)112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון החכם — עיניו בראשו לבטוח נכון ־־־־ עשה היום לביטוח בטוח — אין תחליף ל־״פרחי״ סוכנות לביטוח בע״מ ב י ט ו * ח נ כ ו * ו מ ו נ ע •י- ה פ ת ע ו תiinuii T\ 5> \ (: C1 It J\ It ה ־c והמשפחה פרח> סוכנות לביטוח בע״כו רח׳ ויצמן אנו שומרים על המשפחה והבית למבוטחינו היקרים! בצה״ל, בשרות הבטחון באשר הם, מקבלי קצבות צה״ל — אזרחים עובדי צה״ל השלימו הביטוחים הקיימים למען המשפחה. התאימו סכומי הביטוח לפי ערכם היום! עשו למען חבריכם בשורה! הכניסו אותם בסוד שרותנו: נאמנות מירבית — לאלפי מבוטחינו באשר הס. מקסימום ביטוח — מינימום תשלום. התשלומים חודשיים — באמצעות מת״ש צה״ל. בכל ענפי הביטוח * * • * * * התוכניות מותאמות ומקוריות להגנת המשפחה, ובתנאים המיוחדים שיועדו לכם בלבד! עד8 המשרד פתוח משעה מקסימום ביטוח — מינימום תשלום סוכנות הביטוח הגדולה הבלעדית עבורכם )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאוןVn גליון מספר אוגוסט מוצא לאור על-ידי מפקדת חיל-האויר קציז חינוך חיל-האויר עורך משנה דניאל מולד עורר גראפי יפתח אלון המערכת: דאר צבאי מזכירת המערכת: סג״מ אורלי עזת תוכן הערכות חדשה למניעת מלחמה ראיון עם מפקד חיל-האויר, אלוף דוד עברי פרסום ראשון: הוקאיי, קוברה, הוק משופר, איי — יוסף בודנסקי רד־ דח בספר הטיסות — רון הדר כר הופצץ המטכ״ל הסורי — סרן ע׳ המבחן האמיתי הראשון שלי — אורי עמית ״איים״ מארץ ה״אייסים״ — מירב הלפרין שתיכו־עשרה הנועזות — אורי עמית דור חדש למטוסי־אימון )בי( 29 — כשהאוירוניבו היו מעץ 37 — שלום לאל־עריש — אהרון לפידות מעבר למחיצות האיבה — צבי גוטמן העיקר לנטרל את המרעום — סא״ל א׳פרחים... 4 היה היו שתי דקות לאחר תחילת הקרב הוריתי — אהרון לפידות להפסיקו צילום השער: רביעיית מטוסי צילום השער האחורי: מטוס התראה מוקדמת הוקאיי פוסטר צבעוני: "רביעיית מטוסי צילומים: יחידת צילום אוירי, חיל־האויר מחיר הגליון מנוי שנתי בענייני מנויים, דגמים וגליונות ישנים יש לפנות אל: ההוצאה לאור, מחי ההפצה, רדו׳ ב׳ מס׳ הודפס באמצעות משרד הבסחון בדפוס ״גרפוליט״ בע״מ סודר במסדרת ״גד• )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון קורא יקר חיל־האויר חוגג את יום השנה ה־ בסימן נביטת ניצני השלום עם מצרים. עבור החיל אין השלום מהווה רק משאלה שהתגשמה, או עניין מופשט ומרוחק, אלא תהליך יומיומי, הכולל פינוי בסיסים והקמת שדות חדשים. על המשמעויות של תהליך השלום לגבי חיל־ האויר עומד, בין השאר, מפקד החיל, אלוף דוד עברי, בראיון מיוחד לגליון זה. לרגל יום חיל־האויר אנו מפרסמים לראשונה את ההוקאיי, הקוברה, טיל הוק משופר וטיל הנ״מ האישי רדיאיי. אנו נפרדים מאל־עריש, משדה־התעופה שעימו נפגש חיל־האויר מספר פעמים מאז מלחמת העצמאות. הפעם פינה חיל־האויר את אל־עריש בתקווה כי את מקום ההפצצות מן האויר, ההצנחות והצליפות יתפשו קולות ומראות של שלום. עוד בגליון זה — צילומים היסטוריים מתול- דות חיל־האויר, סיפור הפצצת המטכ״ל הסורי בדמשק במלחמת יום־הכיפורים וכתבות רבות אחרות. בצד מדורים קבועים, כגון דף בספר הטיסות ופרופיל, אנו מציגים הפעם גם תריסר בנות חן המשרתות בחיל בתפקידים לא־שיגרתיים. קריאה נעימה, סא׳׳ל אורי )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ה״עוכות חדשה למניעת מלחמה ראיון עם מפקד חיל-האויר, אלור דוד עברי ש.: לאחר חמש וחצי שנים של רגיעה יחסית שוב התחוללו קרבות־אויר בי- נינו ובין הסורים ושוב הופלו כמה מי- גים. האם אתה יכול לעמוד על הסיבות לכרי אלו מסקנות ניתן להסיק מן הקרב ומתוצאותיו? האלוף עברי: קרב־האויר הזה נכפה עלינו על־ידי הסורים. למדינת־ישראל לא היה עניין להיכנס איתם לקרב ואנו בהחלט עמדנו במיגבלות המדיניות. חיל־האויר תקף מטרות מחבלים מזה תקופה ארוכה. החל מה־ ו ו באפ- ריל, התחילו הסורים לטוס מעל לבנון, תחילה בעיקר במגמה של הפגנת נוכ- חות. כל עוד לא היו במגמת איום, סבלנו זאת ועשינו כל שביכולתנו ל־ המנע מקרב בלתי נשלט. כמובן שמ- בחינה מקצועית טהורה היה לנו, כ- חיל אויר, ענין בקרב. אני חושב ש- אף אחד אינו יכול להאשים את חיל האויר שיש לו ענין במקצוע שלו. היה רע מאוד אילו זה לא היה כך. אך למרות הענין המקצועי דאגנו לכך ש- נעמוד בתוקף בהוראות המדיניות. כל זמן שהסורים לא ניסו להפריע לנו בתקיפות, לא נכנסנו איתם לק- רבות אויר. עם הזמן, הסורים הרגישו יותר בטחון. הם ראו שאנחנו לא נב־ נסים אתם לקרב ואפילו נמנעים מכר, והם התחילו לטוס בצורה יותר מאיימת כלפינו. בשבוע שלפני הקרב הם כבר תקיפות שלנו התבצעו על סף כניסה יצרו איומים די משמעותיים וחלק מה- לקרב אויר. בקיצור ולסיכום — המדיניות היתה שאין להניח לסורים להפריע לנו כ- ביצוע המשימה מחד, ומאידר, אנח- נו לא חיפשנו דרכים להכנס אתם ל- קרב. — לא נבטל משימה , בעקרון במקרה האחרון, שהסתיים בקרב, היינו בשלב התקיפות, כשהם נכנסו בנתיב מאיים ברור. מכיוון שהיינו ב- אמצע התקיפה, לא ניתן היה להמנע מקרב, אלא על־ידי ביטול המשימה. זאת לא רצינו, בעקרון, לעשות. אולי זה חלק מאותה ״בוגדנות״ שהם יח- סו לנו. כלומר, עד אז אנחנו ״פינינו להם את הדרר״ )כר לפחות חשבו( והנה, פתאום, היהודים אינם מוכנים לותר והם תוקפים וממשיכים לתקוף. האם הכנו את עצמנו לקראת אותו קרב? — בהחלט כן, שהרי מוכנות קיי- מת תמיד. הכנו את עצמנו בימים האחרונים לאפשרות שהאיום יהיה כ- זה, שנהיה מוכרחים להכנס לקרב, או- היו הכנות זהות גם בימים שלפני כן. לדעתי, אסור להסיק מסקנות מן ה- קרב הזה לגבי רמת הטייסים שלנו ו- שלהם, אפילו אם יש פיתוי לבוא ולומר: הנה, יש לנו תוצאה של חמש אפס — אנו טובים יותר. זה היה קרב של מטוסים. קצר מאוד והשתתפה בו כמות קטנה מזה כחמש שנים לא נלחמנו נגד טייסים סוריים. להסיק כעת מן הפרט אל הכלל, זו תהיה מסקנה נמהרת מדי. אנו נבחן כל אלמנט של הקרב ונל- מד את הלקחים לאט־לאט וביסודיות, בלי להתיחס במיוחד לשאלה של רמת הטייסים. אני אומר זאת במלוא הכנות ולא מתיר רצון להצטנע. זה בהחלט היה אקט הגנתי ש.: בשתי הזדמנויות בעבר רמזה הפלת כמות של מטוסים סוריים, בת- קופה של רגיעה יחסית, על זרמים מתחת לפני השטח, שהולידו תור פרק זמן קצר מלחמה כוללת. כר היה ב־ 1967 גזירה שווה היום׳ האלוף עברי: מאחר שמאז חרב בית־המקדש ניתנה הנבואה לשוטים — איני מוכן להימנות בקהלם. חיל־ האויר משתלב במערר מדיני מסויים, השואף שלא להגיע למלחמה. אחד האלמנטים שמפעיל מעיר זה הוא אל- מנט ההרתעה — ובו חלקנו. נראה לי, שהפלת חמשת המטוסים יכולה ל־ היחשב כחלק מהמאמץ להרחיק את המלחמה. מדוע? — כי אלמנט הה- רתעה בנוי, קודם־כל, מיכולת ומנכו־ נות לממש. יכולת מסויימת הוכחנו כאן — אם כי אני חוזר ואומר — הבה לא נשלה את עצמנו במסקנות 3 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון חפוזות נכונות לממש — הראינו בהחלטה לבצע את המשימה על אף האיום. יש בכך בהחלט אלמנט הרתעה מסרים, שהאוייב חייב לקחת בחשבון. האם יקרבו חמשת ההפלות את המלחמה או ירחיקו אותה — קשה לי לומר. אבל בהחלט אפשרי שהן גם ירחיקו את המלחמה. ש.: הנסיונות הקודמים הראו שלה־ פלות לא היה ערך מרתיע... האלוף! עברי: בהחלט בן. השיקולים האסטראטגיים לכניסה למלחמה אינם מבוססים אך ורק על מאזן ההרתעה. זהו אחד האלמנטים ואחד המרכיבים בשיקול. לגבי הנסיונות הקודמים — אני חושב שהפלת המטוסים בספט- מבר ב אלמנט ההרתעה. להערכתי, במצרים ובסוריה כבר היה מסוכם, אז, שתהיה מלחמה, ואולי אפילו כבר היה תא- ריה כך שהאלמנט הזה לא שינה ה- רבה במערכת האסטראטגית. ש.: האם הפעלת מטוסי ה־ האוירי הפרה איזו התחייבות שלנו ל- אמריקנים לגבי השימוש במטוסים אלה? האלוף! עברי: קודם־כל, קרב־האויר הזה היה בהחלט אקט הגנתי. אנחנו הגנו על מטוסים שלנו, שביצעו תקיפה נגד מחבלים בלבנון ואשר הסורים איימו עליהם. ייתכן, שאחרים יכולים להסתכל על הגנה באופן שונה, אבל אני רואה את הפעולה הזו כאקט הגנתי. נוסף לכר — אין לנו כל חוזה עם האמרי- קנים לגבי אפן השימוש ב־ חות לא בחוזים שאני מכיר. המטוס עצמו מתוכנן למשימות אויר־אויר ו- לא לתקיפה, ואומנם לא השתמשנו בו לתקיפה. משימת אויר־ אויר היא מט־ טבעה אקט הגנתי. ההוקאיי — להסתכל מעבר להרים ש.: בימים אלה נתבשכיו שחיל־האויר קלט — וכבר מפעיל בשירות מבצעי — כמה סוגי כלי־נשק חדשים: ההוקאיי, הקוברה, טילי הרד־איי והחוק המשופר. האם תוכל לעמוד על תרומתם של כלים חדשים אלה לשיפור יכולתו של החיל? האם יש קשר בין רכישת הכלים הללו — שכולם כלים הגנתיים — ובין פינוי סיני? האלוף עברי: לכל כלי יש תרומה במסגרת המערכת. אחד המאפיינים של חיל־האויר הוא שאיננו בגוי סביב כלי מסויים — ה־ טום — אלא זוהי מערכת, שהמטוס הוא אחד ממרכיביה. אתה יכול לה- חזיק מטוסי־קרב מצויינים, כמו ה־ 5 מסביבו לא יהיה טוב, אזי התפוקה מן המטוס הזה תהיה נמוכה. גיבוי זה כו־ לל מערכת לוגיסטית של חלקי־חילוף, מערכת של תחזוקה, של מודיעין, מ- ערכת שליטה ותכנון ועוד. כלי הנשק החדשים נותנים תשובות 4 לכמה מן הבעיות. ניקח לדוגמה את ההוקאיי. ההוקאיי מסוגל לתת לנו יכו- לת התראה משופרת. מדינת־ישראל מוקפת הרים סביבה. הרים, כגון הרי הלבנון והרי מול הלבנון, הרי הבשן, מואב, אדום, סיני, ואלו מפריעים ב־ מידת־מה למכ״ם הקרקעי לראות ב- טווחים רחוקים. משך זמן הטיסה מן ההרים האלה אל שטח מדינת־ישראל הוא לעתים קצר מאוד. ההוקאיי נותן לנו אפשרות להסתכל מעבר להרים. הוא יכול לטוס מעל ל־ שטח מדינת־ישראל ולראות מה קורה בצד השני. אם, למשל, דיברנו קודם על ה־ בזמן ולהפנות אותו בעוד מועד כנגד האיומים. זה משפר את יכולת ההגנה שלנו ובהחלט מתקשר עם הבעייה של פינוי סיני, מאחר שבלי סיני זמן הה- תראה שלנו מתקצר. לגבי הקוברה — זהו נשק הגנתי מטבעו; הליקופטר ללוחמה נגד טאנקים במלחמת יוס־הכיפורים, למשל, היינו זקוקים לנשק כזה בשלב הבלימה — ולא היה לנו. הרד־איי הוא טיל נ״מ אישי, אשר נועד לתת תשובה, למשל, נגד מסוקי־ אוייב. למשל, נגד מסוקי־אוייב. בזמן האחרון רכשו כל הצבאות שמסביבנו מסוקים רבים מאוד. כמו־כן הוא נועד לתת הגנת נ״מ לאתרים שקשה לספק להם הגנה מתוחכמת יותר, כמו עט־ רות וכוחות קרביים בשדה הקרב, או אזורים הרריים. הוא הדין לגבי ההוק המשופר. הוא משפר את כושר ההגנה להוק המשופר טווח גבוה יותר בכ־ תגובה מהיר יותר. משר הזמן מגי- לוי׳ ועד ירי הרבה יותר קצר. הוא גם עמיד הרבה יותר נגד לוחמה אלקטרו- טרר להתמודד איתה במלחמות הבאות. נית, וזוהי אחת הנקודות הקשות'שנצ־ כללית, הייתי אומר שנכון להגדיר את כל הכלים הללו — ככלים הגנתיים, אף שייתכן שנשתמש בהם גם כמשי- מות שאינן הגנתיות טהורות. רכישתם היא חלק מהתפישה שלנו, הרואה את ההגנה על הארץ כאחת מהמשימות העקריות של חיל־האויר. תפעול הקוברות — בשליטה מרכזית ש.: האם החשיבות היחסית של הכ- לים ההגנתיים עלתה בעקבות פינוי סיני? האלוף עברי: אנסה לנסח זאת כך. אם הדרג המדיני יעריר שכושר ההגנה שלנו נמוך, הוא ייסחף ביתר מהירות לפתרון בדרך של מלחמת ־מנע. ככל שיגבר הבטחון בכושר הגנה שלנו, כ- בל שהצבא ייתן לדרג המדיני את ההרגשה שביכולתנו להחזיק מעמד, כר יגדל הסיכוי שלא להזדקק למלח־ מת־מנע. ש.: כמדומה שהקוברה, כמערכת־נשק, קרוב יותר לטאנק מאשר למטוסי־קרב. מהי תפיסת התפעול והשליטה של ה־ מסוק הזה? למי יהיה ״שייר״ בזמן מל- חמה — לחיל־האויר או לשריון? האלוף עברי: חיל־האויר נותן עוד שירותים רבים לכוחות היבשה — למשל טיסות מטוסי הבואינג בקו רפידים־לוד — ואף אחד אינו מדבר על העברתם לכוחות היבשה. במדינה קטנה כשלנו יש הכרח לנצל את כוח־ האדם וכלי ה- נשק בצורה המיטבית ביותר. לדעתי, לפחות כרגע, מי שיתפעל את הקוברות בצורה היעילה ביותר זה היל־האויר, עם התשתית שלו ועם הידע וכוח־ האדם הקיים ומערכת ההדרכה וההכשרה שלו. לכן, מבחינת התפוקה הלאומית, נכון לתפעל אותם בשליטה מרכזית. מצד )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון שני, כרי לתפעל אותם כראוי בעת מלחמה, יש לשלוח אותם קדימה שיחב־ רו עם כוחות הקרקע. ונשאיר לנו את היכולת להעביר אותם מגיזרה לגיזרה. מדרוג הזמן ומדרוג המרחב ש.: איך ״מעכל״ חיל־האויר את נושא פינוי סיני? מהי ההשפעה של הפינוי על סגוליות החיל לצה״ל, ועל יכולתו ל- התאמן? האלוף! עברי: סבורני, שככל שהמדי- נה תלך ותקטן, יילן־ המשקל הסגולי של חיל־האויר ויגדל ביחס לשאר המרכי־ בים. לחיל זה יש עוצמת־אש גבוהה מאוד, יחסית לכמות האנשים, וכושר תגובה מהיר ביותר. וכאשר אתה נמצא במרחב התראה קצר, חיל־האויר מה- ״עיכול״ הפינוי מתבטא בשלשה א- ווה את התשובה היותר נכונה. ספקטים עיקריים, אלךו: ההיערכות הח- דשה שלנו — הקמת שדות־התעופה ומסלולי־הטיסה. חלק ייבנה על־ידי האמריקנים, וחלק לא־מבוטל נבנה ב־ עצמנו. המרכיב העיקרי שממנו מתחיל תפעול טוב של חיל־אויר הוא שדות־ תעופה ומסלולי־טיסה. מבחינתנו, אלה מהווים תשתית אסטראטגית. התחום השני הוא תחום ההתראה יההרתעה. אנחנו מנסים לרכוש את הכלים המתאימים ולחדד את כל החו- שים בכל התחומים. זה מתבטא גם בשיטת עבודה שונה, בכוננויות שונות ובסדרי עבודה שונים, המאפשרים לנו כושר התראה משופר יותר. התחום השלישי הוא תחום האימו־ אימונים — וזו לא רק בעייה כמותית, נים. אנחנו מפסידים הרבה מאוד שטחי אלא גם איכותית. אי־אפשר להתאמן מעל ירושלים או לתל־אביב בכל סוגי האימונים שביצענו מעל סיני — החל ממהירויות על־קוליות וכלה בהפצצה באש חייה. הנגב הרבה יותר קטן מ־ סיני, והוא נחוץ גם לכוחות היבשה. נצטרך להתחלק איתם בצורה אופטי־ מאלית, באותם אזורים, כדי לאפשר אימונים לגו ולהם כאחד. אנחנו עוב- דים על כך עם צוותי־עבודה, המנסים למצוא שיטות טובות יותר לניצול ה- מרחב — כגון בדרך של מדרוג הזמן ומדרוג המרחב. בדיקות ההתכנות ה- ראשונות הוכיחו שזה אפשרי. ברור שיהיה לנו פחות נוח להתאמן ונהיה פחות חופשיים בתכנון. חלק מהדרכים שאנו חושבים ללכת בהם כוללים סי־ מולאטורים שונים — לאוו־דוקא ל־ אימון הפרט. ש.: מה דעתך על כך שחלק מהשדות ייבנו על־ידי גורם זר? האלוף עברי: ראשית, אין אנו שמ- חים, שהם צריכים לבנות אותם בש- בילנו. אני אוהב בניין עם כתובות עבריות עליו. מה עוד, שבעצם, אנח- נו יודעים לעשות זאת יותר טוב. ב- רם, במצב הנוכחי אין בידי ישראל היכולת לבצע זאת בכוחות עצמה. אני מעריו״, שכיום אין אנו מסוגלים לה־ קיט את כל השדות ומסלולי טיסה ב- שלוש שנים בלי לפגוע בכל הפרו־ ייקטים האחרים של בנייה במדינה. יש לנו בארץ עוד כמה בעיות לאומיות — כמו שיכון לזוגות צעירים ובנין בתי־ ספר חדשים. אסור לפגוע בדברים ה- אלה ולכן זהו כורח שחלק מהשדות ייבנו על־ידי האמריקנים. אם זה כו- רח, עלינו להשלים איתו ולעשות את המיטב האפשרי. לא בשמחה אנחנו הולכים על זה — אבל אין ברירה. ש.: אתה חוזר ומדגיש את חשיבו־ תו הגוברת של חיל־האויר לצה״ל ו־ למדינת ישראל. מה צריכה להיות, ל- דעתך, רמת הציפיות של צה״ל מחיל־ האויר ומה רמת הציפיות של חיל־ האויר מעצמו? זו שאלה קשה מאוד.עברי: האלוף עבור מיתארי מלחמה שונים, צריכות הציפיות להיות שונות. המיתאר של פתיחת מלחמת יום־הכיפורים איננו המיתאר של פתיחת מלחמת ששת־ הימים. חיל־האויר צריך קודם־כל ל- נסות להשיג את היעדים המיוחדים לו, שאין חיל אחר יכול להשיגם. ההישגים והציפיות של חיל־האויר מעצמו ת־ לויים מאוד במיתאר המלחמה: מי יפ־ תח בה ואלו מדינות ישתתפו. לכן, אי־אפשר לתת תשובה החלטית לש־ אלה הזו. השאיפה העיקרית שלנו ת־ היה להגיע, מהר ככל האפשר, לה- שתלבות בלוחמת היבשה. אולם, לא המשך בעמוד 5 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון0 הוקא״ להתראה מוקדמת מאת יוס מה המשותף לשדות־התעופה הב- אים: — אבו סווייר שבמצרים, טאיף שבסעודיה, מאפרק שבירדן, סייקל ש- בסוריה וטריפולי שבלבנון? כולם נמצאים בתחום הסריקה של המב״מ של ההוקאיי — בו זמנית. ההוקאיי הוא מטוס ההתראה המוקדמת, אשר נמצא בשירות פעיל בחיל־האויר. למ- עשה — ההוקאיי הוא מערך מב״מ ו- בקרה מעופף. מערכת זו מור- כבת מצלחת המכ״מ, המורכבת מעל לגוף! המטוס, וממערך מחשבים הנמצא במרכז הגוף. ביסודו, זהו מטוס תוב- לה בעל שני מנועי טורבו־פרופ מתוצ- 4910shpבעלי425 רת אליסון )ארבעה מנועים מסוג זה מותקנים מ׳,24.56 במטוס ההרקולס( מוטת הכנף אורך המטוס 5.60 6 מערכות המכ״מ המחשבים ק״ג, משקל ההמראה המירבי — 23,540 מעל המטוס סבה צלחת בקוטר 7.32 אחד הגורמים האובייקטיבים המגבי לים את טווח המכ״מ הוא עקמומיות משטח כדור הארץ ומכשולים טבעיים )הרים, למשל(. מגבלות המכ״מ מש- פיעות על יעילות כל המערכות התלו- יות בו, כולל מערכות התראה ומע- רכות בקרה ושליטה. ברגע שניתן ל- העלות את המכ״מ לגובה רב — נפ- תרת, למעשה הבעייה. מטוס ההוקאיי עונה על הדרישות הללו. תחנת־בקרה מעופפת בכך מעניק ההוקאיי ממד חדש ללו־ רב, בעזרת מכ״מ רב־עוצמה, מסוגל חמה האוירית. כשהוא משייט בגובה המטוס לעקוב אחרי כל פעילות־אוייב וידיד — במרחב השליטה שלו. הוא מסוגל לעקוב בו־זמנית אחר מטוסים מנמיכי טוס, מסוקים, טילים, מטוסי תובלה ומיירטים מגביהי טוס של שני הצדדים. טווח המכ״מ של המטוס הוא כ־ פני הקרקע ועד לסטראטוספירה. בתוך נפח אמרי זה מסוגל המטוס לעקוב אחרי כל מטרה — ובכך למלא את ייעודו העיקרי — מטוס התראה מוק־ דכלת. כמו־כן עוקב המכ״מ אחרי ספי- נות וכוחות קרקע עקריים. כתחנת־בקרה מעופפת מסוגלים הבקרים המעופפים לכוון מטוסי־יירוט למטרה, כך שיוכלו לשגר טילים בטווחים מאקסימלים, ל- הדריך מטוסי־תקיפה בעת ביצוע גי- חות תקיפה נמוכות ולהגדיר מסלול בין נקודות האיום, הם מכוונים מסו־ )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון קים בגובה נמוך. כמו־כן יש להם תפ קידים רבים נוספים. ההוקאיי מוטס על־ידי שני טייסים. שלושה בקרים מוטסים מפעילים את מערכות הציוד המתוחכם שבמטוס. ״הבקרים הם מבצעי הפונקציה שלשמה נועד המטוס,״ מדגיש מפקד הטייסת. הבקרים יושבים מול שלושה צגי מכ״מ, שעליהם מופיעות נקודות המיקום של הפריטים הנמצאים במעקב. באמצעות עט־אור ומערכות לחצנים ניתן להזמין פריטי מידע נוספים ממערך הזכרון והניתוח של המחשב. מעיר ממסר מ- אפשר העברת המידע המופיע על ה־ צגים לעמדה קרקעית, שבה נמצא ה- ציוד המתאים — למשל עמדת־פיקוד מרכזית, ההוקאיי הוא מטוס ההתראה המוק- דמת החדיש מסוגו הנמצא בשירות מבצעי. מאז טס את טיסת הבכורה באפריל ו סידרה מרשימה של עדכונים והחלפות מכשור. כל טכנולוגית המכשור האלק- טרוני יושמה באחת ממערכות המטוס. כיום מתבססת המערכת המוטסת על מערכות מחשבים דיגיטאליים, מערכים משולבים וזכרון פעיל רב־ נתונים. עיבוד הנתונים מתבצע אוטומאטית לפי מיגוון תכניות המקיפות את כל הדרישות האפשריות. לענות על כל דרישה כיום מופעל המטוס מבצעית רק על־ ידי ישראל וצי ארה״ב. מדינות כגון יפן, צרפת ואוסטרליה מגלות רק עתה עניין במטוס וביכולתו. כניסתו של ה־ פיכה ביכולת ההתראה המוקדמת של מטוס לשירות בחיל־אויר הוותה מה־ ישראל. לראשונה השתחררה ישראל מ״מגבלות״ גבולותיה כאשר יכולת ההתראה שלה שופרה עוד יותר כתו- צאה מאיכות המכשור שבמטוס. המעיר הטכני של הטייסת נאלץ ל־ התמודד בעת ובעונה אחת עם תחזו- קה שוטפת של מטוס מודרני ושמירה על שמישות תמידית ועם הטיפול ב־ מערך האלקטרוני העדין והמתוחכם. לשם כר קיים בטייסת גף טכני, הכו- לל מיגוון נרחב של בעלי מקצוע בת- חומי האלקטרוניקה. בטייסת מעבדות שירות משוכללות ביותר, הכוללות מ- חשבים אלקטרוניים ומכשור בדיקה מ- תוחכם נוסף. אנשי המערך מתמוד- דים כאן עם הטכנולוגיות החדשניות ביותר, טכנולוגיות שעד לפני שנים מו- עטות נכללו בתחום המדע הבדיוני. האתגרים העצומים העומדים בפני ה- אנשים דורשים את המיומנות המתאי־ מה. הישגיה של הטייסת בתחום הטכני גדולים עוד יותר, אם זוכרים שהיא חייבת לתפקד במיגבלות של כוח־ האדם. הבקרים — לב המערכת הבקרים הם לב המערכת. הבקרים מגיעים לטייסת מתיר מעיר הבקרה החיילי. אלה, בקרים מצטיינים ועתי- רי־נסיון, המוכנים להחליף את הנו- חות היחסית של המעיר הקרקעי ב- ישיבה בתא הצפוף, חבושי קסדה, כ- שהם מתמודדים עם הציוד המתוחכם ועם האחריות הכבדה. על טייסי המטוס רובצת האחריות כונה מאפשרת לבקרים למצות את הכבדה לשלומו של המטוס, הטסה נ- יכולת המטוס. הבקרים רשאים להורות לטייס לשנות כיוון וגובה. הטייס, עם זאת, בוחן וקובע, אם שינוי כזה אפשרי מבחינת הטסה ובטיחות טיסה. משימות המטוס אינן פאסיביות בל- בד. הוא לא רק מתריע על איום מת- קרב אלא גם מכוון ומדייר אליו מטו־ סי־קרב או מטוסי־תקיפה. פעילות כזו לא זו בלבד שהיא הופכת את המטוס למרכיב במערר המבצעי של החיל, אלא גם מחייבת אותו להמצא ״במר- כז העניינים״. עם היכנסו של ההוקאיי לשירות פ- עיל בחיל־האויר נוסף נדבר למערר ה- התראה המוקדמת של ישראל. התרחבו גבולות השליטה האוירית הישראלית. אר יותר מכר מאפשר המטוס גמישות המערר. עקרון יסוד של תורת הלחימה היש- ראלית הוא הגמישות והדינאמיות. ב- מלחמות המוצלחות ביותר של ישראל ביצע צה״ל מסעות ותמרונים נרחבים וגילה מקוריות וגמישות בתפעול כו- חותיו. חיל־האויר היה תמיד הגמיש בזרועות צה״ל והמרחבים שבהם פעל היו גדולים מהמרחב בו פעלו כוחות היבשה. השתלבותו של ההוקאיי במעו־ר ה- בקרה מקנה למעו־ר גמישות וגיוון ב- אמצעים וביכולת. ההוקאיי לא נכנם לשירות כמושיע או כתחליף למערר הבקרה הקרקעי — הוא בא כתוספת ובמרכיב במערר, המבטיח כי שמי ה- מדינה יישארו נקיים וכי המבצעים ה- עתידיים של חיל־האויר יהיו יעילים עוד יותר. 7 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון קוברה-משמיד השריון אחד הלקחים הראשונים של שלבי הפתיחה שבמלחמת יום־ הכיפורים היה ההכרה בהשפעתה של הכמות כגורם מכריע. בעצם קיומן — תרמו המאסות הגדולות של השריון המצרי להצלחת הצליחה. המסקנה שבאה בהמשך היתה הצורך במערכת־נשק, שתהיה מסוגלת להשמיד כמויות גדולות של טאנקים בקו החזית תוך הפגנת ניידות מאקסי־ מלית וגמישות תפעול. מסוק הנ״ט — הקוברה — הוא מערבת־הנשק העונה לדרישות אלו. ראשיתה של הקוברה במלחמת המ- סוקים ברמות המרכזיות של וייטנאם, בשנות הששים המוקדמות. כוח ההכ- רעה האמריקני התבסס על ניידות גדו- לה. כוחות העוברו מנקודה לנקודה ו- רוכזו במהירות גדולה בנקודות שבהן סברו שנמצאים כוחות ווייטקונג. מהי- רות וגמישות התפעול התאפשרה על־ ידי שימוש נרחב במסוקים קלים וכב- דים להעברת הגייסות. אף־כי לפני ה־ הנחתות בוצע ריכוך מאסיבי על־ידי חיל־האויר האמרייקני, הסתבר כי לו- חמי ווייטקונג לא־מעטים נותרו ב- חיים. בעזרת נשק קל הצליחו הללו ל- גרום אבידות למסוקים. בחינת הנושא הוכיחה את הצורך במסוק חמוש, ש- יהיה מסוגל לתת סיוע, חיפוי וריכוך לכוחות הרגלים המוטסים לקרב ב- מסוקים. מעטפת הביצועים של המסוך אמורה להשאר בסביבה זו של מסוקי התובלה הבינוניים. ששה חודשים לאחר קבלת חוזה ה־ 8 פיתוח, ב־ של המסוק החדש ממפעלי ״בל״ ב- טקסס. חברת ״בל״ הצליחה בפיתוח ה- מהיר כיוון שהסתמכה על מערכות ה- רוטור, המנוע והזנב של המסוק המו- צלח שלה 204/205 ביחס למסוקי התובלה בשל שיפור ב צורה האוירודינמית של הכלי החדש. כושר הנשיאה של מסוק התובלה בא עתה לידי ביטוי ביכולת נשיאת חימוש. תכנון מעולה של המסוק איפשר שי- נויים וגיוונים ביכולת נשיאת החימוש. מייד עם כניסתו לשימוש מבצעי ב- ווייטנאם הוכיח המסוק את יעילותו. עקומת האבירות של המסוקים האמרי- קנים ירדה בבת אחת. הקוברות עצמן, כמעט שלא נפגעו למרות השימוש ה- אינטנסיבי והחשיפה התמידית לאש אוייב. במאי נאם לדרום בכוח מאסיבי, שכלל טנ- קים. אחד הקרבות המכריעים התחו- לל מסביב לעיר אן־לוק ובתוכה. כנגד הטאנקים הפולשים הציגו האמריקניים מערכת נשק חדישה — מסוק חמוש בטילי טאו נגד טאנקים ובראקטות. כשהם מרחפים מעל לעיר איתרו מ- סוקי היואי את הטאנקים הצפוניים ה־ מתמרנים בין סימטאות העיר, רדפו אחריהם ופגעו בהם בטילי טאו, גם טאנקים שניסו להסתתר מתחת לסכ- כות לא נמלטו מאישם המדוייקת של המסוקים. מסוק הקוברה, בל הוא מסוק קרבי דו־מושבי. בתא ה- קדמי יושב מפעיל המערכות האחראי על שיגור החימוש. בתא האחורי יושב הטיס האחראי על הטסת במסוק. מט- עמי בטיחות מסוגל כל איש צוות ל- מלא גם חלק מתפקידי איש הצוות השני. המסוק מונע על־ידי מנוע טורבוש־ אפט בן 13.40 טת הכנפיים ק״ג, ומשקל ההמראה ה־2,940 הריק מירבי חימוש המסוק מגוון, בחרטום המסוק צריח המכיל מקלע רב־קני בקוטר מ״מ ורומה רימונים בקוטר הצירוף של שני כלי הנשק מאפשר כיסוי שטח באש נגד מטרות רכות. מתחת לכנפי המסוק ארבע נקודות־ תלייה. מתחת לשתי הנקודות הפנימ- יות ניתן לתלות כוורות ראקטות, מא- רזי מקלעים ופריטי חימוש נוספים. שמונה משגרים של טילי טאו, ארבעה מתחת לכל מנשא חיצוני, מהווים את חימושו העיקרי של המסוק. הכוונת, שבעזרתה עוקבים אחרי מעוף הטיל נמצאת הצריחון העליון שבחרטום ה- מסוק. בלי טילי ה־טאו מהירותו המי־ רבית של המסוק מוש מלא הוא מגיע למהירות של קמי׳ש. הטווח המאקסימלי שלו ק״ מ. אף כי המסוק תוכנן תחילה ככלי לחימה בכוחות גרילה, וניצולו ללוחמת נ״ט היה שימוש משני, באה מלחמת יומ־הכיפורים בצד ההתעצמות המא־ סיבית של כוחות השריון של בריה״מ וברית ורשה באירופה, והפכו את תפ- קידי הנ״ט לתפקוד העיקרי של המ- סוק. בעזרת מערך מחשבים וחקר בי- צועים, משחקי מלחמה ותרגילים )פרו- ייקט תפקודו המאקסימלי של המסוק החמוש. הוכח מעל לכל ספק, כי בנחיתות ה- מספרית החמורה של כוחות נאט״ ו רק שילוב של כוח מסוקי נ״ט, הפועל כ- חלק מכוח היבשה בשילוב עם מטוסי תקיפה, יכול לעצור את שטף השריון הסוביטי, גם אם האחרונים יפתחו ב־ מתקפת־פתע. במזרח־התיכון, לאור פער הכמויות בין ישראל ושכנותיה חמור עוד יותר, יש חשיבות יתר לפער האיכותי. מסוק הנ״ט הוא מערכת נשק איכותית. יעי- לותו היא פונקציה ישירה של רמת הטסה וניצול נכון. הכנסת הקוברה ל- מערך הצה״לי מבטיחה שגם אם תח- זור התקפת־פתע כמו ביום־הכיפורים יימצא בידי צה״ל כוח נייד, גמיש, בעל יכולת קטל עצומה, אשר יתרום רבות לנטרולה של התקפת פתע ולחיסול ה- הישגים הראשוניים, של התוקף. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון הוק משופד פיתוח הטיל הוק החל בלקחי הפעלתו של הכוח האוירי במלחמת קוריאה. ב־ לפתח טיל נ״מ חצי־אקטיבי, שיוכל לה- שיב על כל איום אפשרי. ב־ ההוק הבסיסי לשימוש מבצעי, ותוך זמן קצר, הוכיח עצמו כטיל אמין ויעיל. רכשו אותו רוב מדינות העולם המערבי לרבות ישראל. בעת מלחמת וייטנאם, ובעקבות הכנסתו לשימוש של הדור השני של ציוד סובייטי )בסוף שנות הששים(, הורגש צורך בעדכון משמעו- תי של המערכת. ההתפתחות הטכנולו- גית והאלקטרונית של עידן החלל, איפ־ שרה את פיתוחו של טיל חדש מהמער- כת הקיימת. ב־ דגם ההמשך וב־ לשימוש מבצעי. כמערכת מבצעית, מסוגל הטיל הוק המשופר לענות על כל איום בכל גובה ובכל מהירות. בעיקר הוא מיועד נגר מטרות בגובה נמוך בכל מהירות. ניהוג הטיל מתבסס על מערכת ביות, וניהוג על הארה של מב״מ־גל־רצוף. ההתפת- חות בשטח הלוחמה האלקטרונית הוב־ אה בחשבון בכל שלב של פיתוח הטיל ומערכותיו. אמינותו גדלה. כן הוכנסה לתוכו יחידת־ בדיקה פנימית, המבטלת את הצורך בבדיקות חיצוניות של הטיל בשדה. בטיל הוכנסו טכנולוגית חצאי־מולי־ כים, עיבוד נתונים דיגיטאלי ושיפורים בניהוג ובניתוח אותות, לרבות אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית רו גם המנוע הראקטי וראש הנפץ. בשל הצלחת התצורה האוירודינאמית של הטיל הבסיסי הושארה התצורה המקו- רית גם בהוק המשופר וכל השינויים נעשו במסגרת החללים שבתצורה המ- קורית. עיבוד הנתונים הדיגיטאלי מאפשר הפעלה אוטומאטית של המערכת ובי- צוע אמין ואחיד של פעולות. התכנון המתקדם של המנוע, המתבסס על אזורי בעירה מבוקרים מעניק לטיל כושר תימ־ רון מוגבר, מהירות רבה יותר, זמן טי- סה קצר יותר וכן תחומי ירוט מוגדלים. לראש הנפץ הוספו רסיסים ועוצמת ה- פיצוץ גברה, כך שהשמדת המטרה אפ- שרית גם אם מופעל טכנולוגית אמינות היצור, אחידות של מערכות, בדיקות תוך־מערכתיות BITE) ומפשטים תהליכי תחזוקה מורכבים. אמינות הטיל, את עמידותו בתנאי שדה כוננות הסוללה גדלה גם היא בהתאם. מבנה הסוללה קיימים שלושה מבני סוללה בסיסיים, המיועדים לענות על אתגרים מערכתיים שונים. היחידה הבסיסית היא יחידת ההתקפה באופן עצמאי והיא בעלת ניידות גבוהה במיוחד. בדרו־כלל היא מהווה חלק ממבנה סוללתי. סוללה בסיסית מיועדת לענות על מרבית היעדים שנגדם מוצ- בים הטילים. סוללה מתוגברת־משולשת שימושי המערכת בשנים האחרונות התעצם האיום בת- חומים הבאים: מהירות, כושר תמרון, טיסה נמוכה ביותר בצמוד לתוואי הקר- קע ולוחמה אלקטרונית. המטוסים מסו- גלים לתקוף בגבהים נמוכים מ־ כשהם משמשים בתוואי קרקע להסתר־ תם מפני מגע עין, או בהסתתרות בין החזרי המב׳ימ מהסביבה — לוחמה אלקטרונית המיועדת לשבש את יכולת ההבחנה של המכ״מים הקרקעיים. \ מטרה בין פני הקרקע ועד לגובה רב ביותר. טווח המהירות שבו הוא מסוגל לעקוב אחר המטרה, גדול מטווח המהי- רויות של המטוסים הנמצאים בשימוש. כן הוא מסוגל לעקוב אחרי מטרות המ־ תמרנות בכל גובה. בשל הביות הפעיל למחצה על מכ״מ גל רצוף, יעילותו רבה במיוחד נגד מטרות בגובה נמוך. ן בנסיונות ירי, כבר הוכיח ההוק המשופר י אחוז אמינות גדול אף מזה של ההוק הבסיסי. היא יחידה גדולה יותר ובעלת יכולת פריסה וכוח אש גדולים יותר. מבני־ הסוללות השתים מופיעים בשרטוטים. MIM-23B הוק ההוק המשופר הוא טיל חדש לחלוטין, שתוכנן כך שיתאים לתצורה האוירודי־ נאמית של הטיל הישן. כהוק הבסיסי, כן גם הוא, מתביית על החזרי מכ׳׳מ בעל יכולת ניווט פרופורציונאלי. השי־ פורים הבסיסיים של דגם זה בהשוואה לקודמו הם השחרור המוחלט מבדיקות או תיקונים בשדה, עוצמת ראש־ נפץ גדולה יותר עם ריכוז רסיסים גדול ומ- נוע ראקטי־מוצק טוב יותר. נוסף לכך השימוש בטכנולוגיית חצאי־מוליכים, זינוק מהיר ומרחב פעילות גדול יותר. לטיל ארבע תת־מערכות עיקריות: מנוע וחוליית; חוליית ניווט; ראש נפץ הפעלה ובקרה. אורך הטיל המוטה המאקסימלית אמנם תפקירו המוצהר של ההוק ה- טיל משופר הוא הגנה על מיתקנים ועל נקודות חשובות, אר הטיל הוא רב־גוני, כר שניתן לפרוס אותו גם להגנה על אזורים רחבים. פריסת להגן על נקודות־מפתח כגשרים ושדות־ תעופה, ובו־בזמן להוות חלק מסוללה רגילה או משולשת, האחראית על בט- חונה של גיזרה גדולה. בצבאות המש- תמשים בטיל, מבנה הסוללות קשיח ואחיד. לסוללה רגילה לשת לירות בקצב מהיר לתוך מבנה מאסיבי של מטוסים. בעת הירי ניתן לטעון־ מחדש, במהירות רבה, טילים ובכך להגביר את עוצמת האש של הסוללה.(. המותקנות בכל שלבECCM מערכות של מערכת הסוללה מבטיחות עמידות מאקסימלית של המערכת בפני נסיונות שיבוש. התיחכום והוורסאטיליות של ה- מערכת מאפשרים תיאום ושיתוף־פעו־ לה ביו־סוללתי להגברת אפקט הרתעה והגדלת כוח האש בהגנה אזורית. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון, טיל נ״מ איעו רד־א״ רד־איי הוא טיל נ״מ הנישא בידי אדם ומיועד להגנה צמודה לכוחות ה- קרקע. בשנים האחרונות חל גידול מת־ מיד בחשיבות הכוח האוירי בשדה הקרב היבשתי. המטוסים והמסוקים המשחת־ פים בלחימה החלו טסים בגובה נמוך ביותר, כדי להתחמק ממערכות נ״מ קונוונציונאליות. הגידול במורכבות מע- רכות הנ״מ המערביות, גרם לצמצום במספר קני הנ״מ ליחידת כוחות קרקע. הדינאמיות והמרחבים הגדולים המא- פיינים מלחמת תנועה מודרנית, חייבו מערכות חימוש בעלות יכולת ניידות גבוהה. רד־איי, כטיל נ״מ אישי, בא למלא את החלל שבין נשק נ״מ מוללתי נייד )בחיל־האויר — טילי הוק וצ׳אפארל ותותחי וולקן( ובין נ״מ מיידי )כלומר שימוש מישני בנשק קל ובינוני של כו- חות הקרקע(. רד איי מקנה, יכולת נ״מ משופרת ומקצועית לכל חייל. בסוף שנות החמישים הגדיר צוות ל־ חקר־ביצועים בצבא ארה״ב את מעט- פות הביצועים של אותם כלי טייס המ- הווים סיכון מידי לכוחות היבשה הנמ- צאים בקרב. הדרישה היתה למערכת נשק, שבעזרתה יוכל חייל להפיל כלי טיס המסכנים אותו או את יחידתו ה- מיידית. דרישות נוספות היו פשטות ה- מערכת ואמינותה, כך שכל חייל יוכל להפעיל את הטיל, גם בלעדי הכשרה ממושכת. ב־ קם״ בחוזה הפיתוח, וכעבור חמש שנים, ב־ הצלחה והטיל נכנס לשימוש מבצעי ב- צבא ארה״ב. ב־ אמינותו המבצעית של הטיל, התעצם הייצור עד כדי וקצב זה נמשך עד סיום פרוייקט הייצור ב־ רר־איי בא באריזת משגר תד־פעמי. משקל הטיל, כולל המשגר משקל הטיל עצמו, בעת השיגור ק״ג. אורך המשגר 1.20 ידי מנוע ראקטי דו־שלבי. השלב ה ראשון מרחיק את הטיל לטווח של מ׳ מהיורה, כך שכאשר המנוע הראשי ניצת ומאיץ את הטיל, נמצא היורה מחוץ לטווח הסכנה. הטיל מונחה על־ידי 10 גלאי אינפרא־ אדום הנמשך למקור ה־ חום של מנוע המטוס. הכינון הראשוני של הטיל געשה ב־ עזרת כוונת־עין, אשר באמצעותה מפנה החייל את הטיל לכיוון הכללי של המט- רה. הטיל פאסיבי לחלוטין, ולכן, אינו מתגלה על־ידי המטרה הפוטנציאלית. ההנחייה העצמית עושה אותו לטיל ״ירה־ושכח״ מובהק. הטיל מאוכסן בתוך משגר גלילי. על המשגר מורכבים דרך קבע מערכות ה־ כוונת ובית־החדקים. מרכב זה, על הטיל שבו, מאוכסן בתוך מיכל עמיד. מיכל זה ניתן להצניח ולהסיע בכל רכב קרבי. קור קיצוניים ועד תנאי חום ולחות הטיל עצמו פועל בכל מזג־אויר, מתנאי מאקסימליים. משך הזמן הדרוש להוצאת הטיל והמשגר מהמיכל — שניות ספו- רות. הטיל אינו זקוק לאחזקה שוטפת ב- היותו בשדה. יחד גם המשגר, מהווה הטיל יחידה סגורה ומושלמת. הפעולה היחידה שיש לבצע כדי להביא את הטיל ליכולת ירי, היא להבריג יחידת מצבר ובקבוק גז פרון לקירור ראש הג- לאי האינפרה־אדום. )אם אין טיל נורה, ניתן לפרק את היחידה בלא לפגוע ב- טיל(. משנקבע כי קיים איום תקיפת מטו- סים, מסוקים או מטוסים ללא טייס, מוציאים את הטיל מן חמיכל. כאשר נודע על כיוון המטרה, וכי היא אכן מטרה פוטנציאלית, מבריגים את יחידת המצבר והמיכל, ומכוונים את הטיל ל- מטרה באמצעות כוונת אופטית. מערך שרטוטים המצוי על הכוונת, מאפשר הערכת המרחק, המיקום והמהירות של המטרה. הכוונת האופטית מותאמת ל־ תיפעול בכל תנאי הראות. בלחיצת כפתור מופעלת יחידת הסריקה. כאשר המטרה מתגלה על־ידי הראש והיא בטווח שיגור, מופעל זמזם ומרעד, הצמודים ללחי החייל, וניתן לירות את הטיל. עתה על המפעיל לכוון את הטיל לנקודה הנמצאת לפני המטוס. לפי הסי- מונים על הכוונת ובהתאם להערכת ה- מפעיל, עליו ללחוץ על ההדק והטיל מזנק למטרתו. לאחר השיגור משליכים את כל המשגר. בהגיח הטיל מהמשגר, נפתחות שתי רביעיות של לוחוני היגוי. הרביעייה הקדמית היא בעלת כושר תנועה, ומש- משת להיגוי הטיל. הרביעיה האחורית משמשת ליצובו. לטיל גילגול שמאלי ליצוב. בחרטום הטיל גלאי אינפרה־אדום, בעל זווית ריקה של 15° והוא עומד בעומס תימרת של הגלאי והטיל מיוצבים על־ידי מערכת ג׳יירו שגם היא נמצאת בחרטום. מא- חורי הלוחונים הקדמיים נמצאת מערכת ההנחיה ומתחתידז מנגנון המרעום; מא- חוריו נמצא מטען מתוחכם בעל עוצ- מה של ו טון דיוק הטיל כה מעולה, עד שאין צורך במרעום קירבה. בתחתית הטיל )בכל חציו התחתון(, מנועי הדלק המוצק המניעים אותו. הטיל רד־איי הוא מערבת אמינה, פשוטה ויעילה. העובדה שאיננו טעון טיפול או תחזוקה בשדה, ויכולתו לעמוד בכל דרך תובלה או הצנחה עושות אותו לכלי קרבי יעיל ביותר. פשטות התגובה ומהירותה, הופכים כל חייל בשדה הקרב למקור של אש נ״מ יעי- לה וקטלנית. הכנסת רד־איי למערך הצה׳׳לי, מר- חיבה בהרבה את היקף הכוחות המ- הווים איום לכלי טיס עויינים. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ׳ raU חמש דקות שנמשכו כנצח מאת אהרון לפידות המוסקיטו היה מטוס מיוחד במינו. לא רק בגלל שהיה בנוי כולו מעץ. המוסקיטו ייצג תפיסה חדשה לגמרי של מטוס: לא מפציץ כבד כמו ה־ ולא מטוס קרב קל כמו הספיטפייר — אלא משהו באמצע. אבי התפיסה של מטוס קרב הפצצה בינוני, תפיסה של- אורה פותחו לאחר־מכן מטוסים כגון הקאנברה הבריטי, הווטור הצרפתי ו- במידה מסויימת גם הפאנטום האמרי- קני. גם היום, כאשר חלפו יותר מ־ שנה מאז היה נווט מוסקיטו, מדבר אל״מ )מיל.( אריה רביב על המום־ קיטו באהבה רבה. ״בזמן שירותי כנספח צה״ל בלוג־ דון,״ הוא מספר, ״נתגלגל לידי ספר על תולדותיו של המוסקיטו. מתוך קריאה בספר למדתי להפתעתי כי ב- יסוד הרעיון של בנית המוסקיטו עמדה יזמת... ארגון הנגרים הבריטי! ״בימי מלחמת העולם השנייה מצאו עצמם נגרי בריטניה מחוסרי עבודה. לא היה דורש לתוצרתם. הם פנו ל- משרד ההגנה והציעו פוטנציאל תעשיי- תי גדול ולא מנוצל. פקיד בעל חוש הומור מפותח )הומור אנגלי, כמובן( הציע לנגרים לתכנן ולבנות מטוס מעץ. הם לקחו את דבריו ברצינות — וכך היה המוסקיטו לעובדה קיימת.״ המוסקיטו היה מטוס מעולה בזמנו. הכוונה המקורית היתה שהוא יהיה מ- עין ״מטוס חד־פעמי״, יבצע שלוש־ ארבע משימות — וזהו. אולם, חיל־ האויר שלנו, שהיה אז בראשית דרכו, חשב אחרת. כיוון שחיפש נואשות מטוסים מכל סוג ומכל מקור אפשרי — החליט לרכוש מטוסי מוסקיטו מעוד- פי המלחמה במחיר זול ביותר — ול- בסס עליהם את הכוח האוירי. נרכשו ארבעה דגמי מוסקיטו: MARK 3 דו־מושבי ומיועד לאמונים שהיה מיועד למשימות קרב הפצצה, 6 קיטו השחור, שהיה מצוייד במכ״מ מו טס ומיועד לקרבות לילה. סיפר אריה רביב: מאוד. זהו מטוס, שאינו מוכן לסלוח ״המוסקיטו הוא מטוס קאפריסי בשום אופן לטעויות. נצרף לתכונה הזו גם את בעיות המבנה שהחריפו עם הגיל — ונקבל מטוס לא בטוח ומסוכן לטיסה. מארבעת הדגמים של המטוס — היה המוסקיטו השחור המסוכן מכולם. בגלל המכ״מ — נפגם המבנה האוירו־ דינאמי של החרטום והדבר הכביד מאוד על תמרון המטוס בשלבים הקרי- טיים של הטיסה. הוא היה גם כבד ומסורבל מהדגמים האחרים — אבל הוא היה גם המטוס הראשון שבא ל- ענות על הבעייה של קרבות לילה. אימוני הלילה היו אז ממש בצע- דיהם הראשונים ולא ידענו בדיוק איך ״לאכול״ את זה. אחר צהרים אחד, בשלהי שנת מון לילה במוסקיטו השחור עם הטייס אלישע שמואל ז״ל. המראנו בשעה מייד עם ההמראה, ברגע בו עזבנו את המסלול והתחלנו לטפס לאויר — כבה אחד המנועים ונשארנו תלויים בחסדי מנוע אחד — בגובה נו להכניס פנימה את הגלגלים — אבל לא יכולנו לטפס אפילו סנטימטר נוסף אחד לגובה. המוסקיטו השחור, שגם בימים כתיקונם החזיק בקושי רב מ- עמד באויר — היה במצב נואש. התל- בטנו אם להמשיר לטוס בקו ישר ו- לנחות בחולות אשדוד — או לעשות הקפה מעל המסלול ולנסות לנחות עליו נחיתת־אונס, בחרנו באפשרות ה- מנוע הבודד שפעל. תור כדי הקפה שנייה והתחלנו לעשות הקפה על ה- הבחנו במחוג הטמפרטורה, שטיפס ב- מהירות ובהתמדה לעבר הקו האדום. תור זמן קצר ביותר הגיע לקצה הסקא- לה — טמפרטורה של היה, כמובן, קירור מים — אליהם נו־ סף נוזל בשם גלייקול, שתפקידו היה למנוע קפיאת המים בגובה רב. נוזל הקירור הירוק החל לצאת מכל החרי- צים והסדקים. המנוע רתח — והנוזל הותז על השמשה והפר אותה לירוקה. ההרגשה שלנו היתה נוראה. ההקפה נמשכה — לפי הרגשתי אז — שנה והצי, ונדמה היה, שלעולם לא נגיע אל תחילת המסלול. סוף־סוף, לאחר מה שנראה כנצח, גמרנו את ההקפה. ניסינו להוריד גלגלים — אבל זה לא הלר. לא היה מספיק כוח וזמן. צפנו לאודר המסלול כאשר גם המנוע השני שלנו שבק חיים לכל חי — ו- נתקענו בשדה התירם שהיה בסוף ה- מסלול. הנחיתה היתה מושלמת. מלבד הפרופלרים שהתעקמו — לא נגרם למטוס שום נזק. ממש לא ייאמן. מייד עם הנחיתה פתחנו חופות ו- נמלטנו, כל עוד נפשנו בנו, מחשש ל- דליקה )המטוס מעץ!(, אשר למזלנו לא פרצה. שנינו יצאנו ללא סריטה! מאוחר יותר פתחו את גלגלי המטוס וגררו אותו חזרה לליין. אי־אפשר היה להבדיל בינו לבין שאר המטוסים, מל- בד הפרופלרים המעוקמים. כשהצצתי בשעון הסתבר לי, שעב- רו חמש דקות בלבד מאז ההמראה. לפעמים גם חמש דקות הן נצח. 11 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון להנחית־ ויהי מה מאת רוך הדר ״שנת האויר קטן עוד יותר ומעטים בו ה- טייסים. אחת מטייסות הקרב המעטות שעמדו לרשות חיל־האויר באותן שנים היתה טייסת ספיטפיירים בבסיס צפוני, שעליו פיקד עייזר וייצמן. המספר, רס״ן )מיל( שלמה הגני, טייס הקרב הקשיש ביותר של חיל־ האויר. עד לפני כמה חודשים ניתן היה עדיין למצוא אותו בטייסת הסקיי־ הוקים שלו. מדי שבוע התיצב בטייסת והמריא. עד שבאו ואמרו לו: ״חביבי, צר לנו. תראה, אתה כבר בן שנה באויר, תן ציאנס לצעירים.״ כ־ סה ושני אותות מופת נזקפים לזכותו. העיטור הראשון — על טיסה שביצע בשנות החמישים. את השני קיבל ב־ זכות פעילותו כטייס־קרב בטייסת סקיי־ חוקים במלחמת יוס־הכיפורים. בקיבוצו, גן־שמואל, מצאנו את שלמה עסוק באחת מעבודותיו, כחבר בצוות תכנון ובנייה של המשק. ״אתה שואל אותי על הטיסה המר- תקת ביותר שלי? טוב. צריך לחשוב,״ הוא אומר בחיוך רחב. ״בסופו־של־ דבר יש לי כבר כמה שנים באויר ו־ גרתיות בהחלט. בדרר־כלל, רע לך, הטיסות הן שי־ ״נחזור לשנת תקת בספיטפייר, שכבר אז היה מטוס לא־צעיר, אם ניתן לומר כך עליו ב- עדינות. בשלהי אותה שנה, בצפון ה- ארץ, שימשתי כטייס־מדריך של הטיי- סת. מדי בוקר נהגתי לקחת את החב- ריה הצעירים שהגיעו מקורס הטיס, המתקדמים יותר, ועלינו לאויר לחת־ אמן. אותו בוקר נראה בהיר מאוד, אויר נקי ללא רוחות מיוחדות. חשבתי לעצמי, עוד יום־אימונים יעבור עלי. אבל, להפתעתי, לא כך היה. כרבע־ שעה לאחר שעלינו לאויר, אני מרגיש לפתע, שהגה הגובה שלי נתקע. הייתי כבר בגובה של כוח רב להזיז את הגה הגובה, אולם הוא לא נענה. היבטתי בלוח־השעונים, השעונים הראו שהכל כשורה. החלטתי להתקשר לבסיס ולהתייעץ. הייתי עדיין בגובה רב והמקזז, שבאמצעותו מייצ־ בים את המטוס, עזר לי לשמור על האיזון. ״בינתיים, בבסיס החלה להתעורר ב- הלה. מפקד הבסיס, עייזר וייצמן, סגנו, מוטי הוד, ועוזריהם, רצו למגדל הפי- קוח והתחילו לעוץ לי עצות. כל משך אותו הזמן אני יושב בתא הטייס ולא שוב את קולו של עייזר קורא לי: יודע מה לעשות. פתאום, אני שומע ׳הגיג, קפוץ, עזוב את המטוס. חבל עליך. .אתה שומע?׳ אמרתי לו, שאנ- סה לנחות. תוך כדי כר הנמכתי לעבר הבסיס. הודעתי בראדיו, שאנסה לה־ ביא את המטוס לבסיס. המטוס הנמיך ואני אומר לעצמי, הניג, אתה הולך להנחית את הספיט, ויהי מה. החלטתי, שיש אפשרות לקחת סיכון ולנסות ל־ הנחית אותו. מטוס באותם ימים, אפי- לו גרוטאה, היה עניין יקר מאוד ולא רציתי לאבד אותו. לקראת הנגיעה, כשאני כבר מיושר בציר המסלול, ני- סיתי להרים קצת את האף, ופתאום נעשה לי שחור בעיניים: חרטום המ- טוס ירד והמטוס קיבל זווית צלילה חדה. ״שוב נשמע קולו של עייזר: ׳הניג, בפקודה, קפוץ, עזוב את המטוס!׳ אבל כבר לא נותר לי זמן לקפוץ. כי הגו- בה כבר לא היה מספיק. המטוס ה- נמיך, עם האף לתוך מסלול ההולך ומתקרב. עצמתי את עיני, ואמרתי ל- עצמי — זה הסוף. לפתע, חבטה עזה, הספיטפייר נחבט במסלול, התאזן עליו והחל לרוץ קדימה. אני פותח את העי־ ניים והנה אני על הקרקע והמטוס רץ על המסלול בזיגזגים. יישרתי אותו וע- צרתי. לא יאומן, מילמלתי לעצמי, כולם רצו אלי, כל מי שהיה בשטח — לח- זות בפלא. ניצלתי, נשמתי לרווחה. ״היתה זו הפעם הראשונה, לפחות בארץ ובחיל ־האויר שלנו, שמטוס ספיטפייר נחת בשלום עם הגה־גובה תקוע, וללא פגיעה בטייס. עייזר אמר לי: ׳הניג, אתה הולך לקבל אצלי צל״ש.׳ לא האמנתי, ושכחתי את ה- דבר. אחר כך התברר שבגלל טעות של הטכנאי לא הוכנסו פינים כלשהם ב־ מערכת הגה הגובה )בספיטפייר הגה גובה מיכני( ולכן ההגאים נתקעו. ״כעבור כמה חודשים אני מתייצב בלשכת הרמטב״ל, רב־אלוף! משה דיין, ומקבל מידיו את צל״ ש הרמטכ״ל, ששונה לאחר הראשון שלי.״ בעיטור המופת השני שלו זכה, כ- אמור, שלמה הגני )הניג( לקבל בעק־ בות פעילותו והתנהגותו, שצויינה ל- מופת, במלחמת יום־הכיפורים, שבה לחם כטייס הקרבי הוותיק ביותר. 12 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון כן ה ומיץ המסכ׳׳ל הסורי סיפור אות המופת של ל׳ מאת רון הדר כאשר יוצא טייס לגיחת הפצצה בעת מלחמה, לעתים רחוקות בלבד ניתן לו לדעת מראש את ערכה הסגולי של משימתו במסגרת הכוללת. בדרך־כלל הוא יוצא לתקוף את היעד בהתאם לפקודת המבצע שקיבל, מבלי שיידע כיצד משתלבת תקיפתו בתמונה ה־ כלליית. לאחר שפגע ביעד, אין הוא יודע, על־ פי רוב, את תוצאות הפגיעה והשלכותיה. אבל ישנם מקרים בודדים, שבהם יוצא טייס לגיחה בעלת חשיבות מיוח- דת, כאשר ברור לו שלהצלחתו או ל־ כשלונו תהיה השפעה ממשית וישירה על כל שדה המלחמה. לנוכח אחריות אחד, מתגמדים רגשות כמו פחד או כזו, המוטלת על כתפי לוחם בודד יצר הקיום, והנכונות להסתכן כדי ל- עמוד במשימה בכל מחיר מגיעה לשי- אים עליונים. גיחה כזאת בדיוק זומנה לל׳ בבוקר ה־ השלישי של מלחמת יום־הכיפורים: תקיפת המטכ״ל הסורי בלב דמשק. על הביצוע המעולה, נחישות ההחלטה ויכולת ההובלה שהפגין בטיסה זו קיבל ל׳ לאחר המלחמה את אות המופת. ״סיפור המעשה: ב־ מטוסים לתקיפת המטה הכללי הסורי בדמשק. במהלן־ הטיסה, נקלע המבנה את הטיסה לבלתי־אפשרית כמעט. ל׳ לתנאי מזג־אויר קשים ביותר, שהפכו החליט להמשיך, ולהוביל על אף שהדבר היה בריר בסיבון ובגילוי מוקדם על־ ידי האויב. המשימה בוצעה ביעילות והמטרה הותקפה.״ היומיים הראשונים של המערכה ב- חזית הצפון היו מהקשים ביותר שידע צה״ל מעודו. לנוכח צבא סורי עצום ומאורגן, שתיפקד כמכונה מותאמת ו־ משומנת עמדו כוחות ישראלים קטנים בהרבה, שכבר נחלשו אחרי יומיים רצו־ פים של לחץ והתשה. כמו־כן עמד הצבא הירדני ליד גבולותיו והמתין ל־ הכרעה בחזית בטרם יצטרף אף הוא. חיל־האויר עסק מזה יומיים בהקזת דם הדדית עם כוחות השריון הסוריים 13 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון פגיעה ישירה במטכ״ל הסורי בהפצצת הפאנטומים של חיל-האויר במלחמת יום-הכלפורים הפורצים. אבל כעת הוברר, שכדי לעצור את התמנון לא די להכות ולח- תוך את זרועותיו: יש לפגוע בראש עצמו, קרי־במטכ״ל הסורי. היה ברור, שפגיעה מוצלחת תשבש את יכולת הפיקוד הסורית, תפגע בתיאום בין יחידותיו ותגדיל בקרבם את האנדרל- מוסיה וערפל הקרב. לא פחות חשוב — יהיה בכר משום איתות חד לירד־ נים: היכבדו ושבו במקומכם, כי הנה הולר הגלגל בחזית הצפון ומתהפך. המלחמה מצאה את ל׳ — משרת באחת מטייסות הפאנטומים. כר אירע שהמשימה של הובלת המבנה לתקיפת המטכ״ל הסורי הוטלה עליו. לא היתה זו גיחה פשוטה. המטכ״ל הסורי ישב במחנה בלב דמשק, במרכזו של אזור מלא וצפוף של תותחי נ״מ לסוגיהם וטילי קרקע־אויר. כאילו כדי להוסיף על הקושי, היה מזג־האויר באותם ימים עויין במיוחד — עננים, סערות ורוחות עזות. לטוס ככה... זה שגעון נזכר לי: ״בשעות בוקר מוקדמות של אותו יום, התשיעי באוקטובר, הת- כנסנו בחדר־התדריכים, כל הטייסים והנווטים. עברנו על המפות וסיכמנו כל מה שצריר. אני איישתי את הצוו- תים למטוסים וידעתי שאני יכול לב־ טוח בכל אחד ואחד מהם. היכרתי או- אחד. כל הזמן רצה מחשבה אחת תם אישית וידעתי למה מסוגל כל בראש שלי, שלטוס ככה, מלא בפצצות, ללב סוריה, לדמשק, זה שגעון. לקראת סיום התדריר קם מפקד ה- בסיס דאז, ונתן תדריך קצר משלו. בסי- כום דבריו אמר, ואני זוכר את הדב- רים כאילו נאמרו רק אתמול: ׳זיכרו שהצלחת המשימה פירושה שבירת מר- כז העצבים של הפיקוד הסורי. כשלון עלול לגרום להוספת שמן למדורת ה- מלחמה׳, כשסיים את דבריו ראיתי שמ־ אחוריו עמדו כמה מפקדים מהדרג הגבוה ביותר בצה״ל. לא היה ספק שה- משימה הזו היא בעלת חשיבות עליונה. כשיצאנו מהדר־התדריכים הרגיש כל אחד את כובד האחריות על כתפיו. בדקתי את המטוס בקפדנות לפגי ה- טיסה. שוב ושוב שאלתי את עצמי מה שכחתי. היה לי קצת חשש מחגורת הטילים המקיפה את דמשק. מהנ״מ לא חששתי כלל, אבל עם הטילים הייתי ׳מיודד׳ אחרי הנסיון של היומיים האח- רונים. היה גם קצת חשש מהבלתי־ צפוי, מהקושי של המשימה העומדת להתבצע. אתה יודע, שכל טעות בני- ווט, אפילו בקילומטר יאחד, עלולה לי- צור בעיות.״ המבנה שיצא לתקיפה כלל, אומנם, כמה מטוסים, אבל היה ברור שעיקר הקושי והלחץ הם נחלת מספר אחד: הוא המוביל אחריו את הכוח ועליו שטח. עליו האחריות להביא את כל לקחת החלטות בהתאם לנתונים ב־ המבנה ליעד. לנוכח הסיכונים הגבוהים לאורך הנתיב ובאזור המטרה, היה לו ברור, שכל החלטה מוטעית שלו עלולה לעלות בחייו של מישהו מבני המבנה. אל המטרה ויהי־מה ״עלינו למטוסים והמראנו. עכשיו צריך לדעת להתרכז במשימה עצמה, לחשוב מה אני עושה במהלר הבא. אני מתפקד כמו מכונה: יד על הסטיק, העיניים בשעונים, מרוכז במה שקורה עכשיו. בקלות ניתן להגיע למצב של חוסר ריכוז, כשאתה מתחיל להרהר לך. קצת קשה לעשות תרגילי יוגה והרפייה באויר. פשוט צריך להתגבר על הפחד, להדחיק את המחשבות, ו- להשקיע את כל השכל והנסיון שלך בביצוע חלק של המשימה. ״נכנסנו לשטח האוייב. בתחילת ה- דרך היה מזג־האויר סביר וניתן היה להמשיך אבל מזג־האויר הלך ונעשה גרוע — רוחות עזות ועננים שיצרו תנאי טיסה בלתי נסבלים והגבירו מאוד את הסיבון להתגלות על־ידי האוייב. הגענו לאזור מכוסה כולו עננים ואי־ אפשר היה לנווט מכאן והלאה. היה לי ספק רב אם נגיע לנקודה שתיכננו ואם נמצא את המטרה. היתה הרגשה ש־ עם הראש בקיר. נזכרתי בדבריו של מפקד הבסיס על חשיבות המשימה לגבי 14 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון המצב בחזית כולה. החלטתי לקחת סי כון ופסקתי בקשר שאנו ממשיכים ל- טוס אל המטרה ויהי־מה. במקום לצאת במקום שתוכנן, יצא־ אנו מהעננים במקום אחר. התברר לי שהיתה סטייה בנתיב. למרבה המזל ה- כנתי לי אלטרנטיבה להזדהות ומצאתי אותה, כי אחרת המשימה היתה אבו- דה. התקרבנו וגילינו את דמשק — מין עיר־כפר ערבי גדול. חשתי את השקט באויר. קשה להסביר את האוי־ רה הזאת. הכוונה היתה ליפול בהפת־ עה עד כמה שניתן על בנייני המטכ״ל בדמשק. ובאמת היתה הפתעה. חלפנו על־פני עמדת נ״מ, שסובבה את ה- קנים ולא הספיקה לירות. טיל כתף סטרלה חלף באויר סמוך למטוס שלי ועבר הלאה. הגענו ליעד. נכנסתי רא- שון ליעף ואחרי שאר המבנה. ההפ- תעה היתה מלאה והסירנות הסוריות לא פעלו עד שפגעה הפצצה הרא- שונה בתוך המחנה. כל אחד מאיתנו זרק כמות נכבדה של פצצות וניכרו פגיעות טובות. ויתרתי על יצר הקיום שלי כעת המשימה היתה להתרהק הכי־ מהר. ההפתעה היתה מאחורינו. לפתע התחילו עשרות כלי נ״מ צפופים לי- רות עלינו בלי כל כיוונון. פטריות אש עלו לשמיים. ביציאה נפגע מטוס אחד שלנו פגיעה ישירה ונפל בשטח ה־ סורי. מטוס שני החל להעלות עשן אחרי שנפגע בכנף, מאחור, ובמנוע. דהרנו יחד עם המטוס הפגוע חזרה הביתה. הלב נצבט לי כששמענו אותו בקשר לאורך כל הדרך. אני לידו, ב- מרחק כמה מאות מטר, ולא יכול ל- עזור לו. מלבד ייעוץ בקשר. חשבתי כל הזמן רק איך מגיעים לגבול שלנו. ידעתי מה זה כלא, שבי סורי. שמעתי סיפורים מעוררי פחד. אתה לא יושב בשקט בקוקפיט כשאתה מעל שטח סו- רי. לבסוף הצלחנו כולנו לצאת ב- שלום, כולל המטוס הפגוע. על מה חשבתי בזמן הגיחה? קצת קשה לחשוב כיום על אותם רגעים. למעשה, ויתרתי על יצר הקיום שלי. עצמך. מתערבבים אצלך עוד דברים: באותה שעה אתה לא חושב רק על החשיבות הגדולה של המשימה הזאת, ההשפעה של ההצלחה על צה״ל כולו. כן, גם על זה אתה חושב, אפילו אם זה נשמע קצת מליצי וקצת פאטריוטי. גיחתו זו של ל׳ השיגה את מטרו- תיה. כבר באותו יום החלו להי- ראות תוצאותיה בשטח: הפיקוד הסורי החל לגלות חוסר אירגון ומבוכה. צה״ל כולו, עם חיל־האויר, עבר למי־ תקפת־נגד ובתוך כמה ימים זכה לנצי חון מוחץ על כוחות האוייב הסורי. ״אחרי המלחמה באו אלי ואמרו לי. ׳אתה תקבל אות המופת.׳ למען ה- אמת, כשקראו לי, שאלתי מה פתאום אני. למה לא מישהו אחר? הטיסה היתה החרדה של כולנו, טייסים ונוו־ טים כאחד. כשנקראתי לקבל את ה־ עיטור עמדו לי דמעות בעיניים, אף שאגי לא סנטימנטלי בכלל. היו שם הרבה לובשי מדים ואזרחים בני המש- פחות וחסרו לי כמה בחורים, שלא זכו לגמור את המלחמה הזאת.״ את המבחן האמיתי הראשון עבות• מאת סרן ע׳ ״שתיים זה עשרים וחמש מטר ב- שעה חמש.״ נבון, גם אני ראיתי את הפגיעה ומספר אחד דייק בדיווח. זוהי התוצ- אה השלישית שלי ביעפי ההפצצה. אני משלים את היציאה מהיעף, האף מעל האופק, בפנייה שמאלית קלה. איפה שני המטוסים האחרים מהמבנה שלי? הנה ״אחד״ בצלע עם הרוח... רגע... והנה שלוש נכנם ליעף. אגקיי. כולם במקום. ג׳אבל מערה נמצא כעת מאחורי, מימין זה ג׳אבל הילל, ועל האף, קצת בצד שמאל ולמטה, נראה גם ג׳אבל ליבני — יותר יקטן מהאחרים, אבל בולט מאוד בצבעו הכהה על רקע החו- לות הצהובים של סיני. אני בצלע עם הרוח. צריך לדווח ב־ ראדיו ולהעביר מפסקים ליעפי הריקוט. ״שתיים — עם הרוח.״ כעת מפסקים: להוריד השפלה ב- כוונת... בסדר. מפסקי חימוש מופעלים... עכשיו כולם בסדר. זהו, אני מוכן לה־ כנם. מזמן כבר לא ריקטתי, מעניין איך אפגע. אני משהה עוד רגע את הורדת האף, כדי שהיעף יהיה תלול יותר... 15 ; - - ^ ״ 15 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון נורית לחץ השמן נדלקה. זה לא יכול להיות, אני בטח טועה. אבל, לא, הנורית ממשיכה לדלוק. אני מיישר כנפיים ומושך למעלה. תקלת לחץ שמן זו תקלה חמורה מאוד ואני עדיין משתעשע בתקווה שזה סתם קצר חש־ מלי בחוטים, כלומר, שזו אזהרת־ שווא ולא תקלה אמיתית.אם התקלה אצלי אמיתית אז עוד מעט המנוע יתקע ומה שישאר לי זה רק לנסות לבצע נחיתת־ אונס בשדה הקרוב, בתנאי שאצליח להגיע אליו. אני חייב לרווח שעזבתי את המבנה. ״לשתיים נדלקה נורית לחץ שמן. משכתי לגובה, כיוון צפון.״ ״שתיים מאחד״ — זה המוביל. ״שומע חמש״. ״מקום שלך״. ״מעל הכביש. כיוון צפון.״ ״קשר עין.״ זהו. עכשיו המוביל יצטרף אלי, ל- מקרה שאצטרך עזרה. השדה הקרוב ביותר זה שדה אל־עריש, הנמצא הרבה צפונה ממני. אפשר להטיס את המטוס הזה כשהמנוע תקוע, אבל אז איבוד הגובה מהיר מאוד ואני לא בטוח שאצ- ליח להגיע עד השדה. בינתיים הכל עדיין בסדר. הגובה רות בצפון אפשר לראות את אל־עריש ככתם כהה על החול. המנוע מתחיל לחרחר. זהו זה — זוהי תקלה אמיתית. ננסה לזכור את כל נתוני המנוע. בדרר־כלל שוכחים להס- תכל על המחוונים בדקות האלו, ואחר־ כך יש בעיות לתחקר את התקלה. אני אזכור את כל הנתונים: הסל׳׳ ד עדיין גבוה, הטמפרטורה בסדר, יש קצת עשן בתא. רק שלא תפרוץ לי כאן אש. והנה זה בא: הסל״ד יורד ויורד ואיתו נופלת הטמפרטורה. כעת מד הסל״ד מורה אפס. המנוע עומד לגמרי. ״לשתיים כבה...״ אני לא שומע את עצמי באוזניות. כלומר, אין גם שידור החוצה. אהה, זה ברור, בלי מנוע אין מתח. אוציא את גנראטור החירום. אסור להתבלבל בי־ דיות. הנה ידית הגנראטור — משיכה — זהו, הוא בחוץ. נוריות האזהרה נדלקות מחדש והראדיו עובד שוב. ״אחד משתיים — חטפתי קאט. אני ממשיך לאל־עריש.״ ״רות, אני מעט אחריך.״ הגובה כעת 230 כבר מתחילים לראות את המסלול נראה אם אגיע. מה זהי! הסטיק תקוע. המטוס מגלגל שמאלה ואני לא מצליח ליישר אותו. אהה, ברור — אין לי גם לחץ היד־ ראולי. אני מחפש את ידית ההגאים בחירום. משיכה, זהו — הסטיק מגיב ואני מיישר את המטוס. בעת אני רואה את המסלול בבירור, לא השלכתי את כל הגרר התלוי מתחת אבל עדיין לא בטוח שאגיע, רגע, עוד לכנפיים. אני מושך בידית ההשלכה — חבטה קלה, ועכשיו המטוס נקי לגמרי. ״אחד משתיים — השלכתי את כוורת הראקטות.״ שיסמן לעצמו את המקום כדי שייד- עו אחר־כך איפה לחפש אותה. ״רות, אתה חושב שתגיע?״ ״חיובי, בינתיים.״ כנך ימין כבדה מאוד עכשיו והמ- טוס נוטה לגלגל ימינה. קודם הוא היה מקוזז למצב מאוזן. עכשיו, לאחר שהשלכתי את הכוורת מכנף שמאל, המטוס לא מאוזן וכנף ימין כבדה יותר. צריך לקזז שמאלה כדי לאזן אותו מחדש אבל המקזז לא עובד על גנראטור ה- חירום. הכנף ממש כבדה וקשה לאזן את המטוס על־ידי לחץ רצוף על הס־ טיק לצד שמאל. בעצם עוד לא דיווחתי לשדה אל־ עריש שאני מתקרב אליו לתהליך חי- רום. אני עובר לערוץ החירום: ״אל־עריש מ... נחיתת־אונס מדרום.״ ״רות, קיבלתי״. המגדל הגיב מיד. כנראה שהמוביל כבר דיבר אתו. רק שירחיק בשבילי את כל המטוסים מן ההקפה ומן המסלול כי לתמרן בלי מנוע אני בטח לא יכול. יש כל מיני דיבורים בראדיו. אני מתעלם מהם, כי הם רק מפריעים להתרכז, ומש־ איר למוביל לנהל בשבילי את הרדיו. הגובה בטוח שאצליח להגיע. ייתכן שאצטרך לנטוש. אם לנטוש, אז מספיק מוקדם כדי שאוכל להיחלץ מהמטוס אפילו אם משהו בתהליך הנטישה יסתבך. לא, אני לא אנטוש. איך אספר אחר־כך בבית שזרקתי מטוס? אני מוכרח להגיע. אוריד את הגלגלים מאוחר ככל האפשר כדי לטוס בינתיים עם גרר מינימלי. מה שהכי־חשוב זה להמשיך לעבוד מסודר. הגובה פיד על מהירות גלישה נכונה כי ככה מרוויחים הכי־הרבה טווח. ״שתיים מאחד״, — זה המוביל. ״חמש.״ ״איך זה נראה לך?״ ״אני חושב שאגיע.״ בעצם אני כבר כמעט בטוח שאצליח להגיע. צריך לבדוק רוח. ״אל־עריש משתיים.״ ״חמש.״ ״מה הרוח?״ ״חמש־עשרה קשר צולבת משמאל.״ זה לא טוב. רוח שמאל מחריפה את הנטייה של המטוס לגלגל ימינה בשעת הנחיתה וכבר עכשיו יש לי בעייה של נטייה לגלגול ימינה. אני עדיין נמוך מעט. המהירות בסדר ואני על המשך ציר המסלול. אגיע בסדר. אגקיי. זה הזמן להוריד גלגלים. הנה ידית החירום — רגע, קודם צריו להו- ריד את ידית ההורדה הרגילה. משיכה בידית החירום ואני מרגיש שהגלגלים שני הגלגלים הראשיים ננעלו. הגובה יוצאים. המחוונים שלהם זזים — הופ, 2,000 עדיין לא נעול. צריך להגדיל מהירות כדי שיינעל, אבל אז אפסיד גובה ולא אגיע. אפשר לגרום לנעילה גם על־ ידי ביצוע ״ פה בסטיק, נשמעה חבטה קלה, והמ־ חוון• מראה שהגלגל נגעל. הגובה כעת גבוה. אני מוריד את האף לתחילת מסלול ומגדיל מהירות. אני נסחף ימי- נה וצריך להוריד את כנף שמאל. זה קשה בגלל שכנף ימין כבדה כל כך. השקיעה גדולה. אשבור את הגלישה בגובה אני על הציר ודוחף רגל ימין כדי ליישר את המטוס עם ציר המסלול. הלחץ על הסטיק לכיוון ימינה עצום. המסלול מת־ קרב די מהר. זהו, זה הגובה לשבור את הגלישה. למשיכה בסטיק אני צריך את שתי הידיים. האף עולה אבל קשה להר- גיש אם השקיעה נעצרה. כן, זה בסדר. כעת אני כמעט מיצב את המטוס מעל המסלול. טראח! פגעתי במסלול עם גלגל שמאל, כמו שרציתי, אבל עכשיו אני נסחף במהירות ימינה. כנף שמאל עולה, אני כבר קרוב לשפת המסלול הימנית ורואה את פנסי תאורת המסלול חולפים במהירות. אני מוכרח לאזן את המטוס מיד. אני דוחף בשתי הידיים את הסטיק שמאלה וקדימה כשאני נעזר בברך ימין כדי לדחוף אותו. רגל שמאל דוחפת את הדוושה עד לסוף המהלך שלה. זהו, המטוס מתחיל להתיישר. עברתי כבר חצי מסלול והמהירות עדיין נור- אית. אני מוכרח לעצור. כבר אין מתח במטוס ואי־אפשר להוציא את מצנח העצירה. עד עכשיו לחצתי רק על בלם שמאל. כעת אפשר ללחוץ גם על הימני. סוף המסלול מתקרב והמהירות עדיין גבוהה. מצד שמאל נשמעות דפיקות ומורגשות רעידות: כנראה שגלגל שמאל התפוצץ. עכשיו המטוס מתחיל לסחוב שמאלה ואני לוחץ בכוח על בלם ימין. המטוס מאט וכעת הבלמים כבר לא משפיעים. קצה המסלול מגיע. המטוס ממשיך להתגלגל לאיטו, עובר את קצה המסלול ונעצר בבוץ .שאחריו. מסביב כבר מתרוצצות מכוניות כיבוי האש ואני מסמן להם להרגע ולהתרחק ממני. רק זה חסר לי עכשיו — שיתחי- לו להתיז עלי קצף או יפעילו בטעות את כסא המפלט. אני פותח את החופה. הנה השקית עם סיכות האבטחה של הכסא... בסדר, הנה החורים... אני מקווה שהכסא מאובטח עכשיו בסדר. הכבאים מביאים סולם ואני יורד לאט־לאט מן המטוס. אוף, כמה שרועדות לי הרגליים. אני על האדמה. גחון המטוס מרוח בשמן והוא נראה די מצחיק, ככה, תקוע בבוץ, אבל העיקר שהוא שלם. זהו זה. אני חושב שאת המבחן האמיתי הראשון שלי עברתי. 16 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון מאת אורי עמית כאשר יוצר אלוהים אדם חדש, הוא נוטל את המרקחת ומוזג לתוכה מעט מכל דבר: קצת יופי וקצת חכמה, קצת תמימות וקצת רשעות, קורטוב כשרון ציור וקורטוב כשרון שירה — פחות או יותר מידה שווה לכל בני האדם. לעתים הוא טועה ומוזג מאחד הסוגים הללו מנה גדושה מדי או פחותה מדי. במקרה זה מוצאים אנו בקצה האחד את הגאונים בתחום מסרים ובקצה השני — את המפגרים. כר, כנראה, קרה גם במקרהו של סגן ס׳יי. בעת שמזג לו אלוהים מצלוחית כשרון הטיסה, הוסחה דעתו לרגע והמנה יצאה גדולה מעל ומעבר. אפשר שהשעה היתה קצת מאוחרת ואפשר שרוח נדיבות נחה פתאום על אלוהים — כך או כר, הבחור שלנו זכה בנתח גדול בהרבה מזה שזכו בו האחרים. לומר את האמת, ההסבר הזה נראה גם לנו קצת דחוק להצטרף למשפחה המובחרת של טייסי חיל־האויר. אחר־ וקצת צולע. אבל מה לעשות — רק כר יכולים אנו להסביר כר באו מבחנים נוספים, ובסופם התייצב בשערי ביה־ הספר לטיסה. מכאן היתה דרכו סלולה. כחניר, היה טיפוס שקט ורציני והצטיין בהקשבה ובשקדנות, ובכר שלעיתים רחוקות הוציא ציון פחות מ״טוב״. בדיר כלל נטה להיות שתקן ומסוגר, צוחק לעתים קרובות, אר אינו ממהר להת- רועע. בלטה מאוד הרצינות, שבה התייחס ללמודיו. והיו שאמרו: אילו כל חניר המגיע לבית־הספר הטיסה היד, לוקח את הדברים כפי שס׳ עושה, היה מספר הבוגרים כפול. כטייס סקייהוק צעיר, הראה מייד שיש לו הרבה מה להציע באויר, אבל מעט מאוד על הקרקע — אם נתעלם ממאבקיו העזים לקבל עוד גיחה ועוד גיחה. זאת היתה ממש תופעה. כל עוד נתנו לו לטוס את מנת הגיחות היומית — לא התאונן וכמעט שלא עשה גלים. צריר לשרוף את פחי־האשפה? — תטילו עליו והוא כבר ישרוף. 0 •׳, יאיים׳ מארץ ה׳א״ס את התופעה הזו: בחור שתקן ומופנם, הופעה די מוזנחת ולא מרשימה, בלי כשרונות מי־יודע־מה, אבל באויר — אשף קרבות־אויר ו׳׳אייס״ אמיתי, מהסוג שכמעט לא פוגשים בחיל שלנו. זהו סי. בחור צעיר הנמצא כבר כשנה בטייסת לפני שהגיע לטייסת זו הספיק לטוס על כפיר ועל סקייהוק. קצת לפני זה עוד היה גימנזיסט, שסחב כל בוקר תיק עם מחברות לבית־הספר המקצועי ״אורט״ באשקלון. לר תדע על בני־אדם. מי היה מאמין רק לפני כמה שנים ספורות, שהבחור הזה יהפור להיות אחד הטייסים המעולים בארץ ויטיס את המטוס הטוב ביותר בעולם — פאר חיל־האויר הישראלי — אף אחד. כגימנזיסט, לא נתן מעולם שום רמז בכיוון הזה. היה נער ככל הנערים. כולם השתוללו ועשו רעש — גם הוא לא היה צדיק גדול. הלכו לשחק כדורסל או כדורגל — הלר ושיחק. אפילו הצליח להוכיח, שבתחום הזה של משחקי הכדור לא קיבל אף טיפה עודפת של כשרון. בסר־הכל היה בחור רגיל, די מוצלח, אבל לא כוכב בשום תחום. בעצם בתכונה אחת ניתן היה להבחין כבר אז: הנטייה של ס׳ והיכולת שלו להתמקד בנושא מסויים וללמוד אותו לעומק. הרצינות ומידת ההקדשה העצמית שלו כלפי הנושא שבחר היו בהרבה מעל המקובל בקרב בני גילו. בשמינית, למשל, כשפרצה מגיפת ה״הונדות״ ולכל נער שלישי בכיתתו היה אופנוע קטן כזה, נהגו כולם ואף הוא לתקן את האופנועים בעצמם. לא היה לו, לסי שלנו. אף מתחרה ביכולת לפרק ולפשפש בקרביה הפנימיים ביותר של המ- כונה הוא קרא ספרות מקצועית, הלר וישב בבתי־מלאכה, שאל חברים ועשה נסיונות משלו. פניו, כרגיל, היתה עליהם הבעה של פיזור נפש וחוסר התרכזות בשיחה ועיניו שוטטו תמיד לצדדים כאילו בחוסר עניין. אבל רק היה מישהו נוגע בנושא ״שלו״ והוא היה נדלק כולו, מתעורר ולובש חזות אחרת. ״ילד טוב ירושלים״ לקורס הטיס הגיע כדיר שהגיעו רבים אחרים. מכתב מחניף המודיע לר כי עמדת במבדקים ונמצאת מתאים אם זה לשטוף את חדר־התדריכים? — אין בעיות. אבל שמישהו רק העלה את האפשרות, שאולי לג׳ או לע׳ מגיע לטוס לפניו: הבחור שלנו היה נלחם על שלו בקטנוניות של זקנה קמצנית, שמצאה בסופרמארקט בקבוק שמן עם תווית מחיר ישנה... היתה אותה תקופה קצרה שרגלו נשברה וגובסה והרופאים אסרו עליו לטוס. האגדות טוענות שה- רגל נתרפאה במידה שהתירה לו לטוס, בתור שעות ספו- רות בלבד, וזה היה הרבה יותר מסתם נס רפואי. אבל כנראה שהאגדה הזו קצת מוגזמת. תקופה קצרה אחרי שהגיע לטייסת כפירים כבר היה ברור שכאן הולר וצומח ״אייס״ חדש. קרה פעם, זמן קצר אחרי שהגיע, שמילואימניק וותיק אחד ביקש בסוד שיאר- גנו לו קרב נגד סי, כי הוא ״לא בא הרבה לטוס וקשה לו למלא את לוח ההפלות.״ ההנחה שלו היתה ש״הילד לא יתנגד יותר מדי להצטלם קצת...״ לאחר הקרב ראו את שני המטוסים חוזרים לנחיתה, כשאצל המילואימניק מקופל הזנב בין הגלגלים, ובמצלמה של ״הילד״ היו צי- לומי שתי הפלות תותחים... זהו הסיפור, אבל־אולי גם זה קצת אגדה. אי־אפשר אף פעם לדעת בוודאות, כשקיי- מים מיתוסים. דבר אחד בטוח: כשנשלח ס לטייסת כבר היה אלוף ההפלות בקרבות אויר אימונים בטייסת שלו. מי שטבע את המונח ״ילד טוב ירושלים״ וודאי ראה בדמיונו טיפוס בעל הופעה כשל ס: פני נער חלקים ויפים, סנטר מחודד, שיער שחור, בקושי מתגלח. הופעתו אינה גברית והוא נוהג תמיד להתלבש ברישול בחולצות גדו- לות ממידתו. למראהו היית אומר: זהו הטיפוס שנערות — להבדיל מנשים — עשויות להתאהב בו. אתה מחפש בפניו איזה תו של קשיחות, איזה רמז של כוח — שום דבר. פנים של תום, עם צחוק של ילד חמוד. קרה לא פעם שאנשים אשר לא הכירו אותו גילו לפתע שהוא טייס ונדהמו בקול: הוא? הנער־חמד הזה מטים אתה שומע שמץ של יראת כבוד בקולם. מאז השמינית עברו על ס׳ שלנו כמה שנים טובות. אבל מסתבר שאלו לא שינו את אופיו, אלא רק כיוונו את מעייניו לתחום חרש: הטיסה. כשאתה פוגש בו, אתה מגלה את אותו מבט של פיזור־נפש ואותן עיניים משוטטות של פעם. נדמה כאילו שום דבר אינו חשוב בעיניו באמת ואינו מעניין אותו. ספר לו שברוסיה נולד תינוק בעל שני 17 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון זוג מטוסי ראשים. סוב — יענה לך — אז נולה אז מה. ספר לו שהתינוק כבר בן מטיס מיג־ להסתכל קדימה ואחורה בו־זמנית? והוא חושב במהירות כפולה?... זהו, השגת שפה משותפת איתו. אבל דע לך כי זה רק בנושאי טיסה, קצת בנושאי בנות, וטיפ־טיפה בנו- שאי רכילות חיל־האוירית. ככה זה איתו. ארבע מחמש פעמים שס׳ נוטל חלק בשיחה, הנושא הוא מטוסים, קר־ בות־אויר, טייסים. אין זה משגה אם הוא המכוון את השי- חה לכך, או בן שיחו המבקש לעצור את השיטוט של עיניו. ובאמת — תן לו צ׳אנס להיכנס לתחום שהוא אוהב ותראה את המשועמם הזה מתעורר מייד והופך לשוקק חיים ותאב דיבור. עוד שתי דקות שיחה, וכבר ידיו מק- בלות חיים משלהן והן מתפתלות באויר זו בעקבות זו, סוגרות מעלות ומבצעות לופים וברל־רולים, יורות ומצל- מות, ועיניו בורקות והוא בעולם אחר. מאוהב במטוסים אהבת־אמת כשפוגשים בו במסיבה או על שפת־הים או באירוע חברתי כלשהו והבחור מתחיל מייד בנושא החביב עליו — אפשר שתגלה מישהי מבנות הלוויה, שלא השגיחה בו קודם, והנה היא מגניבה אליו כעת מבט שני ושלישי. אהה! — אתה אומר לעצמך — הנה הבחור משחק על הקלפים החזקים שלו והנה זה באמת עובד. אחרי־הכל — טייס זה בהחלט פירמה וטייס של טוב, אז במקרה הזה טעית: ס׳ שלנו לא משחק ואתה נכנעת לסטריאוטיפים. נכון, שהוא מסוגל להתייצב במרכז החדר ולשוחח בקולי־קולות על קרב האויר האחרון שלו, מסוגל להתפרץ באמצע מסיבת ריקודים בוויכוח אדיר על ביצועי אבל הוא לא פוזל לכיוון של עשיית רושם. אנו; דברים מכירים אותו: הוא אינו שחצן ואינו קולני, ובכלל אינו אוהב הרבה אגשים סביבו. הוא פשוט חי את הטיסה ואת המטוסים בכל רגע ורגע, לכל אורך היום. קצת קשה להסביר זאת. זה כמו להיות מאוהב עד טי- רוף באיזו נערה, כאשר דמותה משתלטת וממלאת את כל עולמך וכל יישותך, והיא אורבת בפאתי מחשבותיך ודוחפת עצמה החוצה ושוב ושוב אתה מוצא את עצמך שר את תהילתה. ס׳ מאוהב בטיסה ובמטוסים אהבת־אמת. j / הם ממלאים אותו לבלי הכיל ודוחפים עצמם לפיו. אין הוא מנסה להרשים איש. כך נוהגו אף עם חבריו הקרובים ואולי — אנו מעיזים לחשוד — אף עם חברותיו. ככלל, אין הוא טיפוס קל להתחבר עימו. למרות שהוא נוטה לצחוק בנקל, אין הוא חברותי במיוחד. מרוכז בעו- למו שלו, אינו נלהב לשתף בו אחרים ואינו מתעניין כמעט בעולמם שלהם. כשמישהו ממכריו מוצא אותו במצב־רוח קודר הוא יודע שיש לעזבו במנוחה ולא להטרידו. כאשר השני בעצמו שפוף — סביר בהחלט שם׳ בכלל לא יחוש בכך. אבל לא כך עם חבריו הקרובים. מרגע שמחליט ם׳ להגדיר מישהו כחברו, ימצא בו עמיתו חבר חם ופתוח, הנוטה לשיחות שקטות ואינטימיות. לעיתים הוא עלול לצאת מגדרו בניסיונותיו להשפיע חום ואהדה על חברו זה, עד כדי גרימת אי־נוחות. למי שמצליח לחדור אליו פנימה, הוא מתגלה כבחור רגיש ואפילו מעט פגיע. מצד שני, הוא עלול להתגלות לא פעם לסובבים אותו בקאפ־ ריסי, עקשן ואנוכי שקשה להסתדר עימו. אין עוררין על כך שבאויר הוא מלך אמיתי. הבנת הקרב שלו, כושרו לתפעל את המטוס עד קצות מיגבלותיו, השקט שלו בראדיו ויכולתו לממש הפלות גם בנתונים כמעט בלתי־אפשריים — זה כבר הפך למיתוס כמעט. אומרים עליו, למשל, שבלתי־אפשרי להפיל אותו בקרב־אויר. פשוט בלתי־אפשרי. בעת שטס על הכפיר היה מי שהגדירו נ־ ״אימת הפאנטומים״ וכאחד שחוזר כמעט מכל קרב אימו- נים עם צילומי הפלה. הנכון הוא כמו שכבר אמרנו: אתם יודעים איך זה עם מיתוסים... כחייה שבל חושיה בקרב אפשר שביסוד הצלחתו של ם׳ עומדות אותן טיפות כשרון עודפות שנמסכו לדמו, אבל חלק נכבד שמור גם לזכות הרצינות והלהט שהוא השקיע ומשקיע בלימוד סו- דות הטיסה: בכל פעם שעלה על מטוס חדש, היה עסוק כל הזמן בנסיונות לתהות על קנקנו. בעת שטייסים אחרים בעלי וותק כשלו נזהרו בהטסה עדינה של המטוס והמנעות מפינות קשות — הוא חיפש דווקא את הפינות האלו. כל הזמן ניסה דברים חדשים: מה יקרה אם יגלגל עכשיו דרך הצד הארוך דווקא? אם ייכנס עכשיו לספליט־אס — האם יצליח להשלים אותו עם פוטנציאל מספיק ללופי מה יקרה אם... בקרבות הראשונים שלו שגה, כמובן, בהערכותיו )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ... ועל המסלול בבסיס חיל־האויר ו״נדפק״ פעם אחר פעם. אבל בשעה שהאחרים ירדו מן הקרב בלב מלא גאווה על שלא הופלו, הוא ירד עם לקח חדש, מסקנה חדשה וידיעה חדשה, שאותם היה מנתח לעצמו מאוחר יותר, במשך שעות. קרב־אויר הוא סיפור קצר מאוד. אתה פונה אל היריב, מבצע שלוש פניות, שתי משיכות, עוד טאקט וחצי של קרב, וכבר הדלק נגמר וצייר לחזור הביתה. בקרב עצמו לא לומדים הרבה, אלא מיישמים ידע קיים ואוספים נתו- נים חדשים לתחקור ולימוד. לאחר שירדת, יש לשבת ולתחקר את הקרב לפרטי פרטיו: מה היו השגיאות? מה ו ניתן היה לבצע טוב יותר? היכן שגה היריב או היכן ביצע איזה ״טריק״ לא מוכר לך, שכדאי ללמדו ולחקותו. אתה פוסע במחשבתה צעד צעד, אחר כל שניה משניות הקרב, משחזר כל תמונה שראית, כל נתון מן המחוונים, כל תגו- בה של האוירון, ואתה לומד את לקחיר לקרב הבא. זו הדיר שבה מתחקר ס׳ את כל קרבותיו, ואולי כאן סודו. אופייני לו לגשת באמצע היום לאחד הטייסים ולשאול אותו: ׳אתה זוכר את הקרב שלנו מלפני שלושה ימים, שבמשיכה אתה הפכת ימינה ואני שמאלה — אני לא מבין איר הצלחת בסוף להגיע יותר גבוה ממני ולמה נפלת דווקא לצד ההוא ולא לצד השני.׳ וודאי שהוא יתמה ולא יאמין, כשהטייס השני יענה לו שהוא כבר מזמן שכח את הקרב ההוא, וחוץ מזה, ככה זה פשוט יצא לו. אצל ס׳ לא קיים המושג ״כבה זה יצא״. עבורו, הטיסה היא פעולה ברמת דיוק מתימאטית כמעט. אם התחיל פנייה עם אוירון שני באותם נתונים, ובמשיכה הגיע לגו- ן בה נמיר יותר — סימן שבאיזה מקום חידד את הפנייה יותר מדי או שלא שיחרר במקום שהיה צייר לשחרר. עליו להזכר, איפוא, היכן היה אותו מקום ולמה עשה מה שעשה. טעות זו כבר לא תחזור בקרב הבא שלו. הדברים נשמעים כמו משחק שחמט והטיסה הלא איננה שחמט. לעתים נדרש בה כוח פיסי, סבילות ואומץ לב. לעתים עולים אפילו רגשות כמו זעם ושנאה רגעית, ולע- תים יש לתפעל את המטוס בברוטאליות ובאכזריות הימה. ס׳ השקט והמופנם מתנהג באויר כחייה שכל חושיה משת- תפים בקרב. נדמה כאילו נצחונו או תבוסתו בקרב הזה, הספציפי, הם אבן־פינה בבניין העולם והתוצאה חשובה מכל דבר אחר התפעול שלו במצבי חסרון, למשל, הוא כזה, שאתה בטוח שבכל רגע המטוס שלו יתפרק או שייכנס לסחרור. אין הוא יודע להפסיד בכבוד. כשמישהו מפיל אותו, הוא רודף אחריו עוד זמן רב בטענות והאשמות שרימה פה או רימה שם, ולא פעם הוא מאשים את בן זוגו בכשלונו. בעת שטס על הכפיר אהב ס׳ מאוד את המטוס הזה. עולם אחר. מדהים לגלות מה אפשר להפיק ממנו. היה למי שיודע לטוס עליו — נהג לומר — הכפיר הוא ממש זמן שהכריז שלא יהיה מוכן להמיר את הכפיר בשום מטוס אחר, אפילו לא ב־ F-15- שלימות — קומבינאציה של ם׳ בסופו־של־דבר הגיע בכל זאת לטייסת עולם־ פלאים חדש של טיסה ושל ביצועים. יכולתו של הכלי הזה הינה אגדית ממש, הן בטיסה והן כמערכת נשק. במטוסים הנחותים יותר, קרה לו לא־ פעם במהלר הקרב ש״נתקע״ במצב מסויים והתחנן בליבו אל המטוס: ״אנא, פנה קצת יותר חזק,׳׳ או ״בחייך, תתחיל להאיץ כבר לפני שהוא סוגר עלי,״ וכוי. התחנן והתחנן, אבל המטוס לא שמע. אין מה לעשות — היכולת שלו היתה מוגבלת, ואולי הוא דווקא כן שמע אבל לא יכול היה לעזור... אבל 15^ מיגבלות. ס׳ נלחם בו נגד מטוסים אחרים ומרגיש כמבוגר המתעלל בילד קטן. נלחם בבני מינו, ומרגיש שרק מיגב־ לותיו שלו עוצרות בעדו מלבצע בל מה שהלב חפץ. לדעתו, המטוס הזה הוא שלימות מוחלטת. יש אחרים הטוענים, שהשלימות המוחלטת היא הקומבינאציה הזו של סגן ם׳ בתיר תא ה־ בינתיים, הוא לא החליט עדיין אם יחתום לשירות ארור בחיל־האויר או ישתחרר ההחלטה אינה קלה עבורו. מצד אחד עומדת הצלחתו עד כאן, אמונתם של מפקדיו בו ואמונתו שלו בכוחותיו. מן הצד השני עומדת הוודאות ששירות ארור ייאלצו להיפרד ביום מן הימים מהסטאטוס של טייס צעיר ולחפור למפקד — קרי, לאדם העוסק בניי- רת ובמגע עם אנשים, במקום לעסוק בטיסה. אין הוא חו- שש להצלחתו כמפקד, אלא שהפיקוד אינו קוסם לו. הוא רוצה לטוס. זהו חבל הטבור שממנו הוא יונק כיום את האנרגיה שלו. נוסף לכר, ברווקים צעירים אחרים, מאמין גם הוא כי ״בחוץ״ קיימת חירות ואילו ״בפנים״ יש מסג- רת. גם הוא אוהב לדבר על ״להשתחרר ולהזרק שנה בחוץ־ לארץ.״ ם׳ הינו אחד הטייסים הטובים ביותר כיום בטייסת 1S כיום מתמקד כל עולמו סביב הטיסה: זהו הציר וזוהי נקו דת המשען וזהו מעיין החיים. יום אחד יהיה עליו מן הסתם לשנות ביוון, להתפתח, ללכת הלאה. רק אז נראה אם אומנם היה זה רגע חולף של היסח הדעת שבו נמסכה לדמו אותה כמות עודפת שהפכה אותו למלר האויר, או שהבחור נמנה על אותם בני המזל שנבחרו על־ידי אלהים להראות לכולנו כיצד אפשר לבצע דברים טוב יותר ומו- שלם יותר. 19 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ע לקראת יום חיל־האויר ריכזה כתבת בטאוך חיל־האויר מירב הלפרין אלבום של תצלומים וכיתובים של תריסר בנות המשרתות בחיל־האויר בתפקידים לא־שיגרתיים. אנו סבורים, כי נוסף לכר שאינן ״סתם פקידות״ יש כין הקצי- נות והחיילות המוצגות להא לפחות עוד דבר משותף אחד — החן. אל תקרא לה ״מותק״ אתה נכנם בצעד נמרץ למשרד שליש הבסיס. חיכית שעה עד שהוא התפנה. אתה פותח את הדלת ותוהה למראה הבחורה מולך: ״מה? עוד פקידה?״ מנסה להתבדח איתה, אך שום חיור לא עולה על שפתיה. אחרי רבע־שעה של אי־הבנה מוחלט אתה תופש, כי מילר יושבת שלישת הבסיס בכבודה ובעצמה... סרן מרגלית אזולאי פרצה פריצת־דרר משמעותית: לראשונה בתולדות חיל־האויר משמשת אשה בתפקיד שלישת בסיס. למראה הטמפראמנט, הקסם האישי והנשיות הפורצים ושופעים מדמותה הקטנה והנמרצת, קשה להאמין שלישת בסים סרן מרגלית אזולאי שניתנות בידח כל־כר הרבה סמכויות בעלות השפעה על אופי החיים בבסיס. ״נו, טוב, מרגלית — גבר״ מתבדחים מפקדי הטייסות בבסיס. אה מרגלית סבורה אחרת: ״הניגוד הפסיכולוגי בין האשה ודמות המפקד משפיע על החיילים בבסיס. את כל ההצלחות הם תולים בעובדת היותי אשה. ׳זה לא חכמה,׳ הם אומרים, ׳מרגלית נותנת חייר והכל מסתדר׳.״ ובאמת, קשה להשאר קשוח כשמרגלית מחייכת... ״התפקיד מחייב גם אחרי שעות העבודה. אני לא יכולה להרשות לעצמי לבוש נשי מחמיא, כי תמיד קיים המחסום של: מה יגידו החיילים? אסור לי, שחייל יקרא אחרי ׳מותקי, אוי לי אם זה יקרה, אבל, בעיקר אוי לו...״ אישית־לוחצת על סדר היום מלת הקסמים: מזכירת המפקד. בידה נתון הכל — לשבט או לחסד. לעיתים, נדמה שגם המפקד בעצמו שוקל פעמיים כל מלה אליה ותלוי במצבי הרוח שלה. ״זה לא כל״כר זוהר כמו שזה נראה,״ אומרת רותי אטיאס, מזכירת מפקד בסים. ״זו עבודה קשה, מחייבת ומעייפת. יום־העבודה נמשר אי־שם אל תור הלילה והרבה פעמים מסתיים בשינה בלישכה.״ תפקידה של רותי הוא שמירה, אישית־לוחצת, על סדר־ היום של המפקד. ולהתלוות לפגישות וישיבות. ״האח- ריות כבדה מאד. גם החיים הפרטיים שלי מעוצבים לפי מזכירת מפקד בסיס, סמ״ר רותי אטיאס קצב העבודה. אין אצלי הפרדה בין העבודה והחיים האי- שיים. ברור, שזה מגביל, אר שום דבר אינו משתווה לענין שאני מוצאת בעבודה,״ דברי רותי. את יום הולדתה ה־ הבסיס, מפקדי הטייסות ובכירי הקצינים. בבסיס עדיין חלו- קות הדיעות: בחלקו של מי נפל כבוד רב יותר? מפקד טייסת שהוזמן למסיבה, או רותי, שקיבלה בטבעיות גמורה את מערר הקצונה הבכירה, שהרים כוסית ליום הולדתה... שיעור משאיר מזכרת לשבוע... גם הליברל ביותר יעווה פניו בםימן־שאלה גדול כשיראה את ״החתיכה״ במכנסיים הקצרים הניצבת בלב המגרש ומפקחת נאמנה על יום ספורט כושר קרבי. ״עוד מד״סית,״ יפטירו מהירי התפישה. לבית־הספר לטיסה יש הפתעה עבורכם: רחל רוזן היא לא ״עוד מד״סית.״ קודם־כל היא סגן רחל רוזן, והיא קצינת הספורט של בית־הספר. כיום, היא האשה היחידה המאיישת תפקיד של קצין ספורט בחיל. כשהיא מסתובבת בבגדי ספורט קיציים, שזופה וחיננית — איש לא יתרשם מיכולתה הפיקודית. אר, 20 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון קצינת ספורט, סגן רחל רוזן עובדה ידועה היא, ששיחת משמעת עם רוהליה היא לא בדיוק התענוג הגדול ביותר... ושיעור שהיא מעבירה משאיד בחניכים מזכרות לשבוע שלם... ״בהתחלה הם צוחקים וקוראים לי ׳המפקדת,״׳ מחייכת רחל, ״אך, מהר מאוד לומדים החניכים, שאין שום הבדל ביני ובין גבר בתפקיד. עם הרבה חניכים אני שומרת קשר גם אחרי שעזבו את הקורס. אז הם מרשים לעצמם להראות יחס חם ולבבי. קיבלתי מאחד החניכים לשעבר מכתב עם ארבע מילים: ׳המורה, אני אוהב אותך...׳ — דברים כאלה נותנים את החשק להמשיך!״ דבורית מנגנת חליל ראשון ״בשעות הצורך אני מזכירה. זה נעים ומרענן; זו גם צורה של שבירת שיגרה׳.״ כמה פקידות היו משתוקקות להשמיע הצהרה כזו! אך, דבורית סגיב שכל קשר בינה ובין פקידות הוא מקרי לחלוטין, יכולה לומר זאת בלב שלם. דבורית היא הדמות הנשית היחידה בתזמורת חיל־האויר. היא חלילנית זה חמש שנים וטבעי היה שאת השירות הצבאי תעשה במסגרת מוסיקלית. ״קיימת אוירה משפחתית בין חברי התזמורת. נוצר הווי יצירתי כתוצאה מהנסיעות הממושכות, האימונים והתרגולים המשותפים. מובן, שגם ההתרגשות הרבה לפני כל הופעה תורמת להרגשת השותפות,״ מספרת דבורית. האם היא חשה בנוח בתור בת יחידה בין שאר הנגנים? ״כיום, הבנים רואים בי חלק אינטגראלי מהתזמורת,״ מודה דבורית, ״ואפילו הפסיקו לצנזר את סגנון הדיבור המחוספס ולהסוות את כל אותן התחכמויות, שנוכחות חיילת בדרך־כלל מונעת אותן...״ חלילנית, דבורית סגיב ״שכולן יהיו כמוה״ כששואלים בטייסת מסוקים על אביגיל, התשובה היא אחת: ״שרק כולן יהיו כמוה!״ אביגיל קופולד היא עובדת מבצעים בטייסת מסוקים. היא רק חצי־שנה בתפקיד, אך כבר הספיקה לפתח נסיון ומיומנות מקצועית בעבודה. ״אני אומנם לא עושה קפה,״ מציינת אביגיל, ״אבל, חלק ניכר מהעבודה המבצעית ברוך בעבודה פקידותית. ההילה סביב התפקיד לא תמיד מייצגת את המציאות. לפעמים, כשיש יום עבודה רגוע, הזמן בקושי עובר ואני מרגישה כמו מרכזנית, כי טלפונים זה כל מה שיש לי לעשות.״ עם זאת, מציינת אביגיל, כי בדרך כלל עומס העבודה גדול, האחריות המוטלת עליה רבה מאוד ואין יום דומה למשנהו. ״אני עובדת תחת לחץ מיוחד במינו. אני מודעת לחשי- בותו של התפקיד שאני מבצעת, והדבר מחזיק אותי במתח עצום כל שעות היום. בתחילה, קשה היה להתרגל לעובדה, שאגי מלווה את הטייסת בכל פעולותיה ושותפה לכל העובר עליה. זה היה גדול עלי בכמה מספרים...״ מחייכת אביגיל. כיום, לאחר שהשתלבה בתפקיד ולמדה לחיות עם לחץ העבודה המתמיד, היא סבורה שעבודתה היא חווייה מרתקת ובלתי־שגרתית. פקידת מבצעים, אביגיל קופולד 21 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ״אני פשוט עוצמת עיניים״ אנו נמצאים אי־שם בגבהי ה־ על אנטנה שסופה כלל אינו נראה, ניצבת סמלת ראשונה אילנה מאמאן, שהיא החיילת היחידה הזכאית לתואר: מטפסת אנטנות. במאי מקצועי היה משהה את מצלמתו על סצינת הטיפוס. מצלם את אילנה המעפילה גבוה־גבוה בזריזות מדהימה. מתעכבת על הצבע האוזל מפניהם של שאר אנשי צוות ההתקנה. מבליט את חרדת הבחורים המלווים ומסיים באנחת הרווחה הבוקעת מלב כולם, כשאילנה ניצבת על הקרקע. ״עבור הבחורים שעובדים איתי נוצר כעת אתגר גדול. הם חייבים להוכיח לי )ובעיקר לעצמם(, שאת העבודה מטפסת אנטנות, סמ״ר אילנה מאמאן שאני עושה — הם יכולים לעשות הרבה יותר טוב...״, צוחקת אילנה, ״קצת נפגע להם האגו הגברי, כשחדרתי לתחום ׳שלהם׳, אבל, כיום הם כבר מתגאים בי וסומכים עלי כמו על כל גבר אחר.״ והגובה לא מפחיד? ״תמיד כשהיו שואלים אותי את השאלה הזו, הייתי עונה בחיוך: אני פשוט עוצמת עיניים...״, מספרת אילנה, ״עד שפעם אחת תפסתי שזו לא בדיחה. זה באמת מה שאני עושה...״ ג׳וב עם שיניים אצל איזו חיילת כל הגברים הכי־קשוחים הופכים פתאום לשיות תמימות חסרות־אונים? כל מי שמכיר את הבסיס באיתם יענה לך חד־משמעית — אצל צביה שופן! צביה משמשת כאסיסטנטית לרופא שיניים. בתוקף תפ- קידה היא גם אחראית על כל פעילותה של מרפאת השי- ניים. ״אלא רק על העובדה שמולי יושב חייל, שכואב לו והוא ״אני לא חושבת במושגים של שיניים ופה,״ אומרת צביה, זקוק לעזרה.״ ״בימים הראשונים של העבודה לא היה לי שום מושג אודות טיפול מעשי־ממשי בשיניים,״ היא מודה. ״אם תשאלי אותי״, מתבדח חייל עם לחי נפוחה, ״גם היום אין לה...״ ״זו לא עבודה הנמשכת שמונה שעות בלבד. כל היום אני עסוקה במחשבות: מה חסר במרפאה, מה לא סודר ומה לא הספקתי לעשות. זה לא כמו ניירת במשרד, שאם לא הספקתי היום, ניתן לדחות את ההמשך למחר. אני עובדת עם אנשים — לא עם דואר! זה מחייב אותי לגישה אנושית וסובלנית, כי אם חייל רגוע ולא חושש מהטיפול — מחצית הדרך כבר סלולה.״ אסיסטנטית לרופא שיניים, צביה שופז רוצים טרמפ עם נחמה 50 הקילומטרים שאותם היא עוברת בנסיעה אחת נחמה נחום היא נהגת, שהתנדבה לתפקיד מרצונה החופ- שי. ״לא רציתי להיות סתם פקידה״, אומרת נחמה, ״החלטתי נהגת, נחמה נחום 22 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון לעשות משהו יוצא־דופן בזמן הצבא.״ על הכביש, טוענת נחמה, אפשר ללמוד הרבה דברים. ״אדם מנומס ותרבותי ייתן לי זכות־קדימה ולא יצפור אם התעכבתי קצת ברמזור. אדם גס־רוח יצעק לי יאשה — למטבח!׳ בבסיס עצמו, החל ממפקד הבסיס וכלה באחרון הרס״רים, כולם כאחד מחכים לטרמפ... נעים יותר לשמוע בחורה ״על אף הבטחון המופרז של הטייסים, אני משכנעת את עצמי, שרק הריכוז והעירנות שלי שומרים על המראת המטוס,״ צוחקת פקחית הטיסה, סמלת רזלי בו־דוד. כיום, רזלי היא הוותיקה ביותר בצוות מגדל־הפיקוח. עד עכשיו גם היתה החיילת היחידה בין כל הצוות. לאחרו- נה, הצטרפה בת נוספת. ״פקח־טיסה הוא כמו שוטר תנועה אוירי — מכוון את התנועה במסלולים ואחראי על ההמראות והנחיתות בשדה,״ אומרת היא. הבעייה היחידה המטרידה אותה כיום, היא שהטייסים עדיין לא סומכים במלוא מובן המלה על הבנות בתפקיד. ״קיימת בהם עדיין רתיעת־מה מהטלת כל כובד האחריות באויר על בחורה.״ אך, נחמה פורתא; הטייסים מאשרים בהתלהבות: ״הרבה יותר נעים לשמוע קול של בחורה במכשיר הקשר...״ פקחית טיסה, סמלת רזלי בן-דוד דיסקרטית, אמינה והסויה לריקי יש בעייה מיוחדת: אסור לה לרכל. פשוטו כמשמעו: אסור לה להחליף רשמים עם הבנות בבסיס על התנהגותו סמלת ריקי בסון היא פקידת סוציולוג. דרכה עוברים כל של הטייס ד׳ או על דמותו של מפקד טייסת זה או אחר. הנתונים הסוציומטריים המתקבלים אודות אנשי הבסיס. ״אני לא יכולה לשבת עם הבנות ולשרבב שם של חייל מהבסיס. מיד כולן חושבות, שאני מדברת על סמך היבט מקצועי. לכן, הריעות שלי בקשר לחיילים בבסיס חייבות להיות חסויות ושמורות.״ עבודתה של ריקי מסווגת מבחינת יחסי אנוש ולאו דווקא מבחינה בטחונית טהורה. נפרש לפניה רקע מלא על כל חייל בבסיס. מובן מאליו, שהעבודה חייבת להיות דיסקרטית, אמינה והסויה. האם אין הנתונים שבידה קובעים את יחסה לאנשי פקידה סוציולוגית, סמלת ריקי בסון הבסיס? ״בהחלט לא,״ עונה ריקי, ״כלל ראשון בתפקיד שלי הוא, שאדם הוא קודם־כל אדם, ללא כל קשר עם החומר שקיים אצלי אודותיו.״ הבעייה — ציפורניים ארובות ״לא האמנתי, שאני אצליח לבצע עבודה כזו״, מודה רונית טולדנו, חמשית מטוסים. ״בתחילת דרכי הייתי ממש אטראקציה בנוף הגברי־מיכאני של הגף הטכני. לא האמנתי שיסמכו עלי, שאעמוד בנטל האחריות, שאוכל לבצע משהו ממשי.״ כיום לאחר שרכשה נסיון וידע רב, גאה רונית בעובדה, שהיא עושה הכל — כשאר העובדים. ״אין לי שום פריבילגיות בזכות היותי בחורה. אני לא מרשה לעצמי לנצל את העובדה ולהתפנק,״ אומרת רונית. הבעייה היחידה היא, מסבירה רונית, שאי־ אפשר לגדל 23 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ציפורניים ארוכות ומטופחות. מלבד זאת, כיום, בעידן הפמיניזם, אפשר לשמור על כל שאר גינוני הנשיות ההכרחיים... חמשית, רונית טולדנו הטבע עושה את שלו ״הטבע עושה את שלו — אנחנו רק מנסות ללמוד אותו,״ אומרת סמלת יעל ספיר, מטאורולוגית. ״זו הרגשה נפלאה — את קמה בבוקר ויודעת איזה מזג־ אויר יהיה במשך היום. את מביטה לשמיים ומזהה את העננים שממעל, יכולה לצפות אם הם ענני גשם או לא. את לומדת לאהוב ולדעת את הטבע.״ ומה עם הטעויות הרבות שקורות לחזאים? מדוע תחזית מזג־האויר אינה תמיד מדוייקת? זה לא אצלנו. אבל, בכלל זה הכל עניין של משא־ומתן, מתבדחת יעל, ״המטאורולוג מנסה לשכנע את העננים, שהאינטרסים שלהם זהים לשלו. אם זה הולך — הציבור יוצא נשכר. אם פעולת השכנוע לא מוצלחת — אפשר להאשים אותו בגישה לקריה, אר לא בליקוי מקצועי...״ מטאורולוגית, סמלת יעל ספיר 24 לכבוד דואר צבאי השכלה מס׳ שנות לימוד1 ן ברצוני לקבל פרטים כוספים על י בית־הספר הטכני של חיל האויר. אצלנו יש עלמה לדבר... חיל האייר פיתח אופקים חדשים לבנות ולבנים במקצועות טכניים תעופתיים. בוגרי כיתה ט׳ ומעלה הרשמו ללימודים בבית הספר הטכני של חיל האויר בחיפה, ובשלוחת באר־שבע. :..ו • ר.םוסום הנ׳חשלחיו( למדו אחד ממקצועות העתיד: •מכונאות מטוסים •מכשירנות מטוסים •אלקטרוניקה תעופתית •חשמל מערכות • ללומדים במסלול טכנאות תוענק תעודת בגרות פרטים והרשמה: בכל לשנות הגיוס בארץ ובלשכות המודיעין העירונית ובדאי צבאי טלפונים )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון רח׳מודיעיתו,ר״ג םא>תמ־מ ח שטיחי כרמלבע׳ימ פתוח רצוף עד אמינות ואיכות בשטיחים. בית שט רח׳ מודיעין תליאביב, רח׳ גרוזגברג טלפון רח׳ בן יהודה טלפון ביו! שטיחי בדגול 200 שטיחים מרהיבים של לבתי מלון/מוסדות ציבוהבנקים, חברות בטוח, פאר, וילות ובניני יוקרה. מחללןה מיוחדת לשטיחים עבודת יד לפי הזמנה. הכל תחת שרת גג אחת. מרכז שירות מיוחד לאדריכלים ומעצבי פנים. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון דור חדש לנוסוסי־אינוון מאת אורי עמית בחלקו הראשון של מאמר זה, שפור- סם בבטאון הקודם, סקרנו את נושא מטוסי האימון באופן כללי: מהן דרי- שותינו ממטוס־אימון אידיאלי, כיצד משתלב מטוס ההדרכה במהלך־ קורם הטיס. ציינו, שבמה מן הדרישות ממטוס בזה סותרות את האחרות ועמדנו על הדגשים בתכנון ובפתוח של מטוסי ההדרכה החדישים המכונים ״הדור השני של מטוסי ההדרכה״. בשלב הבא יכולנו להתרכז בתאורם של המטוסים החדשים, בזה אחר זה. אלא, שסברנו שלקורא הבלתי־מקצועי לא תינתן בכר תשובה לכמה שאלות כבדות־משקל המתעוררות למראה ה- כתוב: מדוע מטוסי־הדרכה מסויימים הינם בוכנתיים ואילו האחרים סילוניים? מה ההבדל בין ישיבה בתא ״מדריד בצד החניר״ ובין ישיבה ״זה מאחורי זה״? ועוד. בחרנו, איפוא, להתרכז בב- חינת כמה ניגודי קונספציה מהותיים, הקיימים בין המטוסים, כאשר שמות מטוסי האימון, השתייכותם הקונספטוא־ לית וביצועיהם, מועלים בדוגמות ל־ צורר הדיון. הקורא המעוניין יוכל להי- עזר בטבלה המופיעה בסוף המאמר. בוכנה או סילון? מטוסי האימון הראשונים היו, כמובן, מטוסי־בוכנה — כמוהם במטוסי הקרב. עם הופעת מטוסי הקרב הסילוניים הרא- שונים הופיעו גם דגמי־הסבה דו־מוש־ ביים שלהם. שניים מחלוצים אלה, המ- שמשים כמטוסי־הדרכה גם כיום — הרבה אחרי שאבותיהם החד־מושביים פרשו מן השירות — הם המיג־ המשמש להדרכה מתקדמת בברית־ המועצות שוטינג סטאר( המשמש בכמה מדינות בעולם. ההאנטר בבריטניה, המיסטר־ בצרפת, הסקייהוק בצי ארה״ב וביש- ראל, משמשים גם הם במטוסי הדרכה מתקדמים. מטוסי־הדרכה סילוניים יעו־ דיים הופיעו החל משנות החמישים הראשונות בראשותם של הפוגה־מא־ גיסטר הצרפתי, הג׳ט־פרובוסט הבריטי, 326^ הציבי וה־דג־ז האמריקני. המטוסים הללו, שבזמנו הספיקו הן להדרכה בסי- סית והן להדרכה מתקדמת, טסים גםFANTRAINER ATI-2 כיום, בעיקר כמטוסי־הדרבה בסיסית התקדמותם של מטוסי הקרב אילצה את רוב המדינות להכניס שלב הדרכתי נוסף אחרי שלב ההדרכה הבסיסית, תור שימוש במטוס־הדרכח מתקדם יותר. בשנות השישים רווחו גישות, שציד־ דו במסלול כל־ סילוני של קורס הטיס ובמידת האפשר תור התבססות על דגם מטוס יחיד. גישה זו נזנחה לבסוף, הן מטעמים כלכליים והן מטעמים הדרכ־ תיים. ראשית, לא נמצא המטוס הסילו- ני, שישלב את הפשטות הדרושה בשלב טיסות המיון עם המורכבות הדרושה לטיסות בשלב המתקדם. שנית, נסתבר, שבשלב המיון והאימון הראשוני — כאשר עשרות אחוזים מן החניכים מוד- חים לבסוף עקב אי־התאמה — כלכלי וזול יותר להשתמש במטוס קל וזול ככל האפשר, כלומר במטוס־בוכנה. כתוצאה מכר הופיעו מטוסי־בוכנה קטנים, זולים, ודלי־ביצועים, ששימשו למשר פיתוח קו המחשבה הזה הוליד את מטוסי הבוכנה עתירי הביצועים כגון ה־ ואחרים. אלה זכוS1A1 MARCHETT1 כבר לנתח רציני בסר הטיסות של הח־ ניר. לדוגמה: לעומת חניר בצי האמריקני על ה־ לפני שהם עוברים לטוס על מטוס סילון. חניכי הצי כ־ לטענת אנשי הצי, חוסר סידור כזה מיליונים רבים של דולרים. קיימות כמה בעיות עקרוניות כנגד השילוב בוכנה־סילון, ובעיקר כנגד השי- מוש במטוסי־בוכנה מעבר לשלב המיון. מטוסי הבוכנה איטיים יחסית, בעלי שי- עור נסיקה נמור ואופי טיסה המיוחד להם )שינוי פסיעה, הצורר בתיאום המטוס לכל שינוי מנוע, למשל(. מטוסי הסילון הינם בעלי מבנה אוירודינמי ומהירות גבוהה יותר. הם מחייבים הטסה עדינה יותר, תגובות טייס מהי- רות, שיפוט מדוייק ותכנון קדימה מדוקדק יותר. גם תגובת המטוס לשינויי מנוע ולתזוזות הסטיק שונות בהם. ה- תרגלות של החניר להטסת מטוס בוכנה עלולה להקשות עליו את ההשתלטות על מטוס הסילון, בשלב האימון הבא. רוב חילות האויר משתמשים כיום במטוסי בוכנה לשלב המיון והאימון ה- ראשוני, כאשר מספר השעות משתנה מארץ לארץ, בהתאם לשוני בביצועי מטוס הבוכנה וסוג הסילון שמחליפו בשלב הבא. יוצאי־דופן הם, למשל, ה־ בריטים, המתחילים ישר על הג׳ט פרו־ בוסט ליטו לוותר על מטוס־בוכנה ולהסתפק בשני סוגי מטוסים: ה־ שוני והבסיסי 26 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון קדם. בעתיד מתכוונים הצ׳כים להשת מש ב־ הדרך! המטוסים המובילים בין מטוסי ההדרכה הבוכנתיים הם ה־ גיע ל־ נסיקה מירבי של SF-260 לדקה השווייצרית, עם רגל לדקה. על רמת ביצועיהם יכולה להצביע העובדה שהבלגים מתכוונים להשתמש מטיסות ההדרכה ולעבור ממנו ישר אל האלפא ג׳ט הנמצא בפיסגת סילוני ה- אימון! המטוס המעניין והמבטיח ביותר בין מטוסי ההדרכה הבוכנתיים החדישים הוא RFB האויר המערב־גרמני. מטוס זה, המגיע לכ־ בכר שבמקום פרופלר בקדמת המטוס יש לו מניפה בחלק האחורי, לפני יחידת הזנב )ראה צילום(. המטוס משלב תחו- שת טיסה והיגוי כשל מטוס סילון קל עם הפשטות והחיסכון של מטוס־ בוכנה ונחשב למהפכני ביותר בשטח המטו- סים הקלים מאז המצאת כני־הנסע ה־ מתקפלים. בשטח מטוסי הסילון להדרכה בסיסית, המטוסים הקלים ביותר הם ה־ של נים כי יהיה מטוס הסילון הקל והכלכלי ביותר( והפוגה בכים יותר, הן ברכישה והן באחזקה, מאשר מטוסי הבוכנה שהוזכרו לעיל. עקרונית, מעבר לשלב המיון, אין חו- לקים על כך שמטוסי האימון הסילו־ ניים, מסוג זה או אחר, עולים על מטוסי הבוכנה לצרכי הדרכה. רק שי- קולים כלכליים מאפשרים למטוסי הבו- כנה החדישים זכות קיום בשלבים מאוחרים יותר בקורם הטיס. SIDE BY SIDE היכן עדיף למקם את המדריך במטוס האימון — לצד החניך או מאחוריו לכל תפיסה יתרונות וחסרונות משלה. על הסוג הראשון נמנים בולדוג הבוכנתיים, וה־ גיט פרובוסט וה־ המילוניים. על הסוג השני נמנים ה־ C ,FANTRAINER נתיים 101 מקובל להניח, שישיבה זה בצד זה נוחה יותר להדרכה, מאחר שהיא מאפ- שרת למדריך לראות מה רואה החניך וכיצד הוא עובד בתא. המגע עם החניך ניגוח 'יותר ופחות לוחץ וההסברה קלה יותר. חשיבות מיוחדת יש לצורת ישיבה זו בשלב המיון. מגרעתה הגדולה של צורת ישיבה זו שהיא מקטינה את ״תחו- שת מטוס הקרב״ עבור החניך, ומרגילהCASA C.101 אותו להסתכל לצד אחד בלבד. הגישה המקובלת כיום הינה שבשלב המיון וה- אימון הראשוני עדיין יש מקום לשקול הושבת החניך והמדריך זה בצד זה, אך בשלבים מתקדמים יותר של האימון חיונית הישיבה ב־ ההדרכה המילוניים מן הדור השני נבנו עם צורת ישיבה זו. מספר מטוסים לאודר הקורס כבר ציינו, שהאידיאל הוא מטוס יחיד, שיגדל יחד עם החניך. הסיבה לכך היא שמשך ההסבה ממטוס אחד למשנהו נמשך, בדרך־כלל, כ־ ובפרק־זמן זה התקדמות החניך נמוכה מאוד יחסית. בפועל, גם באותם מערכי הדרכה, המנצלים כמה מטוסים לאורך הקורם, יש לכל מטוס משך מסויים של התאמה טובה, כאשר לפני־כן הוא קשה מדי לחניך ולבסוף הוא קל מדי. כבר ציינו, שמטוס קשה או קל מדי מקטין את קצב ההתקדמות של החניך ומקשה על המיון. סכימאטית, דרושים שלושה טיפוסי מטוסים לאורך הקורס: מטוס־בוכנה קל וזול לשלב המיון והטיסות הראשונות. מטוס סילון בעל ביצועים צנועים לשלב האימון הבסיסי ומטוס סילון עתיר בי- צועים לשלב המתקדם. ברמת ההדרכה כיום, מטוסים המתאימים לשלב הבסיסי הם, למשל, הפוגה־מאגימטר או הפוגה N ,90 שלב המתקדם הם הוק, האלפא ג׳ט N מטוסים כמו למשל ה־ 339 AERO של האימון הבסיסי והמתקדם. מטוסים אלה נופלים, כמובן, ברמת תחכומם ובביצועיהם מן האלפא ג׳ט ודומיו. זי והמתקדם מה עדיך! — מטוס-אימון עתיר־ביצועים או ממוצעי שאלה זו היא המשך ישיר לנקודה שהועלתה לעיל. יש לנתח אותה משתי בחינות. תחילה מבחינת העלות. ככל שביצועי המטוס אמורים להיות גבוהים יותר כך גם מחירו גבוה יותר. מצד שני, בכל שביצועיו גבוהים, כך עולה ערכו של מטוס ההדרכה בתפקודו המשני נ־ מטוס־תקיפה קל. הרבה תלוי גם בתנאי הזירה ובסוג מטוסי הקרב שמתפעלת הרוכשת הפוטנציאלית. בתנאי הזירה האירופית נחשבת מהירות במהירות הנמוכה ביותר שבה עדיין נסבל הסיכון מנ״מ ומטילי אם לכך, מוערך ערכו המבצעי של מטוס האימון. )עם זאת, כשרכשה שבדיה את הבולדוג נה קטן ואיטי, ״שיחקה״ יכולתו לשאת כ־ אויר־קרקע וראקטות — תפקיד נכבד בגיבוש החלטתה(. כשמדובר בשוקי ייצוא באזורים המתפעלים חילות־אויר עניים ונחותים כמו אפריקה או דרום־ אמריקה, יש לכושרו ההתקפי של מטוס האימון משקל רב, אף אם רמת ביצועיו נחותה יחסית. מבחינה הדרכתית טהורה מסוגל ה־ 339 לרמת ״כנפיים״, אלא שאותו חניך יזדקק לצורך השלמת הדרכתו לאימון הרבה יותר יקר )לכל שעת טיסה( על המטוס המבצעי, מאשר טייס בוגר ה־ אלפא גיט או ההוק. )שיקולי חיסכון בשעות טיסה על לקבל, היו בין הגורמים שהנחו את חיל־האויר הבלגי לרכוש דווקא את האלפא גיט היקר והמתוחכם.( כל מטוסי האימון, הבוכנתיים והסי־ לוגיים כאחד, הינם בעלי כושר־תקיפה 27 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון מרשים למדי. גורמים לכר המבנה הק שיח, בושר התמרון הגבוה, משר הש- הייה הארור ופשטות התפעול שלהם, שהם פועל־יוצא מתכנונם במטוסי הד- רכה, וכן מספר נקודות התלייה והמכ- שור לתקיפה, שבהם צויידו, כדי למשור יותר קונים פוטנציאליים. למטוסים אלה יש יתרון נוסף שבגלל פשטותם היח- סית, התמקדותם בסוג מסויים אחד של לוחמת אויר ומחירם הנמוך/ ניתן לה- טילם לשדה הקרב במאסות גדולות, כשהם מוטסים על־ידי טייסים סוג בי. להשוואה: ה־נ רות חימוש על ארבע נקודות־תלייה. ה־ נקודות־תלייה. ה־ ליברות וה־ שני האחרונים מגיעים למהירויות של כ־ ל־ חימוש לכל סוגיו — כולל טילי אויר־ אויר ונשק חכם — יכולים להחשב כבר כמטוסי־תקיפה אמיתיים בקנה־מידה אירופי ועולמי. עם זאת, ראוי לציין, שיכולתם ההתקפית )מבחינת מכשור( של מטוסי האימון אינה גבוהה במיוחד. האלפא ג׳ט הגרמני, שנרכש כמטוס־ תקיפה, מורכב מהצרפתי — המשמש להדרכה — ויקר ממנו בכ־ ההוק פשוט בהרבה מהדגם ״ ידי חברת ״הוקר סידלי״ כדגם ייצוא להדרכה ולתקיפה. מטוס מיוחד במינו בקלאסת מטוסי האימון הוא עדיין בשלב תכנון. מטוס זה ייוצר בראש וראשונה כמטוס־ תקיפה כשייעודו המש- ני בימי שלום הינו לשמש כמטוס־הדרכה מתקדם. הוא מצטיין בשילוב טכנולוגיות ברמת 199 רכות כמו והפצצה מתוחכמים ועזרי לחימה אלק- טרונית. ובכן, כפי שמסתבר, אי־אפשר לנתק את השאלה ׳מטוס מורכב או פשוט, יקר או זול׳ מן המבחינה הכוללת, שבה מתחשבים הן בהשתלבותו של המטוס במערר ההדרכה והן בהשתלבותו במע- דר התקיפה. דין שונה לפוגה רופה מאשר בדרוס־אמריקה ודין שונה B3LA^ הדרכה מתקדמים לייצר או לייבא? בתחום מטוסי האימון, השאלה הרא־ שונה הנשאלת על ידי חיל־אויר הזקוק למטוס הדרכה חדש אינה ״איזה מטוס נקנה?״, אלא: ״האם נייצר בעצמנו מטוס־אימון, ואם כן — איזה?״. רשימה חלקית של יצרניות מטוסי־אימון כוללת את המדינות הבאות: בריה״מ, ארה״ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, שבדיה, פולין, צ׳כוסלובקיה, שווייץ, יוגוסלביה, בראזיל, ניו־זילנד, אוסטרליה, דרום־אפריקה, יפן והודו. ייצור מטוסי־אימון — בעיקר ברמת מטוס לאימון ראשוני ובסיסי — הינו פרוייקט פשוט יחסית, מאחר שאלה אמורים להיות תת־קוליים, פשוטים ולא מתוחכמים. דומה, שהדיר להקמת תע- שיה אוירית מקומית עוברת דיר ייצור מטוסי־אימון ברמה זו או אחרת, לעתים אפילו ללא הצדקה כלכלית או הדרכ־ תית. יפן מהווה דוגמה טובה לכר. מטוס האימון מיטסובישי העל־קולי הראשון מתוצרת יפן. בעק- בותיו ייצרה יפן את מטוס הקרב העל־ ציון העובדה, שיפן השקיעה בפיתוח קולי שלה, מיטסובישי מטוס־אימון על־קולי יקר לה לאותו תפקיד באחד משלבי התכנון של ה־ האחרון( למרות שקונספציית המטוס העל־קולי לאימון נחשבת למיושנת ובל־ תי־נכונה ברוב חלקי העולם. )חיל־ האויר האמריקני מנצל את יכולתו העל־ קולית של ה־ בלבד, וגם זאת רק כדי להראות לחניר שאין שום קסם במעבר המאר!( התחרות העזה בין יצרניות המטוסים גרמה לכר שהן מוכנות בהרבה מקרים להעניק זכויות ייצור או הרכבה של מטוסיהן לחלק מהקונים. כך עשתה AERMACCHI גם בבראזיל, דרום־אפריקה ואוסטרליה כר במקרה של פינלנד, שתרכיב בעצמה את החוקים שרכשה מבריטניה, וכר ב־ מקרה של בלגיה ומצרים, שישתתפו בייצור האלפא ג׳ט. אחת הסיבות העיק- ריות שבגללן יצרה ה־ B3LA^ המטוסים הללו שוק מטוסי האימון הינו, כאמור, גדול ביותר וכל יצרניות המטוסים לוטשות אליו את עיניהן. נוח ביותר מצבו של ה־ בכורה ב־ השני(, אשר מובטח לו השוק המזרח־ אירופי בן ה־ מו של מטוס זה — ה־ נמכר בלמעלה מ־ לפיכר, למטוס האימון המצליח ביותר. ישראל, אגב, אינה מהווה יעד רציני עבור יצרניות המטוסים האירופיות הן בגלל החשש מתגובת החרם הערבית והן בגלל כושרה של התעשיה האוירית הישראלית. שם היצרן טיסת משקל ריק מטען מועיל מהירות שעור טווח מירבי מחיר המטוס בכורה )לברות( )לברות( מירבית נסיקה )מייל ימי( ליחידה )קשר( )רגל לדקה( )מליוני דולר( 2 1140 6600 485 4000 6883 12.8.76 ־ 0.77M אטליה 1—1. S 1000 4330 378 7350 4.1 1.68 ־ 0.8M צ׳כוסלובקיה 1080 3900 360 1320 3130 Si Ai ־ 1979 MARCHETTI אטליה 1.4 4034 350 1760 5733 20.8.78 Aerospatiale 90 פוגה צרפת 1.66 2160 3660 364 4770 6570 27.7.77 CASA ־ ספרד 4 1670 4918 570 5660 8040 21.8.74 British הוק 1.1M Aerospace בריטניה 4.5—5 1450 4285 540 4960 7375 26.10.73 Dasault אלפא ג׳ט 0.85M Breguet- Dornier צרפת־גרמניה 5 35000 1.6M 6000 13890 20.7.71 Mitsubishi ־ בגבה יפז 28 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון כשהאו רוב ם ה ו מעץ ערב יום חיל־האויר ה־ שנות השמונים, מצאנו לנכון להעיף גם מבט — נוסטאלגי בחלקו — לאחור. בעמודים הבאים אנו מציגים אלבום־זושא של תצלומי כלים ואנשים מן השנים הראשונות של חיל־האויר כאשר ״האוירונים היו היו מעץ והאנשים - מברזל.״ ״מארב״ ליד מסרשמיט של טייסת הקרב הראשונה של היל־האויר. תצ- לום זה נעשה באשר הטייסת היתה בשדה הרצליה. הטייס הסימפאטי והחייכני — עזר וייצמן ג׳יפ של טייסת הקרב הראשונה בכל זוהרו על רקע של מסרשמיט. היום זה נשמע כאגדה; אך גייפ זה סימל, בין השאר, עובדה שהטייסת זכתה לעדיפות ב״ציוד מודרני ומשוכלל״ 29 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ן מטוסי מוסקיטו, במיוחד מדגם KB.6 ההתקפה הארוכה״ של חיל-האויר בשנות החמישים. מטוסי מוסקיטו מדגמים שונים ומעודפי מלחמת העולם השנייה נרכשו ברחבי תבל, ובמיוחד מצרפת, והובאו לישראל לאחר שיפוצים מבנה של מטוסי מוסקיטו באויר. עם שרותם של מטוסי המוסקיטו נכנס חיל-האויר לעידן שבו היה מסוגל להעלות לאויר בו-זמנית מבנים גדולים אחדים מוסקיטו הנדירים. רגם זה, שהיה מצוייד במכ״מ חרטום, נועד לסיור ימי וללוחמת לילה. זה היה המטוס הראשון בחיל-האויר שצוייד במכ״מ )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון מטוס סיור — מוסקיטו היה אף הוא מטוס ייעודי ראשון מסוגו בחיל-האויר. ביצועיו המעו- לים, יחד עם אמינות ותחכום בציוד, איפשרו ביצוע גיחות בסדרי-גודל שלא נודעו קודט־לכן טייסת מוסקיטו בשמי ישראל. מבנה כזה, בן את מי שהרים עיגיו למרום שמי ישראל בשנות החמישים •ו ־־**י ־*י ־*!!י ..v כל המראה — סיפור. הוותק של המטוסים והשפעות החום עליהם תרמו לתכונות וביצועים ייחודיים לכל מוסקיטו ומוסקיטו. הטייסים נאלצו להתמודד עם הבעיות ear mm 31 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון מטוס ההאדווארד הישן והטוב שירת נאמנה את בית-ה ימיו הראשונים. המטוס, מעודפי מלחמת העולם השנייה, היה מקובל על כל הטייסים שתי שררות של מטוסי-אימון — פוגה מאגיסטר מול הארווארד בטקס החלפת מישמרות בבית-הספר לטי- סה ב במטוס־אימוך סילוני הרבה לפני חילות־אויר מתקדמים אחרים בעולם עוד לא נס ליחו. ההארווארד, המשו- כלל והמודרני, יחסית למטוסי הקרב הראשונים של חיל-האויר, המשיר לטוס גם כשעבר החיל למטוסי סילון מבצעיים 32 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון דגל מעופף מעל מטוס סטירמן דו כנפי. חשופים לשריקות הרוח, עברו פרחי-טיים את החווייה האוירית הראשונה שלהם במטוס-הדרכה ראשוני זה. אן( שהיה כבן עמד הסטירמן בכבוד בתחרות עם מטוסים חדישים ממנו בבית-הספר לטיסה בכלואים ב״ חממה״ )״כלוב״ בפי המשמיצים( של ההארווארד ביצעו צוותי האויר טיסות מבנה וניווטים בשמי ישראל הצוות האוירובאטי הראשון הלהיב את הצופים ביום העצמאות הוא כלל את שלושת מטוסי ההאר- ווארד הנראים בתצלום. הטייסים נמנו עם צוות מדריכי בית-הספר לטיסה 33 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון על מדרגות הטייסת. חברי טייסת קרב ברגע של שלווה ב כלב המאסקוט שלהם בנות החיל של מבנות החך של חיל-הא השנים היו למקור קנאה בחילות רבים וכן שונים בארץ ובעולם טיפול במנוע של מטוס אוסטר בקיבוץ ניר-עם במלחמת העצמאות, 1948 מדי הייצוג הראשונים של חיל האויר היו מרשימים. בתצלום זה נראים חברי משלחת של היל-האויר במדי ייצוג ברומא, שבה עשו להעלאת עצמותיו של טייס המח״ל ג׳ורג׳ ברלינג, שגפל בדרכו לארץ 34 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון המפציץ הכבד של חיל-האויר המבצר המעופף לראשונה ביום החיל ב־ טוס, שהגיע לארץ מארה״ב בדרך דראמטית, היה מדגם צריחים. בישראל הורכבו בו צריחי הדגם מרשימה הוסיפו לו עוד מתלים לפצצות מתחת לכנפיים. המפציץ נשא חימוש רב יותר מכל מטוס אחר בחיל וידע לתפעל אותו בדייקנות רבה פצצות כבדות ארץ, התבססו על בלוני-גז בני גד- לים שונים פצצה מתוחכמת מתוצרת הארץ. במלחמת העצמאות יצרו בארץ פצצות-אויר כחול-לבן פצצת-ייבוא. פצצת-רסק להשלכה מהמטוס ביר, מתוצרת ציבוסלובקיה, התבססה על רימון ולבנת-חבלה מקלעי־הצד של ה-ד המפציץ מפגי מטוסי ״יירוט עדינים. בטיסה שיגרתית ארובה היו המקל- ענים )כמו בתצלום( מנסים לתפוש רעש מנועי הבוכנהעל-אן< תנומה האדירים ורעידות הזנב 35 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון בדי לשמש במטוס סיור ימי הוסב דגם הסיור של מפציץ ה-דו שהיה לחיל-האויר. בחרטומו הותקן מכ״מ התראה יבשתי מעודפי מלח- מת העולם השנייה ועמדת צופה )על בל צרה(, שכללה משקפת פושקין. הפצצה המפורסמת ביותר רבת-עוצמה במלחמת העצמאות זכתה בשמה מך המקור האנגלי ״פוש״ — לדחוף! בשמהMK פצצה זו, בת הרשמי, הושלכה מהמטוס ביד )שים לב לידית שעל הפצצה( לאחר שהוכנסו לשימוש המסוקים הראשונים בתיל-האויר )בשנות הח- מישים( נוסו גם שיטות חדשות ומהירות להעברת דואר מהחזית לעורף. אחת מהן — בלבד קיבל תיק מסמכים על גג רכב בנקודה מוסכמת תצלום למזכרת עם ״המסוק העברי הראשון לאחר שנות אלפיים״ — ההילר 36 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון שלום לאל־ער״עו סיס וחייליו, עובדיו האזרחיים, אנשי הנ״מ, אפילו מקומה של הדודה לאה לא נפקד. קייץ, ובאחר־צהריים נפלא של טרם כשהשמש צובעת בארגמן כהה את הרי סיני שברקע — מסיימים כאן פרק ב- חיים. נועלים בסים. הטקס צבאי לכל פרטיו ודקדוקיו — עם מחלקות חיילים במסדר, תזמורת צבאית והרבה דגלי לאום וחיל־האויר ברקע. בשולי מגרש המסדרים — כלי הנשק של כוחות הנ״מ — צ׳אפרלים ותותחים. אבל החזות הצבאית והרשמית מס- תירה מאחוריה מועקה. הרגשה קשה של נטישת מקום אהוב, עמום זכרונוח וחוויות — בית. הטקס נמשך זמן קצר. לאחריו — מוזמנים כל האורחים לטעום מכיבוד קל, שהוכן מבעוד יום. האורחים לא כל־כך אוכלים — אך מסתובבים בין השולחנות, מחליפים כמה מלים, מע- לים זכרונות משותפים. תור כמה דקות — גם זה מסתיים. החיילים עולים על האוטובוסים, האו- רחים — על ההרקולס חזרה הביתה. מעיפים מבט אחרון — והמטוס באויר. תוך יומיים בסיס חיל־האויר אל־ עריש הוא בסים מצרי לכל דבר. שלום לך, אל עריש, הפעם — שלום תרועת החצוצרה להורדת הדגל היא עם תקווה ותקווה של שלום! תרועה שקטה, עצובה. הדגל הישראלי יורד אט־אט ומקופל בקפדנות. הקהל הלא־גדול, שנאסף בשדה־התעופה של אל־עריש בטקס הפינוי צופה בדממה בדגל המורד. המפקדים — מצדיעים, החיילים — בדום. כולם נמצאים כאן. כל אלה אשר הקימו את הבסיס וליוו אותו מאז במשך יום רביעי ב״ו באייר תשל״ט 23.5.79 דגל הלאום מורד בפעם האחרונה מהתורן בשדה התעופה איל-עריש בטקס הפינוי, שנערך בנוכחות מפקד חיל־האויר, אלו פקודת־יום לפינוי שדה־תעופה אל־עריש חיילי חיל-האויר ובסיס אל-עריש! עומדים אנו במסדר, המציין אבו־דרר בתהליך היסטורי. זו לנו הפעם השלישית ב האחרונות, שאנחנו עושים בפינוי שדה- תעופה זה. והפעם לאחר כ־ פות בהן חיינו ושירתנו כאן. כאן זכו חיילינו למלא חובת שירותם הצבאי. כאן זכינו לראות המראות למולו רא- שון. ולהבדיל, נחיתות בחירום. כאן חנכנו דור של לוחמי נ״מ, אשר נציגיהם עומדים לפנינו זקופים וגאים. כל אחד ואחד מאיתנו שותו• לתחושה ולתקווה, שמסירת שדה-תעופה אל-עריש היא תחילת הדרך לשלום עם שכנינו ה- צופים בנו מעברו השני של השדה. עוזבים אנו מתוך תחושה של עוצמה ולא מתוך חולשה. ודגל ישראל המורד באל-עריש, תוך הרגשת מועקה, יינשא על־ ידי חיילי חיל-האויר בגאון והערצה בבסי- סינו העתידיים בנגב. וכולנו, כתמיד, נהיה נכונים ומוכנים בבל עת, בכל אתר ולכל משימה. דוד עברי, אלון! מפקד חיל-האויר 37 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון• )ודוחק , בס ו!וה*ה לבית מאת אהרון לפידות ״היתה הטלפוניסטית החדשה הזאת, שולה או מירי, אני כבר לא זוכר איך• בדיוק קראו לה, שכל הזמן בלבלה לנו את המוח שהיא רוצה לטוס בפוגה. יום אחד באנו אליה ואמרנו לה: ׳היום את טסה!׳ לקחנו אותה לליין, הלבשנו אותה בסרבל, קסדה — הכל. אחד המכונאים היה ה׳טייס׳ והוא הראה לה איר לקשור את החגורות, איר ל־ דבר בראדיו ונתן את האות: ׳ממרי- אים׳. ״כמה חבר׳ה, שעמדו בחוץ, הרימו את המטוס בידים באויר ורצו איתו על המסלול. גם טלטלו אותו קצת, כדי שזה ייראה ׳על באמת׳. אחר־כר ה- מטוס ינחת׳ והבחורה המאושרת זכתה אפילו למקלחת המסורתית״. המספר רס״ר אהר׳לה, קצין הרכב של בסים חיל־האויר באל־עריש. הוא שירת באל־עריש מ־ כל ההיסטוריה של הבסיס על בוריה. בעיקר הוא מתמצא בצ׳יזבאטים, שאו- תם הוא מספר בקול רם, בהתלהבות, תור נפנוף ידיים לכל הכיוונים. האוצר שלו ממש בלתי־גדלה. 38 רוצים עוד דוגמה? בבקשה ״יום אחד החליטו להוציא את כל אנשי הבסיס לים. כל הבסיס לבש בגדי־ים, עלה על האוטובוס — וקדימה לחוף. רק הש.ג. נשאר לשמור על ה- מחנה. לא עוברת שעה — והנה גם הש.ג. בים. הקיפו אותו החבריה: ימה עשית? נטשת את הבסיס?׳ ׳תסמכו עלי׳ מחייר הש.ג., ׳תפסתי ערבי והעמדתי אותו בשער. הראיתי לו. ככה פותחים, כבה סוגרים, ואמרתי לו לא להכניס אף אחד לבסיס.׳ מסתבר, שהשומר הערבי לקח את תפקידו ברצינות. כש- חזרו החבריה מהים — לא היה מוכן לפתוח את השער לאף אחד. רק לש.ג...״ גן־הפםלים של יוסי אבל, לא רק לאהר׳לה יש סיפורים. אספנו כמה מוותיקי אל־עריש, אגשים ביוסי לנדסברג, החשמלאי בן ה־ שהגיע לאל־עריש חמישה ימים לאחר שנפתח הבסיס ב־ עד לפינויו. רם״ ן ל׳, קצין המינהלה רס״ר המטבח, שנמצא בבסיס מאז הראשון של הבסי״. שדמה מלכה, אוגוסט אל־עריש כטוראי באפסנאות ב־ וסיים כמפקד. כולם קשרו את גורלם בבסיס חיל־ האויר אל־עריש — ושירתו רבות מעבר לשירות החובה שלהם. הם מדברים, עולים האחד על קול רעהו, מציירים תמונה של בסיס יוצא־דופן. בסיס רחוק ומבודד, כה שונה — עד שה- חיים בו התנהלו אחרת לגמרי מאשר בכל מקום אחר. בלחץ הנסיבות הבלתי־ רגילות נוצרה בו מקבוצת חיילים — משפחה ומהבסים — בית. ההתחלה לא היתה וורודה ביותר. מספר רס׳׳ן ל׳: ״כשהגעתי לראשונה לאל־עריש, ב־ כמו המערב הפרוע. מאות כלבים הס- תובבו בשדה. היה מאולתר, לא היו מבני קבע. החיילים המצרים גרו, למע- שה, בבורות חפורים באדמה. המבנים המעטים בשטח היו מחסני מזון וציוד. מבנה אחר שימש למגורי קצינים והיה מצוייר בשולחן ביליארד, אולם סקווש, מועדון משוכלל וריהוט מעולה. ניגוד משווע לבורות שבהם גרו החיילים. עיקר העבודה היה פינוי הגוויות וניקוי ה- שטח.״ מספר יוסי לנדסברג: ״לא היה לגו צינור מים ונאלצנו להשתמש במכלים גדולים שהשאירו אחריהם המצרים. חי־ טאנו את המכלים בכלור — והש- תמשנו במים לשתייה ולכל הצרכים האחרים. לאחר כשנה הציץ מישהו פנימה וכמעט התעלף. בתור מיכל מי השתייה שלנו צפה גווייה! שנה שלמה שתינו את המים האלה...״ יוסי, המדבר במבטא הונגרי בולט, הוא טיפוס יוצא־דופן. מכל מיני גרוט- אות שאסף בנה לעצמו גן־פסלים ל- תפארת — וכל מבקר שהגיע לבסיס סחבו אותו ל״ גן של יוסי״. המטוסים שינו את התמונה בתקופה הראשונה הבסיס נחשב ל־ ״סיביר של חיל־האויר״. מין מקום נידח, שאליו מגלים את כל הבלתי־רצויים ב- מקומות אחרים. הגיעו לבסיס אנשים בעייתיים והמצב החברתי היה די גרוע. אולם הכל השתנה עם בואם של המ- טוסים. מטוסים! ...העיניים נדלקות והראש מורם בגאווה. ״אתה מבין,״ הם אומ- רים, בהתלהבות, ״זה די מתסכל להח- זיק בסיס שלם כזה, עם שדה־תעופה והכל — ואין מטוסים.״ ב־ בית־ הספר לטיסה החליט להשתמש ב־ אל־עריש כבסיס־אימונים ושדה־התעו־ פה אירח את הפוגות וזכה לחיים חד- שים. ״מטוסים — זה משנה את כל הת- מונה,״ מספר סגן ישראל שיינפלד, זז־ קמב״ץ. ״מטוסים זה אומר פעילות, צוותי אויר, תנאים. בקיצור, חיים אחרים מפרקים את הבית שלנו. M - 4 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון יוסי החשמלאי, הוותיק שבוותיקים לגמרי.״ לא שזה לא הביא גמ בעיות חדשות. ״מפקד הבסיס היה מסייר בפייפר מע- לינו,״ מספר שלמה, ״וכל מי שהיה מתבטל או מסתובב סתם — היה נרשם אצלו וזכה אחר־כר למקלחת קרה ולא כל־בר נעימה...״ על אותו מפקד מספרים גם שהיה אוסף את בל החבריה בליין, תופס מטא- טא, מנקה את כל השטח ואומר: ״אתם רואים, ככה מנקים ליין בחיל־האויר.״ וכולם עומדים ומסתכלים עליו, ולא מזיזים אצבע... מי בכל זאת עבד? עבדו תושבי המקום הערביים. מסת- בר, שחיים בצוותא בין יהודים וערבים התקיימו הלכה למעשה. את כל עבודות הבינוי בבסיס, כולל מיגונים ותעלות — ביצעו ערבים. גם במטבח וברכב לא נפקד מקומם. למעשה, נאדר מהמטבח טען שבגלל הוותק שלו מגיעה לו אפילו דרגת רס״ר... גם כאן לא היה המצב אידיאלי בל־ כר בהתחלה. היתה תקופה קשה למדי בשנים מוקשים בצידי הדרכים. כמה מאנשי הבסיס נהרגו והיתה סכנת נפשות בירי- דה לצידי הדרר. עם הזמן למדו לחיות אלה לצד אלה — והעניינים הסתדרו. המטוסים הכניסו, כאמור, חיים לב- סיס ו... רעיונות לראשי חייליו. יום אחד הגיעה ןחיילת חדשה למבצעים. מייד הרימו אליה טלפון מהמרכזת והודיעו כי מדברים ממפקדת היל־האויר ועליה להכין את הבסיס לנחיתת־אונס של גוזניק )משואת מסלול(. החיילת נכנסה להיסטריה, דיווחה למפקד התורן והור- תה על נקיטת כל אמצעי החירום לק- ראת בואו הצפוי של הגוזניק... אנריקו מסיאם בשוחה בהזדמנות אחרת גילה קצין המינהלה של הבסיס תושיה. ״לשדה הגיע סקיי־ הוק שהיה צריר לנחות נחיתת אונס, ״מספר אהר׳לה.״ קצין המינהלה, בלי בעיות, לוקח את מכונית הכרמל שלו ויוצא אל המסלול. ברגע שהוא רואה את המטוס, הוא מתחיל לנסוע על המ- פי ידיים רחבים ובשריקות שיעקוב אח- סלול ותור כדי כר מסמן לטייס בנפנו- ריו וינחת. לקח די זמן עד שמישהו הצ- ליח לשכנע את קצין המינהלה לפנות את המסלול, לאפשר למטוס לנחות סוף־סוף.״ 1973 נוהרות פניהם של המספרים. כי במלח מת יום הכיפורים הוכיחו את יכולתם. אלפי גיחות, עשרות מטוסים שנפגעו הושמשו מחדש תור זמן קצר. מאות מטוסים ומסוקים איישו את הבסיס. הם גם העניקו טיפול מיוחד לטייסים. כל טייס ששב מגיחה — נתכבד בבקבוק קולה מידי חיילת מהבסים. גם הופעות של אמנים רבים היו כאן בזמן המלחמה. אנריקו מסיאס, למשל, שוכ שלושה חיילים בשוחה, בזמן אזעקה. בכלל, האמנים אהבו מאוד להתארח בבסיס — ויעידו הכתובות בספר התפ- ריטים המיוחד שלהם: לאנשי בסיס אל־עריש — זה בסים, מהמסד ועד הטפחות לא יותר ולא פחות מאשר קהל נהדר, שטוב אתו לעבוד — כל הכבוד או: אילי גורליצקי 28.10.73 חציתם ת׳תעלה כשעליתם שוב בהר לא חשבתם על מחר לבסיס, באהבה, להתראות במהרה בימי שלום — מוטי גלעדי מייק ברנט רשם ב־ ההופעה וקבלת־הפנים הנפלאה באל־ עריש. מקווה לבקר שוב. התקשרויות שהיו לקבע גם ״קרבות אמיתיים״ היו במקום. ״למקום הגיעה יחידת נ״מ מילואים,״ מספר סגן לודביק. ״מפקד היחידה היה טיפוס עצבני, שש לקרב. בלילה, השו- מרים שלו מדווחים לו על קולות חשו- דים מצד מערב. ללא היסוס הוא יוצא איתם כדי לבדוק במה דברים אמורים. ואכן, נשמעים קולות מוזרים ונראים כתמים לבנים בכיוון אליו הצביעו ה- שומרים. הוא נותן את פקודת האש — והמילואימניקים יורים מכל הכלים ללא כל מענה מצד הפולשים המיסתוריים. רק עם שחר התברר כי הם נקבו ככב- רה... את הכביסה שהיתה תלוייה על סגן לודביק — יריות לכיוון הכביסה... אהרליה, אלוף הצייזבאטים גן-הפםלים של יוסי 39 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון זה יוצא... וזה בא. הרקולס מצרי והרקולס ישראלי על המסלול באל-עריש 1967 ״מגדל הפיקוח׳ ב־ ...ומגדל הפקוח ב חבל! ב־ אל־עריש. הבסיס נותק כליל לכמה ימים והאספקה הוטסה בעזרת מסוק ומטוס תובלה מדגם נורד. בבסיס עצמו קרסו כל עמודי הטלפון, בונקר הבנות ועמדות האבטחה. תופעה אופיינית נוספת לבסיס המ- רוחק: זוגות נשואים רבים חברו מבין חיילי הבסיס וחיילותיו. ״בוקר אחד הגיעו לבסיס שלוש בנות,״ מספר זאב. ״שלושה חיילים, שבמקרה ראו אותן, עשו ׳חלוקת שלל.׳ כל אחד הצביע על חיילת ואמר — זאת שלי. וכך היה. כיום שלושת החיי- לים נשואים כל אחד לחיילת שאותה בחר!״ בסיס אל־עריש החל לרדת מגדולתו באשר חדל להיות בסיס תעופה. נסתלק הזוהר של המטוסים, הפעילות הקדח- תנית בסככות, המולת העבודה במוס- כים. מגדל הפיקוח — שומם, ריק, מנופץ חלונות. למרות זאת, כאב הפ- רידה היה גדול. ״אני חייתי כאן,״ הסביר יוסי בפש- טות. ״כאן — ובאף! מקום אחר.״ כמוהו חשו רבים, שנתמזל מזלם לשרת בבסיס שהיה להם לבית, בסיס חיל־האויר אל־ עריש. 40 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון בופ״סו־״ם על בירת סע• מאת עבי גוטמן בופייטר דרוס-אפריקני מעל חופי צפון סיני אל־עריש על שדה־התעופה שלה ו־ מתקניה הצבאיים, נחשבה ל״ בירת סיני״ בהיותה בשלטון מצרים. במלחמת השח- רור שימשה בסיס קדמי לכוחות המצ- ריים שנעו לעבר תל־ אביב עד שנהדפו באשדוד. שדה־התעופה אל־עריש ומיתקניו היו, איפוא, מטרה נכבדה למטוסי חיל־ האויר הישראלי הצעיר. את ההפצצות ביצעו ״מבצרים מעופפים״, בי־ טייסת ה״פטישים״, ומטוסי הטייסת ל־ הפצצה ותובלה — דאקוטות ובופייט־ ריס, ואחר־כך גם אנסונים. על מעלליה של הטייסת האחרונה יסופר כאן. לעורר את האוייב ראלף פוטרמן היה טייס בחיל־האויר של דרום־אפריקה במלחמת העולם השנייה. בתחילת מלחמת השחרור הת־ קשרו איתו שליחים ישראליים והציעו לו להשתתף בהקמת הכוח האוירי ה־ עברי — בשכר של ו־דו סיגריות מטוסיאן ביום. כעבור זמן קצר בא ארצה וקיבל שכר חודשי של 25 בטייסת החל מטיס דאקוטות בקצב נמרץ למשימות הפצצה ותובלה. לגי- חות הפצצה נטלה הדאקוטה שישה אנשי־צוות: שני טייסים, נווט, אלחוטן ושני מטילנים. פצצות — תחילה מתו־ צרת בית ואחר־בר מיובאות מציכו־ טוס. לימים הותקנו שישה נושאים ל- סלובקיה — הוטלו מבעד לדלת המ- פצצות בנות כנף, ובתא הטייס הורכבה בוונת־הפ־ צצה פרימיטיבית. לפני כל גיחה נערך תדריך־ ואחריו — תחקיר. הנתונים ה- מודיעיניים היו מדוייקים למדי. הטיי- סים סימנו את המטרות על־גבי מפות של האזור בקנה־מידה קטן. ההפצצות בוצעו בגובה בטוח מאש הנ״נל — בין בגובה יותר. בין המטרות היו מסלולים, מוסכי מטוסים, מיתקני מב״ם, מבנים ורי- כוזי- רכב. לעיתים סיפקו מטוסי טייסת הקרב ״מטריה אוירית״ למפציצים, כנגד מ־ טוסי־קרב מצריים צפויים. חלק גדול מההפצצות בוצע בלילה. המטוסים עשו דרכם למטרה מרמת־דוד בנווטות פ- שוטה, ״לפי כיוון וזמן״. את המטרה היו מזהים לפי האש שבקעה ממנה. כאשר לא נתקלו באש, היתה הדאקוטה סובבת בשמים, בתקווה לעורר את ה־ אוייב. מפלצת מעופפת מדי פעם ניסו לפתח חימוש מקורי בחיל־האויר. יום אחד המריאה דא־ קוטה להמטיר על מסלולי אל־עריש מסמרים רבי־חודים, שנועדו לנקב את צמיגי המטוסים הממריאים. את המס־ תח. לפני ההגעה למטרה, ניתנה ל- מרים עמדו להטיל מחביות מבעד לפ- מטוס הוראה באלחוט לחזור. הדאקו־ טה נחתה — והמסמרים התפזרו על המסלול ברמת־דוד, כאשר התהפכה החבית ליד הפתח. גם כעבור ימים לו- קטו מסמרים בצדי המסלול. בטייסת היו שמועות, כי ביחידה ל- פיתוח אמצעי לחימה שקדו על מפ- לצת מעופפת ענקית, שנועדה להיגרר מאחורי דאקוטה ולפלוט הבזקים ממל־ תעותיה, עיניה וגופה. בתקופת ספטמבר־אוקטובר שיאה; היתה הפעילות בטייסת רבה היה חמישה ימים של הפצצה בלתי־ פוסקת ביום ובלילה. הטייסים שמרו על עירנות בעזרת כמויות גרולות של קפה. ראדיו קאהיר טען כי סים ישראליים מפציצים את הכוחות המצריים. למעשה עשו זאת כ־ סים: שני בי־ — דאקוטות. כל גיחה הונצחה בתיקרת מועדון הטייסת, שם נכתבו בפיח של נר מקו- מה ותאריכה. הטייסים היו ערב־רב, יהודים ושאינם יהודים. ״סחיבת״ בלי־ רכב )מאוטובוס ועד סוס( כדי לחזור לבסיס — היו מעשה של יום־יום. בין הטייסים היה שיכור מועד, שלפני בל טיסה צריך היה לגררו בבגדיו למקלחת הקרה. הוא היה טייס מנוסה, ובהגיעו ל־ בספר. במקביל להפצצות, המשיכו הדאקו־ טות בטיסות תובלה. באחד הימים ה- מריא ראלף בדאקוטה ובה ומטען. המטוס כמעט גמר מסלול ו- טיפס בעצלתיים. גם הנחיתה במסלול הפרימיטיבי בסדום היתה כבדה מהר- גיל, ותבעה כוח־מנוע רב בגישה. מש־ נפרק המטוס גילה ראלף כי היה לו כטונה וחצי משקל עודף. עקב הנחיתה הכבדה התקלקלה ה- מערכת ההידראולית לקיפול כן־הנסע, ולאחר המראה מסדום לא הצליח רא־ לף לנעול את הגלגלים. לפי עצת ה־ אלחוטן שהיה בעל ידע טכני, פתח ראלף את מכסה מילוי משאבת־החי־ רום שליד מושבו, ובהיעדר נוזלים ב- מטוס השתינו אנשי הצווח לתוך המש- אבה לאחר הפעלת משאבת־החירום נוצר הלחץ הדרוש והגלגלים ננעלו לנחיתה בטוחה. מפציצים שנלקחו מ״סרט״ הבופייטרים הובאו לארץ במבצע מקיף ששלוחותיו הגיעו לארצות כד־ רום־אפריקה, אנגליה, יוגוסלביה וני- גריה והיו מעורבים בו אישים שונים. לצורך המבצע הוקמה בדרום אנג- ליה חברה להפקת ״סרט־תעופה מלח- מתי״. החברה רכשה שישה מפציצים קלים מסוג בופייטר. בעוד צוות ההס- רטה מכוון מצלמותיו, המריאו ששת המטוסים מדרום אנגליה. הצלמים המ- תינו עד בוש, שעה שהבופייטרים עשו 41 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון דרכם מעל אירופה לעבר ישראל ביוגוסלביה ערכו נחיתת תדלוק אחת. ארבעה מטוסים הצליחו להגיע בשלום לארץ, ואילו השניים הנותרים ביצעו נחיתות־חירום באירופה ונותרו שם. הטייסים היו אנגלים שכירים יוצאי הר.א.פ. ובהגיעם ארצה הוסעו לשדה־ התעופה לוד וטסו לדרום־אפריקה, משם — דרך ניירובי — חזרו לאנג- ליה תוך שירות ״צוות ההסרטה״. אנטישמי אנגלי ידוע גילה את ה־ פרשה והשלטונות הבריטיים פתחו ב- חקירה. צעירות יהודיות סיפקו לטיי- סים ״אליבי״ לשעות היעדרותם. אר־ בעת הבופייטרים צורפו לטייסת הדא־ קוטות, שהפעילה גם מטוסים נוספים, כראפיד, ויותר מאוחר — אנסון. ארבעת הבופייטרים ביצעו גיחות רבות, בעיקר בדרום, ומה שאש הנ״מ של האוייב לא יכלה לעולל להם, ה- צליח לעשות בדואי בנגב, הוא ירה ברובה לעבר חרטום בופייטר כאשר ה- מטוס היה בצלילה ופגע קטלנית בחזה הטייס, איש מח״ל. באורח־פלא נחת המטוס, ושני אנשי הצוות הנותרים נח- לצו ממנו בשלום. אבל הבדואים בא- זור מיהרו אליהם — ורצחום בעינויים קשים. זינוק לאויר הבופייטר היה בנוי לטייס יחיד וה- רחק מאחור, בצריח עלי, היה נווט/מק־ לען. טייס מתלמד, שרצה ללמוד את פעולת ההטסה, נאלץ להצטופף בעמי- דה מאחורי מושב הטייס. דווקא שם עברה הקורה הראשית של הכנף, שיצ- רה מעין גבעה עשויית פח גלי. המת- למד נאלץ להטעין עליה את ברכיו. במהלך הטיסה היו מסמרות הקורה מטביעות את חותמן על הברכיים. ה- מתלמד הקדיש מירב זמנו לשיפור תנוחת הברכיים. לאחר טיסת־היכרות נתנו למתלמד להריץ את המטוס על הקרקע, בלא ל- המריא. אם חש בטחון, יכול היה לה- מריא בפעם הבאה. ראלף, שהיה מור- גל בכוחם הצנוע של מנועי הדאקוטה, דחף כדבעי קדימה את מצערות הבו־ פייטר ובלי שהיה סיפק בידו לבלום, מצא עצמו באויר מעל רמת־דוד. עד מהרה טיפס המטוס לגובה ראלף ביצע הקפה, ובבואו לנחיתה היה כה נמוך, עד כי הקפיץ מכסאותיהם חבורת טייסים ששיחקו קלפים. הוא נחת בשלום. הבופייטר היה מגיב בתנועת עלרוד חריפה — הרמת החרטום והורדתו — בעת הורדת כן־הנסע. תאונות רבות אירעו בשל כך — בעיקר לחניכי טיס — בחילות האויר שהפעילו מטוס ברי- טי זה. לנטישה היה על הטייס למשוך שתי ידיות בתקרה, להפוך מושבו אחו- רה )תנועת ״טאלטה״( — ואז נפל החוצה מבעד לפתח־החירום, שדלתו 42 נפתחה עם משיכת הידיות. מובן, כי לפני־כן צריך היה לייצב את המטוס, כדי למנוע היפגעות בעת הנטישה. מעשה בפרופסור באוקטובר תובלה אנסון עבור חיל־האויר הישר- אלי. בטוסם לישראל נחתו, מחוסרי דלק, בשטח יווני. ממשלת יוון החליטה להחרים את המטוסים ושלחה טייסים להביאם לאתונה. בנחיתה באתונה התרסקו שניים מהמטוסים. את האח- רים פרקו היוונים והורידו מהם מנו- עים וחלקים חיוניים. קבוצת טייסים — בתוכם ראלף פוטרמן — ואנשי תחזו- קה ישראליים, מצויירים בניירות מזו־ ייפים של חברות־תעופה מאוסטרליה וונצואלה נשלחו לאתונה. בו בזמן פעלו טונות אתונה, לעצום עין. שליחים מישראל לשכנע אישים בשל- הישראלים הצליחו לקבל מוסר, שבו הרכיבו, לאחר שלושה חודשי עבודה את ארבעת האנסונים. הם התקינו בהם מיכל רזרבי, אר הטווח היה מוגבל, והצייר נחיתת־ביניים ברודוס, בדרר לישראל. בפברואר לבדו את ארבעת האנסונים, אחד אחד, מאתונה לרודוס. ליוונים סיפר בכל פעם, שהוא מטיס חלקים עבור המטו- סים שכבר הועברו לרודוס ונתקעו, משום־מה. במקביל יצא ראלף לכרתים, לאתר שדה־ תעופה אלטרנטיבי למקרה הצו- רר. לשם הסוואה אמור היה להציג עצמו כפרופסור להיסטוריה החוקר את תולדות האי. האתר שנבחר היה שרה־ תעופה עזוב, שבנו הגרמנים בעת פלי- שת רומל לאפריקה. ראלף מיפה את רולח פוטרמן )משמאל( עם סיד צילמרס ז״ל, שהיה מהנדס טייס בטייסת. נהרג במטוס הקונסטליישן של ׳אל-על״, שהופל בבולגריה ב פקד תעופה רולף פוטרמן, מאנשי המה״ ל של מילטון רויס בוטגר, הידוע גם בבוץ׳ בן יורק טייסת ההפצצה ותובלה שהפעילה בופייטרים, דאקוטות ואנסונים )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון קטעי המסלול הראויים לשימוש בהביטו במשקפת, הבחין באדם אחד העוקב אחריו מרחוק במשקפת. היה זה איש מודיעין יווני. ראלף סיפר ליווני את סיפורו הבדוי והוסיף! עליו פרט דמיוני, בי בהיותו טייס בר.א.פ. הפיל בדיוק באותו מקום מטוס גרמני. כיוון שהוא מחבר ספר, ישמח לספק ליווני עותק לאחר הוצאתו לאור, וכן הבטיח להזכירו בספר. לצורר כר אף ביקש מהיווני לאיית את שמו. קשר־ההברחה ארבעת האנסונים המריאו יחד מרו- דוס, נהוגים בידי אנשי הטייסת של ראלף. הוא עצמו יצא לאתונה, משם הגיש בקשת נחיתה בברינדיזי לשם ה- סוואה. כשהתאחרו המטוסים להגיע ליעדם, שאל אותו מנהל שדה־התעופה באתונה — שהחל חושד בו — מה קרה למטוסים. ראלף אמר: ״אולי יש דחייה בטיסה.״ מנהל השדה השיב: ״מוטב שהדחייה לא תהיה ארוכה מדי,״ ודיווח למשטרה. כיוון שבניירו־ תיו של ראלף לא היה זכר לישראל, יהודי. הוא הכחיש. את עובדת היותו נחקר על־ ידי משטרת יוון שמא הוא נימול הסביר בנימוקים רפואיים. למזלו לא נשאה אמו שם יהודי. מזלו הטוב המשיר לשחק לו. בחו- דשי שהייתו באתונה יצר קשר רומאנ- טי עם קרובת משפחה של מנהל שדה־התעופה. הבחורה הזהירה אותו כי עומדים לעצרו, לאחר שנצטבר או- דותיו תיק שמן. לבקשתו הבריחה אותו בדרר צדדית אל מחוץ לשדה־התעו- פה. הם מצאו נקיק־סלעים על חוף הים, שסיפק מסתור מפני הרוח החו- רפית הקרה. כעבור כמה שעות הו- פיעה הבחורה, הביאה מזון ובישרה לראלף כי למחרת בבוקר עומד להמ- ריא מהשדה מפציץ ליברייטור לטיסת ניסוי וכי שיכנעה את הטייס לקחת את ראלף. באור ראשון התגנב לשדה־התעופה מבעד לגדר וטיפס למטוס. הליבריי־ טור היה ברישום בריטי והסתבר כי טייסו סקוטי אדוק, המאמין בזכותם של היהודים לארץ־ישראל. הוא המריא ו־ ניתב לישראל. בקרבת חופי הארץ הו- דיע באלחוט, כי מצוי עימו הנוסע בירור קצר עם מיפקדת חיל־האויר ראלף פוטרמן, הנתון בצרות. לאחר ניתן לו כיוון לשדה עקרון. הליבריי־ טור נחת, תודלק ומייד המריא חזרה. נותר לטייסת של ראלף לפרוע ״חוב״ קטן, שנוצר בפרשת אתונה: בהיותם באתונה, נחתו בשדה שלושה מטוםי־קרב ימיים מדגם סי־פיורי. ל- ישראלים נודע, שיעדם הסופי הוא קאהיר. ראלף וחבריו תיכננו להתגנב בלילה ולשכור למאיידי המטוסים חו- מר מזיק. בלילה גיששו לעבר המטו- סים, אר נתקלו בשומרים לא־צפויים. בתירוץ כלשהו חמקו משם. בבוקר ה- מריאו שלושת המטוסים, מוטסים על־ ידי שני טייסים וסיימת אחת, בבצעם תרגיל מרהיב של הצטרפות למבנה. מבצע החבלה נכשל. לא ארכו הימים ואחד מאותם מטו־ סי סי־פיורי נקלע לקרב־אויר עם בו־ פייטר מהטייסת של ראלף, מעל הים. הבופייטר המגושם הידק פנייתו הלור והדק. הסי־פיורי מוטס, כנראה, על־ ידי טייס מצרי, ניסה להצמד אליו — ולפתע התהפר והסתחרר הימה. המרד•• ענודו באש הנ״נו מאת אהרון לפידות ה־ ששת הימים. טורי השריון של צה״ל התקדמו לעומק סיני במהירות כה רבה ובלתי־צפויה — עד שנוצר מחסור ב- דלק לטאנקים ולנגמ״שים, המאיים ל- עצור את כל הטור. לא היתה כל אפ- שרות טכנית לספק את המחסור הזה דלק. על רקע זה קיבלה טייסת הנו־ בדרכים המקובלות, בעזרת מכליות רדים משימה: להצניח מהאויר את ה- דלק החיוני לכוחות המסתערים. רביעיית מטוסים נבחרת למשימה — והצוותים עבדו כמטורפים כדי להעמיס במהירות האפשרית את הנוזל היקר על המטוסים. אולם אז בא עיכוב וה- עצבים. צוותי המטוסים, אשר טסו יחד משימה נדחתה. החלה ציפייה מורטת־ במשר כל המלחמה, ניצלו כל דקה אפשרית למנוחה והתארגנו לשינה על הרצפה, בין ארונות ההלבשה בטייסת. ב־ הפקודה — לצאת לדרר. תדריר קצר — ורביעיית הנודדים המריאה, כשהיא נושאת איתה את מטען הדלק היקר־ מפז. הם טסו דרומה לאורר החוף. באזור עזה העמיקו ללב ים, מאחר שכיבושה של הרצועה עדיין לא הו- שלם. לאחר כמה דקות טיסה חזרו ה- מטוסים ופנו לעבר היבשה, אמורים ל־ חצות את קו החוף- לתור סיני באזור ביר אל מצדה. אבל הרביעייה המשיכה לטוס לאודר החוף בדקה נוספת ורק אז פנתה דרו- מה. אומנם רק דקה אחת. אבל — גם מטוס תובלה איטי כנורד מספיק לעבור מרחק ניכר בדקה. מרחק זה הספיק להביא את המטוסים ממש מעל המסלולים של שדה־התעופה של אל־ עריש, שהיה עדיין בידיים מצריות. ה- שחר זה עתה הפציע, ולאור הזריחה ראו הטייסים את אל־עריש פרוסה ל- פניהם — אבל גם המצרים ראו את המטוסים המתקרבים. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון אש תופת י נפתחה על המטוסים סיפר סא״ל מ/ טייס אחד המטוסים: ״טסנו בגובה נמיר של כאלף רגל, או פחות מכר, במהירות נמוכה, ללא דלתות אחוריות ועם כארבעה טונות דלק בתא המטען של כל מטוס. פתאום פערה התופת את לועה. המצרים ירו לעברנו מכל הכלים — נשק קל, תו- תחים — ומה לא. ירדנו לגובה נמוך מאוד. ראיתי את המטוס שלפני נפגע — ומתחיל מיד להשליר את מטען הדלק.״ למרות היותם כבדים ומסורבלים, ביצעו הנורדים כמה תרגילי התחמקות זריזים והצליחו לחמוק מהאש — כמעט ללא פגע. הם המשיכו לשוטט באזור כדי למ- צוא את הכוח שבשבילו עמדו להצניח את הדלק. אולם כל הנסיונות לאתרו נכשלו והמטוסים נאלצו לחזור הביתה כלעומת שבאו. מזכרת אחת בכל זאת השאירו המ- טוסים בשטח: מקום הנקרא על שם הנווט ש״פיספס״. המפקד מאת יעקב בן־אמיר רס״ן אלון נתן את דעתו, אותו בוקר־שבת, על מסוק חונה ברחבה, שהמכונאים סיימו הכנותיהם לתדלקו לקראת המראה. ואז קרה משהו, שעד היום לא הוברר. אלון נזכר שהמסוק התלקח באש, להבות אפפוהו והמכו־ נאים שהיו סביבו נמלטו. אלון נזכר, שפעל על־פי תגובה טבעית של רגעי סכנה, החייל, שעמד סמור למסוק ניסה להפעיל את מכשיר־הכיבוי, אר נראה שהמכשיר לא פעל. חלפו רגעים בודדים של חוסר־אונים. ״נשאתי מב־ שיר לכיבוי־אש, שהיה סמור על קיר חדרי, והגחתי לעבר המסוק,״ נזכר אלון. זאת היתה התערבות מכרעת, שגרפה גם אחרים. המסוק ניצל, ונז- קיו הקלים תוקנו מאוחר יותר. האירוע התרחש באותה שבת, שבה הוטבעה המשחתת ״אילת״ מול חופי סיני. רס״ן אלון היה אז מפקדו של בסיס חיל־האויר באל־עריש. מס- תבר, כי אל־עריש היתה בסים ה- קדמי, שריכז את כל פעולות צוות ההצלה ל״אילת״. בתוככי הבסיס הו- קם בית־חולים שדה, שממנו זינקו יחי־ רם״ ן אלון הגיע לשדה אל־עריש דות ההצלה. כשבוע לאחר שנכבש על־ידי כוחות צה״ל במלחמת ששת־הימים. שירותו בחיל־האויר החל ב־ לחיל ונשלח לקורס־טיס, שאותו סיים ב־ ל־ צנוע, אינו מייחס חשיבות יתירה למ- עשיו בעבר, רואה בפועלו משהי, ה־ מובן מאליו, וטוען שרבים עשו כמוהו. במלחמת ״קדש״ עשה אלון עם כו- חות הצנחנים שצנחו במיתלה. הוא היה קצין סיוע לכוחות הקרקע. כסרן, הוצמד לכוחות הצנחנים, עליהם הוטל לפרוץ לעבר התעלה. הוא צויין לשבח על הכוונתו היעילה את מטוסי חיל־ האויר במהלר מלחמת ״קדש״. בתום אותה מלחמה שב לבית־הספר לתיאום בין־זרועי, עד מלחמת ״ששת הימים״, שאחריה נשלח מטעם מיפקדת חיל־האויר לאל־עריש, כדי להקים את הבסיס מהריסותיו. ״זה היה בשבוע לאחר שכוחותינו כבשו את הבסיס,״ סיפר אלון. ״הייתי קצין צעיר, וקסם לי הרעיון לפקד על בסיס של חיל־ אל־עריש יחידת מסלול ולא ידענו איר האויר. עד לבואי, הפעילה את הבסיס לסווגו. בבואי נתקלנו בתילי־תילים של בעיות.״ חילוץ מטוסים ״באל־עריש קידמו אותנו עזובה, הרס, לכלור ומסלולים פגומים. המשי- מה הראשונה שהושלמה — הכשרת המסלולים לקליטת מטוסים ומטוסי ה- תובלה הראשונה נחתו והמריאו.״ הבסיס הצחין ממצבורי אשפה, מ- הרס ומגורות, שהיו פזורות בשטח ו- ציפו לקבורה בשמש הקופחת. היתה גם בעייה מיידית ביותר — להבטיח תאורה למסלולים, כדי לאפשר נחיתות והמראות בלילה. חשמל לא היה, אבל ״צווארוני־אווד׳ היו. אלון נזקק ל־ מהם, לפזרם לאודר המסלול, לפטמם בנפט ולהבעירם בלילות. היה צורר לעדור סקר יסודי: לבדוק מה יש ומה חסר, לטפל במצבורי ה- דלק העצומים שהמצרים הותירו במנו- סתם, במערכות התחזוקה, החימוש, הדלק והמים. ״היה ברור״, סיפר אלון, ״שבשל משימות דחופות ומיידיות יותר, לא נוכל לסמור אלא על עצמנו, 44 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון וכך עשינו: בנינו ויצרנו יש מאין. ה צוות המצומצם, שאותו הבאתי לבסיס, הבין שעל כתפיו מוטלת משימה כמעט בלתי־אפשרית. הם נאחזו התלהבות, עבדו בעוז, במרץ וברצון. התנאים ב- שטח היו קשים ביותר. סמכנו בעיקר רוסי, ניצלנו חלפים שמצאנו במחסנים. על מה שמצאנו: הפעלנו רכב שלל לא היו חלפים — ׳תפרנו׳ ו׳השחלנר. הבטחנו לעצמנו חשמל משני גנרטורים מתוצרת מזרח־גרמניה, שהמצרים הש- אירו במצב טוב, במהרה למדנו להפ- עילם, וכך היה לנו חשמל. הבארות במקום היו מזוהמות ולא חמורה יותר היתה בעיית המים. היתה ברירה, אלא להשתמש בהן תור הקפדה על אמצעים סאניטריים חמורים ביותר, עד שהתחברנו לשלוחת הקו של ׳מקורות׳. דלק היה, כאמור, בשפע, והיה צויר לוודא שהמכלים נקיים.״ עד מהרה קיבל בסיס אל־עריש פנים חדשות. הוא נעשה מטופח ונעים, ונקלט במערר הבסיסים המבצעיים של חיל־האויר. ״כשמונה חדשים לאחר ש- הגענו כבר היו פני אל־עריש שונים,״ סיפר אלון, ״לא נותר זכר לאותה גרו- טאה, עזובה וליכלור, הבסיס התחיל ל- קלוט מטוסים, שעברו בדרכם למשי- מות שונות. פקדו אותנו גם מטוסי בית־הספר לטיס, שחניכיו התאמנו אצלנו. המשימות שהטילו עלינו בו- צעו מיד, וזכינו במחמאות על ההתאר- גנות המהירה )הבסיס זכה בפרס המ- שק ליחידות סיני(. קיימנו תחזוקה שו- טפת למטוסים שהגיעו. כבסיס עורפי של היל־האויר, היו המשימות שהוטלו עליו רבות ומגוונות — בין היתר, גם ל- פנות מטוסים פגועים, שנתקעו בחו- לות סיני.״ משימות מיוחדות מייד עם קבלת הוראת החילוץ, הו־ פעלה מערכת שלימה. הגוררת, ״קווין מרי״, שהיתה בכוננות מתמדת, הותנ־ עה ויצאה לדרר. זו היתה פלאטפורמה ענקית לפינוי מטוסים. ״יצאנו עימה לשטח שסומן, והעמסנו את המטוס ה־ פגוע, או את שרידיו,״ סיפר אלון, ״לעיתים עסקנו בתיקון המטוס. ניסינו, אפילו, לשפץ מטוסים מצריים שנפגעו בסיני, בעזרת מחסני חלפים שמצאנו בבסיס.״ בתום סיס מבצעי לכל דבר, שפעולתו זכתה לשבחים במיפקדה. אלון מנסה לדמות לאל־עריש תד־ מית צנועה, אולי משום שהיה זה ב- סיס עורפי מיוחד לחיל־האויר, שהוטלו עליו משימות מיוחדות של סיוע לוגי- סטי לכוחות הפרוסים במרחבי סיני. אחרי חזר למיפקדת חיל־האויר, כדי לשמש בתפקידי מטה שונים, עד לפרישתו! מ- החיל ב־ אלון, הרואה את שיא הקאריירה שלו בתקופת הפיקוד על אל־עריש, איננו מצטער על החזרת אל־עריש למצרים במסגרת חוזה־השלום — ״ולו רק כדי לבחון מה יביא העתיד.״ במבט לאחור סבור אלון, שהאיזון שבין חיוניותו וצרכיו של בסים אל־ עריש, והעדיפות שהוא קיבל במעדר העדיפויות של מיפקדת חיל־האויר היו סבירים בהחלט. גם התקציבים שהוענ- קו לו לשיקומו היו סבירים, לדעתו. בכל המשימות שהוטלו עליו, מילא בסיס אל־עריש את ייעודו באופן ה- טוב ביותר, במהירות וביעילות רבה. הנפת דגל חיל־האויר בשדה-התעופה אל-עריש עם כיבושה במלחמת ששת הימים 45 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון בלחץ ה מאת רזי גוגזרמן תריסר שנים לאחר שהתמקם בו במלחמת ששת הימים, פינה חיל־האויר את בסיסו באל־עריש במסגרת הסכם השלום עם מצרים. מבצעים, זכרונות וחוויות לרוב נוטלים עימם אנשי חיל־ האויר מבסיס אל־עריש, אך בעיקר הם נושאים את זכר הימים הקשים של מלחמת יום־הכיפורים ואחריתה. סא״ל ל׳, מפקד בסים אל־עריש ב־ מלחמת יום־הכיפורים איננו מתקשה, אפילו חמש שנים וחצי לאחר המלחמה, לשחזר את הרגעים הדראמטיים שעברו על הבסיס ואת התפקיד המיוחד שמילא הבסיס, בעיקר בשל ההפתעה שהיתה בפרוץ המלחמה. ביום ו׳ שלפני המל- חמה אומנם היו כבר רמזים בבסיס על אפשרות של מלחמה וגוייסו גם כו- חות. אולם את הידיעה על כך שהמל- חמה אכן פרצה קיבל מפקד הבסיס בצורה מפתיעה למדי. הבסיס החל להתארגן במהירות. בימי רגיעה היה המקוים מיועד לקלוט רק מספר קטן של מטוסים ועתה היה צו- רך להיערך גם לקליטת מטוסים רבים יותר ובעיקר מטוסים ״בלתי־קרואים׳/ שהגיעו לנחיתות־חירום. ואומנם, תוך שעות ספורות החל המסלול לשקוק חיים, ועד לשעות הלילה המאוחרות נחתו עליו 4 כשרו מייד לטיסה חדשה — אפילו כאלה שנחתו עם פגיעות. בשעות ה- ערב הגיעה לבסיס גם תגבורת של כוח־אדם נוסח. מלחמת־ המזרונים על האירועים בבסיס בשעות הלילה ניתן ללמוד מתוך ספר המבצעים של הבסיס, שבו נרשמו )במגדל הפיקוח( מעל ההתרחשויות, — מדי פעם על־ ידי מתנדב אחר: ״תנועת מטוסים מו- גברת. מגיעים כבדים, למיניהם, עם ציוד ואנשים. הכל מתבצע בעלטה מו- חלטת. מהטייסים של המיראזיים שנח- תו אצלנו אנחנו שומעים על הפלות רבות ועל תקיפת בסיס חיל־האויר ברפידים. המפקד מזהיר אותנו מהת- קפת אויר על אל־עריש. יש לציין שה־ פופיק די רועד.״ סא״ל ל׳ סיפר, כי בוהות המילואים הרבים שהגיעו לאל־עריש יצרו בעייה של מקומות לינה להם. הוחלט להפוך את המוסר הגדול של הבסיס ל״מלון מרכ- זי״. מלחמת יום־הביפורים זכורה היתה באל־עריש ב״מלחמת המזרונים״, משום 46 יsv»y :jig; ־י-׳- ־ מגורים מאולתרים בסככות תדלוק מסוק במלחמה שלא היו מספיק מזרונים ומיטות לחיי- לים וכל ערב נערכו פשיטות על אותם מאושרים שזכו במזרון. בעייה אחרת שהתעוררה עם איכלוס הבסיס לחץ על מערכת הביוב והצפתה. הב- סיס, שבימי רגיעה היו בו כמה מאות איש, כרע לפתע תחת עומד אלפי אנשי המילואים. חדר־ האוכל היה צר מלהכיל את כל הסועדים והוא עבד בשיטת הסרט־ הנע כמעט כל שעות היום. אולם ה- בעיות הללו לא פגמו בכושר תפקודו וברמת הביצוע המעולה, שגילו במהלר המלחמה חיילי הבסיס ומפקדיו. כיוון שלא היו הכלים הדרושים לכל המשימות, נדרשו מפעם לפעם יוזמות כאשר במהלר המלחמה נחת בבסיס מיוחדות ואילתורים. כר, למשל, היה באל־עריש מטוס־קרב שנפגע בזנבו מטיל־כתף שנורה לעברו בחזית המצ- רית. בבסיס לא היה זנב להרכבה, ואז החליט מי שהחליט לפרק זנב ממטוס אחר, שנפגע במיכל המרכזי שלו. תוך שעות אחדות הושלם מעשה־המרבבה והמטוס יצא שוב לחזית. לחץ דם למילואימניק על האוירה בבסיס אל־עריש בימי המלחמה ועל מחשבותיהם של החיי- לים ניתן ללמוד מקריאה בספר המב- צעי שלו. רשימה אחת מספרת על נסיון הנפל שעשו מטוסי מיג מצריים להפציץ את הבסיס: ״ב־ מסוק כבד לנחיתה ופתאום הוא צועק )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון — ׳מיג! מיג!׳ באל־מירן, בכיוון הים וגם בג׳אבל מערה. מיד אנחנו מודי- עים לבסיס להתכונן לספיגה ואנחנו עצמנו קצת משתופפים. לפתע, לאחר נחיתת ההליקופטר, שומעים שני בו- מים חזקים ורעש מטוסים. אנחנו די נבהלים ומתכופפים. ואחר־כן־ ניתן אי- שור לרגיעה, והתברר שזה היה מיג שהופל. זו היתה הפעם הראשונה, ש- באמת נבהלנו במלחמה זו.״ וכעבור יומיים: בבוקר בא ל־ מאזינים בערוצים של הבקר וזה נותן בסיס סקייהוק ׳קצר׳ בדלק. כל היום לנו אינפורמציה ממקור ראשון וגם תיאור חי של קרבות־אויר. בערב היתה הופעה של ׳בני הדוקטור׳. זו קומדיה ברמה בינונית מינוס, אבל היא עזרה רבות להרמת המוראל של החיילים בבסיס. במיוחד תרמה לכל השחקנים האמריקנית היפהפיה. היא הסתובבה ערומה לגמרי על הבמה חלק גדול של ההצגה, והתקבלה בקריאות צהלה. נו- דע לי, שמילואימניק אחד בעל לחץ־ ב־ בספר המבצעים: ״השעה קיבלנו התראה על התקפה אוירית. יש אומרים שזה באמת מסוכן. טש׳ח... אין גברים במגדל־הפיקוח. אף־אחד לא מתנדב להביא אותי למבצעים, כי יש אזעקות וסירנות בבסיס וכולם נסוגים לכיוון המקלטים והעמדות. ומאוחר יותר: ״הכל בא על מקומו בשלום, והחיים חזרו למסלולם.״ מוקד שלל אבל השקט לא חזר לבסיס כל־כך מהר. גם לאחר שנכנסה הפסקת־האש לתוקפה עדיין נכונו לו משימות רבות ומגוונות. ב־ בספר הבסיס: ״הפסקת־האש היתה כבר מזמן, אבל זה לא נגמר. יש ברדק ולא משתחררים. בקושי יוצאים הביתה. זה לא קל ולא נראה סוף.״ סא״ל ל׳ אמר: ״אלפי המראות ונ- חיתות בוצעו על המסלול באל־עריש במרוצת מלחמת יום־הכיפורים. עש- רות מטוסי־קרב והליקופטרים תוקנו בבסיס והוכשרו מייר לטיסה — למרות שהבסיס לא תוכנן לתת שירותי תי- קון. מאות מטוסים תודלקו בבסיס ב- כמות כוללת של מיליוני ליטרים. ״היום העמוס ביותר״ במלחמה היה ב־ אוקטובר צעו מאות גיחות. עבודה רבה הוטלה עלינו גם לאחר תום ימי הקרבות כאשר הבסיס נעשה מרכז לריכוז שלל. זמן רב חלף עד שחזר הבסיס למת- כונת החיים של ״טרום המלחמה״ ו- התאים עצמו למציאות החדשה שנו- צרה בסיני בעקבות תוצאות המלחמה והסכמי־הביניים. ייתכן מאוד, שהסכם השלום מבטיח שהחברה נפרדו מבסיס אל־עריש נ־ ׳שלום ולא להתראות׳.״ * •* 47 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ית שיפר מקצועי תופל להתקדם עם ״סטופד׳גיד. מכונה בצי. א בלוח זמנים קבוע, סיימת את שירותך בצה״ל, בריאותך תקינח ואתה בוגד בי״ס מקצועי אס רצונך גם להרוויח חרבח ולראות את חעולם תוך כדי עבודה- בוא להיות קצין מכונה באוניה חדישה. בשום מקום עבודה אחר לא תמצא עוד מסלול קידום לפרטים מלאים נא פנה למשרדי חדשות לחינוך כה מחיר לפסגת קריירה. בדוק בעצמך ותוונח. וחכשרח ימיים: חיפח-רח׳ נתן)קייזרמן בימים א׳-ו׳ בשעות תל־אביב-מגדל שלום, רח׳ אחד העם בימי ב׳ בשעות לנוחותך תוכל גם לשלוח חתלוש חרצ׳׳ב. למהנדסים ולחנדסאים- מסלול קידום מקוצר. בשבע שנים וחצי לדרגת קצין מכונה ואשי! שמי. לכבוד הרשות לחינוך והכשרה ימיים, ת.ד כתובתיC Z השכלתי הכללית והמקצועית . גיל. אני מעוניין לקבל פרטים בקשר לקורס קציני מכונח שיפתח בחודש אוגוסט 48 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ביקורו של הנשיא סאדאת בבאר-שבע ובבסיס חיל־האויר חצרים ב־ד הישראליים שלא ררר כוונות הירי של מטוסיהם. טפח מעולמם, אורח חייהם ומחשבתם חשפו הטייסים המצריים בשיחה גלוייה, בלעדית וראשונה מסוגה עם כתב בטאון חיל־האויר, אהרון לפידות מעבר למחיצות האיבו מסוק קומאנרד באל-עריש — בדרך לארץ ...טרטור המנועים נשמע עתה בבירור. הצוואר מתוח קדימה והעיניים מתאמ- צות לראות מעבר לאופק. והנה, מעל הגבעות שבקצה המסלול מתגלה נקודה שחורה. ואחריה עוד אחת ועוד אחת... ארבע נקודות בסר־הבל. בראש מוביל מסוק בל־ האויר. אחריו שלושה הליקופטרים גדו- לים, בצבע צהוב חולי. שלושה ״מסוקי קומאנדו מצריים. בזה אחר זה הם נוחתים על המסלול של בסיס חיל־ האויר חצרים. האוטובוס, עם קבוצת מקבלי הפנים הקטנה, מתקרב לאזור החנייה. הקצי- נות המלוות משננות בעצבנות משפט־ מפתח באנגלית וגיל, הצלם שלנו, דו- הר על המסלול כדי ״לתפוס זוויות״. בקושי הספקנו לעצור — וכבר הם היו בינינו ״ הם נראים סימפאטיים ומחייכים לכל חיוכים רחבים: ״ עבר. גם אנחנו מחייכים והאוירה מפשירה במהירות. האוטובוס מביא אותנו אל מועדון הקצינים של הבסיס, שם זוכים האור- חים לכיבוד כיד המלך ולמנוחה ארו- כה. התכונה סביבם רבה — והם נר- אים מרוצים למדי מתשומת הלב המו־ ענקת להם, בייחוד מצד הקצינות ה- מלוות. לא חלף זמן רב — והמזנון המצויין והאוירה הנינוחה עשו את שלהם. בין הנוכחים התפתחה שיחה גלוייה וקו־ לחת. קולונל חאלד — טייס מסוק קולונל )אל״מ( חאלד הוא טייס מסוק. סרבל הטיסה שלו אינו שונה הרבה מסרבלי הטייסים בחיל־האויר. גם האנגלית שבפיו אינה טובה ואינה כתפיו מסגירות את העובדה שזהו גרועה מזו שבפינו. רק הדרגות שעל טייס, אשר לפני זמן לא רב נחשב לאוייב. היום הוא אורח חיל־האויר בבסיס חצרים, אורח נכבד מפמליית הנשיא סאדאת, שהתכונה סביבו רבה. קצי- נות מארחות מנעימות את זמנו וזמן חבריו הטייסים, למלא את מבוקשם. שולחנות עמוסי כל טוב מזמינים אותו להתכבד. הוא כבן חבריו ובכיר מהם בדרגה. לפיכך אינו נוטל חלק ב״חינגת החלפת המזכרות״, המתנהלת במרץ רב מסביב לשולחנות הסמוכים. ״אתה שואל מה דעתי על השלום? — יוצא־מן־הכלל. מי לא רוצה שלום? אשאל אותך: מדוע ישראל לא עשתה איתנו שלום כל השנים? אנחנו, מצי־ דנו, שנאנו כל־כך את המלחמה...״ קולונל חאלד מרצין: ״אני איבדתי אח במלחמת ששת הימים. הוא היה אחי 49 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון הבכור — ובגללו הגעתי להיות טייס תמיד שימש לי דוגמה. ב־ חמת ששת הימיים, היה טייס מיג־ו הוא הופל ונהרג.״ הוא מדבר בטון שטוח, בארשת חתומה, ידיו נחות ללא תנועה על ברכיו. ״לא, אינני נוטר איבה לטייסי חיל־ האויר״, הוא מוסיף. ״במלחמה — כמו במלחמה. אנחנו יודעים בדיוק מי הטיס את המטוסים נגדנו. אך כל זה הוא כבר נחלת העבר. היום המצב שונה.״ בנרת־כתבניות בחיל ״גם אני נלחמתי,״ הוא מכריז בגאוה וכתפיו מזדקפות. ״במלחמת ששת ה- ימים הייתי טייס מסוק באל־עריש. הספקתי לצאת משם לפני נפילתה בידי ישראל. במלחמת אוקטובר תי לסיני. שלוש פעמים חדרתי עם המסוק שלי, מי־ אני הטסתי את המסוק החמוש הרא- שון, והפגזתי עמדות ישראליות ביום הראשון למלחמה,״ הוא מחייך בהגני־ בו מבט לעברי. ״היום המשימות שלי שונות לגמרי,״ הוא ממהר להוסיף. ״יחד עם הקולונל עאדל, הנמצא גם הוא כאן, אנחנו מטיסים את המסוק של הנשיא סאדאת, כשיש צורך בכך. כשראש הממשלה בגין ביקר בקאהיר — הטסנו אותו לפיראמידות ולמצבת החייל האלמוני. ״יש לי שתי בנות, אחת בת שלוש ואחת בת חמש, ואני בהחלט שמח להסתגל למצב החדש של שלום. איזו הזדמנות* אחרת היתה יכולה להיות לנו לראות את כל הבנות היפות שלכם, חיילות חיל־האויר? ״אני התאמנתי בבית־ספר לטיסה ב־ ברית־המועצות, וגם שם היו לנו מד- ריכות רוסיות יפות תואר...״ ״הן בודאי היו קשוחות — כמו גב- רים לכל דבר...״ קולונל חאלד צוחק בפה מלא: ״רק בשעת השיעור, חביבי, רק בשעת ה- שיעור... הקומאנדו המצרי על המסלול בבסיס חיל־האויר אורחי הבסיס: הטייסים המצריים בצילום למז- כרת ״אצלנו המצב שונה לגמרי. בנות משרתות רק כאחיות רחמניות בבתי־ חולים. רק לאחרונה הנהיג חיל־האויר המצרי חידוש — אנחנו מגייסים בנות לשרת ככתבניות בחיל־האויר. אצלכם זו לא חוכמה. אתם גדלים יחד מגיל צעיר, הולכים לבתי־ ספר מעורבים וכך טבעי שבנים ובנות ישרתו יחד בצבא. אצלנו — הדת והמסורת חזקים מאי־ תנו.״ ״אצלנו היתה רווחת אמונה, שטיי־ סים בורכו בבנות יותר מבנים. לך יש שתי בנות...״ קולונל חאלד צוחק: ״באמת? לא שמעתי על כך אף פעם...״ הוא מה- רהר רגע. '״לא נראה לי שזה ככה. לקולונל עאדל — שני בנים דווקא. לטייסים אחרים שאני מכיר — גם בנים וגם בנות. לא, אצלנו זה לא תו- פס״, הוא פוסק. מה על הטייסים הישראלים, מה דעתך עליהם? מבטו של קולונל חאלד מתחדד: ״הם מטיסים מטוסים טובים מאוד. תראה, במלחמת ששת הימים, חצרים אלמלא השקרים שהאכילו אותנו ירדן וסעודיה — כל תוצאות המלחמה יכו- לות היו להיות שונות. אבל קרה מה שקרה — וזהו. היום צירפנו אלינו טייסים ישראלים לטיסה מאל־עריש לכאן. היחסים בינינו היו מצויינים מן ההתחלה. ראינו אותם מייד כחלק מח- צות.״ ״האם תבוא לבקר בישראל כתייר, כשיתאפשר?״ ״בטח,״ הוא מנופף בידיו, ״אני רוצה לבקר בכל הארץ. ממה שהספקתי ל- ראות — ישראל מעניינת מאוד.״ מסוק רוסי דורש שרירים ״מה ההבדל בין הטסת המסוקים הרוסיים ומסוקי הקומאנדו והגאזל, שאותם אתה מטים כיום?״ ״הקומאנדו הוא מסוק מצרין. חזק, מרגישים שיש לו כוח רב. המי־ מתו, הוא סוס־עבודה. נועד בפירוש לעבודה מאומצת מאוד. היתה לי ה- זכות לטוס על כל סוגי המסוקים ששי- רתו בחיל־האויר המצרי,״ הוא מציין בסיפוק. ״אני כבר להטיס מסוק רוסי — זו עבודה פיסית ממש. אתה מתאמץ ומפעיל כל שריר. אבל טייס של מסוק רוסי יכול, בלי בעיות, להטים כל מסוק מערבי. לעו- מת ה־מי־ משחק ילדים. כל־כך קל ונוח להפעיל אותו!״ קולונל עאדל, הבכיר כטייסים המצ- ריים האורחים, מצטרף לשיחה. גם הוא כבן מתי עוד בשנת מ־ לזקן מאוד,״ הוא מציין בחיוך. ״התח- לתי את דרכי בחיל־האויר בטייס מיג־ עברתי הסבה למסוקים. במלחמת הה- תשה, ב־ וביצעתי כמה חדירות לעומק סיני.״ גם קולונל עאדל נראה גאה מאוד ב- עברו הקרבי. ״זכורה לי במיוחד חדי־ חאליל, בורג וואגס יורדים מהסופר-פרלוז 50 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון רה אחת, ליד ראם מעלה, בדרום מפ רץ סואץ. זה היה בשעות החשיכה, והמון מטוסים ישראליים הסתובבו ב- אזור. היה לנו מזל שלא התגלינו וה־ צלחנו לחזור הביתה בשלום.״ קולונל חאלד מוסיף: ״באחת החדי- רות שלי לסיני, כמעט שהתגליתי על־ ידי מטוס ישראלי. רק העובדה שטסתי בתוך השמש של הטייס הישראלי ה- צילה אותי. הוא לא הבחין בי.״ בחיוך הוא מודה: ״ההרגשה לא היתה נעימה במיוחד... השיחה קולחת, וסיפורי הקרבות נשזרים בזה אחר זה. קשה להאמין כי כל הקרבות האלה, שהטייסים המצריים כל־כך גאים בהם, לא התרחשו על פלאנטה אחרת, או לפחות ביבשת אחרת — אלא היו הצד השני של ה- מלחמות שלנו. הם גלויי־לב, ואינם מ- הססים לגלות כי כמה מהם היו שבויי מלחמה בישראל. אחד מהשבויים לשעבר הוא קפטיין )סרן( אחמד שסיפר לנו: ״הופלתי ב־ באוקטובר מה, בדרום מפרץ סואץ. מכל האנ- שים שהיו איתי במסוק אני היחיד ש- נותרתי בחיים. כל השאר נהרגו. גם המצב שלי לא היה מזהיר ביותר. גי- ליתי, כי שברתי יד ורגל, נוסף לכמה חבורות במקומות אחרים. כשהצצתי מסביב ראיתי רק דיונות חול ולא ידעתי בדיוק איפה אני נמצא. בסבי- בתי הקרובה לא ראיתי אנשים. החל- טתי לזחול מערבה, לכיוון המפרץ, ב- תקווה שאתקל בכוחותינו. ארבעה ימים הייתי בודד במדבר. יכולת ההתקדמות שלי היתה זעומה. היד והרגל השבורים הכאיבו לי. כ- עבור ארבעה ימים נתקלתי כחולייה ישראלית. לא חשבתי הרבה. דבר רא- שון רציתי להגיע לבית־חולים. החו־ לייה הישראלית פינתה אותי למרפ־ את־שדה ואחר־כך הועברתי לבית־ החולים ״תל־השומר.״ חמישים ושניים יום שכבתי ב״תל־ השומר״. ראיינו אותי בטלביזיה וברא־ דיו, זכיתי לביקורים רבים מאוד של אנשי ״הצלב האדום״. היחס אלי במשך כל התקופה היה נהדר. לראשונה הת- חלתי להסתכל על הישראלים כעל בני־ אדם. יחד איתי שכבו בחדר גם פצו- עים ישראלים. ההבדל היחיד בינינו היה שליד המיטה שלי הציבו שומר חמוש. התחלנו לדבר ואני חושב שאז נשברו אצלי כל מחיצות האיבה. בתום התקופה לקחו אותנו לנמל־ התעופה בן־גוריון והטיסו אותנו למצ- רים. מאז ועד היום רציתי לחזור ול- בקר בישראל. כאורח — לא כשבוי. האמן לי, שהטיסה היום היתה משאת נפשם של כל הטייסים בטייסת. זו היא זכות שכולם נלחמו כדי לקבל אותה. אני לא רוצה להגיד לך בדיוק איך, אבל הצלחתי לסדר לעצמי מקום — ואני המאושר באדם.״ תן טרמפ לחייל!PANACOL ELOSOL מדביק הכלבכל אין בנמצא חומר או מטרה של PANACOL-ELOSOL מגוון עשיר של דבקים טכניים: - מתוחכמים, אמינים, יעילים וכלכליים ביותר אשר ברובם הגדול אף נושאים את תו התקן הצבאי האמריקאי. אין פלא איפוא, שגדולי התעשיינים בעולם כולו, משתמשים במוצרי ELOSOL כל מוצרי דבק און בע־מ, מבטיחה לך: * מלאי עדכני בכל עת * ייעוץ מקצועי שוטף * שרות מסור ומהימן. אם ברצונך להדביק, כל דבר העולה על דעתך, בכל ספציפיקציה שהיא, ביעילות ואמינות מירביים, פנה עוד היום אל דבק און בע״מ. דבק און בע״מ - בוגרשוב דבקים טכניים, חוסרי בידוד ואטימה, *ישויים מוליכים כריסים כימיים, מעתות הלחמה ומכונות פניאומטיוח למינון אוטומטי. המדע בשרות רסכנולוגיה 51 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון מסלקי הפצצות העיקר־ לנטרל את המרעום פירוק מרעום. מתחת לפצצה מוכנס מצע רר מאת צבי גוטמן בחיל־האויר משרתים אנשי חימוש רבים, שתפקידם לדאוג כי הפצצות המוטלות על־ידי מטוסי התקיפה ית- פוצצו על היעד בעת הצורך. אך יש בחיל גם קומץ אנשים, שתפקידו ה- פוך: למנוע התפוצצות חימוש שעלולה לגרום אבידות ונזקים באתרים ידידו- תיים. הראשונים מלאכתם אולי מפר־ האחרונים משימתם, לכל הדיעות,; כת מסוכנת יותר. בצה״ל כפופים, כידוע, כל העוסקים בחבלה ובפירוק חומרי נפץ לחיל־הה־ נדסה. גם בחיל־האויר ההשתייכות דו־ מה — ליחידות הבינוי של החיל. את ההגיון שבכך מסביר א׳, אזרח עובד צה״ל, המשמש כמפקד אחת מיחידות הבינוי: ״במלחמה אנו מעוניינים במירב השמישות של המסלולים ומיתקני הב- סיסים. במקרה של פגיעה מצד האוייב יצטרכו אנשי הבינוי, המתקנים את ה- נזקים, לפעול יחד עם מסלקי הפצצות, שינקו תחילה את השטח.״ אך כל הסבור, כי מסלקי הפצצות פעילים רק בעיתות לחימה, טועה חמו- רות: גם בשעת רגיעה קשה למצאם בבסיס־האם, מרוב קריאות־פתע לפי- רוק סוגי חימוש שונים. המדובר הוא בחימוש חי שלא התפוצץ במטווחי ה- אימונים, בניסויים של סוגי חימוש חד- שים, בהשמדת חימוש ישן שעבר זמנו, או, לעתים, בתאונות של מטוסים חמו- שים. יש שנשמטת פצצה ארצה בעת הרכבתה על המטוס ואם נחבט המר- עום, הרי הפצצה כולה נחשבת ״חפץ חשוד״, שרק מסלקי הפצצות מותרים בפינוי שלה. הסוד: קור־רוח ושמירת הכללים אכן: המצב הפיסי של מרעום הפ- צצה הוא ״הנעלם הגדול״. בייחוד חמור הסיכון כשמדובר במטוסים שהתרסקו על חימושם. פצצה כזו עברה שלבי דריכה, חבטה עזה, טלטול, אש ושאר מדורי גירוי. אם הפצצה — או כל חימוש אחר יתר על המידה; מניחים חומר נפץ — — מוטלים בשטח פתוח, אין מסתכנים ומפוצצים. גם הזמן אינו דוחק במקרה זה. הסיבוך גדל כאשר המקום אינו מאפשר פיצוץ; כאן צריך לנקוט פעו־ לות נטרול, היינו הפרדת המרעום מה־ פצצה, או שיתוק פעולתו בעודו מחו־ בר אליה. הבדל עקרוני קיים בעיתות מלחמה לעומת רגיעה: כל עוד צריכים אנשי סילוק פצצות לטפל בחימוש ״ידידותי״, עומד לרשותם מירב המידע האפשרי. לבל סוג חימוש קיימות הוראות מת־ אימות לסילוק פצצות. אך כשמדובר בחימוש אוייב, עלולה אי־ הידיעה ל- ערום מכשול. מסביר דב, מפקד יחידת סילוק פצ- צות: ״כל הפצצות דומות בדרר־כלל; השוני הוא במרעומים. טבעי שהאוייב יחפש דרכים לתחכם את המרעום ו־ למלכדו.״ אך הוא מרגיע: ״אם עושים את העבודה בקור־רוח, בשקט ולפי הכללים — סיכויי ההצלה גדולים מאוד. הנסיון והידע המקצועי המצטברים עם הזמן, חיוניים כאן מאוד.״ זר כי ישמע דברים אלה, מיד מוגיע מוחו כיצד ״לעזור״ לאנשים אלה, וצצים בו רעיונות על אודות רובוטים רבי־ זאת על ה דות באמצעות רובוטים, שהם מתאי- מים להרחקת מטענים קטנים. פירוק המרעום או שאיבת חומר־הנפץ אכן — ציודם של מסלקי הפצצות אינו בולט במיוחד בתחכומו, להוציא אולי פריטים בודדים. אולם בולט לבו־ שם האיטי: קסדה, איפוד מגן ומשקפי חבלן — בדיוק כמו חבלן המשטרה ב״משדר השירות״ בטלוויזיה על עי־ רנות מפני מעשי חבלה עויינים. כדי לאתר פצצות שחדרו לאדמה ו- כוסו בעפר, מצויירים האנשים במגלי מוקשים משוכללים. סטאטוסקופ )כמו שפופרת האזנה לדופק החולה שמצויי־ דים בה הרופאים( אלקטרוני עשוי ל- האזין לפעולת מנגנוני שעון. שיא פעולת הסילוק — פירוק המר- עום — מבוצע באמצעות חולצים ה- מתאימים לסוגי המרעומים השונים. קיימת שיטת סילוק אחרת, ותיקה למדי ובריטית במקורה, העוקפת את המרעום: קודחים חור בגוף הפצצה ב- אמצעות מקדחת־אויר, הניזונה מצינור ארוך המחובר למדחס נייד. משנפרץ החור, מזרימה מערכת מיוחדת קיטור 52 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון לתור חלל הפצצה, חומר הנפץ ניתך — ונשאב החוצה. לפי הצורך מבצעת היחידה גם ״עבו- דה שחורה״ — כלומר סילוק מוקשי קרקע. משפחה קטנה של מתנדבים מיהם האנשים העושים במלאכה מסוכנת זו? אנשי יחידת סילוק פצצות מתנדבים. את הכשרתם הבסיסית הם עוברים בחיל־ההנדסה: טירונות, קורם פלסים )חבלנים(, קורם מש״קי חבלה. הם עוברים לחיל־האויר והופכים בני ״משפחה״ קטנה, אך מגובשת. בהמשך הדרך עוברים חלק מהאנשים קורם קצינים כללי וחילי־מקצועי. מפקד יחידת סילוק הפצצות, דב, הוא דוגמה אופיינית למי שעבר נתיב זה. הוא מתייחם לעיסוקו כאל כל מק- צוע אחר, ולפי עדותו משפחתו כבר רגילה לכך. הופעתו מעידה על בטחון בעצמו ובאנשיו, המתבסס על אירועים יומיומיים כמעט, בהם נדרשת התער- בותם. הוא שבע־רצון מהיענותם הגדו- לה לביצוע המשימות ואהבתם את עי- סוקם, עד כדי צורך לארגן סבב של ״צדק״ לחלוקת העבודה. וכל זאת — בכוננות מתמדת לאורך היממה. סמל דוד עירון מירושלים משמש כ- מש״ ק ביחידה כשנתיים. קורם סילוק פצצות זכור לו כמעמיק יותר מקורס החבלה הבסיסי. משך ימים ארוכים נלמדו מבני פצצות, טילים ומרעומים. הלומדים נדרשו לזכור את אופני ה- פעולה ואת שיטות הדריכה. ״אנחנו או- כלים את הפאשלות של אנשי החימוש והטייסים במטווחים״ — מגדיר דוד חלק ממשימות יחידתו. רב״ט שמואל טרשצינסקי מבת־ים מתאר את נוהל העבודה. חולייה מיני- מלית לסילוק פצצות כוללת קצין, מש״ק, חובש ונהג ומצויירים במכשיר להזעקת עזרה במקרה הצורך. מכאן יובן, כי הקצין והמש״ק הם הצוות ה- עוסק בפועל במלאכת הפירוק. לפני הפעולה עושים תדריך, בו משננים את הפרטים הידועים אודות החימוש המי סויים ודרכי פירוקו. דוד ושמואל נתקלים אומנם ביחס של דאגה אצל משפחותיהם, ורחמים מצד חבריהם ומכריהם, המכנים אותם ״מת- אבדים״ או משמיעים ביטויים דומים. אך משך כל שנות קיומה אירעה ביחידה תאונה אחת ויחידה שבה קיפחו חייהם שניים מאנשיה. המכה במשפחה המצו־ מצמת של מסלקי הפצצות היתה גדולה, אך בידעם את סיבות התאונה הם בטו- חים כי הפיקו את הלקחים כדי שלא יישנה מקרה דומה. כך, בעוד חיל־האויר כולו עסוק בה־ טסת הכלים המעופפים שלו, עמל בשקט קומץ אנשי סילוק הפצצות למנוע ״התעופפות״ באויר כתוצאה מחימוש נפל בלתי־נשלט. מסלק פצצות בלבושו המלא, אוחז בידו זנב-פצצה 53 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון14 ״המסדר יעבור לדום, עמוד דום המפקד, קורס הטיס הראשון מובן לקבלת כגפיים!״ רס״ר פרוילה התמתח בגאוה. הגבר בריא־הבשר, וותיק הצבא הבריטי, סקר בחיבה את ארבעת הבחורים, שעמדו להפין־ בעבור דקות ספורות לבוגרי קורס הטיס הראשון של חיל־האויר. אלו מאמצים הושקעו בארבעת אלה ובחבריהם, שלא זכו להגיע למעמד זה! הקורס באיטליה ולאחר־מכן בציכיה, הבאת הספיטפיירים, האימונים בטייסת־ הקרב הראשונה במהלך מלחמת העצ- מאות, טיסות הסולו וטיסות ההדרכה כשבתא האחורי יושבים אנשי מח״ל, כרודי אוגרטין וציזר זנגוט ושופכים את חמתם )באנגלית כמובן( על פרחי קרב הראשונה באותו יום, ה־ 1949 בשורה הראשונה ישב גבר צנום וחייך — רודי אוגרטין, האיש שעשה מהם טייסים של ממש. 14 לטיסה אולם האירועים של בית־הספר לטי- סה מלא מפה אל פה. פרחי־טייס ומד- ריכיהם, וותיקי חיל־האויר וקצינים בכי- רים, מעלעלים בעיתון מיוחד שיצא לכ- בוד האירוע. האוירה חגיגית, ויש תחו- שה של חג שון. קצין החינוך של חיל האויר, המנחה את הערב, מזמין את ארבעת הבוגרים והללו מטפסים בקלילות אל הבמה ל- קול תשואות הקהל. השיער אומנם כסוף, אך הרוח, ללא ספק, צעירה. מכובדות ואמהות )ואולי גם סבתות(. האוירה החמה מתחממת עוד יותר כששמעו על האירוע התרגשו עד דמ- עות. שלושים שנה כאילו לא היו. לא, הן לא שכחו איש ולא שכחו דבר מאותה תקופה סוערת. כשהן יוצאות מאחורי הקלעים מזנקים אליהן ארבעת הבוגרים. חיבוקים ונשיקות ושוב חיבוקים ושוב נשיקות: ״מוטי!״ ״חוה!״ ״שעיה!״ תיז- הר, בעלי כאן!״ ״אין דבר אשתי יודעת״. הקהל צוהל והצעירים לומדים שעור מהיר: ואין חדש תחת השמש. גם על הבמה חם. פרויקה גיבור הערב פנסי התאורה מקרינים חום מרוכז. הרביעייה מזיעה ולוגמת מהבקבוק המתרוקן במהירות. הלשון נעשית קלה יותר ויותר והפקידות של אז מסמיקות גם היום. לפתע מרעים קול: ״המסדר יעבור לדום! המפקד, קורס הטיס חרא־ 30 היה היו ארבעת פרחי הטים הראשונים של חיל-האויר על הבמה מתחת למסרשמיט מאת סא״ל אורי על הבמה מפקד חיל־האויר, אלוף־ אויר אהרון רמז. איש קר־רוח ומאופק זה אינו מסתיר את התרגשותו. חודשים של מאמץ, וויכוחים עם הרמטכ״ל על הקצאת שעות־טיסה לאימוני החניכים, הגיעו לסיומם. לידו, מפקד־כנף סיד כהן, איש המח״ל מדרום־אפריקה, שב- שקט נפשי ובהומור אנגלוסקסי הצליח לנווט את הבסיס ואת טייסת־הקרב הראשונה דרך מלחמת העצמאות, כשב־ פיקודו קומץ טייסים ואנשי תחזוקה משוגעיים לדבר. היה זה סיד, שנתן את הדחיפה היומיומית לקורס. על הבמה מאחור, יושבים הרמטב״ל, רב־אלוף יעקב דורי, ותת־השר לענייני אויר, חי יששכר, משני צידי הבמה ה־ בוגרים המאושרים: מרדכי פיין )הוד(, בן דגניה, שעבר דרך ארוכה בבריגאדה, במצרים ובאיטליה, דניאל שפירא, שה־ תעופה והטיסה זרמו כדם בעורקיו, מגיל רך, ישעיהו שוורצמן )גזית(, מוותיקי קלוב התעופה, וישראל )טיבי( שטרן )בן־שחר(, חניך ״גורדוניה״ וחבר ה־ הגנה. ארבעה בחורים מארץ־ישראל, שה־ טיסה קסמה להם והמאורעות הביאו אותם למגרש המיסדרים של טייסת ה- ״ בסיס חצור, שנקרא בזמנו על-שם שמואל )סם( פומרנץ, טייס ומהנדס איש מחייל, שאירגן את מבצע ״וולווטה״ — הבאת מטוסי הספיטפייר מציכוסלובקיה לארץ — ונפל במהלר המבצע. עם בקבוק משקה, שנשלף מאי־שם. מי יתחיל לדבר? ״שעיה״ גזית מתנדב. הוא פותח ומספר כיצד התגלגל לקורס ומה אירע בקלוב התעופה באמצע שנות הארבעים, טיבי מחליף קריצות עם דני שפירא )״הוא תמיד אהב לנאום״(. בדיחה ראשונה והקרח נשבר. הקהל צוחק ונהנה ושותה את הדברים בצמא. הנה כך נראה קורס הטיס לפני שנה! מאחורי הקלעים מצפות הפתעות, פרי מחקר ועבודת נמלים של חודשים. הפקידות הראשונות של הטייסת, אז שון ערוך ומוכן לקבל את הכנפיים.״ נערות חמד בשנות העשרה והיום נשים שקט של תדהמה משתרר לשמע הקול העולה במו מאור וכאן מזדעק מישהו ״פרויקה!״ אל הבמה מגיח זקן ובידו מקל הליכה. ״פרויקה, בחיי, הוא ולא אחר! לא להאמין!״ ומיהו פרויקה זה, אם לא הרס״ר הראשון של טייסת־הקרב הרא- שונה של חיל־האויר הראשון וגר. זהו פרויקה, שגופו הכביר עדיין מרשים למ- רות שיני הזמן שלא פסחו עליו. פרוי־ קה, שבחדרו בבית־האבות הוא מת- בודד עם הזכרונות וכועס על כי שכחו אותו. שכחו את פרויקה, שהיה בא ויוצא 54 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאוןm •mm 7m לפגי אתם מספר לי? — רס״ר פרויקה בשיא הכושר אצל הבריטים, שהקים את הטייסת, שאהרונצייק רמז, אמר לו, לשים עין על עזר... אבל היום זה היום שלו. היום הוא זורח במו פעם, גוער ב״צוציק״ )מנב׳׳ל ״אל־על״( ומהבדח עם הקהל. ״מי זה שם, אתה יודע?״ שואל אותו מוטי הוד, ומצביע אל בני פלד, היושב בשורה הראשונה ומחייך. פרויקה יורה ללא היסוס. ״זה היה מכונאי אצלנו בטייסת״ )מה שנכון נכון(. הקהל שואג ופרויקה הופך כהרף עין לגיבור הערב. הוא מת- עלם מן המנחה ועושה על הבמה כב- תוך שלו. הטלפון מצלצל ועל הקו נמצא אהרון רמז, המפקד הראשון של חיל־האויר. אינו מוותר ורוצה לברך שנית את בשל מחלתו נבצר ממנו לבוא, אך הוא ארבעת הבוגרים הראשונים. פרויקה חוטף את השפופרת וצועק ״אהרונצייק, אחרי שתגמור את העניינים איתם תק- פוץ אלי לחדר ונשתה משהו כמו אז, אתה זוכר?״ ״איים״ ושמו אוגרטין אבל השיא עוד לא הגיע. מאחורי הקלעים יושב וממתין בסבלנות גבר צנום ושתקן. זהו רודי אוגרטין. טייס קשוח שלחם בגרמנים במלחמת העולם השנייה ונקב אותם ככברה. ביום הפלישה לנורמנדיה, ב־ תתר ביערות מפני הגרמנים. לאחר כ- חודש של תלאות רעב ותשישות נתפס על־ידי רודפיו, שהחזיקוהו במאסר ב- חווה מבודדת. לילה אחד ניסר את התקרה וברח. הוא הצטרף למחתרת הצרפתית והוברח לאנגליה. שם לבש סרבל טיסה נקי, עלה על מטוס הטנ־ דרבולט והמריא פעם נוספת מול הלופ־ טוואפה הגרמני המתמוטט. אחרי המלחמה חזר רודי אוגרטין ל- אמריקה, אך גאוותו היהודית לא הני- חה לו לעמוד מנגד כאשר קמה מדינת ישראל וקראה לו. רודי היה ה״איים״ של חיל־האויר במלחמת העצמאות, על קיר ההפלות שבטייסת הקרב הראשו- נה מופיע שמו יותר מכל שם אחר באותה תקופה, פעם יצא אוגרטין עם בן זוגו לפגוש את האוייב ומשלא מצא את את המ- טוסים המצרים כילה חמתו וכדוריו ברכבת על־יד אל עריש )״הרכבת תקפה אותי,״ הסביר אחר־כך בחיוך ארבעה ״ילידים״ צעירים, שטענו כי מבוייש(. במהלך הקרבות קיבל לידיו הם טייסים... לאחר מספר חודשים מפרכים תחת ידם הקשה של רודי ושל טייס הצי ציזר דנגוט, היה כבר בסים לטענתם של הארבעה... רודי נקשר לארץ ובדרכו שלו אהב אותה. עם שוך הקרבות שימש כמפקד בסיס רמת־דוד, אולם לא לאורך ימים. בסופו־של־דבר חזר לאמריקה מולדתו, ושם ישב עד שהשיג אותו צלצול הטל- פון מתל־אביב, בתחילת חודש מארס 1979 שבוע ירד מכבש המטוס בנמל בן־ גוריון. עד לאירוע בבית־הספר לטיסה הסכים להסתתר בבית־מלון תל־אביבי ברחוב הירקון, שללא ספק שינה פניו ללא הכר מאז שכנה בו מיפקדת חיל־האויר ב- ימיה הראשונה. והנה הוא כאן מתחבק עם חניכיו שבגרו וצמחו איש בדרכו: זה מפקד בסים ונספח אוירי לשעבר•, שלישי טייס ניסוי; זה מדריך שבמדריכים ברמ״ח אבריו; ורביעי מוביל את חיל־ האויר אל התהילה. בכל אחד מהארבעה משהו מרודי אוגרטין, האיש שעיצב את דמותם כטייסים בתקופה המכריעה ב- חייהם. ¥ הסתיימה פרשת חיים של קורם טיס עם מרבית הנפשות הפועלות. עוד שעה ארוכה מתגודדת קבוצת אנשים ונשים ליד היציאה מהאולם. במרכז — ארב- עת הבוגרים ולידם המדריך הנוקשה — רודי, שהכל תולים בו מבטי הערצה. מסביב פקידות לשעבר, מפקדים וחב- רים, ובריחוק־מה כמה פרחי־טים צעי- רים, העומדים ומביטים באנשים שעשו היסטוריה. 55 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון שתי דקות לאחר תחילת הקרב הוריתי להפסיקו וכפיר מספרים כיצד הפילו מטוסי מיג־ו F טייסי מאת אהרון לפידות חמישה מטוסי מיג־ לים — זוהי תוצאת קרב־האויר הרא- שון בהיסטוריה בו לקחו חלק מטוסים מדגם מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם. בקרב, שהתחולל בדרום־לבנון ביום די, ה־ ביעיות של מטוסי מיג־ כלל של חיל־האויר הסורי ומטוסי חיל־ האויר מדגמים שונים, 15 הפלות אנו מביאים בפרסום ראשון את ספוריהם של טייסי זכו להיות הראשונים בהסטוריה לה- פיל במטוסים אלה. בי, על מהלר הקרב סיפר סא״ל מפקד טייסת נו היתה להגן על מטוסי חיל־האויר התוקפים את בסיסי המחבלים בדרום־ לבנון מפני מטוסים תוקפים ולהפיל את התוקפים אם יסכנו את מטוסינו. הגענו לאזור התקיפה, בין אגם אל־ ברט נקש )על הפלג הצפוני של ה- ליטאני( ובין עיר הנמל צידון והס- פקנו לבצע שני פטרולים מעל למטוסים התוקפים. בדיוק שעה מטוסים סוריים נמצאים באויר כשנ־ תיב הטיסה וצורת הטיסה שלהם היא אגרסיבית — אל תור אזור התקיפה שלנו. ״המתנתי עד שהתקרבתי יותר אל המיגים — ושיגרתי אחרון״ היינו בגובה של כ־ מהירות של מאר תוקפים ומייד זיהינו אותם על מס- כי המכ״מ שלנו: שתי רביעיות צמו- דות בשורה עורפית בגובה של כ־ 15,000 הראשון שלנו. ראיתי את המטוסים ה אחרים במבנה שלי משגרים טילים ב- רגע שבו הגיעו לטווח שיגור. אני ה- מתנתי קצת עד שהתקרבתי יותר אל המיגים — ושיגרתי אחרון. ראיתי את הטיל שלי מתפוצץ ומיד שברתי. סרן 56 ג׳. שהיה במטוס סמור אישר, שאכן ה טיל פגע והמטוס נפל. תור )!( כבר היו חמישה מיגים מופלים. מיג נוסף נפגע וכנראה נפל גם הוא. שני הנותרים ברחו. בדיוק שתי דקות לאחר תחילת הקרב הוריתי להפסיק אותו — כי כבר לא היה לנו במי להלחם ודאגתי, כמפקד הטייסת, שאף מטוס שלגו לא ייפגע. משימת התקיפה, שהופסקה עקב קרב־האויר, חודשה, והמשכנו לפטרל באזור עוד כ־ המשימה, חזרנו לבסיס במבנה ראש־חץ, כש- אנחנו עושים את גלגול הנצחון המסו- פיק־ברכיים״, הוא מודה, ״אבל כש- רתי באויר. אתה בפנים — הכל מסתדר.״ על חלקו בקרב סיפר סרן ש׳: ״היינו בגובה של כ־ הירות של מעל מטוסי חיל־האויר התוקפים מט- רות בלבנון, כשקיבלנו בקשר שהסו- רים מגיעים במגמה מאיימת. מיד ה־ שלכנו כידונים ולקחנו כיוון אליהם. מטוסי ראשונים את הסורים. כשאני נכנסתי לקרב ראיתי מיג אחד נופל יושב על זנב מיג שגי. מצאתי את עצ- מי מאחורי זוג מיגים. שיגרתי טיל אחד והוא התפוצץ קרוב מאוד למ- ספר אחד בזוג. הם המשיכו לטוס בזוג, «6.» כפיר המכונאים ושאר אנשי צוות הקרקע כבר שמעו שהצלחנו להפיל מיגים ו- הם המתינו לנו על המסלול. הם היו נרגשים מאוד. סוף־סוף, לאחר שלוש שנים של הכנות, אימונים ועבודה קשה זכו לראות שכר לפעולתם. קשה לתאר את ההרגשה שלהם, ולמעשה, של עברתי אותם, שברתי ופניתי אליהם כולנו.״ שוב. כשהייתי כבר קרוב מאוד, ראיתי שהמטוס אליו שיגרתי קודם את הטיל גורר אחריו שובל עשן לבן והטייס שלו מעיף את החופה ונוטש את המטוס. ניסיתי לירות עוד טיל על מספר שניים, אר הוא נכנס לתוך העננים — ואי- בדתי אותו.״ אין ספק כי הפלתו של סרן ש׳ צו- פנת בחובה שמחה כפולה ומכופלת: ההפלה הראשונה של הכפיר, היא גם לסרן ש/ טייס כפיר, היה זה קרב ההפלה הראשונה של מטוס תוצרת האויר הראשון. ״נכנסתי קצת עם ישראל. מטוס הכפיר המעולה הצדיק ״ניסיתי לירות עוד טיל על מספר שניים״ )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאוןF-15 קריקטורה של זאב, ״הארץ״ לחלוטין את כל התקוות שתלו בו ו- הוכיח מעל ומעבר את יכולתו. ״לחצתי על ההדק, ראיתי את הטיל רץ — והמיג התפוצץ״ רס״ן מ׳ זכה גם הוא להיות בין ה־ מפילים. למעשה, הוא טוען לבתר הה- פלה המבצעית הראשונה של בעולם. במגוריו שבבסיס, תור כדי מענה ל- זרם בלתי־פוסק של ברכות טלפוניות, סיפר רס״ן מ׳: ״אני שייר לצוות המקי- הספקנו לעשות הכל: בנינו טייסת, ה־ מים של הטייסת. במשר שלוש שנים כשרנו טייסים, מיסדנו דפוסי עבודה — הכל בכל־מכל־כל. רק דבר אחד לא עשינו — הפלה! היתה הרגשה, ש- חסר הפלפל, חסרה הצדקת הקיום ה- אמיתית שלנו — הפלה מבצעית. אני אמרתי לכולם: ׳אתם תראו אני אהיה הראשון שיפיל ב־ את זה כבדיחה — חוץ ממני. עבורי זו היתה מעין שליחות. הבטחתי אפילו ליצרן המטוס, מפעל ״מקדונל דאגלס״ בארה״ב, שאני אהיה המפיל הראשון. במבנה, כשראינו על מסכי המכ״מ את וסוף־סוף זה הגיע. אני הייתי מס׳ המיגים מתקרבים. תור שניות כבר היינו מעורבים עמוק בתור הקרב. בשניות הראשונות הרגשתי כמו ב- סרט ״מלחמת הכוכבים״. היו המון שיגורים באויר והשמיים היו מלאים בפסי התעבות של טילים מכל הצדדים. מהרגע שזיהינו את המטרה ועד ש- היה לי מיג בכוונת עברו חמש שניות. לחצתי על ההדק, ראיתי את הטיל רץ — והמיג התפוצץ. תור פחות מדקה — היו עוד ארבעה מיגים שתולים באדמה — והשאר ב- רחו לנו מבין האצבעות. כאן הפסיקו לנו את הקרב. התאכזבנו קצת — ע- דיין נותר דלק במיכלים ורצינו לחפש את אלה שברחו — אבל נאלצנו ל- וותר. כשחזרנו הביתה במבנה מכונם, ממש עשינו צל על הבסיס. כל אחר עשה גלגול נצחון. אני לא התאפקתי וע- שיתי שלושה גלגולים. כל הצוות הטכני המתין על המסלול והתנפל עלינו בחיבוקים ובנשיקות. כל הכבוד להם! גם הם, כמוני, המתינו שלוש שנים לרגע הזה. חשוב לציין שכל המכשירים והמער- כות עבדו באופן יוצא־מן־הכלל. הכל ׳דפק׳ כמו שצריר. ממש אפס ליקויים. זהו המיג השביעי שאני מפיל, אבל התרגשתי יותר מאשר בהפלה הרא- שונה. פעם ראשונה בעולם להלחם לחם בכל מטוס אחר. בכל המטוסים האחרים צריר להביא לידי ביטוי את יכולת ההטסה של הטייס — עד המאכ־ סימום זריזות בהפעלת מערכות המטוס. האפ- שרויות הטמונות בהן אדירות — וה- מערכת של המטוס — היא שעשתה כאן את העבודה. גם הבטחון שלר כ- שאתה יושב אתה מרגיש ממש כמו מלר השמיים!״ 57 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון ראיון עם מפקד חיל־האויר, אלון* דוד עברי סון• מעמוד מתוך כוונה שחיל־האויר יכריע את המלחמה על הקרקע. חילות־האויר במזרח גדלו כמעט כפליים ש.: מהו, לדעתר, האיום על חיל־ האויר מצד החזית המזרחית? האלוף! עברי: מהו האיום? מדינות העימות אשר בחזית המזרחית רוכ- שות בשפע מטוסים ונשק נ״מ והאיום מצידן בהחלט הולר וגובר. יש לזכור שחיל־האויר הסורי גדול היום יותר מ־ חיל־האויר המצרי וכר גם חיל־האויר העיראקי. שניהם גדלו כמעט כפליים מסדרי הכוחות שהיו להם במלחמת יום־הכיפורים. הלקחים המרכזיים שהוציאו מדינות אלו מהמלחמה היו בעיקר בתחום ה־ אוירי. הלקח שלהם היה שחיל־האויר הישראלי היווה גורם מכריע, או ל- פחות גורם חשוב מאוד, במלחמה. ל־ כן שמו דגש על הגברת כוחם של חי־ לות־האויר שלהם. כר הסורים וכר גם העיראקים והירדנים. ההשקעות הכ- ספיות של ירדן בתחום האוירי הן ע- קרוב ל־ רק לאחרונה הם בנו כמה שדות ת- עופה חדשים. מערך השליטה והבקרה שלהם חדיש ביותר, והותקן רק לא- חרונה. בין היתר, הם רכשו גם ללות טילי הוק משופר. המצב דומה גם בסוריה. אחת הה- אשמות של גורמים בצבא הסורי נגד השליטים, היא שהנשיא אסאד ורוב הצמרת שלו הם יוצאי חיל־האויר ו- לכן הם משקיעים בו יותר מהזרועות האחרות. ש.: אחרי מלחמת יום־הכיפורים ר־ ווחו משפטים כמו ״הטיל כפף את כ־ נף המטוס.״ האם חיל־האויר סבור, כיום, שיש לו תשובה לבעיית הטי- לים? להלחם להיות חצי־עעד קדימה האלוף עברי: ראשית, אינני סבור שבמלחמת יום־הכיפורים כפף הטיל את כנף המטוס. היו תקיפות אויריות, וגם בת- חום מטריית־הטילים תקפנו הרבה. נ- כון, שגם נפגענו. מטבע המלחמה ש- וגם אנחנו השתפרנו בתחומים רבים, נפגעים בה. כל אחד למד את לקחיו בשיטות ובאמצעי הלחימה. אני חו- שב, שיש לצה״ל תשובות סבירות למל־ מה נגד הטילים. אר אם סבור מישהו, שהיום אנו יכולים לכופף בהבל פה את כנף הטיל הרי שגם זאת שטות. המלחמה של חיל־האויר הולכת ונ- עשית קשה יותר ויותר. מי שמקדים בחצי־צעד קדימה — ולא בנושא ה- מטוס בלבד, אלא גם בנושאי השלי־ טה והבקרה, המודיעין וכלל המערבת — הוא שינצח במלחמה העתידית. אנחנו עושים מאמצים להתקדם כל הזמן. אין זה נכון לחשוב שאם נתת פתרון לפני שנה, אתה פטור. עליר להלחם יום־יום כדי להיות חצי־צעד קדימה לפני זה שאתה נלחם נגדו. ח- לק מהתשובות שהיו לנו לפני שלוש־ ארבע שנים כבר אינן רלוואנטיות היום וצריר לחפש תשובות אחרות. זוהי מל- חמה של שיפורים אצלם כנגד שיפו־ רים אצלנו. יום אחד אנחנו במצב קצת יותר טוב, יום שני אנו נסוגים קצת. החוכמה היא לא לעצור בשום שלב, לא להתפשר עם הקיים ולומר ש- כבר יש לנו תשובה. בכלל, אין במל־ חמה תשובות חד־משמעיות. במלחמה נגד הטילים, כמו במלחמת האויר כו- לה, צריר לדעת שיהיו לנו גם היפ־ געויות. ש.: בעיתונות זרה נכתב שישראל עשוייה לקבל את מטוסי ה־ מינה מארה׳יב מוקדם יותר מהמתוכנן. האם תוכל לעמוד על המיוחד במטוס הזה עבורנו? האלוף עברי: ה־ דיש ומודרני. מבחינת הטכנולוגיות ש- בו הוא המטוס המתקדם ביותר הטס כיום — מתקדם בדור אחד יותר מה־ 15 אויר־קרקע, זריז מאוד וכן זול מאוד הוא משלים מצויין ל־ לאויר־אויר בלבד. אסור לחיל־האויר להתבסס על סוג מטוס יחיד, אלא עליו ליצור תערובת של כמה וכמה סוגים, החל בפייפר וכלה ב־ שה־ טובים ביותר שיכולנו למצוא כדי לי- צור תערובת נכונה ומודרנית. ש.: מה מקומו של הכפיר בתערובת הזאת? האלוף עברי: אנו מעריכים את ה- כפיר כאחד המטוסים הטובים וחיעי־ לים ביותר שיש לנו כיום. בנינו את מערכת הנשק שלו לפי תפישה יש- ראלית והיא בהחלט נותנת לנו את התשובות שבהן רצינו. הכפיר איננו 15 ערר שלושה או ארבעה כנגד אחד הכפירים הם כלים מדוייקים, עם מע- רכות כינון חימוש וניווט טובות מאוד. זהו מטוס נעים להטסה, עם כתובות בעברית בתא — וכל הטייסים נה- נים לטוס בו. הכפיר נטל חלק בקרב־ האויר האחרון והוכיח עצמו ללא רבב. שר ההגנה של ארה״ב, הארולר בראוו, מקבל תררור באויר מפי מפקד חיל-האויר 58 )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאוןKRHRHE 1935 J STOTZ R-ScftwttwMftw WW] מכשיר נגד התחשמלות DU חיווי לכל בית BBC שלמה כהנא סוכנוץת רוד נחלת בנימין *נבדק ואושר ע״י מכון התקנים הישראלי והגרמני הידועה בעולם בטיב מוצריה.BBC חידוש נוסף של חברת המפסק הבלעדי בעל ב. מאפשר לך לבצע את כל עבודות החשמל בביתך בבטחון מוחלט. יויס יצחקי שרותי פרסום המפסק מצוייד בכפתור לנעילה מכנית בטיחותית המופעלת ע״י סבוב ב־ המעגל החשמלי בלא חשש מהפעלה מקרית. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון מדרגות מתכת וההעמסה באמצעות פתרונות שינוע מקוריים. מתאים לשטח החסנה נוסף, משטחי עבודה, קומות.4 משרדים, ארכיונים וניתן להקמה עד בני בדק: דדו׳ מתתיהו חיפה: רח׳ הגפן טל ירושלים: טל חיוורת תפעל׳ מתכת אעוקלו כל שעליך לעשות הוא להרים את המבט, לגלות את הנפח העצום והבלתי מנוצל במחסן שלך. ולהקים רצפת ביניים )גלריה( מאלמנטים מודולריים של אקרומית * ניצול נפח מירבי אפשרות פירוק וביצוע שינויים * חוזק ויציבות * יכולת התאמה לכל גודל ושטח על מסגרוח וקורות המתכת של אקרומית רצפת עץ המטופלת בצבע מיוחד להגנה מפני אש. העליה למפלס העליון היא באמצעות־ ltlllllllllllli|llll|llllillilll|li|ll|1llllll!|lllnllllll|ll|ll|li|ii|ii ברבות לחיליהאויר ביום חגו Astronautics C.A. Ltd. בני-ברק, רח׳ הירקון טל תצוגות ו מ י ב ש ו ר תכנון וייצור של מיכשור דיגיטלי ואנלמי מתקדם לתא הטייס, מחשבי נתוני אויר, תצוגות אלקטרוניות מתוחכמות ומחוללי סימבולים למטוסים ולמסוקים.® = Hj©GT!m \ .0 m הובלות שונות במיוחד העברת רהיטים, הובלת פסנתרים, מקררים וכר מחסנאות — אריזה ליפטים לחו״ל אחריות מלאה לכל העברה המשרד: המלך ג׳ורג׳ טל המעון: בוטרמילק עקיבא אמנון ישראל : חבות דרשן בע׳ימ Lewison Co. Ltd. I )נוסדה • נציגי סחר חוץ • עצים • תאית • קרטון • נייר • חמרי גלם המשרד תל־אביב, שדרות רוטשילד טלפונים 974 QUANTITY ONE! U.S.A, INTERTEC's mmiBE m בסיס המצג מיקרו * יציאה למדפסת )בכל מהירות תיקשורת(. + בקרת עריכה מושלמת. * הגנת שדות הבהוב וחצי עוצמה. * סימנים גרפים מיוחדים. * אפשרות לעברית אנגלית. פעולות אלה הם חלק קטן מנתונים סטנדרטים של המצג הכלולים במחיר ציוד היקפי מתקדם תל אביב-רח׳ תוצרח עם־ שרזתים טכניים בע״נז TTBDJKKMM• TECHNICAL SERVICES LTD. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאוןa M) on ES זזED קניית רהיטים רהיטים היא ״כאב ראש״ גדול... ההוצאה גדולה, החיפוש מייגע. לא בכל ואתה רוצה להיות בטוח שקנית את הטוב ביותר" אחרי שעברת את כל חנויות הרהיטים בעיר, הגעת לשקם וגילית שכל מה שהוא טוב באמת ומצא חן בעיניך, נמצא כבר אצלינו. בשקם תמצא רק את הטובים ביותר ובתנאי הרכישה הטובים ביותר: הנחות, מבצעים, תנאי אשראי מיוחדים וההנחה הרגילה של בבולים - כל אלה סיבות טובות שבגללן קניית רהיטים בשקם היא הקנייה הכדאית ביותר. • ביותר 1 דק הטוב J אזור• חולון, ״רהיט להיט״, יהודה חנויות הרהיטים של שקם: תל־אביב, בן • פתח־תקוהפרץ״שקם לילד״, הרצליה• חיפה, התעשיה - רח׳ הלהב הרא״ה• רמת־גן, הרצל• נתניה, שטמפפר באר־שבע, רחובות, אילת, אבן גבירול ת״א. )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון )112( 11 'מס1979 אוגוסט האויר חיל בטאון