bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ח. | יש מי שכתב שיש מקום שעור לבדו מציל אפי' בבהמה והוא במקום הסמוך ממש לארכוב' לפי שאין שם לעולם בשר אלא עור לבד דבוק עם העצם ובשאר מקומות שדרך להיות שם בשר אם לא היה שם בשר אלא עור בלבד והיו רירין בין העור והעצם י"א שמציל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ט. | גידין שסופן להקשות אינם מצילין. (וכל הגידין מקרי סופן להקשות) (ב"י): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | י. | לא היה הבשר החופה את רובו במקום אחד אלא מתלקט מעט כאן ומעט כאן סביבות העצם או שהוא במקום אחד אלא שהוא מרודד או נקלף מעל העצם או שניטל שלישיתו התחתון או ניקב או נסדק אינם מצילין וכן אם נתמסמס בשר החופה ונעשה כעין בשר שהרופא גורדו אינו מציל: {הגה: ואנן אין בקיאין בבשר שהרופא גורדו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר אינו מציל (הגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | יא. | נקדר הבשר בסכין מעל השבר כעין טבעת בעיגול ורוב היקיפו מכוסה כשרה והוא שיהא הבשר דבוק בעצם סביב הקדירה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | יב. | נשבר העצם במקום שעושה אותה טריפה וחזר ונקשר ואין ידוע אם יצא רובו אם לאו כשרה והוא שחזר למקומו הראשון ונתחבר שבר עם שבר יחדיו ידובקו: {הגה: ואפילו אם הוא עדיין עב במקום השבר וניכר עדיין שנשברה כשר (א"ו הארוך):} אבל אם לא חזר למקומו הראשון אלא שני שברי העצם שוכבים זה על זה זה נמשך למעלה וזה נמשך למטה טריפה: {הגה: וכל זה מיירי שלא במקום צומת הגידין אבל במקום צומת הגידין עיין לקמן סימן נ"ו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | יג. | נמצא שבור ואינו יודע אם נעשה מחיים או לאחר מיתה אם מקום המכה שחור בידוע שנעשה מחיים ואם אין יכולים לעמוד עליו אם יש במה לתלות כמו שדרסה או שרצצה וכיוצא בו תולין להקל ואם לאו אסורה מספק: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | א. | ניטלו צומת הגידין (פי' מקום שהגידין נקשרין יחד לשון מבעד לצמתך) או שנפסקו טריפה אע"פ שכל העצם קיים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ב. | צומת הגידין הם בבהמה בעצם האמצעי כלפי חוץ שהזנב נופל עליו ויש מי שאומר שהם כלפי פנים לצד חלל הבהמה: {הגה: ויש להחמיר כשתי הסברות (ב"י בשם ל"י בן חביב וכ"פ מהר"מ אלשקר תשו' מ"ה) אבל הסברא ראשונה היא עיקר (היא סברת תוס' ורש"י והרא"ש וגדולי צרפת ואשכנז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ג. | התחלתם למעלה מהערקום והוא עצם קטן שמחבר השוק לארכובה הנמכרת עם הראש ועצם זה הוא שמשחקים בו התינוקות שקורין קוגי"ל ולמעלה ממנו מתחברים וצומתים גידים אלו ועולים ומתפשטים בשוק עד שמתרככים וחוזרים כעין בשר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ד. | נפסקו או ניטלו כנגד הערקום כשרה. למעלה מהערקום והוא המקום שהטבחים תולין בו טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ה. | שיעור ארכן ממקום שמתחילין להיות צומתים ער שמתפשטים בבשר בבהמה גסה י"ו אצבעות ויש מי שאומר שהוא שיעור ד' אצבעות ובבהמה דקה לא נתנו חכמים שיעור אלא במראיתן ובמישוש שכל זמן שהם לבנים קשים ועבים יש להם דין צומת הגידין אבל כשהם מתחילים להתרכך או שהם קטנים ודקים אין להם דין צומת הגידים ובמקום שאין לבנים כל כך אלא לבנים קצת ומזהירים כעין זכוכית לא הוי צומת הגידים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ו. | יש גידים אחרים שנבלעים באלו כזכרות בנקבות ואותם אינם בכלל צומת הגידים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ז. | צומת הגידים בבהמה ג' אחד עב ושנים דקים נחתך העב לבדו מותרת שהרי נשארו שנים נחתכו השנים הדקים מותרת שהרי העב גדול משניהם והרי לא ניטל כל הצומה אלא מיעוטו נחתך רובו של כל אחד מהם טריפה (לשון הרמב"ם פ"ח מה"ש דין י"ח): {הגה: הגיד העב הוא אותו שמפרידין כשתולין הבהמה והוא מונח על השנים והם דבוקים בבשר ובעצם (מרדכי בשם ראבי"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ח. | בעוף הם בעצם האמצעי כמו בבהמה והם י'"ו ואם נפסק רובו של א' מהם טריפה (רמכ"ן ור"ן): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | ט. | סימן מקום שכלים צומות הגידים בעוף כסימנם בבהמה דקה: {הגה: ומי שבקי לשער יוכל לשער בכל עוף לפי גדלו ולפי קטנו כל זמן שהם קשים הוי צומת הגידים ובמקום שמתרככים לא הוי צומת הגידים (פסקי מהרא"י סי' קמ"א) ומי שאינו בקי לשער ישער ברוחב אצבע בעוף ממקום שמתחילין (שם בשם מהרי"ל) ולעולם אין צומת הגידין למעלה מחצי עצם האמצעי (רוקח סי' ת"ד) ואנו אין בקיאין בבדיקת צומת הגידין של עוף משום דקשה לבדוק ובקל הוא נטרף ולכן בכל מקום דאיכא מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח ונצרר הדם מאחר שהיה צריך בדיקה ואין אנו בקיאין בעוף הוא טריפה (מרדכי פרק בהמה המקשה וא"ו הארוך ואגודה והאחרונים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נו - דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים: | י. | נשבר העצם במקום צומת הגידים ונקשר ונתרפא יפה יש מתירין אם לא נשתנה מראית בשר שעל השבר ויש אוסרין עד שיבדוק צומת הגידין (וכן עיקר ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקת העוף טריפה) (רא"ש ומהרא"י בהגהת ש"ד ומ"ש ד"מ ות"ח בשם ב"י אינו נכון כמ"ש בהגהת ד"מ): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | א. | דרוסה (פירוש הדריסה היא הכאה שהכה החיה או העוף בצפרנים) טריפה. ולא כל חיה ועוף שוים בדריסתן אלא מעלות מעלות יש. כיצד הארי יש לו דריסה אפי' בשור הגדול ובגסה שבחיות. הזאב אין לו דריסה בבהמה גסה ואפי' בקטנה שבהן כגון בעגלים אבל יש לו דריסה בדקה ואפילו בגדולה שבדקות כגון כבשים גדולים. חתול ונמיה ושועל אין להם דריסה בכבשים גדולים אבל יש להם דריסה בגדיים וטלאים וכל שכן בכל העופות. חולדה אין לה דריסה בבהמה כלל ואפי' בגדיים וטלאים אבל יש לה דריסה בכל העופות אפי' בגסה שבהם. כלב אין לו דריסה כלל אפילו בעופות. ואם ניקב עד החלל דינו כקוץ שניקב לחלל שאר חיות טמאות כל שאינה גסה מהזאב אין לה דריסה בגדולה שבדקה בכבשים ועזים אפילו היא גסה כזאב אבל יש לה דריסה בגדיים וטלאים וכל שכן בעופות ואם היתה גסה מהזאב דינה כזאב ויש לה דריסה בדקה אבל לא בגסה ואפילו היא גדולה כארי. היתה גסה יותר מארי הדי היא כארי ויש לה דריסה בכל: {הגה: ויש מחמירין עוד דכל שהיא מזאב ולמעלה יש לה דריסה אפי' בבהמה גסה ויש לחוש לחומרא (ת"ה סימן קע"ח בשם א"ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ב. | כל העופות אין להם דריסה בבהמה אפילו בגדיים וטלאים חוץ מהנץ שיש לו דריסה בגדיים וטלאים והוא שיקוב בצפרנו לבית החלל שאז מטיל ארס: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ג. | הנץ יש לו דריסה אפילו בעוף גדול ממנו ובלבד שיהא מן הדק כתורים ובני יונה אבל לא בתרנגולת ושלמעלה ממנה (ודוקא בגדולים אבל בקטנים יש להם דריסה) (רשב"א וטור) ושאר עופות הדורסים יש להם דריסה בעוף שכמותם אבל לא בעוף שהוא גדול מהם (חוץ מן הגס שקורין פלקו"ן שיש לו דריסה בכל העופות) (טור וע"פ): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ד. | כל אלו שאמרנו שיש להם דריסה בין אם באים להציל הנדרס ממנו בין אם אין באים להצילו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ה. | יש אומרים שעכשיו נוהגין היתר בחתולים הנכנסין בלול של תרנגולים ואע"פ שהיה ראוי לחוש בדבר סומכין על שחתולי' שלנו הם בני תרבות וכל שלא הכהו אין חוששין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ו. | אין דריסה אלא ביד ובצפורן אבל דרסה ברגלה ונשכה בשיניה לא הוי אלא כקוץ בעלמא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ז. | אין דריסה אלא מדעת הדורס אבל שלא מדעת כגון שנפל עליו דרך מקרה ונתחב בו צפרנו לא הוי דריסה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ח. | אין דריסה אלא מחיים של דורס ונדרס כיצד הדי שנעץ צפרנו בנדרס ועד שלא הוציא צפרנו הומת הדורס או חתכו ידו או נשחט הנדרס הדי זה כשר במה דברים אמורים כשראינו מתחלה ועד סוף אבל אם בא לפנינו וצפורן תחובה בו חוששין שמא דרס וחזר ודרס ולפיכך אלו הצדים בעופות הדורסים אפי' שחטו הנדרס קודם שהסיר צפרנו אסור שכן דרך שמכה בו כמה פעמים עד שיצודנו ואפי' ראינו שלא דרס אותו קודם לכן חיישינן ליה לפי שפעמים כשהנץ רודף אחר העוף הוא מכהו בצפרנו דרך פריחתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | ט. | חוששין לספק דרוסה כגון אם ראו ארי שנכנס בין השוורים למקום צר שאינם יכולי' לברוח מפניו כגון שנכנס לדיר שלהם (טור בשם רשב"א) וכן עוף דורס שנכנס לכלוב מלא עוף (או ללול של תרנגולים) (או"ה כלל נ"ז) הוששין שמא דרס במה דברי' אמורים כשהוא שותק והם מקרקרים (פי' מתרעדים וצועקים) אבל אם הוא שותק והם שותקים או הוא והם מקרקרים אין חוששין ואם חתך ראשו של אחד מהם אין חוששין לאחרים אפילו הוא שותק והם מקרקרים דאמרינן כבר נח רוגזיה ודוקא כשהרגו אבל אם פצע אחד מהם חוששין לכלם דכל שכן שחמתו בערה בו כשהציל עצמו ולא הרגו: {הגה: ואפילו הרג אחד מהן דוקא שלא ראינו שדרס עוד אחרים אבל אם דרס אחרים הרי ראינו שלא נח רוגזיה וכל מה שבדיר אסור (א"ו הארוך כלל נ"ו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | י. | במה דברים אמורים שאם חתך ראשו של א' מהם אין חוששין לאחרים דוקא כשנכנס לתוכו ועמד עמהם אבל כגון אלו החתולים שעולים על כלוב מלא עוף ומכניסים ידיהם מבפנים ודורסי' אע"ג דקטעיה לרישיה דחד מינייהו לא נח רוגזיה משום הכי דמתוך שהם בורחים אף הוא כועס עליהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | יא. | במה דברים אמורים שאם הוא שותק והם שותקים מותר הני מילי דלא חזינן דנגע בהו אבל היכא דחזינן דקפץ עלייהו כדרך הדורסים אע"פ שהוא בן תרבות אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | יב. | יש מי שאומר דהיכא דלא ידעינן אי שתיק ואי צווח ואי מקרקרין אינהו ואי שתקי לא חיישינן לה (ויש אוסרין בכה"ג (ר"ן פא"ט) ויש לחוש לדבר ואסור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | יג. | והא דחוששין דוקא כשידענו שנכנם הארי אבל אם הוא ספק אם נכנס אם לאו או שהוא ספק ארי או כלב או שמא בקנה נגף אין חוששין ודוקא כשיש לפנינו כלב וארי או ארי וקנה אבל כשבא לפנינו מבעבע דם ולא ידענו במה תולין במצוי בין להקל בין להחמי': (וכבר נתבאר לעיל סימן ל"ג אם מבעבע בצואר נוהגים לאסרו) (ד"ע ואו"ה כלל נ"ז דין ח'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | יד. | ארי שנכנס בין השוורים ונמצאת צפורן של הארי תלושה ויושבת בגבו של אחד מהם בין אם הצפורן לחה או יבשה חוששין לה אפילו אם הוא שותק והם שותקים וכל שכן אם מקום צפורן או חמש צפרניו שמוטות מגבו ולא לזה בלבד חוששין אלא לכל השוורים שבדיר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | טו. | הא דחוששין לדרוסה היינו שלא להתירה בלא בדיקה אבל אם בודקה ואינו מוצא בה רושם כשרה לה ואפילו ודאי דרוסה יש לה היתר בבדיקה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | טז. | כיצד היא הבדיקה שוחטין את הנדרס ובודקין כל החלל שלו מכף הירך עד הקדקד אם נמצא כולה שלימה מכל מיני טרפות ולא נמצא בה רושם הדריסה הרי זו מותרת ואם נמצא בה רושם הדריסה אסורה איזהו רושם הדריסה שיאדים הבשר כנגד בני מעיים ואם נמוק הבשר כנגד בני מעיים עד שנעשה כבשר שהרופא גורדו מהחבורה רואין אותו בשר כאלו חסר וטריפה ואם דרס בסימנים משיאדימו כל שהוא הסימנים עצמם טריפה ואפי' אם האדים הקנה בכל שהוא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | יז. | בהמה שנדרסה אין לה תקנה בבדיקה מפני שהושט אין לו בדיקה מבחוץ: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | יח. | יש מי שאומר בכל מקום שהוזכר שם בדיקה בגון בדרוסה נפולה ושבורה בדורות הללו ליכא למיקם אבדיקה שפיר ולית ליה תקנתא אלא לשהויי י"ב חדש או בנקבה שתתעבר ותלד וכן בעוף אם גמרה להטיל כל הביצים של טעינה ראשונה ושהתה כ"א יום ואח"כ חזרה להטיל ביצים כשרה וכן אם לא הטילה ביצים מעולם אם שהתה אחר שנולד בה ספק טרפות כ"א יום והתחילה להטיל ביצים כשרה וי"א שגם בזמן הזה בודקין אלא שצריך ליזהר להביא כל הבקיאים בדבר: {הגה: ואנו בדורות האחרונים אין בקיאין בבדיקה ולכן המנהג להטריף כל דבר שיש לו ריעותא ואין סומכין על בדיקתנו כלל ולכן יש לנהוג כסברא הראשונה (א"ז והגהות מיימוני ומרדכי סוף פרק בהמה המקשה וכל האחרונים) ויש מחמירין עוד דכל שצריכין להשהותו שנים עשר חדש חיישינן לתקלה ואפי' אינו אלא אחר העומד בספק ואין למכרו חי לעובד כוכבים אלא ימיתנו קודם שמא יחזור וימכרנו לישראל (מרדכי וסמ"ק והגהות מיימוני וע"ל ס"ס כ"ג) וכן הוא המנהג במדינות אלו וכל מקום שהוא ודאי טריפה אף על פי שנשתהה י"ב חדש והוא חי אסור (רשב"א סימן צ"ח ור' ירוחם ושאר אחרונים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | יט. | י"א שצפרים קטנים אין אדמימות ניכרת בהם לפיכך אין להם בדיקה וכן יש אומרים שארס הנץ אינו אדום כל כך ואינו ניכר לפיכך אין לו בדיקה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | כ. | אם רבים הם הנדרסים אסור להשהותם י"ב חדש כדי שלא יבא לידי תקלה (והמנהג להחמיר אפילו באחד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נז - דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים: | כא. | אסור למכור דרוסה או ספק דרוסה לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנה לישראל: {הגה: ודוקא בטריפות שאינו ידוע אבל טרפות הידוע וניכר לכל מותר (שערים כ"ד) וכן אפילו ספק טרפות ויש מכשירין הטרפות ההוא (ח"ה סי' קע"ח) אע"ג דקיימא לן לאסרו מ"מ מותר למכרו לעובד כוכבים ולא חיישינן שמא יחזור וימכרנו לישראל הואיל ויש מכשירין:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | א. | נפולה אסורה כיצד בהמה שנפלה אם היתה עומדת על רגליה כשנפלה אם יש מכריסה עד המקום שנפלה שם י' טפחים חוששין שמא נתרסקו איבריה ואם היתה שוכבת ונתגלגלה ונפלה צריך שיהיה גובה המקום עשרה טפחים והא דבעינן גובה עשרה טפחים דוקא בנפלה מעצמה (ד"ע בב"י) או הפילוה אחרים וידעה שרוצים להפילה אבל אם הפילוה אחרים שלא מדעתה או אפי' ירעה בכך אלא שהפילוה בבת אחת אפילו בפחות מעשרה טפחים חוששין לה: (ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף דבעוף נמי דינא הכי) (טור ובית יוסף וכן משמעות הפוסקים): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ב. | העוף שדרסו אדם ברגליו או טרפו לכותל או שרצצתו בהמה או שנחבט על דבר קשה חוששין לו: {הגה: וכן אם נפל אבן או דבר קשה על גופו וכן בבהמה אם הוא בדבר שיש לחוש בבהמה (כל בו וא"ו הארוך וטור וב"י ור"ן ורשב"א ור' ירוחם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ג. | נפולה שאמרנו שחוששין לה אם לא עמדה אסור לשחוט אותה עד שתשהה מעת לעת ואם שחטה בתוך זמן זה אפי' בדקוה ומצאו אותה שלימה מכל איבריה טריפה ואם שהתה מעת לעת ואחר כך שחטה צריך לבדקה כנגד כל החלל כולו מקדקד הראש עד הירך אם ימצא בה טריפות מהטריפות שמנו חכמים או שנתרסק אבר מהאיברי' שבפנים ונפסדה צורתו הרי זו טריפה אפי' נתרסק אבר מהאיברי' שאם ניטלו כשרה כגון טחול וכליות הרי זה טריפה חוץ מבית הרחם שאם נתרסק הרי זה מותרת והסימנים אינם צריכים בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותם: {הגה: ואם הוכתה באבן במקום אחד אינה צריכה בדיקה רק נגד המקום שהוכתה שם ולא בשאר איברים (כל בו וכן משמע מלשון הטור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ד. | אם עמדה תוך מעל"ע די לה בבדיקה. (ודוקא שעמדה מעצמה אבל העמידוה לאו כלום הוא (הר"ן פא"ט):) |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ה. | יש מי שאומר שכל שעמדה והלכה אפילו נמצא שינוי באיבריה אין חוששין לה. (כל שאין השינוי מטריף בשאר בהמה) (ב"י בשם רשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ו. | הלכה כשרה ואינה צריכה בדקה ואע"פ שלא שהתה מעת לעת במה דברים אמורים כשהלכה הילוך יפה כדרכה אבל הלכה והיא צולעה צריכה בדיקה: {הגה: וי"א דאנן האידנא לא קים לן בבדיקה ואין להתיר רק בהלכה (בה"ג וטור בשם ב"ה וכל האחרונים) והכי נהוג ולא נקרא הלכה רק כשהלכה ד' אמות הלוך יפה כמו שהלכה קודם שנפלה או כשאר בהמה (רשב"א והרמב"ן ור"ן וא"ו הארוך) ואם הלכה ואחר כך אינה יכולה לילך דינה כשאר מסוכנת (מהרי"ק שורש ס"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ז. | עוף שנחבט על פני המים אם שט מלא קומתו ממטה למעלה לעומת המים אין חוששין לו אבל אם שט ממעלה למטה עם הילוך המים חוששין לו וצריך בדיקה ואם קדם לתבן או קש שמהלכים על גב המים בשוה לו הרי זה שט מחמת עצמו ואין חוששין לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ח. | דבקו כנפיו בדבק בשעת צידה ונחבט אם שני כנפיו נדבקו בדף שצדין אותו בו חוששין וצריך בדיקה ואם לא נדבק בו אלא אחד מהם אין חוששין שהוא פורח מעט בכנף השני: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | ט. | זכרים המנגחים זה את זה ונפלו לארץ חוששין להם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | י. | שור שהרביצוהו לשחיטה אף על פי שנפל נפילה גדולה שיש לה קול בעת שמפילים אותו אין חוששין לו מפני שנועץ צפרניו ומתחזק עד שמגיע לארץ (לשון רמב"ם שם דין י"ב): {הגה: ודוקא שלא קשרו כל רגליו כשהפילוהו אבל אם כל רגליו קשורים בשעה שמפילין אותו חוששין לו (מרדכי פא"ט בשם ראבי"ה ומשמעות שערים שער ל"ד ולא כאו"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | יא. | קפצה מדעתה אפילו ממקום גבוה הרבה אע"פ שאנו רואים שאינה יכולה לילך אין חוששין לה לא שנא קפצה מחלון שבכותל לא שנא מארובה שבאמצע הגג לפיכך אם הניחה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין לה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נח - דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים: | יב. | גנבים שגנבו בהמה מהדיר אפילו השליכוהו מעבר לגדר שהוא גבוה מאד אין חוששין מפני שהם מכוונים להפילה על מתניה כדי שתוכל לרוץ לפניהם לכן בשעה שמחזירין אותה. אם מחמת תשובה מחזירים אותה מותרת מפני שמכוונים להפילה בענין שלא יפסידוה אבל אם לא החזירוה אלא מחמת יראה חוששין לה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נט - בהמה שנפשטה בחייה. ובו ב' סעיפים: | א. | הגלודה אסורה והיא שנפשט עורה בין בידי אדם בין בידי חולי טריפה ואם נשתייר מן העור רוחב סלע על פני כל השדרה ורוחב סלע על הטבור ורוחב סלע על ראשי איבריה הרי זו מותרת (רמב"ם ורשב"א ור"ן ורוב הפוסקים) ואם ניטל כרוחב סלע מעל כל גבי השדרה או מעל הטבור או מעל ראשי איברים ושאר כל העור קיים כשרה: {הגה: אבל אם ניטלה משלשתם ושאר כל העור קיים טריפה (ד"ע):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נט - בהמה שנפשטה בחייה. ובו ב' סעיפים: | ב. | העוף שניטלה נוצתו כשר (ב"י בשם רוב הפוסקים וכ"פ מהרש"ל פא"ט סימן ק"ט): {הגה: ויש אוסרים (ר"ז הלוי וכל בו) וטוב להחמיר אם נפלו כלם מיהו אם נפלו נוצותיו מרוב שומן אע"פ שנפלו כלם ונשאר ערום מכל מקום כשר דהואיל ונעשה מרוב שמנו כשר (ח"ה סי' קפ"א בשם א"ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן ס - דין בהמה שאכלה סם המות. ובו ג' סעיפים: | א. | אחוזת דם והמעושנת והמצוננת או שאכלה סם המות שהורג הבהמה או ששתתה מים הרעים הרי זו מותרת: {הגה: בהמה שנתפטמה בדברים אסורים מותרת (מרדכי דיבמות פ' אלמנה לכ"ג) אבל אם לא נתפטמה כל ימיה רק בדברים אסורים אסורה (תוספות דתמורה פ' כל האסורים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן ס - דין בהמה שאכלה סם המות. ובו ג' סעיפים: | ב. | אכלה סם המות של אדם או הכישה נחש וכיוצא בו מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן ס - דין בהמה שאכלה סם המות. ובו ג' סעיפים: | ג. | בהמה או חיה שנפסקו רגליה לא יאכלו ממנה אלא על ידי בדיקה שיש לחוש שמא נשכה נחש וזו בדיקתה שלא יאכלוה אלא צלי ואם היא נשוכת נחש תתפרק ותפול חתיכות חתיכות: {הגה: ולדידן דלא חיישינן לגלוי מים הואיל ואין נחשים מצוין לכן אין לחוש לנחש ואם הוא בדרך שלא נעשתה טריפה מותר בלא בדיקה (ב"י בשם רבינו ירוחם וכ"כ א"ו הארוך):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | א. | חייב ליתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה של שור ושה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ב. | הזרוע דוקא של ימין והוא מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד כף היד שקורין אישפאלד"ה והם שני פרקים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ג. | הלחיים הם מפרק של לחי עד פיק"א של גרגרת שהיא טבעת הגדולה עם הלשון שביניהם וצריך ליתנו עם העור ועם הצמר שבראשי כבשים והשער שבראשי תיישים שאינו רשאי למלגם (פי' להרתיחם בחמין להעביר השער) ולא להפשיט העור קודם שיתננו לכהן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ד. | הקיבה צריך ליתנה לכהן עם כל חלבה פנימי וחיצון אלא אם כן נהגו הכהנים להניח החלב לבעלים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ה. | אף ע"ג שמותר לאכול מבשר הבהמה קודם שיפריש המתנות מצוה להפרישם מיד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ו. | אפילו אינו שוחט לצורך אכילה אלא לכלבים או לרפואה חייב במתנות אבל שחט ומצא טריפה פטור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ז. | יתנם לכהן חבר ואם אין שם חבר יתנם לעם הארץ (וכן אם החבר אינו רוצה לקבלן נותנן לעם הארץ) (ב"י בשם תוספות): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ח. | נותנים אותם לכהנת אפילו היא נשואה לישראל והנותנם לבעלה ישראל קיים מצות נתינה וכל שכן שבעלה ישראל פטור מן המתנות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ט. | לא יחלקם להרבה כהנים שצריך לתת לכל אחד דבר חשוב כדי נתינה אלא נותן זרוע לא' וקיבה לאחד ולחיים לשנים ובשור הגדול יכול לחלק הזרוע לשנים לכל אחד פרק אחד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | י. | אם אין שם כהן ישום המתנות בדמים ואוכלם ונותן הדמים לכהן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | יא. | אין לו לכהן לחטוף המתנות ואפילו לשאול אותם בפה אלא אם יתנם לו דרך כבוד יטלם ובזמן שהם כהנים רבים במטבחיים הצנועים מושכין ידיהם והגרגרנים נוטלים ואם היה צנוע זה במקום שאין מכירין שהוא כהן יטול כדי שידעו שהוא כהן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | יב. | הכהן יכול לאכלם בכל ענין שערב עליו יותר ואם כל המטעמים שוים אצלו יאכלם צלי ובחרדל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | יג. | יכול להאכילם לכלבים ולמכרם וליתנם לעובד כוכבים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | יד. | כהן שיש לו מכירין שרגילים ליתן לו מתנותיהם יכול לזכותם לישראל שיקבלם מיד מכיריו ודוקא שהזוכה תלמיד חכם והשעה דחוקה לו ושלא יהא כהן המזכה משרת בבית זה שמזכה לו המתנות שמא יזכה בעל כרחן (רמב"ם בפ"ט מהל' בכורים) והוא הדין אם הכהן משרת בבית בעל הבית ומזכה לאורח ת"ח שמתארח בבית רבו במתנות שרגיל ליתן לו רבו אסור (רש"י וטור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | טו. | לא נתן המתנות לכהן אלא אכלן או הפסידן פטור מדיני אדם אלא כדי לצאת ידי שמים צריך לפרוע דמיהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | טז. | ישראל ששלח לחבירו בשר והמתנות בו מותר לאכלן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | יז. | מתנות אינם נוהגות אלא בשור ושה ולא בחיה ועוף ונוהגות בכלאים הבא מן עז ורחל וכן בכוי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | יח. | צבי הבא על עז וילדה הולד חייב בחצי המתנות אבל תייש הבא על הצביה הולד פטור מן המתנות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | יט. | אין נוהגות בקדשים ולא בבכור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כ. | בכור קודם שבא ליד כהן שנתערב בבהמות אחרות חייב ליתן מהם המתנות שיאמר הכהן על כל אחת תן לי מתנותיה ואם אתה אומר שהוא בכור תן לי כולה אבל בכור שניתן לכהן במומו ומכרו לישראל ונתערב בבהמות אחרות אם רבים שוחטים אותם כולם פטורים שכל אחד יאמר שלי הוא הבכור ואם אחד שוחט את כולם אין פוטרים לו אלא אחד מהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כא. | מתנות נוהגות בכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ בין בפני הבית (פי' בזמן שבית המקדש קיים) בין שלא בפני הבית ויש מי שאומר שאינן נוהגות בחוצה לארץ וכן נהגו (ועיין בספר החנוך להרא"ה מצוה תק"ו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כב. | כהנים פטורים ממתנות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כג. | לוים ספק אם הם חייבים במתנות הילכך פטורים ואם נטלן הכהן מידו אין צריך להחזירם לו (ויש חולקין דאפי' נטלן הכהן מוציאין מידו) (ב"י בשם הר"ן): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כד. | במה דברים אמורים שכהן פטור כששוחט לעצמו אבל אם שוחט למכור אם הוא קבוע למכור בבית המטבחיים חייב ליתן מיד ואם אינו קבוע למכור בבית המטבחיים שתים ושלש שבתות פטור מכאן ואילך חייב והיו מנדין אותו אם לא יתן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כה. | השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות והמשתתף עמהם צריך שירשום ובעובד כוכבים אם יושב עמו במטבחיים אין צריך לרשום: {הגה: במקום שנוהגין לשחוט אצל עובד כוכבים אם נמצא טריפה נשאר לעובד כוכבים ואם נמצא כשרה לוקחו הישראל פטור מן המתנות (מרדכי בשם ראבי"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כו. | במה דברים אמורים ששותפות הכהן והעובד כוכבים פוטר בשותף בכולה אפילו בכל שהוא אבל אם אין הכהן והעובד כוכבי' שותף עמו אלא בראש אינו פוטר אלא מהלחיים ואם הוא שותף עמו ביד אינו פוטר אלא מהזרוע ואם הוא שותף עמו בבני מעים אינו פוטר אלא מהקיבה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כז. | אם יש בהמה לכהן ומוכר ראשה לישראל ושייר כל הגוף לעצמו חייב בלחיים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כח. | השוחט בהמת ישראל חבירו חובה על השוחט ליתן מתנותיה לכהן ואם שחט בהמת כהן או עובד כוכבים פטור: {הגה: מיהו טובת הנאה לבעלים והוא יכול ליתנם לכל כהן שירצה (ב"י בשם הר"ן) ואסו' לבעלי' לקח דינר מכהן ליתן לו המתנו' וכן מישראל ליתן המתנות לבן בתו הכהן (ב"י בשם ר"י ובפרק עד כמה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | כט. | כהן שמכר פרה לישראל ואמר לו אני מוכר לך פרה זו חוץ ממתנותיה הוי תנאי וצריך ליתנם למוכר אבל אם אמר ליה על מנת שהמתנות שלי אינו תנאי והמקח קיים ויכול ליתנם לכל כהן שירצה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | ל. | ישראל שמכר פרה לחבירו ושייר המתנות חייב הלוקח ליתנם אע"פ שנשארו למוכר מכ"מ החובה על הטבח שהוא הלוקח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | לא. | המתנות עצמם אסור לישראל לאכלם אלא ברשות כהן עבר ואכלן או הזיקן או מכרן אינו חייב לשלם מפני שאין לו תובעי' ידועי' והקונה אותם אע"פ שאינו רשאי הרי זה מותר לאכלן מפני שמתנות כהונה נגזלות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | לב. | אמר לטבח מכור לי בני מעיה של פרה זו נותנם לכהן ואין מנכה לו מן הדמים לקחו ממנו במשקל נותנם לכהן ומנכה לו מן הדמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מתנות כהונה | סימן סא - דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: | לג. | גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב אם ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבר מן החי | סימן סב - דיני אבר מן החי. ובו ד' סעיפים: | א. | אבר מן החי אסור בבהמה חיה ועוף: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבר מן החי | סימן סב - דיני אבר מן החי. ובו ד' סעיפים: | ב. | אבר הפורש מן החי אסור ובשר הפורש מן החי אסור משום ובשר בשדה טריפה ואפי' הפורש מהבהמה ועדיין הוא בתוכה כגון שנחתך מהטחול או מהכליות ונשארה החתיכה בתוכה אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבר מן החי | סימן סב - דיני אבר מן החי. ובו ד' סעיפים: | ג. | אבר או בשר המדולדלים אם אינו יכול לחזור ולחיות אפי' אם לא פירש ממנו עד לאחר שחיטה אסור: {הגה: ועיין לעיל סימן נ"ה יתרת העומדת במקום שאינו מטריף הבהמה מותר לאכלה ולא אמרינן יתר כנטול דמי והוי כאבר המדולדל (א"ו הארוך) אבר הנשמט ממקומו במקום שאינו מטריף הבהמה מותר לאכלו אף אם אין עור ובשר חופין רובו (רשב"א סי' מ"ט) אבל המנהג להחמיר גם בזה (א"ו הארוך):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבר מן החי | סימן סב - דיני אבר מן החי. ובו ד' סעיפים: | ד. | ביצי זכר שנתלשו ועדיין הם מעורים בכיסם אינו אסור מן התורה שהרי יש בו מקצת חיות ולפיכך אינו מסריח ואעפ"כ אסור לאכלו ממנהג שנהגו ישראל שלא לאכלו מפני שדומה לאבר מן החי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בשר שנתעלם מן העין | סימן סג - דין בשר הנמצא ולא נודע מהו. ובו ב' סעיפים: | א. | בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובא פריש אם היו רוב המוכרים עובדי כוכבים אסור ואם היו רוב המוכרים ישראל מותר וכן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים ולא נודע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר זהו דין תורה וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד עובד כוכבים אע"פ שכל המוכרים וכל השוחטים ישראל ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור אלא אם כן היה לו בו סימן או שהיה לו בו טביעות עין והוא מכירו ודאי שהוא זה או שהיה צרור וחתום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בשר שנתעלם מן העין | סימן סג - דין בשר הנמצא ולא נודע מהו. ובו ב' סעיפים: | ב. | תלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעות עין הרי זה אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא ואם תלאו במסמר וכיוצא בו שאי אפשר לשרץ ליטול ולהניח מותר ויש מתירין בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו: {הגה: והמנהג להקל כסברא האחרונה ואפילו אם היה ביד עובד כוכבים במקום שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים בשר כשר. ועיין לקמן סימן קי"ח:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלב | סימן סד - איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: | א. | חלב שור וכבש ועז אסור ושל שאר מינים מותר כוי חלבו אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלב | סימן סד - איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: | ב. | השוחט את הבהמה ומצא בה עובר בן שמונה או בן תשעה בין חי בין מת חלבו וגידו מותר והא דבבן תשעה מותר דוקא כשלא הפריס על גבי קרקע אבל אם הפריס על גבי קרקע אסור ויש אומרים שאם שלמו לו חדשיו ומצאו חי אע"פ שלא הפריס על גבי קרקע חלבו אסור וחייבין עליו כרת ומוציאין ממנו כל החוטים והקרומים האסורים בשאר הבהמות. (וחלב נפל אסור אם הפילה הבהמה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלב | סימן סד - איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: | ג. | הושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב מבן תשעה חי שבתוכה והוציאו חייבין עליו משום חלב כעל חלב בהמה גמורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלב | סימן סד - איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: | ד. | איזהו חלב כל שהוא תותב קרום ונקלף ושלא יהא בשר חופה אותו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלב | סימן סד - איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: | ה. | האליה מותרת ובלבד שינקר ממנה מה שלצד פנים: {הגה: גם צריך להסיר חוטי האליה כי יונקים מחלב הכליות. (המרדכי ורוקח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלב | סימן סד - איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: | ו. | חלב הכסלים וקרום שעליהם אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלב | סימן סד - איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: | ז. | חלב שתחת המתנים אסור: {הגה: וסדר ניקור אלו החלבים צריך ראיה מן הבקי בניקור ואי אפשר לבאר היטב בספר וכל אלו החלבים אין לחוש להם אלא באחוריים של בהמה אבל בחצי הבהמה של פנים אין בהם מחלבים אלו רק קצת מן הקרום שעל חלב הכסלים הנשאר בראש הדפנות על הכסלים הנשאר שם בראשה וצריך להסיר אוחו הקרום משם (ד"ע) ויש נוהגין להפריד ג"כ הבשר הנדבק שם זה על גב זה ולגרור החלב שביניהם ויש מתירין משום דמחשב חיפוי בשר וכן המנהג באשכנז (הכל בטור):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.