shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
737,898	בבית המשפט העליון ע"א 3955/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ ג ד המשיב: עו"ד איתן גבע המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 6.2.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039550_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3955/22" ]	747,166
739,704	בבית המשפט העליון ע"א 3956/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: לימור פנחס (שאשא) נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אריאל לאונה- מנהל מיוחד 2. ציון שאשא 3. הממונה על הליכי חדלות פרעון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 5.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. המשיב 2-1 יגיש תשובתם בתוך 60 ימים והממונה על הליכי חדלות פרעון יגיש תשובתו 30 ימים לאחר מכן. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039560_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3956/22" ]	747,167
735,045	בבית המשפט העליון בש"א 3959/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 2. שירלי בוחבוט נ ג ד המשיבים: 1. יעקב מועלם 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד אילנה גולדרט החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 22.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039590_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 3959/22" ]	747,170
735,838	בבית המשפט העליון בש"א 3959/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 2. שירלי בוחבוט נ ג ד המשיבים: 1. יעקב מועלם 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד אילנה גולדרט בשם המשיבים: עו"ד רות קיהל חריט החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 51140-02-22 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, עם הדיונים בתאד"מ 16262-10-21 ובתאד"מ 24092-11-21 המתנהלים בנפרד בבית משפט השלום בפתח תקווה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. המבקשות עותרות לאיחוד ההליכים לתאד"מ 24092-11-21 הקבוע לדיון ל יום 6.10.2022. המשיבים מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, ובלבד שההליכים יאוחדו לתאד"מ 16262-10-21, שהוא ההליך המוקדם בזמן. 3. נוכח עמדת הצדדים, דין הבקשה לאיחוד הדיון בתובענות להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. לאור הכלל הרגיל, ולפיו ראוי כי הדיון המאוחד יתקיים במסגרת ההליך המוקדם (בש"א 1164/14 חברת עורך דין גדעון בן אור נ' דהמן (12.3.2014)), יש לקיימו במסגרת תאד"מ 16262-10-21. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 51140-02-22 (שלום תל אביב-יפו) יועבר לבית משפט השלום בפתח תקווה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 24092-11-21 ובתאד"מ 16262-10-21. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039590_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 3959/22", "בש\"א 1164/14" ]	747,171
735,890	בבית המשפט העליון ע"א 3961/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. אפרים מגיד 2. מרים מגיד נ ג ד המשיבים: 1. יצחק בן עוז 2. תומר בן עוז 3. עדן בן עוז המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 23.4.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039610_T02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3961/22" ]	747,174
739,733	בבית המשפט העליון ע"א 3961/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. אפרים מגיד 2. מרים מגיד נ ג ד המשיבים: 1. יצחק בן עוז 2. תומר בן עוז 3. עדן בן עוז המשך טיפול החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039610_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3961/22" ]	747,175
735,213	בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ בקשה מיום 12.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז בסיון התשפ"ב (‏15.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039620_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3962/22" ]	747,176
737,182	בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ בקשה מיום 12.6.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה; תשובה מיום 3.7.2022 החלטה 1. כידוע, קבלת פטור מהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך. כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה (ראו למשל: רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (6.6.2022)) . 2. בענייננו, הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי של המבקש, והיא אינה כוללת פירוט של הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו. כמו כן, המבקש לא צירף תדפיסי חשבון בנק ותלושי משכורת עדכניים, לא הסביר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי והאם יש באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך הפקדת הערובה. בנוסף לכך, מעיון ב"נט המשפט" עולה כי המבקש הפקיד בבית המשפט המחוזי ערובה בסך 7,500 ש"ח במסגרת ההליך קמא, וזאת לאחר שבקשתו לקבלת פטור נדחתה. 3. לא נעלמה מעיני טענתו של המבקש כי מתנהלים נגדו הליכי גבייה במסגרת ההוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות, אולם מדובר באינדיקציה בלבד למצבו הכלכלי, שאין בה כדי לפטור אותו מהעמדת תשתית ראייתית מלאה בנדון. 4. באשר לסיכויי ההליך אציין כי בפני המבקש משוכה משמעותית בשים לב לאמות המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". 5. משכך, הבקשה נדחית. הערובה תופקד עד ליום 14.7.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא הודעה נוספת. ניתנה היום , ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3962/22", "רע\"א 3046/22" ]	747,177
738,383	בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 6.7.2022, המבקש לא הפקיד את הערובה בהליך שבכותרת. אני מאפשרת למבקש להודיע, עד ליום 21.7.2022, מדוע לא אורה על מחיקת ההליך . ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K03.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3962/22" ]	747,178
738,730	בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיבה: בנק הפועלים בע"מ בקשה מיום 21.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 26.7.2022. ככל שלא תוגש התנגדות, הארכה להפקדת הערובה תינתן כמבוקש עד ליום 30.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K04.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3962/22" ]	747,179
740,495	בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 24.7.2022, המבקש טרם הפקיד את הערובה בהליך שבכותרת. על המבקש להסיר מחדלו עד ליום 17.8.2022, שאם לא כן – יובא לפניי ההליך לשם מחיקתו ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3962/22" ]	747,180
741,119	בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ המשך טיפול פסק-דין מן המזכירות נמסר כי לא הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף החלטתי מיום 14.8.2022. אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3962/22" ]	747,181
737,015	בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן עד ליום 15.9.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. 3. המשיבים בע"א 3964/22, הם המערערים בע"א 3988/22, יגישו את סיכום טענותיהם כמשיבים וכמערערים, במסמך אחד , עד ליום 15.11.2022, בהיקף של עד 10 עמודים. במסמך סיכום הטענות, יבחינו המשיבים בין טענותיהם בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן בע"א 3988/22, כמשיבות וכן סיכומי תשובה בערעורן (אם הן חפצות בכך), עד ליום 15.12.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחנה המערערות בין טענותיהן בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 5. המשיבים בע"א 3964/22, יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך) עד ליום 5.1.2022, בהיקף של עד 2 עמודים. 6. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 7. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 8. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 9. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 10. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 11. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 13.3.2023 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22", "בע\"א 3964/22", "בע\"א 3988/22" ]	747,182
740,948	בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס בקשת המערערים מיום 18.8.2022 להגדלת היקף הסיכומים החלטה בהסכמת הצדדים ונוכח נימוקי הבקשה שבכותרת, הבקשה מתקבלת. היקף סיכומי כל אחד משני הצדדים יגדל בשני עמודים כאמור בבקשה. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22" ]	747,183
736,035	בבית המשפט העליון ע"פ 3965/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 15.2.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 18 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 18 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039650_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 3965/22" ]	747,184
736,051	בבית המשפט העליון עע"מ 3966/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיב: משרד הפנים צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערים יגישו את סיכום טענותיהם עד יום 24.7.2022 בהיקף של עד 7 עמודים. 3. המשיב יגיש את סיכום טענותיו עד ליום 11.9.2022 בהיקף של עד 7 עמודים. 4. המערערים יגישו סיכומי תשובה, אם הם חפצים בכך, עד ליום 2.10.2022 בהיקף של עד 2 עמודים. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 20.10.2022 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039660_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3966/22" ]	747,185
736,722	בבית המשפט העליון עע"מ 3966/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית נ ג ד המשיב: שר הפנים בקשת המערערות מיום 27.6.2022 להגשת תיק מוצגים החלטה המשיב ישיב לבקשה עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039660_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3966/22" ]	747,186
738,389	בבית המשפט העליון עע"מ 3966/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיב: שר הפנים בקשת המערערות מיום 27.6.2022 להגשת תיק מוצגים; תשובת המשיב מיום 18.7.2022 החלטה בהסכמת הצדדים, ועל אף שהיה מקום לצרף להודעת הערעור את העתקי המסמכים שהמערערות מבקשות להסתמך עליהם, הבקשה תתקבל. הצדדים יורשו לצרף לסיכומים את העתקי המסמכים כאמור. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039660_T03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3966/22" ]	747,187
735,333	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3967/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: ד"ר משה וינברג נ ג ד המשיב: 1. הרב זבדיה – ראב"ד בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו משיבים פורמליים 3-2: 2. הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ' ז"ל, לחלוקת פרסים לתלמידי ישיבות המצטיינים בלימודיהם 3. ארי גלמונד עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ארתור-אריאל פלדשטיין פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, שבה מתבקש המשיב 1 – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, לבוא וליתן טעם "מדוע סירב להכנסת בקשת העותר לתיק – שהינו צד לו – מס' 365107/1 הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ' ז"ל לחלוקת פרסים לתלמידי ישיבות מצטיינים בלימודיהם, שהוגשה ביום 4.1.2022 ושעניינה בבקשה דחופה למתן הוראות לביצוע פסק-הדין שיצא תחת ידיו של המשיב 1 בתיק הנ"ל ביום 10.12.2019, וכן מדוע לא נימק כיאות את החלטתו לסרב לדון בבקשת העותר הנ"ל" . 2. הרקע לעתירה הוא פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, בתיק מס' 365107/1, מיום 12.12.2019 (הדיין ז' כהן – ראב"ד, הדיין א' יצחק הלוי – אב"ד והדיין א' יוסף ), שבגדרו התקבלה בקשת נאמני הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ' ז"ל לחלוקת פרסים לתלמידי ישיבות מצטיינים בלימודיהם (להלן, בהתאמה: ההקדש ו-נאמני ההקדש ), שהוגשה עוד ביום 17.11.2002, להורות על ביטול 2 הסכמי פשרה שנכרתו בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, ושעניינם בזהות נאמני ההקדש (להלן: פסק הדין ). בגדרי העתירה שלפנינו אין כל צורך להיכנס לנבכי ההליך, ודי בציון העובדה, כי פועל יוצא של ביטול הסכמי הפשרה בפסק הדין, הוא שהעותר, ד"ר משה וינברג – לא יוכל לשמש כאחד מנאמני ההקדש. 3. עוד נקבע בפסק הדין, כי יש לבחון מחדש את ההתנהלות הכלכלית של ההקדש, בין היתר, בהתאם ל "הארות הבונות של ד"ר משה וינברג" , ולכן נקבע כי יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות בהנהלת בתי הדין (להלן: יחידת הפיקוח ) תעביר לבית הדין, בתוך 30 ימים: "1. שם של יועץ נדל"ן שימונה כמומחה מטעם בית הדין למתן חוות דעת והצעות לייעול ניהול כלכלי של נכסי ההקדש וההכנסות. 2. קביעת קריטריונים קבועים וברורים לחלוקת המלגות לתלמידי ישיבה מצטיינים בכפוף לאמור בשטר ההקדש. 3. חוות דעת על קביעת שכרו של בא כוח ההקדש" . 4. העותר לא השלים עם הקביעה בפסק הדין שלפיה הסכמי הפשרה בטלים, ולכן הגיש בעניין זה ערעור לבית הדין הגדול (תיק (גדול) 1253697/1; להלן: הערעור על פסק הדין )). 5. לצד הגשת הערעור כאמור, המשיך העותר להיות מעורב בניהול התיק בבית הדין הרבני האזורי. כך, הגיש העותר מספר בקשות בקשר לביצוע הוראות פסק הדין, ובין היתר הגיש הצעות, מיוזמתו, למינוי יועצי נדל"ן שייתנו חוות דעת בעניין נכסי ההקדש. העותר אף היה מעורב במילוי יתר הוראות בית הדין בפסק הדין, והגיש בקשות נוספות לגבי קביעת קריטריונים למתן מלגות, ובעניין שכר הטרחה של בא-כוח ההקדש. 6. בהמשך, מינה בית הדין מומחה מטעמו לבדיקת נכסי ההקדש, וזה הגיש את הצעתו לביצוע עסקת קומבינציה בנכס הרשום על-שם ההקדש – בנין מגורים ברחוב מזא"ה בתל אביב-יפו – על מנת להשיא את רווחי ההקדש. ביום 22.12.2020 התקיים דיון בבית הדין הרבני האזורי, בנוכחות באי-כוח הצדדים, לרבות ב"כ העותר, שבו נדונו הצעות לייעול ההקדש, בכללן האפשרות להתקשר בעסקת קומבינציה עם צדדים שלישיים ביחס לבניין ברחוב מזא"ה הנ"ל, כפי שהציע מומחה בית הדין. באותו דיון ציין ב"כ ההקדש כי קיימת מניעה הלכתית לממש את הצעת מומחה בית הדין, להתקשר בעסקת קומבינציה בנכס ההקדש, או עסקה דומה לכך, שכן קיים קושי הלכתי, על-פי שטר ההקדש, להעביר ליזם פרטי בעלות בנכסי ההקדש. בהתאם להוראת בית הדין, הוגשה "עמדתם ההלכתית של נאמני ההקדש – ניהול נכסי ההקדש" , שבה פורטו נימוקיהם ההלכתיים של נאמני ההקדש. בתגובה לכך, מבלי שהתבקש לעשות כן, הגיש העותר לבית הדין את התייחסותו לעמדתם ההלכתית של נאמני ההקדש, "לשם חידוד הדברים האמורים בה והעמדתם על דיוקם על מנת שבפני בית-הדין הנכבד והמומחה מטעמו תוצג התמונה בשלמותה" . או אז, פנו נאמני ההקדש לבית הדין וטענו כי משעה שניתן פסק דין – שבו התקבלה בקשת ההקדש לבטל את הסכמי הפשרה – הרי שהעותר "חדל מלהיות צד להליך (אף אם פסק הדין אינו מקובל על עו"ד וינברג והוא הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול על פסק הדין)" . לפיכך, מאחר שלטענתם ההליך המשפטי נוגע ל "ניהולו הפנימי של ההקדש" – הרי שאין מקום לאפשר לעותר להמשיך להגיש בקשות בתיק שאיננו צד בו. ביום 3.2.2021 קיבל בית הדין את עמדת נאמני ההקדש, וקבע כי "לאחר שניתן פסק דין בתאריך י"ב בכסלו תש"פ (10.12.19) בעניין הסכמי הפשרה חדל להיות עו"ד משה וינברג צד בתיק ההקדש ולפיכך בית הדין מורה למזכירות בית הדין למחוק את עו"ד משה וינברג כצד בתיק ההקדש" . 7. בעקבות האמור, הגיש העותר לבית הדין בקשה להשיבו כצד לתיק, בשל הטענה כי הוא "צד לפסק הדין וביצועו" , ובהתחשב בכך שהוא הגורם הבלעדי שהניע את בית הדין, בבקשותיו החוזרות והנשנות, לפעול ליישום הוראות פסק הדין. בקשה זו נדחתה על-ידי בית הדין ביום 24.2.2021, בנימוק דומה להחלטתו מיום 3.2.2021, אך לצד זאת נקבע כי "בית הדין לא מתעלם מהעובדה כי החלטה על מינוי מומחה לייעול הניהול הכלכלי של ההקדש היא לאור בקשתו של עו"ד משה וינברג ולפיכך בית הדין קובע כי עו"ד משה וינברג רשאי לפנות ליחידת הרישום והפיקוח בהנהלת בתי הדין שהם צד בתיק זה כמו בכל תיקי ההקדשות המתנהלים בפני בית הדין ולקבל מהם את ההחלטות בכל הקשור לניהול ההתייעלות הכלכלית של ההקדש מול המומחה" . העותר לא השלים עם החלטותיו של בית הדין, מהימים 3.2.2021 ו- 24.2.2021, והגיש על כך ערעור לבית הדין הרבני הגדול (תיק (גדול) 1310470/1; להלן: הערעור על החלטת המחיקה )). 8. בכך לא תם הסיפור. ביום 4.1.2022 הגיש העותר "בקשה דחופה למתן הוראות" , שבמסגרתה ביקש מבית הדין לבחון מחדש את החלטה שקיבל עוד ביום 25.2.2021, שבה הורה למומחה מטעמו לבדוק היתכנות של הליך 'ניוד זכויות בניה' בנכס ההקדש, בהתאם לעמדתם של נאמני ההקדש, שכן זו – לטענת העותר – עומדת בניגוד לעמדתו המקצועית של המומחה שמינה בית הדין עצמו. לפי הנטען בעתירה, למחרת הגשת הבקשה האמורה, התקשר אליו מזכיר בית הדין, והודיע לו באשר לבקשתו, שמזכירות בית הדין החליטה, כי "לא מצאו מקום להכניסה לתיק ובהתאם גם שלא להביאה לדיון בפני הגורם השיפוטי המוסמך – המשיב 1, והכל, בטענה שהעותר אינו צד לתיק" . לטענת העותר, חרף הפצרותיו, סירב מזכיר בית הדין להכניס את הבקשה לעיון המשיב 1, אב בית הדין, תוך שציין כי הוא רשאי לפנות ליחידת הפיקוח, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 24.2.2021. 9. מכאן העתירה שבנדון, המופנית כלפי סירוב המשיב 1 לקבל לתיק את בקשת העותר מיום 4.1.2022, ולדון בה. לפי הנטען בעתירה, בסירובו האמור, פגע המשיב 1 בזכות הגישה של העותר לערכאות, ואף חרג מסמכותו. כמו כן נטען, כי החלטת המשיב 1 פגומה גם בכך שהיא אינה מנומקת, ולכן אף עומדת בניגוד לעקרונות יסוד ולכללי הצדק הטבעי. 10. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 9.5.2021 דחה בית הדין הרבני הגדול את 2 הערעורים שהגיש העותר, הן הערעור על פסק הדין, הן הערעור על החלטת המחיקה, ובעקבות זאת הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, שעודנה תלויה ועומדת (בג"ץ 6136/21 ד"ר משה וינברג נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ). 11. דין העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובת המשיבים. ככלל, אין מקום לדון בעתירה המוגשת כלפי החלטה של בית דין דתי, כל עוד לא מוצו ההליכים בערכאת הערעור של אותה מערכת שיפוטית: "כלל הוא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד, מקום בו העתירה מוקדמת, ולוקה באי-מיצוי הליכים הפתוחים לפני העותר, בטרם פנה לבית משפט זה. ככל שנשוא העתירה הוא פסק דין שניתן בבית דין רבני אזורי, מיצוי הליכים משמעו העמדת פסק הדין לביקורתו של בית הדין הגדול [...] גם כאשר מצביע מתדיין על פגמים בהחלטה או בפסק הדין, מופנה המתדיין בראש ובראשונה אל ערכאת הערעור, שם יישמעו טרוניותיו ויתוקנו הפגמים, אם תמצא בהם ערכאת הערעור ממש [...]" (בג"ץ 778/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים , פסקה 10 (11.4.2007)). דברים אלה יפים גם לענייננו, והעותר לא הניח בסיס לסטות מכלל זה. למעשה, הלכה פסוקה זו לא נעלמה מעיני העותר, אלא שלטענתו החלטת בית הדין הרבני האזורי הופכת את האפשרות להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול ל "בלתי אפשרית בנסיבות העניין" , שכן היא ניתנה ללא נימוקים. מובן כי אין לקבל טענה זו. את אותן טענות שטוען העותר בעתירה שלפנינו, הן לגבי תוכן החלטת בית הדין, הן לגבי היותה בלתי מנומקת, ניתן להביא לביקורת שיפוטית לפני בית הדין הרבני הגדול, וכלל לא היה כל צורך ב'קפיצת הדרך' היישר לבית משפט זה. הפועל היוצא מן האמור הוא שלעותר עמד סעד חלופי מובהק, בדמות הגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אך הוא בחר במודע להגיש עתירה לבית משפט זה, ו'לדלג' מעל מיצוי ההליכים הנדרש בנסיבות העניין; לכך יש ליתן ביטוי בפסיקת הוצאות בגין דחיית העתירה. לנוכח כלל האמור, העתירה נדחית בזאת על הסף; העותר ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 5,000 ₪. ניתן היום, ‏ט"ז בסיון התשפ"ב (‏15.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22039670_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3967/22", "בג\"ץ 6136/21", "בג\"ץ 778/07" ]	747,188
735,025	בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאיזור יהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד תהילה מאיר החלטה המשיב יגיש תגובה מקדמית לעתירה, עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3968/22" ]	747,189
736,184	בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית בקשת ארכה מטעם המשיב להגשת תגובה מקדמית לעתירה בשם העותרים: עו"ד תהילה מאיר בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה בנסיבות, ניתנת בזאת ארכה כמבוקש, חרף ההתנגדות, עד יום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3968/22" ]	747,190
738,149	בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 - ה' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאיזור יהודה ושומרון בקשה מטעם המשיב למתן ארכה להגשת התגובה המקדמית בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש, חרף ההתנגדות, עד יום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O05.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3968/22" ]	747,191
738,664	בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאיזור יהודה ושומרון הודעה מקדמית מטעם המשיב בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה העותרים יודיעו, בפרט נוכח האמור בפסקאות 7-4 לתגובת המשיב, האם הם עומדים על עתירתם. העותרים יעשו כן, עד יום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O06.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3968/22" ]	747,192
740,381	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד תהילה מאיר בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים, כי נורה על קביעת מועדים לפתיחת שער ראס א-טירה למעבר חקלאים, לצורך עיבוד אדמותיהם המצויות במרחב התפר. 2. שער ראס א-טירה, הוא שער חקלאי שנבנה בגדר ההפרדה, על מנת לאפשר לחקלאֵי הכפר ת'לת' לגשת למטעי הזיתים שלהם, המצויים במרחב התפר, בסמוך לישוב אלפי מנשה. מדי שנה, השער נפתח על-ידי המשיב – המפקד הצבאי לאיו"ש – למשך כמה ימים, בתקופת המסיק ובתקופת החריש, בהתאם לצורך. לטענת המשיב, הנתמכת בצילומים שצורפו לתגובתו, השער נתון, זה למעלה משנה (נכון לחודש יולי 2022), "להפרות סדר חוזרות, אשר כללו השחתה של הגדר וסביבתה וגניבה של השער עצמו" , בנוסף להצתות מכוונות של תשתיות החשמל במקום. בעקבות זאת, מאז חודש ספטמבר 2021, הוצבו במקום חסימות בטון, המונעות מעבר רכוב, חלף השער שהושחת. בנוסף, במהלך חודש מאי 2022, החליט המשיב להציב גדר תלתלית במקום, כדי למנוע "חדירה רגלית של גורמים עוינים" . זאת, על רקע סדרת פיגועים שאירעו ברחבי ישראל ובאיו"ש, בין חודש מרץ 2022 לחודש מאי 2022, ובשל "השחתת הגדר באופן חוזר ונשנה, אירועי הפרות סדר שונים במקום, ומעבר שב"חים בשער, וקרבת השער והדרך הסמוכה לו לישוב אלפי מנשה" . 3. ביום 7.4.2022, פנה העותר 4 – המוקד להגנת הפרט – למשיב, ב "בקשה דחופה" להסרת חסימות הבטון, על מנת לאפשר מעבר של חקלאים, לטובת ביצוע עבודות חקלאיות במקרקעיהם. בפניה צוין, כי היתה הסכמה בין הקישור הפלסטיני לבין המשיב, כי השער יפתח בתקופת החריש, מיום 27.3.2022 ועד יום 1.4.2022, אך עקב החסימות, נמנע מן החקלאים להיכנס לשטח ולבצע את העבודות הדרושות. ביום 8.6.2022, לאחר שנשלחו כמה תזכורות על-ידי העותר 4, התקבלה תשובת מפקד 'נציגות אייל' מטעם המשיב, שלפיה "לאחר שיח עם חטיבת אפרים הוחלט כי לא יוסרו החסימות. זאת בעקבות גניבות רבות היוצאות ונכנסות בדרך זו. להמשך בירור יש לפנות לחטיבת אפרים" . 4. ביום 12.6.2022 הוגשה העתירה שלפנינו, ובה התבקש המשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא יוסרו חסימות הבטון וגדר התיל שהוצבו חלף השער, המונעות את מעבר החקלאים לאדמותיהם, ומדוע לא יקָבעו מועדים לפתיחת השער, "על מנת שהחקלאים המחזיקים בהיתרי כניסה למרחב התפר דרך שער זה יוכלו לגשת לאדמותיהם ולבצע את העבודות החקלאיות הנדרשות" . בעתירה נטען, כי חסימת השער, ובהתאם, חסימת הגישה של החקלאים לאדמותיהם באופן מוחלט, "פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד של החקלאים במרחב התפר לקניין, לחופש העיסוק, ולחופש תנועה, ומהווה ענישה קולקטיבית" . בתוך כך נטען, כי "במקום לחסום את [השער] ובכך לסגור כליל את מרחב התפר בפני [...] בעלי היתרי כניסה למרחב התפר שלא נחשדו בדבר ושזכאים על פי הדין לעבור בשעה זה, על המשיב לדאוג לשמירה על הגדר ועל השער ולאפשר את מעברם של הזכאים לכך" . כמו כן נטען, כי האמצעי שננקט על-ידי המשיב להתמודדות עם הגניבות – חסימה מוחלטת של השער, "במקום אכיפת הדין הקיים, שמירה על הגדר ופיקוח על המעבר בה" – מביא לפגיעה "נרחבת, עודפת וחסרת אבחנה" בחקלאים, אשר נוכח עוצמתה, ובהינתן קיומו של אמצעי שפגיעתו פחותה – איננה מידתית. בנוסף טענו העותרים, כי הפגיעה בחקלאים המחזיקים בהיתר כניסה, שלא חטאו ולא פשעו, וכלל לא נחשדו בהשחתת השער או בגניבות האמורות, רק "בשל העובדה שהיו אחרים שכן גנבו" , מהווה, הלכה למעשה, ענישה קולקטיבית. 5. בתגובתו המקדמית טען המשיב, כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית. לדברי המשיב, "אין בשינוי סוג החסימה המוצבת במקום כדי לשנות מן המדיניות הנהוגה בנוגע למעבר בשער לבעלי היתר לצורך עבודות חקלאיות" . ואכן, הוא מודע לחובתו לאפשר כניסת חקלאים, לצורך עיבוד עונתי במרחב התפר, אך כלל לא חל שינוי במדיניות זו, ורק "באירוע נקודתי יחיד לא התאפשרה כניסה עקב הנסיבות הביטחוניות ששררו באותה עת" . אמנם, כמפורט לעיל, נערכו שינויים טכניים במקום, מטעמים ענייניים, לאחר שנמצא כי קיימים "שיקולים כבדי משקל לשינוי סוג השער" , אך הקושי הנובע מכך, לפתיחת הדרך למעבר החקלאים, הוא 'כאב הראש' של הצבא, אשר יפעל לפתיחת המעבר בתקופת העיבוד. על כן, לטענת המשיב, לא קמה כל עילה להתערבות שיפוטית, לא באשר לאופן החסימה (חסימת בטון ותלתלית, חלף שער 'רגיל'), ולא באשר למדיניות פתיחת המעבר. לכך הוסיף המשיב וציין, כי הוא "נערך לפתיחת השער בתקופה הקרובה" , וכי יודיע על מועד הפתיחה עד יום 1.8.2022. בנוסף הבהיר המשיב, בהתייחס לתשובתו של מפקד 'נציגות אייל' מיום 8.6.2022, כי "המענה שניתן נשלח על ידי גורם שאינו מוסמך" . 6. ביום 1.8.2022, נשלח לבאת-כוח העותרים מכתב מאת קצין יעוץ מדור אוכלוסין, שבו נמסר כי השער עתיד להיפתח בימים 9-11.8.2022, וכי "הצורך בפתיחת השער לימים נוספים ייבחן באותה עת" . בהמשך לכך, ביום 4.8.2022 הגישו העותרים בקשה למחיקת העתירה, ולהחזר אגרה בהתאם לתקנות. 7. נוכח האמור בתגובתו המקדמית של המשיב, ובבקשת העותרים שבאה בעקבותיה, העתירה נמחקת בזאת, כמבוקש על-ידי העותרים. החזר אגרה בהתאם לתקנות. ניתן להתרשם, בפרט נוכח סירובו הראשוני של מפקד נציגות אייל (אף שנטען כי ניתן שלא בסמכות), כי הגשת העתירה הביאה להבהרת מדיניות המשיב, כמפורט בתגובתו המקדמית. בנסיבות אלה, ישא המשיב בהוצאות העותרים, בסך של 2,500 ₪. ניתן היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22039680_O07.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3968/22" ]	747,193
735,003	בבית המשפט העליון רע"ב 3969/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: ליאל שקורי נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. משטרת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.6.2022 בעת"א 15829-06-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ע' עסאי בשם המבקש: עו"ד אורי בן-נתן החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעת"א 15829-06-22 (השופט ע' עאסי ), מהיום, 12.6.2022, שבגדרה נדחתה בקשת המבקש, לאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בברית מילה של בנו, שעתידה להתקיים היום, בשעות אחר הצהרים. 2. ביום 22.9.2019 נגזרו על המבקש 27 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירות נשק שבביצוען הורשע. 3. ביום 5.6.2022 נולד למבקש בן. לטענתו, כבר למחרת היום, פנה לגורמי שב"ס בבקשה לחופשה מיוחדת, לצורך יציאה לברית המילה שנקבעה, בהתאם להלכה היהודית, במלאת לבן 8 ימים, דהיינו להיום (12.6.2022), בשעות הצהרים. משלא קיבל מענה לפנייתו זו, הוגשה על-ידו, ביום 8.6.2022, "עתירת אסיר דחופה" , שבמסגרתה טען כי ממילא הוא עתיד להשתחרר בעוד כשבוע וחצי, ביום 20.6.2022, לאחר שוועדת השחרורים החליטה להורות על שחרור מנהלי מוקדם; כי הוא "אסיר חיובי [ה]מקפיד על כללי בית הסוהר" ; וכי בעבר, בשלב המעצר, יצא לחתונת אחיו בליווי מפקחים, ללא הפרות, ולכן ניתן לתת בו אמון. 4. לאחר שעיין במידע מודיעיני שהניחו בפניו המשיבים, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, וזאת משני טעמים: "ראשית, המידע המודיעיני שהוצג על ידי המשיב מעיד כי אין מדובר בהחלטה החורגת באופן קיצוני מן הסביר [ב]אופן המצדיק התערבות בה. שנית, עיתוי הבקשה שנדונה ביום האירוע והסידורים הנדרשים לצורך קיום החופשה בסד זמנים כה מצומצם, לרבות המצאת ערבויות מתחייבות, מקשות על קיום החופשה המבוקשת." בהמשך, קבע בית המשפט המחוזי כי שב"ס ישקול בחיוב לאפשר ביקור מצומצם לצורך קיום ברית המילה בהשתתפות המבקש בין כותלי בית הסוהר, ולחלופין, ישקול לאפשר את השתתפות המבקש בטקס בדרך של היוועדות חזותית. 5. מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, שבה מבקש המבקש לאפשר את יציאתו לברית המילה, שביני לביני נדחתה לשעה 17:30, ולחלופין לקבוע דיון דחוף בבקשה. 6. המבקש חוזר על טענותיו בעתירה, ומדגיש, כטיעון מרכזי, את העובדה שהוא עתיד להשתחרר ממאסרו בעוד 8 ימים. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי בהסתמכו על "מידע מודיעיני ישן" , שכן מידע זה מתייחס לתיק פתוח (מב"ד), שעניינו "נשיקה בכוח ולא בעילה אסורה בהסכמה, כפי שהובא לבית משפט קמא בטעות" , וכן "בסכסוכים כלליים" , שאינם מלמדים על סכנה קונקרטית ומוחשית לחיי המבקש או על סכנה הנשקפת ממנו לאחרים, באופן המצדיק את מניעת יציאתו לברית של בנו. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שזקף לחובת המבקש את סד הזמנים הקצר, ואת עיתוי הגשת הבקשה ביום האירוע, שכן לטענתו, הוא פנה לשב"ס כבר למחרת יום הולדת בנו, אלא שהחלטת השב"ס, שלא לאפשר את היציאה, התקבלה רק היום בבוקר; נטען אפוא, כי "המחדלים רובצים לפתחו של שב"ס ולא של המבקש" . 7. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה – להידחות. כידוע, רשות ערעור בעתירות אסיר תינתן, ככלל, רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה עקרונית, או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)); העתירה שלפנינו אינה עומדת באמת מידה זו, והמבקש לא הניח בסיס למסקנה אחרת. בית המשפט המחוזי עיין בחומר המודיעיני החסוי שהונח לפניו, והגיע למסקנה שהחלטת השב"ס שלא לאפשר את יציאת המבקש אינה חריגה באופן המצדיק התערבות בה; בהינתן לוח הזמנים הדוחק, אליו אתייחס מיד, לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטה זו. 8. אין לכחד, יש ממש בטענת המבקש כי הוא ממילא עתיד להשתחרר, ללא מגבלות, בשחרור מוקדם בעוד כשבוע וחצי, לאחר שהחלטה מתאימה התקבלה על-ידי ועדת השחרורים. אכן, ככל שמסגרת הזמנים היתה מאפשרת, יכול והיה מקום לקיים דיון בעניינו של המבקש, על מנת שבית משפט זה יֵחשף לחומר המודיעיני החסוי בעניינו. ברם, הבקשה הובאה לעיוני היום בשעות הצהרים, בעוד שברית המילה עתידה להתקיים בשעות אחר הצהרים, והסיכוי להיעתר לה, לפי לוחות הזמנים, קלוש עד מאוד (השוו: בג"ץ 3616/21 המרכז העולמי של חסידי גור נ' משטרת ישראל (25.5.2021)). בשים לב לדוחק השעה, ובהתחשב בנקודת המוצא לגבי מידת התערבותה של ערכאה זו בהחלטות שעניינן עתירות אסיר, דומה כי אין מנוס מדחיית הבקשה בנסיבות העניין. אוסיף, כי גם קביעת דיון דחוף, או שליחת החומר החסוי על-ידי המשיבים, במסגרת זמנים כה צפופה, לא היה בה כדי להועיל, בפרט לנוכח הסידורים הנדרשים לצורך יציאתו של המבקש. קביעתו של בית המשפט המחוזי כי "עיתוי הבקשה שנדונה ביום האירוע [...] מקשה על קיום החופשה המדוברת" , מקבלת אפוא משנה תוקף בעת כתיבת שורות אלה. 9. לצד התוצאה המצערת עבור המבקש, השב"ס יתבקש לאפשר את השתתפותו בטקס ברית המילה באמצעות היוועדות חזותית, ולחלופין, ככל שהדבר ניתן, לאפשר ביקור מצומצם לצורך קיום ברית המילה בהשתתפות המבקש, בין כותלי בית הכלא. אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039690_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"ב 3969/22", "רע\"ב 7/86", "בג\"ץ 3616/21" ]	747,194
735,327	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3970/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. ארז סרי 2. יפית סרי נ ג ד המשיבים: 1. אגודה שיתופית קיבוץ אושה 2. רשות מקרקעי ישראל בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.6.2022 בת"א 57660-11-21 שניתנה על ידי כבוד השופט שמואל מנדלבום; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד ארז סרי החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט שמואל מנדלבום ) מיום 1.6.2022 בת"א 57660-11-21, במסגרתה בוטל צו המניעה שניתן לטובת המבקשים, ואשר חייב את המשיבה 1 להימנע מלהקצות את אחד ממגרשי המגורים המיועדים להקצאה במסגרת ההרחבה הנוכחית של קיבוץ אושה. לצדה של הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. רקע והשתלשלות העניינים 1. ביום 14.4.2011 קיבלה אסיפת האגודה השיתופית קיבוץ אושה (המשיבה 1. להלן: הקיבוץ ) החלטה לקלוט חברי קיבוץ חדשים מתוך מטרה להרחיב את מספר המשפחות המתגוררות בו. בתוך כך הוחלט כי לחברי הקיבוץ שיקלטו יוקצה מגרש מגורים בשטח הקיבוץ, וכי קליטתם של חברי קיבוץ חדשים תותנה במעבר של מבחני התאמה על פי החלטת הקיבוץ, ובאישורם של אלו הן על ידי ועדת קבלה מטעם הקיבוץ והן בהצבעה של אסיפת חברי הקיבוץ (להלן: התנאים לקבלה כחברי קיבוץ ). 2. בהמשך לכך, המבקשים, ארז ויפית סרי (להלן: המבקשים ), הגישו מועמדות להיקלט כחברי קיבוץ. בתוך כך, המבקשים חתמו ביום 5.3.2021 על טופס הרשמה מוקדמת לקבלה לחברות בקיבוץ, במסגרתו הצהירו כי הם מודעים לתנאים לקבלה כחברי קיבוץ. ואולם, לאחר שנערכו למבקשים מבחני ההתאמה, וועדת הקבלה של הקיבוץ דנה בעניינם, הודיעה הנהלת הקיבוץ ביום 3.8.2021 למבקשים כי הוחלט על הפסקת תהליך קליטתם כחברי קיבוץ. 3. בתגובה להודעה זו, ולאחר קיומו של סיג ושיח בין המבקשים לבין הנהלת הקיבוץ, הגישו המבקשים ביום 24.11.2021 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד הקיבוץ, נגד רשות מקרקעי ישראל המחכירה לקיבוץ את אדמותיו (המשיבה 2. להלן: הרשות ), וכן נגד מועמדים אשר היו צפויים להיקלט כחברי קיבוץ בכפוף לאישורה של האסיפה הכללית של הקיבוץ (להלן: המועמדים הנוספים ). במסגרת התביעה התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות על ביטול החלטת ועדת הקבלה של הקיבוץ להפסיק את הליך קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ. 4. ארבעה ימים לאחר מכן, ביום 28.11.2021, הגישו המבקשים לבית המשפט קמא בקשה דחופה למתן סעדים זמניים במסגרתה התבקש בית המשפט להקפיא לאלתר את הליכי קליטתם של המועמדים הנוספים כחברי קיבוץ (להלן: הבקשה למתן צו מניעה זמני ). עוד באותו היום, החליט בית המשפט כי אין מקום להקפיא את הליכי הקליטה באופן מלא, אך מצא לנכון ליתן צו ארעי במעמד צד אחד המורה למשיבה ולרשות להימנע מלהקצות מגרש אחד מתוך סך המגרשים המיועדים להקצאה במסגרת הליך ההרחבה הנוכחי של הקיבוץ (להלן: צו המניעה מיום 28.11.2021 ), וזאת על מנת שלא לסכל את התביעה שהוגשה על ידי המבקשים בטרם זו תידון לגופה. 5. בהמשך, ביום 14.12.2021 התקיים דיון לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן צו מניעה זמני. במסגרת הדיון, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה יתקיים דיון מחודש בעניינם של המבקשים לפני ועדת הקבלה של הקיבוץ, כאשר למבקשים תינתן האפשרות להופיע בפני הועדה ולהעלות את טענותיהם, אשר ישמעו על ידה בנפש חפצה. עוד הוסכם, בהתאם להצעת בית המשפט, כי ככל שלאחר הדיון המחודש הועדה תעמוד על החלטתה שלא להמשיך בהליכי הקליטה של המבקשים כחברי קיבוץ, יובא עניינם של המבקשים להכרעה לפני האסיפה הכללית של חברי הקיבוץ, כאשר הדיון לפני האסיפה ינוהל בהתאם להוראות תקנון המשיבה, ובכלל זאת למבקשים תינתן האפשרות להציג את עניינם לפני האסיפה, והאסיפה תכריע בעניין זה בהצבעה חשאית בקלפי (להלן: המתווה המוסכם ). לבסוף, בית המשפט נתן תוקף של החלטה למתווה המוסכם, וקבע כי צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד בתוקפו כל עוד עניינם של המבקשים ימשיך להתנהל לפני מוסדות המשיבה בהתאם למתווה. עוד קבע בית המשפט כי ככל שהאסיפה הכללית תדחה את מועמדותם של המבקשים להיקלט כחברי קיבוץ, צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד בתוקפו במשך 30 ימים נוספים, ולאחר מכן יפקע מאליו, ללא צורך במתן החלטה נוספת. 6. ביום 17.1.2022, ולאחר שוועדת הקבלה דנה בשנית בעניינם של המבקשים, והחליטה שלא להמליץ על המשך הליך קליטתם כחברי קיבוץ, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט קמא לביטול המתווה המוסכם. במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי גורמים מטעם המשיבה עשו ככל שביכולתם על מנת להכשיל את יישומו של מתווה זה, פעלו בחוסר תום לב, ונמנעו מלשקול את טענות המבקשים בנפש חפצה. בנסיבות אלו, סברו המבקשים כי הלכה למעשה המתווה המוסכם סוכל ואין עוד אפשרות לקיימו. משכך, בית המשפט קמא התבקש לחדש את הדיון בעניינם של המבקשים, ולהאריך את תוקפו של צו המניעה מיום 28.11.2021 עד למתן החלטתו בדיון שיתקיים בעניינם (להלן: הבקשה לביטול המתווה המוסכם ). 7. ביום 11.3.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לביטול המתווה המוסכם. במסגרת החלטתו, בית המשפט עמד על כך שהמתווה המוסכם התקבל בהסכמת המבקשים, ומשכך נדרש טעם ממשי על מנת לבטלו בשלב זה, כאשר החלטת ועדת הקבלה שלא להמליץ על קבלת המבקשים כחברי קיבוץ, אינה בגדר סיבה מספקת לצורך כך. עוד הדגיש בית המשפט כי בהינתן הוראות תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), התשל"ג-1973 ותקנון הקיבוץ, הרי שמבלי שעניינם של המבקשים יובא לפני האסיפה הכללית של הקיבוץ, סיכוייה הלכאוריים של תביעת המבקשים נמוכים ביותר. עוד ציין בית המשפט כי הוא ער לחשש המבקשים לפיו הבאת עניינם לפני האסיפה היא בגדר "משחק מכור", ואולם מסיבה זו נקבע כי למבקשים יתאפשר לטעון לפני האסיפה, וכי ממילא בסמכות בית המשפט יהיה לבחון את כל ההיבטים הנוגעים להחלטה שתתקבל על ידי האסיפה. בהמשך לכך, ביום 29.3.2022, בית המשפט קמא נתן תוקף להסכמות הצדדים בדבר האופן בו יערך הדיון וההצבעה בעניינם של המבקשים לפני חברי האסיפה של הקיבוץ (להלן: ההסכמות לעניין הדיון וההצבעה ). 8. לאחר מכן, ביום 6.4.2022 התקיים הדיון בעניינם של המבקשים לפני חברי האסיפה של הקיבוץ. בדיון נכחו כ-100 חברי אסיפה, ובהתאם למתווה המוסכם ולהסכמות לעניין הדיון וההצבעה, למבקשים ניתנה ההזדמנות להציג את עצמם ואת טענותיהם לפני חברי האסיפה. בהמשך, בימים 10-12.4.2022 נערכה ההצבעה של חברי האסיפה בעניין קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ, כאשר 182 חברי אסיפה התנגדו לקליטת המבקשים, ו-17 חברי אסיפה תמכו בכך. 9. בתגובה לתוצאות ההצבעה, ביום 24.4.2022 הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט קמא לביטול החלטת האסיפה ולהארכת תוקפו של צו המניעה מיום 28.11.2021 עד למתן החלטת אחרת על ידי בית המשפט (להלן: הבקשה להארכת תוקף צו המניעה ). במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי החלטת האסיפה לדחות את מועמדתם היא תוצר של מהלך מכוון מצד גורמים בקיבוץ, אשר ביקשו להכשיל את מועמדותם של המבקשים. לגישת המבקשים, אותם הגורמים ניהלו מסע הכפשות נגדם, הסתירו מידע רלוונטי מחברי הקיבוץ והפעילו עליהם לחץ להתנגד למועמדות המבקשים, באופן אשר שלל מהם את האפשרות להצביע בלב פתוח ובנפש חפצה. בהקשר זה המבקשים הצביעו על המאמצים אשר נעשו, לשיטתם, על ידי אותם הגורמים הן עובר למועד הדיון באסיפה בעניינם של המבקשים והן במהלך הדיון עצמו, על מנת להביא לכך שמועמדותם של המבקשים תדחה. עוד הדגישו המבקשים כי גם באופן עריכת ההצבעה נפלו כשלים אשר פגעו ביכולתם של חברי הקיבוץ להצביע באופן חשאי בהתאם להעדפתם הכנה והאמתית. בנוסף, המבקשים טענו כי ברשותם חוות דעת מקצועית הנוגעת לאפשרות לקיים הצבעה הוגנת בנסיבות שנוצרו במקרה דנן, וזו תוגש לבית המשפט בכפוף לאישורו. 10. ביום 4.5.2022 הגיש הקיבוץ את תגובתו לבקשה להארכת תוקף צו המניעה. במסגרת התגובה עמד הקיבוץ על כך שההליך לפני האסיפה התקיים בהתאם למתווה המוסכם ועל פי ההסכמות לעניין הדיון וההצבעה, הוראות בית המשפט ותקנון הקיבוץ, ומשכך דינה של בקשת המבקשים לביטול החלטת האסיפה להידחות. עוד הודגש בתגובה כי לאחר שאסיפת חברי הקיבוץ החליטה ברוב מכריע לדחות את מועמדות המבקשים לקליטה כחברי קיבוץ, סיכוי התביעה של המבקשים היא אפסית. בנוסף, בתגובה נטען כי מבחינת מאזן הנוחות, השארת צו המניעה מיום 28.11.2021 בתוקפו תביא לפגיעה בניסיון הקיבוץ להרחיב את מספר חבריו, וכן תגרום לקיבוץ נזק כספי בגובה של כחצי מיליון ש"ח בדמות אובדן החזר השקעה שהקיבוץ הוציא לשם פיתוח המגרש. עוד הוסיף הקיבוץ כי בהינתן התכנון להכשיר מגרשים נוספים לקליטת חברי קיבוץ חדשים בסבב ההרחבה הבא של הקיבוץ, הרי שהנזק הצפוי למבקשים אם יבוטל צו המניעה הוא אך נזק כספי בר פיצוי, הנעוץ בכך שיתכן כי המגרשים בסבב ההרחבה העתידי יוצעו בתנאים כלכליים פחות נוחים. 11. ביום 1.6.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה להארכת תוקף צו המניעה. בתוך כך, בית המשפט ציין כי בהתאם להלכה הפסוקה רק במקרים חריגים וקיצוניים יתערב בית המשפט בהחלטות אגודת שיתופית הנוגעות לקבלת חברים חדשים לשירותיה. עוד הדגיש בית המשפט כי תוצאות ההצבעה שנערכה באסיפה מלמדות על התנגדות רחבה של חברי הקיבוץ לקליטת המבקשים לחברות בו, וכי בהינתן תוצאות חד משמעיות אלו, המבקשים עומדים בפני משוכה עובדתית ומשפטית לא פשוטה לשכנע כי תוצאות ההצבעה הן תוצר של הפעלת לחץ פסול, וזאת בפרט כאשר על פני הדברים נראה כי ניתנה למבקשים הזדמנות נאותה לשטוח את טענותיהם לפני חברי הקיבוץ. לאור האמור, בית המשפט קבע כי סיכויי התביעה של המבקשים הם נמוכים. בנוסף, בית המשפט פסק כי המבקשים לא הוכיחו שמאזן הנוחות נוטה לטובתם. בהקשר זה בית המשפט ציין כי ניתן להבטיח למבקשים כבר עתה שריון מגרש בהרחבה העתידית של הקיבוץ, וככל שהמבקשים ידרשו לשלם סכום כספי גבוה יותר בעבור המגרש בהרחבה העתידית, הרי שמדובר בנזק כספי וניתן יהיה לפצותם בגינו. מנגד, בית המשפט עמד על כך שהארכת תוקף צו המניעה מונעת מהקיבוץ לקבל החזר על הוצאות תשתית שהשקיע לצורך פיתוח המגרש בגובה של כחצי מיליון ש"ח. אי לכך, בית המשפט הורה על ביטולו של צו המניעה מיום 28.11.2021, והחלפתו בצו אשר יחייב את הקיבוץ לשריין את אחד מהמגרשים בהרחבה הבאה של הקיבוץ לטובת המבקשים. טענות המבקשים 12. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא כאשר הורה על ביטולו של צו המניעה מיום 28.11.2021. בתוך כך, המבקשים גורסים כי סיכויי תביעתם גבוהים, ובית המשפט קמא שגה כאשר לא קיים דיון לגופן של טענות המבקשים, ולא אפשר להם לחקור את המצהירה מטעם הקיבוץ ולעמת אותה עם ראיותיהם. עוד טוענים המבקשים כי בית המשפט קמא התעלם מהתנהלות הקיבוץ בשלב שקדם להצבעה באסיפה הכללית, ובכלל זאת מהתנהלות ועדת הקבלה, ומהניסיונות של גורמים בקיבוץ להכפיש את שמם של המבקשים באוזני חברי הקיבוץ. בנוסף, לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט קמא התקבלה מבלי שניתנה להם האפשרות להציג חוות דעת מקצועית בדבר היכולת לקיים הצבעה הוגנת במצב הדברים שנוצר לאור התנהלות הקיבוץ. כמו כן, המבקשים משיגים על קביעתו של בית המשפט קמא לפיה מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. באשר לכך המבקשים מדגישים כי אין כל צפי לשיווקם של מגרשים נוספים בקיבוץ בעתיד הנראה לעין, ולכן אם הם יזכו בתביעתם, הם יאלצו להמתין שנים ארוכות עד לקליטתם בקיבוץ, וילדיהם כבר לא יזכו להתבגר בקיבוץ. יתרה מזאת, המבקשים גורסים כי בהינתן התנאים המיטיבים במסגרתם מוקצים המגרשים בסבב ההרחבה הנוכחי, הרי שהקצאתו של מגרש למבקשים אך בסבב ההרחבה הבא, בו ייתכן כי לא יחולו תנאים מיטיבים אלו, צפויה לגרום להם לנזק ממוני בגובה של 700,000 ש"ח. זאת בזמן שלתפיסת המבקשים, נזקיו של הקיבוץ כלל לא הוכחו, והמבקשים ממילא מוכנים לשלם לקיבוץ כבר עתה סכום של 230,000 ש"ח לכיסוי נזקיו הנטענים. למען שלמות התמונה יצוין כי במסגרת החלטתו בית המשפט דחה בקשה נוספת של המבקשים להרחבת צו המניעה מיום 28.11.2021, כך שצו זה יחייב את הקיבוץ לאפשר לבנם של המבקשים להמשיך להתחנך במערכת הגנים בקיבוץ. ואולם, בבקשת רשות הערעור שהוגשה המבקשים לא טענו נגד חלק זה בחלטה, ומשכך לא ראיתי מקום להרחיב ביחס אליו. דיון והכרעה 13. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות. 14. הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, לאור יכולתה להתרשם באופן ישיר מהצדדים. משכך התערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בעניין זה שמורה למקרים חריגים בלבד (רע"א 2916/18 בנק הפועלים נ' חנאי , פסקה 9 (25.6.2018); רע"א 4152/21 חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ , פסקה 10 (1.7.2021)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי נופל לגדר החריג. 15. כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: ( א ) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; ( ב ) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני. בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, לפיו ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה (ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז , פסקה 12 (13.4.2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו , פסקה 13 (18.1.2017)). שיקולים נוספים שיש לבחון הם שיקולי יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של מבקש הסעד הזמני (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פסקה 10 (28.6.2010); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר , פסקה 24 (28.12.2015); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין , פסקה 11 (7.2.2022)). יוער כי הוראת תקנה 95 לתקסד"א החדשות לא הביאה לשינוי מהותי בהיבט זה מההסדר הישן שהיה קבוע בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כפי שפורש בפסיקה, ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 409, 418-413 (2021)). לבחינתם של תנאים אלו אפנה כעת. 16. ראשית , ביחס לסיכויי התביעה, כאמור, בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן צו מניעה זמני, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר מתווה מוסכם לבחינת קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ. בהתאם לאותו המתווה, מועמדותם של המבקשים נבחנה פעם נוספת על ידי ועדת הקבלה. משוועדת הקבלה החליטה בפעם השנייה שלא להמליץ על קליטתם של המבקשים, עניינם הועבר, לפי המתווה, להכרעה של האסיפה הכללית. במסגרת זאת, למבקשים ניתנה ההזדמנות, כפי שהוסכם, להציג את עצמם לפני חברי האסיפה ולשטוח את טענותיהם. בנסיבות אלו, ובהינתן התוצאות החד משמעיות של ההצבעה – הצבעה אשר כאמור מלכתחילה נערכה על פי המתווה המוסכם ועל פניו התנהלה בהתאם להסכמות לעניין הדיון וההצבעה – לא ראיתי בסיס להתערב בהתרשמותו של בית המשפט קמא לפיה המשוכה בה המבקשים נדרשים לעמוד על מנת להביא לבטלות החלטת האסיפה היא גבוהה, וכי ספק אם יש בטענותיהם כדי לעשות כן. אזכיר בהקשר זה כי בית המשפט קמא ליווה בהחלטותיו את תהליך בחינת מועמדותם של המבקשים, ולפיכך יש ליחס להתרשמותו ביחס לסיכויי התביעה משקל נכבד במיוחד. ויודגש, אין זה ראוי בשלב זה לטעת מסמרות בעניין זה, בוודאי לא על ידי ערכאת הערעור. 17. שנית , בכל הנוגע למאזן הנוחות, משקבע בית המשפט קמא כי סיכויי התביעה של המבקשים נמוכים, אזי בהתאם למקבילית הכוחות הנזכרת מעלה, מוטל היה על המבקשים הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם. לא התרשמתי כי המבקשים עמדו בנטל זה. המבקשים טענו בהקשר זה לשני נזקים מרכזיים אשר צפויים להיגרם להם ככל שתביעתם תתקבל וצו המניעה מיום 28.11.2021 יוחלף בצו מניעה אשר יחול על מגרש בסבב ההרחבה העתידי של הקיבוץ. הראשון , הוא עיכוב של מספר שנים במועד בו הם יוכלו לעבור להתגורר בקיבוץ עקב חוסר הוודאות באשר למועד יציאתו לפועל של סבב ההרחבה העתידי; השני , הוא נזק כספי אשר יגרם להם אם המגרשים בסבב ההרחבה העתידי יוקצו בתנאים פחות מיטיבים מבחינה כלכלית מהמגרשים המוצעים בסבב ההרחבה הנוכחי. יחד עם זאת, בעוד שנזקים אלו להם טוענים המבקשים הם נזקים עתידיים, אשר כלל לא ברור בשלב זה אם אכן יתממשו, הרי שהנזקים הצפויים להיגרם לקיבוץ אם צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד על כנו הם קונקרטיים ומיידיים. כך, השארתו של מגרש שלם ריק לכל אורך תקופת ניהול ההליך, תפגע ביכולתו של הקיבוץ לממש את התכלית העומדת ביסוד הקצאת הקרקעות והיא הגדלת מספר המשפחות המתגוררת בו. בנוסף, במהלך תקופת ניהול ההליך הקיבוץ לא יזכה לקבל החזר מלא על ההשקעות שהוציא לצורך פיתוח המגרש בסכום של כחצי מיליון ש"ח, וזאת אף אם המבקשים ישפו אותו כבר כעת בכמחצית מסכום ההשקעה הנטענת, כפי שמוצע על ידם (הצעה שלא ברור אם ניתן ליישמה מבלי ליצור מורכבות נוספת ביחסי הצדדים). משאלו הם פני הדברים, סבורני כי צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, בוודאי לא בעוצמה כזו המאזנת את הערכת בית המשפט קמא ביחס לסיכויי התביעה. 18. לאור האמור, ובשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא לבטל את צו המניעה מיום 28.11.2021 מגלה עילה להתערבות. 19. סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039700_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3970/22", "רע\"א 2916/18", "רע\"א 4152/21", "ע\"א 1881/14", "ע\"א 5432/16", "רע\"א 3569/10", "רע\"א 8716/15", "רע\"א 215/22" ]	747,195
735,028	בבית המשפט העליון בג"ץ 3972/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. סנה עבד אל כרים חסן אבו עראר 2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: אלוף פיקוד הדרום עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אהרון מיילס קורמן החלטה המשיב יעדכן לגבי סטטוס הטיפול בבקשת העותרת 1, בתוך שבוע-ימים; עד יום 19.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039720_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3972/22" ]	747,196
735,902	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3972/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרות: 1. סנה עבד אל כרים חסן אבו עראר 2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: אלוף פיקוד הדרום עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה מטעם העותרות למחיקת העתירה בשם העותרות: עו"ד אהרון מיילס קורמן בשם המשיב: עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. עניינה של העתירה, בבקשת העותרת 1, סנה עבד אל כרים חסן אבו עראר, להורות למשיב, אלוף פיקוד דרום, לבוא וליתן טעם, מדוע לא ינתן מענה לבקשתה לצאת מישראל לרצועת עזה, בהקדם האפשרי, בכדי שיתאפשר לה לבקר את "אחיה, תושב עזה שאושפז באמצע חודש אפריל בבית החולים שיפא שברצועה עקב אירוע מוחי" . במסגרת העתירה נטען, כי הבקשה הוגשה למשיב כבר ביום 21.4.2022, כמעט חודשיים לפני מועד הגשת העתירה, אך תשובה – איִן. בנסיבות אלה, התבקש, בין היתר, לקבוע את העתירה לדיון דחוף. 2. נוכח הטענות שהועלו בעתירה, הוריתי למשיב לעדכן "לגבי סטטוס הטיפול בבקשת העותרת 1, בתוך שבוע-ימים" . 3. ביום 20.6.2022, הוגשה בקשה מטעם העותרות, "למחיקת העתירה ולהחזר האגרה" . בבקשה צוין, כי "ביום 16.6.2022 בקשת העותרת מושא העתירה נדחתה על ידי המשיב" , ועל כן, התבקש "להורות על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות ועל החזר אגרת בית המשפט בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007" . 4. שעה קלה לאחר הגשת בקשה זו, הגיש המשיב הודעה קצרה, בציינו כי ראה מקום לעשות כן, "על מנת להביא את הדברים במלואם בפני בית המשפט הנכבד" . בהודעתו עדכן המשיב, כי ביום 16.6.2022 החליט מפקד משרד ישראלים במרכז התיאום והקישור (מת"ק) עזה, לדחות את בקשת העותרת 1, "לאחר שנמצא כי קיים חשד מבוסס שהדו"ח הרפואי [...] שצורף לבקשה המעיד כביכול על מצבו הרפואי של אחיה של העותרת, הוא מסמך מזויף" . בנסיבות אלה, נקבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו לגבי יציאת ישראלים לרצועת עזה, והוחלט לדחותה. נטען אפוא, כי העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה, וכי המשיב אינו מתנגד לבקשת העותרות למחיקתה. בהקשר זה צוין עוד, כי אם לעותרות טענות כלפי החלטה זו, באפשרותן להגיש ערר, למשרד ישראלים במת"ק עזה. המשיב הוסיף וציין, כי לא בכדי נבחנה הבקשה האמורה, משך קרוב לחודשיים-ימים, שכן "עוד בבחינה ראשונית של הבקשה עלה חשש כי הדו"ח הרפואי אשר צורף אליה הוא דו"ח מזויף, וזאת בשל סימנים מצטברים אשר העלו חשש להעדר מהימנות המסמך. לאור סימנים אלה, הגורמים המוסמכים מטעם המשיב ערכו בחינה מעמיקה לצורך בירור ממצה של מהימנות הבקשה, ובתוכה המסמך המדובר. במסגרת זאת, נערכה בדיקה מול הגורמים הרלוונטיים לכך בצד הפלסטיני. בבירור זה נמצא, כאמור בהחלטה, כי אחיה של העותרת אינו מוכר למוסד הרפואי שנטען כי בו הוא מטופל. על כן, קבעו גורמי המשיב כי קיים חשד מבוסס שמדובר במסמך מזויף" . 5. נוכח האמור בבקשת העותרות, ובהודעת המשיב, אין עוד טעם בהותרת העתירה תלויה ועומדת, והיא נמחקת בזאת כמבוקש. אני רואה מקום להעיר, נוכח הטענות שהעלו העותרות בעתירה, לגבי התמהמהות המשיב בטיפול בבקשת העותרת 1, כי מצופה היה מן העותרות, ובפרט העותרת 2 – המוקד להגנת הפרט – המשמשת 'שחקן חוזר' בעתירות כגון דא, כי ימסרו פירוט רב יותר, אמיתי, לגבי הנסיבות שבהן הוגשה בקשתן למחיקת העתירה, ולא יסתפקו בבקשה לקונית, ניטרלית כביכול, המגלה טפח ומכסה טפחיים. אלמלא הודעת המשיב, ניתן היה לסבור כי העיכוב במקרה זה רובץ לפתחו, ולא לפתחה של העותרת 1, שהגישה, לפי הנטען, בקשה הנתמכת במסמך מזויף, בניסיון להונות את המשיב, ובמטרה 'להכשיר' את יציאתה לרצועת עזה, מבלי לעמוד בקריטריונים שנקבעו לכך. בנסיבות אלה, לא היה מקום להסתפק בבקשה קצרה ולקונית כאמור, תוך הותרת הטענות שהופנו בעתירה נגד המשיב, מרחפות בחלל האוויר. כידוע, בעת ניהול עתירה לפני בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מחוייבים הצדדים לסטנדרט מוגבר של ניקיון כפיים. אך מובן הוא, כי מחוייבות זו, אינה מתמצה לשלב הגשת העתירה בלבד, והיא עומדת בתוקפה לאורך חיי ההליך כולו, גם כאשר מוגשת בקשה למחיקת העתירה. בנסיבות העניין, משנדרש המשיב להגיש הודעה מטעמו, מחמת האופן שבו הוגשה בקשת העותרות למחיקת העתירה, ישאו העותרות בהוצאות המשיב, בסך של 1,500 ₪. ניתן היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22039720_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3972/22" ]	747,197
735,026	בבית המשפט העליון בג"ץ 3973/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. אור ירוק 2. עוז ביה"ס ללימוד נהיגה 3. ביה"ס ללימוד נהיגה אלקודס נ ג ד המשיבים: 1. רשות הפיתוח 2. משרד האוצר - יחידת הדיור הממשלתית 3. סופר בוס היסעים ותיור בע"מ 4. עיריית ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד משה חן החלטה העותרים יודיעו עד מחר, 13.6.2022, מדוע לא תידחה עתירתם על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039730_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3973/22" ]	747,198
735,238	בבית המשפט העליון בג"ץ 3973/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. אור ירוק 2. עוז ביה"ס ללימוד נהיגה 3. ביה"ס ללימוד נהיגה אלקודס נ ג ד המשיבים: 1. רשות הפיתוח 2. משרד האוצר - יחידת הדיור הממשלתית 3. סופר בוס היסעים ותיור בע"מ 4. עיריית ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים; ובקשה להחזר האגרה בשם העותרים: עו"ד משה חן פסק-דין משלא מוצו ההליכים, כאמור בהחלטתי מיום 12.6.2022, ובהתאם להודעת העותרים מהיום, בעקבות ההחלטה הנ"ל, "כי הם מושכים את העתירה ומקבלים את קביעת ביהמ"ש לנסות ולמצות הליכים" – נמחקת העתירה בזאת. אין צו להוצאות. החזר האגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22039730_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3973/22" ]	747,199
736,735	בבית המשפט העליון בע"מ 3974/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' אלון) אשר ניתן ביום 24.5.2022 בענ"א 45709-02-22 בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום; עו"ד יסכה פישר-יוסף בשם המשיב 1: עו"ד נעם אפשטיין; עו"ד סתו עמון בשם המשיבה 2: עו"ד מיכל שוויקה בשם המשיבה 3: עו"ד זיו-זהבה יאיר פסק-דין הבקשה 1. לפניי בקשת רשות ערעור מטעם המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' אלון ) (להלן, בהתאמה: בית המשפט המחוזי ו פסק הדין קמא ) אשר ניתן ביום 24.5.2022 בענ"א 45709-02-22, ואשר בגדרו התקבל ערעור המשיב 1 על החלטת בית המשפט לנוער חיפה (השופטת ה' קרוואני ) (להלן: בית המשפט לנוער ) אשר ניתנה ביום 23.1.2022 בתנ"ז 34902-06-21 (להלן: הליך הנזקקות ) ואשר במסגרתה הוארך ב-60 ימים תוקפו של צו ביניים להשארת בתם הקטינה של המשיבים באומנה בבית דודיה (להלן, בהתאמה: הקטינה ו צו הביניים או הצו ). בית המשפט המחוזי קבע כי הצו יפקע בתוך 14 ימים ממועד פסק דינו, והקטינה תעבור למשמורת אביה, המשיב 1. 2. ביום 12.6.2022 נתתי סעד ארעי המעכב את ביצועו של פסק הדין קמא עד למתן החלטה אחרת. ביום 29.6.2022 הוריתי על צירוף האפוטרופסית לדין של הקטינה (להלן: האפוטרופסית ) כצד להליך דנן ואפשרתי לה להגיש את תגובתה לבקשה. לאחר שכל בעלי הדין פרשו לפניי את טענותיהם בכתובים, בהתאם להחלטתי מיום 12.6.2022, הגיעה שעת ההכרעה. הרקע לבקשה והליכים קודמים 3. בחודש ינואר 2021 נולדה הקטינה לזוג הורים שאינם נשואים, הם המשיבים. המשיב 1 (להלן: האב ) עלה ארצה בשנת 2002. הוא מתקיים מקצבת הכנסה ואינו מוכר לשירותי הרווחה. המשיבה 2 (להלן: האם ) מאובחנת עם הפרעה סכיזואפקטיבית, ולה בן נוסף, אחיה למחצה של הקטינה, אשר הוכר בשנת 2021 כקטין נזקק ואינו מתגורר אצל אמו. 4. בשבועות הראשונים לאחר שנולדה הקטינה, הסכים האב לשהייתה אצל סבתה מצד האם (להלן: הסבתא ), תוך שהאב יהיה מעורב ככל הניתן בגידולה – זאת, מאחר שהצהיר כי אינו מנוסה בגידול תינוקות רכים. ביום 2.2.2021 סוכם עם האב כי הקטינה תישאר אצל סבתה, עד להתכנסות הוועדה לתכנון דרכי טיפול אשר עתידה הייתה להתכנס בתוך שלושה שבועות. ואולם, ביום 5.2.2021, הגיע האב לבית הסבתא ודרש לקחת את הקטינה למשמורתו. בעקבות דרישה זו, המשטרה ועובדת סוציאלית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן, בהתאמה: העו"ס ו חוק הנוער ). הוזעקו למקום; התקיימו דין ודברים, והאב סירב לשמוע להצעותיה של העו"ס ולהגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת בנוגע למשמורת זמנית. משכך היה, הוציאה העו"ס צו חירום להשארת הקטינה בבית הסבתא. 5. כעבור מספר ימים, דיווחה הסבתא כי ההורים הגיעו לביתה בניסיון לקחת את הקטינה למשמורתם, תוך שהם מתפרעים וגורמים נזק לרכוש. המשטרה הוזמנה למקום, וחרף ניסיונותיהם של גורמי הרווחה להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת בנוגע למשמורת זמנית, האם לא הסכימה לשתף עמם פעולה. 6. ביום 8.2.2021 אושפזה האם כשהיא במצב פסיכוטי קשה. 7. לאור ההתרחשויות הללו, ביקשה הסבתא להסיר את אחריותה מהמשך הטיפול בקטינה והאב ביקש כי אחיו ואשתו (להלן: הדודים ), המתגוררים בירושלים, יסייעו לו בגידול הקטינה. 8. ביום 10.2.2021 התקיים דיון בוועדה לתכנון דרכי טיפול (להלן: הוועדה ) בשיתוף גורמי הרווחה, האב ואחיו. בוועדה הוחלט, בהסכמת האב, כי צו החירום יוארך ב-60 ימים וכי הקטינה תעבור להתגורר בבית דודיה – וכך היה. 9. ביום 9.5.2021 התקיים דיון נוסף בוועדה בשיתוף גורמי הרווחה והאב. האם בחרה שלא להשתתף בוועדה. האב הביע את שביעות רצונו מהטיפול בקטינה על ידי דודיה. לפיכך, הומלץ על המשך שהותה של הקטינה אצל דודיה כאמור, תוך הפניית ההורים לבחינת מסוגלות הורית – והאב הסכים לכך (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 9.5.2021, עמ' 2-1). עם זאת, לאחר הדיון בוועדה, התקשו גורמי הרווחה ליצור קשר עם ההורים, אשר לא ענו לטלפונים וסירבו לאשר את הסכמתם להמלצות הוועדה בחתימותיהם. 10. ביום 13.6.2021 נפגשה העו"ס עם האב, אשר הסכים להמשך השהות של הקטינה אצל דודיה, וכן ביקש שהדיון המשפטי בעניינה יתקיים בחודש ספטמבר – הזמן שבו אמורה היתה הקטינה להתחיל לאכול אוכל מוצק ויהיה לו קל יותר, לפי דבריו, לטפל בה לבדו. 11. ביום 9.9.2021 התקיים דיון בעניינה של הקטינה במסגרת הליך הנזקקות בבית המשפט לנוער. במהלכו, התנגד האב להארכת צו החירום, מבלי שסיפק הסברים לאי-שיתוף הפעולה מצדו עם גורמי הרווחה ולשאלת היחסים בינו לבין האם. בית המשפט לנוער הוציא מלפניו צו ביניים אשר יעמוד בתוקפו למשך 60 ימים, לפיו הקטינה תישאר באומנה בבית דודיה (להלן: צו הביניים ). 12. הורי הקטינה, המשיבים דכאן, לא הגיעו לפגישות שנקבעו עם גורמי הרווחה וסירבו ליצור עמם קשר. השיחות המעטות שהתקיימו בין ההורים לגורמי הרווחה כללו צעקות וחוסר שיתוף פעולה מצד ההורים. כמו כן, הדודים דווחו כי כאשר ההורים מגיעים לבקר את הקטינה, הם אינם מחליפים לה טיטול או מאכילים אותה. עוד התברר כי ההורים עברו להתגורר יחדיו בפתח-תקוה. 13. ביום 6.1.2022 קיימה הוועדה דיון נוסף, ובסופו הומלץ על בחינת מסוגלות הורית, הערכה פסיכיאטרית, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינה, הכרזה על הקטינה כנזקקת והוצאתה ממשמורת ההורים. ההורים התנגדו להמלצות הוועדה. 14. ביום 23.1.2022 התקיים דיון בעניינה של הקטינה במסגרת הליך הנזקקות, ובית המשפט לנוער החליט להאריך את צו הביניים ב-60 ימים נוספים – זאת, לאחר שקבע כי יש בפניו ראיות לכאורה באשר לנזקקות הקטינה. האב ערער על החלטה זאת לבית המשפט המחוזי. 15. בטרם מתן פסק דינו, הוגשו לבית המשפט המחוזי, מעת לעת, עדכונים על מצבה של הקטינה ועל הניסיונות לגבש תכנית טיפול בקטינה שתהיה מוסכמת על הצדדים. במסגרת דיווחים אלו, דווח כי: האב אינו משתף פעולה עם גורמי הרווחה, ונוהג כלפיהם – ואף כלפי הדודים – בתוקפנות, תוך שהוא צועק ומטיח בהם קריאות גנאי בכל מפגש; כי הקטינה מראה סימני אי-נוחות נוכח התנהגותו זאת של האב; כי האב איחר למפגש עם הקטינה; וכי האב אינו מוכן לספק לגורמי המקצוע מידע אודות טיב הקשר בינו לבין האם – כל זאת, באופן אשר מונע מגורמי המקצוע לגבש המלצות מוסכמות. 16. בית המשפט המחוזי קבע כי דיווחים אלה אינם מתגבשים לכדי חשש ממשי כי הקטינה לא תהא מוגנת אם תגדל אצל אביה – וכי כל שנמצא בפני בית המשפט הוא ספק בדבר יכולתו של האב לגדל את הקטינה, הא ותו לא. משכך הוא, בית המשפט לא שוכנע כי מצבה של הקטינה, מצב חירום הוא, כזה המצדיק את השימוש בסעד הקיצוני ביותר – הוצאת הקטינה ממשמורת אביה. בית המשפט הוסיף כי במצב הדברים הרגיל, הורה לקטין אינו נדרש להוכיח באופן אפריורי את מסוגלותו ההורית – שכן זכותו לגדל את צאצאו היא זכות טבעית ובסיסית. 17. בהתאם לכך, ביום 24.5.2022 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור האב וקבע כי תוקפו של צו הביניים יפקע וכי הקטינה תשוב למשמורת אביה – זאת, תוך 14 ימים; פרק זמן אשר נועד לאפשר לאב, לקטינה ולגורמי הרווחה להיערך למעברה הצפויה של הקטינה – אשר גדלה מחוץ לביתו ומשמרותו של אביה במשך שנה וחצי – למשמורת אביה. בית המשפט המחוזי הורה לגורמי הרווחה לגבש תכנית לצורך המעבר כאמור, וכן הנחה את האב לשתף פעולה עם גורמי הרווחה וציין כי המשך התנגדותו לבחינתם של גורמי הרווחה – תיזקף לחובתו. עוד נקבע כי הקטינה תהא נתונה תחת צו טיפול בקהילה (תכנית "מימד") עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט לנוער במסגרת הליך הנזקקות. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. 18. ביני וביני, הועבר הליך הנזקקות לבית המשפט לנוער פתח-תקוה (השופטת ש' עצמון הלוי , ס"נ) במסגרת תנ"ז 46651-05-22 – זאת, בעקבות העתקת מקום מגוריהם של ההורים לפתח-תקוה. ביום 6.6.2022 התקיים דיון בהליך הנזקקות ובסופו הורה בית המשפט לנוער על המשך ההוכחות. 19. עוד קבע בית המשפט לנוער כי: "אני רואה לנכון לציין את דאגתי ממצבה של הקטינה אשר גדלה עד כה בבית הדודים (הם דמויות ההתקשרות שלה) ואמורה לעבור לבית הוריה אותם כמעט אינה מכירה. דאגה נוספת היא ממצבה של המשיבה [האם] אשר אושפזה בעבר ומצבה הפסיכיאטרי הנוכחי אינו ידוע לבית המשפט ואף לגורמי הטיפול. אציין כי המשיבה התקשתה מאוד לשבת במהלך הדיון, היא קראה קריאות לעבר שירותי הרווחה, יצאה ונכנסה ללא רשות, עד שנאלצתי להוציאה מהאולם. אמנם ב"כ המשיבים טענו כי המשיבים מוכנים לשתף פעולה עם שירותי הרווחה [...] אך בפועל המשיבים מלאים חשדנות כלפי שירותי הרווחה ולא שיתפו פעולה בעבר וגם בביקור שבוצע אצלם היום, טענו כי אינם זקוקים להדרכה ולטיפול בנושא הקטינה. בנסיבות אלו, החשש לשלום הקטינה גובר ויש הכרח שההורים ילוו ויטופלו כדי לסייע לקטינה לצלוח את המשבר שוודאי ייגרם מניתוקה הפתאומי מהוריה האומנים". טענות הצדדים 20. המדינה טוענת כי שגה בית משפט קמא כאשר הורה על ביטול הצו ומעבר הקטינה למשמורת הוריה – זאת, בשעה שבעניינה של הקטינה מתנהל הליך נזקקות שיוכרע בקרוב. נטען כי, לא מן הנמנע כי בהליך הנזקקות תינתן החלטה על הוצאת הקטינה ממשמורת הוריה, אף לפרק זמן מסוים – ובמצב דברים זה, ייתכן כי לאחר מעבר הקטינה למשמורת הוריה – מעבר הכרוך בטלטלה ובקושי רב עבורה – תיאלץ הקטינה לצאת מבית הוריה ולעבור בשנית למשמורתם של אחרים. כל זאת, בניגוד לטובת הקטינה ובאופן הצפוי לגרום לקטינה נזק רגשי משמעותי. בית משפט קמא הכיר גם הוא בהשלכות הצפויות של המעבר כאמור, בקבעו כי "כל מעבר ופרידה פוגעים בתחושת הביטחון, היציבות, הרציפות וההמשכיות של הקטין" (ראו: פסקה 47 לפסק הדין קמא). 21. לטענת המדינה, בית משפט קמא לא נתן דעתו לעובדה כי העברת הקטינה למשמורת האב – משמעותה העברתה גם למשמורת האם, מתמודדת נפש אשר מתגוררת עם האב. כמו כן נטען כי בין הקטינה לאם אין כל קשר; האם לא הופיעה לרובם המוחלט של המפגשים עם הקטינה; האם מסרבת לספק מידע אודות מצבה הפסיכיאטרי הנוכחי – זאת, למרות שהיא אושפזה בעבר במצב פסיכוטי קשה אחרי שגורמי המקצוע התרשמו כי היא מהווה סכנה לעצמה ולסביבתה. 22. זאת ועוד: פסק הדין קמא ניתן על רקע, ובהינתן, שיתוף פעולה עתידי בין ההורים לשירותי הרווחה – ואולם, חרף הצהרותיהם, ההורים ממשיכים בסירובם העיקש לשתף פעולה עם גורמי הרווחה. בתוך כך, מצהירים ההורים כי הם מתנגדים לכל תכנית טיפול או ליווי, באופן אשר מעלה חשש שמא הם אינם מסוגלים להבין את צרכיה של הקטינה. חוסר שיתוף הפעולה של ההורים, לאורך הזמן, הוא שמונע מגורמי הרווחה לגבש תכנית טיפול ומעבר הדרגתית, אשר תבטיח את טובתה של הקטינה ואשר עשויה להיות קיצונית פחות מהוצאת הקטינה ממשמורת הוריה. 23. כמו כן, נטען כי אף אם יוחלט על מעבר הקטינה למשמורת הוריה בטרם הוכרע הליך הנזקקות, הרי שפרק הזמן שהוקצב לכך בפסק הדין קמא (14 ימים) אינו מאפשר מעבר הדרגתי ומותאם לצורכי הקטינה – זאת, בשים לב לכך שהקטינה שוהה פרק זמן ממושך (מעל לשנה) בבית דודיה; הדודים הם "דמויות ההתקשרות שלה"; הקטינה כמעט ואינה מכירה את הוריה; וההורים אינם מכירים את צרכיה, שכן, כאמור, הקטינה מעולם לא שהתה במחיצתם מחוץ לבית דודיה. המדינה מוסיפה ומעדכנת כי במפגש האחרון שנערך במרכז הקשר בין האב לקטינה, לא הצליח האב להרגיע את הקטינה ודודתה נאלצה להגיע למקום לשם כך. בנוסף, האב סירב להגיע למפגש הקשר הנוסף שנקבע לו, זאת מאחר שלדבריו הקטינה עוברת להתגורר עמו בקרוב – ומשכך, אין, לטעמו, כל צורך במפגש. 24. המדינה מפנה אותנו לתסקיר עדכני מטעם שירותי הרווחה אשר נערך ביום 8.6.2022 (להלן: התסקיר העדכני ), וכן לעדכון גורמי הטיפול על הנעשה מאז הגשת בקשת רשות הערעור אשר נערך ביום 23.6.2022 (להלן: עדכון גורמי הטיפול ). בהקשר זה נטען כי בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הנוער, לא תינתן החלטה לפי חוק זה אלא לאחר הגשת תסקיר, ועל כן יש לקבל את התסקיר גם בגדרו של ההליך הנוכחי. 25. לטענת המדינה, עדכונים אלה מצביעים על אי-שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול מצד ההורים בכלל, ובפרט במסגרת תכנית הליווי ומפגשי הקשר; ולפיכך, קיים ספק ממשי באשר ליכולתם של ההורים לספק את צרכיה של הקטינה בעת הנוכחית. 26. בשים לב לאמות המידה הגמישות אשר נקבעו בפסיקתנו לבחינת בקשות כדוגמת זאת שלפניי, מבקשת המדינה כי אקבל את בקשת רשות הערעור, אדון בה כבערעור ואקבל את הערעור – כך, שהצו יוארך עד להכרעה בהליך הנזקקות. לחלופין, מבקשת המדינה כי אורה על הארכת פרק הזמן שנקבע למעבר הקטינה אל הוריה, בכפוף ליישום תכנית מעבר מתאימה. 27. האפוטרופסית מצטרפת לכל טענותיה של המדינה. לטענת האפוטרופסית, פסק הדין קמא עוסק ברובו בזכויותיו ההוריות של האב, תוך התעלמות מטובתה של הקטינה ומכלול האינטרסים שלה, ומבלי שניתן משקל מספק לדיווחים שהוגשו בנוגע להתנהלותו התוקפנית של האב וחוסר שיתוף הפעולה מצדו עם גורמי המקצוע. זאת, בניגוד לאמור בהלכה פסוקה ובחוק הנוער. האפוטרופסית סבורה כי החלטת בית משפט קמא מעמידה את הקטינה בסכנה ממשית לשלומה ולביטחונה, או למצער, חושפת את הקטינה לפגיעה פוטנציאלית בהתפתותה הרגשית והקוגניטיבית. ניתוקה של הקטינה, פעוטה בת שנה וחצי, מהוריה האומנים – הדודים שגידלו אותה במשך שנה וחמישה חודשים, ואשר אליהם היא קשורה ובהם היא רואה הוריה – והעברתה לחיק הוריה, כשהקשר בינה לבינם הוא מוגבל ובלתי-רציף; וכל זאת, בתוך 14 ימים בלבד, עלול להסב לקטינה נזק ממשי ובלתי הפיך. לדברי האפוטרופסית, מומחים להתפתחות הילד וכן הלכה פסוקה מכירים בנזק כאמור ובצורך למנעו ככל שניתן (ראו: ע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מח(4) 221, 234 (1994)). 28. עוד טוענת האפוטרופסית כי בית משפט קמא הורה על שילובה של הקטינה בתוכנית "מימד" – אולם, תכנית זאת כלל אינה מיועדת לקטינים אשר שוהים אצל הוריהם הביולוגיים, אלא מיועדת לקטינים אשר שוהים במשפחות אומנה ומבקשים לחזק את קשריהם עם הוריהם הביולוגים. האפוטרופסית מוסיפה וטוענת כי לאור ניסיון העבר, ממילא לא ניתן להבטיח את שיתוף הפעולה של ההורים עם כל תכנית מעבר או ליווי אשר תהא. 29. לבסוף, מעדכנת האפוטרופסית כי גם בתקופה האחרונה, אחרי שהטיפול בקטינה ובמשפחתה עבר לידיהן של רשויות הרווחה בפתח-תקוה, מסרבים ההורים לשתף פעולה עם רשויות אלו באופן רציף. כמו כן, מביקור שערכו רשויות הרווחה בבית ההורים עולה חשש כי ההורים אינם מבינים את צרכיה של הקטינה, וחלוקים ביניהם לגבי שאלות טיפול בסיסיות. 30. מנגד, האב סבור כי דין בקשת המדינה להידחות. לטענתו, המקרה הנוכחי אינו מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", מאחר שאינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית וכיוון שמתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין – זאת, אף בשים לב לאמות המידה המקלות שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשות דוגמת זאת שלפניי. 31. האב טוען כי זכותו לגדל את בתו הקטינה, זכות טבעית היא – בפרט, כאשר לא הוכח שום פגם במסוגלותו ההורית. לדבריו, הוא מתגורר כיום עם האם בפתח-תקוה, והוא אף סיים קורס הכשרה במחשבים במטרה להשתלב בעבודה בתחום זה, באופן שיאפשר לו עבודה מהבית במקביל לטיפול בקטינה. 32. לטענת האב, הוא הביע, באופן עקבי, את רצונו לגדל את הקטינה בעצמו; הסכמתו להעברת הקטינה למשמורת דודיה – הייתה הסכמה זמנית בלבד, אשר ניתנה נוכח דרישת שירותי הרווחה להעביר את הקטינה למשפחה אומנת חלף העברתה למשמורתו, כפי שדרש בשעתו. 33. נטען כי הקטינה מכירה את האב, שכן הוא נפגש עמה אחת לשבוע – תדירות המפגשים שהתאפשרה לו על ידי גורמי הרווחה – והוא אף העתיק את מקום מגוריו מצפון הארץ למרכזה במטרה להתגורר קרוב לקטינה. האב טוען כי לקטינה לא צפוי להיגרם נזק רב מהמעבר להתגורר עמו, בפרט לאור העובדה שדודיה – אחיו ואשתו – ימשיכו להיות חלק מרכזי מחייה. לעומת זאת, ההכרעה בהליך הנזקקות עשויה להורות על העברת הקטינה למשפחה אומנת אחרת ולנתק את דודי הקטינה מחייה. 34. כמו כן, לטענת האב, שירות הרווחה מעולם לא בחנו פתרונות טיפול חלופיים ולא הציעו – עד עצם היום הזה – תכנית סדורה למעבר הקטינה למשמורתו; שירותי הרווחה עמדו לאורך כל הדרך על דרישתם להוציא את הקטינה ממשמורתו – האמצעי הדרסטי והפוגעני ביותר – באופן אשר יצר אי-אמון בין הצדדים והקשה על שיתוף הפעולה ביניהם. אמצעי חירום הננקטים לפי חוק הנוער, הם אמצעי ביניים זמניים שאינם יכולים לעמוד בתוקפם כשנה וחצי (זהו פרק הזמן שהקטינה אינה שוהה במחיצת אביה). משכך הוא, נטען כי מן הדין להשיב את הקטינה למשמורת האב ללא כל תקופת מעבר נוספת. 35. האב מתנגד להגשת התסקיר העדכני מאחר שזה לא הוגש במסגרת ההליך קמא. 36. האם סבורה אף היא כי דין הבקשה להידחות. היא מצטרפת לכל טענותיו של האב בעניין זה. לטענת האם, פסק הדין קמא ניתן לאחר שהוצג בפני בית המשפט המחוזי המצב העובדתי לאשורו, ולאחר שבית המשפט בחן את מצב הדברים בכללותו, באופן מקיף וממצה – ואין כל מקום להתערב במסקנתו, לפיה על הקטינה לשוב לבית הוריה. 37. לטענת האם, האב הוא האדם הראוי והמתאים ביותר לגידול הקטינה כאשר היא – האם – תוכל לסייע לו בכך באשר הם מתגוררים יחדיו. האם טוענת כי נזקקות הקטינה לא הוכחה; ומשכך הוא, ברירת המחדל היא שעליה לגדול עם הוריה – וההורים כלל אינם נדרשים להוכיח את מסוגלותם ההורית. כמו כן, נטען כי שלב ההוכחות בהליך הנזקקות טרם החל – ומשכך, אין הוא צפוי להסתיים בקרוב, וממילא אין כל הצדקה להמתין לסיומו. דיון והכרעה 38. לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לפניי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת המדינה במלואה. סבורני כי יש לדון בבקשה זו כבערעור; וכן לקבל את הערעור; לבטל את פסק הדין קמא; להעמיד על כנה את החלטתו של בית המשפט לנוער חיפה, שכאמור ניתנה ביום 23.1.2022 במסגרת הליך הנזקקות; ולעדכן את צו הביניים בהתאם להוראות סעיפים 12 ו-14 לחוק הנוער באופן שיאפשר את המשכו הרציף של הליך הנזקקות, אשר מתנהל כעת בבית המשפט לנוער פתח-תקווה, מבלי לשנות את המצב הקיים ומבלי לטלטל את הקטינה-הפעוטה מבית לבית וממשמורת למשמורת. 39. צו הביניים שבו עסקינן ניתן על יסוד אינדיקציות ברורות לכך שהקטינה עשויה להיות בגדר נזקקת – מצב משפטי שמניף "דגל אדום" הקורא לבדיקת מצבה של הקטינה על ידי רשויות הרווחה כמי שעשויה להיזקק להגנת הרשויות מפני הזנחה ופגיעה (ראו: סעיף 3 לחוק הנוער). 40. בדיקה כאמור אמורה להתבצע במסגרת הליך הנזקקות, שתחילתו בוועדה אשר בוחנת את דרכי הטיפול בקטינה וסופו בבית המשפט לנוער (ראו: רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני , פ"ד נו(4) 872, 889 (2002)). 41. בניגוד לעמדתו של בית משפט קמא, ההצדקה להוצאת צו הביניים כאמור – שאותו בית משפט קמא ראה לנכון לבטל – אינה מצריכה הוכחה מלאה של אי-מסוגלות הורית. זאת, מאחר שצו הביניים – כשמו כן הוא – הינו אמצעי זמני אשר נועד להגן על רווחת הקטין שנזקקותו עומדת לבדיקה. לפיכך, המדינה שלבקשתה מוצא הצו איננה נדרשת להוכיח לבית המשפט כי בפניו מצב דברים קיצוני אשר מצדיק את הוצאת הקטין ממשמורת הוריו לצמיתות בגדרו של חריג לכלל הגדול לפיו הקטין צריך להימצא בבית הוריו הביולוגיים תחת משמורתם. כל שהמדינה נדרשת להוכיח הוא אינדיקציה ברורה לנזקקות (ראו: דנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני , פ"ד נח(6) 246, 260 (2004) (להלן: דנ"א פלונית )). 42. האם אינדיקציה זו הוכחה במקרה דנן? בית המשפט לנוער בדק את עובדות המקרה, שמע את נציגות רשויות הרווחה והתרשם מהמשיבים ומנסיבותיהם הלא פשוטות. על יסוד על אלה, השיב בית המשפט לשאלה שהצגתי בחיוב. 43. מדובר בממצא עובדתי מובהק. בית משפט קמא, בפועלו כערכאת ערעור, לא אמור היה להתערב בממצא זה ללא עילה מבוררת; והוא ממילא לא התערב בממצא זה גופו. תחת זאת, קבע בית משפט קמא, כעניין משפטי, כי ממצא זה אינו גובר על הכלל שמעמיד בראש הסולם את הוריו הביולוגיים של הקטין. 44. עם קביעה זו אין בידי להסכים. החזקה המשפטית שפועלת לטובת ההורים הביולוגיים אמורה לפעול במלוא עוצמתה, ולהטות את הכף בעניין המשמורת לטובתם, רק בסוף ההליך – אחרי הבדיקה של מכלול הנסיבות אשר מעלות חשש להיותו של צאצאם קטין נזקק. חזקה זו אינה יכולה לייתר את עצם הבדיקה ואינה יכולה לסכל את מטרת הב דיקה: הגנה על שלומו ועל רווחתו של הקטין (ראו: רע"א 5587/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני , פ"ד נא(4) 830, 861-860 (1997); דנ"א פלונית , בעמ' 258-257). במקרה דנן, אחרי שידענו כי קיימות אינדיקציות ברורות להיותה של הקטינה קטינה נזקקת; ואחרי השמת הקטינה למסגרת של אומנה זמנית אצל דודיה, בה היא שוהה כשנה וחצי – על כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי יש להשלים את בדיקת הנזקקות מבלי לשנות את המצב הקיים. ברי ושמא – ברי עדיף. 45. ער אני לכך שהליך הנזקקות נמשך זה זמן רב – עובדה שמן הסתם היתה על כפות המאזניים של בית משפט קמא, אשר החליט כפי שהחליט. ברם, רשויות הרווחה ובתי המשפט לנוער אינם אשמים בהימשכות ההליך. בעניין זה, אין לי אלא לומר, במלוא הזהירות הראויה, כי ההיפך הוא הנכון. לשם כך תיארתי בהרחבה את פרטי ההליכים ואת התנהלותם של הורי הקטינה – ובפרט, את התנהלותו של אבי הקטינה, המשיב דכאן –במסגרתם. 46. במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים שעניינם נזקקות ומשמורת על קטינים, מוטל עלינו להחליט, בסופו של יום, בהתאם לטובת הקטין. טובת הקטין היא השיקול הדומיננטי עד-כדי-מכריע. הנשיא א' ברק לימדנו כי – "טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי. גם להורים עומדת זכות לקיים מסגרת משפחתית זו. אכן, יש לתת עדיפות למסגרת זו כל עוד נשמרת רמה מינימלית של תפקוד ההורים. ניתוק ילד מהתא המשפחתי הטבעי הוא צעד גורלי. הוא מערער את יציבות התא המשפחתי ועלול לגרום זעזוע קשה להורים ולילדים כאחד. הוא משליך במישרין על שלומו של הילד. עם זאת גם החלטה להותיר ילד ברשות הורים שגורמים, או עלולים לגרום, לו נזק וסבל, הפוגעים בגופו או בנפשו, גם היא החלטה גורלית. בקבלת החלטה זו יש לבחון, בין היתר, אם הנזק הצפוי מהשארת הקטין ברשות הוריו עומד ביחס לנזק העלול להיגרם לקטין עקב הוצאתו מרשותם ." (ראו: דנ"א פלונית , בעמ' 259 (ההדגשה הוספה – א.ש.)). לנוכח דברים אלה, ולאור מכלול הנסיבות שאופפות את המקרה שלפניי, ברי הוא, לטעמי, כי הליך הנזקקות ביחס לקטינה צריך להתברר עד תומו כאשר הקטינה נמצאת בחיק המשפחה האומנת של דודיה – מקום שבו היא נמצאת מזה כשנה וחצי. 47. אשר על כן, לאחר שמצאתי לנכון לדון בבקשה שהמדינה הניחה על שולחני כבערעור, אני מקבל את הערעור. פסק הדין קמא מתבטל בזאת, ותחתיו תעמוד על כנה החלטתו של בית המשפט לנוער חיפה אשר ניתנה ביום 23.1.2022 במסגרת הליך הנזקקות. בהתאם לכך, אני מוציא בזאת צו ביניים לפי סעיפים 12 ו-14 לחוק הנוער אשר משמר את המצב הקיים ואת מסגרת האומנה הזמנית של הקטינה אצל דודיה למשך 45 ימים ממועד נתינתו של פסק-דין זה או עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט לנוער פתח-תקווה, לפי המוקדם. בית המשפט לנוער פתח-תקווה ימשיך לנהל את הליך הנזקקות כחוכמתו, על פי הכללים ואמות המידה אשר נקבעו בחוק הנוער ובפסיקה; ותקוותי היא שהליך זה יסתיים במהרה. 48. בהתחשב במהות ההליך דכאן ובמכלול הנסיבות, לא אעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039740_F04.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "תנ\"ז 46651-05-22", "ע\"א 6106/92", "רע\"א 3009/02", "דנ\"א 6041/02", "רע\"א 5587/97" ]	747,203
735,027	בבית המשפט העליון עע"מ 3975/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערות: 1. ב. קרן - נכסים (98) בע"מ 2. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אמות השקעות בע"מ 2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה 3. איתמר בן דוד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.4.2022 בעת"מ 66153-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רניאל בשם המערערות: עו"ד אסף עירוני; עו"ד אנה אליאשקביץ' החלטה תגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע תוגש עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039750_O01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3975/22" ]	747,204
736,464	בבית המשפט העליון עע"מ 3975/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערות: 1. ב' קרן - נכסים (98) בע"מ 2. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אמות השקעות בע"מ 2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה 3. איתמר בן דוד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בחיפה מיום 26.4.2022 בעת"מ 66153-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רניאל בשם המערערות: עו"ד אסף עירוני; עו"ד אנה אליאשקביץ' בשם המשיבה 1: עו"ד תמר מגדל; עו"ד ליאור לוי; עו"ד דביר וקנין בשם המשיבים 2-3: עו"ד אבי טוויג החלטה 1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 26.4.2022, בעת"מ 66153-11-21 (השופט מ' רניאל ), שעל-פיו בוטלה החלטת המשיבה 2, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה (להלן: הוועדה ), שבה אושרה תכנית בנייה, חרף התנגדויות שהוגשו. רקע עובדתי 2. המשיבה 1, אמות השקעות בע"מ (להלן: אמות ), היא בעלת הזכויות העיקרית במבנה מסחרי השוכן בקריית-ים, המשמש כמרכול, וידוע כגוש 10444 חלקה 2404. לאחר הליך תכנון ממושך, ביום 28.7.2021, החליטה הוועדה לאשר תכנית שמספרה 353-0738138, ומטרתה הוספת שטחי תעסוקה ומגורים מעל הקומה המסחרית הקיימת, תכנית שקודמה על-ידי עיריית קריית-ים, והמערערות, ב' קרן – נכסים (98) בע"מ, ורסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: ב' קרן ורסקו ). 3. אמות הגישה עתירה מינהלית על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ביום 26.4.2022 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. העתירה – התקבלה. נקבע, כי אישורה של התכנית – בטל ומבוטל. מכאן הבקשה שלפנַי. תמצית טענות הצדדים 4. ב' קרן ורסקו טוענות, כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתן. בהקשר זה נטען, כי לאמות "לא ייגרם כל נזק לוּ התכנית תמשיך לעמוד בתוקפה, ואילו [ב' קרן ורסקו] ייאלצו להתחיל את הליכי אישורה של התכנית מחדש לאחר שהוועדה המחוזית תקבל החלטה על ביטול התכנית" . ב' קרן ורסקו מוסיפות וטוענות, כי אמות לא ביקשה לעכב את פרסומה של התכנית למתן תוקף, במהלך ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, ומכאן ניתן להסיק כי אף לשיטתה לא יגרם לה נזק מהשארתה של התכנית על כנה, עד להכרעה בערעור. לסיום מבהירות ב' קרן ורסקו, כי " למען הזהירות והסר ספק, [ב' קרן ורסקו] מצהירות ומתחייבות כי ימנעו ממימוש התכנית עד לסיום בירור הערעור" . 5. המשיבים 2-3, הוועדה, ויו"ר הוועדה (להלן: גורמי הוועדה ), הודיעו כי הם "מסכימים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא עד להכרעה בערעור, וזאת בשל כך שמאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין. עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא יביא להקפאת המצב הקיים, כאשר מנגד דחיית הבקשה יכולה להביא לשינויו, על כלל הקשיים והמורכבות שהדבר יכול לעורר היה והערעור יתקבל; כמו למשל, הסתמכות של צדדים שונים על הנחיות רשות התכנון בעניין, ככל שיינתנו, לפני ההכרעה בערעור [...]" . 6. אמות, מנגד, מתנגדת לעיכוב הביצוע. אמות טוענת, כי סיכויי הערעור קלושים, וכי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתה-שלה. אמות טוענת, כי "ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה [...], [וככל] שערעורן של [ב' קרן ורסקו] יתקבל בסופו של דבר, כל שיידרש הוא פרסום חוזר של התכנית למתן תוקף. טענת [ב' קרן ורסקו] לפיה יידרשו להתחיל את הליכי אישורה של התכנית מחדש אינה מבוססת בדבר" . 7. בתגובה לחשש שהובע בתגובתה של הוועדה, מפני הסתמכות על החלטות נוספות של גורמי התכנון, טוענת אמות, כי "אין ולא עתיד להיות, בענייננו כל הליך שיתנהל במוסדות התכנון במקביל להליך בפני בית המשפט הנכבד" . אמות מוסיפה וטוענת, כי אדרבה, פרסומה של התכנית ללא כל הסתייגות מכך שהתכנית בוטלה למעשה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, עשוי להטעות, והדבר הזה הוא אשר עלול לגרום להסתמכות שגויה. 8. לבסוף טוענת אמות, כי עצם הותרת התכנית על כנה, אף מבלעדי קידומה ויישומה בפועל, גורמת לה לנזק משמעותי. נטען, כי אישורה של התכנית הופך את הנכס המסחרי הקיים, שאמות היא, כאמור, בעלת הזכויות העיקרית בו, "ל'נכס נכה' אשר מרחפת עליו עננה בדמות ביצוע עבודות בנייה מאסיביות בתחומו אשר יגרעו משטחו, ואף יביאו לנטרול קומת הקרקע (בזמן ביצוע העבודות), תוך מניעת השימוש למטרה לשמה הוקם, קרי סופרמרקט. [...] פגיעה זו נגרמת כבר עם אישורה של התכנית. כך למשל, ברי כי גורם שירצה לשכור/לרכוש את הנכס יביא במסגרת שיקוליו את העובדה שצפויות עבודות בנכס עצמו וצמצום שטחו" . דיון והכרעה 9. לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. נקודת המוצא היא תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ), הקובעת כי "הגשת [...] ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך" . יחד עם זאת, תקנה 43(ב) לתקנות מורה, כי "הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער, יהא בית המשפט העליון רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער לפי החוק שהוגשו לו, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו" . בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי "על המבקש סעד זמני בערעור להוכיח שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו" (עע"מ 6865/18 פטוריז מתקני משחקים בע"מ נ' גנית פארק בע"מ , והאסמכתאות שם (21.10.2018)). עיקר הדגש הושם על מאזן הנוחות. כך בכלל, ובפרט כך "כאשר לא ניתן לעמוד מהתבוננות לכאורית על כך שהערעור חסר סיכוי לחלוטין, יש לייחס את מרבית המשקל למאזן הנוחות" (עע"מ 6495/18 ספיר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון , פסקה 5 (31.10.2018)). 10. מכאן – ליישום הכללים על ענייננו. באשר לסיכויי הערעור, די לי אם אומר כי הערעור אינו משולל יסוד. אין בסיכויי הערעור כדי להטות את הכף לכאן או לכאן. נותרנו אפוא עם מאזן הנוחות לבדו. דא עקא, עיון בטענות הצדדים לגביו, אף הוא אינו מספק תשובה ברורה. 11. ב' קרן ורסקו טוענות, כי הנזק שייגרם להן אם לא יעוכב הביצוע, הוא החשש מפני הצורך לחזור ולאשר את התכנית, ככל שערעורן יתקבל. אין בידי לקבל טענה זו. ברי כי אם יתקבל הערעור לא יהא צורך לאשר שוב את ההחלטה. כל שיידרש הוא פרסום ההחלטה מחדש למתן תוקף. זהו הליך טכני, שלא צפוי לגרום לב' קרן ורסקו נזקים כלשהם, ודאי לא נזקים שאינם ניתנים לפיצוי כספי. 12. מנגד, גם אמות לא הצביעה על נזק משמעותי שייגרם לה אם יעוכב הביצוע. אמות טוענת, כי " ברי כי גורם שירצה לשכור/לרכוש את הנכס יביא במסגרת שיקוליו את העובדה שצפויות עבודות בנכס עצמו וצמצום שטחו" . דא עקא, פגיעה זו נגרמת מעצם קיומו של הליך התכנון, וההתדיינות המשפטית סביבו. לכך אין קשר עם שאלת עיכוב הביצוע. בין אם יעוכב הביצוע, בין אם לאו, הדבר לא ישליך על סימן השאלה המרחף סביב הנכס. כך או כך, כל שוכר או רוכש פוטנציאלי, ישית אל מול עיניו את המצב המשפטי המורכב: ועדת התכנון והבנייה המחוזית אישרה תכנית בנייה; בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים הורה על ביטול האישור; וערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, תלוי ועומד לפני בית משפט זה. אמות גם היא לא הצביעה אפוא על נזק קונקרטי, שייגרם לה אם יעוכב הביצוע. 13. גורמי הוועדה תומכים בעיכוב ביצוע פסק הדין, בטענה כי המשך הדיונים לפני מוסדות התכנון, עשוי ליצור " הסתמכות של צדדים שונים על הנחיות רשות התכנון בעניין, ככל שיינתנו, לפני ההכרעה בערעור" . ברם, ב' קרן ורסקו, אינן משלימות עם פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ומקוות כי יעלה בידן 'לשנות את רוע הגזירה' במסגרת הערעור על פסק הדין. ממילא, כל עוד לא אבדה תקוותן לקבלת הערעור, הן לא צפויות לקדם תכנית חלופית לתכנית שאושרה בוועדה המחוזית. גם אם תחפוצנה לקדם תכנית חלופית, הרי שפסק הדין של בית המשפט המחוזי, כל עוד הוא עומד על מכונו, חוסם אותן מלעשות זאת. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע, בין היתר, כי "על פי הידוע [לוועדה], אין שיתוף פעולה ואין אפשרות ליישם את התוכנית בהעדר חתימה של [אמות] על בקשה להיתר בנייה, ואין טעם באישור תוכנית תיאורטית שכבר עתה לא ניתנת ליישום" . כל תכנית חלופית שתוגש, ללא הסכמת אמות, צפויה להידחות מנימוק דומה, והחשש מפני הסתמכות על החלטות מאוחרות – נמוג. משכך, גם טענות גורמי הוועדה אין בהן כדי להכריע את הכף. 14. במצב דברים זה, שבו כפות המאזניים מעוינות, הרי שנקודת המוצא, שלפיה "הגשת [...] ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך" – היא גם נקודת הסיום. 15. אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזאת. בנסיבות העניין, ומשטענותיה של אמות נדחו אף הן, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039750_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3975/22", "עע\"מ 6865/18", "עע\"מ 6495/18" ]	747,205
738,882	בבית המשפט העליון עע"מ 3975/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ב. קרן- נכסים (98) בע"מ 2. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אמות השקעות בע"מ 2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה 3. איתמר בן דוד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 1.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 11 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039750_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עע\"מ 3975/22" ]	747,206
735,764	בבית המשפט העליון ע"פ 3976/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: ארז אלימלך נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 28.4.2022 בת"פ 6733-04-20 שניתן על-ידי כבוד השופט י' ליבדרו תאריך הישיבה: כ"ב בסיון התשפ"ב (21.6.2022) בשם המערער: עו"ד נס בן-נתן בשם המשיבה: עו"ד אוּרָן סוֹקר החלטה במהלך הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, ובסיומו, הערתי את הערותי; גם המלצתי. בעקבות זאת, הודיע ב"כ המערער כי אינו עומד עוד על בקשתו, והיא נדחית בזאת. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 7.8.2022 עד השעה 09:00 בבימ"ר דקל , כשברשותו תעודת זהות. על המערער לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 074-7831077, 07-7831078. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039760_O01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 3976/22" ]	747,207
740,302	בבית המשפט העליון ע"א 3977/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: רפאל בוחבוט נ ג ד המשיבים: 1. יואל נעים 2. ניסים גררד נעים 3. ג'ה ני בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.12.2022 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039770_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3977/22" ]	747,208
735,851	בבית המשפט העליון בע"מ 3978/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלונית 6. פלונית 7. פלונית 8. פלונית 9. עו"ד אייל שוורץ- מנהל עיזבון 10. עו"ד הרצל אברהם 11. האפוטרופוס הכללי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטים מ' סובול, אב"ד, ד' טפרברג ומ' אילני)מיום 15.05.2022 בתיק עמש 038022-03-22 בשם המבקשים: עו"ד זיוה פוקס החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל , כב' השופט-עמית ד' טפרברג , וכב' השופטת מ' אילני ) בעמ"ש 38022-03-22 מיום 15.5.2022, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור שהוגש על פסק-הדין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת א' אביגיל יהלומי ) בת"ע 21159-07-21 מיום 21.2.2022. רקע בתמצית 2. ביום 31.7.2011 ערכה המנוחה צוואה, בה מינתה את המשיב 3 להיות מנהל העיזבון. ביום 26.9.2020 הלכה המנוחה לבית עולמה. 3. המשיב 1 הגיש בקשה לרשם לענייני ירושה בירושלים למינוי המשיב 3 למנהל העיזבון. המבקשים הגישו התנגדות למינוי וביקשו שימונה עורך-דין ניטראלי לניהול העיזבון; נוכח ההתנגדויות, הועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה. בתמצית, המבקשים טענו כי המשיב 3 מתגורר דרך קבע בחו"ל ומצבו הבריאותי ירוד, ולפיכך הוא יתקשה לנהל באופן יעיל את העיזבון; וכן, כי מערכת היחסים בין המשיב 3 לבין היורשים עכורה. בנסיבות האלו, ביקשו המבקשים כי ימונה גורם ניטראלי לניהול העיזבון. 4. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את ההתנגדויות. נקבע, כי אמנם לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, נקודת המוצא היא כי, ככלל, יש לכבד את הוראותיו של המנוח ביחס למינוי מנהל עיזבון, אולם במקרים בהם מתעורר חשש כי שיתוף הפעולה בין מנהל העיזבון המיועד לבין היורשים נדון לכישלון בשל חוסר אמון בסיסי ביניהם, יש מקום לסטות מהוראות המצווה ולמנות מנהל עיזבון ניטראלי. בענייננו, בית המשפט לענייני משפחה התרשם כי אכן היחסים בין היורשים לבין המשיב 3 עכורים, ועל כן קיימת הצדקה במקרה זה שלא לכבד את רצונה של המנוחה. כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה נתן משקל לכך שהמשיב 3 בעצמו ציין כי יאלץ למנות עורך-דין מטעמו לצורך ניהול העיזבון. אשר על כן, הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויו של עו"ד אייל שוורץ כמנהל העיזבון. 5. חלק מהיורשים, בניהם המשיב 3, ערערו על פסק-הדין של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו מיום 15.5.2022, הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב 3 ימונה למנהל העיזבון לצד הותרת מינויו של עו"ד שוורץ כמנהל עיזבון נוסף. הוטעם כי פתרון זה מאזן נכונה בין עקרון-העל של כבוד רצון המנוחה, לבין החששות הנוגעים לאי-האמון השורר בין המשיב 3 למבקשים. על פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפניי. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 7. עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי חרף ניסיון המבקשים לשוות לבקשתם נופך עקרוני בעל השלכות רוחב, הלכה למעשה, הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנדון, והיא אינה מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנ ות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039780_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 38022-03-22" ]	747,209
741,682	בבית המשפט העליון בע"מ 3979/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 11.5.2022 (כב' השופטים צ' צפת , ע' רביד ו נ' שילה ) ב-עמ"ש 17592-07-21; ועל החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 8.12.2020 (כב' השופט א' שני ) ב-תמ"ש 65418-11-19 בשם המבקשת: עו"ד בעז בן צור; עו"ד אורי שנלר; עו"ד צביקה מצקין בשם המשיבים: עו"ד יעקב סידי; עו"ד ענת דניאל קופמן החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ב-עמ"ש 17592-07-21 (כב' השופטים צ' צפת , ע' רביד ו- נ' שילה ), מיום 11.5.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ב-תמ"ש 65418-11-19 (כב' השופט א' שני ) מיום 24.5.2021. בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה התקבלה תביעת המשיבים נגד המבקשת, ונפסק כי המבקשת אחראית בנזיקין בשל החשדת המשיב 1 בפעילות פדופילית כלפי ילדיה המשותפים עם המשיב 2. כמו כן מופנית בקשת רשות הערעור נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 8.12.2020 (כב' השופט א' שני ), ב-תמ"ש 65418-11-19, במסגרתה נדחתה טענת המבקשת לחוסר סמכות עניינית. יצוין כי על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (רמ"ש 28996-12-20). הרשות לערעור ניתנה, אך הערעור נדחה לבסוף לגופו בפסק דינו של כב' השופט ש' שוחט מיום 17.2.2021. רקע עובדתי 1. המבקשת והמשיב 2 (להלן: האב ) הם זוג נשוי לשעבר, אשר התגרשו בשנת 2017. במהלך נישואיהם נולדו לזוג תאומים (בן ובת). לאחר הפרידה, עבר האב להתגורר בסמוך לאביו (סב הילדים), הוא המשיב 1 (להלן: הסב ). במסגרת סכסוך הגירושין התנהלו מספר הליכים בנוגע למשמורת הילדים והשהות עם האב. 2. בשנת 2018 החלה המבקשת לדווח לגורמים שונים, ובהם שירותי הרווחה והצוותים המקצועיים שמלווים את המשפחה, על פגיעות מיניות בילדים שביצע לטענתה הסב. בעקבות כך נעשו אף פניות למשטרה – שלוש תלונות שהוגשו על ידי המבקשת במועדים שונים, ופניות נוספות למשטרה מטעם גורמי הרווחה. כמו כן, המבקשת הגישה שתי בקשות לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו הגנה נגד הסב והאב (ה"ט 37931-09-18; ה"ט 1019-04-19). 3. הבקשות למתן צו הגנה נדחו. במסגרת ההחלטה לדחיית הבקשה השנייה (השופט א' שני ; 2.4.2019), נקבע כי המבקשת " הגישה את הבקשה בין להשגת יתרונות דיוניים או אישיים ובין ליתר ביטחון ", וכן כי: " הצורה שבה האם (המבקשת–י'כ') מדובבת את ילדיה, יש בה משום הכוונה החוסמת כל הליך ראייתי ". 4. כך, גם שתי תלונותיה הראשונות של המבקשת למשטרה נסגרו. התלונה הראשונה מפאת חוסר ממצאים; והתלונה השנייה נסגרה תחילה מפאת "חוסר ראיות", אך לאחר בקשת הסב שונתה עילת הסגירה ל-"העדר אשמה פלילית". 5. יצוין כי לאורך ההליכים המתוארים, נחקרו הילדים מספר פעמים על ידי חוקרת ילדים. מדו"ח של העובדת הסוציאלית המלווה את המשפחה (הוגש ביום 29.12.2020) עולה כי: " החקירות לא העלו מידע משמעותי המאשר קיומה של פגיעה של ממש במי מבין הילדים ". השתלשלות ההליכים בערכאות קמא 6. בחודש נובמבר 2019 הגישו המשיבים (האב והסב) תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, נגד המבקשת (תמ"ש 65418-11-19). זאת, בגין מה שתואר בכתב התביעה כ-"מסע הרדיפות" של המבקשת נגד הסב, אשר כלל עירוב גורמים שונים והגשת תלונות למשטרה בטענות שווא שלפיהן פגע מינית בילדים. את התביעה ביססו המשיבים על מספר עילות שונות בגין הפרסומים של המבקשת בגנות הסב, ובגין תלונותיה במשטרה: עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן : פקודת הנזיקין ); עוולת הנגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין; עוולת רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין; עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע ); פיצוי בגין הגשת בקשה קנטרנית לצו הגנה לפי סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. 7. התביעה התבררה בפני השופט שני , אשר ליווה את סכסוך המשפחה בהליכים אחרים שנוהלו, ובהם גם שתי הבקשות למתן צו הגנה שצוינו לעיל. 8. ערב דיון ההוכחות הרביעי בבית המשפט לענייני משפחה, החליפה המבקשת את ייצוגה, וביום 7.8.2022 הוגשה "בקשה / הודעה דחופה" בה נטען, לראשונה, כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה. הבקשה נידונה למחרת היום, בפתח דיון ההוכחות הרביעי. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המבקשת במעמד הדיון, בין היתר בשל כך שהפסקת התובענה בשלב המתקדם שבו מצוי ההליך " היא בוודאי עניין בלתי רצוי ובזבוז אדיר של משאבי המערכת ". בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית גם נגד החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה. 9. על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין הסמכות העניינית הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רמ"ש 28996-12-20). בית המשפט המחוזי, בפסק דין מיום 17.2.2021 (השופט ש' שוחט ), דן בבקשה כאילו ניתנה בה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה – אך מצא כי יש לדחות את הערעור לגופו. נקבע כי אמנם צודקת המבקשת בטענתה כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שעה שהנתבע הראשי בתביעה, הסב, אינו נכנסת לגדרי סעיף 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. כמו כן נקבע כי: " האיחור בהעלאת טענת היעדר סמכות עניינית על-ידי המבקשת לא נעשה בזדון ובכוונת מכוון וכי באי כוחה הנוכחיים לא השתהו עם העלאת הטענה בשמה ". עם זאת, ועל אף האמור, בית המשפט המחוזי מצא כי יש לדחות את הערעור, לנוכח השלב המאוחר שבו הועלתה לראשונה הטענה להיעדר סמכות עניינית ומטעמי יעלות הדיון, וזאת בהתבסס על פסיקה קודמת של בית משפט זה בנושא. 10. בחלוף כשלושה חודשים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הסמכות העניינית, ביום 24.5.2021, ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר קיבל את תביעת המשיבים נגד המבקשת (השופט א' שני ). בית המשפט קבע, בהתבסס על העדויות ששמע והראיות שהונחו בפניו, כי המבקשת רקמה " רקמה עלילתית סבוכה בלא כל בסיס עובדתי ", ובמסגרת זו נהגה להכווין ולדובב את הילדים, עד כדי שהטמיעה אצלם גרסה שלפיה הסב פוגע בהם מינית . 11. בית המשפט לענייני משפחה דחה את העילה לפי חוק איסור לשון הרע, על אף שלא מצא כי עמדה למבקשת הגנת "אמת דיברתי". זאת לנוכח פסיקתו של בית משפט זה שלפיה יש להימנע, עד כמה שניתן, מיצירת אפקט מצנן באשר לדיווח על פגיעה מינית, ובמיוחד של חסרי ישע (ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל (14.3.2016)) . אולם, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המבקשת הפרה חובה חקוקה – איסור "בידוי ראיות" הקבוע בסעיף 238 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; וכן מצא כי המבקשת אחראית בעוולת הנגישה ועוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-60 לפקודת הנזיקין. בית המשפט פסק נזק לא ממוני לטובת המשיבים על סך 40,00 ש"ח לכל אחד מהם, לצד 50,000 ש"ח הוצאות. 12. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 17592-07-21). 13. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן ביום 11.5.2022 (השופטים צ' צפת , ע' רביד ו- נ' שילה ), דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי הגיע לאותה התוצאה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה, אך בלא שיאמץ את כל נימוקיו. תחילה, בית המשפט המחוזי קבע, בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה, כי בנסיבות העניין קמה עילת תביעה באיסור לשון הרע נגד המבקשת. נקבע כי אמנם עילת תביעה באיסור לשון הרע לא קמה ביחס לתלונות המבקשת למשטרה ולגורמי הרווחה, בהתאם לזהירות הנוהגת בהחלת חוק איסור לשון הרע על תלונות מסוג זה; אך עילה זו מתגבשת ביחס לאמירותיה של המבקשת לחברתה ולצוות הגן של הילדים. בהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי שעה שהמבקשת נמצאה אחראית בהפרת הנורמה הפרטיקולרית של איסור לשון הרע, אין מקום לקבוע אחריות גם בנורמה הכללית של רשלנות. 14. לצד האמור בית המשפט המחוזי הותיר על כנן את יתר קביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה את הקביעה בדבר אחריות המבקשת בעוולת נגישה ובעוולת הפרת חובה חקוקה. בפרט ביחס לעוולת הנגישה, בית המשפט המחוזי הדגיש כי התגבשות עילה זו מצריכה זדון, וכי יסוד זה התממש בנסיבות העניין – בהתחשב בחוסר תום הלב הקיצוני שאפיין את הצטברות התלונות של המבקשת למשטרה והשיטה שבה פעלה. 15. בקשר לשאלת גובה הפיצויים שנפסקו לטובת המשיבים בבית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט המחוזי לא ראה לנכון להתערב. ראשית, צוין כי הפיצויים שנפסקו לסב הם על הרף הנמוך בהינתן עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו, אך אין מקום להתערב בסכום שנפסק שעה שהסב לא הגיש ערעור על כך. שנית, בקשר לפיצויים שנפסקו לטובת האב נקבע כי: " התלונות אינן מכוונות ישירות כלפיו אך משפיעות על היחס שקיבל מהגורמים המטפלים בתאומים ונחשפו לפרסומים ואף יש בהן כדי להאשימו כמי שאינו מגן על ילדיו מפני פגיעה בכותלי ביתו "; ומשכך נקבע כי גם לעניין זה אין מקום להתערב בגובה הסכום שנפסק. משהגיע בית המשפט המחוזי לאותה התוצאה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה – נדחה הערעור. 16. נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כמו גם החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לסמכות העניינית – הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בקשת רשות הערעור 17. בבקשת רשות הערעור נטען כי הבקשה מעוררת מספר שאלות משפטיות עקרוניות שמצדיקות מתן רשות ערעור; אציגן עתה ולצידן את טענות התגובה מטעם המשיבים. 18. ראשית , המבקשת טוענת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעורר את השאלה: " מהו השלב בו יש להעלות טענת חוסר סמכות עניינית בבית המשפט לענייני משפחה והאם מתיחת קו פרשת המים 'אחורה' – יכול להיות מוצדק בשיקולי יעילות גרידא? " (כך במקור). לטענת המבקשת, ההלכה היא כי העלאת טענת חוסר סמכות עניינית בשלב הסיכומים עשויה להיות מאוחרת ולהצדיק דחייתה, רק בנסיבות של חוסר תום לב דיוני. לטענת המבקשת, במקרה דנן הטענה הועלתה הרבה לפני שלב הסיכומים, וכן נקבע בבית המשפט המחוזי כי המבקשת פעלה בתום לב וכי לא נפל שיהוי בהעלאת הטענה. המבקשת טוענת כי דחיית בקשת רשות הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, אך משיקולי יעילות, למעשה מביאה ל-"הקדמת קו פרשת המים" להעלאת טענת חוסר סמכות עניינית – משלב הסיכומים לשלבים מוקדמים יותר בהליך; ויש בכך כדי לעורר סוגיית רוחב שמצדיקה מתן רשות ערעור. המשיבים מדגישים בעניין זה, תחילה, כי המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור, לבית משפט זה, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הסמכות העניינית. כמן כן נטען כי בערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בהליך העיקרי, לא חזרה המבקשת על טענתה ביחס להיעדר סמכות העניינית. לגופו של עניין, נסמכים המשיבים על קביעתו של בית המשפט המחוזי, ובפרט בקשר לאינטרס הציבורי בניהול יעיל של הליכי משפט. 19. שנית , המבקשת טוענת כי קמה בענייננו השאלה: " האם נפגע עקיף / משני / אגבי רשאי להנות מפיצוי בגין עוגמת נפש מקום בו נמצא כי הניזוק העיקרי נפגע מנגישה ולשון הרע? ". המבקשת טוענת כי אין כל נימוק מניח את הדעת מדוע נפסק פיצוי לאב, שעה שכל תלונות המבקשת והפרסומים שבגינם הוגשה התביעה היו נגד הסב. לכן, לטענתה של המבקשת, יש להסיק כי הערכאות הקודמות ראו באב כניזוק עקיף מהפרסומים, בגין עוגמת נפש. עם זאת, טוענת המבקשת, השאלה האם ניזוק עקיף זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש בנסיבות העניין היא שאלה משפטית עקרונית שטרם ניתנה לה תשובה בפסיקה, ואשר מצדיקה מתן רשות ערעור. המשיבים טוענים מצידם כי בית המשפט המחוזי מצא את האב ניזוק ישיר ממעשי המבקשת, ולא עקיף. לטענת המשיבים: " אין ספק כי הטענה כי אדם מאפשר לילדיו להיפגע מינית ע"י טורף חסר מעצורים, במשמרת שלו, הנה טענה הפוגעת בשמו הטוב של האדם "; ולעניין זה מסתמכים הם על סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע. 20. שלישית , מעלה המבקשת טענה ביחס לעוולת הנגישה, אותה היא מכנה "בחירתה של סופי". לטענת המבקשת, פסקי הדין של הערכאות קמא יוצרים אפקט מצנן כלפי הורים והרתעת יתר בכל הנוגע להגשת תלונות במשטרה וברשויות הרווחה ביחס לפגיעות בילדיהם הקטינים – מקום בו כבר הוגשה תלונה כזו בעבר ונסגרה. נטען כי בכך חותרים פסקי הדין שניתנו בעניינה של המבקשת תחת עקרונות שנקבעו בפסיקה, ובפרט עיקרון טובת הילד. כמו כן, המבקשת טוענת כי הפיצויים הגבוהים שהוטלו עליה נפסקו בהיקש מפיצויים עונשיים, וגם בכך יש כדי ליצור אפקט מצנן. המשיבים טוענים כי שאלה זו כלל אינה מתעוררת בענייננו, שעה שנקבע, כממצא עובדתי, כי המבקשת נקטה ב-"מסע רדיפה שלא בתום לב". לטענת המשיבים, ההרתעה במקרה דנן אינה כנגד אימהות החושדות שילדיהם נפגעו, אלא כנגד המצאת עלילות שווא ובידוי ראיות – דבר אשר מהווה מדיניות משפטית ראויה. לעניין הפיצויים שנפסקו, טוענים המשיבים כי במקרה דנן הפיצוי שנפסק הינו על הרף הנמוך – כפי שסבר גם בית המשפט המחוזי. 21. רביעית , המבקשת טוענת כי קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה ההגנות בחוק איסור לשון הרע אינן חלות על דיווח לצוות חינוכי חותרת תחת סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע, אשר מעניק הגנה מקום בו " הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר ". לעמדת המבקשת, המידע הועבר לצוות החינוכי מתוך צורך חינוכי וטיפולי של הילדים, ויש בכך משום עניין אישי כשר שזכאי להגנה לפי הוראת הסעיף. לטענת המבקשת, תחולת ההגנות כאמור היא שאלת רוחב שמצדיקה מתן רשות ערעור. המשיבים סומכים את ידם על קביעת בית המשפט המחוזי כי פנייה לצוות חינוכי מהווה לשון הרע שאינה חוסה תחת ההגנות שבחוק; וממילא ההגנות שבחוק כפופות לתום לב – שלא התקיים בענייננו. דיון והכרעה 22. לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית משפט לענייני משפחה ) . רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", תינתן במקרים חריגים, מקום בו הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית ובעלת השלכות רוחב, או לשם מניעת עיוות דין (ראו, מיני רבים: בע"מ 5110/22 פלוני נ' רווחה פתח תקווה , פסקה 11 (4.8.2022); בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 8 (29.5.2022)). חרף ניסיונות המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני בעל השלכות רוחב, עיון בבקשה ובתשובה לה מעלה כי, הלכה למעשה, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור: המבקשת פורטת בבקשתה ארבע סוגיות שונות, אך הן אינן מעוררות שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, או שקיים טעם אחר לדחותן כבר בשלב זה. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור בענייננו דרוש על מנת למנוע עיוות דין. ואבאר. 23. הסוגיה הראשונה אותה מעוררת המבקשת עוסקת במועד העלאת טענת הסמכות העניינית. אלא, שבנסיבות העניין, אין מקום לשמוע טענה זו כלל ועיקר: כאמור, בשונה מיתר טענות הבקשה – בטענה זו הכריע בית המשפט לענייני משפחה בהחלטת ביניים (ביום 8.12.2020), אשר עליה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רמ"ש 28996-12-20). כפי שכבר צוין לעיל, הרשות לערער ניתנה ובית המשפט המחוזי דן בבקשה כבערעור עצמו. ברם, לגופו של עניין, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור (כב' השופט ש' שוחט ; 17.2.2021). על פסק דין זה המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון במועד הקבוע בדין לכך (30 ימים לפי תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה). כעת, מלינה המבקשת פעם נוספת על החלטת הביניים של בית המשפט לענייני משפחה בגדרי בקשת רשות הערעור דנן. זאת לא ניתן. 24. על פי דין, מקום בו בעל דין מבקש להשיג על החלטת ביניים שניתנה בעניינו, נתונה לו האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור ("בגלגול שני") בסמוך להינתנה, או לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי בהליך. על פי תקנה 150 לתקנות סדר הדין האזרחי, בעל דין שבקשת רשות הערעור שלו על החלטת ביניים נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור – " אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט ". ההלכה הפסוקה פירשה תקנה זו כך שגם אם בקשת רשות הערעור נדחתה מנימוקים לגופה של החלטה, ניתן לערער בשנית על אותה החלטה במסגרת הערעור בזכות שיוגש על פסק הדין הסופי (רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854 (2003) (להלן: עניין חאדר )). עם זאת, שונה המצב כאשר הוגשה בקשת רשות ערעור, ובית משפט דן בבקשה כבערעור ודחה אותו לגופו. במקרה זה, לא עומדת לבעל הדין אפשרות לערער בשנית על ההחלטה: "כאשר הרשות לערער ניתנה ובית המשפט לערעורים דן בערעור בנושא החלטת הביניים, ודוחה אותו לגופו של ענין, אזי ההחלטה בנדון חייבת להוות בדרך כלל סוף פסוק (אלא במקרים חריגים, כגון הסכמת הצדדים בדבר שינוי ההחלטה הקודמת)." (ע"א 535/85 שרל נ' רחל (31.12.1985); ובנוסף: רע"א 8629/08 עטר נ' אשל , פ"ד סה(1) 709, 728–729, פסקה 3 לחוות דעת המשנה-לנשיאה א' ריבלין (2011); עניין חאדר , בעמ' 863 ). מכאן שמקום בו בית המשפט המחוזי דן בבקשת רשות הערעור כבערעור – לא נשמרת לבעל הדין הזכות לשוב ולערער על החלטת הביניים במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (ראו בנוסף: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 239-238 (מהדורה שלישית, 2012)). שעה שהמבקשת הייתה מנועה מלהעלות טענותיה לעניין הסמכות העניינית בשנית בערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין העיקרי בהליך – קל וחומר שהיא מנועה לעשות כן בבקשת רשות הערעור שלפניי. ככל שחפצה הייתה המבקשת לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשאלת הסמכות העניינית, היה עליה לעשות זאת על ידי הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון במועד הקבוע לכך בתקנות בית המשפט לענייני משפחה. משלא עשתה כן, ההכרעה בעניין שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה נעשתה לחלוטה והמבקשת מנועה על כן מלטעון עוד בעניין זה. 25. ומכאן לסוגיה השנייה שמעלה המבקשת בבקשת רשות הערעור, ועניינה בטענה כי הערכאות קמא ראו באב כנפגע עקיף מפרסומי המבקשת. גם טענה זו דינה דחייה, משהיא כלל אינה מתעוררת בנסיבות העניין. מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי האב הוכר כנפגע ישיר מפרסומי המבקשת, ונפסק כי: " התלונות אינן מכוונות ישירות כלפיו [האב–י'כ'] אך משפיעות על היחס שקיבל מהגורמים המטפלים בתאומים ונחשפו לפרסומים ואף יש בהן כדי להאשימו כמי שאינו מגן על ילדיו מפני פגיעה בכותלי ביתו " (פסקה 58 לפסק הדין). כך גם מכתב התביעה בבית המשפט לענייני משפחה עולה כי טענת האב הייתה לפגיעה ישירה בו (ראו למשל בסעיפים 38(ב) ו-54 לכתב התביעה, וכן סעיף 46(ג) לתצהיר העדות הראשית של האב) – טענה אשר התקבלה בערכאות קמא. לצד האמור, יודגש כי אף אם המבקשת לא הזכירה במפורש ובמישרין את האב בפרסומיה, אין בכך כדי להביא למסקנה כי לא טמונה בהם לשון הרע נגדו. זאת אנו למדים מסעיף 3 לחוק איסור לשון הרע, אשר קובע כי: " אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה ". לעניין זה ראו, בנוסף, בעניין אפל : "ככלל, על מנת לקבוע אם יש בפרסום לשון הרע, יפרש בית-המשפט את הפרסום על פי המובן הטבעי והרגיל של מילותיו. עם זאת לעתים לשון הרע שבפרסום אינה נובעת מן המשמעות הפשוטה של מילותיו, אלא דווקא מן הנרמז או המשתמע 'מבין השורות' של הפרסום לפי הבנת האדם הסביר." (ע"א 1104/00 אפל נ' חסון , פ"ד נו(2) 607, 617–618 (2002); ראו בנוסף: ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp. נ' עזור , פסקה 20 לפסק הדין של השופט ע' פוגלמן (22.7.2015)). בית המשפט המחוזי פירש את פרסומי המבקשת ככאלו אשר פוגעים באופן ישיר באב ועולים כדי לשון הרע נגדו – ובכך לא מצאתי להתערב, בוודאי שלא בבקשת רשות ערעור ב-"סיבוב שלישי". משכך, סוגיית הנפגע העקיף לה טוענת המבקשת כלל אינה מתעוררת בענייננו, ואין ליתן רשות ערעור בגינה. 26. הסוגיה השלישית לה טוענת המבקשת עוסקת בשימוש בעוולת הנגישה ופסיקת פיצויים על פיה בנסיבות העניין, דבר אשר לטענתה יוצר "אפקט מצנן" והרתעת יתר של הורים מהגשת תלונות למשטרה בגין פגיעה בילדיהם. גם טענה זו דינה דחייה. זו לשון סעיף 60 לפקודת הנזיקין: "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים." (ההדגשה הוספה–י'כ'). מלשון הסעיף עולה כי בעל דין המבקש להוכיח את יסודות עוולת הנגישה צריך לצלוח את המשוכה של הוכחת פעולה בזדון; וכפי שנכתב בספרות המשפטית: "עוולת הנגישה מתקיימת כאשר הנתבע יוזם הליך פלילי לא מבוסס כנגד התובע. על מנת להצליח בתביעת נגישה, על התובע להוכיח שהנתבע פעל בזדון, שהנתבע ידע שאין בסיס עובדתי להאשמה, שהמניע שדחף אותו היה רצון להרע, להזיק ולפגוע, ולא הרצון לשמור על החוק. הזדון הינו רצון להזיק מתוך מניע שלילי ... פתיחת הליך פלילי לא מבוסס, שלא בזדון, אך בחוסר זהירות, לא מקימה עילה בנגישה אך חושפת את יוזם ההליך לתביעה בעילה של רשלנות." (עמוס הרמן דיני נזיקין 36 (מהדורה שנייה, 2020)) (ההדגשה הוספה–י'כ'). לכן, אין בידי לקבל את עמדת המבקשת שלפיה שימוש בעוולת הנגישה בנסיבות העניין עלול ליצור "אפקט מצנן כלפי הורים והרתעת יתר בכל הנוגע להגנת שלומם וביטחונם של ילדיהם". יסודות עוולת הנגישה בענייננו מתגבשים על בסיס הממצא העובדתי כי המבקשת פעלה בזדון ובלי סיבה סבירה עת הגישה את התלונות החוזרות במשטרה – במטרה להרע ולהסב נזק למשיבים. מכאן, שכעניין שבהגדרה, קביעה כי התגבשה עוולת נגישה בנזיקין (קרי – פעולה בזדון, מתוך רצון לפגוע ובלא סיבה סבירה), אינה יכולה ליצור "אפקט מצנן" לפעולה שהינה סבירה ושלא בזדון. מאידך, הרתעה מפני פעולה בזדון תחת אצטלה של דאגה לשלום קטינים, הינה, כמובן, הרתעה ראויה. משאלו הם פני הדברים, אין לקבל גם את טענת המבקשת כי הפיצויים וההוצאות שהיא חויבה בהם בגין עוולת הנגישה יוצרים כשלעצמם "אפקט מצנן". זאת בנוסף לכך שאין זה דרכה של ערכאת ערעור להתערב בגובה הפיצויים וההוצאות שנפסקו, בוודאי שלא במסגרת בקשת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" (רע"א 3086/17 בוהדנה נ' מרקוס , פסקה 4 (18.5.2017)). 27. ומכאן לסוגיה האחרונה שהמבקשת טוענת כי מתעוררת בענייננו – תחולת ההגנות בחוק איסור לשון הרע על הדיווח לצוות החינוכי. גם סוגיה זו כלל אינה מתעוררת בענייננו: אכן, סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מונה נסיבות שונות שיהוו "הגנה טובה" לנתבע בתביעת לשון הרע. לטענת המבקשת, ההגנה המנויה בס"ק (3) ואשר עניינה בפרסום שנעשה לשם "הגנה על ענין אישי כשר", חלה על דיווח של הורה לצוות חינוכי שמטפל בילדו. אלא, שתנאי סף לתחולת ההגנות המנויות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע הוא שהנתבע "עשה את הפרסום בתום לב" (כלשון רישת הסעיף). תנאי זה, כאמור, אינו מתקיים בענייננו, משנקבע בערכאות קמא, כעניין שבעובדה, כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב (ואף בזדון). לכן, פרסומי המבקשת אינם יכולים לחסות תחת אף אחת מ-12 ההגנות המנויות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, ובתוך כך גם ההגנה בס"ק (3). 28. סיכומו של דבר: הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים, יחד, על סך 12,500 ש"ח. ניתנה היום, ה' באלול התשפ"ב (‏1.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039790_L04.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "עמ\"ש 17592-07-21", "תמ\"ש 65418-11-19", "רמ\"ש 28996-12-20", "ה\"ט 37931-09-18", "ה\"ט 1019-04-19", "ע\"א 7426/14", "רע\"א 5834/03", "ע\"א 535/85", "רע\"א 8629/08", "ע\"א 1104/00", "ע\"א 6903/12", "רע\"א 3086/17" ]	747,210
735,029	בבית המשפט העליון בג"ץ 3981/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: שידורי קשת בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. הרשות השניה לטלויזיה ורדיו 2. מועצת הרשות השניה לטלויזה ורדיו עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד צבי בר-נתן; עו"ד אמיר ונג; עו"ד מעין ברונשטיין החלטה המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה, עד יום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039810_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3981/22" ]	747,214
735,178	בבית המשפט העליון בג"ץ 3981/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: שידורי קשת בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. הרשות השניה לטלויזיה ורדיו 2. מועצת הרשות השניה לטלויזה ורדיו בקשה מטעם עו"ד שחר בן מאיר להצטרף כמשיב לעתירה בשם המבקש להצטרף כמשיב: בעצמו החלטה לתגובת הצדדים, עד יום 28.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039810_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3981/22" ]	747,215
737,940	בבית המשפט העליון בג"ץ 3981/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותרת: שידורי קשת בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו 2. מועצת הרשות השניה לטלוויזה ורדיו בקשה מיום 14.7.2022 למחיקת העתירה החלטה כמבוקש וכמוסכם, אני מורה על מחיקת העתירה. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039810_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3981/22" ]	747,216
736,765	בבית המשפט העליון ע"פ 3982/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מוחמד חג'וג' בקשה מטעם המשיב לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 7.7.2022 בשם המשיב: עו"ד זוהר ארבל החלטה כמבוקש, משהשאירה המערערת את העניין לשיקול דעת בית המשפט, מכיוון שלב"כ המשיב קבועות שתי ישיבות הוכחות בחיפה באותו מועד, ידחה הדיון מיום 7.7.2022 למועד קרוב אחר, בהתחשב עם אילוצי יומן בית המשפט. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039820_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 3982/22" ]	747,217
741,387	בבית המשפט העליון רע"א 3983/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: רפאל ארגס נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד בנימין בני כהן, מנהל מיוחד על נכסי המבקש 2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט מ. קרשן) בפש"ר 24029-04-18 מיום 14.3.2022 בשם המבקש: עו"ד רם קאין החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט מ' קרשן ) מיום 14.3.2022 בפש"ר 24029-04-18, בגדרה אושרה בקשת המנהל המיוחד לפינוי החייב מדירת מגוריו (להלן: הדירה ). כן נדחתה בקשת החייב למתן ארכה נוספת לקיום חיוביו לפי הסדר הנושים, ולחלופין לסידור חלוף. רקע עובדתי 1. ביום 17.4.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש (להלן: החייב ), לפי בקשתו, והמשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). בגדרי ההליך, הוגשו נגד החייב תשע תביעות חוב, בסך כולל של כ-29.5 מיליון ₪. 2. ביום 23.2.2020 הגיש המנהל המיוחד בקשה לבית המשפט המחוזי, בה עתר להסמיכו לפעול למימוש זכויות החייב בדירה לשם פירעון חובותיו לנושיו. בבקשה צוין כי בהתאם לחוות דעת שמאית מיום 28.8.2019, שווי זכויות החייב בדירה, כשהיא פנויה, נאמד בסכום של 2.16 מיליון ₪. בתגובתו לבקשה, התנגד החייב למימוש זכויותיו בדירה וטען, בין היתר, לזכותו לסידור חלוף. בתום דיון שהתקיים בבקשת המנהל המיוחד הוסכם כי החייב יגיש הצעתו לפדיון זכויותיו בדירה. 3. ביום 22.3.2021 הגיש המנהל המיוחד בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 35(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). לפי הסדר הנושים, היה על החייב להפקיד בקופת הכינוס, לשם קבלת הפטר, סך כולל של 2.3 מיליון ₪, בחלוקה לארבעה תשלומים שיושלמו עד ליום 20.12.2021. עוד נקבע בסעיפים ה'-ו' להסדר כדלהלן: "ה. חלילה ולא הצליח החייב לגייס איזה מהסכומים לעיל ו/או במידה והחייב לא עמד במועדים הנקובים לעיל, במסגרת הצעת ההסדר מצורף תצהיר אשר במסגרתו החייב נותן את הסכמתו למכירת הדירה שבבעלותו (המלאה) כפנויה [...] כמו כן, במסגרת התצהיר המצ"ב להצעת ההסדר, החייב ובת זוגו נותנים את הסכמתם להתפנות מהדירה בתוך 60 ימים מהמועד שבו תישלח הודעה מטעם המנהל המיוחד לצורך מכירתה, וכן החייב יצהיר כי הוא מוותר על טענות מכל מן וסוג שהוא ולרבות על דיירות מוגנת וכן טענות לעניין דיור חלוף. כספי המכר שיתקבלו ממכירת הדירה, בקיזוז עלויות המכירה ושכ"ט המנהל המיוחד, ישמשו להשלמת סכום של 2.3 [מיליון] ש"ח לצורך קבלת הפטר מלא וחלוט כאמור [...] ו. כאמור – עם העמדת הקופה על סכום של 2.3 [מיליון] ₪ יקבל החייב הפטר, בין אם הכספים שולמו על ידו על דרך ההסדר כאמור ובין אם כספים אלה שולמו על דרך מכירת דירת המגורים במתווה כאמור " (ההדגשה אינה במקור). סעיפים אלו הועתקו כלשונם לתצהיר ערוך כדין, שצורף להסדר ונחתם על-ידי החייב (ראו: סעיפים ה'-ז' לתצהיר). בית המשפט המחוזי, לאחר שקיים דיון בבקשת המנהל המיוחד, אישר את הסדר הנושים בפסק דינו מיום 25.3.2021. 4. ביום 17.11.2021, משלא עמד החייב בחיוביו לפי הסדר הנושים, הגיש המנהל המיוחד בקשה להפעלת המנגנון שנקבע בסעיף ה' להסדר, היינו: למימוש הדירה כפנויה ולפינוי החייב ובת זוגו מן הדירה. בבקשה נטען, בין היתר, כי החייב העביר לקופת הכינוס עד למועד הגשת הבקשה סך של 160,732 ₪ בלבד. בתגובתו לבקשה, טען החייב כי ביום 7.4.2021 הועבר לחשבון הכנ"ר סך של 250,000 ₪, וכי בסמוך ליום 16.5.2021 הועבר סכום נוסף של 250,000 ₪ בשלוש פעימות. עם זאת טען, כי אך לאחרונה נודע לו כי התשלום השני הוחזר על-ידי הבנק בישראל לחשבון השולח בחו"ל, וכי בטרם הושבו הכספים, הם הוחזקו זמן רב בחשבון מעבר. כן טען החייב כי לנוכח קשיים בגיוס הכספים מבני משפחתו בחו"ל, פועלים הוא ומכריו לאיתור גורם מממן בארץ לשם השלמת הסדר הנושים. החייב הוסיף וטען כי הוא גמלאי בן למעלה מ-70 המתפרנס מקצבאות, ומגדל בגפו את שני ילדיו הקטינים, וכי בנו הצעיר סובל מנכויות קשות ונזקק לסיוע רב. לאור האמור, ביקש החייב כי תינתן לו ארכה להשלמת חיוביו לפי הסדר הנושים, עד ליום 31.12.2021. 5. בהחלטתו מיום 12.12.2021, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המנהל המיוחד וקבע כי דירת החייב תמומש כפנויה. עם זאת, ולפנים משורת הדין, נעתר לבקשת החייב ועיכב את ביצוע החלטתו עד ליום 31.12.2021, וכלשון ההחלטה: "החייב לא עמד בתנאי הסדר הנושים. רק לאחר שהמנהל המיוחד ביקש להפעיל את המנגנון המוסכם למכירת דירת החייב ביקש החייב ארכה למילוי חיוביו (וזאת מבלי שפנה לנושיו וקיבל הסכמתם לשם כך). במצב דברים זה יש לקבל את בקשת בעל התפקיד והדירה תמומש כפנויה לצורך תשלום הכספים. ואולם לפנים משורת הדין תעוכב החלטתי עד ליום 31.12.2021. ככל שהחייב ישלים את מלוא חיוביו עד למועד זה – הדירה לא תמומש". 6. החייב לא עמד גם הפעם בחיוביו לפי הסדר הנושים, חרף הארכה שניתנה לו. לפיכך החל המנהל המיוחד בהליכים למימוש הדירה, בגדרם הגיש לבית המשפט המחוזי, ביום 26.1.2022, בקשה לפינויים של החייב ובת זוגו מהדירה בתוך 60 ימים. 7. בתגובתו לבקשה, הודה החייב כי אמנם לא עמד בתנאי הסדר הנושים, אך טען כי ביכולתו לעשות כן " בזמן הקרוב ". החייב טען, בין היתר, כי הוא פנה למנהל המיוחד בבקשה להסדיר העמדת מימון לשם השלמת ההסדר, אך המנהל המיוחד הקשה עליו והעלה את סכום ההסדר ל-2.54 מיליון ₪, ואף התנה את הסכמתו בהפקדה "למפרע" על סך 250,000 ₪. לפיכך ביקש מבית המשפט המחוזי לאפשר לו להשלים את "יתרת סכום ההסדר" מבלי שנקב מועד לכך. לחלופין טען החייב לזכותו לסידור חלוף לפי סעיף 86א לפקודה. לגישת החייב, הוא לא ויתר על זכות זו בהסדר הנושים, הואיל והתצהיר שצורף להסדר נקט לשון עתיד ולפיה "החייב יצהיר כי הוא מוותר [...]" , ותצהיר נוסף לא נערך. עוד טען החייב כי לנוכח נסיבות העניין, לרבות מצבו הכלכלי והמשפחתי, יש להורות על סידור חלוף בדרך של מימון הוצאות דיור לתקופה של 10 שנים לפחות. 8. בתגובתו לתשובת החייב, טען המנהל המיוחד כי החייב נוקט בטקטיקות שונות לעיכוב ההליך וסיכולו. זאת אף שהיה מודע היטב לכל אורך ההליך לאפשרות פינויו מן הדירה ככל שלא יעמוד בהסדר הנושים. באשר לטענות החייב לסידור חלוף, טען המנהל המיוחד כי אלו הועלו לראשונה אך בתשובתו של החייב לבקשתו האחרונה של המנהל המיוחד, וכי ממילא אין להיעתר להן, הואיל ולחייב יכולות כספיות גבוהות. בהקשר זה טען המנהל המיוחד כי החייב מסר בחקירתו לפניו שהוא בעל קשרים חובקי עולם, ואף שילם לבאי כוחו בעבר מאות אלפי שקלים. 9. עמדת הכנ"ר, כפי שהוגשה לבית המשפט המחוזי, היתה שהחייב לא עמד בהסדר הנושים, על-אף שהיה מודע לכל פרטיו, ולפיכך אין מנוס ממימוש הדירה כפנויה, כמו גם דחיית בקשתו לסידור חלוף. עם זאת, בשל נסיבותיו החריגות, ולפנים משורת הדין, ציין הכנ"ר כי הוא לא יתנגד לפסיקת סידור חלוף כפי שימצא בית המשפט לנכון. 10. הנושה העיקרית של החייב, מ. שטרן אחזקות בע"מ (להלן: הנושה ), התנגדה לבקשת החייב לסידור חלוף. בתגובתה לבקשה טענה, בין היתר, כי החייב משתמט מתשלום חובותיו וכי הוא בעל יכולות כלכליות גבוהות. עוד טענה כי הסכמת הנושים להסדר ניתנה על יסוד הצהרת החייב כי הדירה תימכר כפנויה וכי לא יטען לדיור חלוף; כי סוגיה זו הובהרה לו לא אחת; וכי פסיקת סידור חלוף לחייב בשלב זה תפגע באופן אנוש בנושים, הואיל והדירה האמורה היא הנכס היחיד של החייב ממנו ניתן להיפרע. החלטת בית המשפט המחוזי 11. בהחלטתו מיום 14.3.2022, היא ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב להעניק לו ארכה נוספת להשלמת הסדר הנושים ולחלופין לסידור חלוף. כן אושרה בקשת המנהל המיוחד לפינוי החייב ובני משפחתו מהדירה, תוך שנקבע כי עליהם לפנותה עד ליום 24.4.2022. 12. באשר להסדר הנושים, קבע בית המשפט המחוזי כי זה התייחס מפורשות לאפשרות שהחייב לא יעמוד בתנאיו, וכי במצב דברים זה תמומש דירתו כפנויה. עוד קבע כי אף בחלוף למעלה מחודשיים מהמועד הנדחה להשלמת ההסדר (31.12.2021), העביר החייב לקופת הכינוס "סכום המהווה אחוזים בודדים מהסך שהיה עליו להעביר" . לפיכך נקבע, כי המנגנון הקבוע בסעיף ה' להסדר הנושים ייכנס לתוקפו, והדירה תמומש כפנויה. 13. באשר לבקשת החייב לפסיקת סידור חלוף, קבע בית המשפט המחוזי כי בסעיף ה' להסדר הנושים (הזהה לסעיף ה' לתצהיר החייב) – ולפיו "החייב יצהיר כי הוא מוותר על טענות מכל מן וסוג שהוא ולרבות [...] על דיירות מוגנת וכן טענות לעניין דיור חלוף" – ויתר החייב באופן מפורש על טענותיו לסידור חלוף. נקבע, כי פרשנות סבירה וטבעית של הצהרתו מוליכה למסקנה כי אין צורך בעריכת תצהיר נוסף, כטענת החייב, וכי אף אם היה צורך בכך – בנסיבות העניין מחדלו של החייב לעשות כן היה עולה כדי חוסר תום לב. 14. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החייב לסידור חלוף אף לגופם של דברים, בציינו כי לא שוכנע שהחייב נעדר יכולת לדאוג ממקורותיו למקום מגורים סביר לו ולבני משפחתו. בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי החייב הוכיח "יכולת מרשימה בגיוס סך של 500,000 ₪ [...] גם אם לא עמד בהסדר הנושים הכולל" ; וכי מעדות החייב בחקירתו לפני המנהל המיוחד עולה כי הוא שילם לבאי כוחו שכר טרחה בגובה מאות אלפי ש"ח. עוד נקבע כי תגובת הנושה על נספחיה מעלה כי על שמה של בת זוגו של החייב רשום רכב יוקרתי, וניתן להניח שלבת הזוג נכסים או יכולת כלכלית לדאוג לקטינים. לנוכח הסתירה בין טענות החייב בעניין זה, אשר נטענו ללא אסמכתאות, לבין טענות הנושה המגובות באסמכתאות, קבע בית המשפט המחוזי כי החייב לא הוכיח את טענותיו כי הוא נושא בגפו בהוצאות ילדיו הקטינים וכי הם מתגוררים עמו. 15. ביום 20.5.2022 הגיש החייב בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי לעיל, וזו נדחתה בהחלטתו מיום 18.7.2022. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי על החייב ובני ביתו לפנות את הדירה עד ליום 1.9.2022. בקשת רשות הערעור 16. בבקשה שלפניי עותר החייב להשבת הדיון בעניינו לבית המשפט המחוזי, על מנת שזה ייתן הוראות מתאימות שיאפשרו לו להשלים את הסדר הנושים, ולחלופין להורות כי פינויו מהדירה יותנה בסידור חלוף. לטענתו, נסיבות עניינו, בהן הוא וילדיו הקטינים עלולים להיוותר ללא קורת גג, שעה שבנו הצעיר סובל מנכויות קשות, מצדיקות את התערבותה של ערכאת הערעור. 17. לגופם של דברים טוען החייב, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא אפשר לו להשלים את הסדר הנושים. לגישתו, קביעת בית המשפט המחוזי ולפיה הוא גילה "יכולת מרשימה" בגיוס כספים, קביעה אשר נזקפה לחובתו בכל המתייחס ליכולתו לממן דיור חלופי, הייתה צריכה להיזקף לזכותו בהתייחס לבקשתו להשלמת הסדר הנושים. לטענת החייב, בנסיבות בהן הועברו תשלומים והוחזרו, לא היתה הצדקה לקבוע כי הוא העביר אך "אחוזים בודדים מהסכום שהיה עליו להעביר" . עוד הוא טוען, כי אין במתן שהות נוספת להשלמת הסדר הנושים כדי לפגוע בנושיו, בעוד שפינויו מהדירה יגרום לו ולבני משפחתו לנזקים בלתי הפיכים. 18. לחלופין טוען החייב, כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי הוא מנוע מלטעון לסידור חלוף מכוח ויתורו בהסדר הנושים. החייב שב על טענותיו ולפיהן התצהיר שצורף להסדר הנושים נוקט לשון עתיד, ולפיכך מלמד על הצורך בעריכת תצהיר נוסף בטרם פינויו. החייב מוסיף וטוען כי התצהיר נוקט בלשון עמומה, וכי התיבה "וכן טענות לעניין דיור חלוף " אינה יכולה להוות משום ויתור מפורש, כנדרש, על הזכות לסידור חלוף. עוד טוען החייב כי הביטוי "דיור חלוף" המופיע בתצהיר אינו מופיע בלשון סעיף 86א לפקודה, הנוקטת בביטוי "סידור חלוף". 19. עוד טוען החייב כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו ולפיה החייב לא הוכיח את היעדר יכולתו לממן שכירת דירה חלופית ממקורותיו. בהקשר זה חוזר החייב וטוען, כי הוא גמלאי המתקיים מקצבאות הביטוח הלאומי, ובהן קצבת הבטחת הכנסה; כי הוא חסר נכסים למעט דירת מגוריו; כי העובדה שהוא הצליח לגייס כספים מקרובי משפחתו עבור "הצלת הדירה", נכס ממנו יוכלו להיפרע בעתיד, אינה מצביעה על יכולתו לגייס כספים לשם מימון שכירת דירה חלופית; וכי אף אם הוא שילם לבאי כוחו דאז מאות אלפי שקלים, היה זה בעבר, בטרם ירד מנכסיו. 20. כן טוען החייב כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו ולפיה הוא לא הוכיח כי ילדיו הקטינים מתגוררים עמו והוא נושא בכלכלתם. החייב טוען כי בית המשפט המחוזי לא הצביע על אדם אחר עמו עשויים הילדים להתגורר, שעה שהחייב הצהיר כי הוא זה הדואג לצרכיהם וכי הקשר עם אמם, אזרחית זרה ותושבת חוץ, נותק מזה שנים. דיון והכרעה 21. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 22. ראשית יצוין, כי בית המשפט המחוזי קבע, כבר בהחלטתו מיום 12.12.2021, כי הדירה תמומש כפנויה. החייב לא השיג על החלטה זו, והמועד להגשת הליך ערעורי בעניינה חלף זה מכבר. בנסיבות אלה, אין בהחלטה מושא הבקשה כדי להקים לחייב זכות להגשת בקשת רשות ערעור בעניין פינויו מן הדירה כאילו ניתנה ההחלטה לראשונה (רע"א 3655/22 כפריס אן.די.סי בע"מ נ' מרכז מכרות היהלומים בע"מ , פסקה 15 (18.8.2022); רע"א 621/13 ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 5 (17.4.2013); רע"א 9162/12 ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה , פסקה 6 (3.6.2013)). 23. באשר לבקשת החייב לאפשר לו להשלים את חיוביו על פי הסדר הנושים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו. הלכה היא שערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בניהול הליכי חדלות פירעון, למעט במקרים חריגים. זאת לנוכח שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בעניינים אלה, מומחיותה והתרשמותה הישירה מבעלי הדין ומ כלל הנסיבות (ראו: רע"א 5528/21 בני גורג' שוקחה (חיפה) בע"מ נ' שוקחה , פסקה 16 והאסמכתאות הנזכרות שם (9.9.2021)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת החייב ועיכב את החלטתו המורה על פינויו מן הדירה על מנת לאפשר לו להשלים את חיוביו על פי הסדר הנושים, אולם החייב לא עמד בחיוביו חרף הארכה שניתנה לו, ואף לא בחלקם הארי. החייב אף לא הציג תשתית עובדתית המאפשרת לקבוע כי יעלה בידו לעמוד בהסדר הנושים ככל שתינתן לו ארכה נוספת לזמן קצוב. בנסיבות אלה לא מצאתי כי נפלה שגגה תחת ידו של בית המשפט המחוזי שעה שדחה את בקשתו. 24. יש לדחות גם את טענות החייב לסידור חלוף מטעמיו של בית המשפט המחוזי. כפי שנקבע בהחלטתו, לשונו של הסדר הנושים ברורה ומלמדת כי החייב נתן את הסכמתו המודעת לפינויו מהדירה באם לא יעמוד בתנאי הסדר הנושים, תוך ויתור על סידור חלוף. החייב אינו חולק על כך שאמנם לא עמד בתנאי ההסדר, וגם טענותיו באשר לטעמים בגינם לא הועברו התשלומים במועד, מתייחסות למקצת הסכום שהיה עליו להעביר לקופת הכינוס. משלא עמד בתנאי ההסדר הגיש המנהל המיוחד ביום 17.11.2021 בקשה להפעלת המנגנון שנקבע בהסדר הנושים, למימוש הדירה כפנויה ולפינויו של החייב ובת זוגו מן הדירה. החייב לא טען כי תנאי ההסדר אינם מאפשרים פינויו, או לזכותו לסידור חלוף, והעלה טענותיו אלה לראשונה רק לאחר שבית המשפט המחוזי הורה על מימוש הדירה כפנויה בהחלטתו מיום 12.12.2021. בנסיבות אלה, אין מקום להתערב גם בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו לסידור חלוף. 25. בשולי הדברים אציין, כי נראה שהחייב מבקש לאחוז במקל בשני קצותיו, שעה שהוא עותר לאפשר לו להשלים את הסדר הנושים וטוען כי ביכולתו לעמוד בו, ומנגד טוען לקשיים כלכליים לא מבוטלים ולהיעדר יכולת לממן דיור חלופי לבני ביתו. 26. אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039830_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 3983/22", "רע\"א 3655/22", "רע\"א 621/13", "רע\"א 9162/12", "רע\"א 5528/21" ]	747,218
735,030	בבית המשפט העליון בג"ץ 3984/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותר: נאיף אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר החלטה לתגובת המשיבים לבקשה למתן צו ביניים, עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039840_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3984/22" ]	747,219
736,623	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3984/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: נאיף אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. לפנינו עתירה לביטול הוראה על סילוק מבנה חדש, שניתנה ביום 30.5.2022, מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן, בהתאמה: הוראת הסילוק ו- הצו לסילוק מבנים חדשים או הצו ). מדובר במבנה עשוי בטון ובלוקים, המצוי בשלבי בניה, וממוקם בשטח אש 917 (להלן: הבינוי או המבנה החדש ). לצד העתירה, הגיש העותר – נאיף אלאתמין (להלן: נאיף ) – גם בקשה למתן צו ביניים, שלפיו ימנעו המשיבים מהריסת הבינוי, עד לאחר הכרעה בעתירה גופה. 2. הרקע הכללי להתקנת הצו לסילוק מבנים חדשים; דחיית העתירות העקרוניות בעניין חוקיותו ( בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט-איב ) ; ומדיניות האכיפה של המשיבים על-פיו, כפי שעוגנה במסמך 'מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים' מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות ) – הלוא הם כתובים בפסקי דין רבים של בית משפט זה מהעת האחרונה. אסתפק אפוא, במובאה מפסק דין שניתן על-ידנו אתמול, בעניין זהה, בגדרי בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי : "כפי שצוין לא אחת על-ידי בית משפט זה, הצו לסילוק מבנים חדשים נועד לסייע בידי גורמי האכיפה באזור יהודה ושומרון, להתמודד בצורה אפקטיבית ומהירה, עם תופעת הבניה הבלתי-חוקית הפושה באזור זה, ובכך למנוע את הניסיונות לקבוע 'עובדות בשטח' כך אמרתי במקום אחר: 'הצו שמכוחו הוּצאה הוראת הסילוק, הוא אחד מכלי האכיפה שהועמדו לרשות המשיבים. מטרתו – לאפשר התמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית באזור יהודה ושומרון, תוך שינוי הנוהג שהפך רווח, שלפיו 'תחילה בּוֹנים, ורק אחר כך פונים'' (בג"ץ 7013/21 זיתון נ' ראש המינהל האזרחי, פסקה 2 (18.11.2021) [...] סמכות האכיפה המוקנית לגורמי המינהל האזרחי, לפי הצו לסילוק מבנים חדשים, כפופה למספר תנאים מהותיים, מצטברים, שבהתקיימם, ניתן להוציא הוראת סילוק, ביחס למבנה בלתי-חוקי, מבלי שנדרש ליתן זכות שימוע מראש. בעיקרו של דבר, הצו חל רק על 'מבנה חדש'; דהיינו: מבנה שאינו יביל, שטרם הושלמו לגביו עבודות הבנייה, או שטרם חלפו 6 חודשים ממועד השלמתן, וככל שמדובר במבנה למגורים – אם המבנה החדש עדיין לא אוכלס, או שטרם חלפו 30 ימים ממועד אכלוסו. הוראת סילוק מכוח הצו, טעונה אישור של ראש המינהל האזרחי, או מי שהוסמך לכך על-ידו, ותוקפה הוא למשך 120 ימים. תנאים נוספים נקבעו בצו האמור, אך אין צורך להרחיב בהם, בכל הקשור לעניין שלפנינו. עוד אזכיר, כי עתירה נגד עצם חוקיות הצו, נבחנה במסגרת בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) [...] וצוין באותו עניין, מפי המשיבים, כי בכוונתם להפעיל את הצו בתחילה, במתכונת הרצה ('פיילוט') מצומצמת, למשך שנה, בתום שנה זו, יבּחֵן המשך השימוש בצו, בהתאם ללקחים שיופקו לגביו. תקופת ההרצה חלפה-עברה זה מכבר, ובהתאם גובש מסמך 'מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים', מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות) [...] במסמך המדיניות נקבע, כי ניתן יהיה להפעיל את הוראות הצו, על מקרים שונים, כמפורט בו [...] סוג המקרים הראשון, מתייחס ל'מבנים המצויים בשטחי אש'; די בכך לצורך הכרעה בעתירה שלפנינו" . 3. גם בענייננו זה, די בקביעה כי מדובר בבינוי המצוי בשטח אש, על מנת להביא את המקרה שלפנינו, בקהל המקרים שהוגדרו במסמך המדיניות של המשיבים, ככאלה שניתן לעשות לגביהם שימוש בהוראות הצו. 4. כעולה מתגובתם המקדמית של המשיבים, וכפי שעולה גם מתצלומי האוויר שצורפו לתגובת המשיבים, המבנה החדש מושא העתירה נבנה על גבי מבנה ישן, שאף הוא הוקם באופן בלתי-חוקי, במהלך שנת 2018, מבלי שניתן היתר לבנייתו (להלן: המבנה הישן ). בהעדר ידיעה מדויקת, הבהירו המשיבים בתגובתם, כי המבנה החדש, יתכן שהוקם על חורבותיו של המבנה הישן; יתכן שחובר אליו, באופן שאינו מאפשר הבחנה או הפרדה בין המבנים. בין אם כך ובין אם כך, ברי כי המבנה הישן הוקם בשטח של כ-65 מ"ר, בעוד שהמבנה החדש, הקיים כיום בשטח, משתרע על פני שטח גדול פי 3, המגיע לכ-200 מ"ר. נאיף אינו חולק באופן עקרוני על האמור, אלא שלשיטתו המבנה הישן התפרס על פני שטח של 105 מ"ר, בעוד שהמבנה החדש אינו אלא "תוספת בניה למבנה הישן, המורכבת משני חדרים ומעבר בשטח [של] כ-90 מ"ר" . 5. בסיור שנערך על-ידי פקחי יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, ביום 31.4.2022, נמצא כי בניית המבנה החדש לא הושלמה: באותו שלב עדיין לא נוצק גג למבנה, לא הותקנו בו דלתות וחלונות, פסולת בניה היתה פזורה סביבו, ואף נצפו פועלי בניין העובדים במקום. בסיור נוסף במקום, ביום 15.5.2022, התברר כי יציקת הגג למבנה החדש – הושלמה, כי דלתות וחלונות – טרם הותקנו, וכי חומרי הבנייה – נותרו פזורים בסביבות המבנה. אי לכך, ביום 24.5.2022, חתם פקח יחידת הפיקוח במינהל האזרחי על תצהיר שלפיו, למיטב ידיעתו עסקינן בבינוי חדש, כהגדרתו בצו לסילוק מבנים חדשים, משטרם חלפו 6 חודשים מהשלמת בנייתו, ואף אם מדובר במבנה למגורים, הרי שהמקום טרם אוכלס, או למצער, עדיין לא חלפו 30 ימים ממועד אכלוסו. 6. ביום 30.5.2022 הוצאה הוראת הסילוק מושא העתירה דנן, שבה נקבע כי יש לסלק את ה "מבנה מבטון בשלבי בניה התחלתיים ו-200 מ"ר ללא גג" . הוראת הסילוק הודבקה על גבי הבינוי מושא העתירה, ובאותו מעמד צולם המבנה פעם נוספת על-ידי פקחי המשיבים. באותו שלב נמצא, כעולה מן התמונות שצורפו לעתירה, כי גם במועד זה עדיין לא הושלמה בניית המבנה החדש: דלתות וחלונות – לא הותקנו, מרצפות – לא הורכבו, ובזנטי ברזל – בצבצו מבין כתליו. 7. ביום 1.6.2022, הגיש נאיף בקשה לביטול הוראת הסילוק. לטענתו, המבנה הישן הוקם כבר בשנת 2018, ומאז הוא מאוכלס על-ידו, משך 3 שנים לערך. ממילא, לכל הפחות לגבי המבנה הישן, נטען כי המשיבים אינם מוסמכים להורות על סילוקו על-פי הוראות הצו. זאת, נוכח העובדה, כי חלפו למעלה מ-6 חודשים ממועד השלמת בנייתו, ומשחלפו ימים רבים מאז אכלוסו על-ידי נאיף ומשפחתו. אשר למבנה החדש, אשר כּוּנה על-ידי נאיף "תוספת בנייה" , נטען כי מדובר בבינוי שהוקם במהלך חודש מרץ 2022, כי יציקת גגו הושלמה "ביום הראשון לחודש הרמדאן" , דהיינו ביום 2.4.2022, וכי עד ליום 15.4.2022 סיים נאיף לרצפו, העביר לתוכו ריהוט, והחל להתגורר בו. לפיכך, טען נאיף, במועד הוצאת הוראת הסילוק (30.5.2022), המבנה החדש היה מאוכלס כבר "כחודש וחצי" , ומשכך לא ניתן גם לגביו לעשות שימוש בהוראות הצו, משזה מותנה בכך שטרם חלפו 30 ימים ממועד האכלוס. עוד טען נאיף, כי השטח שבו מצוי המבנה איננו שטח אש, ועל כן השימוש בהוראות הצו בנדון דידן, חורג ממדיניות האכיפה שנקבעה במסמך המדיניות. מלבד זאת הוסיף נאיף וטען, כי זכותו לשימוע מראש נפגעה, וכי הוראת הסילוק חורגת ממתחם הסבירות, אינה מידתית, ואף נוגדת את הוראות המשפט הבינלאומי. 8. ביום 7.6.2022 נדחתה בקשת נאיף, בהחלטת מנהל יחידת הפיקוח. בין היתר צוין בהחלטה זו כך: "מבחינת בקשתך עולה כי הבינוי הנ"ל עולה לכדי בינוי כהגדרתו בחוק תכנון ערים כפרים ובניינים, חוק זמני מס' 79 לשנת 1966 וכן לכדי מבנה חדש כהגדרתו בצו והוא מצוי בתחומי שטח אש 917. אמנם לבקשתך צורפו תצלומי אוויר המראים כי במקום היה מבנה, אולם המבנה החדש נבנה על גבי המבנה הישן באופן שאינו מאפשר הפרדה של המבנים, ועל כן כל המבנה עולה לכדי מבנה חדש כהגדרתו בצו. ברי כי מבנה ישן אינו יכול להוות חסם מפני שימוש בצו כנגד מבנה חדש שנבנה על גביו באופן שאינו ניתן להפרדה". בהחלטה צוין עוד, כי לבקשה לא צורף היתר בניה למבנה החדש, ולא הוכח כי תנאֵי הצו אינם מתקיימים לגביו. לבסוף, נדחו גם הטענות בדבר אי-קיום חובת שימוע. מכאן העתירה שבנדון, שבגדרה שב נאיף על עיקרי טענותיו בבקשה לביטול הוראת הסילוק. 9. ביום 30.5.2022 ביקשתי מאת המשיבים להגיב לבקשה למתן צו ביניים, וביום 26.6.2022 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים; הן לבקשה למתן צו ביניים, הן לעתירה גופה. לטענת המשיבים, דין העתירה להידחות על הסף, מחמת עשיית דין עצמי, נוכח העובדה כי נאיף בנה את המבנה ללא היתר כדין, ובהתאם לאשר נקבע על-ידי בית משפט זה במקרים דומים. כמו כן נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת אי-הצגת תשתית עובדתית מלאה ומדויקת, וזאת בהתייחס לטענת נאיף, כי יציקת הגג הושלמה כבר ביום 2.4.2022, וריצוף המבנה הושלם ביום 15.4.2022; בעוד שמהתמונות שבידי המשיבים (אשר הובאו בתגובתם), עולה בבירור כי ביום 31.4.2022 עדיין לא נוצק גג, וטרם הותקנו דלתות וחלונות, וכי ביום 30.5.2022 – הוא מועד הוצאת הוראת הסילוק – עדיין לא הורכב ריצוף במבנה החדש. הצגת תשתית עובדתית מסולפת, כך המשיבים, מצדיקה גם היא, כשלעצמה, את דחיית העתירה על הסף. 10. מעבר לכך, המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים, להוציא הוראת סילוק ביחס למבנה דנן. בין היתר נטען, כי קיים אינטרס ציבורי בסילוק המבנה החדש, נוכח מיקומו בשטח אש פעיל, ובפרט נוכח העובדה כי לא קיים לגביו אופק תכנוני בר-קיימא. אשר להריסת המבנה הישן, טענו המשיבים, כי לפי מה שנמסר מגורמי האכיפה ביחידת הפיקוח, קיים קושי "בהבחנה ובהפרדה בין המבנים" , שכן שניהם חולקים תקרה משותפת וקירות משותפים, כאשר "הריסת חלק מהמבנה החדש בלבד אינה אפשרית, מן הטעם שהיא עשויה להוות מפגע מסוכן מחשש להתמוטטות החלק שנותר" . מה גם, שמעולם לא ניתן היתר בנייה כדין, גם ביחס למבנה הישן גופו. לטענת המשיבים, לא יתכן שתוספת בנייה, המשלשת את המבנה הישן, שהוא עצמו נבנה בחטא, תביא ל'הכשרה' דה-פקטו של המבנה כולו, ולהקניית חסינות מפני מנגנון האכיפה. נוסף לאמור, טענו המשיבים, כי אין יסוד לטענה שהבינוי אינו מצוי בשטח אש. להתמודדות עם טענה זו, צורף לתגובתם עזר המראה את מיקומו של הבינוי, על רקע שטח אש 917, אשר לטענת המשיבים הוא שטח אש פעיל, המשמש את כוחות הצבא לצורך אימונים. המשיבים הוסיפו וציינו, כי בצילום שבוצע במהלך חודש מאי 2021, אשר צורף לתגובתם, נראה בבירור כי עדיין לא החלה הקמת המבנה החדש, וכי מצילום נוסף, מיום 20.3.2022 – שלגביו נמסר כי "מטעמים של ביטחון מידע, לא ניתן לצרף את התצלום בגלוי" – עולה כי גם באותו שלב טרם החלה בנייתו של המבנה החדש. לבסוף ביקשו המשיבים לדחות גם את טענתו של נאיף, כי ההחלטה בבקשתו לביטול הוראת הסילוק נעדרת הנמקה; את טענתו לפגיעה בזכותו לשימוע מראש; את טענתו לשיהוי בהוצאת הוראת הסילוק; ואת טענתו כי ההחלטה אינה סבירה ובלתי-מידתית. לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות; על הסף ולגופה. 11. ראשית , יש לדחות את העתירה מחמת חוסר ניקיון כפיו של העותר. כעולה מן המפורט לעיל, נאיף עשה דין לעצמו, בנה את המבנה החדש ללא היתר בנייה, קבע עובדות בשטח, וזלזל בהוראות החוק. נאיף אינו חולק על כל זאת; אין בפיו טענה לקיומו של היתר בנייה, ולא נשמעה מצדו טענה כי מעשיו עולים בקנה אחד עם הוראות הדין. כפי שנקבע פעם אחר פעם על-ידי בית משפט זה, "בית המשפט לא יפתח דלתותיו למי שעושה דין לעצמו, מזלזל בהוראות חוק ומבקש להעמיד את הרשות אל מול עובדות מוגמרות. האיסור על עשיית דין עצמי הינו חלק מכלל רחב יותר הדורש מבעל דין הפונה לבקש סעד מבית המשפט כי יפעל בניקיון כפיים [...] מדובר בכלל המוגדר כעילת סף לעניין פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק או לבית המשפט לעניינים מינהליים. על כן, בעל דין הפועל בחוסר ניקיון כפיים יכול שימצא כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן" (בג"ץ 3483/05 די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ נ' שרת התקשורת , פסקה 12 (9.9.2007); וראו גם: בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022)). דינה של העתירה להידחות אפוא, ולוּ מטעם זה בלבד. 12. שנית , כפי שציינו המשיבים, מסכת העובדות שהוצגה בעתירה, אינה תואמת את התשתית העובדתית שהוצגה על-ידי המשיבים, המגובה בתמונות ובתצלומי אוויר. טענת נאיף, כי השלים את יציקת הגג ואף ריצף את המבנה החדש, כבר בראשית חודש אפריל 2022, אינה מתיישבת עם ממצאי הסיורים שערכו פקחי המינהל האזרחי, בימים 31.4.2022, 15.5.2022 ו-30.5.2022 (הדוחות צורפו כנספחים מש/7, מש/8 ו-מש/10 לתגובת המשיבים), שמהם עולה בבירור, כי יציקת הגג לא הושלמה, לכל הפחות עד יום 31.4.2022; כי התקנת הדלתות, החלונות והריצוף, והעברת הרהיטים למבנה, לא בוצעו גם הם, למצער עד מועד הוצאת הוראת הסילוק – ביום 30.5.2022; וכי לאורך כל התקופה, בלטו בזנטי ברזל מקירות הבית, באופן המעיד לכאורה על כך שהמבנה עודנו מצוי בשלבי בנייה. מכאן, שבעת הוצאת הוראת הסילוק, לא ניתן לומר כי חלפו למעלה מ-6 חודשים ממועד השלמת המבנה. 13. אשר לטענת נאיף, כי ביום 15.4.2022 החל להתגורר במבנה החדש, ועל כן, לא מתקיים התנאי שנקבע בצו, שלפיו לא ניתן לעשות בו שימוש, אלא אם כן עדיין לא חלפו 30 ימים ממועד האכלוס – נראה כי טענה זו אינה נתמכת באסמכתה כלשהי, וממילא יש קושי לקבלה. יתרה מזאת, טענה זו מוקשית בעינַי, נוכח התמונות שצירפו המשיבים, שמהן עולה כי ביום הוצאת הוראת הסילוק (30.5.2022), המבנה החדש עדיין לא רוצף, ולא הוכנס לתוכו ריהוט המאפשר להתגורר בו. בהקשר זה אציין, כי התמונות (בשחור-לבן) שצירף נאיף לבקשתו לביטול הוראת הסילוק, מיום 1.6.2022, אין בהן כדי לסייע. עיון בתמונות אלה – שאינן מתוארכות – מלמדנו כי גם במועד צילומן, עדיין לא הותקנו במבנה דלתות וחלונות, ולא ניתן להבחין בהן אם המבנה רוצף, ואם הועבר לתוכו ריהוט. לפיכך, שלא כטענת נאיף, לא ניתן לקבוע כי המבנה אוכלס כבר ביום 15.4.2022. על כן, דין טענות נאיף במישור זה – להידחות. גם אם אין דרישה ש'מבנה חדש', כהגדרתו בצו, יהיה בנוי לתלפיות – ברי כי אין משמעות הדבר כי ניתן להתייחס למבנה דל וריק – ללא ריצוף, ללא ריהוט, ה'מוכתר' במוטות ברזל המזדקרים מקירותיו – כמבנה שבנייתו הושלמה, שאינו עונה עוד על הגדרת 'מבנה חדש'. אם כן, משנאיף לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת טענותיו (ראו: בג"ץ 310/22 אבו תבאת נ' ראש המנהל האזרחי , פסקה 6 (23.1.2022)) – יש לדחות את עתירתו על הסף, גם מן הטעם הזה. 14. מעבר לכך, דין העתירה להידחות גם לגופה, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בהוראת הסילוק. כפי שפורט לעיל, מן הראיות שהוצגו לפנינו עולה כי הבינוי נעשה באופן בלתי-חוקי, ללא היתר בנייה כדין, בתוככי שטח אש פעיל, על כל המשמעויות הכרוכות בכך, לרבות העדר היתכנות תכנונית לעתיד לבוא. כאן המקום לציין, כי טענת נאיף שלפיה המבנה אינו מצוי בשטח אש נטענה בעלמא, ללא ביסוס, והיא אינה מתיישבת עם צילום העזר שצירפו המשיבים לתגובתם, שממנו נראה כי המבנה מצוי בתחומי שטח האש. כמו כן, כעולה מתגובת המשיבים, המבנה החדש והמבנה הישן, חוברו להם יחדיו, ולא ניתן להפריד בין הדבקים. לעניין זה, אין נפקא מינה אם המבנה החדש נבנה על חורבותיו של המבנה הישן, או חובר למבנה הישן, שנותר גם הוא על עומדו. זאת, שכן לפי טענת המשיבים, הפרדת המבנים אינה אפשרית בשלב זה; לא מבחינה הנדסית, לא מבחינה בטיחותית. העותר לא הניח יסוד לפקפוק בהנחה זו. אציין, כי התמונות שצורפו לעתירה ולתגובת המשיבים, מחזקות גם הן מסקנה זו. בנסיבות אלה, ברי כי לא ניתן להכשיר דה-פקטו את המבנה החדש, או למצער לחסנו מפני הוראות הצו, רק משום שנבנה וחובר למבנה ישן, שבשל חלוף הזמן לא ניתן להפעיל לגביו את הצו לסילוק מבנים חדשים (הגם שאף מבנה זה נבנה באופן בלתי-חוקי, מבלעדי היתר בנייה). אם לא נאמר כן, נמצאנו מעודדים עבריינות בנייה במו-ידינו, ומתמרצים בניה בלתי-חוקית חדשה, באמצעות הצמדתה לבנייה בלתי-חוקית 'ישנה', הקיימת זה מכבר. 'עקיפה' כזו של הוראות הצו – שכל תכליתו אינה אלא ליתן בידי הרשות כלים לאכיפה מהירה ויעילה של עבירות בנייה – אין לאפשר (ראו והשוו: עע"ם 65/13 הועדה המחוזית לתכון ובניה חיפה נ' נאות מזרחי בע"מ , פסקאות י"ט – כ"א לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין , ופסקה 1 לפסק דיני (7.7.2013)). לכך אוסיף, כי הכותרת שהעניק נאיף לבנייה החדשה – "תוספת בנייה" – אינה מעלה ולא מורידה לעניין זה (השוו: בג"ץ 6872/20 שאכר נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (4.3.2021)); זאת בפרט, מקום שבו מדובר בבנייה המשלשת, לטענת המשיבים, או מכפילה, לטענת נאיף עצמו, את הבינוי הקיים. 15. לבסוף אעיר, כי יש לתמוה על טענת המשיבים כי "ישנו אינטרס ציבורי מובהק באכיפת ההוראה" , מקום שבו לא ננקטו הליכי אכיפה כלשהם כלפי המבנה הישן, שכאמור נבנה עוד במהלך שנת 2018, אף שנראה כי הוא נעדר כל אופק תכנוני, בהיותו בתחומי שטח אש. בפרט, נוכח דברי המשיבים כי בשטח האש "מבצעים כוחות צה"ל אימונים באש חיה" . כך או אחרת, משדבקו המבנה הישן והמבנה החדש זה בזה, "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית, ב, כד), לא ניתן להפריד ביניהם, ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית. משנמצא כי קיימת סמכות, שהופעלה כדין, אין באמור כדי להקים עילה להתערבותנו. מה גם, שמתגובת המשיבים עולה, שננקטו הליכי אכיפה לגבי בינוי הממוקם בסמיכות רבה למבנה מושא העתירה, המוחזק על-ידי אחיו של נאיף. נראה אפוא, כי אין לומר שהמשיבים כלל אינם פועלים לאכיפת דיני התכנון במקום. 16. אשר ליתר הטענות – העדר זכות שימוע, העדר הנמקה, שיהוי, הפרת נורמות מהדין הבינלאומי, ועוד – הרי שטענות אלה נדונו במספר לא מבוטל של הליכים דומים – ונדחו כולן; "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט) . לא מצאתי כל חידוש בטענותיו הספציפיות של נאיף בהקשר זה, ואין לי אלא להפנות להליכים הרבים האחרים, שבהן טענות מסוג זה נדחו אחת לאחת (ראו למשל: עניין סנט איב , פסקאות 27-16, 32-31; בג"ץ 6872/20 שאכר נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון , פסקה 10 (4.3.2021); בג"ץ 1793/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (27.5.2021); בג"ץ 7013/21 זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 10 (18.11.2021)). 17. נאיף ביקש בעתירתו 'להכשיר' את המבנה החדש, משום שחובר למבנה הישן. ואולם, דווקא חיבור זה פתח את הפתח להריסת המבנה כולו, על-פי הוראות הצו; נאיף 'בא לברך ונמצא מקלקל'. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף ולגופה, וכך אציע לחברַי כי נעשה. בהתאם, גם הבקשה למתן צו ביניים דינה להידחות. נאיף ישא בהוצאות המשיבים, בסך של 3,000 ₪. ש ו פ ט השופט א' שטיין : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג . ניתן היום, ‏א' בתמוז בסיון התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22039840_O02.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3984/22", "בג\"ץ 4588/18", "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 3483/05", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 6872/20", "בג\"ץ 1793/21" ]	747,220
735,031	בבית המשפט העליון בג"ץ 3985/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותר: עומר אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר החלטה לתגובת המשיבים לבקשה למתן צו ביניים, עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039850_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3985/22" ]	747,221
736,551	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3985/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: עומר אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. עתירה לביטול הוראה לסילוק מבנה חדש, מיום 30.5.2022, שניתנה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן, בהתאמה: הוראת הסילוק ו- הצו לסילוק מבנים חדשים או הצו ), להריסת מבנה בלוקים, המצוי בעיצומה של בנייה, בשלב זה ללא גג וללא חלונות ודלתות, אשר נבנה שלא כדין על-ידי העותר – עומר אלאתמין (להלן: עומר ) – בתחום שטח אש 917 (להלן: הבינוי או המבנה ). במסגרת העתירה התבקשנו ליתן גם צו ביניים, שיאסור על המשיבים להרוס את הבינוי, עד להכרעה בעתירה. 2. כפי שצוין לא אחת על-ידי בית משפט זה, הצו לסילוק מבנים חדשים נועד לסייע בידי גורמי האכיפה באזור יהודה ושומרון, להתמודד בצורה אפקטיבית ומהירה, עם תופעת הבניה הבלתי-חוקית הפושה באזור זה, ובכך למנוע את הניסיונות לקבוע 'עובדות בשטח'. כך אמרתי במקום אחר: "הצו שמכוחו הוּצאה הוראת הסילוק, הוא אחד מכלי האכיפה שהועמדו לרשות המשיבים. מטרתו – לאפשר התמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית באזור יהודה ושומרון, תוך שינוי הנוהג שהפך רווח, שלפיו 'תחילה בּוֹנים, ורק אחר כך פונים'" (בג"ץ 7013/21 זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 2 (18.11.2021) (להלן: עניין זיתון )). סמכות האכיפה המוקנית לגורמי המינהל האזרחי, לפי הצו לסילוק מבנים חדשים, כפופה למספר תנאים מהותיים, מצטברים, שבהתקיימם, ניתן להוציא הוראת סילוק, ביחס למבנה בלתי-חוקי, מבלי שנדרש ליתן זכות שימוע מראש. בעיקרו של דבר, הצו חל רק על 'מבנה חדש'; דהיינו: מבנה שאינו יביל, שטרם הושלמו לגביו עבודות הבנייה, או שטרם חלפו 6 חודשים ממועד השלמתן, וככל שמדובר במבנה למגורים – אם המבנה החדש עדיין לא אוכלס, או שטרם חלפו 30 ימים ממועד אכלוסו. הוראת סילוק מכוח הצו, טעונה אישור מאת ראש המינהל האזרחי, או מי שהוסמך לכך על-ידו, ותוקפה הוא למשך 120 ימים. תנאים נוספים נקבעו בצו האמור, אך אין צורך להרחיב בהם, בכל הקשור לעניין שלפנינו. 3. עוד אזכיר, כי עתירה נגד עצם חוקיות הצו, נבחנה במסגרת בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט איב ), וצוין באותו עניין, מפי המשיבים, כי בכוונתם להפעיל את הצו בתחילה, במתכונת הרצה ('פיילוט') מצומצמת, למשך שנה. בתום שנה זו, יבּחֵן המשך השימוש בצו, בהתאם ללקחים שיופקו לגביו. תקופת ההרצה חלפה-עברה זה מכבר, ובהתאם גובש מסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" , מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות ). זאת, כעולה מפסיקה מאוחרת יותר, שניתנה בעקבות הוצאת הוראת סילוק למבנים שונים, על-פי מדיניות האכיפה העדכנית (ראו למשל: בג"ץ 7722/20 אדריס נ' המפקד הצבאי באיו"ש , פסקה 3 (23.11.2020) (להלן: עניין אדריס ); עניין זיתון , פסקה 2). במסמך המדיניות נקבע, כי ניתן יהיה להפעיל את הוראות הצו, על מקרים שונים, כמפורט בו (ראו פירוט בעניין אדריס , פסקה 3). סוג המקרים הראשון, מתייחס ל "מבנים המצויים בשטחי אש" ; די בכך לצורך הכרעה בעתירה שלפנינו. 4. ביום 9.3.2022 נצפה הבינוי מושא העתירה על-ידי פקחי המינהל האזרחי, אשר ערכו סיור בתחומי שטח אש 917. פקחי המינהל ציינו, כי איתרו מבנה עשוי בטון, שבנייתו טרם הושלמה: מבנה לא מקורה, נעדר ריצוף, אשר טרם הותקנו בו חלונות ודלתות, ובזנטי ברזל מזדקרים מקירותיו. בהמשך אותו יום, הצהיר פקח המינהל האזרחי, כי למיטב ידיעתו, בניית המבנה עדיין לא הושלמה, והוא אינו מאוכלס. 5. נוכח האמור, הוחלט לפעול לאכיפת הדין, באמצעות הוראות הצו. בהתאם, ביום 30.5.2022 נמסרה לעומר הוראת הסילוק, בדרך של תלייתה על-גבי דופן המבנה. כאן המקום לציין, כעולה מתיעוד הבינוי שצורף לתגובת המשיבים, כי גם במועד מסירת הוראת הסילוק – בניית המבנה טרם הושלמה. 6. ביום 1.6.2022 הגיש עומר בקשה לביטול הוראת הסילוק, בהתאם לקבוע בסעיף 5 לצו. בבקשתו טען עומר, כי נפלו מספר פגמים בהוראת הסילוק. נטען, כי כלל לא מדובר בבנייה חדשה, כהגדרתה בצו; כי לא ניתנה לו זכות שימוע מראש; וכי הוצאת הוראת הסילוק למבנה זה, סוטה מהמדיניות המוצהרת של המשיבים, בכל הנוגע להפעלת אכיפה על-פי הצו. בנוסף נטען לחוסר סבירות ולאי-מידתיות בהוצאת הצו, ולסטייה מהוראות הדין הבינלאומי החל באזור. 7. ביום 2.6.2022 נדחתה בקשת עומר לביטול הוראת הסילוק. בתמצית, מנהל יחידת הפיקוח קבע, כי הבינוי עונה להגדרת "מבנה חדש" לפי הוראות הצו, וכי ניתן לסלקו, על-פי מדיניות האכיפה של המשיבים, משום שהוא מצוי בשטח אש, ומשלא הוצג על-ידי עומר היתר בניה כדין. גם הטענות בעניין העדר שימוע – נדחו, תוך הפניה לפסיקה רלבנטית. לבסוף צוין, כי הוראת הסילוק לא תבוצע עד חלוף 96 שעות מעת מסירת ההחלטה בבקשה. מכאן העתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 12.6.2022, המופנית כלפי הוראת הסילוק. 8. בעתירה נטען, כי עבודות החפירה לבניית המבנה החלו כבר בשנת 2016, וכי קירות הבטון של המבנה הוקמו בחודש אוקטובר 2021, בתוך 10 ימי עבודה. מני אז – לא ביצע עומר כל תוספת בניה במבנה. לפיכך נטען, כי חלפו למעלה מ-6 חודשים ממועד סיום עבודות הבנייה, ובהתאם, התנאי שבסעיף 6(א)(2) לצו – אינו מתקיים. במצב דברים זה, נדרש לקבוע כי הוראת הסילוק הוּצאה בחוסר סמכות. מעבר לכך נטען, כי המבנה משמש את עומר כבית מגורים, וכי במשך כל תקופת הבניה – לא נמסר לעומר כי מעשיו מנוגדים לדין, וכי עליו לחדול מהמשך הבניה. בנוסף, שב עומר בעתירה, על עיקרי הטענות שהעלה, במסגרת בקשתו לביטול הוראת הסילוק. בקצרה, נטען כי לא ניתנה לו זכות שימוע מראש, עובר לקבלת ההחלטה על סילוק המבנה; כי הוצאת הצו לוקה בשיהוי, מאחר שהמבנה הוקם עוד בחודש אוקטובר 2021, וכי נגרם לו נזק רב כתוצאה משיהוי זה; כי הוראת הסילוק עומדת בניגוד למדיניות האכיפה של המשיבים, שכן אין מדובר בשטח אש; וכי הוראת הסילוק הוּצאה בחוסר סבירות קיצוני, ובניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. 9. ביום 12.6.2022 ביקשתי מאת המשיבים להגיש תגובה לבקשה למתן צו ביניים. ביום 26.6.2022, הגישו המשיבים תגובה כוללת, לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים. לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת עשיית דין עצמי, נוכח העובדה כי עומר בחר להקים את המבנה ללא היתר בניה, בתוך שטח אש, ובהעדר עילה להתערבות בהחלטה להורות על סילוק המבנה. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המשיבים, על צרופותיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות; הן על הסף, הן לגופה. 10. דחיית העתירה על הסף – על שום מה? על שום שעומר בחר לעשות דין לעצמו – בנה מבלי לבקש היתר, בתוככי שטח אש, ורק לאחר שכלתה אליו הרעה, פנה לבית משפט לקבלת סעד. בכך, פעל עומר בחוסר ניקיון כפיים, ומטעם זה לבדו, יש להורות על דחיית עתירתו, אף מבלי לבררה לגופה (עניין זיתון , פסקה 7; בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022) (להלן: עניין אלח'וואג'ה )). לזאת אוסיף, כי יש לדחות את העתירה על הסף, גם משום שהיא נעדרת תשתית עובדתית לתמיכה בנטען בה. טענתו המרכזית של עומר, שלפיה המבנה הושלם כבר בחודש אוקטובר, הועלתה ללא כל ביסוס עובדתי, ומבלי שהובאו ראיות אובייקטיביות או אסמכתאות כלשהן לתמיכה בה. לא זו אף זו: גרסתו זו של עומר, עומדת בניגוד גמור לתמונות שצירפו המשיבים לתגובתם, שמהן עולה כי בניית המבנה טרם הושלמה – הן במועד עריכת הסיור על-ידי פקחי המינהל האזרחי (9.3.2022), הן במועד הוצאת הוראת הסילוק (30.5.2022). לא ניתן אפוא לקבל את טענתו זו של עומר גם כשלעצמה, וברי כי אין להעדיפה על פני טענתם המוכחת של המשיבים. טענה בלתי-מבוססת נוספת שהעלה עומר, היא כי המקרקעין שעליהם הוקם המבנה, מצויים מחוץ לשטח אש 917. דא עקא, גם טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס, בעוד המשיבים צירפו לתגובתם עזר, המלמד בבירור כי הבינוי מצוי בטבורו של שטח אש 917. על כן, גם טענה זו – נעדרת יסוד. במצב דברים זה, משטענותיו העיקריות של עומר הועלו ללא כל ביסוס עובדתי לתמיכה בהן, יש להורות על דחיית עתירתו, ולוּ מטעם זה לבדו (ראו, למשל, בג"ץ 310/22 אבו תבאת נ' ראש המנהל האזרחי , פסקה 6 (23.1.2022) (להלן: עניין אבו תבאת )) 11. דחיית העתירה לגופה – על שום מה? על שום שלא קמה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת המשיבים, לפעול כלפי עומר באמצעות מתן הוראת סילוק. כפי שפורט לעיל, המשיבים ערכו סיור במקרקעין המדוברים, ומצאו כי הבינוי הוקם ללא היתר כדין, וכי במועד הוצאת הוראת הסילוק – בניית המבנה טרם הושלמה: המבנה נעדר גג, ריצוף, חלונות ודלתות. המשיבים תמכו את החלטתם בתמונות המתעדות את הבינוי, בשני מועדים שונים; בהצהרתו של הפקח אשר ערך את הסיור ביום 9.3.2022; וכן בעזר המראה את מיקומו של הבינוי בתוככי שטח האש. אם כן, שלא כטענת עומר, המקרה דנן מתאים ככפפה ליד, הן להוראות הצו, הן למדיניות האכיפה של המשיבים. לכך יש להוסיף את המובן מאליו, כי גם טענת עומר, שלפיה פעולת המשיבים לקתה בשיהוי, אין לה על מה שתסמוך. משידענו כי לא חלפו יותר מחודשיים, מאז המועד שבו התוודעו גורמי האכיפה לקיומו של המבנה, ועד להוצאת הוראת הסילוק לגביו (ראו: עניין אלח'וואג'ה , פסקה 5). גם טענות עומר לגבי חובת ההנמקה – דינן להידחות. בהחלטת מנהל יחידת הפיקוח מיום 2.6.2022, שבה נדחתה בקשתו לביטול הוראת הסילוק, צוין כי בהעדר צירוף היתר בנייה כדין, ובהעדר הוכחה לכך שתנאֵי הצו אינם מתקיימים – אין מקום להיעתר לבקשה; די בכך כדי לעמוד בחובת ההנמקה (עניין זיתון , פסקה 10; עניין אבו תבאת , פסקה 7). 12. לבסוף, אין להידרש לטענות העקרוניות שהעלה עומר, בדבר "העדר זכות השימוע" , ובדבר סתירתו של הצו את הוראות המשפט הבינלאומי. טענות אלה הועלו בעתירות קודמות – ונדחו פעם אחר פעם (ראו למשל: עניין סנט איב , פסקאות 27-16, 32-31; בג"ץ 1793/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (27.5.2021); בג"ץ 6872/20 שאכר נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון , פסקה 10 (4.3.2021); עניין זיתון , פסקה 10). די באמור באסמכתאות שהובאו כדי לדחות את טענותיו אלה של עומר – הרוצה להרחיב יפנה לעיין בהן. אין מקום לכך שבית משפט זה ידרש לטענות הללו פעמים נוספות, כל שני וחמישי. אשר על כן, דין העתירה – ועמה גם בקשת עומר למתן צו ביניים – להידחות על הסף ולגופה, והיא נדחית בזאת. עומר ישא בהוצאות המשיבים, בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22039850_O02.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 4588/18", "בג\"ץ 7722/20", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 1793/21", "בג\"ץ 6872/20" ]	747,222
737,015	בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן עד ליום 15.9.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. 3. המשיבים בע"א 3964/22, הם המערערים בע"א 3988/22, יגישו את סיכום טענותיהם כמשיבים וכמערערים, במסמך אחד , עד ליום 15.11.2022, בהיקף של עד 10 עמודים. במסמך סיכום הטענות, יבחינו המשיבים בין טענותיהם בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן בע"א 3988/22, כמשיבות וכן סיכומי תשובה בערעורן (אם הן חפצות בכך), עד ליום 15.12.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחנה המערערות בין טענותיהן בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 5. המשיבים בע"א 3964/22, יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך) עד ליום 5.1.2022, בהיקף של עד 2 עמודים. 6. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 7. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 8. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 9. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 10. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 11. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 13.3.2023 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22", "בע\"א 3964/22", "בע\"א 3988/22" ]	747,226
740,948	בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס בקשת המערערים מיום 18.8.2022 להגדלת היקף הסיכומים החלטה בהסכמת הצדדים ונוכח נימוקי הבקשה שבכותרת, הבקשה מתקבלת. היקף סיכומי כל אחד משני הצדדים יגדל בשני עמודים כאמור בבקשה. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22" ]	747,227
735,199	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קרית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג החלטה לתגובה מקדמית של המשיבים לעתירה ולבקשה לצו ביניים, עד ליום 15.7.2022. בשים לב למועד כניסת צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה מקומית), התשפ"ב-2022, אין מקום ליתן בשלב זה צו ביניים. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,228
735,439	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. עיריית צפת 2. עיריית בית שאן 3. מ.מ קרני שומרון העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה - והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה לצירוף המבקשות כעותרות בשם המבקשות: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג החלטה לתגובת המשיבים לבקשה לצירוף המבקשות כעותרות לעתירה, עד ליום 23.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בסיון התשפ"ב (‏17.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,229
736,275	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קרית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר המבקשות להצטרף כעותרות לעתירה: 1. עיריית צפת 2. עיריית בית שאן 3. מ.מ קרני שומרון בקשה מטעם המבקשות להצטרף כעותרות לעתירה בשם המבקשות להצטרף כעותרות: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה בהעדר התנגדות, ובהינתן האמור בבקשת המבקשות, שלפיו צירופן לעתירה "אינו משפיע על טיעוני העתירה" , תצורפנה המבקשות כעותרות לעתירה. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O03.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,230
736,276	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר המבקש להצטרף כעותר לעתירה: חה"כ מיכאל ביטון בקשה מטעם המבקש להצטרף כעותר לעתירה בשם המבקש להצטרף כעותר לעתירה: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג החלטה המשיבים יגיבו לבקשה לצירוף המבקש כעותר, עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O04.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,231
736,679	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. עיריית צפת 8.עיריית קרית-שמונה 9. מ.מ קרני שומרון נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה - והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר המבקש להצטרף כעותר לעתירה: חה"כ מיכאל ביטון בקשה מטעם המבקש להצטרף כעותר לעתירה בשם המבקש להצטרף כעותר לעתירה: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה בהעדר התנגדות, ומשהמבקש מיוצג בידי אותו עורך דין המייצג את העותרים, יצורף המבקש כעותר לעתירה. ניתנה היום, ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O05.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,232
737,588	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ד' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קרית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. עיריית צפת 8. עיריית בית שאן 9. מ.מ קרני שומרון 10. ח"כ מיכאל ביטון נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מטעם 'אמת ליעקב בע"מ' להצטרף כעותרת לעתירה בשם העותרים: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון בשם המבקשת להצטרף כעותרת: עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד מאיר אברהם; עו"ד יגל דוד החלטה 1. לפנַי בקשת הצטרפות לעתירה, שהוגשה על-ידי עמותת אמת ליעקב בע"מ. זאת, בהמשך לפסק הדין שניתן בבג"ץ 4218/22 אמת ליעקב בע"מ נ' ועדת המחירים , ביום 30.6.2022, מפי השופט ח' כבוב , בהסכמת השופטים י' עמית ו- ג' כנפי שטייניץ , שבגדרו נדחתה עתירה שהגישה המבקשת על הסף, מחמת קיומה של עתירה תלויה ועומדת, מוקדמת בזמן, שהוגשה באותו עניין – היא העתירה דנן. במסגרת פסק הדין שניתן שם נקבע, כי למבקשת עומדת אפשרות להגיש בקשת הצטרפות בגדרי העתירה דנא; מכאן הבקשה שבנדון. 2. אציין, כי לעתירה שלפנינו כבר צורפו מספר עותרים נוספים, בהסכמת העותרים המקוריים (הם העותרים 6-1) ובהעדר התנגדות מצד המשיבים (לעניין זה, ראו החלטותַי מהימים 26.6.2022 ו-3.7.2022). אולם, יש לציין, כי באותם מקרים, היו המבקשים להצטרף מיוצגים על-ידי אותו עורך דין שייצג את העותרים המקוריים, כך שמידת ההכבדה והסרבול של ההליך – לא היתה רבה. לא כן הוא בבקשה שלפנַי, שבה המבקשת מיוצגת בנפרד, ומבקשת להשמיע, הן בכתב הן בעל-פה, לטענתה, את קולה הייחודי. העותרת טוענת, כי היא מביאה עמה ערך מוסף רב לעתירה, שכן העותרים המקוריים מבקשים להגן על אינטרס ספציפי שלהם שנפגע, בעוד שעתירתה-שלה הוגשה במטרה להגן על האינטרס הציבורי הרחב שנפגע כתוצאה מרפורמת 'דרך שווה'. כמו כן צוין, כי בשונה מן העתירה המקורית, חיציה-שלה מופנים גם כלפי "ועדת המחירים – כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996" (להלן: ועדת המחירים ), ומכאן הצדקה נוספת לצירופה להליך. עוד צוין בבקשה, כי העתירה דנא מצויה בשלביה הראשוניים, ולכן אין חשש להכבדה על ההליך; וכי יש להתחשב בהסכמתם של העותרים המקוריים והמשיבים לעצם בקשת ההצטרפות. 3. לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה; משהמשיבים והעותרים המקוריים לא הביעו התנגדות לצירוף; ולנוכח העובדה כי מצויים אנו עתה בשלביו הראשוניים של ההליך – אני רואה מקום לצירוף המבקשת כעותרת לעתירה. אולם, כפי שיובהר להלן, אין בעצם צירופה של המבקשת לעתירה משום מתן 'שיק פתוח' לחזרה על כלל הטענות שהועלו בעתירה המקורית; לא לשם כך מכוונת תכלית הצירוף. כידוע, "יש מקום לשקול הצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם מוסיפים לעמדת הצד שאליו הם מבקשים להצטרף. אין מקום להצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם חוזרים על עמדות שכבר נטענו על-ידי הצד שאליו הם מבקשים להצטרף" (בג"ץ 5368/96 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נ(4) 364, 371 (1996)). עיון בבקשה מלמד, כי אכן העותרת מבקשת להוסיף על הנטען בעתירה המקורית, ובמכלול השיקולים מצאתי מקום לאפשר לה להשמיע את דבריה. ברם, 'נאה דורש ונאה מקיים' – המבקשת סבורה כי ראוי שקולה הייחודי יִשָׁמַע, ועל כן, את טענותיה תייחד ותגביל לאותו 'ערך מוסף' שהיא מביאה באמתחתה; לאותה תרומה סגולית שהיא מוסיפה לעתירה המקורית, ותימנע מלשוב על טענות שנפרסו בעתירה המקורית. הדברים אמורים, הן ביחס לפרק העובדתי והנורמטיבי, הן ביחס לפרק הטיעון המשפטי. ככל שהדברים כבר פורטו בעתירה המקורית, ואין בהם משום השאת תועלת לבירור העתירה, אין להעמיס ולעבות שלא לצורך. 4. אשר על כן, המבקשת תצורף כעותרת לעתירה, ותגיש כתב טענות מטעמה, שבו תפרט את הטענות הייחודיות, המוסיפות על הנטען בעתירה המקורית, כאמור לעיל; מאחר שהרפורמה עתידה להיכנס לתוקף בקרוב, בראשית חודש אוגוסט 2022, המבקשת תפעל כאמור עד יום 14.7.2022. 5. בד בבד, ועדת המחירים תצורף גם היא לעתירה – כמשיבה. 6. בכפוף לאילוצים, היומן יעשה מאמץ לקבוע את העתירה לדיון בשבוע האחרון של חודש יולי 2022. המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית לעתירה, ולכתב הטענות שתגיש המבקשת, עד 7 ימים לפני מועד הדיון שיקָבע. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O06.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22", "בג\"ץ 5368/96" ]	747,233
738,053	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. ח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה – והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מוסכמת מיום 14.7.2022 להארכת מועד בשם העותרים 10-1: עו"ד אורי קידר, עו"ד עופר שכטר, עו"ד נדב בנאסייאג בשם העותרת 11: עו"ד יחיאל וינרוט, עו"ד מאיר אברהם, עו"ד יגל דוד בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן, עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם, העותרת 11 תגיש את טיעוניה עד היום. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039890_A07.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,234
738,525	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מוסכמת מיום 20.7.2022 מטעם המשיבים להארכת מועד בשם העותרים 10-1: עו"ד עופר שכטר בשם העותרת 11: עו"ד מאיר אברהם בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית עד ליום 24.7.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039890_A08.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,235
738,759	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מיום 24.7.2022 למתן ארכה קצרה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן, עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039890_A09.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,236
739,042	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ט' לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה להצטרפות להליך שבכותרת החלטה אין מקום לצירוף צדדים נוספים לעתירה. די בטענות הצדדים שהוגשו עד כה כדי ללבן את הסוגיה בדבעי. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_N10.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,237
739,123	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - י' לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה לצילום ושידור הדיון לציבור החלטה אין מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית בזאת. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_N11.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,238
739,256	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022) בשם העותרים 10-1: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם העותרת 11: עו"ד מאיר אברהם בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי המלצת ועדת מחירים עליה נסמכו משיבים 2 ו-4 בהחלטתם בטלה בשל כך שבעת גיבוש ההמלצה הוועדה מנתה שלושה חברים במקום ארבעה, כמצוות סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996; וכן מדוע לא ייקבע כי כפועל יוצא מכך יישלל תוקף החלטת משיבים 2 ו-4 כאמור. תשובת המשיבים תינתן עד ליום 22.9.2022. לא ראינו לתת צו ביניים בעת הזאת. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22039890_N12.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022) בשם העותרים 10-1: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם העותרת 11: עו"ד מאיר אברהם בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון צו על-תנאי על יסוד עתירה זו שהובאה לפני בית-משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי המלצת ועדת מחירים עליה נסמכו משיבים 2 ו-4 בהחלטתם בטלה בשל כך שבעת גיבוש ההמלצה הוועדה מנתה שלושה חברים במקום ארבעה, כמצוות סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996; וכן מדוע לא ייקבע כי כפועל יוצא מכך יישלל תוקף החלטת משיבים 2 ו-4 כאמור. המשיבים יגישו תשובתם עד ליום 22.9.2022. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). עידית מלול מזכירה ראשית	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,239
740,048	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה לצו ביניים החלטה אין מקום למתן צו ביניים. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22039890_N13.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,240
743,226	בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מוסכמת מטעם המשיבים למתן ארכה בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם, תצהיר תשובה מטעם המשיבים יוגש עד ליום 3.11.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_N14.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 3989/22" ]	747,241
741,156	בבית המשפט העליון ער"א 3990/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. קרנית , קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים 9. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 10. המפקח על הביטוח-אגף שוק ההון 11. פלוני 12. פלוני ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 31.5.2022 בע"א 3971/20 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 31.5.2022 בע"א 3971/20, בה נדחתה השגת המערער על החלטת המזכיר המשפטי שלא לקבל למרשם בקשה להצטרף להליך, מן הטעם שמדובר בהליך שהסתיים זה מכבר. כן נסוב הערעור על החלטת הרשמת מיום 9.6.2022 בהש"א 3715/22, בה נדחתה בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטה האמורה. דין הערעור להידחות. בית משפט זה סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין מיום 8.5.2022, ואין כל מקום לבקשות להצטרפות להליך בעת הזו (וראו למשל: בע"מ 8132/17 פרטוש נ' סלם שפטוש (21.11.2018)). יצוין כי חרף העובדה שהוגשו על ידי המערער לבית משפט זה מסמכים רבים הכוללים פירוט של טענותיו וצרופות למכביר, גם בעת הזו כלל לא ברור כיצד הוא או אמו נוגעים להליך אליו מבוקשת ההצטרפות. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039900_N10.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בע\"א 3971/20" ]	747,249
735,179	בבית המשפט העליון בש"א 3991/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד משה עבדי, עו"ד גלית בן ארי החלטה לתגובת המשיב עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039910_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 3991/22" ]	747,251
737,468	בבית המשפט העליון בש"א 3991/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד משה עבדי, עו"ד גלית בן ארי בשם המשיב: עו"ד אבשלום מחיוט החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 19858-12-21 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. מדובר בתביעה בגין נזקי גוף שהגיש המשיב נגד המבקשת, בגין נזקים שלפי הנטען נגרמו לו עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 24.11.2016. 2. אציין כי תביעה דומה שהגיש המשיב נדונה בעבר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. לאחר שהוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעת פשרה מטעם בית המשפט הגיש המשיב בקשה להפסקת התובענה עקב החמרה שחלה במצבו. בפסק דין שניתן ביום 23.5.2021 הורה בית משפט השלום בתל אביב-יפו על מחיקת התובענה תוך שציין כי "במידה ותחודש התובענה ו/או תוגש תובענה חדשה כל ההליכים שהתקיימו בתיק זה יחייבו בתובענה שתוגש" (ת"א 49941-01-18, השופט י' גזית (להלן: התביעה הראשונה )). בהמשך לכך, ביום 25.11.2021 שב המבקש והגיש תביעה חדשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (להלן: התביעה השנייה ), אך זו נמחקה בפסק דין שניתן ביום 6.12.2021 לאחר שהמשיב טען כי התביעה השנייה "הוגשה טרם זמנה בשל טעות משרדית, שכן היא עודנה אינה בשלה לניהול בין כותלי בית המשפט" (ת"א 63587-11-21, הרשם הבכיר א' דורני-דורון ). בחלוף שלושה ימים, ביום 9.12.2021, הגיש המשיב את התביעה מושא הבקשה לבית משפט השלום בפתח תקווה (להלן: התביעה השלישית ). 3. המבקשת טוענת כי התנהלות המשיב נגועה בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט. נטען כי המשיב מבקש לשפר את מצבו באמצעות התדיינות בפני מותב אחר, וזאת לאחר שהצעת הפשרה שהוצעה לו על-ידי בית המשפט בתל אביב-יפו לא היתה לרוחו. עוד טוענת המבקשת, כי מירב הזיקות נתונות לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בשים לב לכך שהתאונה אירעה בתל אביב. 4. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי התביעה הראשונה הופסקה בשל רצונו לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה להחמרת מצב. אשר לתביעה השנייה, זו הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בשל "טעות אנוש" אף שביקש להגישה לבית המשפט בפתח תקווה, וכי על כן ביקש למחקה והגישה מחדש לבית משפט השלום בפתח תקווה. המשיב טוען כי התביעה השלישית הוגשה לבית משפט השלום בפתח תקווה, בין היתר, משיקולי נוחות של באי-כוחו, וכי הגיש תחשיב נזק מטעמו בשגגה "תוך שהוא אינו ער לשמירת ההליכים מהתביעה הראשונה" . 5. דין הבקשה להתקבל. 6. סמיכות הזמנים הרבה בין מחיקת התובענה השנייה לבין הגשתה של התביעה השלישית, כמו גם הטעם שניתן למחיקתה של התביעה השניה אשר אינו עולה בקנה אחד עם הגשתה תוך ימים ספורים לבית משפט אחר, מעוררים את "החשש שמא הוגשה התובענה השנייה ( השלישית בענייננו ) לבית משפט אחר מזה שבפניו תלויה התובענה הראשונה ( השניה בענייננו ) בשל שיקולים בלתי ראויים, כגון בחירה של בית משפט או שופט ( Forum Shopping ) (בש"א 4911/14 דנישבסקי נ' ש.שלמה רכב בע"מ , פסקה 4 (27.7.2014)). המשיב לא נתן הסבר מספק שיש בו כדי לסתור את החשש האמור. משבחר המשיב להגיש את התביעות הראשונה והשנייה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, הרי שהן מאזן הנוחות, הן העיקרון בדבר מניעת Forum Shopping מצדיקים היעתרות לבקשה להעברת הדיון. 7. הדיון בת"א 19858-12-21 (שלום פתח תקווה) יועבר אפוא לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך 1,000 ₪. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039910_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 3991/22", "ת\"א 49941-01-18", "ת\"א 63587-11-21", "בש\"א 4911/14" ]	747,252
735,457	בבית המשפט העליון ע"פ 3992/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: וליד ותד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039920_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 3992/22" ]	747,253
739,596	בבית המשפט העליון ע"פ 3992/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: וליד ותד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור מיום 31.7.2022 החלטה בשים לב לכך שהמדינה אינה מתנגדת לכך, ניתנת ארכה להגשת נימוקי הערעור עד ליום 6.9.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039920_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 3992/22" ]	747,254
741,753	בבית המשפט העליון ע"פ 3992/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: וליד ותד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 23.1.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039920_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 3992/22" ]	747,255
737,755	בבית המשפט העליון ע"פ 3996/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.6.2022 בתפ"ח 32820-08-21 שניתנה על ידי סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר השופטת ד' כהן והשופט ד' בן טולילה בשם המערער: עו"ד ניל סיימון פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר , השופטת ד' כהן והשופט ד' בן טולילה ) מיום 8.6.2022 בתפ"ח 32820-08-21 (להלן: ההליך ) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. ביום 15.8.2021 הוגש כתב אישום נגד המערער ובו יוחסו לו עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה סדום) לפי סעיף 351(ב) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה מגונה) לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין; וניסיון למעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) עם סעיף 25 לחוק העונשין. לפי כתב האישום, המערער ביצע את העבירות המתוארות במתלוננות שהן בנותיו החורגות (להלן: המתלוננות ), לאחר שנשא לאשה את אימן וגידל אותן כאב. 2. ביום 8.6.2022 התקיים דיון הוכחות בהליך בפני השופטים זלוצ'ובר (להלן: אב בית הדין ), כהן ו בן טולילה (ההרכב כולו יכונה להלן: המותב ), ובו החל להעיד מטעם ההגנה גיסו של המערער (להלן: עד ההגנה ). עד ההגנה העיד כי באירועים שבהם נכח יחד עם משפחת המערער, לרבות המתלוננות, "תמיד הייתה אווירה ממש ממש חיובית, אווירה מאד טובה". לאחר מכן, החל ב"כ המערער לחקור את עד ההגנה על מפגשים ספציפיים שהתקיימו בתקופה שבה, לפי הנטען בכתב האישום, ביצע המערער את העבירות במתלוננות. עד ההגנה העיד כי התרשם שהאווירה הייתה "פנטסטית ביותר", והשיב בשלילה לשאלת ב"כ המערער אם הגיוני שבאותה תקופה ביצע המערער במתלוננות את העבירות. בשלב זה הפסיק אב בית הדין את ב"כ המערער והוחלפו ביניהם הדברים הבאים: "[אב בית הדין]: הבנו. הבנו, נו? [ב"כ המערער]: אדוני, זה קו ההגנה. [אב בית הדין]: אבל הבנו. [ב"כ המערער]: אבל אדוני, זה קו ההגנה, זה לא נחקר, המשטרה לא חקרה את זה. [אב בית הדין]: אדוני, בלי נאומים. [ב"כ המערער]: אני לא בנאומים. [אב בית הדין]: אני מנסה לקצר אותך, כי הבנו, הבנו שהאיש טוען שזה לא הגיוני, לפי ההתנהגות שהוא ראה בכל מה שהוא היה איתן ביחד, הבנו [...] הטיעון ברור, חבל, זה לא יעזור אם יהיו עוד 100 אירועים כאלה. [ב"כ המערער]: למה זה לא יעזור לי? [אב בית הדין]: כי זה לא יעזור לטיעון. או שהטיעון, או שאנחנו מקבלים אותו או שאנחנו לא מקבלים אותו, אבל זה לא משנה האם זה 10 או 20, זה לא חשוב. האיש הזה התרשם שזה לא יכול להיות לפי היחסים שהוא ראה. [...] [ב"כ המערער]: לא, אני לא מסכים עם בית המשפט [...] ואני אפילו חושב, שההתבטאות הזו מראה משוא פנים כלפי [המערער], וכלפי קו ההגנה שלו". 3. בסמוך לאחר דין ודברים זה, נתן המותב את ההחלטה הבאה: "עד עתה, ניסינו לשכנע ועתה אנו אומרים זאת במפורש. הבנו את מה שהעד אומר, אין צורך בחקירה ארוכה על אותם דברים, ועל עוד דוגמאות. אנו הבנו גם הבנו, שטענת העד היא שהוא לא התרשם שאירועים כמתואר בכתב האישום יכלו להתרחש, לאור מערכת היחסים שהוא ראה, כפי שהוא ראה, בין המתלוננות לבין [המערער]" (להלן: החלטת המותב בעניין החקירה ). 4. לאחר שניתנה ההחלטה, ביקש ב"כ המערער הפסקה של חמש דקות על מנת לקבל ייעוץ מהסנגור הארצי, בנימוק שלפיו דברי אב בית הדין "[גובלים] במשוא פנים". על כך השיב אב בית הדין בשאלה "איזה משוא פנים, אתה לא מבין?". לאחר מכן הוחלפו הדברים הבאים: "[אב בית הדין]: תקשיב. [ב"כ המערער]: אדוני? [אב בית הדין]: תקשיב, תקשיב. [ב"כ המערער]: אדוני לא יצעק עליי. [אב בית הדין]: ואל תדבר יחד איתי, כל אחד ידבר יחד איתי? [ב"כ המערער]: אדוני לא יצעק עליי. [אב בית הדין]: אז תפסיק לדבר יחד איתי [...] תקשיב, אין פה משוא פנים ואין פה כלום. זה רק עניין טכני לחלוטין. אנחנו לא אומרים לך שמה שהוא אומר הוא לא נכון, ממש לא. מה שאנחנו אומרים, שזה לא משנה אם הוא יגיד עכשיו עוד פעם ראינו ועוד פעם ראינו, וכל פעם התרשמתי שזה לא היה. ב"כ המערער חזר על בקשתו לקבל חמש דקות הפסקה לצורך קבלת אישור להעלאת טענת פסלות, ולאחר שהצדדים חזרו מההפסקה שניתנה, ביקש ב"כ המערער את פסילת המותב. 5. ב"כ המערער טען כי דברי אב בית הדין וכן החלטת המותב בעניין החקירה מצביעים על משוא פנים, מאחר שעד ההגנה התבקש להעיד על אירועים קונקרטיים ולא לספר משהו "אמורפי". לטענתו, אם היו מעידים מטעם התביעה פסיכולוג או מחנכת כי בתקופה שבה נטען כי בוצעו במתלוננות עבירות אכן נצפתה "התנהגות קשה או [...] תפקוד קשה", בית המשפט היה "שומע בקשב רב את עדותו של אותו פסיכולוג, שמעיד על המצב הנפשי של המתלוננות בזמן הרלוונטי [...] ולא אומר, אני לא צריך לשמוע עוד אירועים כאלה אלא אני רוצה לשמוע כל מפגש וכל אירוע". ב"כ המערער טען כי בעשרות תיקים לא נתקל בשופטים "מקצרים או מונעים מהתביעה לחקור חקירות ארוכות בנושא הזה. מה שאני עושה, זה בדיוק אותו הדבר, רק מטעם ההגנה". בהמשך, התנהל דו-שיח בין ב"כ המערער ובין אב בית הדין בנוגע למשמעות החלטת המותב בעניין החקירה והדברים הנוספים שנאמרו בהקשר זה, ולאחר מכן אמר ב"כ המערער "בסדר. אני בנסיבות אלה סבור, שאדוני הראה פה משוא פנים". בעקבות זאת, נאמרו הדברים הבאים: "[אב בית הדין]: עוד פעם אתה חוזר? [ב"כ המערער]: כן. ובנסיבות אלה, אני מבקש מאדוני לפסול את עצמו מההרכב. [אב בית הדין]: תודה רבה, תודה רבה. [ב"כ המערער]: כן. [אב בית הדין]: יש לך נטייה לחזור על כל דבר 3 פעמים. [ב"כ המערער]: אדוני, זה לא משהו אישי. [אב בית הדין]: חזרת ואמרת. [ב"כ המערער]: פעם שלישית... [אב בית הדין]: אדוני, תודה נא לשבת". 6. ב"כ המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות מאחר שהמבחן למשוא פנים הוא אובייקטיבי ולא לפי תחושתו הסובייקטיבית של ב"כ המערער, ונטען כי לא היה כל משוא פנים בהתנהלות בית המשפט קמא. לאחר מכן, דחה ההרכב את בקשת הפסלות בהחלטה קצרה בה נקבע כי תפקידו של בית המשפט הוא לנהל את הדיון ולגרום לו להיות יעיל וענייני ו"בדיוק כפי שהטיעון עתה, בבקשה לפסול את ראש ההרכב, נטענו טענות שחוזרות על עצמן, כך גם בנושא העד. לא הפסקנו את החקירה של העד, כל מה שביקשנו הוא לצמצם את החקירה, מתוך נקודת ההנחה שהיא דווקא טובה להגנה, כשלפיה הבנו שהעד לא הבחין בדבר שיכול ללמד על כך, שהייתה פגיעה מינית במתלוננות. ואין זה משנה מבחינה כמותית, האם הבחין בכך לאורך עשרה מקרים, או לאורך 100 מקרים [...]". המותב קבע כי בדברים אלה לא קמה כל עילת פסלות, והורה לב"כ המערער להמשיך בחקירה תוך שצוין שהוא "מתבקש לצמצמה". ב"כ המערער ביקש את עיכוב המשך ניהול ההליך לצורך הגשת הערעור דנן, בהתאם להוראת סעיף 147(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ), אך המותב דחה את הבקשה בקבעו, בין היתר, כי ההליך מצוי בישורת האחרונה, ו"מדובר בהרכב עמוס ואנו לקראת הפגרה". צוין כי נמצא שאין ממש בטענת הפסלות, וכי אם הערעור דנן יתקבל מצבו של המערער לא ישתנה שכן מרבית העדויות נשמעו כבר. 7. מכאן הערעור שלפניי בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף, בין היתר, כי לו היה מדובר בעד תביעה המבקש להעיד על מקרים ספציפיים, הסמוכים לאירועים המפורטים בכתב האישום, שבהם ראה את המתלוננת במצב נפשי קשה או שהיא נמנעת ממגע עם נאשם בהליך פלילי, "אין שופט במדינת ישראל" שהיה מפסיק את העדות לאחר ששמע "חלק מזערי" מן העדות בקביעה כי "העניין הובן". המערער טוען כי מדי יום מביאה התביעה עדים כאלה ובתי המשפט "תמיד ובצדק רב [מקשיבים] להם עד תום, וקובע ממצאים בעלי משקל רב לגבי עדים אלו וכמה הם מחזקים את גרסת המתלוננת". המערער מפנה לפסיקה המדגישה את הזהירות הנדרשת מן השופט היושב בדין מפני מעורבות יתר בחקירות העדים, העשויה להתפרש כפגיעה באובייקטיביות השיפוטית וכמשוא פנים. המערער מוסיף כי אב בית הדין קטע את החקירה מיוזמתו, מבלי שהתביעה ביקשה זאת, ואף לא התייעץ על כך עם יתר חברי ההרכב. בהקשר זה מלין המערער על כך ששני חברי ההרכב הנוספים לא הביעו "דעת מיעוט" ביחס להחלטת אב בית הדין לקטוע את החקירה, והוא טוען כי הדבר מצביע על "התנהלות קבועה ובעייתית של הרכב זה המחזקת את טענת הפסלות". המערער טוען כי בהמשך ניסה המותב לשכנע את בא-כוחו להמשיך בחקירת העד, אך הוא מטעים כי החקירה לא מתקיימת "לצורכי הפרוטוקול". כמו כן טוען המערער כי לאחר סיום חקירת עד ההגנה ועדת הגנה נוספת, יצאו המותב ובאי-כוח הצדדים לביקור בזירת העבירה הנטענת (להלן: הביקור בזירה ). המערער טוען כי מפרוטוקול הדיון של הביקור עולה כי המותב העלה מיוזמתו השערות המחמירות עם המערער, ולטענתו גם התנהלות זו מצביעה על משוא פנים נגדו. 8. עיינתי בערעור ובנספחים שצורפו לו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המערער טוען למשוא פנים מצד המותב בשל ההחלטה בעניין החקירה; בשל ההתנהלות הדיונית שבמסגרתה יתר חברי ההרכב לא התערבו בהחלטה זו; וכן בשל דברים שנאמרו בביקור בזירה. ההחלטה בעניין החקירה והדינמיקה בין חברי ההרכב נוגעים לניהול ההליך בהיבט הדיוני, ולא אחת נפסק כי התנהלותו הדיונית של השופט היושב בדין כמו גם תוכן ההחלטות הניתנות על-ידו בהקשר זה, אינם מקימים עילת פסלות והדרך להשיג עליהם היא בהליכי הערעור המתאימים (ראו: ע"פ 2153/22 בנימין נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (30.3.2022); ע"פ 4164/21 טויטו נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (5.7.2021)). הטענות בדבר ההתרחשויות במהלך הביקור בזירה הועלו לראשונה בערעור, ומשכך אינני רואה מקום להידרש אליהם לראשונה בערעור זה (ראו: ע"פ 3504/22 טראבין נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (22.6.2022)). 9. עם זאת, וחרף התוצאה שאליה הגעתי, ראיתי להעיר, נוכח העולה מפרוטוקול הדיון שהובא לעיל, כי הגם שעל השופט היושב בדין האחריות לנהל את ההליך ביעילות, מצופה ממנו לנהוג במתינות ובאורך רוח (ראו והשוו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ , פסקה 14 (13.4.2022); ע"פ 7650/21 נבואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי , פסקה 12 (26.1.2022)). דומה כי בענייננו מעט יותר אורך רוח היה מייתר את טענת הפסלות ואת הערעור דנן. מכך היו כולם יוצאים נשכרים, גם היעילות הדיונית. 10. מן הטעמים המפורטים בפסקה 8 לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039960_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"פ 3996/22", "ע\"פ 2153/22", "ע\"פ 4164/21", "ע\"פ 3504/22", "ע\"א 984/22", "ע\"פ 7650/21" ]	747,260
737,839	בבית המשפט העליון דנג"ץ 3998/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יוסי בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. נציבות שירות בתי הסוהר 3. מפקד כלא איילון בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8029/21 מיום 30.5.2022 אשר ניתן על ידי השופטים י' עמית , א' שטיין ו ש' שוחט בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן החלטה המשיבים יגישו תגובה לבקשה לקיום דיון נוסף עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039980_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנג\"ץ 3998/22" ]	747,263
739,392	בבית המשפט העליון דנג"ץ 3998/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יוסי בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. נציבות שירות בתי הסוהר 3. מפקד כלא איילון בקשה מטעם המבקש להוספת טיעון מיום 21.7.2022; הבהרה מטעם המבקש מיום 21.7.2022 בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן החלטה אני נעתרת לבקשה להוספת טיעון ובעקבות כך המועד להגשת תגובת המשיבים לבקשה לקיום דיון נוסף מוארך עד ליום 11.8.2022, כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039980_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנג\"ץ 3998/22" ]	747,264
741,589	בבית המשפט העליון דנג"ץ 3998/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יוסי בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. נציבות שירות בתי הסוהר 3. מפקד כלא איילון בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8029/21 מיום 30.5.2022 אשר ניתן על ידי השופטים י' עמית , א' שטיין ו ש' שוחט; בקשת המבקש מיום 21.7.22 להוספת טיעון תגובה מטעם המשיבים מיום 10.8.2022 לבקשה לקיום דיון נוסף בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבים: עו"ד יעל מורג יקו-אל החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים י' עמית , א' שטיין ו ש' שוחט ) מיום 30.5.2022 בבג"ץ 8029/21 (להלן: פסק הדין ), אשר דחה את עתירת המבקש להורות על שחרורו ממאסר בשל טענתו כי העונש שנגזר עליו התיישן. רקע הדברים ופסק הדין 1. בשנת 1992 הורשע המבקש בעבירות של קשירת קשר לייבוא סם מסוכן, ייבוא סם מסוכן ועשיית עסקה בסם מסוכן, ונגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה. בשנת 1993 יצא המבקש לחופשה מבית הסוהר ונמלט לפרגוואי. לאורך השנים פעלה המדינה לאיתורו ולהסגרתו ארצה, אך ניסיונות אלו לא צלחו עד שבשנת 2021, בדרכו מפרגוואי לקולומביה, נעצר המבקש בפנמה על בסיס "הודעה אדומה" שפרסמה מדינת ישראל בעניינו. המבקש הסכים להסגרתו לישראל, הובא ארצה ונכלא להמשך ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו. מועד שחרורו הצפוי הוא יום 5.6.2029. 2. ביום 22.11.2021 עתר המבקש לבית משפט זה וטען כי יש להורות על שחרורו ממאסר מאחר שעונשו התיישן. העתירה נסמכה על הוראת סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק ), הקובע כך: התיישנות ענשים 10. (א) עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו – (1) בפשע – עשרים שנים; (2) בעוון – עשר שנים; (3) בחטא – שלוש שנים. [...] (ג) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו. 3. המבקש עמד בעתירתו, בין היתר, על כך שסעיף 10(ג) לחוק, המתייחס למי ששהה מחוץ לישראל בשל התחמקותו מריצוי העונש, נוסף בתיקון מס' 87 לחוק בשנת 2019 (להלן: תיקון 87 ). לפיכך טען כי הסעיף האמור אינו חל בעניינו וכי יש להורות על שחרורו ממאסר בהתאם להוראת סעיף 10(א) לחוק. בקשותיו של המבקש לצו ביניים שיורה על שחרורו ממאסר עד להכרעה בעתירה – נדחו (החלטת השופטת ד' ברק-ארז מיום 6.1.2022; והחלטת ההרכב מיום 3.4.2022). 4. המשיבים טענו, מצדם, כי גם במצב המשפטי שחל לפני כניסת תיקון 87 לתוקף, מרוץ ההתיישנות נקטע מקום שבו אין באפשרותה של המדינה לקדם הליכים פליליים בשל מניעה שאינה בשליטתה. בהקשר זה הסתמכו המשיבים על "עיקרון המניעה מלפעול" – אשר הַפּסיקה הכירה בתחולתו ביחס להתיישנות עבירות (סעיף 9 לחוק), ואשר לטענת המשיבים חל מקל וחומר ביחס להתיישנות עונשים . לפיכך סברו המשיבים כי התקופה שבה נמלט המבקש מריצוי עונשו, אינה נכללת בתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 10 לחוק (בענייננו – 20 שנה), וכי יש לדחות את העתירה. לחלופין טענו המשיבים כי ניתן לדחות את העתירה גם בהתבסס על פרשנות תכליתית של סעיף 10 לחוק בראי העיקרון לפיו "אין חוטא יוצא נשכר". 5. ביום 30.5.2022 נדחתה עתירת המבקש ברוב דעות (השופטים שטיין ו שוחט , בניגוד לדעתו החולקת של השופט עמית ). כל שופטי ההרכב הסכימו כי סעיף 10(ג) לחוק אינו חל בעניינו של המבקש, ומשכך הדיון בפסק הדין התמקד בפרשנות הראויה לסעיף 10(א), ובפרט לביטוי "נפסק ביצועו". 6. השופט שטיין סבר כי מאחר שרשויות המדינה הן המופקדות על ביצוע עונשים פליליים, צמד המילים "נפסק ביצועו" מתייחס אך ורק למקרים שבהם המדינה היא זו ש הפסיקה את ביצוע העונש. לעמדתו, הימלטות ממאסר אמנם מפסיקה את ריצוי העונש, אך אין בכוחה להפסיק את ביצועו – שכן הביצוע הוא "שרשרת הפעולות אשר נעשות על ידי המדינה כמי שמוסמכת לבצע עונשים פליליים, והיא כוללת את כל הפעולות הנדרשות להבטחת ביצועו של עונש״ (פסקה 58 לחוות דעתו). לשיטת השופט שטיין , המדינה תיחשב כמי שהפסיקה את ביצוע העונש רק אם החליטה לחדול מניסיונותיה לאוכפו או חדלה מכך בפועל. 7. בהתאם, קבע השופט שטיין כי במקרה שבו עבריין נמלט למדינה אחרת, "ביצוע" העונש כולל גם ניסיונות של המדינה להביא להסגרתו לריצוי עונש המאסר בישראל. עוד לעמדת השופט שטיין , כל עוד בקשה להסגרה או למעצר שהניחה המדינה בפני מוסדות זרים עודנה תלויה ועומדת, והמדינה לא פעלה להסרתה – המדינה לא תיחשב כמי שהפסיקה לבצע את העונש, ומרוץ ההתיישנות לא יחל. השופט שטיין הוסיף, בין היתר, כי מסקנתו נתמכת בכלל הפרשני בדבר חזקת שימוש אחיד ועקבי במילות חוק – וסקר שורת הוראות חוק אחרות בהקשרים דומים שמהן עולה, לשיטתו, כי המילה "ביצוע" מקיפה את כלל פעולות האכיפה שמבצעות רשויות המדינה. 8. השופט שטיין הוסיף כי חקיקת סעיף 10(ג) לחוק הייתה "דקלרטיבית בעיקרה" ואין בה, כשלעצמה, כדי להעיד שהמצב המשפטי שקדם לתיקון 87 תאם את פרשנותו של המבקש. לגישת השופט שטיין , התיקון נועד להבהיר את הדין בסוגיה וכן לקבוע שהתקופה בה נמלט עבריין מריצוי עונשו אל מחוץ לישראל לא תבוא בתקופת ההתיישנות אף אם המדינה חדלה מניסיונותיה להביא לריצוי העונש. 9. השופט שטיין קבע כי די באמור לעיל כדי לדחות את העתירה, אך הוסיף והתייחס לטענות המשיבים בבחינת למעלה מן הצורך. בתוך כך דחה השופט שטיין את הניסיון להקיש מהדין הנוגע להתיישנות עבירות, בציינו, בין היתר, כי מאחר שמעמדו ותכניו של "עיקרון המניעה מלפעול" טרם הובררו בהקשר זה, אין מקום לדון בהרחבתו באופן שיחול גם ביחס לסעיף 10 לחוק. עוד דחה השופט שטיין את הניסיון של המשיבים להסתמך על העיקרון לפיו "אין חוטא יוצא נשכר", בקבעו כי עיקרון זה אינו רלוונטי בענייננו. כך, בתרחיש שבו המדינה חדלה מלפעול להסגרת עבריין לצורך ריצוי עונשו בישראל, העיקרון האמור אינו ישים מאחר שההתיישנות נגרמה בשל חדילת המדינה ולא בשל הימלטות העבריין; ובתרחיש שבו המדינה לא חדלה מניסיונותיה, אין צורך בהפעלת העיקרון שכן העונש כלל לא התיישן. בשולי חוות דעתו הוסיף השופט שטיין כי במסגרת הבחינה הפרשנית של דבר חקיקה, יש לבחון לגבי כל אחת מהפרשנויות האפשריות ״מהי ההסתברות שהמחוקק בחר להעביר את המֶסֶר הזה דווקא בהחליטו להשתמש במילים ובמשפטים שבהם הוא בחר להשתמש״ (פסקה 59 לחוות דעתו). בענייננו, כך ציין השופט שטיין , ההסתברות לכך שהמחוקק התכוון להקנות לעבריין נמלט חסינות מעונש ישן, גם כאשר המדינה מעולם לא הפסיקה לפעול לביצועו – נמוכה מההסתברות של הפרשנות לפיה עונש שביצועו "נפסק" הוא רק עונש שהמדינה חדלה מלבצעו. 10. באשר לעניינו הפרטני של המבקש, קבע השופט שטיין כי מרוץ ההתיישנות בעניינו טרם החל (וממילא לא הסתיים), מאחר שהמדינה לא חדלה מלנקוט בצעדי האכיפה החוקיים על מנת להבטיח את ביצוע העונש. 11. השופט עמית , מנגד, סבר כי התוצאה שאליה הגיע השופט שטיין משקפת דין רצוי , אך לפי הדין המצוי – כפי שעמד בתוקפו לפני כניסת תיקון 87 לתוקף – הימלטות אסיר מבית הסוהר מביאה למצב שבו "נפסק ביצועו" של העונש שנגזר עליו, ומתחילה את מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 10 לחוק. זאת, כך השופט עמית , מכיוון שלשון החוק אינה מתייחסת לזהות הגורם שבגינו "נפסק" ביצוע העונש, אלא ל מצב דברים שבו הביצוע נפסק – ומשכך הביצוע יכול שייפסק גם על ידי האסיר עצמו, ולא רק על ידי המדינה. כתימוכין לפרשנותו הפנה השופט עמית לעמדות מלומדים, וכן לדבריהם של גורמים שונים שהיו מעורבים בחקיקת תיקון 87 – כפי שתועדו בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת – וקבע כי תכליתו הסובייקטיבית של תיקון 87 הייתה למנוע מעבריינים שנמלטו ליהנות מהתיישנות העונש שנגזר עליהם. עוד הפנה השופט עמית להוראת סעיף 34כא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), לפיה במקרה שבו ״ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו״ יש לבחור בפירוש המקל עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית. על כן, סבר השופט עמית כי יש ליתן צו מוחלט המורה למשיבים לשחרר את המבקש ממאסרו לאלתר. 12. השופט שוחט צירף דעתו לדעת השופט שטיין , ובתוך כך הוסיף מספר נימוקים לשוניים לתמיכה בפרשנות שהציע השופט שטיין והסביר מדוע היא נתמכת, לגישתו, גם בעיקרון לפיו "אין חוטא יוצא נשכר". עוד חלק השופט שוחט על הניסיון ללמוד לענייננו מהתכלית הסובייקטיבית שבבסיס סעיף 10(ג), והוסיף כי ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 10(א) אינה מגלה מהי התכלית הסובייקטיבית שעמדה בבסיסו. לסיום ציין השופט שוחט כי מאחר שהפרשנות שהציע השופט שטיין היא הפרשנות הסבירה לסעיף 10 לחוק (לפני תיקונו) ומגשימה את תכליתו, אין מקום להידרש בענייננו לסעיף 34כא לחוק העונשין. 13. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שניתן פסק הדין הגיש המבקש, במסגרת העתירה, בקשה כי ההרכב יורה על קיום דיון נוסף מכוח סמכותו לפי סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ). ביום 2.6.2022 הורה ההרכב על מחיקת הבקשה על הסף והבהיר כי על המבקש לפנות בבקשה מתאימה לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט. טענות הצדדים 14. בבקשתו לקיים דיון נוסף בפסק-הדין, טוען המבקש כי נקבעה בפסק הדין הלכה חדשה ולפיה הפסקת ריצוי עונש מאסר עקב הימלטות מהכלא לא תוביל להתיישנות העונש, אלא אם המדינה הפסיקה לחפש אחר הנמלט. הלכה זו, לשיטת המבקש, עומדת בניגוד ללשון החוק ולכוונת המחוקק, סותרת את עיקרון החוקיות ואת כללי הפרשנות המקובלים, יוצרת חוסר ודאות ואף מהווה "חקיקה שיפוטית". כמו כן מלין המבקש על כך שלא ניתנה לו אפשרות להתייחס לפרשנות שאומצה בדעת הרוב טרם מתן פסק הדין – באופן שפגע לגישתו בזכות הטיעון שלו – ועל כך שההלכה החדשה הוחלה לגביו באופן רטרוספקטיבי. נסיבות אלו מחזקות, לגישתו, את ההצדקה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לגופו של עניין, המבקש חולק על המסקנה הפרשנית של השופט שטיין ועל נימוקיה, ובפרט המסקנה בדבר תכליתו של תיקון 87, ועל האופן שבו פירש השופט שטיין את הוראות החוק שמהן הסיק כי "ביצוע" מקיף את מכלול פעולות האכיפה שמבצעת המדינה. עוד טוען המבקש כי העובדה שהמדינה יכולה להפסיק את ביצועו של עונש מאסר, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי היא היחידה שיכולה לעשות כן. בשולי הדברים, ובהתייחס לדחיית בקשתו לפי סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט, סבור המבקש כי יש מקום להבהיר "בהזדמנות זו" אם אין כל אפשרות לבעל דין להגיש בקשה לדיון נוסף לפי הסעיף האמור. 15. המשיבים, מצדם, סבורים כי ענייננו אינו עומד בתנאים המצמצמים שנקבעו בפסיקה לצורך קיום דיון נוסף. הם מסבירים כי בפסק הדין אמנם נקבעה הלכה חדשה באשר לפרשנות סעיף 10 לחוק בנוסחו טרם תיקון 87, אך היקף השפעתה בפועל הוא מצומצם ביותר נוכח חקיקת סעיף 10(ג). בהקשר זה מציינים המשיבים כי לפי מידע שנמסר להם ממשטרת ישראל, מספר המקרים שנסיבותיהם דומות לאלו של המבקש – כלומר, אסירים שנגזר עליהם עונש מאסר של 20 שנה ונמלטו לפני שנת 1999 – עומד על כ-14 בלבד, וההיתכנות להסגרת רבים מהם אינה גבוהה. חרף זאת, המשיבים מותירים את ההכרעה בבקשה לדיון נוסף לשיקול דעתו של בית משפט זה, בין היתר, נוכח חילוקי הדעות שהתגלעו בין שופטי ההרכב; העובדה שעמדת המשיבים שונה הן מדעת הרוב והן מדעת המיעוט; והעובדה שלצדדים לא ניתנה הזדמנות להגיש טענות בכתב ביחס לפרשנות שאימצה דעת הרוב. דיון והכרעה 16. לאחר שעיינתי בפסק הדין ובטענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. דיון נוסף הוא הליך נדיר וחריג, שיש לייחדו לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט). כידוע, "לא כל חידוש הילכתי די בו כדי להצדיק סטייה מן הכלל הרגיל שלפיו פוסק בית-המשפט העליון בשלושה ופסיקתו היא סוף פסוק. נדרשת הלכה מיוחדת וחריגה שיש בה כדי לשנות באורח מהותי נורמות ששררו עובר להלכות שנדונו והוכרעו בפסק הדין״ (דנ"א 3455/05 עטיה נ' שחר , פסקה 6 (11.10.2005); ראו גם: דנג"ץ 5701/21 מכבי שירותי בריאות נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 20 (27. 4 .2022 )). עוד הובהר בפסיקה כי היקף ההשפעה של ההלכה שנפסקה הוא שיקול רלוונטי בשאלה אם מוצדק לקיים לגביה דיון נוסף (ראו למשל: דנג"ץ 7802/04 מילוא נ' שר הבטחון , פסקה 10 והאסמכתאות שם (7.11.2004) (להלן: עניין מילוא ); וכן ראו יגאל מרזל "סעיף 18 לחוק-יסוד: השפיטה – 'דיון נוסף' בדיון הנוסף" ספר דורית ביניש 181, 252 (קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ עורכים, 2018)). 17. פסק הדין נושא הבקשה שלפניי עסק, כאמור, בפרשנות הראויה של סעיף 10(א) לחוק, כנוסחו טרם תיקון 87. בהקשר זה נקבע לראשונה כי עונש ש״נפסק ביצועו״ הוא רק עונש שהמדינה החליטה להפסיק את ביצועו או חדלה מלפעול לביצועו – ולפיכך הימלטות אסיר מבית הסוהר אינה משמיעה שביצוע עונשו "נפסק", ואינה מביאה להתחלת מרוץ ההתיישנות. אכן, פרשנות זו אינה חפה ממורכבויות, ואחד משופטי ההרכב אף חלק עליה. אולם, כפי שכבר נפסק, חידושה או קשיותה של הלכה שנפסקה אינם מובילים בהכרח למסקנה כי יש לקיים לגביה דיון נוסף – ובהקשר זה "יש להשתכנע כי החידוש, החשיבות או הקשיות בהלכה שיצאה לפני בית-משפט זה, הם מהותיים ומשמעותיים באופן המצדיק דיון מחודש" (דנג"ץ 7469/04 מימון-כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 (28.9.2004); וראו גם דנ"פ 4090/21 פלונית נ' מדינת ישראל (13.1.2022) (להלן: עניין פלונית )). 18. בענייננו, לא שוכנעתי כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין מצדיקה סטייה מנקודת המוצא שלפיה הלכות נקבעות על ידי הרכב ראשוני בבית משפט זה, " בלא שיש צורך לאשר כל הלכה חדשה על-ידי עריכת דיון נוסף בה " (דנ"פ 6519/05 עיסא נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (2.9.2005)). בהקשר זה אדגיש כי נוכח תיקון החקיקה ששינה את המצב המשפטי הצריך לעניין, הקביעות שבפסק הדין עשויות להשפיע רק על מספר מצומצם ביותר של אסירים ומשכך השפעותיו המעשיות של פסק הדין הן מוגבלות ביותר (ראו פסקה 15 לעיל ופסקה 7 לחוות דעתו של השופט עמית ). נוכח הייחודיוּת של המקרה שלפנינו, לא שוכנעתי כי יש מקום לקיים דיון נוסף בהלכה שנפסקה ( ראו והשוו: דנג"ץ 1403/13 פלונית נ' משרד הבריאות , פסקה 4 (9.6.2013); דנג"ץ 5019/13 בית הדין השרעי לערעורים בירושלים נ' פלונית , פסקה 7 (14.8.2013); דנג"ץ 5566/98 צירינסקי נ' סגן נשיא בית המשפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון , פסקה 6 (31.5.1999 ); דנ"פ 4625/21 שור נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (2.6.2022); עניין פלונית , בפסקה 28 ; עניין מילוא , בפסקה 10). 19. לכך יש להוסיף כי רבות מההשגות של המבקש על פסק הדין הן "ערעוריות" באופיין ואינן מצדיקות קיום דיון נוסף. באופן ספציפי, בקשה לדיון נוסף אינה האכסניה המתאימה לבירור הטענה בדבר פגיעה בזכות הטיעון של המבקש (השוו: דנג"ץ 2707/21 משטרת ישראל נ' עמותת טבקה- צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה , פסקה 5 (29.12.2021); דנ"פ 5196/19 דהאן נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (30.12.2019)). מכל מקום, איני סבורה כי העובדה שבית המשפט אימץ פרשנות שונה מזו שהציע מי מהצדדים להליך, פוגעת במקרה זה באופן מהותי בזכות הטיעון של המבקש. כפי העולה מתגובת המשיבים לבקשה לדיון נוסף (בפסקה 83), הפרשנות שאומצה לבסוף הועלתה על ידי השופט שטיין במסגרת הדיון שהתקיים בעתירה, והמבקש לא ביקש להגיש השלמת טיעון בעניין זה. אשר לסוגיית התחולה בזמן, סוגיה זו כלל לא נדונה בפסק הדין – ומשכך לא ניתן לומר כי נקבעה לגביה הלכה, ואין מקום לבררה לראשונה במסגרת של דיון נוסף (דנ"פ 3664/22 אשקר נ' מדינת ישראל ; פסקה 30 (11.8.2022); דנג"ץ 7302/21 פלונית נ' מפקד יחידת מיטב , פסקה 9 (15.2.2022)). לבסוף, אציין כי ה"הבהרה" שביקש המבקש בנוגע להיקפו של סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט אין לה מקום בהליך דנן ומשכך, לא ראיתי להידרש אליה. 20. מן הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, ובהתחשב בכך שהסוגיה שעמדה לדיון קשורה להליכים פליליים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039980_V03.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנג\"ץ 3998/22", "דנ\"א 3455/05", "דנג\"ץ 5701/21", "דנג\"ץ 7802/04", "דנג\"ץ 7469/04", "דנ\"פ 4090/21", "דנ\"פ 6519/05", "דנג\"ץ 1403/13", "דנג\"ץ 5019/13", "דנג\"ץ 5566/98", "דנ\"פ 4625/21", "דנג\"ץ 2707/21", "דנ\"פ 5196/19", "דנ\"פ 3664/22", "דנג\"ץ 7302/21" ]	747,265
737,899	בבית המשפט העליון ע"א 3999/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ברק ברנשטיין השקעות בע"מ נ ג ד המשיבה: מקס איט פיננסים בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039990_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 3999/22" ]	747,266
737,840	בבית המשפט העליון דנ"א 4004/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: רועי חיון נ ג ד המשיב: פקיד שומה יחידה ארצית לשומה בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 6077/20 אשר ניתן ביום 29.5.2022 על ידי השופטים ג' קרא , ד' מינץ ו ש' שוחט בשם המבקש: עו"ד משה מזרחי; עו"ד עמית קריגל החלטה המשיב יגיש תגובה לבקשה לקיום דיון נוסף עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040040_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"א 4004/22", "בע\"א 6077/20" ]	747,271
739,393	בבית המשפט העליון דנ"א 4004/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: רועי חיון נ ג ד המשיב: פקיד שומה יחידה ארצית לשומה בקשה מוסכמת להארכת מועד מיום 25.7.2022 בשם המשיב: עו"ד חן אבידוב החלטה המועד להגשת תגובת המשיב מוארך עד ליום 14.8.2022, כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040040_V02.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "דנ\"א 4004/22" ]	747,272
735,120	בבית המשפט העליון בש"פ 4008/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.5.2022 בעמ"י 57651-05-22 שניתנה על-ידי השופט א' גורדון בשם המבקש: עו"ד אביעד ויסולי החלטה בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.5.2022, בעמ"י 57651-05-22 (השופט א' גורדון ), בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 26.5.2022, בע"ק 44567-05-22. בהחלטה זו, דן בית משפט השלום בערר שהגיש המבקש על החלטת מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, למנוע את גישתו להר הבית עד ליום 29.5.2022 – והורה על מחיקתו על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית. דין הבקשה להידחות על הסף. מדברי המבקש עולה, כי הרחקתו מהר הבית הסתיימה ביום 29.5.2022. משכך – נהפכה הבקשה לתאורטית, והיא נמחקת בזאת. ניתנה היום, ‏י"ד בסיון התשפ"ב (‏13.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040080_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בע\"ק 44567-05-22" ]	747,273
735,488	בבית המשפט העליון ע"א 4009/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערת: נעם כץ נ ג ד המשיבה: שלי בן עטיה המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 22.3.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22040090_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4009/22" ]	747,274
735,200	בבית המשפט העליון רע"א 4010/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. בן יהודה 5 תל אביב בע"מ 2. שמי עטר נ ג ד המשיבה: א.מ קל בניה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.4.2022 בע"א 62358-03-22, שניתנה על-ידי השופט י' אטדגי בשם המבקשים: עו"ד רנה שבולת החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבה תגיש את תשובתה עד ליום 28.6.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. 6. אוסיף, כי למקרא בקשת הרשות לערער מטעם המבקשים, הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה מטעמם לבית המשפט המחוזי, תגובת המשיבה לבקשה, והחלטת בית המשפט המחוזי, אבקש מן הצדדים להודיע האם נתונה הסכמתם לכך שחלף האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, הסכום שנקבע באותה החלטה (דהיינו, סך של 1,050,000 ₪) יופקד כולו בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור. בכך יתייתר הצורך בהכרעה שיפוטית לגבי הבקשה, על כל המשתמע מכך. 7. הודעה משותפת, לגבי ההצעה הנ"ל, תוגש גם היא עד יום 28.6.2022. 8. ניתן בזאת צו ארעי, שלפיו ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום, יעוכב עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040100_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4010/22", "בע\"א 62358-03-22" ]	747,275
737,804	בבית המשפט העליון רע"א 4010/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. בן יהודה 5 תל אביב בע"מ 2. שמי עטר נ ג ד המשיבה: א.מ קל בניה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 7.4.2022 בע"א 62358-03-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט י' אטדגי בשם המבקשים: עו"ד רנה שבולת בשם המשיבה: עו"ד גרשון בלקין פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.4.2022, בע"א 62358-03-22 (השופט י' אטדגי ), שבה התקבלה, באופן חלקי, בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום מיום 27.1.2022, בת"א 64955-06-18 (השופטת ה' פלד ). רקע עובדתי ופסקי הדין של בית המשפט המחוזי 2. המבקשת 1 היא חברה יזמית, שהוקמה לצורך ביצוע פרויקט תמ"א 38, בבניין שברחוב בן יהודה 5 בתל אביב. המבקש 2, הוא בעל השליטה בחברה. בין המבקשת 1 לבין המשיבה, חברה העוסקת בענף הבניה כקבלן משנה, נכרת הסכם, שבמסגרתו הלוותה המשיבה למבקשת 1 סכום כסף של 2,100,000 ₪, לצורך מימון הפרויקט. משלא עמדה המבקשת 1 בתנאי ההלוואה, הגישה המשיבה לבית משפט השלום תביעה לפירעון ההלוואה. התביעה – התקבלה, ובית משפט השלום הורה למבקשים לשלם למשיבה, ביחד ולחוד, 2,100,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כחוק. 3. המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וצירפו לערעורם גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור. המבקשים טענו כי סיכויי הערעור – גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. זאת, משני טעמים: ראשית , טענו המבקשים כי קיים חשש שהמשיבה לא תוכל להשיב את הכספים, ככל שיתקבל הערעור; שנית , נטען כי חיובם בתשלום מלוא הסכום בשלב זה, יביא לנזקים בלתי-הפיכים, אשר יסכלו את הערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה באופן חלקי. לגבי הטיעון הראשון, נקבע כי "לאור הפירוט שבבקשה, מצופה היה מהמשיבה כי יוגש תצהיר מטעמה להפרכת הטענות [ביחס למצבה הכלכלי] אולם המשיבה לא צירפה תצהיר לתשובתה והסתפקה באישור רואה החשבון שלה, לפיו 'החברה פעילה, עובדת ומדווחת ומשלמת לרשויות המס את כל המיסים החלים עליה על-פי החוק' [...] אין די באישור זה, חשוב כשלעצמו, כדי להפריך את החשש העולה מהאמור בבקשה, במיוחד כשמדובר בסכום כספי גדול (כ-2.5 מיליון ₪ על-פי המצוין בבקשה)" . עוד ציין בית המשפט, כי ניתן ללמוד מתשובת המשיבה, כי לא תתנגד להפקדת הסכום בקופת בית המשפט. באשר לטיעון השני, קבע בית המשפט, כי "עם כל ההתחשבות המוגבלת שהפסיקה נתנה לטיעון כזה שנטען במסגרת בקשה כזו, אין בו כדי לפטור את המבקשים מכל תשלום או הפקדה, כשמנגד ניצבת זכותה של המשיבה ליהנות מפירות זכייתה" . במכלול האמור, הורה בית המשפט המחוזי כי עד להכרעה בערעור, ישלמו המבקשים מחצית מסכום התביעה, דהיינו 1,050,000 ₪; 550,000 ₪ יועברו למשיבה באופן מיידי, ויתרת הסכום (500,000 ₪) תופקד בקופת בית המשפט. מכאן הבקשה שלפנַי. עיקרי טענות הצדדים 4. המבקשים טוענים, כי "בית המשפט קמא הגיע למסקנה שיש ליתן צו עיכוב ביצוע, אך מצד שני הטיל על [המבקשים] תנאי שאינם יכולים לעמוד בו, לאור המצב הכלכלי והבריאותי הקשה שנקלעו אליו [...] להטיל על [המבקשים] לשלם 1,000,000 ₪ כתנאי למתן צו עיכוב ביצוע, כמוהו כסירוב למתן הצו. כלומר – למעשה, מדובר בהחלטה אשר היא דבר והיפוכו" . לגופו של עניין, טוענים המבקשים כי לנוכח קיומה של מקבילית כוחות בין סיכויי הערעור למאזן הנוחות, שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו "שהשיקול של סיכויי הערעור הוא משני בחשיבותו" , והיה עליו להעניק משקל מכריע לעובדה שקיימים "סיכויים כמעט ודאיים לביטול פסק הדין של בית משפט השלום" . 5. גם לגבי מאזן הנוחות, שבים המבקשים וטוענים כי קיים חשש ממשי שהמשיבה לא תוכל להשיב את הכספים, נוכח מצבה הכלכלי הרעוע. לטענתם, בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו – ובכל זאת הורה להעביר למשיבה, כבר כעת, 550,000 ₪. עוד טוענים המבקשים, כי למשיבה לא יגרם כל נזק מעיכוב הביצוע, "שכן המתנה לקבלת היתר הבניה בפרויקט, רק תגביר את סיכויי המשיבה לקבל כספים עבור ביצוע עבודות, בשל כניסת כספים לחשבון הנאמנות של הפרויקט מתשלומי רוכשי ובעלי דירות" . לעומת זאת, חיוב המבקשים בתשלום שלמעלה ממיליון ₪ כעת, לפני חידוש הפרויקט בבניין, "יביא להתמוטטות [המבקשת] 1, שאין לה נכסים אחרים פרט לזכויותיה בפרויקט, והדבר אף יביא לקריסתו של הפרויקט עצמו" . חיוב בסכום שכזה כעת, ימוטט כלכלית גם את המבקש 2, שנמצא במצב רפואי קשה, וכל הכנסתו היא "פנסיה שהוא מקבל ממשרד הביטחון וקצבת ביטוח לאומי" . 6. המשיבה מנגד, טוענת כי בית המשפט המחוזי גילה דעתו שלפיה סיכויי הערעור קלושים, "בהתחשב בכך שפסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים שערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב בהם" . לגבי מאזן הנוחות, טוענת המשיבה, כי "הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, שכן לרוב לא מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, אלא במקרים חריגים" , בהם "יעלה בידי המבקש להראות כי אם יזכה בערעור לא יוכל או יתקשה להשיב את כספו" . בעניין זה, מבקשת המשיבה לדחות את טענות המבקשים באשר למצבה הכלכלי, ואף צירפה לתשובתה בקשה להגשת תצהיר בנוגע למצבה הכלכלי. 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הצעתי שהסכום שקבע בית המשפט המחוזי (1,050,000 ₪), יופקד כולו בקופת בית המשפט. כך, סברתי, ניתן לאיין את החשש מפני חוסר יכולתה של המשיבה להשיב את הכסף, ככל שיתקבל הערעור. המשיבה הסכימה להצעה, אך המבקשים סירבו, בטענה כי אין בכך כדי לספק מענה לנימוקם הנוסף, שלפיו העברת סכום הכסף כעת, תגרום להם לנזק בלתי-הפיך. משכך, אכריע בבקשה. דיון והכרעה 8. בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה (לאמות המידה לבחינת בקשת רשות ערעור על החלטה לגבי עיכוב ביצוע, ראו רע"א 1914/05 חאבני (הללי) נ' אטבליסמנט ניהול חברה זרה רשומה בישראל (21.8.2005)). לאחר שקראתי את החלטת בית המשפט המחוזי, ואת פסק הדין של בית משפט השלום ונתתי דעתי על נימוקיהם, ולאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים מזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל. 9. כידוע, נקודת המוצא היא כי זכותו של הזוכה בדין – ליהנות מפירות זכייתו. בבואו לבחון בקשה לסטות מנקודת מוצא זו, יבחן בית המשפט שני שיקולים עיקריים: סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות. בין שני שיקולים אלו מתקיים יחס הידוע כ'מקבילית כוחות', אך ככלל נתונה הבכורה לשיקולי מאזן הנוחות (רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר , פסקה 23 (28.12.2015)). סבורני, שלא כמסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים, ומצדיק עיכוב ביצוע מלא של פסק הדין. 10. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המבקשים, שלפיה קיים חשש שמא לא תוכל המשיבה להשיב את הכספים. לכך הוסיף בית המשפט, כי מדברי המשיבה עולה שאין לה התנגדות לכך שהכספים יועברו לקופת בית המשפט. הווי אומר, חיוב המבקשים בתשלום כעת יכול שיגרום להם נזק, ואילו עיכוב ביצוע פסק הדין לא יגרום למשיבה נזק; לפיכך, דומה כי אין הצדקה להתניית עיכוב הביצוע בתשלום מחצית מהסכום, ועל פני הדברים אין טעם טוב להעברת חלק ניכר מסכום הכסף לידי המשיבה כבר עתה. 11. כזכור, המבקשים טענו, כי ביצוע פסק הדין כעת יביא להתמוטטותם הכלכלית. לעניין זה, אמר בית המשפט המחוזי, כי "עם כל ההתחשבות המוגבלת שהפסיקה נתנה לטיעון כזה שנטען במסגרת בקשה כזו, אין בו כדי לפטור את המבקשים מכל תשלום או הפקדה, כשמנגד עומדת זכותה של המשיבה ליהנות מפירות זכייתה" . דעתי שונה. השאלה האם לפטור את המבקשים מתשלום או הפקדה בשלב זה, תלויה בבחינת מאזן הנוחות, אשר כשמו כן הוא: בוחן 'זה לעומת זה' את הפגיעה שתיגרם למבקשים, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ואת הפגיעה שתיגרם למשיבה, אם יעוכב. אין די אפוא בשיקול בדבר העיכוב במימוש זכאותה של המשיבה ליהנות מפירות זכייתה. כאמור, המשיבה עצמה לא התנגדה לעיכוב ביצוע שכזה, ונתנה את הסכמתה להפקדת הסכום כולו בקופת בית המשפט. 12. עיון בתשובת המשיבה, מעלה כי אכן אין כל טענה לנזק שכזה. המשיבה לא נתנה טעם טוב במה יגרע חלקה אם יעוכב ביצוע פסק הדין, עד לאחר ההכרעה בערעור. לא נטען מצדה, וממילא גם לא הוכח, כי עיכוב הביצוע יביא לכך שהמבקשים לא יוכלו לשלם את סכום הכסף שנפסק, לאחר שיוכרע הערעור; לא נטען גם כי המשיבה זקוקה לכסף במהירות, לצרכיה. כאמור, המשיבה איננה מתנגדת לכך שהסכום יופקד בקופת בית המשפט. כל שנטען אם כך הוא כי לא קיימת עילה לעכב את ביצוע פסק הדין, שכן מדובר בפסק דין כספי גרידא. 13. אכן, במקרים שכאלה, "הנטייה היא בד"כ שלא להיעתר לבקשה, וביצועו של פסק הדין הכספי – יעוכב רק במקרים חריגים ונדירים שבהם יעלה בידי המבקש להוכיח כי הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו מהמשיב, אם ערעורו יתקבל, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך" (ע"א 9128/11 טנוס נ' בולוס ובניו חברה לאירוח ותיירות בע"מ , פסקה 13 (25.2.2014)). אלא שכאמור, לכלל זה חריגים; גם חיוב כספי, במיוחד כאשר מדובר בסכום כסף גבוה – יכול להטיל מעמסה ניכרת, אשר עלולה להביא לנזק בלתי-הפיך. בענייננו, נדמה כי כך יכול שיהיה. המבקשים תולים את יהבם בהשלמת פרויקט הבניין; בו מושקע כל כספם, בו טמונה יכולתם לפרוע את חובם. לטענתם, ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום כעת, יביא לקריסת הפרויקט. במקרה שיידחה הערעור, יתכן שלא יהיה מנוס מכך; אולם בשלב זה, כשעוד לא אפסה תקווה – מוטב להימנע מתוצאה קשה ואולי בלתי-הפיכה שכזו, שיכולה להביא לסיכול תכלית הערעור. 14. עמדתי לאחרונה, על מאזן הנוחות הייחודי שבא לידי ביטוי לרוב במקרים שבהם מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי בשיעור ניכר: "יושם אל לב, כי מקום בו סכום החיוב הכספי שנפסק על-ידי הערכאה הדיונית הוא בשיעור גבוה יחסית, ויכולת ההחזר של הזוכה מוטלת בספק, הרי שמאזן הנוחות יוצר מעין 'פרדוקס': מחד גיסא, ככל שיכולת ההחזר נמוכה – ומטה את הכף לטובת החייב, המבקש לעכב את ביצוע התשלום – גוברת ההיתכנות לכך שהזוכה נמצא בקשיים כלכליים, וזקוק לכסף לצורך שמירה על רווחה אישית סבירה, ויש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות דווקא לטובתו של הזוכה. מאידך גיסא, ככל שיכולת ההחזר של הזוכה גבוהה, יש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתו, אך במקביל, אם בעל נכסים הוא, הרי שהוא אינו זקוק לכסף בדחיפות, ויש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות דווקא לטובת החייב. כך, כל אחד מן הצדדים, בבואו לבסס טענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, אוחז במעין 'חרב פיפיות'. כל טענה עשויה למשוך לכיוונים מנוגדים, ועלולה להטות את הכף דווקא לכיוון ההפוך" (ע"א 2571/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 9 (2.6.2022) ). 15. בענייננו, נדמה כי מתקיימות נסיבות חריגות, שבהן פרדוקס זה – איננו מתקיים; שני צידי המתרס – מוליכים אל אותה תוצאה. עסקינן במקרה בו קיים חשש מפני יכולת החזר נמוכה מצד הזוכה, אך חרף זאת, לזוכה אין צורך בקבלת הכסף כבר כעת. מנגד, אצל המערער דווקא יש צורך כלכלי ניכר בעיכוב ביצוע פסק הדין – אך לא עלתה טענה שלפיה קיים חשש שלא יוכל לשלם את חובו בעתיד, אם ידחה הערעור. מאזן הנוחות נוטה אפוא במידה ניכרת לטובת המבקשים; עיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום, בנסיבות הללו, מוצדק. 16. הערעור מתקבל אפוא בזאת. ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום יעוכב במלואו עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040100_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4010/22", "בע\"א 62358-03-22", "רע\"א 1914/05", "רע\"א 8716/15", "ע\"א 9128/11", "ע\"א 2571/22" ]	747,276
735,520	בבית המשפט העליון ע"א 4011/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתמ"ש 7984-01-21 שניתנה ביום 7.6.2022 על-ידי השופטת ר' באום בשם המערער: עו"ד דן זוהר החלטה המשיבים יגישו תגובה מטעמם לערעור שבכותרת עד ליום 3.7.2022. ניתנה היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040110_V01.docx אט מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4011/22", "ש 7984-01-21" ]	747,277
735,841	בבית המשפט העליון ע"א 4011/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשת המערער מיום 20.6.2022 לעיכוב ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בשם המערער: עו"ד דן זוהר החלטה לאחר עיון בערעור ובטענות המערער, בשלב זה לא ראיתי מקום להורות על עיכוב ההליך המתנהל בבית המשפט קמא. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040110_V02.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4011/22" ]	747,278
737,130	בבית המשפט העליון ע"א 4011/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתמ"ש 7984-01-21 שניתנה ביום 7.6.2022 על-ידי השופטת ר' באום ; תגובה מטעם המשיבים מיום 30.6.2022 בשם המערער: עו"ד דן זוהר בשם המשיבים: עו"ד דוד רוזנטל פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ר' באום ) מיום 7.6.2022 בתמ"ש 7984-01-21 (להלן: ההליך ) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער הוא סבם של המשיבים, ילדיה ויורשיה של בתו המנוחה (להלן: המנוחה ), אשר הלכה לעולמה תוך כדי ניהול ההליך. ההליך עניינו תביעת המערער לפיה בשנת 2009 רשם נכס שבבעלותו (להלן: הנכס ) על שמה של המנוחה בנאמנות, אך זו כפרה בנאמנות במטרה להשתלט על הנכס. בקומת גלריה של הנכס קיימת מספרה המופעלת על ידי בנו של המערער (להלן: המספרה ו בעל המספרה ). 2. ההליך הוגש ביום 5.1.2021. למחרת, ביום 6.1.2021, הגישו המנוחה ובעלה (להלן: בן הזוג ) בקשה במעמד צד אחד, למתן צו הגנה נגד המערער לפי סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: צו הטרדה מאיימת ו הליך למניעת הטרדה מאיימת ). בבקשה טענו המנוחה ובן הזוג כי המערער מטריד אותם ואת בני משפחתם (ה"ט 10585-01-21; להלן: ה הליך הראשון למניעת הטרדה ). בו ביום נתן המותב צו זמני למשך 30 ימים, האוסר על המערער להטריד את המנוחה ובעלה בכל דרך. המותב הוסיף כי אם למערער הסתייגות ממתן הצו הוא רשאי להגיש בקשה בכתב ויישקל קיום דיון. ביום 14.1.2021 הגיש המערער הודעה בה הכחיש מכל וכל את טענות המנוחה ובן הזוג, וטען כי הבקשה היא תגובה לתלונה במשטרה שהגיש הוא, בגין ניסיון תקיפה של בן הזוג כלפיו. עם זאת, המערער הוסיף כי לפנים משורת הדין, ומשיקולים מעשיים בלבד, הוא מסכים להותרת הצו על כנו "להרגעת הרוחות בלבד". 3. לאורך החודשים הבאים הוגשו בקשות שונות וניתנו החלטות בהליך, וביום 21.3.2022 הודיעו המשיבים כי למרבה הצער המנוחה הלכה לעולמה, ולפיכך ביקשו כי המותב ייתן הוראות לגבי המשך ניהול ההליך. למחרת, ביום 22.3.2022, נתן המותב החלטה בה הורה על צעדים דיוניים שונים לצורך המשך ניהול ההליך, וסיכם "מוצע, כי [המערער] ישקול המשך ניהול ההליך בנסיבות שנוצרו". 4. ביום 28.4.2022 הגישו המשיבה 2 ואביה, בן הזוג, בקשה נוספת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. בבקשה נטען, בין היתר, כי המערער ואחד מעדיו בהליך מאיימים באופן חוזר ונשנה על חיי בן הזוג וילדיו, וכן ייחסו למערער "ניסיון לחבל במערכות החשמל בנכס" (להלן: ההליך השני למניעת הטרדה ). בו ביום נתן המותב החלטה במעמד צד אחד, בה קבע כי הבקשה אינה מפורטת דיה, והוסיף כי ככל שהמערער פועל "באופן עברייני לכאורה, לפי הנטען בבקשה" המקום לבירור העניין הוא בהליך פלילי באמצעות תלונה במשטרה. 5. ההליך נושא הערעור המשיך להתנהל, וביום 3.5.2022 הגיש המערער בקשה לסעד זמני בה טען, בין היתר, כי בן הזוג, שהוא עובד חברת החשמל, חיבל בלוח החשמל של המספרה כך שזו מושבתת. נטען עוד כי בקשות מטעם המערער וגורמים מטעמו לאפשר כניסת חשמלאי לתחום הנכס לצורך ביצוע תיקונים סורבו על-ידי בן הזוג. המערער טען כי המצב גורם נזק בלתי הפיך לבנו בעל המספרה, וביקש כי המותב ייתן צו המתיר לחשמלאי לבקר במספרה. בו ביום נתן המותב החלטה בה קבע "בהליך שנקט [בן הזוג] נגד [המערער] (צו הגנה [...]), נטען על ידו כי [המערער] עצמו הגיע ל[נכס] נהג לכאורה באלימות וטיפל – ללא רשות – בארון החשמל... מוצע כי [המערער] יפרט את כל (!) מה שארע באופן מלא, ולא יביא עובדות חלקיות לבית המשפט ככל שהוא עותר לסעד זמני במסגרת הליך תלוי ועומד" (להלן: ההחלטה מיום 3.5.2022 ). 6. באותו היום הגיש המערער הודעה בה טען כי ידוע לו רק על בקשה אחת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת – ההליך הראשון למניעת ההטרדה – אשר בו כלל לא הועלתה טענה בעניין הטיפול בחשמל. לגופו של עניין הכחיש המערער מכל וכל כי הוא או מי מטעמו טיפלו במערכת החשמל בנכס. המערער ציין כי הגיע לנכס ביום 28.4.2022 עם חשמלאי וביקש את הסכמת השוכר לאפשר את כניסת החשמלאי, אך השוכר הודיע כי הדבר יתאפשר רק באישור בית המשפט. המערער הוסיף כי בנכס מצויות מצלמות וכי אין לו התנגדות להגשת התיעוד מהמצלמות והוסיף כי הוא נכון להיבדק בפוליגרף בשאלה אם אכן טיפל במערכת החשמל. משכך טען המערער כי גילה "גילוי מלא" של העובדות, וחזר על בקשתו להורות על הכנסת החשמלאי מטעמו לנכס (להלן: הודעת המערער מיום 3.5.2022 ). 7. ביום 9.5.2022 הגישו המשיבים בקשה נוספת במעמד צד אחד למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, וטענו כי יום קודם לכן, ביום 8.5.2022, המערער ואחת מעדותיו תקפו את בן הזוג וגרמו לו חבלות קשות (להלן: ההליך השלישי למניעת הטרדה ). נטען כי "אנו חוששים שהאלימות שהם מפעילים נגדנו תהיה חמורה יותר המקרה הזה עלול להסתיים בפגיעה קשה או ברצח על ידם [...]". לבקשה צורפו סיכום ביקור במיון וכן תיעוד הגשת תלונות במשטרה על הסגת גבול והיזק לרכוש וכן על תקיפה ואיומים. בהמשך אותו היום הגישו המשיבים בקשה לצרף החסן נייד (דיסק און קי) שבו מצויים לטענתם סרטונים מלאים של התקיפה. על כך נתן המותב החלטה בה קבע, בין היתר, כי על פי המפורט בבקשה "מדובר באירוע אלימות קשה שהינו – לכאורה – אירוע פלילי [...] התנהגותם המתוארת של [המערער ועדיו] חצתה, כך נדמה, את המישור האזרחי הרציונלי של התנהגות סבירה בין בני אדם, ועל [המשיבים] לפנות למשטרת ישראל לקבלת הסעד המתאים". בהמשך אותו היום נתן המותב החלטה נוספת, על בקשת המשיבים לצרף החסן נייד כאמור, וקבע: "לבית המשפט אין אפשרות לצפות בסרטונים המוגשים באופן המבוקש. מעבר לכך, בית המשפט מאמין [למשיבים] ועל כן אינו צריך לצפות בדבר; כדאי שהסרטונים יועברו למשטרת ישראל להוכחת טענותיהם הקשות של [המשיבים] כנגד [המערער ועדיו], והמבקשים מופנים להחלטה מהיום" (להלן: ההחלטה בעניין הסרטונים ). 8. ביום 12.5.2022 הגיבו המשיבים לבקשת המערער למתן סעד זמני בנוגע למספרה, וטענו כי אחי המנוחה מפעיל בשטח הנכס מספרה שבה הוא מתגורר, בלא לשלם דמי שכירות. לטענתם, המערער ומשפחתו איימו על שוכר הנכס ואף נקטו כלפי המשיבים באלימות קשה, אשר לטענתם מתועדת במצלמות האבטחה. המשיבים צירפו תמונות לתגובתם והוסיפו כי יציגו לבית המשפט סרטונים בדיון הוכחות שנקבע ליום 15.5.2022. באותו היום דחה המותב את הבקשה לסעד זמני וקבע כי "בשלב זה, ובהעדר זכות חוקית לתובע בנכס – אין מקום לכל סעד זמני. ההליך יישמע, ובסיומו ייקבעו זכויות הצדדים, בהן יוכל כל צד לעשות כפי ראות עיניו". 9. לאחר שביום 15.5.2022 התקיים דיון הוכחות שבו נחקרו חלק מן העדים וכן הוגשו מספר בקשות וניתנו החלטות שונות ובהן החלטה מיום 1.6.2022 שלא ליתן סעד זמני המורה למשיבים שלא לפגוע בחזקתו של בעל המספרה במספרה – ביום 6.6.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. לטענתו, רצף האירועים הוביל למסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. בהקשר זה הפנה המערער להחלטת המותב מיום 22.3.2022 המציע לו לשקול את המשך ניהול ההליך נוכח פטירת המנוחה; להחלטת המותב מיום 3.5.2022 במסגרתה צוין כי המערער מביא לפני בית המשפט "עובדות חלקיות" על סמך הנטען במעמד צד אחד בהליך השני למניעת הטרדה; להימנעות המותב מליתן סעד זמני בהחלטתו מיום 12.5.2022, שבה נקבע כי למערער אין זכות חוקית בנכס; ולהחלטה מיום 1.6.2022 שלא ליתן סעד זמני המורה להימנע מפגיעה בחזקת בן המערער במספרה. על כל אלה הוסיף המערער כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 15.5.2022 קיבל מאת המותב את מספרי ההליכים השני והשלישי למניעת הטרדה מאיימת, שהתקיימו במעמד צד אחד, ולאחר שקיבל גישה להליכים ביום 2.6.2022 "נדהם" לראות כי בהחלטת המותב מיום 9.5.2022 צוין כי המותב מאמין למשיבים, טרם שהחלה שמיעת הראיות בהליך. לטענת המערער האמת היא הפוכה, והאלימים הם המשיבים אך מהחלטת המותב עולה כי הוא "מאמין באמונה עיוורת לגרסה המייחסת מעשים חמורים [למערער] מבלי בכלל שהוא סבור שיש צורך לראות את הסרטונים ומטריד מכל מבלי בכלל לשמוע את גרסת [המערער] לאירועים". 10. למחרת, ביום 7.6.2022, דחה המותב את בקשת הפסלות בהחלטה קצרה בה קבע: "בקשה לפסלות שופט יש להגיש בהזדמנות הראשונה בה סבור בעל דין כי יש מקום לכך, ולא להמתין כשלושה חודשים, כפי שנעשה כאן [...] אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט אינה עילת פסלות, אף אין בהחלטות ענייניות או בהצעות שונות המוצעות לצדדים ע"י בית המשפט כדי ללמד דבר על אומד דעתו של בית המשפט או על עמדותיו ביחס לסיכויי הצדדים להליך – דבר אשר יקבע אך ורק על יסודן של הראיות שתובאנה [...]". 11. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף, בין היתר, כי שגה המותב כשקבע שהטענה הועלתה בשיהוי מאחר שמדובר בצבר אירועים שהגיעו לשיאם בסמוך למועד הגשת הבקשה, והוא חוזר על טענתו בבקשת הפסלות כי הגישה להליכים השני והשלישי למניעת הטרדה נפתחו בפניו רק ביום 2.6.2022 אז התוודע להחלטה בעניין הסרטונים. המשיבים טוענים כי דין הערעור להידחות, והם טוענים, בין היתר, כי העובדה שהמערער אינו שבע רצון מהחלטות המותב אינה מקימה עילת פסלות ועל אחת כמה וכמה נוכח כך שהמערער רשאי לערער על ההחלטות לגופן. המשיבים טוענים כי הבקשה הוגשה בשיהוי, וכי היא נעוצה בתחושותיו הסובייקטיביות של המערער. המשיבים מוסיפים כי המערער ובני משפחה נוספים הם האלימים כלפיהם, ולטענתם החלטות המותב היו נכונות לגופן, ולא פגעו באפשרותו של המערער להוכיח את תביעתו ואף לערער על פסק הדין ככל שיראה לנכון לעשות זאת. 12. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב . בענייננו, המערער טוען כי החלטת המותב בעניין הסרטונים שבה קבע בנחרצות כי הוא מאמין למשיבים בנוגע למעשי האלימות הקשים שהם מייחסים למערער, וזאת על סמך טענות שהעלו המשיבים במעמד צד אחד בלבד ובלא שהמותב צפה בסרטונים או שמע עדויות באיזה מן ההליכים – מקימה חשש ממשי כאמור. על טענה זו הוסיף המערער טענות הנוגעות להחלטות דיוניות ואף טענות שדבק בהן שיהוי, אך טענתו העיקרית של המערער, הנוגעת להחלטה בעניין הסרטונים – לא קיבלה מענה בהחלטת המותב או בתגובת המשיבים. המותב פטר את בקשת הפסלות כולה בקבעו כי זו הוגשה בשיהוי ועוסקת בהחלטות דיוניות, אף שהמערער הבהיר כבר בבקשת הפסלות כי קיבל גישה להליכים השני והשלישי למניעת הטרדה, אשר נדונו במעמד צד אחד, רק ביום 2.6.2022, ועיון במערכת "נט המשפט" מאשש טענה זו. יש להצר על כך שהמותב נמנע מלהבהיר את משמעות קביעתו כי הוא מאמין לטענות המשיבים (ראו והשוו: ע"א 8193/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 13 (7.2.2022)); 1020/21 פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (24.2.2021)). זאת בפרט מאחר שעיון בהליכים למניעת הטרדה מקשה על הבנת הבסיס לקביעתו זו – שכן ההליכים נדונו במעמד צד אחד, והתבססו על טענות המשיבים בלבד, בלא שהמותב צפה בסרטונים ומבלי שנשמעו עדים. אף לא ניתן לומר כי ההליכים למניעת הטרדה אינם משפיעים על ההליך נושא הערעור, שכן החלטות שונות שנתן המותב במסגרת ההליך דנן התבססו על האמור בהליכים אלה. כך, בפרט, בהחלטתו מיום 3.5.2022 בבקשת המערער לסעד זמני, קבע המותב כי המערער מביא לפניו "עובדות חלקיות", וזאת על סמך טענות המשיבים בהליך השני למניעת הטרדה. בנסיבות אלה, קביעתו הנחרצת של המותב אשר לפיה הוא מאמין לטענות המשיבים בדבר אלימות קשה שהפעיל המערער נגדם – טענות שאותן המערער מכחיש בתוקף – תוך שבית המשפט מאמץ בעניין זה טענות שהעלו המשיבים בבקשה שהגישו במעמד צד אחד, מבלי שצפה בראיות שהוצעו לו ומבלי ששמע עדויות, יש לה השפעה על ההליך נושא הערעור דנן ומשלא ניתנה מצד המותב כל הבהרה לקביעה זו בהחלטת הפסלות – אני סבורה כי מן הראוי שהמותב יימנע מלהמשיך לדון בעניינם של הצדדים, למצער מטעמים של מראית פני הצדק. 13. הערעור מתקבל אפוא, וההליך תמ"ש 7984-01-21 יועבר לטיפולו של מותב אחר. המשיבים יישאו בהוצאות המערער ובשכ"ט עו"ד בגין ערעור זה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022) . ה נ ש י א ה _________________________ 22040110_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4011/22", "ש 7984-01-21", "ה\"ט 10585-01-21", "ע\"א 8193/21", "תמ\"ש 7984-01-21" ]	747,279
735,315	בבית המשפט העליון בש"א 4012/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: דביר כהן נ ג ד המשיבים: 1. יצחק חיים מזרחי 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: עו"ד ליאנה חזין רביב החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 33215-02-22 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בהרצליה. מדובר בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים, בגין נזקים שלפי הנטען נגרמו לו עקב תאונת דרכים. 2. בבקשה צוין כי בעבר נדונה תביעה דומה שהגיש המבקש בבית משפט השלום בהרצליה, וכי ביום 22.10.2018 הופסק בה הדיון למשך שנה עקב מצבו הבריאותי של המבקש. בחלוף כשנתיים וחצי, ביום 30.5.2022 הגיש המבקש בקשה "להחזרת התיק לרשימת התיקים המתנהלים" וזו נדחתה, תוך שנקבע כי על המבקש להגיש את תביעתו מחדש. 3. המבקש טוען כי התביעה שהעברתה מבוקשת כעת, הוגשה לבית משפט השלום בירושלים בשגגה על ידי עורכת דין שאינה מייצגת עוד את המבקש. בבקשה נטען כי מקום מגוריו של המבקש ומשרדיה של המשיבה 2 מצויים במרכז הארץ וכי המשיבים מסכימים לבקשה. 4. לנוכח הסכמת הצדדים, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 5. הדיון בת"א 33215-02-22 (שלום ירושלים) יועבר אפוא לבית משפט השלום בהרצליה. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040120_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4012/22" ]	747,280
735,132	ד בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אייל גזית החלטה המשיבים יגישו תשובה מקדמית לעתירה, עד יום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4013/22" ]	747,281
740,608	בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון בקשה מטעם המשיב 1, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תגובה מקדמית עד ליום 31.8.2022 בשם המשיב 1: עו"ד יאיר שילה החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית עד יום 31.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4013/22" ]	747,282
741,633	בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון בקשה מטעם המשיב 2, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תגובה עד ליום 14.9.2022 בשם המשיב 2: עו"ד אמנון בורנצוייג החלטה כמבוקש וכמוסכם; עד יום 14.9.2022. ניתנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O03.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4013/22" ]	747,283
742,702	בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון בקשה מטעם המשיב 2, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תגובה עד ליום 30.9.2022 בשם המשיב 2: עו"ד אמנון בורנצוייג החלטה כמבוקש וכמוסכם; עד יום 30.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O04.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בג\"ץ 4013/22" ]	747,284
735,163	בבית המשפט העליון בש"א 4014/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. קש חתמים בינלאומיים בע"מ 2. גל רן מבנים בע"מ 3. אדיסו טקה נ ג ד המשיבים: 1. הרשקוביץ שפרינצה 2. הראל חברה לביטוח בע"מ 3. אמיר וזה בקשה לאיחוד דיונים בשם המבקשים: עו"ד רוני פפיסמדוב החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040140_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4014/22" ]	747,285
736,168	בבית המשפט העליון בש"א 4014/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. קש חתמים בינלאומיים בע"מ 2. גל רן מבנים בע"מ 3. אדיסו טקה נ ג ד המשיבים: 1. הרשקוביץ שפרינצה 2. הראל חברה לביטוח בע"מ 3. אמיר וזה בקשה למחיקת הבקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד רוני פפיסמדוב החלטה כמבוקש וכמוסכם, אני מורה על מחיקת הבקשה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040140_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4014/22" ]	747,286
735,164	בבית המשפט העליון בש"א 4015/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: אביגיל באר פיפרנו בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד מעין דקלו החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040150_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4015/22" ]	747,287
735,931	בבית המשפט העליון בש"א 4015/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: אביגיל באר פיפרנו בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד מעין דקלו בשם המשיבה: עו"ד נתנאל שרפי החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 3428-12-21 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום ב ירושלים. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה בירושלים, כי למבקשת ישנם סניפים במחוז ירושלים וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים בירושלים אף הם. 2. בתגובתה מיום 21.6.2022 הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לבקשה. 3 . לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 4. הדיון בתאד"מ 3428-12-21 (שלום פתח תקווה) יועבר אפוא לבית משפט השלום בירושלים. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040150_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4015/22" ]	747,288
735,225	בבית המשפט העליון בש"א 4016/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: גטר גרופ בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מילי שלוסברג 2. אלון שלוסברג 3. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 4. יוסף שוואהנה 5. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בקשה לאיחוד דיונים בשם המבקשת: עו"ד חנן פדר החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 16233-01-21 המתנהל בבית משפט השלום בבת ים, עם הדיון בתא"מ 36759-06-20 המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. יוער כי בקשה זו הוגשה לאחר שביום 26.5.2022 הוריתי על מחיקת בקשה קודמת לאיחוד הדיון בשל כך שניתן פסק דין בתא"מ 36759-06-20. בבקשה דנן מציינת המבקשת כי ביום 31.5.2022 הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול פסק הדין. 4. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, בשים לב לביטול פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה בתא"מ 36759-06-20 ולשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 5. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 16233-01-21 (שלום בת ים) יועבר לבית משפט השלום בפתח תקווה ויאוחד שם עם הדיון בתא"מ 36759-06-20. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040160_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4016/22" ]	747,292
735,387	בבית המשפט העליון בש"א 4023/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אביב חן 2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ליז עזיזה יטח 2. שלמה חברה לביטוח בע"מ 3. איטח פרח שוהם בקשה מוסכמת לאיחוד דיונים בשם המבקשים: עו"ד חן מכלוף בשם המשיבים: עו"ד ד"ר רונית דרשלר החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 8915-08-21 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, עם הדיון בתאד"מ 20878-07-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 8915-08-21 (שלום הרצליה) יועבר לבית משפט השלום בחיפה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 20878-07-21. ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040230_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4023/22" ]	747,298
735,388	בבית המשפט העליון בש"א 4024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אברהם אברהם 2. מוסא הייב 3. א.י.מ. כלים הובלות בע"מ 4. אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. תומר סוויסא בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ג'ני תיתי החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040240_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4024/22" ]	747,299
737,188	בבית המשפט העליון בש"א 4024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אברהם אברהם 2. מוסא הייב 3. א.י.מ. כלים הובלות בע"מ 4. אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. תומר סוויסא בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ג'ני תיתי החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת הדיון בתאד"מ 66976-03-22 מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בנצרת. 2. בבקשה נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה בסמיכות לעיר קריית שמונה, וכי העדים הפוטנציאליים בהליך מתגוררים באזור הצפון. כן נטען כי לבית משפט השלום בהרצליה אמנם ישנה סמכות מקומית פורמלית, אך כי התביעה נעדרת כל זיקה מהותית לתחום שיפוטו. 2. המשיבים לא מסרו את תגובתם לבקשה, חרף החלטת בית משפט זה מיום 16.6.2022. 3. דין הבקשה להתקבל. 4. בהעדר תגובה ומן הטעמים המפורטים בבקשה, הדיון בתאד"מ 66976-03-22 (שלום הרצליה) יועבר אפוא לבית משפט השלום בנצרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040240_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "בש\"א 4024/22" ]	747,300
736,411	בבית המשפט העליון בע"מ 3760/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש לעיכוב ביצוע מתאריך 27.6.2022 המבקש: בעצמו החלטה המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.6.2022 ברמ"ש 1101-06-22, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 8.6.2022 בתלה"מ 55376-12-20, וזאת, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור הנ"ל. בקשה זו לעיכוב ביצוע היא הבקשה שלפניי. בקשת רשות הערעור הנ"ל איננה נסובה על החלטת בית משפט לענייני משפחה אותה מבוקש לעכב. לפיכך, על המבקש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לערכאה זו. הבקשה נמחקת אפוא ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22037600_R03.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ש 1101-06-22" ]	747,304
735,895	בבית המשפט העליון ע"א 4026/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: חדד יועצים פיננסים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אורות פיננסים בע"מ 2. אברהם דויטש 3. קרן אקספו בע"מ 4. אקספו ניהול בע"מ 5. קרן אקספו פלטניום בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 23.4.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22040260_T01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "ע\"א 4026/22" ]	747,310
735,316	בבית המשפט העליון רע"א 4027/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אוהד שני נ ג ד המשיבים: 1. איל וסטמן 2. ישראל גיא בלומנטל 3. קרן בזיני 4. יונתן בינקי 5. יאיר פנחסי בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' רביד ) בת"א 76859-12-20 מיום 25.04.2022 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור שבכותרת מצריכה תשובה (להלן: הבקשה ). אולם בטרם זו תוגש - למקרא הבקשה, על נימוקיה, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי, לטיב התיקון המבוקש וכן לאפשרות להתיר את התיקון בכפוף לתשלום הוצאות, כנהוג וכמקובל בנסיבות העניין; מוצע לצדדים לבוא בדברים בנדון, באופן שיכול וייתר את המשך ניהול ההליך דנן. ככל שלא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות כאמור, תוגשנה תשובות המשיבים לבקשה - זאת, עד ליום 07.07.2022. 2. אורך כל תשובה לא יעלה על 7 עמודים. הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח 1.5 לפחות. האותיות תהיינה בגופן David 12 או גופן בגודל דומה, והמרווח בין האותיות יהיה "רגיל", תוך השארת שוליים סטנדרטיים לדף (2.54 ס"מ למעלה ולמטה ו-3.17 ס"מ בצדדים). על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. 3. התשובות תוגשנה במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040270_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4027/22" ]	747,311
738,714	בבית המשפט העליון רע"א 4027/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אוהד שני, עו"ד נ ג ד המשיבים: 1. איל וסטמן, עו"ד 2. ישראל גיא בלומנטל, עו"ד 3. קרן בזיני 4. יונתן בינקי 5. יאיר פנחסי, עו"ד בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' רביד ) בת"א 76859-12-20 מיום 25.04.2022 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד יצחק שפרבר בשם המשיב 2: עו"ד אלישע אטיאס בשם המשיבים 4-3: עו"ד אילן שמר החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' רביד ) בת"א 76859-12-20 מיום 25.04.2022, אשר על-פיה נדחתה בקשתו "הנוספת" של המבקש לתיקון סכום התביעה בהודעה לצד שלישי שהוציא למשיבים 2-1 כאן. 2. ביום 31.12.2020 הגישו משיבים 4-3 (להלן: התובעים ) תביעה (ת"א 76859-12-20) על סך של 4,000,000 ש"ח נגד המבקש ומשיב 5, שעניינה בעסקה שלא יצאה אל הפועל לרכישת זכויות בשתי דירות, שהיו עתידות להיבנות במסגרת פרויקט תמ"א 38. 3. על פי האמור בכתב התביעה, בתקופה הרלבנטית משיב 5, עורך דין במקצועו ועיסוקו, שימש "כבא-כוח ו/או כמיצגה ו/או כנאמן של חב' קריגר בני דן בע"מ", שהיא החברה ששיווקה את פרויקט הבנייה; ואילו המבקש, גם כן עורך דין במקצועו ועיסוקו, שימש באותה העת כבא-כוחם של התובעים מול חב' קריגר ומשיב 5 בכל הנוגע לעסקת הרכש. 4. ביום 14.04.2021 הגיש המבקש את כתב הגנתו וכן הודעה לצדדים שלישיים, שסכום הסעד שצוין בכותרתה הועמד על סך של 500,000 ש"ח. לשם שלמות התמונה יצוין, כי תחילה הוגשה הודעת צד שלישי גם נגד מנורה ביטוחים (להלן גם: המבטחת ) אולם זו נמחקה בשלב מאוחר יותר. 5. בחלוף כשבעה חודשים, ביום 28.11.2021, הגיש המבקש "בקשה לתיקון סכום התביעה בהודעת צד שלישי". ברישא הבקשה צוין כי היא מוגשת בעת הזו, בין היתר נוכח החלטת בית המשפט מיום 08.11.2021, לפיה הצדדים ישלימו הליכים גילוי מסמכים ושאלונים; ובפרט לנוכח בקשת המבטחת, כי סכום ההודעה לצדדים שלישים יהא זהה לסכום התביעה שהוגשה נגדו. 6. ביום 22.12.2021, לאחר שהתקבלה תגובת משיב 1 שהתנגד לבקשה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בהחלטה קצרה על גבי פתקית, שזו לשונה: "לאחר עיון בטענות הצדדים אני דוחה את הבקשה. המבקש עותר לתיקון סכום ההודעה לצד שלישי והעלאתו מהסך של 500,000 ש"ח, לסך של 4,000,000 ש"ח שהוא הסכום בגינו הוגשה התביעה העיקרית. המבקש אינו מפרט בבקשתו, מדוע הוא עותר לתיקון המבוקש, מדוע ההודעה לצד שלישי הועמדה על סכום נמוך יותר וכעת מתבקש הגדלתו, וטענתו לפיה המבטחת שלו היא המעוניינת בהעמדת סכום התביעה על סכום גבוה יותר, אין בה כדי להוות נימוק מהותי המצדיק קבלת הבקשה. על כן הבקשה במתכונתה נדחית. המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות בסך של 750 ש"ח." 7. כשלושה חודשים מאוחר יותר, ביום 3.4.2022, הגיש המבקש "בקשה נוספת לתיקון סכום הודעה לצד שלישי". בגדרה הוסבר, כי בתחילה לא עלה בידיו להסדיר את ייצוגו על ידי חברת הביטוח, ולאחר ששכר את שירותיו של בא-כוח דאז, החליט להגיש את ההודעה לצדדים שלישיים - ומשיקולי אגרה בלבד. שכן, בשלב זה חברת הביטוח טרם קיבלה את הייצוג בתיק, ולכן הוחלט להעמיד את סכום ההודעות לצד שלישי על סך של 500,000 ש"ח בלבד. עוד הוסבר כי בנסיבות המקרה, בפרט בשים לב לשלב המוקדם בו היה מצוי ההליך, לא יגרם כל עיכוב להליך. בנוסף נטען, כי למקרא כתבי ההגנה שהוגשו ביחס להודעה לצדדים שלישיים, עולה כי אף אין צורך בתיקונם, בשים לב לכך שהתיקון המבוקש על-ידו מתייחס לסכום ההודעה בלבד. כן הוער, כי מצדו השני של המתרס עומדת האפשרות כי למבקש ולחברת הביטוח שלו ייגרם נזק רב, שעה שהם חשופים לתביעה בסך 4,000,000 ש"ח. לסיום חזר המבקש על הכלל הידוע לפיו, לבטח בשלב מקדמי של ההליך, יאפשר בית המשפט לתקן כתב בי-דין "ברוחב יד". על כך הוסיף המבקש, כי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר בתיקון סכום התביעה בלבד - אשר רואים אותו כמוכחש ממילא. 8. ביום 25.04.2022, לאחר קבלת תגובת שני הצדדים השלישיים שהתנגדו לבקשה, דחה בית המשפט קמא את בקשה האמורה, בקבעו בהחלטת פתקית קצרה כך: "לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מורה על דחיית בקשת המבקש, שהוכרתרה [כך במקור – ח' כ'] בכותרת: "בקשה נוספת לתיקון סכום התביעה בהודעה לצד שלישי". אציין כי האמור בבקשתו הנוכחית של המבקש, הוא חזרה על הנטען בבקשתו הקודמת מיום 28.11.21, ולא מצאתי בבקשה זאת כל שינוי נסיבות או נימוק מהותי המצדיק שינוי החלטתי מיום 22.12.21, במסגרתה נדחתה בקשתו הקודמת של המבקש. החלטה עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור. עוד אוסיף, כי הבקשה הנוכחית להגדלת סכום התביעה הוגשה רק ביום 4.4.22, בחלוף למעלה מ -3 חודשים מהחלטתי בבקשתו הקודמת של המבקש, וללא שנעשתה על התייחסות לשיהוי בהגשת בקשה נוספת זאת. התנהלות זאת אינה תואמת את עקרונות היסוד הקבועים בפרק א' לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018, לעניין קידום ההליך וחיסכון במשאבי זמן של מערכת בתי המשפט." 9. המבקש מיאן להשלים עם החלטה זו, ומכאן הבקשה שלפניי. 10. בבקשתו טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו האמורה, וכי יש לאפשר לו לתקן את סכום ההודעה לצד שלישי, מ-500,000 ש"ח ל-4,000,000 ש"ח, כך שזה יעמוד על סך התביעה שהוגשה נגדו. בתוך כל, המבקש חוזר על טענותיו בבקשתו השנייה, לפיהן בתחילה לא עלה בידו להסדיר את ייצוגו ורק לאחר ששכר עורך-דין מטעמו, החליט להגיש את ההודעה; וכי הסכום שננקב בה נבע משיקולי אגרה בלבד. זאת מכיוון, שבאותה העת המבטחת טרם קיבלה על עצמה לכסות את עלות ייצוגו בתיק. כמו כן, חזר המבקש על כך שעורך-דין מטעם המבטחת הוא שביקש כי סכום ההודעה יתוקן לסכום התביעה המקורי. בנוסף שב המבקש והבהיר, כי מדובר בשלב מוקדם בהליך, שטרם התקיים בו קדם משפט ראשון, שהיה קבוע בעת מתן ההחלטה לחודש יוני, ועל כן הערת בית המפשט בדבר השתהותו אינה ברורה. כמו כן הוזכר הכלל לפיו יש להיענות ב"רוחב לב" לבקשות כאמור, בטח בנסיבות דנא, בהן לא ייגרם כל נזק ליעילות הדיון או למי מהצדדים השלישיים. 11. בהחלטתי מיום 16.06.2022 התבקשה תשובת המשיבים לבקשה. בצד האמור ציינתי כי "למקרא הבקשה, על נימוקיה, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי, לטיב התיקון המבוקש וכן לאפשרות להתיר את התיקון בכפוף לתשלום הוצאות, כנהוג וכמקובל בנסיבות העניין; מוצע לצדדים לבוא בדברים בנדון, באופן שיכול וייתר את המשך ניהול ההליך דנן". 12. עתה מונחות לפניי תשובות המשיבים. משיבים 4-3 הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה בעניין לשיקול דעת בית המשפט; משיב 1 טען במרץ כי אין מדובר בבקשה "נוספת", אלא בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 22.12.2021 ואין בה "כל הנמקה חדשה מעבר למיחזור נימוקי הבקשה נשוא ההחלטה הראשונה", וממילא לא צורפה למי מהבקשות כל אסמכתא המעידה על סיכון להיות מחויב מעבר לגבול הכיסוי הביטוחי. בנוסף נטען כי "הודעת צד ג אינה "תכנית כבקשתך" ומקום בו ראה המבקש לנכון להעמיד את ההודעה על 500,000 ₪ אות היא כי בכך ראה את היקף החבות המלא שבכוחו להוכיח נגד המשיב". טרם חתימה הבהיר משיב 1 כי תנאי יסוד לקבלת בקשה לתיקון כתב טענות, הוא שהעובדות, בגינן מבוקש התיקון לא היו מצויות בידיעת המבקש, עובר להגשת הבקשה; משיב 2 גם הוא טען שמדובר, הלכה למעשה, בבקשה לעיון חזור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.12.2021, בחלוף זמן רב מהמועד להגשתה. משיב 2 הוסיף כי "למעט שינויים קוסמטיים, הבקשה הנוספת שהוגשה, איננה אלא חזרה על הבקשה הראשונה שנדחתה". כמו כן ציין האחרון כי "בהתאם להלכה הפסוקה, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע לעניינים דיוניים"; משיב 5 הצטרף לטעמיו ונימוקיו של משיב 2, אך הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. 13. לסיכום, המשיבים הרלבנטיים סבורים שהחלטת בית המשפט המחוזי בדין יסודה, וכי אין בנמצא טעם טוב להתערב בה, בפרט מקום בו הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, ללא הצדקה ראויה, ובחוסר תום-לב מובהק. דיון והכרעה 14. לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 15. הלכה היא כי תיקון כתב טענות הוא עניין דיוני מובהק, הנתון לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ועל כן התערבות ערכאת הערעור בכגון דא נעשית אך ורק במקרים חריגים בלבד (ראו מיני רבים: רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן , פסקה 9 (17.01.2021); רע"א 5060/21 נחל אשכול בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ , פסקה 10 (18.08.2021)). על אף אי הנוחות שעולה מהמקרה דנא, לא שוכנעתי כי ענייננו בא בקרב אותם מקרים המצדיקים התערבות, שנקבע כי תעשה בִּמְשׂוּרָה . 16. אמנם, צודק המבקש בציינו כי הכלל הוא שבקשות לתיקון כתבי טענות צריכות להיבחן באופן ליברלי; ואוסיף כי עמדתי שלי היא שמוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד, ככל שפגיעה כאמור מתרחשת, באמצעות חיוב בתשלום הוצאות (רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון , פסקה 9 (20.12.2017)). ברם, גם לגישה זו ישנן גבולות, ולא בכל מצב נכון יהיה שבית המשפט ייעתר לתיקון כתב טענות. כך, בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט להביא במניין שיקוליו מספר טעמים, כגון: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת; התנהלות המבקש ומועד הגשת הבקשה, לרבות שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה ; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה ; האפשרות שהתיקון יפגע באינטרס של בעלי הדין האחרים; האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעלי הדין שכנגד והאינטרס הציבורי שבייעול הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי ועוד כהנה וכנה (ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (04.04.2021)). על חשיבות מבחנים אלו ניתן אף ללמוד מנוסח תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בגדרה עוגנו חלק מהמבחנים שנקבעו בפסיקה (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים , 270 (2021)). 17. טרם חתימה יוער, כי לשיטתי הנמקת בית המשפט המחוזי במקרה זה חסרה קמעה. ואולם, בעת בחינת בקשה לרשות ערעור על החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי, אין אנו שמים עצמנו בנעליו ובוחנים את הסוגיה דה-נובו (ראו סעיף 42(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, וההלכה הנודעת כאמור בפסקה 15 לעיל). משכך ובשים לב לנסיבות העניין, אין מדובר בפגם המהווה טעם מספק, כשלעצמו, למתן רשות ערעור בבקשה שלפניי. וזאת, אפילו לא במובן של השבת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את הכרעתו. אף על פי כן אחזור על מושכלות יסוד בהקשר אחרון זה. 18. קולמוסים רבים נשברו על חשיבות הנמקתן של החלטות שיפוטיות, ולא בכדי. חובת ההנמקה היא נדבך מרכזי מהתפקיד השיפוטי והיא משרתת את בעלי הדין, היושב בדין ואת ערכאת הערעור גם יחד; ובמידה לא מבוטלת, את הציבור בכללותו. כך, ההנמקה משרתת את הצדדים להליך ומאפשרת להם להבין על מה מבוססת ההכרעה בעניינם, וכיצד היא התקבלה; ההנמקה מסייעת ואף דרושה ליושב בדין עצמו, כאשר הוא מקבל את ההחלטה, בכדי לעבד את טענות הצדדים ולגבש את החלטתו; כמו כן דרושה ההנמקה לערכאת הערעור וזאת על מנת להעביר, באופן מיטבי, את ההכרעה תחת שבט ביקורתה. זאת ועוד, הנמקה שיפוטית מסייעת בהכוונת התנהגות ציבורית, והיא חלק בלתי נפרד משקיפות ההליך המשפטי. על חשיבות ההנמקה השיפוטית עמדתי אך לאחרונה בצייני: ״הנמקת החלטותיו של בית המשפט משחיזה את אופן הפעלת שיקול הדעת השיפוטי. היא מדרבנת את נושאי המשרה השיפוטית לבסס היטב את החלטותיהם – והיא מחדדת את מידת המודעות לחשיבות שיש במתן הסבר משכנע לשיקולים ולנימוקים שהובילו לתוצאה הסופית של ההליך המשפטי (ראו גם: דורון מנשה עלי משפט יא 399, עמ' 408 (2014)). במובן זה, הליך ההנמקה הוא "שומר הסף" בדרכו של היושב בדין להוציא מחשבותיו מראשו אל הכתב״ (ע״פ 7786/21 אזמה נ׳ מדינת ישראל , פסקה 55 (14.07.2022)). וראו גם דפנה ברק-ארז "ההנמקה השיפוטית: דילמות ישנות וחדשות" משפטים נב 5, 8-6 (2022)): "לנימוקים יש תפקיד פרגמטי, קודם כול מהיבטה של עבודת השפיטה עצמה. בראש ובראשונה, הם אמורים לסייע לשופט או לשופטת היושבים לדין בהתחקות אחר התוצאה הנכונה. לנימוקים יש חשיבות נוספת בהיותם בסיס לביקורת של ערכאת הערעור, הן בפן המשפטי של פסק הדין והן בפן העובדתי שלו. לצידם של תפקידים אלה להנמקה יש תרומה גם כלפי חוץ – הנימוקים מסבירים את פסקי הדין. לפיכך הם נדרשים מבחינתם של בעלי הדין, ולמעשה מבחינת כל מי שמושפעים מהעבודה השיפוטית או שמבקשים להבין אותה. הם עדות לכך שההחלטה לא הייתה שרירותית ומבטאים יחס של כבוד לבעלי הדין שטיעוניהם זוכים להתייחסות ולדיון. בנוסף, הנימוקים תורמים להכוונת התנהגויות של אנשים במקרים דומים. במבט רחב אף יותר, הנימוקים הם חלק בלתי נפרד משקיפותו של ההליך השיפוטי ומשלימים את הדרישה לפומביותו. הם מאפשרים תיווך, ביקורת ובקרה בזירה הציבורית, שלהם חשיבות מבחינת הלגיטימציה של הרשות השופטת ושל שלטון החוק בכלל" 19. בצד האמור נקבע, זה מכבר, כי היקף חובת ההנמקה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו ובהתחשב במהות ההחלטה, וכי שיקול הדעת ביחס לאופן מימוש חובת ההנמקה והיקפה מסור לבית המשפ ט (רע"א 4917/13 פלונית נ' פלונית , פסקה ז (28.11.2013); רע"א 9118/16 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר , פסקה 10 (14.12.2016)). משכך, לא מן הנמנע כי במקרים המתאימים ההנמקה תהיה קצרה ותמציתית - כפי שנעשה במקרה מושא ענייננו. 20. אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040270_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il	[ "רע\"א 4027/22", "ת\"א 76859-12-20", "רע\"א 8966/20", "רע\"א 5060/21", "רע\"א 7466/17", "ע\"א 5316/20", "רע\"א 4917/13", "רע\"א 9118/16" ]	747,312

737,898

בבית המשפט העליון ע"א 3955/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ ג ד המשיב: עו"ד איתן גבע המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 6.2.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039550_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3955/22" ]

747,166

739,704

בבית המשפט העליון ע"א 3956/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: לימור פנחס (שאשא) נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אריאל לאונה- מנהל מיוחד 2. ציון שאשא 3. הממונה על הליכי חדלות פרעון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 5.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. המשיב 2-1 יגיש תשובתם בתוך 60 ימים והממונה על הליכי חדלות פרעון יגיש תשובתו 30 ימים לאחר מכן. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039560_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3956/22" ]

747,167

735,045

בבית המשפט העליון בש"א 3959/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 2. שירלי בוחבוט נ ג ד המשיבים: 1. יעקב מועלם 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד אילנה גולדרט החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 22.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039590_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 3959/22" ]

747,170

735,838

בבית המשפט העליון בש"א 3959/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות: 1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 2. שירלי בוחבוט נ ג ד המשיבים: 1. יעקב מועלם 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשות: עו"ד אילנה גולדרט בשם המשיבים: עו"ד רות קיהל חריט החלטה 1. לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 51140-02-22 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, עם הדיונים בתאד"מ 16262-10-21 ובתאד"מ 24092-11-21 המתנהלים בנפרד בבית משפט השלום בפתח תקווה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. המבקשות עותרות לאיחוד ההליכים לתאד"מ 24092-11-21 הקבוע לדיון ל יום 6.10.2022. המשיבים מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, ובלבד שההליכים יאוחדו לתאד"מ 16262-10-21, שהוא ההליך המוקדם בזמן. 3. נוכח עמדת הצדדים, דין הבקשה לאיחוד הדיון בתובענות להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. לאור הכלל הרגיל, ולפיו ראוי כי הדיון המאוחד יתקיים במסגרת ההליך המוקדם (בש"א 1164/14 חברת עורך דין גדעון בן אור נ' דהמן (12.3.2014)), יש לקיימו במסגרת תאד"מ 16262-10-21. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 51140-02-22 (שלום תל אביב-יפו) יועבר לבית משפט השלום בפתח תקווה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 24092-11-21 ובתאד"מ 16262-10-21. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039590_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 3959/22", "בש\"א 1164/14" ]

747,171

735,890

בבית המשפט העליון ע"א 3961/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. אפרים מגיד 2. מרים מגיד נ ג ד המשיבים: 1. יצחק בן עוז 2. תומר בן עוז 3. עדן בן עוז המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 23.4.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039610_T02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3961/22" ]

747,174

739,733

בבית המשפט העליון ע"א 3961/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. אפרים מגיד 2. מרים מגיד נ ג ד המשיבים: 1. יצחק בן עוז 2. תומר בן עוז 3. עדן בן עוז המשך טיפול החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039610_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3961/22" ]

747,175

735,213

בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ בקשה מיום 12.6.2022 לפטור מהפקדת ערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ט"ז בסיון התשפ"ב (‏15.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039620_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3962/22" ]

747,176

737,182

בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ בקשה מיום 12.6.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה; תשובה מיום 3.7.2022 החלטה 1. כידוע, קבלת פטור מהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך. כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה (ראו למשל: רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (6.6.2022)) . 2. בענייננו, הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי של המבקש, והיא אינה כוללת פירוט של הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו. כמו כן, המבקש לא צירף תדפיסי חשבון בנק ותלושי משכורת עדכניים, לא הסביר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי והאם יש באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך הפקדת הערובה. בנוסף לכך, מעיון ב"נט המשפט" עולה כי המבקש הפקיד בבית המשפט המחוזי ערובה בסך 7,500 ש"ח במסגרת ההליך קמא, וזאת לאחר שבקשתו לקבלת פטור נדחתה. 3. לא נעלמה מעיני טענתו של המבקש כי מתנהלים נגדו הליכי גבייה במסגרת ההוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות, אולם מדובר באינדיקציה בלבד למצבו הכלכלי, שאין בה כדי לפטור אותו מהעמדת תשתית ראייתית מלאה בנדון. 4. באשר לסיכויי ההליך אציין כי בפני המבקש משוכה משמעותית בשים לב לאמות המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". 5. משכך, הבקשה נדחית. הערובה תופקד עד ליום 14.7.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא הודעה נוספת. ניתנה היום , ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3962/22", "רע\"א 3046/22" ]

747,177

738,383

בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 6.7.2022, המבקש לא הפקיד את הערובה בהליך שבכותרת. אני מאפשרת למבקש להודיע, עד ליום 21.7.2022, מדוע לא אורה על מחיקת ההליך . ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K03.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3962/22" ]

747,178

738,730

בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיבה: בנק הפועלים בע"מ בקשה מיום 21.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 26.7.2022. ככל שלא תוגש התנגדות, הארכה להפקדת הערובה תינתן כמבוקש עד ליום 30.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K04.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3962/22" ]

747,179

740,495

בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ המשך טיפול החלטה מן המזכירות נמסר כי חרף החלטתי מיום 24.7.2022, המבקש טרם הפקיד את הערובה בהליך שבכותרת. על המבקש להסיר מחדלו עד ליום 17.8.2022, שאם לא כן – יובא לפניי ההליך לשם מחיקתו ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ב (‏14.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3962/22" ]

747,180

741,119

בבית המשפט העליון רע"א 3962/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: חוגיראת נזאר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ המשך טיפול פסק-דין מן המזכירות נמסר כי לא הופקדה ערובה בהליך שבכותרת, וזאת חרף החלטתי מיום 14.8.2022. אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039620_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3962/22" ]

747,181

737,015

בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן עד ליום 15.9.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. 3. המשיבים בע"א 3964/22, הם המערערים בע"א 3988/22, יגישו את סיכום טענותיהם כמשיבים וכמערערים, במסמך אחד , עד ליום 15.11.2022, בהיקף של עד 10 עמודים. במסמך סיכום הטענות, יבחינו המשיבים בין טענותיהם בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן בע"א 3988/22, כמשיבות וכן סיכומי תשובה בערעורן (אם הן חפצות בכך), עד ליום 15.12.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחנה המערערות בין טענותיהן בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 5. המשיבים בע"א 3964/22, יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך) עד ליום 5.1.2022, בהיקף של עד 2 עמודים. 6. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 7. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 8. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 9. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 10. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 11. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 13.3.2023 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22", "בע\"א 3964/22", "בע\"א 3988/22" ]

747,182

740,948

בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס בקשת המערערים מיום 18.8.2022 להגדלת היקף הסיכומים החלטה בהסכמת הצדדים ונוכח נימוקי הבקשה שבכותרת, הבקשה מתקבלת. היקף סיכומי כל אחד משני הצדדים יגדל בשני עמודים כאמור בבקשה. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22" ]

747,183

736,035

בבית המשפט העליון ע"פ 3965/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 15.2.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 18 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 18 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039650_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 3965/22" ]

747,184

736,051

בבית המשפט העליון עע"מ 3966/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיב: משרד הפנים צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערים יגישו את סיכום טענותיהם עד יום 24.7.2022 בהיקף של עד 7 עמודים. 3. המשיב יגיש את סיכום טענותיו עד ליום 11.9.2022 בהיקף של עד 7 עמודים. 4. המערערים יגישו סיכומי תשובה, אם הם חפצים בכך, עד ליום 2.10.2022 בהיקף של עד 2 עמודים. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 20.10.2022 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039660_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3966/22" ]

747,185

736,722

בבית המשפט העליון עע"מ 3966/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית נ ג ד המשיב: שר הפנים בקשת המערערות מיום 27.6.2022 להגשת תיק מוצגים החלטה המשיב ישיב לבקשה עד ליום 14.7.2022. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039660_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3966/22" ]

747,186

738,389

בבית המשפט העליון עע"מ 3966/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיב: שר הפנים בקשת המערערות מיום 27.6.2022 להגשת תיק מוצגים; תשובת המשיב מיום 18.7.2022 החלטה בהסכמת הצדדים, ועל אף שהיה מקום לצרף להודעת הערעור את העתקי המסמכים שהמערערות מבקשות להסתמך עליהם, הבקשה תתקבל. הצדדים יורשו לצרף לסיכומים את העתקי המסמכים כאמור. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039660_T03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3966/22" ]

747,187

735,333

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3967/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: ד"ר משה וינברג נ ג ד המשיב: 1. הרב זבדיה – ראב"ד בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו משיבים פורמליים 3-2: 2. הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ' ז"ל, לחלוקת פרסים לתלמידי ישיבות המצטיינים בלימודיהם 3. ארי גלמונד עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ארתור-אריאל פלדשטיין פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, שבה מתבקש המשיב 1 – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, לבוא וליתן טעם "מדוע סירב להכנסת בקשת העותר לתיק – שהינו צד לו – מס' 365107/1 הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ' ז"ל לחלוקת פרסים לתלמידי ישיבות מצטיינים בלימודיהם, שהוגשה ביום 4.1.2022 ושעניינה בבקשה דחופה למתן הוראות לביצוע פסק-הדין שיצא תחת ידיו של המשיב 1 בתיק הנ"ל ביום 10.12.2019, וכן מדוע לא נימק כיאות את החלטתו לסרב לדון בבקשת העותר הנ"ל" . 2. הרקע לעתירה הוא פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, בתיק מס' 365107/1, מיום 12.12.2019 (הדיין ז' כהן – ראב"ד, הדיין א' יצחק הלוי – אב"ד והדיין א' יוסף ), שבגדרו התקבלה בקשת נאמני הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ' ז"ל לחלוקת פרסים לתלמידי ישיבות מצטיינים בלימודיהם (להלן, בהתאמה: ההקדש ו-נאמני ההקדש ), שהוגשה עוד ביום 17.11.2002, להורות על ביטול 2 הסכמי פשרה שנכרתו בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, ושעניינם בזהות נאמני ההקדש (להלן: פסק הדין ). בגדרי העתירה שלפנינו אין כל צורך להיכנס לנבכי ההליך, ודי בציון העובדה, כי פועל יוצא של ביטול הסכמי הפשרה בפסק הדין, הוא שהעותר, ד"ר משה וינברג – לא יוכל לשמש כאחד מנאמני ההקדש. 3. עוד נקבע בפסק הדין, כי יש לבחון מחדש את ההתנהלות הכלכלית של ההקדש, בין היתר, בהתאם ל "הארות הבונות של ד"ר משה וינברג" , ולכן נקבע כי יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות בהנהלת בתי הדין (להלן: יחידת הפיקוח ) תעביר לבית הדין, בתוך 30 ימים: "1. שם של יועץ נדל"ן שימונה כמומחה מטעם בית הדין למתן חוות דעת והצעות לייעול ניהול כלכלי של נכסי ההקדש וההכנסות. 2. קביעת קריטריונים קבועים וברורים לחלוקת המלגות לתלמידי ישיבה מצטיינים בכפוף לאמור בשטר ההקדש. 3. חוות דעת על קביעת שכרו של בא כוח ההקדש" . 4. העותר לא השלים עם הקביעה בפסק הדין שלפיה הסכמי הפשרה בטלים, ולכן הגיש בעניין זה ערעור לבית הדין הגדול (תיק (גדול) 1253697/1; להלן: הערעור על פסק הדין )). 5. לצד הגשת הערעור כאמור, המשיך העותר להיות מעורב בניהול התיק בבית הדין הרבני האזורי. כך, הגיש העותר מספר בקשות בקשר לביצוע הוראות פסק הדין, ובין היתר הגיש הצעות, מיוזמתו, למינוי יועצי נדל"ן שייתנו חוות דעת בעניין נכסי ההקדש. העותר אף היה מעורב במילוי יתר הוראות בית הדין בפסק הדין, והגיש בקשות נוספות לגבי קביעת קריטריונים למתן מלגות, ובעניין שכר הטרחה של בא-כוח ההקדש. 6. בהמשך, מינה בית הדין מומחה מטעמו לבדיקת נכסי ההקדש, וזה הגיש את הצעתו לביצוע עסקת קומבינציה בנכס הרשום על-שם ההקדש – בנין מגורים ברחוב מזא"ה בתל אביב-יפו – על מנת להשיא את רווחי ההקדש. ביום 22.12.2020 התקיים דיון בבית הדין הרבני האזורי, בנוכחות באי-כוח הצדדים, לרבות ב"כ העותר, שבו נדונו הצעות לייעול ההקדש, בכללן האפשרות להתקשר בעסקת קומבינציה עם צדדים שלישיים ביחס לבניין ברחוב מזא"ה הנ"ל, כפי שהציע מומחה בית הדין. באותו דיון ציין ב"כ ההקדש כי קיימת מניעה הלכתית לממש את הצעת מומחה בית הדין, להתקשר בעסקת קומבינציה בנכס ההקדש, או עסקה דומה לכך, שכן קיים קושי הלכתי, על-פי שטר ההקדש, להעביר ליזם פרטי בעלות בנכסי ההקדש. בהתאם להוראת בית הדין, הוגשה "עמדתם ההלכתית של נאמני ההקדש – ניהול נכסי ההקדש" , שבה פורטו נימוקיהם ההלכתיים של נאמני ההקדש. בתגובה לכך, מבלי שהתבקש לעשות כן, הגיש העותר לבית הדין את התייחסותו לעמדתם ההלכתית של נאמני ההקדש, "לשם חידוד הדברים האמורים בה והעמדתם על דיוקם על מנת שבפני בית-הדין הנכבד והמומחה מטעמו תוצג התמונה בשלמותה" . או אז, פנו נאמני ההקדש לבית הדין וטענו כי משעה שניתן פסק דין – שבו התקבלה בקשת ההקדש לבטל את הסכמי הפשרה – הרי שהעותר "חדל מלהיות צד להליך (אף אם פסק הדין אינו מקובל על עו"ד וינברג והוא הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול על פסק הדין)" . לפיכך, מאחר שלטענתם ההליך המשפטי נוגע ל "ניהולו הפנימי של ההקדש" – הרי שאין מקום לאפשר לעותר להמשיך להגיש בקשות בתיק שאיננו צד בו. ביום 3.2.2021 קיבל בית הדין את עמדת נאמני ההקדש, וקבע כי "לאחר שניתן פסק דין בתאריך י"ב בכסלו תש"פ (10.12.19) בעניין הסכמי הפשרה חדל להיות עו"ד משה וינברג צד בתיק ההקדש ולפיכך בית הדין מורה למזכירות בית הדין למחוק את עו"ד משה וינברג כצד בתיק ההקדש" . 7. בעקבות האמור, הגיש העותר לבית הדין בקשה להשיבו כצד לתיק, בשל הטענה כי הוא "צד לפסק הדין וביצועו" , ובהתחשב בכך שהוא הגורם הבלעדי שהניע את בית הדין, בבקשותיו החוזרות והנשנות, לפעול ליישום הוראות פסק הדין. בקשה זו נדחתה על-ידי בית הדין ביום 24.2.2021, בנימוק דומה להחלטתו מיום 3.2.2021, אך לצד זאת נקבע כי "בית הדין לא מתעלם מהעובדה כי החלטה על מינוי מומחה לייעול הניהול הכלכלי של ההקדש היא לאור בקשתו של עו"ד משה וינברג ולפיכך בית הדין קובע כי עו"ד משה וינברג רשאי לפנות ליחידת הרישום והפיקוח בהנהלת בתי הדין שהם צד בתיק זה כמו בכל תיקי ההקדשות המתנהלים בפני בית הדין ולקבל מהם את ההחלטות בכל הקשור לניהול ההתייעלות הכלכלית של ההקדש מול המומחה" . העותר לא השלים עם החלטותיו של בית הדין, מהימים 3.2.2021 ו- 24.2.2021, והגיש על כך ערעור לבית הדין הרבני הגדול (תיק (גדול) 1310470/1; להלן: הערעור על החלטת המחיקה )). 8. בכך לא תם הסיפור. ביום 4.1.2022 הגיש העותר "בקשה דחופה למתן הוראות" , שבמסגרתה ביקש מבית הדין לבחון מחדש את החלטה שקיבל עוד ביום 25.2.2021, שבה הורה למומחה מטעמו לבדוק היתכנות של הליך 'ניוד זכויות בניה' בנכס ההקדש, בהתאם לעמדתם של נאמני ההקדש, שכן זו – לטענת העותר – עומדת בניגוד לעמדתו המקצועית של המומחה שמינה בית הדין עצמו. לפי הנטען בעתירה, למחרת הגשת הבקשה האמורה, התקשר אליו מזכיר בית הדין, והודיע לו באשר לבקשתו, שמזכירות בית הדין החליטה, כי "לא מצאו מקום להכניסה לתיק ובהתאם גם שלא להביאה לדיון בפני הגורם השיפוטי המוסמך – המשיב 1, והכל, בטענה שהעותר אינו צד לתיק" . לטענת העותר, חרף הפצרותיו, סירב מזכיר בית הדין להכניס את הבקשה לעיון המשיב 1, אב בית הדין, תוך שציין כי הוא רשאי לפנות ליחידת הפיקוח, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 24.2.2021. 9. מכאן העתירה שבנדון, המופנית כלפי סירוב המשיב 1 לקבל לתיק את בקשת העותר מיום 4.1.2022, ולדון בה. לפי הנטען בעתירה, בסירובו האמור, פגע המשיב 1 בזכות הגישה של העותר לערכאות, ואף חרג מסמכותו. כמו כן נטען, כי החלטת המשיב 1 פגומה גם בכך שהיא אינה מנומקת, ולכן אף עומדת בניגוד לעקרונות יסוד ולכללי הצדק הטבעי. 10. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 9.5.2021 דחה בית הדין הרבני הגדול את 2 הערעורים שהגיש העותר, הן הערעור על פסק הדין, הן הערעור על החלטת המחיקה, ובעקבות זאת הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, שעודנה תלויה ועומדת (בג"ץ 6136/21 ד"ר משה וינברג נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ). 11. דין העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובת המשיבים. ככלל, אין מקום לדון בעתירה המוגשת כלפי החלטה של בית דין דתי, כל עוד לא מוצו ההליכים בערכאת הערעור של אותה מערכת שיפוטית: "כלל הוא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד, מקום בו העתירה מוקדמת, ולוקה באי-מיצוי הליכים הפתוחים לפני העותר, בטרם פנה לבית משפט זה. ככל שנשוא העתירה הוא פסק דין שניתן בבית דין רבני אזורי, מיצוי הליכים משמעו העמדת פסק הדין לביקורתו של בית הדין הגדול [...] גם כאשר מצביע מתדיין על פגמים בהחלטה או בפסק הדין, מופנה המתדיין בראש ובראשונה אל ערכאת הערעור, שם יישמעו טרוניותיו ויתוקנו הפגמים, אם תמצא בהם ערכאת הערעור ממש [...]" (בג"ץ 778/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים , פסקה 10 (11.4.2007)). דברים אלה יפים גם לענייננו, והעותר לא הניח בסיס לסטות מכלל זה. למעשה, הלכה פסוקה זו לא נעלמה מעיני העותר, אלא שלטענתו החלטת בית הדין הרבני האזורי הופכת את האפשרות להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול ל "בלתי אפשרית בנסיבות העניין" , שכן היא ניתנה ללא נימוקים. מובן כי אין לקבל טענה זו. את אותן טענות שטוען העותר בעתירה שלפנינו, הן לגבי תוכן החלטת בית הדין, הן לגבי היותה בלתי מנומקת, ניתן להביא לביקורת שיפוטית לפני בית הדין הרבני הגדול, וכלל לא היה כל צורך ב'קפיצת הדרך' היישר לבית משפט זה. הפועל היוצא מן האמור הוא שלעותר עמד סעד חלופי מובהק, בדמות הגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אך הוא בחר במודע להגיש עתירה לבית משפט זה, ו'לדלג' מעל מיצוי ההליכים הנדרש בנסיבות העניין; לכך יש ליתן ביטוי בפסיקת הוצאות בגין דחיית העתירה. לנוכח כלל האמור, העתירה נדחית בזאת על הסף; העותר ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 5,000 ₪. ניתן היום, ‏ט"ז בסיון התשפ"ב (‏15.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22039670_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3967/22", "בג\"ץ 6136/21", "בג\"ץ 778/07" ]

747,188

735,025

בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאיזור יהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד תהילה מאיר החלטה המשיב יגיש תגובה מקדמית לעתירה, עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3968/22" ]

747,189

736,184

בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית בקשת ארכה מטעם המשיב להגשת תגובה מקדמית לעתירה בשם העותרים: עו"ד תהילה מאיר בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה בנסיבות, ניתנת בזאת ארכה כמבוקש, חרף ההתנגדות, עד יום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3968/22" ]

747,190

738,149

בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 - ה' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאיזור יהודה ושומרון בקשה מטעם המשיב למתן ארכה להגשת התגובה המקדמית בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה כמבוקש, חרף ההתנגדות, עד יום 20.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O05.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3968/22" ]

747,191

738,664

בבית המשפט העליון בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאיזור יהודה ושומרון הודעה מקדמית מטעם המשיב בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל החלטה העותרים יודיעו, בפרט נוכח האמור בפסקאות 7-4 לתגובת המשיב, האם הם עומדים על עתירתם. העותרים יעשו כן, עד יום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039680_O06.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3968/22" ]

747,192

740,381

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3968/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. ראש עיריית כפר ת'לת' 2. מרעב מראעבה 3. חאתם עודה 4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד תהילה מאיר בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים, כי נורה על קביעת מועדים לפתיחת שער ראס א-טירה למעבר חקלאים, לצורך עיבוד אדמותיהם המצויות במרחב התפר. 2. שער ראס א-טירה, הוא שער חקלאי שנבנה בגדר ההפרדה, על מנת לאפשר לחקלאֵי הכפר ת'לת' לגשת למטעי הזיתים שלהם, המצויים במרחב התפר, בסמוך לישוב אלפי מנשה. מדי שנה, השער נפתח על-ידי המשיב – המפקד הצבאי לאיו"ש – למשך כמה ימים, בתקופת המסיק ובתקופת החריש, בהתאם לצורך. לטענת המשיב, הנתמכת בצילומים שצורפו לתגובתו, השער נתון, זה למעלה משנה (נכון לחודש יולי 2022), "להפרות סדר חוזרות, אשר כללו השחתה של הגדר וסביבתה וגניבה של השער עצמו" , בנוסף להצתות מכוונות של תשתיות החשמל במקום. בעקבות זאת, מאז חודש ספטמבר 2021, הוצבו במקום חסימות בטון, המונעות מעבר רכוב, חלף השער שהושחת. בנוסף, במהלך חודש מאי 2022, החליט המשיב להציב גדר תלתלית במקום, כדי למנוע "חדירה רגלית של גורמים עוינים" . זאת, על רקע סדרת פיגועים שאירעו ברחבי ישראל ובאיו"ש, בין חודש מרץ 2022 לחודש מאי 2022, ובשל "השחתת הגדר באופן חוזר ונשנה, אירועי הפרות סדר שונים במקום, ומעבר שב"חים בשער, וקרבת השער והדרך הסמוכה לו לישוב אלפי מנשה" . 3. ביום 7.4.2022, פנה העותר 4 – המוקד להגנת הפרט – למשיב, ב "בקשה דחופה" להסרת חסימות הבטון, על מנת לאפשר מעבר של חקלאים, לטובת ביצוע עבודות חקלאיות במקרקעיהם. בפניה צוין, כי היתה הסכמה בין הקישור הפלסטיני לבין המשיב, כי השער יפתח בתקופת החריש, מיום 27.3.2022 ועד יום 1.4.2022, אך עקב החסימות, נמנע מן החקלאים להיכנס לשטח ולבצע את העבודות הדרושות. ביום 8.6.2022, לאחר שנשלחו כמה תזכורות על-ידי העותר 4, התקבלה תשובת מפקד 'נציגות אייל' מטעם המשיב, שלפיה "לאחר שיח עם חטיבת אפרים הוחלט כי לא יוסרו החסימות. זאת בעקבות גניבות רבות היוצאות ונכנסות בדרך זו. להמשך בירור יש לפנות לחטיבת אפרים" . 4. ביום 12.6.2022 הוגשה העתירה שלפנינו, ובה התבקש המשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא יוסרו חסימות הבטון וגדר התיל שהוצבו חלף השער, המונעות את מעבר החקלאים לאדמותיהם, ומדוע לא יקָבעו מועדים לפתיחת השער, "על מנת שהחקלאים המחזיקים בהיתרי כניסה למרחב התפר דרך שער זה יוכלו לגשת לאדמותיהם ולבצע את העבודות החקלאיות הנדרשות" . בעתירה נטען, כי חסימת השער, ובהתאם, חסימת הגישה של החקלאים לאדמותיהם באופן מוחלט, "פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד של החקלאים במרחב התפר לקניין, לחופש העיסוק, ולחופש תנועה, ומהווה ענישה קולקטיבית" . בתוך כך נטען, כי "במקום לחסום את [השער] ובכך לסגור כליל את מרחב התפר בפני [...] בעלי היתרי כניסה למרחב התפר שלא נחשדו בדבר ושזכאים על פי הדין לעבור בשעה זה, על המשיב לדאוג לשמירה על הגדר ועל השער ולאפשר את מעברם של הזכאים לכך" . כמו כן נטען, כי האמצעי שננקט על-ידי המשיב להתמודדות עם הגניבות – חסימה מוחלטת של השער, "במקום אכיפת הדין הקיים, שמירה על הגדר ופיקוח על המעבר בה" – מביא לפגיעה "נרחבת, עודפת וחסרת אבחנה" בחקלאים, אשר נוכח עוצמתה, ובהינתן קיומו של אמצעי שפגיעתו פחותה – איננה מידתית. בנוסף טענו העותרים, כי הפגיעה בחקלאים המחזיקים בהיתר כניסה, שלא חטאו ולא פשעו, וכלל לא נחשדו בהשחתת השער או בגניבות האמורות, רק "בשל העובדה שהיו אחרים שכן גנבו" , מהווה, הלכה למעשה, ענישה קולקטיבית. 5. בתגובתו המקדמית טען המשיב, כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית. לדברי המשיב, "אין בשינוי סוג החסימה המוצבת במקום כדי לשנות מן המדיניות הנהוגה בנוגע למעבר בשער לבעלי היתר לצורך עבודות חקלאיות" . ואכן, הוא מודע לחובתו לאפשר כניסת חקלאים, לצורך עיבוד עונתי במרחב התפר, אך כלל לא חל שינוי במדיניות זו, ורק "באירוע נקודתי יחיד לא התאפשרה כניסה עקב הנסיבות הביטחוניות ששררו באותה עת" . אמנם, כמפורט לעיל, נערכו שינויים טכניים במקום, מטעמים ענייניים, לאחר שנמצא כי קיימים "שיקולים כבדי משקל לשינוי סוג השער" , אך הקושי הנובע מכך, לפתיחת הדרך למעבר החקלאים, הוא 'כאב הראש' של הצבא, אשר יפעל לפתיחת המעבר בתקופת העיבוד. על כן, לטענת המשיב, לא קמה כל עילה להתערבות שיפוטית, לא באשר לאופן החסימה (חסימת בטון ותלתלית, חלף שער 'רגיל'), ולא באשר למדיניות פתיחת המעבר. לכך הוסיף המשיב וציין, כי הוא "נערך לפתיחת השער בתקופה הקרובה" , וכי יודיע על מועד הפתיחה עד יום 1.8.2022. בנוסף הבהיר המשיב, בהתייחס לתשובתו של מפקד 'נציגות אייל' מיום 8.6.2022, כי "המענה שניתן נשלח על ידי גורם שאינו מוסמך" . 6. ביום 1.8.2022, נשלח לבאת-כוח העותרים מכתב מאת קצין יעוץ מדור אוכלוסין, שבו נמסר כי השער עתיד להיפתח בימים 9-11.8.2022, וכי "הצורך בפתיחת השער לימים נוספים ייבחן באותה עת" . בהמשך לכך, ביום 4.8.2022 הגישו העותרים בקשה למחיקת העתירה, ולהחזר אגרה בהתאם לתקנות. 7. נוכח האמור בתגובתו המקדמית של המשיב, ובבקשת העותרים שבאה בעקבותיה, העתירה נמחקת בזאת, כמבוקש על-ידי העותרים. החזר אגרה בהתאם לתקנות. ניתן להתרשם, בפרט נוכח סירובו הראשוני של מפקד נציגות אייל (אף שנטען כי ניתן שלא בסמכות), כי הגשת העתירה הביאה להבהרת מדיניות המשיב, כמפורט בתגובתו המקדמית. בנסיבות אלה, ישא המשיב בהוצאות העותרים, בסך של 2,500 ₪. ניתן היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22039680_O07.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3968/22" ]

747,193

735,003

בבית המשפט העליון רע"ב 3969/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: ליאל שקורי נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. משטרת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.6.2022 בעת"א 15829-06-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ע' עסאי בשם המבקש: עו"ד אורי בן-נתן החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעת"א 15829-06-22 (השופט ע' עאסי ), מהיום, 12.6.2022, שבגדרה נדחתה בקשת המבקש, לאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בברית מילה של בנו, שעתידה להתקיים היום, בשעות אחר הצהרים. 2. ביום 22.9.2019 נגזרו על המבקש 27 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירות נשק שבביצוען הורשע. 3. ביום 5.6.2022 נולד למבקש בן. לטענתו, כבר למחרת היום, פנה לגורמי שב"ס בבקשה לחופשה מיוחדת, לצורך יציאה לברית המילה שנקבעה, בהתאם להלכה היהודית, במלאת לבן 8 ימים, דהיינו להיום (12.6.2022), בשעות הצהרים. משלא קיבל מענה לפנייתו זו, הוגשה על-ידו, ביום 8.6.2022, "עתירת אסיר דחופה" , שבמסגרתה טען כי ממילא הוא עתיד להשתחרר בעוד כשבוע וחצי, ביום 20.6.2022, לאחר שוועדת השחרורים החליטה להורות על שחרור מנהלי מוקדם; כי הוא "אסיר חיובי [ה]מקפיד על כללי בית הסוהר" ; וכי בעבר, בשלב המעצר, יצא לחתונת אחיו בליווי מפקחים, ללא הפרות, ולכן ניתן לתת בו אמון. 4. לאחר שעיין במידע מודיעיני שהניחו בפניו המשיבים, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, וזאת משני טעמים: "ראשית, המידע המודיעיני שהוצג על ידי המשיב מעיד כי אין מדובר בהחלטה החורגת באופן קיצוני מן הסביר [ב]אופן המצדיק התערבות בה. שנית, עיתוי הבקשה שנדונה ביום האירוע והסידורים הנדרשים לצורך קיום החופשה בסד זמנים כה מצומצם, לרבות המצאת ערבויות מתחייבות, מקשות על קיום החופשה המבוקשת." בהמשך, קבע בית המשפט המחוזי כי שב"ס ישקול בחיוב לאפשר ביקור מצומצם לצורך קיום ברית המילה בהשתתפות המבקש בין כותלי בית הסוהר, ולחלופין, ישקול לאפשר את השתתפות המבקש בטקס בדרך של היוועדות חזותית. 5. מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, שבה מבקש המבקש לאפשר את יציאתו לברית המילה, שביני לביני נדחתה לשעה 17:30, ולחלופין לקבוע דיון דחוף בבקשה. 6. המבקש חוזר על טענותיו בעתירה, ומדגיש, כטיעון מרכזי, את העובדה שהוא עתיד להשתחרר ממאסרו בעוד 8 ימים. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי בהסתמכו על "מידע מודיעיני ישן" , שכן מידע זה מתייחס לתיק פתוח (מב"ד), שעניינו "נשיקה בכוח ולא בעילה אסורה בהסכמה, כפי שהובא לבית משפט קמא בטעות" , וכן "בסכסוכים כלליים" , שאינם מלמדים על סכנה קונקרטית ומוחשית לחיי המבקש או על סכנה הנשקפת ממנו לאחרים, באופן המצדיק את מניעת יציאתו לברית של בנו. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שזקף לחובת המבקש את סד הזמנים הקצר, ואת עיתוי הגשת הבקשה ביום האירוע, שכן לטענתו, הוא פנה לשב"ס כבר למחרת יום הולדת בנו, אלא שהחלטת השב"ס, שלא לאפשר את היציאה, התקבלה רק היום בבוקר; נטען אפוא, כי "המחדלים רובצים לפתחו של שב"ס ולא של המבקש" . 7. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה – להידחות. כידוע, רשות ערעור בעתירות אסיר תינתן, ככלל, רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה עקרונית, או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)); העתירה שלפנינו אינה עומדת באמת מידה זו, והמבקש לא הניח בסיס למסקנה אחרת. בית המשפט המחוזי עיין בחומר המודיעיני החסוי שהונח לפניו, והגיע למסקנה שהחלטת השב"ס שלא לאפשר את יציאת המבקש אינה חריגה באופן המצדיק התערבות בה; בהינתן לוח הזמנים הדוחק, אליו אתייחס מיד, לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטה זו. 8. אין לכחד, יש ממש בטענת המבקש כי הוא ממילא עתיד להשתחרר, ללא מגבלות, בשחרור מוקדם בעוד כשבוע וחצי, לאחר שהחלטה מתאימה התקבלה על-ידי ועדת השחרורים. אכן, ככל שמסגרת הזמנים היתה מאפשרת, יכול והיה מקום לקיים דיון בעניינו של המבקש, על מנת שבית משפט זה יֵחשף לחומר המודיעיני החסוי בעניינו. ברם, הבקשה הובאה לעיוני היום בשעות הצהרים, בעוד שברית המילה עתידה להתקיים בשעות אחר הצהרים, והסיכוי להיעתר לה, לפי לוחות הזמנים, קלוש עד מאוד (השוו: בג"ץ 3616/21 המרכז העולמי של חסידי גור נ' משטרת ישראל (25.5.2021)). בשים לב לדוחק השעה, ובהתחשב בנקודת המוצא לגבי מידת התערבותה של ערכאה זו בהחלטות שעניינן עתירות אסיר, דומה כי אין מנוס מדחיית הבקשה בנסיבות העניין. אוסיף, כי גם קביעת דיון דחוף, או שליחת החומר החסוי על-ידי המשיבים, במסגרת זמנים כה צפופה, לא היה בה כדי להועיל, בפרט לנוכח הסידורים הנדרשים לצורך יציאתו של המבקש. קביעתו של בית המשפט המחוזי כי "עיתוי הבקשה שנדונה ביום האירוע [...] מקשה על קיום החופשה המדוברת" , מקבלת אפוא משנה תוקף בעת כתיבת שורות אלה. 9. לצד התוצאה המצערת עבור המבקש, השב"ס יתבקש לאפשר את השתתפותו בטקס ברית המילה באמצעות היוועדות חזותית, ולחלופין, ככל שהדבר ניתן, לאפשר ביקור מצומצם לצורך קיום ברית המילה בהשתתפות המבקש, בין כותלי בית הכלא. אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039690_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"ב 3969/22", "רע\"ב 7/86", "בג\"ץ 3616/21" ]

747,194

735,327

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3970/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. ארז סרי 2. יפית סרי נ ג ד המשיבים: 1. אגודה שיתופית קיבוץ אושה 2. רשות מקרקעי ישראל בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.6.2022 בת"א 57660-11-21 שניתנה על ידי כבוד השופט שמואל מנדלבום; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד ארז סרי החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט שמואל מנדלבום ) מיום 1.6.2022 בת"א 57660-11-21, במסגרתה בוטל צו המניעה שניתן לטובת המבקשים, ואשר חייב את המשיבה 1 להימנע מלהקצות את אחד ממגרשי המגורים המיועדים להקצאה במסגרת ההרחבה הנוכחית של קיבוץ אושה. לצדה של הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. רקע והשתלשלות העניינים 1. ביום 14.4.2011 קיבלה אסיפת האגודה השיתופית קיבוץ אושה (המשיבה 1. להלן: הקיבוץ ) החלטה לקלוט חברי קיבוץ חדשים מתוך מטרה להרחיב את מספר המשפחות המתגוררות בו. בתוך כך הוחלט כי לחברי הקיבוץ שיקלטו יוקצה מגרש מגורים בשטח הקיבוץ, וכי קליטתם של חברי קיבוץ חדשים תותנה במעבר של מבחני התאמה על פי החלטת הקיבוץ, ובאישורם של אלו הן על ידי ועדת קבלה מטעם הקיבוץ והן בהצבעה של אסיפת חברי הקיבוץ (להלן: התנאים לקבלה כחברי קיבוץ ). 2. בהמשך לכך, המבקשים, ארז ויפית סרי (להלן: המבקשים ), הגישו מועמדות להיקלט כחברי קיבוץ. בתוך כך, המבקשים חתמו ביום 5.3.2021 על טופס הרשמה מוקדמת לקבלה לחברות בקיבוץ, במסגרתו הצהירו כי הם מודעים לתנאים לקבלה כחברי קיבוץ. ואולם, לאחר שנערכו למבקשים מבחני ההתאמה, וועדת הקבלה של הקיבוץ דנה בעניינם, הודיעה הנהלת הקיבוץ ביום 3.8.2021 למבקשים כי הוחלט על הפסקת תהליך קליטתם כחברי קיבוץ. 3. בתגובה להודעה זו, ולאחר קיומו של סיג ושיח בין המבקשים לבין הנהלת הקיבוץ, הגישו המבקשים ביום 24.11.2021 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד הקיבוץ, נגד רשות מקרקעי ישראל המחכירה לקיבוץ את אדמותיו (המשיבה 2. להלן: הרשות ), וכן נגד מועמדים אשר היו צפויים להיקלט כחברי קיבוץ בכפוף לאישורה של האסיפה הכללית של הקיבוץ (להלן: המועמדים הנוספים ). במסגרת התביעה התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות על ביטול החלטת ועדת הקבלה של הקיבוץ להפסיק את הליך קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ. 4. ארבעה ימים לאחר מכן, ביום 28.11.2021, הגישו המבקשים לבית המשפט קמא בקשה דחופה למתן סעדים זמניים במסגרתה התבקש בית המשפט להקפיא לאלתר את הליכי קליטתם של המועמדים הנוספים כחברי קיבוץ (להלן: הבקשה למתן צו מניעה זמני ). עוד באותו היום, החליט בית המשפט כי אין מקום להקפיא את הליכי הקליטה באופן מלא, אך מצא לנכון ליתן צו ארעי במעמד צד אחד המורה למשיבה ולרשות להימנע מלהקצות מגרש אחד מתוך סך המגרשים המיועדים להקצאה במסגרת הליך ההרחבה הנוכחי של הקיבוץ (להלן: צו המניעה מיום 28.11.2021 ), וזאת על מנת שלא לסכל את התביעה שהוגשה על ידי המבקשים בטרם זו תידון לגופה. 5. בהמשך, ביום 14.12.2021 התקיים דיון לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן צו מניעה זמני. במסגרת הדיון, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה יתקיים דיון מחודש בעניינם של המבקשים לפני ועדת הקבלה של הקיבוץ, כאשר למבקשים תינתן האפשרות להופיע בפני הועדה ולהעלות את טענותיהם, אשר ישמעו על ידה בנפש חפצה. עוד הוסכם, בהתאם להצעת בית המשפט, כי ככל שלאחר הדיון המחודש הועדה תעמוד על החלטתה שלא להמשיך בהליכי הקליטה של המבקשים כחברי קיבוץ, יובא עניינם של המבקשים להכרעה לפני האסיפה הכללית של חברי הקיבוץ, כאשר הדיון לפני האסיפה ינוהל בהתאם להוראות תקנון המשיבה, ובכלל זאת למבקשים תינתן האפשרות להציג את עניינם לפני האסיפה, והאסיפה תכריע בעניין זה בהצבעה חשאית בקלפי (להלן: המתווה המוסכם ). לבסוף, בית המשפט נתן תוקף של החלטה למתווה המוסכם, וקבע כי צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד בתוקפו כל עוד עניינם של המבקשים ימשיך להתנהל לפני מוסדות המשיבה בהתאם למתווה. עוד קבע בית המשפט כי ככל שהאסיפה הכללית תדחה את מועמדותם של המבקשים להיקלט כחברי קיבוץ, צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד בתוקפו במשך 30 ימים נוספים, ולאחר מכן יפקע מאליו, ללא צורך במתן החלטה נוספת. 6. ביום 17.1.2022, ולאחר שוועדת הקבלה דנה בשנית בעניינם של המבקשים, והחליטה שלא להמליץ על המשך הליך קליטתם כחברי קיבוץ, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט קמא לביטול המתווה המוסכם. במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי גורמים מטעם המשיבה עשו ככל שביכולתם על מנת להכשיל את יישומו של מתווה זה, פעלו בחוסר תום לב, ונמנעו מלשקול את טענות המבקשים בנפש חפצה. בנסיבות אלו, סברו המבקשים כי הלכה למעשה המתווה המוסכם סוכל ואין עוד אפשרות לקיימו. משכך, בית המשפט קמא התבקש לחדש את הדיון בעניינם של המבקשים, ולהאריך את תוקפו של צו המניעה מיום 28.11.2021 עד למתן החלטתו בדיון שיתקיים בעניינם (להלן: הבקשה לביטול המתווה המוסכם ). 7. ביום 11.3.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לביטול המתווה המוסכם. במסגרת החלטתו, בית המשפט עמד על כך שהמתווה המוסכם התקבל בהסכמת המבקשים, ומשכך נדרש טעם ממשי על מנת לבטלו בשלב זה, כאשר החלטת ועדת הקבלה שלא להמליץ על קבלת המבקשים כחברי קיבוץ, אינה בגדר סיבה מספקת לצורך כך. עוד הדגיש בית המשפט כי בהינתן הוראות תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), התשל"ג-1973 ותקנון הקיבוץ, הרי שמבלי שעניינם של המבקשים יובא לפני האסיפה הכללית של הקיבוץ, סיכוייה הלכאוריים של תביעת המבקשים נמוכים ביותר. עוד ציין בית המשפט כי הוא ער לחשש המבקשים לפיו הבאת עניינם לפני האסיפה היא בגדר "משחק מכור", ואולם מסיבה זו נקבע כי למבקשים יתאפשר לטעון לפני האסיפה, וכי ממילא בסמכות בית המשפט יהיה לבחון את כל ההיבטים הנוגעים להחלטה שתתקבל על ידי האסיפה. בהמשך לכך, ביום 29.3.2022, בית המשפט קמא נתן תוקף להסכמות הצדדים בדבר האופן בו יערך הדיון וההצבעה בעניינם של המבקשים לפני חברי האסיפה של הקיבוץ (להלן: ההסכמות לעניין הדיון וההצבעה ). 8. לאחר מכן, ביום 6.4.2022 התקיים הדיון בעניינם של המבקשים לפני חברי האסיפה של הקיבוץ. בדיון נכחו כ-100 חברי אסיפה, ובהתאם למתווה המוסכם ולהסכמות לעניין הדיון וההצבעה, למבקשים ניתנה ההזדמנות להציג את עצמם ואת טענותיהם לפני חברי האסיפה. בהמשך, בימים 10-12.4.2022 נערכה ההצבעה של חברי האסיפה בעניין קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ, כאשר 182 חברי אסיפה התנגדו לקליטת המבקשים, ו-17 חברי אסיפה תמכו בכך. 9. בתגובה לתוצאות ההצבעה, ביום 24.4.2022 הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט קמא לביטול החלטת האסיפה ולהארכת תוקפו של צו המניעה מיום 28.11.2021 עד למתן החלטת אחרת על ידי בית המשפט (להלן: הבקשה להארכת תוקף צו המניעה ). במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי החלטת האסיפה לדחות את מועמדתם היא תוצר של מהלך מכוון מצד גורמים בקיבוץ, אשר ביקשו להכשיל את מועמדותם של המבקשים. לגישת המבקשים, אותם הגורמים ניהלו מסע הכפשות נגדם, הסתירו מידע רלוונטי מחברי הקיבוץ והפעילו עליהם לחץ להתנגד למועמדות המבקשים, באופן אשר שלל מהם את האפשרות להצביע בלב פתוח ובנפש חפצה. בהקשר זה המבקשים הצביעו על המאמצים אשר נעשו, לשיטתם, על ידי אותם הגורמים הן עובר למועד הדיון באסיפה בעניינם של המבקשים והן במהלך הדיון עצמו, על מנת להביא לכך שמועמדותם של המבקשים תדחה. עוד הדגישו המבקשים כי גם באופן עריכת ההצבעה נפלו כשלים אשר פגעו ביכולתם של חברי הקיבוץ להצביע באופן חשאי בהתאם להעדפתם הכנה והאמתית. בנוסף, המבקשים טענו כי ברשותם חוות דעת מקצועית הנוגעת לאפשרות לקיים הצבעה הוגנת בנסיבות שנוצרו במקרה דנן, וזו תוגש לבית המשפט בכפוף לאישורו. 10. ביום 4.5.2022 הגיש הקיבוץ את תגובתו לבקשה להארכת תוקף צו המניעה. במסגרת התגובה עמד הקיבוץ על כך שההליך לפני האסיפה התקיים בהתאם למתווה המוסכם ועל פי ההסכמות לעניין הדיון וההצבעה, הוראות בית המשפט ותקנון הקיבוץ, ומשכך דינה של בקשת המבקשים לביטול החלטת האסיפה להידחות. עוד הודגש בתגובה כי לאחר שאסיפת חברי הקיבוץ החליטה ברוב מכריע לדחות את מועמדות המבקשים לקליטה כחברי קיבוץ, סיכוי התביעה של המבקשים היא אפסית. בנוסף, בתגובה נטען כי מבחינת מאזן הנוחות, השארת צו המניעה מיום 28.11.2021 בתוקפו תביא לפגיעה בניסיון הקיבוץ להרחיב את מספר חבריו, וכן תגרום לקיבוץ נזק כספי בגובה של כחצי מיליון ש"ח בדמות אובדן החזר השקעה שהקיבוץ הוציא לשם פיתוח המגרש. עוד הוסיף הקיבוץ כי בהינתן התכנון להכשיר מגרשים נוספים לקליטת חברי קיבוץ חדשים בסבב ההרחבה הבא של הקיבוץ, הרי שהנזק הצפוי למבקשים אם יבוטל צו המניעה הוא אך נזק כספי בר פיצוי, הנעוץ בכך שיתכן כי המגרשים בסבב ההרחבה העתידי יוצעו בתנאים כלכליים פחות נוחים. 11. ביום 1.6.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה להארכת תוקף צו המניעה. בתוך כך, בית המשפט ציין כי בהתאם להלכה הפסוקה רק במקרים חריגים וקיצוניים יתערב בית המשפט בהחלטות אגודת שיתופית הנוגעות לקבלת חברים חדשים לשירותיה. עוד הדגיש בית המשפט כי תוצאות ההצבעה שנערכה באסיפה מלמדות על התנגדות רחבה של חברי הקיבוץ לקליטת המבקשים לחברות בו, וכי בהינתן תוצאות חד משמעיות אלו, המבקשים עומדים בפני משוכה עובדתית ומשפטית לא פשוטה לשכנע כי תוצאות ההצבעה הן תוצר של הפעלת לחץ פסול, וזאת בפרט כאשר על פני הדברים נראה כי ניתנה למבקשים הזדמנות נאותה לשטוח את טענותיהם לפני חברי הקיבוץ. לאור האמור, בית המשפט קבע כי סיכויי התביעה של המבקשים הם נמוכים. בנוסף, בית המשפט פסק כי המבקשים לא הוכיחו שמאזן הנוחות נוטה לטובתם. בהקשר זה בית המשפט ציין כי ניתן להבטיח למבקשים כבר עתה שריון מגרש בהרחבה העתידית של הקיבוץ, וככל שהמבקשים ידרשו לשלם סכום כספי גבוה יותר בעבור המגרש בהרחבה העתידית, הרי שמדובר בנזק כספי וניתן יהיה לפצותם בגינו. מנגד, בית המשפט עמד על כך שהארכת תוקף צו המניעה מונעת מהקיבוץ לקבל החזר על הוצאות תשתית שהשקיע לצורך פיתוח המגרש בגובה של כחצי מיליון ש"ח. אי לכך, בית המשפט הורה על ביטולו של צו המניעה מיום 28.11.2021, והחלפתו בצו אשר יחייב את הקיבוץ לשריין את אחד מהמגרשים בהרחבה הבאה של הקיבוץ לטובת המבקשים. טענות המבקשים 12. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא כאשר הורה על ביטולו של צו המניעה מיום 28.11.2021. בתוך כך, המבקשים גורסים כי סיכויי תביעתם גבוהים, ובית המשפט קמא שגה כאשר לא קיים דיון לגופן של טענות המבקשים, ולא אפשר להם לחקור את המצהירה מטעם הקיבוץ ולעמת אותה עם ראיותיהם. עוד טוענים המבקשים כי בית המשפט קמא התעלם מהתנהלות הקיבוץ בשלב שקדם להצבעה באסיפה הכללית, ובכלל זאת מהתנהלות ועדת הקבלה, ומהניסיונות של גורמים בקיבוץ להכפיש את שמם של המבקשים באוזני חברי הקיבוץ. בנוסף, לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט קמא התקבלה מבלי שניתנה להם האפשרות להציג חוות דעת מקצועית בדבר היכולת לקיים הצבעה הוגנת במצב הדברים שנוצר לאור התנהלות הקיבוץ. כמו כן, המבקשים משיגים על קביעתו של בית המשפט קמא לפיה מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. באשר לכך המבקשים מדגישים כי אין כל צפי לשיווקם של מגרשים נוספים בקיבוץ בעתיד הנראה לעין, ולכן אם הם יזכו בתביעתם, הם יאלצו להמתין שנים ארוכות עד לקליטתם בקיבוץ, וילדיהם כבר לא יזכו להתבגר בקיבוץ. יתרה מזאת, המבקשים גורסים כי בהינתן התנאים המיטיבים במסגרתם מוקצים המגרשים בסבב ההרחבה הנוכחי, הרי שהקצאתו של מגרש למבקשים אך בסבב ההרחבה הבא, בו ייתכן כי לא יחולו תנאים מיטיבים אלו, צפויה לגרום להם לנזק ממוני בגובה של 700,000 ש"ח. זאת בזמן שלתפיסת המבקשים, נזקיו של הקיבוץ כלל לא הוכחו, והמבקשים ממילא מוכנים לשלם לקיבוץ כבר עתה סכום של 230,000 ש"ח לכיסוי נזקיו הנטענים. למען שלמות התמונה יצוין כי במסגרת החלטתו בית המשפט דחה בקשה נוספת של המבקשים להרחבת צו המניעה מיום 28.11.2021, כך שצו זה יחייב את הקיבוץ לאפשר לבנם של המבקשים להמשיך להתחנך במערכת הגנים בקיבוץ. ואולם, בבקשת רשות הערעור שהוגשה המבקשים לא טענו נגד חלק זה בחלטה, ומשכך לא ראיתי מקום להרחיב ביחס אליו. דיון והכרעה 13. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות. 14. הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, לאור יכולתה להתרשם באופן ישיר מהצדדים. משכך התערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בעניין זה שמורה למקרים חריגים בלבד (רע"א 2916/18 בנק הפועלים נ' חנאי , פסקה 9 (25.6.2018); רע"א 4152/21 חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ , פסקה 10 (1.7.2021)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי נופל לגדר החריג. 15. כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: ( א ) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; ( ב ) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני. בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, לפיו ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה (ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז , פסקה 12 (13.4.2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו , פסקה 13 (18.1.2017)). שיקולים נוספים שיש לבחון הם שיקולי יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של מבקש הסעד הזמני (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פסקה 10 (28.6.2010); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר , פסקה 24 (28.12.2015); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין , פסקה 11 (7.2.2022)). יוער כי הוראת תקנה 95 לתקסד"א החדשות לא הביאה לשינוי מהותי בהיבט זה מההסדר הישן שהיה קבוע בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כפי שפורש בפסיקה, ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 409, 418-413 (2021)). לבחינתם של תנאים אלו אפנה כעת. 16. ראשית , ביחס לסיכויי התביעה, כאמור, בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן צו מניעה זמני, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר מתווה מוסכם לבחינת קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ. בהתאם לאותו המתווה, מועמדותם של המבקשים נבחנה פעם נוספת על ידי ועדת הקבלה. משוועדת הקבלה החליטה בפעם השנייה שלא להמליץ על קליטתם של המבקשים, עניינם הועבר, לפי המתווה, להכרעה של האסיפה הכללית. במסגרת זאת, למבקשים ניתנה ההזדמנות, כפי שהוסכם, להציג את עצמם לפני חברי האסיפה ולשטוח את טענותיהם. בנסיבות אלו, ובהינתן התוצאות החד משמעיות של ההצבעה – הצבעה אשר כאמור מלכתחילה נערכה על פי המתווה המוסכם ועל פניו התנהלה בהתאם להסכמות לעניין הדיון וההצבעה – לא ראיתי בסיס להתערב בהתרשמותו של בית המשפט קמא לפיה המשוכה בה המבקשים נדרשים לעמוד על מנת להביא לבטלות החלטת האסיפה היא גבוהה, וכי ספק אם יש בטענותיהם כדי לעשות כן. אזכיר בהקשר זה כי בית המשפט קמא ליווה בהחלטותיו את תהליך בחינת מועמדותם של המבקשים, ולפיכך יש ליחס להתרשמותו ביחס לסיכויי התביעה משקל נכבד במיוחד. ויודגש, אין זה ראוי בשלב זה לטעת מסמרות בעניין זה, בוודאי לא על ידי ערכאת הערעור. 17. שנית , בכל הנוגע למאזן הנוחות, משקבע בית המשפט קמא כי סיכויי התביעה של המבקשים נמוכים, אזי בהתאם למקבילית הכוחות הנזכרת מעלה, מוטל היה על המבקשים הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם. לא התרשמתי כי המבקשים עמדו בנטל זה. המבקשים טענו בהקשר זה לשני נזקים מרכזיים אשר צפויים להיגרם להם ככל שתביעתם תתקבל וצו המניעה מיום 28.11.2021 יוחלף בצו מניעה אשר יחול על מגרש בסבב ההרחבה העתידי של הקיבוץ. הראשון , הוא עיכוב של מספר שנים במועד בו הם יוכלו לעבור להתגורר בקיבוץ עקב חוסר הוודאות באשר למועד יציאתו לפועל של סבב ההרחבה העתידי; השני , הוא נזק כספי אשר יגרם להם אם המגרשים בסבב ההרחבה העתידי יוקצו בתנאים פחות מיטיבים מבחינה כלכלית מהמגרשים המוצעים בסבב ההרחבה הנוכחי. יחד עם זאת, בעוד שנזקים אלו להם טוענים המבקשים הם נזקים עתידיים, אשר כלל לא ברור בשלב זה אם אכן יתממשו, הרי שהנזקים הצפויים להיגרם לקיבוץ אם צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד על כנו הם קונקרטיים ומיידיים. כך, השארתו של מגרש שלם ריק לכל אורך תקופת ניהול ההליך, תפגע ביכולתו של הקיבוץ לממש את התכלית העומדת ביסוד הקצאת הקרקעות והיא הגדלת מספר המשפחות המתגוררת בו. בנוסף, במהלך תקופת ניהול ההליך הקיבוץ לא יזכה לקבל החזר מלא על ההשקעות שהוציא לצורך פיתוח המגרש בסכום של כחצי מיליון ש"ח, וזאת אף אם המבקשים ישפו אותו כבר כעת בכמחצית מסכום ההשקעה הנטענת, כפי שמוצע על ידם (הצעה שלא ברור אם ניתן ליישמה מבלי ליצור מורכבות נוספת ביחסי הצדדים). משאלו הם פני הדברים, סבורני כי צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, בוודאי לא בעוצמה כזו המאזנת את הערכת בית המשפט קמא ביחס לסיכויי התביעה. 18. לאור האמור, ובשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא לבטל את צו המניעה מיום 28.11.2021 מגלה עילה להתערבות. 19. סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039700_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3970/22", "רע\"א 2916/18", "רע\"א 4152/21", "ע\"א 1881/14", "ע\"א 5432/16", "רע\"א 3569/10", "רע\"א 8716/15", "רע\"א 215/22" ]

747,195

735,028

בבית המשפט העליון בג"ץ 3972/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. סנה עבד אל כרים חסן אבו עראר 2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: אלוף פיקוד הדרום עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אהרון מיילס קורמן החלטה המשיב יעדכן לגבי סטטוס הטיפול בבקשת העותרת 1, בתוך שבוע-ימים; עד יום 19.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039720_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3972/22" ]

747,196

735,902

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3972/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרות: 1. סנה עבד אל כרים חסן אבו עראר 2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיב: אלוף פיקוד הדרום עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה מטעם העותרות למחיקת העתירה בשם העותרות: עו"ד אהרון מיילס קורמן בשם המשיב: עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. עניינה של העתירה, בבקשת העותרת 1, סנה עבד אל כרים חסן אבו עראר, להורות למשיב, אלוף פיקוד דרום, לבוא וליתן טעם, מדוע לא ינתן מענה לבקשתה לצאת מישראל לרצועת עזה, בהקדם האפשרי, בכדי שיתאפשר לה לבקר את "אחיה, תושב עזה שאושפז באמצע חודש אפריל בבית החולים שיפא שברצועה עקב אירוע מוחי" . במסגרת העתירה נטען, כי הבקשה הוגשה למשיב כבר ביום 21.4.2022, כמעט חודשיים לפני מועד הגשת העתירה, אך תשובה – איִן. בנסיבות אלה, התבקש, בין היתר, לקבוע את העתירה לדיון דחוף. 2. נוכח הטענות שהועלו בעתירה, הוריתי למשיב לעדכן "לגבי סטטוס הטיפול בבקשת העותרת 1, בתוך שבוע-ימים" . 3. ביום 20.6.2022, הוגשה בקשה מטעם העותרות, "למחיקת העתירה ולהחזר האגרה" . בבקשה צוין, כי "ביום 16.6.2022 בקשת העותרת מושא העתירה נדחתה על ידי המשיב" , ועל כן, התבקש "להורות על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות ועל החזר אגרת בית המשפט בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007" . 4. שעה קלה לאחר הגשת בקשה זו, הגיש המשיב הודעה קצרה, בציינו כי ראה מקום לעשות כן, "על מנת להביא את הדברים במלואם בפני בית המשפט הנכבד" . בהודעתו עדכן המשיב, כי ביום 16.6.2022 החליט מפקד משרד ישראלים במרכז התיאום והקישור (מת"ק) עזה, לדחות את בקשת העותרת 1, "לאחר שנמצא כי קיים חשד מבוסס שהדו"ח הרפואי [...] שצורף לבקשה המעיד כביכול על מצבו הרפואי של אחיה של העותרת, הוא מסמך מזויף" . בנסיבות אלה, נקבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו לגבי יציאת ישראלים לרצועת עזה, והוחלט לדחותה. נטען אפוא, כי העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה, וכי המשיב אינו מתנגד לבקשת העותרות למחיקתה. בהקשר זה צוין עוד, כי אם לעותרות טענות כלפי החלטה זו, באפשרותן להגיש ערר, למשרד ישראלים במת"ק עזה. המשיב הוסיף וציין, כי לא בכדי נבחנה הבקשה האמורה, משך קרוב לחודשיים-ימים, שכן "עוד בבחינה ראשונית של הבקשה עלה חשש כי הדו"ח הרפואי אשר צורף אליה הוא דו"ח מזויף, וזאת בשל סימנים מצטברים אשר העלו חשש להעדר מהימנות המסמך. לאור סימנים אלה, הגורמים המוסמכים מטעם המשיב ערכו בחינה מעמיקה לצורך בירור ממצה של מהימנות הבקשה, ובתוכה המסמך המדובר. במסגרת זאת, נערכה בדיקה מול הגורמים הרלוונטיים לכך בצד הפלסטיני. בבירור זה נמצא, כאמור בהחלטה, כי אחיה של העותרת אינו מוכר למוסד הרפואי שנטען כי בו הוא מטופל. על כן, קבעו גורמי המשיב כי קיים חשד מבוסס שמדובר במסמך מזויף" . 5. נוכח האמור בבקשת העותרות, ובהודעת המשיב, אין עוד טעם בהותרת העתירה תלויה ועומדת, והיא נמחקת בזאת כמבוקש. אני רואה מקום להעיר, נוכח הטענות שהעלו העותרות בעתירה, לגבי התמהמהות המשיב בטיפול בבקשת העותרת 1, כי מצופה היה מן העותרות, ובפרט העותרת 2 – המוקד להגנת הפרט – המשמשת 'שחקן חוזר' בעתירות כגון דא, כי ימסרו פירוט רב יותר, אמיתי, לגבי הנסיבות שבהן הוגשה בקשתן למחיקת העתירה, ולא יסתפקו בבקשה לקונית, ניטרלית כביכול, המגלה טפח ומכסה טפחיים. אלמלא הודעת המשיב, ניתן היה לסבור כי העיכוב במקרה זה רובץ לפתחו, ולא לפתחה של העותרת 1, שהגישה, לפי הנטען, בקשה הנתמכת במסמך מזויף, בניסיון להונות את המשיב, ובמטרה 'להכשיר' את יציאתה לרצועת עזה, מבלי לעמוד בקריטריונים שנקבעו לכך. בנסיבות אלה, לא היה מקום להסתפק בבקשה קצרה ולקונית כאמור, תוך הותרת הטענות שהופנו בעתירה נגד המשיב, מרחפות בחלל האוויר. כידוע, בעת ניהול עתירה לפני בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מחוייבים הצדדים לסטנדרט מוגבר של ניקיון כפיים. אך מובן הוא, כי מחוייבות זו, אינה מתמצה לשלב הגשת העתירה בלבד, והיא עומדת בתוקפה לאורך חיי ההליך כולו, גם כאשר מוגשת בקשה למחיקת העתירה. בנסיבות העניין, משנדרש המשיב להגיש הודעה מטעמו, מחמת האופן שבו הוגשה בקשת העותרות למחיקת העתירה, ישאו העותרות בהוצאות המשיב, בסך של 1,500 ₪. ניתן היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22039720_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3972/22" ]

747,197

735,026

בבית המשפט העליון בג"ץ 3973/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. אור ירוק 2. עוז ביה"ס ללימוד נהיגה 3. ביה"ס ללימוד נהיגה אלקודס נ ג ד המשיבים: 1. רשות הפיתוח 2. משרד האוצר - יחידת הדיור הממשלתית 3. סופר בוס היסעים ותיור בע"מ 4. עיריית ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד משה חן החלטה העותרים יודיעו עד מחר, 13.6.2022, מדוע לא תידחה עתירתם על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039730_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3973/22" ]

747,198

735,238

בבית המשפט העליון בג"ץ 3973/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. אור ירוק 2. עוז ביה"ס ללימוד נהיגה 3. ביה"ס ללימוד נהיגה אלקודס נ ג ד המשיבים: 1. רשות הפיתוח 2. משרד האוצר - יחידת הדיור הממשלתית 3. סופר בוס היסעים ותיור בע"מ 4. עיריית ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים; ובקשה להחזר האגרה בשם העותרים: עו"ד משה חן פסק-דין משלא מוצו ההליכים, כאמור בהחלטתי מיום 12.6.2022, ובהתאם להודעת העותרים מהיום, בעקבות ההחלטה הנ"ל, "כי הם מושכים את העתירה ומקבלים את קביעת ביהמ"ש לנסות ולמצות הליכים" – נמחקת העתירה בזאת. אין צו להוצאות. החזר האגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22039730_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3973/22" ]

747,199

736,735

בבית המשפט העליון בע"מ 3974/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' אלון) אשר ניתן ביום 24.5.2022 בענ"א 45709-02-22 בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום; עו"ד יסכה פישר-יוסף בשם המשיב 1: עו"ד נעם אפשטיין; עו"ד סתו עמון בשם המשיבה 2: עו"ד מיכל שוויקה בשם המשיבה 3: עו"ד זיו-זהבה יאיר פסק-דין הבקשה 1. לפניי בקשת רשות ערעור מטעם המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' אלון ) (להלן, בהתאמה: בית המשפט המחוזי ו פסק הדין קמא ) אשר ניתן ביום 24.5.2022 בענ"א 45709-02-22, ואשר בגדרו התקבל ערעור המשיב 1 על החלטת בית המשפט לנוער חיפה (השופטת ה' קרוואני ) (להלן: בית המשפט לנוער ) אשר ניתנה ביום 23.1.2022 בתנ"ז 34902-06-21 (להלן: הליך הנזקקות ) ואשר במסגרתה הוארך ב-60 ימים תוקפו של צו ביניים להשארת בתם הקטינה של המשיבים באומנה בבית דודיה (להלן, בהתאמה: הקטינה ו צו הביניים או הצו ). בית המשפט המחוזי קבע כי הצו יפקע בתוך 14 ימים ממועד פסק דינו, והקטינה תעבור למשמורת אביה, המשיב 1. 2. ביום 12.6.2022 נתתי סעד ארעי המעכב את ביצועו של פסק הדין קמא עד למתן החלטה אחרת. ביום 29.6.2022 הוריתי על צירוף האפוטרופסית לדין של הקטינה (להלן: האפוטרופסית ) כצד להליך דנן ואפשרתי לה להגיש את תגובתה לבקשה. לאחר שכל בעלי הדין פרשו לפניי את טענותיהם בכתובים, בהתאם להחלטתי מיום 12.6.2022, הגיעה שעת ההכרעה. הרקע לבקשה והליכים קודמים 3. בחודש ינואר 2021 נולדה הקטינה לזוג הורים שאינם נשואים, הם המשיבים. המשיב 1 (להלן: האב ) עלה ארצה בשנת 2002. הוא מתקיים מקצבת הכנסה ואינו מוכר לשירותי הרווחה. המשיבה 2 (להלן: האם ) מאובחנת עם הפרעה סכיזואפקטיבית, ולה בן נוסף, אחיה למחצה של הקטינה, אשר הוכר בשנת 2021 כקטין נזקק ואינו מתגורר אצל אמו. 4. בשבועות הראשונים לאחר שנולדה הקטינה, הסכים האב לשהייתה אצל סבתה מצד האם (להלן: הסבתא ), תוך שהאב יהיה מעורב ככל הניתן בגידולה – זאת, מאחר שהצהיר כי אינו מנוסה בגידול תינוקות רכים. ביום 2.2.2021 סוכם עם האב כי הקטינה תישאר אצל סבתה, עד להתכנסות הוועדה לתכנון דרכי טיפול אשר עתידה הייתה להתכנס בתוך שלושה שבועות. ואולם, ביום 5.2.2021, הגיע האב לבית הסבתא ודרש לקחת את הקטינה למשמורתו. בעקבות דרישה זו, המשטרה ועובדת סוציאלית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן, בהתאמה: העו"ס ו חוק הנוער ). הוזעקו למקום; התקיימו דין ודברים, והאב סירב לשמוע להצעותיה של העו"ס ולהגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת בנוגע למשמורת זמנית. משכך היה, הוציאה העו"ס צו חירום להשארת הקטינה בבית הסבתא. 5. כעבור מספר ימים, דיווחה הסבתא כי ההורים הגיעו לביתה בניסיון לקחת את הקטינה למשמורתם, תוך שהם מתפרעים וגורמים נזק לרכוש. המשטרה הוזמנה למקום, וחרף ניסיונותיהם של גורמי הרווחה להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת בנוגע למשמורת זמנית, האם לא הסכימה לשתף עמם פעולה. 6. ביום 8.2.2021 אושפזה האם כשהיא במצב פסיכוטי קשה. 7. לאור ההתרחשויות הללו, ביקשה הסבתא להסיר את אחריותה מהמשך הטיפול בקטינה והאב ביקש כי אחיו ואשתו (להלן: הדודים ), המתגוררים בירושלים, יסייעו לו בגידול הקטינה. 8. ביום 10.2.2021 התקיים דיון בוועדה לתכנון דרכי טיפול (להלן: הוועדה ) בשיתוף גורמי הרווחה, האב ואחיו. בוועדה הוחלט, בהסכמת האב, כי צו החירום יוארך ב-60 ימים וכי הקטינה תעבור להתגורר בבית דודיה – וכך היה. 9. ביום 9.5.2021 התקיים דיון נוסף בוועדה בשיתוף גורמי הרווחה והאב. האם בחרה שלא להשתתף בוועדה. האב הביע את שביעות רצונו מהטיפול בקטינה על ידי דודיה. לפיכך, הומלץ על המשך שהותה של הקטינה אצל דודיה כאמור, תוך הפניית ההורים לבחינת מסוגלות הורית – והאב הסכים לכך (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 9.5.2021, עמ' 2-1). עם זאת, לאחר הדיון בוועדה, התקשו גורמי הרווחה ליצור קשר עם ההורים, אשר לא ענו לטלפונים וסירבו לאשר את הסכמתם להמלצות הוועדה בחתימותיהם. 10. ביום 13.6.2021 נפגשה העו"ס עם האב, אשר הסכים להמשך השהות של הקטינה אצל דודיה, וכן ביקש שהדיון המשפטי בעניינה יתקיים בחודש ספטמבר – הזמן שבו אמורה היתה הקטינה להתחיל לאכול אוכל מוצק ויהיה לו קל יותר, לפי דבריו, לטפל בה לבדו. 11. ביום 9.9.2021 התקיים דיון בעניינה של הקטינה במסגרת הליך הנזקקות בבית המשפט לנוער. במהלכו, התנגד האב להארכת צו החירום, מבלי שסיפק הסברים לאי-שיתוף הפעולה מצדו עם גורמי הרווחה ולשאלת היחסים בינו לבין האם. בית המשפט לנוער הוציא מלפניו צו ביניים אשר יעמוד בתוקפו למשך 60 ימים, לפיו הקטינה תישאר באומנה בבית דודיה (להלן: צו הביניים ). 12. הורי הקטינה, המשיבים דכאן, לא הגיעו לפגישות שנקבעו עם גורמי הרווחה וסירבו ליצור עמם קשר. השיחות המעטות שהתקיימו בין ההורים לגורמי הרווחה כללו צעקות וחוסר שיתוף פעולה מצד ההורים. כמו כן, הדודים דווחו כי כאשר ההורים מגיעים לבקר את הקטינה, הם אינם מחליפים לה טיטול או מאכילים אותה. עוד התברר כי ההורים עברו להתגורר יחדיו בפתח-תקוה. 13. ביום 6.1.2022 קיימה הוועדה דיון נוסף, ובסופו הומלץ על בחינת מסוגלות הורית, הערכה פסיכיאטרית, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינה, הכרזה על הקטינה כנזקקת והוצאתה ממשמורת ההורים. ההורים התנגדו להמלצות הוועדה. 14. ביום 23.1.2022 התקיים דיון בעניינה של הקטינה במסגרת הליך הנזקקות, ובית המשפט לנוער החליט להאריך את צו הביניים ב-60 ימים נוספים – זאת, לאחר שקבע כי יש בפניו ראיות לכאורה באשר לנזקקות הקטינה. האב ערער על החלטה זאת לבית המשפט המחוזי. 15. בטרם מתן פסק דינו, הוגשו לבית המשפט המחוזי, מעת לעת, עדכונים על מצבה של הקטינה ועל הניסיונות לגבש תכנית טיפול בקטינה שתהיה מוסכמת על הצדדים. במסגרת דיווחים אלו, דווח כי: האב אינו משתף פעולה עם גורמי הרווחה, ונוהג כלפיהם – ואף כלפי הדודים – בתוקפנות, תוך שהוא צועק ומטיח בהם קריאות גנאי בכל מפגש; כי הקטינה מראה סימני אי-נוחות נוכח התנהגותו זאת של האב; כי האב איחר למפגש עם הקטינה; וכי האב אינו מוכן לספק לגורמי המקצוע מידע אודות טיב הקשר בינו לבין האם – כל זאת, באופן אשר מונע מגורמי המקצוע לגבש המלצות מוסכמות. 16. בית המשפט המחוזי קבע כי דיווחים אלה אינם מתגבשים לכדי חשש ממשי כי הקטינה לא תהא מוגנת אם תגדל אצל אביה – וכי כל שנמצא בפני בית המשפט הוא ספק בדבר יכולתו של האב לגדל את הקטינה, הא ותו לא. משכך הוא, בית המשפט לא שוכנע כי מצבה של הקטינה, מצב חירום הוא, כזה המצדיק את השימוש בסעד הקיצוני ביותר – הוצאת הקטינה ממשמורת אביה. בית המשפט הוסיף כי במצב הדברים הרגיל, הורה לקטין אינו נדרש להוכיח באופן אפריורי את מסוגלותו ההורית – שכן זכותו לגדל את צאצאו היא זכות טבעית ובסיסית. 17. בהתאם לכך, ביום 24.5.2022 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור האב וקבע כי תוקפו של צו הביניים יפקע וכי הקטינה תשוב למשמורת אביה – זאת, תוך 14 ימים; פרק זמן אשר נועד לאפשר לאב, לקטינה ולגורמי הרווחה להיערך למעברה הצפויה של הקטינה – אשר גדלה מחוץ לביתו ומשמרותו של אביה במשך שנה וחצי – למשמורת אביה. בית המשפט המחוזי הורה לגורמי הרווחה לגבש תכנית לצורך המעבר כאמור, וכן הנחה את האב לשתף פעולה עם גורמי הרווחה וציין כי המשך התנגדותו לבחינתם של גורמי הרווחה – תיזקף לחובתו. עוד נקבע כי הקטינה תהא נתונה תחת צו טיפול בקהילה (תכנית "מימד") עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט לנוער במסגרת הליך הנזקקות. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. 18. ביני וביני, הועבר הליך הנזקקות לבית המשפט לנוער פתח-תקוה (השופטת ש' עצמון הלוי , ס"נ) במסגרת תנ"ז 46651-05-22 – זאת, בעקבות העתקת מקום מגוריהם של ההורים לפתח-תקוה. ביום 6.6.2022 התקיים דיון בהליך הנזקקות ובסופו הורה בית המשפט לנוער על המשך ההוכחות. 19. עוד קבע בית המשפט לנוער כי: "אני רואה לנכון לציין את דאגתי ממצבה של הקטינה אשר גדלה עד כה בבית הדודים (הם דמויות ההתקשרות שלה) ואמורה לעבור לבית הוריה אותם כמעט אינה מכירה. דאגה נוספת היא ממצבה של המשיבה [האם] אשר אושפזה בעבר ומצבה הפסיכיאטרי הנוכחי אינו ידוע לבית המשפט ואף לגורמי הטיפול. אציין כי המשיבה התקשתה מאוד לשבת במהלך הדיון, היא קראה קריאות לעבר שירותי הרווחה, יצאה ונכנסה ללא רשות, עד שנאלצתי להוציאה מהאולם. אמנם ב"כ המשיבים טענו כי המשיבים מוכנים לשתף פעולה עם שירותי הרווחה [...] אך בפועל המשיבים מלאים חשדנות כלפי שירותי הרווחה ולא שיתפו פעולה בעבר וגם בביקור שבוצע אצלם היום, טענו כי אינם זקוקים להדרכה ולטיפול בנושא הקטינה. בנסיבות אלו, החשש לשלום הקטינה גובר ויש הכרח שההורים ילוו ויטופלו כדי לסייע לקטינה לצלוח את המשבר שוודאי ייגרם מניתוקה הפתאומי מהוריה האומנים". טענות הצדדים 20. המדינה טוענת כי שגה בית משפט קמא כאשר הורה על ביטול הצו ומעבר הקטינה למשמורת הוריה – זאת, בשעה שבעניינה של הקטינה מתנהל הליך נזקקות שיוכרע בקרוב. נטען כי, לא מן הנמנע כי בהליך הנזקקות תינתן החלטה על הוצאת הקטינה ממשמורת הוריה, אף לפרק זמן מסוים – ובמצב דברים זה, ייתכן כי לאחר מעבר הקטינה למשמורת הוריה – מעבר הכרוך בטלטלה ובקושי רב עבורה – תיאלץ הקטינה לצאת מבית הוריה ולעבור בשנית למשמורתם של אחרים. כל זאת, בניגוד לטובת הקטינה ובאופן הצפוי לגרום לקטינה נזק רגשי משמעותי. בית משפט קמא הכיר גם הוא בהשלכות הצפויות של המעבר כאמור, בקבעו כי "כל מעבר ופרידה פוגעים בתחושת הביטחון, היציבות, הרציפות וההמשכיות של הקטין" (ראו: פסקה 47 לפסק הדין קמא). 21. לטענת המדינה, בית משפט קמא לא נתן דעתו לעובדה כי העברת הקטינה למשמורת האב – משמעותה העברתה גם למשמורת האם, מתמודדת נפש אשר מתגוררת עם האב. כמו כן נטען כי בין הקטינה לאם אין כל קשר; האם לא הופיעה לרובם המוחלט של המפגשים עם הקטינה; האם מסרבת לספק מידע אודות מצבה הפסיכיאטרי הנוכחי – זאת, למרות שהיא אושפזה בעבר במצב פסיכוטי קשה אחרי שגורמי המקצוע התרשמו כי היא מהווה סכנה לעצמה ולסביבתה. 22. זאת ועוד: פסק הדין קמא ניתן על רקע, ובהינתן, שיתוף פעולה עתידי בין ההורים לשירותי הרווחה – ואולם, חרף הצהרותיהם, ההורים ממשיכים בסירובם העיקש לשתף פעולה עם גורמי הרווחה. בתוך כך, מצהירים ההורים כי הם מתנגדים לכל תכנית טיפול או ליווי, באופן אשר מעלה חשש שמא הם אינם מסוגלים להבין את צרכיה של הקטינה. חוסר שיתוף הפעולה של ההורים, לאורך הזמן, הוא שמונע מגורמי הרווחה לגבש תכנית טיפול ומעבר הדרגתית, אשר תבטיח את טובתה של הקטינה ואשר עשויה להיות קיצונית פחות מהוצאת הקטינה ממשמורת הוריה. 23. כמו כן, נטען כי אף אם יוחלט על מעבר הקטינה למשמורת הוריה בטרם הוכרע הליך הנזקקות, הרי שפרק הזמן שהוקצב לכך בפסק הדין קמא (14 ימים) אינו מאפשר מעבר הדרגתי ומותאם לצורכי הקטינה – זאת, בשים לב לכך שהקטינה שוהה פרק זמן ממושך (מעל לשנה) בבית דודיה; הדודים הם "דמויות ההתקשרות שלה"; הקטינה כמעט ואינה מכירה את הוריה; וההורים אינם מכירים את צרכיה, שכן, כאמור, הקטינה מעולם לא שהתה במחיצתם מחוץ לבית דודיה. המדינה מוסיפה ומעדכנת כי במפגש האחרון שנערך במרכז הקשר בין האב לקטינה, לא הצליח האב להרגיע את הקטינה ודודתה נאלצה להגיע למקום לשם כך. בנוסף, האב סירב להגיע למפגש הקשר הנוסף שנקבע לו, זאת מאחר שלדבריו הקטינה עוברת להתגורר עמו בקרוב – ומשכך, אין, לטעמו, כל צורך במפגש. 24. המדינה מפנה אותנו לתסקיר עדכני מטעם שירותי הרווחה אשר נערך ביום 8.6.2022 (להלן: התסקיר העדכני ), וכן לעדכון גורמי הטיפול על הנעשה מאז הגשת בקשת רשות הערעור אשר נערך ביום 23.6.2022 (להלן: עדכון גורמי הטיפול ). בהקשר זה נטען כי בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הנוער, לא תינתן החלטה לפי חוק זה אלא לאחר הגשת תסקיר, ועל כן יש לקבל את התסקיר גם בגדרו של ההליך הנוכחי. 25. לטענת המדינה, עדכונים אלה מצביעים על אי-שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול מצד ההורים בכלל, ובפרט במסגרת תכנית הליווי ומפגשי הקשר; ולפיכך, קיים ספק ממשי באשר ליכולתם של ההורים לספק את צרכיה של הקטינה בעת הנוכחית. 26. בשים לב לאמות המידה הגמישות אשר נקבעו בפסיקתנו לבחינת בקשות כדוגמת זאת שלפניי, מבקשת המדינה כי אקבל את בקשת רשות הערעור, אדון בה כבערעור ואקבל את הערעור – כך, שהצו יוארך עד להכרעה בהליך הנזקקות. לחלופין, מבקשת המדינה כי אורה על הארכת פרק הזמן שנקבע למעבר הקטינה אל הוריה, בכפוף ליישום תכנית מעבר מתאימה. 27. האפוטרופסית מצטרפת לכל טענותיה של המדינה. לטענת האפוטרופסית, פסק הדין קמא עוסק ברובו בזכויותיו ההוריות של האב, תוך התעלמות מטובתה של הקטינה ומכלול האינטרסים שלה, ומבלי שניתן משקל מספק לדיווחים שהוגשו בנוגע להתנהלותו התוקפנית של האב וחוסר שיתוף הפעולה מצדו עם גורמי המקצוע. זאת, בניגוד לאמור בהלכה פסוקה ובחוק הנוער. האפוטרופסית סבורה כי החלטת בית משפט קמא מעמידה את הקטינה בסכנה ממשית לשלומה ולביטחונה, או למצער, חושפת את הקטינה לפגיעה פוטנציאלית בהתפתותה הרגשית והקוגניטיבית. ניתוקה של הקטינה, פעוטה בת שנה וחצי, מהוריה האומנים – הדודים שגידלו אותה במשך שנה וחמישה חודשים, ואשר אליהם היא קשורה ובהם היא רואה הוריה – והעברתה לחיק הוריה, כשהקשר בינה לבינם הוא מוגבל ובלתי-רציף; וכל זאת, בתוך 14 ימים בלבד, עלול להסב לקטינה נזק ממשי ובלתי הפיך. לדברי האפוטרופסית, מומחים להתפתחות הילד וכן הלכה פסוקה מכירים בנזק כאמור ובצורך למנעו ככל שניתן (ראו: ע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מח(4) 221, 234 (1994)). 28. עוד טוענת האפוטרופסית כי בית משפט קמא הורה על שילובה של הקטינה בתוכנית "מימד" – אולם, תכנית זאת כלל אינה מיועדת לקטינים אשר שוהים אצל הוריהם הביולוגיים, אלא מיועדת לקטינים אשר שוהים במשפחות אומנה ומבקשים לחזק את קשריהם עם הוריהם הביולוגים. האפוטרופסית מוסיפה וטוענת כי לאור ניסיון העבר, ממילא לא ניתן להבטיח את שיתוף הפעולה של ההורים עם כל תכנית מעבר או ליווי אשר תהא. 29. לבסוף, מעדכנת האפוטרופסית כי גם בתקופה האחרונה, אחרי שהטיפול בקטינה ובמשפחתה עבר לידיהן של רשויות הרווחה בפתח-תקוה, מסרבים ההורים לשתף פעולה עם רשויות אלו באופן רציף. כמו כן, מביקור שערכו רשויות הרווחה בבית ההורים עולה חשש כי ההורים אינם מבינים את צרכיה של הקטינה, וחלוקים ביניהם לגבי שאלות טיפול בסיסיות. 30. מנגד, האב סבור כי דין בקשת המדינה להידחות. לטענתו, המקרה הנוכחי אינו מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", מאחר שאינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית וכיוון שמתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין – זאת, אף בשים לב לאמות המידה המקלות שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשות דוגמת זאת שלפניי. 31. האב טוען כי זכותו לגדל את בתו הקטינה, זכות טבעית היא – בפרט, כאשר לא הוכח שום פגם במסוגלותו ההורית. לדבריו, הוא מתגורר כיום עם האם בפתח-תקוה, והוא אף סיים קורס הכשרה במחשבים במטרה להשתלב בעבודה בתחום זה, באופן שיאפשר לו עבודה מהבית במקביל לטיפול בקטינה. 32. לטענת האב, הוא הביע, באופן עקבי, את רצונו לגדל את הקטינה בעצמו; הסכמתו להעברת הקטינה למשמורת דודיה – הייתה הסכמה זמנית בלבד, אשר ניתנה נוכח דרישת שירותי הרווחה להעביר את הקטינה למשפחה אומנת חלף העברתה למשמורתו, כפי שדרש בשעתו. 33. נטען כי הקטינה מכירה את האב, שכן הוא נפגש עמה אחת לשבוע – תדירות המפגשים שהתאפשרה לו על ידי גורמי הרווחה – והוא אף העתיק את מקום מגוריו מצפון הארץ למרכזה במטרה להתגורר קרוב לקטינה. האב טוען כי לקטינה לא צפוי להיגרם נזק רב מהמעבר להתגורר עמו, בפרט לאור העובדה שדודיה – אחיו ואשתו – ימשיכו להיות חלק מרכזי מחייה. לעומת זאת, ההכרעה בהליך הנזקקות עשויה להורות על העברת הקטינה למשפחה אומנת אחרת ולנתק את דודי הקטינה מחייה. 34. כמו כן, לטענת האב, שירות הרווחה מעולם לא בחנו פתרונות טיפול חלופיים ולא הציעו – עד עצם היום הזה – תכנית סדורה למעבר הקטינה למשמורתו; שירותי הרווחה עמדו לאורך כל הדרך על דרישתם להוציא את הקטינה ממשמורתו – האמצעי הדרסטי והפוגעני ביותר – באופן אשר יצר אי-אמון בין הצדדים והקשה על שיתוף הפעולה ביניהם. אמצעי חירום הננקטים לפי חוק הנוער, הם אמצעי ביניים זמניים שאינם יכולים לעמוד בתוקפם כשנה וחצי (זהו פרק הזמן שהקטינה אינה שוהה במחיצת אביה). משכך הוא, נטען כי מן הדין להשיב את הקטינה למשמורת האב ללא כל תקופת מעבר נוספת. 35. האב מתנגד להגשת התסקיר העדכני מאחר שזה לא הוגש במסגרת ההליך קמא. 36. האם סבורה אף היא כי דין הבקשה להידחות. היא מצטרפת לכל טענותיו של האב בעניין זה. לטענת האם, פסק הדין קמא ניתן לאחר שהוצג בפני בית המשפט המחוזי המצב העובדתי לאשורו, ולאחר שבית המשפט בחן את מצב הדברים בכללותו, באופן מקיף וממצה – ואין כל מקום להתערב במסקנתו, לפיה על הקטינה לשוב לבית הוריה. 37. לטענת האם, האב הוא האדם הראוי והמתאים ביותר לגידול הקטינה כאשר היא – האם – תוכל לסייע לו בכך באשר הם מתגוררים יחדיו. האם טוענת כי נזקקות הקטינה לא הוכחה; ומשכך הוא, ברירת המחדל היא שעליה לגדול עם הוריה – וההורים כלל אינם נדרשים להוכיח את מסוגלותם ההורית. כמו כן, נטען כי שלב ההוכחות בהליך הנזקקות טרם החל – ומשכך, אין הוא צפוי להסתיים בקרוב, וממילא אין כל הצדקה להמתין לסיומו. דיון והכרעה 38. לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לפניי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת המדינה במלואה. סבורני כי יש לדון בבקשה זו כבערעור; וכן לקבל את הערעור; לבטל את פסק הדין קמא; להעמיד על כנה את החלטתו של בית המשפט לנוער חיפה, שכאמור ניתנה ביום 23.1.2022 במסגרת הליך הנזקקות; ולעדכן את צו הביניים בהתאם להוראות סעיפים 12 ו-14 לחוק הנוער באופן שיאפשר את המשכו הרציף של הליך הנזקקות, אשר מתנהל כעת בבית המשפט לנוער פתח-תקווה, מבלי לשנות את המצב הקיים ומבלי לטלטל את הקטינה-הפעוטה מבית לבית וממשמורת למשמורת. 39. צו הביניים שבו עסקינן ניתן על יסוד אינדיקציות ברורות לכך שהקטינה עשויה להיות בגדר נזקקת – מצב משפטי שמניף "דגל אדום" הקורא לבדיקת מצבה של הקטינה על ידי רשויות הרווחה כמי שעשויה להיזקק להגנת הרשויות מפני הזנחה ופגיעה (ראו: סעיף 3 לחוק הנוער). 40. בדיקה כאמור אמורה להתבצע במסגרת הליך הנזקקות, שתחילתו בוועדה אשר בוחנת את דרכי הטיפול בקטינה וסופו בבית המשפט לנוער (ראו: רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני , פ"ד נו(4) 872, 889 (2002)). 41. בניגוד לעמדתו של בית משפט קמא, ההצדקה להוצאת צו הביניים כאמור – שאותו בית משפט קמא ראה לנכון לבטל – אינה מצריכה הוכחה מלאה של אי-מסוגלות הורית. זאת, מאחר שצו הביניים – כשמו כן הוא – הינו אמצעי זמני אשר נועד להגן על רווחת הקטין שנזקקותו עומדת לבדיקה. לפיכך, המדינה שלבקשתה מוצא הצו איננה נדרשת להוכיח לבית המשפט כי בפניו מצב דברים קיצוני אשר מצדיק את הוצאת הקטין ממשמורת הוריו לצמיתות בגדרו של חריג לכלל הגדול לפיו הקטין צריך להימצא בבית הוריו הביולוגיים תחת משמורתם. כל שהמדינה נדרשת להוכיח הוא אינדיקציה ברורה לנזקקות (ראו: דנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני , פ"ד נח(6) 246, 260 (2004) (להלן: דנ"א פלונית )). 42. האם אינדיקציה זו הוכחה במקרה דנן? בית המשפט לנוער בדק את עובדות המקרה, שמע את נציגות רשויות הרווחה והתרשם מהמשיבים ומנסיבותיהם הלא פשוטות. על יסוד על אלה, השיב בית המשפט לשאלה שהצגתי בחיוב. 43. מדובר בממצא עובדתי מובהק. בית משפט קמא, בפועלו כערכאת ערעור, לא אמור היה להתערב בממצא זה ללא עילה מבוררת; והוא ממילא לא התערב בממצא זה גופו. תחת זאת, קבע בית משפט קמא, כעניין משפטי, כי ממצא זה אינו גובר על הכלל שמעמיד בראש הסולם את הוריו הביולוגיים של הקטין. 44. עם קביעה זו אין בידי להסכים. החזקה המשפטית שפועלת לטובת ההורים הביולוגיים אמורה לפעול במלוא עוצמתה, ולהטות את הכף בעניין המשמורת לטובתם, רק בסוף ההליך – אחרי הבדיקה של מכלול הנסיבות אשר מעלות חשש להיותו של צאצאם קטין נזקק. חזקה זו אינה יכולה לייתר את עצם הבדיקה ואינה יכולה לסכל את מטרת הב דיקה: הגנה על שלומו ועל רווחתו של הקטין (ראו: רע"א 5587/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני , פ"ד נא(4) 830, 861-860 (1997); דנ"א פלונית , בעמ' 258-257). במקרה דנן, אחרי שידענו כי קיימות אינדיקציות ברורות להיותה של הקטינה קטינה נזקקת; ואחרי השמת הקטינה למסגרת של אומנה זמנית אצל דודיה, בה היא שוהה כשנה וחצי – על כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי יש להשלים את בדיקת הנזקקות מבלי לשנות את המצב הקיים. ברי ושמא – ברי עדיף. 45. ער אני לכך שהליך הנזקקות נמשך זה זמן רב – עובדה שמן הסתם היתה על כפות המאזניים של בית משפט קמא, אשר החליט כפי שהחליט. ברם, רשויות הרווחה ובתי המשפט לנוער אינם אשמים בהימשכות ההליך. בעניין זה, אין לי אלא לומר, במלוא הזהירות הראויה, כי ההיפך הוא הנכון. לשם כך תיארתי בהרחבה את פרטי ההליכים ואת התנהלותם של הורי הקטינה – ובפרט, את התנהלותו של אבי הקטינה, המשיב דכאן –במסגרתם. 46. במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים שעניינם נזקקות ומשמורת על קטינים, מוטל עלינו להחליט, בסופו של יום, בהתאם לטובת הקטין. טובת הקטין היא השיקול הדומיננטי עד-כדי-מכריע. הנשיא א' ברק לימדנו כי – "טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי. גם להורים עומדת זכות לקיים מסגרת משפחתית זו. אכן, יש לתת עדיפות למסגרת זו כל עוד נשמרת רמה מינימלית של תפקוד ההורים. ניתוק ילד מהתא המשפחתי הטבעי הוא צעד גורלי. הוא מערער את יציבות התא המשפחתי ועלול לגרום זעזוע קשה להורים ולילדים כאחד. הוא משליך במישרין על שלומו של הילד. עם זאת גם החלטה להותיר ילד ברשות הורים שגורמים, או עלולים לגרום, לו נזק וסבל, הפוגעים בגופו או בנפשו, גם היא החלטה גורלית. בקבלת החלטה זו יש לבחון, בין היתר, אם הנזק הצפוי מהשארת הקטין ברשות הוריו עומד ביחס לנזק העלול להיגרם לקטין עקב הוצאתו מרשותם ." (ראו: דנ"א פלונית , בעמ' 259 (ההדגשה הוספה – א.ש.)). לנוכח דברים אלה, ולאור מכלול הנסיבות שאופפות את המקרה שלפניי, ברי הוא, לטעמי, כי הליך הנזקקות ביחס לקטינה צריך להתברר עד תומו כאשר הקטינה נמצאת בחיק המשפחה האומנת של דודיה – מקום שבו היא נמצאת מזה כשנה וחצי. 47. אשר על כן, לאחר שמצאתי לנכון לדון בבקשה שהמדינה הניחה על שולחני כבערעור, אני מקבל את הערעור. פסק הדין קמא מתבטל בזאת, ותחתיו תעמוד על כנה החלטתו של בית המשפט לנוער חיפה אשר ניתנה ביום 23.1.2022 במסגרת הליך הנזקקות. בהתאם לכך, אני מוציא בזאת צו ביניים לפי סעיפים 12 ו-14 לחוק הנוער אשר משמר את המצב הקיים ואת מסגרת האומנה הזמנית של הקטינה אצל דודיה למשך 45 ימים ממועד נתינתו של פסק-דין זה או עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט לנוער פתח-תקווה, לפי המוקדם. בית המשפט לנוער פתח-תקווה ימשיך לנהל את הליך הנזקקות כחוכמתו, על פי הכללים ואמות המידה אשר נקבעו בחוק הנוער ובפסיקה; ותקוותי היא שהליך זה יסתיים במהרה. 48. בהתחשב במהות ההליך דכאן ובמכלול הנסיבות, לא אעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039740_F04.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "תנ\"ז 46651-05-22", "ע\"א 6106/92", "רע\"א 3009/02", "דנ\"א 6041/02", "רע\"א 5587/97" ]

747,203

735,027

בבית המשפט העליון עע"מ 3975/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערות: 1. ב. קרן - נכסים (98) בע"מ 2. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אמות השקעות בע"מ 2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה 3. איתמר בן דוד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.4.2022 בעת"מ 66153-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רניאל בשם המערערות: עו"ד אסף עירוני; עו"ד אנה אליאשקביץ' החלטה תגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע תוגש עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039750_O01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3975/22" ]

747,204

736,464

בבית המשפט העליון עע"מ 3975/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערות: 1. ב' קרן - נכסים (98) בע"מ 2. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אמות השקעות בע"מ 2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה 3. איתמר בן דוד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בחיפה מיום 26.4.2022 בעת"מ 66153-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רניאל בשם המערערות: עו"ד אסף עירוני; עו"ד אנה אליאשקביץ' בשם המשיבה 1: עו"ד תמר מגדל; עו"ד ליאור לוי; עו"ד דביר וקנין בשם המשיבים 2-3: עו"ד אבי טוויג החלטה 1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 26.4.2022, בעת"מ 66153-11-21 (השופט מ' רניאל ), שעל-פיו בוטלה החלטת המשיבה 2, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה (להלן: הוועדה ), שבה אושרה תכנית בנייה, חרף התנגדויות שהוגשו. רקע עובדתי 2. המשיבה 1, אמות השקעות בע"מ (להלן: אמות ), היא בעלת הזכויות העיקרית במבנה מסחרי השוכן בקריית-ים, המשמש כמרכול, וידוע כגוש 10444 חלקה 2404. לאחר הליך תכנון ממושך, ביום 28.7.2021, החליטה הוועדה לאשר תכנית שמספרה 353-0738138, ומטרתה הוספת שטחי תעסוקה ומגורים מעל הקומה המסחרית הקיימת, תכנית שקודמה על-ידי עיריית קריית-ים, והמערערות, ב' קרן – נכסים (98) בע"מ, ורסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: ב' קרן ורסקו ). 3. אמות הגישה עתירה מינהלית על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ביום 26.4.2022 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. העתירה – התקבלה. נקבע, כי אישורה של התכנית – בטל ומבוטל. מכאן הבקשה שלפנַי. תמצית טענות הצדדים 4. ב' קרן ורסקו טוענות, כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתן. בהקשר זה נטען, כי לאמות "לא ייגרם כל נזק לוּ התכנית תמשיך לעמוד בתוקפה, ואילו [ב' קרן ורסקו] ייאלצו להתחיל את הליכי אישורה של התכנית מחדש לאחר שהוועדה המחוזית תקבל החלטה על ביטול התכנית" . ב' קרן ורסקו מוסיפות וטוענות, כי אמות לא ביקשה לעכב את פרסומה של התכנית למתן תוקף, במהלך ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, ומכאן ניתן להסיק כי אף לשיטתה לא יגרם לה נזק מהשארתה של התכנית על כנה, עד להכרעה בערעור. לסיום מבהירות ב' קרן ורסקו, כי " למען הזהירות והסר ספק, [ב' קרן ורסקו] מצהירות ומתחייבות כי ימנעו ממימוש התכנית עד לסיום בירור הערעור" . 5. המשיבים 2-3, הוועדה, ויו"ר הוועדה (להלן: גורמי הוועדה ), הודיעו כי הם "מסכימים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא עד להכרעה בערעור, וזאת בשל כך שמאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין. עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא יביא להקפאת המצב הקיים, כאשר מנגד דחיית הבקשה יכולה להביא לשינויו, על כלל הקשיים והמורכבות שהדבר יכול לעורר היה והערעור יתקבל; כמו למשל, הסתמכות של צדדים שונים על הנחיות רשות התכנון בעניין, ככל שיינתנו, לפני ההכרעה בערעור [...]" . 6. אמות, מנגד, מתנגדת לעיכוב הביצוע. אמות טוענת, כי סיכויי הערעור קלושים, וכי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתה-שלה. אמות טוענת, כי "ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה [...], [וככל] שערעורן של [ב' קרן ורסקו] יתקבל בסופו של דבר, כל שיידרש הוא פרסום חוזר של התכנית למתן תוקף. טענת [ב' קרן ורסקו] לפיה יידרשו להתחיל את הליכי אישורה של התכנית מחדש אינה מבוססת בדבר" . 7. בתגובה לחשש שהובע בתגובתה של הוועדה, מפני הסתמכות על החלטות נוספות של גורמי התכנון, טוענת אמות, כי "אין ולא עתיד להיות, בענייננו כל הליך שיתנהל במוסדות התכנון במקביל להליך בפני בית המשפט הנכבד" . אמות מוסיפה וטוענת, כי אדרבה, פרסומה של התכנית ללא כל הסתייגות מכך שהתכנית בוטלה למעשה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, עשוי להטעות, והדבר הזה הוא אשר עלול לגרום להסתמכות שגויה. 8. לבסוף טוענת אמות, כי עצם הותרת התכנית על כנה, אף מבלעדי קידומה ויישומה בפועל, גורמת לה לנזק משמעותי. נטען, כי אישורה של התכנית הופך את הנכס המסחרי הקיים, שאמות היא, כאמור, בעלת הזכויות העיקרית בו, "ל'נכס נכה' אשר מרחפת עליו עננה בדמות ביצוע עבודות בנייה מאסיביות בתחומו אשר יגרעו משטחו, ואף יביאו לנטרול קומת הקרקע (בזמן ביצוע העבודות), תוך מניעת השימוש למטרה לשמה הוקם, קרי סופרמרקט. [...] פגיעה זו נגרמת כבר עם אישורה של התכנית. כך למשל, ברי כי גורם שירצה לשכור/לרכוש את הנכס יביא במסגרת שיקוליו את העובדה שצפויות עבודות בנכס עצמו וצמצום שטחו" . דיון והכרעה 9. לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. נקודת המוצא היא תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ), הקובעת כי "הגשת [...] ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך" . יחד עם זאת, תקנה 43(ב) לתקנות מורה, כי "הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער, יהא בית המשפט העליון רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער לפי החוק שהוגשו לו, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו" . בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי "על המבקש סעד זמני בערעור להוכיח שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו" (עע"מ 6865/18 פטוריז מתקני משחקים בע"מ נ' גנית פארק בע"מ , והאסמכתאות שם (21.10.2018)). עיקר הדגש הושם על מאזן הנוחות. כך בכלל, ובפרט כך "כאשר לא ניתן לעמוד מהתבוננות לכאורית על כך שהערעור חסר סיכוי לחלוטין, יש לייחס את מרבית המשקל למאזן הנוחות" (עע"מ 6495/18 ספיר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון , פסקה 5 (31.10.2018)). 10. מכאן – ליישום הכללים על ענייננו. באשר לסיכויי הערעור, די לי אם אומר כי הערעור אינו משולל יסוד. אין בסיכויי הערעור כדי להטות את הכף לכאן או לכאן. נותרנו אפוא עם מאזן הנוחות לבדו. דא עקא, עיון בטענות הצדדים לגביו, אף הוא אינו מספק תשובה ברורה. 11. ב' קרן ורסקו טוענות, כי הנזק שייגרם להן אם לא יעוכב הביצוע, הוא החשש מפני הצורך לחזור ולאשר את התכנית, ככל שערעורן יתקבל. אין בידי לקבל טענה זו. ברי כי אם יתקבל הערעור לא יהא צורך לאשר שוב את ההחלטה. כל שיידרש הוא פרסום ההחלטה מחדש למתן תוקף. זהו הליך טכני, שלא צפוי לגרום לב' קרן ורסקו נזקים כלשהם, ודאי לא נזקים שאינם ניתנים לפיצוי כספי. 12. מנגד, גם אמות לא הצביעה על נזק משמעותי שייגרם לה אם יעוכב הביצוע. אמות טוענת, כי " ברי כי גורם שירצה לשכור/לרכוש את הנכס יביא במסגרת שיקוליו את העובדה שצפויות עבודות בנכס עצמו וצמצום שטחו" . דא עקא, פגיעה זו נגרמת מעצם קיומו של הליך התכנון, וההתדיינות המשפטית סביבו. לכך אין קשר עם שאלת עיכוב הביצוע. בין אם יעוכב הביצוע, בין אם לאו, הדבר לא ישליך על סימן השאלה המרחף סביב הנכס. כך או כך, כל שוכר או רוכש פוטנציאלי, ישית אל מול עיניו את המצב המשפטי המורכב: ועדת התכנון והבנייה המחוזית אישרה תכנית בנייה; בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים הורה על ביטול האישור; וערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, תלוי ועומד לפני בית משפט זה. אמות גם היא לא הצביעה אפוא על נזק קונקרטי, שייגרם לה אם יעוכב הביצוע. 13. גורמי הוועדה תומכים בעיכוב ביצוע פסק הדין, בטענה כי המשך הדיונים לפני מוסדות התכנון, עשוי ליצור " הסתמכות של צדדים שונים על הנחיות רשות התכנון בעניין, ככל שיינתנו, לפני ההכרעה בערעור" . ברם, ב' קרן ורסקו, אינן משלימות עם פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ומקוות כי יעלה בידן 'לשנות את רוע הגזירה' במסגרת הערעור על פסק הדין. ממילא, כל עוד לא אבדה תקוותן לקבלת הערעור, הן לא צפויות לקדם תכנית חלופית לתכנית שאושרה בוועדה המחוזית. גם אם תחפוצנה לקדם תכנית חלופית, הרי שפסק הדין של בית המשפט המחוזי, כל עוד הוא עומד על מכונו, חוסם אותן מלעשות זאת. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע, בין היתר, כי "על פי הידוע [לוועדה], אין שיתוף פעולה ואין אפשרות ליישם את התוכנית בהעדר חתימה של [אמות] על בקשה להיתר בנייה, ואין טעם באישור תוכנית תיאורטית שכבר עתה לא ניתנת ליישום" . כל תכנית חלופית שתוגש, ללא הסכמת אמות, צפויה להידחות מנימוק דומה, והחשש מפני הסתמכות על החלטות מאוחרות – נמוג. משכך, גם טענות גורמי הוועדה אין בהן כדי להכריע את הכף. 14. במצב דברים זה, שבו כפות המאזניים מעוינות, הרי שנקודת המוצא, שלפיה "הגשת [...] ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך" – היא גם נקודת הסיום. 15. אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזאת. בנסיבות העניין, ומשטענותיה של אמות נדחו אף הן, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039750_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3975/22", "עע\"מ 6865/18", "עע\"מ 6495/18" ]

747,205

738,882

בבית המשפט העליון עע"מ 3975/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ב. קרן- נכסים (98) בע"מ 2. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אמות השקעות בע"מ 2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה 3. איתמר בן דוד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 1.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 11 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובות יוגשו במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039750_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עע\"מ 3975/22" ]

747,206

735,764

בבית המשפט העליון ע"פ 3976/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: ארז אלימלך נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 28.4.2022 בת"פ 6733-04-20 שניתן על-ידי כבוד השופט י' ליבדרו תאריך הישיבה: כ"ב בסיון התשפ"ב (21.6.2022) בשם המערער: עו"ד נס בן-נתן בשם המשיבה: עו"ד אוּרָן סוֹקר החלטה במהלך הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, ובסיומו, הערתי את הערותי; גם המלצתי. בעקבות זאת, הודיע ב"כ המערער כי אינו עומד עוד על בקשתו, והיא נדחית בזאת. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 7.8.2022 עד השעה 09:00 בבימ"ר דקל , כשברשותו תעודת זהות. על המערער לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 074-7831077, 07-7831078. ניתנה היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039760_O01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 3976/22" ]

747,207

740,302

בבית המשפט העליון ע"א 3977/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: רפאל בוחבוט נ ג ד המשיבים: 1. יואל נעים 2. ניסים גררד נעים 3. ג'ה ני בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.12.2022 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏י"ג באב התשפ"ב (‏10.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039770_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3977/22" ]

747,208

735,851

בבית המשפט העליון בע"מ 3978/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלונית 6. פלונית 7. פלונית 8. פלונית 9. עו"ד אייל שוורץ- מנהל עיזבון 10. עו"ד הרצל אברהם 11. האפוטרופוס הכללי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטים מ' סובול, אב"ד, ד' טפרברג ומ' אילני)מיום 15.05.2022 בתיק עמש 038022-03-22 בשם המבקשים: עו"ד זיוה פוקס החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל , כב' השופט-עמית ד' טפרברג , וכב' השופטת מ' אילני ) בעמ"ש 38022-03-22 מיום 15.5.2022, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור שהוגש על פסק-הדין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת א' אביגיל יהלומי ) בת"ע 21159-07-21 מיום 21.2.2022. רקע בתמצית 2. ביום 31.7.2011 ערכה המנוחה צוואה, בה מינתה את המשיב 3 להיות מנהל העיזבון. ביום 26.9.2020 הלכה המנוחה לבית עולמה. 3. המשיב 1 הגיש בקשה לרשם לענייני ירושה בירושלים למינוי המשיב 3 למנהל העיזבון. המבקשים הגישו התנגדות למינוי וביקשו שימונה עורך-דין ניטראלי לניהול העיזבון; נוכח ההתנגדויות, הועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה. בתמצית, המבקשים טענו כי המשיב 3 מתגורר דרך קבע בחו"ל ומצבו הבריאותי ירוד, ולפיכך הוא יתקשה לנהל באופן יעיל את העיזבון; וכן, כי מערכת היחסים בין המשיב 3 לבין היורשים עכורה. בנסיבות האלו, ביקשו המבקשים כי ימונה גורם ניטראלי לניהול העיזבון. 4. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את ההתנגדויות. נקבע, כי אמנם לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, נקודת המוצא היא כי, ככלל, יש לכבד את הוראותיו של המנוח ביחס למינוי מנהל עיזבון, אולם במקרים בהם מתעורר חשש כי שיתוף הפעולה בין מנהל העיזבון המיועד לבין היורשים נדון לכישלון בשל חוסר אמון בסיסי ביניהם, יש מקום לסטות מהוראות המצווה ולמנות מנהל עיזבון ניטראלי. בענייננו, בית המשפט לענייני משפחה התרשם כי אכן היחסים בין היורשים לבין המשיב 3 עכורים, ועל כן קיימת הצדקה במקרה זה שלא לכבד את רצונה של המנוחה. כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה נתן משקל לכך שהמשיב 3 בעצמו ציין כי יאלץ למנות עורך-דין מטעמו לצורך ניהול העיזבון. אשר על כן, הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויו של עו"ד אייל שוורץ כמנהל העיזבון. 5. חלק מהיורשים, בניהם המשיב 3, ערערו על פסק-הדין של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו מיום 15.5.2022, הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב 3 ימונה למנהל העיזבון לצד הותרת מינויו של עו"ד שוורץ כמנהל עיזבון נוסף. הוטעם כי פתרון זה מאזן נכונה בין עקרון-העל של כבוד רצון המנוחה, לבין החששות הנוגעים לאי-האמון השורר בין המשיב 3 למבקשים. על פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפניי. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 7. עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי חרף ניסיון המבקשים לשוות לבקשתם נופך עקרוני בעל השלכות רוחב, הלכה למעשה, הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנדון, והיא אינה מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנ ות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039780_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 38022-03-22" ]

747,209

741,682

בבית המשפט העליון בע"מ 3979/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 11.5.2022 (כב' השופטים צ' צפת , ע' רביד ו נ' שילה ) ב-עמ"ש 17592-07-21; ועל החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 8.12.2020 (כב' השופט א' שני ) ב-תמ"ש 65418-11-19 בשם המבקשת: עו"ד בעז בן צור; עו"ד אורי שנלר; עו"ד צביקה מצקין בשם המשיבים: עו"ד יעקב סידי; עו"ד ענת דניאל קופמן החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ב-עמ"ש 17592-07-21 (כב' השופטים צ' צפת , ע' רביד ו- נ' שילה ), מיום 11.5.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ב-תמ"ש 65418-11-19 (כב' השופט א' שני ) מיום 24.5.2021. בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה התקבלה תביעת המשיבים נגד המבקשת, ונפסק כי המבקשת אחראית בנזיקין בשל החשדת המשיב 1 בפעילות פדופילית כלפי ילדיה המשותפים עם המשיב 2. כמו כן מופנית בקשת רשות הערעור נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 8.12.2020 (כב' השופט א' שני ), ב-תמ"ש 65418-11-19, במסגרתה נדחתה טענת המבקשת לחוסר סמכות עניינית. יצוין כי על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (רמ"ש 28996-12-20). הרשות לערעור ניתנה, אך הערעור נדחה לבסוף לגופו בפסק דינו של כב' השופט ש' שוחט מיום 17.2.2021. רקע עובדתי 1. המבקשת והמשיב 2 (להלן: האב ) הם זוג נשוי לשעבר, אשר התגרשו בשנת 2017. במהלך נישואיהם נולדו לזוג תאומים (בן ובת). לאחר הפרידה, עבר האב להתגורר בסמוך לאביו (סב הילדים), הוא המשיב 1 (להלן: הסב ). במסגרת סכסוך הגירושין התנהלו מספר הליכים בנוגע למשמורת הילדים והשהות עם האב. 2. בשנת 2018 החלה המבקשת לדווח לגורמים שונים, ובהם שירותי הרווחה והצוותים המקצועיים שמלווים את המשפחה, על פגיעות מיניות בילדים שביצע לטענתה הסב. בעקבות כך נעשו אף פניות למשטרה – שלוש תלונות שהוגשו על ידי המבקשת במועדים שונים, ופניות נוספות למשטרה מטעם גורמי הרווחה. כמו כן, המבקשת הגישה שתי בקשות לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו הגנה נגד הסב והאב (ה"ט 37931-09-18; ה"ט 1019-04-19). 3. הבקשות למתן צו הגנה נדחו. במסגרת ההחלטה לדחיית הבקשה השנייה (השופט א' שני ; 2.4.2019), נקבע כי המבקשת " הגישה את הבקשה בין להשגת יתרונות דיוניים או אישיים ובין ליתר ביטחון ", וכן כי: " הצורה שבה האם (המבקשת–י'כ') מדובבת את ילדיה, יש בה משום הכוונה החוסמת כל הליך ראייתי ". 4. כך, גם שתי תלונותיה הראשונות של המבקשת למשטרה נסגרו. התלונה הראשונה מפאת חוסר ממצאים; והתלונה השנייה נסגרה תחילה מפאת "חוסר ראיות", אך לאחר בקשת הסב שונתה עילת הסגירה ל-"העדר אשמה פלילית". 5. יצוין כי לאורך ההליכים המתוארים, נחקרו הילדים מספר פעמים על ידי חוקרת ילדים. מדו"ח של העובדת הסוציאלית המלווה את המשפחה (הוגש ביום 29.12.2020) עולה כי: " החקירות לא העלו מידע משמעותי המאשר קיומה של פגיעה של ממש במי מבין הילדים ". השתלשלות ההליכים בערכאות קמא 6. בחודש נובמבר 2019 הגישו המשיבים (האב והסב) תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, נגד המבקשת (תמ"ש 65418-11-19). זאת, בגין מה שתואר בכתב התביעה כ-"מסע הרדיפות" של המבקשת נגד הסב, אשר כלל עירוב גורמים שונים והגשת תלונות למשטרה בטענות שווא שלפיהן פגע מינית בילדים. את התביעה ביססו המשיבים על מספר עילות שונות בגין הפרסומים של המבקשת בגנות הסב, ובגין תלונותיה במשטרה: עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן : פקודת הנזיקין ); עוולת הנגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין; עוולת רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין; עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע ); פיצוי בגין הגשת בקשה קנטרנית לצו הגנה לפי סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. 7. התביעה התבררה בפני השופט שני , אשר ליווה את סכסוך המשפחה בהליכים אחרים שנוהלו, ובהם גם שתי הבקשות למתן צו הגנה שצוינו לעיל. 8. ערב דיון ההוכחות הרביעי בבית המשפט לענייני משפחה, החליפה המבקשת את ייצוגה, וביום 7.8.2022 הוגשה "בקשה / הודעה דחופה" בה נטען, לראשונה, כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה. הבקשה נידונה למחרת היום, בפתח דיון ההוכחות הרביעי. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המבקשת במעמד הדיון, בין היתר בשל כך שהפסקת התובענה בשלב המתקדם שבו מצוי ההליך " היא בוודאי עניין בלתי רצוי ובזבוז אדיר של משאבי המערכת ". בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית גם נגד החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה. 9. על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין הסמכות העניינית הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רמ"ש 28996-12-20). בית המשפט המחוזי, בפסק דין מיום 17.2.2021 (השופט ש' שוחט ), דן בבקשה כאילו ניתנה בה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה – אך מצא כי יש לדחות את הערעור לגופו. נקבע כי אמנם צודקת המבקשת בטענתה כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שעה שהנתבע הראשי בתביעה, הסב, אינו נכנסת לגדרי סעיף 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. כמו כן נקבע כי: " האיחור בהעלאת טענת היעדר סמכות עניינית על-ידי המבקשת לא נעשה בזדון ובכוונת מכוון וכי באי כוחה הנוכחיים לא השתהו עם העלאת הטענה בשמה ". עם זאת, ועל אף האמור, בית המשפט המחוזי מצא כי יש לדחות את הערעור, לנוכח השלב המאוחר שבו הועלתה לראשונה הטענה להיעדר סמכות עניינית ומטעמי יעלות הדיון, וזאת בהתבסס על פסיקה קודמת של בית משפט זה בנושא. 10. בחלוף כשלושה חודשים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הסמכות העניינית, ביום 24.5.2021, ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר קיבל את תביעת המשיבים נגד המבקשת (השופט א' שני ). בית המשפט קבע, בהתבסס על העדויות ששמע והראיות שהונחו בפניו, כי המבקשת רקמה " רקמה עלילתית סבוכה בלא כל בסיס עובדתי ", ובמסגרת זו נהגה להכווין ולדובב את הילדים, עד כדי שהטמיעה אצלם גרסה שלפיה הסב פוגע בהם מינית . 11. בית המשפט לענייני משפחה דחה את העילה לפי חוק איסור לשון הרע, על אף שלא מצא כי עמדה למבקשת הגנת "אמת דיברתי". זאת לנוכח פסיקתו של בית משפט זה שלפיה יש להימנע, עד כמה שניתן, מיצירת אפקט מצנן באשר לדיווח על פגיעה מינית, ובמיוחד של חסרי ישע (ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל (14.3.2016)) . אולם, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המבקשת הפרה חובה חקוקה – איסור "בידוי ראיות" הקבוע בסעיף 238 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; וכן מצא כי המבקשת אחראית בעוולת הנגישה ועוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-60 לפקודת הנזיקין. בית המשפט פסק נזק לא ממוני לטובת המשיבים על סך 40,00 ש"ח לכל אחד מהם, לצד 50,000 ש"ח הוצאות. 12. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 17592-07-21). 13. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן ביום 11.5.2022 (השופטים צ' צפת , ע' רביד ו- נ' שילה ), דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי הגיע לאותה התוצאה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה, אך בלא שיאמץ את כל נימוקיו. תחילה, בית המשפט המחוזי קבע, בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה, כי בנסיבות העניין קמה עילת תביעה באיסור לשון הרע נגד המבקשת. נקבע כי אמנם עילת תביעה באיסור לשון הרע לא קמה ביחס לתלונות המבקשת למשטרה ולגורמי הרווחה, בהתאם לזהירות הנוהגת בהחלת חוק איסור לשון הרע על תלונות מסוג זה; אך עילה זו מתגבשת ביחס לאמירותיה של המבקשת לחברתה ולצוות הגן של הילדים. בהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי שעה שהמבקשת נמצאה אחראית בהפרת הנורמה הפרטיקולרית של איסור לשון הרע, אין מקום לקבוע אחריות גם בנורמה הכללית של רשלנות. 14. לצד האמור בית המשפט המחוזי הותיר על כנן את יתר קביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה את הקביעה בדבר אחריות המבקשת בעוולת נגישה ובעוולת הפרת חובה חקוקה. בפרט ביחס לעוולת הנגישה, בית המשפט המחוזי הדגיש כי התגבשות עילה זו מצריכה זדון, וכי יסוד זה התממש בנסיבות העניין – בהתחשב בחוסר תום הלב הקיצוני שאפיין את הצטברות התלונות של המבקשת למשטרה והשיטה שבה פעלה. 15. בקשר לשאלת גובה הפיצויים שנפסקו לטובת המשיבים בבית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט המחוזי לא ראה לנכון להתערב. ראשית, צוין כי הפיצויים שנפסקו לסב הם על הרף הנמוך בהינתן עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו, אך אין מקום להתערב בסכום שנפסק שעה שהסב לא הגיש ערעור על כך. שנית, בקשר לפיצויים שנפסקו לטובת האב נקבע כי: " התלונות אינן מכוונות ישירות כלפיו אך משפיעות על היחס שקיבל מהגורמים המטפלים בתאומים ונחשפו לפרסומים ואף יש בהן כדי להאשימו כמי שאינו מגן על ילדיו מפני פגיעה בכותלי ביתו "; ומשכך נקבע כי גם לעניין זה אין מקום להתערב בגובה הסכום שנפסק. משהגיע בית המשפט המחוזי לאותה התוצאה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה – נדחה הערעור. 16. נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כמו גם החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לסמכות העניינית – הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בקשת רשות הערעור 17. בבקשת רשות הערעור נטען כי הבקשה מעוררת מספר שאלות משפטיות עקרוניות שמצדיקות מתן רשות ערעור; אציגן עתה ולצידן את טענות התגובה מטעם המשיבים. 18. ראשית , המבקשת טוענת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעורר את השאלה: " מהו השלב בו יש להעלות טענת חוסר סמכות עניינית בבית המשפט לענייני משפחה והאם מתיחת קו פרשת המים 'אחורה' – יכול להיות מוצדק בשיקולי יעילות גרידא? " (כך במקור). לטענת המבקשת, ההלכה היא כי העלאת טענת חוסר סמכות עניינית בשלב הסיכומים עשויה להיות מאוחרת ולהצדיק דחייתה, רק בנסיבות של חוסר תום לב דיוני. לטענת המבקשת, במקרה דנן הטענה הועלתה הרבה לפני שלב הסיכומים, וכן נקבע בבית המשפט המחוזי כי המבקשת פעלה בתום לב וכי לא נפל שיהוי בהעלאת הטענה. המבקשת טוענת כי דחיית בקשת רשות הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, אך משיקולי יעילות, למעשה מביאה ל-"הקדמת קו פרשת המים" להעלאת טענת חוסר סמכות עניינית – משלב הסיכומים לשלבים מוקדמים יותר בהליך; ויש בכך כדי לעורר סוגיית רוחב שמצדיקה מתן רשות ערעור. המשיבים מדגישים בעניין זה, תחילה, כי המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור, לבית משפט זה, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הסמכות העניינית. כמן כן נטען כי בערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בהליך העיקרי, לא חזרה המבקשת על טענתה ביחס להיעדר סמכות העניינית. לגופו של עניין, נסמכים המשיבים על קביעתו של בית המשפט המחוזי, ובפרט בקשר לאינטרס הציבורי בניהול יעיל של הליכי משפט. 19. שנית , המבקשת טוענת כי קמה בענייננו השאלה: " האם נפגע עקיף / משני / אגבי רשאי להנות מפיצוי בגין עוגמת נפש מקום בו נמצא כי הניזוק העיקרי נפגע מנגישה ולשון הרע? ". המבקשת טוענת כי אין כל נימוק מניח את הדעת מדוע נפסק פיצוי לאב, שעה שכל תלונות המבקשת והפרסומים שבגינם הוגשה התביעה היו נגד הסב. לכן, לטענתה של המבקשת, יש להסיק כי הערכאות הקודמות ראו באב כניזוק עקיף מהפרסומים, בגין עוגמת נפש. עם זאת, טוענת המבקשת, השאלה האם ניזוק עקיף זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש בנסיבות העניין היא שאלה משפטית עקרונית שטרם ניתנה לה תשובה בפסיקה, ואשר מצדיקה מתן רשות ערעור. המשיבים טוענים מצידם כי בית המשפט המחוזי מצא את האב ניזוק ישיר ממעשי המבקשת, ולא עקיף. לטענת המשיבים: " אין ספק כי הטענה כי אדם מאפשר לילדיו להיפגע מינית ע"י טורף חסר מעצורים, במשמרת שלו, הנה טענה הפוגעת בשמו הטוב של האדם "; ולעניין זה מסתמכים הם על סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע. 20. שלישית , מעלה המבקשת טענה ביחס לעוולת הנגישה, אותה היא מכנה "בחירתה של סופי". לטענת המבקשת, פסקי הדין של הערכאות קמא יוצרים אפקט מצנן כלפי הורים והרתעת יתר בכל הנוגע להגשת תלונות במשטרה וברשויות הרווחה ביחס לפגיעות בילדיהם הקטינים – מקום בו כבר הוגשה תלונה כזו בעבר ונסגרה. נטען כי בכך חותרים פסקי הדין שניתנו בעניינה של המבקשת תחת עקרונות שנקבעו בפסיקה, ובפרט עיקרון טובת הילד. כמו כן, המבקשת טוענת כי הפיצויים הגבוהים שהוטלו עליה נפסקו בהיקש מפיצויים עונשיים, וגם בכך יש כדי ליצור אפקט מצנן. המשיבים טוענים כי שאלה זו כלל אינה מתעוררת בענייננו, שעה שנקבע, כממצא עובדתי, כי המבקשת נקטה ב-"מסע רדיפה שלא בתום לב". לטענת המשיבים, ההרתעה במקרה דנן אינה כנגד אימהות החושדות שילדיהם נפגעו, אלא כנגד המצאת עלילות שווא ובידוי ראיות – דבר אשר מהווה מדיניות משפטית ראויה. לעניין הפיצויים שנפסקו, טוענים המשיבים כי במקרה דנן הפיצוי שנפסק הינו על הרף הנמוך – כפי שסבר גם בית המשפט המחוזי. 21. רביעית , המבקשת טוענת כי קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה ההגנות בחוק איסור לשון הרע אינן חלות על דיווח לצוות חינוכי חותרת תחת סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע, אשר מעניק הגנה מקום בו " הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר ". לעמדת המבקשת, המידע הועבר לצוות החינוכי מתוך צורך חינוכי וטיפולי של הילדים, ויש בכך משום עניין אישי כשר שזכאי להגנה לפי הוראת הסעיף. לטענת המבקשת, תחולת ההגנות כאמור היא שאלת רוחב שמצדיקה מתן רשות ערעור. המשיבים סומכים את ידם על קביעת בית המשפט המחוזי כי פנייה לצוות חינוכי מהווה לשון הרע שאינה חוסה תחת ההגנות שבחוק; וממילא ההגנות שבחוק כפופות לתום לב – שלא התקיים בענייננו. דיון והכרעה 22. לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית משפט לענייני משפחה ) . רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", תינתן במקרים חריגים, מקום בו הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית ובעלת השלכות רוחב, או לשם מניעת עיוות דין (ראו, מיני רבים: בע"מ 5110/22 פלוני נ' רווחה פתח תקווה , פסקה 11 (4.8.2022); בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 8 (29.5.2022)). חרף ניסיונות המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני בעל השלכות רוחב, עיון בבקשה ובתשובה לה מעלה כי, הלכה למעשה, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור: המבקשת פורטת בבקשתה ארבע סוגיות שונות, אך הן אינן מעוררות שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, או שקיים טעם אחר לדחותן כבר בשלב זה. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור בענייננו דרוש על מנת למנוע עיוות דין. ואבאר. 23. הסוגיה הראשונה אותה מעוררת המבקשת עוסקת במועד העלאת טענת הסמכות העניינית. אלא, שבנסיבות העניין, אין מקום לשמוע טענה זו כלל ועיקר: כאמור, בשונה מיתר טענות הבקשה – בטענה זו הכריע בית המשפט לענייני משפחה בהחלטת ביניים (ביום 8.12.2020), אשר עליה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רמ"ש 28996-12-20). כפי שכבר צוין לעיל, הרשות לערער ניתנה ובית המשפט המחוזי דן בבקשה כבערעור עצמו. ברם, לגופו של עניין, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור (כב' השופט ש' שוחט ; 17.2.2021). על פסק דין זה המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון במועד הקבוע בדין לכך (30 ימים לפי תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה). כעת, מלינה המבקשת פעם נוספת על החלטת הביניים של בית המשפט לענייני משפחה בגדרי בקשת רשות הערעור דנן. זאת לא ניתן. 24. על פי דין, מקום בו בעל דין מבקש להשיג על החלטת ביניים שניתנה בעניינו, נתונה לו האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור ("בגלגול שני") בסמוך להינתנה, או לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי בהליך. על פי תקנה 150 לתקנות סדר הדין האזרחי, בעל דין שבקשת רשות הערעור שלו על החלטת ביניים נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור – " אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט ". ההלכה הפסוקה פירשה תקנה זו כך שגם אם בקשת רשות הערעור נדחתה מנימוקים לגופה של החלטה, ניתן לערער בשנית על אותה החלטה במסגרת הערעור בזכות שיוגש על פסק הדין הסופי (רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854 (2003) (להלן: עניין חאדר )). עם זאת, שונה המצב כאשר הוגשה בקשת רשות ערעור, ובית משפט דן בבקשה כבערעור ודחה אותו לגופו. במקרה זה, לא עומדת לבעל הדין אפשרות לערער בשנית על ההחלטה: "כאשר הרשות לערער ניתנה ובית המשפט לערעורים דן בערעור בנושא החלטת הביניים, ודוחה אותו לגופו של ענין, אזי ההחלטה בנדון חייבת להוות בדרך כלל סוף פסוק (אלא במקרים חריגים, כגון הסכמת הצדדים בדבר שינוי ההחלטה הקודמת)." (ע"א 535/85 שרל נ' רחל (31.12.1985); ובנוסף: רע"א 8629/08 עטר נ' אשל , פ"ד סה(1) 709, 728–729, פסקה 3 לחוות דעת המשנה-לנשיאה א' ריבלין (2011); עניין חאדר , בעמ' 863 ). מכאן שמקום בו בית המשפט המחוזי דן בבקשת רשות הערעור כבערעור – לא נשמרת לבעל הדין הזכות לשוב ולערער על החלטת הביניים במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (ראו בנוסף: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 239-238 (מהדורה שלישית, 2012)). שעה שהמבקשת הייתה מנועה מלהעלות טענותיה לעניין הסמכות העניינית בשנית בערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין העיקרי בהליך – קל וחומר שהיא מנועה לעשות כן בבקשת רשות הערעור שלפניי. ככל שחפצה הייתה המבקשת לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשאלת הסמכות העניינית, היה עליה לעשות זאת על ידי הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון במועד הקבוע לכך בתקנות בית המשפט לענייני משפחה. משלא עשתה כן, ההכרעה בעניין שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה נעשתה לחלוטה והמבקשת מנועה על כן מלטעון עוד בעניין זה. 25. ומכאן לסוגיה השנייה שמעלה המבקשת בבקשת רשות הערעור, ועניינה בטענה כי הערכאות קמא ראו באב כנפגע עקיף מפרסומי המבקשת. גם טענה זו דינה דחייה, משהיא כלל אינה מתעוררת בנסיבות העניין. מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי האב הוכר כנפגע ישיר מפרסומי המבקשת, ונפסק כי: " התלונות אינן מכוונות ישירות כלפיו [האב–י'כ'] אך משפיעות על היחס שקיבל מהגורמים המטפלים בתאומים ונחשפו לפרסומים ואף יש בהן כדי להאשימו כמי שאינו מגן על ילדיו מפני פגיעה בכותלי ביתו " (פסקה 58 לפסק הדין). כך גם מכתב התביעה בבית המשפט לענייני משפחה עולה כי טענת האב הייתה לפגיעה ישירה בו (ראו למשל בסעיפים 38(ב) ו-54 לכתב התביעה, וכן סעיף 46(ג) לתצהיר העדות הראשית של האב) – טענה אשר התקבלה בערכאות קמא. לצד האמור, יודגש כי אף אם המבקשת לא הזכירה במפורש ובמישרין את האב בפרסומיה, אין בכך כדי להביא למסקנה כי לא טמונה בהם לשון הרע נגדו. זאת אנו למדים מסעיף 3 לחוק איסור לשון הרע, אשר קובע כי: " אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה ". לעניין זה ראו, בנוסף, בעניין אפל : "ככלל, על מנת לקבוע אם יש בפרסום לשון הרע, יפרש בית-המשפט את הפרסום על פי המובן הטבעי והרגיל של מילותיו. עם זאת לעתים לשון הרע שבפרסום אינה נובעת מן המשמעות הפשוטה של מילותיו, אלא דווקא מן הנרמז או המשתמע 'מבין השורות' של הפרסום לפי הבנת האדם הסביר." (ע"א 1104/00 אפל נ' חסון , פ"ד נו(2) 607, 617–618 (2002); ראו בנוסף: ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp. נ' עזור , פסקה 20 לפסק הדין של השופט ע' פוגלמן (22.7.2015)). בית המשפט המחוזי פירש את פרסומי המבקשת ככאלו אשר פוגעים באופן ישיר באב ועולים כדי לשון הרע נגדו – ובכך לא מצאתי להתערב, בוודאי שלא בבקשת רשות ערעור ב-"סיבוב שלישי". משכך, סוגיית הנפגע העקיף לה טוענת המבקשת כלל אינה מתעוררת בענייננו, ואין ליתן רשות ערעור בגינה. 26. הסוגיה השלישית לה טוענת המבקשת עוסקת בשימוש בעוולת הנגישה ופסיקת פיצויים על פיה בנסיבות העניין, דבר אשר לטענתה יוצר "אפקט מצנן" והרתעת יתר של הורים מהגשת תלונות למשטרה בגין פגיעה בילדיהם. גם טענה זו דינה דחייה. זו לשון סעיף 60 לפקודת הנזיקין: "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים." (ההדגשה הוספה–י'כ'). מלשון הסעיף עולה כי בעל דין המבקש להוכיח את יסודות עוולת הנגישה צריך לצלוח את המשוכה של הוכחת פעולה בזדון; וכפי שנכתב בספרות המשפטית: "עוולת הנגישה מתקיימת כאשר הנתבע יוזם הליך פלילי לא מבוסס כנגד התובע. על מנת להצליח בתביעת נגישה, על התובע להוכיח שהנתבע פעל בזדון, שהנתבע ידע שאין בסיס עובדתי להאשמה, שהמניע שדחף אותו היה רצון להרע, להזיק ולפגוע, ולא הרצון לשמור על החוק. הזדון הינו רצון להזיק מתוך מניע שלילי ... פתיחת הליך פלילי לא מבוסס, שלא בזדון, אך בחוסר זהירות, לא מקימה עילה בנגישה אך חושפת את יוזם ההליך לתביעה בעילה של רשלנות." (עמוס הרמן דיני נזיקין 36 (מהדורה שנייה, 2020)) (ההדגשה הוספה–י'כ'). לכן, אין בידי לקבל את עמדת המבקשת שלפיה שימוש בעוולת הנגישה בנסיבות העניין עלול ליצור "אפקט מצנן כלפי הורים והרתעת יתר בכל הנוגע להגנת שלומם וביטחונם של ילדיהם". יסודות עוולת הנגישה בענייננו מתגבשים על בסיס הממצא העובדתי כי המבקשת פעלה בזדון ובלי סיבה סבירה עת הגישה את התלונות החוזרות במשטרה – במטרה להרע ולהסב נזק למשיבים. מכאן, שכעניין שבהגדרה, קביעה כי התגבשה עוולת נגישה בנזיקין (קרי – פעולה בזדון, מתוך רצון לפגוע ובלא סיבה סבירה), אינה יכולה ליצור "אפקט מצנן" לפעולה שהינה סבירה ושלא בזדון. מאידך, הרתעה מפני פעולה בזדון תחת אצטלה של דאגה לשלום קטינים, הינה, כמובן, הרתעה ראויה. משאלו הם פני הדברים, אין לקבל גם את טענת המבקשת כי הפיצויים וההוצאות שהיא חויבה בהם בגין עוולת הנגישה יוצרים כשלעצמם "אפקט מצנן". זאת בנוסף לכך שאין זה דרכה של ערכאת ערעור להתערב בגובה הפיצויים וההוצאות שנפסקו, בוודאי שלא במסגרת בקשת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" (רע"א 3086/17 בוהדנה נ' מרקוס , פסקה 4 (18.5.2017)). 27. ומכאן לסוגיה האחרונה שהמבקשת טוענת כי מתעוררת בענייננו – תחולת ההגנות בחוק איסור לשון הרע על הדיווח לצוות החינוכי. גם סוגיה זו כלל אינה מתעוררת בענייננו: אכן, סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מונה נסיבות שונות שיהוו "הגנה טובה" לנתבע בתביעת לשון הרע. לטענת המבקשת, ההגנה המנויה בס"ק (3) ואשר עניינה בפרסום שנעשה לשם "הגנה על ענין אישי כשר", חלה על דיווח של הורה לצוות חינוכי שמטפל בילדו. אלא, שתנאי סף לתחולת ההגנות המנויות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע הוא שהנתבע "עשה את הפרסום בתום לב" (כלשון רישת הסעיף). תנאי זה, כאמור, אינו מתקיים בענייננו, משנקבע בערכאות קמא, כעניין שבעובדה, כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב (ואף בזדון). לכן, פרסומי המבקשת אינם יכולים לחסות תחת אף אחת מ-12 ההגנות המנויות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, ובתוך כך גם ההגנה בס"ק (3). 28. סיכומו של דבר: הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים, יחד, על סך 12,500 ש"ח. ניתנה היום, ה' באלול התשפ"ב (‏1.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039790_L04.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "עמ\"ש 17592-07-21", "תמ\"ש 65418-11-19", "רמ\"ש 28996-12-20", "ה\"ט 37931-09-18", "ה\"ט 1019-04-19", "ע\"א 7426/14", "רע\"א 5834/03", "ע\"א 535/85", "רע\"א 8629/08", "ע\"א 1104/00", "ע\"א 6903/12", "רע\"א 3086/17" ]

747,210

735,029

בבית המשפט העליון בג"ץ 3981/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: שידורי קשת בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. הרשות השניה לטלויזיה ורדיו 2. מועצת הרשות השניה לטלויזה ורדיו עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד צבי בר-נתן; עו"ד אמיר ונג; עו"ד מעין ברונשטיין החלטה המשיבות יגישו תגובה מקדמית לעתירה, עד יום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039810_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3981/22" ]

747,214

735,178

בבית המשפט העליון בג"ץ 3981/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: שידורי קשת בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. הרשות השניה לטלויזיה ורדיו 2. מועצת הרשות השניה לטלויזה ורדיו בקשה מטעם עו"ד שחר בן מאיר להצטרף כמשיב לעתירה בשם המבקש להצטרף כמשיב: בעצמו החלטה לתגובת הצדדים, עד יום 28.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039810_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3981/22" ]

747,215

737,940

בבית המשפט העליון בג"ץ 3981/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי העותרת: שידורי קשת בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו 2. מועצת הרשות השניה לטלוויזה ורדיו בקשה מיום 14.7.2022 למחיקת העתירה החלטה כמבוקש וכמוסכם, אני מורה על מחיקת העתירה. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039810_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3981/22" ]

747,216

736,765

בבית המשפט העליון ע"פ 3982/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מוחמד חג'וג' בקשה מטעם המשיב לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 7.7.2022 בשם המשיב: עו"ד זוהר ארבל החלטה כמבוקש, משהשאירה המערערת את העניין לשיקול דעת בית המשפט, מכיוון שלב"כ המשיב קבועות שתי ישיבות הוכחות בחיפה באותו מועד, ידחה הדיון מיום 7.7.2022 למועד קרוב אחר, בהתחשב עם אילוצי יומן בית המשפט. ניתנה היום, ‏ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039820_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 3982/22" ]

747,217

741,387

בבית המשפט העליון רע"א 3983/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: רפאל ארגס נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד בנימין בני כהן, מנהל מיוחד על נכסי המבקש 2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט מ. קרשן) בפש"ר 24029-04-18 מיום 14.3.2022 בשם המבקש: עו"ד רם קאין החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט מ' קרשן ) מיום 14.3.2022 בפש"ר 24029-04-18, בגדרה אושרה בקשת המנהל המיוחד לפינוי החייב מדירת מגוריו (להלן: הדירה ). כן נדחתה בקשת החייב למתן ארכה נוספת לקיום חיוביו לפי הסדר הנושים, ולחלופין לסידור חלוף. רקע עובדתי 1. ביום 17.4.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש (להלן: החייב ), לפי בקשתו, והמשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). בגדרי ההליך, הוגשו נגד החייב תשע תביעות חוב, בסך כולל של כ-29.5 מיליון ₪. 2. ביום 23.2.2020 הגיש המנהל המיוחד בקשה לבית המשפט המחוזי, בה עתר להסמיכו לפעול למימוש זכויות החייב בדירה לשם פירעון חובותיו לנושיו. בבקשה צוין כי בהתאם לחוות דעת שמאית מיום 28.8.2019, שווי זכויות החייב בדירה, כשהיא פנויה, נאמד בסכום של 2.16 מיליון ₪. בתגובתו לבקשה, התנגד החייב למימוש זכויותיו בדירה וטען, בין היתר, לזכותו לסידור חלוף. בתום דיון שהתקיים בבקשת המנהל המיוחד הוסכם כי החייב יגיש הצעתו לפדיון זכויותיו בדירה. 3. ביום 22.3.2021 הגיש המנהל המיוחד בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 35(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). לפי הסדר הנושים, היה על החייב להפקיד בקופת הכינוס, לשם קבלת הפטר, סך כולל של 2.3 מיליון ₪, בחלוקה לארבעה תשלומים שיושלמו עד ליום 20.12.2021. עוד נקבע בסעיפים ה'-ו' להסדר כדלהלן: "ה. חלילה ולא הצליח החייב לגייס איזה מהסכומים לעיל ו/או במידה והחייב לא עמד במועדים הנקובים לעיל, במסגרת הצעת ההסדר מצורף תצהיר אשר במסגרתו החייב נותן את הסכמתו למכירת הדירה שבבעלותו (המלאה) כפנויה [...] כמו כן, במסגרת התצהיר המצ"ב להצעת ההסדר, החייב ובת זוגו נותנים את הסכמתם להתפנות מהדירה בתוך 60 ימים מהמועד שבו תישלח הודעה מטעם המנהל המיוחד לצורך מכירתה, וכן החייב יצהיר כי הוא מוותר על טענות מכל מן וסוג שהוא ולרבות על דיירות מוגנת וכן טענות לעניין דיור חלוף. כספי המכר שיתקבלו ממכירת הדירה, בקיזוז עלויות המכירה ושכ"ט המנהל המיוחד, ישמשו להשלמת סכום של 2.3 [מיליון] ש"ח לצורך קבלת הפטר מלא וחלוט כאמור [...] ו. כאמור – עם העמדת הקופה על סכום של 2.3 [מיליון] ₪ יקבל החייב הפטר, בין אם הכספים שולמו על ידו על דרך ההסדר כאמור ובין אם כספים אלה שולמו על דרך מכירת דירת המגורים במתווה כאמור " (ההדגשה אינה במקור). סעיפים אלו הועתקו כלשונם לתצהיר ערוך כדין, שצורף להסדר ונחתם על-ידי החייב (ראו: סעיפים ה'-ז' לתצהיר). בית המשפט המחוזי, לאחר שקיים דיון בבקשת המנהל המיוחד, אישר את הסדר הנושים בפסק דינו מיום 25.3.2021. 4. ביום 17.11.2021, משלא עמד החייב בחיוביו לפי הסדר הנושים, הגיש המנהל המיוחד בקשה להפעלת המנגנון שנקבע בסעיף ה' להסדר, היינו: למימוש הדירה כפנויה ולפינוי החייב ובת זוגו מן הדירה. בבקשה נטען, בין היתר, כי החייב העביר לקופת הכינוס עד למועד הגשת הבקשה סך של 160,732 ₪ בלבד. בתגובתו לבקשה, טען החייב כי ביום 7.4.2021 הועבר לחשבון הכנ"ר סך של 250,000 ₪, וכי בסמוך ליום 16.5.2021 הועבר סכום נוסף של 250,000 ₪ בשלוש פעימות. עם זאת טען, כי אך לאחרונה נודע לו כי התשלום השני הוחזר על-ידי הבנק בישראל לחשבון השולח בחו"ל, וכי בטרם הושבו הכספים, הם הוחזקו זמן רב בחשבון מעבר. כן טען החייב כי לנוכח קשיים בגיוס הכספים מבני משפחתו בחו"ל, פועלים הוא ומכריו לאיתור גורם מממן בארץ לשם השלמת הסדר הנושים. החייב הוסיף וטען כי הוא גמלאי בן למעלה מ-70 המתפרנס מקצבאות, ומגדל בגפו את שני ילדיו הקטינים, וכי בנו הצעיר סובל מנכויות קשות ונזקק לסיוע רב. לאור האמור, ביקש החייב כי תינתן לו ארכה להשלמת חיוביו לפי הסדר הנושים, עד ליום 31.12.2021. 5. בהחלטתו מיום 12.12.2021, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המנהל המיוחד וקבע כי דירת החייב תמומש כפנויה. עם זאת, ולפנים משורת הדין, נעתר לבקשת החייב ועיכב את ביצוע החלטתו עד ליום 31.12.2021, וכלשון ההחלטה: "החייב לא עמד בתנאי הסדר הנושים. רק לאחר שהמנהל המיוחד ביקש להפעיל את המנגנון המוסכם למכירת דירת החייב ביקש החייב ארכה למילוי חיוביו (וזאת מבלי שפנה לנושיו וקיבל הסכמתם לשם כך). במצב דברים זה יש לקבל את בקשת בעל התפקיד והדירה תמומש כפנויה לצורך תשלום הכספים. ואולם לפנים משורת הדין תעוכב החלטתי עד ליום 31.12.2021. ככל שהחייב ישלים את מלוא חיוביו עד למועד זה – הדירה לא תמומש". 6. החייב לא עמד גם הפעם בחיוביו לפי הסדר הנושים, חרף הארכה שניתנה לו. לפיכך החל המנהל המיוחד בהליכים למימוש הדירה, בגדרם הגיש לבית המשפט המחוזי, ביום 26.1.2022, בקשה לפינויים של החייב ובת זוגו מהדירה בתוך 60 ימים. 7. בתגובתו לבקשה, הודה החייב כי אמנם לא עמד בתנאי הסדר הנושים, אך טען כי ביכולתו לעשות כן " בזמן הקרוב ". החייב טען, בין היתר, כי הוא פנה למנהל המיוחד בבקשה להסדיר העמדת מימון לשם השלמת ההסדר, אך המנהל המיוחד הקשה עליו והעלה את סכום ההסדר ל-2.54 מיליון ₪, ואף התנה את הסכמתו בהפקדה "למפרע" על סך 250,000 ₪. לפיכך ביקש מבית המשפט המחוזי לאפשר לו להשלים את "יתרת סכום ההסדר" מבלי שנקב מועד לכך. לחלופין טען החייב לזכותו לסידור חלוף לפי סעיף 86א לפקודה. לגישת החייב, הוא לא ויתר על זכות זו בהסדר הנושים, הואיל והתצהיר שצורף להסדר נקט לשון עתיד ולפיה "החייב יצהיר כי הוא מוותר [...]" , ותצהיר נוסף לא נערך. עוד טען החייב כי לנוכח נסיבות העניין, לרבות מצבו הכלכלי והמשפחתי, יש להורות על סידור חלוף בדרך של מימון הוצאות דיור לתקופה של 10 שנים לפחות. 8. בתגובתו לתשובת החייב, טען המנהל המיוחד כי החייב נוקט בטקטיקות שונות לעיכוב ההליך וסיכולו. זאת אף שהיה מודע היטב לכל אורך ההליך לאפשרות פינויו מן הדירה ככל שלא יעמוד בהסדר הנושים. באשר לטענות החייב לסידור חלוף, טען המנהל המיוחד כי אלו הועלו לראשונה אך בתשובתו של החייב לבקשתו האחרונה של המנהל המיוחד, וכי ממילא אין להיעתר להן, הואיל ולחייב יכולות כספיות גבוהות. בהקשר זה טען המנהל המיוחד כי החייב מסר בחקירתו לפניו שהוא בעל קשרים חובקי עולם, ואף שילם לבאי כוחו בעבר מאות אלפי שקלים. 9. עמדת הכנ"ר, כפי שהוגשה לבית המשפט המחוזי, היתה שהחייב לא עמד בהסדר הנושים, על-אף שהיה מודע לכל פרטיו, ולפיכך אין מנוס ממימוש הדירה כפנויה, כמו גם דחיית בקשתו לסידור חלוף. עם זאת, בשל נסיבותיו החריגות, ולפנים משורת הדין, ציין הכנ"ר כי הוא לא יתנגד לפסיקת סידור חלוף כפי שימצא בית המשפט לנכון. 10. הנושה העיקרית של החייב, מ. שטרן אחזקות בע"מ (להלן: הנושה ), התנגדה לבקשת החייב לסידור חלוף. בתגובתה לבקשה טענה, בין היתר, כי החייב משתמט מתשלום חובותיו וכי הוא בעל יכולות כלכליות גבוהות. עוד טענה כי הסכמת הנושים להסדר ניתנה על יסוד הצהרת החייב כי הדירה תימכר כפנויה וכי לא יטען לדיור חלוף; כי סוגיה זו הובהרה לו לא אחת; וכי פסיקת סידור חלוף לחייב בשלב זה תפגע באופן אנוש בנושים, הואיל והדירה האמורה היא הנכס היחיד של החייב ממנו ניתן להיפרע. החלטת בית המשפט המחוזי 11. בהחלטתו מיום 14.3.2022, היא ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב להעניק לו ארכה נוספת להשלמת הסדר הנושים ולחלופין לסידור חלוף. כן אושרה בקשת המנהל המיוחד לפינוי החייב ובני משפחתו מהדירה, תוך שנקבע כי עליהם לפנותה עד ליום 24.4.2022. 12. באשר להסדר הנושים, קבע בית המשפט המחוזי כי זה התייחס מפורשות לאפשרות שהחייב לא יעמוד בתנאיו, וכי במצב דברים זה תמומש דירתו כפנויה. עוד קבע כי אף בחלוף למעלה מחודשיים מהמועד הנדחה להשלמת ההסדר (31.12.2021), העביר החייב לקופת הכינוס "סכום המהווה אחוזים בודדים מהסך שהיה עליו להעביר" . לפיכך נקבע, כי המנגנון הקבוע בסעיף ה' להסדר הנושים ייכנס לתוקפו, והדירה תמומש כפנויה. 13. באשר לבקשת החייב לפסיקת סידור חלוף, קבע בית המשפט המחוזי כי בסעיף ה' להסדר הנושים (הזהה לסעיף ה' לתצהיר החייב) – ולפיו "החייב יצהיר כי הוא מוותר על טענות מכל מן וסוג שהוא ולרבות [...] על דיירות מוגנת וכן טענות לעניין דיור חלוף" – ויתר החייב באופן מפורש על טענותיו לסידור חלוף. נקבע, כי פרשנות סבירה וטבעית של הצהרתו מוליכה למסקנה כי אין צורך בעריכת תצהיר נוסף, כטענת החייב, וכי אף אם היה צורך בכך – בנסיבות העניין מחדלו של החייב לעשות כן היה עולה כדי חוסר תום לב. 14. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החייב לסידור חלוף אף לגופם של דברים, בציינו כי לא שוכנע שהחייב נעדר יכולת לדאוג ממקורותיו למקום מגורים סביר לו ולבני משפחתו. בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי החייב הוכיח "יכולת מרשימה בגיוס סך של 500,000 ₪ [...] גם אם לא עמד בהסדר הנושים הכולל" ; וכי מעדות החייב בחקירתו לפני המנהל המיוחד עולה כי הוא שילם לבאי כוחו שכר טרחה בגובה מאות אלפי ש"ח. עוד נקבע כי תגובת הנושה על נספחיה מעלה כי על שמה של בת זוגו של החייב רשום רכב יוקרתי, וניתן להניח שלבת הזוג נכסים או יכולת כלכלית לדאוג לקטינים. לנוכח הסתירה בין טענות החייב בעניין זה, אשר נטענו ללא אסמכתאות, לבין טענות הנושה המגובות באסמכתאות, קבע בית המשפט המחוזי כי החייב לא הוכיח את טענותיו כי הוא נושא בגפו בהוצאות ילדיו הקטינים וכי הם מתגוררים עמו. 15. ביום 20.5.2022 הגיש החייב בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי לעיל, וזו נדחתה בהחלטתו מיום 18.7.2022. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי על החייב ובני ביתו לפנות את הדירה עד ליום 1.9.2022. בקשת רשות הערעור 16. בבקשה שלפניי עותר החייב להשבת הדיון בעניינו לבית המשפט המחוזי, על מנת שזה ייתן הוראות מתאימות שיאפשרו לו להשלים את הסדר הנושים, ולחלופין להורות כי פינויו מהדירה יותנה בסידור חלוף. לטענתו, נסיבות עניינו, בהן הוא וילדיו הקטינים עלולים להיוותר ללא קורת גג, שעה שבנו הצעיר סובל מנכויות קשות, מצדיקות את התערבותה של ערכאת הערעור. 17. לגופם של דברים טוען החייב, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא אפשר לו להשלים את הסדר הנושים. לגישתו, קביעת בית המשפט המחוזי ולפיה הוא גילה "יכולת מרשימה" בגיוס כספים, קביעה אשר נזקפה לחובתו בכל המתייחס ליכולתו לממן דיור חלופי, הייתה צריכה להיזקף לזכותו בהתייחס לבקשתו להשלמת הסדר הנושים. לטענת החייב, בנסיבות בהן הועברו תשלומים והוחזרו, לא היתה הצדקה לקבוע כי הוא העביר אך "אחוזים בודדים מהסכום שהיה עליו להעביר" . עוד הוא טוען, כי אין במתן שהות נוספת להשלמת הסדר הנושים כדי לפגוע בנושיו, בעוד שפינויו מהדירה יגרום לו ולבני משפחתו לנזקים בלתי הפיכים. 18. לחלופין טוען החייב, כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי הוא מנוע מלטעון לסידור חלוף מכוח ויתורו בהסדר הנושים. החייב שב על טענותיו ולפיהן התצהיר שצורף להסדר הנושים נוקט לשון עתיד, ולפיכך מלמד על הצורך בעריכת תצהיר נוסף בטרם פינויו. החייב מוסיף וטוען כי התצהיר נוקט בלשון עמומה, וכי התיבה "וכן טענות לעניין דיור חלוף " אינה יכולה להוות משום ויתור מפורש, כנדרש, על הזכות לסידור חלוף. עוד טוען החייב כי הביטוי "דיור חלוף" המופיע בתצהיר אינו מופיע בלשון סעיף 86א לפקודה, הנוקטת בביטוי "סידור חלוף". 19. עוד טוען החייב כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו ולפיה החייב לא הוכיח את היעדר יכולתו לממן שכירת דירה חלופית ממקורותיו. בהקשר זה חוזר החייב וטוען, כי הוא גמלאי המתקיים מקצבאות הביטוח הלאומי, ובהן קצבת הבטחת הכנסה; כי הוא חסר נכסים למעט דירת מגוריו; כי העובדה שהוא הצליח לגייס כספים מקרובי משפחתו עבור "הצלת הדירה", נכס ממנו יוכלו להיפרע בעתיד, אינה מצביעה על יכולתו לגייס כספים לשם מימון שכירת דירה חלופית; וכי אף אם הוא שילם לבאי כוחו דאז מאות אלפי שקלים, היה זה בעבר, בטרם ירד מנכסיו. 20. כן טוען החייב כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו ולפיה הוא לא הוכיח כי ילדיו הקטינים מתגוררים עמו והוא נושא בכלכלתם. החייב טוען כי בית המשפט המחוזי לא הצביע על אדם אחר עמו עשויים הילדים להתגורר, שעה שהחייב הצהיר כי הוא זה הדואג לצרכיהם וכי הקשר עם אמם, אזרחית זרה ותושבת חוץ, נותק מזה שנים. דיון והכרעה 21. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 22. ראשית יצוין, כי בית המשפט המחוזי קבע, כבר בהחלטתו מיום 12.12.2021, כי הדירה תמומש כפנויה. החייב לא השיג על החלטה זו, והמועד להגשת הליך ערעורי בעניינה חלף זה מכבר. בנסיבות אלה, אין בהחלטה מושא הבקשה כדי להקים לחייב זכות להגשת בקשת רשות ערעור בעניין פינויו מן הדירה כאילו ניתנה ההחלטה לראשונה (רע"א 3655/22 כפריס אן.די.סי בע"מ נ' מרכז מכרות היהלומים בע"מ , פסקה 15 (18.8.2022); רע"א 621/13 ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 5 (17.4.2013); רע"א 9162/12 ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה , פסקה 6 (3.6.2013)). 23. באשר לבקשת החייב לאפשר לו להשלים את חיוביו על פי הסדר הנושים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו. הלכה היא שערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בניהול הליכי חדלות פירעון, למעט במקרים חריגים. זאת לנוכח שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בעניינים אלה, מומחיותה והתרשמותה הישירה מבעלי הדין ומ כלל הנסיבות (ראו: רע"א 5528/21 בני גורג' שוקחה (חיפה) בע"מ נ' שוקחה , פסקה 16 והאסמכתאות הנזכרות שם (9.9.2021)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת החייב ועיכב את החלטתו המורה על פינויו מן הדירה על מנת לאפשר לו להשלים את חיוביו על פי הסדר הנושים, אולם החייב לא עמד בחיוביו חרף הארכה שניתנה לו, ואף לא בחלקם הארי. החייב אף לא הציג תשתית עובדתית המאפשרת לקבוע כי יעלה בידו לעמוד בהסדר הנושים ככל שתינתן לו ארכה נוספת לזמן קצוב. בנסיבות אלה לא מצאתי כי נפלה שגגה תחת ידו של בית המשפט המחוזי שעה שדחה את בקשתו. 24. יש לדחות גם את טענות החייב לסידור חלוף מטעמיו של בית המשפט המחוזי. כפי שנקבע בהחלטתו, לשונו של הסדר הנושים ברורה ומלמדת כי החייב נתן את הסכמתו המודעת לפינויו מהדירה באם לא יעמוד בתנאי הסדר הנושים, תוך ויתור על סידור חלוף. החייב אינו חולק על כך שאמנם לא עמד בתנאי ההסדר, וגם טענותיו באשר לטעמים בגינם לא הועברו התשלומים במועד, מתייחסות למקצת הסכום שהיה עליו להעביר לקופת הכינוס. משלא עמד בתנאי ההסדר הגיש המנהל המיוחד ביום 17.11.2021 בקשה להפעלת המנגנון שנקבע בהסדר הנושים, למימוש הדירה כפנויה ולפינויו של החייב ובת זוגו מן הדירה. החייב לא טען כי תנאי ההסדר אינם מאפשרים פינויו, או לזכותו לסידור חלוף, והעלה טענותיו אלה לראשונה רק לאחר שבית המשפט המחוזי הורה על מימוש הדירה כפנויה בהחלטתו מיום 12.12.2021. בנסיבות אלה, אין מקום להתערב גם בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו לסידור חלוף. 25. בשולי הדברים אציין, כי נראה שהחייב מבקש לאחוז במקל בשני קצותיו, שעה שהוא עותר לאפשר לו להשלים את הסדר הנושים וטוען כי ביכולתו לעמוד בו, ומנגד טוען לקשיים כלכליים לא מבוטלים ולהיעדר יכולת לממן דיור חלופי לבני ביתו. 26. אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039830_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 3983/22", "רע\"א 3655/22", "רע\"א 621/13", "רע\"א 9162/12", "רע\"א 5528/21" ]

747,218

735,030

בבית המשפט העליון בג"ץ 3984/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותר: נאיף אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר החלטה לתגובת המשיבים לבקשה למתן צו ביניים, עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039840_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3984/22" ]

747,219

736,623

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3984/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: נאיף אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. לפנינו עתירה לביטול הוראה על סילוק מבנה חדש, שניתנה ביום 30.5.2022, מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן, בהתאמה: הוראת הסילוק ו- הצו לסילוק מבנים חדשים או הצו ). מדובר במבנה עשוי בטון ובלוקים, המצוי בשלבי בניה, וממוקם בשטח אש 917 (להלן: הבינוי או המבנה החדש ). לצד העתירה, הגיש העותר – נאיף אלאתמין (להלן: נאיף ) – גם בקשה למתן צו ביניים, שלפיו ימנעו המשיבים מהריסת הבינוי, עד לאחר הכרעה בעתירה גופה. 2. הרקע הכללי להתקנת הצו לסילוק מבנים חדשים; דחיית העתירות העקרוניות בעניין חוקיותו ( בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט-איב ) ; ומדיניות האכיפה של המשיבים על-פיו, כפי שעוגנה במסמך 'מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים' מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות ) – הלוא הם כתובים בפסקי דין רבים של בית משפט זה מהעת האחרונה. אסתפק אפוא, במובאה מפסק דין שניתן על-ידנו אתמול, בעניין זהה, בגדרי בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי : "כפי שצוין לא אחת על-ידי בית משפט זה, הצו לסילוק מבנים חדשים נועד לסייע בידי גורמי האכיפה באזור יהודה ושומרון, להתמודד בצורה אפקטיבית ומהירה, עם תופעת הבניה הבלתי-חוקית הפושה באזור זה, ובכך למנוע את הניסיונות לקבוע 'עובדות בשטח' כך אמרתי במקום אחר: 'הצו שמכוחו הוּצאה הוראת הסילוק, הוא אחד מכלי האכיפה שהועמדו לרשות המשיבים. מטרתו – לאפשר התמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית באזור יהודה ושומרון, תוך שינוי הנוהג שהפך רווח, שלפיו 'תחילה בּוֹנים, ורק אחר כך פונים'' (בג"ץ 7013/21 זיתון נ' ראש המינהל האזרחי, פסקה 2 (18.11.2021) [...] סמכות האכיפה המוקנית לגורמי המינהל האזרחי, לפי הצו לסילוק מבנים חדשים, כפופה למספר תנאים מהותיים, מצטברים, שבהתקיימם, ניתן להוציא הוראת סילוק, ביחס למבנה בלתי-חוקי, מבלי שנדרש ליתן זכות שימוע מראש. בעיקרו של דבר, הצו חל רק על 'מבנה חדש'; דהיינו: מבנה שאינו יביל, שטרם הושלמו לגביו עבודות הבנייה, או שטרם חלפו 6 חודשים ממועד השלמתן, וככל שמדובר במבנה למגורים – אם המבנה החדש עדיין לא אוכלס, או שטרם חלפו 30 ימים ממועד אכלוסו. הוראת סילוק מכוח הצו, טעונה אישור של ראש המינהל האזרחי, או מי שהוסמך לכך על-ידו, ותוקפה הוא למשך 120 ימים. תנאים נוספים נקבעו בצו האמור, אך אין צורך להרחיב בהם, בכל הקשור לעניין שלפנינו. עוד אזכיר, כי עתירה נגד עצם חוקיות הצו, נבחנה במסגרת בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) [...] וצוין באותו עניין, מפי המשיבים, כי בכוונתם להפעיל את הצו בתחילה, במתכונת הרצה ('פיילוט') מצומצמת, למשך שנה, בתום שנה זו, יבּחֵן המשך השימוש בצו, בהתאם ללקחים שיופקו לגביו. תקופת ההרצה חלפה-עברה זה מכבר, ובהתאם גובש מסמך 'מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים', מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות) [...] במסמך המדיניות נקבע, כי ניתן יהיה להפעיל את הוראות הצו, על מקרים שונים, כמפורט בו [...] סוג המקרים הראשון, מתייחס ל'מבנים המצויים בשטחי אש'; די בכך לצורך הכרעה בעתירה שלפנינו" . 3. גם בענייננו זה, די בקביעה כי מדובר בבינוי המצוי בשטח אש, על מנת להביא את המקרה שלפנינו, בקהל המקרים שהוגדרו במסמך המדיניות של המשיבים, ככאלה שניתן לעשות לגביהם שימוש בהוראות הצו. 4. כעולה מתגובתם המקדמית של המשיבים, וכפי שעולה גם מתצלומי האוויר שצורפו לתגובת המשיבים, המבנה החדש מושא העתירה נבנה על גבי מבנה ישן, שאף הוא הוקם באופן בלתי-חוקי, במהלך שנת 2018, מבלי שניתן היתר לבנייתו (להלן: המבנה הישן ). בהעדר ידיעה מדויקת, הבהירו המשיבים בתגובתם, כי המבנה החדש, יתכן שהוקם על חורבותיו של המבנה הישן; יתכן שחובר אליו, באופן שאינו מאפשר הבחנה או הפרדה בין המבנים. בין אם כך ובין אם כך, ברי כי המבנה הישן הוקם בשטח של כ-65 מ"ר, בעוד שהמבנה החדש, הקיים כיום בשטח, משתרע על פני שטח גדול פי 3, המגיע לכ-200 מ"ר. נאיף אינו חולק באופן עקרוני על האמור, אלא שלשיטתו המבנה הישן התפרס על פני שטח של 105 מ"ר, בעוד שהמבנה החדש אינו אלא "תוספת בניה למבנה הישן, המורכבת משני חדרים ומעבר בשטח [של] כ-90 מ"ר" . 5. בסיור שנערך על-ידי פקחי יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, ביום 31.4.2022, נמצא כי בניית המבנה החדש לא הושלמה: באותו שלב עדיין לא נוצק גג למבנה, לא הותקנו בו דלתות וחלונות, פסולת בניה היתה פזורה סביבו, ואף נצפו פועלי בניין העובדים במקום. בסיור נוסף במקום, ביום 15.5.2022, התברר כי יציקת הגג למבנה החדש – הושלמה, כי דלתות וחלונות – טרם הותקנו, וכי חומרי הבנייה – נותרו פזורים בסביבות המבנה. אי לכך, ביום 24.5.2022, חתם פקח יחידת הפיקוח במינהל האזרחי על תצהיר שלפיו, למיטב ידיעתו עסקינן בבינוי חדש, כהגדרתו בצו לסילוק מבנים חדשים, משטרם חלפו 6 חודשים מהשלמת בנייתו, ואף אם מדובר במבנה למגורים, הרי שהמקום טרם אוכלס, או למצער, עדיין לא חלפו 30 ימים ממועד אכלוסו. 6. ביום 30.5.2022 הוצאה הוראת הסילוק מושא העתירה דנן, שבה נקבע כי יש לסלק את ה "מבנה מבטון בשלבי בניה התחלתיים ו-200 מ"ר ללא גג" . הוראת הסילוק הודבקה על גבי הבינוי מושא העתירה, ובאותו מעמד צולם המבנה פעם נוספת על-ידי פקחי המשיבים. באותו שלב נמצא, כעולה מן התמונות שצורפו לעתירה, כי גם במועד זה עדיין לא הושלמה בניית המבנה החדש: דלתות וחלונות – לא הותקנו, מרצפות – לא הורכבו, ובזנטי ברזל – בצבצו מבין כתליו. 7. ביום 1.6.2022, הגיש נאיף בקשה לביטול הוראת הסילוק. לטענתו, המבנה הישן הוקם כבר בשנת 2018, ומאז הוא מאוכלס על-ידו, משך 3 שנים לערך. ממילא, לכל הפחות לגבי המבנה הישן, נטען כי המשיבים אינם מוסמכים להורות על סילוקו על-פי הוראות הצו. זאת, נוכח העובדה, כי חלפו למעלה מ-6 חודשים ממועד השלמת בנייתו, ומשחלפו ימים רבים מאז אכלוסו על-ידי נאיף ומשפחתו. אשר למבנה החדש, אשר כּוּנה על-ידי נאיף "תוספת בנייה" , נטען כי מדובר בבינוי שהוקם במהלך חודש מרץ 2022, כי יציקת גגו הושלמה "ביום הראשון לחודש הרמדאן" , דהיינו ביום 2.4.2022, וכי עד ליום 15.4.2022 סיים נאיף לרצפו, העביר לתוכו ריהוט, והחל להתגורר בו. לפיכך, טען נאיף, במועד הוצאת הוראת הסילוק (30.5.2022), המבנה החדש היה מאוכלס כבר "כחודש וחצי" , ומשכך לא ניתן גם לגביו לעשות שימוש בהוראות הצו, משזה מותנה בכך שטרם חלפו 30 ימים ממועד האכלוס. עוד טען נאיף, כי השטח שבו מצוי המבנה איננו שטח אש, ועל כן השימוש בהוראות הצו בנדון דידן, חורג ממדיניות האכיפה שנקבעה במסמך המדיניות. מלבד זאת הוסיף נאיף וטען, כי זכותו לשימוע מראש נפגעה, וכי הוראת הסילוק חורגת ממתחם הסבירות, אינה מידתית, ואף נוגדת את הוראות המשפט הבינלאומי. 8. ביום 7.6.2022 נדחתה בקשת נאיף, בהחלטת מנהל יחידת הפיקוח. בין היתר צוין בהחלטה זו כך: "מבחינת בקשתך עולה כי הבינוי הנ"ל עולה לכדי בינוי כהגדרתו בחוק תכנון ערים כפרים ובניינים, חוק זמני מס' 79 לשנת 1966 וכן לכדי מבנה חדש כהגדרתו בצו והוא מצוי בתחומי שטח אש 917. אמנם לבקשתך צורפו תצלומי אוויר המראים כי במקום היה מבנה, אולם המבנה החדש נבנה על גבי המבנה הישן באופן שאינו מאפשר הפרדה של המבנים, ועל כן כל המבנה עולה לכדי מבנה חדש כהגדרתו בצו. ברי כי מבנה ישן אינו יכול להוות חסם מפני שימוש בצו כנגד מבנה חדש שנבנה על גביו באופן שאינו ניתן להפרדה". בהחלטה צוין עוד, כי לבקשה לא צורף היתר בניה למבנה החדש, ולא הוכח כי תנאֵי הצו אינם מתקיימים לגביו. לבסוף, נדחו גם הטענות בדבר אי-קיום חובת שימוע. מכאן העתירה שבנדון, שבגדרה שב נאיף על עיקרי טענותיו בבקשה לביטול הוראת הסילוק. 9. ביום 30.5.2022 ביקשתי מאת המשיבים להגיב לבקשה למתן צו ביניים, וביום 26.6.2022 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים; הן לבקשה למתן צו ביניים, הן לעתירה גופה. לטענת המשיבים, דין העתירה להידחות על הסף, מחמת עשיית דין עצמי, נוכח העובדה כי נאיף בנה את המבנה ללא היתר כדין, ובהתאם לאשר נקבע על-ידי בית משפט זה במקרים דומים. כמו כן נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת אי-הצגת תשתית עובדתית מלאה ומדויקת, וזאת בהתייחס לטענת נאיף, כי יציקת הגג הושלמה כבר ביום 2.4.2022, וריצוף המבנה הושלם ביום 15.4.2022; בעוד שמהתמונות שבידי המשיבים (אשר הובאו בתגובתם), עולה בבירור כי ביום 31.4.2022 עדיין לא נוצק גג, וטרם הותקנו דלתות וחלונות, וכי ביום 30.5.2022 – הוא מועד הוצאת הוראת הסילוק – עדיין לא הורכב ריצוף במבנה החדש. הצגת תשתית עובדתית מסולפת, כך המשיבים, מצדיקה גם היא, כשלעצמה, את דחיית העתירה על הסף. 10. מעבר לכך, המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים, להוציא הוראת סילוק ביחס למבנה דנן. בין היתר נטען, כי קיים אינטרס ציבורי בסילוק המבנה החדש, נוכח מיקומו בשטח אש פעיל, ובפרט נוכח העובדה כי לא קיים לגביו אופק תכנוני בר-קיימא. אשר להריסת המבנה הישן, טענו המשיבים, כי לפי מה שנמסר מגורמי האכיפה ביחידת הפיקוח, קיים קושי "בהבחנה ובהפרדה בין המבנים" , שכן שניהם חולקים תקרה משותפת וקירות משותפים, כאשר "הריסת חלק מהמבנה החדש בלבד אינה אפשרית, מן הטעם שהיא עשויה להוות מפגע מסוכן מחשש להתמוטטות החלק שנותר" . מה גם, שמעולם לא ניתן היתר בנייה כדין, גם ביחס למבנה הישן גופו. לטענת המשיבים, לא יתכן שתוספת בנייה, המשלשת את המבנה הישן, שהוא עצמו נבנה בחטא, תביא ל'הכשרה' דה-פקטו של המבנה כולו, ולהקניית חסינות מפני מנגנון האכיפה. נוסף לאמור, טענו המשיבים, כי אין יסוד לטענה שהבינוי אינו מצוי בשטח אש. להתמודדות עם טענה זו, צורף לתגובתם עזר המראה את מיקומו של הבינוי, על רקע שטח אש 917, אשר לטענת המשיבים הוא שטח אש פעיל, המשמש את כוחות הצבא לצורך אימונים. המשיבים הוסיפו וציינו, כי בצילום שבוצע במהלך חודש מאי 2021, אשר צורף לתגובתם, נראה בבירור כי עדיין לא החלה הקמת המבנה החדש, וכי מצילום נוסף, מיום 20.3.2022 – שלגביו נמסר כי "מטעמים של ביטחון מידע, לא ניתן לצרף את התצלום בגלוי" – עולה כי גם באותו שלב טרם החלה בנייתו של המבנה החדש. לבסוף ביקשו המשיבים לדחות גם את טענתו של נאיף, כי ההחלטה בבקשתו לביטול הוראת הסילוק נעדרת הנמקה; את טענתו לפגיעה בזכותו לשימוע מראש; את טענתו לשיהוי בהוצאת הוראת הסילוק; ואת טענתו כי ההחלטה אינה סבירה ובלתי-מידתית. לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות; על הסף ולגופה. 11. ראשית , יש לדחות את העתירה מחמת חוסר ניקיון כפיו של העותר. כעולה מן המפורט לעיל, נאיף עשה דין לעצמו, בנה את המבנה החדש ללא היתר בנייה, קבע עובדות בשטח, וזלזל בהוראות החוק. נאיף אינו חולק על כל זאת; אין בפיו טענה לקיומו של היתר בנייה, ולא נשמעה מצדו טענה כי מעשיו עולים בקנה אחד עם הוראות הדין. כפי שנקבע פעם אחר פעם על-ידי בית משפט זה, "בית המשפט לא יפתח דלתותיו למי שעושה דין לעצמו, מזלזל בהוראות חוק ומבקש להעמיד את הרשות אל מול עובדות מוגמרות. האיסור על עשיית דין עצמי הינו חלק מכלל רחב יותר הדורש מבעל דין הפונה לבקש סעד מבית המשפט כי יפעל בניקיון כפיים [...] מדובר בכלל המוגדר כעילת סף לעניין פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק או לבית המשפט לעניינים מינהליים. על כן, בעל דין הפועל בחוסר ניקיון כפיים יכול שימצא כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן" (בג"ץ 3483/05 די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ נ' שרת התקשורת , פסקה 12 (9.9.2007); וראו גם: בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022)). דינה של העתירה להידחות אפוא, ולוּ מטעם זה בלבד. 12. שנית , כפי שציינו המשיבים, מסכת העובדות שהוצגה בעתירה, אינה תואמת את התשתית העובדתית שהוצגה על-ידי המשיבים, המגובה בתמונות ובתצלומי אוויר. טענת נאיף, כי השלים את יציקת הגג ואף ריצף את המבנה החדש, כבר בראשית חודש אפריל 2022, אינה מתיישבת עם ממצאי הסיורים שערכו פקחי המינהל האזרחי, בימים 31.4.2022, 15.5.2022 ו-30.5.2022 (הדוחות צורפו כנספחים מש/7, מש/8 ו-מש/10 לתגובת המשיבים), שמהם עולה בבירור, כי יציקת הגג לא הושלמה, לכל הפחות עד יום 31.4.2022; כי התקנת הדלתות, החלונות והריצוף, והעברת הרהיטים למבנה, לא בוצעו גם הם, למצער עד מועד הוצאת הוראת הסילוק – ביום 30.5.2022; וכי לאורך כל התקופה, בלטו בזנטי ברזל מקירות הבית, באופן המעיד לכאורה על כך שהמבנה עודנו מצוי בשלבי בנייה. מכאן, שבעת הוצאת הוראת הסילוק, לא ניתן לומר כי חלפו למעלה מ-6 חודשים ממועד השלמת המבנה. 13. אשר לטענת נאיף, כי ביום 15.4.2022 החל להתגורר במבנה החדש, ועל כן, לא מתקיים התנאי שנקבע בצו, שלפיו לא ניתן לעשות בו שימוש, אלא אם כן עדיין לא חלפו 30 ימים ממועד האכלוס – נראה כי טענה זו אינה נתמכת באסמכתה כלשהי, וממילא יש קושי לקבלה. יתרה מזאת, טענה זו מוקשית בעינַי, נוכח התמונות שצירפו המשיבים, שמהן עולה כי ביום הוצאת הוראת הסילוק (30.5.2022), המבנה החדש עדיין לא רוצף, ולא הוכנס לתוכו ריהוט המאפשר להתגורר בו. בהקשר זה אציין, כי התמונות (בשחור-לבן) שצירף נאיף לבקשתו לביטול הוראת הסילוק, מיום 1.6.2022, אין בהן כדי לסייע. עיון בתמונות אלה – שאינן מתוארכות – מלמדנו כי גם במועד צילומן, עדיין לא הותקנו במבנה דלתות וחלונות, ולא ניתן להבחין בהן אם המבנה רוצף, ואם הועבר לתוכו ריהוט. לפיכך, שלא כטענת נאיף, לא ניתן לקבוע כי המבנה אוכלס כבר ביום 15.4.2022. על כן, דין טענות נאיף במישור זה – להידחות. גם אם אין דרישה ש'מבנה חדש', כהגדרתו בצו, יהיה בנוי לתלפיות – ברי כי אין משמעות הדבר כי ניתן להתייחס למבנה דל וריק – ללא ריצוף, ללא ריהוט, ה'מוכתר' במוטות ברזל המזדקרים מקירותיו – כמבנה שבנייתו הושלמה, שאינו עונה עוד על הגדרת 'מבנה חדש'. אם כן, משנאיף לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת טענותיו (ראו: בג"ץ 310/22 אבו תבאת נ' ראש המנהל האזרחי , פסקה 6 (23.1.2022)) – יש לדחות את עתירתו על הסף, גם מן הטעם הזה. 14. מעבר לכך, דין העתירה להידחות גם לגופה, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בהוראת הסילוק. כפי שפורט לעיל, מן הראיות שהוצגו לפנינו עולה כי הבינוי נעשה באופן בלתי-חוקי, ללא היתר בנייה כדין, בתוככי שטח אש פעיל, על כל המשמעויות הכרוכות בכך, לרבות העדר היתכנות תכנונית לעתיד לבוא. כאן המקום לציין, כי טענת נאיף שלפיה המבנה אינו מצוי בשטח אש נטענה בעלמא, ללא ביסוס, והיא אינה מתיישבת עם צילום העזר שצירפו המשיבים לתגובתם, שממנו נראה כי המבנה מצוי בתחומי שטח האש. כמו כן, כעולה מתגובת המשיבים, המבנה החדש והמבנה הישן, חוברו להם יחדיו, ולא ניתן להפריד בין הדבקים. לעניין זה, אין נפקא מינה אם המבנה החדש נבנה על חורבותיו של המבנה הישן, או חובר למבנה הישן, שנותר גם הוא על עומדו. זאת, שכן לפי טענת המשיבים, הפרדת המבנים אינה אפשרית בשלב זה; לא מבחינה הנדסית, לא מבחינה בטיחותית. העותר לא הניח יסוד לפקפוק בהנחה זו. אציין, כי התמונות שצורפו לעתירה ולתגובת המשיבים, מחזקות גם הן מסקנה זו. בנסיבות אלה, ברי כי לא ניתן להכשיר דה-פקטו את המבנה החדש, או למצער לחסנו מפני הוראות הצו, רק משום שנבנה וחובר למבנה ישן, שבשל חלוף הזמן לא ניתן להפעיל לגביו את הצו לסילוק מבנים חדשים (הגם שאף מבנה זה נבנה באופן בלתי-חוקי, מבלעדי היתר בנייה). אם לא נאמר כן, נמצאנו מעודדים עבריינות בנייה במו-ידינו, ומתמרצים בניה בלתי-חוקית חדשה, באמצעות הצמדתה לבנייה בלתי-חוקית 'ישנה', הקיימת זה מכבר. 'עקיפה' כזו של הוראות הצו – שכל תכליתו אינה אלא ליתן בידי הרשות כלים לאכיפה מהירה ויעילה של עבירות בנייה – אין לאפשר (ראו והשוו: עע"ם 65/13 הועדה המחוזית לתכון ובניה חיפה נ' נאות מזרחי בע"מ , פסקאות י"ט – כ"א לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין , ופסקה 1 לפסק דיני (7.7.2013)). לכך אוסיף, כי הכותרת שהעניק נאיף לבנייה החדשה – "תוספת בנייה" – אינה מעלה ולא מורידה לעניין זה (השוו: בג"ץ 6872/20 שאכר נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית , פסקה 9 (4.3.2021)); זאת בפרט, מקום שבו מדובר בבנייה המשלשת, לטענת המשיבים, או מכפילה, לטענת נאיף עצמו, את הבינוי הקיים. 15. לבסוף אעיר, כי יש לתמוה על טענת המשיבים כי "ישנו אינטרס ציבורי מובהק באכיפת ההוראה" , מקום שבו לא ננקטו הליכי אכיפה כלשהם כלפי המבנה הישן, שכאמור נבנה עוד במהלך שנת 2018, אף שנראה כי הוא נעדר כל אופק תכנוני, בהיותו בתחומי שטח אש. בפרט, נוכח דברי המשיבים כי בשטח האש "מבצעים כוחות צה"ל אימונים באש חיה" . כך או אחרת, משדבקו המבנה הישן והמבנה החדש זה בזה, "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית, ב, כד), לא ניתן להפריד ביניהם, ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית. משנמצא כי קיימת סמכות, שהופעלה כדין, אין באמור כדי להקים עילה להתערבותנו. מה גם, שמתגובת המשיבים עולה, שננקטו הליכי אכיפה לגבי בינוי הממוקם בסמיכות רבה למבנה מושא העתירה, המוחזק על-ידי אחיו של נאיף. נראה אפוא, כי אין לומר שהמשיבים כלל אינם פועלים לאכיפת דיני התכנון במקום. 16. אשר ליתר הטענות – העדר זכות שימוע, העדר הנמקה, שיהוי, הפרת נורמות מהדין הבינלאומי, ועוד – הרי שטענות אלה נדונו במספר לא מבוטל של הליכים דומים – ונדחו כולן; "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט) . לא מצאתי כל חידוש בטענותיו הספציפיות של נאיף בהקשר זה, ואין לי אלא להפנות להליכים הרבים האחרים, שבהן טענות מסוג זה נדחו אחת לאחת (ראו למשל: עניין סנט איב , פסקאות 27-16, 32-31; בג"ץ 6872/20 שאכר נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון , פסקה 10 (4.3.2021); בג"ץ 1793/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (27.5.2021); בג"ץ 7013/21 זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 10 (18.11.2021)). 17. נאיף ביקש בעתירתו 'להכשיר' את המבנה החדש, משום שחובר למבנה הישן. ואולם, דווקא חיבור זה פתח את הפתח להריסת המבנה כולו, על-פי הוראות הצו; נאיף 'בא לברך ונמצא מקלקל'. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף ולגופה, וכך אציע לחברַי כי נעשה. בהתאם, גם הבקשה למתן צו ביניים דינה להידחות. נאיף ישא בהוצאות המשיבים, בסך של 3,000 ₪. ש ו פ ט השופט א' שטיין : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ג' כנפי-שטייניץ : אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג . ניתן היום, ‏א' בתמוז בסיון התשפ"ב (‏30.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22039840_O02.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3984/22", "בג\"ץ 4588/18", "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 3483/05", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 6872/20", "בג\"ץ 1793/21" ]

747,220

735,031

בבית המשפט העליון בג"ץ 3985/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותר: עומר אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר החלטה לתגובת המשיבים לבקשה למתן צו ביניים, עד יום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ב (‏12.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039850_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3985/22" ]

747,221

736,551

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3985/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: עומר אלאתמין נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין השופט נ' סולברג : 1. עתירה לביטול הוראה לסילוק מבנה חדש, מיום 30.5.2022, שניתנה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן, בהתאמה: הוראת הסילוק ו- הצו לסילוק מבנים חדשים או הצו ), להריסת מבנה בלוקים, המצוי בעיצומה של בנייה, בשלב זה ללא גג וללא חלונות ודלתות, אשר נבנה שלא כדין על-ידי העותר – עומר אלאתמין (להלן: עומר ) – בתחום שטח אש 917 (להלן: הבינוי או המבנה ). במסגרת העתירה התבקשנו ליתן גם צו ביניים, שיאסור על המשיבים להרוס את הבינוי, עד להכרעה בעתירה. 2. כפי שצוין לא אחת על-ידי בית משפט זה, הצו לסילוק מבנים חדשים נועד לסייע בידי גורמי האכיפה באזור יהודה ושומרון, להתמודד בצורה אפקטיבית ומהירה, עם תופעת הבניה הבלתי-חוקית הפושה באזור זה, ובכך למנוע את הניסיונות לקבוע 'עובדות בשטח'. כך אמרתי במקום אחר: "הצו שמכוחו הוּצאה הוראת הסילוק, הוא אחד מכלי האכיפה שהועמדו לרשות המשיבים. מטרתו – לאפשר התמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית באזור יהודה ושומרון, תוך שינוי הנוהג שהפך רווח, שלפיו 'תחילה בּוֹנים, ורק אחר כך פונים'" (בג"ץ 7013/21 זיתון נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 2 (18.11.2021) (להלן: עניין זיתון )). סמכות האכיפה המוקנית לגורמי המינהל האזרחי, לפי הצו לסילוק מבנים חדשים, כפופה למספר תנאים מהותיים, מצטברים, שבהתקיימם, ניתן להוציא הוראת סילוק, ביחס למבנה בלתי-חוקי, מבלי שנדרש ליתן זכות שימוע מראש. בעיקרו של דבר, הצו חל רק על 'מבנה חדש'; דהיינו: מבנה שאינו יביל, שטרם הושלמו לגביו עבודות הבנייה, או שטרם חלפו 6 חודשים ממועד השלמתן, וככל שמדובר במבנה למגורים – אם המבנה החדש עדיין לא אוכלס, או שטרם חלפו 30 ימים ממועד אכלוסו. הוראת סילוק מכוח הצו, טעונה אישור מאת ראש המינהל האזרחי, או מי שהוסמך לכך על-ידו, ותוקפה הוא למשך 120 ימים. תנאים נוספים נקבעו בצו האמור, אך אין צורך להרחיב בהם, בכל הקשור לעניין שלפנינו. 3. עוד אזכיר, כי עתירה נגד עצם חוקיות הצו, נבחנה במסגרת בג"ץ 4588/18 אגודת 'סנט-איב' המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט איב ), וצוין באותו עניין, מפי המשיבים, כי בכוונתם להפעיל את הצו בתחילה, במתכונת הרצה ('פיילוט') מצומצמת, למשך שנה. בתום שנה זו, יבּחֵן המשך השימוש בצו, בהתאם ללקחים שיופקו לגביו. תקופת ההרצה חלפה-עברה זה מכבר, ובהתאם גובש מסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" , מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות ). זאת, כעולה מפסיקה מאוחרת יותר, שניתנה בעקבות הוצאת הוראת סילוק למבנים שונים, על-פי מדיניות האכיפה העדכנית (ראו למשל: בג"ץ 7722/20 אדריס נ' המפקד הצבאי באיו"ש , פסקה 3 (23.11.2020) (להלן: עניין אדריס ); עניין זיתון , פסקה 2). במסמך המדיניות נקבע, כי ניתן יהיה להפעיל את הוראות הצו, על מקרים שונים, כמפורט בו (ראו פירוט בעניין אדריס , פסקה 3). סוג המקרים הראשון, מתייחס ל "מבנים המצויים בשטחי אש" ; די בכך לצורך הכרעה בעתירה שלפנינו. 4. ביום 9.3.2022 נצפה הבינוי מושא העתירה על-ידי פקחי המינהל האזרחי, אשר ערכו סיור בתחומי שטח אש 917. פקחי המינהל ציינו, כי איתרו מבנה עשוי בטון, שבנייתו טרם הושלמה: מבנה לא מקורה, נעדר ריצוף, אשר טרם הותקנו בו חלונות ודלתות, ובזנטי ברזל מזדקרים מקירותיו. בהמשך אותו יום, הצהיר פקח המינהל האזרחי, כי למיטב ידיעתו, בניית המבנה עדיין לא הושלמה, והוא אינו מאוכלס. 5. נוכח האמור, הוחלט לפעול לאכיפת הדין, באמצעות הוראות הצו. בהתאם, ביום 30.5.2022 נמסרה לעומר הוראת הסילוק, בדרך של תלייתה על-גבי דופן המבנה. כאן המקום לציין, כעולה מתיעוד הבינוי שצורף לתגובת המשיבים, כי גם במועד מסירת הוראת הסילוק – בניית המבנה טרם הושלמה. 6. ביום 1.6.2022 הגיש עומר בקשה לביטול הוראת הסילוק, בהתאם לקבוע בסעיף 5 לצו. בבקשתו טען עומר, כי נפלו מספר פגמים בהוראת הסילוק. נטען, כי כלל לא מדובר בבנייה חדשה, כהגדרתה בצו; כי לא ניתנה לו זכות שימוע מראש; וכי הוצאת הוראת הסילוק למבנה זה, סוטה מהמדיניות המוצהרת של המשיבים, בכל הנוגע להפעלת אכיפה על-פי הצו. בנוסף נטען לחוסר סבירות ולאי-מידתיות בהוצאת הצו, ולסטייה מהוראות הדין הבינלאומי החל באזור. 7. ביום 2.6.2022 נדחתה בקשת עומר לביטול הוראת הסילוק. בתמצית, מנהל יחידת הפיקוח קבע, כי הבינוי עונה להגדרת "מבנה חדש" לפי הוראות הצו, וכי ניתן לסלקו, על-פי מדיניות האכיפה של המשיבים, משום שהוא מצוי בשטח אש, ומשלא הוצג על-ידי עומר היתר בניה כדין. גם הטענות בעניין העדר שימוע – נדחו, תוך הפניה לפסיקה רלבנטית. לבסוף צוין, כי הוראת הסילוק לא תבוצע עד חלוף 96 שעות מעת מסירת ההחלטה בבקשה. מכאן העתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 12.6.2022, המופנית כלפי הוראת הסילוק. 8. בעתירה נטען, כי עבודות החפירה לבניית המבנה החלו כבר בשנת 2016, וכי קירות הבטון של המבנה הוקמו בחודש אוקטובר 2021, בתוך 10 ימי עבודה. מני אז – לא ביצע עומר כל תוספת בניה במבנה. לפיכך נטען, כי חלפו למעלה מ-6 חודשים ממועד סיום עבודות הבנייה, ובהתאם, התנאי שבסעיף 6(א)(2) לצו – אינו מתקיים. במצב דברים זה, נדרש לקבוע כי הוראת הסילוק הוּצאה בחוסר סמכות. מעבר לכך נטען, כי המבנה משמש את עומר כבית מגורים, וכי במשך כל תקופת הבניה – לא נמסר לעומר כי מעשיו מנוגדים לדין, וכי עליו לחדול מהמשך הבניה. בנוסף, שב עומר בעתירה, על עיקרי הטענות שהעלה, במסגרת בקשתו לביטול הוראת הסילוק. בקצרה, נטען כי לא ניתנה לו זכות שימוע מראש, עובר לקבלת ההחלטה על סילוק המבנה; כי הוצאת הצו לוקה בשיהוי, מאחר שהמבנה הוקם עוד בחודש אוקטובר 2021, וכי נגרם לו נזק רב כתוצאה משיהוי זה; כי הוראת הסילוק עומדת בניגוד למדיניות האכיפה של המשיבים, שכן אין מדובר בשטח אש; וכי הוראת הסילוק הוּצאה בחוסר סבירות קיצוני, ובניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. 9. ביום 12.6.2022 ביקשתי מאת המשיבים להגיש תגובה לבקשה למתן צו ביניים. ביום 26.6.2022, הגישו המשיבים תגובה כוללת, לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים. לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת עשיית דין עצמי, נוכח העובדה כי עומר בחר להקים את המבנה ללא היתר בניה, בתוך שטח אש, ובהעדר עילה להתערבות בהחלטה להורות על סילוק המבנה. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המשיבים, על צרופותיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות; הן על הסף, הן לגופה. 10. דחיית העתירה על הסף – על שום מה? על שום שעומר בחר לעשות דין לעצמו – בנה מבלי לבקש היתר, בתוככי שטח אש, ורק לאחר שכלתה אליו הרעה, פנה לבית משפט לקבלת סעד. בכך, פעל עומר בחוסר ניקיון כפיים, ומטעם זה לבדו, יש להורות על דחיית עתירתו, אף מבלי לבררה לגופה (עניין זיתון , פסקה 7; בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.3.2022) (להלן: עניין אלח'וואג'ה )). לזאת אוסיף, כי יש לדחות את העתירה על הסף, גם משום שהיא נעדרת תשתית עובדתית לתמיכה בנטען בה. טענתו המרכזית של עומר, שלפיה המבנה הושלם כבר בחודש אוקטובר, הועלתה ללא כל ביסוס עובדתי, ומבלי שהובאו ראיות אובייקטיביות או אסמכתאות כלשהן לתמיכה בה. לא זו אף זו: גרסתו זו של עומר, עומדת בניגוד גמור לתמונות שצירפו המשיבים לתגובתם, שמהן עולה כי בניית המבנה טרם הושלמה – הן במועד עריכת הסיור על-ידי פקחי המינהל האזרחי (9.3.2022), הן במועד הוצאת הוראת הסילוק (30.5.2022). לא ניתן אפוא לקבל את טענתו זו של עומר גם כשלעצמה, וברי כי אין להעדיפה על פני טענתם המוכחת של המשיבים. טענה בלתי-מבוססת נוספת שהעלה עומר, היא כי המקרקעין שעליהם הוקם המבנה, מצויים מחוץ לשטח אש 917. דא עקא, גם טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס, בעוד המשיבים צירפו לתגובתם עזר, המלמד בבירור כי הבינוי מצוי בטבורו של שטח אש 917. על כן, גם טענה זו – נעדרת יסוד. במצב דברים זה, משטענותיו העיקריות של עומר הועלו ללא כל ביסוס עובדתי לתמיכה בהן, יש להורות על דחיית עתירתו, ולוּ מטעם זה לבדו (ראו, למשל, בג"ץ 310/22 אבו תבאת נ' ראש המנהל האזרחי , פסקה 6 (23.1.2022) (להלן: עניין אבו תבאת )) 11. דחיית העתירה לגופה – על שום מה? על שום שלא קמה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת המשיבים, לפעול כלפי עומר באמצעות מתן הוראת סילוק. כפי שפורט לעיל, המשיבים ערכו סיור במקרקעין המדוברים, ומצאו כי הבינוי הוקם ללא היתר כדין, וכי במועד הוצאת הוראת הסילוק – בניית המבנה טרם הושלמה: המבנה נעדר גג, ריצוף, חלונות ודלתות. המשיבים תמכו את החלטתם בתמונות המתעדות את הבינוי, בשני מועדים שונים; בהצהרתו של הפקח אשר ערך את הסיור ביום 9.3.2022; וכן בעזר המראה את מיקומו של הבינוי בתוככי שטח האש. אם כן, שלא כטענת עומר, המקרה דנן מתאים ככפפה ליד, הן להוראות הצו, הן למדיניות האכיפה של המשיבים. לכך יש להוסיף את המובן מאליו, כי גם טענת עומר, שלפיה פעולת המשיבים לקתה בשיהוי, אין לה על מה שתסמוך. משידענו כי לא חלפו יותר מחודשיים, מאז המועד שבו התוודעו גורמי האכיפה לקיומו של המבנה, ועד להוצאת הוראת הסילוק לגביו (ראו: עניין אלח'וואג'ה , פסקה 5). גם טענות עומר לגבי חובת ההנמקה – דינן להידחות. בהחלטת מנהל יחידת הפיקוח מיום 2.6.2022, שבה נדחתה בקשתו לביטול הוראת הסילוק, צוין כי בהעדר צירוף היתר בנייה כדין, ובהעדר הוכחה לכך שתנאֵי הצו אינם מתקיימים – אין מקום להיעתר לבקשה; די בכך כדי לעמוד בחובת ההנמקה (עניין זיתון , פסקה 10; עניין אבו תבאת , פסקה 7). 12. לבסוף, אין להידרש לטענות העקרוניות שהעלה עומר, בדבר "העדר זכות השימוע" , ובדבר סתירתו של הצו את הוראות המשפט הבינלאומי. טענות אלה הועלו בעתירות קודמות – ונדחו פעם אחר פעם (ראו למשל: עניין סנט איב , פסקאות 27-16, 32-31; בג"ץ 1793/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (27.5.2021); בג"ץ 6872/20 שאכר נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון , פסקה 10 (4.3.2021); עניין זיתון , פסקה 10). די באמור באסמכתאות שהובאו כדי לדחות את טענותיו אלה של עומר – הרוצה להרחיב יפנה לעיין בהן. אין מקום לכך שבית משפט זה ידרש לטענות הללו פעמים נוספות, כל שני וחמישי. אשר על כן, דין העתירה – ועמה גם בקשת עומר למתן צו ביניים – להידחות על הסף ולגופה, והיא נדחית בזאת. עומר ישא בהוצאות המשיבים, בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ל' בסיון התשפ"ב (‏29.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22039850_O02.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3985/22", "בג\"ץ 7013/21", "בג\"ץ 4588/18", "בג\"ץ 7722/20", "בג\"ץ 206/22", "בג\"ץ 310/22", "בג\"ץ 1793/21", "בג\"ץ 6872/20" ]

747,222

737,015

בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעורים, כמפורט להלן. סיכום טענות הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן עד ליום 15.9.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. 3. המשיבים בע"א 3964/22, הם המערערים בע"א 3988/22, יגישו את סיכום טענותיהם כמשיבים וכמערערים, במסמך אחד , עד ליום 15.11.2022, בהיקף של עד 10 עמודים. במסמך סיכום הטענות, יבחינו המשיבים בין טענותיהם בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 4. המערערות בע"א 3964/22, תגשנה את סיכום טענותיהן בע"א 3988/22, כמשיבות וכן סיכומי תשובה בערעורן (אם הן חפצות בכך), עד ליום 15.12.2022, בהיקף של עד 6 עמודים. במסמך סיכום הטענות, תבחנה המערערות בין טענותיהן בכל הליך באמצעות כותרות מתאימות. 5. המשיבים בע"א 3964/22, יגישו סיכומי תשובה בערעורם (אם הם חפצים בכך) עד ליום 5.1.2022, בהיקף של עד 2 עמודים. 6. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 7. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 8. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 9. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 10. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 11. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 13.3.2023 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22", "בע\"א 3964/22", "בע\"א 3988/22" ]

747,226

740,948

בבית המשפט העליון ע"א 3964/22 ע"א 3988/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. מ.ע.ג.ן- יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בוטיק- שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס בקשת המערערים מיום 18.8.2022 להגדלת היקף הסיכומים החלטה בהסכמת הצדדים ונוכח נימוקי הבקשה שבכותרת, הבקשה מתקבלת. היקף סיכומי כל אחד משני הצדדים יגדל בשני עמודים כאמור בבקשה. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039640_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3964/22", "ע\"א 3988/22" ]

747,227

735,199

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קרית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג החלטה לתגובה מקדמית של המשיבים לעתירה ולבקשה לצו ביניים, עד ליום 15.7.2022. בשים לב למועד כניסת צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה מקומית), התשפ"ב-2022, אין מקום ליתן בשלב זה צו ביניים. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,228

735,439

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. עיריית צפת 2. עיריית בית שאן 3. מ.מ קרני שומרון העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה - והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה לצירוף המבקשות כעותרות בשם המבקשות: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג החלטה לתגובת המשיבים לבקשה לצירוף המבקשות כעותרות לעתירה, עד ליום 23.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ח בסיון התשפ"ב (‏17.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,229

736,275

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קרית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר המבקשות להצטרף כעותרות לעתירה: 1. עיריית צפת 2. עיריית בית שאן 3. מ.מ קרני שומרון בקשה מטעם המבקשות להצטרף כעותרות לעתירה בשם המבקשות להצטרף כעותרות: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה בהעדר התנגדות, ובהינתן האמור בבקשת המבקשות, שלפיו צירופן לעתירה "אינו משפיע על טיעוני העתירה" , תצורפנה המבקשות כעותרות לעתירה. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O03.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,230

736,276

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר המבקש להצטרף כעותר לעתירה: חה"כ מיכאל ביטון בקשה מטעם המבקש להצטרף כעותר לעתירה בשם המבקש להצטרף כעותר לעתירה: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג החלטה המשיבים יגיבו לבקשה לצירוף המבקש כעותר, עד ליום 30.6.2022. ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ב (‏27.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O04.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,231

736,679

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. עיריית צפת 8.עיריית קרית-שמונה 9. מ.מ קרני שומרון נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה - והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר המבקש להצטרף כעותר לעתירה: חה"כ מיכאל ביטון בקשה מטעם המבקש להצטרף כעותר לעתירה בשם המבקש להצטרף כעותר לעתירה: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה בהעדר התנגדות, ומשהמבקש מיוצג בידי אותו עורך דין המייצג את העותרים, יצורף המבקש כעותר לעתירה. ניתנה היום, ד' בתמוז התשפ"ב (‏3.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O05.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,232

737,588

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ד' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קרית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. עיריית צפת 8. עיריית בית שאן 9. מ.מ קרני שומרון 10. ח"כ מיכאל ביטון נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מטעם 'אמת ליעקב בע"מ' להצטרף כעותרת לעתירה בשם העותרים: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון בשם המבקשת להצטרף כעותרת: עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד מאיר אברהם; עו"ד יגל דוד החלטה 1. לפנַי בקשת הצטרפות לעתירה, שהוגשה על-ידי עמותת אמת ליעקב בע"מ. זאת, בהמשך לפסק הדין שניתן בבג"ץ 4218/22 אמת ליעקב בע"מ נ' ועדת המחירים , ביום 30.6.2022, מפי השופט ח' כבוב , בהסכמת השופטים י' עמית ו- ג' כנפי שטייניץ , שבגדרו נדחתה עתירה שהגישה המבקשת על הסף, מחמת קיומה של עתירה תלויה ועומדת, מוקדמת בזמן, שהוגשה באותו עניין – היא העתירה דנן. במסגרת פסק הדין שניתן שם נקבע, כי למבקשת עומדת אפשרות להגיש בקשת הצטרפות בגדרי העתירה דנא; מכאן הבקשה שבנדון. 2. אציין, כי לעתירה שלפנינו כבר צורפו מספר עותרים נוספים, בהסכמת העותרים המקוריים (הם העותרים 6-1) ובהעדר התנגדות מצד המשיבים (לעניין זה, ראו החלטותַי מהימים 26.6.2022 ו-3.7.2022). אולם, יש לציין, כי באותם מקרים, היו המבקשים להצטרף מיוצגים על-ידי אותו עורך דין שייצג את העותרים המקוריים, כך שמידת ההכבדה והסרבול של ההליך – לא היתה רבה. לא כן הוא בבקשה שלפנַי, שבה המבקשת מיוצגת בנפרד, ומבקשת להשמיע, הן בכתב הן בעל-פה, לטענתה, את קולה הייחודי. העותרת טוענת, כי היא מביאה עמה ערך מוסף רב לעתירה, שכן העותרים המקוריים מבקשים להגן על אינטרס ספציפי שלהם שנפגע, בעוד שעתירתה-שלה הוגשה במטרה להגן על האינטרס הציבורי הרחב שנפגע כתוצאה מרפורמת 'דרך שווה'. כמו כן צוין, כי בשונה מן העתירה המקורית, חיציה-שלה מופנים גם כלפי "ועדת המחירים – כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996" (להלן: ועדת המחירים ), ומכאן הצדקה נוספת לצירופה להליך. עוד צוין בבקשה, כי העתירה דנא מצויה בשלביה הראשוניים, ולכן אין חשש להכבדה על ההליך; וכי יש להתחשב בהסכמתם של העותרים המקוריים והמשיבים לעצם בקשת ההצטרפות. 3. לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה; משהמשיבים והעותרים המקוריים לא הביעו התנגדות לצירוף; ולנוכח העובדה כי מצויים אנו עתה בשלביו הראשוניים של ההליך – אני רואה מקום לצירוף המבקשת כעותרת לעתירה. אולם, כפי שיובהר להלן, אין בעצם צירופה של המבקשת לעתירה משום מתן 'שיק פתוח' לחזרה על כלל הטענות שהועלו בעתירה המקורית; לא לשם כך מכוונת תכלית הצירוף. כידוע, "יש מקום לשקול הצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם מוסיפים לעמדת הצד שאליו הם מבקשים להצטרף. אין מקום להצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם חוזרים על עמדות שכבר נטענו על-ידי הצד שאליו הם מבקשים להצטרף" (בג"ץ 5368/96 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נ(4) 364, 371 (1996)). עיון בבקשה מלמד, כי אכן העותרת מבקשת להוסיף על הנטען בעתירה המקורית, ובמכלול השיקולים מצאתי מקום לאפשר לה להשמיע את דבריה. ברם, 'נאה דורש ונאה מקיים' – המבקשת סבורה כי ראוי שקולה הייחודי יִשָׁמַע, ועל כן, את טענותיה תייחד ותגביל לאותו 'ערך מוסף' שהיא מביאה באמתחתה; לאותה תרומה סגולית שהיא מוסיפה לעתירה המקורית, ותימנע מלשוב על טענות שנפרסו בעתירה המקורית. הדברים אמורים, הן ביחס לפרק העובדתי והנורמטיבי, הן ביחס לפרק הטיעון המשפטי. ככל שהדברים כבר פורטו בעתירה המקורית, ואין בהם משום השאת תועלת לבירור העתירה, אין להעמיס ולעבות שלא לצורך. 4. אשר על כן, המבקשת תצורף כעותרת לעתירה, ותגיש כתב טענות מטעמה, שבו תפרט את הטענות הייחודיות, המוסיפות על הנטען בעתירה המקורית, כאמור לעיל; מאחר שהרפורמה עתידה להיכנס לתוקף בקרוב, בראשית חודש אוגוסט 2022, המבקשת תפעל כאמור עד יום 14.7.2022. 5. בד בבד, ועדת המחירים תצורף גם היא לעתירה – כמשיבה. 6. בכפוף לאילוצים, היומן יעשה מאמץ לקבוע את העתירה לדיון בשבוע האחרון של חודש יולי 2022. המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית לעתירה, ולכתב הטענות שתגיש המבקשת, עד 7 ימים לפני מועד הדיון שיקָבע. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_O06.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22", "בג\"ץ 5368/96" ]

747,233

738,053

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. ח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה – והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מוסכמת מיום 14.7.2022 להארכת מועד בשם העותרים 10-1: עו"ד אורי קידר, עו"ד עופר שכטר, עו"ד נדב בנאסייאג בשם העותרת 11: עו"ד יחיאל וינרוט, עו"ד מאיר אברהם, עו"ד יגל דוד בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן, עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם, העותרת 11 תגיש את טיעוניה עד היום. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039890_A07.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,234

738,525

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מוסכמת מיום 20.7.2022 מטעם המשיבים להארכת מועד בשם העותרים 10-1: עו"ד עופר שכטר בשם העותרת 11: עו"ד מאיר אברהם בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית עד ליום 24.7.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039890_A08.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,235

738,759

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מיום 24.7.2022 למתן ארכה קצרה מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן, עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039890_A09.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,236

739,042

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - ט' לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה להצטרפות להליך שבכותרת החלטה אין מקום לצירוף צדדים נוספים לעתירה. די בטענות הצדדים שהוגשו עד כה כדי ללבן את הסוגיה בדבעי. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_N10.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,237

739,123

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 - י' לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה לצילום ושידור הדיון לציבור החלטה אין מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית בזאת. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_N11.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,238

739,256

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022) בשם העותרים 10-1: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם העותרת 11: עו"ד מאיר אברהם בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי המלצת ועדת מחירים עליה נסמכו משיבים 2 ו-4 בהחלטתם בטלה בשל כך שבעת גיבוש ההמלצה הוועדה מנתה שלושה חברים במקום ארבעה, כמצוות סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996; וכן מדוע לא ייקבע כי כפועל יוצא מכך יישלל תוקף החלטת משיבים 2 ו-4 כאמור. תשובת המשיבים תינתן עד ליום 22.9.2022. לא ראינו לתת צו ביניים בעת הזאת. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22039890_N12.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022) בשם העותרים 10-1: עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר; עו"ד נדב בנאסייאג בשם העותרת 11: עו"ד מאיר אברהם בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון צו על-תנאי על יסוד עתירה זו שהובאה לפני בית-משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי המלצת ועדת מחירים עליה נסמכו משיבים 2 ו-4 בהחלטתם בטלה בשל כך שבעת גיבוש ההמלצה הוועדה מנתה שלושה חברים במקום ארבעה, כמצוות סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996; וכן מדוע לא ייקבע כי כפועל יוצא מכך יישלל תוקף החלטת משיבים 2 ו-4 כאמור. המשיבים יגישו תשובתם עד ליום 22.9.2022. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). עידית מלול מזכירה ראשית

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,239

740,048

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה- והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה לצו ביניים החלטה אין מקום למתן צו ביניים. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22039890_N13.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,240

743,226

בבית המשפט העליון בג"ץ 3989/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עיריית ביתר עילית 2. עיריית קריית שמונה 3. עיריית דימונה 4. יהודה אריה פייג 5. אליהו שרייבר 6. יצחק פריימן 7. הח"כ מיכאל ביטון 8. עיריית צפת 9. עיריית בית שאן 10. מ.מ קרני שומרון 11. אמת ליעקב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משרד האוצר 4. שר האוצר בקשה מוסכמת מטעם המשיבים למתן ארכה בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם, תצהיר תשובה מטעם המשיבים יוגש עד ליום 3.11.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039890_N14.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 3989/22" ]

747,241

741,156

בבית המשפט העליון ער"א 3990/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. קרנית , קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים 9. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 10. המפקח על הביטוח-אגף שוק ההון 11. פלוני 12. פלוני ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 31.5.2022 בע"א 3971/20 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 31.5.2022 בע"א 3971/20, בה נדחתה השגת המערער על החלטת המזכיר המשפטי שלא לקבל למרשם בקשה להצטרף להליך, מן הטעם שמדובר בהליך שהסתיים זה מכבר. כן נסוב הערעור על החלטת הרשמת מיום 9.6.2022 בהש"א 3715/22, בה נדחתה בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטה האמורה. דין הערעור להידחות. בית משפט זה סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין מיום 8.5.2022, ואין כל מקום לבקשות להצטרפות להליך בעת הזו (וראו למשל: בע"מ 8132/17 פרטוש נ' סלם שפטוש (21.11.2018)). יצוין כי חרף העובדה שהוגשו על ידי המערער לבית משפט זה מסמכים רבים הכוללים פירוט של טענותיו וצרופות למכביר, גם בעת הזו כלל לא ברור כיצד הוא או אמו נוגעים להליך אליו מבוקשת ההצטרפות. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22039900_N10.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בע\"א 3971/20" ]

747,249

735,179

בבית המשפט העליון בש"א 3991/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד משה עבדי, עו"ד גלית בן ארי החלטה לתגובת המשיב עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039910_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 3991/22" ]

747,251

737,468

בבית המשפט העליון בש"א 3991/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד משה עבדי, עו"ד גלית בן ארי בשם המשיב: עו"ד אבשלום מחיוט החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 19858-12-21 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. מדובר בתביעה בגין נזקי גוף שהגיש המשיב נגד המבקשת, בגין נזקים שלפי הנטען נגרמו לו עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 24.11.2016. 2. אציין כי תביעה דומה שהגיש המשיב נדונה בעבר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. לאחר שהוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעת פשרה מטעם בית המשפט הגיש המשיב בקשה להפסקת התובענה עקב החמרה שחלה במצבו. בפסק דין שניתן ביום 23.5.2021 הורה בית משפט השלום בתל אביב-יפו על מחיקת התובענה תוך שציין כי "במידה ותחודש התובענה ו/או תוגש תובענה חדשה כל ההליכים שהתקיימו בתיק זה יחייבו בתובענה שתוגש" (ת"א 49941-01-18, השופט י' גזית (להלן: התביעה הראשונה )). בהמשך לכך, ביום 25.11.2021 שב המבקש והגיש תביעה חדשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (להלן: התביעה השנייה ), אך זו נמחקה בפסק דין שניתן ביום 6.12.2021 לאחר שהמשיב טען כי התביעה השנייה "הוגשה טרם זמנה בשל טעות משרדית, שכן היא עודנה אינה בשלה לניהול בין כותלי בית המשפט" (ת"א 63587-11-21, הרשם הבכיר א' דורני-דורון ). בחלוף שלושה ימים, ביום 9.12.2021, הגיש המשיב את התביעה מושא הבקשה לבית משפט השלום בפתח תקווה (להלן: התביעה השלישית ). 3. המבקשת טוענת כי התנהלות המשיב נגועה בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט. נטען כי המשיב מבקש לשפר את מצבו באמצעות התדיינות בפני מותב אחר, וזאת לאחר שהצעת הפשרה שהוצעה לו על-ידי בית המשפט בתל אביב-יפו לא היתה לרוחו. עוד טוענת המבקשת, כי מירב הזיקות נתונות לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בשים לב לכך שהתאונה אירעה בתל אביב. 4. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי התביעה הראשונה הופסקה בשל רצונו לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה להחמרת מצב. אשר לתביעה השנייה, זו הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בשל "טעות אנוש" אף שביקש להגישה לבית המשפט בפתח תקווה, וכי על כן ביקש למחקה והגישה מחדש לבית משפט השלום בפתח תקווה. המשיב טוען כי התביעה השלישית הוגשה לבית משפט השלום בפתח תקווה, בין היתר, משיקולי נוחות של באי-כוחו, וכי הגיש תחשיב נזק מטעמו בשגגה "תוך שהוא אינו ער לשמירת ההליכים מהתביעה הראשונה" . 5. דין הבקשה להתקבל. 6. סמיכות הזמנים הרבה בין מחיקת התובענה השנייה לבין הגשתה של התביעה השלישית, כמו גם הטעם שניתן למחיקתה של התביעה השניה אשר אינו עולה בקנה אחד עם הגשתה תוך ימים ספורים לבית משפט אחר, מעוררים את "החשש שמא הוגשה התובענה השנייה ( השלישית בענייננו ) לבית משפט אחר מזה שבפניו תלויה התובענה הראשונה ( השניה בענייננו ) בשל שיקולים בלתי ראויים, כגון בחירה של בית משפט או שופט ( Forum Shopping ) (בש"א 4911/14 דנישבסקי נ' ש.שלמה רכב בע"מ , פסקה 4 (27.7.2014)). המשיב לא נתן הסבר מספק שיש בו כדי לסתור את החשש האמור. משבחר המשיב להגיש את התביעות הראשונה והשנייה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, הרי שהן מאזן הנוחות, הן העיקרון בדבר מניעת Forum Shopping מצדיקים היעתרות לבקשה להעברת הדיון. 7. הדיון בת"א 19858-12-21 (שלום פתח תקווה) יועבר אפוא לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך 1,000 ₪. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22039910_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 3991/22", "ת\"א 49941-01-18", "ת\"א 63587-11-21", "בש\"א 4911/14" ]

747,252

735,457

בבית המשפט העליון ע"פ 3992/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: וליד ותד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת נימוקי ערעור החלטה נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22039920_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 3992/22" ]

747,253

739,596

בבית המשפט העליון ע"פ 3992/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: וליד ותד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור מיום 31.7.2022 החלטה בשים לב לכך שהמדינה אינה מתנגדת לכך, ניתנת ארכה להגשת נימוקי הערעור עד ליום 6.9.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039920_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 3992/22" ]

747,254

741,753

בבית המשפט העליון ע"פ 3992/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: וליד ותד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 23.1.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערער יגיש את עיקרי טיעוניו בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשפ"ב (‏4.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039920_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 3992/22" ]

747,255

737,755

בבית המשפט העליון ע"פ 3996/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.6.2022 בתפ"ח 32820-08-21 שניתנה על ידי סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר השופטת ד' כהן והשופט ד' בן טולילה בשם המערער: עו"ד ניל סיימון פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר , השופטת ד' כהן והשופט ד' בן טולילה ) מיום 8.6.2022 בתפ"ח 32820-08-21 (להלן: ההליך ) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. ביום 15.8.2021 הוגש כתב אישום נגד המערער ובו יוחסו לו עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה סדום) לפי סעיף 351(ב) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה מגונה) לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין; וניסיון למעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) עם סעיף 25 לחוק העונשין. לפי כתב האישום, המערער ביצע את העבירות המתוארות במתלוננות שהן בנותיו החורגות (להלן: המתלוננות ), לאחר שנשא לאשה את אימן וגידל אותן כאב. 2. ביום 8.6.2022 התקיים דיון הוכחות בהליך בפני השופטים זלוצ'ובר (להלן: אב בית הדין ), כהן ו בן טולילה (ההרכב כולו יכונה להלן: המותב ), ובו החל להעיד מטעם ההגנה גיסו של המערער (להלן: עד ההגנה ). עד ההגנה העיד כי באירועים שבהם נכח יחד עם משפחת המערער, לרבות המתלוננות, "תמיד הייתה אווירה ממש ממש חיובית, אווירה מאד טובה". לאחר מכן, החל ב"כ המערער לחקור את עד ההגנה על מפגשים ספציפיים שהתקיימו בתקופה שבה, לפי הנטען בכתב האישום, ביצע המערער את העבירות במתלוננות. עד ההגנה העיד כי התרשם שהאווירה הייתה "פנטסטית ביותר", והשיב בשלילה לשאלת ב"כ המערער אם הגיוני שבאותה תקופה ביצע המערער במתלוננות את העבירות. בשלב זה הפסיק אב בית הדין את ב"כ המערער והוחלפו ביניהם הדברים הבאים: "[אב בית הדין]: הבנו. הבנו, נו? [ב"כ המערער]: אדוני, זה קו ההגנה. [אב בית הדין]: אבל הבנו. [ב"כ המערער]: אבל אדוני, זה קו ההגנה, זה לא נחקר, המשטרה לא חקרה את זה. [אב בית הדין]: אדוני, בלי נאומים. [ב"כ המערער]: אני לא בנאומים. [אב בית הדין]: אני מנסה לקצר אותך, כי הבנו, הבנו שהאיש טוען שזה לא הגיוני, לפי ההתנהגות שהוא ראה בכל מה שהוא היה איתן ביחד, הבנו [...] הטיעון ברור, חבל, זה לא יעזור אם יהיו עוד 100 אירועים כאלה. [ב"כ המערער]: למה זה לא יעזור לי? [אב בית הדין]: כי זה לא יעזור לטיעון. או שהטיעון, או שאנחנו מקבלים אותו או שאנחנו לא מקבלים אותו, אבל זה לא משנה האם זה 10 או 20, זה לא חשוב. האיש הזה התרשם שזה לא יכול להיות לפי היחסים שהוא ראה. [...] [ב"כ המערער]: לא, אני לא מסכים עם בית המשפט [...] ואני אפילו חושב, שההתבטאות הזו מראה משוא פנים כלפי [המערער], וכלפי קו ההגנה שלו". 3. בסמוך לאחר דין ודברים זה, נתן המותב את ההחלטה הבאה: "עד עתה, ניסינו לשכנע ועתה אנו אומרים זאת במפורש. הבנו את מה שהעד אומר, אין צורך בחקירה ארוכה על אותם דברים, ועל עוד דוגמאות. אנו הבנו גם הבנו, שטענת העד היא שהוא לא התרשם שאירועים כמתואר בכתב האישום יכלו להתרחש, לאור מערכת היחסים שהוא ראה, כפי שהוא ראה, בין המתלוננות לבין [המערער]" (להלן: החלטת המותב בעניין החקירה ). 4. לאחר שניתנה ההחלטה, ביקש ב"כ המערער הפסקה של חמש דקות על מנת לקבל ייעוץ מהסנגור הארצי, בנימוק שלפיו דברי אב בית הדין "[גובלים] במשוא פנים". על כך השיב אב בית הדין בשאלה "איזה משוא פנים, אתה לא מבין?". לאחר מכן הוחלפו הדברים הבאים: "[אב בית הדין]: תקשיב. [ב"כ המערער]: אדוני? [אב בית הדין]: תקשיב, תקשיב. [ב"כ המערער]: אדוני לא יצעק עליי. [אב בית הדין]: ואל תדבר יחד איתי, כל אחד ידבר יחד איתי? [ב"כ המערער]: אדוני לא יצעק עליי. [אב בית הדין]: אז תפסיק לדבר יחד איתי [...] תקשיב, אין פה משוא פנים ואין פה כלום. זה רק עניין טכני לחלוטין. אנחנו לא אומרים לך שמה שהוא אומר הוא לא נכון, ממש לא. מה שאנחנו אומרים, שזה לא משנה אם הוא יגיד עכשיו עוד פעם ראינו ועוד פעם ראינו, וכל פעם התרשמתי שזה לא היה. ב"כ המערער חזר על בקשתו לקבל חמש דקות הפסקה לצורך קבלת אישור להעלאת טענת פסלות, ולאחר שהצדדים חזרו מההפסקה שניתנה, ביקש ב"כ המערער את פסילת המותב. 5. ב"כ המערער טען כי דברי אב בית הדין וכן החלטת המותב בעניין החקירה מצביעים על משוא פנים, מאחר שעד ההגנה התבקש להעיד על אירועים קונקרטיים ולא לספר משהו "אמורפי". לטענתו, אם היו מעידים מטעם התביעה פסיכולוג או מחנכת כי בתקופה שבה נטען כי בוצעו במתלוננות עבירות אכן נצפתה "התנהגות קשה או [...] תפקוד קשה", בית המשפט היה "שומע בקשב רב את עדותו של אותו פסיכולוג, שמעיד על המצב הנפשי של המתלוננות בזמן הרלוונטי [...] ולא אומר, אני לא צריך לשמוע עוד אירועים כאלה אלא אני רוצה לשמוע כל מפגש וכל אירוע". ב"כ המערער טען כי בעשרות תיקים לא נתקל בשופטים "מקצרים או מונעים מהתביעה לחקור חקירות ארוכות בנושא הזה. מה שאני עושה, זה בדיוק אותו הדבר, רק מטעם ההגנה". בהמשך, התנהל דו-שיח בין ב"כ המערער ובין אב בית הדין בנוגע למשמעות החלטת המותב בעניין החקירה והדברים הנוספים שנאמרו בהקשר זה, ולאחר מכן אמר ב"כ המערער "בסדר. אני בנסיבות אלה סבור, שאדוני הראה פה משוא פנים". בעקבות זאת, נאמרו הדברים הבאים: "[אב בית הדין]: עוד פעם אתה חוזר? [ב"כ המערער]: כן. ובנסיבות אלה, אני מבקש מאדוני לפסול את עצמו מההרכב. [אב בית הדין]: תודה רבה, תודה רבה. [ב"כ המערער]: כן. [אב בית הדין]: יש לך נטייה לחזור על כל דבר 3 פעמים. [ב"כ המערער]: אדוני, זה לא משהו אישי. [אב בית הדין]: חזרת ואמרת. [ב"כ המערער]: פעם שלישית... [אב בית הדין]: אדוני, תודה נא לשבת". 6. ב"כ המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות מאחר שהמבחן למשוא פנים הוא אובייקטיבי ולא לפי תחושתו הסובייקטיבית של ב"כ המערער, ונטען כי לא היה כל משוא פנים בהתנהלות בית המשפט קמא. לאחר מכן, דחה ההרכב את בקשת הפסלות בהחלטה קצרה בה נקבע כי תפקידו של בית המשפט הוא לנהל את הדיון ולגרום לו להיות יעיל וענייני ו"בדיוק כפי שהטיעון עתה, בבקשה לפסול את ראש ההרכב, נטענו טענות שחוזרות על עצמן, כך גם בנושא העד. לא הפסקנו את החקירה של העד, כל מה שביקשנו הוא לצמצם את החקירה, מתוך נקודת ההנחה שהיא דווקא טובה להגנה, כשלפיה הבנו שהעד לא הבחין בדבר שיכול ללמד על כך, שהייתה פגיעה מינית במתלוננות. ואין זה משנה מבחינה כמותית, האם הבחין בכך לאורך עשרה מקרים, או לאורך 100 מקרים [...]". המותב קבע כי בדברים אלה לא קמה כל עילת פסלות, והורה לב"כ המערער להמשיך בחקירה תוך שצוין שהוא "מתבקש לצמצמה". ב"כ המערער ביקש את עיכוב המשך ניהול ההליך לצורך הגשת הערעור דנן, בהתאם להוראת סעיף 147(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ), אך המותב דחה את הבקשה בקבעו, בין היתר, כי ההליך מצוי בישורת האחרונה, ו"מדובר בהרכב עמוס ואנו לקראת הפגרה". צוין כי נמצא שאין ממש בטענת הפסלות, וכי אם הערעור דנן יתקבל מצבו של המערער לא ישתנה שכן מרבית העדויות נשמעו כבר. 7. מכאן הערעור שלפניי בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף, בין היתר, כי לו היה מדובר בעד תביעה המבקש להעיד על מקרים ספציפיים, הסמוכים לאירועים המפורטים בכתב האישום, שבהם ראה את המתלוננת במצב נפשי קשה או שהיא נמנעת ממגע עם נאשם בהליך פלילי, "אין שופט במדינת ישראל" שהיה מפסיק את העדות לאחר ששמע "חלק מזערי" מן העדות בקביעה כי "העניין הובן". המערער טוען כי מדי יום מביאה התביעה עדים כאלה ובתי המשפט "תמיד ובצדק רב [מקשיבים] להם עד תום, וקובע ממצאים בעלי משקל רב לגבי עדים אלו וכמה הם מחזקים את גרסת המתלוננת". המערער מפנה לפסיקה המדגישה את הזהירות הנדרשת מן השופט היושב בדין מפני מעורבות יתר בחקירות העדים, העשויה להתפרש כפגיעה באובייקטיביות השיפוטית וכמשוא פנים. המערער מוסיף כי אב בית הדין קטע את החקירה מיוזמתו, מבלי שהתביעה ביקשה זאת, ואף לא התייעץ על כך עם יתר חברי ההרכב. בהקשר זה מלין המערער על כך ששני חברי ההרכב הנוספים לא הביעו "דעת מיעוט" ביחס להחלטת אב בית הדין לקטוע את החקירה, והוא טוען כי הדבר מצביע על "התנהלות קבועה ובעייתית של הרכב זה המחזקת את טענת הפסלות". המערער טוען כי בהמשך ניסה המותב לשכנע את בא-כוחו להמשיך בחקירת העד, אך הוא מטעים כי החקירה לא מתקיימת "לצורכי הפרוטוקול". כמו כן טוען המערער כי לאחר סיום חקירת עד ההגנה ועדת הגנה נוספת, יצאו המותב ובאי-כוח הצדדים לביקור בזירת העבירה הנטענת (להלן: הביקור בזירה ). המערער טוען כי מפרוטוקול הדיון של הביקור עולה כי המותב העלה מיוזמתו השערות המחמירות עם המערער, ולטענתו גם התנהלות זו מצביעה על משוא פנים נגדו. 8. עיינתי בערעור ובנספחים שצורפו לו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המערער טוען למשוא פנים מצד המותב בשל ההחלטה בעניין החקירה; בשל ההתנהלות הדיונית שבמסגרתה יתר חברי ההרכב לא התערבו בהחלטה זו; וכן בשל דברים שנאמרו בביקור בזירה. ההחלטה בעניין החקירה והדינמיקה בין חברי ההרכב נוגעים לניהול ההליך בהיבט הדיוני, ולא אחת נפסק כי התנהלותו הדיונית של השופט היושב בדין כמו גם תוכן ההחלטות הניתנות על-ידו בהקשר זה, אינם מקימים עילת פסלות והדרך להשיג עליהם היא בהליכי הערעור המתאימים (ראו: ע"פ 2153/22 בנימין נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (30.3.2022); ע"פ 4164/21 טויטו נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (5.7.2021)). הטענות בדבר ההתרחשויות במהלך הביקור בזירה הועלו לראשונה בערעור, ומשכך אינני רואה מקום להידרש אליהם לראשונה בערעור זה (ראו: ע"פ 3504/22 טראבין נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (22.6.2022)). 9. עם זאת, וחרף התוצאה שאליה הגעתי, ראיתי להעיר, נוכח העולה מפרוטוקול הדיון שהובא לעיל, כי הגם שעל השופט היושב בדין האחריות לנהל את ההליך ביעילות, מצופה ממנו לנהוג במתינות ובאורך רוח (ראו והשוו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ , פסקה 14 (13.4.2022); ע"פ 7650/21 נבואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי , פסקה 12 (26.1.2022)). דומה כי בענייננו מעט יותר אורך רוח היה מייתר את טענת הפסלות ואת הערעור דנן. מכך היו כולם יוצאים נשכרים, גם היעילות הדיונית. 10. מן הטעמים המפורטים בפסקה 8 לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039960_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"פ 3996/22", "ע\"פ 2153/22", "ע\"פ 4164/21", "ע\"פ 3504/22", "ע\"א 984/22", "ע\"פ 7650/21" ]

747,260

737,839

בבית המשפט העליון דנג"ץ 3998/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יוסי בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. נציבות שירות בתי הסוהר 3. מפקד כלא איילון בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8029/21 מיום 30.5.2022 אשר ניתן על ידי השופטים י' עמית , א' שטיין ו ש' שוחט בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן החלטה המשיבים יגישו תגובה לבקשה לקיום דיון נוסף עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039980_V01.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנג\"ץ 3998/22" ]

747,263

739,392

בבית המשפט העליון דנג"ץ 3998/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יוסי בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. נציבות שירות בתי הסוהר 3. מפקד כלא איילון בקשה מטעם המבקש להוספת טיעון מיום 21.7.2022; הבהרה מטעם המבקש מיום 21.7.2022 בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן החלטה אני נעתרת לבקשה להוספת טיעון ובעקבות כך המועד להגשת תגובת המשיבים לבקשה לקיום דיון נוסף מוארך עד ליום 11.8.2022, כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039980_V02.docx מו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנג\"ץ 3998/22" ]

747,264

741,589

בבית המשפט העליון דנג"ץ 3998/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יוסי בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. נציבות שירות בתי הסוהר 3. מפקד כלא איילון בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8029/21 מיום 30.5.2022 אשר ניתן על ידי השופטים י' עמית , א' שטיין ו ש' שוחט; בקשת המבקש מיום 21.7.22 להוספת טיעון תגובה מטעם המשיבים מיום 10.8.2022 לבקשה לקיום דיון נוסף בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבים: עו"ד יעל מורג יקו-אל החלטה זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים י' עמית , א' שטיין ו ש' שוחט ) מיום 30.5.2022 בבג"ץ 8029/21 (להלן: פסק הדין ), אשר דחה את עתירת המבקש להורות על שחרורו ממאסר בשל טענתו כי העונש שנגזר עליו התיישן. רקע הדברים ופסק הדין 1. בשנת 1992 הורשע המבקש בעבירות של קשירת קשר לייבוא סם מסוכן, ייבוא סם מסוכן ועשיית עסקה בסם מסוכן, ונגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה. בשנת 1993 יצא המבקש לחופשה מבית הסוהר ונמלט לפרגוואי. לאורך השנים פעלה המדינה לאיתורו ולהסגרתו ארצה, אך ניסיונות אלו לא צלחו עד שבשנת 2021, בדרכו מפרגוואי לקולומביה, נעצר המבקש בפנמה על בסיס "הודעה אדומה" שפרסמה מדינת ישראל בעניינו. המבקש הסכים להסגרתו לישראל, הובא ארצה ונכלא להמשך ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו. מועד שחרורו הצפוי הוא יום 5.6.2029. 2. ביום 22.11.2021 עתר המבקש לבית משפט זה וטען כי יש להורות על שחרורו ממאסר מאחר שעונשו התיישן. העתירה נסמכה על הוראת סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק ), הקובע כך: התיישנות ענשים 10. (א) עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו – (1) בפשע – עשרים שנים; (2) בעוון – עשר שנים; (3) בחטא – שלוש שנים. [...] (ג) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו. 3. המבקש עמד בעתירתו, בין היתר, על כך שסעיף 10(ג) לחוק, המתייחס למי ששהה מחוץ לישראל בשל התחמקותו מריצוי העונש, נוסף בתיקון מס' 87 לחוק בשנת 2019 (להלן: תיקון 87 ). לפיכך טען כי הסעיף האמור אינו חל בעניינו וכי יש להורות על שחרורו ממאסר בהתאם להוראת סעיף 10(א) לחוק. בקשותיו של המבקש לצו ביניים שיורה על שחרורו ממאסר עד להכרעה בעתירה – נדחו (החלטת השופטת ד' ברק-ארז מיום 6.1.2022; והחלטת ההרכב מיום 3.4.2022). 4. המשיבים טענו, מצדם, כי גם במצב המשפטי שחל לפני כניסת תיקון 87 לתוקף, מרוץ ההתיישנות נקטע מקום שבו אין באפשרותה של המדינה לקדם הליכים פליליים בשל מניעה שאינה בשליטתה. בהקשר זה הסתמכו המשיבים על "עיקרון המניעה מלפעול" – אשר הַפּסיקה הכירה בתחולתו ביחס להתיישנות עבירות (סעיף 9 לחוק), ואשר לטענת המשיבים חל מקל וחומר ביחס להתיישנות עונשים . לפיכך סברו המשיבים כי התקופה שבה נמלט המבקש מריצוי עונשו, אינה נכללת בתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 10 לחוק (בענייננו – 20 שנה), וכי יש לדחות את העתירה. לחלופין טענו המשיבים כי ניתן לדחות את העתירה גם בהתבסס על פרשנות תכליתית של סעיף 10 לחוק בראי העיקרון לפיו "אין חוטא יוצא נשכר". 5. ביום 30.5.2022 נדחתה עתירת המבקש ברוב דעות (השופטים שטיין ו שוחט , בניגוד לדעתו החולקת של השופט עמית ). כל שופטי ההרכב הסכימו כי סעיף 10(ג) לחוק אינו חל בעניינו של המבקש, ומשכך הדיון בפסק הדין התמקד בפרשנות הראויה לסעיף 10(א), ובפרט לביטוי "נפסק ביצועו". 6. השופט שטיין סבר כי מאחר שרשויות המדינה הן המופקדות על ביצוע עונשים פליליים, צמד המילים "נפסק ביצועו" מתייחס אך ורק למקרים שבהם המדינה היא זו ש הפסיקה את ביצוע העונש. לעמדתו, הימלטות ממאסר אמנם מפסיקה את ריצוי העונש, אך אין בכוחה להפסיק את ביצועו – שכן הביצוע הוא "שרשרת הפעולות אשר נעשות על ידי המדינה כמי שמוסמכת לבצע עונשים פליליים, והיא כוללת את כל הפעולות הנדרשות להבטחת ביצועו של עונש״ (פסקה 58 לחוות דעתו). לשיטת השופט שטיין , המדינה תיחשב כמי שהפסיקה את ביצוע העונש רק אם החליטה לחדול מניסיונותיה לאוכפו או חדלה מכך בפועל. 7. בהתאם, קבע השופט שטיין כי במקרה שבו עבריין נמלט למדינה אחרת, "ביצוע" העונש כולל גם ניסיונות של המדינה להביא להסגרתו לריצוי עונש המאסר בישראל. עוד לעמדת השופט שטיין , כל עוד בקשה להסגרה או למעצר שהניחה המדינה בפני מוסדות זרים עודנה תלויה ועומדת, והמדינה לא פעלה להסרתה – המדינה לא תיחשב כמי שהפסיקה לבצע את העונש, ומרוץ ההתיישנות לא יחל. השופט שטיין הוסיף, בין היתר, כי מסקנתו נתמכת בכלל הפרשני בדבר חזקת שימוש אחיד ועקבי במילות חוק – וסקר שורת הוראות חוק אחרות בהקשרים דומים שמהן עולה, לשיטתו, כי המילה "ביצוע" מקיפה את כלל פעולות האכיפה שמבצעות רשויות המדינה. 8. השופט שטיין הוסיף כי חקיקת סעיף 10(ג) לחוק הייתה "דקלרטיבית בעיקרה" ואין בה, כשלעצמה, כדי להעיד שהמצב המשפטי שקדם לתיקון 87 תאם את פרשנותו של המבקש. לגישת השופט שטיין , התיקון נועד להבהיר את הדין בסוגיה וכן לקבוע שהתקופה בה נמלט עבריין מריצוי עונשו אל מחוץ לישראל לא תבוא בתקופת ההתיישנות אף אם המדינה חדלה מניסיונותיה להביא לריצוי העונש. 9. השופט שטיין קבע כי די באמור לעיל כדי לדחות את העתירה, אך הוסיף והתייחס לטענות המשיבים בבחינת למעלה מן הצורך. בתוך כך דחה השופט שטיין את הניסיון להקיש מהדין הנוגע להתיישנות עבירות, בציינו, בין היתר, כי מאחר שמעמדו ותכניו של "עיקרון המניעה מלפעול" טרם הובררו בהקשר זה, אין מקום לדון בהרחבתו באופן שיחול גם ביחס לסעיף 10 לחוק. עוד דחה השופט שטיין את הניסיון של המשיבים להסתמך על העיקרון לפיו "אין חוטא יוצא נשכר", בקבעו כי עיקרון זה אינו רלוונטי בענייננו. כך, בתרחיש שבו המדינה חדלה מלפעול להסגרת עבריין לצורך ריצוי עונשו בישראל, העיקרון האמור אינו ישים מאחר שההתיישנות נגרמה בשל חדילת המדינה ולא בשל הימלטות העבריין; ובתרחיש שבו המדינה לא חדלה מניסיונותיה, אין צורך בהפעלת העיקרון שכן העונש כלל לא התיישן. בשולי חוות דעתו הוסיף השופט שטיין כי במסגרת הבחינה הפרשנית של דבר חקיקה, יש לבחון לגבי כל אחת מהפרשנויות האפשריות ״מהי ההסתברות שהמחוקק בחר להעביר את המֶסֶר הזה דווקא בהחליטו להשתמש במילים ובמשפטים שבהם הוא בחר להשתמש״ (פסקה 59 לחוות דעתו). בענייננו, כך ציין השופט שטיין , ההסתברות לכך שהמחוקק התכוון להקנות לעבריין נמלט חסינות מעונש ישן, גם כאשר המדינה מעולם לא הפסיקה לפעול לביצועו – נמוכה מההסתברות של הפרשנות לפיה עונש שביצועו "נפסק" הוא רק עונש שהמדינה חדלה מלבצעו. 10. באשר לעניינו הפרטני של המבקש, קבע השופט שטיין כי מרוץ ההתיישנות בעניינו טרם החל (וממילא לא הסתיים), מאחר שהמדינה לא חדלה מלנקוט בצעדי האכיפה החוקיים על מנת להבטיח את ביצוע העונש. 11. השופט עמית , מנגד, סבר כי התוצאה שאליה הגיע השופט שטיין משקפת דין רצוי , אך לפי הדין המצוי – כפי שעמד בתוקפו לפני כניסת תיקון 87 לתוקף – הימלטות אסיר מבית הסוהר מביאה למצב שבו "נפסק ביצועו" של העונש שנגזר עליו, ומתחילה את מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 10 לחוק. זאת, כך השופט עמית , מכיוון שלשון החוק אינה מתייחסת לזהות הגורם שבגינו "נפסק" ביצוע העונש, אלא ל מצב דברים שבו הביצוע נפסק – ומשכך הביצוע יכול שייפסק גם על ידי האסיר עצמו, ולא רק על ידי המדינה. כתימוכין לפרשנותו הפנה השופט עמית לעמדות מלומדים, וכן לדבריהם של גורמים שונים שהיו מעורבים בחקיקת תיקון 87 – כפי שתועדו בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת – וקבע כי תכליתו הסובייקטיבית של תיקון 87 הייתה למנוע מעבריינים שנמלטו ליהנות מהתיישנות העונש שנגזר עליהם. עוד הפנה השופט עמית להוראת סעיף 34כא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), לפיה במקרה שבו ״ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו״ יש לבחור בפירוש המקל עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית. על כן, סבר השופט עמית כי יש ליתן צו מוחלט המורה למשיבים לשחרר את המבקש ממאסרו לאלתר. 12. השופט שוחט צירף דעתו לדעת השופט שטיין , ובתוך כך הוסיף מספר נימוקים לשוניים לתמיכה בפרשנות שהציע השופט שטיין והסביר מדוע היא נתמכת, לגישתו, גם בעיקרון לפיו "אין חוטא יוצא נשכר". עוד חלק השופט שוחט על הניסיון ללמוד לענייננו מהתכלית הסובייקטיבית שבבסיס סעיף 10(ג), והוסיף כי ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 10(א) אינה מגלה מהי התכלית הסובייקטיבית שעמדה בבסיסו. לסיום ציין השופט שוחט כי מאחר שהפרשנות שהציע השופט שטיין היא הפרשנות הסבירה לסעיף 10 לחוק (לפני תיקונו) ומגשימה את תכליתו, אין מקום להידרש בענייננו לסעיף 34כא לחוק העונשין. 13. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שניתן פסק הדין הגיש המבקש, במסגרת העתירה, בקשה כי ההרכב יורה על קיום דיון נוסף מכוח סמכותו לפי סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ). ביום 2.6.2022 הורה ההרכב על מחיקת הבקשה על הסף והבהיר כי על המבקש לפנות בבקשה מתאימה לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט. טענות הצדדים 14. בבקשתו לקיים דיון נוסף בפסק-הדין, טוען המבקש כי נקבעה בפסק הדין הלכה חדשה ולפיה הפסקת ריצוי עונש מאסר עקב הימלטות מהכלא לא תוביל להתיישנות העונש, אלא אם המדינה הפסיקה לחפש אחר הנמלט. הלכה זו, לשיטת המבקש, עומדת בניגוד ללשון החוק ולכוונת המחוקק, סותרת את עיקרון החוקיות ואת כללי הפרשנות המקובלים, יוצרת חוסר ודאות ואף מהווה "חקיקה שיפוטית". כמו כן מלין המבקש על כך שלא ניתנה לו אפשרות להתייחס לפרשנות שאומצה בדעת הרוב טרם מתן פסק הדין – באופן שפגע לגישתו בזכות הטיעון שלו – ועל כך שההלכה החדשה הוחלה לגביו באופן רטרוספקטיבי. נסיבות אלו מחזקות, לגישתו, את ההצדקה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לגופו של עניין, המבקש חולק על המסקנה הפרשנית של השופט שטיין ועל נימוקיה, ובפרט המסקנה בדבר תכליתו של תיקון 87, ועל האופן שבו פירש השופט שטיין את הוראות החוק שמהן הסיק כי "ביצוע" מקיף את מכלול פעולות האכיפה שמבצעת המדינה. עוד טוען המבקש כי העובדה שהמדינה יכולה להפסיק את ביצועו של עונש מאסר, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי היא היחידה שיכולה לעשות כן. בשולי הדברים, ובהתייחס לדחיית בקשתו לפי סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט, סבור המבקש כי יש מקום להבהיר "בהזדמנות זו" אם אין כל אפשרות לבעל דין להגיש בקשה לדיון נוסף לפי הסעיף האמור. 15. המשיבים, מצדם, סבורים כי ענייננו אינו עומד בתנאים המצמצמים שנקבעו בפסיקה לצורך קיום דיון נוסף. הם מסבירים כי בפסק הדין אמנם נקבעה הלכה חדשה באשר לפרשנות סעיף 10 לחוק בנוסחו טרם תיקון 87, אך היקף השפעתה בפועל הוא מצומצם ביותר נוכח חקיקת סעיף 10(ג). בהקשר זה מציינים המשיבים כי לפי מידע שנמסר להם ממשטרת ישראל, מספר המקרים שנסיבותיהם דומות לאלו של המבקש – כלומר, אסירים שנגזר עליהם עונש מאסר של 20 שנה ונמלטו לפני שנת 1999 – עומד על כ-14 בלבד, וההיתכנות להסגרת רבים מהם אינה גבוהה. חרף זאת, המשיבים מותירים את ההכרעה בבקשה לדיון נוסף לשיקול דעתו של בית משפט זה, בין היתר, נוכח חילוקי הדעות שהתגלעו בין שופטי ההרכב; העובדה שעמדת המשיבים שונה הן מדעת הרוב והן מדעת המיעוט; והעובדה שלצדדים לא ניתנה הזדמנות להגיש טענות בכתב ביחס לפרשנות שאימצה דעת הרוב. דיון והכרעה 16. לאחר שעיינתי בפסק הדין ובטענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. דיון נוסף הוא הליך נדיר וחריג, שיש לייחדו לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט). כידוע, "לא כל חידוש הילכתי די בו כדי להצדיק סטייה מן הכלל הרגיל שלפיו פוסק בית-המשפט העליון בשלושה ופסיקתו היא סוף פסוק. נדרשת הלכה מיוחדת וחריגה שיש בה כדי לשנות באורח מהותי נורמות ששררו עובר להלכות שנדונו והוכרעו בפסק הדין״ (דנ"א 3455/05 עטיה נ' שחר , פסקה 6 (11.10.2005); ראו גם: דנג"ץ 5701/21 מכבי שירותי בריאות נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 20 (27. 4 .2022 )). עוד הובהר בפסיקה כי היקף ההשפעה של ההלכה שנפסקה הוא שיקול רלוונטי בשאלה אם מוצדק לקיים לגביה דיון נוסף (ראו למשל: דנג"ץ 7802/04 מילוא נ' שר הבטחון , פסקה 10 והאסמכתאות שם (7.11.2004) (להלן: עניין מילוא ); וכן ראו יגאל מרזל "סעיף 18 לחוק-יסוד: השפיטה – 'דיון נוסף' בדיון הנוסף" ספר דורית ביניש 181, 252 (קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ עורכים, 2018)). 17. פסק הדין נושא הבקשה שלפניי עסק, כאמור, בפרשנות הראויה של סעיף 10(א) לחוק, כנוסחו טרם תיקון 87. בהקשר זה נקבע לראשונה כי עונש ש״נפסק ביצועו״ הוא רק עונש שהמדינה החליטה להפסיק את ביצועו או חדלה מלפעול לביצועו – ולפיכך הימלטות אסיר מבית הסוהר אינה משמיעה שביצוע עונשו "נפסק", ואינה מביאה להתחלת מרוץ ההתיישנות. אכן, פרשנות זו אינה חפה ממורכבויות, ואחד משופטי ההרכב אף חלק עליה. אולם, כפי שכבר נפסק, חידושה או קשיותה של הלכה שנפסקה אינם מובילים בהכרח למסקנה כי יש לקיים לגביה דיון נוסף – ובהקשר זה "יש להשתכנע כי החידוש, החשיבות או הקשיות בהלכה שיצאה לפני בית-משפט זה, הם מהותיים ומשמעותיים באופן המצדיק דיון מחודש" (דנג"ץ 7469/04 מימון-כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 (28.9.2004); וראו גם דנ"פ 4090/21 פלונית נ' מדינת ישראל (13.1.2022) (להלן: עניין פלונית )). 18. בענייננו, לא שוכנעתי כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין מצדיקה סטייה מנקודת המוצא שלפיה הלכות נקבעות על ידי הרכב ראשוני בבית משפט זה, " בלא שיש צורך לאשר כל הלכה חדשה על-ידי עריכת דיון נוסף בה " (דנ"פ 6519/05 עיסא נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (2.9.2005)). בהקשר זה אדגיש כי נוכח תיקון החקיקה ששינה את המצב המשפטי הצריך לעניין, הקביעות שבפסק הדין עשויות להשפיע רק על מספר מצומצם ביותר של אסירים ומשכך השפעותיו המעשיות של פסק הדין הן מוגבלות ביותר (ראו פסקה 15 לעיל ופסקה 7 לחוות דעתו של השופט עמית ). נוכח הייחודיוּת של המקרה שלפנינו, לא שוכנעתי כי יש מקום לקיים דיון נוסף בהלכה שנפסקה ( ראו והשוו: דנג"ץ 1403/13 פלונית נ' משרד הבריאות , פסקה 4 (9.6.2013); דנג"ץ 5019/13 בית הדין השרעי לערעורים בירושלים נ' פלונית , פסקה 7 (14.8.2013); דנג"ץ 5566/98 צירינסקי נ' סגן נשיא בית המשפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון , פסקה 6 (31.5.1999 ); דנ"פ 4625/21 שור נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (2.6.2022); עניין פלונית , בפסקה 28 ; עניין מילוא , בפסקה 10). 19. לכך יש להוסיף כי רבות מההשגות של המבקש על פסק הדין הן "ערעוריות" באופיין ואינן מצדיקות קיום דיון נוסף. באופן ספציפי, בקשה לדיון נוסף אינה האכסניה המתאימה לבירור הטענה בדבר פגיעה בזכות הטיעון של המבקש (השוו: דנג"ץ 2707/21 משטרת ישראל נ' עמותת טבקה- צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה , פסקה 5 (29.12.2021); דנ"פ 5196/19 דהאן נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (30.12.2019)). מכל מקום, איני סבורה כי העובדה שבית המשפט אימץ פרשנות שונה מזו שהציע מי מהצדדים להליך, פוגעת במקרה זה באופן מהותי בזכות הטיעון של המבקש. כפי העולה מתגובת המשיבים לבקשה לדיון נוסף (בפסקה 83), הפרשנות שאומצה לבסוף הועלתה על ידי השופט שטיין במסגרת הדיון שהתקיים בעתירה, והמבקש לא ביקש להגיש השלמת טיעון בעניין זה. אשר לסוגיית התחולה בזמן, סוגיה זו כלל לא נדונה בפסק הדין – ומשכך לא ניתן לומר כי נקבעה לגביה הלכה, ואין מקום לבררה לראשונה במסגרת של דיון נוסף (דנ"פ 3664/22 אשקר נ' מדינת ישראל ; פסקה 30 (11.8.2022); דנג"ץ 7302/21 פלונית נ' מפקד יחידת מיטב , פסקה 9 (15.2.2022)). לבסוף, אציין כי ה"הבהרה" שביקש המבקש בנוגע להיקפו של סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט אין לה מקום בהליך דנן ומשכך, לא ראיתי להידרש אליה. 20. מן הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, ובהתחשב בכך שהסוגיה שעמדה לדיון קשורה להליכים פליליים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22039980_V03.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנג\"ץ 3998/22", "דנ\"א 3455/05", "דנג\"ץ 5701/21", "דנג\"ץ 7802/04", "דנג\"ץ 7469/04", "דנ\"פ 4090/21", "דנ\"פ 6519/05", "דנג\"ץ 1403/13", "דנג\"ץ 5019/13", "דנג\"ץ 5566/98", "דנ\"פ 4625/21", "דנג\"ץ 2707/21", "דנ\"פ 5196/19", "דנ\"פ 3664/22", "דנג\"ץ 7302/21" ]

747,265

737,899

בבית המשפט העליון ע"א 3999/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: ברק ברנשטיין השקעות בע"מ נ ג ד המשיבה: מקס איט פיננסים בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 15.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22039990_K01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 3999/22" ]

747,266

737,840

בבית המשפט העליון דנ"א 4004/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: רועי חיון נ ג ד המשיב: פקיד שומה יחידה ארצית לשומה בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 6077/20 אשר ניתן ביום 29.5.2022 על ידי השופטים ג' קרא , ד' מינץ ו ש' שוחט בשם המבקש: עו"ד משה מזרחי; עו"ד עמית קריגל החלטה המשיב יגיש תגובה לבקשה לקיום דיון נוסף עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040040_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"א 4004/22", "בע\"א 6077/20" ]

747,271

739,393

בבית המשפט העליון דנ"א 4004/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: רועי חיון נ ג ד המשיב: פקיד שומה יחידה ארצית לשומה בקשה מוסכמת להארכת מועד מיום 25.7.2022 בשם המשיב: עו"ד חן אבידוב החלטה המועד להגשת תגובת המשיב מוארך עד ליום 14.8.2022, כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040040_V02.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "דנ\"א 4004/22" ]

747,272

735,120

בבית המשפט העליון בש"פ 4008/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.5.2022 בעמ"י 57651-05-22 שניתנה על-ידי השופט א' גורדון בשם המבקש: עו"ד אביעד ויסולי החלטה בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.5.2022, בעמ"י 57651-05-22 (השופט א' גורדון ), בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 26.5.2022, בע"ק 44567-05-22. בהחלטה זו, דן בית משפט השלום בערר שהגיש המבקש על החלטת מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, למנוע את גישתו להר הבית עד ליום 29.5.2022 – והורה על מחיקתו על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית. דין הבקשה להידחות על הסף. מדברי המבקש עולה, כי הרחקתו מהר הבית הסתיימה ביום 29.5.2022. משכך – נהפכה הבקשה לתאורטית, והיא נמחקת בזאת. ניתנה היום, ‏י"ד בסיון התשפ"ב (‏13.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040080_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בע\"ק 44567-05-22" ]

747,273

735,488

בבית המשפט העליון ע"א 4009/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערת: נעם כץ נ ג ד המשיבה: שלי בן עטיה המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 22.3.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבה תגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערערת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22040090_D01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4009/22" ]

747,274

735,200

בבית המשפט העליון רע"א 4010/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. בן יהודה 5 תל אביב בע"מ 2. שמי עטר נ ג ד המשיבה: א.מ קל בניה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.4.2022 בע"א 62358-03-22, שניתנה על-ידי השופט י' אטדגי בשם המבקשים: עו"ד רנה שבולת החלטה 1. הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. 2. המשיבה תגיש את תשובתה עד ליום 28.6.2022. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד ההגשה, אשר צוין לעיל. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט, הן במישרין ליתר בעלי הדין. 5. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. 6. אוסיף, כי למקרא בקשת הרשות לערער מטעם המבקשים, הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה מטעמם לבית המשפט המחוזי, תגובת המשיבה לבקשה, והחלטת בית המשפט המחוזי, אבקש מן הצדדים להודיע האם נתונה הסכמתם לכך שחלף האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, הסכום שנקבע באותה החלטה (דהיינו, סך של 1,050,000 ₪) יופקד כולו בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור. בכך יתייתר הצורך בהכרעה שיפוטית לגבי הבקשה, על כל המשתמע מכך. 7. הודעה משותפת, לגבי ההצעה הנ"ל, תוגש גם היא עד יום 28.6.2022. 8. ניתן בזאת צו ארעי, שלפיו ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום, יעוכב עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040100_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4010/22", "בע\"א 62358-03-22" ]

747,275

737,804

בבית המשפט העליון רע"א 4010/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. בן יהודה 5 תל אביב בע"מ 2. שמי עטר נ ג ד המשיבה: א.מ קל בניה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 7.4.2022 בע"א 62358-03-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט י' אטדגי בשם המבקשים: עו"ד רנה שבולת בשם המשיבה: עו"ד גרשון בלקין פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.4.2022, בע"א 62358-03-22 (השופט י' אטדגי ), שבה התקבלה, באופן חלקי, בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום מיום 27.1.2022, בת"א 64955-06-18 (השופטת ה' פלד ). רקע עובדתי ופסקי הדין של בית המשפט המחוזי 2. המבקשת 1 היא חברה יזמית, שהוקמה לצורך ביצוע פרויקט תמ"א 38, בבניין שברחוב בן יהודה 5 בתל אביב. המבקש 2, הוא בעל השליטה בחברה. בין המבקשת 1 לבין המשיבה, חברה העוסקת בענף הבניה כקבלן משנה, נכרת הסכם, שבמסגרתו הלוותה המשיבה למבקשת 1 סכום כסף של 2,100,000 ₪, לצורך מימון הפרויקט. משלא עמדה המבקשת 1 בתנאי ההלוואה, הגישה המשיבה לבית משפט השלום תביעה לפירעון ההלוואה. התביעה – התקבלה, ובית משפט השלום הורה למבקשים לשלם למשיבה, ביחד ולחוד, 2,100,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כחוק. 3. המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וצירפו לערעורם גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור. המבקשים טענו כי סיכויי הערעור – גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. זאת, משני טעמים: ראשית , טענו המבקשים כי קיים חשש שהמשיבה לא תוכל להשיב את הכספים, ככל שיתקבל הערעור; שנית , נטען כי חיובם בתשלום מלוא הסכום בשלב זה, יביא לנזקים בלתי-הפיכים, אשר יסכלו את הערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה באופן חלקי. לגבי הטיעון הראשון, נקבע כי "לאור הפירוט שבבקשה, מצופה היה מהמשיבה כי יוגש תצהיר מטעמה להפרכת הטענות [ביחס למצבה הכלכלי] אולם המשיבה לא צירפה תצהיר לתשובתה והסתפקה באישור רואה החשבון שלה, לפיו 'החברה פעילה, עובדת ומדווחת ומשלמת לרשויות המס את כל המיסים החלים עליה על-פי החוק' [...] אין די באישור זה, חשוב כשלעצמו, כדי להפריך את החשש העולה מהאמור בבקשה, במיוחד כשמדובר בסכום כספי גדול (כ-2.5 מיליון ₪ על-פי המצוין בבקשה)" . עוד ציין בית המשפט, כי ניתן ללמוד מתשובת המשיבה, כי לא תתנגד להפקדת הסכום בקופת בית המשפט. באשר לטיעון השני, קבע בית המשפט, כי "עם כל ההתחשבות המוגבלת שהפסיקה נתנה לטיעון כזה שנטען במסגרת בקשה כזו, אין בו כדי לפטור את המבקשים מכל תשלום או הפקדה, כשמנגד ניצבת זכותה של המשיבה ליהנות מפירות זכייתה" . במכלול האמור, הורה בית המשפט המחוזי כי עד להכרעה בערעור, ישלמו המבקשים מחצית מסכום התביעה, דהיינו 1,050,000 ₪; 550,000 ₪ יועברו למשיבה באופן מיידי, ויתרת הסכום (500,000 ₪) תופקד בקופת בית המשפט. מכאן הבקשה שלפנַי. עיקרי טענות הצדדים 4. המבקשים טוענים, כי "בית המשפט קמא הגיע למסקנה שיש ליתן צו עיכוב ביצוע, אך מצד שני הטיל על [המבקשים] תנאי שאינם יכולים לעמוד בו, לאור המצב הכלכלי והבריאותי הקשה שנקלעו אליו [...] להטיל על [המבקשים] לשלם 1,000,000 ₪ כתנאי למתן צו עיכוב ביצוע, כמוהו כסירוב למתן הצו. כלומר – למעשה, מדובר בהחלטה אשר היא דבר והיפוכו" . לגופו של עניין, טוענים המבקשים כי לנוכח קיומה של מקבילית כוחות בין סיכויי הערעור למאזן הנוחות, שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו "שהשיקול של סיכויי הערעור הוא משני בחשיבותו" , והיה עליו להעניק משקל מכריע לעובדה שקיימים "סיכויים כמעט ודאיים לביטול פסק הדין של בית משפט השלום" . 5. גם לגבי מאזן הנוחות, שבים המבקשים וטוענים כי קיים חשש ממשי שהמשיבה לא תוכל להשיב את הכספים, נוכח מצבה הכלכלי הרעוע. לטענתם, בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו – ובכל זאת הורה להעביר למשיבה, כבר כעת, 550,000 ₪. עוד טוענים המבקשים, כי למשיבה לא יגרם כל נזק מעיכוב הביצוע, "שכן המתנה לקבלת היתר הבניה בפרויקט, רק תגביר את סיכויי המשיבה לקבל כספים עבור ביצוע עבודות, בשל כניסת כספים לחשבון הנאמנות של הפרויקט מתשלומי רוכשי ובעלי דירות" . לעומת זאת, חיוב המבקשים בתשלום שלמעלה ממיליון ₪ כעת, לפני חידוש הפרויקט בבניין, "יביא להתמוטטות [המבקשת] 1, שאין לה נכסים אחרים פרט לזכויותיה בפרויקט, והדבר אף יביא לקריסתו של הפרויקט עצמו" . חיוב בסכום שכזה כעת, ימוטט כלכלית גם את המבקש 2, שנמצא במצב רפואי קשה, וכל הכנסתו היא "פנסיה שהוא מקבל ממשרד הביטחון וקצבת ביטוח לאומי" . 6. המשיבה מנגד, טוענת כי בית המשפט המחוזי גילה דעתו שלפיה סיכויי הערעור קלושים, "בהתחשב בכך שפסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים שערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב בהם" . לגבי מאזן הנוחות, טוענת המשיבה, כי "הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, שכן לרוב לא מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, אלא במקרים חריגים" , בהם "יעלה בידי המבקש להראות כי אם יזכה בערעור לא יוכל או יתקשה להשיב את כספו" . בעניין זה, מבקשת המשיבה לדחות את טענות המבקשים באשר למצבה הכלכלי, ואף צירפה לתשובתה בקשה להגשת תצהיר בנוגע למצבה הכלכלי. 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הצעתי שהסכום שקבע בית המשפט המחוזי (1,050,000 ₪), יופקד כולו בקופת בית המשפט. כך, סברתי, ניתן לאיין את החשש מפני חוסר יכולתה של המשיבה להשיב את הכסף, ככל שיתקבל הערעור. המשיבה הסכימה להצעה, אך המבקשים סירבו, בטענה כי אין בכך כדי לספק מענה לנימוקם הנוסף, שלפיו העברת סכום הכסף כעת, תגרום להם לנזק בלתי-הפיך. משכך, אכריע בבקשה. דיון והכרעה 8. בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה (לאמות המידה לבחינת בקשת רשות ערעור על החלטה לגבי עיכוב ביצוע, ראו רע"א 1914/05 חאבני (הללי) נ' אטבליסמנט ניהול חברה זרה רשומה בישראל (21.8.2005)). לאחר שקראתי את החלטת בית המשפט המחוזי, ואת פסק הדין של בית משפט השלום ונתתי דעתי על נימוקיהם, ולאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים מזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל. 9. כידוע, נקודת המוצא היא כי זכותו של הזוכה בדין – ליהנות מפירות זכייתו. בבואו לבחון בקשה לסטות מנקודת מוצא זו, יבחן בית המשפט שני שיקולים עיקריים: סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות. בין שני שיקולים אלו מתקיים יחס הידוע כ'מקבילית כוחות', אך ככלל נתונה הבכורה לשיקולי מאזן הנוחות (רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר , פסקה 23 (28.12.2015)). סבורני, שלא כמסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים, ומצדיק עיכוב ביצוע מלא של פסק הדין. 10. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המבקשים, שלפיה קיים חשש שמא לא תוכל המשיבה להשיב את הכספים. לכך הוסיף בית המשפט, כי מדברי המשיבה עולה שאין לה התנגדות לכך שהכספים יועברו לקופת בית המשפט. הווי אומר, חיוב המבקשים בתשלום כעת יכול שיגרום להם נזק, ואילו עיכוב ביצוע פסק הדין לא יגרום למשיבה נזק; לפיכך, דומה כי אין הצדקה להתניית עיכוב הביצוע בתשלום מחצית מהסכום, ועל פני הדברים אין טעם טוב להעברת חלק ניכר מסכום הכסף לידי המשיבה כבר עתה. 11. כזכור, המבקשים טענו, כי ביצוע פסק הדין כעת יביא להתמוטטותם הכלכלית. לעניין זה, אמר בית המשפט המחוזי, כי "עם כל ההתחשבות המוגבלת שהפסיקה נתנה לטיעון כזה שנטען במסגרת בקשה כזו, אין בו כדי לפטור את המבקשים מכל תשלום או הפקדה, כשמנגד עומדת זכותה של המשיבה ליהנות מפירות זכייתה" . דעתי שונה. השאלה האם לפטור את המבקשים מתשלום או הפקדה בשלב זה, תלויה בבחינת מאזן הנוחות, אשר כשמו כן הוא: בוחן 'זה לעומת זה' את הפגיעה שתיגרם למבקשים, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ואת הפגיעה שתיגרם למשיבה, אם יעוכב. אין די אפוא בשיקול בדבר העיכוב במימוש זכאותה של המשיבה ליהנות מפירות זכייתה. כאמור, המשיבה עצמה לא התנגדה לעיכוב ביצוע שכזה, ונתנה את הסכמתה להפקדת הסכום כולו בקופת בית המשפט. 12. עיון בתשובת המשיבה, מעלה כי אכן אין כל טענה לנזק שכזה. המשיבה לא נתנה טעם טוב במה יגרע חלקה אם יעוכב ביצוע פסק הדין, עד לאחר ההכרעה בערעור. לא נטען מצדה, וממילא גם לא הוכח, כי עיכוב הביצוע יביא לכך שהמבקשים לא יוכלו לשלם את סכום הכסף שנפסק, לאחר שיוכרע הערעור; לא נטען גם כי המשיבה זקוקה לכסף במהירות, לצרכיה. כאמור, המשיבה איננה מתנגדת לכך שהסכום יופקד בקופת בית המשפט. כל שנטען אם כך הוא כי לא קיימת עילה לעכב את ביצוע פסק הדין, שכן מדובר בפסק דין כספי גרידא. 13. אכן, במקרים שכאלה, "הנטייה היא בד"כ שלא להיעתר לבקשה, וביצועו של פסק הדין הכספי – יעוכב רק במקרים חריגים ונדירים שבהם יעלה בידי המבקש להוכיח כי הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו מהמשיב, אם ערעורו יתקבל, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך" (ע"א 9128/11 טנוס נ' בולוס ובניו חברה לאירוח ותיירות בע"מ , פסקה 13 (25.2.2014)). אלא שכאמור, לכלל זה חריגים; גם חיוב כספי, במיוחד כאשר מדובר בסכום כסף גבוה – יכול להטיל מעמסה ניכרת, אשר עלולה להביא לנזק בלתי-הפיך. בענייננו, נדמה כי כך יכול שיהיה. המבקשים תולים את יהבם בהשלמת פרויקט הבניין; בו מושקע כל כספם, בו טמונה יכולתם לפרוע את חובם. לטענתם, ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום כעת, יביא לקריסת הפרויקט. במקרה שיידחה הערעור, יתכן שלא יהיה מנוס מכך; אולם בשלב זה, כשעוד לא אפסה תקווה – מוטב להימנע מתוצאה קשה ואולי בלתי-הפיכה שכזו, שיכולה להביא לסיכול תכלית הערעור. 14. עמדתי לאחרונה, על מאזן הנוחות הייחודי שבא לידי ביטוי לרוב במקרים שבהם מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי בשיעור ניכר: "יושם אל לב, כי מקום בו סכום החיוב הכספי שנפסק על-ידי הערכאה הדיונית הוא בשיעור גבוה יחסית, ויכולת ההחזר של הזוכה מוטלת בספק, הרי שמאזן הנוחות יוצר מעין 'פרדוקס': מחד גיסא, ככל שיכולת ההחזר נמוכה – ומטה את הכף לטובת החייב, המבקש לעכב את ביצוע התשלום – גוברת ההיתכנות לכך שהזוכה נמצא בקשיים כלכליים, וזקוק לכסף לצורך שמירה על רווחה אישית סבירה, ויש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות דווקא לטובתו של הזוכה. מאידך גיסא, ככל שיכולת ההחזר של הזוכה גבוהה, יש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתו, אך במקביל, אם בעל נכסים הוא, הרי שהוא אינו זקוק לכסף בדחיפות, ויש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות דווקא לטובת החייב. כך, כל אחד מן הצדדים, בבואו לבסס טענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, אוחז במעין 'חרב פיפיות'. כל טענה עשויה למשוך לכיוונים מנוגדים, ועלולה להטות את הכף דווקא לכיוון ההפוך" (ע"א 2571/22 פלוני נ' פלונית , פסקה 9 (2.6.2022) ). 15. בענייננו, נדמה כי מתקיימות נסיבות חריגות, שבהן פרדוקס זה – איננו מתקיים; שני צידי המתרס – מוליכים אל אותה תוצאה. עסקינן במקרה בו קיים חשש מפני יכולת החזר נמוכה מצד הזוכה, אך חרף זאת, לזוכה אין צורך בקבלת הכסף כבר כעת. מנגד, אצל המערער דווקא יש צורך כלכלי ניכר בעיכוב ביצוע פסק הדין – אך לא עלתה טענה שלפיה קיים חשש שלא יוכל לשלם את חובו בעתיד, אם ידחה הערעור. מאזן הנוחות נוטה אפוא במידה ניכרת לטובת המבקשים; עיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום, בנסיבות הללו, מוצדק. 16. הערעור מתקבל אפוא בזאת. ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום יעוכב במלואו עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040100_O03.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4010/22", "בע\"א 62358-03-22", "רע\"א 1914/05", "רע\"א 8716/15", "ע\"א 9128/11", "ע\"א 2571/22" ]

747,276

735,520

בבית המשפט העליון ע"א 4011/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתמ"ש 7984-01-21 שניתנה ביום 7.6.2022 על-ידי השופטת ר' באום בשם המערער: עו"ד דן זוהר החלטה המשיבים יגישו תגובה מטעמם לערעור שבכותרת עד ליום 3.7.2022. ניתנה היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040110_V01.docx אט מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4011/22", "ש 7984-01-21" ]

747,277

735,841

בבית המשפט העליון ע"א 4011/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשת המערער מיום 20.6.2022 לעיכוב ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בשם המערער: עו"ד דן זוהר החלטה לאחר עיון בערעור ובטענות המערער, בשלב זה לא ראיתי מקום להורות על עיכוב ההליך המתנהל בבית המשפט קמא. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22040110_V02.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4011/22" ]

747,278

737,130

בבית המשפט העליון ע"א 4011/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתמ"ש 7984-01-21 שניתנה ביום 7.6.2022 על-ידי השופטת ר' באום ; תגובה מטעם המשיבים מיום 30.6.2022 בשם המערער: עו"ד דן זוהר בשם המשיבים: עו"ד דוד רוזנטל פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ר' באום ) מיום 7.6.2022 בתמ"ש 7984-01-21 (להלן: ההליך ) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער הוא סבם של המשיבים, ילדיה ויורשיה של בתו המנוחה (להלן: המנוחה ), אשר הלכה לעולמה תוך כדי ניהול ההליך. ההליך עניינו תביעת המערער לפיה בשנת 2009 רשם נכס שבבעלותו (להלן: הנכס ) על שמה של המנוחה בנאמנות, אך זו כפרה בנאמנות במטרה להשתלט על הנכס. בקומת גלריה של הנכס קיימת מספרה המופעלת על ידי בנו של המערער (להלן: המספרה ו בעל המספרה ). 2. ההליך הוגש ביום 5.1.2021. למחרת, ביום 6.1.2021, הגישו המנוחה ובעלה (להלן: בן הזוג ) בקשה במעמד צד אחד, למתן צו הגנה נגד המערער לפי סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: צו הטרדה מאיימת ו הליך למניעת הטרדה מאיימת ). בבקשה טענו המנוחה ובן הזוג כי המערער מטריד אותם ואת בני משפחתם (ה"ט 10585-01-21; להלן: ה הליך הראשון למניעת הטרדה ). בו ביום נתן המותב צו זמני למשך 30 ימים, האוסר על המערער להטריד את המנוחה ובעלה בכל דרך. המותב הוסיף כי אם למערער הסתייגות ממתן הצו הוא רשאי להגיש בקשה בכתב ויישקל קיום דיון. ביום 14.1.2021 הגיש המערער הודעה בה הכחיש מכל וכל את טענות המנוחה ובן הזוג, וטען כי הבקשה היא תגובה לתלונה במשטרה שהגיש הוא, בגין ניסיון תקיפה של בן הזוג כלפיו. עם זאת, המערער הוסיף כי לפנים משורת הדין, ומשיקולים מעשיים בלבד, הוא מסכים להותרת הצו על כנו "להרגעת הרוחות בלבד". 3. לאורך החודשים הבאים הוגשו בקשות שונות וניתנו החלטות בהליך, וביום 21.3.2022 הודיעו המשיבים כי למרבה הצער המנוחה הלכה לעולמה, ולפיכך ביקשו כי המותב ייתן הוראות לגבי המשך ניהול ההליך. למחרת, ביום 22.3.2022, נתן המותב החלטה בה הורה על צעדים דיוניים שונים לצורך המשך ניהול ההליך, וסיכם "מוצע, כי [המערער] ישקול המשך ניהול ההליך בנסיבות שנוצרו". 4. ביום 28.4.2022 הגישו המשיבה 2 ואביה, בן הזוג, בקשה נוספת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. בבקשה נטען, בין היתר, כי המערער ואחד מעדיו בהליך מאיימים באופן חוזר ונשנה על חיי בן הזוג וילדיו, וכן ייחסו למערער "ניסיון לחבל במערכות החשמל בנכס" (להלן: ההליך השני למניעת הטרדה ). בו ביום נתן המותב החלטה במעמד צד אחד, בה קבע כי הבקשה אינה מפורטת דיה, והוסיף כי ככל שהמערער פועל "באופן עברייני לכאורה, לפי הנטען בבקשה" המקום לבירור העניין הוא בהליך פלילי באמצעות תלונה במשטרה. 5. ההליך נושא הערעור המשיך להתנהל, וביום 3.5.2022 הגיש המערער בקשה לסעד זמני בה טען, בין היתר, כי בן הזוג, שהוא עובד חברת החשמל, חיבל בלוח החשמל של המספרה כך שזו מושבתת. נטען עוד כי בקשות מטעם המערער וגורמים מטעמו לאפשר כניסת חשמלאי לתחום הנכס לצורך ביצוע תיקונים סורבו על-ידי בן הזוג. המערער טען כי המצב גורם נזק בלתי הפיך לבנו בעל המספרה, וביקש כי המותב ייתן צו המתיר לחשמלאי לבקר במספרה. בו ביום נתן המותב החלטה בה קבע "בהליך שנקט [בן הזוג] נגד [המערער] (צו הגנה [...]), נטען על ידו כי [המערער] עצמו הגיע ל[נכס] נהג לכאורה באלימות וטיפל – ללא רשות – בארון החשמל... מוצע כי [המערער] יפרט את כל (!) מה שארע באופן מלא, ולא יביא עובדות חלקיות לבית המשפט ככל שהוא עותר לסעד זמני במסגרת הליך תלוי ועומד" (להלן: ההחלטה מיום 3.5.2022 ). 6. באותו היום הגיש המערער הודעה בה טען כי ידוע לו רק על בקשה אחת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת – ההליך הראשון למניעת ההטרדה – אשר בו כלל לא הועלתה טענה בעניין הטיפול בחשמל. לגופו של עניין הכחיש המערער מכל וכל כי הוא או מי מטעמו טיפלו במערכת החשמל בנכס. המערער ציין כי הגיע לנכס ביום 28.4.2022 עם חשמלאי וביקש את הסכמת השוכר לאפשר את כניסת החשמלאי, אך השוכר הודיע כי הדבר יתאפשר רק באישור בית המשפט. המערער הוסיף כי בנכס מצויות מצלמות וכי אין לו התנגדות להגשת התיעוד מהמצלמות והוסיף כי הוא נכון להיבדק בפוליגרף בשאלה אם אכן טיפל במערכת החשמל. משכך טען המערער כי גילה "גילוי מלא" של העובדות, וחזר על בקשתו להורות על הכנסת החשמלאי מטעמו לנכס (להלן: הודעת המערער מיום 3.5.2022 ). 7. ביום 9.5.2022 הגישו המשיבים בקשה נוספת במעמד צד אחד למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, וטענו כי יום קודם לכן, ביום 8.5.2022, המערער ואחת מעדותיו תקפו את בן הזוג וגרמו לו חבלות קשות (להלן: ההליך השלישי למניעת הטרדה ). נטען כי "אנו חוששים שהאלימות שהם מפעילים נגדנו תהיה חמורה יותר המקרה הזה עלול להסתיים בפגיעה קשה או ברצח על ידם [...]". לבקשה צורפו סיכום ביקור במיון וכן תיעוד הגשת תלונות במשטרה על הסגת גבול והיזק לרכוש וכן על תקיפה ואיומים. בהמשך אותו היום הגישו המשיבים בקשה לצרף החסן נייד (דיסק און קי) שבו מצויים לטענתם סרטונים מלאים של התקיפה. על כך נתן המותב החלטה בה קבע, בין היתר, כי על פי המפורט בבקשה "מדובר באירוע אלימות קשה שהינו – לכאורה – אירוע פלילי [...] התנהגותם המתוארת של [המערער ועדיו] חצתה, כך נדמה, את המישור האזרחי הרציונלי של התנהגות סבירה בין בני אדם, ועל [המשיבים] לפנות למשטרת ישראל לקבלת הסעד המתאים". בהמשך אותו היום נתן המותב החלטה נוספת, על בקשת המשיבים לצרף החסן נייד כאמור, וקבע: "לבית המשפט אין אפשרות לצפות בסרטונים המוגשים באופן המבוקש. מעבר לכך, בית המשפט מאמין [למשיבים] ועל כן אינו צריך לצפות בדבר; כדאי שהסרטונים יועברו למשטרת ישראל להוכחת טענותיהם הקשות של [המשיבים] כנגד [המערער ועדיו], והמבקשים מופנים להחלטה מהיום" (להלן: ההחלטה בעניין הסרטונים ). 8. ביום 12.5.2022 הגיבו המשיבים לבקשת המערער למתן סעד זמני בנוגע למספרה, וטענו כי אחי המנוחה מפעיל בשטח הנכס מספרה שבה הוא מתגורר, בלא לשלם דמי שכירות. לטענתם, המערער ומשפחתו איימו על שוכר הנכס ואף נקטו כלפי המשיבים באלימות קשה, אשר לטענתם מתועדת במצלמות האבטחה. המשיבים צירפו תמונות לתגובתם והוסיפו כי יציגו לבית המשפט סרטונים בדיון הוכחות שנקבע ליום 15.5.2022. באותו היום דחה המותב את הבקשה לסעד זמני וקבע כי "בשלב זה, ובהעדר זכות חוקית לתובע בנכס – אין מקום לכל סעד זמני. ההליך יישמע, ובסיומו ייקבעו זכויות הצדדים, בהן יוכל כל צד לעשות כפי ראות עיניו". 9. לאחר שביום 15.5.2022 התקיים דיון הוכחות שבו נחקרו חלק מן העדים וכן הוגשו מספר בקשות וניתנו החלטות שונות ובהן החלטה מיום 1.6.2022 שלא ליתן סעד זמני המורה למשיבים שלא לפגוע בחזקתו של בעל המספרה במספרה – ביום 6.6.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. לטענתו, רצף האירועים הוביל למסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. בהקשר זה הפנה המערער להחלטת המותב מיום 22.3.2022 המציע לו לשקול את המשך ניהול ההליך נוכח פטירת המנוחה; להחלטת המותב מיום 3.5.2022 במסגרתה צוין כי המערער מביא לפני בית המשפט "עובדות חלקיות" על סמך הנטען במעמד צד אחד בהליך השני למניעת הטרדה; להימנעות המותב מליתן סעד זמני בהחלטתו מיום 12.5.2022, שבה נקבע כי למערער אין זכות חוקית בנכס; ולהחלטה מיום 1.6.2022 שלא ליתן סעד זמני המורה להימנע מפגיעה בחזקת בן המערער במספרה. על כל אלה הוסיף המערער כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 15.5.2022 קיבל מאת המותב את מספרי ההליכים השני והשלישי למניעת הטרדה מאיימת, שהתקיימו במעמד צד אחד, ולאחר שקיבל גישה להליכים ביום 2.6.2022 "נדהם" לראות כי בהחלטת המותב מיום 9.5.2022 צוין כי המותב מאמין למשיבים, טרם שהחלה שמיעת הראיות בהליך. לטענת המערער האמת היא הפוכה, והאלימים הם המשיבים אך מהחלטת המותב עולה כי הוא "מאמין באמונה עיוורת לגרסה המייחסת מעשים חמורים [למערער] מבלי בכלל שהוא סבור שיש צורך לראות את הסרטונים ומטריד מכל מבלי בכלל לשמוע את גרסת [המערער] לאירועים". 10. למחרת, ביום 7.6.2022, דחה המותב את בקשת הפסלות בהחלטה קצרה בה קבע: "בקשה לפסלות שופט יש להגיש בהזדמנות הראשונה בה סבור בעל דין כי יש מקום לכך, ולא להמתין כשלושה חודשים, כפי שנעשה כאן [...] אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט אינה עילת פסלות, אף אין בהחלטות ענייניות או בהצעות שונות המוצעות לצדדים ע"י בית המשפט כדי ללמד דבר על אומד דעתו של בית המשפט או על עמדותיו ביחס לסיכויי הצדדים להליך – דבר אשר יקבע אך ורק על יסודן של הראיות שתובאנה [...]". 11. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף, בין היתר, כי שגה המותב כשקבע שהטענה הועלתה בשיהוי מאחר שמדובר בצבר אירועים שהגיעו לשיאם בסמוך למועד הגשת הבקשה, והוא חוזר על טענתו בבקשת הפסלות כי הגישה להליכים השני והשלישי למניעת הטרדה נפתחו בפניו רק ביום 2.6.2022 אז התוודע להחלטה בעניין הסרטונים. המשיבים טוענים כי דין הערעור להידחות, והם טוענים, בין היתר, כי העובדה שהמערער אינו שבע רצון מהחלטות המותב אינה מקימה עילת פסלות ועל אחת כמה וכמה נוכח כך שהמערער רשאי לערער על ההחלטות לגופן. המשיבים טוענים כי הבקשה הוגשה בשיהוי, וכי היא נעוצה בתחושותיו הסובייקטיביות של המערער. המשיבים מוסיפים כי המערער ובני משפחה נוספים הם האלימים כלפיהם, ולטענתם החלטות המותב היו נכונות לגופן, ולא פגעו באפשרותו של המערער להוכיח את תביעתו ואף לערער על פסק הדין ככל שיראה לנכון לעשות זאת. 12. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב . בענייננו, המערער טוען כי החלטת המותב בעניין הסרטונים שבה קבע בנחרצות כי הוא מאמין למשיבים בנוגע למעשי האלימות הקשים שהם מייחסים למערער, וזאת על סמך טענות שהעלו המשיבים במעמד צד אחד בלבד ובלא שהמותב צפה בסרטונים או שמע עדויות באיזה מן ההליכים – מקימה חשש ממשי כאמור. על טענה זו הוסיף המערער טענות הנוגעות להחלטות דיוניות ואף טענות שדבק בהן שיהוי, אך טענתו העיקרית של המערער, הנוגעת להחלטה בעניין הסרטונים – לא קיבלה מענה בהחלטת המותב או בתגובת המשיבים. המותב פטר את בקשת הפסלות כולה בקבעו כי זו הוגשה בשיהוי ועוסקת בהחלטות דיוניות, אף שהמערער הבהיר כבר בבקשת הפסלות כי קיבל גישה להליכים השני והשלישי למניעת הטרדה, אשר נדונו במעמד צד אחד, רק ביום 2.6.2022, ועיון במערכת "נט המשפט" מאשש טענה זו. יש להצר על כך שהמותב נמנע מלהבהיר את משמעות קביעתו כי הוא מאמין לטענות המשיבים (ראו והשוו: ע"א 8193/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 13 (7.2.2022)); 1020/21 פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (24.2.2021)). זאת בפרט מאחר שעיון בהליכים למניעת הטרדה מקשה על הבנת הבסיס לקביעתו זו – שכן ההליכים נדונו במעמד צד אחד, והתבססו על טענות המשיבים בלבד, בלא שהמותב צפה בסרטונים ומבלי שנשמעו עדים. אף לא ניתן לומר כי ההליכים למניעת הטרדה אינם משפיעים על ההליך נושא הערעור, שכן החלטות שונות שנתן המותב במסגרת ההליך דנן התבססו על האמור בהליכים אלה. כך, בפרט, בהחלטתו מיום 3.5.2022 בבקשת המערער לסעד זמני, קבע המותב כי המערער מביא לפניו "עובדות חלקיות", וזאת על סמך טענות המשיבים בהליך השני למניעת הטרדה. בנסיבות אלה, קביעתו הנחרצת של המותב אשר לפיה הוא מאמין לטענות המשיבים בדבר אלימות קשה שהפעיל המערער נגדם – טענות שאותן המערער מכחיש בתוקף – תוך שבית המשפט מאמץ בעניין זה טענות שהעלו המשיבים בבקשה שהגישו במעמד צד אחד, מבלי שצפה בראיות שהוצעו לו ומבלי ששמע עדויות, יש לה השפעה על ההליך נושא הערעור דנן ומשלא ניתנה מצד המותב כל הבהרה לקביעה זו בהחלטת הפסלות – אני סבורה כי מן הראוי שהמותב יימנע מלהמשיך לדון בעניינם של הצדדים, למצער מטעמים של מראית פני הצדק. 13. הערעור מתקבל אפוא, וההליך תמ"ש 7984-01-21 יועבר לטיפולו של מותב אחר. המשיבים יישאו בהוצאות המערער ובשכ"ט עו"ד בגין ערעור זה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022) . ה נ ש י א ה _________________________ 22040110_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4011/22", "ש 7984-01-21", "ה\"ט 10585-01-21", "ע\"א 8193/21", "תמ\"ש 7984-01-21" ]

747,279

735,315

בבית המשפט העליון בש"א 4012/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: דביר כהן נ ג ד המשיבים: 1. יצחק חיים מזרחי 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: עו"ד ליאנה חזין רביב החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 33215-02-22 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בהרצליה. מדובר בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים, בגין נזקים שלפי הנטען נגרמו לו עקב תאונת דרכים. 2. בבקשה צוין כי בעבר נדונה תביעה דומה שהגיש המבקש בבית משפט השלום בהרצליה, וכי ביום 22.10.2018 הופסק בה הדיון למשך שנה עקב מצבו הבריאותי של המבקש. בחלוף כשנתיים וחצי, ביום 30.5.2022 הגיש המבקש בקשה "להחזרת התיק לרשימת התיקים המתנהלים" וזו נדחתה, תוך שנקבע כי על המבקש להגיש את תביעתו מחדש. 3. המבקש טוען כי התביעה שהעברתה מבוקשת כעת, הוגשה לבית משפט השלום בירושלים בשגגה על ידי עורכת דין שאינה מייצגת עוד את המבקש. בבקשה נטען כי מקום מגוריו של המבקש ומשרדיה של המשיבה 2 מצויים במרכז הארץ וכי המשיבים מסכימים לבקשה. 4. לנוכח הסכמת הצדדים, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 5. הדיון בת"א 33215-02-22 (שלום ירושלים) יועבר אפוא לבית משפט השלום בהרצליה. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040120_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4012/22" ]

747,280

735,132

ד בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אייל גזית החלטה המשיבים יגישו תשובה מקדמית לעתירה, עד יום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O01.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4013/22" ]

747,281

740,608

בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 - א' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון בקשה מטעם המשיב 1, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תגובה מקדמית עד ליום 31.8.2022 בשם המשיב 1: עו"ד יאיר שילה החלטה כמבוקש וכמוסכם, המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית עד יום 31.8.2022. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4013/22" ]

747,282

741,633

בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 - ב' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון בקשה מטעם המשיב 2, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תגובה עד ליום 14.9.2022 בשם המשיב 2: עו"ד אמנון בורנצוייג החלטה כמבוקש וכמוסכם; עד יום 14.9.2022. ניתנה היום, ‏ד' באלול התשפ"ב (‏31.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O03.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4013/22" ]

747,283

742,702

בבית המשפט העליון בג"ץ 4013/22 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג העותרת: מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 2. יהושע (שוקי) נבון בקשה מטעם המשיב 2, בהסכמה, למתן ארכה להגשת תגובה עד ליום 30.9.2022 בשם המשיב 2: עו"ד אמנון בורנצוייג החלטה כמבוקש וכמוסכם; עד יום 30.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040130_O04.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בג\"ץ 4013/22" ]

747,284

735,163

בבית המשפט העליון בש"א 4014/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. קש חתמים בינלאומיים בע"מ 2. גל רן מבנים בע"מ 3. אדיסו טקה נ ג ד המשיבים: 1. הרשקוביץ שפרינצה 2. הראל חברה לביטוח בע"מ 3. אמיר וזה בקשה לאיחוד דיונים בשם המבקשים: עו"ד רוני פפיסמדוב החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040140_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4014/22" ]

747,285

736,168

בבית המשפט העליון בש"א 4014/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. קש חתמים בינלאומיים בע"מ 2. גל רן מבנים בע"מ 3. אדיסו טקה נ ג ד המשיבים: 1. הרשקוביץ שפרינצה 2. הראל חברה לביטוח בע"מ 3. אמיר וזה בקשה למחיקת הבקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשים: עו"ד רוני פפיסמדוב החלטה כמבוקש וכמוסכם, אני מורה על מחיקת הבקשה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"ב (‏26.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040140_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4014/22" ]

747,286

735,164

בבית המשפט העליון בש"א 4015/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: אביגיל באר פיפרנו בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד מעין דקלו החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040150_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4015/22" ]

747,287

735,931

בבית המשפט העליון בש"א 4015/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: אביגיל באר פיפרנו בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: עו"ד מעין דקלו בשם המשיבה: עו"ד נתנאל שרפי החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 3428-12-21 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום ב ירושלים. נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה בירושלים, כי למבקשת ישנם סניפים במחוז ירושלים וכי העדים הפוטנציאליים מתגוררים בירושלים אף הם. 2. בתגובתה מיום 21.6.2022 הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לבקשה. 3 . לנוכח הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 4. הדיון בתאד"מ 3428-12-21 (שלום פתח תקווה) יועבר אפוא לבית משפט השלום בירושלים. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040150_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4015/22" ]

747,288

735,225

בבית המשפט העליון בש"א 4016/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: גטר גרופ בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מילי שלוסברג 2. אלון שלוסברג 3. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 4. יוסף שוואהנה 5. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בקשה לאיחוד דיונים בשם המבקשת: עו"ד חנן פדר החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 16233-01-21 המתנהל בבית משפט השלום בבת ים, עם הדיון בתא"מ 36759-06-20 המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. יוער כי בקשה זו הוגשה לאחר שביום 26.5.2022 הוריתי על מחיקת בקשה קודמת לאיחוד הדיון בשל כך שניתן פסק דין בתא"מ 36759-06-20. בבקשה דנן מציינת המבקשת כי ביום 31.5.2022 הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול פסק הדין. 4. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, בשים לב לביטול פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה בתא"מ 36759-06-20 ולשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 5. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 16233-01-21 (שלום בת ים) יועבר לבית משפט השלום בפתח תקווה ויאוחד שם עם הדיון בתא"מ 36759-06-20. ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התשפ"ב (‏14.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040160_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4016/22" ]

747,292

735,387

בבית המשפט העליון בש"א 4023/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אביב חן 2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ליז עזיזה יטח 2. שלמה חברה לביטוח בע"מ 3. איטח פרח שוהם בקשה מוסכמת לאיחוד דיונים בשם המבקשים: עו"ד חן מכלוף בשם המשיבים: עו"ד ד"ר רונית דרשלר החלטה 1. לפניי בקשה מוסכמת לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 8915-08-21 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, עם הדיון בתאד"מ 20878-07-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה. 2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. 3. דין הבקשה להתקבל מטעמיה, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור ההליכים. 4. אשר על כן, הדיון בתאד"מ 8915-08-21 (שלום הרצליה) יועבר לבית משפט השלום בחיפה ויאוחד שם עם הדיון בתאד"מ 20878-07-21. ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040230_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4023/22" ]

747,298

735,388

בבית המשפט העליון בש"א 4024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אברהם אברהם 2. מוסא הייב 3. א.י.מ. כלים הובלות בע"מ 4. אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. תומר סוויסא בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ג'ני תיתי החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 26.6.2022. ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040240_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4024/22" ]

747,299

737,188

בבית המשפט העליון בש"א 4024/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אברהם אברהם 2. מוסא הייב 3. א.י.מ. כלים הובלות בע"מ 4. אגד חברה לתחבורה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. תומר סוויסא בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד ג'ני תיתי החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת הדיון בתאד"מ 66976-03-22 מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בנצרת. 2. בבקשה נטען כי התאונה מושא התביעה אירעה בסמיכות לעיר קריית שמונה, וכי העדים הפוטנציאליים בהליך מתגוררים באזור הצפון. כן נטען כי לבית משפט השלום בהרצליה אמנם ישנה סמכות מקומית פורמלית, אך כי התביעה נעדרת כל זיקה מהותית לתחום שיפוטו. 2. המשיבים לא מסרו את תגובתם לבקשה, חרף החלטת בית משפט זה מיום 16.6.2022. 3. דין הבקשה להתקבל. 4. בהעדר תגובה ומן הטעמים המפורטים בבקשה, הדיון בתאד"מ 66976-03-22 (שלום הרצליה) יועבר אפוא לבית משפט השלום בנצרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22040240_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "בש\"א 4024/22" ]

747,300

736,411

בבית המשפט העליון בע"מ 3760/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת המבקש לעיכוב ביצוע מתאריך 27.6.2022 המבקש: בעצמו החלטה המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.6.2022 ברמ"ש 1101-06-22, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 8.6.2022 בתלה"מ 55376-12-20, וזאת, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור הנ"ל. בקשה זו לעיכוב ביצוע היא הבקשה שלפניי. בקשת רשות הערעור הנ"ל איננה נסובה על החלטת בית משפט לענייני משפחה אותה מבוקש לעכב. לפיכך, על המבקש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לערכאה זו. הבקשה נמחקת אפוא ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22037600_R03.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ש 1101-06-22" ]

747,304

735,895

בבית המשפט העליון ע"א 4026/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערת: חדד יועצים פיננסים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אורות פיננסים בע"מ 2. אברהם דויטש 3. קרן אקספו בע"מ 4. אקספו ניהול בע"מ 5. קרן אקספו פלטניום בע"מ המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 23.4.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22040260_T01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "ע\"א 4026/22" ]

747,310

735,316

בבית המשפט העליון רע"א 4027/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אוהד שני נ ג ד המשיבים: 1. איל וסטמן 2. ישראל גיא בלומנטל 3. קרן בזיני 4. יונתן בינקי 5. יאיר פנחסי בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' רביד ) בת"א 76859-12-20 מיום 25.04.2022 בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור שבכותרת מצריכה תשובה (להלן: הבקשה ). אולם בטרם זו תוגש - למקרא הבקשה, על נימוקיה, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי, לטיב התיקון המבוקש וכן לאפשרות להתיר את התיקון בכפוף לתשלום הוצאות, כנהוג וכמקובל בנסיבות העניין; מוצע לצדדים לבוא בדברים בנדון, באופן שיכול וייתר את המשך ניהול ההליך דנן. ככל שלא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות כאמור, תוגשנה תשובות המשיבים לבקשה - זאת, עד ליום 07.07.2022. 2. אורך כל תשובה לא יעלה על 7 עמודים. הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח 1.5 לפחות. האותיות תהיינה בגופן David 12 או גופן בגודל דומה, והמרווח בין האותיות יהיה "רגיל", תוך השארת שוליים סטנדרטיים לדף (2.54 ס"מ למעלה ולמטה ו-3.17 ס"מ בצדדים). על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. 3. התשובות תוגשנה במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקש. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ב (‏16.6.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040270_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4027/22" ]

747,311

738,714

בבית המשפט העליון רע"א 4027/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אוהד שני, עו"ד נ ג ד המשיבים: 1. איל וסטמן, עו"ד 2. ישראל גיא בלומנטל, עו"ד 3. קרן בזיני 4. יונתן בינקי 5. יאיר פנחסי, עו"ד בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' רביד ) בת"א 76859-12-20 מיום 25.04.2022 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד יצחק שפרבר בשם המשיב 2: עו"ד אלישע אטיאס בשם המשיבים 4-3: עו"ד אילן שמר החלטה 1. בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' רביד ) בת"א 76859-12-20 מיום 25.04.2022, אשר על-פיה נדחתה בקשתו "הנוספת" של המבקש לתיקון סכום התביעה בהודעה לצד שלישי שהוציא למשיבים 2-1 כאן. 2. ביום 31.12.2020 הגישו משיבים 4-3 (להלן: התובעים ) תביעה (ת"א 76859-12-20) על סך של 4,000,000 ש"ח נגד המבקש ומשיב 5, שעניינה בעסקה שלא יצאה אל הפועל לרכישת זכויות בשתי דירות, שהיו עתידות להיבנות במסגרת פרויקט תמ"א 38. 3. על פי האמור בכתב התביעה, בתקופה הרלבנטית משיב 5, עורך דין במקצועו ועיסוקו, שימש "כבא-כוח ו/או כמיצגה ו/או כנאמן של חב' קריגר בני דן בע"מ", שהיא החברה ששיווקה את פרויקט הבנייה; ואילו המבקש, גם כן עורך דין במקצועו ועיסוקו, שימש באותה העת כבא-כוחם של התובעים מול חב' קריגר ומשיב 5 בכל הנוגע לעסקת הרכש. 4. ביום 14.04.2021 הגיש המבקש את כתב הגנתו וכן הודעה לצדדים שלישיים, שסכום הסעד שצוין בכותרתה הועמד על סך של 500,000 ש"ח. לשם שלמות התמונה יצוין, כי תחילה הוגשה הודעת צד שלישי גם נגד מנורה ביטוחים (להלן גם: המבטחת ) אולם זו נמחקה בשלב מאוחר יותר. 5. בחלוף כשבעה חודשים, ביום 28.11.2021, הגיש המבקש "בקשה לתיקון סכום התביעה בהודעת צד שלישי". ברישא הבקשה צוין כי היא מוגשת בעת הזו, בין היתר נוכח החלטת בית המשפט מיום 08.11.2021, לפיה הצדדים ישלימו הליכים גילוי מסמכים ושאלונים; ובפרט לנוכח בקשת המבטחת, כי סכום ההודעה לצדדים שלישים יהא זהה לסכום התביעה שהוגשה נגדו. 6. ביום 22.12.2021, לאחר שהתקבלה תגובת משיב 1 שהתנגד לבקשה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בהחלטה קצרה על גבי פתקית, שזו לשונה: "לאחר עיון בטענות הצדדים אני דוחה את הבקשה. המבקש עותר לתיקון סכום ההודעה לצד שלישי והעלאתו מהסך של 500,000 ש"ח, לסך של 4,000,000 ש"ח שהוא הסכום בגינו הוגשה התביעה העיקרית. המבקש אינו מפרט בבקשתו, מדוע הוא עותר לתיקון המבוקש, מדוע ההודעה לצד שלישי הועמדה על סכום נמוך יותר וכעת מתבקש הגדלתו, וטענתו לפיה המבטחת שלו היא המעוניינת בהעמדת סכום התביעה על סכום גבוה יותר, אין בה כדי להוות נימוק מהותי המצדיק קבלת הבקשה. על כן הבקשה במתכונתה נדחית. המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות בסך של 750 ש"ח." 7. כשלושה חודשים מאוחר יותר, ביום 3.4.2022, הגיש המבקש "בקשה נוספת לתיקון סכום הודעה לצד שלישי". בגדרה הוסבר, כי בתחילה לא עלה בידיו להסדיר את ייצוגו על ידי חברת הביטוח, ולאחר ששכר את שירותיו של בא-כוח דאז, החליט להגיש את ההודעה לצדדים שלישיים - ומשיקולי אגרה בלבד. שכן, בשלב זה חברת הביטוח טרם קיבלה את הייצוג בתיק, ולכן הוחלט להעמיד את סכום ההודעות לצד שלישי על סך של 500,000 ש"ח בלבד. עוד הוסבר כי בנסיבות המקרה, בפרט בשים לב לשלב המוקדם בו היה מצוי ההליך, לא יגרם כל עיכוב להליך. בנוסף נטען, כי למקרא כתבי ההגנה שהוגשו ביחס להודעה לצדדים שלישיים, עולה כי אף אין צורך בתיקונם, בשים לב לכך שהתיקון המבוקש על-ידו מתייחס לסכום ההודעה בלבד. כן הוער, כי מצדו השני של המתרס עומדת האפשרות כי למבקש ולחברת הביטוח שלו ייגרם נזק רב, שעה שהם חשופים לתביעה בסך 4,000,000 ש"ח. לסיום חזר המבקש על הכלל הידוע לפיו, לבטח בשלב מקדמי של ההליך, יאפשר בית המשפט לתקן כתב בי-דין "ברוחב יד". על כך הוסיף המבקש, כי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר בתיקון סכום התביעה בלבד - אשר רואים אותו כמוכחש ממילא. 8. ביום 25.04.2022, לאחר קבלת תגובת שני הצדדים השלישיים שהתנגדו לבקשה, דחה בית המשפט קמא את בקשה האמורה, בקבעו בהחלטת פתקית קצרה כך: "לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מורה על דחיית בקשת המבקש, שהוכרתרה [כך במקור – ח' כ'] בכותרת: "בקשה נוספת לתיקון סכום התביעה בהודעה לצד שלישי". אציין כי האמור בבקשתו הנוכחית של המבקש, הוא חזרה על הנטען בבקשתו הקודמת מיום 28.11.21, ולא מצאתי בבקשה זאת כל שינוי נסיבות או נימוק מהותי המצדיק שינוי החלטתי מיום 22.12.21, במסגרתה נדחתה בקשתו הקודמת של המבקש. החלטה עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור. עוד אוסיף, כי הבקשה הנוכחית להגדלת סכום התביעה הוגשה רק ביום 4.4.22, בחלוף למעלה מ -3 חודשים מהחלטתי בבקשתו הקודמת של המבקש, וללא שנעשתה על התייחסות לשיהוי בהגשת בקשה נוספת זאת. התנהלות זאת אינה תואמת את עקרונות היסוד הקבועים בפרק א' לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018, לעניין קידום ההליך וחיסכון במשאבי זמן של מערכת בתי המשפט." 9. המבקש מיאן להשלים עם החלטה זו, ומכאן הבקשה שלפניי. 10. בבקשתו טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו האמורה, וכי יש לאפשר לו לתקן את סכום ההודעה לצד שלישי, מ-500,000 ש"ח ל-4,000,000 ש"ח, כך שזה יעמוד על סך התביעה שהוגשה נגדו. בתוך כל, המבקש חוזר על טענותיו בבקשתו השנייה, לפיהן בתחילה לא עלה בידו להסדיר את ייצוגו ורק לאחר ששכר עורך-דין מטעמו, החליט להגיש את ההודעה; וכי הסכום שננקב בה נבע משיקולי אגרה בלבד. זאת מכיוון, שבאותה העת המבטחת טרם קיבלה על עצמה לכסות את עלות ייצוגו בתיק. כמו כן, חזר המבקש על כך שעורך-דין מטעם המבטחת הוא שביקש כי סכום ההודעה יתוקן לסכום התביעה המקורי. בנוסף שב המבקש והבהיר, כי מדובר בשלב מוקדם בהליך, שטרם התקיים בו קדם משפט ראשון, שהיה קבוע בעת מתן ההחלטה לחודש יוני, ועל כן הערת בית המפשט בדבר השתהותו אינה ברורה. כמו כן הוזכר הכלל לפיו יש להיענות ב"רוחב לב" לבקשות כאמור, בטח בנסיבות דנא, בהן לא ייגרם כל נזק ליעילות הדיון או למי מהצדדים השלישיים. 11. בהחלטתי מיום 16.06.2022 התבקשה תשובת המשיבים לבקשה. בצד האמור ציינתי כי "למקרא הבקשה, על נימוקיה, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי, לטיב התיקון המבוקש וכן לאפשרות להתיר את התיקון בכפוף לתשלום הוצאות, כנהוג וכמקובל בנסיבות העניין; מוצע לצדדים לבוא בדברים בנדון, באופן שיכול וייתר את המשך ניהול ההליך דנן". 12. עתה מונחות לפניי תשובות המשיבים. משיבים 4-3 הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה בעניין לשיקול דעת בית המשפט; משיב 1 טען במרץ כי אין מדובר בבקשה "נוספת", אלא בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 22.12.2021 ואין בה "כל הנמקה חדשה מעבר למיחזור נימוקי הבקשה נשוא ההחלטה הראשונה", וממילא לא צורפה למי מהבקשות כל אסמכתא המעידה על סיכון להיות מחויב מעבר לגבול הכיסוי הביטוחי. בנוסף נטען כי "הודעת צד ג אינה "תכנית כבקשתך" ומקום בו ראה המבקש לנכון להעמיד את ההודעה על 500,000 ₪ אות היא כי בכך ראה את היקף החבות המלא שבכוחו להוכיח נגד המשיב". טרם חתימה הבהיר משיב 1 כי תנאי יסוד לקבלת בקשה לתיקון כתב טענות, הוא שהעובדות, בגינן מבוקש התיקון לא היו מצויות בידיעת המבקש, עובר להגשת הבקשה; משיב 2 גם הוא טען שמדובר, הלכה למעשה, בבקשה לעיון חזור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.12.2021, בחלוף זמן רב מהמועד להגשתה. משיב 2 הוסיף כי "למעט שינויים קוסמטיים, הבקשה הנוספת שהוגשה, איננה אלא חזרה על הבקשה הראשונה שנדחתה". כמו כן ציין האחרון כי "בהתאם להלכה הפסוקה, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע לעניינים דיוניים"; משיב 5 הצטרף לטעמיו ונימוקיו של משיב 2, אך הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. 13. לסיכום, המשיבים הרלבנטיים סבורים שהחלטת בית המשפט המחוזי בדין יסודה, וכי אין בנמצא טעם טוב להתערב בה, בפרט מקום בו הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, ללא הצדקה ראויה, ובחוסר תום-לב מובהק. דיון והכרעה 14. לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 15. הלכה היא כי תיקון כתב טענות הוא עניין דיוני מובהק, הנתון לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ועל כן התערבות ערכאת הערעור בכגון דא נעשית אך ורק במקרים חריגים בלבד (ראו מיני רבים: רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן , פסקה 9 (17.01.2021); רע"א 5060/21 נחל אשכול בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ , פסקה 10 (18.08.2021)). על אף אי הנוחות שעולה מהמקרה דנא, לא שוכנעתי כי ענייננו בא בקרב אותם מקרים המצדיקים התערבות, שנקבע כי תעשה בִּמְשׂוּרָה . 16. אמנם, צודק המבקש בציינו כי הכלל הוא שבקשות לתיקון כתבי טענות צריכות להיבחן באופן ליברלי; ואוסיף כי עמדתי שלי היא שמוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד, ככל שפגיעה כאמור מתרחשת, באמצעות חיוב בתשלום הוצאות (רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון , פסקה 9 (20.12.2017)). ברם, גם לגישה זו ישנן גבולות, ולא בכל מצב נכון יהיה שבית המשפט ייעתר לתיקון כתב טענות. כך, בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט להביא במניין שיקוליו מספר טעמים, כגון: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת; התנהלות המבקש ומועד הגשת הבקשה, לרבות שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה ; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה ; האפשרות שהתיקון יפגע באינטרס של בעלי הדין האחרים; האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעלי הדין שכנגד והאינטרס הציבורי שבייעול הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי ועוד כהנה וכנה (ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (04.04.2021)). על חשיבות מבחנים אלו ניתן אף ללמוד מנוסח תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בגדרה עוגנו חלק מהמבחנים שנקבעו בפסיקה (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים , 270 (2021)). 17. טרם חתימה יוער, כי לשיטתי הנמקת בית המשפט המחוזי במקרה זה חסרה קמעה. ואולם, בעת בחינת בקשה לרשות ערעור על החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי, אין אנו שמים עצמנו בנעליו ובוחנים את הסוגיה דה-נובו (ראו סעיף 42(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, וההלכה הנודעת כאמור בפסקה 15 לעיל). משכך ובשים לב לנסיבות העניין, אין מדובר בפגם המהווה טעם מספק, כשלעצמו, למתן רשות ערעור בבקשה שלפניי. וזאת, אפילו לא במובן של השבת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את הכרעתו. אף על פי כן אחזור על מושכלות יסוד בהקשר אחרון זה. 18. קולמוסים רבים נשברו על חשיבות הנמקתן של החלטות שיפוטיות, ולא בכדי. חובת ההנמקה היא נדבך מרכזי מהתפקיד השיפוטי והיא משרתת את בעלי הדין, היושב בדין ואת ערכאת הערעור גם יחד; ובמידה לא מבוטלת, את הציבור בכללותו. כך, ההנמקה משרתת את הצדדים להליך ומאפשרת להם להבין על מה מבוססת ההכרעה בעניינם, וכיצד היא התקבלה; ההנמקה מסייעת ואף דרושה ליושב בדין עצמו, כאשר הוא מקבל את ההחלטה, בכדי לעבד את טענות הצדדים ולגבש את החלטתו; כמו כן דרושה ההנמקה לערכאת הערעור וזאת על מנת להעביר, באופן מיטבי, את ההכרעה תחת שבט ביקורתה. זאת ועוד, הנמקה שיפוטית מסייעת בהכוונת התנהגות ציבורית, והיא חלק בלתי נפרד משקיפות ההליך המשפטי. על חשיבות ההנמקה השיפוטית עמדתי אך לאחרונה בצייני: ״הנמקת החלטותיו של בית המשפט משחיזה את אופן הפעלת שיקול הדעת השיפוטי. היא מדרבנת את נושאי המשרה השיפוטית לבסס היטב את החלטותיהם – והיא מחדדת את מידת המודעות לחשיבות שיש במתן הסבר משכנע לשיקולים ולנימוקים שהובילו לתוצאה הסופית של ההליך המשפטי (ראו גם: דורון מנשה עלי משפט יא 399, עמ' 408 (2014)). במובן זה, הליך ההנמקה הוא "שומר הסף" בדרכו של היושב בדין להוציא מחשבותיו מראשו אל הכתב״ (ע״פ 7786/21 אזמה נ׳ מדינת ישראל , פסקה 55 (14.07.2022)). וראו גם דפנה ברק-ארז "ההנמקה השיפוטית: דילמות ישנות וחדשות" משפטים נב 5, 8-6 (2022)): "לנימוקים יש תפקיד פרגמטי, קודם כול מהיבטה של עבודת השפיטה עצמה. בראש ובראשונה, הם אמורים לסייע לשופט או לשופטת היושבים לדין בהתחקות אחר התוצאה הנכונה. לנימוקים יש חשיבות נוספת בהיותם בסיס לביקורת של ערכאת הערעור, הן בפן המשפטי של פסק הדין והן בפן העובדתי שלו. לצידם של תפקידים אלה להנמקה יש תרומה גם כלפי חוץ – הנימוקים מסבירים את פסקי הדין. לפיכך הם נדרשים מבחינתם של בעלי הדין, ולמעשה מבחינת כל מי שמושפעים מהעבודה השיפוטית או שמבקשים להבין אותה. הם עדות לכך שההחלטה לא הייתה שרירותית ומבטאים יחס של כבוד לבעלי הדין שטיעוניהם זוכים להתייחסות ולדיון. בנוסף, הנימוקים תורמים להכוונת התנהגויות של אנשים במקרים דומים. במבט רחב אף יותר, הנימוקים הם חלק בלתי נפרד משקיפותו של ההליך השיפוטי ומשלימים את הדרישה לפומביותו. הם מאפשרים תיווך, ביקורת ובקרה בזירה הציבורית, שלהם חשיבות מבחינת הלגיטימציה של הרשות השופטת ושל שלטון החוק בכלל" 19. בצד האמור נקבע, זה מכבר, כי היקף חובת ההנמקה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו ובהתחשב במהות ההחלטה, וכי שיקול הדעת ביחס לאופן מימוש חובת ההנמקה והיקפה מסור לבית המשפ ט (רע"א 4917/13 פלונית נ' פלונית , פסקה ז (28.11.2013); רע"א 9118/16 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר , פסקה 10 (14.12.2016)). משכך, לא מן הנמנע כי במקרים המתאימים ההנמקה תהיה קצרה ותמציתית - כפי שנעשה במקרה מושא ענייננו. 20. אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22040270_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

[ "רע\"א 4027/22", "ת\"א 76859-12-20", "רע\"א 8966/20", "רע\"א 5060/21", "רע\"א 7466/17", "ע\"א 5316/20", "רע\"א 4917/13", "רע\"א 9118/16" ]

747,312