bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלד - דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה. ובו ד' סעיפים: | א. | אחר הבדיקה יהא נזהר בחמץ שמשייר להצניעו כדי שלא יצטרך בדיקה אחרת כגון אם יטלנו עכבר בפניו או אם יחסר לחמו כגון שיניח עשר ככרות וימצא תשע אבל בסתם שאינו יודע אם חסר ממנו אם לאו לא ואם כפה עליו כלי ולא מצאו אינו צריך לבדוק שודאי אדם נטלו לכך יכפה עליו כלי או יתלנו באויר או יניחנו בתיבה מקום שאין עכבר יכול לבוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלד - דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה. ובו ד' סעיפים: | ב. | אחר הבדיקה מיד בלילה יבטלנו ויאמר כל חמירא דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא: {הגה: ויאמר הביטול בלשון שמבין (מהר''י ברי''ן). ואם אמרו בלשון הקודש כל חמירא כולל חמץ ושאור (תרומת הדשן סימן קל''ד), אבל בשאר לשונות צריך להזכיר כל אחד בפני עצמו (דברי עצמו):} וטוב לחזור ולבטלו פעם אחרת ביום י''ד סוף שעה חמישית קודם שתגיע שעה ששית שמשתגיע שעה ששית נאסר ואין בידו לבטלו: {הגה: ואין לבטל ביום אלא לאחר ששרף החמץ כדי לקיים מצות שריפה בחמץ שלו (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלד - דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה. ובו ד' סעיפים: | ג. | בביטול היום יאמר דחזיתיה ודלא חזיתיה דבערתיה ודלא בערתיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלד - דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה. ובו ד' סעיפים: | ד. | שלוחו יכול לבטל (וכשמבטל שליח צריך שיאמר חמצו של פלוני יהא בטל וכו') (תשובת מהר''י ברי''ן). אם אין האיש בביתו יבטל במקום שהוא ואם אינו עושה כן טוב שתבטל אשתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלה - דין מי שלא בדק בליל י''ד. ובו סעיף אחד: | א. | לא בדק בליל י''ד יבדוק ביום י''ד באיזו שעה שיזכור מהיום לא בדק כל יום י''ד יבדוק בתוך הפסח לא בדק בתוך הפסח יבדוק לאחר הפסח כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה ועל הבדיקה שלאחר הפסח לא יברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלו - דין המפרש בים, והיוצא בשיירא. ובו ג' סעיפים: | א. | המפרש מיבשה לים או יוצא בשיירא ואינו מניח בביתו מי שיבדוק תוך שלשים יום זקוק לבדוק. (ולא יברך אז על ביעור חמץ) (כל בו). קודם שלשים יום אינו צריך לבדוק (וכשמגיע פסח יבטלנו) (טור) ואם דעתו לחזור קודם הפסח צריך לבדוק ואחר כך יצא דחיישינן שמא יחזור ערב פסח בין השמשות ולא יהיה לו פנאי לבער וכן העושה ביתו אוצר תוך שלשים יום זקוק לבדוק ואחר כך כונס אוצרו לתוכו קודם שלשים יום אם דעתו לפנותו קודם הפסח צריך לבדוק ואחר כך עושהו אוצר ואם אין דעתו לפנותו קודם הפסח אינו צריך לבדוק: {הגה: ואוצר חטים שיש חטים מחומצים בקרקעית הבור אם נעשה האוצר שלשים יום קודם הפסח אינו זקוק לבער אלא מבטלו בלבו ודיו מיהו לאחר פסח כשמפנה האוצר אסור ליהנות מאותן חטים ואם אין שם חמץ ידוע אלא ספק מותר למכור האוצר כך ביחד (תשובת הרשב''א סימן ע'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלו - דין המפרש בים, והיוצא בשיירא. ובו ג' סעיפים: | ב. | ויש אומרים דקודם ל' יום שאינו צריך לבדוק היינו כשאין דעתו לחזור בתוך הפסח ואף על פי שדעתו לחזור קודם הפסח או אחריו אינו צריך לבדוק כיון שהוא קודם שלשים (וכשיגיע פסח יבטלנו) אבל אם דעתו לחזור בתוך הפסח צריך לבדוק אפילו מראש השנה ואם שכח ולא בדק יבטל כשיגיע הפסח ולא יברך על הבטול: הגה גם אשתו תבדוק ותבטל בביתו דילמא ישכח לבטל במקום שהוא (כל בו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלו - דין המפרש בים, והיוצא בשיירא. ובו ג' סעיפים: | ג. | ישראל היוצא מבית נכרי תוך שלשים יום ונכנס בבית אחר בעיר זו או הולך לעיר אחרת אינו צריך לבער בית הנכרי שהרי יקיים מצות ביעור באותו בית אחר אבל אם הוא מפרש או יוצא בשיירא ולא יכנס בפסח בבית יש מי שאומר שחל עליו חובת הביעור כיון שהוא תוך ל' יום וצריך לבער בית הנכרי שהוא יוצא ממנו כדי לקיים מצות ביעור (אף על פי שהנכרי יכנס לבית בפסח ויש אומרים שאינו צריך כשנכנס בו הנכרי) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלז - המשכיר בית לחבירו, על מי חל חובת ביעור. ובו ד' סעיפים: | א. | המשכיר בית לחבירו לצורך י''ד וממנו ואילך וקנהו באחד מהדרכים ששכירות קרקע נקנה בו אם עד שלא מסר לו המפתח חל י''ד על המשכיר לבדוק ואם משמסר לו המפתח חל י''ד על השוכר לבדוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלז - המשכיר בית לחבירו, על מי חל חובת ביעור. ובו ד' סעיפים: | ב. | השוכר בית מחבירו בי''ד ואינו יודע אם הוא בדוק אם הוא בעיר שואלו אם בדקו ואם אינו בעיר חזקתו בדוק ומבטלו בלבו ודיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלז - המשכיר בית לחבירו, על מי חל חובת ביעור. ובו ד' סעיפים: | ג. | המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ונמצא שאינו בדוק על השוכר לבדוק ואינו מקח טעות ואפילו במקום שבודקים בשכר שהרי מצוה הוא עושה: {הגה: ויש אומרים דצריך להחזיר לו שכר הבדיקה הואיל והתנה בהדיא שיהיה בדוק (המגיד פרק ב' ומשמע לעיל סימן י''ד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלז - המשכיר בית לחבירו, על מי חל חובת ביעור. ובו ד' סעיפים: | ד. | בית שהוחזק שלא בדקו המשכיר ואמרו אשה או עבד או קטן אנו בדקנוהו הרי אלו נאמנים והוא שיהא קטן שיש בו דעת לבדוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלח - עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו. ובו ב' סעיפים: | א. | עכבר שנכנס לבית בדוק וככר בפיו ונכנס אחריו ומצא פירורין אפילו כדי כל הככר צריך לחזור ולבדוק הבית אחר הככר שהכניס לפי שאין דרכו של עכבר לפרר והני פירורין מעלמא אתו ולא מאותו ככר אבל אם תינוק נכנס לבית בדוק וככר בידו ונכנס אחריו ומצא פירורין אינו צריך לחזור ולבדוק שחזקתו שאכלו ואלו הפירורין שנפלו ממנו בשעת אכילה שדרך התינוק לפרר ויש אומרים שאם אין בפירורין כדי כל הככר צריך לחזור ולבדוק. (דיני עכבר נכנס ויוצא השמיט הרב הואיל ולא שכיחי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלח - עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו. ובו ב' סעיפים: | ב. | כזית חמץ למעלה על הקורה מחייבים אותו מחייבין אותו להביא סולם להורידו מפני שפעמים יפול מהקורה אבל אם היה חמץ בבור אין מחייבין אותו להעלותו אלא מבטלו בלבו ודיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלט - דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח. ובו ד' סעיפים: | א. | ט' צבורין של מצה ואחד של חמץ ובא עכבר ונטל ולא ידענו אם נטל חמץ או אם נטל מצה ונכנס לבית בדוק צריך לחזור ולבדקו, מיהו אם הככר קטן שיכול העכבר לאכול תלינן להקל שאכלו ואין צריך לבדוק (טור), שכל הקבוע כמחצה על מחצה ואם פירש הככר ממקום קביעתו ונטלו העכבר משם אין צריך לחזור ולבדוק דכל דפריש מרובא פריש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלט - דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח. ובו ד' סעיפים: | ב. | ב' צבורין אחד של חמץ ואחד של מצה וב' בתים אחד בדוק ואחד שאינו בדוק ובאו שני עכברים זה נטל חמץ וזה נטל מצה ואין ידוע לאיזה בית נכנס זה שנטל החמץ וכן שני בתים בדוקים וצבור אחד של חמץ ובא עכבר ונטל ואין ידוע לאיזה בית נכנס או שידע שנכנס לאחד מהם ונכנס אחריו ובדק ולא מצא כלום או שבדק קצת מהבית ומצא ככר אינו צריך לחזור ולבדוק. (כך הם דברי הרמב''ם אבל מסקנת הפוסקים אינו כן): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלט - דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח. ובו ד' סעיפים: | ג. | הניח ט' ככרות חמץ ומצא י' צריך לבדוק אחר כל הט' וכן אם הניח עשרה ומצא ט' צריך לבדוק אחר כל הי' שאנו אומרים מה שהניח נטל ואלו אחרים הם ויש אומרים הני מילי בקשורים יחד אבל אם אינם קשורים יחד אין צריך לבדוק אלא אחר האחד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תלט - דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח. ובו ד' סעיפים: | ד. | הניח חמץ בזוית זו ומצאו בזוית אחרת צריך לחזור ולבדוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמ - דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל. ובו ד' סעיפים: | א. | נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם הוא חייב באחריותו מגניבה ואבידה בין שהוא בביתו בין שהוא בכל מקום ברשותו חייב לבערו: {הגה: ואפילו חזר והפקידו ביד נכרי אחר (הגהות אלפסי פרק קמא דפסחים ב'):} ויש אומרים שאפילו אינו עליו אלא שומר חנם שחייב בפשיעה חייב לבערו ואפילו אם אינו חייב באחריותו בדין אלא שיודע שהנכרי אלם ויכפהו לשלם אם יאבד חייב לבערו ויש חולקים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמ - דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל. ובו ד' סעיפים: | ב. | ואם אינו חייב באחריותו אינו חייב לבערו אפילו אם כבוש תחת ידו כגון שהוא גר תושב ושרוי עמו בחצר וצריך לעשות לפניו מחיצה גבוה י' טפחים כדי שלא ישכח ויאכלנו: {הגה: ונכרי שהניח חמץ בבית ישראל בלא רשותו כופה עליו כלי (ריב''ש סימן ת''א) ודוקא ביום טוב אבל אם הוא קודם יום טוב צריך לעשות מחיצה (עיין לקמן סימן תמ''ו סעיף א'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמ - דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל. ובו ד' סעיפים: | ג. | נכרי שנכנס לבית ישראל וחמצו בידו אינו זקוק להוציאו אף על פי שהישראל רואה חמץ של נכרי אינו בכך כלום אבל אסור להעלותו עמו על השלחן ואפילו בהפסק מפה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמ - דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל. ובו ד' סעיפים: | ד. | ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חבירו או אצל הנכרי אף על פי שקבל עליו הנפקד אחריות עובר עליו [אף] המפקיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמא - דיני מי שהלוה על חמץ. ובו ב' סעיפים: | א. | נכרי שהלוה לישראל על חמצו ומשכנו בידו ואמר ליה מעכשיו יהא שלך אם לא אפרע לך לזמן פלוני והגיע הזמן ולא פרעו מותר אפילו לא הגיע הזמן שקבע עד אחר הפסח דמשהגיע הזמן ולא פרעו נקנה לו למפרע והוי ליה חמצו של נכרי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמא - דיני מי שהלוה על חמץ. ובו ב' סעיפים: | ב. | ישראל שהלוה לנכרי על חמצו אם משכנו בידו ואמר ליה מעכשיו והגיע הזמן אפילו אחר הפסח ולא פרעו אפילו אין אחריותו עליו אסור משום דקני ליה למפרע אבל אם לא אמר ליה מעכשיו ואין אחריותו עליו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | א. | תערובת חמץ עוברים עליו משום בל יראה ובל ימצא כגון המורייס וכותח הבבלי ושכר המדי וכל כיוצא באלו מדברים הנאכלים אבל דבר שיש בו תערובת חמץ ואינו ראוי לאכילה מותר לקיימו בפסח כגון עריבת העבדנין שנתן לתוכה קמח ועורות אפילו נתנן שעה אחת קודם זמן הביעור הרי זה מותר לקיימו ואם לא נתן העורות ונתן הקמח קודם ג' ימים לשעת הביעור מותר לקיימו שהרי נפסד והבאיש תוך שלשה ימים חייב לבער וכן הקילור והרטיה והאספלנית והתריאק''ה שנתן לתוכו חמץ מותר לקיימן בפסח שהרי נפסד צורת החמץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ב. | הפת עצמה שעיפשה ונפסלה מלאכול הכלב ומלוגמא שנסרחה אינו חייב לבער: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ג. | בגדים שכבסו אותם בחלב חטה וכן ניירות שדבקו אותם בחמץ וכל כיוצא בזה מותר לקיימן בפסח שאין צורת החמץ עומדת: {הגה: ולכן מותר לדבק ניירות בחלון תוך שלשים לפסח ויש מחמירין אם נראה מבחוץ (תרומת הדשן סימן ק''י ופסקיו סימן קמ''ט ומהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ד. | דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל או שאינו מאכל כל אדם כגון התריאק''ה וכיוצא בו אף על פי שמותר לקיימו אסור לאכלו עד אחר הפסח ואף על פי שאין בו מן החמץ אלא כל שהוא הרי זה אסור לאכלו: {הגה: ולקמן סימן תמ''ז סעיף ד' בהג''ה יתבאר דיש חולקים ומתירים אם נתבטל קודם הפסח והכי קיימא לן:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ה. | שכר שעושים מחיטים ושעורים חייבים לבערו וכן אם העמיד גבינות בחלא משכר שעורים או חטים חייב לבערם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ו. | נהגו לגרר הכתלים והכסאות שנגע בהם חמץ ויש להם על מה שיסמוכו ואם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו יטיח עליו מעט טיט: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ז. | בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם לאו אם היה עשוי לחזק בו שברי העריבה או לסתום בו נקב בטל במיעוטו ואם לאו חייב לבער: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ח. | היו בו שני חצאי זיתים בב' מקומות וחוט של בצק ביניהם רואים כל שאילו ינטל החוט ניטלין עמו חייב לבער ואם לאו אינו צריך לבער במה דברים אמורים בעריבה אבל בבית אף על פי שאם ינטל החוט אין ניטלין עמו חייב לבער מפני שפעמים מקבץ אותם היה חצי זית בבית וחצי זית בעליה חצי זית בבית וחצי זית באכסדרה חצי זית בבית זה וחצי זית בבית שלפנים ממנו הואיל ואלו החצאי זיתים דבוקים בכותלים או בקורות או בקרקעות אינו חייב לבער אלא מבטלו בלבו ודיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | ט. | חמץ שנתעפש קודם זמן איסורו ונפסל מאכילת הכלב או ששרפו באש (קודם זמנו) (ר''ן) ונחרך עד שאינו ראוי לכלב או שייחדו לישיבה וטח אותו בטיט מותר לקיימו בפסח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | י. | דיו שהוא מבושל בשכר שעורים מותר לכתוב בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמב - דין תערובת חמץ. ובו י''א סעיפים: | יא. | עריבות שלשין בהם חמץ אין לסמוך על מה שרוחצים אותן בחמין ומנקרין החמץ מהן כי אי אפשר לנקרן שלא ישאר בהן בין הכל כזית והכלי מצרפו וצריך ליתנן במתנה לנכרי עד לאחר הפסח או לטוחן בטיט והוא הדין לבצק שבכלי נסרים שאינו יכול להוציאו: {הגה: וטוב לעשות כן בכלים שמניחין בהם קמח כל השנה (מהרי''ו) וכן בכלים שמניחים בהם פת כל השנה ומפה שהיתה מונחת על שק קמח לא מהני לה ניעור וצריכה כבוס כדי להשתמש עליה בפסח (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמג - דין חמץ בערב פסח לאחר שש. ובו ג' סעיפים: | א. | חמץ משש שעות ולמעלה ביום י''ד אסור בהנאה, (אפילו חמצו של נכרי אסור ליהנות ממנו) (טור סימן ת''ן וריב''ש סימן י''ח), ואסרוהו חכמים שתי שעות קודם דהיינו מתחלת שעה חמישית ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה ורשאי למכרו לנכרי אפילו הרבה ביחד שודאי לא יאכלנו קודם פסח ויכול להאכילו לבהמה חיה ועוף ובלבד שיעמוד עליהם לראות שלא יצניעו ממנו ויבער מה ששיירו ממנו ומתחלת שעה ששית ולמעלה אסרוהו גם בהנאה: {הגה: ובשנת העיבור שהיום ארוך אלו הארבע שעות לפי ענין היום ומותר לאכול חמץ עד שליש היום (רמב''ם בפירוש המשנה ריש ברכות ומהרי''ו). ויש אומרים עד ב' שעות קודם חצות (תרומת הדשן סימן קכ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמג - דין חמץ בערב פסח לאחר שש. ובו ג' סעיפים: | ב. | ישראל שהיה בידו חמצו של ישראל אחר בפקדון יעכבנו עד שעה חמישית ואם לא בא בעליו ימכרנו לנכרי ואם לא מכרו חייב לבערו בזמן איסורו אפילו אם אינו חייב באחריותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמג - דין חמץ בערב פסח לאחר שש. ובו ג' סעיפים: | ג. | אם קנו שום דבר בחמץ אחר שש שעות מותר מפני שחמץ אינו תופס דמיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | א. | י''ד שחל להיות בשבת בודקין ליל שלשה עשר ומבערים הכל לפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות לצורך השבת דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ אלא במצה עשירה וצריך לעשותה קודם שעה עשירית: {הגה: ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה כדלקמן סימן תס''ב סעיף ד' בהג''ה, יקיים סעודה שלישית במיני פירות או בבשר ודגים כדלעיל סימן רצ''א סעיף ה' בהג''ה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | ב. | טוב לבער בערב שבת קודם חצות כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים לבער אחר חצות (וביום השבת יבטלנו) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | ג. | אין מבשלין לשבת זה דייסא וכיוצא בזה ואין עושין בו פת הצנומה בקערה: {הגה: ואם עבר ובשל והמאכל דבוק בקדירה ואי אפשר לקנחו יש להדיחו מעט להעביר החמץ (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | ד. | אחר שאכל בשבת זה סעודת שחרית ינער המפה שאכלו בה ויקנח הקערות באצבעו ויטמנם מן העין עם שאר כלי החמץ ואם נשאר פת יכול ליתנו לנכרי על מנת שלא לצאת בו לרשות הרבים דרך הערמה ודבר מועט: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | ה. | אם נשאר חמץ אחר שאכלו מבטלו וכופה עליו כלי עד מוצאי יום טוב ומבערו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | ו. | אף על פי שלא ישאר החמץ בבית אחר סעודת שחרית צריך לבטל החמץ כדרך שהוא מבטל בשאר שנים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | ז. | ההולך ביום ארבעה עשר לדבר מצוה כגון למול את בנו או לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בביתו אם יכול לחזור לביתו ולבער ולחזור למצותו יחזור ויבער ואם לאו יבטלנו בלבו ואם היה הולך להציל מן הנהר ומן הדליקה ומהמפולת ומיד העכו''ם יבטלו בלבו ולא יחזור אפילו יש שהות ואם יצא לצורך עצמו יחזור מיד עד כמה הוא חוזר עד כביצה פחות מכאן מבטלו בלבו ודיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמד - דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח' סעיפים: | ח. | היתה לו עיסה בביתו והוא טרוד במקום אחר וירא שמא תחמיץ מבטלה בלבו קודם שתחמיץ אבל אם החמיצה אין הביטול מועיל אם הוא אחר זמן איסורו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמה - דין ביעור חמץ. ובו ג' סעיפים: | א. | כיצד ביעור חמץ שורפו או פוררו וזורה לרוח או זורקו לים ואם היה החמץ קשה ואין הים מחתכו במהרה הרי זה מפררו ואחר כך זורקו לים: {הגה: והמנהג לשורפו וטוב לשורפו ביום דומיא דנותר שהיה נשרף ביום (דברי עצמו) אך אם רוצה לשורפו מיד אחר הבדיקה כדי שלא יגררנו חולדה הרשות בידו (הגהות מיימוני פרק ג' וכל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמה - דין ביעור חמץ. ובו ג' סעיפים: | ב. | ואם נתנו לנכרי קודם שעה ששית אינו צריך לבער ואם שרפו קודם שעה ששית הרי זה מותר ליהנות בפחמין שלו בתוך הפסח אבל אם שרפו משעה ששית ולמעלה הואיל והוא אסור בהנאה הרי זה לא יסיק בו תנור וכיריים ולא יבשל ואם בישל או אפה אותה הפת ואותו התבשיל אסורים בהנאה וכן הפחמין שלו אסורים בהנאה הואיל ושרפו אחר שנאסר בהנאה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמה - דין ביעור חמץ. ובו ג' סעיפים: | ג. | קודם זמן איסורו יכול להשליכו במקום שהעורבים מצויים שם ואם מצאו אחר זמן איסורו שלא אכלוהו העורבים אף על פי שהמקום הפקר לא יניחנו שם אלא יבערנו. (ואם לא מצא חמץ כשבדק ישרוף הכלי שלקח לבדיקה כדי שלא ישכח חובת ביעור) (מהרי''ל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמו - דין מי שמוצא חמץ בתוך המועד. ובו ד' סעיפים: | א. | המוצא חמץ בביתו אם הוא בחול המועד יוציאנו ויבערנו מיד ואם הוא יום טוב יכפה עליו כלי עד הלילה ואז יבערנו, (לפי שלא יוכל לטלטלו ביום טוב (ריב''ש), גם לשרפו במקומו אסור) (ר''ן): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמו - דין מי שמוצא חמץ בתוך המועד. ובו ד' סעיפים: | ב. | יש מי שאומר דיום טוב שני דינו כחול המועד לענין זה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמו - דין מי שמוצא חמץ בתוך המועד. ובו ד' סעיפים: | ג. | גגו של נכרי שהיה סמוך לגגו של ישראל ונתגלגל החמץ מגגו של נכרי לגגו של ישראל הרי זה דוחפו בקנה ואם היה בשבת או ביום טוב כופה עליו כלי (דאסור לטלטלו ביום טוב ושבת): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמו - דין מי שמוצא חמץ בתוך המועד. ובו ד' סעיפים: | ד. | מצא פת בפסח בביתו ואינו יודע אם הוא חמץ או מצה מותר אפילו באכילה דאזלינן בתר בתרא ואם הוא מעופש הרבה שאי אפשר לו להתעפש כל כך משנכנס הפסח אז ודאי הוא חמץ ואם עברו מימי הפסח שנוכל לתלות שנתעפש משנכנס הפסח עד עתה אם אנו נוהגים לאפות בפסח פת חם בכל יום תולין להקל אפילו הוא מעופש הרבה שאנו תולים לומר בכל יום אפה פת חם ונתנו עליו ולפיכך הרבה להתעפש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | א. | חמץ בפסח אוסר תערובתו בין במינו בין שלא במינו במשהו אפילו בהנאה: {הגה: וצריך לשרוף הכל ולא סגי בפדיון דמי החמץ ולמכור השאר (מרדכי פרק קמא דפסחים ופסקי מהרא''י סימן קס''ד ותשובת מהר''י ברי''ן). מיהו כלים שנתבשל בהם מותרים לאחר הפסח ואין צריכין שבירה או הגעלה (דברי עצמו ותוספות פרק כל שעה):} ודין תערובתו כדין שאר תערובות אלא שמה שאוסר בשאר תערובות פחוס מס' אוסר בחמץ במשהו אבל אם בשאר תערובות לא היה צריך ששים אלא קליפה או נטילת מקום אף בחמץ כן שחם בחם בלא רוטב די בקליפה כשאר איסורים וכן אם נגע ככר חמץ בככר מצה ושניהם חמין ואין שם דבר המפעפען לא אסר אלא מקום מגעו בלבד לפי שאינו מבליע יותר: {הגה: ובדין ריחא מלתא לענין תבשיל שיש בו חמץ עם שאר תבשילין יש מקילין במקום דהיה מותר בשאר איסורים (מרדכי פרק כל שעה) ויש מחמירין דמשהו מיהא איכא (הגהות סמ''ק ותוספות דע''ז). ודוקא במקום ששייך בו ריחא אלא דבשאר אסורים לאו מילתא היא כמו שיתבאר ביורה דעה סימן ק''ח בסייעתא דשמיא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ב. | חמץ שנתערב משש שעות (ולמעלה) עד הלילה אינו אוסר במשהו אלא דינו כשאר איסורין (ונותן טעם לפגם נמי שרי) (דברי עצמו אליבא דכולי עלמא): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ג. | חטה שנמצאת בערב פסח בתרנגולת מבושלת מותר לבטלה בס' אבל אם חממו התרנגולת בפסח בעוד שהחטה בתוכה חוזרת ליתן טעם בתוכה בפסח והוי במשהו: {הגה: ומיהו בחימום כלי שני אין לחוש (הגהות מיימוני פרק א'). ויש מחמירין בכלי שני בפסח וטוב להחמיר אם היד סולדת בו דבלאו הכי לא מקרי כלי שני:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ד. | אם נתערב החמץ קודם הפסח ונתבטל בס' אינו חוזר וניעור בפסח לאסור במשהו ויש חולקים: {הגה: ונוהגין כסברא הראשונה בכל תערובת שהוא לא בלח (תרומת הדשן סימן קי''ד). ומיהו בדבר יבש שנתערב או שיש לחוש לתערובות כגון פת שנפל ליין אף על פי שנטלו משם אסור בפסח דחיישינן שמא נשארו בו פירורין ונותנין טעם בפסח (בית יוסף בשם תשובת הרשב''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ה. | בשר יבש וגבינה ודגים שנמלחו קודם הפסח ולא נזהרו בהם מותר לאכלם בפסח מיהו דגים מלוחים השרוים במים בפסח בכלי חמץ יש להחמיר ליזהר מהן מפני שהם בולעים בפסח מפליטת הכלים וחמץ בפסח במשהו: {הגה: ויש חולקין ומחמירין ובמדינות אלו המנהג להחמיר לכתחלה שלא לאכול גבינות ודגים ובשר יבש אבל אם הדיחו הבשר ג' פעמים קודם פסח נוהגין לאכלו ובכרכשות אין מועיל הדחה לפיכך אין להשרות הטבחות היבשות (מהר''י ברי''ן) ובדיעבד אין להחמיר באלו אבל בשומן מהותך בכלי חמץ אסור מדינא אם לא היו נזהרין בשעת עשייתו מחמץ ושלא התיכו אותו בכלי חמץ שהם בני יומן (מרדכי ריש פרק כל שעה וסמ''ג והגהות מיימוני פרק א'). וכן כל דבר שמבשלים בכלי חמץ כגון יין מבושל או מרקחת וכדומה אסור בפסח אבל ביום טוב האחרון יש להקל בו (פסקי מהרא''י סימן קע''ז) והוא הדין אם נתערב משהו מדברים אלו תוך המאכל שאין להחמיר לאסור התערובת כן נראה לי. יש מחמירין להסתפק מחומץ יין שמסתפקין ממנו כל השנה דחיישינן שמא נתנו בו מן הנשאר מן הסעודה ולפעמים יש בו פירורי לחם (מהרי''ל). ובמקומות אלו שאין חומץ יין מצוי לא ראיתי מחמירין בזה. עוד יש מחמירין לכתחילה שלא למלאות מן יין וחומץ יין תוך ל' לפסח בכלי חמץ ואם מלאוהו תוך שלשים נוהגין שלא לשתותו בפסח (תשובת מהר''י ברי''ן) והמיקל לא הפסיד כל שכן במקום שאין יין וחומץ מצוי כן נראה לי. חבית יין שדבקו נסריו בבצק אם הוא תוך שני חדשים קודם פסח עדיין רך הוא ונותן טעם בפסח ואסור לשתותו ואם נתנוהו קודם לכן כבר נתייבש ואינו נותן טעם בפסח ושרי (מרדכי ריש פרק כל שעה וסמ''ג והגהות מיימוני פרק א'). מיהו אם יש כזית בצק במקום אחד חייב לבערו אף על פי שעשוי לחזק (פסקי מהרא''י סימן קמ''ט) כדלעיל סימן תמ''ב סעיף ז': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ו. | מלח ששמו במדוכה מותר למלוח בו בשר בפסח (משום דאינו מפליט בצונן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ז. | בוסר שדכין קודם פסח במדוכות מחומצות מותר לאכלו בפסח: {הגה: משום דאינו מפליט בצונן ואפילו אם נעשה בפסח אינו אוסר אם היה הכלי נקי אבל אם חתכו בסכין של חמץ תוך הפסח יש להחמיר דסתם סכין אינו נקי ויש לחוש לחמץ הדבוק עליו (מהרי''ל). אבל אם נתערב אותו דבר בתבשיל אין לחוש להחמיר ולאסור מספק כן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ח. | זיתים שנזהרו לחתכם בסכין חדשה אפילו לא נזהרו לכבשם בקדירה חדשה אם אינה בת יומא מותרת לכולי עלמא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | ט. | יבש ביבש אף על גב דבשאר איסורים חד בתרי בטיל חמץ במצה אפילו באלף לא בטיל ויש אומרים דחמץ שוה לשאר איסורין בזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | י. | נותן טעם לפגם מותר גם בפסח: {הגה: ויש מחמירין וכן נוהגין באלו המדינות ובמקום שיש מנהג להחמיר אפילו משהו ונותן טעם לפגם אסור (תרומת הדשן סימן קצ''ח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | יא. | בין חמץ שנתערב קודם פסח ועבר עליו הפסח בין שנתערב בפסח ועבר עליו כל הפסח בין שעבר הפסח על החמץ ונתערב לאחר הפסח בטל בששים. (ובפחות מששים סגי ליה בהשלכת הנאת האיסור לים המלח) (הגהות מיימוני פרק א'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמז - דיני תערובת חמץ בתוך הפסח. ובו י''ב סעיפים: | יב. | חמץ נוקשה אפילו בעיניה אינו אסור בהנאה אחר הפסח והפדיאו''ש חמץ גמור הן ואסורים בהנאה אחר הפסח: {הגה: יש נמנעין לשחוק על השלחן עם קלפים הנקראים קרטי''ן בפסח דחוששין שמא יפול מחמץ נוקשה שבהן לתוך מאכל (פסקי מהרא''י סימן קס''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמח - דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז' סעיפים: | א. | חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אפילו באכילה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמח - דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז' סעיפים: | ב. | אם נכרי מביא לישראל דורון חמץ ביום אחרון של פסח לא יקבלנו הישראל וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו וטוב שיאמר שאינו רוצה שיקנה לו רשותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמח - דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז' סעיפים: | ג. | חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס ואם מכרו או נתנו לנכרי שמחוץ לבית קודם הפסח אף על פי שהישראל מכירו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמח - דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז' סעיפים: | ד. | רשאי ישראל לומר לנכרי בשעה חמישית או קודם עד שאתה לוקח חמץ במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקחנו ממך אחר הפסח אבל לא ימכור לו ולא יתן לו על תנאי ואם עשה כן הרי זה עובר בבל יראה ובל ימצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמח - דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז' סעיפים: | ה. | חמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח אסור אף על פי שביטלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמח - דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז' סעיפים: | ו. | אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמח - דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז' סעיפים: | ז. | אסור ליתן בהמתו לנכרי להאכילה בימי הפסח אם הוא יודע שמאכיל אותה פסולת שעורים שהוא חמץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תמט - דין חמץ שנמצא בחנות ישראל, והפועלים אינם יהודים, או בהיפוך. ובו סעיף אחד: | א. | חנות של ישראל ומלאי (פירוש הסחורה וכלי החנות) של ישראל ופועלים הנכנסים לשם נכרים חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה חנות של נכרי ומלאי של נכרי ופועלים הנכנסים לשם ישראל חמץ שנמצא שם מותר אפילו באכילה כך היא גירסת רש''י ורבינו האי אבל רבינו חננאל גורס בהיפך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנ - דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שותפות. ובו ז' סעיפים: | א. | ישראל שלוה ככר מחבירו קודם הפסח צריך לפורעו אחר הפסח ויש בו משום גזל אם אינו פורעו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנ - דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שותפות. ובו ז' סעיפים: | ב. | ישראל שמקבל מנכרי ברבית ככרות בכל שבוע יאמר לו קודם פסח שיתן לו בשבוע של פסח קמח או מעות וכיון שהתנה עמו כך אף על פי שאחר הפסח נותן לו ככרות חמץ חליפי הקמח והמעות הן ושרי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנ - דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שותפות. ובו ז' סעיפים: | ג. | ישראל ונכרי שיש להם תנור בשותפות אומר לנכרי קודם פסח טול אתה של פסח ואני אטול אחר כך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנ - דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שותפות. ובו ז' סעיפים: | ד. | ישראל שהיה לו תנור ואפו בו נכרים חמץ בפסח אפילו מעות אסור לקבל בשכרו דהוה ליה משתכר באיסורי הנאה ואם קבל כבר המעות מותר ליהנות מהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנ - דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שותפות. ובו ז' סעיפים: | ה. | (ו)יש מי שמתיר להשכיר תנורו לנכרי על מנת שיאפה בו מצה ואם יאפה בו חמץ אין זקוק לו: {הגה: וכן מותר להשכיר לו בית לדור בו ואף על פי שמכניס בו אחר כך חמץ שרי (אגור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנ - דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שותפות. ובו ז' סעיפים: | ו. | מותר לומר לעבד בפסח הילך דינר זה וקנה ואכול אף על פי שיודע שיקנה חמץ אבל לא יאמר לו צא ואכול ואני פורע ויש מתירים גם בזה אלא אם כן הקדים דינר או שנשא ונתן ביד: {הגה: ואסור לקנות חמץ לנכרי בפסח אפילו במעותיו של נכרי (ריב''ש סימן מ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנ - דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שותפות. ובו ז' סעיפים: | ז. | אסור להשכיר כלי לנכרי בפסח כדי שיבשל בו חמץ אבל משכיר לו חמור להביא עליו חמץ: {הגה: ויש מתירים להחם חמין בכלי חמץ ולרחוץ בהם וכן שאר צרכי הנאה בכלי חמץ וכן הוא המנהג (תוספות פרק אין מעמידין ומרדכי פרק כל שעה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | א. | קדרות של חרס שנשתמש בהם חמץ כל השנה אפילו אותם שעושים בהם דייסא ומיני קמחים משפשפן היטב בענין שלא יהא חמץ ניכר בהם ומותר להשהותן לאחר הפסח להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו ומצניען בפסח במקום צנוע שאינו רגיל לילך שם כדי שלא יבא להשתמש בהם בפסח וטוב לסוגרם בחדר ולהצניע המפתח אבל היסק שיסיקם באש אינו מועיל להם ולא לשום כלי חרס שנשתמש בהם חמין אפילו שלא על ידי האור אלא שעירה לתוכו רותחין: {הגה: ויש אוסרים אפילו בכלי שני (המגיד פרק ה'):} ואפילו אם ימלאום גחלים דחיישינן דלמא חייס עלייהו שמא פקעי (פירוש שמא יתבקעו) ולא עביד להו הסקה מעליא ומיהו אם החזירן לכבשן שמצרפין בו כלי חרס חדשים מותר דכיון שמכניסן להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי אבל לתנורים שלנו לא: {הגה: כל כלי הצריך ליבון או הגעלה אסור להשתמש בו אפילו צונן בלא הכשר (מרדכי ריש פרק כל שעה) ועיין ביורה דעה סימן קכ''א:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ב. | כוביא שהוא כלי שעושין מלבנים ועפר ואופים ומטגנין בו וכן תנור קטן שקורין פידלי''א הסיקו מבחוץ אסור לאפות בו בפסח דאין חמץ שבו נפלט בכך ואם מלאו גחלים מבפנים שרי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ג. | סכינים מגעילן בכלי ראשון ומותרין וכלי ראשון נקרא שהרתיחו בו מים על האש אפילו אינו עתה על האש רק שעודנו רותח וקודם ההגעלה צריך לשופם יפה במשחזת או ברחיים להעביר כל חלודה שבהם קודם הכשרה הילכך אם יש בו גומות ואינו יכול לנקותו יפה אין מועיל לו הגעלה (פירוש הפלטה שהכלים פולטים האיסור שבהם והוא מלשון שורו עבר ולא יגעיל) לבד וצריך ליבון במקום הגומות: {הגה: והנדן של סכינים אין לה תקנה בהגעלה ואסור להכניס בה הסכין בפסח (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ד. | כלים שמשתמשים בהם על ידי האור כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם צריכים ליבון והליבון הוא עד שיהו נצוצות ניתזין מהם: {הגה: ויש מקילין אם נתלבן כל כך שקש נשרף עליו מבחוץ (מרדכי סוף פרק ז' והגהות מיימוני פרק י''ו מהלכות מאכלות אסורות). ונוהגין כסברא ראשונה בכל דבר שדינו בליבון אבל דבר שדינו בהגעלה רק שיש בו סדקים או שמחמירין ללבנו סגי בליבון קל כזה. חצובה צריך ליבון (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ה. | כלים שנשתמש בהם בחמין כפי תשמישן הכשרן אם תשמישן בכלי ראשון כגון כף שמגיסין בו בקדירה צריך להכשירן בכלי ראשון ואם תשמישן בכלי שני הכשרן בכלי שני וכלי שמשתמשים בו בעירוי שמערה מכלי ראשון לא סגי ליה בהכשר דכלי שני אלא צריך לערות עליו מכלי ראשון: {הגה: כל הכלים שיש בהן סדקים או גומות או חלודה והוא בתוך הכלי ולא יוכל לנקרן ולנקותן אין להגעילן וצריכין ליבון במקום הסדק והחלודה (רשב''א בתשובה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ו. | כל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו הלכך קערות אף על פי שלפעמים משתמשין בהם בכלי ראשון על האש כיון שרוב תשמישן הוא בעירוי שמערה עליהם בכלי ראשון כך הוא הכשרן: {הגה: ויש מחמירין להגעיל הקערות בכלי ראשון (טור בשם אבי העזרי ומרדכי פרק כל שעה ותוספות סוף מסכת ע''ז) וכן הוא המנהג. וכן בכל דבר שיש לחוש שמא נשתמש בו בכלי ראשון כגון כפות וכדומה לזה (הגהות מיימוני פרק ה' ואגור). ויש מחמירין להגעיל כל כלי שתייה אף על פי שתשמישן בצונן משום שלפעמים משתמשין בהם בחמין (רבינו ירוחם) וכן הוא המנהג להגעילן ובדיעבד סגי להו בשטיפה וקערות גדולות שלא יוכל להכניס תוך כלי ראשון יתן להכניס תוך כלי ראשון יתן עליהם תבן מלובן אבן מלובן ויערה עליהם רותחין מכלי ראשון והוי ככלי ראשון וכן כל כיוצא בזה ויעביר האבן על כל הכלי שאז מגעיל כולו (מרדכי פרק כל שעה והגהות מיימוני פרק ה' ואגור ואיסור והיתר כלל נ''ח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ז. | יש מי שאומר דכפות אין העשויות מקרן אין להם תקנה בהגעלה דכיון שמתקלקלין במים חמים חיישינן דילמא חייס עלייהו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ח. | אחד כלי עץ ואחד כלי אבן ואחד כלי מתכת דינם להכשירם בהגעלה: {הגה: וכן כלי עצם צריכים הגעלה (מרדכי פרק כל שעה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | ט. | המגעיל קודם שעה חמישית יכול להגעיל ביחד כלי ראשון וכלי שני וכלים שבלעו דבר מועט ואינו חושש (גם כן אם מגעיל מקצת הכלי שני פעמים) (דברי עצמו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | י. | סלים שמולחים בהם הבשר יש מצריכין להם הגעלה ויש מי שחולק ונראין דבריו (וטוב להגעילן או לקנות חדשים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | יא. | מחבת שמטגנין (פירוש שיוצקין בה שמן לאפותו) בה מותרת בהגעלה ואם היא ארוכה משים חציה והופך עוד ומשים חציה האחר ואם היא ארוכה ביותר מלבנה באמצע. ויש מחמירין ללבן המחבת (טור יורה דעה בשם רבינו יואל ותשובת רשב''א וטור בשם רש''י ורבינו תם) (ובליבון כל דהו שקש נשרף עליו מבחוץ סגי ליה) (דברי עצמו) ונוהגין ללבנו לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי''ל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | יב. | כל הכלים צריך להגעיל ידותיהם כמותן: {הגה: מיהו אם לא הגעילו הידות אין לאסור בדיעבד ואפילו לכתחלה יכול להגעילו על ידי עירוי שמערה עליהן (איסור והיתר הארוך כלל ע''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | יג. | כלי שיש בו טלאי אם קדם הטלאי לבליעת האיסור אין צריך להסירו דכבולעו כך פולטו ואם קדמה בליעת האיסור לטלאי צריך להסיר להסיר הטלאי קודם הגעלה או ישים גחלים על מקום הטלאי עד שישרף גוף האיסור אם ישנו ואחר כך מגעיל כל ואחר כך מגעיל כל הכלי ואם הוא של עץ אין לו תקנה אלא אם כן ירחיב הסדק כל כך שיוכל להוציא משם מה שבתוכו: {הגה: רושם שעושים האומנים בתוך כלים מותר להגעילן מאחר להגעילו מאחר שנעשה מחדש וינקרם היטב (איסור והיתר והגהות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | יד. | כסוי של ברזל שמכסים בו הקדירה צריך הגעלה כיון שמזיע בכל שעה מחום הקדירה ואם נתנוהו בפסח על הקדירה בלא הגעלה כל התבשיל אסור שזיעת הכסוי מתערב בתבשיל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | טו. | כיסוי של ברזל שמשימים אותו שמשימין אותו על החררה כשנאפית על כשנאפת על הכירה צריך ליבון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | טז. | מדוכה מותרת בהגעלה ואם היא גדולה שאינו יכול להכניסה ביורה משים בה מים רותחים ומכניס רותחין ומכניס בתוכה אבן רותחת ועולה הרתיחה בכל שפתה דכל כהאי גוונא הוי הגעלה דכלי ראשון: {הגה: ויש מחמירין ללבן המדוכה (טור יורה דעה בשם רבינו יואל ותשובת רשב''א וטור בשם רש''י ורבינו תם) אך בליבון כל דהו דהיינו שישרוף עליו קש מבחוץ סגי (דברי עצמו). ונוהגין ללבן לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי''ל) ואם המדוכה של עץ יש לקלפו בכלי אומנות דחיישינן לגומות ולהגעילו אחר כך (הגהות מיימוני פרק ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | יז. | הדף שעורכים עליו כל השנה וכן עריבה שלשין בה צריכים הגעלה: {הגה: ולא מהני בה קילוף בכלי אומנות וכן כל דבר שצריך הגעלה הצריך הגעלה לא מהני ליה קליפה (מהרי''ו). והמנהג שלא להשתמש בפסח בעריבות ודפין שלשין עליהן כל כליהם כל השנה אפילו על ידי הגעלה וכן עיקר (מרדכי פרק כל שעה וכל בו) וכבר נתבאר לעיל סימן תמ''ב סעיף י''א:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | יח. | הנפה צריך לדקדק בה מאד לנקותה מפתיתי החמץ הנדבק בה ונסרך ונדבק בנקבי אריגת הנפה ובעץ שבה וישפשפו אותה וישפשו אותה במים יפה יפה והוא הדין לכל שאר כלי הלישה שהשפשוף בהם עיקר גדול: {הגה: ונהגו שלא להשתמש בנפה על ידי הגעלה ואין לשנות (מהרי''ל ובית יוסף) וכן בכל כיוצא בזה כגון הכלי שקורין רי''ב אייז''ן או הכיס של רחיים (מהרי''ל) בכולן לא מהני להו הגעלה וכן סלים שמשתמשין בהן חמץ בהם חמץ דינם כנפה אבל שקים ישנים נוהגין בהן היתר על ידי כבוס וצריך להתיר כל התפירות שבהן קודם הכבוס (תרומת הדשן סימן קי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | יט. | הרחת שקורים פאל''ה יש אומרים שאין שאין מועיל מועיל לה הגעלה וצריך לקנות חדשה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כ. | השלחנות והתיבות שמצניעים בהם אוכלין כל השנה רגילים כלה שנה רגילים לערות עליהם רותחין לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדירה לתוכן: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.