bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכט - באיזה תפלות נושאים כפים. ובו ב' סעיפים: | ב. | כהן שעבר ועלה לדוכן ביום הכיפורים במנחה כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא את כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול הוא ולכך הורידוהו: {הגה: ולכן אומרים במנחה ביום כפורים אלהינו ואלהי אבותינו אף על גב דאין ראוי לנשיאת כפים מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד מיקרי קצת ראוי (הגהות מיימוני), וכן נוהגין במדינות אלו אף על פי שיש חולקים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קל - רבוש''ע שאומרים בשעת נשיאת כפים. ובו סעיף אחד: | א. | מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא ניקום קמיה כהני בשעה שעולים לדוכן ונימא הכי רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך וכו' ויכוין דליסיים גם בהדי כהני דעני צבורא אמן ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום: {הגה: ובמקום שאין עולין לדוכן יאמר כל זה בשעה שהשליח צבור אומר שים שלום ויסיים בהדי שליח צבור שיענו הקהל אמן (הר''י פרק הרואה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | א. | אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. כשנופל על פניו נהגו להטות על צד שמאל: {הגה: ויש אומרים דיש להטות על צד ימין והעיקר להטות (ריב''ש סימן רי''ב ובית יוסף בשם הרוקח) בשחרית כשיש לו תפילין בשמאלו על צד ימין משום כבוד תפילין ובערבית או כשאין לו תפילין בשמאלו יטה על שמאלו (מנהגים). ולאחר שנפל על פניו יגביה ראשו ויתחנן מעט מיושב וכל מקום ומקום לפי מנהגו. ומנהג פשוט לומר ואנחנו לא נדע כו' וחצי קדיש אשרי ולמנצח (טור) ואפילו בימים שאין אומרים תחנון אומרים למנצח מלבד בראש חודש וחנוכה ופורים וערב פסח וערב יום כיפור וט' באב (מנהגים, ועיין לקמן סימן תקנ''ט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | ב. | נפילת אפים מיושב ולא מעומד: {הגה: יש אומרים דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וספר תורה בתוכו אבל בלא זה אומרים תחנה בלא כיסוי פנים וכן נוהגים (בית יוסף בשם רוקח סימן שכ''ד). וחצר בית הכנסת הפתוח לבית הכנסת (מהרי''ל) או בשעה שהצבור מתפללין אז אפילו יחיד בביתו אומר תחנה בנפילת אפים (דברי עצמו פירוש אגור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | ג. | אין נפילת אפים בלילה ובלילי אשמורת נוהגים ליפול על פניהם שהוא קרוב ליום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | ד. | נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל ולא בבית החתן ולא בבית הכנסת ביום מילה ולא כשיש שם חתן: {הגה: ודוקא שהמילה או החתן באותו בית הכנסת אבל אם אין המילה בבית הכנסת אף על פי שהיא בבית הכנסת האחרת אומרים תחנון (פסקי מהרי''א סימן פ''א). וביום המילה שאין אומרים תחנון דוקא שחרית שמלין אז התינוק אבל במנחה אף על פי שמתפללין אצל התינוק הנימול אומרים תחנון מה שאין כן בחתן שאין אומרים תחנון כל היום כשמתפללין אצל החתן (הגהות מיימוני פרק ה' מהלכות תפלה). ולא מקרי חתן אלא ביום שנכנס לחופה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | ה. | אם חלה מילה בתענית צבור מתפללים סליחות ואומרים וידוי ואין נופלין על פניהם ואין אומרים והוא רחום ((בשחרית אפילו במקום שנהגו לאומרו בלא זה:)) |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | ו. | נהגו שלא ליפול על פניהם בט''ו באב ולא בט''ו בשבט ולא בראש חודש ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין). בפורים אין נופלין על פניהם. (בל''ג בעומר אין נופלין. ביום כיפור אין נופלין. וכן בערב ראש השנה אפילו שחרית. מנהגים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | ז. | ומנהג פשוט שלא ליפול על פניהם בכל בכל חדש ניסן ולא בט' באב ולא בין יום כיפור לסוכות. (ולא מתחלת ראש חודש סיון עד אחר שבועות): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלא - דיני נפילת אפים. ובו ח' סעיפים: | ח. | אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו כשמתפלל על הצבור אלא אם כן הוא בטוח שיענה כיהושע בן נון: {הגה: וכן אסור לכל אדם ליפול על פניו בפשוט ידים ורגלים אפילו אם אין שם אבן משכית (הגהות אשירי סוף פרק תפלת השחר וריב''ש סימן תי''ב) אבל אם נוטה קצת על צדו מותר אם אין שם אבן משכית וכן יעשו ביום כיפור כשנופלין על פניהם אם יציעו שם עשבים כדי להפסיק בין הקרקע וכן נוהגין (מרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלב - דיני קדושת ובא לציון. ובו ב' סעיפים: | א. | מתרגמינן קדושת ובא לציון וצריך ליזהר בו מאד לאמרו בכוונה: {הגה: ולענין אם היחיד אומרה דינה כדין קדושה שביוצר ועיין לעיל סימן נ''ט. ובקדושה שבתרגום יחיד אומרה ולא שנים ואין לאמרה בקול רם (בית יוסף סימן נ''ט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלב - דיני קדושת ובא לציון. ובו ב' סעיפים: | ב. | אסור לאדם לצאת מבית הכנסת קודם קדושה דסידרא: {הגה: ואומרים אחר סיום התפלה עלינו לשבח מעומד (כל בו). ויזהר לאומרו בכוונה וכשמגיע אל אל לא יושיע יפסיק מעט קודם שיאמר ואנחנו כורעים וכו' (טור). ואומרים קדיש יתום אחר עלינו ואפילו אין יתום בבית הכנסת יאמר אותו מי שאין לו אב ואם ואפילו מי שיש לו אב ואם יכול לאמרו אם אין אביו ואמו מקפידין (אגור ותשב''ץ ותשובת מהרי''ל סימן ס''ד). ויש לומר פטום הקטורת ערב ובוקר אחר התפלה ואומרים תחלה אין כאלהינו וכו'. ואומרים השיר שהלוים היו אומרים במקדש שחרית לבד (טור). ויש שכתבו ליזהר לומר פטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה משום שהאמירה במקום ההקטרה וחיישינן שמא ידלג (בית יוסף בשם מהר''י ואורחות חיים) אחד מסממנים ואמרינן שהוא חייב מיתה אם חסר אחת מסממניה. ולכן נהגו שלא לאמרו בחול שממהרין למלאכתן וחיישינן שמא ידלג. וכשיוצא מבית הכנסת אומר ה' נחני וגו' (כל בו) ומשתחוה ויוצא (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלג - דין ברכו בשבת. ובו סעיף אחד: | א. | בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא: {הגה: אפילו במקום שנהגו לאמרו בימות החול שמא לא היו יחידים בבית הכנסת כשאמרו ברכו מכל מקום בשבת ויום טוב אין לאמרו דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו (בית יוסף בשם ריב''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלד - סדר והוא רחום, והגבהת התורה. ובו ב' סעיפים: | א. | {(הגה: נוהגין להרבות בתחנונים בשני ובחמישי ואומרים) (טור):} והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר: {הגה: וכן נוהגין לאמרו מעומד אבל אומרים אותו בלחש ומה שנוהגים להרבות בתחנונים בשני ובחמישי משום שהם ימי רצון ולכן נוהגין גם כן להתענות בהם (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נפילת אפים | סימן קלד - סדר והוא רחום, והגבהת התורה. ובו ב' סעיפים: | ב. | מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וגו' תורת ה' תמימה וגו': {הגה: ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה אבל כשמוציאין אותו אומר השליח ציבור גדלו והקהל אומרים רוממו כו' אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו' ויש אומרים לומר על הכל יתגדל (מסכת סופרים פרק י''ג וטור ומהרי''ל) וכן נוהגים ביום טוב ובשבת ויש להחזיק התורה בימין (מהרי''ל). וכשעולה הראשון לקרות אומרים ברוך שנתן תורה כו' (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | א. | בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא: {הגה: ואם היו ב' חתנים בבית הכנסת והם ישראלים מותר להוסיף לקרות ד' דלדידהו הוי כיום טוב שמותר להוסיף (מרדכי פרק הקורא עומד הגהות מיימוני פרק י''ב מהלכות תפלה). ונראה דהוא הדין לשני בעלי ברית דיום טוב שלהם הוא כדלקמן סימן תקנ''ט. (ודין שבת ויום טוב עיין לקמן ריש סימן רפ''ב לענין הוספה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ב. | מקום שמפסיקין בשבת שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה: {הגה: אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע) (ועיין לקמן סימן רפ''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ג. | כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ד. | המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל והוא שהכהן יודע לקרות (ומיהו אם יוכל לקרות עם השליח ציבור מלה במלה סגי בכך כדלקמן סימן קל''ט) (אבודרהם), שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ה. | אם הספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו: {הגה: וכן בתענית שאחר פסח וסוכות שקורין ויחל אם אין הכהן מתענה קורין לישראל וטוב שילך הכהן מבית הכנסת (מהרי''ק שורש ט'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ו. | אם נכנס הכהן לבית הכנסת אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה ועומד הישראל בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא. אם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי: {הגה: אבל ראשון יוכל לעלות (בית יוסף מהרי''ל בשם רבינו ירוחם נתיב ב' בחלק ג'). וכשקורין אותו אומרים במקום כהן שלא יטעו לומר שזהו כהן (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ז. | אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית אין מפסיקין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ח. | אם אין לוי בבית הכנסת כהן שקרא ראשון מברך שנית במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | ט. | וכן לא יעלו שני לוים זה אחר זה כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | י. | נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני אף על פי שהוא כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי: {הגה: ולכן מותר לעלות גם כן למפטיר בכי האי גוונא ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו דהרי לא מזכיר שמו. ויש אומרים דאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי (אגור בשם מהרי''ו ומרדכי פרק הניזקין ובית יוסף בשם רבינו ירוחם) וכן נוהגין במדינות אלו ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | יא. | יש מי שאומר שאם קרא החזן כהן או לוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון אלא אחר יעלה מעצמו (וכן נהגו. שליח ציבור שהוא כהן יכול לקרוא כהן אחר לתורה) (מרדכי פרק הקורא עומד ואגור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | יב. | עיר שכולה כהנים אם יש ישראל אחד ביניהם אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום וכל שאין בהם ישראל כדי סיפוקם או שאין שם ישראל כלל קורא כהן אחר כהן שאין שם משום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים והוא הדין לעיר שכולה לוים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | יג. | אם קטן קורא בתורה בצבור, בסימן רפ''ב. אם אין כהן אלא סומא או שאינו בקי, בסימן קל''ט: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלה - סדר קריאת התורה ביום ב' וה'. ובו י''ד סעיפים: | יד. | בני אדם החבושין בבית האסורין אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים: {הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומים קודם מותר (אור זרוע הגהות אשירי פרק ג' דברכות ומהר''ם פדווא סימן פ''ח) ואם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי (שם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלו - מי הם הנקראים לספר תורה בשבת. ובו סעיף אחד: | א. | בשבת ויום טוב ויום הכפורים קוראים אחר הלוי תלמידי חכמים הממונים על הצבור ואחריהם תלמידי חכמים הראוים למנותם פרנסים על הצבור (ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר) ואחר כך בני תלמידי חכמים שאבותיהם ממונים על הציבור ואחר כך ראשי כנסיות וכל העם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד. ובו ו' סעיפים: | א. | ביום שקורין ג' אין קורין פחות מי' פסוקים וידבר עולה מן המנין ואי סליק ענינא בבציר מי' פסוקים כגון פרשת עמלק שאין בה אלא ט' פסוקים שפיר דמי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד. ובו ו' סעיפים: | ב. | אין קורין עם כל אחד פחות מג' פסוקים שנים קורין ג' ג' ואחד קורא ד' ואיזה מהם שקורא ד' הרי זה משובח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד. ובו ו' סעיפים: | ג. | אם דלג פסוק אחר ולא קראו אם הוא במנחה בשבת או בב' וה' וקרא יו''ד פסוקים בלא פסוק המדולג אינו חוזר ואם לאו חוזר אבל בשבת אפילו דילג פסוק אחד חוזר וקורא ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו ואפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא פרשת המועדים (דינם) כמו מנחה בשבת ושני וחמישי לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד. ובו ו' סעיפים: | ד. | אם קרא אחד ב' פסוקים צריך לחזור ולקרות ואם לא קראו בין שלשתן אלא ט' פסוקים ג' לכל אחד אינם צריכים לחזור ולקרות וראיה לדבר פרק עמלק אבל אם קראו פחות מט' צריכים לחזור ולקרות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד. ובו ו' סעיפים: | ה. | אם קרא פרשת פרה ופסק בהגר הגר בתוכם וגלל ספר תורה חוזר ופותח ומתחיל מראש הפרשה עד תטמא עד הערב ומברך לפניה ולאחריה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד. ובו ו' סעיפים: | ו. | הקורא בתורה ראשון וקרא השני מה שקרא הראשון אם הוסיף על מה שקרא הראשון ג' פסוקים או אפילו שנים במקום דלא אפשר אותו שני עולה מן המנין ואם לאו אינו עולה מן המנין חוץ מפרי החג משום דלא אפשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלח - שלא לשייר בפרשה פחות מג' פסוקים. ובו סעיף אחד: | א. | הקורא בתורה לא ישייר בפרשה פחות מג' פסוקים מפני היוצאים אז מבית הכנסת שיאמרו העולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים וכן לא יתחיל בה פחות מג' פסוקים מפני הנכנסים אז בבית הכנסת שיאמרו שלא קרא הראשון אלא ב' פסוקים: {הגה: ואין חילוק בין פרשה פתוחה לסתומה ופרשה שאינה רק ב' פסוקים מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם (תרומת הדשן סימן נ''ד). ויכוין שיתחיל תמיד לקרא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב (אור זרוע ומיימוני פרק י''ג מהלכות תפלה). ועיין לקמן סימן תכ''ח:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | א. | במקום שנהגו שהעולה עצמו קורא בקול רם אם לא סידר תחלה הפרשה פעמים ושלש בינו לבין עצמו לא יעלה. ובמקום שהחזן קורא הוא צריך לסדר תחלה (בית יוסף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ב. | מי שאינו יודע לקרות צריך למחות בידו שלא יעלה לספר תורה ואם צריכים לזה שאינו יודע לקרות לפי שהוא כהן או לוי ואין שם אחר זולתו אם כשיקרא לו שליח ציבור מלה במלה יודע לאומרה ולקרותה מן הכתב יכול לעלות ואם לאו לא יעלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ג. | אפילו ראש הכנסת או חזן לא יקרא עד שיאמרו לו קרא ונהגו ששליח ציבור כשרוצה מברך וקורא בלי נטילת רשות משום דהוי כאילו משעה שמינוהו לשליח ציבור הרשוהו על כך: {הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כן ואין החזן עולה רק כשהסגן אומר לו לעלות אבל אין קורין לו בשמו כמו שאר העולים שקוראים אותם בשמם פלוני בר פלוני ומי שאביו מומר לעבודת כוכבים קורין אותו בשם אבי אביו אבל לא בשמו לבד שלא לביישו ברבים (תרומת הדשן סימן נ''א וספר חסידים). ודוקא שלא עלה מימיו בשם אביו אבל אם הוא גדול והורגל באותה העיר לעלות בשם אביו והמיר אביו לעבודת כוכבים קוראים אותו בשם אביו כמו שהורגל שלא לביישו ברבים וכן אם איכא למיחש לאיבת המומר (מהר''ם פאדוואה סימן פ''ז) ואסופי ושתוקי קורין אותו בשם אבי אמו ואם אינו ידוע קורין אותו בשם אברהם כמו לגר (דברי עצמו):} סומא אינו קורא לפי שאסור לקרות אפילו אות אחת שלא מן הכתב (ומהרי''ל כתב דעכשיו קורא סומא כמו שאנו מקרין בתורה לעם הארץ): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ד. | כל הקורין מברכים לפניה ולאחריה ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך ולאחר שקרא גולל ומברך: {(הגה: ובשעה שמברך ברכה ראשונה יהפוך פניו על הצד שלא יהא נראה כמברך מן התורה (כל בו) ונראה לי דיהפוך פניו לצד שמאלו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ה. | נהגו לכסות הכתב בסודר בין גברא לגברא. (ובמדינות אלו נהגו שיהא מגוללת בין גברא לגברא, וכן עיקר): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ו. | אומר ברכו והברכות בקול רם והאומרם בלחש טועה ויש אומרים שצריך לחזור ולברך בקול רם: {הגה: כדי שישמעו העם ויענו ברוך ה' המבורך לעולם ועד (טור). ואם לא שמעו הצבור את המברך אף על פי ששמעו החזן עונה לא יענו עמו אלא עונין אמן על דברי החזן (בית יוסף בשם הר''י ואורחות חיים וכל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ז. | אחר שענו העם ברוך ה' המבורך לעולם ועד חוזר המברך ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד כדי לכלול המברך עצמו בכלל המברכים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ח. | אפילו ברך ברכת התורה לעצמו ותיכף קראוהו לקרות בתורה צריך לחזור ולברך אשר בחר בנו כשקורא בתורה דמשום כבוד התורה נתקנה כשקורא בצבור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | ט. | אם קראוהו לקרות בתורה קודם שיברך ברכת התורה לעצמו כבר נפטר מלברך ברכת אשר בחר בנו דלא גרע ממי שנפטר באהבה רבה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | י. | ברכה אחרונה אשר נתן לנו תורת אמת זו תורה שבכתב וחיי העולם נטע בתוכנו הוא תורה שבעל פה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קלט - סדר קריאת התורה וברכותיה. ובו י''א סעיפים: | יא. | הקורא בתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת ברכה: {הגה: וסמכו מנהג זה על מה שנאמר ביהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך חזק ואמץ. ומזה נהגו לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק (בית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמ - דיני הפסק בברכת התורה. ובו ג' סעיפים: | א. | הקורא בתורה ונשתתק העומד יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ויברך בתחלה ובסוף ולהרמב''ם לא יברך בתחלה: {הגה: ואפילו בזמן הזה ששליח ציבור קורא דינא הכי (הר''י פרק אין עומדין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמ - דיני הפסק בברכת התורה. ובו ג' סעיפים: | ב. | העומד לקרות בתורה וברך ברכה שלפניה וקרא מקצת פסוקים ודבר דברי תורה או דברי חול לא הוי הפסק ואינו צריך לחזור ולברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמ - דיני הפסק בברכת התורה. ובו ג' סעיפים: | ג. | והעולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות וברך על התורה והתחיל לקרות או לא התחיל והזכירוהו שפרשה אחרת צריך לקרות וגלל הספר תורה למקום שצריך לקרות בו יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך ויש אומרים שצריך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | א. | צריך לקרות מעומד ואפילו לסמוך עצמו לכותל או לעמוד אסור אלא אם כן הוא בעל בשר: {הגה: וכן החזן הקורא צריך לעמוד עם הקורא (מרדכי הלכות קטנות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | ב. | לא יקראו שנים אלא העולה קורא ושליח ציבור שותק או שליח ציבור קורא והעולה לא יקרא בקול רם ומכל מקום צריך הוא לקרות עם השליח ציבור כדי שלא תהא ברכתו לבטלה אלא שצריך לקרות בנחת שלא ישמיע לאזניו. (ואפילו משמיע לאזניו ליכא למיחש דלא עדיף מתפלה כדלעיל סימן ק''א) (דעת עצמו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | ג. | ויש נוהגים להעמיד מי שמקרא לעולה מלה במלה ואחר שגומר המקרא המלה אומרה העולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | ד. | אם שליח ציבור רוצה לברך לעצמו ולקרות צריך שיעמוד אחר אצלו שכשם שנתנה תורה על ידי סרסור כך אנו צריכים לנהוג בה על ידי סרסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | ה. | אין הצבור רשאים לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הקורא ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | ו. | יכולים לקרות ב' אחים זה אחר זה והבן אחר האב ואין מניחים אלא בשביל עין הרע ואפילו אם אחד הוא השביעי ואחד הוא המפטיר לא יקראו השני בשמו משום עין הרע (מהרי''ל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | ז. | העולה למגדל עולה בפתח שהוא לו בדרך קצרה ממקומו וירד מהמגדל בדרך אחר שהוא לו בדרך ארוכה עד מקומו ואם ב' הדרכים שוים עולה בפתח שהוא לו בדרך ימין ויורד בפתח שכנגדו. (ולא ירד עד שעלה כבר הראוי לקרות אחריו) (מרדכי הגדול): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמא - דיני קורא והמקרא. ובו ח' סעיפים: | ח. | כל תיבה שהיא קרי וכתיב הלכה למשה מסיני שתהא נכתבה כמו שהיא בתורה ונקרית בענין אחר ומעשה באחד שקרא כמו שהיא כתובה בפני גדולי הדור ה''ר יצחק אבוהב והר''ר אברהם ואלאנסי והר''ר שמואל ואלאנסי בנו ז''ל והתרו בו שיקרא כפי המסורה ולא רצה ונדוהו והורידוהו מהתיבה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמב - דין מי שקרא וטעה, ובמקום שאין שם מי שיודע לקרות בדיוק. ובו ב' סעיפים: | א. | קרא וטעה אפילו בדקדוק אות אחת מחזירין אותו: {הגה: וכן דין החזן הקורא ודוקא בשינוי שמשתנה על ידי זה הענין אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד אין מחזירין אותו אבל גוערין בו (בית יוסף ופסקי מהרא''י סימן קפ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמב - דין מי שקרא וטעה, ובמקום שאין שם מי שיודע לקרות בדיוק. ובו ב' סעיפים: | ב. | וישוב שיש שם מנין ואין מי שיודע לקרות בתורה כהלכתה בדקדוק ובטעמים אפילו הכי יקראו בתורה בברכה כהלכתה. (ומפטירין בנביא ועיין בסמוך ריש סימן קמ''ג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמג - דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר. ובו ה' סעיפים: | א. | אין קורין בתורה בפחות מעשרה גדולים בני חורין ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומרים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמג - דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר. ובו ה' סעיפים: | ב. | אם כתבו כל חומש לבדו אפילו בגלילה כספר תורה אין קורין בו עד שיהיו כל חמשה חומשים תפורים ביחד: {הגה: והם כתובים בגלילה כספר תורה אבל בחומשים שלנו אפילו כל ה' ספרים ביחד אין לברך עליהם (מרדכי סוף פרק הנזקין וסוף פרק הקומץ ותשובת הרמב''ן סימן קפ''ז וקצ''ט ורבי ירוחם נתיב ב' חלק ב' ואגור בשם שבלי הלקט ומהרי''ק שורש ס''ח והכל בו ומגיד משנה פרק ט' מהלכות ספר תורה). ובמקום שיש ספר תורה ואין שליח ציבור הבקי בנגינה בעל פה ראיתי נוהגים שהשליח ציבור קורא מן החומש בנקוד והעולה קורא אחריו מן הספר תורה הכשר:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמג - דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר. ובו ה' סעיפים: | ג. | אפילו בכפרים שאין נמצא להם ספר תורה כשר אין מברכין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמג - דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר. ובו ה' סעיפים: | ד. | אם נמצא טעות בספר תורה בשעת קריאה מוציאין ספר תורה אחרת ומתחילין ממקום שנמצא הטעות ומשלימין הקורים על אותם שקראו במוטעה ואם נמצא טעות באמצע קריאת הקורא גומר קריאתו בספר הכשר ומברך לאחריה ואינו חוזר לברך לפניה: {הגה: ואם כבר קראו עמו ג' פסוקים ואפשר להפסיק פוסקים שם ומברך אחריה ומשלימים המנין בספר תורה האחרת שמוציאין (מרדכי פרק ב' דמגילה). והא דמוציאין אחרת דוקא שנמצא טעות גמור אבל משום חסרות ויתרות אין להוציא אחרת שאין ספרי התורה שלנו מדוייקים כל כך שנאמר שהאחרת יהיה יותר כשר (אגור ופסקי מהרי''א סימן פ' וריא''ז), ומהרי''ל פסק דאין להביא ספר תורה אחרת ובית יוסף פסק דצריך להוציא ספר תורה אחרת (לכן צריך לחלק כך). ובשעת הדחק שאין לצבור רק ספר תורה פסול ואין שם מי שיכול לתקנו יש אומרים דיש לקרות בו בצבור ולברך עליו (כל בו ואבודרהם), ויש פוסלין (תשובת הרשב''א תפ''ז ותרומת הדשן ומיימוני פרק י' מהלכות ספר תורה). ואם חומש אחד שלם בלא טעות יש להקל לקרות באותו חומש אף על פי שיש טעות באחרים (ר''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמג - דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר. ובו ה' סעיפים: | ה. | בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם וחוזר לברך תחלה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם וכן יעשה כמה פעמים כמספר העולים של אותו היום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה. ובו ד' סעיפים: | א. | מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מפרשה זו לפרשה אחרת והני מילי בשני ענינים דחיישינן שמא תתבלבל דעת השומעים אבל בחד ענינא כגון אחרי מות ואך בעשור שכהן גדול קורא ביום הכפורים מדלגין והוא שלא יקרא על פה שאסור לקרות שלא מן הכתב אפילו תיבה אחת ובנביא מדלגין אפילו בשני ענינים והוא שלא ישהה בדילוג בענין שיעמדו הצבור בשתיקה והני מילי בנביא אחד אבל מנביא לנביא אין מדלגין ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביא ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה. ובו ד' סעיפים: | ב. | נוהגין בשבת שיש בו חתן לומר אחר הפטרת (הפטרה יש אומרים שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח שענינו סילוק כלומר סילוק תפלת שחרית) השבוע שנים או שלשה פסוקים מהפטרת שוש אשיש וכשחל ראש חודש בשבת וביום א' אחר שמפטירין ההפטרה בשבת אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן מחר חודש ואין למחות בידם (ועיין לקמן סימן תכ''ה סעיף ג' ובסוף סימן תכ''ח האיך נוהגין): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה. ובו ד' סעיפים: | ג. | אין גוללין ספר תורה בצבור מפני כבוד הצבור. ואם אין להם אלא ספר תורה אחד והם צריכים לקרות בשני ענינים גוללין. וידחה כבוד הצבור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה. ובו ד' סעיפים: | ד. | אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה משום פגמו (פירוש שנראה כפוגם ומטיל דופי בראשון) של ראשון אבל שלשה גברי בשלשה ספרים כגון ראש חודש טבת שחל להיות בשבת ליכא משום פגם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמה - דין המתרגמין. ובו ג' סעיפים: | א. | בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם כדי שיבינו העם. אין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יותר מפסוק אחד ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אחר עד שיכלה התרגום מפי המתרגם ואין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מהמתרגם ולא המתרגם יותר מהקורא ואין הקורא רשאי לסייע למתרגם שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמה - דין המתרגמין. ובו ג' סעיפים: | ב. | קטן מתרגם על ידי גדול אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמה - דין המתרגמין. ובו ג' סעיפים: | ג. | האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמו - שלא לדבר בשעת הקריאה. ובו ד' סעיפים: | א. | אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר דמי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמו - שלא לדבר בשעת הקריאה. ובו ד' סעיפים: | ב. | כיון שהתחיל הקורא לקרות בספר תורה אסור לספר אפילו בדברי תורה אפילו בין גברא לגברא ואפילו אם השלים הוא הפרשה ויש מתירים לגרוס (פירוש ללמוד) בלחש ויש אומרים שאם יש י' דצייתי (פירוש המשימין לבם) לספר תורה מותר לספר (בדברי תורה) (בית יוסף בשם מהרי''א). ויש מתירים למי שתורתו אומנתו ויש מתירים למי שקודם שנפתח ספר תורה מחזיר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע ספר תורה אלא לקרות ומתחיל לקרות. ולקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה שרי. וכל זה אינו ענין לפרשת זכור ופרשת פרה שהם בעשרה מדאורייתא שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשומעם מפי הקורא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמו - שלא לדבר בשעת הקריאה. ובו ד' סעיפים: | ג. | אסור לספר כשהמפטיר קורא בנביא עד שישלים כמו בספר תורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמו - שלא לדבר בשעת הקריאה. ובו ד' סעיפים: | ד. | אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה (ויש מחמירין ועומדין וכן עשה מהר''ם) (מרדכי פרק רבי אליעזר דמילה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | א. | אסור לאחוז ספר תורה ערום בלא מטפחת: {הגה: ויש אומרים דהוא הדין שאר כתבי קודש (אגודה ותוספות פרק קמא דשבת) ולא נהגו כן וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו ובספר תורה אפילו בכהאי גוונא אסור (דברי עצמו אגודה):} גדול שבאותם שקראו בתורה גוללו ורגילים לקנותו בדמים יקרים לחבב המצוה: {הגה: יש אומרים אם המעיל בצד אחד פשתן ובצד אחד משי צריך להפך המשי לצד הספר ולגלול (מרדכי סוף מגילה) ולא נהגו כן (בית יוסף סימן קנ''ג). ואין לגלול במפה הקרועה אם יש לו אחר (מהרי''ל). ואין לעשות מפות לספר תורה מדברים ישנים שנעשו בהם דבר אחר לצורך הדיוט ועיין לקמן סימן קנ''ג (אגודה מסכת מנחות ותשובת מהרי''ל סימן קי''ד ובית יוסף ורשב''ץ):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | ב. | יכול מי שירצה לקנות להושיט המעילין לגולל ואין הגולל יכול למחות בו כי אף על פי שקנה הגלילה לא קנה ליקח המעילים. (וכן במקומות שנוהגין לקנות הוצאה והכנסה אין השליח ציבור יכול למחות כי אין זה שייך לחזנים) (מרדכי סוף מגילה ואור זרוע): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | ג. | הגולל ספר תורה יעמידנו כנגד התפר כדי שאם יקרע יקרע התפר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | ד. | הגולל ספר תורה גולל מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים: {הגה: פירוש כשהספר עומד לפניו יהיה הכתב נגד פניו ויתחיל לגלול מבחוץ ואחר שגמר הגלילה יהדק סוף המטפחת בפנים שכשיבא לקרות בו ימצא ההדוק בפנים ולא יצטרך להפך הספר תורה (טור והרא''ש סוף פרק בני העיר). ונראה דכל זה מיירי כשאחד עושה כל הגלילה אבל עכשיו שנוהגים שהאחד מגביה ואחד גולל הכתב יהיה נגד המגביה וכן נוהגים כי הוא עיקר הגולל והאוחז הספר תורה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | ה. | מוטב תגלל המטפחת סביב הספר תורה ולא יגלול הספר תורה כשכורכו במטפחת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | ו. | הגולל ספר תורה בתוך התיק טועה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | ז. | אין המפטיר מתחיל עד שיגמרו לגלול הספר תורה כדי שלא יהא הגולל טרוד ויוכל לשמוע ההפטרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמז - דיני גלילת ספר תורה. ובו ח' סעיפים: | ח. | ביום שיש בו ב' ספרי תורה לא יפתחו הב' ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון: {הגה: ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השלחן שלא יסיחו דעתן מן המצות ומוציאין ב' הספרים כאחת ותופסין השניה עד אחר שקראו בראשונה (אור זרוע בשם הירושלמי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמח - שלא יפשיט שליח ציבור התיבה. ובו סעיף אחד: | א. | אין שליח ציבור רשאי להפשיט התיבה בצבור כל זמן שהם בבית הכנסת. (פירש רש''י שהיו רגילים להביא ספר תורה מבית אחר שהיא משתמרת בו וכו'עד שטורח צבור הוא להתעכב שם ועיין בפנים באורחות חיים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות קריאת ספר תורה | סימן קמט - שהציבור לא יצאו מבית הכנסת עד שיצניעו ספר תורה. ובו סעיף אחד: | א. | אין הצבור רשאים לצאת מבית הכנסת עד שיצניעו ספר תורה: {הגה: מיהו אם אינם יוצאים רק יחיד לית לן בה (בית יוסף בשם הר''י בחדושי מגילה):} ואם מצניעים הספר תורה בבית אחר אם אין לבית הכנסת אלא פתח אחד צריכין להתעכב עד שיצא הספר תורה וילכו אחריו למקום שמצניעים אותו שם ואם יש לבית הכנסת שני פתחים יכולים לצאת בפתח אחד קודם שיצא הספר תורה בפתח האחר ובלבד שילכו אחר הספר תורה וילווהו למקום שמצניעין אותו שם: {הגה: ובמקומות שמצניעין אותו בהיכל שהוא הארון בבית הכנסת מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללוותה עד לפני הארון שמכניסין אותה שם (דברי עצמו ומהרי''ל). וכן הגולל ילך אחר הספר תורה עד לפני הארון ועומד שם עד שיחזירו הספר תורה למקומה (הגהות מיימוני פרק י''ב מהלכות תפלה), וכן נוהגין במגביה הספר תורה כי הוא עיקר הגולל וכמו שנתבאר סימן קמ''ז סעיף ד' ויש שכתבו שמביאים התינוקות לנשק התורה כדי לחנכם ולזרזם במצות וכן נוהגין (אור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנ - בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה. ובו ה' סעיפים: | א. | כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ולקנות להם תורה נביאים וכתובים. (ועיין לעיל סימן נ''ה אם כופין זה את זה לשכור להם מנין): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנ - בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה. ובו ה' סעיפים: | ב. | אין בונים בית הכנסת אלא בגבהה של עיר ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם לאפוקי בירניות (פירוש בנינים העשוים לנוי תרגום שכיות החמדה בירניות שפירן) ומגדלים שאין משתמשים בהם. וגג שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש משערין עד המקום שהוא ראוי לתשמיש דהיינו שאם יש עליה תחת הגג לא תהא גבוה יותר מבית הכנסת: {הגה: ובשעת הדחק או שיש מצות מלכות שאינן רשאים לבנות בית הכנסת כדינו מותר להתפלל בבית אף על פי שדרין בעליה על גביו ובלבד שינהגו בעליה שעליו בנקיות כמו שיתבאר סוף סימן קנ''א (בית יוסף סימן קנ''ד בשם מהר''י בן חביב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנ - בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה. ובו ה' סעיפים: | ג. | מי שהגביה ביתו יותר מבית הכנסת יש אומרים שכופין אותו להשפילו. (ואם עשה בנין גבוה יותר בקרן אחד מבית הכנסת סגי בכך) (הגהות מיימון פרק י''א מהלכות תפלה שכן היה מעשה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנ - בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה. ובו ה' סעיפים: | ד. | הבונה כנגד חלון בית הכנסת אין מספיק לו בהרחקת ד' אמות לפי שהוא צריך אור גדול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנ - בנין בית הכנסת, ושיהיה גבוה. ובו ה' סעיפים: | ה. | אין פותחין פתח בית הכנסת אלא כנגד הצד שמתפללין בו באותה העיר שאם מתפללין למערב יפתחוהו למזרח כדי שישתחוו מן הפתח נגד הארון שהוא ברוח שמתפללין נגדו: {הגה: ועושין בימה באמצע בית הכנסת שיעמוד עליה הקורא בתורה וישמעו כולם וכשמתפלל השליח ציבור פניו כלפי הקדש וסדר הישיבה כך היא הזקנים יושבים פניהם כלפי העם ושאר העם כולם יושבים שורות שורות פניהם כלפי הקודש ופני הזקנים (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | א. | בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטילה ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. ותלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק. ויש אומרים דבבית המדרש אפילו שלא מדוחק שרי (ר''ן פרק בני העיר). ואין מחשבים בהם חשבונות אלא אם כן הם של מצות כגון קופה של צדקה ופדיון שבוים ואין מספידים בהם אלא אם כן יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו ואם צריך ליכנס בהם לצרכו כגון לקרוא לאדם יכנס ויקרא מעט או יאמר דבר שמועה ואחר כך יקראנו כדי שלא יהא נראה כאילו נכנס לצרכו ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות יאמר לאחד מהתינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו או ישהא מעט ואחר כך יצא שהישיבה בהם מצוה שנאמר אשרי יושבי ביתך. (ושיעור הישיבה כדי הילוך ב' פתחים) (לדעת היש מפרשים בסימן צ' סוף סעיף כ'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | ב. | ויש אומרים שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות רוצה לומר של רבים דומיא דבית הכנסת אבל יחיד הקובע מדרש בביתו לצרכו אין לו קדושה כל כך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | ג. | אין ישנים בבית הכנסת אפילו שינת עראי אבל בבית המדרש מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | ד. | לצורך בית הכנסת מותר לאכול ולישן בתוכו ומטעם זה ישנים בליל יום הכפורים בבית הכנסת ואפילו לצורך מצוה אחרת כגון כשנקבצים לעבר השנה בבית הכנסת מותר לאכול שם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | ה. | היו לבית הכנסת שני פתחים לא יכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו ואם היה הדרך עובר קודם שנבנה בית הכנסת מותר וכן אם לא נכנס בו תחלה כדי לקצר דרכו מותר לעשותו דרך וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | ו. | מותר ליכנס בבית הכנסת במקלו ובתרמילו ובאפונדתו (פירוש מיני כיסים תרגום ובילקוט ובתרמיליה). ויש אוסרים ליכנס בו בסכין ארוך או בראש מגולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | ז. | יכול לרוק בו ובלבד שישפשפנו ברגליו או שיהיה שם גמי שאם ירוק לתוכו לא יהא נראה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות בית הכנסת | סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת. ובו י''ב סעיפים: | ח. | טיט שעל רגליו ראוי לקנחו קודם שיכנס להתפלל וראוי שלא יהא עליו ולא על בגדיו שום לכלוך: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.