shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
741,144	בבית המשפט העליון רע"א 4165/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פרופ' עו"ד אשר מעוז נ ג ד המשיבים: 1. רבא עמוס 2. רינה עמוס 3. עו"ד אביעד בללתי- בתפקידו כנאמן לחייבים בפש"ר 4. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי המשך טיפול החלטה ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי לצורך סיווגו בהחלטתו של כב' השופט ח' כבוב מיום 21.8.2022. הצדדים רשאים להגיש עמדתם באשר לאופן סיווג ההליך שבכותרת עד ליום 18.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22041650_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4165/22" ]	747,604
738,883	בבית המשפט העליון בש"פ 4173/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד טליה קצב בשם משיב 1: עו"ד נועם בונדר; עו"ד איתמר סיוון בשם משיב 2: עו"ד עלי אבן לבן בשם משיב 3: עו"ד ברק כהן; עו"ד גיל נמיר בשם משיב 4: עו"ד נורית שני בשם משיב 5: עו"ד נועם בונדר החלטה השופט ח' כבוב: לפניי בקשה רביעית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 02.07.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 10047-01-21. תמצית עובדות כתב האישום והרקע לבקשה 1. ביום 06.01.2021 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המונה שלושה אישומים המייחסים להם, כפי שיפורט להלן, עבירות של מעשה סדום, אינוס, הספקה של סם מסוכן ותקיפה. 2. על פי עובדות האישום הראשון, ביום 10.06.2020 המתלוננת נפגשה עם המשיב 1 באשקלון וקיימה עמו יחסי מין בהסכמה, כאשר בדירה נכחו, באותה העת, יתר המשיבים. לאחר מכן, כאשר המתלוננת שכבה לבדה בחדר פנה אליה המשיב 2 ושאל האם תסכים לקיים גם עמו יחסי מין, אך זו סירבה להצעתו. כאשר המשיב 1 שב אל החדר, שאל אותו המשיב 2 אם הוא יכול "לעשות סיבוב" על המתלוננת. משהביעה המתלוננת את התנגדותה לכך, ענה לה המשיב 1 כי "אלה שותפים שלי, אם שכבת איתי זה כמו שתשכבי איתם". במהלך דברים אלה נכנסו יתר המשיבים אל החדר, ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, ולאחר מכן ביצעו במתלוננת מעשי אונס קבוצתי. כל זאת, בעוד שהמשיב 1 מתעד מעשים אלו במצלמה שבטלפון נייד, ותוך כדי שהוא מעודד אותם בקריאות גנאי כלפי המתלוננת, שמפאת כבודה לא אחזור עליהן כאן. לאור האמור יוחס לכלל המשיבים עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) ואינוס לפי סעיף 345(ב)(5) לחוק. 3. על פי עובדות האישום השני, לאחר אירועי האישום הראשון, שהתה המתלוננת עם המשיבים 1 ו-3 במשך כשבועיים בדירה ובמקומות נוספים, כשבזמן הזה סיפקו לה המשיבים 1 ו-5-3 סמים. לאור האמור יוחס למשיבים 1, 3, 4 ו-5 עבירה של הספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. 4. על פי עובדות האישום השלישי, כשבועיים לאחר אירועי האישום הראשון, שהו המשיב 1 והמתלוננת בדירתה של אחרת עם שני חברים נוספים. בשלב מסוים, קיימו המשיב 1 והמתלוננת יחסי מין בהסכמה. בשלב מסוים המבקש 1 ביקש לקיים עמה מין אנאלי. בהתחלה המתלוננת סירבה לכך, אך לאחר שכנועים מצד המשיב 1, נתנה את הסכמתה לכך. כאשר המתלוננת חשבה בכאב עז, אמרה למבקש 1 להפסיק ואף צעקה עליו "תשחרר אותי תעזוב אותי". ברם, המשיב סירב להפסיק והמשיך במעשיו, עד שהגיע על סיפוקו. בהמשך, התקשרה המתלוננת לידיד על מנת שיבוא לאסוף אותה מהדירה שבה שהתה. כשהבחין בכך המשיב 1, חטף את הטלפון מידה, הכה אותה באגרופים, בעט בה ומשך אותה על מנת שלא תעזוב את הדירה. לאור האמור יוחס למשיב 1 עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק ותקיפה לפי סעיף 379 לחוק. 5. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 22.02.2021 הסכימו באי-כוח המשיבים 1 ,3 4 ו-5 לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, תוך שביקשו מבית המשפט המחוזי להורות על עריכת תסקירי מעצר בעניינם, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשתם. בהמשך, ביום 17.03.2021, הודיע גם בא-כוח המשיב 2 על הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר; וכן למעצרו של מרשו עד תום ההליכים נגדו. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב 2. 6. שירות המבחן הגיש את תסקירי המעצר בעניינם של המשיבים 1 ו-4 ביום 04.04.2021, ואת תסקירי המעצר בעניינם של המשיבים 3 ו-5 ביום 06.04.2021. שירות המבחן לא המליץ על שחרורם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5 ממעצר, תוך שציין את התנהגותם המינית הבעייתית, הקושי שלהם לקבל סמכות, את הסיכון שיפרו תנאי שחרור והסיכון להתנהגות פורצת גבולות מצידם. עוד ציין שירות המבחן במסגרת התסקירים, כי משיחות עם המתלוננת עולה, שמאז האירוע היא מתמודדת עם התקפי חרדה; וכי היא ממשיכה לחשוש מהמשיבים ומהאפשרות שישוחררו לחלופת מעצר. 7. ביום 08.04.2021 הודיעו באי-כוחם של המשיבים 1, 3 ו-5 על הסכמת האחרונים למעצרם עד לתום ההליכים נגדם. ביום 11.04.2021 הודיע בא כוח המשיב 4 על הסכמת האחרון למעצר עד תום ההליכים נגדו. נוכח הסכמתם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם עד לתום ההליכים נגדם. 8. כאמור, זוהי הבקשה הרביעית להארכת מעצרם של המשיבים. הארכה הראשונה ניתנה בהסכמת הצדדים (בש"פ 6373/21 (השופט י' אלרון )); השנייה בהיעדר הסכמה ובהחלטה מנומקת (בש"פ 8845/21 (השופט ג' קרא )); והשלישית בהסכמת המשיב 3 ובהיעדר הסכמה ובהחלטה מנומקת ביחס ליתר המשיבים (בש"פ 2041/22 (השופטת ע' ברון )). לצורך שלמות התמונה יוער כי מאז מתן ההחלטות הקודמות בדבר הארכת מעצרם של המשיבים, הגישו כלל המשיבים לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרם. הדיון בבקשתם התקיים ביום 27.06.2022 והמשכו נדחה ליום 05.07.2022. משכך, ובהתאם לבקשת באי-כוח המשיבים, נדחה הדיון בעניין הארכת מעצרם וזה הוארך עד למתן החלטה, בהסכמתם, בהתאם. בהמשך לכך, ניתנה, ביום 21.07.2022, החלטתו המפורטת של בית המשפט המחוזי (במסגרת מ"ת 10032-01-21), בבקשת המשיבים לעיון חוזר, בגדרה הורה הוא על העברת המשיבים למעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני, בכפוף לשורה של תנאים המפורטים שם. על פי הודעת עדכון מטעם המבקשת, מיום 24.07.2022, חלק מהמשיבים עודם נתונים במעצר מאחורי סורג ובריח משלא עמדו בתנאי שחרורם. כך או אחרת, המבקשת עודנה סבורה כי יש להכריע בבקשתה ובתוך כך עדכנה היא וכי המשיבים, באמצעות באי-כוחם, עדיין מתנגדים לבקשתה. 9. ובחזרה לענייננו. בבקשתה, טוענת המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום, וכן העובדה כי לכל המשיבים עבר פלילי מלמדים על מסוכנותם הברורה. כן חוזרת המבקשת על תסקירי המעצר שהוגשו בעניינם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5 ועל המלצת שירות המבחן שלא לשחררם ממעצר. בכל הנוגע להתקדמות ההליך, המבקשת מציינת כי התקיימו עד למועד הגשת הבקשה 9 מועדי הוכחות; כי קבועים לחודשים ספטמבר-אוקטובר שני מועדי הוכחות ועוד ישיבת תזכורת; כי המתלוננת טרם סיימה להעיד נוכח הקשיים הנפשיים הכרוכים בכך; וכי עד שהמתלוננת תוכל לאזור כוחות להמשך מתן עדותה (ככל שתצליח לעשות כן), המבקשת ממשיכה להעיד את יתר עדי התביעה, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי. דיון והכרעה 10. בדיון שנערך לפניי שמעתי את טענות באי-כוח הצדדים והמלצתי את שהמלצתי. הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט, לפיה יוארך מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62(א) לחוק המעצרים, תוך שמירת זכותם של המשיבים – כולם או חלקם – להגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע במ"ת 10032-01-21 מיום 21.07.2021 (כב' השופט נ' אבו טהה ); וכן תוך שמירת זכותם להגיש בקשה לעיון חוזר על אותה החלטה. 11. בשים לב לבקשת באי-כוחם של משיבים 3-2, ראיתי לקבוע שבית המשפט המחוזי יקיים מעת לעת דיון בכל הנוגע ליכולתם של המשיבים הנ"ל לעמוד בתנאי שחרורם, ובמסגרת זו ישקול אם ראוי להקל בתנאים אלו. והכל – לפי שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. 12. אשר על כן, מוארך בזאת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, החל מיום 02.07.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041730_C07.docx רא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "מ\"ת 10032-01-21" ]	747,620
736,204	בבית המשפט העליון ע"פ 4174/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע על גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 12.05.2022 בת"פ 55471-02-21 שניתן על ידי כבוד השופט י' עדן תאריך הישיבה: כ"ז בסיון התשפ"ב (26.6.2022) בשם המבקשת: עו"ד אוהד בן יהודה בשם המשיבה: עו"ד אפרת גולדשטיין-רוזן החלטה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל ל-22 חודשים שהוטל על המבקשת בת"פ 55471-02-21 מיום 12.05.2022 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן ), וזאת עד למתן פסק דין על הערעור שהוגש לידיו. המבקשת הורשעה, על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות המיוחסות לה בכתב האישום המתוקן בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה וסיוע לסחיטה באיומים. לעניין העונש הוסכם בין הצדדים במסגרת ההסדר כי המדינה תעתור להטלת עונש מאסר של 22 חודשים וכי ההגנה רשאית לטעון באופן חופשי. עוד הוסכם בין הצדדים כי בטרם ייגזר דינה של הנאשמת, יתקבל תסקיר שירות המבחן, שיגיש לבית המשפט את המלצתו בעניינה. בעניינה של המבקשת הוגש תסקיר שירות המבחן. הודגש בתסקיר כי המבקשת בחרה לטשטש ולמזער את התנהלותה הפוגענית; המבקשת מציגה חזית של תפקוד תקין כאשר היא משליכה את האחריות על מעשיה על הגרוש שלה; המבקשת מתקשה להציב גבולות לעצמה ופועלת מתוך מניע כלכלי. חרף העבירות שהנאשמת הורשעה בהם, הרי ששירות המבחן המליץ בסופו של דבר לתת עדיפות לאלטרנטיבה הטיפולית והמליץ על הטלת עונש לריצוי בעבודות שירות. המלצת שירות המבחן כאמור הינה נוגדת במידה מסוימת את האמור בתסקיר, כל זאת מטעמים הומניטאריים שהם באמת חריגים ויוצאי דופן של הנאשמת ומשפחתה. אף באת-כוח המשיבה, ציינה בפתח טיעונה היום, שאין היא מעריכה את סיכויי הערעור כגבוהים, אך המאשימה התלבטה בכל הנוגע לבקשה במסגרת ההליך. מדובר באישה גרושה שאת העבירות ביצעה יחד עם גרושה, אם ל-7 ילדים, חלקם קטינים ועקב מאסרו של גרושה – הרי חלק מילדיה יוותרו ללא גורם מפקח ומלווה במידה והיא תיאסר כבר בשלב זה. יחד עם זאת, הוסיפה וטענה באת-כוח המשיבה כי אין להתעלם מחומרת המעשים וכיעורם כמו גם מהנזק והצער שנגרמו לקורבנות העבירה. על כן הכף נוטה לעבר דחיית הבקשה. אודה על האמת, שבנסיבות אחרות, לא הייתי מהסס לדחות על הסף את הבקשה. מדובר בשורת מעשים חמורה, מכוערת ופוגענית, שראוי לא רק להוקיעה אלא להטיל בגינה ענישה מחמירה. המבקשת נטלה חלק פעיל במעשים ובחלקם אף הייתה שותפה. על אף האמור לעיל, לא ניתן להתעלם מן העובדה ששירות המבחן המליץ על הליך טיפולי. התהליך הטיפולי אמנם נמצא בראשיתו, אך אם יימשך, ייתכן שיוכל לסייע בידי המבקשת להיטיב את דרכה ולשקם את חייה ואת חיי משפחתה. רק מתוך אותה תקווה כי הליך השיקום יביא לידי שינוי משמעותי באורחות חייה של המבקשת, נוטה אני לקבל את הבקשה וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי הערעור. על כן, מצאתי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע מטעמים מיוחדים מאוד שמתקיימים במקרה זה ואני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור שהוגש על ידי המבקשת בתיק 4174/22. רשמתי בפניי שהתנאים והערבויות אשר נקבעו בבית המשפט קמא יעמדו בעינם עד להכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041740_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4174/22" ]	747,621
735,765	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 23.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,622
735,766	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להגדלת היקף הערעור החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,623
736,252	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להגדלת היקף הערעור; הודעת המשיבים 6-1 ו-14 מיום 23.6.2022 החלטה עד ליום 28.6.2022 המערערת תבהיר האם היא המציאה את הערעור למשיבים 6-1 ו-14 ותתמוך תגובתה באסמכתאות מתאימות. בנסיבות אלה, המועד להגשת תשובה מטעם המשיבים 6-1 ו-14 לבקשת המערערת שבכותרת מוארך עד ליום 4.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,624
736,253	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה; הודעת המשיב 15 מיום 22.6.2022 החלטה עד ליום 28.6.2022 המערערת תמציא למשיב 15 את בקשתה שבכותרת. המועד להגשת תשובה מטעם המשיב 15 מוארך עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,625
737,750	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני 12. פלוני 13. פלוני 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה; הודעתה מיום 28.6.2022; תשובת המשיב 15 מיום 29.6.2022 החלטה הטעמים שביסוד הבקשה הם רפואיים. המשיב 15 טען כי בתוקף תפקידו ככונס נכסים של העיזבון (ביחד עם המשיבה 14) ובהיותה של המערערת אחת מן היורשות, הוא העביר לה זה מכבר סכום כספי גדול. כיוון שהבקשה היא רק להארכת מועד, ובשל טעמי הבקשה, מצאתי לנכון לקבלה. הערובה הופקדה ביום 28.6.2022, יום אחד לאחר המועד שהתבקש בבקשתה הראשונה, ועל כן גם בקשתה השנייה מתקבלת, במובן זה שהכספים שהופקדו ייחשבו כערובה. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T05.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,626
737,751	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להגדלת היקף הערעור; תשובת משיב 15 מיום 29.6.2022; תשובת המשיבים 6-1 מיום 4.7.2022 החלטה לטענת המבקשת, מדובר בפרשייה שהחלה לפני עשרות שנים והיא מעלה בערעורה טענות חמורות על עבירות פליליות. לטענתה, כאשר נטענות טענות מסוג זה, יש לפרטן בצורה נרחבת. לטענת המשיב 15, הערעור אמור להתמקד בפסלות השופט שישב בדין, ולא בהתנהלות שופטים שדנו בתיק לפניו או בפרשיות ישנות. המשיבים 6-1 טוענים כי התיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה עוסק רק בביצועו של תיק משפחה קודם. לטענתם, אין להרחיב את הדיון בנושאים שהם מעבר לכך. הערעור משתרע על פני 29 עמודים והתצהיר שנספח לו על פני קצת יותר מ-5 עמודים. יש ממש בעמדת המשיבים כי הערעור כולל יריעה רחבה יותר מאשר התייחסות להחלטה שבמרכז ההליך. בנסיבות אלה, ובשים לב לטיבו של ההליך, לא מצאתי להיעתר לבקשה. המזכירות מתבקשת להחזיר למערערת את הערעור שהגישה (ללא הנספחים לו וללא התצהיר). המערערת רשאית להגיש עד ליום 19.7.2022 ערעור חדש שהיקפו לא יעלה על 7 עמודים. למען היעילות הדיונית, לא ראיתי להורות על החלפת התצהיר. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,627
738,598	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני 12. פלוני 13. פלוני 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 19.7.2022 למתן ארכה להגשת ערעור מתוקן החלטה המשיבים 6-1 רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 25.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,628
738,991	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלונית 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 19.7.2022 למתן ארכה להגשת ערעור מתוקן; תשובת המשיבים 6-1 מיום 24.1.2022 החלטה בשל הארכה הקצרה שהתבקשה, הבקשה מתקבלת והערעור המתוקן יוגש עד ליום 26.7.2022. למען העמדת דברים על דיוקם, אציין כי הקצבת 7 עמודים לערעור היא הגדלת היקפו, לא הקטנתו (ראו תקנה 174(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T08.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,629
740,751	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת הודעת עדכון ובקשת המערערת מיום 27.7.2022 לקבלת הבהרה והנמקה החלטה המשיבים ישיבו לבקשה עד ליום 21.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T09.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,630
741,052	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני 12. פלוני 13. פלוני 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת הודעת עדכון ובקשת המערערת מיום 27.7.2022 לקבלת הבהרה והנמקה; הודעת המשיב 15 מיום 17.8.2022; הודעת המשיבים 1-6, 14 מיום 18.8.2022; הודעתם מיום 21.8.2022 החלטה עד ליום 25.8.2022, תבהיר המערערת האם המציאה לכלל המשיבים את הודעת העדכון והבקשה שבכותרת וכן את "ערעור הפסלות המתוקן" מיום 27.7.2022. בנסיבות אלה, המועד להגשת תשובות להודעת העדכון והבקשה מיום 27.7.2022, מוארך עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T10.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22" ]	747,631
742,588	בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת הודעת עדכון ובקשת המערערת מיום 27.7.2022 לקבלת הבהרה והנמקה; תשובת המשיבים 13-7 מיום 1.9.2022; תשובת המשיבים 6-1 מיום 4.9.2022 החלטה לגישתי, לכל הפחות מתעוררת שאלה באשר להיקפו של ערעור פסלות בשים לב ללשונה של תקנה 174(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. על אף האמור, לא ראיתי להכריע בעניין זה בגדרי ההליך הנוכחי, וזאת, בין היתר, מאחר שהצדדים לא טענו ביחס לשאלה עקרונית זו. משכך, ועל אף שהיה על המערערת להגיש את ערעור הפסלות בהיקף שנקבע בהחלטתי מיום 12.7.2022 (או לחלופין להגיש ערעור על החלטה זו), לא ראיתי להוציא את הודעת הערעור מהתיק, וזאת בשים לב לכך שבעבר הוגשו לבית המשפט ערעורי פסלות בהיקף כזה (ראו, למשל, ע"א 1533/21 פלונית נ' פלוני (25.5.2021)). הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T12.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4175/22", "ע\"א 1533/21" ]	747,632
736,488	בבית המשפט העליון ע"א 4178/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיב: בנק דיסקונט לישראל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.2.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041780_D01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4178/22" ]	747,637
735,730	בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 20.6.2022 לפטור מאגרה וערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4179/22" ]	747,638
736,395	בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המשיבה 2 מיום 27.6.2022 למתן ארכה החלטה המשיבה 2 תהא רשאית להשיב לבקשת הפטור עד ליום 11.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4179/22" ]	747,639
740,578	בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 20.6.2022 לפטור מאגרה וערובה; תשובת המשיבה 5 מיום 30.6.2022; תשובת המשיבה 1 מיום 4.7.2022; תשובת המשיב 2 מיום 12.7.2022; תגובת המבקשת מיום 14.7.2022 לתשובתו של המשיב 2 החלטה המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבים בבית משפט השלום, ובגדרה קיבלה פטור מתשלום אגרה. על ההחלטה לפטור את המבקשת מתשלום האגרה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור התקבל באופן חלקי, כך שניתן למבקשת פטור מתשלום אגרה עד לסכום תביעה של 400,000 ש"ח, ומעבר לכך היא נדרשה לשלם את החלק היחסי של האגרה. על החלטה זו הוגש ההליך הנוכחי. עיינתי בטענות הצדדים, שפורטו בהרחבה. טענות המבקשת התבססו על כך שמצבה הכלכלי אינו מן המשופרים; נטען כי יש לה חובות ארנונה; חשבונה מעוקל; היא אינה משתמשת בכרטיסי אשראי; ומקבלת קצבת הבטחת הכנסה. המבקשת הוסיפה כי היא בעלת מחצית מהזכויות בשני נכסי מקרקעין (סעיף 2 לתצהירה), וכי לאחרונה החלה לעבוד. המשיבה 5 הותירה את ההכרעה בשאלת הפטור מתשלום האגרה לשיקול דעתו של בית המשפט כדי להימנע ממעגל שוטה, אולם מסרה כי לשיטתה סיכויי ההליך קלושים. המשיבה 1 והמשיב 2 התמקדו בסיכויי ההליך, שלטענתם הם נמוכים מאוד, וכן התייחסו למצבה הכלכלי של המבקשת. לפי הטענה, למבקשת ולבעלה לשעבר יש רכוש משותף שהמבקשת יכולה להיעזר בו לתשלום האגרה והערובה. כמו כן נטען כי המבקשת לא הבהירה מדוע לא תיעזר בבני משפחה. לאחר עיון במכלול הטענות מצאתי להיעתר לבקשה ברובה, וזאת בעיקר בשל הרצון להימנע ממעגל שוטה דיוני (השוו למשל: רע"א 1851/22 ביילנש נ' ב.פ. אסתטיקה מ דאנט בע"מ (15.5.2022)). זאת, בשים לב לעובדה שעניינו של ההליך הוא בהחלטה שנוגעת לפטור מתשלום אגרה. לא נעלמו מעיניי טענות המשיבים על סיכויי ההליך ועל האפשרות של המבקשת לעשות שימוש בזכויותיה בנכסי המקרקעין לצורך גיוס כספים (ומבלי להידרש לשאלה אם מימושם אפשרי בעת הנוכחית). לצד האמור, מהמסמכים שצורפו לבקשה, ובעיקרם דפי חשבון בנק ואישורים על קבלת הבטחת הכנסה, עולה כי מצבה הכלכלי השוטף של המבקשת אינו מן המשופרים. אף בהחלטות בגלגולים הקודמים של הליך זה נמצא כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו טוב מבחינת הכספים הנזילים שבידה. אמנם, המבקשת לא הבהירה מדוע לא תיעזר באחרים, אולם היא ציינה שהיא מקבלת סיוע לצורך תשלום חשבונות שוטפים, ויש להניח שיש הבדל בין סיוע לתשלום חשבונות שוטפים ובין סיוע להפקדת ערובה בסכומים גבוהים יותר. במכלול הטעמים שלעיל, מצאתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ולהעמיד את הערובה על סכום מתון של 4,000 ש"ח. ערובה בסכום האמור תופקד עד ליום 28.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4179/22", "רע\"א 1851/22" ]	747,640
741,275	בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 24.8.2022 לעיון חוזר בהחלטה לעניין הפקדת ערובה מיום 14.8.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4179/22" ]	747,641
742,021	בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 24.8.2022 לעיון חוזר בהחלטה לעניין הפקדת ערובה מיום 14.8.2022; בקשת המשיבה 1 למחיקת הבקשה לעיון חוזר בשל היעדר המצאתה; בקשת המבקשת מיום 31.8.2022 לאיסור פרסום ולחיסיון החלטה המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה בבקשה לפטור מאגרה וערובה. המשיבים, שהתבקשו להגיב לבקשה, הודיעו לבית המשפט שלא קיבלו עותק מן הבקשה. בהמשך לתגובות אלה הגישה המבקשת בקשה לחסות את הבקשה מפני הצד שכנגד, לטענתה בשל פרטים אישיים המצויים בבקשה ובנספחיה. על כן, המבקשת ביקשה שבית המשפט יכריע בבקשה לעיון חוזר מבלי שזו תועבר למשיבים. המבקשת לא הבהירה מה מקור סמכותו של בית המשפט להכריע בבקשה מבלי שתינתן למשיבים אפשרות לבחון את הבקשה ולהתייחס אליה (השוו, למשל, רע"א 4385/04 פרוך נ' בית החולים מוקאסד , פיסקה ד(6) (21.08.2007)). זאת בפרט על רקע טענתה של המבקשת גם לקיומן של נסיבות שהשתנו (ומבלי לחוות כל דעה בעניין זה). בנסיבות אלה, עד ליום 12.9.2022 המבקשת תודיע אם היא עומדת על בקשתה. ככל שכן, בקשה זו תומצא למשיבים. ככל שלא, המבקשת תודיע כן לבית המשפט עד המועד האמור, והבקשה תושב אליה. אין באמור כדי למנוע מהמבקשת להגיש בקשה חדשה שלא תהא מניעה מבחינתה להעבירה לעיון המשיבים. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4179/22", "רע\"א 4385/04" ]	747,642
742,725	בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 24.8.2022 לעיון חוזר בהחלטה לעניין הפקדת ערובה מיום 14.8.2022; בקשת המשיבה 1 למחיקת הבקשה לעיון חוזר בשל היעדר המצאתה; בקשת המבקשת מיום 31.8.2022 לאיסור פרסום ולחיסיון; בקשת המבקשת מיום 13.9.2022 החלטה בהתאם לבקשת המבקשת מיום 13.9.2022, המזכירות מתבקשת להשיב לה את בקשתה מיום 24.8.2022, והמבקשת רשאית להגיש בקשה חדשה עד ליום 21.9.2022. ככל שבקשה כזו תוגש, המשיבים רשאים להשיב לה עד ליום 3.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת ________________________ 22041790_T08.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4179/22" ]	747,643
737,901	בבית המשפט העליון ע"א 4180/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ ג ד המשיבים: 1. צפריר רוזנבלום 2. דנה רוזנבלום 3. אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעוניים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 11.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22041800_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4180/22" ]	747,644
735,839	בבית המשפט העליון בע"מ 4181/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטים: ת' בזק רפפורט, אב"ד; מ' אילני ומ' ליפשיץ-פריבס) שניתן ביום 16.05.2022 בתיק עמ"ש 071095-11-20 בשם המערער: עו"ד יאיר סלע; עו"ד שלום פוריס החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על מועד הגשת התשובה ועל נוסחה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041810_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"ש 071095-11-20" ]	747,645
735,912	בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש מיום 20.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה עד ליום 6.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4183/22" ]	747,648
737,641	בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש מיום 20.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי; תשובת המשיבה מיום 4.7.2022 החלטה לפניי בקשה להארכת מועד עד ליום 13.8.2022 לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.4.2022 שניתן בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. ההליכים עוסקים בעניינים כספיים ומזונות ובענייני משמורת והסדרי שהות. הטעם ביסוד הבקשה הוא פניית המבקש לסיוע המשפטי, פנייה אשר טרם ניתנה לה תשובה. לטענתו, הוא פנה לסיוע המשפטי עוד לפני מתן פסק הדין, והוא מבקש מהם תשובה באופן יומיומי. המבקש ציין גם כי אם הוא יידרש לערער על החלטת הסיוע המשפטי, תוגש בקשה בהתאם. עוד טען המבקש כי ביום האחרון לפני חלוף המועד פנה לבאת כוח המשיבה להסכמתה למתן ארכה, ואף פעל להגיש את הבקשה הנוכחית לבית המשפט. לטענתו, הוא ניסה לשלוח את הבקשה להארכת המועד עוד ביום 9.6.2022, אולם עקב תקלות בפקס של המזכירות בבית המשפט, הוא הצליח לשלוח את הבקשה רק ביום 13.6.2022. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש הוא עורך דין ויוצג בעבר על-ידי עורכי דין. מכאן, נטען כי המבקש יכול היה לנסח בקשה בעצמו או להיעזר בעורכי דין לצורך כך. כן נטען כי הגשת בקשה להארכת מועד ברגע האחרון היא צעד פסול שבא מתוך ניסיון להעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. המשיבה טענה עוד שהסיכויים לבקשת רשות ערעור קלושים מפני שהעניין דנן אינו חורג מהאינטרס הפרטי של הצדדים. המשיבה הוסיפה כי המבקש חסר תום לב כיוון שהוא לא משלם מזונות, על אף שידו משגת. עיינתי בטענות הצדדים. המשיבה לא חלקה על טענתו של המבקש כי הוא פנה לסיוע המשפטי, הגם שטענתו זו לא נתמכה באסמכתה מתאימה. פניות לסיוע המשפטי הוכרו בתור טעם מיוחד להארכת מועד לנקיטת הליך (בש"א 9102/18 ‏ ‏ לוי נ' זר בתפקידו כמנהל מיוחד (11.3.2019)). אמנם במקרה דנן הבקשה הוגשה אחרי שחלף המועד לנקיטת ההליך (ראו תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020), אך בשים לב לטענת המבקש לפיה פנה למשיבה בבקשה למתן ארכה, הרי שהמשיבה ידעה על הכוונה לנקוט הליך ערעורי. לא נעלמו מעיניי טענות המשיבה כי המבקש הוא עורך דין וכי סיכויי ההליך אינם גבוהים. מנגד, נתתי דעתי לטיבו של ההליך ולסוגיות שהתעוררו בגדרו. במכלול נסיבות העניין מצאתי להיעתר לבקשה חלקית. זאת, הואיל ומחד הבקשה הוגשה בחלוף המועד, אך סמוך לכך, ומנגד, על אף הטענה לפניה לסיוע משפטי, טענה זו לא נתמכה באסמכתה כלשהי. על כן, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ש 38131-07-21 מיום 10.4.2022 (כב' השופטים ו' פלאוט , צ' ויצמן ו- ג' שני ) מוארך בזאת עד ליום 17.7.2022. ככל שתוגש בקשה נוספת להארכת מועד, מצופה כי היא תיתמך באסמכתאות נאותות ביחס לפניות לסיוע המשפטי ולקבלת המענה. החלטה זו תצוין בפתח ההליך הערעורי, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4183/22", "בש\"א 9102/18", "ש 38131-07-21" ]	747,649
737,853	בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש מיום 13.7.2022 להארכת מועד להגשת הליך ערעורי החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4183/22" ]	747,650
738,992	בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני בקשת המבקש מיום 13.7.2022 להארכת מועד להגשת הליך ערעורי החלטה בהיעדר תשובה, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ש 38131-07-21 מיום 10.4.2022 (כב' השופטים ו' פלאוט , צ' ויצמן ו- ג' שני ) מוארך בזאת עד ליום 13.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4183/22", "ש 38131-07-21" ]	747,651
736,087	בבית המשפט העליון בש"א 4185/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובע בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : נהאי בנא נ ג ד הנתבעים בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : 1. ג'מאל ג'מיל נאסר 2. עזאם ג'מיל נאסר 3. פירוז נעים נאסר 4. גטאס יוסף נאסר 5. תגריד יוסף נאסר 6. סנא יוסף נאסר 7. סאוסן יוסף נאסר 8. ואיל יוסף נאסר 9. מאהר יוסף יאסר 10. ג'מיל נאסר 11. אמיל נאסר 12. נילי נאסר 13. באסם נאסר 14. סוהיר נאסר 15. חנא נאסר קביעת מקום שיפוט החלטה הובא לידיעתי כי הנתבע 10 בת"א (שלום חי') 66958-05-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בחיפה, מכהן כשופט בבית משפט השלום בעכו. עניינו של ההליך בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 13.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22041850_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4185/22" ]	747,654
738,518	בבית המשפט העליון בש"א 4185/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעת בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : נהאי בנא נ ג ד הנתבעים בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : 1. ג'מאל ג'מיל נאסר 2. עזאם ג'מיל נאסר 3. פירוז נעים נאסר 4. גטאס יוסף נאסר 5. תגריד יוסף נאסר 6. סנא יוסף נאסר 7. סאוסן יוסף נאסר 8. ואיל יוסף נאסר 9. מאהר יוסף יאסר 10. ג'מיל נאסר 11. אמיל נאסר 12. נילי נאסר 13. באסם נאסר 14. סוהיר נאסר 15. חנא נאסר קביעת מקום שיפוט; הודעה מטעם התובעת מיום 4.7.2022; הודעה מטעם הנתבע 10 מיום 18.7.2022 בשם התובעת בת"א (שלום חי') 66958-05-22: עו"ד מאלק מורקוס בשם הנתבע 10 בת"א (שלום חי') 66958-05-22: בעצמו החלטה 1. הובא לידיעתי כי הנתבע 10 בת"א (שלום חי') 66958-05-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בחיפה, מכהן כשופט בבית משפט השלום בעכו. עניינו של ההליך בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בנסיבות אלו התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. 2. התובעת סבורה כי בנסיבות העניין אין מניעה לנהל את ההליך בבית משפט השלום בחיפה, אך מותירה את ההכרעה בעניין לשיקול דעתו של בית המשפט. הנתבע 10 מבקש אף הוא להותיר את ההכרעה בשאלת מקום השיפוט בהליך לשיקול דעתו של בית המשפט. תגובותיהם של יתר הצדדים להליך לא התקבלו, חרף העובדה שהמועד האחרון להגשתן חלף. 3. בנסיבות העניין, בשים לב לעמדות הצדדים ומטעמים של מראית פני הצדק, אני סבורה כי יש לנהל את ההליך בבית משפט במחוז שיפוט שאינו מחוז חיפה. אשר על כן, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כי הדיון בת"א (שלום חי') 66958-05-22 יועבר מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט שלום במחוז צפון, בהתאם להחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז זה. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22041850_V04.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4185/22" ]	747,655
735,874	בבית המשפט העליון רע"א 4186/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - משרד הבטחון ( אגף השיקום ) בקשה מיום 21.6.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041860_D01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4186/22" ]	747,656
737,494	בבית המשפט העליון רע"א 4186/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - משרד הבטחון ( אגף השיקום ) - קצין התגמולים בקשה מיום 21.6.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מיום 7.7.2022 החלטה לפניי בקשת המבקש, אשר הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בהליך שבכותרת, בגדרו מבקש הוא לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו על החלטת הוועדה הרפואית העליונה שלא להגדיל את שיעור נכותו. לאחר העיון בבקשה, ובשים לב לעמדת המשיב, אשר הותיר את ההחלטה בעניין האגרה לשיקול דעת בית המשפט, מצאתי לפטור את המבקש מתשלום האגרה. לצד זאת, נראה כי הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית באשר ליכולת הכלכלית של המבקש. בתוך כך, לא הוצגו תדפיסי חשבון בנק ותדפיסי אשראי, ואף לא צוין דבר באשר ליכולתו של המבקש להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך הפקדת הערובה (ראו למשל: רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (6.6.2022)). משכך, ובשים לב לאמות המידה להתערבות בית משפט זה בפ סקי דין של בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטות של הוועדה הרפואית העליונה (ראו למשל: רע"א 2006/22 פלוני נ' קצין תגמולים משרד הביטחון אגף השיקום , פסקה 4 (26.5.2022)), לא מצאתי להורות על מתן פטור מלא מהפקדת ערובה. ואולם, לנוכח מהות ההליך ובשל אינדיקציות לקשיים כלכליים, אני מורה על הפקדת ערובה בסכום מתון של 2,000 ש"ח. המבקש יפקיד את הערובה בסכום 2,000 ש"ח עד ליום 24.7.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22041860_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4186/22", "רע\"א 3046/22", "רע\"א 2006/22" ]	747,657
739,397	בבית המשפט העליון רע"א 4186/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - משרד הביטחון (אגף השיקום) - קצין התגמולים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ע' ורבנר) אשר ניתן ביום 11.5.2022 בע"ו 24136-11-21 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ע' ורבנר ) אשר ניתן ביום 11.5.2022 בע"ו 24136-11-21 ואשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה שדנה בעניינו בימים 17.3.2021 ו-12.9.2021 (להלן: החלטת הוועדה העליונה ) ואשר הותירה את נכותו בגין הפרעה בתר-חבלתית ( PTSD ) בשיעור של 30%. 2. אין בידי לסייע למבקש. דין בקשתו להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. עסקינן בהליכי ערעור המוגבלים מעיקרם לשאלות משפטיות בלבד, כאמור בסעיף 12א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, אשר מורנו כי "חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד ." (ההדגשה הוספה – א.ש.). 4. הבקשה דנן אינה מעלה כל שאלה משפטית ועל כן אינה עומדת בדרישה כאמור. החלטת הוועדה העליונה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי ממילא אינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" בפני בית המשפט העליון. 5. יתר על כן, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין בידו להתערב בהחלטת הוועדה העליונה בהיעדר פגם משפטי בהכרעתה – אחרי שהוועדה התייחסה לנקודות הטעונות ליבון בהתאם להוראות פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש (ע"ו (מחוזי חי') 35973-09-20) ונימקה את קביעותיה בשיקולים רפואיים-מקצועיים. בשיקולים רפואיים-מקצועיים של הוועדה אין בסמכותנו וביכולתנו להתערב – והדברים ידועים. 6. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. 7. עותק מבקשת המבקש יועבר בדחיפות לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון כדי שתיבחן אפשרות לסייע לו במצוקתו, ככל שניתן, בהיבטים לבר-משפטיים אשר עולים מהבקשה – ולו לפנים משורת הדין. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041860_F03.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4186/22" ]	747,658
737,190	בבית המשפט העליון בע"מ 4187/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) אשר ניתנה ביום 23.5.2022 ברמ"ש 10941-04-22 בשם המבקש: עו"ד וסים דכוור החלטה מהות הבקשה 1. האם, ובאילו תנאים, יהא הורהו של קטין זכאי לחייב את מטפלו הפסיכולוגי או הפסיכותרפי של הקטין לחשוף בפניו, או בפני בית משפט, את פרטי הטיפול אשר ניתן לקטין, ובפרט את תוכן השיחות שהמטפל ניהל עם הקטין במהלך הטיפול – וזאת, כאשר הקטין, מטפלו וההורה האחר מתנגדים לגילוי מידע כאמור? האם רשאי אותו הורה לדרוש את הפסקת הטיפול – בניגוד לרצונו של הקטין ושל ההורה האחר – בשל אי-האמון שלו במטפל או מטעם אחר? שאלות אלה הועלו בגדרה של בקשת רשות הערעור אשר מונחת לפניי. בקשה זו נסובה על החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) (להלן: בית המשפט המחוזי או בית משפט קמא ) אשר ניתנה ביום 23.5.2022 ברמ"ש 10941-04-22 ואשר דחתה בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה ירושלים (השופט פ' גורודצקי ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה או בית המשפט ) אשר ניתנו ביום 7.3.2022 וביום 28.3.2022 בתלה"מ 8164-07-19 ואשר במסגרתן נדחתה בקשתו של המבקש להורות למטפלת הרגשית של בתו הקטינה (להלן, בהתאמה: המטפלת ו הקטינה ) להמציא את כל רישומיה משיחותיה עם הקטינה לבעלי הדין, למומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה ) ולבית המשפט עצמו (ההחלטה מיום 7.3.2022); וכן הוחלט כי הקטינה תמשיך בטיפול אצל המטפלת (ההחלטה מיום 28.3.2022). עניינו של ההליך בבית המשפט לענייני משפחה – תביעת הגירה שהגישה המשיבה, אם הקטינה, בה ביקשה כי יותר לה להגר עם הקטינה לנורבגיה. 2. בקשה זו מעלה לדיון שאלות חשובות. ברם, כפי שיוסבר להלן, שאלות אלה אינן מצריכות הכרעה רוחבית במקרה שלפניי לנוכח ההסכמות המוקדמות בין בעלי הדין, מתווה הדיון הפרטיקולרי עליו הם הסכימו והצורך ללכת לפי מתווה זה ולא לסטות ממנו כדי להבטיח את טובתה של הקטינה. 3. מטעם זה, אין בידי לפתוח בפני המבקש את שערי הערעור ב"גלגול שלישי". דין הבקשה להידחות אפוא. הרקע לבקשה והליכים קודמים 4. המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 2009 והתגרשו בשנת 2015. הם הוריה של הקטינה, ילידת 25.7.2012. המבקש הינו תושב מזרח ירושלים. המשיבה הינה בת לאב תושב מזרח ירושלים ולאם נורבגית. 5. בהתאם לפסק דין מיום 7.1.2021 האחריות ההורית על הקטינה היא משותפת. המבקש והמשיבה חולקים באחריות זו. הקטינה שוהה עם אביה, המבקש, אחת לשבועיים מיום שישי עד יום ראשון ואחת לשבועיים, לסירוגין, מיום רביעי עד יום שישי (ראו: תמ"ש 5947-06-19). ביתר הזמנים שוהה הקטינה עם אמה, המשיבה. הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה 6. לפני בית המשפט לענייני משפחה מתבררת תביעת הגירה שהגישה המשיבה. במסגרת תביעה זו, ביקשה המשיבה כי יותר לה להגר עם בתה הקטינה לעיר לייקון שבנורבגיה, שם מתגוררת משפחתה הגרעינית (ראו: תלה"מ 8164-07-19) (להלן: תביעת ההגירה ). במסגרתו של הליך זה, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, ביום 8.12.2019, חוות דעת משלימה מטעם המומחה, פסיכולוג קליני. המומחה המליץ "שהילדה לא תיעקר מהסביבה הטבעית והקבועה שלה מאז שנולדה". כמו כן המליץ המומחה כי הקטינה תעבור טיפול רגשי. בעקבות זאת, החלה הקטינה בטיפול רגשי אצל המטפלת, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, אשר הסכמה למינויה ניתנה על ידי המבקש והמשיבה. 7. ביום 15.11.2021 נחקר המומחה על חוות דעתו, ונקבע כי המומחה יכין חוות דעת משלימה עדכנית (להלן: חוות הדעת העדכנית ) 8. לצורך הכנת חוות הדעת העדכנית, הגיש המומחה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים כי המטפלת תמסור לו את רישומי הטיפול ואת סיכום הטיפול. ביום 25.1.2022 נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשה זו וקבע כי "ככל שלא קיימת מניעה מטעם המטפלת למסירת המסמכים מושא בקשה זו, המסמכים יימסרו תוך 15 ימים" (להלן: החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 25.1.2022 ) (החלטה דומה ניתנה עובר לכך ביום 10.1.2022). 9. ביום 16.2.2022 הגיש המומחה את חוות הדעת העדכנית. במסגרת חוות הדעת, ציין המומחה כי רצונה החד-משמעי של הקטינה הוא להגר עם אמה לנורבגיה. המומחה התייחס לכך שהמבקש מתעתד להינשא בשנית, דבר שמעורר חששות בלבה של הקטינה. לנוכח האמור, המומחה המליץ לאפשר לקטינה להגר יחד עם אמה לנורבגיה, תוך שהקשר עם המבקש יישמר באמצעות ביקורים בנורבגיה ושיחות טלפון. בחוות הדעת העדכנית נזכר סיכום הטיפול וכן פורטה שיחה שהמומחה קיים עם המטפלת. רישומי המטפלת אשר נערכו על ידה במסגרת הטיפול בקטינה לא נזכרו באותה חוות הדעת. 10. ביום 23.2.2022 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להורות למטפלת להמציא את כל רישומיה משיחותיה עם הקטינה לבעלי הדין, למומחה ולבית המשפט. המבקש טען כי קיימת חשיבות בהמצאת כלל רישומי הטיפול, וזאת בהתאם להחלטתו המוסכמת של בית המשפט לענייני משפחה (להלן: הבקשה להעברת רישומי הטיפול ). 11. המומחה השיב לבקשה והסביר בתגובתו מיום 3.3.2022 כי בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה נאמר במפורש כי המטפלת תעביר את רישומי הטיפול כל אימת שלא קיימת מניעה לכך מבחינתה. כמו כן ציין המומחה כי המטפלת מסרה לו שאין ביכולתה לחשוף את הרישומים בשל הצורך להגן על פרטיותה של הקטינה ומפאת החשש לפגיעה בהליך הטיפול. המומחה הוסיף כי פנה למטפלת בשאלה האם נושא ההגירה לנורבגיה עלה במפגשים הטיפוליים ורישום שיחתו עמה תועד על ידו בחוות דעתו. המומחה הדגיש כי סיכום הטיפול והשיחה שקיים עם המטפלת, וכן הבדיקות שערך בעצמו, הניחו בפניו תשתית עובדתית מספקת למתן חוות הדעת בעניין המעבר המבוקש לנורבגיה. במסגרת זו, ציין המומחה כי אינו זקוק לרישומי הטיפול לשם הכנת חוות דעתו זו. 12. המטפלת התנגדה לבקשת המבקש להעברת רישומי הטיפול. המטפלת הסבירה בתגובתה מיום 6.3.2022 כי היא מטפלת בקטינה מזה כשנתיים בעקבות המלצת המומחה בחוות דעתו הראשונה. בהמשך לכך, ציינה המטפלת כי עובר לתחילת הטיפול נעשה תיאום ציפיות עם הוריה של הקטינה – המבקש והמשיבה – וכי היא (המטפלת) ערכה חוזה טיפולי עם הקטינה. בחוזה זה נקבע כי מסגרת הטיפול הוא מרחב בטוח בו תוכל הקטינה לבטא את רגשותיה בחופשיות, והובהר לקטינה כי כל אשר ייאמר על ידה לא יגולה לאיש, אלא בהסכמתה או במקרה של סכנה. כמו כן ציינה המטפלת כי חלף זמן עד שהקטינה החלה להאמין במרחב הטיפולי ולחשוף את עולמה הפנימי והרגשי ללא חשש מגילוי ומתגובות של אחרים. לנוכח האמור, הודיעה המטפלת לבעלי הדין ולמומחה כי תעביר למומחה סיכום טיפול כללי, ולא רישומי טיפול מפורטים, וזאת משיקולים של טובת הקטינה. המטפלת גם הבהירה כי התיאורים שהופיעו בסיכום הטיפול, אף הם נעשו בהסכמת הקטינה. המטפלת הדגישה כי להערכתה המקצועית, "מעורבות התהליך הטיפולי של הקטינה בהליך המשפטי הנ"ל בכלל ומסירת רישומי הטיפול בפרט תפגע [צ"ל "תפגענה" – א.ש.] בקטינה ובחוויה שהצליחה ליצור בטיפול". 13. בנוסף, ציינה המטפלת כי בעקבות סירובה להעביר את רישומי הטיפול, הורה לה המבקש להפסיק את הטיפול בקטינה. המטפלת ביקשה כי לנוכח החוויה המורכבת שחווה קטינה, בית המשפט יורה על המשך הטיפול בקטינה – בין אם על ידי המטפלת ובין אם על ידי מטפלת אחרת; וכי אם יוחלט על המשך הטיפול אצל מטפלת אחרת, ייקבע תהליך פרידה תקין עבורה ועבור הקטינה. 14. בתגובתה מיום 6.3.2022 המשיבה התנגדה לחשיפת רישומי הטיפול. המשיבה הסבירה כי סברה, בתחילת הדרך, כי נכון יהיה אם המסמכים כולם יועברו לעיון המומחה, אולם לנוכח עמדת המטפלת והחשש מפגיעה בקטינה, היא שינתה את דעתה. כמו כן הלינה המשיבה על כך שהמבקש הורה למטפלת, באופן חד-צדדי, להפסיק את הטיפול בקטינה חרף החלטה שיפוטית מוסכמת אשר הורתה כי הקטינה תטופל על ידי המטפלת. 15. ביום 7.3.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להעברת רישומי הטיפול. בית המשפט דחה את הבקשה לנוכח העובדה כי העברת רישומי הטיפול לידי המומחה הייתה פרי יוזמתו של האחרון; לנוכח הצהרת המומחה כי המידע שנמסר לו מספיק לגיבוש מסקנותיו והמלצותיו; לנוכח עמדתה של המטפלת כי חשיפת הרישומים אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינה – כל זאת, בהינתן שבהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 25.1.2022 הובהר לבעלי הדין כי מסירתם של רישומי הטיפול תהא כפופה לשיקול דעתה המקצועי של המטפלת. לצד קביעה זו, הורה בית המשפט לבעלי הדין להציג את התייחסותם לנושא של המשך הטיפול בקטינה על ידי המטפלת. 16. בהמשך להחלטת בית המשפט, בתגובתה מיום 8.3.2022, טענה המשיבה כי טובת הקטינה מחייבת כי הקטינה תמשיך לקבל טיפול אצל המטפלת הנוכחית, שכאמור מטפלת בה מזה כשנתיים. עוד נטען כי המבקש לא היה רשאי להפסיק את הטיפול באופן חד-צדדי, בניגוד להסכמת הצדדים. לפיכך, ביקשה המשיבה כי הקטינה תמשיך בטיפול אצל המטפלת. 17. בתגובתו מיום 13.2.2022 התנגד המבקש להמשך הטיפול על ידי המטפלת. המבקש טען כי אמנם הסכים, לפני כשנתיים, לכך שבתו הקטינה תטופל על ידי המטפלת, אולם לנוכח סירובה של המטפלת לחשוף בפניו את רישומי הטיפול הוא סבור כי המטפלת מוטה נגדו, ועל כן הוא מתנגד להמשך העסקתה כמטפלת בבתו. 18. בתגובתו מיום 25.3.2022 חיווה המומחה את דעתו כי לנוכח מצבה של הקטינה עליה להמשיך בטיפול כסדרו; וכי לנוכח הקשר הקרוב אשר נוצר בין הקטינה לבין המטפלת, ובהתחשב בטלטלות בחייה של הקטינה, נכון הוא שהטיפול יימשך אצל המטפלת הנוכחית. עוד ציין המומחה כי לפי התרשמותו למטפלת אין עמדה מוקדמת בנוגע להגירה והיא אינה מוטה לטובת המשיבה ונגד המבקש. 19. ביום 28.3.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באשר להמשך הטיפול בקטינה אצל המטפלת. בית המשפט הורה כי המטפלת תמשיך את הטיפול בקטינה. נקבע כי הואיל והאב הוא היחיד שהתנגד להמלצה בדבר המשך הטיפול, ולנוכח נימוקי התנגדותו – כאשר מנגד שני גורמים מקצועיים הבהירו כי הם ממליצים על המשך הטיפול – מן הראוי להתחשב בעמדתם ולפעול לפי המלצותיהם מטעמים של טובת הקטינה. בית המשפט הוסיף והדגיש כי הטיפול בקטינה אצל המטפלת נמשך כשנתיים בהסכמת ההורים וכי אלמלא המחלוקת לגבי רישומי הטיפול סביר מאד להניח כי הטיפול בקטינה היה נמשך כסדרו. הליכים בפני בית המשפט המחוזי 20. ביום 6.4.2022 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ירושלים (רמ"ש 10941-04-22), בה ביקש לבטל את החלטותיו האמורות של בית המשפט לענייני משפחה. בהחלטתו מיום 23.5.2022 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ח' זנדברג ) את בקשת רשות הערעור מבלי להידרש לתשובת המשיבה (להלן: ההחלטה קמא ). 21. בהחלטה קמא נקבע כי אין עילה למתן רשות ערעור בנוגע להחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 7.3.2022, לפיה רישומי הטיפול לא יגולו ולא יועברו. בית המשפט המחוזי הטעים כי הטיפול שעוברת הקטינה אצל המטפלת מוגן מפני גילוי מכוח הוראת חיסיון שבסעיף 50א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ). בהמשך לכך, עמד בית המשפט על חשיבותו ועל טעמיו המהותיים של החיסיון האמור בהתבסס על פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019). בעניין זה, צוין כי קיימות גישות לפיהן רישומיו של מטפל פסיכותרפי מוגנים מפני גילוי מכוח זכותו של המטפל לפרטיות; וכי ויתור המטופל על החיסון, אף הוא אינו מביא להסרתו. בהמשך לכך, נקבע כי אין בעובדה שהמבקש הוא אביה של הקטינה כדי להוביל למסקנה כי קנויה לו זכות אוטומטית לעיין ברישומי המטפלת. יתר על כן, הודגש כי המטפלת קיימה תיאום-ציפיות עם הורי הקטינה – המבקש והמשיבה – ובמסגרתה הבהירה להם כי מטרת הטיפול היא הבטחת רווחתה הנפשית של הקטינה; כי המרחב הטיפולי חייב להיות מקום בטוח עבור הקטינה; וכי המבקש לא חלק על דבריה אלו של המטפלת ולא סיפק הסבר מדוע חרף ההבנה האמורה שניטעה בלב הקטינה ולמרות תיאום הציפיות הוא מבקש כעת לחזור בו מסיכום הדברים. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי בקשתו של המבקש עומדת בניגוד לעיקרון-העל של טובת הילד. בעניין זה הוטעם כי הקטינה זקוקה לטיפול הרגשי וכי הובטח לה, על דעת הוריה, כי דבריה במהלך הטיפול יישמרו בסוד ולא ייחשפו. בית המשפט המחוזי קבע כי חשיפת רישומי הטיפול עלולה לשבש את הטיפול בקטינה ולגרור אותו אל תוך זירת המחלוקת בין ההורים – בניגוד לטובתה של הקטינה. לבסוף, בית המשפט קבע כי טענת המבקש בדבר רלבנטיות גבוהה של הרישומים לא הוכחה, משהתרשם המומחה –לאחר בדיקה ולאחר שקיים שיחה עם המטפלת – כי אינו זקוק לרישומים הללו לצורך גיבוש עמדתו. 22. באשר להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 23.3.2022 בדבר המשך הטיפול בקטינה על ידי המטפלת – נקבע כי אין עילה למתן רשות ערעור בנוגע להחלטה. בית המשפט המחוזי ציין כי אין מחלוקת אמיתית על כך שהקטינה זקוקה להמשך טיפול. בהמשך לכך, נקבע כי לא ניתן לקבל את טענת המבקש בנוגע לזהות המטפלת ו"לא ברורה סברתו כי הוא רשאי להטיל "סנקציה" כביכול, בשל סירובה של המטפלת למסור את המסמכים". נקבע כי לא נפלה שגגה בהחלטתו האמורה של בית המשפט לענייני משפחה, שכן החלטה זו היתה מתחייבת לנוכח העובדה כי הקטינה מטופלת מזה כשנתיים על ידי מטפלת; לנוכח העובדה שבעלי הדין הסכימו למתווה הטיפול בקטינה; ולאור עמדתו של המומחה כי טובת הקטינה מחייבת את המשך הטיפול אצל המטפלת הנוכחית וכי קטיעת הטיפול תפגע ברווחתה של הקטינה. עוד הובהר כי אין ממש בטענת המבקש באשר לחריגה ממתווה הטיפול הפסיכולוגי בקטין שבית המשפט זה קבע עבור מקרים של מחלוקת הורים בבע"מ 5710/05 פלוני נ' פלוני , פ"ד סא(2) 663 (2006) (להלן: בע"מ 5710/05 ). זאת, מאחר שהמומחה מטעם בית המשפט – פסיכולוג קליני – קבע כי טובת הקטינה דורשת את המשך הטיפול; ומאחר שהמתווה אשר נקבע ב בע"מ 5710/05 הנ"ל נועד לקטין שטרם החל בטיפול בשל התנגדותו של אחד מהוריו, בעוד שבמקרה הנוכחי מדובר בקטינה שמטופלת מזה כשנתיים בהסכמת שני ההורים אשר חלוקים ביניהם אך ורק על זהות המטפל, ולא על עצם הצורך בטיפול. מכאן בקשת רשות הערעור שהמבקש הניח על שולחני. טענות המבקש 23. המבקש טוען כי ההחלטה קמא גרמה לו עיוות דין קשה. לטענתו, עיוות דין כאמור נובע מכך ששתי הערכאות אישרו את החלטת המטפלת לחסות את חילופי הדברים שלה עם הקטינה ללא ביקורת שיפוטית ומבלי לעיין ברישומי הטיפול מושא המחלוקת – כל זאת, בהתעלם מהשלכותיו הקשות של הליך ההגירה. כמו כן, סבור המבקש כי המקרה דנן מעורר שאלות בעלות חשיבות ציבורית-כללית באשר להיקפו של חיסיון הטיפול הפסיכולוגי שניתן לקטין ובכל הנוגע לכפיית טיפול פסיכולוגי בקטין על אחד מהוריו. המבקש אף סבור כי מן הדין לתת לו רשות ערעור ב"גלגול שלישי" מטעמי הגינות (ראו: בע"מ 942/07 פלוני נ' פלוני (16.5.2007)) – זאת, אחרי שהערכאות קמא לא קיימו את חובת ההנמקה המוטלת עליהן ואימצו את החלטת המטפלת ללא עיון ברישומי הטיפול ומבלי לדון בטענות המבקש בדבר הסרת החיסיון. 24. המבקש מוסיף וטוען כי בהיותו האפוטרופוס של הקטינה, הוא זכאי לדרוש מהמטפלת למסור לעיונו את מסמכי הטיפול בקטינה – זאת, כאמור בסעיף 18 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה ), ובסעיף 7 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק העובדים הסוציאליים ). המבקש סבור כי רישומי הטיפול מכילים בתוכם אמרות הקטינה ביחס להגירתה לנורבגיה במחיצת אמה, המשיבה, וכי לאמרות אלה יש חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת. כמו כן, טוען המבקש כי עמו לא נעשה שום תיאום ציפיות וכי ממילא אין הצדקה ליצירת חיסיון מוחלט, שמונע את גישתו לרישומי הטיפול, ושפורס מעטה של סודיות מעל העברות מידע למומחה מטעם בית המשפט על ידי המטפלת. 25. באשר להחלטה בעניין המשך הטיפול בקטינה – טוען המבקש כי הערכאות קמא שגו משלא פעלו על פי הכללים שנקבעו ב בע"מ 5710/05 בעניינו של טיפול פסיכולוגי בקטין בניגוד לעמדתו של אחד מהוריו. נטען כי לא ניתן לכפות על המבקש את הענקת הטיפול בבתו הקטינה במסגרת תביעת הגירה, ללא חוות דעת של מומחה; ובוודאי שאין זה נכון שטיפול כאמור – שנחיצותו אינה במחלוקת – יופקד בידי המטפלת שאינה מקובלת עליו. 26. המבקש מבקש אפוא כי בית משפט זה ייעתר לבקשתו, ידון בה כבערעור, וכן יקבל את הערעור ויקבע כי הינו זכאי לעיין ברישומי הטיפול ולהתנגד להמשך הטיפול בבתו הקטינה על ידי המטפלת הנוכחית. דיון והכרעה 27. כפי שכבר צויין על ידי, בקשה זו מעלה מספר שאלות חשובות בעניינם של חסיונות טיפוליים המוקנים לקטינים, אולם הכרעה בשאלות אלה איננה נדרשת לנוכח המתווה הדיוני עליו הסכימו בעלי הדין. בית המשפט לענייני משפחה ניהל את ההליך שבפניו בהתאם למתווה זה ויישם את כלליו על עובדותיו הפרטיקולריות של המקרה. בית המשפט המחוזי אישר החלטות אלו של בית המשפט לענייני משפחה בהתבסס על אותו מתווה. בענייני משמורת קטינים והסדרי שהות, קיימת גמישות מסויימת ביחס לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 2736/21 פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני , פסקה 7 והאסמכתאות שם (22.4.2021); בע"מ 5041/19 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 והאסמכתאות שם (8.8.2019)), אך גמישות זו אין פירושה פתיחת שערים בפני בקשות מן השורה שאינן מושתתות על טעמים מיוחדים כדוגמת הצורך להעמיד הלכה על מכונה, למנוע עיוות דין או לתקן טעות הבולטת על פני פסק הדין (ראו: רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)). במקרה דנן, טעמים מיוחדים כאמור אינם בנמצא, ועל כן דין הבקשה להידחות על הסף מבלי לקבל תשובה. 28. המשך הטיפול בקטינה על ידי המטפלת, שאושר בשתי הערכאות, הוא עניין שכל כולו נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה. המבקש טוען אמנם כי המטפלת מוטה נגדו, אולם המומחה מטעם בית המשפט קבע כי בטענה זו אין ממש והערכאות קמא אימצו את עמדתו וכן קבעו – על בסיס העיקרון של "טובת הילד" – כי הקטינה תמשיך לקבל טיפול אצל המטפלת. אחרי שידעתי שכך הוא הדבר, לא נותר לי אלא לדחות את הבקשה ככל שזו מתייחסת להמשך פועלה של המטפלת – זאת, בראש ובראשונה, לנוכח הכלל היסודי אשר חוסם ערעורים ב"גלגול שלישי" ככל שאלו מופנים נגד ממצאי עובדה. 29. לזאת אוסיף כי הסתמכות המבקש על הכלל שנקבע ב בע"מ 5710/05 הנ"ל – פסק הדין שעניינו מתן טיפול פסיכולוגי לקטין חרף אי-הסכמה של אחד מהוריו – איננה במקומה. פסק דין זה נסוב על שליחת הקטין לטיפול פסיכולוגי שטרם ניתן, בעוד שכאן עסקינן בהמשך הטיפול בקטינה שכבר מטופלת בהסכמת שני ההורים , כאשר אחד מהם מתנגד לזהות המטפל ומורה על הפסקת הטיפול באופן חד-צדדי בניגוד להסכם המוקדם. במצב דברים זה, צדק בית משפט קמא משקבע כי האמור ב בע"מ 5710/05 הנ"ל אינו רלבנטי לענייננו-שלנו אשר בו יש להחליט בעניין המשך הטיפול – כפי שהוחלט בפועל – בהתאם לטובתה של הקטינה כדי להבטיח, בין היתר, את רווחתה הנפשית בצל המחלוקת בין הוריה, המבקש והמשיבה. באשר למקור הסמכות השיפוטית לתת הוראה כאמור – סמכות זו מעוגנת בסעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות המשפטית ); ועל כך עוד אעמוד בהמשך דבריי. 30. באשר לבדיקת החיסיון הטיפולי והסרתו ביחס לרישומי הטיפול – אין לי אלא לחזור על המתווה הדיוני עליו הסכימו הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה. מתווה זה קבע, כאמור, כי בית המשפט לענייני משפחה יכריע בעניין הגירת הקטינה במחיצת אמה, המשיבה דכאן, לנורבגיה – וזאת, בהתחשב, בין היתר, בעמדת הפסיכולוג הקליני אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים. כמו כן קבע המתווה כי הקטינה תקבל טיפול רגשי אצל המטפלת. לצרכיו של טיפול זה, נעשה תיאום ציפיות עם המבקש והמשיבה ובמהלכו הבהירה המטפלת כי השיחות הטיפוליות שתנהל עם קטינה תהיינה חסויות. כמו כן ציינה המטפלת כי סודיותן המוחלטת של שיחות כאמור הינה הכרחית ליצירת האמון בינה לבין הקטינה ומהווה – מבחינת המטפלת – תנאי הכרחי למתן הטיפול ולהצלחתו. הבהרות אלה היו מקובלות על בעלי הדין; ולטעמי, יש לראות בהן בשל כך חלק ממתווה הדיון המוסכם. לא נעלמה מעיניי טענת המבקש אשר מכחישה את מתן הסכמתו לסודיות הטיפול, אולם נראה כי טענה זו מנוגדת לעובדות, והיא ממילא לא יכולה להועיל למבקש מאחר שקביעותיהן של הערכאות קמא באשר לתנאי המתווה ולתיאום הציפיות בנוגע לטיפול הן בגדר ממצא עובדתי שאינו פתוח להשגה ערעורית ב"גלגול שלישי". 31. בנסיבות אלו, הנני מוצא הצדקה רבה בהחלטותיהן של הערכאות קמא שלא לאפשר למבקש עיון ברישומי הטיפול – זאת, מן הטעם הפשוט: הסכם, הוא הסכם, הוא הסכם. יתרה מכך: היענות לבקשת המבקש היתה משבשת את הטיפול הרגשי בקטינה ואף גורמת למטפלת להפסיק את הטיפול, שמבחינתה היה מותנה מעיקרו בכיבוד הסודיות. תוצאה זו היתה מנוגדת לטובת הקטינה, כפי שקבעו הערכאות קמא. כך או אחרת: קביעותיהן של הערכאות קמא בעניין הסודיות ויישום המתווה הדיוני נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה אשר נדון בפניהן, ועל כן אין כל הצדקה לבחנן מחדש ב"גלגול שלישי". 32. המבקש טוען כי החלטות הערכאות קמא שלא לעיין בעצמן ברישומי הטיפול הסבו לו עיוות דין, ולא היא. כפי שקבעו הערכאות קמא, הרישומים שבהם עסקינן מוגנים על ידי החיסיון של עובד סוציאלי המעוגן בסעיף 50א לפקודת הראיות. חיסיון זה, כמו שאר החסיונות היחסיים, מאפשר לבית המשפט להורות על גילוי החומר הראייתי החסוי אם " מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה". לשם כך, ולשם בדיקת החיסיון גופו, רשאי בית המשפט לעיין בראיה החסויה. סמכות כאמור מעוגנת כעת בתקנה 59(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מחליפתה של תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. סמכות זו איננה סמכות שבחובה, אלא סמכות שבשיקול הדעת. הווה אומר: בית המשפט רשאי לעיין בראיה חסויה כדי להחליט בדבר הסרת החיסיון, וככלל עליו לעשות כן, שכן זוהי דרך המלך (ראו: יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים 376 (2021) (להלן: עמית ); וכן רע"א 7598/14 הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ , פסקה 12 ואסמכתאות שם (6.1.2015) (להלן: עניין הפטריארך היווני )); אולם בית המשפט יכול גם שלא לעיין בראיה כאשר הדבר כרוך בפגיעה בבעל החיסיון ולראיה שבה עסקינן יש תחליף, או שאינה נחוצה (ראו: עניין הפטריארך היווני , בפסקאות 15-13; עמית , 377). 33. במקרה דנן, הערכאות קמא קבעו כי הטלת החיוב על המטפלת לחשוף את שיחותיה עם הקטינה על ידי הצגת רישומי הטיפול לבית המשפט, או בדרך אחרת, תפגע בטיפול ובשלומה הנפשי של הקטינה. בהקשר זה אציין כי המומחה קיבל מהמטפלת –בידיעת הקטינה ובהסכמתה – עדכון כללי על אודות הטיפול והטמיע אותו בממצאיו ובהמלצותיו לבית המשפט, אשר הובאו לידיעתם של בעלי הדין. כמו כן אשוב ואדגיש את כלליו של המתווה הדיוני ואת תיאום הציפיות שעשתה המטפלת עם הורי הקטינה, שכאמור הבטיח למטפלת ולקטינה סודיות מלאה באשר לתוכן שיחותיהן. בנסיבות אלה, קשה לומר שהערכאות קמא הפעילו את שיקול הדעת שניתן להן באופן שגוי או מוטה – נהפוך הוא. כך או אחרת: מדובר בהפעלה פרטנית ונקודתית של שיקול הדעת, החלטה אשר בוססה על נסיבות המקרה הייחודי שנדון בפני הערכאות קמא, ואשר ממילא אינה יכולה לשמש נושא לערעור ב"גלגול שלישי". למבקש, כמובן, שמורה הזכות להציג כל שאלה ממין העניין למומחה שמונה, ובזכות זו – שלצדה הזכות לקבל תשובות ברורות מהמומחה – עליו להסתפק. 34. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי נסמך בפסיקתו על דברי השופט י' עמית בבג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019), מהם עולה כי לחסיונות אשר מגנים על סודיות השיחות בין פסיכותרפיסט למטופל יש חשיבות ועוצמה מיוחדות וכי המטפל עצמו זכאי להגנה על סודיות רישומיו כחלק מזכותו לפרטיות (ראו: שם, פסקאות 13 ו-15 לפסק דינו של השופט עמית ). לטענת המבקש, אם הבינותיה נכון, להסתמכותו של בית המשפט המחוזי על דברים אלה של השופט עמית בהקשר הנוכחי, יש משום חשיבות הלכתית-כללית – זאת, לנוכח זכויותיו כבעל דין להצגת ראיות אשר עשויות להועיל לו בהתדיינות שבפני בית המשפט לענייני משפחה. בהקשר זה, מוסיף המבקש וטוען כי בהיותו אבי הקטינה והאפוטרופוס שלה הוא זכאי להיכנס לנעליה, לוותר על הסודיות במקומה – מפאת היותה פסולת דין – ולקבל לידיו את רישומי הטיפול. 35. סבורני כי טענות אלה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" למרות זיקתן לשאלות כבדות משקל שעניינן חסיונות טיפוליים (לדיון בכמה וכמה משאלות אלה, ראו פרקים י"ז וי"ח לספרו של עמית ). זאת, מאחר שנכון וראוי היה להכריע במחלוקת אשר עלתה ביחס לרישומי הטיפול בהתאם לתיאום הציפיות עם המטפלת ולכלליו של המתווה הדיוני הפרטיקולרי שבעלי הדין קבעו לעצמם, מבלי להידרש לסוגיות נוספות. הערכאות קמא אכן הכריעו במחלוקת על בסיסן של אותן מוסכמות, והסוגיות המשפטיות הנוספות אשר עלו ונדונו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי עלו בין השיטין ונדונו מעבר לנדרש. 36. קביעה משפטית מעבר לנדרש אינה יכולה לשמש נושא לערעור ב"גלגול שלישי" (ראו, בין היתר: רע"א 2583/21 עיריית רמת גן נ' סקאן ביי ישראל מוריה בע"מ , פסקה 14 (22.4.2021)); כפי שכבר הזדמן לי לקבוע, בהתבסס על פסיקתו הקודמת של בית משפט זה, "בהכרעה רוחבית שרק משתמעת מפסק הדין מושא הבקשה לא סגי. הנשיא מ' שמגר לימדנו כי הלכה אשר לא נפסקה במילים מפורשות וחשיבותה עולה רק בין השיטין איננה ראויה לדיון נוסף (ראו ד"נ 5/87 קיסר נ' מדינת ישראל (6.3.1987); וכך הוא, לדעתי, גם כאשר מדובר בהכרעה משפטית שחשיבותה הכללית רק משתמעת מפסק הדין שלגביו מבוקשת רשות לערער לפנינו ב"גלגול שלישי"." (ראו: רע"א 4814/20 מגדל טופ נדל"ן בע"מ נ' סלומון , פסקה 7 (12.8.2020)). 37. למרות האמור, לאור חשיבותם של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים למטופלים מתבגרים – ובפרט, לילדים – פטור בלא כלום אי-אפשר. טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים אשר ניתנים לילדים, ולנערים ולנערות מחייבים לעתים קרובות מסירת מידע למטפל שהמטופל אינו מוכן לחלוק עם הוריו. שיקולים שמניעים את המטופל הקטין שלא לחלוק את צפוּנות נפשו עם איש זולת מטפלוֹ יכולים להיות שונים ומגוונים. שיקולים אלה כוללים, בין היתר, פחד, מבוכה, רגשות בושה, רצון הקטין לשמור על תדמית חיצונית כזאת או אחרת בעמדו מול סביבתו, הבדלים בין-דוריים בתפיסת העולם, ולעיתים – לדאבוננו – אף פגיעה והתעללות שהקטין סבל מידי הורהו או מידי אחד אחר, שעליה יהא המטפל חייב לדווח לרשויות (ראו: עמית , 616-615). במקרים כאלה ובלא מעט מקרים אחרים, הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בשמירה הדוקה על סודיות הטיפול כזכות אשר מוקנית לקטין המטופל ללא תלות ברצון הוריו (למשל, ראו: בש"פ 8555/06 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה ז(5) (13.11.2006) (באשר לחשיבות הסודיות בכל קשר שבין מטפל למטופל); יורם צ' צדיק "פסיכותרפיסטים מול חובת הדיווח" רפואה ומשפט 27, 145 (2002); יורם צ' צדיק "לתת אוטונומיה ופרטיות לבני נוער בטיפול נפשי" רפואה ומשפט 28, 145 (2003); Rony E. Duncan, et al ., Breaching Confidentiality with Adolescent Clients: A Survey of Australian Psychologists about the Considerations that Influence their Decisions, 19 Psychiatry, Psychology & Law 209 (2012) ; Aaron K. Vallance, 'Shhh! Please don't tell…’ Confidentiality in Child and Adolescent Mental Health , 22 BJPsych Advances 25 (2018) ). 38. אשר על כן, אתייחס בקצרה לשאלות העקרונית שהעלה המבקש ביחס לחסיונות הקשורים לטיפולים כאמור. סבורני כי טענות המבקש בכגון דא נדונו לכישלון גם בהתעלם מהמתווה הדיוני המוסכם, ואנמק. 39. כללי החיסיון הטיפולי אשר נוגעים לענייננו-שלנו קובעים ב"רחל בתך הקטנה" כי המטופל הוא בעל החיסיון ורק הוא יכול לוותר עליו (ראו: סעיפים 50א(א) סיפא ו-50(א) סיפא לפקודת הראיות). על כך המבקש אינו חולק, כאשר הוא מפנה גם לאמור בסעיף 7 לחוק העובדים הסוציאליים ובסעיף 18 לחוק זכויות החולה, שעניינם סודיות וזכות המטופל – לא של הורה המטופל – לקבלת מידע על אודות הטיפול. לדברי המבקש, הוא זכאי לוותר על חסיונה של בתו הקטינה, הנעדרת כשרות משפטית, וכן על זכותה לסודיות, מתוקף היותו אביה והאפוטרופוס שלה. בדרך זאת מבקש המבקש להסיר את החיסיון ולקבל לידיו את רישומי הטיפול כמידע שבו יש לו זכות בעמדו בנעלי בתו הנעדרת כשרות משפטית. 40. דע עקא, אמה של הקטינה – שגם לה נתונות סמכויות האפוטרופסות ביחס אליה – מתנגדת לכך בתוקף (חרף הסכמתה המוקדמת, שאחר כך בוטלה). בנסיבות אלו, נכנסים לתמונה סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית אשר מסמיכים את בתי המשפט – ובפרט, את בית המשפט לענייני משפחה – להכריע במחלוקת הורים לגבי השימוש בזכות הנתונה לצאצאם (ראו: בע"מ 5710/05 , בפסקה 12; וכן בע"מ 421/17 פלונית נ' פלוני , פסקה ט' (21.3.2017)). בהקשר זה, חשובים הם דבריו של ד"ר י' גרין במאמרו "סמכותה של ועדת האתיקה בבית חולים פסיכיאטרי למנוע מידע רפואי מהורה בקשר למצבו הרפואי של ילדו הקטין" מאזני משפט ו 125, 149 (2007): "עיקרה של אפוטרופסות ההורים מוגדרת בחוק: החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, החובה לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. עם זה, אין באפוטרופסות ההורים כדי לשלול מהקטין את זכותו לפרטיות . זכות זו עומדת לו ככל שאינה פוגעת בו או מסכנת את חייו ובריאותו . בנוסף, "בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו". כלומר כאשר ההורים חיים יחד, ופועלים מתוך הסכמה, חזקה שההורה האחד הסכים לפעולת רעהו בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם כל עוד לא הוכח ההפך. זאת ועוד, אין צורך בהסכמת ההורה האחד לפעולת ההורה האחר בעניין שאינו סובל דיחוי. מכאן, שאם מדובר בעניין הסובל דיחוי, כגון הבקשה לקבל מידע רפואי מהרשומה, יש לקבל את הסכמת ההורה האחר. אם ההורים אינם מגיעים לכלל הסכמה בעניין הנתון לאפוטרופסותם, ובית המשפט איננו מצליח להביאם לידי הסכמה, ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר – יכריע הוא בעצמו , או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.". (ההדגשות הוספו – א.ש.). 41. במקרה דנן, הערכאות קמא הכריעו במחלוקת שנתגלעה בין בני הזוג הגרושים בקבען כי סודיותם של רישומי הטיפול בקטינה תכובד. הכרעה זו מעוגנת היטב בהוראות הדין, ובה אין כל עילה להתערב. 42. יתרה מכך: לאחר שידענו מפיהם של המומחה והמטפלת כי בקשת המבקש מנוגדת לרצון הקטינה לשמור את שיחותיה עם המטפלת בסודיות מלאה, וכן לרווחתה הנפשית של הקטינה, ואחרי שלמדנו כי השיחות הללו אינן מכילות בתוכן מידע שאי-חשיפתו טומנת בחובה סכנה לשלום הקטינה או לסובבים אותה – על כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי בית המשפט לענייני משפחה צריך היה לדחות את בקשת המבקש לוותר על החיסיון לא לו מטעם זה בלבד. כך נהוג בארצות הברית בגדרם של כללי החיסיון המקבילים לאלו שלנו – כמוסבר, בין היתר, בפסק דינו של בית המשפט העליון של מדינת ניו המפשיר, In re Berg, 886 A.2d 980 (N.H. 2005) – וכך מוטל גם עלינו לפסוק. ודוק: בנסיבות כאלה, כאשר טובת הקטין דורשת סודיות, הוויתור ההורי על החיסיון יהא מחוסר תוקף, בשל ניגוד אינטרסים – גם כאשר הוא מבוקש על ידי שני ההורים של הקטין . 43. בעניין זה, רואה אני לנכון לצטט מדבריו של בית המשפט העליון של מדינת מיזורי: " [A] parent, as natural guardian, would have the right to claim the privilege on behalf of his child when it would be to the best interests of the minor to do so. […] However, [w]here the privilege is claimed on behalf of the parent rather than that of the child, or where the welfare and interest of the minor will not be protected, a parent should not be permitted to either claim the privilege ... or, for that matter, to waive it." State ex rel. Wilfong v. Schaeperkoetter, 933 S.W.2d 407 (Mo. 1996). (הציטוטים הפנימיים הוסרו – א.ש). 44. עיקרון זה אומץ בפסק דין תקדימי וחשוב של בית המשפט העליון במדינת קולורדו, L.A.N. v. L.M.B. (In re L.A.N.), 292 P.3d 942 (Colo. 2013) בעניינו של חיסיון פסיכולוגי טיפולי. בית המשפט העליון של קולורדו הדגיש את חשיבות החיסיון הטיפולי לרווחת הקטינים ובני הנוער וקבע כי כאשר אינטרס ההורה בגילוי המידע החסוי בהתדיינות משפטית אינו חופף את זה של צאצאו הקטין, אין בכוחו של ההורה לוותר על החיסיון מכוח היותו אפוטרופוס של הקטין. בנסיבות כאלה – כך נקבע – בית המשפט יגן על האינטרס של הקטין ויבחן בקפידה אם אכן יש מקום להסיר את החיסיון למטרות של גילוי האמת ועשיית הצדק. ואלה הם הדברים מפי אומרם: "The psychotherapist-patient privilege statute states that a psychotherapist "shall not be examined without the consent of the [patient] as to any communication made by the [patient] to the [therapist]." § 13-90-107(1)(g). The purpose of this provision is to preserve the atmosphere of confidence and trust in which the patient is willing to make a frank and complete disclosure of facts, emotions, memories, and fears necessary for effective psychotherapy. Juvenile patients in particular require the privacy protection provided by the psychotherapist-patient privilege due to the sensitive nature of children's mental health care. […] Subsection 13-90-107(1)(g) does not specify who holds a child's psychotherapist-patient privilege… In general, however, Colorado courts have recognized that the patient holds the privilege. […] A juvenile court tasked with determining the scope of a … waiver of the child's psychotherapist-patient privilege … must accordingly weigh the benefits of maintaining the privilege and protecting information potentially subject to the waiver against the benefits of disclosing certain information, all the while keeping in mind its overarching duty to further the best interests of the child. It may use the following discretionary factors, among any other considerations particular to the facts of the case, to guide its balancing analysis: 1. The best interests of the child and the impact of the waiver on the child; 2. The parent(s)' due process rights and ability to adequately respond to the information provided by the psychotherapist; 3. The impact of disclosure on any applicable permanency plan – for example, a permanency goal of reunification would weigh against divulging information that could potentially damage the parent-child relationship; 4. The significance of the information to be disclosed and its impact, if any, on the case; 5. Whether the information potentially subject to disclosure is available from any other source, especially one that has already been disclosed or is less problematic to disclose; 6. The procedural posture of the proceeding; and 7. The impact that disclosure might have on any other parties or people beyond the litigation -- for example, siblings, therapists, or teachers. " (ראו: שם, 948-947, 951). 45. סבורני כי שיקולים אלה, לצד שיקולים רלבנטיים נוספים, צריכים להנחות את בתי המשפט שלנו במצבים דומים. עיקריהם כוללים, כאמור: (1) את טובת הקטין וההשפעה שתהא להסרת החיסיון על רווחתו הנפשית ועל יציבותו; (2) הבטחתו של הליך הוגן להורה הקטין לאור חשיבותו הראייתית של המידע החסוי; (3) האפשרות להשיג מידע שווה-ערך ממקור אחר מבלי לפגוע בחיסיון; וכן (4) וההשלכות אשר תהיינה לשמירת החיסיון ולהסרתו על צדדים שלישיים (עוד ראו והשוו: עניין הפטריארך היווני , בפסקאות 15-13; עמית , 377 ). 46. עוד אציין כי בארצות הברית קיימות שלוש גישות להתמודדות עם דרישת ההורה להסיר חיסיון טיפולי השייך לצאצאו הקטין, אשר מעוניין בשמירת הסודיות: (1) הכרעה על ידי בית משפט בפניו עולה הדרישה על-פי אמות המידה שציינתי; (2) מינוי אפוטרופוס לדין לקטין; (3) הפקדת סמכות ההחלטה בידי רשויות הרווחה (ראו: Starla Doyal, The Guardian Ad Litem as the Child’s Privilege Holder , 87 U. Colo. L. Rev. 205, 212-213 (2015) ). מבלי לקבוע מסמרות בסוגיה זו, אציין כי בתי המשפט שלנו – ובפרט, בתי המשפט לענייני משפחה – מוסמכים לפעול לפי כל אחת משתי הגישות הראשונות, בהתאם לנסיבות. 47. ההחלטות שניתנו על ידי הערכאות קמא בעניין שלפנינו תואמות את הגישה הראשונה; וכן ברי הוא, כי לפי כלליה של גישה זו, המבקש לא היה זכאי לקבל לידיו את רישומי הטיפול בשעה שבתו והמטפלת שלה זקוקות לסודיות ומבקשות לקיימה והמבקש יכול לקבל את המידע הדרוש ביחס לבתו בראי הגירתה המבוקשת לנורבגיה מהמומחה מטעם בית המשפט. 48. סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041870_F01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 10941-04-22", "תמ\"ש 5947-06-19", "רמ\"ש 10941-04-22", "רע\"א 2736/21", "רע\"א 4499/19", "רע\"א 7598/14", "רע\"א 2583/21", "רע\"א 4814/20" ]	747,659
735,815	בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. המחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו מיום 24.5.2022 בענ"א 46039-04-22 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' שילה בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. 2. התשובה תוגש עד ליום 28.6.2022. 3. במסגרת תשובתן, המשיבות 2-1 יעדכנו באשר להתפתחויות בניהול התיק בבית משפט השלום לנוער מאז מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובכלל זה ימסרו פרטים ביחס לתכנית המעבר של הקטין לבית המשיבה 3, וכן ביחס למסקנות הדיון המקצועי שנערך על-ידי הגורמים הרלוונטיים, כאמור בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 21.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A01.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4188/22" ]	747,660
735,928	בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף להליך: פלונים בקשה מיום 22.6.2022 להצטרף כצד להליך בשם המבקשים להצטרף: עו"ד רונן דליהו החלטה בהמשך להחלטתי מיום 21.6.2022, המשיבות יתייחסו בתשובותיהם אף לבקשה להצטרפות כצד להליך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4188/22" ]	747,661
736,212	בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש : פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף להליך: פלונים בקשה מוסכמת מיום 23.6.2022 להארכת מועד ובקשה מיום 26.6.2022 להמצאת כתב בי-דין מטעם המשיבה 3 בשם המשיבה 2: עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס בשם המבקשים להצטרף להליך: עו"ד רונן דליהו החלטה 1. כמבוקש וכמוסכם, התגובה תוגש עד ליום 6.7.2021. בנסיבות העניין, יש לצפות שלא יוגשו בקשות נוספות. 2. האפוטרופא לדין תמציא את בקשת ההצטרפות של הורי האומנה לעו"ד רחמני בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום 27.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4188/22" ]	747,662
736,448	בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונים בקשת הבהרה מיום 28.6.2022 מטעם האפוטרופא לדין בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין החלטה למען הסר ספק, האפוטרופא לדין נדרשת אף היא להגיב לבקשת ההצטרפות. האפוטרופא לדין תעשה כן עד ליום 6.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A04.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4188/22" ]	747,663
737,276	בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונים בקשה מטעם המשיבה 3 מיום 6.7.2022 בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין בשם המשיבה 2: עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס בשם המבקשים להצטרף: עו"ד רונן דליהו החלטה למען הסר ספק, בשלב זה וכל עוד לא ניתנה הכרעה בבקשת הצטרפותם של הורי האומנה להליך, תשובת המשיבה 3 על נספחיה לא תועבר לעיונם. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A05.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4188/22" ]	747,664
737,812	בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונים תגובת המשיבה 3 מיום 11.7.2022 בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין בשם המשיבים 2-1: עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס החלטה תגובת המשיבה 3 תתויק בתיק בית המשפט. באשר לעמדת המשיבות 2-1 שצורפה לתגובה, יובהר כי החלטה על המשך הטיפול בעניינו של הקטין, לרבות האפשרות לעריכת אבחון, ככל שהדבר יהיה דרוש, תתקבל על-ידי המותב שידון בתיק. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A08.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4188/22" ]	747,666
739,855	בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר המבקש: פלוני, באמצעות האפוטרופא לדין נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונית ופלוני, הורי האומנה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו מיום 24.5.2022 בענ"א 46039-04-22 שניתן על ידי כבוד השופט נ' שילה תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז תשפ"ב (28.7.2022) בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין; עו"ד נטע ברק, עו"ד לידיה רבינוביץ' בשם המשיבים 2-1 : עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס בשם המבקשים להצטרף: עו"ד רונן דליהו, עו"ד אינה מורלי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז : 1. האם יש הצדקה לעכב את השבתו של קטין השוהה אצל משפחת אומנה למשמורת של אמו הביולוגית לצורך עריכת אבחון פסיכולוגי לקטין? זו, בעיקרו של דבר, השאלה שבה נדרשנו להכריע בהליך שבפנינו. 2. שאלה זו התחדדה בשל נסיבותיו המורכבות של המקרה. הקטין שבו מדובר הוא בנה של מבקשת מקלט מאריתריאה. הוא נמסר לפני שנים רבות לידי משפחת אומנה ישראלית, על רקע מצוקתה של האם, קטינה אף היא באותה עת, שפנתה לרשויות הרווחה וביקשה עזרה. בשנים שחלפו הקטין חי וגדל אצל משפחת האומנה, שהשקיעה בו את כל מאודה. במקביל, האם השתקמה ואין עוד חולק בפנינו על כך שכיום היא כשירה ומסוגלת לגדל את בנה. רקע עובדתי והליכים קודמים 3. אפתח בהצגת סיפור חייו המורכב של הקטין, יליד 2011 (להלן גם: הקטין ). הקטין נולד למשיבה 3 (להלן גם: האם ), מבקשת מקלט מאריתריאה, במחנה פליטים בדרכה לישראל בהיותה בת 15 שנים. היא הגיעה עמו לישראל כבר בשנת 2011. בחודש אפריל 2012 פנתה האם לגורמי הרווחה על רקע אלימות מצד בן זוגה באותה עת, אבי הקטין, ולנוכח מצוקה רגשית וקשיים בגידולו. בראשית שנת 2013, בהיותו בן שנה ושבעה חודשים, הקטין הוכר כ"קטין נזקק" ובהמשך לכך הוצא ממשמורת האם והועבר לקלט חירום. בחודש נובמבר 2013, בהיותו בן שנתיים וחצי, הקטין נקלט במשפחת אומנה, שעמה הוא מתגורר עד היום. החל משנת 2017 התקיימו מפגשים סדירים מדי שבוע בין האם לקטין, תחילה בבית משפחת האומנה, ובהמשך – החל מחודש אפריל 2021 – בבית האם. בשנה האחרונה כללו המפגשים גם לינה בבית האם. ככלל, במהלך שנים אלה, הורי האומנה תמכו בקשר בין האם לקטין ועודדו אותו. על-פי האמור בבקשה, בחודש אוקטובר 2020 מונתה לקטין אפוטרופא לדין – המייצגת אותו בבקשה שבפנינו. 4. ביום 1.8.2021 המליצה ועדת תכנון וטיפול של שירותי הרווחה על הארכתם של צו הנזקקות וצו ההוצאה ממשמורת ביחס לקטין בשנה נוספת, לצד הרחבת הסדרי הקשר בין האם לקטין. החלטה זו התקבלה בניגוד לעמדתה של האם, שהסכימה להארכת הצווים בחצי שנה בלבד. ביום 13.9.2021 הגישה המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית תל אביב (מחלקת "שפירים") בקשה לבית משפט השלום לנוער בבת-ים (תנ"ז 20355-09-21) להארכת צו הנזקקות וצו ההוצאה ממשמורת, לפי סעיף 14 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער ). בתגובתה מיום 22.9.2022 תמכה האפוטרופא לדין, בבקשה להארכת צו הנזקקות, והוסיפה כי לטעמה יש לערוך לקטין "אבחון או הערכה בדבר כוחות והשלכות אפשריות [של] סיום האומנה ומעבר לאמו הביולוגית". העו"ס מטעם עמותת "אור שלום", המפקחת על האומנה (להלן: אור שלום ), הצטרפה לעמדה לפיה יש להפנות את הקטין לאבחון בטרם קבלת החלטה על העברתו להתגורר עם אמו. לנוכח התנגדותה של האם להארכת הצווים לתקופה של שנה, נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים. הצווים הוארכו באופן ארעי עד למועד הדיון, שנקבע ליום 20.12.2021. יצוין כי בהמשך עבר הטיפול בעניינם של האם והקטין ממחלקת "שפירים" למחלקת "מסיל"ה" בעיריית תל-אביב, היא המשיבה 1 (להלן: מסיל"ה ). 5. ביום 27.10.2021 התקיימה פגישה שבה נכחו גורמי הטיפול מטעם אור שלום ומטעם מסיל"ה, ובסיומה הם הסכימו להמליץ על כך שצו ההוצאה ממשמורת יוארך עד תום שנת הלימודים, באופן שביום 1.7.2022 ישוב הקטין למשמורת האם. עוד הוסכם בפגישה כי ככל שהורי האומנה יתקשו להכיל את השינוי, תישקל גם הקדמתו של מועד זה. 6. בשלב זה הביעו הורי האומנה את התנגדותם למהלך וטענו כי השבתו של הקטין למשמורת האם אינה עולה בקנה אחד עם טובתו. בהמשך לכך, ביום 13.12.2021 הגישה העו"ס לחוק הנוער מטעם מסיל"ה בקשה לשמיעת הורי האומנה בפני בית משפט השלום. לדיון שהתקיים ביום 20.12.2020 התייצבו גורמי הטיפול השונים המטפלים בקטין, וכן האפוטרופא לדין, הורי האומנה, האם ובאת-כוחה. בתמצית, הורי האומנה תיארו את השתלבותו של הקטין במשפחת האומנה והביעו חשש מיכולותיה של האם לדאוג לכל צרכיו. לטענתם, לאורך השנים הקפידו לקיים קשר בין האם לקטין ואף פתחו בפניה את ביתם, מתוך אמונה בחשיבות הדבר לרווחתו של הקטין. יחד עם זאת, לשיטתם, לא ניתן להצביע על תהליך משמעותי שעברה האם בתקופה האחרונה, באופן שיכול לאפשר את השבת הקטין לחזקתה. מנגד, העו"ס לחוק הנוער מטעם מסיל"ה, המלווה את האם כארבע שנים, תיארה את התהליך המשמעותי שעברה האם ואת מאמציה לשמור עם הקטין על קשר יציב. היא הביעה חשש מכך שהורי האומנה אינם מבינים את זמניותו של הסדר האומנה, חושפים את הקטין ל"קונפליקט נאמנויות", ומנסים להשפיע על הקטין באופן מגמתי עד כדי חשש לניכור הורי. בהקשר זה היא הוסיפה וציינה כי משפחת האומנה פנתה מיוזמתה לאם בהצעה לאמץ את הקטין, ולצד זאת לאפשר לאם לגור בקרבת מקום. 7. ביום 8.2.2022 פגש בית משפט השלום לנוער (השופטת ט' פרי ) את הקטין, בנוכחות האפוטרופא לדין, ועמדתו נשמעה. בעיקרו של דבר, הביע הקטין בפני בית משפט השלום את עמדתו לפיה הוא מעוניין להוסיף ולהתגורר עם משפחת האומנה, לצד התייחסותו החיובית לקשר עם אמו. 8. במקביל התקיימה סדרה של פגישות נוספות בין הגורמים המטפלים. ביום 9.12.2021 התקיימה פגישה בין גורמי הטיפול במסיל"ה ובאור שלום, שאליה הצטרפה גם המטפלת הרגשית של הקטין, ובה נפרסה תכנית להשבת הקטין לידי אמו, במתכונת של מהלך הדרגתי הכולל הרחבה של זמני השהות עמה. ביום 13.1.2022 התקיימה פגישה רבת משתתפים, שבה נכחו גורמי הטיפול במסיל"ה ובאור שלום (עם המנכ"לית שלה), מפקחת מחוזית על האומנה, מפקחת קהילה מחוזית והעו"ס המחוזית לחוק הנוער. עמדת גורמי הרווחה הייתה כי צוות מסיל"ה הוא הגורם המתווה את תכנית הטיפול ואמון על ביצועה, כי השבתו של הקטין לאמו היא עובדה מוגמרת, וכי יש להקדים את חזרתו אליה עוד לפני תום שנת הלימודים. זאת, במיוחד נוכח הקושי של הורי האומנה והחשש כי יחבלו בתהליך, באופן שיקשה על מצבו הרגשי של הקטין. כן הוסכם בפגישה כי אין צורך באבחון של הקטין בשלב זה, מאחר שעצם עריכתו תגרום לקטין טלטלה, ולמעשה אין חולק כי מדובר בצעד מורכב וקשה עבורו. עוד נקבע כי יש להרחיב את זמני השהות של הקטין עם האם ולשלב אותם בטיפול ובליווי צמודים. לבסוף צוין כי גורמי הטיפול במסיל"ה מביעים דאגה רבה מעמדתם של הורי האומנה, שמקשה על מצבו הרגשי של הקטין. בעדכון שמסרה העו"ס לחוק הנוער נמסר כי האם והקטין החלו בטיפול דיאדי בחודש מרץ 2022, וכי האם מגיעה בקביעות למפגשי ההדרכה שנקבעו לה ומשתפת פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול. 9. ביום 1.3.2022 התקיים בבית משפט השלום דיון נוסף בנושא. העו"ס לחוק הנוער הבהירה כי עמדת מסיל"ה היא שיש להמיר את צו ההוצאה ממשמורת בצו השגחה בקהילה, החל מיום 1.7.2022. האפוטרופא לדין טענה כי לנוכח פרק הזמן המשמעותי שבמהלכו התגורר הקטין עם משפחת האומנה אין מקום להעבירו כעת לחזקת האם באופן סופי וגמור, אלא יש לחשוב על מתכונת של סידור שיאפשר לו חיבור קבוע לשתי המשפחות. באת-כוח האם תיארה את התהליך המשמעותי שעברה האם ואת מאמציה הרבים להשבת הקטין אליה, וטענה כי בשלה העת לאפשר זאת. 10. ביום 27.3.2022 הורה בית משפט השלום על הארכת צו הנזקקות וצו ההוצאה ממשמורת למשך שנתיים. בתוך כך, בית משפט השלום הורה כי הקטין יוסיף לשהות במשפחת האומנה, וכי זמני השהות עם האם ייקבעו בתיאום עם העו"ס לחוק הנוער, בכפוף לשיקולי טובת הקטין. בית משפט השלום קבע כי מהחומר שהובא בפניו עולה שיכולותיה ההוריות של האם הן מוגבלות, ואין היא מסוגלת לספק את צרכי הקטין. בית משפט השלום הוסיף כי ייגרם לקטין נזק נפשי משמעותי אם ינותק ממשפחת האומנה, ובנסיבות אלו, כך נקבע, "הגיעה העת להפסיק את הבדיקות הרבות ויש להציב סימן קריאה בשלב זה בעניין דרכי הטיפול בקטין". 11. הן מסיל"ה (בשם שירותי הרווחה) והן האם הגישו על כך ערעורים לבית המשפט המחוזי לנוער, וזה התקבל בפסק דין מיום 24.5.2022 (ענ"א 46039-04-22, השופט נ' שילה ). בית המשפט המחוזי קבע, כי יש לתת משקל לעמדת שירותי הרווחה אשר בחנו את מצבה של האם וקבעו כי היא מסוגלת לטפל בקטין ולגדלו. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי לנוכח גילו של הקטין ופרק הזמן המשמעותי שבו הוא מתגורר עם משפחת האומנה, כל עיכוב נוסף עלול לסתום את הגולל על האפשרות של חזרתו לבית אמו. בית המשפט המחוזי ציין עוד, כי העובדה שהקטין נולד להורים שדתם ותרבותם שונה משל הורי האומנה, מגבירה את ההכרח להשיבו לחיק האם, אף אם הדבר יביא לפגיעה ברמת החיים שהיה רגיל בה. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי אין ספק שמעבר הקטין לבית האם לאחר שנים רבות יהיה כרוך בקשיים רבים, ולפיכך אין טעם בעריכת אבחון לקטין, באופן שיגרום לו לסערה נוספת ומתח נפשי מיותר, ואף יחשוף אותו לניסיונות השפעה מצד הורי האומנה. בסיכומו של דבר בית המשפט המחוזי הורה לעו"ס לחוק הנוער להכין תכנית מפורטת והדרגתית להשבת הקטין למשמורת האם, תוך ליווי צמוד של גורמי מקצוע. התכנית, כך נקבע, תוצג לבית משפט השלום ובהתאם צו ההוצאה ממשמורת יומר בצו השגחה לקראת סיומה. בית המשפט המחוזי הוסיף, בפסקה ד(15) לפסק דינו, כי "חזקה על גורמי הטיפול, כי אם יתברר שתהליך החזרה נתקל בקשיים וכי הקטין מגלה סימנים מדאיגים, הם ישקלו את המשך התהליך ויבחנו האם יש מקום להרחיב את תקופת החזרה ההדרגתית או אפילו לבטל את התהליך". בקשת רשות הערעור והתגובות לה 12. בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה על-ידי האפוטרופא לדין והיא מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, נטען בה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהורה על השבתו של הקטין לידי אמו, מבלי שנערך לו אבחון הממליץ על כך. האפוטרופא לדין טוענת עוד כי הכרעתו של בית המשפט המחוזי נסמכה על מידע שגוי שהונח בפניו ביחס לעמדת הגורמים המקצועיים, שכן גורמי הטיפול מטעם שירות האומנה ועמותת אור שלום וכן המטפלת הרגשית של הקטין הביעו חשש מפני העברתו למשמורת האם. במובן זה, כך מדגישה האופטרופא לדין, "קיימת מחלוקת מקצועית טיפולית עמוקה בין הגורמים המטפלים בקטין מטעם שירותי הרווחה". על כן, נטען כי על בית המשפט להורות על מינוי מומחה שיערוך חוות דעת ביחס "למכלול הצרכים והכוחות" – הן של הקטין והן של האם – תוך התייחסות ל"כל חלופות הטיפול בעניינו של הקטין בראי טובתו". בפרט, כך נטען, יש לערוך "בדיקת אינטראקציה" בין הקטין לאמו ובין הקטין להורי האומנה. האפוטרופא לדין מוסיפה כי ככל שייקבע בחוות הדעת שטובתו של הקטין היא לעבור למשמורת האם, יפורטו התנאים לביצוע מעבר זה באופן מיטיב עבורו. לשיטת האפוטרופא לדין, מוצדק ליתן במקרה זה רשות ערעור, שכן הבקשה עוסקת בשאלה עקרונית הנוגעת למשקל הראוי שיש לייחס לעקרון העל של טובת הילד בעת שמתקבלת החלטה על השבתו ממסגרת אומנה לידי הוריו הביולוגיים. 13. בו ביום שבו הוגשה הבקשה הוריתי על הגשת תשובות מטעם הצדדים כולם. במסגרת ההליך שבפנינו לא התבקש עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך, בהחלטתי מיום 21.6.2022 הוריתי למדינה לעדכן באשר להתפתחויות בניהול התיק בבית משפט השלום, לרבות ביחס לגיבושה ויישומה של תכנית המעבר. עוד בטרם הוגשו התשובות, הוגשה ביום 22.6.2022 בקשה מטעם הורי האומנה לאפשר להם "זכות טיעון מוגבלת", או אף להצטרף כצד להליך. הורי האומנה מסכימים אמנם שהדין אינו מקנה להם מעמד משפטי מוגדר (כך על-פי סעיף 69 לבקשה), אך לשיטתם ניתן ללמוד על זכותם להשתתף בהליך מכוח הוראות דין שונות, ובהן סעיף 44 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 (להלן: חוק האומנה ) שעניינו השמעת קולו של האומן "בהליך המתנהל לפני הגורם המוסמך, בכל עניין הקשור לשלומו ולרווחתו של הילד". בהחלטתי מאותו יום הוריתי לצדדים להגיב לבקשה זו במסגרת תשובתם לבקשת רשות הערעור. 14. ביום 6.7.2022 הוגשה תשובתה של האם לבקשת רשות הערעור. באת-כוחה של האם סבורה כי אין מקום להתערב בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי, בפרט לא במסגרת "גלגול שלישי". באת-כוחה של האם מדגישה כי האם אשר ניצבת בפני בית המשפט אינה עוד אותה נערה בת 15 שהגיעה ארצה עם תינוק בן יומו, ללא עורף משפחתי וללא אופק כלכלי. נטען בהקשר זה כי האם עברה תהליך שיקום משמעותי ומעורר השראה, כי היא עובדת למחייתה וכי היא מסוגלת להתמודד עם אתגרי ההורות ולספק את כל צרכי הקטין, הפיזיים והרגשיים. באת-כוחה של האם טוענת עוד כי האפוטרופא לדין אינה יכולה להעיד דבר וחצי דבר על איכות הקשר בין האם לקטין, שכן היא מעולם לא ראתה במו עיניה את האינטראקציה ביניהם. נטען בהקשר זה כי ביקורה האחרון של האפוטרופא לדין בבית האם נערך לפני למעלה משנה וחצי, בטרם החלו להתקיים המפגשים בין הקטין לאם הכוללים לינה. אשר לאבחון שלעריכתו עותרת האפוטרופא לדין, טוענת באת-כוחה של האם כי אין כל חובה שבדין להורות על כך בטרם קבלת ההחלטה על השבת הקטין לידי אמו, וכי למעשה עריכת אבחון בנקודת הזמן הנוכחית היא הרסנית עבור הקטין, ועלולה לגרום לו לנזק נפשי. זאת במיוחד, כך נטען, על רקע הבלבול שחווה הקטין לנוכח האווירה המתוחה בביתם של הורי האומנה. יתר על כן, נטען כי אבחון מהסוג המבוקש יהא "מזוהם" שעה שכבר דווח לקטין על חזרתו לבית האם. לבסוף, באת-כוחה של האם מדגישה כי מנקודת המבט של עקרון טובת הילד יש להביא בחשבון את העובדה שהקטין הוא "נוצרי, כהה עור ומשתייך לקהילת מבקשי המקלט בישראל" (כפי שנוסחו הדברים בפסקה 110 לתשובתה), ולפיכך השבתו אל האם תאפשר גם את השבתו אל התרבות, המורשת והזהות מהן נלקח בהיותו פעוט בן שנתיים וחצי. 15. ביום 10.7.2022 הוגשה תשובתן של מסיל"ה והיועצת המשפטית לממשלה (להלן יחד: המדינה ). המדינה מבהירה, ביחס לטענות האפוטרופא לדין, כי בעת שהוגש הערעור לבית המשפט המחוזי הייתה הסכמה בקרב גורמי הפיקוח המחוזיים במשרד הרווחה – המפקחת המחוזית על האומנה, מפקחת מחוזית קהילה והעו"ס המחוזית לחוק הנוער – כי הקטין צריך לשוב לחזקת אמו ללא צורך באבחון נוסף. לצד זאת, כך תואר, כי במסגרת ההיערכות להשבת הקטין לאמו, התגלעו חילוקי דעות בין גורמי הטיפול (בשונה מן ההסכמה ששררה ביניהם קודם לכן, כמתואר בפסקאות 5 ו-8 לעיל). בעקבות המחלוקות, הועבר העניין לבחינתה ולהכרעתה של העו"ס הראשית לחוק הנוער, שקיימה ישיבות מקיפות בהשתתפות כלל גורמי הטיפול, וביום 1.7.2022 מסרה את חוות דעתה, שצורפה כנספח לתשובתה של המדינה. בעיקרו של דבר, העו"ס הראשית לחוק הנוער סבורה כי יש לקבל את הבקשה במובן זה שייערך אבחון לקטין בטרם יוחלט על השבתו לידי האם. על-פי האמור בחוות הדעת, "בסבך הדעות והמחלוקות שנוצר, קולו האותנטי של הילד לא נשמע במנותק מהעמדות השונות והסותרות של נשות המקצוע המטפלות", ולפיכך "האבחון יכול להוות פלטפורמה ניטראלית אשר תהווה הצצה לעולמו הפנימי ותבהיר את צרכיו, כוחותיו, יכולותיו ומאווייו נכון לעת הזאת". העו"ס הראשית לחוק הנוער הבהירה כי לא נעלם מעיניה המחיר שעלול להתלוות לעריכת אבחון כאמור, ובכלל זה התמשכות ההליך המשפטי ויצירת תחושות של בלבול וחוסר ודאות אצל הקטין, אך לאחר התלבטויות רבות עמדתה המקצועית היא כי יש להורות על עריכתו. לנוכח המלצתה זו, סבורה המדינה כי בשלב זה יהיה נכון לערוך לקטין אבחון מקיף לצורך בחינת צרכיו, כוחותיו ויכולותיו, כאשר ההתמקדות תהיה בקטין עצמו ולא בבחינת האינטראקציות שלו עם הורי האומנה והאם, בניגוד לעמדת האפוטרופא לדין. בנסיבות אלה, כך טוענת המדינה, בקשת רשות הערעור מתייתרת ויש להורות על מחיקתה. 16. עוד עדכנה המדינה בתשובתה לבקשת רשות הערעור כי תכנית המעבר של הקטין מבית משפחת האומנה לבית האם הוגשה לבית משפט השלום ביום 1.6.2022 וכי "נכון לעת הזו היא מתבצעת כלשונה". עיון בתכנית המעבר אשר צורפה כנספח לתשובה מעלה כי זו כוללת מעבר לטיפול דיאדי אחת לשבוע (במקום אחת לשבועיים כפי שנעשה קודם לכן), טיפול רגשי פרטני, לינה בבית האם מדי סוף שבוע החל מיום 1.7.2022, לינה נוספת בביתה גם בימי שלישי החל מיום 1.8.2022, ומעבר למשמורת האם ביום 15.8.2022 תוך המרת צו ההוצאה ממשמורת בצו השגחה בקהילה. כן כוללת התכנית מפגש היכרות עם צוות בית הספר לקראת תחילת שנת הלימודים והמשך פגישות שבועיות של האם עם עו"ס המשפחה והמטפלת הרגשית. הדיון בבקשה 17. ביום 10.7.2022 הוריתי כי הבקשה תובא לדיון בפני הרכב, מבלי לנקוט עמדה לגוף הדברים, וכדי לוודא שהתמונה כולה מונחת בפני בית המשפט קודם לקבלת החלטה. הדיון התקיים ביום 28.7.2022 והתייצבו אליו הצדדים לבקשה וכן גורמים שונים ברשויות הרווחה. 18. בפתח הדיון נשמעו עמדות הצדדים כולם ביחס לבקשת הורי האומנה להצטרף כצד להליך. לאחר ששקלנו את הדברים, דחינו את בקשת ההצטרפות, שאינה מעוגנת בהוראות הדין או בהלכה הפסוקה. בהתאם לכך, הדיון עצמו התקיים שלא בנוכחותם של הורי האומנה. יחד עם זאת, אפשרנו להורי האומנה להציג את עמדתם. בשלב זה, הורי האומנה, שניכר כי הביעו דברים מעומק ליבם, סיפרו על השתלבותו של הקטין במשפחתם. הורי האומנה הדגישו כי לאורך השנים הקפידו על שמירת קשר בין הקטין לאמו, ולעמדתם, אין צורך לבחור בית אחד בלבד שבו יגדל הקטין אלא יש למצוא פתרון שיתאים למציאות המורכבת שנוצרה. הם הדגישו כי הם חוששים לשלומו של הקטין על רקע הפחד שביטא מפני השינוי הצפוי בחייו. 19. האפוטרופא לדין טענה כי יש מקום ליתן רשות ערעור ולהתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. טענותיה של האפוטרופא לדין התמקדו בחשש לשלומו של הקטין ובכך שיש לוודא שקולו נשמע לאורך ההליך כולו. מטעמים אלה, כך נטען, אין מקום להתקדם עם הליך ההשבה של הקטין לאמו מבלי לבצע בדיקות נוספות. האפוטרופא לדין ציינה כי אכן, בשונה מן העבר, אין עוד מחלוקת שהאם כשירה ומסוגלת לטפל בקטין. יחד עם זאת, לשיטתה, על רקע החששות שמגלה הקטין ביחס להשבתו לידי האם, קמה בעניינו עילת נזקקות לפי סעיף 2(6) לחוק הנוער, בשל החשש לשלומו הנפשי. האפוטרופא לדין טענה עוד כי לטעמה אין בנמצא תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה בשאלת טובתו של הקטין, ולכן יש הכרח בביצוע האבחון. כך במיוחד, לעמדתה, לנוכח המחלוקת שהתגלעה בקרב גורמי הרווחה האמונים על הטיפול בקטין. באופן כללי יותר, לטענתה של האפוטרופא לדין, במקרה זה יש להחיל מנגנון שיאפשר לקטין "לחיות בשתי המשפחות", כלשונה, בשל ההתקשרות המשמעותית שנוצרה בינו לבין משפחת האומנה. 20. באת-כוח המדינה הסבירה כי בשלב זה של ניהול התיק עמדת המדינה היא שיש לערוך אבחון לקטין שיעריך את כוחותיו ויכולותיו להתמודד עם המורכבות הכרוכה במעבר למשמורת האם. באופן יותר קונקרטי, הבהירה באת-כוח המדינה כי ניתן לערוך את האבחון ב"מכון שלם", כי יידרשו שלוש או ארבע פגישות לפחות עם הקטין לצורך גיבוש האבחון, וכי התהליך כולו עד לקבלת תוצאות האבחון צפוי להימשך כשלושה חודשים לפחות. 21. על רקע השינוי בעמדת המדינה, ובתשובה לשאלות שהוצגו, נשמעו בדיון דברים גם מפיה של העו"ס הראשית לחוק הנוער. זו פירטה בפנינו כי המלצתה לעריכת האבחון נובעת מהקשיים הניצבים כעת בפני הקטין ומהדאגה לשלומו, בפרט לנוכח התנהגותו מאז נודע לו על ההחלטה להשיבו לידי אמו. בתשובה לשאלה שהוצגה, הודתה העו"ס הראשית לחוק הנוער כי מטרת האבחון אינה רק לשקול את האופן שבו יש לבצע את המעבר מבית הורי האומנה לבית האם בצורה המיטבית, אלא אף לשקול את האפשרות להמליץ על הותרתו בחזקת הורי האומנה. עוד הבהירה העו"ס הראשית לחוק הנוער, אף זאת בתשובה לשאלתנו, כי כאשר הורים ביולוגיים נמצאים ראויים להשבת ילדם הקטין לחזקתם לאחר שהות במסגרת אומנה, כך נעשה, גם אם הקטין מתנגד (אף שלעיתים יש מקרים שבהם מתברר בדיעבד כי ההשבה לא עלתה יפה). 22. באת-כוחה של המדינה הבהירה כי העמדה המחייבת של המדינה היא זו שהוצגה על-ידה. מבלי לגרוע מכך, ראינו לנכון להכיר את מלוא העובדות הנוגעות לתהליך שקדם להחלטה הסופית. לפיכך, בהמשכו של הדיון, הוצג לנו הרקע של הטיפול בעניינו של הקטין על-ידי העו"ס לחוק הנוער מטעם מסיל"ה שליוותה את המקרה. כמו כן היא עמדה על השיקום המשמעותי של האם ועל כברת הדרך הארוכה שעברה, ותיארה, בין היתר, את נכונותה של האם לשתף בקשייו של הקטין ולדון במענה המתאים להם. עוד היא הבהירה כי קיים מתווה הדוק להשבת הקטין, הכולל מעטפת טיפולית רחבה הן לאם והן לקטין. העו"ס לחוק הנוער הוסיפה כי כאבם של הורי האומנה מובן, אך להערכתה הוא מביא לכך שאינם מסוגלים לשתף פעולה עם התהליך ולתת לקטין את המשענת הרגשית שלה הוא זקוק כעת. 23. באת-כוחה של האם טענה כי דין הבקשה להידחות, בציינה כי יש להשקיף מעבר לעמדה הפורמאלית שהוצגה על-ידי המדינה ולפעול בהתאם להמלצתם של הגורמים המטפלים במסיל"ה, המכירים את האם והקטין לפני ולפנים. היא הוסיפה ועמדה על הליך השיקום המשמעותי שעברה האם, וציינה כי עמדת גורמי הרווחה היא שהאם היא בעלת מסוגלות הורית מיטבית. באת-כוחה של האם הבהירה כי האם מתפרנסת למחייתה, וערוכה לגידולו של הקטין בדירתה, מבחינת התנאים הפיזיים הדרושים לכך. עוד היא ציינה כי בשכונת מגוריה של האם מתגוררת גם אחותה עם ילדיה, בני דודו של הקטין, שהם בני גילו. כן צוין כי בשלב זה הושלם הרישום של הילד למוסד חינוכי הקרוב לבית האם לשנת הלימודים הקרובה (חרף קשיים שעלו בשלב קודם בשל הצורך לקבל את תעודת הסיום של הקטין ממשפחת האומנה). עוד הבהירה באת-כוחה של האם כי האם נכונה להקפיד על שמירת קשר בין הקטין להורי האומנה, על בסיס שבועי או דו-שבועי, בהתאם לצרכיו של הקטין. 24. לקראת סוף הדיון, האם ביקשה להגיש לבית המשפט מכתב. המכתב מתאר במילים פשוטות היוצאות מן הלב ונכנסות אל הלב כי האם מעולם לא ויתרה על גידול הקטין. לדבריה, כאשר הקטין היה פעוט, ובהיותה נערה בעצמה, היא פנתה לקבלת עזרה משירותי הרווחה, מתוך הבנה ש"אומנה זה לא לתמיד". מאז, כך תיארה, גדלה והתחזקה, וכעת היא מוכנה לגדלו, והיא מודעת היטב לקשיים הצפויים בשל המעבר. האם הוסיפה ותיארה את הקשיים בשנה החולפת אל מול הורי האומנה. האם ציינה כי היא יודעת שהם טיפלו היטב בקטין והיא מכירה להם תודה על כך, אך בשלב זה "הם לא עוזרים לו בכלל". 25. עוד הוגש לנו במהלך הדיון דו"ח טיפולי מאת המטפלת הרגשית של הקטין, המתוארך ליום 27.7.2022. להתרשמותה של המטפלת, האם "מחויבת לתהליך ומגיעה בהתמדה", ובמהלך הטיפול "שמה את צרכיה ורגשותיה בצד ומרוכזת בצרכיו וברגשותיו של [הקטין]". כמו כן, להערכתה, האם "תוכל לעמוד באתגרים המורכבים וללוות את הקשיים שיעלו בתהליך החזרה", וכן "מגלה יכולות להכיל את קשייו, פתוחה לקבל סיוע ותמיכה ורואה את [הקטין] בצורה רגישה ומציאותית". עוד צוין בדו"ח הטיפולי, כי הקטין מתקשה במיוחד במעברים בין הורי האומנה לאם, קשה לו להכיל "את קיום שני העולמות יחד", וכאשר הוא מקבל מסרים שאינם חד-משמעיים מצד הורי האומנה, רמת החרדה מצדו עולה. לבסוף צוין כי לאחרונה הקטין נעדר ממספר טיפולים באופן רצוף, וכי ניכר שחוסר הוודאות שבו הוא נתון משפיע ומקשה עליו. דיון והכרעה 26. לאחר ששקלנו את הדברים באנו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. הבקשה ממוקדת כל כולה בעניינו הפרטני של הקטין. בקשר לכך ראינו לדחות את טענתה של האפוטרופא לדין לפיה הבקשה נושאת אופי עקרוני, מאחר שלשיטתה טובת הקטין לא קיבלה את המשקל הראוי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בניגוד לכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב, ומתייחס לכל השיקולים הרלוונטיים להכרעה, לרבות טובת הקטין במובנה הרחב. 27. למעלה מן הצורך ראוי להבהיר, כי נקודת המוצא לפסק דינו של בית המשפט המחוזי משקפת מושכלות יסוד. הסדר של אומנה אמור להוביל להחזרת הקטין לחיק משפחתו, כאשר הדבר מתאפשר. סעיף 3(א) לחוק האומנה קובע כי "זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין". יש לזכור כי נקודת המוצא היא שמסגרת האומנה משמשת חלופה זמנית לגידול הקטין בבית הוריו (ראו: בע"ם 575/17 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 24 (28.3.2017)). אכן, יש מקרים שבהם, למרבה הצער, הזמני הופך לקבוע, על רקע חוסר מסוגלות הורית מוחלט שמשמשת בסיס להכרזה על הקטין כבר-אימוץ. אולם אין בכך כדי לגרוע מנקודת המוצא של השבת הקטין לחיק משפחתו הביולוגית, ככל שהוריו כשירים לשוב ולגדלו. 28. זאת ועוד: לא ניתן להתעלם מן ההקשר התרבותי של השבת הקטין במקרה זה לחיק אמו. הקטין הוא ממוצא אריתריאי, והוא בן הדת הנוצרית. במשך שנים רבות הוא גדל בחיק משפחה תומכת ואוהבת. אולם, מטבע הדברים, נודעת חשיבות גם לאותה תחושת שייכות זהותית שסביבתה של משפחת האומנה אינה יכולה להעניק לו. בכך אין כדי לומר כי הקטין אינו יכול לגדול ולהתפתח באופן מיטבי כאדם בוגר בקהילה שמאפייניה שונים מקהילת מוצאו. אולם, כאשר אמו הביולוגית כשירה לגדלו ומעוניינת בכך, הרי שיש לדברים ערך מוסף. 29. המקרה דנן מורכב מן הבחינה האנושית. הקטין נטע שורשים עמוקים במשפחת האומנה, ומנגד האם עברה תהליך שיקום ארוך ומעמיק, והיא כשירה כעת לגדל את בנה, בליווי וסיוע של רשויות הרווחה. חרף היציבות והרווחה הפיזית והנפשית שמספקת הסביבה של משפחת האומנה, אנו סבורים כי לא ניתן לומר עוד שטובתו של הקטין מחייבת לגדלו מחוץ לבית אמו. 30. אין לכחד: תקופת הזמן של למעלה משמונה וחצי שנים שבמהלכה גדל הקטין בבית משפחת האומנה היא נכבדה. היא חופפת את מרבית חייו של הקטין, ומכל מקום את מרבית התקופה החרותה בתודעתו. תפיסת הזמן אצל קטינים שונה בתכלית מזו של אנשים בוגרים, ושמונה וחצי שנים הן בבחינת נצח בעיניו של נער בן 11 שנים. גם באופן אובייקטיבי ניתן לומר שהקטין משולב לכל דבר ועניין בבית משפחת האומנה. ניכר שהורי האומנה עשו כל שלאל ידם כדי לספק לקטין חינוך מיטבי, לחזק את בטחונו העצמי, ומעל לכל – להעניק לו בית חם ואוהב. ברור אפוא שניתוקו של הקטין מבית משפחת האומנה צפוי להיות קשה מאד עבורו. יחד עם זאת, אין מדובר בקטין שלא עמד בקשר עם אמו במהלך כל השנים הללו. כפי שתואר, לא מעט בזכותם של הורי האומנה שהשכילו להבין את החשיבות שבכך, הקטין מצוי מזה חמש שנים בקשר הדוק עם אמו, נפגש עמה על בסיס שבועי כמעט, ולאחרונה החל גם ללון בביתה. לכך יש כמובן משמעות רבה בבחינת טיב היחסים בין השניים, והדבר משליך אף על תפיסת הזמן של הקטין, שמגיל צעיר יש לאמו חלק חשוב בחייו. יש לזכור, בהיבט זה, כי ההתחשבות בממד הזמן פועלת לשני הכיוונים, במובן זה שכל עיכוב ביישום ההחלטה על השבתו של הקטין לידי האם למשך בחינה נוספת, עלול אף הוא להיות הרה גורל. 31. האפוטרופא לדין טוענת, ולטענה זו מצטרפת היום גם המדינה, כי עריכת אבחון והמתנה לתוצאותיו בטרם נקיטה בצעד זה או אחר, עשויה להועיל בקבלת ההכרעה הנכונה. נוכח המתואר עד כה, עמדה זו מעוררת לכאורה שאלות. ראשית, אין חולק כי הצעד של השבת הקטין לידי האם מהווה שינוי משמעותי ביותר בחיי הקטין, שהוא מתקשה לקבלו. התועלת שבעריכת אבחון – לגבי עצם החזרה, להבדיל משאלת האופן שבו הדבר ייעשה – לא הובררה אפוא כל צרכה. שנית, בנסיבות שנוצרו, עריכת אבחון לקטין לעת הזו לא בהכרח תעיד על תפיסותיו האותנטיות. כפי ששמענו במהלך הדיון, וכעולה גם מכלל החומר שהוגש לבית משפט השלום, הורי האומנה מתקשים לקבל את עצם ההחלטה על השבת הקטין למשמורת אמו. לא ניתן להתעלם מההשפעה שיכולה להיות לנסיבות אלו על ממצאי האבחון, כל עוד הקטין מצוי בחזקתם של הורי האומנה. יש לזכור כי למעשה, התמיכה בהשבת הקטין לאמו הייתה מוסכמת על דעתם של כלל הגורמים המטפלים עד לחודש דצמבר 2021. אלא שהקשיים שהציפו הורי האומנה בקשר למעבר – המובנים כשלעצמם – הביאו למעין סחרור עמדות, כך שהדיון בשאלת עצם חזרתו של הקטין למשמורת אמו נפתח מבראשית, ללא הצדקה של ממש לכך, לפחות מן הפן המשפטי. שלישית, מובן כי העברת הקטין אינה צעד שייעשה ביום אחד. כפי שהוברר בעת הדיון, מדובר בתהליך הדרגתי, שהושקעה מחשבה רבה בתכנונו מצד הגורמים המטפלים. ברור על כן כי ככל שיתעורר קושי ביישומו – וכך הורה במפורש גם בית המשפט המחוזי – ישקלו גורמי הטיפול את המשך התהליך, בהתאם לצרכי הקטין. לפיכך, עצם הצורך לעריכת אבחון אינו מתייתר כליל, אלא שהאבחון ייערך, ככל שהדבר נצרך, כחלק מתהליך המעבר, ולא כתנאי לקיומו. 32. במכלול הנסיבות, ולאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים כולם, אנו מורים אפוא על דחיית הבקשה ועל הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו, לרבות חלקו האופרטיבי. כאמור, על-פי הנמסר לנו, עד כה התנהלה תכנית המעבר ההדרגתית כסדרה, כך שביום 15.8.2022 יומר צו ההוצאה ממשמורת לצו השגחה בקהילה, והקטין יעבור לבית אמו. ככל שנדרשות הנחיות נוספות בעניין יישום תכנית המעבר, יפנו הצדדים בבקשה מתאימה לבית משפט השלום. 33. למותר לציין כי אין בהחלטתנו כדי לשנות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. על כן, כאמור בפסקה ד(15) לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שצוטטה לעיל, ככל שגורמי הרווחה סבורים כעת או יסברו בעתיד שיש מקום לעריכת אבחון לקטין לצורך התהליך, ניתן יהיה לנקוט בצעדים הדרושים לצורך כך. 34. בטרם סיום, נוסיף כי אין בלבנו ספק שהורי האומנה עשו ככל שביכולתם כדי להעניק לקטין בית חם ואוהב, ופעלו לאורך השנים תוך הצבת טובתו נגד עיניהם. הם ומשפחתם ראויים להערכה רבה על כך. מבלי להפחית כהוא זה מתרומתם הרבה לגידולו, עליו לשוב לחזקת אמו. הגיעה העת. עוד נביע את תקוותנו כי חרף הקשיים המלווים כעת את תהליך השבתו של הקטין לאמו, כל הצדדים ימצאו את כוחות הנפש לתמוך בתהליך ולהמשיך לקיים את הקשר ביניהם, הכול – לטובת הקטין שאותו אוהבים כולם. 35. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבותיו המורכבות של תיק זה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22041880_A09.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4188/22", "תנ\"ז 20355-09-21", "ענ\"א 46039-04-22" ]	747,667
735,934	בבית המשפט העליון בש"א 4189/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: אביאל וקנין נ ג ד המשיבים: 1. אופרייט ליס בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ 3. רות וקנין בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד אלינור חן החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 20532-12-21 המתנהל בבית משפט השלום באשקלון, עם הדיון בתאד"מ 65193-11-21 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 20532-12-21 (שלום אשקלון) יועבר לבית משפט השלום בכפר סבא ויאוחד שם עם הדיון בבתאד"מ 65193-11-21. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041890_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4189/22" ]	747,668
738,506	בבית המשפט העליון ע"א 4028/22 ע"א 4191/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 31.5.2022 ומיום 12.6.2022 בתמ"ש 25996-01-21 שניתנו על ידי כבוד השופטת א' ז'יטניצקי רקובר בשם המערער: עו"ד איתי אנשל; עו"ד איתי פנחס רוט פסק-דין לפניי ערעורים על שתי החלטות שנתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' ז'יטניצקי רקובר ) ביום 31.5.2022 וביום 12.6.2022 בתמ"ש 25996-01-12, שבהן דחה בקשות שהגיש המערער לפסילת המותב מלדון בהליך . נוכח הדמיון הענייני בין שני הערעורים, ולבקשת המערער, מצאתי לדון ולהכריע בהם במאוחד. 1. ההליך נושא הערעור דנן הוגש בחודש ינואר 2012, ועניינו תביעה שהגישה המשיבה נגד המערער – אחיה – ונגד מספר נתבעים נוספים בנוגע לזכויות בנחלה אשר הייתה בעבר בבעלות אמם המנוחה של הצדדים. בשנת 2018 נתן המותב פסק דין חלקי ובו נקבע, בין היתר, כי למערער מוקנית הזכות להישאר בנחלה, אך עליו לפצות את המשיבה בגין שווי דירת המגורים של האֵם המנוחה ובגין מחצית משווי הזכויות בנחלה. עוד החליט בית המשפט קמא למנות שני מומחים – שמאית ורואה חשבון – לשם אומדן הסכומים שעל המערער לשלם למשיבה. ביחס לרכיב הפיצוי שיימדד על ידי השמאית, הוסיף המותב וקבע כי על המערער להעביר את הפיצוי למשיבה לא יאוחר מ-90 יום "ממועד קבלת הערכת השמאית". ערעורים הדדיים שהגישו הצדדים על פסק הדין נדחו בעיקרם, תוך שנקבע, בין היתר, כי ככל שהמערער לא ישלם את הסכומים שייקבעו על ידי המומחים במועד שיוגדר על ידי בית המשפט – "תוכל [המשיבה] לפנות לבית המשפט קמא בתביעה למכירת הנחלה ומינוי כונס נכסים למכירתה, במסגרתה יינתנו הוראות של בית המשפט לביצוע פסק הדין" (עמ"ש (מחוזי ת"א) 33450-11-18 ועמ"ש (מחוזי ת"א) 35675-11-18 (פסק דין מיום 7.4.2020; השופטת ע' רביד , בהסכמת סגן הנשיא ש' שוחט והשופט נ' שילה )). בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על פסק הדין – נדחתה ( בע"מ 3704/20 (החלטה מיום 15.9.2020; השופט נ' סולברג )). 2. ביני לביני מונו שני המומחים והגישו חוות דעת בנוגע לסכומי הפיצוי. בקשות שהגיש המערער להחלפת השמאית ולפסילת חוות דעתו של רואה החשבון – נדחו על ידי המותב, ובקשות רשות ערעור שהגיש המערער על כך נדחו אף הן. לענייננו רלוונטית ההחלטה בעניין חוות דעתו של רואה החשבון (להלן: ההחלטה בבר"ע ), שם הדגיש בית המשפט המחוזי כי המערער יהיה רשאי להעלות את מלוא טענותיו במסגרת ערעור על פסק הדין המשלים, וכי "ייתכן גם שביהמ"ש קמא יחליט במסגרת פסק הדין המשלים לא לאמץ את תחשיבי המומחה וכל הבקשה תתייתר" (רמ"ש (מחוזי ת"א) 37484-11-21 (החלטה מיום 4.1.2022); השופט נ' שילה ). 3. בחודשים פברואר–מרץ 2022 הגישו הצדדים סיכומים בהליך נושא הערעור דנן, אשר ממתין כעת למתן פסק הדין המשלים. במקביל, ביום 13.4.2022 הגישה המשיבה תביעה למינוי כונס נכסים לשם מכירת הנחלה וחלוקת כספי התמורה (תמ"ש 27903-04-22; להלן: התביעה החדשה ). בתביעתה טענה המשיבה כי המערער נמנע מלשלם לה את הפיצוי למרות שהמומחים הגישו את הערכותיהם זה מכבר, וכי בהתאם לפסקי הדין שניתנו בהליך נושא הערעור דנן – היא זכאית לתבוע את מכירת הנחלה. בהמשך אותו היום הועברה התביעה החדשה לדיון בפני המותב, אשר קבע מועד לדיון בה בהחלטת "פתקית" תמציתית. 4. ביום 23.5.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך נושא הערעור דנן. המערער טען כי ההחלטה לקבוע מועד לדיון בתביעה החדשה, אף טרם הגשת כתב הגנה במסגרתה, מציבה את המותב ב"ניגוד עניינים חריף ודרמטי, אשר מפקיע ממנו יכולת ליתן פסק דין משלים, מבלי שיהא בכך משוא פנים" ולכל הפחות יוצר פגיעה במראית פני הצדק. לגישת המערער, ההחלטה לקבוע דיון בתביעה החדשה מלמדת שהמותב גמר אומר לאמץ את המסקנות שבחווֹת הדעת – "אין זה משנה באיזה אופן בדיוק" – ולמכור את הנחלה, וזאת אף שטרם ניתן פסק הדין המשלים שאמור לעסוק בשאלה אם ובאיזו מידה יש לאמץ את חווֹת הדעת. בכך, לטענת המערער, שלל המותב מראש את האפשרות שידחה איזו מחווֹת הדעת, וזאת בניגוד להחלטה בבר"ע שבה צוין כי ייתכן שהמותב יחליט "במסגרת פסק הדין המשלים לא לאמץ את תחשיבי המומחה". 5. כחיזוק לטענותיו הוסיף המערער והפנה לבקשת פסלות שהגיש בהליך בשנת 2013, בה נטען כי המותב גילה דעה נחרצת באשר לתוצאת ההליך ואף התייחס לסוגיות שעלו בהליך גישור חסוי שקיימו הצדדים. בקשה קודמת זו נדחתה ביום 21.11.2013, אך המערער מדגיש כי המותב לא הכחיש את ההתבטאויות שיוחסו לו אלא רק קבע כי הן הוצאו מהקשרן. המערער הדגיש כי בקשת הפסלות הנוכחית אינה נסמכת על ההתבטאויות משנת 2013, ואולם "החשש שהובע בבקשה לפסלות שופט בשנת 2013, מתממש כעת במלואו" על רקע ההחלטה שניתנה בתביעה החדשה. 6. המשיבה התנגדה לבקשת הפסלות, והמותב דחה אותה ביום 31.5.2022 (להלן: החלטת הפסלות הראשונה ) – בקבעו כי הבקשה "משוללת כל בסיס ואינה אלא שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש". בהחלטתו ציטט המותב מתוך פסק הדין החלקי שניתן בשנת 2018, והדגיש כי מאז עושה המערער "כל [שלאל] ידו על מנת שלא לקיים את פסק הדין ובמסגרת זו הגיש בקשות לפסילת שני המומחים ומשנדחה על ידי הגיש בקשת רשות ערעור שנדחתה אף היא". המותב הוסיף והסביר כי "משראתה המשיבה [שהמערער] אינו חפץ לקיים את פסק הדין ועושה הכל על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין פעלה המשיבה בהתאם לקביעת ביהמ"ש המחוזי" והגישה את התביעה החדשה. עוד הבהיר המותב כי הדיון בתביעה החדשה נקבע "בהתאם לנוהל הקיים לכל תביעה חדשה". מכל מקום, המותב הדגיש כי "ביצוע פסק הדין יהא בהתאם להחלטה שתינתן בדבר הסכומים המגיעים למשיבה", ואין בכך משום ניגוד עניינים. 7. למחרת, ביום 1.6.2022, הגיש המערער בקשה שכותרתה "בקשה נוספת ודחופה לפסילת שופט ו/או להחלפת מותב", שבה טען כי בהחלטת הפסלות הראשונה "שוב הודגם והוכח משוא פנים מובהק". המערער הפנה לקביעות המותב שלפיהן המערער פועל במטרה לעכב את פסק הדין, וטען: "איך בדיוק יכול או צריך [המערער] לקיים או לא לקיים פסק דין, לפני שפסק הדין בכלל נכתב (?!)". לגישת המערער, קביעות אלו של המותב מעידות שאימץ את עמדת המשיבה, כי דעתו "ננעלה" ביחס למערער וכי הוא רוחש לו "עוינות". כמו כן הלין המערער על החלטה נוספת שנתן המותב ביום 31.5.2022, שבה דחה את בקשתו להגשת חוות דעת פרטית – וזאת, חרף העובדה שהמערער טרם הגיש תשובה לתגובת המשיבה בנוגע לבקשה זו, ואף שבהתאם להחלטה קודמת של המותב ניתנה למערער זכות תגובה עד יום 31.5.2022. התנהלות זו מהווה, לטענת המערער, "דוגמה חיה ונוספת לנעילת דעתו של המותב" ולעוינות שלו כלפי המערער. 8. ביום 2.6.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות השנייה בהחלטה תמציתית, בה צוין כי הבקשה אינה אלא ערעור על החלטת הפסלות הראשונה. על רקע זה הגיש המערער, בהמשך יום 2.6.2022, בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטה [בשל טעות ושגגה ברורה] 'בבקשה נוספת ודחופה לפסילת שופט ו/או להחלפת מותב'" (כך במקור). המערער הדגיש כי בקשתו השנייה לא הייתה ערעור על ההחלטה הקודמת, אלא בקשה חדשה הנוגעת לעילה שנוצרה לאחר מתן החלטת הפסלות הראשונה. 9. ביום 12.6.2022 נתן המותב החלטה שבה קבע כי יש לדחות את "בקשתו השלישית של [המערער] לפסילת המותב" (להלן: החלטת הפסלות הנוספת ). המותב הדגיש כי לא קיים בענייננו חשש כלשהו למשוא פנים וכי דעתו לא "ננעלה", והוסיף כי המערער תיאר את תמונת המצב העובדתית באופן שגוי. כך, המותב הדגיש כי בפסק הדין החלקי נקבע "מי יהא הבן הממשיך ומהם תנאי התשלום שעל הבן הממשיך ([המערער]), לשלם למשיבה ומונו מומחים לצורך חישוב התשלומים שנקבעו בפסק הדין" – ומשכך אין בסיס לטענה "כאילו לא ניתן פסק דין ועל כן לא היה על [המערער] לקיימו". באשר לבקשה לצירוף חוות דעת פרטית, ציין המותב כי מלכתחילה לא היה מקום להגיש בקשה זו – שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם החלטות קודמות שניתנו – אך המותב החליט לדון בבקשה "לפנים משורת הדין". המותב הוסיף כי החלטתו ניתנה בצהרי יום 31.5.2022 ולא בסוף היום "מחמת טעות בחישוב", וכי הסעד הנכון בנסיבות אלו הוא הגשת בקשה להשהיית ההחלטה שניתנה – אך המערער לא עשה כן, ואף לא הגיש את התגובה שהתעתד להגיש. 10. מכאן הערעורים שלפניי, כאשר הערעור בע"א 4028/22 מכוון כלפי החלטת הפסלות הראשונה והערעור בע"א 4191/22 תוקף את החלטת הפסלות הנוספת. המערער עומד על הטענות שהעלה בבקשות הפסלות וטוען כי נימוקי שני הערעורים מצדיקים, יחד ולחוד, את פסילת המותב מלדון בהליך. בפרט מפנה המערער לקביעת המותב לפיה "ביצוע פסק הדין יהא בהתאם להחלטה שתינתן בדבר הסכומים המגיעים למשיבה", ולגישתו עולה מקביעה זו כי המותב "יודע מראש כי פסק דינו המשלים יהא כזה שיחייב את הדיון במכירת הנחלה" וכי אין עוד אפשרות שהמותב ידחה את תחשיבי המומחים. לטענת המערער, הפרסום המוקדם של ההחלטה בעניין הגשת חוות הדעת הפרטית מקים אף הוא עילת פסלות, בהתאם לאמור ב ע"א 3591/19 קלימי נ' גיל (21.7.2019) (להלן: עניין קלימי ). כמו כן חולק המערער על הקביעות כי לא היה מקום להגיש את הבקשה להוספת חוות הדעת, וכי הסעד הנכון בהקשר זה הוא הגשת בקשה להשהיית ההחלטה שניתנה. לגישתו, נימוקים אלו של המותב מחזקים אף הם את הרושם בדבר "נעילת" דעתו. 11. עיינתי בערעורים על נספחיהם, ובאתי לידי מסקנה כי דינם להידחות. טענות המערער ממוקדות, רובן ככולן, בהחלטות דיוניות שנתן המותב ובאופן ניהול ההליך על ידו – ולא שוכנעתי כי ענייננו בא בגדר אותם מקרים חריגים שבהם ההחלטות הדיוניות, כשלעצמן, מקימות עילת פסלות (ראו בהקשר זה: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ , פסקה 14 (13.4.2022)). 12. כפי שפורט לעיל, בשנת 2018 ניתן פסק דין חלקי הקובע כי על המערער לפצות את המשיבה בגין הזכויות בנחלה. בעקבות זאת מונו שני מומחים על מנת לקבוע את הסכומים שיהא על המערער לשלם, והשאלות העומדות לפתחו של המותב כעת הן כיצד לקבוע את סכום הפיצוי והאם לאמץ את חווֹת הדעת שהוגשו. במקביל הגישה המשיבה תביעה חדשה בטענה כי המערער לא עמד בחובותיו על פי פסק הדין החלקי, והמותב הורה על קביעת דיון בתביעה זו. החלטה זו, ולצדה ההחלטה בעניין הגשת חוות הדעת הפרטית – אשר ניתנה שלא בהתאם למועדים שקבע המותב עצמו – מקימות, לגישת המערער, הצדקה לפסילת המותב מלדון בהליך. 13. לא אחת נדרש מותב לדון בהליכים שונים המתנהלים בין אותם בעלי דין והקשורים באותה פרשה עובדתית. עובדה זו כשלעצמה אינה מקימה עילת פסלות אלא במקרים נדירים, למשל כאשר המותב הביע עמדה מוקדמת ביחס לנושא שבמוקד אחד ההליכים, וקיים קושי ממשי לאתר הבדל מהותי בין הסוגיות שטעונות הכרעה בכל אחד מההליכים (ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן , פסקה 10 (3.11.2021)). בענייננו, התביעה החדשה עוסקת בטענות ובסעדים שונים מאלו שעומדים להכרעת המותב בהליך הנוכחי, וההחלטה התמציתית מיום 13.4.2022 בעניין מועד הדיון לא כללה קביעות כלשהן ביחס לתביעה החדשה או ביחס להליך נושא הערעור דנן. לפיכך החלטה זו אינה מעידה – אף לא בקירוב – על הבעת עמדה מוקדמת ביחס לסוגיות הטעונות הכרעה בפסק הדין המשלים. לא שוכנעתי, על כן, כי הניהול המקביל של שני ההליכים מעמיד את המותב במצב של ניגוד עניינים. 14. ברוח דומה, אין בידי לקבל את טענת המערער כי המותב דרש ממנו לקיים פסק דין "לפני שפסק הדין בכלל נכתב". מהקשרם המלא של הדברים, אשר הובא לעיל, עולה בבירור כי התייחסות המותב לכך שהמערער נמנע מלקיים את "פסק הדין" כּווְּנָה לפסק הדין החלקי , ולא לפסק הדין המשלים שטרם ניתן, וכי היא נכתבה על רקע ניסיונות המערער לפסול את המומחים או את חוות הדעת שהגישו בהליך. לא מצאתי כי ההתבטאויות הללו מעידות על דעה מוקדמת כלשהי ביחס לחווֹת הדעת לגופן, או ביחס לסכום הפיצוי שיהא על המערער לשלם. 15. באשר להחלטה בעניין חוות הדעת הפרטית: כאמור, עקב טעות אנוש נתן המותב החלטה בנושא זה יום אחד לפני חלוף המועד להגשת תגובת המערער. על שגגה זו יש להצר, אך אין בה כדי להקים עילת פסלות עקב "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בניגוד לטענת המערער, לא שוכנעתי כי יש מקום להקיש לענייננו מעניין קלימי – שם נדון מקרה שבו פורסם בשגגה, לפני שהוגשו סיכומי הצדדים, מסמך " הנחזה על פניו להיות פסק דין שלם ומוגמר ", אשר הוחזר ל"מצב טיוטה" מספר דקות לאחר מכן ( שם , בפסקאות 1 ו-8). בענייננו, לעומת זאת, עסקינן בהחלטת ביניים שנתן המותב במסגרת ההליך ולא בוטלה. לפיכך, האפיק הדיוני הראוי להשגות המערער על החלטה זו – לרבות הפגם שנפל בנתינתה – אינו בקשת פסלות אלא הליכי ערעור מתאימים (ראו והשוו, בהקשר דומה: ע"א 7843/20 המאגר הישראל לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני , פסקה 7 (31.1.2021)). 16. לבסוף אבהיר כי לא מצאתי מקום להידרש לטענות המערער בעניין בקשת הפסלות הקודמת משנת 2013 – שכן טענות אלו נדונו ונדחו על ידי המותב זה מכבר, והמערער אף לא הגיש ערעור על ההחלטה שניתנה. 17. מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי מקום להעברת הדיון בהליך למותב אחר, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. שני הערעורים נדחים, אפוא, ומשלא נתבקשה לגביהם תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040280_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4028/22", "ע\"א 4191/22", "ש 25996-01-21", "ש 25996-01-12", "תמ\"ש 27903-04-22", "בע\"א 4028/22", "בע\"א 4191/22", "ע\"א 3591/19", "ע\"א 984/22", "ע\"א 6066/21", "ע\"א 7843/20" ]	747,672
740,549	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4193/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: מעדני מניה רשתות מסחר 2000 בע"מ נ ג ד המשיב: רומן גנקין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.4.2022 בת"צ 31230-10-20 שניתנה על ידי כבוד השופט העמית יגאל גריל בשם המבקשת: עו"ד עודד שטייף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט העמית יגאל גריל ) מיום 27.4.2022 בת"צ 31230-10-20, במסגרתה התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד המבקשת. רקע והשתלשלות העניינים 1. ביום 18.10.2020 הגישו המשיב, רומן גנקין (להלן: המשיב ), וגרגורי יז'מסקי (להלן: יז'מסקי , וביחד עם המשיב: מגישי הבקשה ), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המבקשת, מעדני מניה רשתות מסחר 2000 בע"מ (להלן: המבקשת ), וכן נגד מ.ח. מרכז המזון בע"מ (להלן: מרכז המזון ), אלפא מגד פוד בע"מ (להלן: אלפא מגד ) וסאלח דבאח ובניו בע"מ (להלן: סאלח דבאח , וביחד עם המבקשת, מרכז מזון ואלפא מגד: הרשתות ), וזאת לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק תובענות ייצוגיות ): " תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו " (להלן: בקשת האישור ). בבקשת האישור נטען כי בעת מכירתם של מוצרים על פי משקל, הרשתות מחייבות את לקוחותיהן גם על משקל האריזה של אותם המוצרים, וזאת בניגוד להנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, לפיהן יש להפחית ממחיר המוצר את משקל האריזה. בתוך כך, מגישי הבקשה טענו כי במהלך החודשים יולי עד ספטמבר 2020 יז'מסקי רכש מספר מוצרים הנמכרים על פי משקל בסניפים של מרכז המזון ושל אלפא מגד, והמשיב עשה כן בסניפים של המבקשת ושל סאלח דבאח. ואולם, התברר להם, כך נטען, כי ברכישות שביצעו בסניפים של הרשתות, משקל האריזה לא הופחת ממשקל המוצר, ובפועל הם שילמו עשרות ומאות שקלים בעבור אריזות. עוד הסבירו מגישי הבקשה, כי מתוך מטרה להסיר כל ספק כי הרשתות נוהגת באופן קבוע לחייב את לקוחותיהן בגין אריזות המוצרים, הם שכרו את שירותיו של שוהם ונזלבום (להלן: ונזלבום ) אשר רכש למעלה מ-200 מוצרים ברובם המוחלט של סניפי הרשתות ברחבי הארץ. המוצרים שנרכשו על ידי ונזלבום נשלחו למעבדת לרית מדידות בע"מ (להלן: המעבדה ), על מנת שזו תשקול את המוצרים הללו ואת אריזותיהם, כך שניתן יהיה להשוות בין משקל המוצרים והאריזות על פי תוצאות השקילה במעבדה לבין משקל המוצרים נטו שעל בסיסו חושב מחירם ברשתות. לגישת מגישי הבקשה, ממסקנות דו"ח המעבדה, אשר צורף לבקשת האישור, עולה כי הרשתות אכן אינן מפחיתות כלל או אינן מפחיתות באופן מלא את משקל האריזה ממוצריהן (להלן: דו"ח המעבדה ). אי לכך, בבקשת האישור בית המשפט התבקש, בין היתר, להורות לרשתות לפצות את מגישי הבקשה, וכן את כלל חברי הקבוצה, בגין הנזקים שנגרמו להם, הן אלו הממוניים והן אלו הלא ממוניים, כתוצאה מההתנהלות המתוארת של הרשתות. 2. יצוין כי לאחר הגשת בקשת האישור, המשיב הגיע להסדר פשרה עם סאלח דבאח, במסגרתו האחרונה התחייבה להעניק הנחות לציבור בשווי כולל של 560,000 ש"ח במחירם של מוצריה הנמכרים על פי משקל. הסדר פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין ביום 29.6.2021. כמו כן, יז'מסקי הגיע להסדרי פשרה עם מרכז המזון ואלפא מגד, במסגרתו אלו התחייבו להעניק לציבור הנחות בהיקף של 833,000 ש"ח ושל 300,000 ש"ח, בהתאמה, במחירם של מוצרים הנמכרים על פי משקל בסניפיהן. הסדרי פשרה אלו קיבלו תוקף של פסק דין בימים 28.12.2021 ו-9.2.2022, בהתאמה. מנגד, המבקשת והמשיב לא הצליחו להגיע להסדר פשרה ביניהם, וההליך בעניינם התנהל כסדרו, עד למתן החלטת בית המשפט בבקשת האישור הנוגעת למבקשת. 3. עוד יצוין, למען תצא התמונה שלמה, כי נגד המבקשת הוגש בעבר הליך ייצוגי בעניין דומה, אך הוא הסתיים בהסתלקות המבקש דשם, תוך שהמבקשת הצהירה כי מדובר היה ב"טעות נקודתית" וכי היא מתחייבת להקפיד ולדאוג לכך שמשקל האריזה יופחת בעת מכירתם של מוצרים על פי משקל (ת"צ (מחוזי ב"ש) 42537-12-16 צור נ' מעדני מניה רשתות מסחר 2000 בע"מ (13.2.2018)). החלטת בית משפט קמא 4. ביום 27.4.2022 קיבל את בית משפט קמא את בקשת האישור ככל שזו נוגעת למבקשת. בית המשפט קבע כי המשיב הוכיח, במידה הנדרשת לצורך שלב זה של ההליך, כי בחלק לא מבוטל מן המוצרים שנרכשו אצל המבקשת, משקל האריזה לא הופחת כלל, ולמצער הוא לא הופחת במידה מספקת. בתוך כך, בית משפט קמא ציין כי מדו"ח המעבדה עולה כי המבקשת לא הפחיתה את משקל האריזה במלואו ב-66 מתוך 78 המוצרים שנרכשו על ידי ונזלבום בסניפיה. עוד הטעים בית המשפט כי אף אם נתייחס לסטייה של עד כ-2% ממשקל המוצר ללא האריזה כטעות זניחה אשר לא מצדיקה ניהולה של תובענה כייצוגית, הרי שב-44 מתוך 78 המוצרים שנדגמו, שיעור הסטייה ממשקל המוצר נטו עלה על 2%, בהתאם לחלוקה הבאה: במוצרים שנארזו באריזות נייר אותרה סטייה כאמור ב-15 מוצרים מתוך 24 שנבדקו; במוצרים שנארזו באריזות ואקום זוהתה סטייה בשיעור הנזכר ב-21 מתוך 35 המוצרים שנדגמו; ובמוצרים שנארזו באריזות פלסטיק זוהתה חריגה של למעלה מ-2% במשקל המוצר ב-8 מתוך 12 המוצרים שנבדקו. מנגד, בית המשפט ציין כי באף מוצר אשר נארז באריזת שקית לא זוהתה סטייה של למעלה מ-2% ממשקלו. אי לכך, בעוד שביחס למוצרים שנארזו באריזות שקית בית המשפט קבע כי אין מקום לאשר את ניהולה של התובענה כייצוגית, ביחס למוצרים שנארזו ביתר האריזות פסק בית המשפט כי על פניו הנתונים מעידים על כך שאי ההפחתה ממשקל המוצר בשיעור הראוי איננה בגדר תקלת נקודתית אצל המבקשת, אלא המדובר בתופעה רוחבית, המצדיקה ניהולה של תובענה ייצוגית. 5. כמו כן, בית משפט קמא התייחס לטענת המבקשת לפיה ייתכן כי חלקי מזון נדבקו לאריזות המוצרים בשלב שקילתן במעבדה, וכתוצאה מכך תוצאות השקילה עוותו, והסביר כי בכל הנוגע לאריזות הפלסטיק, מעדותו של נציג המעבדה, מר זאב קליין (להלן: נציג המעבדה ), עלה כי האריזות אשר נבדקו במעבדה היו חדשות ונקיות ותאמו את האריזות בהן נמכר המוצר. עוד ציין בית המשפט כי ממילא אף לגישת המבקשת המשקל המינימלי של אריזת פלסטיק הוא 8 גרם, ומשקלה המינימלי של אריזת ואקום הוא 10 גרם, ומשכך ניתן היה לצפות כי יופחתו לכל הפחות 8 ו-10 גרם ממשקל המוצרים הארוזים באריזת פלסטיק ובאריזת ואקום, בהתאמה, ואולם לא כך נעשה. יתרה מזאת, בית המשפט הדגיש שאין לקבל את טענת המבקשת לפיה יש לדחות על הסף את בקשת האישור כיוון שהמשיב לא שמר אצלו את המוצרים והאריזות שנשקלו, כך שיהיה ביכולתה של המבקשת לבדוק את נכונות טענותיו. בהקשר זה, בית המשפט הדגיש כי מדו"ח המעבדה עולה כי השקילות שבוצעו במעבדה צולמו, וכי בהינתן שמרבית המוצרים שנשקלו הם מוצרי חלב, בשר ודגים הנוטים להתקלקל, אין זה מעשי לשמור את המוצרים הללו באריזותיהם. בית המשפט הוסיף כי מכל מקום רשימת המוצרים שנבדקו מופיעה בדו"ח המעבדה, ומשכך המבקשת יכולה הייתה לשקול מוצרים אלו באמצעות מומחה מטעמה, ולהגיש חוות דעת מתאימה. 6. לאור האמור, בית משפט קמא מצא כי מתקיימים במקרה דנן התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לקבלתה של בקשת האישור, ובפרט כי קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, והורה על קבלת בקשת האישור ככל שזו נוגעת למבקשת, וזאת בעילות של הפרת חובת גילוי ואי הצגת מחיר האריזה, הטעיה צרכנית, עשיית עושר ולא במשפט, התרשלות והפרת חובה חקוקה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בקשת רשות הערעור 7. במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענת המבקשת כי בית משפט קמא התעלם מהאפשרות שנותרו שאריות מזון, שומן או רטיבות על האריזות שנשקלו, וכי לא נעשה כל ניסיון על ידי המעבדה לייבש את האריזות או לנגבן משאריות. לטענת המבקשת, כיוון שייתכן כי בעת שקילת האריזות אלו הכילו בתוכן שאריות כאלה או אחרות, יש מקום לגלות ספקנות ביחס לתוצאות השקילות שנערכו במעבדה. כמו כן, המבקשת גורסת כי בית משפט קמא שגה כאשר לא נתן משקל ראייתי לכך שהמשיב זרק את המוצרים שנרכשו בסניפיה של המבקשת ואת אריזותיהם, ולא אפשר לה לערוך בדיקות משלה ביחס למוצרים אלו. המבקשת מדגישה בהקשר זה כי הגם שנטען כי הבדיקות שנערכו במעבדה צולמו, צילומים אלו לא צורפו לחומר הראיות. עוד מוסיפה המבקשת כי אף אם היה למשיב קושי לשמור את האריזות ברשותו, היה עליו להגיש בקשה לבית המשפט להתיר לו לזרוק את הראיות בטרם עשה כן. כמו כן, לשיטת המבקשת, גם בהגשת חוות דעת נגדית מטעמה לא היה כדי לסייע לה לסתור את טענות המשיב, שכן ביכולתו היה לטעון שדי בדוגמאות שהובאו על ידו בחוות הדעת מטעמו מהן עולה כי המבקשת אינה מפחיתה את משקל האריזות כראוי, על מנת לקבל את בקשת האישור. המבקשת מוסיפה כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראייתי הולם לכך שמחקירתו של נציג המעבדה עלה כי אריזות הפלסטיק שנשקלו במעבדה לא היו האריזות אשר נרכשו בסניפי המבקשת. לתפיסת המבקשת, בהינתן שכלל לא ברור מה מקורן של אריזות אלו ומהיכן נרכשו, הרי שהחלק בדו"ח המעבדה שמתייחס למשקל אריזות הפלסטיק, צריך להיפסל לחלוטין. כמו כן, המבקשת טוענת כי בית משפט קמא קבע קביעות עובדתיות המנוגדות לחומר הראיות שהוצג לפניו, ובחר להציג את המקרים החריגים שבהם לא בוצעה הפחתה כראוי של משקל האריזה, ככאלו המשקפים את הכלל ולא את החריג. 8. עוד טוענת המבקשת כי בעוד שבית משפט קמא קבע כי ההפחתה הנדרשת ביחס לאריזות הפלסטיק היא של 8 גרם או יותר וביחס לאריזות הוואקום ההפחתה הנדרשת היא של 10 גרם או יותר, וכי ככל שבוצעו הפחתות אלו המבקשת פעלה כדין, הרי שבפועל בעת בחינת דו"ח המעבדה, בית המשפט סטה מהסטנדרטים הנזכרים, ולא בחן כלל את התקיימותם. המבקשת מסבירה כי בחינת הנתונים בהתאם לסטנדרטים אלו מביאה למסקנה כי בניגוד לקביעתו של בית משפט קמא לפיה הוכח שלא בוצעה הפחתת משקל כראוי ב-21 מתוך 35 מוצרים שנמכרו באריזות ואקום, בפועל בכמחצית מהמוצרים מהסוג הזה שנבדקו, הפחתת המשקל הייתה תקינה. כמו כן, וביחס לאריזות הפלסטיק, לגישת המבקשת, מבחינת הנתונים המופיעים בדו"ח המעבדה תחת הסטנדרט הנזכר עולה כי מתוך 12 המוצרים שנבדקו, רק במוצר אחד מסוג זה ייתכן שלא בוצעה הפחתה מלאה של משקל האריזה. בהמשך לכך, המבקשת טוענת כי פילוח הנתונים שעלו מדו"ח המעבדה באופן כולל בהתאם לסטנדרטים הנזכרים תוך חלוקה לסניפי המבקשת, הייתה מביאה למסקנה כי מתוך 12 סניפים אליהם התייחס הדו"ח, בארבעה סניפים בוצעה הפחתה של משקל האריזה ב-100% מהדגימות, בשלושה סניפים בוצעה הפחתת משקל ב-80% מהדגימות, בארבעה מקרים נוספים בוצעה הפחתה ברוב הדגימות, ורק בשני סניפים הפחתת המשקל שבוצעה לא הייתה מספקת. בנסיבות אלו, לגישת המבקשת, לא היה מקום לאשר את ניהול התובענה הייצוגיות ביחס לסניפים שפעולתם נמצאה תקינה. לבסוף, המבקשת טוענת כי בית משפט קמא שגה כאשר מצא לאשר ניהול תובענה ייצוגית ביחס לאריזות הנייר, מבלי להידרש לממצאי דו"ח המעבדה ביחס לאריזות אלו. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בתגובת המשיב. 10. כידוע, השאלה האם יש ליתן רשות ערעור על החלטה המאשרת בקשה לניהול תובענה כייצוגית, תוכרע בהתאם לאיזון בין שיקולים שונים, וביניהם משמעות קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע; משקלן של השאלות, המשפטיות והעובדתיות, המתעוררות במסגרת בקשת רשות הערעור ביחס לשאלות שנותר לדון בהן בגדר התובענה הייצוגית; וסיכויי בקשת רשות הערעור (ראו: רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל , פסקה 5 (6.5.2010); רע"א 9171/10 חברת בזק בינלאומי בע"מ נ' Myrna Mandap , פסקה 4 (19.9.2012); רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ , פ"ד סו(1) 633, 649 (2013)). סבורני כי יישומם של השיקולים הנזכרים על נסיבות המקרה דנן מביא למסקנה כי אין המדובר באחד מאותם המקרים בהם מוצדק לתת רשות ערעור. 11. ראשית , לא נטען לפניי, וממילא לא הוכח, כי קבלת התובענה הייצוגית במקרה דנן, צפויה להסב למבקשת נזק קשה או בלתי הפיך. שנית , השאלות שנותר לדון בהן במסגרת ניהול התובענה הייצוגית הן שאלות עובדתיות ומשפטיות פשוטות באופן יחסי, אשר אינן טמונות בתוכן מורכבות מיוחדת המצדיקה כי ערכאת הערעור תידרש כבר עתה לבחינתו של המקרה דנן, בטרם השלימה הערכאה הדיונית את הדיון בתובענה כולה. שלישית , גם בחינתן של טענות המבקשת לגופן מביאה למסקנה כי סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. 12. כך, ביחס לטענה כי על המשיב היה לשמור את המוצרים והאריזות שנבדקו במעבדה, הרי שעל המשיב לא הייתה מוטלת כל חובה שבדין לעשות כן. המדובר במוצרי מזון שונים שנרכשו בסניפי המבקשת באופן אקראי, אשר להם כשלעצמם אין חשיבות יוצאת דופן המצדיקה את שמירתם. זאת ועוד, דומה כי שמירת מוצרי מזון שהם פסידים מטבעם אינה מעשית, ומכל מקום ספק אם יש בה תועלת של ממש לשחזור הבדיקה. בהקשר זה יודגש, כפי שציין בית משפט קמא, כי המוצרים והאריזות שנרכשו ונבדקו במעבדה פורטו בדו"ח המעבדה, ומעבר לדו"ח שהוגש, ולחקירת נציג המעבדה, גם נשמר תיעוד מצולם של השקילות המאפשר לבקר את אופן פעולתה של המעבדה מטעם המשיב. 13. אכן, כאשר נערכת בדיקה מסוג זה על ידי המשיב אין למבקשת אפשרות לשחזרה במדויק. ואולם, עניין זה נובע מטיבה של הבדיקה, ולא מכך שהמוצרים הנבדקים לא נשמרו. ככל שהמבקשת הייתה מעוניינת, כטענתה, לבצע בדיקה נגדית, לא היה דבר שמנע ממנה לעשות כן – דהיינו למנות בודק אמין מטעמה שהיה רוכש מבלי שיזדהה מוצרים שונים, על אריזותיהם, מסניפיה, ומבצע בדיקה של אופן שקילתם בסניפים. ככל שהמבקשת הייתה עושה כן, ומגישה לבית המשפט במסגרת תשובתה לבקשת האישור חוות דעת נגדית מטעמה שהייתה מלמדת על כך שהבדיקה עליה הסתמך המשיב בוצעה באופן תקין, הרי שבית המשפט היה נדרש להכריע במסגרת הדיון בבקשת האישור בין חוות דעת זו לבין דו"ח המעבדה, בהתבסס על מכלול הראיות בתיק, ובכלל זה מידת האמון שניתן לתת בדרך ביצוע הבדיקה. אפשרות אחרת שהייתה פתוחה לפני המבקשת היא להסכים כבר בשלב בקשת האישור למינוי מומחה מטעם בית המשפט שיבצע בדיקה כאמור. יחד עם זאת, בשלב זה של ההליך, וכאשר לפני בית המשפט לא מצויה כל חוות דעת הסותרת את הממצאים העולים מדו"ח המעבדה, אין בטענות בדבר שימור הדגימות ואופן עבודת המעבדה כשלעצמן כדי להביא למסקנה כי בית המשפט קמא לא היה רשאי להתבסס על הדו"ח שהוגש לצורך אישור ניהול התובענה כייצוגית. באופן דומה, לא סברתי כי יש בעובדה שנשקלו אריזות פלסטיק אחרות מאלו שנרכשו בסניפי המבקשת כדי לשנות ממסקנה זו. 14. עוד ראיתי לציין כי בניגוד לטענת המבקשת, בית משפט קמא לא קבע כי במוצרים הארוזים באריזות הפלסטיק והוואקום יש לבצע הפחתה של 8 ו-10 גרם, בהתאמה, וכי כל עוד המבקשת עשתה כן, הרי שהיא פעלה כדין. כל שנקבע על ידי בית המשפט הוא כי הפחתה של 8 ו-10 גרם במשקל המוצרים הארוזים באריזות אלו, היא ההפחתה המינימלית שיש לבצע, שכן אף לגישת המבקשת זהו המשקל המינימלי של אריזות הפלסטיק והוואקום. משמעות הדברים היא שככל שהמבקשת לא הפחיתה 8 ו-10 גרם ממשקלם של מוצרים אלו, הרי שהיא בהכרח הפרה את הוראות הדין, אך גם אם המבקשת אכן עשתה כן, לא ניתן להסיק מכך שהיא בהכרח לא הפרה את הוראות הדין. הסיבה לכך היא שייתכנו מצבים בהם משקלן של אריזות הפלסטיק והוואקום יהיה גבוה מ-8 ו-10 גרם, ומשכך היקף המשקל אותו נדרש יהיה להפחית באותם המקרים ממשקלם של המוצרים הארוזים על מנת לעמוד בהוראות הדין, יהיה גם הוא גבוה יותר. כמו כן, ובכל הנוגע לטענת המבקשת כי היה מקום להחריג מבקשת האישור את הסניפים בהם בוצעה הפחתה כנדרש, לא ראיתי מקום להיעתר לכך, שהרי ככל שיתברר כי חלק מסניפי המבקשת פעלו כנדרש, הדבר יבוא לידי ביטוי בקביעת היקף הסעד לו זכאים חברי הקבוצה. לבסוף, בניגוד לטענת המבקשת, בית המשפט קמא אכן התייחס במסגרת החלטתו לנתונים המופיעים בדו"ח המעבדה ביחס לאריזות הנייר, וקבע כי ב-15 מתוך 24 המוצרים שנארזו באריזות נייר, המבקשת לא הפחיתה את משקל האריזה כראוי (ראו פסקה כ"ו להחלטת בית משפט קמא). לאור האמור, לא מצאתי כי החלטת בית משפט קמא מגלה כל עילה להתערבות בשלב זה של ההליך. 15. סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשה תגובה, תישא המבקשת בהוצאות המשיב בסכום של 3,000 ש"ח בלבד. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041930_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4193/22", "רע\"א 8761/09", "רע\"א 9171/10", "רע\"א 3489/09" ]	747,675
735,789	בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.05.2022 בת"פ 28518-08-20 שניתן על ידי כבוד השופט ח' טרסי בשם המבקש: עו"ד ש. בלומנפלד החלטה לא ברור לבית המשפט מדוע השתהה המבקש בהגשת בקשתו עד סמוך למועד סיום עיכוב הביצוע. לדיון ליום 26.6.2022 שעה 10:30. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4194/22" ]	747,676
735,919	בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם המבקש בשם המבקש: עו"ד ש' בלומנפלד החלטה עם כל הצער שבדבר, אין בידי לקבל את הבקשה. עו"ד אחר ממשרד בא כוח המבקש יתייצב לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4194/22" ]	747,677
736,067	בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד דיון בשם המבקש: עו"ד ש' בלומנפלד החלטה נדחה לדיון ליום 30.6.2022 שעה 9:30. לאור הסכמת באת כוח המשיבה, הנני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשה. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4194/22" ]	747,678
736,666	בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.05.2022 בת"פ 28518-08-20 שניתן על ידי כבוד השופט ח' טרסי תאריך ישיבה: א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022) בשם המבקש: עו"ד שלומי בלומנפלד בשם המשיבה: עו"ד מסעד מסעד החלטה 1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ח' טרסי ) בת"פ 28518-08-20 מיום 10.05.2022, עד להכרעה בערעור המבקש נגד חומרת העונש שהוטל עליו. 2. בא-כוח המבקש בטיעונו בעל פה, כמו גם בכתב, עתר לבחינת נסיבותיו המיוחדות של מרשו, ובכללן גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, העובדה שלא הפר בזמן ניהול המשפט את התנאים שנקבעו, העובדה שהוא נתון במגבלות גם בימים אלה, והעובדה ששירות המבחן ראה לנכון להמליץ, בשלב ראשון, לפחות על הליך טיפולי. בנוסף התייחס בא-כוח המבקש לתקופת המעצר הלא ארוכה שהושתה על מרשו, כנסיבה נוספת, המצדיקה לשיטתו את קבלת הבקשה שלפניי. 3. יוער ויודגש כי אכן כתב האישום תוקן באופן שלמבקש לא מיוחסת עבירה של ירי בכלי הנשק; אך יחד עם זאת המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק או תחמושת. ואכן על פי עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש לי אך עתה, בשונה מכתב האישום שצורף להודעת הערעור, עולה כי מעשה הירי בכלי הנשק בוצע על-ידי אחר ששהה באותו מקום. 4. על פי ההלכה שנקבעה על-ידי בית משפט זה, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עליו לתת דעתו לנסיבות והנתונים הרלוונטיים, ובעיקר לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה, לסיכויי הערעור, לעברו הפלילי של המבקש, לנסיבותיו האישיות ולשאלה האם הערעור תוקף את הכרעת הדין או גזר הדין. 5. במקרה דנא מדובר בעבירות נשק, שהמגמה הן של המחוקק הן של בתי המשפט הינה החמרה ועוד החמרה. ניתן לומר שמדינת ישראל הכריזה מלחמת חומרה בעבירות נשק. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בתיקון חקיקה הנוגע לעונש מחמיר יותר ביחס לעבר, תיקון שאינו ישים לגבי המקרה הזה - אך עמדתו של המחוקק ברורה מאוד בנדון. עמדה זו באה לידי ביטוי בפסיקת בית משפט זה, וראיתי לנכון להפנות לע"פ 166/22 טאהא נ' מדינת ישראל (01.06.2022), שם נדון עניינו של נאשם שהוביל נשק ברכבו על סמך בקשת אחר, מבלי שעשה כל שימוש בנשק ומבלי שנתן את דעתו לחומרת המעשים עצמם. גם שם מדובר היה בבחור צעיר נעדר עבר פלילי, שנדון לעונש מאסר של 22 חודשים; ובית משפט זה קבע שחרף הנסיבות המיוחדות באותו מקרה של נאשם צעיר בימים, נעדר עבר פלילי שהיה מעורב בעבירה שלא הושקעה בה מחשבה תחילה כלל ועיקר, שהחל בהליך שיקומי - הדעת נותנת שאין מנוס מדחיית הערעור שהוגש על-ידו וזאת בשים לב לחומרת העבירות של שימוש בנשק. עבירות שבעטיין קיפחו את חייהם אזרחים רבים במדינת ישראל, חלקם חפים מפשע שאין להם כל מעורבות בעבירות כאלה או בפשע בכלל. 6. בבואי לבחון את נסיבות המקרה שלפנַי, הרי שחרף העובדה שאכן מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, שתיים הן הנסיבות אשר עומדות בעוכריו. הראשונה היא חומרת העבירה עצמה והעובדה שהמבקש הוביל תת מקלע מסוג קרלו טעון במחסנית תואמת ועם מספר כדורי 9 מ"מ המתאימים לסוג הנשק; הנסיבה השנייה היא העובדה שבסופו של דבר שירות המבחן לא מצא לנכון ליתן כל המלצה בעניינו של המבקש במסגרת הדיון שנערך לפני בית משפט קמא. מוכן אני לצאת מנקודת הנחה שניתוק הקשר הראשוני מול שירות המבחן נעשה משום בעיה רפואית ממנה סבל המבקש, אך בהמשך צוין על-ידי שירות המבחן שהמבקש ניתק קשר עמו, ולא ענה לקריאות או לפניות שנעשו אליו. 7. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע והיא נדחית אפוא. יחד עם זאת, מוצא אני לנכון לפנות ליומן בית המשפט, לשם לקביעת מועד קרוב ככל הניתן לשמיעת הערעור שבכותרת. 8. המבקש יתייצב לריצוי עונש מאסרו בפועל ביום 01.08.2022 עד השעה 10:00 בימ"ר הדרים או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4194/22" ]	747,679
738,643	בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 - ו' לפני: כבוד השופט י' אלרון המערער: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד דיון בשם המערער: עו"ד שלומי בלומנפלד בשם המשיבה: עו"ד איתי שהם החלטה עניינה של החלטה זו בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 25.7.2022 בשעה 9:00. בא כוח המשיבה אינו מתנגד לבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת בא כוח המשיבה, אני נעתר לה. יחד עם זאת, יודגש כי התנאים המגבילים שהוטלו על המערער יוותרו על כנם עד להתייצבותו לריצוי עונש המאסר ביום 1.8.2022. בקשות לדחיית מועד התייצבותו של המערער לתחילת ריצוי עונשו לא תתקבלנה. התיק ייקבע על פי יומנו של בית המשפט, ובמידת האפשר במועדים שצוינו על ידי בא כוח המערער. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_J05.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4194/22" ]	747,680
736,430	בבית המשפט העליון בש"פ 4196/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: ראג'י גורבאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 21.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובה מיום 26.6.2022 החלטה הגישה בפסיקתו של בית משפט זה לבחינת בקשות להארכת מועד להגשת בקשות לדיון נוסף היא קפדנית ומצמצמת וזאת משום שהליך הדיון הנוסף סוטה מעיקרון סופיות הדיון (ראו, למשל: בש"פ 4620/07 שובר נ' מדינת ישראל , פיסקה 2 (11.6.2007); בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני , פיסקה 7 (13.9.2009)). מסכימה אני עם המשיבה כי יש להחיל גישה זו ביתר שאת בהליכים פליליים נוכח האינטרס של נפגעי העבירה לשים את ההליכים המשפטיים מאחוריהם. בשים לב לגישה זו, ולאחר שעיינתי בפסק הדין ונתתי דעתי לסיכויי הבקשה לדיון נוסף (שעל פני הדברים אינם גבוהים), ספק בעיני אם קיימת הצדקה להאריך את המועד להגשתה. חרף האמור, בהתחשב בכך שהמשיבה לא התנגדה למתן הארכת מועד להגשת הבקשה לדיון נוסף עד ליום 10.7.2022, בהינתן שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף ובשים לב לנסיבות האישיות של בא-כוח המבקש, ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי. אשר על כן, ניתנת הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בע"פ 9201/18 מיום 8.6.2022 וזאת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041960_D03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 6180/09" ]	747,683
736,278	בבית המשפט העליון רע"פ 4197/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: עבד אל פתאח פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו בית המשפט המחוזי חיפה מיום 15.05.2022 בעפ"א 50767-03-22 שניתן על ידי כבוד השופטת ת' נתנאל שרון בשם המבקש: עו"ד ש' בלומנפלד החלטה 1. ענייננו בבקשה לרשות ערעור, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.05.2022 בעפ"א 50767-03-22 (כב' השופטת ת' ש' נתנאל ) בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 16.02.2022 בהמ"ש 7235-01-22 (כב' השופטת ג' בסול ). במסגרת החלטת בית משפט השלום, נדחתה עתירת המבקש להארכת המועד להגשת בקשה להישפט בגין קנס מנהלי. 2. תחילת ההתדיינות המשפטית בתיק זה בהודעה על קנס, אשר נרשמה ביום 21.07.2020. לפי הודעה זו, הוטל על המבקש קנס בסך 300,000 ש"ח, בגין שימוש אסור בשטח לפי סעיף 243(ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, תקנה 2(א)(1) ו-סעיף 3 לתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח-2018. קנס זה הוצא מכוח סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן: חוק העבירות המנהליות ). ביום 04.08.2020, הודעה זו נמסרה לידי המבקש. ביום 20.12.2021, פנה המבקש לרשות לאכיפה במקרקעין (להלן: הרשות ) בבקשה להישפט. ביום 25.12.2021 סירבה הרשות לבקשתו, תוך הדגשה כי חלף המועד להגשת הבקשה. לאור הסירוב, ביום 04.01.2022 פנה המבקש לבית משפט השלום בחיפה בבקשה להארכת מועד הגשת בקשה להישפט. 3. בהחלטה מיום 16.02.2022, בית משפט השלום דחה את הבקשה להארכת מועד להישפט. בית המשפט ציין בהחלטתו את המועד הנקוב בסעיף 8(ג) לחוק העבירות המנהליות, לעניין הגשת בקשה לשיפוט – ואת הפער הדרמטי בין מועד זה לבין המועד בו פנה המבקש. בית משפט השלום לא שוכנע מנימוקיו של המבקש בעניין האיחור הניכר בהגשת בקשתו, ודחה את טענותיו לעניין קשיים בהבנת השפה כמצדיקים את השיהוי. 4. על החלטה זו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי אכן לא ניתן כל טעם משכנע כדי להצדיק את פניית המבקש באיחור של למעלה משנה. עוד דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש כי אי-ידיעת השפה היא שגרמה לשיהוי בפנייה לרשות. כמו כן דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש כי שיהוי מצד הרשות בהטלת הקנס יצרה הצדקה לשיהוי שלו בפנייה לרשות – וזאת מן הטעם שבקשה להישפט יש מועד קבוע בחוק. זאת ועוד, ציין בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הצביע על כל סעיף בחוק המחייב את בית המשפט לקיים דיון, במעמד הצדדים, בבקשה להארכת מועד. 5. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא החיל בעניינו של המבקש עקרונות מההליך הפלילי, על אף שיש בהגשת הבקשה להישפט כדי להעבירו מתחום המשפט המנהלי לתחום המשפט הפלילי. משכך, שגה בית המשפט המחוזי בשתי נקודות: הראשונה, באי-הקפדה ראויה על הדרישה כי לבעל דין תינתן ההזדמנות לטעון בפני בית המשפט. השנייה, בהקפדת יתר על מועדי הגשת הבקשות על אף שהמאשימה – כאן הרשות – הטילה את הקנס המנהלי בחלוף שנה ממועד העבירה. 6. לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות . 7. עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"פ 4121/22 סנדוקה נ' מדינת ישראל (21.06.2022); רע"פ 3871/22 יונקץ נ' מדינת ישראל (20.06.2022); רע"פ 3846/22 מסארווה נ' מדינת ישראל (15.06.2022)). בענייננו, המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון " בגלגול שלישי ", בהתאם להלכה. טענות המבקש נטועות כל כולן בדלת אמותיו ובעניינו הפרטני, וכפי שנימק בית המשפט המחוזי – לא קיים חשש לעיוות דין שעה שהמבקש לא סיפק כל הסבר משכנע להחזקתו במקרקעין מושא הקנס המנהלי. 8. אשר על כן, דין הבקשה לרשות הערעור, והבקשה לעיכוב ביצוע לצידה, להידחות. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041970_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4197/22", "ש 7235-01-22", "רע\"פ 4121/22", "רע\"פ 3871/22", "רע\"פ 3846/22" ]	747,684
735,859	בבית המשפט העליון בג"ץ 4199/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון 2. מועצה אזורית לכיש 3. אליאב- אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ 4. כרמי קטיף- מושב שיתופי להתיישבות חקלאית ותיירותית בע"מ 5. בני דקלים- כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ 6. נטע- כפר שיתופי להתיישבות כפרית חקלאית תיירותית בע"מ 7. אמציה- מושב שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ 8. שקף- כפר שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הביטחון 3. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון 4. המשרד להגנת הסביבה 5. משרד הבריאות 6. משרד האוצר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק; עו"ד טל גרנות החלטה לתגובה מקדמית של המשיבים עד ליום 21.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041990_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4199/22" ]	747,686
743,177	בבית המשפט העליון בג"ץ 4199/22 - א' לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון 2. מועצה אזורית לכיש 3. אליאב - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות חקלאית קהילת 4. כרמי קטיף - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית ותיירותית 5. בני דקלים - כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ 6. נטע- כפר שיתופי להתיישבות כפרית חקלאית תיירותית בע"מ 7. אמציה - מושב שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ 8. שקף - כפר שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הביטחון 3. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון 4. המשרד להגנת הסביבה 5. משרד הבריאות 6. משרד האוצר בקשה מטעם המשיבים לשנות מועד הגשת תגובה מקדמית בשם המשיבים עו"ד מוריה פרידמן; עו"ד יעל קולודני החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041990_C02.docx אמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4199/22" ]	747,687
737,449	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4201/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: סמיר גטאס נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד קלמן ריבקין, נאמן על נכסי החייב 2. כונס הנכסים הרשמי 3. נאור גולדברג בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.6.2022 בפש"ר 1960-03-15 ופש"ר 26972-12-21 שניתנה על ידי כבוד השופטת רחל ערקובי בשם המבקש: עו"ד יוסף סייג החלטה 1. עניינה של בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר הוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ערקובי ) בפש"ר 1960-03-15 ופש"ר 26972-12-21 מיום 9.6.2022, היא בבקשת המבקש, מר סמיר גטאס, חייב בפשיטת רגל (להלן: החייב ), להורות לבית המשפט קמא לדון לאלתר בבקשה שהגיש להעברת הנאמן מתפקידו. 2. וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים: מזה מספר שנים נדון במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב הסכם בין החייב לבין המשיב 3 (מר נאור גולדברג. להלן: הרוכש ) למכירת מתחם חנויות ביפו, הידוע כגוש 7081, חלקות 31-30, תת-חלקה 1 (להלן: הסכם המכר ו- המתחם , בהתאמה). הסכם זה אושר בהחלטתו של בית המשפט לחדלות פירעון ביום 28.6.2017 (להלן: ההחלטה המאשרת את ההסכם ), אך חרף זאת, ביקש החייב לבטל את ההחלטה המאשרת את ההסכם, וכפועל יוצא את הסכם המכר, בשל קיומו של פער משמעותי בין התמורה שנקבעה במסגרת ההסכם לבין שווי השוק של המתחם באותה עת. בעקבות זאת, התבקש החייב על ידי בית המשפט קמא להגיש חוות דעת שמאית מטעמו בדבר שווי המתחם. לאחר שזו הוגשה, התבקש הנאמן על נכסי החייב (הוא המשיב 1. להלן: הנאמן ) לבחון את חוות הדעת השמאית, וככל שיחפוץ בכך, להגיש חוות דעת נגדית. הנאמן בחר להגיש חוות דעת שמאית מטעמו, וביום 7.6.2021 נחקרו השמאים מטעם החייב מזה ומטעם הנאמן מזה באשר לחוות דעתם. יומיים לאחר מכן, ביום 9.6.2021, הגיש החייב בקשה להעברת הנאמן מתפקידו בעילה של שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת, וזאת בשל הטענה כי בעוד שהנאמן הצהיר בפני בית המשפט קמא כי לא מסר הנחיות כלשהן לשמאי שמונה מטעמו, במהלך חקירתו של השמאי התברר כי הוא קיבל הנחיות מאת הנאמן באופן הסותר את המוצהר כאמור. לטענת החייב, ההנחיות הללו, אשר הוסתרו מבית המשפט, הן שהביאו לביצוע הפחתות משמעותיות על ידי השמאי מטעם הנאמן, כך ששווי המתחם הוערך בכמחצית משוויו האמיתי. 3. בית המשפט קמא ביקש את התייחסות הנאמן לבקשת החייב, וביום 29.6.2021 הוגשה תגובת הנאמן לפיה יש לדחות את הבקשה. בו ביום, קבע בית המשפט קמא כי מדובר בבקשה מוקדמת וכי רק לאחר שהצדדים יפעלו בהתאם להחלטתו מיום 7.6.2021 הוא יידרש לסוגיה זו. בחלוף כחצי שנה, ביום 17.1.2022 ביקש החייב כי בית המשפט קמא יקבע דיון בבקשה להעברת הנאמן מתפקידו, תוך שהוא מלין על התנהלות הנאמן בקשר להחלטותיו בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב. עוד באותו היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה בשל הצורך לקיים תחילה בירור בערעורים על תביעות החוב שהגיש החייב. חודשיים לאחר מכן, ביום 24.3.2022 הגיש החייב בקשה נוספת לקיום דיון בבקשתו, וזאת מן הטעם שהתגלתה " ראיה בדבר הבטחה למתן שוחד לנאמן ". ראייה זו היא מסרון שנשלח לכאורה לחייב, על ידי הרוכש, ביום 9.5.2017, ובו לכאורה מודה הרוכש ששילם לנאמן חצי מיליון ש"ח בתמורה להסכמתו של האחרון לאשר את מכירת המתחם בהתאם להסכם המכר. בעקבות זאת, קבע בית המשפט קמא כי הוא יתייחס לבקשה זו בדיון שנקבע ליום 9.6.2022 וכי הכנ"ר יגיש את תגובתו לה. 4. ביום 11.5.2022 הוגשה תגובת הכנ"ר, אשר בעקבותיה התבקשה תגובת הנאמן ביחס לראייה שהוצגה ולטענת השוחד, וזו הוגשה ביום 19.5.2022. בהמשך, ובהתאם להוראת בית המשפט קמא, ביום 8.6.2022 הגיש הכונס הרשמי (הוא המשיב 2. להלן: הכנר ) תגובה נוספת המתייחסת גם היא לראייה החדשה ולטענות המועלות בגינה. 5. ביני לביני, הוגשו בקשות רבות בהליך שעניינן בביטול הסכם המכר ובערעורים על תביעות החוב שהכריע בהן הנאמן. כמו כן, ערך הכנ"ר פגישות בין הצדדים בנוגע להסכם המכר במטרה לסייע להם להגיע לפתרון המחלוקות. 6. ביום 9.6.2022 נערך דיון במעמד הצדדים במהלכו נדונו סוגיית ביטולו של הסכם המכר, הערעורים על תביעות החוב והבקשה להעברת הנאמן מתפקידו. במהלך הדיון חזר בא-כוח החייב על טענת השוחד המופנית כלפי הנאמן, וכן העלה הוא טענות נוספות בקשר להתנהלות הנאמן סביב הוצאתו לפועל של הסכם המכר. בסופו של הדיון, ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא עליה מבקש החייב לערער, בזו הלשון: אני סבורה כי לאור המכלול של ההליך ולאור גילו של התיק, לא ראוי לדון בבקשה זו תחילה, לאחר שתינתן על ידי החלטה בערעורים ובבקשה שב"כ החייב יגיש שנוגעת להסכם המכר והסעדים הקשורים אליו שא[ו]תם מבקש החייב, ככל שהדבר יהיה דרוש, אקבע מועד נפרד בעניין הזה ותינתן החלטה בנושא לאחר שאקבל את תגובות כל הצדדים. 7. במסגרת בקשת רשות הערעור חוזר החייב על בקשתו להורות על החלפת הנאמן, ואולם אין הוא מציג עוד את הטענות בדבר קיומה של ראייה חדשה ומעשה השוחד שהיא לכאורה מגלה, או התנהלות הנאמן בקשר להסכם המכר, ואף לא טוען נגד התנהלות הנאמן בכל הנוגע להכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב. לטענות אלה אין כל זכר בבקשת רשות הערעור. עילת הפסלות עליה מצביע החייב בבקשת רשות הערעור דנן היא שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת, על פיה הוגשה הבקשה מיום 9.6.2021, ואשר לא זכתה לאזכור כלל בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מיום 9.6.2022. לא זו אף זו, החייב איננו מזכיר בבקשת רשות הערעור את הבקשות האחרות שהגיש לאחר הבקשה מיום 9.6.2021 (אשר נסקרו לעיל), ואף לא את הטענות שהועלו במסגרתן. 8. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובות המשיבים. 9. במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי החייב לא טוען עוד לגבי החשש ממתן שוחד לנאמן שעמדה במכרז הדיון שנערך לפני בית המשפט קמא. ממילא, כפי שעולה מעיון בנט-המשפט, מדובר בטענה שהועלתה על ידי החייב עוד בשנת 2016, עת טען כי " יש יותר משמועה על הקלטת שיחה ביניהם בה הבטיח [הרוכש] ל [נאמן] 'בונוס' (במילים פשוטות: 'שוחד') של 500 אלף ש"ח אם יטה את ההליכים בקשר לנכס לטובת [הרוכש] .. " (סעיף 6 לבקשת החייב מיום 23.6.2016; בקשה שכונתה בקשה מס' 24). לטענה זו לא צורף כל תיעוד, ובהמשך, דומה כי היא 'נבלעה' בתוך שצף הבקשות הרבות שהגיש החייב, ובהן מוקדו מאמציו, מבלי שהוא הגיש כל ערעור על כך. ויוער, החייב אומנם הזכיר את הבקשה במסגרתה הועלתה טענת השוחד (היא בקשה מס' 24) אגב התנגדותו לאישור הסכם המכר. ואולם, בהחלטה המאשרת את ההסכם, קבע בית המשפט קמא (כב' השופט נפתלי שילה ) כי החייב לא הביא כל ראייה המצביעה כי נפל דופי בהתנהלות הנאמן וכי טענותיו כלפיו נטענו בעלמא. לאמור יש להוסיף כי בקשה זו כפי שהועלתה לפני בית המשפט קמא ביום 24.3.2021 אינה חפה מקשיים. ראשית, מתעורר קושי בין המועד שבו הועלתה הטענה לראשונה (שנת 2016) לבין המועד שבו נשלח המסרון לכאורה (שנת 2017). עוד עולה כי הבקשה נעדרת הסבר מדוע לא הוצגה ראייה זו קודם לכן, בהינתן שמדובר במסרון שנמצא לכאורה בטלפון הישן של החייב ונשלח על פי הנטען כאמור עוד בשנת 2017. 10. בכל הנוגע לטענה בדבר שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת – היא הטענה היחידה העומדת בפי החייב במסגרת בקשת רשות הערעור דנן – סוגיה זו לא הועלתה על ידי החייב במסגרת הדיון מיום 9.6.2022, וממילא בית המשפט קמא לא נתן את דעתו עליה. לא למותר לציין, ומבלי לטעת מסמרות בדבר, כי מעיון בטענות החייב בעניין זה עולה שעיקר טענותיו מבקשות לתקוף את הממצאים שבחוות הדעת השמאית ואת מומחיות השמאי שמונה מטעם הנאמן, ועל כן המרחק בין טענות אלה לבין הסעד שהתבקש איננו קטן. 11. אשר לטענות המופנות נגד התנהלות הנאמן בקשר להסכם המכר ולהכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב, מלבד שאלו לא הועלו כאמור במסגרת בקשת רשות הערעור, בהינתן אופי הטענות המועלות, דומה כי האכסנייה המתאימה לדון בהם היא במסגרת הבקשה לביטול הסכם המכר והערעורים על תביעות החוב. 12. ויובהר, על פני הדברים יש טעם בטענה כי דיון בבקשה להעברת הנאמן מתפקידו צריך להיעשות על דרך הכלל בתוך פרק זמן סביר. ואולם, בהינתן האופן שבו הוגשו בקשותיו של החייב בעניין זה, ובהתחשב בהיקף הבקשות הרב שהונח לפתחו של בית המשפט קמא, טוב יעשה החייב, ככל שהוא עודנו חפץ בכך, אם יגיש לבית המשפט קמא בקשה מסודרת בה יציג במרוכז את מלוא טענותיו בעניין זה, כשהן מגובות בתשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת. ככל שבקשה כזו תוגש, ינהג בה בית המשפט קמא לפי מיטב שיקול דעתו. 13. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשו תגובות, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042010_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4201/22" ]	747,689
737,325	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4203/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: דנה שגב נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל אביב חברה לתועלת הציבור בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד זוהר לנדה; עו"ד נטע ברומברג; עו"ד אייל נחשון; עו"ד עמיחי טסלר פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה דכאן בבקשת העותרת כי נוציא מלפנינו צו-על-תנאי אשר יורה למשיבים – בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי ) והמשיבה 2 (להלן: המכללה ) – לבוא ולנמק מדוע לא יבוטל פסק הדין מיום 17.5.2022, במסגרתו נדונו במאוחד בר"ע 40771-09-21 ועת"צ 37313-10-21 (השופטים א' איטח , ס"נ, ח' אופק-גנדלר , א' סופר , ונציגי הציבור י' רון ו ע' ליפשיץ ). כפי שיפורט, פסק דין זה קיבל את בקשת רשות הערעור והערעור מטעם המכללה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב (להלן: בית הדין האזורי ) בת"צ 30273-07-17 (השופטת ח' גרשון-יזרעאלי ), ודחה את ערעורה של העותרת . רקע 2. העותרת הועסקה כעוזרת ראש מחלקה ועוזרת הוראה במחלקה לשיווק של המכללה באמצעות חוזי העסקה אישיים, לתקופות קצובות, בין השנים 2015-2012. ביחס לתקופות העסקה אלו העלתה העותרת שלל טענות שעניינן פגמים בהתנהלות המכללה ביחס להעסקתה: מדובר בתשלומים ששולמו לה, בתלושי השכר שהונפקו לה ובזכויות הסוציאליות להן היא זכאית, לעמדתה. בין היתר טענה העותרת כי נדרשה לעבוד גם בתקופות שלא נכללות בהסכמי ההעסקה – עובר ובסמוך לתחילת הסמסטר וכן מעט לאחריו – אשר בגינן לא קיבלה תשלום; כי לא נמסרה לה הודעה על תנאי העסקתה כנדרש בחוק; וכן, כי נמנעה ממנה הזכות לפדיון ימי חופשה שלא נוצלו – לטענתה. את כל אלו ביקשה העותרת לברר במסגרתה של תובענה ייצוגית. 3. בית הדין האזורי קיבל בחלקה את בקשת אישור התובענה הייצוגית מטעם העותרת. במסגרת זו אישר בית הדין האזורי את ניהול התובענה כייצוגית ביחס לעילות התביעה שעניינן פדיון ימי החופשה ותשלום שכר העבודה בחודשים הסמוכים לתחילת הסמסטר ולסופו. יתר טענותיה של העותרת נדחו לגופן. 4. לאור זאת הוגשו שני הליכים, כדלקמן: בקשת רשות ערעור מטעם המכללה – אשר נוגעת לרכיבים שאושרו; וערעור מטעם העותרת – אשר נוגע לרכיבים ולסעדים שנדחו בהחלטת בית הדין האזורי. בית הדין הארצי החליט לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי, וכן לדחות את ערעורה של העותרת. 5. במסגרת זו קבע בית הדין הארצי כי בהסתמך על דפוסי העסקה של עוזרי הוראה במכללה – התפקיד בו הועסקה העותרת – הרי שעבודתם של אלו מקנה גמישות רבה בין במקום ביצוע העבודה ובין במועד ובדרך ביצועה. עוד נקבע כי מרבית המועסקים במשרת עוזר הוראה מועסקים במשרה חלקית, וזו מתווספת לעיסוק עיקרי אחר. לאור כל זאת, ובהסתמך על הראיות שהוצגו בפני בית הדין האזורי, קבע בית הדין הארצי כי לא הוכחה עילת תביעה אישית של העותרת ביחס לסוגיות שבעניינן אושר לנהל את התובענה כייצוגית. 6. בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי הסוגיות אשר העותרת ביקשה לברר במסגרת התובענה אינן מתאימות להידון במסגרת הליך ייצוגי, וזאת בשים לב לשונות שבין חברי הקבוצה אשר מחייבת בירור עובדתי נרחב. לאור זאת פסק בית הדין הארצי כי על פני הדברים נראה כי ניהול התובענה כייצוגית איננה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בנסיבות העניין. בית הדין הארצי דן גם בערעור מטעם העותרת וקבע כי יש לדחותו לנוכח הקביעות בפסק דינו, תוך שאישש את קביעותיו של בית הדין האזורי ביחס לסוגיות שהועלו במסגרתו. 7. לאור כל האמור קיבל בית הדין הארצי את ערעורה של המכללה במלואו וקבע כי יש לבטל את קביעת בית הדין האזורי ביחס לאישור התובענה כייצוגית בעילות האמורות. לצד זאת, חייב בית הדין הארצי את העותרת בתשלום הוצאות מופחתות בסך של 10,000 ש"ח בלבד – זאת, לנוכח קביעתו "כי התובענה הביאה לשינוי שהגם שלא היה מחויב [...] קידם את הבהירות והשקיפות". 8. מכאן העתירה המונחת לפנינו. 9. לטענת העותרת, פסק הדין של בית הדין הארצי מכיל טעויות משפטיות מהותיות במגוון סוגיות-רוחב בתחום דיני התובענות הייצוגיות ודיני העבודה. טעויות חמורות אלו, כך נטען, יוצרות חסם מובנה להגשתן של תובענות ייצוגיות. לדידה, פסק הדין של בית הדין הארצי שינה את "האיזון העדין שמכתיב חוק תובענות ייצוגיות, בדגש על דרישת השונות ועצם היכולת להעלות טענות של שונות כאשר הוכחה מדיניות פסולה". בכך, טוענת העותרת, נמנעה ממנה ומחברי הקבוצה כאחד האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בשני עניינים עקרוניים: אי-תשלום שכר עבודה ופדיון ימי חופשה בתום העסקה, שהם כידוע מצויים בלב-ליבם של זכויות העובדים שאינן ניתנות לוויתור. לאור זאת טוענת העותרת כי נגרם עיוות דין חמור לחברי הקבוצה – המועסקים במשרה זמנית וחלקית ובשכר נמוך – באופן המונע מהם את האפשרות הריאלית היחידה למימוש זכויותיהם. במסגרת טענותיה, ביקשה העותרת להסב את תשומת ליבנו לעתירה אשר עודנה תלויה ועומדת ב בג"ץ 5148/18 שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה (להלן: עניין שחם ) , אשר לדידה כוללת קווי דמיון מהותיים אשר אף הם מחייבים את התערבותנו. 10. דין העתירה להידחות על הסף וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. 11. הלכה היא עמנו כי בית משפט זה ביושבו על מדין כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבותנו בפסקי דין אלה שמורה למקרים חריגים שבחריגים, בהם מתגלה טעות משפטית מהותית בהכרעתו של בית הדין הארצי בעניין בעל חשיבות ציבורית רחבה. אלו – ורק אלו – יצדיקו את התערבותנו לתיקון הטעות משיקולי צדק (ראו למשל: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין לעבודה , פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 6574/11 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (7.6.2012); בג"ץ 7391/10 פלוני נ' פלונית (30.5.2012); בג"ץ 9619/11 חדד נ' בית הדין הארצי לעבודה (12.3.2012) ; בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה , פ"ד נא(2) 63, 90-88 (1997) ; בג"ץ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה , פ"ד נז(4) 443 (2003) ). 12. אין זה המצב בענייננו. פסק הדין של בית הדין הארצי מנומק ומפורט לעילא ולעילא, ולא מצאתי בו כל טעות – קל וחומר, טעות מהותית – אשר יש בה כדי להצדיק את התערבותנו. משהבהרנו זאת, ברי הוא כי עלינו לדחות עתירה זו על הסף. 13. זאת ועוד, קביעתו הפרטנית של בית הדין הארצי כי העותרת דכאן כשלה מלבסס עילת תביעה אישית שוללת את אפשרותה לטעון טענות בשם חברי הקבוצה וביחס לעילותיהם. כך מורה לנו מפורשות סעיף 4(א) לחוק תוב ענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שכותרתו " מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי" ; ואלה הן מילותיו: 4. (א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן: (1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה; (2) רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה; (3) ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1); ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1). כך מורה לנו גם ההלכה הפסוקה. 14. בשולי הדברים ראוי לציין כי אין כל דמיון במסד העובדתי שבין העתירה דכאן לבין זו שהוגשה בעניין שחם – עליה מבקשת העותרת להסתמך, ועל פני הדברים נראה כי אף אין דמיון של ממש במסד המשפטי של שתי העתירות – למרות ניסיונה של העותרת לטעון אחרת. העותרת ממילא לא צירפה כל אסמכתא לתמיכה בטענותיה בהקשר זה. 15. לאור האמור, העתירה נדחית; העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך כולל של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22042030_F04.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4203/22", "בר\"ע 40771-09-21", "בג\"ץ 5148/18", "בג\"ץ 525/84", "בג\"ץ 6574/11", "בג\"ץ 7391/10", "בג\"ץ 9619/11", "בג\"ץ 7029/95", "בג\"ץ 1082/02" ]	747,691
735,913	בבית המשפט העליון רע"ב 4205/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: יוסף קובודי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 20.06.2022 בעת"א 65853-05-22 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' כהן בשם המבקש: עו"ד רוית מוחבר החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט ע' כהן ) מיום 20.06.2022 בעת"א 65853-05-22, בגדרו נדחתה עתירת המבקש על החלטת גורמי שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), שלא לאפשר לו לצאת לחתונת אחותו, אשר עתידה להיערך ביום 24.06.2022 (להלן: החתונה ). 2. המבקש מרצה עונש מאסר של 34 חודשים, בגין הרשעתו בעבירות אלימות כלפי בת זוגו ואימה. יוער כי המבקש מסווג כאסיר אלמ"ב בקטגוריה א' והוגדר עד לאחרונה כאסיר השגחה. 3. על פי האמור בבקשה, ביום 13.04.2022 פנה המבקש לקצין האסירים של שב"ס בבקשה כי זה יאשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחתונה, אך בקשתו סורבה. נגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי. 4. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר המודיעיני שהוגש בעניינו של המבקש, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בפסק דין מנומק נקבע, בין היתר, כי מהחומר המודיעיני העדכני מחודשים פברואר ומאי 2022 ניתן ללמוד על התנהגותו השלילית של המבקש. בנוסף ציין בית המשפט המחוזי את ההנמקה (מתוך חלקה הגלוי) של המלצת ועדת אלמ"ב לפיה " היא מתרשמת שלא חל שינוי ממשי במצבו של האסיר וכי קיימים גורמי סיכון להישנות התנהגות אלימה ". לכך הוסיף בית המשפט את התנגדות גורמי הטיפול וכן התנגדות משטרת ישראל להוצאתו של המבקש לחופשה המיוחדת. על כן נקבע כי לא נפל פגם בהחלטת הגורם המוסמך בשב"ס - שהתבסס על חוות הדעת השונות ועמדת הגורמים המוסכמים - שלא לאפשר למבקש לצאת לחופשה מיוחדת לרגל החתונה, תוך שהוער כי אין מדובר בזכות מוקנית. זאת ועוד הובהר כי בית המשפט "אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של הגורם המוסמך והאחריות לשמירה על ביטחון הציבור מוטלת על כתפי המשיבים". לסיום הוער, כי המבקש רשאי לנצל את הצעת בא-כוח השב"ס, ולהשתתף בחתונה באמצעות תוכנת " זום ". 5. בבקשה שלפניי , טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שאישר את החלטת השב"ס, שנשענה על "מידע מודיעיני דל" שאינו קונקרטי. המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט פעל בניגוד להלכה הקיימת, אשר לפיה אין לתת משקל מכריע להמלצת ועדת האלמ"ב בבקשה לחופשה מיוחדת, וכי כך או אחרת, מסוכנותו היא, לכל היותר, ספציפית כלפי זוגתו שממילא לא תנכח בחתונה. 6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. 7. כידוע, רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או נושא אחר בעל חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.06.1986); רע"ב 3578/22 פרנקל נ' שירות בתי הסוהר (20.06.2022)). עניינו של המבקש אינו נמנה על קטגוריית מקרים מצומצמת זו. 8. אף לגופם של דברים, לא מצאתי כי נפל כל פגם בשיקול הדעת המינהלי, ולכן צדק בית המשפט המחוזי עת דחה את העתירה. כידוע, יציאה לחופשה, ובכלל זאת חופשה מיוחדת לרגל אירוע משפחתי, אינה זכות קנויה לאסיר, וההחלטה האם לאשר חופשה כזו נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים לכך בשב"ס (ראו למשל: רע"ב 4212/13 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (16.06.2013)). 9. לסיום אעיר, כי לא נעלמה מעיניי העובדה שהמבקש סמך ידו, בין היתר, על שנפסק ברע"ב 844/07 רביזדה נ' שרות בתי הסוהר (29.01.2007); סיפא הדברים יפים לענייננו: "הציפייה של כל אדם לקחת חלק באירועים בעלי משמעות מיוחדת בחייהם ובמותם של קרובי משפחתו היא טבעית, ומובנת מאליה. ההשתתפות באירועי שמחה כבאירועי אבל של בני משפחה קרובים היא חלק ממימוש הציפייה של האדם לחיי משפחה, בין בהיקפה הגרעיני, ובין בהיקפה הרחב. ציפייה זו נקשרת גם לאמונה ולמנהגי הדת. ציפייה טבעית זו של האדם אינה נעלמת עם הפיכתו לאסיר, שקירות הכלא מפרידים בינו לבין החברה. עם זאת, המגבלות על החירות האישית הנלוות למאסר משפיעות באופן בלתי נמנע על מידת היכולת של האסיר להגשים את ציפייתו הטבעית להיות חלק מאירועים משמעותיים וחשובים בחיי משפחתו הקרובה. בגדר מגבלות אלה עשויים לבוא, בין היתר, שיקולים של בטחון הציבור, בטחון האסיר עצמו, וכן היבטים מערכתיים שונים הקשורים בהיקף המשאבים וביכולת ההיערכות של רשויות שב"ס, על מערכות האבטחה הנתונות להם. ציפייתו של האסיר כפופה, אפוא, בין היתר למגוון שיקולים מערכתיים האוצלים על היקף היכולת להתיר את יציאתו בליווי למטרות משפחתיות ואישיות שונות " (ההדגשה אינה במקור). 10. הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042050_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 4205/22", "רע\"ב 7/86", "רע\"ב 3578/22", "רע\"ב 4212/13" ]	747,693
735,936	בבית המשפט העליון בש"א 4206/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: בני סלע נ ג ד המשיבה: דבורה אנג'ל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 5.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042060_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4206/22" ]	747,694
737,651	בבית המשפט העליון בש"א 4206/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: בני סלע נ ג ד המשיבה: דבורה אנג'ל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ק 17784-05-22 מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה לבית המשפט לתביעות קטנות בדימונה או בבאר שבע. מדובר בתביעה שהגיש המבקש, נגד המשיבה, המיוסדת על הסכם שלפי הנטען נכרת ביניהם. 2. המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר. המבקש טוען כי לאחרונה הוא הועבר לכלא אשל המצוי במחוז הדרום, וכי בשל מצבו הרפואי יקשה עליו להתנייד לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. 3. המשיבה לא מסרה את תגובתה לבקשה, חרף החלטת בית משפט זה מיום 22.6.2022. 4. דין הבקשה להידחות. 5. כלל הוא כי דיון בתביעה שהוגשה לבית משפט מסוים לא יועבר לבית משפט במחוז אחר, זולת אם מבקש ההעברה יצביע על טעמים המצדיקים את ההעברה. המבקש לא הרים נטל זה. מעיון בבקשה ובתיק בית המשפט עולה כי המבקש הוא שבחר להגיש את התובענה מושא הבקשה לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. המבקש לא צרף לבקשתו אסמכתאות שיש בהן כדי להצביע על קושי ממשי בניידותו. משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים המטים את מאזן הנוחות לטובת קיום הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות בדימונה או בבאר שבע על פני קיומו בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042060_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4206/22" ]	747,695
737,902	בבית המשפט העליון ע"א 4209/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: בשמת כרמון נ ג ד המשיבה: שיפרה סלע המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 1.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042090_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4209/22" ]	747,698
738,192	בבית המשפט העליון דנ"פ 4213/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשת: נטליה קמינסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 2188/22 ובע"פ 2274/22 מיום 7.6.2022 שניתן על ידי כבוד השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו ד' מינץ בשם המבקשת: עו"ד יחיאל לאמש החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו ד' מינץ ) בע"פ 2188/22 ובע"פ 2274/22 מיום 7.6.2022 (להלן: פסק הדין ). 1. נגד המבקשת (המערערת בע"פ 2274/22) ואדם נוסף, מר מיכאל גולדברג (המערער בע"פ 2188/22; להלן: גולדברג ) הוגש כתב אישום שבו יוחסו להם עבירות שוחד ותיווך לשוחד, בהתאמה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שבו הודו המבקשת וגולדברג במסגרת הסדר טיעון, המבקשת תיווכה בין דורשי עבודה ובין גולדברג, עובד ציבור שהועסק בלשכת התעסוקה כפקיד השמה וייעוץ. בכתב האישום צוין כי גולדברג נהג להזין נתונים כוזבים בעניינם של דורשי העבודה על מנת שאלו יקבלו דמי אבטלה שאינם זכאים להם, וזאת בתמורה לכספים ולמתנות. במסגרת הסדר הטיעון, הגיעו המבקשת וגולדברג להסכמה עם המשיבה לפיה, בין היתר, המשיבה תעתור לעונש של 11 חודשי מאסר בפועל, בעוד שהמבקשת וגולדברג יוכלו לטעון באופן חופשי ביחס לרכיב זה של העונש. 2. לאחר ששמע את טענות הצדדים, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את המבקשת בשורה ארוכה של עבירות תיווך בשוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), ואת גולדברג בעבירות מרובות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין. ביום 7.3.2022 גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע על המבקשת ועל גולדברג שבעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרם; 12 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך של 15,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו. 3. המבקשת וגולדברג ערערו לבית משפט זה על גזר הדין ועתרו להמרת עונש המאסר בפועל שהושת עליהם בעבודות שירות. ביום 7.6.2022 דחה בית משפט זה (השופטים ברק-ארז , ברון ו מינץ ), פה-אחד, את שני הערעורים. בית המשפט סבר כי אין מקום להתערב בעונשים שנגזרו על המבקשת ועל גולדברג. בהקשר זה הוטעם כי יש להעניק משקל מכריע לעובדה כי מדובר במקרה של שוחד בשירות הציבורי ; לכך שהוסכם בהסדר הטיעון שהמשיבה תעתור לעונש מאסר בפועל; ולכך שהעונשים שבית המשפט קמא גזר על השניים ממילא מגלמים את הנסיבות המקלות בעניינם. לבסוף ציין בית המשפט העליון כי אמנם למבקשת ולגולדברג אין עבר פלילי, אך מעשיהם אינם מסתכמים במעידה חד-פעמית, שכן הם הורשעו בגין "מסכת של מקרים עם ריבוי מעשים". על יסוד האמור נדחו ערעורי המבקשת וגולדברג ונקבע כי עליהם להתייצב לריצוי מאסרם בפועל ביום 1.9.2022. 4. המבקשת, שלא השלימה עם פסק הדין, הגישה את הבקשה שלפניי וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתה, פסק הדין מתיר אכיפה בררנית ופוגע בעיקרון השוויון, מאחר שעשרות מעורבים נוספים בפרשה, אלו שנתנו את השוחד והיו שותפים מלאים לביצוע העבירות, לא הועמדו לדין. המבקשת סבורה כי בנסיבות המקרה עומדת לה טענת הגנה מן הצדק ועוד היא מלינה כי פסק הדין לא נתן ביטוי לכלל טענותיה בנושא. לבסוף, המבקשת טוענת כי פסק הדין מנוגד להלכות שיצאו מלפני בית משפט זה ומוליך לתוצאה קשה המכשירה את התנהלותה המפלה של המשיבה באופן שעלול לפגוע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט. 5. דין הבקשה להידחות. בפסק הדין בענייננו לא נפסקה כל הלכה ודומה כי אף המבקשת אינה טוענת אחרת. מדובר בפסק דין תמציתי המתמקד בנסיבות הפרטניות של המבקשת ושל גולדברג. טענות המבקשת רובן ככולן נוגעות לתוצאת פסק הדין ולמשגים שנפלו בו, לשיטתה. טענות אלה הן טענות ערעוריות מובהקות שאינן מקימות עילה לקיום דיון נוסף (דנ"פ 1175/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (14.2.2019); דנ"פ 2562/19 חאטב נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (2.5.2019)). למעלה מן הצורך יוער כי סוגיית אי העמדתם לדין של נותני השוחד בפרשה כלל לא נדונה בפסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף, ולפיכך אין מקום לדון בה לראשונה במסגרת הליך של דיון נוסף (דנ"פ 3009/22 כהן נ' היועצת המשפטית לממשלה , פסקה 13 (30.6.2022)). אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22042130_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"פ 4213/22", "דנ\"פ 1175/19", "דנ\"פ 2562/19", "דנ\"פ 3009/22" ]	747,701
737,301	בבית המשפט העליון רע"פ 4214/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: עדן יצחק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' עדן, ג' גדעון ו-ג' דניאל) ב-עפ"ג 59892-02-22 מיום 11.5.2022 בשם המבקש: עו"ד משה קשלס החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' עדן , ג' גדעון ו- ג' דניאל ) ב-עפ"ג 59892-02-22 מיום 11.5.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט א' כהן ) ב-ת"פ 63014-11-20 מיום 11.1.2022. 2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20.11.2020, סמוך לשעה 22:41, המבקש החזיק בתא הכפפות ברכב 9 יחידות של סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקל כולל של 12.12 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. בנוסף, המבקש החזיק ברכב משקל אלקטרוני. עוד על פי כתב האישום המתוקן, המבקש החזיק בתוך תא מטען של רכב אחר שבחזקתו 60 יחידות של סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקל כולל של 140 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. בגין מעשים אלו יוחסה למערער עבירה של החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים ). 3. המבקש הורשע בעובדות כתב האישום המתוקן, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. 4. בית משפט השלום בגזר דינו עמד על חומרתן של עבירות הסמים, תוך שציין כי המאבק בנגע הסמים הינו קשה ובלתי פוסק, ובעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית יש כדי פגיעה בערכים חברתיים של הגנה על הציבור בכללותו מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב השימוש בסמים. נקבע כי המבקש פגע בערכים המוגנים במידה בינונית-נמוכה מאחר שנתפס סם במשקל כולל של כ-150 גרם אשר חולק לכ-70 יחידות. הודגש כי אין להתייחס לסם ה"קנבוס" כסם "קל" אלא הוא היה ועודנו סם מסוכן, וככלל מגמת הענישה היא מחמירה. נוכח האמור, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 10 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום הותיר את הרשעת המבקש על כנה, חרף המלצת שירות המבחן כי ראוי להימנע מהרשעתו, מאחר שקבע כי לא מתקיימים התנאים הנקובים ב -הלכת כתב (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3) 337 (1997)); נוכח העובדה שעסקינן בעבירה שהינה "מן החמורות שבפקודת הסמים"; וכי נסיבות ביצועה מלמדות כי פוטנציאל הנזק בצידה הוא ברף הגבוה ; ובשל העובדה שלא הוכח נזק קונקרטי שייגרם לתעסוקת המבקש ולשיקומו כתוצאה מהרשעתו. בגזירת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, בית משפט השלום התחשב בהעדר הרשעות קודמות מצדו, ובהתרשמות שירות המבחן כי הוא מגלה מוטיבציה לשילובו בהליך טיפולי ומתאמץ לתפקד באופן תקין. בהינתן האמור לעיל, בית משפט השלום גזר על המבקש 7 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים מסוג "פשע", למשך 3 שנים; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים מסוג "עוון", למשך 3 שנים; צו מבחן למשך שנה; צו של"צ בהיקף 180 שעות; 60 יום פסילת רישיון נהיגה על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים, למשך שנתיים; התחייבות בסך 3,000 ש"ח להימנע מעבירה לפי פקודת הסמים במשך שנתיים; וקנס בסך 3,000 ש"ח. 5. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי על גזר דינו, ובפרט על הותרת הרשעתו על כנה – נדחה. הובהר כי הכלל הוא כי אדם אשר ביצע עבירה – יורשע בגינה, ואילו אי הרשעה היא חריג בהתקיים תנאים מיוחדים. במקרה דנן, נקבע כי חומרת מעשה העבירה ונסיבותיה מלמדות כי מדובר בהחזקת סם מסוכן לצורכי הפצה בשל חלוקת הסם ליחידות; המשקל האלקטרוני שנמצא ברכב; והחזקת הסם בשני כלי רכב שונים, ואלו לבדן מצדיקות את הרשעת המבקש. הודגש כי בית משפט השלום נתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער בגזר דינו, ובהתאם הטיל עליו צו מבחן, של"צ וענישה נלווית. מכאן הבקשה שלפניי. 6. לטענת המבקש, בקשתו מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני והיא אפשרות ההימנעות מהרשעה במסגרת חריגה ממתחם העונש ההולם לפי סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). לשיטתו, ראוי היה להימנע מהרשעתו נוכח המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה; סיכויי שיקומו הגבוהים; סעיף 82 לחוק המייחד, לטענתו, אי הרשעה לנאשמים העוברים הליך גמילה מסמים; העדר עבר פלילי ואורח חייו הנורמטיבי; הפגיעה שתגרם לתעסוקתו ומניעת קידומו התעסוקתי. כמו כן, נטען כי הרשעתו מהווה "אי צדק מהותי" וזאת לאור "תהליך לגליזציה" כלשונו המבטא שינוי חברתי ומוסרי ביחס לסם הקנבוס, ובהתאם אין הכרח בהרשעה בעבירות הנוגעות לסם זה. 7. דין הבקשה להידחות . הלכה ידועה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית רחבת היקף, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4109/22 פלוני נ' משטרת ישראל - לשכת תביעות תעבורה חדרה , פסקה 7 (21.6.2022)). הבקשה שלפניי נטועה בדל"ת אמות עניינו הפרטני של המבקש, חרף האצטלה העקרונית אותה מנסה המבקש לשוות לבקשתו. 8. נקבע זה מכבר כי הימנעות מהרשעה, בקרב בגירים, אפשרית בהצטבר שני תנאים: ראשית , ההרשעה עלולה לפגוע באופן ממשי בשיקום הנאשם בהתחשב בנסיבותיו האישיות; שנית , סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ובפרט בשיקולי הגמול וההרתעה ( הלכת כתב ; רע"פ 9177/20 אלזאם נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (26.1.2021)). לא מצאתי כי נפל פגם בקביעת בית משפט השלום אשר נדרש לשאלת הרשעתו של המבקש באופן פרטני , והכריע כי אין מקום לבטלה, חרף המלצת שירות המבחן, זאת לאחר שבחן והכריע בדבר שני התנאים האמורים לעיל – המבקש לא הוכיח נזק קונקרטי או פוטנציאלי לתעסוקתו ולשיקומו, ומעשה העבירה ונסיבותיה חמורים ביותר ודורשים ענישה הולמת ומרתיעה. 9. יוצא כי, הטענות העקרוניות אשר המבקש מנסה לעורר בבקשתו כלל אינן רלוונטיות לעניינו. זאת, מאחר שעיקר בקשתו היא כי יהא ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם ואי הרשעה בהתאם להוראות סעיף 40ד(א) לחוק. אולם, בית משפט השלום בגזר דינו נותר בגדרי מתחם העונש ההולם שקבע, אשר בגבולו התחתון עונש מאסר מותנה, וכלל לא מצא לנכון לחרוג ממנו לקולה (ראו והשוו: רע"פ 547/21 סיטניק נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (17.3.2021); רע"פ 3195/19 אגוזי נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (4.7.2019)). בית משפט השלום ממילא הכריע כי עניינו של המבקש אינו מצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם, כך שהלכה למעשה, אינו מקים את השאלה המשפטית העקרונית לה טוען המבקש. מכל מקום, ערכאת הערעור בוחנת את התוצאה העונשית הסופית שבגזר הדין, ואין בשגגה באופן יישום מלאכת גזירת הדין כדי להצדיק התערבות, מה גם ששגגה כאמור, לא נפלה במקרה דנן (רע"פ 2155/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (11.4.2022); ע"פ 8622/21 הולר נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (15.5.2022)). 10. אף איני מוצא לקבל את טענות המבקש בדבר "אי צדק מהותי" כלשונו שנגרם לו, בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הסמים ועל הצורך להתמודד עמן באמצעות ענישה יעילה ומרתיעה (רע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (19.6.2022)). זאת ועוד, פקודת הסמים מורה כי סם הקנבוס הוא סם מסוכן, ולא ניתן להתייחס לסם הקנבוס אחרת, קל וחומר שלא באופן מקל (רע"פ 8759/21 קסלר נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (23.12.2021); ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021)). בידי המבקש נתפסה כמות סם משמעותית, אשר חולקה לעשרות מנות באופן המלמד על כוונה להפיצן. במעשים אלו כרוך פוטנציאל נזק רב, וברי כי מעשי המבקש דורשים ענישה מתאימה. אין אפוא עילה לדון בעניינו פעם נוספת, בגדרי "גלגול שלישי". הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042140_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"פ 4214/22", "עפ\"ג 59892-02-22", "ת\"פ 63014-11-20", "ע\"פ 2083/96", "רע\"פ 4109/22", "רע\"פ 9177/20", "רע\"פ 547/21", "רע\"פ 3195/19", "רע\"פ 2155/22", "ע\"פ 8622/21", "רע\"פ 4030/22", "רע\"פ 8759/21", "ע\"פ 6299/20" ]	747,702
736,050	בבית המשפט העליון ע"א 3868/22 ע"א 4215/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: הרברט סמואל על הים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ארז חבר בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ 2. רשות האכיפה והגבייה - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות 3. הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערים בהליכים שבכותרת יגישו את סיכום טענותיהם, בנפרד , עד ליום 24.7.22, בהיקף של עד 8 עמודים, כל אחד. 3. משיבה 2 בע"א 3868/22 תגיש את סיכום טענותיה כמשיבה בהליכים שבכותרת, במאוחד , עד ליום 11.9.22, בהיקף של עד 15 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחין המשיבה בין טענותיה בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. הממונה על חדלות פרעון יגיש את סיכום טענותיו בהליכים שבכותרת, במסמך אחד , עד ליום 6.10.22, בהיקף של עד 15 עמודים. במסמך סיכום הטענות, יבחין הממונה על חדלות פרעון בין טענותיו בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 5. המערערים בהליכים שבכותרת יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך), עד ליום 1.11.22, בהיקף של עד 3 עמודים, כל אחד. במסמך סיכום הטענות, יבחינו המערערים בין טענותיהם בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 6. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 7. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 8. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 9. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 10. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 11. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 29.12.2022 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22038680_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3868/22", "ע\"א 4215/22", "בע\"א 3868/22" ]	747,703
739,199	בבית המשפט העליון ע"א 3868/22 ע"א 4215/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: הרברט סמואל על הים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ארז חבר בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חב 2. רשות האכיפה והגבייה - המרכז לגביית קנסות ,אגרות וה 3. הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי בקשה מוסמכת מיום 26.7.2022 לצירוף אסמכתא החלטה כמבוקש וכמסוכם, האסמכתא תתקבל למרשם. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22038680_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3868/22", "ע\"א 4215/22" ]	747,704
736,441	בבית המשפט העליון ע"פ 4217/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערים: 1. דמיטרי סטוקלוב 2. פרנקו ספיר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל המשך טיפול החלטה לא ניתן להגיש הודעת ערעור אחת על החלטות שניתנו בהליכים שונים . אשר על כן, המערערים מתבקשים להגיש, עד ליום 3.7.2022, הודעת ערעור נוספת ונפרדת שתופנה נגד אחת מן ההחלטות נשוא ההליך וכן לתקן בהתאם את הודעת הערעור שבכותרת, כך שבפועל יוגשו שני ערעורים נפרדים. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042170_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4217/22" ]	747,707
738,023	בבית המשפט העליון ע"פ 4217/22 ע"פ 4457/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער בע"פ 4217/22: דמיטרי סטוקלוב המערערת בע"פ 4457/22: ספיר פרנקו נ ג ד המשיבה בע"פ 4217/22 ו בע"פ 4457/22 : מדינת ישראל ערעורים על החלטותיו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע מיום 8.6.2022 בתת"ע 1825-09-21 ובתתע"א 774-10-21 בשם המערערים בע"פ 4217/22 ו בע"פ 4457/22 : עו"ד רבקה ג'אן פסק-דין לפניי ערעורים על שתי החלטות שנתן בית המשפט לתעבורה בבאר שבע ( השופטת א' ח' בר ; להלן: המותב או השופטת ) ביום 8.6.2022 בתת"ע 1825-09-21 ובתתע"א 744-10-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. נוכח הדמיון בין שני הערעורים שלפניי ובין הסוגיות שמועלות בהם, כפי שיפורט להלן, ראיתי לנכון לדון ולהכריע בהם במאוחד. 1. נגד המערערים – אשר מיוצגים על ידי אותה באת-כוח (להלן: הסניגורית ) – הוגשו כתבי אישום נפרדים לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, בהם מיוחסת לכל אחד מהם עבירה של נהיגה בשכרות. כתב האישום נגד המערער בע"פ 4217/22 (להלן: המערער ) הוגש ביום 6.9.2021, ואילו כתב האישום נגד המערערת בע"פ 4457/22 (להלן: המערערת ) הוגש ביום 4.10.2021. שני ההליכים נותבו בחודש אוקטובר 2021 בפני המותב: בהליך הנוגע למערער ניתנה החלטה בנושא ביום 10.10.2021, ובהליך הנוגע למערערת התקיים דיון בפני המותב ביום 24.10.2021. 2. בהליך הנוגע למערער התקיים דיון הוכחות והוגשו סיכומים, וביום 11.5.2022 ניתנה הכרעת דין מרשיעה בעניינו. ביני לביני, בהליך הנוגע למערערת התקיימו מספר דיונים, ופרשת התביעה הסתיימה לאחר דיון שהתקיים ביום 27.3.2022. ביום 2.6.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך המתנהל בעניינו. בבקשתו התמציתית טען המערער כי בין המותב ובין ראשת שלוחת תביעות תעבורה נגב במשטרה (להלן: ראשת השלוחה ) – שהיחידה בניהולה מייצגת את המשיבה בהליך – מתקיימים "יחסי חברות עמוקים מזה שנים רבות". זאת, בין היתר, על רקע עבודתן המשותפת של השתיים כתובעות תעבורה, טרם מינוי השופטת לתפקיד שיפוטי בחודש ינואר 2021. הסניגורית הסבירה כי היא עצמה שירתה יחד עם השופטת וראשת השלוחה "תקופה לא קצרה" והייתה עדה ליחסים הקרובים בין השתיים. כמו כן צוין כי ראשת השלוחה נכחה באולם במהלך מספר דיונים שהתקיימו בהליך. 3. המשיבה הודיעה ביום 7.6.2022 על התנגדותה לפסילת המותב, וטענה, בין היתר, כי הבקשה הוגשה "לכאורה" בעקבות הרשעת המערער. עוד הודגש כי ראשת השלוחה אמנם נכחה באולם "אך לא הייתה שותפה לדיון", שכן עורכי דין אחרים טענו בשם המשיבה. ביני לביני, ביום 6.6.2022 – בבוקר הדיון שנקבע בהליך הנוגע למערערת – הגישה המערערת בקשת פסלות בנוסח זהה לבקשה מטעם המערער. במהלך הדיון שהתקיים בהמשך אותו היום, חזרה הסניגורית על האמור בבקשת הפסלות והדגישה כי בנסיבות העניין מתקיימת עילת הפסלות הסטטוטורית שבסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) – כלומר, "קרבה ממשית" בין המותב ל"צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי". עוד טענה הסניגורית כי הגישה את בקשות הפסלות בעקבות "מידע שהתגלה [לה] לא מזמן". בתגובה לבקשת המותב לפירוט בהקשר זה, ציינה הסניגורית "ראשית, יש את עניין המניעות שזה לא עניין חדש [...]", וכן כי נודע לה לאחרונה על "טיסה משותפת" של המותב ושל ראשת השלוחה – ולגישת הסניגורית, "זו תהיה עצימת עיניים מוחלטת והיתממות לחשוב שאין דיבור על תיקים בניהולה של ראש השלוחה". כמו כן טענה הסניגורית כי התחוור לה ש"בית משפט זה הפך להיות 'חדר התייעצות' של תביעות תעבורה נגב". הסניגורית הוסיפה כי החלטות שניתנו לאורך ההליך מוכיחות כי המותב פועל מתוך נטייה לטובת המשיבה, אך ציינה "כרגע בעל פה כשלא כל התיקים מולי, קצת קשה לי להפנות בשליפה לעוד כמה החלטות [...]". 4. ביום 8.6.2022 נתן המותב החלטות זהוֹת בשני ההליכים ודחה את בקשות הפסלות. נקבע כי הבקשות הוגשו בשיהוי ניכר, שכן הבקשה בעניינו של המערער הוגשה לאחר מתן הכרעת הדין והבקשה בעניינה של המערערת הועלתה בסוף פרשת התביעה. עוד נקבע כי לא בהכרח תקום עילת פסלות בכל מצב שבו מתקיימת קִרבה בין המותב לעורך דין ממשרדו של בא-כוח אחד הצדדים, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. בענייננו, כך הודגש, ראשת השלוחה כלולה ברשימת המניעויות של המותב ואינה מופיעה בהליכים המתנהלים לפניו, ובנסיבות אלו, העובדה שעורך דין אחר משלוחת תביעות התעבורה מופיע בפני המותב – אינה מקימה עילת פסלות. 5. מכאן הערעורים שלפניי, במסגרתם עומדים המערערים על הטענות שהעלו בבית המשפט קמא וטוענים כי ככל שהדבר נוגע להליכים פליליים, לשם הוכחת עילת פסלות "יש להסתפק בקיומו של חשש סביר לקיומו של משוא פנים" ואין צורך בחשש ממשי , וכן כי יש ליתן משקל מוגבר למראית פני הצדק. עוד מלינים המערערים על כך שהחלטת הפסלות נעדרת התייחסות "למערכת היחסים הספציפית" בין המותב לראשת השלוחה. 6. המערערים מוסיפים ומפרטים על החלטות שונות שנתן המותב במסגרת שני ההליכים – כמו גם בהליך אחר שבו מייצגת הסניגורית – ואשר ממחישות, לגישתם, את נטייתו של המותב לטובת המשיבה. כך למשל, המערערת מפנה להחלטה שבה נקבע כי אין הצדקה לדחות את שמיעת פרשת ההגנה אך בשל העובדה שטרם ניתנה החלטה בבקשה לעיון בחומר חקירה. החלטה זו מעידה, לטענת המערערת, על עמדת המותב לפיה לחומרי החקירה לא תהיה כל השפעה – ומכאן שדעתו "ננעלה" ביחס לתוצאת ההליך. בדומה, המערער מפנה להכרעת הדין בעניינו אשר, לגישתו, "מתעלמת באופן ברור מהראיות" ואף "מהווה בעצם סיכומי תביעה". כמו כן טוענים המערערים כי החברוּת בין המותב וראשת השלוחה "מחזקת את החשדות באשר לקיומם של 'דיונים במעמד צד אחד'". 7. עוד נטען כי ראשת השלוחה מוגדרת במערכת "נט המשפט" כגורם המייצג את המשיבה בהליך נגד המערער, וכן כי היא נוכחת באולם הדיונים של המותב כ"דבר שבשגרה". באופן ספציפי נטען כי ראשת השלוחה נכחה בדיון בעניינה של המערערת ביום 6.3.2022 ו"ניהלה את הליך ההוכחות, יחד עם התובע [...] תוך שמתקיים דיון על הראיות בין השופטת ל[ראשת השלוחה]", וכן כי היא נכחה בדיון בעניינו של המערער ביום 11.5.2022. מכל מקום, ואף אם ראשת השלוחה עצמה אינה מייצגת בהליכים, המערערים סבורים כי החברוּת בין המותב לראשת השלוחה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. זאת, כך המערערים, מכיוון שהתובעים בשלוחת תביעות נגב כפופים במישרין לראשת השלוחה ופועלים בהנחייתה, וכן מכיוון שכל זיכוי בתיק תעבורה מוביל לתוצאות אשר "משפיעות באופן ישיר" על ראשת השלוחה. זאת, שכן התחקיר הפנימי שנערך בעקבות זיכויים משפיע לטענתם על "מדד התפקוד" של ראשת השלוחה ועלול לפגוע בקידומה בשורות המשטרה. באופן דומה, כך נטען, החלטות שניתנות לטובת המשיבה "מקדמות" את ראשת השלוחה במשטרה "בזכות סך הרשעות מרשים" ואף מובילות להעלאת שכרה. 8. באשר למועד העלאת טענת הפסלות, המערערים מודים כי בקשות הפסלות אכן הוגשו "בשיהוי ובשלב מתקדם של ההליך". ואולם, כך המערערים, הדבר נבע מ"זהירות מוגברת" של הסניגורית בהקשר זה, נוכח ההשלכות הפוטנציאליות של הגשת בקשת פסלות, וכן מהעובדה שהסניגורית התוודעה רק בחודש מאי 2022 לחופשה המשותפת של המותב וראשת השלוחה. המערערים מוסיפים כי החליטו להגיש את בקשותיהם "כאשר החשש למשוא הפנים הפך למוכח וממשי בהחלטות שיפוטיות, באופן ניהול אולם בית המשפט" ובעקבות פגיעה בזכויותיהם. 9. עיינתי בערעורים על נספחיהם ובאתי לידי מסקנה כי דינם להידחות מחמת השיהוי המובהק שבו לוקות בקשות הפסלות. כפי שפורט לעיל, המערערים ידעו עוד בחודש אוקטובר 2021 שההליכים בעניינם יישמעו בפני המותב. במסגרת בקשות הפסלות אף ציינה הסניגורית כי ידעה זה מכבר על החברוּת בין המותב לראשת השלוחה, נוכח היכרותה האישית עמן – מה גם שראשת השלוחה נכללה, כאמור, ברשימת המניעויות של המותב אשר פורסמה באתר הרשות השופטת. חרף זאת המתינו המערערים והגישו את בקשות הפסלות רק בחודש יוני 2022, למעלה משבעה חודשים לאחר ניתוב ההליכים לניהולו של המותב, ולאחר שההליכים הגיעו לשלבים מתקדמים. 10. לא מצאתי מקום לקבל את ההסברים שהציגו המערערים להשתהותם, ובפרט אציין כי נוכח ידיעתה האישית של הסניגורית על הקֶּשֶׁר הקרוב הנטען בין המותב וראשת השלוחה, הגילוי על החופשה הנטענת של השתיים אינו מצדיק את אי-העלאת טענת הפסלות לפני חודש מאי 2022. הוא הדין ביחס לטענה בדבר מעורבוּת ראשת השלוחה בדיון מיום 6.3.2022 – אשר התקיים, כאמור, שלושה חודשים טרם הגשת בקשות הפסלות – מה גם שראשת השלוחה אינה מוזכרת בפרוטוקול הדיון והמערערת לא הגישה בקשה לתיקונו. התנהלותם הדיונית של המערערים סותרת, אפוא, את החובה המוטלת על בעל דין לטעון לפסלות המותב "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות" (סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), ובהקשר זה נפסק לא אחת: "טענת פסלות אינה בגדר 'נשק סודי' שאותו רשאי בעל דין לשמור באמתחתו לעת מצוא [...] על בעל דין שבוחר שלא להעלות טענת פסלות לאלתר לקחת בחשבון שמדובר בטעם המצדיק את דחיית הטענה, אם יבחר להעלותה בהמשך" (ע"פ 4164/21 טויטו נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (5.7.2021)). בנסיבות העניין שלפנינו, די בשיהוי מובהק זה כדי לדחות את שני הערעורים. 11. לכך יש להוסיף כי חלק משמעותי מטענות המערערים – לרבות הפירוט על ההחלטות השונות שמהן עולה, לטענתם, נטייה לטובת המשיבה, וכן הפירוט על האינטרס שלטענתם קיים לראשת השלוחה בתוצאות ההליכים שמנהלת יחידתה – כלל לא הועלו בבקשות הפסלות. משלא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס לטענות הללו, אין מקום לדון בהן לראשונה במסגרת הערעורים שלפניי – שכן " אין להלום שימוש בערעור פסלות בתור 'מקצה שיפורים' לבקשת פסלות לאקונית, אשר במסגרתה נמנע המערער מלהביא את מלוא נימוקיו בפני המותב " (ע"פ 1507/22 טרביאן נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (1.3.2022)). 12. מן הטעמים המפורטים לעיל, נדחים שני הערעורים. עם זאת, בשולי הדברים מצאתי מקום להעיר כי למען ניקיון הדעת רצוי להימנע ממצב שבו גורם המופיע ברשימת המניעויות של המותב יהיה נוכח בדיונים שמתקיימים בפני אותו המותב. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22042170_V02.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4217/22", "ע\"פ 4457/22", "ע\"פ 4164/21", "ע\"פ 1507/22" ]	747,708
735,965	בבית המשפט העליון בג"ץ 4218/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותרת: אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים - כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד מאיר אברהם; עו"ד יגל דוד החלטה ביום 13.06.2022 הוגשה עתירה נגד החלטת ועדת המחירים המשותפת למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד האוצר מיום 06.04.2022; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשפ"ב-2022; וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת ורכבל), התשפ"ב-2022, אשר עומדים גם ביסוד העתירה שלפניי (בג"ץ 3989/22 עיריית ביתר עילית ואח' נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואח' ). משכך, ובהינתן הכלל שנקבע בבג"ץ 5322/21 מתי כספי נ' ממשלת ישראל , פסקאות 3-2 (14.09.2021); בג"ץ 546/22 אלימלך נ' משטרת ישראל (26.01.2022); ובבג"ץ 4031/22 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ' שר התקשורת (22.06.2022), תודיע העותרת מדוע לא תדחה עתירתה על הסף, משיש באפשרותה לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת בבג"ץ 3989/22. הודעת העותרת כאמור תוגש עד ליום 27.06.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042180_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4218/22", "בג\"ץ 3989/22", "בג\"ץ 546/22" ]	747,709
736,622	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4218/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרת: אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים - כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד מאיר אברהם; עו"ד יגל דוד פסק-דין השופט ח' כבוב: 1. במוקד העתירה שלפנינו ניצבת "רפורמת דרך שווה" שמטרתה הסדרת השירותים בתחבורה הציבורית בישראל. במסגרת העתירה התבקשנו להורות בצו על-תנאי המופנה למשיבה 1, היא ועדת המחירים המשותפת למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד האוצר (להלן: ועדת המחירים ) , לבוא וליתן טעם: " מדוע לא יבוטלו המלצותיה ו/או החלטותיה בדיונה מיום ה' בניסן התשפ"ב (6.4.2022) (להלן : החלטות ועדת המחירים), העומדות בבסיס צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), תשפ"ב-2022 וכן צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), תשפ"ב-2022 (להלן: הצווים) ". כמו כן התבקשנו ליתן צו על-תנאי המופנה למשיבים 3-2, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר, בהתאמה, לבוא וליתן טעם: " מדוע לא יבוטלו הצווים ". בד בבד התבקשנו להוציא מלפנינו צו ביניים " שיורה למשיבים להימנע מכל פעולה ליישום הצווים ", וכן להורות " על קביעת הדיון בעתירה למועד קרוב ככל הניתן ". 2. על-פי האמור בכתב העתירה, " ביום 6.4.2022 התכנסה ועדת המחירים לדיון, והמליצה למשיבים 2 ו-3 את ההמלצות העומדות בבסיס הצווים. [...] ביום 2.5.2022 פורסמו הצווים בקובץ התקנות שברשומות, כאשר הם חתומים על ידי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים וכן על ידי שר האוצר. [...] הצווים מבקשים לעגן את מה שמכנה המשיבה 2 'מהפכת השירות בתחבורה הציבורית – דרך שווה' [...] הרפורמה נועדה ליישם החלטת ממשלה קודמת מספר 259 [...] שזו תמציתה: 'מחליטים: נוכח הרצון לייצר מדיניות מחירים פשוטה ושקופה לנוסעות ונוסעי התחבורה הציבורית ... שיביאו בין היתר ליצירת מדיניות מחירים, כלל ארצית, אחידה ופשוטה' ". בהמשך לכך, מעלה העותרת טענות מן הגורן ומן היקב ביחס לרפורמה. כך, בתמצית, נטען ל" פגיעה בזכויות מכוח חוקי יסוד; הפרות של חובת ההיוועצות; יצירת אפליה פסולה; קבלת הכרעות פוגעניות באופן בלתי מידתי ובלתי סביר בעליל ", והרפורמה תוארה, לא אחת, כ" מיטת סדום " ש" חוטאת בחוסר סבירות קיצונית " שביסודה " שיקולים זרים ". על יסוד כל אלה ועוד נטען כי דין המלצות והחלטות ועדת המחירים, צווי הפיקוח והרפורמה בכללותה - בטלות. בשים לב לכך שהעתירה שבכותרת היא עתירה ציבורית-כללית הנוגעת לעניין מרכזי אחד - הרפורמה; עניין אשר נוגע לקבוצה רחבה של נפגעים, ונוכח הטענה בעתירה לפגיעה כללית המשפיעה על הרבים, סברתי כי מקום בו הוגשה כבר עתירה מוקדמת (בג"ץ 3989/22) בעניין הרפורמה והעומד ביסודה, חל במקרה דנא הכלל שנקבע בבג"ץ 5322/21 מתי כספי נ' ממשלת ישראל , פסקאות 3-2 (14.09.2021) (להלן: עניין מתי כספי ), ונשנה בבג"ץ 546/22 אלימלך נ' משטרת ישראל (26.01.2022) (להלן: עניין אלימלך ), ואושרר בבג"ץ 4031/22 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ' שר התקשורת (22.06.2022), לפיו: " כאשר הסוגיה שעל הפרק נוגעת למדיניות ציבורית כללית, או כבענייננו – להחלטה עקרונית המשפיעה על רבים, משעה שהוגשה העתירה הראשונה, לא ניתן לפנות בעתירות חדשות באותו עניין. חלף זאת, אדם המבקש ליטול חלק באותו הליך תלוי ועומד, נדרש להגיש בקשת הצטרפות ולהטעים במסגרתה את הצירוף המבוקש, ובין היתר את תרומת הצירוף לבירור ההליך. המותב שאליו הוגשה הבקשה יחליט אם הצירוף מוצדק, אם לאו " (עניין אלימלך פסקה 6). על כן, בהחלטתי מיום 22.06.2022, התבקשה העותרת להודיע מדוע לא תדחה עתירתה על הסף, משיש באפשרותה לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. 3. עתה מונחת לפניי הודעת העותרת, בגדרה נימקה טעמיה מדוע יש לדון בעתירתה בד בבד עם העתירה המוקדמת, חלף דחייתה והפנייתה להגשת בקשה להצטרפות כאמור. טעמיה לכך הם, בקצירת האמור, שניים: הראשון הוא כי בעתירתה, בשונה מהעתירה המוקדמת, ועדת המחירים נמנית על המשיבים, והחלטותיה " שבסופו של יום היו ערש היוולדם של צווי הפיקוח ", כך לטענת העותרת, נתקפות במישרין; תוך שהוער כי " מדובר בטענות ליבה של העתירה דנא ". הטעם השני הוא, כי " בעוד שהעתירה המוקדמת למעשה משמיעה את קולם של שלוש עיריות ספציפיות ועותרים שהם נפגעים ספציפיים, מבקשת העותרת הציבורית (חל"צ) כאן, להדהד את האינטרס הציבורי הרחב ". 4. לאחר ששבתי ובחנתי את מלוא הטיעונים ונסיבות המקרה, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומה של עתירה מוקדמת, העוסקת באותה סוגיה ציבורית רחבה; ובשים לב לאפשרותה של העותרת לפנות בבקשת הצטרפות לעתירה המוקדמת – שעודנה תלויה ועומדת, ואף נמצאת בראשיתה. כפי שהיטיב לקבוע השופט נ' סולברג בעניין מתי כספי : "כידוע, צד שלישי המעוניין להצטרף לעתירה ציבורית-כללית שהוגשה על-ידי אחר, נדרש להגיש בקשה להצטרף לעתירה הקיימת, ולהצביע בגדרה על הערך המוסף שיש בצירופו להליך הקיים, ועל התועלת שתצמח מכך. במסגרת בחינת הבקשה, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקול הדעת הרחב המסור לו בכגון דא, אם יש טעם בצירוף המבוקש, כנטען, או שמא לא יהא בו כדי לתרום להליך, ולהוסיף על הקיים. אך מובן הוא, כי המבקשים להצטרף אינם רשאים להעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת, ו'לדלג' מעל משוכה זו, באמצעות הגשת עתירות נוספות, העוסקות באותו עניין, ובכך לחמוק מן הצורך להגיש בקשת הצטרפות, על כל המשתמע מכך. אמנם, כאשר מדובר בעותרים פרטניים, שבעניינו של כל אחד מהם ניתנה החלטה פרטנית, גם אם באותו עניין ממש, וכל עותר ועותר מבקש להעמיד את ההחלטה שניתנה בעניינו-שלו לביקורת שיפוטית, יוכל כל אחד מהם לפנות בעתירה משלו, והוא יזכה לקבל את יומו בבית המשפט, בכפוף לכללים המשפטיים המקובלים. שונים הם פני הדברים מקום שבו הסוגיה שעל הפרק נוגעת למדיניות ציבורית-כללית; להחלטה עקרונית המשפיעה על רבים. במצב דברים מעין זה, מעת שהוגשה העתירה הראשונה, לא ניתן עוד לפנות בעתירות חדשות, נוספות, באותו עניין. מכאן ואילך, אדם המעוניין להצטרף גם הוא לאותו הליך, ולהשמיע את קולו, ידרֵש להגיש בקשת הצטרפות, ולשטוח בה את הטעמים העשויים להצדיק את הצירוף המבוקש: את תרומת הצירוף לבירור ההליך, ואת החיסרון שבאי-הצירוף. [...] ומכלל הן אתה שומע לאו: אם הוגשה עתירה ציבורית-כללית, בעניין החורג מדל"ת אמותיו של עותר פרטני זה או אחר, מוטל על כל אדם נוסף המבקש להצטרף להליך, לפנות לבית המשפט בבקשת הצטרפות, בגדרי אותה עתירה . הגשת עתירה נוספת, חלף הגשת בקשה כאמור, נוגדת את העקרונות האמורים, והיא מציבה, הלכה למעשה, את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. התנהלות שכזו, עשויה להביא לדחיית העתירה הנוספת על הסף, ולוּ מטעם זה בלבד, ולחייב את מגישיה בהוצאות." דברים נכוחים אלה חלים במובהק גם בענייננו. 5. כך, ביסוד העתירה דנא וביסוד העתירה המוקדמת ניצבת "רפורמת דרך שווה", על תולדותיה; כך גם נכתב בהודעת העותרת, " אמת, נכונה הקביעה כי שתי העתירות עוסקות ברפורמת 'דרך שווה' ". בנוסף, דעת לנבון נקל כי מדובר בסוגיה ציבורית-כללית, המשפיעה על הרבים; כך גם נכתב בעתירה, " תוצאותיה של הרפורמה הן אפוא, פגיעה באוכלוסיות חלשות ". זאת ועוד נלקחה בחשבון העובדה, כי מדובר בעתירה מאוחרת שהוגשה על-ידי עותרת ציבורית, המבקשת, כאמור, " להדהד את האינטרס הציבורי הרחב ". בהינתן כל אלה, שומה על העותרת לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. זה הכלל. זו דרך המלך. 6. בטרם סיום אעיר, כי בשים לב לכך שעל-פי הכלל שמנחנו לדחות את העתירה דנא, המותב שדן בעתירה המוקדמת הוא זה שצריך להחליט בבקשת ההצטרפות כחוכמתו, סבורני כי אין זה נכון שאדון בטענות העותרת המפורטות בהודעתה לגופן. מכיוון שענייננו בעילת סף, ובהינתן הנסיבות המפורטת לעיל, קביעתי היא כי אין בטענות האמורות כדי להצדיק את מסקנת העותרת, לפיה " טענות הליבה המייחדות אותה מן העתירה המוקדמת – מקימות לעתירה דנא מעמד משל עצמה להידון לצד העתירה המוקדמת במסגרת 'דיון מאוחד' ". 7. העתירה נדחית על הסף אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים שהוגשה עמה. בשים לב לאמור בסעיף 14 להודעת העותרת, היא תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה, ברף הנמוך, בסך כולל של 3,500 ש"ח. ניתן היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22042180_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4218/22", "בג\"ץ 3989/22" ]	747,710
735,778	בבית המשפט העליון בג"ץ 4219/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מירב חורי-קעואר החלטה התיק ייקבע לדיון בפני הרכב מחר, יום 22.6.2022, בשעה 11:30. לתגובת המדינה עד מחר בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042190_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4219/22" ]	747,711
735,813	בבית המשפט העליון בג"ץ 4219/22 - א' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשה להוספת נספחים לעתירה בשם העותר: עו"ד מירב חורי החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042190_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4219/22" ]	747,712
735,966	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4219/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ג בסיון התשפ"ב (22.06.2022) בשם העותר: עו"ד מירב חורי בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין בתום שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים, ועיון בחומר החסוי, המלצנו את אשר המלצנו לבאת כוח העותר, והיא קיבלה את המלצתנו ומשכה את העתירה. אשר על כן, אנו מורים על דחיית העתירה. ניתן היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22042190_J03.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4219/22" ]	747,713
736,421	בבית המשפט העליון רע"א 4220/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר יפעת וינר 2. מדינת ישראל- משרד הבריאות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן) בת"א 32929-09-17 מיום 27.4.2022 בשם המבקשים: עו"ד אהרון רף החלטה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן ) בת"א 32929-09-17 מיום 27.4.2022, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתחום המיילדות והגניקולוגיה ולמנות מומחה אחר תחתיו. 1. המבקשים 1 ו-2 (להלן: התאומים ), קטינים, הגישו לבית המשפט המחוזי באמצעות הוריהם, המבקשים 4-3, תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו להם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני שניתן לטענתם למבקשת 3 (להלן: היולדת ) במהלך הריונה עם התאומים. על פי הנטען בתביעה, כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 (להלן: ד"ר ויינר ) שהחליטה לשחרר את היולדת לביתה במקום לאשפזה בהשגחה נולדו התאומים בלידה מוקדמת בהיותם פגים, תוך שהם סובלים מנזקים קשים ומנכות. 2. עם הגשת התביעה הגישו המבקשים חוות דעת רפואית של פרופ' מיכאל מויסייב (להלן: פרופ' מויסייב ), ואילו המשיבים הגישו מטעמם את חוות דעתו של פרופ' יריב יוגב (להלן: פרופ' יוגב ) – שניהם מומחים בתחום המיילדות והגניקולוגיה. בין חוות הדעת שהוגשו נתגלעו פערים מהותיים בשאלת האחריות, ומשכך הורה בית משפט קמא בהסכמת הצדדים על מינויו של פרופ' אייל שיינר (להלן: פרופ' שיינר או המומחה ) כמומחה מטעם בית המשפט. 3. ביום 14.7.2020 הגיש פרופ' שיינר את חוות דעתו שלפיה לא בוצעה חריגה באבחנה או בטיפול שניתן ליולדת ולא הייתה רשלנות במעקב ההיריון. לפי חוות הדעת, הטיפול שניתן ליולדת בבית החולים היה בהתאם למקובל, לא ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת שנבעה מדימום עקב שליית פתח ולא ניתן היה לחזות את מועד הופעתו. עוד צוין, כי לא ברור איזה הסבר קיבלה היולדת ואם נערך דיון על הסיכונים וההשלכות של מצבה המיוחד ואין רישום מפורט על כך. יחד עם זאת, נקבע בחוות הדעת כי לא היה במתן הסבר כאמור כדי למנוע את התוצאה העגומה. 4. ביום 27.7.2020 הגישו המבקשים בקשה דחופה לפסילת חוות דעתו של פרופ' שיינר בטענה כי רק לאחרונה נודע להם כי בין פרופ' שיינר לבין מומחה המשיבים, פרופ' יוגב, קיים שיתוף פעולה פורה ויחסים הדוקים מזה שנים, המהווה פגם היורד לשורש העניין ומחייב את פסילתו. ביום 28.10.2020 זומן פרופ' שיינר לחקירה בקשר לבקשת הפסילה. גם באת כוח המבקשים נחקרה על תצהירה, שצורף כתמיכה לבקשת הפסילה, ולפיו העילה לפסילה התגלתה רק לאחר חיפוש נוסף שערכה בעקבות קבלת חוות הדעת של פרופ' שיינר. 5. בהחלטתו מיום 27.4.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה. נקבע, כי המבקשים לא הצליחו לסתור את חזקת התקינות המקצועית שממנה נהנה מומחה בית משפט, וזאת על רקע תשובותיו של פרופ' שיינר בחקירתו שהעלו, בין היתר, כי הוא ופרופ' יוגב קרובים מבחינה מקצועית אך אינם חברים, אינם מתייעצים זה עם זה בענייני המקצוע ואין להם מטופלות משותפות, וכי שיחתם האחרונה נערכה בחודש יולי 2020, בהקשר מקצועי; כי המומחים לא נפגשו על מנת לערוך את ספריהם המשותפים אלא כל אחד מהם ביצע את חלקו בעצמו, כאשר העבודה נעשתה לפני למעלה מ-6 שנים ומבלי שראו רווח תמורתם; כי פרופ' יוגב פרש מהוועד הישראלי לרפואת האם והעובר (להלן: הוועד ) לפני למעלה מחמש שנים; כי המחקר שבו השתתפו המומחה וד"ר ויינר אינו אלא סקר אינטרנטי, שהמומחה לא ידע מי המשתתפים בו. עוד צוין, כי פרופ' שיינר הדגיש שחוות דעתו אובייקטיבית ושקופה; שלא היה מהסס לחוות עמדה אחרת לו היה חושב כך; ושלא ראה מניעה לתת חוות דעת נגדית לזו של פרופ' יוגב בתביעה שלא הוגשה כנגד פרופ' יוגב אישית, כאשר ממילא חלק בעבר על עמדתו בחוות דעת קודמת שניתנה על ידו. 6. על החלטה זו נסבה הבקשה שבפניי. המבקשים טענו כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו שלא לפסול את חוות דעת המומחה. זאת, בין היתר, כי הקביעה שלפיה אין בין המומחה לפרופ' יוגב קשרי חברות אינה עולה בקנה אחד עם היותם עורכים במשותף של ספרים וחברים בוועד, ולמעשה מדובר ב"חברות אמיצה והדוקה בין השניים"; כי גם אם המומחים לא נפגשו באופן פיזי במהלך עבודתם על הספרים, ברי כי הם דיברו ביניהם ארוכות ועל כן ניתן לקבוע כי קיימת היכרות קרובה ועמוקה ביניהם; כי הספרים האמורים נמכרים באינטרנט במחירים גבוהים ולא ייתכן כי העורכים לא קיבלו בעדם תגמול; כי גם אם פרופ' יוגב פרש מהוועד, הרי שלא נסתרת הטענה כי המומחים מקיימים ביניהם יחסי עבודה הדוקים; כי במקרים דומים וחמורים פחות נפסלו על ידי בתי המשפט חוות דעת מומחים; כי לא היה על בית משפט קמא להסתמך על עדותו של פרופ' שיינר שטען כי בעבר חלק על עמדתו של פרופ' יוגב מבלי שהובאו פרטים או הוכחות לכך; וכי בית משפט קמא לא התייחס לעובדה שפרופ' שיינר לא ציין בקורות חיים שבפתח חוות דעתו את הספרים שכתב ביחד עם פרופ' יוגב, כאשר היה עליו לציין זאת. עוד נטען, כי זימון המומחה לחקירה כמו גם ההחלטה להעביר לידיו עותק מבקשת הפסילה שבה מפורטות כלל העובדות והעילות להגשתה מהווים פגם פרוצדורלי ומהותי. 7. דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה. להווי ידוע כי פסילת מומחה רפואי מטעם בית המשפט שמורה למקרים חריגים בלבד שבהם נפל פגם היורד לשורש ההליך העלול לגרום עיוות דין או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו מיני רבים רע"א 7352/21 פלוני (קטין) נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פסקה 9 והאסמכתאות שם (17.11.2021) (להלן: עניין פלוני )). הדברים יפים בפרט כאשר בקשת הפסילה הוגשה לאחר הגשת חוות דעת המומחה (ראו רע"א 5603/21 פלוני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב , פסקה 7 (29.8.2021)), הואיל וקיים חשש כי הגשתה נבעה מתוכן חוות הדעת (ראו עניין פלוני , שם; רע"א 256/22 פלוני נ' בית החולים הדסה עין כרם , פסקה 5 (21.1.2022)). כמו כן, בהינתן חזקת התקינות המקצועית שעומדת למומחה לא די בקיומם של קשרים בינו לבין אחד הצדדים בתיק על מנת שהמומחה ייפסל אוטומטית (ראו רע"א 6234/09 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ , פסקה 5 (17.11.2009); עניין פלוני , שם). חזקה זו תיסתר רק מקום שיתקיימו אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים ולשם כך נדרש לכל הפחות להוכיח זיקה מהותית על פני פרק זמן משמעותי בין המומחה לבין הצד שכנגד (ראו רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 (19.1.2014) (להלן: עניין פאור )). 8. המקרה שלפניי אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ואפרט. לצורך הדיון אני נכון לקבל טענת המבקשים לפיה רק במסגרת הכנת שאלות ההבהרה למומחה התברר להם אודות הספרים המשותפים שערכו המומחים ועל הקשרים הנוספים ביניהם. ברם, החלטת בית משפט קמא שלא לפסול את המומחה מטעמו נבעה מהתרשמותו לחיוב מעדותו של המומחה, לאחר שנחקר בהרחבה בקשר ליחסיו עם פרופ' יוגב. בפסיקה נקבע כי "כדי לסתור את חזקת המקצועיות של מומחה מטעם בית המשפט לא די בהצגת מקרים ספורים שבהם המומחה ערך חוות דעת מטעם הצד שכנגד ואף לא די בכך שיוכח כי המומחה עבד דרך קבע עם הצד היריב. סתירת החזקה מחייבת הוכחת קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים המעלה "חשש ממשי לכך שזכויות המשיב תפגענה עקב אותה קרבה בין המומחה ל[צד שכנגד] לה טוען המשיב [...]" (עניין פאור , שם והאסמכתאות שם; הדגשה הוספה – י"ע). הדברים האמורים יפים גם לענייננו. עיינתי בחקירתו של פרופ' שיינר ממנה עולה כי היחסים בינו לבין פרופ' יוגב הם מקצועיים בלבד, שניהם מנהלי מחלקות ומטבע הדברים נפגשים בכנסים שונים, והם גם בוחנים בבחינות הסמכה. כפי שציין המומחה בחקירתו, פרופ' יוגב לא התארח בביתו והוא לא התארח בביתו של פרופ' יוגב, פרופ' יוגב לא הוזמן לחתונת בתו, וכיו"ב אינדיקציות המעידות שהקשרים ביניהם מקצועיים גרידא (ומבלי שישתמע כי אם היה מבקר בביתו או מוזמן לחתונת בתו, היה בכך כדי להביא בהכרח לפסילתו). במדינה קטנה כמדינתנו, קשר מקצועי בין מנהלי מחלקות ובין רופאים בכירים בינם לבין עצמם, הוא כמעט בלתי נמנע. לטענת המבקשים הנוגעת להשמטת שני הספרים המשותפים שערך המומחה עם פרופ' יוגב מרשימת החיבורים בפתח חוות דעתו, הסביר המומחה כי המדובר ברשימה קבועה וממוחזרת, שנזכרים בה רק הספרים שכתב לבדו: "יש לי עשרה ספרים ואני לא מציין את כולם בקורות חיים. זה בעשרות חוות דעת אותה שבלונה" (עמ' 10 לפרוטוקול החקירה), וכן "[...] בקורות חיים כתבתי רק את הספרים שכתבתי לבד" (עמ' 17 לפרוטוקול החקירה). יתר טענות המבקשים בדבר "שותפותם העסקית" של המומחים בעריכת הספרים וההכנסה ממכירתם הן טענות ספקולטיביות שנטענו בעלמא ונשללו על ידי המומחה בעדותו. כאמור לעיל בית משפט קמא התרשם מעדותו של פרופ' שיינר כי חוות דעתו אובייקטיבית וללא הטייה כלשהי הנובעת מהיכרותו המקצועית עם פרופ' יוגב. התרשמות זו של הערכאה הדיונית עניינה בקביעת ממצאי מהימנות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, וההחלטה על דחיית בקשת הפסילה לגופא עולה בקנה אחד עם הפסיקה בתחום, ולא מצאתי כל עילה להתערב בכך. 9. המבקשים הפנו למספר החלטות שבהן נפסלו חוות דעת של מומחים ב" מקרים דומים ואף פחות חמורים " כלשונם (הדגשה הוספה – י"ע). ברם, עיון בהחלטות מעלה כי מדובר במקרים מובהקים שמצדיקים פסילה: פסילת חוות דעת של מומחה בית משפט שאחיו טיפל בתובע ושחוות דעתו צורפה למסמכים הרפואיים שהומצאו למומחה; של מומחה שטיפל בעבר באחד מבעלי הדין בעניין שבתחום מומחיותו; ושל מומחה מטעם תובעת שהועסק בתפקיד בכיר על ידי הנתבעת בפרויקט נשוא התביעה שם. מכאן שאין יסוד לטענה כי המדובר במקרים "פחות חמורים". 10. המבקשים הלינו על כך שבית המשפט הורה להמציא למומחה את בקשת הפסילה על נימוקיה, טרם זימונו לחקירה. זאת, באשר לשיטתם, זכותם להפתיע את המומחה בחקירתו הנגדית, כפי שרשאי כל בעל דין להפתיע את עדי היריב בחקירתם הנגדית. דין הטענה להידחות. ראשית , המדובר בטענה שלמעשה תוקפת החלטות של בית משפט קמא מחודש ספטמבר 2020, המורות על זימון המומחה לחקירה והעברת עותק מבקשת הפסילה לידיו, והמועד להשגה על החלטה זו חלף זה מכבר. שנית , ולגופה של טענה, כבר נקבע כי "ברגיל, משעלה חשש לקיומו של ניגוד עניינים אצל המומחה, ומשנתבקשה התייחסותו של המומחה, ראוי לאפשר לחקור את המומחה בעניין זה" (ראו רע"א 5611/07 פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (21.10.2007)). במצב הדברים הרגיל, איני רואה כל פגם בכך שבעל דין ינסה להפתיע את יריבו או את העדים מטעמו במהלך חקירתם הנגדית, שהרי אחת מתכליותיה של החקירה הנגדית היא לערער את מהימנותו של העד. הפתעתו של בעל הדין שכנגד אינה אסורה אפוא במשפטנו והיא נחשבת ללגיטימית וצודקת במסגרת כללי סדרי הדין והראיות שנועדו לחשוף את האמת. ברם, איני סבור כי יש מקום "להפתיע" מומחה בטענות פסילה, מבלי לאפשר לו להתכונן מראש לטענות אלה, והמקרה שלפנינו אך יוכיח. כך, בתגובה לטענה כי השמיט במזיד את שני הספרים שערך עם פרופ' יוגב, הצטייד פרופ' שיינר בעוד מועד לקראת חקירתו בחוות דעת נוספות שנערכו על ידו, על מנת להמחיש טענתו כי יש לו "שבלונה" המשמשת אותו להכנת חוות דעת, וכי אותה "שבלונה" כוללת אך ורק ספרים שפורסמו על ידו, מבלי לאזכר את שני הספרים שערך עם פרופ' יוגב. 11. בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם. גם אם לשיטת המבקשים היה על פרופ' שיינר לציין את שני הספרים המשותפים לו ולפרופ' יוגב ברשימת חיבוריו, מן הסתם היו הצדדים מתוודעים לעובדה זו רק לאחר הגשת חוות הדעת, בעוד שההסכמה על מינויו של המומחה קדמה לכך. חוות דעתו של פרופ' שיינר ניתנה בחודש יולי 2020, עוד בטרם נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות ) . תקנה 89 לתקנות החדשות קובעת כלהלן: העדר ניגוד עניינים 89(א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך , לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין . ודוק: את המילים "בנוגע להליך" כאמור בתקנה, יש לפרש באופן רחב, ככוללות גם זיקה אישית אל מי מהמומחים של הצדדים. תקנה 89 נועדה לצמצם את מספר המקרים שבהם נודע לאחד הצדדים על עילת פסילה רק לאחר הגשת חוות הדעת. במקרה דנן, לאור הקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא, ולאחר שעיינתי בחקירתו של פרופ' שיינר, ספק אם גם על פי הוראות תקנה 89 הנ"ל, היה עליו להצהיר על קרבה לפרופ' יוגב. אך ככלל, אם יש ספק, רצוי להרחיב בגילוי נאות ככל שניתן. מכל מקום, מכוח תקנה 89, כיום על מומחי בית משפט להביא לידיעת בית המשפט ובעלי הדין מידע רלוונטי הקשור לכל הגורמים בתיק, על מנת למנוע תקלות ובקשות פסילה לאחר הגשת חוות הדעת. 12. לנוכח כל האמור, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו המנומקת של בית משפט קמא. הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, ובהינתן אופי התביעה ונזקיהם של המבקשים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042200_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4220/22", "רע\"א 7352/21", "רע\"א 5603/21", "רע\"א 256/22", "רע\"א 6234/09", "רע\"א 8869/13", "רע\"א 5611/07" ]	747,714
736,010	בבית המשפט העליון רע"א 4221/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: האני האשם ח'ליל עיסא חמד ו-31 אח' נ ג ד המשיבות: 1. הרשות לפיתוח ירושלים 2. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 2273-04-22 (השופטת ח' מ' לומפ ) מיום 29.5.2022 בשם המבקשים: עו"ד סאמי ארשיד החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בירושלים בע"א 2273-04-22 (השופטת ח' מ' לומפ ), מיום 29.5.2022. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבות, שעניינו מניעת תפיסת חזקה או ביצוע עבודות במקרקעין על ידי המשיבות, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים בת"א 4316-10-19 (השופטת מ' קסלסי ), מיום 6.2.2022 (להלן: " הבקשה" ). רקע הדברים 1. עניינה של הבקשה בסכסוך הנוגע לזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 30110, בקרבת שער האריות וחומת העיר העתיקה בירושלים (להלן: " החלקה "). המבקשים הם נציגי משפחות, אשר לטענתם החלקה הינה בבעלותן ואף השכירו את החלקה לעיריית ירושלים במשך שנים רבות. 2. בחודש מאי 2019 החלו המשיבות לבצע בחלקה עבודות להשלמת טיילת סובבת חומות ירושלים, האמורה לכלול גם את שטחה של החלקה. על רקע זה, ביום 7.10.2019 הגישו המבקשים 7-5, לבית משפט השלום בירושלים, בקשה למתן צו מניעה זמני, במסגרתו נתבקש בית המשפט להורות על הפסקת העבודות. 3. ביום 3.11.2019 ניתנה החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט א' גורדון ), במסגרתה התקבלה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני. במסגרת החלטתו ציין בית המשפט כי העובדה שעיריית ירושלים השכירה במשך שנים את החלקה מאת המבקשים מלמדת כי " למבקשים סיכוי להראות בהליך העיקרי כי זכותם להגנה על החזקה חלה כלפי כניסתה של המשיבה 1 לחלקה ". כמו כן, נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים משהעבודות המתוכננות להתבצע בחלקה " אינן שוליות או פעוטות " מאחר שהן עלולות להוביל למצב שבו המבקשים " יאלצו להשלים עם מציאות במסגרתה החלקה בה החזיקו תהפוך לחלק מטיילת מרכזית ". 4. בהמשך אותו היום, 3.11.2019, הוגש כתב התביעה מטעם המבקשים 7-5, ובשלב מאוחר יותר תוקן כתב התביעה ובין היתר התווספו לו, כתובעים, יתר המבקשים בבקשה שלפניי. במסגרת תביעת המבקשים, שבו האחרונים על טיעוניהם במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני ועתרו לקבלת צו מניעה קבוע. מנגד, בכתבי ההגנה מטעם המשיבות נטען, בין היתר, כי דינה של התביעה להידחות על הסף, שכן לשיטתן החלקה הינה בבעלות המדינה; כי מי שהמבקשים מתיימרים לתבוע מכוח זכויותיהם הלכאוריות הם למעשה נעדרי זכות בחלקה, או למצער כי לא הובאה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד אחרת; וכי המבקשים גם אינם מיופיי כוח לתבוע בשמם. 5. ביום 6.2.2022 הורה בית משפט השלום (השופטת מ' קסלסי ) על מחיקת התובענה, מהטעם שהמבקשים לא הגיבו, למרות התראות חוזרות שניתנו להם, על בקשה שהוגשה לסילוק התובענה על הסף. בהמשך לכך ועוד באותו היום, הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק דינו של בית המשפט, במסגרתה נטען כי הוגשה על ידם תגובה לבקשות המחיקה על הסף מטעם המשיבים עוד ביום 11.7.2021. 6. על רקע זה, נתן בית משפט השלום החלטה נוספת, במסגרתה צוין כי אף אם הוגשה תגובה לבקשות הסילוק על הסף, דין התובענה להיות מסולקת וזאת בשל מחדלים אחרים של התובעים, כאמור בהחלטה: "ב"כ התובעים לא צירף יפויי כח (כבר הובהר בישיבה הקודמת כי לא די בפרוטוקול ישיבה משפחתית), צורף צו ירושה אחד שאינו מספק הסבר לקשר בין האמור בו לשמות התובעים ולמחזיק/בעלים מקורי. לא צורף כל מסמך וחוו"ד הדין הזר, כפי שהוצהר שייעשה. לא מצאתי שהתובעים ויתרו על הוכחת בעלותם במקרקעין במסגרת הסכסוך שלפניי. התביעה כלפי הנתבעות מתוך החזקה, באמצעות העירייה ולא החזקה בפועל, בלא הוכחת בעלות, היא חלשה ביותר. טוב יעשו התובעים אם ימצו הליך זכויותיהם במקרקעין בביהמ"ש המחוזי. צו המניעה הזמני יוותר בתוקף עוד 90 ימים. הבקשה הבהולה לבטל ההחלטה, נדחית". 7. על פסק הדין האמור הוגש ערעור שבגדרו הגישו המבקשים, ביום 28.4.2022, בקשה לצו מניעה זמני. ביום 29.5.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת ח' מ' לומפ ), אשר דחתה את הבקשה לצו מניעה זמני. במסגרת החלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם קיים סיכוי כזה או אחר לקבלת הערעור, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבות. זאת, נוכח העובדה ש "הקרקע שבה נעשות העבודות היא קרקע 'נקייה' ", ולכן " אין חשש שהעבודות יגרמו נזק בלתי הפיך למבנים או רכוש ". נוסף על כך, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה שהוגשה בפניו לוקה בשיהוי. זאת מהטעם שכבר בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 6.2.2022 נקבע כי צו המניעה הזמני שניתן לטובת המבקשים יוותר בתוקף למשך 90 יום, ולמרות זאת הגישו המבקשים את בקשתם רק ביום 28.4.2022, בסמוך למועד פקיעתו של הצו. כמו כן, נתן בית משפט קמא משקל לכך שתלויה ועומדת תכנית אשר צפויה לאשר את הפקעת שטח החלקה ובכך ממילא יאופשר ביצוע פרויקט הטיילת על החלקה. על בסיס קביעות אלה, החליט בית המשפט קמא על דחיית הבקשה. 8. על רקע זה הוגשה הבקשה שבפניי, ובה טוענים המבקשים כי צו המניעה הזמני נדרש ואף הכרחי לשם מניעת פגיעה חמורה בזכויותיהם בחלקה, וגרימת נזק בלתי הפיך בשטחה. נטען כי בית משפט קמא שגה בכך שלא קבע כי סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים, וזאת בהסתמך על התצהיר ומסמכים נוספים שצורפו לבקשה. עוד נטען, לעניין מאזן הנוחות, כי באם תדחה הבקשה, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לחלקה כתוצאה מעבודות הבנייה. מאידך, לשיטת המבקשים צו המניעה הזמני לא יגרום למשיבות כל נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי. על בסיס זה, נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, וכי יחד עם סיכוייו הגבוהים של הערעור להתקבל, יש מקום ליתן צו מניעה זמני. לבסוף, נטען כי שגה בית המשפט קמא עת שקבע שהבקשה שהוגשה לו לקתה בשיהוי. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובה. 10. הבקשה שבפניי היא למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה שהוגשה אליו, כערכאת ערעור, למתן צו מניעה זמני. קבלת בקשות מסוג זה אמורה להיעשות במשורה, כאשר הדבר נדרש למניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (רע"א 7056/16 יצחק נ' מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל , פסקה 10 (21.9.2016)). לא מצאתי כי אלו הן נסיבות דנן. 11. כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני בערעור , עליו לבחון קיומם של שני שיקולים מצטברים: האחד, סיכויי הערעור להתקבל הם טובים; השני, מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני. היחס בין שני השיקולים הללו הינו בבחינת "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד הבכורה (ראו, בין רבים, רע"א 3970/22 סרי נ' אגודה שיתופית קיבוץ אושה , פסקה 15 (16.6.2022) (להלן: " עניין סרי ")). 12. במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי " סיכויי הערעור אינם קלושים, אך מנגד לא ניתן לקבוע כי הם גבוהים ". לצורך ההכרעה בבקשה דנן הנני מוכן להניח כי הבקשה צולחת את מבחן הסיכויים בערעור. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי המבקשים עמדו בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם וכי עלול להיגרם להם עוול או נזק בלתי הפיך. אסביר. 13. אין חולק כי החלקה הינה קרקע "ריקה" ולכן העבודות שמבוקש למנוע את ביצוען אינן כרוכות בפעולת הריסה כלשהי. כמו כן, וכמובהר להלן, מתברר כי העבודות שמבוקש למנוע את ביצוען אינן צפויות לגרום לנזק בלתי הפיך למבקשים. כך, בתגובה שהגישה המשיבה 2 לבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא, נטען כדלקמן: "העבודות שתבוצענה במקום הן לטיפוח טיילת לטובת הציבור הרחב שיוכל לעבור במקום בהנאה ונוחות. לא מדובר בהקמה של מבנים. מדובר בעבודות ריצוף, תאורה ובניית פינות ישיבה ונגישות (כאמור בתצהיר מטעם המשיבה 2 שהוגש ביום 10.10.2019). אם אמנם יזכו המערערים בתביעתם, ניתן להחזיר את המצב לקדמותו ללא כל קושי " (ההדגשות הוספו – י' כ'). על רקע זה, דומה כי טענת המבקשים כי אם לא ייעתר בית המשפט לבקשתם עתיד להיגרם להם, כביכול, נזק בלתי הפיך, נותרה חסרת כל בסיס. 14. בית המשפט הנכבד קמא הוסיף וקבע כי גם עובדת קיומה של תכנית המאפשרת את הפקעתה של החלקה, על אף שהמבקשים עתרו לבית המשפט כנגדה ועל אף שטרם נכנסה לתוקף, הינה בעלת השלכות לעניין מאזן הנוחות, שכן היא מעלה את הסיכוי שעבודות הבנייה יתבצעו גם אם יתקבל הערעור והמבקשים אף יזכו בתביעתם. גם בקביעה זו של בית המשפט הנכבד קמא לא מצאתי טעם להתערב. לכך יש להוסיף כי בנסיבות העניין מדובר בפרויקט אשר קיים אינטרס ציבורי להביאו מהכוח אל הפועל בהקדם, ואף לשיקול זה יש משקל בבחינת מאזן הנוחות (ראו רע"א 7840/21 א.ד אחים אדרי בע"מ נ' חברה כלכלית ראשון לציון , פסקה 9 (17.11.2021); בש"א 219/98 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ , פ"ד מט(5) 284, 289 (1995) ). 15. על כן, בדין קבע בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבים. 16. לעניין סוגיית השיהוי, לא מצאתי בטיעוני המבקשים הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה לסעד זמני בסמוך לאחר החלטת בית משפט השלום מיום 6.2.2022. מה שכן מצאתי הוא את הטיעון הבא: "נימוקו של בית המשפט קמא כי גם אם אין בשיהוי כדי ללמד על השלמה על המצב הקיים יש כדי ללמד על העדר דחיפות, כך לגישתו של בית המשפט קמא, ולא ברור כיצד בית המשט מוועת ומעקם טיעונים ומסקנות כדי להגיע למסקנה שתכשיר את השתלטות המשיבות על הקרקע. אם לא הייתה דחיפות בהגשת הבקשה אז היא לא הייתה מוגשת בכלל או במסגרת הזמן בו האריך בית המשפט השלום את צו המניעה זמני. קביעותיו של בית המשפט קמא יש בהן כדי לעוות את העובדות ואת הדין במטרה פסולה שתביא להשתלטות המשיבות על הקרקע ולמתן גושפנקא פסיקתית לדבר " (ההדגשות הוספו; השגיאות במקור – י' כ'). 17. מדובר בטענה חסרת בסיס לגופה ובלתי ראויה עד למאוד (לשון עדינה) בניסוחה, ורק לאחר התלבטות החלטתי שלא לפסוק בגינה הוצאות. 18. לגופו של עניין, בדין קבע בית המשפט קמא כי אף אם השיהוי לא לימד על השלמתם של המבקשים עם המצב שנוצר לאחר החלטותיו של בית משפט השלום, עדיין יש בו כדי ללמד על העדר צורך בהתערבות שיפוטית דחופה (רע"א 5841/11 אקסלרוד איטה נגד בנק מזרחי , פסקה 25 (20.9.2011)). עוד אוסיף כי גם טענתם של המבקשים כי יש להתחשב בבקשה קודמת לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידם, אין בה כדי לשנות מהותית את התמונה; אותה בקשה הוגשה ביום 11.4.2020, קרי – יותר מחודשיים לאחר ההחלטה בדבר מועד פקיעתו של הצו. 19. על רקע האמור לעיל מצאתי לדחות את הבקשה. 20. יצוין כי החלטה זו נסמכת במידה רבה על הצהרת המשיבה 2 לגבי טיב העבודות העתידות להתבצע והיכולת להחזיר את המצב לקדמותו, ללא כל קושי, באם יתקבל ערעור המבקשים. מובן שהצהרה זו מחייבת את המשיבות. על כן, על המשיבות, ככל שתבקשנה, עד לסיום הדיון בערעור בבית המשפט קמא או מתן החלטה אחרת, לשנות את אופי העבודות, יהיה להודיע על כך למבקשים קודם להתחלת ביצוע העבודות. זאת, על מנת שתהא בידי האחרונים האפשרות לעתור לבית המשפט המתאים בבקשה למתן צו למניעתן של העבודות, אשר בית המשפט יכריע בם, אם תוגש, לפי מיטב שיקול דעתו. סיכומו של דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, וכאמור לאחר התלבטות, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט ______________________ 22042210_L01.docx חכ/ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4221/22", "בע\"א 2273-04-22", "רע\"א 7056/16", "רע\"א 3970/22", "רע\"א 7840/21", "בש\"א 219/98", "רע\"א 5841/11" ]	747,715
736,501	בבית המשפט העליון בע"מ 4223/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נצרת (הרכב כב' השופטים: ש' טארש, ע' טאהא, ת' נסים שי) מיום 24.5.2022 בתיק עמש 021524-02-22 בשם המבקש: עו"ד יהושוע רובין החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט הבכיר ש' אטרש וכב' השופטים ע' טאהא ו- נ' שי ) בעמ "ש 21524-02-22 מיום 24.5.2022 בגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופט הבכיר א' זגורי ) באפ"ח 50507-10-19 מיום 26.1.2022. 2. בתמצית, המשיבה הגישה תביעה לאכיפת פסק-חוץ שניתן באוקראינה (להלן: פסק-החוץ ) בו חויב המבקש במזונות בנם המשותף (להלן: הקטין ). טענתו העיקרית של המבקש היא שבפסק-דין אחר מאוקראינה, נשללה אבהותו על הקטין, ובנסיבות אלה אכיפת פסק-החוץ בדבר החיוב במזונות הקטין נוגדת את תקנת הציבור. 3. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המבקש והורה על אכיפת פסק החוץ; נקבע שיש לראות את המושג "שלילת אבהות" בדין האוקראיני כמושג מקביל לשלילת אפוטרופסות בדין הישראלי, וכי פסק-החוץ לא שלל את החובות המהותיות שבהן חב המבקש, ובכלל זה, תשלום מזונות לקטין. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות ). [יצוין במאמר מוסגר כי במסגרת פסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי ערעור שהגישה המשיבה בנוגע למועד בו יחל החיוב במזונות]. 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 5. עיון בבקשה מעלה כי היא איננה מעוררת כל שאלה עקרונית, החורגת מנסיבות המקרה הקונקרטי, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוסף, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). 6. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות , אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042230_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 21524-02-22" ]	747,718
735,803	בבית המשפט העליון בג"ץ 4224/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד איאד חאלד אל סעדי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תידון בפני הרכב בהקדם ולא יאוחר מהמחצית הראשונה של חודש יולי. תגובת המשיבים תוגש עד 48 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042240_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4224/22" ]	747,719
736,812	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4224/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ר' רונן העותר: אחמד איאד חאלד אל סעדי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה, בהסכמה, מטעם העותר למחיקת העתירה ולביטול הדיון הקבוע ליום 7.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין לבקשת העותר ובהסכמת המשיבים, אנו מורים על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 7.7.2022 – בטל. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22042240_E02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4224/22" ]	747,720
735,804	בבית המשפט העליון ע"פ 4226/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: פאיז אבו דאלו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 28.04.2022 בת"פ 16955-02-20 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' כהן לקח בשם המבקש: עו"ד רמי עותמאן החלטה הבקשה תיקבע לדיון ביום 23.6.2022 בשעה 9:30. בא כוח המבקש יודיע למרשו על חובתו להתייצב לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042260_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4226/22" ]	747,723
736,064	בבית המשפט העליון ע"פ 4226/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: פאיז אבו דאלו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 28.04.2022 בת"פ 16955-02-20 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' כהן-לקח תאריך הישיבה: כ"ד בסיון התשפ"ב (23.6.2022) בשם המבקש: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיבה: עו"ד טליה קצב החלטה 1. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח ) בת"פ 16955-02-20 מיום 28.04.2022, במסגרתו הוטל על המבקש עונש מאסר לתקופה של 11 חודשים. 2. המבקש הורשע, על-פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מסחר ברכב גנוב לפי סעיף 413יא ו-413יב לחוק העונשין, התשל"ז-1977. יוער כי המבקש ידע שמדובר ברכב גנוב. 3. בית משפט קמא, בגזר דין מנומק, פירט את הנסיבות הרלוונטיות, תוך התייחסות לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי המבקש - בן 32 נשוי ואב לשני ילדים קטנים, קיבל אחריות על מעשיו והביע חרטה. שירות המבחן המליץ לבית המשפט לשקול המרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח לעונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. זאת, גם בשים לב לתקופת המעצר הניכרת אותה ריצה המבקש. 4. בית המשפט גם סקר את טיעוני הצדדים לעונש וקבע את מתחם העונש ההולם. בסופו של דבר, לאחר בחינת כל השיקולים, מצא בית המשפט להטיל עליו עונש מאסר לתקופה של 11 חודשים, בניכוי ימי מעצרו כמו גם מאסר על תנאי וקנס כספי. 5. אין ספק כי מדובר בתקופת מאסר לא ארוכה במובן זה, שאם לא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע, הדעת נותנת שהמבקש עלול לרצות את רוב תקופת המעצר, אם לא כולה, עוד בטרם יישמע הערעור בפני הרכב בבית משפט זה. 6. באת-כוח המשיבה טענה בצדק, כי יש טעם לפגם באופן בו התנהל המבקש שעה שלא התייצב לתחילת ריצוי מאסרו חרף העובדה שעד היום הזה טרם ניתנה החלטה לעיכוב ביצוע והמבקש היה אמור להתחיל לרצות את עונשו ביום 19.06.2022. עוד הוסיפה באת-כוח המשיבה, כי אלמלא התנהלות קלוקלת זו של המבקש, הייתה מסכימה לבקשה לעיכוב ביצוע. 7. דעתי כדעת באת-כוח המשיבה, במובן זה שהמשיב נהג באופן לא ראוי. אין בהסברים שניתנו על ידי בא-כוחו כדי לרפא את הפגם של אי-התייצבות לתחילת ריצוי עונשו בהיעדר כל הוראה המעכבת את תחילת ריצוי העונש. 8. יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, ובעיקר – נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן בנוגע למצבו המשפחתי של המבקש; היותו אב לשני ילדים פעוטים; נטילת האחריות על ידו; החרטה שהביע; כמו גם המלצת שירות המבחן בדבר העונש הראוי להטיל עליו – מצאתי בסופו של דבר לקבל את בקשתו. אין בפגם המהותי כדי להכריע את הכף לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. 9. בבחינת אמות המידה שנקבעו בפסיקה - מדובר, כאמור, בתקופת מאסר לא ארוכה; אין מדובר בעבירה מהחמורות שבחוק העונשין (אף שאין להקל בה ראש). זאת ועוד, הערעור נסמך בין היתר על המלצת שירות המבחן, ולא נטען שהמבקש לא התייצב לדיונים בבית המשפט קמא. 10. מכל הטעמים האלה, מצאתי להיעתר לבקשה ואני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעורו שבכותרת בבית משפט זה. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042260_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 4226/22" ]	747,724
735,992	בבית המשפט העליון בש"א 4228/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: Y&D Enterprises (1986) Ltd נ ג ד המשיבה: Auheuser Busch Inbev NV/SA בקשת המבקשת מיום 22.6.2022 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור החלטה כמבוקש, ומשהותירה המשיבה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 28163-07-20 מיום 2.5.2022 (כב' השופטת י' בלכר ) מוארך בזאת עד ליום 31.7.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042280_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4228/22" ]	747,726
739,565	בבית המשפט העליון בש"א 4228/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: Y&D Enterprises (1986) Ltd נ ג ד המשיב: Auheuser Busch Inbev NV/SA בקשת המבקשת מיום 22.6.2022 ומיום 27.7.2022 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור החלטה כמבוקש וכמוסכם, המועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 28163-07-20 מיום 2.5.2022 (כב' השופטת י' בלכר ) מוארך בזאת עד ליום 4.8.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042280_T02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4228/22" ]	747,727
736,113	בבית המשפט העליון בש"פ 4229/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: ליאור יזדי נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' נחלון ) בעמ"י 44069-06-22 מיום 21.06.2022 בשם המבקש: עו"ד יהודה ששון; עו"ד דוד הלוי החלטה 1. זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטה בדבר פרסום פרטי חשוד לפי סעיף 70ד(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ); וכן בקשה למתן אפשרות להגשת נימוקים מפורטים בעניין איסור פרסום שמו ופרטיו של המבקש, בתוך 72 שעות. הבקשה מתייחסת להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' נחלון ) מיום 21.06.2022 שניתנה במסגרת עמ"י 44069-06-22. 2. על-פי המפורט בבקשה, ביום 14.06.2022 הוגשה נגד המבקש בקשה להארכת מעצרו בבית משפט השלום בירושלים, וזאת בגין חשד לבעילה שלא בהסכמה חופשית, בעילה שגרמה לחבלה גופנית, איומים והסגת גבול. כאשר בית משפט השלום קיבל את בקשת המשטרה והאריך את מעצרו של המבקש עד ליום 16.06.2022, עתר ב"כ המבקש לבית המשפט לאסור את פרסום שמו ופרטיו. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש, הואיל והשתכנע בדבר קיומו של חשד סביר לעבירות שמיוחסות למבקש, זאת כאשר לא הובאה בפניו כל ראיה שיש בה כדי להצדיק צו מתן איסור פרסום שמו. אף על פי כן, לאחר שמיעת טענות הצדדים הוחלט לעכב את ביצוע הפרסום עד ליום 15.06.2022, בכפוף להגשת ערר. 3. על החלטת המעצר והחלטת הפרסום הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי, וזה נדון בפני השופט נחלון. הערר בנוגע להארכת המעצר נמחק ובית המשפט הוסיף כי בכל הנוגע לבקשה לאיסור פרסום, זו תידון בבית משפט השלום ביום המחר, עת יובא בפניו דבר הארכת מעצרו של המבקש. 4. ביום 16.06.2022 נערך דיון נוסף בבית משפט השלום בפני כב' השופט ע' שקד. גם הפעם נעתר בית משפט השלום לבקשת המשטרה להארכת מעצר, וזאת בהתחשב בעוצמת המסוכנת והחשש משיבוש החקירה. על כן הוארך מעצרו של המבקש עד ליום 20.06.2022. בהמשך לכך נדחתה גם הבקשה לאיסור פרסום אך דבר הפרסום עוכב עד ליום 19.06.2022, בכפוף להגשת ערעור. 5. ביום 20.06.2022 נערך דיון נוסף בבקשה להארכת מעצרו של המבקש בפני השופט שקד בבית משפט השלום בירושלים. גם הפעם נעתר בית המשפט לבקשת המשטרה והאריך את מעצרו של המבקש, וזאת עד ליום 24.06.2022. בכל הנוגע לבקשה לאיסור פרסום דחה בית המשפט את בקשת המבקש; וזאת נוכח אופי העבירות בהן נחשד, ובהתאם להוראות החוק, תוך הפנייה לפסיקה הרלבנטית. 6. גם על החלטה אחרונה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי - הערר נשוא הבקשה שלפניי. ביום 21.06.2022 התקיים דיון נוסף בפני כב' השופט נחלון, כאשר בדיון זה נשמעה אף עתירתו של נציג אתר Ynet בעניין איסור הפרסום. בית המשפט אפשר לצדדים לטעון בהרחבה בערר שהוגש על-ידי המבקש, אך בסופו של דיון דחה את עתירת המבקש תוך הפנייה לכלל המשפטי לפיו על חשוד המבקש לאסור את פרסום שמו מוטל נטל כבד של הוכחת שני תנאים מצטברים; הראשון – נזק חמור החורג מהנזק הרגיל הנגרם לכל חשוד עקב פרסום כאמור; והשני – שראוי להעדיף את עניינו של החשוד על פני העניין הציבורי שבפרסום שמו. זאת ועוד הוער, כי הפסיקה הדגישה את החשיבות שבפרסום שמם של החשודים בעבירות מין, בכדי שפרסום זה יהווה אות אזהרה לציבור, כמו גם דרך לאיתור מתלוננים נוספים, במידה וישנם כאלה. יצוין, כי בית המשפט התייחס בהחלטתו גם לטענות בא-כוח המבקש בכל הנוגע לנזק הרב שעלול להיגרם למבקש ולמשפחתו, מפרסום שמו ופרטיו, כמו גם טענות נוספות שנטענו על ידו. חרף זאת נקבע, כי אף מבלי להקל ראש בטיעוני המבקש, ובית המשפט אינו מקל ראש בפגיעה שכזו, שהרי אין מדובר בנזק חמור מהנזק הרגיל שנגרם לכל חשוד, בעבירות דומות, נוכח פרסום שמו ופרטיו. 7. המבקש מיאן מלהשלים עם החלטת בית המשפט וביקש, מיד לאחר מתן ההחלטה, כי זו תעוכב למשך שבעה ימים - עד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בית המשפט קמא נעתר באופן חלקי לבקשה ועיכב את דבר הפרסום עד ליום 22.06.2022, בכפוף להגשת בקשה כאמור. 8. מכאן הבקשה שלפניי. בגדרה, המבקש המשיך בשלו, עת הגיש את הבקשה בהעדר נימוקם תוך עתירה למתן ארכה לשם הגשת נימוקים מפורטים, בתוך 72 שעות. בהחלטתי מאתמול נעתרתי לבקשה באופן חלקי והוריתי כי הנימוקים יוגשו עד היום בשעה 10:00. זאת, משום שקבלת עתירתו במלואה, משמעותה הותרת צו איסור הפרסום על כנו, חרף החלטות חוזרות ונשנות של בתי המשפט בכל הדיונים הקודמים – לדחות את הבקשה לאיסור פרסום. 9. המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש היום, חלף נימוקיו, בקשה נוספת למתן ארכה עד השעה 18:00, חלף שעה 10:00 כאמור בהחלטתי הראשונה. גם לבקשה זו נעתרתי באופן חלקתי ואפשרתי את הגשת הנימוקים עד לשעה 15:00. 10. עתה מונחת לפניי הודעה שהוגשה על-ידי באי-כוח המבקש הנושאת כותרת "הודעה דחופה לבית המשפט". מהודעה זו עולה, כי בין בא-כוח המבקש ובין גורמי הפרקליטות נערכה אתמול פגישת עבודה, ובהמשך אליה הוחלט על השהיית ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום נגד המבקש. 11. לטענת המבקש, יש בשינוי הנטען בעמדתה של הפרקליטות משום שינוי משמעותי במסד הראייתי, וכן חולשה מהותית ומשמעותית בראיות. המבקש סבור שיש בכך משום נסיבה חדשה ועל כן עותר הוא, בתמצית, להחזרת הדיון בדבר פרסום שמו ופרטיו לבית משפט שלום, תוך הותרת ההוראה איסור הפרסום, בעינה, עד להחלטה אחרת. 12. יצוין כי ביני לביני הוגשה גם בקשה מטעם נציג אתר Ynet , למתן החלטה בעניין פרסום שמו ופרטיו של המבקש כמו גם צירופו כצד לבקשה מושא החלטתי. דיון והכרעה 13. ראשית, ראיתי לנכון להפנות להוראת סעיף 70ד(ב) לחוק שלפיה: "החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור [...] ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד." שלא כפי טענת בא-כוח המבקש, בית המשפט קמא אינו ולא היה מחויב לעכב את החלטתו בדבר פרסום שמו ופרטיו של המבקש, רק משום הצהרת בא-כוחו בדבר כוונתו להגיש ערר על ההחלטה להתיר את הפרסום. שהרי, הוראת החוק קובעת שעל המבקש להגיש את הערר תוך שבעה ימים, אך אין שום הוראת חוק שמחייבת את בית המשפט דלמטה, להיעתר לבקשה לעיכוב הביצוע, רק על סמך הצהרה כאמור (וראו האמור בסיפא סעיף 70ד(ג) לחוק). קבלת פרשנותו של המבקש בנדון, תסכל את כוונת המחוקק ויש בה כדי להביא לתוצאה מעוותת של איסור פרסום שמו של חשוד, פרסום שיש בו עניין ציבורי, וזאת רק משום ההצהרה על כוונה להגיש ערר על אותה החלטה. 14. זאת ועוד, החלטות בתי המשפט קמא בדבר פרסום שמו ופרטיו של המבקש לא היו תולדה של הצהרת הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום. אלא, נסמכו הן בעיקר על הקביעות בדבר קיומו של חשד סביר ומבוסס, הקושר את המבקש לביצוע העבירות המיוחסות לו; עבירות חמורות במהותן, ועל שורה של נימוקים נוספים, כאמור שם. הודעת המבקש מהיום, אינה משנה את מצב הדברים שהרי לא נאמר בה כי הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום בהעדר אשמה או אף בהעדר ראיות. כל שנטען על ידי בא-כוח המבקש בהודעה, הוא שבשלב זה משהה הפרקליטות את ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום, אך במקביל צוין כי היא תעתור לשחרורו של המבקש ממעצר בתנאים מגבילים , עד לקבלת החלטה סופית בעניינו. 15. ודוק - עניינו של המבקש אינו שונה מעניינם של חשודים אחרים, המובאים בפני בתי המשפט השונים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ ; וברי לכל, שפרסום שמם או פרטיהם גורם להם ולבני משפחתם עוגמת נפש, פגיעה בשמם הטוב ונזקים נוספים שנגרמים לכל מי ששמו מעורב בעבירות חמורות, מקל וחומר בעבירות מין קשות. 16. כפי שצוין בפתח החלטה זו, על המבקש לאסור פרסום שמו או פרטיו מוטל נטל כבד מהטעמים שפורטו לעיל. במקרה דנן, לא הוצגה בפני בתי המשפט קמא תשתית המבססת שעדיף לבכר את הנזק שעלול להיגרם למבקש מדבר הפרסום, על פני הנזק הציבורי שעלול להיגרם בשל אי פרסום. וזאת בשים לב לעקרון פומביות הדיון ולטעמיו, ונוכח מהות העבירות בהן חשוד המבקש. היטיב לתאר זאת השופט (כתוארו אז) מ' חשין בציינו: "הנה היא אפוא מסגרת הדיון: מזה, פומביות הדיון וחופש הפרסום, ומזה, זכותו של חשוד כי בית - משפט יאסור על פרסום שמו וזהותו ברבים. עתה שומה עלינו למלא מסגרת זו בתוכן, קרא בהכוונת שיקול - דעתו של בית - המשפט אימתי ובאילו נסיבות יאסור על פרסום שמו של חשוד, ומה שיקולים ידריכו אותו בהחלטתו. לשאלה זו, ובה עיקר ענייננו, ניפנה עתה. נזכיר ונזכור כי מדברים אנו באיסור פרסום שמו של חשוד לעת החקירה. [...] נקרא את דבר-החוק ולא נתקשה לגלות מי נגד מי. הנה-כי-כן, האינטרסים המתגוששים ביניהם עומדים לפנינו בשני קצות הזירה ומגלים עצמם נכונים למאבק: מזה, החשוד ו"נזק חמור" העלול להיגרם לו עקב הפרסום, ומזה, העניין הציבורי שבפרסום. הוראת-חוק זו, שעניינה איסור פרסום שמו של חשוד, בונה עצמה על הוראות-חוק קודמות לה – קודמות הן במיקומן הן במעלתן. הנחת המוצא היא שהליכי בית-משפט נערכים בפומבי, וכי כל אשר נעשה ונשמע בדיון בבית-המשפט ניתן לפרסום. זה חופש הביטוי, זו זכותו של הציבור לדעת. הנחת מוצא זו היא אף הקובעת את מגמת פניה של הפרשנות. הפרסום הוא הכלל, איסור הפרסום הוא החריג. כנדרש מכך, הנטל על שכמו של החשוד מוטל הוא לשכנע את בית-המשפט כי חרף מעלתו ועוצמתו של אינטרס חופש הביטוי בנסיבות כנסיבות עניינו-שלו אין זה ראוי כי שמו יפורסם ברבים. ביודענו מה עוצמה נודעת לאינטרס חופש הביטוי, נוסיף ונדע כי נטל זה המוטל על חשוד נטל שאינו קל הוא כלל ועיקר. אותו "נזק חמור" העלול להיגרם לחשוד אם שמו יפורסם ברבים חייב שיהיה – למצער – כעוצמתו וכמשקלו של חופש הביטוי, ועוד רב מכך, אם בכוונתו להכריע את הכף. [...] בנושא "העניין הציבורי שבפרסום" יגלו עצמם לפנינו שני רבדים: הרובד הכללי והרובד הפרטיקולרי. ברובד הכללי דיברנו לעיל ותמציתו היא חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. רובד זה שלעניין הציבורי בפרסום אינו נדרש לא להוכחה ולא לטיעון. הוא מדבר בעד עצמו, הוא מהווה תחנת מוצא למסע הפרשנות. חזקה חלוטה היא – שמא נאמר: אקסיומה היא – שלציבור יש עניין בפרסום הליכי בית - המשפט – הליכי בית - המשפט עצמם הם "עניין ציבורי" – ועניין זה מתקיים ופעיל בכל הליך" (בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל פ"ד נח(6) 658). 17. טרם סיום, ראיתי עוד לציין שהחלטתו הראשונה של בית המשפט לאסור את הפרסום ניתנה כבר ביום 14.06.2022, ומאז נערכו מספר לא מבוטל של דיונים בסוגיה זו, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי כערכאת ערר. בכל אותם דיונים הגיעו בתי המשפט למסקנה שאין הצדקה לאיסור פרסום שמו ופרטיו של המבקש. ולא בכדי. הבקשה נדחית בזאת, ומשכך שמו ופרטיו של המבקש מותרים לפרסום . ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042290_C03.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"י 44069-06-22" ]	747,730
736,169	בבית המשפט העליון בש"א 4230/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. ג'מאל מוחמד מחאמיד 2. מוחמד ג'מאל מחאמיד נ ג ד המשיבים: 1. ק"ש חתמים 2. חסן כעכוש 3. שירביט חברה לביטוח בע"מ 4. מובילי שימשון את קובי בע"מ 5. מנורה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד ג'מאל מוחמד מחאמיד החלטה לתגובת המשיבה 1 עד ליום 6.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042300_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4230/22" ]	747,731
740,675	בבית המשפט העליון בש"א 4230/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. ג'מאל מוחמד מחאמיד 2. מוחמד ג'מאל מחאמיד נ ג ד המשיבים: 1. ק"ש חתמים 2. חסן כעכוש 3. שירביט חברה לביטוח בע"מ 4. מובילי שימשון את קובי בע"מ 5. מנורה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד ג'מאל מוחמד מחאמיד בשם המשיבה 1: עו"ד אליאס פאנוס החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתא"מ 15105-07-20 המתנהל בבית משפט השלום ברחובות, והדיון בתאד"מ 21768-07-20 המתנהל בבית משפט השלום בקרית גת, עם הדיון בתאד"מ 55210-08-21 המתנהל בבית משפט השלום בחדרה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. המשיבים 5-2 מסכימים לבקשה. המשיבה 1 סבורה כי יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי הרב בהגשתה, אך מותירה את ההכרעה בה לשיקול דעתו של בית המשפט. 4. לנוכח עמדות הצדדים, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים, דין הבקשה להתקבל. 5. אשר על כן, הדיון בתא"מ 15105-07-20 (שלום רחובות) והדיון בתאד"מ 21768-07-20 (שלום קרית גת) יועברו לבית משפט השלום בחדרה ויאוחדו שם עם הדיון בתאד"מ 55210-08-21. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042300_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4230/22" ]	747,732
735,996	בבית המשפט העליון עע"מ 4231/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה 2. הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השר 3. רשות מקרקעי ישראל 4. אדם טבע ודין 5. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 6. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 7. החברה להגנת הטבע 8. עיריית רמת השרון 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,רמת השרון 10. עיריית הרצליה 11. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה בקשת המערערת מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבות רשאיות להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 5.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042310_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4231/22" ]	747,733
739,179	בבית המשפט העליון עע"מ 4231/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון נ ג ד המשיבות: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה 2. הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השר 3. רשות מקרקעי ישראל 4. אדם טבע ודין 5. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 6. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 7. החברה להגנת הטבע 8. עיריית רמת השרון 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,רמת השרון 10. עיריית הרצליה 11. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה בקשת המערערת מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה; תשובת המשיבות 3-1 מיום 5.7.2022 החלטה לטענת המערערת, היא עמותה הפועלת בהתנדבות וללא כוונת רווח לשיפור איכות חייהם של תושבי השרון ולהגנת הסביבה. המשיבה צודקת בטענתה כי המערערת לא הניחה מסד עובדתי ביחס למצבה הכלכלי. כך, המערערת לא צירפה את דוחותיה הכספיים, לא ביארה את מקורות הכנסותיה, לא טענה בפירוט כלשהו לגבי גובה נכסיה והיא מיוצגת על-ידי משרד עורכי דין (ואף הצהירה כי מרבית משאביה הכספיים הושקעו בניהול ההליכים המשפטיים עד כה). כידוע, היות בעל דין גוף ללא כוונת רווח והיות העניין בעל חשיבות ציבורית, אינם מקנים בהכרח פטור מהפקדת ערובה, אולם נסיבות אלו עשויות להשפיע על שיעורה (ראו, מבין רבים אחרים: עע"מ 6942/21 ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (15.12.2021)). אף המשיבות 3-1 אינן מתנגדות להפחתה מסוימת בסכום הערובה, לפי שיקול דעתו של בית המשפט. על כך יש להוסיף כי ישנם פערי כוחות בין הצדדים וכי בבית המשפט קמא לא נפסקו הוצאות. בנסיבות אלה, ערובה בגובה של 15,000 ש"ח תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 28.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042310_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 6942/21" ]	747,734
739,551	בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים החלטה יתר הצדדים בהליכים שבכותרת רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 9.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]	747,735
740,591	בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.7.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים; תשובת המשיבות 3-1 מיום 9.8.2022 החלטה בשל נימוקי הבקשה, בהסכמת הצדדים אשר הביעו לגביה עמדה, ולאור זהות הצדדים בתיקים שבכותרת, הבקשה מתקבלת במובן הבא: הדיונים בתיקים שבכותרת יאוחדו; צו הסיכומים שהוצא בתיקים 3602/22 ו- 3632/22 ייראה כאילו הוצא גם בתיקים האחרים; הארכות בנות 14 הימים שניתנו בתיקים 3602/22 ו- 3632/22, יחולו גם בתיקים המאוחרים. תשומת לב הצדדים לכך שסעיף 3 לצו מדבר רק במשיבות שאינן מערערות, ובמקום מספר העמודים הנקוב שם, יבוא 25 עמודים. התיקים יועברו ליומן בית המשפט להמשך טיפול. אין בכך כדי למנוע הגשת בקשות לגבי אופן הגשת הסיכומים ולגבי מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]	747,736
740,923	בבית המשפט העליון עע"מ 4490/22 עע"מ 3602/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אדם טבע ודין נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הועדה המחוזית המשותת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השרו 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנן ולבניה הוד השרון 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה 10. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 11. עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון בקשה מיום 18.8.2022 להארכת מועד להגשת סיכומים החלטה המשיב 5 רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 21.8.2022. ככל שהמשיב 5 לא יגיש התנגדות, המערערות בעע"מ 4490/22, עע"מ 4231/22 ועע"מ 5049/22 יהיו רשאיות להגיש סיכומים מטעמן עד ליום 22.8.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044900_K06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 5049/22" ]	747,737
743,162	בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת משיבים מיום 19.9.2022 לשינוי הסדר דיוני החלטה בהסכמת הצדדים, הבקשה מתקבלת. סיכומי המשיבות 3-1 ו-7 יוגשו עד ליום 15.2.2023. סיכומי המערערות, אם הן חפצות להגישם, יוגשו עד ליום 8.3.2023. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T10.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]	747,739
735,916	בבית המשפט העליון בג"ץ 4232/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אליאס פראן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל- האגף לחקירות ולמודיעין 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. השר לביטחון פנים 4. שר החקלאות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ויסאם עראף החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית תמציתית לעתירה עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042320_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4232/22" ]	747,740
740,038	בבית המשפט העליון בג"ץ 4232/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אליאס פראן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל- האגף לחקירות ולמודיעין 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. השר לביטחון פנים 4. שר החקלאות תגובה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד אבי טוויג החלטה העותר יודיע האם הוא מסכים להצעת המשיבים, שבסיפא פסקה 48 לתגובה המקדמית מטעמם, לפיה – החומר החסוי שביסוד ההחלטות שניתנו בעניינו יועבר במעטפה חתומה לעיון בית המשפט בלבד. העותר יעשה כן עד ליום 9.8.2022. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042320_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4232/22" ]	747,741
740,812	בבית המשפט העליון בג"ץ 4232/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אליאס פראן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל- האגף לחקירות ולמודיעין 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. השר לביטחון פנים 4. שר החקלאות הודעה מטעם העותר בשם העותר: עו"ד ויסאם עראף החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042320_C03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4232/22" ]	747,742
736,322	בבית המשפט העליון בש"א 4233/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. מרל מזרחי 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: אנדרי שמס בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד משה רבי החלטה 1. לפ ניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 8606-12-21 מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בירושלים. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה במושב עלמון, וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים במושב עלמון אף הם. 2. לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 3. הדיון בתאד"מ 8606-12-21 (שלום כפר סבא) יועבר אפוא לבית משפט השלום בירושלים. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042330_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4233/22" ]	747,743
736,221	בבית המשפט העליון בש"א 4234/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. בריימן ג'וניבייר אלינור 2. אלון בריימן נ ג ד המשיבה: פחחות וצבע ההדרים בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד גד ויספלד החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 53942-02-21 המתנהל בבית משפט השלום באשדוד, עם הדיון בת"ט 26485-07-21 המתנהל בבית משפט השלום בבת ים. 2. עיון בת"א 53942-02-21 מעלה כי ביום 3.5.2022 ניתן פסק דין המורה על הפסקת התובענה (ראו: תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018). בנסיבות אלה, לא ניתן לאחדה עם התיק האחר. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042340_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4234/22" ]	747,744
736,962	בבית המשפט העליון עע"מ 4235/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: שילת מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות תעשייתי נ ג ד המשיבים: 1. שלמה ליכטנשטיין 2. שלומית ליכטנשטיין 3. רשות מקרקעי ישראל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 16.11.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 6 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובות תוגשנב במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042350_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4235/22" ]	747,745
741,391	בבית המשפט העליון עע"מ 4235/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: שילת מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות תעשייתי נ ג ד המשיבים: 1. שלמה ליכטנשטיין 2. שלומית ליכטנשטיין 3. רשות מקרקעי ישראל הודעה על תיקון תשובת המשיבים מיום 25.8.2022 החלטה המערערת רשאית להשיב להודעה שבכותרת וזאת עד ליום 11.9.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042350_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4235/22" ]	747,746
742,552	בבית המשפט העליון עע"מ 4235/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: שילת מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות תעשייתית נ ג ד המשיבים: 1. שלמה ליכטנשטיין 2. שלומית ליכטנשטיין 3. רשות מקרקעי ישראל הודעת המשיבים 2-1 מיום 25.8.2022 החלטה כתב התשובה המצורף להודעה שבכותרת יתקבל למרשם ויתוייק בתיקי השופטים במקום כתב התשובה הקודם שהוגש. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042350_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 4235/22" ]	747,747
736,011	בבית המשפט העליון רע"א 4239/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: עלי כעביה נ ג ד המשיבות: 1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ בקשת המבקש מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבות רשאיות להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 4.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042390_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4239/22" ]	747,752
738,043	בבית המשפט העליון רע"א 4239/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: עלי כעביה נ ג ד המשיבות: 1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ בקשת המבקש מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה; תשובת המשיבה 2 מיום 28.6.2022; תשובת המשיבה 1 מיום 30.6.2022 החלטה לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט קמא. המבקש היה מעורב בתאונה עצמית שגרמה לו לנזקים שונים, והורשע בהליך פלילי בגין הנהיגה שגרמה לתאונה. לאחר מכן הגיש המבקש תביעה אזרחית נגד המשיב 1. ההחלטה נושא הערעור ניתנה במסגרת ההליך האזרחי. בבקשה שבכותרת המבקש טוען כי בשל התאונה והנזקים שנגרמו לו בעטיה הוא לא עובד והוא מצוי בחובות. הוא טוען גם שהפסיק לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי. עוד טען כי קרובי משפחתו סייעו לו רק לעניין סכום האגרה, אך לא יוכל להסתייע בהם לצורך תשלום הערובה. המשיבות טוענות כי המבקש לא הוכיח שעשה מאמצים להשגת הסכום הדרוש מבני משפחתו או מהבנק והוא אינו מפרט מהו רכושו והכנסותיו. עוד נטען כי המבקש טרם שילם את ההוצאות בסך של 2,000 ש"ח שנפסקו לחובתו בהחלטה בבית המשפט קמא. נוסף על כך טוענות המשיבות כי המבקש לא ביאר כיצד מימן את ייצוגו המשפטי ואת חוות דעת המומחים הרפואיים וההנדסיים שהגיש. המשיבות טענו גם כי סיכויי ההצלחה של ההליך הנוכחי הם נמוכים. מטעמים אלה בית המשפט אף התבקש להגדיל את סכום הערובה. עיינתי בבקשה ובתשובות. אכן, בצדק נטען כי המבקש לא צירף לבקשתו תדפיסי חשבון בנק וגם לא מסמכים מהביטוח הלאומי להוכחת טענותיו הכלכליות. בנוסף, המבקש לא הסביר כיצד עלה בידו לממן ייצוג משפטי וכיצד מימן את חוות הדעת. נתתי דעתי גם לטענה בדבר אי-תשלום ההוצאות שנפסקו לחובת המבקש. בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה למתן פטור מתשלום הערובה. יחד עם זאת, נתתי דעתי לטענת המבקש לפיה הוא אינו עובד (טענה הנתמכת בחוות הדעת הרפואית), וכי אפשר שהדבר נובע גם ממצבו הרפואי. כמו כן נתתי דעתי גם לפערי הכוחות בין הצדדים. במכלול טעמים אלה, מצאתי להורות על תשלום ערובה בסכום מתון של 7,500 ש"ח. ערובה בסכום האמור תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 26.7.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042390_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4239/22" ]	747,753
736,254	בבית המשפט העליון ע"א 4242/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: שמעון בוזגלו נ ג ד המשיב: כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 22.6.2022 להשבת ערובה שהופקדה ביתר החלטה על יסוד האמור בבקשה, וככל שהתשלום אכן הופקד בחשבון (נוכח הטענות לביטול השיק), המזכירות תשיב את התשלום שבוצע לידי המפקיד בכפוף לבדיקה עדכנית בדבר היעדר מניעה שבדין. זאת, מבלי לחוות דעה בשלב זה באשר לסכום הערובה המתאים. עד ליום 4.7.2022 תופקד הערובה בקופת בית המשפט. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042420_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4242/22" ]	747,756
737,126	בבית המשפט העליון ע"א 4242/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שמעון בוזגלו נ ג ד המשיב: כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל) מיום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 בשם המערער: עו"ד איתי ברדה החלטה 1. במסגרת הבקשה שלפניי מבקש המערער שאורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל ) אשר ניתנה ביום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 ואשר נקבע בה שהליכי פשיטת הרגל בעניינו של המערער יבוטלו בשל ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל. 2. בבקשה נטען ש"כנגד המבקש החלו להינקט הליכים מבצעיים כך שהנזק הינו בלתי הפיך למבקש". כן נטען שבמידה ולא יעוכב ביצוע ההחלטה "יהפוך הערעור לאקדמי בלבד שכן לא יהא ניתן להשיב המצב לקדמתו". 3. הבקשה נעדרת פירוט בנוגע לנזקים שלטענת המערער עלולים להיגרם לו מביצועו של פסק הדין בעת הזו. כך, המערער אינו מפרט מהם אותם "הליכים מבצעיים", כיצד הם משפיעים עליו ומדוע הם מביאים למצב "בלתי הפיך" שלא ניתן יהיה לתקנו במידה והערעור יתקבל. 4. נוכח האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזאת. משלא נתבקשה תגובת הצד השני, ובהתחשב בנסיבותיו של המערער, לא יינתן צו להוצאות. ש ו פ ט _________________________ 22042420_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4242/22" ]	747,757
737,496	בבית המשפט העליון ע"א 4242/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שמעון בוזגלו נ ג ד המשיב: כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 7.7.2022 לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל) מיום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 בשם המערער: עו"ד איתי ברדה החלטה 1. לפניי בקשה נוספת להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל ) אשר ניתנה ביום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 ואשר נקבע בה שהליכי פשיטת הרגל בעניינו של המערער יבוטלו בשל ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל. זאת לאחר שבקשת עיכוב ביצוע קודמת שהגיש המערער נדחתה על-ידי, בהיותה נעדרת פירוט בנוגע לנזקים שלטענת המערער עלולים להיגרם לו מביצועו של פסק הדין בעת הזו. 2. בבקשה שלפניי נטען שבעקבות ביטולם של הליכי פשיטת הרגל בעניינו של המערער החלו להינקט נגדו הליכי הוצאה לפועל, ובכללם עיקול משכורתו, וכי צפויים להינקט הליכים נוספים אשר עלולים לגרום למערער ל"נזק בלתי הפיך". 3. גם דין בקשה זו לדחייה. 4. כבר נפסק ש"הליכי הוצאה לפועל אינם יוצרים כשלעצמם מצב בלתי הפיך, מאחר שהמבקש רשאי לעתור לקבלת סעדים במסגרתם כדי להגן על זכויותיו, ככל שישנן כאלה" (ראו: ע"א 6784/19 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 9 (31.5.2020) והאסמכתאות שם). הבקשה שלפניי אינה מעלה כל טעם לסטייה מהלכה זו, ודי בכך כדי לדחותה. בנוסף לאמור, אין בבקשה ולו ניסיון לשכנע שעיכוב הביצוע המבוקש לא יפגע בסיכויי נושיו של המערער לממש את זכויותיהם, גם אם במועד מאוחר יותר, במקרה שהערעור יידחה. בנסיבות אלה דין הבקשה לדחייה, וזאת גם מבלי לנקוט עמדה בשאלת סיכויי הערעור. 5. סוף דבר – הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, גם בבקשה זו לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042420_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4242/22", "ע\"א 6784/19" ]	747,758

741,144

בבית המשפט העליון רע"א 4165/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פרופ' עו"ד אשר מעוז נ ג ד המשיבים: 1. רבא עמוס 2. רינה עמוס 3. עו"ד אביעד בללתי- בתפקידו כנאמן לחייבים בפש"ר 4. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי המשך טיפול החלטה ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי לצורך סיווגו בהחלטתו של כב' השופט ח' כבוב מיום 21.8.2022. הצדדים רשאים להגיש עמדתם באשר לאופן סיווג ההליך שבכותרת עד ליום 18.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22041650_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4165/22" ]

747,604

738,883

בבית המשפט העליון בש"פ 4173/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד טליה קצב בשם משיב 1: עו"ד נועם בונדר; עו"ד איתמר סיוון בשם משיב 2: עו"ד עלי אבן לבן בשם משיב 3: עו"ד ברק כהן; עו"ד גיל נמיר בשם משיב 4: עו"ד נורית שני בשם משיב 5: עו"ד נועם בונדר החלטה השופט ח' כבוב: לפניי בקשה רביעית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 02.07.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 10047-01-21. תמצית עובדות כתב האישום והרקע לבקשה 1. ביום 06.01.2021 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המונה שלושה אישומים המייחסים להם, כפי שיפורט להלן, עבירות של מעשה סדום, אינוס, הספקה של סם מסוכן ותקיפה. 2. על פי עובדות האישום הראשון, ביום 10.06.2020 המתלוננת נפגשה עם המשיב 1 באשקלון וקיימה עמו יחסי מין בהסכמה, כאשר בדירה נכחו, באותה העת, יתר המשיבים. לאחר מכן, כאשר המתלוננת שכבה לבדה בחדר פנה אליה המשיב 2 ושאל האם תסכים לקיים גם עמו יחסי מין, אך זו סירבה להצעתו. כאשר המשיב 1 שב אל החדר, שאל אותו המשיב 2 אם הוא יכול "לעשות סיבוב" על המתלוננת. משהביעה המתלוננת את התנגדותה לכך, ענה לה המשיב 1 כי "אלה שותפים שלי, אם שכבת איתי זה כמו שתשכבי איתם". במהלך דברים אלה נכנסו יתר המשיבים אל החדר, ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, ולאחר מכן ביצעו במתלוננת מעשי אונס קבוצתי. כל זאת, בעוד שהמשיב 1 מתעד מעשים אלו במצלמה שבטלפון נייד, ותוך כדי שהוא מעודד אותם בקריאות גנאי כלפי המתלוננת, שמפאת כבודה לא אחזור עליהן כאן. לאור האמור יוחס לכלל המשיבים עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) ואינוס לפי סעיף 345(ב)(5) לחוק. 3. על פי עובדות האישום השני, לאחר אירועי האישום הראשון, שהתה המתלוננת עם המשיבים 1 ו-3 במשך כשבועיים בדירה ובמקומות נוספים, כשבזמן הזה סיפקו לה המשיבים 1 ו-5-3 סמים. לאור האמור יוחס למשיבים 1, 3, 4 ו-5 עבירה של הספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. 4. על פי עובדות האישום השלישי, כשבועיים לאחר אירועי האישום הראשון, שהו המשיב 1 והמתלוננת בדירתה של אחרת עם שני חברים נוספים. בשלב מסוים, קיימו המשיב 1 והמתלוננת יחסי מין בהסכמה. בשלב מסוים המבקש 1 ביקש לקיים עמה מין אנאלי. בהתחלה המתלוננת סירבה לכך, אך לאחר שכנועים מצד המשיב 1, נתנה את הסכמתה לכך. כאשר המתלוננת חשבה בכאב עז, אמרה למבקש 1 להפסיק ואף צעקה עליו "תשחרר אותי תעזוב אותי". ברם, המשיב סירב להפסיק והמשיך במעשיו, עד שהגיע על סיפוקו. בהמשך, התקשרה המתלוננת לידיד על מנת שיבוא לאסוף אותה מהדירה שבה שהתה. כשהבחין בכך המשיב 1, חטף את הטלפון מידה, הכה אותה באגרופים, בעט בה ומשך אותה על מנת שלא תעזוב את הדירה. לאור האמור יוחס למשיב 1 עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק ותקיפה לפי סעיף 379 לחוק. 5. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 22.02.2021 הסכימו באי-כוח המשיבים 1 ,3 4 ו-5 לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, תוך שביקשו מבית המשפט המחוזי להורות על עריכת תסקירי מעצר בעניינם, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשתם. בהמשך, ביום 17.03.2021, הודיע גם בא-כוח המשיב 2 על הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר; וכן למעצרו של מרשו עד תום ההליכים נגדו. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב 2. 6. שירות המבחן הגיש את תסקירי המעצר בעניינם של המשיבים 1 ו-4 ביום 04.04.2021, ואת תסקירי המעצר בעניינם של המשיבים 3 ו-5 ביום 06.04.2021. שירות המבחן לא המליץ על שחרורם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5 ממעצר, תוך שציין את התנהגותם המינית הבעייתית, הקושי שלהם לקבל סמכות, את הסיכון שיפרו תנאי שחרור והסיכון להתנהגות פורצת גבולות מצידם. עוד ציין שירות המבחן במסגרת התסקירים, כי משיחות עם המתלוננת עולה, שמאז האירוע היא מתמודדת עם התקפי חרדה; וכי היא ממשיכה לחשוש מהמשיבים ומהאפשרות שישוחררו לחלופת מעצר. 7. ביום 08.04.2021 הודיעו באי-כוחם של המשיבים 1, 3 ו-5 על הסכמת האחרונים למעצרם עד לתום ההליכים נגדם. ביום 11.04.2021 הודיע בא כוח המשיב 4 על הסכמת האחרון למעצר עד תום ההליכים נגדו. נוכח הסכמתם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם עד לתום ההליכים נגדם. 8. כאמור, זוהי הבקשה הרביעית להארכת מעצרם של המשיבים. הארכה הראשונה ניתנה בהסכמת הצדדים (בש"פ 6373/21 (השופט י' אלרון )); השנייה בהיעדר הסכמה ובהחלטה מנומקת (בש"פ 8845/21 (השופט ג' קרא )); והשלישית בהסכמת המשיב 3 ובהיעדר הסכמה ובהחלטה מנומקת ביחס ליתר המשיבים (בש"פ 2041/22 (השופטת ע' ברון )). לצורך שלמות התמונה יוער כי מאז מתן ההחלטות הקודמות בדבר הארכת מעצרם של המשיבים, הגישו כלל המשיבים לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרם. הדיון בבקשתם התקיים ביום 27.06.2022 והמשכו נדחה ליום 05.07.2022. משכך, ובהתאם לבקשת באי-כוח המשיבים, נדחה הדיון בעניין הארכת מעצרם וזה הוארך עד למתן החלטה, בהסכמתם, בהתאם. בהמשך לכך, ניתנה, ביום 21.07.2022, החלטתו המפורטת של בית המשפט המחוזי (במסגרת מ"ת 10032-01-21), בבקשת המשיבים לעיון חוזר, בגדרה הורה הוא על העברת המשיבים למעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני, בכפוף לשורה של תנאים המפורטים שם. על פי הודעת עדכון מטעם המבקשת, מיום 24.07.2022, חלק מהמשיבים עודם נתונים במעצר מאחורי סורג ובריח משלא עמדו בתנאי שחרורם. כך או אחרת, המבקשת עודנה סבורה כי יש להכריע בבקשתה ובתוך כך עדכנה היא וכי המשיבים, באמצעות באי-כוחם, עדיין מתנגדים לבקשתה. 9. ובחזרה לענייננו. בבקשתה, טוענת המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום, וכן העובדה כי לכל המשיבים עבר פלילי מלמדים על מסוכנותם הברורה. כן חוזרת המבקשת על תסקירי המעצר שהוגשו בעניינם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5 ועל המלצת שירות המבחן שלא לשחררם ממעצר. בכל הנוגע להתקדמות ההליך, המבקשת מציינת כי התקיימו עד למועד הגשת הבקשה 9 מועדי הוכחות; כי קבועים לחודשים ספטמבר-אוקטובר שני מועדי הוכחות ועוד ישיבת תזכורת; כי המתלוננת טרם סיימה להעיד נוכח הקשיים הנפשיים הכרוכים בכך; וכי עד שהמתלוננת תוכל לאזור כוחות להמשך מתן עדותה (ככל שתצליח לעשות כן), המבקשת ממשיכה להעיד את יתר עדי התביעה, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי. דיון והכרעה 10. בדיון שנערך לפניי שמעתי את טענות באי-כוח הצדדים והמלצתי את שהמלצתי. הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט, לפיה יוארך מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62(א) לחוק המעצרים, תוך שמירת זכותם של המשיבים – כולם או חלקם – להגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע במ"ת 10032-01-21 מיום 21.07.2021 (כב' השופט נ' אבו טהה ); וכן תוך שמירת זכותם להגיש בקשה לעיון חוזר על אותה החלטה. 11. בשים לב לבקשת באי-כוחם של משיבים 3-2, ראיתי לקבוע שבית המשפט המחוזי יקיים מעת לעת דיון בכל הנוגע ליכולתם של המשיבים הנ"ל לעמוד בתנאי שחרורם, ובמסגרת זו ישקול אם ראוי להקל בתנאים אלו. והכל – לפי שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. 12. אשר על כן, מוארך בזאת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, החל מיום 02.07.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041730_C07.docx רא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "מ\"ת 10032-01-21" ]

747,620

736,204

בבית המשפט העליון ע"פ 4174/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע על גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 12.05.2022 בת"פ 55471-02-21 שניתן על ידי כבוד השופט י' עדן תאריך הישיבה: כ"ז בסיון התשפ"ב (26.6.2022) בשם המבקשת: עו"ד אוהד בן יהודה בשם המשיבה: עו"ד אפרת גולדשטיין-רוזן החלטה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל ל-22 חודשים שהוטל על המבקשת בת"פ 55471-02-21 מיום 12.05.2022 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן ), וזאת עד למתן פסק דין על הערעור שהוגש לידיו. המבקשת הורשעה, על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות המיוחסות לה בכתב האישום המתוקן בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה וסיוע לסחיטה באיומים. לעניין העונש הוסכם בין הצדדים במסגרת ההסדר כי המדינה תעתור להטלת עונש מאסר של 22 חודשים וכי ההגנה רשאית לטעון באופן חופשי. עוד הוסכם בין הצדדים כי בטרם ייגזר דינה של הנאשמת, יתקבל תסקיר שירות המבחן, שיגיש לבית המשפט את המלצתו בעניינה. בעניינה של המבקשת הוגש תסקיר שירות המבחן. הודגש בתסקיר כי המבקשת בחרה לטשטש ולמזער את התנהלותה הפוגענית; המבקשת מציגה חזית של תפקוד תקין כאשר היא משליכה את האחריות על מעשיה על הגרוש שלה; המבקשת מתקשה להציב גבולות לעצמה ופועלת מתוך מניע כלכלי. חרף העבירות שהנאשמת הורשעה בהם, הרי ששירות המבחן המליץ בסופו של דבר לתת עדיפות לאלטרנטיבה הטיפולית והמליץ על הטלת עונש לריצוי בעבודות שירות. המלצת שירות המבחן כאמור הינה נוגדת במידה מסוימת את האמור בתסקיר, כל זאת מטעמים הומניטאריים שהם באמת חריגים ויוצאי דופן של הנאשמת ומשפחתה. אף באת-כוח המשיבה, ציינה בפתח טיעונה היום, שאין היא מעריכה את סיכויי הערעור כגבוהים, אך המאשימה התלבטה בכל הנוגע לבקשה במסגרת ההליך. מדובר באישה גרושה שאת העבירות ביצעה יחד עם גרושה, אם ל-7 ילדים, חלקם קטינים ועקב מאסרו של גרושה – הרי חלק מילדיה יוותרו ללא גורם מפקח ומלווה במידה והיא תיאסר כבר בשלב זה. יחד עם זאת, הוסיפה וטענה באת-כוח המשיבה כי אין להתעלם מחומרת המעשים וכיעורם כמו גם מהנזק והצער שנגרמו לקורבנות העבירה. על כן הכף נוטה לעבר דחיית הבקשה. אודה על האמת, שבנסיבות אחרות, לא הייתי מהסס לדחות על הסף את הבקשה. מדובר בשורת מעשים חמורה, מכוערת ופוגענית, שראוי לא רק להוקיעה אלא להטיל בגינה ענישה מחמירה. המבקשת נטלה חלק פעיל במעשים ובחלקם אף הייתה שותפה. על אף האמור לעיל, לא ניתן להתעלם מן העובדה ששירות המבחן המליץ על הליך טיפולי. התהליך הטיפולי אמנם נמצא בראשיתו, אך אם יימשך, ייתכן שיוכל לסייע בידי המבקשת להיטיב את דרכה ולשקם את חייה ואת חיי משפחתה. רק מתוך אותה תקווה כי הליך השיקום יביא לידי שינוי משמעותי באורחות חייה של המבקשת, נוטה אני לקבל את הבקשה וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי הערעור. על כן, מצאתי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע מטעמים מיוחדים מאוד שמתקיימים במקרה זה ואני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור שהוגש על ידי המבקשת בתיק 4174/22. רשמתי בפניי שהתנאים והערבויות אשר נקבעו בבית המשפט קמא יעמדו בעינם עד להכרעה בערעור. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041740_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4174/22" ]

747,621

735,765

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 23.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,622

735,766

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להגדלת היקף הערעור החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,623

736,252

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להגדלת היקף הערעור; הודעת המשיבים 6-1 ו-14 מיום 23.6.2022 החלטה עד ליום 28.6.2022 המערערת תבהיר האם היא המציאה את הערעור למשיבים 6-1 ו-14 ותתמוך תגובתה באסמכתאות מתאימות. בנסיבות אלה, המועד להגשת תשובה מטעם המשיבים 6-1 ו-14 לבקשת המערערת שבכותרת מוארך עד ליום 4.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,624

736,253

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה; הודעת המשיב 15 מיום 22.6.2022 החלטה עד ליום 28.6.2022 המערערת תמציא למשיב 15 את בקשתה שבכותרת. המועד להגשת תשובה מטעם המשיב 15 מוארך עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,625

737,750

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני 12. פלוני 13. פלוני 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה; הודעתה מיום 28.6.2022; תשובת המשיב 15 מיום 29.6.2022 החלטה הטעמים שביסוד הבקשה הם רפואיים. המשיב 15 טען כי בתוקף תפקידו ככונס נכסים של העיזבון (ביחד עם המשיבה 14) ובהיותה של המערערת אחת מן היורשות, הוא העביר לה זה מכבר סכום כספי גדול. כיוון שהבקשה היא רק להארכת מועד, ובשל טעמי הבקשה, מצאתי לנכון לקבלה. הערובה הופקדה ביום 28.6.2022, יום אחד לאחר המועד שהתבקש בבקשתה הראשונה, ועל כן גם בקשתה השנייה מתקבלת, במובן זה שהכספים שהופקדו ייחשבו כערובה. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T05.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,626

737,751

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 20.6.2022 להגדלת היקף הערעור; תשובת משיב 15 מיום 29.6.2022; תשובת המשיבים 6-1 מיום 4.7.2022 החלטה לטענת המבקשת, מדובר בפרשייה שהחלה לפני עשרות שנים והיא מעלה בערעורה טענות חמורות על עבירות פליליות. לטענתה, כאשר נטענות טענות מסוג זה, יש לפרטן בצורה נרחבת. לטענת המשיב 15, הערעור אמור להתמקד בפסלות השופט שישב בדין, ולא בהתנהלות שופטים שדנו בתיק לפניו או בפרשיות ישנות. המשיבים 6-1 טוענים כי התיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה עוסק רק בביצועו של תיק משפחה קודם. לטענתם, אין להרחיב את הדיון בנושאים שהם מעבר לכך. הערעור משתרע על פני 29 עמודים והתצהיר שנספח לו על פני קצת יותר מ-5 עמודים. יש ממש בעמדת המשיבים כי הערעור כולל יריעה רחבה יותר מאשר התייחסות להחלטה שבמרכז ההליך. בנסיבות אלה, ובשים לב לטיבו של ההליך, לא מצאתי להיעתר לבקשה. המזכירות מתבקשת להחזיר למערערת את הערעור שהגישה (ללא הנספחים לו וללא התצהיר). המערערת רשאית להגיש עד ליום 19.7.2022 ערעור חדש שהיקפו לא יעלה על 7 עמודים. למען היעילות הדיונית, לא ראיתי להורות על החלפת התצהיר. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,627

738,598

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני 12. פלוני 13. פלוני 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 19.7.2022 למתן ארכה להגשת ערעור מתוקן החלטה המשיבים 6-1 רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 25.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T07.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,628

738,991

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלונית 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת בקשת המערערת מיום 19.7.2022 למתן ארכה להגשת ערעור מתוקן; תשובת המשיבים 6-1 מיום 24.1.2022 החלטה בשל הארכה הקצרה שהתבקשה, הבקשה מתקבלת והערעור המתוקן יוגש עד ליום 26.7.2022. למען העמדת דברים על דיוקם, אציין כי הקצבת 7 עמודים לערעור היא הגדלת היקפו, לא הקטנתו (ראו תקנה 174(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T08.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,629

740,751

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת הודעת עדכון ובקשת המערערת מיום 27.7.2022 לקבלת הבהרה והנמקה החלטה המשיבים ישיבו לבקשה עד ליום 21.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T09.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,630

741,052

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני 12. פלוני 13. פלוני 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת הודעת עדכון ובקשת המערערת מיום 27.7.2022 לקבלת הבהרה והנמקה; הודעת המשיב 15 מיום 17.8.2022; הודעת המשיבים 1-6, 14 מיום 18.8.2022; הודעתם מיום 21.8.2022 החלטה עד ליום 25.8.2022, תבהיר המערערת האם המציאה לכלל המשיבים את הודעת העדכון והבקשה שבכותרת וכן את "ערעור הפסלות המתוקן" מיום 27.7.2022. בנסיבות אלה, המועד להגשת תשובות להודעת העדכון והבקשה מיום 27.7.2022, מוארך עד ליום 4.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T10.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22" ]

747,631

742,588

בבית המשפט העליון ע"א 4175/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלונית 10. פלונית 11. פלוני 12. פלוני 13. פלונית 14. עו"ד נילי גורביץ 15. עו"ד אילן פורת הודעת עדכון ובקשת המערערת מיום 27.7.2022 לקבלת הבהרה והנמקה; תשובת המשיבים 13-7 מיום 1.9.2022; תשובת המשיבים 6-1 מיום 4.9.2022 החלטה לגישתי, לכל הפחות מתעוררת שאלה באשר להיקפו של ערעור פסלות בשים לב ללשונה של תקנה 174(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. על אף האמור, לא ראיתי להכריע בעניין זה בגדרי ההליך הנוכחי, וזאת, בין היתר, מאחר שהצדדים לא טענו ביחס לשאלה עקרונית זו. משכך, ועל אף שהיה על המערערת להגיש את ערעור הפסלות בהיקף שנקבע בהחלטתי מיום 12.7.2022 (או לחלופין להגיש ערעור על החלטה זו), לא ראיתי להוציא את הודעת הערעור מהתיק, וזאת בשים לב לכך שבעבר הוגשו לבית המשפט ערעורי פסלות בהיקף כזה (ראו, למשל, ע"א 1533/21 פלונית נ' פלוני (25.5.2021)). הטיפול בהליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041750_T12.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4175/22", "ע\"א 1533/21" ]

747,632

736,488

בבית המשפט העליון ע"א 4178/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיב: בנק דיסקונט לישראל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 8.2.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041780_D01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4178/22" ]

747,637

735,730

בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 20.6.2022 לפטור מאגרה וערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4179/22" ]

747,638

736,395

בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המשיבה 2 מיום 27.6.2022 למתן ארכה החלטה המשיבה 2 תהא רשאית להשיב לבקשת הפטור עד ליום 11.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4179/22" ]

747,639

740,578

בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 20.6.2022 לפטור מאגרה וערובה; תשובת המשיבה 5 מיום 30.6.2022; תשובת המשיבה 1 מיום 4.7.2022; תשובת המשיב 2 מיום 12.7.2022; תגובת המבקשת מיום 14.7.2022 לתשובתו של המשיב 2 החלטה המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבים בבית משפט השלום, ובגדרה קיבלה פטור מתשלום אגרה. על ההחלטה לפטור את המבקשת מתשלום האגרה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור התקבל באופן חלקי, כך שניתן למבקשת פטור מתשלום אגרה עד לסכום תביעה של 400,000 ש"ח, ומעבר לכך היא נדרשה לשלם את החלק היחסי של האגרה. על החלטה זו הוגש ההליך הנוכחי. עיינתי בטענות הצדדים, שפורטו בהרחבה. טענות המבקשת התבססו על כך שמצבה הכלכלי אינו מן המשופרים; נטען כי יש לה חובות ארנונה; חשבונה מעוקל; היא אינה משתמשת בכרטיסי אשראי; ומקבלת קצבת הבטחת הכנסה. המבקשת הוסיפה כי היא בעלת מחצית מהזכויות בשני נכסי מקרקעין (סעיף 2 לתצהירה), וכי לאחרונה החלה לעבוד. המשיבה 5 הותירה את ההכרעה בשאלת הפטור מתשלום האגרה לשיקול דעתו של בית המשפט כדי להימנע ממעגל שוטה, אולם מסרה כי לשיטתה סיכויי ההליך קלושים. המשיבה 1 והמשיב 2 התמקדו בסיכויי ההליך, שלטענתם הם נמוכים מאוד, וכן התייחסו למצבה הכלכלי של המבקשת. לפי הטענה, למבקשת ולבעלה לשעבר יש רכוש משותף שהמבקשת יכולה להיעזר בו לתשלום האגרה והערובה. כמו כן נטען כי המבקשת לא הבהירה מדוע לא תיעזר בבני משפחה. לאחר עיון במכלול הטענות מצאתי להיעתר לבקשה ברובה, וזאת בעיקר בשל הרצון להימנע ממעגל שוטה דיוני (השוו למשל: רע"א 1851/22 ביילנש נ' ב.פ. אסתטיקה מ דאנט בע"מ (15.5.2022)). זאת, בשים לב לעובדה שעניינו של ההליך הוא בהחלטה שנוגעת לפטור מתשלום אגרה. לא נעלמו מעיניי טענות המשיבים על סיכויי ההליך ועל האפשרות של המבקשת לעשות שימוש בזכויותיה בנכסי המקרקעין לצורך גיוס כספים (ומבלי להידרש לשאלה אם מימושם אפשרי בעת הנוכחית). לצד האמור, מהמסמכים שצורפו לבקשה, ובעיקרם דפי חשבון בנק ואישורים על קבלת הבטחת הכנסה, עולה כי מצבה הכלכלי השוטף של המבקשת אינו מן המשופרים. אף בהחלטות בגלגולים הקודמים של הליך זה נמצא כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו טוב מבחינת הכספים הנזילים שבידה. אמנם, המבקשת לא הבהירה מדוע לא תיעזר באחרים, אולם היא ציינה שהיא מקבלת סיוע לצורך תשלום חשבונות שוטפים, ויש להניח שיש הבדל בין סיוע לתשלום חשבונות שוטפים ובין סיוע להפקדת ערובה בסכומים גבוהים יותר. במכלול הטעמים שלעיל, מצאתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ולהעמיד את הערובה על סכום מתון של 4,000 ש"ח. ערובה בסכום האמור תופקד עד ליום 28.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4179/22", "רע\"א 1851/22" ]

747,640

741,275

בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 24.8.2022 לעיון חוזר בהחלטה לעניין הפקדת ערובה מיום 14.8.2022 החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4179/22" ]

747,641

742,021

בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 24.8.2022 לעיון חוזר בהחלטה לעניין הפקדת ערובה מיום 14.8.2022; בקשת המשיבה 1 למחיקת הבקשה לעיון חוזר בשל היעדר המצאתה; בקשת המבקשת מיום 31.8.2022 לאיסור פרסום ולחיסיון החלטה המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה בבקשה לפטור מאגרה וערובה. המשיבים, שהתבקשו להגיב לבקשה, הודיעו לבית המשפט שלא קיבלו עותק מן הבקשה. בהמשך לתגובות אלה הגישה המבקשת בקשה לחסות את הבקשה מפני הצד שכנגד, לטענתה בשל פרטים אישיים המצויים בבקשה ובנספחיה. על כן, המבקשת ביקשה שבית המשפט יכריע בבקשה לעיון חוזר מבלי שזו תועבר למשיבים. המבקשת לא הבהירה מה מקור סמכותו של בית המשפט להכריע בבקשה מבלי שתינתן למשיבים אפשרות לבחון את הבקשה ולהתייחס אליה (השוו, למשל, רע"א 4385/04 פרוך נ' בית החולים מוקאסד , פיסקה ד(6) (21.08.2007)). זאת בפרט על רקע טענתה של המבקשת גם לקיומן של נסיבות שהשתנו (ומבלי לחוות כל דעה בעניין זה). בנסיבות אלה, עד ליום 12.9.2022 המבקשת תודיע אם היא עומדת על בקשתה. ככל שכן, בקשה זו תומצא למשיבים. ככל שלא, המבקשת תודיע כן לבית המשפט עד המועד האמור, והבקשה תושב אליה. אין באמור כדי למנוע מהמבקשת להגיש בקשה חדשה שלא תהא מניעה מבחינתה להעבירה לעיון המשיבים. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041790_T06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4179/22", "רע\"א 4385/04" ]

747,642

742,725

בבית המשפט העליון רע"א 4179/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. מדינת ישראל בקשת המבקשת מיום 24.8.2022 לעיון חוזר בהחלטה לעניין הפקדת ערובה מיום 14.8.2022; בקשת המשיבה 1 למחיקת הבקשה לעיון חוזר בשל היעדר המצאתה; בקשת המבקשת מיום 31.8.2022 לאיסור פרסום ולחיסיון; בקשת המבקשת מיום 13.9.2022 החלטה בהתאם לבקשת המבקשת מיום 13.9.2022, המזכירות מתבקשת להשיב לה את בקשתה מיום 24.8.2022, והמבקשת רשאית להגיש בקשה חדשה עד ליום 21.9.2022. ככל שבקשה כזו תוגש, המשיבים רשאים להשיב לה עד ליום 3.10.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת ________________________ 22041790_T08.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4179/22" ]

747,643

737,901

בבית המשפט העליון ע"א 4180/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ ג ד המשיבים: 1. צפריר רוזנבלום 2. דנה רוזנבלום 3. אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעוניים המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 11.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22041800_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4180/22" ]

747,644

735,839

בבית המשפט העליון בע"מ 4181/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטים: ת' בזק רפפורט, אב"ד; מ' אילני ומ' ליפשיץ-פריבס) שניתן ביום 16.05.2022 בתיק עמ"ש 071095-11-20 בשם המערער: עו"ד יאיר סלע; עו"ד שלום פוריס החלטה בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על מועד הגשת התשובה ועל נוסחה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041810_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"ש 071095-11-20" ]

747,645

735,912

בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש מיום 20.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה עד ליום 6.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4183/22" ]

747,648

737,641

בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש מיום 20.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי; תשובת המשיבה מיום 4.7.2022 החלטה לפניי בקשה להארכת מועד עד ליום 13.8.2022 לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.4.2022 שניתן בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. ההליכים עוסקים בעניינים כספיים ומזונות ובענייני משמורת והסדרי שהות. הטעם ביסוד הבקשה הוא פניית המבקש לסיוע המשפטי, פנייה אשר טרם ניתנה לה תשובה. לטענתו, הוא פנה לסיוע המשפטי עוד לפני מתן פסק הדין, והוא מבקש מהם תשובה באופן יומיומי. המבקש ציין גם כי אם הוא יידרש לערער על החלטת הסיוע המשפטי, תוגש בקשה בהתאם. עוד טען המבקש כי ביום האחרון לפני חלוף המועד פנה לבאת כוח המשיבה להסכמתה למתן ארכה, ואף פעל להגיש את הבקשה הנוכחית לבית המשפט. לטענתו, הוא ניסה לשלוח את הבקשה להארכת המועד עוד ביום 9.6.2022, אולם עקב תקלות בפקס של המזכירות בבית המשפט, הוא הצליח לשלוח את הבקשה רק ביום 13.6.2022. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש הוא עורך דין ויוצג בעבר על-ידי עורכי דין. מכאן, נטען כי המבקש יכול היה לנסח בקשה בעצמו או להיעזר בעורכי דין לצורך כך. כן נטען כי הגשת בקשה להארכת מועד ברגע האחרון היא צעד פסול שבא מתוך ניסיון להעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. המשיבה טענה עוד שהסיכויים לבקשת רשות ערעור קלושים מפני שהעניין דנן אינו חורג מהאינטרס הפרטי של הצדדים. המשיבה הוסיפה כי המבקש חסר תום לב כיוון שהוא לא משלם מזונות, על אף שידו משגת. עיינתי בטענות הצדדים. המשיבה לא חלקה על טענתו של המבקש כי הוא פנה לסיוע המשפטי, הגם שטענתו זו לא נתמכה באסמכתה מתאימה. פניות לסיוע המשפטי הוכרו בתור טעם מיוחד להארכת מועד לנקיטת הליך (בש"א 9102/18 ‏ ‏ לוי נ' זר בתפקידו כמנהל מיוחד (11.3.2019)). אמנם במקרה דנן הבקשה הוגשה אחרי שחלף המועד לנקיטת ההליך (ראו תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020), אך בשים לב לטענת המבקש לפיה פנה למשיבה בבקשה למתן ארכה, הרי שהמשיבה ידעה על הכוונה לנקוט הליך ערעורי. לא נעלמו מעיניי טענות המשיבה כי המבקש הוא עורך דין וכי סיכויי ההליך אינם גבוהים. מנגד, נתתי דעתי לטיבו של ההליך ולסוגיות שהתעוררו בגדרו. במכלול נסיבות העניין מצאתי להיעתר לבקשה חלקית. זאת, הואיל ומחד הבקשה הוגשה בחלוף המועד, אך סמוך לכך, ומנגד, על אף הטענה לפניה לסיוע משפטי, טענה זו לא נתמכה באסמכתה כלשהי. על כן, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ש 38131-07-21 מיום 10.4.2022 (כב' השופטים ו' פלאוט , צ' ויצמן ו- ג' שני ) מוארך בזאת עד ליום 17.7.2022. ככל שתוגש בקשה נוספת להארכת מועד, מצופה כי היא תיתמך באסמכתאות נאותות ביחס לפניות לסיוע המשפטי ולקבלת המענה. החלטה זו תצוין בפתח ההליך הערעורי, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4183/22", "בש\"א 9102/18", "ש 38131-07-21" ]

747,649

737,853

בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש מיום 13.7.2022 להארכת מועד להגשת הליך ערעורי החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4183/22" ]

747,650

738,992

בבית המשפט העליון בש"א 4183/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני בקשת המבקש מיום 13.7.2022 להארכת מועד להגשת הליך ערעורי החלטה בהיעדר תשובה, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ש 38131-07-21 מיום 10.4.2022 (כב' השופטים ו' פלאוט , צ' ויצמן ו- ג' שני ) מוארך בזאת עד ליום 13.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041830_T04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4183/22", "ש 38131-07-21" ]

747,651

736,087

בבית המשפט העליון בש"א 4185/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובע בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : נהאי בנא נ ג ד הנתבעים בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : 1. ג'מאל ג'מיל נאסר 2. עזאם ג'מיל נאסר 3. פירוז נעים נאסר 4. גטאס יוסף נאסר 5. תגריד יוסף נאסר 6. סנא יוסף נאסר 7. סאוסן יוסף נאסר 8. ואיל יוסף נאסר 9. מאהר יוסף יאסר 10. ג'מיל נאסר 11. אמיל נאסר 12. נילי נאסר 13. באסם נאסר 14. סוהיר נאסר 15. חנא נאסר קביעת מקום שיפוט החלטה הובא לידיעתי כי הנתבע 10 בת"א (שלום חי') 66958-05-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בחיפה, מכהן כשופט בבית משפט השלום בעכו. עניינו של ההליך בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים להליך עד ליום 13.7.2022 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22041850_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4185/22" ]

747,654

738,518

בבית המשפט העליון בש"א 4185/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות התובעת בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : נהאי בנא נ ג ד הנתבעים בת"א (שלום חי') 66958-05-22 : 1. ג'מאל ג'מיל נאסר 2. עזאם ג'מיל נאסר 3. פירוז נעים נאסר 4. גטאס יוסף נאסר 5. תגריד יוסף נאסר 6. סנא יוסף נאסר 7. סאוסן יוסף נאסר 8. ואיל יוסף נאסר 9. מאהר יוסף יאסר 10. ג'מיל נאסר 11. אמיל נאסר 12. נילי נאסר 13. באסם נאסר 14. סוהיר נאסר 15. חנא נאסר קביעת מקום שיפוט; הודעה מטעם התובעת מיום 4.7.2022; הודעה מטעם הנתבע 10 מיום 18.7.2022 בשם התובעת בת"א (שלום חי') 66958-05-22: עו"ד מאלק מורקוס בשם הנתבע 10 בת"א (שלום חי') 66958-05-22: בעצמו החלטה 1. הובא לידיעתי כי הנתבע 10 בת"א (שלום חי') 66958-05-22 (להלן: ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בחיפה, מכהן כשופט בבית משפט השלום בעכו. עניינו של ההליך בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בנסיבות אלו התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירו. 2. התובעת סבורה כי בנסיבות העניין אין מניעה לנהל את ההליך בבית משפט השלום בחיפה, אך מותירה את ההכרעה בעניין לשיקול דעתו של בית המשפט. הנתבע 10 מבקש אף הוא להותיר את ההכרעה בשאלת מקום השיפוט בהליך לשיקול דעתו של בית המשפט. תגובותיהם של יתר הצדדים להליך לא התקבלו, חרף העובדה שהמועד האחרון להגשתן חלף. 3. בנסיבות העניין, בשים לב לעמדות הצדדים ומטעמים של מראית פני הצדק, אני סבורה כי יש לנהל את ההליך בבית משפט במחוז שיפוט שאינו מחוז חיפה. אשר על כן, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כי הדיון בת"א (שלום חי') 66958-05-22 יועבר מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט שלום במחוז צפון, בהתאם להחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז זה. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22041850_V04.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4185/22" ]

747,655

735,874

בבית המשפט העליון רע"א 4186/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - משרד הבטחון ( אגף השיקום ) בקשה מיום 21.6.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041860_D01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4186/22" ]

747,656

737,494

בבית המשפט העליון רע"א 4186/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - משרד הבטחון ( אגף השיקום ) - קצין התגמולים בקשה מיום 21.6.2022 למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה; תשובה מיום 7.7.2022 החלטה לפניי בקשת המבקש, אשר הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בהליך שבכותרת, בגדרו מבקש הוא לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו על החלטת הוועדה הרפואית העליונה שלא להגדיל את שיעור נכותו. לאחר העיון בבקשה, ובשים לב לעמדת המשיב, אשר הותיר את ההחלטה בעניין האגרה לשיקול דעת בית המשפט, מצאתי לפטור את המבקש מתשלום האגרה. לצד זאת, נראה כי הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית באשר ליכולת הכלכלית של המבקש. בתוך כך, לא הוצגו תדפיסי חשבון בנק ותדפיסי אשראי, ואף לא צוין דבר באשר ליכולתו של המבקש להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך הפקדת הערובה (ראו למשל: רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (6.6.2022)). משכך, ובשים לב לאמות המידה להתערבות בית משפט זה בפ סקי דין של בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטות של הוועדה הרפואית העליונה (ראו למשל: רע"א 2006/22 פלוני נ' קצין תגמולים משרד הביטחון אגף השיקום , פסקה 4 (26.5.2022)), לא מצאתי להורות על מתן פטור מלא מהפקדת ערובה. ואולם, לנוכח מהות ההליך ובשל אינדיקציות לקשיים כלכליים, אני מורה על הפקדת ערובה בסכום מתון של 2,000 ש"ח. המבקש יפקיד את הערובה בסכום 2,000 ש"ח עד ליום 24.7.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22041860_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4186/22", "רע\"א 3046/22", "רע\"א 2006/22" ]

747,657

739,397

בבית המשפט העליון רע"א 4186/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - משרד הביטחון (אגף השיקום) - קצין התגמולים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ע' ורבנר) אשר ניתן ביום 11.5.2022 בע"ו 24136-11-21 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ע' ורבנר ) אשר ניתן ביום 11.5.2022 בע"ו 24136-11-21 ואשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה שדנה בעניינו בימים 17.3.2021 ו-12.9.2021 (להלן: החלטת הוועדה העליונה ) ואשר הותירה את נכותו בגין הפרעה בתר-חבלתית ( PTSD ) בשיעור של 30%. 2. אין בידי לסייע למבקש. דין בקשתו להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. עסקינן בהליכי ערעור המוגבלים מעיקרם לשאלות משפטיות בלבד, כאמור בסעיף 12א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, אשר מורנו כי "חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד ." (ההדגשה הוספה – א.ש.). 4. הבקשה דנן אינה מעלה כל שאלה משפטית ועל כן אינה עומדת בדרישה כאמור. החלטת הוועדה העליונה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי ממילא אינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" בפני בית המשפט העליון. 5. יתר על כן, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין בידו להתערב בהחלטת הוועדה העליונה בהיעדר פגם משפטי בהכרעתה – אחרי שהוועדה התייחסה לנקודות הטעונות ליבון בהתאם להוראות פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש (ע"ו (מחוזי חי') 35973-09-20) ונימקה את קביעותיה בשיקולים רפואיים-מקצועיים. בשיקולים רפואיים-מקצועיים של הוועדה אין בסמכותנו וביכולתנו להתערב – והדברים ידועים. 6. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. 7. עותק מבקשת המבקש יועבר בדחיפות לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון כדי שתיבחן אפשרות לסייע לו במצוקתו, ככל שניתן, בהיבטים לבר-משפטיים אשר עולים מהבקשה – ולו לפנים משורת הדין. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041860_F03.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4186/22" ]

747,658

737,190

בבית המשפט העליון בע"מ 4187/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) אשר ניתנה ביום 23.5.2022 ברמ"ש 10941-04-22 בשם המבקש: עו"ד וסים דכוור החלטה מהות הבקשה 1. האם, ובאילו תנאים, יהא הורהו של קטין זכאי לחייב את מטפלו הפסיכולוגי או הפסיכותרפי של הקטין לחשוף בפניו, או בפני בית משפט, את פרטי הטיפול אשר ניתן לקטין, ובפרט את תוכן השיחות שהמטפל ניהל עם הקטין במהלך הטיפול – וזאת, כאשר הקטין, מטפלו וההורה האחר מתנגדים לגילוי מידע כאמור? האם רשאי אותו הורה לדרוש את הפסקת הטיפול – בניגוד לרצונו של הקטין ושל ההורה האחר – בשל אי-האמון שלו במטפל או מטעם אחר? שאלות אלה הועלו בגדרה של בקשת רשות הערעור אשר מונחת לפניי. בקשה זו נסובה על החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) (להלן: בית המשפט המחוזי או בית משפט קמא ) אשר ניתנה ביום 23.5.2022 ברמ"ש 10941-04-22 ואשר דחתה בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה ירושלים (השופט פ' גורודצקי ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה או בית המשפט ) אשר ניתנו ביום 7.3.2022 וביום 28.3.2022 בתלה"מ 8164-07-19 ואשר במסגרתן נדחתה בקשתו של המבקש להורות למטפלת הרגשית של בתו הקטינה (להלן, בהתאמה: המטפלת ו הקטינה ) להמציא את כל רישומיה משיחותיה עם הקטינה לבעלי הדין, למומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה ) ולבית המשפט עצמו (ההחלטה מיום 7.3.2022); וכן הוחלט כי הקטינה תמשיך בטיפול אצל המטפלת (ההחלטה מיום 28.3.2022). עניינו של ההליך בבית המשפט לענייני משפחה – תביעת הגירה שהגישה המשיבה, אם הקטינה, בה ביקשה כי יותר לה להגר עם הקטינה לנורבגיה. 2. בקשה זו מעלה לדיון שאלות חשובות. ברם, כפי שיוסבר להלן, שאלות אלה אינן מצריכות הכרעה רוחבית במקרה שלפניי לנוכח ההסכמות המוקדמות בין בעלי הדין, מתווה הדיון הפרטיקולרי עליו הם הסכימו והצורך ללכת לפי מתווה זה ולא לסטות ממנו כדי להבטיח את טובתה של הקטינה. 3. מטעם זה, אין בידי לפתוח בפני המבקש את שערי הערעור ב"גלגול שלישי". דין הבקשה להידחות אפוא. הרקע לבקשה והליכים קודמים 4. המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 2009 והתגרשו בשנת 2015. הם הוריה של הקטינה, ילידת 25.7.2012. המבקש הינו תושב מזרח ירושלים. המשיבה הינה בת לאב תושב מזרח ירושלים ולאם נורבגית. 5. בהתאם לפסק דין מיום 7.1.2021 האחריות ההורית על הקטינה היא משותפת. המבקש והמשיבה חולקים באחריות זו. הקטינה שוהה עם אביה, המבקש, אחת לשבועיים מיום שישי עד יום ראשון ואחת לשבועיים, לסירוגין, מיום רביעי עד יום שישי (ראו: תמ"ש 5947-06-19). ביתר הזמנים שוהה הקטינה עם אמה, המשיבה. הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה 6. לפני בית המשפט לענייני משפחה מתבררת תביעת הגירה שהגישה המשיבה. במסגרת תביעה זו, ביקשה המשיבה כי יותר לה להגר עם בתה הקטינה לעיר לייקון שבנורבגיה, שם מתגוררת משפחתה הגרעינית (ראו: תלה"מ 8164-07-19) (להלן: תביעת ההגירה ). במסגרתו של הליך זה, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, ביום 8.12.2019, חוות דעת משלימה מטעם המומחה, פסיכולוג קליני. המומחה המליץ "שהילדה לא תיעקר מהסביבה הטבעית והקבועה שלה מאז שנולדה". כמו כן המליץ המומחה כי הקטינה תעבור טיפול רגשי. בעקבות זאת, החלה הקטינה בטיפול רגשי אצל המטפלת, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, אשר הסכמה למינויה ניתנה על ידי המבקש והמשיבה. 7. ביום 15.11.2021 נחקר המומחה על חוות דעתו, ונקבע כי המומחה יכין חוות דעת משלימה עדכנית (להלן: חוות הדעת העדכנית ) 8. לצורך הכנת חוות הדעת העדכנית, הגיש המומחה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים כי המטפלת תמסור לו את רישומי הטיפול ואת סיכום הטיפול. ביום 25.1.2022 נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשה זו וקבע כי "ככל שלא קיימת מניעה מטעם המטפלת למסירת המסמכים מושא בקשה זו, המסמכים יימסרו תוך 15 ימים" (להלן: החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 25.1.2022 ) (החלטה דומה ניתנה עובר לכך ביום 10.1.2022). 9. ביום 16.2.2022 הגיש המומחה את חוות הדעת העדכנית. במסגרת חוות הדעת, ציין המומחה כי רצונה החד-משמעי של הקטינה הוא להגר עם אמה לנורבגיה. המומחה התייחס לכך שהמבקש מתעתד להינשא בשנית, דבר שמעורר חששות בלבה של הקטינה. לנוכח האמור, המומחה המליץ לאפשר לקטינה להגר יחד עם אמה לנורבגיה, תוך שהקשר עם המבקש יישמר באמצעות ביקורים בנורבגיה ושיחות טלפון. בחוות הדעת העדכנית נזכר סיכום הטיפול וכן פורטה שיחה שהמומחה קיים עם המטפלת. רישומי המטפלת אשר נערכו על ידה במסגרת הטיפול בקטינה לא נזכרו באותה חוות הדעת. 10. ביום 23.2.2022 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להורות למטפלת להמציא את כל רישומיה משיחותיה עם הקטינה לבעלי הדין, למומחה ולבית המשפט. המבקש טען כי קיימת חשיבות בהמצאת כלל רישומי הטיפול, וזאת בהתאם להחלטתו המוסכמת של בית המשפט לענייני משפחה (להלן: הבקשה להעברת רישומי הטיפול ). 11. המומחה השיב לבקשה והסביר בתגובתו מיום 3.3.2022 כי בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה נאמר במפורש כי המטפלת תעביר את רישומי הטיפול כל אימת שלא קיימת מניעה לכך מבחינתה. כמו כן ציין המומחה כי המטפלת מסרה לו שאין ביכולתה לחשוף את הרישומים בשל הצורך להגן על פרטיותה של הקטינה ומפאת החשש לפגיעה בהליך הטיפול. המומחה הוסיף כי פנה למטפלת בשאלה האם נושא ההגירה לנורבגיה עלה במפגשים הטיפוליים ורישום שיחתו עמה תועד על ידו בחוות דעתו. המומחה הדגיש כי סיכום הטיפול והשיחה שקיים עם המטפלת, וכן הבדיקות שערך בעצמו, הניחו בפניו תשתית עובדתית מספקת למתן חוות הדעת בעניין המעבר המבוקש לנורבגיה. במסגרת זו, ציין המומחה כי אינו זקוק לרישומי הטיפול לשם הכנת חוות דעתו זו. 12. המטפלת התנגדה לבקשת המבקש להעברת רישומי הטיפול. המטפלת הסבירה בתגובתה מיום 6.3.2022 כי היא מטפלת בקטינה מזה כשנתיים בעקבות המלצת המומחה בחוות דעתו הראשונה. בהמשך לכך, ציינה המטפלת כי עובר לתחילת הטיפול נעשה תיאום ציפיות עם הוריה של הקטינה – המבקש והמשיבה – וכי היא (המטפלת) ערכה חוזה טיפולי עם הקטינה. בחוזה זה נקבע כי מסגרת הטיפול הוא מרחב בטוח בו תוכל הקטינה לבטא את רגשותיה בחופשיות, והובהר לקטינה כי כל אשר ייאמר על ידה לא יגולה לאיש, אלא בהסכמתה או במקרה של סכנה. כמו כן ציינה המטפלת כי חלף זמן עד שהקטינה החלה להאמין במרחב הטיפולי ולחשוף את עולמה הפנימי והרגשי ללא חשש מגילוי ומתגובות של אחרים. לנוכח האמור, הודיעה המטפלת לבעלי הדין ולמומחה כי תעביר למומחה סיכום טיפול כללי, ולא רישומי טיפול מפורטים, וזאת משיקולים של טובת הקטינה. המטפלת גם הבהירה כי התיאורים שהופיעו בסיכום הטיפול, אף הם נעשו בהסכמת הקטינה. המטפלת הדגישה כי להערכתה המקצועית, "מעורבות התהליך הטיפולי של הקטינה בהליך המשפטי הנ"ל בכלל ומסירת רישומי הטיפול בפרט תפגע [צ"ל "תפגענה" – א.ש.] בקטינה ובחוויה שהצליחה ליצור בטיפול". 13. בנוסף, ציינה המטפלת כי בעקבות סירובה להעביר את רישומי הטיפול, הורה לה המבקש להפסיק את הטיפול בקטינה. המטפלת ביקשה כי לנוכח החוויה המורכבת שחווה קטינה, בית המשפט יורה על המשך הטיפול בקטינה – בין אם על ידי המטפלת ובין אם על ידי מטפלת אחרת; וכי אם יוחלט על המשך הטיפול אצל מטפלת אחרת, ייקבע תהליך פרידה תקין עבורה ועבור הקטינה. 14. בתגובתה מיום 6.3.2022 המשיבה התנגדה לחשיפת רישומי הטיפול. המשיבה הסבירה כי סברה, בתחילת הדרך, כי נכון יהיה אם המסמכים כולם יועברו לעיון המומחה, אולם לנוכח עמדת המטפלת והחשש מפגיעה בקטינה, היא שינתה את דעתה. כמו כן הלינה המשיבה על כך שהמבקש הורה למטפלת, באופן חד-צדדי, להפסיק את הטיפול בקטינה חרף החלטה שיפוטית מוסכמת אשר הורתה כי הקטינה תטופל על ידי המטפלת. 15. ביום 7.3.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להעברת רישומי הטיפול. בית המשפט דחה את הבקשה לנוכח העובדה כי העברת רישומי הטיפול לידי המומחה הייתה פרי יוזמתו של האחרון; לנוכח הצהרת המומחה כי המידע שנמסר לו מספיק לגיבוש מסקנותיו והמלצותיו; לנוכח עמדתה של המטפלת כי חשיפת הרישומים אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינה – כל זאת, בהינתן שבהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 25.1.2022 הובהר לבעלי הדין כי מסירתם של רישומי הטיפול תהא כפופה לשיקול דעתה המקצועי של המטפלת. לצד קביעה זו, הורה בית המשפט לבעלי הדין להציג את התייחסותם לנושא של המשך הטיפול בקטינה על ידי המטפלת. 16. בהמשך להחלטת בית המשפט, בתגובתה מיום 8.3.2022, טענה המשיבה כי טובת הקטינה מחייבת כי הקטינה תמשיך לקבל טיפול אצל המטפלת הנוכחית, שכאמור מטפלת בה מזה כשנתיים. עוד נטען כי המבקש לא היה רשאי להפסיק את הטיפול באופן חד-צדדי, בניגוד להסכמת הצדדים. לפיכך, ביקשה המשיבה כי הקטינה תמשיך בטיפול אצל המטפלת. 17. בתגובתו מיום 13.2.2022 התנגד המבקש להמשך הטיפול על ידי המטפלת. המבקש טען כי אמנם הסכים, לפני כשנתיים, לכך שבתו הקטינה תטופל על ידי המטפלת, אולם לנוכח סירובה של המטפלת לחשוף בפניו את רישומי הטיפול הוא סבור כי המטפלת מוטה נגדו, ועל כן הוא מתנגד להמשך העסקתה כמטפלת בבתו. 18. בתגובתו מיום 25.3.2022 חיווה המומחה את דעתו כי לנוכח מצבה של הקטינה עליה להמשיך בטיפול כסדרו; וכי לנוכח הקשר הקרוב אשר נוצר בין הקטינה לבין המטפלת, ובהתחשב בטלטלות בחייה של הקטינה, נכון הוא שהטיפול יימשך אצל המטפלת הנוכחית. עוד ציין המומחה כי לפי התרשמותו למטפלת אין עמדה מוקדמת בנוגע להגירה והיא אינה מוטה לטובת המשיבה ונגד המבקש. 19. ביום 28.3.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באשר להמשך הטיפול בקטינה אצל המטפלת. בית המשפט הורה כי המטפלת תמשיך את הטיפול בקטינה. נקבע כי הואיל והאב הוא היחיד שהתנגד להמלצה בדבר המשך הטיפול, ולנוכח נימוקי התנגדותו – כאשר מנגד שני גורמים מקצועיים הבהירו כי הם ממליצים על המשך הטיפול – מן הראוי להתחשב בעמדתם ולפעול לפי המלצותיהם מטעמים של טובת הקטינה. בית המשפט הוסיף והדגיש כי הטיפול בקטינה אצל המטפלת נמשך כשנתיים בהסכמת ההורים וכי אלמלא המחלוקת לגבי רישומי הטיפול סביר מאד להניח כי הטיפול בקטינה היה נמשך כסדרו. הליכים בפני בית המשפט המחוזי 20. ביום 6.4.2022 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ירושלים (רמ"ש 10941-04-22), בה ביקש לבטל את החלטותיו האמורות של בית המשפט לענייני משפחה. בהחלטתו מיום 23.5.2022 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ח' זנדברג ) את בקשת רשות הערעור מבלי להידרש לתשובת המשיבה (להלן: ההחלטה קמא ). 21. בהחלטה קמא נקבע כי אין עילה למתן רשות ערעור בנוגע להחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 7.3.2022, לפיה רישומי הטיפול לא יגולו ולא יועברו. בית המשפט המחוזי הטעים כי הטיפול שעוברת הקטינה אצל המטפלת מוגן מפני גילוי מכוח הוראת חיסיון שבסעיף 50א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ). בהמשך לכך, עמד בית המשפט על חשיבותו ועל טעמיו המהותיים של החיסיון האמור בהתבסס על פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019). בעניין זה, צוין כי קיימות גישות לפיהן רישומיו של מטפל פסיכותרפי מוגנים מפני גילוי מכוח זכותו של המטפל לפרטיות; וכי ויתור המטופל על החיסון, אף הוא אינו מביא להסרתו. בהמשך לכך, נקבע כי אין בעובדה שהמבקש הוא אביה של הקטינה כדי להוביל למסקנה כי קנויה לו זכות אוטומטית לעיין ברישומי המטפלת. יתר על כן, הודגש כי המטפלת קיימה תיאום-ציפיות עם הורי הקטינה – המבקש והמשיבה – ובמסגרתה הבהירה להם כי מטרת הטיפול היא הבטחת רווחתה הנפשית של הקטינה; כי המרחב הטיפולי חייב להיות מקום בטוח עבור הקטינה; וכי המבקש לא חלק על דבריה אלו של המטפלת ולא סיפק הסבר מדוע חרף ההבנה האמורה שניטעה בלב הקטינה ולמרות תיאום הציפיות הוא מבקש כעת לחזור בו מסיכום הדברים. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי בקשתו של המבקש עומדת בניגוד לעיקרון-העל של טובת הילד. בעניין זה הוטעם כי הקטינה זקוקה לטיפול הרגשי וכי הובטח לה, על דעת הוריה, כי דבריה במהלך הטיפול יישמרו בסוד ולא ייחשפו. בית המשפט המחוזי קבע כי חשיפת רישומי הטיפול עלולה לשבש את הטיפול בקטינה ולגרור אותו אל תוך זירת המחלוקת בין ההורים – בניגוד לטובתה של הקטינה. לבסוף, בית המשפט קבע כי טענת המבקש בדבר רלבנטיות גבוהה של הרישומים לא הוכחה, משהתרשם המומחה –לאחר בדיקה ולאחר שקיים שיחה עם המטפלת – כי אינו זקוק לרישומים הללו לצורך גיבוש עמדתו. 22. באשר להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 23.3.2022 בדבר המשך הטיפול בקטינה על ידי המטפלת – נקבע כי אין עילה למתן רשות ערעור בנוגע להחלטה. בית המשפט המחוזי ציין כי אין מחלוקת אמיתית על כך שהקטינה זקוקה להמשך טיפול. בהמשך לכך, נקבע כי לא ניתן לקבל את טענת המבקש בנוגע לזהות המטפלת ו"לא ברורה סברתו כי הוא רשאי להטיל "סנקציה" כביכול, בשל סירובה של המטפלת למסור את המסמכים". נקבע כי לא נפלה שגגה בהחלטתו האמורה של בית המשפט לענייני משפחה, שכן החלטה זו היתה מתחייבת לנוכח העובדה כי הקטינה מטופלת מזה כשנתיים על ידי מטפלת; לנוכח העובדה שבעלי הדין הסכימו למתווה הטיפול בקטינה; ולאור עמדתו של המומחה כי טובת הקטינה מחייבת את המשך הטיפול אצל המטפלת הנוכחית וכי קטיעת הטיפול תפגע ברווחתה של הקטינה. עוד הובהר כי אין ממש בטענת המבקש באשר לחריגה ממתווה הטיפול הפסיכולוגי בקטין שבית המשפט זה קבע עבור מקרים של מחלוקת הורים בבע"מ 5710/05 פלוני נ' פלוני , פ"ד סא(2) 663 (2006) (להלן: בע"מ 5710/05 ). זאת, מאחר שהמומחה מטעם בית המשפט – פסיכולוג קליני – קבע כי טובת הקטינה דורשת את המשך הטיפול; ומאחר שהמתווה אשר נקבע ב בע"מ 5710/05 הנ"ל נועד לקטין שטרם החל בטיפול בשל התנגדותו של אחד מהוריו, בעוד שבמקרה הנוכחי מדובר בקטינה שמטופלת מזה כשנתיים בהסכמת שני ההורים אשר חלוקים ביניהם אך ורק על זהות המטפל, ולא על עצם הצורך בטיפול. מכאן בקשת רשות הערעור שהמבקש הניח על שולחני. טענות המבקש 23. המבקש טוען כי ההחלטה קמא גרמה לו עיוות דין קשה. לטענתו, עיוות דין כאמור נובע מכך ששתי הערכאות אישרו את החלטת המטפלת לחסות את חילופי הדברים שלה עם הקטינה ללא ביקורת שיפוטית ומבלי לעיין ברישומי הטיפול מושא המחלוקת – כל זאת, בהתעלם מהשלכותיו הקשות של הליך ההגירה. כמו כן, סבור המבקש כי המקרה דנן מעורר שאלות בעלות חשיבות ציבורית-כללית באשר להיקפו של חיסיון הטיפול הפסיכולוגי שניתן לקטין ובכל הנוגע לכפיית טיפול פסיכולוגי בקטין על אחד מהוריו. המבקש אף סבור כי מן הדין לתת לו רשות ערעור ב"גלגול שלישי" מטעמי הגינות (ראו: בע"מ 942/07 פלוני נ' פלוני (16.5.2007)) – זאת, אחרי שהערכאות קמא לא קיימו את חובת ההנמקה המוטלת עליהן ואימצו את החלטת המטפלת ללא עיון ברישומי הטיפול ומבלי לדון בטענות המבקש בדבר הסרת החיסיון. 24. המבקש מוסיף וטוען כי בהיותו האפוטרופוס של הקטינה, הוא זכאי לדרוש מהמטפלת למסור לעיונו את מסמכי הטיפול בקטינה – זאת, כאמור בסעיף 18 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה ), ובסעיף 7 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק העובדים הסוציאליים ). המבקש סבור כי רישומי הטיפול מכילים בתוכם אמרות הקטינה ביחס להגירתה לנורבגיה במחיצת אמה, המשיבה, וכי לאמרות אלה יש חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת. כמו כן, טוען המבקש כי עמו לא נעשה שום תיאום ציפיות וכי ממילא אין הצדקה ליצירת חיסיון מוחלט, שמונע את גישתו לרישומי הטיפול, ושפורס מעטה של סודיות מעל העברות מידע למומחה מטעם בית המשפט על ידי המטפלת. 25. באשר להחלטה בעניין המשך הטיפול בקטינה – טוען המבקש כי הערכאות קמא שגו משלא פעלו על פי הכללים שנקבעו ב בע"מ 5710/05 בעניינו של טיפול פסיכולוגי בקטין בניגוד לעמדתו של אחד מהוריו. נטען כי לא ניתן לכפות על המבקש את הענקת הטיפול בבתו הקטינה במסגרת תביעת הגירה, ללא חוות דעת של מומחה; ובוודאי שאין זה נכון שטיפול כאמור – שנחיצותו אינה במחלוקת – יופקד בידי המטפלת שאינה מקובלת עליו. 26. המבקש מבקש אפוא כי בית משפט זה ייעתר לבקשתו, ידון בה כבערעור, וכן יקבל את הערעור ויקבע כי הינו זכאי לעיין ברישומי הטיפול ולהתנגד להמשך הטיפול בבתו הקטינה על ידי המטפלת הנוכחית. דיון והכרעה 27. כפי שכבר צויין על ידי, בקשה זו מעלה מספר שאלות חשובות בעניינם של חסיונות טיפוליים המוקנים לקטינים, אולם הכרעה בשאלות אלה איננה נדרשת לנוכח המתווה הדיוני עליו הסכימו בעלי הדין. בית המשפט לענייני משפחה ניהל את ההליך שבפניו בהתאם למתווה זה ויישם את כלליו על עובדותיו הפרטיקולריות של המקרה. בית המשפט המחוזי אישר החלטות אלו של בית המשפט לענייני משפחה בהתבסס על אותו מתווה. בענייני משמורת קטינים והסדרי שהות, קיימת גמישות מסויימת ביחס לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 2736/21 פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני , פסקה 7 והאסמכתאות שם (22.4.2021); בע"מ 5041/19 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 והאסמכתאות שם (8.8.2019)), אך גמישות זו אין פירושה פתיחת שערים בפני בקשות מן השורה שאינן מושתתות על טעמים מיוחדים כדוגמת הצורך להעמיד הלכה על מכונה, למנוע עיוות דין או לתקן טעות הבולטת על פני פסק הדין (ראו: רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)). במקרה דנן, טעמים מיוחדים כאמור אינם בנמצא, ועל כן דין הבקשה להידחות על הסף מבלי לקבל תשובה. 28. המשך הטיפול בקטינה על ידי המטפלת, שאושר בשתי הערכאות, הוא עניין שכל כולו נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה. המבקש טוען אמנם כי המטפלת מוטה נגדו, אולם המומחה מטעם בית המשפט קבע כי בטענה זו אין ממש והערכאות קמא אימצו את עמדתו וכן קבעו – על בסיס העיקרון של "טובת הילד" – כי הקטינה תמשיך לקבל טיפול אצל המטפלת. אחרי שידעתי שכך הוא הדבר, לא נותר לי אלא לדחות את הבקשה ככל שזו מתייחסת להמשך פועלה של המטפלת – זאת, בראש ובראשונה, לנוכח הכלל היסודי אשר חוסם ערעורים ב"גלגול שלישי" ככל שאלו מופנים נגד ממצאי עובדה. 29. לזאת אוסיף כי הסתמכות המבקש על הכלל שנקבע ב בע"מ 5710/05 הנ"ל – פסק הדין שעניינו מתן טיפול פסיכולוגי לקטין חרף אי-הסכמה של אחד מהוריו – איננה במקומה. פסק דין זה נסוב על שליחת הקטין לטיפול פסיכולוגי שטרם ניתן, בעוד שכאן עסקינן בהמשך הטיפול בקטינה שכבר מטופלת בהסכמת שני ההורים , כאשר אחד מהם מתנגד לזהות המטפל ומורה על הפסקת הטיפול באופן חד-צדדי בניגוד להסכם המוקדם. במצב דברים זה, צדק בית משפט קמא משקבע כי האמור ב בע"מ 5710/05 הנ"ל אינו רלבנטי לענייננו-שלנו אשר בו יש להחליט בעניין המשך הטיפול – כפי שהוחלט בפועל – בהתאם לטובתה של הקטינה כדי להבטיח, בין היתר, את רווחתה הנפשית בצל המחלוקת בין הוריה, המבקש והמשיבה. באשר למקור הסמכות השיפוטית לתת הוראה כאמור – סמכות זו מעוגנת בסעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות המשפטית ); ועל כך עוד אעמוד בהמשך דבריי. 30. באשר לבדיקת החיסיון הטיפולי והסרתו ביחס לרישומי הטיפול – אין לי אלא לחזור על המתווה הדיוני עליו הסכימו הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה. מתווה זה קבע, כאמור, כי בית המשפט לענייני משפחה יכריע בעניין הגירת הקטינה במחיצת אמה, המשיבה דכאן, לנורבגיה – וזאת, בהתחשב, בין היתר, בעמדת הפסיכולוג הקליני אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים. כמו כן קבע המתווה כי הקטינה תקבל טיפול רגשי אצל המטפלת. לצרכיו של טיפול זה, נעשה תיאום ציפיות עם המבקש והמשיבה ובמהלכו הבהירה המטפלת כי השיחות הטיפוליות שתנהל עם קטינה תהיינה חסויות. כמו כן ציינה המטפלת כי סודיותן המוחלטת של שיחות כאמור הינה הכרחית ליצירת האמון בינה לבין הקטינה ומהווה – מבחינת המטפלת – תנאי הכרחי למתן הטיפול ולהצלחתו. הבהרות אלה היו מקובלות על בעלי הדין; ולטעמי, יש לראות בהן בשל כך חלק ממתווה הדיון המוסכם. לא נעלמה מעיניי טענת המבקש אשר מכחישה את מתן הסכמתו לסודיות הטיפול, אולם נראה כי טענה זו מנוגדת לעובדות, והיא ממילא לא יכולה להועיל למבקש מאחר שקביעותיהן של הערכאות קמא באשר לתנאי המתווה ולתיאום הציפיות בנוגע לטיפול הן בגדר ממצא עובדתי שאינו פתוח להשגה ערעורית ב"גלגול שלישי". 31. בנסיבות אלו, הנני מוצא הצדקה רבה בהחלטותיהן של הערכאות קמא שלא לאפשר למבקש עיון ברישומי הטיפול – זאת, מן הטעם הפשוט: הסכם, הוא הסכם, הוא הסכם. יתרה מכך: היענות לבקשת המבקש היתה משבשת את הטיפול הרגשי בקטינה ואף גורמת למטפלת להפסיק את הטיפול, שמבחינתה היה מותנה מעיקרו בכיבוד הסודיות. תוצאה זו היתה מנוגדת לטובת הקטינה, כפי שקבעו הערכאות קמא. כך או אחרת: קביעותיהן של הערכאות קמא בעניין הסודיות ויישום המתווה הדיוני נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה אשר נדון בפניהן, ועל כן אין כל הצדקה לבחנן מחדש ב"גלגול שלישי". 32. המבקש טוען כי החלטות הערכאות קמא שלא לעיין בעצמן ברישומי הטיפול הסבו לו עיוות דין, ולא היא. כפי שקבעו הערכאות קמא, הרישומים שבהם עסקינן מוגנים על ידי החיסיון של עובד סוציאלי המעוגן בסעיף 50א לפקודת הראיות. חיסיון זה, כמו שאר החסיונות היחסיים, מאפשר לבית המשפט להורות על גילוי החומר הראייתי החסוי אם " מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה". לשם כך, ולשם בדיקת החיסיון גופו, רשאי בית המשפט לעיין בראיה החסויה. סמכות כאמור מעוגנת כעת בתקנה 59(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מחליפתה של תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. סמכות זו איננה סמכות שבחובה, אלא סמכות שבשיקול הדעת. הווה אומר: בית המשפט רשאי לעיין בראיה חסויה כדי להחליט בדבר הסרת החיסיון, וככלל עליו לעשות כן, שכן זוהי דרך המלך (ראו: יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים 376 (2021) (להלן: עמית ); וכן רע"א 7598/14 הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ , פסקה 12 ואסמכתאות שם (6.1.2015) (להלן: עניין הפטריארך היווני )); אולם בית המשפט יכול גם שלא לעיין בראיה כאשר הדבר כרוך בפגיעה בבעל החיסיון ולראיה שבה עסקינן יש תחליף, או שאינה נחוצה (ראו: עניין הפטריארך היווני , בפסקאות 15-13; עמית , 377). 33. במקרה דנן, הערכאות קמא קבעו כי הטלת החיוב על המטפלת לחשוף את שיחותיה עם הקטינה על ידי הצגת רישומי הטיפול לבית המשפט, או בדרך אחרת, תפגע בטיפול ובשלומה הנפשי של הקטינה. בהקשר זה אציין כי המומחה קיבל מהמטפלת –בידיעת הקטינה ובהסכמתה – עדכון כללי על אודות הטיפול והטמיע אותו בממצאיו ובהמלצותיו לבית המשפט, אשר הובאו לידיעתם של בעלי הדין. כמו כן אשוב ואדגיש את כלליו של המתווה הדיוני ואת תיאום הציפיות שעשתה המטפלת עם הורי הקטינה, שכאמור הבטיח למטפלת ולקטינה סודיות מלאה באשר לתוכן שיחותיהן. בנסיבות אלה, קשה לומר שהערכאות קמא הפעילו את שיקול הדעת שניתן להן באופן שגוי או מוטה – נהפוך הוא. כך או אחרת: מדובר בהפעלה פרטנית ונקודתית של שיקול הדעת, החלטה אשר בוססה על נסיבות המקרה הייחודי שנדון בפני הערכאות קמא, ואשר ממילא אינה יכולה לשמש נושא לערעור ב"גלגול שלישי". למבקש, כמובן, שמורה הזכות להציג כל שאלה ממין העניין למומחה שמונה, ובזכות זו – שלצדה הזכות לקבל תשובות ברורות מהמומחה – עליו להסתפק. 34. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי נסמך בפסיקתו על דברי השופט י' עמית בבג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019), מהם עולה כי לחסיונות אשר מגנים על סודיות השיחות בין פסיכותרפיסט למטופל יש חשיבות ועוצמה מיוחדות וכי המטפל עצמו זכאי להגנה על סודיות רישומיו כחלק מזכותו לפרטיות (ראו: שם, פסקאות 13 ו-15 לפסק דינו של השופט עמית ). לטענת המבקש, אם הבינותיה נכון, להסתמכותו של בית המשפט המחוזי על דברים אלה של השופט עמית בהקשר הנוכחי, יש משום חשיבות הלכתית-כללית – זאת, לנוכח זכויותיו כבעל דין להצגת ראיות אשר עשויות להועיל לו בהתדיינות שבפני בית המשפט לענייני משפחה. בהקשר זה, מוסיף המבקש וטוען כי בהיותו אבי הקטינה והאפוטרופוס שלה הוא זכאי להיכנס לנעליה, לוותר על הסודיות במקומה – מפאת היותה פסולת דין – ולקבל לידיו את רישומי הטיפול. 35. סבורני כי טענות אלה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" למרות זיקתן לשאלות כבדות משקל שעניינן חסיונות טיפוליים (לדיון בכמה וכמה משאלות אלה, ראו פרקים י"ז וי"ח לספרו של עמית ). זאת, מאחר שנכון וראוי היה להכריע במחלוקת אשר עלתה ביחס לרישומי הטיפול בהתאם לתיאום הציפיות עם המטפלת ולכלליו של המתווה הדיוני הפרטיקולרי שבעלי הדין קבעו לעצמם, מבלי להידרש לסוגיות נוספות. הערכאות קמא אכן הכריעו במחלוקת על בסיסן של אותן מוסכמות, והסוגיות המשפטיות הנוספות אשר עלו ונדונו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי עלו בין השיטין ונדונו מעבר לנדרש. 36. קביעה משפטית מעבר לנדרש אינה יכולה לשמש נושא לערעור ב"גלגול שלישי" (ראו, בין היתר: רע"א 2583/21 עיריית רמת גן נ' סקאן ביי ישראל מוריה בע"מ , פסקה 14 (22.4.2021)); כפי שכבר הזדמן לי לקבוע, בהתבסס על פסיקתו הקודמת של בית משפט זה, "בהכרעה רוחבית שרק משתמעת מפסק הדין מושא הבקשה לא סגי. הנשיא מ' שמגר לימדנו כי הלכה אשר לא נפסקה במילים מפורשות וחשיבותה עולה רק בין השיטין איננה ראויה לדיון נוסף (ראו ד"נ 5/87 קיסר נ' מדינת ישראל (6.3.1987); וכך הוא, לדעתי, גם כאשר מדובר בהכרעה משפטית שחשיבותה הכללית רק משתמעת מפסק הדין שלגביו מבוקשת רשות לערער לפנינו ב"גלגול שלישי"." (ראו: רע"א 4814/20 מגדל טופ נדל"ן בע"מ נ' סלומון , פסקה 7 (12.8.2020)). 37. למרות האמור, לאור חשיבותם של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים למטופלים מתבגרים – ובפרט, לילדים – פטור בלא כלום אי-אפשר. טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים אשר ניתנים לילדים, ולנערים ולנערות מחייבים לעתים קרובות מסירת מידע למטפל שהמטופל אינו מוכן לחלוק עם הוריו. שיקולים שמניעים את המטופל הקטין שלא לחלוק את צפוּנות נפשו עם איש זולת מטפלוֹ יכולים להיות שונים ומגוונים. שיקולים אלה כוללים, בין היתר, פחד, מבוכה, רגשות בושה, רצון הקטין לשמור על תדמית חיצונית כזאת או אחרת בעמדו מול סביבתו, הבדלים בין-דוריים בתפיסת העולם, ולעיתים – לדאבוננו – אף פגיעה והתעללות שהקטין סבל מידי הורהו או מידי אחד אחר, שעליה יהא המטפל חייב לדווח לרשויות (ראו: עמית , 616-615). במקרים כאלה ובלא מעט מקרים אחרים, הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בשמירה הדוקה על סודיות הטיפול כזכות אשר מוקנית לקטין המטופל ללא תלות ברצון הוריו (למשל, ראו: בש"פ 8555/06 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה ז(5) (13.11.2006) (באשר לחשיבות הסודיות בכל קשר שבין מטפל למטופל); יורם צ' צדיק "פסיכותרפיסטים מול חובת הדיווח" רפואה ומשפט 27, 145 (2002); יורם צ' צדיק "לתת אוטונומיה ופרטיות לבני נוער בטיפול נפשי" רפואה ומשפט 28, 145 (2003); Rony E. Duncan, et al ., Breaching Confidentiality with Adolescent Clients: A Survey of Australian Psychologists about the Considerations that Influence their Decisions, 19 Psychiatry, Psychology & Law 209 (2012) ; Aaron K. Vallance, 'Shhh! Please don't tell…’ Confidentiality in Child and Adolescent Mental Health , 22 BJPsych Advances 25 (2018) ). 38. אשר על כן, אתייחס בקצרה לשאלות העקרונית שהעלה המבקש ביחס לחסיונות הקשורים לטיפולים כאמור. סבורני כי טענות המבקש בכגון דא נדונו לכישלון גם בהתעלם מהמתווה הדיוני המוסכם, ואנמק. 39. כללי החיסיון הטיפולי אשר נוגעים לענייננו-שלנו קובעים ב"רחל בתך הקטנה" כי המטופל הוא בעל החיסיון ורק הוא יכול לוותר עליו (ראו: סעיפים 50א(א) סיפא ו-50(א) סיפא לפקודת הראיות). על כך המבקש אינו חולק, כאשר הוא מפנה גם לאמור בסעיף 7 לחוק העובדים הסוציאליים ובסעיף 18 לחוק זכויות החולה, שעניינם סודיות וזכות המטופל – לא של הורה המטופל – לקבלת מידע על אודות הטיפול. לדברי המבקש, הוא זכאי לוותר על חסיונה של בתו הקטינה, הנעדרת כשרות משפטית, וכן על זכותה לסודיות, מתוקף היותו אביה והאפוטרופוס שלה. בדרך זאת מבקש המבקש להסיר את החיסיון ולקבל לידיו את רישומי הטיפול כמידע שבו יש לו זכות בעמדו בנעלי בתו הנעדרת כשרות משפטית. 40. דע עקא, אמה של הקטינה – שגם לה נתונות סמכויות האפוטרופסות ביחס אליה – מתנגדת לכך בתוקף (חרף הסכמתה המוקדמת, שאחר כך בוטלה). בנסיבות אלו, נכנסים לתמונה סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית אשר מסמיכים את בתי המשפט – ובפרט, את בית המשפט לענייני משפחה – להכריע במחלוקת הורים לגבי השימוש בזכות הנתונה לצאצאם (ראו: בע"מ 5710/05 , בפסקה 12; וכן בע"מ 421/17 פלונית נ' פלוני , פסקה ט' (21.3.2017)). בהקשר זה, חשובים הם דבריו של ד"ר י' גרין במאמרו "סמכותה של ועדת האתיקה בבית חולים פסיכיאטרי למנוע מידע רפואי מהורה בקשר למצבו הרפואי של ילדו הקטין" מאזני משפט ו 125, 149 (2007): "עיקרה של אפוטרופסות ההורים מוגדרת בחוק: החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, החובה לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. עם זה, אין באפוטרופסות ההורים כדי לשלול מהקטין את זכותו לפרטיות . זכות זו עומדת לו ככל שאינה פוגעת בו או מסכנת את חייו ובריאותו . בנוסף, "בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו". כלומר כאשר ההורים חיים יחד, ופועלים מתוך הסכמה, חזקה שההורה האחד הסכים לפעולת רעהו בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם כל עוד לא הוכח ההפך. זאת ועוד, אין צורך בהסכמת ההורה האחד לפעולת ההורה האחר בעניין שאינו סובל דיחוי. מכאן, שאם מדובר בעניין הסובל דיחוי, כגון הבקשה לקבל מידע רפואי מהרשומה, יש לקבל את הסכמת ההורה האחר. אם ההורים אינם מגיעים לכלל הסכמה בעניין הנתון לאפוטרופסותם, ובית המשפט איננו מצליח להביאם לידי הסכמה, ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר – יכריע הוא בעצמו , או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.". (ההדגשות הוספו – א.ש.). 41. במקרה דנן, הערכאות קמא הכריעו במחלוקת שנתגלעה בין בני הזוג הגרושים בקבען כי סודיותם של רישומי הטיפול בקטינה תכובד. הכרעה זו מעוגנת היטב בהוראות הדין, ובה אין כל עילה להתערב. 42. יתרה מכך: לאחר שידענו מפיהם של המומחה והמטפלת כי בקשת המבקש מנוגדת לרצון הקטינה לשמור את שיחותיה עם המטפלת בסודיות מלאה, וכן לרווחתה הנפשית של הקטינה, ואחרי שלמדנו כי השיחות הללו אינן מכילות בתוכן מידע שאי-חשיפתו טומנת בחובה סכנה לשלום הקטינה או לסובבים אותה – על כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי בית המשפט לענייני משפחה צריך היה לדחות את בקשת המבקש לוותר על החיסיון לא לו מטעם זה בלבד. כך נהוג בארצות הברית בגדרם של כללי החיסיון המקבילים לאלו שלנו – כמוסבר, בין היתר, בפסק דינו של בית המשפט העליון של מדינת ניו המפשיר, In re Berg, 886 A.2d 980 (N.H. 2005) – וכך מוטל גם עלינו לפסוק. ודוק: בנסיבות כאלה, כאשר טובת הקטין דורשת סודיות, הוויתור ההורי על החיסיון יהא מחוסר תוקף, בשל ניגוד אינטרסים – גם כאשר הוא מבוקש על ידי שני ההורים של הקטין . 43. בעניין זה, רואה אני לנכון לצטט מדבריו של בית המשפט העליון של מדינת מיזורי: " [A] parent, as natural guardian, would have the right to claim the privilege on behalf of his child when it would be to the best interests of the minor to do so. […] However, [w]here the privilege is claimed on behalf of the parent rather than that of the child, or where the welfare and interest of the minor will not be protected, a parent should not be permitted to either claim the privilege ... or, for that matter, to waive it." State ex rel. Wilfong v. Schaeperkoetter, 933 S.W.2d 407 (Mo. 1996). (הציטוטים הפנימיים הוסרו – א.ש). 44. עיקרון זה אומץ בפסק דין תקדימי וחשוב של בית המשפט העליון במדינת קולורדו, L.A.N. v. L.M.B. (In re L.A.N.), 292 P.3d 942 (Colo. 2013) בעניינו של חיסיון פסיכולוגי טיפולי. בית המשפט העליון של קולורדו הדגיש את חשיבות החיסיון הטיפולי לרווחת הקטינים ובני הנוער וקבע כי כאשר אינטרס ההורה בגילוי המידע החסוי בהתדיינות משפטית אינו חופף את זה של צאצאו הקטין, אין בכוחו של ההורה לוותר על החיסיון מכוח היותו אפוטרופוס של הקטין. בנסיבות כאלה – כך נקבע – בית המשפט יגן על האינטרס של הקטין ויבחן בקפידה אם אכן יש מקום להסיר את החיסיון למטרות של גילוי האמת ועשיית הצדק. ואלה הם הדברים מפי אומרם: "The psychotherapist-patient privilege statute states that a psychotherapist "shall not be examined without the consent of the [patient] as to any communication made by the [patient] to the [therapist]." § 13-90-107(1)(g). The purpose of this provision is to preserve the atmosphere of confidence and trust in which the patient is willing to make a frank and complete disclosure of facts, emotions, memories, and fears necessary for effective psychotherapy. Juvenile patients in particular require the privacy protection provided by the psychotherapist-patient privilege due to the sensitive nature of children's mental health care. […] Subsection 13-90-107(1)(g) does not specify who holds a child's psychotherapist-patient privilege… In general, however, Colorado courts have recognized that the patient holds the privilege. […] A juvenile court tasked with determining the scope of a … waiver of the child's psychotherapist-patient privilege … must accordingly weigh the benefits of maintaining the privilege and protecting information potentially subject to the waiver against the benefits of disclosing certain information, all the while keeping in mind its overarching duty to further the best interests of the child. It may use the following discretionary factors, among any other considerations particular to the facts of the case, to guide its balancing analysis: 1. The best interests of the child and the impact of the waiver on the child; 2. The parent(s)' due process rights and ability to adequately respond to the information provided by the psychotherapist; 3. The impact of disclosure on any applicable permanency plan – for example, a permanency goal of reunification would weigh against divulging information that could potentially damage the parent-child relationship; 4. The significance of the information to be disclosed and its impact, if any, on the case; 5. Whether the information potentially subject to disclosure is available from any other source, especially one that has already been disclosed or is less problematic to disclose; 6. The procedural posture of the proceeding; and 7. The impact that disclosure might have on any other parties or people beyond the litigation -- for example, siblings, therapists, or teachers. " (ראו: שם, 948-947, 951). 45. סבורני כי שיקולים אלה, לצד שיקולים רלבנטיים נוספים, צריכים להנחות את בתי המשפט שלנו במצבים דומים. עיקריהם כוללים, כאמור: (1) את טובת הקטין וההשפעה שתהא להסרת החיסיון על רווחתו הנפשית ועל יציבותו; (2) הבטחתו של הליך הוגן להורה הקטין לאור חשיבותו הראייתית של המידע החסוי; (3) האפשרות להשיג מידע שווה-ערך ממקור אחר מבלי לפגוע בחיסיון; וכן (4) וההשלכות אשר תהיינה לשמירת החיסיון ולהסרתו על צדדים שלישיים (עוד ראו והשוו: עניין הפטריארך היווני , בפסקאות 15-13; עמית , 377 ). 46. עוד אציין כי בארצות הברית קיימות שלוש גישות להתמודדות עם דרישת ההורה להסיר חיסיון טיפולי השייך לצאצאו הקטין, אשר מעוניין בשמירת הסודיות: (1) הכרעה על ידי בית משפט בפניו עולה הדרישה על-פי אמות המידה שציינתי; (2) מינוי אפוטרופוס לדין לקטין; (3) הפקדת סמכות ההחלטה בידי רשויות הרווחה (ראו: Starla Doyal, The Guardian Ad Litem as the Child’s Privilege Holder , 87 U. Colo. L. Rev. 205, 212-213 (2015) ). מבלי לקבוע מסמרות בסוגיה זו, אציין כי בתי המשפט שלנו – ובפרט, בתי המשפט לענייני משפחה – מוסמכים לפעול לפי כל אחת משתי הגישות הראשונות, בהתאם לנסיבות. 47. ההחלטות שניתנו על ידי הערכאות קמא בעניין שלפנינו תואמות את הגישה הראשונה; וכן ברי הוא, כי לפי כלליה של גישה זו, המבקש לא היה זכאי לקבל לידיו את רישומי הטיפול בשעה שבתו והמטפלת שלה זקוקות לסודיות ומבקשות לקיימה והמבקש יכול לקבל את המידע הדרוש ביחס לבתו בראי הגירתה המבוקשת לנורבגיה מהמומחה מטעם בית המשפט. 48. סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041870_F01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 10941-04-22", "תמ\"ש 5947-06-19", "רמ\"ש 10941-04-22", "רע\"א 2736/21", "רע\"א 4499/19", "רע\"א 7598/14", "רע\"א 2583/21", "רע\"א 4814/20" ]

747,659

735,815

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. המחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו מיום 24.5.2022 בענ"א 46039-04-22 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' שילה בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. 2. התשובה תוגש עד ליום 28.6.2022. 3. במסגרת תשובתן, המשיבות 2-1 יעדכנו באשר להתפתחויות בניהול התיק בבית משפט השלום לנוער מאז מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובכלל זה ימסרו פרטים ביחס לתכנית המעבר של הקטין לבית המשיבה 3, וכן ביחס למסקנות הדיון המקצועי שנערך על-ידי הגורמים הרלוונטיים, כאמור בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 21.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A01.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4188/22" ]

747,660

735,928

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף להליך: פלונים בקשה מיום 22.6.2022 להצטרף כצד להליך בשם המבקשים להצטרף: עו"ד רונן דליהו החלטה בהמשך להחלטתי מיום 21.6.2022, המשיבות יתייחסו בתשובותיהם אף לבקשה להצטרפות כצד להליך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4188/22" ]

747,661

736,212

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש : פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף להליך: פלונים בקשה מוסכמת מיום 23.6.2022 להארכת מועד ובקשה מיום 26.6.2022 להמצאת כתב בי-דין מטעם המשיבה 3 בשם המשיבה 2: עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס בשם המבקשים להצטרף להליך: עו"ד רונן דליהו החלטה 1. כמבוקש וכמוסכם, התגובה תוגש עד ליום 6.7.2021. בנסיבות העניין, יש לצפות שלא יוגשו בקשות נוספות. 2. האפוטרופא לדין תמציא את בקשת ההצטרפות של הורי האומנה לעו"ד רחמני בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום 27.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4188/22" ]

747,662

736,448

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונים בקשת הבהרה מיום 28.6.2022 מטעם האפוטרופא לדין בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין החלטה למען הסר ספק, האפוטרופא לדין נדרשת אף היא להגיב לבקשת ההצטרפות. האפוטרופא לדין תעשה כן עד ליום 6.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A04.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4188/22" ]

747,663

737,276

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונים בקשה מטעם המשיבה 3 מיום 6.7.2022 בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין בשם המשיבה 2: עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס בשם המבקשים להצטרף: עו"ד רונן דליהו החלטה למען הסר ספק, בשלב זה וכל עוד לא ניתנה הכרעה בבקשת הצטרפותם של הורי האומנה להליך, תשובת המשיבה 3 על נספחיה לא תועבר לעיונם. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A05.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4188/22" ]

747,664

737,812

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונים תגובת המשיבה 3 מיום 11.7.2022 בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין בשם המשיבים 2-1: עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס החלטה תגובת המשיבה 3 תתויק בתיק בית המשפט. באשר לעמדת המשיבות 2-1 שצורפה לתגובה, יובהר כי החלטה על המשך הטיפול בעניינו של הקטין, לרבות האפשרות לעריכת אבחון, ככל שהדבר יהיה דרוש, תתקבל על-ידי המותב שידון בתיק. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041880_A08.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4188/22" ]

747,666

739,855

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר המבקש: פלוני, באמצעות האפוטרופא לדין נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונית ופלוני, הורי האומנה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו מיום 24.5.2022 בענ"א 46039-04-22 שניתן על ידי כבוד השופט נ' שילה תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז תשפ"ב (28.7.2022) בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין; עו"ד נטע ברק, עו"ד לידיה רבינוביץ' בשם המשיבים 2-1 : עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס בשם המבקשים להצטרף: עו"ד רונן דליהו, עו"ד אינה מורלי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז : 1. האם יש הצדקה לעכב את השבתו של קטין השוהה אצל משפחת אומנה למשמורת של אמו הביולוגית לצורך עריכת אבחון פסיכולוגי לקטין? זו, בעיקרו של דבר, השאלה שבה נדרשנו להכריע בהליך שבפנינו. 2. שאלה זו התחדדה בשל נסיבותיו המורכבות של המקרה. הקטין שבו מדובר הוא בנה של מבקשת מקלט מאריתריאה. הוא נמסר לפני שנים רבות לידי משפחת אומנה ישראלית, על רקע מצוקתה של האם, קטינה אף היא באותה עת, שפנתה לרשויות הרווחה וביקשה עזרה. בשנים שחלפו הקטין חי וגדל אצל משפחת האומנה, שהשקיעה בו את כל מאודה. במקביל, האם השתקמה ואין עוד חולק בפנינו על כך שכיום היא כשירה ומסוגלת לגדל את בנה. רקע עובדתי והליכים קודמים 3. אפתח בהצגת סיפור חייו המורכב של הקטין, יליד 2011 (להלן גם: הקטין ). הקטין נולד למשיבה 3 (להלן גם: האם ), מבקשת מקלט מאריתריאה, במחנה פליטים בדרכה לישראל בהיותה בת 15 שנים. היא הגיעה עמו לישראל כבר בשנת 2011. בחודש אפריל 2012 פנתה האם לגורמי הרווחה על רקע אלימות מצד בן זוגה באותה עת, אבי הקטין, ולנוכח מצוקה רגשית וקשיים בגידולו. בראשית שנת 2013, בהיותו בן שנה ושבעה חודשים, הקטין הוכר כ"קטין נזקק" ובהמשך לכך הוצא ממשמורת האם והועבר לקלט חירום. בחודש נובמבר 2013, בהיותו בן שנתיים וחצי, הקטין נקלט במשפחת אומנה, שעמה הוא מתגורר עד היום. החל משנת 2017 התקיימו מפגשים סדירים מדי שבוע בין האם לקטין, תחילה בבית משפחת האומנה, ובהמשך – החל מחודש אפריל 2021 – בבית האם. בשנה האחרונה כללו המפגשים גם לינה בבית האם. ככלל, במהלך שנים אלה, הורי האומנה תמכו בקשר בין האם לקטין ועודדו אותו. על-פי האמור בבקשה, בחודש אוקטובר 2020 מונתה לקטין אפוטרופא לדין – המייצגת אותו בבקשה שבפנינו. 4. ביום 1.8.2021 המליצה ועדת תכנון וטיפול של שירותי הרווחה על הארכתם של צו הנזקקות וצו ההוצאה ממשמורת ביחס לקטין בשנה נוספת, לצד הרחבת הסדרי הקשר בין האם לקטין. החלטה זו התקבלה בניגוד לעמדתה של האם, שהסכימה להארכת הצווים בחצי שנה בלבד. ביום 13.9.2021 הגישה המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית תל אביב (מחלקת "שפירים") בקשה לבית משפט השלום לנוער בבת-ים (תנ"ז 20355-09-21) להארכת צו הנזקקות וצו ההוצאה ממשמורת, לפי סעיף 14 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער ). בתגובתה מיום 22.9.2022 תמכה האפוטרופא לדין, בבקשה להארכת צו הנזקקות, והוסיפה כי לטעמה יש לערוך לקטין "אבחון או הערכה בדבר כוחות והשלכות אפשריות [של] סיום האומנה ומעבר לאמו הביולוגית". העו"ס מטעם עמותת "אור שלום", המפקחת על האומנה (להלן: אור שלום ), הצטרפה לעמדה לפיה יש להפנות את הקטין לאבחון בטרם קבלת החלטה על העברתו להתגורר עם אמו. לנוכח התנגדותה של האם להארכת הצווים לתקופה של שנה, נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים. הצווים הוארכו באופן ארעי עד למועד הדיון, שנקבע ליום 20.12.2021. יצוין כי בהמשך עבר הטיפול בעניינם של האם והקטין ממחלקת "שפירים" למחלקת "מסיל"ה" בעיריית תל-אביב, היא המשיבה 1 (להלן: מסיל"ה ). 5. ביום 27.10.2021 התקיימה פגישה שבה נכחו גורמי הטיפול מטעם אור שלום ומטעם מסיל"ה, ובסיומה הם הסכימו להמליץ על כך שצו ההוצאה ממשמורת יוארך עד תום שנת הלימודים, באופן שביום 1.7.2022 ישוב הקטין למשמורת האם. עוד הוסכם בפגישה כי ככל שהורי האומנה יתקשו להכיל את השינוי, תישקל גם הקדמתו של מועד זה. 6. בשלב זה הביעו הורי האומנה את התנגדותם למהלך וטענו כי השבתו של הקטין למשמורת האם אינה עולה בקנה אחד עם טובתו. בהמשך לכך, ביום 13.12.2021 הגישה העו"ס לחוק הנוער מטעם מסיל"ה בקשה לשמיעת הורי האומנה בפני בית משפט השלום. לדיון שהתקיים ביום 20.12.2020 התייצבו גורמי הטיפול השונים המטפלים בקטין, וכן האפוטרופא לדין, הורי האומנה, האם ובאת-כוחה. בתמצית, הורי האומנה תיארו את השתלבותו של הקטין במשפחת האומנה והביעו חשש מיכולותיה של האם לדאוג לכל צרכיו. לטענתם, לאורך השנים הקפידו לקיים קשר בין האם לקטין ואף פתחו בפניה את ביתם, מתוך אמונה בחשיבות הדבר לרווחתו של הקטין. יחד עם זאת, לשיטתם, לא ניתן להצביע על תהליך משמעותי שעברה האם בתקופה האחרונה, באופן שיכול לאפשר את השבת הקטין לחזקתה. מנגד, העו"ס לחוק הנוער מטעם מסיל"ה, המלווה את האם כארבע שנים, תיארה את התהליך המשמעותי שעברה האם ואת מאמציה לשמור עם הקטין על קשר יציב. היא הביעה חשש מכך שהורי האומנה אינם מבינים את זמניותו של הסדר האומנה, חושפים את הקטין ל"קונפליקט נאמנויות", ומנסים להשפיע על הקטין באופן מגמתי עד כדי חשש לניכור הורי. בהקשר זה היא הוסיפה וציינה כי משפחת האומנה פנתה מיוזמתה לאם בהצעה לאמץ את הקטין, ולצד זאת לאפשר לאם לגור בקרבת מקום. 7. ביום 8.2.2022 פגש בית משפט השלום לנוער (השופטת ט' פרי ) את הקטין, בנוכחות האפוטרופא לדין, ועמדתו נשמעה. בעיקרו של דבר, הביע הקטין בפני בית משפט השלום את עמדתו לפיה הוא מעוניין להוסיף ולהתגורר עם משפחת האומנה, לצד התייחסותו החיובית לקשר עם אמו. 8. במקביל התקיימה סדרה של פגישות נוספות בין הגורמים המטפלים. ביום 9.12.2021 התקיימה פגישה בין גורמי הטיפול במסיל"ה ובאור שלום, שאליה הצטרפה גם המטפלת הרגשית של הקטין, ובה נפרסה תכנית להשבת הקטין לידי אמו, במתכונת של מהלך הדרגתי הכולל הרחבה של זמני השהות עמה. ביום 13.1.2022 התקיימה פגישה רבת משתתפים, שבה נכחו גורמי הטיפול במסיל"ה ובאור שלום (עם המנכ"לית שלה), מפקחת מחוזית על האומנה, מפקחת קהילה מחוזית והעו"ס המחוזית לחוק הנוער. עמדת גורמי הרווחה הייתה כי צוות מסיל"ה הוא הגורם המתווה את תכנית הטיפול ואמון על ביצועה, כי השבתו של הקטין לאמו היא עובדה מוגמרת, וכי יש להקדים את חזרתו אליה עוד לפני תום שנת הלימודים. זאת, במיוחד נוכח הקושי של הורי האומנה והחשש כי יחבלו בתהליך, באופן שיקשה על מצבו הרגשי של הקטין. כן הוסכם בפגישה כי אין צורך באבחון של הקטין בשלב זה, מאחר שעצם עריכתו תגרום לקטין טלטלה, ולמעשה אין חולק כי מדובר בצעד מורכב וקשה עבורו. עוד נקבע כי יש להרחיב את זמני השהות של הקטין עם האם ולשלב אותם בטיפול ובליווי צמודים. לבסוף צוין כי גורמי הטיפול במסיל"ה מביעים דאגה רבה מעמדתם של הורי האומנה, שמקשה על מצבו הרגשי של הקטין. בעדכון שמסרה העו"ס לחוק הנוער נמסר כי האם והקטין החלו בטיפול דיאדי בחודש מרץ 2022, וכי האם מגיעה בקביעות למפגשי ההדרכה שנקבעו לה ומשתפת פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול. 9. ביום 1.3.2022 התקיים בבית משפט השלום דיון נוסף בנושא. העו"ס לחוק הנוער הבהירה כי עמדת מסיל"ה היא שיש להמיר את צו ההוצאה ממשמורת בצו השגחה בקהילה, החל מיום 1.7.2022. האפוטרופא לדין טענה כי לנוכח פרק הזמן המשמעותי שבמהלכו התגורר הקטין עם משפחת האומנה אין מקום להעבירו כעת לחזקת האם באופן סופי וגמור, אלא יש לחשוב על מתכונת של סידור שיאפשר לו חיבור קבוע לשתי המשפחות. באת-כוח האם תיארה את התהליך המשמעותי שעברה האם ואת מאמציה הרבים להשבת הקטין אליה, וטענה כי בשלה העת לאפשר זאת. 10. ביום 27.3.2022 הורה בית משפט השלום על הארכת צו הנזקקות וצו ההוצאה ממשמורת למשך שנתיים. בתוך כך, בית משפט השלום הורה כי הקטין יוסיף לשהות במשפחת האומנה, וכי זמני השהות עם האם ייקבעו בתיאום עם העו"ס לחוק הנוער, בכפוף לשיקולי טובת הקטין. בית משפט השלום קבע כי מהחומר שהובא בפניו עולה שיכולותיה ההוריות של האם הן מוגבלות, ואין היא מסוגלת לספק את צרכי הקטין. בית משפט השלום הוסיף כי ייגרם לקטין נזק נפשי משמעותי אם ינותק ממשפחת האומנה, ובנסיבות אלו, כך נקבע, "הגיעה העת להפסיק את הבדיקות הרבות ויש להציב סימן קריאה בשלב זה בעניין דרכי הטיפול בקטין". 11. הן מסיל"ה (בשם שירותי הרווחה) והן האם הגישו על כך ערעורים לבית המשפט המחוזי לנוער, וזה התקבל בפסק דין מיום 24.5.2022 (ענ"א 46039-04-22, השופט נ' שילה ). בית המשפט המחוזי קבע, כי יש לתת משקל לעמדת שירותי הרווחה אשר בחנו את מצבה של האם וקבעו כי היא מסוגלת לטפל בקטין ולגדלו. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי לנוכח גילו של הקטין ופרק הזמן המשמעותי שבו הוא מתגורר עם משפחת האומנה, כל עיכוב נוסף עלול לסתום את הגולל על האפשרות של חזרתו לבית אמו. בית המשפט המחוזי ציין עוד, כי העובדה שהקטין נולד להורים שדתם ותרבותם שונה משל הורי האומנה, מגבירה את ההכרח להשיבו לחיק האם, אף אם הדבר יביא לפגיעה ברמת החיים שהיה רגיל בה. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי אין ספק שמעבר הקטין לבית האם לאחר שנים רבות יהיה כרוך בקשיים רבים, ולפיכך אין טעם בעריכת אבחון לקטין, באופן שיגרום לו לסערה נוספת ומתח נפשי מיותר, ואף יחשוף אותו לניסיונות השפעה מצד הורי האומנה. בסיכומו של דבר בית המשפט המחוזי הורה לעו"ס לחוק הנוער להכין תכנית מפורטת והדרגתית להשבת הקטין למשמורת האם, תוך ליווי צמוד של גורמי מקצוע. התכנית, כך נקבע, תוצג לבית משפט השלום ובהתאם צו ההוצאה ממשמורת יומר בצו השגחה לקראת סיומה. בית המשפט המחוזי הוסיף, בפסקה ד(15) לפסק דינו, כי "חזקה על גורמי הטיפול, כי אם יתברר שתהליך החזרה נתקל בקשיים וכי הקטין מגלה סימנים מדאיגים, הם ישקלו את המשך התהליך ויבחנו האם יש מקום להרחיב את תקופת החזרה ההדרגתית או אפילו לבטל את התהליך". בקשת רשות הערעור והתגובות לה 12. בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה על-ידי האפוטרופא לדין והיא מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, נטען בה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהורה על השבתו של הקטין לידי אמו, מבלי שנערך לו אבחון הממליץ על כך. האפוטרופא לדין טוענת עוד כי הכרעתו של בית המשפט המחוזי נסמכה על מידע שגוי שהונח בפניו ביחס לעמדת הגורמים המקצועיים, שכן גורמי הטיפול מטעם שירות האומנה ועמותת אור שלום וכן המטפלת הרגשית של הקטין הביעו חשש מפני העברתו למשמורת האם. במובן זה, כך מדגישה האופטרופא לדין, "קיימת מחלוקת מקצועית טיפולית עמוקה בין הגורמים המטפלים בקטין מטעם שירותי הרווחה". על כן, נטען כי על בית המשפט להורות על מינוי מומחה שיערוך חוות דעת ביחס "למכלול הצרכים והכוחות" – הן של הקטין והן של האם – תוך התייחסות ל"כל חלופות הטיפול בעניינו של הקטין בראי טובתו". בפרט, כך נטען, יש לערוך "בדיקת אינטראקציה" בין הקטין לאמו ובין הקטין להורי האומנה. האפוטרופא לדין מוסיפה כי ככל שייקבע בחוות הדעת שטובתו של הקטין היא לעבור למשמורת האם, יפורטו התנאים לביצוע מעבר זה באופן מיטיב עבורו. לשיטת האפוטרופא לדין, מוצדק ליתן במקרה זה רשות ערעור, שכן הבקשה עוסקת בשאלה עקרונית הנוגעת למשקל הראוי שיש לייחס לעקרון העל של טובת הילד בעת שמתקבלת החלטה על השבתו ממסגרת אומנה לידי הוריו הביולוגיים. 13. בו ביום שבו הוגשה הבקשה הוריתי על הגשת תשובות מטעם הצדדים כולם. במסגרת ההליך שבפנינו לא התבקש עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך, בהחלטתי מיום 21.6.2022 הוריתי למדינה לעדכן באשר להתפתחויות בניהול התיק בבית משפט השלום, לרבות ביחס לגיבושה ויישומה של תכנית המעבר. עוד בטרם הוגשו התשובות, הוגשה ביום 22.6.2022 בקשה מטעם הורי האומנה לאפשר להם "זכות טיעון מוגבלת", או אף להצטרף כצד להליך. הורי האומנה מסכימים אמנם שהדין אינו מקנה להם מעמד משפטי מוגדר (כך על-פי סעיף 69 לבקשה), אך לשיטתם ניתן ללמוד על זכותם להשתתף בהליך מכוח הוראות דין שונות, ובהן סעיף 44 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 (להלן: חוק האומנה ) שעניינו השמעת קולו של האומן "בהליך המתנהל לפני הגורם המוסמך, בכל עניין הקשור לשלומו ולרווחתו של הילד". בהחלטתי מאותו יום הוריתי לצדדים להגיב לבקשה זו במסגרת תשובתם לבקשת רשות הערעור. 14. ביום 6.7.2022 הוגשה תשובתה של האם לבקשת רשות הערעור. באת-כוחה של האם סבורה כי אין מקום להתערב בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי, בפרט לא במסגרת "גלגול שלישי". באת-כוחה של האם מדגישה כי האם אשר ניצבת בפני בית המשפט אינה עוד אותה נערה בת 15 שהגיעה ארצה עם תינוק בן יומו, ללא עורף משפחתי וללא אופק כלכלי. נטען בהקשר זה כי האם עברה תהליך שיקום משמעותי ומעורר השראה, כי היא עובדת למחייתה וכי היא מסוגלת להתמודד עם אתגרי ההורות ולספק את כל צרכי הקטין, הפיזיים והרגשיים. באת-כוחה של האם טוענת עוד כי האפוטרופא לדין אינה יכולה להעיד דבר וחצי דבר על איכות הקשר בין האם לקטין, שכן היא מעולם לא ראתה במו עיניה את האינטראקציה ביניהם. נטען בהקשר זה כי ביקורה האחרון של האפוטרופא לדין בבית האם נערך לפני למעלה משנה וחצי, בטרם החלו להתקיים המפגשים בין הקטין לאם הכוללים לינה. אשר לאבחון שלעריכתו עותרת האפוטרופא לדין, טוענת באת-כוחה של האם כי אין כל חובה שבדין להורות על כך בטרם קבלת ההחלטה על השבת הקטין לידי אמו, וכי למעשה עריכת אבחון בנקודת הזמן הנוכחית היא הרסנית עבור הקטין, ועלולה לגרום לו לנזק נפשי. זאת במיוחד, כך נטען, על רקע הבלבול שחווה הקטין לנוכח האווירה המתוחה בביתם של הורי האומנה. יתר על כן, נטען כי אבחון מהסוג המבוקש יהא "מזוהם" שעה שכבר דווח לקטין על חזרתו לבית האם. לבסוף, באת-כוחה של האם מדגישה כי מנקודת המבט של עקרון טובת הילד יש להביא בחשבון את העובדה שהקטין הוא "נוצרי, כהה עור ומשתייך לקהילת מבקשי המקלט בישראל" (כפי שנוסחו הדברים בפסקה 110 לתשובתה), ולפיכך השבתו אל האם תאפשר גם את השבתו אל התרבות, המורשת והזהות מהן נלקח בהיותו פעוט בן שנתיים וחצי. 15. ביום 10.7.2022 הוגשה תשובתן של מסיל"ה והיועצת המשפטית לממשלה (להלן יחד: המדינה ). המדינה מבהירה, ביחס לטענות האפוטרופא לדין, כי בעת שהוגש הערעור לבית המשפט המחוזי הייתה הסכמה בקרב גורמי הפיקוח המחוזיים במשרד הרווחה – המפקחת המחוזית על האומנה, מפקחת מחוזית קהילה והעו"ס המחוזית לחוק הנוער – כי הקטין צריך לשוב לחזקת אמו ללא צורך באבחון נוסף. לצד זאת, כך תואר, כי במסגרת ההיערכות להשבת הקטין לאמו, התגלעו חילוקי דעות בין גורמי הטיפול (בשונה מן ההסכמה ששררה ביניהם קודם לכן, כמתואר בפסקאות 5 ו-8 לעיל). בעקבות המחלוקות, הועבר העניין לבחינתה ולהכרעתה של העו"ס הראשית לחוק הנוער, שקיימה ישיבות מקיפות בהשתתפות כלל גורמי הטיפול, וביום 1.7.2022 מסרה את חוות דעתה, שצורפה כנספח לתשובתה של המדינה. בעיקרו של דבר, העו"ס הראשית לחוק הנוער סבורה כי יש לקבל את הבקשה במובן זה שייערך אבחון לקטין בטרם יוחלט על השבתו לידי האם. על-פי האמור בחוות הדעת, "בסבך הדעות והמחלוקות שנוצר, קולו האותנטי של הילד לא נשמע במנותק מהעמדות השונות והסותרות של נשות המקצוע המטפלות", ולפיכך "האבחון יכול להוות פלטפורמה ניטראלית אשר תהווה הצצה לעולמו הפנימי ותבהיר את צרכיו, כוחותיו, יכולותיו ומאווייו נכון לעת הזאת". העו"ס הראשית לחוק הנוער הבהירה כי לא נעלם מעיניה המחיר שעלול להתלוות לעריכת אבחון כאמור, ובכלל זה התמשכות ההליך המשפטי ויצירת תחושות של בלבול וחוסר ודאות אצל הקטין, אך לאחר התלבטויות רבות עמדתה המקצועית היא כי יש להורות על עריכתו. לנוכח המלצתה זו, סבורה המדינה כי בשלב זה יהיה נכון לערוך לקטין אבחון מקיף לצורך בחינת צרכיו, כוחותיו ויכולותיו, כאשר ההתמקדות תהיה בקטין עצמו ולא בבחינת האינטראקציות שלו עם הורי האומנה והאם, בניגוד לעמדת האפוטרופא לדין. בנסיבות אלה, כך טוענת המדינה, בקשת רשות הערעור מתייתרת ויש להורות על מחיקתה. 16. עוד עדכנה המדינה בתשובתה לבקשת רשות הערעור כי תכנית המעבר של הקטין מבית משפחת האומנה לבית האם הוגשה לבית משפט השלום ביום 1.6.2022 וכי "נכון לעת הזו היא מתבצעת כלשונה". עיון בתכנית המעבר אשר צורפה כנספח לתשובה מעלה כי זו כוללת מעבר לטיפול דיאדי אחת לשבוע (במקום אחת לשבועיים כפי שנעשה קודם לכן), טיפול רגשי פרטני, לינה בבית האם מדי סוף שבוע החל מיום 1.7.2022, לינה נוספת בביתה גם בימי שלישי החל מיום 1.8.2022, ומעבר למשמורת האם ביום 15.8.2022 תוך המרת צו ההוצאה ממשמורת בצו השגחה בקהילה. כן כוללת התכנית מפגש היכרות עם צוות בית הספר לקראת תחילת שנת הלימודים והמשך פגישות שבועיות של האם עם עו"ס המשפחה והמטפלת הרגשית. הדיון בבקשה 17. ביום 10.7.2022 הוריתי כי הבקשה תובא לדיון בפני הרכב, מבלי לנקוט עמדה לגוף הדברים, וכדי לוודא שהתמונה כולה מונחת בפני בית המשפט קודם לקבלת החלטה. הדיון התקיים ביום 28.7.2022 והתייצבו אליו הצדדים לבקשה וכן גורמים שונים ברשויות הרווחה. 18. בפתח הדיון נשמעו עמדות הצדדים כולם ביחס לבקשת הורי האומנה להצטרף כצד להליך. לאחר ששקלנו את הדברים, דחינו את בקשת ההצטרפות, שאינה מעוגנת בהוראות הדין או בהלכה הפסוקה. בהתאם לכך, הדיון עצמו התקיים שלא בנוכחותם של הורי האומנה. יחד עם זאת, אפשרנו להורי האומנה להציג את עמדתם. בשלב זה, הורי האומנה, שניכר כי הביעו דברים מעומק ליבם, סיפרו על השתלבותו של הקטין במשפחתם. הורי האומנה הדגישו כי לאורך השנים הקפידו על שמירת קשר בין הקטין לאמו, ולעמדתם, אין צורך לבחור בית אחד בלבד שבו יגדל הקטין אלא יש למצוא פתרון שיתאים למציאות המורכבת שנוצרה. הם הדגישו כי הם חוששים לשלומו של הקטין על רקע הפחד שביטא מפני השינוי הצפוי בחייו. 19. האפוטרופא לדין טענה כי יש מקום ליתן רשות ערעור ולהתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. טענותיה של האפוטרופא לדין התמקדו בחשש לשלומו של הקטין ובכך שיש לוודא שקולו נשמע לאורך ההליך כולו. מטעמים אלה, כך נטען, אין מקום להתקדם עם הליך ההשבה של הקטין לאמו מבלי לבצע בדיקות נוספות. האפוטרופא לדין ציינה כי אכן, בשונה מן העבר, אין עוד מחלוקת שהאם כשירה ומסוגלת לטפל בקטין. יחד עם זאת, לשיטתה, על רקע החששות שמגלה הקטין ביחס להשבתו לידי האם, קמה בעניינו עילת נזקקות לפי סעיף 2(6) לחוק הנוער, בשל החשש לשלומו הנפשי. האפוטרופא לדין טענה עוד כי לטעמה אין בנמצא תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה בשאלת טובתו של הקטין, ולכן יש הכרח בביצוע האבחון. כך במיוחד, לעמדתה, לנוכח המחלוקת שהתגלעה בקרב גורמי הרווחה האמונים על הטיפול בקטין. באופן כללי יותר, לטענתה של האפוטרופא לדין, במקרה זה יש להחיל מנגנון שיאפשר לקטין "לחיות בשתי המשפחות", כלשונה, בשל ההתקשרות המשמעותית שנוצרה בינו לבין משפחת האומנה. 20. באת-כוח המדינה הסבירה כי בשלב זה של ניהול התיק עמדת המדינה היא שיש לערוך אבחון לקטין שיעריך את כוחותיו ויכולותיו להתמודד עם המורכבות הכרוכה במעבר למשמורת האם. באופן יותר קונקרטי, הבהירה באת-כוח המדינה כי ניתן לערוך את האבחון ב"מכון שלם", כי יידרשו שלוש או ארבע פגישות לפחות עם הקטין לצורך גיבוש האבחון, וכי התהליך כולו עד לקבלת תוצאות האבחון צפוי להימשך כשלושה חודשים לפחות. 21. על רקע השינוי בעמדת המדינה, ובתשובה לשאלות שהוצגו, נשמעו בדיון דברים גם מפיה של העו"ס הראשית לחוק הנוער. זו פירטה בפנינו כי המלצתה לעריכת האבחון נובעת מהקשיים הניצבים כעת בפני הקטין ומהדאגה לשלומו, בפרט לנוכח התנהגותו מאז נודע לו על ההחלטה להשיבו לידי אמו. בתשובה לשאלה שהוצגה, הודתה העו"ס הראשית לחוק הנוער כי מטרת האבחון אינה רק לשקול את האופן שבו יש לבצע את המעבר מבית הורי האומנה לבית האם בצורה המיטבית, אלא אף לשקול את האפשרות להמליץ על הותרתו בחזקת הורי האומנה. עוד הבהירה העו"ס הראשית לחוק הנוער, אף זאת בתשובה לשאלתנו, כי כאשר הורים ביולוגיים נמצאים ראויים להשבת ילדם הקטין לחזקתם לאחר שהות במסגרת אומנה, כך נעשה, גם אם הקטין מתנגד (אף שלעיתים יש מקרים שבהם מתברר בדיעבד כי ההשבה לא עלתה יפה). 22. באת-כוחה של המדינה הבהירה כי העמדה המחייבת של המדינה היא זו שהוצגה על-ידה. מבלי לגרוע מכך, ראינו לנכון להכיר את מלוא העובדות הנוגעות לתהליך שקדם להחלטה הסופית. לפיכך, בהמשכו של הדיון, הוצג לנו הרקע של הטיפול בעניינו של הקטין על-ידי העו"ס לחוק הנוער מטעם מסיל"ה שליוותה את המקרה. כמו כן היא עמדה על השיקום המשמעותי של האם ועל כברת הדרך הארוכה שעברה, ותיארה, בין היתר, את נכונותה של האם לשתף בקשייו של הקטין ולדון במענה המתאים להם. עוד היא הבהירה כי קיים מתווה הדוק להשבת הקטין, הכולל מעטפת טיפולית רחבה הן לאם והן לקטין. העו"ס לחוק הנוער הוסיפה כי כאבם של הורי האומנה מובן, אך להערכתה הוא מביא לכך שאינם מסוגלים לשתף פעולה עם התהליך ולתת לקטין את המשענת הרגשית שלה הוא זקוק כעת. 23. באת-כוחה של האם טענה כי דין הבקשה להידחות, בציינה כי יש להשקיף מעבר לעמדה הפורמאלית שהוצגה על-ידי המדינה ולפעול בהתאם להמלצתם של הגורמים המטפלים במסיל"ה, המכירים את האם והקטין לפני ולפנים. היא הוסיפה ועמדה על הליך השיקום המשמעותי שעברה האם, וציינה כי עמדת גורמי הרווחה היא שהאם היא בעלת מסוגלות הורית מיטבית. באת-כוחה של האם הבהירה כי האם מתפרנסת למחייתה, וערוכה לגידולו של הקטין בדירתה, מבחינת התנאים הפיזיים הדרושים לכך. עוד היא ציינה כי בשכונת מגוריה של האם מתגוררת גם אחותה עם ילדיה, בני דודו של הקטין, שהם בני גילו. כן צוין כי בשלב זה הושלם הרישום של הילד למוסד חינוכי הקרוב לבית האם לשנת הלימודים הקרובה (חרף קשיים שעלו בשלב קודם בשל הצורך לקבל את תעודת הסיום של הקטין ממשפחת האומנה). עוד הבהירה באת-כוחה של האם כי האם נכונה להקפיד על שמירת קשר בין הקטין להורי האומנה, על בסיס שבועי או דו-שבועי, בהתאם לצרכיו של הקטין. 24. לקראת סוף הדיון, האם ביקשה להגיש לבית המשפט מכתב. המכתב מתאר במילים פשוטות היוצאות מן הלב ונכנסות אל הלב כי האם מעולם לא ויתרה על גידול הקטין. לדבריה, כאשר הקטין היה פעוט, ובהיותה נערה בעצמה, היא פנתה לקבלת עזרה משירותי הרווחה, מתוך הבנה ש"אומנה זה לא לתמיד". מאז, כך תיארה, גדלה והתחזקה, וכעת היא מוכנה לגדלו, והיא מודעת היטב לקשיים הצפויים בשל המעבר. האם הוסיפה ותיארה את הקשיים בשנה החולפת אל מול הורי האומנה. האם ציינה כי היא יודעת שהם טיפלו היטב בקטין והיא מכירה להם תודה על כך, אך בשלב זה "הם לא עוזרים לו בכלל". 25. עוד הוגש לנו במהלך הדיון דו"ח טיפולי מאת המטפלת הרגשית של הקטין, המתוארך ליום 27.7.2022. להתרשמותה של המטפלת, האם "מחויבת לתהליך ומגיעה בהתמדה", ובמהלך הטיפול "שמה את צרכיה ורגשותיה בצד ומרוכזת בצרכיו וברגשותיו של [הקטין]". כמו כן, להערכתה, האם "תוכל לעמוד באתגרים המורכבים וללוות את הקשיים שיעלו בתהליך החזרה", וכן "מגלה יכולות להכיל את קשייו, פתוחה לקבל סיוע ותמיכה ורואה את [הקטין] בצורה רגישה ומציאותית". עוד צוין בדו"ח הטיפולי, כי הקטין מתקשה במיוחד במעברים בין הורי האומנה לאם, קשה לו להכיל "את קיום שני העולמות יחד", וכאשר הוא מקבל מסרים שאינם חד-משמעיים מצד הורי האומנה, רמת החרדה מצדו עולה. לבסוף צוין כי לאחרונה הקטין נעדר ממספר טיפולים באופן רצוף, וכי ניכר שחוסר הוודאות שבו הוא נתון משפיע ומקשה עליו. דיון והכרעה 26. לאחר ששקלנו את הדברים באנו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. הבקשה ממוקדת כל כולה בעניינו הפרטני של הקטין. בקשר לכך ראינו לדחות את טענתה של האפוטרופא לדין לפיה הבקשה נושאת אופי עקרוני, מאחר שלשיטתה טובת הקטין לא קיבלה את המשקל הראוי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בניגוד לכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב, ומתייחס לכל השיקולים הרלוונטיים להכרעה, לרבות טובת הקטין במובנה הרחב. 27. למעלה מן הצורך ראוי להבהיר, כי נקודת המוצא לפסק דינו של בית המשפט המחוזי משקפת מושכלות יסוד. הסדר של אומנה אמור להוביל להחזרת הקטין לחיק משפחתו, כאשר הדבר מתאפשר. סעיף 3(א) לחוק האומנה קובע כי "זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין". יש לזכור כי נקודת המוצא היא שמסגרת האומנה משמשת חלופה זמנית לגידול הקטין בבית הוריו (ראו: בע"ם 575/17 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 24 (28.3.2017)). אכן, יש מקרים שבהם, למרבה הצער, הזמני הופך לקבוע, על רקע חוסר מסוגלות הורית מוחלט שמשמשת בסיס להכרזה על הקטין כבר-אימוץ. אולם אין בכך כדי לגרוע מנקודת המוצא של השבת הקטין לחיק משפחתו הביולוגית, ככל שהוריו כשירים לשוב ולגדלו. 28. זאת ועוד: לא ניתן להתעלם מן ההקשר התרבותי של השבת הקטין במקרה זה לחיק אמו. הקטין הוא ממוצא אריתריאי, והוא בן הדת הנוצרית. במשך שנים רבות הוא גדל בחיק משפחה תומכת ואוהבת. אולם, מטבע הדברים, נודעת חשיבות גם לאותה תחושת שייכות זהותית שסביבתה של משפחת האומנה אינה יכולה להעניק לו. בכך אין כדי לומר כי הקטין אינו יכול לגדול ולהתפתח באופן מיטבי כאדם בוגר בקהילה שמאפייניה שונים מקהילת מוצאו. אולם, כאשר אמו הביולוגית כשירה לגדלו ומעוניינת בכך, הרי שיש לדברים ערך מוסף. 29. המקרה דנן מורכב מן הבחינה האנושית. הקטין נטע שורשים עמוקים במשפחת האומנה, ומנגד האם עברה תהליך שיקום ארוך ומעמיק, והיא כשירה כעת לגדל את בנה, בליווי וסיוע של רשויות הרווחה. חרף היציבות והרווחה הפיזית והנפשית שמספקת הסביבה של משפחת האומנה, אנו סבורים כי לא ניתן לומר עוד שטובתו של הקטין מחייבת לגדלו מחוץ לבית אמו. 30. אין לכחד: תקופת הזמן של למעלה משמונה וחצי שנים שבמהלכה גדל הקטין בבית משפחת האומנה היא נכבדה. היא חופפת את מרבית חייו של הקטין, ומכל מקום את מרבית התקופה החרותה בתודעתו. תפיסת הזמן אצל קטינים שונה בתכלית מזו של אנשים בוגרים, ושמונה וחצי שנים הן בבחינת נצח בעיניו של נער בן 11 שנים. גם באופן אובייקטיבי ניתן לומר שהקטין משולב לכל דבר ועניין בבית משפחת האומנה. ניכר שהורי האומנה עשו כל שלאל ידם כדי לספק לקטין חינוך מיטבי, לחזק את בטחונו העצמי, ומעל לכל – להעניק לו בית חם ואוהב. ברור אפוא שניתוקו של הקטין מבית משפחת האומנה צפוי להיות קשה מאד עבורו. יחד עם זאת, אין מדובר בקטין שלא עמד בקשר עם אמו במהלך כל השנים הללו. כפי שתואר, לא מעט בזכותם של הורי האומנה שהשכילו להבין את החשיבות שבכך, הקטין מצוי מזה חמש שנים בקשר הדוק עם אמו, נפגש עמה על בסיס שבועי כמעט, ולאחרונה החל גם ללון בביתה. לכך יש כמובן משמעות רבה בבחינת טיב היחסים בין השניים, והדבר משליך אף על תפיסת הזמן של הקטין, שמגיל צעיר יש לאמו חלק חשוב בחייו. יש לזכור, בהיבט זה, כי ההתחשבות בממד הזמן פועלת לשני הכיוונים, במובן זה שכל עיכוב ביישום ההחלטה על השבתו של הקטין לידי האם למשך בחינה נוספת, עלול אף הוא להיות הרה גורל. 31. האפוטרופא לדין טוענת, ולטענה זו מצטרפת היום גם המדינה, כי עריכת אבחון והמתנה לתוצאותיו בטרם נקיטה בצעד זה או אחר, עשויה להועיל בקבלת ההכרעה הנכונה. נוכח המתואר עד כה, עמדה זו מעוררת לכאורה שאלות. ראשית, אין חולק כי הצעד של השבת הקטין לידי האם מהווה שינוי משמעותי ביותר בחיי הקטין, שהוא מתקשה לקבלו. התועלת שבעריכת אבחון – לגבי עצם החזרה, להבדיל משאלת האופן שבו הדבר ייעשה – לא הובררה אפוא כל צרכה. שנית, בנסיבות שנוצרו, עריכת אבחון לקטין לעת הזו לא בהכרח תעיד על תפיסותיו האותנטיות. כפי ששמענו במהלך הדיון, וכעולה גם מכלל החומר שהוגש לבית משפט השלום, הורי האומנה מתקשים לקבל את עצם ההחלטה על השבת הקטין למשמורת אמו. לא ניתן להתעלם מההשפעה שיכולה להיות לנסיבות אלו על ממצאי האבחון, כל עוד הקטין מצוי בחזקתם של הורי האומנה. יש לזכור כי למעשה, התמיכה בהשבת הקטין לאמו הייתה מוסכמת על דעתם של כלל הגורמים המטפלים עד לחודש דצמבר 2021. אלא שהקשיים שהציפו הורי האומנה בקשר למעבר – המובנים כשלעצמם – הביאו למעין סחרור עמדות, כך שהדיון בשאלת עצם חזרתו של הקטין למשמורת אמו נפתח מבראשית, ללא הצדקה של ממש לכך, לפחות מן הפן המשפטי. שלישית, מובן כי העברת הקטין אינה צעד שייעשה ביום אחד. כפי שהוברר בעת הדיון, מדובר בתהליך הדרגתי, שהושקעה מחשבה רבה בתכנונו מצד הגורמים המטפלים. ברור על כן כי ככל שיתעורר קושי ביישומו – וכך הורה במפורש גם בית המשפט המחוזי – ישקלו גורמי הטיפול את המשך התהליך, בהתאם לצרכי הקטין. לפיכך, עצם הצורך לעריכת אבחון אינו מתייתר כליל, אלא שהאבחון ייערך, ככל שהדבר נצרך, כחלק מתהליך המעבר, ולא כתנאי לקיומו. 32. במכלול הנסיבות, ולאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים כולם, אנו מורים אפוא על דחיית הבקשה ועל הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו, לרבות חלקו האופרטיבי. כאמור, על-פי הנמסר לנו, עד כה התנהלה תכנית המעבר ההדרגתית כסדרה, כך שביום 15.8.2022 יומר צו ההוצאה ממשמורת לצו השגחה בקהילה, והקטין יעבור לבית אמו. ככל שנדרשות הנחיות נוספות בעניין יישום תכנית המעבר, יפנו הצדדים בבקשה מתאימה לבית משפט השלום. 33. למותר לציין כי אין בהחלטתנו כדי לשנות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. על כן, כאמור בפסקה ד(15) לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שצוטטה לעיל, ככל שגורמי הרווחה סבורים כעת או יסברו בעתיד שיש מקום לעריכת אבחון לקטין לצורך התהליך, ניתן יהיה לנקוט בצעדים הדרושים לצורך כך. 34. בטרם סיום, נוסיף כי אין בלבנו ספק שהורי האומנה עשו ככל שביכולתם כדי להעניק לקטין בית חם ואוהב, ופעלו לאורך השנים תוך הצבת טובתו נגד עיניהם. הם ומשפחתם ראויים להערכה רבה על כך. מבלי להפחית כהוא זה מתרומתם הרבה לגידולו, עליו לשוב לחזקת אמו. הגיעה העת. עוד נביע את תקוותנו כי חרף הקשיים המלווים כעת את תהליך השבתו של הקטין לאמו, כל הצדדים ימצאו את כוחות הנפש לתמוך בתהליך ולהמשיך לקיים את הקשר ביניהם, הכול – לטובת הקטין שאותו אוהבים כולם. 35. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבותיו המורכבות של תיק זה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22041880_A09.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4188/22", "תנ\"ז 20355-09-21", "ענ\"א 46039-04-22" ]

747,667

735,934

בבית המשפט העליון בש"א 4189/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: אביאל וקנין נ ג ד המשיבים: 1. אופרייט ליס בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ 3. רות וקנין בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקש: עו"ד אלינור חן החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 20532-12-21 המתנהל בבית משפט השלום באשקלון, עם הדיון בתאד"מ 65193-11-21 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 20532-12-21 (שלום אשקלון) יועבר לבית משפט השלום בכפר סבא ויאוחד שם עם הדיון בבתאד"מ 65193-11-21. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22041890_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4189/22" ]

747,668

738,506

בבית המשפט העליון ע"א 4028/22 ע"א 4191/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 31.5.2022 ומיום 12.6.2022 בתמ"ש 25996-01-21 שניתנו על ידי כבוד השופטת א' ז'יטניצקי רקובר בשם המערער: עו"ד איתי אנשל; עו"ד איתי פנחס רוט פסק-דין לפניי ערעורים על שתי החלטות שנתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' ז'יטניצקי רקובר ) ביום 31.5.2022 וביום 12.6.2022 בתמ"ש 25996-01-12, שבהן דחה בקשות שהגיש המערער לפסילת המותב מלדון בהליך . נוכח הדמיון הענייני בין שני הערעורים, ולבקשת המערער, מצאתי לדון ולהכריע בהם במאוחד. 1. ההליך נושא הערעור דנן הוגש בחודש ינואר 2012, ועניינו תביעה שהגישה המשיבה נגד המערער – אחיה – ונגד מספר נתבעים נוספים בנוגע לזכויות בנחלה אשר הייתה בעבר בבעלות אמם המנוחה של הצדדים. בשנת 2018 נתן המותב פסק דין חלקי ובו נקבע, בין היתר, כי למערער מוקנית הזכות להישאר בנחלה, אך עליו לפצות את המשיבה בגין שווי דירת המגורים של האֵם המנוחה ובגין מחצית משווי הזכויות בנחלה. עוד החליט בית המשפט קמא למנות שני מומחים – שמאית ורואה חשבון – לשם אומדן הסכומים שעל המערער לשלם למשיבה. ביחס לרכיב הפיצוי שיימדד על ידי השמאית, הוסיף המותב וקבע כי על המערער להעביר את הפיצוי למשיבה לא יאוחר מ-90 יום "ממועד קבלת הערכת השמאית". ערעורים הדדיים שהגישו הצדדים על פסק הדין נדחו בעיקרם, תוך שנקבע, בין היתר, כי ככל שהמערער לא ישלם את הסכומים שייקבעו על ידי המומחים במועד שיוגדר על ידי בית המשפט – "תוכל [המשיבה] לפנות לבית המשפט קמא בתביעה למכירת הנחלה ומינוי כונס נכסים למכירתה, במסגרתה יינתנו הוראות של בית המשפט לביצוע פסק הדין" (עמ"ש (מחוזי ת"א) 33450-11-18 ועמ"ש (מחוזי ת"א) 35675-11-18 (פסק דין מיום 7.4.2020; השופטת ע' רביד , בהסכמת סגן הנשיא ש' שוחט והשופט נ' שילה )). בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על פסק הדין – נדחתה ( בע"מ 3704/20 (החלטה מיום 15.9.2020; השופט נ' סולברג )). 2. ביני לביני מונו שני המומחים והגישו חוות דעת בנוגע לסכומי הפיצוי. בקשות שהגיש המערער להחלפת השמאית ולפסילת חוות דעתו של רואה החשבון – נדחו על ידי המותב, ובקשות רשות ערעור שהגיש המערער על כך נדחו אף הן. לענייננו רלוונטית ההחלטה בעניין חוות דעתו של רואה החשבון (להלן: ההחלטה בבר"ע ), שם הדגיש בית המשפט המחוזי כי המערער יהיה רשאי להעלות את מלוא טענותיו במסגרת ערעור על פסק הדין המשלים, וכי "ייתכן גם שביהמ"ש קמא יחליט במסגרת פסק הדין המשלים לא לאמץ את תחשיבי המומחה וכל הבקשה תתייתר" (רמ"ש (מחוזי ת"א) 37484-11-21 (החלטה מיום 4.1.2022); השופט נ' שילה ). 3. בחודשים פברואר–מרץ 2022 הגישו הצדדים סיכומים בהליך נושא הערעור דנן, אשר ממתין כעת למתן פסק הדין המשלים. במקביל, ביום 13.4.2022 הגישה המשיבה תביעה למינוי כונס נכסים לשם מכירת הנחלה וחלוקת כספי התמורה (תמ"ש 27903-04-22; להלן: התביעה החדשה ). בתביעתה טענה המשיבה כי המערער נמנע מלשלם לה את הפיצוי למרות שהמומחים הגישו את הערכותיהם זה מכבר, וכי בהתאם לפסקי הדין שניתנו בהליך נושא הערעור דנן – היא זכאית לתבוע את מכירת הנחלה. בהמשך אותו היום הועברה התביעה החדשה לדיון בפני המותב, אשר קבע מועד לדיון בה בהחלטת "פתקית" תמציתית. 4. ביום 23.5.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך נושא הערעור דנן. המערער טען כי ההחלטה לקבוע מועד לדיון בתביעה החדשה, אף טרם הגשת כתב הגנה במסגרתה, מציבה את המותב ב"ניגוד עניינים חריף ודרמטי, אשר מפקיע ממנו יכולת ליתן פסק דין משלים, מבלי שיהא בכך משוא פנים" ולכל הפחות יוצר פגיעה במראית פני הצדק. לגישת המערער, ההחלטה לקבוע דיון בתביעה החדשה מלמדת שהמותב גמר אומר לאמץ את המסקנות שבחווֹת הדעת – "אין זה משנה באיזה אופן בדיוק" – ולמכור את הנחלה, וזאת אף שטרם ניתן פסק הדין המשלים שאמור לעסוק בשאלה אם ובאיזו מידה יש לאמץ את חווֹת הדעת. בכך, לטענת המערער, שלל המותב מראש את האפשרות שידחה איזו מחווֹת הדעת, וזאת בניגוד להחלטה בבר"ע שבה צוין כי ייתכן שהמותב יחליט "במסגרת פסק הדין המשלים לא לאמץ את תחשיבי המומחה". 5. כחיזוק לטענותיו הוסיף המערער והפנה לבקשת פסלות שהגיש בהליך בשנת 2013, בה נטען כי המותב גילה דעה נחרצת באשר לתוצאת ההליך ואף התייחס לסוגיות שעלו בהליך גישור חסוי שקיימו הצדדים. בקשה קודמת זו נדחתה ביום 21.11.2013, אך המערער מדגיש כי המותב לא הכחיש את ההתבטאויות שיוחסו לו אלא רק קבע כי הן הוצאו מהקשרן. המערער הדגיש כי בקשת הפסלות הנוכחית אינה נסמכת על ההתבטאויות משנת 2013, ואולם "החשש שהובע בבקשה לפסלות שופט בשנת 2013, מתממש כעת במלואו" על רקע ההחלטה שניתנה בתביעה החדשה. 6. המשיבה התנגדה לבקשת הפסלות, והמותב דחה אותה ביום 31.5.2022 (להלן: החלטת הפסלות הראשונה ) – בקבעו כי הבקשה "משוללת כל בסיס ואינה אלא שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש". בהחלטתו ציטט המותב מתוך פסק הדין החלקי שניתן בשנת 2018, והדגיש כי מאז עושה המערער "כל [שלאל] ידו על מנת שלא לקיים את פסק הדין ובמסגרת זו הגיש בקשות לפסילת שני המומחים ומשנדחה על ידי הגיש בקשת רשות ערעור שנדחתה אף היא". המותב הוסיף והסביר כי "משראתה המשיבה [שהמערער] אינו חפץ לקיים את פסק הדין ועושה הכל על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין פעלה המשיבה בהתאם לקביעת ביהמ"ש המחוזי" והגישה את התביעה החדשה. עוד הבהיר המותב כי הדיון בתביעה החדשה נקבע "בהתאם לנוהל הקיים לכל תביעה חדשה". מכל מקום, המותב הדגיש כי "ביצוע פסק הדין יהא בהתאם להחלטה שתינתן בדבר הסכומים המגיעים למשיבה", ואין בכך משום ניגוד עניינים. 7. למחרת, ביום 1.6.2022, הגיש המערער בקשה שכותרתה "בקשה נוספת ודחופה לפסילת שופט ו/או להחלפת מותב", שבה טען כי בהחלטת הפסלות הראשונה "שוב הודגם והוכח משוא פנים מובהק". המערער הפנה לקביעות המותב שלפיהן המערער פועל במטרה לעכב את פסק הדין, וטען: "איך בדיוק יכול או צריך [המערער] לקיים או לא לקיים פסק דין, לפני שפסק הדין בכלל נכתב (?!)". לגישת המערער, קביעות אלו של המותב מעידות שאימץ את עמדת המשיבה, כי דעתו "ננעלה" ביחס למערער וכי הוא רוחש לו "עוינות". כמו כן הלין המערער על החלטה נוספת שנתן המותב ביום 31.5.2022, שבה דחה את בקשתו להגשת חוות דעת פרטית – וזאת, חרף העובדה שהמערער טרם הגיש תשובה לתגובת המשיבה בנוגע לבקשה זו, ואף שבהתאם להחלטה קודמת של המותב ניתנה למערער זכות תגובה עד יום 31.5.2022. התנהלות זו מהווה, לטענת המערער, "דוגמה חיה ונוספת לנעילת דעתו של המותב" ולעוינות שלו כלפי המערער. 8. ביום 2.6.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות השנייה בהחלטה תמציתית, בה צוין כי הבקשה אינה אלא ערעור על החלטת הפסלות הראשונה. על רקע זה הגיש המערער, בהמשך יום 2.6.2022, בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטה [בשל טעות ושגגה ברורה] 'בבקשה נוספת ודחופה לפסילת שופט ו/או להחלפת מותב'" (כך במקור). המערער הדגיש כי בקשתו השנייה לא הייתה ערעור על ההחלטה הקודמת, אלא בקשה חדשה הנוגעת לעילה שנוצרה לאחר מתן החלטת הפסלות הראשונה. 9. ביום 12.6.2022 נתן המותב החלטה שבה קבע כי יש לדחות את "בקשתו השלישית של [המערער] לפסילת המותב" (להלן: החלטת הפסלות הנוספת ). המותב הדגיש כי לא קיים בענייננו חשש כלשהו למשוא פנים וכי דעתו לא "ננעלה", והוסיף כי המערער תיאר את תמונת המצב העובדתית באופן שגוי. כך, המותב הדגיש כי בפסק הדין החלקי נקבע "מי יהא הבן הממשיך ומהם תנאי התשלום שעל הבן הממשיך ([המערער]), לשלם למשיבה ומונו מומחים לצורך חישוב התשלומים שנקבעו בפסק הדין" – ומשכך אין בסיס לטענה "כאילו לא ניתן פסק דין ועל כן לא היה על [המערער] לקיימו". באשר לבקשה לצירוף חוות דעת פרטית, ציין המותב כי מלכתחילה לא היה מקום להגיש בקשה זו – שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם החלטות קודמות שניתנו – אך המותב החליט לדון בבקשה "לפנים משורת הדין". המותב הוסיף כי החלטתו ניתנה בצהרי יום 31.5.2022 ולא בסוף היום "מחמת טעות בחישוב", וכי הסעד הנכון בנסיבות אלו הוא הגשת בקשה להשהיית ההחלטה שניתנה – אך המערער לא עשה כן, ואף לא הגיש את התגובה שהתעתד להגיש. 10. מכאן הערעורים שלפניי, כאשר הערעור בע"א 4028/22 מכוון כלפי החלטת הפסלות הראשונה והערעור בע"א 4191/22 תוקף את החלטת הפסלות הנוספת. המערער עומד על הטענות שהעלה בבקשות הפסלות וטוען כי נימוקי שני הערעורים מצדיקים, יחד ולחוד, את פסילת המותב מלדון בהליך. בפרט מפנה המערער לקביעת המותב לפיה "ביצוע פסק הדין יהא בהתאם להחלטה שתינתן בדבר הסכומים המגיעים למשיבה", ולגישתו עולה מקביעה זו כי המותב "יודע מראש כי פסק דינו המשלים יהא כזה שיחייב את הדיון במכירת הנחלה" וכי אין עוד אפשרות שהמותב ידחה את תחשיבי המומחים. לטענת המערער, הפרסום המוקדם של ההחלטה בעניין הגשת חוות הדעת הפרטית מקים אף הוא עילת פסלות, בהתאם לאמור ב ע"א 3591/19 קלימי נ' גיל (21.7.2019) (להלן: עניין קלימי ). כמו כן חולק המערער על הקביעות כי לא היה מקום להגיש את הבקשה להוספת חוות הדעת, וכי הסעד הנכון בהקשר זה הוא הגשת בקשה להשהיית ההחלטה שניתנה. לגישתו, נימוקים אלו של המותב מחזקים אף הם את הרושם בדבר "נעילת" דעתו. 11. עיינתי בערעורים על נספחיהם, ובאתי לידי מסקנה כי דינם להידחות. טענות המערער ממוקדות, רובן ככולן, בהחלטות דיוניות שנתן המותב ובאופן ניהול ההליך על ידו – ולא שוכנעתי כי ענייננו בא בגדר אותם מקרים חריגים שבהם ההחלטות הדיוניות, כשלעצמן, מקימות עילת פסלות (ראו בהקשר זה: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ , פסקה 14 (13.4.2022)). 12. כפי שפורט לעיל, בשנת 2018 ניתן פסק דין חלקי הקובע כי על המערער לפצות את המשיבה בגין הזכויות בנחלה. בעקבות זאת מונו שני מומחים על מנת לקבוע את הסכומים שיהא על המערער לשלם, והשאלות העומדות לפתחו של המותב כעת הן כיצד לקבוע את סכום הפיצוי והאם לאמץ את חווֹת הדעת שהוגשו. במקביל הגישה המשיבה תביעה חדשה בטענה כי המערער לא עמד בחובותיו על פי פסק הדין החלקי, והמותב הורה על קביעת דיון בתביעה זו. החלטה זו, ולצדה ההחלטה בעניין הגשת חוות הדעת הפרטית – אשר ניתנה שלא בהתאם למועדים שקבע המותב עצמו – מקימות, לגישת המערער, הצדקה לפסילת המותב מלדון בהליך. 13. לא אחת נדרש מותב לדון בהליכים שונים המתנהלים בין אותם בעלי דין והקשורים באותה פרשה עובדתית. עובדה זו כשלעצמה אינה מקימה עילת פסלות אלא במקרים נדירים, למשל כאשר המותב הביע עמדה מוקדמת ביחס לנושא שבמוקד אחד ההליכים, וקיים קושי ממשי לאתר הבדל מהותי בין הסוגיות שטעונות הכרעה בכל אחד מההליכים (ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן , פסקה 10 (3.11.2021)). בענייננו, התביעה החדשה עוסקת בטענות ובסעדים שונים מאלו שעומדים להכרעת המותב בהליך הנוכחי, וההחלטה התמציתית מיום 13.4.2022 בעניין מועד הדיון לא כללה קביעות כלשהן ביחס לתביעה החדשה או ביחס להליך נושא הערעור דנן. לפיכך החלטה זו אינה מעידה – אף לא בקירוב – על הבעת עמדה מוקדמת ביחס לסוגיות הטעונות הכרעה בפסק הדין המשלים. לא שוכנעתי, על כן, כי הניהול המקביל של שני ההליכים מעמיד את המותב במצב של ניגוד עניינים. 14. ברוח דומה, אין בידי לקבל את טענת המערער כי המותב דרש ממנו לקיים פסק דין "לפני שפסק הדין בכלל נכתב". מהקשרם המלא של הדברים, אשר הובא לעיל, עולה בבירור כי התייחסות המותב לכך שהמערער נמנע מלקיים את "פסק הדין" כּווְּנָה לפסק הדין החלקי , ולא לפסק הדין המשלים שטרם ניתן, וכי היא נכתבה על רקע ניסיונות המערער לפסול את המומחים או את חוות הדעת שהגישו בהליך. לא מצאתי כי ההתבטאויות הללו מעידות על דעה מוקדמת כלשהי ביחס לחווֹת הדעת לגופן, או ביחס לסכום הפיצוי שיהא על המערער לשלם. 15. באשר להחלטה בעניין חוות הדעת הפרטית: כאמור, עקב טעות אנוש נתן המותב החלטה בנושא זה יום אחד לפני חלוף המועד להגשת תגובת המערער. על שגגה זו יש להצר, אך אין בה כדי להקים עילת פסלות עקב "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בניגוד לטענת המערער, לא שוכנעתי כי יש מקום להקיש לענייננו מעניין קלימי – שם נדון מקרה שבו פורסם בשגגה, לפני שהוגשו סיכומי הצדדים, מסמך " הנחזה על פניו להיות פסק דין שלם ומוגמר ", אשר הוחזר ל"מצב טיוטה" מספר דקות לאחר מכן ( שם , בפסקאות 1 ו-8). בענייננו, לעומת זאת, עסקינן בהחלטת ביניים שנתן המותב במסגרת ההליך ולא בוטלה. לפיכך, האפיק הדיוני הראוי להשגות המערער על החלטה זו – לרבות הפגם שנפל בנתינתה – אינו בקשת פסלות אלא הליכי ערעור מתאימים (ראו והשוו, בהקשר דומה: ע"א 7843/20 המאגר הישראל לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני , פסקה 7 (31.1.2021)). 16. לבסוף אבהיר כי לא מצאתי מקום להידרש לטענות המערער בעניין בקשת הפסלות הקודמת משנת 2013 – שכן טענות אלו נדונו ונדחו על ידי המותב זה מכבר, והמערער אף לא הגיש ערעור על ההחלטה שניתנה. 17. מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי מקום להעברת הדיון בהליך למותב אחר, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. שני הערעורים נדחים, אפוא, ומשלא נתבקשה לגביהם תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040280_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4028/22", "ע\"א 4191/22", "ש 25996-01-21", "ש 25996-01-12", "תמ\"ש 27903-04-22", "בע\"א 4028/22", "בע\"א 4191/22", "ע\"א 3591/19", "ע\"א 984/22", "ע\"א 6066/21", "ע\"א 7843/20" ]

747,672

740,549

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4193/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: מעדני מניה רשתות מסחר 2000 בע"מ נ ג ד המשיב: רומן גנקין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.4.2022 בת"צ 31230-10-20 שניתנה על ידי כבוד השופט העמית יגאל גריל בשם המבקשת: עו"ד עודד שטייף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט העמית יגאל גריל ) מיום 27.4.2022 בת"צ 31230-10-20, במסגרתה התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד המבקשת. רקע והשתלשלות העניינים 1. ביום 18.10.2020 הגישו המשיב, רומן גנקין (להלן: המשיב ), וגרגורי יז'מסקי (להלן: יז'מסקי , וביחד עם המשיב: מגישי הבקשה ), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המבקשת, מעדני מניה רשתות מסחר 2000 בע"מ (להלן: המבקשת ), וכן נגד מ.ח. מרכז המזון בע"מ (להלן: מרכז המזון ), אלפא מגד פוד בע"מ (להלן: אלפא מגד ) וסאלח דבאח ובניו בע"מ (להלן: סאלח דבאח , וביחד עם המבקשת, מרכז מזון ואלפא מגד: הרשתות ), וזאת לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק תובענות ייצוגיות ): " תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו " (להלן: בקשת האישור ). בבקשת האישור נטען כי בעת מכירתם של מוצרים על פי משקל, הרשתות מחייבות את לקוחותיהן גם על משקל האריזה של אותם המוצרים, וזאת בניגוד להנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, לפיהן יש להפחית ממחיר המוצר את משקל האריזה. בתוך כך, מגישי הבקשה טענו כי במהלך החודשים יולי עד ספטמבר 2020 יז'מסקי רכש מספר מוצרים הנמכרים על פי משקל בסניפים של מרכז המזון ושל אלפא מגד, והמשיב עשה כן בסניפים של המבקשת ושל סאלח דבאח. ואולם, התברר להם, כך נטען, כי ברכישות שביצעו בסניפים של הרשתות, משקל האריזה לא הופחת ממשקל המוצר, ובפועל הם שילמו עשרות ומאות שקלים בעבור אריזות. עוד הסבירו מגישי הבקשה, כי מתוך מטרה להסיר כל ספק כי הרשתות נוהגת באופן קבוע לחייב את לקוחותיהן בגין אריזות המוצרים, הם שכרו את שירותיו של שוהם ונזלבום (להלן: ונזלבום ) אשר רכש למעלה מ-200 מוצרים ברובם המוחלט של סניפי הרשתות ברחבי הארץ. המוצרים שנרכשו על ידי ונזלבום נשלחו למעבדת לרית מדידות בע"מ (להלן: המעבדה ), על מנת שזו תשקול את המוצרים הללו ואת אריזותיהם, כך שניתן יהיה להשוות בין משקל המוצרים והאריזות על פי תוצאות השקילה במעבדה לבין משקל המוצרים נטו שעל בסיסו חושב מחירם ברשתות. לגישת מגישי הבקשה, ממסקנות דו"ח המעבדה, אשר צורף לבקשת האישור, עולה כי הרשתות אכן אינן מפחיתות כלל או אינן מפחיתות באופן מלא את משקל האריזה ממוצריהן (להלן: דו"ח המעבדה ). אי לכך, בבקשת האישור בית המשפט התבקש, בין היתר, להורות לרשתות לפצות את מגישי הבקשה, וכן את כלל חברי הקבוצה, בגין הנזקים שנגרמו להם, הן אלו הממוניים והן אלו הלא ממוניים, כתוצאה מההתנהלות המתוארת של הרשתות. 2. יצוין כי לאחר הגשת בקשת האישור, המשיב הגיע להסדר פשרה עם סאלח דבאח, במסגרתו האחרונה התחייבה להעניק הנחות לציבור בשווי כולל של 560,000 ש"ח במחירם של מוצריה הנמכרים על פי משקל. הסדר פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין ביום 29.6.2021. כמו כן, יז'מסקי הגיע להסדרי פשרה עם מרכז המזון ואלפא מגד, במסגרתו אלו התחייבו להעניק לציבור הנחות בהיקף של 833,000 ש"ח ושל 300,000 ש"ח, בהתאמה, במחירם של מוצרים הנמכרים על פי משקל בסניפיהן. הסדרי פשרה אלו קיבלו תוקף של פסק דין בימים 28.12.2021 ו-9.2.2022, בהתאמה. מנגד, המבקשת והמשיב לא הצליחו להגיע להסדר פשרה ביניהם, וההליך בעניינם התנהל כסדרו, עד למתן החלטת בית המשפט בבקשת האישור הנוגעת למבקשת. 3. עוד יצוין, למען תצא התמונה שלמה, כי נגד המבקשת הוגש בעבר הליך ייצוגי בעניין דומה, אך הוא הסתיים בהסתלקות המבקש דשם, תוך שהמבקשת הצהירה כי מדובר היה ב"טעות נקודתית" וכי היא מתחייבת להקפיד ולדאוג לכך שמשקל האריזה יופחת בעת מכירתם של מוצרים על פי משקל (ת"צ (מחוזי ב"ש) 42537-12-16 צור נ' מעדני מניה רשתות מסחר 2000 בע"מ (13.2.2018)). החלטת בית משפט קמא 4. ביום 27.4.2022 קיבל את בית משפט קמא את בקשת האישור ככל שזו נוגעת למבקשת. בית המשפט קבע כי המשיב הוכיח, במידה הנדרשת לצורך שלב זה של ההליך, כי בחלק לא מבוטל מן המוצרים שנרכשו אצל המבקשת, משקל האריזה לא הופחת כלל, ולמצער הוא לא הופחת במידה מספקת. בתוך כך, בית משפט קמא ציין כי מדו"ח המעבדה עולה כי המבקשת לא הפחיתה את משקל האריזה במלואו ב-66 מתוך 78 המוצרים שנרכשו על ידי ונזלבום בסניפיה. עוד הטעים בית המשפט כי אף אם נתייחס לסטייה של עד כ-2% ממשקל המוצר ללא האריזה כטעות זניחה אשר לא מצדיקה ניהולה של תובענה כייצוגית, הרי שב-44 מתוך 78 המוצרים שנדגמו, שיעור הסטייה ממשקל המוצר נטו עלה על 2%, בהתאם לחלוקה הבאה: במוצרים שנארזו באריזות נייר אותרה סטייה כאמור ב-15 מוצרים מתוך 24 שנבדקו; במוצרים שנארזו באריזות ואקום זוהתה סטייה בשיעור הנזכר ב-21 מתוך 35 המוצרים שנדגמו; ובמוצרים שנארזו באריזות פלסטיק זוהתה חריגה של למעלה מ-2% במשקל המוצר ב-8 מתוך 12 המוצרים שנבדקו. מנגד, בית המשפט ציין כי באף מוצר אשר נארז באריזת שקית לא זוהתה סטייה של למעלה מ-2% ממשקלו. אי לכך, בעוד שביחס למוצרים שנארזו באריזות שקית בית המשפט קבע כי אין מקום לאשר את ניהולה של התובענה כייצוגית, ביחס למוצרים שנארזו ביתר האריזות פסק בית המשפט כי על פניו הנתונים מעידים על כך שאי ההפחתה ממשקל המוצר בשיעור הראוי איננה בגדר תקלת נקודתית אצל המבקשת, אלא המדובר בתופעה רוחבית, המצדיקה ניהולה של תובענה ייצוגית. 5. כמו כן, בית משפט קמא התייחס לטענת המבקשת לפיה ייתכן כי חלקי מזון נדבקו לאריזות המוצרים בשלב שקילתן במעבדה, וכתוצאה מכך תוצאות השקילה עוותו, והסביר כי בכל הנוגע לאריזות הפלסטיק, מעדותו של נציג המעבדה, מר זאב קליין (להלן: נציג המעבדה ), עלה כי האריזות אשר נבדקו במעבדה היו חדשות ונקיות ותאמו את האריזות בהן נמכר המוצר. עוד ציין בית המשפט כי ממילא אף לגישת המבקשת המשקל המינימלי של אריזת פלסטיק הוא 8 גרם, ומשקלה המינימלי של אריזת ואקום הוא 10 גרם, ומשכך ניתן היה לצפות כי יופחתו לכל הפחות 8 ו-10 גרם ממשקל המוצרים הארוזים באריזת פלסטיק ובאריזת ואקום, בהתאמה, ואולם לא כך נעשה. יתרה מזאת, בית המשפט הדגיש שאין לקבל את טענת המבקשת לפיה יש לדחות על הסף את בקשת האישור כיוון שהמשיב לא שמר אצלו את המוצרים והאריזות שנשקלו, כך שיהיה ביכולתה של המבקשת לבדוק את נכונות טענותיו. בהקשר זה, בית המשפט הדגיש כי מדו"ח המעבדה עולה כי השקילות שבוצעו במעבדה צולמו, וכי בהינתן שמרבית המוצרים שנשקלו הם מוצרי חלב, בשר ודגים הנוטים להתקלקל, אין זה מעשי לשמור את המוצרים הללו באריזותיהם. בית המשפט הוסיף כי מכל מקום רשימת המוצרים שנבדקו מופיעה בדו"ח המעבדה, ומשכך המבקשת יכולה הייתה לשקול מוצרים אלו באמצעות מומחה מטעמה, ולהגיש חוות דעת מתאימה. 6. לאור האמור, בית משפט קמא מצא כי מתקיימים במקרה דנן התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לקבלתה של בקשת האישור, ובפרט כי קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, והורה על קבלת בקשת האישור ככל שזו נוגעת למבקשת, וזאת בעילות של הפרת חובת גילוי ואי הצגת מחיר האריזה, הטעיה צרכנית, עשיית עושר ולא במשפט, התרשלות והפרת חובה חקוקה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בקשת רשות הערעור 7. במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענת המבקשת כי בית משפט קמא התעלם מהאפשרות שנותרו שאריות מזון, שומן או רטיבות על האריזות שנשקלו, וכי לא נעשה כל ניסיון על ידי המעבדה לייבש את האריזות או לנגבן משאריות. לטענת המבקשת, כיוון שייתכן כי בעת שקילת האריזות אלו הכילו בתוכן שאריות כאלה או אחרות, יש מקום לגלות ספקנות ביחס לתוצאות השקילות שנערכו במעבדה. כמו כן, המבקשת גורסת כי בית משפט קמא שגה כאשר לא נתן משקל ראייתי לכך שהמשיב זרק את המוצרים שנרכשו בסניפיה של המבקשת ואת אריזותיהם, ולא אפשר לה לערוך בדיקות משלה ביחס למוצרים אלו. המבקשת מדגישה בהקשר זה כי הגם שנטען כי הבדיקות שנערכו במעבדה צולמו, צילומים אלו לא צורפו לחומר הראיות. עוד מוסיפה המבקשת כי אף אם היה למשיב קושי לשמור את האריזות ברשותו, היה עליו להגיש בקשה לבית המשפט להתיר לו לזרוק את הראיות בטרם עשה כן. כמו כן, לשיטת המבקשת, גם בהגשת חוות דעת נגדית מטעמה לא היה כדי לסייע לה לסתור את טענות המשיב, שכן ביכולתו היה לטעון שדי בדוגמאות שהובאו על ידו בחוות הדעת מטעמו מהן עולה כי המבקשת אינה מפחיתה את משקל האריזות כראוי, על מנת לקבל את בקשת האישור. המבקשת מוסיפה כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראייתי הולם לכך שמחקירתו של נציג המעבדה עלה כי אריזות הפלסטיק שנשקלו במעבדה לא היו האריזות אשר נרכשו בסניפי המבקשת. לתפיסת המבקשת, בהינתן שכלל לא ברור מה מקורן של אריזות אלו ומהיכן נרכשו, הרי שהחלק בדו"ח המעבדה שמתייחס למשקל אריזות הפלסטיק, צריך להיפסל לחלוטין. כמו כן, המבקשת טוענת כי בית משפט קמא קבע קביעות עובדתיות המנוגדות לחומר הראיות שהוצג לפניו, ובחר להציג את המקרים החריגים שבהם לא בוצעה הפחתה כראוי של משקל האריזה, ככאלו המשקפים את הכלל ולא את החריג. 8. עוד טוענת המבקשת כי בעוד שבית משפט קמא קבע כי ההפחתה הנדרשת ביחס לאריזות הפלסטיק היא של 8 גרם או יותר וביחס לאריזות הוואקום ההפחתה הנדרשת היא של 10 גרם או יותר, וכי ככל שבוצעו הפחתות אלו המבקשת פעלה כדין, הרי שבפועל בעת בחינת דו"ח המעבדה, בית המשפט סטה מהסטנדרטים הנזכרים, ולא בחן כלל את התקיימותם. המבקשת מסבירה כי בחינת הנתונים בהתאם לסטנדרטים אלו מביאה למסקנה כי בניגוד לקביעתו של בית משפט קמא לפיה הוכח שלא בוצעה הפחתת משקל כראוי ב-21 מתוך 35 מוצרים שנמכרו באריזות ואקום, בפועל בכמחצית מהמוצרים מהסוג הזה שנבדקו, הפחתת המשקל הייתה תקינה. כמו כן, וביחס לאריזות הפלסטיק, לגישת המבקשת, מבחינת הנתונים המופיעים בדו"ח המעבדה תחת הסטנדרט הנזכר עולה כי מתוך 12 המוצרים שנבדקו, רק במוצר אחד מסוג זה ייתכן שלא בוצעה הפחתה מלאה של משקל האריזה. בהמשך לכך, המבקשת טוענת כי פילוח הנתונים שעלו מדו"ח המעבדה באופן כולל בהתאם לסטנדרטים הנזכרים תוך חלוקה לסניפי המבקשת, הייתה מביאה למסקנה כי מתוך 12 סניפים אליהם התייחס הדו"ח, בארבעה סניפים בוצעה הפחתה של משקל האריזה ב-100% מהדגימות, בשלושה סניפים בוצעה הפחתת משקל ב-80% מהדגימות, בארבעה מקרים נוספים בוצעה הפחתה ברוב הדגימות, ורק בשני סניפים הפחתת המשקל שבוצעה לא הייתה מספקת. בנסיבות אלו, לגישת המבקשת, לא היה מקום לאשר את ניהול התובענה הייצוגיות ביחס לסניפים שפעולתם נמצאה תקינה. לבסוף, המבקשת טוענת כי בית משפט קמא שגה כאשר מצא לאשר ניהול תובענה ייצוגית ביחס לאריזות הנייר, מבלי להידרש לממצאי דו"ח המעבדה ביחס לאריזות אלו. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בתגובת המשיב. 10. כידוע, השאלה האם יש ליתן רשות ערעור על החלטה המאשרת בקשה לניהול תובענה כייצוגית, תוכרע בהתאם לאיזון בין שיקולים שונים, וביניהם משמעות קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע; משקלן של השאלות, המשפטיות והעובדתיות, המתעוררות במסגרת בקשת רשות הערעור ביחס לשאלות שנותר לדון בהן בגדר התובענה הייצוגית; וסיכויי בקשת רשות הערעור (ראו: רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל , פסקה 5 (6.5.2010); רע"א 9171/10 חברת בזק בינלאומי בע"מ נ' Myrna Mandap , פסקה 4 (19.9.2012); רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ , פ"ד סו(1) 633, 649 (2013)). סבורני כי יישומם של השיקולים הנזכרים על נסיבות המקרה דנן מביא למסקנה כי אין המדובר באחד מאותם המקרים בהם מוצדק לתת רשות ערעור. 11. ראשית , לא נטען לפניי, וממילא לא הוכח, כי קבלת התובענה הייצוגית במקרה דנן, צפויה להסב למבקשת נזק קשה או בלתי הפיך. שנית , השאלות שנותר לדון בהן במסגרת ניהול התובענה הייצוגית הן שאלות עובדתיות ומשפטיות פשוטות באופן יחסי, אשר אינן טמונות בתוכן מורכבות מיוחדת המצדיקה כי ערכאת הערעור תידרש כבר עתה לבחינתו של המקרה דנן, בטרם השלימה הערכאה הדיונית את הדיון בתובענה כולה. שלישית , גם בחינתן של טענות המבקשת לגופן מביאה למסקנה כי סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. 12. כך, ביחס לטענה כי על המשיב היה לשמור את המוצרים והאריזות שנבדקו במעבדה, הרי שעל המשיב לא הייתה מוטלת כל חובה שבדין לעשות כן. המדובר במוצרי מזון שונים שנרכשו בסניפי המבקשת באופן אקראי, אשר להם כשלעצמם אין חשיבות יוצאת דופן המצדיקה את שמירתם. זאת ועוד, דומה כי שמירת מוצרי מזון שהם פסידים מטבעם אינה מעשית, ומכל מקום ספק אם יש בה תועלת של ממש לשחזור הבדיקה. בהקשר זה יודגש, כפי שציין בית משפט קמא, כי המוצרים והאריזות שנרכשו ונבדקו במעבדה פורטו בדו"ח המעבדה, ומעבר לדו"ח שהוגש, ולחקירת נציג המעבדה, גם נשמר תיעוד מצולם של השקילות המאפשר לבקר את אופן פעולתה של המעבדה מטעם המשיב. 13. אכן, כאשר נערכת בדיקה מסוג זה על ידי המשיב אין למבקשת אפשרות לשחזרה במדויק. ואולם, עניין זה נובע מטיבה של הבדיקה, ולא מכך שהמוצרים הנבדקים לא נשמרו. ככל שהמבקשת הייתה מעוניינת, כטענתה, לבצע בדיקה נגדית, לא היה דבר שמנע ממנה לעשות כן – דהיינו למנות בודק אמין מטעמה שהיה רוכש מבלי שיזדהה מוצרים שונים, על אריזותיהם, מסניפיה, ומבצע בדיקה של אופן שקילתם בסניפים. ככל שהמבקשת הייתה עושה כן, ומגישה לבית המשפט במסגרת תשובתה לבקשת האישור חוות דעת נגדית מטעמה שהייתה מלמדת על כך שהבדיקה עליה הסתמך המשיב בוצעה באופן תקין, הרי שבית המשפט היה נדרש להכריע במסגרת הדיון בבקשת האישור בין חוות דעת זו לבין דו"ח המעבדה, בהתבסס על מכלול הראיות בתיק, ובכלל זה מידת האמון שניתן לתת בדרך ביצוע הבדיקה. אפשרות אחרת שהייתה פתוחה לפני המבקשת היא להסכים כבר בשלב בקשת האישור למינוי מומחה מטעם בית המשפט שיבצע בדיקה כאמור. יחד עם זאת, בשלב זה של ההליך, וכאשר לפני בית המשפט לא מצויה כל חוות דעת הסותרת את הממצאים העולים מדו"ח המעבדה, אין בטענות בדבר שימור הדגימות ואופן עבודת המעבדה כשלעצמן כדי להביא למסקנה כי בית המשפט קמא לא היה רשאי להתבסס על הדו"ח שהוגש לצורך אישור ניהול התובענה כייצוגית. באופן דומה, לא סברתי כי יש בעובדה שנשקלו אריזות פלסטיק אחרות מאלו שנרכשו בסניפי המבקשת כדי לשנות ממסקנה זו. 14. עוד ראיתי לציין כי בניגוד לטענת המבקשת, בית משפט קמא לא קבע כי במוצרים הארוזים באריזות הפלסטיק והוואקום יש לבצע הפחתה של 8 ו-10 גרם, בהתאמה, וכי כל עוד המבקשת עשתה כן, הרי שהיא פעלה כדין. כל שנקבע על ידי בית המשפט הוא כי הפחתה של 8 ו-10 גרם במשקל המוצרים הארוזים באריזות אלו, היא ההפחתה המינימלית שיש לבצע, שכן אף לגישת המבקשת זהו המשקל המינימלי של אריזות הפלסטיק והוואקום. משמעות הדברים היא שככל שהמבקשת לא הפחיתה 8 ו-10 גרם ממשקלם של מוצרים אלו, הרי שהיא בהכרח הפרה את הוראות הדין, אך גם אם המבקשת אכן עשתה כן, לא ניתן להסיק מכך שהיא בהכרח לא הפרה את הוראות הדין. הסיבה לכך היא שייתכנו מצבים בהם משקלן של אריזות הפלסטיק והוואקום יהיה גבוה מ-8 ו-10 גרם, ומשכך היקף המשקל אותו נדרש יהיה להפחית באותם המקרים ממשקלם של המוצרים הארוזים על מנת לעמוד בהוראות הדין, יהיה גם הוא גבוה יותר. כמו כן, ובכל הנוגע לטענת המבקשת כי היה מקום להחריג מבקשת האישור את הסניפים בהם בוצעה הפחתה כנדרש, לא ראיתי מקום להיעתר לכך, שהרי ככל שיתברר כי חלק מסניפי המבקשת פעלו כנדרש, הדבר יבוא לידי ביטוי בקביעת היקף הסעד לו זכאים חברי הקבוצה. לבסוף, בניגוד לטענת המבקשת, בית המשפט קמא אכן התייחס במסגרת החלטתו לנתונים המופיעים בדו"ח המעבדה ביחס לאריזות הנייר, וקבע כי ב-15 מתוך 24 המוצרים שנארזו באריזות נייר, המבקשת לא הפחיתה את משקל האריזה כראוי (ראו פסקה כ"ו להחלטת בית משפט קמא). לאור האמור, לא מצאתי כי החלטת בית משפט קמא מגלה כל עילה להתערבות בשלב זה של ההליך. 15. סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשה תגובה, תישא המבקשת בהוצאות המשיב בסכום של 3,000 ש"ח בלבד. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041930_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4193/22", "רע\"א 8761/09", "רע\"א 9171/10", "רע\"א 3489/09" ]

747,675

735,789

בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.05.2022 בת"פ 28518-08-20 שניתן על ידי כבוד השופט ח' טרסי בשם המבקש: עו"ד ש. בלומנפלד החלטה לא ברור לבית המשפט מדוע השתהה המבקש בהגשת בקשתו עד סמוך למועד סיום עיכוב הביצוע. לדיון ליום 26.6.2022 שעה 10:30. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4194/22" ]

747,676

735,919

בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מטעם המבקש בשם המבקש: עו"ד ש' בלומנפלד החלטה עם כל הצער שבדבר, אין בידי לקבל את הבקשה. עו"ד אחר ממשרד בא כוח המבקש יתייצב לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4194/22" ]

747,677

736,067

בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד דיון בשם המבקש: עו"ד ש' בלומנפלד החלטה נדחה לדיון ליום 30.6.2022 שעה 9:30. לאור הסכמת באת כוח המשיבה, הנני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשה. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4194/22" ]

747,678

736,666

בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.05.2022 בת"פ 28518-08-20 שניתן על ידי כבוד השופט ח' טרסי תאריך ישיבה: א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022) בשם המבקש: עו"ד שלומי בלומנפלד בשם המשיבה: עו"ד מסעד מסעד החלטה 1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ח' טרסי ) בת"פ 28518-08-20 מיום 10.05.2022, עד להכרעה בערעור המבקש נגד חומרת העונש שהוטל עליו. 2. בא-כוח המבקש בטיעונו בעל פה, כמו גם בכתב, עתר לבחינת נסיבותיו המיוחדות של מרשו, ובכללן גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, העובדה שלא הפר בזמן ניהול המשפט את התנאים שנקבעו, העובדה שהוא נתון במגבלות גם בימים אלה, והעובדה ששירות המבחן ראה לנכון להמליץ, בשלב ראשון, לפחות על הליך טיפולי. בנוסף התייחס בא-כוח המבקש לתקופת המעצר הלא ארוכה שהושתה על מרשו, כנסיבה נוספת, המצדיקה לשיטתו את קבלת הבקשה שלפניי. 3. יוער ויודגש כי אכן כתב האישום תוקן באופן שלמבקש לא מיוחסת עבירה של ירי בכלי הנשק; אך יחד עם זאת המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק או תחמושת. ואכן על פי עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש לי אך עתה, בשונה מכתב האישום שצורף להודעת הערעור, עולה כי מעשה הירי בכלי הנשק בוצע על-ידי אחר ששהה באותו מקום. 4. על פי ההלכה שנקבעה על-ידי בית משפט זה, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עליו לתת דעתו לנסיבות והנתונים הרלוונטיים, ובעיקר לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה, לסיכויי הערעור, לעברו הפלילי של המבקש, לנסיבותיו האישיות ולשאלה האם הערעור תוקף את הכרעת הדין או גזר הדין. 5. במקרה דנא מדובר בעבירות נשק, שהמגמה הן של המחוקק הן של בתי המשפט הינה החמרה ועוד החמרה. ניתן לומר שמדינת ישראל הכריזה מלחמת חומרה בעבירות נשק. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בתיקון חקיקה הנוגע לעונש מחמיר יותר ביחס לעבר, תיקון שאינו ישים לגבי המקרה הזה - אך עמדתו של המחוקק ברורה מאוד בנדון. עמדה זו באה לידי ביטוי בפסיקת בית משפט זה, וראיתי לנכון להפנות לע"פ 166/22 טאהא נ' מדינת ישראל (01.06.2022), שם נדון עניינו של נאשם שהוביל נשק ברכבו על סמך בקשת אחר, מבלי שעשה כל שימוש בנשק ומבלי שנתן את דעתו לחומרת המעשים עצמם. גם שם מדובר היה בבחור צעיר נעדר עבר פלילי, שנדון לעונש מאסר של 22 חודשים; ובית משפט זה קבע שחרף הנסיבות המיוחדות באותו מקרה של נאשם צעיר בימים, נעדר עבר פלילי שהיה מעורב בעבירה שלא הושקעה בה מחשבה תחילה כלל ועיקר, שהחל בהליך שיקומי - הדעת נותנת שאין מנוס מדחיית הערעור שהוגש על-ידו וזאת בשים לב לחומרת העבירות של שימוש בנשק. עבירות שבעטיין קיפחו את חייהם אזרחים רבים במדינת ישראל, חלקם חפים מפשע שאין להם כל מעורבות בעבירות כאלה או בפשע בכלל. 6. בבואי לבחון את נסיבות המקרה שלפנַי, הרי שחרף העובדה שאכן מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, שתיים הן הנסיבות אשר עומדות בעוכריו. הראשונה היא חומרת העבירה עצמה והעובדה שהמבקש הוביל תת מקלע מסוג קרלו טעון במחסנית תואמת ועם מספר כדורי 9 מ"מ המתאימים לסוג הנשק; הנסיבה השנייה היא העובדה שבסופו של דבר שירות המבחן לא מצא לנכון ליתן כל המלצה בעניינו של המבקש במסגרת הדיון שנערך לפני בית משפט קמא. מוכן אני לצאת מנקודת הנחה שניתוק הקשר הראשוני מול שירות המבחן נעשה משום בעיה רפואית ממנה סבל המבקש, אך בהמשך צוין על-ידי שירות המבחן שהמבקש ניתק קשר עמו, ולא ענה לקריאות או לפניות שנעשו אליו. 7. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע והיא נדחית אפוא. יחד עם זאת, מוצא אני לנכון לפנות ליומן בית המשפט, לשם לקביעת מועד קרוב ככל הניתן לשמיעת הערעור שבכותרת. 8. המבקש יתייצב לריצוי עונש מאסרו בפועל ביום 01.08.2022 עד השעה 10:00 בימ"ר הדרים או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_C04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4194/22" ]

747,679

738,643

בבית המשפט העליון ע"פ 4194/22 - ו' לפני: כבוד השופט י' אלרון המערער: כרים פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד דיון בשם המערער: עו"ד שלומי בלומנפלד בשם המשיבה: עו"ד איתי שהם החלטה עניינה של החלטה זו בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 25.7.2022 בשעה 9:00. בא כוח המשיבה אינו מתנגד לבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת בא כוח המשיבה, אני נעתר לה. יחד עם זאת, יודגש כי התנאים המגבילים שהוטלו על המערער יוותרו על כנם עד להתייצבותו לריצוי עונש המאסר ביום 1.8.2022. בקשות לדחיית מועד התייצבותו של המערער לתחילת ריצוי עונשו לא תתקבלנה. התיק ייקבע על פי יומנו של בית המשפט, ובמידת האפשר במועדים שצוינו על ידי בא כוח המערער. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041940_J05.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4194/22" ]

747,680

736,430

בבית המשפט העליון בש"פ 4196/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: ראג'י גורבאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 21.6.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובה מיום 26.6.2022 החלטה הגישה בפסיקתו של בית משפט זה לבחינת בקשות להארכת מועד להגשת בקשות לדיון נוסף היא קפדנית ומצמצמת וזאת משום שהליך הדיון הנוסף סוטה מעיקרון סופיות הדיון (ראו, למשל: בש"פ 4620/07 שובר נ' מדינת ישראל , פיסקה 2 (11.6.2007); בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני , פיסקה 7 (13.9.2009)). מסכימה אני עם המשיבה כי יש להחיל גישה זו ביתר שאת בהליכים פליליים נוכח האינטרס של נפגעי העבירה לשים את ההליכים המשפטיים מאחוריהם. בשים לב לגישה זו, ולאחר שעיינתי בפסק הדין ונתתי דעתי לסיכויי הבקשה לדיון נוסף (שעל פני הדברים אינם גבוהים), ספק בעיני אם קיימת הצדקה להאריך את המועד להגשתה. חרף האמור, בהתחשב בכך שהמשיבה לא התנגדה למתן הארכת מועד להגשת הבקשה לדיון נוסף עד ליום 10.7.2022, בהינתן שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף ובשים לב לנסיבות האישיות של בא-כוח המבקש, ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי. אשר על כן, ניתנת הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בע"פ 9201/18 מיום 8.6.2022 וזאת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22041960_D03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 6180/09" ]

747,683

736,278

בבית המשפט העליון רע"פ 4197/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: עבד אל פתאח פחמאווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו בית המשפט המחוזי חיפה מיום 15.05.2022 בעפ"א 50767-03-22 שניתן על ידי כבוד השופטת ת' נתנאל שרון בשם המבקש: עו"ד ש' בלומנפלד החלטה 1. ענייננו בבקשה לרשות ערעור, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.05.2022 בעפ"א 50767-03-22 (כב' השופטת ת' ש' נתנאל ) בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 16.02.2022 בהמ"ש 7235-01-22 (כב' השופטת ג' בסול ). במסגרת החלטת בית משפט השלום, נדחתה עתירת המבקש להארכת המועד להגשת בקשה להישפט בגין קנס מנהלי. 2. תחילת ההתדיינות המשפטית בתיק זה בהודעה על קנס, אשר נרשמה ביום 21.07.2020. לפי הודעה זו, הוטל על המבקש קנס בסך 300,000 ש"ח, בגין שימוש אסור בשטח לפי סעיף 243(ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, תקנה 2(א)(1) ו-סעיף 3 לתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח-2018. קנס זה הוצא מכוח סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן: חוק העבירות המנהליות ). ביום 04.08.2020, הודעה זו נמסרה לידי המבקש. ביום 20.12.2021, פנה המבקש לרשות לאכיפה במקרקעין (להלן: הרשות ) בבקשה להישפט. ביום 25.12.2021 סירבה הרשות לבקשתו, תוך הדגשה כי חלף המועד להגשת הבקשה. לאור הסירוב, ביום 04.01.2022 פנה המבקש לבית משפט השלום בחיפה בבקשה להארכת מועד הגשת בקשה להישפט. 3. בהחלטה מיום 16.02.2022, בית משפט השלום דחה את הבקשה להארכת מועד להישפט. בית המשפט ציין בהחלטתו את המועד הנקוב בסעיף 8(ג) לחוק העבירות המנהליות, לעניין הגשת בקשה לשיפוט – ואת הפער הדרמטי בין מועד זה לבין המועד בו פנה המבקש. בית משפט השלום לא שוכנע מנימוקיו של המבקש בעניין האיחור הניכר בהגשת בקשתו, ודחה את טענותיו לעניין קשיים בהבנת השפה כמצדיקים את השיהוי. 4. על החלטה זו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי אכן לא ניתן כל טעם משכנע כדי להצדיק את פניית המבקש באיחור של למעלה משנה. עוד דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש כי אי-ידיעת השפה היא שגרמה לשיהוי בפנייה לרשות. כמו כן דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש כי שיהוי מצד הרשות בהטלת הקנס יצרה הצדקה לשיהוי שלו בפנייה לרשות – וזאת מן הטעם שבקשה להישפט יש מועד קבוע בחוק. זאת ועוד, ציין בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הצביע על כל סעיף בחוק המחייב את בית המשפט לקיים דיון, במעמד הצדדים, בבקשה להארכת מועד. 5. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא החיל בעניינו של המבקש עקרונות מההליך הפלילי, על אף שיש בהגשת הבקשה להישפט כדי להעבירו מתחום המשפט המנהלי לתחום המשפט הפלילי. משכך, שגה בית המשפט המחוזי בשתי נקודות: הראשונה, באי-הקפדה ראויה על הדרישה כי לבעל דין תינתן ההזדמנות לטעון בפני בית המשפט. השנייה, בהקפדת יתר על מועדי הגשת הבקשות על אף שהמאשימה – כאן הרשות – הטילה את הקנס המנהלי בחלוף שנה ממועד העבירה. 6. לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות . 7. עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"פ 4121/22 סנדוקה נ' מדינת ישראל (21.06.2022); רע"פ 3871/22 יונקץ נ' מדינת ישראל (20.06.2022); רע"פ 3846/22 מסארווה נ' מדינת ישראל (15.06.2022)). בענייננו, המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון " בגלגול שלישי ", בהתאם להלכה. טענות המבקש נטועות כל כולן בדלת אמותיו ובעניינו הפרטני, וכפי שנימק בית המשפט המחוזי – לא קיים חשש לעיוות דין שעה שהמבקש לא סיפק כל הסבר משכנע להחזקתו במקרקעין מושא הקנס המנהלי. 8. אשר על כן, דין הבקשה לרשות הערעור, והבקשה לעיכוב ביצוע לצידה, להידחות. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041970_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4197/22", "ש 7235-01-22", "רע\"פ 4121/22", "רע\"פ 3871/22", "רע\"פ 3846/22" ]

747,684

735,859

בבית המשפט העליון בג"ץ 4199/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון 2. מועצה אזורית לכיש 3. אליאב- אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ 4. כרמי קטיף- מושב שיתופי להתיישבות חקלאית ותיירותית בע"מ 5. בני דקלים- כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ 6. נטע- כפר שיתופי להתיישבות כפרית חקלאית תיירותית בע"מ 7. אמציה- מושב שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ 8. שקף- כפר שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הביטחון 3. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון 4. המשרד להגנת הסביבה 5. משרד הבריאות 6. משרד האוצר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק; עו"ד טל גרנות החלטה לתגובה מקדמית של המשיבים עד ליום 21.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041990_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4199/22" ]

747,686

743,177

בבית המשפט העליון בג"ץ 4199/22 - א' לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון 2. מועצה אזורית לכיש 3. אליאב - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות חקלאית קהילת 4. כרמי קטיף - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית ותיירותית 5. בני דקלים - כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ 6. נטע- כפר שיתופי להתיישבות כפרית חקלאית תיירותית בע"מ 7. אמציה - מושב שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ 8. שקף - כפר שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הביטחון 3. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון 4. המשרד להגנת הסביבה 5. משרד הבריאות 6. משרד האוצר בקשה מטעם המשיבים לשנות מועד הגשת תגובה מקדמית בשם המשיבים עו"ד מוריה פרידמן; עו"ד יעל קולודני החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22041990_C02.docx אמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4199/22" ]

747,687

737,449

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4201/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: סמיר גטאס נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד קלמן ריבקין, נאמן על נכסי החייב 2. כונס הנכסים הרשמי 3. נאור גולדברג בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.6.2022 בפש"ר 1960-03-15 ופש"ר 26972-12-21 שניתנה על ידי כבוד השופטת רחל ערקובי בשם המבקש: עו"ד יוסף סייג החלטה 1. עניינה של בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר הוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ערקובי ) בפש"ר 1960-03-15 ופש"ר 26972-12-21 מיום 9.6.2022, היא בבקשת המבקש, מר סמיר גטאס, חייב בפשיטת רגל (להלן: החייב ), להורות לבית המשפט קמא לדון לאלתר בבקשה שהגיש להעברת הנאמן מתפקידו. 2. וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים: מזה מספר שנים נדון במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב הסכם בין החייב לבין המשיב 3 (מר נאור גולדברג. להלן: הרוכש ) למכירת מתחם חנויות ביפו, הידוע כגוש 7081, חלקות 31-30, תת-חלקה 1 (להלן: הסכם המכר ו- המתחם , בהתאמה). הסכם זה אושר בהחלטתו של בית המשפט לחדלות פירעון ביום 28.6.2017 (להלן: ההחלטה המאשרת את ההסכם ), אך חרף זאת, ביקש החייב לבטל את ההחלטה המאשרת את ההסכם, וכפועל יוצא את הסכם המכר, בשל קיומו של פער משמעותי בין התמורה שנקבעה במסגרת ההסכם לבין שווי השוק של המתחם באותה עת. בעקבות זאת, התבקש החייב על ידי בית המשפט קמא להגיש חוות דעת שמאית מטעמו בדבר שווי המתחם. לאחר שזו הוגשה, התבקש הנאמן על נכסי החייב (הוא המשיב 1. להלן: הנאמן ) לבחון את חוות הדעת השמאית, וככל שיחפוץ בכך, להגיש חוות דעת נגדית. הנאמן בחר להגיש חוות דעת שמאית מטעמו, וביום 7.6.2021 נחקרו השמאים מטעם החייב מזה ומטעם הנאמן מזה באשר לחוות דעתם. יומיים לאחר מכן, ביום 9.6.2021, הגיש החייב בקשה להעברת הנאמן מתפקידו בעילה של שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת, וזאת בשל הטענה כי בעוד שהנאמן הצהיר בפני בית המשפט קמא כי לא מסר הנחיות כלשהן לשמאי שמונה מטעמו, במהלך חקירתו של השמאי התברר כי הוא קיבל הנחיות מאת הנאמן באופן הסותר את המוצהר כאמור. לטענת החייב, ההנחיות הללו, אשר הוסתרו מבית המשפט, הן שהביאו לביצוע הפחתות משמעותיות על ידי השמאי מטעם הנאמן, כך ששווי המתחם הוערך בכמחצית משוויו האמיתי. 3. בית המשפט קמא ביקש את התייחסות הנאמן לבקשת החייב, וביום 29.6.2021 הוגשה תגובת הנאמן לפיה יש לדחות את הבקשה. בו ביום, קבע בית המשפט קמא כי מדובר בבקשה מוקדמת וכי רק לאחר שהצדדים יפעלו בהתאם להחלטתו מיום 7.6.2021 הוא יידרש לסוגיה זו. בחלוף כחצי שנה, ביום 17.1.2022 ביקש החייב כי בית המשפט קמא יקבע דיון בבקשה להעברת הנאמן מתפקידו, תוך שהוא מלין על התנהלות הנאמן בקשר להחלטותיו בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב. עוד באותו היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה בשל הצורך לקיים תחילה בירור בערעורים על תביעות החוב שהגיש החייב. חודשיים לאחר מכן, ביום 24.3.2022 הגיש החייב בקשה נוספת לקיום דיון בבקשתו, וזאת מן הטעם שהתגלתה " ראיה בדבר הבטחה למתן שוחד לנאמן ". ראייה זו היא מסרון שנשלח לכאורה לחייב, על ידי הרוכש, ביום 9.5.2017, ובו לכאורה מודה הרוכש ששילם לנאמן חצי מיליון ש"ח בתמורה להסכמתו של האחרון לאשר את מכירת המתחם בהתאם להסכם המכר. בעקבות זאת, קבע בית המשפט קמא כי הוא יתייחס לבקשה זו בדיון שנקבע ליום 9.6.2022 וכי הכנ"ר יגיש את תגובתו לה. 4. ביום 11.5.2022 הוגשה תגובת הכנ"ר, אשר בעקבותיה התבקשה תגובת הנאמן ביחס לראייה שהוצגה ולטענת השוחד, וזו הוגשה ביום 19.5.2022. בהמשך, ובהתאם להוראת בית המשפט קמא, ביום 8.6.2022 הגיש הכונס הרשמי (הוא המשיב 2. להלן: הכנר ) תגובה נוספת המתייחסת גם היא לראייה החדשה ולטענות המועלות בגינה. 5. ביני לביני, הוגשו בקשות רבות בהליך שעניינן בביטול הסכם המכר ובערעורים על תביעות החוב שהכריע בהן הנאמן. כמו כן, ערך הכנ"ר פגישות בין הצדדים בנוגע להסכם המכר במטרה לסייע להם להגיע לפתרון המחלוקות. 6. ביום 9.6.2022 נערך דיון במעמד הצדדים במהלכו נדונו סוגיית ביטולו של הסכם המכר, הערעורים על תביעות החוב והבקשה להעברת הנאמן מתפקידו. במהלך הדיון חזר בא-כוח החייב על טענת השוחד המופנית כלפי הנאמן, וכן העלה הוא טענות נוספות בקשר להתנהלות הנאמן סביב הוצאתו לפועל של הסכם המכר. בסופו של הדיון, ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא עליה מבקש החייב לערער, בזו הלשון: אני סבורה כי לאור המכלול של ההליך ולאור גילו של התיק, לא ראוי לדון בבקשה זו תחילה, לאחר שתינתן על ידי החלטה בערעורים ובבקשה שב"כ החייב יגיש שנוגעת להסכם המכר והסעדים הקשורים אליו שא[ו]תם מבקש החייב, ככל שהדבר יהיה דרוש, אקבע מועד נפרד בעניין הזה ותינתן החלטה בנושא לאחר שאקבל את תגובות כל הצדדים. 7. במסגרת בקשת רשות הערעור חוזר החייב על בקשתו להורות על החלפת הנאמן, ואולם אין הוא מציג עוד את הטענות בדבר קיומה של ראייה חדשה ומעשה השוחד שהיא לכאורה מגלה, או התנהלות הנאמן בקשר להסכם המכר, ואף לא טוען נגד התנהלות הנאמן בכל הנוגע להכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב. לטענות אלה אין כל זכר בבקשת רשות הערעור. עילת הפסלות עליה מצביע החייב בבקשת רשות הערעור דנן היא שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת, על פיה הוגשה הבקשה מיום 9.6.2021, ואשר לא זכתה לאזכור כלל בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מיום 9.6.2022. לא זו אף זו, החייב איננו מזכיר בבקשת רשות הערעור את הבקשות האחרות שהגיש לאחר הבקשה מיום 9.6.2021 (אשר נסקרו לעיל), ואף לא את הטענות שהועלו במסגרתן. 8. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובות המשיבים. 9. במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי החייב לא טוען עוד לגבי החשש ממתן שוחד לנאמן שעמדה במכרז הדיון שנערך לפני בית המשפט קמא. ממילא, כפי שעולה מעיון בנט-המשפט, מדובר בטענה שהועלתה על ידי החייב עוד בשנת 2016, עת טען כי " יש יותר משמועה על הקלטת שיחה ביניהם בה הבטיח [הרוכש] ל [נאמן] 'בונוס' (במילים פשוטות: 'שוחד') של 500 אלף ש"ח אם יטה את ההליכים בקשר לנכס לטובת [הרוכש] .. " (סעיף 6 לבקשת החייב מיום 23.6.2016; בקשה שכונתה בקשה מס' 24). לטענה זו לא צורף כל תיעוד, ובהמשך, דומה כי היא 'נבלעה' בתוך שצף הבקשות הרבות שהגיש החייב, ובהן מוקדו מאמציו, מבלי שהוא הגיש כל ערעור על כך. ויוער, החייב אומנם הזכיר את הבקשה במסגרתה הועלתה טענת השוחד (היא בקשה מס' 24) אגב התנגדותו לאישור הסכם המכר. ואולם, בהחלטה המאשרת את ההסכם, קבע בית המשפט קמא (כב' השופט נפתלי שילה ) כי החייב לא הביא כל ראייה המצביעה כי נפל דופי בהתנהלות הנאמן וכי טענותיו כלפיו נטענו בעלמא. לאמור יש להוסיף כי בקשה זו כפי שהועלתה לפני בית המשפט קמא ביום 24.3.2021 אינה חפה מקשיים. ראשית, מתעורר קושי בין המועד שבו הועלתה הטענה לראשונה (שנת 2016) לבין המועד שבו נשלח המסרון לכאורה (שנת 2017). עוד עולה כי הבקשה נעדרת הסבר מדוע לא הוצגה ראייה זו קודם לכן, בהינתן שמדובר במסרון שנמצא לכאורה בטלפון הישן של החייב ונשלח על פי הנטען כאמור עוד בשנת 2017. 10. בכל הנוגע לטענה בדבר שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת – היא הטענה היחידה העומדת בפי החייב במסגרת בקשת רשות הערעור דנן – סוגיה זו לא הועלתה על ידי החייב במסגרת הדיון מיום 9.6.2022, וממילא בית המשפט קמא לא נתן את דעתו עליה. לא למותר לציין, ומבלי לטעת מסמרות בדבר, כי מעיון בטענות החייב בעניין זה עולה שעיקר טענותיו מבקשות לתקוף את הממצאים שבחוות הדעת השמאית ואת מומחיות השמאי שמונה מטעם הנאמן, ועל כן המרחק בין טענות אלה לבין הסעד שהתבקש איננו קטן. 11. אשר לטענות המופנות נגד התנהלות הנאמן בקשר להסכם המכר ולהכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב, מלבד שאלו לא הועלו כאמור במסגרת בקשת רשות הערעור, בהינתן אופי הטענות המועלות, דומה כי האכסנייה המתאימה לדון בהם היא במסגרת הבקשה לביטול הסכם המכר והערעורים על תביעות החוב. 12. ויובהר, על פני הדברים יש טעם בטענה כי דיון בבקשה להעברת הנאמן מתפקידו צריך להיעשות על דרך הכלל בתוך פרק זמן סביר. ואולם, בהינתן האופן שבו הוגשו בקשותיו של החייב בעניין זה, ובהתחשב בהיקף הבקשות הרב שהונח לפתחו של בית המשפט קמא, טוב יעשה החייב, ככל שהוא עודנו חפץ בכך, אם יגיש לבית המשפט קמא בקשה מסודרת בה יציג במרוכז את מלוא טענותיו בעניין זה, כשהן מגובות בתשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת. ככל שבקשה כזו תוגש, ינהג בה בית המשפט קמא לפי מיטב שיקול דעתו. 13. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשו תגובות, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042010_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4201/22" ]

747,689

737,325

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4203/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: דנה שגב נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל אביב חברה לתועלת הציבור בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד זוהר לנדה; עו"ד נטע ברומברג; עו"ד אייל נחשון; עו"ד עמיחי טסלר פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה דכאן בבקשת העותרת כי נוציא מלפנינו צו-על-תנאי אשר יורה למשיבים – בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי ) והמשיבה 2 (להלן: המכללה ) – לבוא ולנמק מדוע לא יבוטל פסק הדין מיום 17.5.2022, במסגרתו נדונו במאוחד בר"ע 40771-09-21 ועת"צ 37313-10-21 (השופטים א' איטח , ס"נ, ח' אופק-גנדלר , א' סופר , ונציגי הציבור י' רון ו ע' ליפשיץ ). כפי שיפורט, פסק דין זה קיבל את בקשת רשות הערעור והערעור מטעם המכללה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב (להלן: בית הדין האזורי ) בת"צ 30273-07-17 (השופטת ח' גרשון-יזרעאלי ), ודחה את ערעורה של העותרת . רקע 2. העותרת הועסקה כעוזרת ראש מחלקה ועוזרת הוראה במחלקה לשיווק של המכללה באמצעות חוזי העסקה אישיים, לתקופות קצובות, בין השנים 2015-2012. ביחס לתקופות העסקה אלו העלתה העותרת שלל טענות שעניינן פגמים בהתנהלות המכללה ביחס להעסקתה: מדובר בתשלומים ששולמו לה, בתלושי השכר שהונפקו לה ובזכויות הסוציאליות להן היא זכאית, לעמדתה. בין היתר טענה העותרת כי נדרשה לעבוד גם בתקופות שלא נכללות בהסכמי ההעסקה – עובר ובסמוך לתחילת הסמסטר וכן מעט לאחריו – אשר בגינן לא קיבלה תשלום; כי לא נמסרה לה הודעה על תנאי העסקתה כנדרש בחוק; וכן, כי נמנעה ממנה הזכות לפדיון ימי חופשה שלא נוצלו – לטענתה. את כל אלו ביקשה העותרת לברר במסגרתה של תובענה ייצוגית. 3. בית הדין האזורי קיבל בחלקה את בקשת אישור התובענה הייצוגית מטעם העותרת. במסגרת זו אישר בית הדין האזורי את ניהול התובענה כייצוגית ביחס לעילות התביעה שעניינן פדיון ימי החופשה ותשלום שכר העבודה בחודשים הסמוכים לתחילת הסמסטר ולסופו. יתר טענותיה של העותרת נדחו לגופן. 4. לאור זאת הוגשו שני הליכים, כדלקמן: בקשת רשות ערעור מטעם המכללה – אשר נוגעת לרכיבים שאושרו; וערעור מטעם העותרת – אשר נוגע לרכיבים ולסעדים שנדחו בהחלטת בית הדין האזורי. בית הדין הארצי החליט לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי, וכן לדחות את ערעורה של העותרת. 5. במסגרת זו קבע בית הדין הארצי כי בהסתמך על דפוסי העסקה של עוזרי הוראה במכללה – התפקיד בו הועסקה העותרת – הרי שעבודתם של אלו מקנה גמישות רבה בין במקום ביצוע העבודה ובין במועד ובדרך ביצועה. עוד נקבע כי מרבית המועסקים במשרת עוזר הוראה מועסקים במשרה חלקית, וזו מתווספת לעיסוק עיקרי אחר. לאור כל זאת, ובהסתמך על הראיות שהוצגו בפני בית הדין האזורי, קבע בית הדין הארצי כי לא הוכחה עילת תביעה אישית של העותרת ביחס לסוגיות שבעניינן אושר לנהל את התובענה כייצוגית. 6. בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי הסוגיות אשר העותרת ביקשה לברר במסגרת התובענה אינן מתאימות להידון במסגרת הליך ייצוגי, וזאת בשים לב לשונות שבין חברי הקבוצה אשר מחייבת בירור עובדתי נרחב. לאור זאת פסק בית הדין הארצי כי על פני הדברים נראה כי ניהול התובענה כייצוגית איננה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בנסיבות העניין. בית הדין הארצי דן גם בערעור מטעם העותרת וקבע כי יש לדחותו לנוכח הקביעות בפסק דינו, תוך שאישש את קביעותיו של בית הדין האזורי ביחס לסוגיות שהועלו במסגרתו. 7. לאור כל האמור קיבל בית הדין הארצי את ערעורה של המכללה במלואו וקבע כי יש לבטל את קביעת בית הדין האזורי ביחס לאישור התובענה כייצוגית בעילות האמורות. לצד זאת, חייב בית הדין הארצי את העותרת בתשלום הוצאות מופחתות בסך של 10,000 ש"ח בלבד – זאת, לנוכח קביעתו "כי התובענה הביאה לשינוי שהגם שלא היה מחויב [...] קידם את הבהירות והשקיפות". 8. מכאן העתירה המונחת לפנינו. 9. לטענת העותרת, פסק הדין של בית הדין הארצי מכיל טעויות משפטיות מהותיות במגוון סוגיות-רוחב בתחום דיני התובענות הייצוגיות ודיני העבודה. טעויות חמורות אלו, כך נטען, יוצרות חסם מובנה להגשתן של תובענות ייצוגיות. לדידה, פסק הדין של בית הדין הארצי שינה את "האיזון העדין שמכתיב חוק תובענות ייצוגיות, בדגש על דרישת השונות ועצם היכולת להעלות טענות של שונות כאשר הוכחה מדיניות פסולה". בכך, טוענת העותרת, נמנעה ממנה ומחברי הקבוצה כאחד האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בשני עניינים עקרוניים: אי-תשלום שכר עבודה ופדיון ימי חופשה בתום העסקה, שהם כידוע מצויים בלב-ליבם של זכויות העובדים שאינן ניתנות לוויתור. לאור זאת טוענת העותרת כי נגרם עיוות דין חמור לחברי הקבוצה – המועסקים במשרה זמנית וחלקית ובשכר נמוך – באופן המונע מהם את האפשרות הריאלית היחידה למימוש זכויותיהם. במסגרת טענותיה, ביקשה העותרת להסב את תשומת ליבנו לעתירה אשר עודנה תלויה ועומדת ב בג"ץ 5148/18 שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה (להלן: עניין שחם ) , אשר לדידה כוללת קווי דמיון מהותיים אשר אף הם מחייבים את התערבותנו. 10. דין העתירה להידחות על הסף וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. 11. הלכה היא עמנו כי בית משפט זה ביושבו על מדין כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבותנו בפסקי דין אלה שמורה למקרים חריגים שבחריגים, בהם מתגלה טעות משפטית מהותית בהכרעתו של בית הדין הארצי בעניין בעל חשיבות ציבורית רחבה. אלו – ורק אלו – יצדיקו את התערבותנו לתיקון הטעות משיקולי צדק (ראו למשל: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין לעבודה , פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 6574/11 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (7.6.2012); בג"ץ 7391/10 פלוני נ' פלונית (30.5.2012); בג"ץ 9619/11 חדד נ' בית הדין הארצי לעבודה (12.3.2012) ; בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה , פ"ד נא(2) 63, 90-88 (1997) ; בג"ץ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה , פ"ד נז(4) 443 (2003) ). 12. אין זה המצב בענייננו. פסק הדין של בית הדין הארצי מנומק ומפורט לעילא ולעילא, ולא מצאתי בו כל טעות – קל וחומר, טעות מהותית – אשר יש בה כדי להצדיק את התערבותנו. משהבהרנו זאת, ברי הוא כי עלינו לדחות עתירה זו על הסף. 13. זאת ועוד, קביעתו הפרטנית של בית הדין הארצי כי העותרת דכאן כשלה מלבסס עילת תביעה אישית שוללת את אפשרותה לטעון טענות בשם חברי הקבוצה וביחס לעילותיהם. כך מורה לנו מפורשות סעיף 4(א) לחוק תוב ענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שכותרתו " מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי" ; ואלה הן מילותיו: 4. (א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן: (1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה; (2) רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה; (3) ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1); ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1). כך מורה לנו גם ההלכה הפסוקה. 14. בשולי הדברים ראוי לציין כי אין כל דמיון במסד העובדתי שבין העתירה דכאן לבין זו שהוגשה בעניין שחם – עליה מבקשת העותרת להסתמך, ועל פני הדברים נראה כי אף אין דמיון של ממש במסד המשפטי של שתי העתירות – למרות ניסיונה של העותרת לטעון אחרת. העותרת ממילא לא צירפה כל אסמכתא לתמיכה בטענותיה בהקשר זה. 15. לאור האמור, העתירה נדחית; העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך כולל של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22042030_F04.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4203/22", "בר\"ע 40771-09-21", "בג\"ץ 5148/18", "בג\"ץ 525/84", "בג\"ץ 6574/11", "בג\"ץ 7391/10", "בג\"ץ 9619/11", "בג\"ץ 7029/95", "בג\"ץ 1082/02" ]

747,691

735,913

בבית המשפט העליון רע"ב 4205/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: יוסף קובודי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 20.06.2022 בעת"א 65853-05-22 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' כהן בשם המבקש: עו"ד רוית מוחבר החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט ע' כהן ) מיום 20.06.2022 בעת"א 65853-05-22, בגדרו נדחתה עתירת המבקש על החלטת גורמי שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), שלא לאפשר לו לצאת לחתונת אחותו, אשר עתידה להיערך ביום 24.06.2022 (להלן: החתונה ). 2. המבקש מרצה עונש מאסר של 34 חודשים, בגין הרשעתו בעבירות אלימות כלפי בת זוגו ואימה. יוער כי המבקש מסווג כאסיר אלמ"ב בקטגוריה א' והוגדר עד לאחרונה כאסיר השגחה. 3. על פי האמור בבקשה, ביום 13.04.2022 פנה המבקש לקצין האסירים של שב"ס בבקשה כי זה יאשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחתונה, אך בקשתו סורבה. נגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי. 4. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר המודיעיני שהוגש בעניינו של המבקש, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בפסק דין מנומק נקבע, בין היתר, כי מהחומר המודיעיני העדכני מחודשים פברואר ומאי 2022 ניתן ללמוד על התנהגותו השלילית של המבקש. בנוסף ציין בית המשפט המחוזי את ההנמקה (מתוך חלקה הגלוי) של המלצת ועדת אלמ"ב לפיה " היא מתרשמת שלא חל שינוי ממשי במצבו של האסיר וכי קיימים גורמי סיכון להישנות התנהגות אלימה ". לכך הוסיף בית המשפט את התנגדות גורמי הטיפול וכן התנגדות משטרת ישראל להוצאתו של המבקש לחופשה המיוחדת. על כן נקבע כי לא נפל פגם בהחלטת הגורם המוסמך בשב"ס - שהתבסס על חוות הדעת השונות ועמדת הגורמים המוסכמים - שלא לאפשר למבקש לצאת לחופשה מיוחדת לרגל החתונה, תוך שהוער כי אין מדובר בזכות מוקנית. זאת ועוד הובהר כי בית המשפט "אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של הגורם המוסמך והאחריות לשמירה על ביטחון הציבור מוטלת על כתפי המשיבים". לסיום הוער, כי המבקש רשאי לנצל את הצעת בא-כוח השב"ס, ולהשתתף בחתונה באמצעות תוכנת " זום ". 5. בבקשה שלפניי , טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שאישר את החלטת השב"ס, שנשענה על "מידע מודיעיני דל" שאינו קונקרטי. המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט פעל בניגוד להלכה הקיימת, אשר לפיה אין לתת משקל מכריע להמלצת ועדת האלמ"ב בבקשה לחופשה מיוחדת, וכי כך או אחרת, מסוכנותו היא, לכל היותר, ספציפית כלפי זוגתו שממילא לא תנכח בחתונה. 6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. 7. כידוע, רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או נושא אחר בעל חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.06.1986); רע"ב 3578/22 פרנקל נ' שירות בתי הסוהר (20.06.2022)). עניינו של המבקש אינו נמנה על קטגוריית מקרים מצומצמת זו. 8. אף לגופם של דברים, לא מצאתי כי נפל כל פגם בשיקול הדעת המינהלי, ולכן צדק בית המשפט המחוזי עת דחה את העתירה. כידוע, יציאה לחופשה, ובכלל זאת חופשה מיוחדת לרגל אירוע משפחתי, אינה זכות קנויה לאסיר, וההחלטה האם לאשר חופשה כזו נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים לכך בשב"ס (ראו למשל: רע"ב 4212/13 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (16.06.2013)). 9. לסיום אעיר, כי לא נעלמה מעיניי העובדה שהמבקש סמך ידו, בין היתר, על שנפסק ברע"ב 844/07 רביזדה נ' שרות בתי הסוהר (29.01.2007); סיפא הדברים יפים לענייננו: "הציפייה של כל אדם לקחת חלק באירועים בעלי משמעות מיוחדת בחייהם ובמותם של קרובי משפחתו היא טבעית, ומובנת מאליה. ההשתתפות באירועי שמחה כבאירועי אבל של בני משפחה קרובים היא חלק ממימוש הציפייה של האדם לחיי משפחה, בין בהיקפה הגרעיני, ובין בהיקפה הרחב. ציפייה זו נקשרת גם לאמונה ולמנהגי הדת. ציפייה טבעית זו של האדם אינה נעלמת עם הפיכתו לאסיר, שקירות הכלא מפרידים בינו לבין החברה. עם זאת, המגבלות על החירות האישית הנלוות למאסר משפיעות באופן בלתי נמנע על מידת היכולת של האסיר להגשים את ציפייתו הטבעית להיות חלק מאירועים משמעותיים וחשובים בחיי משפחתו הקרובה. בגדר מגבלות אלה עשויים לבוא, בין היתר, שיקולים של בטחון הציבור, בטחון האסיר עצמו, וכן היבטים מערכתיים שונים הקשורים בהיקף המשאבים וביכולת ההיערכות של רשויות שב"ס, על מערכות האבטחה הנתונות להם. ציפייתו של האסיר כפופה, אפוא, בין היתר למגוון שיקולים מערכתיים האוצלים על היקף היכולת להתיר את יציאתו בליווי למטרות משפחתיות ואישיות שונות " (ההדגשה אינה במקור). 10. הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042050_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 4205/22", "רע\"ב 7/86", "רע\"ב 3578/22", "רע\"ב 4212/13" ]

747,693

735,936

בבית המשפט העליון בש"א 4206/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: בני סלע נ ג ד המשיבה: דבורה אנג'ל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 5.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042060_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4206/22" ]

747,694

737,651

בבית המשפט העליון בש"א 4206/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: בני סלע נ ג ד המשיבה: דבורה אנג'ל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ק 17784-05-22 מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה לבית המשפט לתביעות קטנות בדימונה או בבאר שבע. מדובר בתביעה שהגיש המבקש, נגד המשיבה, המיוסדת על הסכם שלפי הנטען נכרת ביניהם. 2. המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר. המבקש טוען כי לאחרונה הוא הועבר לכלא אשל המצוי במחוז הדרום, וכי בשל מצבו הרפואי יקשה עליו להתנייד לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. 3. המשיבה לא מסרה את תגובתה לבקשה, חרף החלטת בית משפט זה מיום 22.6.2022. 4. דין הבקשה להידחות. 5. כלל הוא כי דיון בתביעה שהוגשה לבית משפט מסוים לא יועבר לבית משפט במחוז אחר, זולת אם מבקש ההעברה יצביע על טעמים המצדיקים את ההעברה. המבקש לא הרים נטל זה. מעיון בבקשה ובתיק בית המשפט עולה כי המבקש הוא שבחר להגיש את התובענה מושא הבקשה לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. המבקש לא צרף לבקשתו אסמכתאות שיש בהן כדי להצביע על קושי ממשי בניידותו. משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים המטים את מאזן הנוחות לטובת קיום הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות בדימונה או בבאר שבע על פני קיומו בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042060_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4206/22" ]

747,695

737,902

בבית המשפט העליון ע"א 4209/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: בשמת כרמון נ ג ד המשיבה: שיפרה סלע המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 1.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042090_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4209/22" ]

747,698

738,192

בבית המשפט העליון דנ"פ 4213/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשת: נטליה קמינסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 2188/22 ובע"פ 2274/22 מיום 7.6.2022 שניתן על ידי כבוד השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו ד' מינץ בשם המבקשת: עו"ד יחיאל לאמש החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ד' ברק-ארז , ע' ברון ו ד' מינץ ) בע"פ 2188/22 ובע"פ 2274/22 מיום 7.6.2022 (להלן: פסק הדין ). 1. נגד המבקשת (המערערת בע"פ 2274/22) ואדם נוסף, מר מיכאל גולדברג (המערער בע"פ 2188/22; להלן: גולדברג ) הוגש כתב אישום שבו יוחסו להם עבירות שוחד ותיווך לשוחד, בהתאמה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שבו הודו המבקשת וגולדברג במסגרת הסדר טיעון, המבקשת תיווכה בין דורשי עבודה ובין גולדברג, עובד ציבור שהועסק בלשכת התעסוקה כפקיד השמה וייעוץ. בכתב האישום צוין כי גולדברג נהג להזין נתונים כוזבים בעניינם של דורשי העבודה על מנת שאלו יקבלו דמי אבטלה שאינם זכאים להם, וזאת בתמורה לכספים ולמתנות. במסגרת הסדר הטיעון, הגיעו המבקשת וגולדברג להסכמה עם המשיבה לפיה, בין היתר, המשיבה תעתור לעונש של 11 חודשי מאסר בפועל, בעוד שהמבקשת וגולדברג יוכלו לטעון באופן חופשי ביחס לרכיב זה של העונש. 2. לאחר ששמע את טענות הצדדים, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את המבקשת בשורה ארוכה של עבירות תיווך בשוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), ואת גולדברג בעבירות מרובות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין. ביום 7.3.2022 גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע על המבקשת ועל גולדברג שבעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרם; 12 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך של 15,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו. 3. המבקשת וגולדברג ערערו לבית משפט זה על גזר הדין ועתרו להמרת עונש המאסר בפועל שהושת עליהם בעבודות שירות. ביום 7.6.2022 דחה בית משפט זה (השופטים ברק-ארז , ברון ו מינץ ), פה-אחד, את שני הערעורים. בית המשפט סבר כי אין מקום להתערב בעונשים שנגזרו על המבקשת ועל גולדברג. בהקשר זה הוטעם כי יש להעניק משקל מכריע לעובדה כי מדובר במקרה של שוחד בשירות הציבורי ; לכך שהוסכם בהסדר הטיעון שהמשיבה תעתור לעונש מאסר בפועל; ולכך שהעונשים שבית המשפט קמא גזר על השניים ממילא מגלמים את הנסיבות המקלות בעניינם. לבסוף ציין בית המשפט העליון כי אמנם למבקשת ולגולדברג אין עבר פלילי, אך מעשיהם אינם מסתכמים במעידה חד-פעמית, שכן הם הורשעו בגין "מסכת של מקרים עם ריבוי מעשים". על יסוד האמור נדחו ערעורי המבקשת וגולדברג ונקבע כי עליהם להתייצב לריצוי מאסרם בפועל ביום 1.9.2022. 4. המבקשת, שלא השלימה עם פסק הדין, הגישה את הבקשה שלפניי וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתה, פסק הדין מתיר אכיפה בררנית ופוגע בעיקרון השוויון, מאחר שעשרות מעורבים נוספים בפרשה, אלו שנתנו את השוחד והיו שותפים מלאים לביצוע העבירות, לא הועמדו לדין. המבקשת סבורה כי בנסיבות המקרה עומדת לה טענת הגנה מן הצדק ועוד היא מלינה כי פסק הדין לא נתן ביטוי לכלל טענותיה בנושא. לבסוף, המבקשת טוענת כי פסק הדין מנוגד להלכות שיצאו מלפני בית משפט זה ומוליך לתוצאה קשה המכשירה את התנהלותה המפלה של המשיבה באופן שעלול לפגוע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט. 5. דין הבקשה להידחות. בפסק הדין בענייננו לא נפסקה כל הלכה ודומה כי אף המבקשת אינה טוענת אחרת. מדובר בפסק דין תמציתי המתמקד בנסיבות הפרטניות של המבקשת ושל גולדברג. טענות המבקשת רובן ככולן נוגעות לתוצאת פסק הדין ולמשגים שנפלו בו, לשיטתה. טענות אלה הן טענות ערעוריות מובהקות שאינן מקימות עילה לקיום דיון נוסף (דנ"פ 1175/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (14.2.2019); דנ"פ 2562/19 חאטב נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (2.5.2019)). למעלה מן הצורך יוער כי סוגיית אי העמדתם לדין של נותני השוחד בפרשה כלל לא נדונה בפסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף, ולפיכך אין מקום לדון בה לראשונה במסגרת הליך של דיון נוסף (דנ"פ 3009/22 כהן נ' היועצת המשפטית לממשלה , פסקה 13 (30.6.2022)). אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22042130_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"פ 4213/22", "דנ\"פ 1175/19", "דנ\"פ 2562/19", "דנ\"פ 3009/22" ]

747,701

737,301

בבית המשפט העליון רע"פ 4214/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: עדן יצחק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' עדן, ג' גדעון ו-ג' דניאל) ב-עפ"ג 59892-02-22 מיום 11.5.2022 בשם המבקש: עו"ד משה קשלס החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' עדן , ג' גדעון ו- ג' דניאל ) ב-עפ"ג 59892-02-22 מיום 11.5.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט א' כהן ) ב-ת"פ 63014-11-20 מיום 11.1.2022. 2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20.11.2020, סמוך לשעה 22:41, המבקש החזיק בתא הכפפות ברכב 9 יחידות של סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקל כולל של 12.12 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. בנוסף, המבקש החזיק ברכב משקל אלקטרוני. עוד על פי כתב האישום המתוקן, המבקש החזיק בתוך תא מטען של רכב אחר שבחזקתו 60 יחידות של סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקל כולל של 140 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. בגין מעשים אלו יוחסה למערער עבירה של החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים ). 3. המבקש הורשע בעובדות כתב האישום המתוקן, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. 4. בית משפט השלום בגזר דינו עמד על חומרתן של עבירות הסמים, תוך שציין כי המאבק בנגע הסמים הינו קשה ובלתי פוסק, ובעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית יש כדי פגיעה בערכים חברתיים של הגנה על הציבור בכללותו מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב השימוש בסמים. נקבע כי המבקש פגע בערכים המוגנים במידה בינונית-נמוכה מאחר שנתפס סם במשקל כולל של כ-150 גרם אשר חולק לכ-70 יחידות. הודגש כי אין להתייחס לסם ה"קנבוס" כסם "קל" אלא הוא היה ועודנו סם מסוכן, וככלל מגמת הענישה היא מחמירה. נוכח האמור, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 10 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום הותיר את הרשעת המבקש על כנה, חרף המלצת שירות המבחן כי ראוי להימנע מהרשעתו, מאחר שקבע כי לא מתקיימים התנאים הנקובים ב -הלכת כתב (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3) 337 (1997)); נוכח העובדה שעסקינן בעבירה שהינה "מן החמורות שבפקודת הסמים"; וכי נסיבות ביצועה מלמדות כי פוטנציאל הנזק בצידה הוא ברף הגבוה ; ובשל העובדה שלא הוכח נזק קונקרטי שייגרם לתעסוקת המבקש ולשיקומו כתוצאה מהרשעתו. בגזירת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, בית משפט השלום התחשב בהעדר הרשעות קודמות מצדו, ובהתרשמות שירות המבחן כי הוא מגלה מוטיבציה לשילובו בהליך טיפולי ומתאמץ לתפקד באופן תקין. בהינתן האמור לעיל, בית משפט השלום גזר על המבקש 7 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים מסוג "פשע", למשך 3 שנים; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים מסוג "עוון", למשך 3 שנים; צו מבחן למשך שנה; צו של"צ בהיקף 180 שעות; 60 יום פסילת רישיון נהיגה על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים, למשך שנתיים; התחייבות בסך 3,000 ש"ח להימנע מעבירה לפי פקודת הסמים במשך שנתיים; וקנס בסך 3,000 ש"ח. 5. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי על גזר דינו, ובפרט על הותרת הרשעתו על כנה – נדחה. הובהר כי הכלל הוא כי אדם אשר ביצע עבירה – יורשע בגינה, ואילו אי הרשעה היא חריג בהתקיים תנאים מיוחדים. במקרה דנן, נקבע כי חומרת מעשה העבירה ונסיבותיה מלמדות כי מדובר בהחזקת סם מסוכן לצורכי הפצה בשל חלוקת הסם ליחידות; המשקל האלקטרוני שנמצא ברכב; והחזקת הסם בשני כלי רכב שונים, ואלו לבדן מצדיקות את הרשעת המבקש. הודגש כי בית משפט השלום נתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער בגזר דינו, ובהתאם הטיל עליו צו מבחן, של"צ וענישה נלווית. מכאן הבקשה שלפניי. 6. לטענת המבקש, בקשתו מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני והיא אפשרות ההימנעות מהרשעה במסגרת חריגה ממתחם העונש ההולם לפי סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ). לשיטתו, ראוי היה להימנע מהרשעתו נוכח המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה; סיכויי שיקומו הגבוהים; סעיף 82 לחוק המייחד, לטענתו, אי הרשעה לנאשמים העוברים הליך גמילה מסמים; העדר עבר פלילי ואורח חייו הנורמטיבי; הפגיעה שתגרם לתעסוקתו ומניעת קידומו התעסוקתי. כמו כן, נטען כי הרשעתו מהווה "אי צדק מהותי" וזאת לאור "תהליך לגליזציה" כלשונו המבטא שינוי חברתי ומוסרי ביחס לסם הקנבוס, ובהתאם אין הכרח בהרשעה בעבירות הנוגעות לסם זה. 7. דין הבקשה להידחות . הלכה ידועה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית רחבת היקף, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4109/22 פלוני נ' משטרת ישראל - לשכת תביעות תעבורה חדרה , פסקה 7 (21.6.2022)). הבקשה שלפניי נטועה בדל"ת אמות עניינו הפרטני של המבקש, חרף האצטלה העקרונית אותה מנסה המבקש לשוות לבקשתו. 8. נקבע זה מכבר כי הימנעות מהרשעה, בקרב בגירים, אפשרית בהצטבר שני תנאים: ראשית , ההרשעה עלולה לפגוע באופן ממשי בשיקום הנאשם בהתחשב בנסיבותיו האישיות; שנית , סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ובפרט בשיקולי הגמול וההרתעה ( הלכת כתב ; רע"פ 9177/20 אלזאם נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (26.1.2021)). לא מצאתי כי נפל פגם בקביעת בית משפט השלום אשר נדרש לשאלת הרשעתו של המבקש באופן פרטני , והכריע כי אין מקום לבטלה, חרף המלצת שירות המבחן, זאת לאחר שבחן והכריע בדבר שני התנאים האמורים לעיל – המבקש לא הוכיח נזק קונקרטי או פוטנציאלי לתעסוקתו ולשיקומו, ומעשה העבירה ונסיבותיה חמורים ביותר ודורשים ענישה הולמת ומרתיעה. 9. יוצא כי, הטענות העקרוניות אשר המבקש מנסה לעורר בבקשתו כלל אינן רלוונטיות לעניינו. זאת, מאחר שעיקר בקשתו היא כי יהא ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם ואי הרשעה בהתאם להוראות סעיף 40ד(א) לחוק. אולם, בית משפט השלום בגזר דינו נותר בגדרי מתחם העונש ההולם שקבע, אשר בגבולו התחתון עונש מאסר מותנה, וכלל לא מצא לנכון לחרוג ממנו לקולה (ראו והשוו: רע"פ 547/21 סיטניק נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (17.3.2021); רע"פ 3195/19 אגוזי נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (4.7.2019)). בית משפט השלום ממילא הכריע כי עניינו של המבקש אינו מצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם, כך שהלכה למעשה, אינו מקים את השאלה המשפטית העקרונית לה טוען המבקש. מכל מקום, ערכאת הערעור בוחנת את התוצאה העונשית הסופית שבגזר הדין, ואין בשגגה באופן יישום מלאכת גזירת הדין כדי להצדיק התערבות, מה גם ששגגה כאמור, לא נפלה במקרה דנן (רע"פ 2155/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (11.4.2022); ע"פ 8622/21 הולר נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (15.5.2022)). 10. אף איני מוצא לקבל את טענות המבקש בדבר "אי צדק מהותי" כלשונו שנגרם לו, בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הסמים ועל הצורך להתמודד עמן באמצעות ענישה יעילה ומרתיעה (רע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (19.6.2022)). זאת ועוד, פקודת הסמים מורה כי סם הקנבוס הוא סם מסוכן, ולא ניתן להתייחס לסם הקנבוס אחרת, קל וחומר שלא באופן מקל (רע"פ 8759/21 קסלר נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (23.12.2021); ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021)). בידי המבקש נתפסה כמות סם משמעותית, אשר חולקה לעשרות מנות באופן המלמד על כוונה להפיצן. במעשים אלו כרוך פוטנציאל נזק רב, וברי כי מעשי המבקש דורשים ענישה מתאימה. אין אפוא עילה לדון בעניינו פעם נוספת, בגדרי "גלגול שלישי". הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042140_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"פ 4214/22", "עפ\"ג 59892-02-22", "ת\"פ 63014-11-20", "ע\"פ 2083/96", "רע\"פ 4109/22", "רע\"פ 9177/20", "רע\"פ 547/21", "רע\"פ 3195/19", "רע\"פ 2155/22", "ע\"פ 8622/21", "רע\"פ 4030/22", "רע\"פ 8759/21", "ע\"פ 6299/20" ]

747,702

736,050

בבית המשפט העליון ע"א 3868/22 ע"א 4215/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: הרברט סמואל על הים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ארז חבר בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ 2. רשות האכיפה והגבייה - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות 3. הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערים בהליכים שבכותרת יגישו את סיכום טענותיהם, בנפרד , עד ליום 24.7.22, בהיקף של עד 8 עמודים, כל אחד. 3. משיבה 2 בע"א 3868/22 תגיש את סיכום טענותיה כמשיבה בהליכים שבכותרת, במאוחד , עד ליום 11.9.22, בהיקף של עד 15 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחין המשיבה בין טענותיה בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. הממונה על חדלות פרעון יגיש את סיכום טענותיו בהליכים שבכותרת, במסמך אחד , עד ליום 6.10.22, בהיקף של עד 15 עמודים. במסמך סיכום הטענות, יבחין הממונה על חדלות פרעון בין טענותיו בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 5. המערערים בהליכים שבכותרת יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך), עד ליום 1.11.22, בהיקף של עד 3 עמודים, כל אחד. במסמך סיכום הטענות, יבחינו המערערים בין טענותיהם בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 6. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 7. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 8. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 9. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 10. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 11. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 29.12.2022 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22038680_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3868/22", "ע\"א 4215/22", "בע\"א 3868/22" ]

747,703

739,199

בבית המשפט העליון ע"א 3868/22 ע"א 4215/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: הרברט סמואל על הים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ארז חבר בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חב 2. רשות האכיפה והגבייה - המרכז לגביית קנסות ,אגרות וה 3. הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי בקשה מוסמכת מיום 26.7.2022 לצירוף אסמכתא החלטה כמבוקש וכמסוכם, האסמכתא תתקבל למרשם. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22038680_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3868/22", "ע\"א 4215/22" ]

747,704

736,441

בבית המשפט העליון ע"פ 4217/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערים: 1. דמיטרי סטוקלוב 2. פרנקו ספיר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל המשך טיפול החלטה לא ניתן להגיש הודעת ערעור אחת על החלטות שניתנו בהליכים שונים . אשר על כן, המערערים מתבקשים להגיש, עד ליום 3.7.2022, הודעת ערעור נוספת ונפרדת שתופנה נגד אחת מן ההחלטות נשוא ההליך וכן לתקן בהתאם את הודעת הערעור שבכותרת, כך שבפועל יוגשו שני ערעורים נפרדים. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042170_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4217/22" ]

747,707

738,023

בבית המשפט העליון ע"פ 4217/22 ע"פ 4457/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער בע"פ 4217/22: דמיטרי סטוקלוב המערערת בע"פ 4457/22: ספיר פרנקו נ ג ד המשיבה בע"פ 4217/22 ו בע"פ 4457/22 : מדינת ישראל ערעורים על החלטותיו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע מיום 8.6.2022 בתת"ע 1825-09-21 ובתתע"א 774-10-21 בשם המערערים בע"פ 4217/22 ו בע"פ 4457/22 : עו"ד רבקה ג'אן פסק-דין לפניי ערעורים על שתי החלטות שנתן בית המשפט לתעבורה בבאר שבע ( השופטת א' ח' בר ; להלן: המותב או השופטת ) ביום 8.6.2022 בתת"ע 1825-09-21 ובתתע"א 744-10-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. נוכח הדמיון בין שני הערעורים שלפניי ובין הסוגיות שמועלות בהם, כפי שיפורט להלן, ראיתי לנכון לדון ולהכריע בהם במאוחד. 1. נגד המערערים – אשר מיוצגים על ידי אותה באת-כוח (להלן: הסניגורית ) – הוגשו כתבי אישום נפרדים לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, בהם מיוחסת לכל אחד מהם עבירה של נהיגה בשכרות. כתב האישום נגד המערער בע"פ 4217/22 (להלן: המערער ) הוגש ביום 6.9.2021, ואילו כתב האישום נגד המערערת בע"פ 4457/22 (להלן: המערערת ) הוגש ביום 4.10.2021. שני ההליכים נותבו בחודש אוקטובר 2021 בפני המותב: בהליך הנוגע למערער ניתנה החלטה בנושא ביום 10.10.2021, ובהליך הנוגע למערערת התקיים דיון בפני המותב ביום 24.10.2021. 2. בהליך הנוגע למערער התקיים דיון הוכחות והוגשו סיכומים, וביום 11.5.2022 ניתנה הכרעת דין מרשיעה בעניינו. ביני לביני, בהליך הנוגע למערערת התקיימו מספר דיונים, ופרשת התביעה הסתיימה לאחר דיון שהתקיים ביום 27.3.2022. ביום 2.6.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך המתנהל בעניינו. בבקשתו התמציתית טען המערער כי בין המותב ובין ראשת שלוחת תביעות תעבורה נגב במשטרה (להלן: ראשת השלוחה ) – שהיחידה בניהולה מייצגת את המשיבה בהליך – מתקיימים "יחסי חברות עמוקים מזה שנים רבות". זאת, בין היתר, על רקע עבודתן המשותפת של השתיים כתובעות תעבורה, טרם מינוי השופטת לתפקיד שיפוטי בחודש ינואר 2021. הסניגורית הסבירה כי היא עצמה שירתה יחד עם השופטת וראשת השלוחה "תקופה לא קצרה" והייתה עדה ליחסים הקרובים בין השתיים. כמו כן צוין כי ראשת השלוחה נכחה באולם במהלך מספר דיונים שהתקיימו בהליך. 3. המשיבה הודיעה ביום 7.6.2022 על התנגדותה לפסילת המותב, וטענה, בין היתר, כי הבקשה הוגשה "לכאורה" בעקבות הרשעת המערער. עוד הודגש כי ראשת השלוחה אמנם נכחה באולם "אך לא הייתה שותפה לדיון", שכן עורכי דין אחרים טענו בשם המשיבה. ביני לביני, ביום 6.6.2022 – בבוקר הדיון שנקבע בהליך הנוגע למערערת – הגישה המערערת בקשת פסלות בנוסח זהה לבקשה מטעם המערער. במהלך הדיון שהתקיים בהמשך אותו היום, חזרה הסניגורית על האמור בבקשת הפסלות והדגישה כי בנסיבות העניין מתקיימת עילת הפסלות הסטטוטורית שבסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) – כלומר, "קרבה ממשית" בין המותב ל"צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי". עוד טענה הסניגורית כי הגישה את בקשות הפסלות בעקבות "מידע שהתגלה [לה] לא מזמן". בתגובה לבקשת המותב לפירוט בהקשר זה, ציינה הסניגורית "ראשית, יש את עניין המניעות שזה לא עניין חדש [...]", וכן כי נודע לה לאחרונה על "טיסה משותפת" של המותב ושל ראשת השלוחה – ולגישת הסניגורית, "זו תהיה עצימת עיניים מוחלטת והיתממות לחשוב שאין דיבור על תיקים בניהולה של ראש השלוחה". כמו כן טענה הסניגורית כי התחוור לה ש"בית משפט זה הפך להיות 'חדר התייעצות' של תביעות תעבורה נגב". הסניגורית הוסיפה כי החלטות שניתנו לאורך ההליך מוכיחות כי המותב פועל מתוך נטייה לטובת המשיבה, אך ציינה "כרגע בעל פה כשלא כל התיקים מולי, קצת קשה לי להפנות בשליפה לעוד כמה החלטות [...]". 4. ביום 8.6.2022 נתן המותב החלטות זהוֹת בשני ההליכים ודחה את בקשות הפסלות. נקבע כי הבקשות הוגשו בשיהוי ניכר, שכן הבקשה בעניינו של המערער הוגשה לאחר מתן הכרעת הדין והבקשה בעניינה של המערערת הועלתה בסוף פרשת התביעה. עוד נקבע כי לא בהכרח תקום עילת פסלות בכל מצב שבו מתקיימת קִרבה בין המותב לעורך דין ממשרדו של בא-כוח אחד הצדדים, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. בענייננו, כך הודגש, ראשת השלוחה כלולה ברשימת המניעויות של המותב ואינה מופיעה בהליכים המתנהלים לפניו, ובנסיבות אלו, העובדה שעורך דין אחר משלוחת תביעות התעבורה מופיע בפני המותב – אינה מקימה עילת פסלות. 5. מכאן הערעורים שלפניי, במסגרתם עומדים המערערים על הטענות שהעלו בבית המשפט קמא וטוענים כי ככל שהדבר נוגע להליכים פליליים, לשם הוכחת עילת פסלות "יש להסתפק בקיומו של חשש סביר לקיומו של משוא פנים" ואין צורך בחשש ממשי , וכן כי יש ליתן משקל מוגבר למראית פני הצדק. עוד מלינים המערערים על כך שהחלטת הפסלות נעדרת התייחסות "למערכת היחסים הספציפית" בין המותב לראשת השלוחה. 6. המערערים מוסיפים ומפרטים על החלטות שונות שנתן המותב במסגרת שני ההליכים – כמו גם בהליך אחר שבו מייצגת הסניגורית – ואשר ממחישות, לגישתם, את נטייתו של המותב לטובת המשיבה. כך למשל, המערערת מפנה להחלטה שבה נקבע כי אין הצדקה לדחות את שמיעת פרשת ההגנה אך בשל העובדה שטרם ניתנה החלטה בבקשה לעיון בחומר חקירה. החלטה זו מעידה, לטענת המערערת, על עמדת המותב לפיה לחומרי החקירה לא תהיה כל השפעה – ומכאן שדעתו "ננעלה" ביחס לתוצאת ההליך. בדומה, המערער מפנה להכרעת הדין בעניינו אשר, לגישתו, "מתעלמת באופן ברור מהראיות" ואף "מהווה בעצם סיכומי תביעה". כמו כן טוענים המערערים כי החברוּת בין המותב וראשת השלוחה "מחזקת את החשדות באשר לקיומם של 'דיונים במעמד צד אחד'". 7. עוד נטען כי ראשת השלוחה מוגדרת במערכת "נט המשפט" כגורם המייצג את המשיבה בהליך נגד המערער, וכן כי היא נוכחת באולם הדיונים של המותב כ"דבר שבשגרה". באופן ספציפי נטען כי ראשת השלוחה נכחה בדיון בעניינה של המערערת ביום 6.3.2022 ו"ניהלה את הליך ההוכחות, יחד עם התובע [...] תוך שמתקיים דיון על הראיות בין השופטת ל[ראשת השלוחה]", וכן כי היא נכחה בדיון בעניינו של המערער ביום 11.5.2022. מכל מקום, ואף אם ראשת השלוחה עצמה אינה מייצגת בהליכים, המערערים סבורים כי החברוּת בין המותב לראשת השלוחה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. זאת, כך המערערים, מכיוון שהתובעים בשלוחת תביעות נגב כפופים במישרין לראשת השלוחה ופועלים בהנחייתה, וכן מכיוון שכל זיכוי בתיק תעבורה מוביל לתוצאות אשר "משפיעות באופן ישיר" על ראשת השלוחה. זאת, שכן התחקיר הפנימי שנערך בעקבות זיכויים משפיע לטענתם על "מדד התפקוד" של ראשת השלוחה ועלול לפגוע בקידומה בשורות המשטרה. באופן דומה, כך נטען, החלטות שניתנות לטובת המשיבה "מקדמות" את ראשת השלוחה במשטרה "בזכות סך הרשעות מרשים" ואף מובילות להעלאת שכרה. 8. באשר למועד העלאת טענת הפסלות, המערערים מודים כי בקשות הפסלות אכן הוגשו "בשיהוי ובשלב מתקדם של ההליך". ואולם, כך המערערים, הדבר נבע מ"זהירות מוגברת" של הסניגורית בהקשר זה, נוכח ההשלכות הפוטנציאליות של הגשת בקשת פסלות, וכן מהעובדה שהסניגורית התוודעה רק בחודש מאי 2022 לחופשה המשותפת של המותב וראשת השלוחה. המערערים מוסיפים כי החליטו להגיש את בקשותיהם "כאשר החשש למשוא הפנים הפך למוכח וממשי בהחלטות שיפוטיות, באופן ניהול אולם בית המשפט" ובעקבות פגיעה בזכויותיהם. 9. עיינתי בערעורים על נספחיהם ובאתי לידי מסקנה כי דינם להידחות מחמת השיהוי המובהק שבו לוקות בקשות הפסלות. כפי שפורט לעיל, המערערים ידעו עוד בחודש אוקטובר 2021 שההליכים בעניינם יישמעו בפני המותב. במסגרת בקשות הפסלות אף ציינה הסניגורית כי ידעה זה מכבר על החברוּת בין המותב לראשת השלוחה, נוכח היכרותה האישית עמן – מה גם שראשת השלוחה נכללה, כאמור, ברשימת המניעויות של המותב אשר פורסמה באתר הרשות השופטת. חרף זאת המתינו המערערים והגישו את בקשות הפסלות רק בחודש יוני 2022, למעלה משבעה חודשים לאחר ניתוב ההליכים לניהולו של המותב, ולאחר שההליכים הגיעו לשלבים מתקדמים. 10. לא מצאתי מקום לקבל את ההסברים שהציגו המערערים להשתהותם, ובפרט אציין כי נוכח ידיעתה האישית של הסניגורית על הקֶּשֶׁר הקרוב הנטען בין המותב וראשת השלוחה, הגילוי על החופשה הנטענת של השתיים אינו מצדיק את אי-העלאת טענת הפסלות לפני חודש מאי 2022. הוא הדין ביחס לטענה בדבר מעורבוּת ראשת השלוחה בדיון מיום 6.3.2022 – אשר התקיים, כאמור, שלושה חודשים טרם הגשת בקשות הפסלות – מה גם שראשת השלוחה אינה מוזכרת בפרוטוקול הדיון והמערערת לא הגישה בקשה לתיקונו. התנהלותם הדיונית של המערערים סותרת, אפוא, את החובה המוטלת על בעל דין לטעון לפסלות המותב "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות" (סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), ובהקשר זה נפסק לא אחת: "טענת פסלות אינה בגדר 'נשק סודי' שאותו רשאי בעל דין לשמור באמתחתו לעת מצוא [...] על בעל דין שבוחר שלא להעלות טענת פסלות לאלתר לקחת בחשבון שמדובר בטעם המצדיק את דחיית הטענה, אם יבחר להעלותה בהמשך" (ע"פ 4164/21 טויטו נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (5.7.2021)). בנסיבות העניין שלפנינו, די בשיהוי מובהק זה כדי לדחות את שני הערעורים. 11. לכך יש להוסיף כי חלק משמעותי מטענות המערערים – לרבות הפירוט על ההחלטות השונות שמהן עולה, לטענתם, נטייה לטובת המשיבה, וכן הפירוט על האינטרס שלטענתם קיים לראשת השלוחה בתוצאות ההליכים שמנהלת יחידתה – כלל לא הועלו בבקשות הפסלות. משלא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס לטענות הללו, אין מקום לדון בהן לראשונה במסגרת הערעורים שלפניי – שכן " אין להלום שימוש בערעור פסלות בתור 'מקצה שיפורים' לבקשת פסלות לאקונית, אשר במסגרתה נמנע המערער מלהביא את מלוא נימוקיו בפני המותב " (ע"פ 1507/22 טרביאן נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (1.3.2022)). 12. מן הטעמים המפורטים לעיל, נדחים שני הערעורים. עם זאת, בשולי הדברים מצאתי מקום להעיר כי למען ניקיון הדעת רצוי להימנע ממצב שבו גורם המופיע ברשימת המניעויות של המותב יהיה נוכח בדיונים שמתקיימים בפני אותו המותב. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22042170_V02.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4217/22", "ע\"פ 4457/22", "ע\"פ 4164/21", "ע\"פ 1507/22" ]

747,708

735,965

בבית המשפט העליון בג"ץ 4218/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותרת: אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים - כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד מאיר אברהם; עו"ד יגל דוד החלטה ביום 13.06.2022 הוגשה עתירה נגד החלטת ועדת המחירים המשותפת למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד האוצר מיום 06.04.2022; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשפ"ב-2022; וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת ורכבל), התשפ"ב-2022, אשר עומדים גם ביסוד העתירה שלפניי (בג"ץ 3989/22 עיריית ביתר עילית ואח' נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואח' ). משכך, ובהינתן הכלל שנקבע בבג"ץ 5322/21 מתי כספי נ' ממשלת ישראל , פסקאות 3-2 (14.09.2021); בג"ץ 546/22 אלימלך נ' משטרת ישראל (26.01.2022); ובבג"ץ 4031/22 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ' שר התקשורת (22.06.2022), תודיע העותרת מדוע לא תדחה עתירתה על הסף, משיש באפשרותה לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת בבג"ץ 3989/22. הודעת העותרת כאמור תוגש עד ליום 27.06.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042180_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4218/22", "בג\"ץ 3989/22", "בג\"ץ 546/22" ]

747,709

736,622

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4218/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרת: אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המחירים - כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד מאיר אברהם; עו"ד יגל דוד פסק-דין השופט ח' כבוב: 1. במוקד העתירה שלפנינו ניצבת "רפורמת דרך שווה" שמטרתה הסדרת השירותים בתחבורה הציבורית בישראל. במסגרת העתירה התבקשנו להורות בצו על-תנאי המופנה למשיבה 1, היא ועדת המחירים המשותפת למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד האוצר (להלן: ועדת המחירים ) , לבוא וליתן טעם: " מדוע לא יבוטלו המלצותיה ו/או החלטותיה בדיונה מיום ה' בניסן התשפ"ב (6.4.2022) (להלן : החלטות ועדת המחירים), העומדות בבסיס צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), תשפ"ב-2022 וכן צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), תשפ"ב-2022 (להלן: הצווים) ". כמו כן התבקשנו ליתן צו על-תנאי המופנה למשיבים 3-2, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר, בהתאמה, לבוא וליתן טעם: " מדוע לא יבוטלו הצווים ". בד בבד התבקשנו להוציא מלפנינו צו ביניים " שיורה למשיבים להימנע מכל פעולה ליישום הצווים ", וכן להורות " על קביעת הדיון בעתירה למועד קרוב ככל הניתן ". 2. על-פי האמור בכתב העתירה, " ביום 6.4.2022 התכנסה ועדת המחירים לדיון, והמליצה למשיבים 2 ו-3 את ההמלצות העומדות בבסיס הצווים. [...] ביום 2.5.2022 פורסמו הצווים בקובץ התקנות שברשומות, כאשר הם חתומים על ידי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים וכן על ידי שר האוצר. [...] הצווים מבקשים לעגן את מה שמכנה המשיבה 2 'מהפכת השירות בתחבורה הציבורית – דרך שווה' [...] הרפורמה נועדה ליישם החלטת ממשלה קודמת מספר 259 [...] שזו תמציתה: 'מחליטים: נוכח הרצון לייצר מדיניות מחירים פשוטה ושקופה לנוסעות ונוסעי התחבורה הציבורית ... שיביאו בין היתר ליצירת מדיניות מחירים, כלל ארצית, אחידה ופשוטה' ". בהמשך לכך, מעלה העותרת טענות מן הגורן ומן היקב ביחס לרפורמה. כך, בתמצית, נטען ל" פגיעה בזכויות מכוח חוקי יסוד; הפרות של חובת ההיוועצות; יצירת אפליה פסולה; קבלת הכרעות פוגעניות באופן בלתי מידתי ובלתי סביר בעליל ", והרפורמה תוארה, לא אחת, כ" מיטת סדום " ש" חוטאת בחוסר סבירות קיצונית " שביסודה " שיקולים זרים ". על יסוד כל אלה ועוד נטען כי דין המלצות והחלטות ועדת המחירים, צווי הפיקוח והרפורמה בכללותה - בטלות. בשים לב לכך שהעתירה שבכותרת היא עתירה ציבורית-כללית הנוגעת לעניין מרכזי אחד - הרפורמה; עניין אשר נוגע לקבוצה רחבה של נפגעים, ונוכח הטענה בעתירה לפגיעה כללית המשפיעה על הרבים, סברתי כי מקום בו הוגשה כבר עתירה מוקדמת (בג"ץ 3989/22) בעניין הרפורמה והעומד ביסודה, חל במקרה דנא הכלל שנקבע בבג"ץ 5322/21 מתי כספי נ' ממשלת ישראל , פסקאות 3-2 (14.09.2021) (להלן: עניין מתי כספי ), ונשנה בבג"ץ 546/22 אלימלך נ' משטרת ישראל (26.01.2022) (להלן: עניין אלימלך ), ואושרר בבג"ץ 4031/22 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ' שר התקשורת (22.06.2022), לפיו: " כאשר הסוגיה שעל הפרק נוגעת למדיניות ציבורית כללית, או כבענייננו – להחלטה עקרונית המשפיעה על רבים, משעה שהוגשה העתירה הראשונה, לא ניתן לפנות בעתירות חדשות באותו עניין. חלף זאת, אדם המבקש ליטול חלק באותו הליך תלוי ועומד, נדרש להגיש בקשת הצטרפות ולהטעים במסגרתה את הצירוף המבוקש, ובין היתר את תרומת הצירוף לבירור ההליך. המותב שאליו הוגשה הבקשה יחליט אם הצירוף מוצדק, אם לאו " (עניין אלימלך פסקה 6). על כן, בהחלטתי מיום 22.06.2022, התבקשה העותרת להודיע מדוע לא תדחה עתירתה על הסף, משיש באפשרותה לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. 3. עתה מונחת לפניי הודעת העותרת, בגדרה נימקה טעמיה מדוע יש לדון בעתירתה בד בבד עם העתירה המוקדמת, חלף דחייתה והפנייתה להגשת בקשה להצטרפות כאמור. טעמיה לכך הם, בקצירת האמור, שניים: הראשון הוא כי בעתירתה, בשונה מהעתירה המוקדמת, ועדת המחירים נמנית על המשיבים, והחלטותיה " שבסופו של יום היו ערש היוולדם של צווי הפיקוח ", כך לטענת העותרת, נתקפות במישרין; תוך שהוער כי " מדובר בטענות ליבה של העתירה דנא ". הטעם השני הוא, כי " בעוד שהעתירה המוקדמת למעשה משמיעה את קולם של שלוש עיריות ספציפיות ועותרים שהם נפגעים ספציפיים, מבקשת העותרת הציבורית (חל"צ) כאן, להדהד את האינטרס הציבורי הרחב ". 4. לאחר ששבתי ובחנתי את מלוא הטיעונים ונסיבות המקרה, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומה של עתירה מוקדמת, העוסקת באותה סוגיה ציבורית רחבה; ובשים לב לאפשרותה של העותרת לפנות בבקשת הצטרפות לעתירה המוקדמת – שעודנה תלויה ועומדת, ואף נמצאת בראשיתה. כפי שהיטיב לקבוע השופט נ' סולברג בעניין מתי כספי : "כידוע, צד שלישי המעוניין להצטרף לעתירה ציבורית-כללית שהוגשה על-ידי אחר, נדרש להגיש בקשה להצטרף לעתירה הקיימת, ולהצביע בגדרה על הערך המוסף שיש בצירופו להליך הקיים, ועל התועלת שתצמח מכך. במסגרת בחינת הבקשה, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקול הדעת הרחב המסור לו בכגון דא, אם יש טעם בצירוף המבוקש, כנטען, או שמא לא יהא בו כדי לתרום להליך, ולהוסיף על הקיים. אך מובן הוא, כי המבקשים להצטרף אינם רשאים להעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת, ו'לדלג' מעל משוכה זו, באמצעות הגשת עתירות נוספות, העוסקות באותו עניין, ובכך לחמוק מן הצורך להגיש בקשת הצטרפות, על כל המשתמע מכך. אמנם, כאשר מדובר בעותרים פרטניים, שבעניינו של כל אחד מהם ניתנה החלטה פרטנית, גם אם באותו עניין ממש, וכל עותר ועותר מבקש להעמיד את ההחלטה שניתנה בעניינו-שלו לביקורת שיפוטית, יוכל כל אחד מהם לפנות בעתירה משלו, והוא יזכה לקבל את יומו בבית המשפט, בכפוף לכללים המשפטיים המקובלים. שונים הם פני הדברים מקום שבו הסוגיה שעל הפרק נוגעת למדיניות ציבורית-כללית; להחלטה עקרונית המשפיעה על רבים. במצב דברים מעין זה, מעת שהוגשה העתירה הראשונה, לא ניתן עוד לפנות בעתירות חדשות, נוספות, באותו עניין. מכאן ואילך, אדם המעוניין להצטרף גם הוא לאותו הליך, ולהשמיע את קולו, ידרֵש להגיש בקשת הצטרפות, ולשטוח בה את הטעמים העשויים להצדיק את הצירוף המבוקש: את תרומת הצירוף לבירור ההליך, ואת החיסרון שבאי-הצירוף. [...] ומכלל הן אתה שומע לאו: אם הוגשה עתירה ציבורית-כללית, בעניין החורג מדל"ת אמותיו של עותר פרטני זה או אחר, מוטל על כל אדם נוסף המבקש להצטרף להליך, לפנות לבית המשפט בבקשת הצטרפות, בגדרי אותה עתירה . הגשת עתירה נוספת, חלף הגשת בקשה כאמור, נוגדת את העקרונות האמורים, והיא מציבה, הלכה למעשה, את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. התנהלות שכזו, עשויה להביא לדחיית העתירה הנוספת על הסף, ולוּ מטעם זה בלבד, ולחייב את מגישיה בהוצאות." דברים נכוחים אלה חלים במובהק גם בענייננו. 5. כך, ביסוד העתירה דנא וביסוד העתירה המוקדמת ניצבת "רפורמת דרך שווה", על תולדותיה; כך גם נכתב בהודעת העותרת, " אמת, נכונה הקביעה כי שתי העתירות עוסקות ברפורמת 'דרך שווה' ". בנוסף, דעת לנבון נקל כי מדובר בסוגיה ציבורית-כללית, המשפיעה על הרבים; כך גם נכתב בעתירה, " תוצאותיה של הרפורמה הן אפוא, פגיעה באוכלוסיות חלשות ". זאת ועוד נלקחה בחשבון העובדה, כי מדובר בעתירה מאוחרת שהוגשה על-ידי עותרת ציבורית, המבקשת, כאמור, " להדהד את האינטרס הציבורי הרחב ". בהינתן כל אלה, שומה על העותרת לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. זה הכלל. זו דרך המלך. 6. בטרם סיום אעיר, כי בשים לב לכך שעל-פי הכלל שמנחנו לדחות את העתירה דנא, המותב שדן בעתירה המוקדמת הוא זה שצריך להחליט בבקשת ההצטרפות כחוכמתו, סבורני כי אין זה נכון שאדון בטענות העותרת המפורטות בהודעתה לגופן. מכיוון שענייננו בעילת סף, ובהינתן הנסיבות המפורטת לעיל, קביעתי היא כי אין בטענות האמורות כדי להצדיק את מסקנת העותרת, לפיה " טענות הליבה המייחדות אותה מן העתירה המוקדמת – מקימות לעתירה דנא מעמד משל עצמה להידון לצד העתירה המוקדמת במסגרת 'דיון מאוחד' ". 7. העתירה נדחית על הסף אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים שהוגשה עמה. בשים לב לאמור בסעיף 14 להודעת העותרת, היא תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה, ברף הנמוך, בסך כולל של 3,500 ש"ח. ניתן היום, ‏א' בתמוז התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22042180_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4218/22", "בג\"ץ 3989/22" ]

747,710

735,778

בבית המשפט העליון בג"ץ 4219/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מירב חורי-קעואר החלטה התיק ייקבע לדיון בפני הרכב מחר, יום 22.6.2022, בשעה 11:30. לתגובת המדינה עד מחר בשעה 8:00. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042190_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4219/22" ]

747,711

735,813

בבית המשפט העליון בג"ץ 4219/22 - א' לפני: כבוד השופט י' אלרון העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשה להוספת נספחים לעתירה בשם העותר: עו"ד מירב חורי החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042190_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4219/22" ]

747,712

735,966

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4219/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: גהאד חמזה עלי בני עודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ג בסיון התשפ"ב (22.06.2022) בשם העותר: עו"ד מירב חורי בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין בתום שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים, ועיון בחומר החסוי, המלצנו את אשר המלצנו לבאת כוח העותר, והיא קיבלה את המלצתנו ומשכה את העתירה. אשר על כן, אנו מורים על דחיית העתירה. ניתן היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22042190_J03.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4219/22" ]

747,713

736,421

בבית המשפט העליון רע"א 4220/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר יפעת וינר 2. מדינת ישראל- משרד הבריאות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן) בת"א 32929-09-17 מיום 27.4.2022 בשם המבקשים: עו"ד אהרון רף החלטה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן ) בת"א 32929-09-17 מיום 27.4.2022, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתחום המיילדות והגניקולוגיה ולמנות מומחה אחר תחתיו. 1. המבקשים 1 ו-2 (להלן: התאומים ), קטינים, הגישו לבית המשפט המחוזי באמצעות הוריהם, המבקשים 4-3, תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו להם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני שניתן לטענתם למבקשת 3 (להלן: היולדת ) במהלך הריונה עם התאומים. על פי הנטען בתביעה, כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 (להלן: ד"ר ויינר ) שהחליטה לשחרר את היולדת לביתה במקום לאשפזה בהשגחה נולדו התאומים בלידה מוקדמת בהיותם פגים, תוך שהם סובלים מנזקים קשים ומנכות. 2. עם הגשת התביעה הגישו המבקשים חוות דעת רפואית של פרופ' מיכאל מויסייב (להלן: פרופ' מויסייב ), ואילו המשיבים הגישו מטעמם את חוות דעתו של פרופ' יריב יוגב (להלן: פרופ' יוגב ) – שניהם מומחים בתחום המיילדות והגניקולוגיה. בין חוות הדעת שהוגשו נתגלעו פערים מהותיים בשאלת האחריות, ומשכך הורה בית משפט קמא בהסכמת הצדדים על מינויו של פרופ' אייל שיינר (להלן: פרופ' שיינר או המומחה ) כמומחה מטעם בית המשפט. 3. ביום 14.7.2020 הגיש פרופ' שיינר את חוות דעתו שלפיה לא בוצעה חריגה באבחנה או בטיפול שניתן ליולדת ולא הייתה רשלנות במעקב ההיריון. לפי חוות הדעת, הטיפול שניתן ליולדת בבית החולים היה בהתאם למקובל, לא ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת שנבעה מדימום עקב שליית פתח ולא ניתן היה לחזות את מועד הופעתו. עוד צוין, כי לא ברור איזה הסבר קיבלה היולדת ואם נערך דיון על הסיכונים וההשלכות של מצבה המיוחד ואין רישום מפורט על כך. יחד עם זאת, נקבע בחוות הדעת כי לא היה במתן הסבר כאמור כדי למנוע את התוצאה העגומה. 4. ביום 27.7.2020 הגישו המבקשים בקשה דחופה לפסילת חוות דעתו של פרופ' שיינר בטענה כי רק לאחרונה נודע להם כי בין פרופ' שיינר לבין מומחה המשיבים, פרופ' יוגב, קיים שיתוף פעולה פורה ויחסים הדוקים מזה שנים, המהווה פגם היורד לשורש העניין ומחייב את פסילתו. ביום 28.10.2020 זומן פרופ' שיינר לחקירה בקשר לבקשת הפסילה. גם באת כוח המבקשים נחקרה על תצהירה, שצורף כתמיכה לבקשת הפסילה, ולפיו העילה לפסילה התגלתה רק לאחר חיפוש נוסף שערכה בעקבות קבלת חוות הדעת של פרופ' שיינר. 5. בהחלטתו מיום 27.4.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה. נקבע, כי המבקשים לא הצליחו לסתור את חזקת התקינות המקצועית שממנה נהנה מומחה בית משפט, וזאת על רקע תשובותיו של פרופ' שיינר בחקירתו שהעלו, בין היתר, כי הוא ופרופ' יוגב קרובים מבחינה מקצועית אך אינם חברים, אינם מתייעצים זה עם זה בענייני המקצוע ואין להם מטופלות משותפות, וכי שיחתם האחרונה נערכה בחודש יולי 2020, בהקשר מקצועי; כי המומחים לא נפגשו על מנת לערוך את ספריהם המשותפים אלא כל אחד מהם ביצע את חלקו בעצמו, כאשר העבודה נעשתה לפני למעלה מ-6 שנים ומבלי שראו רווח תמורתם; כי פרופ' יוגב פרש מהוועד הישראלי לרפואת האם והעובר (להלן: הוועד ) לפני למעלה מחמש שנים; כי המחקר שבו השתתפו המומחה וד"ר ויינר אינו אלא סקר אינטרנטי, שהמומחה לא ידע מי המשתתפים בו. עוד צוין, כי פרופ' שיינר הדגיש שחוות דעתו אובייקטיבית ושקופה; שלא היה מהסס לחוות עמדה אחרת לו היה חושב כך; ושלא ראה מניעה לתת חוות דעת נגדית לזו של פרופ' יוגב בתביעה שלא הוגשה כנגד פרופ' יוגב אישית, כאשר ממילא חלק בעבר על עמדתו בחוות דעת קודמת שניתנה על ידו. 6. על החלטה זו נסבה הבקשה שבפניי. המבקשים טענו כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו שלא לפסול את חוות דעת המומחה. זאת, בין היתר, כי הקביעה שלפיה אין בין המומחה לפרופ' יוגב קשרי חברות אינה עולה בקנה אחד עם היותם עורכים במשותף של ספרים וחברים בוועד, ולמעשה מדובר ב"חברות אמיצה והדוקה בין השניים"; כי גם אם המומחים לא נפגשו באופן פיזי במהלך עבודתם על הספרים, ברי כי הם דיברו ביניהם ארוכות ועל כן ניתן לקבוע כי קיימת היכרות קרובה ועמוקה ביניהם; כי הספרים האמורים נמכרים באינטרנט במחירים גבוהים ולא ייתכן כי העורכים לא קיבלו בעדם תגמול; כי גם אם פרופ' יוגב פרש מהוועד, הרי שלא נסתרת הטענה כי המומחים מקיימים ביניהם יחסי עבודה הדוקים; כי במקרים דומים וחמורים פחות נפסלו על ידי בתי המשפט חוות דעת מומחים; כי לא היה על בית משפט קמא להסתמך על עדותו של פרופ' שיינר שטען כי בעבר חלק על עמדתו של פרופ' יוגב מבלי שהובאו פרטים או הוכחות לכך; וכי בית משפט קמא לא התייחס לעובדה שפרופ' שיינר לא ציין בקורות חיים שבפתח חוות דעתו את הספרים שכתב ביחד עם פרופ' יוגב, כאשר היה עליו לציין זאת. עוד נטען, כי זימון המומחה לחקירה כמו גם ההחלטה להעביר לידיו עותק מבקשת הפסילה שבה מפורטות כלל העובדות והעילות להגשתה מהווים פגם פרוצדורלי ומהותי. 7. דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה. להווי ידוע כי פסילת מומחה רפואי מטעם בית המשפט שמורה למקרים חריגים בלבד שבהם נפל פגם היורד לשורש ההליך העלול לגרום עיוות דין או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו מיני רבים רע"א 7352/21 פלוני (קטין) נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פסקה 9 והאסמכתאות שם (17.11.2021) (להלן: עניין פלוני )). הדברים יפים בפרט כאשר בקשת הפסילה הוגשה לאחר הגשת חוות דעת המומחה (ראו רע"א 5603/21 פלוני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב , פסקה 7 (29.8.2021)), הואיל וקיים חשש כי הגשתה נבעה מתוכן חוות הדעת (ראו עניין פלוני , שם; רע"א 256/22 פלוני נ' בית החולים הדסה עין כרם , פסקה 5 (21.1.2022)). כמו כן, בהינתן חזקת התקינות המקצועית שעומדת למומחה לא די בקיומם של קשרים בינו לבין אחד הצדדים בתיק על מנת שהמומחה ייפסל אוטומטית (ראו רע"א 6234/09 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ , פסקה 5 (17.11.2009); עניין פלוני , שם). חזקה זו תיסתר רק מקום שיתקיימו אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים ולשם כך נדרש לכל הפחות להוכיח זיקה מהותית על פני פרק זמן משמעותי בין המומחה לבין הצד שכנגד (ראו רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 (19.1.2014) (להלן: עניין פאור )). 8. המקרה שלפניי אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ואפרט. לצורך הדיון אני נכון לקבל טענת המבקשים לפיה רק במסגרת הכנת שאלות ההבהרה למומחה התברר להם אודות הספרים המשותפים שערכו המומחים ועל הקשרים הנוספים ביניהם. ברם, החלטת בית משפט קמא שלא לפסול את המומחה מטעמו נבעה מהתרשמותו לחיוב מעדותו של המומחה, לאחר שנחקר בהרחבה בקשר ליחסיו עם פרופ' יוגב. בפסיקה נקבע כי "כדי לסתור את חזקת המקצועיות של מומחה מטעם בית המשפט לא די בהצגת מקרים ספורים שבהם המומחה ערך חוות דעת מטעם הצד שכנגד ואף לא די בכך שיוכח כי המומחה עבד דרך קבע עם הצד היריב. סתירת החזקה מחייבת הוכחת קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים המעלה "חשש ממשי לכך שזכויות המשיב תפגענה עקב אותה קרבה בין המומחה ל[צד שכנגד] לה טוען המשיב [...]" (עניין פאור , שם והאסמכתאות שם; הדגשה הוספה – י"ע). הדברים האמורים יפים גם לענייננו. עיינתי בחקירתו של פרופ' שיינר ממנה עולה כי היחסים בינו לבין פרופ' יוגב הם מקצועיים בלבד, שניהם מנהלי מחלקות ומטבע הדברים נפגשים בכנסים שונים, והם גם בוחנים בבחינות הסמכה. כפי שציין המומחה בחקירתו, פרופ' יוגב לא התארח בביתו והוא לא התארח בביתו של פרופ' יוגב, פרופ' יוגב לא הוזמן לחתונת בתו, וכיו"ב אינדיקציות המעידות שהקשרים ביניהם מקצועיים גרידא (ומבלי שישתמע כי אם היה מבקר בביתו או מוזמן לחתונת בתו, היה בכך כדי להביא בהכרח לפסילתו). במדינה קטנה כמדינתנו, קשר מקצועי בין מנהלי מחלקות ובין רופאים בכירים בינם לבין עצמם, הוא כמעט בלתי נמנע. לטענת המבקשים הנוגעת להשמטת שני הספרים המשותפים שערך המומחה עם פרופ' יוגב מרשימת החיבורים בפתח חוות דעתו, הסביר המומחה כי המדובר ברשימה קבועה וממוחזרת, שנזכרים בה רק הספרים שכתב לבדו: "יש לי עשרה ספרים ואני לא מציין את כולם בקורות חיים. זה בעשרות חוות דעת אותה שבלונה" (עמ' 10 לפרוטוקול החקירה), וכן "[...] בקורות חיים כתבתי רק את הספרים שכתבתי לבד" (עמ' 17 לפרוטוקול החקירה). יתר טענות המבקשים בדבר "שותפותם העסקית" של המומחים בעריכת הספרים וההכנסה ממכירתם הן טענות ספקולטיביות שנטענו בעלמא ונשללו על ידי המומחה בעדותו. כאמור לעיל בית משפט קמא התרשם מעדותו של פרופ' שיינר כי חוות דעתו אובייקטיבית וללא הטייה כלשהי הנובעת מהיכרותו המקצועית עם פרופ' יוגב. התרשמות זו של הערכאה הדיונית עניינה בקביעת ממצאי מהימנות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, וההחלטה על דחיית בקשת הפסילה לגופא עולה בקנה אחד עם הפסיקה בתחום, ולא מצאתי כל עילה להתערב בכך. 9. המבקשים הפנו למספר החלטות שבהן נפסלו חוות דעת של מומחים ב" מקרים דומים ואף פחות חמורים " כלשונם (הדגשה הוספה – י"ע). ברם, עיון בהחלטות מעלה כי מדובר במקרים מובהקים שמצדיקים פסילה: פסילת חוות דעת של מומחה בית משפט שאחיו טיפל בתובע ושחוות דעתו צורפה למסמכים הרפואיים שהומצאו למומחה; של מומחה שטיפל בעבר באחד מבעלי הדין בעניין שבתחום מומחיותו; ושל מומחה מטעם תובעת שהועסק בתפקיד בכיר על ידי הנתבעת בפרויקט נשוא התביעה שם. מכאן שאין יסוד לטענה כי המדובר במקרים "פחות חמורים". 10. המבקשים הלינו על כך שבית המשפט הורה להמציא למומחה את בקשת הפסילה על נימוקיה, טרם זימונו לחקירה. זאת, באשר לשיטתם, זכותם להפתיע את המומחה בחקירתו הנגדית, כפי שרשאי כל בעל דין להפתיע את עדי היריב בחקירתם הנגדית. דין הטענה להידחות. ראשית , המדובר בטענה שלמעשה תוקפת החלטות של בית משפט קמא מחודש ספטמבר 2020, המורות על זימון המומחה לחקירה והעברת עותק מבקשת הפסילה לידיו, והמועד להשגה על החלטה זו חלף זה מכבר. שנית , ולגופה של טענה, כבר נקבע כי "ברגיל, משעלה חשש לקיומו של ניגוד עניינים אצל המומחה, ומשנתבקשה התייחסותו של המומחה, ראוי לאפשר לחקור את המומחה בעניין זה" (ראו רע"א 5611/07 פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (21.10.2007)). במצב הדברים הרגיל, איני רואה כל פגם בכך שבעל דין ינסה להפתיע את יריבו או את העדים מטעמו במהלך חקירתם הנגדית, שהרי אחת מתכליותיה של החקירה הנגדית היא לערער את מהימנותו של העד. הפתעתו של בעל הדין שכנגד אינה אסורה אפוא במשפטנו והיא נחשבת ללגיטימית וצודקת במסגרת כללי סדרי הדין והראיות שנועדו לחשוף את האמת. ברם, איני סבור כי יש מקום "להפתיע" מומחה בטענות פסילה, מבלי לאפשר לו להתכונן מראש לטענות אלה, והמקרה שלפנינו אך יוכיח. כך, בתגובה לטענה כי השמיט במזיד את שני הספרים שערך עם פרופ' יוגב, הצטייד פרופ' שיינר בעוד מועד לקראת חקירתו בחוות דעת נוספות שנערכו על ידו, על מנת להמחיש טענתו כי יש לו "שבלונה" המשמשת אותו להכנת חוות דעת, וכי אותה "שבלונה" כוללת אך ורק ספרים שפורסמו על ידו, מבלי לאזכר את שני הספרים שערך עם פרופ' יוגב. 11. בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם. גם אם לשיטת המבקשים היה על פרופ' שיינר לציין את שני הספרים המשותפים לו ולפרופ' יוגב ברשימת חיבוריו, מן הסתם היו הצדדים מתוודעים לעובדה זו רק לאחר הגשת חוות הדעת, בעוד שההסכמה על מינויו של המומחה קדמה לכך. חוות דעתו של פרופ' שיינר ניתנה בחודש יולי 2020, עוד בטרם נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות ) . תקנה 89 לתקנות החדשות קובעת כלהלן: העדר ניגוד עניינים 89(א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך , לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין . ודוק: את המילים "בנוגע להליך" כאמור בתקנה, יש לפרש באופן רחב, ככוללות גם זיקה אישית אל מי מהמומחים של הצדדים. תקנה 89 נועדה לצמצם את מספר המקרים שבהם נודע לאחד הצדדים על עילת פסילה רק לאחר הגשת חוות הדעת. במקרה דנן, לאור הקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא, ולאחר שעיינתי בחקירתו של פרופ' שיינר, ספק אם גם על פי הוראות תקנה 89 הנ"ל, היה עליו להצהיר על קרבה לפרופ' יוגב. אך ככלל, אם יש ספק, רצוי להרחיב בגילוי נאות ככל שניתן. מכל מקום, מכוח תקנה 89, כיום על מומחי בית משפט להביא לידיעת בית המשפט ובעלי הדין מידע רלוונטי הקשור לכל הגורמים בתיק, על מנת למנוע תקלות ובקשות פסילה לאחר הגשת חוות הדעת. 12. לנוכח כל האמור, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו המנומקת של בית משפט קמא. הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, ובהינתן אופי התביעה ונזקיהם של המבקשים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042200_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4220/22", "רע\"א 7352/21", "רע\"א 5603/21", "רע\"א 256/22", "רע\"א 6234/09", "רע\"א 8869/13", "רע\"א 5611/07" ]

747,714

736,010

בבית המשפט העליון רע"א 4221/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: האני האשם ח'ליל עיסא חמד ו-31 אח' נ ג ד המשיבות: 1. הרשות לפיתוח ירושלים 2. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 2273-04-22 (השופטת ח' מ' לומפ ) מיום 29.5.2022 בשם המבקשים: עו"ד סאמי ארשיד החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בירושלים בע"א 2273-04-22 (השופטת ח' מ' לומפ ), מיום 29.5.2022. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבות, שעניינו מניעת תפיסת חזקה או ביצוע עבודות במקרקעין על ידי המשיבות, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים בת"א 4316-10-19 (השופטת מ' קסלסי ), מיום 6.2.2022 (להלן: " הבקשה" ). רקע הדברים 1. עניינה של הבקשה בסכסוך הנוגע לזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 30110, בקרבת שער האריות וחומת העיר העתיקה בירושלים (להלן: " החלקה "). המבקשים הם נציגי משפחות, אשר לטענתם החלקה הינה בבעלותן ואף השכירו את החלקה לעיריית ירושלים במשך שנים רבות. 2. בחודש מאי 2019 החלו המשיבות לבצע בחלקה עבודות להשלמת טיילת סובבת חומות ירושלים, האמורה לכלול גם את שטחה של החלקה. על רקע זה, ביום 7.10.2019 הגישו המבקשים 7-5, לבית משפט השלום בירושלים, בקשה למתן צו מניעה זמני, במסגרתו נתבקש בית המשפט להורות על הפסקת העבודות. 3. ביום 3.11.2019 ניתנה החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט א' גורדון ), במסגרתה התקבלה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני. במסגרת החלטתו ציין בית המשפט כי העובדה שעיריית ירושלים השכירה במשך שנים את החלקה מאת המבקשים מלמדת כי " למבקשים סיכוי להראות בהליך העיקרי כי זכותם להגנה על החזקה חלה כלפי כניסתה של המשיבה 1 לחלקה ". כמו כן, נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים משהעבודות המתוכננות להתבצע בחלקה " אינן שוליות או פעוטות " מאחר שהן עלולות להוביל למצב שבו המבקשים " יאלצו להשלים עם מציאות במסגרתה החלקה בה החזיקו תהפוך לחלק מטיילת מרכזית ". 4. בהמשך אותו היום, 3.11.2019, הוגש כתב התביעה מטעם המבקשים 7-5, ובשלב מאוחר יותר תוקן כתב התביעה ובין היתר התווספו לו, כתובעים, יתר המבקשים בבקשה שלפניי. במסגרת תביעת המבקשים, שבו האחרונים על טיעוניהם במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני ועתרו לקבלת צו מניעה קבוע. מנגד, בכתבי ההגנה מטעם המשיבות נטען, בין היתר, כי דינה של התביעה להידחות על הסף, שכן לשיטתן החלקה הינה בבעלות המדינה; כי מי שהמבקשים מתיימרים לתבוע מכוח זכויותיהם הלכאוריות הם למעשה נעדרי זכות בחלקה, או למצער כי לא הובאה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד אחרת; וכי המבקשים גם אינם מיופיי כוח לתבוע בשמם. 5. ביום 6.2.2022 הורה בית משפט השלום (השופטת מ' קסלסי ) על מחיקת התובענה, מהטעם שהמבקשים לא הגיבו, למרות התראות חוזרות שניתנו להם, על בקשה שהוגשה לסילוק התובענה על הסף. בהמשך לכך ועוד באותו היום, הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק דינו של בית המשפט, במסגרתה נטען כי הוגשה על ידם תגובה לבקשות המחיקה על הסף מטעם המשיבים עוד ביום 11.7.2021. 6. על רקע זה, נתן בית משפט השלום החלטה נוספת, במסגרתה צוין כי אף אם הוגשה תגובה לבקשות הסילוק על הסף, דין התובענה להיות מסולקת וזאת בשל מחדלים אחרים של התובעים, כאמור בהחלטה: "ב"כ התובעים לא צירף יפויי כח (כבר הובהר בישיבה הקודמת כי לא די בפרוטוקול ישיבה משפחתית), צורף צו ירושה אחד שאינו מספק הסבר לקשר בין האמור בו לשמות התובעים ולמחזיק/בעלים מקורי. לא צורף כל מסמך וחוו"ד הדין הזר, כפי שהוצהר שייעשה. לא מצאתי שהתובעים ויתרו על הוכחת בעלותם במקרקעין במסגרת הסכסוך שלפניי. התביעה כלפי הנתבעות מתוך החזקה, באמצעות העירייה ולא החזקה בפועל, בלא הוכחת בעלות, היא חלשה ביותר. טוב יעשו התובעים אם ימצו הליך זכויותיהם במקרקעין בביהמ"ש המחוזי. צו המניעה הזמני יוותר בתוקף עוד 90 ימים. הבקשה הבהולה לבטל ההחלטה, נדחית". 7. על פסק הדין האמור הוגש ערעור שבגדרו הגישו המבקשים, ביום 28.4.2022, בקשה לצו מניעה זמני. ביום 29.5.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת ח' מ' לומפ ), אשר דחתה את הבקשה לצו מניעה זמני. במסגרת החלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם קיים סיכוי כזה או אחר לקבלת הערעור, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבות. זאת, נוכח העובדה ש "הקרקע שבה נעשות העבודות היא קרקע 'נקייה' ", ולכן " אין חשש שהעבודות יגרמו נזק בלתי הפיך למבנים או רכוש ". נוסף על כך, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה שהוגשה בפניו לוקה בשיהוי. זאת מהטעם שכבר בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 6.2.2022 נקבע כי צו המניעה הזמני שניתן לטובת המבקשים יוותר בתוקף למשך 90 יום, ולמרות זאת הגישו המבקשים את בקשתם רק ביום 28.4.2022, בסמוך למועד פקיעתו של הצו. כמו כן, נתן בית משפט קמא משקל לכך שתלויה ועומדת תכנית אשר צפויה לאשר את הפקעת שטח החלקה ובכך ממילא יאופשר ביצוע פרויקט הטיילת על החלקה. על בסיס קביעות אלה, החליט בית המשפט קמא על דחיית הבקשה. 8. על רקע זה הוגשה הבקשה שבפניי, ובה טוענים המבקשים כי צו המניעה הזמני נדרש ואף הכרחי לשם מניעת פגיעה חמורה בזכויותיהם בחלקה, וגרימת נזק בלתי הפיך בשטחה. נטען כי בית משפט קמא שגה בכך שלא קבע כי סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים, וזאת בהסתמך על התצהיר ומסמכים נוספים שצורפו לבקשה. עוד נטען, לעניין מאזן הנוחות, כי באם תדחה הבקשה, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לחלקה כתוצאה מעבודות הבנייה. מאידך, לשיטת המבקשים צו המניעה הזמני לא יגרום למשיבות כל נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי. על בסיס זה, נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, וכי יחד עם סיכוייו הגבוהים של הערעור להתקבל, יש מקום ליתן צו מניעה זמני. לבסוף, נטען כי שגה בית המשפט קמא עת שקבע שהבקשה שהוגשה לו לקתה בשיהוי. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובה. 10. הבקשה שבפניי היא למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה שהוגשה אליו, כערכאת ערעור, למתן צו מניעה זמני. קבלת בקשות מסוג זה אמורה להיעשות במשורה, כאשר הדבר נדרש למניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (רע"א 7056/16 יצחק נ' מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל , פסקה 10 (21.9.2016)). לא מצאתי כי אלו הן נסיבות דנן. 11. כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני בערעור , עליו לבחון קיומם של שני שיקולים מצטברים: האחד, סיכויי הערעור להתקבל הם טובים; השני, מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני. היחס בין שני השיקולים הללו הינו בבחינת "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד הבכורה (ראו, בין רבים, רע"א 3970/22 סרי נ' אגודה שיתופית קיבוץ אושה , פסקה 15 (16.6.2022) (להלן: " עניין סרי ")). 12. במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי " סיכויי הערעור אינם קלושים, אך מנגד לא ניתן לקבוע כי הם גבוהים ". לצורך ההכרעה בבקשה דנן הנני מוכן להניח כי הבקשה צולחת את מבחן הסיכויים בערעור. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי המבקשים עמדו בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם וכי עלול להיגרם להם עוול או נזק בלתי הפיך. אסביר. 13. אין חולק כי החלקה הינה קרקע "ריקה" ולכן העבודות שמבוקש למנוע את ביצוען אינן כרוכות בפעולת הריסה כלשהי. כמו כן, וכמובהר להלן, מתברר כי העבודות שמבוקש למנוע את ביצוען אינן צפויות לגרום לנזק בלתי הפיך למבקשים. כך, בתגובה שהגישה המשיבה 2 לבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא, נטען כדלקמן: "העבודות שתבוצענה במקום הן לטיפוח טיילת לטובת הציבור הרחב שיוכל לעבור במקום בהנאה ונוחות. לא מדובר בהקמה של מבנים. מדובר בעבודות ריצוף, תאורה ובניית פינות ישיבה ונגישות (כאמור בתצהיר מטעם המשיבה 2 שהוגש ביום 10.10.2019). אם אמנם יזכו המערערים בתביעתם, ניתן להחזיר את המצב לקדמותו ללא כל קושי " (ההדגשות הוספו – י' כ'). על רקע זה, דומה כי טענת המבקשים כי אם לא ייעתר בית המשפט לבקשתם עתיד להיגרם להם, כביכול, נזק בלתי הפיך, נותרה חסרת כל בסיס. 14. בית המשפט הנכבד קמא הוסיף וקבע כי גם עובדת קיומה של תכנית המאפשרת את הפקעתה של החלקה, על אף שהמבקשים עתרו לבית המשפט כנגדה ועל אף שטרם נכנסה לתוקף, הינה בעלת השלכות לעניין מאזן הנוחות, שכן היא מעלה את הסיכוי שעבודות הבנייה יתבצעו גם אם יתקבל הערעור והמבקשים אף יזכו בתביעתם. גם בקביעה זו של בית המשפט הנכבד קמא לא מצאתי טעם להתערב. לכך יש להוסיף כי בנסיבות העניין מדובר בפרויקט אשר קיים אינטרס ציבורי להביאו מהכוח אל הפועל בהקדם, ואף לשיקול זה יש משקל בבחינת מאזן הנוחות (ראו רע"א 7840/21 א.ד אחים אדרי בע"מ נ' חברה כלכלית ראשון לציון , פסקה 9 (17.11.2021); בש"א 219/98 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ , פ"ד מט(5) 284, 289 (1995) ). 15. על כן, בדין קבע בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבים. 16. לעניין סוגיית השיהוי, לא מצאתי בטיעוני המבקשים הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה לסעד זמני בסמוך לאחר החלטת בית משפט השלום מיום 6.2.2022. מה שכן מצאתי הוא את הטיעון הבא: "נימוקו של בית המשפט קמא כי גם אם אין בשיהוי כדי ללמד על השלמה על המצב הקיים יש כדי ללמד על העדר דחיפות, כך לגישתו של בית המשפט קמא, ולא ברור כיצד בית המשט מוועת ומעקם טיעונים ומסקנות כדי להגיע למסקנה שתכשיר את השתלטות המשיבות על הקרקע. אם לא הייתה דחיפות בהגשת הבקשה אז היא לא הייתה מוגשת בכלל או במסגרת הזמן בו האריך בית המשפט השלום את צו המניעה זמני. קביעותיו של בית המשפט קמא יש בהן כדי לעוות את העובדות ואת הדין במטרה פסולה שתביא להשתלטות המשיבות על הקרקע ולמתן גושפנקא פסיקתית לדבר " (ההדגשות הוספו; השגיאות במקור – י' כ'). 17. מדובר בטענה חסרת בסיס לגופה ובלתי ראויה עד למאוד (לשון עדינה) בניסוחה, ורק לאחר התלבטות החלטתי שלא לפסוק בגינה הוצאות. 18. לגופו של עניין, בדין קבע בית המשפט קמא כי אף אם השיהוי לא לימד על השלמתם של המבקשים עם המצב שנוצר לאחר החלטותיו של בית משפט השלום, עדיין יש בו כדי ללמד על העדר צורך בהתערבות שיפוטית דחופה (רע"א 5841/11 אקסלרוד איטה נגד בנק מזרחי , פסקה 25 (20.9.2011)). עוד אוסיף כי גם טענתם של המבקשים כי יש להתחשב בבקשה קודמת לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידם, אין בה כדי לשנות מהותית את התמונה; אותה בקשה הוגשה ביום 11.4.2020, קרי – יותר מחודשיים לאחר ההחלטה בדבר מועד פקיעתו של הצו. 19. על רקע האמור לעיל מצאתי לדחות את הבקשה. 20. יצוין כי החלטה זו נסמכת במידה רבה על הצהרת המשיבה 2 לגבי טיב העבודות העתידות להתבצע והיכולת להחזיר את המצב לקדמותו, ללא כל קושי, באם יתקבל ערעור המבקשים. מובן שהצהרה זו מחייבת את המשיבות. על כן, על המשיבות, ככל שתבקשנה, עד לסיום הדיון בערעור בבית המשפט קמא או מתן החלטה אחרת, לשנות את אופי העבודות, יהיה להודיע על כך למבקשים קודם להתחלת ביצוע העבודות. זאת, על מנת שתהא בידי האחרונים האפשרות לעתור לבית המשפט המתאים בבקשה למתן צו למניעתן של העבודות, אשר בית המשפט יכריע בם, אם תוגש, לפי מיטב שיקול דעתו. סיכומו של דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, וכאמור לאחר התלבטות, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט ______________________ 22042210_L01.docx חכ/ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4221/22", "בע\"א 2273-04-22", "רע\"א 7056/16", "רע\"א 3970/22", "רע\"א 7840/21", "בש\"א 219/98", "רע\"א 5841/11" ]

747,715

736,501

בבית המשפט העליון בע"מ 4223/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נצרת (הרכב כב' השופטים: ש' טארש, ע' טאהא, ת' נסים שי) מיום 24.5.2022 בתיק עמש 021524-02-22 בשם המבקש: עו"ד יהושוע רובין החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט הבכיר ש' אטרש וכב' השופטים ע' טאהא ו- נ' שי ) בעמ "ש 21524-02-22 מיום 24.5.2022 בגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופט הבכיר א' זגורי ) באפ"ח 50507-10-19 מיום 26.1.2022. 2. בתמצית, המשיבה הגישה תביעה לאכיפת פסק-חוץ שניתן באוקראינה (להלן: פסק-החוץ ) בו חויב המבקש במזונות בנם המשותף (להלן: הקטין ). טענתו העיקרית של המבקש היא שבפסק-דין אחר מאוקראינה, נשללה אבהותו על הקטין, ובנסיבות אלה אכיפת פסק-החוץ בדבר החיוב במזונות הקטין נוגדת את תקנת הציבור. 3. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המבקש והורה על אכיפת פסק החוץ; נקבע שיש לראות את המושג "שלילת אבהות" בדין האוקראיני כמושג מקביל לשלילת אפוטרופסות בדין הישראלי, וכי פסק-החוץ לא שלל את החובות המהותיות שבהן חב המבקש, ובכלל זה, תשלום מזונות לקטין. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות ). [יצוין במאמר מוסגר כי במסגרת פסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי ערעור שהגישה המשיבה בנוגע למועד בו יחל החיוב במזונות]. 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 5. עיון בבקשה מעלה כי היא איננה מעוררת כל שאלה עקרונית, החורגת מנסיבות המקרה הקונקרטי, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוסף, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). 6. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות , אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042230_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 21524-02-22" ]

747,718

735,803

בבית המשפט העליון בג"ץ 4224/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אחמד איאד חאלד אל סעדי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור יו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה החלטה העתירה תידון בפני הרכב בהקדם ולא יאוחר מהמחצית הראשונה של חודש יולי. תגובת המשיבים תוגש עד 48 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. לבקשתו, העותר פטור מהתייצבות לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042240_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4224/22" ]

747,719

736,812

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4224/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ר' רונן העותר: אחמד איאד חאלד אל סעדי נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה, בהסכמה, מטעם העותר למחיקת העתירה ולביטול הדיון הקבוע ליום 7.7.2022 בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין לבקשת העותר ובהסכמת המשיבים, אנו מורים על מחיקת העתירה. הדיון הקבוע ליום 7.7.2022 – בטל. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22042240_E02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4224/22" ]

747,720

735,804

בבית המשפט העליון ע"פ 4226/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: פאיז אבו דאלו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 28.04.2022 בת"פ 16955-02-20 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' כהן לקח בשם המבקש: עו"ד רמי עותמאן החלטה הבקשה תיקבע לדיון ביום 23.6.2022 בשעה 9:30. בא כוח המבקש יודיע למרשו על חובתו להתייצב לדיון. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042260_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4226/22" ]

747,723

736,064

בבית המשפט העליון ע"פ 4226/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: פאיז אבו דאלו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 28.04.2022 בת"פ 16955-02-20 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' כהן-לקח תאריך הישיבה: כ"ד בסיון התשפ"ב (23.6.2022) בשם המבקש: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיבה: עו"ד טליה קצב החלטה 1. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח ) בת"פ 16955-02-20 מיום 28.04.2022, במסגרתו הוטל על המבקש עונש מאסר לתקופה של 11 חודשים. 2. המבקש הורשע, על-פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מסחר ברכב גנוב לפי סעיף 413יא ו-413יב לחוק העונשין, התשל"ז-1977. יוער כי המבקש ידע שמדובר ברכב גנוב. 3. בית משפט קמא, בגזר דין מנומק, פירט את הנסיבות הרלוונטיות, תוך התייחסות לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי המבקש - בן 32 נשוי ואב לשני ילדים קטנים, קיבל אחריות על מעשיו והביע חרטה. שירות המבחן המליץ לבית המשפט לשקול המרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח לעונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. זאת, גם בשים לב לתקופת המעצר הניכרת אותה ריצה המבקש. 4. בית המשפט גם סקר את טיעוני הצדדים לעונש וקבע את מתחם העונש ההולם. בסופו של דבר, לאחר בחינת כל השיקולים, מצא בית המשפט להטיל עליו עונש מאסר לתקופה של 11 חודשים, בניכוי ימי מעצרו כמו גם מאסר על תנאי וקנס כספי. 5. אין ספק כי מדובר בתקופת מאסר לא ארוכה במובן זה, שאם לא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע, הדעת נותנת שהמבקש עלול לרצות את רוב תקופת המעצר, אם לא כולה, עוד בטרם יישמע הערעור בפני הרכב בבית משפט זה. 6. באת-כוח המשיבה טענה בצדק, כי יש טעם לפגם באופן בו התנהל המבקש שעה שלא התייצב לתחילת ריצוי מאסרו חרף העובדה שעד היום הזה טרם ניתנה החלטה לעיכוב ביצוע והמבקש היה אמור להתחיל לרצות את עונשו ביום 19.06.2022. עוד הוסיפה באת-כוח המשיבה, כי אלמלא התנהלות קלוקלת זו של המבקש, הייתה מסכימה לבקשה לעיכוב ביצוע. 7. דעתי כדעת באת-כוח המשיבה, במובן זה שהמשיב נהג באופן לא ראוי. אין בהסברים שניתנו על ידי בא-כוחו כדי לרפא את הפגם של אי-התייצבות לתחילת ריצוי עונשו בהיעדר כל הוראה המעכבת את תחילת ריצוי העונש. 8. יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, ובעיקר – נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן בנוגע למצבו המשפחתי של המבקש; היותו אב לשני ילדים פעוטים; נטילת האחריות על ידו; החרטה שהביע; כמו גם המלצת שירות המבחן בדבר העונש הראוי להטיל עליו – מצאתי בסופו של דבר לקבל את בקשתו. אין בפגם המהותי כדי להכריע את הכף לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. 9. בבחינת אמות המידה שנקבעו בפסיקה - מדובר, כאמור, בתקופת מאסר לא ארוכה; אין מדובר בעבירה מהחמורות שבחוק העונשין (אף שאין להקל בה ראש). זאת ועוד, הערעור נסמך בין היתר על המלצת שירות המבחן, ולא נטען שהמבקש לא התייצב לדיונים בבית המשפט קמא. 10. מכל הטעמים האלה, מצאתי להיעתר לבקשה ואני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעורו שבכותרת בבית משפט זה. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042260_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 4226/22" ]

747,724

735,992

בבית המשפט העליון בש"א 4228/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקשת: Y&D Enterprises (1986) Ltd נ ג ד המשיבה: Auheuser Busch Inbev NV/SA בקשת המבקשת מיום 22.6.2022 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור החלטה כמבוקש, ומשהותירה המשיבה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 28163-07-20 מיום 2.5.2022 (כב' השופטת י' בלכר ) מוארך בזאת עד ליום 31.7.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042280_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4228/22" ]

747,726

739,565

בבית המשפט העליון בש"א 4228/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: Y&D Enterprises (1986) Ltd נ ג ד המשיב: Auheuser Busch Inbev NV/SA בקשת המבקשת מיום 22.6.2022 ומיום 27.7.2022 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור החלטה כמבוקש וכמוסכם, המועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 28163-07-20 מיום 2.5.2022 (כב' השופטת י' בלכר ) מוארך בזאת עד ליום 4.8.2022. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042280_T02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4228/22" ]

747,727

736,113

בבית המשפט העליון בש"פ 4229/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: ליאור יזדי נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' נחלון ) בעמ"י 44069-06-22 מיום 21.06.2022 בשם המבקש: עו"ד יהודה ששון; עו"ד דוד הלוי החלטה 1. זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטה בדבר פרסום פרטי חשוד לפי סעיף 70ד(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ); וכן בקשה למתן אפשרות להגשת נימוקים מפורטים בעניין איסור פרסום שמו ופרטיו של המבקש, בתוך 72 שעות. הבקשה מתייחסת להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' נחלון ) מיום 21.06.2022 שניתנה במסגרת עמ"י 44069-06-22. 2. על-פי המפורט בבקשה, ביום 14.06.2022 הוגשה נגד המבקש בקשה להארכת מעצרו בבית משפט השלום בירושלים, וזאת בגין חשד לבעילה שלא בהסכמה חופשית, בעילה שגרמה לחבלה גופנית, איומים והסגת גבול. כאשר בית משפט השלום קיבל את בקשת המשטרה והאריך את מעצרו של המבקש עד ליום 16.06.2022, עתר ב"כ המבקש לבית המשפט לאסור את פרסום שמו ופרטיו. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש, הואיל והשתכנע בדבר קיומו של חשד סביר לעבירות שמיוחסות למבקש, זאת כאשר לא הובאה בפניו כל ראיה שיש בה כדי להצדיק צו מתן איסור פרסום שמו. אף על פי כן, לאחר שמיעת טענות הצדדים הוחלט לעכב את ביצוע הפרסום עד ליום 15.06.2022, בכפוף להגשת ערר. 3. על החלטת המעצר והחלטת הפרסום הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי, וזה נדון בפני השופט נחלון. הערר בנוגע להארכת המעצר נמחק ובית המשפט הוסיף כי בכל הנוגע לבקשה לאיסור פרסום, זו תידון בבית משפט השלום ביום המחר, עת יובא בפניו דבר הארכת מעצרו של המבקש. 4. ביום 16.06.2022 נערך דיון נוסף בבית משפט השלום בפני כב' השופט ע' שקד. גם הפעם נעתר בית משפט השלום לבקשת המשטרה להארכת מעצר, וזאת בהתחשב בעוצמת המסוכנת והחשש משיבוש החקירה. על כן הוארך מעצרו של המבקש עד ליום 20.06.2022. בהמשך לכך נדחתה גם הבקשה לאיסור פרסום אך דבר הפרסום עוכב עד ליום 19.06.2022, בכפוף להגשת ערעור. 5. ביום 20.06.2022 נערך דיון נוסף בבקשה להארכת מעצרו של המבקש בפני השופט שקד בבית משפט השלום בירושלים. גם הפעם נעתר בית המשפט לבקשת המשטרה והאריך את מעצרו של המבקש, וזאת עד ליום 24.06.2022. בכל הנוגע לבקשה לאיסור פרסום דחה בית המשפט את בקשת המבקש; וזאת נוכח אופי העבירות בהן נחשד, ובהתאם להוראות החוק, תוך הפנייה לפסיקה הרלבנטית. 6. גם על החלטה אחרונה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי - הערר נשוא הבקשה שלפניי. ביום 21.06.2022 התקיים דיון נוסף בפני כב' השופט נחלון, כאשר בדיון זה נשמעה אף עתירתו של נציג אתר Ynet בעניין איסור הפרסום. בית המשפט אפשר לצדדים לטעון בהרחבה בערר שהוגש על-ידי המבקש, אך בסופו של דיון דחה את עתירת המבקש תוך הפנייה לכלל המשפטי לפיו על חשוד המבקש לאסור את פרסום שמו מוטל נטל כבד של הוכחת שני תנאים מצטברים; הראשון – נזק חמור החורג מהנזק הרגיל הנגרם לכל חשוד עקב פרסום כאמור; והשני – שראוי להעדיף את עניינו של החשוד על פני העניין הציבורי שבפרסום שמו. זאת ועוד הוער, כי הפסיקה הדגישה את החשיבות שבפרסום שמם של החשודים בעבירות מין, בכדי שפרסום זה יהווה אות אזהרה לציבור, כמו גם דרך לאיתור מתלוננים נוספים, במידה וישנם כאלה. יצוין, כי בית המשפט התייחס בהחלטתו גם לטענות בא-כוח המבקש בכל הנוגע לנזק הרב שעלול להיגרם למבקש ולמשפחתו, מפרסום שמו ופרטיו, כמו גם טענות נוספות שנטענו על ידו. חרף זאת נקבע, כי אף מבלי להקל ראש בטיעוני המבקש, ובית המשפט אינו מקל ראש בפגיעה שכזו, שהרי אין מדובר בנזק חמור מהנזק הרגיל שנגרם לכל חשוד, בעבירות דומות, נוכח פרסום שמו ופרטיו. 7. המבקש מיאן מלהשלים עם החלטת בית המשפט וביקש, מיד לאחר מתן ההחלטה, כי זו תעוכב למשך שבעה ימים - עד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בית המשפט קמא נעתר באופן חלקי לבקשה ועיכב את דבר הפרסום עד ליום 22.06.2022, בכפוף להגשת בקשה כאמור. 8. מכאן הבקשה שלפניי. בגדרה, המבקש המשיך בשלו, עת הגיש את הבקשה בהעדר נימוקם תוך עתירה למתן ארכה לשם הגשת נימוקים מפורטים, בתוך 72 שעות. בהחלטתי מאתמול נעתרתי לבקשה באופן חלקי והוריתי כי הנימוקים יוגשו עד היום בשעה 10:00. זאת, משום שקבלת עתירתו במלואה, משמעותה הותרת צו איסור הפרסום על כנו, חרף החלטות חוזרות ונשנות של בתי המשפט בכל הדיונים הקודמים – לדחות את הבקשה לאיסור פרסום. 9. המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש היום, חלף נימוקיו, בקשה נוספת למתן ארכה עד השעה 18:00, חלף שעה 10:00 כאמור בהחלטתי הראשונה. גם לבקשה זו נעתרתי באופן חלקתי ואפשרתי את הגשת הנימוקים עד לשעה 15:00. 10. עתה מונחת לפניי הודעה שהוגשה על-ידי באי-כוח המבקש הנושאת כותרת "הודעה דחופה לבית המשפט". מהודעה זו עולה, כי בין בא-כוח המבקש ובין גורמי הפרקליטות נערכה אתמול פגישת עבודה, ובהמשך אליה הוחלט על השהיית ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום נגד המבקש. 11. לטענת המבקש, יש בשינוי הנטען בעמדתה של הפרקליטות משום שינוי משמעותי במסד הראייתי, וכן חולשה מהותית ומשמעותית בראיות. המבקש סבור שיש בכך משום נסיבה חדשה ועל כן עותר הוא, בתמצית, להחזרת הדיון בדבר פרסום שמו ופרטיו לבית משפט שלום, תוך הותרת ההוראה איסור הפרסום, בעינה, עד להחלטה אחרת. 12. יצוין כי ביני לביני הוגשה גם בקשה מטעם נציג אתר Ynet , למתן החלטה בעניין פרסום שמו ופרטיו של המבקש כמו גם צירופו כצד לבקשה מושא החלטתי. דיון והכרעה 13. ראשית, ראיתי לנכון להפנות להוראת סעיף 70ד(ב) לחוק שלפיה: "החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור [...] ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד." שלא כפי טענת בא-כוח המבקש, בית המשפט קמא אינו ולא היה מחויב לעכב את החלטתו בדבר פרסום שמו ופרטיו של המבקש, רק משום הצהרת בא-כוחו בדבר כוונתו להגיש ערר על ההחלטה להתיר את הפרסום. שהרי, הוראת החוק קובעת שעל המבקש להגיש את הערר תוך שבעה ימים, אך אין שום הוראת חוק שמחייבת את בית המשפט דלמטה, להיעתר לבקשה לעיכוב הביצוע, רק על סמך הצהרה כאמור (וראו האמור בסיפא סעיף 70ד(ג) לחוק). קבלת פרשנותו של המבקש בנדון, תסכל את כוונת המחוקק ויש בה כדי להביא לתוצאה מעוותת של איסור פרסום שמו של חשוד, פרסום שיש בו עניין ציבורי, וזאת רק משום ההצהרה על כוונה להגיש ערר על אותה החלטה. 14. זאת ועוד, החלטות בתי המשפט קמא בדבר פרסום שמו ופרטיו של המבקש לא היו תולדה של הצהרת הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום. אלא, נסמכו הן בעיקר על הקביעות בדבר קיומו של חשד סביר ומבוסס, הקושר את המבקש לביצוע העבירות המיוחסות לו; עבירות חמורות במהותן, ועל שורה של נימוקים נוספים, כאמור שם. הודעת המבקש מהיום, אינה משנה את מצב הדברים שהרי לא נאמר בה כי הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום בהעדר אשמה או אף בהעדר ראיות. כל שנטען על ידי בא-כוח המבקש בהודעה, הוא שבשלב זה משהה הפרקליטות את ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום, אך במקביל צוין כי היא תעתור לשחרורו של המבקש ממעצר בתנאים מגבילים , עד לקבלת החלטה סופית בעניינו. 15. ודוק - עניינו של המבקש אינו שונה מעניינם של חשודים אחרים, המובאים בפני בתי המשפט השונים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ ; וברי לכל, שפרסום שמם או פרטיהם גורם להם ולבני משפחתם עוגמת נפש, פגיעה בשמם הטוב ונזקים נוספים שנגרמים לכל מי ששמו מעורב בעבירות חמורות, מקל וחומר בעבירות מין קשות. 16. כפי שצוין בפתח החלטה זו, על המבקש לאסור פרסום שמו או פרטיו מוטל נטל כבד מהטעמים שפורטו לעיל. במקרה דנן, לא הוצגה בפני בתי המשפט קמא תשתית המבססת שעדיף לבכר את הנזק שעלול להיגרם למבקש מדבר הפרסום, על פני הנזק הציבורי שעלול להיגרם בשל אי פרסום. וזאת בשים לב לעקרון פומביות הדיון ולטעמיו, ונוכח מהות העבירות בהן חשוד המבקש. היטיב לתאר זאת השופט (כתוארו אז) מ' חשין בציינו: "הנה היא אפוא מסגרת הדיון: מזה, פומביות הדיון וחופש הפרסום, ומזה, זכותו של חשוד כי בית - משפט יאסור על פרסום שמו וזהותו ברבים. עתה שומה עלינו למלא מסגרת זו בתוכן, קרא בהכוונת שיקול - דעתו של בית - המשפט אימתי ובאילו נסיבות יאסור על פרסום שמו של חשוד, ומה שיקולים ידריכו אותו בהחלטתו. לשאלה זו, ובה עיקר ענייננו, ניפנה עתה. נזכיר ונזכור כי מדברים אנו באיסור פרסום שמו של חשוד לעת החקירה. [...] נקרא את דבר-החוק ולא נתקשה לגלות מי נגד מי. הנה-כי-כן, האינטרסים המתגוששים ביניהם עומדים לפנינו בשני קצות הזירה ומגלים עצמם נכונים למאבק: מזה, החשוד ו"נזק חמור" העלול להיגרם לו עקב הפרסום, ומזה, העניין הציבורי שבפרסום. הוראת-חוק זו, שעניינה איסור פרסום שמו של חשוד, בונה עצמה על הוראות-חוק קודמות לה – קודמות הן במיקומן הן במעלתן. הנחת המוצא היא שהליכי בית-משפט נערכים בפומבי, וכי כל אשר נעשה ונשמע בדיון בבית-המשפט ניתן לפרסום. זה חופש הביטוי, זו זכותו של הציבור לדעת. הנחת מוצא זו היא אף הקובעת את מגמת פניה של הפרשנות. הפרסום הוא הכלל, איסור הפרסום הוא החריג. כנדרש מכך, הנטל על שכמו של החשוד מוטל הוא לשכנע את בית-המשפט כי חרף מעלתו ועוצמתו של אינטרס חופש הביטוי בנסיבות כנסיבות עניינו-שלו אין זה ראוי כי שמו יפורסם ברבים. ביודענו מה עוצמה נודעת לאינטרס חופש הביטוי, נוסיף ונדע כי נטל זה המוטל על חשוד נטל שאינו קל הוא כלל ועיקר. אותו "נזק חמור" העלול להיגרם לחשוד אם שמו יפורסם ברבים חייב שיהיה – למצער – כעוצמתו וכמשקלו של חופש הביטוי, ועוד רב מכך, אם בכוונתו להכריע את הכף. [...] בנושא "העניין הציבורי שבפרסום" יגלו עצמם לפנינו שני רבדים: הרובד הכללי והרובד הפרטיקולרי. ברובד הכללי דיברנו לעיל ותמציתו היא חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. רובד זה שלעניין הציבורי בפרסום אינו נדרש לא להוכחה ולא לטיעון. הוא מדבר בעד עצמו, הוא מהווה תחנת מוצא למסע הפרשנות. חזקה חלוטה היא – שמא נאמר: אקסיומה היא – שלציבור יש עניין בפרסום הליכי בית - המשפט – הליכי בית - המשפט עצמם הם "עניין ציבורי" – ועניין זה מתקיים ופעיל בכל הליך" (בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל פ"ד נח(6) 658). 17. טרם סיום, ראיתי עוד לציין שהחלטתו הראשונה של בית המשפט לאסור את הפרסום ניתנה כבר ביום 14.06.2022, ומאז נערכו מספר לא מבוטל של דיונים בסוגיה זו, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי כערכאת ערר. בכל אותם דיונים הגיעו בתי המשפט למסקנה שאין הצדקה לאיסור פרסום שמו ופרטיו של המבקש. ולא בכדי. הבקשה נדחית בזאת, ומשכך שמו ופרטיו של המבקש מותרים לפרסום . ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042290_C03.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"י 44069-06-22" ]

747,730

736,169

בבית המשפט העליון בש"א 4230/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. ג'מאל מוחמד מחאמיד 2. מוחמד ג'מאל מחאמיד נ ג ד המשיבים: 1. ק"ש חתמים 2. חסן כעכוש 3. שירביט חברה לביטוח בע"מ 4. מובילי שימשון את קובי בע"מ 5. מנורה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד ג'מאל מוחמד מחאמיד החלטה לתגובת המשיבה 1 עד ליום 6.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042300_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4230/22" ]

747,731

740,675

בבית המשפט העליון בש"א 4230/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. ג'מאל מוחמד מחאמיד 2. מוחמד ג'מאל מחאמיד נ ג ד המשיבים: 1. ק"ש חתמים 2. חסן כעכוש 3. שירביט חברה לביטוח בע"מ 4. מובילי שימשון את קובי בע"מ 5. מנורה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד ג'מאל מוחמד מחאמיד בשם המשיבה 1: עו"ד אליאס פאנוס החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתא"מ 15105-07-20 המתנהל בבית משפט השלום ברחובות, והדיון בתאד"מ 21768-07-20 המתנהל בבית משפט השלום בקרית גת, עם הדיון בתאד"מ 55210-08-21 המתנהל בבית משפט השלום בחדרה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. המשיבים 5-2 מסכימים לבקשה. המשיבה 1 סבורה כי יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי הרב בהגשתה, אך מותירה את ההכרעה בה לשיקול דעתו של בית המשפט. 4. לנוכח עמדות הצדדים, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים, דין הבקשה להתקבל. 5. אשר על כן, הדיון בתא"מ 15105-07-20 (שלום רחובות) והדיון בתאד"מ 21768-07-20 (שלום קרית גת) יועברו לבית משפט השלום בחדרה ויאוחדו שם עם הדיון בתאד"מ 55210-08-21. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042300_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4230/22" ]

747,732

735,996

בבית המשפט העליון עע"מ 4231/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה 2. הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השר 3. רשות מקרקעי ישראל 4. אדם טבע ודין 5. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 6. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 7. החברה להגנת הטבע 8. עיריית רמת השרון 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,רמת השרון 10. עיריית הרצליה 11. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה בקשת המערערת מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבות רשאיות להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 5.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042310_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4231/22" ]

747,733

739,179

בבית המשפט העליון עע"מ 4231/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון נ ג ד המשיבות: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה 2. הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השר 3. רשות מקרקעי ישראל 4. אדם טבע ודין 5. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 6. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 7. החברה להגנת הטבע 8. עיריית רמת השרון 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,רמת השרון 10. עיריית הרצליה 11. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה בקשת המערערת מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה; תשובת המשיבות 3-1 מיום 5.7.2022 החלטה לטענת המערערת, היא עמותה הפועלת בהתנדבות וללא כוונת רווח לשיפור איכות חייהם של תושבי השרון ולהגנת הסביבה. המשיבה צודקת בטענתה כי המערערת לא הניחה מסד עובדתי ביחס למצבה הכלכלי. כך, המערערת לא צירפה את דוחותיה הכספיים, לא ביארה את מקורות הכנסותיה, לא טענה בפירוט כלשהו לגבי גובה נכסיה והיא מיוצגת על-ידי משרד עורכי דין (ואף הצהירה כי מרבית משאביה הכספיים הושקעו בניהול ההליכים המשפטיים עד כה). כידוע, היות בעל דין גוף ללא כוונת רווח והיות העניין בעל חשיבות ציבורית, אינם מקנים בהכרח פטור מהפקדת ערובה, אולם נסיבות אלו עשויות להשפיע על שיעורה (ראו, מבין רבים אחרים: עע"מ 6942/21 ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (15.12.2021)). אף המשיבות 3-1 אינן מתנגדות להפחתה מסוימת בסכום הערובה, לפי שיקול דעתו של בית המשפט. על כך יש להוסיף כי ישנם פערי כוחות בין הצדדים וכי בבית המשפט קמא לא נפסקו הוצאות. בנסיבות אלה, ערובה בגובה של 15,000 ש"ח תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 28.8.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042310_T02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 6942/21" ]

747,734

739,551

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים החלטה יתר הצדדים בהליכים שבכותרת רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 9.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]

747,735

740,591

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.7.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים; תשובת המשיבות 3-1 מיום 9.8.2022 החלטה בשל נימוקי הבקשה, בהסכמת הצדדים אשר הביעו לגביה עמדה, ולאור זהות הצדדים בתיקים שבכותרת, הבקשה מתקבלת במובן הבא: הדיונים בתיקים שבכותרת יאוחדו; צו הסיכומים שהוצא בתיקים 3602/22 ו- 3632/22 ייראה כאילו הוצא גם בתיקים האחרים; הארכות בנות 14 הימים שניתנו בתיקים 3602/22 ו- 3632/22, יחולו גם בתיקים המאוחרים. תשומת לב הצדדים לכך שסעיף 3 לצו מדבר רק במשיבות שאינן מערערות, ובמקום מספר העמודים הנקוב שם, יבוא 25 עמודים. התיקים יועברו ליומן בית המשפט להמשך טיפול. אין בכך כדי למנוע הגשת בקשות לגבי אופן הגשת הסיכומים ולגבי מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]

747,736

740,923

בבית המשפט העליון עע"מ 4490/22 עע"מ 3602/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אדם טבע ודין נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הועדה המחוזית המשותת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השרו 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנן ולבניה הוד השרון 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה 10. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 11. עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון בקשה מיום 18.8.2022 להארכת מועד להגשת סיכומים החלטה המשיב 5 רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 21.8.2022. ככל שהמשיב 5 לא יגיש התנגדות, המערערות בעע"מ 4490/22, עע"מ 4231/22 ועע"מ 5049/22 יהיו רשאיות להגיש סיכומים מטעמן עד ליום 22.8.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044900_K06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 5049/22" ]

747,737

743,162

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת משיבים מיום 19.9.2022 לשינוי הסדר דיוני החלטה בהסכמת הצדדים, הבקשה מתקבלת. סיכומי המשיבות 3-1 ו-7 יוגשו עד ליום 15.2.2023. סיכומי המערערות, אם הן חפצות להגישם, יוגשו עד ליום 8.3.2023. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T10.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3602/22", "עע\"מ 3632/22", "עע\"מ 4231/22", "עע\"מ 4490/22", "עע\"מ 5049/22" ]

747,739

735,916

בבית המשפט העליון בג"ץ 4232/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אליאס פראן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל- האגף לחקירות ולמודיעין 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. השר לביטחון פנים 4. שר החקלאות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ויסאם עראף החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית תמציתית לעתירה עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042320_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4232/22" ]

747,740

740,038

בבית המשפט העליון בג"ץ 4232/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אליאס פראן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל- האגף לחקירות ולמודיעין 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. השר לביטחון פנים 4. שר החקלאות תגובה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד אבי טוויג החלטה העותר יודיע האם הוא מסכים להצעת המשיבים, שבסיפא פסקה 48 לתגובה המקדמית מטעמם, לפיה – החומר החסוי שביסוד ההחלטות שניתנו בעניינו יועבר במעטפה חתומה לעיון בית המשפט בלבד. העותר יעשה כן עד ליום 9.8.2022. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042320_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4232/22" ]

747,741

740,812

בבית המשפט העליון בג"ץ 4232/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העותר: אליאס פראן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל- האגף לחקירות ולמודיעין 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר 3. השר לביטחון פנים 4. שר החקלאות הודעה מטעם העותר בשם העותר: עו"ד ויסאם עראף החלטה העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042320_C03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4232/22" ]

747,742

736,322

בבית המשפט העליון בש"א 4233/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. מרל מזרחי 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: אנדרי שמס בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד משה רבי החלטה 1. לפ ניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 8606-12-21 מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בירושלים. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה במושב עלמון, וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים במושב עלמון אף הם. 2. לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 3. הדיון בתאד"מ 8606-12-21 (שלום כפר סבא) יועבר אפוא לבית משפט השלום בירושלים. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042330_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4233/22" ]

747,743

736,221

בבית המשפט העליון בש"א 4234/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. בריימן ג'וניבייר אלינור 2. אלון בריימן נ ג ד המשיבה: פחחות וצבע ההדרים בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד גד ויספלד החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 53942-02-21 המתנהל בבית משפט השלום באשדוד, עם הדיון בת"ט 26485-07-21 המתנהל בבית משפט השלום בבת ים. 2. עיון בת"א 53942-02-21 מעלה כי ביום 3.5.2022 ניתן פסק דין המורה על הפסקת התובענה (ראו: תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018). בנסיבות אלה, לא ניתן לאחדה עם התיק האחר. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22042340_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4234/22" ]

747,744

736,962

בבית המשפט העליון עע"מ 4235/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: שילת מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות תעשייתי נ ג ד המשיבים: 1. שלמה ליכטנשטיין 2. שלומית ליכטנשטיין 3. רשות מקרקעי ישראל המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 16.11.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 6 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובות תוגשנב במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042350_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4235/22" ]

747,745

741,391

בבית המשפט העליון עע"מ 4235/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: שילת מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות תעשייתי נ ג ד המשיבים: 1. שלמה ליכטנשטיין 2. שלומית ליכטנשטיין 3. רשות מקרקעי ישראל הודעה על תיקון תשובת המשיבים מיום 25.8.2022 החלטה המערערת רשאית להשיב להודעה שבכותרת וזאת עד ליום 11.9.2022. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042350_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4235/22" ]

747,746

742,552

בבית המשפט העליון עע"מ 4235/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: שילת מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות תעשייתית נ ג ד המשיבים: 1. שלמה ליכטנשטיין 2. שלומית ליכטנשטיין 3. רשות מקרקעי ישראל הודעת המשיבים 2-1 מיום 25.8.2022 החלטה כתב התשובה המצורף להודעה שבכותרת יתקבל למרשם ויתוייק בתיקי השופטים במקום כתב התשובה הקודם שהוגש. ניתנה היום, ‏י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22042350_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 4235/22" ]

747,747

736,011

בבית המשפט העליון רע"א 4239/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: עלי כעביה נ ג ד המשיבות: 1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ בקשת המבקש מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבות רשאיות להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 4.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042390_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4239/22" ]

747,752

738,043

בבית המשפט העליון רע"א 4239/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: עלי כעביה נ ג ד המשיבות: 1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ בקשת המבקש מיום 22.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה; תשובת המשיבה 2 מיום 28.6.2022; תשובת המשיבה 1 מיום 30.6.2022 החלטה לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט קמא. המבקש היה מעורב בתאונה עצמית שגרמה לו לנזקים שונים, והורשע בהליך פלילי בגין הנהיגה שגרמה לתאונה. לאחר מכן הגיש המבקש תביעה אזרחית נגד המשיב 1. ההחלטה נושא הערעור ניתנה במסגרת ההליך האזרחי. בבקשה שבכותרת המבקש טוען כי בשל התאונה והנזקים שנגרמו לו בעטיה הוא לא עובד והוא מצוי בחובות. הוא טוען גם שהפסיק לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי. עוד טען כי קרובי משפחתו סייעו לו רק לעניין סכום האגרה, אך לא יוכל להסתייע בהם לצורך תשלום הערובה. המשיבות טוענות כי המבקש לא הוכיח שעשה מאמצים להשגת הסכום הדרוש מבני משפחתו או מהבנק והוא אינו מפרט מהו רכושו והכנסותיו. עוד נטען כי המבקש טרם שילם את ההוצאות בסך של 2,000 ש"ח שנפסקו לחובתו בהחלטה בבית המשפט קמא. נוסף על כך טוענות המשיבות כי המבקש לא ביאר כיצד מימן את ייצוגו המשפטי ואת חוות דעת המומחים הרפואיים וההנדסיים שהגיש. המשיבות טענו גם כי סיכויי ההצלחה של ההליך הנוכחי הם נמוכים. מטעמים אלה בית המשפט אף התבקש להגדיל את סכום הערובה. עיינתי בבקשה ובתשובות. אכן, בצדק נטען כי המבקש לא צירף לבקשתו תדפיסי חשבון בנק וגם לא מסמכים מהביטוח הלאומי להוכחת טענותיו הכלכליות. בנוסף, המבקש לא הסביר כיצד עלה בידו לממן ייצוג משפטי וכיצד מימן את חוות הדעת. נתתי דעתי גם לטענה בדבר אי-תשלום ההוצאות שנפסקו לחובת המבקש. בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה למתן פטור מתשלום הערובה. יחד עם זאת, נתתי דעתי לטענת המבקש לפיה הוא אינו עובד (טענה הנתמכת בחוות הדעת הרפואית), וכי אפשר שהדבר נובע גם ממצבו הרפואי. כמו כן נתתי דעתי גם לפערי הכוחות בין הצדדים. במכלול טעמים אלה, מצאתי להורות על תשלום ערובה בסכום מתון של 7,500 ש"ח. ערובה בסכום האמור תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 26.7.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042390_T02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4239/22" ]

747,753

736,254

בבית המשפט העליון ע"א 4242/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: שמעון בוזגלו נ ג ד המשיב: כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 22.6.2022 להשבת ערובה שהופקדה ביתר החלטה על יסוד האמור בבקשה, וככל שהתשלום אכן הופקד בחשבון (נוכח הטענות לביטול השיק), המזכירות תשיב את התשלום שבוצע לידי המפקיד בכפוף לבדיקה עדכנית בדבר היעדר מניעה שבדין. זאת, מבלי לחוות דעה בשלב זה באשר לסכום הערובה המתאים. עד ליום 4.7.2022 תופקד הערובה בקופת בית המשפט. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22042420_T01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4242/22" ]

747,756

737,126

בבית המשפט העליון ע"א 4242/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שמעון בוזגלו נ ג ד המשיב: כונס הנכסים הרשמי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל) מיום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 בשם המערער: עו"ד איתי ברדה החלטה 1. במסגרת הבקשה שלפניי מבקש המערער שאורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל ) אשר ניתנה ביום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 ואשר נקבע בה שהליכי פשיטת הרגל בעניינו של המערער יבוטלו בשל ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל. 2. בבקשה נטען ש"כנגד המבקש החלו להינקט הליכים מבצעיים כך שהנזק הינו בלתי הפיך למבקש". כן נטען שבמידה ולא יעוכב ביצוע ההחלטה "יהפוך הערעור לאקדמי בלבד שכן לא יהא ניתן להשיב המצב לקדמתו". 3. הבקשה נעדרת פירוט בנוגע לנזקים שלטענת המערער עלולים להיגרם לו מביצועו של פסק הדין בעת הזו. כך, המערער אינו מפרט מהם אותם "הליכים מבצעיים", כיצד הם משפיעים עליו ומדוע הם מביאים למצב "בלתי הפיך" שלא ניתן יהיה לתקנו במידה והערעור יתקבל. 4. נוכח האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזאת. משלא נתבקשה תגובת הצד השני, ובהתחשב בנסיבותיו של המערער, לא יינתן צו להוצאות. ש ו פ ט _________________________ 22042420_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4242/22" ]

747,757

737,496

בבית המשפט העליון ע"א 4242/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: שמעון בוזגלו נ ג ד המשיב: כונס הנכסים הרשמי בקשה מיום 7.7.2022 לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל) מיום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 בשם המערער: עו"ד איתי ברדה החלטה 1. לפניי בקשה נוספת להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' דניאל ) אשר ניתנה ביום 23.4.2022 בפש"ר 22668-08-16 ואשר נקבע בה שהליכי פשיטת הרגל בעניינו של המערער יבוטלו בשל ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל. זאת לאחר שבקשת עיכוב ביצוע קודמת שהגיש המערער נדחתה על-ידי, בהיותה נעדרת פירוט בנוגע לנזקים שלטענת המערער עלולים להיגרם לו מביצועו של פסק הדין בעת הזו. 2. בבקשה שלפניי נטען שבעקבות ביטולם של הליכי פשיטת הרגל בעניינו של המערער החלו להינקט נגדו הליכי הוצאה לפועל, ובכללם עיקול משכורתו, וכי צפויים להינקט הליכים נוספים אשר עלולים לגרום למערער ל"נזק בלתי הפיך". 3. גם דין בקשה זו לדחייה. 4. כבר נפסק ש"הליכי הוצאה לפועל אינם יוצרים כשלעצמם מצב בלתי הפיך, מאחר שהמבקש רשאי לעתור לקבלת סעדים במסגרתם כדי להגן על זכויותיו, ככל שישנן כאלה" (ראו: ע"א 6784/19 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 9 (31.5.2020) והאסמכתאות שם). הבקשה שלפניי אינה מעלה כל טעם לסטייה מהלכה זו, ודי בכך כדי לדחותה. בנוסף לאמור, אין בבקשה ולו ניסיון לשכנע שעיכוב הביצוע המבוקש לא יפגע בסיכויי נושיו של המערער לממש את זכויותיהם, גם אם במועד מאוחר יותר, במקרה שהערעור יידחה. בנסיבות אלה דין הבקשה לדחייה, וזאת גם מבלי לנקוט עמדה בשאלת סיכויי הערעור. 5. סוף דבר – הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, גם בבקשה זו לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22042420_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4242/22", "ע\"א 6784/19" ]

747,758