה ולמעט מבנה יביל; ובלבד שבמועד מתן ההוראה לסילוק המבנה, לא הסתיימו העבודות להקמת הבינוי או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימו, ולעניין בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס" (לפירוט והרחבה בעניין התנאים הנדרשים להפעלת הצו, ראו: בג"ץ 310/22 אבו תאבת נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 1 (28.1.2022); בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 9 (3.4.2022)). בהתאם, יש לדחות את טענת העותר, ולפיה לא מדובר ב"מבנה חדש" כהוראת הצו, מאחר שעבודות בניית השלד הסתיימו, שעה שגם לשיטת העותר עבודות הבינוי האחרות טרם הושלמו עד היום. גם התמונות שצורפו לתגובת המשיבים מדברות בעד עצמן ומעידות על כך שבניית המבנה עודנה בעיצומה (ראו לעניין זה: בג"ץ 3984/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 13 (30.6.2022)). בנסיבות אלה, איני סבורה כי העותר הניח תשתית ראייתית המצדיקה התערבות בהוראת הסילוק. 10. כמו כן, אין לקבל את טענת העותר כי יש לעכב את ביצוע הצו כדי לאפשר לו לפעול להסדרת המצב התכנוני. סעיף 5(ב) לצו קובע כי "הוגשה בקשה לביטול הוראה מבלי שצורף אליה היתר בניה כדין [...] לא יהיה בהגשתה כדי לעכב את ביצוע ההוראה; פנייה למינהל האזרחי, לרבות ללשכת התכנון המרכזית בו, להסדרה תכנונית או אחרת של הבינוי לא תיחשב כבקשה לביטול הוראה" . הווה אומר – אין בבקשה לביטול הוראת הסילוק או בפנייה למוסדות התכנון שמטרתה הכשרת הבניה הבלתי חוקית כדי לעכב את ביצוע הוראת הסילוק מכוח הצו, או כדי לאפשר מעבר להליך אכיפה 'רגיל', כפי שמבקש העותר לעשות במקרה דנן. עיכוב ביצוע כאמור עלול לסכל את תכליתו של הצו אשר נועד להקנות לגורמים המוסמכים כלי לביצוע אכיפה מהירה ויעילה, למניעת בניה בלתי-חוקית. זאת בשונה מן המצב ששרר בעבר, עת פעולות האכיפה להסרת מבנים בלתי-חוקיים התארכו מחמת מגבלות בירוקרטיות וניסיונות של המפרים לעכב את הליכי הפינוי והסילוק בחסות הליכי התכנון (ראו: עניין סנט איב , בפסקאות 25-17; בג"ץ 4050/20 טהה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (24.9.2020); עניין טאלב , בפסקה 11). למעלה מכך, הוראת הסילוק הוצאה, כאמור, בהתאם למסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" שהוצא על-ידי המשיבים, בו נקבעו תבחינים שלפיהם תבוצע מדיניות האכיפה, שהמשותף להם הוא היעדר היתכנות להכשרת המבנה בדיעבד וכן קיומו של אינטרס ציבורי בהסרת הבניה הבלתי-חוקית (בג"ץ 7858/20 סלאמה נ' ראש המנהל האזרחי , פסקה 7 (14.2.2021)). בכלל אלה נקבע בסעיף 2.ד התבחין הרלוונטי לענייננו, העוסק ב "מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים" . בנסיבות אלה, משהמבנה מצוי בתחומי צו ביטחוני האוסר על בניה במקרקעין שבתחומיו, ממילא סיכוייו של העותר לקבל היתר בנייה נמוכים עד מאוד. גם מטעם זה אין בעתירה כדי להקים עילה להתערבות בצו הסילוק (ראו לעניין זה: בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 14 (12.10.2020)). 11. כן ראיתי לדחות את טענות העותר לפיהן לא פעל להשגת היתר בנייה, מתוך שהאמין שהמקרקעין שעליהם הקים את המבנה מצויים בשטחה של הרשות הפלסטינית. כידוע, אין בטענה בדבר אי-ידיעת הדין כדי לשמש הכשר בדיעבד או טענת 'מגן' לבנייה הבלתי-חוקית שבוצעה (עניין אלח'וואג'ה , בפסקה 5). ודוק, אינני מקלה ראש בכספים שהושקעו על-ידי העותר בהקמת המבנה, אולם היה באפשרותו של העותר לחסוך לעצמו, ולגורמי המנהל, את המשאבים הכרוכים בהקמת המבנה והריסתו לוּ פנה מראש, בטרם החל בבנייה, לגורם המקצועי הרלוונטי, על מנת לבדוק את מצב המקרקעין. משהחליט קודם לבנות ורק לאחר מכן לפנות – אין לו אלא להלין על עצמו. באשר לטענות העותר, כי "צו איסור בנייה צבאי 2/04" איננו בתוקף, וכי המבנה איננו ממוקם בשטח הצו – דין טענות אלה להידחות, שכן מן הצו שצורף לתגובת המשיבים עולה כי תוקפו של הצו הוארך עד ליום 31.12.2022, וכי המבנה מצוי בגדרי תחולתו של הצו (ראו: מש/1 ומש/2). 12. אשר ליתר טענות העותר, בדבר הפלייתו לרעה ביחס לתושבים אחרים שביצעו עבודות בנייה בסמוך לבינוי וכן בדבר טענתו לחוסר הסבירות שבמתן הוראת הסילוק, דין הטענות להידחות משאלו נטענו באופן כוללני, ללא תימוכין או תשתית ראייתית לביסוסן (ראו: בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (17.11.2019)); בדומה לכך יש לדחות את טענתו, ולפיה המבנה אינו פוגע באינטרס הציבורי, שכן "האינטרס הציבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מינהליים יבוצעו בהקדם" (בג"ץ 1862/21 חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי , פסקה 9 (8.11.2021)). הטענות שהועלו על-ידי העותר בכל הנוגע לשלילת זכות השימוע או הפרת הדין הבינלאומי נטענו, נדונו והוכרעו על-ידי בית משפט זה בעניין סנט איב ופסקי דין נוספים שניתנו בנושא, ומשכך אין מקום לשוב ולהידרש להן פעם נוספת‏ . העתירה נדחית אפוא. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044260_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4426/22", "בג\"ץ 8898/04", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 6916/21", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 1043/22", "בג\"ץ 3984/22", "בג\"ץ 4050/20", "בג\"ץ 7858/20", "בג\"ץ 4961/20", "בג\"ץ 7590/19", "בג\"ץ 1862/21" ]

748,142

736,572

בבית המשפט העליון ע"א 4427/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר הישראלי לביטוחי רכב - הפול נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 34097-12-17 שניתן ביום 1.6.2022 על ידי כבוד השופטת שירלי רנר בשם המבקשת: עו"ד עוזי לוי, עו"ד אהרון דואני החלטה המשיב יגיש תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044270_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4427/22" ]

748,143

737,471

בבית המשפט העליון ע"א 4427/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: המאגר הישראלי לביטוחי רכב - הפול נ ג ד המשיב: פלוני בקשה מוסכמת מטעם המשיב למתן ארכה להגשת תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע בשם המשיב: עו"ד אלעד שגב החלטה כמבוקש וכמוסכם. המשיב יגיש תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044270_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4427/22" ]

748,144

740,374

בבית המשפט העליון ע"א 4427/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר הישראלי לביטוחי רכב - הפול נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 034097-12-17 שניתן ביום 1.6.2022 על ידי כבוד השופטת שירלי רנר בשם המבקשת: עו"ד עוזי לוי, עו"ד אהרון דואני בשם המשיב: עו"ד עמית פוגל, עו"ד אלעד שגב החלטה לפניי בקשה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר ) מיום 1.6.2022 בת"א 34097-12-17 , עד להכרעה בערעור. 1. עניינו של פסק הדין מושא הבקשה בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שהגיש המשיב נגד המבקשת בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 22.4.2016. המבקשת לא חלקה על חבותה, והמחלוקת נסובה על היקף הנזק ושיעור הפיצויים בלבד. לאחר בחינת חוות דעת המומחים ושמיעת הראיות, קבע בית המשפט המחוזי כי נכותו הרפואית של המשיב עומדת על 76.93% וכך גם נכותו התפקודית, וכי הגריעה מכושר השתכרותו עולה כדי 50%. בהמשך לכך פסק למשיב פיצויים בסכום של 3,859,550 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין. 2. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע חלקי בהתייחס לסכום של 2,231,304 ₪ מתוך סכום הפיצויים הכולל. ערעורה של המבקשת נסוב על קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע לשיעור הגריעה מכושר השתכרותו של המשיב, בסיס שכרו בעתיד, הפסד השתכרותו בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה בעבר ובעתיד, פיצויים בגין עזרה לעבר ולעתיד, פיצויים בגין ניידות, וכן החזר הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. לשיטת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים לנוכח שגיאות שנפלו בפסק הדין ביחס לשיעור הנזק וסכומי הפיצויים שנפסקו לטובת המשיב. באשר למאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי לנוכח גובה הסכום שעיכובו מבוקש ובשים לב למצבו הכלכלי של המשיב, לא תוכל המבקשת להיפרע ממנו אם יתקבל ערעורה. בהקשר זה טוענת המבקשת כי המשיב העיד לפני בית המשפט כי אין בבעלותו דירה, כי הוא גר בשכירות, וכי הוא אינו מחזיק ברכב בשל היעדר יכולת כלכלית. עוד טוענת המבקשת כי עיכוב הסכום המבוקש לא יפגע ברווחתו של המשיב, וכי יוותר בידיו סכום מספק לקיום בכבוד עד להכרעה בערעור. בהקשר זה, מדגישה המבקשת כי ערעורה מופנה בעיקרו כנגד קביעות בית המשפט המחוזי באשר לפיצויים בגין נזקיו העתידיים של המשיב. 3. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי דינה להידחות. לטענתו, סיכויי הערעור להתקבל קלושים שעה שטענות המבקשת מופנות נגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, המבוססות על התרשמותו הישירה ממכלול הראיות, ואשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. עוד הוא טוען כי המבקשת הגדילה באופן מלאכותי את הסכום שעיכובו מבוקש, וזאת כדי להטות את מאזן הנוחות. המשיב טוען כי היה על בית המשפט המחוזי לפסוק לו פיצויים בסכומים גבוהים מאלו שנקבעו, ומציין כי בכוונתו להגיש ערעור מטעמו על פסק הדין. עוד הוא מוסיף כי טענות המבקשת באשר למצבו הכלכלי נטענו בעלמא, ומבלי שהוצגה תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בהן. לגישתו, יכולת השתכרותו הגבוהה עובר לתאונה והיותו רואה חשבון במקצועו, מעידים דווקא על כך שלא יתעורר כל קושי מצדו בהשבת הסכום, ככל שיידרש לכך. לחלופין נטען, כי ככל שימצא בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין, יש לקבוע כי הסכום המעוכב יופקד בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור. 4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי. 5. כלל שגור וידוע הוא, כי אין בעצם הגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), ובעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפרי זכייתו, מבלי להמתין עד להכרעה בערעור. על כן, נקבע כי ביצועו של פסק דין יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה, אם כי משקל הבכורה הוענק למאזן הנוחות (ראו: ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון , פסקה 5 (15.6.2021); ע"א 2907/22 מור נ' מרגלית , פסקה 10 (1.6.2022) ורבים אחרים). הדברים נכונים במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין המטיל חיוב כספי, שאז הנטל המוטל על מגיש הבקשה כבד במיוחד, לנוכח הנחת המוצא כי הנזק שייגרם לו אינו בלתי הפיך (ע"א 249/14 איסמעילזאדה נ' קישוני , פסקה 9 (9.4.2014); ע"א 3113/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני , פסקה 4 (12.5.2015)). 6. בנסיבות עניינו, ומבלי להידרש לסיכויי הערעור, ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי מטעמים שבמאזן הנוחות. ראשית, כאשר מדובר בסכומים גבוהים כבענייננו, קיים חשש מובנה שהזוכה עלול להתקשות בהחזרתם, באופן העשוי להצדיק עיכוב ביצוע חלקי של סכום הפיצוי (ראו, מיני רבים: ע"א 3617/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) נ' פלוני , פסקה 9 (13.9.2011); ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני , פסקה 16 (17.5.2016); ע"א 3750/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (27.7.2021)). לכך יש להוסיף כי טענות המבקשת בדבר מצבו הכלכלי של המשיב לא נטענו בעלמא, אלא נסמכו על דברי המשיב עצמו במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי (וראו למשל בפסקאות 60 ו-65 לפסק הדין וכן בעמודים 9 ו-12 לפרוטוקול). כמו כן, בענייננו, חלקו המכריע של הסכום שעיכובו מבוקש נועד לצרכיו העתידיים של המשיב, ולפיכך לא עולה חשש לפגיעה ברווחתו בשל עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין (ראו: ע"א 5963/13 "מנורה" חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 18 (16.1.2014); ע"א 3223/15 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מוספי , פסקה 14 (10.6.2015); ע"א 6255/18 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' נמימי , פסקה 6 (11.11.2018)). 7. סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, כך שסכום של 1.5 מיליון ₪ מהסכום בו חויבה המבקשת בפסק הדין יעוכב עד להכרעה בערעור, וזאת בכפוף לכך שסכום זה יופקד בידיו הנאמנות של בא כוח המשיב, ויועבר למשיב רק לאחר ההכרעה בערעור ובכפוף לתוצאותיו. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044270_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4427/22", "ע\"א 3321/21", "ע\"א 2907/22", "ע\"א 249/14", "ע\"א 3113/15", "ע\"א 3617/11", "ע\"א 2397/16", "ע\"א 3750/21", "ע\"א 5963/13", "ע\"א 3223/15", "ע\"א 6255/18" ]

748,145

736,573

בבית המשפט העליון בש"פ 4430/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אורן קובי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק מ"ת 48375-11-20 שניתנה ביום 28.6.2022 על ידי כבוד השופט ש' מלמד תאריך הישיבה: א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022) בשם המבקשת: עו"ד ארז בן ארויה, עו"ד אלעד ברק החלטה הערר שלפניי הוגש אתמול, 29.6.2022, ונקבע לדיון להיום בשעה 09:00. הבוקר הוגשה בקשת בא כוח המשיב לדחיית שעת הדיון לשעה 10:00 לצורך היערכות לדיון, תוך שהוצהר כי המשיב ובא כוחו יתייצבו לדיון כבר בשעה 09:00. בקשה זו, שהוגשה בהסכמת העוררת, נעתרה על ידי בית המשפט. בהגיע שעת הדיון הנדחית, הוגשה בקשה נוספת של בא כוח המשיב לדחיית מועד הדיון לשבוע הבא מן הטעם שלא עלה בידו להיערך כראוי לדיון. למותר לציין כי מדובר בהתנהלות חריגה המעמידה הן את בית המשפט והן את העוררת בפני עובדה מוגמרת. על רקע האמור, הודיעה העוררת כי תשקול לבקש להטיל הוצאות אישיות על בא כוח המשיב בשל התנהלותו האמורה. בנסיבות שנוצרו, אני מורה על דחיית מועד הדיון ליום 5.7.2022 בשעה 10:00. עוד אני מורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.6.2022 עד להכרעה בערר. ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044300_X03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 48375-11-20" ]

748,149

738,551

בבית המשפט העליון בש"פ 4430/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אורן קובי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק מ"ת 48375-11-20 שניתנה ביום 28.6.2022 על ידי כבוד השופט ש' מלמד בשם העוררת: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב: עו"ד בועז קניג החלטה לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) מיום 28.6.2022 במ"ת 48375-11-20, ולפיה אושרה אמו של המשיב, המצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני, כמפקחת על המשיב. דין הערר להתקבל. שירות המבחן אשר נדרש לסוגיית התאמתה של האם לשמש כמפקחת מצא, כי לאם השפעה מצומצמת על המשיב, כי היא נוטה לטשטש צדדים בעייתיים בהתנהלותו וכי היא תתקשה להוות עבורו דמות סמכותית. לאור האמור סבר שירות המבחן כי היא אינה מתאימה לשמש כמפקחת על המשיב. יתר על כן, האם הורשעה לאחרונה בעבירה של סיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 432 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שביצעה לבקשת המשיב, ודינה נגזר לחודש מאסר לריצוי בעבודות שירות (ראו גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.6.2022). בנסיבות אלה לא היה מקום לאשרה כמפקחת. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.6.2022 – תבוטל אפוא. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044300_X06.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 48375-11-20" ]

748,152

739,577

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4431/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עדיאל גוהר פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ : 1. העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 6904-05-22 (השופט מ' שפיצר ) מיום 15.5.2022, אשר קיבל באופן חלקי את בקשת רשות הערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בב"ל 48480-05-21 (השופטת ס' אלקאסם ) מיום 10.4.2022. 2. העותר הוכר כנפגע תאונת עבודה עקב אירוע מיום 1.2.2018, ואובחן כסובל מלחץ ומחרדה נפשית. ביום 22.9.2019 ועדה רפואית מדרג ראשון של המשיב קבעה לעותר נכות בשיעור של 10% בגין הפרעת הסתגלות. על החלטה זו הגישו העותר והמשיבה עררים לוועדה רפואית לעררים (להלן: הוועדה ) . בעררו טען העותר, בין היתר, כי הוא סובל מליקוי עורי וכי ליקוי זה נגרם כתוצאה מפגיעתו הנפשית בתאונת העבודה. משהעתירה דנן מופנית נגד החלטות הוועדה בכל הנוגע לסוגיית הליקוי העורי, השתלשלות האירועים תוצג להלן אך ביחס לסוגיה זו. 3. ביום 22.12.2019 קיימה הוועדה דיון בעררו של העותר, בגדרו הפנתה את עניינו לרופא עור מומחה מטעמה, על מנת שזה יבחן את טענותיו בסוגיית הליקוי העורי ואת הקשר הסיבתי בינו לבין התאונה. בהתאם להחלטת הוועדה כאמור, נבדק העותר ביום 23.1.2022 על-ידי ד"ר מיכאל זיו , מומחה למחלות עור. בחוות דעתו שלל ד"ר זיו את הקשר הסיבתי הנטען על-ידי העותר בין הליקוי העורי ותאונת העבודה, בציינו כי "מעיון במסמכים הרפואיים אותם הציג [העותר] עולה שלא נקבעה אבחנה חד משמעית. הועלתה מחשבה שמדובר ב PLEVA [...] אם אכן מדובר בתפרחת מסוג PLEVA הרי שהיא אינה ידועה כנגרמת מדחק נפשי. כמו כן פער הזמנים בין אותו אירוע להופעת התפרחת אינו תומך בקש"ס" . 4. ב ישיבתה השנייה מיום 21.10.2020 נעתרה הוועדה לבקשת העותר, והתירה לו להציג מסמכים רפואיים עדכניים לבחינה נוספת של ד"ר זיו. ביום 26.11.2020, נבחן עניינו של העותר בשנית על-ידי ד"ר זיו, ובתוך כך נערכה בחינה של המסמכים הרפואיים הנוספים שהוגשו מטעמו. בחוות דעתו הנוספת קבע ד"ר זיו כי "מעיון קפדני במסמכים [...] עלתה אבחנה מבדלת של מחלת עור מסוג PLEVA אך אין לאבחנה זו ביסוס בביופסיה [...] הן מבחינת אופי הפריחה ואבחנה של תפרחת אלרגית והן מבחינת תזמון הופעתה לא ניתן לקבוע כל קשר סיבתי לתאונה" . 5. ב יום 21.3.2021 התכנסה הוועדה לישיבה שלישית ואחרונה בעניינו של העותר. העותר שב על הטענות שהעלה בישיבת הוועדה מיום 21.10.2020, וביקש להגיש מסמכים רפואיים עדכניים, לרבות בדיקת ביופסיה מיום 15.12.2020 וכן תעודה רפואית של פרופ' אריה אינגבר מיום 5.1.2021. בסיכום מסקנותיה, ציינה הוועדה כי העותר נבדק פעמיים על-ידי רופא עור אשר קבע בחוות דעת מנומקות שאין קשר סיבתי בין מחלת העור לבין תאונת העבודה . בהתאם לכך, נקבע שאין להורות על השבת עניינו של העותר לבדיקת המומחה בשלישית . 6. ה עותר ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר דחה את הערעור בפסק דינו מיום 10.4.2022. באשר להחלטות הוועדה בסוגיית הליקוי העורי קבע בית הדין, כי לא נפל בהן פגם משפטי המצדיק את התערבותו. זאת, הן לגבי החלטת הוועדה שלא להפנות את עניינו של העותר לבחינת רופא עור בפעם השלישית והן לגבי קביעתה של הוועדה לגופו של עניין (ראו: פסקה 34 לפסק הדין). בית הדין הוסיף וציין כי ניתנו לעותר מספר הזדמנויות להציג חוות דעת ומסמכים מטעמו לפני הוועדה ולפני ד"ר זיו, וכי אין לעותר זכות קנויה להגיב לכל אחת ואחת מקביעותיה של הוועדה, הן באמצעות טיעוני נגד והן באמצעות מסמכים מפריכים. כן צוין כי ככלל, "מצופה ממבוטחים להמציא את כל המסמכים שקיימים ברשותם בראשית ההליך ולא טיפין טיפין ולהניח שלאחר כל מסמך תתכנס הוועדה מחדש לדון בו" . באשר למסמך פרופ' אינגבר ציין בית הדין, כי מסמך זה לא נערך כחוות דעת רפואית ואף לא נתמך ברשומות רפואיות, וכי פרופ' אינגבר לא אבחן את העותר אלא קבע את אבחנתו על סמך רשומות שהוצגו לפניו. בית הדין הוסיף כי קביעתו של ד"ר זיו להיעדר קשר סיבתי בין הליקוי העורי לתאונה, התבססה הן על היעדר אבחנה סופית באשר לליקוי העורי, והן על פער הזמנים בין מועד התרחשות התאונה ובין הופעתו. בנסיבות אלה נקבע, כי צדקה הוועדה בהחלטתה לאמץ את חוות דעתו של היועץ מטעמה (ראו: פסקאות 44-40 לפסק הדין) . 7. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה ובקשתו התקבלה בחלקה בהחלטת בית הדין הארצי מיום 15.5.2022. עם זאת, טענות העותר בהתייחס לליקוי העורי נדחו תוך שנקבע בעניינן כי "צדקה הוועדה בהחלטתה לקבל את חוות דעת היועץ מטעמה ד"ר זיו אשר בדק את המבקש פעמיים ובחן את התשתית הרפואית המלאה וקבע כי ליקוי העור לא אובחן באופן סופי וחד משמעי" . בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית הדין הארצי נדחתה אף היא. 8. ביום 29.6.2022 הגיש העותר את העתירה דנן, בגדרה עתר לביטול החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה ולהשבת עניינו לוועדה הרפואית של המשיב. זאת, תוך חיוב הוועדה להעביר את כלל החומרים בעניינו לבחינה חוזרת של ד"ר זיו, לרבות תוצאות הביופסיה מיום 15.12.2020 ואבחנתו של פרופ' אינגבר. לחלופין, מבקש העותר להשיב את עניינו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ולהתיר לו לנהל הליך הוכחות, לצד מינוי מומחה מטעם בית הדין. בתמצית, טוען העותר כי שגו בתי הדין לעבודה עת אישרו את החלטת הוועדה. בהקשר זה, מדגיש העותר כי המסמכים הרפואיים המעידים לשיטתו על האבחנה הסופית לליקוי העורי ממנו הוא סובל, התקבלו רק לאחר בדיקתו האחרונה של ד"ר זיו, וכי העיכוב בהשגת מסמכים אלו לא נבע בשל מחדל כלשהו מצדו, אלא בשל החמרת מצבו ובשל נסיבות שלא היו בשליטתו. כן טוען העותר כי נפלו שגיאות עובדתיות בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה וכי בניגוד לאמור בו, ד"ר אינגבר אכן בדק אותו קלינית ביום 24.12.2020 ואבחן אותו כסובל מ"אטופיק דרמטיטיס", בעוד שד"ר זיו הוא שהסתפק בבחינת מסמכים רפואיים בבדיקתו השנייה. עוד טוען העותר כי אבחנה זו נתמכת ברשומות רפואיות ובתוצאות הביופסיה מיום 15.12.2020, וכי לאורה עודכנו כלל הרשומות הרפואיות בתיקו. לענין הקשר הסיבתי טוען העותר כי ד"ר זיו בחן את עיתוי הופעת הליקוי העורי בהתייחס למועד התרחשות התאונה, אולם לא בחן את עיתוי הופעתו בהתייחס להחמרה שחלה במצבו הנפשי זמן קצר לפני הופעת הליקוי. העותר מוסיף וטוען כי יש לקבוע שהמשיב חרג מסמכותו עת סירב להפנות את המסמכים הרפואיים העדכניים לבחינה נוספת לפני ד"ר זיו. כן טוען העותר כי דחיית עתירתו תיצור מצב לא תקין, בו טעויות באבחנתם הקלינית של רופאים תהיינה בלתי הפיכות ככל שתתקבלנה אבחנות חדשות "מאוחר מידי בזמן". 9. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי הדין לעבודה, והתערבותו שמורה אך למקרים חריגים, בהם נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, וכאשר בנסיבות העניין שיקולי צדק מחייבים זאת (ראו: בג"ץ 1222/20 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 8 (19.2.2020) ; בג"ץ 4899/21 יפית מנגל חברת עו"ד נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 31 (12.9.2021)). בפרט נקבע, כי אין מקום להתערב בהחלטות הנוגעות לזכויות המוקנות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הנטועות בליבת מומחיותו של בית הדין לעבודה ( ראו: בג"ץ 6407/21 אביטן נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 9 (14.10.2021) והאסמכתאות הנזכרות שם) . 10. המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. טענות העותר נוגעות לקביעות עובדתיות-רפואיות שנקבעו על-ידי הוועדה ועל-ידי בית הדין האזורי לעבודה על יסוד בחינת נסיבותיו הקונקרטיות, לרבות חוות דעת רפואיות שניתנו בעניינו. טענות אלה הן טענות ערעוריות באופיין, ולא מצאתי שהן מעלות סוגיה משפטית עקרונית או שאלה בעלת חשיבות ציבורית כללית. זאת בפרט שעה שענייננו בעתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא להיעתר לבקשת רשות ערעור של העותר – ולמעשה במעין ערעור ב"גלגול רביעי" על החלטת הוועדה הרפואית, שבו גדר התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק מצומצם עוד יותר (ראו: בג"ץ 1020/15 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 5 (27.4.2015); בג"ץ 1104/19 משלב נ' המוסד לביטוח לאומי (24.2.2019)). אשר על כן – העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22044310_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4431/22", "בג\"ץ 1222/20", "בג\"ץ 4899/21", "בג\"ץ 6407/21", "בג\"ץ 1020/15", "בג\"ץ 1104/19" ]

748,153

737,253

בבית המשפט העליון בש"א 4432/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. עינב יחיא-לוי 2. בן לוי נ ג ד המשיבים: 1. צבי סופר 2. גפן קיסריה בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: המבקשת 1 החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) , להעברת מקום הדיון בת"ק 32069-02-22 מבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. מדובר בתביעה קטנה שהגישו המבקשים נגד המשיבים, להשבת מקדמה ששולמה להם בגין אירוע שבוטל. 2. המבקשים טוענים כי הגישו את תביעתם בשגגה לבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, וכי דבר טעותם נודע להם במועד הגשת כתב ההגנה, בו העלו המשיבים טענה למחיקת התביעה בהעדר סמכות מקומית, בשל תניית שיפוט ייחודית בהסכם שבין הצדדים. לנוכח טענת המשיבים, עותרים המבקשים להעברת מקום הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו. 3. דין הבקשה להידחות. טענת המבקשים שעניינן בסמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתביעתם, מקומן להתברר לפני הערכאה הדיונית. עיון בתיק בית המשפט אף מעלה כי טענת המשיבים להיעדר סמכות מקומית תלויה ועומדת לפני בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה. משאלו הם פני הדברים, אין מקום להורות על העברת מקום הדיון. 4. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22044320_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4432/22" ]

748,154

739,290

בבית המשפט העליון ע"א 4433/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: פז חברת נפט בע"מ נ ג ד המשיב: ישראל דיעי המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 29.5.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות, למעט לעניין היקף התשובה, שתוגש בהיקף של עד 18 עמודים, ככל שהמשיב יחפוץ בכך, וזאת בהמשך להחלטה מיום 22.5.2022. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044330_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4433/22" ]

748,155