shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found listlengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
1,420	דנ"א 97 / 1008 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המבקש : כהן יעקב נגד המשיב ות : 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה 2. עירית חיפה בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקש: עו"ד מ. קדם החלטה לנוכח סיכוייה הנמוכים של הבקשה לדיון נוסף להתקבל (ראה: סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-), אין מקום להתיר במיקרה זה הפקדת ערבות צד ג' במקום ערבון. בפסק דינו בע"א 2223/95 דחה בית המשפט את הערעור וחייב את המבקש בהוצאות בסכום של 5,000 ש"ח. על המבקש, המעונין בבחינה נוספת וחריגה של הענין, להבטיח את הוצאות המשיבות אשר זכו עד כה בשתי ערכאות. ערבון בסכום של 5,000 ש"ח יופקד בקופת בתי המשפט תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י' באדר א' תשנ"ז (17.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010080. Q01	[ "דנ\"א 97", "בע\"א 2223/95" ]	5,008
2,195	בית המשפט העליון דנ"א 97 / 1008 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר: יעקב כהן נגד המשיבים : 1. הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה 2. עירית חיפה עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית- המשפט העליון מיום 28.1.97 בע"א 2223/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ט. שטרסברג-כהן, ד. דורנר, י. טירקל בשם העותר: עו"ד ר. אלדור החלטה בפני עתירה להורות על דיון נוסף בע"א 2223/95 כהן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה . עיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובפסק הדין של בית המשפט העליון. כן עיינתי בעתירה שבפני. נחה דעתי כי אין כל יסוד להורות על קיום דיון נוסף. פסק הדין של בית המשפט העליון הוא קצר ותמציתי, ואין הוא מעורר כל בעיה המצדיקה דיון נוסף. העתירה נדחית. ניתנה היום, ג' אדר ב' התשנ"ז (12.3.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010080. A02 דז/	[ "דנ\"א 97", "בע\"א 2223/95" ]	5,009
1,423	בבית המשפט העליון ע"א 4002/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה לפטור מערבון בשם המבקשים: בעצמם החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. Q01	[ "ע\"א 4002/97" ]	5,012
4,752	ב בית המשפט העליון ע"א 4002/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקשים: בעצמם החלטה הארכת מועד לתשלום הערבון עד ליום 15.10.97. המזכירות תנסה לסייע בידי המבקשים בכל העניינים הארגוניים הנדרשים על-מנת לבצע את הפקדת הערבון. ניתנה היום, כ"ו באלול תשנ"ז (28.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. O04	[ "ע\"א 4002/97" ]	5,013
16,998	בבית המשפט העליון ע"א 4002/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה לפטור מערבון בשם המבקשים: בעצמם בשם המשיבים: בעצמם החלטה לנוכח האמור בתגובת המשיבים, לא שוכנעתי כי המבקשים הם חסרי יכולת כלכלית להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד. עם זאת, בשים לב לסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה (3,000 ש"ח), אני סבורה כי יש מקום להפחית את סכום הערבון ולהעמידו על סך 10,000 ש"ח בלבד. הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"א באב תשנ"ז (14.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. Q02	[ "ע\"א 4002/97" ]	5,014
24,930	ב בית המשפט העליון ע"א 4002/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער ים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה ל השבת האגרה בשם המערערים: בעצמם בשם המשיבים: עו"ד אילן קטיעי החלטה בפני בקשה להשבת אגרה בערעור, מהטעם שהמערערים חזרו בהם מערעורם בעקבות המלצת בית המשפט. תקנה 15 (א) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-, קובעת את התנאים להשבת האגרה בענייננו, והיא כי ההליך בוטל או נמחק על ידי מגישו, "הכל לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה". בתיק זה הגישו הצדדים סיכומים בהתאם לצו בדבר סיכומים בכתב ואף נתקיימה ישיבה בפני הרכב שופטים. אין ספק כי נסיבות אלה אינן באות בגדר האמור בתקנה 15 (א) הנ"ל. לאור האמור, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ג' בטבת תשנ"ט (22.12.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. P07	[ "ע\"א 4002/97" ]	5,015
33,898	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4002/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער ים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 15.5.97 בתיק ה"פ 106/96 שניתן על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל תאריך הישיבה: כ"ט בחשון התשנ"ט ( 18.11.98 ) בשם המערער ים : בעצמם בשם המשיב ים: עו"ד אילן קטיעי פסק-דין על פי המלצתנו, חזרו בהם המערערים מערעורם, ואנו דוחים אותו, בלא לעשות צו להוצאות. הפקדון יוחזר. ניתן היום, כ"ט בחשון התשנ"ט (18.11.98), בפני המערערים ועו"ד קטיעי. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. A06 /דז/	[ "ע\"א 4002/97", "ה\"פ 106/96" ]	5,016
35,852	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4002/97 - ה' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערים, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערים יגישו את טענותיהם תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערים תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערים; 3. המערערים רשאים להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, י"ז באדר התשנ"ח (15.3.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. A05 /דז/	[ "ע\"א 4002/97" ]	5,017
1,426	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5050/97 בג"ץ 5082/97 בג"ץ 4916/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג העותרים בבג"ץ 5050/97: עו"ד שקיב עלי ואח' העותרים בבג"ץ 5082/97: קאסם זידאן ו42- אח' נ ג ד המשיבים בבג"ץ 5050/97: 1. השר לענייני דתות 2. שיח' מוופק טריף 3. המועצה הדתית הדרוזית המשיבים בבג"ץ 5082/97: 1. המועצה הדתית הדרוזית 2. שיח' מוופק טריף 3. השר לענייני דתות 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה לביטול מועד הדיון בשם העותרים בבג"ץ 5050/97: עו"ד עלי שקיב בשם העותרים בבג"ץ 5082/97: עו"ד ר. יאראק בשם המשיב מס' 2 עו"ד ש. הראל בבג"ץ 5050/97: בשם המשיבה מס' 3 עו"ד אמיר גאנם בבג"ץ 5050/97: בשם המשיבה מס' 1 עו"ד אמיר גאנם בבג"ץ 5082/97: בשם המשיב מס' 2 עו"ד ש. הראל בבג"ץ 5082/97: החלטה כמבוקש. תשומת לב המזכירות לאמור בסעיף 2 לבקשה. ניתנה היום, ה' בכסלו התשנ"ח (4.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. D10	[ "בג\"ץ 5050/97", "בג\"ץ 5082/97", "בג\"ץ 4916/97" ]	5,019
6,950	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5050/97 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית צו - ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה ביום 20.8.97 לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי יצא מלפניו צו ביניים לפיו לא תכונס וועדה ולא יקויימו בחירות למינוי קאדים מדאהב. צו ביניים זה יעמוד בתוקפו עד למועד הדיון בעתירה למתן צו על תנאי ובכפוף להחלטת ההרכב שידון בעתירה. ניתן היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. H04	[ "בג\"ץ 5050/97" ]	5,020
9,092	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 בפני: כבוד השופט ת' אור העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה לקבלת תגובת המשיב מס' 2 לבקשה להגשת תצהיר נוסף החלטה ההרכב אשר ידון בעתירות יחליט בבקשה זו. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ז (29.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. E07	[ "בג\"ץ 5050/97" ]	5,021
14,950	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5050/97 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית החלטה 1. העתירה למתן צו על תנאי תועבר להרכב של שלושה שופטים ותידון ביום 31.8.97; ב"כ המשיב מתבקש להגיש תגובה בכתב בהקדם האפשרי ולפני מועד הדיון. 2. ניתן בזה צו ביניים, האוסר על כינוס וועדה - וקיום בחירות - למינוי קאדים מדהאב, עד למועד הדיון בעתירה למתן צו על תנאי, כאשר המשך תוקפו של צו הביניים ידון על ידי ההרכב שבפניו תובא העתירה. 3. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לאלתר למשיבים ותזמן את ב"כ הצדדים במועד הנ"ל. ניתנה היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. H03	[ "בג\"ץ 5050/97" ]	5,022
16,666	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 - ד' בפני: כבוד השופט ת' אור העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה להגשת תצהיר נוסף החלטה ההרכב אשר ידון בעתירה יחליט בבקשה זו. ניתנה היום, י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. E06	[ "בג\"ץ 5050/97" ]	5,023
26,721	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 - ט' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד שקיב עלי החלטה מתבקשת עמדת המשיב הראשון לבקשה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות. זו תוגש תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, ט"ז באייר תשנ"ח (12.5.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. O11	[ "בג\"ץ 5050/97" ]	5,024
34,568	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 - ט' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד שקיב עלי בשם המשיב הראשון: עו"ד יהודה שפר החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. O12	[ "בג\"ץ 5050/97" ]	5,025
1,429	בית המשפט העליון רע"א 97 / 3428 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.4.96 בע"א 359/96, 401/96 שניתנה על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר אחיטוב בשם המבקש: עו"ד יוסף יפרח, עו"ד צבי גרינגליק החלטה לתשובת המשיב תוך 15 ימים. ניתן היום כא בסיון תשנ"ז (29.06.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B01	[ "רע\"א 97", "בע\"א 359/96" ]	5,033
3,056	בבית המשפט העליון רע"א 3428/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המשיב: עו"ד גליק יונתן החלטה המועד להגשת התשובה נמנה מיום ההמצאה. תשומת ליבו של בא-כוח המשיב לתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ז (8.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. Q02	[ "רע\"א 3428/97" ]	5,034
5,618	ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.4.96 בע"א 359/96, 401/96 שניתנה על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר אחיטוב בשם המבקש: עו"ד יוסף יפרח, עו"ד צבי גרינגליק בשם המשיב: עו"ד גליק יונתן החלטה 1. להרכב של שלשה. 2. לקבוע לפני ההרכב המיוחד המטפל בתיקים מסוג זה. 3. יש להקציב לדיון 30 דקות, מחולקות בשווה בין הפרקליטים. ניתן היום כב באלול תשנ"ז (24.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B03	[ "רע\"א 3428/97", "בע\"א 359/96" ]	5,035
19,155	ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 - ה' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקש : סירקיס מנחם נגד המשיב : אבנשטיין משה בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה מיום 23.3.98 בשם המבקש: עו"ד יונתן גליק החלטה מתוקנת 1. פסק דיננו מיום 23.2.98 ביטל גם את חיובי ההוצאות בפסקי הדין שבוטלו. 2. אין התייחסות בפסק דיננו להוצאות ולחיובים שנקבעו בהליכי הביניים שבבית משפט השלום, כפי ששונו בחלקם בבית המשפט המחוזי, והמשיב מסכים שענין זה יכול וידון מחדש על ידי בית משפט השלום. 3. פסק דיננו אינו חוסם את הדרך בעד בירור התביעה שכנגד שהגיש המבקש - והדבר מוסכם גם על המשיב. כפוף לאמור לעיל אנו דוחים את הבקשה. ניתן היום כה באדר תשנ"ח (23.3.98). תוקן היום ב באייר תשנ"ח (23.3.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B09	[ "רע\"א 3428/97" ]	5,036
32,812	ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש : מנחם סירקיס נגד המשיב : אבנשטיין משה בקשה לתיקון טעות בפסק דין בשם המבקש: עו"ד יונתן גליק החלטה לתשובת המשיב תוך 15 ימים. ניתן היום ג באדר תשנ"ח (1.3.98). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B05	[ "רע\"א 3428/97" ]	5,037
33,879	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3428/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג -כהן כבוד השופט י' טירקל המבקש: אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.4.97 בתיק ע"א 389/96, 401/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' אבן-ארי, ב' בר-אופיר, ה' אחיטוב תאריך הישיבה: כ"ז בשבט תשנ"ח (23.2.98) בשם המבקש : עו"ד יפרח ועו"ד קרינגליק בשם המשיב : עו"ד גליק פסק-דין רואים אנו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. שתי הערכאות שקדמו לנו דחו את תובענת המבקש על יסוד טענה של אי חוקיות הנובעת יישומם על המקרה של סעיפים 24 ו41- לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981 -; דא עקא שהתשתית העובדתית שעל יסודה נתבססו פסקי הדין שקדמו לנו לא נתבררה, ומן הקביעות של שני בתי המשפט שקדמו לנו יוצא לכאורה שלא התבררה השאלה מהו "עיסוק בתיווך" לענין הסעיפים האמורים ואם המבקש עסק בתיווך. אכן לו נתברר שהמבקש עסק בתיווך לא היינו נותנים לו רשות לערער כדי לסתור את קביעת אי החוקיות ותוצאותיה. השאלה מהו "עיסוק בתיווך" לענין הסעיפים האמורים היא שאלה משפטית הטעונה בירור על יסוד תשתית עובדתית ראויה, שאינה קיימת לפנינו. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור מבטלים את פסקי הדין שקדמו לנו ומחזירים את הענין לבית משפט השלום על מנת שיקבע ממצאים (בין על יסוד החומר שהיה לפניו ובין על יסוד ראיות חומר נוסף שיהיה רשאי להתיר את הבאתו לפי שיקול דעתו) בשאלה אם המערער עסק בתיווך לענין הסעיפים האמורים. הוצאות הערעור תהיינה לפי תוצאות הדיון בבית משפט השלום ואנו קובעים אותן בסכום של 20,000.- ש"ח. ניתן היום, כ"ז בשבט תשנ"ח (23.2.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B04	[ "רע\"א 3428/97", "ע\"א 389/96" ]	5,038
41,159	ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 - ג' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט. שטרסברג כהן כבוד השופט י. טירקל המערער : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשה לתיקון טעות בפסק דין בשם המבקש : עו"ד גרינגליק צבי החלטה 1. פסק דיננו מיום 23.2.98 ביטל גם את חיובי ההוצאות בפסקי הדין שבוטלו. 2. אין התייחסות בפסק דיננו להוצאות ולחיובים שנקבעו בהליכי הביניים שבבית משפט השלום, כפי ששונו בחלקם בבית המשפט המחוזי, והמשיב מסכים שענין זה יכול וידון מחדש על ידי בית משפט השלום. 3. פסק דיננו אינו חוסם את הדרך בעד בירור התביעה שכנגד שהגיש המבקש - והדבר מוסכם גם על המשיב. כפוף לאמור לעיל אנו דוחים את הבקשה. ניתן היום כה באדר תשנ"ח (23.3.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B06	[ "רע\"א 3428/97" ]	5,039
42,323	ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשה להחזרת ערבון בשם המבקש: עו"ד יוסף יפרח החלטה בפני בקשה להחזרת ערובה. בית המשפט קבע (ביום 23.2.98) כי "הוצאות הערעור תהיינה לפי תוצאות הדיון בבית משפט השלום ואנו קובעים אותן בסכום של 20,000 ש"ח. בנסיבות אלו אין מקום להחזרת הערובה. הערובה תועבר לצד הזוכה בבית משפט השלום. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. P07	[ "רע\"א 3428/97" ]	5,040
1,430	ב בית המשפט העליון רע"א 5722/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : אריאלה נאסר נגד המשיבים : 1. אדמונד ספרא 2. יוסף ספרא 3. מואיז ספרא 4. SOCIEDAD DE INVERSIONES MARIDD משיבים פורמליים: 5. הבנק הבינלאמי הראשון לישראל בע"מ 6. בנק ישראל 7. ד"ר צארלס אנדרו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בהמ' 4869/97, 4867 (ה.פ. 2332/95) שניתנה על ידי כבוד השופט ג' קלינג בשם המבקשת: עו"ד ד"ר יוסף שגב ואח' בשם משיבים מס' 1 - 4: עו"ד דן אבי-יצחק החלטה 1. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו נעתר לבקשתו של יעקב (ג'ק) נאסר ז"ל שנפטר בינתיים, ובהחלטתו מיום 14.7.97 הורה לגבות את עדותו על אתר, במסגרת הדיון בהמרצת פתיחה ובקשה למתן צו מניעה זמני שהגיש נגד המשיבים. גביית העדות הותנתה בכך שיפקיד בידיו הנאמנות של בא כוחו סכום של 500,000 ש"ח לכיסוי הוצאותיהם של המשיבים לגביית העדות, לרבות הוצאות ההקלטה, הצילום והתימלול. נקבע כי ההוצאות ישולמו מתוך סכום זה על פי החלטות בית המשפט. ביום 21.7.96 נגבתה העדות. באי כוח המשיבים ביקשו לפסוק להם את הוצאותיהם, שהסתכמו לפי חשבונותיהם, ביותר מ- 100,000 $, בצרוף ריבית. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשות ובהחלטתו מיום 1.7.97 אישר את התשלומים, למעט סכום קטן יחסית שאותו לא אישר. מכאן בקשתה של המבקשת - שהיא אלמנתו של המנוח ויורשתו - להרשות לה לערער על ההחלטה האחרונה. 2. טענתו העיקרית של בא כוח המבקשת היתה שסכומי ההוצאות הם בלתי סבירים, "אבסולוטית ובהשוואה להיקף המאמץ שנדרש" ואף מן הטעם שהיה מדובר ב"גביית עדותו לאלתר של אדם גוסס במיטת חוליו, כאשר המחלוקת המשפטית שלשמה נדרשה גביית העדות טרם נדונה והוכרעה לגופה". אכן, הסכומים שנפסקו הם, לכאורה, על הצד הגבוה אולם, בסופו של דבר, תחליט הערכאה שבפניה יתבררו ההליכים בהמשך מי יישא בהוצאות אלה, כפי שנאמר בהחלטה מיום 14.7.96. בית המשפט גם עיין בחשבונות שהוגשו לו ומצא, כלשונו, כי "אין לי ספק שהסכומים המבוקשים על ידי שני עורכי הדין אינם חורגים מהמקובל". בכך אין מקום להתערב. 3. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשנ"ח (26.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "רע\"א 5722/97" ]	5,041
1,431	ב בית המשפט העליון ע"א 409/95 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים המשיבים בערעור שכנגד : 1. רחל עסיס 2. ברוך עסיס 3. רועי עסיס (קטין) נגד המשיב ה המערערת בערעור שכנגד : הסתדרות מדיצינית הדסה בקשה למחיקת ערעור כנגד בשם המשיבה (המערערת שכנגד): עו"ד עופר ארגובׂ החלטה בהמשך להחלטת כב' הרשם, השופט גילון, מיום 12.5.96, אני מוחקת את הערעור שכנגד כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט' בחשון תשנ"ח (9.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95004090. O01	[ "ע\"א 409/95" ]	5,042
20,852	ב בית המשפט העליון ע"א 409/95 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. רחל עסיס 2. ברוך עסיס 3. רועי עסיס (קטין) נגד המשיב ה : הסתדרות מדיצינית הדסה בקשה למתן הוראות בשם המערערים: עו"ד יורם וינוגרד החלטה הארכת מועד להגשת תגובה עד ליום 30.9.98. התיק יקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, ט"ו באלול תשנ"ח (6.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95004090. P02	[ "ע\"א 409/95" ]	5,043
48,100	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 409/95 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל המערערים : 1. רחל עסיס 2. ברוך עסיס 3. רועי עסיס (קטין) נגד המשיב ה : הסתדרות מדיצינית הדסה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.12.94 בת"א 853/89 שניתן על ידי כבוד השופט ד' חשין תאריך הישיבה: ו' באדר התשנ"ט ( 22.02.99 ) בשם המערערים : עו"ד יורם וינוגרד בשם המשיב ה: עו"ד משה ארגוב ועו"ד עופר ארגוב פסק-דין על אף כל טענות בא כוח המערערים בכתב ובטיעון בפנינו, באנו למסקנה שדין הערעור להדחות. בית המשפט המחוזי דן בהרחבה בטענות המערערים והתשובות שניתנו על ידו, כולל הנמקתו, מקובלות עלינו. ערעור המערערים הינו בעיקרו ערעור בעניינים שבעובדה, אשר אין הצדקה שנתערב בהם. אכן, מסקנתו של בית המשפט המחוזי, שלא עקב התרשלות מצד המשיבה נגרמה נכותו של המערער השלישי, מקובלת עלינו. הערעור נדחה. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' באדר התשנ"ט (22.2.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95004090. E03 /עכב	[ "ע\"א 409/95" ]	5,044
1,432	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4250/94 ע"א 5204/94 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערערים בע"א 4250/94 1. מיכל פינטו והמשיבים בע"א 5204/94 : 2. עזרא פינטו נגד המשיבים בע"א 4250/94 1. נחום עמית, עו"ד והמערערים בע"א 5204/94 : 2. אהרון פולק, עו"ד 3. משה מטלון, עו"ד ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.6.94 בת.א. 2890/87 שניתן על ידי כבוד השופט ח. אדר תאריך הישיבה: י"ב בתמוז התשנ"ז ( 17.07.97 ) בשם המערערים בע"א 4250/94 והמשיבים בע"א 5204/94: עו"ד ד. שפט בשם המשיבים בע"א 4250/94 והמערערים בע"א 5204/94: עו"ד א. אלרום פסק-דין בעלי הדין הסכימו ביניהם שהערעור בע"א 5204/94 יתקבל, וע"א 4250/94 ידחה, פסק הדין יתבטל והתביעה תידחה. סכומים שכבר שולמו על יסוד פסק הדין לא יוחזרו. אנו מאשרים את ההסכם ונותנים לו תוקף של פסק הדין. ניתן היום, י"ב בתמוז התשנ"ז (17.07.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 94042500. A02 /דז/	[ "ע\"א 4250/94", "ע\"א 5204/94", "בע\"א 4250/94", "בע\"א 5204/94" ]	5,045
1,433	בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת דיון מקדמי בעתירה החלטה ב"כ המשיב 1 מתבקש להגיש לבית המשפט תגובה לעתירה. התגובה תוגש עד יום 30.9.97. ניתנה היום, כ"ה באב תשנ"ז (28.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I02	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,046
11,080	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת דיון מקדמי בעתירה החלטה המזכירות מתבקשת לקבוע את העתירה לדיון בפני הרכב ביום 30.12.1997. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש הודעה משלימה, שתתאר את ההתפתחות בעניין נשוא העתירה מאז הגישה את התגובה ביום 30.9.97, וזאת עד יום 21.12.1997. ניתנה היום, ה' בתשרי תשנ"ח (6.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I05	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,047
30,889	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' בטבת התשנ"ח ( 30.12.97 ) בשם העותר : עו"ד גד ויסקינד בשם המשיבים : עו"ד עוזי פוגלמן החלטה מההודעה המשלימה של המשיבים אנו למדים כי ועדת טל סיימה עבודתה. בנסיבות אלה אנו דוחים המשך שמיעת העתירה לשלושה חודשים. מטרת הדחייה לבחון ההתפתחות באוצר ובוועדת הכספים. עם תום התקופה נקבל הודעה משלימה נוספת, על פיה נקבע המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, א' בטבת התשנ"ח (30.12.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. A06 /דז/	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,048
43,820	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת דיון מקדמי בעתירה החלטה בעקבות ההודעה המשלימה מטעם המשיבים, מיום 31.3.98, מתבקשת פרקליטות המדינה להגיש הודעה מעדכנת. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש את ההודעה תוך 30 יום. ניתנה היום, י"ח בתשרי התש"ס (28.9.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I07	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,049
45,607	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת עתירה למתן צו על-תנאי החלטה לאור ההודעה המשלימה (מס' 3) מטעם המשיבים, מיום 2.11.99, אני מחליט כי הדיון בעתירה זאת יתקיים (בעוד שלושה חודשים לערך) בפני ההרכב שידון בבג"ץ 5030/98. ניתנה היום, כ"ד בחשון התש"ס (3.11.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I08	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,050
77,675	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6927/95 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה לדחיית מועד דיון החלטה לבקשת בעלי הדין (מיום 4.5.00) הדיון בעתירה שהיה קבוע ליום 18.5.00, מתבטל. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון כאשר תתבקש לעשות כך על ידי העותרת. ניתנה היום, ב' באייר התש"ס (7.5.00). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I10	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,051
114,045	ב בית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון בשם העותרת: עו"ד ג' ויסקינד החלטה בהסכמה, כמבוקש. ניתנה היום, כ"ח בחשוון תשס"ב (14.11.01). ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 95069270. J11 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,052
150,744	בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד ג' ויסקינד בשם המשיבים: פרקליטות המדינה החלטה בהסכמת הצדדים, נמחקת העתירה ללא צו להוצאות, תוך שמירת זכויות העותרת להגשת עתירה מחדש בהתקיים הנסיבות המתאימות לכך, לפי שיקול דעתה. ניתנה היום כ"ג בשבט תשס"ב (5.2.02). ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור COURT.DOT נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il	[ "בג\"ץ 6927/95" ]	5,053
1,435	בבית המשפט העליון בש"א 95 / 1846 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קביליו אליהו נגד המשיבים : 1. דנן אליהו 2. סהר חברה לביטוח בע"מ 3. אררט חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך החלטה המבקש לא פעל על יסוד החלטת כב' המשנה לנשיא ש' לוין מיום 20.8.95, על אף שזו נמסרה לו בתאריך 25.8.95. אני מאפשרת למבקש ליתן טעם, תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה, מדוע לא תימחק הבקשה להעברת מקום הדיון מחוסר מעש. אי מתן תגובה במועד יביא למחיקת הבקשה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ז (15.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95018460. Q02	[ "בש\"א 95" ]	5,056
14,364	בבית המשפט העליון בש"א 1846/95 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קביליו אליהו נגד המשיבים : 1. דנן אליהו 2. סהר חברה לביטוח בע"מ 3. אררט חברה לביטוח בע"מ בקשה למחיקת הבקשה בשם המבקש: עו"ד שלומית רענן(נשר) החלטה הבקשה נמחקת כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"א בתמוז תשנ"ז (16.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95018460. Q03	[ "בש\"א 1846/95" ]	5,057
1,436	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4908/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט י' טירקל המערער : פנחס עזיז אוחיון נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 12.6.96 בת.פ. 76/95 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אבידע תאריך הישיבה: ט"ז בכסלו התשנ"ח ( 15.12.97 ) בשם המערער : עו"ד יוסף לילוף בשם המשיבה: עו"ד אביה אלף בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בהתפרצות למקום מגורים מתוך כוונה לגנוב ובנסיון לשוד. הוטלו עליו ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי. כן הופעל מאסר על תנאי בן שנתיים באופן שארבעה חודשים ממנו מצטברים והיתר חופף. הערעור הוא על חומרת העונש. דין הערעור להידחות. התנהגות של המערער חמורה כפי שהדבר עולה מנסיבות כתב האישום על פיהן ניסה לשדוד אדם כבן 90 ואף הפעיל כלפיו כוח. הוא בעל עבר פלילי, לרבות מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. העבירה בוצעה בשעה שהיה משוחרר ברשיון. בהתחשב בכל אלה העונש שהוטל עליו אינו חמור באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. גם עיקרון אחידות הענישה - לעניין העונש שהוטל על שותפתו - אינו מצדיק הקלה בעונש. הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז בכסלו התשנ"ח (15.12.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96049080. A01 /דז/	[ "ע\"פ 4908/96" ]	5,058
1,437	בית המשפט העליון בירושלים ע"א 7266/96 - 1 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המ בקשת : ורדה חורש נגד המשיב : גדעון חורש בקשה לצמצום צו עיכוב ביצוע פסק-דין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בת.א. 3859/89 בהמר' 673/96 מיום 29.8.96 שניתן על-ידי כבוד השופט ע' זמיר תאריך הישיבה: כ' בתמוז התשנ"ז (25.7.97) בשם המבקשת: עו"ד מאיר בר-מוחא בשם המשיב: עו"ד אתי אבדר באי כוח בעלי הדין: על-פי הצעת בית-המשפט הוסכם בינינו כי המבקשת תמחוק בקשתה, כי הדיון בערעור יוקדם, על-סמך החלטת בית-המשפט, ככל הניתן למועד הקרוב לראשית שנת המשפט המתחילה בתאריך 1.9.1997, וכי המבקשת תוכל לחדש את בקשתה אם ההליך לא יסתיים בהתאם לציפיות כאמור לעיל. החלטה לבקשת המבקשת אני מוחקת את הבקשה לצימצום עיכוב ביצוע פסק-הדין. ניתנה היום, כ בתמוז התשנ"ז (25.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. L06	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,059
2,875	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7266/96 - 1 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש, פורמלי 3. מירון חורש, פורמלי 4. מינהל מקרקעי ישראל, באר-שבע, פורמלי 5. לשכת רשם המקרקעין, באר-שבע, פורמלי סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על חמישה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, על תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. ימי הפגרה יבואו במניין הימים לצורך חישוב המועדים על פי צו זה. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך עשרים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערער תוך עשרים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערער; 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבים תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. 4. לצו זה בדבר סיכומים בכתב מצורפת הזמנה לדיון לתאריך 2.11.97, בשעה 11:30, שנועד להשלמת טיעון, כמבואר בהודעה בעניין זה שפורסמה בפ"ד נ(1) 1. ניתן היום, כ"ה בתמוז התשנ"ז (30.7.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. A07 /דז/	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,060
4,627	ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המשיבים: עו"ד מאיר בר-מוחא החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת סיכומי המשיבים. בא-כח המבקשים (המשיבים בערעור) מעלה שלוש טענות עיקריות בתמיכה לבקשתו. האחת, לפיה סיכומי המערער נמסרו לו רק ביום 6.10.97 למרות שהיו צריכים להמסר לו ביום 5.10.97. השניה, כי הגיש בקשה להוצאת מסמכים ומשלא ניתנה בה החלטה התעכב בהגשת הסיכומים, והשלישית, כי עובדי מזכירות בית המשפט סרבו לקבל את הסיכומים באחור ואף נהגו עמו שלא בנמוס. אשר לטענה הראשונה, אין לה על מה שתסמוך. בהחלטתה של כב' הרשמת א' אפעל-גבאי היא קבעה כי סיכומי המערער יוגשו עד ליום 5.10.97 ואילו סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 19.10.97. סיכומי המערער הוגשו ביום 5.10.97, כפי שנקבע בהחלטה. בא-כח המשיבה ידע על תאריך זה ויכול היה לקבל את הסיכומים כבר באותו תאריך. לעומת זאת סיכומיו של בא-כח המבקשים לא הוגשו במועד. גם אם ימנה יום אחור אחד, הרי שבא-כח המבקשים אחר ביום נוסף. שנית, טוען בא-כח המבקשת כי הגיש בקשה דחופה להוצאת מסמכים שבה נאמר שאם לא יענה בית המשפט לבקשה "תאלץ המבקשת להתייחס למסמכים בתשובתה לסיכומי המשיב, והדבר יגרום לעיכוב במועד ההגשה". בא-כח המבקשת רואה בכך בקשה להארכת מועד ולא היא. בא-כח המבקשת אינו יכול להודיע לבית המשפט כי אם לא תנתן החלטה בבקשה הוא יאחר בהגשת הסכומים. בא-כח המבקשת יכול היה בבקשה להוצאת מסמכים, לבקש את הארכת המועד לצורך השלמת סיכומיו. בנוסף, אומר בא-כח המבקשת בעצמו, בסעיף 4 לבקשה שבפני, שעל אף שלא ניתנה החלטה בבקשה נאלץ להגיש את הסיכומים בלא שהתיחס לאותם מסמכים - ושוב אין הסבר לאחור. עובדי המזכירות סרבו, בצדק, לקבל את הסיכומים באחור בלא שצורפה להם בקשה להארכת מועד. תקנה 448 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד, כהוראת בית המשפט, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת". כיון שאין נימוק ממשי לאחור, היה מקום לכאורה, לנהוג במשיבים בערעור כמי שלא התייצבו לדיון. אולם, כיון שמדובר בתוצאה חמורה, כיון שמדובר במועדים שנקבעו בידי בית המשפט וכיון שמדובר באחור בן יומיים בלבד, אני מאריכה את המועד להגשת הסיכומים עד ליום 26.10.97. עם זאת, כיון שבא-כח המבקשים אחר בהגשת הסיכומים ללא סיבה, אני מטילה על המבקשים הוצאות לטובת אוצר המדינה, כאמור בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, בסכום של 1,000 שקלים. ניתנה היום, כ"א בתשרי תשנ"ז (22.10.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. P12	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,061
6,666	ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערער: עו"ד א. אבדר בשם המשיבה: עו"ד מאיר בן-מוחא החלטה מאחר שהבקשה להשבת תאריך הדיון על כנו (ליום 2.11.97) הוגשה בהסכמה , על באת-כוח המערער להערך להגשת הסיכומים במועד. סיכומי המערער יוגשו עד ליום 5.10.97. סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 19.10.97. תשובת המערער תוגש - אם המערער ירצה בכך - עד ליום 26.10.97. החלטה זו תועבר לבאי-כוח הצדדים באמצעות מכשיר הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ח באלול תשנ"ז (30.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. O10	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,062
7,000	בית המשפט העליון בירושלים ע"א 96 / 7266 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המבקשת : ורדה חורש נגד המשיב : גדעון חורש בקשה לסעד זמני בערעור החלטה הדיון בבקשה יתקיים בתאריך 19.3.1997 בשעה 10:00. ניתנה היום ד אדר ב תשנ"ז (13.3.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. L02	[ "ע\"א 96" ]	5,063
8,100	ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ז' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ ערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשה למתן הוראות בשם המשיבים: עו"ד מאיר בר-מוחא החלטה בפני בקשה לביטול חיוב בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה, שהטלתי על המבקשים בהחלטתי מיום 22.10.97 על פי תקנות סדרי הדין לא קיימת בקשה לביטול החלטה. אין לדון בבקשה כבקשה לעיון חוזר כיון שלא חל כל שינוי בנסיבות מאז מתן ההחלטה (ר' בר"ע 1948/95 יאיר שמעון נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל ואח' - לא פורסם). ההליך היחיד הפתוח בפני המבקשים הוא ערעור על החלטת הרשמת. ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשנ"ח (30.10.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. P13	[ "ע\"א 7266/96", "בר\"ע 1948/95" ]	5,064
8,376	ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערער: עו"ד אבדר אתי החלטה מתבקשת עמדת עו"ד בר מוחא אשר תוגש תוך שלושה ימים מיום קבלת ההחלטה. הבקשה וההחלטה יועברו בפקס. ניתנה היום, כ"ג באלול תשנ"ז (25.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. O09	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,065
12,273	ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ו' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הגדלת היקף סיכומים בשם המערער: עו"ד אבדר אתי החלטה סיכומי המערער לא יעלו על 8 עמודים. ניתנה היום, ד' בתשרי תשנ"ח (5.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. O11	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,066
17,609	בבית המשפט העליון ע"א 7266/96 - 3 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערער: עו"ד אתי אבדר החלטה הארכת מועד להגשת הסיכומים כמבוקש. הדיון שנקבע ליום 2.11.97 יתבטל, שכן לא יהיה סיפק בידי הצדדים להשלים טיעוניהם לפני הדיון. הדיון יתקיים בתאריך 3.12.97 בשעה 11:30. ניתנה היום, י"ד באב תשנ"ז (17.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. Q08	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,068
18,408	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7266/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש משיבים פורמלים 4. מנהל מקרקעי ישראל באר שבע 5. לשכת רשם המקרקעין באר שבע ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.8.96 בת.מ.א. 3859/89 וה.פ. 218/90 תאריך הישיבה: כ"ו בחשון התשנ"ח ( 26.11.97 ) בשם המערער : עו"ד אתי אבדר ועו"ד חנן עמית בשם המשיבים: 3-1 עו"ד מאיר בר-מוחא ועו"ד ענת שינה פ ס ק - ד י ן בעצת בית המשפט חזר בו המערער מן הערעור. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, כו' בחשון תשנ"ח (26.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. F14	[ "ע\"א 7266/96" ]	5,069
89,089	בית המשפט העליון בירושלים ע"א 96 / 7266 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. מנהל מקרקעי ישראל 5. לשכת רשם המקרקעין בקשה ל דחיית דיון החלטה לבקשת הצדדים אני דוחה את מועד הדיון ליום 28.6.97 בשעה 8:30. ניתנה היום ו ניסן התשנ"ז (13.4.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. L05	[ "ע\"א 96" ]	5,070
1,438	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6945/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : עבד הריש ע"י ב"כ עו"ד א. ברדוגו נגד המשיב : היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו-ביניים או לקבוע דיון דחוף החלטה העתירה הוגשה ב24.11.97- ובה בקשה לצו ביניים זהה במהותה לבקשה לצו ביניים או לקביעת מועד דחוף לדיון שהוגשה ב3.12.97-. ביום 24.11.97 החליט בית המשפט (השופט א' גולדברג) כי העתירה תעבור להרכב של שלושה אשר ידון גם בבקשה לצו-ביניים. מכאן שבית המשפט לא נענה לבקשה למתן צו-ביניים ולא נתן צו כזה עד לדיון לפני הרכב. השוני בין הבקשה לצו ביניים המקורית לבין החדשה הוא בכך שבינתיים התחיל שלב שמיעת הראיות במשפט ב8.12.97-. הבדל זה אינו מהותי, שכן כבר בבקשה הראשונה נתבקש צו ביניים כדי למנוע מבית המשפט המחוזי לשמוע ראיות. במצב דברים זה וגם לגופו של עניין אין אני מוצאת לתת צו ביניים. ההחלטה המקורית בעינה עומדת והעתירה תקבע לשמיעה בהקדם, ואם אפשר עוד בחודש דצמבר. ניתנה היום, י' בכסלו התשנ"ח (9.12.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069450. J03	[ "בג\"ץ 6945/97" ]	5,071
20,102	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6945/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' טירקל העותר : עבד הריש נגד המשיב : היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ח' בשבט התשנ"ח ( 04.02.98 ) בשם העותר : עו"ד אברהם ברדוגו; עו"ד דוד דרעי בשם המשיב : עו"ד שי ניצן פסק-דין עתירה זו דינה להידחות. את טענותיו של העותר כנגד האישום נגדו, עליו להציג בפני בית המשפט הדן באישום כנגד העותר. אין להפוך את בית המשפט הגבוה לצדק כמסלול מקביל לדיון באישום הפלילי. העתירה נדחית. ניתן היום, ח' בשבט התשנ"ח (04.02.98), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069450. A07 /דז/	[ "בג\"ץ 6945/97" ]	5,073
41,548	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6945/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : עבד הריש נגד המשיב : היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדחיית מועד דיון החלטה לבקשת ב"כ המשיב, ובהסכמה של ב"כ העותר, אני מחליט לדחות את המועד שנקבע לדיון בעתירה (יום 13.1.98) למועד מאוחר יותר, בעוד שלושה שבועות לערך. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון בעתירה לא מאוחר מיום 3.2.98. ניתנה היום, ט"ו בטבת תשנ"ח (13.1.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069450. I06	[ "בג\"ץ 6945/97" ]	5,074
1,439	ב בית המשפט העליון בש"א 6538/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : פז חברת נפט בע"מ נגד המשיב ה : דנבאר בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור בשם המבקשת: עו"ד מורגנשטרן חנוך החלטה איני סבורה, כי הדרך הנאותה לפתרון התלבטות המבקשת בנוגע לדרך הדיונית הנאותה להשיג על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו מיום 22.9.97 היא באמצעות הגשת בקשה להארכת מועד. אם המדובר בפסק דין הנתון לערעור, כי אז על המבקשת לפעול על-פי החלטתי מיום 5.11.97. אם המדובר ב"החלטה אחרת", רשאית המבקשת לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין שינתן בסופו של ההליך (תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-), שכן היא החמיצה את המועד להגשת בקשה לרשות ערעור ואין היא מבקשת הארכת מועד זה. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ג בחשון תשנ"ח (23.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97065380. O03	[ "בש\"א 6538/97" ]	5,075
13,311	ב בית המשפט העליון בש"א 6538/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : פז חברת נפט בע"מ נגד המשיב : דנבאר בע"מ הוגשה בקשה להארכת מועד (להגשת ערעור) בשם המבקשת: עו"ד דורון טישמן החלטה לבקשה לא צורפו כתבי בי דין הרלבנטיים ולא הובאו טענות הצדדים בנוגע לדרך בה יש להשיג על החלטתו או פסק דינו של בית משפט קמא מיום 22.9.97. לכן, לא ניתן בשלב זה לקבוע דבר בנוגע לזכאות המבקשת להגיש ערעור. בכפוף לאמור לעיל, ועל יסוד הסכמת המשיבה, מוארך המועד כמבוקש. ניתנה היום, ה' בחשון תשנ"ח (5.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97065380. O01	[ "בש\"א 6538/97" ]	5,076
1,440	ב בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6097/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אבראהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת (קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה 1. העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. יש להזמין את נציג היועץ המשפטי לממשלה שיגיש תגובתו בכתב. 2. ניתן בזה צו ביניים המונע את גירושו מישראל של העותר 2. ניתנה היום, י"ד בתשרי תשנ"ח (15.10.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. F02	[ "בג\"ץ 6097/97" ]	5,077
17,250	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אבראהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת (קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין צו ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה ביום 14.10.97 לפני בית משפט זה, מצווה בית-המשפט כי ייצא מלפניו צו ביניים המכוון אל המשיבים והמורה להם להימנע מגירושו מישראל של העותר 2. צו ביניים זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעתירה למתן צו על תנאי שתידון בפני הרכב של שלושה שופטים במעמד הצדדים. ניתן היום, י"ד בתשרי תשנ"ח (15.10.97) שמריהו כהן מזכיר ראשי העתק מתאים למקור 97060970. F01	[ "בג\"ץ 6097/97" ]	5,078
20,190	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת(קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסיה בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד א. חלבי החלטה בפני בקשה לקביעת מועד דיון בעתירה שעניינה איחוד משפחות. בפני בית המשפט זה תלויות ועומדות עתירות רבות בנושא זה שהוגשו קודם לעתירה זו וטרם נדונו. הנימוקים שמעלה בא כוח העותרים בבקשה לפיהם חלף זמן רב מאז הוגשה הבקשה לאיחוד משפחות והקשיים בכלכלת המשפחה הם נימוקים שעולים בכל העתירות מסוג זה, ועל כן אין מקום להקדים דווקא את הדיון בעתירה זו. העתירה תקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, ז' בטבת תשנ"ח (5.1.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. P03	[ "בג\"ץ 6097/97" ]	5,079
25,998	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6097/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת (קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסי ן עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר ים: עו"ד אוסאמה חלבי בשם המשיב ים: עו"ד ענר הלמן החלטה לאור ההודעה מטעם פרקליטות המדינה (מיום 27.8.98) אנו דוחים המשך שמיעת העתירה למועד חדש שיקבע על-ידי המזכירות. בתוך שלושים יום תוגש לנו הודעה משלימה מטעם המשיבים. לאור תוכנה ייקבע המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, ח' באלול תשנ"ח (30.8.98). ה נ ש י א ה מ ש נ ה ל נ ש י א ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. A04	[ "בג\"ץ 6097/97" ]	5,080
33,826	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אבתיסאם שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת(קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסיה בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד א. חלבי החלטה לבקשת בא כוח העותרים אני מורה על מחיקת העתירה אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ד בתשרי תשנ"ט (4.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. P05	[ "בג\"ץ 6097/97" ]	5,081
50,100	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ העותרים : 1. אבתיסאם שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת(קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסיה בקשה ל החזרת אגרה בשם העותרים: עו"ד אוסאמה חלבי החלטה מעיון בתיק עולה כי התקיים דיון בהרכב שלושה שופטים ביום 30.8.98. הצהרתו של בא-כוח העותרים כי לא קוים דיון בעתירה ואף לא נקבע מועד לדיון אינה נכונה איפוא. בנסיבות אלה, הבקשה נדחית. ניתנה היום, י"ב בתשרי תש"ס (22.9.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. V06	[ "בג\"ץ 6097/97" ]	5,082
1,443	בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3396/97 בש"פ 3397/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררת: מדינת ישראל בבש"פ 3396/97 נ ג ד המשיב: דוד גוזלן בבש"פ 3396/97 העוררת: מדינת ישראל בבש"פ 3397/97 נ ג ד המשיב: שלומי משען בבש"פ 3397/97 ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.5.97 בב"ש 1102/97 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' בר-אופיר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.6.97 בב"ש 1080/97 שניתנה על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל תאריך הישיבות: כ"ז באייר תשנ"ז (3.6.97) כ"ט באייר תשנ"ז (5.6.97) בשם העוררת: עו"ד עמנואל לינדר בשם המשיב בבש"פ 3396/97 עו"ד י' פורר בשם המשיב בבש"פ 3397/97 עו"ד י' זילברברג ה ח ל ט ה עניינם של עררים אלה הוא בשאלת סמכותו של בית המשפט לעכב את ביצועו של צו מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. 2. הרקע העובדתי בתמצית: המשיב בבש"פ 3396/97 דוד גוזלן (להלן "גוזלן") הואשם, בפני בית-משפט השלום, בהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס. בגין אישום זה ביקשה המאשימה להורות על מעצרו עד לתום בירור משפטו. בית המשפט (השופטת ר' ניב) החליט (ביום 25.5.97) לדחות את הבקשה והורה לשחרר את גוזלן בערובה ובתנאים מגבילים, בכללם "מעצר בית". המאשימה ביקשה לעכב את השחרור, כדי לאפשר לה לערור על ההחלטה בעוד גוזלן במעצר, אך בית המשפט דחה גם בקשה זו וגוזלן שוחרר. ביום 28.5.97 עררה המדינה על החלטת בית-משפט השלום. משדן בערר (ביום 30.5.97) פסק בית המשפט המחוזי (השופט ד' בר-אופיר) לקבלו והורה על המעצר. עם זאת קבע, כי "תחילתו של המעצר עד תום ההליכים תהיה ביום 15.6.97". בכך עיכב בית המשפט את ביצוע צו המעצר למשך 15 יום. אף פרשתו של המשיב בבש"פ 3397/97 שלומי משען (להלן "משען") החלה בבית-משפט השלום. משען הואשם בסחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, בעשיית עיסקה בסם מסוכן מסוג "אקסטזי" ובהחזקת סם מסוכן מסוג זה שלא לשימושו. המאשימה ביקשה מבית-משפט השלום להורות על מעצרו, אך בית-משפט השלום (השופטת ר' ניב) החליט לדחות את הבקשה והורה כי משען ישוחרר בהפקדת ערובה ובתנאים מגבילים. משעררה המדינה על ההחלטה פסק בית המשפט המחוזי (השופטת מ' סוקולוב) לקבל את הערר ולהורות על המעצר. החלטת השופטת סוקולוב שומעה על-ידי השופטת ה' גרסטל. במעמד השימוע (ביום 1/6/97) הודיע סניגורו של משען, כי בכוונתו לערור על ההחלטה לפני בית המשפט העליון, וביקש לעכב את ביצוע צו המעצר. באת-כוח המדינה התנגדה לבקשה, אך השופטת גרסטל סברה כי בנסיבות העניין מוצדק ליתן למשען את השהות המבוקשת והורתה לעכב את ביצוע הצו למעצרו ב48- שעות. 3. ערריה של המדינה מופנים כנגד החלטות בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע צווי המעצר עד תום ההליכים שיצאו מלפניו: עיכוב בן 48 שעות במקרהו של משען ועיכוב למשך 15 ימים במקרהו של גוזלן. הן גוזלן והן משען עררו על ההחלטות למעצרם, וגם ערריהם נדונו לפניי. ביום 3.6.97 החלטתי לדחות את עררו של משען (בש"פ 3365/97). ביום 5.6.97 החלטתי לקבל את עררו של גוזלן (בש"פ 3442/97) והוריתי לשחררו בתנאים שנקבעו בהחלטת בית-משפט השלום. בכך הסתיים הדיון בפרשת מעצרם של משיבים אלה. ההכרעה בערריה של המדינה, ככל שהמדובר במשיבים, הפכה ל"תאורטית" אך טעמם של העררים שמטרתם היתה ועודנה להעמיד את הדין בסוגיה זו על מכונו - לא פג. 4. בשני העררים מבקשת המדינה לקבוע, כי משהחליט בית-משפט להיעתר לבקשת התביעה למעצר נאשם עד תום הליכי משפטו, שוב אין הוא מוסמך לעכב את ביצוע החלטתו, וחייב הוא לצוות שהמעצר יבוצע מיד. תימוכין לעמדה זו מבקשת המדינה למצוא בהוראת סעיף 55 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996- (להלן - "החוק"). סעיף 55, שהוסף לחוק בגדר התיקון בהתשנ"ז (ראו ס"ח 1621, התשנ"ז, בעמ' 122), הוא חליפו החדש של סעיף 40 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. בעיקרו מורה סעיף 55, כי אם "החליט בית המשפט על שחרור בערובה או על שחרור ללא ערובה, של אדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה, והודיע היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערור עליה, רשאי בית המשפט שנתן את הצו לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה". טענת המדינה היא, כי הוראה זו מסדירה מקרה אחד ויחיד של עיכוב ביצוע החלטה. המדובר הוא בעיכוב ביצוע של החלטה לשחרר את הנאשם, כשהבקשה לעכב את השחרור באה מצד היועץ המשפטי לממשלה או תובע. ואולם בחוק אין כל הוראה מקבילה, המסמיכה את בית המשפט לעכב ביצוע צו מעצר, לפי בקשת הנאשם או סניגורו. ומן ההשוואה הזאת מבקשת המדינה להסיק, כי בית המשפט אינו מוסמך להיענות לבקשת נאשם או תובע ולעכב את ביצוע מעצרו. 5. עמדה זו אין בידי לקבל. סעיף 5(1) לחוק קובע, כי "תחילת מעצרו של אדם ... (1) במעצר על פי צו שופט שניתן בנוכחות האדם - עם הודעת השופט בפניו על מתן הצו, אלא אם כן קבע השופט מועד אחר". נמצא שככלל, צו מעצר שניתן בפניו של הנוגע בדבר, תחילתו עם הודעת השופט על מתן הצו. אך לכלל זה יש חריג, והוא שאם קבע השופט "מועד אחר" לתחילת המעצר, יתחיל המעצר במועד שנקבע. מכאן עולה שלבית המשפט נתונה סמכות לעכב את תחילתו של מעצר עליו ציווה; ובהוראה זו אין דבר שאינו עולה בקנה אחד עם סמכותו הכללית המוכרת של בית המשפט. להסרת ספק יוער, כי הוראת סעיף 5 לחוק אינה מבחינה בין מעצר חשוד לבין מעצר נאשם שהוגש עליו כתב אישום. כך מתחייב ממלות הסעיף "מעצרו של אדם", ומהוראת סעיף 4 לחוק כי "מעצר אדם יהיה בצו של שופט", תוך שלעניין "צו מעצר" אין החוק מבחין בין צו למעצר חשוד לבין צו למעצר נאשם. אינני מתעלם מהוראת סעיף 19(ג) לחוק, כי "צו מעצר שניתן בנוכחות החשוד, יבוצע בו במקום... אלא אם כן הורה בית המשפט על ביצועו במועד אחר". סעיף 19(ג) - כיתר חלקי סעיף 19 - אכן עוסק בביצוע צו למעצרו של חשוד ; אך הוראתו המיוחדת באה אך להוסיף, ועל כל פנים לא נועדה לגרוע מהוראתו הכללית של סעיף 5. הוראת סעיף 55 לחוק, בה ביקשה המדינה להיאחז להצדקת עמדתה, אינה עניין לכאן. סעיף 55 מקנה לבית המשפט סמכות לעכב החלטה לשחרר נאשם. הצורך בסעיף 55 הוא גלוי וברור, שאלמלא הורה החוק, במפורש, שלנוכח הודעת היועץ המשפטי לממשלה או תובע, כי בכוונתו לערור על ההחלטה לשחרר את הנאשם ממעצרו, רשאי בית המשפט לעכב את ביצוע החלטתו, לא היתה לבית המשפט כל סמכות לעכב את שחרורו של אדם שהחליט לשחררו. משום חומרת הפגיעה בחירותו של אדם, שחרף החלטתו לשחררו מורה בית המשפט לעכב את שחרורו, מורה סעיף 55 כי השהיית השחרור לא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה. ואכן נראה כי בעיכוב השחרור ביותר מ48- שעות יש משום חריגה מסמכות (השווה בש"פ 3411/90 מדינת ישראל נ' כלפון , תקדין-עליון 90(3) 177). הנה כי כן, מהוראת סעיף 55 לחוק אין מקום להסיק שבית המשפט אינו מוסמך לעכב את ביצועו של צו מעצר. דומה שגם אלמלא סעיף 5 לחוק, הקובע סמכות זו בלשון מפורשת, לא היה קושי להגיע למסקנה שבידי בית המשפט להורות על עיכובו של צו מעצר מכוח סמכותו הכללית. על אחת כמה וכמה שלנוכח הוראתו המפורשת של סעיף 5 אין כל מקום לפקפק, כי סמכות זו אכן נתונה לבית המשפט. 6. לבית המשפט, כפי שנוכחנו, אכן נתונה סמכות לעכב את ביצועו של צו מעצר. אימתי ובאלו נסיבות ראוי לבית המשפט להשתמש בסמכות זו? אבקש להגביל את התייחסותי לצו מעצר נגד מי שהוגש עליו כתב אישום ובית המשפט מורה לעצרו עד לתום בירור משפטו. אני סבור שככלל אין זה מן המידה להשהות את תחילת מעצרו של נאשם כזה. משמע, כי משמצא בית המשפט כי מן הדין להורות על מעצרו של נאשם כזה, קם ממילא גם צורך להורות שהמעצר יבוצע מיד. ולמען הסר ספק אוסיף כי דין זה יפה, לא רק ביחס לנאשם שגם עד למתן ההחלטה לעצרו היה נתון במעצר, אלא גם ביחס לנאשם שעד למתן ההחלטה היה משוחרר בערובה. מכאן נובע כי בסמכותו לעכב ביצוע צו מעצר ייטה בית המשפט להשתמש רק במקרים חריגים ובהתקיים נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. הגיונה של גישה זו טמון באותם שיקולים שעל יסודם מחליט בית המשפט להורות על המעצר. בהחלטה למעצרו של נאשם עד תום ההליכים גלומה מסקנת בית המשפט, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם, או אי-מעצרו, יביא למימוש אחד הסיכונים המנויים בסעיף 21(א)(1) לחוק: שיבוש הליכי משפט, התחמקות מן הדין, העלמת רכוש, השפעה על עדים, סיכון בטחונו של אדם, בטחון הציבור ועוד. החלטה כזאת אף מפרשת את מסקנת בית המשפט שבמקרהו של הנאשם שלפניו "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה" (סעיף 21(ב)(1) לחוק). מכאן נובע שהחלטת בית המשפט ליתן צו מעצר ולהשהות את ביצועו הם, ככלל, בגדר תרתי דסתרי. אפשר, אמנם, שבמקרה יוצא דופן תתקיימנה נסיבות שתצדקנה חריגה מכלל זה. אך בכל מקרה רגיל עיכוב ביצועו של צו מעצר אינו מתיישב עם ההנחה שצו המעצר אכן דרוש. 7. שני המקרים, שעליהם סבו ערריה של המדינה, שוב אינם מצריכים הכרעה אופרטיווית. עם זאת אעיר כי בדין, לדעתי, השיגה המדינה על צדקת החלטת העיכוב בכל אחד מן המקרים. בעניינו של משען נפלה החלטה, כי יש לעצרו עד תום ההליכים. בכך שעד למתן החלטה זו היה משען משוחרר לא היה כדי להצדיק היענות לבקשת סניגורו להשהות את מעצרו זמן נוסף. הודעת סניגורו, כי בכוונתו לערור על ההחלטה, לא היוותה נימוק לעיכוב המעצר ומן הדין היה להורות על המעצר לאלתר. עניינו של גוזלן מעורר פליאה. כזכור, במקרה זה החליט בית המשפט המחוזי לקבל את ערר המדינה על החלטת בית-משפט השלום לשחרר את גוזלן, אך משנתן צו למעצרו הוסיף והחליט להשהות את ביצוע המעצר למשך 15 ימים. מן החומר שבפניי לא נתברר לי, מה הניע את השופט המלומד לעכב את ביצוע הצו, ולתקופה כל כך ארוכה. אך - מבלי לעסוק בטעמים לשחרורו של גוזלן על-ידי בית-משפט זה - הייתי נוטה לחשוב, שאם נראה לבית המשפט כי ניתן להשהות את מעצרו של נאשם למשך 15 ימים, מבלי שתיפגע מטרת מעצרו, אפשר שמעיקרא לא התעורר צורך ממשי במעצרו. 8. הנני מקבל את עררי המדינה, הגם שלא מן הטעם של העדר סמכות שעליו נסמכו העררים. החלטות בית המשפט המחוזי שעליהן סבו העררים מתבטלות. ניתנה היום, ח' בסיון תשנ"ז (13.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97033960. F02	[ "ש 1102/97", "ש 1080/97" ]	5,083
9,304	בית המשפט העליון בש"פ 97 / 3396 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררת : מדינת ישראל נגד המשיב : גוזלן דוד ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 30.5.97 בב"ש 1102/97 שניתן על ידי כבוד השופט ד' בר אופיר החלטה לקבוע לדיון למחר 3/6/97 שעה 08:00. יש לזמן הצדדים בדחיפות. הסניגור מתבקש להזמין גם את המשיב. ניתנה היום, כו' באייר תשנ"ז (2.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן מזכיר ראשי 97033960. 97033960. F01	[ "ש 1102/97" ]	5,084
1,445	בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער: שטרית בנימין נגד המשיב ה : ועדת השחרורים בקשה למתן הוראות בשם המערער: עו"ד תמר אולמן החלטה בפני בקשה להשתחרר מייצוג. הדיון בבקשה נקבע ליום 22.6.97. הבקשה מעלה שאלה משפטית של פרשנות המונח "הרשעה סופית" בס' 29 א(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב1971-. הנימוק שמעלה באת-כח המערער היא כי למבקש נותרו עוד כשבועיים ימים עד לרצוי המאסר המלא. אולם, עוד ביום 14.4.97 הגישה באת-כח המערער בקשה לזרז את המועד לשמיעת הבקשה. גם אז נותרו למערער פחות מחודשיים לריצוי מאסרו. המבקש לא יוכל לטעון לעצמו בשאלה משפטית מהסוג שעולה בבקשה. הבקשה נדחית. בא-כח המערער תייצג את המערער בדיון שיתקיים ביום 22.6.97. ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז (17.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. R05	[ "רע\"ב 97" ]	5,085
1,665	בית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המב קש: בנימין שט רית נגד המשיב ה : ועדת השחרורים בקשת רשות ערעור על פסק ד ינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.3.97 בע"ש 5440/96, שניתן על ידי כבוד השופטים: ח. פיזם, ש. ברלינר, י. גריל בשם המבקש: עו"ד תמר אולמן החלטה לתגובת המשיבה בתוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, כ"ח אדר ב' התשנ"ז (6.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A01 /דז/	[ "רע\"ב 97", "ש 5440/96" ]	5,086
2,296	בית המשפט העליון רע"ב 2018/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין העותר: פלוני נגד המשיב : ועדת השחרורים בקשת רשות ערעור בשם העותר : עו"ד אולמן (גרינשפון) תמר בשם המשיב : עו"ד ענר הלמן פסק דין הנשיא א' ברק: מקבלים הערעור, ומבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק דיננו זה מבטל את החלטתנו מאתמול, שנפלה בה טעות. התוצאה היא שיש לשחרר המערער מבית הסוהר, אלא אם יש סיבה אחרת להחזקתו במאסר. ניתן היום ג' בתמוז התשנ"ז (08.07.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A11 /דז	[ "רע\"ב 2018/97" ]	5,087
2,478	ב בית המשפט העליון רע"ב 2018/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין העותר : שטרית בנימין נגד המשיב ה : ועדת השחרורים ערעור ברשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"ש 5440/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: ח. פיזם, ש. ברלינר, י. גריל תאריך הישיבה: י"ז בסיון התשנ"ז (22.06.97) בשם העותר : עו"ד תמר אולמן (גרינשפון) בשם המשיב ה: עו"ד ענר הלמן פסק-דין הנשיא א' ברק: ועדת השחרורי ם מוסמכת לבטל "רשיון חופש" שניתן לאסיר, אם האסיר עבר עבירה בתקופת הרשיון. סמכות זו עומדת לוועדה גם לאחר תום תקופת הרשיון. עם זאת נקבע (בסעיף 29א(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-) כי רשיון החופש לא יבוטל לאחר תום תקופת הרשיון, "אם עברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון הורשע סופית". בערעור שלפנינו בוטל הרשיון לאחר שחלפו ששה חודשים מיום גזר הדין, אך בטרם חלפו ששה חודשים מיום מתן פסק הדין בערעור המדינה על קולת העונש. ועדת השחרורים ראתה עצמה מוסמכת לבטל הרשיון, ואף ביטלה אותו. האם פעלה הוועדה בגדרי סמכותה? זו השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה. העובדות 1. המבקש נדון, בשני משפטים נפרדים, למאסר בפועל בן שלוש שנים ועשרה חודשים. ועדת השחרורים החליטה (ביום 1.1.95) על שחרור המבקש ברשיון. הוא שוחרר (ביום 17.1.95) ממאסרו. תוקף רשיון החופש היה עד ליום 26.6.96. בתוך תקופת הרשיון - ביום 30.5.95 - ביצע המבקש עבירה חדשה. הוא הועמד לדין בגינה בפני בית משפט השלום, והורשע ביום 29.6.95 - כלומר בתוך תקופת הרשיון - בביצועה. גזר הדין ניתן ביום 16.11.95 - עדיין בתקופת הרשיון. בגזר הדין הטיל בית המשפט על המבקש פיקוח על ידי קצין מבחן והארכת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי. ערעורה התקבל. בית המשפט המחוזי פסק (ביום 30.6.96 - לאחר תום תקופת הרשיון) בין השאר, על הפעלת מאסר על תנאי בן שנה שהיה תלוי ועומד נגד המבקש. כן הטיל עליו מאסר בפועל של ששה חודשים, בחופף למאסר על תנאי שהופעל. המבקש החל לרצות את מאסרו ביום 8.7.96 (כלומר, לאחר תום תקופת הרשיון). 2. היועץ המשפטי לממשלה הגיש (ביום 9.1.96) בקשה לוועדת השחרורים להפקיע את רשיונו של המבקש. הבקשה הוגשה לאחר פסק דינו של בית משפט השלום, שעה שערעור המדינה בפני בית המשפט המחוזי היה תלוי ועומד. ועדת השחרורים החליטה - והחלטה זו נתקבלה ביום 20.11.96, בחלוף למעלה מששה חודשים מיום שנגזר דינו של המבקש בבית משפט השלום, אך בטרם חלפו ששה חודשים מיום מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי - להפקיע את רשיונו של המבקש. ערעור המבקש על החלטה זו של ועדת השחרורים נדחה (ביום 24.3.97) על ידי בית המשפט המחוזי. מכאן הערעור - לאחר נטילת רשות - לפנינו. במרכז הערעור עומדת השאלה, האם מוסמכת היתה ועדת השחרורים להפקיע את רשיונו של המבקש? המסגרת הנורמטיבית 3. ועדת השחרורים מוסמכת להעניק לאסיר "רשיון להתהלך חופשי" (סעיף 28 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-, להלן - הפקודה). סמכות זו ניתן להפעיל לאחר שהאסיר - שנידון למאסר לתקופה העולה על ששה חודשים - השלים בהתנהגות טובה שני שלישים מהמאסר שהוטל עליו. משניתן רשיון להתהלך חופשי - או "רשיון חופש" כפי שהוא מכונה בפקודת בתי הסוהר - יוצא האסיר לחופשי, והוא "לא ייאסר מכוח אותו גזר דין". רשיון חופש מותנה בתנאים (סעיף 30 לפקודה) החלים כל עוד ועדת השחרורים לא פטרה את האסיר מתחולתם (סעיף 31 לפקודה). חלקם של התנאים קבוע בפקודה עצמה, ובהם התנאי כי האסיר "לא יעבור עבירה" (סעיף 30(1) לפקודה). חלקם של התנאים נקבע על ידי ועדת השחרורים מכוח סמכות שהוענקה לה לקבעם (סעיף 30(5) לפקודה). 4. רשיון חופש ניתן לביטול. הסמכות לכך נתונה לבית המשפט (סעיף 32 לפקודה). הסמכות לכך מצויה גם בידיה של ועדת השחרורים. סעיף 29 לפקודה קובע: "ועדת השחרורים רשאית, לפי שיקול דעתה, לבטל רשיון שניתן או לשנותו, וכל עוד לא בוטל או שונה כאמור יעמוד הרשיון בתוקפו עד סוף תקופת המאסר". עם ביטול רשיון החופש - ולאחר שניתן צו על ידי בית המשפט - מוחזר האסיר לבית הסוהר "לשאת ביתרת מאסרו כאילו לא ניתן הרשיון" (סעיף 32 לפקודה). 5. סמכותה של ועדת השחרורים לבטל רשיון חופש מתחילה עם מתן הרשיון. מתי מסתיימת סמכות זו? הדעה שהתקבלה בפסיקה היתה - על פי נוסחה של הפקודה אותה עת - כי סמכותה של ועדת השחרורים לבטל רשיון חופש מסתיימת עם תום תקופת המאסר שעבורה ניתן הרשיון (ראה: בג"ץ 173/65 כהן נ' ראש המדור הפלילי ירושלים וועדת השחרורים , פ"ד יט(4) 314; בג"ץ 598/77 דרעי נ' ועדת השחרורים , פ"ד לב(3) 161). הלכה זו יצרה קושי ניכר. על קושי זה עמדתי באחת הפרשות, בצייני: "מצב דברים זה העמיד את היועץ המשפטי לממשלה - הפונה לוועדת השחרורים בבקשה לבטל רשיון - ואת ועדת השחרורים עצמה במצב קשה. אם ימתינו עד להכרעת הדין המרשיעה, עשוי מועד הרשיון לחלוף, ושוב לא יהא אפשר לבטל את הרשיון חרף ההרשעה. אם לא ימתינו עד להכרעת הדין, עשויים הם לעמוד בפני לחץ של זמן, הכנה בלתי מספיקה של החומר וביטול הרשיון (והחזרת האסיר לכלא), נסיבות בהן במשפטו שלו האסיר יזוכה" (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(2) 765, 773). במשך הזמן נמצא פתרון מעשי לבעיה, לפיו היועץ המשפטי היה פונה לועדת השחרורים וזו היתה מבטלת את הרשיון בתוך תקופת המאסר שעבורה ניתן הרשיון. עם זאת, ועדת השחרורים היתה מעכבת ביצוע החלטת הביטול עד לאחר פסק דינו של בית המשפט בעבירה שנעברה בתקופת הרשיון (ראה: בג"ץ 473/72 בוגץ נ' מדינת ישראל , פ"ד כז(1) 222; עע"א 1/83 סלמאן נ' ועדת השחרורים , פ"ד לז(1) 640). 6. ה"פרקטיקה" אשר התפתחה לא הניחה את הדעת. בית המשפט העליון מתח עליה ביקורת (ראה בג"ץ 173/65 הנ"ל; בג"ץ 473/72 הנ"ל; בג"ץ 598/77 הנ"ל; עע"א 1/83 הנ"ל). באחת הפרשות המליץ השופט י. כהן לאמור: "נראה לי כי רצוי שהמחוקק יתן דעתו על מצב בלתי משביע רצון זה, ויביא לידי תיקון החוק, באופן שתהיה אפשרות לבטל את הרשיון גם לאחר תום תקופת המאסר, אם הופר תנאי הרשיון בתוך התקופה, כשם שהדבר נעשה לגבי הפעלת מאסר-על-תנאי, וחבל שהדבר לא נעשה עד כה אם כי בית משפט זה העיר על הפגם בחוק עוד בבג"ץ 173/65" (בג"ץ 598/77 הנ"ל, בעמ' 166). לאחר מספר שנים תוקנה הפקודה. הוסף לה סעיף 29א, הקובע בזו הלשון: " ביטול רשיון 29א. (א) ועדת שחרורים או שופט לאחר תום כאמור בסעיף 32 רשאים להורות, תקופתו לפי סמכויותיהם, אף לאחר תום תקופת הרשיון, כי בעל הרשיון ישא את יתרת עונשו כאילו לא ניתן הרשיון (להלן - ביטול למפרע), אם ראו כי עבר עבירה או הפר תנאי אחר מתנאי הרשיון בתוך תקופת הרשיון; הורו כך - יראו את הרשיון לעניין סימן זה כרשיון שבוטל. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יבוטל למפרע רשיון בשל הפרתו על ידי עבירה שנעברה בתוך תקופתו, אם עברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון הורשע סופית באותה עבירה, ולא יבוטל למפרע רשיון בשל הפרת תנאי אחר מתנאיו בתוך תקופת הרשיון, אם עברו שלושה חודשים מיום שתמה תקופת הרשיון". הוראה זו קבעה, איפוא, כי ועדת השחרורים מוסמכת לבטל (למפרע) רשיון חופש גם לאחר תום תקופת הרשיון, ובלבד שעילת ההפקעה קמה בתקופת הרשיון. לסמכות זו הוצב גבול עליון: אין לבטל (למפרע) רשיון חופש, אם עברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון "הורשע סופית" באותה עבירה. השאלה הניצבת בפנינו הינה, מה מובנו של הדיבור "הורשע סופית"? האם הוא מפנה להכרעת הדין המרשיעה? או שמא הוא מכוון לגזר הדין הבא בעקבות הכרעת הדין? או שמא עניינו הוא הרגע שבו אין עוד ערעור על פסק הדין - בין משום שמועד הערעור חלף ובין משום שערכאת הערעור (האחרונה) נתנה את פסק דינה? שאלות אלה הן הניצבות במרכז ערעור זה. "הורשע סופית" 7. הדיבור "סופית" לעניין הרשעה הוא רב-משמעי. מובנו נקבע על פי הקשרו, כלומר, על פי התכלית המונחת ביסודו. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "משמעותו של המונח פסק דין 'סופי' במערכת משפטנו היא דו-משמעית, הכול לפי הקשר העניין" (ע"א 3997/91 ועד הנאמנים לנכסי הוואקף המוסלמי נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ , פ"ד מט(5) 766, 772). כך, למשל, יש ומובנו של הדיבור "הרשעה סופית" - בדומה לדיבור "פסק דין סופי" - הוא שההרשעה היא סופית בערכאה בה ניתנה; ויש ומובנו הוא שההרשעה היא סופית במובן זה שאין עליה ערעור עוד. עמד על כך המשנה לנשיא, השופט אלון, בציינו: "במקרים מסויימים ייתכן שמשמעותו (של הביטוי 'פסק דין סופי' - א.ב.) תהא פסק דין שאין עליו עוד ערעור לערכאה נוספת, אך במקרים אחרים ייתכן גם ייתכן שמשמעותו היא פסק דין שהוא סופי באותה ערכאה עצמה" (בש"פ 256/88 הנשיא נ' מדינת ישראל , פ"ד מב(4) 221, 223). לעתים ניתן יהא לומר כי הרשעה היא סופית, לאחר שבית משפט מוסמך הרשיע נאשם; לעתים תהא ההרשעה סופית רק לאחר שבית המשפט המרשיע גזר את דינו של הנאשם (השווה בג"ץ 306/81 פלאטו שרון נ' ועדת הכנסת , פ"ד לה(4) 118). 8. השאלה הניצבת בפנינו הינה, מה משמעות יש ליתן לדיבור "הורשע סופית" בהקשרו של סעיף 29א(ב) לפקודה. נראה לי כי התשובה הינה, כי ההרשעה היא סופית לאחר שהנאשם הורשע ונגזר דינו בערכאה שהרשיעה אותו. סופיות ההרשעה נקבעת, איפוא, בערכאה בה ניתנה. בכך נדחית האפשרות כי סופיות ההרשעה נקבעת על פי מועדה שלה, בלא קשר לגזר הדין. על פי גישתי, כל עוד לא נגזר דינו של הנאשם, אין לומר - לעניין ביטול רשיון החופש - כי הרשעתו היא סופית. בדומה, לא נראית לי הגישה כי סופיות ההרשעה קשורה באפשרות הערעור על פסק הדין. על פי תפיסתי, משנגזר דינו של נאשם, הרשעתו היא סופית - בכל הנוגע לביטול רשיון חופש בגין עבירה שבוצעה במהלכו - גם אם ניתן לערער על פסק הדין, ואף אם ערעור תלוי ועומד, ואפילו הערעור על ההרשעה או גזר הדין נסתיים (ותהא תוצאת הערעור אשר תהא). מסקנותי אלה אינן נגזרות מהמטען הלשוני הטמון בדיבור "הורשע סופית", אף כי הן מתאפשרות על ידו. גישתי זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד ההוראה המגבילה את כוחה של ועדת השחרורים לבטל רשיון חופש לאחר תום תקופת הרשיון בכך שעברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון "הורשע סופית" בעבירה שעבר בתקופת הרשיון. "הורשע סופית" - רק לאחר גזר הדין 9. נקודת המוצא הינה כי בתקופת הרשיון ביצע אסיר ברשיון חופש עבירה. הוא הורשע עליה לאחר תום תקופת הרשיון. השאלה הינה אם הגג העליון לסמכותה של ועדת השחרורים הוא בחלוף ששה חודשים מיום ההרשעה, או שמא מועד ששת החודשים מתחיל לרוץ מיום גזר הדין? נראה לי כי התכלית המונחת ביסוד ההוראה מובילה למסקנה, כי מועד ששת החודשים אינו מתחיל לרוץ לאחר הכרעת הדין. אכן, מלאכותי הוא לאלץ את ועדת השחרורים להכריע בשאלת ביטול רשיון החופש בלא שתוכל להעמיד לנגד עיניה את העונש שנגזר על האסיר ברשיון. מלאכותיות זו נובעת מתוך כך, שהעונש שהושת על האסיר ברשיון הוא גורם רב משקל בשיקוליה של התביעה אם לבקש ביטול רשיון החופש ובשיקוליה של ועדת השחרורים אם לבטל את רשיון החופש. כידוע, ביטול רשיון החופש אינו עניין שבחובה. הדבר נתון לשיקול דעתה של ועדת השחרורים (ראה בג"ץ 202/63 בן דוד נ' ועדת השחרורים , פ"ד יז 2257). שיקול רב חשיבות אשר חייב להנחות את ועדת השחרורים הוא מידת החומרה של העונש שהוטל על האסיר ברשיון בגין העבירה אותה עבר בתקופת הרשיון. עונש קל - ובוודאי "מבחן טהור" - עשוי להצדיק הימנעות התביעה מלבקש והימנעות הועדה מביטול רשיון האסיר. בוודאי כך, אם לאחר הרשעת האסיר, ובטרם נגזר דינו, אפשר לו בית המשפט לחזור מהודייתו, וביטל את ההרשעה שיסודה בהודייה (ראה סעיף 153(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. שיקולים אלה כולם לא יוכלו לעמוד לנגד עיני התביעה והועדה, אם אלה יאלצו - בלחץ הזמן שעבר מאז ההרשעה - להחליט בדבר בקשה לביטול רשיון ובדבר ביטול הרשיון בטרם נגזר דינו של האסיר. כמובן, הבעיה אינה מתעוררת אם גזר הדין ניתן בסמוך לאחר הכרעת הדין. אך לעתים חולף זמן ניכר בין הכרעת הדין לגזר הדין. לא פעם מוקדש זמן זה לבחינת שיקומו של האסיר המשוחרר-הנאשם והתחשבות בנסיבותיו האישיות. אין זה ראוי - ואין זה פועל לטובת הנאשם - אם התביעה וועדת השחרורים יימנעו מלהתחשב בכל אלה בשל גליוטינת הזמן המונחת על צווארם והמחייבת אותם להכריע בשאלת ביטול הרשיון עד חלוף ששה חודשים מתום תקופת הרשיון. אכן, הגשת בקשה להפקעת רשיון טרם שנגזר דינו של האסיר ברשיון חופש, אינה מאפשרת לתביעה - וממילא גם לא לועדת השחרורים - לשקול את מלוא השיקולים הרלבנטיים לצורך ביטול הרשיון. 10. שיקול פרשני משני, התומך בגישתי, לפיה סופיות ההרשעה נקבעת עם מועד גזר הדין, טמון בהוראת סעיף 34 לפקודה. הוראה זו קובעת לאמור: "מי שרשיונו בוטל ישא את יתרת עונשו לאחר שישא כל עונש אחר שהוטל עליו בעד העבירה או המעשה שבגללם בוטל רשיונו, וההוראות בדבר שחרורם מעונש יחולו כאילו נידון האדם לתקופה המצטברת הזאת". הוראה זו קובעת, כי אסיר שרשיון החופש שלו בוטל ישא תחילה את העונש שהוטל עליו בגין העבירה שהביאה לביטול הרשיון, ורק לאחר מכן ימשיך לרצות את יתרת העונש. נוצרת, איפוא, "יחידת מאסר חדשה המורכבת מעונש המאסר החדש ומתקופת הרשיון שבוטל" (רע"ב 5753/96 רובבשי נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם)). ההנחה עליה מבוסס הסדר זה הינה כי בעת ביטול רשיון החופש נגזר כבר עונשו של האסיר בגין העבירה שעבר בתקופת הרשיון. אכן, אם יתאפשר ביטול רשיון החופש עוד בטרם נגזר עונשו של האסיר, יהא עליו לרצות תחילה את העונש שהוטל עליו בגין העבירה שביצע בתקופת הרשיון. מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 34 לפקודה. "הורשע סופית" - באותה ערכאה 11. האין לומר כי הדרישה בדבר סופיות ההרשעה מובילה למסקנה, כי כל עוד לא נסתיים הליך הערעור - או לא עבר המועד להגשתו - אין לומר שההרשעה היא סופית? התשובה על שאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. מחד גיסא , ניתן לומר כי "סופיות" הרשעה קיימת רק כאשר הסתיימו הליכי הערעור. כך הוא במישור הלשוני. כך הוא גם מבחינת הגיונם של דברים. הטענה הינה כי ראוי הוא להמתין לשלב בו אין עוד ערעור על פסק הדין, שכן בכך תימנע האפשרות הקשה, לפיה יבוטל רשיון החופש של אסיר בשל הרשעתו בערכאה הראשונה, ולימים יתברר כי ערכאת הערעור זיכתה את האסיר, וריצוי יתרת העונש היא לשווא. תוצאה קשה זו מוקהית לעתים, מקום שהוטל על האסיר עונש מאסר בעד העבירה אותה ביצע בתקופת הרשיון, כך שאת ריצוי המאסר ניתן לזקוף לעונש מאסר זה ולא ליתרת עונש המאסר בגין ביטול רשיון החופש. עם זאת, "תרופה" זו היא חלקית בלבד, ואין היא פועלת מקום שעונש המאסר בגין העבירה שבוצעה בתקופת הרשיון קצרה היא - ועל כל פנים קצרה יותר מזו שעל האסיר לרצות בגין ביטול הרשיון. מאידך גיסא , ניתן לומר כי יש להבחין בין פסק דין "סופי" לפסק דין "חלוט". ניתן לייחד את הדיבור "סופית" בהקשר שלפנינו, לסופית בערכאה המרשיעה. אשר להגיונם של דברים, ניתן לציין כי אין לאפשר לוועדת השחרורים להמתין עד לסיום הליכי הערעור בטרם תחליט בעניין רשיון האסיר. הליכי הערעור עשויים להתמשך זמן רב. אין להעמיד את האסיר תקופה כה ארוכה בחוסר וודאות באשר לתוקפו של רשיון החופש ובאשר לחובתו לרצות את יתרת עונשו. מנקודת מבטם של הדינים באשר לרשיון חופש, די בכך שהאסיר הורשע בדינו בשל עבירה שעבר בתקופת הרשיון, ואף נגזר דינו בגינה, ואין להמתין לסיום הליכי הערעור. הרשעת האסיר, מלווה בעונש שהושת עליו, מהווים תשתית מספיקה לקביעתה של ועדת השחרורים כי נעברה עבירה בתקופת הרשיון. אין מקום להמתין להחלטה בערעור. אין לשכוח כי נקודת המוצא הינה שועדת השחרורים רשאית לבטל רשיון חופש אם מונח בפניה חומר ראייתי מספיק שיש בו כדי לשכנע כדין גוף מעין-שיפוטי. ככלל, אין צורך בהרשעה, ודי בחומר ראיות שיש בו כדי לשכנע רשות ציבורית סבירה בקיום התשתית העובדתית המצדיקה הפעלת סמכותה (ראה עע"א 1631/91 הנ"ל, בעמ' 773). הקביעה בעניין הרשעה סופית לא באה אלא לפתור את המקרה המיוחד שבו בוצעה עבירה בתקופת רשיון החופש והביטול נעשה לאחר תום תקופת הרשיון. על רקע סמכותה הרגילה של הועדה (הקבועה בסעיף 29 לפקודה) - סמכות שאינה מחייבת כלל קיומה של הרשעה - ניתן בוודאי להסתפק - לעניין הסמכות המיוחדת לביטול רשיון החופש לאחר תום תקופתו (הקבועה בסעיף 29א לפקודה) - בפסק דינה של הערכאה המרשיעה ואין צורך להמתין למיצוי הליכי הערעור. אכן, ההכרעה בין שתי הגישות אינה קלה. בסופו של יום נראה לי כי יד ה"אידך גיסא" - כלומר השיקולים התומכים בגישה כי סופיות ההרשעה נקבעת בערכאה המרשיעה - על העליונה, וכך אנו מחליטים. אלה נימוקינו להחלטתנו (מיום 8.7.97) לפיה ועדת השחרורים פעלה ללא סמכות שעה שהפקיעה את רשיון החופש של המבקש. אנו מקבלים הערעור, ומבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. התוצאה היא שיש לשחרר את המערער מבית הסוהר, אלא אם יש סיבה אחרת להחזקתו במאסר. ה נ ש י א השופט א' מצא: אני מסכים. ש ו פ ט השופט מ' חשין: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא. ניתן היום, י"ח בתמוז התשנ"ז (23.7.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A08 /דז/	[ "רע\"ב 2018/97", "ש 5440/96", "בג\"ץ 173/65", "בג\"ץ 598/77", "בג\"ץ 473/72", "ע\"א 3997/91", "בג\"ץ 306/81", "בג\"ץ 202/63", "רע\"ב 5753/96" ]	5,088
4,753	בית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 רע"ב 97 / 2946 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש ברע"ב 2018/97 : שטרית בנימין המבקש ברע"ב 2946/97: עזאת מחמד עודה נגד המשיב ה : מדינת ישראל - ועדת השחרורים בקשה לאיחוד הדיון בשם המשיבה: עו"ד ענר הלמן החלטה הדיון ברע"ב 2018/97 וברע"ב 2946/97 יאוחד עם הדיון בבג"צ 223/96, הקבוע ליום 22.6.97. המזכירות תודיע על כך טלפונית לצדדים. ניתנה היום, י"ב בסיון התשנ"ז (17.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A06 /דז/	[ "רע\"ב 97" ]	5,089
5,464	ב בית המשפט העליון רע"ב 2018/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין המבקש : פלוני נגד המשיב ה : ועדת השחרורים בקשת רשות ערעור בשם המבקש : עו"ד תמר אולמן (גרינשפון) בשם המשיב ה: עו"ד ענר הלמן פסק-דין אנו דוחים הערעור. נימוקים בנפרד. ניתן היום, ב' בתמוז תשנ"ז (7.7.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי /אז 97020180. A07	[ "רע\"ב 2018/97" ]	5,090
7,975	בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : שטרית בנימין נגד המשיב : ועדת השחרורים בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המבקש: עו"ד תמר אולמן בשם המשיב: עו"ד ענר הלמן החלטה על-פי גירסת המבקש יש לשחררו ממאסר בתום שנה מיום מעצרו, היינו, בתאריך 7.7.97. הדיון בבג"צ 223/96 אמנם נקבע לתאריך 22.6.97, אך אין כל וודאות שפסק הדין ינתן בו במקום. בנסיבות אלה, לא ניתן לכרוך את תיק הבקשה לרשות ערעור עם בג"צ 223/96, אפילו מתעוררת בהם אותה שאלה; ובכל מיקרה אין לעשות כן בשלב ראשוני זה. הבקשה להארכת מועד נדחית. תשובת המשיבה תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. יש להעביר לצדדים עותק מהחלטה זו בפקס. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ז (29.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. Q04	[ "רע\"ב 97" ]	5,091
16,203	בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : שטרית בנימין נגד המשיב : ועדת השחרורים בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המבקש: עו"ד תמי אולמן בשם המשיב: עו"ד ענר הלמן החלטה מתבקשת תגובת עו"ד אולמן לבקשה להארכת מועד. התגובה תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. יש להעביר עותק מן ההחלטה בפקס לבאי-כוח הצדדים. ניתנה היום, י"ח באייר תשנ"ז (25.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. Q02	[ "רע\"ב 97" ]	5,092
16,755	בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : שטרית בנימין נגד המשיב : ועדת השחרורים הוגשה תגובה בשם המבקש: עו"ד תמר אולמן החלטה על-פי גירסת המבקש יש לשחררו ממאסר בתום שנה מיום מעצרו, היינו, בתאריך 7.7.97. הדיון בבג"צ 223/96 טרם נקבע, וגם לכשייקבע אין כל וודאות, כי פסק הדין ינתן בו במקום. בנסיבות אלה, לא ניתן לכרוך תיק זה עם בג"צ 223/96, אפילו מתעוררת בהם אותה שאלה; ובכל מיקרה אין לעשות כן בשלב ראשוני זה. הבקשה להארכת מועד נדחית. תשובת המשיבה תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. יש להעביר לצדדים עותק מן ההחלטה בפקס. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ז (29.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. Q03	[ "רע\"ב 97" ]	5,093
1,446	ב בית המשפט העליון בירושלים דנ"א 4882/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : קוצר בתיה נגד המשיבים : 1. פליגלמן יפה 2. זקסנברג רחל בקשה לדיון נוסף בהחלטת בית המשפט העליון מיום 26.3.97 בתיק ע"א 2523/93 שניתנה על ידי כבוד השופטים: אור, טל, טירקל בשם המבקשת: עו"ד הניה בן צדוק החלטה פרשנותם של מסמכים פרוטוקולריים כמו גם טענה של אי הזקקות בית המשפט העליון לבקשה להגשת ראיות שהוגשה לו אינה מביאה את עניינה של העותרת בגדר אחת העילות המצדיקות דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. הבקשה לדיון נוסף נדחית, ללא צורך לבקש עליה תשובה. ניתנה היום, כ"ח באלול התשנ"ז (30.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97048820. B01	[ "דנ\"א 4882/97", "ע\"א 2523/93" ]	5,094
1,447	בית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 6722 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : בנימין נורי נגד המשיב : מזרחי ברוך בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.7.96 בע"א 33/95 שניתן על ידי כבוד השופטים גולדברג, לוי, דיאמנט בשם המבקש: עו"ד ע. דיבון החלטה לתשובת המשיב תוך 15 ימים. ניתן היום כ באדר א' תשנ"ז (27.2.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067220. B01	[ "רע\"א 96", "בע\"א 33/95" ]	5,095
5,754	בית המשפט העליון רע"א 96 / 6722 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש : בנימין נורי נגד המשיב : מזרחי ברוך בקשת רשות ערעור על פסק ד ינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בע"א 33/95 מיום 14.7.96, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' גולדברג, א'א' לוי, י' דיאמנט בשם המבקש: עו"ד ע. דיבון בשם המשיב: עו"ד ה. יהלום (בן דב) החלטה הבקשה תידון בפני הרכב של שלושה שופטים. המזכירות תיקבע מועד לדיון ותזמין את הצדדים. ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067220. A02 /דז/	[ "רע\"א 96", "בע\"א 33/95" ]	5,096
6,894	ב בית המשפט העליון רע"א 6722/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המבקש : בנימין נורי נגד המשיב : מזרחי ברוך בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.7.96 בע"א 33/95 שניתן על ידי כבוד השופטים גולדברג, לוי, דיאמנט תאריך הישיבה: יא בכסלו תשנ"ח (10.12.97) בשם המערער : עו"ד דיבון עדו מאיר בשם המשיב : עו"ד נטוביץ יצחק ה ח ל ט ה אפשר שפרשנותו של החוזה נשוא הבקשה הצריכה שמיעת ראיות, כיוון שמשמעותה של התנייה בחוזה השנויה במחלוקת אינה נעלה מספק; עם זאת, גם בהעדר ראיות, אין מדובר במקרה שלפנינו אלא בשאלה שבעובדה הכרוכה בניסוח תנייה קונקרטית, שאינה אמורה לחזור על עצמה. בנסיבות אלו, בין אם צדק בית המשפט המחוזי בפסק דינו ובין אם לאו - ובענין זה אנו נמנעים מלחוות דעה - אין אנו סבורים שמדובר בשאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי. הבקשה נדחית; עם זאת החלטנו שלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום יא בכסלו תשנ"ח (10.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריה ו כהן - מזכיר ראשי 96067220. B03	[ "רע\"א 6722/96", "בע\"א 33/95" ]	5,097
1,452	ב בית המשפט העליון בירושלים רע"א 224/97 רע"א 431/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת ברע"א 224/97: B.G. Assistance LTD נ ג ד המשיב ברע"א 224/97: ברוך חלפון המבקשת בע"א 431/97: B.G. Assistance LTD נגד המשיב בע"א 431/97 : יוחנן פיין בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת גרסטל) בבר"ע 12707/96 שניתנה ביום 27.11.96 ה ח ל ט ה 1. אני מורה בזאת על איחוד הדיון בשתי הבקשות לרשות ערעור שלפנינו. 2. בית משפט השלום התיר תיקון כתבי ההגנה (תצהירים שהפכו כתבי הגנה) ועם זאת דחה את אותו חלק של הבקשה בו ביקשו להכליל בתיקון טענת התיישנות. 3. על החלטת בית משפט השלום הגישו שני הצדדים בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום וסמך ידו על התיקון אותו הרשה בית משפט השלום לבצע, אולם שלא כבית משפט השלום, החליט הוא להרשות הוספת טענת ההתיישנות לכתבי ההגנה. הבקשות שבפנינו תוקפות את החלטת בית המשפט המחוזי ומתבקש בהן לבטל את ההחלטות ולא להרשות תיקון כלשהו בכתבי ההגנה. 4. עיינתי בחומר שהוגש על ידי המבקשת ונחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לאחר שנושא תיקון כתבי ההגנה נבדק בשתי הערכאות ואין הוא מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית או טעות משפטית, אין מקום לבדוק את הנושא מחדש בערכאה שלישית. 5. אשר לטענת ההתיישנות בה הוחלט באופן שונה על-ידי הערכאה הראשונה והשניה, אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה השניה משום שאין במתן הרשות להוספת הטענה על-ידי הכללתה בכתבי ההגנה המתוקנים, כדי לפגוע בטענות המבקשת בשאלת ההתיישנות. המבקשת תוכל להשמיע טענותיה גם בנושא זה במשפט עצמו ותוכל לטעון בנושא ההתיישנות ככל שתמצא לנכון, גם בהקשר לשלב בו הועלתה הטענה כתיקון לכתבי ההגנה. 6. אשר על כן, נדחות הבקשות ללא צורך בתגובה וללא צו להוצאות. ניתנה היום, ד' באדר תשנ"ז (13.3.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי חז43197/ 97004310. J04	[ "רע\"א 224/97", "רע\"א 431/97", "בע\"א 431/97" ]	5,103
1,900	בית המשפט העליון בירושלים רע"א 229/97 רע"א 431/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת ברע"א 224/97: B.G. Assistance LTD נ ג ד המשיב ברע"א 224/97: ברוך חלפון המבקשת ב ע"א 431/97: B.G. Assistance LTD נגד המשיב ב ע"א 431/97: יוחנן פיין בקש ות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת גרסטל) בבר"ע 12707/96 שניתנה ביום 27.11.96. החלטה 1. אני מורה בזאת על איחוד הדיון בשתי הבקשות לרשות ערעור שלפנינו. 2. בית משפט השלום התיר תיקון כתבי ההגנה (תצהירים שהפכו כתבי הגנה) ועם זאת דחה את אותו חלק של הבקשה בו ביקשו להכליל בתיקון טענת התיישנות. 3. על החלטת בית משפט השלום הגישו שני הצדדים בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום וסמך ידו על התיקון אותו הרשה בית משפט השלום לבצע, אולם שלא כבית משפט השלום, החליט הוא להרשות הוספת טענת ההתיישנות לכתבי ההגנה. הבקשות שבפנינו תוקפות את החלטת בית המשפט המחוזי ומתבקש בהן לבטל את ההחלטות ולא להרשות תיקון כלשהו בכתבי ההגנה. 4. עיינתי בחומר שהוגש על ידי המבקשת ונחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לאחר שנושא תיקון כתבי ההגנה נבדק בשתי הערכאות ואין הוא מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית או טעות משפטית, אין מקום לבדוק את הנושא מחדש בערכאה שלישית. 5. אשר לטענת ההתיישנות בה הוחלט באופן שונה על-ידי הערכאה הראשונה והשניה, אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה השניה משום שאין במתן הרשות להוספת הטענה על-ידי הכללתה בכתבי ההגנה המתוקנים, כדי לפגוע בטענות המבקשת בשאלת ההתיישנות. המבקשת תוכל להשמיע טענותיה גם בנושא זה במשפט עצמו ותוכל לטעון בנושא ההתיישנות ככל שתמצא לנכון, גם בהקשר לשלב בו הועלתה הטענה כתיקון לכתבי ההגנה. 6. אשר על כן, נדחית הבקשה ללא צורך בתגובה וללא צו להוצאות. ניתנה היום, ד' באדר ב' תשנ"ז (13.3.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי חז43197/ 97004310. J02	[ "רע\"א 229/97", "רע\"א 431/97", "ע\"א 431/97" ]	5,104
1,454	ב בית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3455/97 בש"פ 3745/97 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקשת : מדינת ישראל (המשיבה בבש"פ 3745/97) נגד המשיב : יריב סויסה (העורר בבש"פ 3745/97) בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, וערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.6.97 בב"ש 224/97, שניתנה על-ידי כבוד סגן הנשיא א' אסא. תאריכי הישיבות: ח' בסיון התשנ"ז (13.6.97) כ"ח בסיון התשנ"ז (3.7.97) בשם המבקשת/המשיבה : עו"ד תמר בורנשטיין בשם המשיב/העורר: עו"ד צבי אבנון ה ח ל ט ה 1. בכתב-אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 13/6/96 הואשם המשיב בבש"פ 3455/97 (העורר בבש"פ 3745/97 - להלן: "המשיב"), כי ביום 29/5/96, בבית-הוריו בגבעת המורה, ירה למוות באשתו שרית סויסה ז"ל. על כך יוחסה למשיב עבירת רצח בכוונה תחילה, כמשמעה בסעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. כן הואשם המשיב בעבירות תקיפה ואיומים, שלפי הנטען בכתב האישום בוצעו על-ידיו בהזדמנויות קודמות שונות, כלפי אשתו המנוחה וכלפי אחותה ואחיה. לבקשת המאשימה, שהוגשה לבית המשפט עם הגשת כתב האישום נגד המשיב, הורה בית המשפט (ביום 15/7/96) על מעצרו של המשיב עד לתום בירור משפטו. כעבור זמן החליף המשיב את סניגורו; והסניגור הנכנס, עו"ד צבי אבנון, ביקש לחזור ולדון בצדקת המעצר, בטענה שלהאשמת המשיב אין ראיות לכאורה. לאחר הליכים שאין צורך לפרטם חזר עניין המעצר ונדון לפני בית המשפט המחוזי. בעקבות דיון זה קבע בית המשפט (כבוד סגן הנשיא א' אסא), שלהאשמתו של המשיב בעבירת רצח מצויה תשתית ראייתית לכאורה מספקת. לנוכח מסקנה זו חזר בית המשפט וקבע כי יש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים במשפטו. בין לבין החל משפטו של המשיב להתברר בפני הרכב של בית המשפט המחוזי. משחלפה כמעט שנה מיום הגשת כתב האישום והמשפט לא הסתיים, הגישה המדינה, לבית-משפט זה, בקשה להארכת מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים. בקשה זו באה לפניי ביום 13.6.97 (בו מלאה שנה להגשת כתב האישום). משהוברר כי יום קודם לכן ניתנה בבית המשפט המחוזי החלטה חדשה בדבר מעצרו של המשיב, וכי בדעת הסניגור להגיש ערר על ההחלטה האמורה, הסכימו הצדדים שמעצרו של המשיב יוארך לפי שעה בחודש אחד בלבד; על מנת שבטרם יידרש בית המשפט לבקשה להאריך את המעצר לתקופה ארוכה יותר, ידון ויחליט בעררו של המשיב על צדקת ההחלטה לעצרו. בנסיבות אלו, ובהסכמת המשיב, החלטתי ביום 13/6/97 להאריך את מעצרו של המשיב בחודש אחד בלבד. הערר הוגש וביום 3/7/97 שמעתי את טיעוני הפרקליטים לעניין הערר ולעניין הבקשה להארכת המעצר גם יחד. מסקנתי היא, שדין הערר להידחות ודין הבקשה להתקבל. אתייחס תחילה לערר ולאחר מכן לבקשה להארכת המעצר. הערר 2. עובדות האישום בתמצית: זמן קצר לאחר נישואיהם, פחות משנה לפני האירוע הקטלני, פרצו בין המשיב והמנוחה סכסוכים קשים. המנוחה ביקשה להתגרש. המשיב סירב לגרשה והגיב לדרישותיה באיומים ובאלימות. חודשים ספורים לפני מותה, על רקע החרפת יחסיה עם המשיב, נטשה המנוחה את בית-הוריו של המערער בגבעת המורה, בו הוקצה חדר למגורי בני הזוג, וחזרה לבית-הוריה במגדל העמק. המשיב פקד אותה בבית-הוריה שוב ושוב; ומפעם לפעם הסתיימו ביקוריו שם בתקיפתה ובאיומים עליה. ברשות המשיב היה אקדח, שהועמד לרשותו לצורך מילוי תפקידו בחברת השמירה בה עבד. בשתי הזדמנויות כיוון המשיב את אקדחו לעבר המנוחה ואיים להרגה. יום אחד נודע למנוחה שהמשיב מתרועע עם חיילת צעירה. היא איתרה את החיילת ושוחחה עמה, ובדרך זו נודע לחיילת כי המשיב, שבפניה הציג את עצמו כרווק, הוא בעצם איש נשוי. כשנודע הדבר למשיב, בערב יום מותה של המנוחה, בערה חמתו. הוא בא לבית-הוריה של המנוחה ובין בני הזוג פרצה מריבה קשה. בבוקר יום האירוע חזר המשיב לביתה והמנוחה הסכימה להתלוות אליו לגבעת המורה, במטרה לנסות ולהשיג שם דירה לעצמם. לקראת השעה 13.00 הגיעו השניים לבית-הוריו של המשיב. הם הסתגרו בחדרם ומריבתם התחדשה. לפתע נשמעה יריה. המשיב פרץ מן החדר בצעקות שהמנוחה ירתה בעצמה. המנוחה, שנורתה בצווארה, נמצאה כשהיא מוטלת על רצפת החדר, ובתוך זמן קצר נפטרה. 3. הגנתו של המשיב מפני האישום ברצח מתמקדת בטענתו כי לא הוא ירה במנוחה אלא שהיתה זאת המנוחה שירתה בעצמה. סגן הנשיא המלומד, בהחלטתו נשוא הערר, עמד על כך שבגדר משפטו של המשיב יהיה על בית המשפט להכריע בין גירסת המאשימה, לפיה המדובר ברצח בכוונה תחילה, לבין גירסת המשיב כי המדובר במעשה התאבדות שעשתה המנוחה. בשלב הדיון בבקשת המעצר כל שבידי בית המשפט לעשות הוא לבחון, על רקע מכלול הראיות הנסיבתיות, איזו מן הגירסאות הללו הינה סבירה יותר. משבחן את הראיות הגיע לכלל מסקנה, שגירסת המשיב, כי היתה זאת המנוחה שירתה בעצמה, היא גירסה תמוהה ובלתי מתקבלת על הדעת וכי הכף נוטה לצד גירסת התביעה כי אכן המדובר ברצח. 4. הסניגור טען, כי רוב הראיות הנסיבתיות עשויות להתיישב, במידה שווה, הן עם גירסת המאשימה והן עם גירסתו של המשיב. אלא שלדידו מצויות שתי ראיות שדי בהן כדי לשכנע שדווקא גירסת המשיב היא העתידה, בסופו של דבר, להתקבל. הראיה הראשונה היא שיחה מוקלטת בין המשיב לבין סוכן משטרתי שהוכנס לתאו, עם מעצרו סמוך לאחר האירוע, במטרה לדובבו. הסניגור מצביע על כך שבשיחה המוקלטת נשמע המשיב לא פעם כשהוא מבכה את מות המנוחה, פונה כביכול בדברים אל המנוחה ומלין על המעשה הנורא שעוללה לעצמה. בייחוד מפנה הסניגור לכך, כי גם משהוצא המדובב מן התא, בעוד מכשיר ההקלטה ממשיך לפעול, הוסיף המשיב - שנותר בתא בגפו - למלמל, כמו בינו לבין עצמו: "שרית, למה עשית את זה שרית? שרית, למה עשית את זה?". הסניגור מבקש להניח, כי המשיב לא העלה בדעתו שהמשטרה הציבה מכשיר הקלטה. מכאן שגם דברים שאמר בנוכחות המדובב יצאו מלבו ולא נועדו להטעות; ועל אחת כמה וכמה תופסת הנחה זו ביחס לדברים שהמשיב השמיע כשנותר לבדו. הראיה השניה, עליה משליך הסניגור את יהבו, היא זווית הירי שהמית את המנוחה. מדו"ח הנתיחה שלאחר המוות עולה, כי המנוחה נורתה בצד הימני של צווארה וכי הקליע שחדר לגופה יצא ממנו מבעד לחלקו העליון של הגב. ראש המעבדה הניידת של מז"פ, אשר בדק את המימצאים בזירת האירוע, איתר את הקליע עצמו (על רצפת החדר) וכן איתר סימן פגיעה, שהותיר הקליע בסוף מסלול מעופו, על גבי הקיר בגובה 1.98 מ' מן הרצפה. בעדותו מטעם התביעה במשפטו של המשיב (שנמסרה בישיבת יום 26/6/97, היינו לאחר מתן ההחלטה נשוא הערר) נשאל העד על-ידי הסניגור, מה בידו להסיק מן הנתונים הידועים ביחס לזווית הירי. תשובתו היתה, כי מכך שקליע אשר חדר לצווארה של המנוחה ויצא מגבה המשיך במעופו ופגע בקיר בגובה 1.98 מ', ניתן לכאורה להסיק, שבזמן הירי היתה המנוחה כפופה כלפי מטה ושהירי, שכוון לצווארה, בוצע מלמטה כלפי מעלה. נתון זה, טוען הסניגור, עשוי להתיישב רק עם האפשרות שמנוחה ירתה בעצמה. האפשרות כי היה זה המשיב אשר ירה בה מחייבת להניח כי הוא השתטח על הרצפה, כדי לירות במנוחה (שהיתה במצב כפוף) מלמטה למעלה; והנחה זו אינה מתקבלת על הדעת. 5. טענת הסניגור, כי לשתי הראיות הנזכרות יש כביכול משקל מכריע, אינה מקובלת עליי. בשיחתו עם המדובב המשיב אמנם טען, כי היתה זו המנוחה אשר ירתה בעצמה, אך משנוכח שהמדובב מטיל ספק בסיכוייו לשכנע את חוקריו באמיתות הגירסה הזאת, ניסה המשיב את כוחו גם בתיאורים אחרים, כגון שדרך את האקדח רק כדי להפחיד את המנוחה ובטעות נפלט כדור; שכיוון את האקדח הדרוך אל עצמו, כמי שכביכול מתכוון להתאבד, ואז חטפה המנוחה את האקדח מידו וירתה בעצמה; כי הניח את האקדח הדרוך על השולחן, במטרה להפחיד את המנוחה, וכשנטלה אותו משם ניסה לחלץ אותו מידה ותוך המאבק שהתפתח ביניהם נפלט לפתע כדור; וכן שילובים שונים של קטעי הגירסאות הללו. לא למותר להוסיף כי גם באימרותיו בחקירה, וכן בשיחותיו עם החוקרים, מסר המשיב מיגוון נרחב של גירסאות, אודות מה שהתרחש בינו לבין המנוחה ואשר הסתיים בירי הקטלני. ובבוא העת, במסגרת עדותו במשפט, יהיה על המשיב ליישב את מכלול דבריו אלה עם אלה. 6. גם מעדותו של ראש מעבדת מז"פ לא ניתן, לעת הזאת, להסיק כל מסקנה אודות נסיבות ההתרחשות. בדברי המשיב באימרותיו אין כל תיאור של מצב המנוחה בעת שירתה בעצמה; ומשהוצע למשיב על-ידי החוקר לערוך שיחזור מצולם של קורות האירוע, דחה המשיב את ההצעה בסירוב מוחלט. בנסיבות אלו אין אפשרות להיבנות מעדותו של מומחה מז"פ. בעדותו אכן אישר המומחה, שמן המימצאים הידועים מתבקש כי המנוחה נורתה בעוד היא כפופה וכי זווית הירי לעבר צווארה היתה מלמטה כלפי מעלה. לעדות זו יכול להיות משקל עצמי רב אילו הוברר, כי עוד בשלב החקירה תיאר המשיב (בעדות או בשיחזור) את מצב המנוחה בזמן הירי ואת האופן שבו אחזה באקדח וכיוונה אותו לעבר צווארה, וכי תיאורו שלו מתיישב עם הערכתו, המבוססת על נתונים אובייקטיוויים, של מומחה מז"פ. אך אין אלה פני הדברים בענייננו. 7. גם טענת הסניגור, כי מיתר הראיות לא ניתן להסיק כל מסקנה לכאורית לחובת המשיב, באשר הללו מתיישבות גם עם גירסתו, דינה להידחות. אני סבור, שהראיות המצויות תומכות, באורח נסיבתי, בגירסת המאשימה, בעוד שיישובן עם גירסת המשיב תלוי ומותנה במידת האמון שבית המשפט ירחש להסברים שייתן המשיב בעדותו. כך, למשל, אין חולקין שבזמן הירי היה האקדח ללא מחסנית. באימרה שגבה מפיו החוקר טען המשיב, כי בהגיעם הביתה פרק את המחסנית אך מתוך טעות לא חילץ את הכדור שהיה בבית הבליעה. ואילו מדבריו בשיחה המוקלטת עם המדובב אומר המשיב במפורש כי דרך את האקדח, בטרם פרק ממנו את המחסנית, וכי עד לירי היה מודע היטב לכך שבבית הבליעה יש כדור. נתון נוסף הם מימצאי בדיקות פרופרינט שנערכו למשיב ולמנוחה. לכך שהבדיקה אישרה את מגע-ידו של המשיב בנשק אין כל משמעות, שכן המשיב אינו מכחיש שהחזיק באקדח. אך לעובדה שבידה של המנוחה לא נתגלו כל סימנים של מגע בגוף מתכתי נודעת משמעות רבה. הוא הדין בעובדה שעל ידה של המנוחה לא נמצאו שרידי דם (אף שעל האקדח נמצאו שרידים מדמה) ולפי חוות-דעתו של הפתולוג, ירי של המנוחה בעצמה אמור לפי הניסיון להותיר סימני דם על היד היורה. גם הנסיבות הסובבות אינן תומכות בגירסת המשיב: למנוחה, שלא שירתה בצבא, לא היה כל ניסיון בהפעלת נשק. גם מניע למעשה התאבדות, שהורתו בהחלטה רגעית, לא הוברר. המשיב ניסה לייחס את המעשה לכך, כי פתק שראתה בחדרו העמיד את המנוחה על קשריו עם החיילת, וכי על רקע זה איבדה את עשתונותיה ונטלה את האקדח. אך לטענה זו אין אחיזה, שכן מראיות אחרות אנו יודעים כי על קשריו של המשיב עם החיילת עמדה המנוחה ימים אחדים קודם לכן, ואף אימתה את הדברים בשיחתה עם החיילת עצמה. ולבסוף: העובדה שבהזדמנויות קודמות תקף המשיב את המנוחה, איים להרגה ואף כיוון אליה את אקדחו, אף היא בעלת משקל מסוים בהערכת סיכוייה של גירסת המאשימה. הבקשה להארכת המעצר 8. בהחלטתי מיום 13/6/97, לפיה הוארך מעצרו של המשיב בהסכמה בחודש אחד, נאמר כך: "בשולי ההחלטה יוער שמן הראוי כי הרכב בית המשפט המחוזי, שלפניו מתברר משפטו של המשיב, יבדוק את האפשרות להוסיף מועדים לבירורו של משפט זה. מאז הוגש כתב האישום חלפה שנה ועד כה קוימו, בפועל, רק שתי ישיבות לשמיעת ראיות. מן הנתונים שבבקשת המדינה עולה כי המשפט עלול להתארך, ולפיכך ראוי כי תיבדק האפשרות להחיש את מהלכיו". בדיון מיום 3/7/97 מסרה באת-כוח המדינה על התקדמות ניכרת שחלה במשפטו המשיב: בישיבת יום 26/6/97 העידו עדים; וזולת הישיבה הנוספת שנקבעה מראש ליום 6/7/97 הוסיף בית המשפט וקבע עוד שלוש ישיבות נוספות. ההתרשמות היא שבית המשפט מודע לצורך להחיש את מהלכי בירורו של המשפט ועושה כמיטב יכולתו לקדם תכלית זו. בנסיבות אלו, ובהתחשב במהות הפשע המיוחס למשיב, רואה אני מקום להיעתר לבקשת התביעה. מודע אני לאפשרות שהמשפט לא יסתיים בתוך תקופת ההארכה הנוכחית ושיתעורר צורך בהארכה נוספת. אך תיטיב התביעה לעשות, אם בטרם תגיש לבית-משפט זה את בקשתה להארכה נוספת של המעצר, תבקש מבית המחוזי להעריך ולקבוע (בתיאום עם הפרקליטים) את תחזיתו למשכו הצפוי של המשפט ולהועיד מראש את כל הישיבות שתידרשנה לסיומו. לשיטתי, אכן כך ראוי שייעשה בכל מקרה שבו מתעורר צורך בהארכת מעצרו של נאשם מעבר לתקופה הקבועה בחוק (ראו בש"פ 3781/97). 9. התוצאה הינה, איפוא, שאני דוחה את הערר בבש"פ 3745/97 ומקבל את בקשת המדינה בבש"פ 3455/97. מעצרו של המשיב מוארך בזה בחודשיים נוספים שמניינם מהיום או עד לסיום משפטו בתי"פ 84/96 של בית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם בין המועדים. ניתנה היום, ח' בתמוז התשנ"ז (13/7/97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037450. F02	[ "ש 224/97" ]	5,108
18,212	בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 97 / 3745 בפני: כבוד השופט א' מצא העורר: סויסה יריב נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.6.97 בב"ש 224/97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא א' אסא החלטה לקבוע הדיון בערר ל3.7.97- שעה 09:30. ניתנה היום, י"ג בסיון תשנ"ז (18.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037450. F01	[ "ש 224/97" ]	5,109
1,456	ב בית המשפט העליון בג"ץ 2552/96 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. ג'ו נקש יוסף 2. קלדר הולדינגס לימיטד נגד המשיבים : 1. הכונס הרשמי משרד משפטים 2. שר המשפטים 3. היועץ המשפטי לממשלה דיון מקדמי בעתירה החלטה המזכירות מתבקשת לקבוע עתירה זאת לדיון בפני הרכב ביום 30.12.97. ניתנה היום, ל' בתשרי תשנ"ח (31.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96025520. I03	[ "בג\"ץ 2552/96" ]	5,112
41,922	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2552/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. ג'ו נקש יוסף 2. קלדר הולדינגס לימיטד נגד המשיבים : 1. הכונס הרשמי משרד משפטים 2. שר המשפטים 3. היועץ המשפטי לממשלה בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' בטבת התשנ"ח ( 30.12.97 ) בשם העותרים : עו"ד רנאטו יאראק בשם המשיבים : עו"ד מלכיאל בלאס פסק-דין לדעתנו, מקומה של עתירה זו בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, הדן בהליכי הפירוק של הבנק. בפניו יוכלו העותרים להעלות את כל הטענות שהיו מעלים בפנינו. מטעם זה, ומבלי להיכנס לשאר פרטי העניין, דין העתירה להידחות. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, א' בטבת התשנ"ח (30.12.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96025520. A05 /דז/	[ "בג\"ץ 2552/96" ]	5,113
1,458	ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : ערית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה לשינוי הייצוג בשם המשיב הראשון: עו"ד דנקנר-לוסקי ושות' החלטה אני משחררת את עו"ד ע. מיכלין מייצוג המשיב הראשון, אשר יהא מיוצג מעתה על ידי עוה"ד שבכותרת. ניתנה היום, ג' בחשון תשנ"ח (3.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O05	[ "ע\"א 6419/95" ]	5,117
2,086	ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : ערית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ סיכומים בכתב בשם המערערת: עו"ד אבי גולדהמר החלטה בתיק זה ניתן צו בדבר סיכומים בכתב ביום 30.5.96. סיכומי המערערת הוגשו ביום 26.7.96. סיכומי התשובה של המשיב הראשון וטענותיו בערעור שכנגד לא הוגשו עד כה. אני מאפשרת למשיב הראשון ליתן טעם תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה מדוע לא יועבר תיק הערעור לדיון בפני הרכב על-פי תקנות 448(ג) ו450-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. אי מתן תשובה במועד יביא להעברת התיק כאמור מבלי שתנתן לגביו החלטה נוספת. ניתנה היום, כ"ג באלול תשנ"ז (25.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O01	[ "ע\"א 6419/95" ]	5,118
2,249	ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : ערית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה לשינוי הייצוג בשם המשיב הראשון: עו"ד ע. מיכלין החלטה לפני שאדון בבקשה לשחרור מהייצוג, על המשיב הראשון להודיע לבית המשפט מי ייצג אותו בדיון בערעור, ומה כתובתו לשם מסירת כתבי בי הדין. לאחר מתן הפרטים הנוספים, אדון בבקשה. ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשנ"ח (26.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O04	[ "ע\"א 6419/95" ]	5,119
13,280	ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערערת : עירית נהריה נגד המשיב ים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים בשם המבקש (המשיב הראשון): בעצמו החלטה מתבקשת תגובת בא-כוח המערערת אשר תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ח' בתשרי תשנ"ח (9.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O02	[ "ע\"א 6419/95" ]	5,120
17,894	ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערערת : עירית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים בשם המשיב הראשון (המבקש): עו"ד ע. מיכלין החלטה בהסכמת בא-כוח המערערת מוארך המועד כמבוקש. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O03	[ "ע\"א 6419/95" ]	5,121
40,802	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6419/95 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט י' גולדברג המערער ת : עיריית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.7.95 בת.א. 1068/90 שניתן על-ידי כבוד השופטת חפרי-וינוגרדוב תאריך הישיבה: כ"ז בניסן התשנ"ח ( 23.04.98 ) בשם המערער : עו"ד גולדהמר אברהם בשם המשיב 1: עו"ד תמי ג'יג'י פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: פסק-דינו של בית המשפט קובע בצורה מקפת ומפורטת את עובדות המקרה, בהן אין אנו מוצאים מקום להתערבות. מתוך אותן עובדות שנקבעו, עולה בעליל כי החוזה הופר על ידי המערערת ולפיכך אחראית היא כלפי המשיב 1 - ועליה לפצותו. זוהי מסקנה משפטית מתבקשת מתוך העובדות שנקבעו. אשר לגובה הנזק, פסק בית המשפט את הוצאות ההסתמכות ולא פסק אובדן רווחים צפויים לשנים הבאות מחמת העדר הוכחה לקביעת נזקים כאלה. אשר על כן אין מקום להתערב גם בסכומים שנפסקו למשיב 1, לא לשם הקטנתם כפי שבקשה המערערת ולא לשם הגדלתם כפי שמתבקש בערעור שכנגד. במצב דברים זה, אנו דוחים את הערעור ואת הערעור שכנגד ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז בניסן תשנ"ח (23.4.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. J06	[ "ע\"א 6419/95" ]	5,122
1,459	ב בית המשפט העליון רע"א 5898/97 בפני: כבוד השופט ת' אור המבקשים : 1. מושב ירחיב, אגודה שיתופית בע"מ 2. חיים גולי נגד המשיבים : 1. ורד שמברג 2. גד שמברג 3. זכריה יפת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 23.9.97 בתיק ה"פ 863/96 שניתנה על ידי כבוד השופט זפט החלטה הדיון בבית המשפט המחוזי הינו בשלב סיכומים. במסגרת סיכומיהם, יוכלו המבקשים להעלות את כל טענותיהם, כולל זו שהועלתה על ידם בבקשה אותה מחק בית המשפט המחוזי משום שהועלתה לאחר שהסתיים קדם המשפט. בהתחשב בנסיבות אלה, הבקשה לרשות ערעור נדחית, מבלי להכריע בטענות המבקשים לגופן. ניתנה היום, יב' בחשון התשנ"ח (12.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97058980. E01	[ "רע\"א 5898/97", "ה\"פ 863/96" ]	5,123
1,461	בית המשפט העליון רע"א 3952/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.5.97 בתיק ע"א 262/97 שניתנה על ידי כבוד השופט א' גורן בשם המבקשת: עו"ד רחל לויתן ועו"ד פגי שרון החלטה לתשובת המשיבים תוך 15 ימים (וימי הפגרה בכלל). ניתנה היום, י"ז בתמוז תשנ"ז (22.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B02 /שב	[ "רע\"א 3952/97", "ע\"א 262/97" ]	5,124
8,359	ב בית המשפט העליון רע"א 3952/97 - 1 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשה לאיחוד הדיון במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בע"א 262/97 (כבוד השופט א. גורן) שניתן ביום 22.5.97 בשם המבקשת: עו"ד רחל לויתן בשם המשיבה 2: עו"ד פ.ג. נשיץ החלטה הדיון בבקשת הרשות לערער יתקיים באותו תאריך ולפני אותו הרכב שלפניו קבועות רע"א 6800/96 ורע"א 6802/96, והוא יחליט אם לאחד בהם את הדיון. ניתן היום טו באב תשנ"ז (18.8.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B07	[ "רע\"א 3952/97", "בע\"א 262/97", "רע\"א 6800/96" ]	5,125
8,507	בית המשפט העליון רע"א 3952/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. St. Paul Fire & Marine Insurance Co. 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. RFC Intermediavies Inc. 4. Intere Intermediavies Inc. 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 22.5.97 בתיק 262/97 שניתן על ידי כבוד השופט גורן בשם המבקשת: עו"ד פגי שרון, עו"ד רחל לויתן החלטה 1. לתשובת המשיבים תוך 15 ימים (וימי הפגרה בכלל זה). 2. לאחר קבלת תשובת המשיבים תידון הבקשה לאיחוד הדיון ביחד עם רע"א 6800/96 ועם רע"א 6802/96. המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B03 /שב	[ "רע\"א 3952/97", "רע\"א 6800/96", "רע\"א 6802/96" ]	5,126
12,786	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט רע"א 3952/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור מעל פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 22.5.97 בתיק 262/97 שניתנה על ידי כבוד השופט גורן בשם המבקשת: עו"ד פגי שרון, עו"ד רחל לויתן החלטה מתוקנת 1. לתשובת המשיבים תוך 15 ימים (וימי הפגרה בכלל זה). 2. לאחר קבלת תשובת המשיבים תידון הבקשה לאיחוד הדיון ביחד עם רע"א 6800/96 ועם רע"א 6802/96. ניתן היום כג בתמוז תשנ"ז (28.7.97). תוקן היום כו בתמוז תשנ"ז (31.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B05	[ "רע\"א 3952/97", "רע\"א 6800/96", "רע\"א 6802/96" ]	5,127
13,924	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3952 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשה לפטור מערבון בשם המבקשת: עו"ד פגי שרון החלטה יש לשלוח הודעה על קביעת גובה הערבון כמקובל. ניתנה היום, כ"ו בסיון תשנ"ז (1.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. Q01	[ "רע\"א 97" ]	5,128
40,339	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1257/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' גולדברג העותר ת : תנובה אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית בא"י בע"מ נגד המשיבים : 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. אג'ובל שמעון ואח' 3. כוכבי משה 4. גרבר עליזה 5. קצב משה בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד באדר התשנ"ח ( 12.03.98 ) בשם העותר ת: עו"ד גולן תמר בשם המשיבה 2: עו"ד חנוך קינן בשם משיבה 4: עו"ד יעקב נווה פ ס ק - ד י ן עיינו בעתירה. קראנו את פסקי הדין של בית הדין האזורי והארצי לעבודה. כן עיינו בתגובות המשיבים. הננו סבורים כי בפסק הדין של בית הדין הארצי לא נפל כל פגם, אשר מצדיק התערבותנו. בית הדין ניתח הטענות השונות שהועלו בפנינו, והשיב עליהן באופן המניח את דעתנו. העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבה מס' 2 בסכום של 10,000 ש"ח, ובהוצאות המשיבה 4 בסכום של 10,000 ש"ח. ניתן היום, יד' באדר תשנ"ח (12.3.98). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012570. A04	[ "בג\"ץ 1257/97" ]	5,132
1,465	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4688/97 - 1 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ראש עיריית קרית אונו 2. עיריית קרית אונו נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. שר האוצר 3. יו"ר ועדת הכספים 4. עירית בנק ברק עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין לעותר מס' 1, ראש עיריית קרית אונו (להלן: העותר), נודע ביום 29.7.97 דרך כלי-התקשורת, כי משרד הפנים מתכוון להעביר 100,000,000 ש"ח לעירית בני-ברק במהלך השנתיים הקרובות. לטענת העותר, ההחלטה להעביר כספים אלו לידי עירית בני ברק נעשתה שלא כדין, וכתוצאה מלחצים פוליטיים שהפעיל משיב מס' 3. עוד טוען העותר, כי בהיותו ראש-עירית קרית אונו הובטחו לו כספים לשם כיסוי גרעונות, אשר העברתם הותנתה בהגשת תוכנית הבראה מפורטת. העותר מניח כי, עירית בני ברק טרם הגישה תוכנית מעין זו, וכי הכספים ניתנים לה ללא קביעת קריטריונים לחלוקתם וללא השוואה עם צרכיהן של רשויות מקומיות אחרות. העותרים לא טרחו להפנות טענותיהם אלה למשיבים, אלא מיהרו והגישו, מיד עם היוודע להם הדבר מכלי-התקשורת, את העתירה שבפנינו. דין העתירה להידחות על-הסף מחמת היותה מוקדמת, אם לא נמהרת, שכן העותרים חרגו מאחד הכללים הבסיסיים שהותוו בהלכה הפסוקה בנוגע לביקורת השיפוטית - מיצוי ההליכים בפני הרשות המוסמכת עובר לפנייה לבית-המשפט הגבוה לצדק. אשר על-כן, העתירה נדחית על-הסף. ניתן היום, כה תמוז התשנ"ז (30.7.97) ה מ ש נ ה ל נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97046880. L01	[ "בג\"ץ 4688/97" ]	5,135
1,466	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7583/96 בפני: כבוד השופט י. קדמי כבוד השופט י. זמיר כבוד השופטת ד. ביניש המערער : מוריס יעקוב אשרף נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.9.96 בת.פ. 160/96 שניתן על ידי כבוד השופט ע. קפלן-הגלר תאריך הישיבה: כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97) בשם המערער : עו"ד יעקב לוי בשם המשיב ה: עו"ד תמר בורנשטיין בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין השופט י. קדמי המערער הורשע - על פי הודאתו - בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.פ. 160/96) בעבירות של גניבה בידי עובד, החזקת נשק שלא כדין, שוד מזוין ונסיון לשוד מזוין; ונדון בשל כך לארבע וחצי שנים מאסר לריצוי בפועל. בבסיס הרשעתו של המערער עומדת גניבת אקדח - מחברת השמירה שבה הועסק כשומר - וביצוע שלושה מעשי שוד ונסיון אחד לשוד בסניפי בנקים ומשרדי המרות מטבע, תוך איום באותו אקדח. למערער, אדם מבוגר כבן חמישים, הרשעות קודמות בעבירות מרמה וזיוף, שנעברו לפני שנים רבות (לפני 1980). בדבריו בפני בית המשפט המחוזי, הביע המערער חרטה על המעשים נושאי האישום וההרשעה; והסביר כי עשה את שעשה בעטים של חובות מעיקים, שנושיהם דורשים את פרעונם באיומים. מן התסקיר, שהגיש שירות המבחן, מסתבר, כי המערער גרוש, מרוחק מבני משפחתו, מובטל וחסר דיור המוצא מחסה מזדמן אצל מכרים; כאשר לאחרונה נחשף לסמים קשים, המשמשים לו אמצעי לבריחה מן המציאות ולהדחקת מצבו האישי העגום. בגזר דינו מציין בית המשפט המחוזי, כי הוא מעדיף את הענין הציבורי שבהרתעת עבריינים בכוח על פני נסיבותיו האישיות של המערער; וזאת תוך הדגשה, שנסיבות אישיות קשות אינן יכולות לשמש "חומת מגן", בפני העונש הצפוי בשל עבירות מן הסוג שבהן הורשע המערער. העונש שנגזר על המערער - כפי שמציין בית המשפט המחוזי - מתון ואינו ממצה עמו את הדין; ואנו לא מצאנו עילה להתערב ולהקל בעונש זה. נסיבותיו האישיות של המערער נוגעות ללב, אך אין בהן כדי להצדיק אותו יחס סלחני לו טוען בא כוחו. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075830. H01	[ "ע\"פ 7583/96" ]	5,136
1,467	בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 97 / 3768 בפני: כבוד השופט א' מצא העותרת: גבינות הכפר בע"מ נגד המשיב ה : עיריית אשדוד עתירה למתן צו על-תנאי החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. המשיבה תוזמן להשתתף בדיון ותגיש, מבעוד מועד, תגובה בכתב לטענות העותרת. ניתנה היום, י"ד בסיון תשנ"ז (19.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037680. F01	[ "בג\"ץ 97" ]	5,137
62,812	ב בית המשפט העליון בג"ץ 3768/97 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר ת : גבינות הכפר בע"מ נגד המשיב ה : עיריית אשדוד בקשה לדחית מועד דיון בשם העותרת: עו"ד נפתלי לוין בשם המשיבה: עו"ד דפנה כהן החלטה בפני בקשה לדחיית מועד דיון בעתירה הקבוע ליום 19.1.99, בשל מו"מ לפשרה שמנהלים הצדדים. המועד הקבוע ליום 19.1.99 יתבטל. הצדדים יודיעו לבית המשפט עד ליום 15.4.99 האם יש צורך בקביעת מועד חדש לדיון, וכן הודעה על מצב הדברים בעתירה. רק אם יתבקש הדבר, ייקבע מועד חדש לדיון בעתירה. המזכירות תודיע החלטה זו לצדדים טלפונית ובאמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ב בטבת תשנ"ט (10.1.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037680. P03	[ "בג\"ץ 3768/97" ]	5,138
63,545	ב בית המשפט העליון בג"ץ 3768/97 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : גבינות הכפר בע"מ נגד המשיב ה : עיריית אשדוד דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 10.1.99 החליט בית המשפט, לבקשת הצדדים, לבטל את הדיון בעתירה, שהיה קבוע ליום 19.1.99, וכן כי הצדדים יודיעו לבית המשפט עד יום 15.4.99 אם יש צורך בקביעת מועד חדש לדיון בעתירה, ואם כן - מה מצב הדברים בנוגע לעתירה. עד היום טרם נתקבלה ההודעה בבית המשפט. אם ההודעה לא תתקבל בבית המשפט עד יום 1.9.99, תימחק העתירה בשל חוסר מעש. ניתנה היום, כ"ז בתמוז תשנ"ט (11.7.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037680. I04	[ "בג\"ץ 3768/97" ]	5,139

1,420

דנ"א 97 / 1008 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המבקש : כהן יעקב נגד המשיב ות : 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה 2. עירית חיפה בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקש: עו"ד מ. קדם החלטה לנוכח סיכוייה הנמוכים של הבקשה לדיון נוסף להתקבל (ראה: סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-), אין מקום להתיר במיקרה זה הפקדת ערבות צד ג' במקום ערבון. בפסק דינו בע"א 2223/95 דחה בית המשפט את הערעור וחייב את המבקש בהוצאות בסכום של 5,000 ש"ח. על המבקש, המעונין בבחינה נוספת וחריגה של הענין, להבטיח את הוצאות המשיבות אשר זכו עד כה בשתי ערכאות. ערבון בסכום של 5,000 ש"ח יופקד בקופת בתי המשפט תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י' באדר א' תשנ"ז (17.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010080. Q01

[ "דנ\"א 97", "בע\"א 2223/95" ]

5,008

2,195

בית המשפט העליון דנ"א 97 / 1008 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר: יעקב כהן נגד המשיבים : 1. הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה 2. עירית חיפה עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית- המשפט העליון מיום 28.1.97 בע"א 2223/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ט. שטרסברג-כהן, ד. דורנר, י. טירקל בשם העותר: עו"ד ר. אלדור החלטה בפני עתירה להורות על דיון נוסף בע"א 2223/95 כהן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה . עיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובפסק הדין של בית המשפט העליון. כן עיינתי בעתירה שבפני. נחה דעתי כי אין כל יסוד להורות על קיום דיון נוסף. פסק הדין של בית המשפט העליון הוא קצר ותמציתי, ואין הוא מעורר כל בעיה המצדיקה דיון נוסף. העתירה נדחית. ניתנה היום, ג' אדר ב' התשנ"ז (12.3.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97010080. A02 דז/

[ "דנ\"א 97", "בע\"א 2223/95" ]

5,009

1,423

בבית המשפט העליון ע"א 4002/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה לפטור מערבון בשם המבקשים: בעצמם החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. Q01

[ "ע\"א 4002/97" ]

5,012

4,752

ב בית המשפט העליון ע"א 4002/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקשים: בעצמם החלטה הארכת מועד לתשלום הערבון עד ליום 15.10.97. המזכירות תנסה לסייע בידי המבקשים בכל העניינים הארגוניים הנדרשים על-מנת לבצע את הפקדת הערבון. ניתנה היום, כ"ו באלול תשנ"ז (28.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. O04

[ "ע\"א 4002/97" ]

5,013

16,998

בבית המשפט העליון ע"א 4002/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה לפטור מערבון בשם המבקשים: בעצמם בשם המשיבים: בעצמם החלטה לנוכח האמור בתגובת המשיבים, לא שוכנעתי כי המבקשים הם חסרי יכולת כלכלית להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד. עם זאת, בשים לב לסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה (3,000 ש"ח), אני סבורה כי יש מקום להפחית את סכום הערבון ולהעמידו על סך 10,000 ש"ח בלבד. הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"א באב תשנ"ז (14.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. Q02

[ "ע\"א 4002/97" ]

5,014

24,930

ב בית המשפט העליון ע"א 4002/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער ים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה בקשה ל השבת האגרה בשם המערערים: בעצמם בשם המשיבים: עו"ד אילן קטיעי החלטה בפני בקשה להשבת אגרה בערעור, מהטעם שהמערערים חזרו בהם מערעורם בעקבות המלצת בית המשפט. תקנה 15 (א) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-, קובעת את התנאים להשבת האגרה בענייננו, והיא כי ההליך בוטל או נמחק על ידי מגישו, "הכל לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה". בתיק זה הגישו הצדדים סיכומים בהתאם לצו בדבר סיכומים בכתב ואף נתקיימה ישיבה בפני הרכב שופטים. אין ספק כי נסיבות אלה אינן באות בגדר האמור בתקנה 15 (א) הנ"ל. לאור האמור, הבקשה נדחית. ניתנה היום, ג' בטבת תשנ"ט (22.12.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. P07

[ "ע\"א 4002/97" ]

5,015

33,898

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4002/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער ים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 15.5.97 בתיק ה"פ 106/96 שניתן על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל תאריך הישיבה: כ"ט בחשון התשנ"ט ( 18.11.98 ) בשם המערער ים : בעצמם בשם המשיב ים: עו"ד אילן קטיעי פסק-דין על פי המלצתנו, חזרו בהם המערערים מערעורם, ואנו דוחים אותו, בלא לעשות צו להוצאות. הפקדון יוחזר. ניתן היום, כ"ט בחשון התשנ"ט (18.11.98), בפני המערערים ועו"ד קטיעי. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. A06 /דז/

[ "ע\"א 4002/97", "ה\"פ 106/96" ]

5,016

35,852

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4002/97 - ה' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ים : צופיוף דליה וזבולון נגד המשיב ים : נאסימוב רושל וזיוה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערערים, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערים יגישו את טענותיהם תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערערים תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערערים; 3. המערערים רשאים להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, י"ז באדר התשנ"ח (15.3.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040020. A05 /דז/

[ "ע\"א 4002/97" ]

5,017

1,426

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5050/97 בג"ץ 5082/97 בג"ץ 4916/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג העותרים בבג"ץ 5050/97: עו"ד שקיב עלי ואח' העותרים בבג"ץ 5082/97: קאסם זידאן ו42- אח' נ ג ד המשיבים בבג"ץ 5050/97: 1. השר לענייני דתות 2. שיח' מוופק טריף 3. המועצה הדתית הדרוזית המשיבים בבג"ץ 5082/97: 1. המועצה הדתית הדרוזית 2. שיח' מוופק טריף 3. השר לענייני דתות 4. היועץ המשפטי לממשלה בקשה לביטול מועד הדיון בשם העותרים בבג"ץ 5050/97: עו"ד עלי שקיב בשם העותרים בבג"ץ 5082/97: עו"ד ר. יאראק בשם המשיב מס' 2 עו"ד ש. הראל בבג"ץ 5050/97: בשם המשיבה מס' 3 עו"ד אמיר גאנם בבג"ץ 5050/97: בשם המשיבה מס' 1 עו"ד אמיר גאנם בבג"ץ 5082/97: בשם המשיב מס' 2 עו"ד ש. הראל בבג"ץ 5082/97: החלטה כמבוקש. תשומת לב המזכירות לאמור בסעיף 2 לבקשה. ניתנה היום, ה' בכסלו התשנ"ח (4.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. D10

[ "בג\"ץ 5050/97", "בג\"ץ 5082/97", "בג\"ץ 4916/97" ]

5,019

6,950

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5050/97 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית צו - ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה ביום 20.8.97 לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי יצא מלפניו צו ביניים לפיו לא תכונס וועדה ולא יקויימו בחירות למינוי קאדים מדאהב. צו ביניים זה יעמוד בתוקפו עד למועד הדיון בעתירה למתן צו על תנאי ובכפוף להחלטת ההרכב שידון בעתירה. ניתן היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. H04

[ "בג\"ץ 5050/97" ]

5,020

9,092

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 בפני: כבוד השופט ת' אור העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה לקבלת תגובת המשיב מס' 2 לבקשה להגשת תצהיר נוסף החלטה ההרכב אשר ידון בעתירות יחליט בבקשה זו. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ז (29.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. E07

[ "בג\"ץ 5050/97" ]

5,021

14,950

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5050/97 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית החלטה 1. העתירה למתן צו על תנאי תועבר להרכב של שלושה שופטים ותידון ביום 31.8.97; ב"כ המשיב מתבקש להגיש תגובה בכתב בהקדם האפשרי ולפני מועד הדיון. 2. ניתן בזה צו ביניים, האוסר על כינוס וועדה - וקיום בחירות - למינוי קאדים מדהאב, עד למועד הדיון בעתירה למתן צו על תנאי, כאשר המשך תוקפו של צו הביניים ידון על ידי ההרכב שבפניו תובא העתירה. 3. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לאלתר למשיבים ותזמן את ב"כ הצדדים במועד הנ"ל. ניתנה היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. H03

[ "בג\"ץ 5050/97" ]

5,022

16,666

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 - ד' בפני: כבוד השופט ת' אור העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה להגשת תצהיר נוסף החלטה ההרכב אשר ידון בעתירה יחליט בבקשה זו. ניתנה היום, י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. E06

[ "בג\"ץ 5050/97" ]

5,023

26,721

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 - ט' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד שקיב עלי החלטה מתבקשת עמדת המשיב הראשון לבקשה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות. זו תוגש תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, ט"ז באייר תשנ"ח (12.5.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. O11

[ "בג\"ץ 5050/97" ]

5,024

34,568

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5050/97 - ט' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. עלי שקיב-עו"ד 2. עלי נאיף-עו"ד נגד המשיבים : 1. שר הדתות 2. מוופק טריף-שייח' 3. המועצה הדתית הדרוזית בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד שקיב עלי בשם המשיב הראשון: עו"ד יהודה שפר החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050500. O12

[ "בג\"ץ 5050/97" ]

5,025

1,429

בית המשפט העליון רע"א 97 / 3428 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.4.96 בע"א 359/96, 401/96 שניתנה על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר אחיטוב בשם המבקש: עו"ד יוסף יפרח, עו"ד צבי גרינגליק החלטה לתשובת המשיב תוך 15 ימים. ניתן היום כא בסיון תשנ"ז (29.06.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B01

[ "רע\"א 97", "בע\"א 359/96" ]

5,033

3,056

בבית המשפט העליון רע"א 3428/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המשיב: עו"ד גליק יונתן החלטה המועד להגשת התשובה נמנה מיום ההמצאה. תשומת ליבו של בא-כוח המשיב לתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ז (8.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. Q02

[ "רע\"א 3428/97" ]

5,034

5,618

ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.4.96 בע"א 359/96, 401/96 שניתנה על ידי כבוד השופטים אבן ארי, בר אופיר אחיטוב בשם המבקש: עו"ד יוסף יפרח, עו"ד צבי גרינגליק בשם המשיב: עו"ד גליק יונתן החלטה 1. להרכב של שלשה. 2. לקבוע לפני ההרכב המיוחד המטפל בתיקים מסוג זה. 3. יש להקציב לדיון 30 דקות, מחולקות בשווה בין הפרקליטים. ניתן היום כב באלול תשנ"ז (24.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B03

[ "רע\"א 3428/97", "בע\"א 359/96" ]

5,035

19,155

ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 - ה' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקש : סירקיס מנחם נגד המשיב : אבנשטיין משה בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה מיום 23.3.98 בשם המבקש: עו"ד יונתן גליק החלטה מתוקנת 1. פסק דיננו מיום 23.2.98 ביטל גם את חיובי ההוצאות בפסקי הדין שבוטלו. 2. אין התייחסות בפסק דיננו להוצאות ולחיובים שנקבעו בהליכי הביניים שבבית משפט השלום, כפי ששונו בחלקם בבית המשפט המחוזי, והמשיב מסכים שענין זה יכול וידון מחדש על ידי בית משפט השלום. 3. פסק דיננו אינו חוסם את הדרך בעד בירור התביעה שכנגד שהגיש המבקש - והדבר מוסכם גם על המשיב. כפוף לאמור לעיל אנו דוחים את הבקשה. ניתן היום כה באדר תשנ"ח (23.3.98). תוקן היום ב באייר תשנ"ח (23.3.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B09

[ "רע\"א 3428/97" ]

5,036

32,812

ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש : מנחם סירקיס נגד המשיב : אבנשטיין משה בקשה לתיקון טעות בפסק דין בשם המבקש: עו"ד יונתן גליק החלטה לתשובת המשיב תוך 15 ימים. ניתן היום ג באדר תשנ"ח (1.3.98). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B05

[ "רע\"א 3428/97" ]

5,037

33,879

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3428/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג -כהן כבוד השופט י' טירקל המבקש: אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.4.97 בתיק ע"א 389/96, 401/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' אבן-ארי, ב' בר-אופיר, ה' אחיטוב תאריך הישיבה: כ"ז בשבט תשנ"ח (23.2.98) בשם המבקש : עו"ד יפרח ועו"ד קרינגליק בשם המשיב : עו"ד גליק פסק-דין רואים אנו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. שתי הערכאות שקדמו לנו דחו את תובענת המבקש על יסוד טענה של אי חוקיות הנובעת יישומם על המקרה של סעיפים 24 ו41- לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981 -; דא עקא שהתשתית העובדתית שעל יסודה נתבססו פסקי הדין שקדמו לנו לא נתבררה, ומן הקביעות של שני בתי המשפט שקדמו לנו יוצא לכאורה שלא התבררה השאלה מהו "עיסוק בתיווך" לענין הסעיפים האמורים ואם המבקש עסק בתיווך. אכן לו נתברר שהמבקש עסק בתיווך לא היינו נותנים לו רשות לערער כדי לסתור את קביעת אי החוקיות ותוצאותיה. השאלה מהו "עיסוק בתיווך" לענין הסעיפים האמורים היא שאלה משפטית הטעונה בירור על יסוד תשתית עובדתית ראויה, שאינה קיימת לפנינו. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור מבטלים את פסקי הדין שקדמו לנו ומחזירים את הענין לבית משפט השלום על מנת שיקבע ממצאים (בין על יסוד החומר שהיה לפניו ובין על יסוד ראיות חומר נוסף שיהיה רשאי להתיר את הבאתו לפי שיקול דעתו) בשאלה אם המערער עסק בתיווך לענין הסעיפים האמורים. הוצאות הערעור תהיינה לפי תוצאות הדיון בבית משפט השלום ואנו קובעים אותן בסכום של 20,000.- ש"ח. ניתן היום, כ"ז בשבט תשנ"ח (23.2.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B04

[ "רע\"א 3428/97", "ע\"א 389/96" ]

5,038

41,159

ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 - ג' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט. שטרסברג כהן כבוד השופט י. טירקל המערער : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשה לתיקון טעות בפסק דין בשם המבקש : עו"ד גרינגליק צבי החלטה 1. פסק דיננו מיום 23.2.98 ביטל גם את חיובי ההוצאות בפסקי הדין שבוטלו. 2. אין התייחסות בפסק דיננו להוצאות ולחיובים שנקבעו בהליכי הביניים שבבית משפט השלום, כפי ששונו בחלקם בבית המשפט המחוזי, והמשיב מסכים שענין זה יכול וידון מחדש על ידי בית משפט השלום. 3. פסק דיננו אינו חוסם את הדרך בעד בירור התביעה שכנגד שהגיש המבקש - והדבר מוסכם גם על המשיב. כפוף לאמור לעיל אנו דוחים את הבקשה. ניתן היום כה באדר תשנ"ח (23.3.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. B06

[ "רע\"א 3428/97" ]

5,039

42,323

ב בית המשפט העליון רע"א 3428/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : אבנשטיין משה נגד המשיב : סירקיס מנחם בקשה להחזרת ערבון בשם המבקש: עו"ד יוסף יפרח החלטה בפני בקשה להחזרת ערובה. בית המשפט קבע (ביום 23.2.98) כי "הוצאות הערעור תהיינה לפי תוצאות הדיון בבית משפט השלום ואנו קובעים אותן בסכום של 20,000 ש"ח. בנסיבות אלו אין מקום להחזרת הערובה. הערובה תועבר לצד הזוכה בבית משפט השלום. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034280. P07

[ "רע\"א 3428/97" ]

5,040

1,430

ב בית המשפט העליון רע"א 5722/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : אריאלה נאסר נגד המשיבים : 1. אדמונד ספרא 2. יוסף ספרא 3. מואיז ספרא 4. SOCIEDAD DE INVERSIONES MARIDD משיבים פורמליים: 5. הבנק הבינלאמי הראשון לישראל בע"מ 6. בנק ישראל 7. ד"ר צארלס אנדרו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בהמ' 4869/97, 4867 (ה.פ. 2332/95) שניתנה על ידי כבוד השופט ג' קלינג בשם המבקשת: עו"ד ד"ר יוסף שגב ואח' בשם משיבים מס' 1 - 4: עו"ד דן אבי-יצחק החלטה 1. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו נעתר לבקשתו של יעקב (ג'ק) נאסר ז"ל שנפטר בינתיים, ובהחלטתו מיום 14.7.97 הורה לגבות את עדותו על אתר, במסגרת הדיון בהמרצת פתיחה ובקשה למתן צו מניעה זמני שהגיש נגד המשיבים. גביית העדות הותנתה בכך שיפקיד בידיו הנאמנות של בא כוחו סכום של 500,000 ש"ח לכיסוי הוצאותיהם של המשיבים לגביית העדות, לרבות הוצאות ההקלטה, הצילום והתימלול. נקבע כי ההוצאות ישולמו מתוך סכום זה על פי החלטות בית המשפט. ביום 21.7.96 נגבתה העדות. באי כוח המשיבים ביקשו לפסוק להם את הוצאותיהם, שהסתכמו לפי חשבונותיהם, ביותר מ- 100,000 $, בצרוף ריבית. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשות ובהחלטתו מיום 1.7.97 אישר את התשלומים, למעט סכום קטן יחסית שאותו לא אישר. מכאן בקשתה של המבקשת - שהיא אלמנתו של המנוח ויורשתו - להרשות לה לערער על ההחלטה האחרונה. 2. טענתו העיקרית של בא כוח המבקשת היתה שסכומי ההוצאות הם בלתי סבירים, "אבסולוטית ובהשוואה להיקף המאמץ שנדרש" ואף מן הטעם שהיה מדובר ב"גביית עדותו לאלתר של אדם גוסס במיטת חוליו, כאשר המחלוקת המשפטית שלשמה נדרשה גביית העדות טרם נדונה והוכרעה לגופה". אכן, הסכומים שנפסקו הם, לכאורה, על הצד הגבוה אולם, בסופו של דבר, תחליט הערכאה שבפניה יתבררו ההליכים בהמשך מי יישא בהוצאות אלה, כפי שנאמר בהחלטה מיום 14.7.96. בית המשפט גם עיין בחשבונות שהוגשו לו ומצא, כלשונו, כי "אין לי ספק שהסכומים המבוקשים על ידי שני עורכי הדין אינם חורגים מהמקובל". בכך אין מקום להתערב. 3. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשנ"ח (26.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "רע\"א 5722/97" ]

5,041

1,431

ב בית המשפט העליון ע"א 409/95 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים המשיבים בערעור שכנגד : 1. רחל עסיס 2. ברוך עסיס 3. רועי עסיס (קטין) נגד המשיב ה המערערת בערעור שכנגד : הסתדרות מדיצינית הדסה בקשה למחיקת ערעור כנגד בשם המשיבה (המערערת שכנגד): עו"ד עופר ארגובׂ החלטה בהמשך להחלטת כב' הרשם, השופט גילון, מיום 12.5.96, אני מוחקת את הערעור שכנגד כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט' בחשון תשנ"ח (9.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95004090. O01

[ "ע\"א 409/95" ]

5,042

20,852

ב בית המשפט העליון ע"א 409/95 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערערים : 1. רחל עסיס 2. ברוך עסיס 3. רועי עסיס (קטין) נגד המשיב ה : הסתדרות מדיצינית הדסה בקשה למתן הוראות בשם המערערים: עו"ד יורם וינוגרד החלטה הארכת מועד להגשת תגובה עד ליום 30.9.98. התיק יקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, ט"ו באלול תשנ"ח (6.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95004090. P02

[ "ע\"א 409/95" ]

5,043

48,100

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 409/95 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל המערערים : 1. רחל עסיס 2. ברוך עסיס 3. רועי עסיס (קטין) נגד המשיב ה : הסתדרות מדיצינית הדסה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.12.94 בת"א 853/89 שניתן על ידי כבוד השופט ד' חשין תאריך הישיבה: ו' באדר התשנ"ט ( 22.02.99 ) בשם המערערים : עו"ד יורם וינוגרד בשם המשיב ה: עו"ד משה ארגוב ועו"ד עופר ארגוב פסק-דין על אף כל טענות בא כוח המערערים בכתב ובטיעון בפנינו, באנו למסקנה שדין הערעור להדחות. בית המשפט המחוזי דן בהרחבה בטענות המערערים והתשובות שניתנו על ידו, כולל הנמקתו, מקובלות עלינו. ערעור המערערים הינו בעיקרו ערעור בעניינים שבעובדה, אשר אין הצדקה שנתערב בהם. אכן, מסקנתו של בית המשפט המחוזי, שלא עקב התרשלות מצד המשיבה נגרמה נכותו של המערער השלישי, מקובלת עלינו. הערעור נדחה. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' באדר התשנ"ט (22.2.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95004090. E03 /עכב

[ "ע\"א 409/95" ]

5,044

1,432

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4250/94 ע"א 5204/94 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערערים בע"א 4250/94 1. מיכל פינטו והמשיבים בע"א 5204/94 : 2. עזרא פינטו נגד המשיבים בע"א 4250/94 1. נחום עמית, עו"ד והמערערים בע"א 5204/94 : 2. אהרון פולק, עו"ד 3. משה מטלון, עו"ד ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.6.94 בת.א. 2890/87 שניתן על ידי כבוד השופט ח. אדר תאריך הישיבה: י"ב בתמוז התשנ"ז ( 17.07.97 ) בשם המערערים בע"א 4250/94 והמשיבים בע"א 5204/94: עו"ד ד. שפט בשם המשיבים בע"א 4250/94 והמערערים בע"א 5204/94: עו"ד א. אלרום פסק-דין בעלי הדין הסכימו ביניהם שהערעור בע"א 5204/94 יתקבל, וע"א 4250/94 ידחה, פסק הדין יתבטל והתביעה תידחה. סכומים שכבר שולמו על יסוד פסק הדין לא יוחזרו. אנו מאשרים את ההסכם ונותנים לו תוקף של פסק הדין. ניתן היום, י"ב בתמוז התשנ"ז (17.07.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 94042500. A02 /דז/

[ "ע\"א 4250/94", "ע\"א 5204/94", "בע\"א 4250/94", "בע\"א 5204/94" ]

5,045

1,433

בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת דיון מקדמי בעתירה החלטה ב"כ המשיב 1 מתבקש להגיש לבית המשפט תגובה לעתירה. התגובה תוגש עד יום 30.9.97. ניתנה היום, כ"ה באב תשנ"ז (28.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I02

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,046

11,080

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת דיון מקדמי בעתירה החלטה המזכירות מתבקשת לקבוע את העתירה לדיון בפני הרכב ביום 30.12.1997. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש הודעה משלימה, שתתאר את ההתפתחות בעניין נשוא העתירה מאז הגישה את התגובה ביום 30.9.97, וזאת עד יום 21.12.1997. ניתנה היום, ה' בתשרי תשנ"ח (6.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I05

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,047

30,889

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' בטבת התשנ"ח ( 30.12.97 ) בשם העותר : עו"ד גד ויסקינד בשם המשיבים : עו"ד עוזי פוגלמן החלטה מההודעה המשלימה של המשיבים אנו למדים כי ועדת טל סיימה עבודתה. בנסיבות אלה אנו דוחים המשך שמיעת העתירה לשלושה חודשים. מטרת הדחייה לבחון ההתפתחות באוצר ובוועדת הכספים. עם תום התקופה נקבל הודעה משלימה נוספת, על פיה נקבע המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, א' בטבת התשנ"ח (30.12.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. A06 /דז/

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,048

43,820

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת דיון מקדמי בעתירה החלטה בעקבות ההודעה המשלימה מטעם המשיבים, מיום 31.3.98, מתבקשת פרקליטות המדינה להגיש הודעה מעדכנת. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש את ההודעה תוך 30 יום. ניתנה היום, י"ח בתשרי התש"ס (28.9.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I07

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,049

45,607

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת עתירה למתן צו על-תנאי החלטה לאור ההודעה המשלימה (מס' 3) מטעם המשיבים, מיום 2.11.99, אני מחליט כי הדיון בעתירה זאת יתקיים (בעוד שלושה חודשים לערך) בפני ההרכב שידון בבג"ץ 5030/98. ניתנה היום, כ"ד בחשון התש"ס (3.11.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I08

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,050

77,675

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6927/95 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה לדחיית מועד דיון החלטה לבקשת בעלי הדין (מיום 4.5.00) הדיון בעתירה שהיה קבוע ליום 18.5.00, מתבטל. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון כאשר תתבקש לעשות כך על ידי העותרת. ניתנה היום, ב' באייר התש"ס (7.5.00). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95069270. I10

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,051

114,045

ב בית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : המועצה המקומית הר הדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון בשם העותרת: עו"ד ג' ויסקינד החלטה בהסכמה, כמבוקש. ניתנה היום, כ"ח בחשוון תשס"ב (14.11.01). ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 95069270. J11 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,052

150,744

בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 6927/95 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר ת : המועצה המקומית הר אדר נגד המשיבים : 1. שר האוצר 2. ועדת הכספים של הכנסת בקשה מוסכמת למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד ג' ויסקינד בשם המשיבים: פרקליטות המדינה החלטה בהסכמת הצדדים, נמחקת העתירה ללא צו להוצאות, תוך שמירת זכויות העותרת להגשת עתירה מחדש בהתקיים הנסיבות המתאימות לכך, לפי שיקול דעתה. ניתנה היום כ"ג בשבט תשס"ב (5.2.02). ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור COURT.DOT נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

[ "בג\"ץ 6927/95" ]

5,053

1,435

בבית המשפט העליון בש"א 95 / 1846 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קביליו אליהו נגד המשיבים : 1. דנן אליהו 2. סהר חברה לביטוח בע"מ 3. אררט חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך החלטה המבקש לא פעל על יסוד החלטת כב' המשנה לנשיא ש' לוין מיום 20.8.95, על אף שזו נמסרה לו בתאריך 25.8.95. אני מאפשרת למבקש ליתן טעם, תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה, מדוע לא תימחק הבקשה להעברת מקום הדיון מחוסר מעש. אי מתן תגובה במועד יביא למחיקת הבקשה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ז (15.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95018460. Q02

[ "בש\"א 95" ]

5,056

14,364

בבית המשפט העליון בש"א 1846/95 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קביליו אליהו נגד המשיבים : 1. דנן אליהו 2. סהר חברה לביטוח בע"מ 3. אררט חברה לביטוח בע"מ בקשה למחיקת הבקשה בשם המבקש: עו"ד שלומית רענן(נשר) החלטה הבקשה נמחקת כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"א בתמוז תשנ"ז (16.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95018460. Q03

[ "בש\"א 1846/95" ]

5,057

1,436

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4908/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט י' טירקל המערער : פנחס עזיז אוחיון נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 12.6.96 בת.פ. 76/95 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אבידע תאריך הישיבה: ט"ז בכסלו התשנ"ח ( 15.12.97 ) בשם המערער : עו"ד יוסף לילוף בשם המשיבה: עו"ד אביה אלף בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בהתפרצות למקום מגורים מתוך כוונה לגנוב ובנסיון לשוד. הוטלו עליו ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי. כן הופעל מאסר על תנאי בן שנתיים באופן שארבעה חודשים ממנו מצטברים והיתר חופף. הערעור הוא על חומרת העונש. דין הערעור להידחות. התנהגות של המערער חמורה כפי שהדבר עולה מנסיבות כתב האישום על פיהן ניסה לשדוד אדם כבן 90 ואף הפעיל כלפיו כוח. הוא בעל עבר פלילי, לרבות מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. העבירה בוצעה בשעה שהיה משוחרר ברשיון. בהתחשב בכל אלה העונש שהוטל עליו אינו חמור באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. גם עיקרון אחידות הענישה - לעניין העונש שהוטל על שותפתו - אינו מצדיק הקלה בעונש. הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז בכסלו התשנ"ח (15.12.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96049080. A01 /דז/

[ "ע\"פ 4908/96" ]

5,058

1,437

בית המשפט העליון בירושלים ע"א 7266/96 - 1 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המ בקשת : ורדה חורש נגד המשיב : גדעון חורש בקשה לצמצום צו עיכוב ביצוע פסק-דין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בת.א. 3859/89 בהמר' 673/96 מיום 29.8.96 שניתן על-ידי כבוד השופט ע' זמיר תאריך הישיבה: כ' בתמוז התשנ"ז (25.7.97) בשם המבקשת: עו"ד מאיר בר-מוחא בשם המשיב: עו"ד אתי אבדר באי כוח בעלי הדין: על-פי הצעת בית-המשפט הוסכם בינינו כי המבקשת תמחוק בקשתה, כי הדיון בערעור יוקדם, על-סמך החלטת בית-המשפט, ככל הניתן למועד הקרוב לראשית שנת המשפט המתחילה בתאריך 1.9.1997, וכי המבקשת תוכל לחדש את בקשתה אם ההליך לא יסתיים בהתאם לציפיות כאמור לעיל. החלטה לבקשת המבקשת אני מוחקת את הבקשה לצימצום עיכוב ביצוע פסק-הדין. ניתנה היום, כ בתמוז התשנ"ז (25.7.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. L06

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,059

2,875

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7266/96 - 1 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש, פורמלי 3. מירון חורש, פורמלי 4. מינהל מקרקעי ישראל, באר-שבע, פורמלי 5. לשכת רשם המקרקעין, באר-שבע, פורמלי סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על חמישה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, על תעלה על שני עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. ימי הפגרה יבואו במניין הימים לצורך חישוב המועדים על פי צו זה. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך עשרים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערער תוך עשרים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערער; 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבים תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. 4. לצו זה בדבר סיכומים בכתב מצורפת הזמנה לדיון לתאריך 2.11.97, בשעה 11:30, שנועד להשלמת טיעון, כמבואר בהודעה בעניין זה שפורסמה בפ"ד נ(1) 1. ניתן היום, כ"ה בתמוז התשנ"ז (30.7.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. A07 /דז/

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,060

4,627

ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המשיבים: עו"ד מאיר בר-מוחא החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת סיכומי המשיבים. בא-כח המבקשים (המשיבים בערעור) מעלה שלוש טענות עיקריות בתמיכה לבקשתו. האחת, לפיה סיכומי המערער נמסרו לו רק ביום 6.10.97 למרות שהיו צריכים להמסר לו ביום 5.10.97. השניה, כי הגיש בקשה להוצאת מסמכים ומשלא ניתנה בה החלטה התעכב בהגשת הסיכומים, והשלישית, כי עובדי מזכירות בית המשפט סרבו לקבל את הסיכומים באחור ואף נהגו עמו שלא בנמוס. אשר לטענה הראשונה, אין לה על מה שתסמוך. בהחלטתה של כב' הרשמת א' אפעל-גבאי היא קבעה כי סיכומי המערער יוגשו עד ליום 5.10.97 ואילו סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 19.10.97. סיכומי המערער הוגשו ביום 5.10.97, כפי שנקבע בהחלטה. בא-כח המשיבה ידע על תאריך זה ויכול היה לקבל את הסיכומים כבר באותו תאריך. לעומת זאת סיכומיו של בא-כח המבקשים לא הוגשו במועד. גם אם ימנה יום אחור אחד, הרי שבא-כח המבקשים אחר ביום נוסף. שנית, טוען בא-כח המבקשת כי הגיש בקשה דחופה להוצאת מסמכים שבה נאמר שאם לא יענה בית המשפט לבקשה "תאלץ המבקשת להתייחס למסמכים בתשובתה לסיכומי המשיב, והדבר יגרום לעיכוב במועד ההגשה". בא-כח המבקשת רואה בכך בקשה להארכת מועד ולא היא. בא-כח המבקשת אינו יכול להודיע לבית המשפט כי אם לא תנתן החלטה בבקשה הוא יאחר בהגשת הסכומים. בא-כח המבקשת יכול היה בבקשה להוצאת מסמכים, לבקש את הארכת המועד לצורך השלמת סיכומיו. בנוסף, אומר בא-כח המבקשת בעצמו, בסעיף 4 לבקשה שבפני, שעל אף שלא ניתנה החלטה בבקשה נאלץ להגיש את הסיכומים בלא שהתיחס לאותם מסמכים - ושוב אין הסבר לאחור. עובדי המזכירות סרבו, בצדק, לקבל את הסיכומים באחור בלא שצורפה להם בקשה להארכת מועד. תקנה 448 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד, כהוראת בית המשפט, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת". כיון שאין נימוק ממשי לאחור, היה מקום לכאורה, לנהוג במשיבים בערעור כמי שלא התייצבו לדיון. אולם, כיון שמדובר בתוצאה חמורה, כיון שמדובר במועדים שנקבעו בידי בית המשפט וכיון שמדובר באחור בן יומיים בלבד, אני מאריכה את המועד להגשת הסיכומים עד ליום 26.10.97. עם זאת, כיון שבא-כח המבקשים אחר בהגשת הסיכומים ללא סיבה, אני מטילה על המבקשים הוצאות לטובת אוצר המדינה, כאמור בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, בסכום של 1,000 שקלים. ניתנה היום, כ"א בתשרי תשנ"ז (22.10.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. P12

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,061

6,666

ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערער: עו"ד א. אבדר בשם המשיבה: עו"ד מאיר בן-מוחא החלטה מאחר שהבקשה להשבת תאריך הדיון על כנו (ליום 2.11.97) הוגשה בהסכמה , על באת-כוח המערער להערך להגשת הסיכומים במועד. סיכומי המערער יוגשו עד ליום 5.10.97. סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 19.10.97. תשובת המערער תוגש - אם המערער ירצה בכך - עד ליום 26.10.97. החלטה זו תועבר לבאי-כוח הצדדים באמצעות מכשיר הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ח באלול תשנ"ז (30.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. O10

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,062

7,000

בית המשפט העליון בירושלים ע"א 96 / 7266 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המבקשת : ורדה חורש נגד המשיב : גדעון חורש בקשה לסעד זמני בערעור החלטה הדיון בבקשה יתקיים בתאריך 19.3.1997 בשעה 10:00. ניתנה היום ד אדר ב תשנ"ז (13.3.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. L02

[ "ע\"א 96" ]

5,063

8,100

ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ז' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ ערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשה למתן הוראות בשם המשיבים: עו"ד מאיר בר-מוחא החלטה בפני בקשה לביטול חיוב בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה, שהטלתי על המבקשים בהחלטתי מיום 22.10.97 על פי תקנות סדרי הדין לא קיימת בקשה לביטול החלטה. אין לדון בבקשה כבקשה לעיון חוזר כיון שלא חל כל שינוי בנסיבות מאז מתן ההחלטה (ר' בר"ע 1948/95 יאיר שמעון נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל ואח' - לא פורסם). ההליך היחיד הפתוח בפני המבקשים הוא ערעור על החלטת הרשמת. ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשנ"ח (30.10.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. P13

[ "ע\"א 7266/96", "בר\"ע 1948/95" ]

5,064

8,376

ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ה' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערער: עו"ד אבדר אתי החלטה מתבקשת עמדת עו"ד בר מוחא אשר תוגש תוך שלושה ימים מיום קבלת ההחלטה. הבקשה וההחלטה יועברו בפקס. ניתנה היום, כ"ג באלול תשנ"ז (25.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. O09

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,065

12,273

ב בית המשפט העליון ע"א 7266/96 - ו' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הגדלת היקף סיכומים בשם המערער: עו"ד אבדר אתי החלטה סיכומי המערער לא יעלו על 8 עמודים. ניתנה היום, ד' בתשרי תשנ"ח (5.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. O11

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,066

17,609

בבית המשפט העליון ע"א 7266/96 - 3 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. פורמלי מנהל מקרקעי ישראל 5. פורמלי לשכת רשם המקרקעין בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ ומים בשם המערער: עו"ד אתי אבדר החלטה הארכת מועד להגשת הסיכומים כמבוקש. הדיון שנקבע ליום 2.11.97 יתבטל, שכן לא יהיה סיפק בידי הצדדים להשלים טיעוניהם לפני הדיון. הדיון יתקיים בתאריך 3.12.97 בשעה 11:30. ניתנה היום, י"ד באב תשנ"ז (17.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. Q08

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,068

18,408

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7266/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש משיבים פורמלים 4. מנהל מקרקעי ישראל באר שבע 5. לשכת רשם המקרקעין באר שבע ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.8.96 בת.מ.א. 3859/89 וה.פ. 218/90 תאריך הישיבה: כ"ו בחשון התשנ"ח ( 26.11.97 ) בשם המערער : עו"ד אתי אבדר ועו"ד חנן עמית בשם המשיבים: 3-1 עו"ד מאיר בר-מוחא ועו"ד ענת שינה פ ס ק - ד י ן בעצת בית המשפט חזר בו המערער מן הערעור. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, כו' בחשון תשנ"ח (26.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. F14

[ "ע\"א 7266/96" ]

5,069

89,089

בית המשפט העליון בירושלים ע"א 96 / 7266 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המערער : גדעון חורש נגד המשיבים : 1. ורדה חורש 2. נמרוד חורש 3. מירון חורש 4. מנהל מקרקעי ישראל 5. לשכת רשם המקרקעין בקשה ל דחיית דיון החלטה לבקשת הצדדים אני דוחה את מועד הדיון ליום 28.6.97 בשעה 8:30. ניתנה היום ו ניסן התשנ"ז (13.4.1997). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96072660. L05

[ "ע\"א 96" ]

5,070

1,438

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6945/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : עבד הריש ע"י ב"כ עו"ד א. ברדוגו נגד המשיב : היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו-ביניים או לקבוע דיון דחוף החלטה העתירה הוגשה ב24.11.97- ובה בקשה לצו ביניים זהה במהותה לבקשה לצו ביניים או לקביעת מועד דחוף לדיון שהוגשה ב3.12.97-. ביום 24.11.97 החליט בית המשפט (השופט א' גולדברג) כי העתירה תעבור להרכב של שלושה אשר ידון גם בבקשה לצו-ביניים. מכאן שבית המשפט לא נענה לבקשה למתן צו-ביניים ולא נתן צו כזה עד לדיון לפני הרכב. השוני בין הבקשה לצו ביניים המקורית לבין החדשה הוא בכך שבינתיים התחיל שלב שמיעת הראיות במשפט ב8.12.97-. הבדל זה אינו מהותי, שכן כבר בבקשה הראשונה נתבקש צו ביניים כדי למנוע מבית המשפט המחוזי לשמוע ראיות. במצב דברים זה וגם לגופו של עניין אין אני מוצאת לתת צו ביניים. ההחלטה המקורית בעינה עומדת והעתירה תקבע לשמיעה בהקדם, ואם אפשר עוד בחודש דצמבר. ניתנה היום, י' בכסלו התשנ"ח (9.12.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069450. J03

[ "בג\"ץ 6945/97" ]

5,071

20,102

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6945/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' טירקל העותר : עבד הריש נגד המשיב : היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ח' בשבט התשנ"ח ( 04.02.98 ) בשם העותר : עו"ד אברהם ברדוגו; עו"ד דוד דרעי בשם המשיב : עו"ד שי ניצן פסק-דין עתירה זו דינה להידחות. את טענותיו של העותר כנגד האישום נגדו, עליו להציג בפני בית המשפט הדן באישום כנגד העותר. אין להפוך את בית המשפט הגבוה לצדק כמסלול מקביל לדיון באישום הפלילי. העתירה נדחית. ניתן היום, ח' בשבט התשנ"ח (04.02.98), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069450. A07 /דז/

[ "בג\"ץ 6945/97" ]

5,073

41,548

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6945/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : עבד הריש נגד המשיב : היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדחיית מועד דיון החלטה לבקשת ב"כ המשיב, ובהסכמה של ב"כ העותר, אני מחליט לדחות את המועד שנקבע לדיון בעתירה (יום 13.1.98) למועד מאוחר יותר, בעוד שלושה שבועות לערך. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון בעתירה לא מאוחר מיום 3.2.98. ניתנה היום, ט"ו בטבת תשנ"ח (13.1.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069450. I06

[ "בג\"ץ 6945/97" ]

5,074

1,439

ב בית המשפט העליון בש"א 6538/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : פז חברת נפט בע"מ נגד המשיב ה : דנבאר בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור בשם המבקשת: עו"ד מורגנשטרן חנוך החלטה איני סבורה, כי הדרך הנאותה לפתרון התלבטות המבקשת בנוגע לדרך הדיונית הנאותה להשיג על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו מיום 22.9.97 היא באמצעות הגשת בקשה להארכת מועד. אם המדובר בפסק דין הנתון לערעור, כי אז על המבקשת לפעול על-פי החלטתי מיום 5.11.97. אם המדובר ב"החלטה אחרת", רשאית המבקשת לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין שינתן בסופו של ההליך (תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-), שכן היא החמיצה את המועד להגשת בקשה לרשות ערעור ואין היא מבקשת הארכת מועד זה. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ג בחשון תשנ"ח (23.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97065380. O03

[ "בש\"א 6538/97" ]

5,075

13,311

ב בית המשפט העליון בש"א 6538/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : פז חברת נפט בע"מ נגד המשיב : דנבאר בע"מ הוגשה בקשה להארכת מועד (להגשת ערעור) בשם המבקשת: עו"ד דורון טישמן החלטה לבקשה לא צורפו כתבי בי דין הרלבנטיים ולא הובאו טענות הצדדים בנוגע לדרך בה יש להשיג על החלטתו או פסק דינו של בית משפט קמא מיום 22.9.97. לכן, לא ניתן בשלב זה לקבוע דבר בנוגע לזכאות המבקשת להגיש ערעור. בכפוף לאמור לעיל, ועל יסוד הסכמת המשיבה, מוארך המועד כמבוקש. ניתנה היום, ה' בחשון תשנ"ח (5.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97065380. O01

[ "בש\"א 6538/97" ]

5,076

1,440

ב בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6097/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אבראהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת (קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה 1. העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. יש להזמין את נציג היועץ המשפטי לממשלה שיגיש תגובתו בכתב. 2. ניתן בזה צו ביניים המונע את גירושו מישראל של העותר 2. ניתנה היום, י"ד בתשרי תשנ"ח (15.10.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. F02

[ "בג\"ץ 6097/97" ]

5,077

17,250

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אבראהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת (קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין צו ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה ביום 14.10.97 לפני בית משפט זה, מצווה בית-המשפט כי ייצא מלפניו צו ביניים המכוון אל המשיבים והמורה להם להימנע מגירושו מישראל של העותר 2. צו ביניים זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעתירה למתן צו על תנאי שתידון בפני הרכב של שלושה שופטים במעמד הצדדים. ניתן היום, י"ד בתשרי תשנ"ח (15.10.97) שמריהו כהן מזכיר ראשי העתק מתאים למקור 97060970. F01

[ "בג\"ץ 6097/97" ]

5,078

20,190

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת(קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסיה בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד א. חלבי החלטה בפני בקשה לקביעת מועד דיון בעתירה שעניינה איחוד משפחות. בפני בית המשפט זה תלויות ועומדות עתירות רבות בנושא זה שהוגשו קודם לעתירה זו וטרם נדונו. הנימוקים שמעלה בא כוח העותרים בבקשה לפיהם חלף זמן רב מאז הוגשה הבקשה לאיחוד משפחות והקשיים בכלכלת המשפחה הם נימוקים שעולים בכל העתירות מסוג זה, ועל כן אין מקום להקדים דווקא את הדיון בעתירה זו. העתירה תקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים. ניתנה היום, ז' בטבת תשנ"ח (5.1.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. P03

[ "בג\"ץ 6097/97" ]

5,079

25,998

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6097/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא העותרים : 1. אבתיסאם רמדאן שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת (קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסי ן עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר ים: עו"ד אוסאמה חלבי בשם המשיב ים: עו"ד ענר הלמן החלטה לאור ההודעה מטעם פרקליטות המדינה (מיום 27.8.98) אנו דוחים המשך שמיעת העתירה למועד חדש שיקבע על-ידי המזכירות. בתוך שלושים יום תוגש לנו הודעה משלימה מטעם המשיבים. לאור תוכנה ייקבע המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, ח' באלול תשנ"ח (30.8.98). ה נ ש י א ה מ ש נ ה ל נ ש י א ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. A04

[ "בג\"ץ 6097/97" ]

5,080

33,826

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אבתיסאם שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת(קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסיה בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד א. חלבי החלטה לבקשת בא כוח העותרים אני מורה על מחיקת העתירה אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ד בתשרי תשנ"ט (4.10.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. P05

[ "בג\"ץ 6097/97" ]

5,081

50,100

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6097/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ העותרים : 1. אבתיסאם שקיראת 2. מוחמד אמין אברהים שקיראת 3. אמין מוחמד אמין שקיראת(קטין) 4. ראשד מוחמד אמין שקיראת (קטין) נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסיה בקשה ל החזרת אגרה בשם העותרים: עו"ד אוסאמה חלבי החלטה מעיון בתיק עולה כי התקיים דיון בהרכב שלושה שופטים ביום 30.8.98. הצהרתו של בא-כוח העותרים כי לא קוים דיון בעתירה ואף לא נקבע מועד לדיון אינה נכונה איפוא. בנסיבות אלה, הבקשה נדחית. ניתנה היום, י"ב בתשרי תש"ס (22.9.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060970. V06

[ "בג\"ץ 6097/97" ]

5,082

1,443

בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3396/97 בש"פ 3397/97 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררת: מדינת ישראל בבש"פ 3396/97 נ ג ד המשיב: דוד גוזלן בבש"פ 3396/97 העוררת: מדינת ישראל בבש"פ 3397/97 נ ג ד המשיב: שלומי משען בבש"פ 3397/97 ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.5.97 בב"ש 1102/97 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' בר-אופיר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.6.97 בב"ש 1080/97 שניתנה על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל תאריך הישיבות: כ"ז באייר תשנ"ז (3.6.97) כ"ט באייר תשנ"ז (5.6.97) בשם העוררת: עו"ד עמנואל לינדר בשם המשיב בבש"פ 3396/97 עו"ד י' פורר בשם המשיב בבש"פ 3397/97 עו"ד י' זילברברג ה ח ל ט ה עניינם של עררים אלה הוא בשאלת סמכותו של בית המשפט לעכב את ביצועו של צו מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. 2. הרקע העובדתי בתמצית: המשיב בבש"פ 3396/97 דוד גוזלן (להלן "גוזלן") הואשם, בפני בית-משפט השלום, בהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס. בגין אישום זה ביקשה המאשימה להורות על מעצרו עד לתום בירור משפטו. בית המשפט (השופטת ר' ניב) החליט (ביום 25.5.97) לדחות את הבקשה והורה לשחרר את גוזלן בערובה ובתנאים מגבילים, בכללם "מעצר בית". המאשימה ביקשה לעכב את השחרור, כדי לאפשר לה לערור על ההחלטה בעוד גוזלן במעצר, אך בית המשפט דחה גם בקשה זו וגוזלן שוחרר. ביום 28.5.97 עררה המדינה על החלטת בית-משפט השלום. משדן בערר (ביום 30.5.97) פסק בית המשפט המחוזי (השופט ד' בר-אופיר) לקבלו והורה על המעצר. עם זאת קבע, כי "תחילתו של המעצר עד תום ההליכים תהיה ביום 15.6.97". בכך עיכב בית המשפט את ביצוע צו המעצר למשך 15 יום. אף פרשתו של המשיב בבש"פ 3397/97 שלומי משען (להלן "משען") החלה בבית-משפט השלום. משען הואשם בסחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, בעשיית עיסקה בסם מסוכן מסוג "אקסטזי" ובהחזקת סם מסוכן מסוג זה שלא לשימושו. המאשימה ביקשה מבית-משפט השלום להורות על מעצרו, אך בית-משפט השלום (השופטת ר' ניב) החליט לדחות את הבקשה והורה כי משען ישוחרר בהפקדת ערובה ובתנאים מגבילים. משעררה המדינה על ההחלטה פסק בית המשפט המחוזי (השופטת מ' סוקולוב) לקבל את הערר ולהורות על המעצר. החלטת השופטת סוקולוב שומעה על-ידי השופטת ה' גרסטל. במעמד השימוע (ביום 1/6/97) הודיע סניגורו של משען, כי בכוונתו לערור על ההחלטה לפני בית המשפט העליון, וביקש לעכב את ביצוע צו המעצר. באת-כוח המדינה התנגדה לבקשה, אך השופטת גרסטל סברה כי בנסיבות העניין מוצדק ליתן למשען את השהות המבוקשת והורתה לעכב את ביצוע הצו למעצרו ב48- שעות. 3. ערריה של המדינה מופנים כנגד החלטות בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע צווי המעצר עד תום ההליכים שיצאו מלפניו: עיכוב בן 48 שעות במקרהו של משען ועיכוב למשך 15 ימים במקרהו של גוזלן. הן גוזלן והן משען עררו על ההחלטות למעצרם, וגם ערריהם נדונו לפניי. ביום 3.6.97 החלטתי לדחות את עררו של משען (בש"פ 3365/97). ביום 5.6.97 החלטתי לקבל את עררו של גוזלן (בש"פ 3442/97) והוריתי לשחררו בתנאים שנקבעו בהחלטת בית-משפט השלום. בכך הסתיים הדיון בפרשת מעצרם של משיבים אלה. ההכרעה בערריה של המדינה, ככל שהמדובר במשיבים, הפכה ל"תאורטית" אך טעמם של העררים שמטרתם היתה ועודנה להעמיד את הדין בסוגיה זו על מכונו - לא פג. 4. בשני העררים מבקשת המדינה לקבוע, כי משהחליט בית-משפט להיעתר לבקשת התביעה למעצר נאשם עד תום הליכי משפטו, שוב אין הוא מוסמך לעכב את ביצוע החלטתו, וחייב הוא לצוות שהמעצר יבוצע מיד. תימוכין לעמדה זו מבקשת המדינה למצוא בהוראת סעיף 55 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996- (להלן - "החוק"). סעיף 55, שהוסף לחוק בגדר התיקון בהתשנ"ז (ראו ס"ח 1621, התשנ"ז, בעמ' 122), הוא חליפו החדש של סעיף 40 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. בעיקרו מורה סעיף 55, כי אם "החליט בית המשפט על שחרור בערובה או על שחרור ללא ערובה, של אדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה, והודיע היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערור עליה, רשאי בית המשפט שנתן את הצו לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה". טענת המדינה היא, כי הוראה זו מסדירה מקרה אחד ויחיד של עיכוב ביצוע החלטה. המדובר הוא בעיכוב ביצוע של החלטה לשחרר את הנאשם, כשהבקשה לעכב את השחרור באה מצד היועץ המשפטי לממשלה או תובע. ואולם בחוק אין כל הוראה מקבילה, המסמיכה את בית המשפט לעכב ביצוע צו מעצר, לפי בקשת הנאשם או סניגורו. ומן ההשוואה הזאת מבקשת המדינה להסיק, כי בית המשפט אינו מוסמך להיענות לבקשת נאשם או תובע ולעכב את ביצוע מעצרו. 5. עמדה זו אין בידי לקבל. סעיף 5(1) לחוק קובע, כי "תחילת מעצרו של אדם ... (1) במעצר על פי צו שופט שניתן בנוכחות האדם - עם הודעת השופט בפניו על מתן הצו, אלא אם כן קבע השופט מועד אחר". נמצא שככלל, צו מעצר שניתן בפניו של הנוגע בדבר, תחילתו עם הודעת השופט על מתן הצו. אך לכלל זה יש חריג, והוא שאם קבע השופט "מועד אחר" לתחילת המעצר, יתחיל המעצר במועד שנקבע. מכאן עולה שלבית המשפט נתונה סמכות לעכב את תחילתו של מעצר עליו ציווה; ובהוראה זו אין דבר שאינו עולה בקנה אחד עם סמכותו הכללית המוכרת של בית המשפט. להסרת ספק יוער, כי הוראת סעיף 5 לחוק אינה מבחינה בין מעצר חשוד לבין מעצר נאשם שהוגש עליו כתב אישום. כך מתחייב ממלות הסעיף "מעצרו של אדם", ומהוראת סעיף 4 לחוק כי "מעצר אדם יהיה בצו של שופט", תוך שלעניין "צו מעצר" אין החוק מבחין בין צו למעצר חשוד לבין צו למעצר נאשם. אינני מתעלם מהוראת סעיף 19(ג) לחוק, כי "צו מעצר שניתן בנוכחות החשוד, יבוצע בו במקום... אלא אם כן הורה בית המשפט על ביצועו במועד אחר". סעיף 19(ג) - כיתר חלקי סעיף 19 - אכן עוסק בביצוע צו למעצרו של חשוד ; אך הוראתו המיוחדת באה אך להוסיף, ועל כל פנים לא נועדה לגרוע מהוראתו הכללית של סעיף 5. הוראת סעיף 55 לחוק, בה ביקשה המדינה להיאחז להצדקת עמדתה, אינה עניין לכאן. סעיף 55 מקנה לבית המשפט סמכות לעכב החלטה לשחרר נאשם. הצורך בסעיף 55 הוא גלוי וברור, שאלמלא הורה החוק, במפורש, שלנוכח הודעת היועץ המשפטי לממשלה או תובע, כי בכוונתו לערור על ההחלטה לשחרר את הנאשם ממעצרו, רשאי בית המשפט לעכב את ביצוע החלטתו, לא היתה לבית המשפט כל סמכות לעכב את שחרורו של אדם שהחליט לשחררו. משום חומרת הפגיעה בחירותו של אדם, שחרף החלטתו לשחררו מורה בית המשפט לעכב את שחרורו, מורה סעיף 55 כי השהיית השחרור לא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה. ואכן נראה כי בעיכוב השחרור ביותר מ48- שעות יש משום חריגה מסמכות (השווה בש"פ 3411/90 מדינת ישראל נ' כלפון , תקדין-עליון 90(3) 177). הנה כי כן, מהוראת סעיף 55 לחוק אין מקום להסיק שבית המשפט אינו מוסמך לעכב את ביצועו של צו מעצר. דומה שגם אלמלא סעיף 5 לחוק, הקובע סמכות זו בלשון מפורשת, לא היה קושי להגיע למסקנה שבידי בית המשפט להורות על עיכובו של צו מעצר מכוח סמכותו הכללית. על אחת כמה וכמה שלנוכח הוראתו המפורשת של סעיף 5 אין כל מקום לפקפק, כי סמכות זו אכן נתונה לבית המשפט. 6. לבית המשפט, כפי שנוכחנו, אכן נתונה סמכות לעכב את ביצועו של צו מעצר. אימתי ובאלו נסיבות ראוי לבית המשפט להשתמש בסמכות זו? אבקש להגביל את התייחסותי לצו מעצר נגד מי שהוגש עליו כתב אישום ובית המשפט מורה לעצרו עד לתום בירור משפטו. אני סבור שככלל אין זה מן המידה להשהות את תחילת מעצרו של נאשם כזה. משמע, כי משמצא בית המשפט כי מן הדין להורות על מעצרו של נאשם כזה, קם ממילא גם צורך להורות שהמעצר יבוצע מיד. ולמען הסר ספק אוסיף כי דין זה יפה, לא רק ביחס לנאשם שגם עד למתן ההחלטה לעצרו היה נתון במעצר, אלא גם ביחס לנאשם שעד למתן ההחלטה היה משוחרר בערובה. מכאן נובע כי בסמכותו לעכב ביצוע צו מעצר ייטה בית המשפט להשתמש רק במקרים חריגים ובהתקיים נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. הגיונה של גישה זו טמון באותם שיקולים שעל יסודם מחליט בית המשפט להורות על המעצר. בהחלטה למעצרו של נאשם עד תום ההליכים גלומה מסקנת בית המשפט, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם, או אי-מעצרו, יביא למימוש אחד הסיכונים המנויים בסעיף 21(א)(1) לחוק: שיבוש הליכי משפט, התחמקות מן הדין, העלמת רכוש, השפעה על עדים, סיכון בטחונו של אדם, בטחון הציבור ועוד. החלטה כזאת אף מפרשת את מסקנת בית המשפט שבמקרהו של הנאשם שלפניו "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה" (סעיף 21(ב)(1) לחוק). מכאן נובע שהחלטת בית המשפט ליתן צו מעצר ולהשהות את ביצועו הם, ככלל, בגדר תרתי דסתרי. אפשר, אמנם, שבמקרה יוצא דופן תתקיימנה נסיבות שתצדקנה חריגה מכלל זה. אך בכל מקרה רגיל עיכוב ביצועו של צו מעצר אינו מתיישב עם ההנחה שצו המעצר אכן דרוש. 7. שני המקרים, שעליהם סבו ערריה של המדינה, שוב אינם מצריכים הכרעה אופרטיווית. עם זאת אעיר כי בדין, לדעתי, השיגה המדינה על צדקת החלטת העיכוב בכל אחד מן המקרים. בעניינו של משען נפלה החלטה, כי יש לעצרו עד תום ההליכים. בכך שעד למתן החלטה זו היה משען משוחרר לא היה כדי להצדיק היענות לבקשת סניגורו להשהות את מעצרו זמן נוסף. הודעת סניגורו, כי בכוונתו לערור על ההחלטה, לא היוותה נימוק לעיכוב המעצר ומן הדין היה להורות על המעצר לאלתר. עניינו של גוזלן מעורר פליאה. כזכור, במקרה זה החליט בית המשפט המחוזי לקבל את ערר המדינה על החלטת בית-משפט השלום לשחרר את גוזלן, אך משנתן צו למעצרו הוסיף והחליט להשהות את ביצוע המעצר למשך 15 ימים. מן החומר שבפניי לא נתברר לי, מה הניע את השופט המלומד לעכב את ביצוע הצו, ולתקופה כל כך ארוכה. אך - מבלי לעסוק בטעמים לשחרורו של גוזלן על-ידי בית-משפט זה - הייתי נוטה לחשוב, שאם נראה לבית המשפט כי ניתן להשהות את מעצרו של נאשם למשך 15 ימים, מבלי שתיפגע מטרת מעצרו, אפשר שמעיקרא לא התעורר צורך ממשי במעצרו. 8. הנני מקבל את עררי המדינה, הגם שלא מן הטעם של העדר סמכות שעליו נסמכו העררים. החלטות בית המשפט המחוזי שעליהן סבו העררים מתבטלות. ניתנה היום, ח' בסיון תשנ"ז (13.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97033960. F02

[ "ש 1102/97", "ש 1080/97" ]

5,083

9,304

בית המשפט העליון בש"פ 97 / 3396 בפני: כבוד השופט א' מצא העוררת : מדינת ישראל נגד המשיב : גוזלן דוד ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 30.5.97 בב"ש 1102/97 שניתן על ידי כבוד השופט ד' בר אופיר החלטה לקבוע לדיון למחר 3/6/97 שעה 08:00. יש לזמן הצדדים בדחיפות. הסניגור מתבקש להזמין גם את המשיב. ניתנה היום, כו' באייר תשנ"ז (2.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן מזכיר ראשי 97033960. 97033960. F01

[ "ש 1102/97" ]

5,084

1,445

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער: שטרית בנימין נגד המשיב ה : ועדת השחרורים בקשה למתן הוראות בשם המערער: עו"ד תמר אולמן החלטה בפני בקשה להשתחרר מייצוג. הדיון בבקשה נקבע ליום 22.6.97. הבקשה מעלה שאלה משפטית של פרשנות המונח "הרשעה סופית" בס' 29 א(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב1971-. הנימוק שמעלה באת-כח המערער היא כי למבקש נותרו עוד כשבועיים ימים עד לרצוי המאסר המלא. אולם, עוד ביום 14.4.97 הגישה באת-כח המערער בקשה לזרז את המועד לשמיעת הבקשה. גם אז נותרו למערער פחות מחודשיים לריצוי מאסרו. המבקש לא יוכל לטעון לעצמו בשאלה משפטית מהסוג שעולה בבקשה. הבקשה נדחית. בא-כח המערער תייצג את המערער בדיון שיתקיים ביום 22.6.97. ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז (17.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. R05

[ "רע\"ב 97" ]

5,085

1,665

בית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המב קש: בנימין שט רית נגד המשיב ה : ועדת השחרורים בקשת רשות ערעור על פסק ד ינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.3.97 בע"ש 5440/96, שניתן על ידי כבוד השופטים: ח. פיזם, ש. ברלינר, י. גריל בשם המבקש: עו"ד תמר אולמן החלטה לתגובת המשיבה בתוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, כ"ח אדר ב' התשנ"ז (6.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A01 /דז/

[ "רע\"ב 97", "ש 5440/96" ]

5,086

2,296

בית המשפט העליון רע"ב 2018/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין העותר: פלוני נגד המשיב : ועדת השחרורים בקשת רשות ערעור בשם העותר : עו"ד אולמן (גרינשפון) תמר בשם המשיב : עו"ד ענר הלמן פסק דין הנשיא א' ברק: מקבלים הערעור, ומבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק דיננו זה מבטל את החלטתנו מאתמול, שנפלה בה טעות. התוצאה היא שיש לשחרר המערער מבית הסוהר, אלא אם יש סיבה אחרת להחזקתו במאסר. ניתן היום ג' בתמוז התשנ"ז (08.07.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A11 /דז

[ "רע\"ב 2018/97" ]

5,087

2,478

ב בית המשפט העליון רע"ב 2018/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין העותר : שטרית בנימין נגד המשיב ה : ועדת השחרורים ערעור ברשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"ש 5440/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: ח. פיזם, ש. ברלינר, י. גריל תאריך הישיבה: י"ז בסיון התשנ"ז (22.06.97) בשם העותר : עו"ד תמר אולמן (גרינשפון) בשם המשיב ה: עו"ד ענר הלמן פסק-דין הנשיא א' ברק: ועדת השחרורי ם מוסמכת לבטל "רשיון חופש" שניתן לאסיר, אם האסיר עבר עבירה בתקופת הרשיון. סמכות זו עומדת לוועדה גם לאחר תום תקופת הרשיון. עם זאת נקבע (בסעיף 29א(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-) כי רשיון החופש לא יבוטל לאחר תום תקופת הרשיון, "אם עברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון הורשע סופית". בערעור שלפנינו בוטל הרשיון לאחר שחלפו ששה חודשים מיום גזר הדין, אך בטרם חלפו ששה חודשים מיום מתן פסק הדין בערעור המדינה על קולת העונש. ועדת השחרורים ראתה עצמה מוסמכת לבטל הרשיון, ואף ביטלה אותו. האם פעלה הוועדה בגדרי סמכותה? זו השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה. העובדות 1. המבקש נדון, בשני משפטים נפרדים, למאסר בפועל בן שלוש שנים ועשרה חודשים. ועדת השחרורים החליטה (ביום 1.1.95) על שחרור המבקש ברשיון. הוא שוחרר (ביום 17.1.95) ממאסרו. תוקף רשיון החופש היה עד ליום 26.6.96. בתוך תקופת הרשיון - ביום 30.5.95 - ביצע המבקש עבירה חדשה. הוא הועמד לדין בגינה בפני בית משפט השלום, והורשע ביום 29.6.95 - כלומר בתוך תקופת הרשיון - בביצועה. גזר הדין ניתן ביום 16.11.95 - עדיין בתקופת הרשיון. בגזר הדין הטיל בית המשפט על המבקש פיקוח על ידי קצין מבחן והארכת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי. ערעורה התקבל. בית המשפט המחוזי פסק (ביום 30.6.96 - לאחר תום תקופת הרשיון) בין השאר, על הפעלת מאסר על תנאי בן שנה שהיה תלוי ועומד נגד המבקש. כן הטיל עליו מאסר בפועל של ששה חודשים, בחופף למאסר על תנאי שהופעל. המבקש החל לרצות את מאסרו ביום 8.7.96 (כלומר, לאחר תום תקופת הרשיון). 2. היועץ המשפטי לממשלה הגיש (ביום 9.1.96) בקשה לוועדת השחרורים להפקיע את רשיונו של המבקש. הבקשה הוגשה לאחר פסק דינו של בית משפט השלום, שעה שערעור המדינה בפני בית המשפט המחוזי היה תלוי ועומד. ועדת השחרורים החליטה - והחלטה זו נתקבלה ביום 20.11.96, בחלוף למעלה מששה חודשים מיום שנגזר דינו של המבקש בבית משפט השלום, אך בטרם חלפו ששה חודשים מיום מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי - להפקיע את רשיונו של המבקש. ערעור המבקש על החלטה זו של ועדת השחרורים נדחה (ביום 24.3.97) על ידי בית המשפט המחוזי. מכאן הערעור - לאחר נטילת רשות - לפנינו. במרכז הערעור עומדת השאלה, האם מוסמכת היתה ועדת השחרורים להפקיע את רשיונו של המבקש? המסגרת הנורמטיבית 3. ועדת השחרורים מוסמכת להעניק לאסיר "רשיון להתהלך חופשי" (סעיף 28 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-, להלן - הפקודה). סמכות זו ניתן להפעיל לאחר שהאסיר - שנידון למאסר לתקופה העולה על ששה חודשים - השלים בהתנהגות טובה שני שלישים מהמאסר שהוטל עליו. משניתן רשיון להתהלך חופשי - או "רשיון חופש" כפי שהוא מכונה בפקודת בתי הסוהר - יוצא האסיר לחופשי, והוא "לא ייאסר מכוח אותו גזר דין". רשיון חופש מותנה בתנאים (סעיף 30 לפקודה) החלים כל עוד ועדת השחרורים לא פטרה את האסיר מתחולתם (סעיף 31 לפקודה). חלקם של התנאים קבוע בפקודה עצמה, ובהם התנאי כי האסיר "לא יעבור עבירה" (סעיף 30(1) לפקודה). חלקם של התנאים נקבע על ידי ועדת השחרורים מכוח סמכות שהוענקה לה לקבעם (סעיף 30(5) לפקודה). 4. רשיון חופש ניתן לביטול. הסמכות לכך נתונה לבית המשפט (סעיף 32 לפקודה). הסמכות לכך מצויה גם בידיה של ועדת השחרורים. סעיף 29 לפקודה קובע: "ועדת השחרורים רשאית, לפי שיקול דעתה, לבטל רשיון שניתן או לשנותו, וכל עוד לא בוטל או שונה כאמור יעמוד הרשיון בתוקפו עד סוף תקופת המאסר". עם ביטול רשיון החופש - ולאחר שניתן צו על ידי בית המשפט - מוחזר האסיר לבית הסוהר "לשאת ביתרת מאסרו כאילו לא ניתן הרשיון" (סעיף 32 לפקודה). 5. סמכותה של ועדת השחרורים לבטל רשיון חופש מתחילה עם מתן הרשיון. מתי מסתיימת סמכות זו? הדעה שהתקבלה בפסיקה היתה - על פי נוסחה של הפקודה אותה עת - כי סמכותה של ועדת השחרורים לבטל רשיון חופש מסתיימת עם תום תקופת המאסר שעבורה ניתן הרשיון (ראה: בג"ץ 173/65 כהן נ' ראש המדור הפלילי ירושלים וועדת השחרורים , פ"ד יט(4) 314; בג"ץ 598/77 דרעי נ' ועדת השחרורים , פ"ד לב(3) 161). הלכה זו יצרה קושי ניכר. על קושי זה עמדתי באחת הפרשות, בצייני: "מצב דברים זה העמיד את היועץ המשפטי לממשלה - הפונה לוועדת השחרורים בבקשה לבטל רשיון - ואת ועדת השחרורים עצמה במצב קשה. אם ימתינו עד להכרעת הדין המרשיעה, עשוי מועד הרשיון לחלוף, ושוב לא יהא אפשר לבטל את הרשיון חרף ההרשעה. אם לא ימתינו עד להכרעת הדין, עשויים הם לעמוד בפני לחץ של זמן, הכנה בלתי מספיקה של החומר וביטול הרשיון (והחזרת האסיר לכלא), נסיבות בהן במשפטו שלו האסיר יזוכה" (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(2) 765, 773). במשך הזמן נמצא פתרון מעשי לבעיה, לפיו היועץ המשפטי היה פונה לועדת השחרורים וזו היתה מבטלת את הרשיון בתוך תקופת המאסר שעבורה ניתן הרשיון. עם זאת, ועדת השחרורים היתה מעכבת ביצוע החלטת הביטול עד לאחר פסק דינו של בית המשפט בעבירה שנעברה בתקופת הרשיון (ראה: בג"ץ 473/72 בוגץ נ' מדינת ישראל , פ"ד כז(1) 222; עע"א 1/83 סלמאן נ' ועדת השחרורים , פ"ד לז(1) 640). 6. ה"פרקטיקה" אשר התפתחה לא הניחה את הדעת. בית המשפט העליון מתח עליה ביקורת (ראה בג"ץ 173/65 הנ"ל; בג"ץ 473/72 הנ"ל; בג"ץ 598/77 הנ"ל; עע"א 1/83 הנ"ל). באחת הפרשות המליץ השופט י. כהן לאמור: "נראה לי כי רצוי שהמחוקק יתן דעתו על מצב בלתי משביע רצון זה, ויביא לידי תיקון החוק, באופן שתהיה אפשרות לבטל את הרשיון גם לאחר תום תקופת המאסר, אם הופר תנאי הרשיון בתוך התקופה, כשם שהדבר נעשה לגבי הפעלת מאסר-על-תנאי, וחבל שהדבר לא נעשה עד כה אם כי בית משפט זה העיר על הפגם בחוק עוד בבג"ץ 173/65" (בג"ץ 598/77 הנ"ל, בעמ' 166). לאחר מספר שנים תוקנה הפקודה. הוסף לה סעיף 29א, הקובע בזו הלשון: " ביטול רשיון 29א. (א) ועדת שחרורים או שופט לאחר תום כאמור בסעיף 32 רשאים להורות, תקופתו לפי סמכויותיהם, אף לאחר תום תקופת הרשיון, כי בעל הרשיון ישא את יתרת עונשו כאילו לא ניתן הרשיון (להלן - ביטול למפרע), אם ראו כי עבר עבירה או הפר תנאי אחר מתנאי הרשיון בתוך תקופת הרשיון; הורו כך - יראו את הרשיון לעניין סימן זה כרשיון שבוטל. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יבוטל למפרע רשיון בשל הפרתו על ידי עבירה שנעברה בתוך תקופתו, אם עברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון הורשע סופית באותה עבירה, ולא יבוטל למפרע רשיון בשל הפרת תנאי אחר מתנאיו בתוך תקופת הרשיון, אם עברו שלושה חודשים מיום שתמה תקופת הרשיון". הוראה זו קבעה, איפוא, כי ועדת השחרורים מוסמכת לבטל (למפרע) רשיון חופש גם לאחר תום תקופת הרשיון, ובלבד שעילת ההפקעה קמה בתקופת הרשיון. לסמכות זו הוצב גבול עליון: אין לבטל (למפרע) רשיון חופש, אם עברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון "הורשע סופית" באותה עבירה. השאלה הניצבת בפנינו הינה, מה מובנו של הדיבור "הורשע סופית"? האם הוא מפנה להכרעת הדין המרשיעה? או שמא הוא מכוון לגזר הדין הבא בעקבות הכרעת הדין? או שמא עניינו הוא הרגע שבו אין עוד ערעור על פסק הדין - בין משום שמועד הערעור חלף ובין משום שערכאת הערעור (האחרונה) נתנה את פסק דינה? שאלות אלה הן הניצבות במרכז ערעור זה. "הורשע סופית" 7. הדיבור "סופית" לעניין הרשעה הוא רב-משמעי. מובנו נקבע על פי הקשרו, כלומר, על פי התכלית המונחת ביסודו. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "משמעותו של המונח פסק דין 'סופי' במערכת משפטנו היא דו-משמעית, הכול לפי הקשר העניין" (ע"א 3997/91 ועד הנאמנים לנכסי הוואקף המוסלמי נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ , פ"ד מט(5) 766, 772). כך, למשל, יש ומובנו של הדיבור "הרשעה סופית" - בדומה לדיבור "פסק דין סופי" - הוא שההרשעה היא סופית בערכאה בה ניתנה; ויש ומובנו הוא שההרשעה היא סופית במובן זה שאין עליה ערעור עוד. עמד על כך המשנה לנשיא, השופט אלון, בציינו: "במקרים מסויימים ייתכן שמשמעותו (של הביטוי 'פסק דין סופי' - א.ב.) תהא פסק דין שאין עליו עוד ערעור לערכאה נוספת, אך במקרים אחרים ייתכן גם ייתכן שמשמעותו היא פסק דין שהוא סופי באותה ערכאה עצמה" (בש"פ 256/88 הנשיא נ' מדינת ישראל , פ"ד מב(4) 221, 223). לעתים ניתן יהא לומר כי הרשעה היא סופית, לאחר שבית משפט מוסמך הרשיע נאשם; לעתים תהא ההרשעה סופית רק לאחר שבית המשפט המרשיע גזר את דינו של הנאשם (השווה בג"ץ 306/81 פלאטו שרון נ' ועדת הכנסת , פ"ד לה(4) 118). 8. השאלה הניצבת בפנינו הינה, מה משמעות יש ליתן לדיבור "הורשע סופית" בהקשרו של סעיף 29א(ב) לפקודה. נראה לי כי התשובה הינה, כי ההרשעה היא סופית לאחר שהנאשם הורשע ונגזר דינו בערכאה שהרשיעה אותו. סופיות ההרשעה נקבעת, איפוא, בערכאה בה ניתנה. בכך נדחית האפשרות כי סופיות ההרשעה נקבעת על פי מועדה שלה, בלא קשר לגזר הדין. על פי גישתי, כל עוד לא נגזר דינו של הנאשם, אין לומר - לעניין ביטול רשיון החופש - כי הרשעתו היא סופית. בדומה, לא נראית לי הגישה כי סופיות ההרשעה קשורה באפשרות הערעור על פסק הדין. על פי תפיסתי, משנגזר דינו של נאשם, הרשעתו היא סופית - בכל הנוגע לביטול רשיון חופש בגין עבירה שבוצעה במהלכו - גם אם ניתן לערער על פסק הדין, ואף אם ערעור תלוי ועומד, ואפילו הערעור על ההרשעה או גזר הדין נסתיים (ותהא תוצאת הערעור אשר תהא). מסקנותי אלה אינן נגזרות מהמטען הלשוני הטמון בדיבור "הורשע סופית", אף כי הן מתאפשרות על ידו. גישתי זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד ההוראה המגבילה את כוחה של ועדת השחרורים לבטל רשיון חופש לאחר תום תקופת הרשיון בכך שעברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון "הורשע סופית" בעבירה שעבר בתקופת הרשיון. "הורשע סופית" - רק לאחר גזר הדין 9. נקודת המוצא הינה כי בתקופת הרשיון ביצע אסיר ברשיון חופש עבירה. הוא הורשע עליה לאחר תום תקופת הרשיון. השאלה הינה אם הגג העליון לסמכותה של ועדת השחרורים הוא בחלוף ששה חודשים מיום ההרשעה, או שמא מועד ששת החודשים מתחיל לרוץ מיום גזר הדין? נראה לי כי התכלית המונחת ביסוד ההוראה מובילה למסקנה, כי מועד ששת החודשים אינו מתחיל לרוץ לאחר הכרעת הדין. אכן, מלאכותי הוא לאלץ את ועדת השחרורים להכריע בשאלת ביטול רשיון החופש בלא שתוכל להעמיד לנגד עיניה את העונש שנגזר על האסיר ברשיון. מלאכותיות זו נובעת מתוך כך, שהעונש שהושת על האסיר ברשיון הוא גורם רב משקל בשיקוליה של התביעה אם לבקש ביטול רשיון החופש ובשיקוליה של ועדת השחרורים אם לבטל את רשיון החופש. כידוע, ביטול רשיון החופש אינו עניין שבחובה. הדבר נתון לשיקול דעתה של ועדת השחרורים (ראה בג"ץ 202/63 בן דוד נ' ועדת השחרורים , פ"ד יז 2257). שיקול רב חשיבות אשר חייב להנחות את ועדת השחרורים הוא מידת החומרה של העונש שהוטל על האסיר ברשיון בגין העבירה אותה עבר בתקופת הרשיון. עונש קל - ובוודאי "מבחן טהור" - עשוי להצדיק הימנעות התביעה מלבקש והימנעות הועדה מביטול רשיון האסיר. בוודאי כך, אם לאחר הרשעת האסיר, ובטרם נגזר דינו, אפשר לו בית המשפט לחזור מהודייתו, וביטל את ההרשעה שיסודה בהודייה (ראה סעיף 153(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. שיקולים אלה כולם לא יוכלו לעמוד לנגד עיני התביעה והועדה, אם אלה יאלצו - בלחץ הזמן שעבר מאז ההרשעה - להחליט בדבר בקשה לביטול רשיון ובדבר ביטול הרשיון בטרם נגזר דינו של האסיר. כמובן, הבעיה אינה מתעוררת אם גזר הדין ניתן בסמוך לאחר הכרעת הדין. אך לעתים חולף זמן ניכר בין הכרעת הדין לגזר הדין. לא פעם מוקדש זמן זה לבחינת שיקומו של האסיר המשוחרר-הנאשם והתחשבות בנסיבותיו האישיות. אין זה ראוי - ואין זה פועל לטובת הנאשם - אם התביעה וועדת השחרורים יימנעו מלהתחשב בכל אלה בשל גליוטינת הזמן המונחת על צווארם והמחייבת אותם להכריע בשאלת ביטול הרשיון עד חלוף ששה חודשים מתום תקופת הרשיון. אכן, הגשת בקשה להפקעת רשיון טרם שנגזר דינו של האסיר ברשיון חופש, אינה מאפשרת לתביעה - וממילא גם לא לועדת השחרורים - לשקול את מלוא השיקולים הרלבנטיים לצורך ביטול הרשיון. 10. שיקול פרשני משני, התומך בגישתי, לפיה סופיות ההרשעה נקבעת עם מועד גזר הדין, טמון בהוראת סעיף 34 לפקודה. הוראה זו קובעת לאמור: "מי שרשיונו בוטל ישא את יתרת עונשו לאחר שישא כל עונש אחר שהוטל עליו בעד העבירה או המעשה שבגללם בוטל רשיונו, וההוראות בדבר שחרורם מעונש יחולו כאילו נידון האדם לתקופה המצטברת הזאת". הוראה זו קובעת, כי אסיר שרשיון החופש שלו בוטל ישא תחילה את העונש שהוטל עליו בגין העבירה שהביאה לביטול הרשיון, ורק לאחר מכן ימשיך לרצות את יתרת העונש. נוצרת, איפוא, "יחידת מאסר חדשה המורכבת מעונש המאסר החדש ומתקופת הרשיון שבוטל" (רע"ב 5753/96 רובבשי נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם)). ההנחה עליה מבוסס הסדר זה הינה כי בעת ביטול רשיון החופש נגזר כבר עונשו של האסיר בגין העבירה שעבר בתקופת הרשיון. אכן, אם יתאפשר ביטול רשיון החופש עוד בטרם נגזר עונשו של האסיר, יהא עליו לרצות תחילה את העונש שהוטל עליו בגין העבירה שביצע בתקופת הרשיון. מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 34 לפקודה. "הורשע סופית" - באותה ערכאה 11. האין לומר כי הדרישה בדבר סופיות ההרשעה מובילה למסקנה, כי כל עוד לא נסתיים הליך הערעור - או לא עבר המועד להגשתו - אין לומר שההרשעה היא סופית? התשובה על שאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. מחד גיסא , ניתן לומר כי "סופיות" הרשעה קיימת רק כאשר הסתיימו הליכי הערעור. כך הוא במישור הלשוני. כך הוא גם מבחינת הגיונם של דברים. הטענה הינה כי ראוי הוא להמתין לשלב בו אין עוד ערעור על פסק הדין, שכן בכך תימנע האפשרות הקשה, לפיה יבוטל רשיון החופש של אסיר בשל הרשעתו בערכאה הראשונה, ולימים יתברר כי ערכאת הערעור זיכתה את האסיר, וריצוי יתרת העונש היא לשווא. תוצאה קשה זו מוקהית לעתים, מקום שהוטל על האסיר עונש מאסר בעד העבירה אותה ביצע בתקופת הרשיון, כך שאת ריצוי המאסר ניתן לזקוף לעונש מאסר זה ולא ליתרת עונש המאסר בגין ביטול רשיון החופש. עם זאת, "תרופה" זו היא חלקית בלבד, ואין היא פועלת מקום שעונש המאסר בגין העבירה שבוצעה בתקופת הרשיון קצרה היא - ועל כל פנים קצרה יותר מזו שעל האסיר לרצות בגין ביטול הרשיון. מאידך גיסא , ניתן לומר כי יש להבחין בין פסק דין "סופי" לפסק דין "חלוט". ניתן לייחד את הדיבור "סופית" בהקשר שלפנינו, לסופית בערכאה המרשיעה. אשר להגיונם של דברים, ניתן לציין כי אין לאפשר לוועדת השחרורים להמתין עד לסיום הליכי הערעור בטרם תחליט בעניין רשיון האסיר. הליכי הערעור עשויים להתמשך זמן רב. אין להעמיד את האסיר תקופה כה ארוכה בחוסר וודאות באשר לתוקפו של רשיון החופש ובאשר לחובתו לרצות את יתרת עונשו. מנקודת מבטם של הדינים באשר לרשיון חופש, די בכך שהאסיר הורשע בדינו בשל עבירה שעבר בתקופת הרשיון, ואף נגזר דינו בגינה, ואין להמתין לסיום הליכי הערעור. הרשעת האסיר, מלווה בעונש שהושת עליו, מהווים תשתית מספיקה לקביעתה של ועדת השחרורים כי נעברה עבירה בתקופת הרשיון. אין מקום להמתין להחלטה בערעור. אין לשכוח כי נקודת המוצא הינה שועדת השחרורים רשאית לבטל רשיון חופש אם מונח בפניה חומר ראייתי מספיק שיש בו כדי לשכנע כדין גוף מעין-שיפוטי. ככלל, אין צורך בהרשעה, ודי בחומר ראיות שיש בו כדי לשכנע רשות ציבורית סבירה בקיום התשתית העובדתית המצדיקה הפעלת סמכותה (ראה עע"א 1631/91 הנ"ל, בעמ' 773). הקביעה בעניין הרשעה סופית לא באה אלא לפתור את המקרה המיוחד שבו בוצעה עבירה בתקופת רשיון החופש והביטול נעשה לאחר תום תקופת הרשיון. על רקע סמכותה הרגילה של הועדה (הקבועה בסעיף 29 לפקודה) - סמכות שאינה מחייבת כלל קיומה של הרשעה - ניתן בוודאי להסתפק - לעניין הסמכות המיוחדת לביטול רשיון החופש לאחר תום תקופתו (הקבועה בסעיף 29א לפקודה) - בפסק דינה של הערכאה המרשיעה ואין צורך להמתין למיצוי הליכי הערעור. אכן, ההכרעה בין שתי הגישות אינה קלה. בסופו של יום נראה לי כי יד ה"אידך גיסא" - כלומר השיקולים התומכים בגישה כי סופיות ההרשעה נקבעת בערכאה המרשיעה - על העליונה, וכך אנו מחליטים. אלה נימוקינו להחלטתנו (מיום 8.7.97) לפיה ועדת השחרורים פעלה ללא סמכות שעה שהפקיעה את רשיון החופש של המבקש. אנו מקבלים הערעור, ומבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. התוצאה היא שיש לשחרר את המערער מבית הסוהר, אלא אם יש סיבה אחרת להחזקתו במאסר. ה נ ש י א השופט א' מצא: אני מסכים. ש ו פ ט השופט מ' חשין: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא. ניתן היום, י"ח בתמוז התשנ"ז (23.7.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A08 /דז/

[ "רע\"ב 2018/97", "ש 5440/96", "בג\"ץ 173/65", "בג\"ץ 598/77", "בג\"ץ 473/72", "ע\"א 3997/91", "בג\"ץ 306/81", "בג\"ץ 202/63", "רע\"ב 5753/96" ]

5,088

4,753

בית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 רע"ב 97 / 2946 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש ברע"ב 2018/97 : שטרית בנימין המבקש ברע"ב 2946/97: עזאת מחמד עודה נגד המשיב ה : מדינת ישראל - ועדת השחרורים בקשה לאיחוד הדיון בשם המשיבה: עו"ד ענר הלמן החלטה הדיון ברע"ב 2018/97 וברע"ב 2946/97 יאוחד עם הדיון בבג"צ 223/96, הקבוע ליום 22.6.97. המזכירות תודיע על כך טלפונית לצדדים. ניתנה היום, י"ב בסיון התשנ"ז (17.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. A06 /דז/

[ "רע\"ב 97" ]

5,089

5,464

ב בית המשפט העליון רע"ב 2018/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין המבקש : פלוני נגד המשיב ה : ועדת השחרורים בקשת רשות ערעור בשם המבקש : עו"ד תמר אולמן (גרינשפון) בשם המשיב ה: עו"ד ענר הלמן פסק-דין אנו דוחים הערעור. נימוקים בנפרד. ניתן היום, ב' בתמוז תשנ"ז (7.7.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי /אז 97020180. A07

[ "רע\"ב 2018/97" ]

5,090

7,975

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : שטרית בנימין נגד המשיב : ועדת השחרורים בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המבקש: עו"ד תמר אולמן בשם המשיב: עו"ד ענר הלמן החלטה על-פי גירסת המבקש יש לשחררו ממאסר בתום שנה מיום מעצרו, היינו, בתאריך 7.7.97. הדיון בבג"צ 223/96 אמנם נקבע לתאריך 22.6.97, אך אין כל וודאות שפסק הדין ינתן בו במקום. בנסיבות אלה, לא ניתן לכרוך את תיק הבקשה לרשות ערעור עם בג"צ 223/96, אפילו מתעוררת בהם אותה שאלה; ובכל מיקרה אין לעשות כן בשלב ראשוני זה. הבקשה להארכת מועד נדחית. תשובת המשיבה תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. יש להעביר לצדדים עותק מהחלטה זו בפקס. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ז (29.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. Q04

[ "רע\"ב 97" ]

5,091

16,203

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : שטרית בנימין נגד המשיב : ועדת השחרורים בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המבקש: עו"ד תמי אולמן בשם המשיב: עו"ד ענר הלמן החלטה מתבקשת תגובת עו"ד אולמן לבקשה להארכת מועד. התגובה תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. יש להעביר עותק מן ההחלטה בפקס לבאי-כוח הצדדים. ניתנה היום, י"ח באייר תשנ"ז (25.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. Q02

[ "רע\"ב 97" ]

5,092

16,755

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2018 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : שטרית בנימין נגד המשיב : ועדת השחרורים הוגשה תגובה בשם המבקש: עו"ד תמר אולמן החלטה על-פי גירסת המבקש יש לשחררו ממאסר בתום שנה מיום מעצרו, היינו, בתאריך 7.7.97. הדיון בבג"צ 223/96 טרם נקבע, וגם לכשייקבע אין כל וודאות, כי פסק הדין ינתן בו במקום. בנסיבות אלה, לא ניתן לכרוך תיק זה עם בג"צ 223/96, אפילו מתעוררת בהם אותה שאלה; ובכל מיקרה אין לעשות כן בשלב ראשוני זה. הבקשה להארכת מועד נדחית. תשובת המשיבה תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. יש להעביר לצדדים עותק מן ההחלטה בפקס. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ז (29.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97020180. Q03

[ "רע\"ב 97" ]

5,093

1,446

ב בית המשפט העליון בירושלים דנ"א 4882/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : קוצר בתיה נגד המשיבים : 1. פליגלמן יפה 2. זקסנברג רחל בקשה לדיון נוסף בהחלטת בית המשפט העליון מיום 26.3.97 בתיק ע"א 2523/93 שניתנה על ידי כבוד השופטים: אור, טל, טירקל בשם המבקשת: עו"ד הניה בן צדוק החלטה פרשנותם של מסמכים פרוטוקולריים כמו גם טענה של אי הזקקות בית המשפט העליון לבקשה להגשת ראיות שהוגשה לו אינה מביאה את עניינה של העותרת בגדר אחת העילות המצדיקות דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. הבקשה לדיון נוסף נדחית, ללא צורך לבקש עליה תשובה. ניתנה היום, כ"ח באלול התשנ"ז (30.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97048820. B01

[ "דנ\"א 4882/97", "ע\"א 2523/93" ]

5,094

1,447

בית המשפט העליון בירושלים רע"א 96 / 6722 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : בנימין נורי נגד המשיב : מזרחי ברוך בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.7.96 בע"א 33/95 שניתן על ידי כבוד השופטים גולדברג, לוי, דיאמנט בשם המבקש: עו"ד ע. דיבון החלטה לתשובת המשיב תוך 15 ימים. ניתן היום כ באדר א' תשנ"ז (27.2.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067220. B01

[ "רע\"א 96", "בע\"א 33/95" ]

5,095

5,754

בית המשפט העליון רע"א 96 / 6722 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש : בנימין נורי נגד המשיב : מזרחי ברוך בקשת רשות ערעור על פסק ד ינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בע"א 33/95 מיום 14.7.96, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' גולדברג, א'א' לוי, י' דיאמנט בשם המבקש: עו"ד ע. דיבון בשם המשיב: עו"ד ה. יהלום (בן דב) החלטה הבקשה תידון בפני הרכב של שלושה שופטים. המזכירות תיקבע מועד לדיון ותזמין את הצדדים. ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96067220. A02 /דז/

[ "רע\"א 96", "בע\"א 33/95" ]

5,096

6,894

ב בית המשפט העליון רע"א 6722/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המבקש : בנימין נורי נגד המשיב : מזרחי ברוך בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.7.96 בע"א 33/95 שניתן על ידי כבוד השופטים גולדברג, לוי, דיאמנט תאריך הישיבה: יא בכסלו תשנ"ח (10.12.97) בשם המערער : עו"ד דיבון עדו מאיר בשם המשיב : עו"ד נטוביץ יצחק ה ח ל ט ה אפשר שפרשנותו של החוזה נשוא הבקשה הצריכה שמיעת ראיות, כיוון שמשמעותה של התנייה בחוזה השנויה במחלוקת אינה נעלה מספק; עם זאת, גם בהעדר ראיות, אין מדובר במקרה שלפנינו אלא בשאלה שבעובדה הכרוכה בניסוח תנייה קונקרטית, שאינה אמורה לחזור על עצמה. בנסיבות אלו, בין אם צדק בית המשפט המחוזי בפסק דינו ובין אם לאו - ובענין זה אנו נמנעים מלחוות דעה - אין אנו סבורים שמדובר בשאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי. הבקשה נדחית; עם זאת החלטנו שלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום יא בכסלו תשנ"ח (10.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריה ו כהן - מזכיר ראשי 96067220. B03

[ "רע\"א 6722/96", "בע\"א 33/95" ]

5,097

1,452

ב בית המשפט העליון בירושלים רע"א 224/97 רע"א 431/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת ברע"א 224/97: B.G. Assistance LTD נ ג ד המשיב ברע"א 224/97: ברוך חלפון המבקשת בע"א 431/97: B.G. Assistance LTD נגד המשיב בע"א 431/97 : יוחנן פיין בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת גרסטל) בבר"ע 12707/96 שניתנה ביום 27.11.96 ה ח ל ט ה 1. אני מורה בזאת על איחוד הדיון בשתי הבקשות לרשות ערעור שלפנינו. 2. בית משפט השלום התיר תיקון כתבי ההגנה (תצהירים שהפכו כתבי הגנה) ועם זאת דחה את אותו חלק של הבקשה בו ביקשו להכליל בתיקון טענת התיישנות. 3. על החלטת בית משפט השלום הגישו שני הצדדים בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום וסמך ידו על התיקון אותו הרשה בית משפט השלום לבצע, אולם שלא כבית משפט השלום, החליט הוא להרשות הוספת טענת ההתיישנות לכתבי ההגנה. הבקשות שבפנינו תוקפות את החלטת בית המשפט המחוזי ומתבקש בהן לבטל את ההחלטות ולא להרשות תיקון כלשהו בכתבי ההגנה. 4. עיינתי בחומר שהוגש על ידי המבקשת ונחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לאחר שנושא תיקון כתבי ההגנה נבדק בשתי הערכאות ואין הוא מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית או טעות משפטית, אין מקום לבדוק את הנושא מחדש בערכאה שלישית. 5. אשר לטענת ההתיישנות בה הוחלט באופן שונה על-ידי הערכאה הראשונה והשניה, אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה השניה משום שאין במתן הרשות להוספת הטענה על-ידי הכללתה בכתבי ההגנה המתוקנים, כדי לפגוע בטענות המבקשת בשאלת ההתיישנות. המבקשת תוכל להשמיע טענותיה גם בנושא זה במשפט עצמו ותוכל לטעון בנושא ההתיישנות ככל שתמצא לנכון, גם בהקשר לשלב בו הועלתה הטענה כתיקון לכתבי ההגנה. 6. אשר על כן, נדחות הבקשות ללא צורך בתגובה וללא צו להוצאות. ניתנה היום, ד' באדר תשנ"ז (13.3.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי חז43197/ 97004310. J04

[ "רע\"א 224/97", "רע\"א 431/97", "בע\"א 431/97" ]

5,103

1,900

בית המשפט העליון בירושלים רע"א 229/97 רע"א 431/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת ברע"א 224/97: B.G. Assistance LTD נ ג ד המשיב ברע"א 224/97: ברוך חלפון המבקשת ב ע"א 431/97: B.G. Assistance LTD נגד המשיב ב ע"א 431/97: יוחנן פיין בקש ות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת גרסטל) בבר"ע 12707/96 שניתנה ביום 27.11.96. החלטה 1. אני מורה בזאת על איחוד הדיון בשתי הבקשות לרשות ערעור שלפנינו. 2. בית משפט השלום התיר תיקון כתבי ההגנה (תצהירים שהפכו כתבי הגנה) ועם זאת דחה את אותו חלק של הבקשה בו ביקשו להכליל בתיקון טענת התיישנות. 3. על החלטת בית משפט השלום הגישו שני הצדדים בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום וסמך ידו על התיקון אותו הרשה בית משפט השלום לבצע, אולם שלא כבית משפט השלום, החליט הוא להרשות הוספת טענת ההתיישנות לכתבי ההגנה. הבקשות שבפנינו תוקפות את החלטת בית המשפט המחוזי ומתבקש בהן לבטל את ההחלטות ולא להרשות תיקון כלשהו בכתבי ההגנה. 4. עיינתי בחומר שהוגש על ידי המבקשת ונחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לאחר שנושא תיקון כתבי ההגנה נבדק בשתי הערכאות ואין הוא מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית או טעות משפטית, אין מקום לבדוק את הנושא מחדש בערכאה שלישית. 5. אשר לטענת ההתיישנות בה הוחלט באופן שונה על-ידי הערכאה הראשונה והשניה, אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה השניה משום שאין במתן הרשות להוספת הטענה על-ידי הכללתה בכתבי ההגנה המתוקנים, כדי לפגוע בטענות המבקשת בשאלת ההתיישנות. המבקשת תוכל להשמיע טענותיה גם בנושא זה במשפט עצמו ותוכל לטעון בנושא ההתיישנות ככל שתמצא לנכון, גם בהקשר לשלב בו הועלתה הטענה כתיקון לכתבי ההגנה. 6. אשר על כן, נדחית הבקשה ללא צורך בתגובה וללא צו להוצאות. ניתנה היום, ד' באדר ב' תשנ"ז (13.3.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי חז43197/ 97004310. J02

[ "רע\"א 229/97", "רע\"א 431/97", "ע\"א 431/97" ]

5,104

1,454

ב בית המשפט העליון בירושלים בש"פ 3455/97 בש"פ 3745/97 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקשת : מדינת ישראל (המשיבה בבש"פ 3745/97) נגד המשיב : יריב סויסה (העורר בבש"פ 3745/97) בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, וערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.6.97 בב"ש 224/97, שניתנה על-ידי כבוד סגן הנשיא א' אסא. תאריכי הישיבות: ח' בסיון התשנ"ז (13.6.97) כ"ח בסיון התשנ"ז (3.7.97) בשם המבקשת/המשיבה : עו"ד תמר בורנשטיין בשם המשיב/העורר: עו"ד צבי אבנון ה ח ל ט ה 1. בכתב-אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 13/6/96 הואשם המשיב בבש"פ 3455/97 (העורר בבש"פ 3745/97 - להלן: "המשיב"), כי ביום 29/5/96, בבית-הוריו בגבעת המורה, ירה למוות באשתו שרית סויסה ז"ל. על כך יוחסה למשיב עבירת רצח בכוונה תחילה, כמשמעה בסעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. כן הואשם המשיב בעבירות תקיפה ואיומים, שלפי הנטען בכתב האישום בוצעו על-ידיו בהזדמנויות קודמות שונות, כלפי אשתו המנוחה וכלפי אחותה ואחיה. לבקשת המאשימה, שהוגשה לבית המשפט עם הגשת כתב האישום נגד המשיב, הורה בית המשפט (ביום 15/7/96) על מעצרו של המשיב עד לתום בירור משפטו. כעבור זמן החליף המשיב את סניגורו; והסניגור הנכנס, עו"ד צבי אבנון, ביקש לחזור ולדון בצדקת המעצר, בטענה שלהאשמת המשיב אין ראיות לכאורה. לאחר הליכים שאין צורך לפרטם חזר עניין המעצר ונדון לפני בית המשפט המחוזי. בעקבות דיון זה קבע בית המשפט (כבוד סגן הנשיא א' אסא), שלהאשמתו של המשיב בעבירת רצח מצויה תשתית ראייתית לכאורה מספקת. לנוכח מסקנה זו חזר בית המשפט וקבע כי יש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים במשפטו. בין לבין החל משפטו של המשיב להתברר בפני הרכב של בית המשפט המחוזי. משחלפה כמעט שנה מיום הגשת כתב האישום והמשפט לא הסתיים, הגישה המדינה, לבית-משפט זה, בקשה להארכת מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים. בקשה זו באה לפניי ביום 13.6.97 (בו מלאה שנה להגשת כתב האישום). משהוברר כי יום קודם לכן ניתנה בבית המשפט המחוזי החלטה חדשה בדבר מעצרו של המשיב, וכי בדעת הסניגור להגיש ערר על ההחלטה האמורה, הסכימו הצדדים שמעצרו של המשיב יוארך לפי שעה בחודש אחד בלבד; על מנת שבטרם יידרש בית המשפט לבקשה להאריך את המעצר לתקופה ארוכה יותר, ידון ויחליט בעררו של המשיב על צדקת ההחלטה לעצרו. בנסיבות אלו, ובהסכמת המשיב, החלטתי ביום 13/6/97 להאריך את מעצרו של המשיב בחודש אחד בלבד. הערר הוגש וביום 3/7/97 שמעתי את טיעוני הפרקליטים לעניין הערר ולעניין הבקשה להארכת המעצר גם יחד. מסקנתי היא, שדין הערר להידחות ודין הבקשה להתקבל. אתייחס תחילה לערר ולאחר מכן לבקשה להארכת המעצר. הערר 2. עובדות האישום בתמצית: זמן קצר לאחר נישואיהם, פחות משנה לפני האירוע הקטלני, פרצו בין המשיב והמנוחה סכסוכים קשים. המנוחה ביקשה להתגרש. המשיב סירב לגרשה והגיב לדרישותיה באיומים ובאלימות. חודשים ספורים לפני מותה, על רקע החרפת יחסיה עם המשיב, נטשה המנוחה את בית-הוריו של המערער בגבעת המורה, בו הוקצה חדר למגורי בני הזוג, וחזרה לבית-הוריה במגדל העמק. המשיב פקד אותה בבית-הוריה שוב ושוב; ומפעם לפעם הסתיימו ביקוריו שם בתקיפתה ובאיומים עליה. ברשות המשיב היה אקדח, שהועמד לרשותו לצורך מילוי תפקידו בחברת השמירה בה עבד. בשתי הזדמנויות כיוון המשיב את אקדחו לעבר המנוחה ואיים להרגה. יום אחד נודע למנוחה שהמשיב מתרועע עם חיילת צעירה. היא איתרה את החיילת ושוחחה עמה, ובדרך זו נודע לחיילת כי המשיב, שבפניה הציג את עצמו כרווק, הוא בעצם איש נשוי. כשנודע הדבר למשיב, בערב יום מותה של המנוחה, בערה חמתו. הוא בא לבית-הוריה של המנוחה ובין בני הזוג פרצה מריבה קשה. בבוקר יום האירוע חזר המשיב לביתה והמנוחה הסכימה להתלוות אליו לגבעת המורה, במטרה לנסות ולהשיג שם דירה לעצמם. לקראת השעה 13.00 הגיעו השניים לבית-הוריו של המשיב. הם הסתגרו בחדרם ומריבתם התחדשה. לפתע נשמעה יריה. המשיב פרץ מן החדר בצעקות שהמנוחה ירתה בעצמה. המנוחה, שנורתה בצווארה, נמצאה כשהיא מוטלת על רצפת החדר, ובתוך זמן קצר נפטרה. 3. הגנתו של המשיב מפני האישום ברצח מתמקדת בטענתו כי לא הוא ירה במנוחה אלא שהיתה זאת המנוחה שירתה בעצמה. סגן הנשיא המלומד, בהחלטתו נשוא הערר, עמד על כך שבגדר משפטו של המשיב יהיה על בית המשפט להכריע בין גירסת המאשימה, לפיה המדובר ברצח בכוונה תחילה, לבין גירסת המשיב כי המדובר במעשה התאבדות שעשתה המנוחה. בשלב הדיון בבקשת המעצר כל שבידי בית המשפט לעשות הוא לבחון, על רקע מכלול הראיות הנסיבתיות, איזו מן הגירסאות הללו הינה סבירה יותר. משבחן את הראיות הגיע לכלל מסקנה, שגירסת המשיב, כי היתה זאת המנוחה שירתה בעצמה, היא גירסה תמוהה ובלתי מתקבלת על הדעת וכי הכף נוטה לצד גירסת התביעה כי אכן המדובר ברצח. 4. הסניגור טען, כי רוב הראיות הנסיבתיות עשויות להתיישב, במידה שווה, הן עם גירסת המאשימה והן עם גירסתו של המשיב. אלא שלדידו מצויות שתי ראיות שדי בהן כדי לשכנע שדווקא גירסת המשיב היא העתידה, בסופו של דבר, להתקבל. הראיה הראשונה היא שיחה מוקלטת בין המשיב לבין סוכן משטרתי שהוכנס לתאו, עם מעצרו סמוך לאחר האירוע, במטרה לדובבו. הסניגור מצביע על כך שבשיחה המוקלטת נשמע המשיב לא פעם כשהוא מבכה את מות המנוחה, פונה כביכול בדברים אל המנוחה ומלין על המעשה הנורא שעוללה לעצמה. בייחוד מפנה הסניגור לכך, כי גם משהוצא המדובב מן התא, בעוד מכשיר ההקלטה ממשיך לפעול, הוסיף המשיב - שנותר בתא בגפו - למלמל, כמו בינו לבין עצמו: "שרית, למה עשית את זה שרית? שרית, למה עשית את זה?". הסניגור מבקש להניח, כי המשיב לא העלה בדעתו שהמשטרה הציבה מכשיר הקלטה. מכאן שגם דברים שאמר בנוכחות המדובב יצאו מלבו ולא נועדו להטעות; ועל אחת כמה וכמה תופסת הנחה זו ביחס לדברים שהמשיב השמיע כשנותר לבדו. הראיה השניה, עליה משליך הסניגור את יהבו, היא זווית הירי שהמית את המנוחה. מדו"ח הנתיחה שלאחר המוות עולה, כי המנוחה נורתה בצד הימני של צווארה וכי הקליע שחדר לגופה יצא ממנו מבעד לחלקו העליון של הגב. ראש המעבדה הניידת של מז"פ, אשר בדק את המימצאים בזירת האירוע, איתר את הקליע עצמו (על רצפת החדר) וכן איתר סימן פגיעה, שהותיר הקליע בסוף מסלול מעופו, על גבי הקיר בגובה 1.98 מ' מן הרצפה. בעדותו מטעם התביעה במשפטו של המשיב (שנמסרה בישיבת יום 26/6/97, היינו לאחר מתן ההחלטה נשוא הערר) נשאל העד על-ידי הסניגור, מה בידו להסיק מן הנתונים הידועים ביחס לזווית הירי. תשובתו היתה, כי מכך שקליע אשר חדר לצווארה של המנוחה ויצא מגבה המשיך במעופו ופגע בקיר בגובה 1.98 מ', ניתן לכאורה להסיק, שבזמן הירי היתה המנוחה כפופה כלפי מטה ושהירי, שכוון לצווארה, בוצע מלמטה כלפי מעלה. נתון זה, טוען הסניגור, עשוי להתיישב רק עם האפשרות שמנוחה ירתה בעצמה. האפשרות כי היה זה המשיב אשר ירה בה מחייבת להניח כי הוא השתטח על הרצפה, כדי לירות במנוחה (שהיתה במצב כפוף) מלמטה למעלה; והנחה זו אינה מתקבלת על הדעת. 5. טענת הסניגור, כי לשתי הראיות הנזכרות יש כביכול משקל מכריע, אינה מקובלת עליי. בשיחתו עם המדובב המשיב אמנם טען, כי היתה זו המנוחה אשר ירתה בעצמה, אך משנוכח שהמדובב מטיל ספק בסיכוייו לשכנע את חוקריו באמיתות הגירסה הזאת, ניסה המשיב את כוחו גם בתיאורים אחרים, כגון שדרך את האקדח רק כדי להפחיד את המנוחה ובטעות נפלט כדור; שכיוון את האקדח הדרוך אל עצמו, כמי שכביכול מתכוון להתאבד, ואז חטפה המנוחה את האקדח מידו וירתה בעצמה; כי הניח את האקדח הדרוך על השולחן, במטרה להפחיד את המנוחה, וכשנטלה אותו משם ניסה לחלץ אותו מידה ותוך המאבק שהתפתח ביניהם נפלט לפתע כדור; וכן שילובים שונים של קטעי הגירסאות הללו. לא למותר להוסיף כי גם באימרותיו בחקירה, וכן בשיחותיו עם החוקרים, מסר המשיב מיגוון נרחב של גירסאות, אודות מה שהתרחש בינו לבין המנוחה ואשר הסתיים בירי הקטלני. ובבוא העת, במסגרת עדותו במשפט, יהיה על המשיב ליישב את מכלול דבריו אלה עם אלה. 6. גם מעדותו של ראש מעבדת מז"פ לא ניתן, לעת הזאת, להסיק כל מסקנה אודות נסיבות ההתרחשות. בדברי המשיב באימרותיו אין כל תיאור של מצב המנוחה בעת שירתה בעצמה; ומשהוצע למשיב על-ידי החוקר לערוך שיחזור מצולם של קורות האירוע, דחה המשיב את ההצעה בסירוב מוחלט. בנסיבות אלו אין אפשרות להיבנות מעדותו של מומחה מז"פ. בעדותו אכן אישר המומחה, שמן המימצאים הידועים מתבקש כי המנוחה נורתה בעוד היא כפופה וכי זווית הירי לעבר צווארה היתה מלמטה כלפי מעלה. לעדות זו יכול להיות משקל עצמי רב אילו הוברר, כי עוד בשלב החקירה תיאר המשיב (בעדות או בשיחזור) את מצב המנוחה בזמן הירי ואת האופן שבו אחזה באקדח וכיוונה אותו לעבר צווארה, וכי תיאורו שלו מתיישב עם הערכתו, המבוססת על נתונים אובייקטיוויים, של מומחה מז"פ. אך אין אלה פני הדברים בענייננו. 7. גם טענת הסניגור, כי מיתר הראיות לא ניתן להסיק כל מסקנה לכאורית לחובת המשיב, באשר הללו מתיישבות גם עם גירסתו, דינה להידחות. אני סבור, שהראיות המצויות תומכות, באורח נסיבתי, בגירסת המאשימה, בעוד שיישובן עם גירסת המשיב תלוי ומותנה במידת האמון שבית המשפט ירחש להסברים שייתן המשיב בעדותו. כך, למשל, אין חולקין שבזמן הירי היה האקדח ללא מחסנית. באימרה שגבה מפיו החוקר טען המשיב, כי בהגיעם הביתה פרק את המחסנית אך מתוך טעות לא חילץ את הכדור שהיה בבית הבליעה. ואילו מדבריו בשיחה המוקלטת עם המדובב אומר המשיב במפורש כי דרך את האקדח, בטרם פרק ממנו את המחסנית, וכי עד לירי היה מודע היטב לכך שבבית הבליעה יש כדור. נתון נוסף הם מימצאי בדיקות פרופרינט שנערכו למשיב ולמנוחה. לכך שהבדיקה אישרה את מגע-ידו של המשיב בנשק אין כל משמעות, שכן המשיב אינו מכחיש שהחזיק באקדח. אך לעובדה שבידה של המנוחה לא נתגלו כל סימנים של מגע בגוף מתכתי נודעת משמעות רבה. הוא הדין בעובדה שעל ידה של המנוחה לא נמצאו שרידי דם (אף שעל האקדח נמצאו שרידים מדמה) ולפי חוות-דעתו של הפתולוג, ירי של המנוחה בעצמה אמור לפי הניסיון להותיר סימני דם על היד היורה. גם הנסיבות הסובבות אינן תומכות בגירסת המשיב: למנוחה, שלא שירתה בצבא, לא היה כל ניסיון בהפעלת נשק. גם מניע למעשה התאבדות, שהורתו בהחלטה רגעית, לא הוברר. המשיב ניסה לייחס את המעשה לכך, כי פתק שראתה בחדרו העמיד את המנוחה על קשריו עם החיילת, וכי על רקע זה איבדה את עשתונותיה ונטלה את האקדח. אך לטענה זו אין אחיזה, שכן מראיות אחרות אנו יודעים כי על קשריו של המשיב עם החיילת עמדה המנוחה ימים אחדים קודם לכן, ואף אימתה את הדברים בשיחתה עם החיילת עצמה. ולבסוף: העובדה שבהזדמנויות קודמות תקף המשיב את המנוחה, איים להרגה ואף כיוון אליה את אקדחו, אף היא בעלת משקל מסוים בהערכת סיכוייה של גירסת המאשימה. הבקשה להארכת המעצר 8. בהחלטתי מיום 13/6/97, לפיה הוארך מעצרו של המשיב בהסכמה בחודש אחד, נאמר כך: "בשולי ההחלטה יוער שמן הראוי כי הרכב בית המשפט המחוזי, שלפניו מתברר משפטו של המשיב, יבדוק את האפשרות להוסיף מועדים לבירורו של משפט זה. מאז הוגש כתב האישום חלפה שנה ועד כה קוימו, בפועל, רק שתי ישיבות לשמיעת ראיות. מן הנתונים שבבקשת המדינה עולה כי המשפט עלול להתארך, ולפיכך ראוי כי תיבדק האפשרות להחיש את מהלכיו". בדיון מיום 3/7/97 מסרה באת-כוח המדינה על התקדמות ניכרת שחלה במשפטו המשיב: בישיבת יום 26/6/97 העידו עדים; וזולת הישיבה הנוספת שנקבעה מראש ליום 6/7/97 הוסיף בית המשפט וקבע עוד שלוש ישיבות נוספות. ההתרשמות היא שבית המשפט מודע לצורך להחיש את מהלכי בירורו של המשפט ועושה כמיטב יכולתו לקדם תכלית זו. בנסיבות אלו, ובהתחשב במהות הפשע המיוחס למשיב, רואה אני מקום להיעתר לבקשת התביעה. מודע אני לאפשרות שהמשפט לא יסתיים בתוך תקופת ההארכה הנוכחית ושיתעורר צורך בהארכה נוספת. אך תיטיב התביעה לעשות, אם בטרם תגיש לבית-משפט זה את בקשתה להארכה נוספת של המעצר, תבקש מבית המחוזי להעריך ולקבוע (בתיאום עם הפרקליטים) את תחזיתו למשכו הצפוי של המשפט ולהועיד מראש את כל הישיבות שתידרשנה לסיומו. לשיטתי, אכן כך ראוי שייעשה בכל מקרה שבו מתעורר צורך בהארכת מעצרו של נאשם מעבר לתקופה הקבועה בחוק (ראו בש"פ 3781/97). 9. התוצאה הינה, איפוא, שאני דוחה את הערר בבש"פ 3745/97 ומקבל את בקשת המדינה בבש"פ 3455/97. מעצרו של המשיב מוארך בזה בחודשיים נוספים שמניינם מהיום או עד לסיום משפטו בתי"פ 84/96 של בית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם בין המועדים. ניתנה היום, ח' בתמוז התשנ"ז (13/7/97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037450. F02

[ "ש 224/97" ]

5,108

18,212

בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 97 / 3745 בפני: כבוד השופט א' מצא העורר: סויסה יריב נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.6.97 בב"ש 224/97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא א' אסא החלטה לקבוע הדיון בערר ל3.7.97- שעה 09:30. ניתנה היום, י"ג בסיון תשנ"ז (18.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037450. F01

[ "ש 224/97" ]

5,109

1,456

ב בית המשפט העליון בג"ץ 2552/96 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. ג'ו נקש יוסף 2. קלדר הולדינגס לימיטד נגד המשיבים : 1. הכונס הרשמי משרד משפטים 2. שר המשפטים 3. היועץ המשפטי לממשלה דיון מקדמי בעתירה החלטה המזכירות מתבקשת לקבוע עתירה זאת לדיון בפני הרכב ביום 30.12.97. ניתנה היום, ל' בתשרי תשנ"ח (31.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96025520. I03

[ "בג\"ץ 2552/96" ]

5,112

41,922

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2552/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. ג'ו נקש יוסף 2. קלדר הולדינגס לימיטד נגד המשיבים : 1. הכונס הרשמי משרד משפטים 2. שר המשפטים 3. היועץ המשפטי לממשלה בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' בטבת התשנ"ח ( 30.12.97 ) בשם העותרים : עו"ד רנאטו יאראק בשם המשיבים : עו"ד מלכיאל בלאס פסק-דין לדעתנו, מקומה של עתירה זו בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, הדן בהליכי הפירוק של הבנק. בפניו יוכלו העותרים להעלות את כל הטענות שהיו מעלים בפנינו. מטעם זה, ומבלי להיכנס לשאר פרטי העניין, דין העתירה להידחות. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, א' בטבת התשנ"ח (30.12.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96025520. A05 /דז/

[ "בג\"ץ 2552/96" ]

5,113

1,458

ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : ערית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה לשינוי הייצוג בשם המשיב הראשון: עו"ד דנקנר-לוסקי ושות' החלטה אני משחררת את עו"ד ע. מיכלין מייצוג המשיב הראשון, אשר יהא מיוצג מעתה על ידי עוה"ד שבכותרת. ניתנה היום, ג' בחשון תשנ"ח (3.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O05

[ "ע\"א 6419/95" ]

5,117

2,086

ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : ערית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ סיכומים בכתב בשם המערערת: עו"ד אבי גולדהמר החלטה בתיק זה ניתן צו בדבר סיכומים בכתב ביום 30.5.96. סיכומי המערערת הוגשו ביום 26.7.96. סיכומי התשובה של המשיב הראשון וטענותיו בערעור שכנגד לא הוגשו עד כה. אני מאפשרת למשיב הראשון ליתן טעם תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה מדוע לא יועבר תיק הערעור לדיון בפני הרכב על-פי תקנות 448(ג) ו450-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. אי מתן תשובה במועד יביא להעברת התיק כאמור מבלי שתנתן לגביו החלטה נוספת. ניתנה היום, כ"ג באלול תשנ"ז (25.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O01

[ "ע\"א 6419/95" ]

5,118

2,249

ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : ערית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה לשינוי הייצוג בשם המשיב הראשון: עו"ד ע. מיכלין החלטה לפני שאדון בבקשה לשחרור מהייצוג, על המשיב הראשון להודיע לבית המשפט מי ייצג אותו בדיון בערעור, ומה כתובתו לשם מסירת כתבי בי הדין. לאחר מתן הפרטים הנוספים, אדון בבקשה. ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשנ"ח (26.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O04

[ "ע\"א 6419/95" ]

5,119

13,280

ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערערת : עירית נהריה נגד המשיב ים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים בשם המבקש (המשיב הראשון): בעצמו החלטה מתבקשת תגובת בא-כוח המערערת אשר תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ח' בתשרי תשנ"ח (9.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O02

[ "ע\"א 6419/95" ]

5,120

17,894

ב בית המשפט העליון ע"א 6419/95 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערערת : עירית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים בשם המשיב הראשון (המבקש): עו"ד ע. מיכלין החלטה בהסכמת בא-כוח המערערת מוארך המועד כמבוקש. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. O03

[ "ע\"א 6419/95" ]

5,121

40,802

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6419/95 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט י' גולדברג המערער ת : עיריית נהריה נגד המשיבים : 1. שמואל ויזנגרין 2. החב' הכלכלית לנהריה בע"מ ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.7.95 בת.א. 1068/90 שניתן על-ידי כבוד השופטת חפרי-וינוגרדוב תאריך הישיבה: כ"ז בניסן התשנ"ח ( 23.04.98 ) בשם המערער : עו"ד גולדהמר אברהם בשם המשיב 1: עו"ד תמי ג'יג'י פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: פסק-דינו של בית המשפט קובע בצורה מקפת ומפורטת את עובדות המקרה, בהן אין אנו מוצאים מקום להתערבות. מתוך אותן עובדות שנקבעו, עולה בעליל כי החוזה הופר על ידי המערערת ולפיכך אחראית היא כלפי המשיב 1 - ועליה לפצותו. זוהי מסקנה משפטית מתבקשת מתוך העובדות שנקבעו. אשר לגובה הנזק, פסק בית המשפט את הוצאות ההסתמכות ולא פסק אובדן רווחים צפויים לשנים הבאות מחמת העדר הוכחה לקביעת נזקים כאלה. אשר על כן אין מקום להתערב גם בסכומים שנפסקו למשיב 1, לא לשם הקטנתם כפי שבקשה המערערת ולא לשם הגדלתם כפי שמתבקש בערעור שכנגד. במצב דברים זה, אנו דוחים את הערעור ואת הערעור שכנגד ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז בניסן תשנ"ח (23.4.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95064190. J06

[ "ע\"א 6419/95" ]

5,122

1,459

ב בית המשפט העליון רע"א 5898/97 בפני: כבוד השופט ת' אור המבקשים : 1. מושב ירחיב, אגודה שיתופית בע"מ 2. חיים גולי נגד המשיבים : 1. ורד שמברג 2. גד שמברג 3. זכריה יפת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 23.9.97 בתיק ה"פ 863/96 שניתנה על ידי כבוד השופט זפט החלטה הדיון בבית המשפט המחוזי הינו בשלב סיכומים. במסגרת סיכומיהם, יוכלו המבקשים להעלות את כל טענותיהם, כולל זו שהועלתה על ידם בבקשה אותה מחק בית המשפט המחוזי משום שהועלתה לאחר שהסתיים קדם המשפט. בהתחשב בנסיבות אלה, הבקשה לרשות ערעור נדחית, מבלי להכריע בטענות המבקשים לגופן. ניתנה היום, יב' בחשון התשנ"ח (12.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97058980. E01

[ "רע\"א 5898/97", "ה\"פ 863/96" ]

5,123

1,461

בית המשפט העליון רע"א 3952/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.5.97 בתיק ע"א 262/97 שניתנה על ידי כבוד השופט א' גורן בשם המבקשת: עו"ד רחל לויתן ועו"ד פגי שרון החלטה לתשובת המשיבים תוך 15 ימים (וימי הפגרה בכלל). ניתנה היום, י"ז בתמוז תשנ"ז (22.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B02 /שב

[ "רע\"א 3952/97", "ע\"א 262/97" ]

5,124

8,359

ב בית המשפט העליון רע"א 3952/97 - 1 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשה לאיחוד הדיון במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בע"א 262/97 (כבוד השופט א. גורן) שניתן ביום 22.5.97 בשם המבקשת: עו"ד רחל לויתן בשם המשיבה 2: עו"ד פ.ג. נשיץ החלטה הדיון בבקשת הרשות לערער יתקיים באותו תאריך ולפני אותו הרכב שלפניו קבועות רע"א 6800/96 ורע"א 6802/96, והוא יחליט אם לאחד בהם את הדיון. ניתן היום טו באב תשנ"ז (18.8.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B07

[ "רע\"א 3952/97", "בע\"א 262/97", "רע\"א 6800/96" ]

5,125

8,507

בית המשפט העליון רע"א 3952/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. St. Paul Fire & Marine Insurance Co. 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. RFC Intermediavies Inc. 4. Intere Intermediavies Inc. 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 22.5.97 בתיק 262/97 שניתן על ידי כבוד השופט גורן בשם המבקשת: עו"ד פגי שרון, עו"ד רחל לויתן החלטה 1. לתשובת המשיבים תוך 15 ימים (וימי הפגרה בכלל זה). 2. לאחר קבלת תשובת המשיבים תידון הבקשה לאיחוד הדיון ביחד עם רע"א 6800/96 ועם רע"א 6802/96. המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B03 /שב

[ "רע\"א 3952/97", "רע\"א 6800/96", "רע\"א 6802/96" ]

5,126

12,786

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט רע"א 3952/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור מעל פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 22.5.97 בתיק 262/97 שניתנה על ידי כבוד השופט גורן בשם המבקשת: עו"ד פגי שרון, עו"ד רחל לויתן החלטה מתוקנת 1. לתשובת המשיבים תוך 15 ימים (וימי הפגרה בכלל זה). 2. לאחר קבלת תשובת המשיבים תידון הבקשה לאיחוד הדיון ביחד עם רע"א 6800/96 ועם רע"א 6802/96. ניתן היום כג בתמוז תשנ"ז (28.7.97). תוקן היום כו בתמוז תשנ"ז (31.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. B05

[ "רע\"א 3952/97", "רע\"א 6800/96", "רע\"א 6802/96" ]

5,127

13,924

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3952 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : חיפה כימקלים בע"מ נגד המשיבים : 1. חברת ביטוח סט פול פייר בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ר.פ.ס -אינטרי בע"מ 4. אינטרי תבחן ביטוח בע"מ 5. ליבוביץ את שטרייכמן סוכנויות ביטוח בע"מ בקשה לפטור מערבון בשם המבקשת: עו"ד פגי שרון החלטה יש לשלוח הודעה על קביעת גובה הערבון כמקובל. ניתנה היום, כ"ו בסיון תשנ"ז (1.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039520. Q01

[ "רע\"א 97" ]

5,128

40,339

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1257/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' גולדברג העותר ת : תנובה אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית בא"י בע"מ נגד המשיבים : 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. אג'ובל שמעון ואח' 3. כוכבי משה 4. גרבר עליזה 5. קצב משה בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד באדר התשנ"ח ( 12.03.98 ) בשם העותר ת: עו"ד גולן תמר בשם המשיבה 2: עו"ד חנוך קינן בשם משיבה 4: עו"ד יעקב נווה פ ס ק - ד י ן עיינו בעתירה. קראנו את פסקי הדין של בית הדין האזורי והארצי לעבודה. כן עיינו בתגובות המשיבים. הננו סבורים כי בפסק הדין של בית הדין הארצי לא נפל כל פגם, אשר מצדיק התערבותנו. בית הדין ניתח הטענות השונות שהועלו בפנינו, והשיב עליהן באופן המניח את דעתנו. העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבה מס' 2 בסכום של 10,000 ש"ח, ובהוצאות המשיבה 4 בסכום של 10,000 ש"ח. ניתן היום, יד' באדר תשנ"ח (12.3.98). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012570. A04

[ "בג\"ץ 1257/97" ]

5,132

1,465

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4688/97 - 1 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר העותרים : 1. ראש עיריית קרית אונו 2. עיריית קרית אונו נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. שר האוצר 3. יו"ר ועדת הכספים 4. עירית בנק ברק עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין לעותר מס' 1, ראש עיריית קרית אונו (להלן: העותר), נודע ביום 29.7.97 דרך כלי-התקשורת, כי משרד הפנים מתכוון להעביר 100,000,000 ש"ח לעירית בני-ברק במהלך השנתיים הקרובות. לטענת העותר, ההחלטה להעביר כספים אלו לידי עירית בני ברק נעשתה שלא כדין, וכתוצאה מלחצים פוליטיים שהפעיל משיב מס' 3. עוד טוען העותר, כי בהיותו ראש-עירית קרית אונו הובטחו לו כספים לשם כיסוי גרעונות, אשר העברתם הותנתה בהגשת תוכנית הבראה מפורטת. העותר מניח כי, עירית בני ברק טרם הגישה תוכנית מעין זו, וכי הכספים ניתנים לה ללא קביעת קריטריונים לחלוקתם וללא השוואה עם צרכיהן של רשויות מקומיות אחרות. העותרים לא טרחו להפנות טענותיהם אלה למשיבים, אלא מיהרו והגישו, מיד עם היוודע להם הדבר מכלי-התקשורת, את העתירה שבפנינו. דין העתירה להידחות על-הסף מחמת היותה מוקדמת, אם לא נמהרת, שכן העותרים חרגו מאחד הכללים הבסיסיים שהותוו בהלכה הפסוקה בנוגע לביקורת השיפוטית - מיצוי ההליכים בפני הרשות המוסמכת עובר לפנייה לבית-המשפט הגבוה לצדק. אשר על-כן, העתירה נדחית על-הסף. ניתן היום, כה תמוז התשנ"ז (30.7.97) ה מ ש נ ה ל נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97046880. L01

[ "בג\"ץ 4688/97" ]

5,135

1,466

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7583/96 בפני: כבוד השופט י. קדמי כבוד השופט י. זמיר כבוד השופטת ד. ביניש המערער : מוריס יעקוב אשרף נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.9.96 בת.פ. 160/96 שניתן על ידי כבוד השופט ע. קפלן-הגלר תאריך הישיבה: כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97) בשם המערער : עו"ד יעקב לוי בשם המשיב ה: עו"ד תמר בורנשטיין בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין השופט י. קדמי המערער הורשע - על פי הודאתו - בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.פ. 160/96) בעבירות של גניבה בידי עובד, החזקת נשק שלא כדין, שוד מזוין ונסיון לשוד מזוין; ונדון בשל כך לארבע וחצי שנים מאסר לריצוי בפועל. בבסיס הרשעתו של המערער עומדת גניבת אקדח - מחברת השמירה שבה הועסק כשומר - וביצוע שלושה מעשי שוד ונסיון אחד לשוד בסניפי בנקים ומשרדי המרות מטבע, תוך איום באותו אקדח. למערער, אדם מבוגר כבן חמישים, הרשעות קודמות בעבירות מרמה וזיוף, שנעברו לפני שנים רבות (לפני 1980). בדבריו בפני בית המשפט המחוזי, הביע המערער חרטה על המעשים נושאי האישום וההרשעה; והסביר כי עשה את שעשה בעטים של חובות מעיקים, שנושיהם דורשים את פרעונם באיומים. מן התסקיר, שהגיש שירות המבחן, מסתבר, כי המערער גרוש, מרוחק מבני משפחתו, מובטל וחסר דיור המוצא מחסה מזדמן אצל מכרים; כאשר לאחרונה נחשף לסמים קשים, המשמשים לו אמצעי לבריחה מן המציאות ולהדחקת מצבו האישי העגום. בגזר דינו מציין בית המשפט המחוזי, כי הוא מעדיף את הענין הציבורי שבהרתעת עבריינים בכוח על פני נסיבותיו האישיות של המערער; וזאת תוך הדגשה, שנסיבות אישיות קשות אינן יכולות לשמש "חומת מגן", בפני העונש הצפוי בשל עבירות מן הסוג שבהן הורשע המערער. העונש שנגזר על המערער - כפי שמציין בית המשפט המחוזי - מתון ואינו ממצה עמו את הדין; ואנו לא מצאנו עילה להתערב ולהקל בעונש זה. נסיבותיו האישיות של המערער נוגעות ללב, אך אין בהן כדי להצדיק אותו יחס סלחני לו טוען בא כוחו. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075830. H01

[ "ע\"פ 7583/96" ]

5,136

1,467

בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 97 / 3768 בפני: כבוד השופט א' מצא העותרת: גבינות הכפר בע"מ נגד המשיב ה : עיריית אשדוד עתירה למתן צו על-תנאי החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. המשיבה תוזמן להשתתף בדיון ותגיש, מבעוד מועד, תגובה בכתב לטענות העותרת. ניתנה היום, י"ד בסיון תשנ"ז (19.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037680. F01

[ "בג\"ץ 97" ]

5,137

62,812

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3768/97 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר ת : גבינות הכפר בע"מ נגד המשיב ה : עיריית אשדוד בקשה לדחית מועד דיון בשם העותרת: עו"ד נפתלי לוין בשם המשיבה: עו"ד דפנה כהן החלטה בפני בקשה לדחיית מועד דיון בעתירה הקבוע ליום 19.1.99, בשל מו"מ לפשרה שמנהלים הצדדים. המועד הקבוע ליום 19.1.99 יתבטל. הצדדים יודיעו לבית המשפט עד ליום 15.4.99 האם יש צורך בקביעת מועד חדש לדיון, וכן הודעה על מצב הדברים בעתירה. רק אם יתבקש הדבר, ייקבע מועד חדש לדיון בעתירה. המזכירות תודיע החלטה זו לצדדים טלפונית ובאמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, כ"ב בטבת תשנ"ט (10.1.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037680. P03

[ "בג\"ץ 3768/97" ]

5,138

63,545

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3768/97 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : גבינות הכפר בע"מ נגד המשיב ה : עיריית אשדוד דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 10.1.99 החליט בית המשפט, לבקשת הצדדים, לבטל את הדיון בעתירה, שהיה קבוע ליום 19.1.99, וכן כי הצדדים יודיעו לבית המשפט עד יום 15.4.99 אם יש צורך בקביעת מועד חדש לדיון בעתירה, ואם כן - מה מצב הדברים בנוגע לעתירה. עד היום טרם נתקבלה ההודעה בבית המשפט. אם ההודעה לא תתקבל בבית המשפט עד יום 1.9.99, תימחק העתירה בשל חוסר מעש. ניתנה היום, כ"ז בתמוז תשנ"ט (11.7.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037680. I04

[ "בג\"ץ 3768/97" ]

5,139