MetroCat/Hebrew-Mil · Datasets at Hugging Face

text stringlengths 1 149
לביצוע מחקר חלוץ (פיילוט) לגידור אתרי העתיקות שבשטחי האימונים ברמת הגולן, אלא
שהפרויקט לא יצא לפועל.
באוגוסט 2019 כתב ראש מטה פצ"ן לראש אג"ת כי כדי לקדם את משימת גידור אתרי
העתיקות יש להעמיד תקציב חיצוני לפצ"ן. בינואר 2020 כתב סגן בכיר ליועץ המשפטי
למערכת הביטחון לראש מטה פצ"ן כי עקב חוסר הטיפול של פצ"ן אין לצפות לסיוע תקציבי
ממשרד הביטחון, וכי בהתאם לסיכום בין מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל, על הפיקוד
לשלם מתקציבו בעבור נזקי העתיקות.

35 במקרים של פגיעות קשות באתרי עתיקות רשותהעתיקות מבצעת חפירות שמטרתן הצלת הממצאים העתיקים,
וזאת במידת הצורך תוך תיעוד שרידים ארכיאולוגיים ופינוי עתיקות.
36 כפי שמסר לצוות מבקר המדינה בפגישה מ-26.5.19 ארכיאולוגמחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות . <next_page>מבקר המדינה \| דוח שנתי71ב \| התשפ"א-2021
\| 157 \| \|שטחי האימונים של צה" ל ביבשה בפגישה ממאי 2019 נמסר מרשות העתיקות לצוות מבקר המדינה כי בכל שנה נפגעות כ-30
עד40 עתיקות בשטחיהאימונים, מהן כחמש או שש פגיעות קשות (בממוצע שנתי). הפגיעות
נגרמות בעיקר באזור פצ"ן מטנקים ומדחפורים משוריינים. בפגישה ממאי 2019 שקייםצוות
מבקר המדינה עם ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות הוא מסר דברים דומים.
דוגמה לכך היא הפגיעה באתר חורבת בת רא שבו בית כנסת מתקופת התלמוד, העומד
בסמוך לירידה לנחל דליות. אתר זה נפגע פעמים רבות במהלך תרגילים צה"ליים בידי
כלי רכב משוריינים שסטו מהציר , ולא שוקם. לא זו בלבד, כבר בשנת 2013 סיכם
פצ"ן עם רשות העתיקות כי הפיקוד יגדר את האתר ולא עשה כן.
להלן דוגמאות לאתרי עתיקות נוספים בשטחי האימונים ברמת הגולן שנפגעו פגיעות חוזרות
ונשנות במהלך השנים: אחמדיה - בשנים 2013 ,2014 ו-2016 ;דביה - בשנים 2014 ,2017
ו-2018; וחורבת חפר- בשנים 2014 ,2016 ו-2018 .
במאי2020 כתב הסגן הבכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון לרשות העתיקות כי משרד
הביטחון מסכים, על בסיס הערכת מומחים, לשלם 102,650 ש"ח לסיום ההתדיינות בין
הצדדים בעניין האתרים בתרא ודביה.
במאי 2020 מסר הסגן הבכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון לצוות מבקר המדינה כי
שאלת זכאות רשות העתיקות לקבלת פיצויים בגין נזק שנגרם לעתיקות בידי צה"ל שנויה
במחלוקת משום שחוק העתיקות אינו עוסק בפיצוי בגין נזק אלא בהשבת המצב לקדמותו
בטרם הפגיעה; ולמרות זאת טיפל בכך משרד הביטחון מתוך הבנת החשיבות הרבה לשחזור
העתיקות. עוד טען ששיתוף הפעולה מצד צה"ל אינו מספק.
במאי 2020 מסר ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות לצוות מבקר המדינה כי
רשות העתיקות דנה עם משרד הביטחון בשנת 2009 בנושא זכאותה של הרשות לקבל פיצויים
בגין נזק, וסוכם כי יש לטפל בכל פגיעה בעתיקות. עוד מסר הארכיאולוג כי אם מש רד
הביטחון מתנער מהטיפול בעתיקות, הרשות רואה בכך היתר לפעול בכלים העומדים לרשותה
על פי חוק. ביוני 2020 מסר הארכיאולוג לצוות מבקר המדינה ריכוז פגיעות באתרים וכן
אומדנים כספיים והערכות של עלויות תיקון הנזקים בכלל האתרים בפצ"ן, המסתכמים בכ-9
מיליון ש"ח; מהם- לגבי האתרים בתרא ודביה נמסרו אומדנים בסך 980,000 ש"ח ו-800,000
ש"ח בהתאמה. אומדנים אלו גדולים במאות אחוזים מהסכום שמשרד הביטחון מסכים לשלם
על בסיס הערכת מומחים מטעמו.
מאוגוסט 2017, מועד האישור לביצוע הפיילוט לגידור אתרי עתיקות בפצ"ן, עד מועד
סיום הביקורת לא גודרו אתרים אלה. כמו כן עדיין לא הוסדר הטיפול בנזקים שנגרמו
לאתרי העתיקות במרחב פצ"ן.
בתגובת רשות העתיקות בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נמסר כי שיתוף הפעולה בין
צה"ל לרשות העתיקות לאורך השנים הוביל לצמצום הפגיעה באתרי העתיקות, ואולם יש לא
מעט אתרים שנפגעו כתוצאה מאימוני צה"ל. הרשות סבורה שעל משרד הביטחון לפעול ללא
דיחוי למניעת הפגיעה באתרי העתיקות שבשטחי האימונים ולנקוט פעולות להצלת האתרים
שנפגעו באמצעות הקצאת משאבים לכך וקביעת מדיניות וקריטריונים מוסכמים בין משרד
הביטחון וצה"ל לבין רשות העתיקות. <next_page> שטחי האימונים של צה" ל ביבשה
\| 158 \| בתגובה שמסר צה"ל מ אוקטובר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי הוא רואה בשמירה על
אתרי העתיקות ערך עליון ופועל לשם כך במסגרת נהלים, הסברות והדרכות, והוא מעסיק
מתאמת לנושא מטעם רשות העתיקות.

אתרי העתיקות הם חלק מהותי משימור ההיסטוריה של ארץ ישראל ומהמורשת של העם
היהודי בארצו. מכאן החשיבות היתרה שעל צה"ל להקדיש לשם שמירה על אתרים אלו.
על צה"ל ומשרד הביטחון בשיתוף רשות העתיקות לקדם פתרונות כדי להבטיח, ככל
האפשר, שאתרי העתיקות לא ייפגעו במהלך אימונים צבאיים ואת החזרת המצב
לקדמותו באתרים שנפגעו.
<next_page>מבקר המדינה \| דוח שנתי71ב \| התשפ"א-2021
\| 159 \| \|שטחי האימונים של צה" ל ביבשה

אוכלוסייתה של מדינת ישראל הולכת וגדלה, ובהתאמה גדלים הצרכים האזרחיים
השונים של האוכלוסייה כדוגמת דיור, חקלאות, תיירות ותעשייה. מסיבה זו נדרש תכנון
של ייעודי הקרקע מתוך ראייה מערכתית ולאומית, ובכך עוסקת מערכת התכנון והבנייה,
על פי עקרונות שקובעת הממשלה בעת שהיא מאשרת תוכניות מתאר ארציות. שטחי
האימונים שהם חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית, הפרוסים על
פני כשליש משטח הקרקעות בישראל והמשתרעים על שטחים שלהם נקבעו ייעודים
אזרחיים שונים בתוכניות מתאר ארציות, נסגרו מפני הציבור בהסתמך על תקנות ההגנה
לשעת חירום, אשר נקלטו למשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף 11 לפקודת סדרי
השלטון והמשפט, התש"ח -1948. סמכותו הבלעדית של צה"ל לסגור שטחים, כאמור
פוגעת לעיתים במימושן של תוכניות המתאר ומקשה על האיזון בין כלל הצרכים
הלאומיים, לרבות אלו הביטחוניים.
כתוצאה מפיקוח ובקרה לקויים של צה"ל על יעילות השימוש בשטחי האימונים, עלולים
להיות סגורים שטחי אימונים שאינם מנוצלים במלואם על ידי צה"ל, אף שהיו עשויים
לשמש לצורכי פיתוח קרקע אזרחיים. גם לגבי אותן קרקעות שצה"ל מסכים לגרוע
משטחי האימונים - העיכוב המתמשך בפינוין מנפלים מונע את גריעתן ומשום כך עלולים
להיפגע פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, בעיקר ביישובי הפריפריה.
גישת הציבור לשמורות טבע, גנים לאומיים ואתרי מורשת מוגבלת בשל הימצאותם של
רבים מהם בשטחי אימונים סגורים. מכאן החשיבות הרבה להנגשת מידע על ידי צה"ל
בנוגע לתיאום הכניסה לאותם שטחים, וזאת כדי לאפשר את קיומם התקין של האימונים,
תוך שמירה על ביטחון הציבור.
נוכח מצוקת הקרקעות בישראל, מומלץ כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וצה"ל יבחנו
במשותף את סגירת שטחי האימונים על ידי צה"ל למול תכנון ייעודי הקרקע על ידי מנהל
התכנון ויתאמו בין שני תהליכים אלה המתקיימים היום במסגרת מערכות דינים נפרדות,
וימליצו לממשלה בהתאם למסקנות הבחינה. זאת מתוך ראייה מערכתית הבוחנת את
כלל צורכי הפיתוח הלאומיים, ובכללם הצרכים הביטחוניים, וצופה פני עתיד.
סיכום <next_page>
<next_page>

לביצוע מחקר חלוץ (פיילוט) לגידור אתרי העתיקות שבשטחי האימונים ברמת הגולן, אלא

שהפרויקט לא יצא לפועל.

באוגוסט 2019 כתב ראש מטה פצ"ן לראש אג"ת כי כדי לקדם את משימת גידור אתרי

העתיקות יש להעמיד תקציב חיצוני לפצ"ן. בינואר 2020 כתב סגן בכיר ליועץ המשפטי

למערכת הביטחון לראש מטה פצ"ן כי עקב חוסר הטיפול של פצ"ן אין לצפות לסיוע תקציבי

ממשרד הביטחון, וכי בהתאם לסיכום בין מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל, על הפיקוד

לשלם מתקציבו בעבור נזקי העתיקות.

35 במקרים של פגיעות קשות באתרי עתיקות רשותהעתיקות מבצעת חפירות שמטרתן הצלת הממצאים העתיקים,

וזאת במידת הצורך תוך תיעוד שרידים ארכיאולוגיים ופינוי עתיקות.

36 כפי שמסר לצוות מבקר המדינה בפגישה מ-26.5.19 ארכיאולוגמחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות . <next_page>מבקר המדינה | דוח שנתי71ב | התשפ"א-2021

| 157 | |שטחי האימונים של צה" ל ביבשה בפגישה ממאי 2019 נמסר מרשות העתיקות לצוות מבקר המדינה כי בכל שנה נפגעות כ-30

עד40 עתיקות בשטחיהאימונים, מהן כחמש או שש פגיעות קשות (בממוצע שנתי). הפגיעות

נגרמות בעיקר באזור פצ"ן מטנקים ומדחפורים משוריינים. בפגישה ממאי 2019 שקייםצוות

מבקר המדינה עם ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות הוא מסר דברים דומים.

דוגמה לכך היא הפגיעה באתר חורבת בת רא שבו בית כנסת מתקופת התלמוד, העומד

בסמוך לירידה לנחל דליות. אתר זה נפגע פעמים רבות במהלך תרגילים צה"ליים בידי

כלי רכב משוריינים שסטו מהציר , ולא שוקם. לא זו בלבד, כבר בשנת 2013 סיכם

פצ"ן עם רשות העתיקות כי הפיקוד יגדר את האתר ולא עשה כן.

להלן דוגמאות לאתרי עתיקות נוספים בשטחי האימונים ברמת הגולן שנפגעו פגיעות חוזרות

ונשנות במהלך השנים: אחמדיה - בשנים 2013 ,2014 ו-2016 ;דביה - בשנים 2014 ,2017

ו-2018; וחורבת חפר- בשנים 2014 ,2016 ו-2018 .

במאי2020 כתב הסגן הבכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון לרשות העתיקות כי משרד

הביטחון מסכים, על בסיס הערכת מומחים, לשלם 102,650 ש"ח לסיום ההתדיינות בין

הצדדים בעניין האתרים בתרא ודביה.

במאי 2020 מסר הסגן הבכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון לצוות מבקר המדינה כי

שאלת זכאות רשות העתיקות לקבלת פיצויים בגין נזק שנגרם לעתיקות בידי צה"ל שנויה

במחלוקת משום שחוק העתיקות אינו עוסק בפיצוי בגין נזק אלא בהשבת המצב לקדמותו

בטרם הפגיעה; ולמרות זאת טיפל בכך משרד הביטחון מתוך הבנת החשיבות הרבה לשחזור

העתיקות. עוד טען ששיתוף הפעולה מצד צה"ל אינו מספק.

במאי 2020 מסר ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות לצוות מבקר המדינה כי

רשות העתיקות דנה עם משרד הביטחון בשנת 2009 בנושא זכאותה של הרשות לקבל פיצויים

בגין נזק, וסוכם כי יש לטפל בכל פגיעה בעתיקות. עוד מסר הארכיאולוג כי אם מש רד

הביטחון מתנער מהטיפול בעתיקות, הרשות רואה בכך היתר לפעול בכלים העומדים לרשותה

על פי חוק. ביוני 2020 מסר הארכיאולוג לצוות מבקר המדינה ריכוז פגיעות באתרים וכן

אומדנים כספיים והערכות של עלויות תיקון הנזקים בכלל האתרים בפצ"ן, המסתכמים בכ-9

מיליון ש"ח; מהם- לגבי האתרים בתרא ודביה נמסרו אומדנים בסך 980,000 ש"ח ו-800,000

ש"ח בהתאמה. אומדנים אלו גדולים במאות אחוזים מהסכום שמשרד הביטחון מסכים לשלם

על בסיס הערכת מומחים מטעמו.

מאוגוסט 2017, מועד האישור לביצוע הפיילוט לגידור אתרי עתיקות בפצ"ן, עד מועד

סיום הביקורת לא גודרו אתרים אלה. כמו כן עדיין לא הוסדר הטיפול בנזקים שנגרמו

לאתרי העתיקות במרחב פצ"ן.

בתגובת רשות העתיקות בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נמסר כי שיתוף הפעולה בין

צה"ל לרשות העתיקות לאורך השנים הוביל לצמצום הפגיעה באתרי העתיקות, ואולם יש לא

מעט אתרים שנפגעו כתוצאה מאימוני צה"ל. הרשות סבורה שעל משרד הביטחון לפעול ללא

דיחוי למניעת הפגיעה באתרי העתיקות שבשטחי האימונים ולנקוט פעולות להצלת האתרים

שנפגעו באמצעות הקצאת משאבים לכך וקביעת מדיניות וקריטריונים מוסכמים בין משרד

הביטחון וצה"ל לבין רשות העתיקות. <next_page> שטחי האימונים של צה" ל ביבשה

| 158 | בתגובה שמסר צה"ל מ אוקטובר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי הוא רואה בשמירה על

אתרי העתיקות ערך עליון ופועל לשם כך במסגרת נהלים, הסברות והדרכות, והוא מעסיק

מתאמת לנושא מטעם רשות העתיקות.



אתרי העתיקות הם חלק מהותי משימור ההיסטוריה של ארץ ישראל ומהמורשת של העם

היהודי בארצו. מכאן החשיבות היתרה שעל צה"ל להקדיש לשם שמירה על אתרים אלו.

על צה"ל ומשרד הביטחון בשיתוף רשות העתיקות לקדם פתרונות כדי להבטיח, ככל

האפשר, שאתרי העתיקות לא ייפגעו במהלך אימונים צבאיים ואת החזרת המצב

לקדמותו באתרים שנפגעו.

<next_page>מבקר המדינה | דוח שנתי71ב | התשפ"א-2021

| 159 | |שטחי האימונים של צה" ל ביבשה

אוכלוסייתה של מדינת ישראל הולכת וגדלה, ובהתאמה גדלים הצרכים האזרחיים

השונים של האוכלוסייה כדוגמת דיור, חקלאות, תיירות ותעשייה. מסיבה זו נדרש תכנון

של ייעודי הקרקע מתוך ראייה מערכתית ולאומית, ובכך עוסקת מערכת התכנון והבנייה,

על פי עקרונות שקובעת הממשלה בעת שהיא מאשרת תוכניות מתאר ארציות. שטחי

האימונים שהם חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית, הפרוסים על

פני כשליש משטח הקרקעות בישראל והמשתרעים על שטחים שלהם נקבעו ייעודים

אזרחיים שונים בתוכניות מתאר ארציות, נסגרו מפני הציבור בהסתמך על תקנות ההגנה

לשעת חירום, אשר נקלטו למשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף 11 לפקודת סדרי

השלטון והמשפט, התש"ח -1948. סמכותו הבלעדית של צה"ל לסגור שטחים, כאמור

פוגעת לעיתים במימושן של תוכניות המתאר ומקשה על האיזון בין כלל הצרכים

הלאומיים, לרבות אלו הביטחוניים.

כתוצאה מפיקוח ובקרה לקויים של צה"ל על יעילות השימוש בשטחי האימונים, עלולים

להיות סגורים שטחי אימונים שאינם מנוצלים במלואם על ידי צה"ל, אף שהיו עשויים

לשמש לצורכי פיתוח קרקע אזרחיים. גם לגבי אותן קרקעות שצה"ל מסכים לגרוע

משטחי האימונים - העיכוב המתמשך בפינוין מנפלים מונע את גריעתן ומשום כך עלולים

להיפגע פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, בעיקר ביישובי הפריפריה.

גישת הציבור לשמורות טבע, גנים לאומיים ואתרי מורשת מוגבלת בשל הימצאותם של

רבים מהם בשטחי אימונים סגורים. מכאן החשיבות הרבה להנגשת מידע על ידי צה"ל

בנוגע לתיאום הכניסה לאותם שטחים, וזאת כדי לאפשר את קיומם התקין של האימונים,

תוך שמירה על ביטחון הציבור.

נוכח מצוקת הקרקעות בישראל, מומלץ כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וצה"ל יבחנו

במשותף את סגירת שטחי האימונים על ידי צה"ל למול תכנון ייעודי הקרקע על ידי מנהל

התכנון ויתאמו בין שני תהליכים אלה המתקיימים היום במסגרת מערכות דינים נפרדות,

וימליצו לממשלה בהתאם למסקנות הבחינה. זאת מתוך ראייה מערכתית הבוחנת את

כלל צורכי הפיתוח הלאומיים, ובכללם הצרכים הביטחוניים, וצופה פני עתיד.

סיכום <next_page>

<next_page>