shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found listlengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
7,520	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6084/96 - 1 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש : שלמה חמרה נגד המשיב ה : רשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים תשנ"ח 1968 בקשה להארכת מועד דיון להגשת עמדת הצדדים בהסכמה בשם המשיבה: עו"ד ג' פריאל החלטה כמבוקש. הצדדים יודיעו עמדתם עד 15.8.97. ניתנה היום, כ"ו בתמוז תשנ"ז (31.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי /אז 96060840. F07	[ "בג\"ץ 6084/96" ]	8,767
7,771	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6084/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : חמרה שלמה נגד המשיב ה : רשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים בקשה לדחיית העתירה בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד גבריאלה פריאל החלטה בהסכמת בעלי הדין, נדחית העתירה. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ז' בתשרי תשנ"ח (8.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96060840. O10	[ "בג\"ץ 6084/96" ]	8,768
18,054	בבית המשפט העליון בג"ץ 6084/96 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי ה מבקשת : חמרה שלמה נגד המשיב : רשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד ג. פריאל החלטה בעלי הדין יודיעו לבית המשפט עד ליום 15.9.97 אם יש צורך לקבוע את העתירה לדיון. ניתנה היום, ט"ו באב תשנ"ז (18.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96060840. Q08	[ "בג\"ץ 6084/96" ]	8,771
2,801	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 4316 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער : ישי פלולי נגד המשיב ה: שושנה פלולי תאריך הישיבה: כ"ט בניסן התשנ"ז ( 06.05.97 ) בשם המערער : עו"ד ד"ר בארי בשם המשיבה: עו"ד פרימר החלטה ב"כ הצדדים מקבלים את הצעת בית המשפט לפנות לפישור בפני כבוד השופט צ. טל (בדימוס), שיזמנם למטרה זו בהקדם האפשרי. בתום 30 יום מהיום, אם לא יגיעו הצדדים להסכמה במסגרת הפישור, יודיעו על כך הצדדים לבית המשפט ויינתן פסק-דין על פי החומר שבתיק. ניתנה היום, כ"ט בניסן תשנ"ז (6.5.97). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043160. J01	[ "ע\"א 96" ]	8,778
19,984	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט ע"א 4316/96 - ב' בפני: כבוד השופט י' טירקל המערער : ישי פלולי נגד המשיב ה : שושנה פלולי בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 9.2.98 בשם המשיב ה : עו"ד פרופ' ד' פרימר החלטה בא כוח המערער ישיב תוך 10 ימים על בקשת בא כוח המשיבה מיום 26.2.98 לתקן טעות סופר בפסק הדין. ניתנה היום, ד' באדר תשנ"ח (2.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043160. M04	[ "ע\"א 4316/96" ]	8,779
26,505	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4316/96 בש"א 8033/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער: ישי פלולי נ ג ד המשיבה: שושנה פלולי ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"א 528/94 שניתן ביום 15.5.96 על ידי כבוד השופטת י' הכט תאריך הישיבה: כ"ט בניסן תשנ"ז (6.5.97) בשם המערער: עו"ד ד"ר א' בארי בשם המשיבה: עו"ד פרופ' ד' פרימר פ ס ק - ד י ן השופט י' טירקל: כללי לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת י' הכט), מיום 15.5.96 (להלן - " פסק הדין "), בו נדונו תביעה ותביעה שכנגד שהגישו בעלי הדין אהדדי. בפסק הדין חויב המערער לשלם למשיבה מזונות חודשיים בסך 3,500 ש"ח החל ביום 26.6.94, סך של 23,600 ש"ח עבור טיפולי שיניים שלהם נזקקה, וכן הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנינו. עובדות המקרה 1. המערער והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1962 כדמו"י. בתקופת נישואיהם נולדו להם ארבע בנות. נישואיהם של בני הזוג לא עלו יפה והמשיבה הגישה, בשמה ובשם אחת הבנות, שהיתה קטינה באותה עת, תביעת מזונות נגד המערער. ב6.5.90- ניתן פסק דין (להלן - " פסק המזונות ") שבו נפסק כי: "א. הסכומים שיפסקו להלן הינם על בסיס ההנחה שהבעל מרוויח כ3500- ש"ח נטו לחודש ולאשה כ150- ש"ח לחודש. שני בני הזוג ממשיכים להתגורר יחד באותה דירה . ב. הבעל ימשיך לשאת במלוא הוצאות אחזקת הדירה ובתנאי שהשימוש באחזקת הדירה ימשיך להיות סביר וכפי שהיה, בממוצע, עד הנה . ג. בנוסף למפורט בפסקא ב' הנ"ל הבעל ישלם לתובעות באמצעות האשה מזונות בשיעור של 1500 ש"ח כל חודש . ד. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו ברציפות מראש בראשית כל חודש. הסכום ישולם בפועל לא יאוחר מאשר העשירי לכל חודש. והכל למפרע מיום 1.4.90 ואילך . דמי המזונות יהיו צמודים למדד יוקר המחיה. עדכון, אחת לשלושה חודשים. עדכון ראשון בראשית חודש אוגוסט 1990 . ה. דמי המזונות אינם מתייחסים לצרכי הבעל - הנתבע באיזה מישור שהוא. האשה לא תהיה חייבת בכל אלה . ו. כל צד ישא בהוצאותיו במשפט זה". 2. כעבור כשנתיים ומחצה, נדרש בית המשפט שנית למחלוקות בין בעלי הדין, וב23.10.92- ניתן פסק דין המורה לפרק את השיתוף ביניהם (להלן - " פסק פירוק השיתוף "). בעקבות פסק זה נמכרה דירתם והתמורה חולקה ביניהם. כמו-כן חולקו כספיהם. המשיבה השתמשה, לטענתה, בכסף שקבלה לצורך רכישת דירה למגוריה וכן מכונית. 3. חלפו כשנתיים ימים והמערער הגיש תביעה נגד המשיבה בבית המשפט המחוזי לפטור אותו מתשלום המזונות, או להפחיתם. במסגרת תביעה זו הגישה המשיבה תביעה שכנגד להגדיל את שיעור דמי המזונות. שתי התביעות נתבררו כאחת ובתום הבירור ניתן פסק הדין נשוא הדיון שלפנינו. בתביעתו טען המערער, כי חיובו במזונות המשיבה פקע. לטענתו יש לפטור אותו משום שבעלי הדין חיים בנפרד ואין סיכוי לשלום בית ביניהם; כי המשיבה קיבלה מחצית מן הרכוש המשותף; וכי היא מסרבת להתגרש. לחלופין תבע להפחית את שיעור דמי המזונות בהסתמכו על טענות מטענות שונות. כפי שטען יש לשנות את חישוב דמי המזונות בשל שינוי בנסיבות: הבת הקטינה בגרה בינתיים ואין הוא חייב לפרנסה עוד; למשיבה קורת גג משלה ולכן לא חלה עליו חובת מדור; המשיבה חיה בנפרד ממנו ולפיכך אין היא "עימו" ולא עומד לה הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו". כן טען המערער כי יש להתחשב בשינוי נסיבות שחל אצלו בשל חיובו בפסק דין לשלם מזונות עבור שני ילדים שנולדו לו מחוץ למסגרת נישואיו עם המשיבה בסך 2,500 ש"ח לחודש (להלן - " פסק מזונות שני הילדים "). המערער הוסיף וטען כי למשיבה הכנסות "פוטנציאליות" מנכסי מלוג, שאותן יש לקזז ממזונותיה של המשיבה, אפילו לא הפיקה מהנכסים הכנסה בפועל; כי לצורך קביעת שיעור המזונות יש להתחשב גם בשווי נכסיה; וכי המשיבה חייבת לעבוד ולהשתכר לפרנסתה, ואם לא תעשה כן יש לקזז ממזונותיה את מעשי ידיה ה"פוטנציאליים". המערער אף הוסיף וטען, כי דו"ח רואה החשבון של המשיבה הציג בצורה מוגזמת ובלתי סבירה את הוצאותיה. 4. בתביעתה שכנגד טענה המשיבה כי יש להגדיל את מזונותיה. טעמיה היו, בעיקרם, כי זכותה "לעלות" עם המערער, גם כאשר הם חיים בנפרד, וכי הכנסותיו של המערער עלו באותו זמן עד שהגיעו לסך 10,500 ש"ח לחודש; כי המערער חייב, מכוח פסק המזונות, לשאת גם בכל ההוצאות הסבירות של אחזקת דירתה החדשה; וכי המערער חייב ברפואתה, ולפיכך עליו לשאת בהוצאות טיפולי השיניים שהיא זקוקה להם. כמו כן טענה כי פסק מזונות שני הילדים לא הוגש בדרך הדיונית הנכונה ולכן אין להביא בחשבון את החיוב שבו; מכל מקום, למרות החיובים שהוטלו עליו בפסק מזונות שני הילדים, השתפר מצבו הכלכלי. דיון 5. בית המשפט המחוזי דלה מטענותיהם של בעלי הדין תשע שאלות, שעליהן השיב בפירוט. להלן ייבחנו קביעותיו לגבי שאלות אלה כסדרן, לאור טענותיו של בא כוח המערער. החיוב במזונות 6. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה - לדעתו, בלתי נמנעת - כי בני הזוג הגיעו לסוף דרכם המשותפת, וזאת למרות שטרם התגרשו. בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה, כי בעל פטור ממזונות אשתו, רק אם האשם בהתערערות היחסים הוא באשה, וכן אם חויבה לקבל גט וסירבה לקבלו. במקרה דנן קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבה הוכיחה כי לא בה האשם. לפי ההלכה על אשה החיה בנפרד מבעלה ותובעת את מזונותיה להראות לבית המשפט שלא היא האשמה בכך שעזבה את בית בעלה, ולשם כך די בהוכחה קלה ביותר, "כמשקל נוצה" (ע"א 256/65 מילר נ' מילר , פ"ד יט (3) 171). הוכחה זאת מצא בית המשפט בעדותה של המשיבה, שהיתה מהימנה עליו, על כך שסבלה במשך השנים המשותפות עם המערער מהתפרצויות כלפיה, מהתעללויות ואפילו מאלימות פיזית. כן מצא שהמערער היה, כפי שהודה, מהמר בכספים. עוד קבל בית המשפט את עדות המשיבה, כי המערער התרועע עם נשים זרות ומזה שנים חדל לקיים עמה יחסי אישות. על פי כל אלה דחה את טענת המערער, לפיה יש לתלות את האשם במשיבה וכי היא שביקשה לשים קץ לחיים המשותפים, ועתה מסרבת להתגרש. בית המשפט המחוזי ייחס משקל לעובדה שהמערער ניהל "חיים כפולים" והוליד שני ילדים מחוץ למסגרת הנישואין. לדעתו עובדה זאת: "סותמת את הגולל על טענתו כי ביקש שלום בית, ומצביעה בעליל כי הוא זה שגרם למשבר העמוק וביקש לשים קץ לחיי הנישואין. במצב זה נדחקה האשה לפרק את השיתוף , - - - [אין] לזקוף זאת לחובתה אם ביקשה למנוע הצטרפות 'שותפים' לרכוש שנצבר עד למועד פירוק השיתוף. אין זה המקרה, שקץ הנישואין בפועל המקבל ביטוי גם בפירוק השיתוף ומותיר את שאלת קבלת או מתן הגט לסחטנות של אחד מבני הזוג, כפי שטוען בא כוח הבעל, ושבגינו ראוי לשלול מהאשה את מזונותיה". (עמ' 6-5 לפסק הדין; ההדגשות שלי - י. ט.) לאור מסכת זאת של העובדות שקבע בית המשפט, מוצדקת, אפוא, מסקנתו שיש לתלות את קולר האשם בהתערערות היחסים בין בני הזוג בצווארו של המערער ולפיכך אין לפטור אותו ממזונות המשיבה. קיזוז פירות נכסי המלוג 7. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המערער לפיהן יש לקזז מדמי המזונות את פירות נכסי המלוג של המשיבה, הן הפירות בפועל והן הפירות ה"פוטנציאליים". אשר לפירות שבפועל קבע שלא עלה בידי המערער להוכיח כי המשיבה מסתירה נכסים שמהם היא מפיקה פירות. זאת קביעה עובדתית שאין מקום להתערב בה. גם את הטענה לפיה יש לקזז את הפירות "הפוטנציאליים" של נכסי מלוג, שעל קיומם אין מחלוקת, דחה בית המשפט. כידוע, אין לבעל זכויות קניין בנכסי המלוג של אשתו (סעיף 2 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א1951-). אולם, בסעיף 2א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט1959- (להלן - " סעיף 2א "), נקבע כי: "2א. על אף האמור בחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א1951-, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון - גם מכל מקור אחר". בית המשפט המחוזי סבר שאין לפרש את סעיף 2א כך שיובאו בחשבון הכנסות "פוטנציאליות" של האשה. שאם לא כן, נימצא מעניקים לבעל זכויות קנייניות בנכסי המלוג של האשה. מכאן, שאין להביא הכנסות כאלה בחשבון לגבי המשיבה. (אינני רואה צורך לעמוד כאן על השאלה שהעסיקה בית משפט זה בעבר, האם חלה הוראת סעיף 2א על בני זוג שיש להם דין אישי, וזאת משום שהשאלה לא הועלתה בערעור שלפנינו. עם זאת יש להעיר שגישתו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם הדעה שהובאה, לדוגמא, ב ע"א 254/76 ינקוביץ נ' ינקוביץ , פ"ד לא (3) 169; ע"א 13/78 ספורטה נ' ספורטה , פ"ד לב (2) 709; ע"א 127/80 מילר נ' ברקוביץ (מילר) , פ"ד לד (4) 219). גישתו של בית המשפט מקובלת עלי. סעיף 2א נתפרש בפסיקתו של בית משפט זה ולפי ההלכה שיצאה מלפניו אין הסעיף מעניק לבעל זכויות קנייניות בנכסי המלוג של אשתו, אלא מורה כי בקביעת שיעור המזונות רשאי בית המשפט להביא בחשבון את ההכנסה בפועל של האשה מנכסי המלוג שלה. ראשיתה של הלכה זאת בפסק הדין שניתן בע"א 596/89 חקק נ' חקק , פ"ד מה (4) 749. באותה פרשה נקבעה הלכה, כי בקביעת שיעור המזונות שהבעל חייב לספק לאשתו יש להתחשב בהכנסתה של האשה מנכסיה, שהם פירות נכסי מלוג ( שם , בעמ' 774, 778). בית משפט זה חזר ואימץ הלכה זאת פעמים רבות (עיין, בין היתר, בבג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מח (2) 221). ההגיון שבקביעה, לפיה אין להביא בחשבון את הפירות "הפוטנציאלים" שיכלה האשה להפיק מנכסי המלוג שלה, הוא בכך שהקרן אינה קנויה לבעל. כידוע, נכסי מלוג הם הנכסים שלא נישומו בכתובתה של האשה והבעל לא קבל עליהם אחריות; לכן, שלא כנכסי צאן ברזל, אין הקרן קנויה לבעל. מכיוון שכך, האשה היא הנושאת בהפסדם. אם פחתו - פחתו לה; ואפילו אם נגנבו או אבדו - אין הבעל חייב. כל זכותו של הבעל בנכסי המלוג היא רק לקבל את פירותיהם. מכאן המסקנה כי בקביעת שיעור המזונות אין להביא בחשבון הכנסות פוטנציאליות אלה. זאת ועוד. מכיוון שנכסים אלה הם בבעלותה הבלעדית של האשה, זכאית היא שלא להשתמש בהם לצורך הפקת פירות. אם תשתמש בהם, וכתוצאה מכך לא תזכה בפירות, ואולי אף תפסיד חלק מן הקרן, לא יישא הבעל בהפסד, שייפול רק על כתפיה. אין הצדקה לחייב את האשה לעשות בנכסיה, כאשר הרווח הצפוי לא יהיה שלה, משום ש"ייבלע" בחישוב המזונות, ואילו ההפסד יהיה כולו שלה. פסק מזונות שני הילדים 8. בית המשפט המחוזי לא הסכים לקבל את פסק מזונות שני הילדים כראיה, שכן לא הוגש כראיה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971- ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. כפי שציין בית המשפט "האשה לא היתה צד להליך בעקבותיו ניתן פסק המזונות, ובמסגרת ההליך שלפנינו נשללה מבא כוחה האפשרות לחקור אודות נסיבות קבלתו, ולהוכיח שלא נועד אלא כדי 'לנגוס' במזונות להן היא זכאית" (עמ' 8 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי). אף על פי כן לא התעלם מקיומם של שני ילדיו של המערער שנולדו לו מחוץ לנישואיו עם המשיבה, והביא בחשבון את מזונותיהם בתוך מכלול הנתונים ששקל בבואו לקבוע את שיעור מזונותיה של המשיבה. נכסי המשיבה 9. בית המשפט דחה, ובצדק דחה, את טענת המערער לפיה אין זה סביר שלמרות שמביאים בחשבון בחישוב מזונות המשיבה את הכנסותיה מנכסיה, נשארים נכסים אלה בידיה והיא יכולה לעשות בהם כרצונה. כפי שציין אין לטענה זו מקום לאור לשון סעיף 2 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א1951- וההלכה הפסוקה. לכך הוסיף (בעמ' 8 לפסק הדין) כי "זכאית האשה לחסוך לצורך הבטחת עתידה לקראת 'ימי סגריר'" (ראה ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר , פ"ד לח (2) 14). מעשי ידיה 10. בית המשפט המחוזי קבע, כי לפי הדין האישי החל על בני הזוג "מעשי ידיה תמורת מזונותיה". לפיכך יש להביא בחשבון את השתכרויותיה של המשיבה מעבודה. את טענת בא כוח המערער, לפיה יש לקזז מהמזונות גם את הסכומים, שהמשיבה היתה יכ ולה להשתכר, דחה. 11. הסוגיה של פסיקת מזונות לאשה שאינה יוצאת לעבוד לפרנסתה נדונה לא פעם בפסיקתו של בית משפט זה. המגמה העולה מהפסיקה לא היתה תמיד חד משמעית (עיין, לדוגמא, הדברים שנאמרו בד"נ 23/69 יוסף נ' יוסף , פ"ד כד (1) 792; ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר , פ"ד לה (1) 328). דומה שבמשך השנים היתה על העליונה הגישה לפיה אשה הבוחרת להישאר בביתה ולא לצאת לעבוד אינה מקפחת את זכותה למזונות. על כך נאמר: "אין מאומה בדין המחייב את האישה לצאת לעבוד מחוץ לביתה - - - אם היא יוצאת לעבודה ומשתכרת, רשאי הבעל לומר לה: "צאי מעשה ידיך במזונותיך", אבל אין הוא זכאי לדרוש ממנה לצאת ולהשתכר על-מנת לפטור עצמו ממזונותיה. אפילו עבדה בעבר, אך הפסיקה את עבודתה, זכאית היא לקבל ממנו את מזונותיה במלואם - - - אין זה משנה אם היתה לה סיבה אובייקטיבית, כגון מחלה, להפסיק לעבוד ולהשתכר, אם לאו". (דברי השופטת ש' נתניהו בע"א 687/83 מזור נ' מזור , פ"ד לח (3) 29, בעמ' 32 (להלן - " פרשת מזור ")). על התגברותה של גישה זאת עמדו גם המלומדים פרופ' א' רוזן צבי ז"ל וד"ר ב' שרשבסקי ( א' רוזן-צבי דיני המשפחה בישראל - בין קודש לחול (תש"ן) 297; ב' שרשבסקי דיני משפחה (מהדורה רביעית, תשנ"ג) 120). כפי שאמר ד"ר שרשבסקי בספרו הנ"ל: " - - - אולם אם היא מתנגדת לזה ואינה עובדת כדי להרוויח, היא זכאית למזונותיה המלאים גם אם היא היתה יכולה להתפרנס מרווחיה אילו היתה עובדת. הבעל אינו יכול להכריחה לעבוד כדי שתתפרנס ממעשה ידיה אם היא אינה רוצה בכך, אף כי יכלה לעבוד ולהתפרנס מזה. הכלל הוא 'מזונות עיקר' וכל עוד שאינה מוותרת מרצונה על זכותה זו, אין בידי הבעל לפגוע בזכותה נגד רצונה". ( שם , בעמ' 120; יש להעיר, כי בהערת שוליים מציין ד"ר שרשבסקי כי יש מחלוקת פוסקים בעניין, וכי הדעה שהובאה היא כנראה דעת הרוב.) בא כוח המערער ניסה להיתלות בשני פסקי דין שבהם נתחדשה, לדעתו, הלכה אחרת ( ע "א 6136/93 ביקל נ' ביקל (לא פורסם; תקדין-עליון כרך 94 (2) 414) (להלן - " פרשת ביקל "); ע"א 5930/93 פדן נ' פדן (לא פורסם; תקדין-עליון כרך 94 (4) 228) (להלן - " פרשת פדן ")). אולם, הנדון אינו דומה לראיה ואין לגלות בפסקי דין אלה את הפנים שביקש בא כוח המערער לגלות בהם. אכן בפרשת ביקל תמה הנשיא מ' שמגר על כך שהאשה באותה פרשה אינה יוצאת לעבוד לפרנסתה, אולם מתוך עיון בדבריו עולה בפירוש שהיה מדובר ב" אשה שעבדה כל השנים " וש" כבר התנסתה בכך במשך שנים " ( שם , בפסקה 2 לפסק הדין; ההדגשות שלי - י. ט.). כך גם בפרשת פדן , שבה לא נפסקה הלכה חדשה, וכל מה שנאמר שם מעוגן בעובדותיה המיוחדות של אותה פרשה: "התובעת היא אשה צעירה המשלימה את תוכנית לימודיה ומסיימת תואר במדעי החברה - - - יש להניח כי תצא ותשתכר מחוץ למשק ביתה - - -. הצדדים ניהלו חיים משותפים תקופה קצרה בלבד , והקרע ביניהם אינו ניתן לאיחוי - - -. לית מאן דפליג כי לאחר סידור הגט שומה על כל אחד מהם לבנות מערכת משפחתית חדשה, הקשורה בהתחייבויות כלכליות ואישיות. בנסיבות אלה לא יהא זה צודק להעמיס על הנתבע את כלכלת התובעת מעבר לצרכיה הבסיסיים ". ( שם , פסקה 2 לפסק הדין; ההדגשות שלי - י. ט.) ההלכה שנפסקה בפרשת מזור , כפי שצוטטה לעיל, נותרה, אפוא, עומדת על מכונה, אם כי יתכנו מקרים שנסיבותיהם המיוחדות יצדיקו התייחסות שונה, כמו שהיה בפרשות ביקל ו פדן . במקרה שלפנינו, להבדיל מהמקרים שנדונו בפרשות ביקל ו פדן , המערערת אינה צעירה ובמשך 35 שנות נישואיה לא עבדה לפרנסתה; במידה שהשתכרה היתה השתכרותה זעומה ביותר. לפיכך אין הצדקה לסטות כאן מההלכה שנפסקה בפרשת מזור . אוסיף לענין זה, כמו שכתבתי במקום אחר, כי: "הלכה משפטית איננה אמת מוחלטת, איננה יפה לכל זמן, איננה מתוה דרך לכל התועים, ואיננה מיישבת את כל הקושיות והבעיות. אם זכו נותניה - ומקבליה - היא מבטאת, על רקע עובדתי ומשפטי נתון, איזון נכון וראוי, ככל האפשר, של אינטרסים מתנגשים ושל שאיפות, שאי אפשר תמיד לממשן". ( רע"א 5803/95 ציון שרה נ' צח אברהם ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 18.3.97)) צדק, אפוא, בית המשפט המחוזי בדחותו את הטענה. חובת המדור לאחר פירוק השיתוף בדירת המגורים 12. כאמור, חויב המערער בפסק המזונות לשאת בהוצאות אחזקת דירת המגורים המשותפת. בית המשפט המחוזי קבע, כי חובה זאת לא פגה גם כאשר עברה המשיבה להתגורר בנפרד בדירתה החדשה. בית המשפט הביא בחשבון את הוצאות אחזקת הדירה החדשה בקובעו את שיעור דמי המזונות וכן שיוה לנגד עיניו את העובדה כי המשיבה מתגוררת כעת בגפה, בעוד שבמועד פסק המזונות דרו עמה בתה והמערער. בקביעה זאת אין מקום להתערב. האם "עולה עימו" גם כשאינה "עימו" 13. בית המשפט מצא, כי "בדין העברי מרבית הפוסקים בדעה, כי אשה זכאית לעלות ברמת החיים עם בעלה גם כשאינם גרים יחד, כשיטת הרא"ש, לפיה: 'במאכל, משתה ותלבושים שהם לתענוג הגוף ולכבוד, עולה עימו אפילו אינה אצלו'" בהדגישו כי אכן קיימת מחלוקת פוסקים "כשפירוד בני הזוג נובע מנסיבות בלי שאחד הצדדים אשם בו" (עמ' 11 לפסק הדין). אולם מכיוון שמצא כי המערער האשם בפירוד, הרי שהמשיבה זכאית למזונות לפי הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו". בא כוח המערער השיג על תחולתו של העקרון במקרה שבו דורשת האשה לאפשר לה "רמת חיים גבוהה", כאשר אינה עושה דבר, ולעומתה בעלה "עובד קשה מבוקר עד ערב". גם טענה זאת יש לדחות ויפים לכך דברי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו, שצוטטו בפסק הדין: "כשיש מרידה מצד הבעל בדיני וחיובי אישות וכלכלתה בנפרד היא תוצאה ממרדותו הרי בוודאי שלא הפסידה עי"כ את זכותה לחיות לפי רמתו ועושרו הוא - - - וודאי וודאי שזכותה וטענתה להיות ברמת חיים לפי יכולתו שרירה וקיימת - - -". (תיק מספר /533תשי"ז, פד"ר ב 113, 117). חובת הריפוי 14. בית המשפט ציין שגם מקורו של חיוב זה הוא בדין האישי ומכיוון שלא היתה מחלוקת שבעובדה על כך שהמשיבה זקוקה לטיפולי שיניים, חייב את המערער בהוצאות אלה בסך של 23,600 ש"ח. כל טענותיו של המערער בעניין זה היו דיוניות והתייחסו רק לקבילות הראיות עליהם הסתמך בית המשפט לצורך קביעת סכום הטיפול. בטענות אלה אין ממש ודינן להידחות. בית המשפט המחוזי היה רשאי לשקול את הראיות שהובאו לפניו ולקבוע את הממצאים שבעובדה. בכך אין מקום להתערב. מזונות הבת 15. בית המשפט ציין כי בפסק המזונות נפסק סכום גלובלי עבור המשיבה והבת, ומשבגרה הבת, סיימה את שירותה הצבאי ועזבה את בית אמה, אין המערער חייב עוד במזונותיה. בית המשפט הוסיף שאינו רואה צורך לנכות חלק יחסי מסכום המזונות, "שכן מדובר בשינוי מהותי שהתרחש אצל שני בני הזוג, ועל יסוד שינויים אלה יש לקבוע את מזונות האשה. מה גם שקריטריונים לקביעת דמי מזונות לילדים שונים מאלה להם זכאית האשה, וסביר להניח כי חלקה של הבת בדמי המזונות הגלובליים היה זניח" (עמ' 12 לפסק הדין). גם בכך אין מקום להתערב. שיעור המזונות שנפסק 16. בית המשפט שיוה לנגד עיניו את פסק המזונות לפיו נפסקו מזונות למשיבה ולבת בסכום משוערך של 2,538 ש"ח, על בסיס השתכרות משוערכת של המערער בסך 6,855 ש"ח לחודש. כן קבע שהמערער השתכר, ביום פסק הדין, סך של 10,500 ש"ח לחודש ומצבו הכלכלי איתן. את הכנסת המשיבה העריך בסך של כ575- ש"ח לחודש. כן לא התעלם בית המשפט מן העובדה שהמשיבה מתגוררת בגפה, בעוד המערער מתגורר עם חברתו לחיים ושני ילדיהם, שעליו לזון אותם. כמו כן כלל בסכום שפסק את הוצאות אחזקת דירת המשיבה. בסופו של חשבון מצא שסכום מזונות של 3,500 ש"ח, בתוספת הכנסתה של המשיבה, יעמיד אותה על אותה רמה שהיא זכאית לה לאור הכנסותיו של המערער. לפיכך חייב אותו לשלם לה סך של 3,500 ש"ח לחודש, מיום שהגישה את תביעתה שכנגד - 26.6.94. אכן הסכום שנפסק הוא, לכאורה, על הצד הגבוה, אבל לאור הגידול בהכנסותיו של המערער - שהגדלת סכום המזונות אינה משקפת אותו במלואה - אינני מוצא לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט בעניין זה. סיכום 17. מצאנו שכל קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי - הן אלה שבעובדה והן אלה שבדין - עומדות על מכונן. לפיכך דין הערעור להדחות. לא אצא ידי חובתי אם לא אחזור ואזכיר כי בראשיתו של הדיון סברנו שמסכת ארוכה ומייגעת זאת של התדיינויות בין בעלי הדין, שנשאו זה לזו לפני למעלה משלושים וחמש שנים, מוטב לה שתסתיים מחוץ לכתלי בית המשפט. לפיכך הפנינו את בעלי הדין למפשר (כבוד השופט (בדימ.) צ' א' טל). למרבה הצער לא עלה בידיו לפשר ביניהם. אולי תסייע הערה זאת להביאם לדרכי נועם בעתיד. בש"א 8033/96 18. ביום 7.11.96, חודשים מספר לאחר הגשת הערעור, ביקש המערער להרשות לו להגיש שני מסמכים: החלטה של בית הדין הרבני האזורי ירושלים, מיום 16.4.96, שלפיה "על הצדדים להתגרש בהקדם והבעל יתחייב לשלם לאשה סך אלף ושש מאות [ש"ח] צמוד כל ימי חיי האשה"; וכן החלטה של בית הדין הרבני הגדול, מיום 16.7.96, שבה נקבע, בין היתר, כי "האשה חייבת בגט, ואם לא תאבה לכך, יש מקום לתת לבעל היתר נישואין". על פי החלטות אלה - שלא היו לנגד עיני בית המשפט המחוזי - מבקש הוא לקבוע כי פקעה זכותה של המשיבה למזונות, בהסתמכו על ההלכה שנקבעה בע"א 571/69 כהנא נ' כהנא , פ"ד כד (2) 549. מדובר בעובדות שלא היו נגד עיניו של בית המשפט המחוזי, שעל הערכאה הדיונית לדון בהן ובהשלכותיהן. אין הן עניין לערכאת ערעור. כן התברר מפי באי כוח בעלי הדין שעניין זה אכן הובא לפני בית המשפט המחוזי. במצב דברים זה אין מקום לבקשה ויש לדחותה. 19. לפיכך אני מציע כי הערעור יידחה וכי המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 20,000 ש"ח. ש ו פ ט השופטת ד' ביניש: מסכימה אני למסקנתו של חברי השופט טירקל באשר לסכומים בהם חוייב המערער בפסק דינו של בית המשפט קמא בגין מזונותיה של המשיבה ובגין טיפול השיניים לו היא זקוקה. כמו כן מסכימה אני לקביעה כי בנסיבות המקרה דנן, לא היה מקום לקזז מסכום המזונות את הכנסתה "הפוטנציאלית" של המשיבה מעבודה או מנכסים. אשר לאפשרות להתחשב, במסגרת קביעת שיעור המזונות, בפירות שביכולתה של האישה להפיק מנכסיה, להבדיל מההכנסה בפועל, סבורה אני כי יש להשאירה בצריך עיון. דומה כי ראוי לדון בשאלה אם יש להבחין בין הכנסה בפועל להכנסה בכוח מפירות נכסי האישה בנסיבות בהן הוכח כי האישה נמנעת, ללא נימוק סביר כלשהו, מלהפיק פירות באופן המקובל והנוהג לגבי נכסים מהסוג שבידיה, מתוך מטרה יחידה להגדיל את חיובו של בעלה במזונותיה. במקרה שלפנינו נחה דעתי כי לא הונחה תשתית ראייתית מספיקה לעניין נכסיה של המשיבה ויכולתה להפיק מהם פירות, ועל כן אין אני רואה צורך לדון בשאלה הכללית בדבר האפשרות להביא בחשבון, במסגרת קביעת שיעור המזונות בהם חייב הבעל, את הכנסותיה "הפוטנציאליות" של האישה מנכסיה. גם לענין היקף תחולתן של ההלכות שנפסקו בפסקי הדין בענין ביקל ופדן אל נוכח הלכת מזור בסוגיית "מעשי ידיה", אינני רואה להתייחס בהתחשב בנסיבות ובעובדות שהוכחו במקרה שלפנינו. ש ו פ ט ת השופטת ט' שטרסברג-כהן: אני מסכימה לפסק דינו של חברי השופט טירקל ולהערותיה של חברתי השופטת ביניש. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' טירקל. ניתן היום, י"ג בשבט תשנ"ח (9.2.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043160. M02	[ "ע\"א 4316/96", "בש\"א 8033/96", "ע\"א 256/65", "ע\"א 254/76", "ע\"א 13/78", "ע\"א 127/80", "בע\"א 596/89", "ע\"א 210/82", "ע\"א 378/80", "בע\"א 687/83", "ע\"א 5930/93", "רע\"א 5803/95", "בע\"א 571/69" ]	8,780
43,536	ע"א 4316/96 - ב' בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המבקשת : שושנה פלולי נגד המשיב : ישי פלולי בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 9.2.98 בשם המבקשת : עו"ד פרופ' ד' פרימר בשם המשיב: ד"ר אברהם בארי החלטה 1. אחרי שניתן פסק דיננו בע"א 4316/96 ביקשה המשיבה בערעור - היא המבקשת שלפנינו - כי נתקן טעות סופר שנפלה בפסק הדין. במקום הדיבור "המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 20,000 ש"ח", מבקשת היא לכתוב "המערער יישא בשכר טרחת עורך דין של המשיבה בסך 20,000 ש"ח". המערער התנגד לבקשה. 2. בפסק דיננו לא נפלה טעות ולפיכך אנו דוחים את הבקשה. לא ייפסקו הוצאות. ניתנה היום, ט באייר תשנ"ח (5.4.98) שופטת שופט שופטת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 3.96043160 MO	[ "ע\"א 4316/96", "בע\"א 4316/96" ]	8,781
2,804	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1967 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע.וייס שנער חברה לשיווק פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקש: עו"ד מ. פלדמן החלטה לנוכח סיכוייה של הבקשה לרשות ערעור להתקבל, שאינם גבוהים להערכתי (השווה: 103/82 חניון חיפה נגד מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123), יש צורך להבטיח את הוצאות המשיבים בערובה זמינה ויעילה. לפיכך, אני דוחה את הבקשה להמרת הערבון בערבות צד ג'. עם זאת, בשים לב להיקפו הענייני של הסכסוך ולכך שלא נפסקו הוצאות בבית המשפט המחוזי, אני מפחיתה מן הסכום שנהוג לקבוע כערבון דרך כלל בבקשות לרשות ערעור, ומורה למבקש להפקיד בסכום של 3,000 ש"ח בלבד. הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשנ"ז (27.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. Q01	[ "רע\"א 97" ]	8,785
4,476	בבית המשפט העליון רע"א 1967/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקש : וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע.וייס שנער חברה לשיווק, פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בבר"ע 1095/97 מיום 23.2.97 שניתנה על ידי כבוד השופט ברלינר בשם המבקש: עו"ד מ' פלדמן, עו"ד ש' שטדלר בשם משיב מס' 1: עו"ד מיכאל דן, עו"ד יצחק ברנר ה ח ל ט ה 1. בית משפט השלום בחדרה, בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, חייב את המבקש להשיב למשיב מס' 1 (להלן - "המשיב") סכום של 6,435 ש"ח שהמשיב שילם בזמנו למשיבה מס' 4 עבור פרסום שמו בעלון פרסומי שהמשיבה מס' 4 נהגה לפרסם, שהמבקש היה אחד ממנהליה. כן חייב את המבקש לשלם לו הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשתו של המבקש להרשות לו לערער על פסק הדין. מכאן בקשתו של המבקש להרשות לו לערער לפני בית משפט זה. 2. טענתו העיקרית של המבקש היא ששגה בית המשפט לתביעות קטנות כאשר הרים את מסך ההתאגדות שבין המשיבה מס' 4 לבין מנהליה, שאחד מהם היה, כאמור, המבקש. אין מקום להרשות ערעור על כך. החלטתו של בית המשפט בענין זה מעוגנת כולה בנסיבותיה המיוחדות של הפרשה הנדונה. טענותיו של המבקש, למרות הנסיון לעטות עליהן כסות של דיון משפטי-עיוני, אינן מעלות שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מדלת אמותיו של המקרה הנדון ומצדיקה דיון בערכאה שלישית. 3. בא כוח המערער הוסיף וטען כי יש צורך להגדיר "נסיבות או כללים אשר לאורם על בית המשפט לתביעות קטנות להכריע אם תביעה אשר הועברה להכרעתו לא תידון בפניו ותחת זאת תועבר להכרעת בית משפט השלום", מכוח סמכותו לפי הוראות סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. לדעתו זאת "שאלה שלה חשיבות משפטית וציבורית עליונה" המצדיקה מתן רשות לערער. אכן, בטענה זאת יש, אולי, טעם, אולם אין מקום לדון בה כאן. כפי שמראה העיון בכתב ההגנה שהגיש המבקש בערכאה הראשונה, לא העלה טענה זאת שם. כמו כן לא נטען שהטענה הועלתה בדרך אחרת, או הועלתה לפני בית המשפט המחוזי במסגרת הבקשה להרשות ערעור שהגיש שם. לפיכך אין מקום לדון בטענה כאן. יתר על כן, אפילו היתה הטענה ראויה להישמע ואפילו סבור הייתי ששגה בית המשפט לתביעות קטנות כאשר נמנע מלהעביר את התביעה לבית משפט השלום, מכוח הסעיף הנזכר, הנה לא הראה המבקש כיצד היתה ההעברה מסייעת לעניננו, או שנגרם לו עיוות דין בשל כך שלא הועברה. 4. הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב מס' 1 בסך 3,000 ש"ח. ניתנה היום, ו' בתשרי תשנ"ח (7.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. M04 /מפ	[ "רע\"א 1967/97" ]	8,786
13,713	בית המשפט העליון רע"א 97 / 1967 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע. וייס שנער חברה לשיווק, פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת ו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.2.97 בבר"ע 1095/97 בשם המבקש: עו"ד מ. פלדמן; עו"ד ש. שטדלר החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ה' בסיון התשנ"ז (10.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. A02 /דז/ ז	[ "רע\"א 97" ]	8,787
17,595	בבית המשפט העליון רע"א 1967/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע.וייס שנער חברה לשיווק פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשה להכרזת משיב פורמלי בשם המבקש: עו"ד מ. פלדמן החלטה מן העותקים של החלטותיהן של שתי הערכאות הראשונות שצורפו לבקשה לרשות ערעור אין זה ברור כלל ועיקר מי היו הצדדים להליכים שקדמו לבקשה לרשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה. בנסיבות אלה, הבקשה נדחית. ניתנה היום, י' בתמוז תשנ"ז (15.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. Q03	[ "רע\"א 1967/97" ]	8,788
2,805	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 262 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשה לפטור מערבון החלטה תינתן התחייבות עצמית של המערערת השניה בתנאי הערבות הבנקאית. כתב ההתחייבות יוגש תוך 15 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ד' באדר א' תשנ"ז (11.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. Q01	[ "ע\"א 97" ]	8,789
16,753	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 262 בפני: כבוד השופט א' גולדברג המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין החלטה לבקשת באי כוח הצדדים ניתן תוקף של החלטה להסכם אליו הגיעו בבקשה שהוגשה לעיכוב ביצוע חלק מחיובי פסק-הדין נשוא הערעור. ניתנה היום, ט' באדר ב' תשנ"ז (18.3.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. D02	[ "ע\"א 97" ]	8,790
19,667	ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד הליך פישור החלטה בתיק זה ניתנה הסכמת בעלי הדין לקחת חלק בהליך פישור. המפשר בתיק זה יהיה כב' השופט (בדימ') מיכאל בן יאיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה. ישיבות הפישור יתקיימו בבית אמות משפט, בשדרות שאול המלך 8 בתל-אביב, באולם, צ'רנובילסקי. זימון בעלי הדין לישיבת הפישור הראשונה יעשה על ידי כב' השופט בן יאיר. מספר הטלפון של השופט בן יאיר הוא: 03-6487070; מספר הפקס: 03-6481373. ניתנה היום, כ"ג בניסן תשנ"ח (19.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. O03	[ "ע\"א 262/97" ]	8,791
20,084	ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 בפני: כבוד השופט י' אנגלרד המבקש : עבדאללה מחאמיד נגד המשיב ים : 1. סלו בקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח בע"מ בקשה להגשת שני תצהירים כחומר ראיות נוסף בתיק החלטה לתגובת המשיבים תוך 45 ימים. לאחר קבלת התגובה אחליט על המשך ההליכים. ניתנה היום, כ"ו באלול תשנ"ח (17.9.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. Q05 /שב	[ "ע\"א 262/97" ]	8,792
20,111	ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המבקשים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשות להארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשים: עו"ד אהוד שלוש החלטה לתגובת המשיב תוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו. ניתנה היום, ח' בחשון תשנ"ט (28.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. P07	[ "ע\"א 262/97" ]	8,793
21,248	ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 בפני: כבוד השופט י' אנגלרד המ בקש : עבדאללה מחאמיד נגד המשיב ים : 1. מרדכי סלובקין 2. סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ בקשה להגיש ראיות נוספות החלטה הבקשה להגשת ראיות נוספות תידון בפני ההרכב אשר יידון בערעור. ניתנה היום, כ"ב בחשון תשנ"ט (11.11.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. Q08 /שב	[ "ע\"א 262/97" ]	8,794
30,163	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 262/97 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערים : 1. מרדכי סלובקין 2. סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערים, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערים יגישו את טענותיהם תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיב יגיש את תשובתו לטענות המערערים תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו לו טענות המערערים; 3. המערערים רשאים להשיב לתשובת המשיב תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, י"א באב התשנ"ח (3.8.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. A04 /דז/	[ "ע\"א 262/97" ]	8,795
56,548	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 262/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר, חברה לביטוח בע"מ נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 28.11.96 בת"א 757/92 שניתן על ידי כבוד השופט ג' קלינג בשם המערערים : עו"ד אהוד שלוש בשם המשיב : עו"ד דוד אלדור פסק-דין כמוסכם על בעלי הדין, הערעור נדחה בכפוף לתנאי הבא: מתוך סכום הפיצויים שנפסק למשיב, יעוכב סכום של 320,000 ש"ח (ליום 17.3.97). סכום זה יעוכב עד לברור זכויותיו של המשיב במוסד לביטוח לאומי במסגרת הפרק הדן בנכות כללית, על כל הגימלאות וההטבות המגיעות לו, אם מגיעות, בגין נכותו עקב התאונה הנדונה בתיק זה. המשיב מצידו מתחייב לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי ,ולפעול בתום לב, בסבירות ובזריזות ראויה למיצוי זכויותיו כאמור, על מנת שיוברר אם יש לו כאלה. בהתאם למה שיחליט המוסד לביטוח לאומי בתביעת המשיב כאמור, תקבע דרך השימוש בסכום אשר עוכב כאמור. אם תוכר התביעה, ינוכו מהסכום הגימלאות (כולל סכום מהוון שלהן) מהסכום הנ"ל, ורק החלק הנותר, אם יהיה כזה, ישולם למשיב. אם תדחה תביעת המשיב מהמוסד, יועבר כל הסכום האמור למשיב, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחושבים מיום 19.3.97 ועד לתשלום. בכל מקרה של מחלוקת בין הצדדים ביחס למותנה לעיל, יוכל כל צד לפנות לבית המשפט המחוזי לקבלת הוראותיו או את פסיקתו. ניתן היום, יד' בטבת התש"ס (23.12.99). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. E12 /עכב	[ "ע\"א 262/97" ]	8,796
58,520	ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים בשם המערערים: עו"ד אהוד שלוש בשם המשיב: עו"ד דוד אלדור החלטה בא-כוח המערערים הגיש בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים מטעמו. לאחר מספר ימים הגיש בקשה לקבוע, כי לא היתה מסירה של הצו בדבר סיכומים למשרדו. לטענתו, נשלח הצו לכתובת הישנה של משרדו, ולא נמסר שם, כיוון שמשרדו עבר לכתובת אחרת. גם בכתובת החדשה לא נמסר הצו. בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשה. עיון באישור המסירה מראה, כי אכן אין מדובר באישור, ולא היתה מסירה של הצו, כך שהמועד להגשת סיכומי המערער טרם החל. המערערים יגישו, איפוא, סיכומים מטעמם תוך שלושים יום מקבלת החלטה זו, ובכפוף לכך יחולו הוראות הצו בדבר סיכומים בכתב. ניתנה היום, כ"ג באייר תשנ"ט (9.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. V10	[ "ע\"א 262/97" ]	8,797
2,806	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ח' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה לדחית מועד דיון בשם העותר: עו"ד ש. אפל החלטה בפני בקשה של בא-כח העותר לדחיית מועד הדיון בעתירה שנקבע ליום 9.2.98 בשל בחינה של העותר המתקיימת באותו יום. כיום ניתן להגיש לבית המשפט העליון הודעה על ימים בהם לא יוכל בא-כח העותר (או העותר במידה והוא מיוצג) להופיע לדיון. בעתיד לא יתקבלו בקשות דחיה בנוגע למועדים עליהם לא הודיעו לבית המשפט מבעוד מועד. במקרה זה, אני מורה על דחיית הדיון ליום 18.2.98 בשעה 09:00. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשנ"ח (28.12.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. P09	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,798
2,952	בבית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת תשובה בשם העותר: עו"ד ש. אפל בשם המשיבה: עו"ד ש. ניצן החלטה יש לאפשר לעו"ד שי ניצן המטפל בעתירה ואשר אינו מצוי בנתיים בפרטיה להערך לקראת הגשת התשובה. אני מחליטה להעתר לבקשה ולהאריך את המועד. תשובת המשיבה תוגש עד ליום 15.9.97. ניתנה היום, כ"ב באב תשנ"ז (25.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. Q03	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,799
3,435	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ו' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה להמצאת תיקי המשיבה ובקשה להרשות תגובה לתגובת המשיבה החלטה 1. הבקשה הראשונה של העותר היא, להרשות לו להגיש תשובה לתגובת המשיבה. ההרכב שידון בעתירה יחליט גם בבקשה זאת. 2. הבקשה השניה של העותר היא, להורות למשיבה להציג בפני בית המשפט שבעה תיקים, המפורטים בבקשה. אני מחליט כי המשיבה תביא עמה תיקים אלה במועד הדיון בעתירה, ובית המשפט שידון בעתירה יחליט אז אם לעיין בתיקים, כמבוקש על ידי העותר. ניתנה היום, י"ב בחשון תשנ"ח (12.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. I07	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,800
4,667	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה למתן פסק-דין במעמד צד אחד החלטה בתאריך 31.7.97 הגיש העותר עתירה למתן צו לשינוי עילת סגירת תיקים ברישומים הפנימיים של המשיבה ולמחיקת רישומים פנימיים שנרשמו כנגד העותר במאגרי המשיבה. בהחלטה מיום 4.8.97 בקשתי תגובת המשיבה בתוך 15 יום. ביום 25.8.97 השופטת הרשמת אורית אפעל גבאי נעתרה לבקשת המשיבה להארכת מועד הגשת התגובה עד ליום 15.9.97. ביום 17.9.97, הגיש העותר בקשה למתן פסק-דין במעמד צד אחד, לנוכח העובדה שהמשיבה עוד לא הגישה את תגובתה. העדר תגובת המשיבה לא מזכה את העותר במתן פסק-דין בנסיבות אלה, אני מעבירה את התיק להרכב של שלושה. בא- כ ו ח המשיבה יוזמן לדיון ויגיש תגובתו בכתב. ניתנה היום כ באלול תשנ"ז (22.9.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. L04	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,801
4,765	בבית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המשיבה: עו"ד שי ניצן החלטה לתגובת העותר אשר תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. הארכת המועד עד למתן החלטה בבקשה. ניתנה היום, ט"ז באב תשנ"ז (19.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. Q02	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,802
6,891	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה שלא לקבל את תגובת המשיבה בשם העותר: עו"ד ש. אפל החלטה בתאריך 24.9.97 נעניתי לבקשת המשיבה (שהוגשה ביום 22.9.97) להארכת המועד להגשת תגובתה. איני רואה מקום ליתן החלטה נוספת בענין זה. ניתנה היום, ה' בתשרי תשנ"ח (6.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. O06	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,803
17,976	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4715/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי החלטה לתגובת המדינה בתוך 15 ימים ממועד ההמצאה, וימי הפגרה יבואו במניין הימים. ניתנה היום, א באב התשנ"ז (4.8.97) ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. L01	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,804
24,141	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ד' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב : משטרת ישראל הודעה על ביטול יפוי כח לב"כ העותר ובקשתו לשחרור מייצוג בשם העותר: עו"ד ש. אפל החלטה על המבקש למסור הודעה למשיבה על ביטול יפוי הכח ואינה נדרשת החלטה נוספת. ניתן היום כט בשבט תשנ"ח (25.2.98). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. B10	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,805
34,307	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - י"ב בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י. טירקל כבוד השופטת ד. ביניש העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב : משטרת ישראל בקשה לפסיקת הוצאות בשם המבקש: עו"ד אפל בשם המשיבה: עו"ד שי ניצן החלטה מאחר שניתן פסק דין למחיקת העתירה בעקבות הצעתנו ובכפוף לה, לא ראינו לפסוק הוצאות ואין אנו רואים לפסוק הוצאות גם עתה. הבקשה נדחית. ניתן היום יט בניסן תשנ"ח (9.4.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. B14	[ "בג\"ץ 4715/97" ]	8,806
2,807	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1228/97 - א' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת : עפאף סעדי נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם המקרקעין, חיפה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערת, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערת תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערת; 3. המערערת רשאית להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. A05 /דז/	[ "ע\"א 1228/97" ]	8,808
14,604	בית המשפט העליון ע"א 97 / 1228 בפני: כבוד השופט י' טירקל המערער ת : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם המקרקעין-חיפה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה 1. המערערת - המבקשת ביקשה לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שעליו ערערה, ככל שעניינו רישום זכויותיה של המערערת בחלקה נשוא הדיון על שם המשיבים מס' 1 ו2-. לחילופין, ביקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים מס' 1 ו2- להעביר את זכויותיה של המערערת לאחרים, וכן לשעבדן או להתחייב להעבירן או לשעבדן. 2.עיינתי בבקשה, בתשובתם של המשיבים מס' 1 ו2-, ובתשובתו של המשיב מס' 3, שהסכים לבקשה. לא מצאתי בנימוקיה של המערערת יסוד מספיק כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. עם זאת נראה לי שיש מקום לתת צו מניעה זמני, כבקשתה, על מנת להבטיח שזכויותיה בחלקה לא ייפגעו ללא תקנה אחרי רישומן על שם המשיבים מס' 1 ו2-. לפיכך, ניתן בזה צו מניעה זמני כמבוקש עד מתן פסק הדין בערעור. תנאי למתן הצו הוא שהמערערת תפקיד התחייבות עצמית וכן ערבות צד ג', להנחת דעתה של רשמת בית המשפט, להבטחת נזקיהם של המשיבים מס' 1 ו2-. 3. הצו הארעי שניתן ביום 24.2.97 לעכב את הביצוע, מבוטל בזה. ניתנה היום, י"ז באדר ב', תשנ"ז (26.3.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. M04	[ "ע\"א 97" ]	8,809
27,395	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1228/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט ח' אריאל המערער : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם מקרקעין ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.1.97 בת.א. 1261/92 שניתן על ידי כבוד הנשיא מ. סלוצקי תאריך הישיבה: יח באלול תשנ"ח (9.9.98) בשם המערער : עו"ד אבי אורדו בשם המשיבים 1-3: עו"ד זכי כמאל בשם המשיב 4: עו"ד ירון בשן פסק דין נראה לנו שיש לקרוא את שני פסקי הדין של הערכאה הראשונה (הפסק שבוטל והפסק נשוא הערעור) כחטיבה אחת. בפסק הראשון הביע השופט המלומד ספקות לגבי מערכת הראיות שהביאו המשיבים, ואילו בשלב השני היתה לפניו עדות ישירה של המשיב מס' 5 שנמצאה מהימנה עליו. בניגוד לטענתו של פרקליט המערער אנו סבורים שלפנינו הכרעה המבוססת על ממצאים של מהימנות, ובכגון דא אין מקום להתערב; ואילו לענין סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני, יכולה עדותו של המשיב מס' 3 להיחשב כהודייה. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבים מס' 1-3 שכ"ט עו"ד 20,000 ש"ח. ניתן היום יח באלול תשנ"ח (9.9.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. B08	[ "ע\"א 1228/97" ]	8,810
35,085	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1228/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם מקרקעין ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.1.97 בתיק 1261/92 שניתן על ידי כבוד הנשיא מ. סלוצקי תאריך הישיבה: ח בסיון תשנ"ח (2.6.98) בשם המערער : עו"ד גולדנברג אמנון, עו"ד אבי אורדו בשם המשיבים 1,2: עו"ד כמאל זכי בשם המשיבים 3,4: עו"ד מיקי חשין ה ח ל ט ה בהסכמת בעלי הדין אנו מעבירים את התיק לגישור, למגשר שיתמנה על ידי הרשמת. אם הגישור לא יעלה יפה, יוחזר התיק לטיפול, אם אפשר, לפני ההרכב הנוכחי. ניתן היום ח בסיון תשנ"ח (2.6.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט שו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. B06	[ "ע\"א 1228/97" ]	8,811
43,153	ב בית המשפט העליון ע"א 1228/97 - ו' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער ת : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם מקרקעין בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערערת: עו"ד ש. הורוביץ החלטה בפני בקשה לדחיית מועד דיון בערעור הקבוע ליום 9.9.98. התיק נקבע לדיון ליום 2.6.98. התקיים דיון והוחלט, בהסכמת הצדדים, להעביר את התיק לגישור, אלא שהמשיבים חזרו בהם מהסכמה לגישור טרם החל. בהחלטה מיום 2.6.98 נקבע כי אם הגישור לא יעלה יפה יוחזר התיק לטיפול ככל האפשר בפני אותו הרכב (כב' המשנה לנשיא והשופטים י' טירקל ו-י' אנגלרד). בהתאם לאמור נקבע הדיון בערעור ליום 9.9.98 בפני הרכב בראשות המשנה לנשיא והשופט י' טירקל. בא כוח המערערים מבקש לדחות את מועד הדיון בשל העובדה שעו"ד א' גולדבנרג אחד מבאי כוחם של המערערים מופיע בתיק אחר באותו מועד. בא כוח המערערים ציין בבקשת ארבעה מועדים אפשריים לדיון בחודש נובמבר. המועדים שהוצעו בידי בא כוח המערערים אינם מתאימים ליומן בית המשפט. עו"ד אורדו, ממשרדו של עו"ד גולדברג, המטפל אף הוא בערעור הבהיר למזכירות בית המשפט כי אם המועדים שהודיעו אינם מתאימים, הם מעדיפים כי הדיון יתקיים במועד. לאור העובדה כי מדובר בהשלמת טיעון וכי אחד מבאי כוח המערערים יוכל להשתתף בדיון אין מקום לדחות את מועד הדיון. הדיון יתקיים כמתוכנן ביום 9.9.98. ניתנה היום, ד' באלול תשנ"ח (26.8.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. P07	[ "ע\"א 1228/97" ]	8,812
2,808	בית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3645/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררים: 1. תאאר מחמוד עיאש 2. עטאללה נביל עטאלללה טחאן נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.6.97 בב"ש 124/97 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אור ה ח ל ט ה לקבוע ל- 23.6.97 שעה 8:00. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ז (15.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97036450. F01	[ "ש 124/97" ]	8,813
5,151	בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3645/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררים: 1. תאאר מחמוד עיאש 2. עטאללה נביל עטאללה טחאן נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.6.97 בב"ש 1247/97 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אור תאריך הישיבה: כה' בסיון התשנ"ז (30.6.97) בשם העוררים: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד ה ח ל ט ה העוררים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. לבקשת המאשימה החליט בית המשפט המחוזי על מעצרם של שני העוררים עד לתום בירור משפטם. מכלל הטענות שהעלתה באת-כוח העוררים בערר שלפני, יש טענה אחת הראויה להתקבל. הטענה היא, שבית המשפט המחוזי כלל לא בחן במסגרת החלטתו את האפשרות של חלופת מעצר. בא-כוח המדינה, בתשובה לשאלת בית המשפט, הצהיר שאם תבוא מצד הסניגורית הצעה ממשית לחלופת מעצר, לא תתנגד המדינה שהעוררים ישוחררו ממעצרם. הצעה ממשית, לשיטה זו, אמורה לכלול את התנאים אותם הצעתי במהלך הטיעון לפני, דהיינו: ששני העוררים יתגוררו בכתובת ידועה באזור " C ". כי לא יצאו מפתח ביתם אלא לשם ביקור בבית הספר. כי ילוו מביתם לבית הספר ובחזרה על ידי אדם בוגר שיהיה אחד הערבים לשחרורם בערובה. כי בהיותם בבית הספר יהיו בהשגחתו של מנהל בית הספר שיצהיר כי הוא מקבל על עצמו לפקח עליהם. וכי שחרורם בערובה יובטח בהפקדת ערבון במזומנים בסך 10,000 ש"ח ובערבויות צד שלישי בסך 30,000 ש"ח, לגבי כל אחד מהם. לגבי כל אחד מהעוררים תינתנה ערבויות צד שלישי על-ידי שני ערבים לפחות, אחת מהן על-ידי מי שיהיה אחראי לפקח על העוררים בדרך מן הבית לבית הספר ובחזרה והשניה על-ידי מי שהוא אזרח ישראל או תושב קבוע בישראל. הסניגורית המלומדת קיבלה על עצמה לבדוק את האפשרות להגיש לבית המשפט המחוזי הצעה לחלופת מעצר שתכלול תנאים אלה או דומיהם. אין צריך לומר שכל הצעה שתוגש תהיה טעונה בדיקה מוקדמת של פרקליטות המדינה, ולפיכך יש להעביר את פרטיה לפרקליטות לכל היאוחר בעת הגשתה לבית המשפט. משהצהיר בא-כוח המדינה, כי בהתקיים תנאים סבירים לשחרורם של העוררים בתנאי חלופה לא תעמוד המדינה על המשך מעצרם, הנני מחליט לקבל את הערר במובן זה שההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם בדיקת האפשרות של חלופת מעצר. עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית המשפט המחוזי יישארו שני העוררים במעצר. ניתנה היום, כה' בסיון תשנ"ז (30.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97036450. F02	[ "ש 1247/97" ]	8,814
2,810	בית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 8276 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש: מרדכי גבריאלי ואח' נגד המשיב : מנהל מס רכוש וקרן פיצויים בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים בע"ש 89/96 שניתן ביום 22.10.96 על ידי כבוד הנשיא זילר בשם המבקש: עו"ד משה וינברג החלטה השאלות המתייחסות לתחימת חזית הדיון בועדת הערר ואם החלטת ועדת הערר מעוגנת בחומר הראיות כמו השאלה אם המבקשים הוכיחו את נזקם לפי אחת החלופות המנויות בהגדרת "הנזק הממשי" בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג- 1973 ספק רב אם יכולות הן להיחשב כ"בעיה משפטית"; ראה: סעיף 29(ד) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א - 1961; והוא - לענין הערעור לבית המשפט המחוזי; אך אין כל ספק ששאלה זו אינה ראויה לבחינה פרטנית חוזרת בבית משפט זה. לפיכך אני דוחה את הבקשה, ללא צורך לבקש עליה תשובה. ניתן היום כד באדר א' תשנ"ז (3.3.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96082760. B01	[ "רע\"א 96", "ש 89/96" ]	8,815
2,812	בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 3937 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותרים : 1. פח'רי אמין שקיר 2. עליה חסן שקיר 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני ע" ב"כ עו"ד היאשם אבו שחאדה נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה 1. צו ביניים כמבוקש לענין גרוש העותר לא לענין מעצרו לצורך גרוש. 2. המשיבים יגיבו בכתב תוך 7 ימים לענין צו הביניים בלבד. 3. צו הביניים יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בבקשה לצו ביניים. ניתנה היום, כ' בסיון התשנ"ז (25.6.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039370. J01	[ "בג\"ץ 97" ]	8,816
10,597	ב בית המשפט העליון בג"ץ 3937/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. פח'רי אמין שקיר 2. עליה חסן שקיר 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין בקשה לחיוב בהוצאות בשם העותרים: עו"ד הישאם אבו שחאדה בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן החלטה לאחר שעיינתי בבקשת העותרים, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, אני מחליטה לחייב את המשיבים לשלם לעותרים הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ש"ח. ניתנה היום, ל' בתשרי תשנ"ח (31.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039370. O06	[ "בג\"ץ 3937/97" ]	8,817
15,459	ב בית המשפט העליון בג"ץ 3937/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. פח'רי אמין שקיר 2. עליה חסן שקיר 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין בקשה לפסיקת הוצאות בשם העותרים: עו"ד הישאם אבו שחאדה בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן החלטה עמדת המשיבים בנוגע לבקשה לפסיקת הוצאות שהגישו העותרים תוגש תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה. בא-כח העותרים יוכל להשיב תוך 7 ימים מיום שתגיע תגובת המשיבים לידיו. לאחר מכן יובא התיק אלי לשם קבלת החלטה. ניתנה היום, ד' בתשרי תשנ"ח (5.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039370. O05	[ "בג\"ץ 3937/97" ]	8,819
2,813	ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : המגן חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי השופטת מ' נאור החלטה 1. המשיבים ישיבו על הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא יאוחר מ18.9.97-. 2. עד להחלטה בבקשה יעוכב הביצוע. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ז (11.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052930. M01	[ "ע\"א 5293/97" ]	8,821
4,748	ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 - א' בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : המגן חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב 5. אהרון פורמנוב 6. אליהו חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' נאור תאריך הישיבה: כ"ז בתשרי תשנ"ח (28.10.97) בשם המבקשת: עו"ד יעקב לביא בשם משיבים מס' 1 - 4: עו"ד משה רוט בשם משיבים מס' 5 - 6: עו"ד אורי קוזלובסקי ה ח ל ט ה 1. באי כוח בעלי הדין יבואו בדברים במגמה להגיע לפשרה שתמנע את הצורך בדיון בשני הערעורים שהוגשו. על התוצאות יודיעו תוך 7 ימים. 2. אם לא תושג פשרה תינתן החלטה בענין עיכוב הביצוע. ניתנה היום, כ"ז בתשרי תשנ"ח (28.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "ע\"א 5293/97" ]	8,822
4,932	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5293/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקשת: המגן חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב 5. פורמנוב אהרון 6. אריה חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' נאור בשם המבקשת: עו"ד יעקב לביא בשם המשיבים 1-4: עו"ד משה רוט בשם המשיבים 5-6: עו"ד אורי קוזלובסקי החלטה 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דינו מיום 17.6.97, חייב את המבקשת לשלם למשיבים מס' 1-4 פיצויים בגין מותו של אבי המשפחה המסתכמים בסכום של כ420,000- ש"ח, כולל שכר טרחת עורך דין (החישוב נערך לחודש אוגוסט 1997). קדם לפסק הדין הסכם בין המבקשת לבין המשיבים מס' 5-6 בדבר חלוקת סכומי הפיצויים בינה לבינם. כל בעלי הדין ערערו על פסק הדין. המבקשת ביקשה לעכב את ביצועו. 2. אחרי עיון בבקשה ובתגובות בכתב של יתר בעלי הדין וכן אחרי שמיעת טענותיהם של באי כוח בעלי הדין, נראה לי שיש מקום לעכב חלק מסכום פסק הדין שאותו אני מעמיד על סך 200,000 ש"ח (החלטתי מיום 18.9.97). 3. בהתחשב במצבה של המשיבה מס' 2, כפי שהובא לידיעתי בדיון, יוקדם מועד הדיון בערעורים והמזכירות תקבע מועד לדיון, ככל האפשר, תוך שלושה חודשים. ניתנה היום, ו' בחשון תשנ"ח (6.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052930. M03 חכ/	[ "ע\"א 5293/97" ]	8,823
12,740	ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 - א' בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשים : 1. המגן חברה לביטוח בע"מ 2. פורמנוב אהרון 3. אריה חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' נאור ה ח ל ט ה 1. באי כוח בעלי הדין יבואו בדברים במגמה להגיע להסכמה שתייתר את הדיון בבקשה לעיכוב הביצוע. על תוצאות המגעים ביניהם יודיעו לבית המשפט לא יאוחר מ- 24.9.97. 2. אם לא יגיעו להסכמה תידון הבקשה ביום 30.9.97 בשעה 09.30. המזכירות תזמין את באי כוח בעלי הדין. 3. אני מצמצם את הצו לעיכוב ביצוע פסק הדין, שניתן בהחלטתי מיום 11.9.97, כך שיחול רק על סכום של 200,000.- ש"ח מתוך הסכום שנפסק, עד להחלטה בבקשה לעיכוב הביצוע. יתרת הסכום שנפסק תשולם כאמור בפסק הדין. ניתנה היום, ט"ז באלול תשנ"ז (18.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "ע\"א 5293/97" ]	8,824
17,345	ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 - ד' בפני: כבוד השופט י' טירקל המערערים : 1. המגן חברה לביטוח בע"מ 2. פורמנוב אהרון 3. אריה חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב בקשה לדחיית מועד הדיון החלטה מועד הדיון ידחה ליום 28.10.97 בשעה 12:30 כמבוקש. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ז (29.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052930. M04	[ "ע\"א 5293/97" ]	8,825
2,814	ב בית המשפט העליון רע"א 7566/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט י' אנגלרד המבקשים : אליסרף ואח' (760 מגדלי פרחים) נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 10.9.96 בע.ש. 1723/95 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא מ. טלגם תאריך הישיבה: כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97) בשם המבקשים : עו"ד בלטר משה, עו"ד יסכה רוטנברג בשם המשיב ה: עו"ד נעמי שטראוס, אורית סון פסק-דין בהסכמת בעלי הדין ולפי הצעתנו נראה את הבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. מוסכם על בעלי הדין גם שהערעור יתקבל, והענין יחזור לועדת הערר על מנת שתשמע ראיות וטענות לגבי השאלה אם הסיכום שנערך בין המועצה והמדינה מחייב את המבקשים, בין משום שהמועצה פעלה כשלוחתם של המבקשים ובין על יסוד נסיבות הענין שנתקיימו מלכתחילה או בדיעבד, כשכל טענותיהם האחרות של בעלי הדין שמורות להם. אנו מקבלים איפוא את הערעור כאמור לעיל, ומחזירים את הענין לועדת הערר עם ההנחיות דלעיל. אין צו להוצאות. ניתן היום כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. B06	[ "רע\"א 7566/96", "ש. 1723/95" ]	8,826
4,405	ב בית המשפט העליון בירושלים רע"א 7566/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקש ים : אליסרף ואח' (760 מגדלי פרחים) ע"י ב"כ עו"ד י. רוטנברג ומ. בלטר נגד המשיב ה : מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נ. שטראוס בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.9.96 בע"ש 1723/95 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא מ. טלגם החלטה להעביר להרכב של שלושה. ניתנה היום, ו' בתשרי תשנ"ז (7.10.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. J05	[ "רע\"א 7566/96", "ש 1723/95" ]	8,827
5,389	בית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 7566 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : אסירף משה ואח' (760 מגדלי פרחים) נגד המשיב : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 10.9.96 בע.ש. 2723/95 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופט מ. טלגם בשם המבקש: עו"ד יסכה רוטנברג, עו"ד משה בלטר החלטה לתשובת המשיבה תוך 15 ימים. ניתן היום כ באדר א' תשנ"ז (27.2.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. B01	[ "רע\"א 96", "ש. 2723/95" ]	8,828
8,909	בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 7566/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער : אליסרף ואח' (760 מגדלי פרחים) נגד המשיב : מדינת ישראל בקשה למתן רשות הגשת תגובה לתשובת המשיבה לבקשת רשות ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, תשמ"ט1989- מיום 21.8.95 בערר מס' 911 החלטה בהסכמה, רשות להגשת תגובה כמבוקש. ניתנה היום, ה' בתמוז תשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. J04	[ "רע\"א 7566/96" ]	8,829
15,080	בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 7566 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשי ם: אלסירף משה ואח' (760 מגדלי פרחים) ע"י ב"כ עו"ד י. רוטנברג ומ. בלטר נגד המשיב ה : מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נ. שטראוס בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.9.96 בע"ש 1723/95 שניתן על ידי כבוד הנשיא השופט מ. טלגם החלטה המבקשים מתבקשים להתייחס לאפשרות שאם טענתם בדבר אי תקיפות ויתורם באמצעות ההסדר שהגיעה אליו מועצת הפרחים בשמם עם המשיבה, תתקבל - עלולה התוצאה להיות שההסדר כולו יתבטל. האם גם לאור סיכון כזה עומדים המבקשים על בקשתם. התשובה תימסר תוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו. ניתנה היום, י"ב בסיוון תשנ"ז (17.6.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. J03	[ "רע\"א 96", "ש 1723/95" ]	8,830
2,815	בית המשפט העליון רע"פ 97 / 61 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש : סלמיה אברהים מוסא נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.12.96 שניתנה על ידי כבוד הנשיא ו' זיילר והשופטים ד' חשין וי' צור בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא ו' זיילר והשופטים ד' חשין וי' צור), שדחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש שנגזר עליו. 1. המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ש' פיינברג) בשלושה אישומים של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 ו - 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג1973-. על פי אישומים אלה מכר המבקש בשלוש הזדמנויות סם מסוכן מסוג הרואין. בית משפט השלום גזר עליו מאסר בפועל של 36 חודשים ומאסר על תנאי של 18 חודשים - לריצוי אם יעבור המבקש, תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת סמים, למעט עבירה של החזקה לצריכה עצמית. כמו כן הורה בית המשפט על הפעלת עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המבקש, מחציתו בחופף למאסר בפועל ומחציתו במצטבר לו. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש בלא שביקש את תגובת המשיבה. בפסק דינו ציין בית המשפט המחוזי: "מדובר במי שהפעיל למעשה תחנה למכירת סמים רצחניים מסוג הירואין, ומכר וחזר ומכר את הסם הזה לצרכנים שונים. בכל הנסיבות הללו איננו סבורים שהעונש שהוטל על המערער מצדיק את התערבותנו ואנו דוחים את הערעור." 2. בבקשה שבפני חוזר המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, טענות המתייחסות לאופי העבירות בהן הורשע, לנסיבותיו האישיות ולעונשים שהוטלו על עברייני סמים אחרים. לא מצאתי בטענות אלו עילה ראוייה למתן רשות ערעור בבית משפט זה. בקשתו של המבקש אינה מעוררת כל שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות החורגות מתחומה של הבקשה הספציפית ולפיכך אינה עומדת בקריטריונים הנהוגים בבית משפט זה בכל הנוגע למתן רשות ערעור שני (וראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 ). יתרה מזאת - בית משפט זה אינו נוטה ליתן רשות ערעור שכל עניינה הוא בטענות נגד חומרת עונשו של המבקש (וראה: רע"פ 3178/96 אלבאו נ' מדינת ישראל טרם פורסם). הבקשה נדחית. ניתנה היום, י"ט באייר תשנ"ז (26.5.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97000610. A02 /נצ ד	[ "רע\"פ 97", "רע\"א 103/82", "רע\"פ 3178/96" ]	8,831
5,803	בית המשפט העליון רע"פ 97 / 61 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: סלמה אברהים משה נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פ סק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.12.96 בע"פ 611/96 שניתן על ידי כבוד הנשיא ו. זיילר והשופטים ד. חשין, י. צור בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבה תוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, ח' באייר התשנ"ז (15.5.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97000610. A01 /דז/	[ "רע\"פ 97" ]	8,832
47,399	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 - ב' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא שוויקי 5. לילה שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדחיית מועד דיון החלטה שמיעת העתירה תידחה כמבוקש. היום, כ"ח בחשוון התש"ס (7.11.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. G05	[ "בג\"ץ 6920/97" ]	8,834
65,498	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 - ב' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא אליאס שוויקי 5. לילה נורא שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדחיית מועד דיון החלטה השמיעה תידחה כמבוקש. היום, י"ד בתמוז התשנ"ט (28.6.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. G03	[ "בג\"ץ 6920/97" ]	8,835
67,296	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 - ה' בפני: כבוד השופט ת' אור העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא שוויקי 5. לילה שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון בשם העותרים: עו"ד ניסים דכוור החלטה לדחות הדיון, כמבוקש. ניתנה היום, כח' באלול התשנ"ט (9.9.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. E04 /עכב	[ "בג\"ץ 6920/97" ]	8,836
85,767	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6920/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כב' השופטת א' פרוקצ'יה העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא שוויקי 5. לילה שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים : עו"ד וסים דכוור פסק-דין למחוק העתירה ללא צו להוצאות, כמוסכם על בעלי הדין. ניתן היום, יא' בניסן התש"ס (16.4.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. E07 /עכב	[ "בג\"ץ 6920/97" ]	8,837
93,019	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא אליאס שוויקי 5. לילה נורא שוויקי נגד המשיבים : שר הפנים ואח' בקשה לדחיית מועד דיון החלטה כמבוקש. היום, כ"ה בטבת התש"ס (3.1.2000). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. G06	[ "בג\"ץ 6920/97" ]	8,838
2,818	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5721/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר ת: רינה חמוס נגד המשיבים : 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. עזרא חן (חמוס) עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) בשם העותר ת: עו"ד מאיר בן יהודה בשם המשיב 1: עו"ד יהודה שפר פסק-דין המשיב מס' 2 הועמד לדין בעבירות של זיוף ושימוש במיסמך מזוייף. לימים החליט המישנה ליועץ המשפטי לממשלה - בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה - לעכב את ההליכים, בהיותו סבור כי אין בתיק די ראיות כדי להרשיע את הנאשם, וכי המשך ההליכים "אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות תביעה ראויה". העותרת - אימו של הנאשם - קובלת על החלטתו זו של המישנה ליועץ המשפטי לממשלה, אך לא מצאנו בטיעוני בא-כוחה עילה להתערב בהחלטה שנעשתה. אנו מחליטים לדחות את העתירה. העותרת תשלם למשיב מס' 1 הוצאות שכר-טירחת עורך-דין בסך 10.000.- ש"ח. ניתן היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96057210. G02	[ "בג\"ץ 5721/96" ]	8,840
2,819	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 5240/96 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל העותרים: 1. אברהים סלח ג'ועמיס 2. סלאח מוחמד גריפאת 3. אנואר עאדאת 4. חאפז מזריב 5. מוחמד סאלח הייב נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים, הרב אלי סויסה 2. הממונה על מחוז הצפון, מר יגאל שחר בקשה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: ב' באדר ב' התשנ"ז (11.3.97) בשם העותרים: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבים: עו"ד דנה בריסקמן פסק-דין השופט ת' אור: 1. חמשת העותרים הם תושבי הכפר זרזיר, שמונו כחברים במועצה המקומית הראשונה של זרזיר, אשר הוקמה בצו של שר הפנים הקודם, מר חיים רמון. בעתירתם, ביקשו העותרים כי נורה למשיבים לכנס לאלתר את חברי המועצה שמונו על ידי שר הפנים כאמור, לישיבת מועצה ראשונה, אשר בה יבחר יושב ראש המועצה. ביום 23.7.96 ניתן צו על תנאי, וכן צו ביניים המורה למשיבים שלא למנות למועצה המקומית זרזיר יושב ראש מועצה, או חברי מועצה שאינם חברי המועצה שמונו על ידי שר הפנים הקודם, עד למתן הכרעה בעתירה זו. הרקע למינוי העותרים 2. הכפר זרזיר שוכן בעמק יזרעאל, ומונה מעל 6,000 תושבים, רובם ככולם בדואים, הנימנים עם חמישה שבטים המרכיבים את הכפר. ביום 28.5.96 פורסם ברשומות, "צו המועצות המקומיות (ב) (זרזיר), התשנ"ו - 1996" אשר מכוחו הוקמה באותו יום המועצה המקומית זרזיר. הצו הותקן על ידי שר הפנים דאז, מר חיים רמון. עובר לפרסום הצו מצוי היה הכפר זרזיר בתחום שיפוטה של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והתנהל על ידי ועד מקומי, על פי פקודת המועצות המקומיות. מתצהירם של העותרים עולה כי תושבי הכפר, וחברי הועד המקומי, ראו חשיבות רבה בקבלת אוטונומיה מוניציפאלית, אשר תבוא לידי ביטוי בהיפרדות מהמועצה האזורית, ובהקמת מועצה מקומית לכפר. הקמת מועצה מקומית נפרדת היתה, לדידם של אנשי הכפר, ביטוי להכרה של השלטון המרכזי ביכולתם לנהל את ענייניהם בעצמם. למען שלמות התמונה, ראוי לציין, כי אחד המרכיבים שבמאבק תושבי הכפר למען עצמאות מוניציפאלית, קשור בכך שאנשי הכפר משרתים בצה"ל, ולמרבה הצער, שילמו עקב כך מחיר דמים כבד. אליבא דעותרים, סבורים אנשי הכפר כי אם מוכנים הם לסכן את חייהם למען בטחון המדינה, ראויים הם אף לכך שתנתן להם האפשרות לנהל את ענייניהם המוניציפאליים בכוחות עצמם. ביום 6.5.96, שבועות מספר לפני הכרזת זרזיר כמועצה מקומית, נערך בכפר משאל בקרב התושבים. המשאל נערך על פי החלטת משרד הפנים. מההודעה שנשלחה לתושבי המקום על ידי משרד הפנים עולה, כי מטרת המשאל היתה "לאפשר לשר לגבש דיעה בנושא נטיות התושבים למען מינוי יו"ר מתאים למועצה המקומית בכפר". תושבי זרזיר התבקשו לענות לשאלה אחת: "האם אתה תומך במינוי ראש מועצה מבני הכפר או מחוצה לו ?". התוצאה היתה כי רוב ניכר של כ- 80% מהמשתתפים במשאל הכריע בעד מינוי יושב ראש מועצה מקומית מקרב תושבי הכפר. בעקבות תוצאות המשאל, מינה שר הפנים ביום 13.5.96 תשעה חברים למועצה הראשונה של המועצה המקומית זרזיר. בין חברי המועצה שמונו יש רוב לתושבי הישוב זרזיר. העותרים, כולם תושבי הכפר, הינם חמישה מבין תשעה חברי המועצה הממונים. ארבעת החברים הנוספים אינם מבני המקום - ארבעתם ממלאים תפקידים בשרות הציבורי, במשרדי הממשלה השונים, באזור הצפון. אין חולק כי המינויים נכנסו לתוקפם ביום בו פורסם הצו בדבר הקמת המועצה המקומית זרזיר, היינו, ביום 28.5.96. 3. מינוי תשעת חברי המועצה , כאמור, נעשה על פי סעיף 3(א) לצו המועצות המקומיות (ב) תשי"ג 1953 (להלן - הצו). סעיף זה קובע כי השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו הכינון והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה1965-. מכוח סמכות זו, מינה שר הפנים הקודם את תשעת חברי המועצה. סעיף 5 לצו קובע כי הישיבה הראשונה של מועצה ממונה תתכנס על פי הזמנת השר, והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש מועצה לפי סעיף 109 לצו. ביום 19.5.96 האציל השר לממונה על מחוז הצפון, הוא המשיב השני, את הסמכות "לכנס את הישיבה הראשונה של המועצה המקומית זרזיר ולשבת בראשה עד שיבחר ראש המועצה". סעיף 109 לצווים קובע כי "המועצה בישיבתה הראשונה ... אחרי התמנותה תבחר אחד מחבריה לראש המועצה...". עולה מכך, כי המשמעות של מינוי רוב חברי המועצה מקרב תושבי הכפר היא כי צפוי שיושב ראש המועצה הראשון יבחר בהתאם לרצונם של נציגי תושבי זרזיר. 4. מהתצהירים שהוגשו מטעם העותרים, ומטעם המשיב השני, למדנו כי בעת שמונו חברי המועצה, הציפיה היתה כי לתפקיד יושב ראש המועצה הראשון יבחר מר חסן מוחמד הייב, הוא העותר החמישי. מר הייב הינו סא"ל בצה"ל, אשר פיקד על יחידת הגששים, ומשמש כיועץ ראש אכ"א לענייני בדואים. לטענת העותרים, מועמדותו של מר הייב לתפקיד יושב ראש המועצה מקובלת על כל חמשת השבטים המרכיבים את הכפר, אשר גם מיוצגים במועצה הממונה. ראיה לכך מוצאים העותרים במכתב של נכבדי הכפר, ובכללם אנשי הועד המקומי זרזיר, לשר הפנים, בו נכללה בקשה למנות את מר הייב לתפקיד של יושב ראש המועצה המקומית. 5. ביום 29.5.96 התקיימו בישראל בחירות כלליות לכנסת הארבע עשרה, ולראש הממשלה. שבועות מספר לאחר בחירות אלה, הוקמה ממשלה חדשה, ומונה שר פנים חדש - מר אליהו סויסה, הוא המשיב הראשון בעתירה. ביום 4.6.96, ימים ספורים לאחר הבחירות, הזמין המשיב השני, את חברי המועצה הממונים לישיבת המועצה הראשונה, אשר אמורה היתה להתקיים ביום 9.6.96. על סדר יומה של הישיבה הצפויה עמד נושא אחד - בחירת ראש המועצה המקומית. ברם, העניינים התגלגלו כך, שישיבת המועצה לא התקיימה במועד שנקבע לה, ולמעשה לא התקיימה עד עצם היום הזה. ההחלטה לבטל את הישיבה, נפלה עקב כך שביום 4.6.96, לאחר שנשלחה ההודעה על קיום ישיבת המועצה הראשונה לחברי המועצה הממונים, הגיע לידי המשיב השני מכתב מעוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה. במכתבו, ביקש העוזר הבכיר בשמו של היועץ, שלא למנות חברי מועצות מקומיות ממונות עד לכינונה של ממשלה חדשה. כמו-כן, ביקש היועץ המשפטי לממשלה לבטל מינויים שנעשו, ואשר טרם פורסמו ברשומות. יאמר מיד, שעל פי האמור במכתב זה לא היתה הצדקה שלא לקיים את ישיבת המועצה הממונה שנועדה להתקיים ב9.6.96-. המכתב נועד למנוע מינויים חטופים על ידי שרים בממשלה הקודמת, נוכח תוצאות הבחירות אשר הצביעו על כך שאמורים להתמנות שרים חדשים. אין המכתב מתייחס למינויים שנעשו בעבר אשר נכנסו לתוקף עם פרסומם ברשומות עוד קודם שהתקיימו הבחירות. בענייננו, מינוי המועצה הממונה נכנס לתוקף ב28.5.96-, היינו, לפני מועד הבחירות. לטענת המשיבים, רלבנטי לענייננו מכתב נוסף, ששלח היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה, וליתר שרי הממשלה, בתאריך 9.5.96. ברם, עיון במכתב מלמד כי הוא נוגע ל- "מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בתאגידים הסטטוטוריים, ובחברות הממשלתיות, החורגים מן המקובל בימים שאינם ימי בחירות ...". נראה איפוא כי אין מכתב זה שייך כלל למקרה נשוא העתירה. מכל מקום ראוי להדגיש, כי מוסכם גם על המשיבים, שאף כי ישיבת המועצה אשר תוכננה ליום 9.6.96 בוטלה, בשום שלב לא בוטל מינוים של חברי המועצה. המינויים ממשיכים לעמוד בתוקפם. עמדתו של שר הפנים הנכנס 6. מדיניותו של השר לשעבר רמון, לבסס את החלטתו בדבר מינוי המועצה המקומית בכפר על רחשי הציבור בישוב זרזיר, אינה מקובלת על השר סויסה. מדיניותו של השר סויסה היא כי למועצה ממונה ראשונה ימונו אנשי מקצוע שאינם תושבי אותו ישוב, וכי יושב ראש המועצה יהיה איש מקצוע חיצוני, אשר יוכל לתרום מנסיונו להקמת המועצה. מדיניות זו מבוססת על שני שיקולים כלליים מצטברים. ראשית, השר סבור כי אנשי מקצוע מנוסים יוכלו להקים את המועצה באופן המקצועי והיעיל ביותר. שנית, השר חושש כי מינוי תושבי המקום למועצה, עלול לתת להם יתרון לקראת הבחירות למועצה הנבחרת, על פני תושבים אחרים שלא מונו למועצה מלכתחילה. לטענת המשיבים, אין המדובר במדיניות חדשה, אלא במדיניות שנהגה במשרד הפנים שנים רבות, ואשר השר הקודם סטה ממנה. כך, במספר לא מבוטל של מועצות מקומיות, יהודיות וערביות כאחד, מונו למועצה הראשונה אנשים שאינם מתושבי המקום. עם זאת, המשיבים אינם מכחישים כי היו מקרים בהם החליט שר הפנים למנות ביישוב פלוני , כולל ביישובים בדואים, מועצה מקומית בה מכהנים גם תושבי המקום, למרות השיקולים שתוארו לעיל. 7. נוסף למדיניותו הכללית של השר כאמור, סבורים המשיבים כי ישנם טעמים ספציפיים, המחזקים את מסקנתם שאין למנות למועצה המקומית בזרזיר אנשים מתושבי המקום. לטענת המשיבים, בכפרים הסמוכים לכפר זרזיר, אשר אף הם הופרדו לאחרונה מהמועצה האזורית עמק יזרעאל, התחוללו במהלך חודש מאי 96', קטטות המוניות בין חמולות יריבות בכפר, על רקע מחלוקת שהתעוררה עקב מינוי יושב ראש למועצה המקומית מקרב אחד הפלגים הניצים. במהלך הקטטות, אשר לוו בשימוש בנשק חם, נהרגו ארבעה בני אדם, ונפצעו למעלה מ20- איש. המשיבים חוששים כי התרחשויות דומות עלולות לחזור בכפר זרזיר, אם ימונו תושבי המקום למועצה המקומית. חשש זה, מסתמך על מידע מודיעיני אשר הגיע לידי המשטרה. עיקרי המידע המודיעיני הרלבנטי, פורטו במכתבה של קצינת אח"ק המרחבית לפרקליטות המדינה. על פי המכתב, ברשות המשטרה מידע מודיעיני אשר לפיו המשאל שנערך בזרזיר ובחן את העדפות התושבים, "התנהל באופן שאינו חשאי ואינו דמוקרטי", וכי במהלכו, כאילו הופעל לחץ על המשתתפים בו. בנוסף, מציינת הכותבת במכתבה שתי התבטאויות שתוכנן הגיע לידיעת אנשי המשטרה. מחד, נשמע אדם מתומכי מר הייב מתבטא כי אם לא ימונה לראשות המועצה אדם משבט אלהייב יהיו בכפר זרזיר הרוגים. מאידך, נשמעה התבטאות של אחד ממתנגדי המינוי, לפיה אם ימונה מר הייב כראש המועצה, יהיו בזרזיר מהומות חמורות יותר מכפי שהיו בכפרים הסמוכים במהלך חודש מאי 96'. בסיכומו של דבר, מציינת מחברת המכתב כי "מהלכי רוח כיום בכפרי גוש זרזיר עולה כי מרבית התושבים, לאור ההתרחשות בכעביה (כפר סמוך לזרזיר - ת.א.), מעדיפים מינוי מועמד חיצוני למשך מספר שנים - עד לעריכת בחירות לרשויות המקומיות." לאור כל האמור לעיל הודיעונו המשיבים, כי לאחר שיוסר צו הביניים אשר ניתן בהליך זה, מתכוון שר הפנים לבטל את מינוים של העותרים, ולמנות תחתיהם אנשי מקצוע, שאינם נמנים עם תושבי המקום. טענות הצדדים 8. טענתם המשפטית של העותרים הינה פשוטה. אין חולק כי מינוים של העותרים למועצה המקומית הושלם, ונכנס לתוקפו. לטענתם, החלטת השר שלא לכנס את המועצה בהרכבה הנוכחי, וההחלטה שגמלה בליבו להעבירם מתפקידם, הינן החלטות שרירותיות, פגומות ונגועות בשיקולים זרים, ולפיכך, מן הראוי כי נורה לבטלן. העותרים פוסלים מכל וכל את טענות המשיבים בדבר חשש לאלימות צפויה, אם יבחר העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה. לטענתם, המהומות אשר התעוררו בכפרים הסמוכים ניצתו על רקע של סכסוך קרקעות, ולא על רקע מאבק על ראשות המועצה המקומית. כמו-כן, שבים העותרים וטוענים שמועמדותו של המשיב החמישי לראשות המועצה מקובלת על כל הפלגים בכפר, ואינה שנויה במחלוקת. אליבא דעותרים, השיקולים אשר הנחו את השר סויסה בהחלטתו הם שיקולים פוליטיים ואישיים, אשר אין מאומה בינם לבין ניהולו של הכפר. לטענת העותרים, מתכוון השר להביא למינויו של ראש המועצה הממונה הנוכחי בישוב עילוט, אשר סגנו הינו אחיו של השר, לתפקיד ראש המועצה בכפר זרזיר. כך, טוענים העותרים, יפנה ראש המועצה בעילוט את כסאו, ואחיו של שר הפנים, המשמש כאמור כסגנו, יוכל לתפוס את מקומו. 9. המשיבים דוחים טענות אלה. מתצהיר המשיב השני, למדנו כי מועמדו המועדף של השר לתפקיד ראש המועצה בכפר זרזיר הוא אכן ראש המועצה המקומית המכהן בעילוט, כפי שטענו העותרים. ברם, שר הפנים הודיע כי אינו מתכוון להמליץ על אחיו לתפקיד ראש המועצה בעילוט. בלאו הכי, תוך מספר חודשים עומדות להערך בחירות למועצה המקומית בעילוט, ולפיכך מדובר על איוש משרת ראש המועצה המקומית ביישוב זה לפרק זמן קצר ביותר. לטענת המשיבים, לא נפל כל פגם בהחלטתו של השר. השר שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, ערך ביניהם איזון ראוי, והחליט את אשר החליט. המשיבים מדגישים כי סעיף 3(ב) לצו קובע כדלקמן: "השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו." לדידם, משמעות הסעיף היא כי שר הפנים רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו בכל עת, וללא כל נימוקים מיוחדים. קל וחומר, שמדיניותו השונה של השר הנוכחי, והחשש לשלום התושבים, מהווים טעמים מספיקים להחלטתו של השר. בסיכומו של דבר, סבורים המשיבים כי החלטתו של השר ראויה, היא מהווה פרי שיקול דעת אשר הופעל כהלכה, ולפיכך אין להתערב בה. דיון ומסקנות 10. בראשיתם של דברים, ראוי להדגיש שהשאלה בה עלינו להכריע אינה אם עצם החלטה של השר להפעיל את מדיניותו, ולמנות לתפקיד חברי המועצה המקומית בישוב פלוני אנשי מקצוע שאינם תושבי המקום, הינה פגומה. במקרה שלפנינו, כשקיבל השר את החלטתו לא חרש בקרקע בתולה. כוונתו למנות ביישוב זרזיר מועצה מקומית המורכבת כל כולה, או מרביתה, מבעלי מקצוע שאינם תושבי המקום, התגבשה רק לאחר ששר הפנים הקודם החליט למנות את העותרים כחברי המועצה המקומית. יתרה מזאת, אין חולק כי מינויים של העותרים נכנס לתוקפו עם פרסום הצו בדבר כינון המועצה המקומית זרזיר ברשומות, שבועות מספר טרם גיבש שר הפנים הנוכחי את החלטתו. בנסיבות אלה, לא במינוי חברי מועצה מקומית בלבד מדובר, אלא קודם כל בביטול מינויים של מי שמינויים נכנס לתוקף, אך טרם החלו במילוי תפקידם. ברי, כי לא הרי החלטה למנות חברים במועצה המקומית בישוב בו טרם מונו חברי המועצה, כהרי החלטה להחליף את הרכבה של מועצה מקומית אשר מינויה הושלם. ברור כי מינוי חברי המועצה על ידי השר הקודם שינה את המציאות הנורמטיבית. הוא גם הקים לחברי המועצה הממונים, ולצדדים אחרים, ציפיות לגיטימיות. עולה מכך, כי במקרה דנן, היה על השר לקחת בחשבון במסגרת שיקוליו את האינטרסים הנוספים שהתגבשו לאחר שהתקבלה ויצאה אל הפועל ההחלטה הראשונה, ולתת לכך את המשקל המתאים. ההתחשבות באינטרסים נוספים אלה עשויה לשנות את התוצאה הראויה של איזון האינטרסים, אשר היתה מתקבלת, אלמלא התקבלה ההחלטה הראשונה, ולולא קמו האינטרסים האמורים. עמד על כך השופט ברק בבג"צ 3406/91 בבלי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מה(5) 1, בעמ' 10 - 11, בציינו: "אכן, כשם שתוקפה של ההחלטה הראשונה נמדדת במבחן הסבירות, כן נמדדת במבחן זה החלטה שניה המהווה חזרה מההחלטה הראשונה. כמובן, מערכת השיקולים הנלקחים בחשבון, ואשר העימות ביניהם יוצר את סבירותה או חוסר סבירותה של ההחלטה, שונה הוא בשני המקרים. טעם לשוני זה נעוץ בכך שבמסגרת קבלת ההחלטה השניה, בה חוזרת הרשות המינהלית מההחלטה הראשונה, עליה להתחשב בהחלטה הראשונה. אכן, החלטה זו יצרה מציאות נורמטיבית חדשה, היא ביססה הסתמכות ולעתים אף שינוי מצב לרעה. שינוי בהחלטה זו עשוי לפגוע בציפיות סבירות. יש לשקול עניין זה במסגרת האיזון הכולל הבוחן את סבירותה של ההחלטה השניה. על כן, יהיו בוודאי מקרים בהם רשות לא תהא רשאית לקבל בדיעבד החלטה שרשאית היתה לקבלה מראש. בין ה"מראש" לבין ה"בדיעבד" חלף זמן, התרחשו אירועים, נוצרה מציאות חדשה. כל אלה עשויים להפוך את ה"בדיעבד" לבלתי סביר, למרות שאילו נתקבל "מראש" היה הוא סביר בהחלט." (ראו גם בג"צ 4492/92 שנקרנקו נ' מנכ"ל משרד הבריאות , פ"ד מז(4) 861, 864). עולה מכך, שאין לבחון את החלטת השר סויסה להפעיל את מדיניותו, ולמנות אנשי מקצוע כחברי המועצה המקומית בזרזיר, במנותק מהתרחשויות אשר קדמו לקבלתה. ברור שמשמעות החלטתו של שר הפנים היא לבטל את החלטת קודמו, ולהעביר את העותרים מתפקידם. העובדה שאין פגם בהחלטה מסויימת כאשר היא מתקבלת כ"החלטה ראשונה", אינה מחייבת בהכרח מסקנה דומה כשההחלטה התקבלה על רקע החלטות קודמות של הרשות. ניתן איפוא לנסח את השאלה העומדת במוקד הדיון הנוכחי באופן הבא: האם נפל פגם בהפעלת שיקול דעתו של השר בהחלטתו להעביר את העותרים מכהונתם כחברי המועצה, לאור המציאות שיצרה החלטת קודמו, ובהתחשב בשיקולים אשר הנחו את השר בקבלת החלטתו. אכן, סעיף 3(ב) לצווים מקנה לשר סמכות להעביר חבר מועצה מכהונתו, אך הפעלת סמכות זו כמוה ככל החלטה מנהלית אחרת - אף היא כפופה לכללים בדבר אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי הרשות. אין חברי המועצה נתונים לשרירות ליבו של השר. החלטת השר להעביר מי מהם מכהונתו חייבת לעמוד בקריטריונים של סבירות. עליה להתקבל על יסוד שיקולים סבירים, וכתוצאה מהפעלת שיקול דעת ראוי. להלן אבחן את השיקולים הצריכים לעניין ואת המסקנה המתבקשת מהם. הפגיעה בעותרים ובתושבי הכפר זרזיר 11. כפי שציינתי בראשית הדברים, הדגישו העותרים בעתירתם את החשיבות המיוחדת שמייחסים תושבי זרזיר, לקבלת עצמאות מוניציפאלית. עולה מדבריהם כי בקרב תושבי הכפר שוררות תחושות של מרירות וקיפוח. הרגשתם היא, שאף שתושבי הכפר נאמנים למדינה ומשרתים בצה"ל, ולמרות הקורבן הגדול שנדרשו להקריב במערכות ישראל, לא זוכים הם ליחס נאות ושיוויוני מרשויות המדינה. ביטוי ברור לרצונם של התושבים לקבל לידיהם את הטיפול בענייניהם המוניציפאליים נמצא בתוצאות המשאל, אשר נערך ביוזמת משרד הפנים, ואשר לפיו מעוניין רוב של למעלה מ- 80% מהמשתתפים במשאל כי לראשות המועצה ימונה אדם מתושבי היישוב. כנזכר לעיל, קצינת האח"ק המרחבית ציינה במכתבה לפרקליטות המדינה כי "מהלכי הרוח בכפרי גוש זרזיר עולה כי מרבית התושבים ... מעדיפים מינוי מועמד חיצוני למשך מספר שנים - עד לעריכת בחירות לרשויות המקומיות ...". לדעתי, אין ליחס משקל רב להתרשמות זו. ראשית, תוצאות המשאל, אשר נערך בכפר ביוזמת שר הפנים הקודם, אינם מאמתים התרשמות זו. ויש לזכור ולהזכיר: פקידי משרד הפנים הם שניהלו את המשאל, נכחו במקום בו נערך, ואספו את תוצאותיו. משכך, לא ברור מדוע בחרו המשיבים להפנותנו ל"מידע מודיעיני" המצוי ברשות המשטרה, שלפיו "המשאל התנהל באופן שאינו חשאי ודמוקרטי". לו היו אי-סדרים בעריכת המשאל, יש להניח כי פקידי משרד הפנים היו יודעים על כך מכלי ראשון. אם אכן סברו פקידי משרד הפנים כי המשאל אינו משקף את דעותיהם האמיתיות של תושבי הכפר, יש להניח כי היו פועלים לביטול תוצאותיו. מאידך גיסא, אם אין טענה מבוססת לפגם במשאל, אינני רואה כל סיבה להעדיף ידיעות חשאיות בדבר "הלכי רוח" עלומים בשעה שמונחות בפנינו תוצאות המשאל אשר ערך משרד הפנים בעצמו בקרב תושבי הכפר, אך לא מזמן. ובפרט, שאף אחד מתושבי זרזיר לא עתר לביטול המשאל, או לביטול החלטת השר רמון שבאה בעקבותיו. 12. אם כך, נותרת על כנה הטענה כי מרבית תושבי זרזיר קיוו להקמתה של מועצה מקומית נפרדת, אשר בראשה יעמוד אדם הנמנה עם תושבי הכפר. תקווה זו עמדה על סף מימוש, עת התקין שר הפנים הקודם צו לכינון מועצה מקומית בישוב, ועם מינוים של העותרים כרוב חברי המועצה המקומית. למעשה, אך כפסע הפריד בין תושבי הכפר לבין השלמת המהלך - כינוס המועצה המקומית על פי הזמנתו של המשיב השני, לשם מינוי העותר החמישי כראש המועצה. וכפי שהובהר לעיל, אי כינוס המועצה בהסתמך על מכתב של עוזרו של היועץ המשפטי היה מוטעה, ולא תאם את האמור במכתב. לאור זאת, יהיה עלינו לבחון, בהמשך הדברים, אם ובטרם קבל את החלטתו, נתן שר הפנים את המשקל הראוי לציפיות הלגיטימיות שפיתחו תושבי הכפר, למפח הנפש אשר צפוי להגרם להם עקב ההחלטה, ולפגיעה הקשה בהם, על רקע הרגישות המיוחדת הכרוכה בכך. 13. הפגיעה באינטרסים נוגדים, הנובעת מהחלטת השר, ואשר לה צריך היה השר לתת משקל נאות בשיקוליו, אינה מצטמצמת לפגיעה הכללית במרבית תושבי הכפר. אף העותרים עצמם עתידים להפגע אישית, פגיעה ממשית וניכרת, עקב הפעלת מדיניותו החדשה של השר. לאחר שהודע לעותרים במכתבים רישמיים על מינוים, ועל כינוסה הצפוי של המועצה, התקבלה ההחלטה להדיחם מתפקידם, ללא שניתנה להם הזדמנות כלשהי לטעון ולשכנע כי הם ראויים לכהן כחברי מועצה, וכי הם מסוגלים לעמוד בכל דרישות התפקיד. ויודגש, תשובת המשיבים איננה כוללת כל טענה אישית נגד מי מהעותרים - יושרם או כישוריהם. הואיל ואלה טרם התחילו בפעילותם במסגרת המועצה הממונה, אין גם לטעון נגד מי מהם שלא השכיל למלא את תפקידו במועצה כהלכה. בנסיבות אלה, לא ניתן לפרש את העברת העותרים מתפקידם אלא כהבעת אי-אמון מצידו של השר ביכולתם של העותרים למלא את תפקידם בהצלחה, מבלי שהובאו בפניו ראיות להצדיק עמדה זו. בכך, ישנה פגיעה לא מבוטלת בעותרים, ללא שום הצדקה. מקובלים עלי, בעניין זה, דברי העותרים, לפיהם בהקשר התרבותי בו עסקינן, העברתם מכהונתם, באופן שבו נעשו הדברים, יש בה פגיעה קשה בכבודם, ובשמם הטוב. לאור האמור עד כה, בדבר הפגיעה הקשה הצפויה בעותרים ובתושבי הכפר כתוצאה מהחלטתו של השר, יהא עלינו לבחון אם הנימוקים עליהם הצביע השר, ואשר הנחו אותו בקבלת החלטתו, הם בעלי משקל מכריע, המצדיק את הפגיעה בעותרים במסגרת איזון האינטרסים הכולל. הפעלת מדיניות השר החדש 14. הנימוק הראשון עליו ביסס שר הפנים את החלטתו נוגע למדיניותו, השונה ממדיניותו של שר הפנים היוצא. לסברתו, אין לתת משקל רב לרצונם של תושבי הישוב כפי שבא לידי ביטוי במשאל, ועדיף כי המועצה הממונה תהיה מורכבת מאנשי מקצוע שאינם תושבי המקום. ודוק: לא הועלתה בפנינו טענה כי מדיניותו של שר הפנים היוצא היתה מדיניות פסולה, או בלתי ראויה, ובפרט, שהיו מקרים בעבר בהם מונתה מועצה ממונה שבני המקום היו בה רוב. כל אשר טוען השר סויסה הוא שמדיניות קודמו, אינה מדיניותו שלו, וכי אין הוא מחוייב להמשיך ולהפעילה. אכן, רשאית רשות ציבורית לשנות את מדיניותה. אך אין שינויה של המדיניות כשלעצמו מהווה טעם מספיק בכדי לעקור את אשר ניטע על פי המדיניות הקודמת. הפיכת הקערה על פיה, בנסיבות כמו בענייננו, עשויה להיות מוצדקת רק בנסיבות מיוחדות, כמו לדוגמה, כאשר המדיניות הקודמת היתה מלכתחילה פסולה ובלתי ראויה, או כאשר קיימים שיקולים יוצאי דופן בחשיבותם ובמשקלם, המחייבים אי-כיבודן של זכויות אשר נרכשו על פי המדיניות הקודמת. 15. האם הטעמים העומדים בבסיס המדיניות החדשה של השר החדש הם בעלי כוח שכנוע מיוחד, המצדיק את סיבוב הגלגל לאחור? כאמור, טוענים המשיבים כי בבסיס מדיניותו של השר הנוכחי עומדים שני טעמים עיקריים. הראשון, שתהא המועצה מנוהלת באופן המקצועי והיעיל ביותר על ידי אנשים שנסיונם בכך, והשני, שלא יזכה איש מחברי המועצה הממונים ביתרון על פני רעהו, לקראת הבחירות אשר צפויות להתקיים לאחר סיום כהונתה של המועצה הממונה. דומני כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנוכחי, שני הטעמים כאחד, אינם מצדיקים את ביטול החלטת השר הקודם. ראשית, הובא לידיעתנו כי שלושה מבין חמשת העותרים היו חברים בועד המקומי אשר ניהל את ענייני הישוב זרזיר, כאשר היה עוד חלק מהמועצה האזורית עמק יזרעאל. העותר החמישי, המיועד להיות יושב ראש המועצה, הוא אדם בעל ניסיון פיקודי עשיר. נראה איפוא לכאורה שבמקרה הנוכחי אין יסוד לחשש שענייני המועצה יתנהלו על ידי אנשים חסרי נסיון, אשר לא יוכלו לעמוד במשימה שהוטלה על כתפיהם. גם לא נטען בפנינו על ידי המשיבים כנגד התאמתם וכישוריהם האישיים של העותרים לפעול כחברי מועצה ממונה. ואל נשכח, חמישה אלה נמצאו מתאימים לכך על ידי שר הפנים הקודם, ואין כל טענה שאלה מונו לתפקידם על ידי השר הקודם על סמך שיקולים זרים כלשהם - פוליטים - מפלגתים או אחרים. לכך יש להוסיף, שעם חמשת בני הכפר יכהנו במועצה הממונה ארבעה עובדי מדינה במשרדים שונים אשר במחוז הצפון, אשר להם יש נסיון בעניני מינהל. אלה בודאי יתרמו את תרומתם לניהול תקין של עניני המועצה. שנית, באשר ליתרון אותו צפויים העותרים להשיג עקב מינוים למועצה, בבחירות שעתידות להתקיים למועצה, דומני כי בענייננו מדובר ביתרון של מה בכך. כאמור, מרבית העותרים היו פעילים בענייניו המוניציפאליים של היישוב במסגרת הועד המקומי, אליו נבחרו על ידי בני המקום, וממילא עשויים היו להנות מיתרון בבחירות הצפויות, הודות לתפקיד המוניציפאלי שאותו מילאו בעבר. גם העותרים האחרים הם אנשים מכובדים המוכרים היטב בקרב תושבי זרזיר. לאור זאת, ובהתחשב ב"יתרונות" מהם נהנים העותרים ממילא, ספק בעיני אם מינוים כחברי המועצה המקומית מקנה להם יתרון משמעותי נוסף לקראת הבחירות שיתקיימו בעתיד. בפרט, כאמור לעיל, שלא באה כל עתירה של מי מבני המקום כנגד מינויו של מי מבין העותרים, ואף נמסר לנו, שאלה מייצגים את חמשת השבטים המרכיבים את הכפר. יתרה מזאת. מתצהיר התשובה שהוגש מטעם המשיבים עולה, כי גם בעיני שר הפנים אין לשיקול זה, של מתן יתרון לעותרים בבחירות עתידיות, תוקף מכריע ובלתי מסוייג. למרות מדיניותו הכללית של השר שלא למנות למועצות מקומיות את תושבי אותו הישוב, מציינים המשיבים בסעיף 19 לתצהירם "כי השר סויסה בוחן כל מועצה לגופה, והיו מקרים בהם הוא החליט למנות מועצה בה מכהנים גם תושבי המקום". משמע, אף השר סויסה עצמו נוהג מפעם לפעם למנות תושבי יישוב מסויים כחברים במועצה המקומית הממונה באותו יישוב. החשש מפני מהומות 16. שיקול נוסף אשר עומד בבסיס החלטתו של השר למנוע את כינוס המועצה המקומית בזרזיר בהרכבה הנוכחי, ולהביא להעברת העותרים מתפקידם, הוא החשש מפני מהומות אשר יתעוררו עם מינויו של העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה. חשש זה, כך נטען, נשען על שני אדנים. ראשית, מהומות הדמים אשר פרצו בכפרים סמוכים על רקע דומה, ושנית, מידע מודיעיני שמצוי ברשות המשטרה, ואשר עיקריו הובאו בפנינו. מהו משקלו הראוי של נימוק זה ? 17. באשר למשקל שייחס השר למהומות שפרצו בכפרים סמוכים, מקובל עלי כי לעיתים נסיון העבר עשוי ללמד על הצפון בחיק העתיד. ככלל, אין מניעה כי הרשות תגבש את הערכותיה לגבי העתיד תוך התחשבות במעשים אשר ארעו בעבר, ולפרקים הדבר אף רצוי. ברוח זו, פסק הנשיא שמגר בבג"צ 554/81 בראנסה נ' אלוף פיקוד הדרום , פ"ד לו(4) 247, 249-250: "יכול כמובן שהערכת המצב כלפי העתיד תתבסס על מעשים שבעבר וכמעט מן הנמנע שהדבר יהיה אחרת, שהרי מסקנתו ההגיונית של בעל סמכות צריכה להתבסס על עובדות ואין כעובדות העבר כדי ללמד על מה שצפוי בעתיד ..." ברם, במקרה הנוכחי אין הרשות מבקשת ללמוד מהתנהגותם תושבי זרזיר בעבר, ולהשליך ממנה אל העתיד לבוא. "נסיון העבר" עליו מבקשת הרשות להסתמך נוגע להתנהגות תושבי הכפרים הסמוכים לישוב זרזיר. אינני בטוח כי הסתמכות מעין זו ראויה היא. זכאים תושבי זרזיר לכך שהרשות תתיחס אליהם כאל אזרחים שלווים ושומרי חוק, כל עוד לא הוכח לגביהם אחרת. פרוץ מהומות בכפרים אחרים, כשלעצמו, אין בו כדי לערער הנחת מוצא זו. אכן, מעולם לא מונתה בכפר זרזיר מועצה מקומית, וממילא לא ניתן היה לבחון את תגובת תושבי הישוב זרזיר עצמם לארוע מעין זה. אולם, ענייניו המוניציפאליים של הכפר זרזיר מתנהלים זה מכבר על ידי חברי ועד מקומי הנמנים עם תושבי המקום. אם נושא הניהול המוניציפאלי של הישוב אכן עומד במרכזה של מחלוקת כה חריפה בקרב תושבי הכפר, ניתן היה לצפות שחילוקי הדעות יתעוררו עוד בתקופה בה נוהל הישוב על ידי ועד מקומי, מה גם שמרבית העותרים היו חברים בו, ואחד העותרים אף עמד בראשו. לו כך היו פני הדברים, ניתן היה להניח כי בידי הרשות היה נצבר מידע רלבנטי שעניינו מאבקים על רקע מוניציפאלי בכפר זרזיר עצמו. ברם, מידע קונקרטי מעין זה לא הוצג בפנינו. בנסיבות אלה, ספק בעיני אם ניתן ליחס משקל רב לכך שבכפרים אחרים ארעו התנגשויות על רקע מינויים מוניציפאליים. 18. המידע הקונקרטי היחיד אשר הוצג בפנינו, ואשר נוגע ספציפית לכפר זרזיר, מתייחס לשתי התבטאויות שהגיעו לידיעת אנשי המשטרה. לפי ההתבטאות האחת, אם לא ימונה לתפקיד ראש המועצה אדם משבט אלהייב יתרחשו בכפר מהומות. על פי ההתבטאות השניה, ההפך הוא הנכון: אם ימונה העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה, או אז יתרחשו מהומות. שתי התבטאויות אלה נותרו במידה רבה התבטאויות בעלמא, שכן לא הובא לידיעתנו כל מידע בדבר זהות הדוברים, מעמדם, רצינות אמירותיהם, ומידת יכולתם לממש את איומיהם. ברם, אף אם יש ממש בהתבטאויות, לא ברור מה הרבותא בהן, ומדוע תומכות הן דווקא בהחלטה לבטל את מינוים של העותרים. שהרי על פי ההתבטאויות, המהומות בזרזיר יתרחשו בין כך ובין כך. בין אם ימונה העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה, ובין אם לאו, צפוי לכאורה אחד הדוברים העלומים לממש את איומיו. ממכתבה של קצינת האח"ק המרחבית לא עולה כי התומכים במינויו של העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה המקומית להוטים פחות, או מסורים פחות למטרתם, בהשוואה למתנגדיהם. מדוע אם כן, ההחלטה לבטל את מינוים של העותרים כחברי מועצה עדיפה על פני האפשרות להותיר את המינוי על כנו, ומדוע סבור השר כי יש בה סכנה פחותה לפרוץ מהומות ? 19. זאת ועוד. הלכה היא, שסבירות התשתית הראייתית העומדת בבסיס החלטתה של הרשות המנהלית תבחן לאור מידת הפגיעה של ההחלטה באינטרסים סותרים, ולאור משקלם של אותם אינטרסים. ככל שהפגיעה הנובעת מההחלטה קשה יותר, וככל שאינטרס הנפגע כבד משקל, כך חייבת הרשות לבסס את החלטתה על ראיות מוצקות יותר, שמשקלן הראייתי ניכר (ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה , פ"ד לט(2) 225, 249-250; בג"צ 56/75 ברמן נ' שר המשטרה , פ"ד לא(2) 687, 692). כפי שציינתי לעיל, משמעות החלטת שר הפנים הנכנס בענייננו היא פגיעה קשה בזכויות ובאינטרסים כבדי משקל ובציפיות אשר קמו בעקבות החלטתו של שר הפנים הקודם. לפיכך, סבורני כי החשש מפני מהומות, שהוא אחד הנימוקים העיקריים העומדים ביסוד ההחלטה, צריך להיות מבוסס על תשתית ראייתית ממשית ומוצקה יותר, מזו שהובאה בפנינו במקרה הנוכחי. 20. לבסוף, הנימוק של חשש מפני התנגשויות אלימות כבסיס לשינוי החלטתה של הרשות טומן בחובו בעיתיות מיוחדת. כשלעצמי, דומני כי החלטה של הרשות לשנות את החלטתה הקודמת, ולהפכה על ראשה, עקב כך שהושמעו איומים בדבר מהומות ושפיכות דמים אשר צפויים להתרחש אם לא תחזור בה הרשות מהחלטה הראשונה, גורמת מידה רבה של אי נחת לכל שומעיה. כל מי ששלטון החוק יקר לליבו אינו יכול להסכין עם מצב בו בעל האגרוף מכופף באיומיו את החלטות הרשות כרצונו ובהתאם לצרכיו, בבחינת כל דאלים גבר. מתן לגיטימציה לשינוי בדיעבד של החלטות הרשות בשל איום באלימות, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשטר הדמוקרטי הנוהג במדינה. עולה מהאמור לעיל, כי גם הנימוק בדבר החשש מפני פרוץ מהומות בעקבות מינויו של העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה, אינו נימוק אשר יש בו להכריע באיזון האינטרסים המתנגשים במקרה הנוכחי. האיזון הראוי וההכרעה בעתירה 21. לטענת המשיבים, מבוססת החלטתו של המשיב הראשון על שיקולים עניניים, ולפיכך אין עילה להתערב בה. ברם, כפי שמציין פרופ' זמיר בספרו "הסמכות המנהלית" (נבו הוצאה לאור 1996) בעמ' 742: "כלל הענייניות אינו מסתפק בכך שהוא מחייב את הרשות המנהלית לבסס את החלטתה על שיקולים ענייניים. הוא מחייב אותה, למעלה מכך, לבסס החלטתה על כל השיקולים הענייניים ." (ההדגשה שלי) ואף בשקילת כל השיקולים הרלבנטיים לא די. בכדי שהחלטת השר תעמוד במבחן הסבירות, עליה לבטא איזון ראוי בין השיקולים השונים, תוך מתן משקל מתאים לכל אחד מהם, עמד על כך השופט ברק בבג"צ 4267/93 אמיתי - אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נ' ראש הממשלה , פ"ד מז(5) 441, בפסקה 31 לפסק דינו, בציינו: "סבירות אינו מושג פיסי או מטאפיסי. סבירות אינה הילך רוח. סבירות היא מושג נורמטיבי. משמעותה איתור השיקולים הרלבנטיים ואיזון ביניהם על פי משקלם (ראה בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מד(2) 485, 513). אכן, עצם העובדה שהרשות השלטונית לקחה בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים, ושיקולים אלו בלבד, אין בה כדי להבטיח את סבירותה של ההחלטה. החלטה המתחשבת בכל השיקולים הרלבנטיים תהא בלתי סבירה, אם היא לא נתנה משקל ראוי לשיקולים השונים." 22. דעתי היא כי בנסיבות המקרה הנוכחי, החלטתו של השר למנוע את כינוס המועצה המקומית בזרזיר שמונתה על ידי קודמו, ולהעביר את חברי המועצה הממונים מכהונתם, עוד בטרם החלו למלא בפועל את תפקידם, אינה סבירה. מצד אחד, ייחס השר לשיקולים שהיו בבסיס החלטתו, משקל רב, מעבר למידה הראויה, מצד שני, לא נתן השר את דעתו במידה מספקת, לשיקולים האחרים, בעלי משקל, כמו הפגיעה הצפויה בעותרים לנוכח הזכויות שרכשו על בסיסה של ההחלטה הקודמת, והפגיעה הקשה בציפיות הלגיטימיות של רוב תושבי זרזיר. היה על השר לערוך את איזון האינטרסים תוך התחשבות בכך שאין החלטתו נכתבת על לוח חלק, וכי פירושה מחיקה וביטול של החלטה קודמת, אשר התקבלה כדין על ידי קודמו. לבסוף, צריך היה השר לתת את דעתו לרגישות המיוחדת הכרוכה בביטול המינויים, לנוכח מאפייניו המיוחדים של היישוב זרזיר, והאוכלוסיה המתגוררת בתחומו. דעתי היא, שאיזון ראוי של השיקולים הרלוונטים מצביע על כך כי נפל פגם בהחלטה במקרה דנן. החלטות השר עליהן מלינים העותרים אינן יכולות לעמוד, באשר הן חורגות ממתחם הסבירות. אותה מדיניות בה דוגל שר הפנים הנוכחי, אין בה להצדיק אקט כה קיצוני שמשמעותו המעשית היא פסילתם של העותרים לכהן בתפקיד, לו נמצאו ראויים על ידי שר הפנים הקודם, בטרם שניתנה להם אפשרות למלא את תפקידם ושליחותם, ומבלי שנמצא בהם, אישית, כל פסול. לדעתי, לא נתן שר הפנים את המשקל המתאים לעובדה שהחלטתו מבטלת מצב קיים, מבלי שהיו בידיו נתונים מספיקים להצדקת ביטולו. 23. התוצאה היא שאנו מחליטים לקבל את העתירה ולהפוך את הצו למוחלט. על המשיב השני לכנס בהקדם את המועצה המקומית זרזיר, בהרכבה כפי שנקבע על ידי שר הפנים הקודם, בהודעתו מיום 13.5.96. בישיבתם הראשונה יבחרו חברי המועצה יושב ראש למועצה המקומית בזרזיר. תקוותנו, כי ענייניו המוניציפאליים של הכפר זרזיר יתנהלו מעתה על מי מנוחות, וכי המועצה שמונתה על ידי שר הפנים הקודם תשכיל לנהל את ענייני זרזיר ביעילות וכהלכה. כמובן, אין בהחלטתנו זו כדי למנוע משר הפנים לפעול ולהפעיל את סמכותו לפי סעיף 3(ב), לצו, אם יוברר בעתיד שהמועצה הממונה או מי מחבריה אינם פועלים כהלכה, או שנוצרו נסיבות אחרות המצדיקות שימוש בסמכותו של השר. המשיבים ישאו בהוצאות העותרים בסך 7,500 ש"ח. ש ו פ ט השופטת ט' שטרסברג-כהן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט ת' אור. ניתן היום, כ"ב באדר ב' תשנ"ז (31.3.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן מזכיר ראשי אמ/ 96052400. E02	[ "ע\"ב 2/84" ]	8,841
2,820	בית המשפט העליון רע"א 4154/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת: מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 27.5.97 בע"א 725/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א. אבן-ארי, ד. בר-אופיר, ה. אחיטוב בשם המבקשת: עו"ד אלי גור החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, א' באב התשנ"ז (4.8.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. A01 /דז/	[ "רע\"א 4154/97", "בע\"א 725/96" ]	8,843
5,227	ב בית המשפט העליון רע"א 4154/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט י' אנגלרד המבקשת : מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.5.97 בע.א. 725/96 שניתן על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר, אחיטוב תאריך הישיבה: כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97) בשם המערער : עו"ד גור אלי בשם המשיבים : עו"ד אמיר יצחק ה ח ל ט ה לאור המלצת בית המשפט מוסכם על בעלי הדין שפסק הדין הכספי של הערכאות שקדמו לנו בעינו יעמוד, אולם המבקשת תהיה פטורה מתשלום אם תחזיר את התמונה למשיב מס' 1 (במשרדו של פרקליטה) במצב תקין תוך 60 ימים מהיום. אם תתעורר מחלוקת בין בעלי הדין לגבי זהותה ותקינותה של התמונה המוחזרת, יכריע בה בית משפט השלום לפי בקשה בדרך המרצה שתוגש לו. לענין ההוצאות בכל הערכאות, ינתן פסק הדין על דרך הפשרה על יסוד סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-. ניתן היום כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט פסק דין אנו מאשרים את ההסכם הנזכר בהחלטה שדלעיל ונותנים לו תוקף של פסק דין. המבקשת תשלם למשיב מס' 1 בכל הערכאות את היציאות הממשיות בצירוף שכ"ט עו"ד 30,000.- ש"ח. ניתן היום כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. B04	[ "רע\"א 4154/97" ]	8,844
15,271	ב בית המשפט העליון רע"א 4154/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.5.97 בע"א 725/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: אבן ארי, בר אופיר, אחיטוב בשם המבקשת: עו"ד אלי גור בשם המשיב 1: עו"ד יצחק אמיר בשם המשיב 2: בעצמו החלטה להרכב של שלשה. להקדיש לדיון 15 דקות. ניתן היום יט באלול תשנ"ז (21.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. B02	[ "רע\"א 4154/97", "בע\"א 725/96" ]	8,845
20,776	ב בית המשפט העליון רע"א 4154/97 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א. גולדברג כבוד השופט י. אנגלרד המערער ת : מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשה להבהרת פס"ד בשם המערער : עו"ד גור אלי בשם המשיבים : עו"ד אמיר יצחק החלטה ה"הוצאות הממשיות" הן כפי שנכתב בפסק הדין, בצירוף, כלומר נוסף לשכר הטרחה שנפסק. ניתן היום כח בשבט תשנ"ח (24.2.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. B05	[ "רע\"א 4154/97" ]	8,846
2,821	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 364 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המבקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה לפטור מאגרה וערבון תאריך הישיבה: י"ב באדר א' תשנ"ז (19.2.97) בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שני שרפסקי בשם המשיב 3: אין הופעה בשם המשיב 4: עו"ד זיו אלדן החלטה על יסוד עמדת באי-כח המשיבים בנושא האגרה, אני פוטרת את המבקשת מתשלום האגרה. אשר לערבון, איני מקבלת את ההצעה כי כספי קרן ההשתלמות של המבקשת ישמשו להבטחת ההוצאות בערעור, וזאת מן הטעמים המובאים בתגובת המשיב הראשון. המבקשת עובדת ומשתכרת סכום של 4,160 ש"ח נטו לחודש. למבקשת שלוש בנות, מתוכן שתיים בגירות. בנסיבות אלה, אין הצדקה מן ההיבט של היכולת הכלכלית ליתן למבקשת פטור מן החובה להפקיד ערבון. אני מורה למבקשת להפקיד ערבון בסכום של 7,500 ש"ח בלבד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, א' באדר ב' תשנ"ז (10.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. Q02	[ "ע\"א 97" ]	8,847
17,975	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 364 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המבקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. עו"ד פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה לפטור מאגרה וערבון תאריך הישיבה: י"ב באדר א' תשנ"ז (19.2.97) בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שני-שרפסקי בשם המשיב 3: אין הופעה בשם המשיב 4: עו"ד זיו אלדן החלטה מתבקשת תגובת המשיב הראשון להצעת המבקשת בדבר הערבון כמפורט בהודעה שהגישה לבית המשפט בענין זה ביום 18.2.97. התגובה תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב באדר א' תשנ"ז (19.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. Q01	[ "ע\"א 97" ]	8,848
23,133	ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ בשם המערערת: עו"ד זוהר גרינברג בשם המשיב מס' 1: עו"ד יצחק פודלסקי בשם המשיב מס' 2: עו"ד רחל שני-שרפסקי בשם המשיב מס' 3: עו"ד עודד לוי החלטה על מנת לאפשר למערערת לנסות ולהגיע להסדר עם נושיה, אני מאריכה את המועד להגשת הסיכומים כמבוקש, על אף התנגדות המשיב הראשון. יש להעיר, כי המשיב השני והמשיב השלישי הסכימו לבקשה. סיכומי המערערת יוגשו עד ליום 5.7.98. ניתנה היום, י"ב בניסן תשנ"ח (8.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. O05	[ "ע\"א 364/97" ]	8,849
23,155	ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג החלטה המבקשת תביא את עמדת המשיבים לבקשה, ולאחר מכן אדון בה. ניתנה היום, כ"ב בסיון תשנ"ח (16.6.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. O06	[ "ע\"א 364/97" ]	8,850
35,122	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 364/97 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת : רבקה גרינבלט נגד המשיבים : 1. עו"ד יצחק פרדלסקי - הנאמן על נכסי החייבים צבי ורבקה גרינבלט פושטי רגל 2. הכונס הרשמי - תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין - פתח תקוה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערת, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערת תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערת; 3. המערערת רשאית להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, כ"א בשבט התשנ"ח (17.2.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. A03 /דז/	[ "ע\"א 364/97" ]	8,851
37,872	ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד זוהר גרינברג בשם המשיב הראשון: בעצמו בשם המשיב השני: עו"ד רחל שני-שרפסקי בשם המשיב השלישי: עו"ד עודד לב החלטה הארכת המועד להגשת הסיכומים כמבוקש. ניתנה היום, י"ד בתמוז תשנ"ח (8.7.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. O07	[ "ע\"א 364/97" ]	8,852
43,056	ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג החלטה לתגובת המשיבים בתוך עשרה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. P04	[ "ע\"א 364/97" ]	8,853
49,070	ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה סיכומים בכתב החלטה בתיק זה ניתנה ביום 8.7.98 החלטה, המאריכה את המועד להגשת סיכומי המערערת. ההחלטה נמסרה למערערת ביום 19.7.98. עד היום לא הוגשו סיכומי המערערת. אף על פי שבהחלטה לא נקבע מועד ספציפי להגשת הסיכומים, נראה כי על פי כל קנה מידה סביר היה על המערערת להגיש את סיכומיה. אני מאפשרת למערערת להגיש את סיכומיה תוך חמישה-עשר יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגשו הסיכומים, יועבר הערעור להרכב לשם דיון בו, על פי תקנות448(ג) ו450-(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ט (8.9.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. V08	[ "ע\"א 364/97" ]	8,854
59,189	ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת: גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. פורמלי רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים בשם המערערת: עו"ד רונן גדות החלטה לתגובת משיב 1 תוך שלושים יום. ניתנה היום, י' בטבת תש"ס (19.12.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. V10	[ "ע\"א 364/97" ]	8,855
71,150	ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. פורמלי רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה להוצאת מוצג ים החלטה בפני בקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים שהגיש המשיב 1. ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין: המבקשת הגישה ערעור על החלטת בית המשפט קמא בהמ' (ת"א) 2680/96, שעניינה בקשה למתן הוראות בנוגע להסדר פשרה, שהוגשה על ידה במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגדה. המשיב 1, הוא הנאמן בפשיטת רגל, הגיש תיק מוצגים אליו צירף, בין היתר, בקשות שונות שהוגשו לבית המשפט קמא במסגרת תיק פשיטת הרגל, וכן החלטות שניתנו במסגרת הליכי פשיטת הרגל. לטענת המבקשת, במסגרת הדיון בהמרצה נשוא הערעור, לא עמדו בפני בית המשפט המחוזי ראיות כלשהן ובית המשפט לא התבקש לקבל ראיות שהוגשו בהליכים אחרים כמוצגים. לגישתה, על-פי הדין תיק מוצגים יכול לכלול רק ראיות שהוגשו לבית המשפט קמא והתקבלו על ידו כראיות, ולפיכך לא היה המשיב 1 רשאי לכלול בתיק המוצגים שהגיש ראיה כלשהי פרט לפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא. המשיב 1 מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב 1 כי בטרם מתן ההחלטה נשוא הערעור עמדו בפני בית המשפט המחוזי שתי בקשות למימוש נכסי החייבים שהוגשו מטעמו, אשר סומנו כמוצגים 1 ו2-. מכאן, שבפועל עמדה בפני בית המשפט קמא ההכרעה בכל ההמרצות בתיק. כמו כן, נטען כי כל המוצגים, למעט מוצגים 7 ו8-, הם מסמכי התיק שהיו מונחים בפני בית המשפט קמא. לחילופין, מבקש המשיב 1 להתיר לו הגשת המוצגים כראיות נוספות בערעור. אכן, נפסק כי תיק המוצגים יכול לכלול רק מסמכים שהוצגו בבית המשפט קמא כראיות וקובלו ככאלה לתיק בית המשפט. מסמך המגיע לתיק בית המשפט, נמצא שם פיסית, אך אין הוא בחזקת ראיה, כל עוד לא הוצג וקובל ככזה על ידי בית המשפט (ראו: ב"ש 153/86 צביח נ' מ"י , פד"י (מ)2 345). במקרה זה חלק מן המוצגים אותם הגיש המשיב 1, הם בקשות שהוגשו לבית המשפט קמא במסגרת אותו תיק, עוד בטרם ניתנה ההחלטה נשוא הערעור, אשר עמדו בפני בית משפט קמא שעה שנתן את החלטתו. מוצגים 1 ו2- הן בקשות למימוש נכסי החייבים שהגיש הנאמן לבית המשפט קמא, עוד בטרם ניתנה ההחלטה, ולכן לא היה צורך להגישן כראיה לבית המשפט קמא. מוצג 3 הוא פרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא בבקשות הללו. דהיינו: המדובר במסמכים המהווים חלק מהתיק בבית המשפט קמא, ולכן רשאי המשיב 1 להסתמך עליהם. כך גם לגבי מוצג 9. שונה הדבר באשר למוצגים 8-4. מוצג 4 הוא פסק דין שניתן על ידי בית משפט זה בו ניתן צו כינוס קבוע נגד החייבים. מוצג 5 הוא פסק דין שניתן על ידי כב' השופט לויט בבקשה אחרת בעניין מכר דירת החייבת. מאחר שפסקי דין ניתנו שלא במסגרת התיק בו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור ולא הוגשו כמוצגים בפני בית המשפט קמא, הרי שהמשיב 1 לא היה רשאי לכלול אותם בתיק המוצגים שהגיש (ראו: ע"א 485/89 קו נקודה בע"מ נ' B.V. Briefhouder , תקדין עליון 90(2) 638). מוצג 6 הוא הסכם בין החייבת לצדדים שלישיים, אשר מעולם לא הוגש והתקבל כראיה בפני בית המשפט קמא, ולכן אין המשיב 1 רשאי לכלול אותו בתיק המוצגים. כך גם לגבי מוצג 7, שהוא מכתבים מטעם הכונס הרשמי המאוחרים להחלטה נשוא הערעור, ועל כן אינם יכולים להיות חלק מתיק המוצגים. מוצג 8 הוא אסמכתאות משפטיות, שמקומן אינו בתיק המוצגים, אם כי המשיב רשאי היה להפנות אליהם בסיכומיו. לאור האמור, אני מורה על הוצאת המוצגים 8-4 מתיק המוצגים שהגיש המשיב 1. באשר לבקשתו החלופית של המשיב 1 להתיר לו הגשת המוצגים כראיות נוספות בערעור, אם מבקש המשיב לעשות כן, עליו להגיש בקשה עצמאית ומנומקת. ניתנה היום, יז' באלול תש"ס (17.9.00). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. V11	[ "ע\"א 364/97", "ש 153/86", "ע\"א 485/89" ]	8,856
100,627	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 364/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' א' לוי המערער ת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. פורמלי רשם המקרקעין- פתח תקוה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.12.96 בתיק פש"ר 1177/91 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' פורת תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשס"א ( 19.04.01 ) בשם המערער ת: עו"ד גרינברג זהר, עו"ד רונן גדות בשם המשיב 1: עו"ד פרדלסקי יצחק בשם המשיב 2: משוחרר מהופעה בשם המשיב 3: עו"ד לב עודד פסק-דין המערערת חזרה בה מן הערעור ומבקשת למשוך אותו. המשיב 1 ביקש הוצאות, המשיב 3 מוותר על הוצאות. תמוה הוא שב"כ המערערת מצא לחזור בו מן הערעור רק היום כאשר הטעם למשיכת הערעור הוא ההליכים האחרים המתנהלים בעניין מכירת הנכסים, דבר הידוע לב"כ המערערת מזה זמן. לפיכך, אנו דוחים את הערעור ומחייבים את המערערת לשלם למשיב 1 הוצאות בסך 7,500 ש"ח. ניתן היום, כ"ו בניסן תשס"א (19.4.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 97003640. J12 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444	[ "ע\"א 364/97", "פש\"ר 1177/91" ]	8,857
2,824	ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד יצחק שמלה החלטה לא ניתן להבין מן ההודעה שהגיש בא-כוח המערער מהי תגובתו להתראה בדבר דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. תגובת המערער תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ב' באלול תשנ"ז (4.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O01	[ "ע\"א 5525/93" ]	8,861
16,516	ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד יצחק שמלה החלטה בהמשך להחלטתי מיום 6.11.96 אשר נמסרה לבא-כוח המערער ביום 6.7.97, ובהמשך להחלטה מיום 4.9.97 אשר נמסרה לבא-כוח המערער באמצעות מכשיר הפקסימיליה ביום 15.9.97, ובהעדר כל תגובה נוספת עד כה, אני דוחה את הערעור על-פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, ח' בתשרי תשנ"ח (9.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O02	[ "ע\"א 5525/93" ]	8,862
24,855	ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה למתן הוראות בשם המבקש: עו"ד עזרא חורי החלטה לתגובת המשיב בתוך עשרה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, ג' באדר תשנ"ח (1.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. P03	[ "ע\"א 5525/93" ]	8,863
30,955	ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לבטל פסק דין בשם המבקש: עו"ד עזרא חורי בשם המשיב: עו"ד מאיר דהאן החלטה זוהי בקשה לביטול פסק דין מיום 9.10.97 הדוחה את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. כבר ביום 17.5.98, במסגרת דיון בבקשה לבטל את ההחלטה מיום 6.11.96, החלטתי לאשר תוקפו של פסק הדין, ואני מפנה לנימוקים שבאותה החלטה. אוסיף, כי המבקש לא הצליח להוכיח את הנדבך היסודי בבקשה, והוא מתי נודע לו על דחיית הערעור, ובאילו נסיבות. כך, קיימת סתירה בין שני התצהירים שערך בתמיכה לבקשותיו לביטול ההחלטות שניתנו בערעור. זו מתייחסת לגירסאות השונות שנמסרו בנוגע למועד פגישתו של המבקש עם עו"ד שמלה, ממנה למד על מצב העניינים בתיק. וזה דבר הסתירה: בתצהיר מיום 22.2.98 שנעשה בתמיכה לבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96 נאמר: " לפני זמן קצר פגשתי באקראי את עוה"ד ושאלתי אותו מה גורל הערעור הנדון שהגשתי" (ההדגשה הוספה - א.א.ג). בהחלטתי הנ"ל מיום 17.5.98 הבעתי תמיהה כיצד לא ידע המבקש על כל ההחלטות שניתנו בעניינו בשעת 1997, אם הפגישה אכן התקיימה עובר לחודש פברואר 1998, שאז הוגשה הבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96. לעומת זאת, בתצהיר מיום 8.6.98 שהוכן בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97, נאמר אחרת: " בשלב מסוים , במועד שאיננו רלבנטי לבקשה זו, פגשתי באקראי את עוה"ד ושאלתי אותו מה גורל הערעור" (ההדגשה הוספה - א.א.ג.). שיפוץ גירסה זה נותר בלתי מוסבר. לסבך עובדתי זה יש להוסיף את טענת עו"ד שמלה, בא כוח המבקש בתקופה הרלבנטית, כי ביום 7.5.97 פגש במבקש ומסר לו את מסמכי הערעור, ומאז לא פגש בו עוד. פנייתו הראשונה של המבקש לבית משפט זה בבקשה לביטול החלטה נעשתה רק ביום 28.2.98. בנסיבות שתוארו, אין כל אפשרות לקבוע מתי נודע למבקש כי הערעור נגדו נדחה. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 17.5.98 מסתברת יותר גירסתו של עו"ד שמלה כי המבקש קיבל לידיו את מסמכי הערעור כבר בחודש מאי 1997. במיקרה כזה, לא ברור מדוע הזניח את ההליך במשך יותר מחצי שנה. סיכומם של דברים, לא הונחה כל תשתית עובדתית אמינה לבקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97. על פי התמונה העובדתית הקיימת רב הנסתר על הנגלה, ואין כל אפשרות לקבוע כל ממצא שהוא. בנסיבות אלה, דינה של הבקשה להידחות. המבקש ישלם למשיב שכר טירחה (כולל הוצאות) בסכום של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, י"ד באב תשנ"ח (6.8.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O06	[ "ע\"א 5525/93" ]	8,864
39,125	ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לביטול החלטה תאריך הישיבה: י"ז באייר תשנ"ח (13.5.98) בשם המבקש: עו"ד עזרא חורי בשם המשיב: עו"ד מאיר דהאן החלטה הבקשה שבפני היא לבטל את ההחלטה מיום 6.11.96 המתריעה על דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. לא למותר לסקור את השתלשלות ההליכים בתיק זה: המדובר בערעור שהגיש המבקש בתאריך 10.3.93. בשל תקלה שארעה במזכירות לא נשלחה לבא כוח המבקש באותה עת, עו"ד י. שמלה, הודעה על קביעת גובה הערבון בסמוך להגשת הערעור, אלא רק בתאריך 16.5.96. כתב זה הוחזר לבית המשפט בציון העובדה כי עו"ד שמלה עזב את הכתובת שנמסרה על ידו. הכתב נשלח פעם נוספת בתאריך 5.8.96 ונמסר במשרד עו"ד שמלה בתאריך 11.8.96. הערבון לא הופקד ולא הוגשה גם כל בקשה בענין זה. בתאריך 6.11.96 ניתנה החלטה המתריעה על האפשרות שהערעור יידחה מחמת אי הפקדת ערבון. עקב תקלה בהליך המסירה, הומצאה ההחלטה במשרד עו"ד שמלה רק בתאריך 24.7.97. בתאריך 4.9.97 הוגשה תגובת עו"ד שמלה באמצעות מכשיר הפקסימיליה. בתגובה נאמר, כי ביום 7.5.97 נפגש עו"ד שמלה עם המבקש ומסר לידיו את כל מסמכי הערעור, ומאותו מועד לא היה קשר בין עו"ד שמלה לבין המבקש. עוד נאמר, כי ביום 6.7.97 הגיעה למשרד עו"ד שמלה הודעה בדבר הפקדת ערבון, אך עו"ד שמלה לא הצליח ליצור קשר עם המבקש ולמסור ההחלטה לידיו. לא נמצאה בתגובה כל התייחסות להודעה על הפקדת הערבון שנמסרה ביום 11.8.96, וכן לא היה ברור על איזו הודעה על קביעת ערבון מדובר בתגובה. לכן, ניתנה החלטה המבקשת הבהרה לכתב התגובה (החלטה מיום 4.9.97). החלטה זו הומצאה למשרד עו"ד שמלה, אך לא הוגשה כל הבהרה נוספת. לפיכך, בהחלטה מיום 9.10.97 נדחה הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. לא למותר להוסיף, כי עו"ד שמלה בתגובתו מיום 4.9.97 לא מסר את כתובתו של המבקש ולא כלל בה בקשה להשתחרר מן הייצוג. אף המבקש לא ראה להודיע על החילופין בייצוג לבית המשפט. בתאריך 28.2.98 הוגשה הבקשה שבפני, שעניינה ביטול ההחלטה מיום 6.11.96 המתריעה על דחיית הערעור על פי תקנה 431 הנ"ל. בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה נאמר, כי "לפני זמן קצר" פגש המבקש את עו"ד שמלה ושאל אותו מה גורל הערעור. תשובתו של עו"ד שמלה היתה, כי נתקבלה הודעה על הפקדת ערבון בתיק, אך עו"ד שמלה לא הצליח לאתר את המבקש על מנת להודיע לו על כך. עו"ד שמלה החזיר למבקש באותה פגישה את כל מסמכי הערעור. לאחר מכן התברר למבקש דבר קיומה של ההחלטה מיום 6.11.96, ומכאן הבקשה שבפני. אין בבקשה שבפני התייחסות להחלטות מיום 4.9.97 ו9.10.97- וכן להודעת עו"ד שמלה מיום 4.9.97. דבר זה תמוה ביותר לנוכח העובדה שבתצהיר המבקש מיום 22.2.98, שהוגש בתמיכה לבקשה, נאמר, כי הפגישה עם עו"ד שמלה התקיימה "לפני זמן קצר". אילו אכן התקיימה אותה פגישה עובר להגשת הבקשה, כי אז בוודאי היו בידי המבקש גם העתקי אותן החלטות מספטמבר 1997. העובדה, כי אלו אינן בידיו, וכי המסמך האחרון הוא ההחלטה מיום 6.11.96 מחזקת את האמור בתגובה הנ"ל של עו"ד שמלה מיום 4.9.97 לפיה פגישתו האחרונה עם המערער היתה ביום 7.5.97. אם אכן כך הם פני הדברים, פנייתו של המבקש לבית משפט זה רק ביום 28.2.98, כ10- חודשים לאחר שנדחה ערעורו, נותרת ללא הסבר. כאמור, המבקש מתייחס בבקשתו אך להחלטה מיום 6.11.96 ומתעלם מן העובדה שבתיק כבר ניתן פסק דין בתאריך 9.10.97. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים, והדין קובע את הדרך לבקש את ביטולו או לערער עליו. המבקש לא נקט באף אחת מן הדרכים והשליך את כל יהבו על הבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96, אשר נבלעה בפסק הדין שניתן לאחר מכן. גם לו היה המבקש מבקש לתקן את בקשתו ולראות בה בקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97, לא ניתן היה להעתר לה. כמובא לעיל, אין בפני ראיות בדבר מועד התקבלותה של ההחלטה הנ"ל מיום 9.10.97 בידי המבקש. האמור בתצהירו של המבקש בדבר התקיימותה של פגישה עם עו"ד שמלה "לפני זמן קצר" נסתר בתגובתו של עו"ד שמלה מיום 4.9.97; וכפי שהראיתי, הגיונם של דברים מתיישב דווקא עם האמור בתגובת עו"ד שמלה. בכל מקרה, לנוכח הסתירה האמורה איני יכולה לקבוע דבר על יסוד תצהירו של המבקש בלבד. תצהיר מטעמו של עו"ד שמלה, בא כוח המבקש בתקופה הרלבנטית, לא הובא. לא הובא גם כל מכתב מטעמו או הבעת עמדה בדרך אחרת. במצב דברים זה, נותרו הנסיבות האופפות את אופן ניהול התיק עלומות. כך לא ניתנה תשובה לשאלה מדוע לא הופקד הערבון ב1996- לאחר מסירת ההודעה על קביעתו לעו"ד שמלה בתאריך 11.8.96; מתי הובאה ההחלטה מיום 6.11.96 לידיעת המבקש; מה היו מעשי המבקש בכל הנוגע לניהול הערעור מאז שהוגש לפני כחמש שנים, וכדומה. בא כוח המבקש טוען, כי היה מקום להזמין את עו"ד שמלה לדיון בענין דחיית הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. התשובה לכך היא, שלא היתה כל הצדקה להטריח את המשיב לדיון בנסיבות שהיו. בגוף ההחלטה המתריעה על דחיית הערעור על פי תקנה 431, ניתנה אפשרות לבא כוח המבקש ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור. בא כוח המבקש באותה עת הגיב, כפי שפורט לעיל, באופן לאקוני וסתום, ולאחר מכן לא השלים תגובתו. לא היתה, איפא, כל תשתית להזמנת הצדדים לדיון, ואין כל פסול בכך שניתנה החלטה הדוחה את הערעור ללא קיום דיון בעל פה. אשר על כן, אני מחליטה לדחות את הבקשה. פסק הדין מיום 9.10.97 יעמוד בעינו. המבקש ישלם למשיב שכר טירחה (כולל הוצאות) בסכום של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"א באייר תשנ"ח (17.5.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O04	[ "ע\"א 5525/93" ]	8,865
40,281	ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה למתן הוראות בשם המבקש: עו"ד יצחק שמלה החלטה לתגובת המשיב תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O05	[ "ע\"א 5525/93" ]	8,866
2,825	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 2800 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה לקביעת מועד דיון בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק החלטה הבקשה תידון לאחר הפקדת הערבון. ניתנה היום, ז' באייר תשנ"ז (14.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. Q01	[ "ע\"א 97" ]	8,867
13,250	בבית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה להקדמת דיון בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב בתמוז תשנ"ז (17.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. Q02	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,868
20,223	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן-דרור החלטה לתגובת המערערים תוך חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב בתמוז תשנ"ח (6.7.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. O05	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,869
23,354	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן דרור החלטה אני מאפשרת למשיבים 1-2 ולמערערים להגיב על סיכומי המשיב 3 וזאת תוך שלושים ימים מיום שיקבלו את סיכומי המשיב 3. ניתנה היום, ח' באלול תשנ"ט (28.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P09	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,870
30,537	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות מטעם המשיב 3 בשם המשיב 3: עו"ד לאה מרגלית החלטה לתגובת המערערים והמשיבים 1 ו2- עד ליום 21.10.98. המזכירות מתבקשת להעביר ההחלטה באמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשנ"ט (15.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P10	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,871
30,930	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערערים: עו"ד ת. גליק בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן-דרור החלטה הארכת המועד כמבוקש. ניתנה היום, כ"א בתמוז תשנ"ח (15.7.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. O06	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,872
31,636	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות בשם המערערים: עו"ד ת. גליק החלטה נוכח בקשת המשיבה והודעת המערערים, אני מורה כי המשיבה 3 הינה משיבה לכל דבר וענין, ואינה משיבה פורמלית. ההוראות בדבר הסיכומים בכתב כפי שנקבעו בצו לסיכומים בכתב שניתן על ידי כב' הנשיא ביום 29.4.98 יחולו על משיבה 3. מנין הימים להגשת סיכומי המשיבה 3 יחל ממועד המצאת החלטה זו. המזכירות מתבקשת להמציא העתק מהצו לסיכומים בכתב מיום 29.4.98, לידי המשיבה 3. ניתנה היום, כ' באלול תשנ"ח (11.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P08	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,873
34,094	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות מטעם המשיב 3 בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק בשם המשיבים 1-2: ד"ר יואב בן-דרור, עו"ד, שירלי וולובלסקי בשם המשיב 3: עו"ד לאה מרגלית החלטה נוכח הודעת בא-כח המערערים שהוגשה לבית-המשפט ביום 16.10.98, ולאור הודעת בא-כח המשיבים 1-2 שהוגשה ביום 21.10.98, נראה כי בקשת המשיב 3 לקבלת כל כתבי הטענות שהוגשו בתיק זה מולאה. הסיכומים מטעם המשיב 3 יוגשו, לפיכך, עד ליום 21.11.98. ניתנה היום, ה' בחשון תשנ"ט (25.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P11	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,874
40,843	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2800/97 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערים, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערים יגישו את טענותיהם תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערים תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערים; 3. המערערים רשאים להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, ג' באייר התשנ"ח (29.4.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. A04 /דז/	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,875
41,328	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה להקדמת מועד דיון בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק החלטה בפני בקשה להקדמת מועד דיון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לפיה נאסר לפרסום פסק דין שניתן בעניינם של המשיבים. הנימוק שמעלה בא כוח המערערים הוא שהערעור עוסק בנושא ציבור עקרוני הנוגע לציבור הרחב, וכי מתעוררת בו שאלה הלכתית מובהקת. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, חלקים גדולים מפסק הדין הותרו לפרסום, ועל כן אין מדובר בנושא עקרוני כאמור. בפני בית משפט זה תלויים ועומדים ערעורים רבים שהוגשו קודם לערעור זה וטרם נדונו בהם ערעורים בנושאים עקרוניים המעלים שאלות משפטיות חשובות. אין בטעם זה כדי להצדיק הקדמת הדיון בערעור זה. הערעור יקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P03	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,876
41,747	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות בשם המשיב מס' 3: עו"ד לאה מרגלית החלטה לתגובת המערערים והמשיבים 1 ו2- שתוגש תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ח (31.8.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P07	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,877
56,543	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2800/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר המערערים: 1. נתן ליפסון 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. זרח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד השומה למפעלים גדולים ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמ' 5315/97 (עמ"ה 94/89) שניתנה בתאריך 1.5.97 על-ידי כבוד השופט א' פלפל תאריך הישיבה: כ"ה בסיון תשנ"ט (9.6.99) בשם המערערים: עוד תמיר גליק בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן דרור, עו"ד שירלי וולובלסקי בשם המשיב 3: עו"ד דוד פורר, עו"ד יהודה ליבליין פסק-דין השופטת ד' דורנר : 1. המשיבים, זרח ועדנה גהל, הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעורי מס הכנסה על שומות מס שהוצאו לזרח גהל בשנים 1985-1982. הדיון התנהל בדלתיים סגורות, כאמור בסעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שבו נקבע: כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער. בתאריך 8.4.97 ניתן פסק-הדין. פרסומו היה מותנה בקבלת רשות מבית-המשפט, על-פי סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984- (להלן: חוק בתי המשפט). המשיבים, שהתנגדו לפרסום, הגישו בקשה לבית-המשפט המחוזי במטרה לאסור את הפרסום. פקיד השומה למפעלים גדולים (להלן: פקיד השומה) סבר בתשובתו כי יש לפרסם את פסק-הדין. לפקיד השומה הצטרפו עיתונאי עיתון הארץ, נתן ליפסון, והוצאת עיתון הארץ בע"מ כמשיבים נוספים, ואף הם טענו כי יש לפרסם את פסק-הדין. בקשת המשיבים לאסור את הפרסום התקבלה. וכך נכתב, בין השאר, בהחלטתו של השופט איתמר פלפל: התלבטתי לא מעט בבואי להחליט בשאלה העקרונית שבפני, בהתחשב בנמוקים הסותרים שאפשר להעלות בסוגיה זו: מחד, החשיבות הרבה של העקרון הכללי בדבר פומביות הדיון, ומנגד הוראת החוק המיוחדת בעניננו, שמטרתה תסוכל בדרך כלל כתוצאה מגלוי בפסק הדין של עיקרי הדברים שנדונו בדלתיים סגורות. נראה לי, בסופו של דבר, כי עלי להעדיף שקול אחרון זה, המתבסס כאמור על הוראה מפורשת וחריגה של המחוקק לאותו עקרון-על, ואני קובע על כן כי פרסומו של פסק הדין יאסר. 2. ליפסון והוצאת עיתון הארץ בע"מ ערערו בפנינו על החלטה זו. פקיד השומה, שסבר כאמור כי יש לפרסם את פסק-הדין, תמך בקבלת הערעור, בכפיפות להשמטה של מספר פרטים המופיעים בו, העלולים לפגוע בבטחון העדים. פקיד השומה אף הוסיף ואמר, כי אם יתקבל הערעור בכוונתו לפנות בעניין זה לבית-המשפט המחוזי בבקשה מתאימה מכוח סעיף 70(ד) לחוק בתי-המשפט. המערערים ופקיד השומה הגיעו איפוא להסכם דיוני, לפיו פסק-הדין לא יפורסם עד להכרעת בית-המשפט המחוזי בבקשת פקיד השומה. 3. המערערים ופקיד השומה טענו, כי הדיון בדלתיים סגורות אינו מחייב מניה וביה איסור פרסום, וכי יש לתת להוראת סעיף 154(ג) הנ"ל פירוש מצמצם, לנוכח פגיעתו בעקרון פומביות הדיון, וככלל להחילו על הדיון בבית-המשפט המחוזי בלבד, להבדילו מפסק-הדין. זאת, בהתחשב בכך שתכליתו של סעיף 154(ג) הינה לאפשר למדינה גביית מס אמת מהנישום על-ידי מתן חיסיון על מידע שהלה ימסור לגבי הכנסותיו, ולא לשמור על פרטיותו. פקיד השומה הוסיף, כי קיים אינטרס ציבורי רב בפרסום פסק-הדין, הדן במעשי מירמה שבוצעו כלפי רשויות המס. בהקשר זה ציין פקיד השומה, כי הנישום הכחיש מעשים אלה ולא חשף בעצמו סודות מקצועיים ומסחריים, וכי מעשי התרמית נושא פסק-הדין נחשפו לבסוף על-ידי רשויות המס. בתשובתם לערעור טענו המשיבים, כי פרסום פסק-דין בערעור על שומה אינו מתיישב עם כוונת המחוקק בסעיף 154(ג) הנ"ל, אשר הורה באופן קטגורי על ניהול הערעור בדלתיים סגורות ואיפשר לנישום בלבד לבקש את פתיחת הדלתיים. 4. לדעתי, יש לקבל את הערעור. על אף החפיפה בתוכן ההליך בעת שמיעתו ובעת פרסומו, איסור הפרסום איננו מהווה חלק אינטגרלי מן ההחלטה על ניהול הדיון בדלתיים סגורות, אלא "כדי שיחול איסור פרסום, צריך שתהיה על כך הוראה מפורשת" (דברי השופט אור בבג"צ 6005/93 עליאש נ' השופט שמואל צור ואח' , פ"ד מט(1) 159, בע' 168). שאלת פרסומו של הליך אשר התנהל בדלתיים סגורות הוסדרה כאמור בסעיף 70(א) לחוק בתי המשפט, שבו נקבע: לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט. ניתן איפוא לבית-המשפט שיקול-דעת להורות על פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות, לרבות פסק-הדין, ובכך להביא לידיעת הציבור את אשר נסתר ממנו בשל ההחלטה על סגירת הדלתות. 5. גישה זו - המאפשרת את פרסומו של הליך שהתנהל בדלתיים סגורות - משקפת את מעמדו הנכבד של עקרון פומביות הדיון. עיקרון זה הוא אף בעל מעמד חוקתי, בהיותו מעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, שבו נקבע: בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק. עקרון פומביות המשפט הינו מרכיב מרכזי במשטרנו הדמוקרטי. הקפדה מירבית עליו מהווה תנאי הכרחי לשמירה על תקינות ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור בבתי-המשפט. ראו דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, בע' 451-450; ודברי השופט חשין בע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318 (להלן: ע"א מרום ), בע' 341-340 והאסמכתות המובאות שם. עקרון פומביות הדיון אף כולל את החופש לפרסם ברבים את הנעשה בבית-המשפט. כלומר, ביסודו עומד גם חופש הביטוי, שהוא עצמו ניצב בראש החירויות שעליהן מבוססת תשתיתה הדמוקרטית של המדינה. 6. אכן, בדומה לשאר זכויות-היסוד בשיטתנו, גם עקרון פומביות הדיון אינו מוחלט אלא יחסי. היקפו נגזר מן האיזון בינו לבין ערכים, זכויות ואינטרסים אחרים, אשר מוטל על החברה להגן גם עליהם. ברם, בהתנגשות בין זכויות מתחרות לבין עקרון פומביות הדיון, שביסודו כאמור, גם חופש הביטוי, נשמר לעקרון פומביות הדיון מעמד בכורה של "זכות עילאית" (בג"ץ 87,73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים , פ"ד ז 871, דברי השופט אגרנט בע' 878 לעניין חופש הביטוי). הכלל הבסיסי הוא שאין פוגעים בעקרון פומביות הדיון, לרבות בדרך של איסור פרסום פסק-דין, אלא על-יסוד הוראה מפורשת בחוק או על-פי החלטת בית-המשפט מכוח עילות מפורשות שנקבעו בחוק (סעיף 68 לחוק בתי המשפט). מקום שבו נתון לבית-המשפט שיקול-דעת לאסור פירסום פסק-דין או לפגוע בדרך אחרת בעקרון הפומביות, "לעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון" (דברי השופט חשין בע"א מרום הנ"ל, בע' 341). גם כאשר הדיון התקיים בדלתיים סגורות - בין מכוח הוראה קטיגורית בחוק, ובין על-פי שיקול-דעת שהחוק העניק בעניין זה לבית-המשפט - בית-המשפט לא יצווה על איסור פרסום של פסק-דינו אלא אם שוכנע כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים נותרה בעינה. לעניין זה יקפיד בית-המשפט על כך שאיסור הפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש. על-כן, מקום שבו ניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על-ידי פרסום חלקי של פסק-הדין, יורה בית-המשפט על דרך זאת. ראו והשוו לבג"ץ 450/97 תנופה שירותי כוח אדם ואחזקות בע"מ נ' אלי ישי, שר העבודה והרווחה (טרם פורסם), בסעיף 3 לפסק-דיני; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח', פ"ד נא(4) 367, בע' 385-384. 7. על רקע נורמטיבי זה יש לבחון אם התכלית שלשמה התנהלו ערעורי השומה נושא ערעור זה בדלתיים סגורות, הצדיקה את איסור פרסום פסק-הדין במלואו. סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] לא נועד להגן על האינטרס הפרטי של הנישום, אלא על אינטרס הציבור. בעניין זה אין מקום למתן פירוש מרחיב, המעדיף את פרטיותו של נישום מס הכנסה על-פני פרטיותו של כל מתדיין אחר. מטרתה של ההוראה הינה גביית מס אמת, ולשם השגת מטרה זו בלבד מנוהל ההליך בבית-המשפט המחוזי (אך לא בערעור על החלטתו בבית-המשפט העליון) בדלתיים סגורות. זאת, על-מנת לאפשר לנישום למסור מידע מלא על עסקו והכנסותיו, מבלי לחשוש לגילוי סודות מסחריים. ראו בג"צ 207/70 יהלומי נ' שר האוצר ואח', פ"ד כה(1) 126, בע' 128. תכלית זו מוגשמת על-ידי סגירת הדלתיים בערכאה הראשונה. איסור הפרסום של פסק-הדין עשוי לחול רק על גילויים שגילה הנישום מיוזמתו בדבר עסקו והכנסותיו. ראו שם. 8. במקרה שלפנינו, בית-המשפט המחוזי לא התייחס בהחלטתו לתוכן פסק-הדין, וסבר כי עליו לאסור את פרסומו אך משום שההליך התנהל בדלתיים סגורות. מן הטעמים האמורים נימוק זה, כשלעצמו, אינו יכול להתקבל. מתשובת המדינה עולה כי המשיב 1 ממילא לא נידב כל מידע ולא גילה סודות מסחריים במסגרת ההליך, ובענייננו לא חלה איפוא התכלית העשויה להצדיק לפי סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה את מניעת הפרסום של פסק-הדין. הסייג שהעמיד פקיד השומה לפרסום פסק-הדין מקורו בהוראת סעיף 70(ד) לחוק בתי-המשפט, ואין לו כל זיקה לסעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה. 9. אשר-על-כן, אני מציעה לקבל את הערעור, לבטל את החלטתו של בית-המשפט המחוזי ולהתיר את פרסום פסק-הדין בכפיפות לאמור בסעיף 2 לעיל. כן אני מציעה כי המשיבים ישאו בהוצאות המערערים בערעור זה בסך של 20,000 ש"ח. ש ו פ ט ת הנשיא א' ברק : אני מסכים. נ ש י א השופט א' מצא : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת דורנר. ניתן היום, כ"ב בתמוז תשנ"ט (6.7.99). נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת 97028000. L13	[ "ע\"א 2800/97", "בע\"א 5185/93", "בג\"ץ 87", "בג\"ץ 1715/97" ]	8,878
66,743	ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - י"א בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה ל צירוף אסמכתא בשם המערערים: עו"ד ת' גליק החלטה אני מתירה צירופו של פסק-הדין שניתן לאחר הגשת סיכומי המערערים. בהתחשב בקוצר הזמן עד מועד הדיון, ימציאו המערערים את פסק הדין למשיבים. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ט (25.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. V12	[ "ע\"א 2800/97" ]	8,879
2,826	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6752/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : רפי פרידן נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בת"א-יפו מיום 11.11.97 בת.פ. 4586/93 ובת.פ. 3172/94, שניתנה על ידי כבוד השופט זכריה כספי תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשנ"ח (19.11.97) בשם המערער: עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד סמדר בן-נתן בשם המשיבה: עו"ד רפי לוי; עו"ד ורד אנוך פסק-דין 1. המערער (פרידן) הועמד לדין בגין האזנות סתר. יחד עימו, בכתב האישום, הואשם שותפו במשרד החקירות, מר י' צור. השניים יוצגו על ידי אותו סניגור. הם ניהלו קו הגנה משותף. הם קיימו פגישות משותפות עם סניגורם, לעניין הגנתם. משפטם החל בפני השופט כספי. לאחר זמן נכרת בין צור לבין התביעה הסכם. על פיו, ישמש צור כעד מדינה. בין שאר הוראות ההסכם נקבע, כי "העדויות וכל חומר ראייתי שנמסר בעקבות הסכם זה לא ישמשו ראיות כנגד רפי פרידן". בעקבות ההסכם הוגש נגד המערער כתב אישום מתוקן, בו הוא נאשם יחיד. התיק מתנהל בפני השופט כספי. 2. במקביל להגשת כתב האישום נגד המערער, הוגש גם כתב אישום נגד מר ח' מזעקי. הוא הואשם בהתקנתן של האזנות סתר בשליחותם של המערער וצור. אף משפט זה מתנהל בפני השופט כספי. במשפט זה משמש צור עד תביעה. עם הגשת כתב אישום זה ביקשה התביעה לאחד את הדיון במשפטיהם של המערער (פרידן) ומזעקי. הטעם לכך היה, שעדי תביעה רבים משותפים לשני הנאשמים. מזעקי לא התנגד לבקשה. המערער התנגד לאיחוד המשפטים. הוא עמד על כך כי אם עדותו של צור תשמע בפני השופט כספי במשפט של מזעקי, היא עשויה להשפיע גם על תוצאות משפטו של המערער, הנשמע בפני אותו שופט. לטענתו, האיחוד יביא להכנסת עדות צור במשפטו של פרידן "בדלת האחורית". השופט כספי קיבל את בקשתה של התביעה. הוא ציין כי "המדובר באישומים המבוססים על אותן עובדות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה בגדר פרשה אחת". באשר לטעמי התנגדותו של המערער, ציין השופט כספי: "הטענה של הכנסת העד צור בדלת האחורית במשפטו של פרידן, יש לה, אמנם, על מה שתסמוך. אולם נקיטת צעדים מושכלים, כגון אפשרות סיום משפטו של פרידן בטרם ישמע העד צור במשפט של מזעקי, ימנעו עירוב מין בשאינו מינו על ידי השופט השומע את שני המשפטים". 3. שני המשפטים - משפטו של פרידן ומשפטו של מזעקי - נשמעו במאוחד בפני השופט כספי. נשמעו כמאה וארבעים עדי תביעה. עם התקרב שמיעת פרשת ההגנה המשותפת לפרידן ומזעקי ביקש פרידן שלא לשמוע את צור במשפטו של מזעקי, בטרם יסתיים משפטו שלו (של פרידן). גם מזעקי הצטרף לבקשה זו, שכן ברצונו להזמין את פרידן כעד הגנה מטעמו. כן יש בכך ביטוי ליחסי הידידות שבין מזעקי לפרידן. באת כוח המדינה השאירה ההחלטה לשיקול דעת השופט כספי. בית המשפט דחה את הבקשה. הוא ציין כי הפרדה בין משפטו של פרידן למשפטו של מזעקי בשלב זה, משמעותה דחיה בת שנה, לערך, במשפטו של מזעקי (ובהשמעת עדותו של צור): צויין, כי יהא בכך "מידה לא מבוטלת של עינוי דין" למזעקי. כן תהיה בכך "יצירת אפשרות חדשה, מקשה ובלתי רצויה לחלוטין, של קביעת מהימנות עדים שנשמעו בפרשת התביעה המשותפת, בהכרעת דינו של מבקש 1 [פרידן], וזה בטרם נסתיימה עוד פרשת התביעה במשפטו של מבקש 2 [מזעקי]". ואשר לטענה בדבר הכנסת עדותו של צור "בדלת האחורית" - טענה שנבחנה על ידי השופט בהחלטתו על איחוד המשפטים - ציין השופט כספי כי "הערכתי אז ובטוח אני עתה, כחלוף שנתיים של ניהול המשפט מאז אותה החלטה, כי גם אם קיים קושי, אדע להתגבר עליו ולהבחין יפה בין המינים ואין המדובר, בעיני, בכאלה שדבקו איש ברעהו לבלי הפרד". 4. עם קבלת החלטתו זו של השופט כספי, ביקש פרידן את פסילתו של השופט. לטענתו, השופט כספי לא יוכל להפריד בין הדברים שישמע מצור במשפט מזעקי לבין הערכת העדויות במשפט פרידן. פרידן הדגיש כי השופט כספי עצמו ציין - שעה שהחליט על איחוד המשפטים - כי יש מקום לנקוט "צעדים מושכלים" כדי למנוע הכנסתה של עדות צור "בדלת האחורית", ואילו עתה הוא חזר בו מגישתו זו. המדינה התנגדה לפסילת השופט. לדעתה, המקרה אינו שונה מכל אותם המקרים הרבים שבהם שופט מקצועי אינו צריך לפסול עצמו חרף העובדה שראיה בלתי קבילה באה לידיעתו. 5. השופט כספי החליט שלא לפסול עצמו. הוא ציין, כי מאז שמיעת המשפט "התחזקתי בדעתי, עד כדי בטחון, כי גם אם קיים קושי, אדע להתגבר עליו ולהבחין יפה בין המינים". השופט כספי הוסיף, כי "כשופט מקצועי, שהתמונה הכוללת של מדרגת הקושי, נתבהרה אצלי במהלך השנתיים של שמיעת שני המשפטים במאוחד - ונסיוני גדל, לא למיותר להזכיר, במהלך התקופה הזו - יכול אני לדון בעניינו של המבקש, תוך הפרדתו ממערכת הראיות והעובדות במשפטו של מזעקי ולרבות עדות העד צור שם. אהיה מסוגל להבחין גם בין מסקנות שישתמעו בכל אחד משני המשפטים הללו, בנפרד, והכל מבלי משוא פנים, על רקע חשש, שאינו קיים, עתה, בעיני, מפני עירוב הדברים והשפעתו, ובלא עיוות הדין". השופט כספי סיים את החלטתו בקביעתו כי "מן הבחינה האובייקטיבית אינני סבור כי יחיד-סגולה אני ביכולת זו, שהיא פרי כישוריו של כל שופט מקצועי בישראל". על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. 6. בטיעוניהם בפנינו הדגישו באי כוחם של פרידן, כי המקרה שלפני הוא מיוחד במינו. עדותו של צור משתרעת על מרבית שדה המריבה. היא מתארת בפרטי פרטים את נסיבות האירוע שבכתב האישום נגד פרידן. היא משלימה פערים וחללים בראיות התביעה. היא חייבת להשפיע על הערכת הראיות שבפני השופט במשפטו של פרידן. היא יוצרת, הלכה למעשה, מצב שבו נשמעת עדותו של צור במשפטו של פרידן, בניגוד להסכם עם צור, ומבלי שפרידן יוכל לחקור את צור בחקירה נגדית. הודגש בפני, כי עמדתו הראשונית של השופט כספי, אשר סבר כי יהא צורך בנקיטת "צעדים מושכלים" כדי למנוע השפעה של עדות צור במשפטו של פרידן היא הגישה הנכונה, שכן היא מבטאת את החשש לעיוות דינו של פרידן. הסתלקותו של השופט מעמדתו הראשונית צריכה להביא לפסלותו. בא כוח המדינה הגן על החלטתו של בית המשפט. הוא הדגיש את הפגיעה באינטרס של מזעקי, אם משפטו יידחה עד לסיום משפטו של פרידן. הוא ציין, כי שופט מקצועי יוכל לנתק עצמו, במשפטו של פרידן, מהנתונים אשר קלט מעדותו של צור במשפט של מזעקי. הוא הדגיש כי ההגנה במשפט פרידן אמרה כי תזמין את צור כעד הגנה, ואם תעשה כן, תסכים התביעה כי צור ייחקר על ידי ההגנה בחקירה נגדית. 7. מקובל עלי כי השופט כספי מאמין כי יוכל להפריד בין הקבילות של עדות צור במשפטו של מזעקי לבין אי קבילותה במשפטו של פרידן. משוכנע אני, כי השופט כספי פועל בתום לב, מתוך אמונה כנה בכוחו, כשופט מקצועי, להשתחרר מעדותו של צור בכל הנוגע למשפטו של פרידן. אך עמדה סובייקטיבית זו של השופט אינה מכריעה, כאשר פסילתו מלשבת בדין עומדת להכרעה. עמד על כך הנשיא אגרנט בפרשת ידיד , בציינו: "העובדה בלבד, שהשופט בעצמו מאמין בכנות שבכוחו להשתחרר מן הדעה הקדומה הנדונה, אינה מכריעה בשאלת פסלותו מלשבת בדין בעניין החדש, ולו רק מהטעם שאותה דעה עלולה להשפיע עליו אפילו מתחת לסף הכרתו" (ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל , פ"ד כט(2) 375, 383). ועל גישה זו חזר בית משפט זה פעמים רבות (ראה ע"א 6204/96 גל עזר נ' גולדבליט, פ"ד נ(2) 745, 747-748, וכן: ע"פ 5756/95 עתמאנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 2/95 מדינת ישראל נ' זינאתי , פ"ד מה(1) 39, 45; ע"פ 454/89 סויסה נ' מדינת ישראל , פ"ד מג(4) 86). אכן, דיני הפסילה אינם סובבים סביב תחושתו הסובייקטיבית של השופט, כפי שאינם מעוגנים בתחושתו הסובייקטיבית של הצד המבקש לפסול אותו. דיני הפסילה - המבוססים על אפשרות ממשית לדעה קדומה - מבוססים על תפיסה אובייקטיבית של עשיית משפט ומראית פני הצדק. בגדרם של אלה מקובל עלינו, כי לא הרי הדיוט כהרי שופט מקצועי. השופט, אשר השפיטה היא מקצועו ויעודו, מחנך עצמו ומפנים בתוכו את היכולת להבחין בין מידע קביל לבין מידע שאינו קביל. הוא מסוגל לבנות חומה בין ראיה לא קבילה הבאה לידיעתו לבין השימוש בה במשפט. על כן נעשה משפט על ידי שופט מקצועי ונראה כי יעשה צדק על ידו גם אם הוא מקבל מידע שאין לקבלו, שכן הקהיליה הישראלית מודעת למקצועיותו זו של השופט (ראה ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' חן דוד (טרם פורסם); ע"פ 1650/97 בגלמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"א 8966/96 יוסף נבו נ' ישקול סחר (טרם פורסם); ע"פ 470/83 מורי נ' מדינת ישראל , פ"ד לו(1) 1, 8-9). עם זאת, יש גבול למידת ההישענות על מקצועיותו של השופט. לעתים המידע המתקבל הוא כה מקיף ויסודי עד שקיים החשש שגם שופט מקצועי לא יוכל להדחיקו; וגם אם שופט פלוני יוכל למידע זה, אין זה ראוי, מבחינתה של שיטת המשפט הישראלית, להעמידו במבחן זה, שכן לא נראה שנעשה צדק. עמד על כך הנשיא שמגר, בציינו: "חזקה על השופט, שידע להתעלם מן החומר הבלתי קביל שהובא לידיעתו, אך בכך לא די במקרה כגון זה שלפנינו, כי חשובה לנו במידה לא פחותה גם מראית פני הצדק" (ע"פ 593/83 ורקשטל נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(4) 614, 616). וברשימה שכתב, ציין הנשיא שמגר: "כדי לפסול שופט צריכה להתגבש המסקנה כי המשקל המצטבר של הנסיבות הוא כזה ששופט סביר לא יוכל לדעת הערכאה השיפוטית לשחרר עצמו מהשפעתו עליו של המידע שהגיע אליו וכי אין להניח שהשופט יוכל לגבור על ההתרשמות האמורה אותה ספג" (שמגר, "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע", גבורות לשמעון אגרנט 87, 118 (התשמ"ז)). נקודת המוצא והנחת היסוד הינה, כי שופט מקצועי יוכל להפריד בין הראיה הקבילה לראיה שאינה קבילה, ואין בעצם קבלת מידע לא קביל כדי לפסול השופט. עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים וחריגים, שבהם "המסה" של הראיות הלא קבילות אליהן נחשף השופט היא כה רבה, עד שיש בה כדי להכריע גם את מקצועיותו. גדר הספיקות הוא תמיד אם בנסיבות העניין, עניין לנו במידע לא קביל ששופט מקצועי יוכל "להתגבר" עליו, תוך שיעשה משפט ויראה שנעשה צדק, או שיש עניין לנו "במסה" כה כבדה של מידע לא קביל, עד שיש בכוחה להכריע גם את השופט המקצועי, או לפחות לעורר חוסר אמון ביכולתו של השופט להכריע אותה. מטבע הדברים, שעניין זה משתנה מעניין לעניין. כך, למשל, פסקתי כי אין בידיעתו של שופט על עבר פלילי, בשל שפיטתו של אותו נאשם עצמו, כדי להביא לפסילת השופט (ראה: ע"פ 3914/97 לוסקי שמעון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). כן נפסק, כי לרוב אין בחזרה מהודאה כדי לפסול את השופט, שבפניו ניתנה ההודאה (ע"פ 1650/97 ארדן בגלמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). מאידך יפסל שופט מקום בו נחשף שופט לבקשה לגביית עדות מוקדמת, שהיו בה פרטים שאינם קבילים, לגבי האשמות בתיק העיקרי (ראה: ע"פ 2967/96 זינגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). בכל המקרים הללו סברתי, כי מקצועיותו של השופט עומדת לו להבחין בין המותר לאסור, וכי ייעשה בפועל ואף ייראה לקהילה הישראלית כולה כי נעשה בפועל משפט צדק. על כן, "אין להעלות טענות פסילה. כל אימת ועקב תהליכי איחוד משפטם או הפרדה או האשמה בצוותא מגיעות ראיות לידיעת בית המשפט שקבילות נגד האחד ואינן קבילות נגד השני" (הנשיא שמגר בע"פ 1/88 כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). 8. במקרה שלפנינו הנני סבור כי "המסה" של העדות הלא קבילה, בפניה ייחשף השופט, היא בעלת עוצמה כה רבה, עד כי קיים החשש כי גם מקצועיותו של השופט לא תוכל לה, ועל כל פנים, אין זה ראוי להעמיד את השופט בפני המבחן, שכן לא ייראה, בעיני הקהיליה הישראלית, כי נעשה משפט צדק. אכן, המקרה שלפנינו הוא מיוחד במינו. צור היה שותפו של פרידן באישום. הוא היה שותפו בגיבוש קו ההגנה. הוא הפנה לו עורף, תוך שהובטח כי עדותו לא תהא קבילה במשפטו של פרידן. אך עדות זו תבוא לידיעתו של השופט. היא תחלחל בהכרתו. עדותו של צור מלאה פרטי פרטים. היא משתרעת על גזרה רחבה של האישומים כנגד פרידן. היא ממלאת אותם חללים, העשויים להתקיים במערכת ראיות התביעה, לאורכה ולרוחבה. היא עשויה לחזק את האמון או חוסר האמון בראיות התביעה או ההגנה במשפטו של פרידן. היא עשויה להשפיע שלא במודע על הערכת השופט את הראיות - בעיקר הראיות הנסיבתיות - הניצבות בפניו במשפטו של פרידן. היא מטילה מעמסה כבדה מדי גם על שופט מקצועי. היא עשויה ליצור תחושה קשה כי עדותו של צור - שלא היתה צריכה להשמע במשפטו של פרידן - הוכנסה למשפטו בדלת האחורית. זאת בא המשפט למנוע. 9. הנני סבור, איפוא, כי אם השופט כספי ישמע את עדותו של צור במשפטו של מזעקי, הוא לא יוכל להמשיך ולשבת בדינו של פרידן. מכאן לא מתבקשת פסילתו של השופט כספי מלהמשיך ומלשבת בדין במשפטו של פרידן. כל שמתבקש מכך הוא שהחבילה תפרד. משפטו של פרידן יימשך ויוכרע. לאחר מכן יתחדש משפטו של מזעקי, ובו תישמע עדותו של צור. מודע אני לכך כי בכך ייפגע במובן מסויים מזעקי. הוא עצמו מסכים לכך, תוך שהוא שומר לעצמו את זכותו להעלות טענות הגנה שונות המתבקשות מהארכת הדיון. עם זאת, הפגיעה במזעקי מהפרדת הדיון אינה שקולה כנגד נזקו של פרידן מהמשך האיחוד. יש לבחור ברעה הקטנה יותר. התוצאה היא איפוא כי הנני קובע כי אם השופט כספי ישמע את עדותו של צור במשפטו של מזעקי בטרם הוכרע דינו של פרידן, הוא יפסל מלשבת בדינו של פרידן. ניתנה היום, ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97067520. A01 /דז/	[ "ע\"פ 6752/97", "ש 48/75", "ע\"א 6204/96", "ע\"פ 5756/95", "ע\"פ 2/95", "ע\"פ 454/89", "ע\"פ 1478/97", "ע\"פ 1650/97", "ע\"א 8966/96", "ע\"פ 470/83", "ע\"פ 593/83", "ע\"פ 3914/97", "ע\"פ 2967/96" ]	8,880
27,447	ב בית המשפט העליון בג"ץ 2503/97 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : פרח רומא נגד המשיבים : 1. המינהל האזרחי ביהודה ושומרון 2. עיריית בית ג'אלה בקשה למחיקת עתירה החלטה על יסוד בקשת ב"כ העותרת מיום 20.4.98, העתירה נמחקת, ללא צו להוצאות ובלי לפגוע בזכות העותרת להגיש עתירה חדשה אם תראה לנכון לעשות זאת. ניתנה היום, כ"ה בניסן תשנ"ח (21.4.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97025030. I04	[ "בג\"ץ 2503/97" ]	8,882
2,829	בבית המשפט העליון רע"א 95 / 5977 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. "מובי" בירנבאום בע"מ 2. ראובן בירנבאום נגד המשיבים : 1. הניה מעוני 2. LEADING LADY COMPANIES הוגש הליך בשם המבקשים: עו"ד יעקב קלדרון החלטה בהמשך להחלטתי מיום 14.8.96 אשר נמסרה לבא-כח המבקשים בתאריך 20.8.96, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, י"ג באייר תשנ"ז (20.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95059770. Q01	[ "רע\"א 95" ]	8,883
2,830	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דנג"ץ 1913/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8833/96 ובבג"ץ 8906/96 מיום 17.3.97 ניתן על ידי כבוד המשנה נשיא ש' לוין, שופטת שטרסברג-כהן והשופט י' טירקל תאריך הישיבה: ט"ו בכסלו התשנ"ח ( 14.12.97 ) בשם העותרים : עו"ד אמיר טובי בשם המשיב מס' 1: עו"ד דנה בריסקמן בשם המשיבים מס' 10-2: עו"ד רנאטו יאראק בשם המשיב מס' 11: בעצמו פסק-דין הוחלט ברוב דעות, כנגד דעתם החולקת של השופטים י' זמיר, ט' שטרסברג-כהן וי' טירקל, לקבל את עתירת העותרים, לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט הגבוה לצדק בתיקי בג"ץ 8833/96 ו8906/96- ואת החלטתו של שר הפנים שקבע כי הבחירות הקרובות למועצה המקומית באקה אל-גרבייה תהיינה במועד הבחירות לכלל הרשויות המקומיות, ולהורות את שר הפנים לקיים את הבחירות למועצה המקומית באקה אל-גרבייה במועד המוקדם ביותר שניתן לעורכן על-פי חוק. המשיב מס' 1 ישלם לעותרים שכר טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח. נימוקינו להחלטתנו יינתנו בנפרד. ניתן היום, ב' טבת תשנ"ח (31.12.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. G13	[ "דנג\"ץ 1913/97", "בג\"ץ 8833/96" ]	8,884
7,181	ב בית המשפט העליון דנג"ץ 1913/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם החלטה בדנג"ץ זה ישבו בדין השופטים: הנשיא א' ברק המשנה לנשיא, השופט ש' לוין השופט ת' אור השופט מ' חשין השופט י' זמיר השופטת ט' שטרסברג-כהן השופט י' טירקל. ניתנה היום, י"ג בחשון התשנ"ח (13.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. A10 /דז/	[ "דנג\"ץ 1913/97" ]	8,885
15,251	ב בית המשפט העליון דנג"ץ 1913/97 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם בקשה לדחיית מועד להגשת סיכומים מטעם משיב מס' 1 בשם משיב מס' 1: עו"ד דנה בריסקמן החלטה ניתנת בזה הארכת מועד להגשת סיכומי המשיב מס' 1, כמבוקש. ניתנה היום, י"ט בחשון התשנ"ח (19.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. A11 /דז/	[ "דנג\"ץ 1913/97" ]	8,889
18,242	ב בית המשפט העליון דנג"ץ 1913/97 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם החלטה אנו מבקשים לקיים דיון קצר בעל-פה בעניין נשוא העתירה. נבקש, בין השאר, לקבל נתונים מהצדדים על ההערכות לבחירות, על פי האפשרויות השונות. הדיון בעתירה יתקיים ביום ראשון (ה14.12.97-), בשעה 16:00. ניתנה היום, י"ב בכסלו התשנ"ח (11.12.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. A12 /דז/	[ "דנג\"ץ 1913/97" ]	8,891

7,520

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6084/96 - 1 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש : שלמה חמרה נגד המשיב ה : רשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים תשנ"ח 1968 בקשה להארכת מועד דיון להגשת עמדת הצדדים בהסכמה בשם המשיבה: עו"ד ג' פריאל החלטה כמבוקש. הצדדים יודיעו עמדתם עד 15.8.97. ניתנה היום, כ"ו בתמוז תשנ"ז (31.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי /אז 96060840. F07

[ "בג\"ץ 6084/96" ]

8,767

7,771

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6084/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : חמרה שלמה נגד המשיב ה : רשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים בקשה לדחיית העתירה בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד גבריאלה פריאל החלטה בהסכמת בעלי הדין, נדחית העתירה. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ז' בתשרי תשנ"ח (8.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96060840. O10

[ "בג\"ץ 6084/96" ]

8,768

18,054

בבית המשפט העליון בג"ץ 6084/96 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי ה מבקשת : חמרה שלמה נגד המשיב : רשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד ג. פריאל החלטה בעלי הדין יודיעו לבית המשפט עד ליום 15.9.97 אם יש צורך לקבוע את העתירה לדיון. ניתנה היום, ט"ו באב תשנ"ז (18.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96060840. Q08

[ "בג\"ץ 6084/96" ]

8,771

2,801

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 4316 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער : ישי פלולי נגד המשיב ה: שושנה פלולי תאריך הישיבה: כ"ט בניסן התשנ"ז ( 06.05.97 ) בשם המערער : עו"ד ד"ר בארי בשם המשיבה: עו"ד פרימר החלטה ב"כ הצדדים מקבלים את הצעת בית המשפט לפנות לפישור בפני כבוד השופט צ. טל (בדימוס), שיזמנם למטרה זו בהקדם האפשרי. בתום 30 יום מהיום, אם לא יגיעו הצדדים להסכמה במסגרת הפישור, יודיעו על כך הצדדים לבית המשפט ויינתן פסק-דין על פי החומר שבתיק. ניתנה היום, כ"ט בניסן תשנ"ז (6.5.97). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043160. J01

[ "ע\"א 96" ]

8,778

19,984

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט ע"א 4316/96 - ב' בפני: כבוד השופט י' טירקל המערער : ישי פלולי נגד המשיב ה : שושנה פלולי בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 9.2.98 בשם המשיב ה : עו"ד פרופ' ד' פרימר החלטה בא כוח המערער ישיב תוך 10 ימים על בקשת בא כוח המשיבה מיום 26.2.98 לתקן טעות סופר בפסק הדין. ניתנה היום, ד' באדר תשנ"ח (2.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043160. M04

[ "ע\"א 4316/96" ]

8,779

26,505

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4316/96 בש"א 8033/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער: ישי פלולי נ ג ד המשיבה: שושנה פלולי ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"א 528/94 שניתן ביום 15.5.96 על ידי כבוד השופטת י' הכט תאריך הישיבה: כ"ט בניסן תשנ"ז (6.5.97) בשם המערער: עו"ד ד"ר א' בארי בשם המשיבה: עו"ד פרופ' ד' פרימר פ ס ק - ד י ן השופט י' טירקל: כללי לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת י' הכט), מיום 15.5.96 (להלן - " פסק הדין "), בו נדונו תביעה ותביעה שכנגד שהגישו בעלי הדין אהדדי. בפסק הדין חויב המערער לשלם למשיבה מזונות חודשיים בסך 3,500 ש"ח החל ביום 26.6.94, סך של 23,600 ש"ח עבור טיפולי שיניים שלהם נזקקה, וכן הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנינו. עובדות המקרה 1. המערער והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1962 כדמו"י. בתקופת נישואיהם נולדו להם ארבע בנות. נישואיהם של בני הזוג לא עלו יפה והמשיבה הגישה, בשמה ובשם אחת הבנות, שהיתה קטינה באותה עת, תביעת מזונות נגד המערער. ב6.5.90- ניתן פסק דין (להלן - " פסק המזונות ") שבו נפסק כי: "א. הסכומים שיפסקו להלן הינם על בסיס ההנחה שהבעל מרוויח כ3500- ש"ח נטו לחודש ולאשה כ150- ש"ח לחודש. שני בני הזוג ממשיכים להתגורר יחד באותה דירה . ב. הבעל ימשיך לשאת במלוא הוצאות אחזקת הדירה ובתנאי שהשימוש באחזקת הדירה ימשיך להיות סביר וכפי שהיה, בממוצע, עד הנה . ג. בנוסף למפורט בפסקא ב' הנ"ל הבעל ישלם לתובעות באמצעות האשה מזונות בשיעור של 1500 ש"ח כל חודש . ד. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו ברציפות מראש בראשית כל חודש. הסכום ישולם בפועל לא יאוחר מאשר העשירי לכל חודש. והכל למפרע מיום 1.4.90 ואילך . דמי המזונות יהיו צמודים למדד יוקר המחיה. עדכון, אחת לשלושה חודשים. עדכון ראשון בראשית חודש אוגוסט 1990 . ה. דמי המזונות אינם מתייחסים לצרכי הבעל - הנתבע באיזה מישור שהוא. האשה לא תהיה חייבת בכל אלה . ו. כל צד ישא בהוצאותיו במשפט זה". 2. כעבור כשנתיים ומחצה, נדרש בית המשפט שנית למחלוקות בין בעלי הדין, וב23.10.92- ניתן פסק דין המורה לפרק את השיתוף ביניהם (להלן - " פסק פירוק השיתוף "). בעקבות פסק זה נמכרה דירתם והתמורה חולקה ביניהם. כמו-כן חולקו כספיהם. המשיבה השתמשה, לטענתה, בכסף שקבלה לצורך רכישת דירה למגוריה וכן מכונית. 3. חלפו כשנתיים ימים והמערער הגיש תביעה נגד המשיבה בבית המשפט המחוזי לפטור אותו מתשלום המזונות, או להפחיתם. במסגרת תביעה זו הגישה המשיבה תביעה שכנגד להגדיל את שיעור דמי המזונות. שתי התביעות נתבררו כאחת ובתום הבירור ניתן פסק הדין נשוא הדיון שלפנינו. בתביעתו טען המערער, כי חיובו במזונות המשיבה פקע. לטענתו יש לפטור אותו משום שבעלי הדין חיים בנפרד ואין סיכוי לשלום בית ביניהם; כי המשיבה קיבלה מחצית מן הרכוש המשותף; וכי היא מסרבת להתגרש. לחלופין תבע להפחית את שיעור דמי המזונות בהסתמכו על טענות מטענות שונות. כפי שטען יש לשנות את חישוב דמי המזונות בשל שינוי בנסיבות: הבת הקטינה בגרה בינתיים ואין הוא חייב לפרנסה עוד; למשיבה קורת גג משלה ולכן לא חלה עליו חובת מדור; המשיבה חיה בנפרד ממנו ולפיכך אין היא "עימו" ולא עומד לה הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו". כן טען המערער כי יש להתחשב בשינוי נסיבות שחל אצלו בשל חיובו בפסק דין לשלם מזונות עבור שני ילדים שנולדו לו מחוץ למסגרת נישואיו עם המשיבה בסך 2,500 ש"ח לחודש (להלן - " פסק מזונות שני הילדים "). המערער הוסיף וטען כי למשיבה הכנסות "פוטנציאליות" מנכסי מלוג, שאותן יש לקזז ממזונותיה של המשיבה, אפילו לא הפיקה מהנכסים הכנסה בפועל; כי לצורך קביעת שיעור המזונות יש להתחשב גם בשווי נכסיה; וכי המשיבה חייבת לעבוד ולהשתכר לפרנסתה, ואם לא תעשה כן יש לקזז ממזונותיה את מעשי ידיה ה"פוטנציאליים". המערער אף הוסיף וטען, כי דו"ח רואה החשבון של המשיבה הציג בצורה מוגזמת ובלתי סבירה את הוצאותיה. 4. בתביעתה שכנגד טענה המשיבה כי יש להגדיל את מזונותיה. טעמיה היו, בעיקרם, כי זכותה "לעלות" עם המערער, גם כאשר הם חיים בנפרד, וכי הכנסותיו של המערער עלו באותו זמן עד שהגיעו לסך 10,500 ש"ח לחודש; כי המערער חייב, מכוח פסק המזונות, לשאת גם בכל ההוצאות הסבירות של אחזקת דירתה החדשה; וכי המערער חייב ברפואתה, ולפיכך עליו לשאת בהוצאות טיפולי השיניים שהיא זקוקה להם. כמו כן טענה כי פסק מזונות שני הילדים לא הוגש בדרך הדיונית הנכונה ולכן אין להביא בחשבון את החיוב שבו; מכל מקום, למרות החיובים שהוטלו עליו בפסק מזונות שני הילדים, השתפר מצבו הכלכלי. דיון 5. בית המשפט המחוזי דלה מטענותיהם של בעלי הדין תשע שאלות, שעליהן השיב בפירוט. להלן ייבחנו קביעותיו לגבי שאלות אלה כסדרן, לאור טענותיו של בא כוח המערער. החיוב במזונות 6. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה - לדעתו, בלתי נמנעת - כי בני הזוג הגיעו לסוף דרכם המשותפת, וזאת למרות שטרם התגרשו. בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה, כי בעל פטור ממזונות אשתו, רק אם האשם בהתערערות היחסים הוא באשה, וכן אם חויבה לקבל גט וסירבה לקבלו. במקרה דנן קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבה הוכיחה כי לא בה האשם. לפי ההלכה על אשה החיה בנפרד מבעלה ותובעת את מזונותיה להראות לבית המשפט שלא היא האשמה בכך שעזבה את בית בעלה, ולשם כך די בהוכחה קלה ביותר, "כמשקל נוצה" (ע"א 256/65 מילר נ' מילר , פ"ד יט (3) 171). הוכחה זאת מצא בית המשפט בעדותה של המשיבה, שהיתה מהימנה עליו, על כך שסבלה במשך השנים המשותפות עם המערער מהתפרצויות כלפיה, מהתעללויות ואפילו מאלימות פיזית. כן מצא שהמערער היה, כפי שהודה, מהמר בכספים. עוד קבל בית המשפט את עדות המשיבה, כי המערער התרועע עם נשים זרות ומזה שנים חדל לקיים עמה יחסי אישות. על פי כל אלה דחה את טענת המערער, לפיה יש לתלות את האשם במשיבה וכי היא שביקשה לשים קץ לחיים המשותפים, ועתה מסרבת להתגרש. בית המשפט המחוזי ייחס משקל לעובדה שהמערער ניהל "חיים כפולים" והוליד שני ילדים מחוץ למסגרת הנישואין. לדעתו עובדה זאת: "סותמת את הגולל על טענתו כי ביקש שלום בית, ומצביעה בעליל כי הוא זה שגרם למשבר העמוק וביקש לשים קץ לחיי הנישואין. במצב זה נדחקה האשה לפרק את השיתוף , - - - [אין] לזקוף זאת לחובתה אם ביקשה למנוע הצטרפות 'שותפים' לרכוש שנצבר עד למועד פירוק השיתוף. אין זה המקרה, שקץ הנישואין בפועל המקבל ביטוי גם בפירוק השיתוף ומותיר את שאלת קבלת או מתן הגט לסחטנות של אחד מבני הזוג, כפי שטוען בא כוח הבעל, ושבגינו ראוי לשלול מהאשה את מזונותיה". (עמ' 6-5 לפסק הדין; ההדגשות שלי - י. ט.) לאור מסכת זאת של העובדות שקבע בית המשפט, מוצדקת, אפוא, מסקנתו שיש לתלות את קולר האשם בהתערערות היחסים בין בני הזוג בצווארו של המערער ולפיכך אין לפטור אותו ממזונות המשיבה. קיזוז פירות נכסי המלוג 7. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המערער לפיהן יש לקזז מדמי המזונות את פירות נכסי המלוג של המשיבה, הן הפירות בפועל והן הפירות ה"פוטנציאליים". אשר לפירות שבפועל קבע שלא עלה בידי המערער להוכיח כי המשיבה מסתירה נכסים שמהם היא מפיקה פירות. זאת קביעה עובדתית שאין מקום להתערב בה. גם את הטענה לפיה יש לקזז את הפירות "הפוטנציאליים" של נכסי מלוג, שעל קיומם אין מחלוקת, דחה בית המשפט. כידוע, אין לבעל זכויות קניין בנכסי המלוג של אשתו (סעיף 2 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א1951-). אולם, בסעיף 2א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט1959- (להלן - " סעיף 2א "), נקבע כי: "2א. על אף האמור בחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א1951-, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון - גם מכל מקור אחר". בית המשפט המחוזי סבר שאין לפרש את סעיף 2א כך שיובאו בחשבון הכנסות "פוטנציאליות" של האשה. שאם לא כן, נימצא מעניקים לבעל זכויות קנייניות בנכסי המלוג של האשה. מכאן, שאין להביא הכנסות כאלה בחשבון לגבי המשיבה. (אינני רואה צורך לעמוד כאן על השאלה שהעסיקה בית משפט זה בעבר, האם חלה הוראת סעיף 2א על בני זוג שיש להם דין אישי, וזאת משום שהשאלה לא הועלתה בערעור שלפנינו. עם זאת יש להעיר שגישתו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם הדעה שהובאה, לדוגמא, ב ע"א 254/76 ינקוביץ נ' ינקוביץ , פ"ד לא (3) 169; ע"א 13/78 ספורטה נ' ספורטה , פ"ד לב (2) 709; ע"א 127/80 מילר נ' ברקוביץ (מילר) , פ"ד לד (4) 219). גישתו של בית המשפט מקובלת עלי. סעיף 2א נתפרש בפסיקתו של בית משפט זה ולפי ההלכה שיצאה מלפניו אין הסעיף מעניק לבעל זכויות קנייניות בנכסי המלוג של אשתו, אלא מורה כי בקביעת שיעור המזונות רשאי בית המשפט להביא בחשבון את ההכנסה בפועל של האשה מנכסי המלוג שלה. ראשיתה של הלכה זאת בפסק הדין שניתן בע"א 596/89 חקק נ' חקק , פ"ד מה (4) 749. באותה פרשה נקבעה הלכה, כי בקביעת שיעור המזונות שהבעל חייב לספק לאשתו יש להתחשב בהכנסתה של האשה מנכסיה, שהם פירות נכסי מלוג ( שם , בעמ' 774, 778). בית משפט זה חזר ואימץ הלכה זאת פעמים רבות (עיין, בין היתר, בבג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מח (2) 221). ההגיון שבקביעה, לפיה אין להביא בחשבון את הפירות "הפוטנציאלים" שיכלה האשה להפיק מנכסי המלוג שלה, הוא בכך שהקרן אינה קנויה לבעל. כידוע, נכסי מלוג הם הנכסים שלא נישומו בכתובתה של האשה והבעל לא קבל עליהם אחריות; לכן, שלא כנכסי צאן ברזל, אין הקרן קנויה לבעל. מכיוון שכך, האשה היא הנושאת בהפסדם. אם פחתו - פחתו לה; ואפילו אם נגנבו או אבדו - אין הבעל חייב. כל זכותו של הבעל בנכסי המלוג היא רק לקבל את פירותיהם. מכאן המסקנה כי בקביעת שיעור המזונות אין להביא בחשבון הכנסות פוטנציאליות אלה. זאת ועוד. מכיוון שנכסים אלה הם בבעלותה הבלעדית של האשה, זכאית היא שלא להשתמש בהם לצורך הפקת פירות. אם תשתמש בהם, וכתוצאה מכך לא תזכה בפירות, ואולי אף תפסיד חלק מן הקרן, לא יישא הבעל בהפסד, שייפול רק על כתפיה. אין הצדקה לחייב את האשה לעשות בנכסיה, כאשר הרווח הצפוי לא יהיה שלה, משום ש"ייבלע" בחישוב המזונות, ואילו ההפסד יהיה כולו שלה. פסק מזונות שני הילדים 8. בית המשפט המחוזי לא הסכים לקבל את פסק מזונות שני הילדים כראיה, שכן לא הוגש כראיה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971- ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. כפי שציין בית המשפט "האשה לא היתה צד להליך בעקבותיו ניתן פסק המזונות, ובמסגרת ההליך שלפנינו נשללה מבא כוחה האפשרות לחקור אודות נסיבות קבלתו, ולהוכיח שלא נועד אלא כדי 'לנגוס' במזונות להן היא זכאית" (עמ' 8 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי). אף על פי כן לא התעלם מקיומם של שני ילדיו של המערער שנולדו לו מחוץ לנישואיו עם המשיבה, והביא בחשבון את מזונותיהם בתוך מכלול הנתונים ששקל בבואו לקבוע את שיעור מזונותיה של המשיבה. נכסי המשיבה 9. בית המשפט דחה, ובצדק דחה, את טענת המערער לפיה אין זה סביר שלמרות שמביאים בחשבון בחישוב מזונות המשיבה את הכנסותיה מנכסיה, נשארים נכסים אלה בידיה והיא יכולה לעשות בהם כרצונה. כפי שציין אין לטענה זו מקום לאור לשון סעיף 2 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א1951- וההלכה הפסוקה. לכך הוסיף (בעמ' 8 לפסק הדין) כי "זכאית האשה לחסוך לצורך הבטחת עתידה לקראת 'ימי סגריר'" (ראה ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר , פ"ד לח (2) 14). מעשי ידיה 10. בית המשפט המחוזי קבע, כי לפי הדין האישי החל על בני הזוג "מעשי ידיה תמורת מזונותיה". לפיכך יש להביא בחשבון את השתכרויותיה של המשיבה מעבודה. את טענת בא כוח המערער, לפיה יש לקזז מהמזונות גם את הסכומים, שהמשיבה היתה יכ ולה להשתכר, דחה. 11. הסוגיה של פסיקת מזונות לאשה שאינה יוצאת לעבוד לפרנסתה נדונה לא פעם בפסיקתו של בית משפט זה. המגמה העולה מהפסיקה לא היתה תמיד חד משמעית (עיין, לדוגמא, הדברים שנאמרו בד"נ 23/69 יוסף נ' יוסף , פ"ד כד (1) 792; ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר , פ"ד לה (1) 328). דומה שבמשך השנים היתה על העליונה הגישה לפיה אשה הבוחרת להישאר בביתה ולא לצאת לעבוד אינה מקפחת את זכותה למזונות. על כך נאמר: "אין מאומה בדין המחייב את האישה לצאת לעבוד מחוץ לביתה - - - אם היא יוצאת לעבודה ומשתכרת, רשאי הבעל לומר לה: "צאי מעשה ידיך במזונותיך", אבל אין הוא זכאי לדרוש ממנה לצאת ולהשתכר על-מנת לפטור עצמו ממזונותיה. אפילו עבדה בעבר, אך הפסיקה את עבודתה, זכאית היא לקבל ממנו את מזונותיה במלואם - - - אין זה משנה אם היתה לה סיבה אובייקטיבית, כגון מחלה, להפסיק לעבוד ולהשתכר, אם לאו". (דברי השופטת ש' נתניהו בע"א 687/83 מזור נ' מזור , פ"ד לח (3) 29, בעמ' 32 (להלן - " פרשת מזור ")). על התגברותה של גישה זאת עמדו גם המלומדים פרופ' א' רוזן צבי ז"ל וד"ר ב' שרשבסקי ( א' רוזן-צבי דיני המשפחה בישראל - בין קודש לחול (תש"ן) 297; ב' שרשבסקי דיני משפחה (מהדורה רביעית, תשנ"ג) 120). כפי שאמר ד"ר שרשבסקי בספרו הנ"ל: " - - - אולם אם היא מתנגדת לזה ואינה עובדת כדי להרוויח, היא זכאית למזונותיה המלאים גם אם היא היתה יכולה להתפרנס מרווחיה אילו היתה עובדת. הבעל אינו יכול להכריחה לעבוד כדי שתתפרנס ממעשה ידיה אם היא אינה רוצה בכך, אף כי יכלה לעבוד ולהתפרנס מזה. הכלל הוא 'מזונות עיקר' וכל עוד שאינה מוותרת מרצונה על זכותה זו, אין בידי הבעל לפגוע בזכותה נגד רצונה". ( שם , בעמ' 120; יש להעיר, כי בהערת שוליים מציין ד"ר שרשבסקי כי יש מחלוקת פוסקים בעניין, וכי הדעה שהובאה היא כנראה דעת הרוב.) בא כוח המערער ניסה להיתלות בשני פסקי דין שבהם נתחדשה, לדעתו, הלכה אחרת ( ע "א 6136/93 ביקל נ' ביקל (לא פורסם; תקדין-עליון כרך 94 (2) 414) (להלן - " פרשת ביקל "); ע"א 5930/93 פדן נ' פדן (לא פורסם; תקדין-עליון כרך 94 (4) 228) (להלן - " פרשת פדן ")). אולם, הנדון אינו דומה לראיה ואין לגלות בפסקי דין אלה את הפנים שביקש בא כוח המערער לגלות בהם. אכן בפרשת ביקל תמה הנשיא מ' שמגר על כך שהאשה באותה פרשה אינה יוצאת לעבוד לפרנסתה, אולם מתוך עיון בדבריו עולה בפירוש שהיה מדובר ב" אשה שעבדה כל השנים " וש" כבר התנסתה בכך במשך שנים " ( שם , בפסקה 2 לפסק הדין; ההדגשות שלי - י. ט.). כך גם בפרשת פדן , שבה לא נפסקה הלכה חדשה, וכל מה שנאמר שם מעוגן בעובדותיה המיוחדות של אותה פרשה: "התובעת היא אשה צעירה המשלימה את תוכנית לימודיה ומסיימת תואר במדעי החברה - - - יש להניח כי תצא ותשתכר מחוץ למשק ביתה - - -. הצדדים ניהלו חיים משותפים תקופה קצרה בלבד , והקרע ביניהם אינו ניתן לאיחוי - - -. לית מאן דפליג כי לאחר סידור הגט שומה על כל אחד מהם לבנות מערכת משפחתית חדשה, הקשורה בהתחייבויות כלכליות ואישיות. בנסיבות אלה לא יהא זה צודק להעמיס על הנתבע את כלכלת התובעת מעבר לצרכיה הבסיסיים ". ( שם , פסקה 2 לפסק הדין; ההדגשות שלי - י. ט.) ההלכה שנפסקה בפרשת מזור , כפי שצוטטה לעיל, נותרה, אפוא, עומדת על מכונה, אם כי יתכנו מקרים שנסיבותיהם המיוחדות יצדיקו התייחסות שונה, כמו שהיה בפרשות ביקל ו פדן . במקרה שלפנינו, להבדיל מהמקרים שנדונו בפרשות ביקל ו פדן , המערערת אינה צעירה ובמשך 35 שנות נישואיה לא עבדה לפרנסתה; במידה שהשתכרה היתה השתכרותה זעומה ביותר. לפיכך אין הצדקה לסטות כאן מההלכה שנפסקה בפרשת מזור . אוסיף לענין זה, כמו שכתבתי במקום אחר, כי: "הלכה משפטית איננה אמת מוחלטת, איננה יפה לכל זמן, איננה מתוה דרך לכל התועים, ואיננה מיישבת את כל הקושיות והבעיות. אם זכו נותניה - ומקבליה - היא מבטאת, על רקע עובדתי ומשפטי נתון, איזון נכון וראוי, ככל האפשר, של אינטרסים מתנגשים ושל שאיפות, שאי אפשר תמיד לממשן". ( רע"א 5803/95 ציון שרה נ' צח אברהם ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 18.3.97)) צדק, אפוא, בית המשפט המחוזי בדחותו את הטענה. חובת המדור לאחר פירוק השיתוף בדירת המגורים 12. כאמור, חויב המערער בפסק המזונות לשאת בהוצאות אחזקת דירת המגורים המשותפת. בית המשפט המחוזי קבע, כי חובה זאת לא פגה גם כאשר עברה המשיבה להתגורר בנפרד בדירתה החדשה. בית המשפט הביא בחשבון את הוצאות אחזקת הדירה החדשה בקובעו את שיעור דמי המזונות וכן שיוה לנגד עיניו את העובדה כי המשיבה מתגוררת כעת בגפה, בעוד שבמועד פסק המזונות דרו עמה בתה והמערער. בקביעה זאת אין מקום להתערב. האם "עולה עימו" גם כשאינה "עימו" 13. בית המשפט מצא, כי "בדין העברי מרבית הפוסקים בדעה, כי אשה זכאית לעלות ברמת החיים עם בעלה גם כשאינם גרים יחד, כשיטת הרא"ש, לפיה: 'במאכל, משתה ותלבושים שהם לתענוג הגוף ולכבוד, עולה עימו אפילו אינה אצלו'" בהדגישו כי אכן קיימת מחלוקת פוסקים "כשפירוד בני הזוג נובע מנסיבות בלי שאחד הצדדים אשם בו" (עמ' 11 לפסק הדין). אולם מכיוון שמצא כי המערער האשם בפירוד, הרי שהמשיבה זכאית למזונות לפי הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו". בא כוח המערער השיג על תחולתו של העקרון במקרה שבו דורשת האשה לאפשר לה "רמת חיים גבוהה", כאשר אינה עושה דבר, ולעומתה בעלה "עובד קשה מבוקר עד ערב". גם טענה זאת יש לדחות ויפים לכך דברי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו, שצוטטו בפסק הדין: "כשיש מרידה מצד הבעל בדיני וחיובי אישות וכלכלתה בנפרד היא תוצאה ממרדותו הרי בוודאי שלא הפסידה עי"כ את זכותה לחיות לפי רמתו ועושרו הוא - - - וודאי וודאי שזכותה וטענתה להיות ברמת חיים לפי יכולתו שרירה וקיימת - - -". (תיק מספר /533תשי"ז, פד"ר ב 113, 117). חובת הריפוי 14. בית המשפט ציין שגם מקורו של חיוב זה הוא בדין האישי ומכיוון שלא היתה מחלוקת שבעובדה על כך שהמשיבה זקוקה לטיפולי שיניים, חייב את המערער בהוצאות אלה בסך של 23,600 ש"ח. כל טענותיו של המערער בעניין זה היו דיוניות והתייחסו רק לקבילות הראיות עליהם הסתמך בית המשפט לצורך קביעת סכום הטיפול. בטענות אלה אין ממש ודינן להידחות. בית המשפט המחוזי היה רשאי לשקול את הראיות שהובאו לפניו ולקבוע את הממצאים שבעובדה. בכך אין מקום להתערב. מזונות הבת 15. בית המשפט ציין כי בפסק המזונות נפסק סכום גלובלי עבור המשיבה והבת, ומשבגרה הבת, סיימה את שירותה הצבאי ועזבה את בית אמה, אין המערער חייב עוד במזונותיה. בית המשפט הוסיף שאינו רואה צורך לנכות חלק יחסי מסכום המזונות, "שכן מדובר בשינוי מהותי שהתרחש אצל שני בני הזוג, ועל יסוד שינויים אלה יש לקבוע את מזונות האשה. מה גם שקריטריונים לקביעת דמי מזונות לילדים שונים מאלה להם זכאית האשה, וסביר להניח כי חלקה של הבת בדמי המזונות הגלובליים היה זניח" (עמ' 12 לפסק הדין). גם בכך אין מקום להתערב. שיעור המזונות שנפסק 16. בית המשפט שיוה לנגד עיניו את פסק המזונות לפיו נפסקו מזונות למשיבה ולבת בסכום משוערך של 2,538 ש"ח, על בסיס השתכרות משוערכת של המערער בסך 6,855 ש"ח לחודש. כן קבע שהמערער השתכר, ביום פסק הדין, סך של 10,500 ש"ח לחודש ומצבו הכלכלי איתן. את הכנסת המשיבה העריך בסך של כ575- ש"ח לחודש. כן לא התעלם בית המשפט מן העובדה שהמשיבה מתגוררת בגפה, בעוד המערער מתגורר עם חברתו לחיים ושני ילדיהם, שעליו לזון אותם. כמו כן כלל בסכום שפסק את הוצאות אחזקת דירת המשיבה. בסופו של חשבון מצא שסכום מזונות של 3,500 ש"ח, בתוספת הכנסתה של המשיבה, יעמיד אותה על אותה רמה שהיא זכאית לה לאור הכנסותיו של המערער. לפיכך חייב אותו לשלם לה סך של 3,500 ש"ח לחודש, מיום שהגישה את תביעתה שכנגד - 26.6.94. אכן הסכום שנפסק הוא, לכאורה, על הצד הגבוה, אבל לאור הגידול בהכנסותיו של המערער - שהגדלת סכום המזונות אינה משקפת אותו במלואה - אינני מוצא לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט בעניין זה. סיכום 17. מצאנו שכל קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי - הן אלה שבעובדה והן אלה שבדין - עומדות על מכונן. לפיכך דין הערעור להדחות. לא אצא ידי חובתי אם לא אחזור ואזכיר כי בראשיתו של הדיון סברנו שמסכת ארוכה ומייגעת זאת של התדיינויות בין בעלי הדין, שנשאו זה לזו לפני למעלה משלושים וחמש שנים, מוטב לה שתסתיים מחוץ לכתלי בית המשפט. לפיכך הפנינו את בעלי הדין למפשר (כבוד השופט (בדימ.) צ' א' טל). למרבה הצער לא עלה בידיו לפשר ביניהם. אולי תסייע הערה זאת להביאם לדרכי נועם בעתיד. בש"א 8033/96 18. ביום 7.11.96, חודשים מספר לאחר הגשת הערעור, ביקש המערער להרשות לו להגיש שני מסמכים: החלטה של בית הדין הרבני האזורי ירושלים, מיום 16.4.96, שלפיה "על הצדדים להתגרש בהקדם והבעל יתחייב לשלם לאשה סך אלף ושש מאות [ש"ח] צמוד כל ימי חיי האשה"; וכן החלטה של בית הדין הרבני הגדול, מיום 16.7.96, שבה נקבע, בין היתר, כי "האשה חייבת בגט, ואם לא תאבה לכך, יש מקום לתת לבעל היתר נישואין". על פי החלטות אלה - שלא היו לנגד עיני בית המשפט המחוזי - מבקש הוא לקבוע כי פקעה זכותה של המשיבה למזונות, בהסתמכו על ההלכה שנקבעה בע"א 571/69 כהנא נ' כהנא , פ"ד כד (2) 549. מדובר בעובדות שלא היו נגד עיניו של בית המשפט המחוזי, שעל הערכאה הדיונית לדון בהן ובהשלכותיהן. אין הן עניין לערכאת ערעור. כן התברר מפי באי כוח בעלי הדין שעניין זה אכן הובא לפני בית המשפט המחוזי. במצב דברים זה אין מקום לבקשה ויש לדחותה. 19. לפיכך אני מציע כי הערעור יידחה וכי המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 20,000 ש"ח. ש ו פ ט השופטת ד' ביניש: מסכימה אני למסקנתו של חברי השופט טירקל באשר לסכומים בהם חוייב המערער בפסק דינו של בית המשפט קמא בגין מזונותיה של המשיבה ובגין טיפול השיניים לו היא זקוקה. כמו כן מסכימה אני לקביעה כי בנסיבות המקרה דנן, לא היה מקום לקזז מסכום המזונות את הכנסתה "הפוטנציאלית" של המשיבה מעבודה או מנכסים. אשר לאפשרות להתחשב, במסגרת קביעת שיעור המזונות, בפירות שביכולתה של האישה להפיק מנכסיה, להבדיל מההכנסה בפועל, סבורה אני כי יש להשאירה בצריך עיון. דומה כי ראוי לדון בשאלה אם יש להבחין בין הכנסה בפועל להכנסה בכוח מפירות נכסי האישה בנסיבות בהן הוכח כי האישה נמנעת, ללא נימוק סביר כלשהו, מלהפיק פירות באופן המקובל והנוהג לגבי נכסים מהסוג שבידיה, מתוך מטרה יחידה להגדיל את חיובו של בעלה במזונותיה. במקרה שלפנינו נחה דעתי כי לא הונחה תשתית ראייתית מספיקה לעניין נכסיה של המשיבה ויכולתה להפיק מהם פירות, ועל כן אין אני רואה צורך לדון בשאלה הכללית בדבר האפשרות להביא בחשבון, במסגרת קביעת שיעור המזונות בהם חייב הבעל, את הכנסותיה "הפוטנציאליות" של האישה מנכסיה. גם לענין היקף תחולתן של ההלכות שנפסקו בפסקי הדין בענין ביקל ופדן אל נוכח הלכת מזור בסוגיית "מעשי ידיה", אינני רואה להתייחס בהתחשב בנסיבות ובעובדות שהוכחו במקרה שלפנינו. ש ו פ ט ת השופטת ט' שטרסברג-כהן: אני מסכימה לפסק דינו של חברי השופט טירקל ולהערותיה של חברתי השופטת ביניש. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' טירקל. ניתן היום, י"ג בשבט תשנ"ח (9.2.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043160. M02

[ "ע\"א 4316/96", "בש\"א 8033/96", "ע\"א 256/65", "ע\"א 254/76", "ע\"א 13/78", "ע\"א 127/80", "בע\"א 596/89", "ע\"א 210/82", "ע\"א 378/80", "בע\"א 687/83", "ע\"א 5930/93", "רע\"א 5803/95", "בע\"א 571/69" ]

8,780

43,536

ע"א 4316/96 - ב' בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המבקשת : שושנה פלולי נגד המשיב : ישי פלולי בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 9.2.98 בשם המבקשת : עו"ד פרופ' ד' פרימר בשם המשיב: ד"ר אברהם בארי החלטה 1. אחרי שניתן פסק דיננו בע"א 4316/96 ביקשה המשיבה בערעור - היא המבקשת שלפנינו - כי נתקן טעות סופר שנפלה בפסק הדין. במקום הדיבור "המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 20,000 ש"ח", מבקשת היא לכתוב "המערער יישא בשכר טרחת עורך דין של המשיבה בסך 20,000 ש"ח". המערער התנגד לבקשה. 2. בפסק דיננו לא נפלה טעות ולפיכך אנו דוחים את הבקשה. לא ייפסקו הוצאות. ניתנה היום, ט באייר תשנ"ח (5.4.98) שופטת שופט שופטת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 3.96043160 MO

[ "ע\"א 4316/96", "בע\"א 4316/96" ]

8,781

2,804

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1967 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע.וייס שנער חברה לשיווק פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקש: עו"ד מ. פלדמן החלטה לנוכח סיכוייה של הבקשה לרשות ערעור להתקבל, שאינם גבוהים להערכתי (השווה: 103/82 חניון חיפה נגד מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123), יש צורך להבטיח את הוצאות המשיבים בערובה זמינה ויעילה. לפיכך, אני דוחה את הבקשה להמרת הערבון בערבות צד ג'. עם זאת, בשים לב להיקפו הענייני של הסכסוך ולכך שלא נפסקו הוצאות בבית המשפט המחוזי, אני מפחיתה מן הסכום שנהוג לקבוע כערבון דרך כלל בבקשות לרשות ערעור, ומורה למבקש להפקיד בסכום של 3,000 ש"ח בלבד. הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשנ"ז (27.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. Q01

[ "רע\"א 97" ]

8,785

4,476

בבית המשפט העליון רע"א 1967/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקש : וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע.וייס שנער חברה לשיווק, פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בבר"ע 1095/97 מיום 23.2.97 שניתנה על ידי כבוד השופט ברלינר בשם המבקש: עו"ד מ' פלדמן, עו"ד ש' שטדלר בשם משיב מס' 1: עו"ד מיכאל דן, עו"ד יצחק ברנר ה ח ל ט ה 1. בית משפט השלום בחדרה, בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, חייב את המבקש להשיב למשיב מס' 1 (להלן - "המשיב") סכום של 6,435 ש"ח שהמשיב שילם בזמנו למשיבה מס' 4 עבור פרסום שמו בעלון פרסומי שהמשיבה מס' 4 נהגה לפרסם, שהמבקש היה אחד ממנהליה. כן חייב את המבקש לשלם לו הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשתו של המבקש להרשות לו לערער על פסק הדין. מכאן בקשתו של המבקש להרשות לו לערער לפני בית משפט זה. 2. טענתו העיקרית של המבקש היא ששגה בית המשפט לתביעות קטנות כאשר הרים את מסך ההתאגדות שבין המשיבה מס' 4 לבין מנהליה, שאחד מהם היה, כאמור, המבקש. אין מקום להרשות ערעור על כך. החלטתו של בית המשפט בענין זה מעוגנת כולה בנסיבותיה המיוחדות של הפרשה הנדונה. טענותיו של המבקש, למרות הנסיון לעטות עליהן כסות של דיון משפטי-עיוני, אינן מעלות שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מדלת אמותיו של המקרה הנדון ומצדיקה דיון בערכאה שלישית. 3. בא כוח המערער הוסיף וטען כי יש צורך להגדיר "נסיבות או כללים אשר לאורם על בית המשפט לתביעות קטנות להכריע אם תביעה אשר הועברה להכרעתו לא תידון בפניו ותחת זאת תועבר להכרעת בית משפט השלום", מכוח סמכותו לפי הוראות סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. לדעתו זאת "שאלה שלה חשיבות משפטית וציבורית עליונה" המצדיקה מתן רשות לערער. אכן, בטענה זאת יש, אולי, טעם, אולם אין מקום לדון בה כאן. כפי שמראה העיון בכתב ההגנה שהגיש המבקש בערכאה הראשונה, לא העלה טענה זאת שם. כמו כן לא נטען שהטענה הועלתה בדרך אחרת, או הועלתה לפני בית המשפט המחוזי במסגרת הבקשה להרשות ערעור שהגיש שם. לפיכך אין מקום לדון בטענה כאן. יתר על כן, אפילו היתה הטענה ראויה להישמע ואפילו סבור הייתי ששגה בית המשפט לתביעות קטנות כאשר נמנע מלהעביר את התביעה לבית משפט השלום, מכוח הסעיף הנזכר, הנה לא הראה המבקש כיצד היתה ההעברה מסייעת לעניננו, או שנגרם לו עיוות דין בשל כך שלא הועברה. 4. הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב מס' 1 בסך 3,000 ש"ח. ניתנה היום, ו' בתשרי תשנ"ח (7.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. M04 /מפ

[ "רע\"א 1967/97" ]

8,786

13,713

בית המשפט העליון רע"א 97 / 1967 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע. וייס שנער חברה לשיווק, פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת ו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.2.97 בבר"ע 1095/97 בשם המבקש: עו"ד מ. פלדמן; עו"ד ש. שטדלר החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ה' בסיון התשנ"ז (10.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. A02 /דז/ ז

[ "רע\"א 97" ]

8,787

17,595

בבית המשפט העליון רע"א 1967/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : וייס זמיר נגד המשיבים : 1. איכלוב סמיון 2. שנער איתמר 3. קופרברג אילן 4. ע.וייס שנער חברה לשיווק פירסום ויחסי ציבור בע"מ בקשה להכרזת משיב פורמלי בשם המבקש: עו"ד מ. פלדמן החלטה מן העותקים של החלטותיהן של שתי הערכאות הראשונות שצורפו לבקשה לרשות ערעור אין זה ברור כלל ועיקר מי היו הצדדים להליכים שקדמו לבקשה לרשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה. בנסיבות אלה, הבקשה נדחית. ניתנה היום, י' בתמוז תשנ"ז (15.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019670. Q03

[ "רע\"א 1967/97" ]

8,788

2,805

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 262 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשה לפטור מערבון החלטה תינתן התחייבות עצמית של המערערת השניה בתנאי הערבות הבנקאית. כתב ההתחייבות יוגש תוך 15 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ד' באדר א' תשנ"ז (11.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. Q01

[ "ע\"א 97" ]

8,789

16,753

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 262 בפני: כבוד השופט א' גולדברג המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין החלטה לבקשת באי כוח הצדדים ניתן תוקף של החלטה להסכם אליו הגיעו בבקשה שהוגשה לעיכוב ביצוע חלק מחיובי פסק-הדין נשוא הערעור. ניתנה היום, ט' באדר ב' תשנ"ז (18.3.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. D02

[ "ע\"א 97" ]

8,790

19,667

ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד הליך פישור החלטה בתיק זה ניתנה הסכמת בעלי הדין לקחת חלק בהליך פישור. המפשר בתיק זה יהיה כב' השופט (בדימ') מיכאל בן יאיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה. ישיבות הפישור יתקיימו בבית אמות משפט, בשדרות שאול המלך 8 בתל-אביב, באולם, צ'רנובילסקי. זימון בעלי הדין לישיבת הפישור הראשונה יעשה על ידי כב' השופט בן יאיר. מספר הטלפון של השופט בן יאיר הוא: 03-6487070; מספר הפקס: 03-6481373. ניתנה היום, כ"ג בניסן תשנ"ח (19.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. O03

[ "ע\"א 262/97" ]

8,791

20,084

ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 בפני: כבוד השופט י' אנגלרד המבקש : עבדאללה מחאמיד נגד המשיב ים : 1. סלו בקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח בע"מ בקשה להגשת שני תצהירים כחומר ראיות נוסף בתיק החלטה לתגובת המשיבים תוך 45 ימים. לאחר קבלת התגובה אחליט על המשך ההליכים. ניתנה היום, כ"ו באלול תשנ"ח (17.9.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. Q05 /שב

[ "ע\"א 262/97" ]

8,792

20,111

ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המבקשים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשות להארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשים: עו"ד אהוד שלוש החלטה לתגובת המשיב תוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו. ניתנה היום, ח' בחשון תשנ"ט (28.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. P07

[ "ע\"א 262/97" ]

8,793

21,248

ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 בפני: כבוד השופט י' אנגלרד המ בקש : עבדאללה מחאמיד נגד המשיב ים : 1. מרדכי סלובקין 2. סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ בקשה להגיש ראיות נוספות החלטה הבקשה להגשת ראיות נוספות תידון בפני ההרכב אשר יידון בערעור. ניתנה היום, כ"ב בחשון תשנ"ט (11.11.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. Q08 /שב

[ "ע\"א 262/97" ]

8,794

30,163

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 262/97 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערים : 1. מרדכי סלובקין 2. סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערים, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערים יגישו את טענותיהם תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיב יגיש את תשובתו לטענות המערערים תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו לו טענות המערערים; 3. המערערים רשאים להשיב לתשובת המשיב תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, י"א באב התשנ"ח (3.8.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. A04 /דז/

[ "ע\"א 262/97" ]

8,795

56,548

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 262/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר, חברה לביטוח בע"מ נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 28.11.96 בת"א 757/92 שניתן על ידי כבוד השופט ג' קלינג בשם המערערים : עו"ד אהוד שלוש בשם המשיב : עו"ד דוד אלדור פסק-דין כמוסכם על בעלי הדין, הערעור נדחה בכפוף לתנאי הבא: מתוך סכום הפיצויים שנפסק למשיב, יעוכב סכום של 320,000 ש"ח (ליום 17.3.97). סכום זה יעוכב עד לברור זכויותיו של המשיב במוסד לביטוח לאומי במסגרת הפרק הדן בנכות כללית, על כל הגימלאות וההטבות המגיעות לו, אם מגיעות, בגין נכותו עקב התאונה הנדונה בתיק זה. המשיב מצידו מתחייב לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי ,ולפעול בתום לב, בסבירות ובזריזות ראויה למיצוי זכויותיו כאמור, על מנת שיוברר אם יש לו כאלה. בהתאם למה שיחליט המוסד לביטוח לאומי בתביעת המשיב כאמור, תקבע דרך השימוש בסכום אשר עוכב כאמור. אם תוכר התביעה, ינוכו מהסכום הגימלאות (כולל סכום מהוון שלהן) מהסכום הנ"ל, ורק החלק הנותר, אם יהיה כזה, ישולם למשיב. אם תדחה תביעת המשיב מהמוסד, יועבר כל הסכום האמור למשיב, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחושבים מיום 19.3.97 ועד לתשלום. בכל מקרה של מחלוקת בין הצדדים ביחס למותנה לעיל, יוכל כל צד לפנות לבית המשפט המחוזי לקבלת הוראותיו או את פסיקתו. ניתן היום, יד' בטבת התש"ס (23.12.99). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. E12 /עכב

[ "ע\"א 262/97" ]

8,796

58,520

ב בית המשפט העליון ע"א 262/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערערים : 1. סלובקין מרדכי 2. סהר חברה לביטוח נגד המשיב : עבדאללה מחאמיד בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים בשם המערערים: עו"ד אהוד שלוש בשם המשיב: עו"ד דוד אלדור החלטה בא-כוח המערערים הגיש בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים מטעמו. לאחר מספר ימים הגיש בקשה לקבוע, כי לא היתה מסירה של הצו בדבר סיכומים למשרדו. לטענתו, נשלח הצו לכתובת הישנה של משרדו, ולא נמסר שם, כיוון שמשרדו עבר לכתובת אחרת. גם בכתובת החדשה לא נמסר הצו. בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשה. עיון באישור המסירה מראה, כי אכן אין מדובר באישור, ולא היתה מסירה של הצו, כך שהמועד להגשת סיכומי המערער טרם החל. המערערים יגישו, איפוא, סיכומים מטעמם תוך שלושים יום מקבלת החלטה זו, ובכפוף לכך יחולו הוראות הצו בדבר סיכומים בכתב. ניתנה היום, כ"ג באייר תשנ"ט (9.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97002620. V10

[ "ע\"א 262/97" ]

8,797

2,806

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ח' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה לדחית מועד דיון בשם העותר: עו"ד ש. אפל החלטה בפני בקשה של בא-כח העותר לדחיית מועד הדיון בעתירה שנקבע ליום 9.2.98 בשל בחינה של העותר המתקיימת באותו יום. כיום ניתן להגיש לבית המשפט העליון הודעה על ימים בהם לא יוכל בא-כח העותר (או העותר במידה והוא מיוצג) להופיע לדיון. בעתיד לא יתקבלו בקשות דחיה בנוגע למועדים עליהם לא הודיעו לבית המשפט מבעוד מועד. במקרה זה, אני מורה על דחיית הדיון ליום 18.2.98 בשעה 09:00. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשנ"ח (28.12.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. P09

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,798

2,952

בבית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת תשובה בשם העותר: עו"ד ש. אפל בשם המשיבה: עו"ד ש. ניצן החלטה יש לאפשר לעו"ד שי ניצן המטפל בעתירה ואשר אינו מצוי בנתיים בפרטיה להערך לקראת הגשת התשובה. אני מחליטה להעתר לבקשה ולהאריך את המועד. תשובת המשיבה תוגש עד ליום 15.9.97. ניתנה היום, כ"ב באב תשנ"ז (25.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. Q03

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,799

3,435

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ו' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה להמצאת תיקי המשיבה ובקשה להרשות תגובה לתגובת המשיבה החלטה 1. הבקשה הראשונה של העותר היא, להרשות לו להגיש תשובה לתגובת המשיבה. ההרכב שידון בעתירה יחליט גם בבקשה זאת. 2. הבקשה השניה של העותר היא, להורות למשיבה להציג בפני בית המשפט שבעה תיקים, המפורטים בבקשה. אני מחליט כי המשיבה תביא עמה תיקים אלה במועד הדיון בעתירה, ובית המשפט שידון בעתירה יחליט אז אם לעיין בתיקים, כמבוקש על ידי העותר. ניתנה היום, י"ב בחשון תשנ"ח (12.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. I07

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,800

4,667

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה למתן פסק-דין במעמד צד אחד החלטה בתאריך 31.7.97 הגיש העותר עתירה למתן צו לשינוי עילת סגירת תיקים ברישומים הפנימיים של המשיבה ולמחיקת רישומים פנימיים שנרשמו כנגד העותר במאגרי המשיבה. בהחלטה מיום 4.8.97 בקשתי תגובת המשיבה בתוך 15 יום. ביום 25.8.97 השופטת הרשמת אורית אפעל גבאי נעתרה לבקשת המשיבה להארכת מועד הגשת התגובה עד ליום 15.9.97. ביום 17.9.97, הגיש העותר בקשה למתן פסק-דין במעמד צד אחד, לנוכח העובדה שהמשיבה עוד לא הגישה את תגובתה. העדר תגובת המשיבה לא מזכה את העותר במתן פסק-דין בנסיבות אלה, אני מעבירה את התיק להרכב של שלושה. בא- כ ו ח המשיבה יוזמן לדיון ויגיש תגובתו בכתב. ניתנה היום כ באלול תשנ"ז (22.9.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. L04

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,801

4,765

בבית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המשיבה: עו"ד שי ניצן החלטה לתגובת העותר אשר תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. הארכת המועד עד למתן החלטה בבקשה. ניתנה היום, ט"ז באב תשנ"ז (19.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. Q02

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,802

6,891

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל בקשה שלא לקבל את תגובת המשיבה בשם העותר: עו"ד ש. אפל החלטה בתאריך 24.9.97 נעניתי לבקשת המשיבה (שהוגשה ביום 22.9.97) להארכת המועד להגשת תגובתה. איני רואה מקום ליתן החלטה נוספת בענין זה. ניתנה היום, ה' בתשרי תשנ"ח (6.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. O06

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,803

17,976

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4715/97 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב ה : משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי החלטה לתגובת המדינה בתוך 15 ימים ממועד ההמצאה, וימי הפגרה יבואו במניין הימים. ניתנה היום, א באב התשנ"ז (4.8.97) ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. L01

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,804

24,141

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - ד' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב : משטרת ישראל הודעה על ביטול יפוי כח לב"כ העותר ובקשתו לשחרור מייצוג בשם העותר: עו"ד ש. אפל החלטה על המבקש למסור הודעה למשיבה על ביטול יפוי הכח ואינה נדרשת החלטה נוספת. ניתן היום כט בשבט תשנ"ח (25.2.98). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. B10

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,805

34,307

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4715/97 - י"ב בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י. טירקל כבוד השופטת ד. ביניש העותר : ראובני גבריאל נגד המשיב : משטרת ישראל בקשה לפסיקת הוצאות בשם המבקש: עו"ד אפל בשם המשיבה: עו"ד שי ניצן החלטה מאחר שניתן פסק דין למחיקת העתירה בעקבות הצעתנו ובכפוף לה, לא ראינו לפסוק הוצאות ואין אנו רואים לפסוק הוצאות גם עתה. הבקשה נדחית. ניתן היום יט בניסן תשנ"ח (9.4.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047150. B14

[ "בג\"ץ 4715/97" ]

8,806

2,807

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1228/97 - א' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת : עפאף סעדי נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם המקרקעין, חיפה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערת, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערת תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערת; 3. המערערת רשאית להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. A05 /דז/

[ "ע\"א 1228/97" ]

8,808

14,604

בית המשפט העליון ע"א 97 / 1228 בפני: כבוד השופט י' טירקל המערער ת : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם המקרקעין-חיפה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה 1. המערערת - המבקשת ביקשה לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שעליו ערערה, ככל שעניינו רישום זכויותיה של המערערת בחלקה נשוא הדיון על שם המשיבים מס' 1 ו2-. לחילופין, ביקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים מס' 1 ו2- להעביר את זכויותיה של המערערת לאחרים, וכן לשעבדן או להתחייב להעבירן או לשעבדן. 2.עיינתי בבקשה, בתשובתם של המשיבים מס' 1 ו2-, ובתשובתו של המשיב מס' 3, שהסכים לבקשה. לא מצאתי בנימוקיה של המערערת יסוד מספיק כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. עם זאת נראה לי שיש מקום לתת צו מניעה זמני, כבקשתה, על מנת להבטיח שזכויותיה בחלקה לא ייפגעו ללא תקנה אחרי רישומן על שם המשיבים מס' 1 ו2-. לפיכך, ניתן בזה צו מניעה זמני כמבוקש עד מתן פסק הדין בערעור. תנאי למתן הצו הוא שהמערערת תפקיד התחייבות עצמית וכן ערבות צד ג', להנחת דעתה של רשמת בית המשפט, להבטחת נזקיהם של המשיבים מס' 1 ו2-. 3. הצו הארעי שניתן ביום 24.2.97 לעכב את הביצוע, מבוטל בזה. ניתנה היום, י"ז באדר ב', תשנ"ז (26.3.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. M04

[ "ע\"א 97" ]

8,809

27,395

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1228/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט ח' אריאל המערער : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם מקרקעין ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.1.97 בת.א. 1261/92 שניתן על ידי כבוד הנשיא מ. סלוצקי תאריך הישיבה: יח באלול תשנ"ח (9.9.98) בשם המערער : עו"ד אבי אורדו בשם המשיבים 1-3: עו"ד זכי כמאל בשם המשיב 4: עו"ד ירון בשן פסק דין נראה לנו שיש לקרוא את שני פסקי הדין של הערכאה הראשונה (הפסק שבוטל והפסק נשוא הערעור) כחטיבה אחת. בפסק הראשון הביע השופט המלומד ספקות לגבי מערכת הראיות שהביאו המשיבים, ואילו בשלב השני היתה לפניו עדות ישירה של המשיב מס' 5 שנמצאה מהימנה עליו. בניגוד לטענתו של פרקליט המערער אנו סבורים שלפנינו הכרעה המבוססת על ממצאים של מהימנות, ובכגון דא אין מקום להתערב; ואילו לענין סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני, יכולה עדותו של המשיב מס' 3 להיחשב כהודייה. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבים מס' 1-3 שכ"ט עו"ד 20,000 ש"ח. ניתן היום יח באלול תשנ"ח (9.9.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. B08

[ "ע\"א 1228/97" ]

8,810

35,085

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1228/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם מקרקעין ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.1.97 בתיק 1261/92 שניתן על ידי כבוד הנשיא מ. סלוצקי תאריך הישיבה: ח בסיון תשנ"ח (2.6.98) בשם המערער : עו"ד גולדנברג אמנון, עו"ד אבי אורדו בשם המשיבים 1,2: עו"ד כמאל זכי בשם המשיבים 3,4: עו"ד מיקי חשין ה ח ל ט ה בהסכמת בעלי הדין אנו מעבירים את התיק לגישור, למגשר שיתמנה על ידי הרשמת. אם הגישור לא יעלה יפה, יוחזר התיק לטיפול, אם אפשר, לפני ההרכב הנוכחי. ניתן היום ח בסיון תשנ"ח (2.6.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט שו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. B06

[ "ע\"א 1228/97" ]

8,811

43,153

ב בית המשפט העליון ע"א 1228/97 - ו' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער ת : סעדי עפאף נגד המשיבים : 1. מרעי חסן אסלאן 2. אבראהים חליל אסלאן 3. גאזי סעדי 4. רשם מקרקעין בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערערת: עו"ד ש. הורוביץ החלטה בפני בקשה לדחיית מועד דיון בערעור הקבוע ליום 9.9.98. התיק נקבע לדיון ליום 2.6.98. התקיים דיון והוחלט, בהסכמת הצדדים, להעביר את התיק לגישור, אלא שהמשיבים חזרו בהם מהסכמה לגישור טרם החל. בהחלטה מיום 2.6.98 נקבע כי אם הגישור לא יעלה יפה יוחזר התיק לטיפול ככל האפשר בפני אותו הרכב (כב' המשנה לנשיא והשופטים י' טירקל ו-י' אנגלרד). בהתאם לאמור נקבע הדיון בערעור ליום 9.9.98 בפני הרכב בראשות המשנה לנשיא והשופט י' טירקל. בא כוח המערערים מבקש לדחות את מועד הדיון בשל העובדה שעו"ד א' גולדבנרג אחד מבאי כוחם של המערערים מופיע בתיק אחר באותו מועד. בא כוח המערערים ציין בבקשת ארבעה מועדים אפשריים לדיון בחודש נובמבר. המועדים שהוצעו בידי בא כוח המערערים אינם מתאימים ליומן בית המשפט. עו"ד אורדו, ממשרדו של עו"ד גולדברג, המטפל אף הוא בערעור הבהיר למזכירות בית המשפט כי אם המועדים שהודיעו אינם מתאימים, הם מעדיפים כי הדיון יתקיים במועד. לאור העובדה כי מדובר בהשלמת טיעון וכי אחד מבאי כוח המערערים יוכל להשתתף בדיון אין מקום לדחות את מועד הדיון. הדיון יתקיים כמתוכנן ביום 9.9.98. ניתנה היום, ד' באלול תשנ"ח (26.8.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012280. P07

[ "ע\"א 1228/97" ]

8,812

2,808

בית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3645/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררים: 1. תאאר מחמוד עיאש 2. עטאללה נביל עטאלללה טחאן נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.6.97 בב"ש 124/97 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אור ה ח ל ט ה לקבוע ל- 23.6.97 שעה 8:00. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ז (15.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97036450. F01

[ "ש 124/97" ]

8,813

5,151

בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3645/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררים: 1. תאאר מחמוד עיאש 2. עטאללה נביל עטאללה טחאן נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.6.97 בב"ש 1247/97 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אור תאריך הישיבה: כה' בסיון התשנ"ז (30.6.97) בשם העוררים: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד ה ח ל ט ה העוררים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. לבקשת המאשימה החליט בית המשפט המחוזי על מעצרם של שני העוררים עד לתום בירור משפטם. מכלל הטענות שהעלתה באת-כוח העוררים בערר שלפני, יש טענה אחת הראויה להתקבל. הטענה היא, שבית המשפט המחוזי כלל לא בחן במסגרת החלטתו את האפשרות של חלופת מעצר. בא-כוח המדינה, בתשובה לשאלת בית המשפט, הצהיר שאם תבוא מצד הסניגורית הצעה ממשית לחלופת מעצר, לא תתנגד המדינה שהעוררים ישוחררו ממעצרם. הצעה ממשית, לשיטה זו, אמורה לכלול את התנאים אותם הצעתי במהלך הטיעון לפני, דהיינו: ששני העוררים יתגוררו בכתובת ידועה באזור " C ". כי לא יצאו מפתח ביתם אלא לשם ביקור בבית הספר. כי ילוו מביתם לבית הספר ובחזרה על ידי אדם בוגר שיהיה אחד הערבים לשחרורם בערובה. כי בהיותם בבית הספר יהיו בהשגחתו של מנהל בית הספר שיצהיר כי הוא מקבל על עצמו לפקח עליהם. וכי שחרורם בערובה יובטח בהפקדת ערבון במזומנים בסך 10,000 ש"ח ובערבויות צד שלישי בסך 30,000 ש"ח, לגבי כל אחד מהם. לגבי כל אחד מהעוררים תינתנה ערבויות צד שלישי על-ידי שני ערבים לפחות, אחת מהן על-ידי מי שיהיה אחראי לפקח על העוררים בדרך מן הבית לבית הספר ובחזרה והשניה על-ידי מי שהוא אזרח ישראל או תושב קבוע בישראל. הסניגורית המלומדת קיבלה על עצמה לבדוק את האפשרות להגיש לבית המשפט המחוזי הצעה לחלופת מעצר שתכלול תנאים אלה או דומיהם. אין צריך לומר שכל הצעה שתוגש תהיה טעונה בדיקה מוקדמת של פרקליטות המדינה, ולפיכך יש להעביר את פרטיה לפרקליטות לכל היאוחר בעת הגשתה לבית המשפט. משהצהיר בא-כוח המדינה, כי בהתקיים תנאים סבירים לשחרורם של העוררים בתנאי חלופה לא תעמוד המדינה על המשך מעצרם, הנני מחליט לקבל את הערר במובן זה שההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם בדיקת האפשרות של חלופת מעצר. עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית המשפט המחוזי יישארו שני העוררים במעצר. ניתנה היום, כה' בסיון תשנ"ז (30.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97036450. F02

[ "ש 1247/97" ]

8,814

2,810

בית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 8276 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש: מרדכי גבריאלי ואח' נגד המשיב : מנהל מס רכוש וקרן פיצויים בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים בע"ש 89/96 שניתן ביום 22.10.96 על ידי כבוד הנשיא זילר בשם המבקש: עו"ד משה וינברג החלטה השאלות המתייחסות לתחימת חזית הדיון בועדת הערר ואם החלטת ועדת הערר מעוגנת בחומר הראיות כמו השאלה אם המבקשים הוכיחו את נזקם לפי אחת החלופות המנויות בהגדרת "הנזק הממשי" בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג- 1973 ספק רב אם יכולות הן להיחשב כ"בעיה משפטית"; ראה: סעיף 29(ד) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א - 1961; והוא - לענין הערעור לבית המשפט המחוזי; אך אין כל ספק ששאלה זו אינה ראויה לבחינה פרטנית חוזרת בבית משפט זה. לפיכך אני דוחה את הבקשה, ללא צורך לבקש עליה תשובה. ניתן היום כד באדר א' תשנ"ז (3.3.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96082760. B01

[ "רע\"א 96", "ש 89/96" ]

8,815

2,812

בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 3937 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותרים : 1. פח'רי אמין שקיר 2. עליה חסן שקיר 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני ע" ב"כ עו"ד היאשם אבו שחאדה נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה 1. צו ביניים כמבוקש לענין גרוש העותר לא לענין מעצרו לצורך גרוש. 2. המשיבים יגיבו בכתב תוך 7 ימים לענין צו הביניים בלבד. 3. צו הביניים יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בבקשה לצו ביניים. ניתנה היום, כ' בסיון התשנ"ז (25.6.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039370. J01

[ "בג\"ץ 97" ]

8,816

10,597

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3937/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. פח'רי אמין שקיר 2. עליה חסן שקיר 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין בקשה לחיוב בהוצאות בשם העותרים: עו"ד הישאם אבו שחאדה בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן החלטה לאחר שעיינתי בבקשת העותרים, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, אני מחליטה לחייב את המשיבים לשלם לעותרים הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ש"ח. ניתנה היום, ל' בתשרי תשנ"ח (31.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039370. O06

[ "בג\"ץ 3937/97" ]

8,817

15,459

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3937/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. פח'רי אמין שקיר 2. עליה חסן שקיר 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין בקשה לפסיקת הוצאות בשם העותרים: עו"ד הישאם אבו שחאדה בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן החלטה עמדת המשיבים בנוגע לבקשה לפסיקת הוצאות שהגישו העותרים תוגש תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה. בא-כח העותרים יוכל להשיב תוך 7 ימים מיום שתגיע תגובת המשיבים לידיו. לאחר מכן יובא התיק אלי לשם קבלת החלטה. ניתנה היום, ד' בתשרי תשנ"ח (5.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039370. O05

[ "בג\"ץ 3937/97" ]

8,819

2,813

ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : המגן חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי השופטת מ' נאור החלטה 1. המשיבים ישיבו על הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא יאוחר מ18.9.97-. 2. עד להחלטה בבקשה יעוכב הביצוע. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ז (11.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052930. M01

[ "ע\"א 5293/97" ]

8,821

4,748

ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 - א' בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : המגן חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב 5. אהרון פורמנוב 6. אליהו חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' נאור תאריך הישיבה: כ"ז בתשרי תשנ"ח (28.10.97) בשם המבקשת: עו"ד יעקב לביא בשם משיבים מס' 1 - 4: עו"ד משה רוט בשם משיבים מס' 5 - 6: עו"ד אורי קוזלובסקי ה ח ל ט ה 1. באי כוח בעלי הדין יבואו בדברים במגמה להגיע לפשרה שתמנע את הצורך בדיון בשני הערעורים שהוגשו. על התוצאות יודיעו תוך 7 ימים. 2. אם לא תושג פשרה תינתן החלטה בענין עיכוב הביצוע. ניתנה היום, כ"ז בתשרי תשנ"ח (28.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "ע\"א 5293/97" ]

8,822

4,932

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5293/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקשת: המגן חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב 5. פורמנוב אהרון 6. אריה חברה לביטוח בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' נאור בשם המבקשת: עו"ד יעקב לביא בשם המשיבים 1-4: עו"ד משה רוט בשם המשיבים 5-6: עו"ד אורי קוזלובסקי החלטה 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דינו מיום 17.6.97, חייב את המבקשת לשלם למשיבים מס' 1-4 פיצויים בגין מותו של אבי המשפחה המסתכמים בסכום של כ420,000- ש"ח, כולל שכר טרחת עורך דין (החישוב נערך לחודש אוגוסט 1997). קדם לפסק הדין הסכם בין המבקשת לבין המשיבים מס' 5-6 בדבר חלוקת סכומי הפיצויים בינה לבינם. כל בעלי הדין ערערו על פסק הדין. המבקשת ביקשה לעכב את ביצועו. 2. אחרי עיון בבקשה ובתגובות בכתב של יתר בעלי הדין וכן אחרי שמיעת טענותיהם של באי כוח בעלי הדין, נראה לי שיש מקום לעכב חלק מסכום פסק הדין שאותו אני מעמיד על סך 200,000 ש"ח (החלטתי מיום 18.9.97). 3. בהתחשב במצבה של המשיבה מס' 2, כפי שהובא לידיעתי בדיון, יוקדם מועד הדיון בערעורים והמזכירות תקבע מועד לדיון, ככל האפשר, תוך שלושה חודשים. ניתנה היום, ו' בחשון תשנ"ח (6.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052930. M03 חכ/

[ "ע\"א 5293/97" ]

8,823

12,740

ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 - א' בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשים : 1. המגן חברה לביטוח בע"מ 2. פורמנוב אהרון 3. אריה חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 783/93 מיום 17.6.97 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' נאור ה ח ל ט ה 1. באי כוח בעלי הדין יבואו בדברים במגמה להגיע להסכמה שתייתר את הדיון בבקשה לעיכוב הביצוע. על תוצאות המגעים ביניהם יודיעו לבית המשפט לא יאוחר מ- 24.9.97. 2. אם לא יגיעו להסכמה תידון הבקשה ביום 30.9.97 בשעה 09.30. המזכירות תזמין את באי כוח בעלי הדין. 3. אני מצמצם את הצו לעיכוב ביצוע פסק הדין, שניתן בהחלטתי מיום 11.9.97, כך שיחול רק על סכום של 200,000.- ש"ח מתוך הסכום שנפסק, עד להחלטה בבקשה לעיכוב הביצוע. יתרת הסכום שנפסק תשולם כאמור בפסק הדין. ניתנה היום, ט"ז באלול תשנ"ז (18.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "ע\"א 5293/97" ]

8,824

17,345

ב בית המשפט העליון ע"א 5293/97 - ד' בפני: כבוד השופט י' טירקל המערערים : 1. המגן חברה לביטוח בע"מ 2. פורמנוב אהרון 3. אריה חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח יעקב גומלי ז"ל 2. בלפוריה גומלי 3. יריב גומלי 4. סיגל יצחקוב בקשה לדחיית מועד הדיון החלטה מועד הדיון ידחה ליום 28.10.97 בשעה 12:30 כמבוקש. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ז (29.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052930. M04

[ "ע\"א 5293/97" ]

8,825

2,814

ב בית המשפט העליון רע"א 7566/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט י' אנגלרד המבקשים : אליסרף ואח' (760 מגדלי פרחים) נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 10.9.96 בע.ש. 1723/95 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא מ. טלגם תאריך הישיבה: כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97) בשם המבקשים : עו"ד בלטר משה, עו"ד יסכה רוטנברג בשם המשיב ה: עו"ד נעמי שטראוס, אורית סון פסק-דין בהסכמת בעלי הדין ולפי הצעתנו נראה את הבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. מוסכם על בעלי הדין גם שהערעור יתקבל, והענין יחזור לועדת הערר על מנת שתשמע ראיות וטענות לגבי השאלה אם הסיכום שנערך בין המועצה והמדינה מחייב את המבקשים, בין משום שהמועצה פעלה כשלוחתם של המבקשים ובין על יסוד נסיבות הענין שנתקיימו מלכתחילה או בדיעבד, כשכל טענותיהם האחרות של בעלי הדין שמורות להם. אנו מקבלים איפוא את הערעור כאמור לעיל, ומחזירים את הענין לועדת הערר עם ההנחיות דלעיל. אין צו להוצאות. ניתן היום כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. B06

[ "רע\"א 7566/96", "ש. 1723/95" ]

8,826

4,405

ב בית המשפט העליון בירושלים רע"א 7566/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקש ים : אליסרף ואח' (760 מגדלי פרחים) ע"י ב"כ עו"ד י. רוטנברג ומ. בלטר נגד המשיב ה : מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נ. שטראוס בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.9.96 בע"ש 1723/95 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא מ. טלגם החלטה להעביר להרכב של שלושה. ניתנה היום, ו' בתשרי תשנ"ז (7.10.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. J05

[ "רע\"א 7566/96", "ש 1723/95" ]

8,827

5,389

בית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 7566 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : אסירף משה ואח' (760 מגדלי פרחים) נגד המשיב : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 10.9.96 בע.ש. 2723/95 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופט מ. טלגם בשם המבקש: עו"ד יסכה רוטנברג, עו"ד משה בלטר החלטה לתשובת המשיבה תוך 15 ימים. ניתן היום כ באדר א' תשנ"ז (27.2.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. B01

[ "רע\"א 96", "ש. 2723/95" ]

8,828

8,909

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 7566/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער : אליסרף ואח' (760 מגדלי פרחים) נגד המשיב : מדינת ישראל בקשה למתן רשות הגשת תגובה לתשובת המשיבה לבקשת רשות ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, תשמ"ט1989- מיום 21.8.95 בערר מס' 911 החלטה בהסכמה, רשות להגשת תגובה כמבוקש. ניתנה היום, ה' בתמוז תשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. J04

[ "רע\"א 7566/96" ]

8,829

15,080

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 7566 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשי ם: אלסירף משה ואח' (760 מגדלי פרחים) ע"י ב"כ עו"ד י. רוטנברג ומ. בלטר נגד המשיב ה : מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נ. שטראוס בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.9.96 בע"ש 1723/95 שניתן על ידי כבוד הנשיא השופט מ. טלגם החלטה המבקשים מתבקשים להתייחס לאפשרות שאם טענתם בדבר אי תקיפות ויתורם באמצעות ההסדר שהגיעה אליו מועצת הפרחים בשמם עם המשיבה, תתקבל - עלולה התוצאה להיות שההסדר כולו יתבטל. האם גם לאור סיכון כזה עומדים המבקשים על בקשתם. התשובה תימסר תוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו. ניתנה היום, י"ב בסיוון תשנ"ז (17.6.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075660. J03

[ "רע\"א 96", "ש 1723/95" ]

8,830

2,815

בית המשפט העליון רע"פ 97 / 61 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש : סלמיה אברהים מוסא נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.12.96 שניתנה על ידי כבוד הנשיא ו' זיילר והשופטים ד' חשין וי' צור בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא ו' זיילר והשופטים ד' חשין וי' צור), שדחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש שנגזר עליו. 1. המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ש' פיינברג) בשלושה אישומים של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 ו - 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג1973-. על פי אישומים אלה מכר המבקש בשלוש הזדמנויות סם מסוכן מסוג הרואין. בית משפט השלום גזר עליו מאסר בפועל של 36 חודשים ומאסר על תנאי של 18 חודשים - לריצוי אם יעבור המבקש, תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת סמים, למעט עבירה של החזקה לצריכה עצמית. כמו כן הורה בית המשפט על הפעלת עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המבקש, מחציתו בחופף למאסר בפועל ומחציתו במצטבר לו. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש בלא שביקש את תגובת המשיבה. בפסק דינו ציין בית המשפט המחוזי: "מדובר במי שהפעיל למעשה תחנה למכירת סמים רצחניים מסוג הירואין, ומכר וחזר ומכר את הסם הזה לצרכנים שונים. בכל הנסיבות הללו איננו סבורים שהעונש שהוטל על המערער מצדיק את התערבותנו ואנו דוחים את הערעור." 2. בבקשה שבפני חוזר המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, טענות המתייחסות לאופי העבירות בהן הורשע, לנסיבותיו האישיות ולעונשים שהוטלו על עברייני סמים אחרים. לא מצאתי בטענות אלו עילה ראוייה למתן רשות ערעור בבית משפט זה. בקשתו של המבקש אינה מעוררת כל שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות החורגות מתחומה של הבקשה הספציפית ולפיכך אינה עומדת בקריטריונים הנהוגים בבית משפט זה בכל הנוגע למתן רשות ערעור שני (וראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 ). יתרה מזאת - בית משפט זה אינו נוטה ליתן רשות ערעור שכל עניינה הוא בטענות נגד חומרת עונשו של המבקש (וראה: רע"פ 3178/96 אלבאו נ' מדינת ישראל טרם פורסם). הבקשה נדחית. ניתנה היום, י"ט באייר תשנ"ז (26.5.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97000610. A02 /נצ ד

[ "רע\"פ 97", "רע\"א 103/82", "רע\"פ 3178/96" ]

8,831

5,803

בית המשפט העליון רע"פ 97 / 61 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: סלמה אברהים משה נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פ סק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.12.96 בע"פ 611/96 שניתן על ידי כבוד הנשיא ו. זיילר והשופטים ד. חשין, י. צור בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבה תוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, ח' באייר התשנ"ז (15.5.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97000610. A01 /דז/

[ "רע\"פ 97" ]

8,832

47,399

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 - ב' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא שוויקי 5. לילה שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדחיית מועד דיון החלטה שמיעת העתירה תידחה כמבוקש. היום, כ"ח בחשוון התש"ס (7.11.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. G05

[ "בג\"ץ 6920/97" ]

8,834

65,498

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 - ב' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא אליאס שוויקי 5. לילה נורא שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדחיית מועד דיון החלטה השמיעה תידחה כמבוקש. היום, י"ד בתמוז התשנ"ט (28.6.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. G03

[ "בג\"ץ 6920/97" ]

8,835

67,296

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 - ה' בפני: כבוד השופט ת' אור העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא שוויקי 5. לילה שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון בשם העותרים: עו"ד ניסים דכוור החלטה לדחות הדיון, כמבוקש. ניתנה היום, כח' באלול התשנ"ט (9.9.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. E04 /עכב

[ "בג\"ץ 6920/97" ]

8,836

85,767

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6920/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כב' השופטת א' פרוקצ'יה העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא שוויקי 5. לילה שוויקי נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים : עו"ד וסים דכוור פסק-דין למחוק העתירה ללא צו להוצאות, כמוסכם על בעלי הדין. ניתן היום, יא' בניסן התש"ס (16.4.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. E07 /עכב

[ "בג\"ץ 6920/97" ]

8,837

93,019

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6920/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. סעדי שוויקי 2. גופאנה שוויקי 3. סארה שוויקי 4. עיסא אליאס שוויקי 5. לילה נורא שוויקי נגד המשיבים : שר הפנים ואח' בקשה לדחיית מועד דיון החלטה כמבוקש. היום, כ"ה בטבת התש"ס (3.1.2000). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069200. G06

[ "בג\"ץ 6920/97" ]

8,838

2,818

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5721/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר ת: רינה חמוס נגד המשיבים : 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. עזרא חן (חמוס) עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) בשם העותר ת: עו"ד מאיר בן יהודה בשם המשיב 1: עו"ד יהודה שפר פסק-דין המשיב מס' 2 הועמד לדין בעבירות של זיוף ושימוש במיסמך מזוייף. לימים החליט המישנה ליועץ המשפטי לממשלה - בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה - לעכב את ההליכים, בהיותו סבור כי אין בתיק די ראיות כדי להרשיע את הנאשם, וכי המשך ההליכים "אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות תביעה ראויה". העותרת - אימו של הנאשם - קובלת על החלטתו זו של המישנה ליועץ המשפטי לממשלה, אך לא מצאנו בטיעוני בא-כוחה עילה להתערב בהחלטה שנעשתה. אנו מחליטים לדחות את העתירה. העותרת תשלם למשיב מס' 1 הוצאות שכר-טירחת עורך-דין בסך 10.000.- ש"ח. ניתן היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96057210. G02

[ "בג\"ץ 5721/96" ]

8,840

2,819

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 5240/96 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל העותרים: 1. אברהים סלח ג'ועמיס 2. סלאח מוחמד גריפאת 3. אנואר עאדאת 4. חאפז מזריב 5. מוחמד סאלח הייב נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים, הרב אלי סויסה 2. הממונה על מחוז הצפון, מר יגאל שחר בקשה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: ב' באדר ב' התשנ"ז (11.3.97) בשם העותרים: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבים: עו"ד דנה בריסקמן פסק-דין השופט ת' אור: 1. חמשת העותרים הם תושבי הכפר זרזיר, שמונו כחברים במועצה המקומית הראשונה של זרזיר, אשר הוקמה בצו של שר הפנים הקודם, מר חיים רמון. בעתירתם, ביקשו העותרים כי נורה למשיבים לכנס לאלתר את חברי המועצה שמונו על ידי שר הפנים כאמור, לישיבת מועצה ראשונה, אשר בה יבחר יושב ראש המועצה. ביום 23.7.96 ניתן צו על תנאי, וכן צו ביניים המורה למשיבים שלא למנות למועצה המקומית זרזיר יושב ראש מועצה, או חברי מועצה שאינם חברי המועצה שמונו על ידי שר הפנים הקודם, עד למתן הכרעה בעתירה זו. הרקע למינוי העותרים 2. הכפר זרזיר שוכן בעמק יזרעאל, ומונה מעל 6,000 תושבים, רובם ככולם בדואים, הנימנים עם חמישה שבטים המרכיבים את הכפר. ביום 28.5.96 פורסם ברשומות, "צו המועצות המקומיות (ב) (זרזיר), התשנ"ו - 1996" אשר מכוחו הוקמה באותו יום המועצה המקומית זרזיר. הצו הותקן על ידי שר הפנים דאז, מר חיים רמון. עובר לפרסום הצו מצוי היה הכפר זרזיר בתחום שיפוטה של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והתנהל על ידי ועד מקומי, על פי פקודת המועצות המקומיות. מתצהירם של העותרים עולה כי תושבי הכפר, וחברי הועד המקומי, ראו חשיבות רבה בקבלת אוטונומיה מוניציפאלית, אשר תבוא לידי ביטוי בהיפרדות מהמועצה האזורית, ובהקמת מועצה מקומית לכפר. הקמת מועצה מקומית נפרדת היתה, לדידם של אנשי הכפר, ביטוי להכרה של השלטון המרכזי ביכולתם לנהל את ענייניהם בעצמם. למען שלמות התמונה, ראוי לציין, כי אחד המרכיבים שבמאבק תושבי הכפר למען עצמאות מוניציפאלית, קשור בכך שאנשי הכפר משרתים בצה"ל, ולמרבה הצער, שילמו עקב כך מחיר דמים כבד. אליבא דעותרים, סבורים אנשי הכפר כי אם מוכנים הם לסכן את חייהם למען בטחון המדינה, ראויים הם אף לכך שתנתן להם האפשרות לנהל את ענייניהם המוניציפאליים בכוחות עצמם. ביום 6.5.96, שבועות מספר לפני הכרזת זרזיר כמועצה מקומית, נערך בכפר משאל בקרב התושבים. המשאל נערך על פי החלטת משרד הפנים. מההודעה שנשלחה לתושבי המקום על ידי משרד הפנים עולה, כי מטרת המשאל היתה "לאפשר לשר לגבש דיעה בנושא נטיות התושבים למען מינוי יו"ר מתאים למועצה המקומית בכפר". תושבי זרזיר התבקשו לענות לשאלה אחת: "האם אתה תומך במינוי ראש מועצה מבני הכפר או מחוצה לו ?". התוצאה היתה כי רוב ניכר של כ- 80% מהמשתתפים במשאל הכריע בעד מינוי יושב ראש מועצה מקומית מקרב תושבי הכפר. בעקבות תוצאות המשאל, מינה שר הפנים ביום 13.5.96 תשעה חברים למועצה הראשונה של המועצה המקומית זרזיר. בין חברי המועצה שמונו יש רוב לתושבי הישוב זרזיר. העותרים, כולם תושבי הכפר, הינם חמישה מבין תשעה חברי המועצה הממונים. ארבעת החברים הנוספים אינם מבני המקום - ארבעתם ממלאים תפקידים בשרות הציבורי, במשרדי הממשלה השונים, באזור הצפון. אין חולק כי המינויים נכנסו לתוקפם ביום בו פורסם הצו בדבר הקמת המועצה המקומית זרזיר, היינו, ביום 28.5.96. 3. מינוי תשעת חברי המועצה , כאמור, נעשה על פי סעיף 3(א) לצו המועצות המקומיות (ב) תשי"ג 1953 (להלן - הצו). סעיף זה קובע כי השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו הכינון והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה1965-. מכוח סמכות זו, מינה שר הפנים הקודם את תשעת חברי המועצה. סעיף 5 לצו קובע כי הישיבה הראשונה של מועצה ממונה תתכנס על פי הזמנת השר, והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש מועצה לפי סעיף 109 לצו. ביום 19.5.96 האציל השר לממונה על מחוז הצפון, הוא המשיב השני, את הסמכות "לכנס את הישיבה הראשונה של המועצה המקומית זרזיר ולשבת בראשה עד שיבחר ראש המועצה". סעיף 109 לצווים קובע כי "המועצה בישיבתה הראשונה ... אחרי התמנותה תבחר אחד מחבריה לראש המועצה...". עולה מכך, כי המשמעות של מינוי רוב חברי המועצה מקרב תושבי הכפר היא כי צפוי שיושב ראש המועצה הראשון יבחר בהתאם לרצונם של נציגי תושבי זרזיר. 4. מהתצהירים שהוגשו מטעם העותרים, ומטעם המשיב השני, למדנו כי בעת שמונו חברי המועצה, הציפיה היתה כי לתפקיד יושב ראש המועצה הראשון יבחר מר חסן מוחמד הייב, הוא העותר החמישי. מר הייב הינו סא"ל בצה"ל, אשר פיקד על יחידת הגששים, ומשמש כיועץ ראש אכ"א לענייני בדואים. לטענת העותרים, מועמדותו של מר הייב לתפקיד יושב ראש המועצה מקובלת על כל חמשת השבטים המרכיבים את הכפר, אשר גם מיוצגים במועצה הממונה. ראיה לכך מוצאים העותרים במכתב של נכבדי הכפר, ובכללם אנשי הועד המקומי זרזיר, לשר הפנים, בו נכללה בקשה למנות את מר הייב לתפקיד של יושב ראש המועצה המקומית. 5. ביום 29.5.96 התקיימו בישראל בחירות כלליות לכנסת הארבע עשרה, ולראש הממשלה. שבועות מספר לאחר בחירות אלה, הוקמה ממשלה חדשה, ומונה שר פנים חדש - מר אליהו סויסה, הוא המשיב הראשון בעתירה. ביום 4.6.96, ימים ספורים לאחר הבחירות, הזמין המשיב השני, את חברי המועצה הממונים לישיבת המועצה הראשונה, אשר אמורה היתה להתקיים ביום 9.6.96. על סדר יומה של הישיבה הצפויה עמד נושא אחד - בחירת ראש המועצה המקומית. ברם, העניינים התגלגלו כך, שישיבת המועצה לא התקיימה במועד שנקבע לה, ולמעשה לא התקיימה עד עצם היום הזה. ההחלטה לבטל את הישיבה, נפלה עקב כך שביום 4.6.96, לאחר שנשלחה ההודעה על קיום ישיבת המועצה הראשונה לחברי המועצה הממונים, הגיע לידי המשיב השני מכתב מעוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה. במכתבו, ביקש העוזר הבכיר בשמו של היועץ, שלא למנות חברי מועצות מקומיות ממונות עד לכינונה של ממשלה חדשה. כמו-כן, ביקש היועץ המשפטי לממשלה לבטל מינויים שנעשו, ואשר טרם פורסמו ברשומות. יאמר מיד, שעל פי האמור במכתב זה לא היתה הצדקה שלא לקיים את ישיבת המועצה הממונה שנועדה להתקיים ב9.6.96-. המכתב נועד למנוע מינויים חטופים על ידי שרים בממשלה הקודמת, נוכח תוצאות הבחירות אשר הצביעו על כך שאמורים להתמנות שרים חדשים. אין המכתב מתייחס למינויים שנעשו בעבר אשר נכנסו לתוקף עם פרסומם ברשומות עוד קודם שהתקיימו הבחירות. בענייננו, מינוי המועצה הממונה נכנס לתוקף ב28.5.96-, היינו, לפני מועד הבחירות. לטענת המשיבים, רלבנטי לענייננו מכתב נוסף, ששלח היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה, וליתר שרי הממשלה, בתאריך 9.5.96. ברם, עיון במכתב מלמד כי הוא נוגע ל- "מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בתאגידים הסטטוטוריים, ובחברות הממשלתיות, החורגים מן המקובל בימים שאינם ימי בחירות ...". נראה איפוא כי אין מכתב זה שייך כלל למקרה נשוא העתירה. מכל מקום ראוי להדגיש, כי מוסכם גם על המשיבים, שאף כי ישיבת המועצה אשר תוכננה ליום 9.6.96 בוטלה, בשום שלב לא בוטל מינוים של חברי המועצה. המינויים ממשיכים לעמוד בתוקפם. עמדתו של שר הפנים הנכנס 6. מדיניותו של השר לשעבר רמון, לבסס את החלטתו בדבר מינוי המועצה המקומית בכפר על רחשי הציבור בישוב זרזיר, אינה מקובלת על השר סויסה. מדיניותו של השר סויסה היא כי למועצה ממונה ראשונה ימונו אנשי מקצוע שאינם תושבי אותו ישוב, וכי יושב ראש המועצה יהיה איש מקצוע חיצוני, אשר יוכל לתרום מנסיונו להקמת המועצה. מדיניות זו מבוססת על שני שיקולים כלליים מצטברים. ראשית, השר סבור כי אנשי מקצוע מנוסים יוכלו להקים את המועצה באופן המקצועי והיעיל ביותר. שנית, השר חושש כי מינוי תושבי המקום למועצה, עלול לתת להם יתרון לקראת הבחירות למועצה הנבחרת, על פני תושבים אחרים שלא מונו למועצה מלכתחילה. לטענת המשיבים, אין המדובר במדיניות חדשה, אלא במדיניות שנהגה במשרד הפנים שנים רבות, ואשר השר הקודם סטה ממנה. כך, במספר לא מבוטל של מועצות מקומיות, יהודיות וערביות כאחד, מונו למועצה הראשונה אנשים שאינם מתושבי המקום. עם זאת, המשיבים אינם מכחישים כי היו מקרים בהם החליט שר הפנים למנות ביישוב פלוני , כולל ביישובים בדואים, מועצה מקומית בה מכהנים גם תושבי המקום, למרות השיקולים שתוארו לעיל. 7. נוסף למדיניותו הכללית של השר כאמור, סבורים המשיבים כי ישנם טעמים ספציפיים, המחזקים את מסקנתם שאין למנות למועצה המקומית בזרזיר אנשים מתושבי המקום. לטענת המשיבים, בכפרים הסמוכים לכפר זרזיר, אשר אף הם הופרדו לאחרונה מהמועצה האזורית עמק יזרעאל, התחוללו במהלך חודש מאי 96', קטטות המוניות בין חמולות יריבות בכפר, על רקע מחלוקת שהתעוררה עקב מינוי יושב ראש למועצה המקומית מקרב אחד הפלגים הניצים. במהלך הקטטות, אשר לוו בשימוש בנשק חם, נהרגו ארבעה בני אדם, ונפצעו למעלה מ20- איש. המשיבים חוששים כי התרחשויות דומות עלולות לחזור בכפר זרזיר, אם ימונו תושבי המקום למועצה המקומית. חשש זה, מסתמך על מידע מודיעיני אשר הגיע לידי המשטרה. עיקרי המידע המודיעיני הרלבנטי, פורטו במכתבה של קצינת אח"ק המרחבית לפרקליטות המדינה. על פי המכתב, ברשות המשטרה מידע מודיעיני אשר לפיו המשאל שנערך בזרזיר ובחן את העדפות התושבים, "התנהל באופן שאינו חשאי ואינו דמוקרטי", וכי במהלכו, כאילו הופעל לחץ על המשתתפים בו. בנוסף, מציינת הכותבת במכתבה שתי התבטאויות שתוכנן הגיע לידיעת אנשי המשטרה. מחד, נשמע אדם מתומכי מר הייב מתבטא כי אם לא ימונה לראשות המועצה אדם משבט אלהייב יהיו בכפר זרזיר הרוגים. מאידך, נשמעה התבטאות של אחד ממתנגדי המינוי, לפיה אם ימונה מר הייב כראש המועצה, יהיו בזרזיר מהומות חמורות יותר מכפי שהיו בכפרים הסמוכים במהלך חודש מאי 96'. בסיכומו של דבר, מציינת מחברת המכתב כי "מהלכי רוח כיום בכפרי גוש זרזיר עולה כי מרבית התושבים, לאור ההתרחשות בכעביה (כפר סמוך לזרזיר - ת.א.), מעדיפים מינוי מועמד חיצוני למשך מספר שנים - עד לעריכת בחירות לרשויות המקומיות." לאור כל האמור לעיל הודיעונו המשיבים, כי לאחר שיוסר צו הביניים אשר ניתן בהליך זה, מתכוון שר הפנים לבטל את מינוים של העותרים, ולמנות תחתיהם אנשי מקצוע, שאינם נמנים עם תושבי המקום. טענות הצדדים 8. טענתם המשפטית של העותרים הינה פשוטה. אין חולק כי מינוים של העותרים למועצה המקומית הושלם, ונכנס לתוקפו. לטענתם, החלטת השר שלא לכנס את המועצה בהרכבה הנוכחי, וההחלטה שגמלה בליבו להעבירם מתפקידם, הינן החלטות שרירותיות, פגומות ונגועות בשיקולים זרים, ולפיכך, מן הראוי כי נורה לבטלן. העותרים פוסלים מכל וכל את טענות המשיבים בדבר חשש לאלימות צפויה, אם יבחר העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה. לטענתם, המהומות אשר התעוררו בכפרים הסמוכים ניצתו על רקע של סכסוך קרקעות, ולא על רקע מאבק על ראשות המועצה המקומית. כמו-כן, שבים העותרים וטוענים שמועמדותו של המשיב החמישי לראשות המועצה מקובלת על כל הפלגים בכפר, ואינה שנויה במחלוקת. אליבא דעותרים, השיקולים אשר הנחו את השר סויסה בהחלטתו הם שיקולים פוליטיים ואישיים, אשר אין מאומה בינם לבין ניהולו של הכפר. לטענת העותרים, מתכוון השר להביא למינויו של ראש המועצה הממונה הנוכחי בישוב עילוט, אשר סגנו הינו אחיו של השר, לתפקיד ראש המועצה בכפר זרזיר. כך, טוענים העותרים, יפנה ראש המועצה בעילוט את כסאו, ואחיו של שר הפנים, המשמש כאמור כסגנו, יוכל לתפוס את מקומו. 9. המשיבים דוחים טענות אלה. מתצהיר המשיב השני, למדנו כי מועמדו המועדף של השר לתפקיד ראש המועצה בכפר זרזיר הוא אכן ראש המועצה המקומית המכהן בעילוט, כפי שטענו העותרים. ברם, שר הפנים הודיע כי אינו מתכוון להמליץ על אחיו לתפקיד ראש המועצה בעילוט. בלאו הכי, תוך מספר חודשים עומדות להערך בחירות למועצה המקומית בעילוט, ולפיכך מדובר על איוש משרת ראש המועצה המקומית ביישוב זה לפרק זמן קצר ביותר. לטענת המשיבים, לא נפל כל פגם בהחלטתו של השר. השר שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, ערך ביניהם איזון ראוי, והחליט את אשר החליט. המשיבים מדגישים כי סעיף 3(ב) לצו קובע כדלקמן: "השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו." לדידם, משמעות הסעיף היא כי שר הפנים רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו בכל עת, וללא כל נימוקים מיוחדים. קל וחומר, שמדיניותו השונה של השר הנוכחי, והחשש לשלום התושבים, מהווים טעמים מספיקים להחלטתו של השר. בסיכומו של דבר, סבורים המשיבים כי החלטתו של השר ראויה, היא מהווה פרי שיקול דעת אשר הופעל כהלכה, ולפיכך אין להתערב בה. דיון ומסקנות 10. בראשיתם של דברים, ראוי להדגיש שהשאלה בה עלינו להכריע אינה אם עצם החלטה של השר להפעיל את מדיניותו, ולמנות לתפקיד חברי המועצה המקומית בישוב פלוני אנשי מקצוע שאינם תושבי המקום, הינה פגומה. במקרה שלפנינו, כשקיבל השר את החלטתו לא חרש בקרקע בתולה. כוונתו למנות ביישוב זרזיר מועצה מקומית המורכבת כל כולה, או מרביתה, מבעלי מקצוע שאינם תושבי המקום, התגבשה רק לאחר ששר הפנים הקודם החליט למנות את העותרים כחברי המועצה המקומית. יתרה מזאת, אין חולק כי מינויים של העותרים נכנס לתוקפו עם פרסום הצו בדבר כינון המועצה המקומית זרזיר ברשומות, שבועות מספר טרם גיבש שר הפנים הנוכחי את החלטתו. בנסיבות אלה, לא במינוי חברי מועצה מקומית בלבד מדובר, אלא קודם כל בביטול מינויים של מי שמינויים נכנס לתוקף, אך טרם החלו במילוי תפקידם. ברי, כי לא הרי החלטה למנות חברים במועצה המקומית בישוב בו טרם מונו חברי המועצה, כהרי החלטה להחליף את הרכבה של מועצה מקומית אשר מינויה הושלם. ברור כי מינוי חברי המועצה על ידי השר הקודם שינה את המציאות הנורמטיבית. הוא גם הקים לחברי המועצה הממונים, ולצדדים אחרים, ציפיות לגיטימיות. עולה מכך, כי במקרה דנן, היה על השר לקחת בחשבון במסגרת שיקוליו את האינטרסים הנוספים שהתגבשו לאחר שהתקבלה ויצאה אל הפועל ההחלטה הראשונה, ולתת לכך את המשקל המתאים. ההתחשבות באינטרסים נוספים אלה עשויה לשנות את התוצאה הראויה של איזון האינטרסים, אשר היתה מתקבלת, אלמלא התקבלה ההחלטה הראשונה, ולולא קמו האינטרסים האמורים. עמד על כך השופט ברק בבג"צ 3406/91 בבלי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מה(5) 1, בעמ' 10 - 11, בציינו: "אכן, כשם שתוקפה של ההחלטה הראשונה נמדדת במבחן הסבירות, כן נמדדת במבחן זה החלטה שניה המהווה חזרה מההחלטה הראשונה. כמובן, מערכת השיקולים הנלקחים בחשבון, ואשר העימות ביניהם יוצר את סבירותה או חוסר סבירותה של ההחלטה, שונה הוא בשני המקרים. טעם לשוני זה נעוץ בכך שבמסגרת קבלת ההחלטה השניה, בה חוזרת הרשות המינהלית מההחלטה הראשונה, עליה להתחשב בהחלטה הראשונה. אכן, החלטה זו יצרה מציאות נורמטיבית חדשה, היא ביססה הסתמכות ולעתים אף שינוי מצב לרעה. שינוי בהחלטה זו עשוי לפגוע בציפיות סבירות. יש לשקול עניין זה במסגרת האיזון הכולל הבוחן את סבירותה של ההחלטה השניה. על כן, יהיו בוודאי מקרים בהם רשות לא תהא רשאית לקבל בדיעבד החלטה שרשאית היתה לקבלה מראש. בין ה"מראש" לבין ה"בדיעבד" חלף זמן, התרחשו אירועים, נוצרה מציאות חדשה. כל אלה עשויים להפוך את ה"בדיעבד" לבלתי סביר, למרות שאילו נתקבל "מראש" היה הוא סביר בהחלט." (ראו גם בג"צ 4492/92 שנקרנקו נ' מנכ"ל משרד הבריאות , פ"ד מז(4) 861, 864). עולה מכך, שאין לבחון את החלטת השר סויסה להפעיל את מדיניותו, ולמנות אנשי מקצוע כחברי המועצה המקומית בזרזיר, במנותק מהתרחשויות אשר קדמו לקבלתה. ברור שמשמעות החלטתו של שר הפנים היא לבטל את החלטת קודמו, ולהעביר את העותרים מתפקידם. העובדה שאין פגם בהחלטה מסויימת כאשר היא מתקבלת כ"החלטה ראשונה", אינה מחייבת בהכרח מסקנה דומה כשההחלטה התקבלה על רקע החלטות קודמות של הרשות. ניתן איפוא לנסח את השאלה העומדת במוקד הדיון הנוכחי באופן הבא: האם נפל פגם בהפעלת שיקול דעתו של השר בהחלטתו להעביר את העותרים מכהונתם כחברי המועצה, לאור המציאות שיצרה החלטת קודמו, ובהתחשב בשיקולים אשר הנחו את השר בקבלת החלטתו. אכן, סעיף 3(ב) לצווים מקנה לשר סמכות להעביר חבר מועצה מכהונתו, אך הפעלת סמכות זו כמוה ככל החלטה מנהלית אחרת - אף היא כפופה לכללים בדבר אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי הרשות. אין חברי המועצה נתונים לשרירות ליבו של השר. החלטת השר להעביר מי מהם מכהונתו חייבת לעמוד בקריטריונים של סבירות. עליה להתקבל על יסוד שיקולים סבירים, וכתוצאה מהפעלת שיקול דעת ראוי. להלן אבחן את השיקולים הצריכים לעניין ואת המסקנה המתבקשת מהם. הפגיעה בעותרים ובתושבי הכפר זרזיר 11. כפי שציינתי בראשית הדברים, הדגישו העותרים בעתירתם את החשיבות המיוחדת שמייחסים תושבי זרזיר, לקבלת עצמאות מוניציפאלית. עולה מדבריהם כי בקרב תושבי הכפר שוררות תחושות של מרירות וקיפוח. הרגשתם היא, שאף שתושבי הכפר נאמנים למדינה ומשרתים בצה"ל, ולמרות הקורבן הגדול שנדרשו להקריב במערכות ישראל, לא זוכים הם ליחס נאות ושיוויוני מרשויות המדינה. ביטוי ברור לרצונם של התושבים לקבל לידיהם את הטיפול בענייניהם המוניציפאליים נמצא בתוצאות המשאל, אשר נערך ביוזמת משרד הפנים, ואשר לפיו מעוניין רוב של למעלה מ- 80% מהמשתתפים במשאל כי לראשות המועצה ימונה אדם מתושבי היישוב. כנזכר לעיל, קצינת האח"ק המרחבית ציינה במכתבה לפרקליטות המדינה כי "מהלכי הרוח בכפרי גוש זרזיר עולה כי מרבית התושבים ... מעדיפים מינוי מועמד חיצוני למשך מספר שנים - עד לעריכת בחירות לרשויות המקומיות ...". לדעתי, אין ליחס משקל רב להתרשמות זו. ראשית, תוצאות המשאל, אשר נערך בכפר ביוזמת שר הפנים הקודם, אינם מאמתים התרשמות זו. ויש לזכור ולהזכיר: פקידי משרד הפנים הם שניהלו את המשאל, נכחו במקום בו נערך, ואספו את תוצאותיו. משכך, לא ברור מדוע בחרו המשיבים להפנותנו ל"מידע מודיעיני" המצוי ברשות המשטרה, שלפיו "המשאל התנהל באופן שאינו חשאי ודמוקרטי". לו היו אי-סדרים בעריכת המשאל, יש להניח כי פקידי משרד הפנים היו יודעים על כך מכלי ראשון. אם אכן סברו פקידי משרד הפנים כי המשאל אינו משקף את דעותיהם האמיתיות של תושבי הכפר, יש להניח כי היו פועלים לביטול תוצאותיו. מאידך גיסא, אם אין טענה מבוססת לפגם במשאל, אינני רואה כל סיבה להעדיף ידיעות חשאיות בדבר "הלכי רוח" עלומים בשעה שמונחות בפנינו תוצאות המשאל אשר ערך משרד הפנים בעצמו בקרב תושבי הכפר, אך לא מזמן. ובפרט, שאף אחד מתושבי זרזיר לא עתר לביטול המשאל, או לביטול החלטת השר רמון שבאה בעקבותיו. 12. אם כך, נותרת על כנה הטענה כי מרבית תושבי זרזיר קיוו להקמתה של מועצה מקומית נפרדת, אשר בראשה יעמוד אדם הנמנה עם תושבי הכפר. תקווה זו עמדה על סף מימוש, עת התקין שר הפנים הקודם צו לכינון מועצה מקומית בישוב, ועם מינוים של העותרים כרוב חברי המועצה המקומית. למעשה, אך כפסע הפריד בין תושבי הכפר לבין השלמת המהלך - כינוס המועצה המקומית על פי הזמנתו של המשיב השני, לשם מינוי העותר החמישי כראש המועצה. וכפי שהובהר לעיל, אי כינוס המועצה בהסתמך על מכתב של עוזרו של היועץ המשפטי היה מוטעה, ולא תאם את האמור במכתב. לאור זאת, יהיה עלינו לבחון, בהמשך הדברים, אם ובטרם קבל את החלטתו, נתן שר הפנים את המשקל הראוי לציפיות הלגיטימיות שפיתחו תושבי הכפר, למפח הנפש אשר צפוי להגרם להם עקב ההחלטה, ולפגיעה הקשה בהם, על רקע הרגישות המיוחדת הכרוכה בכך. 13. הפגיעה באינטרסים נוגדים, הנובעת מהחלטת השר, ואשר לה צריך היה השר לתת משקל נאות בשיקוליו, אינה מצטמצמת לפגיעה הכללית במרבית תושבי הכפר. אף העותרים עצמם עתידים להפגע אישית, פגיעה ממשית וניכרת, עקב הפעלת מדיניותו החדשה של השר. לאחר שהודע לעותרים במכתבים רישמיים על מינוים, ועל כינוסה הצפוי של המועצה, התקבלה ההחלטה להדיחם מתפקידם, ללא שניתנה להם הזדמנות כלשהי לטעון ולשכנע כי הם ראויים לכהן כחברי מועצה, וכי הם מסוגלים לעמוד בכל דרישות התפקיד. ויודגש, תשובת המשיבים איננה כוללת כל טענה אישית נגד מי מהעותרים - יושרם או כישוריהם. הואיל ואלה טרם התחילו בפעילותם במסגרת המועצה הממונה, אין גם לטעון נגד מי מהם שלא השכיל למלא את תפקידו במועצה כהלכה. בנסיבות אלה, לא ניתן לפרש את העברת העותרים מתפקידם אלא כהבעת אי-אמון מצידו של השר ביכולתם של העותרים למלא את תפקידם בהצלחה, מבלי שהובאו בפניו ראיות להצדיק עמדה זו. בכך, ישנה פגיעה לא מבוטלת בעותרים, ללא שום הצדקה. מקובלים עלי, בעניין זה, דברי העותרים, לפיהם בהקשר התרבותי בו עסקינן, העברתם מכהונתם, באופן שבו נעשו הדברים, יש בה פגיעה קשה בכבודם, ובשמם הטוב. לאור האמור עד כה, בדבר הפגיעה הקשה הצפויה בעותרים ובתושבי הכפר כתוצאה מהחלטתו של השר, יהא עלינו לבחון אם הנימוקים עליהם הצביע השר, ואשר הנחו אותו בקבלת החלטתו, הם בעלי משקל מכריע, המצדיק את הפגיעה בעותרים במסגרת איזון האינטרסים הכולל. הפעלת מדיניות השר החדש 14. הנימוק הראשון עליו ביסס שר הפנים את החלטתו נוגע למדיניותו, השונה ממדיניותו של שר הפנים היוצא. לסברתו, אין לתת משקל רב לרצונם של תושבי הישוב כפי שבא לידי ביטוי במשאל, ועדיף כי המועצה הממונה תהיה מורכבת מאנשי מקצוע שאינם תושבי המקום. ודוק: לא הועלתה בפנינו טענה כי מדיניותו של שר הפנים היוצא היתה מדיניות פסולה, או בלתי ראויה, ובפרט, שהיו מקרים בעבר בהם מונתה מועצה ממונה שבני המקום היו בה רוב. כל אשר טוען השר סויסה הוא שמדיניות קודמו, אינה מדיניותו שלו, וכי אין הוא מחוייב להמשיך ולהפעילה. אכן, רשאית רשות ציבורית לשנות את מדיניותה. אך אין שינויה של המדיניות כשלעצמו מהווה טעם מספיק בכדי לעקור את אשר ניטע על פי המדיניות הקודמת. הפיכת הקערה על פיה, בנסיבות כמו בענייננו, עשויה להיות מוצדקת רק בנסיבות מיוחדות, כמו לדוגמה, כאשר המדיניות הקודמת היתה מלכתחילה פסולה ובלתי ראויה, או כאשר קיימים שיקולים יוצאי דופן בחשיבותם ובמשקלם, המחייבים אי-כיבודן של זכויות אשר נרכשו על פי המדיניות הקודמת. 15. האם הטעמים העומדים בבסיס המדיניות החדשה של השר החדש הם בעלי כוח שכנוע מיוחד, המצדיק את סיבוב הגלגל לאחור? כאמור, טוענים המשיבים כי בבסיס מדיניותו של השר הנוכחי עומדים שני טעמים עיקריים. הראשון, שתהא המועצה מנוהלת באופן המקצועי והיעיל ביותר על ידי אנשים שנסיונם בכך, והשני, שלא יזכה איש מחברי המועצה הממונים ביתרון על פני רעהו, לקראת הבחירות אשר צפויות להתקיים לאחר סיום כהונתה של המועצה הממונה. דומני כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנוכחי, שני הטעמים כאחד, אינם מצדיקים את ביטול החלטת השר הקודם. ראשית, הובא לידיעתנו כי שלושה מבין חמשת העותרים היו חברים בועד המקומי אשר ניהל את ענייני הישוב זרזיר, כאשר היה עוד חלק מהמועצה האזורית עמק יזרעאל. העותר החמישי, המיועד להיות יושב ראש המועצה, הוא אדם בעל ניסיון פיקודי עשיר. נראה איפוא לכאורה שבמקרה הנוכחי אין יסוד לחשש שענייני המועצה יתנהלו על ידי אנשים חסרי נסיון, אשר לא יוכלו לעמוד במשימה שהוטלה על כתפיהם. גם לא נטען בפנינו על ידי המשיבים כנגד התאמתם וכישוריהם האישיים של העותרים לפעול כחברי מועצה ממונה. ואל נשכח, חמישה אלה נמצאו מתאימים לכך על ידי שר הפנים הקודם, ואין כל טענה שאלה מונו לתפקידם על ידי השר הקודם על סמך שיקולים זרים כלשהם - פוליטים - מפלגתים או אחרים. לכך יש להוסיף, שעם חמשת בני הכפר יכהנו במועצה הממונה ארבעה עובדי מדינה במשרדים שונים אשר במחוז הצפון, אשר להם יש נסיון בעניני מינהל. אלה בודאי יתרמו את תרומתם לניהול תקין של עניני המועצה. שנית, באשר ליתרון אותו צפויים העותרים להשיג עקב מינוים למועצה, בבחירות שעתידות להתקיים למועצה, דומני כי בענייננו מדובר ביתרון של מה בכך. כאמור, מרבית העותרים היו פעילים בענייניו המוניציפאליים של היישוב במסגרת הועד המקומי, אליו נבחרו על ידי בני המקום, וממילא עשויים היו להנות מיתרון בבחירות הצפויות, הודות לתפקיד המוניציפאלי שאותו מילאו בעבר. גם העותרים האחרים הם אנשים מכובדים המוכרים היטב בקרב תושבי זרזיר. לאור זאת, ובהתחשב ב"יתרונות" מהם נהנים העותרים ממילא, ספק בעיני אם מינוים כחברי המועצה המקומית מקנה להם יתרון משמעותי נוסף לקראת הבחירות שיתקיימו בעתיד. בפרט, כאמור לעיל, שלא באה כל עתירה של מי מבני המקום כנגד מינויו של מי מבין העותרים, ואף נמסר לנו, שאלה מייצגים את חמשת השבטים המרכיבים את הכפר. יתרה מזאת. מתצהיר התשובה שהוגש מטעם המשיבים עולה, כי גם בעיני שר הפנים אין לשיקול זה, של מתן יתרון לעותרים בבחירות עתידיות, תוקף מכריע ובלתי מסוייג. למרות מדיניותו הכללית של השר שלא למנות למועצות מקומיות את תושבי אותו הישוב, מציינים המשיבים בסעיף 19 לתצהירם "כי השר סויסה בוחן כל מועצה לגופה, והיו מקרים בהם הוא החליט למנות מועצה בה מכהנים גם תושבי המקום". משמע, אף השר סויסה עצמו נוהג מפעם לפעם למנות תושבי יישוב מסויים כחברים במועצה המקומית הממונה באותו יישוב. החשש מפני מהומות 16. שיקול נוסף אשר עומד בבסיס החלטתו של השר למנוע את כינוס המועצה המקומית בזרזיר בהרכבה הנוכחי, ולהביא להעברת העותרים מתפקידם, הוא החשש מפני מהומות אשר יתעוררו עם מינויו של העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה. חשש זה, כך נטען, נשען על שני אדנים. ראשית, מהומות הדמים אשר פרצו בכפרים סמוכים על רקע דומה, ושנית, מידע מודיעיני שמצוי ברשות המשטרה, ואשר עיקריו הובאו בפנינו. מהו משקלו הראוי של נימוק זה ? 17. באשר למשקל שייחס השר למהומות שפרצו בכפרים סמוכים, מקובל עלי כי לעיתים נסיון העבר עשוי ללמד על הצפון בחיק העתיד. ככלל, אין מניעה כי הרשות תגבש את הערכותיה לגבי העתיד תוך התחשבות במעשים אשר ארעו בעבר, ולפרקים הדבר אף רצוי. ברוח זו, פסק הנשיא שמגר בבג"צ 554/81 בראנסה נ' אלוף פיקוד הדרום , פ"ד לו(4) 247, 249-250: "יכול כמובן שהערכת המצב כלפי העתיד תתבסס על מעשים שבעבר וכמעט מן הנמנע שהדבר יהיה אחרת, שהרי מסקנתו ההגיונית של בעל סמכות צריכה להתבסס על עובדות ואין כעובדות העבר כדי ללמד על מה שצפוי בעתיד ..." ברם, במקרה הנוכחי אין הרשות מבקשת ללמוד מהתנהגותם תושבי זרזיר בעבר, ולהשליך ממנה אל העתיד לבוא. "נסיון העבר" עליו מבקשת הרשות להסתמך נוגע להתנהגות תושבי הכפרים הסמוכים לישוב זרזיר. אינני בטוח כי הסתמכות מעין זו ראויה היא. זכאים תושבי זרזיר לכך שהרשות תתיחס אליהם כאל אזרחים שלווים ושומרי חוק, כל עוד לא הוכח לגביהם אחרת. פרוץ מהומות בכפרים אחרים, כשלעצמו, אין בו כדי לערער הנחת מוצא זו. אכן, מעולם לא מונתה בכפר זרזיר מועצה מקומית, וממילא לא ניתן היה לבחון את תגובת תושבי הישוב זרזיר עצמם לארוע מעין זה. אולם, ענייניו המוניציפאליים של הכפר זרזיר מתנהלים זה מכבר על ידי חברי ועד מקומי הנמנים עם תושבי המקום. אם נושא הניהול המוניציפאלי של הישוב אכן עומד במרכזה של מחלוקת כה חריפה בקרב תושבי הכפר, ניתן היה לצפות שחילוקי הדעות יתעוררו עוד בתקופה בה נוהל הישוב על ידי ועד מקומי, מה גם שמרבית העותרים היו חברים בו, ואחד העותרים אף עמד בראשו. לו כך היו פני הדברים, ניתן היה להניח כי בידי הרשות היה נצבר מידע רלבנטי שעניינו מאבקים על רקע מוניציפאלי בכפר זרזיר עצמו. ברם, מידע קונקרטי מעין זה לא הוצג בפנינו. בנסיבות אלה, ספק בעיני אם ניתן ליחס משקל רב לכך שבכפרים אחרים ארעו התנגשויות על רקע מינויים מוניציפאליים. 18. המידע הקונקרטי היחיד אשר הוצג בפנינו, ואשר נוגע ספציפית לכפר זרזיר, מתייחס לשתי התבטאויות שהגיעו לידיעת אנשי המשטרה. לפי ההתבטאות האחת, אם לא ימונה לתפקיד ראש המועצה אדם משבט אלהייב יתרחשו בכפר מהומות. על פי ההתבטאות השניה, ההפך הוא הנכון: אם ימונה העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה, או אז יתרחשו מהומות. שתי התבטאויות אלה נותרו במידה רבה התבטאויות בעלמא, שכן לא הובא לידיעתנו כל מידע בדבר זהות הדוברים, מעמדם, רצינות אמירותיהם, ומידת יכולתם לממש את איומיהם. ברם, אף אם יש ממש בהתבטאויות, לא ברור מה הרבותא בהן, ומדוע תומכות הן דווקא בהחלטה לבטל את מינוים של העותרים. שהרי על פי ההתבטאויות, המהומות בזרזיר יתרחשו בין כך ובין כך. בין אם ימונה העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה, ובין אם לאו, צפוי לכאורה אחד הדוברים העלומים לממש את איומיו. ממכתבה של קצינת האח"ק המרחבית לא עולה כי התומכים במינויו של העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה המקומית להוטים פחות, או מסורים פחות למטרתם, בהשוואה למתנגדיהם. מדוע אם כן, ההחלטה לבטל את מינוים של העותרים כחברי מועצה עדיפה על פני האפשרות להותיר את המינוי על כנו, ומדוע סבור השר כי יש בה סכנה פחותה לפרוץ מהומות ? 19. זאת ועוד. הלכה היא, שסבירות התשתית הראייתית העומדת בבסיס החלטתה של הרשות המנהלית תבחן לאור מידת הפגיעה של ההחלטה באינטרסים סותרים, ולאור משקלם של אותם אינטרסים. ככל שהפגיעה הנובעת מההחלטה קשה יותר, וככל שאינטרס הנפגע כבד משקל, כך חייבת הרשות לבסס את החלטתה על ראיות מוצקות יותר, שמשקלן הראייתי ניכר (ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה , פ"ד לט(2) 225, 249-250; בג"צ 56/75 ברמן נ' שר המשטרה , פ"ד לא(2) 687, 692). כפי שציינתי לעיל, משמעות החלטת שר הפנים הנכנס בענייננו היא פגיעה קשה בזכויות ובאינטרסים כבדי משקל ובציפיות אשר קמו בעקבות החלטתו של שר הפנים הקודם. לפיכך, סבורני כי החשש מפני מהומות, שהוא אחד הנימוקים העיקריים העומדים ביסוד ההחלטה, צריך להיות מבוסס על תשתית ראייתית ממשית ומוצקה יותר, מזו שהובאה בפנינו במקרה הנוכחי. 20. לבסוף, הנימוק של חשש מפני התנגשויות אלימות כבסיס לשינוי החלטתה של הרשות טומן בחובו בעיתיות מיוחדת. כשלעצמי, דומני כי החלטה של הרשות לשנות את החלטתה הקודמת, ולהפכה על ראשה, עקב כך שהושמעו איומים בדבר מהומות ושפיכות דמים אשר צפויים להתרחש אם לא תחזור בה הרשות מהחלטה הראשונה, גורמת מידה רבה של אי נחת לכל שומעיה. כל מי ששלטון החוק יקר לליבו אינו יכול להסכין עם מצב בו בעל האגרוף מכופף באיומיו את החלטות הרשות כרצונו ובהתאם לצרכיו, בבחינת כל דאלים גבר. מתן לגיטימציה לשינוי בדיעבד של החלטות הרשות בשל איום באלימות, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשטר הדמוקרטי הנוהג במדינה. עולה מהאמור לעיל, כי גם הנימוק בדבר החשש מפני פרוץ מהומות בעקבות מינויו של העותר החמישי לתפקיד יושב ראש המועצה, אינו נימוק אשר יש בו להכריע באיזון האינטרסים המתנגשים במקרה הנוכחי. האיזון הראוי וההכרעה בעתירה 21. לטענת המשיבים, מבוססת החלטתו של המשיב הראשון על שיקולים עניניים, ולפיכך אין עילה להתערב בה. ברם, כפי שמציין פרופ' זמיר בספרו "הסמכות המנהלית" (נבו הוצאה לאור 1996) בעמ' 742: "כלל הענייניות אינו מסתפק בכך שהוא מחייב את הרשות המנהלית לבסס את החלטתה על שיקולים ענייניים. הוא מחייב אותה, למעלה מכך, לבסס החלטתה על כל השיקולים הענייניים ." (ההדגשה שלי) ואף בשקילת כל השיקולים הרלבנטיים לא די. בכדי שהחלטת השר תעמוד במבחן הסבירות, עליה לבטא איזון ראוי בין השיקולים השונים, תוך מתן משקל מתאים לכל אחד מהם, עמד על כך השופט ברק בבג"צ 4267/93 אמיתי - אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נ' ראש הממשלה , פ"ד מז(5) 441, בפסקה 31 לפסק דינו, בציינו: "סבירות אינו מושג פיסי או מטאפיסי. סבירות אינה הילך רוח. סבירות היא מושג נורמטיבי. משמעותה איתור השיקולים הרלבנטיים ואיזון ביניהם על פי משקלם (ראה בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מד(2) 485, 513). אכן, עצם העובדה שהרשות השלטונית לקחה בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים, ושיקולים אלו בלבד, אין בה כדי להבטיח את סבירותה של ההחלטה. החלטה המתחשבת בכל השיקולים הרלבנטיים תהא בלתי סבירה, אם היא לא נתנה משקל ראוי לשיקולים השונים." 22. דעתי היא כי בנסיבות המקרה הנוכחי, החלטתו של השר למנוע את כינוס המועצה המקומית בזרזיר שמונתה על ידי קודמו, ולהעביר את חברי המועצה הממונים מכהונתם, עוד בטרם החלו למלא בפועל את תפקידם, אינה סבירה. מצד אחד, ייחס השר לשיקולים שהיו בבסיס החלטתו, משקל רב, מעבר למידה הראויה, מצד שני, לא נתן השר את דעתו במידה מספקת, לשיקולים האחרים, בעלי משקל, כמו הפגיעה הצפויה בעותרים לנוכח הזכויות שרכשו על בסיסה של ההחלטה הקודמת, והפגיעה הקשה בציפיות הלגיטימיות של רוב תושבי זרזיר. היה על השר לערוך את איזון האינטרסים תוך התחשבות בכך שאין החלטתו נכתבת על לוח חלק, וכי פירושה מחיקה וביטול של החלטה קודמת, אשר התקבלה כדין על ידי קודמו. לבסוף, צריך היה השר לתת את דעתו לרגישות המיוחדת הכרוכה בביטול המינויים, לנוכח מאפייניו המיוחדים של היישוב זרזיר, והאוכלוסיה המתגוררת בתחומו. דעתי היא, שאיזון ראוי של השיקולים הרלוונטים מצביע על כך כי נפל פגם בהחלטה במקרה דנן. החלטות השר עליהן מלינים העותרים אינן יכולות לעמוד, באשר הן חורגות ממתחם הסבירות. אותה מדיניות בה דוגל שר הפנים הנוכחי, אין בה להצדיק אקט כה קיצוני שמשמעותו המעשית היא פסילתם של העותרים לכהן בתפקיד, לו נמצאו ראויים על ידי שר הפנים הקודם, בטרם שניתנה להם אפשרות למלא את תפקידם ושליחותם, ומבלי שנמצא בהם, אישית, כל פסול. לדעתי, לא נתן שר הפנים את המשקל המתאים לעובדה שהחלטתו מבטלת מצב קיים, מבלי שהיו בידיו נתונים מספיקים להצדקת ביטולו. 23. התוצאה היא שאנו מחליטים לקבל את העתירה ולהפוך את הצו למוחלט. על המשיב השני לכנס בהקדם את המועצה המקומית זרזיר, בהרכבה כפי שנקבע על ידי שר הפנים הקודם, בהודעתו מיום 13.5.96. בישיבתם הראשונה יבחרו חברי המועצה יושב ראש למועצה המקומית בזרזיר. תקוותנו, כי ענייניו המוניציפאליים של הכפר זרזיר יתנהלו מעתה על מי מנוחות, וכי המועצה שמונתה על ידי שר הפנים הקודם תשכיל לנהל את ענייני זרזיר ביעילות וכהלכה. כמובן, אין בהחלטתנו זו כדי למנוע משר הפנים לפעול ולהפעיל את סמכותו לפי סעיף 3(ב), לצו, אם יוברר בעתיד שהמועצה הממונה או מי מחבריה אינם פועלים כהלכה, או שנוצרו נסיבות אחרות המצדיקות שימוש בסמכותו של השר. המשיבים ישאו בהוצאות העותרים בסך 7,500 ש"ח. ש ו פ ט השופטת ט' שטרסברג-כהן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט ת' אור. ניתן היום, כ"ב באדר ב' תשנ"ז (31.3.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן מזכיר ראשי אמ/ 96052400. E02

[ "ע\"ב 2/84" ]

8,841

2,820

בית המשפט העליון רע"א 4154/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת: מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 27.5.97 בע"א 725/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א. אבן-ארי, ד. בר-אופיר, ה. אחיטוב בשם המבקשת: עו"ד אלי גור החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, א' באב התשנ"ז (4.8.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. A01 /דז/

[ "רע\"א 4154/97", "בע\"א 725/96" ]

8,843

5,227

ב בית המשפט העליון רע"א 4154/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט י' אנגלרד המבקשת : מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.5.97 בע.א. 725/96 שניתן על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר, אחיטוב תאריך הישיבה: כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97) בשם המערער : עו"ד גור אלי בשם המשיבים : עו"ד אמיר יצחק ה ח ל ט ה לאור המלצת בית המשפט מוסכם על בעלי הדין שפסק הדין הכספי של הערכאות שקדמו לנו בעינו יעמוד, אולם המבקשת תהיה פטורה מתשלום אם תחזיר את התמונה למשיב מס' 1 (במשרדו של פרקליטה) במצב תקין תוך 60 ימים מהיום. אם תתעורר מחלוקת בין בעלי הדין לגבי זהותה ותקינותה של התמונה המוחזרת, יכריע בה בית משפט השלום לפי בקשה בדרך המרצה שתוגש לו. לענין ההוצאות בכל הערכאות, ינתן פסק הדין על דרך הפשרה על יסוד סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-. ניתן היום כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט פסק דין אנו מאשרים את ההסכם הנזכר בהחלטה שדלעיל ונותנים לו תוקף של פסק דין. המבקשת תשלם למשיב מס' 1 בכל הערכאות את היציאות הממשיות בצירוף שכ"ט עו"ד 30,000.- ש"ח. ניתן היום כו בכסלו תשנ"ח (25.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. B04

[ "רע\"א 4154/97" ]

8,844

15,271

ב בית המשפט העליון רע"א 4154/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 27.5.97 בע"א 725/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: אבן ארי, בר אופיר, אחיטוב בשם המבקשת: עו"ד אלי גור בשם המשיב 1: עו"ד יצחק אמיר בשם המשיב 2: בעצמו החלטה להרכב של שלשה. להקדיש לדיון 15 דקות. ניתן היום יט באלול תשנ"ז (21.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. B02

[ "רע\"א 4154/97", "בע\"א 725/96" ]

8,845

20,776

ב בית המשפט העליון רע"א 4154/97 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א. גולדברג כבוד השופט י. אנגלרד המערער ת : מונק רחל נגד המשיבים : 1. אגסי ניסים 2. מונק אלי בקשה להבהרת פס"ד בשם המערער : עו"ד גור אלי בשם המשיבים : עו"ד אמיר יצחק החלטה ה"הוצאות הממשיות" הן כפי שנכתב בפסק הדין, בצירוף, כלומר נוסף לשכר הטרחה שנפסק. ניתן היום כח בשבט תשנ"ח (24.2.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041540. B05

[ "רע\"א 4154/97" ]

8,846

2,821

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 364 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המבקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה לפטור מאגרה וערבון תאריך הישיבה: י"ב באדר א' תשנ"ז (19.2.97) בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שני שרפסקי בשם המשיב 3: אין הופעה בשם המשיב 4: עו"ד זיו אלדן החלטה על יסוד עמדת באי-כח המשיבים בנושא האגרה, אני פוטרת את המבקשת מתשלום האגרה. אשר לערבון, איני מקבלת את ההצעה כי כספי קרן ההשתלמות של המבקשת ישמשו להבטחת ההוצאות בערעור, וזאת מן הטעמים המובאים בתגובת המשיב הראשון. המבקשת עובדת ומשתכרת סכום של 4,160 ש"ח נטו לחודש. למבקשת שלוש בנות, מתוכן שתיים בגירות. בנסיבות אלה, אין הצדקה מן ההיבט של היכולת הכלכלית ליתן למבקשת פטור מן החובה להפקיד ערבון. אני מורה למבקשת להפקיד ערבון בסכום של 7,500 ש"ח בלבד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, א' באדר ב' תשנ"ז (10.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. Q02

[ "ע\"א 97" ]

8,847

17,975

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 364 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המבקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. עו"ד פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה לפטור מאגרה וערבון תאריך הישיבה: י"ב באדר א' תשנ"ז (19.2.97) בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד שני-שרפסקי בשם המשיב 3: אין הופעה בשם המשיב 4: עו"ד זיו אלדן החלטה מתבקשת תגובת המשיב הראשון להצעת המבקשת בדבר הערבון כמפורט בהודעה שהגישה לבית המשפט בענין זה ביום 18.2.97. התגובה תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב באדר א' תשנ"ז (19.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. Q01

[ "ע\"א 97" ]

8,848

23,133

ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ בשם המערערת: עו"ד זוהר גרינברג בשם המשיב מס' 1: עו"ד יצחק פודלסקי בשם המשיב מס' 2: עו"ד רחל שני-שרפסקי בשם המשיב מס' 3: עו"ד עודד לוי החלטה על מנת לאפשר למערערת לנסות ולהגיע להסדר עם נושיה, אני מאריכה את המועד להגשת הסיכומים כמבוקש, על אף התנגדות המשיב הראשון. יש להעיר, כי המשיב השני והמשיב השלישי הסכימו לבקשה. סיכומי המערערת יוגשו עד ליום 5.7.98. ניתנה היום, י"ב בניסן תשנ"ח (8.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. O05

[ "ע\"א 364/97" ]

8,849

23,155

ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג החלטה המבקשת תביא את עמדת המשיבים לבקשה, ולאחר מכן אדון בה. ניתנה היום, כ"ב בסיון תשנ"ח (16.6.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. O06

[ "ע\"א 364/97" ]

8,850

35,122

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 364/97 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת : רבקה גרינבלט נגד המשיבים : 1. עו"ד יצחק פרדלסקי - הנאמן על נכסי החייבים צבי ורבקה גרינבלט פושטי רגל 2. הכונס הרשמי - תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין - פתח תקוה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערת, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערת תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערת; 3. המערערת רשאית להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, כ"א בשבט התשנ"ח (17.2.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. A03 /דז/

[ "ע\"א 364/97" ]

8,851

37,872

ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד זוהר גרינברג בשם המשיב הראשון: בעצמו בשם המשיב השני: עו"ד רחל שני-שרפסקי בשם המשיב השלישי: עו"ד עודד לב החלטה הארכת המועד להגשת הסיכומים כמבוקש. ניתנה היום, י"ד בתמוז תשנ"ח (8.7.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. O07

[ "ע\"א 364/97" ]

8,852

43,056

ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המבקשת: עו"ד זהר גרינברג החלטה לתגובת המשיבים בתוך עשרה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. P04

[ "ע\"א 364/97" ]

8,853

49,070

ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. רשם המקרקעין- פתח תקוה סיכומים בכתב החלטה בתיק זה ניתנה ביום 8.7.98 החלטה, המאריכה את המועד להגשת סיכומי המערערת. ההחלטה נמסרה למערערת ביום 19.7.98. עד היום לא הוגשו סיכומי המערערת. אף על פי שבהחלטה לא נקבע מועד ספציפי להגשת הסיכומים, נראה כי על פי כל קנה מידה סביר היה על המערערת להגיש את סיכומיה. אני מאפשרת למערערת להגיש את סיכומיה תוך חמישה-עשר יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגשו הסיכומים, יועבר הערעור להרכב לשם דיון בו, על פי תקנות448(ג) ו450-(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ט (8.9.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. V08

[ "ע\"א 364/97" ]

8,854

59,189

ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת: גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. פורמלי רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים בשם המערערת: עו"ד רונן גדות החלטה לתגובת משיב 1 תוך שלושים יום. ניתנה היום, י' בטבת תש"ס (19.12.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. V10

[ "ע\"א 364/97" ]

8,855

71,150

ב בית המשפט העליון ע"א 364/97 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המ בקשת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. פורמלי רשם המקרקעין- פתח תקוה בקשה להוצאת מוצג ים החלטה בפני בקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים שהגיש המשיב 1. ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין: המבקשת הגישה ערעור על החלטת בית המשפט קמא בהמ' (ת"א) 2680/96, שעניינה בקשה למתן הוראות בנוגע להסדר פשרה, שהוגשה על ידה במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגדה. המשיב 1, הוא הנאמן בפשיטת רגל, הגיש תיק מוצגים אליו צירף, בין היתר, בקשות שונות שהוגשו לבית המשפט קמא במסגרת תיק פשיטת הרגל, וכן החלטות שניתנו במסגרת הליכי פשיטת הרגל. לטענת המבקשת, במסגרת הדיון בהמרצה נשוא הערעור, לא עמדו בפני בית המשפט המחוזי ראיות כלשהן ובית המשפט לא התבקש לקבל ראיות שהוגשו בהליכים אחרים כמוצגים. לגישתה, על-פי הדין תיק מוצגים יכול לכלול רק ראיות שהוגשו לבית המשפט קמא והתקבלו על ידו כראיות, ולפיכך לא היה המשיב 1 רשאי לכלול בתיק המוצגים שהגיש ראיה כלשהי פרט לפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא. המשיב 1 מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב 1 כי בטרם מתן ההחלטה נשוא הערעור עמדו בפני בית המשפט המחוזי שתי בקשות למימוש נכסי החייבים שהוגשו מטעמו, אשר סומנו כמוצגים 1 ו2-. מכאן, שבפועל עמדה בפני בית המשפט קמא ההכרעה בכל ההמרצות בתיק. כמו כן, נטען כי כל המוצגים, למעט מוצגים 7 ו8-, הם מסמכי התיק שהיו מונחים בפני בית המשפט קמא. לחילופין, מבקש המשיב 1 להתיר לו הגשת המוצגים כראיות נוספות בערעור. אכן, נפסק כי תיק המוצגים יכול לכלול רק מסמכים שהוצגו בבית המשפט קמא כראיות וקובלו ככאלה לתיק בית המשפט. מסמך המגיע לתיק בית המשפט, נמצא שם פיסית, אך אין הוא בחזקת ראיה, כל עוד לא הוצג וקובל ככזה על ידי בית המשפט (ראו: ב"ש 153/86 צביח נ' מ"י , פד"י (מ)2 345). במקרה זה חלק מן המוצגים אותם הגיש המשיב 1, הם בקשות שהוגשו לבית המשפט קמא במסגרת אותו תיק, עוד בטרם ניתנה ההחלטה נשוא הערעור, אשר עמדו בפני בית משפט קמא שעה שנתן את החלטתו. מוצגים 1 ו2- הן בקשות למימוש נכסי החייבים שהגיש הנאמן לבית המשפט קמא, עוד בטרם ניתנה ההחלטה, ולכן לא היה צורך להגישן כראיה לבית המשפט קמא. מוצג 3 הוא פרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא בבקשות הללו. דהיינו: המדובר במסמכים המהווים חלק מהתיק בבית המשפט קמא, ולכן רשאי המשיב 1 להסתמך עליהם. כך גם לגבי מוצג 9. שונה הדבר באשר למוצגים 8-4. מוצג 4 הוא פסק דין שניתן על ידי בית משפט זה בו ניתן צו כינוס קבוע נגד החייבים. מוצג 5 הוא פסק דין שניתן על ידי כב' השופט לויט בבקשה אחרת בעניין מכר דירת החייבת. מאחר שפסקי דין ניתנו שלא במסגרת התיק בו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור ולא הוגשו כמוצגים בפני בית המשפט קמא, הרי שהמשיב 1 לא היה רשאי לכלול אותם בתיק המוצגים שהגיש (ראו: ע"א 485/89 קו נקודה בע"מ נ' B.V. Briefhouder , תקדין עליון 90(2) 638). מוצג 6 הוא הסכם בין החייבת לצדדים שלישיים, אשר מעולם לא הוגש והתקבל כראיה בפני בית המשפט קמא, ולכן אין המשיב 1 רשאי לכלול אותו בתיק המוצגים. כך גם לגבי מוצג 7, שהוא מכתבים מטעם הכונס הרשמי המאוחרים להחלטה נשוא הערעור, ועל כן אינם יכולים להיות חלק מתיק המוצגים. מוצג 8 הוא אסמכתאות משפטיות, שמקומן אינו בתיק המוצגים, אם כי המשיב רשאי היה להפנות אליהם בסיכומיו. לאור האמור, אני מורה על הוצאת המוצגים 8-4 מתיק המוצגים שהגיש המשיב 1. באשר לבקשתו החלופית של המשיב 1 להתיר לו הגשת המוצגים כראיות נוספות בערעור, אם מבקש המשיב לעשות כן, עליו להגיש בקשה עצמאית ומנומקת. ניתנה היום, יז' באלול תש"ס (17.9.00). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003640. V11

[ "ע\"א 364/97", "ש 153/86", "ע\"א 485/89" ]

8,856

100,627

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 364/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' א' לוי המערער ת : גרינבלט רבקה נגד המשיבים : 1. פרדלסקי יצחק (נאמן בפשיטת רגל) 2. הכונס הרשמי-תל-אביב 3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ 4. פורמלי רשם המקרקעין- פתח תקוה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.12.96 בתיק פש"ר 1177/91 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' פורת תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשס"א ( 19.04.01 ) בשם המערער ת: עו"ד גרינברג זהר, עו"ד רונן גדות בשם המשיב 1: עו"ד פרדלסקי יצחק בשם המשיב 2: משוחרר מהופעה בשם המשיב 3: עו"ד לב עודד פסק-דין המערערת חזרה בה מן הערעור ומבקשת למשוך אותו. המשיב 1 ביקש הוצאות, המשיב 3 מוותר על הוצאות. תמוה הוא שב"כ המערערת מצא לחזור בו מן הערעור רק היום כאשר הטעם למשיכת הערעור הוא ההליכים האחרים המתנהלים בעניין מכירת הנכסים, דבר הידוע לב"כ המערערת מזה זמן. לפיכך, אנו דוחים את הערעור ומחייבים את המערערת לשלם למשיב 1 הוצאות בסך 7,500 ש"ח. ניתן היום, כ"ו בניסן תשס"א (19.4.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 97003640. J12 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

[ "ע\"א 364/97", "פש\"ר 1177/91" ]

8,857

2,824

ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד יצחק שמלה החלטה לא ניתן להבין מן ההודעה שהגיש בא-כוח המערער מהי תגובתו להתראה בדבר דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. תגובת המערער תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ב' באלול תשנ"ז (4.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O01

[ "ע\"א 5525/93" ]

8,861

16,516

ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד יצחק שמלה החלטה בהמשך להחלטתי מיום 6.11.96 אשר נמסרה לבא-כוח המערער ביום 6.7.97, ובהמשך להחלטה מיום 4.9.97 אשר נמסרה לבא-כוח המערער באמצעות מכשיר הפקסימיליה ביום 15.9.97, ובהעדר כל תגובה נוספת עד כה, אני דוחה את הערעור על-פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, ח' בתשרי תשנ"ח (9.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O02

[ "ע\"א 5525/93" ]

8,862

24,855

ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה למתן הוראות בשם המבקש: עו"ד עזרא חורי החלטה לתגובת המשיב בתוך עשרה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, ג' באדר תשנ"ח (1.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. P03

[ "ע\"א 5525/93" ]

8,863

30,955

ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לבטל פסק דין בשם המבקש: עו"ד עזרא חורי בשם המשיב: עו"ד מאיר דהאן החלטה זוהי בקשה לביטול פסק דין מיום 9.10.97 הדוחה את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. כבר ביום 17.5.98, במסגרת דיון בבקשה לבטל את ההחלטה מיום 6.11.96, החלטתי לאשר תוקפו של פסק הדין, ואני מפנה לנימוקים שבאותה החלטה. אוסיף, כי המבקש לא הצליח להוכיח את הנדבך היסודי בבקשה, והוא מתי נודע לו על דחיית הערעור, ובאילו נסיבות. כך, קיימת סתירה בין שני התצהירים שערך בתמיכה לבקשותיו לביטול ההחלטות שניתנו בערעור. זו מתייחסת לגירסאות השונות שנמסרו בנוגע למועד פגישתו של המבקש עם עו"ד שמלה, ממנה למד על מצב העניינים בתיק. וזה דבר הסתירה: בתצהיר מיום 22.2.98 שנעשה בתמיכה לבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96 נאמר: " לפני זמן קצר פגשתי באקראי את עוה"ד ושאלתי אותו מה גורל הערעור הנדון שהגשתי" (ההדגשה הוספה - א.א.ג). בהחלטתי הנ"ל מיום 17.5.98 הבעתי תמיהה כיצד לא ידע המבקש על כל ההחלטות שניתנו בעניינו בשעת 1997, אם הפגישה אכן התקיימה עובר לחודש פברואר 1998, שאז הוגשה הבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96. לעומת זאת, בתצהיר מיום 8.6.98 שהוכן בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97, נאמר אחרת: " בשלב מסוים , במועד שאיננו רלבנטי לבקשה זו, פגשתי באקראי את עוה"ד ושאלתי אותו מה גורל הערעור" (ההדגשה הוספה - א.א.ג.). שיפוץ גירסה זה נותר בלתי מוסבר. לסבך עובדתי זה יש להוסיף את טענת עו"ד שמלה, בא כוח המבקש בתקופה הרלבנטית, כי ביום 7.5.97 פגש במבקש ומסר לו את מסמכי הערעור, ומאז לא פגש בו עוד. פנייתו הראשונה של המבקש לבית משפט זה בבקשה לביטול החלטה נעשתה רק ביום 28.2.98. בנסיבות שתוארו, אין כל אפשרות לקבוע מתי נודע למבקש כי הערעור נגדו נדחה. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 17.5.98 מסתברת יותר גירסתו של עו"ד שמלה כי המבקש קיבל לידיו את מסמכי הערעור כבר בחודש מאי 1997. במיקרה כזה, לא ברור מדוע הזניח את ההליך במשך יותר מחצי שנה. סיכומם של דברים, לא הונחה כל תשתית עובדתית אמינה לבקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97. על פי התמונה העובדתית הקיימת רב הנסתר על הנגלה, ואין כל אפשרות לקבוע כל ממצא שהוא. בנסיבות אלה, דינה של הבקשה להידחות. המבקש ישלם למשיב שכר טירחה (כולל הוצאות) בסכום של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, י"ד באב תשנ"ח (6.8.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O06

[ "ע\"א 5525/93" ]

8,864

39,125

ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה לביטול החלטה תאריך הישיבה: י"ז באייר תשנ"ח (13.5.98) בשם המבקש: עו"ד עזרא חורי בשם המשיב: עו"ד מאיר דהאן החלטה הבקשה שבפני היא לבטל את ההחלטה מיום 6.11.96 המתריעה על דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. לא למותר לסקור את השתלשלות ההליכים בתיק זה: המדובר בערעור שהגיש המבקש בתאריך 10.3.93. בשל תקלה שארעה במזכירות לא נשלחה לבא כוח המבקש באותה עת, עו"ד י. שמלה, הודעה על קביעת גובה הערבון בסמוך להגשת הערעור, אלא רק בתאריך 16.5.96. כתב זה הוחזר לבית המשפט בציון העובדה כי עו"ד שמלה עזב את הכתובת שנמסרה על ידו. הכתב נשלח פעם נוספת בתאריך 5.8.96 ונמסר במשרד עו"ד שמלה בתאריך 11.8.96. הערבון לא הופקד ולא הוגשה גם כל בקשה בענין זה. בתאריך 6.11.96 ניתנה החלטה המתריעה על האפשרות שהערעור יידחה מחמת אי הפקדת ערבון. עקב תקלה בהליך המסירה, הומצאה ההחלטה במשרד עו"ד שמלה רק בתאריך 24.7.97. בתאריך 4.9.97 הוגשה תגובת עו"ד שמלה באמצעות מכשיר הפקסימיליה. בתגובה נאמר, כי ביום 7.5.97 נפגש עו"ד שמלה עם המבקש ומסר לידיו את כל מסמכי הערעור, ומאותו מועד לא היה קשר בין עו"ד שמלה לבין המבקש. עוד נאמר, כי ביום 6.7.97 הגיעה למשרד עו"ד שמלה הודעה בדבר הפקדת ערבון, אך עו"ד שמלה לא הצליח ליצור קשר עם המבקש ולמסור ההחלטה לידיו. לא נמצאה בתגובה כל התייחסות להודעה על הפקדת הערבון שנמסרה ביום 11.8.96, וכן לא היה ברור על איזו הודעה על קביעת ערבון מדובר בתגובה. לכן, ניתנה החלטה המבקשת הבהרה לכתב התגובה (החלטה מיום 4.9.97). החלטה זו הומצאה למשרד עו"ד שמלה, אך לא הוגשה כל הבהרה נוספת. לפיכך, בהחלטה מיום 9.10.97 נדחה הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. לא למותר להוסיף, כי עו"ד שמלה בתגובתו מיום 4.9.97 לא מסר את כתובתו של המבקש ולא כלל בה בקשה להשתחרר מן הייצוג. אף המבקש לא ראה להודיע על החילופין בייצוג לבית המשפט. בתאריך 28.2.98 הוגשה הבקשה שבפני, שעניינה ביטול ההחלטה מיום 6.11.96 המתריעה על דחיית הערעור על פי תקנה 431 הנ"ל. בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה נאמר, כי "לפני זמן קצר" פגש המבקש את עו"ד שמלה ושאל אותו מה גורל הערעור. תשובתו של עו"ד שמלה היתה, כי נתקבלה הודעה על הפקדת ערבון בתיק, אך עו"ד שמלה לא הצליח לאתר את המבקש על מנת להודיע לו על כך. עו"ד שמלה החזיר למבקש באותה פגישה את כל מסמכי הערעור. לאחר מכן התברר למבקש דבר קיומה של ההחלטה מיום 6.11.96, ומכאן הבקשה שבפני. אין בבקשה שבפני התייחסות להחלטות מיום 4.9.97 ו9.10.97- וכן להודעת עו"ד שמלה מיום 4.9.97. דבר זה תמוה ביותר לנוכח העובדה שבתצהיר המבקש מיום 22.2.98, שהוגש בתמיכה לבקשה, נאמר, כי הפגישה עם עו"ד שמלה התקיימה "לפני זמן קצר". אילו אכן התקיימה אותה פגישה עובר להגשת הבקשה, כי אז בוודאי היו בידי המבקש גם העתקי אותן החלטות מספטמבר 1997. העובדה, כי אלו אינן בידיו, וכי המסמך האחרון הוא ההחלטה מיום 6.11.96 מחזקת את האמור בתגובה הנ"ל של עו"ד שמלה מיום 4.9.97 לפיה פגישתו האחרונה עם המערער היתה ביום 7.5.97. אם אכן כך הם פני הדברים, פנייתו של המבקש לבית משפט זה רק ביום 28.2.98, כ10- חודשים לאחר שנדחה ערעורו, נותרת ללא הסבר. כאמור, המבקש מתייחס בבקשתו אך להחלטה מיום 6.11.96 ומתעלם מן העובדה שבתיק כבר ניתן פסק דין בתאריך 9.10.97. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים, והדין קובע את הדרך לבקש את ביטולו או לערער עליו. המבקש לא נקט באף אחת מן הדרכים והשליך את כל יהבו על הבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96, אשר נבלעה בפסק הדין שניתן לאחר מכן. גם לו היה המבקש מבקש לתקן את בקשתו ולראות בה בקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97, לא ניתן היה להעתר לה. כמובא לעיל, אין בפני ראיות בדבר מועד התקבלותה של ההחלטה הנ"ל מיום 9.10.97 בידי המבקש. האמור בתצהירו של המבקש בדבר התקיימותה של פגישה עם עו"ד שמלה "לפני זמן קצר" נסתר בתגובתו של עו"ד שמלה מיום 4.9.97; וכפי שהראיתי, הגיונם של דברים מתיישב דווקא עם האמור בתגובת עו"ד שמלה. בכל מקרה, לנוכח הסתירה האמורה איני יכולה לקבוע דבר על יסוד תצהירו של המבקש בלבד. תצהיר מטעמו של עו"ד שמלה, בא כוח המבקש בתקופה הרלבנטית, לא הובא. לא הובא גם כל מכתב מטעמו או הבעת עמדה בדרך אחרת. במצב דברים זה, נותרו הנסיבות האופפות את אופן ניהול התיק עלומות. כך לא ניתנה תשובה לשאלה מדוע לא הופקד הערבון ב1996- לאחר מסירת ההודעה על קביעתו לעו"ד שמלה בתאריך 11.8.96; מתי הובאה ההחלטה מיום 6.11.96 לידיעת המבקש; מה היו מעשי המבקש בכל הנוגע לניהול הערעור מאז שהוגש לפני כחמש שנים, וכדומה. בא כוח המבקש טוען, כי היה מקום להזמין את עו"ד שמלה לדיון בענין דחיית הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. התשובה לכך היא, שלא היתה כל הצדקה להטריח את המשיב לדיון בנסיבות שהיו. בגוף ההחלטה המתריעה על דחיית הערעור על פי תקנה 431, ניתנה אפשרות לבא כוח המבקש ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור. בא כוח המבקש באותה עת הגיב, כפי שפורט לעיל, באופן לאקוני וסתום, ולאחר מכן לא השלים תגובתו. לא היתה, איפא, כל תשתית להזמנת הצדדים לדיון, ואין כל פסול בכך שניתנה החלטה הדוחה את הערעור ללא קיום דיון בעל פה. אשר על כן, אני מחליטה לדחות את הבקשה. פסק הדין מיום 9.10.97 יעמוד בעינו. המבקש ישלם למשיב שכר טירחה (כולל הוצאות) בסכום של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"א באייר תשנ"ח (17.5.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O04

[ "ע\"א 5525/93" ]

8,865

40,281

ב בית המשפט העליון ע"א 5525/93 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : פולק בנימין נגד המשיב : יעיש שלום ז"ל בקשה למתן הוראות בשם המבקש: עו"ד יצחק שמלה החלטה לתגובת המשיב תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 93055250. O05

[ "ע\"א 5525/93" ]

8,866

2,825

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 97 / 2800 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה לקביעת מועד דיון בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק החלטה הבקשה תידון לאחר הפקדת הערבון. ניתנה היום, ז' באייר תשנ"ז (14.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. Q01

[ "ע\"א 97" ]

8,867

13,250

בבית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה להקדמת דיון בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב בתמוז תשנ"ז (17.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. Q02

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,868

20,223

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן-דרור החלטה לתגובת המערערים תוך חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, י"ב בתמוז תשנ"ח (6.7.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. O05

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,869

23,354

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן דרור החלטה אני מאפשרת למשיבים 1-2 ולמערערים להגיב על סיכומי המשיב 3 וזאת תוך שלושים ימים מיום שיקבלו את סיכומי המשיב 3. ניתנה היום, ח' באלול תשנ"ט (28.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P09

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,870

30,537

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות מטעם המשיב 3 בשם המשיב 3: עו"ד לאה מרגלית החלטה לתגובת המערערים והמשיבים 1 ו2- עד ליום 21.10.98. המזכירות מתבקשת להעביר ההחלטה באמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשנ"ט (15.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P10

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,871

30,930

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערערים: עו"ד ת. גליק בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן-דרור החלטה הארכת המועד כמבוקש. ניתנה היום, כ"א בתמוז תשנ"ח (15.7.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. O06

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,872

31,636

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות בשם המערערים: עו"ד ת. גליק החלטה נוכח בקשת המשיבה והודעת המערערים, אני מורה כי המשיבה 3 הינה משיבה לכל דבר וענין, ואינה משיבה פורמלית. ההוראות בדבר הסיכומים בכתב כפי שנקבעו בצו לסיכומים בכתב שניתן על ידי כב' הנשיא ביום 29.4.98 יחולו על משיבה 3. מנין הימים להגשת סיכומי המשיבה 3 יחל ממועד המצאת החלטה זו. המזכירות מתבקשת להמציא העתק מהצו לסיכומים בכתב מיום 29.4.98, לידי המשיבה 3. ניתנה היום, כ' באלול תשנ"ח (11.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P08

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,873

34,094

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות מטעם המשיב 3 בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק בשם המשיבים 1-2: ד"ר יואב בן-דרור, עו"ד, שירלי וולובלסקי בשם המשיב 3: עו"ד לאה מרגלית החלטה נוכח הודעת בא-כח המערערים שהוגשה לבית-המשפט ביום 16.10.98, ולאור הודעת בא-כח המשיבים 1-2 שהוגשה ביום 21.10.98, נראה כי בקשת המשיב 3 לקבלת כל כתבי הטענות שהוגשו בתיק זה מולאה. הסיכומים מטעם המשיב 3 יוגשו, לפיכך, עד ליום 21.11.98. ניתנה היום, ה' בחשון תשנ"ט (25.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P11

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,874

40,843

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2800/97 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערים, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערים יגישו את טענותיהם תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערים תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערים; 3. המערערים רשאים להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, ג' באייר התשנ"ח (29.4.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. A04 /דז/

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,875

41,328

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה להקדמת מועד דיון בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק החלטה בפני בקשה להקדמת מועד דיון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לפיה נאסר לפרסום פסק דין שניתן בעניינם של המשיבים. הנימוק שמעלה בא כוח המערערים הוא שהערעור עוסק בנושא ציבור עקרוני הנוגע לציבור הרחב, וכי מתעוררת בו שאלה הלכתית מובהקת. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, חלקים גדולים מפסק הדין הותרו לפרסום, ועל כן אין מדובר בנושא עקרוני כאמור. בפני בית משפט זה תלויים ועומדים ערעורים רבים שהוגשו קודם לערעור זה וטרם נדונו בהם ערעורים בנושאים עקרוניים המעלים שאלות משפטיות חשובות. אין בטעם זה כדי להצדיק הקדמת הדיון בערעור זה. הערעור יקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P03

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,876

41,747

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה למתן הוראות בשם המשיב מס' 3: עו"ד לאה מרגלית החלטה לתגובת המערערים והמשיבים 1 ו2- שתוגש תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ח (31.8.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. P07

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,877

56,543

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2800/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר המערערים: 1. נתן ליפסון 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. זרח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד השומה למפעלים גדולים ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמ' 5315/97 (עמ"ה 94/89) שניתנה בתאריך 1.5.97 על-ידי כבוד השופט א' פלפל תאריך הישיבה: כ"ה בסיון תשנ"ט (9.6.99) בשם המערערים: עוד תמיר גליק בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יואב בן דרור, עו"ד שירלי וולובלסקי בשם המשיב 3: עו"ד דוד פורר, עו"ד יהודה ליבליין פסק-דין השופטת ד' דורנר : 1. המשיבים, זרח ועדנה גהל, הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעורי מס הכנסה על שומות מס שהוצאו לזרח גהל בשנים 1985-1982. הדיון התנהל בדלתיים סגורות, כאמור בסעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שבו נקבע: כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער. בתאריך 8.4.97 ניתן פסק-הדין. פרסומו היה מותנה בקבלת רשות מבית-המשפט, על-פי סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984- (להלן: חוק בתי המשפט). המשיבים, שהתנגדו לפרסום, הגישו בקשה לבית-המשפט המחוזי במטרה לאסור את הפרסום. פקיד השומה למפעלים גדולים (להלן: פקיד השומה) סבר בתשובתו כי יש לפרסם את פסק-הדין. לפקיד השומה הצטרפו עיתונאי עיתון הארץ, נתן ליפסון, והוצאת עיתון הארץ בע"מ כמשיבים נוספים, ואף הם טענו כי יש לפרסם את פסק-הדין. בקשת המשיבים לאסור את הפרסום התקבלה. וכך נכתב, בין השאר, בהחלטתו של השופט איתמר פלפל: התלבטתי לא מעט בבואי להחליט בשאלה העקרונית שבפני, בהתחשב בנמוקים הסותרים שאפשר להעלות בסוגיה זו: מחד, החשיבות הרבה של העקרון הכללי בדבר פומביות הדיון, ומנגד הוראת החוק המיוחדת בעניננו, שמטרתה תסוכל בדרך כלל כתוצאה מגלוי בפסק הדין של עיקרי הדברים שנדונו בדלתיים סגורות. נראה לי, בסופו של דבר, כי עלי להעדיף שקול אחרון זה, המתבסס כאמור על הוראה מפורשת וחריגה של המחוקק לאותו עקרון-על, ואני קובע על כן כי פרסומו של פסק הדין יאסר. 2. ליפסון והוצאת עיתון הארץ בע"מ ערערו בפנינו על החלטה זו. פקיד השומה, שסבר כאמור כי יש לפרסם את פסק-הדין, תמך בקבלת הערעור, בכפיפות להשמטה של מספר פרטים המופיעים בו, העלולים לפגוע בבטחון העדים. פקיד השומה אף הוסיף ואמר, כי אם יתקבל הערעור בכוונתו לפנות בעניין זה לבית-המשפט המחוזי בבקשה מתאימה מכוח סעיף 70(ד) לחוק בתי-המשפט. המערערים ופקיד השומה הגיעו איפוא להסכם דיוני, לפיו פסק-הדין לא יפורסם עד להכרעת בית-המשפט המחוזי בבקשת פקיד השומה. 3. המערערים ופקיד השומה טענו, כי הדיון בדלתיים סגורות אינו מחייב מניה וביה איסור פרסום, וכי יש לתת להוראת סעיף 154(ג) הנ"ל פירוש מצמצם, לנוכח פגיעתו בעקרון פומביות הדיון, וככלל להחילו על הדיון בבית-המשפט המחוזי בלבד, להבדילו מפסק-הדין. זאת, בהתחשב בכך שתכליתו של סעיף 154(ג) הינה לאפשר למדינה גביית מס אמת מהנישום על-ידי מתן חיסיון על מידע שהלה ימסור לגבי הכנסותיו, ולא לשמור על פרטיותו. פקיד השומה הוסיף, כי קיים אינטרס ציבורי רב בפרסום פסק-הדין, הדן במעשי מירמה שבוצעו כלפי רשויות המס. בהקשר זה ציין פקיד השומה, כי הנישום הכחיש מעשים אלה ולא חשף בעצמו סודות מקצועיים ומסחריים, וכי מעשי התרמית נושא פסק-הדין נחשפו לבסוף על-ידי רשויות המס. בתשובתם לערעור טענו המשיבים, כי פרסום פסק-דין בערעור על שומה אינו מתיישב עם כוונת המחוקק בסעיף 154(ג) הנ"ל, אשר הורה באופן קטגורי על ניהול הערעור בדלתיים סגורות ואיפשר לנישום בלבד לבקש את פתיחת הדלתיים. 4. לדעתי, יש לקבל את הערעור. על אף החפיפה בתוכן ההליך בעת שמיעתו ובעת פרסומו, איסור הפרסום איננו מהווה חלק אינטגרלי מן ההחלטה על ניהול הדיון בדלתיים סגורות, אלא "כדי שיחול איסור פרסום, צריך שתהיה על כך הוראה מפורשת" (דברי השופט אור בבג"צ 6005/93 עליאש נ' השופט שמואל צור ואח' , פ"ד מט(1) 159, בע' 168). שאלת פרסומו של הליך אשר התנהל בדלתיים סגורות הוסדרה כאמור בסעיף 70(א) לחוק בתי המשפט, שבו נקבע: לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט. ניתן איפוא לבית-המשפט שיקול-דעת להורות על פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות, לרבות פסק-הדין, ובכך להביא לידיעת הציבור את אשר נסתר ממנו בשל ההחלטה על סגירת הדלתות. 5. גישה זו - המאפשרת את פרסומו של הליך שהתנהל בדלתיים סגורות - משקפת את מעמדו הנכבד של עקרון פומביות הדיון. עיקרון זה הוא אף בעל מעמד חוקתי, בהיותו מעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, שבו נקבע: בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק. עקרון פומביות המשפט הינו מרכיב מרכזי במשטרנו הדמוקרטי. הקפדה מירבית עליו מהווה תנאי הכרחי לשמירה על תקינות ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור בבתי-המשפט. ראו דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, בע' 451-450; ודברי השופט חשין בע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318 (להלן: ע"א מרום ), בע' 341-340 והאסמכתות המובאות שם. עקרון פומביות הדיון אף כולל את החופש לפרסם ברבים את הנעשה בבית-המשפט. כלומר, ביסודו עומד גם חופש הביטוי, שהוא עצמו ניצב בראש החירויות שעליהן מבוססת תשתיתה הדמוקרטית של המדינה. 6. אכן, בדומה לשאר זכויות-היסוד בשיטתנו, גם עקרון פומביות הדיון אינו מוחלט אלא יחסי. היקפו נגזר מן האיזון בינו לבין ערכים, זכויות ואינטרסים אחרים, אשר מוטל על החברה להגן גם עליהם. ברם, בהתנגשות בין זכויות מתחרות לבין עקרון פומביות הדיון, שביסודו כאמור, גם חופש הביטוי, נשמר לעקרון פומביות הדיון מעמד בכורה של "זכות עילאית" (בג"ץ 87,73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים , פ"ד ז 871, דברי השופט אגרנט בע' 878 לעניין חופש הביטוי). הכלל הבסיסי הוא שאין פוגעים בעקרון פומביות הדיון, לרבות בדרך של איסור פרסום פסק-דין, אלא על-יסוד הוראה מפורשת בחוק או על-פי החלטת בית-המשפט מכוח עילות מפורשות שנקבעו בחוק (סעיף 68 לחוק בתי המשפט). מקום שבו נתון לבית-המשפט שיקול-דעת לאסור פירסום פסק-דין או לפגוע בדרך אחרת בעקרון הפומביות, "לעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון" (דברי השופט חשין בע"א מרום הנ"ל, בע' 341). גם כאשר הדיון התקיים בדלתיים סגורות - בין מכוח הוראה קטיגורית בחוק, ובין על-פי שיקול-דעת שהחוק העניק בעניין זה לבית-המשפט - בית-המשפט לא יצווה על איסור פרסום של פסק-דינו אלא אם שוכנע כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים נותרה בעינה. לעניין זה יקפיד בית-המשפט על כך שאיסור הפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש. על-כן, מקום שבו ניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על-ידי פרסום חלקי של פסק-הדין, יורה בית-המשפט על דרך זאת. ראו והשוו לבג"ץ 450/97 תנופה שירותי כוח אדם ואחזקות בע"מ נ' אלי ישי, שר העבודה והרווחה (טרם פורסם), בסעיף 3 לפסק-דיני; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח', פ"ד נא(4) 367, בע' 385-384. 7. על רקע נורמטיבי זה יש לבחון אם התכלית שלשמה התנהלו ערעורי השומה נושא ערעור זה בדלתיים סגורות, הצדיקה את איסור פרסום פסק-הדין במלואו. סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] לא נועד להגן על האינטרס הפרטי של הנישום, אלא על אינטרס הציבור. בעניין זה אין מקום למתן פירוש מרחיב, המעדיף את פרטיותו של נישום מס הכנסה על-פני פרטיותו של כל מתדיין אחר. מטרתה של ההוראה הינה גביית מס אמת, ולשם השגת מטרה זו בלבד מנוהל ההליך בבית-המשפט המחוזי (אך לא בערעור על החלטתו בבית-המשפט העליון) בדלתיים סגורות. זאת, על-מנת לאפשר לנישום למסור מידע מלא על עסקו והכנסותיו, מבלי לחשוש לגילוי סודות מסחריים. ראו בג"צ 207/70 יהלומי נ' שר האוצר ואח', פ"ד כה(1) 126, בע' 128. תכלית זו מוגשמת על-ידי סגירת הדלתיים בערכאה הראשונה. איסור הפרסום של פסק-הדין עשוי לחול רק על גילויים שגילה הנישום מיוזמתו בדבר עסקו והכנסותיו. ראו שם. 8. במקרה שלפנינו, בית-המשפט המחוזי לא התייחס בהחלטתו לתוכן פסק-הדין, וסבר כי עליו לאסור את פרסומו אך משום שההליך התנהל בדלתיים סגורות. מן הטעמים האמורים נימוק זה, כשלעצמו, אינו יכול להתקבל. מתשובת המדינה עולה כי המשיב 1 ממילא לא נידב כל מידע ולא גילה סודות מסחריים במסגרת ההליך, ובענייננו לא חלה איפוא התכלית העשויה להצדיק לפי סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה את מניעת הפרסום של פסק-הדין. הסייג שהעמיד פקיד השומה לפרסום פסק-הדין מקורו בהוראת סעיף 70(ד) לחוק בתי-המשפט, ואין לו כל זיקה לסעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה. 9. אשר-על-כן, אני מציעה לקבל את הערעור, לבטל את החלטתו של בית-המשפט המחוזי ולהתיר את פרסום פסק-הדין בכפיפות לאמור בסעיף 2 לעיל. כן אני מציעה כי המשיבים ישאו בהוצאות המערערים בערעור זה בסך של 20,000 ש"ח. ש ו פ ט ת הנשיא א' ברק : אני מסכים. נ ש י א השופט א' מצא : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת דורנר. ניתן היום, כ"ב בתמוז תשנ"ט (6.7.99). נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת 97028000. L13

[ "ע\"א 2800/97", "בע\"א 5185/93", "בג\"ץ 87", "בג\"ץ 1715/97" ]

8,878

66,743

ב בית המשפט העליון ע"א 2800/97 - י"א בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערערים : 1. ליפסון נתן 2. הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד המשיבים : 1. זורח גהל 2. עדנה גהל 3. פקיד שומה למפעלים גדולים בקשה ל צירוף אסמכתא בשם המערערים: עו"ד ת' גליק החלטה אני מתירה צירופו של פסק-הדין שניתן לאחר הגשת סיכומי המערערים. בהתחשב בקוצר הזמן עד מועד הדיון, ימציאו המערערים את פסק הדין למשיבים. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ט (25.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028000. V12

[ "ע\"א 2800/97" ]

8,879

2,826

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6752/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : רפי פרידן נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בת"א-יפו מיום 11.11.97 בת.פ. 4586/93 ובת.פ. 3172/94, שניתנה על ידי כבוד השופט זכריה כספי תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשנ"ח (19.11.97) בשם המערער: עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד סמדר בן-נתן בשם המשיבה: עו"ד רפי לוי; עו"ד ורד אנוך פסק-דין 1. המערער (פרידן) הועמד לדין בגין האזנות סתר. יחד עימו, בכתב האישום, הואשם שותפו במשרד החקירות, מר י' צור. השניים יוצגו על ידי אותו סניגור. הם ניהלו קו הגנה משותף. הם קיימו פגישות משותפות עם סניגורם, לעניין הגנתם. משפטם החל בפני השופט כספי. לאחר זמן נכרת בין צור לבין התביעה הסכם. על פיו, ישמש צור כעד מדינה. בין שאר הוראות ההסכם נקבע, כי "העדויות וכל חומר ראייתי שנמסר בעקבות הסכם זה לא ישמשו ראיות כנגד רפי פרידן". בעקבות ההסכם הוגש נגד המערער כתב אישום מתוקן, בו הוא נאשם יחיד. התיק מתנהל בפני השופט כספי. 2. במקביל להגשת כתב האישום נגד המערער, הוגש גם כתב אישום נגד מר ח' מזעקי. הוא הואשם בהתקנתן של האזנות סתר בשליחותם של המערער וצור. אף משפט זה מתנהל בפני השופט כספי. במשפט זה משמש צור עד תביעה. עם הגשת כתב אישום זה ביקשה התביעה לאחד את הדיון במשפטיהם של המערער (פרידן) ומזעקי. הטעם לכך היה, שעדי תביעה רבים משותפים לשני הנאשמים. מזעקי לא התנגד לבקשה. המערער התנגד לאיחוד המשפטים. הוא עמד על כך כי אם עדותו של צור תשמע בפני השופט כספי במשפט של מזעקי, היא עשויה להשפיע גם על תוצאות משפטו של המערער, הנשמע בפני אותו שופט. לטענתו, האיחוד יביא להכנסת עדות צור במשפטו של פרידן "בדלת האחורית". השופט כספי קיבל את בקשתה של התביעה. הוא ציין כי "המדובר באישומים המבוססים על אותן עובדות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה בגדר פרשה אחת". באשר לטעמי התנגדותו של המערער, ציין השופט כספי: "הטענה של הכנסת העד צור בדלת האחורית במשפטו של פרידן, יש לה, אמנם, על מה שתסמוך. אולם נקיטת צעדים מושכלים, כגון אפשרות סיום משפטו של פרידן בטרם ישמע העד צור במשפט של מזעקי, ימנעו עירוב מין בשאינו מינו על ידי השופט השומע את שני המשפטים". 3. שני המשפטים - משפטו של פרידן ומשפטו של מזעקי - נשמעו במאוחד בפני השופט כספי. נשמעו כמאה וארבעים עדי תביעה. עם התקרב שמיעת פרשת ההגנה המשותפת לפרידן ומזעקי ביקש פרידן שלא לשמוע את צור במשפטו של מזעקי, בטרם יסתיים משפטו שלו (של פרידן). גם מזעקי הצטרף לבקשה זו, שכן ברצונו להזמין את פרידן כעד הגנה מטעמו. כן יש בכך ביטוי ליחסי הידידות שבין מזעקי לפרידן. באת כוח המדינה השאירה ההחלטה לשיקול דעת השופט כספי. בית המשפט דחה את הבקשה. הוא ציין כי הפרדה בין משפטו של פרידן למשפטו של מזעקי בשלב זה, משמעותה דחיה בת שנה, לערך, במשפטו של מזעקי (ובהשמעת עדותו של צור): צויין, כי יהא בכך "מידה לא מבוטלת של עינוי דין" למזעקי. כן תהיה בכך "יצירת אפשרות חדשה, מקשה ובלתי רצויה לחלוטין, של קביעת מהימנות עדים שנשמעו בפרשת התביעה המשותפת, בהכרעת דינו של מבקש 1 [פרידן], וזה בטרם נסתיימה עוד פרשת התביעה במשפטו של מבקש 2 [מזעקי]". ואשר לטענה בדבר הכנסת עדותו של צור "בדלת האחורית" - טענה שנבחנה על ידי השופט בהחלטתו על איחוד המשפטים - ציין השופט כספי כי "הערכתי אז ובטוח אני עתה, כחלוף שנתיים של ניהול המשפט מאז אותה החלטה, כי גם אם קיים קושי, אדע להתגבר עליו ולהבחין יפה בין המינים ואין המדובר, בעיני, בכאלה שדבקו איש ברעהו לבלי הפרד". 4. עם קבלת החלטתו זו של השופט כספי, ביקש פרידן את פסילתו של השופט. לטענתו, השופט כספי לא יוכל להפריד בין הדברים שישמע מצור במשפט מזעקי לבין הערכת העדויות במשפט פרידן. פרידן הדגיש כי השופט כספי עצמו ציין - שעה שהחליט על איחוד המשפטים - כי יש מקום לנקוט "צעדים מושכלים" כדי למנוע הכנסתה של עדות צור "בדלת האחורית", ואילו עתה הוא חזר בו מגישתו זו. המדינה התנגדה לפסילת השופט. לדעתה, המקרה אינו שונה מכל אותם המקרים הרבים שבהם שופט מקצועי אינו צריך לפסול עצמו חרף העובדה שראיה בלתי קבילה באה לידיעתו. 5. השופט כספי החליט שלא לפסול עצמו. הוא ציין, כי מאז שמיעת המשפט "התחזקתי בדעתי, עד כדי בטחון, כי גם אם קיים קושי, אדע להתגבר עליו ולהבחין יפה בין המינים". השופט כספי הוסיף, כי "כשופט מקצועי, שהתמונה הכוללת של מדרגת הקושי, נתבהרה אצלי במהלך השנתיים של שמיעת שני המשפטים במאוחד - ונסיוני גדל, לא למיותר להזכיר, במהלך התקופה הזו - יכול אני לדון בעניינו של המבקש, תוך הפרדתו ממערכת הראיות והעובדות במשפטו של מזעקי ולרבות עדות העד צור שם. אהיה מסוגל להבחין גם בין מסקנות שישתמעו בכל אחד משני המשפטים הללו, בנפרד, והכל מבלי משוא פנים, על רקע חשש, שאינו קיים, עתה, בעיני, מפני עירוב הדברים והשפעתו, ובלא עיוות הדין". השופט כספי סיים את החלטתו בקביעתו כי "מן הבחינה האובייקטיבית אינני סבור כי יחיד-סגולה אני ביכולת זו, שהיא פרי כישוריו של כל שופט מקצועי בישראל". על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. 6. בטיעוניהם בפנינו הדגישו באי כוחם של פרידן, כי המקרה שלפני הוא מיוחד במינו. עדותו של צור משתרעת על מרבית שדה המריבה. היא מתארת בפרטי פרטים את נסיבות האירוע שבכתב האישום נגד פרידן. היא משלימה פערים וחללים בראיות התביעה. היא חייבת להשפיע על הערכת הראיות שבפני השופט במשפטו של פרידן. היא יוצרת, הלכה למעשה, מצב שבו נשמעת עדותו של צור במשפטו של פרידן, בניגוד להסכם עם צור, ומבלי שפרידן יוכל לחקור את צור בחקירה נגדית. הודגש בפני, כי עמדתו הראשונית של השופט כספי, אשר סבר כי יהא צורך בנקיטת "צעדים מושכלים" כדי למנוע השפעה של עדות צור במשפטו של פרידן היא הגישה הנכונה, שכן היא מבטאת את החשש לעיוות דינו של פרידן. הסתלקותו של השופט מעמדתו הראשונית צריכה להביא לפסלותו. בא כוח המדינה הגן על החלטתו של בית המשפט. הוא הדגיש את הפגיעה באינטרס של מזעקי, אם משפטו יידחה עד לסיום משפטו של פרידן. הוא ציין, כי שופט מקצועי יוכל לנתק עצמו, במשפטו של פרידן, מהנתונים אשר קלט מעדותו של צור במשפט של מזעקי. הוא הדגיש כי ההגנה במשפט פרידן אמרה כי תזמין את צור כעד הגנה, ואם תעשה כן, תסכים התביעה כי צור ייחקר על ידי ההגנה בחקירה נגדית. 7. מקובל עלי כי השופט כספי מאמין כי יוכל להפריד בין הקבילות של עדות צור במשפטו של מזעקי לבין אי קבילותה במשפטו של פרידן. משוכנע אני, כי השופט כספי פועל בתום לב, מתוך אמונה כנה בכוחו, כשופט מקצועי, להשתחרר מעדותו של צור בכל הנוגע למשפטו של פרידן. אך עמדה סובייקטיבית זו של השופט אינה מכריעה, כאשר פסילתו מלשבת בדין עומדת להכרעה. עמד על כך הנשיא אגרנט בפרשת ידיד , בציינו: "העובדה בלבד, שהשופט בעצמו מאמין בכנות שבכוחו להשתחרר מן הדעה הקדומה הנדונה, אינה מכריעה בשאלת פסלותו מלשבת בדין בעניין החדש, ולו רק מהטעם שאותה דעה עלולה להשפיע עליו אפילו מתחת לסף הכרתו" (ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל , פ"ד כט(2) 375, 383). ועל גישה זו חזר בית משפט זה פעמים רבות (ראה ע"א 6204/96 גל עזר נ' גולדבליט, פ"ד נ(2) 745, 747-748, וכן: ע"פ 5756/95 עתמאנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 2/95 מדינת ישראל נ' זינאתי , פ"ד מה(1) 39, 45; ע"פ 454/89 סויסה נ' מדינת ישראל , פ"ד מג(4) 86). אכן, דיני הפסילה אינם סובבים סביב תחושתו הסובייקטיבית של השופט, כפי שאינם מעוגנים בתחושתו הסובייקטיבית של הצד המבקש לפסול אותו. דיני הפסילה - המבוססים על אפשרות ממשית לדעה קדומה - מבוססים על תפיסה אובייקטיבית של עשיית משפט ומראית פני הצדק. בגדרם של אלה מקובל עלינו, כי לא הרי הדיוט כהרי שופט מקצועי. השופט, אשר השפיטה היא מקצועו ויעודו, מחנך עצמו ומפנים בתוכו את היכולת להבחין בין מידע קביל לבין מידע שאינו קביל. הוא מסוגל לבנות חומה בין ראיה לא קבילה הבאה לידיעתו לבין השימוש בה במשפט. על כן נעשה משפט על ידי שופט מקצועי ונראה כי יעשה צדק על ידו גם אם הוא מקבל מידע שאין לקבלו, שכן הקהיליה הישראלית מודעת למקצועיותו זו של השופט (ראה ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' חן דוד (טרם פורסם); ע"פ 1650/97 בגלמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"א 8966/96 יוסף נבו נ' ישקול סחר (טרם פורסם); ע"פ 470/83 מורי נ' מדינת ישראל , פ"ד לו(1) 1, 8-9). עם זאת, יש גבול למידת ההישענות על מקצועיותו של השופט. לעתים המידע המתקבל הוא כה מקיף ויסודי עד שקיים החשש שגם שופט מקצועי לא יוכל להדחיקו; וגם אם שופט פלוני יוכל למידע זה, אין זה ראוי, מבחינתה של שיטת המשפט הישראלית, להעמידו במבחן זה, שכן לא נראה שנעשה צדק. עמד על כך הנשיא שמגר, בציינו: "חזקה על השופט, שידע להתעלם מן החומר הבלתי קביל שהובא לידיעתו, אך בכך לא די במקרה כגון זה שלפנינו, כי חשובה לנו במידה לא פחותה גם מראית פני הצדק" (ע"פ 593/83 ורקשטל נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(4) 614, 616). וברשימה שכתב, ציין הנשיא שמגר: "כדי לפסול שופט צריכה להתגבש המסקנה כי המשקל המצטבר של הנסיבות הוא כזה ששופט סביר לא יוכל לדעת הערכאה השיפוטית לשחרר עצמו מהשפעתו עליו של המידע שהגיע אליו וכי אין להניח שהשופט יוכל לגבור על ההתרשמות האמורה אותה ספג" (שמגר, "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע", גבורות לשמעון אגרנט 87, 118 (התשמ"ז)). נקודת המוצא והנחת היסוד הינה, כי שופט מקצועי יוכל להפריד בין הראיה הקבילה לראיה שאינה קבילה, ואין בעצם קבלת מידע לא קביל כדי לפסול השופט. עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים וחריגים, שבהם "המסה" של הראיות הלא קבילות אליהן נחשף השופט היא כה רבה, עד שיש בה כדי להכריע גם את מקצועיותו. גדר הספיקות הוא תמיד אם בנסיבות העניין, עניין לנו במידע לא קביל ששופט מקצועי יוכל "להתגבר" עליו, תוך שיעשה משפט ויראה שנעשה צדק, או שיש עניין לנו "במסה" כה כבדה של מידע לא קביל, עד שיש בכוחה להכריע גם את השופט המקצועי, או לפחות לעורר חוסר אמון ביכולתו של השופט להכריע אותה. מטבע הדברים, שעניין זה משתנה מעניין לעניין. כך, למשל, פסקתי כי אין בידיעתו של שופט על עבר פלילי, בשל שפיטתו של אותו נאשם עצמו, כדי להביא לפסילת השופט (ראה: ע"פ 3914/97 לוסקי שמעון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). כן נפסק, כי לרוב אין בחזרה מהודאה כדי לפסול את השופט, שבפניו ניתנה ההודאה (ע"פ 1650/97 ארדן בגלמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). מאידך יפסל שופט מקום בו נחשף שופט לבקשה לגביית עדות מוקדמת, שהיו בה פרטים שאינם קבילים, לגבי האשמות בתיק העיקרי (ראה: ע"פ 2967/96 זינגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). בכל המקרים הללו סברתי, כי מקצועיותו של השופט עומדת לו להבחין בין המותר לאסור, וכי ייעשה בפועל ואף ייראה לקהילה הישראלית כולה כי נעשה בפועל משפט צדק. על כן, "אין להעלות טענות פסילה. כל אימת ועקב תהליכי איחוד משפטם או הפרדה או האשמה בצוותא מגיעות ראיות לידיעת בית המשפט שקבילות נגד האחד ואינן קבילות נגד השני" (הנשיא שמגר בע"פ 1/88 כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). 8. במקרה שלפנינו הנני סבור כי "המסה" של העדות הלא קבילה, בפניה ייחשף השופט, היא בעלת עוצמה כה רבה, עד כי קיים החשש כי גם מקצועיותו של השופט לא תוכל לה, ועל כל פנים, אין זה ראוי להעמיד את השופט בפני המבחן, שכן לא ייראה, בעיני הקהיליה הישראלית, כי נעשה משפט צדק. אכן, המקרה שלפנינו הוא מיוחד במינו. צור היה שותפו של פרידן באישום. הוא היה שותפו בגיבוש קו ההגנה. הוא הפנה לו עורף, תוך שהובטח כי עדותו לא תהא קבילה במשפטו של פרידן. אך עדות זו תבוא לידיעתו של השופט. היא תחלחל בהכרתו. עדותו של צור מלאה פרטי פרטים. היא משתרעת על גזרה רחבה של האישומים כנגד פרידן. היא ממלאת אותם חללים, העשויים להתקיים במערכת ראיות התביעה, לאורכה ולרוחבה. היא עשויה לחזק את האמון או חוסר האמון בראיות התביעה או ההגנה במשפטו של פרידן. היא עשויה להשפיע שלא במודע על הערכת השופט את הראיות - בעיקר הראיות הנסיבתיות - הניצבות בפניו במשפטו של פרידן. היא מטילה מעמסה כבדה מדי גם על שופט מקצועי. היא עשויה ליצור תחושה קשה כי עדותו של צור - שלא היתה צריכה להשמע במשפטו של פרידן - הוכנסה למשפטו בדלת האחורית. זאת בא המשפט למנוע. 9. הנני סבור, איפוא, כי אם השופט כספי ישמע את עדותו של צור במשפטו של מזעקי, הוא לא יוכל להמשיך ולשבת בדינו של פרידן. מכאן לא מתבקשת פסילתו של השופט כספי מלהמשיך ומלשבת בדין במשפטו של פרידן. כל שמתבקש מכך הוא שהחבילה תפרד. משפטו של פרידן יימשך ויוכרע. לאחר מכן יתחדש משפטו של מזעקי, ובו תישמע עדותו של צור. מודע אני לכך כי בכך ייפגע במובן מסויים מזעקי. הוא עצמו מסכים לכך, תוך שהוא שומר לעצמו את זכותו להעלות טענות הגנה שונות המתבקשות מהארכת הדיון. עם זאת, הפגיעה במזעקי מהפרדת הדיון אינה שקולה כנגד נזקו של פרידן מהמשך האיחוד. יש לבחור ברעה הקטנה יותר. התוצאה היא איפוא כי הנני קובע כי אם השופט כספי ישמע את עדותו של צור במשפטו של מזעקי בטרם הוכרע דינו של פרידן, הוא יפסל מלשבת בדינו של פרידן. ניתנה היום, ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97067520. A01 /דז/

[ "ע\"פ 6752/97", "ש 48/75", "ע\"א 6204/96", "ע\"פ 5756/95", "ע\"פ 2/95", "ע\"פ 454/89", "ע\"פ 1478/97", "ע\"פ 1650/97", "ע\"א 8966/96", "ע\"פ 470/83", "ע\"פ 593/83", "ע\"פ 3914/97", "ע\"פ 2967/96" ]

8,880

27,447

ב בית המשפט העליון בג"ץ 2503/97 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : פרח רומא נגד המשיבים : 1. המינהל האזרחי ביהודה ושומרון 2. עיריית בית ג'אלה בקשה למחיקת עתירה החלטה על יסוד בקשת ב"כ העותרת מיום 20.4.98, העתירה נמחקת, ללא צו להוצאות ובלי לפגוע בזכות העותרת להגיש עתירה חדשה אם תראה לנכון לעשות זאת. ניתנה היום, כ"ה בניסן תשנ"ח (21.4.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97025030. I04

[ "בג\"ץ 2503/97" ]

8,882

2,829

בבית המשפט העליון רע"א 95 / 5977 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. "מובי" בירנבאום בע"מ 2. ראובן בירנבאום נגד המשיבים : 1. הניה מעוני 2. LEADING LADY COMPANIES הוגש הליך בשם המבקשים: עו"ד יעקב קלדרון החלטה בהמשך להחלטתי מיום 14.8.96 אשר נמסרה לבא-כח המבקשים בתאריך 20.8.96, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, י"ג באייר תשנ"ז (20.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95059770. Q01

[ "רע\"א 95" ]

8,883

2,830

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דנג"ץ 1913/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8833/96 ובבג"ץ 8906/96 מיום 17.3.97 ניתן על ידי כבוד המשנה נשיא ש' לוין, שופטת שטרסברג-כהן והשופט י' טירקל תאריך הישיבה: ט"ו בכסלו התשנ"ח ( 14.12.97 ) בשם העותרים : עו"ד אמיר טובי בשם המשיב מס' 1: עו"ד דנה בריסקמן בשם המשיבים מס' 10-2: עו"ד רנאטו יאראק בשם המשיב מס' 11: בעצמו פסק-דין הוחלט ברוב דעות, כנגד דעתם החולקת של השופטים י' זמיר, ט' שטרסברג-כהן וי' טירקל, לקבל את עתירת העותרים, לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט הגבוה לצדק בתיקי בג"ץ 8833/96 ו8906/96- ואת החלטתו של שר הפנים שקבע כי הבחירות הקרובות למועצה המקומית באקה אל-גרבייה תהיינה במועד הבחירות לכלל הרשויות המקומיות, ולהורות את שר הפנים לקיים את הבחירות למועצה המקומית באקה אל-גרבייה במועד המוקדם ביותר שניתן לעורכן על-פי חוק. המשיב מס' 1 ישלם לעותרים שכר טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח. נימוקינו להחלטתנו יינתנו בנפרד. ניתן היום, ב' טבת תשנ"ח (31.12.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. G13

[ "דנג\"ץ 1913/97", "בג\"ץ 8833/96" ]

8,884

7,181

ב בית המשפט העליון דנג"ץ 1913/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם החלטה בדנג"ץ זה ישבו בדין השופטים: הנשיא א' ברק המשנה לנשיא, השופט ש' לוין השופט ת' אור השופט מ' חשין השופט י' זמיר השופטת ט' שטרסברג-כהן השופט י' טירקל. ניתנה היום, י"ג בחשון התשנ"ח (13.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. A10 /דז/

[ "דנג\"ץ 1913/97" ]

8,885

15,251

ב בית המשפט העליון דנג"ץ 1913/97 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם בקשה לדחיית מועד להגשת סיכומים מטעם משיב מס' 1 בשם משיב מס' 1: עו"ד דנה בריסקמן החלטה ניתנת בזה הארכת מועד להגשת סיכומי המשיב מס' 1, כמבוקש. ניתנה היום, י"ט בחשון התשנ"ח (19.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. A11 /דז/

[ "דנג\"ץ 1913/97" ]

8,889

18,242

ב בית המשפט העליון דנג"ץ 1913/97 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. אידריס מואסי 2. חילמי ריזק אללה אבו מוך 3. ג'מאל מג'אדלי 4. שריף עתמאנה 5. חוסני ביאדסה 6. מסעוד גנאיים 7. שוקרי לחאם 8. פארס אבו מוך נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית באקה אל-גרבייה 3. גלאלך אבו טועמה 4. מורד קעדן 5. מוחמד לוטפי אבו מוך 6. אסמעאיל אבו מוך 7. סעיד עואסת 8. עבדול רחים קעדאן 9. ג'מאל אבו מוך 10. לוטפי מואסה 11. זוהיר לחאם החלטה אנו מבקשים לקיים דיון קצר בעל-פה בעניין נשוא העתירה. נבקש, בין השאר, לקבל נתונים מהצדדים על ההערכות לבחירות, על פי האפשרויות השונות. הדיון בעתירה יתקיים ביום ראשון (ה14.12.97-), בשעה 16:00. ניתנה היום, י"ב בכסלו התשנ"ח (11.12.97). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019130. A12 /דז/

[ "דנג\"ץ 1913/97" ]

8,891