bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי אילן | סימן רצה - דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים. | ג. | מותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזרעם כאחת שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד בין אילן בירק בין ירק באילן בין ירק בירק שאינו מינו ואפילו עץ סרק על עץ מאכל או עץ מאכל על עץ סרק: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי אילן | סימן רצה - דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים. | ד. | יש איסור הרכבה אפילו תחת הקרקע כגון זמורת הגפן שהבריכה תחת הקרקע אסור לזרוע עליה ירק אלא אם כן יש על גבה עפר ג' טפחים ואפילו הבריכה בתוך דלעת שיבשה או בתוך סילון של חרס מפני שנשרש בה והוה ליה מרכיב ירק באילן ואם היה על גבה פחות מזה אסור לזרוע על גבה ומותר לזרוע בצדה אבל הבריכה בסלע קשה אפילו אין עליה עפר אלא ג' אצבעות מותר להביא זרע עליה בד"א כשאין עיקר הגפן נראה אבל אם נראה צריך להרחיק ו' טפחים לכל רוח ואח"כ זורע כמו שמרחק מכל גפן יחידית שלא הוברכה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי אילן | סימן רצה - דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים. | ה. | ודוקא בכי האי גוונא שנקרא עליו שם אילן קודם שהבריכה אבל מותר לזרוע אצל האילן אע"פ ששרשי הירק נכנסים בתוך שרשי האילן כיון שאין על השרשים שם אילן ואפילו במבריך דוקא בזמורת הגפן מפני שהיא רכה ושרשי הזרעים נכנסים בה אבל המבריך ענף מאילן אחר מותר לזרוע על גביו אפילו אין עליו עפר שלש אצבעות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי אילן | סימן רצה - דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים. | ו. | יש באילנות דומים זה לזה בעלין או בפירות ואעפ"כ הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים כיצד התפוח עם החזרד (פירוש מין תפוח יער תרגום וכפתור וחיזור) הפרסקין (פירוש פירסק"י בלע"ז) עם השקדים השזפין (פי' הרכיב זיתים על רמון שהם פרי דומה לזית יוצא מהם שזפין) עם הרמון אע"פ שדומים זה לזה כלאים זה בזה אבל האגסים (פי' פיר"י בלע"ז) עם הקרוסטומלין (פי' מין אגסים) והפרישן (פי' קודוני"ו) עם העוזרדים (פי' סורבלי"י) אינם כלאים זה בזה: {הגה: וכן מותר להרכיב מין א' אפילו שחורות בלבנות ודקות בגסות אע"פ שיש לו שם לווי (כל בו וב"ח בשם א"ח) וכן סרק על גבי סרק שרי אף ע"פ שאינו מינו (כן משמע מהטור) ומ"מ הואיל ואין רוב העולם מכירין רוב המינין טוב ליזהר מכולן (ב"י בשם סמ"ק): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי אילן | סימן רצה - דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים. | ז. | אסור לקיים המורכב כלאים אבל הפרי היוצא ממנו מותר ואפילו לזה שעבר והרכיבו ומותר ליקח ענף מהמורכב ולנטעו במקום אחר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | א. | הזורע שני מיני תבואה או שני מיני ירקות עם זרע הכרם הרי זה לוקה שתים אחת משום שדך לא תזרע כלאים ואחת משום לא תזרע כרמך כלאים ואינו לוקה משום לא תזרע כרמך כלאים עד שיזרע בא"י חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וכן אם חפה אותם בעפר לוקה וכן אם זרע שני מיני ירק וחרצן או זרע אחד ירק וזרע אחד מין תבואה וחרצן במפולת יד הרי זה לוקה ואינו חייב מן התורה אלא על קנבוס ולוף וכיוצא בהם מזרעים שנגמרים ועם תבואת הכרם אבל שאר הזרעים אסורים מדבריהם וכן אסור מדבריהם לזרוע כלאי הכרם בחוצה לארץ ואין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים אבל עוקרין עמו כדי למעט התיפלה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ב. | אין אסור משום כלאי הכרם אלא מיני תבואה ומיני ירקות בלבד אבל שאר מיני זרעים מותר לזרעם בכרם ואין צריך לומר שאר אילנות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ג. | אסור לזרוע ירקות או תבואה בצד הגפנים או ליטע גפן בצד הירק או התבואה ואם עשה כן אע"פ שאינו לוקה הרי זה קידש ונאסרו שניהם בהנאה הירק או התבואה והגפנים ושורפין את שניהם שנאמר פן תקדש המלאה הזרע ואפילו הקש של תבואה והעצים של גפנים האלו אסורים בהנאה ושורפים אותם ולא יסיק בהם תנור וכירים ולא יבשל בהם בעת שריפתן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ד. | אחד הנוטע ואחד המקיים כיון שראה כלאים צמחו בכרמו והניחם הרי זה קידש ואין אדם מקדש דבר שאינו שלו לפיכך המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו קידש גפנו ולא נתקדשה התבואה סיכך גפן חבירו על תבואתו קידש תבואתו ולא קידש גפן חבירו סיכך גפן חבירו על תבואת חבירו לא קידש אחד מהם ומפני זה הזורע כרמו בשביעית לא קידשו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ה. | הרואה כלאים בכרם חבירו וקיימן הרי זה הרואה אסור בהנייתן וכל אדם מותרים בהם ואלו קיימן בעל הכרם היה מקדיש אותם לכל אדם כמו שביארנו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ו. | האנס שזרע כלאים בכרם חבירו אם נשתקעו הבעלים אע"פ שלא נתייאשו הרי זה קידש מן התורה ואם לא נשתקעו הבעלים אע"פ שנתייאשו אינו מקדש אלא מדברי סופרים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ז. | הרוח שעקרה פארות הגפן ושלחה אותם על התבואה יגדור אותם מיד ואם אירעו אונס ולא סילקן הרי אלו מותרים ולא נתקדשו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ח. | אנס שזרע את הכרם כשיצא האנס יקצור הזרע מיד ואפילו בחולו של מועד ואם לא מצא פועלים יוסיף להם עד שליש בשכרן בקשו ממנו יותר או שלא מצא פועלים הרי זה מבקש בנחת וקוצר ואם נשתהה הזרע עד שיגיע לעונה שמקדש הרי זה קידש ויאסרו שניהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ט. | מאימתי תבואה או ירק מתקדשים משישרישו וענבים משיעשו כפול הלבן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | י. | כרם שלא הגיעו ענביו להיות כפול הלבן אלא עדיין הם בוסר וזרע בתוך ירק או תבואה והשרישו ה''ז לא קידש ואעפ"כ קונסין אותו ואוסרין הזרע אבל הבוסר מותר ואם עקר הזרע קודם שיעשו הענבים כפול הלבן הרי זה מותר בהנאה מקצתן נעשו כפול הלבן ומקצתן לא נעשו את שנעשו נתקדשו ואת שלא [נעשו] מותרים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | יא. | ענבים שנעשו כפול הלבן וזרע בצדן תבואה או מיני ירקות ולקט הזרע קודם שישריש הרי זה מותר בהנאה ואם השריש אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | יב. | גפן שיבשו העלים שלה ונפלו כדרך שתיבש הגפן בימי הקור אסור לזרוע בצדה ירק או תבואה ואם זרע לא קידש וכן הזורע בעציץ שאינו נקוב המונח בכרם לא קידש ומכין אותו מכת מרדות אבל עציץ נקוב הרי הוא כארץ: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | יג. | היה עובד בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים או עם המים או שהיה זורע או זורה בשדה לבן וסיערתו הרוח לאחוריו ונפלו הזרעים בכרם וצמחו הרי זה לא נתקדש שנאמר אשר תזרע וזה לא זרע וחייב לעקור כשיראה ואם קיימן הרי זה קדש ואם סיערתו הרוח לפניו וראה הזרעים שנפלו לכרם הרי זה כזורע וכיצד יעשה אם צמחו העשבים יהפכם במחרישה ודיו ואם מצאם שנעשו אביב ינפץ אותו אביב כדי להשחיתו שהכל אסור בהנאה ואם מצאם שנעשים דגן הרי זה תשרף ואם ראה אותם וקיימם הרי אלו ישרפו עם הגפנים הסמוכות להם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | יד. | הרואה בכרם עשב שאין דרך בני אדם לזרעה אע"פ שהוא רוצה בקיומו לבהמה או לרפואה הרי זה לא קידש עד שיקיים דבר שכמותו מקיימים רוב העם באותו מקום כיצד המקיים קוצים בכרם בערב שרוצים בקוצים לגמליהם הרי זה קידש האירוס והקיסו' ושושנת המלך ושאר מיני זרעים אינם כלאים בכרם הקינדוס וצמר גפן הרי הם כשאר מיני ירקות ומקדשים בכרם וכן כל מיני דשאים שעולין מאליהן בשדה הרי הם מקדשים בכרם ופול המצרי מין זרעים הוא ואינו מקדש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | טו. | הקנים והורד והאטדין (פי' ערוך מין הדס) מיני אילן הם ואינם כלאים בכרם זה הכלל כל המוציא עלין מעיקרו הרי זה ירק וכל שאינו מוציא עלין מעיקרו הרי זה אילן והצלף אילן לכל דבר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | טז. | הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר הגיע לו ועבר מעליו ואמר כשאחזור לו אלקטנו אם שהה עד שהוסיף בק' ק' הרי זה קידש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | יז. | אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם ואם הניחו תחת הגפן ונשתהא שם בארץ כדי להוסיף אחד ממאתים הרי זה קידש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | יח. | בצל שנטעו בכרם ואחר כך נעקר הכרם ואחר כך צמחו בצלים מן העיקר הנטוע אף על פי שרבו הגידולים על עיקרו במאתים הרי אותו העיקר באיסורו שאין גידולי היתר מעלין את העיקר האסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | יט. | הזורע תבואה או ירק בכרם או המקיימו עד שהוסיף במאתים הרי זה מקדש מן הגפנים שסביבותיו ט"ז אמה לכל רוח עגולות ולא מרובעות ורואים כל העיגול שרחבו ל"ב אמה כאלו הוא כולו מלא ירק וכל גפן שתהיה בתוך עיגול זה נתקדשה עם הירק וכל שחוץ לעיגול אינה מתקדשת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כ. | במה דברים אמורים כשהיה בין שפתי העיגול הזה ובין שורות הגפנים שחוצה לו יותר על ד' אמות אבל אם היה ביניהם ד' אמות מצומצמות או פחות רואין את העיגול כאילו הגיע לשורה הסמוכה לו וכאלו רוחב העיגול מ' אמה ורואין כל גפן שתפול בתוך עיגול זה של מ' אמה הרי היא מתקדשת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כא. | במה דברים אמורים בזורע או מקיים תוך הכרם אבל בזורע חוץ לכרם וסמך לו הרי זה מקדש שתי שורות של גפנים הסמוכות לזרע ר"ל באורך כל הזרע ויתר ד' אמות חוץ לזרע ומתקדש מן הזרע רוחב ד' אמות באורך כל השורה של כרם ואם זרע בצד גפן יחידית אינו מקדש מהזרע אלא ששה טפחים לכל רוח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כב. | ילדה פחות מטפח אינה מקדשת את הזרעים במה דברים אמורים בשתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב אבל אם כל הכרם כן הרי זה מקדש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כג. | שתי גנות זו על גב זו התחתונה עשויה כרם זורע את העליונה עד שהוא מגיע לאויר י' טפחים קרוב לכרם שאויר עשרה טפחים סמוך לכרם או לגפן יחידית אסור לזרוע בו זרעים ואם היתה העליונה עשויה כרם ה"ז זורע את התחתונה עד שהוא מגיע למטה משלשה טפחים מעיקר הגפנים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כד. | מי שהיתה שדהו זרועה ירק או תבואה ונמלך ליטע בה גפנים הופך את הזרעים במחרישה ואחר כך נוטע ולא יטע ואחר כך יהפוך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כה. | היתה נטועה גפנים ונמלך לזרוע בה זרעים משרש את הגפנים ואחר כך זורע את הזרעים ואם רצה לקוץ את הגפנים עד שלא ישאר מהן אלא פחות מטפח סמוך לארץ הרי זה מותר לזרוע ואחר כך יחזור וישרש את הנשאר בארץ מהגפנים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כו. | המבריך ג' גפנים ועקריהם נראים אם יש ביניהם מד' אמות עד ח' הרי אלו מצטרפים לשאר גפנים העומדות וכאילו לא הבריכן ואם לאו אינם מצטרפות היו פחות מג' אינם מצטרפים אלא מרחיק מהם ששה טפחים לכל רוח וזורע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כז. | כל הזורע תחת השריגים והעלים היוצאים מן הגפן הרי זה קידש ואע"פ שהזרע רחוק מעיקר הגפן כמה אמות הדלה את הגפן על מקצת אפיפירות (פי' עצים או קנים ארוגים שמדלין עליהם שריגי הגפנים כשהם ארוכים הרבה) לא יזרע תחת מותר האפיפירות ואע"פ שאין עליהם לא עלים ולא שריגים ואם זרע הואיל ואין הזרע תחת סכך הגפן הרי זה מותר וכן אם הדלה הגפן על מקצת בדי אילן שאינו עושה פירות כגון הארז והברוש אבל אם הדלה על מקצת אילן מאכל הרי זה מותר לזרוע תחת בדי האילן שלא נמשכו עליהם שריגי הגפן שאין אדם מבטל אילן מאכל ועושהו אפיפירות לגפן ואם נמשכו השריגים אחר שזרע וסככו על הזרע הרי זה מחזירם למקום אחר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כח. | הזורע תחת מותר האפיפירות או תחת מותר האילן שאינו עושה פירות ונמשכו שריגי הגפן וסככו על הזרעים הרי זה אסור לקיימו או להחזיר השריגים אלא כיצד עושה עוקר הזרע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | כט. | קנים היוצאים מן העריס (פי' העצים או קנים אשר עליהם יסמך הגפן) וחס עליהם לפסקן כדי שלא ישחית האפיפירות הרי זה מותר לזרוע תחתיהן ואם הניחם כדי שיהלכו עליו השריגים והעלים היוצאים הרי זה אסור לזרוע תחתיהן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ל. | פרח היוצא מן העריס או מן הדלית (פי' הגפן יחידית המודלית על גבי כלונסות) רואין אותו כאלו משקולת תלויה בו עד הארץ ואסור לזרוע תחתיו וכן המותח זמורה מאילן לאילן אסור לזרוע תחתיו קשר חבל או גמי בזמורה וקשר הראש האחר באילן הרי זה מותר לזרוע תחת החבל ואם מתח חבל זה כדי שיהלכו עליו השריגים והעלים הרי הוא כאפיפירות ואסור לזרוע תחתיו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לא. | הבא לזרוע בצד הכרם מרחיק ארבע אמות מעיקרי הגפנים וזורע ואם גפן יחידית היא מרחיק ממנה ששה טפחים וזורע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לב. | היתה שורה אחת של גפנים זו בצד זו אפילו הן מאה אין זה כרם אלא כגפן יחידית ומרחיק מן השורה ששה טפחים וזורע היו שתי שורות הרי זה כרם וצריך להרחיק ד' אמות מכל צד ואח"כ יזרע וכמה יהיה בכל שורה ג' גפנים או יותר בד"א כשהיה בין כל גפן וגפן מד' אמות ועד ח' אבל אם היה בין שתי השורות ח' אמות חוץ ממקום הגפנים הרי אלו כמובדלות זו מזו ואינם כרם אחד ואינו מרחיק אלא ו' טפחים מכל שורה וכן אם היה ביניהם פחות מד' הרי אלו כגפן אחת ומרחיק ו' טפחים לכל רוח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לג. | היו ג' שורות אע"פ שיש ביניהם פחות מד' הרי אלו כרם ורואין את האמצעיות כאלו אינם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לד. | היו ג' שורות ובין כל שורה ושורה ח' אמות או יותר הרי זה זורע בין השורות לפיכך הנוטע את כרמו מתחלה והרחיק בין כל שורה ושורה ח' אמות מותר להביא זרע לתוכו ומרחיק מכל שורה ושורה ששה טפחים בלבד אבל אם זרע חוצה לו צריך להרחיק משורה החיצונה ד' אמות כשאר הכרמים ואין דין בין השורות של זה הכרם ככרם שחרב באמצעו שהרי מתחלה נטעם מרוחקים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לה. | היתה בשדה זו שורה אחת של גפנים ובשדה חבירו שורה אחרת כנגדה קרובה לה אע"פ שמפסיק ביניהם דרך היחיד או דרך הרבים או גדר שהוא נמוך מעשרה טפחים הרי אלו מצטרפות להיות שתיהן כרם והוא שיהיה ביניהם פחות מח': |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לו. | נטע שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה אם גבוהה המדרגה מהארץ עשרה טפחים אינם מצטרפין פחות מכאן מצטרפין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לז. | הנוטע חמש גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב הרי זה נקרא כרם קטן וצריך להרחיק מהן ד' אמות לכל רוח אבל אם נטען שתים כנגד שתים ואחת באמצע או ג' בשורה ושתים כנגדן בשורה שניה אינם כרם ואינו מרחיק מהם אלא ו' טפחים לכל רוח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לח. | כרם שחרב אם יש בו ללקט עשר גפנים לכל בית סאה ויהיו נטועות שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב או יש בו לכוין ג' כנגד ג' ה"ז נקרא כרם דל ואסור לזרוע בכולו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | לט. | כרם שאינו נטוע שורות שורות אלא מעורבב אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש הרי זה כרם ואם לאו אינו כרם אלא דיו להרחיק ו' טפחים מכל גפן וגפן וזורע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מ. | היו העיקרים מכוונים והנוף אינו מכוון הרי זה כרם הנוף מכוון והעיקר אינו מכוון אינו כרם היו דקות ואינן מכוונות העבו והרי הן מכוונות הרי זה כרם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מא. | כיצד יודע אם הם מכוונות מביא חוט המדה ומותח מזו לזו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מב. | כרם שחרב באמצעו ונשאר שלם מכל סביביו אם יש בקרחת שבאמצע ט"ז אמה ה"ז מרחיק מעיקרי הגפנים ארבע אמות לכל רוח וזורע באמצע הקרחת ואם אין בה ט''ז אמה הרי זה לא יביא זרע לשם ואם הביא הואיל והרחיק ד' אמות לכל רוח מהגפנים של כרם הרי זה לא קידש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מג. | וכן מקום שנשאר פנוי בלא גפנים בין סוף הכרם ובין הגדר שלו והוא הנקרא מחול הכרם אם יש בו י"ב אמה מרחיק מהגפנים ד' אמות וזורע את השאר היו בה פחות מי"ב אמה לא יביא זרע לשם ואם הביא הואיל והרחיק ד' אמות הרי זה לא קידש במה דברים אמורים בכרם גדול אבל בקטן אין לו מחול אלא מרחיק ארבע אמות מסוף הגפנים וזורע עד הגדר וכן כרם גדול שהיה בין כל שורה ושורה שמונה אמות או יותר אין לו מחול: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מד. | היה הגדר המקיף את הכרם פחות מעשרה טפחים או שהיה גובהו י' טפחים ואין בו רוחב ד' טפחים אין לו מחול אלא מרחיק מסוף הגפנים ד' אמות וזורע עד המחיצה אפילו היה בין הגפנים ובין המחיצה ד' אמות ומחצה זורע את חצי האמה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מה. | גדר שהוא גבוה י' טפחים וכן חריץ שהוא עמוק י' טפחים ורחב ד' [טפחים] ה"ז מותר ליטע כרם בצדו מכאן וירקות בצדו מכאן אפילו מחיצה של קנים אם אין בין קנה לחבירו ג' טפחים הרי זו מבדלת בין הכרם והירק כגדר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מו. | גדר המבדיל בין כרם וירק שנפרץ עד עשר אמות הרי זה כפתח ומותר היתה פרוצה יותר מעשר כנגד הפרצה אסור עד שירחיק מן הגפנים כשיעור נפרצו בו פרצות רבות אם היה העומד כפרוץ הרי זה מותר כאלו אין שם פרצה. היה פרוץ מרובה על העומד לא יזרע כנגד כל המקומות הפרוצים עד שירחיק כשיעור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מז. | מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור נפרצה אומרים לו גדור נתייאש ממנה ולא גדרה הרי זה קידש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מח. | בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה וגפנים נטועים בצד זה מותר לזרוע ירקות בצד האחר שהרי פי תקרה כאלו ירד וסתם ונעשה ביניהם כמחיצה ואם השוה את קרויו אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | מט. | חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה והיו הגפנים בגדולה אסור לזרוע בקטנה ואם זרע הזרעים אסורים והגפנים מותרים היו גפנים בקטנה מותר לזרוע בגדולה הואיל ויש בגדולה פסין מכאן ומכאן הרי היא כמובדלת מן הקטנה ואין הקטנה מובדלת מן הגדולה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נ. | חריץ שהוא עובר בכרם עמוק י' ורחב ד' אם היה מפולש מראש הכרם ועד סופו ה"ז נראה כבין שני הכרמים ומותר לזרוע בתוכו ובלבד שלא יהיו הגפנים מסככין עליו ואם לא היה מפולש הרי הוא כגת שבאמצע הכרם שאע"פ שהיא עמוקה י' ורחבה ד' או יתר אסור לו לזרוע בתוכה אלא א"כ היה בקרחת ט"ז אמה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נא. | שביל שבין שני הכרמים הרי הוא ככרם שחרב באמצעו אם יש ביניהם ט"ז אמה מרחיק מזה ד' אמות ומזה ד' אמות וזורע את המותר ואם היה פחות מכאן לא יביא זרע לשם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נב. | שומירה (פי' בית דירה שעושים לשומר השדה) שבכרם אם גבוהה עשרה ורחבה ד' מותר לזרוע בראשה ירק ובלבד שלא יהיו השריגים נוגעים בה כדי שלא יראה ירק בתוך הכרם מלמעלה במה דברים אמורים במרובעת אבל אם היתה השומירה עגולה צריכה שיהיה בתוכה חלל ארבעה טפחים כדי שתהיה מופלגת מן הארץ וצריכה עפר על ראשה מלמעלה שלשה טפחים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נג. | הבית שבכרם אם היה יתר משלשה טפחים על שלשה טפחים זורעים בתוכו ירק ואם היה פחות משלשה על שלשה הרי הוא כסתום ואין זורעים בתוכו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נד. | גפן יחידית שהיתה נטועה בתוך הבקעה או בתוך החריץ מרחיק ממנה ששה טפחים לכל רוח וזורע את כל החריץ כדרך שהוא עושה במישור ואם היה עמוק עשרה והיה רחב שפת החריץ למעלה ארבעה אסור לזרוע בתוכו אף על פי שהרחיק ששה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נה. | וכן גפן יחידית שהיתה מוקפת גדר גבוה י' ורחב ד' לא יזרע בכל המחיצה ואע"פ שהרחיק ו' ואם הרחיק ו' וזרע לא קידש וכמה ירחיק לכתחלה ויזרע ד"א לכל רוח ואח"כ יזרע שאר החריץ או שאר המקום המוקף גדר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נו. | הגפנים שגדלו כברייתן והרי השריגים והאשכולות שלהם מושלכים בארץ הם הנקראים כרם אבל העושה כמו מטה או כמו שבכה SOגבוההSC מעל הארץ כדי שיהיו האשכולות והשריגים נמשכים עליה והגביה נוף הגפנים מעל הארץ על אותה המטה והדלה אותן הרי זה נקרא עריס ואותן הקנים וכיוצא בהם שעשה מהם מטה או שבכה והדלה עליהן את נוף הגפן הן הנקראים אפיפירות ודינין אחרים יש בעריס: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נז. | הנוטע שורה אחת של ה' גפנים או יותר וערסן על גבי כותל גבוה י' וכיוצא בו או שנטען בצד חריץ עמוק י' ורחב ד' הרי אלו נקראים עריס וצריך להרחיק מן העריס ד' אמות ואח"כ יזרע כדרך שמרחיק מן הכרם ומהיכן מודדין מעיקר הגדר שערסן עליו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נח. | כיצד הרחיק את השורה של גפנים מן הכותל אמה ונמצא העריס מן הגפנים ולכותל מודד מן הכותל ד' אמות וזורע ונמצא בין הזרע ובין עיקרי הגפנים חמש אמות ואם בא לזרוע מצד הגפנים מרחיק מעיקרי הגפנים ד' אמות שנמצא רחוק מן הכותל ה' אמות ועל דרך זו דנין בכל עריס: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | נט. | אחד הבונה את הגדר ואחר כך נטע או שנטע ואחר כך עשה את הגדר הואיל וערסן הרי זה עריס נהרס הגדר או נסתם החריץ אין כאן עריס אלא הרי כל השורה כגפנים יחידים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | ס. | עריס שחרב אמצעו ונשתיירו בו ה' גפנים בצד הגדר מכאן וה' גפנים בצד הגדר האחר מכנגדן זהו הנקרא פסקי עריס אם יש ביניהם ח' אמות ואחד מס' באמה ה"ז מרחיק מכל שורה ו' טפחים וזורע והוא שלא יזרע תחת האפיפירות היה ביניהם ח' אמות בצמצום ה"ז לא יזרע לשם ואם זרע הואיל והרחיק מכל שורה ו' טפחים ה"ז לא קידש ואם אין שם גדר מרחיק מכל שורה ו"ט וזורע שאין כאן לא עריס ולא פסקי עריס חזר ובנה הגדר חזר העריס למקומו וחזרו פסקי עריס למקומן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סא. | גנה קטנה שהיא מוקפת גדר וערס את הגפנים סביב לה מבחוץ על כל כתליה אם יש בה מלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן הואיל והיא מוקפת גדר זורעים בתוכה ירקות ואם אין בה כשיעור הזה אין זורעין בתוכה מפני שנראה הכל כעריס אחת וירק בתוכו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סב. | גפנים שהיו זרועים במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה אם עומד בארץ ובוצר את כולו רואין כל המקום שתחת העריס כאלו הוא מקום עיקרי הגפנים ואוסר ד' אמות בשדה לכל רוח משפת העריס ואם אינו יכול לבצור עד שיעלה במדרגה או בסולם אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סג. | ב' כתלים הסמוכים זה לזה והגפנים נטועים בזויות ביניהם והעריס יוצא עם הכתלים מתוך הקרן וכלה מרחיק מעיקרי הגפנים כשיעור וזורע במקום הכלה שאין עליו עריס ואע"פ שהזרע מכוון בין שני הכתלים שביניהם העריס הואיל והרחיק כשיעור הרי זה זורע בין הכתלים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סד. | גפן שעלה העץ שלה מן הארץ מעט ואח"כ נעקם ונמשך על הארץ וחזר ועלה כמו ארכובה (פי' כרעא דאדם דדמי לנו"ן כפופה) כשמודדין בין הזרע ובין הגפן ששה טפחים או ארבע אמות אין מודדין אלא מסוף הארכובה ולא מעיקר הגפן הראשון: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סה. | כבר נתבאר שאף על פי שמרחיק בין הזרע ובין הגפן כשיעור צריך להזהר שלא תסכך הגפן על הירק או הירק על הגפן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סו. | זרע ירק או תבואה וצמחה ואח"כ סיכך עליה את הגפן הקשין מותרים והדגן ידלק: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סז. | היו שרשי הגפן יוצאים לתוך הד' אמות שבין הכרם והתבואה יעקור היו שרשי התבואה יוצאים לתוך הד' אמות מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סח. | כל ההרחקות והשיעורים האמורים בכלאים באמה בת ו' טפחים שוחקות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי הכרם | סימן רצו - דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים. ובו ס"ט סעיפים: | סט. | כל השיעורים האלו שמרחיקין בין הגפנים והתבואה או הירק אינם אלא בא"י או בסוריא אבל בחו"ל מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם לכתחלה ולא אסרו בח"ל אלא לזרוע ב' מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד ואם אמר לתינוק עובד כוכבים לזרוע לו בח"ל מותר אבל לא יאמר לעובד כוכבים גדול שלא יתחלף בישראל ואע"פ שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בח"ל הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה ואפי' בח"ל והוא שיראה אותו לוקט ומוכר אבל ספיקו מותר: {הגה: וי"א דהואיל ומותר לזרוע ירק בצד הגפנים בח"ל מותר לאכול אותו ירק גם כן (הגהות מיימוני פ"י מהלכות מ"א דין ט' ותה"ד סימן קצ"ד) ואין לחוש אלא במקום דאיכא למיחש שנזרע ב' מיני ירק או ב' מיני תבואה עם חרצן במפולת יד (מרדכי פרק קמא דקדושין) ועל כן נהגו להקל במדינות אלו בירקות הנמצאים זרועות בכרמים כי לא שכיח שנזרעו באיסור: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | א. | הזורע ב' מיני זרעים כאחד בארץ ישראל לוקה שנאמר שדך לא תזרע כלאים ואחד הזורע (או המנכש) או המחפה כגון שהיתה חטה אחת ושעורה אחת או פול א' ועדשה אחת מונחים על הארץ וחיפה אותם בעפר בין בידו בין ברגלו לוקה ואחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב מכין אותו מכת מרדות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ב. | אסור לזרוע כלאים לעובד כוכבים ומותר לומר לעובד כוכבים לזרוע לו כלאי זרעים ואסור לקיים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה ומותר לישראל לזרוע כלאי זרעי' בידו בחו"ל ואפי' לערב הזרעי' לכתחל' ולזרעם בחו"ל מותר ודברים אלו דברי קבלה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ג. | אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם אבל עשבים המרים וכיוצא בהם מן העיקרים שאינם ראויים אלא לרפואה וכיוצא בהן אין בהן משום כלאי זרעים. הזרעונים מתחלקים לג' חלקים האחר נקרא תבואה והם חמשת מיני דגן. והשנית נקרא קטנית כגון הפול והאפונים והעדשים והאורז והדוחן והשומשמין והפרגין והספיר (פי' כעין רמון מלא זרעים פשאור"ו בלעז ופירוש ספיר מין קטנית ציצירק"ל בלע"ז) וכיוצא בהן. והג' נקרא זרעוני גנה והם שאר זרעים שאינם ראויים למאכל אדם והפרי של אותו הזרע מאכל אדם כגון זרע הבצלים והשומין וזרע החציר וזרע לפת וכיוצא בהן וזרע הפשתן הרי הוא בכלל זרעוני גנה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ד. | כשיזרעו כל מיני זרעונים אלו ויצמחו נקרא הצמח כולו כל זמן שלא ניכר הזרע דשא ונקרא ירק ויש מזרעוני גנה זרעונים שדרכן לזרוע מהם שדות כגון הפשתן והחרדל ואלו נקראים מיני זרעים ויש מזרעוני גנה זרעים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים והכסבר (פי' כזרע גד ת"י כסברא חיור קוליאנדר"ו בלעז) והכרפס והמרור וכיוצא בהם ואלו נקראים מיני ירקות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ה. | זרע שנתערב בו זרע אחר אם היה אחד מכ"ד כגון סאה של חטים שנתערבה בכ"ד סאה של שעורים ה"ז אסור לזרוע את המעורב עד שימעט את החטים או יוסיף על השעורים ואם זרע לוקה וכל שהוא כלאים עם הזרע מצטרף לאחד מכ"ד כיצד כ''ד סאה של חטים שנתערב בם שני קבין שעורים ושני קבין עדשים ושני קבין פולין ה"ז לא יזרע הכל עד שימעט סאה של תערובות ויבור מקצתה או יוסיף על החטים שהשעורים והעדשים והפול כולם כלאים עם החטים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ו. | בד"א כשנתערבו מיני תבואה זה בזה או מיני קטניות זה בזה או שנתערבה תבואה בקטניות או קטניות בתבואה אבל זרעוני גנה שנתערב אחד מהם בתבואה או בקטניות שיעורן א' מכ"ד ממה שזורעין בבית סאה מאותו המין אם נתערב בסאה של תבואה או קטניות לא יזרע עד שימעט או יוסיף על התבואה כיצד חרדל שנתערב בתבואה והרי החרדל זורעים ממנו קב בכל בית סאה אם נתערב ממנו אחד מכ"ד מן הקב בסאה של תבואה או של קטניות חייב למעט וכן אם היה מין זה מזרעוני גנה זורעים ממנו סאתים בכל בית סאה ואם נתערב ממנו חצי קב בכל סאה של תבואה או של קטניות ימעט לפיכך תבואה שנתערב בה זרע פשתן אם היה ג' רביעיות בכל סאה ה''ז ימעט ואם לאו אינו צריך למעט לפי שבית סאה זורעין בו ג' סאין זרע פשתן ועל דרך זה משערים בכל הזרעים האחרים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ז. | בד''א בשלא נתכוין לערב ובשלא נתכוין לזרוע הב' מינים שנתערבו אבל אם נתכוין לערב זרע בזרע אחר או [לזרוע] הב' מינים אפי' היתה חטה אחת בתוך כרי של שעורים אסור לזרעה וכן כל כיוצא בזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ח. | הזורע מין מן המינים וכשצמח ראה בו כלאים אם היה המין האחר אחד מכ"ד בשדה ה"ז ילקט עד שימעטנו מפני מראית העין שמא יאמרו כלאים זרע בכוונה בין שהיה המין האחר שצמח תבואה וקטניות בתבואה [וקטניות] או זרעוני גנה בתבואה וקטניות ובזרעוני גנה ואם היה הצומח פחות מכאן אינו צריך למעטו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | ט. | בד"א בזמן שיש מקום לחשד אבל בזמן שדברי' מראין שאין זה מדעתו של בעל השדה אלא מאליהם עלו אין מחייבים אותו למעט כיצד כגון תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס (פי' מין זרע שצובעים) ותלתן שזרעם למאכל אדם שעלו בה מיני עשבים שזה מפסיד הוא וכן כל כיוצא בזה ובמה יודע שהתלתן זרועה למאכל אדם כשהיתה זרועה ערוגות ערוגות ולה גבול סביב וכן מקום הגרנות שעלו בה מינין הרבה אין מחייבין אותן לעקור שהרי הדבר ידוע שאינו רוצה שיצמח צמח במקום הגרנות ואם הסיר מקצתן אומרים לו עקור הכל חוץ ממין אחד שהרי גילה דעתו שרוצה בקיום השאר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | י. | אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה (פי' סדן אילן שנקצץ ונשאר שרשיו בארץ ושקמה מין תאנה יערית) וכיוצא בזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | יא. | הטומן אגודות לפת וצנון וכיוצא בה תחת האילן אפילו תחת הגפן אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש שהרי אינו רוצה בהשרשתן ואם אינם אגודה או שלא היו העלין מגולין חושש משום כלאים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | יב. | שדה שהיתה זרועה וקצר הזרע ונשארו העיקרין בארץ אע"פ שאין מוציאין צמח אלא אחר כמה שנים לא יהיה זורע באותה שדה מין אחר עד שיעקור העיקרין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | יג. | היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזורעה שעורים קודם שיצמחו החטין ימתין לה עד שיפסדו החטים ויתליעו בארץ כמו ג' ימים אם היתה שדהו רוה ואח"כ יהפכם במחרישה ויזרע המין האחר ואינו צריך להפך את כולה עד שלא תשאר חטה שלא נעקרה אלא חורש השדה כדרך שחורשין אותה קודם המטר כדי שתרוה צמחו החטים ואח"כ נמלך לזורעה שעורים יהפוך ואח"כ יזרעם ואם הוריד בהמתו לתוכה וקרסמה את הצמח הרי זה מותר לזרוע מין אחר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | יד. | יש מינים בזרעים שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שנוי המקומות והעבודה שעובדים הארץ עד שיראה כשני מינים ואע"פ שאין דומין זה לזה הואיל והם מין אחד אינם כלאים זה בזה ויש בזרעים שני מינים שהם דומין זה לזה וצורת שניהם קרובה להיות צורה אחת ואעפ"כ הואיל והם ב' מינים הרי אלו אסורים זה עם זה כיצד החזרת עם חזרת גלים והעולשים עם עולשי שדה והכרישין עם כרישי שדה והכסבר עם כסבר הרים והחרדל עם חרדל מצרי ודלעת מצרית עם דלעת הרמוצה (פי' מין דלעת מר שממתקין אותה ברמץ שהוא אפר חם) אינם כלאים זה בזה וכן החטים עם הזונין והשעורים עם שבולת שועל והכוסמין עם השיפין הפול עם הספיר והפרקדן עם הטופח (פי' פרקדן וטופח מיני זרעוני' דקי' ושעועות בערבי לנביא"ה ומלפפון פי' בירושלמי פרי הבא מן האבטיח והקישות או מהאבטיח והטופח וי"א שהוא הפרי הנקרא בלע"ז ציטרול"ו והתרובדור הוא מין כרוב שעליו קטנים והתרדין הם מן ירק בוליט"י בלע"ז והלעונים הם ממין התרדין והנפוסים הם מין צנון והלפתן פי' הערוך מארוי"ו בלע"ז) ופול הלבן עם השעועות והקישות עם המלפפון והכרוב עם התרוברור והתרדים עם הלעונים אינם כלאים זה בזה אבל הצנון עם הנפוסים והחרדל עם הלפסן ודלעת יונית עם דלעת מצרית או עם דלעת הרמוצה אע"פ שדומים זה לזה הרי אלו כלאים זה בזה וכן באילן שיש ב' מינים שדומים זה לזה בעלין או בפירות הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים כמו שנתבאר בסימן רצ"ה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | טו. | יש זרעים ואילנות אחרים אע"פ שהם שני מינים בטבעם הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומין לפרי של זה דמיון גדול עד שיראו כשני גוונים ממין אחד לא חששו להם לכלאים זה עם זה כיצד הלפת עם הצנון אינם כלאים זה בזה מפני שפרייהן שוים והלפת עם הנפוס אינם כלאים זה בזה מפני שהעלים שוים אבל צנון עם הנפוס אע"פ שהעלים דומים זה לזה והפרי דומה לפרי הרי אלו כלאים הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם [פרי זה] ביותר וכן כל כיוצא באלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | טז. | כמה מרחיקים בין שני מיני זרעים שהם כלאים זה עם זה כדי שיהיו מובדלים זה מזה אבל אם נראים שנזרעו בערבוביא ה"ז אסור ושיעורים רבים יש בהרחקה זו הכל לפי גודל השדה הנזרעת ולפי רוב העלין ושילוח היונקות כיצד שדהו שהיתה זרועה מין תבואה ובקש לזרוע בצדה מין תבואה אחרת בשדה אחרת מרחיק ביניהם בית רובע והוא כעשר אמות וחומש אמה על עשר אמות וחומש אמה מרובע בין מן האמצע בין מן הצד ואם לא היה ביניהם כשיעור הזה אסור ואינו לוקה עד שיהיו קרובים בתוך ששה טפחים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | יז. | היתה שדהו זרועה ירק ובקש לזרוע בצדה שדה ירק אחר אפילו דלעת מרחיק בין ב' השדות ו' טפחים על ו"ט מרובע בין מן הצד בין מן האמצע ופחות משיעור זה אסור ואינו לוקה עד שיהיו קרובים בתוך טפח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | יח. | היתה אחת משתי השדות זרועה תבואה והשניה שבצדה ירק או דלעת מרחיק ביניהם בית רובע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | יט. | במד"א שצריך להרחיקה כשיעורים האלו בין שתי שדות אבל אם היתה שדהו זרועה ירק ורוצה לזרוע בצדה שורה של ירק ממין אחר דיו לעשות בין השדה ובין השורה תלם א' ארכו ו' טפחים בלבד ורחבו כעומקו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | כ. | היתה שדהו זרועה תבואה ורוצה לזרוע בתוכה שורה של ירק אפי' שורה של דלועין שהעלין שלהם ארוכין ומסתבכין מרחיק ביניהם ו' טפחים ואם נמשכו העלין של דלעת ונכנסו לתבואה ונסתבכו בה יעקור מן התבואה שלפני הדלעת עד שלא יתערבו העלין ואצ"ל שאם זרע שורה ממין זה ושורה ממין אחר שדיו להיות ביניהן תלם אחד (פירוש בקעי החרישה יקראו גדודים והגבוה נקרא תלם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | כא. | הרחיק בין ב' המינים הרחקה הראויה להם והיה מין זה נוטה על גבי מין זה בין שנטתה תבואה על התבואה או ירק על התבואה או תבואה על הירק הכל מותר שהרי הרחיק כשיעור חוץ מדלעת יונית שהיא נמשכת הרבה לפיכך אם נטתה יעקור מלפניה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | כב. | היה בין שני המינים בור או ניר או גפה (פי' גדר אבנים סדורות זו על גב זו בלא טיט) או דרך או גדר שהוא גבוה י' טפחים [או חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים] ורחב ד' או אילן שהוא מיסך על הארץ או סלע שהוא גבוה י' טפחים ורחב ארבעה ה"ז מותר לסמוך לצד א' מאלו והמין האחר לצד השני הואיל ואחד מכל אלו מבדיל ביניהם הרי הם נראים מובדלים זה מזה בד"א שצריך הרחקה או דבר המבדיל כשזרע בתוך שדהו אבל אם היתה שדהו זרועה חטים מותר לחבירו לזרוע בצדה שעורים שנאמר שדך לא תזרע כלאים אין האיסור אלא כשיזרע שדהו כלאים שלא נאמר הארץ [לא] תזרע כלאים ולא עוד אלא אפי' זרע בתוך שדהו שעורים סמוך לחטים ומשך זרע שעורים עד שסמכו לשדה חבירו שהיא זרועה שעורים הרי זה מותר מפני שנראו השעורים שבתוך שדהו שהם סוף שדה חבירו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | כג. | היתה שדהו זרועה חטים ושדה חבירו בצדה זרועה חטים מותר לו לזרוע תלם אחד של פשתן בצד חטים שלו הסמוך לשדה חבירו שהרואה יודע שאין דרך לזרוע תלם אחד של פשתן ולא נתכוין זה אלא לבדוק שדהו אם היא ראויה לזרוע פשתן אם לא ונמצא כזורע להשחתה אבל מין אחר אסור לזרוע בין שתי שדות אלו שהם ממין אחד עד שירחיק בתוך שלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | כד. | היתה שדהו ושדה חבירו שבצדו זרועים שני מיני תבואה לא יזרע ביניהם חרדל וחריע אפילו תלם אחד מפני שהעם זורעים מאלו תלם אחד אבל אם שתי השדות זרועים שני מיני ירקות מותר לזרוע ביניהם חרדל או חריע שמותר להקיף חרדל לכל מין חוץ מן התבואה מפני שאינם מזיקים אותה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | כה. | היתה זוית של זרע זה נוגעת בצלע של זרע האחר בתוך שדהו ה"ז מותר מפני שהם נראים מובדלים זה מזה ואצ"ל אם היתה זוית של זרע נוגעת בזוית של זרע האחר מפני שהם נראים כסוף שדה שהוא מותר בלא הרחקה ובלא הבדלה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי זרעים | סימן רצז - דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים: | כו. | מותר לזרוע שתי שורות זו בצד זו של קישואין ושתי שורות בצדן של דילועין ושתי שורות של פול המצרי ותלם בין כל מין ומין אבל לא יזרע שורה אחת של קישואים ושורה אחת של דילועין ושורה אחת של פול המצרי אע"פ שהתלם מבדיל בין כל מין ומין מפני שמינים אלו עלים שלהם ארוכים ונמשכים ומסתבכים ואם זרעם שורה בצד שורה יתערב הכל ויראו כנזרעים בערבוביא: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.