bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | ה. | אסור לשלוח דורון לעובד כוכבים ביום חגם אלא אם כן נודע לו שאינו מודה באלילים ואינו עובדם וכן עובד כוכבים ששלח ביום חגו דורון לישראל לא יקבלנו ממנו ואם חושש לאיבה מקבלו ויזרקנו בפניו לבור או למקום האבד כלאחר יד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | ו. | יום שמתכנסים בו העובדי כוכבים להעמיד להם שר ומקריבים ומקלסים לאלהיהם יום חגם הוא והרי הוא כשאר חגיהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | ז. | עובד כוכבים שעושה הוא חג לעצמו ומודה לאלילים ומקלסה ביום שנולד בו ויום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורים ויום שעשה בו משתה לבנו וכיוצא באלו אינו אסור אלא אותו יום ואותו האיש בלבד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | ח. | אין יום החג אסור אלא לעובדיה בו בלבד אבל העובדי כוכבים ששמחים בו ואוכלים ושותים ומשמרים אותו או מפני מנהג או מפני כבוד השר אבל הם אינם מודים בו הרי אלו מותרים לשאת ולתת עמהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | ט. | אסור ליכנס לבית העובד כוכבים ביום חגו וליתן לו שלום מצאו בחוץ מותר אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | י. | אסור לכפול לו שלום לעובד כוכבים לעולם לפיכך טוב להקדים לו שלום כדי שלא יתחיל העובד כוכבים ויצטרך לכפול לו שלום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | יא. | עובדי כוכבים ההולכים לחגם למרחוק בהליכה אסור לשאת ולתת עמהם והבאים מותרים והוא שלא יהיו קשורים זה בזה שאם היו קשורים שמא דעתם לחזור אבל אם ישראל הולך שם בהליכה מותר לשאת ולתת עמו ובחזרה אסור ואם ישראל מומר הוא לעבודת כוכבים גם בהליכה אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים. | יב. | יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב אלילים לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים: {הגה: ואפילו נותנים המעות לכהנים אין עושין מהם תקרובת או נוי אלילים אלא הכהנים אוכלים ושותים בו ועוד דאית בזה משום איבה אם נפרוש עצמנו מהם ביום חגם ואנו שרויים ביניהם וצריכים לשאת ולתת עמהם כל השנה ולכן אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם ישמח עמהם משום איבה דהוי כמחניף להם (הכל בטור) ומ"מ בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר (ב"י בשם הר"ן) וכן אם שולח דורון לעובד כוכבים בזמן הזה ביום שיש להם סימן אם יגיע להם דורון בחג ההוא אם אפשר לו ישלח לו מבערב ואם לא ישלח לו בחג עצמו (ת"ה סימן קצ"ה): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמט - דיני יריד מעובדי כוכבים ובו ה' סעיפים: | א. | עיר שעושים בה יריד ביום חגם והעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה היתה חוצה לה מותר ליכנס בתוכה ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה (דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמט - דיני יריד מעובדי כוכבים ובו ה' סעיפים: | ב. | בד"א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר: {הגה: חצר של עבודת כוכבים י"א דדינו כעיר של עבודת כוכבים (טור' בשם הרשב"א) ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם (טור בשם ר' יונה והרא"ש) וי"א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר (רשב''א) ומ"מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו (ד"ע וכן משמע בספר חסידים) ועיין לעיל סימן קמ"ב:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמט - דיני יריד מעובדי כוכבים ובו ה' סעיפים: | ג. | הולכים ליריד של עובדי כוכבי' ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם בד"א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס (ואף אם יניחו לו המכס אסור) (טור) והמכס לאלילים עבר ולקח בהמה נושר פרסותיה מהארבובה ולמטה ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמט - דיני יריד מעובדי כוכבים ובו ה' סעיפים: | ד. | אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר: {הגה: וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא. במקום שדרך עובדי כוכבים המוכרים לומר ועוד פשוט לאלוה מותר לקנות ממנו דאפשר שיתננו לעניי עובדי כוכבים (טור בשם ב"ה) אבל אם מפרש בהדיא לעבודת כוכבים שלו או שידוע שהוא לעבודת כוכבים או שאומר לקדש פלוני אסור לקנות ממנו (שם וכן פשוט בתוס' ובהגמי"י): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קמט - דיני יריד מעובדי כוכבים ובו ה' סעיפים: | ה. | ישראל ההולך ליריד שמוכרים שם אלילים וצרכיה אסור לישא וליתן עמו שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור: (אבל מותר לישא וליתן עם עובד כוכבים שהלך שם) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנ - להתרחק מדרך אלילים ושלא לשחות בפניה. ובו ג' סעיפים: | א. | מצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנ - להתרחק מדרך אלילים ושלא לשחות בפניה. ובו ג' סעיפים: | ב. | ישב לו קוץ ברגלו בפני אלילים או נתפזרו לו מעות לפניה לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות מפני שנראה כמשתחוה לה אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנ - להתרחק מדרך אלילים ושלא לשחות בפניה. ובו ג' סעיפים: | ג. | פרצופות המקלחות מים בפני אלילים לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לאלילים: {הגה: י"א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית העין כגון בדין זה אם יש סכנה בדבר כגון אם ימות אם לא ישתה מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים). שרים או כהנים שיש להם צורת עבודת כוכבים בבגדיהם או שנושאים צורת חמה לפניהם כדרך הגמונים אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה כמו שנתפזרו מעותיו או שיקום לפניהם קודם בואם וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם (ת"ה סימן קצ"ו) ויש מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדי כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לצורת החמה רק להשר (שם בשם ר"י מאפנו"ם ומהרי"ו) וטוב להחמיר כסברא הראשונה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | א. | דברים שהם מיוחדין למין ממיני אלילים שבאותו מקום אסור למכור לעובדי אותם אלילים שבאותו מקום ואם קונה הרבה ביחד שניכר הדבר שהוא קונה אותם לסחורה מותר וכן אם אומר שצריך אותם לדברים אחרים והישראל יודע שכדבריו כן הוא מותר ודברים שאינם מיוחדים לה מוכרים אותם סתם ואם פירש העובד כוכבים שהוא קונה אותם לאלילים אסור למכור לו אלא אם כן פסלן מלהקריבן לאלילים: {הגה: אסור למכור לעובד כוכבים מים כשיודעים שרוצה לעשות מהן מים להטביל (בתא"ו ני"ז):} היו מעורבים דברים המיוחדים עם דברים שאינם מיוחדין כגון לבונה זכה בכלל לבונה שחורה מוכר הכל סתם ואין חוששין שמא ילקט הזכה לבדה לאלילים וכן כל כיוצא בזה: {הגה: ודוקא לכהן עבודת כוכבים או לעובד כוכבים שחזקתו שיקטיר הלבונה לעבודת כוכבים אבל לסתם עובד כוכבים שרי י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתה היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר אבל אם יכולים לקנות במקום אחר מותר למכור להם כל דבר (מרדכי דפ"ק דעבודת כוכבים) ויש מחמירין ונהגו להקל כסברא הראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו (ר"ן שם ובתוס' ואשיר"י והגמ"ר פ"ק דשבת לדעת הרב):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ב. | אם העובד כוכבים מחזר אחר דברים המיוחדים לאלילים ומערים לכלול דברים אחרים עמהם כדי שלא יבינו שקונה לצורך אלילים אסור למכרם לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ג. | אסור למכור שעוה לעובד כוכבים ביום חגו: {הגה: שדרכו לעשות נרות לעבודת כוכבים או ביום שלפניו אבל בשאר ימים שרי (מרדכי פ"ק דעבודת כוכבים) וע"ל סוף סימן קל"ט:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ד. | מקום שנהגו שלא למכור בהמה דקה לעובד כוכבים אין מוכרין ובכ"מ אין מוכרין להם ולא לישראל החשוד למכור להם בהמה גסה אם לא ע"י סרסור או שיודע שקונה אותה לשחיטה ועכשיו נהגו היתר בכל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ה. | אין מוכרים להם ולא לישראל החשוד למכור להם ולא לישראל לסטים דבר שיש בו נזק לרבים כגון דובים ואריות ולא שום כלי זיין ולא סדן (שטא"ק בלשון אשכנז כן פירש"י בעבודת כוכבים דף ט"ו) ולא כבלים וקולרין (פירוש מענין ויתנוהו בסוגר ויהבוהו בקולרין) (פירוש ברזל סביב הצואר) ושלשלאות של ברזל ואפילו עשת של ברזל ולא משחיזים להם כלי זיין ולא בונים להם מקום שדנים בו בני אדם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ו. | היו ישראל שוכנים בין עובדי כוכבים וכרתו להם ברית מותר למכור כלי זיין לעבדי המלך וגייסותיו מפני שעושים עמהם מלחמה עם צרי המדינה להצילה ונמצאו מגינים עליהם שהרי הם שרויים בתוכה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ז. | אין מוכרין להם בארץ ישראל כל דבר המחובר כגון אילן וקמה אבל מוכרים על תנאי שיקוץ וקוצץ: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ח. | אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל אבל משכירים להם בתים ולא שדות ובסוריא מוכרים בתים ומשכירים שדות ובחוצה לארץ מוכרים אלו ואלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | ט. | לא ימכור ולא ישכיר לג' עובדי כוכבי' ביחד בשכונת היהודים אבל לאחד או לשנים מותר למכור או להשכיר כל מה שירצה ולא חיישינן שמא ימכור או ישכיר הוא לאחרים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | י. | אף במקום שהתירו להשכיר לא התירו אלא לאוצר וכיוצא בו אבל לא לדירה מפני שמכניס לתוכו אלילים בקבע: {הגה: והאידנא נהגו להשכיר אף לדירה כיון שאין נוהגים להכניס עבודות כוכבים בבתיהם (טור) השוכר בית מעובד כוכבים יש להחמיר שלא להניח שם עבודת כוכבי' של עובד כוכבי' (הגהות אשיר"י ספ"ק דעבודת כוכבים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | יא. | אסור ליתן מתנת חנם לעובד כוכבים שאינו מכירו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | יב. | מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | יג. | אין ממחין ביד עניי עובדי כוכבים מליטול לקט שכחה ופיאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים: | יד. | אסור לספר בשבחן אפילו לומר כמה נאה עובד כוכבים זה בצורתו קל וחומר שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריו אבל אם מכוין בשבחו להודות להקב"ה שברא בריה נאה כזו מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנב - שלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים אף על פי שאוכל משלו. ובו ב' סעיפים: | א. | עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש ומאימתי אסור משיתחיל להכין צרכי הסעודה ולאחר ימי המשתה ל' יום ואם אומר שמזמינו בשביל החופה אסור עד י"ב חדש ולאחר י"ב חדש מותר אלא אם כן הוא אדם חשוב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנב - שלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים אף על פי שאוכל משלו. ובו ב' סעיפים: | ב. | אם העובד כוכבים שעושה חופה שולח לבית הישראל עופות חיים או דגים מותר. (וה"ה דמותר אם שלח לו לביתו בשר שחוט כדינו) (ב"י בשם תשו' הרא''ש): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנג - דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים*. ובו ד' סעיפים: | ב. | [* כל הדינים בסימן קנ"ג וקנ"ד קנ"ה וקג"ו נאמרו רק על זמן התלמוד שאז היו עובדי כוכבים פראים ועושי תועבה. אבל עתה כבר תמו חטאים כאלה ברוב מדינות העולם ולכן אין הדינים הללו נהוגים עוד בישראל בזה"ז.*] |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנג - דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים*. ובו ד' סעיפים: | א. | אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם מפני שהם חשודים על הרביעה ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר. (ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנג - דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים*. ובו ד' סעיפים: | ב. | לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנג - דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים*. ובו ד' סעיפים: | ג. | אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו (ה"ה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו) (טור) היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה (ומ"מ טופלו קצת לימינו) (ר"ן פרק אין מעמידין) ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך: {הגה: במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת (מרדכי פכ"ה): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנג - דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים*. ובו ד' סעיפים: | ד. | לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי' הם רבי' ונשותיה' עמהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנד - דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית. ובו ב' סעיפים: | א. | עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה ואפילו אם היא מומחית וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנד - דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית. ובו ב' סעיפים: | ב. | ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר * (אא"כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו) (מרדכי ואגודה ר"פ אין מעמידין) ולא תיילד לעובדת כוכבי' ** אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר ודוקא בשכר ובחול (אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות) (הגהות אשיר"י שם וירושלמי): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנד - דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית. ובו ב' סעיפים: | ב. | [* שמא יחלה הילד או ימות ויעלילו על הישראלית אבל כשהיא מילדת ובשכר לא יעלילו שחזקה אצלם דאומן לא מרע אומנתו וחייש לפסידא דאגריה.*] [** הכל משום חשש עלילות שקר.*] |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנה - אם מותר להתרפאות מעובד כוכבים. ובו ג' סעיפים: | א. | כל מכה וחולי שיש בהם סכנה שמחללים עליהם שבת אין מתרפאים מעובד כוכבים שאינו מומחה לרבים (וכל המקיזים דם הוו מומחים לענין הקזה) (טור וב"י בשם תוספות והרא"ש ובהגהות מיי' פ"ט ור' ירוחם ואגודה וסמ"ג) דחיישינן לשפיכת דמים ואפילו הוא ספק חי ספק מת אין מתרפאים ממנו אבל אם הוא ודאי מת מתרפאים ממנו דלחיי שעה לא חיישינן בהא ואם אמר סם פלוני יפה או רע יכול לסמוך עליו והוא שלא יקח ממנו אותו סם (וי"א דכל זה אינו אסור אלא כשהעובד כוכבים עושה בחנם אבל אם עושה בשכר בכל ענין מותר דחייש לפסידא דאגריה) (הגהות אשיר"י פא"מ מא"ז) (וכן נהגו להקל) אבל אם בא לרפאותו בלחש מותר והוא שלא ידע שמזכיר שם אלילים אבל אם יודע שמזכיר שם אלילים אסור אפילו אם יודע שודאי ימות ואם הוא אפיקורוס אפי' סתם לחש אסור שודאי מזכיר שם אלילים: (וכן אסור ללמוד ממנו לחש) (הגהות מרדכי פא"מ): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנה - אם מותר להתרפאות מעובד כוכבים. ובו ג' סעיפים: | ב. | עובד כוכבים שבא לרפאות את ישראל ואמר ליה קח ממים אלו או מאילן פלוני שהם של אלילים אסור אבל אם אמר לו קח ממים אלו או מאילן זה ולא הזכיר לו שם אלילי' אעפ"י שאין מאותם מים ואותו אילן מצויים אלא של אלילים מותר כיון שלא תלה הרפואה במה שהם אלילים ויש אוסרים גם בזה אפילו באומר לו הבא עלים סתם והביא לו מעצי אשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנה - אם מותר להתרפאות מעובד כוכבים. ובו ג' סעיפים: | ג. | בשאר איסורים מתרפאים במקום סכנה אפי' דרך הנאתן ושלא במקום סכנה כדרך הנאתן אסור שלא כדרך הנאתן מותר חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב שאסורים אפילו שלא כדרך הנאתן אלא במקום סכנה: {הגה: ועיין לעיל סימן קכ"ג י"א דכל איסורי הנאה מדרבנן מותר להרפאות בהן אפילו חולה שאין בו סכנה (ר"ן פכ"ש בשם י"א וריב"ש סי' מ"ה) ואפי' יין נסך בזמן הזה מותר להתרפאות בו ולעשות ממנו מרחץ אע"פ שהוא כדרך הנאתן ובלבד שלא יאכל וישתה האיסור הואיל ואין בו סכנה וכל שכן דמותר לזלף יין על גבי אש דאפי' לבריא מותר דריחא לאו מילתא היא (ארוך כלל ל"ט). מותר לשרוף שרץ או שאר דבר איסור ולאכלו לרפואה אפילו חולה שאין בו סכנה חוץ מבעצי עבודת כוכבי' (ארוך כלל ל"ב) וכל חולה שמאכילין SOלוSC איסור צריכים שתהא הרפואה ידועה או על פי מומחה (שם כלל נ"ט) ואין מתירין שום דבר איסור לחולה אם יוכל לעשות הרפואה בהיתר כמו באיסור אע"פ שצריך לשהות קצת קודם שימצא ההיתר מאחר שאין סכנה בדבר (בית יוסף ותשובת הרשב"א סוף סימן קל"ד): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנו - אם מותר להסתפר מעובד כוכבים. ובו ג' סעיפים: | א. | אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום שמצויין בני אדם או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב: {הגה: ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה (תוספות ומרדכי פא"מ) ונהגו להקל כסברא ראשונה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנו - אם מותר להסתפר מעובד כוכבים. ובו ג' סעיפים: | ב. | אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב מותר לראות במראה: {הגה: וי"א הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים ואית ביה משום לא ילבש גבר אבל במקום שדרך האנשים לראות ג"כ במראה מותר (ר"ן פא"מ) ואפי' במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה שמאיר עיניו או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו שרי (סמ"ג בשם הר''ר זעלקיל) וכן נהגו ועיין לקמן סימן קפ"ב: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנו - אם מותר להסתפר מעובד כוכבים. ובו ג' סעיפים: | ג. | ישראל המספר את העובד כוכבים כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג' אצבעות מכל רוח שומט ידו וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנז - על איזה עבירות יהרג ואל יעבור. ובו ג' סעיפים: | א. | כל העבירות שבתורה חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכת דמים אם אומרים לו לאדם שיעבור עליהם או יהרג אם הוא בצינעה יעבור ואל יהרג ואם ירצה להחמיר על עצמו וליהרג רשאי אם העובד כוכבי' מכוין להעבירו על דת: {הגה: ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה (ר"ן פרק לולב הגזול ורשב"א וראב"ד וריב"ש סימן שפ"ז) ובמקום שאמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס באותו עון מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה. (מהרי"ו סימן קנ"ו) } ואם הוא בפרהסיא דהיינו בפני עשרה מישראל חייב ליהרג ולא יעבור אם העובד כוכבים מכוין להעבירו על דת (אפילו על ערקתא דמסאנא) (ב"י) אבל אם אינו מכוין אלא להנאתו יעבור ואל יהרג ואם הוא שעת הגזיר' * (על ישראל לבדם) (ב"י בשם נ"י) אפילו אערקתא דמסאנא (פירוש רצועת המנעל) יהרג ואל יעבור * |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנז - על איזה עבירות יהרג ואל יעבור. ובו ג' סעיפים: | א. | [*פי' שגזרו עליהם להעבירם על דתם.*] {הגה: ודוקא אם רוצים להעבירו במצות לא תעשה אבל אם גזרו גזרה שלא לקיים מצות עשה אין צריך לקיימו ושיהרג (ר"ן פרק במה טומנין ונ"י פרק סורר ומורה) מיהו אם השעה צריכה לכך ורוצה ליהרג ולקיימו הרשות בידו (מהרי"ק שורש פ"ת בשם הר"ן) } ובעבודת כוכבים ג"ע ש"ד אפילו בצינעה ושלא בשעת הגזרה ואפי' אין העובד כוכבים מכוין אלא להנאתו יהרג ועל יעבור: {הגה: ודוקא כשאומרים לו לעשות מעשה כגון שאומרים לאיש לגלות ערוה או שיהרג אבל אם אונסים לאשה לבא עליה או שרוצים להשליכו על התינוק להרגו או שהוא כבר מוקשה ורוצים לאנס אותו לערוה אין צריך ליהרג (ב"י בשם תוספות ור"ן פרק כ"ש) וכל איסור עבודת כוכבים וג"ע וש"ד אע"פ שאין בו מיתה רק לאו בעלמא צריך ליהרג ולא לעבור אבל אלאו דלפני עור לא תתן מכשול יעבור ואל יהרג (ר"ן פרק כ"ש ופרק בן סורר ומורה) ועובד כוכבים הבא על בת ישראל אינו בכלל גילוי עריות (ב"י בשם הרמב"ן והפוסקים הנ"ל) עובדי כוכבים שאמרו לישראל תנו לנו אחד מכם ונהרגנו לא יתנו להם אחד מהם אלא א"כ יחדוהו ואמרו תנו לנו פלוני (משנה פ' ח' דתרומות והרמב"ם פ"ה מהלכות יסודי התורה) ויש אומרים דאפילו בכה''ג אין למסרו אא"כ חייב מיתה כשבע בן בכרי (ב"י בשם רש"י ור"ן) וכן נשים שאמרו להן עובדי כוכבים תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה יטמאו כולם ולא ימסרו נפש אחת מישראל (רמב''ם פ' הנזכר) כל מקום שנאמר יהרג ואל יעבור אם עבר ולא נהרג אע"פ שחלל השם מכ"מ נקרא אנוס ופטור ודוקא שלא יוכל לברוח אבל אם יכול לברוח ואינו עושה הרי הוא ככלב שב על קיאו ונקרא עובר במזיד (ב"י בשם הרמב"ם פ"ה דיסודי התורה). } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנז - על איזה עבירות יהרג ואל יעבור. ובו ג' סעיפים: | ב. | אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבי' כדי שלא יהרגוהו אבל אם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי משנה מלבושו בשעת הגזר' מותר כיון שאינו אומר שהוא עובד כוכבי': {הגה: ואפי' לובש כלאים (נ"י פרק הגוזל בתרא) ואע"ג דאסור לומר שהוא עובד כוכבים מכ"מ יוכל לומר להם לשון דמשתמע לתרי אפין (נמוקי יוסף פ' הגוזל) והעובדי כוכבים יבינו שהוא אומר שהוא עובד כוכבי' והוא יכוין לדבר אחר וכן אם יוכל להטעותם שהם סוברים שהוא עובד כוכבים שרי (ת"ה סי' קצ"ז) וכן בדרך זה מי שלבו העלה טינא וחושק באשת איש אם תוכל אשתו לבא אליו ושיסבור שבא על הערוה שרי (שם בנ"י) וכל זה לא שרי רק במקום סכנה אבל שלא במקום סכנה כגון שילבש בגדי עובד כוכבים שלא יכירוהו שהוא יהודי ויעבור מכס או כדומה לזה אסור. (אשיר"י ונ"י פרק הגוזל בתרא ות"ה סימן קצ''ו ושאר פוסקים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנז - על איזה עבירות יהרג ואל יעבור. ובו ג' סעיפים: | ג. | מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו (וי"א דבשעת הגזרה אסור (כל בו) ועיין לעיל סימן ק"נ): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנח - עובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות. ובו ב' סעיפים: | א. | עובדי עבודת כוכבים מז' עממין * שאין בינינו וביניהם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן אין מסבבים להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות כגון שראה א' מהם שנפל לים אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה (דאז אפילו בחנם שרי אם לא יוכל להשמט אפילו בחנם (ב"י בשם הרמב"ן) וכן מותר היה לנסות רפואה בעבד כנעני אם תועיל) (תוס' ומרדכי פא''מ ובסמ"ג). במה דברים אמורים בישראל בעל עבירות והעומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועי בהמה דקה שפקרו בגזל והם הולכים באולתם אבל ישראל בעל עברות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנח - עובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות. ובו ב' סעיפים: | א. | [* לפי שהיו פרוצים בגזל ובוזים חובות האדם לאדם.*] |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות עבודת כוכבים | סימן קנח - עובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות. ובו ב' סעיפים: | ב. | האפיקורסים והם שעובדים לעבודת כוכבים או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה כופר והאפיקורסים והם שכופרים בתורה ובנבוא' מישראל היו נוהגין בזמן הבית להרגם אם יש בידו כח להרגם בסייף בפרהסיא היה הורג ואם לאו היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו כיצד ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר קדם ומסלקו והיה אומר הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך וכיוצא בדברים אלו: {הגה: ועיין בחושן המשפט סימן תכ"ה מומרים שממרים עצמם לעבודת כוכבים ומטמאים עצמם בין העובדי כוכבים לעבוד עבודת כוכבים כמותם הרי הם כמו מומרים להכעיס והיו מורידין ולא מעלין אותם (תוספות פא"מ) ומכ"מ אם בא לשוב לא החמירו עליו שקשה לפרוש מהם וחיישינן שלא יחזור לסורו (ת"ה סימן קנ"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קנט - שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית. ובו ג' סעיפים: | א. | דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית * וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת"ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר (בכל ענין) (הטור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קנט - שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית. ובו ג' סעיפים: | א. | [* ברית נכרת בישראל ע"פ התורה שיהיו יחד לחברה גומלי חסד זה לזה חנם לבלי יקח איש מאת רעהו רבית ונשך והנכרי שאינו מבעלי החברה או מומר שפירש עצמו מהחברה מובן שאין להם הזכות הזה שיש לאחד מבעלי החברה ומותר לקחת רבית מהם*] |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קנט - שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית. ובו ג' סעיפים: | ב. | מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית: {הגה: ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי"ה ורש"י וסמ"ג ובמהרי"ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קנט - שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית. ובו ג' סעיפים: | ג. | כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית ואין צריך לומר שאסור ללוות מהם ברבית: {הגה: וע"ל סימן קנ"ז וקכ"ד דין אנוסין. תינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים ואינו יודע מתורת ישראל כלל דינו כקראים ואסור להלוות לו ברבית (כך משמע מב"י לדעת הרמב"ם) ולכן מומרת לעבודת כוכבים שיש לה בן מן העובד כוכבים שהבן הרי הוא כמוה ונקרא מומר אסור להלוות לו ברבית (מרדכי פ' החולץ) דהוי כתינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | א. | צריך ליזהר בריבית וכמה לאוין נאמרו בו ואפי' הלוה הנותנו והערב והעדים עוברים: {הגה: ואין חילוק בין אם מלוה לעני או לעשיר (הגהות מיימוני פ"ד מהל' מלוה ולוה) והא דלוה עובר דוקא ברבית דאורייתא אבל ברבית דרבנן אינו עובר אלא משום לפני עור וגו' (ר"ן פ' זה בורר ובנ"י פא"נ וכ"כ ר' ירוחם ני"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ב. | כל הנותן ברבית נכסיו מתמוטטים וכאלו כפר ביציאת מצרים ובאלהי ישראל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ג. | התולה מעותיו לומר שהם של עובד כוכבים ומלוה אותם ברבית הקב"ה יפרע ממנו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ד. | אפילו אם הלוה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפרעון שלא התנה עמו ואינו אומר שנותנו לו יותר בשביל רבית אסור. (ומיהו אם לא היו המעות בידו דרך הלואה רק דרך מכר מותר בכה"ג) (ב"י בשם תלמידי רשב"א ובנימוקים בשם תוס'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ה. | אפילו אם אמר ליה בשעת לקיחת הרבית אני נותנו לך במתנה אסור לקבלו ממנו אבל אם לקח ממנו רבית וצריך להחזירו לו מועלת מחילה לפטרו כמו בכל גזל. (מתנה על מנת להחזיר ברבית אסור) (ר"ן פ"ב דקידושין): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ו. | אסור להקדים הרבית או לאחר אותו כיצד נתן עיניו ללוות ממנו והיה משגר לו דורון (ופירש בשביל שילוהו (טור וכב"י שכ"נ מרא"ש) או שהוא מתנה מרובה דמסתמא הוי כאילו פירש לו) (שם בשם סמ"ג) בשביל שילוהו זו היא רבית מוקדמת לוה ממנו והחזיר לו מעותיו והיה משגר לו דורון בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו זו היא רבית מאוחרת ואם עבר ועשה כן ה"ז אבק רבית: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ז. | צריך המלוה ליזהר מליהנות מהלוה שלא מדעתו כל זמן שמעותיו בידו אפילו בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו אבל אם נהנה ממנו מדעתו מותר בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו ובלבד שלא יהא דבר של פרהסיא כגון לדור בחצרו ולהשתמש בעבדיו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ח. | אפילו לבניו ובני ביתו אסור להלות ברבית אע"פ שאינו מקפיד עליהם ובודאי נותנו להם במתנה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | ט. | לא יעשה מלאכה לחבירו על מנת שחבירו יעשה עמו אח"כ מלאכה שהיא יותר כבדה ואפילו לעשות עמו אותה מלאכה עצמה אסור אם הוא בזמן שהיא יותר כבדה כגון שזה מנכש (פי' תולש העשבים הרעים מתוך הטובים) עמו בגריד וזה מנכש עמו ברביעה: {הגה: ואם אחד מלוה מעות לחבירו על זמן מה כדי שיחזור וילוהו פעם אחרת כזמן הראשון יש אומרים שאסור (מרדכי ספא"נ ותשובת הרא"ש כלל ק"ח סי' ט"ז) ולא דמי לעושה עמו מלאכה וחוזר ועושה עמו דגבי הלוואה שכר הלוואה הוא נוטל וי"א דמותר אם אינו מלוה לו לזמן ארוך יותר ממה שהלוהו (ב"י בשם ס"ה ומרדכי בשם מהר"מ) ועיין לקמן סימן קע"ז:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | י. | אסור ללמד את המלוה או את בנו מקרא או גמרא כל זמן שמעותיו בידו אם לא היה רגיל בזה מקודם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | יא. | אם לא היה רגיל להקדים לו שלום אסור להקדים לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | יב. | לא יאמר לו הודיעני אם בא איש פלוני ממקום פלוני: {הגה: וכן שאר רבית דברים בעלמא אסור (טור) ואפי' לטובת הנאה בעלמא כמו שיתבאר בסוף הסימן. אסור לקדש אשה בהנאת מלוה כגון שהיא חייבת לו ומרויח לה הזמן כדי שתתקדש לו (גמרא פ"ק דקדושין):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | יג. | מותר לומר לחבירו הילך זוז והלוה עשרה דינרים לפלוני והוא שלא יחזור ויקחנו מהלוה וגם לא יאמר הלוה למלוה פלוני יתן בשבילי ויש אומרים שצריך גם כן שלא יפייסנו הלוה לתת למלוה בשביל שילוהו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | יד. | אסור לומר אלוך מנה על מנת שתתן זוז לפלוני (או להקדש) (במרדכי דא"נ) אפילו אם אותו פלוני הוא עובד כוכבים אע"פ שאינו חייב לו (טור סי' קס"ט). ורבית קצוצה (פי' שקצץ והתנה לתת כך וכך בשביל שמלוהו) הוא (ואין חילוק בין אמר המלוה כך או שאמר הלוה מעצמו כך והוא מלוה לו משום זה) (ב"י בשם תשו' רשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | טו. | יש אומרים שאסור לומר לו אמור לפלוני שיתן לך ד' דינרין ואלוה לך מעות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | טז. | מותר לומר לחבירו הילך זוז ואמור לפלוני שילוני ואפי' לבן המלוה מותר לומר כן והוא שיהא גדול ואינו סומך על שלחן אביו: {הגה: י"א דאסור למלוה ליקח ממקבל זה הזוז שלא יבואו להערים (המ"מ פ"ה דה"מ) י"א דמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך והלוה לי מעות מפלוני ישראל ברבית ומותר לתת אחר כך הרבית לשליח להביאו לו דלא אסרה תורה אלא רבית הבא מיד לוה למלוה והשליח אינו עושה שום איסור דהאי רבית לאו דיליה הוא ואי משום ששלוחו של אדם כמותו אין שליח לדבר עבירה ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ (מרדכי בשם רש"י) וכן עיקר אע"ג דיש מפקפקין בהיתר זה ומחמירים לאסרו (ב"י ובנמוקים) יש לסמוך עליו לעת הצורך ומ"מ אם הלוה קבל המעות בעצמו מן המלוה רק ששולח לו הרבית אסור (שם במרדכי) אבל אם שליח המלוה הלוה ללוה ברבית ועשה שטר על שם המלוה הוה כאלו הלוה לו המלוה עצמו ואסור אפי' עשה השליח בלא דעת משלחו דהשטר עביד לה עיקר הלואה והוא נכתב על שם המלוה (מהרי"ק שורש י"ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | יז. | תלמידי חכמים שהלוו זה את זה דברים של מאכל ונתן לו יותר על מה שלוה ממנו עד חומש ה"ז מותר שהדבר ידוע שלא נתן לו אלא מתנה: {הגה: ויש מתירין אפילו בהתנו מתחילה כך ובלבד בדבר מועט (הגהות אשיר"י וכ"מ דעת הטור וכ"נ דעת הרב המגיד) ומכל מקום לא ירגילו תלמידי חכמים עצמם בכך מפני המון העם שלא ילמדו מהם (הגהת מיי' פ"ד מהל' מלוה וסמ"ג לאוין קצ"ג):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | יח. | כל רבית דרבנן מותר במעות של יתומים או של הקדש עניים או תלמוד תורה או צורך בית הכנסת: {הגה: וכן נוהגין להקל (ב"י בשם הרמב"ם והרא"ש) אע"ג דיש מחמירין דאינו מותר רק בבית דין (מרדכי דא"נ וכן משמע במהרא"י ובת"ה סימן ס"ה ובח"ה סי' ר"ן ורש"י פרק א"נ דף ע' סוף ע"א) יש מקומות שנוהגים שאפוטרופוס מלוה מעות יתומים ברבית קצוצה ומנהג טעות הוא ואין לילך אחריו (מהרי"ל בתשובה) וכל אפוטרופוס שעושה כן עי' בחושן המשפט סי' ל"ד אם נפסל. אבל ברבית דרבנן שרי כל זמן שלא הגדיל היתום לעסוק במעותיו כדרך שאר אנשים אע"פ שכבר הוא בן י"ג שנה הואיל ולא הגיע לכלל דעת מקרי יתום לענין זה (ב"י בשם ת"ה ודברי ב"י גופיה) מי שחייב ליתומים וכשבא לפרוע טוען שנתן להם רבית ורוצה לנכות מחובו והיתום טוען שלא קבל היתום נאמן בלא שבועה (בית יוסף בסימן קע"ו בשם תשובת רשב"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | יט. | אפוטרופוס שהלוה מעות היתומים ברבית קצוצה אם הלוה נטל לחלקו כל כך ריוח כמו שהתנה לתת להם חייב ליתן להם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | כ. | אם עבר האפוטרופוס והלוה מעות יתומים ברבית קצוצה והאכיל היתומים פטורים מלשלם אפילו לכשיגדלו: {הגה: וגם האפוטרופוס פטור מלהחזירו (תשובת הרשב"א) וה"ה מעות של הקדש עניים או שאר מצות (ב"י בשם תשובת הרשב"א) ומיהו אין המלוה נאמן לומר דמעות של הקדש היו אלא בראייה (ריב"ש סי' תס"ה) ועיין לקמן סי' קס"ט אם אפוטרופוס מוהר ללוות מעובד כוכבים לצורך יתומים:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | כא. | אי אוזיף ק' בק"כ מעיקרא ק' בדנקא ולסוף ק"כ אסור מדאורייתא ואי אוזיף ק' במאה ואייקר אסור מדרבנן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | כב. | מותר ללוות ברבית מפני פקוח נפש: {הגה: ועי"ל סי' קס"ט ובסי' קע"ג דאסור ללוות ברבית לצורך קהל ואפילו אינו רבית קצוצה כל שכן ברבית קצוצה דאסור ולא כמו אלו שנהגו להקל בקצת מקומות להלוות וללוות לצורך קהל ברבית קצוצה ואין להם על מה שיסמוכו אם לא שנאמר שמחשבים צרכי קהל לפקוח נפש או לצורך מצוה כמו שיתבאר לקמן סימן קע"ב אבל אין לסמוך על זה כי אם לצורך גדול (רוב הג"ה הם ד"ע):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קס - גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: | כג. | המלוה מעות על מנת שכל מלאכה שתבא לידו יתן אותה למלוה לעשותה אסור: {הגה: ולמאן דאמר טובת הנאה הוי ממון מיקרי רבית קצוצה (כך דקדק הב"י מלשון הרא"ש) מאחר שהתנו מתחלה בכך ואפילו לא התנו מתחלה אם אינו רגיל לעשות בלאו הכי אסור וכן כל טובת הנאה אבל אם כל אחד מחזיק טובה לחבירו לפעמים הלוה למלוה ופעמים להיפך שרי (הגהות מרדכי דא"נ והגהות מיי' פ"ה דה"מ):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | א. | כל דבר אסור ללוות בתוספת (ואפילו) (טור בשם רמ"ה) בפחות משוה פרוטה יש איסור רבית אבל אין מוציאין אותו בדיינין: {הגה: כללא דרבית דכל שהוא אגר נטר אסור בין שהוא דרך מקח בין שהוא דרך הלואה אלא שבדרך מקח אינו רק אבק רבית שהוא מדרבנן (לשון הטור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ב. | אבק רבית אינה יוצאת בדיינים ואם בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר: (מלבד רבית מוקדמת ומאוחרת אפילו לצאת ידי שמים אינו חייב להחזיר) (ב"י בשם תשובת הרשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ג. | אבק רבית אם תפס לוה משל מלוה מפקינן מיניה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ד. | לא אמרו דאבק רבית אינה יוצאה בדיינים אלא בשאכל המלוה מדעת הלוה אבל אם קודם שאכל טען עליו שלא יאכל והוא הוציא ממנו על כרחו בדיני העובדי כוכבים או בדיין ישראל שטעה והכריחו לשלם יוצאה בדיינים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ה. | רבית דאורייתא שהוא בדרך הלואה כדבר קצוב יוצאה בדיינים שהיו כופין ומכין אותו עד שתצא נפשו אבל אין בית דין יורדין לנכסיו וכן בהלוהו על חצירו ואמר ליה על מנת שידור בו חנם או שישכרנו לו בפחות וכיוצא בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ו. | לקח רבית קצוצה ומת אין הבנים צריכים להחזיר אלא אם כן היה דבר מסויים כגון פרה וטלית ועשה אביהם תשובה ולא הספיק להחזיר עד שמת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ז. | אם בא לעשות תשובה מעצמו להחזיר הרבית אם הוא דבר מסויים מקבלים ממנו ואם אינו דבר מסויים אם רוב עסקו ומחייתו ברבית אין מקבלין ממנו כדי לפתוח לו דרך לתשובה וכל המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ח. | מי שהיה נושה בחבירו דינר של רבית ונתן לו בשבילו ה' מדות של חטים והיו נמכרים ד' בדינר צריך להחזיר לו ה' מדות ואם רצה להחזיר לו דמיהם דינר ורביע רשאי שהמקח קיים אע"פ שנעשה באיסור: (ועיין לקמן סוף סימן קע"ה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | ט. | היה חייב לו דינר של רבית ונתן לו בו גלימא או כלי צריך להחזיר לו (הואיל והוא דבר מסוים) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | י. | אם המלוה שכר מהלוה חפץ באותו דינר של רבית ולא היה ראוי לשכרו אלא בחצי דינר מוציאין ממנו כל הדינר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסא - דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: | יא. | שטר שיש בו רבית בין של תורה בין של דבריהם גובה את הקרן לבדו והוא שיהא ניכר שהוא רבית: {הגה: כגון שהוא מפורש בשטר הקרן בפני עצמו (הרא"ש והמרדכי והגהות מיימוני ונ"י ותוס' והג"א וטח"מ סי' נ"ב דלא כהרמב"ן) או שלא היה נכתב בשטר רק הקרן ועדים מעידים על הרבית (טור) וכל מי שבא לידו יקרע השטר דחיישינן שמא יגבה בו הרבית (הגהות מיימוני פ"ד ותוס' ומרדכי והג"א בשם תוספתא) } אבל אם אינו מפורש אלא שכולל הקרן עם הרבית אינו גובה בו אפילו הקרן (ועיין בחושן המשפט סימן נ"ב): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסב - שלא להלוות סאה בסאה. ובו ה' סעיפים: | א. | אסור ללות סאה בסאה אפילו לא קצוב לו זמן לפרעון וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף היוצא (אז) בהוצאה דשמא יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלוהו אם לא שיעשנו דמים שאם יתייקרו יתן לו אותם הדמים ואם לא עשהו דמים ונתייקרו נותן לו הדמים שהיו שוים בשעת הלואה ואם הוזלו נותן לו הסאה שהלוהו: {הגה: יש מי שכתב דבזמן הזה מטבע של זהב דינו ככסף ולוין זהוב בזהוב וכן נוהגין להקל ואין למחות בידם כי יש להם על מי שיסמוכו (פסקי מהרא"י סי' נ"ד) יש מי שאומר דמותר ללות ככר לחם בככר לחם כמטבע של כסף דמאחר דדבר מועט הוא לא קפדי בני אדם להדדי בזה (הטור והרבה פוסקים ועב"י) וכן נוהגין להקל:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסב - שלא להלוות סאה בסאה. ובו ה' סעיפים: | ב. | אם יש לו מעט מאותו המין אפילו אין המפתח בידו לוה עליו כמה סאין לפרוע סאה בסאה ואם אין לו כלום מאותו המין יתן לו המלוה מעט מאותו המין או ילוהו לו ואחר כך ילוה לו כמה סאין (ד"ע דלא כתלמידי רשב"א): {הגה: היה ללוה מעט מאותו המין פקדון ביד אחר הרי זה כאילו היה בידו אבל אם אחרים חייבים לו לא מקרי יש לו (ב"י וכן משמע בגמ' דאיזהו נשך) וכן אם יש לו במקום אחר ואין למלוה דרך לשם (הגהות מרדכי) לוה שאמר שיש לו מעט מזה המין יוכל המלוה להלוות לו ואינו צריך ראיה לדבריו (שם בשם ר"ת) הא דמותר להלוות לו כשיש לו מאותו המין היינו סתם אבל אם המלוה מתנה שאם יתייקרו חטים ישלם לו חטים ואם יוזלו יתן לו מעות דמי שוויים כשער של עכשיו אסור דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד (ריב"ש סימן י"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסב - שלא להלוות סאה בסאה. ובו ה' סעיפים: | ג. | היה לאותו מין שער בשוק קבוע וידוע לשניהם מותר ללוות סאה בסאה: {הגה: וע"ל סי' קע"ה איזה מקרי שער קבוע והא דיכול ללוות על שער שבשוק היינו דהלוה יכול לפרוע לו אימת שירצה אבל אם התנה שלא יקבל פרעון עד שעת היוקר אסור (הרא"ש בתשובתו וסמ"ק וכל בו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסב - שלא להלוות סאה בסאה. ובו ה' סעיפים: | ד. | מלוה אדם את אריסיו (פי' אריס הנוטע או זורע שדה חבירו ויש לו חציו או שליש בפירות) סאה בסאה לזרע בין קודם שירד האריס לשדה בין אחר שירד במה דברים אמורים במקום שנהגו שיתן האריס הזרע אבל במקום שדרך בעל הקרקע ליתן הזרע אם כבר ירד האריס לשדה אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסב - שלא להלוות סאה בסאה. ובו ה' סעיפים: | ה. | הלוה לו סאתים חטים ועשה לו שטר עליהם אם לא יברר המלוה שיצא השער בשעת הלואה או שהיה ללוה מעט מאותו המין ישבע הלוה שלא יצא השער ושלא היה לו כלום מאותו המין ולא יפרע אלא דמים שהיו שוים בשעת הלואה (ואין המלוה יכול לומר הקניתי לו מעט משלי ע"י אחר דלא מהני בלא דעת הלוה) ואם יתחייב לו חטים וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטים יקרים יותר במקום התביעה לא ישלם לו אלא כשויין במקום ההלואה: {הגה: לא התירו ללוות שיש לו אלא סאה חטים בסאה חטים אבל סאה חטין בסאה דוחן אסור אע"פ שהן בשער אחד ויש לו דוחן (טור בשם הראב"ד ובה"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסג - דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו. ובו ג' סעיפים: | א. | מי שהיה נושה בחבירו מעות ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים א"ל צא ועשה אותם עלי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי חטים בהלוואה אם יש לו חטים כשיעור מעותיו מותר אפי' לא יצא השער ואם לאו אסור אפי' יצא השער (נ"י בשם רמב"ן והרב המגיד שם ושכן כתב רמב"ן ורשב"א) (ונאמן המוכר לומר שיש לו וא"צ ראייה לדבריו (הגהות מרדכי דאיזהו נשך) כדלעיל סימן קס"ב): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסג - דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו. ובו ג' סעיפים: | ב. | הרי שהיה לו חטים ועשה הלואתו עליו ובא אחר זמן ואמר ליה תן לי חטים שאני רוצה למכרם וליקח בדמיהם יין א"ל צא ועשה אותם עלי יין כשער שבשוק עתה אם יש לו יין הרי זה מותר ואם לאו אסור (ר"ן ונ"י): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסג - דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו. ובו ג' סעיפים: | ג. | אמר לו הלויני מנה א"ל מנה אין לי חטים במנה יש לי ונתן לו חטים במנה כמו שהוא השער וחזר ולקחם ממנו בצ' (ועדיין הם שוים מאה) (ב"י בשם ת"ר) אם פרע לו לבסוף המנה בפירות מותר אבל אסור לפרוע במעות מפני הערמת רבית מאחר שא"ל תחלה הלויני מנה ואם עבר ועשה הרי הוא מוציא ממנו ק' בדין שאפי' אבק רבית אין כאן: {הגה: וי"א דהוי אבק רבית (טור בשם הרמב"ן והרא"ש) וכל זה לא מיירי אלא כשלא התנו מתחילה על כך אבל אם התנו מתחילה לקנות ממנו בפחות הוי רבית גמור (המ"מ פ"ה דה"מ בשם הרמב"ן והרשב"א וכן הוא בנ"י) אפילו פרע לו פירות [אסור] (נימוק"י פ' א"נ):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קסד - הממשכן שדה לא יחכירנו. ובו ד' סעיפים: | א. | מי שהיתה שדה ממושכנת בידו לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה ויש מי שמתיר לעשות כן במשכנתא דסורא: {הגה: ובלבד שלא התנה מתחילה על כך (ריב"ש סי' ש"ה) וגם שכבר החזיק המלוה בשדהו אבל בלאו הכי לכולי עלמא אסור (ב"י סימן קע"ב בשם תשובת רשב"א):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.