shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
651	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. פורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת תשובה בשם המשיבות 5 ו6-: עו"ד זוהר גרינברג החלטה עו"ד גרינברג יביא עמדת כל בעלי הדין לבקשה, וזאת תוך 3 ימים מיום קבלת ההחלטה. יש לשלוח החלטה זו בפקס. ניתנה היום, כ"ו באייר התשנ"ז (2.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. Q02	[ "רע\"א 97" ]	2,417
773	בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשות: 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס (1996) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. שפירא נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ח. הלפרין 2. גיורא גרינברג, עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ר. ברכה 4. בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. בירו 5. הגירור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיקס בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ז. גרינברג 7. דפנה ויצמן לביא ע"י ב"כ עו"ד טיסונה 8. פל י-ם ע"י ב"כ עו"ד אניספלד 9. יעקבי ובניו בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מרום 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לזר 11. טכנופלאסט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ר. יוחאי 12. דיסקונט ליינס ע"י ב"כ עו"ד בוסקילה 13. פורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשת לעיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמרצות 5397/97 ו1504/97- מיום 7.5.97 ומיום 18.5.97 שניתנו על ידי כבוד השופטת ו. אלשיך החלטה 1. לתגובת המשיבים בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע בלבד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו. עד להחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, ניתן בזה צו עיכוב ביצוע כמבוקש. 2. ב"כ המבקשת מתבקש להבהיר במה נפגעת זכות העיכבון על-ידי החזקת התבניות בידי הנאמן שאינו זכאי לעשות בהן שימוש או פעולה כלשהי בלי הוראת בית משפט, תוך המועד האמור לעיל. ניתנה היום, יח' באייר תשנ"ז (25.5.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. J01	[ "רע\"א 97" ]	2,418
1,677	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשות : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. פורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המשיבים 5 ו6-: עו"ד זוהר גרינברג החלטה על יסוד הודעת בא-כח המשיבים 5 - 6 מתאריך 5.6.97, מוארך המועד להגשת כתב התגובה כמבוקש. ניתנה היום, ד' בסיון תשנ"ז (9.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. Q04	[ "רע\"א 97" ]	2,419
4,989	ב בית המשפט העליון רע"א 3155/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. בורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה למחיקת ערעור בשם המבקשים: עו"ד אריה שפירא החלטה אני מוחקת את הבקשה לרשות ערעור כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ב' בחשון תשנ"ח (2.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. O06	[ "רע\"א 3155/97" ]	2,420
8,845	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקשות : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. בורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקשות: עו"ד אריה שפירא החלטה לתגובת המשיבים תוך ארבעה עשר ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז (17.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. R05	[ "רע\"א 97" ]	2,421
652	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4139/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון ה עותר : אליהו חיו חמו נגד המשיבים : 1. ראש עירית הרצליה 2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 3. עירית הרצליה-מחלקת הפיקוח 4. מדינת ישראל בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד מיכאל גנס בשם המשיבים: עו"ד אהרן בונה החלטה לאור הודעת הצדדים בדבר ההסכמה אליה הגיעו בנושא העתירה. אני מוחקת את העתירה. ניתנה היום, ט"ו באלול תשנ"ז (17.9.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT	[ "בג\"ץ 4139/97" ]	2,422
7,188	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4139/97 - 2 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותר : אליהו חיו-חמו נגד המשיבים : 1. ראש עירית הרצליה 2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 3. עירית הרצליה-מחלקת הפיקוח 4. מדינת ישראל בקשה למתן צו ביניים החלטה 1. לא מצאתי הצדקה למתן צו ביניים לפני קיום דיון בעתירה למתן צו על-תנאי. 2. אשר על כן; המזכירות תקבע את הדיון בעתירה למתן צו על-תנאי למועד קרוב ולא יאוחר מיום 22.10.97; והבקשה למתן צו ביניים תידון ע"י ההרכב באותו מועד. ניתנה היום, כ"ב באב תשנ"ז (25.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041390. H02	[ "בג\"ץ 4139/97" ]	2,423
653	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1731 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. המכללה ללימודי האיסלם 2. זיאד אבו-מוך 3. מוחמד אבו-מוך 4. מוחמד אלקואסמי נגד המשיב : בורהאן אבו-עלואן בקשה למחיקת ערעור בהסכמה בשם המבקשים: עו"ד ריאד אבו-פול החלטה אני מוחקת את הבקשה לרשות ערעור כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט"ז בניסן תשנ"ז (20.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97017310. Q01	[ "רע\"א 97" ]	2,425
654	ב בית המשפט העליון בג"ץ 7781/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. אהוד פלג עו"ד 2. רועי זילברברג(קטין) 3. ליאור גולגר (קטין) 4. מענית איכילוב (קטינה) 5. חן שלום 6. שי ניסן (קטין) 7. רוית הללי (קטינה) 8. דדי מלר (קטין) נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד אהוד פלג החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ב בכסלו תשנ"ח (11.12.97) אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96077810. O03	[ "בג\"ץ 7781/96" ]	2,426
24,986	ב בית המשפט העליון בג"ץ 7781/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. אהוד פלג עו"ד 2. רועי זילברברג(קטין) 3. ליאור גולגר (קטין) 4. מענית איכילוב (קטינה) 5. חן שלום 6. שי ניסן (קטין) 7. רוית הללי (קטינה) 8. דדי מלר (קטין) נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון בקשה לפסיקת הוצאות בשם העותר הראשון: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד מלכיאל בלס החלטה המשיבים ישאו בהוצאות העותרים בסכום של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"ב בטבת תשנ"ח (20.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96077810. O05	[ "בג\"ץ 7781/96" ]	2,428
27,878	ב בית המשפט העליון בג"ץ 7781/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. אהוד פלג עו"ד 2. רועי זילברברג(קטין) 3. ליאור גולגר (קטין) 4. מענית איכילוב (קטינה) 5. חן שלום 6. שי ניסן (קטין) 7. רוית הללי (קטינה) 8. דדי מלר (קטין) נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון בקשה לפסיקת הוצאות בשם העותרים: העותר הראשון החלטה לתגובת המשיבים תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, ז' בטבת תשנ"ח (5.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96077810. O04	[ "בג\"ץ 7781/96" ]	2,429
655	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 2725 רע"א 2727/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. אור נאור ושות' בע"מ 2. אברהם גלנטי נגד המשיבים : 1. מר יגאל ירון, עו"ד 2. ניסים יבגי בקשה המשיב הראשון למחיקת ערעור בשם המשיב מס' 1: עו"ד י. ירון החלטה לתגובות המערערים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ח באדר ב' תשנ"ז (6.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96027250. Q01	[ "ע\"א 96", "רע\"א 2727/96" ]	2,430
12,422	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 2725 רע"א 2727/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. אור נאור ושות' בע"מ 2. אברהם גלנטי נגד המשיבים : 1. מר יגאל ירון, עו"ד 2. ניסים יבגי בקשה למחיקת ערעור בשם המערערים: עו"ד יצחק לב החלטה 1. אני מוחקת את הערעור ואת הבקשה לרשות ערעור כמבוקש. 2. במסגרת בש"א 2730/96 לא ראתה כב' השופטת ביניש לפסוק הוצאות, ואיני רואה אפשרות בדין לפסוק אותן עתה. 3. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ט בניסן תשנ"ז (7.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת, ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96027250. Q02	[ "ע\"א 96", "רע\"א 2727/96", "בש\"א 2730/96" ]	2,431
17,470	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2650/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כב' השופט י' גולדברג העותר ת : חברת החשמל למחוז י-ם נגד המשיבים : 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. אבו רוני אחמד בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ה בתשרי תשנ"ח (6.10.97). בשם העותר ת: עו"ד עומרי כבירי בשם המשיבים : עו"ד א. סעדי פסק-דין בגדר תחום ההתערבות של בית משפט זה בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה אין אנו בודקים את נכונות הפסק אלא את השאלה אם מתעוררת שאלה נורמטיבית שלעניינה יש מקום להתערבותנו למען עשיית צדק. במקרה שלפנינו מוסכם גם על העותרת ששומה היה עליה לנהוג בתום לב כלפי המשיב מס' 2 ושקיימות נסיבות שבהן היה עליה להודיע לו על האפשרות לפטרו. מפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה משתמע שנסיבות אלו נתקיימו; לפיכך בין אם הדין היה עמו ובין אם לאו, בשאלה של ישום הדין קא עסקינן ולא בקביעתו; וכאמור שאלת נכונות הפסק כשהיא לעצמה אינה ראוייה לבחינה חוזרת בערכאתנו. לפיכך אנו דוחים את העתירה; אך בנסיבות הענין לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום ה בתשרי תשנ"ח (6.10.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026500. B02	[ "בג\"ץ 2650/97" ]	2,433
3,617	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6489/95 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר העותר : מוחמד עבדול רחים חמודה נ ג ד המשיב : משרד הפנים בקשה למחיקת העתירה תאריך הישיבה: יב' באייר תשנ"ז (19.5.97) בשם העותר : עו"ד יצחק תוסיה-כהן פ ס ק - ד י ן העותר ביקש למחוק העתירה, תוך שמירת זכותו להגיש עתירה חדשה בעוד כשנה. המשיב הסכים לבקשה. הננו מוחקים איפוא את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום יב' באייר תשנ"ז (19.5.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT	[ "בג\"ץ 6489/95" ]	2,435
658	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6001/97 - א' בפני: כבוד השופט א' מצא העותר ת : אמיתי - אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. יוסי צ'חנובר, חברת התעופה "אל-על" 4. רפי פלד, חברת החשמל, חיפה עתירה למתן צו על-תנאי החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. יש להזמין את נציג היועץ המשפטי לממשלה וכן את המשיבים 3 ו4- שיקדימו ויגישו תגובותיהם בכתב. ניתנה היום, י"א בתשרי תשנ"ח (12.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060010. F01	[ "בג\"ץ 6001/97" ]	2,436
1,276	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6001/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : אמיתי - אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. יוסי צ'חנובר 4. רפי פלד תאריך הישיבה: כ"א בתשרי התשנ"ח (22.10.97) בשם העותר ת: עו"ד יהונתן גינת, עו"ד אריה אבריאל בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד עוזי פוגלמן פסק-דין 1. עתירת העותרת היא שהממשלה תורה על הקמת ועדת חקירה לפי סעיף 1 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט1968-, לחקירת נסיבות נסיון ההתנקשות בחייו של פעיל החמאס חאלד משען (להלן - התקרית); שהמשיבים יפסיקו את פעילות ועדת הבירור שהוקמה על ידם; ולחלופין, שיוחלפו שניים מחברי ועדת הבירור, המשיבים 3 ו4-. בעקבות התקרית החליטה הממשלה בישיבתה, מיום 6.10.97 כדלקמן: "א. הממשלה דנה היום בתקרית שאירעה ביום ה25.9.97-, ברמת-עמון. ב. הממשלה מוצאת לנכון לבדוק את הכרוך בתקרית זו, ולהפיק לקחים ככל שהדבר יידרש. ג. לשם כך, תכונן ועדת בירור בת שלושה חברים לבדיקת מכלול ההיבטים הקשורים בתקרית, בכל אשר קדם לה ובהתרחשותה. בראש הועדה יעמוד יוסף צ'חנובר, וחבריה האחרים יהיו נחום אדמוני [שהוחלף בהמשך בדן טילקובסקי - ת.א.] ורפי פלד. הועדה תגיש את מימצאיה והמלצותיה לממשלה, בהקדם." העתירה מופנית, אם כן, נגד החלטה זו. 2. העתירה הראשונה, על פיה מתבקשים אנו לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה בנושא התקרית - דינה להידחות. בבג"ץ 2624/97, בג"ץ 2827/97 ובג"ץ 2830/97 רונאל ידיד נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם) דן בית משפט זה, בהרכב מורחב, בשאלת מידת ההתערבות של בית משפט זה בסירובה של הממשלה להקים ועדת חקירה. באותו ענין נדונה שאלת דרך המינוי של יועץ משפטי לממשלה, והובהרו הנימוקים והשיקולים על יסודם תהיה התערבות מצומצמת וחריגה של בית המשפט בהחלטות הממשלה בנושא זה. וכך נאמר על ידי בית המשפט שם: "מתוך לשון הסעיף, כמו גם מתוך אופי הסמכות, ברור כי שיקול הדעת של הממשלה בשאלה אם העניין הוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה, אם הוא טעון בירור באמצעות ועדת חקירה, ואם לדעתה רצוי להקים ועדת כזאת, משתרע על מגוון רחב מאוד של שיקולים, שהממשלה רשאית לתת להם משקל רב או מועט, במסגרת מתחם רחב של סבירות, לפי הנסיבות של כל עניין. התוצאה היא שביקורת שיפוטית על החלטת הממשלה מכוח הסמכות להקים ועדת חקירה היא, בפועל, מצומצמת. היישום של הכללים הרגילים, המסדירים את הביקורת השיפוטית בדרך כלל, על החלטה כזאת, אינו צפוי להוביל את בית המשפט לפסילת ההחלטה, אלא במקרים חריגים ונדירים, שכמותם עוד לא באו, וספק אם יבואו, בפני בית המשפט." על פי אמות מידה אלה, אין, לדעתנו, עילה להתערב בהחלטת הממשלה, כשהחליטה להקים ועדת בירור ושלא להקים ועדת חקירה. גם כשמדובר בענין בעל חשיבות ציבורית רבה, ואפילו טעון הענין בירור, עדיין שיקול הדעת הוא בידי הממשלה שלא להקים ועדת חקירה. לא מצאנו שבענייננו מתקימות אותן נסיבות חריגות או נדירות שיצדיקו את התערבותנו בדרך הפעלת שיקול הדעת על ידי הממשלה. 3. ככל גוף מינהלי, רשאית הממשלה להקים ועדת בירור לשם חקירה ובדיקה של ענין אשר במסגרת סמכויותיה או הנוגע למילוי תפקידיה (ראו והשוו לענין זה את הוראת סעיף 28 (א) לחוק ועדות חקירה). לועדה כזו אין מעמד מוסדר בחוק והיא משמשת בדרך כלל כלי עזר לבירורים בנושאים פנימיים של הרשות הממנה. כפי שאומר על כך י. זמיר בספרו הסמכות המינהלית, כרך ראשון בעמ' 418: "לעתים קרובות מוקמת ועדה לחקירת עניין מסויים שלא מכוח חוק. ועדות כאלה נקראות, בדרך כלל, בשם ועדות בירור. אכן, לוועדות שלא מכוח חוק אין סמכויות כפייה, אך במקרים רבים אין צורך בסמכויות כאלה כדי לרדת לחקר האמת. עצם השיתוף של נציגי ציבור או מומחים לדבר בוועדות הבירור עשוי להוסיף להן מימד של יוקרה, מקצועיות ואמינות." ברי, על כן, שהממשלה היתה רשאית להקים ועדת בירור לבחינת ההיבטים הקשורים בתקרית. ועדה זו הינה ועדה פנימית אשר מתפקידה לבדוק ולברר את העניינים שנמסרו לבירורה, כדי שהממשלה תוכל להגיע למסקנות ולהפיק לקחים ככל שיידרש. אין על כן פסול בעצם הקמתה של ועדת הבירור. בענייננו-שלנו רשאים היו ראש הממשלה והממשלה - רשאים ומוסמכים היו - למנות ועדת-חקירה; למנות ועדת-בירור; שלא לעשות דבר. הם העדיפו למנות ועדת-בירור. בעשותם את שעשו לא חרגו הממשלה וראש הממשלה מגידרי סמכויותיהם. במעשה מינויה של ועדת-הבירור - ובהימנעות ממינויה של ועדת-חקירה - לא נפל פגם משפטי המצדיק התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. השאלה אם ראוי היה להקים ועדת חקירה תחת ועדת בירור היא שאלה מן התחום הציבורי, אשר לא לנו להכריע בה. 4. טענתה הנוספת של העותרת היא שחלק מחברי הועדה נגוע בחשש לניגוד עניינים, וכי על כן יש להחליפם בחברים אחרים. טענה זו אינה מקובלת עלינו. טענה לעניין ניגוד-עניינים-מן-המנין אינה יכולה לתפוס בנושא הרכבה של ועדת בירור, להבדיל מהרכבה של ועדת חקירה. הנה כי כן, יכול שר למנות עובד או עובדים מן המשרד עליו הוא ממונה, כוועדה לבירור נושא שהתעורר בתחום פעילותו של המשרד, וטענת תלותם של העובד או העובדים בשר לא היתה נשמעת. אין צורך שנכריע בשאלה המשפטית בדבר הצורך, במקרים מתאימים, באי תלותם של חברי ועדת בירור בגוף שממנה אותם, ונותיר לעת מצוא מקרים קיצוניים ובלתי שיגרתיים. הגענו למסקנה, כי בענייננו אין צורך שנכריע אם חברי ועדת הבירור הינם תלויים או אינם תלויים בממשלה או בראש הממשלה. זאת, כי נחה דעתנו, שבכל מקרה, אין ענייננו שייך לאותם מקרים קיצוניים וחריגים בהם עשוי בית המשפט להתערב בהחלטה בדבר מינוי ועדת בירור, על יסוד טענת חשש לניגוד עניינים של מי מחברי הוועדה. התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה. ניתן היום, כ"א בתשרי התשנ"ח (22.10.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060010. E03	[ "בג\"ץ 6001/97", "בג\"ץ 2827/97" ]	2,437
659	ב בית המשפט העליון רע"א 96 / 6039 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשים: 1. שכטר עודד 2. נציגות הבית המשותף נגד המשיב : ירקוני דוד בקשה לעיון חוזר בשם המבקשים: מר עודד שכטר החלטה ביום 22.10.96 דחיתי את בקשת רשות הערעור שהוגשה על-ידי המבקשים. ביום 16.2.97 פנה המבקש מס' 1 בבקשה לעיון חוזר בהחלטתי זו. בקשה זו הובאה בפני רק עתה. החלטתי מיום 22.10.96 היא סופית. אין הדין מאפשר פניה חוזרת ונשנית לערכאות, עד שהחלטתן תניח את דעתו של הפונה. הבקשה לעיון חוזר נדחית. ניתנה היום, כ"ו באייר התשנ"ז (2.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96060390. A01 /דז/	[ "רע\"א 96" ]	2,438
660	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4709/96 - ב' בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' אנגלרד העותרים : 1. נורה בת חמדאן אלסאנע 2. סלמי בן עודה אבו גמיעאן נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. שר לבטחון פנים בקשה למחיקת עתירה תאריך הישיבה: כ"ד בכסלו תשנ"ח (23.12.97) בשם העותרים : עו"ד ר. כרמון פסק-דין על יסוד בקשת בא כוח העותרים נמחקת העתירה ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד בכסלו תשנ"ח (23.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96047090. E02	[ "בג\"ץ 4709/96" ]	2,439
661	בבית המשפט העליון בג"ץ 2735/07 - א' בפני: כבוד השופט א' גרוניס העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הכנסיתי לערעורים של הפטריארכיה האורטודוכסית בירושלים 2. בית הדין הכנסייתי האורטודוכסי בנצרת 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד סלמאן פרג' החלטה על העותרת להמציא עד ליום 1.4.07 תרגום לעברית של פסקי הדין של בתי הדין שצורפו לעתירה. ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ז (26.3.07). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027350_S01.doc עכ ב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il	[ "בג\"ץ 2735/07" ]	2,440
299,935	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2735/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הכנסיתי לערעורים של הפטריארכיה האורתודוכסית בירושלים 2. בית הדין הכנסייתי האורתודוכסי בנצרת 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד פרג' סלמן פסק-דין 1. בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת סעד של ביטול פסקי דין שניתנו בעניינה ובעניין בן זוגה, המשיב 3, על ידי בתי הדין הכנסייתיים הנוצריים-אורתודוכסים אשר הורו על גירושיהם. כן מבקשת היא סעד ביניים המורה לבתי הדין (המשיבים 1 ו-2) לאסור על סגל הכמורה הנתון למרותם מלחתן את המשיב 3 בנישואין דתיים עד לסיום הדיון בעתירה זו. 2. העותרת והמשיב 3 נישאו זה לזו ביום 24.7.77 על פי הדין הנוצרי-אורתודוכסי ולהם שני ילדים. המשיב 3 פנה לבית הדין הכנסייתי האורתודוקסי בנצרת בעתירה להתגרש מאשתו. בית הדין הורה על פירוק קשר הנישואין ועל גירושין, פסק לזכות העותרת מזונות בסכום של 30,000 דולר וכן היקנה לה זכות למגורים למשך כל חייה בבית המשפחה, וקבע כי לאחר מותה ירשו את הבית ילדי הזוג. בית הדין ציין בפסק דינו, כי המשיב 3 קשר עצמו לאשה אחרת ועזב את בית המשפחה, וכי כתוצאה מכך נגרם סבל לעותרת ולילדיהם של בני הזוג. ערכאת הערעור דחתה בעיקרו של דבר את ערעורה של העותרת, אלא שהכפילה את סכום המזונות. 3. האשה מעלה טענות והשגות נגד פסקי הדין של בתי הדין הדתיים. כך טוענת היא כנגד קביעות עובדתיות, ובעיקר מלינה העותרת על כך שבתי הדין פעלו בניגוד לחוק המשפחה הביזנטי, וכן "בניגוד לכל היגיון בריא ובניגוד לכל שכל ישר". לא נוכל להעתר לטענות אלו. הלכה פסוקה היא, כי אין בית המשפט הגבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי דין דתיים וכי יתערב רק בשל עילות מסוימות, כמו חריגה מסמכות, פגיעה בעיקרי צדק טבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או במידה ונדרש סעד מן הצדק מקום שאין העניין בסמכות בית משפט או בית דין אחר (ראו, למשל, בג"ץ 6699/02 סעד נדאר נ' נהאיה תאופיק (לא פורסם)). ברור שבית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בפסק דין של בית דין דתי כאשר הטענה המועלית היא שבית הדין לא פרש כהלכה את הדין הדתי או לא יישמו בצורה נאותה (ראו, למשל, בג"ץ 5699/97 עמאר נ. בית הדין הדרוזי (לא פורסם), בג"ץ 93/02 בדארנה נ. כבוד הקאדי פארוק זועבי (לא פורסם)). 4. לפיכך, נדחית העתירה על הסף. משכך, נדחית גם הבקשה לצו ביניים. ניתן היום, י"ז בניסן התשס"ז (5.4.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027350_S02.doc עכ ב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il	[ "בג\"ץ 2735/07", "בג\"ץ 6699/02", "בג\"ץ 5699/97", "בג\"ץ 93/02" ]	2,441
662	בבית המשפט העליון רע"א 2906/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צארום אריה נגד המשיבים : 1. כונס הנכסים הרשמי 2. לקס ישראל 3. משה עוזי 4. צארום אבינועם 5. אלט יעקב 6. עדיקא מיכה 7. עדיקא יואב 8. המוסד לבטוח לאומי בקשה לפטור מערבון בשם המבקש: עו"ד יעקב פודים החלטה על המבקש להביא את עמדת המשיבים לבקשה, וזאת תוך עשרים יום מיום קבלת ההחלטה. הארכת המועד להפקדת הערבון עד ההחלטה בבקשה. ניתנה היום, ב' בתמוז תשנ"ז (7.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029060. Q01	[ "רע\"א 2906/97" ]	2,442
16,351	בבית המשפט העליון רע"א 2906/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צארום אריה נגד המשיבים : 1. כונס הנכסים הרשמי 2. לקס ישראל 3. משה עוזי 4. צארום אבינועם 5. אלט יעקב 6. עדיקא מיכה 7. עדיקא יואב 8. המוסד לבטוח לאומי בקשה לפטור מערבון בשם המבקש: עו"ד י. פודים בשם המשיב הראשון: עו"ד אלן מירקין בשם המשיבים 3 ו4-: עו"ד עובדיה גבאי בשם המשיבים 6 ו7-: עו"ד יהונתן צבי בשם המשיב השמיני: עו"ד ש. בן-צור החלטה למיקרא החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה לרשות ערעור ותגובות המשיבים לבקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון, לא שוכנעתי כי המבקש הוא חסר אונים מן הבחינה הכלכלית כך שאינו יכול להפקיד ערבון כנדרש. אבאר עמדתי: ראשית , מתברר כי הכונס הרשמי סבור שבידי המבקש נכסים בעלי ערך רב, שאת קיומם הוא מסתיר. המבקש גם לא שיתף פעולה אנשי המשיב הראשון, ולכן החקירות שנערכו בענין זה עדיין לא הניבו תוצאות. שנית , בית משפט קמא ציין, כי המבקש הגיע להסדרי פרעון פרטיים עם חלק מן הנושים שטיבם לא הובהר. מקצת מן הנושים פרעו חלק מחובותיו של המבקש בלא שקיבלו כל תמורה על כך. נושים אלה הודיעו על ויתור על הוכחות החוב שלהם על מנת לאפשר סיום הליכי פשיטת הרגל. על כך נאמר בהחלטת בית המשפט המחוזי: "הדבר מעלה מחשבות בכוונים שונים - שמא הם (אותם נושים - א.א.ג) מצפים לאחר ביטול הליכי פשיטת הרגל לקבל את מלוא חובם בחזרה ממקורות כספיים של החייב שאולי עומדים לרשותו גם היום, בעוד שעם נושים אחרים הוסכם על פרעון חלקי בלבד של חובותיהם; או שמא בכלל נכונותם לשלם חלק מחובות החייב לנושים האחרים נובע מכך שהכספים אינם אלא כספיו של החייב עצמו.. . כללו של דבר, בענייננו רב הנסתר על הנגלה, ומסכת העובדות אשר הביאה להסדרים הפרטיים של החייב עם חלק מנושיו לא נחשפה במלואה". שלישית , המבקש אינו מציין בתצהירו כיצד הוא מתכלכל, היכן הוא מתגורר וכיוצא באלו פרטים. כל שנאמר הוא, כי אין לו לא רכוש ולא מקורות הכנסה. בנסיבות אלה, החלטתי לדחות את הבקשה. מאחר שלא שוכנעתי כי המבקש עומד בתנאי הראשון לקבלת פטור מן החובה להפקיד ערבון, היינו, הוכחת חוסר יכולת כספית, אין מקום לעבור לבחינת סיכויי הבקשה לרשות ערעור להתקבל. הערבון שנקבע יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ג באב תשנ"ז (26.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029060. Q02	[ "רע\"א 2906/97" ]	2,443
27,927	ב בית המשפט העליון רע"א 2906/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : צארום אריה נגד המשיבים : 1. כונס הנכסים הרשמי 2. לקס ישראל 3. משה עוזי 4. צארום אבינועם 5. אלט יעקב 6. עדיקא מיכה 7. עדיקא יואב 8. המוסד לבטוח לאומי דחית בקשת רשות ערעור בשל אי הפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד יעקב פודים החלטה בהמשך להחלטת כב' הרשמת אורית אפעל-גבאי מיום 20.1.98, ונוכח הודעת בא כוח המערער אשר הוגשה לבית המשפט ביום 23.9.98, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור כמצוות תקנות 404(ב) ו431- לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, ד' בתשרי תשנ"ט (24.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029060. P03	[ "רע\"א 2906/97" ]	2,444
664	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1221 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : סניור דליה נגד המשיב : סניור יוסף בקשה להפחתת סכום ערבון בשם המבקשת: עו"ד אהוד ילינק החלטה בשים לב למהות הענין ולסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה (1,000 ש"ח), אני מפחיתה את סכום הערבון ומעמידה אותו על סך 3,000 ש"ח בלבד. הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ב' באדר ב' תשנ"ז (11.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012210. Q01	[ "רע\"א 97" ]	2,447
2,429	בית המשפט העליון רע"א 97 / 1221 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת : סניור דליה נגד המשיב : סניור יוסף בקשת רשות ערעור על ה חלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.2.97 בת"א 1074/97 שניתנה על ידי כבוד השופט א.צ. בן-זמרה ובקשה לאיחוד עניינים בשם המבקשת: עו"ד אהוד ילינק בשם המשיב: עו"ד לאה (לוי) הלחמי החלטה 1. בפני שתי בקשות שעניינן הפורום הראוי לדון בסכסוכים שבין הצדדים, שהם בעל ואשה. 2. הבקשה הראשונה שהונחה בפני היא בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד"ר א"צ בן זימרה) שהורה על העברת תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב, ואשר עניינה מתן חשבונות ותשלום המגיע למבקשת, לטענתה. בית המשפט המחוזי קבע, כי הואיל ונושא התביעה הוא "ענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה1995- הרי בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הוא בית משפט השלום לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות, שמושבו ברמת גן. שכן בתחומו מצוי מקום המגורים האחרון של בני הזוג. 3. המבקשת מבקשת לערער על החלטה זו. לטענתה היה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתביעתה, שכן בעת הגשת התביעה התגוררה בירושלים ומקום ביצוע החיוב שביצועו נדרש היה אף הוא בירושלים. עוד טוענת המבקשת, כי בית המשפט לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות אינו מוסמך כלל לדון בענייני בני הזוג, שכן השניים התגוררו בתחום הנפה זמן קצר בלבד, ואף זאת עקב חוסר תום ליבו של המשיב. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אפילו היה העניין מצוי בסמכותן המקבילה של שתי ערכאות היה על בית המשפט המחוזי לכבד בחירתה להתדיין דוקא בפני בית המשפט המחוזי. 4. המשיב מתנגד למתן רשות ערעור המבוקשת. לגירסתו, החלטת בית המשפט המחוזי מעוגנת היטב בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה1995- (להלן: "החוק"), זאת בהתחשב בנושא התביעה (סעיפים 1 ו2- לחוק) ובמקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג (תקנה 258ג (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). המשיב דוחה את טענת המבקשת, לפיה נבע מעברם של בני הזוג להתגורר במודיעין מחוסר תום ליבו של המשיב וטוען, כי המעבר למודיעין נעשה מטעמים ענייניים. 5. לאחר שעיינתי במסמכים שבפני הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. עניינה של התביעה הוא בעליל "ענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ולפיכך הערכאה הראויה והמוסמכת לדון בה היא בית משפט לענייני משפחה. לבית המשפט לענייני משפחה בנפת רמלה רחובות סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה. טענת המבקשת, לפיה נובע מעברם של בני הזוג להתגורר בתחום שיפוטו של בית משפט זה מחוסר תום ליבו של המשיב אינה נתמכת בראיות של ממש או בהגיונם של דברים. לפיכך לא מצא בית המשפט קמא מקום לדון בה ואף אני איני מוצא מקום לעשות כן. 6. משהוכרעה בקשה זו עומדת בפני בקשה לאיחוד הליכים לפי סעיף 6(א) לחוק. זאת בהתייחס להליכים נשוא בקשת רשות הערעור ולהליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. נוכח האמור לעיל ולאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פ' מרכוס) מיום 15.4.97, אני מורה, כי ההליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (המ' 4247/97, המ' 1933/97, תמ"ש 2590/97, המ' 62/97, 222/97) יועברו לבית המשפט לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות, שמושבו ברמת-גן ויידונו יחדיו עם ההליכים נשוא בקשת רשות הערעור. ניתנה היום, י"ז בסיון התשנ"ז (22.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012210. A03 /דז/	[ "רע\"א 97", "תמ\"ש 2590/97" ]	2,448
10,187	בית המשפט העליון רע"א 97 / 1221 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המ בקשת : סניור דליה נגד המשיב : סניור יוסף בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א"צ בן זמרה) מיום 9 בפברואר 97', בת"א 1074/94 וכן בקשה לצירוף ראיה החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה הן לבקשת רשות הערעור והן לבקשה להוספת ראיה. 2. המשיב יגיש תשובתו לבקשה תוך 15 ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה . העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ג' בניסן תשנ"ז (10.4.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012210. J02	[ "רע\"א 97" ]	2,449
665	ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה למחיקת ערעור שכנגד בשם המערערת: עו"ד מלכה אנגלסמן החלטה מתבקשת תגובת המשיבה, אשר תוגש תוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת ההחלטה. תשומת הלב לכך שאישור מסירת הערעור לידי באת כוח המשיבה נושא תאריך 14.10.97. ניתנה היום, ד' בכסלו תשנ"ח (3.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. O01	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,450
9,153	ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערערת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד בשם המערערת: עו"ד מלכה אנגלסמן בשם המשיבה: עו"ד רומית סמסון החלטה מתבקשת עמדת המערערת בנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד. זו תוגש תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ב בכסלו תשנ"ח (21.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. O02	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,451
31,921	ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד בשם המערערת: עו"ד מלכה אנגלסמן בשם המשיבה: עו"ד רומית סמסון החלטה באת כוח המשיבה סברה כי הודעת הערעור והערבות הבנקאית שהפקידה המערערת נמסרו למשיבה - עירית נתניה - בתאריך 15.10.97, ולכן הגישה את הערעור שכנגד בתאריך האחרון בו ניתן היה להגישו - 16.11.97. דא עקא, מן הבקשה להארכת מועד מתברר, כי כתבי בי הדין הנ"ל נמסרו למזכירות עירית נתניה כבר ביום 14.10.97. עובד המזכירות שחתם על אישור המסירה לא הטביע חותמת "התקבל" על כתבי בי הדין, וכך כאשר למחרת נמסר החומר למחלקה המשפטית של העיריה, הוא הוחתם לראשונה בחותמת אותו תאריך, 15.10.97. באת כוח המשיבה אשר ערכה את חישוב מנין הימים להגשת הערעור שכנגד החלה למנות את הימים מיום 15.10.97, וכך הוגש הערעור שכנגד בתאריך 16.11.97 (התאריך 14.11.97 חל ביום ו' ולכן נדחה המועד ליום א'). מכאן הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד. בנסיבות שתוארו סברתי, כי קיימת הצדקה להאריך את המועד כמבוקש. אבאר עמדתי: המדובר באיחור לא גדול, אשר נגרם בעטיה של התקלה בהטבעת חותמת הקבלה על גבי כתבי בי הדין. כפי שנאמר בבקשה, קיימת הנחיה לעובדי הדואר להטביע חותמת על גבי המסמכים המשפטיים וכתבי בי הדין, ובדרך כלל הוראה זו נשמרת. במקרה זה לא נהגו עובדי הדואר כנדרש, והמסמכים הוחתמו בחותמת הקבלה יום לאחר שהתקבלו בפועל. באת כוח המערערת לא ידעה על כך, ומכאן האיחור. אני מסכימה עם באת כוח המשיבה, כי לא ניתן לסווג את שארע כאיחור שנגרם בגין "כוח עליון", שלא ניתן היה למנעו. ניתן לומר, כי שומה היה על באת כוח המשיבה לברר בדואר באיזה מועד התקבלו כתבי בי הדין ולא לסמוך על חותמת הקבלה שהוטבעה במחלקת היעוץ המשפטי, אך ספק בעיני מה יכולות היו להיות תוצאות הבירור לו נערך. יש לזכור, כי המדובר במשרד דואר מרכזי המקבל דברי דואר רבים ביום, ובנסיבות אלה לא ניתן היה לדעת אם המדובר בדבר דואר שהתקבל באותו יום או ביום שחלף. לו היה מדובר בארכה המתבקשת לשם הגשת ערעור, הייתי ממשיכה ומתלבטת בדבר התוצאה המשפטית אליה יש להגיע, ואולם במקרה שבפני סברתי כי יש לקבל את הבקשה לארכת מועד בשל כך שהמדובר בארכה לשם הגשת ערעור שכנגד. כלל ידוע הוא, כי קיומו של הליך אחר תלוי ועומד בפני בית המשפט מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגיש הליך אחר באותו ענין. על פי כלל זה כפשוטו יש להענות כדבר שבשגרה לבקשות להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, שהרי בכל ערעור שכנגד מתקיים התנאי שהוא מתייחס לאותו ענין עליו נסב הערעור העיקרי. גישה זו לא התקבלה, ונקבע, כי אם קיימת סיבה סבירה לאחור, גם אם אינה מגעת כדי טעם מיוחד, יכול בית המשפט לראות בעובדה שערעור באותו ענין תלוי ועומד באותו בית-משפט, טעם מיוחד להארכת המועד (ראה: המרצה 359/78 (ע"א 580/76) רינה פלקון ואח' נ' שם טוב כהן ואח', פ"ד לב(2) 401, 402; וראה גם: ע"א 7044/93 אסתר גורה נ' מרדכי גורה (תק (על) 94(4), בעמ' 218). ההסבר שניתן על ידי באת כוח המשיבה לאחור בהגשת הערעור שכנגד אולי אינו מגיע כדי "טעם מיוחד", אך הוא מהווה הסבר סביר לאחור, ולכן על יסוד העובדה כי קיים ערעור באותו ענין בפני בית משפט זה ניתן להאריך את המועד להגשת הערעור שכנגד. אשר על כן החלטתי להאריך את המועד כמבוקש ולדחות הבקשה למחוק הערעור שכנגד על הסף. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ח' בטבת תשנ"ח (6.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. O03	[ "ע\"א 5408/97", "ע\"א 580/76", "ע\"א 7044/93" ]	2,452
32,740	ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה למתן הוראות בשם המערערת: עו"ד גיא הרמלין החלטה המבקשת תמציא לבית המשפט את עמדת המשיבה לבקשתה שהגישה לתיקון ההחלטה. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ח (18.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. P06	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,453
34,477	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5408/97 - ד' וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת והמשיבה בערעור שכנגד : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד : עירית נתניה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשלושת שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובות המערערת והמערערת שכנגד, כמפורט בסעיפים 3 ו4- להלן, לא יעלו על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבה - המערערת בערעור שכנגד - תגיש את תשובתה לטענות המערערת ואת טענותיה בערעור שכנגד תוך שלושים יום מהיום שהומצאו לה טענות המערערת; 3. המערערת - המשיבה בערעור שכנגד - תגיש את תשובתה לערעור שכנגד תוך עשרים יום מהיום שבו הומצאו לה הטענות בערעור שכנגד, ורשאית היא, תוך אותה תקופה, להשיב לתשובת המשיבה בערעור, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור; 4. המערערת בערעור שכנגד רשאית להשיב לתשובת המשיבה בערעור שכנגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת שכנגד כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, י"ג בסיון התשנ"ח (7.6.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. A04 /דז/	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,454
45,860	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5408/97 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' אילן המערער ת והמשיבה בערעור שכנגד : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד : עירית נתניה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 25.5.97, בה.פ. 2385/95 שניתן על ידי כבוד השופט י' זפט תאריך הישיבה: ט"ו בסיון התשנ"ט ( 30.05.99 ) בשם המערער ת והמשיבה שכנגד: עו"ד גיא הרמלין בשם המשיב ה והמערערת שכנגד: עו"ד רומית סמסון פסק-דין בהמלצתנו, חזרו בהם הצדדים מהערעור והערעור שכנגד. רשמנו לפנינו הודעתה של גב' סמסון, בשם המשיבה, כי לקראת שנת התקציב הבאה, בעת הדיון בארנונה, יוצג בפני חברי המועצה מידע באשר לארנונות הרלבנטיות בעיריות דומות. כן יוצגו בפני חברי המועצה פסקי הדין של השופטים זפט וגורן. הערעורים נדחים, בלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו בסיון התשנ"ט (30.05.99), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. A11 /דז/	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,455
55,242	ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ט' וערעור שכנגד בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להוספת אסמכתא בשם המשיבה והמערערת שכנגד: עו"ד רומית סמסון החלטה לתגובת המערערת תוך חמישה ימים. ניתנה היום, י"א באייר תשנ"ט (27.4.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. V09	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,456
64,453	ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ט' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להוספת אסמכתא בשם המערערת: עו"ד גיא הרמלין החלטה בהסכמת המערערת אני מקבלת את האסמכתא הנוספת מטעם המשיבה. ניתנה היום, י"ט באייר תשנ"ט (5.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. V10	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,457
67,489	ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ח' וערעור שכנגד בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת והמשיבה בערעור שכנגד: אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד: עירית נתניה בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערערת והמשיבה בערעור שכנגד: עו"ד גיא הרמלין בשם המשיבה והמערערת בערעור שכנגד: עו"ד רומית סמסון החלטה הדיון יתקיים ביום 30.5.99 שעה 11:30. ניתנה היום, ב' באייר תשנ"ט (18.4.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. V08	[ "ע\"א 5408/97" ]	2,458
666	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7404/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : 1. חיים שמאי 2. עמי שמאי נגד המשיבים : 1. משרד החינוך והתרבות 2. בית ספר "אורט"-טכניקום עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פ ס ק - ד י ן השופט א' מצא : העותר 2 הוא תלמיד כיתה י"ב בבית הספר אורט-טכניקום בגבעתיים. העותר 1 הוא אביו. בעתירה מבוקש צו שיחייב את המשיבים לאפשר לעותר 2 להיבחן בחינת בגרות חוזרת בהיסטוריה במועד חורף תשנ"ח. מעיון במכתב המנהלת הפדגוגית של בית הספר אל מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך והתרבות מיום 11.12.97, שהעתקו צורף לעתירה, עולה, כי החלטת הנהלת בית הספר, למנוע מן העותר 2 לגשת לבחינה החוזרת במועד המבוקש, התבססה על עובדות הנוגעות לתיפקודו של העותר 2 בבחינת הבגרות במקצוע האמור במועד המקורי ותאמה את הנהלים הנוגעים לטוהר הבחינות וקיומן במתכונת מקובלת. העתירה מתמקדת בהכבדה שתיגרם לעותר 2 אם יימנע ממנו לגשת לבחינה במועד המבוקש, אך בכך אין כדי להעמיד עילה להתערבות בית המשפט בנושא העתירה. אשר על כן הננו מחליטים לדחות את העתירה על הסף. ניתנן היום, יט' בכסלו תשנ"ח (18.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97074040. F01	[ "בג\"ץ 7404/97" ]	2,459
667	ב בית המשפט העליון רע"א 5129/96 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : קצין התגמולים נגד המשיב : בוהדנה ארז בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקש: עו"ד אורית סון בשם המשיב: עו"ד א. רוזן החלטה בהסכמת הצדדים אני דוחה את המועד לדיון בבקשה שהיה קבוע ליום 25.12.97. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון בבקשה עד סוף חודש פברואר 1998, ככל האפשר בהתחשב בתאריכים שהוצעו בידי הצדדים. ניתנה היום, ט"ז בחשון תשנ"ח (16.11.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051290. P02	[ "רע\"א 5129/96" ]	2,460
9,859	ב בית המשפט העליון רע"א 5129/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : קצין התגמולים נגד המשיב : בוהדנה ארז בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערער: עו"ד אורית סון בשם המשיב: עו"ד א. רוזן החלטה בפני בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 5.2.98, בשל דיונים קודמים שנקבעו לבא-כח המשיב. ניתן להגיש לבית המשפט העליון הודעה ובה פירוט תאריכים בהם לא יוכלו עורכי דין להופיע לדיון, בין השאר בשל מועדים שנקבעו לדיוני הוכחות בבתי משפט אחרים. בעתיד לא יענו בקשות דחיה למועדים אשר לא ניתנה עליהם הודעה מבעוד מועד לבית המשפט. אני מורה על דחית מועד הדיון שנקבע ליום 5.2.98. המזכירות תקבע את הבקשה לדיון לחודשים מרץ או אפריל 1998 ככל האפשר בהתחשב במועדים שצויינו על ידי הצדדים. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשנ"ח (28.12.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051290. P03	[ "רע\"א 5129/96" ]	2,461
35,634	ב בית המשפט העליון רע"א 5129/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד המבקש : קצין התגמולים נגד המשיב : בוהדנה ארז בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.7.96 בע"א 637/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ח' אריאל, ש' ברלינר, ס' ג'ובראן תאריך הישיבה: י"ג באדר התשנ"ח ( 11.03.98 ) בשם המבקש : עו"ד אורית סון בשם המשיב : עו"ד אורי רוזן פסק-דין עיינו בפסק הדין. שמענו טיעוני באי כוח הצדדים. נחה דעתנו כי לא מתעוררת כל בעיה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 5,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג באדר התשנ"ח (11.03.98), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051290. A04 /דז/	[ "רע\"א 5129/96", "בע\"א 637/95" ]	2,462
6,063	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 2380 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר: חנניה שרעבי נגד המשיבים : 1. ביה"ד הרבני הגדול ירושלים 2. ביה"ד הרבני האזורי נתניה 3. לאה שרעבי החלטה 1. אני מחליט לקבל את בקשת העותר מיום 13.5.97 לתיקון העתירה. העתירה המתוקנת תידון בהרכב של שלושה שופטים, כאמור בהחלטת כב' השופטת ביניש מיום 20.4.97. 2. בקשת העותר להוצאת צו ביניים נדונה כבר על ידי כב' השופטת ביניש. אי מתן צו ביניים בהחלטה מיום 20.4.97 פירושו כי לדעת בית המשפט אין מקום להוצאת הצו. ניתנה היום כ"ח בסיון תשנ"ז (3.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97023800. I05	[ "בג\"ץ 97" ]	2,464
671	ב בית המשפט העליון רע"א 5360/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקש : ג'ורג סקמנליס נגד המשיבים : 1. מריקו בע"מ 2. מרימד שיפינג בע"מ 3. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 19.6.97 בתיק ע"א 1906/95 שניתנה על ידי כבוד השופטים גרוס, בן שלמה ורובינשטיין בשם המבקש: עו"ד חיים קרויטרו החלטה קראתי את טענות המבקש ונחה דעתי שאין מתעוררת במקרה זה כל שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ג באלול תשנ"ז (25.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053600. B01 /שב	[ "רע\"א 5360/97", "ע\"א 1906/95" ]	2,470
3,199	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4319/96 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל העותר: יצחק הראל נ ג ד המשיבים: 1. רשם הקבלנים, מלי ישראל 2. ועדת הבית ברחוב עוזיאל 114, 116, רמת גן בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: יח' בתמוז התשנ"ז (23.7.97) בשם העותר: עו"ד ע' הראל בשם המשיב 1: עו"ד ע' הלמן בשם המשיבה 2: עו"ד א' גנות פסק דין העותר חזר בו מהעתירה, והיא נדחית בזה. בנסיבות המקרה, ישא העותר בהוצאות המשיב השני בסך 3,000 ש"ח. אין צו להוצאות ביחסים עם המשיב הראשון. ניתן היום, יח' בתמוז התשנ"ז (23.7.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96043190. E05	[ "בג\"ץ 4319/96" ]	2,472
15,600	ית המשפט העליון בג"ץ 4319/96 - 1 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר : הראל יצחק נגד המשיבים : 1. רשם הקבלנים 2. ועד הבית בקשה להארכת מועד להגשת תגובה החלטה הבקשה תידון על ידי ההרכב שידון בעתירה. ניתנה היום, יז' בתמוז התשנ"ז (22.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043190. E04	[ "בג\"ץ 4319/96" ]	2,473
673	בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים עתירה לדיון נוסף בפסק דין בית המשפט העליון מיום 11.2.97 ברע"א 2650/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ת. אור, ט. שטרסברג כהן, ד. ביניש בשם העותרים: עו"ד אלי זוהר, עו"ד עמית קריספין בשם המשיבות: עו"ד דוד גולן, עו"ד בנימין טמיר החלטה לטעון בעל פה במועד שיקבע על ידי המזכירות. להקציב לדיון 30 דקות מחולקות בשווה בין הפרקליטים. ניתן היום יח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT	[ "דנ\"א 1315/97" ]	2,474
3,674	בית המשפט העליון דנ"א 97 / 1315 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרים : 1. מרדכי כידון 2. משה תאומים 3. משה גולדברג נגד המשיבות : 1. מרכז ציון חברה לפיתוח ובניין בע"מ 2. ר. וקסמן ושות', חברה קבלנית לבניין בע"מ 3. א.ב.ג. אדריכלים בע"מ עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון, מיום 11.2.97, ברע"א 2650/95, שניתן על ידי כבוד השופטים: ת' אור, ט' שטרסברג-כהן, ד. ביניש בשם העותרים: עו"ד אלי זהר; עו"ד עמית קריספין בשם המשיבות: עו"ד דוד גולן; עו"ד בנימין טמיר החלטה הנני מורה על קיום דיון נוסף. ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. A01 /דז/	[ "דנ\"א 97" ]	2,475
5,902	ב בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 - ב' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים בקשה להארכת מועד בשם המערערים: עו"ד אלי זוהר, עו"ד עמית קריספין בשם המשיבים: עו"ד דוד גולן, עו"ד בנימין טמיר החלטה מירוץ המועדים שנקבע יחל ביום 26.10.97. ניתן היום טז בתשרי תשנ"ח (17.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B05	[ "דנ\"א 1315/97" ]	2,476
14,792	ב בית המשפט העליון בירושלים דנ"א 1315/97 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקשים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיב ות : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים עתירה לדיון נוסף בפסק דין בית המשפט העליון מיום 11.2.97 ברע"א 2650/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ת. אור, ט. שטרסברג-כהן, ד. ביניש בשם המבקשים: עו"ד אלי זוהר, עו"ד עמית קריספין בשם המשיבות: עו"ד דוד גולן, עו"ד בנימין טמיר החלטה המבקשים רשאים להגיש סכומי טענות בכתב תוך 10 ימים בהיקף של 10 עמודים ברווח כפול, אותם ימציאו למשיבות ואלה רשאיות תוך 10 ימים להשיב בכתב באותו היקף. מגבלות הזמן שנקבעו לטיעון בעל-פה תעמודנה בעינן. ניתנה היום, כ"ט באלול התשנ"ז (1.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B03	[ "דנ\"א 1315/97" ]	2,477
15,863	ב בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 - ב' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים שינוי שעת הדיון החלטה הדיון בעתירה יתקיים ביום 8.12.97 בשעה 12.30 (במקום בשעה 14.00), ויארך, כמו שנקבע, 30 דקות. ניתנה היום כז בחשון תשנ"ח (27.11.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B06	[ "דנ\"א 1315/97" ]	2,478
17,583	ב בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים עתירה לדיון נוסף בפסק דין בית המשפט העליון מיום 11.2.97 ברע"א 2650/95 שניתן על ידי כבוד השופטים אור, שטרסברג כהן, ביניש תאריך הישיבה: ט בכסלו תשנ"ח (8.12.97) בשם המערערים : עו"ד אלי זהר, עו"ד קריספין עמית בשם המשיבים 2-1: עו"ד טמיר בנימין בשם המשיבה 3: עו"ד דוד גולן פסק-דין עיינו בסכומי בעלי הדין שבכתב, ובקשנו השלמת טיעון בעל פה אך לגבי משך הזמן שעד למתן פסק הבוררות; בתום טיעוני פרקליט המבקשים, נחה דעתנו שדין העתירה להידחות, ללא צורך לקבל עליה תשובה. מעיון בסעיף 8 לפסק דינו של בית המשפט העליון בגלגול הראשון, אך ברור בעינינו שלא נקבעה כל הלכה המונעת ישום דוקטרינת זניחת החוזה במקרה ספציפי, מעבר לדיני הבוררות; אלא כעולה מפסק הדין, נקבעה התוצאה על יסוד שקילת נסיבות קונקרטיות של המקרה. נמצא איפוא שכל טענותיהם של המבקשים הן בנושא שלגביו שמענו השלמת טענות בעל פה, והן בנושאים האחרים שהועלו לפנינו, סבות אך על טענות שבעובדה או על טענות שעניינן ישום הדין על העובדות. הגענו איפוא לכלל המסקנה שדין העתירה להידחות. העתירה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבות מס' 1-2 שכ"ט עו"ד 10,000.- ש"ח ולמשיבה מס' 3 שכ"ט עו"ד 10,000.- ש"ח. ניתן היום ט בכסלו תשנ"ח (8.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B07	[ "דנ\"א 1315/97" ]	2,479
675	ב בית המשפט העליון בש"א 6928/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת : מפעלי עץ כרמיאל בע"מ נגד המשיב ה : חברת אופקים השקעות בע"מ בקשה לאיחוד תיקים לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, בת.א. 88922/97 (שלום - תל-אביב-יפו) עם ת.א. 14555/96 (שלום חיפה) בשם המבקשת: עו"ד יפעת עובדיה החלטה לתגובת המשיבה בתוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, כ"ה בחשון התשנ"ח (25.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069280. A01 /דז/	[ "בש\"א 6928/97" ]	2,481
5,131	ב בית המשפט העליון בש"א 6928/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקשת : מפעלי עץ כרמיאל בע"מ נגד המשיב : חברת אופקים השקעות בע"מ בקשה לאיחוד דיון בשם המבקשת: עו"ד יפעת עובדיה החלטה בהסכמת הצדדים אני מוחקת את הבקשה לאיחוד הדיון. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ח בכסלו תשנ"ח (17.12.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069280. P02	[ "בש\"א 6928/97" ]	2,482
676	בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 97 / 2983 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרת: מדינת ישראל נגד המשיבים : 1. לוגסי אלברט 2. לוגסי מוריס בקשה להארכת מעצר החלטה (מס' 2) העתירה שלפני היא עתירת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים מעבר לשנת מעצר, הכל כאמור בסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב1982-. החלטתי זו היא החלטתי השניה בעתירת המדינה. החלטה ראשונה נתתי ביום 22.5.97 (להלן נכנה אותה - ההחלטה ראשונה), והחלטתי הנוכחית תיקרא בהמשך להחלטה הראשונה. המשיבים עומדים לדין בעבירות חמורות ביותר של סחר בסמים מסוכנים, עבירות שפרשו עצמן על-פני תקופה ארוכה למדי. כעולה מההחלטה הראשונה, נכון הייתי לשקול את בקשת המדינה ברוח אוהדת, אלא שנמצא לי כי המשך שמיעת משפטם של המשיבים אינו קבוע אלא לשני מועדים נוספים בלבד. משלמדתי כי משפטם של המשיבים לא יסתיים במועדים הקבועים עתה לשמיעת משפטם, ביקשתי כי ייעשה לאלתר "לעבות את לוח שמיעת משפטם של המשיבים". עוד אמרתי כי "בית-משפט קמא יעשה כמיטבו - ואני מתיר לעצמי להוסיף: ואף יצא מגידרו - כדי להוסיף מועדי שמיעה, מתוך מטרה ותקווה שהמשפט יסתיים במועד הארכה". הנסיון לימדני כי בשל יומניהם העמוסים של עורכי-הדין מתקשה בית-המשפט לא אחת לקבוע ימים לשמיעת משפט במועדים ראויים. הוספתי איפוא ואמרתי, כי לעניין קביעת מועדי שמיעה נוספים "יתחשב בית-המשפט אך במעט - אם יתחשב בכלל - ביומניהם של עורכי-הדין". ההחלטה הראשונה ניתנה, כאמור, ביום 22.5.97, וכבר למחרת היום הגישה פרקליטות המדינה בקשה לבית-המשפט המחוזי בחיפה לקביעת מועדים נוספים לשמיעה. ישיבת בית-המשפט המחוזי היתה ביום 27.5.97, ופרוטוקול הדיון מונח לפני. אני מתרשם ביותר ממאמציו של כב' השופט רזי להוסיף מועדי שמיעה, אך יותר מכל התרשמתי מאי-יכולתם של פרקליטי המשיבים להיענות להצעות בית-המשפט ולהסכים לקביעת מועדי ישיבות להמשך שמיעתו של המשפט. הנה-כי-כן, עורך-דין רובינזון - בא-כוחו של המשיב מס' 2 - הודיע לבית-משפט כי לא יוכל להופיע בימים אלה שהוצעו לו: ביום 9.6.97 (בחלקו של היום), ביום 18.6.97, ביום 24.6.97, ביום 25.6.97, ביום 26.6.97, ביום 13.7.97, ביום 17.7.97 (בחלקו של היום). עורכת-דין אולמן - באת-כוחו של המשיב מס' 1 - הודיעה לבית-המשפט כי לא תוכל להופיע בימים אלה: ביום 15.6.97, ביום 18.6.97, ביום 9.7.97, ביום 10.7.97 (בחלקו של היום), ביום 14.7.97 (בחלקו של היום). לשלמות התמונה נזכיר כי בא-כוח המדינה הודיע לבית-משפט כי לא יוכל להופיע בבית-משפט בימים 9.6.97 ו9.7.97-. לסופם של דיונים נקבע המשך המשפט לימים אלה (בנוסף לימים 12.6.97 ו22.6.97-): ליום 2.7.97 בשעה 9:00 בבוקר; ליום 10.7.97 משעה 9:00 עד השעה 11:30; ליום 14.7.97 משעה 9:00 עד השעה 12:00; ליום 16.7.97 משעה 9:00 ולכל היום ; ליום 17.7.97 משעה 9:00 עד השעה 14:00. בא-כוח המדינה סבר כי ניתן לסיים את שמיעת הראיות בשתי ישיבות, ואילו בא-כוח המשיב מס' 2 סבר כי יש צורך לקבוע ארבע ישיבות. חשבון פשוט ילמדנו כי לו נעתרו באי-כוח המשיבים למיקצת מהצעות בית-המשפט לקביעת מועדים כי אז ניתן היה לסיים את שמיעת משפטם של המשיבים תוך כדי תקופת ההארכה. ומשנקבעו אך מועדי שמיעה כפי שנקבעו, אין להם לבאי-כוח המשיבים להלין אלא על עצמם בלבד. פרקליטי נאשמים לא יישמעו בטענה כי מרשיהם מוחזקים במעצר מעבר למידה הראויה שעה שדוחים הם הצעות לשמיעת המשפט בשל היותם עסוקים במשפטיהם של אחרים. המשיבים נעצרו בימים שונים, ולפי הצעת בא-כוח מדינה נעשה להאחדת המועדים. אני מחליט, איפוא, להאריך את מעצרם של שני המשיבים עד ליום 22.8.97 (ועד בכלל); דהיינו: מעצרו של המשיב מס' 1 יוארך ב3- חודשים ואילו מעצרו של המשיב מס' 2 יוארך בחודשיים חסר כמה ימים. למותר לומר כי אם יינתן פסק-דין במשפטם של המשיבים (ת"פ 84/96, 107/96) יהיה מעצרם עד לאותו יום. היום, כ"א באייר תשנ"ז (28.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי .g02 97029830	[ "ת\"פ 84/96" ]	2,483
677	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4864/96 - ג' בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקש : טור' מידן יוסף נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה להצטרף כעותר לעתירה בבג"ץ 4864/96 החלטה טוראי מידן יוסף מבקש, בבקשה שהוגשה (ביום 9.11.97), באמצעות בא-כוחו עו"ד נועם שכנר, להצטרף כעותר בעתירה שהוגשה לבית משפט זה (ביום 7.7.96) על ידי טוראי קובי אוזון, באמצעות בא-כוחו עו"ד רועי בלכר, בבג"ץ 4864/96. לאחר הגשת העתירה בבג"ץ 4864/96 הוגשו בקשות רבות של חיילים להצטרף כעותרים לעתירה זאת. תשע בקשות כאלה אושרו ושתי בקשות הועברו להחלטת ההרכב שידון בעתירה. התוצאה היא שכיום מצויות כבר במסגרת העתירה המקורית בקשות רבות שיש בהן, כשהן מצטרפות זו לזו, כדי לסרבל ולבלבל את ההליך בעתירה המקורית. לכאורה העותרים החדשים מצטרפים לעתירה המקורית ואינם מבקשים כל סעד לעצמם. אם כך מה התועלת, או מה ההצדקה, לצירופם, במיוחד כאשר חלק מהם מיוצגים על ידי אותו עורך דין. מאידך, אם הכוונה היא שבית המשפט ידון גם בעובדות המיוחדות של כל אחד מן העותרים, אין לכך ביטוי ברור בבקשות ההצטרפות, ומכל מקום בקשות אלה הופכות את התיק מסורבל יתר על המידה ועל המוצדק. לפיכך אני מבקש כי בא-כוח העותר בעתירה המקורית, עו"ד רועי בלכר, יגיש לבית המשפט הודעה ובה יציין: 1. האם הוא מסכים לצירופו של טוראי מידן יוסף כעותר לעתירה בבג"ץ 4864/96. 2. האם הוא מוכן לנסח עתירה מתוקנת שתכלול את כל העותרים שצורפו לעתירה בהסכמתו, ובהסכמתם של אותם עותרים, ותבוא במקום העתירה המקורית. ההודעה תוגש לבית המשפט תוך 30 יום. עם קבלת ההודעה אחליט גם בבקשה של טוראי מידן יוסף. ניתנה היום, י"א בחשוון תשנ"ח (11.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. I05	[ "בג\"ץ 4864/96" ]	2,485
8,067	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 - 1 בפני: כבוד השופט י. קדמי המבקש: קוזחי תומר העותרים : 1. טור' קובי אוזון 2. טור' סטנילב סולימיינוב 3. טור' איגור בגלפר 4. טור' יונה בניאשוילי 5. טור' גנאדי חיימוב 6. טור' לימור מזרחי 7. טור' עמוס בוזגלו 8. טור' נחמן עמוס 9. טור רפאל בבדג'נוב 10. טור' ארקדי מיאסניקוב ואח' 11. טור' תפארת דוד נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה לצרוף עותר החלטה 1. הבקשה תידון בפני ההרכב שידון בעתירה למתן צו על-תנאי. 2. המזכירות תצרף את הבקשה לתיקי השופטים שישבו בהרכב. 3. המזכירות תזמן את המבקש למועד שייקבע לדיון בעתירה למתן צו על-תנאי. ניתנה היום, כ"ג באב תשנ"ז (26.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. H03	[ "בג\"ץ 4864/96" ]	2,486
11,878	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 - 2 בפני: כבוד השופט י. קדמי המבקש: טור' יונתן שברטוב העותרים : 1. טור' קובי אוזון 2. טור' סטנילב סולימיינוב 3. טור' איגור בגלפר 4. טור' יונה בניאשוילי 5. טור' גנאדי חיימוב 6. טור' לימור מזרחי 7. טור' עמוס בוזגלו 8. טור' נחמן עמוס 9. טור רפאל בבדג'נוב 10. טור' ארקדי מיאסניקוב ואח' 11. טור' תפארת דוד נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה לצרוף עותר החלטה 1. הבקשה תידון בפני ההרכב שידון בעתירה למתן צו על-תנאי. 2. המזכירות תצרף את הבקשה לתיקי השופטים שישבו בהרכב. 3. המזכירות תזמן את המבקש למועד שייקבע לדיון בעתירה למתן צו על-תנאי. ניתנה היום, כ"ד באב תשנ"ז (27.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. H04	[ "בג\"ץ 4864/96" ]	2,487
16,718	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4864/96 - ג' בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקשים : 1. טור' מידן יוסף 2. טור' שרונה קצב נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה להצטרף כעותרים לעתירה בבג"ץ 4864/96 החלטה 1. לבקשת ב"כ העותרים, העותרים 5-1, 7 ו9- בבג"ץ 4864/96 נמחקים מן העתירה. 2. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש תגובה להודעה מטעם ב"כ העותרים מיום 24.11.97. מהודעה זאת עולה כי בפועל די בכך שנאשם צורף כעותר לעתירה זאת (או, כאמור בסעיף 11 להודעה, די אפילו בחותמת "נתקבל" שהוטבעה על הבקשה במדור קליטה של בית המשפט העליון) כדי שהתביעה הצבאית תסכים לשחרורו של הנאשם מן המעצר, והוא ישוחרר בהתאם. אם כך, יוצא שהשחרור מותנה, לא בשיקולים ענייניים, אלא במעשה פורמלי של בקשה להצטרף כעותר לעתירה, הכרוך גם בהוצאה כספית (שלא כל אחד יכול לעמוד בה). ואם אמנם כך מתעוררת שאלת ההצדקה של ההחלטה להחזיק את הנאשם במעצר. פרקליטות המדינה מתבקשת להודיע את עמדתה בשאלה זאת. 3. הפרקליטות תגיש את ההודעה תוך 30 יום. 4. עם קבלת ההודעה אחליט בבקשה של טוראי יוסף מידן וטוראית שרונה קצב להצטרף כעותרים לעתירה וכן אחליט לגבי המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, כ"ה בחשון תשנ"ח (25.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. I06	[ "בג\"ץ 4864/96" ]	2,488
41,685	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. טור' לימור מזרחי 2. טור גינאדי חיימוב 3. טור' ארקדי מיאסניקוב ואח' 4. טור' תפארת דוד 5. טור' איגור בגלפר נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"א באדר התשנ"ח ( 19.03.98 ) בשם העותרים : עו"ד רועי בלכר בשם המשיבים : עו"ד יהודה שפר פסק-דין לאור ההודעה המשלימה של המדינה, נחה דעתנו כי הבעיה העקרונית באה על פתרונה. אשר לבעיה הספציפית של שלושה מהעותרים, לא מצאנו עילה להתערבותנו. העתירה נדחית. ניתן היום, כ"א באדר התשנ"ח (19.03.98), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. A08 /דז/	[ "בג\"ץ 4864/96" ]	2,489
43,362	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' גולדברג העותרים : 1. טור' ארקדי מיאסניקוב 2. טור' לימור מזרחי 3. טור' גינאדי חיימוב 4. טור' איגור בגלפר 5. טור' תפארת דוד 6. טור' שרינה קצב 7. טור' מידן יוסף 8. טור' יהונתן שברטוב 9. טור' קזוחי תומר נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ו' בשבט תשנ"ח (2.2.98) בשם העותרים : עו"ד בלכר רועי בשם העותר 7: עו"ד נועם שכנר בשם המשיבים : עו"ד יהודה שפר החלטה בהסכמת בא-כוח המשיבים, יכתוב בא-כוח העותרים אל המשיבים באורח פרטני לגבי כל עותר ועותר, ויסביר מדוע לדעתו אין זה ראוי כי אותו עותר יעמוד לדין לפני בית-דין צבאי. המשיבים ישקלו בקשות אלו וישיבו לבא-כוח העותרים. בא-כוח העותרים יכתוב אל המשיבים תוך 7 ימים, והמשיבים ישיבו תוך 14 ימים. המשך שמיעת העתירה (לפני כל הרכב) יהיה באמצע חודש מארס. בה-בעת ישקלו המשיבים אפשרות לעדן את מדיניותם על-דרך ניסוח קריטריונים לחריגים שינחו את הפרקליט הצבאי אם להעמיד "נפקדי בקו"ם" לדין צבאי או לדין משמעתי. ניתנה היום, ו' בשבט תשנ"ח (2.2.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. G07	[ "בג\"ץ 4864/96" ]	2,490
678	ב בית המשפט העליון רע"א 1338/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המבקש : יעקב נתנאל עו"ד נגד המשיב : יצחק פרידמן בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 7.1.96 בע"א 1045 שניתן על ידי כבוד השופטים: אבן ארי, בר אופיר, שטרנברג אליעז תאריך הישיבה: כב באלול תשנ"ז (24.9.97) בשם המבקש : בעצמו בשם המשיב : עו"ד שילר גד פסק-דין מוסכם על בעלי הדין, לפי הצעת בית המשפט, שהחיוב כפי שנפסק בבית המשפט המחוזי יעמוד על מחציתו, בנוסף לפריטים שעליהם נפסק בבית משפט השלום. המשיב יחזיר את הסכומים, כפי שהדבר מתבקש מפסק דין זה (המחצית מהחוב הפסוק כנ"ל) תוך 30 ימים. ניתן היום כב באלול תשנ"ז (24.9.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט שו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96013380. B03	[ "רע\"א 1338/96", "בע\"א 1045" ]	2,491
679	ב בית המשפט העליון בשג"צ 5828/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר : חדד ניסים נגד המשיבים : 1. שר הבריאות 2. סגן שר הבריאות 3. ראש האגף להבטחת איכות 4. ראש מינהל הסיעוד הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשם העותר: בעצמו החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת א' אפעל-גבאי, שדחתה את הבקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. החלטות הרשמת ניתנו ביום 10.8.97 וביום 31.8.97. הבקשה להארכת מועד התקבלה ביום 5.10.97. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם הוא שבעה ימים כקבוע בתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בבקשה שבפני מעלה המבקש טענות רבות בנוגע לבקשתו המקורית לקבלת פטור מהפקדת ערבון, שאינן לענין. אשר לאחור הנימוק היחיד שמעלה המבקש הוא כי לא ידע את סדרי הדין. טעות באשר לסדרי הדין אינה עילה להארכת מועד. (ראה בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי דלק בישראל ו23- אח', פ"ד מח(4) 872). ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97058280. P01	[ "בש\"א 5778/94" ]	2,492
680	ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד זהר קליר החלטה יש לתמוך את הבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בתצהיר אשר יבאר את נסיבות האיחור בהפקדה במשך כשנה וחצי ואת נימוקי הבקשה להארכת מועד. בקשה ערוכה כדין תוגש תוך ארבעה יום מיום המצאת ההחלטה. לא תוגש הבקשה, יימחק הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- על אתר. ניתנה היום, י"ז בחשון תשנ"ח (17.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O01	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,493
1,147	ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד זהר קליר החלטה מתבקשת תגובת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ד' בכסלו תשנ"ח (3.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O03	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,494
7,326	ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקש: עו"ד זהר קליר בשם המשיבים: עו"ד יצחק מנזה החלטה בהסכמת המשיבים, מוארך המועד להפקדת הערבות הבנקאית כמבוקש. ניתנה היום, י"ז בכסלו תשנ"ח (16.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O04	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,495
8,425	ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד זהר קליר החלטה מתוקנת יש לתמוך את הבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בתצהיר אשר יבאר את נסיבות האיחור בהפקדה במשך כשנה וחצי ואת נימוקי הבקשה להארכת מועד. בקשה ערוכה כדין תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום המצאת ההחלטה. לא תוגש הבקשה, יימחק הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- על אתר. ניתנה היום, כ"ד בחשון תשנ"ח (24.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O02	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,496
23,698	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הודעת הערעור ולהגשת ראיות נוספות החלטה ביום 21.4.98 הגיש בא-כוח המערער לבית המשפט בקשה לתיקון הודעת הערעור ולהגשת ראיות נוספות. בא-כוח המערער מתבקש להציג את הראיות הנוספות בהן מדובר בפני בא-כוח המשיבים. בא-כוח המשיבים מתבקש להגיש תגובה לבקשה תוך 15 יום מיום שיומצאו לו הראיות כאמור. ניתנה היום, א' באייר תשנ"ח (27.4.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. I07 /אמ	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,497
26,921	ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון כתב בית דין ולהגשת ראיות נוספות בשם המבקש: עו"ד משה ענבר החלטה הבקשה לתיקון הודעת הערעור כרוכה בבקשה להגיש ראיות חדשות בשלב הערעור. לפיכך תועבר הבקשה כולה להחלטתו של כב' השופט התורן. ניתנה היום, כ"ו בניסן תשנ"ח (22.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O06	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,498
31,894	ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקש : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשה ל הגשת ראיות נוספות החלטה בית המשפט שישמע את הערעור יחליט גם בבקשת המערער לתקן את הודעת הערעור ולהציג ראיות נוספות בערעור. ניתנה היום, ח' בסיון תשנ"ח (2.6.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. I08	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,499
35,253	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגן, חברה לביטוח בע"מ ערעור וערעור שכנגד על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.12.95 בת"א 1961/90 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ג' קלינג בשם המערער : עו"ד משה ענבר בשם המשיבים : עו"ד יצחק מנדה פסק-דין השופט ת' אור : 1. המערער, יליד 20.8.69, נפגע ביום 21.1.89 בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי חייב את המשיבים בתשלום פיצויים למערער על נזקיו בתאונה הנ"ל. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על סכום הפיצויים שנפסק. עיינו בערעור ובערעור שכנגד, ובסיכומי באי כוח הצדדים, ומסקנתנו היא שאין עילה להתערב בסכומי הפיצויים אשר נפסקו בפרטי הנזק השונים. 2. המערער עתר להגשת ראיות נוספות בערעור. בקשתו היא, להגשת דו"חות של המוסד לביטוח לאומי שנערכו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, מהם ניתן ללמוד, לטענתו, על החמרה במצבו הרפואי ועל קשיים בשיקומו ובמציאת מקור הכנסה עבורה. דין בקשה זו להדחות. המסמכים אותם מבקש המערער להגיש אינם מסמכים המותרים בהצגה במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1976-, בהיותם חוות דעת רפואיות של גורמים במוסד לביטוח לאומי. מסמכים אלה גם אינם מהווים ,על פי תוכנם, ראיה אשר יש הצדקה להתיר את הגשתה בשלב הערעור על פי המבחנים להגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ע"א 597/81 טויטו נ' דוד , פ"ד מז(2) 874). הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות. ניתן היום, כד' בכסלו התשנ"ט (13.12.98). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96016200. E10	[ "ע\"א 1620/96", "ע\"א 597/81" ]	2,500
37,621	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 - ג' וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער והמשיב בערעור שכנגד : קובי ברעם נגד המשיבים והמערערים 1. רונן קן דרור בערעור שכנגד: 2. המגו חברה לביטוח בע"מ סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשלושת שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובות המערער והמערערים שכנגד, כמפורט בסעיפים 3 ו4- להלן, לא יעלו על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים - המערערים בערעור שכנגד - יגישו את תשובתם לטענות המערער ואת טענותיהם בערעור שכנגד תוך שלושים יום מהיום שהומצאו להם טענות המערער; 3. המערער - המשיב בערעור שכנגד - יגיש את תשובתו לערעור שכנגד תוך עשרים יום מהיום שבו הומצאו לו הטענות בערעור שכנגד, ורשאי הוא, תוך אותה תקופה, להשיב לתשובת המשיבים בערעור, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור; 4. המערערים בערעור שכנגד רשאים להשיב לתשובת המשיב בערעור שכנגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים שכנגד כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, כ"ג בשבט התשנ"ח (19.2.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. A05 /דז/	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,501
41,358	ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקש : ברעם קובי נגד המשיבים : 1. רונן קן-דרור 2. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשה לקביעת מועד דיון החלטה בתיק זה ניתן (ביום 19.2.98) צו בדבר סיכומים בכתב. ביום 21.4.98 הגיש המערער (המשיב בערעור שכנגד) בקשה לתיקון הודעת הערעור ולהגשת ראיות נוספות. בהחלטתי מיום 2.6.98 קבעתי כי בקשות אלה יידונו על-ידי ההרכב שישמע את הערעור. התוכן של הסיכומים בכתב במקרה כזה נקבע בהודעת נשיא בית המשפט העליון בדבר אופן הטיפול בבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור המתנהל על-פי צו סיכומים בכתב, אשר נתפרסמה בפ"ד מו(3) 1. לפי הודעת הנשיא, לא תהיה בסיכומים בכתב המוגשים בתיק זה לפי הצו מיום 19.2.98 התייחסות לראיות הנוספות שהמערער מבקש להגיש בערעור. אם ההרכב שידון בערעור יחליט להיעתר לבקשה ולהתיר את תיקון הודעת הערעור והגשת הראיות הנוספות, יהיה בידי אותו ההרכב לקבוע את דרך הטיעון המשלים בעקבות כך, אם בדרך של טיעון בעל-פה, אם בדרך של סיכומים משלימים בכתב, ואם בדרך משולבת. המערער, שהגיש ביום 29.7.98 בקשה לקביעת מועד לשמיעת טעון בעל פה בבקשותיו לתיקון הודעת הערעור ולצירוף הראיות הנוספות, יעלה בקשה זאת בפני ההרכב, יחד עם הגשת תשובתו לתשובת המשיבים בערעור לפי הצו בדבר סיכומים בכתב, וההרכב יחליט אם לקיים דיון בעל-פה או להסתפק בטענות הצדדים בכתב. ניתנה היום, י"ח באב תשנ"ח (10.8.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. I09	[ "ע\"א 1620/96" ]	2,502
681	בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 3969 בפני: כבוד השופט ת' אור המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חאלד אבו-רביע בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש, התשל"ב1971- בשם המבקשת: עו"ד ענר הלמן החלטה המשיב מתבקש להגיב בכתב לבקשה לרשות ערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשו בתיק זה, וזאת תוך עשרה ימים מיום שיומצא לו העתק של הבקשות. עד להחלטה, שתינתן לאחר קבלת תגובת המשיב, מעוכב בזה, ארעית, ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.6.97 בתיק ע"ש 770/97. עם קבלת תגובת המשיב, או בחלוף המועד להמצאת התגובה על ידו - לפי המוקדם מהשניים - יש להביא בפני את התיק. ניתנה היום, כד' בסיון התשנ"ז (29.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97039690. E01	[ "רע\"ב 97", "ע\"ש 770/97" ]	2,503
1,442	ב בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר כב' השופט י' גולדברג העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 15.6.97 בע"ש 770/97 שניתן על ידי כבוד השופט א' בייזר תאריך הישיבה: י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97) בשם העותר : עו"ד ענר הלמן בשם המשיב : בעצמו החלטה המדינה תבדוק אפשרות של שיקום קבוצתי, ותוסיף ותבדוק את מועד השיחרור המינהלי. על-פי המידע שנקבל נחליט על דבר המשך הדיון. המידע יימסר לבית-המשפט תוך 21 ימים. צו העיכוב שניתן ביום 22.7.97 ימשיך לעמוד בעינו. המשך המשפט יכול שיהיה לפני כל הרכב. ניתנה היום, י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. G03	[ "רע\"ב 3969/97", "ש 770/97" ]	2,504
1,625	בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד בקשת רשות ערעור ובקשה ל עיכוב ביצוע לפי סעיף 62ב לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב1971- בשם העותר: בעצמו החלטה להעביר להרכב שלושה. עד להחלטת ההרכב ובהמשך להחלטתי מיום 19.6.97, יעוכב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.6.97 בתיק ע"ש 770/97. יש לקבוע לדיון בהקדם, בתוך חודשיים מהיום. ניתנה היום, יז' בתמוז התשנ"ז (22.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97039690. E02	[ "רע\"ב 3969/97", "ע\"ש 770/97" ]	2,505
13,617	ב בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד החלטה הודעת המדינה מיום 12.10.97 תועבר מיידית לידי המשיב. מזכירות בית-המשפט מתבקשת לקבוע המשך שמיעה באורח דחוף ביותר (לפני כל הרכב). עד להחלטה אחרת ייוותר צו עיכוב הביצוע בעינו. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. G04	[ "רע\"ב 3969/97" ]	2,506
18,375	ב בית המשפט העליון בירושלים רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אבו רביע חאלד ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.6.97 בע"ש 770/97 שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר תאריך הישיבה: ג' בחשון התשנ"ח (3.11.97) בשם המבקשת: עו"ד ענר הלמן בשם המשיב: בעצמו פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט בייזר), ביטל את מדיניות נציב בתי הסוהר לפיה, אסירים תושבי חוץ אינם משובצים במסגרת שיקום פרטני. על כך מבקשת המדינה רשות ערעור. לאחר ששמענו טענות באי כוח הצדדים אנו מחליטים לתת רשות ערעור ודנים בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה. העובדות 2. המשיב תושב הרשות הפלשתינאית מכפר איתאח שבאיזור, הורשע בעבירת רצח והוא מרצה עונשו מאז 11.7.82. נשיא המדינה קצב את עונשו ל26- שנה ותאריך שחרורו המשוער הוא 10.7.2008. תאריך תום ריצוי 2/3 מהתקופה הוא 10.11.99 ושחרורו המנהלי, 26.5.99. המשיב עתר לשינוי סיווגו כאסיר, מקטגוריה ב1- לקטגוריה ב2- כדי לאפשר שיבוצו בעבודות שיקום פרטני ולאפשר לו ליהנות מחופשות ללא צורך באישור לכל חופשה. המשיב נהנה מחופשות מסודרות, המחייבות אישור משטרה לפני כל יציאה לחופשה. החלטת בית משפט קמא 3. בית משפט קיבל את עתירתו של המשיב, בקובעו, כי מדיניות נציב בתי הסוהר שלא להתיר יציאה של אסירים תושבי חוץ לעבודות שיקום פרטני, מחוץ לכותלי הכלא, הינה מפלה ובלתי סבירה. לפיכך, הורה הוא להביא את המשיב בתוך 30 יום בפני ועדת שיקום שתבדוק אם מתאים הוא לשיקום פרטני. החלטתו עוכבה עד למתן החלטה בבית משפט זה. טענות המדינה 4. טענות המדינה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי נטענות הן במישור עקרוני כללי, והן במישור האישי-פרטני. במישור העקרוני, טוענת המדינה, כי החלטת הנציב, פרי מדיניותו, נעשתה כדין וכי היא ראויה וסבירה ואין בה משום הפליה בין שווים, אלא יש בה משום הבחנה בין שונים, שהשוני ביניהם הוא רלוונטי. במישור הפרטני טוענת היא, כי לא נתקיימו התנאים האישיים לשיבוץ המשיב בשיקום הפרטני וכי הוא אינו מתאים לכך. המשיב עתר אומנם בתחילה לקבלת היתר לשיקום פרטני אך הוא מוכן "להסתפק" בשיקום קבוצתי, שגם בו אין המבקשת - כעניין של מדיניות - מוכנה לשבצו. הבסיס הנורמטיבי 5. נושא שיקום אסירים פליליים בבתי הסוהר בישראל, מוסדר בתקנות 50-60 לתקנות בתי הסוהר התשל"ח1978- (להלן: "התקנות") ובפקודת נציבות בתי הסוהר 12.14.04 מסגרות לשיקום אסירים פליליים בבתי הסוהר בישראל (להלן: הפקודה). תקנה 50 לתקנות קובעת סמכות כללית ומסמיכה את מנהל בית הסוהר לסייע בידי אסיר, שהסתגל לתנאי בית הסוהר, לנקוט בצעדים שיהיה בהם לעזור בשיקומו עם שחרורו. תקנה 52 לתקנות, דנה בשיקום הפרטני ומסמיכה את הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לאסיר העומד בתנאים מסוימים, היתר לצאת לעבודה שיש עמה תמורה, מחוץ לבית הסוהר, ללא ליווי צמוד . תקנה 52א דנה בנושא השיקום הקבוצתי ומסמיכה את הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לאסיר, העומד בתנאים מסוימים, לצאת לעבודה שיש עמה תמורה, מחוץ לכותלי בית הסוהר, בליווי ובהשגחה של אדם שהנציב הסמיכו לכך. בליווי ובהשגחה, עיקר השוני בין השיקום הפרטני והשיקום הקבוצתי. מטרת עבודת השיקום נקבעה בסעיף ב לפקודה כדלקמן: 1. מטרת עבודת השיקום היא לקדם את השתלבותו התקינה של האסיר בחברה כאזרח שומר חוק בדרך של הקניית הרגלי עבודה, מקצוע, השכלה, ערכים באמצעות שילובו במקום עבודה מתאים והקניית משאבים נוספים באמצעות פעולות חינוך וטיפול שונות. 2. פקודה זו קובעת עקרונות, כללים ותהליכים בכל הכרוך בהוצאת אסירים לעבודת שיקום." 6. סעיף ד לפקודה מפרט את הכללים להפניית אסירים למסגרת שיקום, ביניהם: העדר סיכון לשלום הציבור ולביטחון המדינה; מצב בריאות תקין; יתרת מאסר שלא תפחת מ3- חודשים ולא תעלה על 42 חודשים; תפקוד חיובי בבית הסוהר; וקיומה של אפשרות להמשך התהליך השיקומי בקהילת מגוריו של האסיר לאחר שחרורו. שירות בתי הסוהר קבע קריטריונים למיון אסירים לצורך שיקום, מהם, תפקודיים-התנהגותיים ומהם טיפוליים. מדיניות שירות בתי הסוהר, הינה ככלל, כי תהליך השיקום מעצם אופיו ומטרתו, מיועד לאסירים תושבי ישראל בלבד ואינו מיועד לאסירים תושבי חוץ. קריטריון זה איננו מופיע בין הקריטריונים שבסעיפי הפקודה הנ"ל ובכללים המנויים בהם, עם זאת הוא פועל יוצא של אותם כללים המשמשים תשתית לגיבושה של המדיניות. ואלה עיקרי השיקולים למדיניות האמורה: 7. טענות המבקשת הן בקצרה כלדקמן: בהיות השיקום הליך טיפולי מובנה ולא טובת הנאה, ובהיות אסירים תושבי חוץ ככלל ואסירים תושבי האזור בפרט, מנועים מלהישאר בישראל לאחר שחרורם ממאסרם, אין טעם בהפנייתם להליך שיקומי כמשמעותו בפקודה, הליך שממילא לא יסייע בקליטתם בקהילתם מחוץ לישראל. ההליך השיקומי נועד לשקם את האסיר בעזרת בני משפחתו והקהילה בה אמור הוא להיקלט לאחר שחרורו. האסיר תושב הארץ אמור לחזור ולהיקלט בה. לא ניתן לשלב במסגרת ההליך השיקומי את קהיליית או משפחת האסירים תושבי חוץ, שילוב שהוא קריטי להצלחת הליך השיקום. עמדה זו נסמכת על חוות דעת של גורמים מקצועיים המטפלים בשיקום אסירים והיא מתבקשת גם מן העובדה ששיקום כזה נעשה תוך התחשבות בעבודת האסיר בעבר, בעבודתו העתידה, באזור מגוריו ובהתאמתו המקצועית להשתלבות בקהילה לאחר שחרורו. המשיב, כתושב האזור, אינו רשאי להסתובב חופשי בארץ גם אלמלא היה אסיר. לא יתכן מצב, בו יותר לו לעשות כן, דווקא כאשר הוא מרצה עונש מאסר על עבירת רצח, בכלא ישראלי. החשש להימלטות מן המאסר, במיוחד של אסיר תושב הרשות הפלשתינאית והסיכון הביטחוני אם יינתן לאסיר כזה לצאת מדי יום לעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, הם רציניים וממשיים. אסיר תושב חוץ שהיה מעורב בביצוע עבירות פליליות או ביטחוניות בישראל מוכרז לאחר שחרורו כ"מוגבל כניסה" ונמנעת ממנו אוטומטית כניסה לישראל למשך חמש שנים לפחות משיקולי שמירה על שלום הציבור ובטחונו ומחשש של גורמי בטחון מעודף מוטיבציה של האסיר לביצוע פעילות עוינת בישראל כדי לנקות עצמם מחשש של שיתוף פעולה. מכאן, שיש טעם רב במניעת יציאת אסיר כזה לעבודה המאפשרת לו להסתובב חופשי בתחומי המדינה, דווקא בתקופת מאסרו. מקומות העבודה מחוץ לכלא למטרת שיקום, מצויים במשורה ומספרם מוגבל. האינטרס לשקם בראש וראשונה, אסירים תושבי ישראל בבחינת "עניי עירך קודמים", הוא לגיטימי. תכליתו של השיקום, היא - בין השאר - מניעת פשיעה עתידה בישראל. השיקום אמור להוציא את האסיר ממעגל חיי הפשע ולאפשר לו להשתלב בחברה הישראלית לאחר שחרורו. האינטרס הציבורי לשקם אסירים שיחזרו לחיק החברה הישראלית, גדול לאין שיעור מזה המצדד בשיקום אסירים שכניסתם לישראל תימנע לאחר שחרורם. אומנם יכול ושיקום יסייע לאסיר לחזור לחיק קהילתו בחו"ל, אלא שתכלית זו היא משנית ואינה עומדת בראש סדר העדיפויות של הרשויות המקומיות לאור עדיפויות קודמות. עם זאת מכיר שירות בתי הסוהר, בצורך לטפל באסירים תושבי חוץ ומפנה אותם למסגרות של הכשרה מקצועית ותעסוקה בתוך כותלי בית הסוהר על פי כישוריהם ועל פי אפשרות השירות ומאפשר להם לקבל שכר בעד העבודה על מנת שיוכלו לסייע למשפחותיהם. גם בעניין זה מבוססת המדיניות על חוות דעת מקצועית של ד"ר זיגלבוים ראש מינהל טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר. מכאן, שאין התעלמות מדאגה לצורכי אסירים תושבי חוץ במישור זה, אם כי לא באופן זהה לאסירים תושבי הארץ. נראה לנו, כי כל השיקולים הנ"ל הם ענייניים ורלוונטיים לעניין ההבחנה בין אסירים תושבי הארץ לבין אסירים תושבי חוץ. האם לוקה מדיניות הנציב בהפליה פסולה? שוויון ואפליה 8. הציר המרכזי בענייננו, סובב סביב טענת האפליה. האפליה היא הפן השני של הזכות לשוויון. השוויון מחייב אי אפליה. הזכות לשוויון הוכרה בשיטתנו המשפטית, כזכות יסוד של האדם באשר הוא אדם, מימים ימימה. זכות זו היא נשמת אפו של משטרנו החוקתי. השוויון שהגדרתו אינה אחידה, הוגדר בהגדרה היפה לענייננו, כ"יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטים לאותה מטרה." (ד"נ 10/69 בורונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל , פ"ד כה(1) 7, 37). ביסוד ההפליה טמונה ההנחה כי השניים שווים זה לזה בתכונותיהם ולפיכך זכאים הם לזכות שווה. אולם כאשר יש בין השניים הבדלים של ממש, רלוונטיים לאותה המטרה, הופכת ההפליה מהפליה פסולה להבחנה מותרת. יש איפוא, להבדיל בין אפליה פסולה לבין אבחנה מותרת. אומר על כך הנשיא אגרנט בד"נ 10/69 הנ"ל, בע' 35: "בית משפט זה, קבע, לא פעם אחת, כי יש להבדיל תמיד - הן לצורך פרשנות החוק והן כקנה מידה לסבירות הפעולה המינהלית של רשות ציבורית בעלת סמכות דיסקרציונית - בין הפליה פסולה (להלן: הפליה) לבין הבחנה מותרת. עקרון השוויון, אשר אינו אלא הצד השני של מטבע ההפליה ואשר המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף מטעמים של צדק והגינות להמחישו, משמעותו, כי יש להתייחס, לצורך המטרה הנדונה, יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטיים לאותה מטרה... אם ההבדל או ההבדלים בין אנשים שונים הינם רלוונטיים למטרה הנדונה אזי תהיה זו הבחנה מותרת, אם מתייחסים אליהם, לצורך אותה מטרה, יחס שונה, ובלבד שההבדלים ההם מצדיקים זאת... תהא זו הבחנה מותרת, אם השוני בטיפול בבני אדם שונים ניזון מהיותם נתונים בשים לב למטרת הטיפול במצב של אי שוויון רלוונטי (ראה מובאות שם)". אומר על כך השופט זוסמן בע"א 5/51 המצוטט בהסכמה על ידי השופט לוין בבג"צ 141/82 רובינשטיין ואח' נ' יו"ר הכנסת , פ"ד ל"ז(3) 141, 149 מול האות א': "כאשר מסיבותיהם של שני מקרים הן שונות, רשאי, ולפעמים אף חייב, המחוקק להתייחס אליהם בצורה שונה, וכל הפליה שמקורה בשוני המסיבות, אין לערער עליה. כדי שייפסל דבר מחמת היותו הפליה, יש לברר אם ההפליה היא בלתי צודקת או בלתי הוגנת היינו אם מסיבות זהות גררו אחריהן יחס שונה מטעם המחוקק. האבחנה בין מסיבות שונות, מאידך, אין בה משום הפליה". בשורת פסקי דין שניתנו לאחר הכנסו לתוקף של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נאמרו דברים ברוח זו. ראו: בג"ץ 4541/94 מילר נגד שר הביטחון , פ"ד מט(4), 94, 109: "...הכלל הוא כי שונות רלוואנטית עשויה להצדיק הבחנה. הלוא בכך טמון שורש ההבדל בין הפליה פסולה לבין הבחנה כשרה". 9. אין חולק כי גם לאסירים זכות לשיוויון ביניהם. כאשר מדובר בזכות שאינה מוענקת על-ידי החוק עצמו אלא החוק מעניק לרשות השלטונית המוסמכת שיקול דעת להעניק את הזכות האמורה על-פי שיקול דעתה, קובעת הרשות מדיניות במסגרת מתחם של אפשרויות סבירות. אם הרשות נמנעת מראש מלהעניק לאיש טובת הנאה, ובהנחה שהחלטה כזו היא כדין, לא ניתן לבוא אליה בטרוניה. לא כך משהחליטה להעניק אותה טובת הנאה והיא מעניקה אותה לפלוני ואינה מעניקה אותה לאלמוני, מטעמים מפלים, הרי אם קיים דמיון בין פלוני ואלמוני והשניים שווים בתכונותיהם, נוצרת בכך הפליה פסולה (השופט ברק בבג"צ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר , פ"ד מו(1) 191, 205). מכאן, שכאשר אין השנים דומים ואינם שווים בתכונותיהם, ההפליה אינה פסולה. זכות אסירים לשיקום 10. מוסד שיקום האסירים והסדרי שיקומם נקבעו בחוק. לרשות המוסמכת - נציב בתי הסוהר - הוענק שיקול דעת ביישום החוק. הנציב מצא לגבש מדיניות המבחינה בין אסירים תושבי הארץ לבין אסירים תושבי חוץ, מהנימוקים שפורטו לעיל. אכן, קיימות זכויות בסיסיות, כמו הזכות לחיים ולכבוד, אשר אין לפגוע בהן או לשלול אותן גם ממי שאינו אזרח או תושב המדינה. לא כזו היא הזכות לשיקום האסיר. זכות זו אינה זכות מוקנית; זוהי זכות שעצם הענקתה ואופן הענקתה, נתונים לשיקול דעתו של הנציב. זוהי זכות בעלת גוון סוציאלי שאינטרסים ציבוריים מובהקים משמשים בהענקתה. זוהי זכות המוענקת לשם השגת תכליות מסוימות, באמצעים מסוימים, המאפשרים הענקתה או שלילתה בהתאם לנסיבות. מובן שהענקתה לאחד ושלילתה מאחר, איננה יכולה להיעשות באופן שרירותי על ידי הפליה בין שווים אולם ניתן להעניקה לאחד ולשוללה מאחר, על בסיס הבחנה בין שונים . שיקול הדעת של הרשות חייב להיות מופעל בהגינות, מטעמים ענייניים, הוגנים, רלבנטיים, צודקים, וללא הפליה פסולה (בג"צ 637/89 הנ"ל). 11. "... עקרון השוויון הוא בעיקרו דריוואטיבי, ולעיתים קרובות ניתן לעשות שימוש במקומו גם במונחים אחרים: כגון זכויות, סבירות, צדק, והיגיון... ". בין השיקולים להבחנה בין שונים ניתן באופן לגיטימי לתת את הדעת למשאבי הציבור המוגבלים. כמו כן, "אי אתה יכול לשקול שיקולים של שיויון מבלי להביא בחשבון הערכות ערכיות. הערכות כאלה עשויות להשתנות מחברה לחברה ומתקופה לתקופה". (השופט ש' לוין בבג"צ 141/82 הנ"ל בע' 149). 12. חוקים פדרליים רבים של ארצות הברית, מעניקים יחס שונה לאזרחים ולזרים. כל אותם חוקים, מושתתים על העיקרון שהבחנה בין זרים לבין אזרחים לצורך הענקת הטבות למיניהן, מבוססת מבחינה חוקתית ומאפשרת מתן הטבות לקבוצה אחת ואי נתינתן לקבוצה אחרת, שכן, לא קיימת חובה קונסטיטוציונית לספק לכל הזרים את אותן ההבטות המסופקות לאזרחים. השאלה אם הבחנה בין אזרחים ללא אזרחים לעניין הענקת הטבות היא חוקתית, עולה בהקשרים רבים ולא רק לגבי אסירים. בארצות-הברית נבדקה לא אחת חוקיותם של חוקים המעניקים הטבות לאזרחי המדינה ושוללים אותן מזרים, ונשאלה השאלה אם נוגדים הם את חוקת ארצות הברית. באחד המקרים נבחנה השאלה אם ביטוח רפואי נוסף, לתושבי ארצות הברית, שאינו מוענק לזרים שאינם תושבי קבע, הוא חוקתי. בית המשפט החליט בחיוב, בקובעו כי לא קיימת חובה קונסטיטוציונית לספק לזרים את אותן ההטבות הסוציאליות המוענקות לתושבי המדינה ולאזרחיה (ראו: Mathews, Secretary of Health, Education, and Welfare v. Diaz Et Al , 426 U.S. 67(1976) ). גם בחקיקה הישראלית קיים הבדל ברור בהענקת זכויות שונות לאזרחי המדינה לעומת זרים שאינם אזרחיה. דומה, שאין מקום להעלות טענה בדבר אי חוקתיותם של חוקים אלה. אין לראות בהחלטה המעניקה לתושבי המדינה ואזרחיה זכות קדימה בהנאה ממשאביה המוגבלים, משום החלטה מפלה (בג"צ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר , פ"ד לב(2) 800, 805 מול האות א'). בענייננו, אמנם אין מדובר בזכות המוענקת בחוק, אלא בהפעלת סמכות על פי חוק, אלא שבעקרון, התשתית הרעיונית זהה. המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי אין החלטת הנציב לוקה באפליה פסולה. יחסיות הזכות לשוויון 13. גם אילו סברתי שנפגע השוויון בין אסיר תושב ישראל ותושב חוץ - ואינני סבורה כן - לא הייתי מוצאת כי המדיניות שהותוותה על-ידי הנציב אינה סבירה. ומדוע? הזכות לשוויון אינה מוחלטת. זוהי זכות יחסית. על יחסיותו של עקרון השוויון והצורך באיזון בינו לבין ערכים אחרים. ראו: א' ברק פרשנות במשפט (תשנ"ג, כרך שני - פרשנות החקיקה) 459 - 460; וכן 153/87 שקדיאל נגד השר לעניני דתות , פ"ד מב(2) 221, 242 מול האותיות ה'-ו'. גרעינה הקשה של זכות זו הוא באיסור הפליה מחמת גזע, מין, דת וצבע. בהפליה מטעמים אלה, נפגע באופן בסיסי כבודו של האדם כאדם. ככל שהזכות מתרחקת ממעגל מרכזי זה, כך נעשית היא חלשה יותר אל מול זכויות אחרות איתן היא מתנגשת. כאשר מדובר בהטבות כלכליות או סוציאליות, יש ושיקולים ענייניים ואינטרסים כלכליים, מדיניים, סוציאליים ובטחוניים, יצדיקו סטיה מעקרון השוויון לטובת אותם אינטרסים לגיטימיים. כבודו של אסיר תושב חוץ, כאדם, לא נפגע על ידי אי שיבוצו בשיקום, גם אם נוצר בכך אי שוויון, פרט לפגיעה המגולמת באי השוויון עצמו. הוא מקבל חופשות מסודרות, הוא משולב בעבודה בשכר בתחום בית הסוהר והוא נהנה מן הזכויות שאסירים אחרים מסוגו נהנים מהן. בכך נעשה איזון הולם בין האינטרסים המשמשים בזירה. אכן, הוא איננו יכול לצאת לעבוד מחוץ לכלא, מה שאסיר תושב הארץ יכול לעשות (אם יתמלאו התנאים לכך), אולם פגיעה זו כשלעצמה, אינה קשה דיה כדי לגבור על אינטרסים אמיתיים, רציניים וחשובים הניצבים מנגד והראויים להגנה, שנמנו לעיל. מכאן, שגם אילו נדרשתי לקריטריונים שבפסקת ההגבלה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הייתי מוצאת כי הפגיעה בזכות במקרה דנן נעשית לתכלית ראויה ואינה עולה על הנדרש. ראוי לציין, כי הנציב נעזר לצורך גיבוש מדיניותו בחוות דעת של מומחים לנושא. עוד ראוי להעיר, כי הטיפול בנושא ההתאמה הפרטנית של המשיב, לשיקום, מתייתר, לאור ההחלטה העקרונית. 14. סוף דבר, המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי השיקולים והנימוקים שהביאו את הנציב לגבש מדיניותו במסגרת שיקול הדעת שהוענק לו בדבר שלילת זכאותם של אסירים תושבי חוץ לשיקום פרטני או קבוצתי, איננו לוקה בחוסר סבירות ואיננו מפלה בין שווים. ההבחנה בין שתי הקבוצות - בהתחשב בשיקולים הגלומים בה - איננה בלתי צודקת ואיננה בלתי הוגנת. תכונותיהם ונסיבותיהם של חברי שתי הקבוצות אינן זהות. נימוקיו ושיקוליו של הנציב הם לגיטימיים ורלוונטיים. הם לוקחים בחשבון את השוני בין קבוצות האסירים, המצדיק התייחסות שונה אל כל קבוצה בהקשר לשיקום. לפיכך, דעתי היא כי מדיניותו של הנציב אינה לוקה בהפליה פסולה ודינה להישאר על כנה. אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטתו של השופט קמא. ש ו פ ט ת השופט מ' חשין : אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' קדמי : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן. ניתן היום, י"ב בכסלו התשנ"ח (11.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. J05	[ "רע\"ב 3969/97", "ש 770/97", "בע\"א 5/51", "בג\"ץ 4541/94" ]	2,507
682	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5169/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי העותרים : 1. לק"ח -"למען קרית חיים " -עמותה רשומה 2. עופר שרון 3. יצחק סולומון 4. סמי טולדנו 5. עזימי אלברט 6. שטרנפלד יהודית 7. פרץ חיים נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית חיפה עתירה למתן צו על תנאי החלטה 1. להעביר העתירה למתן צו על תנאי להרכב של שלושה; ולבקש מבאי כח המשיבים להגיש תגובה בכתב לקראת מועד הדיון. 2. המזכירות תקבע מועד לדיון בעתירה ותזמן את באי כח הצדדים למועד שתקבע. ניתנה היום, כה' באב התשנ"ז (28.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97051690. H01	[ "בג\"ץ 5169/97" ]	2,508
61,208	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5169/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. לק"ח - "למען קרית חיים" - עמותה רשומה 2. עו"ד עופר שרון 3. יצחק סולומון 4. סמי טולדנו 5. אלברט עזימי 6. יהודית שטרנפלד 7. חיים פרץ נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עיריית חיפה תאריך הישיבה: ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) בשם העותרים : עו"ד שמואל ברח"ד בשם המשיב 1: עו"ד דינה זילבר בשם המשיב 2: עו"ד שרה ברזילי עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין לבקשת העותרים אנו מחליטים למחוק את העתירה. היום, ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97051690. G02	[ "בג\"ץ 5169/97" ]	2,509
683	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 96 / 6567 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המבקשת : עשירה סלומון נגד המשיבים : 1. בית הדין הרבני האזורי בת"א 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 3. אליהו סלומון בקשה לקביעת מועד לדיון בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן החלטה לתגובת המשיבים תוך חמישה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, י"א בסיון תשנ"ז (16.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96065670. R02	[ "בג\"ץ 96" ]	2,510
5,736	בבית המשפט העליון בג"ץ 6567/96 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון ה מבקשת: עשירה סלומון נגד המשיבים : 1. בית הדין הרבני האזורי בת"א 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 3. אליהו סלומון בקשה לקביעת מועד לדיון בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן בשם המשיב מס' 3: בעצמו החלטה העתירה תדון ביום 29.10.97 בשעה 09:00. ניתנה היום, ט' בתמוז תשנ"ז (14.7.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96065670. R03	[ "בג\"ץ 6567/96" ]	2,511
684	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים החלטה 1. באי כוח המשיבים הודיעו שאין הם מתנגדים כי יינתן צו ביניים עד לדיון בעתירה, מתוך הנחה שתיקבע לדיון תוך החודשים הקרובים. 2. לפיכך ניתן בזה צו ביניים כבקשת העותרים עד למתן החלטה בעתירה. 3. המזכירות תקבע מועד לדיון בעתירה תוך שלושה חודשים. ניתנה היום, י"ב באלול תשנ"ז (14.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. M03	[ "בג\"ץ 5303/97" ]	2,512
3,572	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה 1. העתירה למתן צו על-תנאי תועבר לדיון לפני מותב תלתא. המשיבים ישיבו על העתירה לקראת מועד הדיון. כן יודיעו לבית המשפט תוך 3 ימים אם הם עומדים להרוס את בתיהם של העותרים; אם התשובה חיובית - תוך איזה פרק זמן. 2. המזכירות תזמין את באי-כוח בעלי הדין. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ז (11.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. M01 /שב	[ "בג\"ץ 5303/97" ]	2,513
18,851	בבית המשפט העליון בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ח' אריאל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98) בשם העותרים: עו"ד ת' ג'ובארין בשם המשיבים: עו"ד מלכיאל בלס פסק-דין שני העותרים הקימו בשנת 1996 שני בתים על אדמה חקלאית, הנמצאת בבעלותם, בתחום איסור בניה של כביש ראשי 66, ליד כפר תענך בנפת ג'נין, אך במרחק ניכר מן הכפר, ומן הצד השני של הכביש. הם לא ביקשו היתרי בניה, וכשנתגלה כי הם מקימים בתים שלא כדין, הוצאו נגדם צווי הפסקת עבודה. או אז פנו העותרים וביקשו היתרי בניה. הבקשות נדונו, בנוכחות ב"כ העותרים, בפני ועדת המשנה לפיקוח. הוועדה דחתה את הבקשות בשל טעמים שונים, בין היתר משום שמדובר באדמה חקלאית, שהבניה עליה אסורה לפי תכנית המיתאר החלה על המקום, ומשום שהבניה בוצעה בתחום איסור בניה של כביש ראשי לפי תכנית המיתאר האזורית לדרכים. בעקבות הדחייה של הבקשות הוצאו צווי הריסה נגד שני הבתים. לאחר מכן פנו העותרים אל וועדת המשנה לתכנון מקומי והגישו בקשה לאישור תכנית מפורטת שתאפשר להם לקבל היתרים לשני הבתים שנבנו. אך הועדה דחתה את הבקשות. בין היתר צויין בהחלטת הועדה כי התכנית מתייחסת לשטח המנותק מכפר תענך, הנמצא מעבר לכביש, ללא רצף תכנוני עם הכפר, ואין הצדקה לאשר את התכנית בשל שיקולים תכנוניים. כעת מבקשים העותרים כי נורה למשיבים לאשר את התכנית המפורטת ולאסור על הריסת שני הבתים. קראנו ושמענו את טענת העותרים. אך העותרים מעלים טענות שכבר נדונו לא פעם ונדחו לא פעם על ידי בית המשפט. מבחינה משפטית אין בפנינו עילה לומר כי החלטות הוועדות, זו המצווה על הריסת הבתים וזו הדוחה את התכנית המפורטת, לוקות בחוסר חוקיות המצדיק ביטולן על ידי בית המשפט. לפיכך החלטנו לדחות את העתירה. עם זאת מן הראוי יהיה לדחות את ביצוע צווי ההריסה. בהסכמת ב"כ המשיבים אנחנו מחליטים כי צווי ההריסה לא יבוצעו תוך 6 חודשים מהיום. ניתן היום, י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק נאמן למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. I08	[ "בג\"ץ 5303/97" ]	2,515
685	בבית המשפט העליון בירושלים ע"פ 97 / 3766 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש: יצחק טייב נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח. 120/96, שניתן על ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן החלטה מתבקשת תגובת פרקליטות המדינה לבקשה, ואם היא עומדת על קביעת הבקשה לדיון. הפרקליטות מתבקשת למסור עמדתה ללשכתי ככל האפשר עד יום א' 22.6.97 ואז אחליט בדבר אופן המשך הטיפול בבקשה. ניתנה היום, י"ד בסיון תשנ"ז (19.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. F01	[ "ע\"פ 97" ]	2,516
7,596	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3766/97 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש : יצחק טייב נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בית המשפט המחוזי בל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח. 120/96 שניתן על ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן ה ח ל ט ה בהעדר התנגדות מטעם המשיבה הנני נענה לבקשה ומעכב את ביצועו של עונש המאסר בפועל, שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי, עד למתן פסק-דין בערעור. הערובות והתנאים שנקבעו לשחרורו של המבקש יעמדו בעינם. ניתנה היום, יט' בסיוון תשנ"ז (24.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. F03	[ "ע\"פ 3766/97" ]	2,517
50,253	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3766/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ח' אריאל המערער : טייב יצחק נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח 120/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' סטרשנוב, ז' המר, ש' טימן. תאריך הישיבה: ל' בשבט התשנ"ט (16.2.99) בשם המערער : עו"ד ירון ברזילי בשם המשיב ה: עו"ד אפרת ברזילי בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (ת.פ. 120/96) בעבירה של קשירת קשר לתקיפה, בכך שיחד עם חבר קשר קשר עם אדם שלישי, לפיו יתקוף האחרון תמורת תשלום, אדם שעמו היה למערער וחברו סכסוך בקשר לחלוקת האדמות במושב שבו התגוררו היריבים, ויגרום לו חבלות גופניות. האדם השלישי דיווח על קשירת הקשר למשטרה ופעל על פי הוראותיה; והמערער וחברו נעצרו לאחר שמסרו לאדם השלישי את המידע שהיה דרוש למימוש הקשר. המערער הודה באשמה שיוחסה לו על פי הסדר טיעון, שמכוחו כתב האישום מותן. התביעה בקשה לגזור על המערער שישה חדשים מאסר שירוצו בעבודות שירות; ואילו הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, לפיה ניתן להסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור בלבד. בית המשפט גזר על המערער 18 חודשים מאסר, מהם 5 חדשים לריצוי בעבודות שירות; והערעור מכוון כנגד חומרת העונש. ב"כ המערער הדגיש את עברו הנקי של שולחו, כשהוא חוזר על האמור בתסקיר שירות המבחן, בו מוצג המערער כאזרח טוב וחיובי שניהל עד למקרה הנוכחי אורח חיים נורמטיבי ללא דופי; ובקשתו היא להמיר את עונש המאסר בעבודות שירות לעונש מאסר על תנאי, בתוספת עבודות לתועלת הציבור. לא נוכל להיעתר למערער. בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על החומרה היתירה המאפיינת את התנהגותו של המערער, שלא נרתע מלשכור שירותי בריונות ונקיטה באלימות גופנית כנגד יריב בסכסוך מקרקעין; ואנו לא מצאנו כי בית המשפט שגה בהערכת החומרה הגלומה בהתנהגות זו. אכן, לאחר שנפגשו עם האדם השלישי נרתעו המערער וחברו מלממש את הקשר והישהו את מתן האות למימושו; ובכך "ראשית חרטה", כפי שטוען ב"כ המערער. ברם, אין בכך כדי ליטול מעצם ההתקשרות עם האדם השלישי, כשלעצמה, את החומרה הקשה המאפיינת אותה. אכן, המערער אינו משתייך לאוכלוסיה העבריינית וככלל האלימות הינה ממנו והלאה. ברם, פנייה של אדם כמו המערער לאלימות, ממחישה את הנטיה הגוברת בחברתנו לנקוט בדרך האלימות; ונטיה זו יש לבלום בענישה הולמת ומרתיעה. המזכירות תעביר את פסה"ד לממונה על עבודות השירות לקביעת מועד להתחלת ריצוי העונש; ועד למועד שיקבע יעוכב ביצוע גזר הדין. הערעור נדחה. ניתן היום, ל' בשבט תשנ"ט (16.2.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. H04	[ "ע\"פ 3766/97" ]	2,518
686	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 864/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : נחאל מרואן נגד המשיב : המושל הצבאי לחבל עזה דיון מקדמי בעתירה החלטה העותר מתבקש להודיע לבית המשפט אם העתירה כפי שהיא עדיין אקטואלית ואם הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה זאת בפני הרכב. העותר יגיש את ההודעה לבית המשפט תוך 15 ימים. ניתנה היום, כ"א באב תשנ"ז (24.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96008640. I04 חכ/	[ "בג\"ץ 864/96" ]	2,519
8,862	ב בית המשפט העליון בג"ץ 864/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : נחאל מרואן נגד המשיב : המושל הצבאי לחבל עזה דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 24.8.97 החלטתי כי על העותר להודיע לבית המשפט, תוך 15 ימים, אם העתירה עדיין אקטואלית ואם הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה בפני הרכב. עד היום לא התקבלה בבית המשפט הודעה מטעם העותר. לפיכך אני מחליט למחוק את העתירה מחוסר מעש. מחיקת העתירה תיכנס לתוקף ביום 1.11.97, אלא אם קודם לכן יודיע העותר לבית המשפט כי הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה. ניתנה היום, ז' בתשרי תשנ"ח (8.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96008640. I06	[ "בג\"ץ 864/96" ]	2,520
687	בבית המשפט העליון רע"א 96 / 437 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך החלטה הודעה על קביעת סכום הערבון נשלחה למבקשת בתאריך 24.1.96 על-פי הכתובת שמסרה, אך לא נמסרה ליעדה, שכן דבר הדואר "לא נדרש". אני מאפשרת למבקשת ליתן טעם תוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה מדוע לא תימחק הבקשה לרשות ערעור מחוסר מעש. אי מתן תשובה במועד יביא למחיקת הבקשה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף. ניתנה היום, ד' בסיון תשנ"ז (9.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q01	[ "רע\"א 96" ]	2,521
3,691	בבית המשפט העליון רע"א 437/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך בשם המבקשת: בעצמה החלטה המבקשת מעוניינת בבירור הבקשה לרשות ערעור. יש לשלוח למבקשת הודעה על קביעת גובה הערבון כמקובל. ניתנה היום, א' בתמוז תשנ"ז (6.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q02	[ "רע\"א 437/96" ]	2,522
11,172	ב בית המשפט העליון רע"א 437/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון בשם המבקשת: עו"ד קלמן קרני בשם המשיבות 1-2: עו"ד מאיר שריקי החלטה לנוכח סיכוייה הקלושים של הבקשה לרשות ערעור להתקבל (השווה: בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123), וכן לנוכח חוב ההוצאות הגדול שהמבקשת חבה למשיבות כאמור בסעיף 25(י) לכתב התגובה שהגישו המשיבות, אין כל הצדקה לפטור מהפקדת ערבון במקרה זה. הערבון יופקד תוך 15 יום מיום קבלת ההחלטה. לאחר הפקדת הערבון תידון הבקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, כ' באלול תשנ"ז (22.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. O04	[ "רע\"א 437/96", "בר\"ע 103/82" ]	2,523
16,706	בבית המשפט העליון רע"א 437/96 - 2 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון בשם המבקשת: עו"ד ק. קרני החלטה מתבקשת עמדת המשיבים בשתי הבקשות שבכותרת. זו תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ז (8.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q03	[ "רע\"א 437/96" ]	2,524
20,442	ב בית המשפט העליון רע"א 437/96 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ דחייה לפי תקנה 431 בשם המבקשת: עו"ד קלמן קרני בשם המשיבים: עו"ד מאיר שריקי החלטה בהמשך להחלטה מיום 15.1.98 אשר נמסרה לבא כוח המבקשת בתאריך 18.3.98, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה כ"ה בניסן תשנ"ח (21.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. O06	[ "רע\"א 437/96" ]	2,525
688	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 - ב' בפני: כבוד השופט א' גולדברג העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה לדחית מועד דיון החלטה הבקשה נדחית, כשבמשרד עורכי-דין נוספים. להודיע בהקדם לבאי כח הצדדים. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D06	[ "בג\"ץ 5206/97" ]	2,526
4,422	בית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים עתירה למתן צו על תנאי החלטה 1. להעביר העתירה להרכב של שלושה שופטים, ולבקש מבא כח המשיב להגיש תגובה בכתב לקראת מועד הדיון. 2. המזכירות תקבע הדיון בעתירה למתן צו על תנאי ליום 10.9.97 ותזמן את באי כח הצדדים. ניתנה היום, כח' באב התשנ"ז (31.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. H01	[ "בג\"ץ 5206/97" ]	2,527
12,526	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים החלטה בעתירה זו ידון ההרכב הבא: השופט א. גולדברג השופטת ד. דורנר השופטת ד. ביניש. ניתנה היום, ו' באלול התשנ"ז (8.9.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. A02 /דז/	[ "בג\"ץ 5206/97" ]	2,528
21,839	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים תאריך הישיבה: כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98) בשם העותר : עו"ד חי דן בשם המשיב : עו"ד אורית קורן פסק - דין השופט א' גולדברג: 1. העותר ועיריית תל-אביב-יפו (להלן: העירייה) התדיינו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לאחר שנפל סכסוך ביניהם. הדיון שהתקיים בפני סגן נשיא בית המשפט, השופט אורי גורן, הוכרע לטובת העירייה בפסק דין שניתן ביום 16.1.96. 2. ביום 20.6.96 שלח העותר לשר המשפטים דאז (י' נאמן) מכתב קובלנה נגד השופט גורן, בו ציין כי הופתע מתוצאת פסק הדין ("קיבלתי הלם"), ומן הנאמר בו, שלא הלמו את שהתרחש במהלך הדיון והערותיו הביקורתיות של השופט כלפי עדת העירייה חנה רומנו, וכלפי עורך-דין עמי פזטל, שייצג את העירייה ("בגוף פסק הדין משבח השופט את העדה רומנו על מהימנותה ומקצועיותה, וכן הוא משבח את עו"ד פזטל"). העותר ציין, כי הוא ייחס זאת "לזמן הרב שחלף מסיום המשפט, לעומס הרב שהשופט נתון בו, ואפילו לליקוי מאורות של כבוד השופט", ומיד הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. בזמן האחרון, כך מוסיף העותר בקובלנתו, התגלה לו כי: "השופט גורן היה מעוניין בתוספת בנייה לביתו... בסוף חודש יולי 94 פנה השופט לקבלת מידע לגבי זכויות ואפשרויות הבנייה. בסוף חודש אוגוסט 94 נוצר קשר בינו ובין עו"ד פזטל, וזאת לאחר שמיעת העדויות במשפט ותוך כדי הסיכומים. כתוצאה מכך הפך עו"ד פזטל להיות בא כוח ושתדלן של השופט ברשויות העיריה. מעורבותו הביאה להוצאת רשיון בנייה במהירות שיא של 42 יום וחסכון של עשרות אלפי שקלים לשופט...". בקובלנתו פרט העותר את העדפות להן זכה השופט גורן, בהן "עניין חמור ביותר... השופט לא חתם כלל על הרשיון והתנאים הכלולים בו, דבר שהוא פשוט בלתי אפשרי. במקום השופט חתמה גב' סופיה זיידמן, מנהלת היחידה לגביית אגרות פיתוח בעיריית ת"א. הגב' זיידמן חותמת על הרשיון פעם בשם השופט ופעם בשם הועדה המקומית, ולמעשה ויתרו לשופט על ההתחייבות הנדרשת מכל אזרח המקבל היתר בנייה". ולא זו בלבד, אלא שבמכתב מרשות הרישוי אל גב' סימה גורן (רעיית השופט גורן) מצויין "כי הבקשה אושרה בתנאי שייהרס המחסן שנבנה בלא היתר ובתנאי שיוסדר היטל השבחה", וכי ב"מיזכר של אתי חזן - אגף תב"ע אל רישוי הבנייה 9.10.94 היא מציינת: 'הסדר הקרקע הובטח על ידי מתן התחייבות בעלי החלקה ובאישור היועץ המשפטי לעירייה עו"ד עמי פזטל". אולם "אישור זה של עו"ד פזטל, הינו כוזב כיוון שבני הזוג גורן לא חתמו כלל על ההתחייבות הנ"ל". 'ההתחייבות לא נחתמה על ידי בני הזוג גורן, דבר שהינו חריג ביותר. לפיכך הערבות הבנקאית המקובלת (בעיריה במקרים כגון אלה - א.ג.) הומרה בהתחייבות בלתי חתומה". ועוד הוסיף העותר, כי "בעת בדיקת האגרות התברר כי למשפחת גורן חוב ישן בסך 9,269 ש"ח בגין חוב ביוב". וכי "באותו יום בו נערך חישוב האגרות, כתב עו"ד פזטל מיזכר אל מר יהושע לדור, משנה לגזבר העירייה, ובו הוא מורה: יש להוציא את היתר הבנייה בלי קשר לחוב עבר. בהסתמכו על הוראת עו"ד פזטל, מורה לדור לפקידו אלכס למחוק את החוב הישן מחשבון האגרות. יש כאן התערבות בלתי חוקית של עו"ד פזטל לטובת השופט. לאף אזרח לא יוצא היתר בנייה כאשר הוא חייב כסף, לעירייה, ללא הבטחת התשלום. השופט קיבל פה טובת הנאה ברורה". ועוד עניין מעלה העותר בקובלנתו, הנוגע למס השבחה. תיקון השומה בידי אינג' י' דורון הפחית את מס ההשבחה עד לסך 11687 ש"ח, ו"חסך למר גורן כ- 19,000 ש"ח. הנוהג הרגיל כאשר יש למבקש השגות על גובה השומה, ואינו רוצה לעכב את ההליכים, הוא לשכור שרותיו של שמאי מטעמו, להגיש שומה נגדית, לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולתת ערבות בנקאית על יתרת הסכום. שמאי שני הצדדים יתדיינו ביניהם ואם לא יגיעו להסכמה ימנו הצדדים שמאי שלישי שיכריע ביניהם. במקרה הנ"ל מר דורון תיקן את שומתו שלו, וזאת על פי תביעת עו"ד פזטל או מנהל מדור ההשבחה אריה קמיל (מידיעה אישית)... יש להדגיש כי אפילו השומה המקורית, שקבעה לנישום תשלום של כ- 30,000 ש"ח, היתה נמוכה משום שהתייחסה אל השטח הסגור כאל מרתף, ובפועל היא יחידה שיכולה לשמש כיחידת מגורים". ובסיכום קובלנתו מציין העותר: "חקירת העדויות במשפט הסתיימה ב- 17.5.94. בתקופה מסיום חקירת העדויות ועד מתן פסק הדין קיבל השופט טובות הנאה מהעירייה ומעו"ד פזטל, והדבר חמור ביותר. בתוך תקופה זו התרחש המהפך בעמדת השופט במשפט... השופט גורן יצר קשר עם המשנה ליועץ המשפטי של עיריית ת"א, עמי פזטל, בעת שהלה ייצג את העירייה במשפט שהתנהל נגדו. מטרת ההתקשרות היתה לפתור לשופט את בעיית היתר הבנייה בביתו. ברור שגם השופט גורן וגם עו"ד פזטל ידעו כי התקשרות זו פסולה... איני חושב שזכיתי במשפט הוגן משום שהשופט לא יכול היה להיות חסר פניות לאור מערכת היחסים שנרקמה בינו ובין עו"ד פזטל. אבקש לדון את השופט על קבלת טובות הנאה ולבטל את פסק הדין שהוא נתן בענייני". 3. בתגובתו לקובלנה, שנשלחה אל נשיא בית המשפט העליון, דחה השופט גורן "מכל וכל" את האמור בה. לדבריו, "לא יתכן שבעל-דין שאינו מרוצה מתוצאות משפטו, במקום להתמודד עם פסק הדין במסגרת הערעור שהוגש (כך נטען), מתמודד אישית עם השופט. לגופם של דברים ציין השופט גורן בתגובתו, כי הבקשה להיתר בנייה היתה לשם סגירת קיר של מרתף (שהיה בנוי כבר משלושה כיוונים), כך שבמקום התריס הפלסטי שהיה מותקן בו תיבנה מסגרת בלוקים ובתוכה תריס קטן יותר, ובמקום רצפת בטון תותקן רצפת קרמיקה. וכי: "כדי למדר את עצמי לחלוטין מנושא הרישוי של אותה בקשה להיתר, קיבלה אשתי, סימה גורן, את הטיפול בעניין, ואף שכרה לצורך כך ארכיטקט שקיבל שכר מיוחד עבור פעולות הרישוי... לעניין היטל ההשבחה - בנושא זה טיפל מטעמנו פרקליט מומחה בנושא זה (עו"ד גרנות) וההיטל נקבע בדרך הרגילה והמקצועית... נושא ה'חוב' הישן בעניין הביוב. חוב זה היה במחלוקת בינינו ובין העיריה עניין זה הוסדר ושולם בשנת 1994 ללא קשר להיתר הבניה ובידינו אישור קבלת תשלום לחיסול סופי ומוחלט של טענות העיריה, ומכאן שלא היתה כאן 'מחיקת חוב' או ויתור העיריה על זכות כלשהיא... לעניין המחסן בחצר - מדובר במחסן טרומי זעיר שהורכב בחצר בשנת 1976 לאחסנת כלי הגינה. בתקופה הנ"ל עדיין שמשתי כפרקליט. אשתי נשפטה בגינו והוטל על הועדה להרסו תוך תשעה חודשים. מכאן, שלמחסן זה לא היה קשר לבניה החדשה והעיריה לא יכלה לדרוש אחרי עשרים שנה, לשנות פסק-דין של בית משפט מוסמך... עוד נטענת טענה כי בעל ההיתר חייב לחתום על ההיתר, ובהיעדר חתימתנו על ההיתר יש בכך משום הקלה מיוחדת. בטענה זו, אין ממש ראשית, לא נדרשנו כלל לחתום על ההיתר ושנית, בהתאם לתקנות התכנון והבניה, אין נדרשת חתימת בעל ההיתר על גבי ההיתר... לעניין ההתחייבות - בזמנו הודיעה העיריה על כוונתה להפקיע חלק מהחצר לצורך הרחבת רחוב פנחס רוזן. הודענו לעירייה ולחברת נתיבי איילון על התנגדותנו להפקעה זו... ההתחייבות שנדרשנו לחתום כתנאי להוצאת ההיתר, היתה דרישה מחמירה מטעם העיריה, לעניות דעתי נדרשה שלא כדין. מכל מקום ולמרות כך, ההתחייבות נחתמה על-ידי אשתי והועברה לטיפולו של הארכיטקט שטיפל בהוצאת ההיתר". 4. לאחר קבלת תגובתו של השופט גורן לקובלנה השיב לעותר עו"ד ר' רובין, עוזר מקצועי למנהל בתי המשפט. בסיכום מכתבו כתב: "לא מצאנו שיש בסיס לטענותיך לפיהם פסק הדין בתביעת העיריה נגדך, הושפע מקשר שיצר השופט הנכבד עם עו"ד פזטל; לא מצאנו ראיה לקשר כלשהו שהיה כביכול בין השופט הנכבד לבין עו"ד פזטל, ולא מצאנו ראיות לכך שהשופט קיבל, חלילה, טובות הנאה מן העיריה. בהעדר תימוכין עובדתיים לכל אחד משלושת האלמנטים הללו לא ניתן לקבל את עמדתך. לפיכך, לא מצאו נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים עילה לנקיטת צעדים כלשהם כנגד השופט הנכבד". 5. לאחר התכתבות נוספת שקיים בא כוח העותר עם עו"ד ר' רובין; עו"ד א' גבאי, יועץ לשר המשפטים; ושר המשפטים מר צחי הנגבי - שלא הביאה שינוי בעמדתו של שר המשפטים, הגיש העותר את עתירתו. 6. בעתירה המכוונת כנגד שר המשפטים, נתבקש האחרון: "לבוא וליתן טעם, מדוע לא יפעיל את סמכותו על-פי סעיף 18 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-... ויגיש לבית-הדין המשמעתי לשופטים קובלנה כנגד כבוד סגן-נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כבוד השופט אורי גורן.. לחילופין, לבוא וליתן טעם, מדוע לא ימנה חוקר או צוות חוקרים, על-מנת שיחקרו ביסודיות ובשלמות את התלונות שהופנו למשיב על-ידי העותר באשר לתקינות ההליכים המתנהלים בעיריית (כך!) תל-אביב-יפו הנוגעים לאישור בקשתו של כב' השופט אורי גורן למתן היתר בנייה, ובכלל זה הרקע העובדתי המלא של תלונות אלו". 7. בעתירתו מציין העותר כי "במהלך ברור פנייתו של העותר אל המשיב, שעיניינה דרישה להפעלת סמכותו לפי סעיף 18 לחוק בתי-המשפט כנגד השופט גורן, לא גילה כב' השופט גורן חלק מהמידע שהיה בידו ו/או בידיעתו, באשר למכלול היחסים בינו לבין העירייה, והגיב על פניית העותר למשיב, תוך מתן פרטים שאינם נכונים מבחינה עובדתית". שלא כבקובלנה, בה ציין העותר כי "בסוף חודש אוגוסט 94 נוצר קשר בינו (בין השופט גורן - א.ג.) ובין עו"ד עמי פזטל, וזאת לאחר שמיעת העדויות במשפט ותוך כדי הסיכומים", נאמר בעתירה כי ההליכים שננקטו לקידום הבקשה להיתר "מעלים חשד וחשש כבד באשר לקיומם של יחסי גומלין בין כב' השופט גורן לבין בא כוחה של הערייה (כך!), עו"ד פזטל". הפגמים אותם מונה העותר בעתירה, בכל הנוגע לקבלת היתר הבנייה, הם: א) הבקשה למתן היתר לא נחתמה על-ידי השופט גורן ורעייתו. "בניגוד להליכים המקובלים בעירייה בהגשת בקשות להיתר... נחתמה הבקשה להיתר, במקום המיועד לחתימת העותרים (הם מגישי הבקשה כב' השופט גורן ורעייתו), על ידי הגב' סופיה זיידמן, האחראית על היחידה לגביית אגרות בניה בעירייה בזמנים הרלבנטיים. למרבה הפלא, מופיעה חתימה של הגב' זיידמן הנ"ל גם לאחר מכן, על גבי ההיתר עצמו במקום המיועד לחותמת הוועדה המקומית . מכאן שהבקשה להיתר נחתמה על ידי הגב' זיידמן הן כמי שמבקשת את ההיתר והן כמי שאישרה את נתינתו". ב) "הבקשה להיתר טופלה בדחיפות, תוך ויתור וקיצור ההליכים המקובלים - כבר ביום הגשת הבקשה להיתר, קיבל תיק הבנייה של כב' השופט גורן, ובמפתיע, את הכותרת 'תיק דחוף' ועל כריכתו צויין, כי בהוראת מר שוטה חובלשוילי, ראש אגף רישוי ופיקוח של העירייה, אין להפנות את התיק לפיקוח . על מנת לסבר את האוזן יובהר, כי הפניה כאמור, נועדה לצורך בדיקת אתר הבנייה אליו מתייחסת הבקשה ובדיקת התאמתו לתיאורו בבקשתה. בדיקה זו, הינה בבחינת נוהל קבוע בעיריה בשלב שלאחר הגשת בקשות למתן היתר בניה. הליך כאמור לא ננקט במקרה דנן". ג) הבקשה אושרה ביום שבו הוגשה. "מהליך זה בלבד ניתן ללמוד על היחס החריג לו זכה כב' השופט גורן. ברי לכל, כי האזרח הפשוט היה מתענה במשך חודשים רבים בביקורים חוזרים ונשנים ברשויות השונות, עד לקבלת ההיתר". ד) "בא כוח העירייה, עו"ד פזטל ניסח עבור כב' השופט גורן ורעייתו מסמך מטעמו - מתן ההיתר הותנה בתנאי מיוחד לפיו על מבקש ההיתר לחתום על התחייבות להריסת גדרות ללא פיצויים במקרה של הפקעה בעתיד... כתב-ההתחייבות (כך!) זה, נוסח במפתיע על-ידי עו"ד עמי פזטל , הוא ולא אחר". ה) "העירייה ויתרה על דרישתה כי חוב עבר ישולם כתנאי להוצאת ההיתר - כב' השופט גורן ורעייתו היו בעלי חוב ישן לעירייה, בגין אגרת ביוב. העירייה התנתה את הוצאת ההיתר גם בתשלום חוב זה". עו"ד פזטל הורה "באופן מפורש לסגן-גזבר העירייה, מר לדור, כי יש להוציא את היתר הבנייה ללא קשר לחוב עבר, שאותו יש לתבוע בנפרד , וזאת בניגוד להוראת העיירייה (כך!). חמור מכך, על גבי מכתב זה מופיעה גם הערתו של מר לדור, שבאה עקב הוראתו המפורשת של עו"ד פזטל, שבו מורה מר לדור למחוק את החוב בגין אגרת הביוב מחשבון האגרות". ו) "העירייה ויתרה על דרישתה, כי יש להרוס בניה בלתי חוקית כתנאי להוצאת ההיתר". זאת לאחר שרשות הרישוי במינהל ההנדסה בעירייה התנתה (בין היתר) את מתן היתר הבנייה ב"הריסת המחסן הקיים ללא היתר". "גם לאחר התניית מתן רישיון לבנייה על ידי רשות הרישוי בהריסת המחסן, לא ערכה העירייה כל בדיקה באשר להריסתו בפועל". ז) "היטל ההשבחה שהוצא לכב' השופט גורן ולרעייתו, הופחת בתום 4 ימי עבודה". ארבעה ימי עבודה לאחר שהוצאה שומה מטעם שמאי העירייה בגין היטל השבחה בסך של 30,527.47 ש"ח, תיקן השמאי את שומתו, והעמידה על 19,000 ש"ח. "וזאת, ללא כל נימוק". "כיצד קרה אם כן שבמקרה דנן נדרשו ארבעה ימים בלבד להפחתת השומה, ללא כל בקשה תומכת ומבלי שכב' השופט גורן מינה שמאי מטעמו? לעירייה פיתרונים". 8. בהודעה מטעם פרקליטות המדינה, שהוגשה בעקבות העתירה, מפורטת עמדת המשיב, והתייחסותו לכל אחת מן הטענות שהעלה העותר. לדעת המשיב "אין למצוא בחומר שהוגש על ידי העותר דבר הקושר את השופט עצמו לטיפול בבקשה להיתר (פרט לחתימה על כתב התחייבות שנדרש על ידי רשות הרישוי כתנאי להוצאתו) בכלל, ולהיבטים שטופלו על ידד (כך!) עו"ד פזטל בפרט". וכי "לכל טענה וטענה שמעלה העותר נמצאת בחומר הבדיקה תשובה המלמדת כי העיריה לא פעלה בהקשר להיתר הבנייה שבקשו השופט ורעייתו באורח החורג מהוראות הדין המחייבות אותה בהקשר זה". 9. מאחר שהודעת פרקליטות המדינה נסמכה גם על תגובת העירייה כפי שנמסרה לה (לפרקליטות), בלי שעובדות אלה נתמכו בתצהיר, מצאנו לנכון בישיבה הראשונה שקיימנו (26.1.98) להחליט כי: "מן הראוי הוא כי תונח תשתית עובדתית למספר נושאים שעלו בתגובת המשיב, וזאת בשל העדר תגובה מטעם עיריית תל-אביב-יפו בעתירה זו, לה איננה צד. לפיכך נדחה הדיון למועד אחר שייקבע כעבור 45 יום מהיום כדי לאפשר למשיב לפנות לעירייה הנ"ל בבקשה לקבל מן הגורמים שטיפלו בעניין נשוא העתירה את פרטי השתלשלות האירועים הקשורים לעתירה, תוך התייחסות לטענות ששמעו בה. ראוי הוא כי תגובת העירייה כאמור, תתמך בתצהיר או בתצהירים". 10. בעקבות החלטתנו האמורה הגיש המשיב הודעה נוספת, לה צורפו תצהירים מטעם עו"ד פזטל; גב' ריטה דלל, מנהלת מחלקת רישוי בנייה במינהל ההנדסה בעירייה; ומר אריה קמיל, מנהל מדור היטל השבחה במינהל ההנדסה בעירייה. 11. בתצהירו ציין עו"ד פזטל, כי: "הבקשה להיתר התייחסה לסגירת קיר אחד של מרתף קיים. המדובר בחלל שהיה תחום בשלושה קירות ותקרה שבקשו לסוגרו בקיר. כן כללה הבקשה אישור גדר בגבול הצדדי של החלקה. בקשה פשוטה כזו צריכה להתאשר ומתאשרת, בדרך כלל, תוך פרק זמן קצר, בהליך מקוצר של 'רשות רישוי' הליכי אישור הבקשה הנדונה החלו בקבלת מידע בתאריך 25.7.94 וההיתר ניתן בתאריך 12.10.94 (כשלושה חודשים). זמן זה הוא סביר לאישור בקשות בהליך ובמסלול של 'רשות רישוי', שהוא הליך קצר יחסית, שאינו מיבא, ואינו נזקק לאישורה של ועדת המשנה לתכנון ובניה כולה, וזאת מאחר שהבקשה לא כוללת הקלה או שימוש חורג". לא 'טיפלתי' ולא 'ייצגתי' את כב' השופט (שבקשתו הוגשה, טופלה ויוצגה על ידי אדריכל מטעמו) אלא פעלתי בתוקף תפקידי, סמכויותי ופעילותי השוטפת הכוללים בין השאר יעוץ למינהל ההנדסה ולאגף הנכסים ובהחלט לא 'לפנים משורת הדין'. הכל לפי הדין ובתחומי עיסוקי הרגילים כמנהל המחלקה האזרחית... 'מעורבותי' בהליך בקשת ההיתר, הסתכמה, בשתי פעולות משפטיות שנעשו במסגרת תפקידי: (1) ניסוח כתב התחייבות בנושא נכסי והנדסי, מעשה שיגרה מבחינתי. כתב ההתחייבות מטיל על מגישי הבקשה מחוייבות להעתיק את הגדר בחזית המגרש בבוא היום, על פי דרישה של העירייה, אם וכאשר תורחב בעתיד הדרך שבחזית החלקה וזאת על חשבון מגישי הבקשה. רבות ותכופות התחייבויות כאלו בעיר, ורובן מנוסחות על ידי. ההתחייבות שנוסחה על ידי במסגרת תפקידי הועברה למנהלת מחלקת הסדרי קרקע, באותה עת, גב' אתי חזן כשעל כתב ההתחייבות ציינתי בחתימתי: 'מאשר הנוסח'. אני לא טיפלתי בהחתמת כתב ההתחייבות אלא בניסוחו בלבד והעברתו למחלקת הסדרי קרקע... החתימה על ההתחייבות עצמה נעשתה על ידי השופט ורעייתו סימה לפני הוצאת היתר הבנייה... כשהעירייה עמדה על כך ששניהם יחתמו בתור בעלי הנכס. נוסח כתב ההתחייבות הועבר על ידי, כאמור, בפקס למחלקת הסדרי קרקע. נוסח זה הועבר לאדריכל פיק... והוא זה שדאג להחתים את סימה גורן ואת אורי גורן. (2) מתן חוות דעת, כי היתר הבנייה ייצא על פי חשובי האגרות הנוכחיים המתייחסים אליו, בלי קשר לחוב עבר, לגביו ציינתי כי 'אותו יש לתבוע בנפרד'... חוות דעתי הנ"ל ניתנה לאור העובדה שמדובר היה בחוב שנוי במחלוקת משפטית, והתנהל לגביו מו"מ בין גב' סימה גורן ובין העירייה, אף הוגשה תביעה על ידי העירייה כנגד משפחת גורן שבוטלה לאחר מכן (התביעה הוגשה על ידי עורך דין חיצוני שאינו עובד העירייה). סברתי כי אין זה נכון להתנות את דרישת החוב הזה, שטופל במישור נפרד, במסגרת תשלום האגרות הכרוכות בהוצאת ההיתר... בסופו של דבר שולם חוב הביוב על ידי הגב' סימה גורן כחודש לאחר הוצאת ההיתר, זמן רב לפני שפנה העותר בתלונותיו". 12. גב' ריטה דלל מציינת אף היא בתצהירה כי "פרק הזמן שלקח להוציא את תיק המידע הוא סביר ומקובל לגבי בקשות רגילות והשיטות מהסוג של הבקשה שהוגשה". "על הבקשה להיתר חתמו סימה ואורי גורן כבעלי הנכס ואדריכל פיק ירון כעורך הבקשה". "על ההיתר חתמו מהנדס העיר ויו"ר הועדה המקומית". "חתימת מקבל ההיתר אינה דרושה לפי החוק". "הבקשה להיתר הוגשה ביום 30.8.94... הבקשה לא כללה 'הקלה' על פי חוק התכנון והבניה לכן טופלה במסלול רשות רישוי... הבקשה להיתר הוגשה ב- 30.8.94 כשבאותה תקופה לא היה עומס רב בעבודה ולכן הבקשה אושרה ב- 31.8.94... ההיתר עצמו הוצא ב- 12.10.94 לאחר שמולאו דרישות רשות הרישוי". "התוכנית נבדקה על ידי מחלקת הפקוח על הבניה ביום 29.9.94 והמהנדס האזורי במחלקת הפיקוח חתם על התוכנית ואישר כי התוכנית מתאימה למציאות. אין זה חריג כי מחלקת הפקוח בודקת את המצב בשטח במקביל עם בדיקת הבקשה או לאחר אישורה, במיוחד כאשר מדובר בבניה פעוטה ללא תוספת שטח". "ההתחייבות שנדרשה היתה במתכונת התחייבויות אחרות שנדרשו במקרים דומים". "רשות הרישוי התנתה את אישור הבקשה בהריסת מחסן קיים ללא היתר... בשל טעות אנוש וללא ידיעתי לא הוכנס התנאי שקבעה רשות הרישוי בענין הריסת המחסן לטופס ההיתר". 13. מר אריה קמיל ציין בתצהירו כי השמאי שערך את השומה המקורית להיטל השבחה, לא ביקר במקום. "לאחר עריכת השומה התקשר אלי עו"ד יוסף גרנות בשמם של בעלי הנכס וטען כי השומה שגויה. עו"ד גרנות הפנה את תשומת לבו לכך כי מדובר בשטח קיים התחום בשלושה קירות ותקרה כשכל הבקשה מתייחסת לסגירת שטח זה על ידי קיר נוסף. על מנת לבדוק את טענתו של עו"ד גרנות בקשתי משמאית העובדת במחלקתי לצאת למקום ולבדוק את המצב בשטח. השמאית דנה שיחור ביקרה בביתו של השופט ודיווחה לי כי אכן מדובר בסגירת שטח קיים ולכן יש מקום לתיקון השומה. במקרים כאלו, בהם מבוססת השומה על עובדות שגויות נהוג במחלקתי לתקן את השומה ללא צורך בהגשת שומה נגדית... השמאי יצחק דורון נתבקש לתקן את השומה על סמך העובדה שמדובר בשלושה קירות קיימים והגיש שומה מתוקנת ביום 10.10.94". 14. דעתו של העותר לא נחה מהתצהירים שצורפו להודעתה השנייה של הפרקליטות, והגיש תגובה לה. בתגובתו מציין העותר, כי "לאחר קבלת התצהירים שהוגשו מטעם המשיב, נערך העותר לבדיקת טענות המצהירים כפי שהובאו בתצהירים, הן בעצמו והן באמצעות מר רן נוסבאום, חוקר פרטי מוסמך כדין, אשר פנה אל פקידים ובעלי תפקידים שונים בעיריית תל-אביב-יפו... ושוחח עימם על ההליכים שפורטו בהרחבה בעתירה זו כמו גם על קשריהם עם כב' השופט גורן. השיחות הוקלטו ותומללו במלואן ומצורפות כנספח לתגובה זו כחלק בלתי נפרד הימנה". 15. לטענת בא כוח העותר, בבקשתו למתן היתר לצירוף התגובה: "שלוש מסקנות עיקריות עולות מעיון בתוצאות פעילותו של החוקר הפרטי: א. הליך הוצאת היתר הבנייה, אשר הוצא לגבי ביתו של כבוד השופט גורן בתל-אביב, לווה בפעולות חריגות של העירייה. ב. קיימת סתירה בעניינים מסוימים בין גרסת המצהירים מטעם העירייה לבין הממצאים אליהם הגיע החוקר הפרטי. ג. קיימת סתירה, בעניינים מסויימים, בין גרסת כבוד השופט גורן, בתגובתו לתלונת העותר, כפי שהוגשה אז לכבוד נשיא בית משפט נכבד זה... לבין הממצאים אליהם הגיע החוקר הפרטי". ומנמק בא כוח העותר ואומר: "בעדויות שאסף החוקר הפרטי כלולים, בתמצית, הפרטים הבאים, אשר הובילו את העותר להגיע למסקנותיו, המפורטות לעיל: "א. שומת היטל ההשבחה, שנדרשו לשלם כבוד השופט גורן ורעייתו, נמוכה בשיעור רב מהמקובל במקרים מעין אלו. הליך הפחתת השומה לא היה ההלך השגרתי והנהוג בעירייה. ב. קיימת עדות על קשר ישיר בין כבוד השופט גורן לפקידות העירייה, ובינו לבין עו"ד פזטל. זאת במיוחד לאור שתי העדויות הבאות: (1) עדות הגב' אתי אהרון, פקידה המחלקת (כך!) הגזברות בעירייה, אשר סיפרה כי שוחחה בטלפון עם כב' השופט גורן בקשר לתשלום, שהיה עליו ועל רעייתו לבצע (ככל הנראה היטל הביוב), וכבוד השופט טען בפניה כי העביר את השיקים לידי עו"ד פזטל על מנת שזה יסדיר את החוב. (2) בתיקם של כבוד השופט גורן ורעייתו במחלקת גביית אגרות בעירייה מצוי מכתב שכתב כב' השופט גורן בעצמו על נייר רשמי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו נרשמו פרטיו ותוארו של כבוד השופט גורן. הדברים המתוארים לעיל עומדים בסתירה לגרסת כבוד השופט גורן, במכתבו אל כבוד נשיא בית-משפט נכבד זה... (ג) משך הזמן שלקח לכבוד השופט גורן להוציא את היתר הבנייה בעירייה, אכן היה קצר מהמקובל. (ד) ההליך של הוצאת היתר הבנייה של השופט גורן היה רצוף טעויות תמוהות של פקידי העירייה, אשר חלקן תוקן בדרך תמוהה לא פחות. (ה) האדריכל שפעל מטעם כבוד השופט גורן אינו מאשר כי עשה את כל הפעולות שיוחסו לו". 16. בנוסף להגשת התגובה עליה דובר לעיל, ביקש בא כוח העותר "לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב, אשר תצהיריהם צורפו להודעה הנוספת, לחקירה בפני בית משפט נכבד זה". 17. "בתגובה לתגובה" הגישה פרקליטות המדינה הודעה שלישית, אליה צורפו תצהירים נוספים של עו"ד פזטל ושל מר אריה קמיל. בעקבות דבריו של עו"ד פזטל בתצהירו כי "משום מה תמליל השיחה עם הגב' ציונה מלמד לא צורף ולא אוזכר" בתגובת העותר, וכי "יש לציין כי גם תמלילים נוספים לא הוגשו לבית המשפט", הגיש לנו החוקר הפרטי ר' נוסבאום, לבקשתנו בישיבה שקיימנו ביום 18.5.98, תצהיר, ממנו מתברר כי אכן "קיימים שני תמלילים נוספים של שיחות עם פקידי עירייה אשר לא צורפו לתגובה שהוגשה מטעם העותר, כדלקמן: הגב' ציונה מלמד, הגב' אתי דקלו". כן קיים החוקר, לדבריו בתצהיר, "שיחות נוספות עם פקידים בעירייה (שבשמותיהם נקב - א.ג.) אשר הוקלטו אך לא תומללו מאחר ולא התייחסו לעניין הנדון...", וכי במהלך החקירה שוחח עם מספר נוסף של פקידי עירייה אשר לא הוקלטו כלל ואיננו יודע את שמותיהם, "וזאת מאחר ולא נמסר במהלך השיחות הנ"ל כל מידע הנוגע לחקירה". בהקשר זה אין לנו אלא לומר כי חמורים הדברים ככל שהם נוגעים לאי הגשת תמליל השיחה שקיים החוקר הפרטי ר' נוסבאום עם הגב' ציונה מלמד, ממחלקת אגרות בעירייה, ממנה עולה, כמצויין בתמליל שהוגש לנו מאוחר יותר, כי עו"ד פזטל לא דיבר אתה אף פעם על החיוב של השופט גורן. 18. בישיבה שהתקיימה ביום 18.5.98, החלטנו כי: "אין אנו רואים מקום להעתר לבקשת בא כוח העותר לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב-יפו לחקירה. אולם לאחר שביקשנו מבא כוח העותר לנסח את השאלות שברצונו לשאול בחקירה את עו"ד עמי פזטל על תצהירו, ורשימה כזאת הוגשה, הגענו לכלל דעה כי יש לאפשר לעו"ד פזטל להשיב בתצהיר על מספר מן השאלות, שעניינן בנושא העתירה. לגבי יתר השאלות לא מצאנו כי הן רלבנטיות לענייננו. שכן, השאלה העומדת לדיון אינה התייחסותה של עיריית תל-אביב-יפו לבקשה שהוגשה להיתר בנייה, אלא אם היתה מעורבות מצדו של השופט גורן בטיפול בבקשה. לפיכך אנו מחליטים כי עו"ד פזטל ישיב בתצהיר תוך 7 ימים מהיום על השאלות המסומנות במספרים 1 ו5- ברשימת השאלות, והן: 1. האם פנה אליך כב' השופט גורן אי פעם בקשר להליכים להוצאת היתר בנייה בעירייה, במהלך הדיון בבקשה להיתר בנייה או לאחריה? האם היתה בינך ובין כב' השופט גורן שיחה בעניין הוצאת היתר הבנייה וכל הכרוך בו, גם מבלי שיזם כב' השופט גורן שיחה כאמור? 2. כיצד הובא לתשומת ליבך כי קיימת בעייה הנוגעת להוצאת היתר הבנייה לפיה מתן ההיתר מותנה בתשלום חובות ישנים הנובעים מאגרת ביוב? כן ישיב עו"ד פזטל על השאלות הבאות: א) באילו נסיבות נמסר כתב ההתחייבות לידיך, אם בכלל ? ב) האם נמסרו דרכך שיקים על ידי משפחת גורן, או מי מהם, כתשלום עבור חוב לעירייה?. לאחר קבלת התצהיר האמור ניתן את פסק דיננו, ללא שמיעה נוספת של טענות, אלא אם כן נחליט אחרת". 19. בתצהיר שהגיש עו"ד פזטל בעקבות החלטתנו מיום 18.5.98 נאמר: "השופט גורן לא פנה אלי בקשר להליכים להוצאת ההיתר לבניה במהלך הדיון בבקשה להיתר ולא לאחריה. לא היתה ביני ובין השופט גורן שיחה בענין הוצאת היתר הבניה. אינני יכול לזכור היום (כחלוף כארבע שנים), מי פנה אלי בענין ניסוח ההתחייבות הנכסית-הנדסית. ניסוח כתבי התחייבות מסוג זה הינו מעשה שיגרה מבחינתי ולכן לא ייחסתי לאותה פנייה חשיבות מיוחדת. פנייה כזו יכול שתעשה ממחלקת הנדסה או ממחלקת נכסים או מאדריכל המטפל בתיק. כאשר ניסחתי את ההתחייבות ידעתי כי מדובר בהיתר בניה של השופט גורן. נוסח ההתחייבות נשלח על ידי, כרגיל למחלקת הסדרי קרקע והעתק לעורך הבקשה - אדר' ירון פיק. הוא שהחתים את הגב' סימה גורן ולאחר מכן את אורי גורן והעביר בפקס את הנוסח החתום למחלקה המשפטית. ההתחייבות החתומה הועברה על ידי מזכירתו ביום 2.10.94 בפקס למחלקת הסדרי קרקע לידי הגב' אתי חזן... לאחר שעסקתי בהכנת ההתחייבות, ובתוקף תפקידי כמנהל המחלקה האזרחית, העלה בפני מר לדור, חשב מינהל ההנדסה, במסגרת התייעצויות שיגרתיות אתי, את שאלת חוב הביוב הישן של משפחת גורן, שאינו כרוך ישירות באגרת הוצאת ההיתר, ושטופל במישור אחר. חוות דעתי ניתנה וגם כתבתי ללדור את המזכר, שכן סברתי כי אין זה נכון לכרוך הוצאת היתר הבניה בתשלום חוב ישן שנוי במחלוקת שטופל במישור נפרד. כך הייתי נוהג בכל מקרה אחר, כפי שנהגתי גם בעבר. הסדר חוב הביוב נעשה כידוע באמצעות עו"ד חיצוני - עו"ד מיקו מנחם, שפעל בשם העירייה לגביית אותו חוב. לשאלה (ב) של בית המשפט: תשובתי - שלילית!... ...ברצוני, איפוא, להבהיר כאן במצפון נקי: לא התבקשתי ולא עשיתי דבר שאינו כדין ושאינו כשורה, בכל ההליך הנדון...". 20. לא ארכו הימים ובא כוח העותר הגיש "בקשה למתן היתר לצרוף תגובה בכתב להודעה מס' 4 מטעם המשיב". על פי האמור בבקשה: "מיד לאחר הדיון בעתירה פנה חוקר מטעם המבקש, מר רן נוסבאום, וביצע שיחה ונסיון לשיחה נוספת עם שני גורמים הקשורים לנושא העתירה. המבקש מבקש לצרף פרטים אודות כך, המפורטים בתגובה המצורפת". השיחה בה מדובר התקיימה בין החוקר הפרטי ובין מר צבי שמיר, אשר היה בתקופה הרלבנטית אחראי על גב' ציונה מלמד במחלקת אגרות של העירייה, ונושאה (כפי שניתן להבין מהתמליל) ב "חוב הביוב " של השופט גורן ועל הכללים הקיימים להפחתת הסכום הנדרש. בין היתר אמר מר שמיר כי "זה אמור לעבור איזו ועדה מסויימת משהו, יש פרוצדורה, כל אחד ביחידה". לשאלה אם זכור לו "מקרה נוסף שבו הופחת חוב מ- 7000 ל- 4000", השיב: "לא זכור לי. יכול להיות שהיו שם מקרים אני לא מאמין שזה מקרה יחיד". לשאלה אם החליטו, כדבריו, "לגמור את הסיפור הזה" "גם בגלל שהוא שופט?", השיב: "יכול להיות, זה לא כל כך פשוט לתבוע שופט מכובד, זה לא... לא זוכר בדיוק את כל הפרטים". 21. כאן אנו באים לעובדות כפי שהן עולות מהחומר שהוגש לפנינו: א. הבקשה לקבלת היתר בנייה נחתמה על ידי השופט גורן ורעייתו. הבקשה הוגשה ביום 30.8.94. על גב התיק נכתב: "התיק דחוף - לכן לא הלך לפיקוח בהוראת שוט" (ככל הנראה, הכוונה לשוטה חובלשוילי). ב. ביום 31.8.94 דנה "רשות רישוי" בבקשה והחליטה: "לאשר את הבקשה לסגירת קומה מפולשת ובנית גדר בלוקים בגדר הצפוני... בתנאי התאמה לקובץ ההנחיות ומילוי דרישות מהנדס העיר ובתנאים הבאים: - אישור מחלקת הפיקוח על התאמת התכנית למציאות; - הריסת המחסן הקיים ללא היתר; - תיקון התכנית בתאום עם מהנדס הרישוי לגבי מילוי הטבלאות, פרישת גדרות, סימון ההפקעה והתאמה לתכנית 'ע'". ג. ביום 9.10.94 כתב עו"ד פזטל מזכר אל מר לדור: "הנדון: תיק בניין רח' פנחס רוזן 45 - משפ' גורן יש להוציא את היתר הבנייה עפ"י חישובי האגרות הנוכחיים, בלי קשר לחוב עבר, אם קיים, אותו יש לתבוע בנפרד". בצד המזכר כתב מר לדור: לאלכס, לפי הוראת עו"ד פזטל - יש למחוק את החוב מחשבון האגרות". ד. ביום 10.10.94 כתב עו"ד פזטל למחלקת רישוי: "הנדון: הפקעה ניתן לאשר הגבהת גדר בשטח ההפקעה, בצד, כפוף להתחייבות שנסחתי ונחתמה על ידי משפ' גורן". ה. בהתחייבות שניסח עו"ד פזטל והמופנית לעירייה, נאמר: "אנו הח"מ, סימה ואורי גורן מתחייבים בזאת כלפיכם כדלקמן: הואיל והגשנו בקשה בתיק הנ"ל לקבלת היתר בנייה (להלן - ההיתר) לצורך הקמת מרתף בבניין הנ"ל. והואיל וכתנאי לקבלת ההיתר הסמכנו לחתום על התחייבות זו, שמטרתה הסדרת המגרש עפ"י ת.ב.ע. .... באופן שגדר נוכחית במגרשנו הנ"ל (להלן - הגדר) המצויה כיום בתחום שטח המיועד עפ"י הת.ב.ע. לצורך הרחבת דרך (להלן - ההרחבה) תועתק על ידינו, אל מחוץ לתחום ההרחבה, כאמור להלן. לפיכך: הננו מתחייבים בזאת, כי עם תחילת פעולות ההרחבה, ועפ"י דרישה שלכם, נעתיק את הגדר, על חשבוננו, אל מעבר להרחבה". לא יכול להיות ספק כי ביום 29.9.94 חתמו השופט גורן ורעייתו, כל אחד מהם בנפרד, על ההתחייבות, וזו הועברה באותו יום בשעה 13:44 (בפקס) לעירייה על ידי אדריכל ירון פיק. יש גיבוי מלא בתרשומות המודפסות על גבי הפקסים שנשלחו ביום 29.9.94 ולאישורי המשלוח שלהם, לאמור בתגובתו המשלימה של השופט גורן (נספח מש1/ שצורף להודעתה הראשונה של הפרקליטות) כי ביום 29.9.94 שעה 13.07 שלח האדריכל פיק בפקס את ההתחייבות לגב' גורן, וזו חתמה עליה והחזירה אותה למר פיק. בשעה 13:18 שלחה העירייה שנית את ההתחייבות בפקס למר פיק, כשהפעם מצוייה עליה חתימתה של גב' גורן. זאת, כדי שגם השופט גורן יחתום עליה. בשעה 13:44 שלח מר פיק את ההתחייבות חתומה על ידי שני בני הזוג לעירייה. בשעה 13:25 שלחה המחלקה המשפטית בעירייה את ההתחייבות (כשהיא אינה חתומה) אל גב' אתי חזן, מנהלת מחלקת הסדרי קרקע בעירייה. מכאן, שאין מדובר בשלוש גירסאות של ההתחייבות, כטענת העותר, אלא בשלושה שלבים "פקסיים" שעברה ההתחייבות עד שנחתמה על ידי השופט גורן ורעייתו, לפני שהוצא היתר הבנייה בים 12.10.94. בא כוח העותר נאחז בטענה כי בתגובתו של השופט גורן לקובלנת העותר הוא ציין כי מידר עצמו "לחלוטין מנושא הרישוי של אותה בקשה להיתר", וצירף לתגובה את ההתחייבות חתומה בידי רעייתו בלבד, וזאת "על מנת לתמוך בטענה כי לא היה מעורב בהליכים לקידום הבקשה להיתר" (כאמור בעתירה). נמצא, על פי הטענה , כי השופט גורן הגיב "תוך מתן פרטים שאינם נכונים מבחינה עובדתית". שאם חתם על ההתחייבות, כי אז לא מידר עצמו מנושא היתר הבנייה, ומשלא צרף לתגובה את העותק החתום על ידי שני בני הזוג ניסה להסתיר את מעורבותו בהליכי ההיתר. בטענה זו אין כל ממש. כפי שציין השופט גורן בתגובתו השנייה (נספח מש1/) צרוף ההתחייבות, עליה מצוייה חתימת רעייתו, לתגובתו הראשונה, לא בא להוכחת המידור אלא כדי להדוף את טענת העותר בקובלנתו כי ההתחייבות לא נחתמה כלל. בעת מתן התגובה היה רק מסמך זה ברשותו. ברור הוא כי אם היה ברשותו אז המסמך החתום בידו ובידי אשתו, היה מצרפו לתגובה ולא מעלימו, שהרי בכך היה סותר באופן מוחלט את הטענה כי ההתחייבות נותרה ריקה מחתימות בעת שניתן היתר הבנייה. ו. היתר הבנייה הוצא, כאמור, ביום 12.10.94, כשבמקום המיועד בהיתר ל"שם בעל ההיתר וחתימתו", חתמה גב' זיידמן מהעירייה. ז. על אף שאחד התנאים למתן היתר הבנייה, כפי שקבעה "רשות הרישוי", היה "הריסת המחסן הקיים ללא היתר", לא מופיע תנאי זה בהיתר שהוצא. ח. השומה להיטל השבחה הופחתה בעקבות פנייה בעל-פה של עו"ד אסף גרנות, שייצג את השופט גורן ורעייתו, אל מר אריה קמיל. ט. בשנת 1988 הגישה העירייה תביעה נגד גב' סימה גורן, רעייתו של השופט גורן, לתשלום חוב עבור התקנת ביוב. את העירייה ייצג עו"ד מנחם מיקו, שאינו עובד העירייה. תביעה זו בוטלה, אולם שאלת החוב נותרה שנויה במחלוקת. במכתבה מיום 14.2.93 אל עו"ד מיקו כתבה גב' גורן כי היא מוכנה לשלם סכום כלשהו "לפי שיקול דעתך והסכמת העיריה, כדי שהענין ייסגר פורמלית", למרות שלטענתה "הענין למעשה סגור ואף חלפה תקופת ההתיישנות". על מכתב זה השיב עו"ד מיקו ביום 16.3.93 כי סכום החוב עומד "על מעל ל- 7,000.- ש"ח", וכי "לאחר דיון עם מנהל האגף, נתקבלה הסכמתו להעמיד את החוב על 5000.- ש"ח ובכך לסגור את החשבון". בתשובתה מיום 14.7.93 כתבה גב' גורן לעו"ד מיקו כי "כהצעה אחרונה מציעה אני שתוסמך על-ידי העיריה לחסל את הסכסוך בדרך של פשרה שתיראה לך, לאחר שתזמין אותי בלשכתך להסבר נוסף". מכתב נוסף שלחה גב' גורן אל עו"ד מיקו ביום 15.11.94 (דהיינו, לאחר שהוצא היתר הבנייה) במענה למכתבו של האחרון מיום 3.1.94. במכתב זה כתבה: "למרות שחלפה תקופת ההתיישנות, ולמרות שהדרישה במכתבך הנ"ל נראית לי מוגזמת בנסיבות המקרה, החלטתי לקבל את הצעתך ולשלם את הסך של 4000 ש"ח. כדי לחסל את העניין באופן סופי ומוחלט, הנני מתכבדת להעביר לך בזה 5 שיקים ע"ס 800 ש"ח כל-אחד, בתנאים הבאים: א. השיקים יועברו לגבייה לעיריה, רק לאחר שהעיריה תצהיר בכתב כי כפוף לפרעון השיקים, אין לה ולא תהיינה לה תביעות בעתיד מכל סוג שהן, כנגדי או כנגד בני משפחתי, בקשר לחוב התקנת הביוב בביתי. ב. השיקים יוצגו לפרעון בבנק שלי רק במועד הנקוב בהם ומבלי שהעיריה תחייב את חשבוני אצלה בכל תשלום נוסף, לרבות ריבית והצמדה...". ביום 17.11.94 העביר עו"ד מיקו לעירייה את חמשת השיקים שקיבל מגב' גורן. במכתבו פרט את התנאים להסדר, בהוסיפו כי "אם הנ"ל מקובל עליכם, נא להעביר אליה קבלה. אם הנ"ל אינו מקובל עליכם אבקשכם להחזיר אליה את השיקים הנ"ל וההליכים המשפטיים יימשכו". ביום 25.1.95 הודיע עו"ד מיקו לגב' גורן כי קיבל "מהעיריה הודעה לפיה הוחלט לסגור את התיק. פירוש הדבר הוא כי העיריה לא חוזרת בה מההסכם שהוצע בזמנו וכי הציג (כך!) את השיקים לפירעון. ובזאת נגמרה הפרשה". מתברר מהשיחה של גב' אתי אהרון מהעירייה עם החוקר הפרטי מר נוסבאום, כי הפרשה לא נגמרה. לדבריה (על פי תמליל השיחה), "כשעשו את הסדר תשלומים פשוט משהי כאן עשתה טעות", ונוצר חוב של 150.- ש"ח. לפיכך, דיברה טלפונית עם השופט גורן על חוב זה, שהשיב לה "שהוא לא חושב שיש לו חובות כי הוא הסדיר את כל העניינים... הוא אמר שהוא נתן לעמי פזטל שיקים... שיסדיר לו ת'חובות... שיסדיר לו את כל העניינים". ברור הוא, כי השיקים לא נמסרו לעו"ד פזטל אלא לעו"ד מנחם מיקו, כמוכח מהמסמכים שפורטו לעיל. ביום 18.4.96 כתב השופט גורן על נייר מכתבים אל גב' רויטל בעירייה: "רצ"ב צילום הקבלה לאחר ששולמה. נא לוודא כי הנושא נסגר". למסמך זה, שנכתב כשנה וחצי אחרי קבלת היתר הבנייה, אין דבר וחצי דבר עם מעורבותו של השופט גורן להוצאת היתר הבנייה. אם כי יש מקום להעיר על כך כי הפתק נכתב על נייר הנושא את סמל המדינה, כשבתחתיתו מודפס: "מאת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב". ומוטבעת עליו החותמת: "אורי גורן, שופט סגן נשיא בית המשפט המחוזי" (יתר המלים שבחותמת אינן ברורות. ככל הנראה: "תל-אביב"). השתלשלות הדברים בכל הנוגע ל"חוב הביוב" מלמדת כי נוכח חילוקי הדעות בדבר חוב זה, אין רבותא בכך כי עו"ד פזטל לא ראה לקשור את הוצאת היתר הבנייה עם תשלום החוב, ולפיכך ציין במזכר למר לדור מיום 9.10.94 כי "יש להוציא את היתר הבנייה על פי חישובי האגרות, בלי קשר לחוב עבר, אם קיים, אותו יש לתבוע בנפרד" (ההדגשה שלי - א.ג.). כך גם הבין זאת מר לדור כשכתב על המזכר עצמו, לאלכס כי "לפי הוראת עו"ד עמי פזטל - יש למחוק את החוב מחשבון האגרות " (ההדגשה שלי - א.ג.). דהיינו, מחשבון האגרות הכרוכות בהוצאת היתר הבנייה. 22. פרטנו את העובדות לא כדי להכריע במחלוקת אם היפלתה העירייה לטובה את בקשתו של השופט גורן ורעייתו להיתר בנייה, בכך שהתיק הוכתר כ"דחוף"; שההיתר ניתן יום אחד בלבד לאחר הגשת הבקשה; ושההיתר לא נחתם על ידי בעל ההיתר, כמופיע בטופס ההיתר (אם כי אין חתימה זו נדרשת על פי דין). גם אם ניתנה העדפה כזאת (כנראה על פני הדברים), אין היא רלבנטית לשאלה העומדת להכרעה בעתירה זו (כפי שתוצג להלן), כשם שאין עלינו להכריע במחלוקת אם היטל ההשבחה נקבע על פי הכללים הנהוגים בעיריה, ואם הפחתת הסכום נעשה כמקובל. גם אין עלינו להדרש לשאלה אם השמטת התנאי מהיתר הבנייה בדבר הריסת המחסן שהוקם שלא כדין, נבעה מטעות אנוש גרידא. השאלה אם מיטיב היה עו"ד פזטל (שאינו צד להליך זה) לעשות, אם לא היה נוטל חלק בטיפול בבקשה להיתר הבנייה, גם אם פעילותו היתה בתחום אחריותו, אף היא מחוץ למסגרת דיוננו. השאלה האחת והיחידה בעתירה זו היא, אם קיימת אחיזה לכך כי בתקופת הדיון במשפטו של העותר, היה השופט גורן מעורב אישית עם גורם בעירייה, בקשר לטיפול בבקשה למתן היתר הבנייה. תשובתנו על שאלה זו היא שלילית, לאחר שלא חסכנו בנדון כל מאמץ לבירור העובדות שבבסיס העתירה. מטעם זה לא ראינו מקום להתערב בשיקול דעתו של שר המשפטים בכל הנוגע להעמדתו לדין משמעתי של השופט גורן, ואף לא ראינו כי נותר צורך לחקור נוספות את מעורבותו בפרשת היתר הבנייה. 23. לפיכך נדחית העתירה. על העותר לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך 20,000.- ש"ח. ש ו פ ט השופטת ד. ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י. אנגלרד: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט גולדברג. ניתן היום, כ"ב בסיון תשנ"ח (17.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D10	[ "בג\"ץ 5206/97" ]	2,529
23,757	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ח בטבת תשנ"ח (26.1.98) בשם העותר : עו"ד חי דן בשם המשיב : עו"ד שפר ה ח ל ט ה לאור שמיעת טענותיהם של באי כוח הצדדים, סבורים אנו כי מן הראוי הוא כי תונח תשתית עובדתית למספר נושאים שעלו בתגובת המשיב, וזאת בשל העדר תגובה מטעם עיריית תל-אביב-יפו בעתירה זו, לה איננה צד. לפיכך נדחה הדיון למועד אחר שייקבע כעבור 45 יום מהיום כדי לאפשר למשיב לפנות לעירייה הנ"ל בבקשה לקבל מן הגורמים שטיפלו בעניין נשוא העתירה את פרטי השתלשלות הארועים הקשורים לעתירה, תוך התייחסות לטענות שנשמעו בה. ראוי הוא כי תגובת העירייה כאמור, תתמך בתצהיר או בתצהירים. ניתנה היום, כ"ח בטבת תשנ"ח (26.1.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D04	[ "בג\"ץ 5206/97" ]	2,531
27,283	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ב באייר תשנ"ח ( 1 8.5.98) בשם העותר : עו"ד דן חי בשם המשיב : עו"ד אורית קורן החלטה אין אנו רואים מקום להעתר לבקשת בא כוח העותר לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב-יפו לחקירה. אולם לאחר שביקשנו מבא כוח העותר לנסח את השאלות שברצונו לשאול בחקירה את עו"ד עמי פזטל על תצהירו, ורשימה כזאת הוגשה, הגענו לכלל דעה כי יש לאפשר לעו"ד פזטל להשיב בתצהיר על מספר מן השאלות, שעניינן בנושא העתירה. לגבי יתר השאלות לא מצאנו כי הן רלבנטיות לענייננו. שכן, השאלה העומדת לדיון אינה התייחסותה של עיריית תל-אביב-יפו לבקשה שהוגשה להיתר בנייה, אלא אם היתה מעורבות מצדו של השופט גורן בטיפול בבקשה. לפיכך אנו מחליטים כי עו"ד פזטל ישיב בתצהיר תוך 7 ימים מהיום על השאלות המסומנות במספרים 1 ו5-, ברשימת השאלות, והן: 1. האם פנה אליך כב' השופט גורן אי פעם בקשר להליכים להוצאת היתר בנייה בעירייה, במהלך הדיון בבקשה להיתר בנייה או לאחריה? האם היתה בינך ובין כב' השופט גורן שיחה בעניין הוצאת היתר הבנייה וכל הכרוך בו, גם מבלי שיזם כב' השופט גורן שיחה כאמור? 2. כיצד הובא לתשומת ליבך כי קיימת בעייה הנוגעת להוצאת היתר הבנייה לפיה מתן ההיתר מותנה בתשלום חובות ישנים הנובעים מאגרת ביוב? כן ישיב עו"ד פזטל על השאלות הבאות: א) באילו נסיבות נמסר כתב ההתחייבות לידיך, אם בכלל? ב) האם נמסרו דרכך שיקים על ידי משפחת גורן, או מי הם, כתשלום עבור חוב לעירייה? לאחר קבלת התצהיר האמור ניתן את פסק דיננו, ללא שמיעה נוספת של טענות, אלא אם כן נחליט אחרת. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D09	[ "בג\"ץ 5206/97" ]	2,532
38,081	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים החלטה בעתירה זו ידון ההרכב הבא: השופט א' גולדברג השופטת ד' ביניש השופט י' אנגלרד ניתנה היום, כ"ד בטבת תשנ"ח (22.1.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. A03	[ "בג\"ץ 5206/97" ]	2,534

651

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. פורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת תשובה בשם המשיבות 5 ו6-: עו"ד זוהר גרינברג החלטה עו"ד גרינברג יביא עמדת כל בעלי הדין לבקשה, וזאת תוך 3 ימים מיום קבלת ההחלטה. יש לשלוח החלטה זו בפקס. ניתנה היום, כ"ו באייר התשנ"ז (2.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. Q02

[ "רע\"א 97" ]

2,417

773

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשות: 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס (1996) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. שפירא נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ח. הלפרין 2. גיורא גרינברג, עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ר. ברכה 4. בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. בירו 5. הגירור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיקס בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ז. גרינברג 7. דפנה ויצמן לביא ע"י ב"כ עו"ד טיסונה 8. פל י-ם ע"י ב"כ עו"ד אניספלד 9. יעקבי ובניו בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מרום 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לזר 11. טכנופלאסט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ר. יוחאי 12. דיסקונט ליינס ע"י ב"כ עו"ד בוסקילה 13. פורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשת לעיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמרצות 5397/97 ו1504/97- מיום 7.5.97 ומיום 18.5.97 שניתנו על ידי כבוד השופטת ו. אלשיך החלטה 1. לתגובת המשיבים בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע בלבד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו. עד להחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, ניתן בזה צו עיכוב ביצוע כמבוקש. 2. ב"כ המבקשת מתבקש להבהיר במה נפגעת זכות העיכבון על-ידי החזקת התבניות בידי הנאמן שאינו זכאי לעשות בהן שימוש או פעולה כלשהי בלי הוראת בית משפט, תוך המועד האמור לעיל. ניתנה היום, יח' באייר תשנ"ז (25.5.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. J01

[ "רע\"א 97" ]

2,418

1,677

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשות : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. פורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת תגובה בשם המשיבים 5 ו6-: עו"ד זוהר גרינברג החלטה על יסוד הודעת בא-כח המשיבים 5 - 6 מתאריך 5.6.97, מוארך המועד להגשת כתב התגובה כמבוקש. ניתנה היום, ד' בסיון תשנ"ז (9.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. Q04

[ "רע\"א 97" ]

2,419

4,989

ב בית המשפט העליון רע"א 3155/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. בורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה למחיקת ערעור בשם המבקשים: עו"ד אריה שפירא החלטה אני מוחקת את הבקשה לרשות ערעור כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ב' בחשון תשנ"ח (2.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. O06

[ "רע\"א 3155/97" ]

2,420

8,845

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 3155 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקשות : 1. רגב תעשיות מוצרי פלסטיקה 2. חברת פרג מקבוצת פחמ"ס(1996)בע"מ נגד המשיבים : 1. אימפריאל תעשיות פלסטיק בע"מ 2. גיורא גרינברג,עו"ד 3. בנק מזרחי מאוחד בע"מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. הגיבור חברה להנדסה ומסחר בע"מ 6. לכיש פלסטיק בע"מ 7. דפנה ויצמן לביא 8. פל י-ם 9. יעקבי ובניו בע"מ 10. תואם חומרים פלסטיים בע"מ 11. טכנופלאסט בע"מ 12. דיסקונט ליינס 13. בורה בע"מ 14. פלאסט תבניות בע"מ 15. קיי. איי בע"מ 16. ה.ל. תעשיות פלסטיק בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקשות: עו"ד אריה שפירא החלטה לתגובת המשיבים תוך ארבעה עשר ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז (17.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97031550. R05

[ "רע\"א 97" ]

2,421

652

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4139/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון ה עותר : אליהו חיו חמו נגד המשיבים : 1. ראש עירית הרצליה 2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 3. עירית הרצליה-מחלקת הפיקוח 4. מדינת ישראל בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד מיכאל גנס בשם המשיבים: עו"ד אהרן בונה החלטה לאור הודעת הצדדים בדבר ההסכמה אליה הגיעו בנושא העתירה. אני מוחקת את העתירה. ניתנה היום, ט"ו באלול תשנ"ז (17.9.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT

[ "בג\"ץ 4139/97" ]

2,422

7,188

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4139/97 - 2 בפני: כבוד השופט י. קדמי העותר : אליהו חיו-חמו נגד המשיבים : 1. ראש עירית הרצליה 2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 3. עירית הרצליה-מחלקת הפיקוח 4. מדינת ישראל בקשה למתן צו ביניים החלטה 1. לא מצאתי הצדקה למתן צו ביניים לפני קיום דיון בעתירה למתן צו על-תנאי. 2. אשר על כן; המזכירות תקבע את הדיון בעתירה למתן צו על-תנאי למועד קרוב ולא יאוחר מיום 22.10.97; והבקשה למתן צו ביניים תידון ע"י ההרכב באותו מועד. ניתנה היום, כ"ב באב תשנ"ז (25.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97041390. H02

[ "בג\"ץ 4139/97" ]

2,423

653

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1731 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. המכללה ללימודי האיסלם 2. זיאד אבו-מוך 3. מוחמד אבו-מוך 4. מוחמד אלקואסמי נגד המשיב : בורהאן אבו-עלואן בקשה למחיקת ערעור בהסכמה בשם המבקשים: עו"ד ריאד אבו-פול החלטה אני מוחקת את הבקשה לרשות ערעור כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט"ז בניסן תשנ"ז (20.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97017310. Q01

[ "רע\"א 97" ]

2,425

654

ב בית המשפט העליון בג"ץ 7781/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. אהוד פלג עו"ד 2. רועי זילברברג(קטין) 3. ליאור גולגר (קטין) 4. מענית איכילוב (קטינה) 5. חן שלום 6. שי ניסן (קטין) 7. רוית הללי (קטינה) 8. דדי מלר (קטין) נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד אהוד פלג החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ב בכסלו תשנ"ח (11.12.97) אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96077810. O03

[ "בג\"ץ 7781/96" ]

2,426

24,986

ב בית המשפט העליון בג"ץ 7781/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. אהוד פלג עו"ד 2. רועי זילברברג(קטין) 3. ליאור גולגר (קטין) 4. מענית איכילוב (קטינה) 5. חן שלום 6. שי ניסן (קטין) 7. רוית הללי (קטינה) 8. דדי מלר (קטין) נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון בקשה לפסיקת הוצאות בשם העותר הראשון: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד מלכיאל בלס החלטה המשיבים ישאו בהוצאות העותרים בסכום של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"ב בטבת תשנ"ח (20.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96077810. O05

[ "בג\"ץ 7781/96" ]

2,428

27,878

ב בית המשפט העליון בג"ץ 7781/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. אהוד פלג עו"ד 2. רועי זילברברג(קטין) 3. ליאור גולגר (קטין) 4. מענית איכילוב (קטינה) 5. חן שלום 6. שי ניסן (קטין) 7. רוית הללי (קטינה) 8. דדי מלר (קטין) נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. שר הבטחון בקשה לפסיקת הוצאות בשם העותרים: העותר הראשון החלטה לתגובת המשיבים תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, ז' בטבת תשנ"ח (5.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96077810. O04

[ "בג\"ץ 7781/96" ]

2,429

655

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 2725 רע"א 2727/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. אור נאור ושות' בע"מ 2. אברהם גלנטי נגד המשיבים : 1. מר יגאל ירון, עו"ד 2. ניסים יבגי בקשה המשיב הראשון למחיקת ערעור בשם המשיב מס' 1: עו"ד י. ירון החלטה לתגובות המערערים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ח באדר ב' תשנ"ז (6.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96027250. Q01

[ "ע\"א 96", "רע\"א 2727/96" ]

2,430

12,422

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 2725 רע"א 2727/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערערים : 1. אור נאור ושות' בע"מ 2. אברהם גלנטי נגד המשיבים : 1. מר יגאל ירון, עו"ד 2. ניסים יבגי בקשה למחיקת ערעור בשם המערערים: עו"ד יצחק לב החלטה 1. אני מוחקת את הערעור ואת הבקשה לרשות ערעור כמבוקש. 2. במסגרת בש"א 2730/96 לא ראתה כב' השופטת ביניש לפסוק הוצאות, ואיני רואה אפשרות בדין לפסוק אותן עתה. 3. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ט בניסן תשנ"ז (7.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת, ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96027250. Q02

[ "ע\"א 96", "רע\"א 2727/96", "בש\"א 2730/96" ]

2,431

17,470

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2650/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כב' השופט י' גולדברג העותר ת : חברת החשמל למחוז י-ם נגד המשיבים : 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. אבו רוני אחמד בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ה בתשרי תשנ"ח (6.10.97). בשם העותר ת: עו"ד עומרי כבירי בשם המשיבים : עו"ד א. סעדי פסק-דין בגדר תחום ההתערבות של בית משפט זה בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה אין אנו בודקים את נכונות הפסק אלא את השאלה אם מתעוררת שאלה נורמטיבית שלעניינה יש מקום להתערבותנו למען עשיית צדק. במקרה שלפנינו מוסכם גם על העותרת ששומה היה עליה לנהוג בתום לב כלפי המשיב מס' 2 ושקיימות נסיבות שבהן היה עליה להודיע לו על האפשרות לפטרו. מפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה משתמע שנסיבות אלו נתקיימו; לפיכך בין אם הדין היה עמו ובין אם לאו, בשאלה של ישום הדין קא עסקינן ולא בקביעתו; וכאמור שאלת נכונות הפסק כשהיא לעצמה אינה ראוייה לבחינה חוזרת בערכאתנו. לפיכך אנו דוחים את העתירה; אך בנסיבות הענין לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום ה בתשרי תשנ"ח (6.10.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97026500. B02

[ "בג\"ץ 2650/97" ]

2,433

3,617

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6489/95 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר העותר : מוחמד עבדול רחים חמודה נ ג ד המשיב : משרד הפנים בקשה למחיקת העתירה תאריך הישיבה: יב' באייר תשנ"ז (19.5.97) בשם העותר : עו"ד יצחק תוסיה-כהן פ ס ק - ד י ן העותר ביקש למחוק העתירה, תוך שמירת זכותו להגיש עתירה חדשה בעוד כשנה. המשיב הסכים לבקשה. הננו מוחקים איפוא את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום יב' באייר תשנ"ז (19.5.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT

[ "בג\"ץ 6489/95" ]

2,435

658

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6001/97 - א' בפני: כבוד השופט א' מצא העותר ת : אמיתי - אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. יוסי צ'חנובר, חברת התעופה "אל-על" 4. רפי פלד, חברת החשמל, חיפה עתירה למתן צו על-תנאי החלטה העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. יש להזמין את נציג היועץ המשפטי לממשלה וכן את המשיבים 3 ו4- שיקדימו ויגישו תגובותיהם בכתב. ניתנה היום, י"א בתשרי תשנ"ח (12.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060010. F01

[ "בג\"ץ 6001/97" ]

2,436

1,276

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6001/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : אמיתי - אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נגד המשיבים : 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. יוסי צ'חנובר 4. רפי פלד תאריך הישיבה: כ"א בתשרי התשנ"ח (22.10.97) בשם העותר ת: עו"ד יהונתן גינת, עו"ד אריה אבריאל בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד עוזי פוגלמן פסק-דין 1. עתירת העותרת היא שהממשלה תורה על הקמת ועדת חקירה לפי סעיף 1 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט1968-, לחקירת נסיבות נסיון ההתנקשות בחייו של פעיל החמאס חאלד משען (להלן - התקרית); שהמשיבים יפסיקו את פעילות ועדת הבירור שהוקמה על ידם; ולחלופין, שיוחלפו שניים מחברי ועדת הבירור, המשיבים 3 ו4-. בעקבות התקרית החליטה הממשלה בישיבתה, מיום 6.10.97 כדלקמן: "א. הממשלה דנה היום בתקרית שאירעה ביום ה25.9.97-, ברמת-עמון. ב. הממשלה מוצאת לנכון לבדוק את הכרוך בתקרית זו, ולהפיק לקחים ככל שהדבר יידרש. ג. לשם כך, תכונן ועדת בירור בת שלושה חברים לבדיקת מכלול ההיבטים הקשורים בתקרית, בכל אשר קדם לה ובהתרחשותה. בראש הועדה יעמוד יוסף צ'חנובר, וחבריה האחרים יהיו נחום אדמוני [שהוחלף בהמשך בדן טילקובסקי - ת.א.] ורפי פלד. הועדה תגיש את מימצאיה והמלצותיה לממשלה, בהקדם." העתירה מופנית, אם כן, נגד החלטה זו. 2. העתירה הראשונה, על פיה מתבקשים אנו לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה בנושא התקרית - דינה להידחות. בבג"ץ 2624/97, בג"ץ 2827/97 ובג"ץ 2830/97 רונאל ידיד נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם) דן בית משפט זה, בהרכב מורחב, בשאלת מידת ההתערבות של בית משפט זה בסירובה של הממשלה להקים ועדת חקירה. באותו ענין נדונה שאלת דרך המינוי של יועץ משפטי לממשלה, והובהרו הנימוקים והשיקולים על יסודם תהיה התערבות מצומצמת וחריגה של בית המשפט בהחלטות הממשלה בנושא זה. וכך נאמר על ידי בית המשפט שם: "מתוך לשון הסעיף, כמו גם מתוך אופי הסמכות, ברור כי שיקול הדעת של הממשלה בשאלה אם העניין הוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה, אם הוא טעון בירור באמצעות ועדת חקירה, ואם לדעתה רצוי להקים ועדת כזאת, משתרע על מגוון רחב מאוד של שיקולים, שהממשלה רשאית לתת להם משקל רב או מועט, במסגרת מתחם רחב של סבירות, לפי הנסיבות של כל עניין. התוצאה היא שביקורת שיפוטית על החלטת הממשלה מכוח הסמכות להקים ועדת חקירה היא, בפועל, מצומצמת. היישום של הכללים הרגילים, המסדירים את הביקורת השיפוטית בדרך כלל, על החלטה כזאת, אינו צפוי להוביל את בית המשפט לפסילת ההחלטה, אלא במקרים חריגים ונדירים, שכמותם עוד לא באו, וספק אם יבואו, בפני בית המשפט." על פי אמות מידה אלה, אין, לדעתנו, עילה להתערב בהחלטת הממשלה, כשהחליטה להקים ועדת בירור ושלא להקים ועדת חקירה. גם כשמדובר בענין בעל חשיבות ציבורית רבה, ואפילו טעון הענין בירור, עדיין שיקול הדעת הוא בידי הממשלה שלא להקים ועדת חקירה. לא מצאנו שבענייננו מתקימות אותן נסיבות חריגות או נדירות שיצדיקו את התערבותנו בדרך הפעלת שיקול הדעת על ידי הממשלה. 3. ככל גוף מינהלי, רשאית הממשלה להקים ועדת בירור לשם חקירה ובדיקה של ענין אשר במסגרת סמכויותיה או הנוגע למילוי תפקידיה (ראו והשוו לענין זה את הוראת סעיף 28 (א) לחוק ועדות חקירה). לועדה כזו אין מעמד מוסדר בחוק והיא משמשת בדרך כלל כלי עזר לבירורים בנושאים פנימיים של הרשות הממנה. כפי שאומר על כך י. זמיר בספרו הסמכות המינהלית, כרך ראשון בעמ' 418: "לעתים קרובות מוקמת ועדה לחקירת עניין מסויים שלא מכוח חוק. ועדות כאלה נקראות, בדרך כלל, בשם ועדות בירור. אכן, לוועדות שלא מכוח חוק אין סמכויות כפייה, אך במקרים רבים אין צורך בסמכויות כאלה כדי לרדת לחקר האמת. עצם השיתוף של נציגי ציבור או מומחים לדבר בוועדות הבירור עשוי להוסיף להן מימד של יוקרה, מקצועיות ואמינות." ברי, על כן, שהממשלה היתה רשאית להקים ועדת בירור לבחינת ההיבטים הקשורים בתקרית. ועדה זו הינה ועדה פנימית אשר מתפקידה לבדוק ולברר את העניינים שנמסרו לבירורה, כדי שהממשלה תוכל להגיע למסקנות ולהפיק לקחים ככל שיידרש. אין על כן פסול בעצם הקמתה של ועדת הבירור. בענייננו-שלנו רשאים היו ראש הממשלה והממשלה - רשאים ומוסמכים היו - למנות ועדת-חקירה; למנות ועדת-בירור; שלא לעשות דבר. הם העדיפו למנות ועדת-בירור. בעשותם את שעשו לא חרגו הממשלה וראש הממשלה מגידרי סמכויותיהם. במעשה מינויה של ועדת-הבירור - ובהימנעות ממינויה של ועדת-חקירה - לא נפל פגם משפטי המצדיק התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. השאלה אם ראוי היה להקים ועדת חקירה תחת ועדת בירור היא שאלה מן התחום הציבורי, אשר לא לנו להכריע בה. 4. טענתה הנוספת של העותרת היא שחלק מחברי הועדה נגוע בחשש לניגוד עניינים, וכי על כן יש להחליפם בחברים אחרים. טענה זו אינה מקובלת עלינו. טענה לעניין ניגוד-עניינים-מן-המנין אינה יכולה לתפוס בנושא הרכבה של ועדת בירור, להבדיל מהרכבה של ועדת חקירה. הנה כי כן, יכול שר למנות עובד או עובדים מן המשרד עליו הוא ממונה, כוועדה לבירור נושא שהתעורר בתחום פעילותו של המשרד, וטענת תלותם של העובד או העובדים בשר לא היתה נשמעת. אין צורך שנכריע בשאלה המשפטית בדבר הצורך, במקרים מתאימים, באי תלותם של חברי ועדת בירור בגוף שממנה אותם, ונותיר לעת מצוא מקרים קיצוניים ובלתי שיגרתיים. הגענו למסקנה, כי בענייננו אין צורך שנכריע אם חברי ועדת הבירור הינם תלויים או אינם תלויים בממשלה או בראש הממשלה. זאת, כי נחה דעתנו, שבכל מקרה, אין ענייננו שייך לאותם מקרים קיצוניים וחריגים בהם עשוי בית המשפט להתערב בהחלטה בדבר מינוי ועדת בירור, על יסוד טענת חשש לניגוד עניינים של מי מחברי הוועדה. התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה. ניתן היום, כ"א בתשרי התשנ"ח (22.10.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97060010. E03

[ "בג\"ץ 6001/97", "בג\"ץ 2827/97" ]

2,437

659

ב בית המשפט העליון רע"א 96 / 6039 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשים: 1. שכטר עודד 2. נציגות הבית המשותף נגד המשיב : ירקוני דוד בקשה לעיון חוזר בשם המבקשים: מר עודד שכטר החלטה ביום 22.10.96 דחיתי את בקשת רשות הערעור שהוגשה על-ידי המבקשים. ביום 16.2.97 פנה המבקש מס' 1 בבקשה לעיון חוזר בהחלטתי זו. בקשה זו הובאה בפני רק עתה. החלטתי מיום 22.10.96 היא סופית. אין הדין מאפשר פניה חוזרת ונשנית לערכאות, עד שהחלטתן תניח את דעתו של הפונה. הבקשה לעיון חוזר נדחית. ניתנה היום, כ"ו באייר התשנ"ז (2.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96060390. A01 /דז/

[ "רע\"א 96" ]

2,438

660

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4709/96 - ב' בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' אנגלרד העותרים : 1. נורה בת חמדאן אלסאנע 2. סלמי בן עודה אבו גמיעאן נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. שר לבטחון פנים בקשה למחיקת עתירה תאריך הישיבה: כ"ד בכסלו תשנ"ח (23.12.97) בשם העותרים : עו"ד ר. כרמון פסק-דין על יסוד בקשת בא כוח העותרים נמחקת העתירה ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד בכסלו תשנ"ח (23.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96047090. E02

[ "בג\"ץ 4709/96" ]

2,439

661

בבית המשפט העליון בג"ץ 2735/07 - א' בפני: כבוד השופט א' גרוניס העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הכנסיתי לערעורים של הפטריארכיה האורטודוכסית בירושלים 2. בית הדין הכנסייתי האורטודוכסי בנצרת 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד סלמאן פרג' החלטה על העותרת להמציא עד ליום 1.4.07 תרגום לעברית של פסקי הדין של בתי הדין שצורפו לעתירה. ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ז (26.3.07). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027350_S01.doc עכ ב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

[ "בג\"ץ 2735/07" ]

2,440

299,935

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2735/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הכנסיתי לערעורים של הפטריארכיה האורתודוכסית בירושלים 2. בית הדין הכנסייתי האורתודוכסי בנצרת 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד פרג' סלמן פסק-דין 1. בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת סעד של ביטול פסקי דין שניתנו בעניינה ובעניין בן זוגה, המשיב 3, על ידי בתי הדין הכנסייתיים הנוצריים-אורתודוכסים אשר הורו על גירושיהם. כן מבקשת היא סעד ביניים המורה לבתי הדין (המשיבים 1 ו-2) לאסור על סגל הכמורה הנתון למרותם מלחתן את המשיב 3 בנישואין דתיים עד לסיום הדיון בעתירה זו. 2. העותרת והמשיב 3 נישאו זה לזו ביום 24.7.77 על פי הדין הנוצרי-אורתודוכסי ולהם שני ילדים. המשיב 3 פנה לבית הדין הכנסייתי האורתודוקסי בנצרת בעתירה להתגרש מאשתו. בית הדין הורה על פירוק קשר הנישואין ועל גירושין, פסק לזכות העותרת מזונות בסכום של 30,000 דולר וכן היקנה לה זכות למגורים למשך כל חייה בבית המשפחה, וקבע כי לאחר מותה ירשו את הבית ילדי הזוג. בית הדין ציין בפסק דינו, כי המשיב 3 קשר עצמו לאשה אחרת ועזב את בית המשפחה, וכי כתוצאה מכך נגרם סבל לעותרת ולילדיהם של בני הזוג. ערכאת הערעור דחתה בעיקרו של דבר את ערעורה של העותרת, אלא שהכפילה את סכום המזונות. 3. האשה מעלה טענות והשגות נגד פסקי הדין של בתי הדין הדתיים. כך טוענת היא כנגד קביעות עובדתיות, ובעיקר מלינה העותרת על כך שבתי הדין פעלו בניגוד לחוק המשפחה הביזנטי, וכן "בניגוד לכל היגיון בריא ובניגוד לכל שכל ישר". לא נוכל להעתר לטענות אלו. הלכה פסוקה היא, כי אין בית המשפט הגבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי דין דתיים וכי יתערב רק בשל עילות מסוימות, כמו חריגה מסמכות, פגיעה בעיקרי צדק טבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או במידה ונדרש סעד מן הצדק מקום שאין העניין בסמכות בית משפט או בית דין אחר (ראו, למשל, בג"ץ 6699/02 סעד נדאר נ' נהאיה תאופיק (לא פורסם)). ברור שבית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בפסק דין של בית דין דתי כאשר הטענה המועלית היא שבית הדין לא פרש כהלכה את הדין הדתי או לא יישמו בצורה נאותה (ראו, למשל, בג"ץ 5699/97 עמאר נ. בית הדין הדרוזי (לא פורסם), בג"ץ 93/02 בדארנה נ. כבוד הקאדי פארוק זועבי (לא פורסם)). 4. לפיכך, נדחית העתירה על הסף. משכך, נדחית גם הבקשה לצו ביניים. ניתן היום, י"ז בניסן התשס"ז (5.4.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027350_S02.doc עכ ב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

[ "בג\"ץ 2735/07", "בג\"ץ 6699/02", "בג\"ץ 5699/97", "בג\"ץ 93/02" ]

2,441

662

בבית המשפט העליון רע"א 2906/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צארום אריה נגד המשיבים : 1. כונס הנכסים הרשמי 2. לקס ישראל 3. משה עוזי 4. צארום אבינועם 5. אלט יעקב 6. עדיקא מיכה 7. עדיקא יואב 8. המוסד לבטוח לאומי בקשה לפטור מערבון בשם המבקש: עו"ד יעקב פודים החלטה על המבקש להביא את עמדת המשיבים לבקשה, וזאת תוך עשרים יום מיום קבלת ההחלטה. הארכת המועד להפקדת הערבון עד ההחלטה בבקשה. ניתנה היום, ב' בתמוז תשנ"ז (7.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029060. Q01

[ "רע\"א 2906/97" ]

2,442

16,351

בבית המשפט העליון רע"א 2906/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צארום אריה נגד המשיבים : 1. כונס הנכסים הרשמי 2. לקס ישראל 3. משה עוזי 4. צארום אבינועם 5. אלט יעקב 6. עדיקא מיכה 7. עדיקא יואב 8. המוסד לבטוח לאומי בקשה לפטור מערבון בשם המבקש: עו"ד י. פודים בשם המשיב הראשון: עו"ד אלן מירקין בשם המשיבים 3 ו4-: עו"ד עובדיה גבאי בשם המשיבים 6 ו7-: עו"ד יהונתן צבי בשם המשיב השמיני: עו"ד ש. בן-צור החלטה למיקרא החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה לרשות ערעור ותגובות המשיבים לבקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון, לא שוכנעתי כי המבקש הוא חסר אונים מן הבחינה הכלכלית כך שאינו יכול להפקיד ערבון כנדרש. אבאר עמדתי: ראשית , מתברר כי הכונס הרשמי סבור שבידי המבקש נכסים בעלי ערך רב, שאת קיומם הוא מסתיר. המבקש גם לא שיתף פעולה אנשי המשיב הראשון, ולכן החקירות שנערכו בענין זה עדיין לא הניבו תוצאות. שנית , בית משפט קמא ציין, כי המבקש הגיע להסדרי פרעון פרטיים עם חלק מן הנושים שטיבם לא הובהר. מקצת מן הנושים פרעו חלק מחובותיו של המבקש בלא שקיבלו כל תמורה על כך. נושים אלה הודיעו על ויתור על הוכחות החוב שלהם על מנת לאפשר סיום הליכי פשיטת הרגל. על כך נאמר בהחלטת בית המשפט המחוזי: "הדבר מעלה מחשבות בכוונים שונים - שמא הם (אותם נושים - א.א.ג) מצפים לאחר ביטול הליכי פשיטת הרגל לקבל את מלוא חובם בחזרה ממקורות כספיים של החייב שאולי עומדים לרשותו גם היום, בעוד שעם נושים אחרים הוסכם על פרעון חלקי בלבד של חובותיהם; או שמא בכלל נכונותם לשלם חלק מחובות החייב לנושים האחרים נובע מכך שהכספים אינם אלא כספיו של החייב עצמו.. . כללו של דבר, בענייננו רב הנסתר על הנגלה, ומסכת העובדות אשר הביאה להסדרים הפרטיים של החייב עם חלק מנושיו לא נחשפה במלואה". שלישית , המבקש אינו מציין בתצהירו כיצד הוא מתכלכל, היכן הוא מתגורר וכיוצא באלו פרטים. כל שנאמר הוא, כי אין לו לא רכוש ולא מקורות הכנסה. בנסיבות אלה, החלטתי לדחות את הבקשה. מאחר שלא שוכנעתי כי המבקש עומד בתנאי הראשון לקבלת פטור מן החובה להפקיד ערבון, היינו, הוכחת חוסר יכולת כספית, אין מקום לעבור לבחינת סיכויי הבקשה לרשות ערעור להתקבל. הערבון שנקבע יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ג באב תשנ"ז (26.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029060. Q02

[ "רע\"א 2906/97" ]

2,443

27,927

ב בית המשפט העליון רע"א 2906/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : צארום אריה נגד המשיבים : 1. כונס הנכסים הרשמי 2. לקס ישראל 3. משה עוזי 4. צארום אבינועם 5. אלט יעקב 6. עדיקא מיכה 7. עדיקא יואב 8. המוסד לבטוח לאומי דחית בקשת רשות ערעור בשל אי הפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד יעקב פודים החלטה בהמשך להחלטת כב' הרשמת אורית אפעל-גבאי מיום 20.1.98, ונוכח הודעת בא כוח המערער אשר הוגשה לבית המשפט ביום 23.9.98, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור כמצוות תקנות 404(ב) ו431- לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, ד' בתשרי תשנ"ט (24.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97029060. P03

[ "רע\"א 2906/97" ]

2,444

664

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 1221 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : סניור דליה נגד המשיב : סניור יוסף בקשה להפחתת סכום ערבון בשם המבקשת: עו"ד אהוד ילינק החלטה בשים לב למהות הענין ולסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה (1,000 ש"ח), אני מפחיתה את סכום הערבון ומעמידה אותו על סך 3,000 ש"ח בלבד. הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ב' באדר ב' תשנ"ז (11.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012210. Q01

[ "רע\"א 97" ]

2,447

2,429

בית המשפט העליון רע"א 97 / 1221 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת : סניור דליה נגד המשיב : סניור יוסף בקשת רשות ערעור על ה חלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.2.97 בת"א 1074/97 שניתנה על ידי כבוד השופט א.צ. בן-זמרה ובקשה לאיחוד עניינים בשם המבקשת: עו"ד אהוד ילינק בשם המשיב: עו"ד לאה (לוי) הלחמי החלטה 1. בפני שתי בקשות שעניינן הפורום הראוי לדון בסכסוכים שבין הצדדים, שהם בעל ואשה. 2. הבקשה הראשונה שהונחה בפני היא בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד"ר א"צ בן זימרה) שהורה על העברת תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב, ואשר עניינה מתן חשבונות ותשלום המגיע למבקשת, לטענתה. בית המשפט המחוזי קבע, כי הואיל ונושא התביעה הוא "ענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה1995- הרי בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הוא בית משפט השלום לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות, שמושבו ברמת גן. שכן בתחומו מצוי מקום המגורים האחרון של בני הזוג. 3. המבקשת מבקשת לערער על החלטה זו. לטענתה היה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתביעתה, שכן בעת הגשת התביעה התגוררה בירושלים ומקום ביצוע החיוב שביצועו נדרש היה אף הוא בירושלים. עוד טוענת המבקשת, כי בית המשפט לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות אינו מוסמך כלל לדון בענייני בני הזוג, שכן השניים התגוררו בתחום הנפה זמן קצר בלבד, ואף זאת עקב חוסר תום ליבו של המשיב. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אפילו היה העניין מצוי בסמכותן המקבילה של שתי ערכאות היה על בית המשפט המחוזי לכבד בחירתה להתדיין דוקא בפני בית המשפט המחוזי. 4. המשיב מתנגד למתן רשות ערעור המבוקשת. לגירסתו, החלטת בית המשפט המחוזי מעוגנת היטב בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה1995- (להלן: "החוק"), זאת בהתחשב בנושא התביעה (סעיפים 1 ו2- לחוק) ובמקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג (תקנה 258ג (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). המשיב דוחה את טענת המבקשת, לפיה נבע מעברם של בני הזוג להתגורר במודיעין מחוסר תום ליבו של המשיב וטוען, כי המעבר למודיעין נעשה מטעמים ענייניים. 5. לאחר שעיינתי במסמכים שבפני הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. עניינה של התביעה הוא בעליל "ענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ולפיכך הערכאה הראויה והמוסמכת לדון בה היא בית משפט לענייני משפחה. לבית המשפט לענייני משפחה בנפת רמלה רחובות סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה. טענת המבקשת, לפיה נובע מעברם של בני הזוג להתגורר בתחום שיפוטו של בית משפט זה מחוסר תום ליבו של המשיב אינה נתמכת בראיות של ממש או בהגיונם של דברים. לפיכך לא מצא בית המשפט קמא מקום לדון בה ואף אני איני מוצא מקום לעשות כן. 6. משהוכרעה בקשה זו עומדת בפני בקשה לאיחוד הליכים לפי סעיף 6(א) לחוק. זאת בהתייחס להליכים נשוא בקשת רשות הערעור ולהליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. נוכח האמור לעיל ולאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פ' מרכוס) מיום 15.4.97, אני מורה, כי ההליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (המ' 4247/97, המ' 1933/97, תמ"ש 2590/97, המ' 62/97, 222/97) יועברו לבית המשפט לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות, שמושבו ברמת-גן ויידונו יחדיו עם ההליכים נשוא בקשת רשות הערעור. ניתנה היום, י"ז בסיון התשנ"ז (22.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012210. A03 /דז/

[ "רע\"א 97", "תמ\"ש 2590/97" ]

2,448

10,187

בית המשפט העליון רע"א 97 / 1221 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המ בקשת : סניור דליה נגד המשיב : סניור יוסף בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א"צ בן זמרה) מיום 9 בפברואר 97', בת"א 1074/94 וכן בקשה לצירוף ראיה החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה הן לבקשת רשות הערעור והן לבקשה להוספת ראיה. 2. המשיב יגיש תשובתו לבקשה תוך 15 ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה . העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ג' בניסן תשנ"ז (10.4.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97012210. J02

[ "רע\"א 97" ]

2,449

665

ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה למחיקת ערעור שכנגד בשם המערערת: עו"ד מלכה אנגלסמן החלטה מתבקשת תגובת המשיבה, אשר תוגש תוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת ההחלטה. תשומת הלב לכך שאישור מסירת הערעור לידי באת כוח המשיבה נושא תאריך 14.10.97. ניתנה היום, ד' בכסלו תשנ"ח (3.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. O01

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,450

9,153

ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ ערערת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד בשם המערערת: עו"ד מלכה אנגלסמן בשם המשיבה: עו"ד רומית סמסון החלטה מתבקשת עמדת המערערת בנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד. זו תוגש תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ב בכסלו תשנ"ח (21.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. O02

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,451

31,921

ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד בשם המערערת: עו"ד מלכה אנגלסמן בשם המשיבה: עו"ד רומית סמסון החלטה באת כוח המשיבה סברה כי הודעת הערעור והערבות הבנקאית שהפקידה המערערת נמסרו למשיבה - עירית נתניה - בתאריך 15.10.97, ולכן הגישה את הערעור שכנגד בתאריך האחרון בו ניתן היה להגישו - 16.11.97. דא עקא, מן הבקשה להארכת מועד מתברר, כי כתבי בי הדין הנ"ל נמסרו למזכירות עירית נתניה כבר ביום 14.10.97. עובד המזכירות שחתם על אישור המסירה לא הטביע חותמת "התקבל" על כתבי בי הדין, וכך כאשר למחרת נמסר החומר למחלקה המשפטית של העיריה, הוא הוחתם לראשונה בחותמת אותו תאריך, 15.10.97. באת כוח המשיבה אשר ערכה את חישוב מנין הימים להגשת הערעור שכנגד החלה למנות את הימים מיום 15.10.97, וכך הוגש הערעור שכנגד בתאריך 16.11.97 (התאריך 14.11.97 חל ביום ו' ולכן נדחה המועד ליום א'). מכאן הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד. בנסיבות שתוארו סברתי, כי קיימת הצדקה להאריך את המועד כמבוקש. אבאר עמדתי: המדובר באיחור לא גדול, אשר נגרם בעטיה של התקלה בהטבעת חותמת הקבלה על גבי כתבי בי הדין. כפי שנאמר בבקשה, קיימת הנחיה לעובדי הדואר להטביע חותמת על גבי המסמכים המשפטיים וכתבי בי הדין, ובדרך כלל הוראה זו נשמרת. במקרה זה לא נהגו עובדי הדואר כנדרש, והמסמכים הוחתמו בחותמת הקבלה יום לאחר שהתקבלו בפועל. באת כוח המערערת לא ידעה על כך, ומכאן האיחור. אני מסכימה עם באת כוח המשיבה, כי לא ניתן לסווג את שארע כאיחור שנגרם בגין "כוח עליון", שלא ניתן היה למנעו. ניתן לומר, כי שומה היה על באת כוח המשיבה לברר בדואר באיזה מועד התקבלו כתבי בי הדין ולא לסמוך על חותמת הקבלה שהוטבעה במחלקת היעוץ המשפטי, אך ספק בעיני מה יכולות היו להיות תוצאות הבירור לו נערך. יש לזכור, כי המדובר במשרד דואר מרכזי המקבל דברי דואר רבים ביום, ובנסיבות אלה לא ניתן היה לדעת אם המדובר בדבר דואר שהתקבל באותו יום או ביום שחלף. לו היה מדובר בארכה המתבקשת לשם הגשת ערעור, הייתי ממשיכה ומתלבטת בדבר התוצאה המשפטית אליה יש להגיע, ואולם במקרה שבפני סברתי כי יש לקבל את הבקשה לארכת מועד בשל כך שהמדובר בארכה לשם הגשת ערעור שכנגד. כלל ידוע הוא, כי קיומו של הליך אחר תלוי ועומד בפני בית המשפט מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגיש הליך אחר באותו ענין. על פי כלל זה כפשוטו יש להענות כדבר שבשגרה לבקשות להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, שהרי בכל ערעור שכנגד מתקיים התנאי שהוא מתייחס לאותו ענין עליו נסב הערעור העיקרי. גישה זו לא התקבלה, ונקבע, כי אם קיימת סיבה סבירה לאחור, גם אם אינה מגעת כדי טעם מיוחד, יכול בית המשפט לראות בעובדה שערעור באותו ענין תלוי ועומד באותו בית-משפט, טעם מיוחד להארכת המועד (ראה: המרצה 359/78 (ע"א 580/76) רינה פלקון ואח' נ' שם טוב כהן ואח', פ"ד לב(2) 401, 402; וראה גם: ע"א 7044/93 אסתר גורה נ' מרדכי גורה (תק (על) 94(4), בעמ' 218). ההסבר שניתן על ידי באת כוח המשיבה לאחור בהגשת הערעור שכנגד אולי אינו מגיע כדי "טעם מיוחד", אך הוא מהווה הסבר סביר לאחור, ולכן על יסוד העובדה כי קיים ערעור באותו ענין בפני בית משפט זה ניתן להאריך את המועד להגשת הערעור שכנגד. אשר על כן החלטתי להאריך את המועד כמבוקש ולדחות הבקשה למחוק הערעור שכנגד על הסף. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ח' בטבת תשנ"ח (6.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. O03

[ "ע\"א 5408/97", "ע\"א 580/76", "ע\"א 7044/93" ]

2,452

32,740

ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה למתן הוראות בשם המערערת: עו"ד גיא הרמלין החלטה המבקשת תמציא לבית המשפט את עמדת המשיבה לבקשתה שהגישה לתיקון ההחלטה. ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ח (18.9.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. P06

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,453

34,477

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5408/97 - ד' וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער ת והמשיבה בערעור שכנגד : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד : עירית נתניה סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשלושת שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובות המערערת והמערערת שכנגד, כמפורט בסעיפים 3 ו4- להלן, לא יעלו על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערערת תגיש את טענותיה תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבה - המערערת בערעור שכנגד - תגיש את תשובתה לטענות המערערת ואת טענותיה בערעור שכנגד תוך שלושים יום מהיום שהומצאו לה טענות המערערת; 3. המערערת - המשיבה בערעור שכנגד - תגיש את תשובתה לערעור שכנגד תוך עשרים יום מהיום שבו הומצאו לה הטענות בערעור שכנגד, ורשאית היא, תוך אותה תקופה, להשיב לתשובת המשיבה בערעור, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת כי אין ברצונה להשיב כאמור; 4. המערערת בערעור שכנגד רשאית להשיב לתשובת המשיבה בערעור שכנגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו הומצאה לה התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונה להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערת שכנגד כי אין ברצונה להשיב כאמור. ניתן היום, י"ג בסיון התשנ"ח (7.6.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. A04 /דז/

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,454

45,860

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5408/97 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' אילן המערער ת והמשיבה בערעור שכנגד : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד : עירית נתניה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 25.5.97, בה.פ. 2385/95 שניתן על ידי כבוד השופט י' זפט תאריך הישיבה: ט"ו בסיון התשנ"ט ( 30.05.99 ) בשם המערער ת והמשיבה שכנגד: עו"ד גיא הרמלין בשם המשיב ה והמערערת שכנגד: עו"ד רומית סמסון פסק-דין בהמלצתנו, חזרו בהם הצדדים מהערעור והערעור שכנגד. רשמנו לפנינו הודעתה של גב' סמסון, בשם המשיבה, כי לקראת שנת התקציב הבאה, בעת הדיון בארנונה, יוצג בפני חברי המועצה מידע באשר לארנונות הרלבנטיות בעיריות דומות. כן יוצגו בפני חברי המועצה פסקי הדין של השופטים זפט וגורן. הערעורים נדחים, בלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו בסיון התשנ"ט (30.05.99), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. A11 /דז/

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,455

55,242

ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ט' וערעור שכנגד בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להוספת אסמכתא בשם המשיבה והמערערת שכנגד: עו"ד רומית סמסון החלטה לתגובת המערערת תוך חמישה ימים. ניתנה היום, י"א באייר תשנ"ט (27.4.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. V09

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,456

64,453

ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ט' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה : עירית נתניה בקשה להוספת אסמכתא בשם המערערת: עו"ד גיא הרמלין החלטה בהסכמת המערערת אני מקבלת את האסמכתא הנוספת מטעם המשיבה. ניתנה היום, י"ט באייר תשנ"ט (5.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. V10

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,457

67,489

ב בית המשפט העליון ע"א 5408/97 - ח' וערעור שכנגד בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת והמשיבה בערעור שכנגד: אלקנית פיתוח בע"מ נגד המשיב ה והמערערת בערעור שכנגד: עירית נתניה בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערערת והמשיבה בערעור שכנגד: עו"ד גיא הרמלין בשם המשיבה והמערערת בערעור שכנגד: עו"ד רומית סמסון החלטה הדיון יתקיים ביום 30.5.99 שעה 11:30. ניתנה היום, ב' באייר תשנ"ט (18.4.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97054080. V08

[ "ע\"א 5408/97" ]

2,458

666

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7404/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : 1. חיים שמאי 2. עמי שמאי נגד המשיבים : 1. משרד החינוך והתרבות 2. בית ספר "אורט"-טכניקום עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פ ס ק - ד י ן השופט א' מצא : העותר 2 הוא תלמיד כיתה י"ב בבית הספר אורט-טכניקום בגבעתיים. העותר 1 הוא אביו. בעתירה מבוקש צו שיחייב את המשיבים לאפשר לעותר 2 להיבחן בחינת בגרות חוזרת בהיסטוריה במועד חורף תשנ"ח. מעיון במכתב המנהלת הפדגוגית של בית הספר אל מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך והתרבות מיום 11.12.97, שהעתקו צורף לעתירה, עולה, כי החלטת הנהלת בית הספר, למנוע מן העותר 2 לגשת לבחינה החוזרת במועד המבוקש, התבססה על עובדות הנוגעות לתיפקודו של העותר 2 בבחינת הבגרות במקצוע האמור במועד המקורי ותאמה את הנהלים הנוגעים לטוהר הבחינות וקיומן במתכונת מקובלת. העתירה מתמקדת בהכבדה שתיגרם לעותר 2 אם יימנע ממנו לגשת לבחינה במועד המבוקש, אך בכך אין כדי להעמיד עילה להתערבות בית המשפט בנושא העתירה. אשר על כן הננו מחליטים לדחות את העתירה על הסף. ניתנן היום, יט' בכסלו תשנ"ח (18.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97074040. F01

[ "בג\"ץ 7404/97" ]

2,459

667

ב בית המשפט העליון רע"א 5129/96 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : קצין התגמולים נגד המשיב : בוהדנה ארז בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקש: עו"ד אורית סון בשם המשיב: עו"ד א. רוזן החלטה בהסכמת הצדדים אני דוחה את המועד לדיון בבקשה שהיה קבוע ליום 25.12.97. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון בבקשה עד סוף חודש פברואר 1998, ככל האפשר בהתחשב בתאריכים שהוצעו בידי הצדדים. ניתנה היום, ט"ז בחשון תשנ"ח (16.11.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051290. P02

[ "רע\"א 5129/96" ]

2,460

9,859

ב בית המשפט העליון רע"א 5129/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : קצין התגמולים נגד המשיב : בוהדנה ארז בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערער: עו"ד אורית סון בשם המשיב: עו"ד א. רוזן החלטה בפני בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 5.2.98, בשל דיונים קודמים שנקבעו לבא-כח המשיב. ניתן להגיש לבית המשפט העליון הודעה ובה פירוט תאריכים בהם לא יוכלו עורכי דין להופיע לדיון, בין השאר בשל מועדים שנקבעו לדיוני הוכחות בבתי משפט אחרים. בעתיד לא יענו בקשות דחיה למועדים אשר לא ניתנה עליהם הודעה מבעוד מועד לבית המשפט. אני מורה על דחית מועד הדיון שנקבע ליום 5.2.98. המזכירות תקבע את הבקשה לדיון לחודשים מרץ או אפריל 1998 ככל האפשר בהתחשב במועדים שצויינו על ידי הצדדים. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשנ"ח (28.12.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051290. P03

[ "רע\"א 5129/96" ]

2,461

35,634

ב בית המשפט העליון רע"א 5129/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד המבקש : קצין התגמולים נגד המשיב : בוהדנה ארז בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.7.96 בע"א 637/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ח' אריאל, ש' ברלינר, ס' ג'ובראן תאריך הישיבה: י"ג באדר התשנ"ח ( 11.03.98 ) בשם המבקש : עו"ד אורית סון בשם המשיב : עו"ד אורי רוזן פסק-דין עיינו בפסק הדין. שמענו טיעוני באי כוח הצדדים. נחה דעתנו כי לא מתעוררת כל בעיה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 5,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג באדר התשנ"ח (11.03.98), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051290. A04 /דז/

[ "רע\"א 5129/96", "בע\"א 637/95" ]

2,462

6,063

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 2380 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר: חנניה שרעבי נגד המשיבים : 1. ביה"ד הרבני הגדול ירושלים 2. ביה"ד הרבני האזורי נתניה 3. לאה שרעבי החלטה 1. אני מחליט לקבל את בקשת העותר מיום 13.5.97 לתיקון העתירה. העתירה המתוקנת תידון בהרכב של שלושה שופטים, כאמור בהחלטת כב' השופטת ביניש מיום 20.4.97. 2. בקשת העותר להוצאת צו ביניים נדונה כבר על ידי כב' השופטת ביניש. אי מתן צו ביניים בהחלטה מיום 20.4.97 פירושו כי לדעת בית המשפט אין מקום להוצאת הצו. ניתנה היום כ"ח בסיון תשנ"ז (3.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97023800. I05

[ "בג\"ץ 97" ]

2,464

671

ב בית המשפט העליון רע"א 5360/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקש : ג'ורג סקמנליס נגד המשיבים : 1. מריקו בע"מ 2. מרימד שיפינג בע"מ 3. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 19.6.97 בתיק ע"א 1906/95 שניתנה על ידי כבוד השופטים גרוס, בן שלמה ורובינשטיין בשם המבקש: עו"ד חיים קרויטרו החלטה קראתי את טענות המבקש ונחה דעתי שאין מתעוררת במקרה זה כל שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ג באלול תשנ"ז (25.9.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053600. B01 /שב

[ "רע\"א 5360/97", "ע\"א 1906/95" ]

2,470

3,199

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4319/96 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל העותר: יצחק הראל נ ג ד המשיבים: 1. רשם הקבלנים, מלי ישראל 2. ועדת הבית ברחוב עוזיאל 114, 116, רמת גן בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: יח' בתמוז התשנ"ז (23.7.97) בשם העותר: עו"ד ע' הראל בשם המשיב 1: עו"ד ע' הלמן בשם המשיבה 2: עו"ד א' גנות פסק דין העותר חזר בו מהעתירה, והיא נדחית בזה. בנסיבות המקרה, ישא העותר בהוצאות המשיב השני בסך 3,000 ש"ח. אין צו להוצאות ביחסים עם המשיב הראשון. ניתן היום, יח' בתמוז התשנ"ז (23.7.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96043190. E05

[ "בג\"ץ 4319/96" ]

2,472

15,600

ית המשפט העליון בג"ץ 4319/96 - 1 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר : הראל יצחק נגד המשיבים : 1. רשם הקבלנים 2. ועד הבית בקשה להארכת מועד להגשת תגובה החלטה הבקשה תידון על ידי ההרכב שידון בעתירה. ניתנה היום, יז' בתמוז התשנ"ז (22.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96043190. E04

[ "בג\"ץ 4319/96" ]

2,473

673

בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים עתירה לדיון נוסף בפסק דין בית המשפט העליון מיום 11.2.97 ברע"א 2650/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ת. אור, ט. שטרסברג כהן, ד. ביניש בשם העותרים: עו"ד אלי זוהר, עו"ד עמית קריספין בשם המשיבות: עו"ד דוד גולן, עו"ד בנימין טמיר החלטה לטעון בעל פה במועד שיקבע על ידי המזכירות. להקציב לדיון 30 דקות מחולקות בשווה בין הפרקליטים. ניתן היום יח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT

[ "דנ\"א 1315/97" ]

2,474

3,674

בית המשפט העליון דנ"א 97 / 1315 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרים : 1. מרדכי כידון 2. משה תאומים 3. משה גולדברג נגד המשיבות : 1. מרכז ציון חברה לפיתוח ובניין בע"מ 2. ר. וקסמן ושות', חברה קבלנית לבניין בע"מ 3. א.ב.ג. אדריכלים בע"מ עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון, מיום 11.2.97, ברע"א 2650/95, שניתן על ידי כבוד השופטים: ת' אור, ט' שטרסברג-כהן, ד. ביניש בשם העותרים: עו"ד אלי זהר; עו"ד עמית קריספין בשם המשיבות: עו"ד דוד גולן; עו"ד בנימין טמיר החלטה הנני מורה על קיום דיון נוסף. ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז (1.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. A01 /דז/

[ "דנ\"א 97" ]

2,475

5,902

ב בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 - ב' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים בקשה להארכת מועד בשם המערערים: עו"ד אלי זוהר, עו"ד עמית קריספין בשם המשיבים: עו"ד דוד גולן, עו"ד בנימין טמיר החלטה מירוץ המועדים שנקבע יחל ביום 26.10.97. ניתן היום טז בתשרי תשנ"ח (17.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B05

[ "דנ\"א 1315/97" ]

2,476

14,792

ב בית המשפט העליון בירושלים דנ"א 1315/97 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקשים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיב ות : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים עתירה לדיון נוסף בפסק דין בית המשפט העליון מיום 11.2.97 ברע"א 2650/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: ת. אור, ט. שטרסברג-כהן, ד. ביניש בשם המבקשים: עו"ד אלי זוהר, עו"ד עמית קריספין בשם המשיבות: עו"ד דוד גולן, עו"ד בנימין טמיר החלטה המבקשים רשאים להגיש סכומי טענות בכתב תוך 10 ימים בהיקף של 10 עמודים ברווח כפול, אותם ימציאו למשיבות ואלה רשאיות תוך 10 ימים להשיב בכתב באותו היקף. מגבלות הזמן שנקבעו לטיעון בעל-פה תעמודנה בעינן. ניתנה היום, כ"ט באלול התשנ"ז (1.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B03

[ "דנ\"א 1315/97" ]

2,477

15,863

ב בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 - ב' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים שינוי שעת הדיון החלטה הדיון בעתירה יתקיים ביום 8.12.97 בשעה 12.30 (במקום בשעה 14.00), ויארך, כמו שנקבע, 30 דקות. ניתנה היום כז בחשון תשנ"ח (27.11.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B06

[ "דנ\"א 1315/97" ]

2,478

17,583

ב בית המשפט העליון דנ"א 1315/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל המערערים : 1. כידון מרדכי 2. תאומים משה 3. גולדברג משה נגד המשיבים : 1. מרדכי ציון חב' לפיתוח 2. ר. וקסמן ושות-חברה קבלנית 3. א.ב.ג. אדריכלים עתירה לדיון נוסף בפסק דין בית המשפט העליון מיום 11.2.97 ברע"א 2650/95 שניתן על ידי כבוד השופטים אור, שטרסברג כהן, ביניש תאריך הישיבה: ט בכסלו תשנ"ח (8.12.97) בשם המערערים : עו"ד אלי זהר, עו"ד קריספין עמית בשם המשיבים 2-1: עו"ד טמיר בנימין בשם המשיבה 3: עו"ד דוד גולן פסק-דין עיינו בסכומי בעלי הדין שבכתב, ובקשנו השלמת טיעון בעל פה אך לגבי משך הזמן שעד למתן פסק הבוררות; בתום טיעוני פרקליט המבקשים, נחה דעתנו שדין העתירה להידחות, ללא צורך לקבל עליה תשובה. מעיון בסעיף 8 לפסק דינו של בית המשפט העליון בגלגול הראשון, אך ברור בעינינו שלא נקבעה כל הלכה המונעת ישום דוקטרינת זניחת החוזה במקרה ספציפי, מעבר לדיני הבוררות; אלא כעולה מפסק הדין, נקבעה התוצאה על יסוד שקילת נסיבות קונקרטיות של המקרה. נמצא איפוא שכל טענותיהם של המבקשים הן בנושא שלגביו שמענו השלמת טענות בעל פה, והן בנושאים האחרים שהועלו לפנינו, סבות אך על טענות שבעובדה או על טענות שעניינן ישום הדין על העובדות. הגענו איפוא לכלל המסקנה שדין העתירה להידחות. העתירה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבות מס' 1-2 שכ"ט עו"ד 10,000.- ש"ח ולמשיבה מס' 3 שכ"ט עו"ד 10,000.- ש"ח. ניתן היום ט בכסלו תשנ"ח (8.12.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97013150. B07

[ "דנ\"א 1315/97" ]

2,479

675

ב בית המשפט העליון בש"א 6928/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת : מפעלי עץ כרמיאל בע"מ נגד המשיב ה : חברת אופקים השקעות בע"מ בקשה לאיחוד תיקים לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, בת.א. 88922/97 (שלום - תל-אביב-יפו) עם ת.א. 14555/96 (שלום חיפה) בשם המבקשת: עו"ד יפעת עובדיה החלטה לתגובת המשיבה בתוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, כ"ה בחשון התשנ"ח (25.11.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069280. A01 /דז/

[ "בש\"א 6928/97" ]

2,481

5,131

ב בית המשפט העליון בש"א 6928/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקשת : מפעלי עץ כרמיאל בע"מ נגד המשיב : חברת אופקים השקעות בע"מ בקשה לאיחוד דיון בשם המבקשת: עו"ד יפעת עובדיה החלטה בהסכמת הצדדים אני מוחקת את הבקשה לאיחוד הדיון. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ח בכסלו תשנ"ח (17.12.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97069280. P02

[ "בש\"א 6928/97" ]

2,482

676

בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 97 / 2983 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרת: מדינת ישראל נגד המשיבים : 1. לוגסי אלברט 2. לוגסי מוריס בקשה להארכת מעצר החלטה (מס' 2) העתירה שלפני היא עתירת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים מעבר לשנת מעצר, הכל כאמור בסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב1982-. החלטתי זו היא החלטתי השניה בעתירת המדינה. החלטה ראשונה נתתי ביום 22.5.97 (להלן נכנה אותה - ההחלטה ראשונה), והחלטתי הנוכחית תיקרא בהמשך להחלטה הראשונה. המשיבים עומדים לדין בעבירות חמורות ביותר של סחר בסמים מסוכנים, עבירות שפרשו עצמן על-פני תקופה ארוכה למדי. כעולה מההחלטה הראשונה, נכון הייתי לשקול את בקשת המדינה ברוח אוהדת, אלא שנמצא לי כי המשך שמיעת משפטם של המשיבים אינו קבוע אלא לשני מועדים נוספים בלבד. משלמדתי כי משפטם של המשיבים לא יסתיים במועדים הקבועים עתה לשמיעת משפטם, ביקשתי כי ייעשה לאלתר "לעבות את לוח שמיעת משפטם של המשיבים". עוד אמרתי כי "בית-משפט קמא יעשה כמיטבו - ואני מתיר לעצמי להוסיף: ואף יצא מגידרו - כדי להוסיף מועדי שמיעה, מתוך מטרה ותקווה שהמשפט יסתיים במועד הארכה". הנסיון לימדני כי בשל יומניהם העמוסים של עורכי-הדין מתקשה בית-המשפט לא אחת לקבוע ימים לשמיעת משפט במועדים ראויים. הוספתי איפוא ואמרתי, כי לעניין קביעת מועדי שמיעה נוספים "יתחשב בית-המשפט אך במעט - אם יתחשב בכלל - ביומניהם של עורכי-הדין". ההחלטה הראשונה ניתנה, כאמור, ביום 22.5.97, וכבר למחרת היום הגישה פרקליטות המדינה בקשה לבית-המשפט המחוזי בחיפה לקביעת מועדים נוספים לשמיעה. ישיבת בית-המשפט המחוזי היתה ביום 27.5.97, ופרוטוקול הדיון מונח לפני. אני מתרשם ביותר ממאמציו של כב' השופט רזי להוסיף מועדי שמיעה, אך יותר מכל התרשמתי מאי-יכולתם של פרקליטי המשיבים להיענות להצעות בית-המשפט ולהסכים לקביעת מועדי ישיבות להמשך שמיעתו של המשפט. הנה-כי-כן, עורך-דין רובינזון - בא-כוחו של המשיב מס' 2 - הודיע לבית-משפט כי לא יוכל להופיע בימים אלה שהוצעו לו: ביום 9.6.97 (בחלקו של היום), ביום 18.6.97, ביום 24.6.97, ביום 25.6.97, ביום 26.6.97, ביום 13.7.97, ביום 17.7.97 (בחלקו של היום). עורכת-דין אולמן - באת-כוחו של המשיב מס' 1 - הודיעה לבית-המשפט כי לא תוכל להופיע בימים אלה: ביום 15.6.97, ביום 18.6.97, ביום 9.7.97, ביום 10.7.97 (בחלקו של היום), ביום 14.7.97 (בחלקו של היום). לשלמות התמונה נזכיר כי בא-כוח המדינה הודיע לבית-משפט כי לא יוכל להופיע בבית-משפט בימים 9.6.97 ו9.7.97-. לסופם של דיונים נקבע המשך המשפט לימים אלה (בנוסף לימים 12.6.97 ו22.6.97-): ליום 2.7.97 בשעה 9:00 בבוקר; ליום 10.7.97 משעה 9:00 עד השעה 11:30; ליום 14.7.97 משעה 9:00 עד השעה 12:00; ליום 16.7.97 משעה 9:00 ולכל היום ; ליום 17.7.97 משעה 9:00 עד השעה 14:00. בא-כוח המדינה סבר כי ניתן לסיים את שמיעת הראיות בשתי ישיבות, ואילו בא-כוח המשיב מס' 2 סבר כי יש צורך לקבוע ארבע ישיבות. חשבון פשוט ילמדנו כי לו נעתרו באי-כוח המשיבים למיקצת מהצעות בית-המשפט לקביעת מועדים כי אז ניתן היה לסיים את שמיעת משפטם של המשיבים תוך כדי תקופת ההארכה. ומשנקבעו אך מועדי שמיעה כפי שנקבעו, אין להם לבאי-כוח המשיבים להלין אלא על עצמם בלבד. פרקליטי נאשמים לא יישמעו בטענה כי מרשיהם מוחזקים במעצר מעבר למידה הראויה שעה שדוחים הם הצעות לשמיעת המשפט בשל היותם עסוקים במשפטיהם של אחרים. המשיבים נעצרו בימים שונים, ולפי הצעת בא-כוח מדינה נעשה להאחדת המועדים. אני מחליט, איפוא, להאריך את מעצרם של שני המשיבים עד ליום 22.8.97 (ועד בכלל); דהיינו: מעצרו של המשיב מס' 1 יוארך ב3- חודשים ואילו מעצרו של המשיב מס' 2 יוארך בחודשיים חסר כמה ימים. למותר לומר כי אם יינתן פסק-דין במשפטם של המשיבים (ת"פ 84/96, 107/96) יהיה מעצרם עד לאותו יום. היום, כ"א באייר תשנ"ז (28.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי .g02 97029830

[ "ת\"פ 84/96" ]

2,483

677

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4864/96 - ג' בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקש : טור' מידן יוסף נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה להצטרף כעותר לעתירה בבג"ץ 4864/96 החלטה טוראי מידן יוסף מבקש, בבקשה שהוגשה (ביום 9.11.97), באמצעות בא-כוחו עו"ד נועם שכנר, להצטרף כעותר בעתירה שהוגשה לבית משפט זה (ביום 7.7.96) על ידי טוראי קובי אוזון, באמצעות בא-כוחו עו"ד רועי בלכר, בבג"ץ 4864/96. לאחר הגשת העתירה בבג"ץ 4864/96 הוגשו בקשות רבות של חיילים להצטרף כעותרים לעתירה זאת. תשע בקשות כאלה אושרו ושתי בקשות הועברו להחלטת ההרכב שידון בעתירה. התוצאה היא שכיום מצויות כבר במסגרת העתירה המקורית בקשות רבות שיש בהן, כשהן מצטרפות זו לזו, כדי לסרבל ולבלבל את ההליך בעתירה המקורית. לכאורה העותרים החדשים מצטרפים לעתירה המקורית ואינם מבקשים כל סעד לעצמם. אם כך מה התועלת, או מה ההצדקה, לצירופם, במיוחד כאשר חלק מהם מיוצגים על ידי אותו עורך דין. מאידך, אם הכוונה היא שבית המשפט ידון גם בעובדות המיוחדות של כל אחד מן העותרים, אין לכך ביטוי ברור בבקשות ההצטרפות, ומכל מקום בקשות אלה הופכות את התיק מסורבל יתר על המידה ועל המוצדק. לפיכך אני מבקש כי בא-כוח העותר בעתירה המקורית, עו"ד רועי בלכר, יגיש לבית המשפט הודעה ובה יציין: 1. האם הוא מסכים לצירופו של טוראי מידן יוסף כעותר לעתירה בבג"ץ 4864/96. 2. האם הוא מוכן לנסח עתירה מתוקנת שתכלול את כל העותרים שצורפו לעתירה בהסכמתו, ובהסכמתם של אותם עותרים, ותבוא במקום העתירה המקורית. ההודעה תוגש לבית המשפט תוך 30 יום. עם קבלת ההודעה אחליט גם בבקשה של טוראי מידן יוסף. ניתנה היום, י"א בחשוון תשנ"ח (11.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. I05

[ "בג\"ץ 4864/96" ]

2,485

8,067

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 - 1 בפני: כבוד השופט י. קדמי המבקש: קוזחי תומר העותרים : 1. טור' קובי אוזון 2. טור' סטנילב סולימיינוב 3. טור' איגור בגלפר 4. טור' יונה בניאשוילי 5. טור' גנאדי חיימוב 6. טור' לימור מזרחי 7. טור' עמוס בוזגלו 8. טור' נחמן עמוס 9. טור רפאל בבדג'נוב 10. טור' ארקדי מיאסניקוב ואח' 11. טור' תפארת דוד נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה לצרוף עותר החלטה 1. הבקשה תידון בפני ההרכב שידון בעתירה למתן צו על-תנאי. 2. המזכירות תצרף את הבקשה לתיקי השופטים שישבו בהרכב. 3. המזכירות תזמן את המבקש למועד שייקבע לדיון בעתירה למתן צו על-תנאי. ניתנה היום, כ"ג באב תשנ"ז (26.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. H03

[ "בג\"ץ 4864/96" ]

2,486

11,878

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 - 2 בפני: כבוד השופט י. קדמי המבקש: טור' יונתן שברטוב העותרים : 1. טור' קובי אוזון 2. טור' סטנילב סולימיינוב 3. טור' איגור בגלפר 4. טור' יונה בניאשוילי 5. טור' גנאדי חיימוב 6. טור' לימור מזרחי 7. טור' עמוס בוזגלו 8. טור' נחמן עמוס 9. טור רפאל בבדג'נוב 10. טור' ארקדי מיאסניקוב ואח' 11. טור' תפארת דוד נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה לצרוף עותר החלטה 1. הבקשה תידון בפני ההרכב שידון בעתירה למתן צו על-תנאי. 2. המזכירות תצרף את הבקשה לתיקי השופטים שישבו בהרכב. 3. המזכירות תזמן את המבקש למועד שייקבע לדיון בעתירה למתן צו על-תנאי. ניתנה היום, כ"ד באב תשנ"ז (27.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. H04

[ "בג\"ץ 4864/96" ]

2,487

16,718

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4864/96 - ג' בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקשים : 1. טור' מידן יוסף 2. טור' שרונה קצב נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל בקשה להצטרף כעותרים לעתירה בבג"ץ 4864/96 החלטה 1. לבקשת ב"כ העותרים, העותרים 5-1, 7 ו9- בבג"ץ 4864/96 נמחקים מן העתירה. 2. פרקליטות המדינה מתבקשת להגיש תגובה להודעה מטעם ב"כ העותרים מיום 24.11.97. מהודעה זאת עולה כי בפועל די בכך שנאשם צורף כעותר לעתירה זאת (או, כאמור בסעיף 11 להודעה, די אפילו בחותמת "נתקבל" שהוטבעה על הבקשה במדור קליטה של בית המשפט העליון) כדי שהתביעה הצבאית תסכים לשחרורו של הנאשם מן המעצר, והוא ישוחרר בהתאם. אם כך, יוצא שהשחרור מותנה, לא בשיקולים ענייניים, אלא במעשה פורמלי של בקשה להצטרף כעותר לעתירה, הכרוך גם בהוצאה כספית (שלא כל אחד יכול לעמוד בה). ואם אמנם כך מתעוררת שאלת ההצדקה של ההחלטה להחזיק את הנאשם במעצר. פרקליטות המדינה מתבקשת להודיע את עמדתה בשאלה זאת. 3. הפרקליטות תגיש את ההודעה תוך 30 יום. 4. עם קבלת ההודעה אחליט בבקשה של טוראי יוסף מידן וטוראית שרונה קצב להצטרף כעותרים לעתירה וכן אחליט לגבי המשך הטיפול בעתירה. ניתנה היום, כ"ה בחשון תשנ"ח (25.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. I06

[ "בג\"ץ 4864/96" ]

2,488

41,685

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. טור' לימור מזרחי 2. טור גינאדי חיימוב 3. טור' ארקדי מיאסניקוב ואח' 4. טור' תפארת דוד 5. טור' איגור בגלפר נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"א באדר התשנ"ח ( 19.03.98 ) בשם העותרים : עו"ד רועי בלכר בשם המשיבים : עו"ד יהודה שפר פסק-דין לאור ההודעה המשלימה של המדינה, נחה דעתנו כי הבעיה העקרונית באה על פתרונה. אשר לבעיה הספציפית של שלושה מהעותרים, לא מצאנו עילה להתערבותנו. העתירה נדחית. ניתן היום, כ"א באדר התשנ"ח (19.03.98), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. A08 /דז/

[ "בג\"ץ 4864/96" ]

2,489

43,362

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4864/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' גולדברג העותרים : 1. טור' ארקדי מיאסניקוב 2. טור' לימור מזרחי 3. טור' גינאדי חיימוב 4. טור' איגור בגלפר 5. טור' תפארת דוד 6. טור' שרינה קצב 7. טור' מידן יוסף 8. טור' יהונתן שברטוב 9. טור' קזוחי תומר נגד המשיבים : 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. פרקליט מטכ"ל 3. ביה"ד הצבאי לערעורים 4. נשיאת ביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מטכ"ל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ו' בשבט תשנ"ח (2.2.98) בשם העותרים : עו"ד בלכר רועי בשם העותר 7: עו"ד נועם שכנר בשם המשיבים : עו"ד יהודה שפר החלטה בהסכמת בא-כוח המשיבים, יכתוב בא-כוח העותרים אל המשיבים באורח פרטני לגבי כל עותר ועותר, ויסביר מדוע לדעתו אין זה ראוי כי אותו עותר יעמוד לדין לפני בית-דין צבאי. המשיבים ישקלו בקשות אלו וישיבו לבא-כוח העותרים. בא-כוח העותרים יכתוב אל המשיבים תוך 7 ימים, והמשיבים ישיבו תוך 14 ימים. המשך שמיעת העתירה (לפני כל הרכב) יהיה באמצע חודש מארס. בה-בעת ישקלו המשיבים אפשרות לעדן את מדיניותם על-דרך ניסוח קריטריונים לחריגים שינחו את הפרקליט הצבאי אם להעמיד "נפקדי בקו"ם" לדין צבאי או לדין משמעתי. ניתנה היום, ו' בשבט תשנ"ח (2.2.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048640. G07

[ "בג\"ץ 4864/96" ]

2,490

678

ב בית המשפט העליון רע"א 1338/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המבקש : יעקב נתנאל עו"ד נגד המשיב : יצחק פרידמן בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 7.1.96 בע"א 1045 שניתן על ידי כבוד השופטים: אבן ארי, בר אופיר, שטרנברג אליעז תאריך הישיבה: כב באלול תשנ"ז (24.9.97) בשם המבקש : בעצמו בשם המשיב : עו"ד שילר גד פסק-דין מוסכם על בעלי הדין, לפי הצעת בית המשפט, שהחיוב כפי שנפסק בבית המשפט המחוזי יעמוד על מחציתו, בנוסף לפריטים שעליהם נפסק בבית משפט השלום. המשיב יחזיר את הסכומים, כפי שהדבר מתבקש מפסק דין זה (המחצית מהחוב הפסוק כנ"ל) תוך 30 ימים. ניתן היום כב באלול תשנ"ז (24.9.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט שו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96013380. B03

[ "רע\"א 1338/96", "בע\"א 1045" ]

2,491

679

ב בית המשפט העליון בשג"צ 5828/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר : חדד ניסים נגד המשיבים : 1. שר הבריאות 2. סגן שר הבריאות 3. ראש האגף להבטחת איכות 4. ראש מינהל הסיעוד הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשם העותר: בעצמו החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת א' אפעל-גבאי, שדחתה את הבקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. החלטות הרשמת ניתנו ביום 10.8.97 וביום 31.8.97. הבקשה להארכת מועד התקבלה ביום 5.10.97. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם הוא שבעה ימים כקבוע בתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בבקשה שבפני מעלה המבקש טענות רבות בנוגע לבקשתו המקורית לקבלת פטור מהפקדת ערבון, שאינן לענין. אשר לאחור הנימוק היחיד שמעלה המבקש הוא כי לא ידע את סדרי הדין. טעות באשר לסדרי הדין אינה עילה להארכת מועד. (ראה בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי דלק בישראל ו23- אח', פ"ד מח(4) 872). ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97058280. P01

[ "בש\"א 5778/94" ]

2,492

680

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד זהר קליר החלטה יש לתמוך את הבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בתצהיר אשר יבאר את נסיבות האיחור בהפקדה במשך כשנה וחצי ואת נימוקי הבקשה להארכת מועד. בקשה ערוכה כדין תוגש תוך ארבעה יום מיום המצאת ההחלטה. לא תוגש הבקשה, יימחק הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- על אתר. ניתנה היום, י"ז בחשון תשנ"ח (17.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O01

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,493

1,147

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד זהר קליר החלטה מתבקשת תגובת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ד' בכסלו תשנ"ח (3.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O03

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,494

7,326

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקש: עו"ד זהר קליר בשם המשיבים: עו"ד יצחק מנזה החלטה בהסכמת המשיבים, מוארך המועד להפקדת הערבות הבנקאית כמבוקש. ניתנה היום, י"ז בכסלו תשנ"ח (16.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O04

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,495

8,425

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד זהר קליר החלטה מתוקנת יש לתמוך את הבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בתצהיר אשר יבאר את נסיבות האיחור בהפקדה במשך כשנה וחצי ואת נימוקי הבקשה להארכת מועד. בקשה ערוכה כדין תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום המצאת ההחלטה. לא תוגש הבקשה, יימחק הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- על אתר. ניתנה היום, כ"ד בחשון תשנ"ח (24.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O02

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,496

23,698

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הודעת הערעור ולהגשת ראיות נוספות החלטה ביום 21.4.98 הגיש בא-כוח המערער לבית המשפט בקשה לתיקון הודעת הערעור ולהגשת ראיות נוספות. בא-כוח המערער מתבקש להציג את הראיות הנוספות בהן מדובר בפני בא-כוח המשיבים. בא-כוח המשיבים מתבקש להגיש תגובה לבקשה תוך 15 יום מיום שיומצאו לו הראיות כאמור. ניתנה היום, א' באייר תשנ"ח (27.4.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. I07 /אמ

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,497

26,921

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגו חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון כתב בית דין ולהגשת ראיות נוספות בשם המבקש: עו"ד משה ענבר החלטה הבקשה לתיקון הודעת הערעור כרוכה בבקשה להגיש ראיות חדשות בשלב הערעור. לפיכך תועבר הבקשה כולה להחלטתו של כב' השופט התורן. ניתנה היום, כ"ו בניסן תשנ"ח (22.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. O06

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,498

31,894

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 - א' בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקש : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשה ל הגשת ראיות נוספות החלטה בית המשפט שישמע את הערעור יחליט גם בבקשת המערער לתקן את הודעת הערעור ולהציג ראיות נוספות בערעור. ניתנה היום, ח' בסיון תשנ"ח (2.6.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. I08

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,499

35,253

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגן, חברה לביטוח בע"מ ערעור וערעור שכנגד על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.12.95 בת"א 1961/90 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ג' קלינג בשם המערער : עו"ד משה ענבר בשם המשיבים : עו"ד יצחק מנדה פסק-דין השופט ת' אור : 1. המערער, יליד 20.8.69, נפגע ביום 21.1.89 בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי חייב את המשיבים בתשלום פיצויים למערער על נזקיו בתאונה הנ"ל. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על סכום הפיצויים שנפסק. עיינו בערעור ובערעור שכנגד, ובסיכומי באי כוח הצדדים, ומסקנתנו היא שאין עילה להתערב בסכומי הפיצויים אשר נפסקו בפרטי הנזק השונים. 2. המערער עתר להגשת ראיות נוספות בערעור. בקשתו היא, להגשת דו"חות של המוסד לביטוח לאומי שנערכו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, מהם ניתן ללמוד, לטענתו, על החמרה במצבו הרפואי ועל קשיים בשיקומו ובמציאת מקור הכנסה עבורה. דין בקשה זו להדחות. המסמכים אותם מבקש המערער להגיש אינם מסמכים המותרים בהצגה במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1976-, בהיותם חוות דעת רפואיות של גורמים במוסד לביטוח לאומי. מסמכים אלה גם אינם מהווים ,על פי תוכנם, ראיה אשר יש הצדקה להתיר את הגשתה בשלב הערעור על פי המבחנים להגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ע"א 597/81 טויטו נ' דוד , פ"ד מז(2) 874). הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות. ניתן היום, כד' בכסלו התשנ"ט (13.12.98). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96016200. E10

[ "ע\"א 1620/96", "ע\"א 597/81" ]

2,500

37,621

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 - ג' וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער והמשיב בערעור שכנגד : קובי ברעם נגד המשיבים והמערערים 1. רונן קן דרור בערעור שכנגד: 2. המגו חברה לביטוח בע"מ סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשלושת שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובות המערער והמערערים שכנגד, כמפורט בסעיפים 3 ו4- להלן, לא יעלו על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים - המערערים בערעור שכנגד - יגישו את תשובתם לטענות המערער ואת טענותיהם בערעור שכנגד תוך שלושים יום מהיום שהומצאו להם טענות המערער; 3. המערער - המשיב בערעור שכנגד - יגיש את תשובתו לערעור שכנגד תוך עשרים יום מהיום שבו הומצאו לו הטענות בערעור שכנגד, ורשאי הוא, תוך אותה תקופה, להשיב לתשובת המשיבים בערעור, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור; 4. המערערים בערעור שכנגד רשאים להשיב לתשובת המשיב בערעור שכנגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים שכנגד כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, כ"ג בשבט התשנ"ח (19.2.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. A05 /דז/

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,501

41,358

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקש : ברעם קובי נגד המשיבים : 1. רונן קן-דרור 2. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשה לקביעת מועד דיון החלטה בתיק זה ניתן (ביום 19.2.98) צו בדבר סיכומים בכתב. ביום 21.4.98 הגיש המערער (המשיב בערעור שכנגד) בקשה לתיקון הודעת הערעור ולהגשת ראיות נוספות. בהחלטתי מיום 2.6.98 קבעתי כי בקשות אלה יידונו על-ידי ההרכב שישמע את הערעור. התוכן של הסיכומים בכתב במקרה כזה נקבע בהודעת נשיא בית המשפט העליון בדבר אופן הטיפול בבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור המתנהל על-פי צו סיכומים בכתב, אשר נתפרסמה בפ"ד מו(3) 1. לפי הודעת הנשיא, לא תהיה בסיכומים בכתב המוגשים בתיק זה לפי הצו מיום 19.2.98 התייחסות לראיות הנוספות שהמערער מבקש להגיש בערעור. אם ההרכב שידון בערעור יחליט להיעתר לבקשה ולהתיר את תיקון הודעת הערעור והגשת הראיות הנוספות, יהיה בידי אותו ההרכב לקבוע את דרך הטיעון המשלים בעקבות כך, אם בדרך של טיעון בעל-פה, אם בדרך של סיכומים משלימים בכתב, ואם בדרך משולבת. המערער, שהגיש ביום 29.7.98 בקשה לקביעת מועד לשמיעת טעון בעל פה בבקשותיו לתיקון הודעת הערעור ולצירוף הראיות הנוספות, יעלה בקשה זאת בפני ההרכב, יחד עם הגשת תשובתו לתשובת המשיבים בערעור לפי הצו בדבר סיכומים בכתב, וההרכב יחליט אם לקיים דיון בעל-פה או להסתפק בטענות הצדדים בכתב. ניתנה היום, י"ח באב תשנ"ח (10.8.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. I09

[ "ע\"א 1620/96" ]

2,502

681

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 3969 בפני: כבוד השופט ת' אור המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חאלד אבו-רביע בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש, התשל"ב1971- בשם המבקשת: עו"ד ענר הלמן החלטה המשיב מתבקש להגיב בכתב לבקשה לרשות ערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשו בתיק זה, וזאת תוך עשרה ימים מיום שיומצא לו העתק של הבקשות. עד להחלטה, שתינתן לאחר קבלת תגובת המשיב, מעוכב בזה, ארעית, ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.6.97 בתיק ע"ש 770/97. עם קבלת תגובת המשיב, או בחלוף המועד להמצאת התגובה על ידו - לפי המוקדם מהשניים - יש להביא בפני את התיק. ניתנה היום, כד' בסיון התשנ"ז (29.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97039690. E01

[ "רע\"ב 97", "ע\"ש 770/97" ]

2,503

1,442

ב בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר כב' השופט י' גולדברג העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 15.6.97 בע"ש 770/97 שניתן על ידי כבוד השופט א' בייזר תאריך הישיבה: י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97) בשם העותר : עו"ד ענר הלמן בשם המשיב : בעצמו החלטה המדינה תבדוק אפשרות של שיקום קבוצתי, ותוסיף ותבדוק את מועד השיחרור המינהלי. על-פי המידע שנקבל נחליט על דבר המשך הדיון. המידע יימסר לבית-המשפט תוך 21 ימים. צו העיכוב שניתן ביום 22.7.97 ימשיך לעמוד בעינו. המשך המשפט יכול שיהיה לפני כל הרכב. ניתנה היום, י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. G03

[ "רע\"ב 3969/97", "ש 770/97" ]

2,504

1,625

בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד בקשת רשות ערעור ובקשה ל עיכוב ביצוע לפי סעיף 62ב לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב1971- בשם העותר: בעצמו החלטה להעביר להרכב שלושה. עד להחלטת ההרכב ובהמשך להחלטתי מיום 19.6.97, יעוכב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.6.97 בתיק ע"ש 770/97. יש לקבוע לדיון בהקדם, בתוך חודשיים מהיום. ניתנה היום, יז' בתמוז התשנ"ז (22.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97039690. E02

[ "רע\"ב 3969/97", "ע\"ש 770/97" ]

2,505

13,617

ב בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד החלטה הודעת המדינה מיום 12.10.97 תועבר מיידית לידי המשיב. מזכירות בית-המשפט מתבקשת לקבוע המשך שמיעה באורח דחוף ביותר (לפני כל הרכב). עד להחלטה אחרת ייוותר צו עיכוב הביצוע בעינו. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. G04

[ "רע\"ב 3969/97" ]

2,506

18,375

ב בית המשפט העליון בירושלים רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אבו רביע חאלד ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.6.97 בע"ש 770/97 שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר תאריך הישיבה: ג' בחשון התשנ"ח (3.11.97) בשם המבקשת: עו"ד ענר הלמן בשם המשיב: בעצמו פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט בייזר), ביטל את מדיניות נציב בתי הסוהר לפיה, אסירים תושבי חוץ אינם משובצים במסגרת שיקום פרטני. על כך מבקשת המדינה רשות ערעור. לאחר ששמענו טענות באי כוח הצדדים אנו מחליטים לתת רשות ערעור ודנים בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה. העובדות 2. המשיב תושב הרשות הפלשתינאית מכפר איתאח שבאיזור, הורשע בעבירת רצח והוא מרצה עונשו מאז 11.7.82. נשיא המדינה קצב את עונשו ל26- שנה ותאריך שחרורו המשוער הוא 10.7.2008. תאריך תום ריצוי 2/3 מהתקופה הוא 10.11.99 ושחרורו המנהלי, 26.5.99. המשיב עתר לשינוי סיווגו כאסיר, מקטגוריה ב1- לקטגוריה ב2- כדי לאפשר שיבוצו בעבודות שיקום פרטני ולאפשר לו ליהנות מחופשות ללא צורך באישור לכל חופשה. המשיב נהנה מחופשות מסודרות, המחייבות אישור משטרה לפני כל יציאה לחופשה. החלטת בית משפט קמא 3. בית משפט קיבל את עתירתו של המשיב, בקובעו, כי מדיניות נציב בתי הסוהר שלא להתיר יציאה של אסירים תושבי חוץ לעבודות שיקום פרטני, מחוץ לכותלי הכלא, הינה מפלה ובלתי סבירה. לפיכך, הורה הוא להביא את המשיב בתוך 30 יום בפני ועדת שיקום שתבדוק אם מתאים הוא לשיקום פרטני. החלטתו עוכבה עד למתן החלטה בבית משפט זה. טענות המדינה 4. טענות המדינה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי נטענות הן במישור עקרוני כללי, והן במישור האישי-פרטני. במישור העקרוני, טוענת המדינה, כי החלטת הנציב, פרי מדיניותו, נעשתה כדין וכי היא ראויה וסבירה ואין בה משום הפליה בין שווים, אלא יש בה משום הבחנה בין שונים, שהשוני ביניהם הוא רלוונטי. במישור הפרטני טוענת היא, כי לא נתקיימו התנאים האישיים לשיבוץ המשיב בשיקום הפרטני וכי הוא אינו מתאים לכך. המשיב עתר אומנם בתחילה לקבלת היתר לשיקום פרטני אך הוא מוכן "להסתפק" בשיקום קבוצתי, שגם בו אין המבקשת - כעניין של מדיניות - מוכנה לשבצו. הבסיס הנורמטיבי 5. נושא שיקום אסירים פליליים בבתי הסוהר בישראל, מוסדר בתקנות 50-60 לתקנות בתי הסוהר התשל"ח1978- (להלן: "התקנות") ובפקודת נציבות בתי הסוהר 12.14.04 מסגרות לשיקום אסירים פליליים בבתי הסוהר בישראל (להלן: הפקודה). תקנה 50 לתקנות קובעת סמכות כללית ומסמיכה את מנהל בית הסוהר לסייע בידי אסיר, שהסתגל לתנאי בית הסוהר, לנקוט בצעדים שיהיה בהם לעזור בשיקומו עם שחרורו. תקנה 52 לתקנות, דנה בשיקום הפרטני ומסמיכה את הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לאסיר העומד בתנאים מסוימים, היתר לצאת לעבודה שיש עמה תמורה, מחוץ לבית הסוהר, ללא ליווי צמוד . תקנה 52א דנה בנושא השיקום הקבוצתי ומסמיכה את הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לאסיר, העומד בתנאים מסוימים, לצאת לעבודה שיש עמה תמורה, מחוץ לכותלי בית הסוהר, בליווי ובהשגחה של אדם שהנציב הסמיכו לכך. בליווי ובהשגחה, עיקר השוני בין השיקום הפרטני והשיקום הקבוצתי. מטרת עבודת השיקום נקבעה בסעיף ב לפקודה כדלקמן: 1. מטרת עבודת השיקום היא לקדם את השתלבותו התקינה של האסיר בחברה כאזרח שומר חוק בדרך של הקניית הרגלי עבודה, מקצוע, השכלה, ערכים באמצעות שילובו במקום עבודה מתאים והקניית משאבים נוספים באמצעות פעולות חינוך וטיפול שונות. 2. פקודה זו קובעת עקרונות, כללים ותהליכים בכל הכרוך בהוצאת אסירים לעבודת שיקום." 6. סעיף ד לפקודה מפרט את הכללים להפניית אסירים למסגרת שיקום, ביניהם: העדר סיכון לשלום הציבור ולביטחון המדינה; מצב בריאות תקין; יתרת מאסר שלא תפחת מ3- חודשים ולא תעלה על 42 חודשים; תפקוד חיובי בבית הסוהר; וקיומה של אפשרות להמשך התהליך השיקומי בקהילת מגוריו של האסיר לאחר שחרורו. שירות בתי הסוהר קבע קריטריונים למיון אסירים לצורך שיקום, מהם, תפקודיים-התנהגותיים ומהם טיפוליים. מדיניות שירות בתי הסוהר, הינה ככלל, כי תהליך השיקום מעצם אופיו ומטרתו, מיועד לאסירים תושבי ישראל בלבד ואינו מיועד לאסירים תושבי חוץ. קריטריון זה איננו מופיע בין הקריטריונים שבסעיפי הפקודה הנ"ל ובכללים המנויים בהם, עם זאת הוא פועל יוצא של אותם כללים המשמשים תשתית לגיבושה של המדיניות. ואלה עיקרי השיקולים למדיניות האמורה: 7. טענות המבקשת הן בקצרה כלדקמן: בהיות השיקום הליך טיפולי מובנה ולא טובת הנאה, ובהיות אסירים תושבי חוץ ככלל ואסירים תושבי האזור בפרט, מנועים מלהישאר בישראל לאחר שחרורם ממאסרם, אין טעם בהפנייתם להליך שיקומי כמשמעותו בפקודה, הליך שממילא לא יסייע בקליטתם בקהילתם מחוץ לישראל. ההליך השיקומי נועד לשקם את האסיר בעזרת בני משפחתו והקהילה בה אמור הוא להיקלט לאחר שחרורו. האסיר תושב הארץ אמור לחזור ולהיקלט בה. לא ניתן לשלב במסגרת ההליך השיקומי את קהיליית או משפחת האסירים תושבי חוץ, שילוב שהוא קריטי להצלחת הליך השיקום. עמדה זו נסמכת על חוות דעת של גורמים מקצועיים המטפלים בשיקום אסירים והיא מתבקשת גם מן העובדה ששיקום כזה נעשה תוך התחשבות בעבודת האסיר בעבר, בעבודתו העתידה, באזור מגוריו ובהתאמתו המקצועית להשתלבות בקהילה לאחר שחרורו. המשיב, כתושב האזור, אינו רשאי להסתובב חופשי בארץ גם אלמלא היה אסיר. לא יתכן מצב, בו יותר לו לעשות כן, דווקא כאשר הוא מרצה עונש מאסר על עבירת רצח, בכלא ישראלי. החשש להימלטות מן המאסר, במיוחד של אסיר תושב הרשות הפלשתינאית והסיכון הביטחוני אם יינתן לאסיר כזה לצאת מדי יום לעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, הם רציניים וממשיים. אסיר תושב חוץ שהיה מעורב בביצוע עבירות פליליות או ביטחוניות בישראל מוכרז לאחר שחרורו כ"מוגבל כניסה" ונמנעת ממנו אוטומטית כניסה לישראל למשך חמש שנים לפחות משיקולי שמירה על שלום הציבור ובטחונו ומחשש של גורמי בטחון מעודף מוטיבציה של האסיר לביצוע פעילות עוינת בישראל כדי לנקות עצמם מחשש של שיתוף פעולה. מכאן, שיש טעם רב במניעת יציאת אסיר כזה לעבודה המאפשרת לו להסתובב חופשי בתחומי המדינה, דווקא בתקופת מאסרו. מקומות העבודה מחוץ לכלא למטרת שיקום, מצויים במשורה ומספרם מוגבל. האינטרס לשקם בראש וראשונה, אסירים תושבי ישראל בבחינת "עניי עירך קודמים", הוא לגיטימי. תכליתו של השיקום, היא - בין השאר - מניעת פשיעה עתידה בישראל. השיקום אמור להוציא את האסיר ממעגל חיי הפשע ולאפשר לו להשתלב בחברה הישראלית לאחר שחרורו. האינטרס הציבורי לשקם אסירים שיחזרו לחיק החברה הישראלית, גדול לאין שיעור מזה המצדד בשיקום אסירים שכניסתם לישראל תימנע לאחר שחרורם. אומנם יכול ושיקום יסייע לאסיר לחזור לחיק קהילתו בחו"ל, אלא שתכלית זו היא משנית ואינה עומדת בראש סדר העדיפויות של הרשויות המקומיות לאור עדיפויות קודמות. עם זאת מכיר שירות בתי הסוהר, בצורך לטפל באסירים תושבי חוץ ומפנה אותם למסגרות של הכשרה מקצועית ותעסוקה בתוך כותלי בית הסוהר על פי כישוריהם ועל פי אפשרות השירות ומאפשר להם לקבל שכר בעד העבודה על מנת שיוכלו לסייע למשפחותיהם. גם בעניין זה מבוססת המדיניות על חוות דעת מקצועית של ד"ר זיגלבוים ראש מינהל טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר. מכאן, שאין התעלמות מדאגה לצורכי אסירים תושבי חוץ במישור זה, אם כי לא באופן זהה לאסירים תושבי הארץ. נראה לנו, כי כל השיקולים הנ"ל הם ענייניים ורלוונטיים לעניין ההבחנה בין אסירים תושבי הארץ לבין אסירים תושבי חוץ. האם לוקה מדיניות הנציב בהפליה פסולה? שוויון ואפליה 8. הציר המרכזי בענייננו, סובב סביב טענת האפליה. האפליה היא הפן השני של הזכות לשוויון. השוויון מחייב אי אפליה. הזכות לשוויון הוכרה בשיטתנו המשפטית, כזכות יסוד של האדם באשר הוא אדם, מימים ימימה. זכות זו היא נשמת אפו של משטרנו החוקתי. השוויון שהגדרתו אינה אחידה, הוגדר בהגדרה היפה לענייננו, כ"יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטים לאותה מטרה." (ד"נ 10/69 בורונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל , פ"ד כה(1) 7, 37). ביסוד ההפליה טמונה ההנחה כי השניים שווים זה לזה בתכונותיהם ולפיכך זכאים הם לזכות שווה. אולם כאשר יש בין השניים הבדלים של ממש, רלוונטיים לאותה המטרה, הופכת ההפליה מהפליה פסולה להבחנה מותרת. יש איפוא, להבדיל בין אפליה פסולה לבין אבחנה מותרת. אומר על כך הנשיא אגרנט בד"נ 10/69 הנ"ל, בע' 35: "בית משפט זה, קבע, לא פעם אחת, כי יש להבדיל תמיד - הן לצורך פרשנות החוק והן כקנה מידה לסבירות הפעולה המינהלית של רשות ציבורית בעלת סמכות דיסקרציונית - בין הפליה פסולה (להלן: הפליה) לבין הבחנה מותרת. עקרון השוויון, אשר אינו אלא הצד השני של מטבע ההפליה ואשר המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף מטעמים של צדק והגינות להמחישו, משמעותו, כי יש להתייחס, לצורך המטרה הנדונה, יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטיים לאותה מטרה... אם ההבדל או ההבדלים בין אנשים שונים הינם רלוונטיים למטרה הנדונה אזי תהיה זו הבחנה מותרת, אם מתייחסים אליהם, לצורך אותה מטרה, יחס שונה, ובלבד שההבדלים ההם מצדיקים זאת... תהא זו הבחנה מותרת, אם השוני בטיפול בבני אדם שונים ניזון מהיותם נתונים בשים לב למטרת הטיפול במצב של אי שוויון רלוונטי (ראה מובאות שם)". אומר על כך השופט זוסמן בע"א 5/51 המצוטט בהסכמה על ידי השופט לוין בבג"צ 141/82 רובינשטיין ואח' נ' יו"ר הכנסת , פ"ד ל"ז(3) 141, 149 מול האות א': "כאשר מסיבותיהם של שני מקרים הן שונות, רשאי, ולפעמים אף חייב, המחוקק להתייחס אליהם בצורה שונה, וכל הפליה שמקורה בשוני המסיבות, אין לערער עליה. כדי שייפסל דבר מחמת היותו הפליה, יש לברר אם ההפליה היא בלתי צודקת או בלתי הוגנת היינו אם מסיבות זהות גררו אחריהן יחס שונה מטעם המחוקק. האבחנה בין מסיבות שונות, מאידך, אין בה משום הפליה". בשורת פסקי דין שניתנו לאחר הכנסו לתוקף של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נאמרו דברים ברוח זו. ראו: בג"ץ 4541/94 מילר נגד שר הביטחון , פ"ד מט(4), 94, 109: "...הכלל הוא כי שונות רלוואנטית עשויה להצדיק הבחנה. הלוא בכך טמון שורש ההבדל בין הפליה פסולה לבין הבחנה כשרה". 9. אין חולק כי גם לאסירים זכות לשיוויון ביניהם. כאשר מדובר בזכות שאינה מוענקת על-ידי החוק עצמו אלא החוק מעניק לרשות השלטונית המוסמכת שיקול דעת להעניק את הזכות האמורה על-פי שיקול דעתה, קובעת הרשות מדיניות במסגרת מתחם של אפשרויות סבירות. אם הרשות נמנעת מראש מלהעניק לאיש טובת הנאה, ובהנחה שהחלטה כזו היא כדין, לא ניתן לבוא אליה בטרוניה. לא כך משהחליטה להעניק אותה טובת הנאה והיא מעניקה אותה לפלוני ואינה מעניקה אותה לאלמוני, מטעמים מפלים, הרי אם קיים דמיון בין פלוני ואלמוני והשניים שווים בתכונותיהם, נוצרת בכך הפליה פסולה (השופט ברק בבג"צ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר , פ"ד מו(1) 191, 205). מכאן, שכאשר אין השנים דומים ואינם שווים בתכונותיהם, ההפליה אינה פסולה. זכות אסירים לשיקום 10. מוסד שיקום האסירים והסדרי שיקומם נקבעו בחוק. לרשות המוסמכת - נציב בתי הסוהר - הוענק שיקול דעת ביישום החוק. הנציב מצא לגבש מדיניות המבחינה בין אסירים תושבי הארץ לבין אסירים תושבי חוץ, מהנימוקים שפורטו לעיל. אכן, קיימות זכויות בסיסיות, כמו הזכות לחיים ולכבוד, אשר אין לפגוע בהן או לשלול אותן גם ממי שאינו אזרח או תושב המדינה. לא כזו היא הזכות לשיקום האסיר. זכות זו אינה זכות מוקנית; זוהי זכות שעצם הענקתה ואופן הענקתה, נתונים לשיקול דעתו של הנציב. זוהי זכות בעלת גוון סוציאלי שאינטרסים ציבוריים מובהקים משמשים בהענקתה. זוהי זכות המוענקת לשם השגת תכליות מסוימות, באמצעים מסוימים, המאפשרים הענקתה או שלילתה בהתאם לנסיבות. מובן שהענקתה לאחד ושלילתה מאחר, איננה יכולה להיעשות באופן שרירותי על ידי הפליה בין שווים אולם ניתן להעניקה לאחד ולשוללה מאחר, על בסיס הבחנה בין שונים . שיקול הדעת של הרשות חייב להיות מופעל בהגינות, מטעמים ענייניים, הוגנים, רלבנטיים, צודקים, וללא הפליה פסולה (בג"צ 637/89 הנ"ל). 11. "... עקרון השוויון הוא בעיקרו דריוואטיבי, ולעיתים קרובות ניתן לעשות שימוש במקומו גם במונחים אחרים: כגון זכויות, סבירות, צדק, והיגיון... ". בין השיקולים להבחנה בין שונים ניתן באופן לגיטימי לתת את הדעת למשאבי הציבור המוגבלים. כמו כן, "אי אתה יכול לשקול שיקולים של שיויון מבלי להביא בחשבון הערכות ערכיות. הערכות כאלה עשויות להשתנות מחברה לחברה ומתקופה לתקופה". (השופט ש' לוין בבג"צ 141/82 הנ"ל בע' 149). 12. חוקים פדרליים רבים של ארצות הברית, מעניקים יחס שונה לאזרחים ולזרים. כל אותם חוקים, מושתתים על העיקרון שהבחנה בין זרים לבין אזרחים לצורך הענקת הטבות למיניהן, מבוססת מבחינה חוקתית ומאפשרת מתן הטבות לקבוצה אחת ואי נתינתן לקבוצה אחרת, שכן, לא קיימת חובה קונסטיטוציונית לספק לכל הזרים את אותן ההבטות המסופקות לאזרחים. השאלה אם הבחנה בין אזרחים ללא אזרחים לעניין הענקת הטבות היא חוקתית, עולה בהקשרים רבים ולא רק לגבי אסירים. בארצות-הברית נבדקה לא אחת חוקיותם של חוקים המעניקים הטבות לאזרחי המדינה ושוללים אותן מזרים, ונשאלה השאלה אם נוגדים הם את חוקת ארצות הברית. באחד המקרים נבחנה השאלה אם ביטוח רפואי נוסף, לתושבי ארצות הברית, שאינו מוענק לזרים שאינם תושבי קבע, הוא חוקתי. בית המשפט החליט בחיוב, בקובעו כי לא קיימת חובה קונסטיטוציונית לספק לזרים את אותן ההטבות הסוציאליות המוענקות לתושבי המדינה ולאזרחיה (ראו: Mathews, Secretary of Health, Education, and Welfare v. Diaz Et Al , 426 U.S. 67(1976) ). גם בחקיקה הישראלית קיים הבדל ברור בהענקת זכויות שונות לאזרחי המדינה לעומת זרים שאינם אזרחיה. דומה, שאין מקום להעלות טענה בדבר אי חוקתיותם של חוקים אלה. אין לראות בהחלטה המעניקה לתושבי המדינה ואזרחיה זכות קדימה בהנאה ממשאביה המוגבלים, משום החלטה מפלה (בג"צ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר , פ"ד לב(2) 800, 805 מול האות א'). בענייננו, אמנם אין מדובר בזכות המוענקת בחוק, אלא בהפעלת סמכות על פי חוק, אלא שבעקרון, התשתית הרעיונית זהה. המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי אין החלטת הנציב לוקה באפליה פסולה. יחסיות הזכות לשוויון 13. גם אילו סברתי שנפגע השוויון בין אסיר תושב ישראל ותושב חוץ - ואינני סבורה כן - לא הייתי מוצאת כי המדיניות שהותוותה על-ידי הנציב אינה סבירה. ומדוע? הזכות לשוויון אינה מוחלטת. זוהי זכות יחסית. על יחסיותו של עקרון השוויון והצורך באיזון בינו לבין ערכים אחרים. ראו: א' ברק פרשנות במשפט (תשנ"ג, כרך שני - פרשנות החקיקה) 459 - 460; וכן 153/87 שקדיאל נגד השר לעניני דתות , פ"ד מב(2) 221, 242 מול האותיות ה'-ו'. גרעינה הקשה של זכות זו הוא באיסור הפליה מחמת גזע, מין, דת וצבע. בהפליה מטעמים אלה, נפגע באופן בסיסי כבודו של האדם כאדם. ככל שהזכות מתרחקת ממעגל מרכזי זה, כך נעשית היא חלשה יותר אל מול זכויות אחרות איתן היא מתנגשת. כאשר מדובר בהטבות כלכליות או סוציאליות, יש ושיקולים ענייניים ואינטרסים כלכליים, מדיניים, סוציאליים ובטחוניים, יצדיקו סטיה מעקרון השוויון לטובת אותם אינטרסים לגיטימיים. כבודו של אסיר תושב חוץ, כאדם, לא נפגע על ידי אי שיבוצו בשיקום, גם אם נוצר בכך אי שוויון, פרט לפגיעה המגולמת באי השוויון עצמו. הוא מקבל חופשות מסודרות, הוא משולב בעבודה בשכר בתחום בית הסוהר והוא נהנה מן הזכויות שאסירים אחרים מסוגו נהנים מהן. בכך נעשה איזון הולם בין האינטרסים המשמשים בזירה. אכן, הוא איננו יכול לצאת לעבוד מחוץ לכלא, מה שאסיר תושב הארץ יכול לעשות (אם יתמלאו התנאים לכך), אולם פגיעה זו כשלעצמה, אינה קשה דיה כדי לגבור על אינטרסים אמיתיים, רציניים וחשובים הניצבים מנגד והראויים להגנה, שנמנו לעיל. מכאן, שגם אילו נדרשתי לקריטריונים שבפסקת ההגבלה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הייתי מוצאת כי הפגיעה בזכות במקרה דנן נעשית לתכלית ראויה ואינה עולה על הנדרש. ראוי לציין, כי הנציב נעזר לצורך גיבוש מדיניותו בחוות דעת של מומחים לנושא. עוד ראוי להעיר, כי הטיפול בנושא ההתאמה הפרטנית של המשיב, לשיקום, מתייתר, לאור ההחלטה העקרונית. 14. סוף דבר, המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי השיקולים והנימוקים שהביאו את הנציב לגבש מדיניותו במסגרת שיקול הדעת שהוענק לו בדבר שלילת זכאותם של אסירים תושבי חוץ לשיקום פרטני או קבוצתי, איננו לוקה בחוסר סבירות ואיננו מפלה בין שווים. ההבחנה בין שתי הקבוצות - בהתחשב בשיקולים הגלומים בה - איננה בלתי צודקת ואיננה בלתי הוגנת. תכונותיהם ונסיבותיהם של חברי שתי הקבוצות אינן זהות. נימוקיו ושיקוליו של הנציב הם לגיטימיים ורלוונטיים. הם לוקחים בחשבון את השוני בין קבוצות האסירים, המצדיק התייחסות שונה אל כל קבוצה בהקשר לשיקום. לפיכך, דעתי היא כי מדיניותו של הנציב אינה לוקה בהפליה פסולה ודינה להישאר על כנה. אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטתו של השופט קמא. ש ו פ ט ת השופט מ' חשין : אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' קדמי : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן. ניתן היום, י"ב בכסלו התשנ"ח (11.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. J05

[ "רע\"ב 3969/97", "ש 770/97", "בע\"א 5/51", "בג\"ץ 4541/94" ]

2,507

682

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5169/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי העותרים : 1. לק"ח -"למען קרית חיים " -עמותה רשומה 2. עופר שרון 3. יצחק סולומון 4. סמי טולדנו 5. עזימי אלברט 6. שטרנפלד יהודית 7. פרץ חיים נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית חיפה עתירה למתן צו על תנאי החלטה 1. להעביר העתירה למתן צו על תנאי להרכב של שלושה; ולבקש מבאי כח המשיבים להגיש תגובה בכתב לקראת מועד הדיון. 2. המזכירות תקבע מועד לדיון בעתירה ותזמן את באי כח הצדדים למועד שתקבע. ניתנה היום, כה' באב התשנ"ז (28.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97051690. H01

[ "בג\"ץ 5169/97" ]

2,508

61,208

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5169/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. לק"ח - "למען קרית חיים" - עמותה רשומה 2. עו"ד עופר שרון 3. יצחק סולומון 4. סמי טולדנו 5. אלברט עזימי 6. יהודית שטרנפלד 7. חיים פרץ נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עיריית חיפה תאריך הישיבה: ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) בשם העותרים : עו"ד שמואל ברח"ד בשם המשיב 1: עו"ד דינה זילבר בשם המשיב 2: עו"ד שרה ברזילי עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין לבקשת העותרים אנו מחליטים למחוק את העתירה. היום, ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97051690. G02

[ "בג\"ץ 5169/97" ]

2,509

683

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 96 / 6567 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המבקשת : עשירה סלומון נגד המשיבים : 1. בית הדין הרבני האזורי בת"א 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 3. אליהו סלומון בקשה לקביעת מועד לדיון בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן החלטה לתגובת המשיבים תוך חמישה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, י"א בסיון תשנ"ז (16.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96065670. R02

[ "בג\"ץ 96" ]

2,510

5,736

בבית המשפט העליון בג"ץ 6567/96 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון ה מבקשת: עשירה סלומון נגד המשיבים : 1. בית הדין הרבני האזורי בת"א 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 3. אליהו סלומון בקשה לקביעת מועד לדיון בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן בשם המשיב מס' 3: בעצמו החלטה העתירה תדון ביום 29.10.97 בשעה 09:00. ניתנה היום, ט' בתמוז תשנ"ז (14.7.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96065670. R03

[ "בג\"ץ 6567/96" ]

2,511

684

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים החלטה 1. באי כוח המשיבים הודיעו שאין הם מתנגדים כי יינתן צו ביניים עד לדיון בעתירה, מתוך הנחה שתיקבע לדיון תוך החודשים הקרובים. 2. לפיכך ניתן בזה צו ביניים כבקשת העותרים עד למתן החלטה בעתירה. 3. המזכירות תקבע מועד לדיון בעתירה תוך שלושה חודשים. ניתנה היום, י"ב באלול תשנ"ז (14.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. M03

[ "בג\"ץ 5303/97" ]

2,512

3,572

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה 1. העתירה למתן צו על-תנאי תועבר לדיון לפני מותב תלתא. המשיבים ישיבו על העתירה לקראת מועד הדיון. כן יודיעו לבית המשפט תוך 3 ימים אם הם עומדים להרוס את בתיהם של העותרים; אם התשובה חיובית - תוך איזה פרק זמן. 2. המזכירות תזמין את באי-כוח בעלי הדין. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ז (11.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. M01 /שב

[ "בג\"ץ 5303/97" ]

2,513

18,851

בבית המשפט העליון בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ח' אריאל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98) בשם העותרים: עו"ד ת' ג'ובארין בשם המשיבים: עו"ד מלכיאל בלס פסק-דין שני העותרים הקימו בשנת 1996 שני בתים על אדמה חקלאית, הנמצאת בבעלותם, בתחום איסור בניה של כביש ראשי 66, ליד כפר תענך בנפת ג'נין, אך במרחק ניכר מן הכפר, ומן הצד השני של הכביש. הם לא ביקשו היתרי בניה, וכשנתגלה כי הם מקימים בתים שלא כדין, הוצאו נגדם צווי הפסקת עבודה. או אז פנו העותרים וביקשו היתרי בניה. הבקשות נדונו, בנוכחות ב"כ העותרים, בפני ועדת המשנה לפיקוח. הוועדה דחתה את הבקשות בשל טעמים שונים, בין היתר משום שמדובר באדמה חקלאית, שהבניה עליה אסורה לפי תכנית המיתאר החלה על המקום, ומשום שהבניה בוצעה בתחום איסור בניה של כביש ראשי לפי תכנית המיתאר האזורית לדרכים. בעקבות הדחייה של הבקשות הוצאו צווי הריסה נגד שני הבתים. לאחר מכן פנו העותרים אל וועדת המשנה לתכנון מקומי והגישו בקשה לאישור תכנית מפורטת שתאפשר להם לקבל היתרים לשני הבתים שנבנו. אך הועדה דחתה את הבקשות. בין היתר צויין בהחלטת הועדה כי התכנית מתייחסת לשטח המנותק מכפר תענך, הנמצא מעבר לכביש, ללא רצף תכנוני עם הכפר, ואין הצדקה לאשר את התכנית בשל שיקולים תכנוניים. כעת מבקשים העותרים כי נורה למשיבים לאשר את התכנית המפורטת ולאסור על הריסת שני הבתים. קראנו ושמענו את טענת העותרים. אך העותרים מעלים טענות שכבר נדונו לא פעם ונדחו לא פעם על ידי בית המשפט. מבחינה משפטית אין בפנינו עילה לומר כי החלטות הוועדות, זו המצווה על הריסת הבתים וזו הדוחה את התכנית המפורטת, לוקות בחוסר חוקיות המצדיק ביטולן על ידי בית המשפט. לפיכך החלטנו לדחות את העתירה. עם זאת מן הראוי יהיה לדחות את ביצוע צווי ההריסה. בהסכמת ב"כ המשיבים אנחנו מחליטים כי צווי ההריסה לא יבוצעו תוך 6 חודשים מהיום. ניתן היום, י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק נאמן למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. I08

[ "בג\"ץ 5303/97" ]

2,515

685

בבית המשפט העליון בירושלים ע"פ 97 / 3766 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש: יצחק טייב נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח. 120/96, שניתן על ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן החלטה מתבקשת תגובת פרקליטות המדינה לבקשה, ואם היא עומדת על קביעת הבקשה לדיון. הפרקליטות מתבקשת למסור עמדתה ללשכתי ככל האפשר עד יום א' 22.6.97 ואז אחליט בדבר אופן המשך הטיפול בבקשה. ניתנה היום, י"ד בסיון תשנ"ז (19.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. F01

[ "ע\"פ 97" ]

2,516

7,596

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3766/97 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש : יצחק טייב נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בית המשפט המחוזי בל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח. 120/96 שניתן על ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן ה ח ל ט ה בהעדר התנגדות מטעם המשיבה הנני נענה לבקשה ומעכב את ביצועו של עונש המאסר בפועל, שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי, עד למתן פסק-דין בערעור. הערובות והתנאים שנקבעו לשחרורו של המבקש יעמדו בעינם. ניתנה היום, יט' בסיוון תשנ"ז (24.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. F03

[ "ע\"פ 3766/97" ]

2,517

50,253

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3766/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ח' אריאל המערער : טייב יצחק נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח 120/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' סטרשנוב, ז' המר, ש' טימן. תאריך הישיבה: ל' בשבט התשנ"ט (16.2.99) בשם המערער : עו"ד ירון ברזילי בשם המשיב ה: עו"ד אפרת ברזילי בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (ת.פ. 120/96) בעבירה של קשירת קשר לתקיפה, בכך שיחד עם חבר קשר קשר עם אדם שלישי, לפיו יתקוף האחרון תמורת תשלום, אדם שעמו היה למערער וחברו סכסוך בקשר לחלוקת האדמות במושב שבו התגוררו היריבים, ויגרום לו חבלות גופניות. האדם השלישי דיווח על קשירת הקשר למשטרה ופעל על פי הוראותיה; והמערער וחברו נעצרו לאחר שמסרו לאדם השלישי את המידע שהיה דרוש למימוש הקשר. המערער הודה באשמה שיוחסה לו על פי הסדר טיעון, שמכוחו כתב האישום מותן. התביעה בקשה לגזור על המערער שישה חדשים מאסר שירוצו בעבודות שירות; ואילו הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, לפיה ניתן להסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור בלבד. בית המשפט גזר על המערער 18 חודשים מאסר, מהם 5 חדשים לריצוי בעבודות שירות; והערעור מכוון כנגד חומרת העונש. ב"כ המערער הדגיש את עברו הנקי של שולחו, כשהוא חוזר על האמור בתסקיר שירות המבחן, בו מוצג המערער כאזרח טוב וחיובי שניהל עד למקרה הנוכחי אורח חיים נורמטיבי ללא דופי; ובקשתו היא להמיר את עונש המאסר בעבודות שירות לעונש מאסר על תנאי, בתוספת עבודות לתועלת הציבור. לא נוכל להיעתר למערער. בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על החומרה היתירה המאפיינת את התנהגותו של המערער, שלא נרתע מלשכור שירותי בריונות ונקיטה באלימות גופנית כנגד יריב בסכסוך מקרקעין; ואנו לא מצאנו כי בית המשפט שגה בהערכת החומרה הגלומה בהתנהגות זו. אכן, לאחר שנפגשו עם האדם השלישי נרתעו המערער וחברו מלממש את הקשר והישהו את מתן האות למימושו; ובכך "ראשית חרטה", כפי שטוען ב"כ המערער. ברם, אין בכך כדי ליטול מעצם ההתקשרות עם האדם השלישי, כשלעצמה, את החומרה הקשה המאפיינת אותה. אכן, המערער אינו משתייך לאוכלוסיה העבריינית וככלל האלימות הינה ממנו והלאה. ברם, פנייה של אדם כמו המערער לאלימות, ממחישה את הנטיה הגוברת בחברתנו לנקוט בדרך האלימות; ונטיה זו יש לבלום בענישה הולמת ומרתיעה. המזכירות תעביר את פסה"ד לממונה על עבודות השירות לקביעת מועד להתחלת ריצוי העונש; ועד למועד שיקבע יעוכב ביצוע גזר הדין. הערעור נדחה. ניתן היום, ל' בשבט תשנ"ט (16.2.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. H04

[ "ע\"פ 3766/97" ]

2,518

686

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 864/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : נחאל מרואן נגד המשיב : המושל הצבאי לחבל עזה דיון מקדמי בעתירה החלטה העותר מתבקש להודיע לבית המשפט אם העתירה כפי שהיא עדיין אקטואלית ואם הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה זאת בפני הרכב. העותר יגיש את ההודעה לבית המשפט תוך 15 ימים. ניתנה היום, כ"א באב תשנ"ז (24.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96008640. I04 חכ/

[ "בג\"ץ 864/96" ]

2,519

8,862

ב בית המשפט העליון בג"ץ 864/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : נחאל מרואן נגד המשיב : המושל הצבאי לחבל עזה דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 24.8.97 החלטתי כי על העותר להודיע לבית המשפט, תוך 15 ימים, אם העתירה עדיין אקטואלית ואם הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה בפני הרכב. עד היום לא התקבלה בבית המשפט הודעה מטעם העותר. לפיכך אני מחליט למחוק את העתירה מחוסר מעש. מחיקת העתירה תיכנס לתוקף ביום 1.11.97, אלא אם קודם לכן יודיע העותר לבית המשפט כי הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה. ניתנה היום, ז' בתשרי תשנ"ח (8.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96008640. I06

[ "בג\"ץ 864/96" ]

2,520

687

בבית המשפט העליון רע"א 96 / 437 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך החלטה הודעה על קביעת סכום הערבון נשלחה למבקשת בתאריך 24.1.96 על-פי הכתובת שמסרה, אך לא נמסרה ליעדה, שכן דבר הדואר "לא נדרש". אני מאפשרת למבקשת ליתן טעם תוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה מדוע לא תימחק הבקשה לרשות ערעור מחוסר מעש. אי מתן תשובה במועד יביא למחיקת הבקשה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף. ניתנה היום, ד' בסיון תשנ"ז (9.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q01

[ "רע\"א 96" ]

2,521

3,691

בבית המשפט העליון רע"א 437/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך בשם המבקשת: בעצמה החלטה המבקשת מעוניינת בבירור הבקשה לרשות ערעור. יש לשלוח למבקשת הודעה על קביעת גובה הערבון כמקובל. ניתנה היום, א' בתמוז תשנ"ז (6.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q02

[ "רע\"א 437/96" ]

2,522

11,172

ב בית המשפט העליון רע"א 437/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון בשם המבקשת: עו"ד קלמן קרני בשם המשיבות 1-2: עו"ד מאיר שריקי החלטה לנוכח סיכוייה הקלושים של הבקשה לרשות ערעור להתקבל (השווה: בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123), וכן לנוכח חוב ההוצאות הגדול שהמבקשת חבה למשיבות כאמור בסעיף 25(י) לכתב התגובה שהגישו המשיבות, אין כל הצדקה לפטור מהפקדת ערבון במקרה זה. הערבון יופקד תוך 15 יום מיום קבלת ההחלטה. לאחר הפקדת הערבון תידון הבקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, כ' באלול תשנ"ז (22.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. O04

[ "רע\"א 437/96", "בר\"ע 103/82" ]

2,523

16,706

בבית המשפט העליון רע"א 437/96 - 2 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון בשם המבקשת: עו"ד ק. קרני החלטה מתבקשת עמדת המשיבים בשתי הבקשות שבכותרת. זו תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ז (8.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q03

[ "רע\"א 437/96" ]

2,524

20,442

ב בית המשפט העליון רע"א 437/96 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ דחייה לפי תקנה 431 בשם המבקשת: עו"ד קלמן קרני בשם המשיבים: עו"ד מאיר שריקי החלטה בהמשך להחלטה מיום 15.1.98 אשר נמסרה לבא כוח המבקשת בתאריך 18.3.98, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה כ"ה בניסן תשנ"ח (21.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. O06

[ "רע\"א 437/96" ]

2,525

688

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 - ב' בפני: כבוד השופט א' גולדברג העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה לדחית מועד דיון החלטה הבקשה נדחית, כשבמשרד עורכי-דין נוספים. להודיע בהקדם לבאי כח הצדדים. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D06

[ "בג\"ץ 5206/97" ]

2,526

4,422

בית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים עתירה למתן צו על תנאי החלטה 1. להעביר העתירה להרכב של שלושה שופטים, ולבקש מבא כח המשיב להגיש תגובה בכתב לקראת מועד הדיון. 2. המזכירות תקבע הדיון בעתירה למתן צו על תנאי ליום 10.9.97 ותזמן את באי כח הצדדים. ניתנה היום, כח' באב התשנ"ז (31.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. H01

[ "בג\"ץ 5206/97" ]

2,527

12,526

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים החלטה בעתירה זו ידון ההרכב הבא: השופט א. גולדברג השופטת ד. דורנר השופטת ד. ביניש. ניתנה היום, ו' באלול התשנ"ז (8.9.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. A02 /דז/

[ "בג\"ץ 5206/97" ]

2,528

21,839

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים תאריך הישיבה: כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98) בשם העותר : עו"ד חי דן בשם המשיב : עו"ד אורית קורן פסק - דין השופט א' גולדברג: 1. העותר ועיריית תל-אביב-יפו (להלן: העירייה) התדיינו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לאחר שנפל סכסוך ביניהם. הדיון שהתקיים בפני סגן נשיא בית המשפט, השופט אורי גורן, הוכרע לטובת העירייה בפסק דין שניתן ביום 16.1.96. 2. ביום 20.6.96 שלח העותר לשר המשפטים דאז (י' נאמן) מכתב קובלנה נגד השופט גורן, בו ציין כי הופתע מתוצאת פסק הדין ("קיבלתי הלם"), ומן הנאמר בו, שלא הלמו את שהתרחש במהלך הדיון והערותיו הביקורתיות של השופט כלפי עדת העירייה חנה רומנו, וכלפי עורך-דין עמי פזטל, שייצג את העירייה ("בגוף פסק הדין משבח השופט את העדה רומנו על מהימנותה ומקצועיותה, וכן הוא משבח את עו"ד פזטל"). העותר ציין, כי הוא ייחס זאת "לזמן הרב שחלף מסיום המשפט, לעומס הרב שהשופט נתון בו, ואפילו לליקוי מאורות של כבוד השופט", ומיד הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. בזמן האחרון, כך מוסיף העותר בקובלנתו, התגלה לו כי: "השופט גורן היה מעוניין בתוספת בנייה לביתו... בסוף חודש יולי 94 פנה השופט לקבלת מידע לגבי זכויות ואפשרויות הבנייה. בסוף חודש אוגוסט 94 נוצר קשר בינו ובין עו"ד פזטל, וזאת לאחר שמיעת העדויות במשפט ותוך כדי הסיכומים. כתוצאה מכך הפך עו"ד פזטל להיות בא כוח ושתדלן של השופט ברשויות העיריה. מעורבותו הביאה להוצאת רשיון בנייה במהירות שיא של 42 יום וחסכון של עשרות אלפי שקלים לשופט...". בקובלנתו פרט העותר את העדפות להן זכה השופט גורן, בהן "עניין חמור ביותר... השופט לא חתם כלל על הרשיון והתנאים הכלולים בו, דבר שהוא פשוט בלתי אפשרי. במקום השופט חתמה גב' סופיה זיידמן, מנהלת היחידה לגביית אגרות פיתוח בעיריית ת"א. הגב' זיידמן חותמת על הרשיון פעם בשם השופט ופעם בשם הועדה המקומית, ולמעשה ויתרו לשופט על ההתחייבות הנדרשת מכל אזרח המקבל היתר בנייה". ולא זו בלבד, אלא שבמכתב מרשות הרישוי אל גב' סימה גורן (רעיית השופט גורן) מצויין "כי הבקשה אושרה בתנאי שייהרס המחסן שנבנה בלא היתר ובתנאי שיוסדר היטל השבחה", וכי ב"מיזכר של אתי חזן - אגף תב"ע אל רישוי הבנייה 9.10.94 היא מציינת: 'הסדר הקרקע הובטח על ידי מתן התחייבות בעלי החלקה ובאישור היועץ המשפטי לעירייה עו"ד עמי פזטל". אולם "אישור זה של עו"ד פזטל, הינו כוזב כיוון שבני הזוג גורן לא חתמו כלל על ההתחייבות הנ"ל". 'ההתחייבות לא נחתמה על ידי בני הזוג גורן, דבר שהינו חריג ביותר. לפיכך הערבות הבנקאית המקובלת (בעיריה במקרים כגון אלה - א.ג.) הומרה בהתחייבות בלתי חתומה". ועוד הוסיף העותר, כי "בעת בדיקת האגרות התברר כי למשפחת גורן חוב ישן בסך 9,269 ש"ח בגין חוב ביוב". וכי "באותו יום בו נערך חישוב האגרות, כתב עו"ד פזטל מיזכר אל מר יהושע לדור, משנה לגזבר העירייה, ובו הוא מורה: יש להוציא את היתר הבנייה בלי קשר לחוב עבר. בהסתמכו על הוראת עו"ד פזטל, מורה לדור לפקידו אלכס למחוק את החוב הישן מחשבון האגרות. יש כאן התערבות בלתי חוקית של עו"ד פזטל לטובת השופט. לאף אזרח לא יוצא היתר בנייה כאשר הוא חייב כסף, לעירייה, ללא הבטחת התשלום. השופט קיבל פה טובת הנאה ברורה". ועוד עניין מעלה העותר בקובלנתו, הנוגע למס השבחה. תיקון השומה בידי אינג' י' דורון הפחית את מס ההשבחה עד לסך 11687 ש"ח, ו"חסך למר גורן כ- 19,000 ש"ח. הנוהג הרגיל כאשר יש למבקש השגות על גובה השומה, ואינו רוצה לעכב את ההליכים, הוא לשכור שרותיו של שמאי מטעמו, להגיש שומה נגדית, לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולתת ערבות בנקאית על יתרת הסכום. שמאי שני הצדדים יתדיינו ביניהם ואם לא יגיעו להסכמה ימנו הצדדים שמאי שלישי שיכריע ביניהם. במקרה הנ"ל מר דורון תיקן את שומתו שלו, וזאת על פי תביעת עו"ד פזטל או מנהל מדור ההשבחה אריה קמיל (מידיעה אישית)... יש להדגיש כי אפילו השומה המקורית, שקבעה לנישום תשלום של כ- 30,000 ש"ח, היתה נמוכה משום שהתייחסה אל השטח הסגור כאל מרתף, ובפועל היא יחידה שיכולה לשמש כיחידת מגורים". ובסיכום קובלנתו מציין העותר: "חקירת העדויות במשפט הסתיימה ב- 17.5.94. בתקופה מסיום חקירת העדויות ועד מתן פסק הדין קיבל השופט טובות הנאה מהעירייה ומעו"ד פזטל, והדבר חמור ביותר. בתוך תקופה זו התרחש המהפך בעמדת השופט במשפט... השופט גורן יצר קשר עם המשנה ליועץ המשפטי של עיריית ת"א, עמי פזטל, בעת שהלה ייצג את העירייה במשפט שהתנהל נגדו. מטרת ההתקשרות היתה לפתור לשופט את בעיית היתר הבנייה בביתו. ברור שגם השופט גורן וגם עו"ד פזטל ידעו כי התקשרות זו פסולה... איני חושב שזכיתי במשפט הוגן משום שהשופט לא יכול היה להיות חסר פניות לאור מערכת היחסים שנרקמה בינו ובין עו"ד פזטל. אבקש לדון את השופט על קבלת טובות הנאה ולבטל את פסק הדין שהוא נתן בענייני". 3. בתגובתו לקובלנה, שנשלחה אל נשיא בית המשפט העליון, דחה השופט גורן "מכל וכל" את האמור בה. לדבריו, "לא יתכן שבעל-דין שאינו מרוצה מתוצאות משפטו, במקום להתמודד עם פסק הדין במסגרת הערעור שהוגש (כך נטען), מתמודד אישית עם השופט. לגופם של דברים ציין השופט גורן בתגובתו, כי הבקשה להיתר בנייה היתה לשם סגירת קיר של מרתף (שהיה בנוי כבר משלושה כיוונים), כך שבמקום התריס הפלסטי שהיה מותקן בו תיבנה מסגרת בלוקים ובתוכה תריס קטן יותר, ובמקום רצפת בטון תותקן רצפת קרמיקה. וכי: "כדי למדר את עצמי לחלוטין מנושא הרישוי של אותה בקשה להיתר, קיבלה אשתי, סימה גורן, את הטיפול בעניין, ואף שכרה לצורך כך ארכיטקט שקיבל שכר מיוחד עבור פעולות הרישוי... לעניין היטל ההשבחה - בנושא זה טיפל מטעמנו פרקליט מומחה בנושא זה (עו"ד גרנות) וההיטל נקבע בדרך הרגילה והמקצועית... נושא ה'חוב' הישן בעניין הביוב. חוב זה היה במחלוקת בינינו ובין העיריה עניין זה הוסדר ושולם בשנת 1994 ללא קשר להיתר הבניה ובידינו אישור קבלת תשלום לחיסול סופי ומוחלט של טענות העיריה, ומכאן שלא היתה כאן 'מחיקת חוב' או ויתור העיריה על זכות כלשהיא... לעניין המחסן בחצר - מדובר במחסן טרומי זעיר שהורכב בחצר בשנת 1976 לאחסנת כלי הגינה. בתקופה הנ"ל עדיין שמשתי כפרקליט. אשתי נשפטה בגינו והוטל על הועדה להרסו תוך תשעה חודשים. מכאן, שלמחסן זה לא היה קשר לבניה החדשה והעיריה לא יכלה לדרוש אחרי עשרים שנה, לשנות פסק-דין של בית משפט מוסמך... עוד נטענת טענה כי בעל ההיתר חייב לחתום על ההיתר, ובהיעדר חתימתנו על ההיתר יש בכך משום הקלה מיוחדת. בטענה זו, אין ממש ראשית, לא נדרשנו כלל לחתום על ההיתר ושנית, בהתאם לתקנות התכנון והבניה, אין נדרשת חתימת בעל ההיתר על גבי ההיתר... לעניין ההתחייבות - בזמנו הודיעה העיריה על כוונתה להפקיע חלק מהחצר לצורך הרחבת רחוב פנחס רוזן. הודענו לעירייה ולחברת נתיבי איילון על התנגדותנו להפקעה זו... ההתחייבות שנדרשנו לחתום כתנאי להוצאת ההיתר, היתה דרישה מחמירה מטעם העיריה, לעניות דעתי נדרשה שלא כדין. מכל מקום ולמרות כך, ההתחייבות נחתמה על-ידי אשתי והועברה לטיפולו של הארכיטקט שטיפל בהוצאת ההיתר". 4. לאחר קבלת תגובתו של השופט גורן לקובלנה השיב לעותר עו"ד ר' רובין, עוזר מקצועי למנהל בתי המשפט. בסיכום מכתבו כתב: "לא מצאנו שיש בסיס לטענותיך לפיהם פסק הדין בתביעת העיריה נגדך, הושפע מקשר שיצר השופט הנכבד עם עו"ד פזטל; לא מצאנו ראיה לקשר כלשהו שהיה כביכול בין השופט הנכבד לבין עו"ד פזטל, ולא מצאנו ראיות לכך שהשופט קיבל, חלילה, טובות הנאה מן העיריה. בהעדר תימוכין עובדתיים לכל אחד משלושת האלמנטים הללו לא ניתן לקבל את עמדתך. לפיכך, לא מצאו נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים עילה לנקיטת צעדים כלשהם כנגד השופט הנכבד". 5. לאחר התכתבות נוספת שקיים בא כוח העותר עם עו"ד ר' רובין; עו"ד א' גבאי, יועץ לשר המשפטים; ושר המשפטים מר צחי הנגבי - שלא הביאה שינוי בעמדתו של שר המשפטים, הגיש העותר את עתירתו. 6. בעתירה המכוונת כנגד שר המשפטים, נתבקש האחרון: "לבוא וליתן טעם, מדוע לא יפעיל את סמכותו על-פי סעיף 18 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-... ויגיש לבית-הדין המשמעתי לשופטים קובלנה כנגד כבוד סגן-נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כבוד השופט אורי גורן.. לחילופין, לבוא וליתן טעם, מדוע לא ימנה חוקר או צוות חוקרים, על-מנת שיחקרו ביסודיות ובשלמות את התלונות שהופנו למשיב על-ידי העותר באשר לתקינות ההליכים המתנהלים בעיריית (כך!) תל-אביב-יפו הנוגעים לאישור בקשתו של כב' השופט אורי גורן למתן היתר בנייה, ובכלל זה הרקע העובדתי המלא של תלונות אלו". 7. בעתירתו מציין העותר כי "במהלך ברור פנייתו של העותר אל המשיב, שעיניינה דרישה להפעלת סמכותו לפי סעיף 18 לחוק בתי-המשפט כנגד השופט גורן, לא גילה כב' השופט גורן חלק מהמידע שהיה בידו ו/או בידיעתו, באשר למכלול היחסים בינו לבין העירייה, והגיב על פניית העותר למשיב, תוך מתן פרטים שאינם נכונים מבחינה עובדתית". שלא כבקובלנה, בה ציין העותר כי "בסוף חודש אוגוסט 94 נוצר קשר בינו (בין השופט גורן - א.ג.) ובין עו"ד עמי פזטל, וזאת לאחר שמיעת העדויות במשפט ותוך כדי הסיכומים", נאמר בעתירה כי ההליכים שננקטו לקידום הבקשה להיתר "מעלים חשד וחשש כבד באשר לקיומם של יחסי גומלין בין כב' השופט גורן לבין בא כוחה של הערייה (כך!), עו"ד פזטל". הפגמים אותם מונה העותר בעתירה, בכל הנוגע לקבלת היתר הבנייה, הם: א) הבקשה למתן היתר לא נחתמה על-ידי השופט גורן ורעייתו. "בניגוד להליכים המקובלים בעירייה בהגשת בקשות להיתר... נחתמה הבקשה להיתר, במקום המיועד לחתימת העותרים (הם מגישי הבקשה כב' השופט גורן ורעייתו), על ידי הגב' סופיה זיידמן, האחראית על היחידה לגביית אגרות בניה בעירייה בזמנים הרלבנטיים. למרבה הפלא, מופיעה חתימה של הגב' זיידמן הנ"ל גם לאחר מכן, על גבי ההיתר עצמו במקום המיועד לחותמת הוועדה המקומית . מכאן שהבקשה להיתר נחתמה על ידי הגב' זיידמן הן כמי שמבקשת את ההיתר והן כמי שאישרה את נתינתו". ב) "הבקשה להיתר טופלה בדחיפות, תוך ויתור וקיצור ההליכים המקובלים - כבר ביום הגשת הבקשה להיתר, קיבל תיק הבנייה של כב' השופט גורן, ובמפתיע, את הכותרת 'תיק דחוף' ועל כריכתו צויין, כי בהוראת מר שוטה חובלשוילי, ראש אגף רישוי ופיקוח של העירייה, אין להפנות את התיק לפיקוח . על מנת לסבר את האוזן יובהר, כי הפניה כאמור, נועדה לצורך בדיקת אתר הבנייה אליו מתייחסת הבקשה ובדיקת התאמתו לתיאורו בבקשתה. בדיקה זו, הינה בבחינת נוהל קבוע בעיריה בשלב שלאחר הגשת בקשות למתן היתר בניה. הליך כאמור לא ננקט במקרה דנן". ג) הבקשה אושרה ביום שבו הוגשה. "מהליך זה בלבד ניתן ללמוד על היחס החריג לו זכה כב' השופט גורן. ברי לכל, כי האזרח הפשוט היה מתענה במשך חודשים רבים בביקורים חוזרים ונשנים ברשויות השונות, עד לקבלת ההיתר". ד) "בא כוח העירייה, עו"ד פזטל ניסח עבור כב' השופט גורן ורעייתו מסמך מטעמו - מתן ההיתר הותנה בתנאי מיוחד לפיו על מבקש ההיתר לחתום על התחייבות להריסת גדרות ללא פיצויים במקרה של הפקעה בעתיד... כתב-ההתחייבות (כך!) זה, נוסח במפתיע על-ידי עו"ד עמי פזטל , הוא ולא אחר". ה) "העירייה ויתרה על דרישתה כי חוב עבר ישולם כתנאי להוצאת ההיתר - כב' השופט גורן ורעייתו היו בעלי חוב ישן לעירייה, בגין אגרת ביוב. העירייה התנתה את הוצאת ההיתר גם בתשלום חוב זה". עו"ד פזטל הורה "באופן מפורש לסגן-גזבר העירייה, מר לדור, כי יש להוציא את היתר הבנייה ללא קשר לחוב עבר, שאותו יש לתבוע בנפרד , וזאת בניגוד להוראת העיירייה (כך!). חמור מכך, על גבי מכתב זה מופיעה גם הערתו של מר לדור, שבאה עקב הוראתו המפורשת של עו"ד פזטל, שבו מורה מר לדור למחוק את החוב בגין אגרת הביוב מחשבון האגרות". ו) "העירייה ויתרה על דרישתה, כי יש להרוס בניה בלתי חוקית כתנאי להוצאת ההיתר". זאת לאחר שרשות הרישוי במינהל ההנדסה בעירייה התנתה (בין היתר) את מתן היתר הבנייה ב"הריסת המחסן הקיים ללא היתר". "גם לאחר התניית מתן רישיון לבנייה על ידי רשות הרישוי בהריסת המחסן, לא ערכה העירייה כל בדיקה באשר להריסתו בפועל". ז) "היטל ההשבחה שהוצא לכב' השופט גורן ולרעייתו, הופחת בתום 4 ימי עבודה". ארבעה ימי עבודה לאחר שהוצאה שומה מטעם שמאי העירייה בגין היטל השבחה בסך של 30,527.47 ש"ח, תיקן השמאי את שומתו, והעמידה על 19,000 ש"ח. "וזאת, ללא כל נימוק". "כיצד קרה אם כן שבמקרה דנן נדרשו ארבעה ימים בלבד להפחתת השומה, ללא כל בקשה תומכת ומבלי שכב' השופט גורן מינה שמאי מטעמו? לעירייה פיתרונים". 8. בהודעה מטעם פרקליטות המדינה, שהוגשה בעקבות העתירה, מפורטת עמדת המשיב, והתייחסותו לכל אחת מן הטענות שהעלה העותר. לדעת המשיב "אין למצוא בחומר שהוגש על ידי העותר דבר הקושר את השופט עצמו לטיפול בבקשה להיתר (פרט לחתימה על כתב התחייבות שנדרש על ידי רשות הרישוי כתנאי להוצאתו) בכלל, ולהיבטים שטופלו על ידד (כך!) עו"ד פזטל בפרט". וכי "לכל טענה וטענה שמעלה העותר נמצאת בחומר הבדיקה תשובה המלמדת כי העיריה לא פעלה בהקשר להיתר הבנייה שבקשו השופט ורעייתו באורח החורג מהוראות הדין המחייבות אותה בהקשר זה". 9. מאחר שהודעת פרקליטות המדינה נסמכה גם על תגובת העירייה כפי שנמסרה לה (לפרקליטות), בלי שעובדות אלה נתמכו בתצהיר, מצאנו לנכון בישיבה הראשונה שקיימנו (26.1.98) להחליט כי: "מן הראוי הוא כי תונח תשתית עובדתית למספר נושאים שעלו בתגובת המשיב, וזאת בשל העדר תגובה מטעם עיריית תל-אביב-יפו בעתירה זו, לה איננה צד. לפיכך נדחה הדיון למועד אחר שייקבע כעבור 45 יום מהיום כדי לאפשר למשיב לפנות לעירייה הנ"ל בבקשה לקבל מן הגורמים שטיפלו בעניין נשוא העתירה את פרטי השתלשלות האירועים הקשורים לעתירה, תוך התייחסות לטענות ששמעו בה. ראוי הוא כי תגובת העירייה כאמור, תתמך בתצהיר או בתצהירים". 10. בעקבות החלטתנו האמורה הגיש המשיב הודעה נוספת, לה צורפו תצהירים מטעם עו"ד פזטל; גב' ריטה דלל, מנהלת מחלקת רישוי בנייה במינהל ההנדסה בעירייה; ומר אריה קמיל, מנהל מדור היטל השבחה במינהל ההנדסה בעירייה. 11. בתצהירו ציין עו"ד פזטל, כי: "הבקשה להיתר התייחסה לסגירת קיר אחד של מרתף קיים. המדובר בחלל שהיה תחום בשלושה קירות ותקרה שבקשו לסוגרו בקיר. כן כללה הבקשה אישור גדר בגבול הצדדי של החלקה. בקשה פשוטה כזו צריכה להתאשר ומתאשרת, בדרך כלל, תוך פרק זמן קצר, בהליך מקוצר של 'רשות רישוי' הליכי אישור הבקשה הנדונה החלו בקבלת מידע בתאריך 25.7.94 וההיתר ניתן בתאריך 12.10.94 (כשלושה חודשים). זמן זה הוא סביר לאישור בקשות בהליך ובמסלול של 'רשות רישוי', שהוא הליך קצר יחסית, שאינו מיבא, ואינו נזקק לאישורה של ועדת המשנה לתכנון ובניה כולה, וזאת מאחר שהבקשה לא כוללת הקלה או שימוש חורג". לא 'טיפלתי' ולא 'ייצגתי' את כב' השופט (שבקשתו הוגשה, טופלה ויוצגה על ידי אדריכל מטעמו) אלא פעלתי בתוקף תפקידי, סמכויותי ופעילותי השוטפת הכוללים בין השאר יעוץ למינהל ההנדסה ולאגף הנכסים ובהחלט לא 'לפנים משורת הדין'. הכל לפי הדין ובתחומי עיסוקי הרגילים כמנהל המחלקה האזרחית... 'מעורבותי' בהליך בקשת ההיתר, הסתכמה, בשתי פעולות משפטיות שנעשו במסגרת תפקידי: (1) ניסוח כתב התחייבות בנושא נכסי והנדסי, מעשה שיגרה מבחינתי. כתב ההתחייבות מטיל על מגישי הבקשה מחוייבות להעתיק את הגדר בחזית המגרש בבוא היום, על פי דרישה של העירייה, אם וכאשר תורחב בעתיד הדרך שבחזית החלקה וזאת על חשבון מגישי הבקשה. רבות ותכופות התחייבויות כאלו בעיר, ורובן מנוסחות על ידי. ההתחייבות שנוסחה על ידי במסגרת תפקידי הועברה למנהלת מחלקת הסדרי קרקע, באותה עת, גב' אתי חזן כשעל כתב ההתחייבות ציינתי בחתימתי: 'מאשר הנוסח'. אני לא טיפלתי בהחתמת כתב ההתחייבות אלא בניסוחו בלבד והעברתו למחלקת הסדרי קרקע... החתימה על ההתחייבות עצמה נעשתה על ידי השופט ורעייתו סימה לפני הוצאת היתר הבנייה... כשהעירייה עמדה על כך ששניהם יחתמו בתור בעלי הנכס. נוסח כתב ההתחייבות הועבר על ידי, כאמור, בפקס למחלקת הסדרי קרקע. נוסח זה הועבר לאדריכל פיק... והוא זה שדאג להחתים את סימה גורן ואת אורי גורן. (2) מתן חוות דעת, כי היתר הבנייה ייצא על פי חשובי האגרות הנוכחיים המתייחסים אליו, בלי קשר לחוב עבר, לגביו ציינתי כי 'אותו יש לתבוע בנפרד'... חוות דעתי הנ"ל ניתנה לאור העובדה שמדובר היה בחוב שנוי במחלוקת משפטית, והתנהל לגביו מו"מ בין גב' סימה גורן ובין העירייה, אף הוגשה תביעה על ידי העירייה כנגד משפחת גורן שבוטלה לאחר מכן (התביעה הוגשה על ידי עורך דין חיצוני שאינו עובד העירייה). סברתי כי אין זה נכון להתנות את דרישת החוב הזה, שטופל במישור נפרד, במסגרת תשלום האגרות הכרוכות בהוצאת ההיתר... בסופו של דבר שולם חוב הביוב על ידי הגב' סימה גורן כחודש לאחר הוצאת ההיתר, זמן רב לפני שפנה העותר בתלונותיו". 12. גב' ריטה דלל מציינת אף היא בתצהירה כי "פרק הזמן שלקח להוציא את תיק המידע הוא סביר ומקובל לגבי בקשות רגילות והשיטות מהסוג של הבקשה שהוגשה". "על הבקשה להיתר חתמו סימה ואורי גורן כבעלי הנכס ואדריכל פיק ירון כעורך הבקשה". "על ההיתר חתמו מהנדס העיר ויו"ר הועדה המקומית". "חתימת מקבל ההיתר אינה דרושה לפי החוק". "הבקשה להיתר הוגשה ביום 30.8.94... הבקשה לא כללה 'הקלה' על פי חוק התכנון והבניה לכן טופלה במסלול רשות רישוי... הבקשה להיתר הוגשה ב- 30.8.94 כשבאותה תקופה לא היה עומס רב בעבודה ולכן הבקשה אושרה ב- 31.8.94... ההיתר עצמו הוצא ב- 12.10.94 לאחר שמולאו דרישות רשות הרישוי". "התוכנית נבדקה על ידי מחלקת הפקוח על הבניה ביום 29.9.94 והמהנדס האזורי במחלקת הפיקוח חתם על התוכנית ואישר כי התוכנית מתאימה למציאות. אין זה חריג כי מחלקת הפקוח בודקת את המצב בשטח במקביל עם בדיקת הבקשה או לאחר אישורה, במיוחד כאשר מדובר בבניה פעוטה ללא תוספת שטח". "ההתחייבות שנדרשה היתה במתכונת התחייבויות אחרות שנדרשו במקרים דומים". "רשות הרישוי התנתה את אישור הבקשה בהריסת מחסן קיים ללא היתר... בשל טעות אנוש וללא ידיעתי לא הוכנס התנאי שקבעה רשות הרישוי בענין הריסת המחסן לטופס ההיתר". 13. מר אריה קמיל ציין בתצהירו כי השמאי שערך את השומה המקורית להיטל השבחה, לא ביקר במקום. "לאחר עריכת השומה התקשר אלי עו"ד יוסף גרנות בשמם של בעלי הנכס וטען כי השומה שגויה. עו"ד גרנות הפנה את תשומת לבו לכך כי מדובר בשטח קיים התחום בשלושה קירות ותקרה כשכל הבקשה מתייחסת לסגירת שטח זה על ידי קיר נוסף. על מנת לבדוק את טענתו של עו"ד גרנות בקשתי משמאית העובדת במחלקתי לצאת למקום ולבדוק את המצב בשטח. השמאית דנה שיחור ביקרה בביתו של השופט ודיווחה לי כי אכן מדובר בסגירת שטח קיים ולכן יש מקום לתיקון השומה. במקרים כאלו, בהם מבוססת השומה על עובדות שגויות נהוג במחלקתי לתקן את השומה ללא צורך בהגשת שומה נגדית... השמאי יצחק דורון נתבקש לתקן את השומה על סמך העובדה שמדובר בשלושה קירות קיימים והגיש שומה מתוקנת ביום 10.10.94". 14. דעתו של העותר לא נחה מהתצהירים שצורפו להודעתה השנייה של הפרקליטות, והגיש תגובה לה. בתגובתו מציין העותר, כי "לאחר קבלת התצהירים שהוגשו מטעם המשיב, נערך העותר לבדיקת טענות המצהירים כפי שהובאו בתצהירים, הן בעצמו והן באמצעות מר רן נוסבאום, חוקר פרטי מוסמך כדין, אשר פנה אל פקידים ובעלי תפקידים שונים בעיריית תל-אביב-יפו... ושוחח עימם על ההליכים שפורטו בהרחבה בעתירה זו כמו גם על קשריהם עם כב' השופט גורן. השיחות הוקלטו ותומללו במלואן ומצורפות כנספח לתגובה זו כחלק בלתי נפרד הימנה". 15. לטענת בא כוח העותר, בבקשתו למתן היתר לצירוף התגובה: "שלוש מסקנות עיקריות עולות מעיון בתוצאות פעילותו של החוקר הפרטי: א. הליך הוצאת היתר הבנייה, אשר הוצא לגבי ביתו של כבוד השופט גורן בתל-אביב, לווה בפעולות חריגות של העירייה. ב. קיימת סתירה בעניינים מסוימים בין גרסת המצהירים מטעם העירייה לבין הממצאים אליהם הגיע החוקר הפרטי. ג. קיימת סתירה, בעניינים מסויימים, בין גרסת כבוד השופט גורן, בתגובתו לתלונת העותר, כפי שהוגשה אז לכבוד נשיא בית משפט נכבד זה... לבין הממצאים אליהם הגיע החוקר הפרטי". ומנמק בא כוח העותר ואומר: "בעדויות שאסף החוקר הפרטי כלולים, בתמצית, הפרטים הבאים, אשר הובילו את העותר להגיע למסקנותיו, המפורטות לעיל: "א. שומת היטל ההשבחה, שנדרשו לשלם כבוד השופט גורן ורעייתו, נמוכה בשיעור רב מהמקובל במקרים מעין אלו. הליך הפחתת השומה לא היה ההלך השגרתי והנהוג בעירייה. ב. קיימת עדות על קשר ישיר בין כבוד השופט גורן לפקידות העירייה, ובינו לבין עו"ד פזטל. זאת במיוחד לאור שתי העדויות הבאות: (1) עדות הגב' אתי אהרון, פקידה המחלקת (כך!) הגזברות בעירייה, אשר סיפרה כי שוחחה בטלפון עם כב' השופט גורן בקשר לתשלום, שהיה עליו ועל רעייתו לבצע (ככל הנראה היטל הביוב), וכבוד השופט טען בפניה כי העביר את השיקים לידי עו"ד פזטל על מנת שזה יסדיר את החוב. (2) בתיקם של כבוד השופט גורן ורעייתו במחלקת גביית אגרות בעירייה מצוי מכתב שכתב כב' השופט גורן בעצמו על נייר רשמי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו נרשמו פרטיו ותוארו של כבוד השופט גורן. הדברים המתוארים לעיל עומדים בסתירה לגרסת כבוד השופט גורן, במכתבו אל כבוד נשיא בית-משפט נכבד זה... (ג) משך הזמן שלקח לכבוד השופט גורן להוציא את היתר הבנייה בעירייה, אכן היה קצר מהמקובל. (ד) ההליך של הוצאת היתר הבנייה של השופט גורן היה רצוף טעויות תמוהות של פקידי העירייה, אשר חלקן תוקן בדרך תמוהה לא פחות. (ה) האדריכל שפעל מטעם כבוד השופט גורן אינו מאשר כי עשה את כל הפעולות שיוחסו לו". 16. בנוסף להגשת התגובה עליה דובר לעיל, ביקש בא כוח העותר "לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב, אשר תצהיריהם צורפו להודעה הנוספת, לחקירה בפני בית משפט נכבד זה". 17. "בתגובה לתגובה" הגישה פרקליטות המדינה הודעה שלישית, אליה צורפו תצהירים נוספים של עו"ד פזטל ושל מר אריה קמיל. בעקבות דבריו של עו"ד פזטל בתצהירו כי "משום מה תמליל השיחה עם הגב' ציונה מלמד לא צורף ולא אוזכר" בתגובת העותר, וכי "יש לציין כי גם תמלילים נוספים לא הוגשו לבית המשפט", הגיש לנו החוקר הפרטי ר' נוסבאום, לבקשתנו בישיבה שקיימנו ביום 18.5.98, תצהיר, ממנו מתברר כי אכן "קיימים שני תמלילים נוספים של שיחות עם פקידי עירייה אשר לא צורפו לתגובה שהוגשה מטעם העותר, כדלקמן: הגב' ציונה מלמד, הגב' אתי דקלו". כן קיים החוקר, לדבריו בתצהיר, "שיחות נוספות עם פקידים בעירייה (שבשמותיהם נקב - א.ג.) אשר הוקלטו אך לא תומללו מאחר ולא התייחסו לעניין הנדון...", וכי במהלך החקירה שוחח עם מספר נוסף של פקידי עירייה אשר לא הוקלטו כלל ואיננו יודע את שמותיהם, "וזאת מאחר ולא נמסר במהלך השיחות הנ"ל כל מידע הנוגע לחקירה". בהקשר זה אין לנו אלא לומר כי חמורים הדברים ככל שהם נוגעים לאי הגשת תמליל השיחה שקיים החוקר הפרטי ר' נוסבאום עם הגב' ציונה מלמד, ממחלקת אגרות בעירייה, ממנה עולה, כמצויין בתמליל שהוגש לנו מאוחר יותר, כי עו"ד פזטל לא דיבר אתה אף פעם על החיוב של השופט גורן. 18. בישיבה שהתקיימה ביום 18.5.98, החלטנו כי: "אין אנו רואים מקום להעתר לבקשת בא כוח העותר לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב-יפו לחקירה. אולם לאחר שביקשנו מבא כוח העותר לנסח את השאלות שברצונו לשאול בחקירה את עו"ד עמי פזטל על תצהירו, ורשימה כזאת הוגשה, הגענו לכלל דעה כי יש לאפשר לעו"ד פזטל להשיב בתצהיר על מספר מן השאלות, שעניינן בנושא העתירה. לגבי יתר השאלות לא מצאנו כי הן רלבנטיות לענייננו. שכן, השאלה העומדת לדיון אינה התייחסותה של עיריית תל-אביב-יפו לבקשה שהוגשה להיתר בנייה, אלא אם היתה מעורבות מצדו של השופט גורן בטיפול בבקשה. לפיכך אנו מחליטים כי עו"ד פזטל ישיב בתצהיר תוך 7 ימים מהיום על השאלות המסומנות במספרים 1 ו5- ברשימת השאלות, והן: 1. האם פנה אליך כב' השופט גורן אי פעם בקשר להליכים להוצאת היתר בנייה בעירייה, במהלך הדיון בבקשה להיתר בנייה או לאחריה? האם היתה בינך ובין כב' השופט גורן שיחה בעניין הוצאת היתר הבנייה וכל הכרוך בו, גם מבלי שיזם כב' השופט גורן שיחה כאמור? 2. כיצד הובא לתשומת ליבך כי קיימת בעייה הנוגעת להוצאת היתר הבנייה לפיה מתן ההיתר מותנה בתשלום חובות ישנים הנובעים מאגרת ביוב? כן ישיב עו"ד פזטל על השאלות הבאות: א) באילו נסיבות נמסר כתב ההתחייבות לידיך, אם בכלל ? ב) האם נמסרו דרכך שיקים על ידי משפחת גורן, או מי מהם, כתשלום עבור חוב לעירייה?. לאחר קבלת התצהיר האמור ניתן את פסק דיננו, ללא שמיעה נוספת של טענות, אלא אם כן נחליט אחרת". 19. בתצהיר שהגיש עו"ד פזטל בעקבות החלטתנו מיום 18.5.98 נאמר: "השופט גורן לא פנה אלי בקשר להליכים להוצאת ההיתר לבניה במהלך הדיון בבקשה להיתר ולא לאחריה. לא היתה ביני ובין השופט גורן שיחה בענין הוצאת היתר הבניה. אינני יכול לזכור היום (כחלוף כארבע שנים), מי פנה אלי בענין ניסוח ההתחייבות הנכסית-הנדסית. ניסוח כתבי התחייבות מסוג זה הינו מעשה שיגרה מבחינתי ולכן לא ייחסתי לאותה פנייה חשיבות מיוחדת. פנייה כזו יכול שתעשה ממחלקת הנדסה או ממחלקת נכסים או מאדריכל המטפל בתיק. כאשר ניסחתי את ההתחייבות ידעתי כי מדובר בהיתר בניה של השופט גורן. נוסח ההתחייבות נשלח על ידי, כרגיל למחלקת הסדרי קרקע והעתק לעורך הבקשה - אדר' ירון פיק. הוא שהחתים את הגב' סימה גורן ולאחר מכן את אורי גורן והעביר בפקס את הנוסח החתום למחלקה המשפטית. ההתחייבות החתומה הועברה על ידי מזכירתו ביום 2.10.94 בפקס למחלקת הסדרי קרקע לידי הגב' אתי חזן... לאחר שעסקתי בהכנת ההתחייבות, ובתוקף תפקידי כמנהל המחלקה האזרחית, העלה בפני מר לדור, חשב מינהל ההנדסה, במסגרת התייעצויות שיגרתיות אתי, את שאלת חוב הביוב הישן של משפחת גורן, שאינו כרוך ישירות באגרת הוצאת ההיתר, ושטופל במישור אחר. חוות דעתי ניתנה וגם כתבתי ללדור את המזכר, שכן סברתי כי אין זה נכון לכרוך הוצאת היתר הבניה בתשלום חוב ישן שנוי במחלוקת שטופל במישור נפרד. כך הייתי נוהג בכל מקרה אחר, כפי שנהגתי גם בעבר. הסדר חוב הביוב נעשה כידוע באמצעות עו"ד חיצוני - עו"ד מיקו מנחם, שפעל בשם העירייה לגביית אותו חוב. לשאלה (ב) של בית המשפט: תשובתי - שלילית!... ...ברצוני, איפוא, להבהיר כאן במצפון נקי: לא התבקשתי ולא עשיתי דבר שאינו כדין ושאינו כשורה, בכל ההליך הנדון...". 20. לא ארכו הימים ובא כוח העותר הגיש "בקשה למתן היתר לצרוף תגובה בכתב להודעה מס' 4 מטעם המשיב". על פי האמור בבקשה: "מיד לאחר הדיון בעתירה פנה חוקר מטעם המבקש, מר רן נוסבאום, וביצע שיחה ונסיון לשיחה נוספת עם שני גורמים הקשורים לנושא העתירה. המבקש מבקש לצרף פרטים אודות כך, המפורטים בתגובה המצורפת". השיחה בה מדובר התקיימה בין החוקר הפרטי ובין מר צבי שמיר, אשר היה בתקופה הרלבנטית אחראי על גב' ציונה מלמד במחלקת אגרות של העירייה, ונושאה (כפי שניתן להבין מהתמליל) ב "חוב הביוב " של השופט גורן ועל הכללים הקיימים להפחתת הסכום הנדרש. בין היתר אמר מר שמיר כי "זה אמור לעבור איזו ועדה מסויימת משהו, יש פרוצדורה, כל אחד ביחידה". לשאלה אם זכור לו "מקרה נוסף שבו הופחת חוב מ- 7000 ל- 4000", השיב: "לא זכור לי. יכול להיות שהיו שם מקרים אני לא מאמין שזה מקרה יחיד". לשאלה אם החליטו, כדבריו, "לגמור את הסיפור הזה" "גם בגלל שהוא שופט?", השיב: "יכול להיות, זה לא כל כך פשוט לתבוע שופט מכובד, זה לא... לא זוכר בדיוק את כל הפרטים". 21. כאן אנו באים לעובדות כפי שהן עולות מהחומר שהוגש לפנינו: א. הבקשה לקבלת היתר בנייה נחתמה על ידי השופט גורן ורעייתו. הבקשה הוגשה ביום 30.8.94. על גב התיק נכתב: "התיק דחוף - לכן לא הלך לפיקוח בהוראת שוט" (ככל הנראה, הכוונה לשוטה חובלשוילי). ב. ביום 31.8.94 דנה "רשות רישוי" בבקשה והחליטה: "לאשר את הבקשה לסגירת קומה מפולשת ובנית גדר בלוקים בגדר הצפוני... בתנאי התאמה לקובץ ההנחיות ומילוי דרישות מהנדס העיר ובתנאים הבאים: - אישור מחלקת הפיקוח על התאמת התכנית למציאות; - הריסת המחסן הקיים ללא היתר; - תיקון התכנית בתאום עם מהנדס הרישוי לגבי מילוי הטבלאות, פרישת גדרות, סימון ההפקעה והתאמה לתכנית 'ע'". ג. ביום 9.10.94 כתב עו"ד פזטל מזכר אל מר לדור: "הנדון: תיק בניין רח' פנחס רוזן 45 - משפ' גורן יש להוציא את היתר הבנייה עפ"י חישובי האגרות הנוכחיים, בלי קשר לחוב עבר, אם קיים, אותו יש לתבוע בנפרד". בצד המזכר כתב מר לדור: לאלכס, לפי הוראת עו"ד פזטל - יש למחוק את החוב מחשבון האגרות". ד. ביום 10.10.94 כתב עו"ד פזטל למחלקת רישוי: "הנדון: הפקעה ניתן לאשר הגבהת גדר בשטח ההפקעה, בצד, כפוף להתחייבות שנסחתי ונחתמה על ידי משפ' גורן". ה. בהתחייבות שניסח עו"ד פזטל והמופנית לעירייה, נאמר: "אנו הח"מ, סימה ואורי גורן מתחייבים בזאת כלפיכם כדלקמן: הואיל והגשנו בקשה בתיק הנ"ל לקבלת היתר בנייה (להלן - ההיתר) לצורך הקמת מרתף בבניין הנ"ל. והואיל וכתנאי לקבלת ההיתר הסמכנו לחתום על התחייבות זו, שמטרתה הסדרת המגרש עפ"י ת.ב.ע. .... באופן שגדר נוכחית במגרשנו הנ"ל (להלן - הגדר) המצויה כיום בתחום שטח המיועד עפ"י הת.ב.ע. לצורך הרחבת דרך (להלן - ההרחבה) תועתק על ידינו, אל מחוץ לתחום ההרחבה, כאמור להלן. לפיכך: הננו מתחייבים בזאת, כי עם תחילת פעולות ההרחבה, ועפ"י דרישה שלכם, נעתיק את הגדר, על חשבוננו, אל מעבר להרחבה". לא יכול להיות ספק כי ביום 29.9.94 חתמו השופט גורן ורעייתו, כל אחד מהם בנפרד, על ההתחייבות, וזו הועברה באותו יום בשעה 13:44 (בפקס) לעירייה על ידי אדריכל ירון פיק. יש גיבוי מלא בתרשומות המודפסות על גבי הפקסים שנשלחו ביום 29.9.94 ולאישורי המשלוח שלהם, לאמור בתגובתו המשלימה של השופט גורן (נספח מש1/ שצורף להודעתה הראשונה של הפרקליטות) כי ביום 29.9.94 שעה 13.07 שלח האדריכל פיק בפקס את ההתחייבות לגב' גורן, וזו חתמה עליה והחזירה אותה למר פיק. בשעה 13:18 שלחה העירייה שנית את ההתחייבות בפקס למר פיק, כשהפעם מצוייה עליה חתימתה של גב' גורן. זאת, כדי שגם השופט גורן יחתום עליה. בשעה 13:44 שלח מר פיק את ההתחייבות חתומה על ידי שני בני הזוג לעירייה. בשעה 13:25 שלחה המחלקה המשפטית בעירייה את ההתחייבות (כשהיא אינה חתומה) אל גב' אתי חזן, מנהלת מחלקת הסדרי קרקע בעירייה. מכאן, שאין מדובר בשלוש גירסאות של ההתחייבות, כטענת העותר, אלא בשלושה שלבים "פקסיים" שעברה ההתחייבות עד שנחתמה על ידי השופט גורן ורעייתו, לפני שהוצא היתר הבנייה בים 12.10.94. בא כוח העותר נאחז בטענה כי בתגובתו של השופט גורן לקובלנת העותר הוא ציין כי מידר עצמו "לחלוטין מנושא הרישוי של אותה בקשה להיתר", וצירף לתגובה את ההתחייבות חתומה בידי רעייתו בלבד, וזאת "על מנת לתמוך בטענה כי לא היה מעורב בהליכים לקידום הבקשה להיתר" (כאמור בעתירה). נמצא, על פי הטענה , כי השופט גורן הגיב "תוך מתן פרטים שאינם נכונים מבחינה עובדתית". שאם חתם על ההתחייבות, כי אז לא מידר עצמו מנושא היתר הבנייה, ומשלא צרף לתגובה את העותק החתום על ידי שני בני הזוג ניסה להסתיר את מעורבותו בהליכי ההיתר. בטענה זו אין כל ממש. כפי שציין השופט גורן בתגובתו השנייה (נספח מש1/) צרוף ההתחייבות, עליה מצוייה חתימת רעייתו, לתגובתו הראשונה, לא בא להוכחת המידור אלא כדי להדוף את טענת העותר בקובלנתו כי ההתחייבות לא נחתמה כלל. בעת מתן התגובה היה רק מסמך זה ברשותו. ברור הוא כי אם היה ברשותו אז המסמך החתום בידו ובידי אשתו, היה מצרפו לתגובה ולא מעלימו, שהרי בכך היה סותר באופן מוחלט את הטענה כי ההתחייבות נותרה ריקה מחתימות בעת שניתן היתר הבנייה. ו. היתר הבנייה הוצא, כאמור, ביום 12.10.94, כשבמקום המיועד בהיתר ל"שם בעל ההיתר וחתימתו", חתמה גב' זיידמן מהעירייה. ז. על אף שאחד התנאים למתן היתר הבנייה, כפי שקבעה "רשות הרישוי", היה "הריסת המחסן הקיים ללא היתר", לא מופיע תנאי זה בהיתר שהוצא. ח. השומה להיטל השבחה הופחתה בעקבות פנייה בעל-פה של עו"ד אסף גרנות, שייצג את השופט גורן ורעייתו, אל מר אריה קמיל. ט. בשנת 1988 הגישה העירייה תביעה נגד גב' סימה גורן, רעייתו של השופט גורן, לתשלום חוב עבור התקנת ביוב. את העירייה ייצג עו"ד מנחם מיקו, שאינו עובד העירייה. תביעה זו בוטלה, אולם שאלת החוב נותרה שנויה במחלוקת. במכתבה מיום 14.2.93 אל עו"ד מיקו כתבה גב' גורן כי היא מוכנה לשלם סכום כלשהו "לפי שיקול דעתך והסכמת העיריה, כדי שהענין ייסגר פורמלית", למרות שלטענתה "הענין למעשה סגור ואף חלפה תקופת ההתיישנות". על מכתב זה השיב עו"ד מיקו ביום 16.3.93 כי סכום החוב עומד "על מעל ל- 7,000.- ש"ח", וכי "לאחר דיון עם מנהל האגף, נתקבלה הסכמתו להעמיד את החוב על 5000.- ש"ח ובכך לסגור את החשבון". בתשובתה מיום 14.7.93 כתבה גב' גורן לעו"ד מיקו כי "כהצעה אחרונה מציעה אני שתוסמך על-ידי העיריה לחסל את הסכסוך בדרך של פשרה שתיראה לך, לאחר שתזמין אותי בלשכתך להסבר נוסף". מכתב נוסף שלחה גב' גורן אל עו"ד מיקו ביום 15.11.94 (דהיינו, לאחר שהוצא היתר הבנייה) במענה למכתבו של האחרון מיום 3.1.94. במכתב זה כתבה: "למרות שחלפה תקופת ההתיישנות, ולמרות שהדרישה במכתבך הנ"ל נראית לי מוגזמת בנסיבות המקרה, החלטתי לקבל את הצעתך ולשלם את הסך של 4000 ש"ח. כדי לחסל את העניין באופן סופי ומוחלט, הנני מתכבדת להעביר לך בזה 5 שיקים ע"ס 800 ש"ח כל-אחד, בתנאים הבאים: א. השיקים יועברו לגבייה לעיריה, רק לאחר שהעיריה תצהיר בכתב כי כפוף לפרעון השיקים, אין לה ולא תהיינה לה תביעות בעתיד מכל סוג שהן, כנגדי או כנגד בני משפחתי, בקשר לחוב התקנת הביוב בביתי. ב. השיקים יוצגו לפרעון בבנק שלי רק במועד הנקוב בהם ומבלי שהעיריה תחייב את חשבוני אצלה בכל תשלום נוסף, לרבות ריבית והצמדה...". ביום 17.11.94 העביר עו"ד מיקו לעירייה את חמשת השיקים שקיבל מגב' גורן. במכתבו פרט את התנאים להסדר, בהוסיפו כי "אם הנ"ל מקובל עליכם, נא להעביר אליה קבלה. אם הנ"ל אינו מקובל עליכם אבקשכם להחזיר אליה את השיקים הנ"ל וההליכים המשפטיים יימשכו". ביום 25.1.95 הודיע עו"ד מיקו לגב' גורן כי קיבל "מהעיריה הודעה לפיה הוחלט לסגור את התיק. פירוש הדבר הוא כי העיריה לא חוזרת בה מההסכם שהוצע בזמנו וכי הציג (כך!) את השיקים לפירעון. ובזאת נגמרה הפרשה". מתברר מהשיחה של גב' אתי אהרון מהעירייה עם החוקר הפרטי מר נוסבאום, כי הפרשה לא נגמרה. לדבריה (על פי תמליל השיחה), "כשעשו את הסדר תשלומים פשוט משהי כאן עשתה טעות", ונוצר חוב של 150.- ש"ח. לפיכך, דיברה טלפונית עם השופט גורן על חוב זה, שהשיב לה "שהוא לא חושב שיש לו חובות כי הוא הסדיר את כל העניינים... הוא אמר שהוא נתן לעמי פזטל שיקים... שיסדיר לו ת'חובות... שיסדיר לו את כל העניינים". ברור הוא, כי השיקים לא נמסרו לעו"ד פזטל אלא לעו"ד מנחם מיקו, כמוכח מהמסמכים שפורטו לעיל. ביום 18.4.96 כתב השופט גורן על נייר מכתבים אל גב' רויטל בעירייה: "רצ"ב צילום הקבלה לאחר ששולמה. נא לוודא כי הנושא נסגר". למסמך זה, שנכתב כשנה וחצי אחרי קבלת היתר הבנייה, אין דבר וחצי דבר עם מעורבותו של השופט גורן להוצאת היתר הבנייה. אם כי יש מקום להעיר על כך כי הפתק נכתב על נייר הנושא את סמל המדינה, כשבתחתיתו מודפס: "מאת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב". ומוטבעת עליו החותמת: "אורי גורן, שופט סגן נשיא בית המשפט המחוזי" (יתר המלים שבחותמת אינן ברורות. ככל הנראה: "תל-אביב"). השתלשלות הדברים בכל הנוגע ל"חוב הביוב" מלמדת כי נוכח חילוקי הדעות בדבר חוב זה, אין רבותא בכך כי עו"ד פזטל לא ראה לקשור את הוצאת היתר הבנייה עם תשלום החוב, ולפיכך ציין במזכר למר לדור מיום 9.10.94 כי "יש להוציא את היתר הבנייה על פי חישובי האגרות, בלי קשר לחוב עבר, אם קיים, אותו יש לתבוע בנפרד" (ההדגשה שלי - א.ג.). כך גם הבין זאת מר לדור כשכתב על המזכר עצמו, לאלכס כי "לפי הוראת עו"ד עמי פזטל - יש למחוק את החוב מחשבון האגרות " (ההדגשה שלי - א.ג.). דהיינו, מחשבון האגרות הכרוכות בהוצאת היתר הבנייה. 22. פרטנו את העובדות לא כדי להכריע במחלוקת אם היפלתה העירייה לטובה את בקשתו של השופט גורן ורעייתו להיתר בנייה, בכך שהתיק הוכתר כ"דחוף"; שההיתר ניתן יום אחד בלבד לאחר הגשת הבקשה; ושההיתר לא נחתם על ידי בעל ההיתר, כמופיע בטופס ההיתר (אם כי אין חתימה זו נדרשת על פי דין). גם אם ניתנה העדפה כזאת (כנראה על פני הדברים), אין היא רלבנטית לשאלה העומדת להכרעה בעתירה זו (כפי שתוצג להלן), כשם שאין עלינו להכריע במחלוקת אם היטל ההשבחה נקבע על פי הכללים הנהוגים בעיריה, ואם הפחתת הסכום נעשה כמקובל. גם אין עלינו להדרש לשאלה אם השמטת התנאי מהיתר הבנייה בדבר הריסת המחסן שהוקם שלא כדין, נבעה מטעות אנוש גרידא. השאלה אם מיטיב היה עו"ד פזטל (שאינו צד להליך זה) לעשות, אם לא היה נוטל חלק בטיפול בבקשה להיתר הבנייה, גם אם פעילותו היתה בתחום אחריותו, אף היא מחוץ למסגרת דיוננו. השאלה האחת והיחידה בעתירה זו היא, אם קיימת אחיזה לכך כי בתקופת הדיון במשפטו של העותר, היה השופט גורן מעורב אישית עם גורם בעירייה, בקשר לטיפול בבקשה למתן היתר הבנייה. תשובתנו על שאלה זו היא שלילית, לאחר שלא חסכנו בנדון כל מאמץ לבירור העובדות שבבסיס העתירה. מטעם זה לא ראינו מקום להתערב בשיקול דעתו של שר המשפטים בכל הנוגע להעמדתו לדין משמעתי של השופט גורן, ואף לא ראינו כי נותר צורך לחקור נוספות את מעורבותו בפרשת היתר הבנייה. 23. לפיכך נדחית העתירה. על העותר לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך 20,000.- ש"ח. ש ו פ ט השופטת ד. ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י. אנגלרד: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט גולדברג. ניתן היום, כ"ב בסיון תשנ"ח (17.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D10

[ "בג\"ץ 5206/97" ]

2,529

23,757

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ח בטבת תשנ"ח (26.1.98) בשם העותר : עו"ד חי דן בשם המשיב : עו"ד שפר ה ח ל ט ה לאור שמיעת טענותיהם של באי כוח הצדדים, סבורים אנו כי מן הראוי הוא כי תונח תשתית עובדתית למספר נושאים שעלו בתגובת המשיב, וזאת בשל העדר תגובה מטעם עיריית תל-אביב-יפו בעתירה זו, לה איננה צד. לפיכך נדחה הדיון למועד אחר שייקבע כעבור 45 יום מהיום כדי לאפשר למשיב לפנות לעירייה הנ"ל בבקשה לקבל מן הגורמים שטיפלו בעניין נשוא העתירה את פרטי השתלשלות הארועים הקשורים לעתירה, תוך התייחסות לטענות שנשמעו בה. ראוי הוא כי תגובת העירייה כאמור, תתמך בתצהיר או בתצהירים. ניתנה היום, כ"ח בטבת תשנ"ח (26.1.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D04

[ "בג\"ץ 5206/97" ]

2,531

27,283

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ב באייר תשנ"ח ( 1 8.5.98) בשם העותר : עו"ד דן חי בשם המשיב : עו"ד אורית קורן החלטה אין אנו רואים מקום להעתר לבקשת בא כוח העותר לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב-יפו לחקירה. אולם לאחר שביקשנו מבא כוח העותר לנסח את השאלות שברצונו לשאול בחקירה את עו"ד עמי פזטל על תצהירו, ורשימה כזאת הוגשה, הגענו לכלל דעה כי יש לאפשר לעו"ד פזטל להשיב בתצהיר על מספר מן השאלות, שעניינן בנושא העתירה. לגבי יתר השאלות לא מצאנו כי הן רלבנטיות לענייננו. שכן, השאלה העומדת לדיון אינה התייחסותה של עיריית תל-אביב-יפו לבקשה שהוגשה להיתר בנייה, אלא אם היתה מעורבות מצדו של השופט גורן בטיפול בבקשה. לפיכך אנו מחליטים כי עו"ד פזטל ישיב בתצהיר תוך 7 ימים מהיום על השאלות המסומנות במספרים 1 ו5-, ברשימת השאלות, והן: 1. האם פנה אליך כב' השופט גורן אי פעם בקשר להליכים להוצאת היתר בנייה בעירייה, במהלך הדיון בבקשה להיתר בנייה או לאחריה? האם היתה בינך ובין כב' השופט גורן שיחה בעניין הוצאת היתר הבנייה וכל הכרוך בו, גם מבלי שיזם כב' השופט גורן שיחה כאמור? 2. כיצד הובא לתשומת ליבך כי קיימת בעייה הנוגעת להוצאת היתר הבנייה לפיה מתן ההיתר מותנה בתשלום חובות ישנים הנובעים מאגרת ביוב? כן ישיב עו"ד פזטל על השאלות הבאות: א) באילו נסיבות נמסר כתב ההתחייבות לידיך, אם בכלל? ב) האם נמסרו דרכך שיקים על ידי משפחת גורן, או מי הם, כתשלום עבור חוב לעירייה? לאחר קבלת התצהיר האמור ניתן את פסק דיננו, ללא שמיעה נוספת של טענות, אלא אם כן נחליט אחרת. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D09

[ "בג\"ץ 5206/97" ]

2,532

38,081

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים החלטה בעתירה זו ידון ההרכב הבא: השופט א' גולדברג השופטת ד' ביניש השופט י' אנגלרד ניתנה היום, כ"ד בטבת תשנ"ח (22.1.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. A03

[ "בג\"ץ 5206/97" ]

2,534