bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצד - שלשה שאכלו כאחד ונפרדו, לענין הזימון מה דינם. ובו ג' סעיפים: | ב. | שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראים אותו ומודיעים לו שרוצים לזמן כדי שיכוין ויצטרף עמהם ויענה עמהם ברכת זימון ויוצאים ידי חובתן אף על פי שאינו בא ויושב עמהם והני מילי בג' אבל בעשרה כיון שצריכים להזכיר את השם אינם מצטרפין עד שיבא וישב עמהם. (ועיין לקמן סימן ר' עד היכן ברכת הזימון): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצד - שלשה שאכלו כאחד ונפרדו, לענין הזימון מה דינם. ובו ג' סעיפים: | ג. | ג' שאכלו כאחד ואין אחד מהם יודע כל ברכת המזון אלא אחד יודע ברכה ראשונה ואחד השניה ואחד השלישית חייבים בזימון וכל אחד יברך הברכה שיודע ואף על פי שאין בהם מי שיודע ברכה רביעית אין בכך כלום אבל לחצאין אין לברך אם האחד אינו יודע כי אם חצי הברכה שאין ברכה אחת מתחלקת לשתים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצה - חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם. ובו ג' סעיפים: | א. | שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון ואם לאו אינם מצטרפות ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצה - חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם. ובו ג' סעיפים: | ב. | אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצה - חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם. ובו ג' סעיפים: | ג. | כל היכא שמצטרפות שתי חבורות צריך שישמעו שתיהן דברי המברך ברכת זימון בביאור: {הגה: ושאר ברכת המזון יברך כל אחד לעצמו אבל אם ירצו שהמזמן יוציא כולם צריכים שישמעו כל ברכת המזון דבלא זה לא יצאו כלל (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצו - מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון. ובו ד' סעיפים: | א. | אכל דבר איסור אף על פי שאינו אסור אלא מדרבנן אין מזמנין עליו ואין מברכין עליו לא בתחלה ולא בסוף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצו - מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון. ובו ד' סעיפים: | ב. | אם אכל דבר איסור במקום סכנה מברכים עליו (ועיין לקמן סימן ר''ד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצו - מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון. ובו ד' סעיפים: | ג. | שלשה שאכלו כאחד אחד נזהר מפת עובד כוכבים ואחד אינו נזהר או אחד מהן כהן ואוכל חלות אף על פי שאותו שנזהר אינו יכול לאכול עם אותו שאינו נזהר ולא ישראל עם הכהן כיון שאותו שאינו נזהר יכול לאכול עם הנזהר והכהן עם הישראל מצטרפין אבל אם היו כהנים וזר אוכלים כאחד והכהנים אוכלים חלה ונזהרים מפת של עובד כוכבים והזר אוכל פת של עובד כוכבים אינם מצטרפין והוא הדין לשלשה שמודרים זה מזה שאינם מצטרפים לזימון: {הגה: ודוקא כשכל אחד אוכל מככרו אבל אם אוכלים מככר בעל הבית מצטרפין דהא אוכלים מככר אחד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצו - מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון. ובו ד' סעיפים: | ד. | אין מזמנין על מי שאכל פחות מכזית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצז - דין צירוף לזימון ג' או עשרה. ובו ד' סעיפים: | א. | שנים שאכלו כאחד וגמרו ובא שלישי כל היכא דאי מייתי להו מידי מצו למיכל מיניה מצטרף בהדייהו וחייבים ליתן לו לאכול כדי שיצטרף עמהם והוא שבא עד שלא אמרו הב לן ונברך אבל אם אמרו הב לן ונברך ואחר כך בא השלישי אינו מצטרף עמהם: {הגה: ונטילת מים אחרונים כהב לן ונבריך דמי (מרדכי פרק שלשה שאכלו). ועיין לעיל סימן קע''ט:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצז - דין צירוף לזימון ג' או עשרה. ובו ד' סעיפים: | ב. | תשעה שאכלו דגן ואחד אכל כזית ירק מצטרפין להזכיר השם ואפילו לא טיבל עמהם אלא בציר או לא שתה עמהם אלא כוס אחד שיש בו רביעית מכל משקה חוץ מן המים מצטרף עמהם והוא שיהיה המברך אחד מאוכלי הפת ואפילו שבעה אכלו דגן וג' ירק מצטרפין אבל ששה לא דרובא דמינכר בעינן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצז - דין צירוף לזימון ג' או עשרה. ובו ד' סעיפים: | ג. | המצטרף צריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל ואינו נפטר בברכת המזון של אלו במה דברים אמורים דסגי בכל מאכל להצטרף לעשרה אבל לג' אינו מצטרף עד שיאכל כזית פת ויש אומרים דבכזית דגן מהני אפילו אינו פת ויש אומרים דבירק ובכל מאכל מהני הלכך שנים שאכלו ובא שלישי אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת מוטב ואם אינו רוצה לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר ואם אירע שנתנו לו לשתות או מאכל אחר יזמנו עמו אף על פי שאינו רוצה לאכול פת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצז - דין צירוף לזימון ג' או עשרה. ובו ד' סעיפים: | ד. | חברים שאכלו כאחד קצתם אכלו כדי שביעה וקצתם לא אכלו אלא כזית אם כולם יודעים לברך מצוה שיברך אותו שאכל כדי שביעה ויוציא את האחרים ואם אין יודעים כולם לברך מי שאכל כזית יכול להוציא אף אותם שאכלו כדי שביעה: {הגה: יש אומרים שאינו חייב לברך מדאורייתא אם לא שתה והוא תאב לשתות (מרדכי פרק שלשה שאכלו ובית יוסף בשם כל בו ושבלי לקט). וטוב ליזהר לכתחלה אם מקצתן שתו ומקצתן לא שתו שיברך מי ששתה (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצח - אחד נכנס אצל שלשה שאכלו. ובו סעיף אחד: | א. | שלשה שאכלו והם מברכין ונכנס אחד שלא אכל אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן: {הגה: וכן בכל הברכות שאדם שומע חייב לענות אמן (טור ובית יוסף בשם בה''ג וסמ''ג):} ואם הם עשרה אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד והוא הדין אם היה שם כשגמרו מלאכול ולא אכל עמהם כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | א. | השמש שאכל כזית מזמנין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ב. | כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ג. | עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ד. | עובד כוכבים אין מזמנים עליו ואפילו גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך ברכת המזון ולומר על שהנחלת לאבותינו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ה. | אונן בחול שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ו. | נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן ולא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מזמנין יחד משום פריצותא דעבדים אלא נשים לעצמם ועבדים לעצמם ובלבד שלא יזמנו בשם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ז. | נשים מזמנות לעצמן רשות אבל כשאוכלות עם האנשים חייבות ויוצאות בזמון שלנו: {הגה: אף על פי שאינן מבינות (הרא''ש ומרדכי ריש פרק שלשה שאכלו בשם רש''י):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ח. | אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לאנשים ולא לנשים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | ט. | טומטום אינו מזמן כלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | י. | קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה: {הגה: ויש אומרים דאין מצטרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה דאז מחזקינן ליה כגדול שהביא ב' שערות (הרא''ש והמרדכי פרק שלשה שאכלו וטור) וכן נוהגין ואין לשנות וחרש ושוטה אם מכוונים ומבינים מצטרפין לזמון אף על פי שאין החרש שומע הברכה (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצט - על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו י''א סעיפים: | יא. | מי שנדוהו על עבירה [בזמן שהותר מצד השררה] אין מזמנין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן ר - דין המפסיק כדי לברך. ובו ב' סעיפים: | א. | שלשה שאכלו כאחד אחד מפסיק על כרחו לשנים ועונה עמהם ברכת זימון ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד והלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק ולברך ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם לא עשה כלום ואם לא רצו להפסיק אף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק עד שיגמרו השנים ויזמן עליהם שהרי כבר נתחייב הוא בזימון והיאך יברך בלא זימון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן ר - דין המפסיק כדי לברך. ובו ב' סעיפים: | ב. | אינו צריך להפסיק אלא עד שיאמר ברוך שאכלנו משלו וכו' וחוזר וגומר סעודתו בלא ברכה בתחלה: {הגה: ויש אומרים שצריך להפסיק עד שיאמר הזן את הכל וכן נוהגין (הרא''ש ותוספות והר''י בשם בה''ג והטור). ואם היה דעתו לחזור ולאכול פת אף על פי שלא אכל אחר כן כשרוצה לברך מברך מתחלה ברכת הזן וכל שכן אם חזר ואכל (הר''י פרק שלשה שאכלו) (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן רא - מי הוא המברך. ובו ד' סעיפים: | א. | גדול מברך אפילו בא בסוף ואם רצה ליתן רשות לקטן לברך רשאי והני מילי כשאין שם אורח אבל אם יש שם אורח הוא מברך אפילו אם בעל הבית גדול ממנו כדי שיברך לבעל הבית ומה ברכה מברכו יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר ולא ישלוט שטן במעשה ידיו ואל יזדקק לפניו שום דבר חטא והרהור עון מעתה ועד עולם. ואם בעל הבית רוצה לוותר (פירוש שאינו רוצה להקפיד) על ברכתו ולברך ברכת המזון בעצמו רשאי: {הגה: והוא הדין שיכול ליתן לברך למי שירצה (בית יוסף בשם אוהל מועד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן רא - מי הוא המברך. ובו ד' סעיפים: | ב. | לא יקדים חכם ישראל לכהן עם הארץ לברך לפניו דרך חק ומשפט אבל לתת לו החכם רשות שיברך אין בכך כלום אבל כהן תלמיד חכם מצוה להקדימו שנאמר וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון (ועיין לעיל סימן קס''ז סעיף י''ד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן רא - מי הוא המברך. ובו ד' סעיפים: | ג. | מי שנותנים לו לברך ואינו מברך מקצר ימיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן רא - מי הוא המברך. ובו ד' סעיפים: | ד. | צריך לחזור שיתנו לו כוס של ברכה לברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | א. | על כל פירות האילן מברך בתחלה בורא פרי העץ חוץ מהיין שמברך עליו בורא פרי הגפן בין חי בין מבושל בין שהוא עשוי קונדיטון דהיינו שנותנין בו דבש ופלפלין: {הגה: ואם נתערב יין בשכר אזלינן אחר הרוב אם הרוב יין מברך בורא פרי הגפן ואם הרוב שכר מברך שהכל (בית יוסף בשם התשב''ץ):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ב. | הבוסר כל זמן שלא הגיע לכפול הלבן מברך עליו בורא פרי האדמה ומשהוא כפול הלבן ואילך מברך עליו בורא פרי העץ ומתוך שלא נודע לנו שיעור פול הלבן לעולם מברך בורא פרי האדמה עד שיהיה גדול ביותר ושאר כל האילן משיוציאו פרי מברכין עליו בורא פרי העץ ובלבד שלא יהא מר או עפוץ ביותר עד שאינו ראוי לאכילה אפילו על ידי הדחק דאז אין מברכין עליו כלל: {הגה: ויש אומרים דעל חרובין אינו מברך בורא פרי העץ עד שיראה בהן כמין שרשראות של חרובין וכן בזיתים עד שיגדל הנץ סביבם וקודם לכן מברך בורא פרי האדמה וכן עיקר (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ג. | גרעיני הפירות אם הם מתוקים מברך עליהם בורא פרי העץ ואם הם מרים אינו מברך עליהם כלל ואם מתקן על ידי האור מברך עליהם שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ד. | שמן זית אם שתאו כמות שהוא אינו מברך עליו כלל משום דאזוקי מזיק ליה ואם אכלו עם פת אינו מברך עליה דפת עיקר ומברך על העיקר ופוטר את הטפילה ואם שתאו מעורב עם מי סלק''א (הנקרא אניגרון) שאז אינו מזיק אדרבא הוא מועיל לגרון אם הוא חושש בגרונו הוה ליה שמן עיקר ומברך עליו בורא פרי העץ ואם אינו מתכוין לרפואה אלא לאכילה הוה ליה אניגרון עיקר ואינו מברך אלא על האניגרון (שהכל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ה. | שקדים המרים כשהם קטנים מברך בורא פרי העץ גדולים ולא כלום דאזוקי מזקי וטעמא דמלתא דכשהם קטנים עיקר אכילתם היא הקליפה ואינה מרה וכשהם גדולים עיקר אכילתם מה שבפנים והוא מר ואם מתקן על ידי האור או דבר אחר מברך בורא פרי העץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ו. | צלף (פירוש צלף מין אילן שעלין שלו ראויים לאכילה ויש בעליו כמין תמרים. אביונות הוא הפרי מהצלף וקפריסין הן קליפה שסביב הפרי כקליפות האגוזים) על העלין ועל התמרות ועל הקפריסין בורא פרי האדמה ועל האביונות שהם עיקר הפרי בורא פרי העץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ז. | תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה והוציא מהם גרעיניהם אפילו הכי לא נשתנית ברכתן ומברך עליהם בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש: {הגה: ולפי זה הוא הדין בלטווערן הנקרא פאווידל''א מברכין עליהם בורא פרי העץ ויש אומרים לברך עליהם שהכל (תרומת הדשן סימן כ''ט ובית יוסף בשם הטור) וטוב לחוש לכתחלה לברך שהכל אבל אם בירך בורא פרי העץ יצא כי כן נראה עיקר:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ח. | דבש הזב מהתמרים מברך עליו שהכל וכן על משקין היוצאין מכל מיני פירות חוץ מזיתים וענבים מברך שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | ט. | סופי ענבים שאין מתבשלין לעולם וכן על הנובלות שהם תמרים שבשלם ושרפם החום ויבשו מברך שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | י. | פירות ששראן או בשלן במים אף על פי שנכנס טעם הפרי במים אינו מברך על אותם המים אלא שהכל והרא''ש כתב דאפשר שאם נכנס טעם הפרי במים מברך בורא פרי העץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | יא. | מי שריית צמוקים ותאנים או מי בישולם מברך עליהם שהכל ויוצא גם להרא''ש אבל בברכה שלאחריהם יש להסתפק אם מברך בורא נפשות או אם מברך ברכה אחת מעין שלש כהרא''ש. ולכן ירא שמים לא ישתה אלא בתוך הסעודה או יאכל פרי משבעה מינים וגם ישתה מים כדי שיצטרך לברך ברכה אחת מעין שלש ובורא נפשות ואם משך המים והבדילם מהצמוקים הוה ליה יין ומברך עליו בורא פרי הגפן וברכה אחת מעין שלש והוא שיהיו צמוקים שיהיה בהם לחלוחית שאם ידרוך אותם יצא מהן דבשן אבל אם כשיעצרו אותם לא יצא מהם שום לחלוחית דבש לא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | יב. | כל הפירות שטובים חיים ומבושלים כגון תפוחים ואגסים בין חיים בין מבושלים מברך בורא פרי העץ ואם אין דרך לאוכלם חיים אלא מבושלים אכלם כשהם חיים מברך שהכל כשהם מבושלים בורא פרי העץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | יג. | אגוז גמור המטוגן בדבש ונקרא נואינד''ו (רוצה לומר נויאי''ט) מברך עליו בורא פרי העץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | יד. | אגוז רך שמבשלים בדבש וקורין לו נוס מושקאד''ה מברך עליו שהכל: {הגה: וכן אותם אגוזים שמבשלים בדבש בעודם ירוקים מברכים שהכל (רבינו ירוחם נתיב ט''ז חלק ב' ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | טו. | על הסוקא''ר מברך שהכל וכן המוצץ קנים מתוקות שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | טז. | על פלפל וזנגביל יבשים ועל הקלאוו של גירופלי (רוצה לומר נעגלי''ך) וכל כיוצא בזה שאין דרך לאכלם אלא על ידי תערובות אין מברך עליהם כלום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | יז. | על אגוז מושקא''ט בורא פרי העץ על קניל''ה (רוצה לומר צימרינ''ד) בורא פרי האדמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רב - דיני ברכת פירות האילן. ובו י''ח סעיפים: | יח. | על פלפל וזנגביל כשהם רטובים בורא פרי האדמה: {הגה: כל הפירות שיודע בהם שהם עיקר הפרי מברך עליהם בורא פרי העץ ושאינן עיקר הפרי בורא פרי האדמה ואם הוא מסופק בו אם הוא עיקר הפרי או לא בורא פרי האדמה. ואם אינו יודע מה הוא מברך שהכל (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | א. | על פירות הארץ מברך בורא פרי האדמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | ב. | על התותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה: {הגה: דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ והני כיון דכלה עציו לגמרי בחורף והדר פרח משרשיו מברכין עליו בורא פרי האדמה (טור ומרדכי בשם תשובת הגאונים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | ג. | על המאוזי''ש בורא פרי האדמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | ד. | על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | ה. | בני אסא אף על גב דבישלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | ו. | על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בורא פרי האדמה ונראה דהוא הדין אם מרקחים אותו יבש כיון שעל ידי כך הוא ראוי לאכילה הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | ז. | בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר הבשמים עיקר ומברך עליהם כדין ברכת אותם בשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רג - דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח' סעיפים: | ח. | צנון מברך עליו בורא פרי האדמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | א. | על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף דגים ביצים חלב גבינה ופת שעפשה. ותבשיל שנשתנה צורתו ונתקלקל ונובלות שהם תמרים שבשלם ושרפם החום ויבשו ועל הגובאי ועל המלח ועל מי מלח ועל המרק ועל כמהין ופטריות ועל קורא: {הגה: שהוא הרך הנתוסף באילן בכל שנה שקורין פלמיט''ו (טור):} ועל לולבי גפנים ועל שקדים מתוקים שאוכלים אותם כשהם רכים בקליפיהם ועל חזיז והוא שחת ועל קרא חיה ועל קימחא דשערי ועל שכר תמרים ושכר שעורים ועל מי שעורים שמבשלים לחולה ועל עשבי דדברא שאינם נזרעים ועל שבת שקורין אניט''ו (רוצה לומר אני''ס) ועל כמון וכסבור (דלטעמא עבידי ולא לאכילה) ועל החומץ שעירבו במים עד שראוי לשתות מברך שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ב. | על החומץ לבדו אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ג. | ריחיה חלא (פירוש חומץ) וטעמיה חמרא חמרא הוא ומברך עליו בורא פרי הגפן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ד. | וכל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן (אלא שהכל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ה. | שמרי יין מברך עליהם בורא פרי הגפן נתן בהם מים אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה הוה ליה כיין מזוג ומברך בורא פרי הגפן ואם מצא פחות אף על פי שיש בו טעם יין קיוהא בעלמא הוא ואינו מברך אלא שהכל והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים אבל יינות שלנו שאינן חזקים כל כך אפילו רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בורא פרי הגפן ונראה שמשערים בשעור שמוזגים יין שבאותו מקום: {הגה: ובלבד שלא יהא היין אחד מששה במים כי אז ודאי בטל (אגור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ו. | תמד שעושים מחרצנים שנותנים עליהם מים דינם כשמרים והני מילי כשנעצרו בקורה אבל אם לא נדרכו אלא ברגל אפילו נתן שלשה מדות מים ולא מצא אלא ג' או פחות מברכין עליו בורא פרי הגפן שיין הוא והמים נבלעים בזגים ובמה שיוצא יש בו יין מרובה: {הגה: זגים שנתנו עליהם תאנים לחזק כח היין אף על פי שהזגין הרוב מכל מקום כל כח התאנים במשקה ואין לברך בורא פרי הגפן (בית יוסף בשם התשב''ץ):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ז. | השותה מים לצמאו מברך שהכל ולאחריו בורא נפשות רבות אבל אם חנקתיה אומצא ושתה מים להעביר האומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ח. | כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם מברך עליהם תחלה וסוף: {הגה: אם אנסוהו לאכול או לשתות אף על גב דהחיך נהנה ממנו אינו מברך עליו הואיל ונאנס על כך (בית יוסף בשם אהל מועד והרא''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | ט. | אכל מאכל או משקה של איסור מפני הסכנה מברך עליו תחלה וסוף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | י. | דבש דבורים הרי הוא כשאר דבש ואינו מברך עליו אלא שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | יא. | חבושים או גינדא''ש או ורדים ושאר מיני פירות ועשבים שמרקחים בדבש הפירות והעשבים הם עיקר והדבש טפל אפילו הם כתושים ביותר הילכך מברך על חבושים וגינדא''ש בורא פרי העץ ועל עשבים בורא פרי האדמה ועל של ורדים בורא פרי האדמה: {הגה: וכל מרקחת שאין בריאים רגילין בו אלא לרפואה מברכין עליו שהכל (בית יוסף בשם הרא''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | יב. | כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה וכל דבר שמערבין אותו לדבק או כדי ליתן ריח או כדי לצבוע התבשיל הרי זה טפילה אבל אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר לפיכך מיני דבש שמבשלים אותם ונותנים בהם חלב חטה כדי לדבק ועושים מהם מיני מתיקה אינו מברך בורא מיני מזונות מפני שהדבש הוא העיקר: {הגה: ונראה דהא דאם עירב כדי לתת טעם בתערובות שהוא עיקר היינו דוקא שיש שם ממשות מן הדבר הנותן טעם ודבר חשוב אבל בשמים שנותנין לתוך המרקחת אף על פי שהם לנתינת טעם אין מברכין עליהם דבטלין במיעוטן אף על פי שנותנין טעם לכן נוהגין שלא לברך רק על המרקחת ולא על הבשמים שבהן:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רד - דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו י''ג סעיפים: | יג. | כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רה - ברכת ירקות. ובו ה' סעיפים: | א. | על הירקות מברך בורא פרי האדמה ואפילו בשלם וכן כל פירות וקטניות שטובים חיים ומבושלים מברך עליהם לאחר בישולם כברכתם הראויה להם קודם שבישל אבל קרא וסילקא וכרוב וכיוצא בהם שטובים מבושלים יותר מחיים כשהם חיים מברך שהכל ולאחר בישולם בורא פרי האדמה ותומי (פירוש שומים) וכרתי (פירוש פור''ט בלע''ז) כשהם חיים בורא פרי האדמה לאחר שבישלם שהכל: {הגה: דמחשבי נשתנו לגריעותא ואפילו בשלם עם בשר ונשתבחו אין השבח מצד עצמן אלא מחמת הבשר שבהם (הר''י פרק כיצד מברכין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רה - ברכת ירקות. ובו ה' סעיפים: | ב. | על המים שבישלו בהם ירקות מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן אף על פי שאין בהם אלא טעם הירק והני מילי כשבשלם בלא בשר אבל אם בישלם עם בשר מברך עליו שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רה - ברכת ירקות. ובו ה' סעיפים: | ג. | אם סחטן אינו מברך על אותם משקין אלא שהכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רה - ברכת ירקות. ובו ה' סעיפים: | ד. | חתכן לחתיכות קטנות לא נשתנית ברכתן מפני כך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רה - ברכת ירקות. ובו ה' סעיפים: | ה. | הלפת כשהוא חי מברך עליו שהכל אבל אם הוא מבושל או כבוש בחומץ או בחרדל בורא פרי האדמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רו - דיני הפסק וטעות בברכת הפירות. ובו ו' סעיפים: | א. | בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אבל אם בירך על פרי האדמה בורא פרי העץ לא יצא הילכך אם הוא מסופק בפרי אם הוא פרי העץ או פרי האדמה מברך בורא פרי האדמה ועל הכל אם אמר שהכל יצא ואפילו על פת ויין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רו - דיני הפסק וטעות בברכת הפירות. ובו ו' סעיפים: | ב. | היו לפניו פרי האדמה ופרי העץ ובירך על פרי האדמה ונתכוין לפטור את פרי העץ יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רו - דיני הפסק וטעות בברכת הפירות. ובו ו' סעיפים: | ג. | כל אלו הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה: {הגה: יותר מכדי דבור (בית יוסף בשם שיבולי לקט):} וצריך להשמיע לאזניו ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו ונאמרים בכל לשון ולא יברך ערום עד שיכסה ערותו במה דברים אמורים באיש אבל אשה יושבת ופניה של מטה טוחות בקרקע כי בזה מתכסה ערותה (ועיין לעיל סימן ע''ד סעיף ד'). ואפילו אם אינו ערום אם לבו רואה את הערוה או שראשו מגולה אסור לברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רו - דיני הפסק וטעות בברכת הפירות. ובו ו' סעיפים: | ד. | כל דבר שמברך עליו לאכלו או להריח בו צריך לאוחזו בימינו כשהוא מברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רו - דיני הפסק וטעות בברכת הפירות. ובו ו' סעיפים: | ה. | אין מברכין לא על אוכל ולא על משקה עד שיביאוהו לפניו בירך ואחר כך הביאוהו לפניו צריך לברך פעם אחרת אבל מי שבירך על פירות שלפניו ואחר כך הביאו לו יותר מאותו המין או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון אינו צריך לברך: {הגה: וטוב ליזהר לכתחלה להיות דעתו על כל מה שיביאו לו (בית יוסף טור יורה דעה סימן י''ט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רו - דיני הפסק וטעות בברכת הפירות. ובו ו' סעיפים: | ו. | נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו ונפל מידו ונאבד או נמאס צריך לחזור ולברך אף על פי שהיה מאותו מין לפניו יותר כשבירך על הראשון: {הגה: רק שלא היה דעתו עליו לאכלו (הגהות מיימוני פרק ד' וכל בו ואבודרהם ותשובת מהרי''ל סימן צ''ב):} וצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על שהוציא שם שמים לבטלה ואם אמר כשנפל ברוך אתה ה' ולא אמר אלהינו יסיים ויאמר למדני חוקיך שיהא נראה כקורא פסוק ואין כאן מוציא שם שמים לבטלה אבל העומד על אמת המים מברך ושותה אף על פי שהמים ששותה לא היו לפניו כשבירך מפני שלכך נתכוין תחילה: {הגה: ועיין לקמן סימן ר''ט סעיף א' אם בירך בטעות מה דינו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רז - דין ברכה אחרונה על הפירות. ובו סעיף אחד: | א. | פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכה אחרונה שלהם בורא נפשות רבות ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | א. | על חמשת המינים שהם גפן ותאנה ורמון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ב. | חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ג. | כשנותנים קמח לתוך שקדים שעושים לחולה אם עושים כן כדי שיסעוד הלב מברך בורא מיני מזונות ואם לדבק בעלמא אינו מברך בורא מיני מזונות וטוב להחמיר ולגמעו בתוך הסעודה לאחר ברכת המוציא ופטור ממנה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ד. | אכל דגן חי או עשוי קליות או שלוק והגרעינין שלמים אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות: {הגה: והא דמברך לפניו בורא פרי האדמה היינו באוכל חטין וכיוצא בהן דראויין לאכול כך אבל האוכל שעורים שלמים אפילו קלוין באש אינן ראוין לאכול רק על ידי הדחק ואין מברך לפניהם רק שהכל (כל בו וכן משמע מדברי רשב''א שמה שהשוה חטין לשעורין לברכה אחרונה משמע ולא לראשונה):} והתוספות נסתפקו אם יברך לאחריו ברכה מעין שלש ולכך כתבו שנכון שלא לאכלו אלא בתוך הסעודה ויפטרנו ברכת המזון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ה. | קמח אפילו של חטים מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות לא שנא נטחן דק דק לא שנא נטחן קצת ועדיין יש בו טעם של חטים לא שנא קמח של קליות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ו. | קמח של אחד מחמשת מיני דגן ששלקו (פירוש בשלו הרבה) ועירבו במים או בשאר משקין אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו (פירוש לטחון אותו בפה) מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ז. | הכוסס (פירוש, האוכל) את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה ואחריו בורא נפשות ואם בשלו: {הגה: עד שנתמעך (בית יוסף בשם הרא''ש והר''י):} או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות והוא מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות והוא שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו ואם עירב ממנו בתבשיל אחר והתבשיל האחר הוא הרוב מברך עליו כברכת אותו תבשיל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ח. | על פת דוחן ופליז''ו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות: {הגה: העושה תבשיל משאר מיני קטניות אם נשארו שלמים וטובים מבושלים כמו חיין מברך בורא פרי האדמה ואם נתמעכו לגמרי או שאינן טובים מבושלין כחיין מברך שהכל (וכן פירש הבית יוסף דברי הטור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | ט. | עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובשלו בקדירה מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה ואם עשה ממנו פת מברך המוציא וברכת המזון ודוקא שיש באותו קמח מחמשת מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס אבל אם אין בו זה השיעור מחמשת המינים אינו מברך לבסוף ברכת המזון אלא בתחילה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן אף על פי שאין בו כזית בכדי אכילת פרס ולבסוף על המחיה ואם בשלו בקדירה מברך תחלה בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | י. | בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות ובארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה ואם בחוץ לארץ אוכל מפירות הארץ חותם גם כן על פירותיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | יא. | בברכה מעין שלש דיין אינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פרי הגפן או על הארץ ועל הפירות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | יב. | מזכירין בה מעין המאורע בשבת ויום טוב וראש חודש אבל לא בחנוכה ופורים אם אכל פירות מז' מינים ואכל מיני מזונות ושתה יין יכלול הכל בברכה אחת ויקדים המחיה ואחר כך הגפן ואחר כך העץ ויאמר על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ וחותם על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | יג. | אם אכל פירות משבעת המינים ואכל תפוחים אין צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ שגם הם פרי העץ הם אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים וכל שכן אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינים שצריך לברך על כל אחת ואחת והוא הדין אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | יד. | שתה יין וברך בורא פרי הגפן ואכל ענבים צריך לברך עליהם בורא פרי העץ וכן בברכה אחרונה צריך להזכיר על העץ ועל פרי העץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | טו. | אם בדיעבד בירך על הענבים בורא פרי הגפן או אחריהם על הגפן יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | טז. | שתה יין ומים אין לו לברך על המים בורא נפשות שברכת היין פוטרתן כשם שבברכה ראשונה יין פוטר כל מיני משקים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | יז. | ברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו אבל ביין ברכת שלשה פוטרתו שאם בירך על היין ברכת המזון במקום על הגפן יצא והוא הדין אם בירך על התמרים ברכת המזון במקום על העץ יצא ואפילו לא אמר אלא ברכת הזן בין על היין בין על התמרים יצא ואם נזכר עד שלא חתם ברכת הזן יתחיל ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ויסיים ברכה דמעין שלש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת הפירות | סימן רח - דין ברכה מעין שלש אחרי חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן. ובו י''ח סעיפים: | יח. | לא יכלול על הספק שום תוספת בברכה מעין שלש אף על פי שאינו מוסיף שם ומלכות. (פירוש כגון ששתה משקה שספק אם ברכתו על הגפן וכו' או בורא נפשות רבות וכו' לא יאכל דבר שברכתו בורא נפשות רבות ודבר שברכתו על העץ ויכלול עמו גם כן על הגפן ועל פרי הגפן כו' מספק) (תרומת הדשן וכן משמע במרדכי פרק כיצד מברכין) (ועיין לעיל סעיף ט''ז): |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.