Datasets:

yoad

/

heb_news_ocr_corpus

like 0

DIVL1982

['P12_Ar0121201']

ARTICLE

צו"-ההיגלתה" אח דולרת 5 א„מונואונומס X אל„לוד: נוסע תמיס, אשר אל קילם 4 „אךז את חפניו האישיים ב¬ 8 אל. תוך קופסאות של מוצרים יק¬ א 8 רי' ערך, עוכב שעה ארוכה 2 א כנמל התעופה לוד, לאחר ש¬ 4 א האייזות עודרו את חשדותי- X ש אן הם של אנשי המכס. אל אףי האיש, אשר ארז את גרביו 2 או בתוך קופסה של רדיו טרנ¬ אל זיסטור מתוצרת חוץ, את גו¬ X אל אל פיותיו בתוך קופסה שעליה 25 תמונה של ומצלמה יקרת ע?, אל שר אלרך, ואת חולצותיו בנייר אל של חנות תקליטים מפורסמת X א א אל— נאלץ להמתין עד שעובדי 4 5 המכס סיימו את בדיקת כל 5 אל החפצים והשתכנעו, כי באמת; 4 א אין לו, לנוסע, מה להצהיר. א¬ א Xוירהי חלולד״ א אב״ק%/2.. 8 " א יא"8 אי אזלו בקופנהגן 8חיפה. רבע מיליון קוב- א א2 יות מרקי „תלמה" יוטכו ל¬ א 8 קופנהגן במטוס מיוחד שוגיע 8 אן לישראל לקבלת מטען זה. א א.ההזמנה נתקבלה אתמול 58 אי טלפונית משהתברר שמרקי 4ן א „תלמה" אזלו מהשוק בקו-י צ א2 פנהגן, שם נערכת תערובת 4 א א מוצרים ישראלית. חצי מיל¬ 8 אל יון קוביות „תלמה" נשלחו 8ג /1 8 לפני שבועיים בקשר לתערו- X א כה זו אל שרשרת חנויות 4 28 „אירמה״. עתה מתברר וכי 23 22 המוצר נקלט יפה והביקוש 4 צ לו רב. X א"ג" 41 8 גשריה חשודים 4 שבעום (שוו״ם4 ץ 2רתריוה לרחיר״? 3 עייטן לצולבת״לבא 8 רמלה: כחשודים בביצוע 4 א התפרצויות לבתי כנסת ול- 2 5. בית ספר ביכנה ובגניבת 4 / 7סכומי כסף שונים נעצרו שני א % שו נערים בני 12 ו-15 X ץ צ שני נערים נוספים מלוד 9 יש נעצרו על התפרצות לחנות X " 8 המכולת הסיטונית של שמואל א 8„פרסקו בלוד, וגניבת 50 לי¬ 8 א רות במזומנים. הם הואשמו ל ץ א כחק ושחררו בערבות. חלק 8 X 7 מהכסף נמצא בידם. שא

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL1989

['P12_Ar0121600']

UNKNOWN

ARTICLE

ב„בית העם, בירושלים בבימת „ליל שבת", שתתקיים ה¬ ערב, ב-8.30, ב„בית העם" בירושלים ירצו: מר דגן ממשרד החוץ על „מלחמתנו בחרם הערבי״; ד"ר דוד זייצ'יק — על „חקר הירח היום״. המנחה: מר אבז-הן.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL1994

['P13_Ar0130001', 'P13_Ar0130002', 'P13_Ar0130003']

ARTICLE

ר חירוה —111811 רה דיורה"" 111E לו-ש ה„פטנט" של מפא״י למנוע כש¬ לון בבחירות הוא לא לקיים אותן. מפא״י דוחה מזה שנתיים ומעלה את הבחירות להסתדרות שהיו צרי¬ כות להתקיים עוד בשנת 1963. עכשיו שוב דנים במפא״י על דחיה נוספת של הבחירות ולא מסתירים כלל את העובדה שדחיה זו נועדה לשרת את האינטרסים המפלגתיים הצרים של מפא״י ושל אחדות ה¬ עבודה, על חשבון זכויות חברי ההסתדרות. אילו הנהלתה של אגודה פרטית או קואופרטיב כלשהו היו מעיזים להתנהג אל בעלי המניות שלהם בצורה שבה מתנהגת מפא״י אל חברי ההסתדרות, מזמן היה רשם החברות או האגודות מתערב ומצווה על הנהלת החברה לנהוג בהתאם לחוק ולקיים בחירות בזמן החוקי. אבל כשלמפא״י יש רוב קטן ב¬ הסתדרות, מיד היא מרשה לעצמה מה שאסור לסתם חברה או אגודה פרטית. מתוך זלזול גמור בחוקת ההסתדרות המחייבת בחירות כל ארבע שנים, מפעילה מפא״י את הרוב שעדיין יש לה בהסתדרות בדי לדחות את הבחירות למועד מאוחר יותר. המרחק בין התנהגות כזו ובין דיקטטורה גלויה של מפא״י ב¬ הסתדרות צריך להבדק בעזרת מיק¬ רוסקופ. מפא״י מגלה לעין כל ש¬ אין לה אמון בבוחרי ההסתדרות, והיא יודעת שגם ההפך נכון: ל¬ בוחרי ההסתדרות אין אמון במפא״י. מתוך עזות-פנים ציבורית שאין דוג¬ מתה, היא מוכנה לשלול מ¬ 900.000 חברי ההסתדרות את הזכות הכי חשובה שנותרה להם בתור חברי ההסתדרות: לשלול ממפא״י את הרוב שעדיין יש לה בהסתדרות ולמנוע ממנה את השלטון הרודני שלה באיגודים המקצועיים. 900.000 חברי הסתדרות צריכים לחכות לסיום דיוני מפא״י כדי לד¬ עת אם הם זכאים לבחור — או שתשלל מהם זכות הבחירה לתקופה נוספת. אלה הם המושגים של מפא״י על דמוקרטיה ועל אחריות ציבורית כלפי הבוחר. מפא״ל מעונינת בבחירות ללא סיכון, בבחירות שתבטחנה לה הצ¬ לחה — אולם בחירות כאלה, בחי¬ רות „דה-לוכס", נוסח מפא״י, לא תהיינה, וגם אם מפא״י עדיין יכולה, ברוב רודנותה, לדחות מפעם לפעם את הבחירות, הרי יום הבחירות עוד יבוא. ובבוא היום, מול המחנה של מפא"י וגרוריה, הרוצה ברודנות תובול בבוחנות ושעבוד, בשלטון על חברי ההס¬ תדרות ולא בשלטון של חברי ה¬ הסתדרות ולמענם — מול מחנה זה תתיצב סיעת תכלת-לבן, שתייצג את אלה שכן רוצים בבחירות, את אלה שרוצים באיגוד מקצועי חפשי, גאה ודמוקרטי, את אלה שרוצים בהגנת אמת על זכויותיהם. ותהיינה בחירות. — והבוחר, הוא שייקבע.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2005

['P13_Ar0130101']

בעילות ותנו‭-!‬של קח niTrnH

ARTICLE

קרן הבחירות להסתדרות העובדים הכללית מטעם סיעת תכלת-לבן החלה בימים אלה בפעולת התרמה קדחתנית בקרב סגיפי התנועה השונים. מינהלת הקרן במצאת במצודת-זאב בתל-אביב תרומות אפשר להפנות במישרין למינ¬ קלת הקרן במצודה (ת.ד. 23062 תל¬ אביב). תכפי שנמסר לסופרנו, קיימת היענות הבתי מצד עובדים שונים, בחרושת וב¬ תעשיה, בקרב עובדי ציבור ווחקלאים המחטבי עובדים, המעלים „בעןן יפה צדוטות לקהן זו, אשר מטרתה לממן את פעולות הבחירות יז. סיעת „תכלת- גבן לקראת „ועידת ההסתדרות.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2012

['P13_Ar0130201', 'P13_Ar0130202', 'P13_Ar0130203', 'P13_Ar0130204']

ARTICLE

— מאת סופר „חרות״ — הנסיונות החוזרים וגישנים מצד מפא"י וחלק מעסקניה, לדחות את הבחירות לוועידה העשירית של ההסתדרות, יש בה משום הונאת ציבור חברי ההסתדרות המונה היום למעלה מ-900.000 חכרים. — זוהי הדעה הרווחת בקרב רבבות העובדים, המצפים בקוצר רוח ליום הכחירות, כדי להכיא שינוי בהסתדרות ע״י הבחירות. שעה ששורות אלה נכתבות, עדיון לא גובשה במפא״י החלטה סופית, אם לקיים את הבחירות במועדן, דהיינו ב-23 ב¬ מאי, או לדחות אותן לתקופה של ששה חודשים ולקרבן למועד הבחירות לכנסת הששית. כפי שנמסר, ראש הממשלה מר אש¬ כול, תומך בדתית הבחירות. יחד אתו תובעים את דחית הבחירות גם מספר ראשי מחלקות בהסתדרות. העניין עומד להיות מובא לדיון בפני לשכת הצמרת של מפא״י. לעומתם אנשי ב. ג. מתנגדים לדחית הבחירות, מתוך תקווה שכשלון של מפאי" בבחירות בהסתדרות יפנה את הדרך להחזרת ב. ג. לשלטון לקראת הבחירות לכנסת. הסיעות בהסתדרות פרט למפא״י ואח¬ דות העבודה אף הן מתנגדות לדחית ה¬ בחירות ודובריהן אף הודיע על כך בישיבת הועד-הפועל. -בשאילתא שהופנתה אל מזכיר ההס¬ תדרות מר א. בקר בדבר נכונות השמו¬ עות על דחית הבחירות, הוא השיב, כי עד כה, לא נתקבלה כל תביעה מצד גורם כלשהו לדחות אתת הבחירות, וועדות הבחירות שכבר הוקמו ממשיכות בפעול¬ תן. המנעות מזכיר ההסתדרות מלהודיע באופן חד משמעי כי הבהירות לא תדחי¬ נה חיזקה את אלה במפא״י התומכים בדחית הבהירות.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2025

['P13_Ar0130301', 'P13_Ar0130302', 'P13_Ar0130303', 'P13_Ar0130304', 'P13_Pc0130500', 'P13_Ar0130305', 'P13_Ar0130306']

פורסמו ?הנחיות (_הצבעה במקומות העבודה

ARTICLE

— מאת משה בן-שחר — בחוגים שונים של מפא״י נעשים לאח¬ רונה נסיונות חוזרים ונשנים, לדחות את הבחירות לועידת ההסתדרות שנועדו ל¬ 23 במאי ש.ז., למועד שיהיה קרוב לבחירות לכנסת הששית. לפי שעה, מרחפות אך ורק שמועות בקשר עם הדחיה. אך אין שום בטחון שאמנם, הבחירות תידחנה, כפי שמרמזות השמועות. בינתיים ממשיכה ועדת הבחי¬ רות המרכזית בפעולתה. עד כה נודע, כי כבר הוקמו כל ועדות הבחירות במועצות הפועלים, ומכונת הביצוע של ועדת ה¬ בחירות המרכזית, אף היא נמצאת ב¬ פעולה מלאה. פועלים רבים בחרושת, בתעשיה ובמוסדות ציבור אשר לאזנם הוגנבה השמועה בדבר דחיית הבחירות, גילו ומגלים התמרמרות רבה נוכח ה¬ נסיונות המחודשים של מפא״י וגרורתה מאחדות-העבודה לנסות לדחות בחירות אלה. יתר על כן, יתר המפלגות בהס¬ תדרות אף הן מתנגדות בתוקף לדחיית הבחירות למועד אחר וכפי שטוענים נציגי מפלגות אלה, כל נסיון לדחות את הבחירות למועד. אחר, יהיה בו משום עשיית פלסתר של החלטות הועד-הפועל וממילא, הונאת ציבור העובדים המצפה מזה שנים לשינויים דרסטיים בהסתדרות, אשר יוכלו להתבצע בעזרת פתק הבוחר. מכונת הבחירות פועלת. שורה של הוראות הכרוכות בביצוע הבחירות הללו, כבר נכנסו לתקפם, ובין היתר סידרי החצבעה במקומות העבודה והקלפיות בשעות הערב. הסעיפים בחוקת הבחירות היחסיות ב¬ עניין הצבעה במקומות עבודה, וסידור קלפיות בשעות הערב, אור ליום הבחי¬ רות, לפועלים העובדים מחוץ לתחומי מגוריהם, ישארו בתוקף ללא שינוי. החלטה זו נתקבלה בישיבת הועד-הפועל של ההסתדרות, לאחרונה. כמו כן, ישנם עוד אי-אלה תיקונים, אשר הבולטים ביניהם הם: ועדות הבחירות בתל-אביב ובחיפה, רשאיות לקבוע אזורי בחירות גם במקומות עבודה של ריכוז פועלים גיכר, בתנאי שיסודרו רשימות בוחרים לאזורים אלה ויפורסמו בהתאם לפיסקה 28 בחוקת הבחירות. י בעלי זכות ההצבעה לפי רשימות אלו, יסומנו במיוחד ברשימת הבוחרים שב¬ אזורי„מגוריהם, והם רשאים להצביע, או באזור מגוריהם אן באזור שבמקום עבו¬ דתם. להלן, נקבע, כי הבוחרים באזורים שבמקומות עבודה, שמים את פתק ההצ¬ בעה שלהם במעטפה, המעטפה תושם על ידם בתוך מעטפה שניה לתוך הקלפי. הקלפיות באזורי בחירות אלה נפתחות רק לאחר בדיקת ההצבעה באזורי ה¬ מגורים. ילפי החלטת הועד-הפועל, ינהגו בקשר להצבעה במקומות העבודה, כפי שנהגו בבחירות לועידה התשיעית של ההסתד¬ רות, בהתאס להוראות המשלימות של הועד-הפועל משנת 1959, ובהוראות אלז נאמר כי ועדות הבחירות בתל-אביב, חי¬ פה וירושלים רשאיות להחליט על הצבעה במקומות העבודה, אם הם מונים- 200 עיבדים ומעלה.. — "ציענה במקומות אלה, היא בהתאם לסעיף 1261 של; חוקת הבחירות. ההצבעה בגמל חיפה נערבת אף היא בהתאם לסעיף זה. אף במקומות-עבודה אחרים בשלוש הערים הנ"ל יכולים הבוחרים להצביע בשתי מעטפות, בקלפיות אזוריות המוצ¬ בות מחוץ למפעלים, אולם סמוך אליהם ככל האפשר. ועדות הבחירות רשאיות להגדיל את מספר אזורי הבחירות, ל¬ מען הקל על הבוחרים שבהם נמצאים מקומות העבודה. -בדיקת המעטפות הכפולות נעשית לפי בעצרות מטעם הנועת החרות: בני ת״א מפגינים נגד יחסים דיפלומטיים עם גרמנית הסדרים המקובלים. החלטה על בדיקת חלק מהמעטפות בלבד, אג הפסקת הב¬ ריקה לפני סיומה, יכולות להתקבל רק בהסכם מצד כל המפלגות המשתתפות במזכירות ועדת הבחירות המרכזית. לפועלים היוצאים לעבודה בשעות ה¬ בוקר המוקדמות ביום הבחירות, בריחוק מקום, מחוץ לתהומי מגוריהם, תסדיר יעדת הבחירות קלפי בשעות הערב, אור ליום הבחירות. ועדת הבחירות „חייבת לפרסם הודעה במועך — על מקום הקלפי יעל שעות ההצבעה. תיקונים אלה יהיה בהם פתח מצד מפלגות שונות לנסות ולהשפיע על ציבור הבוחרים באמצעים לא כל כך כשרים. פעילי, סיעת תכלת-לבן ועסקניה, חייבים להקפיר על כל התקנות הללו ועל ביצוה ען המלא, לבל נהיה עדים להצבעות מכניות מחורגנות על: ידו ימנהלי עבודה או ובוסים אחרים של מפא״ת בהסתדרות)

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2044

['P13_Ar0130401']

‭>"3£1‬ת הנהלת ק רן?הבחירות של _ס»עת תבלת"לבו

ARTICLE

פניה פומבית כחברי תנועת החרות ואוחדיה להרים את תרומתם לחיזוק מערכותיה של סיעת תכלת לבן פורסמה מסעם הנהלת קרן הבחירות של הסיעה. בפניה נאמר: הנחלת מרכז התנועה החליטה על הקמת קרן בתירות מיוחדת, למימון פעולות המערכה הקרובה של סיעת תכ¬ לת-לבן בהשתדרות העובדים הכללית. למערכת הבחירות של סיעת תכלת-לבן בהשתדרות, נודקק כמימון ולמאמן בכח אדם. סיעתנו החדשה בהס¬ תדרות, תצטרך לעמוד במאבקים גדולים עם הסיעות ב¬ השתדרות. אנו תברי התנועה ואוחדיה, חייבים לעזור לה במערכה זאת. סיעת תכלת-לבן בהשתדרות העובדים הכללית תהיה הלותמת העיקרית בשלטונה של מפא"י בהשתדרות. ללא סטיה, או רתניעה, ובכותה הציבורי הגדל והולך, תהיה שיעת תכלת-לבן הערובה הטובה ביותר לייצג נאמנה את האינטרטים של ציבור העובדים בהסתדרות" משום כך, אנו קוראים לך להרים את תרומתך לתיזוק מערכותיה של הטיעה. כל תרומה לקרן הבתירות תקדם את פעולותיה הר¬ בותת והענפות. —׳ " נצחונה של שיעת תכלת-לבן במערכת הבחירות הקרו¬ בה להסתדרות, תממש את תקוותם של רבים, לשינוי יסודי במבנה ההשתדרוות, עם הרחקונ מפא״י מן השלטון בה״ —" תרומות אפשר להעביר במישרין לקרן הבתירות של סיעת תכלת-לבו, מצודת זאב ת״ד. 23062 תל-אביב.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2051

['P13_Ar0130601', 'P13_Ar0130602']

אושרה חוקת עבודה מתוקנת

ARTICLE

—מאת סופר „חרות״ — חוקת העבודה החדשה לעובדי מוס¬ רות ההסתדרות הכללית הובאה השבוע לאישור הוערה המרכזת על-ידי מר ש. ז'יטלני, חבר אחדות העבודה. החוקה אושרה, והתיקונים והשינויים בחוקה ה¬ קודמת נכנסו השבוע לתוקפם.2 החוקה המתוקנת הותאמה לחוקי ה¬ מדינה ומכילה 12„סעיפים: קבלת החוקה סדר קבלת העובדים, דיניו העברת עובדים, משכורת! הלכות יום-עבודה וחגים, חופשת מחלה ודמי נזיקין, חופשת לידה, דיני משמעת, הל¬ כות ביטוח גמלאות ופיצויי, פיטורין, הלכות פיטורין והתפטרות, הודעה מוק¬ דמת לפיטורין, דיני הארגון ובאות-כה העובדים וישובי חילוקי הדעות. את החוקה הזאת אימצו לעצמם גם עובדים והנהלות של מוסדות אחרים. יש לציין, כי „במוסדות ההסתדרותיים אין חוזי עבודה כנהוג במפעלים פרטיים ממשלתיים וחוקת העבודה ממלאה את מקום חוזה העבורה. גו״

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2060

['P14_Ar0140001', 'P14_Ar0140002', 'P14_Ar0140003', 'P14_Ar0140004', 'P14_Ar0140005', 'P14_Ar0140006', 'P14_Ar0140007', 'P14_Ar0140008', 'P14_Ar0140009', 'P14_Ar0140010']

ARTICLE

מכל שכן ד"ר יוחגו בדר¬ ת 4 שאל אותי עתונאי: תגיד, האם ידוע לך דבר חדש על הבהירות לוועידת ההסתדרות? האם תערכנה במועדם: במועדם? והרי מועדן הנכון, הקבוע בחוקת ההסתדרות, היה בחודש מאי 1963 — ז.א. לפני שנת- ים. לפי החוקה — יש לכנס את הוועידה פעם בארבע שנים, ו¬ הבחירות נערכו לאחרונה ב¬ חודש מאי שנת 1959. ובמאי שנה זו יסתימו שש שנים מאז נערכו הבהירות, כאשר מר בקר וחבריו המפאייניקים השיגו את הרוב שעל סמך השגתו שול¬ סים הם בקומה החמישית וב¬ הסתדרות כולה. שש שנים — וודאי זה די והותר. אומנם באיגודים מקצו¬ עים מסויימים, כגון ארגון עוב- די המדינה לא נתקיימו בחירות אלא לפני ארבע-עשרה שנה, ואף מר בקר סבור שצריך לק¬ רוא לבחירות בארגון ההוא, ואף מבטיח שהדבר ייעשה... תוך שנתים נוספות (אל תפרוץ בצחוק מר, חברי הקורא) אולם גם שש שנים — זה יותר מדי. אפילו אם היו מקיימים את ה¬ החלטה של הוועד הפועל על הבחירות ב-23 במאי, לא יהיה זה במועד, אלא באיחור של שנתים. א אומנם העתונאי ששאל אותי האם הבחירות יתקימו במועד, לא התכוון לאותו מועד המח¬ ייב לפי חוקת ההסתדרות ש¬ עבר לפני שנתים ימים. כוונתו: האם תתקיימנה הבחירות ב-23 במאי 11965 האומנם? בין התאריך ההוא שנקבע לבין היום לא נשארו אלא 8 שבועות. בכל זאת — אין מתיחות, אין אספות חברים, אין הכנות ליום הקלפי, אין אווירת הבחירות. הסיבה לכך? ידועה לכל. הרוב בצמרת מפא״י גמר אומר לדחות שוב את יום הדין, להבטיח למפלג¬ תו אורכה של חדשים מספר, בהם ימשיכו להחזיק בידיהם את המפתחות לשלטון בהסתד¬ רות ואת המפתח לקופתה. מה הצידוק, או מה התרוץ, ומה הסיבה לדחיה זו? אך קו¬ דם כל — למה לא נערכו בחירות בשנת 21959 ולמה תי¬ דחנה שוב? זו שאלה שיש לה שלוש תשובות: משפטית, פוליטית ו¬ מעשית. א א 15 ץ מה התשובה המשפטית: על שולחנות הכנסת מונחת זה מכבר הצעת „חוק עמו¬ תות". למי שטרם למד את התוספת החדשה ביותר למילון העברי-צריך להסביר ש„עמו¬ תה" — זו סתם אגודה, או מה שנקרא לפי המצב המשפטי הקיים „אגודה לפי החוק ה¬ עותומני". החוק ההוא, הישן והנושן, נוח מאד לבריות, ו¬ בפרט למי שישתלט על האגו¬ דה. „הוא יכול בה לשלוט לעו¬ לם ועד, ממש כמו הפאדישאן הטורקי החתום על החוק: ז.א. עד שיגרשו אותו במאמץ מיו¬ תן. אולם בהצעת „חוק העמו¬ תות" כתבו מחבריו כי בכל עמותה יש לקיים בחירות ל¬ ראשיותיה פעם בשנתים לכל הפחות, ונקבעו בהצעה אמצ¬ עים שיעמדו לרשות חברי ה¬ עמותה במקרה שנבחריהם לא יקיימו את דיני החוק. וכתוב בהצעת החוק כי דיניו יחולו בדרך כלל גם על איגוד מקצו¬ עי. ובכן, תתארו לכם לרגע, מה היה המצב לו הצעת חוק זו עליה חתומה הממשלה, היתה מתקבלת בכנסת. הנה רוצים בוועד הפועל או במפא״י לד¬ חות בחירות בהסתדרות, או אפילו מוכנים לקיים (מה פת¬ אום?) את דיני חוקת ההסתד- דות ולערוד בחירות בדיוק פעם לארבע שנים. אולם החוק יגיד: פעם בשנתים: ואנחנו נלך לדין וייפסק כדין לקיים את הבחי¬ רות מיד. הלא יפה עתיד כזה בעינינו? אולם — אל נשמח, לבל נתאכזב. לא במקרה קרה שה¬ הצעה הנ״ל מונחת על שולחן הכנסת חדשים רבים — כאבן שאין לה הופכין. כי ראוה ה¬ מומחים לבחירות ולדחית ה¬ שרתועי"ש ושרשותות שושו ועת תנושת תרשת בחירות של מפא"י, ומידהבינו את הסכנה, שגרמו לה המש¬ פטנים הממשלתיים שנסחו את ההצעה, בתום לב ומחוסר הת¬ חשבות מספקת בצורכי המפל¬ גה השלטת במדינה ובהסתד¬ רות. וקודם כל — נדחה ללא מועד הדיון על הצעת החוק, ואחר-כך נעשו צעדים מאחורי גבה של הכנסת. ולאחרונה הוחלט בממשלה — לתקן את הצעת חוק העמותות: להוציא מחוץ לדיניה את ההסתדרות ואת האיגודים המקצועיים. ברם בעולם הרחב — כגון בארצות-הברית — חוקים ה¬ קובעים תקופת כהונת הרשות הנבחרת באגוד, באגודה, ב¬ עמותה — נקבעו קודם כל ו¬ דווקא — לגבי האיגודים ה¬ מקצועיים, שם גדולה ביותר הסכנה שה„„בוס" ירצה לשלוט מבלי שיצטרך לעמוד לבחירות לעתים קרובות. אולם מה איכ¬ פת לאבשי מפא״י, מהו הנוהג בעולם. הם רוצים להמשיך ב¬ מצב הנפסד בו אפשר לדחות בחירות לשנים, כפי שנוח למי שנבחר אי פעם ומחזיק בידו את המפתח, ויוכל לעקם ולש¬ נות את המועדים שנקבעו — על-ידי רוב קולותיו בוועד¬ הפועל שאומנם זה כבר פג זמן הכהונה — שהבוחר התכ¬ וון לתת לו. חוק רע מימי טורקיה, ומני¬ עת חקיקת חוק חדיש שייחייב את הקומה החמישית לקיים בחירות בזמן — זו סיבה רא¬ שונה לדחית הבחירות. 14 אג והסיבה השניה היא פוליטית. מאז, שבשנת 1949 הצליחה מפא״י. באמצעים לא דווקא הגונים וכשרים, להשיג רוב בבחירות להסתדרות, וכתוצאה מכך השתלטה על כל מוסדו¬ תיה המרכזיים, קובעת היא את הענינים אף כאשר שאר המפל¬ גות מתנגדות לרצונה — והיא קדבעת אותם אך ורק לפי קנה מידה אחד: מה טוב למפא״י. וזאת אומרת: משנת 1949 ו¬ הלאה ההחלטות החשובות ביו¬ תר במוסדות ההסתדרות, ב¬ מדיניות השכר, במדיניות ה¬ עבודה, במדיניות המקצועית, בתקציב, במשק, ובזרוע מכלכ¬ לית, ז. א. לגבי קיום, ניהול וריבוי עסקים שונים — וכמו¬ בן לגבי מועדי הבחירות ל¬ יועידות, קובעים הדברים לא לפי מה שטוב להסתדרות ולחבריה, אלא לפי רצונה של מפא״י, ומתוך שי¬ תוף פעולה בין המפאיניקים השולטים בממשלה לבין ה¬ מפאיניקים השולטים בהסתד¬ רות. לאחרונה נוצר אף מוסד כו הם מקבלים החלטות משות¬ פות וקוראים לו — „לשכת- מפא״י", ובה משתתפים ה¬ שרים הממצים מזכיר ההסתדי רות, ומזכיר מפא"י, ושם מבש¬ לים הם את כל הדייסות ש¬ מפא״י תאכל אותן והעם ישלם את מחירן. ולפי אותם שיקולים — מה טוב למפא״י — הוחלט. בזמנו להצמיד את מועד הבחירות ל¬ יועידת ההסתדרות למועד ה¬ בחירות לכנסת — תוך קביעת הפרש בזמן, בין אלה לאלה ותוך קביעת מועד הבהירות לוועידת ההסתדרות — לפני הבחירות לכנסת. כאלו היו הבחירות לוועידה, מעין חזרה כללית למנגנון מפא״י תוך ני¬ צול עמדות הכח שהוא שולט עליהן — לקראת ההצגה ה¬ עיקרית: הבחירות לכנסת. לפי שיטה זו נערכו בחירות לוועידת ההסתדרות בשנות 1955 ו-1959, אולם אחר כך קרה „פאנצ'ר": פרצה הפר¬ שה, רוגזו של אדון בן-גוריון החמיר את המשבר מסביב ל¬ פרשה, ונערכו בחירות לכנסת לפני מועדם הרגיל, ז. א. בש¬ נת 1961, במקום שייערכו בש¬ נת 1965 מבחינת טובת ה¬ הסתדרות וחבריה לא היתה בכך סיבה לא לערוך את ה¬ בחירות לוועידה בשנת 1963 על אף שלא חלות בשנה ה¬ היא בחירות לכנסת. אך מבהי¬ נת השיטה המפאית, הטובה לה — היה צריד לדחות את ה¬ בחירות לוועידה לשנת 1965 —— היא שנת הבחירות לכנסת הששית, ולפי כך נקבע ה¬ תאריך: ב-23 בחודש מאי, ה¬ שנה. ואם כן למה ולשם מה דחיה נוספת. ושוב מכריעים כאן שי¬ קולים אנוכיים פנימיים של מפא״י. ובעצם לא של מפא״י כולה, אלא של הרוב השולט במפא״"י ושל ה„גוש" אשר מורכב מן ה„טכנאים" לעריכת הבחירות וסילופן בדרכים הי¬ דועות לגנאי, והאופייניות ל¬ מפא״י. אלה ואלה סבורים ש¬ במצב הפנימי במפאי", שהיא מסוכסכת וכמעט מפולגת, לא נוח לערוך בחירות לוועידה בחודש מאי, כי „המערך" עם „אחדות העבודה" עודנו חדש ולא מושלם, וסיכויי „מן ה¬ יסוד" אינם מועטים והסכנה הצפויה למפא״י מסיעת תכ¬ לת-לבן אין לזלזל בה — וב¬ קיצור מוטב למפא״י שהבחי¬ רות יידחו, וטרם באו האדונים הללו למסקנה, מה מוטב — לערוך בחירות לוועידה לפני הבחירות לכנסת, או דווקא לע¬ רוך אותן הפעם אחרי הבחירות לכנסת, בהן קבוצת בן-גוריון- דיין-פרס תצטרך להוכיח לוייאליות למר אשכול אף ב¬ על כורחה. אך השאלה היא: מה יהיה עתיד ההסתדרות, מה יהיה יחס חבריה למוסדותיה, כשטובת ההסתדרות והסדר שלה, וחוק¬ תה, נהפכו להפקר — ורק ה¬ אינטרסים הצרים של מפא״י ואף סיכסוכיה הפנימיים מכ¬ ריעים על מועדי הבחירות ל¬ X א השיבותי בקיצור לשתי שא¬ לות — לשאלה המשפטית, ו¬ לשאלה הפוליטית. נשאר לי להשיב רק לשאלה מעשית? מה צריך לעשות בכדי שה¬ הסתדרות תחדול מלהיות כדור למשחקי פנים של מפא״י ו¬ קורבן לאינטרסים המפלגתיים שלה? וכאן התשובה פשוטה, ברו¬ רה וקצרה: צריך לדאוג ש¬ מפא״י תפסיד את הרוב ב¬ הסתדרות, שתצא מיעוט בבהי¬ רות לוועידה, שתהיה מיעוט בוועד הפועל, בוועדה המרכזת, בהנהלות האיגודים המקצועים, במועצות הפועלים — ואפילו בקודש-הקודשים — בהנהלת חברת העובדים בערבון מוגבל. וצריך אפילו — שתישאר במיעוט אפילו אם „אחדות- העבודה" שבהסכם המערך שמ¬ רה לעצמה זכות עצמאות ב¬ הסתדרות — תואיל לסייע ל¬ מפא"י מעל חובתה זו — ו¬ להוציא את מפא״י מן המצוקה של מיעוט. ואם כן יהיה הדבר — יבוא מעצמו ממילא, פתרון רצוי ו¬ בריא לשאלה המשפטית ול¬ שאלה המדינית — והבחירות בהסתדרות ומועדן תיערכנה לפי הדין ובהתאם לטובת ה¬ הסתדרות בתור שכזו — ול¬ טובת כלל חבריה.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2085

['P14_Ar0140201', 'P14_Ar0140202', 'P14_Ar0140203', 'P14_Ar0140204']

השר אלמוג* תומך בפ_*עוד>ם של פועל*ם ב‭,,‬נ*מ*קל>ם ופו7_זפ‭»17‬ס"

ARTICLE

— מאת צבי טל — ב„כימיקלים ופוספטים" ב¬ חיפה אין מצב ורוח טוב ו¬ נעכרה האוירה בין כאלף ה¬ עובדים לבין ההנהלה, בין ה¬ 8 פועלים לבין ועדיהם.. הסיבה נעוצה בכוונת ההנהלה לפטר ע כ-150 פועל וזאת במסגרת ה¬ תכנית לשיפור ריווחיות ה¬ ענק הכימיקאלי שמצבו אינו מן הקלים. קשה במיוחד הוא מצבו של שר הפיתוח מר אלמוגי אשר מפעלים ככי¬ מיקלים ופוספטים ואחרים ב¬ חיפה עזרו עמו להתבצר ב¬ 6 6 6 6 6 6 4 מפלגתו ולהגיע לאשר הגיע. 4 מר אלמוני כמזכיר מועצת 6 פועלי חיפה ראה את פני ה¬ 6 דברים באור שונה לחלוטין 6 מוה שהוא ירואה אותם ה¬ 6 יום בתוקף היותו שר הפיתוח, 6 משרד החולש על עניניה של החברה לכימיקאלים. וכן גם 4 העובדים. אף הם רואים היום 1 באור אחר את אלמוגי השר 1 הממונה במעט ישירות על ע עתידם. מרירות רבה שוררת ע בין הפועלים והזעם מופנה גם 1 אל „יוסף", יוסף אלמוני אשר כבעליו של המפעל מבצע הוא גברים אשר לא תמיד עולים בקנה אחד עם רצוגם¬ טובתם. כאן, כמו במקרים דו¬ מים, בולט הניגוד בין היות האיש מתימר לייצג את ה¬ מעביד ואת העובד גם יחד. עם הגילויים על המצב ב„כי¬ מיקאלים ופוספטים״, על ה¬ כוונה לפטר „מספר רב של פועלים — בולט הניגוד יותר ויותר. כי אלמוגי לא רק ש¬ אינו מתערב נגד הפיטורין, אלא למעשה הוא הלוחץ ל¬ ביצועם בטענה שהדבר הכ¬ רחי להבראת המפעל. ואומנם רבה המרירות בקרב. פועלי „כימיקאלים ופוספטים״, ואף אנשים הנמנים על ועדי ה¬ עובדים והפועלים מציינים את „עזיבתם לאנחות" ע״י מר אלמוגי. במיצר ומצוקה נמצאים רא¬ שי, ועד הפועלים במפעל. ה¬ מגע הישיר של העובד הוא עם הועד הנבחר על-ידו, ו¬ עתה משנקלעו לאשר נקלעו, תובעים הפועלים את „ראשם" של האחראים בועד. פועלים טוענים כי אין הכרח בפי¬ טורין להבראת משק „בימי. קאלים", יתר על-כן, נשמעת הטענה כי מבקשים לפטר ותי¬ קים ולהותיר תחתיהם פוע¬ לים „זה מקרוב באו", ברם מסורים יותר לעניני: הועד... בהיותם כחדשים תלויים יו¬ תר. ב„כימיקאלים ופוספטים״ בחיפה קבוצה גדולה של פוע¬ לים התומכים ב„נאמני צבור״. אשר אף אם לא קיבלו ייצוג בועד בגלל שיטת הבחירות, הוכיחו כי להם תומכים רבים, כדי 40 „אחוזים מכלל צבור הפועלים. אם ניקח בחשבון שלפני הבחירות לועד נקלטו במפעל עובדים חדשים (כמס¬ פר שעתה מתכוונים לפטר) אשר הצבעתם הובטחה ע״י הרוב השולט, נראה כי יש הגיון בטענה כי מאחורי „נא¬ מני צבור" צבור גדול, ביו¬ תר. לכן יש משמעות לפר¬ סומיהם ואין גם לועד הנוכחי האפשרות לבטלם „כלאחר יד״. „נאמני הציבור" מאשימים הועד הנוכחי בעצם הסכמתו העקרונית לפיטורין, ומאשי. מים ועד זה בשותפות לכוו¬ נה לפטר עובדים ותיקים ו¬ להשאיר דווקא חדשים. המב¬ טיחים נאמנות לרוב הנוכחי. הם תובעים אסיפה כללית א¬ שר תאמר דעתה על עצם ה¬ פיטורין ו„מייזמיי-מפוטרין״. „נאמני צבור" מאשימים את הועד בנסיון, לדכא את חופש המחשבה וההתארגנות בין ה¬ פועלים, ומציונים את.. הנקמ" נות שקנתה לה שביתה ב¬ מפעל בכל עת שועד הפוע¬ לים הנוכחי סבור שמישהו אינו חפץ לענות „אמן" על כל אשה יאמר הועד... דומנו שהדרישה לכינוס אסיפה כללית היא לגיטימית בהחלט. לא בכל יום עומדת הצעה וכוונה לפיטורין המו¬ ניים דוגמת אלה המוצעים. ו¬ משום כך חובה על ועד ה¬ פועלים לשתף את הכל בהר¬ רעות.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2098

['P14_Ar0140301', 'P14_Ar0140302', 'P14_Ar0140303', 'P14_Ar0140304']

על יבוק ! על ‭? _Irnnm ‬

ARTICLE

הסתבכות „כור" רהריוץ ולתלדה בקויתג חופ";ו בסדרת הכתבות על „החולשים על כלכלת ישראל" המתפרסט ב„ידיעות אחרונות" מפרי עטו של העתונאי יחיאל קימלמן כלולה ר¬ שימה על „כור", אחד הקטעים באותה כתבה מספר על עיס״ קותיה השונות והמשונות של „כור" וכך נאמו שם בין היתר: ההיסטוריה על קרית הפלדה מז¬ כירה את הבדיחה על התרוששותה של משפחה אמיצה בגלל זוג כפפות, שקיבלה בעלת הבית כשי. הכיצד? פשוט, צריך היה להתאים שמלה לכפפות, פרווה לשמלה, מכונית לפרווה וכו׳ וכו׳. ביחס ל„קריה" — התחיל הדבר ברכישת מפעל עירגול מגרמניה בתנאים נוחים מאד, מר הלל דן ראה ברכישת ציוד זה צעד והגש¬ מת החלום להקים תעשית יסוד לחרושת ברזל. העליה התלולה במחיר הברול בשוק הבינלאומי, עם פרוץ מלחמת קוריאה. נתנה עידוד נוסף לחזונו של מר הלל דן. קיבלנו את השילומים מגרמניה. והיתה אפשרות לרכוש ציוד ני¬ כר. עובדה, איפוא, תכנית, לפיה עמדו להפיק עפרות „המעושרות" ואלה עמדו להעשיר במידה נוספת צ״י עפרות עשירות תוכן מחו״ל. מר הלל דן כיהן בשנים 52/55 במנהל חברת „השילומים" ועובדה לו סייעה, כנראה, לא מעט ב¬ הגשמת תכנית מפעל הפלדה. הושקע סכום של קרוב ל-100 מיליון ל"י שבאמצעותו נרכע ניוד רב ערך. אולם בסופו של כבר התברר, כי בחלק ניכר הי. תה זו השקעת סרק. עפרות הברזל בארץ הם דלות במידה כזו, שלא ניתן לנצלן. ניסו לייבא עפרות מאנגולה, או¬ לם גם נסיון זה נכשל. ציוד יקר נותר, איפוא. כאבן שאין לה הופכין. על ההלוואות גריך היה לשלם ריבית. היא לא היתה, אמנם, גבוהה ביותר, אך בכל זאת הסתכמו התשלומים ב¬ כמה מיליוני ל"י בשנה. החלום על תעשיית יקוד בענף יה נגנז לפי שעה. המפעל מעבד ברזל — ועיבוד. זה עולה ל„כור" ולמדינה ביוקר רב: מחיר ה¬ דולאר הנחסף, היה גבוה ביותר, כך באחרונה החליטה הנהלת „כור" על „ניתוח קיסרי", היא מחקה" חלק מחובה בסכום של 21 מיליון ל"י. גם הממשלה „מחקה" חלק מההלואה (סכום של 14 מיליון ל"י). לא לחינם יש ה¬ קוראים לישראל „מדינת ההסתד¬ רות״. „המשביר המרכזי" שה העלריר 4 א זוב. ? כל מי ששמע את דבריו של י. אפטר מנהל „המשביר המרכזי", בישיבת מועצת המוסד, לא יכול היה שלא להגיב בחיוך מר. בין היתר אמר „הבוס" של המשביר כי חיזוקו והרחבתו של „המשביר המרכזי", הוא עתה, במצב ה¬ בלכלי הנוכחי בארץ, עניין חיוני לא רק לחברה, אלא גם אינטרס משקי לאומי כללי, מאחר שב¬ מוסד זה צפון כוח כלכלי המש¬ פיע על שוק הסחורות בארץ ועל מחירי היצרנים הודות לכוח הקניה המרוכז שלו. אפטר סיפר על הגידול המתמיד בפדיון המוסד, שהקיף הן את חבריו בהתיישבות החקלאית וב¬ אגודות הצרכנים והן מפעלים ו¬ מוסדות שונים, שעברו לריכון קניותיהם ב„המשביר״. אכן, זה קצת מוזר לומר דברים כאלה בעת שכל בר בי רב יודע שהמחירים בכל חנויות „המשביר" אמנם נמוכים יותר מאשר בכל חנות אחרת, לאן, איפוא, הולכים רווחי „המשביר המרכזי" מהרח¬ בת פעולותיו? -פקידי מפעלי לטות „קוכום רייוה התקטור התרמל „עמת הסקט הסוט 75 נציגי 2000 עובדים מ-25 מפעלי החרושת ההסתדרותית הש¬ תתפו בישיבת המועצה הארצית של ארגונים אשר התכנסה ב¬ ועד הפועל בתל-אביב. כל אותו כנוס נועד למטרה אחת חשובה — קידום הבעיות המקצועיות של הפקידים במפעלי ההסתדרות. מתוך דברי החברים שהשתתפו באותו כנס התברר כל אין כל השואה בין „תנאי עבו- רתם של הפקידים במפעלי ההס¬ תדרות לאלה הנחוגים בסקטור הפרטי.16 איש עלו בזה אחר זה על הדוכן והעלו את התמו¬ רות שחלו במצבם ובמעמדם של עובדי התעשייה בארצות המפו¬ תחות, בתקופה של התפתחות שי¬ טות חדשות בייצור ובמינהל, הם עמדו על קידום עובדים ועדכון ידע ועל המסקנות הארגוניות שחייבים להסיק עובדי התעשייה מן הדינמיות הטכנולוגית בזמננו. הם העלו את הצורך בשיטת שכר עידוד למנהלי עבודה, לוח תפ¬ קיד חדש לפקידים וכו׳. מתוך כל הדברים שהושמעו הבינונו כי ב¬ מפעלי ההסתדרות כל זה עדיין בושש לבוא, ל (ש6

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2111

['P14_Ar0140400', 'P14_Pc0140100']

UNKNOWN

ILLUSTRATION

אחרי פורים — הטרת המסכות זמושם

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2118

['P15_Ar0150001', 'P15_Ar0150002', 'P15_Ar0150003', 'P15_Ar0150004', 'P15_Ar0150005', 'P15_Ar0150006', 'P15_Ar0150007', 'P15_Ar0150008', 'P15_Ar0150009', 'P15_Ar0150010', 'P15_Ar0150011', 'P15_Ar0150012', 'P15_Ar0150013', 'P15_Ar0150014', 'P15_Ar0150015', 'P15_Ar0150016', 'P15_Ar0150017', 'P15_Ar0150018', 'P15_Ar0150019', 'P15_Ar0150020', 'P15_Ar0150021', 'P15_Ar0150022', 'P15_Ar0150023', 'P15_Ar0150024', 'P15_Ar0150025', 'P15_Ar0150026', 'P15_Ar0150027', 'P15_Ar0150028', 'P15_Ar0150029', 'P15_Ar0150030', 'P15_Ar0150031', 'P15_Ar0150032', 'P15_Ar0150033']

ARTICLE

מנחם בגיו ניסוד השלישי הרי היא העבודה עצמה. היו ימים ש¬ בהם עבודה היתה מפרכת ו¬ אינה מפרנסת. אנו מאמינים בעבודה מפרנסת שאינה מפ¬ רכת. זה ההבדל בין הימים ה¬ הם, לא רק מימי מצרים, לא רק מימי הביניים, אלא מימי המאה ה-19 ואפילו מימי ה¬ מאה הזאת. ואכן, בתקופתנו יתכן להשיג את העבודה ה¬ מפרנסת שאיננה מפרכת. אין יה חלום. אין זו אוטופיה, זאת מציאות הניתנת על ידי אותה מתנת אלוהים, המח האנושי. באמריקה, כתוצאה מהפעלת הטכנולוגיה החדישה, הוכה ש¬ באשר נוצרה מכונה אחת על אלפים של חלקים וחלקיקים, בכל התהליך האדיר הזה של הייצור לא נגעה ידו של אדם אחד, הכל נעשה במכונה. פי¬ רוש הדבר, שעל ידי האוטו¬ מציה ועל ידי המדע ועל ידי הידע ועל ידי הטכנולוגיה — האנושות כולה, ובעיקר העמים שנתברכו בתכונות אלה, יכולה נתקופה הזאת, במהרה בימינו, הגיע למצב שבו האדם יש¬ תחרר מן הפרך. הוא יפרנס את עצמו בכבוד ולא יהיה נוד לא רק עבד לעבד, גם לא עבד למכונה. אנו עם של ידע ומדע. ביחס ועמים רבים, לא רק קטנים עלא גם אדירים לא רק קרובים אלא גם רחוקים, לא רק אלה שקמו בימינו אלא גם אלה ש¬ הקימו ממלכות לפני דורות יבים — עמנו יש לו כמה תכונות וכמה יתרונות להפעיל את המח, את מדעניו, את כש¬ יונותיו, כדי, במהרה בימינו, והגיע לעבודה כזו, כפי ש¬ נינתיה — מפרנסת ואינה מפ¬ יכת. - על שעות העבודה— 7 לפי חזונו של הרצל הנקודה הרביעית — שעות העבודה. הבאתי בפניכם את סעיף 24 למגילת זכויות ה¬ אדם האוניברסאלית. אבל אנו, בקראנו את המלים „שעות ע¬ בודה סבירות״, איננו חייבים לחפש את סבירותן אצל זרים. הרצל חזה, לפני שהאנושות השיגה את 8 שעות העבודה במלחמת דמים, בהפגנות ב¬ רחובות קריה, יום עבודה של ך שעות. עלי לומר מיד, לא בקרוב נציע אנו שינוי זה, לא של יום עבודה אלא של עבודת יום, כי הרי יום עבודה כולל יכול להמשך גם 22 שעות אלא שהוא מחולק לשלוש שמיניות. כפי שאמרתי, לא בקרוב נציע אנו לקצר את עבודת יום ב-7 שעות. יבוא היום שהוא יקוצר עדד יותר, לא בתקופה הקרובה. אנו, יודעים שלא חרותנו ו¬ לא צדקתנו יקויימו, אם לא תחיה אומתנו ולא תקויים ריבונותינו. נזכור תמיד את הימים בהם ראש ממשלה ב¬ מדינה אדירה, ממוצא יהודי, החליט לתת שבוע עבודה של םימים במקום 6 ימים, זו ר¬ פורמה חברתית בעלת משמעות קידמתית אדירה. אבל בעצם הימים ההם של ליאון בלום בצרפת, אשמדאי מעבר לגבול הפעיל את כל מכונת המלחמה שלו והעביד מליונים אנשים, עבדים, יומם ולילה כדי לייצר כלי נשק למען מערכת הדברה והשמדה. אנו לעולם לא נשכח את הדוגמה המחרידה בזאת, ביצד מתוך כוונה טובה להי¬ טיב עם האדם, עם העבד. עם הפרט, נעשה משגה היסטורי גורלי בקרב עם שוחר שלום כלפי כל הפרטים וכל העוב¬ דים מהם הוא מורכב, ואיפשר לתוקפן הדמים, לאשמדאי, ב¬ אחד הימים, לעלות על ארץ מופלאה זו ולהדביר אותה תחת -גליו. מצבנו אינו שונה מבחינה יו. גם מולנו אויבים הרוצים להכריתנו, ובראשם אויב ה¬ מזכיר בשיטותיו, ביהוד כל¬ פינו, את האויב-המשמיד ה¬ הוא. לכן, בחולמנו על הגשמת הזוננו החברתי, בשואפנו אל הגשמתו, בעשותנו מאמץ יומ¬ יומי כדי לקרבו — לעולם לא נשכח, למען עמנו, למען ארצנו ולמען כל האנשים והעובדים, הזקנים והילדים והנשים מהם הוא מורכב. את העויינות מ¬ סביב ואת התקופה בה אנו חיים, לא ניתן להם להשיג ית¬ רון מבחינת כושר הייצור ו¬ התקדמות ביחס לכוחנו, לגבי עמנו, יתרון העלול לקבוע את גורלנו ואת עתידנו. אבל שעות העבודה הן חלק של חזון ה¬ קידמה האנושית. ישנו המסמך, אשר עד ה¬ יום הזה אינך יכול לקרוא או¬ תו מבלי שחום מיוחד יהדור ללבך וימלא את כל חדריו. ה¬ לא הוא יומנו של הרצל. ב-12 ביוני 1895 כך כתב תוזנו ה¬ גדול: — „אני מעבד את ה¬ רעיון: לא, הרעיון מעבד אותי. היום מנצנצת בי המחשבה ש¬ אולי אני פותר הרבה יותר מ¬ שאלת היהודים, היינו, את כל השאלה החברתית". ובעקבות חזונו של הרצל קבע גדול תל¬ מידיו, ממשיך דרכו, נושא גלו ומחדש תורתו, מורנו ל¬ יבנו זאב ז'בוטינסקי, כי כאשר תקום המדינה היהודית, לא זו כלבד שהיא תשתדל לפתור את הבעיה של שנות אלפים, של עם מפורד ומפוזר העולה על מוקד, סובל מושמד ומושפל יחי באמונותו, אלא היא גם תהיה לעיני העמים כולם מ¬ בחינת מעבדה חברתית: להג¬ שים את חזון הצדק החברתי של נביאי ישראל. ועוד המשיך ביומנו הרצל כתב: „והקושי של השאלה ה¬ חברתית הוא דווקא בזה שקיי¬ מים בכל מקום מצבים רעים, שנים, בצורות עתיקות. אי¬ צדק שעבר בירושה או נת¬ חדש, בה בשעה שאני מניד ביסוד קרקע בתולה, ואם כך הדבר, איזו מתנת אלוהים היא ליהודים". וכאשר הרצל, בהת¬ יחדו עם עצמו, כתב את דבר החזון ביחס למדינת היהודים שתקום. באותו היום עצמו הוא נתב: „יום עבודה של שבע שעות": ברבות הימים יהיה עוד ום עבודה אפילו של פחות שעות. אנו, יכולים לומר, בהתבוננו בהתפתחות הטכנולוגית, בייצור האדיר, שבמשך 20—10 שנים, מי שאלוהים יתן לו שנות חיים באלה, יזכה לראות זאת במו¬ עיניו ולא, בניו יראו את ה¬ תקופה בה עבודת יום במדינות מפותחות לא תמשך אלא 6 שעות. אבל אם נראה זאת כע¬ בור 20 שנה, כלומר, בערך ב¬ אותה תקופה שאותה חזה ג'ורג' אורוול בספרו המפורסם 1984, נשא תפילה שעבודת יום של 6 שעות תבוא, אבל שב¬ ימים ההם לא ייאמר עוד: „כל כני האדם נולדו שווים, אבל יש כאלה שהם שווים יותר״. ולא נזכה לראות-„עוד, איזה „אח גדול", אלא שכל בני ה¬ אדם יהיו שווים ואחים. בעית הזמן החפשי וכאשר האדם יזכה לעבודת יום מקוצרת מ-8 ועד-7 ועד 6 שעות, תקום בוודאי. בעיה חדשה באנושות — מה עושים עם הזמן החופשי. בעיה זאת כבר קיימת, ביחוד בארצות! בהן ישנם 5 ימי עבודה בלבד. (אצלנו הבעיה תיפטר: כל תח¬ דויות הכדורגל תתקיימנה ב¬ יום הששי החופשי. מעבודה). אבל בעיית הזמן החופשי היא בעיה אנושית גדולה. אבותינו, אשר מפרי מוחם האנושות חיה עד עצם היום הזה אמרו: ה¬ בטלה מעבירה על הדעת. וה¬ כוונה היא לא לזמן של בטלה אלא לזמן של מנוחה, של נופש. ומבחינה זאת אולי עמנו יכול לתת דוגמה לכל עמי ת¬ 1האף קולה: א. טוף מגליון מס׳ 98. בל. כפי שחזו הרצל וז'בוטינ¬ סקי. איך? "לאחר מותו של שופט בית המשפט העליון לשעבר ישל ארצות הברית, פליכס פרנק¬ פורטר, כתב ועתון אמריקאי גדול, כי השופט והמשפטן ה¬ מזהיר הזה היתה בו תכונת היהדות העתיקה, ללמוד לשם לימוד. אכן, זוהי תכונת היהו¬ דים מימי קדם, הם יצרו את המושג של תורה לשמה. תל¬ מוד. לשם תלמוד. התבוננות בגורלו של האדם, נסיון הזדהות עם הנצח, מחשבה על מה ש¬ יהיה לאחר-מכן. ואם אנו נח¬ דיר„ את ההכרה שלא בטלה מצפה לאנוש אשר יזכה ל¬ עבודת יום יותר ויותר מקוצרת על ידי הפעלת המח, על ידי הידע, האוטומציה והמדע. אלא שהוא ילמד, חלק ניכר מזמנו החופשי יתן, להתבוננות, ל¬ חוכמת האדם והעמקתה — הרי לא יווצרו עוד יחסים של אדם לאדם זאב ברחובות קריה, ב¬ דרכים, בגנים, ולשפת הים. לא ביטניקים דרושים לנו, לא „המודס" הה„רוקטס" כמו ב¬ אנגליה ולא התופעה של פשי¬ צת נעורים של „בני טובים״ שאין להם מה לעשות עם זמנם משום כך הם מתנפלים על צוברי אורח ומוציאים מהאדם את החייתיות במקום לבטא בו את האנושיות. זאת התקופה שבה האדם יכול פחות לעמול למען פרנסתו ועלול יותר לפ¬ נוע ברעהו, במקום שיהא ל¬ היפך, — יאהב את רעהו ויס¬ צדהו, מבחינה זאת, אנו בני שראל, על סמך המסורת ה¬ צתיקה של תורה לשמה, יכולים לתת דוגמה לאנושות כולה. גבודת יום מקוצרת, חילוץ עצ¬ מות, פיתוח הגוף למען יהיה כריא. אבל יחד עם זאת לימוד תורה, קניית דעת. אם כך ית¬ פתח האדם לקראת עבודת יום מקוצרת יותר ויותר, הרי באמת גזכה לימים עליהם ניתן יהיה לומר: מתקדם האדם הלכה ל¬ מעשה ולא נסוג. לי לעבור גם לחג העבודה. ה¬ סוציאליסטים שלנו עדיין חו¬ לגים מה שהם מכנים חג ה¬ עבודה, והוא ה-1 במאי. איך קם החג הזה? היה נסיון ל¬ חבר אותו לחגיגות מסויימות שהיו קיימות לפני דורות רבים בעולם, בעיקר באירופה, ההג¬ היפה, האביבי, ה-1 במאי. רו¬ ברט אואן שהזכרתיו, ניסה ב¬ 1833 לטעון שה-1 במאי ייק¬ בע כראשית תקופת האושר של כל האנושות. כל הנסיונות ה¬ אלה היו לשוא. למעשה, ובאו¬ פן מקרי לחלוטין, הקונגרס ה¬ ראשון של האינטרנאציונאל הסוציאליסטי השני, לאחר פי¬ זורו של האינטרנאציונאל ה¬ סוציאליסטי הראשון, ב-1559 הכריז כי ה-1 במאי יהיה לחג העבודה. כוונתם של המחליטים היתה לכך שיהיה ה-1 במאי יום בשבוע כל שהוא, לאו דווקא יום ראשון, והוא יהיה ליום מנוחה. סביב המאמץ הזה נשפך דם רב בחלקי תבל שו¬ נים. ה-1 במאי נקבע ב-1869 כחג העבודה, תחת הסיסמה ה¬ מופיעה עד היום בעתון „פרא¬ בדה" או „איזבסטיה" — „פו¬ עלי כל הארצות התאחדו". אוי לו לאיחוד הזה, בעיקר מבחינת עמנו. יש בינינו אנשים אשר ראו ברחובות עיר אחת ב-1 במאי 1941 אלפים ורבבות של פועלים צועדים תחת הדגל ה¬ אדום וזועקים את זעקתם ל¬ מען הסוציאליזם והקומוניום, ואילו ב-1 במאי 1942, אותם המונים ואותם אלפים מכוסה כסמל אחר והם זועקים מוות ליהודים. הדגלים שניהם אדו¬ מים היו, על האחד התנוסס הסמל של העבודה, המגל וה¬ פטיש, ועל השני התנוססה ה¬ סווסטיקה הארורה. ואותם ה¬ המונים שרבבות צועדים שוב תחת דגל אדום צעדו בהפסקה של שנה אחת בלבד בר! במאי, בחג העבודה, זעקו „פועלי כל הארצות התאחדו", ואותם ה¬ מונים כעבור שנה אחת צעקו: „היהודים להשמדה״. אולי גל¬ מד מזה, מכל המקריות של ה¬1 במאי ומסיסמת הרמיה של פועלי כל הארצות התאחדו", אשר אבותינו ואחינו למדן או¬ יתה על גבם, בבור, ואולי גם גלמד מן העובדה שלא כל ה¬ עמים ולא כל הפועלים חוג¬ נים דווקא ב-1 במאי את חגם. באמריקה, למשל, חג ה¬ עבודה הוא יום ב׳ הראשון ב¬ חודש ספטמבר, שם יוצאים מיליונים עובדים, בדטרויט, ב¬ לוס-אנג'לס וניו-יורק, וחוגגים את יום העבודה. ואמריקה ה¬ שיגה משהו על ידי עבודה יו¬ צרת. אולי גם נלמד מן ה¬ עובדה השלישית: — באותו יום ה-12 ביוני 1895, 6 שנים בלבד לאחר שהתכנס הקונגרס של האינטרניציונאל הסוציאליסטי השני בפריז, כתב הרצל: יום עבודה של 7 שעות. ואני רוצה לשאול את הפועלים העבריים: מדוע תוסיפו לחוג כחג עבודה את היום שנקבע כאורח מקרי לחלוטין ב-1889, את היום שכוסה בדם, וקודם כל בדם יהודי, ומדוע לא נוכל לקבוע כחג עבודה שלנו את אותו יום בו הרצל נתן את ה¬ חזון של עבודת יום של 7 שעות, בהסבירו כעבור יומיים לאמור: „בסימן העבודה נכנס לארץ הבחירה". בסימן העבודה היוצרת נשתדל לקבוע חג עבו¬ דה בישראל, אדיר בערכו, ב¬ משמעותו, ובחזונו, הלא הוא — לפי ספירתם — ה-12 ביוני 1895, ועל פי הספירה שלנו — כ׳ בסיון תרנ"ה. אולי יוח¬ לט כי כ׳ בסיון, הוא היום בו הרצל, לפני כל הסוציאליסטים, העלה את החזון של עבודת יום של 7 שעות, יהיה לחג עבודה בישראל. כלום לא נוכל להתגאות ב¬ כך? כלום לא נוכל להסביר לכל זר שיבקר ביום זה, יראה את העובדים יוצאים בשמחה, בחדוות היצירה כחגם שלהם וישאל — מה לכם כי חוגנים אתם ביום זה? אז נאמר להם חוזה המדינה הזאת נתן לבו לפניכם את החזון החברתי ה¬ אדיר: עבודה שמפרנסת ואינה מפרכת, עבודת יום המותירה לאדם התרבותי, זמן למנוחה, זמן ללימוד, זמן להתבוננות, זמן שיוכח בו את מותר האדם מן הבהמה, ויעריכו את ה¬ דוגמה והמופת שנתנו להם, ב¬ מקום להסחב ביום שנקבע על ידי זרים והוטבע בדם — עד עצם היום הזה — של רדיפת יהודים ונסיון הכחדתם. מה גדול ויפה יהיה אותו חג ה¬ עבודה בישראל. הוא הדין גם ביחס לדגל. אינני בטוח עם העובדים ב¬ ישראל זקוקים לדגל משלהם אבל אם הם רוצים בו — קחוהו, אם הוא מסמל עבודה מאמץ — ובימי פברואר 1917 אז בימי קיץ 1905 — גם קידמה, אנו נאמר את זאת. אבל בדיעבד, אם הסמל הזה בא להוכיח משטר, של רודנות, משטר של עבדות, של השפלות האדם, של אינקומיניקדו, מש¬ טר של משפרה חשאית, משטר כו רהביליטציה ניתנת לאדם 30 שנה אחרי שקיבל כדור בראש; ומאידך גיסא, אותו דגל שצבעו אדום — ועליו הסמל הארור ביותר, הטמא ביותר ש¬ ניתן מאז קם האדם על רגליו, הוא אומר כולו דם יהודי— מדוע יטלו עובדים עבריים ד¬ גל עם צבע כזה בידיהם? כתב הרצל: „הדגל עולה במחשבתי, אולי דגל לבן עם 7 כוכבי זהב. השדה הלבן פירושו חיינו ה¬ חדשים הטהורים, והכוכבים — את שעות העבודה". אם העוב¬ יים רוצים בדגלם שלהם וב¬ חוד בהנפתו בחג העבודה — טלו את הדגל הזה, — טוהר, התחדשות כוכב שאליו אתה מביט בנסותך להעלות את ה¬ אנושות והוא מאיר לך את דרכך — ויצעדו תחתיו. אני מבקש את הידידים ב¬ סיעת תכלת לבן, לשקול את שתי ההצעות האלו. אם מצאתי נא חסד בעיניהם ואם ייאותו לקבל אותן, יהיה כדאי — משער אני. — להביא לוועידה הקרובה של הסתדרות העוב¬ דים, בפעם הראשונה מאז הק¬ מתה, את שתי ההצעות האלה, של תלמידיו של זאב ז'בוטינס¬ קי. „אפילו יתנוסס, שם לעת עתה האודם והם ישירו את השיר „קום התנערה עם חלכה, עם עבדים ומזי- רעב״, —ומ¬ סביב צי של מכוניות, ריבונו דעלמא כוליה — אולי, תביאו את שתי ההצעות האלה: חג¬ העבודה — זה היום בו הרצל בהתייחדו עם עצמו קבע את החזון של יום עבודה של שבע שעות; ודגל העובדים — הדגל שניתן על ידי חוזה המדינה לעמנו. ועד אז, נלך, מעיר ל¬ ציר, מעיירה לעיירה ומכפר ל¬ כפר ואם יתנו לנו — מקיבוץ לקיבוץ, ונשתדל לשכנע אותם: כך יאה וכך נאה לאומה יהו¬ דית מחדשת חייה בארץ אבות. נוסיף ללכת קדימה בלעדי אלה שאינם רוצים לשבת או לעמוד אתנו לאחרונה, ידידים יקרים קרה משהו מיוחד בישראל. אדם נכבד אשר מילא תפקיד ממ¬ לכת מרכזי, הודיע לפני שבוע — אם מותר להביא את דבריו כפי שנשמעו, בגוף ראשון — כי הוא איננו מוכן לשבת אתי יחד. לפני בערך 6 שעות הו¬ דיע אזרח נכבד זה, כי בגלל החלטתה ושאיפתה של מפלגתו לבוא אתנו בדברים כדיי לה¬ קים כוח מגובש ככל האפשר למען נסות להחליף ממשלה ב¬ ישראל, כמצוות הדימוקרטיה, ולהקים משטר של חרות האדם ושל צדק חברתי — בגלל זה הוא וחבריו החליטו לעזוב את מפלגתם. ענינם הוא. החליטו, אבל לפני כן, וכדי להצדיק את ההחלטה הזאת אמר. שאיננו מוכן לשבת יחד אתי. קזם לו אזרה אחר בישראל, גם הוא נכבד שמילא תפקיד ממלכתי עוד יותר מרכזי, והוא אמר בשעתו שאיננו מוכן לעמוד בד' אמותי. ידידים יקרים. בבואי לסיים את דברי על חזוננו הלאומי והחברתי, רציתי גם להשיב מ¬ על הבמה הזאת לשני האדו¬ נים האלה. מה אומללה נפשי. זה איננו רוצה לשבת אתי: וזה איננו רוצה לעמוד אתי. והרי כוונתם בוודאי לא אלי אלא אל כולנו, כי אנו ממורה אחד למדנו, ממקור אחד שתינו מי¬ מינו, ממחנה אחד יצאנו, אל מטרה אחת אנו הולכים. כוונת שניהם לכולנו. אינם רוצים ל¬ שבת אתנו, אינם רוצים לעמוד אתנו, ניחא. אנו מקבלים את הודעתם הכפולה לתשומת לבגו. ועלי לומר: מצב של ישיבה הוא מצב חשוב מאד אצל ה¬ אדם. במצב זה הוא נח, הוא קורא, הוא מקבל מזון לפיו. מצב של עמידה הוא עוד יותר חשוב אצל האדם. היה הוגה דעות שאמר, שהמהפכה האנו¬ שית הגדולה ביותר התרחשה אי-שם, כנראה לפני מליונים שנה, כאשר האדם קם על רג¬ ליו. אף על פי כן הריני מכריז, כפי שאני מקווה בהסכמתכם, כי משני המצבים האלה של ישיבה ועמידה, מבחינת הקיד¬ מה האנושית והתקדמות עמנו, עוד יותר חשובה היא ההליכה, — קדימה. ואכן, הלכנו בלעדיהם ואף נגדם, באמונתנו במדינה יהו¬ דית כי תקום בימינו, בעוד הם שללוה ודהוה ואפילו קיללוה. הלכנו בלעדיהם כשאתנו דבר האמונה הזאת בקרב עמנו וה" דור הצעיר. הלכנו בלעדיהם, ואף נגדם, משירדנו, משעלינו למחתרת עברית לוחמת. הלכנו בלעדיהם ואף נגדם — סליחה, בעזרתם — לבתי סוהר ול¬ מחנות ריכוז. הלכנו בלעדיהם למבצעי שחרור אדירים. הלכנו בלעדיהם לסבל וליגון, הלכנו בלעדיהם בשאתנו את תורתו של הרצל וז'בוטינסקי לא ב¬ תרמילנו אלא בלבנו פנימה, במדבר של מיעוט לוחם, אשר מולו אויב וכדוריו ומאהדריו אחיו וקללותיהם, ומנענו מל¬ חמת אחים למען מלחמת שח¬ דור. כך הלכנו בלעדיהם, וה¬ ערב הזה נוכל לומר: נוסיף ל¬ לכת בלעדי אלה שאינם רוצים לשבת או לעמוד אתנו. נלך בלעדיהם — קדימה, לקראת הגשמת חזוננו הלאומי, ביטוי למאוויי ישראל מדור לדור לשוב, לשוב ולרכז את רובו של העם היהודי בארץ-ישראל השלמה. העברית, בה ירווה לו משפע ואושר, בן ערב, בן נצרת ובני. בה הצדק יהיה השליט על כל אדם — יהודי, ערבי, דרוזי, נוצרי, מוסלמי, והכל יזכו בחרות, ב¬ צדק ובשלום, השלום הנכסף לנו ולעמי ערב. אשר אתם נהייה באיזור הזה יחד, בדות הזה. ובדורות הבאים. ובלעדיהם נוסיף ללכת קדי¬ מה, לקראת הגשמת הזוננו ה¬ חברתי, „בסימן העבודה נשוב לארץ הבחירה. אולי נפתור את בעיית החברה ולא רק את בעיית היהודים״". „ותהא מדי¬ נתתנו כמעבדה חברתית". נקים את החברה הישראלית אשר בה שליט לא יהיה המפרנס: אשר בה לכל אדם ינתן מיני¬ מום אמצעי קיום הדרושים לו ולבני ביתו ולרווחתם, אשר בה יתקרבו הקצוות; אשר בה גלך לקראת עבודה שאינה מפ¬ רכת ומפרנסת; בה נלך לקראת עבודת יום מקוצרת, לא עם בטלה אלא עם תורה והת¬ בוננות: אשר בה נלך לקראת השתתת החברה הישראלית ה¬ חדשה על שני היסודות — חרות האדם וצדק חברתי. דברים בכנס סיעת תכלת-לבן)

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2189

['P15_Ar0150101', 'P15_Ar0150102', 'P15_Ar0150103']

ARTICLE

מותו של הפעוס יורם שקורי בעיירת העולים נתיבות, שנחנק מבליעת חתיכת גזר, היכה בתד¬ המה את אלפי חושבי המקום והוא מוכיח עד כמה חוסר תשו¬ מת לב ואחריות מגלה קופת¬ חולים הכללית כלפי עיירות ה¬ פיתוח. בעיירת העולים נתיבות, שב¬ דרום, ישנם 1,500 פעוטים, אך ל-1,500 פעוטים אלה, אין אף רופא ילדים אחד, ועובדה זו מעלה הרהורים נונים נוכח תק¬ ציבה של קופת-חולים המסתכם ב-250 מיליון. תקציב קופת-חולים לשנת ה¬ כספים 1965/66, מסתכם ב-250 מיליון ל"י. ההוצאה העיקרית במסגרת התקציב, כוללת, תוספת של 250 משרות בשירותי המר¬ פאות ועוד מספר דומה בשירות בתי-החולים. לפי האומדן, יגדל השנה מספר חברי קופת-חולים ב-80 אלף נפש, ויגיע בסוף שנת תקציב זו לקרוב ל-2 מיליון נפ¬ שות המהוות כ-70 אחוז מכלל אוכלוסית המדינה. מספר הרופאים הכלליים ורופאי הילדים העובדים במרפאות קופת חולים, מגיע ל-1,400 ומספר ה¬ רופאים המקצועיים לכ-500." בין כל הכבודה הזאת לא מצאה קופת-חוילם הכללית לנחוץ, לש¬ לוח אפילו רופא אחד לעיירת העולים נתיבות, והתוצאה היתה מה שאירע לפני כ-10 ימים: פעוט בן שנה וחצי, יורם שקורי, לעם להנאתו חתיכות גזר, ש¬ האכילה „אותו „אמו. „האם יצאה לרגע לראות מה נעשה בחצר שלפני הבית, כשהזרה, חשכו עיניה, התינוק היה מוטל על צידו, נושם: בקושי, ספק בהכרה, ספק בלי הכרה. האם המבוהלת איבדה עשתונותיה והחלה לזעוק. אז הופיעו השכנות שהקימו קול צעקה נוספת, „איפה הרופא? קחו אותו לעזרה ראשונה״.... בינתיים הכחילו פניו של התינוק והוא החל מתמוטט לחלוטין. כמה שכ¬ נים הלכו לחפש את הרופא, אחרים ביקשו לחפש את נהג ה¬ אמבולנס, אך בינתיים הוזעק מנהל תחנת מגן-דוד-אדום, אשר החל בהנשמה מפה לפה, והעביר את הפעוט לבית החולים בבאר¬ שבע, שם יכלו הרופאים לקבוע אך ורק את מותו של התינוק. העיירה נתיבות מונה כיום 5000 נפש, בכל אותה עיירה אין אף רופא אחד, פרט לתחנה ועי¬ רה של מגן-דוד-אדום. אשר פרט לעזרה ראשונה וגם זאת לאחר מאמצים רבים,, אי אפשר להשיג בה ולא כלום. באותה תחנה אין רופא ושירותים מודרניים מקו¬ בלים. כל זה כאשר, תקציבים ממלכתיים, בממדים בלתי מבוט¬ לים זורמים למטרות שלפעמים הן מפוקפקות מאד. מאליה נש¬ אלת השאלה, מיהו האיש ה¬ אחראי להצקרת תושבים אלה? ומי יכול לערוב; שבעתיד, לא יישנו מקרים כאלה?.... פ. תקואי

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2200

['P16_Ar0160001', 'P16_Ar0160002', 'P16_Ar0160003', 'P16_Ar0160004', 'P16_Ar0160005']

‭?_33‬דםע ‭_T13fi7 ‬

ARTICLE

ד"ר בדר בערבי עיון " בוו בעוב. עי: מסבירים. —— רתל אמי."" דיעל-צולף עדלחרי״לו" למסבירים — בתל-אביב מו בתל-אביב הרצה השבונ ה״כ ד״ר יותנן בדר על מדיניות השכר והמסים במדינה. בסיום ההרצאה ענה המרצה לשאלות הנואמים. פתח והנחה את הערב מר אריה קופלוביץ. ות הילור מישם צנפרד. א א X עצר״" ולל" ה-צרפרה לת עו״ת תמית -תקלבו לX בבנימינה, ראשל״צ ורמלה שלוש אספות עם גלהבות ורבות מש¬ תתפים למרות הנשם השוטף, התקיימו חשבוע בבנימינה, ראשון-לציון ורמלה בהשתתפות עו״ד שמואל תמיר. בבנ¬ ימינה פתח את האספה מר שמואה קרישנבסקי. בראשון-לציון היה הנואם תראשון מר אריה קוצר, חבר המזכירות הארצית, ופתח את האספה מר איתן בלקינד, סגן ראש העיר. ברמלה היה הנואם הראשון מר עזרא כהן, חבר מועצת העיריה. פתח את האספה מר שלמה סלהיב. מדברי הנוא¬ פרטי האספות ותמצית מיס יובאו בגליון הבא. א X א עדר דיוז ררשלות עא ליון בעו4 שרידה ולור עוושל במסגרת ערב העיון לפעילים, התקיים ערב דיון כללי, בבעיות עבודה ושכר. במרכז הערב עמדו הרצאותיהם של ה״ה אריה קופלביץ וחיים ליפשיץ אשר סקרו את מדיניות השכר של הממשלה ואת רמת החיים של העובד במדינה. המרצים התעכבו במיוחד על דרגות השכר ורמת החיים בקרב עובדי המדינה ומוסדות ה¬ ציבור. א אג אג א. טיאר וצ. שמש רשחתת עה רמדרלה ו עם —0;-זן באספת עם רבת משתתפים, שנערכה באולם קולנע „חן" בטבריה, נאם חבר הכנסת אברהם טיאר, אשר תאר לנאס¬ טים, את המערכה הפנימית המתנהלת ניום במפא"י מאחורי הקלעים, ואשר בה מתנגש פלג אחד במשנהו. בגלל מצב צנימי מסוכסך זה מנסה מפלגת המיעוט לדחות את הבחירות להסתדרות וע"י כך להציג שוב את האזרה ככלי ריק, כגוף שאין לו מה לומר להגנת זכויותיו, לב¬ עור ולהבחר, כפי שנקבע בחוק. מצב זה, אמר הנואם, מהווה פגיעה חמורה בעקרונות הדמוקרטיה, ויסודות הממשל התקין. בסיום דבריו עמד הנואם על כוחה הגובר והולך של סיעת תכלת- לבן, שהיא הסיעה היחידה המסוגלת להעניק לעובד במדינה ייצוג של אמת יהגנה על האינטרסים שלו, ובהתעצמותה היא מהווה גורס מרתיע לגבי נטיותיה השטלתניות של מפא״י. מר צבי שמש שנאם באותה אספה אמר בדבריו כי רק שגוי המשטר במדינה ובהסתדרות, בכוחם להעלות את רמת¬ החיים של העובד בישראל. המפלגות הסוצילסטיות כבד הוכיחו את אזלת ידם, משך 16 שנות שלטונם במדי¬ נה. והשביתות הממושכות שפרצו, ברוב ענפי המשק. הינם מעין מרי אזרחי וחוסר אמון העובדים בשליחי הסוציאליזם. השנוי חייב להיות ראדיקלי, והמוצא היחידי להבראת המשק בישראל, למען הבטחת שגשוג, פריחה כלכלית ובעיקר -מת-חיים נאותה לעובד בישראל, נעו¬ צים בשנוי פני השלטון, גם בהסתדרות יגם במדינה, וזאת ע״י הגברת כוחה של תנועת החרות בכנסת, ושל סיעת תכלת- לבן בהסתדרות הכללית. את האספה פתח מר שלום קובי, יו״ר מועצת הסניף ולאחריו נשא דברים מר שלום דוד אשר פנה לציבור העובדים תושבי השכונה, בקריאה להתלכד סביב דגלה של סיעת תכלת-לבן. א א א בז״ר ה אוולי-רה וו"כ ון. ;" כוין ומר צ. שמש באסיפת עם בקרית-שמונה בעצרת עם המונית שנערכה בקרית- שמונה, פנה חבר הכנסת חיים כהן מגורי, בקריאה נרגשת, להמנע, גם ברגע ה¬ אחרון, מיחסים דיפלומטיים עם גרמניה. יחסים אלה, טען הנואם, ימיטו על עמנו אך ורק חרפה וקלון. חבר הכנסת חיים כהן מגורי, אשר דבריו נתקבלו בתשואות סוערות על-ידי קהל המאזינים, המשיך ואמר ששום תועלת לא תצמח למדינת ישראל מיחסים אלה. בדבריו על סיעת תכלת-לבן ודרכה בהסתדרות, הדגיש הנואם כי מגמתה של סיעת תכלת-לבן, היא לעזור לציבור ה¬ פועלים בארץ, ולהפריד בין נותן העבודה (חברת העובדים) לבין נציג העובד (ה¬ איגוד המקצועי). הנואם סיים כי פני סיעת תכלת-לבן לייצוג אמת של העובד במדינה. מר צבי שמש חבר המזכירות הארצית, הסביר לנאספים את סיבת התדרדרות המשק כתוצאה ממדיניותה הכלכלית ה¬ כושלת של הממשלה. הנואם הדגיש את אזלת ידה של המפלגה השלטת. הנואם אמר, שכל עוד אין הפרדה בין האיגודים המקצועיים מחברת העוב¬ דים וכל עוד לא יכון במדינה משק הבנוי על חופש ויוזמה, לא תתכן רמת חיים נאותה, עליהן מכריזות המפלגות הסוציאליסטיות, השכם והערב. בהמשך דבריו עמד מר שמש על הקשר שבין יציבות כלכלית ובטחון המדינה נוכח העובדה שמדינתנו מוקפת אויבים. בסוף דבריו עמד הנואם על הצורך בשני הד¬ פוסים בהסתדרות ובמדינה והצביע על תנועת החרות כמפלגה הייעודה לבצוע משימות אלה. את האספה פתה מר דוד יפרח, אשר פנה לנוכחים בקריאה לתת אמונם ב¬ סיעת תכלת-לבן שזו לה הופעתה ה¬ ראשונה בבחירות לועידת ההסתדרות הרללית.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2215

['P16_Ar0160101', 'P16_Ar0160102', 'P16_Ar0160103', 'P16_Ar0160104', 'P16_Ar0160105', 'P16_Ar0160106', 'P16_Ar0160107']

לכאורה תמוהה שאלה זו מי במפעלי _חברת־העובדים

ARTICLE

לכאורה, תמוהה שאלה זו: מי יגן על העובד השכיר? הרי מהווה הוא את רוב מנינו ובנינו של ציבור העובדים — ואף של כלל אוכלוסיית המדינה. הן מעטות המדינות בנות ממדי ארצנו ואף גדולות בהרבה ממנה, שנתברכו במספר כה רב של מפלגות, שחרתו על דגלן נאמנות קולנית לנכויותיה של שיכבה זו. או¬ לם אם ננתח את המציאות הקיימת, ולו באופן שטהי, יסתבר לנו בבהי- רות מדהימה, כי אכן יש יסוד מוצ¬ רק ומבוסס להצגת השאלה הזו. מטעמים מובנים שאף מיותר לנמ¬ קם, נפטח על מק״"י, המהווה נטע זר בתוכנו. מספיק אם נאמר: העוב¬ דים בארצנו נמגעו מלהשתלב בשו¬ רותיה ולזכותה באמונם. נערוך איפוא מסע ארוך על פני מפת כמה מפלגות אחרות המיוצגות בהסתדרות. א. מפלגת הפועלים המאוחדת תחנתנו הראשונה היא איפוא מפ״ם. הבה נבחון את הרכבה, מע¬ מדה הסוציאלי, התרבותי, ערכיה האחרים ונקבע אם הם מקנים לה את הסגולות המתאימות לכך. אין ספק כי לה זכויות בהקמת משקיה הרבים על פני כל מפת ה¬ ארץ. משקיה, על חקלאותם הפורחת ותעשייתם המבוססת הנתמכים ב¬ סובסידיות ובהלואות ממשלתיות — מאפשרים רמת חיים גבוהה. יתרון זה מאפשר להם מתן חינוך מעולה וטיפוח כמעט אינדיבידואלי לילדי חבריה, השתלמות מתמדת ולימודים גבוהים, כמעט ללא הגבלה. כל ה¬ יתרונות הללו מוענקים לחברים ה¬ משתייכים למסגרת הקיבוץ הארצי — מעוזה וכוחה, של מפ״ם אך לא לשביר. גם אם הוא מאורגז בשורו- תיה. הוא מתקשה לעמוד במעמסה החומרית, הנובעת מהרצון להקנות לילדיו השכלה תיכונית — ורבים התלמידים הנאלצים להשיג זאת אם בכלל — בלימודי ערב, לאחר יום צבודה מפרך. מפלגה זו הפוסלת להלכה עבודה שכירה — מעסיקה למעשה שכירים לא מעטים, ולא-דווקא בתנאים משו¬ פרים מהמקובלים במשק הפרטי. נצי¬ נותה של מפ״ם בכנסת המורכבת מתשעה חברים — שבעה מהם הם אנשי הקיבוץ הארצי, ערבי אחד ורק חבר כנסת אחד ויחידי הוא שכיר. האם זכאית ומסוגלת מפלגה זו על עקרונותיה לייצג את העובד השכיר ? הן היא מראשי התומכים בקיומו של „משק אדמיניסטרטיבי" בהסתדרות, אותו משק המשעבד את האיגוד המקצועי לאינטרסים של ה¬ הסתדרות כנותנת עבודה ומונע מה¬ איגוד המקצועי לייצג את האינטרסים שכ. העובד השכיר. ב. „אחדות העבודה — פועלי ציון מפלגה זו, המורכבת למעשה משני גופים, שהפלג הקטן שביניהם הוא העירוני, יונקת, כרעותה מפ״ם, את כוחה העיקרי ממבצריה — משקי הקיבוץ המאוחד. בתוצאה מעידוד חומרי מתמיד ש¬ ניתן להם על ידי הממשלה, הגיעו גם משקיה לשלבי פיתוח גבוהים בחקלאות ובתעשיה, והם פורחים, ו¬ משגשגים. רבים מאד מחברי. אחדות העבודה הפכו למנהלי ענפים, שליחים בדרגות שונות, פקידים בכירים ב¬ ממשלה ושלוחותיה ונציגים במוס¬ דותיהם בערים והם חברי המשק לשבת בלבד. המיכון היקר, שנועך לסתום את הפירצות בייוסר ידים — מאת א. קופלוביץ — עובדות לא פתר את הבעיה. המשק המגווז, המשווע לידיים עובדות גרר אחריו התעלמות מעקרונות ההלכה הסוציאליסטית, האוסרת עבודה שכי¬ רה. שכירים לא מעטים עובדים ב¬ משק ואילו המנהלים, חברי הקיבו¬ צים, הפכו למעבידים לכל דבר. ואם כי משקי הקיבוץ המאוחד אינם מעניקים לשכיריהם זכויות יתר על אלה המקובלות במשק הפרטי, אין זה מונע מהם להשתמש במלל סוצ¬ יאלי בעיר, כדי להחלץ כביכול, להגנת העובד השכיר, שלא מבין אלה העובדים במשקיהם הם. צציגות אחדות העבודה בכנסת מורכבת כמעט כולה על טהרת אנשי הקיבוץ, בקישוט של נציג ערבי ונציג עירוני. נציגיה בממשלה שש¬ ניהם אנשי הקיבוץ והתסיסו בעבר את העובדים השכירים במדינה, הס¬ תגלו יפה לקו הממשלתי, הנועד לרסן את מאבקו הלגיטימי של העו¬ בד להעלאת רמת חייו וזאו לשמור על הישגיו מפני היוקר המאמיר ב¬ התמדה. שר משריה אפילו שוקד על ריסון מאבק ציבור העובדים, מבחינה תחוקתית, ומאיים על עובדים בצוי ריתוק לעבודה. למען האמת ייאמר, כי לא רבים הם העובדים השכירים המאורגנים ב¬ מחנה זה, דבר המוכיח על תהליך התפכחות ושינוי ערכין. אולם גם המעטים ששרדו עדיין בשורותיה אי¬ גם מוצאים בה מקום. השאלה היא: הזכאית מפלגה זו לאמון ציבור ה¬ עובדים השכירים, הרשאית היא לייצ¬ גם? הרי ברור כי בפעולותיה היא מוכיחה כי אין היא מוכנה לייצג את האינטרסים המקצועיים שלהם. חבר הכנסת גלילי, אף דיבר בשעתו על האינטרסים של הקיבוץ כעל האינטר¬ סים העליונים של הכלכלה הישראלית, והוא לא התכוון בכך לאינטרסים של העובדים השכירים של הקיבוץ.... ל. מפלגת פועלי א״י. למיצוי נושא זה מצענו קצר מל. השתרע, על כן נסתפק בהערות בו¬ דדות בלבד. זוהי מפלגה שקשת גוו¬ גי חבריה והשקפותיהם היא כה רחבה, שלעיתים היא עולה על ההבדלים שבין השקפות שבין חברי מפלגות אחרות. כאן לכל קבוצה גישה משלה וקבוצות מסוג זה ישנן רבות. בה מתגודדים אינטרסים רבים: איחוד הקיבוצים והקבוצות, תנועת המוש¬ בים, צעירים, לא כל כל צעירים. גושים למיניהם ו„בוסים״. זוהי מפל¬ גה דומיננטית המטביעה את חותמה על חיינו הפוליטיים, הכלכליים וה¬ חברתיים זה למעלה מ-30 שנה. היא שואבת את כותה העיקרי מההסתד¬ רות — בדיוק יתר: מחברת העובדים. מכאן תהיה איפוא נקודת מוצאנו. להסתדרות שתי שלוחות עיקריות: האיגוד המקצועי מחד, הוא המוסד שנועד לשמור על זכויות העובד ו¬ קידום רמת חייו — וחברת העובדים מאידד: „ווהי רשת שנפה על רלתעוכל חרושת, חברות מגוונות ושרותים גרחבים, המעסיקים כרבע ממספר ה¬ מפרנסים במדינה. העובדה, כי שתי הזרועות הללו מכוונות על ידי גוף אחד, המורכב מאותם האנשים, גורמת להעדפת האינטרסים של שלוחה אחת על פני השניה. בתנאים אלה אין מחלקת האיגוד המקצועי — המורכבת ברובה מחברי אותה מפלגה הנהנית משרותיה של חברת העובדים — יכולה למלא את תפקידה כראוי: לש¬ מור על זכויות השכירים העובדים במפעלי חברת-העובדים, ולכז כמובן ים על זכויות שאר השכירים בכל נגפי התעסוקה השונים בארץ. טובת העובד-השכיר והאינטרס ה¬ חיוני שלו מחייבים, ראשית כל, להפריד בין האיגוד המקצועי ובין המפעלים העסקיים של ההסתדרות. אינטרס העובד מחייב לתגבר את ציגותו האמיתית, כדי שתוכל להא¬ נק על ההפרדה הזו, כדי שהאיגוד המקצועי יוכל לפעול באופן חפשי למען האינטרסים של העובד. מדי¬ ניות מפא״י בשטח זה, כבשטחים אחרים, (מדיניות השכר, תוספת היו¬ קר וכיו"ב) הוכיחה שאין היא משר¬ תת את העובדים, והעובדים אף גילו את התמרמרותם נגד מדיניות ו. ". שוכלי גוש „חרות—ליברלים״ בתנועת העבודה הליברלית זוהי קבוצה חסרת השפעה ממשית בהסתדרות שנידונה מראש לשמש תיגבור בלתי ישיר למפא״י. אין ספק שהיא לא יכולה ולא נועדה לפתור את בעיות העובד — השייך לחוגים העממיים הרחבים. וכל קול שינתן לקבוצה זו מתבזבז ורק מחזק את מפא״י. קבוצה זו אינה מוכנה להצ¬ טרף לגוש חרות—ליברלים ההולך ו¬ מוקם — מאחר ואין חבריה רוצים או יכולים לפעול נגד שלטונה של מפא״י. אכן, כל הסיעות בהסתדרות חרתו על דגלם את המאבק לזכויותיו של העובד, אולם במרוצת הזמן רובן הסתאבו, עקב צבירת הנכסים החומ¬ ריים הרבים, על כל הכרוך בזה — ומזמן השאירו מאחורי גבם את הסיסמאות למענם קמו ונוסדו. כיום הסיסמאות הללו עומדות להם למכ¬ שול. ה: „בטורתה של שיעת „תכלת-לבן" ברור למדי כי דרוש בהסתדרות כוח עצמאי שיעמוד לימין העובד השכיר ויגן על זכויותיו, מי יעשה איפוא את המלאכה? מי יגן על ה¬ עובד השכיר מפני הקיפוח? התשובה המלאה והחד-משמעית היא: סיעת תכלת-לבן. זוהי אמנם סיעה חדשה אך חבריה והשקפותיהם ידועים לצי. בור. תנועת החרות, מושתתת על חו¬ גים עממיים רחבים ביותר, שבהם היסוד המכריע עובדים ושכירי יום. ואם התנועה היא כזו, סיעתה בהס¬ תדרות מכל שכן. לסיעה זו אין שום נכסים חומריים, שימנעו ממנה לייצג את העובד ה¬ שכיר במלוא הכנות. סיעת תכלת- לבן שוללת מיסודה את הדרך הכלכ¬ לית של מפא״י, הפוגעת בהבראת המשק ובשכבות העובדים. והשכירים. העובדה כי הפער במאזן התשלומים של המדינה מתרחב והולך למרות שהעובדים נשארים מקופחים, היא הו¬ כחה החותכת ביותר, כי לא זו ה¬ דרך. סיעת תכלת-לבן דוגלת בהבטחת שכר-מינימום לכל עובד ובהפרשיות בשכר בדרגות שמעל לשכר-המיני¬ מום המובטח לכל. הפרשיות נו הינה חיונית למשק ולביסוס כלכלת המדי. נה, ולהעלאת רמת-חייהם של העוב. דים ההתלהבות בה כבר נתקבלה סיעת תכלת-לבו בקרב העובדים היא ה¬ הוכחה הטובה ביותר עד כמה ה¬ עובדים בהסתדרות, חיו חסרי נציגות אמת, שתדאג להם, כמה הם זקוקים לסיעת תכלת-לבו. ק.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2234

['P16_Ar0160201', 'P16_Ar0160202']

‭taa (a tab bffl fern to fa tea baa £a tea tea fa_^a to fa to "» ,‬ _ןףנ& bzf ף לסיעת תכלת־ ל בז

ARTICLE

בשבוע החולף נפגשו קרוב ל-150 מדייגי טבריה, עם חבר הכנסת אברהם טיאר. הדייגים קבלו על קיפוח משווע מצד השלטונות והמוסדות מהד, והצביעו על תנאי העבודה הקשים והסכנה בה הם „מצאים מאידך. מר אלברט קובי, יו"ר ארגון דייגי שבריה טען שחברת מקורות פגעה בדיי- נים ובציוד הדייג הנמצא בכנרת, ע״ל תטיית המעינות הזזמים וע״י הנחת צגו¬ יות במקום. כן ציין הדובר כי נזקים ובים בסכום של כ-50.000 ל"י נגרמו נתוצאה מפגעי הטבע. מר תורג'מן, חבר ועד דייגי טבריה, אמר כי שיטות הדייג של דייגי טבריה אינן עומדות על חרמה מנאותה, וזאת כתוצאה ממדיניות ההפליה של מחלקת הדייג, הנוהגת במדיניות אעדפת הקיבוצים שעל שפת הכנרת. מר תורג'מן נגע בבעיותיהם הבטחוניות, של דייגי טבריה והזכיר כי בזמנו הוכר ארגון דייגי טבריה, כישוב ספר שט, ואילו עד היום אין ציבור הדייגים נהנה מההקלות הנתונות לישוב ספר רגיל. ההיפך הוא הנכון, הציוד הנמכר ע״"י המשביר המרכזי, נמסר לדייגים בתנאים לגמרי שונים מאשר לקיבוצים. מר אוחנה שדבר אחרון, ציין שב¬ מקרים רגילים, בעת שהייתה סכנה ממ¬ שית של פתיחת אש מהצד הסורי, היו הדייגים, שלא יכלו להרשות לעצמם להנשל ממקורות פרנסתם, פונים למעי- נות החמים לתור אחרי שלל דיג, ולאחר שחב׳ מקורות הטתה מעינות אלה נותרו הדיינים בחוסר כל אפשרות של מציאת מקורות פרנסה אלטרנטיביים. -צתום הויכוח, אמר חבר הכנסת אברהם טיאר כי ייפעל מיד ובמרץ נגד כל קיפוח ונשול אנשים מפרנסתם. הוא הע¬ לה על נס את עמדתם המלוכדת של דייגי טבריה, ואחל להם הצלחה במאבקם. פתח והנחה את הערב, מר מאיר יאיר חרר מועצת העיריה.

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326

DIVL2243

['P16_Ar0160301', 'P16_Ar0160302', 'P16_Ar0160303', 'P16_Ar0160304', 'P16_Pc0160500', 'P16_Ar0160305']

‭_ .. _.‬ מ ‭3 J 1 & _R52J_? h. 1 J § JU _%2k J I _# 1 I eg 1 I i s3eS \i I b_^ B_53a E5s» 13 CfigsEa _Ses!j E32_a_» rapa spa ra sb ej _rac^] _spsa _casa _«se3_q _tg _esss_^ E32a 8_s_5g 0=‬ ־ ‭I _essd ‬

ARTICLE

דרשיח עם: — מאת מ. שביט — יהושע גליקמן נמנה על חברינו ה¬ ותיקים בהסתדרות הכללית. רבות עבר האיש מיום עלותו ארצה לפני 30 שנה. כחבר נאמן לתנועה הלאומית וכמי ש¬ היה מפקד בקן בית״ר בדנציג. שנותיו הראשונות של יהושע גליקמן בארץ, כאשר התגורר עדיין בחיפה, הין שנות מלחמה על קיום הוגן, כיום מספר לנו איש שיחנו כי ה„בוסים" בהסתדרות הכללית ידעו הייטנ: את זהותו הפו¬ ליטית של חבר ההסתדרות יהושע גליק¬ מן ובכל פעם שהיה ניגש לסדור יום העבודה שלו עלה גם... לחץ הדם שלו. כמה נדודי שינה היו לו עד שהשיג את יום העבודה כבית״רי ובמצב זה, באותה מערבולת של יחסים עויינים, החזיק מעמד ולא נטש את צור מחצבתו. אצX „היום״ — מספר לנו יהושע גליקמן — „אני מסתכל בגאווה על הישגי ה¬ תנועה ובמסלול הישגים זה אני כולל כמובן את סיעת תכלת-לבן שהוקמה ל¬ אחרונה בהסתדרות, בשבילי יש בהקמת הסיעה הזאת סיפוק נפשי עז שקשה לתארו במלים ואני משוכנע כי הרגשה זאת היא מנת חלקם של רבים רבים אחרים״. ברס, כמי שמכיר היטב את כתלי ההסתדרות על מזכיריה ועסקניה קובע איש שיחנו כי המערכה העיקרית של פעילי הסיעה תתחיל אחרי הצ¬ לחתה בבחירות לועידת ההסתדרות. יהיה צורד לעמוד על משמר האינטרסים של החברים אשר בודאי כבעבר כן גם ב¬ הווה ובעתיד יהיו נסיונות להציק להם בכל מיני דרכים, אך סבורני כי הפעם לא יהיה דבר זה קל כי כאשר נמצאים בתוך ההסתדרות ככוח גדול, הגישה לעניינים היא אחרת. יהושע גליקמן נמנה על הבית״רים הותיקים. את ראשית פעילותנו בבית״ר החל בעיר דנציג, ממנה עלה לישראל! במסגרת העליה הבית״רית. לגביז ועי¬ דות תנועתיות וכנוסי בית״ר, אינם בבחינת דבר חדש, הוא בא לכינוסים אלה כציר מנוסה שכל רזי הפינילות ה¬ תנועתית נהירים לו. בחיפה עסק בכל מיני מלאכות וכפי שהוא מעיד על עצמו הוא יכול לעטוק בהרבה מקצועות. מחיפה עבר לתל¬ אביב. בכל אותה תקופה לא זנה אף לרגע את קשריו עם התנועה ומוסדותיה. XXX באשר הוקמה תנועת החרות, היה זה טבעי שיהושע גליקמן ימצא בה את מקומו. הוא לא חיפש בה מקום בצמרת, כי אם הלך לו ל„גבעתיים האדומה״, כביכול, בה התיישב והקים את התא התנועתי הראשון ביחד עם חברים ותי¬ קים אחרים ויבואו על הברכה בהז¬ רמנות זאת דב ובלה מילצקי ואריה הרמתי. אלה היו בין הראשונים אשר נטעו את האילן התנועתי הצעיר בעיר שהיתה במשך שנים משופעת איבה ל¬ תנועת ז'בוטינסקי. מתוך נאמנות וענווה הוא ממשיך ב¬ שליחותו התנועתית ומשמש כנציגה של התנועה בכמה מוסדות עירוניים, כמו כן הוא חבר ההנהלה המקומית של התנו¬ עה וחבר מרכז אחדות-ישראל. כאיש דתי הוא מתעמק עד היום בסוגיות ו¬ בגמרא, בדרכו מתוך הכרה בהכרה, אך יחד עם זאת אין הוא זוגה את פעי¬ לותו הציבורית. סיעת תכלת-לבן מש¬ משת לו היום שדה פעילות פורה, ו¬ נסיונו רב השנים עתיד לשרת רבים. DO-2454 6 70 6 42

Herut_19650326_01.csv

herut

19650326