shay681/Precedents · Datasets at Hugging Face

Id int64 1 743k	text stringlengths 88 1.9M	Precedents_Found sequencelengths 1 250	__index_level_0__ int64 0 751k
30,780	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 1668/97 - ג' בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. עו"ד דרור חוטר ישי יו"ר לשכת עוה"ד בקשה לתיקון עתירה ולקיום דיון דחוף בעתירה החלטה העותרת הגישה עתירה לבית משפט זה ביום 12.3.97 אשר במסגרתה עתרה למתן צו על-תנאי כנגד המשיבים בדבר העברתו של המשיב 4 מתפקידו, זאת לאור התבטאויותיו בכלי התקשורת והגשת כתב-אישום נגדו. ביום 22.2.98 הגישה המבקשת בקשה שבה התבקש בית משפט זה, בין היתר, לקיים דיון דחוף בעתירה בעקבות הרשעתו של המשיב 4 והתבטאויותיו החדשות בכלי התקשורת עקב ההרשעה. בהחלטתי מיום 24.2.98 דחיתי בקשה זו מהנימוק שהבקשה מעלה שאלות חדשות אשר אינן עולות מהעתירה המקורית, וזאת באין בקשה להגיש עתירה מתוקנת. עתה מבקשת העותרת להגיש עתירה מתוקנת וחוזרת על בקשתה לקיום דיון דחוף בעתירה שכן לדבריה, כל יום נוסף בו ממשיך המשיב 4 לכהן כראש לשכת עורכי הדין, גורם לפגיעה קשה באמון הציבור ובאמון חברי הלשכה במוסדותיה. אני נעתרת לבקשת העותרת להגשת העתירה המתוקנת. המשיבים יקדימו להגיש תשובה לעתירה המתוקנת. לנוכח הגשת הבקשה המתוקנת, יש לאפשר למשיבים להכין את תשובתם, ומכאן שאין מקום לקבוע דיון דחוף בעתירה. ניתנה היום, כה בניסן (23.3.98). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. L03	[ "בג\"ץ 1668/97" ]	3,708
31,763	. ב בית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 1668/97 - ב' בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. עו"ד דרור חוטר יו"ר לשכת עוה"ד בקשה ל קיום דיון דחוף ולצירוף משיב החלטה העותרת הגישה עתירה לבית-המשפט ביום 12.3.97 ובה בקשה למתן צו על-תנאי כנגד המשיבים בדבר העברתו של המשיב 4 מתפקידו, זאת לאור התבטאויותיו בכלי התקשורת והגשת כתב-אישום נגדו. עתה מבקשת העותרת לקיים דיון דחוף בעתירה בעקבות הרשעתו של המשיב 4 והתבטאויות חדשות שלו בכלי התקשורת עקב ההרשעה. כמו-כן מבקשת העותרת לצרף את היועץ המשפטי לממשלה כמשיב 5 בעתירה. המבקשת פנתה ליועץ המשפט לממשלה אך ביום 18.2.98 בבקשה כי יפתח בחקירה פלילית נגד המשיב 4 בעקבות התבטאויותיו האחרונות. דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים, אשר די בכל אחד מהם כדי להוות טעם מספיק לכך: 1. בקשת העותרת מעלה שאלות חדשות אשר אינן עולות מהעתירה המקורית, ובפניי אין בקשה להגיש עתירה מתוקנת. 2. העותרת פנתה ליועץ המשפטי לממשלה אך ביום 18.2.98, אשר על-כן פנייתה לבית-משפט זה מוקדמת אם לא נמהרת. מה גם שבינתיים מתברר כי היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה בנושא. לפיכך הבקשה על שני ראשיה נדחית. ניתנה היום, כח שבט תשנ"ח (24.2.98). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. L02	[ "בג\"ץ 1668/97" ]	3,709
43,644	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1668/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. יו"ר לשכת עוה"ד דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 9.3.99 החליטה רשמת בית המשפט העליון כי העותרת תודיע לבית המשפט תוך 10 ימים אם היא מבקשת לקבוע את העתירה לדיון. עד היום טרם נתקבלה בבית המשפט הודעה מטעם העותרת. לפיכך, אם לא תגיע הודעה מטעם העותרת עד יום 1.10.99 תימחק העתירה בשל חוסר מעש. ניתנה היום, י' באלול תשנ"ט (22.8.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. I05	[ "בג\"ץ 1668/97" ]	3,710
55,164	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט בג"ץ 1668/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד בשם המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הוועד המרכזי של לשכת עו"ד 4. עו"ד דרור חטר ישי, יו"ר לשכת עוה"ד בקשה למחיקת עתירה בשם העותרת: עו"ד ברק כלב החלטה לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתנה היום, כ"ה באלול תשנ"ט (6.9.99). השופטת מיכל אגמון ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. P06	[ "בג\"ץ 1668/97" ]	3,711
64,515	ב בית המשפט העליון בג"ץ 1668/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. עו"ד דרור חוטר ישייו"ר לשכת עוה"ד הוגשה עתיר ה בשם העותרת: עו"ד יסמין קשת החלטה נוכח הזמן שחלף מאז הגשת העתירה, העותרת מתבקשת להודיע לבית המשפט, תוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטה זו, האם מבקשת היא לקבוע את העתירה לדיון. ניתנה היום, כ"א באדר תשנ"ט (9.3.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. P04	[ "בג\"ץ 1668/97" ]	3,712
1,048	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6762/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר המערער : שמעון בוחבוט נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.10.97 בתיק פלילי 320/96 שניתן על ידי כבוד השופט פריש תאריך הישיבה: א' בכסלו תשנ"ח (30.11.97) בשם המערער : עו"ד מ. מורגנשטרן בשם המשיב ה: עו"ד ח. ארצי פסק-דין לא ראינו להתערב בעונש שנגזר על המערער, מה גם שאת העבירות ביצע המערער בהיותו נושא עונש מאסר בעבודות שירות. הערעור נדחה. נוכח טענות בא כוח המערער, מן הראוי הוא ששירות בתי הסוהר ישקול שנית את מקום מאסרו של המערער. ניתן היום, א' בכסלו תשנ"ח (30.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97067620. D01	[ "ע\"פ 6762/97" ]	3,713
1,050	בית המשפט העליון רע"א 96 / 3044 בפני: כבוד השופט י' טירקל המערער : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבורסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק רע"א 1784/95 שניתנה ביום 31.3.96 על ידי כבוד השופט ש' ברלינר ה ח ל ט ה משום מה, לא השיבו המשיבים מס' 2 ו-3 על הבקשה. הבקשה תועבר לדיון לפני מותב תלתא. ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשנ"ז (27.3.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "רע\"א 96", "רע\"א 1784/95" ]	3,717
2,610	בבית המשפט העליון רע"א 3044/96 בפני: כבוד השופט י' טירקל ה מבקש : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבירסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק רע"א 1784/95 שניתנה ביום 31.3.96 על ידי כבוד השופט ש' ברלינר ה ח ל ט ה 1. בהחלטתי מיום 30.4.97 הוריתי לעכב את החלטתי מיום 27.3.97, לפיה הועבר למותב תלתא הדיון בבקשתו של המבקש להרשות לו לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי. כן נתבקשה תשובתם של המשיבים מס' 3,2 ו4- , שלא נתבקשה בהחלטה קודמת עקב טעות משרדית. בינתיים הגישו המשיבים מס' 2 ו3- את תשובותיהם. 2. לאחר עיון בתשובות אני מבטל את העיכוב האמור ומורה להעביר את הדיון בבקשה למותב תלתא. המותב ידון גם בבקשתו של המבקש לצרף מסמכים נוספים וכן לטעון לסעדים נוספים. יוקצה זמן של 15 דקות לטיעוניו של כל בעל דין. ניתנה היום, ה' בתמוז תשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ - 304496	[ "רע\"א 3044/96", "רע\"א 1784/95" ]	3,718
5,911	בית המשפט העליון רע"א 96 / 3044 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקש : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבורסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק רע"א 1784/95 שניתנה ביום 31.3.96 על ידי כבוד השופט ש' ברלינר ה ח ל ט ה 1. לאחר עיון בתגובת המשיבים מס' 2 ו3- להחלטתי מיום 27.3.97, אני מורה כי העברת הבקשה לדיון לפני מותב תלתא, כאמור בהחלטתי הנזכרת, תעוכב עד להחלטה נוספת בענין. 2. המשיבים מס' 2, 3 ו4- ישיבו על הבקשה להרשות ערעור תוך 15 ימים. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה . העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, כ"ג בניסן תשנ"ז (30.4.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ - 304496	[ "רע\"א 96", "רע\"א 1784/95" ]	3,719
9,948	ב בית המשפט העליון רע"א 3044/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המבקש : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבורסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.3.96 ברע"א 1784/95 שניתן על ידי כבוד השופט ברלינר תאריך הישיבה: כב באלול תשנ"ז (24.9.97). בשם המבקש : בעצמו בשם המשיבים : עו"ד נועם רם עו"ד בן יצחק חיים ה ח ל ט ה טענות המבקש אינן מצדיקות מתן רשות לערער. הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין קבל על עצמו מר נועם לברר את טענותיו של המבקש לגבי הסדרים האמורים להיערך עמו. ניתן היום כב באלול תשנ"ז (24.9.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96030440. B06	[ "רע\"א 3044/96" ]	3,720
1,051	ב בית המשפט העליון רע"א 6540/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקשים : 1. בהג'את פדול אליאס בשארה 2. האני פדול אליאס בשארה 3. סועאד פדול אליאס סלים נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח עווד מוחמד האדיה ז"ל ואח' 2. רשם המקרקעין בנצרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיקי המרצה 3995/95, 4642/97 (ת.א. 359/97) שניתנה ביום 28.9.97 על ידי כבוד השופט ס' ג'ראח בשם המבקשים: עו"ד מ' ח'ורי בשם המשיבים מס' 1: עו"ד ס' גרייב בשם משיב מס' 2: עו"ד ש' מן אורין החלטה 1. המשיבים מס' 1 הגישו בבית המשפט המחוזי בנצרת תובענה נגד המבקשים ונגד המשיב מס' 2 בה עתרו להצהיר על בעלותם במקרקעין מסויימים בנצרת וכן לחייב את המבקשים להעביר חלקות מסוימות על שמותיהם. במסגרת התובענה ביקשו צו מניעה זמני נגד המבקשים שיורה להם להימנע מלמכור או להשכיר או לבצע כל עסקה במקרקעין עד למתן פסק דין בתובענה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. המבקשים ביקשו להרשות להם לערער. המשיבים מס' 1 השיבו על הבקשה. המשיב מס' 2 הודיע "כי אין הוא אלא משיב פורמלי בהליכים אלה ואין לו כל עמדה ו/או עניין". 2. עיינתי בהחלטתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט המחוזי וכן בטענותיהם של באי כוח בעלי הדין ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטה. מדובר בסעד זמני שנתינתו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בתובענה שאין דרכו של בית משפט שלערעור להתערב בו. 3. הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים מס' 1 בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, י"ט בכסלו תשנ"ח (18.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "רע\"א 6540/97" ]	3,721
6,158	ב בית המשפט העליון רע"א 6540/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשים : 1. בהג'את פדול אליאס בשארה 2. האני פדול אליאס בשארה 3. סועאד פדול אליאס (בשארה) סלים נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח עווד מוחמד האדיה ז"ל ואח' משיב פורמלי: 2. רשם המקרקעין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיקי המרצה 3995/95, 4642/97 (ת.א. 359/97) שניתנה ביום 28.9.97 על ידי כבוד השופט ס' ג'ראח בשם המבקשים: עו"ד מועין ח'ורי בשם משיבים מס' 1: עו"ד ס' ג'רייב החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך 15 ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. בתשובתם יתייחסו, בין היתר, לשאלה מדוע הגישו את בקשתם לצו מניעה זמני רק אחרי שחלפו כ20- חודשים מהגשת תביעתם המתוקנת, וכן לטענה כי לבקשתם לא צורף תצהיר. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשים. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה . העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, כ"ד בחשון תשנ"ח (24.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "רע\"א 6540/97" ]	3,722
1,053	בבית המשפט העליון בג"ץ 2873/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : רחמים יעקב,רס"מ נגד המשיבים : 1. התובעת הצבאית הראשית 2. בית הדין הצבאי לערעורים בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד רועי בלכר החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט' בתמוז תשנ"ז (14.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028730. Q04	[ "בג\"ץ 2873/97" ]	3,725
2,154	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2873/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר: רס"ר יעקב רחמים נ ג ד המשיבים: 1. התובעת הצבאית הראשית 2. בית הדין הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים ה ח ל ט ה צו-על-תנאי כמבוקש. 30 יום לתשובה. צו ביניים כמבוקש. ניתנה היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028730. I02	[ "בג\"ץ 2873/97" ]	3,726
7,151	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2873/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר: רס"ר יעקב רחמים נ ג ד המשיבים: 1. התובעת הצבאית הראשית 2. בית הדין הצבאי לערעורים צו על-תנאי וצו ביניים על יסוד עתירה זו מצווה בית המשפט כי יצא מלפניו צו על תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם: מדוע משיבה מס' 1 לא תחזור בה מהערעור שהגישה לבית הדין הצבאי לערעורים. כמו כן מצווה בית המשפט כי יצא מלפניו צו ביניים המכוון אל המשיב מס' 2, והמורה לו להימנע מלקבוע דיון בערעור נשוא העתירה עד למתן החלטה סופית בעתירה זו. המשיבים יגישו תשובתם, אם רצונם בכך, תוך 30 ימים מיום המצאת כתב זה, לבית המשפט ולבעלי הדין ישירות. ניתן היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97). שמריהו כהן מזכיר ראשי העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028730. I03	[ "בג\"ץ 2873/97" ]	3,727
1,730	בבית המשפט העליון בג"ץ 3574/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : עמנואל שפירא קטין נגד המשיבים : 1. ועדת ערר על פי חוק חינוך מיוחד 2. יו"ר ועדת ערר 3. ועדת השמה על פי חוק חינוך מיוחד 4. יו"ר ועדת השמה 5. שר החינוך והתרבות בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד יהודה מי-רז החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשנ"ז (29.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035740. Q04	[ "בג\"ץ 3574/97" ]	3,729
4,483	בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 3574/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : עמנואל שפירא קטין נגד המשיבים : 1. ועדת ערר על פי חוק חינוך מיוחד 2. יו"ר ועדת ערר 3. ועדת השמה על פי חוק חינוך מיוחד 4. יו"ר ועדת השמה 5. שר החינוך והתרבות עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים החלטה ביום 24.6.97 הודיע ב"כ המשיבים כי החומר עומד לעיונה של אם העותר וכי הצדדים יקיימו ביניהם מגעים להסדר העניין מחוץ לכותלי בית המשפט. מאז חלף כחודש ימים ולאור העובדה ששנת הלימודים תתחיל ב1- לספטמבר מתבקשים המשיבים להודיע תוך 7 ימים מתאריך החלטה זו מה העלו המגעים. לאחר חלוף המועד יחזור אלי התיק למתן החלטה בין אם תגיע תשובה בין אם לאו. ניתנה היום, כ"ג בתמוז תשנ"ז (28.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035740. J03	[ "בג\"ץ 3574/97" ]	3,730
1,055	בית המשפט העליון בש"א 96 / 5173 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב : אסתר פינקל בקשה להגשת תצהיר כראיה נוספת במסגרת ערעור על החלטת הרשמת א. אפעל גבאי בע"א 5576/94 שניתנה ביום 13.5.96 בשם המערערים: עו"ד רהט (רוטהולץ) יעקב בשם המשיב: עו"ד קין מירון החלטה לסכומי המשיבה תוך 7 ימים. בתשובה תתייחס גם המשיבה לגוף הערעור. ניתן היום כז בסיון תשנ"ז (2.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B06	[ "בש\"א 96", "בע\"א 5576/94" ]	3,732
2,369	בית המשפט העליון בש"א 5173/96 ע"א 5576/94 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב ה : אסתר פינקל ערעור על החלטת הרשמת א' אפעל-גבאי בע"א 5576/94 שניתנה ביום 13.5.96 בשם המערערים: עו"ד רהט (רוטהולץ) יעקב בשם המשיבה: עו"ד קין מירון פסק-ד ין לאחר ששקלתי טענות בעלי הדין אני מחליט לקבל כראייה נוספת את התצהיר שעל הגשתו עתרו המערערים. אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק-דינה של הרשמת ומחזיר אליה את הענין על מנת שתחליט - לאחר דיון - אם יש מקום להאריך למערערים את המועד להפקדת הערבון. בנסיבות הענין וחרף קבלת הערעור אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין 5,000.- ש"ח, בלי קשר לתוצאות. ניתן היום, י"ח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B07 /שב	[ "בש\"א 5173/96", "ע\"א 5576/94", "בע\"א 5576/94" ]	3,733
8,843	ב בית המשפט העליון בש"א 96 / 5173 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב : אסתר פינקל בקשה לביטול פסק דין שניתן בבש"א 3755/96 ביום 11.9.96 בשם המבקש : עו"ד קין ה ח ל ט ה אין ספק שסכומי המבקשת הוגשו בעתם (ראה החלטתי מיום 14.8.96), אך לא תויקו בתיק. בנסיבות אלו זכאית המבקשת לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק ואני מבטל אותו. אין צו להוצאות. ניתן היום יג בסיון תשנ"ז (18.6.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B03	[ "בש\"א 96" ]	3,735
10,856	ב בית המשפט העליון בש"א 96 / 5173 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב : אסתר פינקל ערעור על החלטת הרשמת א. אפעל גבאי בע"א 5576/94 שניתנה ביום 13.5.96 בשם המערערים : עו"ד רהט (רוטהולץ) יעקב בשם המשיב : עו"ד קין מירון ה ח ל ט ה בפסק הדין שבוטל על ידי היום נרמזה האפשרות - שאליה התייחס גם עו"ד קין, שתוגש בקשה להגיש את התצהיר כראיה נוספת בערעור על החלטת הרשמת. בנסיבות שנוצרו בתיק זה אתן למערערת הזדמנות להגשת בקשה הנתמכת בתצהיר להגשת תצהיר שהוגש כראיה נוספת תוך 7 ימים. יש לקבל על הבקשה את תגובת עו"ד קין. לאחר מכן אמשיך לטפל בערעור. ניתן היום יג בסיון תשנ"ז (18.6.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B04	[ "בש\"א 96", "בע\"א 5576/94" ]	3,736
1,056	ב בית המשפט העליון רע"א 6209/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : GEBER. BELLMER GMBH נגד המשיב ה : 1. מילובן אם.סי.פי בע"מ משיב פורמלי: 2. אולג זילברמן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ת.א. 219/95 שניתנה ביום 14.9.97 על ידי כבוד השופט פינקלמן בשם המבקשת: עו"ד יהונתן צבי בשם משיבה מס' 1: עו"ד יוסף רנרט ואח' בשם משיב מס' 2: עו"ד א' ברק ואח' החלטה 1. המשיב מס' 2 הגיש בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המשיבה מס' 1 לפצותו עבור נזקי גוף שנגרמו לו. המשיבה מס' 1 שלחה למבקשת הודעה לצד שלישי. בקשתה של המבקשת למחוק את ההודעה נדחתה ועל כך מבקשת היא להרשות לה לערער. 2. בית המשפט המחוזי דן בכל טענותיה של המבקשת לפרטיהן ומצא כי בשלב זה של הבירור לא הונחה לפניו תשתית עובדתית מספקת שעל פיה ניתן למחוק את ההודעה לצד שלישי. כפי שקבע "יכול שאשוב לנושא זה בסיומו של הבירור המשפטי, אם אתבקש לכך, על סמך תשתית עובדתית ראויה, שתבוא בפני בית המשפט". עיינתי בטענותיה של המבקשת ואין לדחותן בקש. אף על פי כן נראה לי שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. סבורני כי לפני המבקשת פתוחות דרכים דיוניות כדי למנוע מן המשיבה מס' 1, כלשונה, לזכות "בפרס של הכרחת המבקשת להתדיין עד לסיום המשפט", אם אין ברצונה להמתין לשלב מאוחר יותר של הבירור, כפי שקבע בית המשפט. 3. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ג' בכסלו תשנ"ח (2.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ	[ "רע\"א 6209/97" ]	3,737
1,057	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3003/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר העותר : ברהם אוסמה נגד המשיב : מנהל כלא מגידו פסק-דין עתירתו של העותר היא "עתירת אסיר", כהוראת סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-, אמורה היא להידון בבית-המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית-הסוהר בו מוחזק העותר. העותר מוחזק עתה בבית-סוהר "השרון", ועל-כן נתונה הסמכות לדון בעתירה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. יש להעביר איפוא העתירה והעתקי כל ההחלטות והמיסמכים האחרים שנצברו בתיק לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. היום, ט"ז בתמוז תשנ"ז (21.7.97) המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97030030. G05	[ "בג\"ץ 3003/97" ]	3,738
4,085	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 3003 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותר: ברהם אוסמה נגד המשיב : מנהל כלא מגידו עתירה למתן צו ביניים החלטה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה תוך 15 ימים. התגובה תובא לפני ואחליט על דבר המשך ההליכים. היום, י"א באייר תשנ"ז (18.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT	[ "בג\"ץ 97" ]	3,740
1,058	בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 1101 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש: פיטוסי שמעון נגד המשיב : שב"ס בקשה לפטור מתשלום אגרה החלטה פטור מאגרה. ניתנה היום, י"א באדר א' תשנ"ז (18.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97011010. Q01	[ "רע\"ב 97" ]	3,743
12,682	ב בית המשפט העליון רע"ב 97 / 1101 בפני: כבוד הנשיא א. ברק המבקש: שמעון בן אליהו פיטוסי נגד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.12.96 בע"ש 2094/96 שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב: עו"ד דינה זילבר ה ח ל ט ה המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה כוללת של 14 שנים וארבעה חודשים בגין הרשעות בעבירות של התפרצות לבית דירות, שימוש בסמים מסוכנים, גניבת רכב ושימוש ברכב גנוב וגרימת נזק לרכוש. ביום 3.8.96 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה ביקש לחזור ולהיכלל בסבב חופשות ולשנות את הקטגוריה אליה שוייך. בדיון שנערך בעתירה הביעה ב"כ המשיב את התנגדות המשטרה לבקשה וציינה, כי המבקש ניצל בעבר את חופשותיו לשם בריחה מן הכלא ולשם ביצוע עבירות נוספות. כך ב - 1989, כך ב - 1991 וכך ב - 1995. היא הוסיפה וציינה, כי המבקש הועמד לדין על ביצוע עבירות שעבר בחופשותיו וכי נדון עקב כך לתקופות מאסר נוספות. עוד ציינה ב"כ המשיב, כי למבקש שלוש הרשעות נוספות בגין סמים ואלימות. בית המשפט (כב' השופט א' בייזר) דחה את עתירת המבקש וקבע: "עברו של העותר בבריחות בביצוע עבירות בזמן הבריחות הופכת החלטת שב"ס שלא לאשר לו חופשה בשלב זה להחלטה סבירה. העתירה נדחית." בבקשה שבפני טוען המבקש, כי היטיב את דרכיו וכי שינוי הקטגוריה יאפשר לו לעבור תהליך שיקומי. לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש נוגעות לשיקול דעתו של המשיב בעניינו. שיקול דעת זה נבחן ונמצא סביר על ידי בית המשפט המחוזי (וראה: רע"ב 2410/93 מדינת ישראל ואח' נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 803, 805). רשות ערעור על החלטות מסוג זה תינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כללית או עניין ציבורי של ממש (ראה: רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה. המבקש שב וניצל לרעה את האמון שניתן בו בעבר וניצל את חופשותיו לגרימת נזק נוסף לחברה. החלטת המשיב, שהתקבלה על בסיס המידע האמור, רחוקה מלהיות בלתי סבירה ומכל מקום אינה מעוררת כל שאלות או טענות הראויות לדיון בפני בית משפט זה. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ה אדר ב' התשנ"ז (3.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97011010. A05 /דז/	[ "רע\"ב 97", "רע\"ב 2410/93", "רע\"ב 7/86" ]	3,744
1,059	ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה לע יון חוזר בשם המערער: עו"ד עמי אסנת החלטה מתבקשת עמדת המשיבים אשר תוגש תוך חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה. המועד להגשת ערעור על החלטתי מיום 21.12.97 מוארך עד לקבלת החלטה בבקשה לעיון חוזר. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשנ"ח (28.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O04	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,745
1,531	ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד עמי אסנת החלטה מתבקשת עמדת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ה בחשון תשנ"ח (25.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O02	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,746
8,453	ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד עדנה יוסף החלטה בתאריך 3.11.97 ניתנה החלטה המתריאה על דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. המועד להפקדת הערבון חלף לפני כשנה וחצי. בנסיבות אלה, לא ניתן לשגר לבית המשפט ערבות בנקאית בלא לבקש הארכת המועד להפקדתה. הערבות תושב. אני מאפשרת למערער הזדמנות נוספת ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור. התגובה תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ג בחשון תשנ"ח (13.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O01	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,747
16,077	ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד עמי אסנת בשם המשיבה הראשונה: עו"ד ח. אזולאי בשם המשיב השני: עו"ד מירה וולף החלטה אין בפי המערער כל גירסה שהיא בנוגע לאי הפקדת הערבון במועד. כל שנאמר בבקשה הוא, כי ההודעה על קביעת גובה הערבון איננה נמצאת בתיק, וככל הנראה תויקה בתיק אחר; זאת ותו לאו. יש לציין, כי הבקשה גם אינה נתמכת בתצהיר אשר יבאר את נסיבות האיחור. המדובר באיחור של כשנה וחצי בהפקדת הערבון, אשר לא הובא לו כל הסבר. זולת הטענה, כי אי הפקדת הערבון במועד לא היתה מעשה מכוון אלא תוצאה של טעות, לא נאמר דבר. כך, למשל, לא נעשה כל נסיון להתמודד עם העובדה, כי קיים בתיק אישור מסירה חתום על ידי "רחל שקד" ממשרד אסנת, חפץ ושות' לפיו התקבלה ההודעה על קביעת הערבון בתאריך 13.5.96. הרושם הנוצר הוא, כי לא נעשה כל נסיון רציני לברר כיצד ארעה התקלה ובאילו נסיבות. לא ניתן להתגבר על איחור כה ממושך בהפקדת הערבון על ידי העלאת טענה סתמית בדבר טעות שארעה. טעות איננה מטה קסם באמצעותו ניתן לבטל את התוצאות המשפטיות של אי הפקדת הערבון במועד. על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש להאריך את המועד שהוחמץ על המערער לתת הסבר מפורט, משכנע ומתקבל על הדעת. זאת לא נעשה במקרה זה. לפיכך, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד. הערעור נדחה על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, כ"ב בכסלו תשנ"ח (21.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O03	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,748
26,702	ב בית המשפט העליון בירושלים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט ח' אריאל המ בקשת : זהבה לופו נגד המשיבים : 1. בנק איגוד לישראל בע"מ 2. יעקב לופו בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור החלטה ההרכב שידון ויחליט בערעור - יחליט גם לעניין הבקשה לראיות נוספות. ניתנה היום, כ"ה בכסלו תשנ"ט (14.12.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. S06 /אמ	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,749
28,368	ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד עמי אסנת בשם המשיבה הראשונה: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב השני: עו"ד מירה וולף ' החלטה לאחר שניתנה החלטתי מיום 21.12.97 התברר כי המערער הפקיד ערבון במועד. הדבר מוכח בעליל על ידי עותק הערבות הנושא חותמת קבלה של בית המשפט העליון מתאריך 25.5.96. יש להצטער על כך שהערבות המקורית איננה מתויקת בתיק בית המשפט וכן על כך שהמערער לא איתר את עותק הערבות לפני שניתנה ההחלטה הדוחה את הערעור על הסף. בנסיבות אלה, דינה של ההחלטה מיום 21.12.97 להתבטל, והדיון בערעור יימשך. המערער ישא בהוצאות המשיבים 1 ו2- בסכום של 1,000 ש"ח לכל אחד מהם, וזאת ללא קשר לתוצאות הדיון בערעור. ניתנה היום, ט"ו בטבת תשנ"ח (13.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O05	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,750
48,524	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. זהבה לופו 2. יעקב לופו ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה"פ 1025/92 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: כ"ט בכסלו תש"ס (8.12.99) בשם המערער : עו"ד עמי אסנת, עו"ד עדנה יוסף, עו"ד גד טיכו בשם המשיב ה 1: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב 2: עו"ד מירה וולף החלטה הצדדים יהיו רשאים להגיש השלמות לטיעוניהם - המערער בתוך 30 יום מהיום, והמשיבים בתוך 30 יום מיום קבלת סיכומי המערער. במהלך תקופה זו, הצדדים יעשו מאמצים להגיע להסדר פשרה ויש להמציא לבית-המשפט הודעה מוסכמת בענין זה תוך 60 יום מהיום. עם קבלת הסיכומים וההודעה יובא התיק בפנינו למתן פסק-דין. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תש"ס (8.12.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. L15	[ "ע\"א 1548/96", "בה\"פ 1025/92" ]	3,751
48,567	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המבקשת (המשיבה) : זהבה לופו נ ג ד המשיב (המערער): בנק איגוד לשיראל בע"מ משיב פורמלי: יעקב לופו בקשות להבאת ראיות נוספות בערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה.פ. 1025/92 שניתן על ידי כבוד השופט סגן הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: ז' בניסן תשנ"ט (24.3.99) בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב: עו"ד עמי אוסנת, עו"ד גד טיכו ה ח ל ט ה לבקשת באת-כוח המבקשת הננו מאפשרים לה לסכם בכתב את טענותיה לעניין הבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור. הסיכום יוגש, והעתקו יימסר לבא-כוח המשיב במישרין, לא יאוחר מיום 8.4.99. לבא-כוח המשיב רשות תגובה בכתב לא יאוחר מיום 22.4.99. עם הגשת הסיכומים יוחזר התיק לעיון שופטי ההרכב. ניתנה היום, ז' בניסן תשנ"ט (24.3.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F10	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,752
49,180	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 - ז' בפני: כבוד השופט א' מצא המבקשת (המשיבה): זהבה לופו נגד המשיב (המערער): בנק איגוד לישראל בע"מ בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי ה ח ל ט ה מתבקשת תגובת המשיב. בא-כוח המשיב יגיש את תגובתו בכתב, תוך 15 ימים ממועד המצאת ההחלטה, ועם הגשתה יוחזר התיק לעיוני. ניתנה היום, יז' בשבט תשנ"ט (3.2.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F08	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,753
55,839	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקשת (המשיבה): זהבה לופו נ ג ד המשיב (המערער ) : בנק איגוד לישראל בע"מ משיב פורמלי: יעקב לופו בקשה להבאת ראיות נוספות בערעור בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב: עו"ד עמי אסנת החלטה 1. לקבוע בפני הרכב לדיון בבקשות להבאת ראיות בערעור. 2. הגשת סיכומי הטענות בערעור מעוכבת בזה עד להחלטת ההרכב בבקשות. ניתנה היום, כ"ג באדר תשנ"ט (11.3.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F09	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,754
56,020	ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - י"א בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המשיבה 1: עו"ד חיה אזולאי החלטה באת-כוח משיבה 1 מתבקשת לנמק את בקשתה. לאחר מכן אחליט בבקשה. ניתנה היום, י"א בחשון תש"ס (21.10.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. V14	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,755
60,370	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המבקשת (המשיבה) : זהבה לופו נגד המשיב (המערער): 1. בנק איגוד לישראל בע"מ משיב פורמלי: 2. יעקב לופו בקשות להבאת ראיות נוספות בערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה.פ. 1025/92 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: ז' בניסן תשנ"ט (24.3.99) בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב: עו"ד עמי אוסנת, עו"ד גד טיכו ה ח ל ט ה השופט א' מצא: 1. המבקשת ובעלה (המשיב 2) הם בעלים משותפים של נכס מקרקעין הכולל מגרש ועליו דירת-מגורים. בגין חובותיו של הבעל כלפי המשיב 1 (להלן - הבנק) נרשמה, ביום 6.9.88, משכנתא על הנכס לטובת הבנק. ביולי 1992 פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי, על דרך המרצת-פתיחה, בבקשה להכריז על בטלות המשכנתא, למצער ביחס לחלק הנכס הרשום בבעלותה. המבקשת טענה, כי אינה זוכרת שאמנם חתמה על שטר המשכנתא. עם זאת הניחה, כי השטר הוגש לה לחתימה על-ידי בעלה וכי חתמה עליו בהיסח הדעת, מבלי לקרוא את תוכן המסמך ומבלי להבין את מהותו. בנסיבות אלו, נטען בתובענה, עומדת למבקשת עילת בטלות מחמת אפסות המסמך (non est factum) . יצוין כי החתימות על גבי שטר המשכנתא אושרו על-ידי עורך-דין. באישור נאמר, כי שני הממשכנים התייצבו וחתמו על השטר לפניו, לאחר שהסביר להם את מהות העיסקה. המבקשת, שהכחישה את הדבר, טענה, שמעולם לא ראתה את עורך הדין. לנוכח גירסה זו, שבעלה של המבקשת תמך בה, הוזמן עורך הדין כעד מטעם הבנק. אך בית המשפט המחוזי, שהאמין להשערת המבקשת אודות הנסיבות בהן הוחתמה על גבי שטר המשכנתא, העדיף את גירסתה גם לעניין אי-נוכחותו של עורך הדין במעמד החתימה. בקבלו את גירסת המבקשת נעתר בית המשפט לתובענתה, הצהיר כי המשכנתא שנרשמה על חלקה של המבקשת בטלה וציווה למחוק רישום זה. 2. הבנק הגיש ערעור נגד פסק-דין זה, וערעורו תלוי ועומד לפנינו. ביום 23.4.96 נעתרתי לבקשת הבנק והוריתי לעכב את ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן פסק הדין בערעור. וביום 25.1.99 הורתה כבוד הרשמת לבאי-כוח הצדדים לסכם בכתב את טענותיהם בערעור. לפנינו עתה שתי בקשות מטעם המבקשת (האחת מיום 14.12.98 והשניה מיום 3.2.99), בהן היא עותרת כי יותר לה להגיש, כראיות נוספות במסגרת הערעור, שתי חוות-דעת של גרפולוג מומחה, אישור בדבר תלונה שהגישה למשטרה נגד בעלה, ותצהירים מפי המבקשת ומפי באת-כוחה. בעזרת הראיות הנוספות הללו - מקווה ומאמינה המבקשת - יעלה בידה לשכנע את בית המשפט, כי, לאמיתו של דבר, כלל לא חתמה על שטר המשכנתא וכי החתימה המתנוססת על השטר, והמתיימרת להיות חתימתה, אינה אלא חתימה מזויפת. המבקשת מצאה יסוד לחשד, כי חתימתה זויפה בידי בעלה, ובשל חשד זה התלוננה עליו במשטרה. לאחר בקשת וקבלת תגובת בא-כוח הבנק לבקשות, נחה דעתי, כי הבקשות מחייבות הכרעה בטרם יגישו הצדדים את סיכומי טענותיהם בערעור. כן ראיתי טעם להורות שהבקשות תידונה בפני הרכב. בתום שמיעת טענות הפרקליטים לפנינו, בישיבת יום 24.3.99, נעתרנו לבקשת באת-כוח המבקשת ואיפשרנו לה להגיש השלמה בכתב לטענותיה, ואילו לבא-כוח הבנק ניתנה רשות להגיב בכתב על הטענות. 3. אני סבור שדין הבקשות להידחות. לפי תקנה 457(א) לתקנות סדר האזרחי, התשמ"ד1984-, מוסמך בית המשפט שלערעור להרשות הבאת ראיה נוספת, אם ראה צורך בכך "כדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת". ביישומה של הוראה זו נהוג, כידוע, להבחין בין "הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה, שאירעה לפני מתן פסק הדין שמערערים עליו, ונטענה לפני הדרגה הראשונה", לבין "הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה חדשה שאירעה אחרי מתן פסק הדין" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין), בעמ' 848). חוששני, שאת הראיות, נשוא בקשותיה של המבקשת, לא ניתן לשייך לאף אחד משני סוגי המקרים הללו. פשיטא שלסוג המקרים השני לא ניתן לשייכן, באשר העובדה, אותה מקווה המבקשת להוכיח בעזרתן, אירעה לפני מתן פסק הדין. דא עקא, שגם לסוג המקרים הראשון לא ניתן לשייכן, שכן העובדה אשר להוכחתה מבקשת המבקשת להביא את הראיות הנוספות, כלל לא נטענה לפני הערכאה הראשונה כחלק מעילת תובענתה של המבקשת. טענת המבקשת בדבר זיוף חתימתה, אותה מבקשת היא להוכיח בעזרת הראיות הנוספות, מציגה התרחשות עובדתית שונה לחלוטין מזו שניצבה ביסוד תביעתה. ניתן אף לומר, שגירסתה העובדתית החדשה אינה עולה בקנה אחד, ולמעשה אף סותרת, את העובדות שנטענו בתצהיר ובעדות, שמסרה המבקשת לפני בית המשפט המחוזי, ושעל יסוד הוכחתן, להנחת דעתו, פסק בית המשפט לקבל את התובענה. לא זו אף זו: ככלל, ייטה בית המשפט להתיר לבעל-דין להביא ראיה להוכחת עובדה, שנטענה על-ידיו לפני הערכאה הראשונה, רק אם שוכנע שדבר קיומה של הראיה (שאמנם נראית כנחוצה להכרעה) נודע למבקש רק לאחר מתן פסק הדין ושאף בשקידה סבירה לא היה בידי המבקש לגלות את הראיה מבעוד מועד ולהביאה לפני בית המשפט שלדיון (ראו, לדוגמה, ע"א 82/88 שמואלי נ' קצב , פ"ד מו(4) 129, 134). גם תנאי זה אין המבקשת מקיימת. הלוא המבקשת מוחזקת כמי שבמועד הגשת התובענה ידעה - ולפחות יכולה היתה לברר - את כל העובדות המקימות לה עילה. אם נכונה טענתה, שהעובדות הצריכות להכרעה אינן אלו עליהן הסתמכה לפני הערכאה הראשונה, אלא העובדות להן היא טוענת עכשיו, היה בידה - וממילא היה עליה - לגייס מבעוד מועד ולהביא לפני בית המשפט המחוזי את הראיות הדרושות להוכחתן. 4. המבקשת טענה, כי בעדותה לפני בית המשפט המחוזי העלתה את האפשרות שחתימתה זויפה, אלא שלעת ההיא לא היתה בידה ראיה להוכחתה. ואולם, טענה זו אינה מתיישבת עם האמור בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ביחס להגדרת נושא המחלוקת: "...יש לציין כי אין המבקשת טוענת במפורש טענת זיוף, אולם למרות חתימתה מבחינה פיסית על שטר המשכנתא, היא טוענת על פגמים מהותיים ביצירת המסמך". נמצא שגם בעדותה לא חלקה המבקשת בדבר עצם חתימתה על המסמך; והנה עתה מבקשת היא להוכיח, כי לא חתמה עליו כלל. אלו הן שתי גירסאות עובדתיות שונות, המוציאות אחת את רעותה. דומה שבעצם הצגת גירסתה החדשה משמיטה המבקשת את הקרקע מתחת לגירסה שעל יסודה זכתה בתביעתה. מן הבחינה הזאת, לפחות, חורגות הבקשות שלפנינו מכל אשר ידענו והתנסינו בו, בכגון דא, עד היום. הניסיון מלמד, וכך אף הדעת נותנת, שבקשה להבאת ראיות נוספות להוכחת עובדה שאירעה לפני מתן פסק הדין, עשויה לבוא מצד בעל-דין שבית המשפט שלדיון לא קיבל את עמדתו במחלוקת העובדתית שהיתה דרושה להכרעה, ולאחר מתן פסק הדין הגיעה לידיו ראיה חדשה לאמיתות גירסתו, שבעזרתה מקווה הוא שיעלה בידו לשכנע את ערכאת הערעור כי הכרעת הערכאה הדיונית טעונה שינוי. אך קשה להלום, ואף לא נתקלנו, שבעל-דין, שגירסתו העובדתית נתקבלה, יבקש להביא, במסגרת הערעור שהגיש יריבו, ראיות חדשות שמטרתן לבסס גירסה עובדתית שונה מזו שעל יסודה זכה במשפטו. 5. בשלב הטיעון לפנינו שאלנו את הפרקליטים, אם יהיו נכונים לשקול הסדר, לפיו יתקבל ערעורו של הבנק, יבוטל פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, וההליך יוחזר לדיון מתחילתו על יסודם של כתבי טענות חדשים. בא-כוח הבנק הודיענו שהוא מקבל את ההסדר המוצע. באת-כוח המבקשת השיבה, כי אינה מוכנה למחול על זכייתה במשפט הראשון. מן הנסיבות שתוארו מתחייב, לדעתי, שאין המבקשת יכולה להיאחז, בעת ובעונה אחת, בשתי הגירסאות העובדתיות. כן ברי, שגם לוא ראינו להתיר לה להביא את ראיותיה החדשות, היה עלינו להחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי לגביית הראיות החדשות ולמתן הזדמנות לבנק לחקור את עדי המבקשת ולהביא ראיות מצדו לסתירת הגירסה העובדתית החדשה. לוא קיבלה המבקשת את ההסדר המוצע, היתה זוכה, לפנים משורת הדין, בהזדמנות להוכיח את זכאותה להכרזה על בטלות המשכנתא על יסודה של התשתית הראייתית החדשה. אך משדחתה המבקשת את ההסדר המוצע, יש להכריע בבקשותיה על-פי שורת הדין; והדין אינו מאפשר לקבל את בקשותיה. 6. מן הטעמים שפורטו יש לדחות את הבקשות. על המבקשת לשלם לבנק שכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח. ש ו פ ט השופטת ד' דורנר : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בהחלטתו של השופט א' מצא. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ט (17.6.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F11	[ "ע\"א 1548/96", "ע\"א 82/88" ]	3,756
61,421	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחי ים ע"א 1548/96 - ח' בפני: כבוד השופט א' מצא המ בקשת: זהבה לופו נגד המשיבים : 1. בנק איגוד לישראל בע"מ 2. יעקב לופו בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי ה ח ל ט ה הבקשה נדחית. ההחלטה תשומע במועד שנקבע. אם אין בידי באת כוח המבקשת להתייצב, הריהי פטורה מהתייצבות וההחלטה תומצא לה, לאחר השימוע, בדואר או בפקס. ניתנה היום, ל' בסיון תשנ"ט (14.6.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F12	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,757
62,513	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. זהבה לופו 2. יעקב לופו קביעת מועד לדיון בערעור ה ח ל ט ה בעקבות החלטתנו מיום 17.6.99, בעניין בקשות המשיבה 1 להבאת ראיות נוספות בערעור, הרינו מורים לקבוע את הערעור לשמיעה בפנינו בהקדם. לקראת מועד הדיון שייקבע יגישו באי-כוח הצדדים עיקרי טיעון קצרים כמקובל. החלטתה של כבוד הרשמת מיום 25.1.99, בדבר הגשת סיכומים בכתב, מעוכבת בזה עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ו' בתמוז תשנ"ט (20.6.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F13	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,758
64,619	ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ו' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות, גודל גופן 11, תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא. 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערער תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערער. 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. ניתנה היום, ח' בשבט תשנ"ט (25.1.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. P07	[ "ע\"א 1548/96" ]	3,759
90,976	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער: בנק איגוד לישראל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. זהבה לופו 2. יעקב לופו ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה"פ 1025/92 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: כ"ט בכסלו תש"ס (8.12.99) בשם המערער: עו"ד עמי אסנת, עו"ד עדנה יוסף, עו"ד גד טיכו בשם המשיבה 1: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיבה 2: עו"ד מירה וולף פסק-דין השופטת ד' דורנר: העובדות, ההליכים והטענות 1. בתאריך 6.8.88 רשם המשיב 2 (להלן: הבעל) בגין חובותיו למערער (להלן: הבנק) משכנתה לטובת הבנק על בית-מגוריו והמגרש שעליו הבית בנוי (להלן: הנכס). הנכס הוא בבעלות המשותפת של הבעל, רואה-חשבון עצמאי, ואשתו, המשיבה 1 (להלן: האישה), שניהלה את משק-הבית של בני-הזוג וגידלה את ילדיהם. שטר המשכנתה נערך בשישה עותקים, ומסמכי המשכנתה נושאים 42 חתימות של כל אחד מבעלי הנכס. חתימות הבעל והאישה על שטר המשכנתה אושרו על-ידי עורך-דין דן פנחס, כמצוות תקנת 16(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשל"ט1969-. בתקנה זאת נקבע: התייצבו בעלי העיסקה לפני עורך-דין, יחתים אותם על שטר העיסקה ויאמת חתימותיהם בחתימת ידו לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העיסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם. באישור, שהוא תנאי לרישום המשכנתה בספרי המקרקעין, כתב עורך-דין פנחס, כי הבעל והאישה חתמו בפניו על שטר המשכנתה לאחר שהסביר להם את מהות העיסקה. מסמכי המשכנתה נמסרו על-ידי הבעל לבנק כשהם נושאים את חתימתו של רשם המקרקעין. 2. הבעל הסתבך בחובות, ולא יכול היה לעמוד עוד בהתחייבויותיו כלפי הבנק. לטענתו, מנהל הבנק לא עמד בהבטחותיו לכסות את יתרת החוב שנצברה בחשבונו על-ידי מתן הלוואה בתנאים נוחים. הוא פנה, לדבריו, לעזרת דודתה של האישה, עורכת-הדין חנה אזולאי, כדי להגיע להסדר פשרה עם הבנק, אך ללא הועיל. או אז, בדצמבר 1992, לאחר שהבנק החל בהליכי גבייה, לרבות מימוש המשכנתה, הגישה האישה תובענה על דרך המרצת-פתיחה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד הבנק והבעל. בגדר התובענה ביקשה האישה להכריז על בטלות המשכנתה, למיצער באשר לחלקה בנכס. בתובענה לא הכחישה האישה כי חתמה על שטר המשכנתה, אלא טענה כי חתימתה הושגה במירמה. וכך נכתב בסעיף 4 לתובענה: הסתבר כי חתימת ה[אישה] על המשכנתא הושגה במרמה, בחוסר תום לב מובהק, מאחורי גבה של ה[אישה], תוך העלמת העובדות מה[אישה], מבלי אפילו שנתבקשה הסכמתה לרישום משכנתא על חלקה בבית ותוך הפרת חובה כללית עפ"י החוק למנוע נזק מאדם שצריך לצפות כי ייגרם לו נזק. בתצהיר שצירפה לתובענה הכחישה האישה כי חתמה על שטר המשכנתה בפני עורך-דין, והסבירה כי הבעל הוא שהחתים אותה על שטר המשכנתה. וכך, בין השאר, הצהירה בסעיף 7 לתצהירה: לעיתים בעלי נותן לי מסמכים לחתימה ואני חותמת מבלי לשאול דבר, מבלי לקרוא ומבלי לדעת במה מדובר. בחקירתה הנגדית העידה האישה: אני אישה מודעת מה משמעותה של חתימה. אני אישה בוגרת ואני יודעת... הייתה הסכמה בינינו ואמון בינינו שאם זה לא דבר חשוב אני יכולה לחתום בעיניים עצומות, הוא רואה-חשבון, זה לא סתם בעל. אני בסך הכל עקרת בית, אני לא עבדתי בעבודה משרדית, אני לא יודעת שום דבר, ואני סמכתי עליו בדברים כאלה... הוא לא היה מסתיר [את המסמכים] אבל אם היה אומר לי תחתמי הייתי סומכת על זה שזה דבר שאני יכולה לחתום בלי לדעת על מה אני חותמת, זה לא מספיק חשוב כדי שהוא יעמוד ויגיד לי: "...אנחנו צריכים לשוחח ולדון בזה אם את מוכנה לחתום או לא". לשאלה כיצד לא ראתה את הכיתוב הברור על-גבי המסמכים, שכותרתם "משכנתה ללא הגבלה בסכום", השיבה: אני בבית מסתובבת בלי משקפיים, אני כדי לקרוא חייבת משקפיים, כדי לחתום אני צריכה משקפיים אבל אם הבעל אומר שחתמתי חתמתי בלי משקפיים. הבעל, שאף תצהירו צורף לתובענה, תמך בגירסת האישה, וטען כי הוא זה שהחתים את האישה על שטרי המשכנתה, וכי עורך-הדין פנחס אישר חתימתה לבקשתו, מבלי שהאישה התייצבה בפניו. וכך, בין השאר, נכתב בתצהיר: החתמתי [את האישה] בביתנו. איש זולת שנינו לא היה במעמד החתימה ... אני בלבד נוכחתי ב[פגישה עם עורך-הדין פנחס]. עורך-הדין פנחס שאלני אם החתימה המופיעה על שטרי המשכנתה היא של אישתי. עניתי בחיוב והוא אישר את החתימה ... עד ל[סוף קיץ 1991] לא ידעה אישתי על רישום המשכנתה לטובת בנק איגוד. בעדותו הסביר הבעל כי החתים את האישה על מסמכי המשכנתה שעה שהייתה בעיצומה של שיחה טלפונית נסערת ולא הרכיבה משקפיים. על-יסוד הגירסה המשותפת לבעל ולאישה טענה האישה בתובענתה כי בחתימתה "לא נעשה דבר" ( non est factum , להלן גם: אפסות). עורך-דין פנחס, שהגיש תצהיר מטעם הבנק, הכחיש בתוקף את גירסת בני-הזוג. הוא הסביר, כי אומנם אינו זוכר את נסיבות ההחתמה, אך מעולם לא אישר חתימה מבלי שהחותם התייצב בפניו כנדרש בתקנה 16(4) לתקנות המקרקעין, וכי לא ייתכן שמעל בתפקידו כעורך-דין, ואישר את חתימת האישה על עיסקת מקרקעין מבלי לראות אותה ולהסביר לה את מהות העיסקה. וכך כתב בתצהירו: בהתייחס לטענתה של [האישה] כאילו לא חתמה בנוכחותי על שטר המשכנתה ולא הסברתי לה את מהות חתימתה, הנני להכחיש באופן חד משמעי טענה זו. מעולם לא אימתתי חתימה של חותם שלא חתם בנוכחותי ושלא הסברתי לו את מהות חתימתו ... טענתה הנ"ל של ה[אישה] היא טענת סרק, הפוגעת בשמי הטוב וכנראה מתבססת על ההנחה שבחלוף הזמן מאז החתימה לא אזכור, מטבע הדברים, את הפרטים הנוגעים לחתימה. 3. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא השופט אורי גורן), דחה את עדותו של עורך-דין פנחס, וקיבל את גירסותיהם של בני-הזוג. על-יסוד תשתית עובדתית זאת הגיע בית-המשפט המחוזי למסקנה, כי התחייבותה של האישה בטלה, בשל כך שבחתימתה על שטר המשכנתה "לא נעשה דבר". וכך נכתב, בין השאר, בפסק-הדין: למרות חתימתה מבחינה פיסית על שטר המשכנתה, ה[אישה] טוענת על פגמים רצוניים מהותיים ביצירת המסמך ... שהעובדה כי ה[אישה] אינה ולא היתה חייבת לבנק ו/או ערבה לחובות בעלה לבנק ובכל זאת הוחתמה על נוסח של שטר משכנתה כדוגמת השטר הנדון - מצטברת ליתר הנסיבות שהובאו לעיל, המובילות לעבר המסקנה שיש לבטל את המשכנתה ככל שמדובר בחלקה של ה[אישה] בדירה ... שוכנעתי מעדותה ומטיעוני פרקליטתה המלומדת שלא ייתכן שה[אישה] היתה חותמת מרצונה על מסמך משפטי מחייב, מבלי שהיתה מתייעצת מקודם עם פרקליטתה שהיא גם דודתה ... העובדה שלא התייעצה או הזכירה אותו כלל - מצביעים על כך כי לא ידעה כלל שהיא חתמה על המסמך ... בהעמידי זו מול זו את גירסותיהם של ה[אישה] ושל הפרקליט, ובהתחשב בעול ההוכחה המוטל על התובע במשפטים אזרחיים - נראה לי שיש להעדיף את גירסת ה[אישה] על פני גירסת הפרקליט, ובמיוחד כאשר גירסת ה[אישה] מתיישבת עם נסיבות אחרות שפורטו לעיל ויפורטו להלן ... דרישת ה[משכנתה] נעשתה במסגרת הסכמת הבנק לפריסת החוב לתקופה ארוכה יותר. יש להזכיר כי מצבו של המשיב היה פגיע במיוחד, מאחר ומדובר ברואה חשבון שעלול היה לאבד את מקור פרנסתו, אם היה מגיע לעימות חזיתי עם הבנק. מכל הנסיבות שפירטתי לעיל, ניתן להגיע למסקנה מצטברת כי אכן יש לקבל את גירסת ה[אישה], שלפיה אפילו מתנוססת חתימתה על שטר המשכנתה - הרי אין בכך משום התחייבות משפטית כלשהי ומדובר במסמך פגום שנעשה בצורה בלתי מקצועית מבחינת הבנק, בהעדר מודעות מבחינת ה[אישה]. בית-המשפט המחוזי הורה איפוא על הסרת המשכנתה מעל חלקה של האישה בנכס. על פסק-דין זה הוגש ערעור, ולבקשת הבנק עוכב ביצועו. 4. בעוד הערעור תלוי ועומד, הגישה האישה שתי בקשות (בתאריכים 14.12.98 ו3.2.99-) בהן היא עתרה להתיר לה להגיש כראיות נוספות בערעור שתי חוות-דעת של גרפולוג, שחיווה דעתו כי החתימות על שטר המשכנתה אינן שלה, ואישור בדבר תלונה שהגישה נגד בעלה על זיוף חתימתה. באמצעות ראיות אלה ביקשה האישה להוכיח כי החתימות על גבי מסמכי המשכנתה, המתיימרות להיות חתימותיה, מזויפות. לנוכח הסתירה החד-משמעית בין הגירסה שהתקבלה על-ידי בית-המשפט המחוזי והגירסה שהאישה ביקשה להציג בתשובתה לערעור הבנק הצענו לצדדים לבטל בהסכמה את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ולהחזיר אליו את הדיון, למען תוכל האישה להציג בפניו את הגירסה הסותרת שאותה ביקשה להביא בערעור. הבנק הסכים להצעה, אולם האישה דחתה אותה. אשר-על-כן נדחו בקשותיה של האישה. וכך, בין השאר, נכתב בהחלטה: גם בעדותה לא חלקה ה[אישה] בדבר עצם חתימתה על המסמך; והנה עתה מבקשת [האישה] להוכיח, כי לא חתמה עליו כלל. אלו הן שתי גירסאות עובדתיות שונות, המוציאות אחת את רעותה. דומה שבעצם הצגת גירסתה החדשה משמיטה ה[אישה] את הקרקע מתחת לגירסה שעל יסודה זכתה בתביעתה ... מן הנסיבות שתוארו מתחייב ... שאין ה[אישה] יכולה להיאחז, בעת ובעונה אחת, בשתי הגירסאות העובדתיות. כן ברי, שגם לוא ראינו להתיר לה להביא את ראיותיה החדשות, היה עלינו להחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי לגביית הראיות החדשות ולמתן הזדמנות לבנק לחקור את עדי ה[אישה] ולהביא ראיות מצדו לסתירת הגירסה העובדתית החדשה. לו קיבלה ה[אישה] את ההסדר המוצע, היתה זוכה, לפנים משורת הדין, בהזדמנות להוכיח את זכאותה להכרזה על בטלות המשכנתה על יסודה של התשתית הראייתית החדשה. אך משדחתה ה[אישה] את ההסדר המוצע, יש להכריע בבקשותיה על-פי שורת הדין; והדין אינו מאפשר לקבל את בקשותיה. 5. בערעורו תקף הבנק את הממצא העובדתי של בית-המשפט המחוזי, בהוסיפו כי הגירסה הסותרת שהועלתה בערעור מלמדת עד כמה לא ראוי היה לסמוך על דברי האישה. לחלופין נטען, כי גם על-פי גירסת האישה בבית-המשפט המחוזי - שעיקרה הסתמכותה על בעלה - התחייבותה על-פי המשכנתה, שהיא התחייבות עצמאית כלפי הבנק, שרירה וקיימת. בתשובה לערעור תמכו בני-הזוג יתדותיהם בנימוקי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. הם הטעימו, כי בית-משפט לערעורים אינו נוהג להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה אשר שמעה את העדים, וכי ממצאים אלה מוכיחים את אפסות התחייבותה של האישה. כן נטען, כי משנמנע הבנק מלידע את האישה - שמעמדה כלפיו הוא כשל ערבה - על גובה החוב, ולקבל הסכמתה המפורשת למשכון, הרי המשכנתה על חלקה בנכס בטלה. השאלות העומדות בפנינו הן שלוש: ראשית , האם ממצאיו העובדתיים של בית-המשפט המחוזי, בדבר חתימה לא מודעת של האישה, יכולים לעמוד. שנית , בהנחה כי ממצאים אלה נשארים בעינם, האם מוכיחים הם את אפסותה של התחייבות האישה. ושלישית, האם ההתחייבות בטלה בשל הפרת חובת הגילוי של הבנק כלפי האישה. הגירסה בדבר חתימה לא-מודעת 6. כידוע, ערכאת ערעור רשאית לשנות ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה על-יסוד התרשמותה בדבר מהימנותם של העדים שהופיעו בפניה, רק אם ממצאי הערכאה הראשונה אינם מתקבלים על הדעת. הטעם העיקרי להלכה זו הוא היתרון שיש לבית-המשפט אשר שמע וראה את העדים, והתרשם מהם באופן בלתי-אמצעי, על-פני ערכאת ערעור, שבפניה לא הופיעו העדים. כלל זה אינו חל על ממצאים עובדתיים המבוססים על שיקולים שבהיגיון בלבד, הפתוחים לביקורת מלאה של ערכאת הערעור. שכן, "אם בקביעות העולות מהסתברות הגיונית עסקינן, אין לערכאה הראשונה יתרון על פני ערכאת הערעור" (השופטת טובה שטרסברג-כהן בע"פ 2439/93 זריאן נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(5) 265, בע' 268. וראו גם האסמכתאות המובאות שם, שם). 7. בענייננו, הממצא העובדתי של בית-המשפט המחוזי מתבסס על שיקולים שבהיגיון. בבסיס שיקולים אלה עומדת ההנחה, כי לאישה אין עניין ישיר בחוב בעלה, ולכן אין זה מתקבל על הדעת כי הסכימה למשכן את חלקה בנכס בשל חוב שלא הייתה חייבת בו. הנחה זו מתעלמת מקשר הנישואין בין השניים. כידוע, קשרי נישואין בין בני-זוג ביססו את הילכת שיתוף-הנכסים ביניהם. בעניין זה כתבתי בפרשה אחרת את הדברים הבאים: במשפחה המודרנית המקיימת מערכת דינמית של הוצאות והכנסות, נתפס, למצער, הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, כרכוש משותף של בני הזוג. אכן, בשל חלוקת התפקידים בין בני הזוג, כאשר הבעל מפרנס את המשפחה והאישה מנהלת את משק הבית ומגדלת את הילדים, נרשם הרכוש במשפחות רבות על שם הבעל. סממנים פורמאליים אלה אינם פוגעים בזכות בן הזוג במשפחה החיה בשלום. [ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529, בע' 604] הילכת שיתוף-הנכסים חלה אף על הנכסים העיסקיים שהצטברו בחיי הנישואין, כאשר הבעל פירנס את המשפחה והאישה ניהלה את משק-הבית וגידלה את הילדים. ראו ע"א 129,122/83 בסיליאן נ' בסיליאן, פ"ד מ(1) 287, בע' 293; ע"א 3563/93 עזבון המנוח מאיר גיטלר נ' גיטלר, פ"ד מח(5) 489, בע' 495. אף נפסק, כי "עצם הנישואין, והחיים בצוותא בדירה אחת, הרי הם בגדר 'התנהגות', כמשמעותה בסעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה1965-, היוצרת שליחות מכללא כלפי כולי עלמא - ולפחות באותם העניינים ולאותן המטרות אשר אישה נוהגת, כרגיל וכמקובל, לייצג את בעלה" (השופט חיים כהן בע"א 721/68 מזרחי נ' חוסיין, פ"ד כג(2) 206, בע' 209). אכן, חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג1973-, יצר הסדר שיתוף התקף רק בפקיעת הנישואין, ואילו במהלך קיומם של הנישואין הותיר הוא את הסדר הרכוש לדיני הקניין הכלליים. אך בכך לא נפרמו הקשרים הכלכליים בין בני-הזוג, שלהם אינטרס כלכלי משותף. 8. במקרה שלפנינו, הבעל היה המפרנס. בית-המשפט המחוזי הסביר בפסק-דינו, כי מקצועו של הבעל כרואה-חשבון חשף אותו במיוחד ללחצי הבנק. ואכן, הסתבכות הבעל בחובות ופשיטת-רגלו יכלה למנוע בעדו לעסוק במקצועו, ולפגוע באופן אנוש ביכולתו לכלכל את משפחתו, שפרנסתה הייתה כולה עליו. בנסיבות אלה, לאישה היה אינטרס כלכלי ישיר לסייע בפריסת חובותיו של הבעל. על-כן, סביר כי האישה תיתן ביטוי לאינטרס זה על-ידי הסכמה למשכן את חלקה בנכס למען פריסת חובות מפרנס המשפחה. על רקע זה, סיפור האישה כי הבעל רימה אותה, לא שיתף אותה במצוקתו והחתים אותה 42 פעם על טפסים שהכותרת "שטר משכנתה" הודפסה עליהם באותיות קידוש לבנה, הוא מופרך ואינו מתקבל על הדעת. 9. לא זו אף זאת: גירסה זו נסתרת באופן חד-משמעי על-ידי עדות עורך-הדין פנחס. העדויות המכחישות של בני-הזוג מייחסות לעורך-הדין התנהגות בלתי-מקצועית חמורה, הכרוכה בהפרת האמון שניתן בעורכי-דין, שבידיהם הפקיד החוק את הסמכות לאשר את חתימות הצדדים בעיסקת מקרקעין, לאחר הסבר על טיב העיסקה - סמכות שהייתה נתונה בעבר לרשם המקרקעין בלבד. בעוד שהמשיבים מבקשים להשתחרר ממשכנתה על בית-מגוריהם, ולמטרה זו הבעל אף לא נרתע מלתמוך בגירסת אישתו ולאשר כי רימה אותה, ומלהמשיך ולתמוך בגירסתה גם לאחר שהגישה במשטרה תלונה נגדו על זיוף חתימתה, הרי שלעורך-הדין פנחס לא היה, מלכתחילה, כל עניין לבצע את אשר מייחסים לו המשיבים. הבעל אף לא הצביע על מניע כלכלי או על כל מניע אחר להתנהגות שייחס לעורך-הדין. בית-המשפט המחוזי דחה את עדותו של עורך-דין פנחס, מכיוון שעורך-הדין לא זכר את נסיבות החתימה, בעוד שהאישה, שלדעת בית-המשפט לא היה זה סביר שתסכים לחתום על שטר משכנתה מבלי שתהיה חייבת לבנק ובלי להיוועץ בדודתה, מסרה גירסה מפורטת על נסיבות חתימתה על מסמכי המשכנתה, גירסה שאושרה במלואה על-ידי הבעל. אלא שהאינטרס שהיה לאישה לחתום על שטר המשכנתה אינו פחות מאשר זה של הבעל. מנגד, העובדה שעורך-הדין פנחס לא זכר את נסיבות החתימה היא הגיונית, ואך מלמדת על מהימנותו. שכן, במציאות החיים סביר כי עורך-דין לא יזכור פעולה שגרתית שנעשתה לפני שנים. אם אוסיף לכך את העובדה שלא מדובר בחתימה בודדת, אלא ב42- חתימות שונות על-גבי מסמכים משפטיים, הנושאים כותרת של "שטר משכנתה ללא הגבלת סכום" באותיות בולטות, הרי שהגירסה כי האישה חתמה על כל המסמכים מתוך היסח-הדעת אינה סבירה, והוא הדין באשר לייחוס לעורך-דין של מתן אישור כוזב, מבלי להציג כל מניע להתנהגות זאת. 10. זאת ועוד: הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (השופט יואל זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113 [להלן: ע"א שוויץ ], בע' 117). על המעלים טענת אפסות לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה. ראו והשוו ע"א 89,84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60, בע' 92-91; ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, בע' 503). בענייננו, הגירסה העובדתית מבוססת על עדויות האישה והבעל, שאליהן יש להתייחס כאל עדות יחידה. הסביר זאת ממלא-מקום-הנשיא חיים כהן: יש כאן, לאמיתו של דבר, עדות אחת, שיצאה משני פיות, ואין לה סיוע; ושני הפיות הם לא רק של בעל דין ובן-זוגו, כי אם אף של שני בעלי הדין, שתביעתם אחת. טעמה של הוראת סעיף 54 הוא למנוע ולסכל תביעה מבויימת, שיקשה על נתבע לסתרה או להזימה; ותביעה מעין זו שלפנינו היא ממין התביעות, שיקשה מאוד על נתבע לסתרן או להזימן בראיות משלו. תביעות, המתבשלות בין בני-זוג לבין עצמם, בעדות הטבחים לא סגי להוכחתן. [ע"א 761/79 פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48, בע' 56-55] אומנם, בית-המשפט המחוזי ציין בפסק-דינו, כי ראוי להתייחס בחשדנות לעדויות האישה והבעל. ברם, לא מצאתי בנימוקיו את הטעם המיוחד המצדיק הכרעה על-פי גירסת עד יחיד מעוניין. לא-כל-שכן, שאין בנימוקים אלה כדי לעמוד בדרישת רמת ההוכחה המוגברת. כאמור, העדות היחידה מתקשה להתקבל על הדעת, הגיונית, והיא אף מסופקת מתוכה על-ידי ריבוי החתימות והאישור שעל שטר המשכנתה. בנסיבות אלה, המיצער שניתן לומר הוא, כי גירסת האישה לא הוכחה במידת הוודאות הנדרשת. גירסת החתימה בהיסח-הדעת כבסיס לטענת האפסות 11. שורשיה של הילכת "לא נעשה דבר" נעוצים בפסק-הדין האנגלי הידוע Thoroughgood’s Case , (1584) 2 Co. Rep. 9a , שניתן בתקופה בה מרבית האוכלוסייה לא ידעה קרוא וכתוב. נקבע, כי חתימתו של מי שאינו מסוגל לקרוא - בשל אי-ידיעת קרוא וכתוב, עיוורון או חולשה פיזית - על חוזה תחת חותם (deed) אינה מחייבת אותו, באותם מקרים שבהם המסמך הוקרא לו באופן שגוי, כך שהוא הוטעה לגבי תוכנו. הלכה זו התגבשה בשל הצורך לרכך את כללי המשפט האנגלי המקובל בימי-הביניים, שעל-פיהם לא נשללה אחריותו של החותם על deed , גם אם טעה או הוטעה. הילכת האפסות אפשרה לעקוף כללים אלה, בטענה כי הפגם ברצון החותם היה כה יסודי, עד כי המסמך אינו שלו. במאה ה19- הורחבה ההלכה גם לגבי חוזים רגילים, והושמעה גם על-ידי אנשים שהיו מסוגלים לקרוא, בטענה כי חתימתם לא לוותה בכוונה. ראו Foster v. Mackinnon, (1869) L.R. 4 C.P. 704 . לנוכח ההשלכות הקשות של הילכת האפסות בגירסתה המורחבת על זכויות של צדדים תמי-לב, והתנגשותה בעקרונות האובייקטיביים של דיני החוזים, היא הוגבלה תחילה לטעות בסוג המסמך המשפטי, להבדילו מתוכנו. ראו Carlisle and Cumberland Banking Company Ltd. v. Bragg, (1910) 104 L.T. 121,124 . בפסק-דין מאוחר יותר Gallie v. Lee, (C.A.) [1969] 2 Ch. 17 (להלן: עניין Gallie ) בוטלה ההבחנה בין סוג המסמך לתוכנו, והתחולה של הילכת האפסות הותנתה בקיום הבדל יסודי בין תוכן המסמך לבין סברתו של החותם בדבר תוכנו. כן נקבעו מבחנים אובייקטיביים, שצמצמו במידה ניכרת את תחולתה של ההלכה. ראשית, נקבע כי הטענה בדבר אפסות לא תעמוד למי שחתם על חוזה מתוך אמון בשיקוליו של האדם שביקש את חתימתו. שנית, והיא העיקר, הוטל על הטוען לאפסות להוכיח, כי נקט באמצעי זהירות הולמים. כך נפסק, כי טענת האפסות תישלל ממי שחתם על המסמך המשפטי מבלי לקרוא אותו. בעניין Gallie , התובעת, אלמנה בת 78, הסכימה למשכן את ביתה לטובת אחיינה, על-ידי המחאת זכות החכירה שהייתה לה על הבית לאחיין. האחיין, מטעמים משלו, הגיש לה לחתימה מסמך שהעביר את זכות החכירה לצד ג'. האלמנה לא קראה את המסמך, הואיל ומשקפיה נשברו, וחתמה עליו לאחר שנמסר לה כי ההמחאה היא לאחיינה. טענתה כי "לא נעשה דבר" נדחתה. וכך כתב לורד דנינג בפסק-דינו: [W]henever a man of full age and understanding, who can read and write, signs a legal document which is put before him for signature – by which I mean a document which, it is apparent on the face of it, is intended to have legal consequences – then, if he does not take the trouble to read it but signs it as it is, ... he cannot be heard to say that it is not his document. By his conduct in signing it he has represented, to all those into whose hands it may come, that it is his document. פסק-דין זה אושר בערעור על-ידי בית-הלורדים בעניין Saunders v. Anglia Building Society , [1971] AC 1004 (להלן: הילכת Saunders ), שבו הוטעם כי, ככלל, הימנעות מקריאת המסמך שוללת טענת אפסות. על-יסוד הילכת Saunders נדחתה טענת אפסות שהעלו בני-זוג מבוגרים, אשר חתמו על שטר משכנתה שנייה על ביתם מבלי לקרוא את המסמך, בהסתמכם על דברי בנם שמדובר במסמכים הקשורים במשכנתה הראשונה. ראו Avon Finance Co. Ltd v. Bridger, [1985] 2 All ER 281 . המקרים שבהם הופעלה הילכת האפסות באנגליה, לאחר צמצומה, הם נדירים. הודגש, כי מדובר בהלכה אנכרוניסטית, שיש להגבילה על-ידי קביעת מבחנים אובייקטיביים. ראו הילכת Saunders , דברי הלורד Wilberforce , בע' 1024, ודברי הלורד Pearson , בע' 1033. הסביר זאת השופט Scott : It is easy to understand why the plea [of non est factum ] is likely to be unsuccessful. A person who signs a document at the request of another puts into circulation a document on which, depending on its contents, others may rely. Where a fraudster has tricked, first, the signer of the document, in order to induce the signature, and then some third party, who is induced to rely on the signed document, which of the two victims is the law to prefer? The authorities indicate that the answer is, almost invariably, the latter. The signer of the document has, by signing, enabled the fraud to be carried out, enabled the false document to go into circulation. [ Norwich and Peterborough BS v. Steed, (No 2) [1993] 1 All E.R. 330, at p. 337] 12. הילכת האפסות נקלטה בישראל לפני חקיקת חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג1973- (להלן: חוק החוזים). ברם, טענות לאפסות התחייבויות נדחו ככלל. הגישה העקרונית של בית-המשפט הייתה, שאין זה ראוי לאפשר לאדם להשתחרר מהתחייבויותיו בעיסקה, שעל-פניה נקשרה כדין. כך, בע"א שוויץ הנ"ל, בו נדחתה טענת האפסות, בשל כך שהטעות התייחסה לתוכן העיסקה להבדילו מסוגה. השופט זוסמן ציין, כי "אומנם המבחן הוא מלאכותי, אבל תועלת יש בצידו הואיל והוא הוא משמש את המטרה הרצויה לצמצם את היקפו של הכלל 'לא נעשה דבר'" (שם, בע' 118). פסק-הדין היחיד שבו קיבל בית-המשפט העליון טענה זו, ע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29 (להלן: ע"א אדלר ), שעליו הסתמך בית-המשפט המחוזי בענייננו, התייחס לתקופה שקדמה לחוק החוזים. חוק החוזים עצמו אינו מזכיר את עילת האפסות. הגם שתיאורטית ניתן, גם על-פי עקרונותיו של חוק זה, לקבוע במקרים קיצוניים בטלות של חוזה מחמת אפסות, הרי שבמציאות החיים, לנוכח העילות הכלליות שבחוק החוזים, ובכללן טעות, הטעיה, כפייה ועושק, ככלל אין צורך להיזקק לעילת האפסות. ואכן, טענות אפסות שהועלו בפסיקה לאחר חקיקת חוק החוזים נדונו אומנם לגופן אך נדחו. חוזים בוטלו, כאשר הדבר התבקש, מכוח העילות הקבועות בחוק החוזים. ראו, למשל, ע"א 661/88 חיימוב נ' חמיד, פ"ד מד(1) 75; ע"א 551/89 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' סדובניק, פ"ד מו(3) 159. לביקורת על הילכת האפסות וע"א אדלר ראו גבריאלה שלו, "טעות בחתימה - האומנם 'לא נעשה דבר'" משפטים יא (1981) 501. לדעה אחרת, בזכות ע"א אדלר, ראו דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים (תשנ"ג), בע' 685. 13. על-כל-פנים, יהיה הדין באשר לתחולתה של הילכת האפסות במשפטנו כאשר יהיה, בענייננו יש לדחות את טענת האפסות לגופה. בע"א אדלר הנ"ל נקבע, מפי השופט שמגר בע' 38: אין הטענה עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. ... לא תעמוד טענת non est factum , גם כאשר החותם חתם בלי דעת וזאת כאשר האדם חותם על-פי עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו, מבלי שהיתה טעות או הטעיה באשר למהותו של המסמך, אלא מתוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור, ואמון בה, ותוך נכונות לחתום על כל מסמך על-פי שיקולו של הלה, יהיה המסמך אשר יהיה . [ההדגשה במקור.] והנה, בענייננו לא נמנע מן האישה לקרוא את שטרי המשכנתה. האישה היא בוגרת בית-ספר תיכון בישראל, ואף העידה על עצמה כי היא מודעת למשמעות חתימה על מסמך משפטי. הסברה לכך שלא קראה את המסמך שאותו הגיש לה בעלה לחתימה, שדי היה בהעפת-עין כדי לעמוד על תוכנו, מלמד על אחד משניים: כי חתמה מתוך אמון בבעלה ונכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול-דעתו, או שנהגה ברשלנות. שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות. מסקנתי היא, איפוא, כי אף גירסת היסח-הדעת שהעלתה האישה אינה מבססת את טענתה כי "לא נעשה דבר". חובת הגילוי של הבנק 14. התניית תוקף התחייבות האישה בשטר המשכנתה במתן הסבר על-ידי הבנק בדבר מהות העיסקה מבוססת על ההנחה, כי יש להחיל על התחייבות כזאת את הדין החל על ערבות. טענה זו, שלא נדונה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, יש לדחות. שכן, אף בהנחה כי יש לראות במשכנתה ערבות, בנסיבות העניין לא הייתה חובה על הבנק למסור לאישה הסבר. חובותיו של בנק כלפי ערבים נדונו בע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309 (להלן: ע"א ליפרט ). באותו מקרה קבע בית-המשפט המחוזי כי פקיד בנק שהחתים עולה חדש שלא ידע עברית על כתב-ערבות חייב להסביר לו את מהות התחייבותו, ומשלא עשה כן, הפר את הוראות סעיף 15 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א1981- (להלן: חוק הבנקאות). ערעור הבנק התקבל ברוב דעות. נפסק, כי חוק הבנקאות אינו חל על ערב. השופט מצא אף העיר, כי "הרחבה כזאת [של חובה ההסבר] תטיל על הבנקים מעמסה חדשה, שספק אם ערוכים הם למלאה באמצעים הקיימים" (שם, בע' 334). אף שופט המיעוט, הנשיא שמגר, כתב כי "יש להביא בחשבון בעיצוב החובה גם את הקשיים המעשיים העלולים להתלוות לחובה רחבה" (שם, בע' 328). הוא הטעים, כי במקרה רגיל ניתן ללמוד מן המסמך את מהותו, וצימצם את חובת ההסבר לנסיבות קונקרטיות כדוגמת מקרהו של המשיב באותו מקרה, שלא ידע עברית, כך שללא הסבר לא יכול היה להבין את מהות התחייבותו. בעקבות ע"א ליפרט תוקן חוק הבנקאות בשנת 1994, והוסף לו סעיף 17(א), שבו נקבע כי "הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי" (חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 2), תשנ"ה1994-). עם זאת, בע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ציגלר, פ"ד מט(1) 369, נפסק ברוב דעות, כי יש להשאיר את הילכת ע"א ליפרט בעינה, ככל שהיא נוגעת לערבים שחתמו על כתבי-ערבות לפני תיקונו של החוק (שם, בע' 394). ברם, אף לפי דעת המיעוט של הנשיא שמגר בע"א ליפרט , לא התקיימו באישה ששלטה בשפה העברית, ויכלה לדעת על מהות העיסקה על-ידי קריאה במסמך, נסיבות המחייבות מתן הסבר. זאת ועוד: הבנק היה רשאי לצפות שהאישה חתמה על שטר המשכנתה לאחר קבלת הסבר מעורך-הדין על מהות העיסקה. שכן, חוק המקרקעין מתנה רישום משכנתה בחתימה לאחר הסבר. לא-כל-שכן שאישור החתימה על-ידי עורך-הדין פנחס, שבו כתב כי האישה חתמה על שטר המשכנתה לאחר קבלת הסבר על-ידיו, היה יכול להניח את דעתו של הבנק. על-יסוד האמור לעיל אני מציעה לקבל את ערעור הבנק, לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ולדחות את תובענת האישה. כן אני מציעה לחייב את האישה לשלם לבנק הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופטת ד' ביניש : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל : 1. כחברתי הנכבדה, השופטת ד' דורנר, גם אני סבור שלא היה בראיות שהובאו לפני בית המשפט המחוזי כדי להשתית עליהן את את הממצאים העובדתיים שקבע; לאמור, כי חתימתה של המשיבה מס' 1 על שטר המשכנתא הושגה במרמה וכי לא ידעה שהיא חותמת על שטר משכנתא לטובת המערער, או שחתמה עליו "בהיסח הדעת". לדעתי, די בכך כדי לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכדי לדחות את תובענתה של המשיבה מס' 1, בלי שאחווה דעה בסוגיות המשפטיות שעליהן עמדה חברתי: שיתוף נכסים בין בני זוג; תחולת טענת "לא נעשה דבר" ( NON EST FACTUM ) בישראל והיקף תחולתה; חובת הגילוי של בנק כלפי לקוח. 2. בשולי הדברים אעיר כי בקשותיה של המשיבה מס' 1 להתיר לה להגיש מסמכים המוכיחים את טענתה החדשה, כי החתימות המתיימרות להיות חתימותיה זויפו, היו בגדר ניסיון לטעון טענות עובדתיות חילופיות בניגוד לתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.(ראו החלטתנו מיום 17.6.99, מפי השופט א' מצא, שמתוכה ציטטה חברתי). אולם הגשת הבקשות כשלעצמה יש לה בעיני משמעות נוספת. טיעון עובדתי חילופי המועלה לראשונה בערכאת הערעור, אחרי שהערכאה הדיונית פסקה על פי הטיעון המקורי, הוא בגדר שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ואינו עולה בקנה אחד עם התנהגות ראויה ותום לב הנדרשים מבעל דין. (ראו ע"א 4631/90 ח' מ' ג'ול נ' ח' מ' א' ג'ול, פ"ד מט(5) 656, 659; ע"א 3368/93 ונטורה נ' בולטין וערעור שכנגד, פ"ד נ(4) 452, 460-461; רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת בע"מ ואח' נ' ישראל פרידמן ואח', פ"ד נ(5) 418, 422; ראו גם סיכום ההלכות אצל א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה חמישית מעודכנת, סיגא - הוצאה לאור), עמ' 57-58). ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת דורנר. ניתן היום, ט' בסיון תש"ס (12.6.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. L16	[ "ע\"א 1548/96", "בה\"פ 1025/92", "ע\"א 1915/91", "ע\"א 129", "ע\"א 3563/93", "בע\"א 721/68", "בע\"א 467/64", "ע\"א 89", "ע\"א 624/88", "ע\"א 761/79", "ע\"א 413/79", "ע\"א 661/88", "ע\"א 551/89", "בע\"א 1304/91", "בע\"א 1570/92", "ע\"א 4631/90", "ע\"א 3368/93", "רע\"א 6753/96" ]	3,760
1,061	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6335/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד העותרים : 1. מרים ואחנון 2. אדיר ואחנון (קטין) נגד המשיבים : 1. עיריית אשדוד 2. מדינת ישראל 3. נעמי אדרי, מנהלת בית ספר דביר בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ה' בחשון התשנ"ח ( 05.11.97 ) בשם העותרים : עו"ד פריד ינון בשם המשיבה 1: עו"ד יעל טויסטר-ישראלי בשם המשיבים 3-2: עו"ד אודית קורינלדי פסק-דין הגורמים המוסמכים, הן ברשות המקומית והן במשרד החינוך, סבורים - ומסקנתם אחידה בעניין זה - שמבחינה חינוכית ומבחינת טובתו של העותר, יש מקום לשבצו בבית ספר יד-שבתאי ולא בבית ספר דביר. לפיכך, הוחלט על העברתו לבית ספר זה. בכל טענותיו של בא כוח העותרים, לא מצאנו עילה להתערב בהחלטה לשבץ את העותר בבית ספר יד-שבתאי. העתירה נדחית. ניתנה היום, ה' בחשון התשנ"ח (5.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97063350. E04	[ "בג\"ץ 6335/97" ]	3,764
8,368	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6335/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. מרים ואחנון 2. אדיר ואחנון (קטין) נגד המשיבים : 1. עיריית אשדוד 2. מדינת ישראל 3. נעמי אדרי מנהלת בי"ס דביר בקשה לפטור מתשלום אגרה בשם העותרים: עו"ד ינון פריד החלטה פטור מתשלום אגרה. ניתנה היום, כ"ח בתשרי תשנ"ח (29.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97063350. O01	[ "בג\"ץ 6335/97" ]	3,765
18,400	ב בית המשפט העליון בג"ץ 6335/97 - א' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. מרים ואחנון 2. אדיר ואחנון (קטין) נגד המשיבים : 1. עיריית אשדוד 2. מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות 3. נעמי אדרי, מנהלת בי"ס דביר עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה למושב שלושה ולתגובת המשיבים בכתב עובר לשמיעה על-פה. יש לקבוע דיון דחוף בעתירה. היום, כ"ח בתשרי תשנ"ח (29.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97063350. G02	[ "בג\"ץ 6335/97" ]	3,766
1,062	ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקש: עו"ד יורם ל. כהן החלטה לקבוע לתזכורת לאחד התאריכים בחודש מרץ 1998. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. O02	[ "ע\"א 7199/96" ]	3,767
8,174	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 7199 ע"א 7200/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקום 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקש: עו"ד רענן רביץ החלטה הדיון יתקיים בתאריך 2.7.97 בשעה 09:00. הדיון שנקבע ליום 2.4.97 מתבטל. ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשנ"ז (27.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. Q01	[ "ע\"א 96", "ע\"א 7200/96" ]	3,768
20,324	ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 - ג' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים. בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה אני דוחה את מועד הדיון שהיה קבוע ליום 8.9.98. המבקשים יודיעו לבית המשפט עד ליום 1.12.98 האם נדרש קיום הדיון. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ח (31.8.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. P04	[ "ע\"א 7199/96" ]	3,769
22,391	ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה הדיון שנקבע ליום 4.3.98 יידחה. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון במהלך חודש יוני 1998. המזכירות תודיע החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, ד' באדר תשנ"ח (2.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. P03	[ "ע\"א 7199/96" ]	3,770
46,520	ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקום 3. הכונס הרישמי ו17- אחרים כמשיבים פורמליים. הוגש הליך בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה המערער התבקש להודיע לבית המשפט עד יום 1.12.98 אם יש צורך לקיים דיון בבקשה, אך לא הודיע דבר עד היום. אני מאפשרת למערער להודיע כאמור תוך חמישה-עשר יום ממועד קבלת החלטה זו. אם לא תוגש כל הודעה, תימחק הבקשה ללא התראה נוספת. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ט (25.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. V05	[ "ע\"א 7199/96" ]	3,771
47,903	ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקום 3. הכונס הרישמי ו17- אחרים כמשיבים פורמליים. הוגש הליך בשם המערערת: עו"ד יורם ל. כהן החלטה על מפרק המערערת להודיע לבית המשפט עמדתו באשר לדיון בבקשה תוך ארבעים וחמישה יום. ניתנה היום, י"ח בסיון תשנ"ט (2.6.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. V07	[ "ע\"א 7199/96" ]	3,772
59,369	ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים הוגש הליך בשם המערערת: עו"ד יורם ל. כהן החלטה מזה למעלה משנתיים נדחה הדיון בבקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, מסיבות שונות הקשורות בהליכי הפירוק של החברה. התוצאה היא עכוב הדיון בערעור גופו, אשר הוגש עוד בשנת 1996. אני מאפשרת למערערת להודיע תוך ארבעים וחמישה יום מקבלת החלטה זו אם היא עומדת על בקשתה. על המערערת להודיע כאמור, יהיה אשר יהיה המפרק אותה שעה. אם לא תוגש הודעה במועד, תימחק הבקשה. ניתנה היום כ"ו באלול תשנ"ט (7.9.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. V08	[ "ע\"א 7199/96" ]	3,773
76,434	ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשם אמיר זולטי המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי. ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים הוגש הליך בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה בהמשך להחלטתה של כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ מיום 7.9.99, ומשלא נתקבלה כל תגובה להחלטה זו, אני מורה על מחיקת הערעור. ניתנה היום, כ"ג באייר תש"ס (28.5.00). אמיר זולטי, רשם העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. O09	[ "ע\"א 7199/96" ]	3,774
1,063	ב בית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשה למתן הבהרה או לתיקות טעות סופר בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי בשם המשיב: עו"ד שבת לוי החלטה ההחלטה היא ברורה ואינה טעונה הבהרה או תיקון. הבקשה נדחית. ניתן היום כא בחשון תשנ"ח (21.11.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. B06	[ "רע\"א 4057/97" ]	3,775
2,514	ב בית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש ת : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 25.6.97 בע"א 758/97 שניתנה על ידי כבוד השופט בר אופיר בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי בשם המשיב: עו"ד שבת לוי החלטה בין אם צדק השופט המלומד בהחלטתו ובין אם לאו, לא הניח פרקליט המבקשת את דעתי כי במקרה דנן מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי. הבקשה נדחית. הוצאות לפי התוצאות בערעור, אותן קובע אני בסכום של 10,000.- ש"ח. ניתן היום ד בתשרי תשנ"ח (5.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. B05	[ "רע\"א 4057/97", "בע\"א 758/97" ]	3,776
8,116	בבית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקשת: עו"ד ד. כוכבי בשם המשיב: עו"ד א. מלצר החלטה הסכום שנפסק בפסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה איננו יכול להבטיח תשלום ההוצאות שייפסקו - אם ייפסקו - במיקרה של דחיית הבקשה לרשות ערעור, שכן במיקרה שיתקבל הערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יושב מלוא הסכום למשיב. הבקשה נדחית. הערבון שנקבע יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"א באב תשנ"ז (14.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. Q03	[ "רע\"א 4057/97" ]	3,777
12,828	בבית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי החלטה לתגובת המשיב אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ח' בתמוז תשנ"ז (13.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. Q01	[ "רע\"א 4057/97" ]	3,778
13,108	ב בית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת: שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.6.97, בע"א 758/97, שניתנה על ידי כבוד השופט ד. בר-אופיר בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיב יגיש תשובתו לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, א' באלול התשנ"ז (3.9.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. A04 /דז/	[ "רע\"א 4057/97" ]	3,779
1,064	בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2249 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : וולף זאב נגד המשיב ה : שרות בתי הסוהר בקשה לפטור מתשלום אגרה בשם המבקש: בעצמו החלטה פטור מאגרה. ניתנה היום, ג' בניסן תשנ"ז (10.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022490. Q01	[ "רע\"ב 97" ]	3,780
17,428	בית המשפט העליון רע"ב 97 / 2249 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המב קש: זאב טוביה וולף נגד המשיב : שרות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 23.2.97 בע"ש 2266/96 שניתנה על ידי כבוד השופט א. בייזר בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיב תוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, ו' בניסן התשנ"ז (13.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022490. A02 /דז/	[ "רע\"ב 97", "ש 2266/96" ]	3,781
1,065	בית המשפט העליון בשג"צ 4578/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק ה מערער : שקד שלמה נגד המשיב ה : מבקרת המדינה ערעור על החלטת כבוד הרש מת השופטת א' אפעל-גבאי מיום 16.7.97 בבג"ץ 4377/97 בשם המערער: בעצמו ה ח ל ט ה המערער עתר לבית משפט זה (בג"ץ 4377/97) לצו כנגד מבקרת המדינה, בכדי שיחשף במלואו דו"ח הבדיקה בפרשת "אסון צאלים". המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה, בשל מצבו הכלכלי הרעוע. בהחלטתה מיום 16.7.97, דחתה כב' הרשמת השופטת א' אפעל-גבאי את בקשתו של המערער. בהחלטה צויין, כי בעבר הגיש המערער הליכים לבית משפט זה. באחד מהם, ניתן פטור מאגרה ואילו בשני הנותרים - נדחתה בקשתו של המערער. כן ציינה, כי אין היא סבורה כי המערער מצוי בחוסר אונים כלכלי המצדיק מתן פטור מאגרה. על החלטה זו מונח בפני ערעורו של המערער. המערער חוזר על טענתו (תוך הפניה לתצהירו) לפיה הוא מחוסר אמצעים וכי אין ביכולתו לשלם את האגרה. כן הדגיש המערער כי מטעמים אלה בדיוק ניתן בשעתו (בג"ץ 877/97) פטור מאגרה ולפיכך מן הדין לפטור אותו מאגרה גם בהליך דנן. בהחלטת המשנה לנשיא מיום 3.8.97 ניתנה למערער ההזדמנות לסכם טענותיו בכתב או להודיע כי טענותיו כלולות בכתב הערעור. ביום 7.8.97 הודיע המערער, כי טענותיו סוכמו בכתב הערעור כפי שהוגש במקורו. לאחר שעיינתי בחומר שבפני וטענות המערער, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם בשיקוליה של כבוד הרשמת בסירובה ליתן למערער פטור מאגרה בנסיבות דנן, וזאת למרות האמור בתצהירו ובהתחשב בטענותיו בערעור. עצם העובדה, כי בהליך קודם ניתן פטור מאגרה אינה ראיה, שיש בה לכשעצמה לחרוץ גורלו של ערעור זה. כך הדבר ביחוד לאור העובדה כי בבג"ץ 3182/97 נדחתה הבקשה לפטור מאגרה, גם כאן, תוך שקילת מצבו של המערער. לפיכך, דין הערעור להידחות. ניתנה היום, ט' באב התשנ"ז (12.8.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97045780. A03	[ "בג\"ץ 4377/97", "בג\"ץ 877/97" ]	3,782
1,066	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 2269 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. BARRON'S EDUCATIONAL SERIES 2. הלן סיבלי נגד המשיבים : 1. פרנקל אלונה 2. ברש יואב 3. מסדה בע"מ בקשה למחיקת ערעור בשם המבקשים: עו"ד חגי ברנר החלטה לבקשת בא-כח המבקשים אני מוחקת את הבקשה לרשות ערעור. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ב בניסן תשנ"ז (29.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022690. Q04	[ "רע\"א 97" ]	3,785
1,831	בית המשפט העליון רע"א 97 / 2269 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערערים : 1. BARRON'S EDUCATIONAL SERIES 2. הלן סיבלי נגד המשיבים : 1. פרנקל אלונה 2. ברש יואב 3. מסדה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.4.97 בתיק הפ' 2111/96 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' קלינג ב"כ המבקשים: עו"ד חגי ברנר ב"כ המשיבים: עו"ד ד' פוטשבוצקי החלטה לאור ההחלטה "בבקשה הדחופה לעיכוב ביצוע החלטה" מיום 9.4.97 מתבקש ב"כ המבקשים להודיע לבית המשפט אם עומד הוא על בקשת רשות הערעור שהגיש. ההודעה תימסר לבית המשפט תוך 5 ימים מיום קבלת החלטה זו. אם יודיע כי אינו עומד על הבקשה, תידחה הבקשה ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ג' בניסן תשנ"ז (10.4.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022690. J03	[ "רע\"א 97" ]	3,786
4,341	בית המשפט העליון בירושלים רע"א 97 / 2269 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשים : 1. BARRON'S EDUCATIONAL SERIES 2. הלן סיבלי נגד המשיבים : 1. פרנקל אלונה 2. ברש יואב 3. מסדה בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.4.97 בתיק הפ' 2111/96 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' קלינג בא כוח המבקשים: עו"ד חגי ברנר בא כוח המשיבים: עו"ד ד' פוטשבוצקי החלטה אין בית משפט זה מתערב ביומנו של בית משפט קמא. חזקה על בית המשפט קמא שלא יאפשר פגיעה בזכויות דיוניות או מהותיות של מי מהצדדים. קביעת המשפט לתאריך מסויים אין פירושו בהכרח סיום המשפט באותו תאריך. יש להניח שאם תהיינה סיבות מבוררות שלא לסיים את הדיון במועד שנקבע, תינתן למבקשים ההזדמנות הראויה להבאת עניינם בפני בית המשפט באופן מלא. הבקשה נדחית ללא בקשת תשובה וללא הוצאות. ניתנה היום, ב' בניסן תשנ"ז (9.4.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022690. J01	[ "רע\"א 97" ]	3,787
1,067	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים: 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד הכשרת ישוב נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבליםהעסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה להחשת דיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג החלטה מתבקשת עמדת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O03	[ "בג\"ץ 4995/97" ]	3,788
3,594	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תחנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבלים העסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג החלטה מתבקשת תגובת המשיב הראשון ל"עמדת העותרים לאור תגובת המשיבים", אשר הוגשה ביום 24.11.97. זו תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ו בחשון תשנ"ח (26.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O05	[ "בג\"ץ 4995/97" ]	3,789
13,022	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבלים העסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג בשם המשיב הראשון: עו"ד עוזי פוגלמן בשם המשיבה השניה: עו"ד תמר בזק - רפפורט החלטה לנוכח תגובת המשיבים לבקשה להחשת הדיון בעתירה, מתבקשת עמדתם המעודכנת של העותרים בדבר הצורך לדון בעתירה. ניתנה היום, י"ז בחשון תשנ"ח (17.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O04	[ "בג\"ץ 4995/97" ]	3,790
14,337	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבליםהעסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג בשם המשיב הראשון: עו"ד עוזי פוגלמן החלטה נרשמה הסכמת בא כוח העותרים כי העותרים 1 ו3- מוכנים למחוק את העתירה בשלב זה. מתבקשת עמדת העותר השני בדבר הצורך לדון בעתירה לנוכח תגובת המשיב הראשון אשר הוגשה לבית המשפט ביום 7.12.97 בענין הטיפול בעניינם של נכי צה"ל בעלי תחנות דלק. עמדת העותר השני תוגש תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O06	[ "בג\"ץ 4995/97" ]	3,791
17,732	ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבליםהעסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד יורם אבירם החלטה על יסוד הודעות בא כוח העותרים מיום 24.11.97 ומיום 28.12.97, אני מוחקת את העתירה. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ל' בכסלו תשנ"ח (29.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O07	[ "בג\"ץ 4995/97" ]	3,792
1,068	בבית המשפט העליון רע"א 96 / 2267 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : מנחם סיגלית נגד המשיב ה : כלל ליסינג לצרכן בע"מ לדחיית הבקשה לרשות ערעור על-פי תקנה 431 בשם המבקשת: עו"ד דורון רז החלטה בהמשך להחלטתי מיום 2.6.97, ועל יסוד הודעת עו"ד דורון רז, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, כ"ה בסיון תשנ"ז (30.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96022670. Q02	[ "רע\"א 96" ]	3,793
1,070	בית המשפט העליון רע"א 3713/97 - 1 בפני: כבוד השופט ת' אור המערער : חברת ארמון ההגמון בע"מ נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמר' 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט א. גינת בשם המבקשת: עו"ד יאיר גרין בשם המשיבים: עו"ד מועין ח'ורי החלטה ב"כ המבקשת הודיע לבית המשפט כי מוסכם על הצדדים, שבמסגרת בקשה לעיון חוזר שתוגש לבית המשפט המחוזי יעיין בית המשפט המחוזי עיון חוזר בהחלטתו מיום 25.5.97,לאחר שיעיין בהסכם שאת גילויו התיר. לאחר העיון יתן בית המשפט את החלטתו מחדש. בנסיבות אלו, אני מחליט למחוק את הבקשה לרשות ערעור. שמורה, כמובן, לצדדים הזכות לבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, כפי שתהיה, כשכל צד שומר על מלוא זכויותיו וטענותיו. ניתן היום כח באב תשנ"ז (31.8.97). ש ו פט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037130. E06	[ "רע\"א 3713/97" ]	3,794
9,520	בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 3713/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת : חברת ארמון ההגמון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. גרין נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית ע"י ב"כ עו"ד מ. ח'ורי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמר' 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט ג. גינת החלטה לא ניתנה תשובה לסעיף 3 להחלטתי מיום 10.7.97. ניתנה היום, ד' באב תשנ"ז (7.8.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037130. J02	[ "רע\"א 3713/97" ]	3,795
12,647	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3713/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער : חברת ארמון ההגמון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. גרין נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית ע"י ב"כ עו"ד מ. ח'ורי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמר' 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט ג. גינת החלטה המבקשת לא מצאה לנכון להשיב לסעיף 3 להחלטתי מיום 10.7.97 ולהחלטתי הנוספת באותו ענין מיום 7.8.97. התשובה תמסר תוך 10 ימים מיום קבלת החלטתי זו. בהעדר תשובה, תידחה הבקשה. ניתנה היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97) ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037130. J05	[ "רע\"א 3713/97" ]	3,796
18,032	בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 3713/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המ בקשת : חברת ארמון ההגמון בע"מ נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמרצה 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט גינת החלטה 1. בית המשפט מזכיר בהחלטתו החלטה קודמת מיום 18.12.96 (עמ' 22-25 לפרטיכל בתיק העקרי) ובה הרקע הרלבנטי להחלטתו מיום 25.5.97 נשוא בקשה זו. המבקשת תמציא לבית משפט זה העתק ההחלטה הנ"ל. 2. המבקשת תוסיף ותמציא לבית המשפט את כתב התביעה הראשון ואת כתב ההגנה. 3. ב"כ הצדדים יבואו בדברים ויודיעו לבית המשפט אם ההסכם שאת גלויו התיר בית המשפט היה לנגד עיני בית המשפט המחוזי ואם לא היה, האם יסכימו הם לפנות לבית המשפט המחוזי בהסכמה ולבקשו לשקול קבלת ההסכם לעיונו כדי לבדוק לאורו את החלטתו מחדש ולראות אם ניתן להורות על גלוי חלקי (עפרון כחול) בהסכמה או בלעדיה. מובן שהסכמה ללא עזרת בית המשפט תקודם בברכה. ניתנה היום, ה' בתמוז תשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי אמ371397/ 97037130. J01	[ "רע\"א 3713/97" ]	3,797
7,510	בית המשפט העליון בג"ץ 2074/95 - 1 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק דנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי של משרד בריאות 2. שר הבריאות דיון מקדמי בעתירה החלטה 1. אני מקבל את הבקשה מטעם העותרים מיום 27.8.97 להגשת כתב תשובה. 2. המזכירות מתבקשת לקבוע את העתירה לדיון בפני הרכב ביום 27.11.97. 3. באי-כוח הצדדים מתבקשים לבוא בדברים ביניהם כדי לגבש בכתב הודעה שתכלול: א. העניינים המוסכמים על הצדדים; ב. העניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, ולגבי כל אחד מהם תיאור קצר של עמדת כל צד. ההודעה תוגש לבית המשפט על ידי ב"כ המשיבים עד יום 20.11.97. ניתנה היום, כ"ה באב תשנ"ז (28.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. I10	[ "בג\"ץ 2074/95" ]	3,809
9,557	בית המשפט העליון בג"ץ 95 / 2074 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק רנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי - משרד הבריאות 2. שר הבריאות דיון מקדמי בעתירה החלטה לאור התשובה מטעם המשיבים מיום 5.6.97, מתבקשת ב"כ המשיבים להגיש לבית המשפט הודעה, תוך 45 יום, בדבר ההתפתחויות שחלו בעניין נשוא העתירה, בעקבות הדיונים עליהם מדובר בתשובה. ניתנה היום, ג' בסיון תשנ"ז (8.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. I09	[ "בג\"ץ 95" ]	3,810
13,244	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2074/95 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק דנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי של משרד הבריאות 2. שר הבריאות 3. ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ז חשון התשנ"ח (27.11.97) בשם העותרים : עו"ד אליהו שטרן בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד אסנת מנדל בשם המשיבה 3: עו"ד ד"ר דורון דינאי החלטה בתוך שלושה שבועות תוגש לנו הודעה מטעם הצדדים, באם הגיעו לכדי הסכמה ואם לאו - מהן נקודות המחלוקת. בהעדר הסכמה, ניתן פסק דין על פי החומר שבפנינו. ניתנה היום, כ"ז בחשון התשנ"ח (27.11.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. A11 /דז/	[ "בג\"ץ 2074/95" ]	3,811
45,674	ב בית המשפט העליון בג"ץ 2074/95 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק רנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. מנהל כללי משרד בריאות 2. שר הבריאות 3. הסתדרות לרפואת שיניים בישראל בקשה לשומת הוצאות לפסיקת הוצאות בשם העותרים: עו"ד אליהו שטרן החלטה ביום 22.6.99 נתן בית משפט זה פסק דין בעתירה. במסגרת פסק הדין, קבע בית המשפט, לאמור: "כיוון שבמהלך ההתדיינות קיבל מנכ"ל המשרד את העמדה העקרונית של העותרים, כפוף לתנאים שנקבעו, מן הראוי לזכות את העותרים בהוצאות משפט. המשיבים ישלמו לעותרים את הוצאות המשפט בסכום כולל של 10,000 ש"ח". החלטה זו היא עניינה של הבקשה שבפני. העותרים מבקשים כי אפסוק לטובתם החזר הוצאות אשר שולמו על ידם, לטענתם, במסגרת העתירה, בסך 1,759 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. עוד מבקשים העותרים כי אקבע כי על המשיבים לשאת בתשלום מע"מ כדין על סך הוצאות המשפט אשר נפסקו לטובתם כאמור. דינה של בקשה זו על שני ראשיה להידחות. המבקשים מציינים כבסיס למתן החזר הוצאות שהוצאות על ידם במסגרת העתירה, את הסמכות המוקנית מכוח תקנה 513(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. תקנה זו כלל איננה רלבנטית לעניין שבפני. התקנה קובעת לאמור: "הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות משפט בלי לפרש את סכומן , יהא סכום הוצאות המשפט צירופם של אלה, זולת אם קבע בית המשפט הוראה אחרת: (1)...." (ההדגשה שלי מ.א.) הנה כי כן, דורשת התקנה כי בית המשפט או הרשם יטיל הוצאות מבלי לפרש את סכומן. במקרה הנדון, פירש בית המשפט וקבע את גובה ההוצאות. לפיכך, התקנה הנדונה אינה חלה כלל בענייננו. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם ההגיון והשכל הישר. משקבע בית המשפט את גובה ההוצאות הראוי לדעתו במקרה זה, אות הוא כי העותרים אינם זכאים לקבל הוצאות אחרות, במקרה זה הוצאות ריאליות, שהוציאו לצורך העתירה. אשר לבקשה לתוספת מע"מ על החיוב בהוצאות משפט. גם במקרה זה דינה של הבקשה להידחות. תקנה 512(ג) קובעת כדלהלן: "פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך-דין לפי תקנת משנה (א) יווסף לסכום שנקבע כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף ששולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת;..." (ההדגשה שלי - מ.א.) הנה כי כן, עניינה של התקנה הנדונה איננו בתוספת מע"מ על הוצאות משפט על אלא שכר טרחת עורך-דין. יודגש כי תקנה 512(א) אליה מפנה התקנה הנדונה, מבחינה היטב בין שכר טרחת עורך-דין לבין הוצאות משפט, בקובעה: "קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לעניין שכר טרחת עורך-דין והן לעניין הוצאות משפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל..." מהאמור לעיל יוצא איפוא כי קיימת הבחנה בין שכר טרחה לבין הוצאות משפט. משנפסקו לעותרים הוצאות משפט (ולא שכר טרחת עורך-דין - בנפרד - כמצוות התקנה האמורה) יוצא שלאור תקנה 512(ד) לתקנות, הם אינם זכאים כי על סכום זה יתווסף אף מע"מ כחוק. בשולי הדברים, יוער כי מאחר ותגובתו של משיב 3 - הסתדרות לרפואת שיניים בישראל כלל לא נתבקשה על ידי לבקשה, לא נראה לי בנסיבות אלה, לחייב את העותרים בהוצאות לעניין בקשה זו. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות וכך אני מורה. ניתנה היום, כ"ח בכסלו תש"ס (7.12.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. P13	[ "בג\"ץ 2074/95" ]	3,812
49,292	בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2074/95 בפני: כבוד ה נשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק דנט מרפאת שיניים בע"מ 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. בועז סיוון 8. סיוון שן בע"מ 9. ה.ו.ת. רפואת שיניים בע"מ 10. ענטין מיכל 11. ענטין תמיר נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי של משרד הבריאות 2. שר הבריאות 3. ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ז בחשון תשנ"ח (27.11.97) בשם העותרים : עו"ד אליהו שטרן בשם המשיבים 2-1: עו"ד אסנת מנדל בשם המשיבה 3: עו"ד דורון דינאי פסק-דין השופט י' זמיר : 1. העותרים הם אגודת טכנאי השיניים בישראל, טכנאי שיניים מורשים, תאגידים לריפוי שיניים ואחרים. הם מבקשים שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (המשיב 1) (להלן - מנכ"ל המשרד) ייתן רשיונות לניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים שהוקמו לצורך זה (להלן - מרפאות תאגיד). מנכ"ל המשרד אינו מוכן לתת רשיון למרפאת תאגיד אלא אם מתקיימים בה תנאים שקבע. העותרים טוענים כי חלק מתנאים אלה אינם חוקיים, ולכן מנכ"ל המשרד חייב לתת רשיון למרפאת תאגיד גם אם אינה מקיימת תנאים אלה. שאלת החוקיות של תנאים אלה היא השאלה המרכזית בעתירה זאת. העותרים צירפו את שר הבריאות כמשיב (משיב 2) לעתירה, אך הם אינם מבקשים שבית המשפט ייתן סעד נגד משיב זה. מנכ"ל המשרד ושר הבריאות יכונו להלן המשיבים. לאחר זמן, על פי החלטה של בית המשפט, צורפה גם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל כמשיבה (משיבה 3) לעתירה. היא מתנגדת לעתירה. הדין 2. העיסוק ברפואת שיניים מוסדר על ידי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט1979- (להלן - הפקודה), ותקנות שהוצאו מכוח הפקודה. סעיף 3(א) לפקודה קובע: "מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יעסוק בריפוי שיניים ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק בריפוי שיניים או כמוכן לעסוק בו". הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים, התשמ"ה1985-, הציעה לתקן את הפקודה. מטרת ההצעה, כפי שהוצגה בדבר ההסבר (ה"ח 1749, התשמ"ה, עמ' 270), היתה זאת: "פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט1979-, ייחדה את העיסוק בריפוי שיניים לרופאי שיניים ומרפאי שיניים בעלי רשיונות, אולם לא התייחסה במפורש לעיסוק בריפוי שיניים של מורשים אלה במסגרת מרפאות שיניים של בתי חולים, קופות חולים או תאגידים אחרים. מוצע לתקן את סעיף 3 לפקודה כך שיוסדר נושא ריפוי שיניים במסגרת מרפאות השיניים האמורות, ויובטח שמרפאת השיניים תתנהל תחת פיקוחו ואחריותו של רופא שיניים מורשה". על יסוד הצעה זאת נתקבל (בשינויים מסויימים) החוק לתיקון פקודת רופאי השיניים, התשמ"ו1986-. חוק זה הוסיף לפקודה את סעיף 3א. וזו לשון הסעיף: "(א) האמור בסעיף 3 אינו בא למנוע מבית חולים, מקופת-חולים, מרשות מקומית או מתאגיד אחר, לפתוח, להחזיק או לנהל מרפאת שיניים שבה עוסקים בריפוי שיניים אנשים המורשים לכך לפי פקודה זו, ובלבד שנתקבל לגביה רשיון מאת המנהל [מנכ"ל המשרד] אם לא הופטרה מכך בתקנות לפי סעיף קטן (ב); המרפאה תהיה בהשגחתו ותחת פיקוחו של רופא שיניים אחראי. (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי מרפאות כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל או לגבי סוגים מהן, הוראות בדבר - (1) התנאים שיש לקיים במרפאות כדי להבטיח מתן שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה; (2) קביעת רופא שיניים אחראי למרפאה וקיום נוהלים להעסקת עוזרים מקצועיים ושינניות; ... (5) דרכי הפיקוח שיקיים המנהל על המרפאות; ...". מה נשתנה? שלפי הפקודה מורשה לריפוי שיניים היה רשאי, ועודנו רשאי, לעסוק בריפוי שיניים במרפאה ללא צורך ברשיון מרפאה. עכשיו באה הפקודה וקבעה, בסעיף 3א, שגם תאגיד רשאי לנהל מרפאה (שבה יינתן ריפוי שיניים על ידי מורשה לריפוי שיניים), אך רק בתנאי שהתאגיד יקבל רשיון ממנכ"ל המשרד. התכלית של סעיף זה כפולה. ראשית, לאפשר ריפוי שיניים באמצעות מרפאת תאגיד, ובדרך זאת לייעל ולהוזיל את הטיפול בשיניים. שנית, באמצעות הרישוי להחיל פיקוח של משרד הבריאות על מרפאות תאגיד, ובדרך זאת להגן על בריאות הציבור. אולם, האם סעיף זה אמור לאפשר גם הקמה של מרפאת תאגיד בשליטה, מלאה או חלקית, של טכנאי שיניים? לפי דברי ההסבר להצעת החוק (ראו לעיל), כוונת הסעיף היא לאפשר ריפוי שיניים "של מורשים אלה [כלומר, מורשים לריפוי שיניים] במסגרת מרפאות שיניים של בתי חולים, קופות חולים או תאגידים אחרים". אמור מעתה, הסעיף נועד לאפשר עיסוק של מורשים לריפוי שיניים, להבדיל מטכנאי שיניים, במסגרת מרפאות תאגיד. אך לפי הנוסח של סעיף זה, אפשר להקים מרפאת תאגיד, לא רק באמצעות בית חולים, קופת חולים ורשות מקומית, אלא גם באמצעות "תאגיד אחר", בלי שהסעיף יגביל את סוג התאגיד או את בעלי השליטה בתאגיד. האם, אף-על-פי כן, יש לפרש את סעיף 3א לפקודה באופן המונע מתן רשיון למרפאת תאגיד הנתונה לשליטה של טכנאי שיניים? 3. מכוח סעיף 3א לפקודה התקין שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את תקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ"ג1993- (להלן - התקנות). תקנה 6 קובעת את התנאים למתן רשיון למרפאת תאגיד: "המנהל [כלומר, מנכ"ל המשרד] יתן רשיון למרפאת תאגיד שהתקיימו בה כל אלה: (1) מבקש הרשיון הוכיח למנהל כי במרפאה מתקיימים התנאים, הדרישות והוראות המנהל לפי תקנות אלה ולפי כל דין; ... (3) המבקש מעמיד לרשות המרפאה אמצעים וכוח אדם המאפשרים לתת שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה; ... (5) אין ניגוד עניינים בין מי שבידו השליטה בתאגיד לבין מטרותיה של מרפאת התאגיד". ראוי לציין כי לפי לשון התקנה רשאי מנכ"ל המשרד לתת רשיון גם למרפאת תאגיד הנתונה לשליטה מלאה או חלקית של טכנאי שיניים, אלא אם קיים ניגוד עניינים בין הטכנאי, שיש לו שליטה בתאגיד, לבין מטרותיה של המרפאה. 4. כאמור, לפי לשונם של סעיף 3א לפקודה ותקנה 6 לתקנות, שנחקקו זה מקרוב, אין מניעה שמנכ"ל המשרד ייתן רשיון למרפאת תאגיד הנתונה לשליטה מלאה של טכנאי שיניים או לשליטה משותפת של טכנאי שיניים ורופא שיניים. אולם זהו רק צד אחד של הדין. מן הצד השני ניצב סעיף 46 לפקודה, שנכלל בה (בשינויים קלים) מאז נחקקה, בשנת 1945. וכך אומר סעיף 46: "מורשה לריפוי שיניים המתקשר קשרי חבר או קשרי שותפות לעיסוק בריפוי שיניים עם אדם שאינו מורשה לכך... יראוהו לעניין סעיף 45 כאשם בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע". לכאורה, סעיף 46 לפקודה אינו מתיישב עם סעיף 3א לפקודה: סעיף 46 לפקודה מונע שליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים במרפאת תאגיד; מנגד, סעיף 3א לפקודה אינו מונע שליטה משותפת כזאת; וכך אף תקנה 6 לתקנות. כיצד ליישב הוראות אלה זו עם זו? העמדה של משרד הבריאות 5. במשך שנים היתה זו עמדתו של משרד הבריאות, בנוגע לאפשרות של שליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, כי סעיף 46 לפקודה גובר על סעיף 3א לפקודה. לפי עמדה זאת, סעיף 46 לפקודה נועד למנוע מצב של ניגוד עניינים. כדי למנוע מצב כזה, יש למנוע שליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים במרפאת תאגיד. לכן דחה מנכ"ל המשרד בקשות, בכלל זה בקשות של חלק מן העותרים, לקבלת רשיון למרפאת תאגיד שהיתה בשליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים. כמו כן סירב מנכ"ל המשרד לתת רשיון למרפאת תאגיד שהיתה בשליטה מלאה של טכנאי שיניים. ומה היה הטעם המשפטי לסירוב? נראה כי הטעם היה, חשש מפני ניגוד עניינים. מנכ"ל המשרד הניח כי עצם העובדה שטכנאי שיניים, שיש לו שליטה במעבדת שיניים, מקיים גם שליטה במרפאת תאגיד, יוצרת מצב של ניגוד עניינים שעלול לפגוע בבריאות הציבור. לאחר שהוגשה העתירה, ועל פי הצעה של בית המשפט, ביקש מנכ"ל המשרד לשקול את עמדתו מחדש. הוא ביקש לדחות את הדיון בבית המשפט, פעם ועוד פעם, כדי לאפשר לו לערוך בירורים, משפטיים ואחרים, ולגבש עמדה ראויה. בסופו של דבר, הגיע מנכ"ל המשרד למסקנה שעליו לשנות את האיזון שערך בין סעיף 46 לפקודה לבין סעיף 3א לפקודה, באופן שיתן משקל ראוי לחופש העיסוק ולחופש ההתאגדות של טכנאי השיניים. שינוי האיזון הוביל את מנכ"ל המשרד לשינוי העמדה. הוא החליט, והודיע לבית המשפט, כי מעתה לא יסרב לתת רשיון למרפאת תאגיד רק משום שטכנאי שיניים הוא בעל שליטה בתאגיד, או משום שהשליטה בתאגיד מצויה בידי מורשה לריפוי שיניים ובידי טכנאי שיניים גם יחד. אולם הסכמה וסייג לה. הסייג להסכמה הוא, שלא יינתן רשיון למרפאת תאגיד, אלא אם יתברר כי השליטה של טכנאי שיניים בתאגיד אינה יוצרת ניגוד עניינים. 6. במאמר מוסגר יש לציין, כי העמדה החדשה של מנכ"ל המשרד, אף כי היא גובשה מתוך רצון טוב לאזן כראוי בין אינטרסים נוגדים של בריאות הציבור ושל זכויות הטכנאים, מעוררת קושי מבחינה משפטית. ומדוע? משום שיש מקום לטענה כי עמדה זאת אינה מתיישבת עם סעיף 46 לפקודה, האוסר "קשרי שותפות לעיסוק בריפוי שיניים עם אדם שאינו מורשה לכך". מסתבר, מתוך כתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט, כי מנכ"ל המשרד ופרקליטות המדינה מודעים לקושי זה. יתירה מזאת. הם אף לא הצליחו לפתור את הקושי. אכן, ייתכן כי אי-אפשר לפתור קושי זה אלא בדרך של חקיקה שתתקן את סעיף 46 לפקודה, או את סעיף 3א לפקודה או את שניהם. ואמנם, כבר בחודש אוקטובר 1996 הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי "נוכח הסתירה הקיימת, לכאורה, בין הוראות סעיף 3א(א) לפקודה לבין הוראת סעיף 46 האמורה, מבקשים המשיבים ארכה להשלמת תיקון הליכי [צ"ל: הליכי תיקון] החקיקה, הנמצאים עתה בשלבים מתקדמים". הארכה ניתנה; פרקליטות המדינה הודיעה לבית המשפט, פעם ועוד פעם, כי משרד הבריאות ממשיך לבחון את תיקון החקיקה; אך התיקון עדיין לא נעשה. חבל שמשרד הבריאות, שהתחיל במצווה, לא גמר אותה. ואולי ראוי שמשרד המשפטים ישמש בעניין זה שליח לדבר מצווה. 7. מכל מקום, לאחר שמנכ"ל המשרד גיבש את העמדה החדשה לעניין רישוי מרפאות תאגיד, נצטמצם מאד שדה המחלוקת שבין העותרים לבין מנכ"ל המשרד. המחלוקת מתמקדת עכשיו בתנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד לצורך מתן רשיון למרפאות תאגיד במטרה כפולה: ראשית, למנוע ניגוד עניינים אצל טכנאי שיניים שיש לו שליטה גם במרפאת תאגיד; ושנית, למנוע בעד טכנאי שיניים להפר את ההוראה בדבר ייחוד העיסוק בריפוי שיניים. מנכ"ל המשרד והעותרים ניהלו מגעים ביניהם, לפי הצעה של בית המשפט, בנסיון ליישב את המחלוקת. אך המגעים כשלו, ובית המשפט נדרש להכריע במחלוקת. השאלה העיקרית שבית המשפט צריך להכריע בה היא, אם התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד מאזנים כראוי בין האינטרסים העיקריים הנוגעים לעניין: מצד אחד, הצורך להגן על בריאות הציבור; ומצד שני, הצורך להגן על חופש העיסוק וחופש ההתאגדות של טכנאי השיניים, וכן גם הרצון להוזיל את מחיר הטיפול בשיניים. חופש העיסוק 8. ברור שהעותרים, הן טכנאי השיניים והן התאגידים לריפוי שיניים, זכאים לחופש העיסוק. הם זכאים גם, כמובן, לחופש ההתאגדות. לטענתם, התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד פוגעים שלא כדין הן בחופש העיסוק והן בחופש ההתאגדות שלהם. ספק אם חופש ההתאגדות של העותרים נפגע, שכן אין הם מנועים מלהתאגד בחברה, גם אם מטרת החברה היא לנהל מרפאת שיניים. ואכן, חלק מן העותרים הם תאגידים כאלה. מכל מקום, גם אם נניח כי חופש ההתאגדות של העותרים נפגע, די יהיה, לצורך הדיון בעתירה, לברר את הפגיעה בחופש העיסוק שלהם. אם, בנסיבות המקרה, הפגיעה בחופש העיסוק מוצדקת, גם הפגיעה בחופש ההתאגדות, אם בכלל יש פגיעה כזאת, מוצדקת. חופש העיסוק, שהיה קיים כזכות יסוד בישראל מאז ומתמיד, עוגן בשנת התשנ"ב1992-, בחוק-יסוד: חופש העיסוק. כמו כל זכות יסוד, גם חופש העיסוק אינו זכות מוחלטת. ניתן להגביל אותו, לפי סעיף 4 לחוק-היסוד, בחוק או לפי חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. הפקודה והתקנות מגבילות את חופש העיסוק של טכנאי שיניים ושל התאגידים לריפוי שיניים. תכלית ההגבלות היא הגנה על בריאות הציבור. זוהי, ללא ספק, תכלית ראויה. אכן, בנוסח המקורי של חוק-יסוד: חופש העיסוק, משנת התשנ"ב1992-, נקבע במפורש (בסעיף 2) כי אם עיסוק מותנה בקבלת רשיון, אין לשלול את הזכות לרשיון אלא על יסוד טעמים שפורטו באותו סעיף, ובהם "שלום הציבור ובריאותו". הוראה זאת הושמטה מן הנוסח העכשווי של חוק-היסוד. אך מבחינה מהותית הדין לא השתנה: ברור שגם כיום מותר לפגוע בחופש העיסוק, ובין היתר מותר למנוע רשיון לעיסוק מסויים, אם הדבר דרוש כדי להגן על בריאות הציבור. ראו, לדוגמה, בג"ץ 6290/93 זילכה נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות , פ"ד מח(4) 631, 641. כך גם כאשר קיים ניגוד עניינים שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור: המניעה של ניגוד עניינים כזה, אף היא תכלית ראויה. השוו בג"ץ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עיריית ירושלים , פ"ד מט(3) 691, 701. עם זאת, צריך שהפגיעה בחופש העיסוק, גם כאשר היא נועדה לתכלית ראויה, לא תהיה במידה העולה על הנדרש. המידתיות נדרשת, לא רק מחוק הפוגע בחופש העיסוק, אלא גם מתקנה ומכל החלטה מינהלית אחרת. ראו סעיף 5 לחוק-יסוד: חופש העיסוק, וכן, לדוגמה, בג"ץ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת , פ"ד מח(5) 412, 436-435. ברוח זאת יש לפרש גם חיקוקים שקדמו לחוק-היסוד, ובכלל זה גם פקודת רופאי השיניים. ראו סעיף 10 לחוק-יסוד: חופש העיסוק. לפיכך יש לברר אם התנאים שנקבעו על ידי משרד הבריאות למתן רשיון למרפאת תאגיד עומדים במבחן המידתיות. ניגוד עניינים 9. התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד נועדו בחלקם למנוע ניגוד עניינים שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור. תנאים אלה מתבססים על תקנה 6(5) לתקנות, הקובעת כי מנכ"ל המשרד לא יתן רשיון למרפאת תאגיד אלא אם, בין היתר, "אין ניגוד עניינים בין מי שבידו השליטה בתאגיד לבין מטרותיה של מרפאת התאגיד". ראו תקנה זאת לעיל פיסקה 3. העותרים לא תקפו את החוקיות של תקנה זאת. מסתבר כי הם מסכימים שניגוד עניינים כזה הוא טעם טוב לסירוב רשיון. הרצון למנוע ניגוד עניינים בתחום העיסוק בריפוי שיניים מונח, כנראה, גם ביסוד סעיף 46 לפקודה, האוסר שותפות בין מורשה לריפוי שיניים לבין אדם שאינו מורשה לכך, לרבות טכנאי שיניים. ראו סעיף 46, לעיל פיסקה 4. איסור מעין זה מקובל בחוקים המסדירים את העיסוק במקצועות שונים. ראו, לדוגמה, סעיף 22 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א1981-; חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961-, סעיפים 58, 59א; חוק רואי חשבון, התשט"ו1955-, סעיף 6א; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981-, סעיף 26. אכן, ההגנה על טובת הציבור דורשת למנוע מצב של ניגוד עניינים בעיסוקים רבים המוסדרים על ידי חוק, לצורך הגנה על טובת הציבור. 10. אולם מהו ניגוד עניינים, במסגרת העיסוק בריפוי שיניים, שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור? טכנאי שיניים, לפי ההגדרה בסעיף 1 לפקודה, הוא "מי שמכין, על פי הוראותיו של מורשה לריפוי שיניים, שיניים תותבות או התקנים אחרים לשיניים". בדומה לכך, תקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ"ו1986-, מגדירות טכנאות שיניים, בתקנה 1, כך: "בניה או תיקון של תותבות שיניים שלמות או חלקיות, גשרים, כתרים או סתימות יצוקות, וכן בניית התקנים אחרים לפה ולשיניים או תיקונם של ההתקנים האמורים, ובלבד שהפעולה אינה נעשית בתוך פיו של אדם". משמע, טכנאי שיניים אינו רשאי לעשות פעולה בתוך פיו של אדם, כלומר, לתת טיפול לשיניים באופן ישיר, אלא רק להכין או לתקן אבזרים (המכונים "התקנים") שישמשו את המורשה לריפוי שיניים לצורך טיפול כזה. מכאן צומח חשש כפול. ראשית, קיים חשש כי טכנאי שיניים יתפתה לעשות פעולה בתוך פיו של אדם הנמצא במרפאה לצורך טיפול שיניים. המשיבים מציינים כי הגיעו אליהם תלונות על טכנאי שיניים העושים פעולות כאלה. גם ההסתדרות לרפואת שיניים מציינת כי ידוע לה על טכנאי שיניים שעשו פעולות של התאמת אבזרים בתוך פיו של מטופל, ויש אף כאלה המחזיקים כיסא טיפולים לביצוע פעולות כאלה במעבדת השיניים שלהם. החשש מפני פעולות כאלה גובר כאשר טכנאי שיניים הוא גם בעל שליטה במרפאת תאגיד, במיוחד אם המעבדה שלו נמצאת בתחום המרפאה. שנית, קיים חשש כי טכנאי שיניים, אם יהיה בעל שליטה הן במרפאת תאגיד והן במעבדת שיניים, יפעל באופן גלוי או סמוי על מנת שהרופא השכיר באותה מרפאה ירבה להעביר עבודות לביצוע במעבדה של אותו טכנאי, אף אם מבחינת המטופל אין בכך צורך ממשי. וכך מוצג חשש זה בהודעה שהוגשה לבית המשפט מטעם המשיבים: "מטבע הדברים, טכנאי השיניים מעוניין בביצוע עבודות רבות ככל האפשר הכרוכות בשימוש בכישוריו ובשירותיו, וזאת כדי להשיא את רווחיו. מתן אפשרות לטכנאי השיניים להיות בעל שליטה בתאגיד המנהל מרפאת שיניים, ומתוקף כך אף לשמש כמעבידם של רופאי השיניים, תעמיד את טכנאי השיניים במצב בו יוכל לנסות ולהשפיע על רופא השיניים האחראי על המרפאה, ועל אלו העובדים במסגרתה, ליתן למטופלים רבים יותר טיפול הכרוך בביצוע עבודות פרוטטיות (שיקומיות) הדורשות את מעורבותו. לציבור מבקשי טיפול השיניים אין הידע והיכולת לבחון האם הטיפול בהם חייב מעורבות ברמה כזו או אחרת של טכנאי השיניים, או שמא די היה בטיפול שאינו כרוך בעבודות שיקומיות". זהו, טוענים המשיבים, מצב של ניגוד עניינים. בלשונה של תקנה 6(5) לתקנות, זהו ניגוד בין האינטרס של טכנאי שיניים, שבידו שליטה במרפאת תאגיד, להגדיל את רווחיו, לבין המטרה של מרפאת תאגיד, שהיא מתן שירות ראוי למטופלים. ראו תקנה 6(5), לעיל פיסקה 3. ההסתדרות לרפואת שיניים מוסיפה עוד חשש: שרופא השיניים, העובד במרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, לא יקפיד כנדרש על איכות החומרים מהם עשויים התקנים המיוצרים במעבדה של אותו טכנאי שיניים. הטכנאי עלול לספק התקנים מחומרים באיכות ירודה, וכתוצאה המטופל עלול לקבל התקנים מאיכות ירודה. 11. אין פירוש הדבר שברור כי טכנאי שיניים ינצל לרעה, בדרך זאת, את מעמדו כבעל שליטה במרפאת תאגיד. אך אין צורך להוכיח, או להמתין עד שיוכח, כי אמנם מצב של ניגוד עניינים הוביל לניצול המצב לרעה. הכלל בדבר ניגוד עניינים נועד למנוע מראש אפשרות של ניצול כזה. כפי שההלכה הבהירה, ניגוד עניינים הוא מצב אובייקטיבי היוצר אפשרות ממשית (או, לפי גירסה אחרת, חשש סביר) של ניגוד עניינים, ואין צורך להוכיח שבפועל היה ניצול לרעה כתוצאה מניגוד עניינים. הנה כך, לדוגמה, אמר השופט בך בבג"ץ 589/86 שמעון נ' ראש המועצה המקומית קרית מלאכי , פ"ד מא(2) 617, 625: "אין אנו חייבים להשתכנע כי הלכה למעשה נוצר כבר ניגוד אינטרסים כאמור, או כי הופקה על ידי העותר טובת הנאה עקב משרתו האמורה. די בכך, שמבחינת הנתונים האובייקטיביים, ועל סמך שיקולים המבוססים על ניסיון החיים והשכל הישר, עלולות תוצאות כאלה לנבוע מכהונת העותר בשני התפקידים". הדברים נאמרו בפסק דין זה, ודברים דומים נאמרו בפסקי דין רבים, בקשר לתחולת הכלל בדבר ניגוד עניינים בתחום המשפט הציבורי. אך כלל זה יכול לחול גם בתחום המשפט הפרטי. כדברי השופט ברק בבג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים , פ"ד מד(1) 409, 413: "עקרון יסוד הוא, כי מי שפועל למען אינטרס של אחר, חייב להימנע מניגוד בין אותו אינטרס לבין אינטרס שלו עצמו או אינטרס אחר כלשהו. זהו העיקרון בדבר האיסור על ניגוד עניינים. תחילתו של עיקרון זה כעניין מוסרי שבין האדם לבין עצמו. לימים הוא הפך - מכוח הקונסנסוס החברתי העומד ביסודו - כעניין של משפט החל ביחסים שבין אדם לבין זולתו... בישראל הכירו בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי-דין, כי העיקרון בדבר איסור על ניגוד עניינים אינו אך עניין מוסרי שבין אדם לבין עצמו, אלא הוא הינו עיקרון משפטי המשתרע על כל תחומי המשפט. הוא חל בתחומי המשפט הפרטי והמשפט הציבורי גם יחד". אמנם יש הבדל, גם בעניין זה, בין המשפט הציבורי לבין המשפט הפרטי. במשפט הציבורי יש לכלל בדבר ניגוד עניינים תחולה גורפת; ואילו במשפט הפרטי יש מקום לבדוק בכל מקרה אם כלל זה חל, ובאיזו צורה הוא חל, בנסיבות המקרה. אולם ברור כי כלל זה חל בתחום המשפט הפרטי בכל מקרה בו החוק קובע זאת. ואכן, כך קובע החוק בנוגע לעיסוק בריפוי שיניים. ראו סעיף 46 לפקודה ותקנה 6 לתקנות, לעיל פיסקאות 3 ו4-. 12. העותרים, שאינם חולקים על הצורך למנוע ניגוד עניינים בנוגע לריפוי שיניים, טוענים כי הלכה למעשה אין ניגוד עניינים בין השליטה של טכנאי שינים במעבדת שיניים לבין השליטה שלו במרפאת תאגיד. ראשית, הם טוענים, החשש מפני השפעה בלתי-ראויה מצד בעלי שליטה במרפאת תאגיד על רופא שכיר במרפאה, באופן שיעשה את הטיפול רווחי יותר עבורם, גם אם הטיפול אינו נדרש או אינו טוב למטופל, קיים מצד בעלי שליטה כלשהם, ולאו דווקא מצד בעלי שליטה שהם טכנאי שיניים. אם כך, מדוע לפגוע דווקא בטכנאי שיניים? שנית, הם מוסיפים וטוענים, אין יסוד לחשש מהשפעה כזאת דווקא מצד טכנאי שיניים שהוא בעל שליטה הן במרפאת תאגיד והן במעבדת שיניים. לטענתם, "לחשש זה אין אחיזה במציאות, שכן עבודתו של טכנאי השיניים, והחומרים לצורך עבודתו, הינם בעלי משקל נמוך, שלא לומר אפסי, ביחס למחיר הכולל שגובים כיום רופאי שיניים עצמאיים ממטופליהם". 13. טענות העותרים בעניין זה אינן מקובלות עלי. נניח, כפי שהם טוענים, שכל בעל שליטה במרפאת תאגיד, ולאו דווקא טכנאי שיניים, יכול לנצל את מעמדו כדי להשפיע על רופא שכיר במרפאה באופן בלתי ראוי. האם מכאן נובעת מסקנה שהברירה היא בין השלילה של כל מרפאת תאגיד לבין ההכשר של כל מרפאת תאגיד? התשובה שלילית. סעיף 3א לפקודה נחקק כדי להכשיר מרפאות תאגיד. ראו לעיל פיסקה 2. משמע, עצם האפשרות שבעל שליטה במרפאת תאגיד ינצל את מעמדו בתאגיד כדי להשפיע באופן בלתי-ראוי על רופא שכיר במרפאה, אין בה כדי למנוע מתן רשיון למרפאת תאגיד. אולם, מן הצד השני, אין בכך כדי לחייב מתן רשיון לכל מרפאת תאגיד, אפילו אם קיים בה ניגוד עניינים חזק במיוחד. ניגוד עניינים חזק במיוחד, במקרה מסויים או בסוג מקרים, עשוי להצדיק סירוב לתת רשיון למרפאת תאגיד. המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחן העוצמה של ניגוד עניינים. לפיכך יש להציג, בהקשר זה, שתי שאלות: ראשית, האם ניגוד עניינים במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד קיים בעוצמה רבה יותר מאשר ניגוד עניינים במקרה של שליטה על ידי אדם אחר; שנית, אם כן, האם ניגוד העניינים במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד מגיע לעוצמה המצדיקה סירוב לתת רשיון למרפאה כזאת. 14. אפשרות של ניגוד עניינים במרפאת תאגיד קיימת בכל מקרה בו המרפאה נמצאת בשליטה מלאה או חלקית של מי שאינו מורשה לריפוי שיניים. ראו ע"א 581/89 אדרי נ' רוזנברג , פ"ד מו(5) 679, 686. אפשרות של ניגוד עניינים מסוג זה קיימת בעוצמה מיוחדת במקרה של מרפאת תאגיד בה נתונה שליטה בידי טכנאי שיניים, שיש לו אינטרס מיוחד, כבעל שליטה גם במעבדת שיניים, בקבלת עבודות ממרפאת שיניים. כך סבור מנכ"ל המשרד. מנכ"ל המשרד הוא המופקד, על פי התקנות, על רישוי מרפאות תאגיד. הוא מוסמך, על פי תקנה 6(5), לסרב רשיון במקרה של ניגוד עניינים. מכוח סמכות זאת הוא אמור להחליט אם קיים ניגוד עניינים במקרה מסויים או בסוג מקרים. ההחלטה כרוכה בשיקול דעת. שיקול הדעת הוא שלו ולא של בית המשפט. הוא מפעיל את שיקול הדעת על יסוד נסיון וידע שהצטברו במשרד הבריאות. בית המשפט אינו אמור להפעיל שיקול דעת משל עצמו, אף לא לפסול את שיקול הדעת של מנכ"ל המשרד, אלא אם הוא לוקה בפגם משפטי. אך במקרה זה אין לבית המשפט יסוד לומר כי נפל פגם כזה בשיקול הדעת של מנכ"ל המשרד. המסקנה היא, שאכן קיים, כפי שמנכ"ל המשרד קבע, ניגוד עניינים בעוצמה מיוחדת במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד. 15. עם זאת, גם אם קיים ניגוד עניינים בעוצמה מיוחדת, במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, עדיין אין בכך בלבד כדי להצדיק סירוב לתת רשיון לתאגיד כזה. אמנם יש לפעול כדי למנוע את ניגוד העניינים. אך יש לפעול לצורך זה באופן מידתי. המידתיות, המחייבת כל רשות מינהלית בכל עניין, מחייבת גם את מנכ"ל המשרד לפעול כדי למנוע ניגוד עניינים באופן שהפגיעה בטכנאי השיניים או במרפאת התאגיד לא תהיה במידה העולה על הנדרש. אכן, פתרון קיצוני עשוי להיות יעיל יותר; אך פתרון מידתי, אם הוא יעיל מספיק, יהיה צודק יותר. המידתיות היא איזון ראוי בין היעילות לבין הצדק. השופט בך נתן לכך ביטוי בבג"ץ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עיריית ירושלים , פ"ד מט(3) 691, 699. וכך אמר: "כל אימת שקיים ניגוד עניינים, יש לעשות למניעתו. הפתרון הפשוט, אך הקיצוני, הוא שהאדם הנוגע בדבר יחדל כליל מלעסוק באחד משני העיסוקים... אך בנסיבות מתאימות ייתכנו גם פתרונות אחרים, קיצוניים פחות... אם ניתן למצוא בדרך השנייה פתרון, אשר אין בו משום פגיעה באינטרס הציבורי, הרי יש להעדיפו...". בהתאם לכך יש לברר אם ניתן למנוע ניגוד עניינים במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, לא בדרך של סירוב לתת רשיון לתאגיד כזה, אלא בדרך קיצונית פחות. 16. אכן, מנכ"ל המשרד בירר והחליט כי ניתן למנוע ניגוד עניינים, או לפחות לצמצם מאד את העוצמה של ניגוד העניינים, גם במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, באמצעות תנאים ברשיון שיינתן למרפאה כזאת. הסמכות לקבוע תנאים ברשיון של מרפאת תאגיד הוקנתה למנכ"ל המשרד בתקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ"ג1993-. תקנה 6 קובעת: "המנהל יתן רשיון למרפאת תאגיד שהתקיימו בה כל אלה: ... (5) אין ניגוד עניינים בין מי שבידו השליטה בתאגיד לבין מטרותיה של מרפאת התאגיד". ותקנה 7 קובעת: "(א) המנהל רשאי, אם ראה צורך בכך, לשם מתן שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה, להתנות תנאים ברשיון או להוסיף עליהם לאחר שניתן". ואלה התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד, כפי שפורטו בהודעה שנמסרה לבית המשפט במהלך ההתדיינות, "למתן רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בבעלות מורשה לריפוי שיניים וטכנאי שיניים מורשה, או בבעלות טכנאי שיניים בלבד": "א. הרופא האחראי יהיה רופא מומחה. ב. טכנאי השיניים יתחייב שלא לקבל עבודות מעבדה למעבדה המצויה בשליטתו, או שהוא שותף בה. ג. טכנאי השיניים יתחייב כי בזמן שהותו או ביקורו במרפאה, ישא על בגדיו, במקום בולט, תג זיהוי עם תמונה, ציון שמו, וציון היותו טכנאי שיניים, ללא ציון דרגה. ד. בטופס הבקשה לרישיון יתבקש טכנאי השיניים לציין באם עבר על הוראות פקודת רופאי השיניים לעניין ייחוד העיסוק". תנאים אלה, כאמור, שנויים במחלוקת בין העותרים לבין מנכ"ל המשרד. מנכ"ל המשרד, שאינו מוכן לתת רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים אלא אם נתמלאו כל התנאים, טוען כי התנאים נדרשים על מנת להבטיח כי שירותי ריפוי השיניים יינתנו "ברמה נאותה". העותרים טוענים לעומתו כי הוא לוקח ביד אחת מה שהוא נותן ביד שניה: לכאורה הוא מוכן לתת רשיון למרפאת תאגיד, אף אם היא נמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, אך בפועל הוא מציב תנאים המונעים מתן רשיון כזה. לדבריהם, "יישום התנאים, לא רק שיכביד על האפשרות של העותרים להקים מרפאת תאגיד, אלא ימנע, בפועל, כל אפשרות שכזו". נדון, אם כן, בתנאים שבמחלוקת, אחד לאחד, מן הקל אל הכבד. תג זיהוי 17. אחד התנאים דורש כי טכנאי השיניים יתחייב שבזמן שהותו או ביקורו במרפאה, ישא על בגדיו תג זיהוי המציין, בין היתר, כי הוא טכנאי שיניים. תנאי זה נועד, כנראה, להבטיח שטכנאי השיניים לא יעסוק בריפוי שיניים, שאין הוא מורשה לעשותו, בזמן שהותו במרפאה הנמצאת בשליטתו. בעצם, תנאי זה הולם ברוחו את הדרישה שנקבעה באופן כללי בתקנות. תקנה 18 דורשת לאמור: "הרופאים והעובדים במרפאת תאגיד ישאו תגי זיהוי שבהם יצויינו פרטים אלה: (1) שם משפחה ושם פרטי; (2) מקצוע, תואר ותפקיד במרפאה". ראו גם סעיף 6 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו1996-. תנאי זה מקובל על העותרים, בהנחה שהוא יחול על כל הרופאים והעובדים במרפאה, וכיוון שכך אין יותר צורך להרחיב את הדיבור על תנאי זה. הפרדה בין מרפאת השיניים לבין מעבדת השיניים 18. התנאי השני דורש כי טכנאי השיניים יתחייב שלא יקבל במעבדת השיניים שבשליטתו עבודות שיופנו ממרפאת השיניים שבשליטתו. תנאי זה דורש, למעשה, הפרדה עסקית בין המרפאה לבין המעבדה. הוא נועד, לטענת מנכ"ל המשרד, "למנוע את ההשפעה הלא עניינית העלולה להיות לטכנאי השיניים על הרופא האחראי ועל הרופאים האחרים במרפאה. האיסור המוטל על קבלת עבודות ממרפאת התאגיד, נועד לנטרל את האינטרס הכלכלי הלא ענייני, שבהגברת ההיזקקות המלאכותית לעבודות שיקומיות, ועשוי למנוע את עירוב התחומים הלא רצוי בין עבודתו של טכנאי השיניים ומעמדו כבעל שליטה במרפאת התאגיד". אולם העותרים טוענים כי תנאי זה מגביל את חופש העיסוק שלהם באופן בלתי-סביר, והוא ימנע את פתיחתן של מרפאות תאגיד על ידי טכנאי שיניים. לדעתי, תנאי זה הוא דרך נאותה לצמצום האפשרות של ניגוד עניינים הנובע משליטה של טכנאי שיניים במרפאת שיניים ובמעבדת שיניים גם יחד. העותרים אינם מסבירים מדוע יש בתנאי זה כדי למנוע הקמה של מרפאת תאגיד על ידי טכנאי שיניים. והרי תנאי זה משווה את המעמד של טכנאי שיניים לזה של כל אדם אחר: הוא מאפשר לטכנאי שיניים להקים או להיות שותף במרפאת תאגיד כעסק, וליהנות מרווחי העסק, כמו כל אדם אחר. אכן, הוא מונע מטכנאי שיניים ליהנות מרווחים נוספים, שאין לאדם אחר, כתוצאה מן המעמד שלו כבעל שליטה על מעבדת שיניים. אך האפשרות של קבלת רווחים כאלה, כתוצאה מהפניית עבודות מן המרפאה אל המעבדה, שתיהן בשליטה של טכנאי השיניים, היא בדיוק האפשרות היוצרת ניגוד עניינים שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור. לכן ראוי למנוע אפשרות זאת. המסקנה היא, כי תנאי זה אינו חורג ממתחם הסבירות ואף לא ממתחם המידתיות. העותרים מקשים: אם כך, מדוע יוגבל תנאי כזה לטכנאי שיניים, שהוא בעל שליטה במרפאת תאגיד ובמעבדת שיניים גם יחד, ולא יוטל תנאי כזה גם על רופא שיניים שהוא בעל שליטה הן במרפאת תאגיד (או במרפאת שיניים רגילה) והן במעבדת שיניים? אכן, שאלה טובה. התשובה היא, שהמשיבים אומרים, בסיכומים שהגישו לבית המשפט, כי הם מקבלים על עצמם להטיל מגבלה דומה גם על רופאי שיניים שהינם בעלי שליטה במרפאת תאגיד ובמעבדת שיניים גם יחד. חזקה על המשיבים שיקיימו את שקיבלו על עצמם. מן הראוי שהמשיבים ישקלו גם את הצורך להטיל מגבלה כזאת במקרים דומים, כגון, כאשר רופא שיניים הינו בעל שליטה במרפאת שיניים רגילה ובמעבדת שיניים. עבירה על הוראות הפקודה 19. תנאי נוסף הוא, שבטופס הבקשה לרשיון עבור מרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, יציין הטכנאי אם עבר על ההוראות של פקודת רופאי השיניים לעניין ייחוד העיסוק. לשון אחרת, על טכנאי השיניים לציין בטופס הבקשה אם עסק בפועל בריפוי שיניים, בניגוד לפקודה המייחדת את ריפוי השיניים למורשה לריפוי שיניים. מה טעם לתנאי זה? השליטה במרפאת שיניים מקילה על טכנאי שיניים, שיהיה מעוניין בכך, לבצע עבודות שונות (כגון, התאמה של מערכת שיניים תותבות או אבזר אחר שהטכנאי עצמו ייצר) בפיו של מטופל, בניגוד לאיסור. לכן, טוען מנכ"ל המשרד, אם יתברר כי טכנאי שיניים עבר על הוראות הפקודה בעניין ייחוד העיסוק, הרי זה שיקול ענייני וסביר בשאלה אם לתת רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בשליטתו של אותו טכנאי. ההסתדרות לרפואת שיניים טוענת אף היא כי במרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, "הסכנה לחולה היא רבה, משום שלטכנאי אין ההכשרה ושיקול הדעת לקבוע את האבזרים הנכונים, להתאימם לפה ולשיניים", וכי הנזק למטופל, כתוצאה מטיפול הטכנאי בפיו של המטופל, "עלול להיות גדול מאד". לטענתה, למשרד הבריאות הגיעו תלונות בדבר טכנאי שיניים שנתנו טיפולים כאלה. המשיבים מאשרים כי קיבלו תלונות כאלה, בין היתר נגד חלק מן העותרים. העותרים התנגדו לתנאי זה. הם הפנו לתקנה 6(4) לתקנות הקובעת כתנאי למתן רשיון למרפאת תאגיד כי "מי שבידו השליטה בתאגיד לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון". לצורך זה, הם הוסיפו, יכול מנכ"ל המשרד לדרוש תעודת יושר מכל בעל שליטה במרפאה. מעבר לכך, תנאי זה, הם טענו, מהווה חדירה לצנעת הפרט ללא הצדקה. אכן, לדעתי יש יסוד לחשש כי טכנאי שיניים שהוא בעל שליטה במרפאת תאגיד, ובמיוחד אם מעבדת השיניים שלו נמצאת בתחום המרפאה, לא יקפיד לקיים את האיסור על ייחוד העיסוק. לפיכך יש טעם לצעדים סבירים ומידתיים, מצד מנכ"ל המשרד, כדי לקדם את פני החשש. האם תנאי הדורש כי טכנאי שיניים יצהיר שהוא לא עבר על הוראות הפקודה בדבר ייחוד העיסוק הוא צעד סביר ומידתי? השאלה מורכבת. אולם במהלך ההתדיינות הודיעו העותרים לבית המשפט כי הם מסכימים לתנאי זה, ובלבד שהצהרה כזאת תידרש מכל מי שמבקש רשיון למרפאת תאגיד. כיוון שכך אין צורך לברר ולהכריע שאלה זאת. רופא מומחה כאחראי על המרפאה 20. התנאי האחרון, מבין ארבעת התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, הוא שהרופא האחראי למרפאה יהיה רופא מומחה. מה פירוש רופא מומחה? לפי סעיף 6 לפקודה, מי שקיבל תואר של רופא שיניים מבית ספר מוכר לרפואת שיניים, ומילא תנאים נוספים שנקבעו בסעיף זה, זכאי לקבל רשיון לריפוי שיניים. אך עדיין אין הוא נחשב רופא מומחה לריפוי שיניים. רופא מומחה הוא רופא שהתמחה באחד מתשעה ענפים ברפואת שיניים, המפורטים בתוספת לתקנות רופאי שיניים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ז1977-: כירורגיית פה ולסת, פדודונטיה (רפואת שיניים לילדים), אורתודונטיה (יישור שיניים ולסתות), ועוד. כדי לקבל תואר מומחה באחד מתשעת הענפים של רפואת שיניים, צריך רופא שיניים להתמחות במשך תקופה שנקבעה בתקנות אלה, בין שלוש שנים לחמש שנים, לפי ענף ההתמחות. על יסוד ההתמחות, ובדרך כלל גם בחינת התמחות, יכול מנכ"ל המשרד להעניק לרופא שיניים תואר מומחה. בפועל רק מיעוט מבין רופאי השיניים זכה לתואר רופא מומחה. מנכ"ל המשרד מציין כי יש בישראל 528 רופאי שיניים מומחים (ואילו העותרים טוענים כי יש רק "עשרות בודדות") מתוך אלפי רופאי שיניים (כ7,000- רופאי שיניים לפי גירסה אחת של העותרים או כ10,000- רופאי שיניים לפי גירסה אחרת של העותרים). רוב רופאי השיניים, ובהם כמובן הרבה רופאים ותיקים וטובים, עוסקים ברפואת שיניים שאינה מחייבת התמחות. בדרך כלל, אם רופא כזה יווכח שמטופל צריך טיפול המחייב מומחיות, הוא ישלח את המטופל לצורך זה אל רופא מומחה. 21. מה היסוד לתנאי הדורש כי הרופא האחראי במרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים יהיה רופא מומחה? כאמור, לפי תקנה 7(א) לתקנות, מנכ"ל המשרד רשאי להתנות את מתן הרשיון למרפאת תאגיד בתנאים. אולם האם תנאי זה סביר ומידתי? מנכ"ל המשרד משיב כדלקמן: "דרישת המשיבים כי הרופא האחראי במרפאה יהיה רופא מומחה, נועדה להבטיח את עמידתו של הרופא האחראי בלחצים בלתי ענייניים העלולים להינקט על ידי טכנאי השיניים, שהינם בעלי השליטה בתאגיד. רופא מומחה הינו בעל נסיון רב יותר, ובעל מעמד מקצועי איתן יותר. החשש כי יהא חשוף ללחצים המכוונים להתערב בשיקול דעתו המקצועי, ולכפות עליו שיקולים עסקיים העומדים בסתירה לחובתו המקצועית, נמוך יותר. שיקול הדעת שלו יהא רחב יותר, הן מפאת נסיונו שלו, והן בשל רתיעתו של טכנאי השיניים מ'מתן הוראות' לרופא מומחה. לעומתו, רופא הנמצא בתחילת דרכו המקצועית, והאלטרנטיבות התעסוקתיות הפתוחות בפניו מצומצמות יותר, עלול לחשוש מפיטורין ולהחשף ללחצים שכאלו". ועוד אומר מנכ"ל המשרד: "הדרישה כי הרופא האחראי יהיה רופא מומחה נועדה גם להבטיח כי הרופא המומחה, שהינו בעל נסיון מקצועי רב יותר, ובעל מודעות גבוהה לאחריות המקצועית המוטלת על כתפיו, יהא אחראי לכך שטכנאי השיניים לא יתפתה לבצע עבודות, שהן ייחודיות לרופא השיניים, בפיו של החולה". העותרים מתנגדים לתנאי זה שכן, לטענתם, "תנאי זה, דה פקטו, יוצר מצב בו לא תיפתח אף מרפאת תאגיד ע"י טכנאי שיניים שכן לא ימצא אף רופא מומחה אשר ירצה ו/או יסכים לשתף פעולה עם מרפאה שכזו". 22. אכן, מצד אחד, יש צורך וצידוק לנקוט צעדים כדי להקטין את החשש שרופא במרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, יהיה נתון להשפעה פסולה של אותו טכנאי שיניים. לכן יש צידוק לתנאי הדורש כי רופא במרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, לא יורשה להפנות עבודות למעבדת שיניים הנמצאת בשליטה של אותו טכנאי. עם זאת, מצד שני, הדרישה כי הרופא האחראי למרפאה יהיה רופא מומחה, שבפועל יש בה כדי להקטין עוד יותר חשש זה, נראית בלתי-מידתית. ראשית, אין קשר ענייני בין האמצעי לבין המטרה. מדוע? משום שהמומחיות של הרופא, כגון מומחיות בפדודונטיה או באורתודונטיה, אינה נדרשת לתפקוד תקין של מרפאת שיניים רגילה הנותנת טיפול שגרתי. שנית, האמצעי שנבחר עלול לגרום פגיעה קשה, מעבר למידה הנדרשת, באינטרס של טכנאי שיניים להקים מרפאות תאגיד. מדוע? משום שאין סיכוי רב, כפי שהעותרים טוענים, שיימצאו רופאים מומחים, או די רופאים מומחים, שיהיו מוכנים לשמש רופא אחראי במרפאת שיניים קטנה (שיש בה עמדת טיפול אחת או שתי עמדות טיפול) בשליטה של אחר. כך הדבר, קודם כל, מפני שרופאי שיניים מומחים הם מעטים באופן יחסי. כך גם, נוסף לכך, מפני שקשה להניח שרופא מומחה יהיה מוכן לזנוח במידה רבה את תחום ההתמחות שלו ולהתמסר לרפואת שיניים כללית. בהקשר זה יש לציין כי על פי תקנה 13 לתקנות, רופא שיניים רשאי בדרך כלל לשמש רופא אחראי רק במרפאה אחת, שהרופא האחראי (או ממלא מקומו) חייב להיות במרפאה בכל עת שהיא פתוחה לקהל, והוא נושא באחריות למילוי ההוראות הקבועות בתקנות בכל הנוגע לניהול המרפאה. מה הסיכוי שרופא מומחה ייענה להצעה של מרפאת תאגיד, בשליטה של טכנאי שיניים, לקבל על עצמו תפקיד של רופא אחראי במרפאה כזאת? לכאורה נראה כי יש הגיון בטענה של העותרים כי תנאי זה, כשהוא לעצמו, עלול למנוע הקמה של מרפאות תאגיד על ידי טכנאי שיניים, וכי לפיכך הוא פוגע בעותרים במידה העולה על הנדרש. מכאן השאלה אם אין זה ראוי להחליף תנאי זה בתנאי אחר או הסדר אחר, שישרת את הצורך להבטיח עצמאות וענייניות בטיפול שיינתן על ידי הרופא העובד במרפאה כזאת, ועם זאת לא יפגע בצורה קשה כל כך בעצם האפשרות להקים מרפאות תאגיד על ידי טכנאי שיניים. כך, למשל, שאלה היא, אם יש טעם לקבוע תנאי, ואם אפשר להסתפק בתנאי, הדורש שהרופא האחראי במרפאה כזאת יהיה רופא שיניים בעל ותק מסויים או בעל נסיון מסויים. אמנם תקנה 14 לתקנות, הקובעת תנאים לאישור רופא אחראי במרפאת תאגיד, דורשת ממילא וותק מסויים של הרופא, לפי גודל המרפאה. אך ייתכן שיש מקום להחמיר תנאי זה, או תנאי אחר, לגבי מרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, וייתכן שיש מקום לקבוע תנאים אחרים. העותרים מציעים, לדוגמה, כי בתקנון של מרפאת תאגיד תיקבע הוראה כי לרופא האחראי במרפאה יהיה שיקול דעת עצמאי בעניינים רפואיים, ועל מנהל התאגיד יאסר להתערב בעניינים אלה, וכן כי הוראה דומה תיקבע בהסכם ההעסקה של הרופא על ידי התאגיד. ואין בכך כדי למצות את האפשרויות. השאלה מה הם התנאים הראויים שיהיה בהם כדי לקדם עצמאות וענייניות בטיפול שיינתן על ידי רופא העובד במרפאת תאגיד, ועם זאת לא יהיו תנאים שיש בהם פגיעה בלתי-מידתית, לא נדונה בפני בית המשפט. זאת ועוד. זוהי שאלה שלפי טיבה צריכה שיקול והכרעה על ידי הרשות המוסמכת, כלומר מנכ"ל המשרד. לפיכך, די לבית המשפט, כיום הזה, שהוא מעלה את השאלה לבירור, ומחזיר אותה להכרעה אל הרשות המוסמכת. בהתאם לכך, יש מקום לחייב את מנכ"ל המשרד לשוב ולשקול את התנאי הדורש כי הרופא האחראי במרפאת תאגיד הנשלטת על ידי טכנאי שיניים יהיה רופא מומחה, כדי לברר אם אין זה ראוי להחליף אותו בתנאי אחר, ולהחליט בשאלה זאת במהירות הראויה. ברור כי אם החלטה שתתקבל על ידי מנכ"ל המשרד לא תהיה מקובלת על העותרים, הם יהיו רשאים לשוב ולעתור לבית משפט זה. סיכום 23. לסיכום, לגבי התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד לצורך מתן רשיון למרפאת תאגיד הנשלטת על ידי טכנאי שינים, אנו מחליטים כדלקמן: א. בנוגע לתנאי הדורש כי הרופא האחראי יהיה רופא מומחה, העתירה מתקבלת במובן זה שמנכ"ל המשרד נדרש לשקול תנאי זה מחדש. ב. בנוגע ליתר התנאים, העתירה נדחית. כיוון שבמהלך ההתדיינות קיבל מנכ"ל המשרד את העמדה העקרונית של העותרים, כפוף לתנאים שנקבעו, מן הראוי לזכות את העותרים בהוצאות המשפט. המשיבים ישלמו לעותרים את הוצאות המשפט בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ש ו פ ט הנשיא א' ברק : אני מסכים. ה נ ש י א השופטת ד' ביניש : אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט י' זמיר. ניתן היום, ח' בתמוז תשנ"ט (22.6.99). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. I05	[ "בג\"ץ 2074/95", "בג\"ץ 6290/93", "בג\"ץ 1100/95", "בג\"ץ 987/94", "ע\"א 581/89" ]	3,813
1,078	ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המשיבים: בעצמם החלטה תגובת המבקש תוגש עד ליום 1.12.97. ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. O04	[ "רע\"א 882/97" ]	3,818
1,808	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 882 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקש: בעצמו החלטה בשים לב לסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה בסך 7,500 ש"ח, ולכך שמדובר בבקשה לרשות ערעור שעניינה החלטה שאינה מרשה ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (השווה: בר"ע 103/82 חניון חיפה נגד מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123), הבקשה נדחית. לכך יש להוסיף, כי החובה להפקיד ערבון מוטלת על המבקש כחלק בלתי נפרד מן הבקשה שהגיש. אין דינה של ערבות צד ג' כערבון מבחינת זמינותה וקלות מימושה כדין ערבון או ערבות בנקאית המופקדים בקופת בית המשפט. המבקש אינו מפרט מהם מקורות הכנסתו וכיצד הוא מתכלכל. כבעלים של שתי חנויות, כאמור על ידו, בוודאי יש ביכולתו לגייס את סכום הערבון. הערבון שנקבע יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ב' באדר ב' תשנ"ז (11.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. Q01	[ "רע\"א 97", "בר\"ע 103/82" ]	3,819
11,480	בבית המשפט העליון רע"א 97 / 882 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה למתן הוראות בשם המבקש: בעצמו החלטה איני רואה מקום לשנות החלטתי מיום 11.3.97. המבקש מתדיין עם המשיבים בהליכים שונים, ואין לכרוך את הערבון שהופקד על ידו במסגרת ע"א 5939/96 עם הערבון שנועד להבטיח את הוצאותיהם בהליך זה. אני מאפשרת הפקדת הערבון תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ד בניסן תשנ"ז (1.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. Q03	[ "רע\"א 97", "ע\"א 5939/96" ]	3,820
12,614	ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המבקש: בעצמו החלטה תגובת המבקש להחלטה המתריאה על דחיית הבקשה לרשות ערעור מחמת אי הפקדת ערבון תוגש עד ליום 1.1.98. ארכה נוספת לא תנתן. ניתנה היום, ג' בכסלו תשנ"ח (2.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. O05	[ "רע\"א 882/97" ]	3,821
21,965	ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ט בטבת תשנ"ח (27.1.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. P06	[ "רע\"א 882/97" ]	3,822
24,192	ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקש: בעצמו פסק-דין המבקש עדיין לא הגיש את תגובתו על החלטת כב' הרשמת א' אפעל-גבאי מיום 12.10.97, וזאת על אף התראות חוזרות ונשנות, ובמקום זאת בחר להגיש בקשות חוזרות לפטור מחובת הפקדת ערבון ולהארכת מועד להגשת הבקשה. נוכח החלטת כב' הרשמת אפעל-גבאי מיום 2.12.97, אני דוחה את בקשתו של המבקש להארכת מועד ולפטור מערבון, ודוחה את הבקשה לרשות ערעור מחמת אי הפקדת ערבון, על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. כמו כן אני מחייבת את המבקש לשלם את הוצאות המשיבות בסך 2,500 ש"ח לכל בעלת דין. ניתנה היום, י' באדר תשנ"ח (8.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. P07	[ "רע\"א 882/97" ]	3,823
29,714	ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה לאחר מתן פסק-דין בשם המבקש: בעצמו החלטה לא מצאתי כל נימוק בבקשה לבטל את פסק הדין מיום 8.3.98 בו דחיתי את הבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש. על המבקש היה להגיש ערעור על פסק הדין, אולם, כיון שהמועד להגשת ערעור חלף, בחר המבקש להגיש בקשה לביטול פסק דין, כאשר בקשה זו אינה נתמכת בכל נימוק שהוא. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ז' באייר תשנ"ח (3.5.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. P08	[ "רע\"א 882/97" ]	3,824
1,079	בבית המשפט העליון דנג"צ 97 / 1979 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשות : 1. תנועת נאמני הר הבית 2. תנועת חי וקיים נגד המשיבים : 1. ממשלת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. מפקד מחוז ירושלים,משטרת ישראל 4. השר לעיניני דתות 5. הווקף המוסלמי בקשה לפטור מתשלום ערבון בשם המבקשות: עו"ד נ. ורצברגר בשם המשיבים: עו"ד עוזי פוגלמן החלטה תקנה 8 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, כמו גם תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, מתנות קבלת פטור מחובת הפקדת ערבון בכך שניתן פטור מתשלום אגרת ההליך. ואולם, בנוגע לתקנה 432(א) נפסק, כי ניתן לפטור מבקש מן החובה להפקיד ערבון גם אם לא התבקש פטור מתשלום האגרה, שכן המדובר בנטלים שונים מבחינת ההכבדה הכספית שהם מסבים לנושא בהם. הערבון ברוב המקרים נקבע בסכום גבוה יחסית לסכום אגרת הערעור או הבקשה לרשות ערעור. במקרים רבים בעל דין מצליח לשלם את האגרה, אך מתקשה להפקיד את הערבון. לפיכך, כאמור, נפסק כי ניתן לפטור מן החובה להפקיד ערבון גם מקום שהאגרה שולמה (ע"א 2464/91 שמואל פלאטו שרון נגד קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון - לא פורסם (בעמ' 4)). איני רואה יסוד להבחין בין הליכי הדיון הנוסף לבין ההליכים המוסדרים בתקנות סדר הדין האזרחי בהקשר זה. לגופו של ענין, סכום הערבון שעל המבקשים להפקיד איננו גבוה. העובדה כי המדובר בענין עקרוני וחשוב אינה מקנה "חסינות" בפני העמידה בנטלים הכרוכים מיניה וביה בהגשת העתירה לדיון נוסף, כפי שלא קיים כלל בדבר אי חיוב בהוצאות בהליכים מסוג זה. הבקשה נדחית. סכום הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ז בניסן תשנ"ז (4.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019790. Q02	[ "ע\"א 2464/91" ]	3,825
1,886	ב בית המשפט העליון דנג"צ 1979/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין העותרים : 1. תנועת נאמני הר הבית 2. תנועת חי וקיים נגד המשיבים : 1. ממשלת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. מפקד מחוז ירושלים,משטרת ישראל 4. השר לענייני דתות 5. הווקף המוסלמי בקשה לדיון נוסף בשם המבקשים: עו"ד ורצברגר בשם המשיבים: עו"ד עוזי פוגלמן ה ח ל ט ה 1. בבג"צ 6403/96 נדחתה עתירת העותרת הראשונה בענין עבודות שהווקף המוסלמי החל לבצע באורוות שלמה. העותרת השניה הזדרזה והגישה עתירה חדשה, באותו נושא, אך היא הורשתה לתקן את העתירה ולבססה על הוראות החוק בנוגע למקומות קדושים. העותרת השניה, שבינתיים הצטרפה אליה העותרת הראשונה, הגישה עתירה מתוקנת. זו עוררה אך שאלה אחת: האם תוכניתו של הווקף המוסלמי להפוך את אורוות שלמה למסגד מוסלמי שלישי, שיתנהל על הר הבית, נוסף לשניים הקיימים (כיפת הסלע ואל-אקצה), מנוגדת היא לסעיף 1 לחוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז1967-. העתירה נדחתה. מכאן הבקשה לדיון נוסף שלפני. 2. השופט זמיר (שעמו הסכים הנשיא), קבע כי אין בפעולות הווקף משום חילול מקום קדוש או מניעה של חופש הגישה להר הבית, כפי שהוא קיים מיום שמשפט ישראל חל על ההר. לענין הפגיעה ברגשות נקבע שסעיף 1 לחוק הנ"ל דן אך בפגיעה ברגשות הדתיים (למעט רגשות לאומיים, עדתיים וכו'). עוד נקבע כי לא נטענה ולא הוכחה פגיעה קשה ברגשות הדתיים של הציבור שעליו נמנות העותרות מעבר לרמת הסיבולת הנדרשת בחברה דמוקרטית ופלורליסטית. "המשיבים" - כך קבע השופט זמיר - "שהחוק מטיל עליהם את האחריות גם לאפשר פולחן דתי וגם למנוע פגיעה ברגשות, הגיעו למסקנה כי פגיעה כזאת אינה קיימת בנסיבות המקרה, ולפיכך הגיעו להחלטה שלא למנוע את השימוש באורוות שלמה כמסגד". הוא סבר שאין יסוד להתערב בהחלטה זו. לעומת זאת קבע השופט גולדברג כי נגיסה בשטח הר הבית על ידי הווקף המוסלמי, להרחבת שטח התפילה של המוסלמים פוגעת פגיעה של ממש ברגשות הדתיים והלאומיים של ציבור יהודי רחב כלפי המקום המקודש ביותר ליהודים ולפיכך באה הפגיעה בגדר סעיף 1 לחוק הנ"ל. עם זאת הוא קבע שהמדובר באחד המקרים בהם הכרעה שיפוטית אינה הדרך הסבירה לפסוק בסכסוך "ועל הפתרון השיפוטי לפנות במקרה זה את מקומו להחלטה שהיא פוליטית בעיקרה". 3. בעתירה שלפנינו טוענות העותרות כי לא רק הרגשות הדתיים מוגנים לפי סעיף 1 לחוק הנ"ל, אלא גם הרגשות הלאומיים וכי "תוצאת הרוב לפיה פולחנם של מוסלמי בכל הר הבית מוגן על פי עקרונות חופש הפולחן גם מקום שיש בו פגיעה ברגשות בני דתות אחרות, ומאידך פולחנם של בני הדת היהודית אסור במקום... יוצרת מצב של אפלייה בלתי נסבלת ובלתי מאוזנת תוך פגיעה בעקרונות השוויון"; עוד טוענות העותרות כי מה שהוגדר כ"דעת הרוב" התעלמה מהאיסור של "כל פגיעה אחרת" בסעיף 1 לחוק הנ"ל; לבסוף טוענות העותרות כי גם עמדתו של השופט גולדברג, המעבירה את ההכרעה בסכסוך למגרש הפוליטי, "חותרת תחת סמכותו של בג"ץ, כפי שהתגבשה בשנים האחרונות, לכפיית מרותו של החוק בכל הזירות והמישורים לרבות הזירה הפוליטית". 4. הגעתי לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות בין אם מקבלים את עמדת השופט זמיר ובין אם מקבלים את חלקה הראשון של עמדת השופט גולדברג; לענין זה מוכן אני להניח - מבלי לפסוק - שהדיבור "כל פגיעה אחרת" בסעיף 1 לחוק הוא רחב יותר מכפי שנתפרשה "פגיעה ברגשות" בפסק דינו של השופט זמיר; עם זאת, אין ספק בדבר שה"פגיעה ברגשות" או ה"פגיעה האחרת" הן בנסיבות הענין תולדה של המחלוקת לגבי זכויות הפולחן ההסטוריות בהר הבית שמענין הטיפול בהן משך בית משפט זה את ידו: בג"ץ 222/68, המר' 15/69 פ"ד כד(2) 141. כבר נפסק שבעניינים כיוצא באלה מן הראוי הוא שהחלטה על פי דין תתקבל על ידי הרשות המבצעת: בג"ץ 188/77 פ"ד לג(1) 225; בג"ץ 33/92 פ"ד מו(1) 855. זו רשאית להביא בחשבון גם שיקולים לבר-משפטיים הנובעים מטענת העותרות שבמעשי הווקף המוסלמי יהיה משום שינוי ה"סטטוס קוו" הרגיש בהר הבית. בגישה זו אין כל חידוש ואין כל סיכוי שהתוצאה תשתנה בדיון נוסף. לפיכך דוחה אני את העתירה. לא ראיתי לעשות צו להוצאות. ניתן היום ד בתשרי תשנ"ח (5.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019790. B06	[ "בג\"ץ 222/68", "בג\"ץ 188/77", "בג\"ץ 33/92" ]	3,826
8,161	בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דנג"ץ 1979/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרות: 1. תנועת נאמני הר הבית 2. תנועת חי וקיים נגד המשיבים : 1. ממשלת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. מפקד מחוז ירושלים,משטרת ישראל 4. השר לעיניני דתות 5. הווקף המוסלמי בקשה לדיון נוסף החלטה אבקש מהמשנה לנשיא, השופט ש' לוין לטפל בעתירה זו לדיון נוסף. ניתנה היום, כ"א באייר תשנ"ז (28.5.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019790. A03	[ "דנג\"ץ 1979/97" ]	3,828
4,541	ב בית המשפט העליון בג"ץ 5666/97 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר ת : סמלת (מיל') לי לוי נגד המשיבים : 1. מפקד בסיס כליאה 394, צה"ל 2. בית הדין הצבאי לערעורים עתירה למתן צו הביאס קורפוס החלטה להעביר להרכב שלושה. יש לקבוע את הדיון בעתירה בכל ההקדם. ניתנה היום, כג' באלול התשנ"ז (25.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97056660. E01	[ "בג\"ץ 5666/97" ]	3,831
37,955	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5666/97 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : לי לוי - סמל (מיל') נגד המשיבים : 1. מפקד בסיס כליאה 394-, צה"ל 2. בית הדין הצבאי לערעורים בקשה להרחבת מותב בשם המבקש: עו"ד ר. בלכר החלטה הבקשה תידון בפני ההרכב שידון בעתירה. ניתנה היום, ט"ז בניסן התשנ"ח (12.04.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97056660. A05	[ "בג\"ץ 5666/97" ]	3,832
62,091	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5666/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט מ' אילן העותר : סמל (מיל') לי לוי נגד המשיבים : 1. מפקד בסיס כליאה 394, צה"ל 2. בית הדין הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"א בטבת תשנ"ט (30.12.98) בשם העותר : עו"ד רועי בלכר , עו"ד עמית קריספין בשם המשיבים : עו"ד ענר הלמן פסק-דין בהמלצת בית המשפט, ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, הודיע ב"כ העותר כי הוא חוזר בו מן העתירה, בלי לגרוע מטענותיו לגבי הבעיה העקרונית ומזכותו לשוב ולעתור לבית משפט זה במקרה אחר. לפיכך העתירה נמחקת. ניתן היום, י"א בטבת תשנ"ט (30.12.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97056660. I06	[ "בג\"ץ 5666/97" ]	3,833
1,081	ב בית המשפט העליון בירושלים ע"פ 5919/97 בפני: כבוד השופט א' מצא המערער : עידן קריספין נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (בשבתו כבית משפט לנוער) מיום 28.9.97 בת.פ. 528/96 שניתן על ידי כבוד השופטים י' פלפל, נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ ה ח ל ט ה באת-כוח המשיבה הודיעה לבית המשפט בכתב, כי "מבלי להתייחס לסיכויי הערעור, היא מסכימה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר כמבוקש, ובלבד שהדיון יישמע בהקדם". מכוח הסכמת המשיבה הנני מעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל, שנגזר על המבקש בבית המשפט המחוזי, עד למתן פסק דין בערעור. הערעור ייקבע לשמיעה בפני הרכב למועד קרוב ככל האפשר, ולא יאוחר מסוף חודש ינואר 1998. ניתנה היום, יח' בתשרי תשנ"ח (19.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97059190. F02	[ "ע\"פ 5919/97" ]	3,834
14,406	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5919/97 - א' בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש : עידן קריספין נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (בשבתו כבית משפט לנוער) מיום 28.9.97 בת.פ. 528/96 שניתן על ידי כבוד השופטים י' פלפל, נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ ה ח ל ט ה לקבוע הבקשה לדיון ליום 21.10.97 שעה 08:30. ניתנה היום, ח' בתשרי תשנ"ח (9.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97059190. F01	[ "ע\"פ 5919/97" ]	3,835
1,082	ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6596/94 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר המערערים : 1. נעים חטיב רסמי 2. נעים חטיב גבר נגד המשיב : אחלאס סרחאן ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.10.94 בת"א 552/91 שניתן על ידי כבוד השופט ס' ג'ראח תאריך הישיבה: ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97) בשם המערערים: עו"ד לידאווי בשם המשיבה: אין הופעה פסק דין על פי המלצת בית המשפט, חזרו בהם המערערים מערעורם והוא נדחה בזה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 94065960. E01	[ "ע\"א 6596/94" ]	3,836
1,083	בית המשפט העליון רע"א 96 / 9171 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי - הנדסה ובניה בע"מ 2. ישראל פולונסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקו ן בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95 ובקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95, מיום 6.11.96, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ש. ברנר והשופטים: מ. שידלובסקי-אור, ע. חבש בשם המבקש: בעצמו בשם משיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם משיבה 3: עו"ד שמואל אהרנסון החלטה 1. לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מניעה לאפשר למבקש במקרה דנן, את תיקון בקשת רשות הערעור שהוגשה ביום 22.12.96, בהתאם לתיקון שהוגש ביום 3.2.97. 2. הוחלט שהבקשה המתוקנת מצריכה תשובה. 3. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 4. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 5. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 6. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, י"א בסיון התשנ"ז (16.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A03 /דז/	[ "רע\"א 96", "בע\"א 445/95" ]	3,837
8,986	בית המשפט העליון רע"א 9171/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המ בקש : אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי הנדסה ובנין בע"מ. 2. מר ישראל פולנסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בתיק ע"א 445/95 בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם המשיבה מס' 3: עו"ד שמואל אהרונסון החלטה המבקש ימציא לבית המשפט, תוך 15 יום מעת ההמצאה, העתק מאושר של פסק דינו של בית משפט השלום מיום 13.8.97 בת.א. 10094/90. עם קבלת פסק הדין ימשך הדיון בבקשה. ניתנה היום, ח' באב התשנ"ז (11.8.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A05	[ "רע\"א 9171/96", "ע\"א 445/95" ]	3,838
10,966	ב בית המשפט העליון רע"א 9171/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי - הנדסה ובנייה בע"מ 2. ישראל פולונסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעו ר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95, מיום 1.7.97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ש' ברנר והשופטים: מ' שידלובסקי-אור, ע' חבש בשם המבקש: בעצמו בשם משיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם משיבה 3: עו"ד שמואל אהרונסון החלטה לתגובת משיבה 3 על בקשת רשות הערעור המתוקנת תוך עשרה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, ט"ו בכסלו התשנ"ח (14.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A06 /דז/	[ "רע\"א 9171/96", "בע\"א 445/95" ]	3,839
13,694	בית המשפט העליון רע"א 96 / 9171 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי - הנדסה ובנייה בע"מ 2. ישראל פולונסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95 בשם המבקש: בעצמו בשם משיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם משיבה 3: עו"ד שמואל אהרנסון החלטה ביום 16.6.97 ניתנה החלטה בתיק זה, לפיה ניתנת למבקש הרשות לתקן את בקשתו - כפי שנתבקש ביום 3.2.97. כן נתבקשה תגובת המשיבים לבקשת רשות הערעור המתוקנת. טרם משלוח החלטה זו לצדדים נתגלתה טעות קולמוס בהחלטה מיום 16.6.97 ולפיכך היא מתבטלת. ההחלטה בנדון הינה: 1. ניתנת למבקש הרשות לתקן תוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה את בקשת הרשות לערעור שהוגשה ביום 22.12.96, על פי בקשתו מיום 30.4.97, ובהתאם להוראות תקנה 403 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 2. עם קבלת הבקשה המתוקנת יוחלט אם נדרשים המשיבים להגיש תגובתם, אם לאו. ניתנה היום, כ"ו בסיון התשנ"ז (1.7.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A04 /דז/	[ "רע\"א 96", "בע\"א 445/95" ]	3,840
15,720	בבית המשפט העליון רע"א 96 / 9171 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המ בקש : אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי.הנדסה ובנייה בע"מ. 2. מר ישראל פולנסקי. 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ. בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המבקש: בעצמו ה ח ל ט ה אין כל אפשרות לחזור ולדון בעניינים שהוחלט בהם ביום 16.1.97. ניתנה היום, כ"ח בשבט תשנ"ז (5.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. Q01	[ "רע\"א 96" ]	3,841

30,780

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 1668/97 - ג' בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. עו"ד דרור חוטר ישי יו"ר לשכת עוה"ד בקשה לתיקון עתירה ולקיום דיון דחוף בעתירה החלטה העותרת הגישה עתירה לבית משפט זה ביום 12.3.97 אשר במסגרתה עתרה למתן צו על-תנאי כנגד המשיבים בדבר העברתו של המשיב 4 מתפקידו, זאת לאור התבטאויותיו בכלי התקשורת והגשת כתב-אישום נגדו. ביום 22.2.98 הגישה המבקשת בקשה שבה התבקש בית משפט זה, בין היתר, לקיים דיון דחוף בעתירה בעקבות הרשעתו של המשיב 4 והתבטאויותיו החדשות בכלי התקשורת עקב ההרשעה. בהחלטתי מיום 24.2.98 דחיתי בקשה זו מהנימוק שהבקשה מעלה שאלות חדשות אשר אינן עולות מהעתירה המקורית, וזאת באין בקשה להגיש עתירה מתוקנת. עתה מבקשת העותרת להגיש עתירה מתוקנת וחוזרת על בקשתה לקיום דיון דחוף בעתירה שכן לדבריה, כל יום נוסף בו ממשיך המשיב 4 לכהן כראש לשכת עורכי הדין, גורם לפגיעה קשה באמון הציבור ובאמון חברי הלשכה במוסדותיה. אני נעתרת לבקשת העותרת להגשת העתירה המתוקנת. המשיבים יקדימו להגיש תשובה לעתירה המתוקנת. לנוכח הגשת הבקשה המתוקנת, יש לאפשר למשיבים להכין את תשובתם, ומכאן שאין מקום לקבוע דיון דחוף בעתירה. ניתנה היום, כה בניסן (23.3.98). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. L03

[ "בג\"ץ 1668/97" ]

3,708

31,763

. ב בית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 1668/97 - ב' בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. עו"ד דרור חוטר יו"ר לשכת עוה"ד בקשה ל קיום דיון דחוף ולצירוף משיב החלטה העותרת הגישה עתירה לבית-המשפט ביום 12.3.97 ובה בקשה למתן צו על-תנאי כנגד המשיבים בדבר העברתו של המשיב 4 מתפקידו, זאת לאור התבטאויותיו בכלי התקשורת והגשת כתב-אישום נגדו. עתה מבקשת העותרת לקיים דיון דחוף בעתירה בעקבות הרשעתו של המשיב 4 והתבטאויות חדשות שלו בכלי התקשורת עקב ההרשעה. כמו-כן מבקשת העותרת לצרף את היועץ המשפטי לממשלה כמשיב 5 בעתירה. המבקשת פנתה ליועץ המשפט לממשלה אך ביום 18.2.98 בבקשה כי יפתח בחקירה פלילית נגד המשיב 4 בעקבות התבטאויותיו האחרונות. דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים, אשר די בכל אחד מהם כדי להוות טעם מספיק לכך: 1. בקשת העותרת מעלה שאלות חדשות אשר אינן עולות מהעתירה המקורית, ובפניי אין בקשה להגיש עתירה מתוקנת. 2. העותרת פנתה ליועץ המשפטי לממשלה אך ביום 18.2.98, אשר על-כן פנייתה לבית-משפט זה מוקדמת אם לא נמהרת. מה גם שבינתיים מתברר כי היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה בנושא. לפיכך הבקשה על שני ראשיה נדחית. ניתנה היום, כח שבט תשנ"ח (24.2.98). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. L02

[ "בג\"ץ 1668/97" ]

3,709

43,644

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1668/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. יו"ר לשכת עוה"ד דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 9.3.99 החליטה רשמת בית המשפט העליון כי העותרת תודיע לבית המשפט תוך 10 ימים אם היא מבקשת לקבוע את העתירה לדיון. עד היום טרם נתקבלה בבית המשפט הודעה מטעם העותרת. לפיכך, אם לא תגיע הודעה מטעם העותרת עד יום 1.10.99 תימחק העתירה בשל חוסר מעש. ניתנה היום, י' באלול תשנ"ט (22.8.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. I05

[ "בג\"ץ 1668/97" ]

3,710

55,164

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט בג"ץ 1668/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד בשם המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הוועד המרכזי של לשכת עו"ד 4. עו"ד דרור חטר ישי, יו"ר לשכת עוה"ד בקשה למחיקת עתירה בשם העותרת: עו"ד ברק כלב החלטה לבקשת העותרת אני מורה על מחיקת העתירה. ניתנה היום, כ"ה באלול תשנ"ט (6.9.99). השופטת מיכל אגמון ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. P06

[ "בג\"ץ 1668/97" ]

3,711

64,515

ב בית המשפט העליון בג"ץ 1668/97 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותר ת : התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים : 1. המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 2. עו"ד יהודה טוניק יו"ר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד 3. הועד המרכזי של לשכת עוה"ד 4. עו"ד דרור חוטר ישייו"ר לשכת עוה"ד הוגשה עתיר ה בשם העותרת: עו"ד יסמין קשת החלטה נוכח הזמן שחלף מאז הגשת העתירה, העותרת מתבקשת להודיע לבית המשפט, תוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטה זו, האם מבקשת היא לקבוע את העתירה לדיון. ניתנה היום, כ"א באדר תשנ"ט (9.3.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97016680. P04

[ "בג\"ץ 1668/97" ]

3,712

1,048

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6762/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר המערער : שמעון בוחבוט נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.10.97 בתיק פלילי 320/96 שניתן על ידי כבוד השופט פריש תאריך הישיבה: א' בכסלו תשנ"ח (30.11.97) בשם המערער : עו"ד מ. מורגנשטרן בשם המשיב ה: עו"ד ח. ארצי פסק-דין לא ראינו להתערב בעונש שנגזר על המערער, מה גם שאת העבירות ביצע המערער בהיותו נושא עונש מאסר בעבודות שירות. הערעור נדחה. נוכח טענות בא כוח המערער, מן הראוי הוא ששירות בתי הסוהר ישקול שנית את מקום מאסרו של המערער. ניתן היום, א' בכסלו תשנ"ח (30.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97067620. D01

[ "ע\"פ 6762/97" ]

3,713

1,050

בית המשפט העליון רע"א 96 / 3044 בפני: כבוד השופט י' טירקל המערער : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבורסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק רע"א 1784/95 שניתנה ביום 31.3.96 על ידי כבוד השופט ש' ברלינר ה ח ל ט ה משום מה, לא השיבו המשיבים מס' 2 ו-3 על הבקשה. הבקשה תועבר לדיון לפני מותב תלתא. ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשנ"ז (27.3.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "רע\"א 96", "רע\"א 1784/95" ]

3,717

2,610

בבית המשפט העליון רע"א 3044/96 בפני: כבוד השופט י' טירקל ה מבקש : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבירסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק רע"א 1784/95 שניתנה ביום 31.3.96 על ידי כבוד השופט ש' ברלינר ה ח ל ט ה 1. בהחלטתי מיום 30.4.97 הוריתי לעכב את החלטתי מיום 27.3.97, לפיה הועבר למותב תלתא הדיון בבקשתו של המבקש להרשות לו לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי. כן נתבקשה תשובתם של המשיבים מס' 3,2 ו4- , שלא נתבקשה בהחלטה קודמת עקב טעות משרדית. בינתיים הגישו המשיבים מס' 2 ו3- את תשובותיהם. 2. לאחר עיון בתשובות אני מבטל את העיכוב האמור ומורה להעביר את הדיון בבקשה למותב תלתא. המותב ידון גם בבקשתו של המבקש לצרף מסמכים נוספים וכן לטעון לסעדים נוספים. יוקצה זמן של 15 דקות לטיעוניו של כל בעל דין. ניתנה היום, ה' בתמוז תשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ - 304496

[ "רע\"א 3044/96", "רע\"א 1784/95" ]

3,718

5,911

בית המשפט העליון רע"א 96 / 3044 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקש : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבורסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק רע"א 1784/95 שניתנה ביום 31.3.96 על ידי כבוד השופט ש' ברלינר ה ח ל ט ה 1. לאחר עיון בתגובת המשיבים מס' 2 ו3- להחלטתי מיום 27.3.97, אני מורה כי העברת הבקשה לדיון לפני מותב תלתא, כאמור בהחלטתי הנזכרת, תעוכב עד להחלטה נוספת בענין. 2. המשיבים מס' 2, 3 ו4- ישיבו על הבקשה להרשות ערעור תוך 15 ימים. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה . העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, כ"ג בניסן תשנ"ז (30.4.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ - 304496

[ "רע\"א 96", "רע\"א 1784/95" ]

3,719

9,948

ב בית המשפט העליון רע"א 3044/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המבקש : צדוק יחיאל נגד המשיבים : 1. סבורסקי ליאורה- עו"ד 2. אייזנשטיין גלעד - עו"ד 3. בן יצחק חיים - עו"ד 4. גללה ימיני - בנק המזרחי המאוחד ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.3.96 ברע"א 1784/95 שניתן על ידי כבוד השופט ברלינר תאריך הישיבה: כב באלול תשנ"ז (24.9.97). בשם המבקש : בעצמו בשם המשיבים : עו"ד נועם רם עו"ד בן יצחק חיים ה ח ל ט ה טענות המבקש אינן מצדיקות מתן רשות לערער. הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין קבל על עצמו מר נועם לברר את טענותיו של המבקש לגבי הסדרים האמורים להיערך עמו. ניתן היום כב באלול תשנ"ז (24.9.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96030440. B06

[ "רע\"א 3044/96" ]

3,720

1,051

ב בית המשפט העליון רע"א 6540/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקשים : 1. בהג'את פדול אליאס בשארה 2. האני פדול אליאס בשארה 3. סועאד פדול אליאס סלים נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח עווד מוחמד האדיה ז"ל ואח' 2. רשם המקרקעין בנצרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיקי המרצה 3995/95, 4642/97 (ת.א. 359/97) שניתנה ביום 28.9.97 על ידי כבוד השופט ס' ג'ראח בשם המבקשים: עו"ד מ' ח'ורי בשם המשיבים מס' 1: עו"ד ס' גרייב בשם משיב מס' 2: עו"ד ש' מן אורין החלטה 1. המשיבים מס' 1 הגישו בבית המשפט המחוזי בנצרת תובענה נגד המבקשים ונגד המשיב מס' 2 בה עתרו להצהיר על בעלותם במקרקעין מסויימים בנצרת וכן לחייב את המבקשים להעביר חלקות מסוימות על שמותיהם. במסגרת התובענה ביקשו צו מניעה זמני נגד המבקשים שיורה להם להימנע מלמכור או להשכיר או לבצע כל עסקה במקרקעין עד למתן פסק דין בתובענה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. המבקשים ביקשו להרשות להם לערער. המשיבים מס' 1 השיבו על הבקשה. המשיב מס' 2 הודיע "כי אין הוא אלא משיב פורמלי בהליכים אלה ואין לו כל עמדה ו/או עניין". 2. עיינתי בהחלטתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט המחוזי וכן בטענותיהם של באי כוח בעלי הדין ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטה. מדובר בסעד זמני שנתינתו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בתובענה שאין דרכו של בית משפט שלערעור להתערב בו. 3. הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים מס' 1 בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, י"ט בכסלו תשנ"ח (18.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "רע\"א 6540/97" ]

3,721

6,158

ב בית המשפט העליון רע"א 6540/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשים : 1. בהג'את פדול אליאס בשארה 2. האני פדול אליאס בשארה 3. סועאד פדול אליאס (בשארה) סלים נגד המשיבים : 1. עזבון המנוח עווד מוחמד האדיה ז"ל ואח' משיב פורמלי: 2. רשם המקרקעין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיקי המרצה 3995/95, 4642/97 (ת.א. 359/97) שניתנה ביום 28.9.97 על ידי כבוד השופט ס' ג'ראח בשם המבקשים: עו"ד מועין ח'ורי בשם משיבים מס' 1: עו"ד ס' ג'רייב החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך 15 ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. בתשובתם יתייחסו, בין היתר, לשאלה מדוע הגישו את בקשתם לצו מניעה זמני רק אחרי שחלפו כ20- חודשים מהגשת תביעתם המתוקנת, וכן לטענה כי לבקשתם לא צורף תצהיר. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשים. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה . העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, כ"ד בחשון תשנ"ח (24.11.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "רע\"א 6540/97" ]

3,722

1,053

בבית המשפט העליון בג"ץ 2873/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : רחמים יעקב,רס"מ נגד המשיבים : 1. התובעת הצבאית הראשית 2. בית הדין הצבאי לערעורים בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד רועי בלכר החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט' בתמוז תשנ"ז (14.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028730. Q04

[ "בג\"ץ 2873/97" ]

3,725

2,154

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2873/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר: רס"ר יעקב רחמים נ ג ד המשיבים: 1. התובעת הצבאית הראשית 2. בית הדין הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים ה ח ל ט ה צו-על-תנאי כמבוקש. 30 יום לתשובה. צו ביניים כמבוקש. ניתנה היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028730. I02

[ "בג\"ץ 2873/97" ]

3,726

7,151

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2873/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר: רס"ר יעקב רחמים נ ג ד המשיבים: 1. התובעת הצבאית הראשית 2. בית הדין הצבאי לערעורים צו על-תנאי וצו ביניים על יסוד עתירה זו מצווה בית המשפט כי יצא מלפניו צו על תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם: מדוע משיבה מס' 1 לא תחזור בה מהערעור שהגישה לבית הדין הצבאי לערעורים. כמו כן מצווה בית המשפט כי יצא מלפניו צו ביניים המכוון אל המשיב מס' 2, והמורה לו להימנע מלקבוע דיון בערעור נשוא העתירה עד למתן החלטה סופית בעתירה זו. המשיבים יגישו תשובתם, אם רצונם בכך, תוך 30 ימים מיום המצאת כתב זה, לבית המשפט ולבעלי הדין ישירות. ניתן היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97). שמריהו כהן מזכיר ראשי העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028730. I03

[ "בג\"ץ 2873/97" ]

3,727

1,730

בבית המשפט העליון בג"ץ 3574/97 - 1 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותר : עמנואל שפירא קטין נגד המשיבים : 1. ועדת ערר על פי חוק חינוך מיוחד 2. יו"ר ועדת ערר 3. ועדת השמה על פי חוק חינוך מיוחד 4. יו"ר ועדת השמה 5. שר החינוך והתרבות בקשה למחיקת עתירה בשם העותר: עו"ד יהודה מי-רז החלטה אני מוחקת את העתירה כמבוקש. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשנ"ז (29.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035740. Q04

[ "בג\"ץ 3574/97" ]

3,729

4,483

בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 3574/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר : עמנואל שפירא קטין נגד המשיבים : 1. ועדת ערר על פי חוק חינוך מיוחד 2. יו"ר ועדת ערר 3. ועדת השמה על פי חוק חינוך מיוחד 4. יו"ר ועדת השמה 5. שר החינוך והתרבות עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים החלטה ביום 24.6.97 הודיע ב"כ המשיבים כי החומר עומד לעיונה של אם העותר וכי הצדדים יקיימו ביניהם מגעים להסדר העניין מחוץ לכותלי בית המשפט. מאז חלף כחודש ימים ולאור העובדה ששנת הלימודים תתחיל ב1- לספטמבר מתבקשים המשיבים להודיע תוך 7 ימים מתאריך החלטה זו מה העלו המגעים. לאחר חלוף המועד יחזור אלי התיק למתן החלטה בין אם תגיע תשובה בין אם לאו. ניתנה היום, כ"ג בתמוז תשנ"ז (28.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97035740. J03

[ "בג\"ץ 3574/97" ]

3,730

1,055

בית המשפט העליון בש"א 96 / 5173 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב : אסתר פינקל בקשה להגשת תצהיר כראיה נוספת במסגרת ערעור על החלטת הרשמת א. אפעל גבאי בע"א 5576/94 שניתנה ביום 13.5.96 בשם המערערים: עו"ד רהט (רוטהולץ) יעקב בשם המשיב: עו"ד קין מירון החלטה לסכומי המשיבה תוך 7 ימים. בתשובה תתייחס גם המשיבה לגוף הערעור. ניתן היום כז בסיון תשנ"ז (2.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B06

[ "בש\"א 96", "בע\"א 5576/94" ]

3,732

2,369

בית המשפט העליון בש"א 5173/96 ע"א 5576/94 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב ה : אסתר פינקל ערעור על החלטת הרשמת א' אפעל-גבאי בע"א 5576/94 שניתנה ביום 13.5.96 בשם המערערים: עו"ד רהט (רוטהולץ) יעקב בשם המשיבה: עו"ד קין מירון פסק-ד ין לאחר ששקלתי טענות בעלי הדין אני מחליט לקבל כראייה נוספת את התצהיר שעל הגשתו עתרו המערערים. אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק-דינה של הרשמת ומחזיר אליה את הענין על מנת שתחליט - לאחר דיון - אם יש מקום להאריך למערערים את המועד להפקדת הערבון. בנסיבות הענין וחרף קבלת הערעור אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין 5,000.- ש"ח, בלי קשר לתוצאות. ניתן היום, י"ח בתמוז תשנ"ז (23.7.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B07 /שב

[ "בש\"א 5173/96", "ע\"א 5576/94", "בע\"א 5576/94" ]

3,733

8,843

ב בית המשפט העליון בש"א 96 / 5173 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב : אסתר פינקל בקשה לביטול פסק דין שניתן בבש"א 3755/96 ביום 11.9.96 בשם המבקש : עו"ד קין ה ח ל ט ה אין ספק שסכומי המבקשת הוגשו בעתם (ראה החלטתי מיום 14.8.96), אך לא תויקו בתיק. בנסיבות אלו זכאית המבקשת לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק ואני מבטל אותו. אין צו להוצאות. ניתן היום יג בסיון תשנ"ז (18.6.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B03

[ "בש\"א 96" ]

3,735

10,856

ב בית המשפט העליון בש"א 96 / 5173 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערערים : 1. גוראב עקיבא 2. הסנה, חב' לביטוח נגד המשיב : אסתר פינקל ערעור על החלטת הרשמת א. אפעל גבאי בע"א 5576/94 שניתנה ביום 13.5.96 בשם המערערים : עו"ד רהט (רוטהולץ) יעקב בשם המשיב : עו"ד קין מירון ה ח ל ט ה בפסק הדין שבוטל על ידי היום נרמזה האפשרות - שאליה התייחס גם עו"ד קין, שתוגש בקשה להגיש את התצהיר כראיה נוספת בערעור על החלטת הרשמת. בנסיבות שנוצרו בתיק זה אתן למערערת הזדמנות להגשת בקשה הנתמכת בתצהיר להגשת תצהיר שהוגש כראיה נוספת תוך 7 ימים. יש לקבל על הבקשה את תגובת עו"ד קין. לאחר מכן אמשיך לטפל בערעור. ניתן היום יג בסיון תשנ"ז (18.6.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96051730. B04

[ "בש\"א 96", "בע\"א 5576/94" ]

3,736

1,056

ב בית המשפט העליון רע"א 6209/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המ בקשת : GEBER. BELLMER GMBH נגד המשיב ה : 1. מילובן אם.סי.פי בע"מ משיב פורמלי: 2. אולג זילברמן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ת.א. 219/95 שניתנה ביום 14.9.97 על ידי כבוד השופט פינקלמן בשם המבקשת: עו"ד יהונתן צבי בשם משיבה מס' 1: עו"ד יוסף רנרט ואח' בשם משיב מס' 2: עו"ד א' ברק ואח' החלטה 1. המשיב מס' 2 הגיש בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המשיבה מס' 1 לפצותו עבור נזקי גוף שנגרמו לו. המשיבה מס' 1 שלחה למבקשת הודעה לצד שלישי. בקשתה של המבקשת למחוק את ההודעה נדחתה ועל כך מבקשת היא להרשות לה לערער. 2. בית המשפט המחוזי דן בכל טענותיה של המבקשת לפרטיהן ומצא כי בשלב זה של הבירור לא הונחה לפניו תשתית עובדתית מספקת שעל פיה ניתן למחוק את ההודעה לצד שלישי. כפי שקבע "יכול שאשוב לנושא זה בסיומו של הבירור המשפטי, אם אתבקש לכך, על סמך תשתית עובדתית ראויה, שתבוא בפני בית המשפט". עיינתי בטענותיה של המבקשת ואין לדחותן בקש. אף על פי כן נראה לי שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. סבורני כי לפני המבקשת פתוחות דרכים דיוניות כדי למנוע מן המשיבה מס' 1, כלשונה, לזכות "בפרס של הכרחת המבקשת להתדיין עד לסיום המשפט", אם אין ברצונה להמתין לשלב מאוחר יותר של הבירור, כפי שקבע בית המשפט. 3. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ג' בכסלו תשנ"ח (2.12.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT /מפ

[ "רע\"א 6209/97" ]

3,737

1,057

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3003/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר העותר : ברהם אוסמה נגד המשיב : מנהל כלא מגידו פסק-דין עתירתו של העותר היא "עתירת אסיר", כהוראת סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-, אמורה היא להידון בבית-המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית-הסוהר בו מוחזק העותר. העותר מוחזק עתה בבית-סוהר "השרון", ועל-כן נתונה הסמכות לדון בעתירה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. יש להעביר איפוא העתירה והעתקי כל ההחלטות והמיסמכים האחרים שנצברו בתיק לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. היום, ט"ז בתמוז תשנ"ז (21.7.97) המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97030030. G05

[ "בג\"ץ 3003/97" ]

3,738

4,085

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / 3003 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותר: ברהם אוסמה נגד המשיב : מנהל כלא מגידו עתירה למתן צו ביניים החלטה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה תוך 15 ימים. התגובה תובא לפני ואחליט על דבר המשך ההליכים. היום, י"א באייר תשנ"ז (18.5.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT

[ "בג\"ץ 97" ]

3,740

1,058

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 1101 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש: פיטוסי שמעון נגד המשיב : שב"ס בקשה לפטור מתשלום אגרה החלטה פטור מאגרה. ניתנה היום, י"א באדר א' תשנ"ז (18.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97011010. Q01

[ "רע\"ב 97" ]

3,743

12,682

ב בית המשפט העליון רע"ב 97 / 1101 בפני: כבוד הנשיא א. ברק המבקש: שמעון בן אליהו פיטוסי נגד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.12.96 בע"ש 2094/96 שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב: עו"ד דינה זילבר ה ח ל ט ה המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה כוללת של 14 שנים וארבעה חודשים בגין הרשעות בעבירות של התפרצות לבית דירות, שימוש בסמים מסוכנים, גניבת רכב ושימוש ברכב גנוב וגרימת נזק לרכוש. ביום 3.8.96 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה ביקש לחזור ולהיכלל בסבב חופשות ולשנות את הקטגוריה אליה שוייך. בדיון שנערך בעתירה הביעה ב"כ המשיב את התנגדות המשטרה לבקשה וציינה, כי המבקש ניצל בעבר את חופשותיו לשם בריחה מן הכלא ולשם ביצוע עבירות נוספות. כך ב - 1989, כך ב - 1991 וכך ב - 1995. היא הוסיפה וציינה, כי המבקש הועמד לדין על ביצוע עבירות שעבר בחופשותיו וכי נדון עקב כך לתקופות מאסר נוספות. עוד ציינה ב"כ המשיב, כי למבקש שלוש הרשעות נוספות בגין סמים ואלימות. בית המשפט (כב' השופט א' בייזר) דחה את עתירת המבקש וקבע: "עברו של העותר בבריחות בביצוע עבירות בזמן הבריחות הופכת החלטת שב"ס שלא לאשר לו חופשה בשלב זה להחלטה סבירה. העתירה נדחית." בבקשה שבפני טוען המבקש, כי היטיב את דרכיו וכי שינוי הקטגוריה יאפשר לו לעבור תהליך שיקומי. לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש נוגעות לשיקול דעתו של המשיב בעניינו. שיקול דעת זה נבחן ונמצא סביר על ידי בית המשפט המחוזי (וראה: רע"ב 2410/93 מדינת ישראל ואח' נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 803, 805). רשות ערעור על החלטות מסוג זה תינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כללית או עניין ציבורי של ממש (ראה: רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה. המבקש שב וניצל לרעה את האמון שניתן בו בעבר וניצל את חופשותיו לגרימת נזק נוסף לחברה. החלטת המשיב, שהתקבלה על בסיס המידע האמור, רחוקה מלהיות בלתי סבירה ומכל מקום אינה מעוררת כל שאלות או טענות הראויות לדיון בפני בית משפט זה. הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ה אדר ב' התשנ"ז (3.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97011010. A05 /דז/

[ "רע\"ב 97", "רע\"ב 2410/93", "רע\"ב 7/86" ]

3,744

1,059

ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה לע יון חוזר בשם המערער: עו"ד עמי אסנת החלטה מתבקשת עמדת המשיבים אשר תוגש תוך חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה. המועד להגשת ערעור על החלטתי מיום 21.12.97 מוארך עד לקבלת החלטה בבקשה לעיון חוזר. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשנ"ח (28.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O04

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,745

1,531

ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד עמי אסנת החלטה מתבקשת עמדת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ה בחשון תשנ"ח (25.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O02

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,746

8,453

ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431 בשם המערער: עו"ד עדנה יוסף החלטה בתאריך 3.11.97 ניתנה החלטה המתריאה על דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. המועד להפקדת הערבון חלף לפני כשנה וחצי. בנסיבות אלה, לא ניתן לשגר לבית המשפט ערבות בנקאית בלא לבקש הארכת המועד להפקדתה. הערבות תושב. אני מאפשרת למערער הזדמנות נוספת ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור. התגובה תוגש תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"ג בחשון תשנ"ח (13.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O01

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,747

16,077

ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד עמי אסנת בשם המשיבה הראשונה: עו"ד ח. אזולאי בשם המשיב השני: עו"ד מירה וולף החלטה אין בפי המערער כל גירסה שהיא בנוגע לאי הפקדת הערבון במועד. כל שנאמר בבקשה הוא, כי ההודעה על קביעת גובה הערבון איננה נמצאת בתיק, וככל הנראה תויקה בתיק אחר; זאת ותו לאו. יש לציין, כי הבקשה גם אינה נתמכת בתצהיר אשר יבאר את נסיבות האיחור. המדובר באיחור של כשנה וחצי בהפקדת הערבון, אשר לא הובא לו כל הסבר. זולת הטענה, כי אי הפקדת הערבון במועד לא היתה מעשה מכוון אלא תוצאה של טעות, לא נאמר דבר. כך, למשל, לא נעשה כל נסיון להתמודד עם העובדה, כי קיים בתיק אישור מסירה חתום על ידי "רחל שקד" ממשרד אסנת, חפץ ושות' לפיו התקבלה ההודעה על קביעת הערבון בתאריך 13.5.96. הרושם הנוצר הוא, כי לא נעשה כל נסיון רציני לברר כיצד ארעה התקלה ובאילו נסיבות. לא ניתן להתגבר על איחור כה ממושך בהפקדת הערבון על ידי העלאת טענה סתמית בדבר טעות שארעה. טעות איננה מטה קסם באמצעותו ניתן לבטל את התוצאות המשפטיות של אי הפקדת הערבון במועד. על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש להאריך את המועד שהוחמץ על המערער לתת הסבר מפורט, משכנע ומתקבל על הדעת. זאת לא נעשה במקרה זה. לפיכך, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד. הערעור נדחה על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. ניתנה היום, כ"ב בכסלו תשנ"ח (21.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O03

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,748

26,702

ב בית המשפט העליון בירושלים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט ח' אריאל המ בקשת : זהבה לופו נגד המשיבים : 1. בנק איגוד לישראל בע"מ 2. יעקב לופו בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור החלטה ההרכב שידון ויחליט בערעור - יחליט גם לעניין הבקשה לראיות נוספות. ניתנה היום, כ"ה בכסלו תשנ"ט (14.12.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. S06 /אמ

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,749

28,368

ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המערער: עו"ד עמי אסנת בשם המשיבה הראשונה: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב השני: עו"ד מירה וולף ' החלטה לאחר שניתנה החלטתי מיום 21.12.97 התברר כי המערער הפקיד ערבון במועד. הדבר מוכח בעליל על ידי עותק הערבות הנושא חותמת קבלה של בית המשפט העליון מתאריך 25.5.96. יש להצטער על כך שהערבות המקורית איננה מתויקת בתיק בית המשפט וכן על כך שהמערער לא איתר את עותק הערבות לפני שניתנה ההחלטה הדוחה את הערעור על הסף. בנסיבות אלה, דינה של ההחלטה מיום 21.12.97 להתבטל, והדיון בערעור יימשך. המערער ישא בהוצאות המשיבים 1 ו2- בסכום של 1,000 ש"ח לכל אחד מהם, וזאת ללא קשר לתוצאות הדיון בערעור. ניתנה היום, ט"ו בטבת תשנ"ח (13.1.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. O05

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,750

48,524

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. זהבה לופו 2. יעקב לופו ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה"פ 1025/92 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: כ"ט בכסלו תש"ס (8.12.99) בשם המערער : עו"ד עמי אסנת, עו"ד עדנה יוסף, עו"ד גד טיכו בשם המשיב ה 1: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב 2: עו"ד מירה וולף החלטה הצדדים יהיו רשאים להגיש השלמות לטיעוניהם - המערער בתוך 30 יום מהיום, והמשיבים בתוך 30 יום מיום קבלת סיכומי המערער. במהלך תקופה זו, הצדדים יעשו מאמצים להגיע להסדר פשרה ויש להמציא לבית-המשפט הודעה מוסכמת בענין זה תוך 60 יום מהיום. עם קבלת הסיכומים וההודעה יובא התיק בפנינו למתן פסק-דין. ניתנה היום, כ"ט בכסלו תש"ס (8.12.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. L15

[ "ע\"א 1548/96", "בה\"פ 1025/92" ]

3,751

48,567

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המבקשת (המשיבה) : זהבה לופו נ ג ד המשיב (המערער): בנק איגוד לשיראל בע"מ משיב פורמלי: יעקב לופו בקשות להבאת ראיות נוספות בערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה.פ. 1025/92 שניתן על ידי כבוד השופט סגן הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: ז' בניסן תשנ"ט (24.3.99) בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב: עו"ד עמי אוסנת, עו"ד גד טיכו ה ח ל ט ה לבקשת באת-כוח המבקשת הננו מאפשרים לה לסכם בכתב את טענותיה לעניין הבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור. הסיכום יוגש, והעתקו יימסר לבא-כוח המשיב במישרין, לא יאוחר מיום 8.4.99. לבא-כוח המשיב רשות תגובה בכתב לא יאוחר מיום 22.4.99. עם הגשת הסיכומים יוחזר התיק לעיון שופטי ההרכב. ניתנה היום, ז' בניסן תשנ"ט (24.3.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F10

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,752

49,180

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 - ז' בפני: כבוד השופט א' מצא המבקשת (המשיבה): זהבה לופו נגד המשיב (המערער): בנק איגוד לישראל בע"מ בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי ה ח ל ט ה מתבקשת תגובת המשיב. בא-כוח המשיב יגיש את תגובתו בכתב, תוך 15 ימים ממועד המצאת ההחלטה, ועם הגשתה יוחזר התיק לעיוני. ניתנה היום, יז' בשבט תשנ"ט (3.2.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F08

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,753

55,839

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקשת (המשיבה): זהבה לופו נ ג ד המשיב (המערער ) : בנק איגוד לישראל בע"מ משיב פורמלי: יעקב לופו בקשה להבאת ראיות נוספות בערעור בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב: עו"ד עמי אסנת החלטה 1. לקבוע בפני הרכב לדיון בבקשות להבאת ראיות בערעור. 2. הגשת סיכומי הטענות בערעור מעוכבת בזה עד להחלטת ההרכב בבקשות. ניתנה היום, כ"ג באדר תשנ"ט (11.3.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F09

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,754

56,020

ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - י"א בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. לופו זהבה 2. לופו יעקב בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המשיבה 1: עו"ד חיה אזולאי החלטה באת-כוח משיבה 1 מתבקשת לנמק את בקשתה. לאחר מכן אחליט בבקשה. ניתנה היום, י"א בחשון תש"ס (21.10.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. V14

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,755

60,370

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המבקשת (המשיבה) : זהבה לופו נגד המשיב (המערער): 1. בנק איגוד לישראל בע"מ משיב פורמלי: 2. יעקב לופו בקשות להבאת ראיות נוספות בערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה.פ. 1025/92 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: ז' בניסן תשנ"ט (24.3.99) בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיב: עו"ד עמי אוסנת, עו"ד גד טיכו ה ח ל ט ה השופט א' מצא: 1. המבקשת ובעלה (המשיב 2) הם בעלים משותפים של נכס מקרקעין הכולל מגרש ועליו דירת-מגורים. בגין חובותיו של הבעל כלפי המשיב 1 (להלן - הבנק) נרשמה, ביום 6.9.88, משכנתא על הנכס לטובת הבנק. ביולי 1992 פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי, על דרך המרצת-פתיחה, בבקשה להכריז על בטלות המשכנתא, למצער ביחס לחלק הנכס הרשום בבעלותה. המבקשת טענה, כי אינה זוכרת שאמנם חתמה על שטר המשכנתא. עם זאת הניחה, כי השטר הוגש לה לחתימה על-ידי בעלה וכי חתמה עליו בהיסח הדעת, מבלי לקרוא את תוכן המסמך ומבלי להבין את מהותו. בנסיבות אלו, נטען בתובענה, עומדת למבקשת עילת בטלות מחמת אפסות המסמך (non est factum) . יצוין כי החתימות על גבי שטר המשכנתא אושרו על-ידי עורך-דין. באישור נאמר, כי שני הממשכנים התייצבו וחתמו על השטר לפניו, לאחר שהסביר להם את מהות העיסקה. המבקשת, שהכחישה את הדבר, טענה, שמעולם לא ראתה את עורך הדין. לנוכח גירסה זו, שבעלה של המבקשת תמך בה, הוזמן עורך הדין כעד מטעם הבנק. אך בית המשפט המחוזי, שהאמין להשערת המבקשת אודות הנסיבות בהן הוחתמה על גבי שטר המשכנתא, העדיף את גירסתה גם לעניין אי-נוכחותו של עורך הדין במעמד החתימה. בקבלו את גירסת המבקשת נעתר בית המשפט לתובענתה, הצהיר כי המשכנתא שנרשמה על חלקה של המבקשת בטלה וציווה למחוק רישום זה. 2. הבנק הגיש ערעור נגד פסק-דין זה, וערעורו תלוי ועומד לפנינו. ביום 23.4.96 נעתרתי לבקשת הבנק והוריתי לעכב את ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן פסק הדין בערעור. וביום 25.1.99 הורתה כבוד הרשמת לבאי-כוח הצדדים לסכם בכתב את טענותיהם בערעור. לפנינו עתה שתי בקשות מטעם המבקשת (האחת מיום 14.12.98 והשניה מיום 3.2.99), בהן היא עותרת כי יותר לה להגיש, כראיות נוספות במסגרת הערעור, שתי חוות-דעת של גרפולוג מומחה, אישור בדבר תלונה שהגישה למשטרה נגד בעלה, ותצהירים מפי המבקשת ומפי באת-כוחה. בעזרת הראיות הנוספות הללו - מקווה ומאמינה המבקשת - יעלה בידה לשכנע את בית המשפט, כי, לאמיתו של דבר, כלל לא חתמה על שטר המשכנתא וכי החתימה המתנוססת על השטר, והמתיימרת להיות חתימתה, אינה אלא חתימה מזויפת. המבקשת מצאה יסוד לחשד, כי חתימתה זויפה בידי בעלה, ובשל חשד זה התלוננה עליו במשטרה. לאחר בקשת וקבלת תגובת בא-כוח הבנק לבקשות, נחה דעתי, כי הבקשות מחייבות הכרעה בטרם יגישו הצדדים את סיכומי טענותיהם בערעור. כן ראיתי טעם להורות שהבקשות תידונה בפני הרכב. בתום שמיעת טענות הפרקליטים לפנינו, בישיבת יום 24.3.99, נעתרנו לבקשת באת-כוח המבקשת ואיפשרנו לה להגיש השלמה בכתב לטענותיה, ואילו לבא-כוח הבנק ניתנה רשות להגיב בכתב על הטענות. 3. אני סבור שדין הבקשות להידחות. לפי תקנה 457(א) לתקנות סדר האזרחי, התשמ"ד1984-, מוסמך בית המשפט שלערעור להרשות הבאת ראיה נוספת, אם ראה צורך בכך "כדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת". ביישומה של הוראה זו נהוג, כידוע, להבחין בין "הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה, שאירעה לפני מתן פסק הדין שמערערים עליו, ונטענה לפני הדרגה הראשונה", לבין "הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה חדשה שאירעה אחרי מתן פסק הדין" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין), בעמ' 848). חוששני, שאת הראיות, נשוא בקשותיה של המבקשת, לא ניתן לשייך לאף אחד משני סוגי המקרים הללו. פשיטא שלסוג המקרים השני לא ניתן לשייכן, באשר העובדה, אותה מקווה המבקשת להוכיח בעזרתן, אירעה לפני מתן פסק הדין. דא עקא, שגם לסוג המקרים הראשון לא ניתן לשייכן, שכן העובדה אשר להוכחתה מבקשת המבקשת להביא את הראיות הנוספות, כלל לא נטענה לפני הערכאה הראשונה כחלק מעילת תובענתה של המבקשת. טענת המבקשת בדבר זיוף חתימתה, אותה מבקשת היא להוכיח בעזרת הראיות הנוספות, מציגה התרחשות עובדתית שונה לחלוטין מזו שניצבה ביסוד תביעתה. ניתן אף לומר, שגירסתה העובדתית החדשה אינה עולה בקנה אחד, ולמעשה אף סותרת, את העובדות שנטענו בתצהיר ובעדות, שמסרה המבקשת לפני בית המשפט המחוזי, ושעל יסוד הוכחתן, להנחת דעתו, פסק בית המשפט לקבל את התובענה. לא זו אף זו: ככלל, ייטה בית המשפט להתיר לבעל-דין להביא ראיה להוכחת עובדה, שנטענה על-ידיו לפני הערכאה הראשונה, רק אם שוכנע שדבר קיומה של הראיה (שאמנם נראית כנחוצה להכרעה) נודע למבקש רק לאחר מתן פסק הדין ושאף בשקידה סבירה לא היה בידי המבקש לגלות את הראיה מבעוד מועד ולהביאה לפני בית המשפט שלדיון (ראו, לדוגמה, ע"א 82/88 שמואלי נ' קצב , פ"ד מו(4) 129, 134). גם תנאי זה אין המבקשת מקיימת. הלוא המבקשת מוחזקת כמי שבמועד הגשת התובענה ידעה - ולפחות יכולה היתה לברר - את כל העובדות המקימות לה עילה. אם נכונה טענתה, שהעובדות הצריכות להכרעה אינן אלו עליהן הסתמכה לפני הערכאה הראשונה, אלא העובדות להן היא טוענת עכשיו, היה בידה - וממילא היה עליה - לגייס מבעוד מועד ולהביא לפני בית המשפט המחוזי את הראיות הדרושות להוכחתן. 4. המבקשת טענה, כי בעדותה לפני בית המשפט המחוזי העלתה את האפשרות שחתימתה זויפה, אלא שלעת ההיא לא היתה בידה ראיה להוכחתה. ואולם, טענה זו אינה מתיישבת עם האמור בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ביחס להגדרת נושא המחלוקת: "...יש לציין כי אין המבקשת טוענת במפורש טענת זיוף, אולם למרות חתימתה מבחינה פיסית על שטר המשכנתא, היא טוענת על פגמים מהותיים ביצירת המסמך". נמצא שגם בעדותה לא חלקה המבקשת בדבר עצם חתימתה על המסמך; והנה עתה מבקשת היא להוכיח, כי לא חתמה עליו כלל. אלו הן שתי גירסאות עובדתיות שונות, המוציאות אחת את רעותה. דומה שבעצם הצגת גירסתה החדשה משמיטה המבקשת את הקרקע מתחת לגירסה שעל יסודה זכתה בתביעתה. מן הבחינה הזאת, לפחות, חורגות הבקשות שלפנינו מכל אשר ידענו והתנסינו בו, בכגון דא, עד היום. הניסיון מלמד, וכך אף הדעת נותנת, שבקשה להבאת ראיות נוספות להוכחת עובדה שאירעה לפני מתן פסק הדין, עשויה לבוא מצד בעל-דין שבית המשפט שלדיון לא קיבל את עמדתו במחלוקת העובדתית שהיתה דרושה להכרעה, ולאחר מתן פסק הדין הגיעה לידיו ראיה חדשה לאמיתות גירסתו, שבעזרתה מקווה הוא שיעלה בידו לשכנע את ערכאת הערעור כי הכרעת הערכאה הדיונית טעונה שינוי. אך קשה להלום, ואף לא נתקלנו, שבעל-דין, שגירסתו העובדתית נתקבלה, יבקש להביא, במסגרת הערעור שהגיש יריבו, ראיות חדשות שמטרתן לבסס גירסה עובדתית שונה מזו שעל יסודה זכה במשפטו. 5. בשלב הטיעון לפנינו שאלנו את הפרקליטים, אם יהיו נכונים לשקול הסדר, לפיו יתקבל ערעורו של הבנק, יבוטל פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, וההליך יוחזר לדיון מתחילתו על יסודם של כתבי טענות חדשים. בא-כוח הבנק הודיענו שהוא מקבל את ההסדר המוצע. באת-כוח המבקשת השיבה, כי אינה מוכנה למחול על זכייתה במשפט הראשון. מן הנסיבות שתוארו מתחייב, לדעתי, שאין המבקשת יכולה להיאחז, בעת ובעונה אחת, בשתי הגירסאות העובדתיות. כן ברי, שגם לוא ראינו להתיר לה להביא את ראיותיה החדשות, היה עלינו להחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי לגביית הראיות החדשות ולמתן הזדמנות לבנק לחקור את עדי המבקשת ולהביא ראיות מצדו לסתירת הגירסה העובדתית החדשה. לוא קיבלה המבקשת את ההסדר המוצע, היתה זוכה, לפנים משורת הדין, בהזדמנות להוכיח את זכאותה להכרזה על בטלות המשכנתא על יסודה של התשתית הראייתית החדשה. אך משדחתה המבקשת את ההסדר המוצע, יש להכריע בבקשותיה על-פי שורת הדין; והדין אינו מאפשר לקבל את בקשותיה. 6. מן הטעמים שפורטו יש לדחות את הבקשות. על המבקשת לשלם לבנק שכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח. ש ו פ ט השופטת ד' דורנר : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בהחלטתו של השופט א' מצא. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ט (17.6.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F11

[ "ע\"א 1548/96", "ע\"א 82/88" ]

3,756

61,421

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחי ים ע"א 1548/96 - ח' בפני: כבוד השופט א' מצא המ בקשת: זהבה לופו נגד המשיבים : 1. בנק איגוד לישראל בע"מ 2. יעקב לופו בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקשת: עו"ד חיה אזולאי ה ח ל ט ה הבקשה נדחית. ההחלטה תשומע במועד שנקבע. אם אין בידי באת כוח המבקשת להתייצב, הריהי פטורה מהתייצבות וההחלטה תומצא לה, לאחר השימוע, בדואר או בפקס. ניתנה היום, ל' בסיון תשנ"ט (14.6.99). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F12

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,757

62,513

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. זהבה לופו 2. יעקב לופו קביעת מועד לדיון בערעור ה ח ל ט ה בעקבות החלטתנו מיום 17.6.99, בעניין בקשות המשיבה 1 להבאת ראיות נוספות בערעור, הרינו מורים לקבוע את הערעור לשמיעה בפנינו בהקדם. לקראת מועד הדיון שייקבע יגישו באי-כוח הצדדים עיקרי טיעון קצרים כמקובל. החלטתה של כבוד הרשמת מיום 25.1.99, בדבר הגשת סיכומים בכתב, מעוכבת בזה עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ו' בתמוז תשנ"ט (20.6.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. F13

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,758

64,619

ב בית המשפט העליון ע"א 1548/96 - ו' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : בנק איגוד לישראל בע"מ נגד המשיבים : 1. גב' לופו זהבה 2. לופו יעקב סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשני שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובת המערער, כמפורט בסעיף 3 להלן, לא תעלה על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות, גודל גופן 11, תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים ימים מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא. 2. המשיבים יגישו את תשובתם לטענות המערער תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאו להם טענות המערער. 3. המערער רשאי להשיב לתשובת המשיבים תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור. ניתנה היום, ח' בשבט תשנ"ט (25.1.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. P07

[ "ע\"א 1548/96" ]

3,759

90,976

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1548/96 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער: בנק איגוד לישראל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. זהבה לופו 2. יעקב לופו ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.1.96 בה"פ 1025/92 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא א' גורן תאריך הישיבה: כ"ט בכסלו תש"ס (8.12.99) בשם המערער: עו"ד עמי אסנת, עו"ד עדנה יוסף, עו"ד גד טיכו בשם המשיבה 1: עו"ד חיה אזולאי בשם המשיבה 2: עו"ד מירה וולף פסק-דין השופטת ד' דורנר: העובדות, ההליכים והטענות 1. בתאריך 6.8.88 רשם המשיב 2 (להלן: הבעל) בגין חובותיו למערער (להלן: הבנק) משכנתה לטובת הבנק על בית-מגוריו והמגרש שעליו הבית בנוי (להלן: הנכס). הנכס הוא בבעלות המשותפת של הבעל, רואה-חשבון עצמאי, ואשתו, המשיבה 1 (להלן: האישה), שניהלה את משק-הבית של בני-הזוג וגידלה את ילדיהם. שטר המשכנתה נערך בשישה עותקים, ומסמכי המשכנתה נושאים 42 חתימות של כל אחד מבעלי הנכס. חתימות הבעל והאישה על שטר המשכנתה אושרו על-ידי עורך-דין דן פנחס, כמצוות תקנת 16(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשל"ט1969-. בתקנה זאת נקבע: התייצבו בעלי העיסקה לפני עורך-דין, יחתים אותם על שטר העיסקה ויאמת חתימותיהם בחתימת ידו לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העיסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם. באישור, שהוא תנאי לרישום המשכנתה בספרי המקרקעין, כתב עורך-דין פנחס, כי הבעל והאישה חתמו בפניו על שטר המשכנתה לאחר שהסביר להם את מהות העיסקה. מסמכי המשכנתה נמסרו על-ידי הבעל לבנק כשהם נושאים את חתימתו של רשם המקרקעין. 2. הבעל הסתבך בחובות, ולא יכול היה לעמוד עוד בהתחייבויותיו כלפי הבנק. לטענתו, מנהל הבנק לא עמד בהבטחותיו לכסות את יתרת החוב שנצברה בחשבונו על-ידי מתן הלוואה בתנאים נוחים. הוא פנה, לדבריו, לעזרת דודתה של האישה, עורכת-הדין חנה אזולאי, כדי להגיע להסדר פשרה עם הבנק, אך ללא הועיל. או אז, בדצמבר 1992, לאחר שהבנק החל בהליכי גבייה, לרבות מימוש המשכנתה, הגישה האישה תובענה על דרך המרצת-פתיחה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד הבנק והבעל. בגדר התובענה ביקשה האישה להכריז על בטלות המשכנתה, למיצער באשר לחלקה בנכס. בתובענה לא הכחישה האישה כי חתמה על שטר המשכנתה, אלא טענה כי חתימתה הושגה במירמה. וכך נכתב בסעיף 4 לתובענה: הסתבר כי חתימת ה[אישה] על המשכנתא הושגה במרמה, בחוסר תום לב מובהק, מאחורי גבה של ה[אישה], תוך העלמת העובדות מה[אישה], מבלי אפילו שנתבקשה הסכמתה לרישום משכנתא על חלקה בבית ותוך הפרת חובה כללית עפ"י החוק למנוע נזק מאדם שצריך לצפות כי ייגרם לו נזק. בתצהיר שצירפה לתובענה הכחישה האישה כי חתמה על שטר המשכנתה בפני עורך-דין, והסבירה כי הבעל הוא שהחתים אותה על שטר המשכנתה. וכך, בין השאר, הצהירה בסעיף 7 לתצהירה: לעיתים בעלי נותן לי מסמכים לחתימה ואני חותמת מבלי לשאול דבר, מבלי לקרוא ומבלי לדעת במה מדובר. בחקירתה הנגדית העידה האישה: אני אישה מודעת מה משמעותה של חתימה. אני אישה בוגרת ואני יודעת... הייתה הסכמה בינינו ואמון בינינו שאם זה לא דבר חשוב אני יכולה לחתום בעיניים עצומות, הוא רואה-חשבון, זה לא סתם בעל. אני בסך הכל עקרת בית, אני לא עבדתי בעבודה משרדית, אני לא יודעת שום דבר, ואני סמכתי עליו בדברים כאלה... הוא לא היה מסתיר [את המסמכים] אבל אם היה אומר לי תחתמי הייתי סומכת על זה שזה דבר שאני יכולה לחתום בלי לדעת על מה אני חותמת, זה לא מספיק חשוב כדי שהוא יעמוד ויגיד לי: "...אנחנו צריכים לשוחח ולדון בזה אם את מוכנה לחתום או לא". לשאלה כיצד לא ראתה את הכיתוב הברור על-גבי המסמכים, שכותרתם "משכנתה ללא הגבלה בסכום", השיבה: אני בבית מסתובבת בלי משקפיים, אני כדי לקרוא חייבת משקפיים, כדי לחתום אני צריכה משקפיים אבל אם הבעל אומר שחתמתי חתמתי בלי משקפיים. הבעל, שאף תצהירו צורף לתובענה, תמך בגירסת האישה, וטען כי הוא זה שהחתים את האישה על שטרי המשכנתה, וכי עורך-הדין פנחס אישר חתימתה לבקשתו, מבלי שהאישה התייצבה בפניו. וכך, בין השאר, נכתב בתצהיר: החתמתי [את האישה] בביתנו. איש זולת שנינו לא היה במעמד החתימה ... אני בלבד נוכחתי ב[פגישה עם עורך-הדין פנחס]. עורך-הדין פנחס שאלני אם החתימה המופיעה על שטרי המשכנתה היא של אישתי. עניתי בחיוב והוא אישר את החתימה ... עד ל[סוף קיץ 1991] לא ידעה אישתי על רישום המשכנתה לטובת בנק איגוד. בעדותו הסביר הבעל כי החתים את האישה על מסמכי המשכנתה שעה שהייתה בעיצומה של שיחה טלפונית נסערת ולא הרכיבה משקפיים. על-יסוד הגירסה המשותפת לבעל ולאישה טענה האישה בתובענתה כי בחתימתה "לא נעשה דבר" ( non est factum , להלן גם: אפסות). עורך-דין פנחס, שהגיש תצהיר מטעם הבנק, הכחיש בתוקף את גירסת בני-הזוג. הוא הסביר, כי אומנם אינו זוכר את נסיבות ההחתמה, אך מעולם לא אישר חתימה מבלי שהחותם התייצב בפניו כנדרש בתקנה 16(4) לתקנות המקרקעין, וכי לא ייתכן שמעל בתפקידו כעורך-דין, ואישר את חתימת האישה על עיסקת מקרקעין מבלי לראות אותה ולהסביר לה את מהות העיסקה. וכך כתב בתצהירו: בהתייחס לטענתה של [האישה] כאילו לא חתמה בנוכחותי על שטר המשכנתה ולא הסברתי לה את מהות חתימתה, הנני להכחיש באופן חד משמעי טענה זו. מעולם לא אימתתי חתימה של חותם שלא חתם בנוכחותי ושלא הסברתי לו את מהות חתימתו ... טענתה הנ"ל של ה[אישה] היא טענת סרק, הפוגעת בשמי הטוב וכנראה מתבססת על ההנחה שבחלוף הזמן מאז החתימה לא אזכור, מטבע הדברים, את הפרטים הנוגעים לחתימה. 3. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא השופט אורי גורן), דחה את עדותו של עורך-דין פנחס, וקיבל את גירסותיהם של בני-הזוג. על-יסוד תשתית עובדתית זאת הגיע בית-המשפט המחוזי למסקנה, כי התחייבותה של האישה בטלה, בשל כך שבחתימתה על שטר המשכנתה "לא נעשה דבר". וכך נכתב, בין השאר, בפסק-הדין: למרות חתימתה מבחינה פיסית על שטר המשכנתה, ה[אישה] טוענת על פגמים רצוניים מהותיים ביצירת המסמך ... שהעובדה כי ה[אישה] אינה ולא היתה חייבת לבנק ו/או ערבה לחובות בעלה לבנק ובכל זאת הוחתמה על נוסח של שטר משכנתה כדוגמת השטר הנדון - מצטברת ליתר הנסיבות שהובאו לעיל, המובילות לעבר המסקנה שיש לבטל את המשכנתה ככל שמדובר בחלקה של ה[אישה] בדירה ... שוכנעתי מעדותה ומטיעוני פרקליטתה המלומדת שלא ייתכן שה[אישה] היתה חותמת מרצונה על מסמך משפטי מחייב, מבלי שהיתה מתייעצת מקודם עם פרקליטתה שהיא גם דודתה ... העובדה שלא התייעצה או הזכירה אותו כלל - מצביעים על כך כי לא ידעה כלל שהיא חתמה על המסמך ... בהעמידי זו מול זו את גירסותיהם של ה[אישה] ושל הפרקליט, ובהתחשב בעול ההוכחה המוטל על התובע במשפטים אזרחיים - נראה לי שיש להעדיף את גירסת ה[אישה] על פני גירסת הפרקליט, ובמיוחד כאשר גירסת ה[אישה] מתיישבת עם נסיבות אחרות שפורטו לעיל ויפורטו להלן ... דרישת ה[משכנתה] נעשתה במסגרת הסכמת הבנק לפריסת החוב לתקופה ארוכה יותר. יש להזכיר כי מצבו של המשיב היה פגיע במיוחד, מאחר ומדובר ברואה חשבון שעלול היה לאבד את מקור פרנסתו, אם היה מגיע לעימות חזיתי עם הבנק. מכל הנסיבות שפירטתי לעיל, ניתן להגיע למסקנה מצטברת כי אכן יש לקבל את גירסת ה[אישה], שלפיה אפילו מתנוססת חתימתה על שטר המשכנתה - הרי אין בכך משום התחייבות משפטית כלשהי ומדובר במסמך פגום שנעשה בצורה בלתי מקצועית מבחינת הבנק, בהעדר מודעות מבחינת ה[אישה]. בית-המשפט המחוזי הורה איפוא על הסרת המשכנתה מעל חלקה של האישה בנכס. על פסק-דין זה הוגש ערעור, ולבקשת הבנק עוכב ביצועו. 4. בעוד הערעור תלוי ועומד, הגישה האישה שתי בקשות (בתאריכים 14.12.98 ו3.2.99-) בהן היא עתרה להתיר לה להגיש כראיות נוספות בערעור שתי חוות-דעת של גרפולוג, שחיווה דעתו כי החתימות על שטר המשכנתה אינן שלה, ואישור בדבר תלונה שהגישה נגד בעלה על זיוף חתימתה. באמצעות ראיות אלה ביקשה האישה להוכיח כי החתימות על גבי מסמכי המשכנתה, המתיימרות להיות חתימותיה, מזויפות. לנוכח הסתירה החד-משמעית בין הגירסה שהתקבלה על-ידי בית-המשפט המחוזי והגירסה שהאישה ביקשה להציג בתשובתה לערעור הבנק הצענו לצדדים לבטל בהסכמה את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ולהחזיר אליו את הדיון, למען תוכל האישה להציג בפניו את הגירסה הסותרת שאותה ביקשה להביא בערעור. הבנק הסכים להצעה, אולם האישה דחתה אותה. אשר-על-כן נדחו בקשותיה של האישה. וכך, בין השאר, נכתב בהחלטה: גם בעדותה לא חלקה ה[אישה] בדבר עצם חתימתה על המסמך; והנה עתה מבקשת [האישה] להוכיח, כי לא חתמה עליו כלל. אלו הן שתי גירסאות עובדתיות שונות, המוציאות אחת את רעותה. דומה שבעצם הצגת גירסתה החדשה משמיטה ה[אישה] את הקרקע מתחת לגירסה שעל יסודה זכתה בתביעתה ... מן הנסיבות שתוארו מתחייב ... שאין ה[אישה] יכולה להיאחז, בעת ובעונה אחת, בשתי הגירסאות העובדתיות. כן ברי, שגם לוא ראינו להתיר לה להביא את ראיותיה החדשות, היה עלינו להחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי לגביית הראיות החדשות ולמתן הזדמנות לבנק לחקור את עדי ה[אישה] ולהביא ראיות מצדו לסתירת הגירסה העובדתית החדשה. לו קיבלה ה[אישה] את ההסדר המוצע, היתה זוכה, לפנים משורת הדין, בהזדמנות להוכיח את זכאותה להכרזה על בטלות המשכנתה על יסודה של התשתית הראייתית החדשה. אך משדחתה ה[אישה] את ההסדר המוצע, יש להכריע בבקשותיה על-פי שורת הדין; והדין אינו מאפשר לקבל את בקשותיה. 5. בערעורו תקף הבנק את הממצא העובדתי של בית-המשפט המחוזי, בהוסיפו כי הגירסה הסותרת שהועלתה בערעור מלמדת עד כמה לא ראוי היה לסמוך על דברי האישה. לחלופין נטען, כי גם על-פי גירסת האישה בבית-המשפט המחוזי - שעיקרה הסתמכותה על בעלה - התחייבותה על-פי המשכנתה, שהיא התחייבות עצמאית כלפי הבנק, שרירה וקיימת. בתשובה לערעור תמכו בני-הזוג יתדותיהם בנימוקי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. הם הטעימו, כי בית-משפט לערעורים אינו נוהג להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה אשר שמעה את העדים, וכי ממצאים אלה מוכיחים את אפסות התחייבותה של האישה. כן נטען, כי משנמנע הבנק מלידע את האישה - שמעמדה כלפיו הוא כשל ערבה - על גובה החוב, ולקבל הסכמתה המפורשת למשכון, הרי המשכנתה על חלקה בנכס בטלה. השאלות העומדות בפנינו הן שלוש: ראשית , האם ממצאיו העובדתיים של בית-המשפט המחוזי, בדבר חתימה לא מודעת של האישה, יכולים לעמוד. שנית , בהנחה כי ממצאים אלה נשארים בעינם, האם מוכיחים הם את אפסותה של התחייבות האישה. ושלישית, האם ההתחייבות בטלה בשל הפרת חובת הגילוי של הבנק כלפי האישה. הגירסה בדבר חתימה לא-מודעת 6. כידוע, ערכאת ערעור רשאית לשנות ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה על-יסוד התרשמותה בדבר מהימנותם של העדים שהופיעו בפניה, רק אם ממצאי הערכאה הראשונה אינם מתקבלים על הדעת. הטעם העיקרי להלכה זו הוא היתרון שיש לבית-המשפט אשר שמע וראה את העדים, והתרשם מהם באופן בלתי-אמצעי, על-פני ערכאת ערעור, שבפניה לא הופיעו העדים. כלל זה אינו חל על ממצאים עובדתיים המבוססים על שיקולים שבהיגיון בלבד, הפתוחים לביקורת מלאה של ערכאת הערעור. שכן, "אם בקביעות העולות מהסתברות הגיונית עסקינן, אין לערכאה הראשונה יתרון על פני ערכאת הערעור" (השופטת טובה שטרסברג-כהן בע"פ 2439/93 זריאן נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(5) 265, בע' 268. וראו גם האסמכתאות המובאות שם, שם). 7. בענייננו, הממצא העובדתי של בית-המשפט המחוזי מתבסס על שיקולים שבהיגיון. בבסיס שיקולים אלה עומדת ההנחה, כי לאישה אין עניין ישיר בחוב בעלה, ולכן אין זה מתקבל על הדעת כי הסכימה למשכן את חלקה בנכס בשל חוב שלא הייתה חייבת בו. הנחה זו מתעלמת מקשר הנישואין בין השניים. כידוע, קשרי נישואין בין בני-זוג ביססו את הילכת שיתוף-הנכסים ביניהם. בעניין זה כתבתי בפרשה אחרת את הדברים הבאים: במשפחה המודרנית המקיימת מערכת דינמית של הוצאות והכנסות, נתפס, למצער, הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, כרכוש משותף של בני הזוג. אכן, בשל חלוקת התפקידים בין בני הזוג, כאשר הבעל מפרנס את המשפחה והאישה מנהלת את משק הבית ומגדלת את הילדים, נרשם הרכוש במשפחות רבות על שם הבעל. סממנים פורמאליים אלה אינם פוגעים בזכות בן הזוג במשפחה החיה בשלום. [ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529, בע' 604] הילכת שיתוף-הנכסים חלה אף על הנכסים העיסקיים שהצטברו בחיי הנישואין, כאשר הבעל פירנס את המשפחה והאישה ניהלה את משק-הבית וגידלה את הילדים. ראו ע"א 129,122/83 בסיליאן נ' בסיליאן, פ"ד מ(1) 287, בע' 293; ע"א 3563/93 עזבון המנוח מאיר גיטלר נ' גיטלר, פ"ד מח(5) 489, בע' 495. אף נפסק, כי "עצם הנישואין, והחיים בצוותא בדירה אחת, הרי הם בגדר 'התנהגות', כמשמעותה בסעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה1965-, היוצרת שליחות מכללא כלפי כולי עלמא - ולפחות באותם העניינים ולאותן המטרות אשר אישה נוהגת, כרגיל וכמקובל, לייצג את בעלה" (השופט חיים כהן בע"א 721/68 מזרחי נ' חוסיין, פ"ד כג(2) 206, בע' 209). אכן, חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג1973-, יצר הסדר שיתוף התקף רק בפקיעת הנישואין, ואילו במהלך קיומם של הנישואין הותיר הוא את הסדר הרכוש לדיני הקניין הכלליים. אך בכך לא נפרמו הקשרים הכלכליים בין בני-הזוג, שלהם אינטרס כלכלי משותף. 8. במקרה שלפנינו, הבעל היה המפרנס. בית-המשפט המחוזי הסביר בפסק-דינו, כי מקצועו של הבעל כרואה-חשבון חשף אותו במיוחד ללחצי הבנק. ואכן, הסתבכות הבעל בחובות ופשיטת-רגלו יכלה למנוע בעדו לעסוק במקצועו, ולפגוע באופן אנוש ביכולתו לכלכל את משפחתו, שפרנסתה הייתה כולה עליו. בנסיבות אלה, לאישה היה אינטרס כלכלי ישיר לסייע בפריסת חובותיו של הבעל. על-כן, סביר כי האישה תיתן ביטוי לאינטרס זה על-ידי הסכמה למשכן את חלקה בנכס למען פריסת חובות מפרנס המשפחה. על רקע זה, סיפור האישה כי הבעל רימה אותה, לא שיתף אותה במצוקתו והחתים אותה 42 פעם על טפסים שהכותרת "שטר משכנתה" הודפסה עליהם באותיות קידוש לבנה, הוא מופרך ואינו מתקבל על הדעת. 9. לא זו אף זאת: גירסה זו נסתרת באופן חד-משמעי על-ידי עדות עורך-הדין פנחס. העדויות המכחישות של בני-הזוג מייחסות לעורך-הדין התנהגות בלתי-מקצועית חמורה, הכרוכה בהפרת האמון שניתן בעורכי-דין, שבידיהם הפקיד החוק את הסמכות לאשר את חתימות הצדדים בעיסקת מקרקעין, לאחר הסבר על טיב העיסקה - סמכות שהייתה נתונה בעבר לרשם המקרקעין בלבד. בעוד שהמשיבים מבקשים להשתחרר ממשכנתה על בית-מגוריהם, ולמטרה זו הבעל אף לא נרתע מלתמוך בגירסת אישתו ולאשר כי רימה אותה, ומלהמשיך ולתמוך בגירסתה גם לאחר שהגישה במשטרה תלונה נגדו על זיוף חתימתה, הרי שלעורך-הדין פנחס לא היה, מלכתחילה, כל עניין לבצע את אשר מייחסים לו המשיבים. הבעל אף לא הצביע על מניע כלכלי או על כל מניע אחר להתנהגות שייחס לעורך-הדין. בית-המשפט המחוזי דחה את עדותו של עורך-דין פנחס, מכיוון שעורך-הדין לא זכר את נסיבות החתימה, בעוד שהאישה, שלדעת בית-המשפט לא היה זה סביר שתסכים לחתום על שטר משכנתה מבלי שתהיה חייבת לבנק ובלי להיוועץ בדודתה, מסרה גירסה מפורטת על נסיבות חתימתה על מסמכי המשכנתה, גירסה שאושרה במלואה על-ידי הבעל. אלא שהאינטרס שהיה לאישה לחתום על שטר המשכנתה אינו פחות מאשר זה של הבעל. מנגד, העובדה שעורך-הדין פנחס לא זכר את נסיבות החתימה היא הגיונית, ואך מלמדת על מהימנותו. שכן, במציאות החיים סביר כי עורך-דין לא יזכור פעולה שגרתית שנעשתה לפני שנים. אם אוסיף לכך את העובדה שלא מדובר בחתימה בודדת, אלא ב42- חתימות שונות על-גבי מסמכים משפטיים, הנושאים כותרת של "שטר משכנתה ללא הגבלת סכום" באותיות בולטות, הרי שהגירסה כי האישה חתמה על כל המסמכים מתוך היסח-הדעת אינה סבירה, והוא הדין באשר לייחוס לעורך-דין של מתן אישור כוזב, מבלי להציג כל מניע להתנהגות זאת. 10. זאת ועוד: הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (השופט יואל זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113 [להלן: ע"א שוויץ ], בע' 117). על המעלים טענת אפסות לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה. ראו והשוו ע"א 89,84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60, בע' 92-91; ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, בע' 503). בענייננו, הגירסה העובדתית מבוססת על עדויות האישה והבעל, שאליהן יש להתייחס כאל עדות יחידה. הסביר זאת ממלא-מקום-הנשיא חיים כהן: יש כאן, לאמיתו של דבר, עדות אחת, שיצאה משני פיות, ואין לה סיוע; ושני הפיות הם לא רק של בעל דין ובן-זוגו, כי אם אף של שני בעלי הדין, שתביעתם אחת. טעמה של הוראת סעיף 54 הוא למנוע ולסכל תביעה מבויימת, שיקשה על נתבע לסתרה או להזימה; ותביעה מעין זו שלפנינו היא ממין התביעות, שיקשה מאוד על נתבע לסתרן או להזימן בראיות משלו. תביעות, המתבשלות בין בני-זוג לבין עצמם, בעדות הטבחים לא סגי להוכחתן. [ע"א 761/79 פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48, בע' 56-55] אומנם, בית-המשפט המחוזי ציין בפסק-דינו, כי ראוי להתייחס בחשדנות לעדויות האישה והבעל. ברם, לא מצאתי בנימוקיו את הטעם המיוחד המצדיק הכרעה על-פי גירסת עד יחיד מעוניין. לא-כל-שכן, שאין בנימוקים אלה כדי לעמוד בדרישת רמת ההוכחה המוגברת. כאמור, העדות היחידה מתקשה להתקבל על הדעת, הגיונית, והיא אף מסופקת מתוכה על-ידי ריבוי החתימות והאישור שעל שטר המשכנתה. בנסיבות אלה, המיצער שניתן לומר הוא, כי גירסת האישה לא הוכחה במידת הוודאות הנדרשת. גירסת החתימה בהיסח-הדעת כבסיס לטענת האפסות 11. שורשיה של הילכת "לא נעשה דבר" נעוצים בפסק-הדין האנגלי הידוע Thoroughgood’s Case , (1584) 2 Co. Rep. 9a , שניתן בתקופה בה מרבית האוכלוסייה לא ידעה קרוא וכתוב. נקבע, כי חתימתו של מי שאינו מסוגל לקרוא - בשל אי-ידיעת קרוא וכתוב, עיוורון או חולשה פיזית - על חוזה תחת חותם (deed) אינה מחייבת אותו, באותם מקרים שבהם המסמך הוקרא לו באופן שגוי, כך שהוא הוטעה לגבי תוכנו. הלכה זו התגבשה בשל הצורך לרכך את כללי המשפט האנגלי המקובל בימי-הביניים, שעל-פיהם לא נשללה אחריותו של החותם על deed , גם אם טעה או הוטעה. הילכת האפסות אפשרה לעקוף כללים אלה, בטענה כי הפגם ברצון החותם היה כה יסודי, עד כי המסמך אינו שלו. במאה ה19- הורחבה ההלכה גם לגבי חוזים רגילים, והושמעה גם על-ידי אנשים שהיו מסוגלים לקרוא, בטענה כי חתימתם לא לוותה בכוונה. ראו Foster v. Mackinnon, (1869) L.R. 4 C.P. 704 . לנוכח ההשלכות הקשות של הילכת האפסות בגירסתה המורחבת על זכויות של צדדים תמי-לב, והתנגשותה בעקרונות האובייקטיביים של דיני החוזים, היא הוגבלה תחילה לטעות בסוג המסמך המשפטי, להבדילו מתוכנו. ראו Carlisle and Cumberland Banking Company Ltd. v. Bragg, (1910) 104 L.T. 121,124 . בפסק-דין מאוחר יותר Gallie v. Lee, (C.A.) [1969] 2 Ch. 17 (להלן: עניין Gallie ) בוטלה ההבחנה בין סוג המסמך לתוכנו, והתחולה של הילכת האפסות הותנתה בקיום הבדל יסודי בין תוכן המסמך לבין סברתו של החותם בדבר תוכנו. כן נקבעו מבחנים אובייקטיביים, שצמצמו במידה ניכרת את תחולתה של ההלכה. ראשית, נקבע כי הטענה בדבר אפסות לא תעמוד למי שחתם על חוזה מתוך אמון בשיקוליו של האדם שביקש את חתימתו. שנית, והיא העיקר, הוטל על הטוען לאפסות להוכיח, כי נקט באמצעי זהירות הולמים. כך נפסק, כי טענת האפסות תישלל ממי שחתם על המסמך המשפטי מבלי לקרוא אותו. בעניין Gallie , התובעת, אלמנה בת 78, הסכימה למשכן את ביתה לטובת אחיינה, על-ידי המחאת זכות החכירה שהייתה לה על הבית לאחיין. האחיין, מטעמים משלו, הגיש לה לחתימה מסמך שהעביר את זכות החכירה לצד ג'. האלמנה לא קראה את המסמך, הואיל ומשקפיה נשברו, וחתמה עליו לאחר שנמסר לה כי ההמחאה היא לאחיינה. טענתה כי "לא נעשה דבר" נדחתה. וכך כתב לורד דנינג בפסק-דינו: [W]henever a man of full age and understanding, who can read and write, signs a legal document which is put before him for signature – by which I mean a document which, it is apparent on the face of it, is intended to have legal consequences – then, if he does not take the trouble to read it but signs it as it is, ... he cannot be heard to say that it is not his document. By his conduct in signing it he has represented, to all those into whose hands it may come, that it is his document. פסק-דין זה אושר בערעור על-ידי בית-הלורדים בעניין Saunders v. Anglia Building Society , [1971] AC 1004 (להלן: הילכת Saunders ), שבו הוטעם כי, ככלל, הימנעות מקריאת המסמך שוללת טענת אפסות. על-יסוד הילכת Saunders נדחתה טענת אפסות שהעלו בני-זוג מבוגרים, אשר חתמו על שטר משכנתה שנייה על ביתם מבלי לקרוא את המסמך, בהסתמכם על דברי בנם שמדובר במסמכים הקשורים במשכנתה הראשונה. ראו Avon Finance Co. Ltd v. Bridger, [1985] 2 All ER 281 . המקרים שבהם הופעלה הילכת האפסות באנגליה, לאחר צמצומה, הם נדירים. הודגש, כי מדובר בהלכה אנכרוניסטית, שיש להגבילה על-ידי קביעת מבחנים אובייקטיביים. ראו הילכת Saunders , דברי הלורד Wilberforce , בע' 1024, ודברי הלורד Pearson , בע' 1033. הסביר זאת השופט Scott : It is easy to understand why the plea [of non est factum ] is likely to be unsuccessful. A person who signs a document at the request of another puts into circulation a document on which, depending on its contents, others may rely. Where a fraudster has tricked, first, the signer of the document, in order to induce the signature, and then some third party, who is induced to rely on the signed document, which of the two victims is the law to prefer? The authorities indicate that the answer is, almost invariably, the latter. The signer of the document has, by signing, enabled the fraud to be carried out, enabled the false document to go into circulation. [ Norwich and Peterborough BS v. Steed, (No 2) [1993] 1 All E.R. 330, at p. 337] 12. הילכת האפסות נקלטה בישראל לפני חקיקת חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג1973- (להלן: חוק החוזים). ברם, טענות לאפסות התחייבויות נדחו ככלל. הגישה העקרונית של בית-המשפט הייתה, שאין זה ראוי לאפשר לאדם להשתחרר מהתחייבויותיו בעיסקה, שעל-פניה נקשרה כדין. כך, בע"א שוויץ הנ"ל, בו נדחתה טענת האפסות, בשל כך שהטעות התייחסה לתוכן העיסקה להבדילו מסוגה. השופט זוסמן ציין, כי "אומנם המבחן הוא מלאכותי, אבל תועלת יש בצידו הואיל והוא הוא משמש את המטרה הרצויה לצמצם את היקפו של הכלל 'לא נעשה דבר'" (שם, בע' 118). פסק-הדין היחיד שבו קיבל בית-המשפט העליון טענה זו, ע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29 (להלן: ע"א אדלר ), שעליו הסתמך בית-המשפט המחוזי בענייננו, התייחס לתקופה שקדמה לחוק החוזים. חוק החוזים עצמו אינו מזכיר את עילת האפסות. הגם שתיאורטית ניתן, גם על-פי עקרונותיו של חוק זה, לקבוע במקרים קיצוניים בטלות של חוזה מחמת אפסות, הרי שבמציאות החיים, לנוכח העילות הכלליות שבחוק החוזים, ובכללן טעות, הטעיה, כפייה ועושק, ככלל אין צורך להיזקק לעילת האפסות. ואכן, טענות אפסות שהועלו בפסיקה לאחר חקיקת חוק החוזים נדונו אומנם לגופן אך נדחו. חוזים בוטלו, כאשר הדבר התבקש, מכוח העילות הקבועות בחוק החוזים. ראו, למשל, ע"א 661/88 חיימוב נ' חמיד, פ"ד מד(1) 75; ע"א 551/89 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' סדובניק, פ"ד מו(3) 159. לביקורת על הילכת האפסות וע"א אדלר ראו גבריאלה שלו, "טעות בחתימה - האומנם 'לא נעשה דבר'" משפטים יא (1981) 501. לדעה אחרת, בזכות ע"א אדלר, ראו דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים (תשנ"ג), בע' 685. 13. על-כל-פנים, יהיה הדין באשר לתחולתה של הילכת האפסות במשפטנו כאשר יהיה, בענייננו יש לדחות את טענת האפסות לגופה. בע"א אדלר הנ"ל נקבע, מפי השופט שמגר בע' 38: אין הטענה עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. ... לא תעמוד טענת non est factum , גם כאשר החותם חתם בלי דעת וזאת כאשר האדם חותם על-פי עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו, מבלי שהיתה טעות או הטעיה באשר למהותו של המסמך, אלא מתוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור, ואמון בה, ותוך נכונות לחתום על כל מסמך על-פי שיקולו של הלה, יהיה המסמך אשר יהיה . [ההדגשה במקור.] והנה, בענייננו לא נמנע מן האישה לקרוא את שטרי המשכנתה. האישה היא בוגרת בית-ספר תיכון בישראל, ואף העידה על עצמה כי היא מודעת למשמעות חתימה על מסמך משפטי. הסברה לכך שלא קראה את המסמך שאותו הגיש לה בעלה לחתימה, שדי היה בהעפת-עין כדי לעמוד על תוכנו, מלמד על אחד משניים: כי חתמה מתוך אמון בבעלה ונכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול-דעתו, או שנהגה ברשלנות. שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות. מסקנתי היא, איפוא, כי אף גירסת היסח-הדעת שהעלתה האישה אינה מבססת את טענתה כי "לא נעשה דבר". חובת הגילוי של הבנק 14. התניית תוקף התחייבות האישה בשטר המשכנתה במתן הסבר על-ידי הבנק בדבר מהות העיסקה מבוססת על ההנחה, כי יש להחיל על התחייבות כזאת את הדין החל על ערבות. טענה זו, שלא נדונה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, יש לדחות. שכן, אף בהנחה כי יש לראות במשכנתה ערבות, בנסיבות העניין לא הייתה חובה על הבנק למסור לאישה הסבר. חובותיו של בנק כלפי ערבים נדונו בע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309 (להלן: ע"א ליפרט ). באותו מקרה קבע בית-המשפט המחוזי כי פקיד בנק שהחתים עולה חדש שלא ידע עברית על כתב-ערבות חייב להסביר לו את מהות התחייבותו, ומשלא עשה כן, הפר את הוראות סעיף 15 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א1981- (להלן: חוק הבנקאות). ערעור הבנק התקבל ברוב דעות. נפסק, כי חוק הבנקאות אינו חל על ערב. השופט מצא אף העיר, כי "הרחבה כזאת [של חובה ההסבר] תטיל על הבנקים מעמסה חדשה, שספק אם ערוכים הם למלאה באמצעים הקיימים" (שם, בע' 334). אף שופט המיעוט, הנשיא שמגר, כתב כי "יש להביא בחשבון בעיצוב החובה גם את הקשיים המעשיים העלולים להתלוות לחובה רחבה" (שם, בע' 328). הוא הטעים, כי במקרה רגיל ניתן ללמוד מן המסמך את מהותו, וצימצם את חובת ההסבר לנסיבות קונקרטיות כדוגמת מקרהו של המשיב באותו מקרה, שלא ידע עברית, כך שללא הסבר לא יכול היה להבין את מהות התחייבותו. בעקבות ע"א ליפרט תוקן חוק הבנקאות בשנת 1994, והוסף לו סעיף 17(א), שבו נקבע כי "הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי" (חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 2), תשנ"ה1994-). עם זאת, בע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ציגלר, פ"ד מט(1) 369, נפסק ברוב דעות, כי יש להשאיר את הילכת ע"א ליפרט בעינה, ככל שהיא נוגעת לערבים שחתמו על כתבי-ערבות לפני תיקונו של החוק (שם, בע' 394). ברם, אף לפי דעת המיעוט של הנשיא שמגר בע"א ליפרט , לא התקיימו באישה ששלטה בשפה העברית, ויכלה לדעת על מהות העיסקה על-ידי קריאה במסמך, נסיבות המחייבות מתן הסבר. זאת ועוד: הבנק היה רשאי לצפות שהאישה חתמה על שטר המשכנתה לאחר קבלת הסבר מעורך-הדין על מהות העיסקה. שכן, חוק המקרקעין מתנה רישום משכנתה בחתימה לאחר הסבר. לא-כל-שכן שאישור החתימה על-ידי עורך-הדין פנחס, שבו כתב כי האישה חתמה על שטר המשכנתה לאחר קבלת הסבר על-ידיו, היה יכול להניח את דעתו של הבנק. על-יסוד האמור לעיל אני מציעה לקבל את ערעור הבנק, לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ולדחות את תובענת האישה. כן אני מציעה לחייב את האישה לשלם לבנק הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופטת ד' ביניש : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל : 1. כחברתי הנכבדה, השופטת ד' דורנר, גם אני סבור שלא היה בראיות שהובאו לפני בית המשפט המחוזי כדי להשתית עליהן את את הממצאים העובדתיים שקבע; לאמור, כי חתימתה של המשיבה מס' 1 על שטר המשכנתא הושגה במרמה וכי לא ידעה שהיא חותמת על שטר משכנתא לטובת המערער, או שחתמה עליו "בהיסח הדעת". לדעתי, די בכך כדי לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכדי לדחות את תובענתה של המשיבה מס' 1, בלי שאחווה דעה בסוגיות המשפטיות שעליהן עמדה חברתי: שיתוף נכסים בין בני זוג; תחולת טענת "לא נעשה דבר" ( NON EST FACTUM ) בישראל והיקף תחולתה; חובת הגילוי של בנק כלפי לקוח. 2. בשולי הדברים אעיר כי בקשותיה של המשיבה מס' 1 להתיר לה להגיש מסמכים המוכיחים את טענתה החדשה, כי החתימות המתיימרות להיות חתימותיה זויפו, היו בגדר ניסיון לטעון טענות עובדתיות חילופיות בניגוד לתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.(ראו החלטתנו מיום 17.6.99, מפי השופט א' מצא, שמתוכה ציטטה חברתי). אולם הגשת הבקשות כשלעצמה יש לה בעיני משמעות נוספת. טיעון עובדתי חילופי המועלה לראשונה בערכאת הערעור, אחרי שהערכאה הדיונית פסקה על פי הטיעון המקורי, הוא בגדר שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ואינו עולה בקנה אחד עם התנהגות ראויה ותום לב הנדרשים מבעל דין. (ראו ע"א 4631/90 ח' מ' ג'ול נ' ח' מ' א' ג'ול, פ"ד מט(5) 656, 659; ע"א 3368/93 ונטורה נ' בולטין וערעור שכנגד, פ"ד נ(4) 452, 460-461; רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת בע"מ ואח' נ' ישראל פרידמן ואח', פ"ד נ(5) 418, 422; ראו גם סיכום ההלכות אצל א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה חמישית מעודכנת, סיגא - הוצאה לאור), עמ' 57-58). ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת דורנר. ניתן היום, ט' בסיון תש"ס (12.6.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96015480. L16

[ "ע\"א 1548/96", "בה\"פ 1025/92", "ע\"א 1915/91", "ע\"א 129", "ע\"א 3563/93", "בע\"א 721/68", "בע\"א 467/64", "ע\"א 89", "ע\"א 624/88", "ע\"א 761/79", "ע\"א 413/79", "ע\"א 661/88", "ע\"א 551/89", "בע\"א 1304/91", "בע\"א 1570/92", "ע\"א 4631/90", "ע\"א 3368/93", "רע\"א 6753/96" ]

3,760

1,061

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6335/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד העותרים : 1. מרים ואחנון 2. אדיר ואחנון (קטין) נגד המשיבים : 1. עיריית אשדוד 2. מדינת ישראל 3. נעמי אדרי, מנהלת בית ספר דביר בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ה' בחשון התשנ"ח ( 05.11.97 ) בשם העותרים : עו"ד פריד ינון בשם המשיבה 1: עו"ד יעל טויסטר-ישראלי בשם המשיבים 3-2: עו"ד אודית קורינלדי פסק-דין הגורמים המוסמכים, הן ברשות המקומית והן במשרד החינוך, סבורים - ומסקנתם אחידה בעניין זה - שמבחינה חינוכית ומבחינת טובתו של העותר, יש מקום לשבצו בבית ספר יד-שבתאי ולא בבית ספר דביר. לפיכך, הוחלט על העברתו לבית ספר זה. בכל טענותיו של בא כוח העותרים, לא מצאנו עילה להתערב בהחלטה לשבץ את העותר בבית ספר יד-שבתאי. העתירה נדחית. ניתנה היום, ה' בחשון התשנ"ח (5.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97063350. E04

[ "בג\"ץ 6335/97" ]

3,764

8,368

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6335/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. מרים ואחנון 2. אדיר ואחנון (קטין) נגד המשיבים : 1. עיריית אשדוד 2. מדינת ישראל 3. נעמי אדרי מנהלת בי"ס דביר בקשה לפטור מתשלום אגרה בשם העותרים: עו"ד ינון פריד החלטה פטור מתשלום אגרה. ניתנה היום, כ"ח בתשרי תשנ"ח (29.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97063350. O01

[ "בג\"ץ 6335/97" ]

3,765

18,400

ב בית המשפט העליון בג"ץ 6335/97 - א' בפני: כבוד השופט מ' חשין העותרים : 1. מרים ואחנון 2. אדיר ואחנון (קטין) נגד המשיבים : 1. עיריית אשדוד 2. מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות 3. נעמי אדרי, מנהלת בי"ס דביר עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה למושב שלושה ולתגובת המשיבים בכתב עובר לשמיעה על-פה. יש לקבוע דיון דחוף בעתירה. היום, כ"ח בתשרי תשנ"ח (29.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97063350. G02

[ "בג\"ץ 6335/97" ]

3,766

1,062

ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקש: עו"ד יורם ל. כהן החלטה לקבוע לתזכורת לאחד התאריכים בחודש מרץ 1998. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. O02

[ "ע\"א 7199/96" ]

3,767

8,174

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 96 / 7199 ע"א 7200/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקום 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המבקש: עו"ד רענן רביץ החלטה הדיון יתקיים בתאריך 2.7.97 בשעה 09:00. הדיון שנקבע ליום 2.4.97 מתבטל. ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשנ"ז (27.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. Q01

[ "ע\"א 96", "ע\"א 7200/96" ]

3,768

20,324

ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 - ג' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים. בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה אני דוחה את מועד הדיון שהיה קבוע ליום 8.9.98. המבקשים יודיעו לבית המשפט עד ליום 1.12.98 האם נדרש קיום הדיון. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ח (31.8.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. P04

[ "ע\"א 7199/96" ]

3,769

22,391

ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה הדיון שנקבע ליום 4.3.98 יידחה. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון במהלך חודש יוני 1998. המזכירות תודיע החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה. ניתנה היום, ד' באדר תשנ"ח (2.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. P03

[ "ע\"א 7199/96" ]

3,770

46,520

ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקום 3. הכונס הרישמי ו17- אחרים כמשיבים פורמליים. הוגש הליך בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה המערער התבקש להודיע לבית המשפט עד יום 1.12.98 אם יש צורך לקיים דיון בבקשה, אך לא הודיע דבר עד היום. אני מאפשרת למערער להודיע כאמור תוך חמישה-עשר יום ממועד קבלת החלטה זו. אם לא תוגש כל הודעה, תימחק הבקשה ללא התראה נוספת. ניתנה היום, י' בסיון תשנ"ט (25.5.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. V05

[ "ע\"א 7199/96" ]

3,771

47,903

ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקום 3. הכונס הרישמי ו17- אחרים כמשיבים פורמליים. הוגש הליך בשם המערערת: עו"ד יורם ל. כהן החלטה על מפרק המערערת להודיע לבית המשפט עמדתו באשר לדיון בבקשה תוך ארבעים וחמישה יום. ניתנה היום, י"ח בסיון תשנ"ט (2.6.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. V07

[ "ע\"א 7199/96" ]

3,772

59,369

ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי . ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים הוגש הליך בשם המערערת: עו"ד יורם ל. כהן החלטה מזה למעלה משנתיים נדחה הדיון בבקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, מסיבות שונות הקשורות בהליכי הפירוק של החברה. התוצאה היא עכוב הדיון בערעור גופו, אשר הוגש עוד בשנת 1996. אני מאפשרת למערערת להודיע תוך ארבעים וחמישה יום מקבלת החלטה זו אם היא עומדת על בקשתה. על המערערת להודיע כאמור, יהיה אשר יהיה המפרק אותה שעה. אם לא תוגש הודעה במועד, תימחק הבקשה. ניתנה היום כ"ו באלול תשנ"ט (7.9.99). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. V08

[ "ע\"א 7199/96" ]

3,773

76,434

ב בית המשפט העליון ע"א 7199/96 בפני: כבוד הרשם אמיר זולטי המערער : אדאקום טכנולוגיות בע"מ(בכינוס נכסים ופרוק) נגד המשיבים : 1. פאול רוטנשטרייך ו/או פאול רוטנשטרייך בע"מ 2. ד"ר ליפא מאיר,עו"ד ואלון כהן-כונסי הנכסים של אדאקו 3. הכונס הרישמי. ו-17 אחרים כמשיבים פורמליים הוגש הליך בשם המערער: עו"ד יורם ל. כהן החלטה בהמשך להחלטתה של כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ מיום 7.9.99, ומשלא נתקבלה כל תגובה להחלטה זו, אני מורה על מחיקת הערעור. ניתנה היום, כ"ג באייר תש"ס (28.5.00). אמיר זולטי, רשם העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96071990. O09

[ "ע\"א 7199/96" ]

3,774

1,063

ב בית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשה למתן הבהרה או לתיקות טעות סופר בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי בשם המשיב: עו"ד שבת לוי החלטה ההחלטה היא ברורה ואינה טעונה הבהרה או תיקון. הבקשה נדחית. ניתן היום כא בחשון תשנ"ח (21.11.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. B06

[ "רע\"א 4057/97" ]

3,775

2,514

ב בית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש ת : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 25.6.97 בע"א 758/97 שניתנה על ידי כבוד השופט בר אופיר בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי בשם המשיב: עו"ד שבת לוי החלטה בין אם צדק השופט המלומד בהחלטתו ובין אם לאו, לא הניח פרקליט המבקשת את דעתי כי במקרה דנן מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי. הבקשה נדחית. הוצאות לפי התוצאות בערעור, אותן קובע אני בסכום של 10,000.- ש"ח. ניתן היום ד בתשרי תשנ"ח (5.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. B05

[ "רע\"א 4057/97", "בע\"א 758/97" ]

3,776

8,116

בבית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקשת: עו"ד ד. כוכבי בשם המשיב: עו"ד א. מלצר החלטה הסכום שנפסק בפסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה איננו יכול להבטיח תשלום ההוצאות שייפסקו - אם ייפסקו - במיקרה של דחיית הבקשה לרשות ערעור, שכן במיקרה שיתקבל הערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יושב מלוא הסכום למשיב. הבקשה נדחית. הערבון שנקבע יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, י"א באב תשנ"ז (14.8.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. Q03

[ "רע\"א 4057/97" ]

3,777

12,828

בבית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי החלטה לתגובת המשיב אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ח' בתמוז תשנ"ז (13.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. Q01

[ "רע\"א 4057/97" ]

3,778

13,108

ב בית המשפט העליון רע"א 4057/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקשת: שור עדינה נגד המשיב : קיבוץ שפיים בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.6.97, בע"א 758/97, שניתנה על ידי כבוד השופט ד. בר-אופיר בשם המבקשת: עו"ד דורון כוכבי החלטה 1. הוחלט שהבקשה מצריכה תשובה. 2. המשיב יגיש תשובתו לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 3. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 4. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקשת. 5. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, א' באלול התשנ"ז (3.9.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97040570. A04 /דז/

[ "רע\"א 4057/97" ]

3,779

1,064

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 2249 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקש : וולף זאב נגד המשיב ה : שרות בתי הסוהר בקשה לפטור מתשלום אגרה בשם המבקש: בעצמו החלטה פטור מאגרה. ניתנה היום, ג' בניסן תשנ"ז (10.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022490. Q01

[ "רע\"ב 97" ]

3,780

17,428

בית המשפט העליון רע"ב 97 / 2249 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המב קש: זאב טוביה וולף נגד המשיב : שרות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 23.2.97 בע"ש 2266/96 שניתנה על ידי כבוד השופט א. בייזר בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיב תוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה. ניתנה היום, ו' בניסן התשנ"ז (13.4.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022490. A02 /דז/

[ "רע\"ב 97", "ש 2266/96" ]

3,781

1,065

בית המשפט העליון בשג"צ 4578/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק ה מערער : שקד שלמה נגד המשיב ה : מבקרת המדינה ערעור על החלטת כבוד הרש מת השופטת א' אפעל-גבאי מיום 16.7.97 בבג"ץ 4377/97 בשם המערער: בעצמו ה ח ל ט ה המערער עתר לבית משפט זה (בג"ץ 4377/97) לצו כנגד מבקרת המדינה, בכדי שיחשף במלואו דו"ח הבדיקה בפרשת "אסון צאלים". המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה, בשל מצבו הכלכלי הרעוע. בהחלטתה מיום 16.7.97, דחתה כב' הרשמת השופטת א' אפעל-גבאי את בקשתו של המערער. בהחלטה צויין, כי בעבר הגיש המערער הליכים לבית משפט זה. באחד מהם, ניתן פטור מאגרה ואילו בשני הנותרים - נדחתה בקשתו של המערער. כן ציינה, כי אין היא סבורה כי המערער מצוי בחוסר אונים כלכלי המצדיק מתן פטור מאגרה. על החלטה זו מונח בפני ערעורו של המערער. המערער חוזר על טענתו (תוך הפניה לתצהירו) לפיה הוא מחוסר אמצעים וכי אין ביכולתו לשלם את האגרה. כן הדגיש המערער כי מטעמים אלה בדיוק ניתן בשעתו (בג"ץ 877/97) פטור מאגרה ולפיכך מן הדין לפטור אותו מאגרה גם בהליך דנן. בהחלטת המשנה לנשיא מיום 3.8.97 ניתנה למערער ההזדמנות לסכם טענותיו בכתב או להודיע כי טענותיו כלולות בכתב הערעור. ביום 7.8.97 הודיע המערער, כי טענותיו סוכמו בכתב הערעור כפי שהוגש במקורו. לאחר שעיינתי בחומר שבפני וטענות המערער, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם בשיקוליה של כבוד הרשמת בסירובה ליתן למערער פטור מאגרה בנסיבות דנן, וזאת למרות האמור בתצהירו ובהתחשב בטענותיו בערעור. עצם העובדה, כי בהליך קודם ניתן פטור מאגרה אינה ראיה, שיש בה לכשעצמה לחרוץ גורלו של ערעור זה. כך הדבר ביחוד לאור העובדה כי בבג"ץ 3182/97 נדחתה הבקשה לפטור מאגרה, גם כאן, תוך שקילת מצבו של המערער. לפיכך, דין הערעור להידחות. ניתנה היום, ט' באב התשנ"ז (12.8.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97045780. A03

[ "בג\"ץ 4377/97", "בג\"ץ 877/97" ]

3,782

1,066

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 2269 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשים : 1. BARRON'S EDUCATIONAL SERIES 2. הלן סיבלי נגד המשיבים : 1. פרנקל אלונה 2. ברש יואב 3. מסדה בע"מ בקשה למחיקת ערעור בשם המבקשים: עו"ד חגי ברנר החלטה לבקשת בא-כח המבקשים אני מוחקת את הבקשה לרשות ערעור. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ב בניסן תשנ"ז (29.4.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022690. Q04

[ "רע\"א 97" ]

3,785

1,831

בית המשפט העליון רע"א 97 / 2269 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערערים : 1. BARRON'S EDUCATIONAL SERIES 2. הלן סיבלי נגד המשיבים : 1. פרנקל אלונה 2. ברש יואב 3. מסדה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.4.97 בתיק הפ' 2111/96 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' קלינג ב"כ המבקשים: עו"ד חגי ברנר ב"כ המשיבים: עו"ד ד' פוטשבוצקי החלטה לאור ההחלטה "בבקשה הדחופה לעיכוב ביצוע החלטה" מיום 9.4.97 מתבקש ב"כ המבקשים להודיע לבית המשפט אם עומד הוא על בקשת רשות הערעור שהגיש. ההודעה תימסר לבית המשפט תוך 5 ימים מיום קבלת החלטה זו. אם יודיע כי אינו עומד על הבקשה, תידחה הבקשה ללא צו להוצאות. ניתנה היום, ג' בניסן תשנ"ז (10.4.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022690. J03

[ "רע\"א 97" ]

3,786

4,341

בית המשפט העליון בירושלים רע"א 97 / 2269 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשים : 1. BARRON'S EDUCATIONAL SERIES 2. הלן סיבלי נגד המשיבים : 1. פרנקל אלונה 2. ברש יואב 3. מסדה בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.4.97 בתיק הפ' 2111/96 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' קלינג בא כוח המבקשים: עו"ד חגי ברנר בא כוח המשיבים: עו"ד ד' פוטשבוצקי החלטה אין בית משפט זה מתערב ביומנו של בית משפט קמא. חזקה על בית המשפט קמא שלא יאפשר פגיעה בזכויות דיוניות או מהותיות של מי מהצדדים. קביעת המשפט לתאריך מסויים אין פירושו בהכרח סיום המשפט באותו תאריך. יש להניח שאם תהיינה סיבות מבוררות שלא לסיים את הדיון במועד שנקבע, תינתן למבקשים ההזדמנות הראויה להבאת עניינם בפני בית המשפט באופן מלא. הבקשה נדחית ללא בקשת תשובה וללא הוצאות. ניתנה היום, ב' בניסן תשנ"ז (9.4.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97022690. J01

[ "רע\"א 97" ]

3,787

1,067

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים: 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד הכשרת ישוב נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבליםהעסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה להחשת דיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג החלטה מתבקשת עמדת המשיבים אשר תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O03

[ "בג\"ץ 4995/97" ]

3,788

3,594

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תחנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבלים העסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג החלטה מתבקשת תגובת המשיב הראשון ל"עמדת העותרים לאור תגובת המשיבים", אשר הוגשה ביום 24.11.97. זו תוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ו בחשון תשנ"ח (26.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O05

[ "בג\"ץ 4995/97" ]

3,789

13,022

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבלים העסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג בשם המשיב הראשון: עו"ד עוזי פוגלמן בשם המשיבה השניה: עו"ד תמר בזק - רפפורט החלטה לנוכח תגובת המשיבים לבקשה להחשת הדיון בעתירה, מתבקשת עמדתם המעודכנת של העותרים בדבר הצורך לדון בעתירה. ניתנה היום, י"ז בחשון תשנ"ח (17.11.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O04

[ "בג\"ץ 4995/97" ]

3,790

14,337

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 - א' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבליםהעסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה לקביעת מועד לדיון בשם העותרים: עו"ד איל ויטנברג בשם המשיב הראשון: עו"ד עוזי פוגלמן החלטה נרשמה הסכמת בא כוח העותרים כי העותרים 1 ו3- מוכנים למחוק את העתירה בשלב זה. מתבקשת עמדת העותר השני בדבר הצורך לדון בעתירה לנוכח תגובת המשיב הראשון אשר הוגשה לבית המשפט ביום 7.12.97 בענין הטיפול בעניינם של נכי צה"ל בעלי תחנות דלק. עמדת העותר השני תוגש תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O06

[ "בג\"ץ 4995/97" ]

3,791

17,732

ב בית המשפט העליון בג"ץ 4995/97 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי העותרים : 1. תנת דלק שערי חולון בע"מ 2. מקסים זריהן 3. "תלמי הנגב" אגודה חקלאית שיתופית לעבוד והכשרת קרקע נגד המשיבים : 1. הממונה על ההגבליםהעסקיים 2. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ בקשה למחיקת עתירה בשם העותרים: עו"ד יורם אבירם החלטה על יסוד הודעות בא כוח העותרים מיום 24.11.97 ומיום 28.12.97, אני מוחקת את העתירה. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ל' בכסלו תשנ"ח (29.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97049950. O07

[ "בג\"ץ 4995/97" ]

3,792

1,068

בבית המשפט העליון רע"א 96 / 2267 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : מנחם סיגלית נגד המשיב ה : כלל ליסינג לצרכן בע"מ לדחיית הבקשה לרשות ערעור על-פי תקנה 431 בשם המבקשת: עו"ד דורון רז החלטה בהמשך להחלטתי מיום 2.6.97, ועל יסוד הודעת עו"ד דורון רז, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, כ"ה בסיון תשנ"ז (30.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96022670. Q02

[ "רע\"א 96" ]

3,793

1,070

בית המשפט העליון רע"א 3713/97 - 1 בפני: כבוד השופט ת' אור המערער : חברת ארמון ההגמון בע"מ נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמר' 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט א. גינת בשם המבקשת: עו"ד יאיר גרין בשם המשיבים: עו"ד מועין ח'ורי החלטה ב"כ המבקשת הודיע לבית המשפט כי מוסכם על הצדדים, שבמסגרת בקשה לעיון חוזר שתוגש לבית המשפט המחוזי יעיין בית המשפט המחוזי עיון חוזר בהחלטתו מיום 25.5.97,לאחר שיעיין בהסכם שאת גילויו התיר. לאחר העיון יתן בית המשפט את החלטתו מחדש. בנסיבות אלו, אני מחליט למחוק את הבקשה לרשות ערעור. שמורה, כמובן, לצדדים הזכות לבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, כפי שתהיה, כשכל צד שומר על מלוא זכויותיו וטענותיו. ניתן היום כח באב תשנ"ז (31.8.97). ש ו פט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037130. E06

[ "רע\"א 3713/97" ]

3,794

9,520

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 3713/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת : חברת ארמון ההגמון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. גרין נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית ע"י ב"כ עו"ד מ. ח'ורי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמר' 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט ג. גינת החלטה לא ניתנה תשובה לסעיף 3 להחלטתי מיום 10.7.97. ניתנה היום, ד' באב תשנ"ז (7.8.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037130. J02

[ "רע\"א 3713/97" ]

3,795

12,647

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3713/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער : חברת ארמון ההגמון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. גרין נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית ע"י ב"כ עו"ד מ. ח'ורי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמר' 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט ג. גינת החלטה המבקשת לא מצאה לנכון להשיב לסעיף 3 להחלטתי מיום 10.7.97 ולהחלטתי הנוספת באותו ענין מיום 7.8.97. התשובה תמסר תוך 10 ימים מיום קבלת החלטתי זו. בהעדר תשובה, תידחה הבקשה. ניתנה היום, י"ז באב תשנ"ז (20.8.97) ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037130. J05

[ "רע\"א 3713/97" ]

3,796

18,032

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 3713/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המ בקשת : חברת ארמון ההגמון בע"מ נגד המשיבים : 1. נסיר אברהים נעמה 2. בג'אלי עדי אברהים 3. נדאף בשארה עזיז 4. חווא בשארה אמיל 5. ג'בור אסכנדר ג'ריס 6. מוסמאר חנא סאמי 7. נופל סנא אברהים 8. סאיג עזיז 9. הפטריארך היווני אורתודוכסי 10. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בהמרצה 4529/97 ת.א. 509/93 מיום 25.5.97 שניתנה על ידי כבוד השופט גינת החלטה 1. בית המשפט מזכיר בהחלטתו החלטה קודמת מיום 18.12.96 (עמ' 22-25 לפרטיכל בתיק העקרי) ובה הרקע הרלבנטי להחלטתו מיום 25.5.97 נשוא בקשה זו. המבקשת תמציא לבית משפט זה העתק ההחלטה הנ"ל. 2. המבקשת תוסיף ותמציא לבית המשפט את כתב התביעה הראשון ואת כתב ההגנה. 3. ב"כ הצדדים יבואו בדברים ויודיעו לבית המשפט אם ההסכם שאת גלויו התיר בית המשפט היה לנגד עיני בית המשפט המחוזי ואם לא היה, האם יסכימו הם לפנות לבית המשפט המחוזי בהסכמה ולבקשו לשקול קבלת ההסכם לעיונו כדי לבדוק לאורו את החלטתו מחדש ולראות אם ניתן להורות על גלוי חלקי (עפרון כחול) בהסכמה או בלעדיה. מובן שהסכמה ללא עזרת בית המשפט תקודם בברכה. ניתנה היום, ה' בתמוז תשנ"ז (10.7.97). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי אמ371397/ 97037130. J01

[ "רע\"א 3713/97" ]

3,797

7,510

בית המשפט העליון בג"ץ 2074/95 - 1 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק דנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי של משרד בריאות 2. שר הבריאות דיון מקדמי בעתירה החלטה 1. אני מקבל את הבקשה מטעם העותרים מיום 27.8.97 להגשת כתב תשובה. 2. המזכירות מתבקשת לקבוע את העתירה לדיון בפני הרכב ביום 27.11.97. 3. באי-כוח הצדדים מתבקשים לבוא בדברים ביניהם כדי לגבש בכתב הודעה שתכלול: א. העניינים המוסכמים על הצדדים; ב. העניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, ולגבי כל אחד מהם תיאור קצר של עמדת כל צד. ההודעה תוגש לבית המשפט על ידי ב"כ המשיבים עד יום 20.11.97. ניתנה היום, כ"ה באב תשנ"ז (28.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. I10

[ "בג\"ץ 2074/95" ]

3,809

9,557

בית המשפט העליון בג"ץ 95 / 2074 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק רנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי - משרד הבריאות 2. שר הבריאות דיון מקדמי בעתירה החלטה לאור התשובה מטעם המשיבים מיום 5.6.97, מתבקשת ב"כ המשיבים להגיש לבית המשפט הודעה, תוך 45 יום, בדבר ההתפתחויות שחלו בעניין נשוא העתירה, בעקבות הדיונים עליהם מדובר בתשובה. ניתנה היום, ג' בסיון תשנ"ז (8.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. I09

[ "בג\"ץ 95" ]

3,810

13,244

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2074/95 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק דנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי של משרד הבריאות 2. שר הבריאות 3. ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ז חשון התשנ"ח (27.11.97) בשם העותרים : עו"ד אליהו שטרן בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד אסנת מנדל בשם המשיבה 3: עו"ד ד"ר דורון דינאי החלטה בתוך שלושה שבועות תוגש לנו הודעה מטעם הצדדים, באם הגיעו לכדי הסכמה ואם לאו - מהן נקודות המחלוקת. בהעדר הסכמה, ניתן פסק דין על פי החומר שבפנינו. ניתנה היום, כ"ז בחשון התשנ"ח (27.11.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. A11 /דז/

[ "בג\"ץ 2074/95" ]

3,811

45,674

ב בית המשפט העליון בג"ץ 2074/95 - ב' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק רנט מרפאת שיניים 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. סיוון בועז 8. סיוון שן בע"מ נגד המשיבים : 1. מנהל כללי משרד בריאות 2. שר הבריאות 3. הסתדרות לרפואת שיניים בישראל בקשה לשומת הוצאות לפסיקת הוצאות בשם העותרים: עו"ד אליהו שטרן החלטה ביום 22.6.99 נתן בית משפט זה פסק דין בעתירה. במסגרת פסק הדין, קבע בית המשפט, לאמור: "כיוון שבמהלך ההתדיינות קיבל מנכ"ל המשרד את העמדה העקרונית של העותרים, כפוף לתנאים שנקבעו, מן הראוי לזכות את העותרים בהוצאות משפט. המשיבים ישלמו לעותרים את הוצאות המשפט בסכום כולל של 10,000 ש"ח". החלטה זו היא עניינה של הבקשה שבפני. העותרים מבקשים כי אפסוק לטובתם החזר הוצאות אשר שולמו על ידם, לטענתם, במסגרת העתירה, בסך 1,759 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. עוד מבקשים העותרים כי אקבע כי על המשיבים לשאת בתשלום מע"מ כדין על סך הוצאות המשפט אשר נפסקו לטובתם כאמור. דינה של בקשה זו על שני ראשיה להידחות. המבקשים מציינים כבסיס למתן החזר הוצאות שהוצאות על ידם במסגרת העתירה, את הסמכות המוקנית מכוח תקנה 513(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. תקנה זו כלל איננה רלבנטית לעניין שבפני. התקנה קובעת לאמור: "הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות משפט בלי לפרש את סכומן , יהא סכום הוצאות המשפט צירופם של אלה, זולת אם קבע בית המשפט הוראה אחרת: (1)...." (ההדגשה שלי מ.א.) הנה כי כן, דורשת התקנה כי בית המשפט או הרשם יטיל הוצאות מבלי לפרש את סכומן. במקרה הנדון, פירש בית המשפט וקבע את גובה ההוצאות. לפיכך, התקנה הנדונה אינה חלה כלל בענייננו. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם ההגיון והשכל הישר. משקבע בית המשפט את גובה ההוצאות הראוי לדעתו במקרה זה, אות הוא כי העותרים אינם זכאים לקבל הוצאות אחרות, במקרה זה הוצאות ריאליות, שהוציאו לצורך העתירה. אשר לבקשה לתוספת מע"מ על החיוב בהוצאות משפט. גם במקרה זה דינה של הבקשה להידחות. תקנה 512(ג) קובעת כדלהלן: "פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך-דין לפי תקנת משנה (א) יווסף לסכום שנקבע כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף ששולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת;..." (ההדגשה שלי - מ.א.) הנה כי כן, עניינה של התקנה הנדונה איננו בתוספת מע"מ על הוצאות משפט על אלא שכר טרחת עורך-דין. יודגש כי תקנה 512(א) אליה מפנה התקנה הנדונה, מבחינה היטב בין שכר טרחת עורך-דין לבין הוצאות משפט, בקובעה: "קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לעניין שכר טרחת עורך-דין והן לעניין הוצאות משפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל..." מהאמור לעיל יוצא איפוא כי קיימת הבחנה בין שכר טרחה לבין הוצאות משפט. משנפסקו לעותרים הוצאות משפט (ולא שכר טרחת עורך-דין - בנפרד - כמצוות התקנה האמורה) יוצא שלאור תקנה 512(ד) לתקנות, הם אינם זכאים כי על סכום זה יתווסף אף מע"מ כחוק. בשולי הדברים, יוער כי מאחר ותגובתו של משיב 3 - הסתדרות לרפואת שיניים בישראל כלל לא נתבקשה על ידי לבקשה, לא נראה לי בנסיבות אלה, לחייב את העותרים בהוצאות לעניין בקשה זו. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות וכך אני מורה. ניתנה היום, כ"ח בכסלו תש"ס (7.12.99). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. P13

[ "בג\"ץ 2074/95" ]

3,812

49,292

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2074/95 בפני: כבוד ה נשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. אגודת טכנאי השיניים בישראל 2. כסיף אריה 3. אריק דנט מרפאת שיניים בע"מ 4. איסקוב מרדכי 5. שליאן ראובן 6. ר.מ. מכון לשיניים בע"מ 7. בועז סיוון 8. סיוון שן בע"מ 9. ה.ו.ת. רפואת שיניים בע"מ 10. ענטין מיכל 11. ענטין תמיר נגד המשיבים : 1. המנהל הכללי של משרד הבריאות 2. שר הבריאות 3. ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ז בחשון תשנ"ח (27.11.97) בשם העותרים : עו"ד אליהו שטרן בשם המשיבים 2-1: עו"ד אסנת מנדל בשם המשיבה 3: עו"ד דורון דינאי פסק-דין השופט י' זמיר : 1. העותרים הם אגודת טכנאי השיניים בישראל, טכנאי שיניים מורשים, תאגידים לריפוי שיניים ואחרים. הם מבקשים שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (המשיב 1) (להלן - מנכ"ל המשרד) ייתן רשיונות לניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים שהוקמו לצורך זה (להלן - מרפאות תאגיד). מנכ"ל המשרד אינו מוכן לתת רשיון למרפאת תאגיד אלא אם מתקיימים בה תנאים שקבע. העותרים טוענים כי חלק מתנאים אלה אינם חוקיים, ולכן מנכ"ל המשרד חייב לתת רשיון למרפאת תאגיד גם אם אינה מקיימת תנאים אלה. שאלת החוקיות של תנאים אלה היא השאלה המרכזית בעתירה זאת. העותרים צירפו את שר הבריאות כמשיב (משיב 2) לעתירה, אך הם אינם מבקשים שבית המשפט ייתן סעד נגד משיב זה. מנכ"ל המשרד ושר הבריאות יכונו להלן המשיבים. לאחר זמן, על פי החלטה של בית המשפט, צורפה גם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל כמשיבה (משיבה 3) לעתירה. היא מתנגדת לעתירה. הדין 2. העיסוק ברפואת שיניים מוסדר על ידי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט1979- (להלן - הפקודה), ותקנות שהוצאו מכוח הפקודה. סעיף 3(א) לפקודה קובע: "מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יעסוק בריפוי שיניים ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק בריפוי שיניים או כמוכן לעסוק בו". הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים, התשמ"ה1985-, הציעה לתקן את הפקודה. מטרת ההצעה, כפי שהוצגה בדבר ההסבר (ה"ח 1749, התשמ"ה, עמ' 270), היתה זאת: "פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט1979-, ייחדה את העיסוק בריפוי שיניים לרופאי שיניים ומרפאי שיניים בעלי רשיונות, אולם לא התייחסה במפורש לעיסוק בריפוי שיניים של מורשים אלה במסגרת מרפאות שיניים של בתי חולים, קופות חולים או תאגידים אחרים. מוצע לתקן את סעיף 3 לפקודה כך שיוסדר נושא ריפוי שיניים במסגרת מרפאות השיניים האמורות, ויובטח שמרפאת השיניים תתנהל תחת פיקוחו ואחריותו של רופא שיניים מורשה". על יסוד הצעה זאת נתקבל (בשינויים מסויימים) החוק לתיקון פקודת רופאי השיניים, התשמ"ו1986-. חוק זה הוסיף לפקודה את סעיף 3א. וזו לשון הסעיף: "(א) האמור בסעיף 3 אינו בא למנוע מבית חולים, מקופת-חולים, מרשות מקומית או מתאגיד אחר, לפתוח, להחזיק או לנהל מרפאת שיניים שבה עוסקים בריפוי שיניים אנשים המורשים לכך לפי פקודה זו, ובלבד שנתקבל לגביה רשיון מאת המנהל [מנכ"ל המשרד] אם לא הופטרה מכך בתקנות לפי סעיף קטן (ב); המרפאה תהיה בהשגחתו ותחת פיקוחו של רופא שיניים אחראי. (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי מרפאות כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל או לגבי סוגים מהן, הוראות בדבר - (1) התנאים שיש לקיים במרפאות כדי להבטיח מתן שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה; (2) קביעת רופא שיניים אחראי למרפאה וקיום נוהלים להעסקת עוזרים מקצועיים ושינניות; ... (5) דרכי הפיקוח שיקיים המנהל על המרפאות; ...". מה נשתנה? שלפי הפקודה מורשה לריפוי שיניים היה רשאי, ועודנו רשאי, לעסוק בריפוי שיניים במרפאה ללא צורך ברשיון מרפאה. עכשיו באה הפקודה וקבעה, בסעיף 3א, שגם תאגיד רשאי לנהל מרפאה (שבה יינתן ריפוי שיניים על ידי מורשה לריפוי שיניים), אך רק בתנאי שהתאגיד יקבל רשיון ממנכ"ל המשרד. התכלית של סעיף זה כפולה. ראשית, לאפשר ריפוי שיניים באמצעות מרפאת תאגיד, ובדרך זאת לייעל ולהוזיל את הטיפול בשיניים. שנית, באמצעות הרישוי להחיל פיקוח של משרד הבריאות על מרפאות תאגיד, ובדרך זאת להגן על בריאות הציבור. אולם, האם סעיף זה אמור לאפשר גם הקמה של מרפאת תאגיד בשליטה, מלאה או חלקית, של טכנאי שיניים? לפי דברי ההסבר להצעת החוק (ראו לעיל), כוונת הסעיף היא לאפשר ריפוי שיניים "של מורשים אלה [כלומר, מורשים לריפוי שיניים] במסגרת מרפאות שיניים של בתי חולים, קופות חולים או תאגידים אחרים". אמור מעתה, הסעיף נועד לאפשר עיסוק של מורשים לריפוי שיניים, להבדיל מטכנאי שיניים, במסגרת מרפאות תאגיד. אך לפי הנוסח של סעיף זה, אפשר להקים מרפאת תאגיד, לא רק באמצעות בית חולים, קופת חולים ורשות מקומית, אלא גם באמצעות "תאגיד אחר", בלי שהסעיף יגביל את סוג התאגיד או את בעלי השליטה בתאגיד. האם, אף-על-פי כן, יש לפרש את סעיף 3א לפקודה באופן המונע מתן רשיון למרפאת תאגיד הנתונה לשליטה של טכנאי שיניים? 3. מכוח סעיף 3א לפקודה התקין שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את תקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ"ג1993- (להלן - התקנות). תקנה 6 קובעת את התנאים למתן רשיון למרפאת תאגיד: "המנהל [כלומר, מנכ"ל המשרד] יתן רשיון למרפאת תאגיד שהתקיימו בה כל אלה: (1) מבקש הרשיון הוכיח למנהל כי במרפאה מתקיימים התנאים, הדרישות והוראות המנהל לפי תקנות אלה ולפי כל דין; ... (3) המבקש מעמיד לרשות המרפאה אמצעים וכוח אדם המאפשרים לתת שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה; ... (5) אין ניגוד עניינים בין מי שבידו השליטה בתאגיד לבין מטרותיה של מרפאת התאגיד". ראוי לציין כי לפי לשון התקנה רשאי מנכ"ל המשרד לתת רשיון גם למרפאת תאגיד הנתונה לשליטה מלאה או חלקית של טכנאי שיניים, אלא אם קיים ניגוד עניינים בין הטכנאי, שיש לו שליטה בתאגיד, לבין מטרותיה של המרפאה. 4. כאמור, לפי לשונם של סעיף 3א לפקודה ותקנה 6 לתקנות, שנחקקו זה מקרוב, אין מניעה שמנכ"ל המשרד ייתן רשיון למרפאת תאגיד הנתונה לשליטה מלאה של טכנאי שיניים או לשליטה משותפת של טכנאי שיניים ורופא שיניים. אולם זהו רק צד אחד של הדין. מן הצד השני ניצב סעיף 46 לפקודה, שנכלל בה (בשינויים קלים) מאז נחקקה, בשנת 1945. וכך אומר סעיף 46: "מורשה לריפוי שיניים המתקשר קשרי חבר או קשרי שותפות לעיסוק בריפוי שיניים עם אדם שאינו מורשה לכך... יראוהו לעניין סעיף 45 כאשם בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע". לכאורה, סעיף 46 לפקודה אינו מתיישב עם סעיף 3א לפקודה: סעיף 46 לפקודה מונע שליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים במרפאת תאגיד; מנגד, סעיף 3א לפקודה אינו מונע שליטה משותפת כזאת; וכך אף תקנה 6 לתקנות. כיצד ליישב הוראות אלה זו עם זו? העמדה של משרד הבריאות 5. במשך שנים היתה זו עמדתו של משרד הבריאות, בנוגע לאפשרות של שליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, כי סעיף 46 לפקודה גובר על סעיף 3א לפקודה. לפי עמדה זאת, סעיף 46 לפקודה נועד למנוע מצב של ניגוד עניינים. כדי למנוע מצב כזה, יש למנוע שליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים במרפאת תאגיד. לכן דחה מנכ"ל המשרד בקשות, בכלל זה בקשות של חלק מן העותרים, לקבלת רשיון למרפאת תאגיד שהיתה בשליטה משותפת של מורשה לריפוי שיניים ושל טכנאי שיניים. כמו כן סירב מנכ"ל המשרד לתת רשיון למרפאת תאגיד שהיתה בשליטה מלאה של טכנאי שיניים. ומה היה הטעם המשפטי לסירוב? נראה כי הטעם היה, חשש מפני ניגוד עניינים. מנכ"ל המשרד הניח כי עצם העובדה שטכנאי שיניים, שיש לו שליטה במעבדת שיניים, מקיים גם שליטה במרפאת תאגיד, יוצרת מצב של ניגוד עניינים שעלול לפגוע בבריאות הציבור. לאחר שהוגשה העתירה, ועל פי הצעה של בית המשפט, ביקש מנכ"ל המשרד לשקול את עמדתו מחדש. הוא ביקש לדחות את הדיון בבית המשפט, פעם ועוד פעם, כדי לאפשר לו לערוך בירורים, משפטיים ואחרים, ולגבש עמדה ראויה. בסופו של דבר, הגיע מנכ"ל המשרד למסקנה שעליו לשנות את האיזון שערך בין סעיף 46 לפקודה לבין סעיף 3א לפקודה, באופן שיתן משקל ראוי לחופש העיסוק ולחופש ההתאגדות של טכנאי השיניים. שינוי האיזון הוביל את מנכ"ל המשרד לשינוי העמדה. הוא החליט, והודיע לבית המשפט, כי מעתה לא יסרב לתת רשיון למרפאת תאגיד רק משום שטכנאי שיניים הוא בעל שליטה בתאגיד, או משום שהשליטה בתאגיד מצויה בידי מורשה לריפוי שיניים ובידי טכנאי שיניים גם יחד. אולם הסכמה וסייג לה. הסייג להסכמה הוא, שלא יינתן רשיון למרפאת תאגיד, אלא אם יתברר כי השליטה של טכנאי שיניים בתאגיד אינה יוצרת ניגוד עניינים. 6. במאמר מוסגר יש לציין, כי העמדה החדשה של מנכ"ל המשרד, אף כי היא גובשה מתוך רצון טוב לאזן כראוי בין אינטרסים נוגדים של בריאות הציבור ושל זכויות הטכנאים, מעוררת קושי מבחינה משפטית. ומדוע? משום שיש מקום לטענה כי עמדה זאת אינה מתיישבת עם סעיף 46 לפקודה, האוסר "קשרי שותפות לעיסוק בריפוי שיניים עם אדם שאינו מורשה לכך". מסתבר, מתוך כתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט, כי מנכ"ל המשרד ופרקליטות המדינה מודעים לקושי זה. יתירה מזאת. הם אף לא הצליחו לפתור את הקושי. אכן, ייתכן כי אי-אפשר לפתור קושי זה אלא בדרך של חקיקה שתתקן את סעיף 46 לפקודה, או את סעיף 3א לפקודה או את שניהם. ואמנם, כבר בחודש אוקטובר 1996 הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי "נוכח הסתירה הקיימת, לכאורה, בין הוראות סעיף 3א(א) לפקודה לבין הוראת סעיף 46 האמורה, מבקשים המשיבים ארכה להשלמת תיקון הליכי [צ"ל: הליכי תיקון] החקיקה, הנמצאים עתה בשלבים מתקדמים". הארכה ניתנה; פרקליטות המדינה הודיעה לבית המשפט, פעם ועוד פעם, כי משרד הבריאות ממשיך לבחון את תיקון החקיקה; אך התיקון עדיין לא נעשה. חבל שמשרד הבריאות, שהתחיל במצווה, לא גמר אותה. ואולי ראוי שמשרד המשפטים ישמש בעניין זה שליח לדבר מצווה. 7. מכל מקום, לאחר שמנכ"ל המשרד גיבש את העמדה החדשה לעניין רישוי מרפאות תאגיד, נצטמצם מאד שדה המחלוקת שבין העותרים לבין מנכ"ל המשרד. המחלוקת מתמקדת עכשיו בתנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד לצורך מתן רשיון למרפאות תאגיד במטרה כפולה: ראשית, למנוע ניגוד עניינים אצל טכנאי שיניים שיש לו שליטה גם במרפאת תאגיד; ושנית, למנוע בעד טכנאי שיניים להפר את ההוראה בדבר ייחוד העיסוק בריפוי שיניים. מנכ"ל המשרד והעותרים ניהלו מגעים ביניהם, לפי הצעה של בית המשפט, בנסיון ליישב את המחלוקת. אך המגעים כשלו, ובית המשפט נדרש להכריע במחלוקת. השאלה העיקרית שבית המשפט צריך להכריע בה היא, אם התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד מאזנים כראוי בין האינטרסים העיקריים הנוגעים לעניין: מצד אחד, הצורך להגן על בריאות הציבור; ומצד שני, הצורך להגן על חופש העיסוק וחופש ההתאגדות של טכנאי השיניים, וכן גם הרצון להוזיל את מחיר הטיפול בשיניים. חופש העיסוק 8. ברור שהעותרים, הן טכנאי השיניים והן התאגידים לריפוי שיניים, זכאים לחופש העיסוק. הם זכאים גם, כמובן, לחופש ההתאגדות. לטענתם, התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד פוגעים שלא כדין הן בחופש העיסוק והן בחופש ההתאגדות שלהם. ספק אם חופש ההתאגדות של העותרים נפגע, שכן אין הם מנועים מלהתאגד בחברה, גם אם מטרת החברה היא לנהל מרפאת שיניים. ואכן, חלק מן העותרים הם תאגידים כאלה. מכל מקום, גם אם נניח כי חופש ההתאגדות של העותרים נפגע, די יהיה, לצורך הדיון בעתירה, לברר את הפגיעה בחופש העיסוק שלהם. אם, בנסיבות המקרה, הפגיעה בחופש העיסוק מוצדקת, גם הפגיעה בחופש ההתאגדות, אם בכלל יש פגיעה כזאת, מוצדקת. חופש העיסוק, שהיה קיים כזכות יסוד בישראל מאז ומתמיד, עוגן בשנת התשנ"ב1992-, בחוק-יסוד: חופש העיסוק. כמו כל זכות יסוד, גם חופש העיסוק אינו זכות מוחלטת. ניתן להגביל אותו, לפי סעיף 4 לחוק-היסוד, בחוק או לפי חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. הפקודה והתקנות מגבילות את חופש העיסוק של טכנאי שיניים ושל התאגידים לריפוי שיניים. תכלית ההגבלות היא הגנה על בריאות הציבור. זוהי, ללא ספק, תכלית ראויה. אכן, בנוסח המקורי של חוק-יסוד: חופש העיסוק, משנת התשנ"ב1992-, נקבע במפורש (בסעיף 2) כי אם עיסוק מותנה בקבלת רשיון, אין לשלול את הזכות לרשיון אלא על יסוד טעמים שפורטו באותו סעיף, ובהם "שלום הציבור ובריאותו". הוראה זאת הושמטה מן הנוסח העכשווי של חוק-היסוד. אך מבחינה מהותית הדין לא השתנה: ברור שגם כיום מותר לפגוע בחופש העיסוק, ובין היתר מותר למנוע רשיון לעיסוק מסויים, אם הדבר דרוש כדי להגן על בריאות הציבור. ראו, לדוגמה, בג"ץ 6290/93 זילכה נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות , פ"ד מח(4) 631, 641. כך גם כאשר קיים ניגוד עניינים שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור: המניעה של ניגוד עניינים כזה, אף היא תכלית ראויה. השוו בג"ץ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עיריית ירושלים , פ"ד מט(3) 691, 701. עם זאת, צריך שהפגיעה בחופש העיסוק, גם כאשר היא נועדה לתכלית ראויה, לא תהיה במידה העולה על הנדרש. המידתיות נדרשת, לא רק מחוק הפוגע בחופש העיסוק, אלא גם מתקנה ומכל החלטה מינהלית אחרת. ראו סעיף 5 לחוק-יסוד: חופש העיסוק, וכן, לדוגמה, בג"ץ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת , פ"ד מח(5) 412, 436-435. ברוח זאת יש לפרש גם חיקוקים שקדמו לחוק-היסוד, ובכלל זה גם פקודת רופאי השיניים. ראו סעיף 10 לחוק-יסוד: חופש העיסוק. לפיכך יש לברר אם התנאים שנקבעו על ידי משרד הבריאות למתן רשיון למרפאת תאגיד עומדים במבחן המידתיות. ניגוד עניינים 9. התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד נועדו בחלקם למנוע ניגוד עניינים שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור. תנאים אלה מתבססים על תקנה 6(5) לתקנות, הקובעת כי מנכ"ל המשרד לא יתן רשיון למרפאת תאגיד אלא אם, בין היתר, "אין ניגוד עניינים בין מי שבידו השליטה בתאגיד לבין מטרותיה של מרפאת התאגיד". ראו תקנה זאת לעיל פיסקה 3. העותרים לא תקפו את החוקיות של תקנה זאת. מסתבר כי הם מסכימים שניגוד עניינים כזה הוא טעם טוב לסירוב רשיון. הרצון למנוע ניגוד עניינים בתחום העיסוק בריפוי שיניים מונח, כנראה, גם ביסוד סעיף 46 לפקודה, האוסר שותפות בין מורשה לריפוי שיניים לבין אדם שאינו מורשה לכך, לרבות טכנאי שיניים. ראו סעיף 46, לעיל פיסקה 4. איסור מעין זה מקובל בחוקים המסדירים את העיסוק במקצועות שונים. ראו, לדוגמה, סעיף 22 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א1981-; חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961-, סעיפים 58, 59א; חוק רואי חשבון, התשט"ו1955-, סעיף 6א; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981-, סעיף 26. אכן, ההגנה על טובת הציבור דורשת למנוע מצב של ניגוד עניינים בעיסוקים רבים המוסדרים על ידי חוק, לצורך הגנה על טובת הציבור. 10. אולם מהו ניגוד עניינים, במסגרת העיסוק בריפוי שיניים, שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור? טכנאי שיניים, לפי ההגדרה בסעיף 1 לפקודה, הוא "מי שמכין, על פי הוראותיו של מורשה לריפוי שיניים, שיניים תותבות או התקנים אחרים לשיניים". בדומה לכך, תקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ"ו1986-, מגדירות טכנאות שיניים, בתקנה 1, כך: "בניה או תיקון של תותבות שיניים שלמות או חלקיות, גשרים, כתרים או סתימות יצוקות, וכן בניית התקנים אחרים לפה ולשיניים או תיקונם של ההתקנים האמורים, ובלבד שהפעולה אינה נעשית בתוך פיו של אדם". משמע, טכנאי שיניים אינו רשאי לעשות פעולה בתוך פיו של אדם, כלומר, לתת טיפול לשיניים באופן ישיר, אלא רק להכין או לתקן אבזרים (המכונים "התקנים") שישמשו את המורשה לריפוי שיניים לצורך טיפול כזה. מכאן צומח חשש כפול. ראשית, קיים חשש כי טכנאי שיניים יתפתה לעשות פעולה בתוך פיו של אדם הנמצא במרפאה לצורך טיפול שיניים. המשיבים מציינים כי הגיעו אליהם תלונות על טכנאי שיניים העושים פעולות כאלה. גם ההסתדרות לרפואת שיניים מציינת כי ידוע לה על טכנאי שיניים שעשו פעולות של התאמת אבזרים בתוך פיו של מטופל, ויש אף כאלה המחזיקים כיסא טיפולים לביצוע פעולות כאלה במעבדת השיניים שלהם. החשש מפני פעולות כאלה גובר כאשר טכנאי שיניים הוא גם בעל שליטה במרפאת תאגיד, במיוחד אם המעבדה שלו נמצאת בתחום המרפאה. שנית, קיים חשש כי טכנאי שיניים, אם יהיה בעל שליטה הן במרפאת תאגיד והן במעבדת שיניים, יפעל באופן גלוי או סמוי על מנת שהרופא השכיר באותה מרפאה ירבה להעביר עבודות לביצוע במעבדה של אותו טכנאי, אף אם מבחינת המטופל אין בכך צורך ממשי. וכך מוצג חשש זה בהודעה שהוגשה לבית המשפט מטעם המשיבים: "מטבע הדברים, טכנאי השיניים מעוניין בביצוע עבודות רבות ככל האפשר הכרוכות בשימוש בכישוריו ובשירותיו, וזאת כדי להשיא את רווחיו. מתן אפשרות לטכנאי השיניים להיות בעל שליטה בתאגיד המנהל מרפאת שיניים, ומתוקף כך אף לשמש כמעבידם של רופאי השיניים, תעמיד את טכנאי השיניים במצב בו יוכל לנסות ולהשפיע על רופא השיניים האחראי על המרפאה, ועל אלו העובדים במסגרתה, ליתן למטופלים רבים יותר טיפול הכרוך בביצוע עבודות פרוטטיות (שיקומיות) הדורשות את מעורבותו. לציבור מבקשי טיפול השיניים אין הידע והיכולת לבחון האם הטיפול בהם חייב מעורבות ברמה כזו או אחרת של טכנאי השיניים, או שמא די היה בטיפול שאינו כרוך בעבודות שיקומיות". זהו, טוענים המשיבים, מצב של ניגוד עניינים. בלשונה של תקנה 6(5) לתקנות, זהו ניגוד בין האינטרס של טכנאי שיניים, שבידו שליטה במרפאת תאגיד, להגדיל את רווחיו, לבין המטרה של מרפאת תאגיד, שהיא מתן שירות ראוי למטופלים. ראו תקנה 6(5), לעיל פיסקה 3. ההסתדרות לרפואת שיניים מוסיפה עוד חשש: שרופא השיניים, העובד במרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, לא יקפיד כנדרש על איכות החומרים מהם עשויים התקנים המיוצרים במעבדה של אותו טכנאי שיניים. הטכנאי עלול לספק התקנים מחומרים באיכות ירודה, וכתוצאה המטופל עלול לקבל התקנים מאיכות ירודה. 11. אין פירוש הדבר שברור כי טכנאי שיניים ינצל לרעה, בדרך זאת, את מעמדו כבעל שליטה במרפאת תאגיד. אך אין צורך להוכיח, או להמתין עד שיוכח, כי אמנם מצב של ניגוד עניינים הוביל לניצול המצב לרעה. הכלל בדבר ניגוד עניינים נועד למנוע מראש אפשרות של ניצול כזה. כפי שההלכה הבהירה, ניגוד עניינים הוא מצב אובייקטיבי היוצר אפשרות ממשית (או, לפי גירסה אחרת, חשש סביר) של ניגוד עניינים, ואין צורך להוכיח שבפועל היה ניצול לרעה כתוצאה מניגוד עניינים. הנה כך, לדוגמה, אמר השופט בך בבג"ץ 589/86 שמעון נ' ראש המועצה המקומית קרית מלאכי , פ"ד מא(2) 617, 625: "אין אנו חייבים להשתכנע כי הלכה למעשה נוצר כבר ניגוד אינטרסים כאמור, או כי הופקה על ידי העותר טובת הנאה עקב משרתו האמורה. די בכך, שמבחינת הנתונים האובייקטיביים, ועל סמך שיקולים המבוססים על ניסיון החיים והשכל הישר, עלולות תוצאות כאלה לנבוע מכהונת העותר בשני התפקידים". הדברים נאמרו בפסק דין זה, ודברים דומים נאמרו בפסקי דין רבים, בקשר לתחולת הכלל בדבר ניגוד עניינים בתחום המשפט הציבורי. אך כלל זה יכול לחול גם בתחום המשפט הפרטי. כדברי השופט ברק בבג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים , פ"ד מד(1) 409, 413: "עקרון יסוד הוא, כי מי שפועל למען אינטרס של אחר, חייב להימנע מניגוד בין אותו אינטרס לבין אינטרס שלו עצמו או אינטרס אחר כלשהו. זהו העיקרון בדבר האיסור על ניגוד עניינים. תחילתו של עיקרון זה כעניין מוסרי שבין האדם לבין עצמו. לימים הוא הפך - מכוח הקונסנסוס החברתי העומד ביסודו - כעניין של משפט החל ביחסים שבין אדם לבין זולתו... בישראל הכירו בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי-דין, כי העיקרון בדבר איסור על ניגוד עניינים אינו אך עניין מוסרי שבין אדם לבין עצמו, אלא הוא הינו עיקרון משפטי המשתרע על כל תחומי המשפט. הוא חל בתחומי המשפט הפרטי והמשפט הציבורי גם יחד". אמנם יש הבדל, גם בעניין זה, בין המשפט הציבורי לבין המשפט הפרטי. במשפט הציבורי יש לכלל בדבר ניגוד עניינים תחולה גורפת; ואילו במשפט הפרטי יש מקום לבדוק בכל מקרה אם כלל זה חל, ובאיזו צורה הוא חל, בנסיבות המקרה. אולם ברור כי כלל זה חל בתחום המשפט הפרטי בכל מקרה בו החוק קובע זאת. ואכן, כך קובע החוק בנוגע לעיסוק בריפוי שיניים. ראו סעיף 46 לפקודה ותקנה 6 לתקנות, לעיל פיסקאות 3 ו4-. 12. העותרים, שאינם חולקים על הצורך למנוע ניגוד עניינים בנוגע לריפוי שיניים, טוענים כי הלכה למעשה אין ניגוד עניינים בין השליטה של טכנאי שינים במעבדת שיניים לבין השליטה שלו במרפאת תאגיד. ראשית, הם טוענים, החשש מפני השפעה בלתי-ראויה מצד בעלי שליטה במרפאת תאגיד על רופא שכיר במרפאה, באופן שיעשה את הטיפול רווחי יותר עבורם, גם אם הטיפול אינו נדרש או אינו טוב למטופל, קיים מצד בעלי שליטה כלשהם, ולאו דווקא מצד בעלי שליטה שהם טכנאי שיניים. אם כך, מדוע לפגוע דווקא בטכנאי שיניים? שנית, הם מוסיפים וטוענים, אין יסוד לחשש מהשפעה כזאת דווקא מצד טכנאי שיניים שהוא בעל שליטה הן במרפאת תאגיד והן במעבדת שיניים. לטענתם, "לחשש זה אין אחיזה במציאות, שכן עבודתו של טכנאי השיניים, והחומרים לצורך עבודתו, הינם בעלי משקל נמוך, שלא לומר אפסי, ביחס למחיר הכולל שגובים כיום רופאי שיניים עצמאיים ממטופליהם". 13. טענות העותרים בעניין זה אינן מקובלות עלי. נניח, כפי שהם טוענים, שכל בעל שליטה במרפאת תאגיד, ולאו דווקא טכנאי שיניים, יכול לנצל את מעמדו כדי להשפיע על רופא שכיר במרפאה באופן בלתי ראוי. האם מכאן נובעת מסקנה שהברירה היא בין השלילה של כל מרפאת תאגיד לבין ההכשר של כל מרפאת תאגיד? התשובה שלילית. סעיף 3א לפקודה נחקק כדי להכשיר מרפאות תאגיד. ראו לעיל פיסקה 2. משמע, עצם האפשרות שבעל שליטה במרפאת תאגיד ינצל את מעמדו בתאגיד כדי להשפיע באופן בלתי-ראוי על רופא שכיר במרפאה, אין בה כדי למנוע מתן רשיון למרפאת תאגיד. אולם, מן הצד השני, אין בכך כדי לחייב מתן רשיון לכל מרפאת תאגיד, אפילו אם קיים בה ניגוד עניינים חזק במיוחד. ניגוד עניינים חזק במיוחד, במקרה מסויים או בסוג מקרים, עשוי להצדיק סירוב לתת רשיון למרפאת תאגיד. המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחן העוצמה של ניגוד עניינים. לפיכך יש להציג, בהקשר זה, שתי שאלות: ראשית, האם ניגוד עניינים במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד קיים בעוצמה רבה יותר מאשר ניגוד עניינים במקרה של שליטה על ידי אדם אחר; שנית, אם כן, האם ניגוד העניינים במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד מגיע לעוצמה המצדיקה סירוב לתת רשיון למרפאה כזאת. 14. אפשרות של ניגוד עניינים במרפאת תאגיד קיימת בכל מקרה בו המרפאה נמצאת בשליטה מלאה או חלקית של מי שאינו מורשה לריפוי שיניים. ראו ע"א 581/89 אדרי נ' רוזנברג , פ"ד מו(5) 679, 686. אפשרות של ניגוד עניינים מסוג זה קיימת בעוצמה מיוחדת במקרה של מרפאת תאגיד בה נתונה שליטה בידי טכנאי שיניים, שיש לו אינטרס מיוחד, כבעל שליטה גם במעבדת שיניים, בקבלת עבודות ממרפאת שיניים. כך סבור מנכ"ל המשרד. מנכ"ל המשרד הוא המופקד, על פי התקנות, על רישוי מרפאות תאגיד. הוא מוסמך, על פי תקנה 6(5), לסרב רשיון במקרה של ניגוד עניינים. מכוח סמכות זאת הוא אמור להחליט אם קיים ניגוד עניינים במקרה מסויים או בסוג מקרים. ההחלטה כרוכה בשיקול דעת. שיקול הדעת הוא שלו ולא של בית המשפט. הוא מפעיל את שיקול הדעת על יסוד נסיון וידע שהצטברו במשרד הבריאות. בית המשפט אינו אמור להפעיל שיקול דעת משל עצמו, אף לא לפסול את שיקול הדעת של מנכ"ל המשרד, אלא אם הוא לוקה בפגם משפטי. אך במקרה זה אין לבית המשפט יסוד לומר כי נפל פגם כזה בשיקול הדעת של מנכ"ל המשרד. המסקנה היא, שאכן קיים, כפי שמנכ"ל המשרד קבע, ניגוד עניינים בעוצמה מיוחדת במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד. 15. עם זאת, גם אם קיים ניגוד עניינים בעוצמה מיוחדת, במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, עדיין אין בכך בלבד כדי להצדיק סירוב לתת רשיון לתאגיד כזה. אמנם יש לפעול כדי למנוע את ניגוד העניינים. אך יש לפעול לצורך זה באופן מידתי. המידתיות, המחייבת כל רשות מינהלית בכל עניין, מחייבת גם את מנכ"ל המשרד לפעול כדי למנוע ניגוד עניינים באופן שהפגיעה בטכנאי השיניים או במרפאת התאגיד לא תהיה במידה העולה על הנדרש. אכן, פתרון קיצוני עשוי להיות יעיל יותר; אך פתרון מידתי, אם הוא יעיל מספיק, יהיה צודק יותר. המידתיות היא איזון ראוי בין היעילות לבין הצדק. השופט בך נתן לכך ביטוי בבג"ץ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עיריית ירושלים , פ"ד מט(3) 691, 699. וכך אמר: "כל אימת שקיים ניגוד עניינים, יש לעשות למניעתו. הפתרון הפשוט, אך הקיצוני, הוא שהאדם הנוגע בדבר יחדל כליל מלעסוק באחד משני העיסוקים... אך בנסיבות מתאימות ייתכנו גם פתרונות אחרים, קיצוניים פחות... אם ניתן למצוא בדרך השנייה פתרון, אשר אין בו משום פגיעה באינטרס הציבורי, הרי יש להעדיפו...". בהתאם לכך יש לברר אם ניתן למנוע ניגוד עניינים במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, לא בדרך של סירוב לתת רשיון לתאגיד כזה, אלא בדרך קיצונית פחות. 16. אכן, מנכ"ל המשרד בירר והחליט כי ניתן למנוע ניגוד עניינים, או לפחות לצמצם מאד את העוצמה של ניגוד העניינים, גם במקרה של שליטה על ידי טכנאי שיניים במרפאת תאגיד, באמצעות תנאים ברשיון שיינתן למרפאה כזאת. הסמכות לקבוע תנאים ברשיון של מרפאת תאגיד הוקנתה למנכ"ל המשרד בתקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ"ג1993-. תקנה 6 קובעת: "המנהל יתן רשיון למרפאת תאגיד שהתקיימו בה כל אלה: ... (5) אין ניגוד עניינים בין מי שבידו השליטה בתאגיד לבין מטרותיה של מרפאת התאגיד". ותקנה 7 קובעת: "(א) המנהל רשאי, אם ראה צורך בכך, לשם מתן שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה, להתנות תנאים ברשיון או להוסיף עליהם לאחר שניתן". ואלה התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד, כפי שפורטו בהודעה שנמסרה לבית המשפט במהלך ההתדיינות, "למתן רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בבעלות מורשה לריפוי שיניים וטכנאי שיניים מורשה, או בבעלות טכנאי שיניים בלבד": "א. הרופא האחראי יהיה רופא מומחה. ב. טכנאי השיניים יתחייב שלא לקבל עבודות מעבדה למעבדה המצויה בשליטתו, או שהוא שותף בה. ג. טכנאי השיניים יתחייב כי בזמן שהותו או ביקורו במרפאה, ישא על בגדיו, במקום בולט, תג זיהוי עם תמונה, ציון שמו, וציון היותו טכנאי שיניים, ללא ציון דרגה. ד. בטופס הבקשה לרישיון יתבקש טכנאי השיניים לציין באם עבר על הוראות פקודת רופאי השיניים לעניין ייחוד העיסוק". תנאים אלה, כאמור, שנויים במחלוקת בין העותרים לבין מנכ"ל המשרד. מנכ"ל המשרד, שאינו מוכן לתת רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים אלא אם נתמלאו כל התנאים, טוען כי התנאים נדרשים על מנת להבטיח כי שירותי ריפוי השיניים יינתנו "ברמה נאותה". העותרים טוענים לעומתו כי הוא לוקח ביד אחת מה שהוא נותן ביד שניה: לכאורה הוא מוכן לתת רשיון למרפאת תאגיד, אף אם היא נמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, אך בפועל הוא מציב תנאים המונעים מתן רשיון כזה. לדבריהם, "יישום התנאים, לא רק שיכביד על האפשרות של העותרים להקים מרפאת תאגיד, אלא ימנע, בפועל, כל אפשרות שכזו". נדון, אם כן, בתנאים שבמחלוקת, אחד לאחד, מן הקל אל הכבד. תג זיהוי 17. אחד התנאים דורש כי טכנאי השיניים יתחייב שבזמן שהותו או ביקורו במרפאה, ישא על בגדיו תג זיהוי המציין, בין היתר, כי הוא טכנאי שיניים. תנאי זה נועד, כנראה, להבטיח שטכנאי השיניים לא יעסוק בריפוי שיניים, שאין הוא מורשה לעשותו, בזמן שהותו במרפאה הנמצאת בשליטתו. בעצם, תנאי זה הולם ברוחו את הדרישה שנקבעה באופן כללי בתקנות. תקנה 18 דורשת לאמור: "הרופאים והעובדים במרפאת תאגיד ישאו תגי זיהוי שבהם יצויינו פרטים אלה: (1) שם משפחה ושם פרטי; (2) מקצוע, תואר ותפקיד במרפאה". ראו גם סעיף 6 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו1996-. תנאי זה מקובל על העותרים, בהנחה שהוא יחול על כל הרופאים והעובדים במרפאה, וכיוון שכך אין יותר צורך להרחיב את הדיבור על תנאי זה. הפרדה בין מרפאת השיניים לבין מעבדת השיניים 18. התנאי השני דורש כי טכנאי השיניים יתחייב שלא יקבל במעבדת השיניים שבשליטתו עבודות שיופנו ממרפאת השיניים שבשליטתו. תנאי זה דורש, למעשה, הפרדה עסקית בין המרפאה לבין המעבדה. הוא נועד, לטענת מנכ"ל המשרד, "למנוע את ההשפעה הלא עניינית העלולה להיות לטכנאי השיניים על הרופא האחראי ועל הרופאים האחרים במרפאה. האיסור המוטל על קבלת עבודות ממרפאת התאגיד, נועד לנטרל את האינטרס הכלכלי הלא ענייני, שבהגברת ההיזקקות המלאכותית לעבודות שיקומיות, ועשוי למנוע את עירוב התחומים הלא רצוי בין עבודתו של טכנאי השיניים ומעמדו כבעל שליטה במרפאת התאגיד". אולם העותרים טוענים כי תנאי זה מגביל את חופש העיסוק שלהם באופן בלתי-סביר, והוא ימנע את פתיחתן של מרפאות תאגיד על ידי טכנאי שיניים. לדעתי, תנאי זה הוא דרך נאותה לצמצום האפשרות של ניגוד עניינים הנובע משליטה של טכנאי שיניים במרפאת שיניים ובמעבדת שיניים גם יחד. העותרים אינם מסבירים מדוע יש בתנאי זה כדי למנוע הקמה של מרפאת תאגיד על ידי טכנאי שיניים. והרי תנאי זה משווה את המעמד של טכנאי שיניים לזה של כל אדם אחר: הוא מאפשר לטכנאי שיניים להקים או להיות שותף במרפאת תאגיד כעסק, וליהנות מרווחי העסק, כמו כל אדם אחר. אכן, הוא מונע מטכנאי שיניים ליהנות מרווחים נוספים, שאין לאדם אחר, כתוצאה מן המעמד שלו כבעל שליטה על מעבדת שיניים. אך האפשרות של קבלת רווחים כאלה, כתוצאה מהפניית עבודות מן המרפאה אל המעבדה, שתיהן בשליטה של טכנאי השיניים, היא בדיוק האפשרות היוצרת ניגוד עניינים שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור. לכן ראוי למנוע אפשרות זאת. המסקנה היא, כי תנאי זה אינו חורג ממתחם הסבירות ואף לא ממתחם המידתיות. העותרים מקשים: אם כך, מדוע יוגבל תנאי כזה לטכנאי שיניים, שהוא בעל שליטה במרפאת תאגיד ובמעבדת שיניים גם יחד, ולא יוטל תנאי כזה גם על רופא שיניים שהוא בעל שליטה הן במרפאת תאגיד (או במרפאת שיניים רגילה) והן במעבדת שיניים? אכן, שאלה טובה. התשובה היא, שהמשיבים אומרים, בסיכומים שהגישו לבית המשפט, כי הם מקבלים על עצמם להטיל מגבלה דומה גם על רופאי שיניים שהינם בעלי שליטה במרפאת תאגיד ובמעבדת שיניים גם יחד. חזקה על המשיבים שיקיימו את שקיבלו על עצמם. מן הראוי שהמשיבים ישקלו גם את הצורך להטיל מגבלה כזאת במקרים דומים, כגון, כאשר רופא שיניים הינו בעל שליטה במרפאת שיניים רגילה ובמעבדת שיניים. עבירה על הוראות הפקודה 19. תנאי נוסף הוא, שבטופס הבקשה לרשיון עבור מרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, יציין הטכנאי אם עבר על ההוראות של פקודת רופאי השיניים לעניין ייחוד העיסוק. לשון אחרת, על טכנאי השיניים לציין בטופס הבקשה אם עסק בפועל בריפוי שיניים, בניגוד לפקודה המייחדת את ריפוי השיניים למורשה לריפוי שיניים. מה טעם לתנאי זה? השליטה במרפאת שיניים מקילה על טכנאי שיניים, שיהיה מעוניין בכך, לבצע עבודות שונות (כגון, התאמה של מערכת שיניים תותבות או אבזר אחר שהטכנאי עצמו ייצר) בפיו של מטופל, בניגוד לאיסור. לכן, טוען מנכ"ל המשרד, אם יתברר כי טכנאי שיניים עבר על הוראות הפקודה בעניין ייחוד העיסוק, הרי זה שיקול ענייני וסביר בשאלה אם לתת רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בשליטתו של אותו טכנאי. ההסתדרות לרפואת שיניים טוענת אף היא כי במרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, "הסכנה לחולה היא רבה, משום שלטכנאי אין ההכשרה ושיקול הדעת לקבוע את האבזרים הנכונים, להתאימם לפה ולשיניים", וכי הנזק למטופל, כתוצאה מטיפול הטכנאי בפיו של המטופל, "עלול להיות גדול מאד". לטענתה, למשרד הבריאות הגיעו תלונות בדבר טכנאי שיניים שנתנו טיפולים כאלה. המשיבים מאשרים כי קיבלו תלונות כאלה, בין היתר נגד חלק מן העותרים. העותרים התנגדו לתנאי זה. הם הפנו לתקנה 6(4) לתקנות הקובעת כתנאי למתן רשיון למרפאת תאגיד כי "מי שבידו השליטה בתאגיד לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון". לצורך זה, הם הוסיפו, יכול מנכ"ל המשרד לדרוש תעודת יושר מכל בעל שליטה במרפאה. מעבר לכך, תנאי זה, הם טענו, מהווה חדירה לצנעת הפרט ללא הצדקה. אכן, לדעתי יש יסוד לחשש כי טכנאי שיניים שהוא בעל שליטה במרפאת תאגיד, ובמיוחד אם מעבדת השיניים שלו נמצאת בתחום המרפאה, לא יקפיד לקיים את האיסור על ייחוד העיסוק. לפיכך יש טעם לצעדים סבירים ומידתיים, מצד מנכ"ל המשרד, כדי לקדם את פני החשש. האם תנאי הדורש כי טכנאי שיניים יצהיר שהוא לא עבר על הוראות הפקודה בדבר ייחוד העיסוק הוא צעד סביר ומידתי? השאלה מורכבת. אולם במהלך ההתדיינות הודיעו העותרים לבית המשפט כי הם מסכימים לתנאי זה, ובלבד שהצהרה כזאת תידרש מכל מי שמבקש רשיון למרפאת תאגיד. כיוון שכך אין צורך לברר ולהכריע שאלה זאת. רופא מומחה כאחראי על המרפאה 20. התנאי האחרון, מבין ארבעת התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד למתן רשיון למרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, הוא שהרופא האחראי למרפאה יהיה רופא מומחה. מה פירוש רופא מומחה? לפי סעיף 6 לפקודה, מי שקיבל תואר של רופא שיניים מבית ספר מוכר לרפואת שיניים, ומילא תנאים נוספים שנקבעו בסעיף זה, זכאי לקבל רשיון לריפוי שיניים. אך עדיין אין הוא נחשב רופא מומחה לריפוי שיניים. רופא מומחה הוא רופא שהתמחה באחד מתשעה ענפים ברפואת שיניים, המפורטים בתוספת לתקנות רופאי שיניים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ז1977-: כירורגיית פה ולסת, פדודונטיה (רפואת שיניים לילדים), אורתודונטיה (יישור שיניים ולסתות), ועוד. כדי לקבל תואר מומחה באחד מתשעת הענפים של רפואת שיניים, צריך רופא שיניים להתמחות במשך תקופה שנקבעה בתקנות אלה, בין שלוש שנים לחמש שנים, לפי ענף ההתמחות. על יסוד ההתמחות, ובדרך כלל גם בחינת התמחות, יכול מנכ"ל המשרד להעניק לרופא שיניים תואר מומחה. בפועל רק מיעוט מבין רופאי השיניים זכה לתואר רופא מומחה. מנכ"ל המשרד מציין כי יש בישראל 528 רופאי שיניים מומחים (ואילו העותרים טוענים כי יש רק "עשרות בודדות") מתוך אלפי רופאי שיניים (כ7,000- רופאי שיניים לפי גירסה אחת של העותרים או כ10,000- רופאי שיניים לפי גירסה אחרת של העותרים). רוב רופאי השיניים, ובהם כמובן הרבה רופאים ותיקים וטובים, עוסקים ברפואת שיניים שאינה מחייבת התמחות. בדרך כלל, אם רופא כזה יווכח שמטופל צריך טיפול המחייב מומחיות, הוא ישלח את המטופל לצורך זה אל רופא מומחה. 21. מה היסוד לתנאי הדורש כי הרופא האחראי במרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים יהיה רופא מומחה? כאמור, לפי תקנה 7(א) לתקנות, מנכ"ל המשרד רשאי להתנות את מתן הרשיון למרפאת תאגיד בתנאים. אולם האם תנאי זה סביר ומידתי? מנכ"ל המשרד משיב כדלקמן: "דרישת המשיבים כי הרופא האחראי במרפאה יהיה רופא מומחה, נועדה להבטיח את עמידתו של הרופא האחראי בלחצים בלתי ענייניים העלולים להינקט על ידי טכנאי השיניים, שהינם בעלי השליטה בתאגיד. רופא מומחה הינו בעל נסיון רב יותר, ובעל מעמד מקצועי איתן יותר. החשש כי יהא חשוף ללחצים המכוונים להתערב בשיקול דעתו המקצועי, ולכפות עליו שיקולים עסקיים העומדים בסתירה לחובתו המקצועית, נמוך יותר. שיקול הדעת שלו יהא רחב יותר, הן מפאת נסיונו שלו, והן בשל רתיעתו של טכנאי השיניים מ'מתן הוראות' לרופא מומחה. לעומתו, רופא הנמצא בתחילת דרכו המקצועית, והאלטרנטיבות התעסוקתיות הפתוחות בפניו מצומצמות יותר, עלול לחשוש מפיטורין ולהחשף ללחצים שכאלו". ועוד אומר מנכ"ל המשרד: "הדרישה כי הרופא האחראי יהיה רופא מומחה נועדה גם להבטיח כי הרופא המומחה, שהינו בעל נסיון מקצועי רב יותר, ובעל מודעות גבוהה לאחריות המקצועית המוטלת על כתפיו, יהא אחראי לכך שטכנאי השיניים לא יתפתה לבצע עבודות, שהן ייחודיות לרופא השיניים, בפיו של החולה". העותרים מתנגדים לתנאי זה שכן, לטענתם, "תנאי זה, דה פקטו, יוצר מצב בו לא תיפתח אף מרפאת תאגיד ע"י טכנאי שיניים שכן לא ימצא אף רופא מומחה אשר ירצה ו/או יסכים לשתף פעולה עם מרפאה שכזו". 22. אכן, מצד אחד, יש צורך וצידוק לנקוט צעדים כדי להקטין את החשש שרופא במרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, יהיה נתון להשפעה פסולה של אותו טכנאי שיניים. לכן יש צידוק לתנאי הדורש כי רופא במרפאת תאגיד, הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, לא יורשה להפנות עבודות למעבדת שיניים הנמצאת בשליטה של אותו טכנאי. עם זאת, מצד שני, הדרישה כי הרופא האחראי למרפאה יהיה רופא מומחה, שבפועל יש בה כדי להקטין עוד יותר חשש זה, נראית בלתי-מידתית. ראשית, אין קשר ענייני בין האמצעי לבין המטרה. מדוע? משום שהמומחיות של הרופא, כגון מומחיות בפדודונטיה או באורתודונטיה, אינה נדרשת לתפקוד תקין של מרפאת שיניים רגילה הנותנת טיפול שגרתי. שנית, האמצעי שנבחר עלול לגרום פגיעה קשה, מעבר למידה הנדרשת, באינטרס של טכנאי שיניים להקים מרפאות תאגיד. מדוע? משום שאין סיכוי רב, כפי שהעותרים טוענים, שיימצאו רופאים מומחים, או די רופאים מומחים, שיהיו מוכנים לשמש רופא אחראי במרפאת שיניים קטנה (שיש בה עמדת טיפול אחת או שתי עמדות טיפול) בשליטה של אחר. כך הדבר, קודם כל, מפני שרופאי שיניים מומחים הם מעטים באופן יחסי. כך גם, נוסף לכך, מפני שקשה להניח שרופא מומחה יהיה מוכן לזנוח במידה רבה את תחום ההתמחות שלו ולהתמסר לרפואת שיניים כללית. בהקשר זה יש לציין כי על פי תקנה 13 לתקנות, רופא שיניים רשאי בדרך כלל לשמש רופא אחראי רק במרפאה אחת, שהרופא האחראי (או ממלא מקומו) חייב להיות במרפאה בכל עת שהיא פתוחה לקהל, והוא נושא באחריות למילוי ההוראות הקבועות בתקנות בכל הנוגע לניהול המרפאה. מה הסיכוי שרופא מומחה ייענה להצעה של מרפאת תאגיד, בשליטה של טכנאי שיניים, לקבל על עצמו תפקיד של רופא אחראי במרפאה כזאת? לכאורה נראה כי יש הגיון בטענה של העותרים כי תנאי זה, כשהוא לעצמו, עלול למנוע הקמה של מרפאות תאגיד על ידי טכנאי שיניים, וכי לפיכך הוא פוגע בעותרים במידה העולה על הנדרש. מכאן השאלה אם אין זה ראוי להחליף תנאי זה בתנאי אחר או הסדר אחר, שישרת את הצורך להבטיח עצמאות וענייניות בטיפול שיינתן על ידי הרופא העובד במרפאה כזאת, ועם זאת לא יפגע בצורה קשה כל כך בעצם האפשרות להקים מרפאות תאגיד על ידי טכנאי שיניים. כך, למשל, שאלה היא, אם יש טעם לקבוע תנאי, ואם אפשר להסתפק בתנאי, הדורש שהרופא האחראי במרפאה כזאת יהיה רופא שיניים בעל ותק מסויים או בעל נסיון מסויים. אמנם תקנה 14 לתקנות, הקובעת תנאים לאישור רופא אחראי במרפאת תאגיד, דורשת ממילא וותק מסויים של הרופא, לפי גודל המרפאה. אך ייתכן שיש מקום להחמיר תנאי זה, או תנאי אחר, לגבי מרפאת תאגיד הנמצאת בשליטה של טכנאי שיניים, וייתכן שיש מקום לקבוע תנאים אחרים. העותרים מציעים, לדוגמה, כי בתקנון של מרפאת תאגיד תיקבע הוראה כי לרופא האחראי במרפאה יהיה שיקול דעת עצמאי בעניינים רפואיים, ועל מנהל התאגיד יאסר להתערב בעניינים אלה, וכן כי הוראה דומה תיקבע בהסכם ההעסקה של הרופא על ידי התאגיד. ואין בכך כדי למצות את האפשרויות. השאלה מה הם התנאים הראויים שיהיה בהם כדי לקדם עצמאות וענייניות בטיפול שיינתן על ידי רופא העובד במרפאת תאגיד, ועם זאת לא יהיו תנאים שיש בהם פגיעה בלתי-מידתית, לא נדונה בפני בית המשפט. זאת ועוד. זוהי שאלה שלפי טיבה צריכה שיקול והכרעה על ידי הרשות המוסמכת, כלומר מנכ"ל המשרד. לפיכך, די לבית המשפט, כיום הזה, שהוא מעלה את השאלה לבירור, ומחזיר אותה להכרעה אל הרשות המוסמכת. בהתאם לכך, יש מקום לחייב את מנכ"ל המשרד לשוב ולשקול את התנאי הדורש כי הרופא האחראי במרפאת תאגיד הנשלטת על ידי טכנאי שיניים יהיה רופא מומחה, כדי לברר אם אין זה ראוי להחליף אותו בתנאי אחר, ולהחליט בשאלה זאת במהירות הראויה. ברור כי אם החלטה שתתקבל על ידי מנכ"ל המשרד לא תהיה מקובלת על העותרים, הם יהיו רשאים לשוב ולעתור לבית משפט זה. סיכום 23. לסיכום, לגבי התנאים שנקבעו על ידי מנכ"ל המשרד לצורך מתן רשיון למרפאת תאגיד הנשלטת על ידי טכנאי שינים, אנו מחליטים כדלקמן: א. בנוגע לתנאי הדורש כי הרופא האחראי יהיה רופא מומחה, העתירה מתקבלת במובן זה שמנכ"ל המשרד נדרש לשקול תנאי זה מחדש. ב. בנוגע ליתר התנאים, העתירה נדחית. כיוון שבמהלך ההתדיינות קיבל מנכ"ל המשרד את העמדה העקרונית של העותרים, כפוף לתנאים שנקבעו, מן הראוי לזכות את העותרים בהוצאות המשפט. המשיבים ישלמו לעותרים את הוצאות המשפט בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ש ו פ ט הנשיא א' ברק : אני מסכים. ה נ ש י א השופטת ד' ביניש : אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט י' זמיר. ניתן היום, ח' בתמוז תשנ"ט (22.6.99). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95020740. I05

[ "בג\"ץ 2074/95", "בג\"ץ 6290/93", "בג\"ץ 1100/95", "בג\"ץ 987/94", "ע\"א 581/89" ]

3,813

1,078

ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המשיבים: בעצמם החלטה תגובת המבקש תוגש עד ליום 1.12.97. ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. O04

[ "רע\"א 882/97" ]

3,818

1,808

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 882 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה למתן ערובה אחרת בשם המבקש: בעצמו החלטה בשים לב לסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה בסך 7,500 ש"ח, ולכך שמדובר בבקשה לרשות ערעור שעניינה החלטה שאינה מרשה ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (השווה: בר"ע 103/82 חניון חיפה נגד מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123), הבקשה נדחית. לכך יש להוסיף, כי החובה להפקיד ערבון מוטלת על המבקש כחלק בלתי נפרד מן הבקשה שהגיש. אין דינה של ערבות צד ג' כערבון מבחינת זמינותה וקלות מימושה כדין ערבון או ערבות בנקאית המופקדים בקופת בית המשפט. המבקש אינו מפרט מהם מקורות הכנסתו וכיצד הוא מתכלכל. כבעלים של שתי חנויות, כאמור על ידו, בוודאי יש ביכולתו לגייס את סכום הערבון. הערבון שנקבע יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ב' באדר ב' תשנ"ז (11.3.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. Q01

[ "רע\"א 97", "בר\"ע 103/82" ]

3,819

11,480

בבית המשפט העליון רע"א 97 / 882 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה למתן הוראות בשם המבקש: בעצמו החלטה איני רואה מקום לשנות החלטתי מיום 11.3.97. המבקש מתדיין עם המשיבים בהליכים שונים, ואין לכרוך את הערבון שהופקד על ידו במסגרת ע"א 5939/96 עם הערבון שנועד להבטיח את הוצאותיהם בהליך זה. אני מאפשרת הפקדת הערבון תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ד בניסן תשנ"ז (1.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. Q03

[ "רע\"א 97", "ע\"א 5939/96" ]

3,820

12,614

ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ג' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד (בהליך) בשם המבקש: בעצמו החלטה תגובת המבקש להחלטה המתריאה על דחיית הבקשה לרשות ערעור מחמת אי הפקדת ערבון תוגש עד ליום 1.1.98. ארכה נוספת לא תנתן. ניתנה היום, ג' בכסלו תשנ"ח (2.12.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. O05

[ "רע\"א 882/97" ]

3,821

21,965

ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבים אשר תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ט בטבת תשנ"ח (27.1.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. P06

[ "רע\"א 882/97" ]

3,822

24,192

ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ד' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשם המבקש: בעצמו פסק-דין המבקש עדיין לא הגיש את תגובתו על החלטת כב' הרשמת א' אפעל-גבאי מיום 12.10.97, וזאת על אף התראות חוזרות ונשנות, ובמקום זאת בחר להגיש בקשות חוזרות לפטור מחובת הפקדת ערבון ולהארכת מועד להגשת הבקשה. נוכח החלטת כב' הרשמת אפעל-גבאי מיום 2.12.97, אני דוחה את בקשתו של המבקש להארכת מועד ולפטור מערבון, ודוחה את הבקשה לרשות ערעור מחמת אי הפקדת ערבון, על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. כמו כן אני מחייבת את המבקש לשלם את הוצאות המשיבות בסך 2,500 ש"ח לכל בעלת דין. ניתנה היום, י' באדר תשנ"ח (8.3.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. P07

[ "רע\"א 882/97" ]

3,823

29,714

ב בית המשפט העליון רע"א 882/97 - ה' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המ בקש : צמח ויקטור נגד המשיבים : 1. רבינוביץ ליליאנה 2. שלשבסקי רחל בקשה לאחר מתן פסק-דין בשם המבקש: בעצמו החלטה לא מצאתי כל נימוק בבקשה לבטל את פסק הדין מיום 8.3.98 בו דחיתי את הבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש. על המבקש היה להגיש ערעור על פסק הדין, אולם, כיון שהמועד להגשת ערעור חלף, בחר המבקש להגיש בקשה לביטול פסק דין, כאשר בקשה זו אינה נתמכת בכל נימוק שהוא. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ז' באייר תשנ"ח (3.5.98). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97008820. P08

[ "רע\"א 882/97" ]

3,824

1,079

בבית המשפט העליון דנג"צ 97 / 1979 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשות : 1. תנועת נאמני הר הבית 2. תנועת חי וקיים נגד המשיבים : 1. ממשלת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. מפקד מחוז ירושלים,משטרת ישראל 4. השר לעיניני דתות 5. הווקף המוסלמי בקשה לפטור מתשלום ערבון בשם המבקשות: עו"ד נ. ורצברגר בשם המשיבים: עו"ד עוזי פוגלמן החלטה תקנה 8 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, כמו גם תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, מתנות קבלת פטור מחובת הפקדת ערבון בכך שניתן פטור מתשלום אגרת ההליך. ואולם, בנוגע לתקנה 432(א) נפסק, כי ניתן לפטור מבקש מן החובה להפקיד ערבון גם אם לא התבקש פטור מתשלום האגרה, שכן המדובר בנטלים שונים מבחינת ההכבדה הכספית שהם מסבים לנושא בהם. הערבון ברוב המקרים נקבע בסכום גבוה יחסית לסכום אגרת הערעור או הבקשה לרשות ערעור. במקרים רבים בעל דין מצליח לשלם את האגרה, אך מתקשה להפקיד את הערבון. לפיכך, כאמור, נפסק כי ניתן לפטור מן החובה להפקיד ערבון גם מקום שהאגרה שולמה (ע"א 2464/91 שמואל פלאטו שרון נגד קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון - לא פורסם (בעמ' 4)). איני רואה יסוד להבחין בין הליכי הדיון הנוסף לבין ההליכים המוסדרים בתקנות סדר הדין האזרחי בהקשר זה. לגופו של ענין, סכום הערבון שעל המבקשים להפקיד איננו גבוה. העובדה כי המדובר בענין עקרוני וחשוב אינה מקנה "חסינות" בפני העמידה בנטלים הכרוכים מיניה וביה בהגשת העתירה לדיון נוסף, כפי שלא קיים כלל בדבר אי חיוב בהוצאות בהליכים מסוג זה. הבקשה נדחית. סכום הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, כ"ז בניסן תשנ"ז (4.5.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019790. Q02

[ "ע\"א 2464/91" ]

3,825

1,886

ב בית המשפט העליון דנג"צ 1979/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין העותרים : 1. תנועת נאמני הר הבית 2. תנועת חי וקיים נגד המשיבים : 1. ממשלת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. מפקד מחוז ירושלים,משטרת ישראל 4. השר לענייני דתות 5. הווקף המוסלמי בקשה לדיון נוסף בשם המבקשים: עו"ד ורצברגר בשם המשיבים: עו"ד עוזי פוגלמן ה ח ל ט ה 1. בבג"צ 6403/96 נדחתה עתירת העותרת הראשונה בענין עבודות שהווקף המוסלמי החל לבצע באורוות שלמה. העותרת השניה הזדרזה והגישה עתירה חדשה, באותו נושא, אך היא הורשתה לתקן את העתירה ולבססה על הוראות החוק בנוגע למקומות קדושים. העותרת השניה, שבינתיים הצטרפה אליה העותרת הראשונה, הגישה עתירה מתוקנת. זו עוררה אך שאלה אחת: האם תוכניתו של הווקף המוסלמי להפוך את אורוות שלמה למסגד מוסלמי שלישי, שיתנהל על הר הבית, נוסף לשניים הקיימים (כיפת הסלע ואל-אקצה), מנוגדת היא לסעיף 1 לחוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז1967-. העתירה נדחתה. מכאן הבקשה לדיון נוסף שלפני. 2. השופט זמיר (שעמו הסכים הנשיא), קבע כי אין בפעולות הווקף משום חילול מקום קדוש או מניעה של חופש הגישה להר הבית, כפי שהוא קיים מיום שמשפט ישראל חל על ההר. לענין הפגיעה ברגשות נקבע שסעיף 1 לחוק הנ"ל דן אך בפגיעה ברגשות הדתיים (למעט רגשות לאומיים, עדתיים וכו'). עוד נקבע כי לא נטענה ולא הוכחה פגיעה קשה ברגשות הדתיים של הציבור שעליו נמנות העותרות מעבר לרמת הסיבולת הנדרשת בחברה דמוקרטית ופלורליסטית. "המשיבים" - כך קבע השופט זמיר - "שהחוק מטיל עליהם את האחריות גם לאפשר פולחן דתי וגם למנוע פגיעה ברגשות, הגיעו למסקנה כי פגיעה כזאת אינה קיימת בנסיבות המקרה, ולפיכך הגיעו להחלטה שלא למנוע את השימוש באורוות שלמה כמסגד". הוא סבר שאין יסוד להתערב בהחלטה זו. לעומת זאת קבע השופט גולדברג כי נגיסה בשטח הר הבית על ידי הווקף המוסלמי, להרחבת שטח התפילה של המוסלמים פוגעת פגיעה של ממש ברגשות הדתיים והלאומיים של ציבור יהודי רחב כלפי המקום המקודש ביותר ליהודים ולפיכך באה הפגיעה בגדר סעיף 1 לחוק הנ"ל. עם זאת הוא קבע שהמדובר באחד המקרים בהם הכרעה שיפוטית אינה הדרך הסבירה לפסוק בסכסוך "ועל הפתרון השיפוטי לפנות במקרה זה את מקומו להחלטה שהיא פוליטית בעיקרה". 3. בעתירה שלפנינו טוענות העותרות כי לא רק הרגשות הדתיים מוגנים לפי סעיף 1 לחוק הנ"ל, אלא גם הרגשות הלאומיים וכי "תוצאת הרוב לפיה פולחנם של מוסלמי בכל הר הבית מוגן על פי עקרונות חופש הפולחן גם מקום שיש בו פגיעה ברגשות בני דתות אחרות, ומאידך פולחנם של בני הדת היהודית אסור במקום... יוצרת מצב של אפלייה בלתי נסבלת ובלתי מאוזנת תוך פגיעה בעקרונות השוויון"; עוד טוענות העותרות כי מה שהוגדר כ"דעת הרוב" התעלמה מהאיסור של "כל פגיעה אחרת" בסעיף 1 לחוק הנ"ל; לבסוף טוענות העותרות כי גם עמדתו של השופט גולדברג, המעבירה את ההכרעה בסכסוך למגרש הפוליטי, "חותרת תחת סמכותו של בג"ץ, כפי שהתגבשה בשנים האחרונות, לכפיית מרותו של החוק בכל הזירות והמישורים לרבות הזירה הפוליטית". 4. הגעתי לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות בין אם מקבלים את עמדת השופט זמיר ובין אם מקבלים את חלקה הראשון של עמדת השופט גולדברג; לענין זה מוכן אני להניח - מבלי לפסוק - שהדיבור "כל פגיעה אחרת" בסעיף 1 לחוק הוא רחב יותר מכפי שנתפרשה "פגיעה ברגשות" בפסק דינו של השופט זמיר; עם זאת, אין ספק בדבר שה"פגיעה ברגשות" או ה"פגיעה האחרת" הן בנסיבות הענין תולדה של המחלוקת לגבי זכויות הפולחן ההסטוריות בהר הבית שמענין הטיפול בהן משך בית משפט זה את ידו: בג"ץ 222/68, המר' 15/69 פ"ד כד(2) 141. כבר נפסק שבעניינים כיוצא באלה מן הראוי הוא שהחלטה על פי דין תתקבל על ידי הרשות המבצעת: בג"ץ 188/77 פ"ד לג(1) 225; בג"ץ 33/92 פ"ד מו(1) 855. זו רשאית להביא בחשבון גם שיקולים לבר-משפטיים הנובעים מטענת העותרות שבמעשי הווקף המוסלמי יהיה משום שינוי ה"סטטוס קוו" הרגיש בהר הבית. בגישה זו אין כל חידוש ואין כל סיכוי שהתוצאה תשתנה בדיון נוסף. לפיכך דוחה אני את העתירה. לא ראיתי לעשות צו להוצאות. ניתן היום ד בתשרי תשנ"ח (5.10.97). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019790. B06

[ "בג\"ץ 222/68", "בג\"ץ 188/77", "בג\"ץ 33/92" ]

3,826

8,161

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דנג"ץ 1979/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותרות: 1. תנועת נאמני הר הבית 2. תנועת חי וקיים נגד המשיבים : 1. ממשלת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. מפקד מחוז ירושלים,משטרת ישראל 4. השר לעיניני דתות 5. הווקף המוסלמי בקשה לדיון נוסף החלטה אבקש מהמשנה לנשיא, השופט ש' לוין לטפל בעתירה זו לדיון נוסף. ניתנה היום, כ"א באייר תשנ"ז (28.5.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97019790. A03

[ "דנג\"ץ 1979/97" ]

3,828

4,541

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5666/97 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר ת : סמלת (מיל') לי לוי נגד המשיבים : 1. מפקד בסיס כליאה 394, צה"ל 2. בית הדין הצבאי לערעורים עתירה למתן צו הביאס קורפוס החלטה להעביר להרכב שלושה. יש לקבוע את הדיון בעתירה בכל ההקדם. ניתנה היום, כג' באלול התשנ"ז (25.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97056660. E01

[ "בג\"ץ 5666/97" ]

3,831

37,955

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5666/97 - ד' בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : לי לוי - סמל (מיל') נגד המשיבים : 1. מפקד בסיס כליאה 394-, צה"ל 2. בית הדין הצבאי לערעורים בקשה להרחבת מותב בשם המבקש: עו"ד ר. בלכר החלטה הבקשה תידון בפני ההרכב שידון בעתירה. ניתנה היום, ט"ז בניסן התשנ"ח (12.04.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97056660. A05

[ "בג\"ץ 5666/97" ]

3,832

62,091

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5666/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט מ' אילן העותר : סמל (מיל') לי לוי נגד המשיבים : 1. מפקד בסיס כליאה 394, צה"ל 2. בית הדין הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"א בטבת תשנ"ט (30.12.98) בשם העותר : עו"ד רועי בלכר , עו"ד עמית קריספין בשם המשיבים : עו"ד ענר הלמן פסק-דין בהמלצת בית המשפט, ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, הודיע ב"כ העותר כי הוא חוזר בו מן העתירה, בלי לגרוע מטענותיו לגבי הבעיה העקרונית ומזכותו לשוב ולעתור לבית משפט זה במקרה אחר. לפיכך העתירה נמחקת. ניתן היום, י"א בטבת תשנ"ט (30.12.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97056660. I06

[ "בג\"ץ 5666/97" ]

3,833

1,081

ב בית המשפט העליון בירושלים ע"פ 5919/97 בפני: כבוד השופט א' מצא המערער : עידן קריספין נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (בשבתו כבית משפט לנוער) מיום 28.9.97 בת.פ. 528/96 שניתן על ידי כבוד השופטים י' פלפל, נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ ה ח ל ט ה באת-כוח המשיבה הודיעה לבית המשפט בכתב, כי "מבלי להתייחס לסיכויי הערעור, היא מסכימה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר כמבוקש, ובלבד שהדיון יישמע בהקדם". מכוח הסכמת המשיבה הנני מעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל, שנגזר על המבקש בבית המשפט המחוזי, עד למתן פסק דין בערעור. הערעור ייקבע לשמיעה בפני הרכב למועד קרוב ככל האפשר, ולא יאוחר מסוף חודש ינואר 1998. ניתנה היום, יח' בתשרי תשנ"ח (19.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97059190. F02

[ "ע\"פ 5919/97" ]

3,834

14,406

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5919/97 - א' בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש : עידן קריספין נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (בשבתו כבית משפט לנוער) מיום 28.9.97 בת.פ. 528/96 שניתן על ידי כבוד השופטים י' פלפל, נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ ה ח ל ט ה לקבוע הבקשה לדיון ליום 21.10.97 שעה 08:30. ניתנה היום, ח' בתשרי תשנ"ח (9.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97059190. F01

[ "ע\"פ 5919/97" ]

3,835

1,082

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6596/94 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר המערערים : 1. נעים חטיב רסמי 2. נעים חטיב גבר נגד המשיב : אחלאס סרחאן ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.10.94 בת"א 552/91 שניתן על ידי כבוד השופט ס' ג'ראח תאריך הישיבה: ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97) בשם המערערים: עו"ד לידאווי בשם המשיבה: אין הופעה פסק דין על פי המלצת בית המשפט, חזרו בהם המערערים מערעורם והוא נדחה בזה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ח' בכסלו התשנ"ח (7.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 94065960. E01

[ "ע\"א 6596/94" ]

3,836

1,083

בית המשפט העליון רע"א 96 / 9171 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי - הנדסה ובניה בע"מ 2. ישראל פולונסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקו ן בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95 ובקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95, מיום 6.11.96, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ש. ברנר והשופטים: מ. שידלובסקי-אור, ע. חבש בשם המבקש: בעצמו בשם משיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם משיבה 3: עו"ד שמואל אהרנסון החלטה 1. לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מניעה לאפשר למבקש במקרה דנן, את תיקון בקשת רשות הערעור שהוגשה ביום 22.12.96, בהתאם לתיקון שהוגש ביום 3.2.97. 2. הוחלט שהבקשה המתוקנת מצריכה תשובה. 3. המשיבים יגישו תשובתם לבקשה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה של החלטה זו. 4. על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 5. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. 6. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה . היעדר תגובה במועד כמוהו כאי-התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, י"א בסיון התשנ"ז (16.6.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A03 /דז/

[ "רע\"א 96", "בע\"א 445/95" ]

3,837

8,986

בית המשפט העליון רע"א 9171/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המ בקש : אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי הנדסה ובנין בע"מ. 2. מר ישראל פולנסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בתיק ע"א 445/95 בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם המשיבה מס' 3: עו"ד שמואל אהרונסון החלטה המבקש ימציא לבית המשפט, תוך 15 יום מעת ההמצאה, העתק מאושר של פסק דינו של בית משפט השלום מיום 13.8.97 בת.א. 10094/90. עם קבלת פסק הדין ימשך הדיון בבקשה. ניתנה היום, ח' באב התשנ"ז (11.8.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A05

[ "רע\"א 9171/96", "ע\"א 445/95" ]

3,838

10,966

ב בית המשפט העליון רע"א 9171/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי - הנדסה ובנייה בע"מ 2. ישראל פולונסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעו ר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95, מיום 1.7.97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ש' ברנר והשופטים: מ' שידלובסקי-אור, ע' חבש בשם המבקש: בעצמו בשם משיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם משיבה 3: עו"ד שמואל אהרונסון החלטה לתגובת משיבה 3 על בקשת רשות הערעור המתוקנת תוך עשרה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, ט"ו בכסלו התשנ"ח (14.12.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A06 /דז/

[ "רע\"א 9171/96", "בע\"א 445/95" ]

3,839

13,694

בית המשפט העליון רע"א 96 / 9171 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המבקש: אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי - הנדסה ובנייה בע"מ 2. ישראל פולונסקי 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 445/95 בשם המבקש: בעצמו בשם משיבים 1 ו2-: עו"ד יוסף פרק בשם משיבה 3: עו"ד שמואל אהרנסון החלטה ביום 16.6.97 ניתנה החלטה בתיק זה, לפיה ניתנת למבקש הרשות לתקן את בקשתו - כפי שנתבקש ביום 3.2.97. כן נתבקשה תגובת המשיבים לבקשת רשות הערעור המתוקנת. טרם משלוח החלטה זו לצדדים נתגלתה טעות קולמוס בהחלטה מיום 16.6.97 ולפיכך היא מתבטלת. ההחלטה בנדון הינה: 1. ניתנת למבקש הרשות לתקן תוך חמישה-עשר יום מעת ההמצאה את בקשת הרשות לערעור שהוגשה ביום 22.12.96, על פי בקשתו מיום 30.4.97, ובהתאם להוראות תקנה 403 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. 2. עם קבלת הבקשה המתוקנת יוחלט אם נדרשים המשיבים להגיש תגובתם, אם לאו. ניתנה היום, כ"ו בסיון התשנ"ז (1.7.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. A04 /דז/

[ "רע\"א 96", "בע\"א 445/95" ]

3,840

15,720

בבית המשפט העליון רע"א 96 / 9171 בפני: כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי המ בקש : אפרים שוחט נגד המשיבים : 1. ישראל פולונסקי.הנדסה ובנייה בע"מ. 2. מר ישראל פולנסקי. 3. "כלל" חברה לביטוח בע"מ. בקשה לפטור מאגרה וערבון בשם המבקש: בעצמו ה ח ל ט ה אין כל אפשרות לחזור ולדון בעניינים שהוחלט בהם ביום 16.1.97. ניתנה היום, כ"ח בשבט תשנ"ז (5.2.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96091710. Q01

[ "רע\"א 96" ]

3,841