shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
26,724	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2857/95 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר העותר : בליטי יעקב נגד המשיבים : 1. שר הבטחון 2. הרמטכ"ל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' בחשון התשנ"ח ( 04.11.97 ) בשם העותר : בעצמו בשם המשיבים : עו"ד דלית גילה פסק-דין עתירתו המקורית של העותר באה על סיפוקה. עתה מעלה העותר טענות חדשות כנגד עצם פיטוריו. טענות אלה לא הועלו בשעתן. עתה, בחלוף השנים - וללא קביעת ממצאים בעניין זה - לא נוכל לדון בהן. העתירה נדחית. ניתן היום, ד' בחשון התשנ"ח (04.11.97), בפני העותר ועו"ד גילה. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95028570. A09 /דז/	[ "בג\"ץ 2857/95" ]	1,548
395	ב בית המשפט העליון ע"א 6774/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד א. חרל"פ החלטה על בא כוח המערער להגיש בקשה מסודרת להארכת המועד, ערוכה כדין ונתמכת בתצהיר, אשר יהא בה כדי להבהיר טעמי האיחור ונימוקי הבקשה, אלא אם כן יביא את הסכמת המשיבה לבקשה באופן בו הוגשה. בקשה ערוכה כדין או הסכמת המשיבה לבקשה יוגשו תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ג בחשון תשנ"ח (23.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. O01	[ "ע\"א 6774/96" ]	1,554
3,676	ב בית המשפט העליון ע"א 6774/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד ע. חרל"פ בשם המשיבה: עו"ד ש. ברקוביץ החלטה בהסכמה, מוארך המועד כמבוקש. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. O02	[ "ע\"א 6774/96" ]	1,555
10,885	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6774/96 - ג' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבה תגיש את תשובתה לטענות המערער תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו לה טענות המערער; 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבה תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. 4. היה ויידרש דיון, הוא ייקבע לא יאוחר מסוף חודש יוני 1998. הזמנת הצדדים לדיון תהיה לצורך השלמת טיעון בלבד, כמבואר בהודעה שפורסמה בפ"ד נ(1) 1. ניתן היום, כ"ו בכסלו התשנ"ח (25.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. A03 /דז/	[ "ע\"א 6774/96" ]	1,556
32,767	ב בית המשפט העליון ע"א 6774/96 בפני: כבוד השופט ת' אור המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר, חברה לביטוח בע"מ ערעור על פסק די ן בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.7.96 בת"א 724/93 שניתן על ידי כבוד השופט ד' חשין תאריך הישיבה: יא' באייר התשנ"ח (7.5.98) בשם המערער: עו"ד לוי בשם המשיבה: עו"ד ברקוביץ החלטה באי כוח הצדדים יודיעו בכתב - תוך שבעה ימים - אם הגיעו להסכמה על פי הצעה שהועלתה במהלך הדיון. באם לא תהיה הסכמה, נדחה להמשך ליום 28.5.98 שעה 08:30. ניתנה היום, יא' באייר התשנ"ח (7.5.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96067740. E05	[ "ע\"א 6774/96" ]	1,557
33,960	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6774/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הודעה על הסכם פשרה בשם המערער : עו"ד אלי לוי בשם המשיבה: עו"ד שלמה ברקוביץ פסק-דין באי כוח בעלי הדין המציאו הודעה על הסכם פשרה אשר סומנה מ1/. כמוסכם על בעלי הדין, ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה מ1/. ניתן היום, כ"ג באייר תשנ"ח (19.5.98). ה נ ש י א משנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. E06	[ "ע\"א 6774/96" ]	1,558
278,905	בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 6774/96 - א' בפני: כבוד הרשמת גאולה לוין המערער: אבי סופר נ ג ד המשיבה: צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיון חוזר החלטה על פי האמור בבקשה, בעלי הדין אינם מתנגדים לכך שהמבקש יעיין בתיק בית המשפט. נוכח עמדה זו של בעלי הדין, ניתנת בזאת רשות לעיין בתיק בית המשפט, כמבוקש. ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ח (8.10.2007). גאולה לוין ר ש מ ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 96067740_G07.doc כש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il	[ "ע\"א 6774/96" ]	1,559
399	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 2644/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא המבקשים : 1. ח"כ בנימין נתניהו 2. הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נגד המשיבים : 1. פארס יוסף 2. המערך ליכוד, צומת, גשר 3. ישראל כץ 4. מור שמגר 5. יולי קושירובסקי 6. ח"כ דב שילנסקי 7. ציפי לבני-שפיזר 8. גאולה כהן 9. ח"כ שאול עמור 10. עזרא בנימיני 11. יוסי אולמרט בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.4.96 בהמרצה 2615/96 שניתנה על-ידי כבוד השופט א. משאלי תאריך הישיבה: כ"ב בניסן התשנ"ו ( 11.04.96 ) בשם המבקשים : עו"ד איתן הברמן בשם משיב מס' 1: עו"ד אריה ליכט בשם משיב מס' 3: בעצמו בשם משיבים מס' 4 ו5-: עו"ד רון סמוראי בשם משיב מס' 6: עו"ד שפיר שילנסקי בשם משיבה מס' 7: בעצמה בשם משיבה מס' 8: עו"ד נפתלי וורצברגר בשם משיב מס' 9: עו"ד רפאל שטוב בשם משיבים 10 ו11-: עו"ד רענן הר-זהב; עו"ד אייל רוזובסקי פסק-דין לבקשת המשיב 1 (להלן - המשיב) הורה בית המשפט המחוזי בנצרת למבקשים, "לשבץ במקום ה32- של הרשימה המשותפת לליכוד, צומת וגשר את המועמד הראשון של העדה הדרוזית מר אסעד אסעד". החלטת בית המשפט ניתנה (בעקבות דיון שקוים לפניו אותו בוקר) בצהרי יום 11/4/96. במועד זה, בחצות, חל המועד האחרון להגשת רשימות מועמדיהן של המפלגות בבחירות לכנסת הארבע-עשרה. עם מתן ההחלטה פנו המבקשים לבית-משפט זה בבקשה דחופה למתן רשות-ערעור. הועדנו את הדיון בבקשה לאותו הערב ושמענו את טענות הפרקליטים. בתום הדיון (בשעה 22:30) הודענו על החלטתנו, לראות את הבקשה כאילו ניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לגוף העניין פסקנו לקבל את ערעור המבקשים, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולדחות את בקשת המשיב. מתן הנימוקים לפסק הדין נדחה; ולהלן הנימוקים. 2. המבקשת 2 (להלן - הליכוד) היא מפלגה כמשמעה בחוק המפלגות, התשנ"ב1992-. מסמך היסוד של הליכוד הוא "חוקת הליכוד". החוקה מסדירה נושאים רבים, בכללם הנושאים שלפי סעיף 14 לחוק מוטל על מפלגה להסדירם בתקנון. המוסד העליון של הליכוד הוא הוועידה, הנבחרת ומתכנסת אחת לארבע שנים; ובין ועידה לוועידה - "המרכז", המורכב מחברי הוועידה הנבחרת האחרונה. לעניין דרך בחירת מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת (כנדרש לפי סעיף 16 לחוק המפלגות) נקבע בחוקה (בסעיף 139), כי "מועמדי הבחירות לכנסת ייבחרו בבחירות ישירות על-ידי כלל חברי הליכוד, או כלל חברי הליכוד באזורים כפי שייקבע". בפרק ההשלמות לחוקה הוטל על "ועדת החוקה בהרכבה הנוכחי" להגיש לאישור המרכז "השלמות לחוקה", בין היתר בדבר "תקנות הבחירות המקדימות למועמדי הליכוד לכנסת". בהסתמך על כך הוגש למרכז מסמך הכולל את "תקנות הבחירות המקדימות למועמדי הליכוד לכנסת" ו"תקנון לבחירת מועמדי הליכוד לכנסת ה14-". ביום 5/6/95 החליט מרכז הליכוד לאשר את שני חלקיו של המסמך ובכך הפכו הללו לחלק מחוקת הליכוד. תקנות הבחירות המקדימות מורות, כי מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת ייבחרו בסיבוב בחירות אחד במסגרת ארצית (בה ייבחרו "הנבחרים הארציים") ובמסגרת אזורית (בה ייבחרו "הנבחרים האזוריים"). כן כוללות התקנות הנחיות עקרוניות, בדבר הבטחת ייצוגן של "מועמדות" (נשים) ובדבר הבטחת ייצוגם של "מגזרים" ברשימת הליכוד לכנסת. לעניין הבטחת ייצוגם של "מגזרים" נקבע (בסעיף 2(ג) לתקנות), כי "המגזרים ומספר המועמדים שיובטחו לכל מגזר, ייקבעו לפני כל בחירות בתקנון הבחירות". בהתאם לכך, בתקנון לבחירת המועמדים לכנסת ה14-, נכללו הוראות להבטחת שיבוצן ברשימה (במקומות משורינים) של ארבע נשים וכן להבטחת מקומות לשיבוצם ברשימה של נציגי שלושה "מגזרים": עולים חדשים; "המגזר הלא-יהודי"; וצעירים. 3. בנושא הבטחת הייצוג למגזר הלא-יהודי (שרק הוא מענייננו) הורה התקנון (בפרק ה' סעיף 3) כלהלן: " 3. הבטחת ייצוג למגזר הלא-יהודי א. 'לא יהודי' - 'אזרח ישראלי, שביום סגירת רשימת המועמדים לא היה רשום כיהודי במרשם האוכלוסין ולא היה עולה חדש'. ב. לא נבחר מועמד לא-יהודי ברשימה הארצית או באזורים, לאחד מ32- המקומות הראשונים ברשימה - ישובץ במקום ה32- ברשימת הליכוד לכנסת המועמד שעונה להגדרה המפורטת לעיל בסעיף קטן (א), ושנבחר במקום הגבוה ביותר בין המועמדים הלא-יהודיים, נבחרי הרשימה הארצית". הבחירות המקדימות לבחירת מועמדי רשימת הליכוד לכנסת ה14- נקבעו ליום 26/3/96. כשבועיים לפני מועד זה (ביום 12/3/96) התקשר הליכוד בהסכמים עם שתי מפלגות אחרות, "צומת" ו"גשר", לפיהם יגישו שלוש המפלגות רשימת מועמדים מאוחדת לכנסת ה14-, וביום 19/3/96 החליט מרכז הליכוד לאשר את ההסכמים. בכל אחד משני ההסכמים נכללה הוראה בדבר שילובם ברשימה המאוחדת, במקומות מובטחים מראש, של מועמדי "צומת" ומועמדי "גשר". בסעיף 2.4 להסכם הליכוד עם צומת נקבע, לעניין זה, כך: "רשימת המועמדים תיקבע בסדר הזה: בראש רשימת המועמדים יעמוד בנימין נתניהו, מועמדה לראש הממשלה. יושב ראש צומת, רפאל איתן, יוצב במקום השלישי ברשימת המועמדים. יתר מועמדי צומת יוצבו ברשימת המועמדים במקומות האלה: 8, 15, 20, 31, 36, 42, 49, 53, 58, 65, 70, 81, 86, 92, 99, 103, 108, 115, על פי סדר בחירתם במוסדות צומת". ואילו בהוראה דומה, בסעיף 6 להסכם הליכוד עם גשר, נאמר: "רשימת המועמדים תיקבע בסדר כדלקמן: א. בראש רשימת המועמדים יעמוד מועמד הרשימה לראש-הממשלה, בנימין נתניהו. ב. במקום השני ברשימת המועמדים יוצב יושב-ראש תנועת גשר, דוד לוי. ג. במקום השלישי ברשימת המועמדים יוצב יושב-ראש צומת, רפאל איתן. ד. מהמקום הרביעי ואילך יוצבו מועמדי הליכוד וצומת במקומות שלא יוחדו למועמדי גשר. ה. למועמדי גשר יוחדו המקומות: 2, 9, 14, 21, 30, 37, 41, 50, 52, 59, 64, 71, 80, 87, 91, 97, 100, 102, 109, ו114-". כפועל-יוצא מהוראות אלו עתידים היו מועמדיו הנבחרים של הליכוד להידחק, ברשימה המאוחדת, למקומות יותר מרוחקים ממקומותיהם המיועדים ברשימת הליכוד. מדחיקה זו עמדו לסבול (כל אחד בהתחשב במיקומו התיאורטי אילמלא ההסכמים על הגשת הרשימה המאוחדת) גם מועמדים שהם נציגי ה"מגזרים" השונים ושעל-פי התקנון הובטח שיבוצם במקומות שנקבעו להם מראש. משמעות הדבר ביחס למועמד המגזר הלא-יהודי היתה, שחלף שיבוצו המובטח במקום ה32- ברשימת הליכוד, יהיה עליו להסתפק בשיבוץ מובטח למקום ה46- ברשימה המשותפת. 4. המשיב הוא חבר הליכוד ויושב-ראש סניף הליכוד בכפר ראמה. ביום 24/3/96 - לאחר החלטת המרכז לאשר את ההסכמים - פנה המשיב לבית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה לעכב את עריכת הבחירות המקדימות עד שיובטח מקום "ריאלי", ברשימת המועמדים המשותפת, לנציג המגזר הלא-יהודי בליכוד. בדיון שהתקיים (ביום 25/3/96) בפני נשיא בית המשפט המחוזי, השופט י' אברמוביץ, הגיעו הצדדים לכלל הסדר כי יושב-ראש הליכוד (המבקש 1, מר בנימין נתניהו) יבחן דרכים לתיקון המצב שנוצר לגבי נציגות המגזר הלא-יהודי ברשימת המועמדים המשותפת לכנסת של הליכוד, צומת וגשר; וכי בחינה כזאת תקוים זמן סביר לפני הגשת רשימת המועמדים לכנסת. בבחירות המקדימות, שקוימו במועדן, זכה המועמד מר אסעד אסעד, מי שכיהן (מטעם הליכוד) כחבר הכנסת השלוש-עשרה, למקום הראשון מקרב המועמדים הלא-יהודים ברשימה הארצית. משחלף זמן נוסף, ולא נמצא הסדר שיאפשר את שיבוצו של מר אסעד ברשימה המאוחדת במקום טוב יותר מן המקום ה46-, שב המשיב (ביום 9/4/96) ופנה לבית המשפט המחוזי בבקשה חדשה, למתן צו מניעה נגד הגשתה של רשימת המועמדים המשותפת, או (לחלופין) למתן סעד הצהרתי זמני "לשיריון מקומו של בן-מיעוטים, ברשימת המערך ליכוד, צומת, גשר במקום ה32-, או לחלופין בכל מקום ריאלי אחר". בשל שביעי של פסח, שחל ביום 10/4/96, הועיד בית המשפט המחוזי את הדיון בבקשה ליום 11/4/96. 5. בקשת המשיב נסמכה על שתי טענות עיקריות: ראשית , כי על-פי התקנון עומדת לנציג המגזר הלא-יהודי זכות לשיבוץ במקומו המובטח ברשימת המועמדים. דחיקתו מן המקום ה32- ברשימת הליכוד למקום ה46- ברשימה המשותפת מקפחת באופן משמעותי את סיכוייו של מועמד זה להיבחר לכנסת. בכך נפגעת זכותם של רבבות חברי הליכוד, מן המגזר הלא-יהודי, לייצוג המובטח להם. ואשר להסכמי הליכוד עם צומת ועם גשר, בדבר הגשת רשימת מועמדים משותפת, הרי שאלה אינם יכולים לגרוע מזכות הבטחת הייצוג המעוגנת בתקנון. ו שנית , שכיבוד זכותו של נציג המגזר הלא-יהודי, לשיבוץ במקומו המובטח, מתחייב, לפחות, בשל היותו נציג של מיעוט. הבטחת מיקומו ברשימה התבססה (או לפחות ראוי לה שתתבסס) על שיקולים של העדפה מתקנת. משמע, שאפילו אם הסכמי הליכוד עם צומת וגשר, להגשת רשימת מועמדים משותפת, מתירים פגיעה במקומותיהם המובטחים של נציגי מגזרים אחרים, הרי שבמקומו המובטח של נציג המגזר הלא-יהודי, בשל היותו נציג של מיעוט, אין לפגוע. הזזתו מן המקום ה32- ברשימת הליכוד למקום ה46- ברשימה המשותפת, שעל-פי כל התחזיות המצויות אינו מקום "ריאלי", מהווה פגיעה שרירותית ובלתי-סבירה בזכותו המוגנת של מיעוט. 6. כבוד השופט א' משאלי, שלפניו נדונה הבקשה, סבר כי הבקשה בדין יסודה. בקבלו את טענתו הראשונה של המשיב אמר השופט: "בשום מקום לא הובא לידיעת בית המשפט כי ההסכמים בין הליכוד לצומת וגשר, אשר אושרו על-ידי המרכז, התייחסו לתקנון הליכוד או כי בעקבות אישור ההסכמים הוחלט לשנות הוראות מפורשות אשר בתקנון". מהנמקה זו עולה, כי, לדעת השופט, הוראת התקנון בדבר הבטחת מיקומו ברשימה של נציג המגזר הלא-יהודי מוסיפה לחייב את הליכוד. כיון שבהסכמי הליכוד עם צומת וגשר, להגשת הרשימה המשותפת, לא נכללה כל התייחסות להוראותיו המפורשות של התקנון, אין בהסכמים כדי לפטור את הליכוד מקיום חיובי התקנון. אף בהחלטת מרכז הליכוד, לאשר את ההסכמים, אין כדי להועיל, כל עוד הוראות התקנון נותרו על כנן ולא נתקבלה כל החלטה לשנותן. ואולם השופט ייחס משקל גם לטענתו השניה של המשיב; ולעניין קבלתה של טענה זו הוסיף השופט ואמר: "בית המשפט חכך בדעתו אם לא יהיה בהחלטה זו משום גרימת בוקה מבוקה ומבולקה, כלשון התנ"ך, עתה לפני תום המועד הסופי להגשת הרשימות, אולם נראה לי כי שורת הדין והצדק כאחד מחייבת היעתרות לבקשה הבאה להבטיח מקום לנציג עדה גדולה ומכובדת (העדה הדרוזית) ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת, כאשר זכות זו הובטחה להם בתקנון הליכוד ושוריינה כמה וכמה פעמים". מנימוקים אלה החליט בית המשפט המחוזי להיעתר לעתירתה החלופית של הבקשה וציווה לשבץ את מר אסעד אסעד במקום ה32- ברשימת המועמדים המשותפת שתוגש מטעם הליכוד, צומת וגשר. 7. מסקנת בית המשפט המחוזי אינה מקובלת עלינו. סעיף 14(א) לחוק המפלגות מורה כי "למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו". וסעיף 16 לחוק קובע כי "מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שיוגדר בתקנון". הוראות אלו קוימו בענייננו. בחוקת הליכוד, שעל-פי תוכנה ניתן לזהותה כתקנון המפלגה, נקבעו העקרונות הכלליים לבחירת מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת. הוראות יותר מפורטות, להסדרת הבחירות המקדימות, נכללו בתקנות הבחירות המקדימות; והוראות פרטניות לבחירת מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת ה14- נקבעו בתקנון לבחירת המועמדים לכנסת האמורה. תקנות הבחירות המקדימות ותקנון בחירת המועמדים אושרו על-ידי מרכז הליכוד, ובכך הפכו - לצד החוקה - לחלק מתקנון המפלגה (כמשמעו בסעיף 14 לחוק). בהתקשרות הליכוד בהסכמים עם צומת וגשר, להגשת רשימת מועמדים משותפת לשלוש המפלגות, הוקם, למעשה, "מערך" של מפלגות כמשמעו בסעיף 15 לחוק. עולה השאלה, שמא התקשרות זו פגעה בתקנון. כן עולה השאלה, אם - בהנחה שההתקשרות עצמה היתה בגדר המותר - שמא תנאי ההתקשרות נגדו את מצוות התקנון. הלכה פסוקה היא, שלכל חבר-מפלגה הזכות לתבוע שהוראות חוקתה (תקנונה) של המפלגה (המהווה חוזה בין המפלגה לבין חבריה) תקויימנה כלשונן וכרוחן, ופגם בחוקיות מהלכיה של המפלגה מקים לחבר עילה לקבלת הסעד הדרוש למניעת הסטיה או החריגה מהוראות החוקה (ע"א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית נ' לוין , פ"ד לא(2) 265). נמצא כי מתן תשובה חיובית לאיזו משתי השאלות העולות בענייננו עשויה היתה להקים למשיב עילה לתקיפת ההסכמים, או פרטים הקשורים ליישומם. אך התשובה לשתי השאלות שהצגנו היא בשלילה; ונתייחס לשתי השאלות כסדרן. 8. סעיף 80 לחוקת הליכוד מתווה את הדרך להתקשרותו של הליכוד עם גוף פוליטי אחר: "החלטה על התקשרות של התנועה עם גוף פוליטי אחר תתקבל במרכז, והיא טעונה רוב של חברי המרכז". הדעת נותנת כי התקשרות בהסכם בין מפלגות תכלול, בין מטרותיה העיקריות, הסכמה לילך לבחירות לכנסת ברשימה משותפת; שהרי השאיפה להצליח בבחירות היא מנשמת אפה של כל מפלגה. ויצוין כי הגשת רשימה משותפת מטעם מספר מפלגות מוכרת בחוק במפורש (ראו סעיף 57(ג) לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], תשכ"ט1969-). ואף המשיב לא חלק, כי הסכמי הליכוד עם צומת וגשר אכן היו בבחינת "התקשרות של התנועה עם גוף פוליטי אחר", כמשמעם בסעיף 80 לחוקה. כן לא היתה מחלוקת כי הסכמים אלה אושרו (כמצוות סעיף 80) על-ידי רוב חברי מרכז הליכוד; ולא למותר לחזור ולהזכיר, כי לצד הוועידה הנבחרת (המתכנסת אחת לארבע שנים), המרכז (המורכב מצירי הוועידה הנבחרת האחרונה) הינו המוסד העליון של הליכוד. מכאן שבהתקשרות בהסכמים לא נפל כל פגם. 9. השאלה השניה מעוררת בעיה יותר מורכבת. התנאים שנקבעו בהסכמים, בדבר סדר שילובם של מועמדי שלוש המפלגות ברשימה המשותפת, לא התיימרו להתערב בסדרי מיקומם של מועמדי הליכוד ברשימתו הפנימית. הווי אומר: ברשימתו הפנימית של הליכוד מקומם של המועמדים נקבע על-פי הכללים שהותוו בתקנון לבחירת המועמדים. גם מיקומו המובטח של מועמד המגזר הלא-יהודי, במקום ה32-, נשמר ברשימה הפנימית; ודחיקתו למקום ה46- ברשימה המשותפת - כדחיקתם ממקומותיהם המקוריים של מועמדים אחרים - נבעה מן הסדר המוסכם לשילובם ברשימה המשותפת של מועמדי המפלגות האחרות. עם זאת ברור, כי דחיקתם של מועמדים מן המקומות ברשימת הליכוד, להם נמצאו זכאים, למקומות יותר רחוקים ברשימה המשותפת, הרעה את סיכוייהם להיבחר. אין צריך לומר, כי פגיעה זו היתה מנת חלקם הן של מועמדים שזכותם לשיבוץ במקום מסוים ברשימת הליכוד נבעה ממספר קולות המצביעים בבחירות המקדימות שתמכו בבחירתם והן של מועמדים שנבחרו כנציגי אחד המגזרים שבתקנון הבחירה הוכרו כזכאים להבטחת ייצוג. אכן, סדר שילובם של המועמדים נקבע בהסכמים בפירוט מלא ובלשון ברורה; ולכאורה ניתן לומר, כי משהחליט מרכז הליכוד, על דעת רוב חבריו, לאשר את ההסכמים, על-פי סעיף 80 לחוקה, חל אישורו, מניה וביה, גם על התנאים בהם נקבע סדר שילובם של מועמדי המפלגות המשתתפות ברשימה המשותפת. אך עדיין ניתן להקשות, אם אישור סדר שילובם של המועמדים היה בגדר סמכותו של המרכז. כל כך למה? ראינו שלכל נבחר בבחירות המקדימות של הליכוד נתונה, על-פי התקנון לבחירת המועמדים, זכות למיקום מוגדר ברשימת מועמדי הליכוד. כן נוכחנו, כי בדחיקתו (עקב ההסכם) למקום יותר רחוק ברשימה המשותפת, יש משום פגיעה בזכותו לפי התקנון. מכאן השאלה, אם בגדר כוחו לאשר הסכמים עם מפלגות אחרות, על-פי סעיף 80 לחוקה, רשאי המרכז לחרוג מהוראות אחרות הקבועות בחוקה. והלוא זו היתה טענת בא-כוח המשיב - שהשופט המלומד קיבלה במלואה - כי אישור ההסכמים על-ידי המרכז אין בכוחו לגרוע מזכותו של נציג המגזר הלא-יהודי לשיבוץ במקום ה32- ברשימה בה מוצגת מועמדותו; בין שזו רשימת הליכוד ובין שזו הרשימה המשותפת. 10. אנו סבורים כי פרשנותו של סעיף 80 לחוקה, על-פי תכליתו, מובילה למסקנה כי אישור הסכם בין הליכוד לבין מפלגה אחרת, וככל שהדבר נעשה לקידום תכליתו של ההסכם, עשוי להצדיק חריגה מהוראה אחרת של תקנון המפלגה. ואף נסיבותיהם של ההסכמים נשוא ענייננו הצדיקו חריגה כזאת. הסכמה בין מפלגות להגשת רשימה משותפת בבחירות לכנסת מחייבת, מעצם טיבה וטבעה, הסדר מוסכם בין המפלגות המתקשרות בדבר סדר שילובם של המועמדים ברשימה המשותפת. הואיל וחוקת הליכוד (על השלמותיה) קובעת את סדרי הבחירות המקדימות, אין מנוס מן המסקנה כי בהתקשרות עם גוף פוליטי אחר, הניתנת לאישור לפי סעיף 80 לחוקה, גלומה גם הסמכה לחריגה מן ההסדרים הפנימיים הרגילים. תוצאה זו היתה מובנת גם לכל חברי מרכז הליכוד, עת נתבקשו והחליטו (ברוב דעות) לאשר את ההסכמים האמורים. זאת ועוד: על-פי האמור בסעיף 55(ו) לחוקת הליכוד, "המרכז מוסמך לשנות את החוקה ברוב של חבריו". נמצא כי האורגן המוסמך לשנות את החוקה הינו אותו אורגן המוסמך לאשר את הסכמי הליכוד עם מפלגות אחרות (ובאותו הרוב!). מכאן, שאישור הסכם על-ידי האורגן המוסמך לשנות את החוקה, כולל בחובו גם את אישור החריגות מהוראות החוקה המתחייבות מן ההסכם ובכללן את החריגה מהבטחת הייצוג למגזרים השונים, בכללם המגזר הלא-יהודי. 11. נותרה טענת המשיב, כי מרכז הליכוד לא היה רשאי לפגוע בזכותו של נציג המגזר הלא-יהודי, משום היותו נציג של מיעוט, ששיבוצו במקום המובטח מתחייב מעקרון ההעדפה המתקנת, ושהפגיעה בזכות זו לוקה באי-סבירות. איננו רואים צורך להרחיב ביחס לטענה זו: במסגרת האוטונומיה הנתונה לכל מפלגה, בקביעת מועמדיה בבחירות לכנסת, רשאים מוסדותיה המוסמכים לכלכל את מהלכיהם על-פי הבנתם. וכשם שרשאים הם להכיר בעדיפותם של מועמדים מסוימים על פני מועמדים אחרים, רשאים הם גם לחרוג מעדיפויות שנקבעו על-ידם. וכל עוד אין במעשיהם משום הפרת התקנון, או משום חריגה מחובת הנאמנות המוטלת עליהם כלפי המפלגה וחבריה, אין עילה להתערבות בית המשפט בפעולותיהם. חוקת הליכוד אכן הכירה בזכאותם של מגזרים אחדים - והמגזר הלא-יהודי בתוכם - להצבת מועמדים מטעמם במקומות קבועים מראש ברשימת הליכוד. אלא שבעקבות ההסכמים עם צומת וגשר, להגשת רשימת מועמדים משותפת, נדחקו רוב מועמדי הליכוד (לרבות נציגי המגזרים שבתוכם) ממקומותיהם המובטחים ברשימת הליכוד למקומות יותר רחוקים ופחות בטוחים ברשימה המשותפת. באשרו את ההסכמים פעל מרכז הליכוד בגדר סמכותו. אין ספק כי באשרו את ההסכמים היה המרכז ער גם לפגיעה, הנובעת מתנאי יישומם, בסיכויי בחירתם של חלק ממועמדי הליכוד. בוודאי היה ער גם למשמעות הנובעת מדחיקתם, ממקומותיהם המובטחים, של נציגי המגזרים השונים. משהחליט לאשרם, חרף השלכותיהם האמורות, גילה המרכז את דעתו, כי טובתו של הליכוד מחייבת לאשרם. שיקולים אלה רשאי היה המרכז לשקול. לכן אין בסיס לומר כי החלטתו לקתה בשרירות או באי-סבירות; ובהחלטה זו לא היה לבית המשפט המחוזי יסוד להתערב. 12. מטעמים אלה פסקנו, בתום הדיון לפנינו, ככל שכבר פורט בפתח הדברים. וכפי שכבר צוין בפסק-דיננו, חל פסק הדין גם על המשיבים 11-3, אשר לא היו מיוצגים בפני הערכאה הראשונה, אך הצטרפו להליך בשלב הערעור. ניתן היום, י' באב התשנ"ז (13.8.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96026440. F02	[ "רע\"א 2644/96", "ע\"א 189/76" ]	1,565
8,856	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4187/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' דורנר העותר : יצחק יואב נגד המשיבים : 1. רוה''מ בנימין נתניהו 2. היוהמ א.. רובינשטיין 3. פרקליטת המדינה ע.ארבל 4. המפכ'ל אסף חפץ 5. מבקרת המדינה מ.בן פורת 6. ד''ר יעקב נאמן בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשנ"ז (11.7.97) בשם העותר : בעצמו בשם המשיבים 5-1: עו"ד עוזי פוגלמן בשם המשיב 6: עו"ד טוביה ארליך, עו"ד אהוד סול ועו"ד עידית רוט פסק-דין 1. לעתירה שלפנינו, שהוגשה על ידי העותר, שלשה ראשים שהיו מכוונים מלכתחילה: 1) למנוע מן המשיב מס' 1 (ראש הממשלה) הצגת מינויו של המשיב מס' 6 לכהונת שר בממשלת ישראל לפני מליאת הכנסת לשם אישור המינוי, או אם המינוי כבר הוצג - לבטל את המינוי; 2) לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיבים מס' 1 ו6- בענין מה שהוגדר בעתירה כ"פרשת התרומות הבלתי חוקיות לבחירת נתניהו בשנת 1996" ולפתוח בחקירה פלילית במה שהוגדר בעתירה כ"פרשת גוטניק"; 3) לצוות על המשיב מס' 5 (מבקר המדינה) להביא לפני בית המשפט את כל המידע המצוי בידו בקשר לפרשה הראשונה. המשיבים הם נוסף למשיבים מס' 1 ו6- גם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה, מפכ"ל המשטרה ומבקר המדינה. 2. נחה דעתנו כי לא הונחה לפנינו תשתית עובדתית המצדיקה את התערבותנו בהחלטה שלא לקיים חקירה ב"פרשת התרומות". אשר ל"פרשת גוטניק" הודיע לנו היועץ המשפטי לממשלה כי אין בדעתו בשלב הנוכחי להורות על חקירה בענין התלוי ועומד בהליך אזרחי שבו מוטחות האשמות במשיב מס' 6 וכי ניתן יהיה לשוב ולבחון סוגייה זו לאחר שתינתן הכרעה שיפוטית חלוטה"; אכן אף ענין זה היה נתון לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ולא מצאנו עילה משפטית להתערב בו. 3. אשר לצו המבוקש נגד מבקרת המדינה דעתנו היא שדין הבקשה להידחות אם לא מנימוקים אחרים, כבר על יסוד האמור בסעיף 30 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח1958-. הפועל היוצא מן האמור לעיל שאין מקום למתן צו על תנאי גם בעתירה המכוונת להביא לביטול מינויו של המשיב מס' 6 לאחר שהוא כבר נתמנה. העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' בתמוז תשנ"ז (11.7.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041870. B02	[ "בג\"ץ 4187/97" ]	1,570
404	בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 3509/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת : אליהו חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ח. מנדלבאום נגד המשיב ה : סתוונית סליק ע"י ב"כ עו"ד נבות את נבות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.5.97 בת"א 1842/95 שניתנה על ידי כבוד השופט ש. ברלינר החלטה אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט שהעלה תשלום תכוף מ2,500- ל3,500- ש"ח לתקופה של שנה בכפוף לשינוי אפשרי בעקבות ישיבה לקראתה יוגש תצהיר התובעת (המשיבה), שהייתה קבועה ל14.7.97-. הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות. ניתנה היום, י"ב בתמוז תשנ"ז (17.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035090. J03	[ "רע\"א 3509/97" ]	1,573
6,169	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3509 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ ערערת : אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד המשיב ה : סתוונית סליק בקשה לפטור מערבון בשם המערערת: עו"ד חיים מנדלבאום החלטה היותה של המערערת חברת ביטוח אינו פוטר אותה מחובת הפקדת פקדון להבטחת הוצאות המשיבה. עם זאת המערערת תוכל להפקיד התחייבות. ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז (17.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035090. R01	[ "רע\"א 97" ]	1,574
405	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4284/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : שרון מיכאל נגד המשיבים : 1. ממונה על הערכת תארים ודיפלומות מחו"ל נירה גור ארי 2. משרד החינוך התרבות והספורט בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד ע. שחל החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ל' בכסלו תשנ"ח (29.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97042840. O03	[ "בג\"ץ 4284/97" ]	1,575
11,351	בבית המשפט העליון בג"ץ 4284/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר : שרון מיכאל נגד המשיבים : 1. ממונה על הערכת תארים ודיפלומות מחו"ל, נירה גור ארי 2. משרד החינוך התרבות והספורט בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותר: עו"ד עפר שחל החלטה הבקשה בפני היא לקביעת דיון דחוף בעתירה שהוגשה ביום 10.7.97. בקשה זו הוגשה יחד עם העתירה עצמה והיתה בפני כב' השופטת ד' דורנר. כב' השופטת ד' דורנר (בהחלטתה מיום 10.7.97) לא קבעה כי יש מקום לקבוע את העתירה לדיון בדחיפות. כבר מטעם זה איני יכולה להענות לבקשה. בנוסף, תלויות ועומדות בפני בית משפט זה עתירות שהוגשו קודם לעתירה זו ובחלקן אף הוצאו צוים על תנאי וצוי ביניים. בנסיבות אלו לא שוכנעתי מהטעמים שהעלה בא-כוח העותר כי יש לקבוע את העתירה לדיון בדחיפות. העתירה תקבע לדיון על-פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, י"א בתמוז תשנ"ז (16.7.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97042840. R02	[ "בג\"ץ 4284/97" ]	1,576
13,506	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4284/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר : שרון מיכאל נגד המשיבים : 1. הממונה על הערכת תארים ודיפלומות מחו"ל, נירה גור ארי 2. משרד החינוך התרבות והספורט בקשה למתן צו על-תנאי החלטה להרכב של שלושה. בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה יגיש תשובתו בכתב ויוזמן לדיון. ניתנה היום, ה בתמוז התשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT	[ "בג\"ץ 4284/97" ]	1,577
406	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1633/97 - ג' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : קופמן שלום נגד המשיבים : 1. הרש קלרה ענת 2. הרש מירב 3. הרש עמליה 4. הרש ירון 5. האפוטרופוס הכללי סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערער תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערער; 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. 4. היה ויידרש דיון, הוא ייקבע לא יאוחר מסוף חודש יוני 1998. הזמנת הצדדים לדיון תהיה לצורך השלמת טיעון בלבד, כמבואר בהודעה שפורסמה בפ"ד נ(1) 1. ניתן היום, ל' בשבט התשנ"ח (26.2.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016330. A03 /דז/	[ "ע\"א 1633/97" ]	1,578
7,157	בית המשפט העליון בירושלים ע"א 97 / 1633 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המבקש : קופמן שלום נגד המשיבים : 1. הרש קלרה ענת 2. הרש מירב 3. הרש עמליה 4. הרש ירון 5. האפוטרופוס הכללי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה כנגד המבקש ניתן פסק-דין על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לפיו בוטל הסכם מכר שנערך בין הצדדים לגבי נכס מקרקעין בפתח-תקוה הידוע כחלקה 183 בגוש 6712 ונקבע כי המשיבים הם בעלי הזכויות בנכס. המבקש הגיש ערעור לבית-משפט זה וכן בקשה לעכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור לבית-המשפט המחוזי. בקשתו נתקבלה בכפוף לתנאים שעיקרם הוא כי המבקש יפקיד ערבות בנקאית צמודה בסך של 150,000 ש"ח וכי לא יעשה כל דיספוזיציה בנכס. בבקשה זו עותר המבקש כי יבוטלו התנאים שבהם הותנה עיכוב הביצוע. לטענתו היות ועל הנכס בנוי מפעל-מים המשמש לו לפרנסתו ביצוע פסק-הדין יגרום לו נזק כלכלי ניכר וכן קיימת האפשרות שהמשיבים יעבירו הזכויות לצד שלישי, פעולה שתייתר את הערעור שהגיש. הכלל הוא שערעור שהוגש אינו מעכב ביצועו של פסק-דין. טענות המבקש נדונו על-ידי בית-המשפט המחוזי אשר איזן כראוי בין נזקי המבקש באם יבוצע פסק-הדין לבין נזקיהם של המשיבים באם יעוכב. בנסיבות אלו לא מצאתי מקום לשנות את החלטתו. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ג אדר ב תשנ"ז (12.3.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016330. L01	[ "ע\"א 97" ]	1,579
27,547	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1633/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' אנגלרד המערער : שלום קופמן נגד המשיבים : 1. הירש קלרה ענת 2. הירש מירב 3. הירש עמליה 4. הירש ירון 5. האפוטרופוס הכללי ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 30.1.97 בתיק ה"פ 1489/96 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' אלשיך תאריך הישיבה: ד' בתמוז התשנ"ח ( 28.06.98 ) בשם המערער : עו"ד יורם חגבי-חגי ועו"ד ציון אילוז בשם המשיבים 4-1: עו"ד מרגלית נח בשם המשיב 5: עו"ד צבי קויש פסק-דין המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לחלקה 183 בגוש 6712 ( להלן: החלקה ). ביום 2.4.83 רכשה המשיבה השלישית ( להלן: גברת הירש ) ביחד עם בעלה המנוח יוסף הירש ( להלן: המנוח ) 460/1938 חלקים בחלקה. ביום 21.9.89 נפטר המנוח, וגברת הירש ושלושה המשיבים האחרים, ילדיו של המנוח, הינם יורשיו. בפסק הדין נשוא ערעור זה קבע בית המשפט המחוזי, ש1478/1938- החלקים הנוספים של החלקה נרכשו על ידי המשיבים מבעלי החלקה, בני משפחת שכטר. עוד קבע בית המשפט, שמכירת 460/1938 חלקים בחלקה על ידי המשיבים למערער, לה טען המערער, אינה תקפה. כך, משום שלא התקבל אישור מראש של בית המשפט לעסקה, אשר היו מעורבים בה - שניים מתוך המשיבים - פסולי דין. במהלך הדיון בפנינו מיקד בא כוח המערער את טענותיו כנגד קביעתו הראשונה של בית המשפט, דהיינו ש1478/1938- חלקים בחלקה נמכרו על ידי בעלי החלקה בני משפחת שכטר למשיבים. לטענתו, כפי שטען גם בערכאה הראשונה, הוא זה שרכש חלקים אלה של החלקה. מהערעור על חלק פסק הדין על פיו בוטלה רכישת 460/1938 על ידו מהמשיבים, חזר בו המערער. נראית לנו טענת המערער, לעניין 1478/1938 החלקים בחלקה, על פיה הוא רכש חלקים אלה ולא המשיבים. טענתו מבוססת על המסמכים הבאים: א. חוזה מיום 14.12.87, על פיו רכש את החלקים האמורים מבעלי החלקה בני משפחת שכטר; ב. חוזר מאותו יום החתום הן על ידי בני משפחת שכטר, הן על ידי המערער והן על ידי המנוח וגברת הירש, בדבר חלוקת הבניה והשימוש בחלקה, לאור החלקים שרכשו המערער (1478/1938 חלקים) ובני הזוג הירש (460/1938 חלקים) בחלקה. בחוזה זה נזכר במפורש, ש1478/1938- חלקים נרכשו על ידי המערער מבני משפחת שכטר, והזוג הירש מאשר ומודה בכך; ג. על רקע זה, יש גם לקרוא את ייפוי הכוח מאותו תאריך, 14.12.87. מול מסמכים ברורים אלה, עומדת טענת המשיבים שכאילו המנוח וגברת הירש רכשו גם את 1478/1938 החלקים בחלקה, ולא המערער. אך לא הוצג כל הסכם שיאמת זאת. עורך הדין שעל פי הטענה ערך את ההסכם והמוכרים, ובני משפחת שכטר, לא הוזמנו להעיד. תצהיר גברת הירש שהוגש לבית המשפט המחוזי לא מציין את המחיר אשר שולם כביכול עבור הרכישה, ולא הוצגו כל קבלות על תשלום עבור חלקים אלה של החלקה על ידי בני הזוג הירש. על יסוד הנסיבות כאמור לעיל, ושטר המכר שנחתם בין המוכרים, בני משפחת שכטר, והמערער, בחודש יולי 1991, צודק המערער, שלא היתה הצדקה לקבוע, שבנוסף ל460/1938- חלקים, גם את חלקי החלקה האחרים רכשו בני הזוג הירש. על פי הראיות שבאו בפני בית המשפט המחוזי, התבקשה המסקנה שהמערער הוא שרכש חלקים אלה. על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור במובן זה שהזכויות ב1478/1938- חלקים בחלקה ירשמו על שם המערער ולא על שם המשיבים. כן יבוטל חיוב המערער בהוצאות כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. יתר חלקי פסק הדין ישארו בעינם. המשיבים ישאו בהוצאות המערער בערכאה זו בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ד' בתמוז התשנ"ח (28.6.98). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97016330. E05	[ "ע\"א 1633/97", "ה\"פ 1489/96" ]	1,580
20,040	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותר ות: 1. א.ה.ב.ה.- ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל מועצה אזורית גליל תחתון ו-88 אחרות נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי בקשה להגשת תצהיר נוסף החלטה לבקשת העותרות מיום 15 במארס 1998 לצירוף תצהיר נוסף - כמבוקש. ניתנת היום, כ' באדר תשנ"ח (18.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G05	[ "בג\"ץ 1233/97" ]	1,582
24,240	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר ות: 1. א.ה.ב.ה. - ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל מועצה איזורית גליל תחתון ו88- אח' נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית - הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ג' בניסן תשנ"ח ( 30.3.98 ) בשם העותר ות: עו"ד יוסף גייר בשם המשיב ה 1: עו"ד אסף פוזנר בשם המשיבה: 2: עו"ד דב קיבלוביץ; עו"ד א' שריק פסק-דין השאלה העיקרית שבמחלוקת היא, האם זכאיות הן העותרות מס' 2 עד 89 - ומכוחן העותרת מס' 1 - לדרוש מאת המועצה להסדר הימורים בספורט, כי תעביר אליהן במישרין - ושלא באמצעות התאגדות לתרבות גופנית - הפועל ואליצור איגוד ספורטיבי דתי (להלן - הפועל ואליצור) - סכומי תמיכה שהמועצה מחלקת למוסדות ספורט. מסתבר כי נתגלעה מחלוקת בין הפועל (וככל הנראה - גם אליצור) לבין העותרות באשר לשאלה למי הזכות לקבל כספים מן המועצה. טענת הפועל היא, כי העותרות מהוות איבר בלתי נפרד מגופו, וכאן שאין להן לעותרות קיום עצמאי אלא במסגרתו. טענת העותרות היא, מאידך גיסא, כי קיומן הוא קיום לעצמן, וכי אין הן תלויות לא בהפועל ולא באליצור. המועצה להסדר הימורים בספורט אינה צד לחילוקי-דעות אלה, ועניינה הוא להעביר כספים לזכאי ובלבד שלא תתחייב פעמיים בהעברת אותם סכומי כסף. טיעונה של המועצה הוא בבחינת טען-ביניים, והוויכוח האמיתי נטוש בין הפועל ואליצור מזה לבין העותרות מזה. משידענו כך, נוסיף ונדע כי אין להן לעותרות טרוניה כלפי המועצה. משל למה הדבר דומה, לשניים הניצים ביניהם על בעלות בחלקת קרקע מסויימת. רשם המקרקעין אינו צד כלל בסיכסוך בין שני הטוענים לזכות. סעדו של הטוען לזכות בעלות (בקרקע שאינה רשומה על-שמו) אינו בהגשת עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק נגד רשם המקרקעין, אלא בהגשת תביעה לבית-משפט נגד מי שהקרקע רשומה על-שמו. ורשם המקרקעין יכבד כל פסק שייתן בית-משפט. כך אף בענייננו. סעדן של העותרות הוא בבית-המשפט האזרחי, האמור לפתור חילוקי-דעות שעיקרם הוא אזרחי. אכן, חילוקי-הדעות האמיתיים הם בין העותרות לבין הפועל ואליצור, והדרך סלולה איפוא לפני העותרות להגיש תובענה לבית-המשפט האזרחי. חזקה על המועצה כי תכבד כל פסק-דין שיינתן, וכך אף הצהיר לפנינו בא-כוחה. נוסיף בשולי דברינו, כי אם יתברר למועצה שהפועל או אליצור אינם מעבירים כלל כספים למי מן העותרות, שהיו מסונפות אליהם, כי-אז שומה עליה להיכנס לעובי הקורה ולברר את הצורך בירור. שכן תהא אשר תהא זכותן העצמאית של מי מן העותרות, המועצה להסדר הימורים בספורט מחובתה לבדוק ולברר כי הכספים שהיא מחלקת לפעילויות ספורט אכן יגיעו ליעדם. העתירה נדחית. היום, ג' בניסן תשנ"ח (30.3.98) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G07	[ "בג\"ץ 1233/97" ]	1,583
28,161	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותרים : 1. א.ה.ב.ה. - ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל מועצה איזורית גליל תחתון ו88- אח' נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית - הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי בקשה להגשת תצהיר תאריך הישיבה: ג' בניסן תשנ"ח ( 30.3.98 ) בשם העותרים : עו"ד יוסף גייר בשם המשיב ה 1: עו"ד אסף פוזנר בשם המשיבה: 2: עו"ד דב קיבלוביץ החלטה נקבל כראיות את כל התצהירים שהוגשו עד-כה. היום, ג' בניסן תשנ"ח (30.3.98) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G09	[ "בג\"ץ 1233/97" ]	1,584
36,179	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 - ד' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. א.ה.ב.ה.-ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל - מועצה איזורית גליל תחתון ו88- אחרות נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי בקשות להגשת תצהיר נוסף החלטה בקשותיהן של המשיבות 1 ו2- מיום 23.3.98, להגשת תגובות נוספות, וכן בקשת המשיבה 2 להגשת תצהיר נוסף מיום 25.3.98 - תועברנה להחלטת ההרכב אשר ידון בעתירה ביום 30.3.98. ניתנת היום, כ"ז באדר תשנ"ח (25.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G06	[ "בג\"ץ 1233/97" ]	1,585
408	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1643/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : חלבייה סאאידה נגד המשיב : שר הפנים בקשה להוספת מסמך החלטה לתגובת המדינה בתוך שבעה ימים ממועד ההמצאה. ניתנה היום, ה בתמוז התשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT	[ "בג\"ץ 1643/97" ]	1,586
10,209	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1643/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : חלבייה סאאידה נגד המשיב : שר הפנים בקשה לצרוף מסמ ך החלטה בהסכמת המשיב יתווסף המסמך לעתירה כמבוקש. ניתנה היום, יב בתמוז התשנ"ז (17.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016430. L04	[ "בג\"ץ 1643/97" ]	1,588
161,438	בבית המשפט העליון בג"ץ 1643/97 בפני: כבוד הרשם בעז אוקון העותרת: חלבייה סאידה נ ג ד המשיב: שר הפנים הוגש הליך החלטה ביום 19.2.03 נמחקה העתירה בבג"ץ 2227/98. העותרת תדווחו על מצב ההליכים בתיק בתוך 21 ימים, שאם לא כן יימחק ההליך מחוסר מעש. ניתנה היום, כ"א באדר א' תשס"ג (‏23/2/2003). בעז אוקון רשם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 97016430_D07.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il	[ "בג\"ץ 1643/97" ]	1,589
174,559	בבית המשפט העליון בג"ץ 1643/97 - ג' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון העותרת: חלבייה סאידה נ ג ד המשיב: שר הפנים בקשה למחיקת עתירה החלטה אני מורה על מחיקת העתירה. ניתנה היום, י"ב באדר ב' תשס"ג (‏16/3/2003). בעז אוקון רשם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 97016430_D08.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il	[ "בג\"ץ 1643/97" ]	1,590
409	ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 - א' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. מוסא מוחמד מוסטפא עבד רבו 2. צלאח חסן מחמוד אלערג 3. עטא דאוד עלי רבאח 4. דיב סעיד דיב יוסף אלאטרש 5. עלי מוסטפא מוחמד אלעאידי נגד המשיב ה: מדינת ישראל צו ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית משפט זה, מצווה בית-המשפט כי ייצא מלפניו צו ביניים המכוון אל המשיבה והמורה לה להימנע מלבצע את צווי הפינוי נגד העותרים מן המקרקעין נשוא העתירה. צו ביניים זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעתירה למתן צו על תנאי שתידון בפני הרכב של שלושה שופטים במעמד הצדדים. ניתן היום ד' בכסלו תשנ"ח (3.12.97) שמריהו כהן, מזכיר ראשי העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. G03	[ "בג\"ץ 7104/97" ]	1,591
886	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. מוסא מוחמד מוסטפא עבד רבו 2. צלאח חסן מחמוד אלערג 3. עטא דאוד עלי רבאח 4. דיב סעיד דיב יוסף אלאטרש 5. עלי מוסטפא מוחמד אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל עתירה למתן צו-על-תנאי וצו ביניים החלטה למושב שלושה ולתגובת המשיבה בכתב עובר לשמיעה על-פה. צו ביניים - כמבוקש. ניתנה היום, ג' כסלו תשנ"ח (2.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. G01	[ "בג\"ץ 7104/97" ]	1,592
47,999	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. מוסא מוחמד מוסטפא עבד רבו 2. צלאח חסן מחמוד אלערג 3. עטא דאוד עלי רבאח 4. דיב סעיד דיב יוסף אלאטרש 5. עלי מוסטפא מוחמד אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל דיון מקדמי בעתירה החלטה פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש תגובה לעתירה תוך 45 ימים. עם קבלת התגובה אחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, ה' באדר תשנ"ט (21.2.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. I04 /שב	[ "בג\"ץ 7104/97" ]	1,593
51,797	ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. מוסא עבד רבו 2. צלאח אל ערג 3. עטא עלי רבאח 4. דיב אל אטרש 5. עלי אל עאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל דיון מקדמי בעתירה החלטה אחת מן הטענות המועלות בעתירה זאת מעוררת את שאלת המעמד המשפטי של תושבי הכפר ווליג'ה והאדמות של כפר זה. שאלה דומה מתעוררת בעתירות נוספות (בג"ץ 6637/95 ובג"ץ 2682/98). הדיון בעתירות אלה נדחה, על פי ההחלטה של נשיא בית המשפט העליון, עד לאחר שיינתן פסק-דין בתיקי בג"ץ 5626/95 ובג"ץ 3376/96, הקבועים לדיון בפני הרכב מורחב של שופטי בית משפט זה. בהתאם לכך, גם הדיון בעתירה זאת (בג"ץ 7104/97) יתקיים לאחר שיינתן פסק-הדין בתיקי בג"ץ 5626/95 ובג"ץ 3376/96. ניתנה היום, י"ז באייר תשנ"ט (3.5.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. I05	[ "בג\"ץ 7104/97", "בג\"ץ 6637/95", "בג\"ץ 5626/95" ]	1,594
129,086	ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד הרשם עודד שחם העותרים : 1. מוסא עבד רבו 2. צלאח אלערג 3. עטא רבאח 4. דיב אלאטרש 5. עלי אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל מחיקה מחוסר מעש החלטה העותרים לא הגיבו להחלטתי מיום 2.6.02, ולהתראה על חוסר מעש מיום 17.7.02. במצב זה, אני מורה על מחיקת ההליך מחוסר מעש. ניתנה היום, כ"ח באלול תשס"ב (5/9/02). עודד שחם ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 97071040. K07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il	[ "בג\"ץ 7104/97" ]	1,595
141,180	ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד הרשם עודד שחם העותרים : 1. מוסא עבד רבו 2. צלאח אלערג 3. עטא רבאח 4. דיב אלאטרש 5. עלי אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל הוגש הליך החלטה העותרים יודיעו, תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, האם עתירתם עודנה בתוקף. בהמשך לכך, יוחלט על המשך ההליכים בתיק. ניתנה היום, כ"ב בסיון תשס"ב (2/6/02). עודד שחם ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 97071040. K06 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il	[ "בג\"ץ 7104/97" ]	1,596
411	ב בית המשפט העליון רע"א 1064/97 - א' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: רון שמחה שלמה נגד המשיב ה : רון שמחה פרי בקשה לאחר מתן פסק-דין לביטול החלטות בשם המבקש: בעצמו החלטה ביום 17.7.97 דחתה הרשמת, השופטת מ' אגמון, בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון שהגיש המבקש. נוכח דחייה זו החליטה הרשמת באותו מועד גם על דחיית בקשת רשות הערעור בתיק זה, על-פי תקנות 431 ו - 404 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ערעורו של המבקש על החלטה זו (בש"א 5315/97) נדחה על ידי השופט אור ביום 27.10.97. כעת פונה המבקש בבקשה לביטול החלטות השופט אור והרשמת וזאת "מתוך חובת הצדק". בבקשה זו הוא שב ומעלה את השתלשלות הארועים שקדמה להחלטות נשוא פנייתו וטוען, כי טעמי צדק מחייבים שטענותיו המהותיות יישמעו, אפילו נפל פגם טכני (לשיטת המבקש) של אי-הפקדת ערבון במועד. איני מוצא כל ממש בבקשה. המבקש אינו ממלא אחר הוראות הדין והחלטות בית המשפט מתוך הסברה המוטעית, כי טענותיו הן עיקר וכל היתר טפל להן ונגזר מהן. כך באשר להפקדת ערבון וכך באשר לפניותיו החוזרות והנשנות של המבקש לבית משפט זה תוך התעלמות מעיקרון סופיות הדיון ( די לי אם אציין, בהקשר זה, את החלטותי בתיק זה מן הימים 2.6.97 ו - 15.7.97). אין בין הנסיבות המתוארות בסעיף 574 בספרו של ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין) לבין עניינו של המבקש ולא כלום. הפגם שנפל בעניינו של המבקש הוא מחדלו של המבקש - ולא של בית המשפט, ועל המבקש לשאת בתוצאותיו. למעלה מן הצורך, אוסיף, כי מהחלטתי מיום 2.6.97 יכול המבקש להבין, כי אפילו היו מתקיימים התנאים הפורמליים לדיון בבקשתו ספק רב הוא (ואף זאת בלשון המעטה) אם היה מצליח בבקשת רשות הערעור. הבקשה נדחית. לפי תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- אני מורה, כי המבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 1,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"ב בכסלו התשנ"ח (21.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. A07 /דז/	[ "רע\"א 1064/97", "בש\"א 5315/97" ]	1,600
805	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1064 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : רון שמחה שלמה נגד המשיב : שמחה רון פרי בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המבקש: בעצמו החלטה איני רואה הצדקה לפטור את המבקש, המתדיין עם המשיבה בנוגע לפירוק השיתוף ברכוש בקשר עם ארבעה נכסי מקרקעין, מן החובה לשלם אגרה ולהפקיד ערבון להבטחת הוצאותיה (ראה: ע"א 2566/93 שלמה רון שמחה נ' פרי רון שמחה, תק-על 95(2) 1001). בבית המשפט המחוזי בהחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור נפסקו לחובת המבקש הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח, ובית-המשפט אף הוסיף כי הערעור מהווה "מטרד ושימוש לא נכון בהליכי בית המשפט". בנסיבות אלה אין להעתר לבקשה, והיא נדחית. אגרת הבקשה תשולם וערבון בסכום של 10,000 ש"ח יופקד - הכל תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י' באדר א' תשנ"ז (17.2.97). אורית אפעל-גבאי שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. Q01	[ "רע\"א 97", "ע\"א 2566/93" ]	1,601
14,289	בית המשפט העליון רע"א 97 / 1064 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: רון שמחה שלמה נגד המשיב ה : רון שמחה פרי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 23.1.97 בעמ"ש 49/96 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ח. פורת בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ח' פורת) בעמ"ש 49/96. 1. בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו נתן ביום 28.11.96 פסק דין המורה על פירוק שיתוף בנכסים, שלגביהם ניתן ביום 25.3.93 פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמרצת פתיחה 932/89 ות.א. 1846/91 (להלן: "פסק הדין הראשון"). (ערעור על פסק הדין הראשון (ע"א 2566/93) נדחה על-ידי בית משפט זה ביום 4.4.95). המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וערעורו נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה גם את בקשתו לעיכוב ביצועו של פסק הדין וכעת הוא פונה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו. לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע נחה דעתי שיש לדחותה. המבקש אינו משלים עם פסק הדין הראשון, שההפך חלוט זה מכבר. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שאת ביצועו מבקש המבקש לעכב, אינו אלא פסק דין המיישם את פסק הדין הראשון. המבקש אינו מעלה כל טענה נגד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. טענתו היחידה היא, כי פסק הדין הראשון הושג בתרמית ולכן הוא בטל ואין לפעול מכוחו. "תקיפת עקיפין" זו של פסק דין חלוט אינה יוצרת עילה לעיכוב ביצועו של פסק דין ואינה מצדיקה חריגה מהכלל, לפיו הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ו באייר התשנ"ז (2.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. A02 /דז/	[ "רע\"א 97", "ש 49/96", "ע\"א 2566/93" ]	1,602
14,489	בית המשפט העליון רע"א 1064/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: רון שמחה שלמה נגד המשיב ה : רון שמחה פרי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 2.6.97 בשם המבקש: בעצמו החלטה ביום 2.6.97 נתתי את החלטתי בתיק זה. המבקש אינו משלים עם החלטה זו והוא שב ופונה ומעלה טענות עובדתיות חדשות שיש בהן, לשיטתו, כדי להביא לשינוי החלטתי הקודמת. בהחלטתי מיום 2.6.97 סיימתי את הדיון בבקשת רשות הערעור. אם מבקש המבקש לנקוט הליכים נוספים ייטיב לעשות אם יוועץ בעורך דין ויכלכל צעדיו בהתאם לסדרי הדין. הבקשה לעיכוב ביצועה של החלטתי מיום 2.6.97 נדחית. ניתנה היום, י' בתמוז התשנ"ז (15.7.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. A05 /דז/	[ "רע\"א 1064/97" ]	1,603
412	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 2813 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. טחן אהרן 2. אשר דוד נגד המשיבים : 1. עירית טירת הכרמל 2. עירית חיפה 3. שר החינוך והתרבות 4. שר הפנים בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד אשר דוד החלטה לתגובת בא-כח המשיבים. התגובה תתייחס גם לאפשרות דיון בעתירה במהלך הפגרה. ניתנה היום, כ"ד בסיון תשנ"ז (29.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028130. R02	[ "בג\"ץ 97" ]	1,605
2,262	בבית המשפט העליון בג"ץ 2813/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. טחן אהרן 2. אשר דוד נגד המשיבים : 1. עירית טירת הכרמל 2. עירית חיפה 3. שר החינוך והתרבות 4. שרהפנים בקשה לדחיית מועד דיון בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבה הראשונה: עו"ד משה עמאר החלטה מאחר שכבר נקבע מועד לדיון בעתירה בהחלטת כב' הרשמת, השופטת מיכל אגמון, מיום 8.7.97, ולנוכח העובדה שהמשיבה הראשונה מיוצגת על ידי משרד ובו עורכי דין נוספים זולת עו"ד מ. עמאר, איני מוצאת לשנות מן ההחלטה הנ"ל. העתירה תידון במועד שנקבע. ניתנה היום, ט"ו בתמוז תשנ"ז (20.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028130. Q04	[ "בג\"ץ 2813/97" ]	1,606
9,802	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2813/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. טחן אהרן 2. אשר דוד נגד המשיבים : 1. עירית טירת הכרמל 2. עירית חיפה 3. שר החינוך והתרבות 4. שר הפנים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ד בתמוז התשנ"ז ( 29.07.97 ) בשם העותרים : בעצמם בשם המשיב ה מס' 1: עו"ד עותמאן סנונו בשם המשיבה מס' 2: עו"ד עירית שלהב בשם המשיבים מס' 3 ו4-: עו"ד אורית קורן פסק-דין עיינו בעתירה ובתשובות לה. שמענו טיעוני העותרים ותשובת בא כוח המשיבה מס' 1. נחה דעתנו כי קיימת הפרדה בין בנים לבנות בבתי ספר בטירת הכרמל (באריאל בכתות ז-ט; ובמסורת אבות בכתות א-ו). הפרדה זו היא בגדרי הכיתות גם אם לא בשאר חלקי בית הספר. מטעם זה דין העתירה להידחות. ניתן היום, כ"ד בתמוז התשנ"ז (29.07.97), בפני העותרים ובאי כוח המשיבים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028130. A06 /דז/	[ "בג\"ץ 2813/97" ]	1,608
413	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 8658 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי ה מערערת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש המבקשים: 1. סבן יונתן 2. סבן שושנה 3. בן הרוש שרל 4. בן הרוש ז'קלין 5. מרציאנו ציון 6. מרציאנו רותי הליך פישור ובקשה להצטרף כמשיבים בשם המבקשים: עו"ד א. קליין החלטה על יסוד הודעת המפשר, כב' השופט (בדימ') שלגי, בדבר כשלון הליך הפישור, מוחזר התיק למאגר הערעורים התלויים ועומדים בבית משפט זה. עתה יש לדון בבקשה להצטרף כמשיבים בערעור שהוגשה על ידי מרשיו של עו"ד קליין. בהמשך להחלטתי מיום 19.3.97 בענין זה, אני מורה למשיבים לסכם טענותיהם בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. בא-כח המבקשים יוכל להשיב תוך ארבעה עשר יום מיום שיימסר לידיו כתב הטענות האחרון. נרשמה הודעת המערערת, כי היא מסכימה לבקשת ההצטרפות. ניתנה היום, י"ז בסיון תשנ"ז (22.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. Q03	[ "ע\"א 96" ]	1,609
2,058	בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 8658/96 - 1 בפני: כבוד השופט י' קדמי המבקשת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם ("המערערת" בערעור) נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בת.א. 248/95 (מחוז חיפה) החלטה 1. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין שניתן בת.א. 248/95 (בית המשפט המחוזי, חיפה); והיא מבקשת לעכב את ביצועו עד למתן פסק הדין בערעור. הטעם שנותנת המבקשת לבקשתה הוא: כי אי הענות לבקשה עלול להביא למצב בלתי הפיך, בו יירשמו ו/או יחולקו זכויות המשיבים במקרקעין לפני מתן פסק דין בערעור; וכי רישום הזכויות לפני מתן פסק הדין בערעור, עלול לפגוע במבקשת ולסכל או להקשות עד מאוד את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, אם תזכה המבקשת בערעור. 2. א. על פני הדברים נראה, כי הנזק שיגרם למעורבים האחרים בפרשה נושא פסק הדין, עולה במידה נכבדה על זה העלול להיגרם למבקשת, אם תידחה בקשתה; ומכל מקום, בנסיבות העניין, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הנזק לו טוענת המבקשת אינו "בלתי הפיך". ב. לאור האמור לא מצאתי מקום להעתר לבקשה. 3. א. בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין הנ"ל, הוגשה בתאריך 25.2.97 על ידי אחד סבן יונתן ו5- אחרים, אשר ביקשו לצרפם כ"משיבים" בערעור, על אף שלא היו צדדים לדיון בערכאה הראשונה. הטיפול בבקשה זו לעיכוב הביצוע, נדחה עד למתן החלטה על ידי הרשמת של בית משפט זה, בבקשה להצטרף כ"משיבים" בערעור. הרשמת טרם נתנה החלטתה; ולנוכח לשונה של תקנה 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- המדברת ב"בעל דין", אין מקום לדון בבקשתם של סבן יונתן וחבריו כל עוד לא תוכרע בקשתם להצטרף כ"משיבים" בערעור. ב. החלטתי זו מתייחסת, איפוא, רק לבקשתה של המערערת, נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם. ניתנה היום, כ"ד באב תשנ"ז (27.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. H04	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,610
3,870	ב בית המשפט העליון ע"א 8658/96 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ו29- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש המבקשים: 1. סבן יהונתן 2. סבן שושנה 3. בן הרוש שרל 4. בן הרוש ז'קלין 5. מרציאנו ציון 6. מרציאנו רותי בקשה להצטרף כמשיבים תאריך הישיבה: י' באדר ב' תשנ"ז (19.3.97) בשם המבקשים: עו"ד א. קליין בשם המערערת: עו"ד מיכל פריימן בשם המשיבים 1, 5 ו6-: עו"ד אדיב מחול בשם המשיבים 4-2: אין הופעה החלטה 1. כתיבתה של החלטה זו השתהתה על-מנת לאפשר לצדדים לנסות ולהגיע לפתרון הסכסוך ביניהם בהליך פישור. רק לאחר כשלון הליך הפישור שהתקיים בפני כב' השופט (בדימ') שלגי חזר הערעור למסלול הדיון הרגיל. 2. המבקשים והמשיבים רכשו - במישרין או בעקיפין - מן המערערת מגרשים בגדלים שונים בחלקות 16 ו22- בגוש 18134 (במתחם "עין שרה" שמדרום לנהריה). העיסקאות האמורות נעשו בין השנים 1989 ו1992-. כל העיסקאות לא נגמרו ברישום. מפסק דינה של הערכאה הראשונה עולה, כי לגבי זכויות המשיבים נרשמו לבסוף הערות אזהרה בפנקס המקרקעין לגבי החלקות הנ"ל. יש לציין, כי זכויות המבקשים נרשמו בלשכת רישום המקרקעין לגבי החלקות הנ"ל בבעלות משותפת (מושע) עם אחרים בשנים 1993 - 1994. גם בעת הדיון שהתקיים בפני אמר עו"ד מחול, בא כוחם של חלק מן המשיבים: "אנחנו שותפים איתו [עם בא-כוח המבקשים שטען בשמם - א.א.ג.] בחלקות הישנות". בשלהי שנות ה80- יזמה עירית נהריה תוכנית של איחוד וחלוקה מחדש לגבי מתחם "עין שרה" כולו. כוונת המתכננים היתה להפוך את האזור שהיה בסטטוס של קרקע חקלאית והכיל בניה דלילה לאזור מגורים צפוף בבניה נמוכה, בתוספת איזור קיט ומלונאות. לוח ההקצאות במסגרת החלוקה החדשה אושר ביום 8.12.92. במסגרת החלוקה מחדש הוקצו למערערת, במקום זכויותיה בחלקות 16 ו22- (וכן חלקה 9 שאינה שייכת לענייננו), זכויות בחלקות הבאות: 191, 211, 219 - 222, 500 ו501-. יוצא, איפא, כי בידי המבקשים והמשיבים היו התחיבויות לעשות עיסקאות במקרקעין בחלקות פלוניות, ואילו בידי המערערת נמצאות מאז החלוקה מחדש חלקות אלמוניות שיעודן שונה. מצב דברים זה הוליד שורה של הליכים משפטיים. אחדים מהם הן תביעות המשיבים בת.א. 248/95, ת.א. 352/94, ת.א. 678/94 ו-ת.א. 1344/94 שהסתיימו בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה מושא הערעור. המשיבים תבעו את אכיפת החוזים שנעשו ביחס לחלקות הישנות לגבי החלקות החדשות. גם המבקשים הגישו תביעה דומה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 531/96). הדיון בתביעה זו טרם הסתיים. ביני לביני הסתיים הדיון בתביעות המשיבים, ועל-פי פסק הדין מושא הערעור זכו המשיבים בתביעתם. בית-המשפט החליט כי המשיבים זכאים לסעד של אכיפה, ואף החליט כי בסמכותו להורות גם על חלוקה בעין של המגרשים על-פי מפתח המרה שקבע (ראה סעיפים 6 ו10- לפסק הדין וההחלטה המתקנת את פסק הדין מיום 7.11.96). בית המשפט הורה, בין היתר, על מינוי כונס נכסים לצורך ההוצאה לפועל של רישום המגרשים בשם המשיבים, מימוש החלוקה ורישומם כבעלי מגרשים נפרדים בחלקות החדשות. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה הוגש ערעור על ידי המערערת. 3. בבקשת ההצטרפות של המבקשים כמשיבים בערעור טוענים המבקשים, כי החלוקה בעין שנעשתה על ידי הערכאה הראשונה בפסק דינה אינה מביאה בחשבון את זכויותיהם בחלקות הישנות, ולמעשה, לאחר ביצוע פסק הדין והקצאת המגרשים למשיבים יוותרו מן החלקות החדשות אך שטחים מזעריים במגרשים המיועדים לבניה למגורים (לגבי המגרשים המיועדים למלונאות קיימת בעלות משותפת). טענתם היא, כי "השאלות העולות לבירור בערעור, ובפרט אופן מימוש זכויותיהם של המשיבים 36-2 (המשיבים בערעור - א.א.ג.) כלפי המשיבה 1 (המערערת - א.א.ג.), אינן ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא צרוף המבקשים, וכי המבקשים עלולים להיפגע באופן ישיר, הרסני ובלתי הפיך אם לא יצורפו כאמור". בא-כוח המשיבים 1, 5 ו6- אשר השיב לבקשת ההצטרפות מסכים לטענה, כי תביעתם של המבקשים לאכיפה סוכלה, וכי אין עוד כיום כל אפשרות מעשית לאכיפה. הוא טוען, כי תרופתם של המבקשים היא אך בקבלת סעד כספי. לדבריו, "אין יותר קרקע שניתן לטעון שלמבקשים זכות בה" (מענין לציין, כי בעת הדיון בעל-פה בבקשה היתה עמדת עו"ד מחול שונה, והוא אמר, כי "לא תיווצר בעיה... הדלתות לא נסגרו בפניו", בין היתר, בשל קיומם של צווי מניעה המתייחסים לחלקות החדשות). 4. אני סבורה, כי תוצאה זו איננה צודקת ואיננה מתחייבת, וניתן למנוע אותה על ידי צרוף המבקשים כמשיבים בערעור. יש לזכור כי בין המבקשים והמשיבים התקיים שוויון בנוגע לזכויותיהם בחלקות הישנות. אלה ואלה אחזו בהתחייבות לעשות עיסקה במקרקעין שטרם נגמרה ברישום. המשיבים הגישו תביעות לאכיפת זכויותיהם בשנת 1995, ואילו המבקשים עשו כן בשנת 1996. איני סבורה, כי ניתן לומר בנסיבות אלה כי המבקשים ויתרו על זכויותיהם או השתהו באופן מוגזם בהגשת התביעה. בבית המשפט המחוזי היו, איפא, תלויות ועומדות תביעות "שוות מעמד" לאכיפה. המבקשים ביקשו בבית המשפט איחוד הדיון עם תביעות המשיבים, אך נענו בשלילה בעיקר מטעמי יעילות ומניעת סרבול. טעמים אלה אינם קיימים עתה. בבית משפט זה תלוי ועומד ערעור שהדיון בו טרם החל, וצרוף המבקשים כמשיבים לא יסב כל קושי. 5. תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- מורה, כי "בית המשפט של ערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן". בבש"א 3973/91 (ע"א 494/89), אליהו, חברה לביטוח בע"מ נ. קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457, נדון ערעור על החלטת כב' הרשם צור בבש"א 4736/90 (לא פורסם), אשר התיר את צירופה של המשיבה הראשונה (קרנית) כמשיבה נוספת בערעור (על יסוד בקשתה של קרנית להצטרף כמשיבה בערעור). בהחלטתו היתווה כב' הנשיא שמגר את הכללים המנחים בעניין זה, וקבע כי המבחן לצירופו של בעל דין נוסף בשלב הערעור מן הראוי שיהיה בדרך כלל משולש (שם בעמ' 463): "ראשית, האם מי שמתבקשים לצרפו או בעל דין המבקש את הצירוף או תומך בו, עלולים להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נושא הערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש; שנית, כאשר קיים סיכון כאמור, האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נושא הערעור - כולן או לפחות חלק מהותי מהן - יכבלו גם אותו אדם במעשה בית דין?... שלישית, בהנחה שהתשובה לנ"ל חיובית - האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים הצירוף האמור... עיקרו של דבר, לבית המשפט עומדת לעולם הסמכות לסרב לבקשה לצירוף אשר יהיה בו כדי לסרבל את הדיון או להכביד עליו במידה מופרזת". כפי שבואר, דעתי היא כי בקשת המבקשים עומדת בכל אחד מן המבחנים האמורים. 6. יש לציין, כי באת כוח המערערת הסכימה לבקשה. בא כוח המשיבים 4-2 לא ראה להגיש טענותיו בענין בקשת ההצטרפות. אשר על כן החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על צרוף המבקשים כמשיבים בערעור. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ח בתשרי תשנ"ח (19.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. O05	[ "ע\"א 8658/96", "ע\"א 494/89" ]	1,611
10,405	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערת, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערת תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערת; 3. המערערת רשאית להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור. 4. לאחר השלמת הסיכומים בכתב ייקבע התיק לדיון, לא יאוחר מסוף חודש יוני 1998. ניתן היום, כ"ז בחשון התשנ"ח (27.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. A08 /דז/	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,612
12,256	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופט א' מצא המ בקשים : 1. סבן יונתן 2. סבן שושנה 3. בן הרוש שרל 4. בן הרוש ז'קלין 5. מרציאנו ציון 6. מרציאנו רותי נגד המשיבים : 1. נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם 2-30. יצחק יריב קריגר ו29- אח' 31. כהן אברהם 32. מחלב אוה 33. לוי יצחק 34. לוי גילה 35. משה עמאר 36. גבריאל קדוש בשם המבקשים: עו"ד א' קליין בשם המשיב מס' 1: עו"ד א' שמואלי בשם המשיבים 2-30: עו"ד א' מחול בשם המשיבים 31-34: עו"ד י' גזיאל בשם המשיבים 35-36: עו"ד י' קדוש בקשה לעכוב ביצוע פסק-דין החלטה באי-כוח המשיבים מתבקשים להגיב על הבקשה. התגובות תוגשנה בכתב, לא יאוחר מיום 16.11.97, ועם הגשתן יוחזר התיק לעיוני. ניתנה היום, כ' בתשרי התשנ"ח (21.10.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. F06	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,613
12,731	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 8658 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המערערת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש בקשה למחיקת ערעור עקב אי הפקדת ערובה בשם המבקש (המשיב מס' 1): עו"ד א. מחול ה ח ל ט ה בהחלטתי מיום 22.1.97 הארכתי את המועד להפקדת הערבון, לבקשת המערערת, עד ליום 4.2.97. הבקשה לדחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון-נדחית. ניתנה היום, כ"א בשבט תשנ"ז (29.1.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. Q01	[ "ע\"א 96" ]	1,614
14,232	ע"א 8658/96 - ג' בפני: כבוד השופט א' מצא ה מבקשים : סבן יונתן ואח' נגד המשיבים : 1. נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם 2. יצחק יריב קריגר ואח' 3. אברהם כהן ואח' 4. משה עמאר ואח' בקשה לעיכוב ביצוע החלטה משעוכב ביצוע פסק הדין, על-פי צו זמני של בית המשפט המחוזי במסגרת הליך אחר, נתייתרה הבקשה לעיכוב הביצוע בתיק זה. הבקשה מתבטלת איפוא. ניתנה היום, ל' בתשרי תשנ"ח (31.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. F07	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,615
15,894	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 8658 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : סבן יונתן ו5- אחרים נגד המשיבים : 1. נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם 2-30: יצחק יריב קריגר ו29- אח' 31: כהן אברהם 32: מחלב אוה 33: לוי יצחק 34: לוי גילה 35: משה עמאר 36: גבריאל קדוש בקשה להצטרף כמשיבים בשם המבקשים: עו"ד ר. שלו בשם המשיבה (המערערת): עו"ד מיכל פריימן בשם המשיבים 36-2: עו"ד א. מחול החלטה במהלך הדיון בבקשת ההצטרפות שהגישו המבקשים הסתמנה אפשרות של סיום הסכסוך בין כל הצדדים בדרך של פישור לפי סעיף 79 ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-. נמסר לבעלי הדין, כי מוצעת להם אפשרות להשתתף בניסוי שנערך בימים אלה בבית המשפט העליון, במסגרתו נאות כב' השופט (בדימ') שלגי, אשר פרש מכהונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לשמש כמפשר. עו"ד שלו, בא-כח המבקשים, ועו"ד א. מחול, בא-כח המשיבים 36-2, הסכימו להצעה, ובית המשפט מזמין את המשיבה הראשונה, המערערת בע"א 8658/96 להצטרף גם היא להליך הפשרה. תגובת באת-כח המשיבה הראשונה, עו"ד מיכל פריימן, תוגש לבית המשפט תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. במיקרה של הסכמה כאמור, תתקיים ישיבת הפישור הראשונה בפני כב' השופט (בדימ') שלגי בבית המשפט העליון בתאריך 16.4.97, בשעה 11:00. היה והליך הפישור לא יעלה יפה, יוחזר אלי התיק לשם קביעת סדר הטיעונים בכתב בבקשה להצטרף כמשיבים, שהגישו המבקשים. החלטה זו תועבר בפקס לעו"ד פריימן ובדרך הרגילה לשאר בעלי הדין. ניתנה היום, י' באדר ב' תשנ"ז (19.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. Q02	[ "ע\"א 96", "בע\"א 8658/96" ]	1,616
20,766	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' גולדברג המערערת: נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי - אמסלם נ ג ד המשיבים: 1. יצחק יריב קריגר ו37- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמאר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 248/95 מיום 20.10.96, על החלטה בה"מ 33054/96 מיום 6.11.96, ועל החלטה בהמ' 33605/96 מיום 26.11.96 שניתנו על ידי כבוד הנשיא מ' סלוצקי תאריך הישיבה: א' בסיון תשנ"ח (26.5.98) בשם המערערת: עו"ד מיכל פריימן משיב מס' 1: בעצמו בשם 37 המשיבים האחרים: עו"ד א' מחול בשם משיבים מס' 2 - 4: עו"ד י' גזיאל בשם משיבים מס' 5, 6: עו"ד י' קדוש בשם משיבים מס' 7 - 12: עו"ד א' קליין פסק-דין השופט י' טירקל: הרקע 1. המערערת היתה הבעלים של מקרקעין לא מוסדרים בשטח של 85 דונם במתחם עין שרה שמדרום לנהריה. המערערת מכרה לרוכשים שונים (להלן - "הרוכשים הראשונים") מקרקעין בשטח של כ35- דונם, שנרשמו על שמותיהם בבעלות משותפת. מתוך השטח שנותר בידיה - כ50- דונם בחלקות 9, 16 ו22- בגוש 18134 - מכרה כמחצית לרוכשים אחרים (להלן - "הרוכשים"), שחלק מהם הם המשיבים בערעור שלפנינו. רוב המכירות היו בתקופה שבין 9.5.89 לבין 16.10.92. אין חולק כי המשיבים מלאו את חובותיהם לפי חוזי המכר וכי כל אחד מהם זכאי לרשום את חלקו על שמו בפנקס המקרקעין. המערערת לא שלמה את מס השבח ומס הרכוש בגין המקרקעין שנמכרו ולפיכך לא נרשמו המקרקעין על שמותיהם של המשיבים - למעט המשיבים מס' 5 ו6- שחלקיהם נרשמו על שמותיהם - ולזכותם של המשיבים האחרים נרשמו הערות אזהרה בלבד. בחדש מרץ 1988 פורסמה תכנית מתאר מקומית "ג/ 4427 - עין שרה" (להלן - "תכנית המתאר הראשונה"), שמטרותיה הוגדרו בתקנונה כתכנון מחדש של האזור כשכונת מגורים בעלת צפיפות בניה נמוכה ואיכות חיים טובה, התווית דרכים חדשות, הקמת אזור קייט ומלונאות, והתווית עתודות קרקע מספיקות למוסדות ציבור, חינוך ונופש. נקבע בתכנית כי הועדה האזורית לתכנון ולבניה נהריה תכין תכניות בדבר איחוד החלקות וחלוקתן מחדש, בין בהסכמת הבעלים, ובין שלא בהסכמתם. עקב קשיים בביצועה של תכנית המתאר הראשונה, הופקדה תכנית מתאר נוספת, "ג/ 6355 - עין שרה", שאושרה סופית בחדש יולי 1990, וכללה הוראות שתיקנו את תכנית המתאר הראשונה. בחדש נובמבר 1990 הופקדו התכניות המפורטות ג/במ13/, ג/במ14/ ו- ג/במ21/, שיישמו את הוראות תכנית המתאר הראשונה ותכנית המתאר השניה. לשלש התכניות המפורטות צורף לוח הקצאות לפיו חולק מחדש השטח הכולל של החלקות הנזכרות למגרשים שיוקצו תמורת החלקים הקודמים של החלקות (להלן - "מגרשי התמורה"). יצוין כי פרשת האיחוד והחלוקה מחדש של החלקות נדונה בעבר בבג"צ 4919/91 קאסם מנשאדי איראני ואח' נ' שר הפנים ואח' , פ"ד מו(4)749, אולם ההכרעות העקרוניות שהיו באותם דיונים אינן צריכות לעניננו. שטחיהם של מגרשי התמורה נקבעו בעקבות השינוי בייעודי המקרקעין על פי השוואת שווין של החלקות כפי שהיו לשווים של מגרשי התמורה. שטחי מגרשי התמורה לא היו זהים, אפוא, לאלה של החלקות הנזכרות. כך הוקצה למערערת שטח של 16,591 מ"ר במקום שטח של 50,518 מ"ר שהיה בבעלותה לפני החלוקה מחדש. הדיון בבית המשפט המחוזי 2. יחידי המשיבים מס' 1, וכן המשיבים מס' 4-2, הגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעות להצהיר שהם זכאים לאכוף את חוזי המכר וכן זכאים ל"רישום החלקים שנרכשו בחלקות המקוריות על שמם של התובעים וגם רישומם במגרשי התמורה הנ"ל בעקבות כך, עפ"י החלקים היחסיים שלהם בעת רישומה בטאבו של תוכנית הרפרצלציה". עוד עתרו ל"פירוק השיתוף במקרקעין בעקבות אכיפת חוזי הרכישה כאמור, וזאת ע"י מינוי בא כוחם ככונס נכסים על מגרשי התמורה שיפעל לביצוע הפירוק המבוקש" (מתוך כתב התביעה של המשיב מס' 1. בכתבי התביעה של המשיבים מס' 4-2 בטוי לעתירות דומות). הואיל ועל שמותיהם של המשיבים מס' 5 ו6- לא נרשמו מגרשי תמורה בלוח ההקצאות, למרות שחלקותיהם - לפי החלוקה הקודמת - נרשמו על שמותיהם, הגישו תביעה להצהיר שהם זכאים למגרש תמורה מסוים, כפי שפרטו בתביעתם. בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא מ' סלוצקי), בפסק דינו מיום 20.10.96 ובהחלטתו המתקנת מיום 7.11.96, קבע כי התחייבויותיה של המערערת לפני חלוקתם החדשה של המקרקעין חלות על מגרשי התמורה שהוקצו לה. לפיכך הצהיר שכל אחד מן המשיבים מס' 6-1 זכאי לאכיפה. כן הורה כי מימדיהם של שטחי המקרקעין שיירשמו על שם המשיבים מס' 4-1 יחושבו לפי היחס בין מימדי השטחים שנרשמו של שמותיהם של הרוכשים הראשונים, לפני החלוקה מחדש, לבין מימדי מגרשי התמורה שהוקצו להם לפי לוח ההקצאות. לגבי המשיבים מס' 5 ו6- הורה כי כל אחד מהם זכאי "להרשם בפנקס המקרקעין כבעלים של 625/1920 (לפי האמור בהנמקתו של פסק הדין צריך להיות 625/19200 - י'ט') חלקים במגרש 211 בהתאם ללוח ההקצאה" (לענינם של משיבים אלה נחזור בהמשך הדברים). אשר לחלוקתם של המגרשים בין יחידי המשיבים מס' 4-1, בינם לבין עצמם, הורה בית המשפט כי תהיה בעין, אחרי רישום הבעלות, ובדרך של הגרלה, כפי שהסכימו אלה מראש. לצורך ביצוע פעולות הרישום והחלוקה מינה כונסי נכסים. כן אישר עיקולים זמניים שהוטלו במטרה למנוע מהמערערת למכור את מגרשי התמורה. תובענות נוספות 3. לפני הדיון בערעורה של המערערת על פסק הדין - שעליו נעמוד להלן - ביקשו רוכשים נוספים להצטרף כמשיבים בערעור. רשמת בית משפט זה (כבוד השופטת א' אפעל-גבאי), בהחלטתה מיום 19.10.97, נעתרה לבקשתם והם צורפו כמשיבים מס' 12-7. גם משיבים אלה הגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה לאכוף את חוזי המכר שבינם לבין המערערת לגבי מגרשי התמורה. תביעה זאת טרם התבררה. עוד עתרו, בתובענה נפרדת שהגישו, לבטל את חלקו של פסק הדין נשוא הערעור, לפיו הוקצו למשיבים האחרים חלקים מסוימים במקרקעין, וכן להצהיר שהם בעלי זכויות שוות דרגה, לפחות, למשיבים האחרים. במסגרת התובענה האחרונה ניתן צו מניעה, שמכוחו הפסיק כונס הנכסים את הליכי הרישום. בכך לא תמה פרשת התובענות. לדברי המשיבים מס' 12-7 תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה נוספת שהגישו חמישה רוכשים נוספים. כן ידוע להם, לדבריהם, על רוכש נוסף שלא הגיש תביעה. הערעור 4. טענתה העיקרית של המערערת בערעורה היא כי לפי הנוסחה שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוקצו למשיבים מס' 6-1 מקרקעין גדולים מאלה שהם זכאים להם. המשיבים מס' 6-1 טוענים להיפוכו של דבר. המשיבים מס' 12-7, מצדם, טוענים כי החלוקה לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא הביאה בחשבון את זכויותיהם כפי שהיו לפני חלוקתן מחדש של החלקות וכי לאחר ביצוע פסק הדין והקצאת המגרשים למשיבים מס' 6-1 יוותרו לחלוקה רק שטחים מזעריים במגרשים המיועדים לבניה למגורים (לגבי המגרשים המיועדים למלונאות קיימת בעלות משותפת). יצוין כי בדיון בבקשתם להצטרף כמשיבים בערעור לא חלק בא-כוח המשיבים מס' 1, 5 ו6- על טענה זאת וסבר אף הוא כי המשיבים מס' 12-7 לא יוכלו לזכות באכיפת חוזי המכר שלהם וכי תרופתם היחידה תהיה סעד כספי. 5. בענינם של המשיבים מס' 5 ו6- מתעוררות שאלות שונות מאלה שהוזכרו לעיל. משיבים אלה רכשו מהמערערת בשנת 1987 זכויות בחלקה שהיא נפרדת מן החלקות שבהן רכשו המשיבים האחרים את חלקיהם (חלקה 9 בגוש 18134), ולפני שרכשו האחרונים את המקרקעין שלהם. זכויות המשיבים מס' 5 ו6- נרשמו על שמותיהם בפנקס רישום המקרקעין ביום 16.9.91, אולם בלוח ההקצאות נרשם שמה של המערערת ולא נרשמו שמותיהם. לפיכך טענו כי יש להפריד את הדיון בענינם מהדיון בענינם של המשיבים האחרים. עוד טענו כי מגרש התמורה 211, לפי החלוקה החדשה, חלופי לחלקה 9, שלפי החלוקה הישנה, כפי שניתן ללמוד מלוח ההקצאות; מכאן שצדק בית המשפט המחוזי, שהקצה לכל אחד מהם 625/19200 חלקים במגרש התמורה 211, המשקפים את חלקיהם היחסיים בחלקה 9, ואין להתערב בפסק דינו. הדיון 6. מן האמור לעיל עולה כי בשלב זה תלויות ועומדות בבית המשפט המחוזי בחיפה שלש תובענות שענינן המקרקעין הנדונים, מלבד הערעור שלפנינו. במצב דברים זה עלולה כל הכרעה באחת מן התובענות להיטיב עם חלק מן הרוכשים ולהרע לרוכשים אחרים. השטח הכולל של החלקות קבוע וכך הופך להיות יתרונו של רוכש אחד, חסרונו של האחר. לא למותר להדגיש, לענין זה, כי דינה של המערערת כדין הרוכשים, בהיותה זכאית לכ25- דונם מהחלקות הישנות שנותרו לאחר המכירה לרוכשים. אשר למשיבים מס' 5 ו6-, הרי אפילו צודקים הם בטענותיהם - ואיננו מחווים דעה בענינים אלה - אין בכך כדי ללמד על מימדי מגרש התמורה שהם זכאים לו. כפי שעולה מעדותו של המהנדס שמואל פן, "לוח ההקצאות בנוי מקשה אחת. כלומר, עבור כל החלקות או חלקי חלקות שהיו ויתכן שעד היום בבעלות גברת אמסלם, ניתנו כתמורה כמקשה אחת המגרשים או חלק ממגרש נוסף בתוקף התכנית החדשה" (פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, בעמ' 24). מדבריו אלה ניתן ללמוד - שלא כסברתו של בית המשפט המחוזי - שמגרש התמורה 211 אינו בהכרח חליפה הישיר של חלקה 9 הישנה, אלא הוא חלק ממכלול של מגרשי תמורה וחלקי מגרשי תמורה, שהם חליפיהן של חלקות וחלקי-חלקות לפי החלוקה הישנה, שהיו בבעלות המערערת. כמו כן שאלה היא אם שוויו של מגרש 211 ביחס לשווים של כל מגרשי התמורה הרשומים על שם המערערת, הוא כיחס שהיה בין שוויה של חלקה 9 לבין שווין של כלל החלקות. ולענין זה יצוין כי, כאמור לעיל, נקבע השווי לא רק לפי מימדי החלקות אלא גם לפי ייעודן. לפיכך לא ניתן ללמוד מן המימדים כשלעצמם של השטח שהיה בבעלות המשיבים מס' 5 ו6- בחלקה 9 על מימדי השטח שהם זכאים לו במגרש 211. כל השאלות הנדונות בערעור ובתובענות השונות כרוכות, אפוא, אלה באלה לבלי הפרד ויש להכריע בהן בצוותא חדא, אחרי בירור משותף של כולן, ותוך בדיקת השלכותיה של כל הכרעה על כל אחת מן המחלוקות. 7. לפיכך, אנו מבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ככל שענינו מימדי החלקות שהמשיבים זכאים להן. ההצהרה בדבר זכותם של יחידי המשיבים מס' 6-1 לאכיפת חוזי המכר תשאר בעינה. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי שידון בתובענה שנדונה בערעור שלפנינו יחד עם הדיון בשלש התובענות הנזכרות (בת"א 531/96, ת"א 10656/96 וה"פ 30268/97), ויכריע בזכויותיהם של כל הרוכשים שלפניו. בבואו להכריע יפעל בית המשפט כך שבעקבות החלוקה מחדש זכויותיהם של הרוכשים שלזכותם נרשמו הערות אזהרה, של הרוכשים שהמקרקעין נרשמו על שמותיהם ושל המערערת, יהיו שוות. אכיפתם של חוזי המכר לטובת המשיבים מס' 6-1 וכן לטובת הרוכשים שבית המשפט ימצא לנכון להצהיר על זכותם לאכיפה - שהיא, מטבע הדברים, "אכיפה בקירוב" - לא תיעשה בדרך של השוואת החלקות שרכשו הרוכשים הראשונים לחלקות שקבלו בהקצאה החדשה, כפי שעשה בית המשפט המחוזי בפסק דינו, אלא כך שכל רוכש יהיה זכאי לחלק ששוויו ביחס לשווי כלל השטח הרשום על שם המערערת לפי לוח ההקצאות (16,591 מ"ר) יהיה זהה לשווי החלק שהרוכש היה זכאי לו לפני החלוקה מחדש, ביחס לכלל השטח שהיה רשום על שמה של המערערת לפני החלוקה מחדש (50,518 מ"ר). כן יפעל בית המשפט בדרך שתיראה לו כדי להביא לידיעתם של הרוכשים שאינם בעלי דין את דבר ההליכים על מנת שנוכחותם בבית המשפט תאפשר לו לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענות. בנסיבות הענין לא יפסקו הוצאות. ש ו פ ט השופטת ט' שטרסברג-כהן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' גולדברג : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' טירקל. ניתן היום, כה באלול תשנ"ח (16.9.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. M11 - /מפ	[ "ע\"א 8658/96", "ת\"א 10656/96" ]	1,617
21,729	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקשת (המערער ת) : נג'אר מוסא מ וחמד עלי בהאי - אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ו- 37 אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי בקשה להבהרת פסק דין בשם המבקשת (המערערת): עו"ד יוסף ברינט החלטה 1. סבורני כי ענין ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי ראוי לו שיסתיים בהסכמה, ללא צורך בהחלטה נוספת של בית משפט זה. לפיכך יבואו באי כוח בעלי הדין בדברים ויודיעו לבית המשפט תוך 10 ימים אם הגיעו להסכם המייתר את הדיון בבקשת המבקשת להבהיר את פסק דיננו מיום 16.9.98. 2. אם לא יגיעו להסכם ישיבו המשיבים על הבקשה להבהיר את פסק הדין תוך הזמן הנזכר. ניתנה היום, י"ב בטבת תשנ"ט (31.12.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,618
35,798	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' גולדברג המערער: נג'אר מוסא מוחמד עלי באהאי אמסלם נגד המשיבים: 1. יצחק יריב קריגר ו37- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגלילי ו6- אח' תאריך הישיבה: א' בסיון תשנ"ח (26.5.98) בשם המערער: עו"ד מיכל פריימן בשם המשיב מס' 1: בעצמו בשם 37 המשיבים האחרים: עו"ד מחול בשם המשיבים 4-2: ד יהודה גזיאל בשם המשיבים 6-5: עו"ד יואב קדו/ש בשם המשיבים 12-7: עו"ד קליין החלטה נדחתה לעיון. ניתנה היום, א' בסיון תשנ"ח (26.5.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. J10	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,619
38,822	ב בית המשפט העליון ע"א 8658/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי סיכומים בכתב החלטה בתיק זה ניתן צו בדבר סיכומים בכתב בתאריך 27.11.97. בתיק בית המשפט נמצא אישור מסירת הצו לידי המשיבים 2-4 (מתאריך 10.12.97). ביום 1.1.98 הוגשו סיכומי המערער. עד היום לא הוגשו סיכומי המשיבים 2-4, ולא הוגשה גם כל בקשה להארכת המועד להגשתם. אני מאפשרת למשיבים ליתן טעם תוך שבעה ימים, מדוע לא יועבר תיק הערעור להרכב לשם דיון בו על פי תקנות 448(ג) ו450-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. העדר תגובה יביא להעברת התיק כאמור ללא צורך בהחלטה נוספת. ניתנה היום, כ"ה באדר תשנ"ח (23.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. P09	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,620
48,526	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' גולדברג המבקשת (המערערת): נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי - אמסלם נ ג ד המשיבים: 1. יצחק יריב קריגר ו37- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמאר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי בקשה להבהרת פסק דין בשם המבקשת (המערערת): עו"ד יוסף ברינט בשם המשיבים מס' 12-7: עו"ד א' קליין החלטה 1. בעקבות פסק דיננו מיום 16.9.98 ביקש בא כוח המבקשת-המערערת להבהיר את פסק הדין "בכל הנוגע לחיוב הצדדים בהוצאות שנפסקו בבית משפט קמא, באופן שיורה למשיבים להשיב למבקשת ההוצאות ששילמה להם". המשיבים מס' 12-7 השיבו שלא היו צד להליך בבית המשפט המחוזי, המבקשת לא שילמה להם הוצאות "וממילא אין עליהם להשיב לה דבר". המשיבים מס' 6-1 לא השיבו על הבקשה. בהודעה נוספת של המבקשת הודיעה כי שילמה הוצאות רק למשיבים מס' 1 ולא למשיבים האחרים. 2. אפילו לא נתייחס לשאלה אם יש בסיס דיוני לבקשה, סבורים אנו שפסק דיננו אינו צריך הבהרה. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ג בשבט תשנ"ט (9.2.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. M13	[ "ע\"א 8658/96" ]	1,621
414	ב בית המשפט העליון ע"א 2908/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : עוזיאל דני נגד המשיבים : 1. בת שבע פרנקל 2. עזבון המנוח עו"ד סמואל יעקב ז"ל 3. סמואל שמואל-עו"ד 4. חתמי לוידס לונדון 5. כלל חברה לביטוח בע"מ 6. רנון חיה-עו"ד 7. שיף אבי בקשה למתן תוקף של פסק דין בשם המערער: עו"ד י. עוזיאל בשם המשיבה מס' 1: עו"ד מ. ויתקון החלטה המערער והמשיבה הראשונה מתבקשים להביא את עמדת המשיבים האחרים להסדר שביניהם. לאחר מכן תידון הבקשה. ניתנה היום, כ"ח בתשרי תשנ"ח (29.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029080. O01	[ "ע\"א 2908/97" ]	1,622
415	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 2468 בפני: כבוד הנשיא א. ברק כבוד השופט א. מצא כבוד השופטת ט. שטרסברג-כהן המערער: משה סורז'ון נ ג ד המשיבים: 1. שושנה סורוז'ין 2. עמית סורוז'ין 3. עופר סורוז'ין ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.2.97 בתיק 2713/92 שניתן על-ידי כבוד השופטת מ. רובינשטיין תאריך הישיבה: ז' בסיוון תשנ"ז (12.6.97) בשם המערער: עו"ד ז. ולנר וא. קומר בשם המשיבים: עו"ד אמיר פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. המערער חויב על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ. רובינשטיין) לשלם לאשתו ולבנו המשיב 3 (יליד 79) הסובל משיתוק מוחין, (להלן החסוי) מזונות בסכום חודשי של 5,500 ש"ח ממועד מתן פסק הדין (27.2.97). עוד נקבע, כי עד למועד פסק הדין תעמוד בתוקפה ההחלטה בדבר מזונות זמניים שנפסקו. על כך הערעור. 2. המערער טוען שהסכום שנפסק אינו עומד בשום יחס ליכולתו, באשר הוא משתכר סכום של 3,500 ש"ח בלבד ומקבל 2,800 ש"ח לחודש כקצבת נכות. לטענתו המשיבה 1 היא בעלת עסק (בוטיק) שרווחים נאים בצידו והיא לא שותפה בנטל אחזקת החסוי שהוא כיום בגיר. עיקר טענתו מתמקד בכך שאין לחייבו במזונות החסוי כלל, משום שמשאביו הכספיים של החסוי מספיקים כדי מלוא צרכיו למשך כל ימי חייו. מקורם של משאבים אלה הוא בפיצויים בסכום של 750,000 ש"ח + 75,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, נכון ל5.9.88- שקיבל החסוי בתביעה שהגיש בעילת רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק המוחין ממנו הוא סובל. פיצויים אלה מיועדים - לדעת המערער - לשמש למילוי כל צרכיו של החסוי בלי שיזדקק למזונות מאביו. פסק הדין ניתן לאחר התדיינות ממושכת שכללה בדיקה וחקירה בדבר צרכי החסוי משאביו והכנסות ההורים. בדיקה זו נעשתה על ידי השופטת קמא בצורה מקפת ויסודית, בין השאר על ידי מינוי אפוטרופוס לעניני רכוש על החסוי, שמונה בהסכמת ההורים ונציגת היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט הורה לאפוטרופוס לדאוג לצרכיו המיוחדים והדחופים של החסוי, לשמור על נכסיו וכספיו, לבדוק את חשבונותיו ואת אפשרויות השקעת כספי הפיצויים ולהכין דו"ח - ואכן הוגש לבית המשפט דו"ח של האפוטרופוס (פברואר 96) ושנה לאחר מכן הוגשו גם דו"חות של רואה חשבון על מצב החשבונות של החסוי ועל אפשרויות השקעת כספיו. מסתבר, שבמהלך השנים הוצאו על ידי ההורים כספים מחשבונות החסוי לצרכים שונים, בין השאר, ככל הנראה, לרכישת מקרקעין ולהרחבת מגורי המשיבים שהמערער אינו ממשיך להתגורר בהם. בית המשפט קבע כי לרשות החסוי עומד סכום חודשי של 3,200 ש"ח לחודש. סכום זה נובע מגמלאות המוסד לביטוח לאומי ומפירות קרן הפיצויים המושקעת. בהתחשב בסכום זה ובצרכיו של הקטין, חייב בית המשפט את המערער בסכום חודשי של 5,500 ש"ח. 3. בעוד אשר פסק הדין ניתן בפברואר 97, קבע בית המשפט את הסכומים העומדים לרשות החסוי נכון לפברואר 96. זאת ועוד, בהסתמך על דו"ח האפוטרופוס מחודש פברואר 96 (ע' 5), קבע בית המשפט כי אם יוותר החסוי על קצבת ניידות בסך 720 ש"ח, יוכל הוא לקבל קצבת שירותים עד לגובה של 150% מקצבת הנכות שעמדה בפברואר 96 על סך 1,110 ש"ח לחודש. לא ברור אם הדבר ניתן למימוש ואם מומש בפועל. אם אכן כך הוא, הרי ההפרשים בין הסכום שנקבע כעומד לזכות החסוי ובין הסכום העומד או יכול לעמוד לזכותו הם משמעותיים. אין אפשרות לערוך חישוב ללא בירור עובדתי נוסף של הנושא. שאלה אחרת שלא קיבלה תשובה היא האם ניתן להעניק זכויות לחסוי במקרקעין - המגרש או הדירה - שנקנו או שופצו מכספיו של החסוי, ואם אכן כך הוא, האם ניתן לשחרר חלק מהקרן המושקעת על מנת להגדיל את הכנסותיו החודשיות של החסוי מכספי הפיצויים, או האם ניתן לממש את המקרקעין שנרכשו, ולהשתמש בכספים או חלק מהם לצורכי החסוי. אומר על כך האפוטרופוס: "... לאור כל שפורט עד כה, לא ברור מה יהיה היקף רכושו של הקטין בעתיד, מעבר לכספים הקיימים כיום והאם יקבע בית המשפט כי על ההורים, או מי מהם, להשיב כספים לקטין ומה יהא היקף ההשבה. כאמור, ברור כי חלק מכספי הקטין הושקעו בבניית הבית בו מתגורר היום הקטין, עובדה בעיתית בפני עצמה, וחלקם ברכישת המגרש..." (עמ' 5 לדו"ח האפוטרופוס 2/96). 4. במצב הדברים כיום, יש להחזיר את התיק לערכאה ראשונה בבית משפט לענייני משפחה, על מנת ללבן - בעזרת דו"ח מעודכן של האפוטרופוס ושל רואה החשבון, אם יש צורך בכך - את האפשרויות העומדות לחסוי להגדיל את הכנסתו השוטפת מן הפיצויים ולהקטין את חלקו של האב במזונותיו, ואת יתר השאלות המתבקשות מהאמור לעיל. עד למתן הכרעה על ידי בית המשפט לענייני משפחה ימשיך המערער לשלם לחסוי רק את הסכום החודשי השוטף שנקבע בפסק הדין. החל מיום פסק הדין של בית משפט קמא, מבלי לפגוע בחובות העבר שישתלמו לפי תוצאת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה. ההוצאות תהינה חלק מהוצאות ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה ותקבענה שם. 5. לאחר כתיבת פסק-דין זה ובטרם נחתם ושומע, הגיעה הודעה על בקשה בדרך המרצה מצד המבקש בה מבקש הוא להרשות הגשת חומר נוסף לבית המשפט, בקשר למקרקעין ולתשואה מהכספים המושקעים או לבקש מהאפוטרופוס להסביר לבית המשפט את פרטי הרכוש. מאחר שפסק-הדין מתייחס לכל אלה והוא מעביר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה ללבון כל הנושאים הנ"ל, לא מצאתי לבקש תגובה לבקשה או לשנות את פסק-הדין, פרט לכך שמוצאת אני להוסיף כי אם יתברר שהמערער שילם יותר ממה שראוי היה לחייבו בו, ייזקף הדבר לזכותו בתשלומים העתידיים. ניתנה היום, כ"ז בסיוון תשנ"ז (2.7.97). נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן /מזכיר ראשי 97024680. J04	[ "ע\"א 97" ]	1,623
13,968	בית המשפט העליון ע"א 97 / 2468 בפני: כבוד השופט מ' חשין המערער : סורוז'ון משה נגד המשיבים : 1. סורזון שושנה 2. סורוזון עמית 3. סורוזון עופר בקשה לעיכוב ביצוע תאריך הישיבה: ד' באייר תשנ"ז (11.5.97) בשם המבקש: עו"ד זאב ולנר בשם המשיבים: עו"ד אביבה עמיר החלטה בהמלצת בית-המשפט הסכימו באי-כוח הצדדים להסדר כלהלן: 1. חוב העבר יוקפא לעת הזו, והמשיבה לא תעשה לגבייתו עד להכרעת בית-המשפט בערעור. 2. המבקש ישלם לעותרת במזומן או בשווה מזומן סך של 4,000.- ש"ח עד ליום 15 במאי 1997, וכך עד ליום ה15- בכל חודש שיעקוב אותו. אי-תשלום של שיעור אחד יביא מאליו לביטול ההסדר וישחרר את המשיבה לנקוט בכל ההליכים כפי שייראה לה. 3. בית-המשפט יעשה כמיטבו כדי לקבוע את שמיעת הערעור לגופו במהלך חודש מאי או חודש יוני, ולכל המאוחר בחודש יולי השנה. היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי אמ/ 01 G .97024680	[ "ע\"א 97" ]	1,624
704	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 450 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים: 1. תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ 2. אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ 3. חלופה בע"מ נגד המשיב : מר אלי ישי, שר העבודה והרווחה משיבה פורמלית: חלופה בע"מ עתירה למתן צו ביניים החלטה לתגובת המשיב מס' 1 תוך 5 ימים. היום, ח' באייר תשנ"ז (15.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT	[ "בג\"ץ 97" ]	1,627
20,239	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 450/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותר ות : 1. תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ 2. אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ 3. חלופה בע"מ נגד המשיב : אלי ישי, שר העבודה והרווחה התנגדות לצו על תנאי תאריך הישיבה: ח' אב התשנ"ז (11.8.97) בשם העותר ות: עו"ד אמיר פישביין בשם המשיב : עו"ד נורית אלשטיין פסק-דין הנשיא א' ברק: חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-, קובע חובת רישוי על קבלן כוח אדם. החוק קובע תנאים למתן רשיון. אחד מאלה דורש ממי שמבקש לעסוק כקבלן כוח אדם להמציא ערבות בנקאית או ערבות מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו. האם דרישה זו היא חוקתית? זו השאלה העיקרית העומדת בפנינו בעתירה זו. העובדות 1. העותרות הן חברות קבלניות להעסקת כוח אדם. הן עוסקות בכך מספר שנים. ב1996- חוקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996- (להלן - חוק קבלני כוח אדם). חוק זה קבע כי אין לעסוק כקבלן כוח אדם אלא ברשיון מאת שר העבודה והרווחה (סעיף 2(א)). כן נקבע, כאחד התנאים למתן רשיון, כי המבקש רשיון ימציא "ערבות בנקאית" או "ערובה מתאימה אחרת". ערובות אלה ושיעורן נקבעו בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), התשנ"ו1996- (להלן - תקנות הערובה). העותרות נתבקשו להמציא הערובות כתנאי למתן רשיון. אחת העותרות (חלופה בע"מ) הפקידה את הערובה כנדרש. שתי העותרות האחרות קיבלו רשיון זמני בלא להידרש להפקדת ערבות. הטעם לכך היה, כי תקנות הערובה עמדו אותה עת בפני תיקונים לקולא. העותרות ניהלו משא ומתן עם משרד העבודה והרווחה. המשא והמתן לא צלח. מכאן פנייתן לבית משפט זה. העתירה 2. העותרות מבקשות כי נקבע שהחובה הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק קבלני כוח אדם להמציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת פוגעת שלא כדין בחופש העיסוק, ועל כן היא בטלה ומבוטלת. כן מבקשות הן כי נכריז על בטלות אותו חלק מתקנות הערובה המגדירות ערובה מתאימה אחרת (תקנה 1), בהיותו פוגע שלא כדין בחופש העיסוק. עוד מבקשות העותרות כי נקבע בטלותן של תקנות הערובה הקובעות את סכום הערובה (תקנה 3) בהיותן פוגעות בזכות המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. כן נטען בפנינו כי בהגדרת התיבה "ערובה מתאימה אחרת" חרג מחוקק המשנה מהסמכות שהוענקה לו בחקיקה הראשית. טענה זו עומדת על רגליה היא, ואין היא קשורה במישרין לטענה החוקתית. בעתירתן ביקשו העותרות לקבל צו ביניים. הבקשה סורבה. הצדדים הגיעו להסדר זמני, לפיו ניתן לעותרת הראשונה והשניה רשיון זמני בלא לדרוש ערובה כדין. לאחר זמן נקבע על ידי בית משפט זה כי הסדר הביניים ישאר בתוקפו עד למתן פסק דין בעתירה. 3. בעוד העתירה תלויה ועומדת הגישו שלוש חברות כוח אדם נוספות בקשה להצטרף כעותרות. נעתרנו לבקשה. כן הוגשו שתי עתירות נוספות, אשר תקפו את חוקיותן של תקנות הערובה (בג"ץ 9204/96, בג"ץ 9465/96). בינתיים תוקנו (ביום 1.4.97) תקנות הערובה. סכום הערובה הופחת; הורחבה ההגדרה של "ערובה מתאימה אחרת", וניתנו הקלות שונות בחישוב הערובה. העותרות הראשונה והשניה נתבקשו, יחד עם חברות אחרות לכוח אדם, לספק נתונים לגבי היקף פעולתן. מטרת הבקשה היתה לקבל נתונים לפיהם ניתן לערוך חישוב מעודכן של סכום הערובה הנדרש מהן. הנתונים לא סופקו. נמסר לנו, בהודעת העותרות, כי אין התיקון בתקנות מונע את הפגיעה בהן. הן עדיין "תיאלצנה לגייס משאבים שאינם מצויים בידן כדי להעמיד ערובה בנקאית בסכומים של מאות אלפי שקלים ואף למעלה ממליון ש"ח". עם תיקון התקנות ביקשו שלוש העותרות החדשות את מחיקת עתירתן. הן נימקו זאת בכך שלאחר הפחתת סכום הערובה, שוב אין להן עניין בניהול ההליכים. בקשתן נענתה. כן נמחקו שתי העתירות אשר תקפו את חוקיותן של תקנות הערובה. נותרה, איפוא, העתירה המקורית. לבחינתה של זו נפנה עתה. המסגרת הנורמטיבית 4. חוק קבלני כוח אדם הסדיר את העיסוק של קבלנות בכוח אדם. נקבע בו כי "לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרשיון" (סעיף 2(א)). לשם קבלת רשיון יש לקיים מספר תנאים. אחד מאלה עניינו המצאת ערובה (סעיף 3(א)(2)). וזו לשון ההוראה: "לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) ... (2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; בתקנות כאמור יכול שייקבעו גם דרכי חילוט הערבות או הערובה האמורים". מכוח הוראה זו הותקנו תקנות הערובה. תקנות אלה הגדירו את הערובות - "ערובה בנקאית" ו"ערובה מתאימה אחרת" - הנדרשות על פי החוק (תקנה 1). "ערבות בנקאית" הוגדרה כ"ערבות בנקאית לטובת משרד העבודה והרווחה" (תקנה 1). "ערובה מתאימה אחרת" הוגדרה כ"שיעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד העבודה והרווחה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר" (תקנה 1). התיבה "נכס פיננסי" הוגדרה אף היא (תקנה 1). נקבע כי "נכס פיננסי" כולל, בין השאר, איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק, פקדון מסוגים שונים, ערבות של מבטח, הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם לקרן מרכזית לפיצויים, ותכנית ביטוח. תקנות הערובה מוסיפות וקובעות את סכום הערובה (תקנה 3). וזו לשון ההוראה: " סכום 3. (א) ערובה תהיה בסכום השווה הערובה למחצית הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או בסכום של 150,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; לעניין זה: 'הוצאות בשל שכר עבודה' - לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם - (1) לגבי קבלן כוח אדם שתקופת פעילותו בפועל לפני מועד המצאת הערובה פחותה משנה, יהיה הממוצע החודשי האמור לתקופת פעילותו בפועל; (2) לגבי קבלן כוח אדם חדש, יהיה הממוצע החודשי האמור על פי אומדן שימסור בעת הגשת הבקשה למתן רשיון". האם הסדרים אלה הם חוקתיים? האם תקנות הערובה חורגות מגדרי הסמכות שהוענקה למחוקק המשנה בחקיקה הראשית? נפתח בשאלה החוקתית. לשם מתן תשובה עליה, עלינו לפנות לחוק-יסוד: חופש העיסוק וליחס שבינו לבין חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה. פגיעה בחוק-יסוד: חופש העיסוק - שלבי הבחינה החוקתית 5. הטענה המרכזית של העותרות הינה, כי התנאים למתן רשיון, הקבועים בסעיף 3(א)(2) לחוק קבלני כוח אדם, אינם חוקתיים, שכן הם פוגעים שלא כדין בזכות היסוד לחופש העיסוק המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. כן נטען בפנינו, כי הוראות תקנות הערובה - בהגדירן "ערובה מתאימה אחרת" ובקובען את סכום הערובה - אינן חוקתיות, שכן אף הן פוגעות שלא כדין בזכות לחופש עיסוק המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. 6. כאשר בית משפט נתקל בטענה כי חיקוק אינו חוקתי בהיותו סותר לחוק-יסוד, מן הראוי הוא - למען בהירות הניתוח ודיוק החשיבה - שיבחן את הטענה בשלושה שלבים (ראה ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי , פ"ד מט(4) 222, 428). בשלב הראשון נבחנה השאלה אם החיקוק פוגע בהסדר המעוגן בחוק-יסוד. כאשר הטענה הינה לפגיעה בזכות אדם, יש לבחון אם החיקוק פוגע בזכות אדם המעוגנת בחוק היסוד. בחינה זו מתחלקת לשני שלבי משנה. שלב המשנה הראשון, עניינו פירוש ההוראה החוקתית. תפקידו של שלב זה לקבוע את היקף הפריסה של ההסדר החוקתי. כאשר הטענה נוגעת לפגיעה בזכות אדם חוקתית, על בית המשפט לקבוע את היקף הפריסה של זכות האדם המעוגנת בחוק היסוד. בחינה זו נעשית על פי הכללים הנוהגים במשפטנו בדבר פרשנות הוראות חוקתיות. זוהי הפרשנות החוקתית (לכלליה, ראה ע"א 6821/93 הנ"ל וכן בג"ץ 4562/92 זנדברג נ' רשות השידור , פ"ד נ(2) 793). כללים אלה הם חלק מתורת הפרשנות שלנו. כמו כל טקסט משפטי, גם הטקסט החוקתי מתפרש על פי הפרשנות התכליתית. עם זאת, אופיו של הטקסט משפיע על פרשנותו התכליתית. בצדק ציין פרופ' פרוינד, כי בית המשפט צריך להיזהר - “... not to read the provisions of the Constitution like a last will and testament, lest indeed they become one” (Freund, “The Supreme Law of The United States”, 29 Cam. Bar. Rev. 1080, 1086 (1951)”. אכן, על השופט להיות רגיש לכך כי הוא מפרש טקסט חוקתי. "לא הרי פירושה של הוראה רגילה כהרי פירושה של הוראת יסוד חוקתית" (ע"ב 2/84 ניימן נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה , פ"ד לט(2) 225, 306). שלב המשנה השני, עניינו פירושו של החיקוק שלפי הטענה פוגע בהסדר החוקתי. פרשנות זו נעשית על פי הכללים המקובלים עלינו בפרשנות החקיקה. בין שני שלבי המשנה קיים קשר הדוק. קשר זה מתבטא, בין השאר, בחזקה כי תכליתו של חיקוק תואמת את חוק היסוד. אכן, אנו שואפים להרמוניה נורמטיבית; אנו שואפים לאחדות חוקתית. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "מבין שני פירושים אפשריים, יש לבחור באותו פירוש המתיישב עם החוקה" (בג"ץ 4562/92 הנ"ל , פסקה 19). כמובן, "חזקת החוקתיות" ניתנת לסתירה; הפירוש התואם עשוי שלא להיות סביר. בכל המקרים הללו נוצר עימות בין החוקה לחוק, בין חוק היסוד לחיקוק הפוגע בזכות המעוגנת בו. עימות זה אינו גורר אחריו בהכרח אי חוקתיות החוק, שכן יתכן והפגיעה בהסדר החוקתי היא חוקתית. עניין זה נבחן בשלב השני מבין שלושת שלבי הבחינה החוקתית. 7. השלב השני בוחן אם הפגיעה בהסדר החוקתי נעשתה על פי ההוראות החוקתיות עצמן. כאשר הפגיעה הינה בזכות אדם המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, הבחינה הינה אם הפגיעה בזכות האדם עולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה שבחוקי היסוד (סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק). אכן, זכויות האדם אינן מוחלטות. ניתן לפגוע בהן כדי לקדם יעדים לאומיים. ראוי לפגוע בהן כדי לקיים מסגרת חברתית השומרת על זכויות האדם. השמירה על זכויות האדם מחייבת הטלת חובות על האדם. בצד זכותו של הפרט כלפי הכלל עומדת חובתו של הפרט כלפי הכלל (השווה בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר (טרם פורסם)). אם הפגיעה בהסדר החוקתי היא חוקתית, מסתיימת הבחינה החוקתית. אם הפגיעה אינה חוקתית, על השופט לעבור לשלב השלישי. 8. השלב השלישי הוא השלב התרופתי. בגדרו של זה נבחנות התוצאות של אי החוקתיות. ניתנת תשובה לשאלה מה תוקפו של החיקוק הלא-חוקתי? מה דינן של פעולות (אזרחיות ופליליות) שנעשו מכוחו? האם הפגם בחיקוק פועל רטרואקטיבית, אקטיבית או פרוספקטיבית? באלו נסיבות ובאלו תנאים ישהה בית המשפט את הכרזתו כי החיקוק בטל (ראה בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר (טרם פורסם)). אכן, אי החוקתיות של חיקוק אינה עניין מופשט המונח בחללה של השיטה. זהו עניין קונקרטי המחייב הכרעה שיפוטית הקובעות תוצאות מעשיות מבחינת התחולה בזמן, במקום ובצדדים. מן הכלל אל הפרט 9. כיצד עוברים חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה את שלבי הבחינה החוקתית? נפתח בשלב הראשון . האם חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה פוגעים בהסדר המעוגן בחוק-יסוד? האם פוגעים הם בזכות היסוד לחופש עיסוק? התשובה על שאלה זו פשוטה היא. בודאי שחוק קבלני כוח אדם פוגע בחופש העיסוק. החוק מטיל חובת רישוי. עיסוק שהיה "חופשי" מכל חובת רישוי הפך למקצוע שהכניסה אליו "מוסדרת". מעבר זה פוגע בחופש העיסוק. 10. האם הפגיעה בחופש העיסוק היא כדין? שאלה זו - המצויה בשלב השני של הבחינה החוקתית - היא המונחת ביסוד עתירה זו. בחינתה מחייבת בדיקתה של פסקת ההגבלה, אשר זו לשונה (סעיף 4): "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". האם תנאיה של פסקת ההגבלה מתקיימים בעתירות שלפנינו? אין מחלוקת בין הצדדים כי הפגיעה של חוק קבלני כוח אדם היא פגיעה "בחוק", וכי הפגיעה של תקנות הערובה היא "מכוח הסמכה מפורשת" בחוק. טענות הצדדים התמקדו בשניים מהתנאים הקבועים בפסקת ההגבלה: התכלית הראויה וטיב האמצעים. לבחינתם של אלה נפנה עתה. 11. מהי התכלית המונחת ביסוד חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה? האם תכלית זו היא ראויה? לשם הבנתה של התכלית, יש לעמוד בקצרה על המציאות של יחסי העבודה שנוצרו עם פעולתם של קבלני כוח אדם. מציאות זו היא הרקע לחקיקתו של חוק קבלני כוח אדם. אכן, בשנים האחרונות התפתחה בישראל התופעה של קבלני כוח אדם. כיום פועלות בישראל כ250- חברות כוח אדם. ביסוד תופעה זו עומד מיקור החוץ (ה- outsourcing ) של כוח העבודה על ידי מסירת עבודות לקבלני כוח אדם. קבלן כוח האדם נתפס כמעביד השולח את עובדיו אל מי שנזקק להם. הנזקק לשירותי העובד הופך להיות "משתמש". ההנחה הינה כי בין המשתמש לבין מי שמועסק אצלו באמצעות קבלני כוח אדם לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. מבחינתו של המשתמש יש בכך יתרונות מספר: מצבת כוח האדם ועלות העבודה קטנה; הגמישות הניהולית גברה; היקף הזכויות הסוציאליות של המועסק - בין מכוח חוקי המגן ובין מכוח הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים וצווי הרחבה - קטן. מבחינתם של העובדים חלה הרעה מוחשית: כוח המיקוח (האישי והקולקטיבי) שלהם קטן; הבטחון התעסוקתי נעלם; זכויות רבות - פרי מאבק של שנים - נלקחו מהעובד (ראה מירוני, "מיהו המעביד - הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות העסקה מודולאריות", עיוני משפט ט 505 (1983); בן-ישראל, "כוח אדם זמני בישראל - המימד המשפטי", ניהול 2000 - ניהול גמיש , 44 (1990)). מציאות חדשה זו יצרה איזון חדש בכל הנוגע לאינטרס המעביד, העובד והציבור. עמדה על כך פרופ' בן-ישראל בציינה: "מעבר זה - מיחסים דו-מימדיים של עובד ומעביד ליחסים תלת-מימדיים כשהקבלן משמש הצלע השלישית במשולש היחסים - שינה את האיזון המסורתי שהיה קיים בין האינטרס של המעביד, לבין האינטרס של העובדים ושל הציבור בכללותו. נזכיר, מהצד האחד המדובר באינטרס של המעביד לנהל את מפעלו כרצונו ולאפשר לו במסגרת זו לספק את צרכיו כולל העסקת כוח אדם זמני. מהצד השני המדובר באינטרס העובדים והאינטרס הציבורי המחייבים הבטחת תנאי עבודה הוגנים מינימליים לכלל העובדים תוך שמירה על עקרון הביטחון התעסוקתי, כמו גם הבטחת עקרון השיוויון. השתתת מערכת היחסים על השילוש האמור של עובד, מעביד וקבלן, לא זו בלבד שהפרה את איזון האינטרסים, שהיה קיים מסורתית בין עובד ומעביד והציבור, אלא יצרה בפועל קונפליקט המחייב קביעת נקודת איזון חדשה בין האינטרסים הנוגדים". אכן, בפני החברה הישראלית הועמד אתגר חדש. רשויות השלטון השונות הוצרכו להתמודד עם השינויים שהתרחשו במערכת יחסי העבודה בעקבות תבנית ההעסקה החדשה. כך, למשל, התעוררה השאלה בפני בתי המשפט, מיהו המעביד של המועסק? האם זה אכן קבלן כוח האדם, או שמא המשתמש הוא המעביד האמיתי? בתי הדין לעבודה התמודדו עם בעיה זו, והיא טרם נפתרה סופית (ראה דב"ע שם3-129/ הרשקוביץ - מדינת ישראל , פד"ע יב 255; דב"ע נב3-142/ חסן עליאה אלהרינאת - כפר רות , פד"ע כד 535; דב"ע נה2-109/ אסנת דפנה לוין - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יט 10). אף אני לא אביע בעניין זה כל עמדה. המחוקק נתן דעתו לבעיה החדשה. בחוק קבלני כוח אדם הוא ביקש להסדיר את "שוק" קבלני כוח האדם, ולקבוע גבולות של אחריות כלפי העובדים. הוטל משטר של רישוי. נקבעו דרישות הבאות להבטיח את זכויות העובדים. בין אלה נקבעה הדרישה להמצאת ערובה להבטחת מילוי התחייבויותיו של קבלן כוח האדם לעובדיו. דרישה זו באה לאור החשש כי קבלן כוח האדם יפסיק לפתע את פעילותו ויעלם, תוך השארת העובדים - אשר מספרם מגיע לעתים לאלפים - חסרי כל. חשש זה הובא לידיעת הכנסת על ידי העוסקים בתחום זה. 12. נראה לי כי התכלית המונחת ביסוד חוק קבלני כוח אדם בכלל והדרישות בעניין הערובה בפרט, הנה תכלית ראויה. היא נועדה להבטיח את זכויות העובד ורווחתו. היא באה למנוע פגיעה חמורה בבטחון הסוציאלי של העובד. כל אלה הן תכליות ראויות. הן משרתות מטרה חברתית חשובה הרגישה לזכויות האדם. בפרשת בנק המזרחי המאוחד ציינתי כי: "תכלית היא ראויה, אם היא נועדה להגשים מטרות חברתיות חשובות לקיומה של מסגרת חברתית שמכירה בחשיבותן החוקתית של זכויות האדם ובצורך להגן עליהן" ( שם , עמ' 435). מבחן זה מתקיים בעתירות שלפנינו. הגנה על זכויות העובד היא תכלית ראויה; הבטחת בטחון סוציאלי לעובד היא תכלית ראויה; שמירת המסגרת של חוקי מגן שתגן על עובדים היא תכלית ראויה. אכן, הגנה זו על זכויות העובד היא בעלת חשיבות חברתית בסיסית בחברה שלנו. היא מהווה תכלית ראויה מהבחינה החוקתית. בצדק ציינו המשיבים, כי קיים צורך חברתי חיוני בהסדרת העיסוק כקבלן כוח אדם ובהגנה על האינטרס של ציבור עובדים חלש במיוחד. 13. חוקתיותה של חקיקה הפוגעת בזכות אדם חוקתית מותנית, בין השאר, בכך, שהפגיעה בזכות החוקתית "אינה עולה על הנדרש". זהו מבחן של מידתיות ( proportionality ). על פיו, האמצעי שנבחר על ידי המחוקק, צריך שיהא מתאים להשגת התכלית; שפגיעתו בזכות החוקתית תהא הפחותה; ושיתקיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת מהגשמת התכלית לבין הנזק הנגרם בשל פגיעה בזכות החוקתית (ראה פרשת בנק המזרחי , עמ' 433; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר (טרם פורסם)). האם תנאים אלה מתקיימים בעתירות שלפנינו? גדר המחלוקת בין הצדדים סובב סביב החובה להמציא ערובה (בין ערובה בנקאית ובין ערובה מתאימה אחרת). נטען בפנינו כי אין כל סיבה להבחין בין קבלני כוח האדם (עליהם מוטלת חובת ערובה) לבין מעבידים אחרים (עליהם אינה מוטלת חובה לערובה). ההבחנה בין קבלני כוח אדם לבין מעבידים אחרים הינה, לטענת העותרות, מפלה. כמו כן נטען בפנינו, כי הערובה הנדרשת הינה אמצעי שאינו מתאים להשגת התכלית הראויה. הטעם לכך הוא שאמצעי זה מעמיד את קבלני כוח אדם בפני סכנה ממשית של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם. זאת ועוד: ניתן להשיג את התכלית הראויה באמצעים שפגיעתם בחופש העיסוק של העותרות קטנה יותר מהפגיעה הנגרמת להם על ידי דרישת הערובה. לדעת העותרות ניתן להגן על זכויות העובדים באמצעות המוסדות הקיימים (האיגוד המקצועי, מערכת בתי הדין לעבודה, חוקי הביטוח הלאומי ומערכת ההוצאה לפועל), ואין צורך בהטלת חובת ערובה על העותרות. לבסוף, נטען כי הפגיעה שנפגעות העותרות מדרישות הערובה היא לא מידתית ביחס לתועלת שתצמח מהערובה לעובדים. 14. לא מצאתי ממש בטענות אלה. קיים שוני מהותי בין מעביד "רגיל" לבין מעביד שהוא קבלן כוח אדם. מעביד רגיל צריך לדאוג למקום עבודה ולאמצעי יצור, ואילו קבלן כוח אדם זקוק לשולחן וכסא. גם אם יש לו לקבלן כוח האדם אלפי עובדים - כפי שהדבר הוא במציאות - "כרית הבטחון" שיש לו להבטחת זכויות העובדים היא מינימלית; אין לו מבנים ואין לו מכונות מהם ניתן לפרוע החוב לעובדים. הוא מנייד עובדים ממקום למקום מבלי שאלה מתקשרים אליו; היום הוא קיים, מחר הוא איננו. בדיונים שהתקיימו בועדת העבודה והרווחה הובאו נתונים על הקלות היחסית בה ניתן להקים חברת כוח אדם ולהיעלם בין-לילה, תוך שהעובדים נשארים בלא משכורת ובלא כתובת אליה יוכלו לפנות. הובאו בפני הועדה מקרים של קבלני כוח אדם, אשר הפסיקו פעילותם ונעלמו מהשטח - אם מתוך שעזבו את הארץ ואם מתוך שפשטו רגל - והשאירו העובדים חסרי כל, בלא שיהא מי שידאג לזכויותיהם. כל אלה מצדיקים הבחנה בין מעביד רגיל - שאינו חייב בערובה - לבין קבלן כוח אדם - החייב בערובה כתנאי לעיסוקו. 15. האמצעי שנקבע על ידי חוק קבלני כוח אדם - ערובה (בנקאית או ערובה מתאימה אחרת) - הוא אמצעי מידתי. קיים קשר רציונלי בין הטלת הערובה לבין השגת התכלית הראויה. האמצעי מתאים להשגת המטרה. אכן, על ידי הטלת חובת ערובה מבטיח החוק הגנה על זכויות העובדים כדי הערובה. אמצעי זה פגיעתו בחופש העיסוק של קבלני כוח האדם היא הפחותה. אכן, קיימות מדינות אשר אסרו על הפעילות של קבלני כוח אדם (איטליה, ספרד, יוון). מדינות שהכירו בפעילות זו הגבילו את היקפה. כך, למשל, יש מדינות בהם נקבע כי בענפים מסויימים אסורה פעילות הקבלנים (בלגיה, גרמניה). לעתים נקבע, כי בסוג מסוים של משרות - כגון, משרות קבועות - אסורה פעילותו של הקבלן. לעתים נקבעה רשימה סגורה של מצבים (כגון, מילוי מקום, גידול זמני בפעילות, עובדים זמניים), בהם ניתן להעסיק עובדים באמצעות קבלני כוח אדם (צרפת, בלגיה, פורטוגל). מספר מדינות פתרו את הבעיה בקביעה כללית, לפיה לא הקבלן אלא המשתמש הוא המעביד (צרפת). כל אלה הם ללא ספק אמצעים מכבידים יותר מהאמצעי שננקט בחוק קבלני כוח אדם. למותר לומר, שאיננו מביעים כל עמדה באשר למידת החוקתיות של אמצעים אלה אילו נקט בהם המחוקק שלנו. עלינו להשיב על השאלה, אם האמצעי של ערובה הוא מידתי. תשובתי על שאלה זו היא בחיוב (השווה בג"ץ 1715/97 הנ"ל). זהו אמצעי ראוי, המקובל במשפט המשווה (צרפת, בלגיה, פורטוגל). הערובה הנדרשת היא מתונה ביותר. תקנה 3(א) לתקנות הערובה קובעת בעיקרה חובת ערובה לתשלום שכר שבועיים העסקה. תשלום זה אינו כולל התשלומים להבטחת פיצויי פיטורין, פנסיה או גמל. בנוסף, גובה הערובה נתון להפחתות שונות בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של הקבלן. דומה שהמחוקק בחר במדרגה נמוכה ביותר, המהווה מעין עזרה ראשונה, ואין לומר כלל כי היא אינה מידתית. אין גם לומר כי קיים חוסר פרופורציה בין התועלת לעובד לבין הנזק למעביד. אכן, האמצעים בהם נקט המחוקק הם מידתיים. 16. הנה כי כן, חוק קבלני כוח אדם הוא חוקתי. אמת, הוא פוגע בחופש העיסוק. אך פגיעה בזכות חוקתית מוגנת, כשלעצמה, אינה עושה חוק ללא חוקתי. החוק הוא חוקתי, שכן הפגיעה בחופש העיסוק היא כדין. היא מקיימת את דרישותיה של פסקת ההגבלה. המקרה שלפנינו נראה לי כמקרה "קל". מכיוון שכך איני מוצא לנכון לעמוד ביתר הרחבה על עניין התכלית הראויה והאמצעים הראויים. אין גם מקום לפתח את תורת "מתחם ההגבלה" או "מתחם ההתחשבות" (ה- margin of appreciation ) או מרחב התמרון החקיקתי (ה- reasonable room of manoeuvre ), שכן המקרה שלנו הוא מקרה ברור של חקיקה חוקתית (ראה פרשת בנק המזרחי , עמ' 437). לאור מסקנתי כי חוק קבלני כוח אדם עובר את הבחינה החוקתית, ממילא אין צורך לבחון את השלב השלישי, שעניינו התרופות החוקתיות. לא הגענו לשלב זה, שכן החוק הוא חוקתי. חריגת מחוקק המשנה מההסמכה בחקיקה הראשית 17. בצד הטענות החוקתיות, הועלתה בפנינו טענה "רגילה" מתחום המשפט המינהלי. נטען כי בהגדרת הדיבור "ערובה מתאימה אחרת" חרג מחוקק המשנה מהסמכות שהוענקה לו בחקיקה הראשית. להבנתה של טענה זו עלינו לחזור לסמכות שהוענקה למחוקק המשנה (שר העבודה והרווחה) בחוק קבלני כוח אדם. סמכות זו מקורה בסעיף 3(א)(2) לחוק קבלני כוח אדם. הוראה זו קובעת כתנאי לקבלת רשיון לעסוק כקבלן כוח אדם בהמצאת ערבות בנקאית או "ערובה מתאימה אחרת". וזו לשון ההוראה: "(א) לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) ... (2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר, ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת". בצד הוראה מיוחדת זו קיימת סמכות כללית של השר "להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו" של חוק קבלני עבודה (סעיף 25). 18. השר עשה שימוש בסמכות הנתונה לו בחוק קבלני עבודה. הוא התקין את תקנות הערובה. הוא קבע כי "ערובה מתאימה אחרת" היא: "שעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד העבודה והרווחה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר" (תקנה 1). "נכס פיננסי" הוגדר (בתקנה 1) באופן הבא: "'נכס פיננסי' - כל אחד מאלה: (1) איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק; (2) איגרת חוב בערבות המדינה המוחזקת בבנק; (3) פקדון בבנק שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד העבודה והרווחה; (4) פקדון כמשמעותו בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז1956-, שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד העבודה והרווחה; (5) ערבות של מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981- (להלן - חוק עסקי ביטוח), בנוסח ובתנאים של ערבות בנקאית; (6) הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם לקרן מרכזית לפיצויים המייפה את כוחו של משרד העבודה והרווחה למשוך כספים של קבלן כוח האדם למטרת תשלום זכויות סוציאליות לעובדיו, ובלבד שהקרן האמורה התחייבה לבצע את הוראתו של קבלן כוח האדם ושנציב מס הכנסה נתן אישורו לכך; ערבות מתאימה אחרת לפי פסקה זו לא תעלה על 10 אחוזים מסכום הערובה הכולל שחייב קבלן כוח האדם להמציא לפי תקנות אלה; (7) תכנית ביטוח באישור המפקח על עסקי ביטוח כמשמעותו בחוק עסקי ביטוח, המבטחת את השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי קבלן כוח האדם". 19. על רקע נורמטיבי זה באה טענת העותרות בדבר חריגה מסמכות. לטענתן, השר צמצם את הדיבור "ערובה מתאימה אחרת" אך לנכס פיננסי. בכך הוא הוציא מהגדרת הדיבור "ערובה מתאימה אחרת" ערובות אחרות, כגון ערבות עצמית וערבות צד שלישי. לדעת העותרות, החקיקה הראשית (סעיף 3(א)(2) וסעיף 25) אינה מאפשרת לשר לצמצם את "הערובה המתאימה" אך לשעבוד נכס פיננסי. זאת ועוד: לדעת העותרות, ההגדרה של "נכס פיננסי" היא צרה מדי. לעותרות אין נכסים פיננסיים כהגדרתן בתקנות הערובה. התוצאה היא - ותוצאה זו היא בלתי סבירה לטענתן - שהן חייבות להעמיד ערבות בנקאית, שהיא יקרה ומכבידה. 20. טענות אלה דינן להידחות. החקיקה הראשית הסמיכה את מחוקק המשנה לקבוע "ערובה מתאימה אחרת" למילוי חובותיו של קבלן כוח אדם כלפי עובדיו. לא כל ערובה אפשרית היא מתאימה. לדעת השר, רק שעבוד נכס פיננסי היא ערובה מתאימה. השר רשאי היה לקבוע כי "ערובה מתאימה אחרת" כוללת שעבוד נכס פיננסי, וממילא אינה כוללת ערבות אישית או ערבות של צד שלישי. השר היה רשאי לקבוע, במשתמע, כי אין באלה האחרונות כדי להבטיח מילוי חובותיו של הקבלן כלפי עובדיו. גישה זו של השר - על רקע התכלית שהביאה לחקיקת החוק - הינה סבירה, ואין בה כל חריגה מהסמכות. הוא הדין בתוכן שניתן לדיבור "נכס פיננסי". תחילה כלל דיבור זה ארבע חלופות (סעיפי משנה (1) עד (4)). עם תיקון תקנות הערובה הוספו שלוש חלופות נוספות (סעיפי משנה (5) עד (7)). כל אלה כוללים מיגוון רחב של אמצעים, שיש בהם כדי להגשים את תכלית החוק. לפנינו מסגרת רחבה של נכסים פיננסיים, המאפשרת לקבלן לקבל רשיון והמעניקה בטחון מינימלי לעובדים. לא מצאתי כל חריגה מהסמכות לעניין זה. התוצאה היא כי העתירה נדחית. העותרות תישאנה בהוצאות המשיב בסכום כולל של 40,000 ש"ח. ה נ ש י א המשנה לנשיא ש' לוין: אני מסכים. המשנה לנשיא השופטת ד' דורנר: 1. העותרות טוענות כי הוראות שונות בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, תשנ"ו1996- (להלן: החוק) ובתקנות העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (ערובה), תשנ"ו1996-, שהותקנו מכוחו (להלן: התקנות) פוגעות בזכותן לחופש העיסוק באופן שלא מתיישב עם סעיפים 3 ו4- לחוק-יסוד: חופש העיסוק (להלן: חוק-היסוד). בסעיף 3 לחוק-היסוד נקבע כי כל אזרח או תושב של המדינה חופשי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד. סעיף 4 לחוק-היסוד (פיסקת ההגבלה) קובע כי אין לפגוע בחופש זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. עיקר טענותיהן של העותרות מופנה כנגד החובה להפקיד ערובה לצורך קבלת רישיון לעסוק כקבלן כוח-אדם, הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק, וכנגד סוג הערובה וגובה הערובה הקבועים בתקנות 1 ו3-. 2. בסעיף 3(א) לחוק נקבע: לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1)... (2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר... [שר העבודה והרווחה], ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת... שר העבודה והרווחה התקין תקנות מכוח החוק. התקנות התפרסמו ביום 29.8.1996. על-פיהן, מתן רישיון הותנה בהפקדת ערובה בגובה של חודש שכר עבודה לכל עובד, ולא פחות מסך של 300,000 ש"ח. וכך נקבע בתקנה 3(א): ערובה תהיה בסכום השווה לסך כל הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או בסכום של 300,00 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; לענין זה, "הוצאות בשל שכר עבודה" - השכר ברוטו בצירוף כל תשלום אחר בשל העבודה שמשלם קבלן כוח- האדם כמעביד, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה שקדמה למועד המצאת הערובה... 3. העתירה שבפנינו מכוונת, כאמור, בעיקר כנגד סכום הערבות שנקבע בתקנות, שלטענת העותרות מטיל על חברות כוח-האדם, מעמסה כלכלית קשה הפוגעת בחופש העיסוק שלהן. בעקבות העתירה, ולאחר שהוצא צו-על-תנאי כנגד המשיב (שר העבודה והרווחה), נועדו העותרות והמשיב בניסיון להגיע לפשרה. כתוצאה מכך תיקן המשיב, בתאריך 1.4.97, את התקנות. סכום הערבות הוקטן במחצית - סכום בגובה של שבועיים שכר-עבודה לכל עובד במקום חודש שכר- עבודה - וגם הסכום המינימלי של הערבות הוקטן במחצית. כיום לשונה של תקנה 3(א) לתקנות הוא: ערובה תהיה בסכום השווה למחצית הוצאות קבלן כוח-האדם בשל שכר עבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או בסכום של 150,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה מבין השניים... [ההדגשות הוספו] כמו כן נכללו בתיקון מספר הקלות נוספות. בחישוב הוצאות השכר לא יובאו בחשבון תשלומים ששולמו על-ידי המעביד להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל (תיקון תקנה 3(א) סיפא). נוספה הפחתה של 10% מסכום הערובה עבור חברת כוח-אדם החתומה על הסכם קיבוצי (תיקון תקנה 3(ד)(1)). כמו-כן חלו הקלות לגבי סוג הערובה הנדרשת, והוספו חלופות לחלופות שהיו קיימות לפי התקנות הקודמות (תיקון תקנה 1). הצדדים מסכימים מחד-גיסא, כי הוראות אלה פוגעות בחופש העיסוק של האזרח, ומאידך-גיסא, כי הפגיעה מקיימת את התנאים הקבועים בשלושה מבין ארבעת היסודות המוזכרים בפיסקת ההגבלה, כלומר, כי הפגיעה הינה בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו, כי החוק הולם את ערכיה של המדינה, וכי התכלית של החוק, שהיא הגנה על העובדים בחברות כוח-אדם, הינה תכלית ראויה. הצדדים חלוקים רק בשאלת התקיימותו של היסוד הרביעי המתנה פגיעה בחופש העיסוק בכך שהפגיעה תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש". זוהי דרישת המידתיות. עמידתה בדרישה זו של פגיעה בחופש העיסוק, כמו של פגיעה בזכויות ובאינטרסים מוגנים אחרים של הפרט, נבחנת על-פי שלושה מבחני- משנה: התאמת האמצעי הפוגע בזכות לתכליתו, בחירת האמצעי הפוגע בזכות במידה שאינה עולה על המידה הנדרשת לצורך השגת התכלית, והסבירות שבפגיעה בזכות לצורך השגת תכליתה של הפגיעה. ראו, למשל, לעניין חוקים ע"א 6821/93, רע"א 3363,1908/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' נ' מגדל כפר שיתופי ואח' , פ"ד מט(4) 222 ( להלן: ע"א בנק המזרחי), בעמ' 436-347; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח' (טרם פורסם) (להלן: בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות ), סעיף 17 לפסק-דינו של הנשיא ברק. ולעניין נורמות מינהליות בג"צ 3477/95 בן-עטייה ואח' נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד מט(5) 1, בע' 14-9. בענין זה טענו העותרים כי השינוי שנעשה בתקנות, שלא בוסס על ניתוח כלכלי, מלמד כשלעצמו כי סכום הערבות נקבע באופן שרירותי, מבלי לבחון חלופות פוגעניות פחות להשגת תכלית החוק, כגון: שעבוד כלל הסכומים שחבה חברת כוח-האדם בכל זמן נתון ללקוחותיה-המעסיקים, לשם הבטחת תשלום הכספים המגיעים מאת חברת כוח-האדם לעובדים. 5. לו מבחן-המשנה בדבר בחירת האמצעי הפוגע בזכות במידה המזערית האפשרית היה מתפרש כפשוטו, הרי שעל הרשויות הייתה מוטלת חובה דווקנית לפעול לצורך הגשמת התכלית שביסוד פעולתן באופן הפוגע במידה הפחותה ביותר בזכות המוגנת. על-פי "תורת המדרגות" שפותחה במשפט הגרמני, על הרשות לפעול באופן שבו האמצעי שתבחר לצורך הגשמת התכלית שביסוד פעולתה יהיה בדרגה הנמוכה ביותר בסולם האמצעים האפשריים להגשמת אותה תכלית. אם האמצעי הנבחר נמצא בשלב המצוי מעל לשלב הנמוך ביותר, על הרשות לרדת שלב, לשלב שבו האמצעי פוגע במידה המינימלית האפשרית בזכות. ראו: Donald P. Kommers, The Constitutional Jurisprudence of the Federal Republic Of Germany (Durham and London, 1989), 290. . לכאורה, בעקבות השינויים שנערכו בתקנות, שעיקרן הפחתת גובה הערובה בכמחצית, ירדה הרשות שלב בסולם האמצעים הפוגעים בזכות. מכאן גם עולה לכאורה המסקנה שהתקנות הקודמות נמצאו בשלב גבוה מדי על הסולם, ועל-כן פגעו בחופש העיסוק במידה העולה על הנדרש. שכן, הרשות הגיעה לכלל דעה כי ניתן להשיג את תכלית החוק, ולהגן על ציבור העובדים בחברות כוח- אדם, ויחד עם זאת לפגוע במידה פחותה יותר בזכויותיהן של העותרות. יתרה מזאת, האמור לעיל מעורר את התהייה, האם העובדה כי הרשות תיקנה את התקנות, ובכך גילתה דעתה כי האמצעי שבחרה בו בתקנות המקוריות אינו האמצעי הפוגע בזכויות במידה המזערית האפשרית, אינה מעלה את החשש שמא האמצעי שנבחר בתיקון, דהיינו, ערבות בגובה של שכר עבור שבועיים או 150,000 ש"ח, לפי הסכום הגבוה, גם הוא אינו מהווה את האמצעי בעל הפגיעה המזערית האפשרית. ייתכן אף שניתן להסתפק לצורך הגשמת התכלית שביסוד התקנות בחלופה שהציעו העותרות. על-כך לא הובאו בפנינו נתונים, ולא אביע בעניין עמדה. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי הערובה שנקבעה בתקנות מהווה האמצעי הפוגע בחופש העיסוק במידה המינימלית האפשרית. אלא שמבחני-המשנה אינם מוחלטים או דווקניים. לרשויות יש שיקול- דעת ביישומם, ודי כי הפגיעה בזכות תימצא במסגרת "מתחם המידתיות" כדי שהנורמה תעמוד בדרישת המידתיות. הדבר בוודאי נכון באשר לרשות המחוקקת. ראו והשוו בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות הנ"ל סעיף 4 לפסק-דיני. והדבר נכון אף באשר לנורמות המתקבלות על-ידי הרשות המבצעת. ראו בג"ץ 106/96 שלם נ' ראש עיריית הרצליה ואח' (טרם פורסם), סעיף 13 ד. עם זאת, הדעת נותנת כי "מיתחם המידתיות" הנתון לרשות המבצעת עשוי להיות צר יותר מזה הנתון לרשות המחוקקת. "מתחם המידתיות" אף נקבע בהתחשב במהות של הזכות או האינטרס הנפגעים, ובמידת החשיבות המיוחסת להם. עמדתי על כך בבג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות בסעיף 8 לפסק-דיני: באשר למבחן בדבר התאמת האמצעי לתכלית, מידת הוודאות שתידרש להתאמת האמצעי וליעילותו מושפעת ממידת החשיבות של הזכות והטעמים שביסודה. כשמדובר בזכות כבדת-משקל, עשויה להידרש "ודאות קרובה", ואולי אף כמעט מוחלטת, לכך שהאמצעי הפוגע בה יגשים ביעילות ובאופן מושלם את תכליתו. לעומת זאת, כשמדובר בזכות קלת-משקל יותר, ייתכן כי ניתן יהיה להסתפק ב"אפשרות סבירה" לקידומה של התכלית. באשר למבחן בדבר בחירת האמצעי הפוגע בזכות במידה המועטה הנדרשת, שכאמור אינו מבחן מוחלט, תושפע בחירת האמצעי מן הזכות הנפגעת. כשמדובר בזכות-יסוד חשובה במיוחד יוקפד יותר על בחירת אמצעי הפוגע בה במידה המיזערית, וזאת גם אם מדובר באמצעי שעלותו ניכרת. הדין עשוי להיות שונה מקום שבו עומדת על הפרק זכות שחשיבותה פחותה, שלשם שמירתה לא תידרש המדינה לנקוט באמצעים העלולים לגרום להכבדה מיוחדת. באשר למבחן שבמסגרתו נערך איזון בין התועלת שבתכלית לבין הנזק שבאמצעי להשגתה, הוא יופעל - כמקובל בפסיקה שבה דנתי לעיל, העוסקת בהחלטות של רשויות מינהליות - בהתחשב במהות הזכות שעל הפרק, הטעמים שביסודה והערכים והאינטרסים הנפגעים במקרה הספציפי. בענייננו, מדובר בזכות שהיא במהותה כלכלית.הטעם העומד ביסוד הזכות לחופש העיסוק של העותרים הוא עניינם האישי במשלח-ידם. זכות זו חשובה היא, אך אין היא זכות-על. לאמור לעיל מימד נוסף, החשוב לקביעת מתחם המידתיות, והוא העובדה שמדובר בתחיקה סוציאלית, שתכליתה להגן על עובדים. בנוגע לתחיקה כזו ייזהר בית-המשפט משנה זהירות שלא לפגוע בזכויות קיבוציות של עובדים לטובת זכויות אינדיווידואליות, כגון: חופש העיסוק וזכות הקניין. עמדה על-כך פרופסור רדאי: בבחירה בין מושגי הצדק השונים בהפרטת זכויות האדם קיימות תמונות שונות לנגד עיניהם של בית-המשפט ושל המחוקק. עובדה זו מובילה אותם לבחור בגרסאות צדק שונות: המחוקק - בגרסת הצדק המקרו- סוציו-כלכלית והצדק הקבוצתי; ובית המשפט - בגרסת הצדק הפורמליסטי - משפטי והאינדיוידואליסטי.על-פי עקרונות הדמוקרטיה החוקתית בישראל, הרי שבהתנגשות בין גרסאות אלה על בית המשפט לכבד את מדיניות הצדק שהמחוקק בחר, בהיותה גרסת צדק אשר אין לטעון כנגדה כי היא איננה מיועדת לתכלית ראויה או שאינה הולמת את ערכי מדינת ישראל. [פרנסיס רדאי, "הפרטת זכויות האדם והשימוש לרעה בכוח", משפטים כג (תשנ"ד) 21, בעמ' 52] לאור האמור לעיל, מסכימה אני עם חברי, הנשיא ברק, כי דברי-החקיקה שנתקפו - הן החוק, והן התקנות שהותקנו מכוחן - עומדים בדרישת המידתיות. שכן, הגם שניתן להעלות על הדעת אמצעים חלופיים, לרבות האמצעים שהוצעו על-ידי העותרות, הפוגעים בזכותן פחות מן האמצעים שננקטו, הרי האמצעים שננקטו מצויים במתחם המידתיות. אשר-על-כן, אני מסכימה לדחיית העתירה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא. ניתן היום, ב' בסיון התשנ"ח (27.5.98). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97004500. A10 /דז/	[ "בג\"ץ 450/97", "בג\"ץ 9204/96", "בג\"ץ 9465/96", "ע\"א 6821/93", "בג\"ץ 4562/92", "ע\"ב 2/84", "בג\"ץ 164/97", "בג\"ץ 1715/97", "רע\"א 3363", "בג\"ץ 106/96" ]	1,631
59,708	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 450/97 - 1 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המבקשים: 1. פלא אבחון והשמה בע"מ 2. מיקשר אנקורי בע"מ 3. צ'אנס שירותי כוח אדם בע"מ ה משיבים : 1. תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ 2. אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ 3. חלופה בע"מ 4. מר אלי ישי, שר העבודה והרווחה בקשה להצטרף לעתירה כעותרים החלטה המבקשים 3-1 יצורפו כעותרים לעתירה. ניתנה היום, יח בתמוז התשנ"ז (23.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97004500. L08	[ "בג\"ץ 450/97" ]	1,633
418	ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה לביטול החלטת ביניים בערעור בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה מתבקשת עמדת המערער אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O05	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,634
7,682	ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ו' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מתגובת המערער לסיכומי המשיבה בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה הבקשה תידון על-ידי ההרכב שידון בערעור. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O03	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,635
8,008	ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער (המשיב בערעור שכנגד) : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה (המערערת בערעור שכנגד) : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המשיבה בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין החלטה אין למשיבה בערעור אלא זכות להשיב לערעור פעם אחת, כאמור בסעיף 2 לצו בדבר סיכומים בכתב מיום 10.4.97. לכן, יש למחוק מכתב הסיכומים שהוגש על ידה על-פי סעיף 4 לצו הנ"ל בדבר סיכומים בכתב את כל אותם חלקים המתייחסים לעמדתה בערעור ולהותיר רק את החלקים הנוגעים לערעור שכנגד. כתב תשובה מתוקן לתשובת המדינה לערעור שכנגד יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ח באלול תשנ"ז (30.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O02	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,636
15,793	ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ו' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה לביטול החלטה בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה איני סבורה כי תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- היא החלה על הבקשה למחיקת סעיפים מן הסיכומים בכתב שהגישה המשיבה, וזאת לנוכח קיומן של תקנות 417 ו449- לתקנות הנ"ל, הקובעות הסדר ייחודי לערעור. בכל מיקרה, אני סבורה כי מן הדין לאפשר למשיבה להשיב לבקשה בטרם תנתן החלטה. לפיכך, אני מחליטה לבטל את ההחלטה מיום 30.9.97 שניתנה במעמד צד אחד. תגובת המשיבה לבקשה למחיקת סעיפים מתגובת המשיבה לתשובת המערער, שהוגשה ביום 29.9.97, תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. לאחר מכן אחליט בה. ניתנה היום, י"ז בחשון תשנ"ח (17.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O06	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,637
16,097	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 95 / 8004 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער והמשיב בערעור שכנגד : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד : עירית חיפה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשלושת שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובות המערער והמערערת שכנגד, כמפורט בסעיפים 3 ו4- להלן, לא יעלו על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. ימי הפגרה יבואו במניין הימים, לצורך חישוב המועדים על פי צו זה. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבה - המערערת בערעור שכנגד - תגיש את תשובתה לטענות המערער ואת טענותיה בערעור שכנגד תוך שלושים יום מהיום שהומצאו לה טענות המערער; 3. המערער - המשיב בערעור שכנגד - יגיש את תשובתו לערעור שכנגד תוך עשרים יום מהיום שבו הומצאו לו הטענות בערעור שכנגד, ורשאי הוא, תוך אותה תקופה, להשיב לתשובת המשיבה בערעור, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור; 4. המערערת בערעור שכנגד רשאית להשיב לתשובת המשיב בערעור שכנגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת שכנגד כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, ג' ניסן התשנ"ז (10.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. A01 /דז/	[ "ע\"א 95" ]	1,638
16,707	ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ז' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער (המשיב בערעור שכנגד) : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נגד המשיב ה (המערערת בערעור שכנגד) : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי תשובה בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה בפני בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה של המשיבה (המערערת בערעור שכנגד) לסיכומי המערער (המשיב בערעור שכנגד), אשר הוגשו לבית המשפט בתאריך 17.9.97. בקשתה של המשיבה למחוק סעיפים מתגובת המערער לסיכומיה בערעור תידון על ידי ההרכב שידון בערעור (ראה החלטתי מיום 13.10.97). הטענה כי המערער חרג בסיכומי תשובתו (מחזור הסיכומים השלישי) ממסגרת הערעור כפי שהותוותה בשני מחזורי הסיכומים הראשונים אינה יכולה להכשיר חריגה מן הצו בדבר סיכומים בכתב על ידי המשיבה במסגרת מחזור הסיכומים הרביעי (תשובת המערערת בערעור שכנגד). לפיכך, אני מחליטה לחזור ולקיים את החלטתי מיום 30.9.97, אותה ביטלתי לבקשת המשיבה בשל כך שניתנה במעמד צד אחד בלבד. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ד בכסלו תשנ"ח (23.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O07	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,639
22,140	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8004/95 - ח' וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת (המשיבה והמערערת שכנגד): עיריית חיפה נגד המשיב (המערער והמשיב שכנגד): מנהל מס שבח מקרקעין בקשה להרחבת צו הסיכומים בכתב מיום 10.4.97 בשם המבקשת (המשיבה והמערערת שכנגד): עו"ד יורם ל. כהן החלטה הבקשה תידון על ידי ההרכב שידון בערעור. ניתנה היום, י"ז בטבת התשנ"ח (15.1.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. A08 /דז/	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,640
22,945	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8004/95 - י' בפני: כבוד השופט א' מצא המערער : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה (המשיב שכנגד) נגד המשיב ה : עירית חיפה (המערערת שכנגד) בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המשיבה: עו"ד ל' כהן ה ח ל ט ה לדחות מועד הדיון כמבוקש. המזכירות תקבע את הערעור בפני הרכב למועד אחר, ככל האפשר תוך התחשבות במועדים המוצעים על-ידי בא-כוח המשיבה. ניתנה היום, ט' בניסן תשנ"ח (5.4.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. F10	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,641
23,537	; ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8004/95 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופט ח' אריאל המערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה ערעור וערעור שכנגד על החלטת ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.11.95 בע.מ.ש. 98/93 שניתן על ידי חברי הועדה: כב' השופט בדימוס א.ד. בר והחברים א. ארבל, ש. תענק תאריך הישיבה: ז באב תשנ"ח (30.7.98) בשם המערער : עו"ד יהודה ליבליך בשם המשיב ה: עו"ד כהן פסק-דין מוסכם על הפרקליטים שלצורך הדיון בערעור זה ה"הכנסה" בה מדובר בתקנה 8(א) לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל"ה1975- - היא הכנסת העיריה ולא הכנסה שהיא "צמודה" למקרקעין. בנסיבות אלו נראה לנו שאין עילה להתערב בהחלטת הועדה שלעיריה עצמה לא היתה הכנסה במובן תקנה 8(א) הנ"ל. המשיבה חזרה בה מהערעור שכנגד. שוב לפנינו מקרה שבו רשויות ציבוריות מתדיינות ביניהן לבין עצמן בבית המשפט, במקום למצוא את הנתיב המשפטי המתאים להכרעה שיפוטית ביניהן במסלול חלופי ראוי. אנו מבקשים לשלוח עותק מפסק דין זה ליועץ המשפטי לממשלה. הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות. ניתן היום ז באב תשנ"ח (30.7.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. B11	[ "ע\"א 8004/95", "ש. 98/93" ]	1,642
25,841	ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ט' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מתגובת המשיבה לתשובת המערער בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין החלטה הבקשה תידון על-ידי ההרכב שידון בערעור. ניתנה היום, י"ט בשבט תשנ"ח (15.2.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O09	[ "ע\"א 8004/95" ]	1,643
421	ב בית המשפט העליון רע"א 1135/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל המ בקש : בן שחר פנחס נגד המשיב : אשורי אורי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 1.1.97 בתיק ע"א 1092/95 שניתן על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר ואחיטוב החלטה בתיק זה ניתן ביום 27.10.97 פסק דין, על פיו התקבל טיעון המבקש ופסק דינו של בית משפט השלום, אשר בוטל על ידי בית המשפט המחוזי, הוחזר על כנו. כן חוייב המשיב בהוצאות המבקש בסך 10,000 ש"ח. עתה מבקש המשיב, שהמבקש יחוייב בהוצאות לטובת המשיב, בשל ראיה חדשה שצרף המבקש לבקשתו לרשות ערעור ללא נטילת רשות. דין הבקשה להדחות. ראשית, המבקש זכה בדינו מבלי שניתן כל משקל לאותה "ראיה חדשה", אותה מזכיר המשיב בבקשתו לחיוב המבקש בהוצאות. שנית, חיוב המשיב בהוצאות המבקש, כפי שחוייב בהן המשיב בפסק הדין שניתן בתיק זה, נקבע בהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות אלה עליהן מסתמך המשיב בבקשתו לחיוב המבקש בהוצאות. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ' בחשון התשנ"ח (20.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97011350. E03	[ "רע\"א 1135/97", "ע\"א 1092/95" ]	1,648
14,488	בית המשפט העליון רע"א 97 / 1135 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: פנחס בן שחר נגד המשיב : אורי אשורי בקשת רשות ערעור על פסק ד ינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בע"א 1092/95 מיום 1.1.97 שניתן על ידי כבוד השופטים: א. אבן-ארי, ד. בר-אופיר, ה. אחיטוב בשם המבקש: עו"ד יורם חגבי-חגי; עו"ד עודד אונגר החלטה להעביר להרכב של שלושה שופטים. ניתנה היום, י' בניסן התשנ"ז (17.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97011350. A01 /דז/	[ "רע\"א 97", "בע\"א 1092/95" ]	1,649
15,492	ב בית המשפט העליון רע"א 1135/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל המ בקש : בן שחר פנחס נגד המשיב : אשורי אורי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 1.1.97 בתיק 1092/95 שניתן על ידי כבוד השופטים א' אבן ארי, ד' בר אופיר וה' אחיטוב תאריך הישיבה: כו' בתשרי התשנ"ח (27.10.97) בשם המ בקש: עו"ד ציון א ילוז בשם המשיב : עו"ד א' רוסטר פסק-דין השופט ת' אור : 1. הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה. 2. בית המשפט המחוזי קבע, שהמשיב לא קיים חוזהו עם המבקש. על אף האמור בחוזה, לא קיבל את החזקה במושכר ולא שילם את דמי השכירות על פי החוזה. כן קבע בית המשפט, שהמשיב לא היה זכאי לבטל את החוזה, כפי שהתיימר לעשות, ולפיכך ביטולו אותו היווה הפרה של החוזה. אלא שבית המשפט המחוזי החליט לקבל את ערעור המשיב, על יסוד הטענה שהמבקש לא הוכיח את נזקיו. בבסיס קביעה זו עמדה העובדה שלא הוצג על ידי המבקש חוזה שכירות אותו כרת, לדבריו, עם אחר, כעבור זמן, ביחס לאותו מושכר. וכאילו באין ההסכם, לא הובאו ראיות להוכחת גובה הנזק. 3. לדעתנו, נתפס בית המשפט לטעות בקביעתו האמורה. לבית משפט השלום הוגש תצהירו של המבקש אשר שימש במקום חקירה ראשית. בתצהיר זה, מפרט המבקש את שיעור נזקיו עקב זאת שמשך ארבעה וחצי חודשים לא הצליח להשכיר את המושכר, וגם כשהשכיר אחר כך את המושכר, היה זה בדמי שכירות בסך 900 דולר לחודש, בעוד ועל המשיב היה לשלם דמי שכירות חודשיים בסך 1,100 דולר. המבקש מצהיר, תוך פירוט הנזק, על הפסד של 6,520 דולר (בתצהיר נספח ה' לבקשה). על חלק זה של תצהירו לא נחקר המבקש כלל. המשיב לא הגיש בנקודה זו תצהיר משלו או ראיות לסתור. יתר על כן, כשטען המבקש בסיכומיו בבית משפט השלום לנזקיו כאמור, לא באה לכך הכחשה בסיכומים מטעם המשיב. לכאורה, אם כן, הוכח גובה הנזק ולא היה חולק לגביו, אפילו ללא הצגת ההסכם של המבקש עם השוכר שבא, כעבור חודשים, במקום המשיב. אכן, בית משפט השלום פסק למבקש סכום נמוך מהאמור בתצהיר המבקש. בהסתמכו על אמירה של המבקש במהלך הדיון, וכן בהסתמך על מכתבים שכתב למשיב, פסק לו סכום של 5,500 דולר בלבד, בצירוף חיובי לואי. על יסוד אלה, אכן רשאי היה בית המשפט להפחית מסכום הפיצויים אותו תבע המבקש. 4. בהסתמך על כל האמור, דין הערעור להתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל בזה, ואנו קובעים שפסק דינו של בית משפט השלום יחזור על מקומו, כך שעל המשיב לשלם למבקש כאמור בפסק דינו של בית משפט השלוםן. כן ישלם המשיב למבקש הוצאות בשתי הערכאות - בבית המשפט המחוזי ובפנינו - בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, כו' בחשון התשנ"ח (27.10.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97011350. E02	[ "רע\"א 1135/97" ]	1,650
423	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 - 3 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון קרית משה, ירושלים 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה להגשת תצהיר נוסף מטעם העותרים החלטה כמבוקש. ניתנה היום, כב בתמוז התשנ"ז (27.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. L10	[ "בג\"ץ 589/97" ]	1,652
3,227	בבית המשפט העליון בג"ץ 589/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד יהושע נגר החלטה לא ניתן להענות לבקשה לשינוי מועד הדיון וגם לקיים את הדיון עד לפתיחת שנת הלימודים. על-פי תאריכי החופשות שמסרו באי-כוח בעלי הדין, אין ולו יום אחד בו נמצאים כולם בארץ בתקופת הפגרה. התאריך שנקבע לדיון מביא בחשבון את מרבית האילוצים, אם כי מטבע הדברים לא את כולם. הבקשה נדחית. ניתנה היום, י"ח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. Q09	[ "בג\"ץ 589/97" ]	1,655
5,771	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 - 2 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה למתן פרטים החלטה 1. הואיל והדיון קבוע ליום 31.8.97 החלטתי להעביר ההחלטה בבקשה להרכב. 2. המשיבים יתכוננו למתן הפרטים המבוקשים ביום הדיון, אם יצווה על כך בית המשפט. ניתנה היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. H16	[ "בג\"ץ 589/97" ]	1,656
6,126	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 - 3 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה להגשת חוות דעת מומח ים החלטה כמבוקש. ניתנה היום, כד בתמוז התשנ"ז (29.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. L11	[ "בג\"ץ 589/97" ]	1,657
7,598	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כח באב תשנ"ז (31.8.9 בשם העותרים: עו"ד ננר בשם המשיבים 1,2 : עו"ד אסנת מנדל בשם המשיבים 3,4: עו"ד אסא אליאב בשם המשיבים 9-5 עו"ד רנטו יאראק פסק דין מכל טענות העותרים המתייחסות לשיקול דעתם של המשיבים נראה לנו שלא נשקלו כהלכה שניים אלה: העובדה שה"פרוגרמה" לפי לשונה אינה מתייחסת לכתות ז' וח', וכן עדכון תכניות הלימוד הקונקרטיות של בית ספרם של העותרים, להבדיל מהתכניות לפי הפרוגרמה. בנסיבות אלו אנו הופכים את הצו על תנאי למוחלט במובן זה שהחלטת המשיבים מתבטלת והענין יחזור למשיבים כדי שישקלו את עמדתם מחדש, בהתחשב בשני גורמים אלה ויתנו החלטה חדשה. המדינה והעיריה, כל אחד מהם, ישלמו לעותרים 5,000.- ש"ח שכ"ט. ניתן היום כח באב תשנ"ז (31.8.97). נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. B17	[ "בג\"ץ 589/97" ]	1,659
13,356	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה לתיקון טעות סופר בשם העותרים : עו"ד ננר יהושע החלטה הכוונה היתה כמו בנוסח החתום. הבקשה נדחית. ניתן היום ד בתשרי תשנ"ח (5.10.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. B18	[ "בג\"ץ 589/97" ]	1,661
14,470	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון קרית משה, ירושלים 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד בקשה למתן צו עלתנאי וצו ביניים המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים תאריך הישיבה: ח' באב תשנ"ז (11.8.97) בשם העותרים : עו"ד ננר יהושע בשם המשיבים 1-2: עו"ד אוסנת מנדל בשם המשיבים 3-4: עו"ד אסא אליאב בשם משיב מס' 5: עו"ד ר' יאראק, עו"ד כהן-פרידמן החלטה עיינו בעתירה. שמענו טיעוני הצדדים. נחה דעתנו כי המשיבים היו בעלי סמכות לקבל את ההחלטה נשוא העתירה. נשארה שאלת שיקול הדעת. לענין זה, אנו דוחים ההמשך לשבועיים. מטרת הדחייה לאפשר לצדדים להגיע לידי הסדר מוסכם בענין זה (בעזרתה של הגב' מנדל). אם לא יגיעו להסדר, נמשיך לדון בענין. המזכירות מתבקשת לקבוע לדיון בעוד שבועיים (לפני תחילת שנת הלימודים ואחרי ה27.8.97-). ניתנה היום, ח' באב תשנ"ז (11.8.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. A12	[ "בג\"ץ 589/97" ]	1,663
424	בית המשפט העליון רע"א 97 / 2658 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המ בקש : לבקוביץ אורי נגד המשיב ה : נציבות מס הכנסה ומס רכוש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.3.97 בע"א 1773/95, שניתן על ידי כבוד השופטים: ח' פורת, י' בן שלמה, א' חיות בשם המבקש: עו"ד אמנון מרכוס החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבה תגיש תשובתה לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026580. A01 /דז/	[ "רע\"א 97" ]	1,664
7,226	בית המשפט העליון רע"א 97 / 2658 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : לבקוביץ אורי נגד המשיב : נציבות מס הכנסה ומס רכוש בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.3.97 בע"א 1773/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ח. פורת, י. בן שלמה, א. חיות בשם המבקש: עו"ד אמנון מרכוס החלטה במקביל לבקשה הנוכחית הוגש גם ע"א 3602/97 שבו המשיבה היא המערערת ופלוני, דניאל שחר, הוא המשיב בתיק ההוא והמבקש בתיק הנוכחי, מיוצגים על ידי אותם פרקליטים. השאלה המתעוררת בשני התיקים היא שאלה זהה. בתשובתה לבקשה לרשות לערער כתבה המשיבה כי מקובל עליה כי פסק הדין בע"א 3602/97 ייושם גם על המבקש בתיק הנוכחי. פרקליט המבקש מתבקש להודיע תוך 10 ימים אם הודעת המשיבה האמורה מניחה את דעתו, והאם לאור האמור בה הוא מוכן לחזור בו מן הבקשה. אופציה אחרת היא - שאותה מוכן אני לשקול, ששני התיקים ישמעו באותו יום ולפני אותו הרכב. לאחר קבלת תשובת פרקליט המבקש אחזור ואטפל בתיק זה. ניתן היום כא בסיון תשנ"ז (26.6.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026580. B02	[ "רע\"א 97", "בע\"א 1773/95", "ע\"א 3602/97", "בע\"א 3602/97" ]	1,665
7,243	בית המשפט העליון רע"א 2658/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : לבקוביץ אורי נגד המשיב : נציבות מס הכנסה ומס רכוש בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.3.97 בע"א 1773/95 שניתן על ידי כבוד השופטים פורת, בן שלמה, חיות בשם המבקש: עו"ד אמנון מרכוס בשם המשיב: עו"ד יהודה ליבליין החלטה 1. הרשות לערער נתונה. 2. הדיון בערעור יקבע באותו יום ולפני אותו הרכב שבו ישמעו טיעונים בע"א 3602/97. ניתן היום ד בתמוז תשנ"ז (9.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026580. B03	[ "רע\"א 2658/97", "בע\"א 1773/95", "בע\"א 3602/97" ]	1,666
425	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3734/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקשים : 1. אברהם בכר 2. הדר חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. סוזי בכר 2. גלי אביב מפעלי תיירות בע"מ 3. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 21.5.97 בהמ' 6023/97 שניתנה על-ידי כבוד השופט אבן-ארי. בשם המבקשים: עו"ד משה עבדי החלטה בהעדר קיומה של שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי, אני דוחה את הבקשה. ניתנה היום, ו' בתמוז תשנ"ז (11.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי /אז 97037340. B02	[ "רע\"א 3734/97" ]	1,667
4,728	בית המשפט העליון רע"א 3734/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. בכר אברהם 2. הדר חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. בכר סוזי 2. גלי אביב מפעלי תיירות בע"מ 3. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשת עיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 21.5.97 בהמ' 6023/97 שניתנה על ידי כבוד השופט אבן ארי בשם המבקשים: עו"ד משה עבדי החלטה כמו ברע"א 3734/97 , גם כאן ענין עיכוב הביצוע של פסק הדין כבר נדון בשתי ערכאות, ואיני רואה צידוק ליתן צו זמני המעכב את הביצוע עד לבירור השגותיהם על החלטות הערכאות שקדמו לי, בערכאה שלישית. אם עדיין עומדים המבקשים על בקשתם לרשות לערער, יואילו נא להשלים בהקדם את הליכי הערבון על מנת שאפשר יהיה לטפל על אתר בתיק העיקרי. הבקשה נדחית. ניתן היום ד בתמוז תשנ"ז (9.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037340. B01	[ "רע\"א 3734/97" ]	1,668
427	בבית המשפט העליון רע"א 2199/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המבקשת: בעצמה החלטה בקשה קודמת להארכת המועד עד ליום 8.7.97 נענתה "כמבוקש". עתה מוגשת בקשה נוספת החוזרת על נימוקי הבקשה הראשונה. לפנים משורת הדין אני מאפשרת תשלום האגרה והפקדת הערבון עד ליום 1.8.97. ארכה נוספת לא תנתן. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ז (8.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q05	[ "רע\"א 2199/97" ]	1,671
2,551	ב בית המשפט העליון רע"א 2199/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המבקשת: עו"ד דוד דרעי החלטה בהמשך להחלטה מיום 27.10.97 אשר נמסרה לבא כוח המבקשת בתאריך 4.11.97, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, י"ב בכסלו תשנ"ח (11.12.97) אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. O06	[ "רע\"א 2199/97" ]	1,672
10,939	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 2199 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המערערת: עו"ד דוד דרעי החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, א' בניסן תשנ"ז (8.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q01	[ "רע\"א 97" ]	1,673
13,242	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 2199 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המבקשת: עו"ד א. ברדוגו בשם המשיבים 2 ו3-: עו"ד אהוד ארצי, עו"ד ניר קהת החלטה בתאריך 3.3.97 החליטה כב' השופטת סוקולוב, רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שלא לפטור את המבקשת מתשלום מחצית מיתרת סכום האגרה בו היא חייבת. בהחלטה מפורטת ומנומקת התייחסה כב' השופטת סוקולוב למידע שנפרש בפניה בעת חקירת המבקשת על תצהירה ולליקויים השונים שהתגלו בבקשה. כך, למשל, נאמר כי המבקשת לא ציינה בבקשתה פרטים מהותיים, כגון, העובדה שיש לה שני בנים בגירים המשתכרים ותומכים בה; לא צוינו מקורות הכנסתם; המבקשת לא ציינה גם, אם פנתה אליהם בבקשה לסייע לה לשלם את האגרה; לא צוינה העובדה כי המבקשת מתגוררת בשכירות בדירה שברח' ויצמן בתל-אביב ומשלמת שכר דירה בסכום של 450 דולר בחודש. בסיכומם של דברים נאמר כך: "...לא שוכנעתי כי אכן מצבה הכלכלי של המבקשת הינו כה קשה, עד כי יש בו כדי להצדיק פטור מלא מתשלום יתרת סכום האגרה בתיק זה" (יש לציין כי המדובר בתשלום אגרה בסכום של 6,500 ש"ח). בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומחובת הפקדת ערבון, הנתמכת בתצהירה של המבקשת. לאחר קבלת החלטתה הנ"ל של כב' השופטת סוקולוב ציפיתי למצוא בבקשה שבפני את תיקונם של כל הליקויים שנמנו בהחלטה האמורה. ואולם, אין בבקשה שבפני כל התמודדות ולו עם אחד מהנושאים שנדונו באותה החלטה. גם בבקשה שבפני נמנעה המבקשת מלציין, כי יש לה שני בנים בגירים המשתכרים למחייתם ועוזרים לה מידי פעם, המבקשת אינה מציינת כי היא מתגוררת בדירה שכורה, ואינה מונה באלו צעדים נקטה לשם גיוס סכום האגרה והערבון. למעשה, הבקשה שבפני אינה אלא חזרה על אותה בקשה שהוגשה בבית משפט קמא, ונדחתה. בנסיבות אלה, אין מקום לקבלת החלטה אחרת מזו של כב' השופטת סוקולוב, אשר בפניה גם נחקרה המבקשת על תצהירה. אגרת הבקשה לרשות ערעור איננה בסכום גבוה, ואני איני פוטרת את המבקשת מתשלומה. אשר לחובה להפקיד ערבון, אני מוצאת להפחית במידת מה מסכום הערבון שנהוג לקבעו בבקשות לרשות ערעור המוגשות לבית משפט זה דרך כלל ולקבוע ערבון בסכום של 6,000 ש"ח בלבד. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, א' באייר תשנ"ז (8.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q02	[ "רע\"א 97" ]	1,674
13,271	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 97 / 2199 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לשחרור מייצוג בשם המבקשת: עו"ד א. ברדוגו ושות' החלטה לפני שאחליט בבקשה לשחרור מהייצוג, מתבקשת המבקשת להודיע לבית המשפט אם העמידה לעצמה עורך דין אחר אשר ייצגה בבקשה לרשות ערעור, ואם לאו - מהי כתובתה, ומה המען למסירת כתבי בית דין עבורה. הודעה כאמור תוגש תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q03	[ "רע\"א 97" ]	1,675
147,973	ב בית המשפט העליון רע"א 2199/97 - ג' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המ בקשת: וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה להחזרת אגרה החלטה אני מורה על השבת האגרה לידי המבקשת. ניתנה היום, ט"ז בתמוז תשס"ב (26/6/02). בעז אוקון ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 97021990. D07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il	[ "רע\"א 2199/97" ]	1,676
429	ב בית המשפט העליון ע"א 1266/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : חנה ברייער נגד המשיב : יעקב ברייער בקשה למחיקת ערעור בשם המערערת: עו"ד ד"ר מאשא וולפיש החלטה אני מוחקת את הערעור בהסכמה, כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96012660. O01	[ "ע\"א 1266/96" ]	1,678
20,612	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ז' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עיריית צפת 2. ראש עיריית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה בקשה מוסכמת להארכת מועד החלטה על יסוד הבקשה המוסכמת להארכת המועד, שהוגשה על ידי באת-כוח פרקליטות המדינה ביום 1.11.98, אני מאריך את המועד להגשת ההודעה המשותפת עד יום 5.11.98. ניתנה היום, י"ג בחשון תשנ"ט (2.11.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I14	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,680
24,061	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון בקשה לדחית מועד דיון בשם עותרים: ען"ד ד. פיש בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד שמואל מנדלבום החלטה בפני בקשה לדחיית מועד דיון בעתירה שענינה ליקויים במערכת הביוב של העיר צפת. התיק נקבע לדיון ליום 1.6.98 והודעה על כך נמסרה באי כוח הצדדים כבר ביום 26.4.98. רק ביום 20.5.98, כמעט חודש לאחר מכן הוגשה בקשה זו. בבקשה מציין בא-כח המשיבים 1 ו2- כי כל עורכי הדין במשרד יוצאים להשתלמות בארה"ב בין התאריכים 22.5.98 ו- 28.5.98. התאריך הקבוע לדיון הוא 1.6.98. אם ההשתלמות כה חשובה היה על בא-כח המשיבים להגיש את הבקשה מיד עם קבלת ההודעה על הדיון. משלא עשה כן יפגע ביטול הדיון בעתירה ביומנו של בית המשפט. מעבר לכך בא כוח המשיבים עורך הדיון יוכל להיות הן בהשתלמות והן בדיון. יש לציין עוד כי מדובר בעתירה שהוגשה בשנת 1995 ואין מקום להשהות עוד את הדיון בה. הבקשה נדחית. הדיון יתקיים במועד ביום 1.6.98 בשעה 11:30. המזכירות תודיע החלטה זו לצדדים טלפונית ובאמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ט באייר תשנ"ח (25.5.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. P09	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,681
28,263	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון התנגדות למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ז' בסיון התשנ"ח ( 01.06.98 ) שם העותרים : עו"ד דניאל פיש ועו"ד יוריס ברוורמן בשם המשיבים 2-1: עו"ד מנדלבאום בשם המשיב 3: עו"ד אסנת מנדל עו"ד מנדלבום שמואל ג. החלטה על דעת באי כוח בעלי הדין, אנו דוחים את הדיון לתקופה של כשלושה חודשים מהיום, בפני כל הרכב. במהלך תקופה זו תעשה המשיבה הראשונה לקבלת חוק העזר המתאים, וכן תפעל לקבלת התקציב או התקציבים הדרושים לצורך הרחבת מכון הביוב, כפי שבכוונתה, על פי המוצהר על ידה לעשות. לקראת מועד הדיון כפי שיקבע, ימציאו באי כוח בעלי הדין הודעות משלימות, מהן ניתן יהיה לדעת את מהלך התקדמות הטיפול במערכת הביוב נשוא עתירה זו. ניתנה היום, ז' בסיון התשנ"ח (1.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 95015820. E10	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,682
29,142	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר בשם העותרים: עו"ד אץ פיש בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל החלטה לתגובת העותרים בתוך ארבעה ימים מיום ההמצאה. המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים באמצעות הפקס והטלפון. ניתנה היום, י"ח באדר תשנ"ח (16.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. P06	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,683
30,414	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר בשם העותרים: עו"ד איריס ברוורמן החלטה הארכת מועד כמבוקש. ניתנה היום, כ"ו באדר תשנ"ח (24.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. P08	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,684
34,413	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט מ' אילן העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן-זאב נגד המשיבים : 1. עיריית צפת 2. ראש עיריית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ט"ז באלול תשנ"ח (7.9.98) בשם העותרים : עו"ד ד' פיש, עו"ד ברוורמן בשם המשיבים 1-2: עו"ד ש' מנדלבום בשם המשיבים 3-4: עו"ד א' מנדל החלטה לפי הצעת העותרים ובהסכמת הצדדים אנחנו מצרפים את השר לתשתיות לאומיות כמשיב מס' 6. בהסכמת כל הצדדים אנחנו מחליטים כי באי-כוח הצדדים ייפגשו, יחד עם אחרים לפי הצורך, כדי לאתר את הבעיות העיקריות הצריכות פתרון בעניין נשוא העתירה ולגבש תכנית פעולה, וככל שאפשר גם לוח זמנים לפעולה, כדי לקדם את פתרון הבעיות נשוא העתירה. הצדדים יגישו לבית המשפט את תוצאות הדיונים במסמך משותף, ויוכלו להוסיף כל צד הערות ובקשות משלו, וזאת עד יום 1.11.98. על יסוד הודעה זאת נחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, ט"ז באלול תשנ"ח (7.9.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I13	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,685
40,093	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון התנגדות למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ז' בסיון התשנ"ח ( 01.06.98 ) בשם העותרים : עו"ד דניאל פיש ועו"ד יוריס ברוורמן בשם המשיבים 2-1: עו"ד ש' מנדלבאום בשם המשיב 3: עו"ד אסנת מנדל החלטה 1. לצרף את המשיב מספר 5, השר לאיכות הסביבה, כמשיב נוסף בעתירה זו. 2. לקבל התצהיר הנוסף של העותרים, כמבוקש. ניתנה היום, ז' בסיון התשנ"ח (1.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 95015820. E11	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,686
49,827	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ח' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן זאב נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות דיון מקדמי בעתירה בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל ה ח ל ט ה בהמשך להודעה מטעם פרקליטות המדינה מיום 3.11.99, מתבקשת פרקליטות המדינה להגיש הודעה משלימה בנוגע לפרוייקט הקמת מכון צ.מ.ר. לטיפול בשפכים של שכונת נוף כינרת, ראשית באשר להליך בת"פ 574/96 בבית משפט השלום בטבריה, ושנית, באשר למכרז להרחבת המתקן. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש את ההודעה עד יום 1.2.2000. ניתנה היום, כ"ה בחשון תש"ס (4.11.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I21	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,687
51,482	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ח' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן זאב נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 3.9.99 הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם העותרים. המשיבים 1 ו2- וכן פרקליטות המדינה בשם המשיבים 5-3 מתבקשים להגיש לבית המשפט הודעה ובה עדכון ההתפתחויות בעניין נשוא העתירה וכן תגובה להודעה מטעם העותרים. המשיבים מתבקשים להגיש את ההודעה עד יום 1.11.99. ניתנה היום, כ"ה באלול תשנ"ט (6.9.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I20	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,688
53,574	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ז' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עיריית צפת 2. ראש עיריית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות בקשה להארכת מועד להגשת תגובה החלטה לבקשת ב"כ העותרים מיום 26.5.99 אני נותן אורכה לעותרים לצורך הגשת הודעה לבית המשפט. ב"כ העותרים תגיש הודעה לבית המשפט לא מאוחר מיום 1.9.99. ניתנה היום, ט"ז בסיון תשנ"ט (31.5.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I19	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,689
55,484	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן זאב נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות דיון מקדמי בעתירה החלטה המשיבים 1 ו2- מתבקשים להגיש לבית המשפט הודעה משלימה, בדבר ההתפתחויות בעניינים נשוא העתירה, עד יום 1.4.99. ניתנה היום, כ"ח בשבט תשנ"ט (14.2.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I17	[ "בג\"ץ 1582/95" ]	1,690

26,724

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2857/95 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר העותר : בליטי יעקב נגד המשיבים : 1. שר הבטחון 2. הרמטכ"ל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' בחשון התשנ"ח ( 04.11.97 ) בשם העותר : בעצמו בשם המשיבים : עו"ד דלית גילה פסק-דין עתירתו המקורית של העותר באה על סיפוקה. עתה מעלה העותר טענות חדשות כנגד עצם פיטוריו. טענות אלה לא הועלו בשעתן. עתה, בחלוף השנים - וללא קביעת ממצאים בעניין זה - לא נוכל לדון בהן. העתירה נדחית. ניתן היום, ד' בחשון התשנ"ח (04.11.97), בפני העותר ועו"ד גילה. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95028570. A09 /דז/

[ "בג\"ץ 2857/95" ]

1,548

395

ב בית המשפט העליון ע"א 6774/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד א. חרל"פ החלטה על בא כוח המערער להגיש בקשה מסודרת להארכת המועד, ערוכה כדין ונתמכת בתצהיר, אשר יהא בה כדי להבהיר טעמי האיחור ונימוקי הבקשה, אלא אם כן יביא את הסכמת המשיבה לבקשה באופן בו הוגשה. בקשה ערוכה כדין או הסכמת המשיבה לבקשה יוגשו תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ג בחשון תשנ"ח (23.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. O01

[ "ע\"א 6774/96" ]

1,554

3,676

ב בית המשפט העליון ע"א 6774/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד ע. חרל"פ בשם המשיבה: עו"ד ש. ברקוביץ החלטה בהסכמה, מוארך המועד כמבוקש. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. O02

[ "ע\"א 6774/96" ]

1,555

10,885

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6774/96 - ג' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבה תגיש את תשובתה לטענות המערער תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו לה טענות המערער; 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבה תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. 4. היה ויידרש דיון, הוא ייקבע לא יאוחר מסוף חודש יוני 1998. הזמנת הצדדים לדיון תהיה לצורך השלמת טיעון בלבד, כמבואר בהודעה שפורסמה בפ"ד נ(1) 1. ניתן היום, כ"ו בכסלו התשנ"ח (25.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. A03 /דז/

[ "ע\"א 6774/96" ]

1,556

32,767

ב בית המשפט העליון ע"א 6774/96 בפני: כבוד השופט ת' אור המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר, חברה לביטוח בע"מ ערעור על פסק די ן בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.7.96 בת"א 724/93 שניתן על ידי כבוד השופט ד' חשין תאריך הישיבה: יא' באייר התשנ"ח (7.5.98) בשם המערער: עו"ד לוי בשם המשיבה: עו"ד ברקוביץ החלטה באי כוח הצדדים יודיעו בכתב - תוך שבעה ימים - אם הגיעו להסכמה על פי הצעה שהועלתה במהלך הדיון. באם לא תהיה הסכמה, נדחה להמשך ליום 28.5.98 שעה 08:30. ניתנה היום, יא' באייר התשנ"ח (7.5.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96067740. E05

[ "ע\"א 6774/96" ]

1,557

33,960

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6774/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערער : אבי סופר נגד המשיב ה : צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הודעה על הסכם פשרה בשם המערער : עו"ד אלי לוי בשם המשיבה: עו"ד שלמה ברקוביץ פסק-דין באי כוח בעלי הדין המציאו הודעה על הסכם פשרה אשר סומנה מ1/. כמוסכם על בעלי הדין, ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה מ1/. ניתן היום, כ"ג באייר תשנ"ח (19.5.98). ה נ ש י א משנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067740. E06

[ "ע\"א 6774/96" ]

1,558

278,905

בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 6774/96 - א' בפני: כבוד הרשמת גאולה לוין המערער: אבי סופר נ ג ד המשיבה: צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיון חוזר החלטה על פי האמור בבקשה, בעלי הדין אינם מתנגדים לכך שהמבקש יעיין בתיק בית המשפט. נוכח עמדה זו של בעלי הדין, ניתנת בזאת רשות לעיין בתיק בית המשפט, כמבוקש. ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ח (8.10.2007). גאולה לוין ר ש מ ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 96067740_G07.doc כש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

[ "ע\"א 6774/96" ]

1,559

399

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 2644/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא המבקשים : 1. ח"כ בנימין נתניהו 2. הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נגד המשיבים : 1. פארס יוסף 2. המערך ליכוד, צומת, גשר 3. ישראל כץ 4. מור שמגר 5. יולי קושירובסקי 6. ח"כ דב שילנסקי 7. ציפי לבני-שפיזר 8. גאולה כהן 9. ח"כ שאול עמור 10. עזרא בנימיני 11. יוסי אולמרט בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.4.96 בהמרצה 2615/96 שניתנה על-ידי כבוד השופט א. משאלי תאריך הישיבה: כ"ב בניסן התשנ"ו ( 11.04.96 ) בשם המבקשים : עו"ד איתן הברמן בשם משיב מס' 1: עו"ד אריה ליכט בשם משיב מס' 3: בעצמו בשם משיבים מס' 4 ו5-: עו"ד רון סמוראי בשם משיב מס' 6: עו"ד שפיר שילנסקי בשם משיבה מס' 7: בעצמה בשם משיבה מס' 8: עו"ד נפתלי וורצברגר בשם משיב מס' 9: עו"ד רפאל שטוב בשם משיבים 10 ו11-: עו"ד רענן הר-זהב; עו"ד אייל רוזובסקי פסק-דין לבקשת המשיב 1 (להלן - המשיב) הורה בית המשפט המחוזי בנצרת למבקשים, "לשבץ במקום ה32- של הרשימה המשותפת לליכוד, צומת וגשר את המועמד הראשון של העדה הדרוזית מר אסעד אסעד". החלטת בית המשפט ניתנה (בעקבות דיון שקוים לפניו אותו בוקר) בצהרי יום 11/4/96. במועד זה, בחצות, חל המועד האחרון להגשת רשימות מועמדיהן של המפלגות בבחירות לכנסת הארבע-עשרה. עם מתן ההחלטה פנו המבקשים לבית-משפט זה בבקשה דחופה למתן רשות-ערעור. הועדנו את הדיון בבקשה לאותו הערב ושמענו את טענות הפרקליטים. בתום הדיון (בשעה 22:30) הודענו על החלטתנו, לראות את הבקשה כאילו ניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לגוף העניין פסקנו לקבל את ערעור המבקשים, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולדחות את בקשת המשיב. מתן הנימוקים לפסק הדין נדחה; ולהלן הנימוקים. 2. המבקשת 2 (להלן - הליכוד) היא מפלגה כמשמעה בחוק המפלגות, התשנ"ב1992-. מסמך היסוד של הליכוד הוא "חוקת הליכוד". החוקה מסדירה נושאים רבים, בכללם הנושאים שלפי סעיף 14 לחוק מוטל על מפלגה להסדירם בתקנון. המוסד העליון של הליכוד הוא הוועידה, הנבחרת ומתכנסת אחת לארבע שנים; ובין ועידה לוועידה - "המרכז", המורכב מחברי הוועידה הנבחרת האחרונה. לעניין דרך בחירת מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת (כנדרש לפי סעיף 16 לחוק המפלגות) נקבע בחוקה (בסעיף 139), כי "מועמדי הבחירות לכנסת ייבחרו בבחירות ישירות על-ידי כלל חברי הליכוד, או כלל חברי הליכוד באזורים כפי שייקבע". בפרק ההשלמות לחוקה הוטל על "ועדת החוקה בהרכבה הנוכחי" להגיש לאישור המרכז "השלמות לחוקה", בין היתר בדבר "תקנות הבחירות המקדימות למועמדי הליכוד לכנסת". בהסתמך על כך הוגש למרכז מסמך הכולל את "תקנות הבחירות המקדימות למועמדי הליכוד לכנסת" ו"תקנון לבחירת מועמדי הליכוד לכנסת ה14-". ביום 5/6/95 החליט מרכז הליכוד לאשר את שני חלקיו של המסמך ובכך הפכו הללו לחלק מחוקת הליכוד. תקנות הבחירות המקדימות מורות, כי מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת ייבחרו בסיבוב בחירות אחד במסגרת ארצית (בה ייבחרו "הנבחרים הארציים") ובמסגרת אזורית (בה ייבחרו "הנבחרים האזוריים"). כן כוללות התקנות הנחיות עקרוניות, בדבר הבטחת ייצוגן של "מועמדות" (נשים) ובדבר הבטחת ייצוגם של "מגזרים" ברשימת הליכוד לכנסת. לעניין הבטחת ייצוגם של "מגזרים" נקבע (בסעיף 2(ג) לתקנות), כי "המגזרים ומספר המועמדים שיובטחו לכל מגזר, ייקבעו לפני כל בחירות בתקנון הבחירות". בהתאם לכך, בתקנון לבחירת המועמדים לכנסת ה14-, נכללו הוראות להבטחת שיבוצן ברשימה (במקומות משורינים) של ארבע נשים וכן להבטחת מקומות לשיבוצם ברשימה של נציגי שלושה "מגזרים": עולים חדשים; "המגזר הלא-יהודי"; וצעירים. 3. בנושא הבטחת הייצוג למגזר הלא-יהודי (שרק הוא מענייננו) הורה התקנון (בפרק ה' סעיף 3) כלהלן: " 3. הבטחת ייצוג למגזר הלא-יהודי א. 'לא יהודי' - 'אזרח ישראלי, שביום סגירת רשימת המועמדים לא היה רשום כיהודי במרשם האוכלוסין ולא היה עולה חדש'. ב. לא נבחר מועמד לא-יהודי ברשימה הארצית או באזורים, לאחד מ32- המקומות הראשונים ברשימה - ישובץ במקום ה32- ברשימת הליכוד לכנסת המועמד שעונה להגדרה המפורטת לעיל בסעיף קטן (א), ושנבחר במקום הגבוה ביותר בין המועמדים הלא-יהודיים, נבחרי הרשימה הארצית". הבחירות המקדימות לבחירת מועמדי רשימת הליכוד לכנסת ה14- נקבעו ליום 26/3/96. כשבועיים לפני מועד זה (ביום 12/3/96) התקשר הליכוד בהסכמים עם שתי מפלגות אחרות, "צומת" ו"גשר", לפיהם יגישו שלוש המפלגות רשימת מועמדים מאוחדת לכנסת ה14-, וביום 19/3/96 החליט מרכז הליכוד לאשר את ההסכמים. בכל אחד משני ההסכמים נכללה הוראה בדבר שילובם ברשימה המאוחדת, במקומות מובטחים מראש, של מועמדי "צומת" ומועמדי "גשר". בסעיף 2.4 להסכם הליכוד עם צומת נקבע, לעניין זה, כך: "רשימת המועמדים תיקבע בסדר הזה: בראש רשימת המועמדים יעמוד בנימין נתניהו, מועמדה לראש הממשלה. יושב ראש צומת, רפאל איתן, יוצב במקום השלישי ברשימת המועמדים. יתר מועמדי צומת יוצבו ברשימת המועמדים במקומות האלה: 8, 15, 20, 31, 36, 42, 49, 53, 58, 65, 70, 81, 86, 92, 99, 103, 108, 115, על פי סדר בחירתם במוסדות צומת". ואילו בהוראה דומה, בסעיף 6 להסכם הליכוד עם גשר, נאמר: "רשימת המועמדים תיקבע בסדר כדלקמן: א. בראש רשימת המועמדים יעמוד מועמד הרשימה לראש-הממשלה, בנימין נתניהו. ב. במקום השני ברשימת המועמדים יוצב יושב-ראש תנועת גשר, דוד לוי. ג. במקום השלישי ברשימת המועמדים יוצב יושב-ראש צומת, רפאל איתן. ד. מהמקום הרביעי ואילך יוצבו מועמדי הליכוד וצומת במקומות שלא יוחדו למועמדי גשר. ה. למועמדי גשר יוחדו המקומות: 2, 9, 14, 21, 30, 37, 41, 50, 52, 59, 64, 71, 80, 87, 91, 97, 100, 102, 109, ו114-". כפועל-יוצא מהוראות אלו עתידים היו מועמדיו הנבחרים של הליכוד להידחק, ברשימה המאוחדת, למקומות יותר מרוחקים ממקומותיהם המיועדים ברשימת הליכוד. מדחיקה זו עמדו לסבול (כל אחד בהתחשב במיקומו התיאורטי אילמלא ההסכמים על הגשת הרשימה המאוחדת) גם מועמדים שהם נציגי ה"מגזרים" השונים ושעל-פי התקנון הובטח שיבוצם במקומות שנקבעו להם מראש. משמעות הדבר ביחס למועמד המגזר הלא-יהודי היתה, שחלף שיבוצו המובטח במקום ה32- ברשימת הליכוד, יהיה עליו להסתפק בשיבוץ מובטח למקום ה46- ברשימה המשותפת. 4. המשיב הוא חבר הליכוד ויושב-ראש סניף הליכוד בכפר ראמה. ביום 24/3/96 - לאחר החלטת המרכז לאשר את ההסכמים - פנה המשיב לבית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה לעכב את עריכת הבחירות המקדימות עד שיובטח מקום "ריאלי", ברשימת המועמדים המשותפת, לנציג המגזר הלא-יהודי בליכוד. בדיון שהתקיים (ביום 25/3/96) בפני נשיא בית המשפט המחוזי, השופט י' אברמוביץ, הגיעו הצדדים לכלל הסדר כי יושב-ראש הליכוד (המבקש 1, מר בנימין נתניהו) יבחן דרכים לתיקון המצב שנוצר לגבי נציגות המגזר הלא-יהודי ברשימת המועמדים המשותפת לכנסת של הליכוד, צומת וגשר; וכי בחינה כזאת תקוים זמן סביר לפני הגשת רשימת המועמדים לכנסת. בבחירות המקדימות, שקוימו במועדן, זכה המועמד מר אסעד אסעד, מי שכיהן (מטעם הליכוד) כחבר הכנסת השלוש-עשרה, למקום הראשון מקרב המועמדים הלא-יהודים ברשימה הארצית. משחלף זמן נוסף, ולא נמצא הסדר שיאפשר את שיבוצו של מר אסעד ברשימה המאוחדת במקום טוב יותר מן המקום ה46-, שב המשיב (ביום 9/4/96) ופנה לבית המשפט המחוזי בבקשה חדשה, למתן צו מניעה נגד הגשתה של רשימת המועמדים המשותפת, או (לחלופין) למתן סעד הצהרתי זמני "לשיריון מקומו של בן-מיעוטים, ברשימת המערך ליכוד, צומת, גשר במקום ה32-, או לחלופין בכל מקום ריאלי אחר". בשל שביעי של פסח, שחל ביום 10/4/96, הועיד בית המשפט המחוזי את הדיון בבקשה ליום 11/4/96. 5. בקשת המשיב נסמכה על שתי טענות עיקריות: ראשית , כי על-פי התקנון עומדת לנציג המגזר הלא-יהודי זכות לשיבוץ במקומו המובטח ברשימת המועמדים. דחיקתו מן המקום ה32- ברשימת הליכוד למקום ה46- ברשימה המשותפת מקפחת באופן משמעותי את סיכוייו של מועמד זה להיבחר לכנסת. בכך נפגעת זכותם של רבבות חברי הליכוד, מן המגזר הלא-יהודי, לייצוג המובטח להם. ואשר להסכמי הליכוד עם צומת ועם גשר, בדבר הגשת רשימת מועמדים משותפת, הרי שאלה אינם יכולים לגרוע מזכות הבטחת הייצוג המעוגנת בתקנון. ו שנית , שכיבוד זכותו של נציג המגזר הלא-יהודי, לשיבוץ במקומו המובטח, מתחייב, לפחות, בשל היותו נציג של מיעוט. הבטחת מיקומו ברשימה התבססה (או לפחות ראוי לה שתתבסס) על שיקולים של העדפה מתקנת. משמע, שאפילו אם הסכמי הליכוד עם צומת וגשר, להגשת רשימת מועמדים משותפת, מתירים פגיעה במקומותיהם המובטחים של נציגי מגזרים אחרים, הרי שבמקומו המובטח של נציג המגזר הלא-יהודי, בשל היותו נציג של מיעוט, אין לפגוע. הזזתו מן המקום ה32- ברשימת הליכוד למקום ה46- ברשימה המשותפת, שעל-פי כל התחזיות המצויות אינו מקום "ריאלי", מהווה פגיעה שרירותית ובלתי-סבירה בזכותו המוגנת של מיעוט. 6. כבוד השופט א' משאלי, שלפניו נדונה הבקשה, סבר כי הבקשה בדין יסודה. בקבלו את טענתו הראשונה של המשיב אמר השופט: "בשום מקום לא הובא לידיעת בית המשפט כי ההסכמים בין הליכוד לצומת וגשר, אשר אושרו על-ידי המרכז, התייחסו לתקנון הליכוד או כי בעקבות אישור ההסכמים הוחלט לשנות הוראות מפורשות אשר בתקנון". מהנמקה זו עולה, כי, לדעת השופט, הוראת התקנון בדבר הבטחת מיקומו ברשימה של נציג המגזר הלא-יהודי מוסיפה לחייב את הליכוד. כיון שבהסכמי הליכוד עם צומת וגשר, להגשת הרשימה המשותפת, לא נכללה כל התייחסות להוראותיו המפורשות של התקנון, אין בהסכמים כדי לפטור את הליכוד מקיום חיובי התקנון. אף בהחלטת מרכז הליכוד, לאשר את ההסכמים, אין כדי להועיל, כל עוד הוראות התקנון נותרו על כנן ולא נתקבלה כל החלטה לשנותן. ואולם השופט ייחס משקל גם לטענתו השניה של המשיב; ולעניין קבלתה של טענה זו הוסיף השופט ואמר: "בית המשפט חכך בדעתו אם לא יהיה בהחלטה זו משום גרימת בוקה מבוקה ומבולקה, כלשון התנ"ך, עתה לפני תום המועד הסופי להגשת הרשימות, אולם נראה לי כי שורת הדין והצדק כאחד מחייבת היעתרות לבקשה הבאה להבטיח מקום לנציג עדה גדולה ומכובדת (העדה הדרוזית) ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת, כאשר זכות זו הובטחה להם בתקנון הליכוד ושוריינה כמה וכמה פעמים". מנימוקים אלה החליט בית המשפט המחוזי להיעתר לעתירתה החלופית של הבקשה וציווה לשבץ את מר אסעד אסעד במקום ה32- ברשימת המועמדים המשותפת שתוגש מטעם הליכוד, צומת וגשר. 7. מסקנת בית המשפט המחוזי אינה מקובלת עלינו. סעיף 14(א) לחוק המפלגות מורה כי "למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו". וסעיף 16 לחוק קובע כי "מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שיוגדר בתקנון". הוראות אלו קוימו בענייננו. בחוקת הליכוד, שעל-פי תוכנה ניתן לזהותה כתקנון המפלגה, נקבעו העקרונות הכלליים לבחירת מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת. הוראות יותר מפורטות, להסדרת הבחירות המקדימות, נכללו בתקנות הבחירות המקדימות; והוראות פרטניות לבחירת מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת ה14- נקבעו בתקנון לבחירת המועמדים לכנסת האמורה. תקנות הבחירות המקדימות ותקנון בחירת המועמדים אושרו על-ידי מרכז הליכוד, ובכך הפכו - לצד החוקה - לחלק מתקנון המפלגה (כמשמעו בסעיף 14 לחוק). בהתקשרות הליכוד בהסכמים עם צומת וגשר, להגשת רשימת מועמדים משותפת לשלוש המפלגות, הוקם, למעשה, "מערך" של מפלגות כמשמעו בסעיף 15 לחוק. עולה השאלה, שמא התקשרות זו פגעה בתקנון. כן עולה השאלה, אם - בהנחה שההתקשרות עצמה היתה בגדר המותר - שמא תנאי ההתקשרות נגדו את מצוות התקנון. הלכה פסוקה היא, שלכל חבר-מפלגה הזכות לתבוע שהוראות חוקתה (תקנונה) של המפלגה (המהווה חוזה בין המפלגה לבין חבריה) תקויימנה כלשונן וכרוחן, ופגם בחוקיות מהלכיה של המפלגה מקים לחבר עילה לקבלת הסעד הדרוש למניעת הסטיה או החריגה מהוראות החוקה (ע"א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית נ' לוין , פ"ד לא(2) 265). נמצא כי מתן תשובה חיובית לאיזו משתי השאלות העולות בענייננו עשויה היתה להקים למשיב עילה לתקיפת ההסכמים, או פרטים הקשורים ליישומם. אך התשובה לשתי השאלות שהצגנו היא בשלילה; ונתייחס לשתי השאלות כסדרן. 8. סעיף 80 לחוקת הליכוד מתווה את הדרך להתקשרותו של הליכוד עם גוף פוליטי אחר: "החלטה על התקשרות של התנועה עם גוף פוליטי אחר תתקבל במרכז, והיא טעונה רוב של חברי המרכז". הדעת נותנת כי התקשרות בהסכם בין מפלגות תכלול, בין מטרותיה העיקריות, הסכמה לילך לבחירות לכנסת ברשימה משותפת; שהרי השאיפה להצליח בבחירות היא מנשמת אפה של כל מפלגה. ויצוין כי הגשת רשימה משותפת מטעם מספר מפלגות מוכרת בחוק במפורש (ראו סעיף 57(ג) לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], תשכ"ט1969-). ואף המשיב לא חלק, כי הסכמי הליכוד עם צומת וגשר אכן היו בבחינת "התקשרות של התנועה עם גוף פוליטי אחר", כמשמעם בסעיף 80 לחוקה. כן לא היתה מחלוקת כי הסכמים אלה אושרו (כמצוות סעיף 80) על-ידי רוב חברי מרכז הליכוד; ולא למותר לחזור ולהזכיר, כי לצד הוועידה הנבחרת (המתכנסת אחת לארבע שנים), המרכז (המורכב מצירי הוועידה הנבחרת האחרונה) הינו המוסד העליון של הליכוד. מכאן שבהתקשרות בהסכמים לא נפל כל פגם. 9. השאלה השניה מעוררת בעיה יותר מורכבת. התנאים שנקבעו בהסכמים, בדבר סדר שילובם של מועמדי שלוש המפלגות ברשימה המשותפת, לא התיימרו להתערב בסדרי מיקומם של מועמדי הליכוד ברשימתו הפנימית. הווי אומר: ברשימתו הפנימית של הליכוד מקומם של המועמדים נקבע על-פי הכללים שהותוו בתקנון לבחירת המועמדים. גם מיקומו המובטח של מועמד המגזר הלא-יהודי, במקום ה32-, נשמר ברשימה הפנימית; ודחיקתו למקום ה46- ברשימה המשותפת - כדחיקתם ממקומותיהם המקוריים של מועמדים אחרים - נבעה מן הסדר המוסכם לשילובם ברשימה המשותפת של מועמדי המפלגות האחרות. עם זאת ברור, כי דחיקתם של מועמדים מן המקומות ברשימת הליכוד, להם נמצאו זכאים, למקומות יותר רחוקים ברשימה המשותפת, הרעה את סיכוייהם להיבחר. אין צריך לומר, כי פגיעה זו היתה מנת חלקם הן של מועמדים שזכותם לשיבוץ במקום מסוים ברשימת הליכוד נבעה ממספר קולות המצביעים בבחירות המקדימות שתמכו בבחירתם והן של מועמדים שנבחרו כנציגי אחד המגזרים שבתקנון הבחירה הוכרו כזכאים להבטחת ייצוג. אכן, סדר שילובם של המועמדים נקבע בהסכמים בפירוט מלא ובלשון ברורה; ולכאורה ניתן לומר, כי משהחליט מרכז הליכוד, על דעת רוב חבריו, לאשר את ההסכמים, על-פי סעיף 80 לחוקה, חל אישורו, מניה וביה, גם על התנאים בהם נקבע סדר שילובם של מועמדי המפלגות המשתתפות ברשימה המשותפת. אך עדיין ניתן להקשות, אם אישור סדר שילובם של המועמדים היה בגדר סמכותו של המרכז. כל כך למה? ראינו שלכל נבחר בבחירות המקדימות של הליכוד נתונה, על-פי התקנון לבחירת המועמדים, זכות למיקום מוגדר ברשימת מועמדי הליכוד. כן נוכחנו, כי בדחיקתו (עקב ההסכם) למקום יותר רחוק ברשימה המשותפת, יש משום פגיעה בזכותו לפי התקנון. מכאן השאלה, אם בגדר כוחו לאשר הסכמים עם מפלגות אחרות, על-פי סעיף 80 לחוקה, רשאי המרכז לחרוג מהוראות אחרות הקבועות בחוקה. והלוא זו היתה טענת בא-כוח המשיב - שהשופט המלומד קיבלה במלואה - כי אישור ההסכמים על-ידי המרכז אין בכוחו לגרוע מזכותו של נציג המגזר הלא-יהודי לשיבוץ במקום ה32- ברשימה בה מוצגת מועמדותו; בין שזו רשימת הליכוד ובין שזו הרשימה המשותפת. 10. אנו סבורים כי פרשנותו של סעיף 80 לחוקה, על-פי תכליתו, מובילה למסקנה כי אישור הסכם בין הליכוד לבין מפלגה אחרת, וככל שהדבר נעשה לקידום תכליתו של ההסכם, עשוי להצדיק חריגה מהוראה אחרת של תקנון המפלגה. ואף נסיבותיהם של ההסכמים נשוא ענייננו הצדיקו חריגה כזאת. הסכמה בין מפלגות להגשת רשימה משותפת בבחירות לכנסת מחייבת, מעצם טיבה וטבעה, הסדר מוסכם בין המפלגות המתקשרות בדבר סדר שילובם של המועמדים ברשימה המשותפת. הואיל וחוקת הליכוד (על השלמותיה) קובעת את סדרי הבחירות המקדימות, אין מנוס מן המסקנה כי בהתקשרות עם גוף פוליטי אחר, הניתנת לאישור לפי סעיף 80 לחוקה, גלומה גם הסמכה לחריגה מן ההסדרים הפנימיים הרגילים. תוצאה זו היתה מובנת גם לכל חברי מרכז הליכוד, עת נתבקשו והחליטו (ברוב דעות) לאשר את ההסכמים האמורים. זאת ועוד: על-פי האמור בסעיף 55(ו) לחוקת הליכוד, "המרכז מוסמך לשנות את החוקה ברוב של חבריו". נמצא כי האורגן המוסמך לשנות את החוקה הינו אותו אורגן המוסמך לאשר את הסכמי הליכוד עם מפלגות אחרות (ובאותו הרוב!). מכאן, שאישור הסכם על-ידי האורגן המוסמך לשנות את החוקה, כולל בחובו גם את אישור החריגות מהוראות החוקה המתחייבות מן ההסכם ובכללן את החריגה מהבטחת הייצוג למגזרים השונים, בכללם המגזר הלא-יהודי. 11. נותרה טענת המשיב, כי מרכז הליכוד לא היה רשאי לפגוע בזכותו של נציג המגזר הלא-יהודי, משום היותו נציג של מיעוט, ששיבוצו במקום המובטח מתחייב מעקרון ההעדפה המתקנת, ושהפגיעה בזכות זו לוקה באי-סבירות. איננו רואים צורך להרחיב ביחס לטענה זו: במסגרת האוטונומיה הנתונה לכל מפלגה, בקביעת מועמדיה בבחירות לכנסת, רשאים מוסדותיה המוסמכים לכלכל את מהלכיהם על-פי הבנתם. וכשם שרשאים הם להכיר בעדיפותם של מועמדים מסוימים על פני מועמדים אחרים, רשאים הם גם לחרוג מעדיפויות שנקבעו על-ידם. וכל עוד אין במעשיהם משום הפרת התקנון, או משום חריגה מחובת הנאמנות המוטלת עליהם כלפי המפלגה וחבריה, אין עילה להתערבות בית המשפט בפעולותיהם. חוקת הליכוד אכן הכירה בזכאותם של מגזרים אחדים - והמגזר הלא-יהודי בתוכם - להצבת מועמדים מטעמם במקומות קבועים מראש ברשימת הליכוד. אלא שבעקבות ההסכמים עם צומת וגשר, להגשת רשימת מועמדים משותפת, נדחקו רוב מועמדי הליכוד (לרבות נציגי המגזרים שבתוכם) ממקומותיהם המובטחים ברשימת הליכוד למקומות יותר רחוקים ופחות בטוחים ברשימה המשותפת. באשרו את ההסכמים פעל מרכז הליכוד בגדר סמכותו. אין ספק כי באשרו את ההסכמים היה המרכז ער גם לפגיעה, הנובעת מתנאי יישומם, בסיכויי בחירתם של חלק ממועמדי הליכוד. בוודאי היה ער גם למשמעות הנובעת מדחיקתם, ממקומותיהם המובטחים, של נציגי המגזרים השונים. משהחליט לאשרם, חרף השלכותיהם האמורות, גילה המרכז את דעתו, כי טובתו של הליכוד מחייבת לאשרם. שיקולים אלה רשאי היה המרכז לשקול. לכן אין בסיס לומר כי החלטתו לקתה בשרירות או באי-סבירות; ובהחלטה זו לא היה לבית המשפט המחוזי יסוד להתערב. 12. מטעמים אלה פסקנו, בתום הדיון לפנינו, ככל שכבר פורט בפתח הדברים. וכפי שכבר צוין בפסק-דיננו, חל פסק הדין גם על המשיבים 11-3, אשר לא היו מיוצגים בפני הערכאה הראשונה, אך הצטרפו להליך בשלב הערעור. ניתן היום, י' באב התשנ"ז (13.8.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96026440. F02

[ "רע\"א 2644/96", "ע\"א 189/76" ]

1,565

8,856

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4187/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' דורנר העותר : יצחק יואב נגד המשיבים : 1. רוה''מ בנימין נתניהו 2. היוהמ א.. רובינשטיין 3. פרקליטת המדינה ע.ארבל 4. המפכ'ל אסף חפץ 5. מבקרת המדינה מ.בן פורת 6. ד''ר יעקב נאמן בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשנ"ז (11.7.97) בשם העותר : בעצמו בשם המשיבים 5-1: עו"ד עוזי פוגלמן בשם המשיב 6: עו"ד טוביה ארליך, עו"ד אהוד סול ועו"ד עידית רוט פסק-דין 1. לעתירה שלפנינו, שהוגשה על ידי העותר, שלשה ראשים שהיו מכוונים מלכתחילה: 1) למנוע מן המשיב מס' 1 (ראש הממשלה) הצגת מינויו של המשיב מס' 6 לכהונת שר בממשלת ישראל לפני מליאת הכנסת לשם אישור המינוי, או אם המינוי כבר הוצג - לבטל את המינוי; 2) לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיבים מס' 1 ו6- בענין מה שהוגדר בעתירה כ"פרשת התרומות הבלתי חוקיות לבחירת נתניהו בשנת 1996" ולפתוח בחקירה פלילית במה שהוגדר בעתירה כ"פרשת גוטניק"; 3) לצוות על המשיב מס' 5 (מבקר המדינה) להביא לפני בית המשפט את כל המידע המצוי בידו בקשר לפרשה הראשונה. המשיבים הם נוסף למשיבים מס' 1 ו6- גם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה, מפכ"ל המשטרה ומבקר המדינה. 2. נחה דעתנו כי לא הונחה לפנינו תשתית עובדתית המצדיקה את התערבותנו בהחלטה שלא לקיים חקירה ב"פרשת התרומות". אשר ל"פרשת גוטניק" הודיע לנו היועץ המשפטי לממשלה כי אין בדעתו בשלב הנוכחי להורות על חקירה בענין התלוי ועומד בהליך אזרחי שבו מוטחות האשמות במשיב מס' 6 וכי ניתן יהיה לשוב ולבחון סוגייה זו לאחר שתינתן הכרעה שיפוטית חלוטה"; אכן אף ענין זה היה נתון לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ולא מצאנו עילה משפטית להתערב בו. 3. אשר לצו המבוקש נגד מבקרת המדינה דעתנו היא שדין הבקשה להידחות אם לא מנימוקים אחרים, כבר על יסוד האמור בסעיף 30 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח1958-. הפועל היוצא מן האמור לעיל שאין מקום למתן צו על תנאי גם בעתירה המכוונת להביא לביטול מינויו של המשיב מס' 6 לאחר שהוא כבר נתמנה. העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' בתמוז תשנ"ז (11.7.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041870. B02

[ "בג\"ץ 4187/97" ]

1,570

404

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 3509/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת : אליהו חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ח. מנדלבאום נגד המשיב ה : סתוונית סליק ע"י ב"כ עו"ד נבות את נבות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.5.97 בת"א 1842/95 שניתנה על ידי כבוד השופט ש. ברלינר החלטה אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט שהעלה תשלום תכוף מ2,500- ל3,500- ש"ח לתקופה של שנה בכפוף לשינוי אפשרי בעקבות ישיבה לקראתה יוגש תצהיר התובעת (המשיבה), שהייתה קבועה ל14.7.97-. הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות. ניתנה היום, י"ב בתמוז תשנ"ז (17.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035090. J03

[ "רע\"א 3509/97" ]

1,573

6,169

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3509 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ ערערת : אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד המשיב ה : סתוונית סליק בקשה לפטור מערבון בשם המערערת: עו"ד חיים מנדלבאום החלטה היותה של המערערת חברת ביטוח אינו פוטר אותה מחובת הפקדת פקדון להבטחת הוצאות המשיבה. עם זאת המערערת תוכל להפקיד התחייבות. ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז (17.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035090. R01

[ "רע\"א 97" ]

1,574

405

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4284/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : שרון מיכאל נגד המשיבים : 1. ממונה על הערכת תארים ודיפלומות מחו"ל נירה גור ארי 2. משרד החינוך התרבות והספורט בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד ע. שחל החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ל' בכסלו תשנ"ח (29.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97042840. O03

[ "בג\"ץ 4284/97" ]

1,575

11,351

בבית המשפט העליון בג"ץ 4284/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר : שרון מיכאל נגד המשיבים : 1. ממונה על הערכת תארים ודיפלומות מחו"ל, נירה גור ארי 2. משרד החינוך התרבות והספורט בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותר: עו"ד עפר שחל החלטה הבקשה בפני היא לקביעת דיון דחוף בעתירה שהוגשה ביום 10.7.97. בקשה זו הוגשה יחד עם העתירה עצמה והיתה בפני כב' השופטת ד' דורנר. כב' השופטת ד' דורנר (בהחלטתה מיום 10.7.97) לא קבעה כי יש מקום לקבוע את העתירה לדיון בדחיפות. כבר מטעם זה איני יכולה להענות לבקשה. בנוסף, תלויות ועומדות בפני בית משפט זה עתירות שהוגשו קודם לעתירה זו ובחלקן אף הוצאו צוים על תנאי וצוי ביניים. בנסיבות אלו לא שוכנעתי מהטעמים שהעלה בא-כוח העותר כי יש לקבוע את העתירה לדיון בדחיפות. העתירה תקבע לדיון על-פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, י"א בתמוז תשנ"ז (16.7.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97042840. R02

[ "בג\"ץ 4284/97" ]

1,576

13,506

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4284/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר : שרון מיכאל נגד המשיבים : 1. הממונה על הערכת תארים ודיפלומות מחו"ל, נירה גור ארי 2. משרד החינוך התרבות והספורט בקשה למתן צו על-תנאי החלטה להרכב של שלושה. בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה יגיש תשובתו בכתב ויוזמן לדיון. ניתנה היום, ה בתמוז התשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT

[ "בג\"ץ 4284/97" ]

1,577

406

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1633/97 - ג' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : קופמן שלום נגד המשיבים : 1. הרש קלרה ענת 2. הרש מירב 3. הרש עמליה 4. הרש ירון 5. האפוטרופוס הכללי סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערער תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערער; 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. 4. היה ויידרש דיון, הוא ייקבע לא יאוחר מסוף חודש יוני 1998. הזמנת הצדדים לדיון תהיה לצורך השלמת טיעון בלבד, כמבואר בהודעה שפורסמה בפ"ד נ(1) 1. ניתן היום, ל' בשבט התשנ"ח (26.2.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016330. A03 /דז/

[ "ע\"א 1633/97" ]

1,578

7,157

בית המשפט העליון בירושלים ע"א 97 / 1633 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המבקש : קופמן שלום נגד המשיבים : 1. הרש קלרה ענת 2. הרש מירב 3. הרש עמליה 4. הרש ירון 5. האפוטרופוס הכללי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה כנגד המבקש ניתן פסק-דין על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לפיו בוטל הסכם מכר שנערך בין הצדדים לגבי נכס מקרקעין בפתח-תקוה הידוע כחלקה 183 בגוש 6712 ונקבע כי המשיבים הם בעלי הזכויות בנכס. המבקש הגיש ערעור לבית-משפט זה וכן בקשה לעכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור לבית-המשפט המחוזי. בקשתו נתקבלה בכפוף לתנאים שעיקרם הוא כי המבקש יפקיד ערבות בנקאית צמודה בסך של 150,000 ש"ח וכי לא יעשה כל דיספוזיציה בנכס. בבקשה זו עותר המבקש כי יבוטלו התנאים שבהם הותנה עיכוב הביצוע. לטענתו היות ועל הנכס בנוי מפעל-מים המשמש לו לפרנסתו ביצוע פסק-הדין יגרום לו נזק כלכלי ניכר וכן קיימת האפשרות שהמשיבים יעבירו הזכויות לצד שלישי, פעולה שתייתר את הערעור שהגיש. הכלל הוא שערעור שהוגש אינו מעכב ביצועו של פסק-דין. טענות המבקש נדונו על-ידי בית-המשפט המחוזי אשר איזן כראוי בין נזקי המבקש באם יבוצע פסק-הדין לבין נזקיהם של המשיבים באם יעוכב. בנסיבות אלו לא מצאתי מקום לשנות את החלטתו. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ג אדר ב תשנ"ז (12.3.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016330. L01

[ "ע\"א 97" ]

1,579

27,547

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1633/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' אנגלרד המערער : שלום קופמן נגד המשיבים : 1. הירש קלרה ענת 2. הירש מירב 3. הירש עמליה 4. הירש ירון 5. האפוטרופוס הכללי ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 30.1.97 בתיק ה"פ 1489/96 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' אלשיך תאריך הישיבה: ד' בתמוז התשנ"ח ( 28.06.98 ) בשם המערער : עו"ד יורם חגבי-חגי ועו"ד ציון אילוז בשם המשיבים 4-1: עו"ד מרגלית נח בשם המשיב 5: עו"ד צבי קויש פסק-דין המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לחלקה 183 בגוש 6712 ( להלן: החלקה ). ביום 2.4.83 רכשה המשיבה השלישית ( להלן: גברת הירש ) ביחד עם בעלה המנוח יוסף הירש ( להלן: המנוח ) 460/1938 חלקים בחלקה. ביום 21.9.89 נפטר המנוח, וגברת הירש ושלושה המשיבים האחרים, ילדיו של המנוח, הינם יורשיו. בפסק הדין נשוא ערעור זה קבע בית המשפט המחוזי, ש1478/1938- החלקים הנוספים של החלקה נרכשו על ידי המשיבים מבעלי החלקה, בני משפחת שכטר. עוד קבע בית המשפט, שמכירת 460/1938 חלקים בחלקה על ידי המשיבים למערער, לה טען המערער, אינה תקפה. כך, משום שלא התקבל אישור מראש של בית המשפט לעסקה, אשר היו מעורבים בה - שניים מתוך המשיבים - פסולי דין. במהלך הדיון בפנינו מיקד בא כוח המערער את טענותיו כנגד קביעתו הראשונה של בית המשפט, דהיינו ש1478/1938- חלקים בחלקה נמכרו על ידי בעלי החלקה בני משפחת שכטר למשיבים. לטענתו, כפי שטען גם בערכאה הראשונה, הוא זה שרכש חלקים אלה של החלקה. מהערעור על חלק פסק הדין על פיו בוטלה רכישת 460/1938 על ידו מהמשיבים, חזר בו המערער. נראית לנו טענת המערער, לעניין 1478/1938 החלקים בחלקה, על פיה הוא רכש חלקים אלה ולא המשיבים. טענתו מבוססת על המסמכים הבאים: א. חוזה מיום 14.12.87, על פיו רכש את החלקים האמורים מבעלי החלקה בני משפחת שכטר; ב. חוזר מאותו יום החתום הן על ידי בני משפחת שכטר, הן על ידי המערער והן על ידי המנוח וגברת הירש, בדבר חלוקת הבניה והשימוש בחלקה, לאור החלקים שרכשו המערער (1478/1938 חלקים) ובני הזוג הירש (460/1938 חלקים) בחלקה. בחוזה זה נזכר במפורש, ש1478/1938- חלקים נרכשו על ידי המערער מבני משפחת שכטר, והזוג הירש מאשר ומודה בכך; ג. על רקע זה, יש גם לקרוא את ייפוי הכוח מאותו תאריך, 14.12.87. מול מסמכים ברורים אלה, עומדת טענת המשיבים שכאילו המנוח וגברת הירש רכשו גם את 1478/1938 החלקים בחלקה, ולא המערער. אך לא הוצג כל הסכם שיאמת זאת. עורך הדין שעל פי הטענה ערך את ההסכם והמוכרים, ובני משפחת שכטר, לא הוזמנו להעיד. תצהיר גברת הירש שהוגש לבית המשפט המחוזי לא מציין את המחיר אשר שולם כביכול עבור הרכישה, ולא הוצגו כל קבלות על תשלום עבור חלקים אלה של החלקה על ידי בני הזוג הירש. על יסוד הנסיבות כאמור לעיל, ושטר המכר שנחתם בין המוכרים, בני משפחת שכטר, והמערער, בחודש יולי 1991, צודק המערער, שלא היתה הצדקה לקבוע, שבנוסף ל460/1938- חלקים, גם את חלקי החלקה האחרים רכשו בני הזוג הירש. על פי הראיות שבאו בפני בית המשפט המחוזי, התבקשה המסקנה שהמערער הוא שרכש חלקים אלה. על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור במובן זה שהזכויות ב1478/1938- חלקים בחלקה ירשמו על שם המערער ולא על שם המשיבים. כן יבוטל חיוב המערער בהוצאות כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. יתר חלקי פסק הדין ישארו בעינם. המשיבים ישאו בהוצאות המערער בערכאה זו בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ד' בתמוז התשנ"ח (28.6.98). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97016330. E05

[ "ע\"א 1633/97", "ה\"פ 1489/96" ]

1,580

20,040

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותר ות: 1. א.ה.ב.ה.- ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל מועצה אזורית גליל תחתון ו-88 אחרות נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי בקשה להגשת תצהיר נוסף החלטה לבקשת העותרות מיום 15 במארס 1998 לצירוף תצהיר נוסף - כמבוקש. ניתנת היום, כ' באדר תשנ"ח (18.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G05

[ "בג\"ץ 1233/97" ]

1,582

24,240

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר ות: 1. א.ה.ב.ה. - ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל מועצה איזורית גליל תחתון ו88- אח' נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית - הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ג' בניסן תשנ"ח ( 30.3.98 ) בשם העותר ות: עו"ד יוסף גייר בשם המשיב ה 1: עו"ד אסף פוזנר בשם המשיבה: 2: עו"ד דב קיבלוביץ; עו"ד א' שריק פסק-דין השאלה העיקרית שבמחלוקת היא, האם זכאיות הן העותרות מס' 2 עד 89 - ומכוחן העותרת מס' 1 - לדרוש מאת המועצה להסדר הימורים בספורט, כי תעביר אליהן במישרין - ושלא באמצעות התאגדות לתרבות גופנית - הפועל ואליצור איגוד ספורטיבי דתי (להלן - הפועל ואליצור) - סכומי תמיכה שהמועצה מחלקת למוסדות ספורט. מסתבר כי נתגלעה מחלוקת בין הפועל (וככל הנראה - גם אליצור) לבין העותרות באשר לשאלה למי הזכות לקבל כספים מן המועצה. טענת הפועל היא, כי העותרות מהוות איבר בלתי נפרד מגופו, וכאן שאין להן לעותרות קיום עצמאי אלא במסגרתו. טענת העותרות היא, מאידך גיסא, כי קיומן הוא קיום לעצמן, וכי אין הן תלויות לא בהפועל ולא באליצור. המועצה להסדר הימורים בספורט אינה צד לחילוקי-דעות אלה, ועניינה הוא להעביר כספים לזכאי ובלבד שלא תתחייב פעמיים בהעברת אותם סכומי כסף. טיעונה של המועצה הוא בבחינת טען-ביניים, והוויכוח האמיתי נטוש בין הפועל ואליצור מזה לבין העותרות מזה. משידענו כך, נוסיף ונדע כי אין להן לעותרות טרוניה כלפי המועצה. משל למה הדבר דומה, לשניים הניצים ביניהם על בעלות בחלקת קרקע מסויימת. רשם המקרקעין אינו צד כלל בסיכסוך בין שני הטוענים לזכות. סעדו של הטוען לזכות בעלות (בקרקע שאינה רשומה על-שמו) אינו בהגשת עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק נגד רשם המקרקעין, אלא בהגשת תביעה לבית-משפט נגד מי שהקרקע רשומה על-שמו. ורשם המקרקעין יכבד כל פסק שייתן בית-משפט. כך אף בענייננו. סעדן של העותרות הוא בבית-המשפט האזרחי, האמור לפתור חילוקי-דעות שעיקרם הוא אזרחי. אכן, חילוקי-הדעות האמיתיים הם בין העותרות לבין הפועל ואליצור, והדרך סלולה איפוא לפני העותרות להגיש תובענה לבית-המשפט האזרחי. חזקה על המועצה כי תכבד כל פסק-דין שיינתן, וכך אף הצהיר לפנינו בא-כוחה. נוסיף בשולי דברינו, כי אם יתברר למועצה שהפועל או אליצור אינם מעבירים כלל כספים למי מן העותרות, שהיו מסונפות אליהם, כי-אז שומה עליה להיכנס לעובי הקורה ולברר את הצורך בירור. שכן תהא אשר תהא זכותן העצמאית של מי מן העותרות, המועצה להסדר הימורים בספורט מחובתה לבדוק ולברר כי הכספים שהיא מחלקת לפעילויות ספורט אכן יגיעו ליעדם. העתירה נדחית. היום, ג' בניסן תשנ"ח (30.3.98) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G07

[ "בג\"ץ 1233/97" ]

1,583

28,161

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותרים : 1. א.ה.ב.ה. - ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל מועצה איזורית גליל תחתון ו88- אח' נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית - הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי בקשה להגשת תצהיר תאריך הישיבה: ג' בניסן תשנ"ח ( 30.3.98 ) בשם העותרים : עו"ד יוסף גייר בשם המשיב ה 1: עו"ד אסף פוזנר בשם המשיבה: 2: עו"ד דב קיבלוביץ החלטה נקבל כראיות את כל התצהירים שהוגשו עד-כה. היום, ג' בניסן תשנ"ח (30.3.98) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G09

[ "בג\"ץ 1233/97" ]

1,584

36,179

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1233/97 - ד' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. א.ה.ב.ה.-ארגון הספורט במועצות האיזוריות 2. הפועל - מועצה איזורית גליל תחתון ו88- אחרות נגד המשיבים : 1. המועצה להסדר הימורים בספורט 2. התאגדות לתרבות גופנית הפועל 3. אליצור איגוד ספורטיבי דתי בקשות להגשת תצהיר נוסף החלטה בקשותיהן של המשיבות 1 ו2- מיום 23.3.98, להגשת תגובות נוספות, וכן בקשת המשיבה 2 להגשת תצהיר נוסף מיום 25.3.98 - תועברנה להחלטת ההרכב אשר ידון בעתירה ביום 30.3.98. ניתנת היום, כ"ז באדר תשנ"ח (25.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012330. G06

[ "בג\"ץ 1233/97" ]

1,585

408

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1643/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : חלבייה סאאידה נגד המשיב : שר הפנים בקשה להוספת מסמך החלטה לתגובת המדינה בתוך שבעה ימים ממועד ההמצאה. ניתנה היום, ה בתמוז התשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT

[ "בג\"ץ 1643/97" ]

1,586

10,209

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1643/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : חלבייה סאאידה נגד המשיב : שר הפנים בקשה לצרוף מסמ ך החלטה בהסכמת המשיב יתווסף המסמך לעתירה כמבוקש. ניתנה היום, יב בתמוז התשנ"ז (17.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016430. L04

[ "בג\"ץ 1643/97" ]

1,588

161,438

בבית המשפט העליון בג"ץ 1643/97 בפני: כבוד הרשם בעז אוקון העותרת: חלבייה סאידה נ ג ד המשיב: שר הפנים הוגש הליך החלטה ביום 19.2.03 נמחקה העתירה בבג"ץ 2227/98. העותרת תדווחו על מצב ההליכים בתיק בתוך 21 ימים, שאם לא כן יימחק ההליך מחוסר מעש. ניתנה היום, כ"א באדר א' תשס"ג (‏23/2/2003). בעז אוקון רשם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 97016430_D07.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

[ "בג\"ץ 1643/97" ]

1,589

174,559

בבית המשפט העליון בג"ץ 1643/97 - ג' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון העותרת: חלבייה סאידה נ ג ד המשיב: שר הפנים בקשה למחיקת עתירה החלטה אני מורה על מחיקת העתירה. ניתנה היום, י"ב באדר ב' תשס"ג (‏16/3/2003). בעז אוקון רשם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 97016430_D08.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

[ "בג\"ץ 1643/97" ]

1,590

409

ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 - א' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. מוסא מוחמד מוסטפא עבד רבו 2. צלאח חסן מחמוד אלערג 3. עטא דאוד עלי רבאח 4. דיב סעיד דיב יוסף אלאטרש 5. עלי מוסטפא מוחמד אלעאידי נגד המשיב ה: מדינת ישראל צו ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית משפט זה, מצווה בית-המשפט כי ייצא מלפניו צו ביניים המכוון אל המשיבה והמורה לה להימנע מלבצע את צווי הפינוי נגד העותרים מן המקרקעין נשוא העתירה. צו ביניים זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעתירה למתן צו על תנאי שתידון בפני הרכב של שלושה שופטים במעמד הצדדים. ניתן היום ד' בכסלו תשנ"ח (3.12.97) שמריהו כהן, מזכיר ראשי העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. G03

[ "בג\"ץ 7104/97" ]

1,591

886

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. מוסא מוחמד מוסטפא עבד רבו 2. צלאח חסן מחמוד אלערג 3. עטא דאוד עלי רבאח 4. דיב סעיד דיב יוסף אלאטרש 5. עלי מוסטפא מוחמד אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל עתירה למתן צו-על-תנאי וצו ביניים החלטה למושב שלושה ולתגובת המשיבה בכתב עובר לשמיעה על-פה. צו ביניים - כמבוקש. ניתנה היום, ג' כסלו תשנ"ח (2.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. G01

[ "בג\"ץ 7104/97" ]

1,592

47,999

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. מוסא מוחמד מוסטפא עבד רבו 2. צלאח חסן מחמוד אלערג 3. עטא דאוד עלי רבאח 4. דיב סעיד דיב יוסף אלאטרש 5. עלי מוסטפא מוחמד אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל דיון מקדמי בעתירה החלטה פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש תגובה לעתירה תוך 45 ימים. עם קבלת התגובה אחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, ה' באדר תשנ"ט (21.2.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. I04 /שב

[ "בג\"ץ 7104/97" ]

1,593

51,797

ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. מוסא עבד רבו 2. צלאח אל ערג 3. עטא עלי רבאח 4. דיב אל אטרש 5. עלי אל עאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל דיון מקדמי בעתירה החלטה אחת מן הטענות המועלות בעתירה זאת מעוררת את שאלת המעמד המשפטי של תושבי הכפר ווליג'ה והאדמות של כפר זה. שאלה דומה מתעוררת בעתירות נוספות (בג"ץ 6637/95 ובג"ץ 2682/98). הדיון בעתירות אלה נדחה, על פי ההחלטה של נשיא בית המשפט העליון, עד לאחר שיינתן פסק-דין בתיקי בג"ץ 5626/95 ובג"ץ 3376/96, הקבועים לדיון בפני הרכב מורחב של שופטי בית משפט זה. בהתאם לכך, גם הדיון בעתירה זאת (בג"ץ 7104/97) יתקיים לאחר שיינתן פסק-הדין בתיקי בג"ץ 5626/95 ובג"ץ 3376/96. ניתנה היום, י"ז באייר תשנ"ט (3.5.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97071040. I05

[ "בג\"ץ 7104/97", "בג\"ץ 6637/95", "בג\"ץ 5626/95" ]

1,594

129,086

ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד הרשם עודד שחם העותרים : 1. מוסא עבד רבו 2. צלאח אלערג 3. עטא רבאח 4. דיב אלאטרש 5. עלי אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל מחיקה מחוסר מעש החלטה העותרים לא הגיבו להחלטתי מיום 2.6.02, ולהתראה על חוסר מעש מיום 17.7.02. במצב זה, אני מורה על מחיקת ההליך מחוסר מעש. ניתנה היום, כ"ח באלול תשס"ב (5/9/02). עודד שחם ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 97071040. K07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

[ "בג\"ץ 7104/97" ]

1,595

141,180

ב בית המשפט העליון בג"ץ 7104/97 בפני: כבוד הרשם עודד שחם העותרים : 1. מוסא עבד רבו 2. צלאח אלערג 3. עטא רבאח 4. דיב אלאטרש 5. עלי אלעאידי נגד המשיב ה : מדינת ישראל הוגש הליך החלטה העותרים יודיעו, תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, האם עתירתם עודנה בתוקף. בהמשך לכך, יוחלט על המשך ההליכים בתיק. ניתנה היום, כ"ב בסיון תשס"ב (2/6/02). עודד שחם ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 97071040. K06 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

[ "בג\"ץ 7104/97" ]

1,596

411

ב בית המשפט העליון רע"א 1064/97 - א' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: רון שמחה שלמה נגד המשיב ה : רון שמחה פרי בקשה לאחר מתן פסק-דין לביטול החלטות בשם המבקש: בעצמו החלטה ביום 17.7.97 דחתה הרשמת, השופטת מ' אגמון, בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון שהגיש המבקש. נוכח דחייה זו החליטה הרשמת באותו מועד גם על דחיית בקשת רשות הערעור בתיק זה, על-פי תקנות 431 ו - 404 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ערעורו של המבקש על החלטה זו (בש"א 5315/97) נדחה על ידי השופט אור ביום 27.10.97. כעת פונה המבקש בבקשה לביטול החלטות השופט אור והרשמת וזאת "מתוך חובת הצדק". בבקשה זו הוא שב ומעלה את השתלשלות הארועים שקדמה להחלטות נשוא פנייתו וטוען, כי טעמי צדק מחייבים שטענותיו המהותיות יישמעו, אפילו נפל פגם טכני (לשיטת המבקש) של אי-הפקדת ערבון במועד. איני מוצא כל ממש בבקשה. המבקש אינו ממלא אחר הוראות הדין והחלטות בית המשפט מתוך הסברה המוטעית, כי טענותיו הן עיקר וכל היתר טפל להן ונגזר מהן. כך באשר להפקדת ערבון וכך באשר לפניותיו החוזרות והנשנות של המבקש לבית משפט זה תוך התעלמות מעיקרון סופיות הדיון ( די לי אם אציין, בהקשר זה, את החלטותי בתיק זה מן הימים 2.6.97 ו - 15.7.97). אין בין הנסיבות המתוארות בסעיף 574 בספרו של ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין) לבין עניינו של המבקש ולא כלום. הפגם שנפל בעניינו של המבקש הוא מחדלו של המבקש - ולא של בית המשפט, ועל המבקש לשאת בתוצאותיו. למעלה מן הצורך, אוסיף, כי מהחלטתי מיום 2.6.97 יכול המבקש להבין, כי אפילו היו מתקיימים התנאים הפורמליים לדיון בבקשתו ספק רב הוא (ואף זאת בלשון המעטה) אם היה מצליח בבקשת רשות הערעור. הבקשה נדחית. לפי תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- אני מורה, כי המבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 1,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"ב בכסלו התשנ"ח (21.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. A07 /דז/

[ "רע\"א 1064/97", "בש\"א 5315/97" ]

1,600

805

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1064 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : רון שמחה שלמה נגד המשיב : שמחה רון פרי בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המבקש: בעצמו החלטה איני רואה הצדקה לפטור את המבקש, המתדיין עם המשיבה בנוגע לפירוק השיתוף ברכוש בקשר עם ארבעה נכסי מקרקעין, מן החובה לשלם אגרה ולהפקיד ערבון להבטחת הוצאותיה (ראה: ע"א 2566/93 שלמה רון שמחה נ' פרי רון שמחה, תק-על 95(2) 1001). בבית המשפט המחוזי בהחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור נפסקו לחובת המבקש הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח, ובית-המשפט אף הוסיף כי הערעור מהווה "מטרד ושימוש לא נכון בהליכי בית המשפט". בנסיבות אלה אין להעתר לבקשה, והיא נדחית. אגרת הבקשה תשולם וערבון בסכום של 10,000 ש"ח יופקד - הכל תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י' באדר א' תשנ"ז (17.2.97). אורית אפעל-גבאי שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. Q01

[ "רע\"א 97", "ע\"א 2566/93" ]

1,601

14,289

בית המשפט העליון רע"א 97 / 1064 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: רון שמחה שלמה נגד המשיב ה : רון שמחה פרי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 23.1.97 בעמ"ש 49/96 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ח. פורת בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ח' פורת) בעמ"ש 49/96. 1. בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו נתן ביום 28.11.96 פסק דין המורה על פירוק שיתוף בנכסים, שלגביהם ניתן ביום 25.3.93 פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמרצת פתיחה 932/89 ות.א. 1846/91 (להלן: "פסק הדין הראשון"). (ערעור על פסק הדין הראשון (ע"א 2566/93) נדחה על-ידי בית משפט זה ביום 4.4.95). המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וערעורו נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה גם את בקשתו לעיכוב ביצועו של פסק הדין וכעת הוא פונה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו. לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע נחה דעתי שיש לדחותה. המבקש אינו משלים עם פסק הדין הראשון, שההפך חלוט זה מכבר. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שאת ביצועו מבקש המבקש לעכב, אינו אלא פסק דין המיישם את פסק הדין הראשון. המבקש אינו מעלה כל טענה נגד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. טענתו היחידה היא, כי פסק הדין הראשון הושג בתרמית ולכן הוא בטל ואין לפעול מכוחו. "תקיפת עקיפין" זו של פסק דין חלוט אינה יוצרת עילה לעיכוב ביצועו של פסק דין ואינה מצדיקה חריגה מהכלל, לפיו הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ו באייר התשנ"ז (2.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. A02 /דז/

[ "רע\"א 97", "ש 49/96", "ע\"א 2566/93" ]

1,602

14,489

בית המשפט העליון רע"א 1064/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: רון שמחה שלמה נגד המשיב ה : רון שמחה פרי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 2.6.97 בשם המבקש: בעצמו החלטה ביום 2.6.97 נתתי את החלטתי בתיק זה. המבקש אינו משלים עם החלטה זו והוא שב ופונה ומעלה טענות עובדתיות חדשות שיש בהן, לשיטתו, כדי להביא לשינוי החלטתי הקודמת. בהחלטתי מיום 2.6.97 סיימתי את הדיון בבקשת רשות הערעור. אם מבקש המבקש לנקוט הליכים נוספים ייטיב לעשות אם יוועץ בעורך דין ויכלכל צעדיו בהתאם לסדרי הדין. הבקשה לעיכוב ביצועה של החלטתי מיום 2.6.97 נדחית. ניתנה היום, י' בתמוז התשנ"ז (15.7.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010640. A05 /דז/

[ "רע\"א 1064/97" ]

1,603

412

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 2813 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. טחן אהרן 2. אשר דוד נגד המשיבים : 1. עירית טירת הכרמל 2. עירית חיפה 3. שר החינוך והתרבות 4. שר הפנים בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד אשר דוד החלטה לתגובת בא-כח המשיבים. התגובה תתייחס גם לאפשרות דיון בעתירה במהלך הפגרה. ניתנה היום, כ"ד בסיון תשנ"ז (29.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028130. R02

[ "בג\"ץ 97" ]

1,605

2,262

בבית המשפט העליון בג"ץ 2813/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. טחן אהרן 2. אשר דוד נגד המשיבים : 1. עירית טירת הכרמל 2. עירית חיפה 3. שר החינוך והתרבות 4. שרהפנים בקשה לדחיית מועד דיון בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבה הראשונה: עו"ד משה עמאר החלטה מאחר שכבר נקבע מועד לדיון בעתירה בהחלטת כב' הרשמת, השופטת מיכל אגמון, מיום 8.7.97, ולנוכח העובדה שהמשיבה הראשונה מיוצגת על ידי משרד ובו עורכי דין נוספים זולת עו"ד מ. עמאר, איני מוצאת לשנות מן ההחלטה הנ"ל. העתירה תידון במועד שנקבע. ניתנה היום, ט"ו בתמוז תשנ"ז (20.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028130. Q04

[ "בג\"ץ 2813/97" ]

1,606

9,802

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2813/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. טחן אהרן 2. אשר דוד נגד המשיבים : 1. עירית טירת הכרמל 2. עירית חיפה 3. שר החינוך והתרבות 4. שר הפנים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ד בתמוז התשנ"ז ( 29.07.97 ) בשם העותרים : בעצמם בשם המשיב ה מס' 1: עו"ד עותמאן סנונו בשם המשיבה מס' 2: עו"ד עירית שלהב בשם המשיבים מס' 3 ו4-: עו"ד אורית קורן פסק-דין עיינו בעתירה ובתשובות לה. שמענו טיעוני העותרים ותשובת בא כוח המשיבה מס' 1. נחה דעתנו כי קיימת הפרדה בין בנים לבנות בבתי ספר בטירת הכרמל (באריאל בכתות ז-ט; ובמסורת אבות בכתות א-ו). הפרדה זו היא בגדרי הכיתות גם אם לא בשאר חלקי בית הספר. מטעם זה דין העתירה להידחות. ניתן היום, כ"ד בתמוז התשנ"ז (29.07.97), בפני העותרים ובאי כוח המשיבים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028130. A06 /דז/

[ "בג\"ץ 2813/97" ]

1,608

413

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 8658 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי ה מערערת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש המבקשים: 1. סבן יונתן 2. סבן שושנה 3. בן הרוש שרל 4. בן הרוש ז'קלין 5. מרציאנו ציון 6. מרציאנו רותי הליך פישור ובקשה להצטרף כמשיבים בשם המבקשים: עו"ד א. קליין החלטה על יסוד הודעת המפשר, כב' השופט (בדימ') שלגי, בדבר כשלון הליך הפישור, מוחזר התיק למאגר הערעורים התלויים ועומדים בבית משפט זה. עתה יש לדון בבקשה להצטרף כמשיבים בערעור שהוגשה על ידי מרשיו של עו"ד קליין. בהמשך להחלטתי מיום 19.3.97 בענין זה, אני מורה למשיבים לסכם טענותיהם בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. בא-כח המבקשים יוכל להשיב תוך ארבעה עשר יום מיום שיימסר לידיו כתב הטענות האחרון. נרשמה הודעת המערערת, כי היא מסכימה לבקשת ההצטרפות. ניתנה היום, י"ז בסיון תשנ"ז (22.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. Q03

[ "ע\"א 96" ]

1,609

2,058

בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 8658/96 - 1 בפני: כבוד השופט י' קדמי המבקשת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם ("המערערת" בערעור) נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בת.א. 248/95 (מחוז חיפה) החלטה 1. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין שניתן בת.א. 248/95 (בית המשפט המחוזי, חיפה); והיא מבקשת לעכב את ביצועו עד למתן פסק הדין בערעור. הטעם שנותנת המבקשת לבקשתה הוא: כי אי הענות לבקשה עלול להביא למצב בלתי הפיך, בו יירשמו ו/או יחולקו זכויות המשיבים במקרקעין לפני מתן פסק דין בערעור; וכי רישום הזכויות לפני מתן פסק הדין בערעור, עלול לפגוע במבקשת ולסכל או להקשות עד מאוד את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, אם תזכה המבקשת בערעור. 2. א. על פני הדברים נראה, כי הנזק שיגרם למעורבים האחרים בפרשה נושא פסק הדין, עולה במידה נכבדה על זה העלול להיגרם למבקשת, אם תידחה בקשתה; ומכל מקום, בנסיבות העניין, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הנזק לו טוענת המבקשת אינו "בלתי הפיך". ב. לאור האמור לא מצאתי מקום להעתר לבקשה. 3. א. בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין הנ"ל, הוגשה בתאריך 25.2.97 על ידי אחד סבן יונתן ו5- אחרים, אשר ביקשו לצרפם כ"משיבים" בערעור, על אף שלא היו צדדים לדיון בערכאה הראשונה. הטיפול בבקשה זו לעיכוב הביצוע, נדחה עד למתן החלטה על ידי הרשמת של בית משפט זה, בבקשה להצטרף כ"משיבים" בערעור. הרשמת טרם נתנה החלטתה; ולנוכח לשונה של תקנה 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- המדברת ב"בעל דין", אין מקום לדון בבקשתם של סבן יונתן וחבריו כל עוד לא תוכרע בקשתם להצטרף כ"משיבים" בערעור. ב. החלטתי זו מתייחסת, איפוא, רק לבקשתה של המערערת, נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם. ניתנה היום, כ"ד באב תשנ"ז (27.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. H04

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,610

3,870

ב בית המשפט העליון ע"א 8658/96 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ו29- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש המבקשים: 1. סבן יהונתן 2. סבן שושנה 3. בן הרוש שרל 4. בן הרוש ז'קלין 5. מרציאנו ציון 6. מרציאנו רותי בקשה להצטרף כמשיבים תאריך הישיבה: י' באדר ב' תשנ"ז (19.3.97) בשם המבקשים: עו"ד א. קליין בשם המערערת: עו"ד מיכל פריימן בשם המשיבים 1, 5 ו6-: עו"ד אדיב מחול בשם המשיבים 4-2: אין הופעה החלטה 1. כתיבתה של החלטה זו השתהתה על-מנת לאפשר לצדדים לנסות ולהגיע לפתרון הסכסוך ביניהם בהליך פישור. רק לאחר כשלון הליך הפישור שהתקיים בפני כב' השופט (בדימ') שלגי חזר הערעור למסלול הדיון הרגיל. 2. המבקשים והמשיבים רכשו - במישרין או בעקיפין - מן המערערת מגרשים בגדלים שונים בחלקות 16 ו22- בגוש 18134 (במתחם "עין שרה" שמדרום לנהריה). העיסקאות האמורות נעשו בין השנים 1989 ו1992-. כל העיסקאות לא נגמרו ברישום. מפסק דינה של הערכאה הראשונה עולה, כי לגבי זכויות המשיבים נרשמו לבסוף הערות אזהרה בפנקס המקרקעין לגבי החלקות הנ"ל. יש לציין, כי זכויות המבקשים נרשמו בלשכת רישום המקרקעין לגבי החלקות הנ"ל בבעלות משותפת (מושע) עם אחרים בשנים 1993 - 1994. גם בעת הדיון שהתקיים בפני אמר עו"ד מחול, בא כוחם של חלק מן המשיבים: "אנחנו שותפים איתו [עם בא-כוח המבקשים שטען בשמם - א.א.ג.] בחלקות הישנות". בשלהי שנות ה80- יזמה עירית נהריה תוכנית של איחוד וחלוקה מחדש לגבי מתחם "עין שרה" כולו. כוונת המתכננים היתה להפוך את האזור שהיה בסטטוס של קרקע חקלאית והכיל בניה דלילה לאזור מגורים צפוף בבניה נמוכה, בתוספת איזור קיט ומלונאות. לוח ההקצאות במסגרת החלוקה החדשה אושר ביום 8.12.92. במסגרת החלוקה מחדש הוקצו למערערת, במקום זכויותיה בחלקות 16 ו22- (וכן חלקה 9 שאינה שייכת לענייננו), זכויות בחלקות הבאות: 191, 211, 219 - 222, 500 ו501-. יוצא, איפא, כי בידי המבקשים והמשיבים היו התחיבויות לעשות עיסקאות במקרקעין בחלקות פלוניות, ואילו בידי המערערת נמצאות מאז החלוקה מחדש חלקות אלמוניות שיעודן שונה. מצב דברים זה הוליד שורה של הליכים משפטיים. אחדים מהם הן תביעות המשיבים בת.א. 248/95, ת.א. 352/94, ת.א. 678/94 ו-ת.א. 1344/94 שהסתיימו בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה מושא הערעור. המשיבים תבעו את אכיפת החוזים שנעשו ביחס לחלקות הישנות לגבי החלקות החדשות. גם המבקשים הגישו תביעה דומה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 531/96). הדיון בתביעה זו טרם הסתיים. ביני לביני הסתיים הדיון בתביעות המשיבים, ועל-פי פסק הדין מושא הערעור זכו המשיבים בתביעתם. בית-המשפט החליט כי המשיבים זכאים לסעד של אכיפה, ואף החליט כי בסמכותו להורות גם על חלוקה בעין של המגרשים על-פי מפתח המרה שקבע (ראה סעיפים 6 ו10- לפסק הדין וההחלטה המתקנת את פסק הדין מיום 7.11.96). בית המשפט הורה, בין היתר, על מינוי כונס נכסים לצורך ההוצאה לפועל של רישום המגרשים בשם המשיבים, מימוש החלוקה ורישומם כבעלי מגרשים נפרדים בחלקות החדשות. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה הוגש ערעור על ידי המערערת. 3. בבקשת ההצטרפות של המבקשים כמשיבים בערעור טוענים המבקשים, כי החלוקה בעין שנעשתה על ידי הערכאה הראשונה בפסק דינה אינה מביאה בחשבון את זכויותיהם בחלקות הישנות, ולמעשה, לאחר ביצוע פסק הדין והקצאת המגרשים למשיבים יוותרו מן החלקות החדשות אך שטחים מזעריים במגרשים המיועדים לבניה למגורים (לגבי המגרשים המיועדים למלונאות קיימת בעלות משותפת). טענתם היא, כי "השאלות העולות לבירור בערעור, ובפרט אופן מימוש זכויותיהם של המשיבים 36-2 (המשיבים בערעור - א.א.ג.) כלפי המשיבה 1 (המערערת - א.א.ג.), אינן ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא צרוף המבקשים, וכי המבקשים עלולים להיפגע באופן ישיר, הרסני ובלתי הפיך אם לא יצורפו כאמור". בא-כוח המשיבים 1, 5 ו6- אשר השיב לבקשת ההצטרפות מסכים לטענה, כי תביעתם של המבקשים לאכיפה סוכלה, וכי אין עוד כיום כל אפשרות מעשית לאכיפה. הוא טוען, כי תרופתם של המבקשים היא אך בקבלת סעד כספי. לדבריו, "אין יותר קרקע שניתן לטעון שלמבקשים זכות בה" (מענין לציין, כי בעת הדיון בעל-פה בבקשה היתה עמדת עו"ד מחול שונה, והוא אמר, כי "לא תיווצר בעיה... הדלתות לא נסגרו בפניו", בין היתר, בשל קיומם של צווי מניעה המתייחסים לחלקות החדשות). 4. אני סבורה, כי תוצאה זו איננה צודקת ואיננה מתחייבת, וניתן למנוע אותה על ידי צרוף המבקשים כמשיבים בערעור. יש לזכור כי בין המבקשים והמשיבים התקיים שוויון בנוגע לזכויותיהם בחלקות הישנות. אלה ואלה אחזו בהתחייבות לעשות עיסקה במקרקעין שטרם נגמרה ברישום. המשיבים הגישו תביעות לאכיפת זכויותיהם בשנת 1995, ואילו המבקשים עשו כן בשנת 1996. איני סבורה, כי ניתן לומר בנסיבות אלה כי המבקשים ויתרו על זכויותיהם או השתהו באופן מוגזם בהגשת התביעה. בבית המשפט המחוזי היו, איפא, תלויות ועומדות תביעות "שוות מעמד" לאכיפה. המבקשים ביקשו בבית המשפט איחוד הדיון עם תביעות המשיבים, אך נענו בשלילה בעיקר מטעמי יעילות ומניעת סרבול. טעמים אלה אינם קיימים עתה. בבית משפט זה תלוי ועומד ערעור שהדיון בו טרם החל, וצרוף המבקשים כמשיבים לא יסב כל קושי. 5. תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- מורה, כי "בית המשפט של ערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן". בבש"א 3973/91 (ע"א 494/89), אליהו, חברה לביטוח בע"מ נ. קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457, נדון ערעור על החלטת כב' הרשם צור בבש"א 4736/90 (לא פורסם), אשר התיר את צירופה של המשיבה הראשונה (קרנית) כמשיבה נוספת בערעור (על יסוד בקשתה של קרנית להצטרף כמשיבה בערעור). בהחלטתו היתווה כב' הנשיא שמגר את הכללים המנחים בעניין זה, וקבע כי המבחן לצירופו של בעל דין נוסף בשלב הערעור מן הראוי שיהיה בדרך כלל משולש (שם בעמ' 463): "ראשית, האם מי שמתבקשים לצרפו או בעל דין המבקש את הצירוף או תומך בו, עלולים להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נושא הערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש; שנית, כאשר קיים סיכון כאמור, האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נושא הערעור - כולן או לפחות חלק מהותי מהן - יכבלו גם אותו אדם במעשה בית דין?... שלישית, בהנחה שהתשובה לנ"ל חיובית - האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים הצירוף האמור... עיקרו של דבר, לבית המשפט עומדת לעולם הסמכות לסרב לבקשה לצירוף אשר יהיה בו כדי לסרבל את הדיון או להכביד עליו במידה מופרזת". כפי שבואר, דעתי היא כי בקשת המבקשים עומדת בכל אחד מן המבחנים האמורים. 6. יש לציין, כי באת כוח המערערת הסכימה לבקשה. בא כוח המשיבים 4-2 לא ראה להגיש טענותיו בענין בקשת ההצטרפות. אשר על כן החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על צרוף המבקשים כמשיבים בערעור. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ח בתשרי תשנ"ח (19.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. O05

[ "ע\"א 8658/96", "ע\"א 494/89" ]

1,611

10,405

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערת, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערת תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערת; 3. המערערת רשאית להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור. 4. לאחר השלמת הסיכומים בכתב ייקבע התיק לדיון, לא יאוחר מסוף חודש יוני 1998. ניתן היום, כ"ז בחשון התשנ"ח (27.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. A08 /דז/

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,612

12,256

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופט א' מצא המ בקשים : 1. סבן יונתן 2. סבן שושנה 3. בן הרוש שרל 4. בן הרוש ז'קלין 5. מרציאנו ציון 6. מרציאנו רותי נגד המשיבים : 1. נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם 2-30. יצחק יריב קריגר ו29- אח' 31. כהן אברהם 32. מחלב אוה 33. לוי יצחק 34. לוי גילה 35. משה עמאר 36. גבריאל קדוש בשם המבקשים: עו"ד א' קליין בשם המשיב מס' 1: עו"ד א' שמואלי בשם המשיבים 2-30: עו"ד א' מחול בשם המשיבים 31-34: עו"ד י' גזיאל בשם המשיבים 35-36: עו"ד י' קדוש בקשה לעכוב ביצוע פסק-דין החלטה באי-כוח המשיבים מתבקשים להגיב על הבקשה. התגובות תוגשנה בכתב, לא יאוחר מיום 16.11.97, ועם הגשתן יוחזר התיק לעיוני. ניתנה היום, כ' בתשרי התשנ"ח (21.10.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. F06

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,613

12,731

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 8658 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המערערת : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש בקשה למחיקת ערעור עקב אי הפקדת ערובה בשם המבקש (המשיב מס' 1): עו"ד א. מחול ה ח ל ט ה בהחלטתי מיום 22.1.97 הארכתי את המועד להפקדת הערבון, לבקשת המערערת, עד ליום 4.2.97. הבקשה לדחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון-נדחית. ניתנה היום, כ"א בשבט תשנ"ז (29.1.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. Q01

[ "ע\"א 96" ]

1,614

14,232

ע"א 8658/96 - ג' בפני: כבוד השופט א' מצא ה מבקשים : סבן יונתן ואח' נגד המשיבים : 1. נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם 2. יצחק יריב קריגר ואח' 3. אברהם כהן ואח' 4. משה עמאר ואח' בקשה לעיכוב ביצוע החלטה משעוכב ביצוע פסק הדין, על-פי צו זמני של בית המשפט המחוזי במסגרת הליך אחר, נתייתרה הבקשה לעיכוב הביצוע בתיק זה. הבקשה מתבטלת איפוא. ניתנה היום, ל' בתשרי תשנ"ח (31.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. F07

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,615

15,894

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 8658 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : סבן יונתן ו5- אחרים נגד המשיבים : 1. נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם 2-30: יצחק יריב קריגר ו29- אח' 31: כהן אברהם 32: מחלב אוה 33: לוי יצחק 34: לוי גילה 35: משה עמאר 36: גבריאל קדוש בקשה להצטרף כמשיבים בשם המבקשים: עו"ד ר. שלו בשם המשיבה (המערערת): עו"ד מיכל פריימן בשם המשיבים 36-2: עו"ד א. מחול החלטה במהלך הדיון בבקשת ההצטרפות שהגישו המבקשים הסתמנה אפשרות של סיום הסכסוך בין כל הצדדים בדרך של פישור לפי סעיף 79 ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-. נמסר לבעלי הדין, כי מוצעת להם אפשרות להשתתף בניסוי שנערך בימים אלה בבית המשפט העליון, במסגרתו נאות כב' השופט (בדימ') שלגי, אשר פרש מכהונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לשמש כמפשר. עו"ד שלו, בא-כח המבקשים, ועו"ד א. מחול, בא-כח המשיבים 36-2, הסכימו להצעה, ובית המשפט מזמין את המשיבה הראשונה, המערערת בע"א 8658/96 להצטרף גם היא להליך הפשרה. תגובת באת-כח המשיבה הראשונה, עו"ד מיכל פריימן, תוגש לבית המשפט תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. במיקרה של הסכמה כאמור, תתקיים ישיבת הפישור הראשונה בפני כב' השופט (בדימ') שלגי בבית המשפט העליון בתאריך 16.4.97, בשעה 11:00. היה והליך הפישור לא יעלה יפה, יוחזר אלי התיק לשם קביעת סדר הטיעונים בכתב בבקשה להצטרף כמשיבים, שהגישו המבקשים. החלטה זו תועבר בפקס לעו"ד פריימן ובדרך הרגילה לשאר בעלי הדין. ניתנה היום, י' באדר ב' תשנ"ז (19.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. Q02

[ "ע\"א 96", "בע\"א 8658/96" ]

1,616

20,766

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' גולדברג המערערת: נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי - אמסלם נ ג ד המשיבים: 1. יצחק יריב קריגר ו37- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמאר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 248/95 מיום 20.10.96, על החלטה בה"מ 33054/96 מיום 6.11.96, ועל החלטה בהמ' 33605/96 מיום 26.11.96 שניתנו על ידי כבוד הנשיא מ' סלוצקי תאריך הישיבה: א' בסיון תשנ"ח (26.5.98) בשם המערערת: עו"ד מיכל פריימן משיב מס' 1: בעצמו בשם 37 המשיבים האחרים: עו"ד א' מחול בשם משיבים מס' 2 - 4: עו"ד י' גזיאל בשם משיבים מס' 5, 6: עו"ד י' קדוש בשם משיבים מס' 7 - 12: עו"ד א' קליין פסק-דין השופט י' טירקל: הרקע 1. המערערת היתה הבעלים של מקרקעין לא מוסדרים בשטח של 85 דונם במתחם עין שרה שמדרום לנהריה. המערערת מכרה לרוכשים שונים (להלן - "הרוכשים הראשונים") מקרקעין בשטח של כ35- דונם, שנרשמו על שמותיהם בבעלות משותפת. מתוך השטח שנותר בידיה - כ50- דונם בחלקות 9, 16 ו22- בגוש 18134 - מכרה כמחצית לרוכשים אחרים (להלן - "הרוכשים"), שחלק מהם הם המשיבים בערעור שלפנינו. רוב המכירות היו בתקופה שבין 9.5.89 לבין 16.10.92. אין חולק כי המשיבים מלאו את חובותיהם לפי חוזי המכר וכי כל אחד מהם זכאי לרשום את חלקו על שמו בפנקס המקרקעין. המערערת לא שלמה את מס השבח ומס הרכוש בגין המקרקעין שנמכרו ולפיכך לא נרשמו המקרקעין על שמותיהם של המשיבים - למעט המשיבים מס' 5 ו6- שחלקיהם נרשמו על שמותיהם - ולזכותם של המשיבים האחרים נרשמו הערות אזהרה בלבד. בחדש מרץ 1988 פורסמה תכנית מתאר מקומית "ג/ 4427 - עין שרה" (להלן - "תכנית המתאר הראשונה"), שמטרותיה הוגדרו בתקנונה כתכנון מחדש של האזור כשכונת מגורים בעלת צפיפות בניה נמוכה ואיכות חיים טובה, התווית דרכים חדשות, הקמת אזור קייט ומלונאות, והתווית עתודות קרקע מספיקות למוסדות ציבור, חינוך ונופש. נקבע בתכנית כי הועדה האזורית לתכנון ולבניה נהריה תכין תכניות בדבר איחוד החלקות וחלוקתן מחדש, בין בהסכמת הבעלים, ובין שלא בהסכמתם. עקב קשיים בביצועה של תכנית המתאר הראשונה, הופקדה תכנית מתאר נוספת, "ג/ 6355 - עין שרה", שאושרה סופית בחדש יולי 1990, וכללה הוראות שתיקנו את תכנית המתאר הראשונה. בחדש נובמבר 1990 הופקדו התכניות המפורטות ג/במ13/, ג/במ14/ ו- ג/במ21/, שיישמו את הוראות תכנית המתאר הראשונה ותכנית המתאר השניה. לשלש התכניות המפורטות צורף לוח הקצאות לפיו חולק מחדש השטח הכולל של החלקות הנזכרות למגרשים שיוקצו תמורת החלקים הקודמים של החלקות (להלן - "מגרשי התמורה"). יצוין כי פרשת האיחוד והחלוקה מחדש של החלקות נדונה בעבר בבג"צ 4919/91 קאסם מנשאדי איראני ואח' נ' שר הפנים ואח' , פ"ד מו(4)749, אולם ההכרעות העקרוניות שהיו באותם דיונים אינן צריכות לעניננו. שטחיהם של מגרשי התמורה נקבעו בעקבות השינוי בייעודי המקרקעין על פי השוואת שווין של החלקות כפי שהיו לשווים של מגרשי התמורה. שטחי מגרשי התמורה לא היו זהים, אפוא, לאלה של החלקות הנזכרות. כך הוקצה למערערת שטח של 16,591 מ"ר במקום שטח של 50,518 מ"ר שהיה בבעלותה לפני החלוקה מחדש. הדיון בבית המשפט המחוזי 2. יחידי המשיבים מס' 1, וכן המשיבים מס' 4-2, הגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעות להצהיר שהם זכאים לאכוף את חוזי המכר וכן זכאים ל"רישום החלקים שנרכשו בחלקות המקוריות על שמם של התובעים וגם רישומם במגרשי התמורה הנ"ל בעקבות כך, עפ"י החלקים היחסיים שלהם בעת רישומה בטאבו של תוכנית הרפרצלציה". עוד עתרו ל"פירוק השיתוף במקרקעין בעקבות אכיפת חוזי הרכישה כאמור, וזאת ע"י מינוי בא כוחם ככונס נכסים על מגרשי התמורה שיפעל לביצוע הפירוק המבוקש" (מתוך כתב התביעה של המשיב מס' 1. בכתבי התביעה של המשיבים מס' 4-2 בטוי לעתירות דומות). הואיל ועל שמותיהם של המשיבים מס' 5 ו6- לא נרשמו מגרשי תמורה בלוח ההקצאות, למרות שחלקותיהם - לפי החלוקה הקודמת - נרשמו על שמותיהם, הגישו תביעה להצהיר שהם זכאים למגרש תמורה מסוים, כפי שפרטו בתביעתם. בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא מ' סלוצקי), בפסק דינו מיום 20.10.96 ובהחלטתו המתקנת מיום 7.11.96, קבע כי התחייבויותיה של המערערת לפני חלוקתם החדשה של המקרקעין חלות על מגרשי התמורה שהוקצו לה. לפיכך הצהיר שכל אחד מן המשיבים מס' 6-1 זכאי לאכיפה. כן הורה כי מימדיהם של שטחי המקרקעין שיירשמו על שם המשיבים מס' 4-1 יחושבו לפי היחס בין מימדי השטחים שנרשמו של שמותיהם של הרוכשים הראשונים, לפני החלוקה מחדש, לבין מימדי מגרשי התמורה שהוקצו להם לפי לוח ההקצאות. לגבי המשיבים מס' 5 ו6- הורה כי כל אחד מהם זכאי "להרשם בפנקס המקרקעין כבעלים של 625/1920 (לפי האמור בהנמקתו של פסק הדין צריך להיות 625/19200 - י'ט') חלקים במגרש 211 בהתאם ללוח ההקצאה" (לענינם של משיבים אלה נחזור בהמשך הדברים). אשר לחלוקתם של המגרשים בין יחידי המשיבים מס' 4-1, בינם לבין עצמם, הורה בית המשפט כי תהיה בעין, אחרי רישום הבעלות, ובדרך של הגרלה, כפי שהסכימו אלה מראש. לצורך ביצוע פעולות הרישום והחלוקה מינה כונסי נכסים. כן אישר עיקולים זמניים שהוטלו במטרה למנוע מהמערערת למכור את מגרשי התמורה. תובענות נוספות 3. לפני הדיון בערעורה של המערערת על פסק הדין - שעליו נעמוד להלן - ביקשו רוכשים נוספים להצטרף כמשיבים בערעור. רשמת בית משפט זה (כבוד השופטת א' אפעל-גבאי), בהחלטתה מיום 19.10.97, נעתרה לבקשתם והם צורפו כמשיבים מס' 12-7. גם משיבים אלה הגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה לאכוף את חוזי המכר שבינם לבין המערערת לגבי מגרשי התמורה. תביעה זאת טרם התבררה. עוד עתרו, בתובענה נפרדת שהגישו, לבטל את חלקו של פסק הדין נשוא הערעור, לפיו הוקצו למשיבים האחרים חלקים מסוימים במקרקעין, וכן להצהיר שהם בעלי זכויות שוות דרגה, לפחות, למשיבים האחרים. במסגרת התובענה האחרונה ניתן צו מניעה, שמכוחו הפסיק כונס הנכסים את הליכי הרישום. בכך לא תמה פרשת התובענות. לדברי המשיבים מס' 12-7 תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה נוספת שהגישו חמישה רוכשים נוספים. כן ידוע להם, לדבריהם, על רוכש נוסף שלא הגיש תביעה. הערעור 4. טענתה העיקרית של המערערת בערעורה היא כי לפי הנוסחה שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוקצו למשיבים מס' 6-1 מקרקעין גדולים מאלה שהם זכאים להם. המשיבים מס' 6-1 טוענים להיפוכו של דבר. המשיבים מס' 12-7, מצדם, טוענים כי החלוקה לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא הביאה בחשבון את זכויותיהם כפי שהיו לפני חלוקתן מחדש של החלקות וכי לאחר ביצוע פסק הדין והקצאת המגרשים למשיבים מס' 6-1 יוותרו לחלוקה רק שטחים מזעריים במגרשים המיועדים לבניה למגורים (לגבי המגרשים המיועדים למלונאות קיימת בעלות משותפת). יצוין כי בדיון בבקשתם להצטרף כמשיבים בערעור לא חלק בא-כוח המשיבים מס' 1, 5 ו6- על טענה זאת וסבר אף הוא כי המשיבים מס' 12-7 לא יוכלו לזכות באכיפת חוזי המכר שלהם וכי תרופתם היחידה תהיה סעד כספי. 5. בענינם של המשיבים מס' 5 ו6- מתעוררות שאלות שונות מאלה שהוזכרו לעיל. משיבים אלה רכשו מהמערערת בשנת 1987 זכויות בחלקה שהיא נפרדת מן החלקות שבהן רכשו המשיבים האחרים את חלקיהם (חלקה 9 בגוש 18134), ולפני שרכשו האחרונים את המקרקעין שלהם. זכויות המשיבים מס' 5 ו6- נרשמו על שמותיהם בפנקס רישום המקרקעין ביום 16.9.91, אולם בלוח ההקצאות נרשם שמה של המערערת ולא נרשמו שמותיהם. לפיכך טענו כי יש להפריד את הדיון בענינם מהדיון בענינם של המשיבים האחרים. עוד טענו כי מגרש התמורה 211, לפי החלוקה החדשה, חלופי לחלקה 9, שלפי החלוקה הישנה, כפי שניתן ללמוד מלוח ההקצאות; מכאן שצדק בית המשפט המחוזי, שהקצה לכל אחד מהם 625/19200 חלקים במגרש התמורה 211, המשקפים את חלקיהם היחסיים בחלקה 9, ואין להתערב בפסק דינו. הדיון 6. מן האמור לעיל עולה כי בשלב זה תלויות ועומדות בבית המשפט המחוזי בחיפה שלש תובענות שענינן המקרקעין הנדונים, מלבד הערעור שלפנינו. במצב דברים זה עלולה כל הכרעה באחת מן התובענות להיטיב עם חלק מן הרוכשים ולהרע לרוכשים אחרים. השטח הכולל של החלקות קבוע וכך הופך להיות יתרונו של רוכש אחד, חסרונו של האחר. לא למותר להדגיש, לענין זה, כי דינה של המערערת כדין הרוכשים, בהיותה זכאית לכ25- דונם מהחלקות הישנות שנותרו לאחר המכירה לרוכשים. אשר למשיבים מס' 5 ו6-, הרי אפילו צודקים הם בטענותיהם - ואיננו מחווים דעה בענינים אלה - אין בכך כדי ללמד על מימדי מגרש התמורה שהם זכאים לו. כפי שעולה מעדותו של המהנדס שמואל פן, "לוח ההקצאות בנוי מקשה אחת. כלומר, עבור כל החלקות או חלקי חלקות שהיו ויתכן שעד היום בבעלות גברת אמסלם, ניתנו כתמורה כמקשה אחת המגרשים או חלק ממגרש נוסף בתוקף התכנית החדשה" (פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, בעמ' 24). מדבריו אלה ניתן ללמוד - שלא כסברתו של בית המשפט המחוזי - שמגרש התמורה 211 אינו בהכרח חליפה הישיר של חלקה 9 הישנה, אלא הוא חלק ממכלול של מגרשי תמורה וחלקי מגרשי תמורה, שהם חליפיהן של חלקות וחלקי-חלקות לפי החלוקה הישנה, שהיו בבעלות המערערת. כמו כן שאלה היא אם שוויו של מגרש 211 ביחס לשווים של כל מגרשי התמורה הרשומים על שם המערערת, הוא כיחס שהיה בין שוויה של חלקה 9 לבין שווין של כלל החלקות. ולענין זה יצוין כי, כאמור לעיל, נקבע השווי לא רק לפי מימדי החלקות אלא גם לפי ייעודן. לפיכך לא ניתן ללמוד מן המימדים כשלעצמם של השטח שהיה בבעלות המשיבים מס' 5 ו6- בחלקה 9 על מימדי השטח שהם זכאים לו במגרש 211. כל השאלות הנדונות בערעור ובתובענות השונות כרוכות, אפוא, אלה באלה לבלי הפרד ויש להכריע בהן בצוותא חדא, אחרי בירור משותף של כולן, ותוך בדיקת השלכותיה של כל הכרעה על כל אחת מן המחלוקות. 7. לפיכך, אנו מבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ככל שענינו מימדי החלקות שהמשיבים זכאים להן. ההצהרה בדבר זכותם של יחידי המשיבים מס' 6-1 לאכיפת חוזי המכר תשאר בעינה. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי שידון בתובענה שנדונה בערעור שלפנינו יחד עם הדיון בשלש התובענות הנזכרות (בת"א 531/96, ת"א 10656/96 וה"פ 30268/97), ויכריע בזכויותיהם של כל הרוכשים שלפניו. בבואו להכריע יפעל בית המשפט כך שבעקבות החלוקה מחדש זכויותיהם של הרוכשים שלזכותם נרשמו הערות אזהרה, של הרוכשים שהמקרקעין נרשמו על שמותיהם ושל המערערת, יהיו שוות. אכיפתם של חוזי המכר לטובת המשיבים מס' 6-1 וכן לטובת הרוכשים שבית המשפט ימצא לנכון להצהיר על זכותם לאכיפה - שהיא, מטבע הדברים, "אכיפה בקירוב" - לא תיעשה בדרך של השוואת החלקות שרכשו הרוכשים הראשונים לחלקות שקבלו בהקצאה החדשה, כפי שעשה בית המשפט המחוזי בפסק דינו, אלא כך שכל רוכש יהיה זכאי לחלק ששוויו ביחס לשווי כלל השטח הרשום על שם המערערת לפי לוח ההקצאות (16,591 מ"ר) יהיה זהה לשווי החלק שהרוכש היה זכאי לו לפני החלוקה מחדש, ביחס לכלל השטח שהיה רשום על שמה של המערערת לפני החלוקה מחדש (50,518 מ"ר). כן יפעל בית המשפט בדרך שתיראה לו כדי להביא לידיעתם של הרוכשים שאינם בעלי דין את דבר ההליכים על מנת שנוכחותם בבית המשפט תאפשר לו לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענות. בנסיבות הענין לא יפסקו הוצאות. ש ו פ ט השופטת ט' שטרסברג-כהן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' גולדברג : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' טירקל. ניתן היום, כה באלול תשנ"ח (16.9.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. M11 - /מפ

[ "ע\"א 8658/96", "ת\"א 10656/96" ]

1,617

21,729

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקשת (המערער ת) : נג'אר מוסא מ וחמד עלי בהאי - אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ו- 37 אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי בקשה להבהרת פסק דין בשם המבקשת (המערערת): עו"ד יוסף ברינט החלטה 1. סבורני כי ענין ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי ראוי לו שיסתיים בהסכמה, ללא צורך בהחלטה נוספת של בית משפט זה. לפיכך יבואו באי כוח בעלי הדין בדברים ויודיעו לבית המשפט תוך 10 ימים אם הגיעו להסכם המייתר את הדיון בבקשת המבקשת להבהיר את פסק דיננו מיום 16.9.98. 2. אם לא יגיעו להסכם ישיבו המשיבים על הבקשה להבהיר את פסק הדין תוך הזמן הנזכר. ניתנה היום, י"ב בטבת תשנ"ט (31.12.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,618

35,798

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' גולדברג המערער: נג'אר מוסא מוחמד עלי באהאי אמסלם נגד המשיבים: 1. יצחק יריב קריגר ו37- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגלילי ו6- אח' תאריך הישיבה: א' בסיון תשנ"ח (26.5.98) בשם המערער: עו"ד מיכל פריימן בשם המשיב מס' 1: בעצמו בשם 37 המשיבים האחרים: עו"ד מחול בשם המשיבים 4-2: ד יהודה גזיאל בשם המשיבים 6-5: עו"ד יואב קדו/ש בשם המשיבים 12-7: עו"ד קליין החלטה נדחתה לעיון. ניתנה היום, א' בסיון תשנ"ח (26.5.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. J10

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,619

38,822

ב בית המשפט העליון ע"א 8658/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי-אמסלם נגד המשיבים : 1. יצחק יריב קריגר ואח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי סיכומים בכתב החלטה בתיק זה ניתן צו בדבר סיכומים בכתב בתאריך 27.11.97. בתיק בית המשפט נמצא אישור מסירת הצו לידי המשיבים 2-4 (מתאריך 10.12.97). ביום 1.1.98 הוגשו סיכומי המערער. עד היום לא הוגשו סיכומי המשיבים 2-4, ולא הוגשה גם כל בקשה להארכת המועד להגשתם. אני מאפשרת למשיבים ליתן טעם תוך שבעה ימים, מדוע לא יועבר תיק הערעור להרכב לשם דיון בו על פי תקנות 448(ג) ו450-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. העדר תגובה יביא להעברת התיק כאמור ללא צורך בהחלטה נוספת. ניתנה היום, כ"ה באדר תשנ"ח (23.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. P09

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,620

48,526

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8658/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' גולדברג המבקשת (המערערת): נג'אר מוסא מוחמד עלי בהאי - אמסלם נ ג ד המשיבים: 1. יצחק יריב קריגר ו37- אח' 2. כהן אברהם 3. מחלב אוה 4. לוי יצחק וגילה 5. משה עמאר 6. גבריאל קדוש 7. סבן יונתן 8. סבן שושנה 9. בן הרוש שרל 10. בן הרוש ז'קלין 11. מרציאנו ציון 12. מרציאנו רותי בקשה להבהרת פסק דין בשם המבקשת (המערערת): עו"ד יוסף ברינט בשם המשיבים מס' 12-7: עו"ד א' קליין החלטה 1. בעקבות פסק דיננו מיום 16.9.98 ביקש בא כוח המבקשת-המערערת להבהיר את פסק הדין "בכל הנוגע לחיוב הצדדים בהוצאות שנפסקו בבית משפט קמא, באופן שיורה למשיבים להשיב למבקשת ההוצאות ששילמה להם". המשיבים מס' 12-7 השיבו שלא היו צד להליך בבית המשפט המחוזי, המבקשת לא שילמה להם הוצאות "וממילא אין עליהם להשיב לה דבר". המשיבים מס' 6-1 לא השיבו על הבקשה. בהודעה נוספת של המבקשת הודיעה כי שילמה הוצאות רק למשיבים מס' 1 ולא למשיבים האחרים. 2. אפילו לא נתייחס לשאלה אם יש בסיס דיוני לבקשה, סבורים אנו שפסק דיננו אינו צריך הבהרה. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ג בשבט תשנ"ט (9.2.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96086580. M13

[ "ע\"א 8658/96" ]

1,621

414

ב בית המשפט העליון ע"א 2908/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : עוזיאל דני נגד המשיבים : 1. בת שבע פרנקל 2. עזבון המנוח עו"ד סמואל יעקב ז"ל 3. סמואל שמואל-עו"ד 4. חתמי לוידס לונדון 5. כלל חברה לביטוח בע"מ 6. רנון חיה-עו"ד 7. שיף אבי בקשה למתן תוקף של פסק דין בשם המערער: עו"ד י. עוזיאל בשם המשיבה מס' 1: עו"ד מ. ויתקון החלטה המערער והמשיבה הראשונה מתבקשים להביא את עמדת המשיבים האחרים להסדר שביניהם. לאחר מכן תידון הבקשה. ניתנה היום, כ"ח בתשרי תשנ"ח (29.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029080. O01

[ "ע\"א 2908/97" ]

1,622

415

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 2468 בפני: כבוד הנשיא א. ברק כבוד השופט א. מצא כבוד השופטת ט. שטרסברג-כהן המערער: משה סורז'ון נ ג ד המשיבים: 1. שושנה סורוז'ין 2. עמית סורוז'ין 3. עופר סורוז'ין ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.2.97 בתיק 2713/92 שניתן על-ידי כבוד השופטת מ. רובינשטיין תאריך הישיבה: ז' בסיוון תשנ"ז (12.6.97) בשם המערער: עו"ד ז. ולנר וא. קומר בשם המשיבים: עו"ד אמיר פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. המערער חויב על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ. רובינשטיין) לשלם לאשתו ולבנו המשיב 3 (יליד 79) הסובל משיתוק מוחין, (להלן החסוי) מזונות בסכום חודשי של 5,500 ש"ח ממועד מתן פסק הדין (27.2.97). עוד נקבע, כי עד למועד פסק הדין תעמוד בתוקפה ההחלטה בדבר מזונות זמניים שנפסקו. על כך הערעור. 2. המערער טוען שהסכום שנפסק אינו עומד בשום יחס ליכולתו, באשר הוא משתכר סכום של 3,500 ש"ח בלבד ומקבל 2,800 ש"ח לחודש כקצבת נכות. לטענתו המשיבה 1 היא בעלת עסק (בוטיק) שרווחים נאים בצידו והיא לא שותפה בנטל אחזקת החסוי שהוא כיום בגיר. עיקר טענתו מתמקד בכך שאין לחייבו במזונות החסוי כלל, משום שמשאביו הכספיים של החסוי מספיקים כדי מלוא צרכיו למשך כל ימי חייו. מקורם של משאבים אלה הוא בפיצויים בסכום של 750,000 ש"ח + 75,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, נכון ל5.9.88- שקיבל החסוי בתביעה שהגיש בעילת רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק המוחין ממנו הוא סובל. פיצויים אלה מיועדים - לדעת המערער - לשמש למילוי כל צרכיו של החסוי בלי שיזדקק למזונות מאביו. פסק הדין ניתן לאחר התדיינות ממושכת שכללה בדיקה וחקירה בדבר צרכי החסוי משאביו והכנסות ההורים. בדיקה זו נעשתה על ידי השופטת קמא בצורה מקפת ויסודית, בין השאר על ידי מינוי אפוטרופוס לעניני רכוש על החסוי, שמונה בהסכמת ההורים ונציגת היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט הורה לאפוטרופוס לדאוג לצרכיו המיוחדים והדחופים של החסוי, לשמור על נכסיו וכספיו, לבדוק את חשבונותיו ואת אפשרויות השקעת כספי הפיצויים ולהכין דו"ח - ואכן הוגש לבית המשפט דו"ח של האפוטרופוס (פברואר 96) ושנה לאחר מכן הוגשו גם דו"חות של רואה חשבון על מצב החשבונות של החסוי ועל אפשרויות השקעת כספיו. מסתבר, שבמהלך השנים הוצאו על ידי ההורים כספים מחשבונות החסוי לצרכים שונים, בין השאר, ככל הנראה, לרכישת מקרקעין ולהרחבת מגורי המשיבים שהמערער אינו ממשיך להתגורר בהם. בית המשפט קבע כי לרשות החסוי עומד סכום חודשי של 3,200 ש"ח לחודש. סכום זה נובע מגמלאות המוסד לביטוח לאומי ומפירות קרן הפיצויים המושקעת. בהתחשב בסכום זה ובצרכיו של הקטין, חייב בית המשפט את המערער בסכום חודשי של 5,500 ש"ח. 3. בעוד אשר פסק הדין ניתן בפברואר 97, קבע בית המשפט את הסכומים העומדים לרשות החסוי נכון לפברואר 96. זאת ועוד, בהסתמך על דו"ח האפוטרופוס מחודש פברואר 96 (ע' 5), קבע בית המשפט כי אם יוותר החסוי על קצבת ניידות בסך 720 ש"ח, יוכל הוא לקבל קצבת שירותים עד לגובה של 150% מקצבת הנכות שעמדה בפברואר 96 על סך 1,110 ש"ח לחודש. לא ברור אם הדבר ניתן למימוש ואם מומש בפועל. אם אכן כך הוא, הרי ההפרשים בין הסכום שנקבע כעומד לזכות החסוי ובין הסכום העומד או יכול לעמוד לזכותו הם משמעותיים. אין אפשרות לערוך חישוב ללא בירור עובדתי נוסף של הנושא. שאלה אחרת שלא קיבלה תשובה היא האם ניתן להעניק זכויות לחסוי במקרקעין - המגרש או הדירה - שנקנו או שופצו מכספיו של החסוי, ואם אכן כך הוא, האם ניתן לשחרר חלק מהקרן המושקעת על מנת להגדיל את הכנסותיו החודשיות של החסוי מכספי הפיצויים, או האם ניתן לממש את המקרקעין שנרכשו, ולהשתמש בכספים או חלק מהם לצורכי החסוי. אומר על כך האפוטרופוס: "... לאור כל שפורט עד כה, לא ברור מה יהיה היקף רכושו של הקטין בעתיד, מעבר לכספים הקיימים כיום והאם יקבע בית המשפט כי על ההורים, או מי מהם, להשיב כספים לקטין ומה יהא היקף ההשבה. כאמור, ברור כי חלק מכספי הקטין הושקעו בבניית הבית בו מתגורר היום הקטין, עובדה בעיתית בפני עצמה, וחלקם ברכישת המגרש..." (עמ' 5 לדו"ח האפוטרופוס 2/96). 4. במצב הדברים כיום, יש להחזיר את התיק לערכאה ראשונה בבית משפט לענייני משפחה, על מנת ללבן - בעזרת דו"ח מעודכן של האפוטרופוס ושל רואה החשבון, אם יש צורך בכך - את האפשרויות העומדות לחסוי להגדיל את הכנסתו השוטפת מן הפיצויים ולהקטין את חלקו של האב במזונותיו, ואת יתר השאלות המתבקשות מהאמור לעיל. עד למתן הכרעה על ידי בית המשפט לענייני משפחה ימשיך המערער לשלם לחסוי רק את הסכום החודשי השוטף שנקבע בפסק הדין. החל מיום פסק הדין של בית משפט קמא, מבלי לפגוע בחובות העבר שישתלמו לפי תוצאת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה. ההוצאות תהינה חלק מהוצאות ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה ותקבענה שם. 5. לאחר כתיבת פסק-דין זה ובטרם נחתם ושומע, הגיעה הודעה על בקשה בדרך המרצה מצד המבקש בה מבקש הוא להרשות הגשת חומר נוסף לבית המשפט, בקשר למקרקעין ולתשואה מהכספים המושקעים או לבקש מהאפוטרופוס להסביר לבית המשפט את פרטי הרכוש. מאחר שפסק-הדין מתייחס לכל אלה והוא מעביר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה ללבון כל הנושאים הנ"ל, לא מצאתי לבקש תגובה לבקשה או לשנות את פסק-הדין, פרט לכך שמוצאת אני להוסיף כי אם יתברר שהמערער שילם יותר ממה שראוי היה לחייבו בו, ייזקף הדבר לזכותו בתשלומים העתידיים. ניתנה היום, כ"ז בסיוון תשנ"ז (2.7.97). נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן /מזכיר ראשי 97024680. J04

[ "ע\"א 97" ]

1,623

13,968

בית המשפט העליון ע"א 97 / 2468 בפני: כבוד השופט מ' חשין המערער : סורוז'ון משה נגד המשיבים : 1. סורזון שושנה 2. סורוזון עמית 3. סורוזון עופר בקשה לעיכוב ביצוע תאריך הישיבה: ד' באייר תשנ"ז (11.5.97) בשם המבקש: עו"ד זאב ולנר בשם המשיבים: עו"ד אביבה עמיר החלטה בהמלצת בית-המשפט הסכימו באי-כוח הצדדים להסדר כלהלן: 1. חוב העבר יוקפא לעת הזו, והמשיבה לא תעשה לגבייתו עד להכרעת בית-המשפט בערעור. 2. המבקש ישלם לעותרת במזומן או בשווה מזומן סך של 4,000.- ש"ח עד ליום 15 במאי 1997, וכך עד ליום ה15- בכל חודש שיעקוב אותו. אי-תשלום של שיעור אחד יביא מאליו לביטול ההסדר וישחרר את המשיבה לנקוט בכל ההליכים כפי שייראה לה. 3. בית-המשפט יעשה כמיטבו כדי לקבוע את שמיעת הערעור לגופו במהלך חודש מאי או חודש יוני, ולכל המאוחר בחודש יולי השנה. היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי אמ/ 01 G .97024680

[ "ע\"א 97" ]

1,624

704

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 450 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים: 1. תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ 2. אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ 3. חלופה בע"מ נגד המשיב : מר אלי ישי, שר העבודה והרווחה משיבה פורמלית: חלופה בע"מ עתירה למתן צו ביניים החלטה לתגובת המשיב מס' 1 תוך 5 ימים. היום, ח' באייר תשנ"ז (15.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT

[ "בג\"ץ 97" ]

1,627

20,239

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 450/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותר ות : 1. תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ 2. אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ 3. חלופה בע"מ נגד המשיב : אלי ישי, שר העבודה והרווחה התנגדות לצו על תנאי תאריך הישיבה: ח' אב התשנ"ז (11.8.97) בשם העותר ות: עו"ד אמיר פישביין בשם המשיב : עו"ד נורית אלשטיין פסק-דין הנשיא א' ברק: חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-, קובע חובת רישוי על קבלן כוח אדם. החוק קובע תנאים למתן רשיון. אחד מאלה דורש ממי שמבקש לעסוק כקבלן כוח אדם להמציא ערבות בנקאית או ערבות מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו. האם דרישה זו היא חוקתית? זו השאלה העיקרית העומדת בפנינו בעתירה זו. העובדות 1. העותרות הן חברות קבלניות להעסקת כוח אדם. הן עוסקות בכך מספר שנים. ב1996- חוקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996- (להלן - חוק קבלני כוח אדם). חוק זה קבע כי אין לעסוק כקבלן כוח אדם אלא ברשיון מאת שר העבודה והרווחה (סעיף 2(א)). כן נקבע, כאחד התנאים למתן רשיון, כי המבקש רשיון ימציא "ערבות בנקאית" או "ערובה מתאימה אחרת". ערובות אלה ושיעורן נקבעו בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), התשנ"ו1996- (להלן - תקנות הערובה). העותרות נתבקשו להמציא הערובות כתנאי למתן רשיון. אחת העותרות (חלופה בע"מ) הפקידה את הערובה כנדרש. שתי העותרות האחרות קיבלו רשיון זמני בלא להידרש להפקדת ערבות. הטעם לכך היה, כי תקנות הערובה עמדו אותה עת בפני תיקונים לקולא. העותרות ניהלו משא ומתן עם משרד העבודה והרווחה. המשא והמתן לא צלח. מכאן פנייתן לבית משפט זה. העתירה 2. העותרות מבקשות כי נקבע שהחובה הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק קבלני כוח אדם להמציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת פוגעת שלא כדין בחופש העיסוק, ועל כן היא בטלה ומבוטלת. כן מבקשות הן כי נכריז על בטלות אותו חלק מתקנות הערובה המגדירות ערובה מתאימה אחרת (תקנה 1), בהיותו פוגע שלא כדין בחופש העיסוק. עוד מבקשות העותרות כי נקבע בטלותן של תקנות הערובה הקובעות את סכום הערובה (תקנה 3) בהיותן פוגעות בזכות המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. כן נטען בפנינו כי בהגדרת התיבה "ערובה מתאימה אחרת" חרג מחוקק המשנה מהסמכות שהוענקה לו בחקיקה הראשית. טענה זו עומדת על רגליה היא, ואין היא קשורה במישרין לטענה החוקתית. בעתירתן ביקשו העותרות לקבל צו ביניים. הבקשה סורבה. הצדדים הגיעו להסדר זמני, לפיו ניתן לעותרת הראשונה והשניה רשיון זמני בלא לדרוש ערובה כדין. לאחר זמן נקבע על ידי בית משפט זה כי הסדר הביניים ישאר בתוקפו עד למתן פסק דין בעתירה. 3. בעוד העתירה תלויה ועומדת הגישו שלוש חברות כוח אדם נוספות בקשה להצטרף כעותרות. נעתרנו לבקשה. כן הוגשו שתי עתירות נוספות, אשר תקפו את חוקיותן של תקנות הערובה (בג"ץ 9204/96, בג"ץ 9465/96). בינתיים תוקנו (ביום 1.4.97) תקנות הערובה. סכום הערובה הופחת; הורחבה ההגדרה של "ערובה מתאימה אחרת", וניתנו הקלות שונות בחישוב הערובה. העותרות הראשונה והשניה נתבקשו, יחד עם חברות אחרות לכוח אדם, לספק נתונים לגבי היקף פעולתן. מטרת הבקשה היתה לקבל נתונים לפיהם ניתן לערוך חישוב מעודכן של סכום הערובה הנדרש מהן. הנתונים לא סופקו. נמסר לנו, בהודעת העותרות, כי אין התיקון בתקנות מונע את הפגיעה בהן. הן עדיין "תיאלצנה לגייס משאבים שאינם מצויים בידן כדי להעמיד ערובה בנקאית בסכומים של מאות אלפי שקלים ואף למעלה ממליון ש"ח". עם תיקון התקנות ביקשו שלוש העותרות החדשות את מחיקת עתירתן. הן נימקו זאת בכך שלאחר הפחתת סכום הערובה, שוב אין להן עניין בניהול ההליכים. בקשתן נענתה. כן נמחקו שתי העתירות אשר תקפו את חוקיותן של תקנות הערובה. נותרה, איפוא, העתירה המקורית. לבחינתה של זו נפנה עתה. המסגרת הנורמטיבית 4. חוק קבלני כוח אדם הסדיר את העיסוק של קבלנות בכוח אדם. נקבע בו כי "לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרשיון" (סעיף 2(א)). לשם קבלת רשיון יש לקיים מספר תנאים. אחד מאלה עניינו המצאת ערובה (סעיף 3(א)(2)). וזו לשון ההוראה: "לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) ... (2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; בתקנות כאמור יכול שייקבעו גם דרכי חילוט הערבות או הערובה האמורים". מכוח הוראה זו הותקנו תקנות הערובה. תקנות אלה הגדירו את הערובות - "ערובה בנקאית" ו"ערובה מתאימה אחרת" - הנדרשות על פי החוק (תקנה 1). "ערבות בנקאית" הוגדרה כ"ערבות בנקאית לטובת משרד העבודה והרווחה" (תקנה 1). "ערובה מתאימה אחרת" הוגדרה כ"שיעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד העבודה והרווחה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר" (תקנה 1). התיבה "נכס פיננסי" הוגדרה אף היא (תקנה 1). נקבע כי "נכס פיננסי" כולל, בין השאר, איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק, פקדון מסוגים שונים, ערבות של מבטח, הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם לקרן מרכזית לפיצויים, ותכנית ביטוח. תקנות הערובה מוסיפות וקובעות את סכום הערובה (תקנה 3). וזו לשון ההוראה: " סכום 3. (א) ערובה תהיה בסכום השווה הערובה למחצית הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או בסכום של 150,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; לעניין זה: 'הוצאות בשל שכר עבודה' - לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם - (1) לגבי קבלן כוח אדם שתקופת פעילותו בפועל לפני מועד המצאת הערובה פחותה משנה, יהיה הממוצע החודשי האמור לתקופת פעילותו בפועל; (2) לגבי קבלן כוח אדם חדש, יהיה הממוצע החודשי האמור על פי אומדן שימסור בעת הגשת הבקשה למתן רשיון". האם הסדרים אלה הם חוקתיים? האם תקנות הערובה חורגות מגדרי הסמכות שהוענקה למחוקק המשנה בחקיקה הראשית? נפתח בשאלה החוקתית. לשם מתן תשובה עליה, עלינו לפנות לחוק-יסוד: חופש העיסוק וליחס שבינו לבין חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה. פגיעה בחוק-יסוד: חופש העיסוק - שלבי הבחינה החוקתית 5. הטענה המרכזית של העותרות הינה, כי התנאים למתן רשיון, הקבועים בסעיף 3(א)(2) לחוק קבלני כוח אדם, אינם חוקתיים, שכן הם פוגעים שלא כדין בזכות היסוד לחופש העיסוק המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. כן נטען בפנינו, כי הוראות תקנות הערובה - בהגדירן "ערובה מתאימה אחרת" ובקובען את סכום הערובה - אינן חוקתיות, שכן אף הן פוגעות שלא כדין בזכות לחופש עיסוק המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. 6. כאשר בית משפט נתקל בטענה כי חיקוק אינו חוקתי בהיותו סותר לחוק-יסוד, מן הראוי הוא - למען בהירות הניתוח ודיוק החשיבה - שיבחן את הטענה בשלושה שלבים (ראה ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי , פ"ד מט(4) 222, 428). בשלב הראשון נבחנה השאלה אם החיקוק פוגע בהסדר המעוגן בחוק-יסוד. כאשר הטענה הינה לפגיעה בזכות אדם, יש לבחון אם החיקוק פוגע בזכות אדם המעוגנת בחוק היסוד. בחינה זו מתחלקת לשני שלבי משנה. שלב המשנה הראשון, עניינו פירוש ההוראה החוקתית. תפקידו של שלב זה לקבוע את היקף הפריסה של ההסדר החוקתי. כאשר הטענה נוגעת לפגיעה בזכות אדם חוקתית, על בית המשפט לקבוע את היקף הפריסה של זכות האדם המעוגנת בחוק היסוד. בחינה זו נעשית על פי הכללים הנוהגים במשפטנו בדבר פרשנות הוראות חוקתיות. זוהי הפרשנות החוקתית (לכלליה, ראה ע"א 6821/93 הנ"ל וכן בג"ץ 4562/92 זנדברג נ' רשות השידור , פ"ד נ(2) 793). כללים אלה הם חלק מתורת הפרשנות שלנו. כמו כל טקסט משפטי, גם הטקסט החוקתי מתפרש על פי הפרשנות התכליתית. עם זאת, אופיו של הטקסט משפיע על פרשנותו התכליתית. בצדק ציין פרופ' פרוינד, כי בית המשפט צריך להיזהר - “... not to read the provisions of the Constitution like a last will and testament, lest indeed they become one” (Freund, “The Supreme Law of The United States”, 29 Cam. Bar. Rev. 1080, 1086 (1951)”. אכן, על השופט להיות רגיש לכך כי הוא מפרש טקסט חוקתי. "לא הרי פירושה של הוראה רגילה כהרי פירושה של הוראת יסוד חוקתית" (ע"ב 2/84 ניימן נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה , פ"ד לט(2) 225, 306). שלב המשנה השני, עניינו פירושו של החיקוק שלפי הטענה פוגע בהסדר החוקתי. פרשנות זו נעשית על פי הכללים המקובלים עלינו בפרשנות החקיקה. בין שני שלבי המשנה קיים קשר הדוק. קשר זה מתבטא, בין השאר, בחזקה כי תכליתו של חיקוק תואמת את חוק היסוד. אכן, אנו שואפים להרמוניה נורמטיבית; אנו שואפים לאחדות חוקתית. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "מבין שני פירושים אפשריים, יש לבחור באותו פירוש המתיישב עם החוקה" (בג"ץ 4562/92 הנ"ל , פסקה 19). כמובן, "חזקת החוקתיות" ניתנת לסתירה; הפירוש התואם עשוי שלא להיות סביר. בכל המקרים הללו נוצר עימות בין החוקה לחוק, בין חוק היסוד לחיקוק הפוגע בזכות המעוגנת בו. עימות זה אינו גורר אחריו בהכרח אי חוקתיות החוק, שכן יתכן והפגיעה בהסדר החוקתי היא חוקתית. עניין זה נבחן בשלב השני מבין שלושת שלבי הבחינה החוקתית. 7. השלב השני בוחן אם הפגיעה בהסדר החוקתי נעשתה על פי ההוראות החוקתיות עצמן. כאשר הפגיעה הינה בזכות אדם המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, הבחינה הינה אם הפגיעה בזכות האדם עולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה שבחוקי היסוד (סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק). אכן, זכויות האדם אינן מוחלטות. ניתן לפגוע בהן כדי לקדם יעדים לאומיים. ראוי לפגוע בהן כדי לקיים מסגרת חברתית השומרת על זכויות האדם. השמירה על זכויות האדם מחייבת הטלת חובות על האדם. בצד זכותו של הפרט כלפי הכלל עומדת חובתו של הפרט כלפי הכלל (השווה בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר (טרם פורסם)). אם הפגיעה בהסדר החוקתי היא חוקתית, מסתיימת הבחינה החוקתית. אם הפגיעה אינה חוקתית, על השופט לעבור לשלב השלישי. 8. השלב השלישי הוא השלב התרופתי. בגדרו של זה נבחנות התוצאות של אי החוקתיות. ניתנת תשובה לשאלה מה תוקפו של החיקוק הלא-חוקתי? מה דינן של פעולות (אזרחיות ופליליות) שנעשו מכוחו? האם הפגם בחיקוק פועל רטרואקטיבית, אקטיבית או פרוספקטיבית? באלו נסיבות ובאלו תנאים ישהה בית המשפט את הכרזתו כי החיקוק בטל (ראה בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר (טרם פורסם)). אכן, אי החוקתיות של חיקוק אינה עניין מופשט המונח בחללה של השיטה. זהו עניין קונקרטי המחייב הכרעה שיפוטית הקובעות תוצאות מעשיות מבחינת התחולה בזמן, במקום ובצדדים. מן הכלל אל הפרט 9. כיצד עוברים חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה את שלבי הבחינה החוקתית? נפתח בשלב הראשון . האם חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה פוגעים בהסדר המעוגן בחוק-יסוד? האם פוגעים הם בזכות היסוד לחופש עיסוק? התשובה על שאלה זו פשוטה היא. בודאי שחוק קבלני כוח אדם פוגע בחופש העיסוק. החוק מטיל חובת רישוי. עיסוק שהיה "חופשי" מכל חובת רישוי הפך למקצוע שהכניסה אליו "מוסדרת". מעבר זה פוגע בחופש העיסוק. 10. האם הפגיעה בחופש העיסוק היא כדין? שאלה זו - המצויה בשלב השני של הבחינה החוקתית - היא המונחת ביסוד עתירה זו. בחינתה מחייבת בדיקתה של פסקת ההגבלה, אשר זו לשונה (סעיף 4): "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". האם תנאיה של פסקת ההגבלה מתקיימים בעתירות שלפנינו? אין מחלוקת בין הצדדים כי הפגיעה של חוק קבלני כוח אדם היא פגיעה "בחוק", וכי הפגיעה של תקנות הערובה היא "מכוח הסמכה מפורשת" בחוק. טענות הצדדים התמקדו בשניים מהתנאים הקבועים בפסקת ההגבלה: התכלית הראויה וטיב האמצעים. לבחינתם של אלה נפנה עתה. 11. מהי התכלית המונחת ביסוד חוק קבלני כוח אדם ותקנות הערובה? האם תכלית זו היא ראויה? לשם הבנתה של התכלית, יש לעמוד בקצרה על המציאות של יחסי העבודה שנוצרו עם פעולתם של קבלני כוח אדם. מציאות זו היא הרקע לחקיקתו של חוק קבלני כוח אדם. אכן, בשנים האחרונות התפתחה בישראל התופעה של קבלני כוח אדם. כיום פועלות בישראל כ250- חברות כוח אדם. ביסוד תופעה זו עומד מיקור החוץ (ה- outsourcing ) של כוח העבודה על ידי מסירת עבודות לקבלני כוח אדם. קבלן כוח האדם נתפס כמעביד השולח את עובדיו אל מי שנזקק להם. הנזקק לשירותי העובד הופך להיות "משתמש". ההנחה הינה כי בין המשתמש לבין מי שמועסק אצלו באמצעות קבלני כוח אדם לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. מבחינתו של המשתמש יש בכך יתרונות מספר: מצבת כוח האדם ועלות העבודה קטנה; הגמישות הניהולית גברה; היקף הזכויות הסוציאליות של המועסק - בין מכוח חוקי המגן ובין מכוח הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים וצווי הרחבה - קטן. מבחינתם של העובדים חלה הרעה מוחשית: כוח המיקוח (האישי והקולקטיבי) שלהם קטן; הבטחון התעסוקתי נעלם; זכויות רבות - פרי מאבק של שנים - נלקחו מהעובד (ראה מירוני, "מיהו המעביד - הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות העסקה מודולאריות", עיוני משפט ט 505 (1983); בן-ישראל, "כוח אדם זמני בישראל - המימד המשפטי", ניהול 2000 - ניהול גמיש , 44 (1990)). מציאות חדשה זו יצרה איזון חדש בכל הנוגע לאינטרס המעביד, העובד והציבור. עמדה על כך פרופ' בן-ישראל בציינה: "מעבר זה - מיחסים דו-מימדיים של עובד ומעביד ליחסים תלת-מימדיים כשהקבלן משמש הצלע השלישית במשולש היחסים - שינה את האיזון המסורתי שהיה קיים בין האינטרס של המעביד, לבין האינטרס של העובדים ושל הציבור בכללותו. נזכיר, מהצד האחד המדובר באינטרס של המעביד לנהל את מפעלו כרצונו ולאפשר לו במסגרת זו לספק את צרכיו כולל העסקת כוח אדם זמני. מהצד השני המדובר באינטרס העובדים והאינטרס הציבורי המחייבים הבטחת תנאי עבודה הוגנים מינימליים לכלל העובדים תוך שמירה על עקרון הביטחון התעסוקתי, כמו גם הבטחת עקרון השיוויון. השתתת מערכת היחסים על השילוש האמור של עובד, מעביד וקבלן, לא זו בלבד שהפרה את איזון האינטרסים, שהיה קיים מסורתית בין עובד ומעביד והציבור, אלא יצרה בפועל קונפליקט המחייב קביעת נקודת איזון חדשה בין האינטרסים הנוגדים". אכן, בפני החברה הישראלית הועמד אתגר חדש. רשויות השלטון השונות הוצרכו להתמודד עם השינויים שהתרחשו במערכת יחסי העבודה בעקבות תבנית ההעסקה החדשה. כך, למשל, התעוררה השאלה בפני בתי המשפט, מיהו המעביד של המועסק? האם זה אכן קבלן כוח האדם, או שמא המשתמש הוא המעביד האמיתי? בתי הדין לעבודה התמודדו עם בעיה זו, והיא טרם נפתרה סופית (ראה דב"ע שם3-129/ הרשקוביץ - מדינת ישראל , פד"ע יב 255; דב"ע נב3-142/ חסן עליאה אלהרינאת - כפר רות , פד"ע כד 535; דב"ע נה2-109/ אסנת דפנה לוין - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יט 10). אף אני לא אביע בעניין זה כל עמדה. המחוקק נתן דעתו לבעיה החדשה. בחוק קבלני כוח אדם הוא ביקש להסדיר את "שוק" קבלני כוח האדם, ולקבוע גבולות של אחריות כלפי העובדים. הוטל משטר של רישוי. נקבעו דרישות הבאות להבטיח את זכויות העובדים. בין אלה נקבעה הדרישה להמצאת ערובה להבטחת מילוי התחייבויותיו של קבלן כוח האדם לעובדיו. דרישה זו באה לאור החשש כי קבלן כוח האדם יפסיק לפתע את פעילותו ויעלם, תוך השארת העובדים - אשר מספרם מגיע לעתים לאלפים - חסרי כל. חשש זה הובא לידיעת הכנסת על ידי העוסקים בתחום זה. 12. נראה לי כי התכלית המונחת ביסוד חוק קבלני כוח אדם בכלל והדרישות בעניין הערובה בפרט, הנה תכלית ראויה. היא נועדה להבטיח את זכויות העובד ורווחתו. היא באה למנוע פגיעה חמורה בבטחון הסוציאלי של העובד. כל אלה הן תכליות ראויות. הן משרתות מטרה חברתית חשובה הרגישה לזכויות האדם. בפרשת בנק המזרחי המאוחד ציינתי כי: "תכלית היא ראויה, אם היא נועדה להגשים מטרות חברתיות חשובות לקיומה של מסגרת חברתית שמכירה בחשיבותן החוקתית של זכויות האדם ובצורך להגן עליהן" ( שם , עמ' 435). מבחן זה מתקיים בעתירות שלפנינו. הגנה על זכויות העובד היא תכלית ראויה; הבטחת בטחון סוציאלי לעובד היא תכלית ראויה; שמירת המסגרת של חוקי מגן שתגן על עובדים היא תכלית ראויה. אכן, הגנה זו על זכויות העובד היא בעלת חשיבות חברתית בסיסית בחברה שלנו. היא מהווה תכלית ראויה מהבחינה החוקתית. בצדק ציינו המשיבים, כי קיים צורך חברתי חיוני בהסדרת העיסוק כקבלן כוח אדם ובהגנה על האינטרס של ציבור עובדים חלש במיוחד. 13. חוקתיותה של חקיקה הפוגעת בזכות אדם חוקתית מותנית, בין השאר, בכך, שהפגיעה בזכות החוקתית "אינה עולה על הנדרש". זהו מבחן של מידתיות ( proportionality ). על פיו, האמצעי שנבחר על ידי המחוקק, צריך שיהא מתאים להשגת התכלית; שפגיעתו בזכות החוקתית תהא הפחותה; ושיתקיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת מהגשמת התכלית לבין הנזק הנגרם בשל פגיעה בזכות החוקתית (ראה פרשת בנק המזרחי , עמ' 433; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר (טרם פורסם)). האם תנאים אלה מתקיימים בעתירות שלפנינו? גדר המחלוקת בין הצדדים סובב סביב החובה להמציא ערובה (בין ערובה בנקאית ובין ערובה מתאימה אחרת). נטען בפנינו כי אין כל סיבה להבחין בין קבלני כוח האדם (עליהם מוטלת חובת ערובה) לבין מעבידים אחרים (עליהם אינה מוטלת חובה לערובה). ההבחנה בין קבלני כוח אדם לבין מעבידים אחרים הינה, לטענת העותרות, מפלה. כמו כן נטען בפנינו, כי הערובה הנדרשת הינה אמצעי שאינו מתאים להשגת התכלית הראויה. הטעם לכך הוא שאמצעי זה מעמיד את קבלני כוח אדם בפני סכנה ממשית של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם. זאת ועוד: ניתן להשיג את התכלית הראויה באמצעים שפגיעתם בחופש העיסוק של העותרות קטנה יותר מהפגיעה הנגרמת להם על ידי דרישת הערובה. לדעת העותרות ניתן להגן על זכויות העובדים באמצעות המוסדות הקיימים (האיגוד המקצועי, מערכת בתי הדין לעבודה, חוקי הביטוח הלאומי ומערכת ההוצאה לפועל), ואין צורך בהטלת חובת ערובה על העותרות. לבסוף, נטען כי הפגיעה שנפגעות העותרות מדרישות הערובה היא לא מידתית ביחס לתועלת שתצמח מהערובה לעובדים. 14. לא מצאתי ממש בטענות אלה. קיים שוני מהותי בין מעביד "רגיל" לבין מעביד שהוא קבלן כוח אדם. מעביד רגיל צריך לדאוג למקום עבודה ולאמצעי יצור, ואילו קבלן כוח אדם זקוק לשולחן וכסא. גם אם יש לו לקבלן כוח האדם אלפי עובדים - כפי שהדבר הוא במציאות - "כרית הבטחון" שיש לו להבטחת זכויות העובדים היא מינימלית; אין לו מבנים ואין לו מכונות מהם ניתן לפרוע החוב לעובדים. הוא מנייד עובדים ממקום למקום מבלי שאלה מתקשרים אליו; היום הוא קיים, מחר הוא איננו. בדיונים שהתקיימו בועדת העבודה והרווחה הובאו נתונים על הקלות היחסית בה ניתן להקים חברת כוח אדם ולהיעלם בין-לילה, תוך שהעובדים נשארים בלא משכורת ובלא כתובת אליה יוכלו לפנות. הובאו בפני הועדה מקרים של קבלני כוח אדם, אשר הפסיקו פעילותם ונעלמו מהשטח - אם מתוך שעזבו את הארץ ואם מתוך שפשטו רגל - והשאירו העובדים חסרי כל, בלא שיהא מי שידאג לזכויותיהם. כל אלה מצדיקים הבחנה בין מעביד רגיל - שאינו חייב בערובה - לבין קבלן כוח אדם - החייב בערובה כתנאי לעיסוקו. 15. האמצעי שנקבע על ידי חוק קבלני כוח אדם - ערובה (בנקאית או ערובה מתאימה אחרת) - הוא אמצעי מידתי. קיים קשר רציונלי בין הטלת הערובה לבין השגת התכלית הראויה. האמצעי מתאים להשגת המטרה. אכן, על ידי הטלת חובת ערובה מבטיח החוק הגנה על זכויות העובדים כדי הערובה. אמצעי זה פגיעתו בחופש העיסוק של קבלני כוח האדם היא הפחותה. אכן, קיימות מדינות אשר אסרו על הפעילות של קבלני כוח אדם (איטליה, ספרד, יוון). מדינות שהכירו בפעילות זו הגבילו את היקפה. כך, למשל, יש מדינות בהם נקבע כי בענפים מסויימים אסורה פעילות הקבלנים (בלגיה, גרמניה). לעתים נקבע, כי בסוג מסוים של משרות - כגון, משרות קבועות - אסורה פעילותו של הקבלן. לעתים נקבעה רשימה סגורה של מצבים (כגון, מילוי מקום, גידול זמני בפעילות, עובדים זמניים), בהם ניתן להעסיק עובדים באמצעות קבלני כוח אדם (צרפת, בלגיה, פורטוגל). מספר מדינות פתרו את הבעיה בקביעה כללית, לפיה לא הקבלן אלא המשתמש הוא המעביד (צרפת). כל אלה הם ללא ספק אמצעים מכבידים יותר מהאמצעי שננקט בחוק קבלני כוח אדם. למותר לומר, שאיננו מביעים כל עמדה באשר למידת החוקתיות של אמצעים אלה אילו נקט בהם המחוקק שלנו. עלינו להשיב על השאלה, אם האמצעי של ערובה הוא מידתי. תשובתי על שאלה זו היא בחיוב (השווה בג"ץ 1715/97 הנ"ל). זהו אמצעי ראוי, המקובל במשפט המשווה (צרפת, בלגיה, פורטוגל). הערובה הנדרשת היא מתונה ביותר. תקנה 3(א) לתקנות הערובה קובעת בעיקרה חובת ערובה לתשלום שכר שבועיים העסקה. תשלום זה אינו כולל התשלומים להבטחת פיצויי פיטורין, פנסיה או גמל. בנוסף, גובה הערובה נתון להפחתות שונות בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של הקבלן. דומה שהמחוקק בחר במדרגה נמוכה ביותר, המהווה מעין עזרה ראשונה, ואין לומר כלל כי היא אינה מידתית. אין גם לומר כי קיים חוסר פרופורציה בין התועלת לעובד לבין הנזק למעביד. אכן, האמצעים בהם נקט המחוקק הם מידתיים. 16. הנה כי כן, חוק קבלני כוח אדם הוא חוקתי. אמת, הוא פוגע בחופש העיסוק. אך פגיעה בזכות חוקתית מוגנת, כשלעצמה, אינה עושה חוק ללא חוקתי. החוק הוא חוקתי, שכן הפגיעה בחופש העיסוק היא כדין. היא מקיימת את דרישותיה של פסקת ההגבלה. המקרה שלפנינו נראה לי כמקרה "קל". מכיוון שכך איני מוצא לנכון לעמוד ביתר הרחבה על עניין התכלית הראויה והאמצעים הראויים. אין גם מקום לפתח את תורת "מתחם ההגבלה" או "מתחם ההתחשבות" (ה- margin of appreciation ) או מרחב התמרון החקיקתי (ה- reasonable room of manoeuvre ), שכן המקרה שלנו הוא מקרה ברור של חקיקה חוקתית (ראה פרשת בנק המזרחי , עמ' 437). לאור מסקנתי כי חוק קבלני כוח אדם עובר את הבחינה החוקתית, ממילא אין צורך לבחון את השלב השלישי, שעניינו התרופות החוקתיות. לא הגענו לשלב זה, שכן החוק הוא חוקתי. חריגת מחוקק המשנה מההסמכה בחקיקה הראשית 17. בצד הטענות החוקתיות, הועלתה בפנינו טענה "רגילה" מתחום המשפט המינהלי. נטען כי בהגדרת הדיבור "ערובה מתאימה אחרת" חרג מחוקק המשנה מהסמכות שהוענקה לו בחקיקה הראשית. להבנתה של טענה זו עלינו לחזור לסמכות שהוענקה למחוקק המשנה (שר העבודה והרווחה) בחוק קבלני כוח אדם. סמכות זו מקורה בסעיף 3(א)(2) לחוק קבלני כוח אדם. הוראה זו קובעת כתנאי לקבלת רשיון לעסוק כקבלן כוח אדם בהמצאת ערבות בנקאית או "ערובה מתאימה אחרת". וזו לשון ההוראה: "(א) לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) ... (2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר, ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת". בצד הוראה מיוחדת זו קיימת סמכות כללית של השר "להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו" של חוק קבלני עבודה (סעיף 25). 18. השר עשה שימוש בסמכות הנתונה לו בחוק קבלני עבודה. הוא התקין את תקנות הערובה. הוא קבע כי "ערובה מתאימה אחרת" היא: "שעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד העבודה והרווחה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר" (תקנה 1). "נכס פיננסי" הוגדר (בתקנה 1) באופן הבא: "'נכס פיננסי' - כל אחד מאלה: (1) איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק; (2) איגרת חוב בערבות המדינה המוחזקת בבנק; (3) פקדון בבנק שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד העבודה והרווחה; (4) פקדון כמשמעותו בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז1956-, שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד העבודה והרווחה; (5) ערבות של מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981- (להלן - חוק עסקי ביטוח), בנוסח ובתנאים של ערבות בנקאית; (6) הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם לקרן מרכזית לפיצויים המייפה את כוחו של משרד העבודה והרווחה למשוך כספים של קבלן כוח האדם למטרת תשלום זכויות סוציאליות לעובדיו, ובלבד שהקרן האמורה התחייבה לבצע את הוראתו של קבלן כוח האדם ושנציב מס הכנסה נתן אישורו לכך; ערבות מתאימה אחרת לפי פסקה זו לא תעלה על 10 אחוזים מסכום הערובה הכולל שחייב קבלן כוח האדם להמציא לפי תקנות אלה; (7) תכנית ביטוח באישור המפקח על עסקי ביטוח כמשמעותו בחוק עסקי ביטוח, המבטחת את השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי קבלן כוח האדם". 19. על רקע נורמטיבי זה באה טענת העותרות בדבר חריגה מסמכות. לטענתן, השר צמצם את הדיבור "ערובה מתאימה אחרת" אך לנכס פיננסי. בכך הוא הוציא מהגדרת הדיבור "ערובה מתאימה אחרת" ערובות אחרות, כגון ערבות עצמית וערבות צד שלישי. לדעת העותרות, החקיקה הראשית (סעיף 3(א)(2) וסעיף 25) אינה מאפשרת לשר לצמצם את "הערובה המתאימה" אך לשעבוד נכס פיננסי. זאת ועוד: לדעת העותרות, ההגדרה של "נכס פיננסי" היא צרה מדי. לעותרות אין נכסים פיננסיים כהגדרתן בתקנות הערובה. התוצאה היא - ותוצאה זו היא בלתי סבירה לטענתן - שהן חייבות להעמיד ערבות בנקאית, שהיא יקרה ומכבידה. 20. טענות אלה דינן להידחות. החקיקה הראשית הסמיכה את מחוקק המשנה לקבוע "ערובה מתאימה אחרת" למילוי חובותיו של קבלן כוח אדם כלפי עובדיו. לא כל ערובה אפשרית היא מתאימה. לדעת השר, רק שעבוד נכס פיננסי היא ערובה מתאימה. השר רשאי היה לקבוע כי "ערובה מתאימה אחרת" כוללת שעבוד נכס פיננסי, וממילא אינה כוללת ערבות אישית או ערבות של צד שלישי. השר היה רשאי לקבוע, במשתמע, כי אין באלה האחרונות כדי להבטיח מילוי חובותיו של הקבלן כלפי עובדיו. גישה זו של השר - על רקע התכלית שהביאה לחקיקת החוק - הינה סבירה, ואין בה כל חריגה מהסמכות. הוא הדין בתוכן שניתן לדיבור "נכס פיננסי". תחילה כלל דיבור זה ארבע חלופות (סעיפי משנה (1) עד (4)). עם תיקון תקנות הערובה הוספו שלוש חלופות נוספות (סעיפי משנה (5) עד (7)). כל אלה כוללים מיגוון רחב של אמצעים, שיש בהם כדי להגשים את תכלית החוק. לפנינו מסגרת רחבה של נכסים פיננסיים, המאפשרת לקבלן לקבל רשיון והמעניקה בטחון מינימלי לעובדים. לא מצאתי כל חריגה מהסמכות לעניין זה. התוצאה היא כי העתירה נדחית. העותרות תישאנה בהוצאות המשיב בסכום כולל של 40,000 ש"ח. ה נ ש י א המשנה לנשיא ש' לוין: אני מסכים. המשנה לנשיא השופטת ד' דורנר: 1. העותרות טוענות כי הוראות שונות בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, תשנ"ו1996- (להלן: החוק) ובתקנות העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (ערובה), תשנ"ו1996-, שהותקנו מכוחו (להלן: התקנות) פוגעות בזכותן לחופש העיסוק באופן שלא מתיישב עם סעיפים 3 ו4- לחוק-יסוד: חופש העיסוק (להלן: חוק-היסוד). בסעיף 3 לחוק-היסוד נקבע כי כל אזרח או תושב של המדינה חופשי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד. סעיף 4 לחוק-היסוד (פיסקת ההגבלה) קובע כי אין לפגוע בחופש זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. עיקר טענותיהן של העותרות מופנה כנגד החובה להפקיד ערובה לצורך קבלת רישיון לעסוק כקבלן כוח-אדם, הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק, וכנגד סוג הערובה וגובה הערובה הקבועים בתקנות 1 ו3-. 2. בסעיף 3(א) לחוק נקבע: לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1)... (2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר... [שר העבודה והרווחה], ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת... שר העבודה והרווחה התקין תקנות מכוח החוק. התקנות התפרסמו ביום 29.8.1996. על-פיהן, מתן רישיון הותנה בהפקדת ערובה בגובה של חודש שכר עבודה לכל עובד, ולא פחות מסך של 300,000 ש"ח. וכך נקבע בתקנה 3(א): ערובה תהיה בסכום השווה לסך כל הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או בסכום של 300,00 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; לענין זה, "הוצאות בשל שכר עבודה" - השכר ברוטו בצירוף כל תשלום אחר בשל העבודה שמשלם קבלן כוח- האדם כמעביד, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה שקדמה למועד המצאת הערובה... 3. העתירה שבפנינו מכוונת, כאמור, בעיקר כנגד סכום הערבות שנקבע בתקנות, שלטענת העותרות מטיל על חברות כוח-האדם, מעמסה כלכלית קשה הפוגעת בחופש העיסוק שלהן. בעקבות העתירה, ולאחר שהוצא צו-על-תנאי כנגד המשיב (שר העבודה והרווחה), נועדו העותרות והמשיב בניסיון להגיע לפשרה. כתוצאה מכך תיקן המשיב, בתאריך 1.4.97, את התקנות. סכום הערבות הוקטן במחצית - סכום בגובה של שבועיים שכר-עבודה לכל עובד במקום חודש שכר- עבודה - וגם הסכום המינימלי של הערבות הוקטן במחצית. כיום לשונה של תקנה 3(א) לתקנות הוא: ערובה תהיה בסכום השווה למחצית הוצאות קבלן כוח-האדם בשל שכר עבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או בסכום של 150,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה מבין השניים... [ההדגשות הוספו] כמו כן נכללו בתיקון מספר הקלות נוספות. בחישוב הוצאות השכר לא יובאו בחשבון תשלומים ששולמו על-ידי המעביד להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל (תיקון תקנה 3(א) סיפא). נוספה הפחתה של 10% מסכום הערובה עבור חברת כוח-אדם החתומה על הסכם קיבוצי (תיקון תקנה 3(ד)(1)). כמו-כן חלו הקלות לגבי סוג הערובה הנדרשת, והוספו חלופות לחלופות שהיו קיימות לפי התקנות הקודמות (תיקון תקנה 1). הצדדים מסכימים מחד-גיסא, כי הוראות אלה פוגעות בחופש העיסוק של האזרח, ומאידך-גיסא, כי הפגיעה מקיימת את התנאים הקבועים בשלושה מבין ארבעת היסודות המוזכרים בפיסקת ההגבלה, כלומר, כי הפגיעה הינה בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו, כי החוק הולם את ערכיה של המדינה, וכי התכלית של החוק, שהיא הגנה על העובדים בחברות כוח-אדם, הינה תכלית ראויה. הצדדים חלוקים רק בשאלת התקיימותו של היסוד הרביעי המתנה פגיעה בחופש העיסוק בכך שהפגיעה תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש". זוהי דרישת המידתיות. עמידתה בדרישה זו של פגיעה בחופש העיסוק, כמו של פגיעה בזכויות ובאינטרסים מוגנים אחרים של הפרט, נבחנת על-פי שלושה מבחני- משנה: התאמת האמצעי הפוגע בזכות לתכליתו, בחירת האמצעי הפוגע בזכות במידה שאינה עולה על המידה הנדרשת לצורך השגת התכלית, והסבירות שבפגיעה בזכות לצורך השגת תכליתה של הפגיעה. ראו, למשל, לעניין חוקים ע"א 6821/93, רע"א 3363,1908/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' נ' מגדל כפר שיתופי ואח' , פ"ד מט(4) 222 ( להלן: ע"א בנק המזרחי), בעמ' 436-347; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח' (טרם פורסם) (להלן: בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות ), סעיף 17 לפסק-דינו של הנשיא ברק. ולעניין נורמות מינהליות בג"צ 3477/95 בן-עטייה ואח' נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד מט(5) 1, בע' 14-9. בענין זה טענו העותרים כי השינוי שנעשה בתקנות, שלא בוסס על ניתוח כלכלי, מלמד כשלעצמו כי סכום הערבות נקבע באופן שרירותי, מבלי לבחון חלופות פוגעניות פחות להשגת תכלית החוק, כגון: שעבוד כלל הסכומים שחבה חברת כוח-האדם בכל זמן נתון ללקוחותיה-המעסיקים, לשם הבטחת תשלום הכספים המגיעים מאת חברת כוח-האדם לעובדים. 5. לו מבחן-המשנה בדבר בחירת האמצעי הפוגע בזכות במידה המזערית האפשרית היה מתפרש כפשוטו, הרי שעל הרשויות הייתה מוטלת חובה דווקנית לפעול לצורך הגשמת התכלית שביסוד פעולתן באופן הפוגע במידה הפחותה ביותר בזכות המוגנת. על-פי "תורת המדרגות" שפותחה במשפט הגרמני, על הרשות לפעול באופן שבו האמצעי שתבחר לצורך הגשמת התכלית שביסוד פעולתה יהיה בדרגה הנמוכה ביותר בסולם האמצעים האפשריים להגשמת אותה תכלית. אם האמצעי הנבחר נמצא בשלב המצוי מעל לשלב הנמוך ביותר, על הרשות לרדת שלב, לשלב שבו האמצעי פוגע במידה המינימלית האפשרית בזכות. ראו: Donald P. Kommers, The Constitutional Jurisprudence of the Federal Republic Of Germany (Durham and London, 1989), 290. . לכאורה, בעקבות השינויים שנערכו בתקנות, שעיקרן הפחתת גובה הערובה בכמחצית, ירדה הרשות שלב בסולם האמצעים הפוגעים בזכות. מכאן גם עולה לכאורה המסקנה שהתקנות הקודמות נמצאו בשלב גבוה מדי על הסולם, ועל-כן פגעו בחופש העיסוק במידה העולה על הנדרש. שכן, הרשות הגיעה לכלל דעה כי ניתן להשיג את תכלית החוק, ולהגן על ציבור העובדים בחברות כוח- אדם, ויחד עם זאת לפגוע במידה פחותה יותר בזכויותיהן של העותרות. יתרה מזאת, האמור לעיל מעורר את התהייה, האם העובדה כי הרשות תיקנה את התקנות, ובכך גילתה דעתה כי האמצעי שבחרה בו בתקנות המקוריות אינו האמצעי הפוגע בזכויות במידה המזערית האפשרית, אינה מעלה את החשש שמא האמצעי שנבחר בתיקון, דהיינו, ערבות בגובה של שכר עבור שבועיים או 150,000 ש"ח, לפי הסכום הגבוה, גם הוא אינו מהווה את האמצעי בעל הפגיעה המזערית האפשרית. ייתכן אף שניתן להסתפק לצורך הגשמת התכלית שביסוד התקנות בחלופה שהציעו העותרות. על-כך לא הובאו בפנינו נתונים, ולא אביע בעניין עמדה. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי הערובה שנקבעה בתקנות מהווה האמצעי הפוגע בחופש העיסוק במידה המינימלית האפשרית. אלא שמבחני-המשנה אינם מוחלטים או דווקניים. לרשויות יש שיקול- דעת ביישומם, ודי כי הפגיעה בזכות תימצא במסגרת "מתחם המידתיות" כדי שהנורמה תעמוד בדרישת המידתיות. הדבר בוודאי נכון באשר לרשות המחוקקת. ראו והשוו בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות הנ"ל סעיף 4 לפסק-דיני. והדבר נכון אף באשר לנורמות המתקבלות על-ידי הרשות המבצעת. ראו בג"ץ 106/96 שלם נ' ראש עיריית הרצליה ואח' (טרם פורסם), סעיף 13 ד. עם זאת, הדעת נותנת כי "מיתחם המידתיות" הנתון לרשות המבצעת עשוי להיות צר יותר מזה הנתון לרשות המחוקקת. "מתחם המידתיות" אף נקבע בהתחשב במהות של הזכות או האינטרס הנפגעים, ובמידת החשיבות המיוחסת להם. עמדתי על כך בבג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות בסעיף 8 לפסק-דיני: באשר למבחן בדבר התאמת האמצעי לתכלית, מידת הוודאות שתידרש להתאמת האמצעי וליעילותו מושפעת ממידת החשיבות של הזכות והטעמים שביסודה. כשמדובר בזכות כבדת-משקל, עשויה להידרש "ודאות קרובה", ואולי אף כמעט מוחלטת, לכך שהאמצעי הפוגע בה יגשים ביעילות ובאופן מושלם את תכליתו. לעומת זאת, כשמדובר בזכות קלת-משקל יותר, ייתכן כי ניתן יהיה להסתפק ב"אפשרות סבירה" לקידומה של התכלית. באשר למבחן בדבר בחירת האמצעי הפוגע בזכות במידה המועטה הנדרשת, שכאמור אינו מבחן מוחלט, תושפע בחירת האמצעי מן הזכות הנפגעת. כשמדובר בזכות-יסוד חשובה במיוחד יוקפד יותר על בחירת אמצעי הפוגע בה במידה המיזערית, וזאת גם אם מדובר באמצעי שעלותו ניכרת. הדין עשוי להיות שונה מקום שבו עומדת על הפרק זכות שחשיבותה פחותה, שלשם שמירתה לא תידרש המדינה לנקוט באמצעים העלולים לגרום להכבדה מיוחדת. באשר למבחן שבמסגרתו נערך איזון בין התועלת שבתכלית לבין הנזק שבאמצעי להשגתה, הוא יופעל - כמקובל בפסיקה שבה דנתי לעיל, העוסקת בהחלטות של רשויות מינהליות - בהתחשב במהות הזכות שעל הפרק, הטעמים שביסודה והערכים והאינטרסים הנפגעים במקרה הספציפי. בענייננו, מדובר בזכות שהיא במהותה כלכלית.הטעם העומד ביסוד הזכות לחופש העיסוק של העותרים הוא עניינם האישי במשלח-ידם. זכות זו חשובה היא, אך אין היא זכות-על. לאמור לעיל מימד נוסף, החשוב לקביעת מתחם המידתיות, והוא העובדה שמדובר בתחיקה סוציאלית, שתכליתה להגן על עובדים. בנוגע לתחיקה כזו ייזהר בית-המשפט משנה זהירות שלא לפגוע בזכויות קיבוציות של עובדים לטובת זכויות אינדיווידואליות, כגון: חופש העיסוק וזכות הקניין. עמדה על-כך פרופסור רדאי: בבחירה בין מושגי הצדק השונים בהפרטת זכויות האדם קיימות תמונות שונות לנגד עיניהם של בית-המשפט ושל המחוקק. עובדה זו מובילה אותם לבחור בגרסאות צדק שונות: המחוקק - בגרסת הצדק המקרו- סוציו-כלכלית והצדק הקבוצתי; ובית המשפט - בגרסת הצדק הפורמליסטי - משפטי והאינדיוידואליסטי.על-פי עקרונות הדמוקרטיה החוקתית בישראל, הרי שבהתנגשות בין גרסאות אלה על בית המשפט לכבד את מדיניות הצדק שהמחוקק בחר, בהיותה גרסת צדק אשר אין לטעון כנגדה כי היא איננה מיועדת לתכלית ראויה או שאינה הולמת את ערכי מדינת ישראל. [פרנסיס רדאי, "הפרטת זכויות האדם והשימוש לרעה בכוח", משפטים כג (תשנ"ד) 21, בעמ' 52] לאור האמור לעיל, מסכימה אני עם חברי, הנשיא ברק, כי דברי-החקיקה שנתקפו - הן החוק, והן התקנות שהותקנו מכוחן - עומדים בדרישת המידתיות. שכן, הגם שניתן להעלות על הדעת אמצעים חלופיים, לרבות האמצעים שהוצעו על-ידי העותרות, הפוגעים בזכותן פחות מן האמצעים שננקטו, הרי האמצעים שננקטו מצויים במתחם המידתיות. אשר-על-כן, אני מסכימה לדחיית העתירה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא. ניתן היום, ב' בסיון התשנ"ח (27.5.98). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97004500. A10 /דז/

[ "בג\"ץ 450/97", "בג\"ץ 9204/96", "בג\"ץ 9465/96", "ע\"א 6821/93", "בג\"ץ 4562/92", "ע\"ב 2/84", "בג\"ץ 164/97", "בג\"ץ 1715/97", "רע\"א 3363", "בג\"ץ 106/96" ]

1,631

59,708

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 450/97 - 1 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המבקשים: 1. פלא אבחון והשמה בע"מ 2. מיקשר אנקורי בע"מ 3. צ'אנס שירותי כוח אדם בע"מ ה משיבים : 1. תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ 2. אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ 3. חלופה בע"מ 4. מר אלי ישי, שר העבודה והרווחה בקשה להצטרף לעתירה כעותרים החלטה המבקשים 3-1 יצורפו כעותרים לעתירה. ניתנה היום, יח בתמוז התשנ"ז (23.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97004500. L08

[ "בג\"ץ 450/97" ]

1,633

418

ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה לביטול החלטת ביניים בערעור בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה מתבקשת עמדת המערער אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O05

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,634

7,682

ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ו' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מתגובת המערער לסיכומי המשיבה בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה הבקשה תידון על-ידי ההרכב שידון בערעור. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O03

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,635

8,008

ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער (המשיב בערעור שכנגד) : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה (המערערת בערעור שכנגד) : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המשיבה בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין החלטה אין למשיבה בערעור אלא זכות להשיב לערעור פעם אחת, כאמור בסעיף 2 לצו בדבר סיכומים בכתב מיום 10.4.97. לכן, יש למחוק מכתב הסיכומים שהוגש על ידה על-פי סעיף 4 לצו הנ"ל בדבר סיכומים בכתב את כל אותם חלקים המתייחסים לעמדתה בערעור ולהותיר רק את החלקים הנוגעים לערעור שכנגד. כתב תשובה מתוקן לתשובת המדינה לערעור שכנגד יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ח באלול תשנ"ז (30.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O02

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,636

15,793

ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ו' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה לביטול החלטה בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה איני סבורה כי תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- היא החלה על הבקשה למחיקת סעיפים מן הסיכומים בכתב שהגישה המשיבה, וזאת לנוכח קיומן של תקנות 417 ו449- לתקנות הנ"ל, הקובעות הסדר ייחודי לערעור. בכל מיקרה, אני סבורה כי מן הדין לאפשר למשיבה להשיב לבקשה בטרם תנתן החלטה. לפיכך, אני מחליטה לבטל את ההחלטה מיום 30.9.97 שניתנה במעמד צד אחד. תגובת המשיבה לבקשה למחיקת סעיפים מתגובת המשיבה לתשובת המערער, שהוגשה ביום 29.9.97, תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. לאחר מכן אחליט בה. ניתנה היום, י"ז בחשון תשנ"ח (17.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O06

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,637

16,097

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 95 / 8004 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער והמשיב בערעור שכנגד : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד : עירית חיפה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשלושת שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובות המערער והמערערת שכנגד, כמפורט בסעיפים 3 ו4- להלן, לא יעלו על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. ימי הפגרה יבואו במניין הימים, לצורך חישוב המועדים על פי צו זה. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבה - המערערת בערעור שכנגד - תגיש את תשובתה לטענות המערער ואת טענותיה בערעור שכנגד תוך שלושים יום מהיום שהומצאו לה טענות המערער; 3. המערער - המשיב בערעור שכנגד - יגיש את תשובתו לערעור שכנגד תוך עשרים יום מהיום שבו הומצאו לו הטענות בערעור שכנגד, ורשאי הוא, תוך אותה תקופה, להשיב לתשובת המשיבה בערעור, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור; 4. המערערת בערעור שכנגד רשאית להשיב לתשובת המשיב בערעור שכנגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת שכנגד כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, ג' ניסן התשנ"ז (10.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. A01 /דז/

[ "ע\"א 95" ]

1,638

16,707

ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ז' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער (המשיב בערעור שכנגד) : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נגד המשיב ה (המערערת בערעור שכנגד) : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי תשובה בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין בשם המשיבה: עו"ד יורם ל. כהן החלטה בפני בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה של המשיבה (המערערת בערעור שכנגד) לסיכומי המערער (המשיב בערעור שכנגד), אשר הוגשו לבית המשפט בתאריך 17.9.97. בקשתה של המשיבה למחוק סעיפים מתגובת המערער לסיכומיה בערעור תידון על ידי ההרכב שידון בערעור (ראה החלטתי מיום 13.10.97). הטענה כי המערער חרג בסיכומי תשובתו (מחזור הסיכומים השלישי) ממסגרת הערעור כפי שהותוותה בשני מחזורי הסיכומים הראשונים אינה יכולה להכשיר חריגה מן הצו בדבר סיכומים בכתב על ידי המשיבה במסגרת מחזור הסיכומים הרביעי (תשובת המערערת בערעור שכנגד). לפיכך, אני מחליטה לחזור ולקיים את החלטתי מיום 30.9.97, אותה ביטלתי לבקשת המשיבה בשל כך שניתנה במעמד צד אחד בלבד. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ד בכסלו תשנ"ח (23.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O07

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,639

22,140

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8004/95 - ח' וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת (המשיבה והמערערת שכנגד): עיריית חיפה נגד המשיב (המערער והמשיב שכנגד): מנהל מס שבח מקרקעין בקשה להרחבת צו הסיכומים בכתב מיום 10.4.97 בשם המבקשת (המשיבה והמערערת שכנגד): עו"ד יורם ל. כהן החלטה הבקשה תידון על ידי ההרכב שידון בערעור. ניתנה היום, י"ז בטבת התשנ"ח (15.1.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. A08 /דז/

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,640

22,945

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8004/95 - י' בפני: כבוד השופט א' מצא המערער : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה (המשיב שכנגד) נגד המשיב ה : עירית חיפה (המערערת שכנגד) בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המשיבה: עו"ד ל' כהן ה ח ל ט ה לדחות מועד הדיון כמבוקש. המזכירות תקבע את הערעור בפני הרכב למועד אחר, ככל האפשר תוך התחשבות במועדים המוצעים על-ידי בא-כוח המשיבה. ניתנה היום, ט' בניסן תשנ"ח (5.4.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. F10

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,641

23,537

; ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8004/95 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופט ח' אריאל המערער : מנהל מס שבח מקרקעין,חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה ערעור וערעור שכנגד על החלטת ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.11.95 בע.מ.ש. 98/93 שניתן על ידי חברי הועדה: כב' השופט בדימוס א.ד. בר והחברים א. ארבל, ש. תענק תאריך הישיבה: ז באב תשנ"ח (30.7.98) בשם המערער : עו"ד יהודה ליבליך בשם המשיב ה: עו"ד כהן פסק-דין מוסכם על הפרקליטים שלצורך הדיון בערעור זה ה"הכנסה" בה מדובר בתקנה 8(א) לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל"ה1975- - היא הכנסת העיריה ולא הכנסה שהיא "צמודה" למקרקעין. בנסיבות אלו נראה לנו שאין עילה להתערב בהחלטת הועדה שלעיריה עצמה לא היתה הכנסה במובן תקנה 8(א) הנ"ל. המשיבה חזרה בה מהערעור שכנגד. שוב לפנינו מקרה שבו רשויות ציבוריות מתדיינות ביניהן לבין עצמן בבית המשפט, במקום למצוא את הנתיב המשפטי המתאים להכרעה שיפוטית ביניהן במסלול חלופי ראוי. אנו מבקשים לשלוח עותק מפסק דין זה ליועץ המשפטי לממשלה. הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות. ניתן היום ז באב תשנ"ח (30.7.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. B11

[ "ע\"א 8004/95", "ש. 98/93" ]

1,642

25,841

ב בית המשפט העליון ע"א 8004/95 - ט' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נגד המשיב ה : עירית חיפה בקשה למחיקת סעיפים מתגובת המשיבה לתשובת המערער בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין החלטה הבקשה תידון על-ידי ההרכב שידון בערעור. ניתנה היום, י"ט בשבט תשנ"ח (15.2.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080040. O09

[ "ע\"א 8004/95" ]

1,643

421

ב בית המשפט העליון רע"א 1135/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל המ בקש : בן שחר פנחס נגד המשיב : אשורי אורי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 1.1.97 בתיק ע"א 1092/95 שניתן על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר ואחיטוב החלטה בתיק זה ניתן ביום 27.10.97 פסק דין, על פיו התקבל טיעון המבקש ופסק דינו של בית משפט השלום, אשר בוטל על ידי בית המשפט המחוזי, הוחזר על כנו. כן חוייב המשיב בהוצאות המבקש בסך 10,000 ש"ח. עתה מבקש המשיב, שהמבקש יחוייב בהוצאות לטובת המשיב, בשל ראיה חדשה שצרף המבקש לבקשתו לרשות ערעור ללא נטילת רשות. דין הבקשה להדחות. ראשית, המבקש זכה בדינו מבלי שניתן כל משקל לאותה "ראיה חדשה", אותה מזכיר המשיב בבקשתו לחיוב המבקש בהוצאות. שנית, חיוב המשיב בהוצאות המבקש, כפי שחוייב בהן המשיב בפסק הדין שניתן בתיק זה, נקבע בהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות אלה עליהן מסתמך המשיב בבקשתו לחיוב המבקש בהוצאות. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ' בחשון התשנ"ח (20.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97011350. E03

[ "רע\"א 1135/97", "ע\"א 1092/95" ]

1,648

14,488

בית המשפט העליון רע"א 97 / 1135 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: פנחס בן שחר נגד המשיב : אורי אשורי בקשת רשות ערעור על פסק ד ינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בע"א 1092/95 מיום 1.1.97 שניתן על ידי כבוד השופטים: א. אבן-ארי, ד. בר-אופיר, ה. אחיטוב בשם המבקש: עו"ד יורם חגבי-חגי; עו"ד עודד אונגר החלטה להעביר להרכב של שלושה שופטים. ניתנה היום, י' בניסן התשנ"ז (17.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97011350. A01 /דז/

[ "רע\"א 97", "בע\"א 1092/95" ]

1,649

15,492

ב בית המשפט העליון רע"א 1135/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל המ בקש : בן שחר פנחס נגד המשיב : אשורי אורי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 1.1.97 בתיק 1092/95 שניתן על ידי כבוד השופטים א' אבן ארי, ד' בר אופיר וה' אחיטוב תאריך הישיבה: כו' בתשרי התשנ"ח (27.10.97) בשם המ בקש: עו"ד ציון א ילוז בשם המשיב : עו"ד א' רוסטר פסק-דין השופט ת' אור : 1. הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה. 2. בית המשפט המחוזי קבע, שהמשיב לא קיים חוזהו עם המבקש. על אף האמור בחוזה, לא קיבל את החזקה במושכר ולא שילם את דמי השכירות על פי החוזה. כן קבע בית המשפט, שהמשיב לא היה זכאי לבטל את החוזה, כפי שהתיימר לעשות, ולפיכך ביטולו אותו היווה הפרה של החוזה. אלא שבית המשפט המחוזי החליט לקבל את ערעור המשיב, על יסוד הטענה שהמבקש לא הוכיח את נזקיו. בבסיס קביעה זו עמדה העובדה שלא הוצג על ידי המבקש חוזה שכירות אותו כרת, לדבריו, עם אחר, כעבור זמן, ביחס לאותו מושכר. וכאילו באין ההסכם, לא הובאו ראיות להוכחת גובה הנזק. 3. לדעתנו, נתפס בית המשפט לטעות בקביעתו האמורה. לבית משפט השלום הוגש תצהירו של המבקש אשר שימש במקום חקירה ראשית. בתצהיר זה, מפרט המבקש את שיעור נזקיו עקב זאת שמשך ארבעה וחצי חודשים לא הצליח להשכיר את המושכר, וגם כשהשכיר אחר כך את המושכר, היה זה בדמי שכירות בסך 900 דולר לחודש, בעוד ועל המשיב היה לשלם דמי שכירות חודשיים בסך 1,100 דולר. המבקש מצהיר, תוך פירוט הנזק, על הפסד של 6,520 דולר (בתצהיר נספח ה' לבקשה). על חלק זה של תצהירו לא נחקר המבקש כלל. המשיב לא הגיש בנקודה זו תצהיר משלו או ראיות לסתור. יתר על כן, כשטען המבקש בסיכומיו בבית משפט השלום לנזקיו כאמור, לא באה לכך הכחשה בסיכומים מטעם המשיב. לכאורה, אם כן, הוכח גובה הנזק ולא היה חולק לגביו, אפילו ללא הצגת ההסכם של המבקש עם השוכר שבא, כעבור חודשים, במקום המשיב. אכן, בית משפט השלום פסק למבקש סכום נמוך מהאמור בתצהיר המבקש. בהסתמכו על אמירה של המבקש במהלך הדיון, וכן בהסתמך על מכתבים שכתב למשיב, פסק לו סכום של 5,500 דולר בלבד, בצירוף חיובי לואי. על יסוד אלה, אכן רשאי היה בית המשפט להפחית מסכום הפיצויים אותו תבע המבקש. 4. בהסתמך על כל האמור, דין הערעור להתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל בזה, ואנו קובעים שפסק דינו של בית משפט השלום יחזור על מקומו, כך שעל המשיב לשלם למבקש כאמור בפסק דינו של בית משפט השלוםן. כן ישלם המשיב למבקש הוצאות בשתי הערכאות - בבית המשפט המחוזי ובפנינו - בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, כו' בחשון התשנ"ח (27.10.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97011350. E02

[ "רע\"א 1135/97" ]

1,650

423

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 - 3 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון קרית משה, ירושלים 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה להגשת תצהיר נוסף מטעם העותרים החלטה כמבוקש. ניתנה היום, כב בתמוז התשנ"ז (27.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. L10

[ "בג\"ץ 589/97" ]

1,652

3,227

בבית המשפט העליון בג"ץ 589/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד יהושע נגר החלטה לא ניתן להענות לבקשה לשינוי מועד הדיון וגם לקיים את הדיון עד לפתיחת שנת הלימודים. על-פי תאריכי החופשות שמסרו באי-כוח בעלי הדין, אין ולו יום אחד בו נמצאים כולם בארץ בתקופת הפגרה. התאריך שנקבע לדיון מביא בחשבון את מרבית האילוצים, אם כי מטבע הדברים לא את כולם. הבקשה נדחית. ניתנה היום, י"ח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. Q09

[ "בג\"ץ 589/97" ]

1,655

5,771

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 - 2 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה למתן פרטים החלטה 1. הואיל והדיון קבוע ליום 31.8.97 החלטתי להעביר ההחלטה בבקשה להרכב. 2. המשיבים יתכוננו למתן הפרטים המבוקשים ביום הדיון, אם יצווה על כך בית המשפט. ניתנה היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. H16

[ "בג\"ץ 589/97" ]

1,656

6,126

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 - 3 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה להגשת חוות דעת מומח ים החלטה כמבוקש. ניתנה היום, כד בתמוז התשנ"ז (29.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. L11

[ "בג\"ץ 589/97" ]

1,657

7,598

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כח באב תשנ"ז (31.8.9 בשם העותרים: עו"ד ננר בשם המשיבים 1,2 : עו"ד אסנת מנדל בשם המשיבים 3,4: עו"ד אסא אליאב בשם המשיבים 9-5 עו"ד רנטו יאראק פסק דין מכל טענות העותרים המתייחסות לשיקול דעתם של המשיבים נראה לנו שלא נשקלו כהלכה שניים אלה: העובדה שה"פרוגרמה" לפי לשונה אינה מתייחסת לכתות ז' וח', וכן עדכון תכניות הלימוד הקונקרטיות של בית ספרם של העותרים, להבדיל מהתכניות לפי הפרוגרמה. בנסיבות אלו אנו הופכים את הצו על תנאי למוחלט במובן זה שהחלטת המשיבים מתבטלת והענין יחזור למשיבים כדי שישקלו את עמדתם מחדש, בהתחשב בשני גורמים אלה ויתנו החלטה חדשה. המדינה והעיריה, כל אחד מהם, ישלמו לעותרים 5,000.- ש"ח שכ"ט. ניתן היום כח באב תשנ"ז (31.8.97). נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. B17

[ "בג\"ץ 589/97" ]

1,659

13,356

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים בקשה לתיקון טעות סופר בשם העותרים : עו"ד ננר יהושע החלטה הכוונה היתה כמו בנוסח החתום. הבקשה נדחית. ניתן היום ד בתשרי תשנ"ח (5.10.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. B18

[ "בג\"ץ 589/97" ]

1,661

14,470

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 589/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ועד הורי תלמידי ביה"ס הממ"ד מימון קרית משה, ירושלים 2. כהן יגאל 3. בנימין אסתר 4. פורת יחזקאל נגד בקשה למתן צו עלתנאי וצו ביניים המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט 2. משרד החינוך התרבות והספורט 3. ראש עיריית ירושלים 4. מינהל החינוך - עיריית ירושלים תאריך הישיבה: ח' באב תשנ"ז (11.8.97) בשם העותרים : עו"ד ננר יהושע בשם המשיבים 1-2: עו"ד אוסנת מנדל בשם המשיבים 3-4: עו"ד אסא אליאב בשם משיב מס' 5: עו"ד ר' יאראק, עו"ד כהן-פרידמן החלטה עיינו בעתירה. שמענו טיעוני הצדדים. נחה דעתנו כי המשיבים היו בעלי סמכות לקבל את ההחלטה נשוא העתירה. נשארה שאלת שיקול הדעת. לענין זה, אנו דוחים ההמשך לשבועיים. מטרת הדחייה לאפשר לצדדים להגיע לידי הסדר מוסכם בענין זה (בעזרתה של הגב' מנדל). אם לא יגיעו להסדר, נמשיך לדון בענין. המזכירות מתבקשת לקבוע לדיון בעוד שבועיים (לפני תחילת שנת הלימודים ואחרי ה27.8.97-). ניתנה היום, ח' באב תשנ"ז (11.8.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97005890. A12

[ "בג\"ץ 589/97" ]

1,663

424

בית המשפט העליון רע"א 97 / 2658 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המ בקש : לבקוביץ אורי נגד המשיב ה : נציבות מס הכנסה ומס רכוש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.3.97 בע"א 1773/95, שניתן על ידי כבוד השופטים: ח' פורת, י' בן שלמה, א' חיות בשם המבקש: עו"ד אמנון מרכוס החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבה תגיש תשובתה לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026580. A01 /דז/

[ "רע\"א 97" ]

1,664

7,226

בית המשפט העליון רע"א 97 / 2658 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : לבקוביץ אורי נגד המשיב : נציבות מס הכנסה ומס רכוש בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.3.97 בע"א 1773/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ח. פורת, י. בן שלמה, א. חיות בשם המבקש: עו"ד אמנון מרכוס החלטה במקביל לבקשה הנוכחית הוגש גם ע"א 3602/97 שבו המשיבה היא המערערת ופלוני, דניאל שחר, הוא המשיב בתיק ההוא והמבקש בתיק הנוכחי, מיוצגים על ידי אותם פרקליטים. השאלה המתעוררת בשני התיקים היא שאלה זהה. בתשובתה לבקשה לרשות לערער כתבה המשיבה כי מקובל עליה כי פסק הדין בע"א 3602/97 ייושם גם על המבקש בתיק הנוכחי. פרקליט המבקש מתבקש להודיע תוך 10 ימים אם הודעת המשיבה האמורה מניחה את דעתו, והאם לאור האמור בה הוא מוכן לחזור בו מן הבקשה. אופציה אחרת היא - שאותה מוכן אני לשקול, ששני התיקים ישמעו באותו יום ולפני אותו הרכב. לאחר קבלת תשובת פרקליט המבקש אחזור ואטפל בתיק זה. ניתן היום כא בסיון תשנ"ז (26.6.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026580. B02

[ "רע\"א 97", "בע\"א 1773/95", "ע\"א 3602/97", "בע\"א 3602/97" ]

1,665

7,243

בית המשפט העליון רע"א 2658/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : לבקוביץ אורי נגד המשיב : נציבות מס הכנסה ומס רכוש בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.3.97 בע"א 1773/95 שניתן על ידי כבוד השופטים פורת, בן שלמה, חיות בשם המבקש: עו"ד אמנון מרכוס בשם המשיב: עו"ד יהודה ליבליין החלטה 1. הרשות לערער נתונה. 2. הדיון בערעור יקבע באותו יום ולפני אותו הרכב שבו ישמעו טיעונים בע"א 3602/97. ניתן היום ד בתמוז תשנ"ז (9.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026580. B03

[ "רע\"א 2658/97", "בע\"א 1773/95", "בע\"א 3602/97" ]

1,666

425

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3734/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקשים : 1. אברהם בכר 2. הדר חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. סוזי בכר 2. גלי אביב מפעלי תיירות בע"מ 3. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 21.5.97 בהמ' 6023/97 שניתנה על-ידי כבוד השופט אבן-ארי. בשם המבקשים: עו"ד משה עבדי החלטה בהעדר קיומה של שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי, אני דוחה את הבקשה. ניתנה היום, ו' בתמוז תשנ"ז (11.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי /אז 97037340. B02

[ "רע\"א 3734/97" ]

1,667

4,728

בית המשפט העליון רע"א 3734/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. בכר אברהם 2. הדר חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. בכר סוזי 2. גלי אביב מפעלי תיירות בע"מ 3. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשת עיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 21.5.97 בהמ' 6023/97 שניתנה על ידי כבוד השופט אבן ארי בשם המבקשים: עו"ד משה עבדי החלטה כמו ברע"א 3734/97 , גם כאן ענין עיכוב הביצוע של פסק הדין כבר נדון בשתי ערכאות, ואיני רואה צידוק ליתן צו זמני המעכב את הביצוע עד לבירור השגותיהם על החלטות הערכאות שקדמו לי, בערכאה שלישית. אם עדיין עומדים המבקשים על בקשתם לרשות לערער, יואילו נא להשלים בהקדם את הליכי הערבון על מנת שאפשר יהיה לטפל על אתר בתיק העיקרי. הבקשה נדחית. ניתן היום ד בתמוז תשנ"ז (9.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037340. B01

[ "רע\"א 3734/97" ]

1,668

427

בבית המשפט העליון רע"א 2199/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המבקשת: בעצמה החלטה בקשה קודמת להארכת המועד עד ליום 8.7.97 נענתה "כמבוקש". עתה מוגשת בקשה נוספת החוזרת על נימוקי הבקשה הראשונה. לפנים משורת הדין אני מאפשרת תשלום האגרה והפקדת הערבון עד ליום 1.8.97. ארכה נוספת לא תנתן. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ז (8.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q05

[ "רע\"א 2199/97" ]

1,671

2,551

ב בית המשפט העליון רע"א 2199/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המבקשת: עו"ד דוד דרעי החלטה בהמשך להחלטה מיום 27.10.97 אשר נמסרה לבא כוח המבקשת בתאריך 4.11.97, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, י"ב בכסלו תשנ"ח (11.12.97) אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. O06

[ "רע\"א 2199/97" ]

1,672

10,939

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 2199 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המערערת: עו"ד דוד דרעי החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, א' בניסן תשנ"ז (8.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q01

[ "רע\"א 97" ]

1,673

13,242

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 2199 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המבקשת: עו"ד א. ברדוגו בשם המשיבים 2 ו3-: עו"ד אהוד ארצי, עו"ד ניר קהת החלטה בתאריך 3.3.97 החליטה כב' השופטת סוקולוב, רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שלא לפטור את המבקשת מתשלום מחצית מיתרת סכום האגרה בו היא חייבת. בהחלטה מפורטת ומנומקת התייחסה כב' השופטת סוקולוב למידע שנפרש בפניה בעת חקירת המבקשת על תצהירה ולליקויים השונים שהתגלו בבקשה. כך, למשל, נאמר כי המבקשת לא ציינה בבקשתה פרטים מהותיים, כגון, העובדה שיש לה שני בנים בגירים המשתכרים ותומכים בה; לא צוינו מקורות הכנסתם; המבקשת לא ציינה גם, אם פנתה אליהם בבקשה לסייע לה לשלם את האגרה; לא צוינה העובדה כי המבקשת מתגוררת בשכירות בדירה שברח' ויצמן בתל-אביב ומשלמת שכר דירה בסכום של 450 דולר בחודש. בסיכומם של דברים נאמר כך: "...לא שוכנעתי כי אכן מצבה הכלכלי של המבקשת הינו כה קשה, עד כי יש בו כדי להצדיק פטור מלא מתשלום יתרת סכום האגרה בתיק זה" (יש לציין כי המדובר בתשלום אגרה בסכום של 6,500 ש"ח). בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומחובת הפקדת ערבון, הנתמכת בתצהירה של המבקשת. לאחר קבלת החלטתה הנ"ל של כב' השופטת סוקולוב ציפיתי למצוא בבקשה שבפני את תיקונם של כל הליקויים שנמנו בהחלטה האמורה. ואולם, אין בבקשה שבפני כל התמודדות ולו עם אחד מהנושאים שנדונו באותה החלטה. גם בבקשה שבפני נמנעה המבקשת מלציין, כי יש לה שני בנים בגירים המשתכרים למחייתם ועוזרים לה מידי פעם, המבקשת אינה מציינת כי היא מתגוררת בדירה שכורה, ואינה מונה באלו צעדים נקטה לשם גיוס סכום האגרה והערבון. למעשה, הבקשה שבפני אינה אלא חזרה על אותה בקשה שהוגשה בבית משפט קמא, ונדחתה. בנסיבות אלה, אין מקום לקבלת החלטה אחרת מזו של כב' השופטת סוקולוב, אשר בפניה גם נחקרה המבקשת על תצהירה. אגרת הבקשה לרשות ערעור איננה בסכום גבוה, ואני איני פוטרת את המבקשת מתשלומה. אשר לחובה להפקיד ערבון, אני מוצאת להפחית במידת מה מסכום הערבון שנהוג לקבעו בבקשות לרשות ערעור המוגשות לבית משפט זה דרך כלל ולקבוע ערבון בסכום של 6,000 ש"ח בלבד. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, א' באייר תשנ"ז (8.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q02

[ "רע\"א 97" ]

1,674

13,271

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 97 / 2199 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה לשחרור מייצוג בשם המבקשת: עו"ד א. ברדוגו ושות' החלטה לפני שאחליט בבקשה לשחרור מהייצוג, מתבקשת המבקשת להודיע לבית המשפט אם העמידה לעצמה עורך דין אחר אשר ייצגה בבקשה לרשות ערעור, ואם לאו - מהי כתובתה, ומה המען למסירת כתבי בית דין עבורה. הודעה כאמור תוגש תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97021990. Q03

[ "רע\"א 97" ]

1,675

147,973

ב בית המשפט העליון רע"א 2199/97 - ג' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המ בקשת: וינשטיין רלה נגד המשיבים : 1. קוסקס גיא 2. קופרשטוך מנחם רו"ח 3. פנחס נרקיס בקשה להחזרת אגרה החלטה אני מורה על השבת האגרה לידי המבקשת. ניתנה היום, ט"ז בתמוז תשס"ב (26/6/02). בעז אוקון ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 97021990. D07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

[ "רע\"א 2199/97" ]

1,676

429

ב בית המשפט העליון ע"א 1266/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : חנה ברייער נגד המשיב : יעקב ברייער בקשה למחיקת ערעור בשם המערערת: עו"ד ד"ר מאשא וולפיש החלטה אני מוחקת את הערעור בהסכמה, כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96012660. O01

[ "ע\"א 1266/96" ]

1,678

20,612

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ז' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עיריית צפת 2. ראש עיריית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה בקשה מוסכמת להארכת מועד החלטה על יסוד הבקשה המוסכמת להארכת המועד, שהוגשה על ידי באת-כוח פרקליטות המדינה ביום 1.11.98, אני מאריך את המועד להגשת ההודעה המשותפת עד יום 5.11.98. ניתנה היום, י"ג בחשון תשנ"ט (2.11.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I14

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,680

24,061

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון בקשה לדחית מועד דיון בשם עותרים: ען"ד ד. פיש בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד שמואל מנדלבום החלטה בפני בקשה לדחיית מועד דיון בעתירה שענינה ליקויים במערכת הביוב של העיר צפת. התיק נקבע לדיון ליום 1.6.98 והודעה על כך נמסרה באי כוח הצדדים כבר ביום 26.4.98. רק ביום 20.5.98, כמעט חודש לאחר מכן הוגשה בקשה זו. בבקשה מציין בא-כח המשיבים 1 ו2- כי כל עורכי הדין במשרד יוצאים להשתלמות בארה"ב בין התאריכים 22.5.98 ו- 28.5.98. התאריך הקבוע לדיון הוא 1.6.98. אם ההשתלמות כה חשובה היה על בא-כח המשיבים להגיש את הבקשה מיד עם קבלת ההודעה על הדיון. משלא עשה כן יפגע ביטול הדיון בעתירה ביומנו של בית המשפט. מעבר לכך בא כוח המשיבים עורך הדיון יוכל להיות הן בהשתלמות והן בדיון. יש לציין עוד כי מדובר בעתירה שהוגשה בשנת 1995 ואין מקום להשהות עוד את הדיון בה. הבקשה נדחית. הדיון יתקיים במועד ביום 1.6.98 בשעה 11:30. המזכירות תודיע החלטה זו לצדדים טלפונית ובאמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ט באייר תשנ"ח (25.5.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. P09

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,681

28,263

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון התנגדות למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ז' בסיון התשנ"ח ( 01.06.98 ) שם העותרים : עו"ד דניאל פיש ועו"ד יוריס ברוורמן בשם המשיבים 2-1: עו"ד מנדלבאום בשם המשיב 3: עו"ד אסנת מנדל עו"ד מנדלבום שמואל ג. החלטה על דעת באי כוח בעלי הדין, אנו דוחים את הדיון לתקופה של כשלושה חודשים מהיום, בפני כל הרכב. במהלך תקופה זו תעשה המשיבה הראשונה לקבלת חוק העזר המתאים, וכן תפעל לקבלת התקציב או התקציבים הדרושים לצורך הרחבת מכון הביוב, כפי שבכוונתה, על פי המוצהר על ידה לעשות. לקראת מועד הדיון כפי שיקבע, ימציאו באי כוח בעלי הדין הודעות משלימות, מהן ניתן יהיה לדעת את מהלך התקדמות הטיפול במערכת הביוב נשוא עתירה זו. ניתנה היום, ז' בסיון התשנ"ח (1.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 95015820. E10

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,682

29,142

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר בשם העותרים: עו"ד אץ פיש בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל החלטה לתגובת העותרים בתוך ארבעה ימים מיום ההמצאה. המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים באמצעות הפקס והטלפון. ניתנה היום, י"ח באדר תשנ"ח (16.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. P06

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,683

30,414

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר בשם העותרים: עו"ד איריס ברוורמן החלטה הארכת מועד כמבוקש. ניתנה היום, כ"ו באדר תשנ"ח (24.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. P08

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,684

34,413

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט מ' אילן העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן-זאב נגד המשיבים : 1. עיריית צפת 2. ראש עיריית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ט"ז באלול תשנ"ח (7.9.98) בשם העותרים : עו"ד ד' פיש, עו"ד ברוורמן בשם המשיבים 1-2: עו"ד ש' מנדלבום בשם המשיבים 3-4: עו"ד א' מנדל החלטה לפי הצעת העותרים ובהסכמת הצדדים אנחנו מצרפים את השר לתשתיות לאומיות כמשיב מס' 6. בהסכמת כל הצדדים אנחנו מחליטים כי באי-כוח הצדדים ייפגשו, יחד עם אחרים לפי הצורך, כדי לאתר את הבעיות העיקריות הצריכות פתרון בעניין נשוא העתירה ולגבש תכנית פעולה, וככל שאפשר גם לוח זמנים לפעולה, כדי לקדם את פתרון הבעיות נשוא העתירה. הצדדים יגישו לבית המשפט את תוצאות הדיונים במסמך משותף, ויוכלו להוסיף כל צד הערות ובקשות משלו, וזאת עד יום 1.11.98. על יסוד הודעה זאת נחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, ט"ז באלול תשנ"ח (7.9.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I13

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,685

40,093

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון התנגדות למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ז' בסיון התשנ"ח ( 01.06.98 ) בשם העותרים : עו"ד דניאל פיש ועו"ד יוריס ברוורמן בשם המשיבים 2-1: עו"ד ש' מנדלבאום בשם המשיב 3: עו"ד אסנת מנדל החלטה 1. לצרף את המשיב מספר 5, השר לאיכות הסביבה, כמשיב נוסף בעתירה זו. 2. לקבל התצהיר הנוסף של העותרים, כמבוקש. ניתנה היום, ז' בסיון התשנ"ח (1.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 95015820. E11

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,686

49,827

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ח' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן זאב נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות דיון מקדמי בעתירה בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל ה ח ל ט ה בהמשך להודעה מטעם פרקליטות המדינה מיום 3.11.99, מתבקשת פרקליטות המדינה להגיש הודעה משלימה בנוגע לפרוייקט הקמת מכון צ.מ.ר. לטיפול בשפכים של שכונת נוף כינרת, ראשית באשר להליך בת"פ 574/96 בבית משפט השלום בטבריה, ושנית, באשר למכרז להרחבת המתקן. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש את ההודעה עד יום 1.2.2000. ניתנה היום, כ"ה בחשון תש"ס (4.11.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I21

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,687

51,482

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ח' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן זאב נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 3.9.99 הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם העותרים. המשיבים 1 ו2- וכן פרקליטות המדינה בשם המשיבים 5-3 מתבקשים להגיש לבית המשפט הודעה ובה עדכון ההתפתחויות בעניין נשוא העתירה וכן תגובה להודעה מטעם העותרים. המשיבים מתבקשים להגיש את ההודעה עד יום 1.11.99. ניתנה היום, כ"ה באלול תשנ"ט (6.9.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I20

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,688

53,574

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 - ז' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. בן זאב אבי נגד המשיבים : 1. עיריית צפת 2. ראש עיריית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות בקשה להארכת מועד להגשת תגובה החלטה לבקשת ב"כ העותרים מיום 26.5.99 אני נותן אורכה לעותרים לצורך הגשת הודעה לבית המשפט. ב"כ העותרים תגיש הודעה לבית המשפט לא מאוחר מיום 1.9.99. ניתנה היום, ט"ז בסיון תשנ"ט (31.5.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I19

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,689

55,484

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1582/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה 2. אבי בן זאב נגד המשיבים : 1. עירית צפת 2. ראש עירית צפת 3. שר הפנים 4. שר הבינוי והשיכון 5. השר לאיכות הסביבה 6. השר לתשתיות לאומיות דיון מקדמי בעתירה החלטה המשיבים 1 ו2- מתבקשים להגיש לבית המשפט הודעה משלימה, בדבר ההתפתחויות בעניינים נשוא העתירה, עד יום 1.4.99. ניתנה היום, כ"ח בשבט תשנ"ט (14.2.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95015820. I17

[ "בג\"ץ 1582/95" ]

1,690